פוסט מס’ 254. אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס’ 4). פוסט מס’ 254. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בצהריי יום שלישי – 30 ביולי 2013.

הערה 1. הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים מובהקות . האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ ועל הגולשים בו חלה אחריות אישית. אין להעתיק ו/או לאגור ו/או לאכסן באופן פרטי ו/או במחסני מידע למיניהם את תכולת הבלוג לרבות הפוסטים , הטקסטים , התמונות , והמסמכים שלו . הזכויות שמורות לחוקר , כותב , המחבר , והמפיק יואש אלרואי .

הערה 2. הבלוג איננו מופק, נחקר, ונכתב למען מטרות רווח כספי, ו/או כדי להפיק רווח כלכלי, ו/או לצורך פרסום אישי .

הערה 3 : הבלוג ממשיך לקצור הצלחה סנסציונית למרות שהוא פונה לרובד מצומצם ופלח צר באוכלוסייה ואף על פי שלא נערך למענו כל מסע שיווק תעשייתי וגם לא מסע יחסי ציבור . “השיווק” שלו מתבסס על שמועה שעוברת לפי שעה מפה לאוזן . אולי זה גם סוג של שיווק .

——————————————————————————————-

פוסט מס’ 254 : הועלה לאוויר בצהריי יום שלישי – 30 ביולי 2013.

——————————————————————————————–

אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס’ 4). פוסט מס’ 254. כל הזכויות שמורות.

 alroey yoashטקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי יואש אלרואי בתום 32 (שלושים ושתיים) שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

1. ליאן ווילדאו 

כבר בתום היום הראשון של תחרויות אליפות העולם ה- 15בשחייה של ברצלונה 2013 (יום ראשון – 28 ביולי 2013) ניתן לומר כי לִיאָן וִוילְדָאוֹ השדר המוביל של ערוץ 1 בעמדת השידור בבריכה האולימפית בפלאו סנט ג’ורדי בברצלונה – הוא כישלון חרוץ . לִיאָן וִוילְדָאוֹ מוכר לצופי הטלוויזיה כשדר קווים בשידורי הכדורגל של ערוץ 1 . וגם מראיין פה ושם שחקנים ומאמנים . זהו סך הכל מִפְעַלוֹ הטלוויזיוני עד כה . הוא מעולם לא העביר בשידור ישיר תחרות שחייה אפילו לא ברמה של בתי ספר תיכוניים , לא של אליפות הפועל ו/או מכבי , לבטח לא אליפות ישראל בשחייה, ו/או לשם שינוי גם לא תחרויות שחייה במשחקי המכבייה. שלא לדבר כמובן על אולימפיאדות, אליפויות אירופה , ואליפויות עולם . מנהל מחלקת הספורט הנוכחי בערוץ 1 מר מאיר בר הדיח את השַדָּר הפנסיונר משה גרטל בן 67 היום (בשל סיבות מנהליות) ממשימת ברצלונה 2013 והציע ל- ליאן ווילדאו הצעה שלא יוכל לסרב לה : לשדר ישיר את אליפות העולם בשחייה ב- ברצלונה 2013 . השדר הטירון הזה ששימש עד כה שדר קווים במגרשי הכדורגל , מי שאיננו שולט בחומר השחייה ואיננו בקי לחלוטין במתחולל בצמרת השחייה הבינלאומית, באמת לא סירב להצעה המחמיאה במקום במקום לסרב לה . היה עליו לומר לבוס שלו בצניעות המשתמעת כלהלן : “תשמע זה גדול עלי בכמה מספרים טובים . עזוב אותי . אולי בעוד כמה שנים” . השדרוג והקפצתו אל על בטרם עת לתפקיד השדר הלאומי בשחייה – איננו קביל לחלוטין , אלא שלליאן ווילדאו היה ממי “ללמוד” ואת מי לחקות . אורי לוי למשל . אורי לוי חסר ידע וכישרון מינימאלי בתחום הא”ק , מינה את עצמו לפתע להיות שדר א”ק באליפות העולם ה- 9 שנערכה פאריס באוגוסט 2003 . הוא נפל כמובן נפילה חופשית והתרסק . מאז לא שב עוד לשדר אליפויות עולם בא”ק . “יצירת” השידור שלו שמורה מאז 2003 בארכיון הטלוויזיה הישראלית הציבורית ואפשר לבדוק את איכותה ולהצביע על עשרות רבות של שגיאות שביצע בעת עשרת ימי השידורים הישירים . עמית הורסקי החרה – החזיק אחריו . הוא הוצב בקיץ 2007 באליפות העולם ה- 11 בא”ק בעמדת השידור באצטדיון באוסאקה – יפן ע”י מנהל מחלקת הספורט דאז של ערוץ 1 ששי אפרתי . היה עליו  לסרב ולומר לששי אפרתי באופן כנה ובצניעות כהאי לישנא : “תראה ששי אפרתי , מה שחוללו לפניי נסים קיוויתי ומאיר איינשטיין באליפויות העולם הקודמות בא”ק מאז 1983 , שידורים ישירים בסטנדרט בינלאומי , גדול עלי ב- 10 רמות טלוויזיה . לכן אנוכי מוותר לפי שעה על המינוי הנחמד ועל משימת השידור הענקית. מצא לך מישהו מוכשר ממני” . הוא עמית הורסקי לא סירב . “יצירת” השידור שלו שמורה מאז 2007 בארכיון הטלוויזיה הישראלי הציבורית . כל אחד שמתעניין בלימוד שידור ישיר של א”ק Play by play, וחושב כיצד לעשות זאת נכון , יתרחק ויתעלם ממורשת עמית הורסקי . הוא איננו שדר א”ק וכישלונו באוסאקה מהדהד עד עצם היום הזה . אנשי טלוויזיה ותקשורת רבים עדיין לא מבינים כי שידורים ישירים Play by play בטלוויזיה של מקצועות ספורט כמו אתלטיקה קלה (א”ק) ושחייה הם תחום מורכב ומסובך ביותר שדורש לימוד , הכנה והבנה , והתמחות קונקרטית מיוחדת . שידורם של ענפי הספורט הללו בטלוויזיה איננו דומה במאום לשידורי כדורגל, כדורסל, ו/או טניס.

מרום גילי או טו טו בן 80 יש לי ניסיון מקומי ובינלאומי רב שנים בעל פרספקטיבת התבוננות רחבה כדי לראות נוכחה את פני הדברים . יש לי את יכולת ההשוואה בין השדרים השונים ואינני מהסס לומר את חוות דעתי . שַדָּר הטלוויזיה הישראלית הציבורית נִסִים קִיוִויתִי (בן 87 היום) היה ספצייאליסט בתחום שידורי הא”ק והשחייה . יורם ארבל (בן 72 היום) הוא ספצייאליסט בתחום שידורי הכדורגל והכדורסל . שַדָּר ה- BBC דיוויד קולמאן (David Coleman) היה ספצייאליסט בתחום שידורי הא”ק והכדורגל . שַדָּר ה- BBC בארי דייוויס (Barry Davies) היה ספצייאליסט בתחום שידורי הכדורגל . הבריטי הרולד אייבראהאמס (Harold Abrahams – אלוף אולימפיאדת פאריס 1924 בריצת 100 מ’) היה שַדָּר מחונן בתחום הא”ק ברדיו ה- BBC . ההונגרי גְיוּרֱגִי סֶפֶּשִי נחשב לרב אמן בשידורי כדורגל ברדיו ההונגרי לאחר מלחמת העולם ה- 2 . גְיוּרְגִי סֶפֶּשִי החזיק יותר מ- 40 שנים במיקרופון הלאומי . שַדָּר רדיו “קול ישראל” גִדְעוֹן הוֹד היה שדר בלתי נשכח בתחום הכדורסל . האווארד קוֹסֶל (Howard Cosell) מרשת הטלוויזיה האמריקנית ABC היה ספצייאליסט בתחום שידורי ה- NFL , האגרוף , והבייסבול . בְרֶנְט מָאסְבֶּרְגֶר (Brent Musburger) ששידר ב- CBC וגם ב- ABC היה פנומן בתחום השידורים הישירים של הא”ק והשחייה, בעצם בכל תחום ספורט שנגע בו . ב- ליאן ווילדאו ועמית הורסקי שני שדרני ערוץ 1 לא טמון שום כישרון ופוטנציאל של שידורים ישירים של שחייה וא”ק . הם גם לא עברו מסלול טלוויזיוני מפורט כנדרש והעמדתם בפסגת השידור הציבורי דומה להצבת מ”כ בצה”ל בתפקיד מח”ט . שניהם רחוקים שנות אור ביכולתם מנסים קיוויתי וגם ממשה גֶרְטֶל .

gertel

טקסט תמונה : שנת 1966 . שלושה מגדולי השחיינים של מדינת ישראל בכל הזמנים משה גרטל (משמאל בן 20) , אברהם “בֵּיְינוּש” מלמד (במרכז בן 20) , ויורם שניידר (משופם בן 25 , מרוחק מהמצלמה) זורקים את מאמנם יוֹסֵף “יוֹז’וֹ” טֶלֶקִי עם בגדיו למימי הבריכה כ- אקט של ניצחון לאחר זכייתם בתחרויות השחייה. יוסף “יוז’ו” טלקי ומשה גֶרְטֶל מצאו מאוחר יותר את עתידם בטלוויזיה הישראלית הציבורית . יוֹסֵף טֶלֶקִי כפרשן עילוי האחד והיחיד שאין בלתו , ומשה גֶרְטֶל כשדרן .(התמונה באדיבות משפחת טֶלֶקִי וגב’ אַיָה טֶלֶקִי בתו של יוֹסֵף טֶלֶקִי. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

השחייה איננה איננה התחום הטבעי של ליאן ווילדאו . הוא מבצע אין ספור שגיאות וטעויות ולומד (אם בכלל) תוך כדי שידור מגומגם ומבולבל ומתגלח על זקנם של הצופים. האיש איננו מסוגל לשדר Play by play וזקוק מידי כמה שניות לעזרתו של הפרשן שלו ד”ר בַּרוּךְ “בּוּקִי” צִ’יש . החיסרון הגדול ביותר של ליאן ווילדאו שהוא איננו יודע ולא מסוגל לבנות דרמה בטלוויזיה . היא חולפת לצדו . הוא גם חסר נוכחות קוֹלִית .השטחיות ושידורו הישיר הנבוב והמדוקלם , ולא רדיופוני זועקים לעזרה ומכריחים את הפרשן שלו לדבר גם במקום שלא צריך אותו והוא איננו נחוץ . השידור הישיר והפרשנות הישירה מוטחים אלה באלה שלא לצורך ויוצרים עומס שלא לצורך על קו השידור. השיא השלילי הושג בסיום הדרמטי של משחה הגמר לשליחים ארבע פעמים 100 מ’ בסגנון לחופשי גברים . צופה הטלוויזיה מצא את עצמו לכוד בעת המאבק בין שחייני צרפת , ארה”ב , ואוסטרליה בתוך כמות מלל סבוכה לא מובנת שהפיקו יחדיו השדר שאין לו שמץ של מושג ושל הפרשן שנחלץ לעזרתו . שניהם נכנסו איש – איש לתוך ה- Commentary של רעהו ללא תור ויצרו עומס וטקסט לא ברור על קו השידור . בוקי צ’יש שכח מרוב התרגשות את תפקידו האמיתי ולשם מה הוטס לברצלונה ואיבד בסיום המשחה הזה הנזכר לעיל לא רק את קור רוחו , אלא גם את עשתונותיו ושיווי משקלו . מעניין אותי לדעת איזה בקרה מופעלת על צוות השידור הזה ליאן ווילדאו – בוקי צ’יש , ומה עושה שם בדיוק המפיק והעורך מר יונתן קנלר . המיקרופון הציבורי איננו נכס פרטי של אלו שמחזיקים בו באקראי כמו ליאן ווילדאו . המיקרופון והמסך שייכים להנהלה ומנהיגות רשות השידור ששייכים לציבור .

ועוד דבר . ליאן ווילדאו לא עבר שום קורס מוקדם של שידור Play by play של תחרויות שחייה , ולא חווה כל הכשרה מקצועית פרלימינארית המעניקה לו את הזכות להחזיק במיקרופון בתחרות עַל בינלאומית רוויית מאות שחיינים ושחייניות מכל העולם במקצועות רבים ושונים זה מזה , בסגנונות שונים , ובטווחי תחרויות שונים. מישהו זרק אותו למים , מישהו הציב אותו בקו האש בטרם תרגול אין סופי על מודל , והכשיל אותו בהסתערות על היעד. בנוסף לכל הוא משבש ומזייף אין סוף שמות לועזיים של כל מיני שחיינים ושחייניות בינלאומיים בכמות בלתי סבירה, ומכביד על אוזנו של הצופה. הוא הגיע לברצלונה מכרי הדשא של הכדורגל ולא מבריכות השחייה. כל מיני שדרנים נוטים לזלזל בדיוק והגיית שמות לועזיים כאילו העניין הוא בעל חשיבות משנית. לא נכון. שיבוש שמות פוגע במהימנותו של כל שַדָּר באשר הוא. בתחום הזה של דיוק בהגיית שמות לועזיים לא היו מתחרים לגדעון הוד ויורם ארבל. אם כך שליאן ווילדאו יעבור ממשלחת למשלחת , יילמד להגות את השמות , יישב וישנן לעצמו את תורת ההגייה בטרם הוא נוטל את המיקרופון, ויפסיק לעשות צחוק מעצמו (ומצופיו). הוא כל כך מבולבל ולא מעודכן גם פסיכולוגית להחזיק במשרה כה נכבדה של שדר אליפות העולם בשחייה עד שבמשחה חצי הגמר הראשון 200 מ’ מעורב אישי לנשים כבר העניק מדליות למנצחות מפני שחשב שמדובר במשחה הגמר . בוקי צ’יש תיקן וחילץ אותו מעוד רגע מביך . העסק העלוב הזה של טיפול ערוץ 1 בשידורי ברצלונה 2013 איננו בא עוד בחשבון . ליאן ווילדאו וערוץ 1 לרבות הנהלת רשות השידור אינם שווים ביקורת מפני שהם נמצאים מתחת לה .

מחלקת הספורט של ערוץ 1 שרויה בימים אלה בצרות צרורות . בנוסף לכל חולשותיה היא נעדרת שדרים טבעיים במקצועות ספורט אולימפיים מרכזיים מובילים כמו א”ק , שחייה , והתעמלות .

2. ערוץ 1

ערוץ 1 קנה את זכויות השידורים הבלעדיות מ- FINA לשנים 2013 – 2010 תמורת כ- 100000 (מאה אלף) דולר (זאת השנה האחרונה שלו) אולם מתנהג ברשלנות ועצלתיים ומחביא אצלו אירועי שחייה חשובים . FINA קבעה כבר ממזמן כי המשחים המוקדמים יחלו בברצלונה ב- 10.00 שעון אירופה (11.00 שעון ישראל) . משחי הגמר וחצי גמר יחלו בשעה 18.00 שעון אירופה (19.00 שעון ישראל) . אמש נקטע השידור הישיר של משחי הגמר בברצלונה ב- 19.50 לטובת “מבט” הקדוש בהגשת מירב מילר . בתום שידור המהדורה ב- 20.30 חזר השידור לברצלונה אבל אז הוברר כי ערוץ 1 הפסיד שני משחי גמר : 400 מ’ בסגנון חופשי לנשים וגם את משחה השליחות ארבע פעמים 100 מ’ בסגנון חופשי . שני המשחים האלה שלא נראו בשידור ישיר בערוץ 1 שלשום (יום ראשון – 28 ביולי 2013) , גם לא הובאו מאוחר יותר למען משלמי האגרה בשידור מוקלט בתום “מבט” . מחלקת הספורט של ערוץ 1 וויתרה כליל על נוכחותה בטורניר הכדור מים לגברים ונשים (אולי לפי שעה) וגם על המשחים הארוכים בים פתוח (Open Water) אולם החליטה להתרכז היום (יום שני – 29 ביולי 2013) בענף ספורט אתגרי בברצלונה 2013 , קפיצות למים מגובה של 27 מ’ . ספורט מסוכן אולם איזוטרי במונחים תחרותיים בטלוויזיה . למתעניינים : מדידות וחישובים הוכיחו כבר לפני זמן רב כי גופים נופלים נפילה חופשית (לרבות הקופצים למים מגובה של 27 מ’) בתאוצה אחידה של 9.81 מטרים בשנייה אחת בריבוע . מהירותו של גוף הנופל נפילה חופשית ארצה איננה תלויה במשקל הגוף. שני גופים שצורתם דומה אך משקלם שונה, נופלים נפילה חופשית במהירות שווה, והם יגיעו ארצה באותו הזמן. הגרביטציה הזאת פועלת אם כן שווה בשווה על כל הקופצים למים. הווירטואוזיות שלהם נמדדת בקואורדינציית התנועות שלהם סביב מרכז הכובד של גופם מבלי כמובן יכולת לשנות את מסלולו וכיוון צניחתם החופשית, ובסופו של דבר נחיתה על הרגליים בלבד (לצורך ביטחונם האישי), כשגופם ניצב ב- 90 מעלות למשטח המים . מהירות נפילתם החופשית היא כלהלן : בסוף השנייה ה- 1 ייפול גופם מטה לאחר שעבר מרחק של 9.81 מ’ . בסוף השנייה ה- 2 יעבור גופם 19.6 מ’ . בסוף השנייה ה- 3 נפילתם החופשית תצבור מרחק של 29.4 מ’ . כלומר הקופצים למים מגובה של 27 מ’ כפי שראיתם אמש בברצלונה 2013 שוהים באוויר בעת נפילתם החופשית כ- 3 שניות עד לפגיעתם במים . הנוסחא לחישוב המהירות הרגעית בשנייה t כלשהי היא כלהלן : v = g . t (את המידע הזה ניתן למצוא בכל ספר פיזיקה למתחילים) . אירוע הקפיצות למים מגובה של 27 מטרים איננו חשוב וגם לא מעניין . גימיק שמשך את העין הטלוויזיונית שלי רק מפני שהמגיש אורי לוי הרשה לעצמו להופיע באולפן הטלוויזיה של ערוץ 1 (לידה של המגישה גב’ שרון פרי) בלבוש סוּפֶּר – רָשְלַנִי כאילו מדובר בקייטנת קיץ פרטית שלו . לעומת זאת ראיתי סוף כל סוף גם מי הוא פרשן הקפיצות למים מר נפתלי לוי שעד כה הוחבא מעין הצופים. ערוץ 1 בזבז שעה וחצי מזמנו כדי לחשוף לצופיו אירוע שולי .

uri levi

טקסט תמונה : יום שני – 29 ביולי 2013 . הֵיי, מה זה צריך להיות כאן ? אולפן טלוויזיה ו/או קייטנת קיץ ? מעולם לא ראיתי מגיש טלוויזיה מופיע On camera באולפן טלוויזיה בלבוש כל כך שלומפרי . היכן מערכת הבקרה של ערוץ 1 ומי מאשר למגיש להופיע על מסך השידור הציבורי בצורה כל כך רשלנית ומגוחכת ? (באדיבות ערוץ 1). 

3. FINA ו- TVE  

FINA (התאחדות השחייה הבינלאומית) היא הוועדה המארגנת של אליפות העולם ה- 15 בשחייה המתקיימת ביולי – אוגוסט 2013 בברצלונה. TVE (הטלוויזיה הספרדית הציבורית) משמשת Host broadcaster בינלאומי של האירוע ומוציאה לפועל את מלאכת הצילום והקול הטלוויזיוניים . לרשותה עומדות כ- 30 (שלושים) מצלמות . מצער מאוד ש- FINA ו- TVE טרם מצאו צורך להעלות ב- Super imposing בטרם יריית הזינוק בנוסף למידע החושף את שמם המלא של השחיינים והשחייניות ואת מדינתם , גם פרטים אישיים טריביאליים כמו גובה , משקל , גודל כפות ידיים ורגליים, וגם משקל סגולי של גופם של הספורטאים – שחיינים. רבים מהם גבוהים מאוד, בעלי זרועות ארוכות , וכפות רגליים ענקיות שדומות למעין סנפירים . השחיינים האלו נחנו גם במשקל סגולי נמוך של גופם ולכן הם בעלי ציפה טובה על פני המים . הכוח העיקרי שלהם של השחיינים המוכשרים מושקע בהנעה והתקדמות הגוף לפנים ולא במניעת שקיעתו במים . באולימפיאדת סידני 2000 יכולתי לחזות מקרוב מאוד בפלא השחייה האוסטרלי איאן ת’ורפ (Ian Thorpe) שהיה אז נער בן 17 ואחד עשר חודשים. הוא התנשא לגובה של 1.97 מ’, שקל 108 ק”ג, ונעל נעל ספורט שמספרה 55. כף הרגל הענקית שלו נראתה באמת כסנפיר. (אגב מידת כף רגלו של השחיין האמריקני האגדי ג’וני ווייסמילר אלוף אולימפיאדות פאריס 1924 ואמשטרדם 1928 ב- 100 מ’ בסגנון חופשי הייתה מס’ 50 והוא התנשא לקומה של 1.92 מ’ . בהיותו בן 18 החזיק ג’וני ווייסמילר ב- 1922 בשיא עולם במקצוע הזה (100 מ’ חופשי בסגנון חתירה) בזמן של 57.4 שניות . הוא היה שחיין כישרוני שהתאמן בימים ההם רק פעמיים בשבוע . כל אימון נמשך שעה וחצי בלבד . אף על פי קבע שיאי עולם בלתי נשכחים בתקופה שלא לדבר על בגד הים הכבד והמצחיק שלבש . מאוחר יותר רכש ג’וני ווייסמילר את המוניטין העצום הבלתי נשכח שלו בתפקיד הקולנועי “טרזן”.

weismuller 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת פאריס 1924 . השחיין הנודע ג’וני ווייסמילר (בן 20. נולד ב- 1904) בטרם הזינוק למשחה הגמר ל- 100 מ’ בסגנון חופשי . הוא ניצח במשחה בזמן של 59.0 ש’ והיה הראשון בעולם שירד מתחום הדקה . בשנת 1924 היה ג’וני ווייסמילר  גם שיאן העולם במקצוע הזה של 100 מ’ בסגנון חופשי, בזמן של 57.4 ש’ . שיא העולם הזה נקבע ב- 1922 . (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני ו- IOC . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות). 

weismuller 2

טקסט תמונה :  אולימפיאדת פאריס 1924 . ג’וני ווייסמילר במרכז) עם שני יריביו השוודי ארנה בורג (משמאל) והאוסטרלי אנדריו צ’ארלטון (מימין) לאחר שניצח גם במשחה ל- 400 מ’ בסגנון חופשי וזכה במדליית הזהב בתוצאה  5:04.2 דקות . השוודי ארנה בורג זכה במדליית הכסף לאחר קבע זמן של 5:05.6 דקות , וזמנו של אנדריו צ’ארלטון הזוכה במדליית הארד היה 5:06.6 דקות . שימו לב לבגדי הים הכבדים והמסורבלים של הימים ההם . (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני ו- IOC . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות)

weismuller 3

טקסט תמונה : שנת 1933 . ג’וני ווייסמילר (Johnny Weissmuller) בן 29 משחק כאן בהצלחה רבה את התפקיד הקולנועי “טרזן” , יחדיו עם מורין א’וסאליבאן (“גֵ’יין” ) , ג’ון שפילד (“בּוֹי”) , והקוף צִ’יטָה בסרט “טרזן ובנו” . מורין א’וסאליבאן היא אימה של שחקנית הקולנוה מייה פארו . (באדיבות MGM) .

הצלחתו הפנומנאלית בבריכת השחייה, דמותו התמירה, מראהו הנאה, ויפי גופו, הפכו את ג’וני ווייסמילר למועמד טבעי לשחק בשנות ה- 30 בסרטי הקולנוע “טרזן” על פי ספריו של אדגר רייס בורואוז . באחד הסרטים המפורסמים והמצליחים ביותר של ג’וני ווייסמילר , “טרזן ובנו” (TARZAN  FINDS  HIS  SON) , ניצלו הבימאי ריצ’ארד ת’ורפ (Richard Thorpe) , התסריטאי סיריל יוּם (Cyril Hume) , והמפיק סאם צימבליסטה (Sam Zimbalista) את כישרון ההשתכשכות שלו במים , והותירו למזכרת עולם משהו מיכולתו הווירטואוזית כ- שחיין . כבר אז השתמשו בהצלחה טכנולוגית בצילומי שחייה במצלמות תת מימיות בהן אפשר היה לצפות היטב בתנועות הקואורדינציה המופלאות שהפכו את ג’וני ווייסמילר לגאון שחייה בעל מוניטין בינלאומי עצום . ג’וני ווייסמילר שיחק את תפקידו הקולנועי “טרזן” בתקופת הסרט המדבר . ליד צילומי השחייה שלו הרכיבו המפיקים פס קול ייחודי שנודע כ- “צעקת טרזן” רבת המוניטין . סרטי “טרזן” הפופולאריים הם שהצליחו לשָמֵר את הצלחתו ומורשת השחייה האולימפית של ג’וני ווייסמילר בתודעת הציבור , והם גם שהפכו אותו לאיש עשיר מאוד מולטי מיליונר .

מתברר כי איאן ת’ורפ למרות משקלו הכבד ניחן במשקל סגולי נמוך ביותר של גופו , דבר שמאפשר לו בנוסף לכל התכונות ההידרו – דינאמיות המפותחות שלו (בהשוואה לאחרים) , גם כישרון ציפה נפלא על המים .

ian thorpe

טקסט תמונה : אולימפיאדת סידני 2000 . זהו השחיין האוסטרלי איאן ת’ורפ בן 18 מגדולי השחיינים בדורנו . מידותיו הגופניות הן כלהלן : גובה 1.98 מ’ , משקל 110 ק”ג , מספר נעל 55 . למרות גודל המסה שלו הרי שמשקלו הסגולי נמוך דבר המאפשר לו ציפה טובה על פני המים . (באדיבות הוועד האולימפי האוסטרלי ו- SOBO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ל- ליאן ווילדאו ולפרשן שלו בוקי צ’יש וגם למפיק שלהם בברצלונה יונתן קנלר היה די זמן והותר ללקט בטרם תחילת התחרויות  באופן שיטתי  לפחות את הפרט האישי הנוגע לגובהם של השחיינים והשחייניות , ולהוסיף אותו למידע שהם מספקים לצופיהם . הכרת פרטי גובהם של השחיינים והשחייניות , אורך מוטת ידיהם , מידות כפות רגליהם וידיהם , ומשקלם הסגולי הנמוך – בטרם יריית הזינוק מעניינים מאוד את ציבור צופי הטלוויזיה , מסייעים לו להזדהות עם גיבורי העלילה , ומאפשרים לו להבין מדוע דווקא אלה ולא אחרים הם המצטיינים במשחים ב- בריכה .

ועוד דבר . הצגת השחיינים והשחייניות ע”י TVE בטרם יריית הזינוק כשהם מרכיבים כבר את המשקפיים על עיניהם וחובשים כובע על ראשם (דמותם המוסתרת נראית כמו מסיכה בחג פורים) מפריעה להזדהות עם גיבורי העלילה. הבימאי והמפיק הגרמני הורסט זייפארת (Horst Seifart) היה הראשון שהגה באולימפיאדת מינכן 1972 את רעיון הצגת השחיינים בטרם יריית הזינוק . הוא מת לפני עשור ואף אחד כבר לא זוכר אותו היום אבל הורסט זייפארת היה ממניחי אבני  היסוד בשידורי הספורט בתעשיית הטלוויזיה הבינלאומית , והראשון שהציב מצלמה מיוחדת , (אחת מיני 12 שעמדו לרשותו בניידת השידור בבריכה האולימפית במינכן 1972) שתפקידה הראשון והבסיסי בבריכה היה להציג לציבור צופי הטלוויזיה “באופן מפורט” את השחיינים והשחייניות במסלולים בטרם הזינוק . מרבית השחיינים והשחייניות באולימפיאדת 1972 לא הרכיבו עדיין משקפיים ולא חבשו כובעים . היה קל ונוח להזדהות עמם. בעיקר עם אחד מגיבורי העלילה הראשיים השחיין היהודי – אמריקני מרק ספיץ בטרם התפתחותה, כלומר לפני הזינוק למים .

mark spitz

טקסט תמונה :  ספטמבר 1972 . אולימפיאדת מינכן 1972 . תמונת Video היסטורית בטרם הזינוק למשחה הגמר ל- 100 מ’ בסגנון חופשי לגברים . בשעה שנסים קיוויתי שידר את משפט המחץ שלו , “זהו המשחה הקצר ביותר, המהיר ביותר,  וגם היוקרתי ביותר –  ובסופו מדליית זהב שמרק ספיץ רוצה בה יותר מכל . זהו רגע האמת של מרק ספיץ” , ניתב הבימאי הגרמני של חברת הטלוויזיה הגרמנית DOZ במפתיע “לאוויר” שוט של מרק ספיץ ב- Medium Close up (ללא כובע ובלעדי משקפיים) ניצב על אדן הזינוק , כאילו הבין את שפת העִברית של השַדָּר הישראלי . לציבור הצופים בארץ נכונה חוויה מרשימה וכמה שניות בלתי נשכחות של הזדהות מלאה עם גיבור העלילה . בתום המשחה הזה צבר מרק ספיץ את מדליית הזהב השישית שלו ועמה גם שיא עולם שישי. (מתוך סיגנל ה- Video המקורי שהפיקה  DOZ. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

היום הצגת השחיינים והשחייניות בטרם יריית הזינוק היא טקס טלוויזיוני טריביאלי . באולימפיאדת מינכן 1972 זה היה חידוש מופלג . הורסט זייפארת הותיר מאחוריו מורשת. תשאלו את מר אלכס גלעדי. שחיינים מצטיינים בעידנים השונים כמו ג’וני ווייסמילר , מרק ספיץ , איאן ת’ורפ , פיטר וון דן הוגנבאנד , ומייקל פלפס רוממו את השחייה ועשו לה את מה שחוללו בזמנם פאבו נורמי , אמיל זטופק , ג’סי אואנס , בוב בימון , ויוסיין בולט לא”ק העולמית. הטלוויזיה הספרדית TVE שומרת על המסורת ועל הרמה הטלוויזיונית של כיסוי יפהפה ויעיל של מגוון תחרויות השחייה מאז אולימפיאדת סידני 2000 ומתייחסת בהתאם לאירוע העַל הבינלאומי הזה בברצלונה 2013 . 30 (שלושים) המצלמות המוצבות בבריכה של ברצלונה 2013 לרבות התת מימיות עושות עבודה שיטתית פנטסטית למען צופי הטלוויזיה ברחבי העולם.

רואים שאין סדר ושיטת זיהוי אצל ליאן ווילדאו והפרשן בוקי צ’יש . האקראי רב מהמתוכנן . למשל , בעת הצגת שמונת השחיינים שנטלו חלק במשחה הגמר ל- 100 מ’ חזה לגברים הערב (יום שני – 29 ביולי 2013) , שניהם ציינו שגובהו של השחיין האמריקני ניקולאס פינק הוא 1.90 מ’ . אח”כ הוסיפו שקווין קורדס שחיין אמריקני נוסף במשחה מתנשא ל- 1.96 מ’ , וחדלו . למה דווקא הם ולא אחרים. מתברר שבמשחה הגמר ל- 100 מ’ חזה ניצח דווקא האוסטרלי קריסטיאן ספרנגר בן 28 שקומתו גם 1.96 מ’ אבל הם התעלמו ממנו ופסחו עליו. חוק “הכלים השלובים” מזיק גם ל- ד”ר בוקי צ’יש, ומוכיח שוב, שכל פַּרְשָן טוב זקוק לידו לשַדָּר טוב. אמש במשחה הגמר ל- 100 מ’ פרפר לנשים הוא שוב שכח שהטיסו אותו לברצלונה כפרשן ולא כשדר. בסיום המשחה המרתק הוא כל כך התרגש עד שלא החזיק מעמד והצטרף לשַדָּר המקורי ליאן ווילדאו לשם תיאור בשידור ישיר Play by play, למרות שזה בפירוש לא תפקידו. אף על פי כן ניצב ד”ר ברוך “בוקי” צ’יש בכמה דרגות טובות מעל השדר הטירון שלו. ללא עוררין. אבל גם לו יוצאים לעיתים משפטי פרשנות מביכים, מגומגמים, ולא ברורים. אם כי במבט נוסף על חזון הפרשנות שלו כפי שהגה בסיום משחה הגמר הדרמטי לשליחים גברים ארבע פעמים 100 מ’ בסגנון חופשי בו ניצחה צרפת את ארה”ב ואוסטרליה, “אי אפשר להסביר דברים בלתי מוסברים כשהם מתרחשים…”, אני דווקא מוצא חֵן וקֶסֶם. בוקי צ’יש המיומן מציל בינתיים את ערוץ 1 מטביעה קולוסאלית בבריכה בברצלונה. משהו חורק עד למאוד בערוץ 1 שעושה כל מאמץ לכלות את עצמו בפרהסיה. 

סוף הפוסט מס’ 254. הועלה לאוויר בצהריי יום שלישי – 30 ביולי 2013.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *