פוסט מס’ 308. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס’ 12). פוסט מס’ 308. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 27 באוקטובר 2013.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס’ 308 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום ראשון – 27 באוקטובר 2013.

—————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : שידור Off tube של משחק העל בכדורגל ברצלונה – ריאל מדריד 1:2 אמש מוצ”ש – 26 באוקטובר 2013 בערוץ 5 בכבלים מול עליבות ורדידות של ליגת העל של כדורגל הישראלי .

השידור הישיר אמש (שבת – 26 באוקטובר 2013 בין 19.00 ל- 21.00) Off tube בערוץ 5 בכבלים של משחק המרכזי במחזור ה- 10 של ליגת העל הספרדית בכדורגל  ברצלונה – ריאל מדריד 1:2, הטיל צל טלוויזיוני כבד והֶאֶפִיל לחלוטין על כל שידורי הכדורגל בערוצים 53 ו- 54 של חברת “צ’ארלטון” וגם על התוכנית “שער השבת” של ערוץ 5 בכבלים בעצמו (מוצ”ש – 26 באוקטובר 2013 בין 22.00 ל- 22.50) . מדובר אומנם בשידור Off tube של אירוע על בספורט הבינלאומי המתקיים במרחק של 5000 ק”מ מישראל בעיר הקאטאלונית ברצלונה ע”י השַדָּר הַיָדְעַן מר נדב יעקובי שיושב ליד מוניטור באולפן בהרצליה ומוביל אותו יחדיו עם הפרשן החלש שלו אלי אוחנה – אך תמונת ה- Video הטלוויזיונית הספרדית האיכותית מחפה על רידוד ה- Play by play הישראלי של ערוץ 5 בכבלים. כבר נכתב בבלוג הזה 1001 פעמים בגנות שידורי ה- Off tube וההעתקה מהמוניטור של ערוצי הטלוויזיה השונים שמפיקים חרבון עיתונאי. וייאמר שוב : ערוץ 5 בכבלים בועט שוב ושוב בדלי החלב אולם מבלי שהדבר ניכר עדיין. ה- Off tube שהוא חרבון עיתונאי איננו משפיע לכאורה על צופי הטלוויזיה , ואם הוא כן משפיע ולא לכאורה אלא באופן ממשי, אין הוא נראה לעין לפי שעה. המנויים אינם מתנתקים למרות תופעת שידור ה- Off tube הנלוזה במקום דיווח מהשטח . מנויי ערוץ 5 בכבלים נשארים נאמנים לו מפני שהם כמו צופי הטלוויזיה בכל העולם (כ- חצי מיליארד צופי טלוויזיה בכל רחבי תבל ראו את ההתמודדות היוקרתית ברצלונה – ריאל מדריד 2 : 1) נכבלים בשלשלאות ומרותקים לתמונה ייחודית כמעט חד פעמית שמעניקה להם פיצוי באופן הולם ומיוחד. היכן ומתי אפשר יהיה לראות שוב את כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי מתמודדים ראש בראש ? ערוץ 5 בכבלים מנצל את תופעת היוקרה הבלבדית ומניח שהציבור יתחבר אליו בכל מקרה בין אם מדובר בהעתקה מהמוניטור בשידור Off tube מהרצליה ובין אם מדובר בדיווח מהשטח מ- “NOU CAMP” בברצלונה .

דמויות כדורגל ספרדיות כמו ליונל מסי , צ’אבי הרננדז , אנדריאס אינייסטה , ניימאר דה סילבה , כריסטיאנו רונאלדו , קארים בנזאמה , גארת’ בייל (לרבות משחק השח מט וקרב המוחות שמנהלים ביניהם מאמן ברצלונה טאטו מארטינו ומאמן ריאל מדריד קארלו אנצ’לוטי) – מזדקרים לעין כל ובולטים עד למאוד בנוף הכדורגל הטלוויזיוני, ללא כל השוואה עם כישרון תיאור ה- Off tube של נדב יעקובי ואלי אוחנה מהמוניטור בהרצליה. במידה רבה אנחנו בני מזל שמתאפשר לנו בשני העשורים האחרונים בשל שיפור טכנולוגי ברמת הצילום (30 – 28 מצלמות שמחוברות כל אחת למקור Replay עצמאי משלה) והאצת טכנולוגיית תקשורת לוויינים מפותחת – לחזות בכמה משחקי כדורגל רוויי עניין מליגות העל של ספרד, אנגליה, גרמניה, ואיטליה. התמודדויות שמעורבות בהן קבוצות עַל כמו ברצלונה, ריאל מדריד, צ’לסי , מנצ’סטר יונייטד, ליוורפול, ארסנל, באיירן מינכן, בורוסיה דורטמונד, יובנטוס, רומא ועוד כמה אחרות דומות ברמתן לדרגה העליונה של משחקי צמרת ב- מונדיאלים וב- Euros. חוויית הצפייה הטלוויזיונית בקבוצות האלה היא כל כך גדולה עד שצופי הטלוויזיה מתעלמים וסולחים למדיניות השידורים הכושלת ועיתונאות ה- Off tube שמנהל ערוץ 5 בכבלים כשיטה בראשות המנכ”ל תומר תורג’מן, וממהרים לעבור לסדר היום כאילו לא קרה מאום. דמויות כמו ליאו מסי, כריסטיאנו רונאלדו, אנדריאס אינייסטה, וויין רוני, פרנצ’סקו טוטי, בסטיאן שוויינשטייגר, ועוד כמה אחרים – נראים ונצרבים בתודעה שלנו כ- פסלי כדורגל מתקופת הרנסאנס שפיסלו אותם מיכאל אנג’לו וז’אן לורנצו ברניני. מדובר בקלאסיקה וויזואלית שמנטרלת לחלוטין את ה- Voice Over וה- Audio שמפיקים נדב יעקובי ואלי אוחנה מהאולפן. לא ניתן לקפוץ לשלב הבא בכתיבת הפוסט מבלי להשתמש שוב בקלישאה כי תמונה אחת שווה 1000 (אלף) מילים. וודאי כשמדובר במשחק ברצלונה – ריאל מדריד ו- בפרשן חדל אישים (בתחום הפרשנות) ורָב מֶלֶל כאלי אוחנה שלא אומר כלום. הוא איננו האשם היחיד. עולה חשד אולי בלתי מתקבל על הדעת כי המערכת כולה לרבות השדרים מסוגם של יורם ארבל, נדב יעקובי, אבי מלר (וגם אחרים) אינם מלבנים, מלטשים, מחדדים, ומנקים את יסודות עמדת הפרשנות בכוונה תחילה. אולי נוח להם כי לצִדם יישבו פרשני כדורגל רעועים שמסתבכים שוב ושוב בפטפוט מפני שאינם יודעים בדיוק ובמפורש מהי משימתם האמיתית . לרשימת הפרשנים הזאת אפשר להוסיף גם את דני נוימן ואת פרשן הכדורסל צבי שרף. מה כל כך קשה לערוך Symposium פנימי בערוץ 5 בכבלים בהשתתפות השדרנים והפרשנים בצד ניתוח קטעי Video שונים כדי “לעלות” על נקודות התורפה ועל מנת לנכש עשבים שוטים. האנשים האלה אלי אוחנה, איציק זוהר, שגיא כהן, ודני נוימן אינם חכמים פחות מהשדרנים המובילים שלהם, אך לא הכשירו אותם למשימה הסבוכה הזאת של פרשנות כדורגל, ולא ניתחו וציירו בפניהם את מטרות הפרשנות. פרשן לא צריך לדבר הרבה כדי להסביר את רעיונות וקווי המחשבה של המשחק . אפשר לעשות זאת במשפטים בודדים וקצרים . הם הפרשנים מצטיירים כפטפטנים ומשתמשים באוצר מילים עצום כדי לבנות רעיון פשוט שאפשר להציג אותו באופן הרבה יותר חסכוני, בהיר, ונעים לאוזן. פרשנות ספורט טובה כמו כתיבה מיומנת איננה רק כישרון, היא גם עניין של אימון, הכנה נאותה , והתכוננות מדוקדקת. הציבור איננו מבין כי הרבה יותר קשה להיות פרשן כדורגל מאשר שדרן Play by play. רבים מפרשני הכדורגל הללו חושבים שמפני שמיקרופון הטלוויזיה שלהם פתוח כל הזמן וזמין בדומה ל- iphone – הם רשאים להביע כל הזמן את דעתם גם כשההסבר איננו דרוש.

כל הקונץ של מֶלֶל בטלוויזיה הוא לנסח רעיון במינימום מילים ולשתוק . מלאכת התיווך של מימוש הרֵיאָלְיָה בין הפרשן לצופה שלו באמצעות מסך הטלוויזיה הקטן חייבת להיעשות באופן יעיל וחסכוני. חוכמת המלל היא לא להעמיס על אוזנו של הצופה. לא בכדי הגה רבי משה אבן עזרא סלוגן נפלא : “אם הקיצור יספיק – האריכות שגיאה”. יורם ארבל, גדעון הוד, ונחמיה בן אברהם ז”ל שלושה שדרנים פנטסטיים שחרתו כבר מזמן את שמם באותיות של זהב בהיסטוריה של שידורי הספורט Play by play בארץ – בטלוויזיה וברדיו ,לקחו ברצינות יתירה את עצתו הכֵּנָה של רבי משה אבן עזרא . אנוכי זוכר למשל את שידור ה- Play by play החסכוני של נחמיה בן אברהם ברדיו “קול ישראל” ב- 31 במאי 1956 מאצטדיון ר”ג (49000 צופים נדחסו לאצטדיון) , כששידר ישיר את המשחק הקדם אולימפי בכדורגל ישראל – ברה”מ 1 : 2. בדקה ה- 66 השווה נחום סטלמך בנגיחה סנסציונית את התוצאה ל- 1 : 1. נחמיה בן אברהם יכול היה להכביר במילים הנוגע לאירוע המרעיש אולם הוא בחר לנעול את פיו והודיע לקהל מאזיניו כי הוא משאיר את המיקרופון לקהל. רעש הקהל העצום באצטדיון ר”ג שבקע מבעד למיקרופון של נחמיה בן אברהם העיד היטב על מה שהתחולל באצטדיון באותו הרגע ההוא. הדוגמאות רבות מספור. צריך לציין כאן שקיים הבדל עקרוני בכמות המלל הדרושה לתאר אירוע כלשהו ברדיו לעומת סצנה דומה בטלוויזיה, אולם נחמיה בן אברהם וגדעון שהיו שדרני ספורט כה מחוננים ידעו לצעוד תוך הפגנת שיווי משקל למופת על קו התפר הדק שמפריד בין שִידוּר לבִרְבּוּר. מן ההיבט הזה נחמיה בן אברהם , גדעון הוד , ויורם ארבל הם שדרנים בלתי נשכחים . אל החבורה המצומצמת הזאת ניתן לצרף גם את השַדָּר רמי ווייץ (להיכן הוא נעלם…?) אך הוא כמובן חסר עדיין את מכסת השעות הדרושה כדי לשפוט אותו לאורך זמן. אף על פי כן רמי ווייץ הוא שַדָּר ספורט מוכשר ומהימן ובעל קול רדיופוני, שיודע גם לבנות דרמה ונעים להקשיב לו. באופן טבעי באינסטינקטים הטלוויזיוניים שלו, הוא יודע כשדר טלוויזיה ל- מַנֵן את כמות המלל שהוא משדר לצופיו.

nehemiah

טקסט תמונה : שנות ה- 50 של המאה שעברה. זהו נחמיה בן אברהם בשיא פעילותו כשַדָּר ספורט וכדורגל ברדיו “קול ישראל”. הוא נחשב לאבי ומייסד תורת השידור של אירועי הספורט ברדיו בשנים שבין 1947 ל- 1977. רבים רואים בו גם היום את גדול שדרני הספורט ברדיו “קול ישראל” בכל הזמנים. כישרון השידור הנפלא שלו, יכולת ומהימנות התיאור, והידע שלו לבנות דרמה בשידור הציבו אותו בפסגת השידור. נחמיה בן אברהם (כמו גדעון הוד ויורם ארבל אחריו) צעד בהצלחה מְרָבִּית על התפר הדק שמפריד בין שִידוּר לבִרְבּוּר . (התמונה באדיבות תמרה בן אברהם . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה : פרק נרחב מאוד ומפורט מאוד אודות נחמיה בן אברהם מופיע בספר עב הכרס בן כ- 10000 (רבבה) עמודים שחקרתי וכתבתי וקרוי “הכדורגל סמן ימני”. הספר הזה הוא אחד מ- 13 ספרים שמרכיבים את הסדרה רחבת היקף, הקרויה, “מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה”.    

היה שם עוד קטע מגוחך אֶמֶש בו המנחה הראשי של אולפן 5 בכבלים מודי בר און, זה המפרסם את שירותיו של בנק דיסקונט, הקביל את פניו של פרשן ה- Off tube המגוחך אלי אוחנה שהצטרף לפנל הדיון באולפן במחצית המשחק בין ברצלונה לריאל מדריד בברכה לגלגנית, משהו בנוסח המלגלג הזה, “שלום לאלי אוחנה שמצטרף אלינו מרום עמדת השידור באצטדיון…”. סמל לעליבות העיתונאית של ערוץ טלוויזיה מס’ 5 בכבלים ששידור ה- Off tube הפך לסמלו המסחרי. אי אפשר כלכלית לשדר את כל המשחקים באירופה מעמדות שידור באצטדיונים אולם את המרכזיים שבהם – חייבים !  ועוד דבר : היה שם קטע מביך ותמוה עם הפרשן החדש של ערוץ 5 בכבלים בוני גינזבורג. הוא נשא דרשה (צפויה ומשעממת) בפני מודי בר- און בהפסקת המשחק ברצלונה – ריאל מדריד בשעה שהקבוצה הקאטאלונית ירדה מכר הדשא במחצית ביתרון 0:1, וכה אמר בסיום הגשת התזה המביכה והמסורבלת שלו כלהלן : “…ה- 0 : 1 משחק לטובת ריאל מדריד למרות שהיא בפיגור…”. קשה להבין את מנכ”ל ערוץ 5 בכבלים מר תומר תורג’מן מדוע הוא כה מאמץ אל לבו בחוזקה את אלו שמתיימרים להיות פרשני כדורגל, והם לא : אלי אוחנה איציק זוהר (שני שחקני כדורגל טובים שמוכיחים מידי יום ביומו כי אין שום הדדיות בין כר הדשא למיקרופון הטלוויזיה) , וגם שגיא כהן ובוני גינזבורג – איננה קבוצה משובחת. הרי מדובר ברביעייה צפויה, מונוטונית, חד גונית, ומשעממת שאיננה תורמת מאומה לשידורים שלו.

בעשור ה- 80 במאה שעברה נקטתי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ביוזמה של שידורים ישירים של משחקי הגמר על הגביע האנגלי (בגיבויים של שני המנכ”לים של רשות השידור בעת ההיא יוסף “טומי” לפיד ז”ל ואורי פורת ז”ל). היוזמה נתקלה בחומה בצורה והתנגדות רבתי של ראשי התאחדות הכדורגל של ישראל חיים הברפלד ז”ל, עזריקם מילצ’ן, ושאול סווירי – ייבדל ולחיים ארוכים, ומנכ”ל ההתאחדות יעקב אראל. הנימוק של הם היה כי שידורים ישירים של של משחקי הגמר על הגביע האנגלי (הערה שלי : ב- 1983 מנצ’סטר יונייטד – ברייטון , ב- 1984 אוורטון ווטפורד, ב- 1985 מנצ’סטר יונייטד – אוורטון, ב- 1986 ליוורפול – אוורטון, ב- 1987 קובנטרי – טוטנהאם) בטלוויזיה הישראלית הציבורית באותן השעות בהן מתקיימים משחקי הליגה הלאומית והארצית בארץ – ישאירו את הצופים הישראליים הפוטנציאליים בבתיהם ליד מסך הטלוויזיה במקום לנהור למגרשים. כל הסבריי כי ממילא ערוץ הטלוויזיה הירדני מס’ 6 של המלך ההאשמי חוסיין שהסיגנל שלו נקלט היטב בכל רחבי ישראל משדר ישיר באופן מסורתי מידי שנה בשנה את משחקי הגמר על הגביע האנגלי ומושך אליו המוני צופים – נדחה על ידיהם על הסף. חוק מס’ 14 של התאחדות הכדורגל האירופית UEFA בימים הגן על התאחדות הכדורגל הישראלית ושמר על “שמיים סגורים” בפני יְבוּא סיגנל של שידורי טלוויזיה ישירים של משחקי כדורגל מאירופה לארץ. המו”מ והוויכוחים שלי עם חיים הברפלד ועזריקם מילצ’ן היו מַרִים . הם טענו כאמור כי השידורים הישירים מ- “וומבלי” של משחקי הגמר על הגביע האנגלי באותן השבתות ההן לפני שנות דור יפגעו בקבוצות הכדורגל הישראליות. שאול סווירי לעומתם היה פתוח קצת יותר. בסופו של דבר כמה פעמים הצלחתי ובכמה הזדמנויות נכשלתי . היום השמיים פתוחים לחלוטין . בעידן טכנולוגיית הטלוויזיה בכבלים ולוויינים בהם זורמים מאות ערוצי טלוויזיה מהעולם לישראל אי אפשר עוד לטמון את הראש בחול ולנהל מדיניות בת יענה ע”י החשכת מסכים. ברור לחלוטין שמשחקים מסוימים בליגות העל של ספרד, אנגליה, גרמניה, ואיטליה מציבים ב- 2013 דילמת איכות בפני צופי הכדורגל בישראל. יום אתמול משמש דוגמא מצוינת לצורך השוואה בין הכדורגל הישראלי לבין הכדורגל האירופי ובראשו השידור הישיר הזמין מספרד של המשחק ברצלונה נגד ריאל מדריד. אי אפשר להכריח את אוהד הכדורגל הישראלי לצעוד למגרש הפועל קריית שמונה כדי לצפות במשחק העלוב קריית שמונה – מכבי פ”ת 0 : 0. במשחק הזה צפו 750 (שבע מאות וחמישים) אנשים . לא ניתן לצוות על אוהד הכדורגל הישראלי ללכת למגרש בשכונת התקווה כדי לראות את משחק הנפל בני יהודה – הפועל רעננה 0 : 0. במשחק הזה צפו כ- 1100 (אלף ומאה) אנשים . בלתי אפשרי לכפות על אוהד הכדורגל הישראלי לרצות לראות את המשחק באצטדיון “גרונדמן” בו הביסה הפועל ת”א את רמת השרון 5 : 0. רק 11000 (אחד עשר אלף) נכחו אתמול בחמשת משחקי ליגת העל של ישראל.

השידור הישיר אמש של ברצלונה – ריאל מדריד 2 : 1 עושה שמות בשידורי הכדורגל הישראליים מליגת העל שחושפים לא רק רמה ירודה אלא גם תמונות Video מכוערות רוויות פרסומות מסחריות בלתי שדירות מההיבט הטלוויזיוני מהמגרשים השונים. מוזר שכבוד השופטת גב’ דליה דורנר נשיאת מועצת העיתונות איננה מתערבת בתופעה הבלתי מתקבלת הזאת בה ערוצי הטלוויזיה 5 בכבלים, 53 ו- 54 של חברת צ’ארלטון, וערוץ 1 הציבורי שוטפים את עיניהם של צופיהם בעל כורחם בכמויות בלתי מתקבלות של פרסומות מסחריות על המסך מזוויות צילום שונות. כאילו שהדבר ראוי וכאילו שהיה כאן מאז ומעולם. שידורי כדורגל העל מאירופה (לא כולם) הופכים למשוואה מתמטית בה שלושת פרשני ערוץ 5 בכבלים המופיעים בתוכנית “שער לשבת”, גיא לוי, מוטי פשחצקי, עומרי אפק ובראשם המנחה שלה יונתן כהן מצטיירים כתינוקות של בני רבן. גיא לוי הוא המבוגר, המאופק, השקול והטוב מביניהם אך סך כל האולפן הזה של “שער השבת” הוא חיזיון ילדותי קטנוני. אין מילים לתאר זאת אחרת.

הערה 4 : ערוץ 10 – ערוץ הבית שלי מעסיק מפיקים, מתכננים, עיתונאים, ושדרנים ברמה גבוהה אך הרייטינג שלו משום מה לא נוסק.

rt 2 24 10 2013

טקסט מסמך (1) : יום חמישי – 24 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 19.45 ל- 22.30 שכוללת בתוכה את מדידת הרייטינג במגזר “האוכלוסייה היהודית” ו- “כלל האוכלוסייה”. מהדורת החדשות המרכזית המצוינת של ערוץ 10 בין 20.00 ל- 21.00 מביסה את מהדורת החדשות של ערוץ 1 אולם ניגפת בפני מהדורת החדשות של ערוץ 2. בשעה 21.00 מתחיל בערוץ 10 השידור הישיר מהיכל הספורט ביד אליהו של משחק הכדורסל במחזור ה- 2 בית המוקדם מס’ 4 ב- Euroleague מכבי ת”א – הכוכב האדום בלגראד בהובלת הצוות יורם ארבל ופיני גרשון . השידור הישיר מסתיים ב- 23.15 וגורף רייטינג קלוש באוכלוסייה היהודית ממוצע שנסב על  % 7.07 בלבד. השידור הישיר של מכבי ת”א נגד הכוכב האדום בלגראד 96 : 82 מביס לחלוטין את ערוץ 1 שנעלם כליל ממפת המדרוג ב- 21.00 , אולם ניגף קשות בפני ערוץ 2 . (באדיבות וועדת המדרוג).  

rt 3 24 10 2013

טקסט מסמך (2) : יום חמישי – 24 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 22.15 ל- 24.59 שכוללת בתוכה את מדידת הרייטינג במגזר “האוכלוסייה היהודית” ו- “כלל האוכלוסייה”. בשעה 21.00 מתחיל בערוץ 10 השידור הישיר מהיכל הספורט ביד אליהו של משחק הכדורסל במחזור ה- 2 בית המוקדם מס’ 4 ב- Euroleague מכבי ת”א – הכוכב האדום בלגראד בהובלת הצוות יורם ארבל ופיני גרשון. השידור הישיר מסתיים ב- 23.15 וגורף רייטינג קלוש באוכלוסייה היהודית ממוצע שנסב על  % 7.07 בלבד. השידור הישיר של מכבי ת”א נגד הכוכב האדום בלגראד 96 : 82 מביס לחלוטין את ערוץ 1 שנעלם כליל ממפת המדרוג ב- 21.00, אולם ניגף קשות בפני ערוץ 2. (באדיבות וועדת המדרוג).

ביום שישי – 25 באוקטובר 2013. חוזרת התמונה ונשנית ביתר שאת . מהדורת החדשות “שישי” של ערוץ 10 בהובלת אַלוֹן בֵּן דָוִד וטָלִי מוֹרֶנוֹ ניגפת ע”י “יומן” של ערוץ 1 בהובלת אַיָילָה חַסוֹן ומובסת ע”י מהדורת החדשות של “אולפן שישי” של ערוץ 2. הכתבה של טָלִי מוֹרֶנוֹ שעסקה בבחירתו של עיתונאי הטלוויזיה רפיק חלבי לראש מועצת דליית אל כרמל עסקה בליטוף ושבחים יתר על המידה במקום לדווח לציבור הצופים שלה מה הן הסיבות ומדוע נבלמה נסיקתו אל על של מנהל חטיבת החדשות רָפִיק חַלָבִּי בערוץ 1 הציבורי (עיתונאי ערני ובעל יכולות שמונה לתפקיד הרם ב- 1996 ע”י מנכ”ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ). למה נקטעה הקריירה שלו אם לא באיבה הרי באמצע שלה, והוא אולץ ו/או נאלץ לפרוש מהשידור הציבורי בטרם עת . זאת הייתה השאלה שהופנתה אלי בעקבות הכתבה ששודרה בערוץ 10 ע”י טָלִי מוֹרֶנוֹ אודות רָפִיק חַלָבִּי והנוסח שלה היה כלהלן : “אם הוא היה כל כך מוכשר וזכה לתשבחות בשידור הטלוויזיוני הציבורי כמנהל חטיבת החדשות מדוע לא המשיך הלאה…?” . הפניתי את השואלים לגב’ טלי מורנו . עם סיום הכתבה “רפיק חלבי נבחר לראש המועצה החדשת של דליית אל כרמל” לחש אַלוֹן בֵּן דָוִד לאוזנה של טלי מורנו “נראה לי שזאת לא הייתה המילה האחרונה שלו” (רָפִיק חַלָבִּי היה פעם לפני כ- 17 שנים הבוס של אַלוֹן בֵּן דָוִד בחטיבת החדשות של ערוץ 1) וזאת השיבה לו ללא היסוס, “גם לפי דעתי” . את זאת עוד נראה. “שישי” ייחדה במהדורה פינה להומור סטירי . טלי מורנו הטילה את משימת הייצוג על מוטי קירשנבאום והפנתה אליו את תשומת לב הציבור ב- Lead in, כלהלן : “מוטי קירשנבאום שוקל ירידה”. ואז החל מופע Stand up קולני בן כ- 2 דקות של אבי הסטירה הטלוויזיונית במדינת ישראל. ברקע שלו רצו ההדגשים ועיקרי הטקסט של המלל שלו אולם הרייטינג של ערוץ 10 לא האמיר. ערוץ 10 שקוע בצרות כספיות וקיומיות . למנכ”ל רָפִי גִינַת צפויה עבודה רבה. חזון ערוץ 10 של סדר טלוויזיוני חדש בלילות שישי כשל והתנפץ, למרות ה- Promo היומרני ההוא בו גב’ טלי מורנו נושאת עיניה לעבר האופק ב- Extreme Close Up בצילום של Super Slow Motion. הרייטינג הנמוך של חדשות ערוץ 10 בכלל ושל “שישי” בפרט בהשוואה לערוץ 2 מסכן עד למאוד את המשך קיומו. הרייטינג הדליל של ערוץ 10 שווה מחקר מפני שמדובר בחבורת עיתונאים ומפיקים רצינית ובעלת ניסיון שמאיישת את חברת החדשות ב- “בֵּית הוֶורֶד” בגבעתיים . משהו פה לא ברור ולא הגיוני . פער הרייטינג העצום בין ערוץ 2 ל- ערוץ 10 בתוכניות החדשות והאקטואליה איננו מוצדק ואיננו תואם כשבוחנים את המבנה הערכי והאיכותי של חברת החדשות של ערוץ 10.

rt 1 25 10 2013

טקסט מסמך (3) : יום שישי – 25 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 19.45 ל- 22.30 שכוללת בתוכה את מדידת הרייטינג במגזר “האוכלוסייה היהודית” ו- “כלל האוכלוסייה”. “יומן” של ערוץ 1 הציבורי בהובלת גב’ איילה חסון מנצח בין 20.00 ל- 21.30 את “שישי” של ערוץ 10 בהובלת אלון בן דוד וטלי מורנו (למעט ברבע שעה האחרונה בין 21.15 ל- 21.30) . אולם אולפן שישי של ערוץ 2 בהובלת דני קושמרו מביסה את מהדורות החדשות של ערוץ 1 וערוץ 10, יחדיו וכל אחת לחוד. העסק הזה תמוה ונראה כחידה לא פתורה מפני שחברת החדשות של ערוץ 10 היא גוף עיתונאי ערכי, חרוץ, ובעל ניסיון. (באדיבות וועדת המדרוג).

הערה 5 : העיתונאי עמיר פלג מ- “ידיעות אחרונות” הוא האחד שכמעט אין בלתו.

חובה לקרוא את המדור הוותיק של העיתונאי מר עמיר פלג בימי חמישי בשבוע, “פלג בחמישי” בעיתון “ידיעות אחרונות”. מדובר בעיתונאי מוכשר, עניו וצנוע, ואשר כותב היטב במקלדת חדה , שנונה, וחסכונית . הו – הו – הא , כמה שהוא יודע לכתוב היטב ומדויק. אנשים מסוגו של עמיר פלג שומרים על החברה ישראלית מניוון שרירים וסתימות עורקים. מפני שכתיבתו חריפה ואותה מידה הגונה ראוי העיתונאי עמיר פלג להערכה רבה. Masterpiece. מר עמיר פלג מקיים במשיכת קולמוס אחת את הסלוגן של רבי משה אבן עזרא, “אם הקיצור יספיק – האריכות שגיאה”, וגם את זו של השַדָּר המנוח רב המוניטין בעל היושר של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC האווארד קוסל שהעביר מסר בלתי נשכח בשעתו לכל אנשי הטלוויזיה בתבל באשר הם : “Tell it like it is”. הנה הטור המלא של מר עמיר פלג ב- “ידיעות אחרונות” כפי שכתב אותו לפני שלושה ימים בכמה נושאים. לקרוא, לגזור, ולשמור כפי שאנוכי עשיתי.

ראה “ידיעות אחרונות” מ- יום חמישי – 24 באוקטובר 2013. “פלג בחמישי”. 

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס’ 12). פוסט מס’ 308. כל הזכויות שמורות.

מגיעות הרבה מאוד תגובות לבלוג הזה הקרוי yoashtvblog.co.il בכלל ולסדרת הפוסטים הנוגעים ל- “הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982” בפרט. ההפקה המורכבת והמסובכת ההיא של מונדיאל ספרד 1982 נושאת עמה מסע ארוך של הפקת לקחים בכל תחומי הטלוויזיה, טכנולוגיה, לוגיסטיקה, מנהיגות, דרך ארץ, דוגמא אישית, חזון, דבקות במשימה, יכולת ניהול מו”מ, ועוד, ועוד, ועוד. זאת הייתה בסך הכל ההפקה הבינלאומית השנייה שלי בה התנפצו לרסיסים רבים מהחלומות שלי. יוסף “טומי” לפיד אכזב אותי. עליו כעסתי הכי הרבה. הוא לא ידע, לא הבין, ולא הכיר את הדברים הכי בסיסיים בטלוויזיה בטכנולוגיה ושידור. הפקדת שתי שפות (עִברית ועַרבית) על אותו המיקרופון במונדיאל ספרד 1982 על פי צו של מנכ”ל רשות השידור הייתה מעשה איוולת שלא חזר על עצמו עוד לעולם . שידורם של 7 משחקים בלבד בשלב ששת הבתים המוקדמים מתוך סך של 36 משחקים היה טמטום ומעשה חלם. היו לי את כל האמצעים והכלים במונדיאל ספרד 1982 (שדרים + קווי שידור + לווייני תקשורת + פוטנציאל קבוע לשִריון עמדות שידור נוספות באצטדיונים השונים) על מנת להעביר כמות הרבה יותר גדולה של אינפורמציה למען הציבור בישראל, ולשדר אם לא את כל 36 המשחקים לפחות % 75 מהם. אם לא % 75 לפחות % 60. אם לא % 60, שדר % 50 מהם. מנכ”ל רשות השידור יוסף “טומי” לפיד התיר לי לשדר בסופו של דבר 7 משחקים בלבד מתוך סך של 36. מדובר היה במשימת כיסוי של רשת טלוויזיה ארצית את טורניר הכדורגל החשוב בעולם מונדיאל 1982. שני המוסדות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית תחת ניהולו של טוביה סער ורשות השידור תחת מנכלותו של יוסף “טומי” לפיד אפילו לא קיימו מעולם בתום השידורים של ספרד 1982 שום פגישה לצורך הפקת לקחים והסקת מסקנות לקראת העתיד לבוא. אולי גם בגלל שאנוכי כמפקד כוחות השידור של הטלוויזיה בספרד נחתתי ב- 13 ביולי 1982 בנתב”ג עם שובי מספרד היישר למלחמת לבנון ה- 1. אחד הלקחים העיקריים שלי מאותה ההפקה הבינלאומית ההיא של מונדיאל ספרד 1982 נוגע ליושרה האנושית. יש מה לדבר על זה . יושרה איננה כנראה ערך עליון שאמורה להיות מובנת מאליה בעיקר כשהיא נעה במשעול שעובר בסמוך וליד המיקרופון והמסך . הלקח העיקרי שלי מתבסס על ונובע מכל מיני כותרות מופרכות שהתפרסמו בעיתונות הישראלית בתום משימת השידורים של מונדיאל ספרד 1982, כמו זו האחת מהן שמופיעה למטה . כל עיתונאי הגון באשר הוא , עיתונאי בטלוויזיה , ברדיו , ו/או בעיתונות הכתובה חייב להצליב מידע כאשר הוא מקבל ידיעה כלשהי לידיו , גם אם הוא חושב שמדובר במקור בטוח של % 100. קטע העיתונות המופרך והבלתי ייאמן בנכונותו ומהימנותו , שהופיע בזמנו בעיתון הוותיק “חדשות הספורט” בחודש יולי של שנת 1982 “הצוות הישראלי בספרד היה גדול מה – BBC”, ואשר צוטטו מפיו של אחד מאנשי משלחת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר סולומון “סולי” מוניר, ופורסמו בעיתון הספורט הנפוץ בעת ההיא “חדשות הספורט ע”י עיתונאי בעל מוניטין בשם אֵלִי עַזוּר – הוא לקח מַר בלתי נשכח ואסור שיישנה. מה זה הדבר הזה שאדם כלשהו גם הוא נמנה על המשלחת הישראלית למונדיאל ספרד 1982 הולך לעיתונאי כלשהו ומעביר לו אינפורמציה ונתונים מופרכים , והאיש מהצד השני מעניק לאותה האינפורמציה הקלוקלת והבלתי נכונה בעליל כותרת ראשית בעיתון שלו…???   

munir 2טקסט תמונה : יולי 1982. העיתון “חדשות הספורט”. כותרת מופרכת מיסודה שהגה סולומון “סולי” מוניר שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשפה הערבית במונדיאל הכדורגל של ספרד 1982, והעיתונאי אלי עזור אץ לפרסמה מבלי להצליב מידע ומבלי לבדוק את אמיתות הסיפור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 7

טקסט מסמך : יולי 1982. המאמר הנרחב כפי שהודפס ביומון – עיתון “חדשות הספורט” . שדר הטלוויזיה בשפה הערבית מר סולומון “סולי” מוניר מתראיין לכתב אלי עזור מ- “חדשות הספורט”, ומצהיר בפניו כלהלן : “הצוות הישראלי בספרד 1982 היה גדול מה- BBC”. עוד אינפורמציה פתטית ומופרכת לחלוטין. צוות ה- BBC הציבורי הבריטי במונדיאל ספרד 1982 מנה כמות גדולה של כוח אדם , 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים . לאחר שנבחרת אנגליה לא העפילה לסיבוב השני של הטורניר הוקטן הופחת הצוות של רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC ל- 79 אנשים. ראה בהמשך את הטלקס של ראש הצוות של ה- BBC  אלק וויקס אלי מ- 25 באוגוסט 1982. הידיעה הלא נכונה הזאת פורסמה ע”י הכתב אלי עזור בעיתון “חדשות הספורט” מבלי שהוא ועורכיו יצליבו מידע עמי ויבררו אם הנתונים נכונים, וגרמה נזק תדמיתי. (ארכיון “חדשות הספורט” ובאדיבות הארכיונאי מר רוני דרור). 

הסקת המסקנות ברורה . אולם הלקח מהעיתונאות השלילית הזאת לא הופק מעולם. נקל לשער מה היה קורה בשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית ובתוככי רשות השידור אילו אלק וויקס (Alec Weeks) מה- BBC היה מסרב לשלוח לי את נתוני האמת של הרכב וגודל משלחת ה- BBC למונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. כיצד זה יכול עיתונאי בטלוויזיה הישראלית הציבורית לדווח לעיתונאי אחר מהעיתונות הכתובה כי צוות הטלוויזיה הישראלית במונדיאל ספרד 1982 היה גדול מה- BBC ? על איזה עובדות בדיוק הוא ביסס את המידע שלו בשעה שה- BBC נדרש להעביר בשידורים ישירים את כל משחקי שלוש נבחרות האיים הבריטיים אנגליה, סקוטלנד, וצפון אירלנד, שנטלו חלק בטורניר מונדיאל ספר 1982 לרבות כל 52 משחקי הטורניר ולרבות עשיית כתבות עיתונאיות – חדשותיות אודות צבע ו- אווירה ועל שחקני שלוש הנבחרות הבריטיות, ונבחרות אחרות – ע”י עשרת ציוותי ה- ENG שעמדו לרשותו במונדיאל ספרד 1982. כיצד זה העיתונאי ב- “חדשות הספורט” שמקבל ידיעה מופרכת שכזאת לא מעלה בדעתו להעלות קושיות, לבדוק, לאמת, ולהצליב מֵידָע בטרם הוא מפרסם קשקוש שכזה ? צוות הטלוויזיה של ה- BBC במונדיאל ספרד 1982 כלל בשורותיו 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים. לאחר שנבחרת סקוטלנד כשלה להעפיל למשחקי הסיבוב השני (נבחרות אנגליה וצפון אירלנד כן העפילו) – הופחת הצוות מ- 129 ל- 75 (שבעים וחמישה אנשים).

צריך להבין כי כל האינפורמציה המגוחכת הנ”ל שהופיעה בכותרות ראשיות בעיתון “חדשות הספורט” נודעה לי באיחור ובדיעבד מפני שבאותה העת נלחמתי בגזרת בירות בלבנון באוגדה של איציק מרדכי. הודעותיו הפתטיות של סולומון “סולי” מוניר לעיתונות יצרו בלבול והטילו לרגע דופי בהפקת מונדיאל ספרד 1982 באחריותי. לפתע נדרשתי להגן על האגפים שלי מבלי שאנוכי נמצא כלל בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים . באחת החופשות שלי מהמלחמה פניתי למר אָלֶק וִויקְס (Alec Weeks) בלונדון, ידיד אישי שלי ב- BBC, ומי ששימש ראש המשלחת של רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית של ה- BBC במונדיאל ספרד 1982 כדי שיספק לי את נתוני האמת הנכונים לגבי גודל המשלחת שלו בספרד 82′, הרכבה, ותפקודה . אָלֶק וִויקְס איש נאמן ויישר דרך נעתר לבקשתי ללא כל היסוס. הוא רק ביקש לשמור על האינפורמציה ב- טלקס (Telex) ההוא ש- שלח לי ב- 25 באוגוסט 1982 כ- “Highly Confidential” (סודית). מכיוון שחלפו מאז יותר משנות דור , יותר מ- 33 (שלושים ושלוש) שנים , אני רשאי לפרסם את המידע ברשות הרבים. הטלקס המפורט הזה של אָלֶק וִויקְס (Alec Weeks) מפריך לחלוטין את האינפורמציה האבסורדית והמגוחכת שמסר השַדָּר בשפה הערבית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית סולומון “סולי” מוניר לעיתונאי “חדשות הספורט” מר אֵלִי עַזוּר. הטלקס מפרט את הרכב משלחת ה- BBC ותפקידי האנשים וציוותי השידור. הטלקס הזה של אלק וויקס מ- 25 באוגוסט 1982 מראה כי צוות הטלוויזיה של ה- BBC היה גדול פי 13 מהצוות הישראלי בספרד 1982.

alec 1

טקסט מסמך : 25  באוגוסט 1982. זהו מסמך ה- Telex המקורי  ששלח לי אלק וויקס (Alec Weeks) ראש משלחת השידור של רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC  למונדיאל ספרד 1982. המסמך קובע כי משלחת ה- BBC למונדיאל ספרד 1982 מנתה 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים בשלב הראשון של המשחקים צומצמה ל- 79 (שבעים ותשעה) בשלב השני. המסמך הזה מפריך לחלוטין את דיווחו של השדר בשפה הערבית סולומון מוניר לעיתונות הישראלית , בו סיפר כי צוות הטלוויזיה הישראלית במונדיאל ספרד 1982 היה גדול מה- BBC . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

נקדימון “נקדי” רוגל היה אחוז תדהמה והמום לאחר שהצגתי בפניו את טלקס האינפורמציה של אלק וויקס (Alec Weeks) . “איזה סירחון הסריחו כאן כל מיני גורמים אינטרסנטיים”, מלמל לעצמו והוסיף, “הרי האינסטנציה הגבוהה ביותר בטלוויזיה , מנהל הטלוויזיה טוביה סער בעצמו שיבח את מבצע השידורים בראשותך”. המדינה הייתה כמרקחה בגלל אירועי מלחמת לבנון הראשונה וגם בשל הביצה העיתונאית בה טבלו רגליהם של שדרני רדיו “קול ישראל” במונדיאל ספרד 1982. העובדות האמיתיות של הצלחת הפקת שידורי ספרד 1982 בטלוויזיה הוצנעו מעין הציבור והתבטלו מפני הרכילויות העיתונאיות . אני עצמי שבתי ארצה מספרד 1982 ב- 13 ביולי 1982 והתגייסתי מייד למלחמה כקצין קרבי מבלי שהייתי יכול להַגֵן על עובדיי ועל עצמי . הבחישה והשמחה לאידה של רשות השידור עלתה על גדותיה. נוצרה אווירת לינץ’ ציבורית נגד רדיו “קול ישראל” שהופנתה אוטומטית גם נגד הטלוויזיה הישראלית הציבורית , שני גופי שידור ציבוריים הכפופים לשררה ניהולית משותפת של מנכ”ל רשות השידור יוֹסֵף “טוֹמִי” לַפִּיד . מנכ”ל רשות השידור יוֹסֵף “טוֹמִי” לַפִּיד ידע את האמת ודחה מכל וכל את הביקורת על שידורי ספרד 1982 [2] “לדעתי הטלוויזיה הצליחה בשידוריה מספרד 1982 . אינני רואה טעם בביקורת על צוות עיתונאי וטכני שהצליח להעביר בשידורים ישירים ללא תקלות 25 משחקים , וזה בפני עצמו הישג לא מבוטל”, אמר והוסיף בקטע אחר בריאיון, “אנשי צוות הטלוויזיה ייצגו אותנו בכבוד ולא נפלו מרשתות טלוויזיה אחרות . הטלוויזיה עשתה עבודה גדולה. הביקורת הפנימית בתוך הבניין על המשדרים באה בעיקר מאלה שלא נסעו”. למרות כתב ההגנה הפומבי של מנכ”ל רשות השידור יוסף “טומי” לפיד שררה אווירה קשה בציבור וגם בין כתליה של רשות השידור. הציבור ביקש לדעת מה קרה בדיוק עם משלחת רשות השידור בספרד 1982 . הוא לא הבחין בין ההפקה המצוינת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין הכושלת של רדיו “קול ישראל”, בה העזו אנשיה לשדר חלק מהמשחקים מחדרי השינה שלהם במלונות בהם שהו. הרֶפֶש שהוטל על הרדיו ניתז גם לעברה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. שבתי ממלחמת לבנון ה- 1 הביתה למשפחתי ולעבודה . 1982 הייתה שנת אובדן התמימות הטלוויזיונית שלי. הלקח שלי היה חד משמעי, אינך יכול לחלוק את אחריותך עם איש. ניווט וניהול שידורי הספורט בטלוויזיה אינם קטיף עגבניות ו/או קציר אספסת ותלתן לרפת בקיבוץ. אתה לבד. אין חֲבֵרִים ואין חֲבֵרוּת. יש אינטרסים. בעת טיפוח וקביעת מדיניות שידורים ארוכת טווח וכיסוי של האירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם שנשענים על ממון רב, טכנולוגיה מורכבת ויקרה, ומשאבי אנוש, עליך להיות חשדן כלפי ידידיך בעבודה בדיוק באותה מידת חשדנות שאתה חש כלפי המתחרים של, והקנאים והשונאים – מבית ומחוץ.

bbc

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. עמדת שידור ופרשנות נוספת של רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית הציבורית ה- BBC בפעולה באחד מהאצטדיונים במונדיאל ספרד 1982 (בנוסף על עמדת השידור המקובלת בכל אצטדיון באזור עמדות השידור הכללי) . משמאל המגיש ג’ימי היל (Jimmy Hill) ומימין המאמן הנודע בובי רובסון (Bobby Robson). (התמונה הזאת לקוחה מהספר המרתק ורב העניין שכתב אלק וויקס המנוח “Under Auntie’s Skirts” והוענקה לי על ידו באדיבות. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC חוללה במונדיאל ספרד 1982 עבודה מקיפה ביותר. ראשית דבר היא העבירה בשידורים ישירים את כל 52 משחקי טורניר ספרד 1982. מפני שצוות השידור הענק שלה כלל 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים, הייתה הרשת מסוגל לטפל נכון, מהר, ויעיל בכל המשימות העיתונאיות שניצבו בפניה.

סוף הפוסט מס’ 308 רשימה מס’ 12. הועלה לאוויר בשעות הערב של יום ראשון – 27 באוקטובר 2013.

ראה המשך בפוסט הבא, “הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982”, רשימה מס’ 13. כל הזכויות שמורות.

סוף הפוסט מס’ 308. הועלה לאוויר בשעות הערב של יום ראשון – 27 באוקטובר 2013.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *