פוסט מס' 264. אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 בצִלָה של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 (מחקר ורשימה מס' 7.א.). פוסט מס' 264. כל הזכויות שמורות.כלליראשי

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי .

————————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 264 : הועלה לאוויר בשש בערב בשבת – 10 באוגוסט 2013.

————————————————————————————————————

פוסט מס' 264. אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 בצִלָה של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. (מחקר ורשימה מס' 7.א.). פוסט מס' 264. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : האם טעיתי שהגיתי את שמו של רן בן שמעון בנשימה אחת עם וויסנטה פאולה…?

פוסט מס' 264. אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 בצִלָה של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. (מחקר ורשימה מס' 7.א.). פוסט מס' 264. כל הזכויות שמורות.

alroey 1

טקסט תמונה : יום ראשון – 30 באוגוסט 1987 . היום השני של אליפות העולם ה- 2 ב- א"ק רומא 1987 . אזור עמדות השידור של הטלוויזיה באצטדיון האולימפי ברומא שנבנו ע"י ה- Host broadcaster רשת הטלוויזיה האיטלקית RAI המצוינת והעשירה ביותר באירופה בעת ההיא בטרם פתיחת השידור הישיר . זיהוי הנוכחים בתמונה : הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן (קרוב למצלמה) , השדר נסים קיוויתי (חובש כובע ומתבונן במשקפת) , ואנוכי חובש Headset מתאם את פעולות ההפקה והשידור עם המפיק אמנון ברקאי בירושלים . (צילום RAI . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

3. הקדמה קצרצרה בטרם מחקר וכתיבת הפוסט

ה- IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) בראשות הנשיא פרימו נביולו ויו"ר וועדת הטלוויזיה של IAAF מר אלכס גלעדי התייצבו ברומא 87' בכל שיעור קומתם . לאליפות הא"ק הזאת שהתקיימה בסוף חודש אוגוסט וראשית חודש ספטמבר של 1987 ברומא הגיע גם בימאי הקולנוע והטלוויזיה הדגול היהודי – אמריקני באד גרינספאן (Bud Greenspan) עם עוזרתו הראשית גב' נאנסי בפה (Nancy Beffa) וציוותו כדי לתעד את המשחקים . הטלוויזיה האיטלקית הציבורית הנפלאה RAI נקבעה לשמש Host broadcaster בינלאומי של האירוע . אנוכי כנציג של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ברומא יכולתי רק לקנא בשִפְעָת הציוד הטלוויזיוני ואיכותו שעמד לרשות RAI . חטיבת ה- Eurovision של RAI בראשותה של גב' סֶרֶנֶלָה גָארוֹנִי (Mrs. Serennela Garonni) ומר קוֹרָאדוֹ אָגוֹסְטִינִי (Corado Agostini) עמה היו לי יחסי קרבה וידידות אישית העניקה לי שירותי טלוויזיה מצוינים , לרבות הצבת עמדת השידור שלנו מעל לקו הגמר באצטדיון . אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987 הייתה תאטרון הטלוויזיה האיכותי והטוב בתבל , ושימשה מבחן עליון לאתלטים ובמידה רבה גם טסט טכנולוגי ותכני עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית הדלה לקראת מבצע השידורים הבינלאומי שייערך בתוך שנה זה של אולימפיאדת סיאול 1988 . מנכ"ל רשות השידור ב- 1987 היה אוּרִי פּוֹרָת ז"ל . בתפקיד מנהל הטלוויזיה כיהן חַיים יָבִין . יָאִיר שְטֶרְן ניהל את חטיבת החדשות . אנוכי ניווטתי עבורם את שידורי הספורט עבור שלושתם .

אהבתו הטהורה של המנכ"ל ה- 4 של רשות השידור אורי פורת ז"ל לא"ק הבינלאומית בעשור ה- 80 הייתה זיכרון ישן לאהבתו את א"ק הישראלית התמימה של שנות ה- 40 ו- 50 . האמפטיה שלו סייעה לי להפיק ולנהל כהלכה (בתנאי הטלוויזיה של הימים ההם) את שידורי הא"ק של אליפות העולם ברומא 1987 ובשתי באולימפיאדות של לוס אנג'לס 1984 וסיאול 1988 . מן ההיבט הזה היה אורי פורת מנכ"ל מיוחד . רק המנכ"ל ה- 6 של רשות השידור מוטי קירשנבאום דמה לו מההיבט הזה .

ביום ראשון ההוא ההוא הבלתי נשכח של 30 באוגוסט 1987 קבעה האתלטית הבולגרייה סטפקה קוסטאדינובה שיא עולם בקפיצה לגובה לנשים , 2.09 מ' . חלף מאז המון זמן 26 (עשרים ושש) שנים אולם שיא העולם הזה שריר וקיים בטבלה עד עצם היום הזה . סטפקה קוסטאדינובה הייתה ספורטאית רב גונית ששיחקה גם בנבחרת הנשים של בולגריה בכדורעף . באותו היום ההוא של 30 באוגוסט 1987 חולל האצן הקנדי בן ג'ונסון סנסציה עולמית כשניצח בריצת הגמר ל- 100 מ' של האליפות ברומא 87' את האצן האמריקני קארל לואיס (אלוף אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984) ואף קבע שיא עולם חדש 9.83 שניות . המעבדה הרפואית של ה- IAAF בראשותו של השוודי פרופסור ארנה ליונגקוויסט ( Professor Arne Liungqvist) לא מצאה כל עקבות סמים בשתן של בן ג'ונסון . הוא נמצא נקי .

2. בטרם אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987 

25  במאי 1984 . חלפו 55 ימים מאז הושיבה ממשלת ישראל בראשות יִצְחָק שָמִיר את אוּרִי פּוֹרָת בכס הרם של מנכ"ל רשות השידור . המנכ"ל החדש מצא חן בעיניי לאחר ששינה מקצה לקצה מייד עם בואו את תפישת השידור של המנכ"ל הישן יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בכל הנוגע להפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 . הוא הבין מייד כי שידורי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובחו"ל , הפקתם והיקפם , הם חלק מעמוד השִדרה של השידור הציבורי באשר הוא . מצאתי אצלו חיש מהר אוזן קשבת . שלוש שנים וחצי עברו מאז מינו אותי יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד יחדיו עם יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי וטוּבְיָה סָעַר למנהל מחלקת הספורט במקומו של אַלֶכְּס גִלְעָדִי שנחטף ע"י רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . הייתה זאת תקופה אינטנסיבית בה מצאתי את עצמי ניצב בראש מחלקת הספורט עם קבוצת אנשים קטנטונת (אך יחידת עילית [1] ) ונושא בעוֹל ללא לאות והפסקה שמונה ימים בשבוע , מידי שבוע , מידי חודש , מידי שנה . ללא חופשות בשבתות או בחגים . יתירה מזאת : הוויזואליה הטלוויזיונית הזאת של עבודת השידור העיתונאית התנקזה מטבע הדברים תמיד לסופי שבוע . פחות ופחות ראיתי את רעייתי והילדים . מרבית האנשים (גם בתוך הטלוויזיה) לא מבינים עד כמה מלאכת הניהול , התכנון , ההפקה , קביעת מדיניות השידורים של אירועי הספורט שכפופה למגבלות תקציביות , ועריכת שידורי הספורט בטווחים הקרובים , הבינוניים , והרחוקים – היא מסובכת ומורכבת וגם מתמשכת ללא סוף . כמות ה- Deadlines של שידורי הספורט המקומיים והבינלאומיים היא פנטסטית . האחריות היא עצומה אבל אינך יכול או רשאי לחלוק אותה עם איש . בימים ההם של קיץ 1984 החזיקה מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בזכויות השידורים של כל אירועי הספורט הראשיים בארץ ובעולם : הכדורגל הישראלי על כל מרכיביו ליגה גביע , והנבחרת הלאומית , הכדורסל הישראלי על כל מרכיביו , טורנירי הגמר של גביע העולם בכדורגל (מונדיאלים) , אולימפיאדות , אליפויות אירופה לאומות בכדורגל (Euro) , משחקי הגמר על גביעי אירופה בכדורגל לקבוצות אלופות ומחזיקות גביע , אליפויות אירופה לאומות בכדורסל , משחקי מועדון הפאר של מכבי ת"א בגביע אירופה בכדורסל , אליפויות העולם בא"ק , טורנירי ווימבלדון בטניס , אליפויות ישראל בא"ק , שחייה , התעמלות , ומה לא .

נפלתי מהרגליים עוד בטרם החלו שתי ההפקות של אליפות אירופה לאומות בכדורגל – צרפת 1984 ואולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 . החלטתי להציע ולבקש מ- מנכ"ל רשות השידור הטירון והירוק אורי פורת לשנות לאלתר את מבנה מחלקת הספורט בתוך הטלוויזיה ולתגבר את כוח האדם שלה בכפוף לנימוקים המועלים במסמך . זה היה ב- 25 במאי 1984 . אורי פורת העביר את המסמך לידיעתו של סמנכ"ל הכספים יוחנן צַנְגֵן . לפניו קראו אותו מנהל הטלוויזיה טוביה סער ומהל החדשות יאיר שטרן . שלושתם הציעו לו להמתין עם שינוי המבנה של מחלקת הספורט שכלל לא הייתה כאמור מחלקה אלא Desk בחטיבת החדשות בנימוק שיהיו לכך השלכות ארגוניות וכספיות מרחיקות לכת על כלל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מנכ"ל הרשות אורי פורת ז"ל נזהר והחליט להמתין . לצורך אִימוּת הטקסט אנוכי מביא את העמוד הראשון והאחרון של המסמך ההוא (מתוך 21 עמודים) שהגשתי לאורי פורת ב- 25 במאי 1984 .

porath 1

טקסט תמונה: 25 במאי 1984 .  (עמוד מס' 1 מתוך 21) . זהו העמוד הראשון של המסמך המפורט שחיברתי עבור מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בו נימקתי מדוע אני מבקש לשנות את מבנה מחלקת הספורט בתוך הטלוויזיה ולהגדיל את כוח האדם שלה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

porath 2

טקסט תמונה :  25  במאי  1984 . (עמוד מס'  21 ואחרון מתוך 21) של המסמך המפורט שחיברתי עבור מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בו נימקתי מדוע אני מבקש לשנות את מבנה מחלקת הספורט בתוך הטלוויזיה ולהגדיל את כוח האדם שלה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

[1]  המסמך המפורט בן 21 (עשרים ואחד) עמודים ירד לפי שעה לטמיון מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא הייתה מעולם מחלקה ו/או חטיבה על פי ההגדרה ההיררכית של רשות השידור . היא הייתה בס"ה עוד Desk בתוך חטיבת החדשות (כמו דסקים אחרים) של הטלוויזיה ומוגדרת כ- ת. פ. (תחת פיקוד) של מנהל חטיבת החדשות , אך נהנתה מתקציב אוטונומי . בשל פעילות השידור הנרחבת והעוצמתית שלה וגם היוקרתית בארץ ובעולם , דן שילון ואלכס גלעדי הכתירו את ה- Desk שלהם בתואר מחלקת הספורט . כממשיך דרכם , ובשל היקף השידורים העצום והמשמעותי נושאי רייטינג למכביר במישור המקומי והבינלאומי , הרחקתי לכת  וביקשתי להקים חטיבה עצמאית שכפופה ישירות למנהל הטלוויזיה ומנכ"ל רשות השידור . דרכי זאת לא צלחה מעולם .

בראשית נובמבר 1984 הצעתי למנכ"ל רשות השידור אורי פורת להציב מצלמה אלקטרונית שלישית מידי שבת ב- מש"י (מכונית שידור ירוקה שהייתה ניידת השידור השלישית בגודלה וחשיבותה) כדי לתגבר את איכות כיסוי משחקי הכדורגל בליגה הלאומית (ליגת העל היום) לצורך שידורם בתוכנית החדשה "משחק השבת" שיוחדה רובה ככולה לסיקור ליגת הכדורגל הישראלית (התוכנית הוותיקה "מבט ספורט" הועתקה לימי חמישי בשבוע). מתשובתו הבנתי כי יועציו הקרובים מנהל הטלוויזיה טוביה סער ומנהל החדשות יאיר שטרן מזהירים אותו מפני שאיפות ההתפשטות שלי . הוא שוב נזהר והחליט להמתין עם ה- שִדְרוּג .

porath 3

טקסט מסמך : 28 בנובמבר 1984 . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת דוחה את דרישתי המקצועית להציב מצלמה אלקטרונית שלישית בניידת השידור מש"י , על מנת להיטיב עם כיסוי משחקי הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העל היום) , המסוקרים עבור תוכנית הטלוויזיה "משחק השבת" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

ב- 23 ביולי 1984 נערכו הבחירות לכנסת ה- 11 . המערך זכה ב- 44 מנדטים והליכוד ב- 41 מנדטים . למרות תנאים כלכליים גרועים % 400 (ארבע מאות אחוזים) אינפלציה , ותנאים מדיניים בלתי נסבלים כמו ההסתבכות הצבאית במלחמת לבנון ה- 1 , "הליכוד" שמשל מאז מאי 1977 לא הוּבַס . גוש השמאל וגוש הימין חסמו זה את זה בדרך להרכבת ממשלה . נשיא המדינה חיים הרצוג הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על שמעון פרס שעמד בראש הסיעה הגדולה ביותר . שמעון פרס הציג ממשלת אחדות שכללה 25 שרים ממפלגות המערך , ליכוד , מפד"ל , יחד (בראשות עזר ווייצמן) , ש"ס , ושינוי .

ששת המפלגות האלה ייצגו 97 חברי כנסת . ה- Issue החשוב בהקמת ממשלת האחדות באותם הימים ההם היה הסכם רוטציה בין שמעון פרס לבין יצחק שמיר . בהסכם בין השניים נקבע כי שמעון פרס יכהן שנתיים כראש ממשלה בשנים 1986 – 1984 בעוד יצחק שמיר יהיה שר החוץ בתקופה הזאת . ב- 1986 יפנה שמעון פרס את כס ראש  הממשלה ליצחק שמיר והוא עצמו יכהן כשר החוץ . יצחק רבין התמנה לשר הביטחון . יצחק מודעי הופקד כשר האוצר , ויצחק נבון קיבל את תיק שר החינוך . בראש סדרי העדיפות של הממשלה החדשה עמדו שני נושאים עיקריים : להביא לנסיגת צה"ל מלבנון ובניית תוכנית כלכלית שתבלום את האינפלציה הקשה שהגיעה כאמור לממדים מפלצתיים של % 400 .

עם פרוס שנת התקציב של  1986 – 1985 הוברר כי הטלוויזיה ורדיו "קול ישראל" נותרו שוב בני ערובה של הממשלה . הממשלה לא הרפתה מאחיזתה בשידור הציבורי והפיקוח עליו התהדק . וועדת הכספים של הכנסת ואנשי הוועד המנהל של רשות השידור ובראשם המשנה דוד אדמון שבו והזהירו חזור והזהר את מנכ"ל רשות השידור אורי פורת כי אם לא יציית להם בתוכן וניהול אזי תקציב רשות השידור לא יאושר . הרשות נקלעה ללחצים כבדים ולקשיי תפעול . אורי פורת נחרד ויוחנן צַנְגֵן אָשָף הכספים שלו נחלץ להגן עליו ועל חוק התקציב . שניהם החליטו בצעד חסר תקדים להדפיס ב- 16 באפריל 1985 מסמך הסבר , התרעה / אתראה , ואזהרה כדי לשולחו לכל שורת המנהלים בטלוויזיה וברדיו . במסמך הזה הודגש מפורשות כי מוטלת עליהם אחריות אישית בתוקף תפקידם , ונדרש מהם לנהל נכון את תקציב הפעולות שלהם ולא לחרוג ממנו בשום אופן , על פי הוראת חוק יסודות התקציב – תשמ"ה (1985) . אפילו יוסף "טומי" לפיד לא השתמש במוֹסְרוֹת כאלו כלפי עובדיו . חשתי כמנהל חטיבת הספורט כי אנוכי נתון באָזִיקִים ומובל ב- אַפְסָר . תיעוד המסמך ההוא בן ששת העמודים מאפריל 1985 מצביע על הקושי העצום במימון הפקות הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם , בין אם מדובר בשידורים בארץ ו/או מהעולם . המסמך הזה מהווה עדות לפאניקה שאחזה במנכ"ל רשות השידור ולהתפתחות האיטית והמסורבלת של השידורים בטלוויזיה הציבורית מלאת לחצים בכלל ושל שידורי הספורט בפרט . זה היה לפני המון זמן , לפני עשרים ושמונה שנים אולם למרות גילי המופלג אנוכי זוכר מהתקופה הכלכלית הקשה ההיא כל פרט ופרט . האנשים אינם מבינים כי טיפוח רשת טלוויזיה מצטיינת על כל מגזריה לאורך שנים דורשת ממון רב , הרבה יותר מאשר הפוטנציאל המוגבל הטמון ביכולת המימון של האגרה הציבורית את השידור הציבורי בימים ההם . הציבור שילם אגרה שנתית שוות ערך לכרטיס נסיעה באוטובוס רעוע וישן אך ביקש לנסוע במכונית מרצדס חדישה . אולם תעשיית הטלוויזיה לא עובדת כך . רשת טלוויזיה רצינית באשר היא זקוקה לא רק לרעיונות טובים אלא גם לכסף רב שיסבסד את מימוש אותם הרעיונות האלה הלכה למעשה .

porath 4

טקסט מסמך : 16 באפריל 1985 . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת מוציא חוזר מפורט לשורת המנהלים בטלוויזיה וברדיו שנושאו , "האחריות האישית לניהול תקציב יחידותיהם בתוקף תפקיד הניהול שלהם לפי חוק יסודות התקציב של רשות השידור תשמ"ה / 1985 . (עמוד מס' 1 מתוך 6) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בשנת התקציב של 1987 – 1986 התחזק מצבה הכספי של רשות השידור בזכות המדיניות המוניטארית החכמה שהנהיג יוחנן צַנְגֵן . בשנת התקציב של 1988 – 1987 הייתה רשות השידור כבר שרויה באיתנות כלכלית עם עודפים כספיים . בשנת התקציב של 1989 – 1988 נהנתה רשות השידור מ- רזרבות של כ- 75.000000 (שבעים וחמישה מיליון) דולר בקופתה הציבורית (על פי עדותו האישית של אורי פורת) . מששב להיות מנכ"ל רשות השידור בקדנציה השנייה שלו ב- 18 באפריל 1998 בתום תקופת מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום (1998 – 1993) , ועל פי מינוי של ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו , חש שקיבל רשות שידור "תפרנית" והתעניין לדעת היכן יתרת 75000000 (שבעים וחמישה מיליון) דולר שהותיר בקופת רשות השידור כשעזב אותה ב- 12 באפריל 1989 . משהתמנה אַרְיֵה מֶקֶל באפריל 1989 למנכ"ל רשות השידור החמישי הוא באמת ירש מאורי פורת מדיה ציבורית עשירה במונחים מקומיים .

1987 הייתה שנה מכרעת בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית מסיבות שונות ומנוגדות . זאת הייתה שנה קדם אולימפית בה נערכה ברומא בסוף חודש אוגוסט וראשית ספטמבר אליפות העולם ה- 2 בא"ק , אירוע הספורט החשוב של השנה . בראשית אוקטובר 1987 פרצה ברשות השידור שביתת עיתונאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ועיתונאי רדיו "קול ישראל" בקול ענות תרועה , בגין תביעות לשיפור השכר . השביתה האלקטרונית התארכה ל- 52 ימים והייתה הארוכה ביותר מעולם בהיסטוריה של רשות השידור . העיתונאים נקטו בנשק השביתה הממושכת לאחר שמנכ"ל רשות השידור אורי פורת דחה את תביעותיהם הכספיות על הסף . וועד עיתונות – הפקה בטלוויזיה וברדיו שכלל את החברים דָן בִּירוֹן , יַעֲקב אָסַל , אַמְנוֹן נָדָב , וגָדִי סוּקֶנִיק הכריז מלחמה על אורי פורת . השלושה האלה נשאו טקסטים מהפכניים בגנותו של אורי פורת אך מנכ"ל הרשות לא נבהל ולא חזר בו . הוא אפילו טָס עם משפחתו באוקטובר 1987 לחופשה בחו"ל . בטרם טס ביקש אורי פורת מראש הממשלה יִצְחָק שָמִיר ששַריו לא ייפגשו עם נציגי השובתים . "השובתים ייכנעו במוקדם או המאוחר מפני שכיסם מצומק" , אמר מנכ"ל רשות השידור לראש הממשלה . השביתה הארוכה שפרצה ב- 5 באוקטובר 1987 הסתיימה בקול ענות חלושה ב- 25 בנובמבר 1987 . זמן קצר לאחר תומה מינה המנכ"ל אורי פורת את אחד ממנהיגי השביתה אמנון נדב למנהל רדיו "קול ישראל" . השובתים שלא השיגו דבר זקפו גבה לפשר המינוי התמוה . כיצד זה מי שתקף במשך 52 ימים ללא הפסק את מנכ"ל רשות השידור דווקא הוא מתמנה לתפקיד הרם של מנהל רדיו "קול ישראל" .


3. אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 (א')

במארס 1987 טסתי לגֶ'נֶבָה בשליחותם של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת וסמנכ"ל הכספים יוחנן צנגן כדי ליטול חלק ב- "Working Sports Party" מפגש חצי שנתי של מנהלי מחלקות הספורט ברשתות הטלוויזיה החברות באיגוד השידור האירופי (EBU) . וגם על מנת לדון עם הצוות האחראי ב- EBU בעניין הקלת העוֹמֶס הכספי הנוגע לזכויות השידורים של אליפות העולם ה- 2  בא"ק שעמדה להיערך בסופו של חודש אוגוסט 1987 ברומא . זה היה אירוע ספורט הבינלאומי היוקרתי והחשוב ביותר של שנת 1987 ומבחן חשוב של אתלטי הצמרת בעולם לקראת אולימפיאדת סיאול 1988 . כמאה רשתות טלוויזיה בעולם נכונו לכסות את אליפות העולם ה- 2 בא"ק פרי יוזמתו של נשיא ה- IAAF המוכשר האיטלקי פְּרִימוֹ נֵבְּיוֹלוֹ . ה- Share הכספי של זכויות השידורים שלנו על פי החלוקה הפנימית בתוך ה- EBU האמיר מ- 3000 (שלושת אלפים) דולר באליפות העולם ה- 1 בא"ק- בהלסינקי 1983 לסכום הגדול פי עשרים ועמד על 61000 (שישים ואחד אֶלֶף) דולר . אבל לרשות השידור הישראלית שנולדה ענייה , תמיד היה חסרים בכיסה את אותם עשרים אגורות שמשלימים את השקל . לא היה לאל ידה לשלם סכומים כאלה ל- IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) . יוֹחָנָן צַנְגֵן טען שאין לו כסף כזה גדול כדי לרכוש את האירוע . ברור שחשקתי באליפות העולם ה- 2 בא"ק ולשמחתי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת תמך בגרסתי . זאת הייתה סיסטמה שלי לרכוש למען הטלוויזיה הישראלית את מיטב אירועי הספורט הבינלאומיים בארץ ובעולם . הם עלו כסף אך היו שווים זהב . אין תחליף למו"מ ישיר , מבט עיניים , ומבע שפתיים . לאחר שיחותיי עם ה- Sports Controller הראשי של ה- EBU בגֶ'נֶבָה רִיצָ'ארְד בַּאן (Richard Bunn) קיבלתי הנחה על סחורת השידור בגובה של % 17 והמחיר פחת ל- 51000 (חמישים ואחד אלף) דולר אך זאת הייתה הצלחה נקודתית בלבד. מר ריצא'רד באן (Richard Bunn) הציע שמנכ"ל הרשות אורי פורת יפנה אישית לנשיא ה- EBU מר רֶגִ'יס קאלברמאטן (Regis Kalbermatten) ויבקש הפחתה נוספת בנימוק שהטלוויזיה הישראלית הציבורית היא רשת קטנה והמחיר גדול מידי . השיחה עם ריצ'ארד באן גלשה גם להסכמתן התדירה של הרשתות הגדולות והעשירות כמו ה- BBC ו- ITV הבריטיות , RAI האיטלקית , RTVE הספרדית , ARD ו- ZDF הגרמניות , A2F ו- TF1 הצרפתיות להגביר ולהגדיל שוב ושוב את התשלומים עבור רכישת זכויות השידור של אירועי הספורט הבינלאומיים הנחשבים כמו אליפויות העולם בא"ק , אולימפיאדות , מונדיאלים , טורנירי הטניס של הגרנד סלאם (ווימבלדון , רוֹלָאן גָארוֹס , אליפות אוסטרליה , ואליפות ארה"ב) , אליפויות אירופה בכדורגל (EURO’S) וכו' , ונסבה גם לדיון במבנה המתוחכם של הנוסחה המתמטית של ה- cost – sharing Eurovision הקובעת את עיקרון נֶטֶל החלוקה הכספית בגין רכישת זכויות השידורים בין רשתות הטלוויזיה החברות באיגוד השידור האירופי . הנוסחה המתמטית הזאת היא מעניינת וחכמה . היא מורכבת משורש ריבועי של מספר המוניטורים בבתי אב בכל מדינה חלקי עשרת אלפים ויוצרת את מספר היחידות הבסיסיות (Basic units) של כל רשת טלוויזיה באשר היא החברה באיגוד . לא הצלחתי לשנות את השיטה . היה ברור לי ולממונים עלי שהמציאות הכספית וחיינו המוניטאריים באיגוד השידור האירופי השתנו לרעתנו לעַד . מעתה נִידָרֵש לשלם הרבה יותר עבור קניית זכויות שידורי הספורט בעולם וגם בארץ . זה היה רק עניין של זמן , לא יותר מזה , עד שתחל להשתולל מלחמת המחירים בכל עוצמתה . קטסטרופה של ממש .

כיבוש יעדי הספורט הבינלאומי עַל יָדִי בראש כוחות הטלוויזיה הישראלית ורשות השידור הונע מחזון שידור מקודש . כך אני ראיתי את פני הדברים . מִגבלתו העיקרית הייתה עלותו הכספית . לא היה מחסור בכישרון או ידע במחלקת הספורט בעת ההיא ולבטח לא במוטיבאציה . גם לא שום מגבלה אחרת . שֵם המשחק בטלוויזיה הוא כוח אדם מיומן וטכנולוגיה חדשנית , ושניהם פועל יוצא של ממון .

הכסף הוא הדֶלֶק המניע את שידורי הספורט בטלוויזיה בשני התחומים של היקף ביצוע השידורים הישירים וגם המוקלטים בד בבד עם רכישת זכויות הצילום . לא צריך להיות כלכלן גאון כדי להבין את המשוואה הפשוטה הזאת המתארת את היחס הדוּ סִטרי הזה בין המוכר לקונה , ואת המשוואה המתמטית הקובעת את העקרונות של היחסים הדו סטריים הללו . שידורי הספורט הרלוואנטיים הגדולים (בארץ וגם בעולם) והמסקרנים ביותר הם מצרך השידור היקר ביותר בשוּק הטלוויזיה מפני שיש להם את כמות הצופים הגדולה ביותר . בגלל שהם אובייקט ורכוש שידור של וועדה מארגנת פרטית או ציבורית , כמו התאחדות הכדורגל בישראל , איגוד הכדורסל , מועדון הכדורסל של מכבי ת"א , IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) , UEFA (התאחדות הכדורגל האירופית) , FIFA (התאחדות הכדורגל הבינלאומית) , IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) או מועדון הטניס של ווימבלדון (Wimbledon) – שואף בעל הקניין בדרך כלל למכור את סחורתו לכל המרבה במחיר . הגיוני . גוף השידור שקונה אותם בלעדית לעצמו הופך אותם לאקסקלוסיביים . מפני שיש בהם עניין רָב הם גם נִצפּים מאוד בטלוויזיה . מפני שהם מעניינים ואקסקלוסיביים וגם נִצפּים בטלוויזיה צריך לשלם בעבורם ממון רב . גם זה הגיוני . אילו הם נתונים פחות או יותר ידועים .

לכן אחד הדברים הראשונים שעשיתי לאחר שהמנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מינה אותי בעצה אחת עם מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ומנהל חטיבת החדשות טוּבְיָה סָעַר לנַהֵל את מחלקת הספורט ולהנהיג את שידוריה בחודש דצמבר 1980 במקומו של אַלֶכְּס גִלְעָדִי (עזב ל- NBC) , היה ללמוד במהירות את סודות חלוקת הנֶטֶל הכספי של ה- EBU על פי הנוסחה המתמטית של ה- Eurovision Cost Sharing System באירועי הספורט השונים ואת הפילוסופיה הכלכלית שלו . אני חובב מתמטיקה ופיסיקה . התעניינתי מייד בפשר מבנה הנוסחה המתמטית המתוחכמת ש- EBU (איגוד השידור האירופי) הרכיב והשתמש בה כדי לקבוע את מספר היחידות הבסיסיות של כל רשת טלוויזיה באשר היא החברה באיגוד . חלוקת הנֶטֶל הכספי של רכישת זכויות שידורים של אירועי הספורט הבינלאומיים הגדולים בין עשרות רשתות הטלוויזיה הציבוריות האירופיות המאוגדות בו היא יחסית ומותנית במספר היחידות הבסיסיות שיש לכל רשת טלוויזיה .

בשנת 1980 מנה ה- EBU בשורותיו כ- 36 רשתות טלוויזיה ציבוריות . רובן השתייכו למדינות מערב אירופה אך היו גם שתיים מאסיה אלה של ישראל וירדן , וגם כמה ממדינות המַגְרֶבּ האפריקניות מרוקו , אלג'יר , טוניס , ולוב וגם מצרים . כולן היו חברות מלאות באיגוד השידור האירופי ה- EBU , מה שקרוי EBU active members . מדינות מזרח אירופה הקימו איגוד שידור נפרד משלהן שכונה OIRT .חלוקת עוֹל הנֶטֶל הכספי ב- EBU תורגמה למנה חשבונית . הוסכם כי כל רשת טלוויזיה תשלם את החלק היחסי שלה עבור הזכות לשדר אירוע מסוים במסגרת ההסכם הכולל . המנה היחסית של כל רשת טלוויזיה באיגוד תהיה תוצאה של מהלך מתמטי בו סכום הזכויות הכללי המוטל על ה- EBU מחולק בס"ה של מספר היחידות הבסיסיות של כל החברות באיגוד כפול מספר היחידות הבסיסיות של כל רשת טלוויזיה . הדבר המעניין ביותר והקרדינאלי בחישוב חלוקת הַנֶטֶל הכספי הוא הנוסחה המתמטית שהאיגוד עשה בה שימוש , וכיצד השתמש בה , כדי להחיל את כמות היחידות הבסיסיות על כל רשת טלוויזיה שהיא חברה ב- EBU . מהות הנוסחה המתמטית לקביעת מספר היחידות הבסיסיות של כל רשת טלוויזיה היא פשוטה אך תוצאתה גאונית . תרגיל חשבוני של שורש ריבועי של מספר מסכי הטלוויזיה בכל מדינה חלקי עשרת אלפים קובע את מספר היחידות הבסיסיות (Basic Units) של כל רשת טלוויזיה . תוצאת היחידות הבסיסיות מקטינה ומצמצמת את העוֹל הכספי המוטל כאמור על רשתות הטלוויזיה הגדולות ב- EBU כמו ה- BBC  ו- ITV באנגליה , ZDF/ARD – גרמניה , TVE – ספרד , RAI – איטליה , 3/2FR  ו- 1TF הצרפתיות בהשוואה לרשתות הקטנות (כמו זו של הטלוויזיה הישראלית למשל) . הנה דוגמא פשוטה אך מאלפת לפעולתה המתמטית והמתוחכמת של הנוסחה ותוצאתה הסופית .

הנוסחה המתמטית באנגלית :                                 

­ T.V.  license   =  Basic Units   √ (שורש ריבועי)   

                           10000 

 הנוסחה המתמטית בעברית :  

יחידות בסיסיות  =  מספר מקלטי הטלוויזיה (בכל מדינה ב- EBU) √ (שורש ריבועי)

                                     10000 (עשרת אלפים)

                                                                                                                                  מספר המסכים (Monitors) במערב גרמניה בשנות ה- 80 (בטֶרֶם האיחוד עם מזרח גרמניה) עמד על יותר מ- 22000000 (עשרים ושניים מיליון) . המספר המדויק : 22.704715 בתי אב במערב גרמניה החזיקו במקלטי טלוויזיה בסלון ביתם לעומת 606000 (שש מאות ושישה אֶלֶף) מוניטורים טלוויזיה ששכנו בבתי האָב במדינת ישראל בשנים ההן . חישוב מתמטי פשוט מראה שגרמניה גדולה במספר המסכים שלה מישראל פי 37 (שלושים ושבעה) . מכאן עולה המסקנה ההגיונית שעל כל דולר שהטלוויזיה הישראלית הציבורית (שם הקוד שלנו ב- EBU הוא IBA) משלמת זכויות שידור לאירוע ספורט מסוים , כזה שנרכש במסגרת החברות ב- EBU , על רשתות הטלוויזיה הגרמניות ARD ו- ZDF לשלם 37 דולרים משלהם . כשמכניסים את הנתונים האלה לנוסחה המתמטית של חלוקת הנטל הכספי שנבנתה ע"י ה- EBU עבור עצמו , מקבלים תוצאה מפתיעה . לגרמנים יש 48 יחידות בסיסיות ולישראל 6 יחידות כאלה . ההפרשים בין שתי המדינות הצטמקו וגרמניה שהייתה גדולה מישראל פי שלושים ושבעה כמקודם , גדולה ממנה עכשיו לצורך התחשיבים רק פי שמונה . פירושו של דבר שעל כל דולר שהטלוויזיה הישראלית תידרש לשלם בעסקת זכויות שידורים כזאת או אחרת של ה- EBU , ARD ו- ZDF הגרמניות יצטרכו להפריש עכשיו רק שמונה דולרים מקופתן (הסכום מתחלק שווה בשווה בין שתי הרשתות הציבוריות במערב גרמניה) ולא שלושים ושִבְעָה כפי שניתן לחשוב בשל יחס הנתונים בגודלן של אוכלוסיות הטלוויזיה של שתי המדינות. אֵילוּ הם אותם היחסים המתמטיים של מדינת ישראל גם עם אנגליה . אוכלוסיית הטלוויזיה באיים הבריטיים הייתה גדולה אז פי 31 (שלושים ואחד) מישראל , ועמדה על  18786000 (שמונה עשר מיליון ושבע מאות שמונים ושישה אלף) מסכים , אולם על פי התוצאה הסופית לאחר השימוש בחישובי נוסחת הקֶסֶם המתמטית הזאת לאנגליה יש 44 (ארבעים וארבע) יחידות בסיסיות (התשלום מחולק בין ה- BBC  לבין ITV) ולכן היא גדולה מישראל עכשיו רק פי שבע ושליש . גאון מי שהמציא את הנוסחה המזהירה שנראית כטְרִיק מתמטי . היא נוטה חֶסֶד לעשירים בארגון ולא נוחה לרשתות טלוויזיה עניות כמו רשות השידור של ישראל . את הדו"ח הכלכלי הנובע מהנוסחה המתמטית של חלוקת הנטל הכספי הזה ב- EBU , העברתי לידיעת מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ואח"כ גם למנכ"ל אורי פורת , וכמובן לסמנכ"לים הכספים שלהם ישראל דוֹרִי ויוֹחָנָן צַנְגֵן . תוצאת חלוקת הנֶטֶל הכספי של אירועי הספורט הגדולים ב- EBU השפיעה רבות על כלכלת מחלקת הספורט בתוככי הטלוויזיה ורשות השידור . חלק מתקציבה השנתי ומשאבי השידור בהם היא משתמשת לצורכי הגשמת המשימות הענקיות שלה בארץ ובעולם היא נִגְזֶרֶת של עלויות זכויות השידורים של אירועי ספורט בינלאומיים כפי שקבע ה- EBU . בעניין הזה אתה נדרש לעמוד כל הזמן על המשמר . צריך לומר בגלוי שכף ידו של יוסף "טומי, לפיד הייתה קְפוּצָה מזאת של אורי פורת ומוטי קירשנבאום אחריו . למרות הנוסחה המתמטית "המתעתעת" (מנקודת ראותן של הרשתות הקטנות) שילמה הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנות ה- 70 ו- 80 כערוץ טלוויזיה מונופוליסטי סכומי כסף נמוכים תמורת אירועי הספורט הבינלאומיים בעולם , וגם תמורת אלה שהתקיימו בארץ. הביקוש בימים ההם היה קטן בהרבה מההיצע. גם תרבות הפנאי הייתה שונה. עד שנת 1984 שילמנו מידֵי שנה לוועדה המארגנת של טורניר הטניס בווימבלדון – אנגליה סכום מגוחך של זכויות שידור שנע סביב 2000 – 1500 (בין אלף וחמש מאות לאלפיים דולר) לשנה . ב- 1984 קפץ המחיר בבת אחת פי שמוֹנָה . תמורת אליפות העולם ה- 1 בא"ק שהתקיימה בהלסינקי בירת פינלנד ב- 1983 שילמנו סכום מינימאלי של  3000 (שלושת אלפים) דולר זכויות השידורים בקטגוריה של חלוקת הנטל באיגוד האירופי ה- EBU על פי Maximum offer . זוהי שיטת תשלום הנשענת על הצעה כספית מְרָבִּית של רשת טלוויזיה כלשהי החברה ב- EBU לבעל הקניין . הוועדה המארגנת יכולה לקבל אותה או לדחותה , ו/או לבקש תוספת על פי ראות עיניה . כל זאת ללא השימוש בנוסחה הכספית של ה- EBU .

ה- IAAF  (ראשי תיבות של International Association Athletics Federation) הלא היא התאחדות הא"ק הבינלאומית קיבלה בשנת 1983 ללא כל תהליך תִּמְחוּר את ההצעה הכספית המרבּית שלנו ע"ס 3000 (שלושת אלפים) דולר . זה היה סכום פעוט , אפסי הייתי אומר , תמורת הפקה מושלמת של אירוע ענק שבוצעה היטב ע"י רשת הטלוויזיה הפינית הממלכתית  YLE . ארבע שנים מאוחר יותר השתנו כללי ההֵיצַע והביקוש לבלי הכר . נדרשנו לשלם בעבור זכויות השידורים של אליפות העולם ה- 2 בא"ק  ברומא בקיץ 1987 שצולמו ע"י 22 מצלמות של הטלוויזיה האיטלקית הציבורית RAI , סכום הגדול פי יותר מעשרים .  61000 (שישים ואחד אֶלֶף) דולר . ההצלחה הארגונית והטלוויזיונית הפנטסטית של אליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה באוגוסט 1983 בהלסינקי העלתה בבת אחת את העניין באירוע הייחודי ואת רָף מניות השידורים . ד"ר פרימו נביולו נשיא ה- IAAF (איגוד הא"ק הבינלאומי) ניצל את התנופה ומחירי הזכויות נסקו כפי שרואים בטבלה המצ"ב .

ebu 1

טקסט מסמך :  גרף עליית מחירי זכויות השידורים שהוכן ע"י ה- EBU ומלמד ומצביע כמה שילם איגוד השידור האירופי (בדולרים) ל- IAAF  מאז אליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה בהלסינקי בקיץ 1983, כלהלן : 

א. 800000 (שמונה מאות אלף) דולר עבור אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 .

ב. 4000000 (ארבעה מיליון) דולר עבור הסכם ארוך טווח לשלוש שנים 1987 – 1985 הכולל בתוכו את אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 .

ג.  9000000 (תשעה מיליון) דולר עבור הסכם ארוך טווח לארבע שנים 1991 – 1988 הכולל בתוכו את אליפות העולם ה- 3 בא"ק – טוקיו 1991 .

ד.  91000000 (תשעים ואחד מיליון) דולר עבור הסכם ארוך טווח לארבע שנים 1995 – 1992 הכולל בתוכו את אליפות העולם ה- 4 בא"ק – שטוטגרט 1993 ואליפות העולם ה- 5 בא"ק – גטבורג 1995 .

ה. כעבור תריסר שנים מאז אליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 1983 ניאות ה- EBU לשלם ל- IAAF  תמורת חוזה ארוך טווח בן שֵש שנים 2001 – 1996 , סכום פנטסטי של  000000 135 (מאה שלושים וחמישה מיליון) דולר שכלל בתוכו את אליפות העולם ה- 6 בא"ק – אתונה 1997 , אליפות העולם ה- 7 בא"ק – סביליה 1999 , ואליפות העולם ה- 8 בא"ק – אדמונטון 2001 .

הא"ק הבינלאומית כבשה לעצמה נתח גדול על מרקע הטלוויזיה הבינלאומי. אין דבר טלוויזיוני יפה יותר מא"ק במיטבה. לא בכדי מכנים אותה מלכת הספורט. (המסמך באדיבות  EBU  ארכיון יואש אלרואי).

בתחילת 1987 חלה רוויזיה בחלוקת הנטל הכספי ב- EBU שהקלה במשהו על רשות השידור . איגוד השידור האירופי שהוא גוף מסורבל וגם שמרני החליט לשנות את השיטה . האיגוד קבע שלוש קטגוריות ראשיות של אירועי ספורט בינלאומיים ולצִדן שלוש צורות תשלום. בשני האירועים הבינלאומיים הגדולים ביותר, האולימפיאדות והמונדיאלים , נקבע שחלוקת הנטל הכספי תעשה על פי החלטה קונקרטית של המועצה האדמיניסטרטיבית העליונה של ה- EBU . באירועי ספורט בינלאומיים גדולים אחרים הוחלט שחלוקת הנטל תתבצע על פי יחידות בסיסיות מתוקנות . באירועי ספורט רוטיניים התקבלה החלטה שחלוקת הנטל הכספי תהיה על פי הצעת התשלום המֵרבּית של כל רשת טלוויזיה בנפרד (Maximum offer). זה היה שינוי חשוב בעל משמעות לטווח הארוך לטובת רשתות הטלוויזיה הקטנות החברות באיגוד השידור האירופי (כמו הטלוויזיה הישראלית הציבורית) בכל הנוגע לאירועי העַל , האולימפיאדות וגביעי העולם בכדורגל .

רשתות הטלוויזיה ב- EBU  סוּוְגו על פי המדיניות הכלכלית החדשה לשלוש קבוצות תשלום עיקריות . רשתות טלוויזיה במדינות בעלות 10 מיליון מוניטורים (מסכי) טלוויזיה ויותר כמו גרמניה , אנגליה , צרפת , איטליה וספרד , שויכו לקבוצה הגדולה . רשת טלוויזיה שכללה בתוכה בין מיליון מסכים ל- 10 מיליון נקראה הקבוצה הבינונית, ורשתות טלוויזיה שהזינו אותן כמיליון מסכים ביניהן הטלוויזיה הישראלית, ירדן, ואיסלנד נקראו הקבוצה הקטנה . הרוויזיה היטיבה עם העניים ורשות השידור הישראלית כמו רשתות טלוויזיה קטנות אחרות באירופה יצאה נשכרת ומורווחת מהעניין בתקופה של שנים אחדות . מפת המחירים השתנתה מקצה אל קצה בשעה שהחלו בסוף שנות ה- 80 באירופה קרבות השידור הגדולים עם כניסתם לשוּק של גורמי שידור מתחרים כמו ערוצים ארציים מסחריים , כבלים , ולוויין , לרבות סוכני ומתווכי מכירות של זכויות שידורי ספורט . המנכ"לים של רשות השידור הממלכתית בישראל ללא יוצא מן הכלל קיבלו באופן מחמיר ובביקורתיות רבה ובמידת צֶדֶק רבה את האמרת המחירים והשינויים הכספיים המפליגים שהתחוללו בשנות ה- 80 ו- 90 של המאה שעברה במחירי זכויות שידורי הספורט לשידורים בטלוויזיה – בארץ ובעולם . עליית המחירים הייתה דרמטית . אף על פי כן דרשו צופי הטלוויזיה משלמי האגרה הפעוטה במדינת ישראל מעוטת התושבים את ליטרת הבשר שלהם . בכסף הקטן שהם שילמו את "מִסֵי הטלוויזיה" שלהם ניתן היה לקנות רק חלק משידורי הספורט הארציים והבינלאומיים היקרים שהיו כל כך אהובים עליהם . אזרחים רבים ממגזרים שונים במדינת ישראל משתמטים ביודעין ובאורח קבע מתשלום האגרה . כּמוּתם נאמדת ב-  % 20 . הדבר מקשה ומכביד עוד יותר על תקציב רשות השידור . מצבו של המקביל הציבורי באנגליה ה- BBC שונה . אזרחי אנגליה משלמים אגרת טלוויזיה בגובה האגרה הישראלית , אך שם כמות התושבים גדולה הרבה יותר , המשמעת איתנה , ומוּסַר התשלומים שונה . אך עוד חזון למועד . נרחיב על כך מאוחר יותר . בעשור ה- 90 של המאה שעברה חַל גידול עצום ברכישת שידורי הספורט הבינלאומיים ע"י ה- EBU שרשות השידור הישראלית היא חברה מלאה בו . יוקר התשלומים עלה . כדי לנהל נכון את מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית נדרשתי להבין היטב את חוקי הכלכלה המניעים את עבודת איגוד השידור האירופי . בשנים 1999 – 1995 רכש ה-EBU  זכויות שידורים של אירועי ספורט בינלאומיים בעלות של 152.000000 (מאה וחמישים ושניים מיליון) פרנקים שווייצריים (SFR) שזהו סכום שווה ערך ל- 100000000 (מאה מיליון) דולר בשנים ההן . רשתות הטלוויזיה החברות ב- EBU נדרשו להוציא מקופתן כסף נוסף כדי למַמֵן גם את הוצאות ההפקה . ב- 9 במארס מרס 1995 פִּרְסֵם ה-EBU  מסמך חשוב ביותר במסגרת התפתחות כיסוי אירועי הספורט בטלוויזיה באירופה ובעולם . הייתה לו השפעה גם על הטלוויזיה הישראלית . המסמך [1] נקרא :

Role and Obligations of the Host broadcaster within the EBU

במסמך הזה נקבעו כללי הפקה וכיסוי חדשים ועזרה ותוספות תשלום ל- Host Broadcaster כדלהלן :

גביע העולם בכדורגל – 000 500 1 פרנקים שווייצריים .

אליפות אירופה בכדורגל – 000 000 1 פרנקים שווייצריים .

אליפות העולם בא"ק – 000 550 פרנקים שווייצריים .

אליפות אירופה בא"ק – 000 450 פרנקים שווייצריים .

אליפות העולם במרוצי אופניים על כבישים – 000 250 פרנקים שווייצריים .

אליפות העולם בסקי אלפיני – 000 500 פרנקים שווייצריים .

אליפות העולם בסקי נורדי – 000 500 פרנקים שווייצריים .

אליפות העולם בביאטלון – 000 150 פרנקים שווייצריים .

הייתה לי דלת פתוחה ללשכת מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בשנים 1989 – 1984 כפי שהייתה לי כניסה חופשית מאוחר יותר למטהו של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום בשנים 1998 – 1993 . שניהם היו נגישים ומהירים בתשובותיהם ומעשיהם . הגיעה העת להאיץ את גלגלי תעשיית הטלוויזיה הישראלית הציבורית . אי אפשר היה עוד להסתפק בכיסוי החד ממדי של הכדורגל . המתינו לנו באופק יעדי שידורים כבירים בדמותם של אליפות העולם ה- 2 בא"ק שעמדה להיערך בסוף חודש אוגוסט 1987 ברומא והאולימפיאדה ה- 24 במניין הזמן החדש בספטמבר 1988 בסיאול בירת דרום קוריאה . בשובי מפגישת ה- EBU בגֶ'נֶבָה שלחתי ב- 22 במארס 1987 למנכ"ל רשות השידור אורי פורת את המסמך הבא בו אני מתדרך אותו כיצד לפנות לנשיא ה- EBU מר רֶגִ'יס קַאלְבֵּרְמָאטֶן בעניין תשלום הזכויות עבור אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 .

porath 5

טקסט מסמך : 22  במארס 1987 . המסמך שכתבתי למנכ"ל רשות השידור אורי פורת (עמוד מס' 1 מתוך 2) ונועד לקדם את הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

porath 6

טקסט מסמך : 22 במארס 1987 . המסמך שכתבתי למנכ"ל רשות השידור אורי פורת (עמוד מס' 2 מתוך 2) ונועד לקדם את הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לא התמהמה ואת זה צריך לומר לזכותו כמו זכויות רבות אחרות נוספות בקדנציית הניהול הראשונה שלו בשנים 1989 – 1984 . הוא שלח מייד טלקס לנשיא ה- EBU רֶגִ'יס קַאלְבֵּרְמַאטֶן  והפיל את תחינתו . זה לא היה דבר מקובל בו האינסטנציה הגבוהה ביותר ברשות השידור פונה בענייני זכויות שידורים של אירועי ספורט לאינסטנציה הרמה ביותר באיגוד השידור האירופי .

porath 7

טקסט מסמך :  24  במארס 1987 . זהו הטלקס ששלח מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לנשיא ה- EBU רג'יס קאלברמאטן בו הוא מבקש ממנו הנחה כספית משמעותית על מנת שהטלוויזיה הישראלית תוכל להשתתף במסגרת ה- EBU  בכיסוי בשידורים ישירים את אליפות העולם ה- 2 בא"ק שאמורה להיערך ברומא בתאריכים 6.9.1987 – 29.8.1987 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

תחינתו של אורי פורת השיגה בסופו של דבר את מבוקשה והמחיר פחת ב- % 50 וירד ל- 30000 (שלושים אלף) דולר . מזכיר ה- "Sports Working Party" של ה- EBU מר ז'אן פייר וויינמאן בישר לי על כך בשיחה בע"פ בינינו . ניהול מחלקת הספורט הצריך זה מכבר ידע כלכלי והתמצאות במבוכי הביורוקרטיה של ה- EBU , וגם קשרים אישיים . ב- 7 באפריל 1987 נערכה פגישה אופרטיבית רבת משתתפים ברשות השידור בה נתן המנכ"ל אורי פורת אור ירוק למבצע הפקת שידורי הטלוויזיה של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 . בפגישה השתתפו מנהל הטלוויזיה חַיִים יָבִין , סמנכ"ל הכספים והכלכלה יוחנן צַנְגֶן , יועצו האישי של המנכ"ל נַקְדִימוֹן "נַקְדִי" רוֹגֵל , מנהל שירותי ההנדסה של הטלוויזיה יַעֲקב סְוִוירִי , קצין התקשורת הלוויינית בטלוויזיה הישראלית הציבורית זאב שטוקהיים ז"ל , אנוכי , ועוזרי ויד ימיני אמנון ברקאי . ברור שהודיתי למנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל על התגייסותו למשימה ומהירות הביצוע .

porath 8

טקסט מסמך :  7 באפריל 1987. תקציר הפגישה האופרטיבית ברמת מנכ"ל רשות השידור הנותן אור ירוק למבצע השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 2 בא"ק באוגוסט – ספטמבר 1987 ברומא . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 24 באפריל 1987 הגיעה הבשורה הרשמית ממזכיר קבוצת הספורט של איגוד השידור האירופי (EBU) בג'נבה ז'אן פייר וויינמאן  (Jean Pierre Weinmann) , כי האיגוד מסכים להפחית את זכויות השידורים של הטלוויזיה הישראלית באירוע החשוב הזה ב- % 50 [2] .  בעקבות ההפחתה נתן לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת אור ירוק לצאת לדרך . שילמנו בסופו של דבר 30000 (שלושים אֶלֶף) דולר , פי עשרה יותר ממה ששילמנו ארבע שנים קודם לכן תמורת אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 , אך פי שניים פחות ממה שנדרשנו לשלם בתשלום המקורי עבור רומא 1987 . פרוטות במונחים המוניטאריים של היום . הון רָב בימים ההם . אליפות העולם בא"ק של רומא 1987 הניבה 21 שעות שידורים ישירים . עלות כל שעת שידור עמדה על 1500 דולר . מחיר מציאה עבור מנכ"ל רשות השידור אורי פורת . בשנות ה- 80 של המאה שעברה החלה מלחמת העולם הראשונה על רכישת זכויות השידורים של שידורי הספורט הארציים והבינלאומיים הגדולים. בעשור ה- 90 של המאה שעברה פרצה מלחמת העולם ה- 2 אודות זכויות השידורים הטלוויזיוניות . הוועדות המארגנות לא ידעו שובע . המלחמות האלה לא פסקו . הן נמשכות עד עצם היום הזה גם בעת כתיבת הפוסט הזה בשבת של – 10 באוגוסט 2013 . ראה חמשת הספרים עבי הכרס שחקרתי וכתבתי מאז תום אולימפיאדת סידני 2000 ב- 2 באוקטובר 2000 : הספר " סמן ימני" , הספר "פסגת היכולת האנושית של האדם בספורט וקצה גבול היכולת הטכנולוגית של הטלוויזיה" , הספר "הפקות חובקות ארץ ועולם" , והספר "למילים יש וויזואליה משהן" . חמשת הספרים הללו הן חלק מסדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שחקרתי וכתבתי , וקרויה , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" .

porath 9

טקסט מסמך :  23 באפריל 1987 . זהו המסמך המקורי ששלח מזכיר קבוצת הספורט של ה- EBU  ז'אן פייר וויינמן , המאשר כי הצעתי לשלם סכום של 000 30 (שלושים אלף) דולר עבור זכויות השידורים של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987, התקבלה ע"י מוסדות הארגון . דיווחתי על כך מייד למנכ"ל רשות השידור אורי פורת . הוא הודה לי בסגנונו החביב . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אליפות העולם ה- 2  בא"ק שהתקיימה במשך עשרה ימים ברומא  מ- 29 באוגוסט 1987 עד 6 בספטמבר 1987 שימשו מבוֹא ומבחן כוחות כפול – לטלוויזיה הישראלית הציבורית (ולרשתות הטלוויזיה בתבל) וגם לאתלטים בעולם . לנו – טסט לקראת השידורים המורכבים והמרוחקים שנכונו לנו אולימפיאדת סיאול 1988 הרחוקה , ולספורטאים – אקספרימנט מן המעלה האולימפית הגדולה ביותר . בדומה , כשם שתחרויות אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי 1983 היוו בשעתו מעין ניסוי כלים משולב של חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ושל האצנים, הקופצים, וההודפים – בטֶרֶם אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 .

הערה בטרם סיום מחקר וכתיבת בפוסט : שנה אח"כ אִפשֵר לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה שָדֵר ישיר ב- 17 באוגוסט 1988 בזמן צפייה ראשי את תחרות הא"ק הבינלאומית רבת המוניטין של ציריך . חודש ימים בדיוק לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת סיאול 1988 . מרבית האתלטים בעלי המוניטין העולמי היו אמורים להשתתף בתחרות הזאת והמנכ"ל שהיה חובב א"ק מושבע בעצמו חשב כמוני "שמותר" לטלוויזיה הציבורית – ממלכתית שאוחזת בידיה את זכויות השידורים האולימפיים של סיאול 1988 לחשוף את גיבורי הספורט , אלה שיקשטו ויפארו את מרקע הטלוויזיה הישראלית בתוך זמן קצר . רבים בטלוויזיה זקפו גבה . "תחרויות ציריך בא"ק בטלוויזיה הציבורית ? ממתי ? מה פתאום ? " , אמרו והוסיפו , "די לנו בכך שנצטרך לסבול עוד רגע קט את התחרויות האולימפיות של סיאול 1988 שיואש אלרואי מתכנן לנו". אורי פורת עמד בפרץ ולא נכנע.

סוף הפוסט מס' 264 , רשימה מס' 7.א. ראה המשך בפוסט הבא "אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 בצלה של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 , רשימה מס' 7.ב.  

[1]  ראה נספח : מסמך ה- EBU  מ- 9 במארס 1995.

[2]  ראה נספח : טלקס של ז'אן פייר וויינמאן מזכיר קבוצת הספורט של ה- EBU (איגוד השידור של מדינות מערב אירופה) שנשלח אלי  ב- 23  באפריל 1987 המאשר תשלום זכויות שידור של 30000  (שלושים אלף)  דולר תמורת שידורי אליפות העולם ה- 2  בא"ק של רומא 87'  במקום 61000  (שישים ואחת אלף) דולר במקור.

[3]  ראה נספח : מאמר ביקורת הטלוויזיה של ד"ר יריב בן אליעזר בעיתון "מעריב" מ- 9 באוגוסט 1987, המשבח את שידורי אליפות העולם ה- 2 בא"ק שהתקיימו ברומא בקיץ 1987.

 סוף הפוסט מס' 264 .


תגובות

פוסט מס' 264. אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 בצִלָה של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 (מחקר ורשימה מס' 7.א.). פוסט מס' 264. כל הזכויות שמורות. — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *