הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

——————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 265 : הועלה לאוויר בשעות הלילה המאוחרות של מוצ"ש – 10 באוגוסט 2013.

——————————————————————————————–

פוסט מס' 265. אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 בצִלָה של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. (מחקר ורשימה מס' 7.ב.). פוסט מס' 265. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 265. אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 בצִלָה של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. (מחקר ורשימה מס' 7.ב.). פוסט מס' 265. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : אוגוסט – ספטמבר 1987. אליפות העולם ה- 2 ב- א"ק רומא 1987. זהו אזור עמדות השידור של רשתות הטלוויזיה הבינלאומית (לרבות הטלוויזיה הישראלית הציבורית) באצטדיון האולימפי ברומא שהוכנו ו- נבנו ע"י ה- Host broadcaster רשת הטלוויזיה האיטלקית הציבורית RAI המצוינת והעשירה ביותר באירופה בעת ההיא. אנוכי (מרכיב משקפי שמש) יחדיו עם השדר הבלתי נשכח שלי בימים ההם נסים קיוויתי. שנינו חובשים Headsets ומתאמים את פעולות ההפקה והשידור עם המפיק אמנון ברקאי בירושלים. (צילום RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

4. אהבתו הישנה של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לענף ה- א"ק בישראל הישנה של פעם , שימשה כווקטור המקדם את הפקת שידורי הטלוויזיה של אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987. 

אורי פרשקובסקי (פורת) נולד ב- 26 בספטמבר 1935 במושבה ראשל"צ. אחיו אמציה נולד שבע שנים וחצי לפניו ב- 8 בינואר 1928. שני הילדים גדלו במושבה הקטנה בתקופה בה הא"ק בארץ ישראל נחשבה למלכת הספורט. אמציה פרשקובסקי (פורת) שתקופה מסוימת קרא לעצמו 'פרש' היה אתלט מצטיין במושבה. ולא סתם מצטיין. שיאן המושבה בקפיצה לגובה וגם קופץ מוכשר במוט במבוק. אמציה פרשקובסקי ריחף במוט שלוֹ מעל רף שגובהו 2.30 מ'. כל ילדי ראשל"צ היו מסתופפים בגן העיר כדי לצפות באמציה פרשקובסקי מפגין את ביצועיו האקרובאטיים מעל הרָף . אמציה פרשקובסקי היה מרחף לגובה עצום ואורי פורת הקטן היה אוחז במוט שלא ייפול. רק צְבִי יָנוֹבֶר מנתניה היה טוב ממנו בישראל והשיג את אמציה פרשקובסקי עם הישג של  2.70 מ' . אמציה נהג לסחוב את אחיו הקטן אורי פורת לכל תחרויות הא"ק בארץ ישראל מרחובות ועד אצטדיון המכבייה בתל אביב. האח הבכור לימד ואימן את אחיו הקטן לקפוץ לגובה בסגנון "גלילת צד" שהיה יעיל יותר מסגנון ה- "מִסְפֶּרֶת" בו השתמשו שאר הילדים. אורי הילד העריץ את אחיו הגדול והתאהב בענף הספורט הרב גוני הקרוי, א"ק.

טקסט תמונה : קיץ 1949. אמציה פרשקובסקי (פורת) קופץ במוט עשוי במבוק בראשל"צ מעל רף שגובהו כ- 2.30 מ' והופך לגיבור המושבה. (באדיבות אמציה פורת. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנת 1949. המושבה ראשל"צ. אמציה פורת מפגין את יכולתו בפני נוער המושבה. הילד אורי פורת בתחתית התמונה תופש את המוט הנהדף ע"י הקופץ. (באדיבות אמציה פורת. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

גיבוריו הספורטיביים של הנער אורי פורת בימים ההם היו אחיו אמציה, האצנים דוד טבק, יהודה גבאי, ויצחק כספי, קופץ המוט האגדי מנתניה צְבִי יָנוֹבֶר, הרץ למרחקים בינוניים 400 מ' ו- 800 מ' אַרְיֵה גְלִיק, הקופצים לגובה אַהוּבָה קְרִיבִיצְקִי – קְרָאוּס ואַרְיֵה קליינשְטוֹבּ (נָוֶוה), האתלטיות דַלְיָה קְלָיְינְמַן, רוּת קוֹרֶן, ולֵאָה הוֹרוֹבִיץ (זִמְרִי), מטיל הכידון והודף כדור הברזל אִיצִיק מַנְדֶלבְּרוֹיְד מקריית חיים, ורבים אחרים.

אהבתו האמיתית של אורי פורת ל-א"ק הישראלית התמימה של שנות ה- 40 ו-50 סללה את דרכי כעבור שנות דוֹר להפקה כל כך מסיבית של שידורי הטלוויזיה הישירים מאליפויות העולם ב-א"ק וסיקור רחב היקף של תחרויות ה-א"ק האולימפיות. בהיותו מנכ"ל רשות השידור הבין אורי פורת כי שידורי ה-א"ק הבינלאומית ברמה הגבוהה שלה בטלוויזיה הישראלית הציבורית הוא נדבך הכרחי בשידור הציבורי. היו לי עִמו שיחות רבות שעסקו בפילוסופיית השידור הטלוויזיוני הציבורי ובמטרות ובמרכיבי ההפקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . ככלות הכול הפקות הספורט בטלוויזיה הן המורכבות והמסובכות ביותר וגם היקרות ביותר שדורשות תכנון מוקדם ומפורט. הוא לא נרתע ונתן לי יד חופשית (כמעט) להפיק אותן בתקופת כהונתו הראשונה כמנכ"ל רשות השידור בשנים 1989 – 1984. אליפויות העולם בא"ק הפכו להיות נכסי צאן ברזל של הטלוויזיה הציבורית בישראל הרבה הודות לתמיכתו של אורי פורת. יכול להיות שאורי פורת היה נאמן לדרכו המקצועית ופועל בדיעבד כפי שפעל מפני שזאת הייתה דרישה מקצועית טלוויזיונית טהורה, אך אין ספק גם שאהבתו האישית לא"ק השפיעה על שיקוליו, והקלה על הביצועים הטלוויזיוניים שלי כעורך ומפיק ראשי שלו. מן ההיבט הזה הוא ומנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993 מוטי קירשנבאום, היו דומים. בעת הפקות שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את אליפויות העולם ה- 1 וה- 2 בהלסינקי 83' ורומא 87' על ידי (בסיוע שני המנכ"לים של רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ואורי פורת ז"ל) הנחנו יסודות ומורשת שידור ציבורית שנמשכת כבר 30 (שלושים) שנים.

טקסט תמונה :  קיץ 1947. תחרות א"ק באצטדיון המכבייה הישן בתל אביב. קרב האצנים המרהיב של הימים ההם. יהודה גבאי מנצח את דוד טבק בריצה ל- 200  מ' על מסלול פחם. (התמונה באדיבות יהודה גבאי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנת 1946. זינוק נמוך של האצן יהודה גבאי במדי נבחרת ארץ ישראל בא"ק. ב- 1947 קבע יהודה גבאי שלושה שיאים ארציים ביום אחד בריצות הקצרות. הוא רץ 60 מ' בזמן של 6.8 ש'. בריצת 100 מ' השיג תוצאה של 10.9 ש'. את ריצת ה- 200 מ' סיים בתוצאה של 22.8  ש'. (התמונה באדיבות יהודה גבאי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1950. זהו קופץ המוט צבי ינובר מנתניה, מבכירי האתלטים של מדינת ישראל לאחר מלחמת העצמאות ב- 1948. כאן הוא נראה מכניע רף שגובהו 2.70  מ'  במסגרת משחקי המכבייה ה- 3 באצטדיון "המכבייה" בצפון תל אביב בשנת 1950. צבי ינובר היה אחד מאלוהי ה-א"ק שלנו כילדים. הערצנו אותו. (התמונה באדיבות ארכיון שרגא מרחב).

טקסט תמונה : קיץ 1949. תקופה שחלפה לבלי שוב. הגברדייה הישנה והאיכותית. זוהי צמרת האתלטים הבכירה של מדינת ישראל ניצבת באִצטדיון "המכבייה" הישן בתל אביב בשנת 1949, וכובשת את כותרות העיתונות בעידן טרום הטלוויזיה. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אריה גליק (הפועל ת"א) אָצָן ל- 400 מ' ו- 800 מ', אהובה קראוז- קריביצקי (הפועל רחובות) קופצת לגובה, יצחק "איציק" מנדלברויד (הפועל קריית מוצקין) מטיל כידון והודף כדור ברזל, רות  קורן אצנית, ודוד טבק (הפועל בית עובד) אָצָן ל- 100 מ' ו- 200 מ'. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ואנוכי היינו שייכים לאותו דור. הערכנו ואהבנו אותם. (התמונה באדיבות יצחק מנדלברויד. ארכיון יואש אלרואי. גל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1950. אִצטדיון "המכבייה" בתל אביב. שלושה מטילי כידון הטובים היותר במדינת ישראל ובאגודת הפועל קריית חיים – חיפה. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : משה "מוסקה" מוסטון, יפתח זייד, ויצחק "איציק" מנדלברויד (בן 18). (התמונה באדיבות יצחק מנדלברויד. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1950. משחקי המכבייה ה- 3. אצטדיון המכבייה בצופן תל אביב. עוד תמונה של הקופץ במוט צבי ינובר מנתניה חולף ב- 1950 מעל רָף שגובהו 2.70 מ'. לנו כילדים זה נראה גובה עצום, אך צריך לזכור ששִיא העולם באותה תקופה בקפיצה במוט עמד על 4.77 מ' והושג ב- 1942 ע"י האמריקני קורנליוס וורמרדאם. קופצי המוט בימים ההם השתמשו במוטות עשויים מעץ מסוג בַּמְבּוּק. (הצילום נעשה ע"י שרגא מרחב אז ב- 1950 בן 17. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

התאחדות הספורט בישראל הביאה לארץ את מאמן הא"ק האמריקני אירווינג מונדשיין כדי שישפר את הישגי האתלטים לקראת אולימפיאדת הלסינקי 1952. התמונה באדיבות ארכיון שרגא מרחב.

טקסט תמונה :  שנת 1951 . אצטדיון "המכבייה" בצפון תל אביב. זהו מאמן הא"ק היהודי – אמריקני אירווינג מונדשיין (Irving Mondschein – משמאל, שעון "סטופר" תלוי על צווארו) שהיה אלוף ארה"ב בקרב עשרה ודורג במקום ה- 8 במקצוע זה באולימפיאדת לונדון 1948). הוא הובא מארה"ב ב- 1951 כדי לאמן את אתלטי הצמרת של ישראל לקראת משחקי האולימפיאדה ה- 15 שנערכו בקיץ 1952 בהלסינקי בירת פינלנד. (באדיבות ארכיון שרגא מרחב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 (ב').

היה ברור כי סמי מרץ אסורים מסייעים לאתלטים ולאתלטיות להעפיל ל- "פסגת היכולת האנושית". מתי החל סימום הספורטאים ביודעין ובאופן מתוכנן ומדעי ? יש אומרים כי מזרח גרמניה סיממה את כל האתלטים והשחיינים שלה, גברים ונשים כאחד, כבר באולימפיאדת מונטריאול 1976. הסימום המדעי והסודי של מדינת מזרח גרמניה הקומוניסטית את ספורטאיה והספורטאיות שלה, היה מהלך ספורטיבי – פוליטי מובהק ותאם מדיניות ממשלתית שנועד להשיג פופולאריות מדינית והכרה בינלאומית במאבק על דמותה כמדינה ריבונית ומוכשרת כנגד יריבתה האידאולוגית המושבעת מדינת מערב גרמניה. "מדליית זהב אחת שקולה כנגד אֶלֶף שגרירים דיפלומאטיים", היה סלוגן ספורטיבי – פוליטי שהמציאו שליטי מזרח גרמניה והוסיפו, "על הספורטאים והספורטאיות שלנו לזכות במדליות זהב רבות ככל האפשר על מנת שיעמדו על הדוכן האולימפי מספר אחת, דגל מזרח גרמניה יתנוסס בראש התורן האולימפי, ההמנון הלאומי המזרח גרמני ינוגן בעת הטקס בראש חוצות , ומיליארד צופים בעולם יחזו שוב ושוב בריטואל. זאת תהיה ההוכחה הטובה ביותר כי מזרח גרמניה איננה יצור כילאים מלאכותי אלא מדינה חיה ונושמת".  אולם הסמים חדרו כמעט לכל פינה בספורט הבינלאומי, הרבה מעבר לדמותה האפלה של מזרח גרמניה. הניצחון בזירות הספורט השונות והזכייה במדליית הזהב באולימפיאדה הביא לפרסום ומוניטין בינלאומי עצום, ובעקבותיו תהילה, חוזי פרסום, וממון עצום. המאבק האדיר בין שני האצנים בן ג'ונסון (Ben Johnson) מקנדה האמריקני קרל לואיס (Carl Lewis) החל באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, נמשך באליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 והסתיים באולימפיאדת סיאול 1988, כשהוא רווי כבר סמי מרץ, לפחות מצדו של בן ג'ונסון. בתום אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987 נפגשתי באקראי בשדה התעופה של רומא בדרכי חזרה ארצה עם האצנית האמריקנית הנפלאה פלורנס דולורס גריפית' – ג'ויינר. היא כבר הייתה מפורסמת אולם טרם העפילה לפסגה. אמרתי לה כי הוקסמתי כאיש טלוויזיה מיכולתה כאצנית . הופעתה המזהירה של האצנית האמריקנית דולורס פלורנס גריפית' – ג'ויינר (שם הכינוי שלה היה "Flo – Jo") החלה באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 ונמשכה כארבע שנים עד שהגיעה לשיאה במבחנים האולימפיים של ארה"ב ביולי 1988 באיניאנאפוליס לקראת אולימפיאדת סיאול 1988 ובאולימפיאדת סיאול 1988 עצמה. בתוך חודשיים בין יולי 1988 לספטמבר 1988 הציבה "Flo Jo" שני שיאי עולם פנטסטיים בריצה ל- 100 מ' 10.49 שניות ובריצה ל- 200 מ' 21.44 שניות . שני שיאי העולם הדִמיוניים האלה מחזיקים מעמד כבר 25 (עשרים וחמש) שנים ושרירים וקיימים בעת כתיבת הפוסט הזה ב- 10 באוגוסט 2013.

אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 הייתה נקודת מפנה בקריירה של שני אָצָנִים ידועי שֵם , האָצָן הקנדי בֶּן ג'וֹנְסוֹן והאָצָנִית האמריקנית השחורה דוֹלוֹרֶס פְלוֹרֶנְס גְרִיפִית'-ג'וֹיְינֶר . פְלוֹרֶנְס גְרִיפִית' התחתנה עם אַל ג'וֹיְינֶר אלוף אולימפיאדת לוס אנג'לס 84' בקפיצה משולשת (17.26) מ' ואחיה של האתלטית המופלאה זָ'אקִי ג'וֹיְנֶר – קֶרְסִי אלופת קרב 7 לנשים בא"ק באולימפיאדות סיאול 1988 וברצלונה 1992. האמריקנים שהם אלופי קיצורי השמות העניקו לה את כינוי החיבה פְלוֹ- ג'וֹ ("Flo Jo"). הצלחותיה של דולורס פלורנס גריפית' – ג'ויינר "Flo Jo" על המסלול כמו אלה של קארל לואיס (וגם של בן ג'ונסון עד שנתפש בעבירות סמים) והמוניטין שצברו הפכו את שניהם למיליונרים כבדים. חברות בינלאומיות לבגדי ספורט והנעלה התלבשו עליהם כדי לשווק באמצעותם את מוצריהם. אחת היצרניות הייתה החברה היפנית Mizuna מומחית לייצור נעלי ריצה מסומרות (Spikes).

טקסט תמונה : עשור ה- 80 של המאה שעברה. אלו הם שני האצנים האמריקניים שהפכו את הריצה למכרה זהב והיו למולטי מיליונרים. דולורס פלורנס גריפית'- ג'ויינר (מימין) וקארל לואיס מככבים במודעת פרסומת של נעלי ריצה מסומרות מסוג "Mizuna".

רבים נטו לחשוב שהאתלטית הנפלאה הזאת דולורס פלורנס גריפית' – ג'ויינר השתמשה בסמים כדי לשפר את הישגיה אך הדבר לא הוכח אף פעם. פְלוֹ- ג'וֹ צלחה בשלום את כל בדיקות הסמים שעברה בקריירה שלה. יחד עם זה יש לומר כאן ולהסביר לקורא כי טרם היו מקובלות אז בדיקות רפואיות מתוחכמות של האתלטים לצורך גילוי של שימוש בהורמון הגדילה HGH (ראשי תיבות של Human Growth Hormone). פלורנס גריפית – ג'ויינר פרשה מהמסלול מייד בתום משחקי סיאול כספורטאית עשירה ועברה לעסוק במקצוע האהוב עליה – אופנה. בשנת 1998 נפטרה לפתע בשנתה בגיל כה צעיר בהיותה רק בת 38 . שוב ניסו רבים לכרוך את סיבת מותה בגין שימוש בסמים בתקופת עלומיה הספורטיביים אך הדבר לא הוכח מעולם. משפחתה סירבה להעניק רישיון רפואי לניתוח גופתה וסיבות מותה הפתאומי נשארו עלומות לעַד.

בֶּן ג'וֹנְסוֹן ופְלוֹ – ג'וֹ לא זכו אומנם במדליות זהב בלוס אנג'לס 1984 אך הוכיחו שגלום בהם פוטנציאל רב והם כישרוניים ביותר. בֶּן ג'וֹנְסוֹן נטל את מדליית האָרָד ב- 100 מ' בזמן של 10.22 ש' (המנצח קארל לואיס קבע 9.99 ש') ופְלוֹ ג'וֹ זכתה במדליית הכסף ב- 200 מ' בזמן של 22.04 ש' ופיגרה בשני מטרים אחרי המנצחת וָואלֶרִי בְּרִיסְקוֹ – הוּקְס (Valerie Brisco- Hooks) שקבעה זמן של 21.81 ש'. שניהם בן ג'ונסון ופלו ג'ו היו נחושים עתה להגשים בכל מחיר את הכישרון החבוי בגופם הלכה למעשה אולם שילמו על כך מאוחר יותר מחיר יקר. בֶּן ג'וֹנְסוֹן ביוקרתו האישית ודוֹלוֹרֶס פְלוֹרֶנְס גְרִיפִית' – ג'וֹיְינֶר בחייה (נכתב בהסתייגות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת סיאול 1988. האצנית האמריקנית הנערצת האחת שאין בלתה, דולורס פלורנס גריפית' – ג'ויינר בת 28 קובעת סטנדרטים חדשים ביכולת הנשית בריצות הקצרות. היא קובעת ב- 1988 שני שיאי עולם פנטסטיים בריצת 100 מ' בזמן של 10.49 ש'  ובריצת 200 מ' בתוצאה 21.34 ש'. השיאים האלו שלה מחזיקים מעמד עד עצם היום הזה בעת כתיבת פוסט מס' 847 על ידי ב- 11 בדצמבר 2019. ב- 1998 מתה דולורס פלורנס גריפית' – ג'ויינר בת 38 במפתיע בשנתה. היו שמועות כי נפטרה בגלל שימוש שיטתי בעבר בסמי מרץ אסורים בעת פעילותה הספורטיבית , אך מעולם לא הוכח כי אכן הדבר. משפחתה סירבה לניתוח גופתה לאחר המוות. (באדיבות IOC, ו-גם IAAF, ו- SORTO.ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. דולורס פלורנס גריפית' בת 24 בתום ריצת 200 מ' בה זכתה במדליית הכסף בתוצאה 22.04 ש'. במדליית הזהב במשחקי לוס אנג'לס 1984 זכתה האצנית האמריקנית וואלרי בריסקו – הוקס בזמן של 21.81 ש'. (באדיבות IOC ו- IAAF ו- LAOOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בֶּן ג'וֹנְסוֹן נולד בעיר פַאלמות' (Falmouth) בג'מייקה ב- 30 בדצמבר 1961. בגיל 14 עקר עם אימו ואחיו לעיר טורונטו בקנדה. כבר בגיל 15 התגלה כאצן בעל פוטנציאל נדיר. מאמנו של בֶּן ג'וֹנְסוֹן היה צָ'ארְלִי פְרָאנְסִיס (Charlie Francis). צָ'ארְלִי פְרָאְנְסִיס מאמן א"ק שנוי במחלוקת הפך את בֶּן ג'וֹנְסוֹן בסיוע סטרואידים לאָצָן המהיר בתבל . בתום אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 החל בן ג'ונסון להרוויח כסף תמורת השתתפותו בתחרויות הא"ק שנערכו ברחבי תבל. השם והמוניטין שלו מכרו כרטיסים. עד 1985 הפסיד שבע פעמים רצופות לאתלט העַל קארל לואיס. ב- 1986 ניצח אותו לראשונה וקרא תיגר על עליונותו הנצחית. הופעתם של שני האצנים בן ג'ונסון ודולורס פלורנס גריפית' – ג'ויינר בזירת הא"ק הבינלאומית הפכה את סיסמתו האולימפית של הברון פייר דה קוברטיין לנאיבית. הניצחון באולימפיאדה היה חשוב מההשתתפות. הוא הקנה יוקרה רבה ובעקבותיו זכייה בממון אישי רב.

טקסט תמונה : זוהי הסיסמא האולימפית הנאיבית, הטהורה, ורבת המוניטין בת 24 המילים של הברון פייר דה קוברטיין נישאת ברום אִצטדיון "וומבליי" (Wembley) באולימפיאדת לונדון 1948. הסלוגן התמים היה שילוב היסטורי נדיר עם אומץ ליבה של האומה הבריטית בראשותו של ראש הממשלה ווינסטון צ'רצ'יל שהביסה  את גרמניה הנאצית. הסיסמא האולימפית שוּוְקָה לעולם באמצעות מצלמות הטלוויזיה של ה- BBC  ומצלמות הסטילס של העיתונות הכתובה, אך בעשור ה- 80 של המאה הקודמת כבר לא היה לה ערך מעשי. עולם הספורט עבר למקצוענות והוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) פתח בפניו את שעריו באולימפיאדת ברצלונה 1992. (באדיבות IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כעורך ומנווט ראשי של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית נראה לי האצן האמריקני קארל לואיס בלתי מנוצח. כמו ג'סי אואנס בשעתו. ערב ההתמודדות המסקרנת ברומא 1987 זכרתי את הקרב ביניהם באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. קארל לואיס (9.99 ש') ניצח את האמריקני השני סֶם מגריידי (10.19 ש') ואת השלישי האצן הקנדי בן ג'ונסון (10.22 ש') די בקלות וניצב בוטח בעצמו לחלוטין על ה- Rostrum כשהוא עונד את מדליית הזהב . בשלוש השנים שחלפו מאז הוא לא איבד מכוחו ומהירותו הפנטסטית. לא האמנתי שבן אנוש מסוגל להכניע אותו בשתי הריצות הקצרות ל- 100 מ' ו- 200 מ' או בקפיצה לרוחק.

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. קארל לואיס ניצב דרגה אחת מעל בן ג'ונסון. קארל לואיס ניצח בריצת 100 מ' בזמן של 9.99 ש' וזכה במדליית הזהב. סם מגריידי מארה"ב היה שני בזמן של 10.19 וזכה במדליית הכסף. בן ג'ונסון סיים שלישי בתוצאה 10.22 ש' וזכה במדליית הארד. (באדיבות IAAF ו- LAOOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בינתיים בן ג'ונסון השתפר וצבר מוניטין. הוא ניצח את קארל לואיס במשחקי "הרצון הטוב" שנערכו במוסקבה בקיץ 1986, והשתווה אליו במהירות ריצתו. בן ג'ונסון היה רץ קלאסי של 100 מ'. לא יותר מזה. הוא מעולם לא היה ספרינטר של 200 מ' . שיא המאבק הבא בין קארל לואיס לבן ג'ונסון היה עתיד להתרחש ב- 30 באוגוסט 1987 באליפות העולם ה- 2  בא"ק – רומא 87 . קָארְל לוּאִיס נוצח על ידו בן ג'ונסון כבר סגר פערים והיה קרוב אליו . ריצת הגמר ל- 100 מ' תוכננה להיערך ע"י הוועדה המארגנת האיטלקית FIDAL  (Italian Natinal Athletics Federation) ביום ראשון – 30 באוגוסט 1987 בזמן צפייה ראשי באירופה ובישראל , ב- 19.40 (שֶבַע וארבעים בעֶרֶב), בדיוק בעיצומן של שידור מהדורת החדשות בשפה הערבית של יוסף בר-אל [1] . שני הסלבריטאים העולמיים בן ג'ונסון וקארל לואיס העפילו כצפוי לריצת הגמר שהפכה למוקד סקרנות בינלאומית חסרת תקדים. שהיתי ברומא באותם הימים ואני זוכר היטב את המתח העצום ששרר שם. הטלוויזיה האיטלקית הציבורית – ממלכתית RAI  ששימשה כ- Host broadcaster של האירוע הכינה 150 עמדות שידור באצטדיון האולימפי ברומא עבור רשתות הטלוויזיה והרדיו הבינלאומיות. מיליארד צופים ברחבי תבל עמדו לצפות במאבק קארל לואיס – בן ג'ונסון. שום רשת טלוויזיה בתבל שמכבדת את עצמה לא העזה שלא לשָדֵר ישיר לארצה את ריצת הגמר הזאת ל- 100 מ' באליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987. ישבתי בעמדת השידור באצטדיון האולימפי ברומא יחדיו עם השַדָּר נסים קיוויתי והפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן והתבוננתי במשקפת שלנו בשני ענקי הריצה האלה הפושטים את מדי האימון שלהם ליד קו הזינוק, בטרם יריית הזינוק, ולפני המפץ הגדול.

טקסט תמונה  : 30 באוגוסט 1987. עמדת השידור שלנו באִצטדיון האולימפי ברומא באליפות העולם ה- 2 בא"ק- רומא 1987. אני צופה בבן ג'ונסון מביס את קארל לואיס. הפקתי וניהלתי את השידורים עבור הטלוויזיה הישראלית מאיטליה. נוכחותי בשטח כעורך ומפיק ראשי של השידורים הישירים הייתה הכרחית בדרך להפקת שידורי אולימפיאדת סיאול 1988 כעבור שנה . אין לכך תחליף. רק משם אתה רואה את מפת הקרב האמיתית של השידור. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת הסכים עמי. הייתי בכל העולם. ביקרתי בכל חמש יבשות תבל אך לא ראיתי דבר פרט למתקני ספורט וטלוויזיה, ואת המיטה שלי בבתי המלון. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן (בן 49 בתצלום), השדר נסים קיוויתי חובש כובע מצחייה ו- Headset (בן 61 בתצלום) ואנוכי (בן 49 בתצלום). צלמת איטלקית של RAI תיעדה וצילמה את עמדת השידור שלנו באצטדיון האולימפי ברומא 1987. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוגוסט – ספטמבר 1987. אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. אנוכי עם מפקח הקול והתקשורת של RAI האיטלקי קארלו בחדר התקשורת במעלה האצטדיון האולימפי ברומא. צומת העצבים הזה ניווט את קווי השידור 4W של 128 רשתות טלוויזיה ורדיו בינלאומיים ממוקד התחרויות לעבר תחנות האם שלהם בכל רחבי תבל, לרבות אולפני הטלוויזיה שלנו בירושלים. אנוכי מוודא עם קארלו שאומנם קו השידור ה- 4W שלנו מנווט נכון וללא שגיאות לירושלים. (באדיבות RAI . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : אוגוסט – ספטמבר 1987. אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. האצטדיון האולימפי ברומא. אנוכי עומד מימין יחדיו עם שדר הא"ק הדגול שלי נסים קיוויתי. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוגוסט – ספטמבר 1987. אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. נעניתי לפנייתן של שתי אחיות מהצלב האדום האיטלקי להצטלם עמן למזכרת. הן חשבו שאנוכי כוכב קולנוע מהוליווד שהגיע לרומא כדי לצפות בתחרויות הא"ק שנערכו בעיר הבירה האיטלקית. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ההתמודדות המסקרנת הכתיבה לאורי פורת ולי את מדיניות השידור שלנו. המנכ"ל לא היסֵס וכפה על מנהל הטלוויזיה בשפה הערבית יוסף בר-אל שידור ישיר מלא של הריצה בתוך המהדורה בערבית .ברגע שבן ג'ונסון "נכנס" למתקן הזינוק שלו, הנציחה אותו מצלמת הטלוויזיה של RAI ב- Close up אימתני על מסך הטלוויזיה. מִילותיו של נסים קיוויתי נעתקו לרגע אך התעשת מייד ושידר נרגש ומלא תימהון : "…זהו בן ג'ונסון. הַר של שרירים. תסתכלו עליו…". המזניק ירה באקדחו את יריית הזינוק וקרב הענקים החל. בן ג'ונסון זינק טוב יותר ויצא מאדני הזינוק שלו כמו פגז הנורה מלועו של תותח. הזינוק שלו היה פנטסטי. תגובתו של קארל לואיס הייתה הרבה יותר איטית. כעבור 9.83 ש' הסתיים הדו-קרב בשיא עולם חדש של בֶּן ג'וֹנְסוֹן. קָארְל לוּאִיס היה שני בזמן של 9.93 ש'.

טקסט תמונה : 29 באוגוסט 1987. אליפות העולם ה- 2  בא"ק – רומא 1987. בן ג'ונסון (מס' 145) לובש את המדים האדומים של קנדה ונועל נעלי ריצה "אדידס", מביס את קארל לואיס בריצת הגמר ל- 100 מ' באליפות העולם ה- 2 בא"ק שנערכה בסוף אוגוסט וראשית ספטמבר 1987 ברומא. בן ג'ונסון קבע בריצה הזאת שיא עולם מדהים 9.83 ש'. הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה נוכחת באירוע והעבירה את התחרות בשידור ישיר בהיקף מלא מרומא לירושלים. בעקבות ניצחונו הסנסציוני על קארל לואיס חברות ההנעלה וההלבשה הספורטיביות האיטלקית DIADORA "התלבשה" על בן ג'ונסון וחיש מהר שילמה לו מיליוני דולרים כדי שיפרסם את מוצריה. (התמונה באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : ספטמבר 1987. רוברטו דניאלי (Roberto Danieli) נשיא חברת ההנעלה וההלבשה הספורטיבית האיטלקית "דיאדורה" (DIADORA) חותם עם בן ג'ונסון לאחר ניצחונו על קארל לואיס חוזה פרסום חסר תקדים המעניק לאצן הקנדי 3.500000 (שלושה מיליון וחצי) דולר בשנה כדי לשָוֵוק את מוצרי החברה ברחבי העולם. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : האצן הקנדי בן ג'ונסון נועל את נעלי "דיאדורה'" בזינוק לריצת הגמר ב-ריצת 100 מ' באולימפיאדת סיאול 1988. "הר של שרירים", כינה אותו שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית נסים קיוויתי לאורך כל הדרך. (באדיבות IOC ו- SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

קָארְל לוּאִיס היה מספיק ג'נטלמן כדי למהר ולברך בתום הריצה את בֶּן ג'וֹנְסוֹן על ניצחונו אך גם מספיק מַרִיר כדי לרוץ למצלמות הטלוויזיה של RAI (וגם של NBC) ולהתלונן בריש גלי, "…באליפות העולם בא"ק של רומא 1987 השתתפו כמה אתלטים זוכי מדליות זהב שהשתמשו בסַמִים. ריצת הגמר ל- 100  מ' באליפות העולם ברומא 1987 תיזכר הרבה שנים בשל יותר מסיבה אחת. אם הייתי משתמש בסַמִים הייתי מסוגל לרוץ 100  מ' בזמן של 9.80  שניות…" [2]. הוא נזהר מלהזכיר במפורש את שמו של בֶּן ג'וֹנְסוֹן אך היה ברור למי הוא מתכוון. צפיתי בתגובתו המרירה של קָארְל לוּאִיס המאוכזב במרכז שידורי הטלוויזיה של RAI. קָארְל לוּאִיס היה אתלט יפה תואר, בנוי לתלפיות גובהו 1.91 מ', דק גִזרה ובעל סגנון ריצה משולם . אדם מַרשים בעל כריזמה ורהוט דיבור. לא היה איש אחד בסביבה שלא האמין לדבריו. בֶּן ג'וֹנְסוֹן הפך לחשוד, אך מעבדות הבדיקה לגילוי סמים של השוודי ד"ר ארנה ליונגקוויסט (Dr. Arne Ljungqvist) יו"ר הוועדה הרפואית של IAAF, לא מצאה בשֶתֶּן שלו כל הוכחה לשימוש בחומרים אסורים וניקתה אותו מכל חשד. המרדף המתמיד אחרי הסמים האסורים הפך את ד"ר ארנה ליונגקוויסט בעל כורחו לאויבם המר של אותם האתלטים נוטלי הסמים.

טקסט תמונה : 1983. זהו השוודי ד"ר ארנה ליונגקוויסט (Dr. Arne Liungqvist, מימין) יו"ר הוועדה הרפואית של IAAF. הוא הפך ל- "אויבם" המר של האתלטים והספורטאים המסוממים. (התמונה באדיבות הטלוויזיה הפינית הציבורית YLE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

גם בֶּן ג'וֹנְסוֹן התראיין בלילה לטלוויזיה האיטלקית אך הוא היה ההפך הגמור מקָארְל לוּאִיס . הַר שרירים  ורחוק מלהיות יפה תואר. הוא נראה גַס ומגושם ולא אסתטי וגם כְבַד פֶּה . בֶּן ג'וֹנְסוֹן הגן על שמו הטוב והישגו המדהים וטען שהוא עכשיו אָצָן טוב יותר מקָארְל לוּאִיס. "…היה לי זינוק פנטסטי. אחרי 10  מטרים חשתי שאני מרחף באוויר. במחצית הדרך ידעתי שקארל לואיס כבר לא יוכל להשיג אותי…", אמר בן ג'ונסון למראייניו.

וִיוו סִימְסוֹן (Vyv Simson) ואֶנְדְרִיוּ גֶ'נִינְגְס (Andrew Jennings) בספרם המפורסם שיצא לאור ב- 1992, "THE LORDS OF THE RINGS – power money and drugs in the modern Olympics", מספרים בספרם המעניין, שעיתונאים שהיו עֵדים להאשמותיו של קָארְל לוּאִיס העבירו אותן לידיעתו של פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ נשיא IAAF. פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ האזין בקשב והשיב להם, "אם קארל לואיס טוען כך, כל שעליו לעשות הוא להגיש מייד דו"ח לפדרציית הא"ק האמריקנית". שבועיים לאחר שקבע בֶּן ג'וֹנְסוֹן את שיאו המדהים 9.83 ש' בריצת 100 מ' ברומא 87' הוא היה אורח כבוד של חוּאַן אָנְטוֹנְיוֹ סַאמָארָאנְש נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) במקום מושבו עיר לוֹזַאן בשווייץ . ד"ר ארנה לונגקוויסט העניק ניקוי מוחלט לבן ג'ונסון וככזה היה אורח רצוי ב- IOC .

בספרם הסנסציוני, "THE  LORDS  OF  THE  RINGS", חושפים וִיוו סִימְסוֹן ואַנְדְרִיוּ גֶ'נִינְגְס את פרשת הסימום הנפשעת והמתוכננת של בֶּן ג'וֹנְסוֹן ע"י הצוות שלו ובראשו המאמן הראשי שלוֹ צָ'ארְלִי פְרָאנְסִיס. סימום הגוף ע"י נטילת סטרואידים בתחרויות הספורט אסור לחלוטין ומפורשות ע"י הוועד האולימפי הבינלאומי. הצוות שסימם את בן ג'ונסון במשך שנים ארוכות נדרש לפיקוח רפואי קפדני ותכנון מדויק כדי שהמעבדות ומערכות הבדיקה המופעלות בתום התחרויות לא יגלו דבר. בן ג'ונסון נטל סטרואידים גם לקראת אליפות העולם ה- 2 בא"ק שנערכה ברומא באוגוסט/ספטמבר 1987. כשבועיים ימים לפני התחרות הורה לו הצוות להפסיק להשתמש בחומר האסור. בשבועיים הקריטיים האלה הצליח גופו של בן ג'ונסון להטמיע את שרידי הפשע האחרונים ודבר לא נתגלה בעת בדיקת השתן שלו לאחר שקבע את שיא העולם המדהים שלוֹ, 9.83 ש'. הוא הוכרז נקי.

לקראת סופה של 1987 גילה הצוות של בֶּן ג'וֹנְסוֹן תופעה מוזרה בגופו. לאחר שימוש רָב שנים של האָצָן בהורמוני סַמים, טפח השָד השמאלי בחזהו לממדים מבהילים כמו של אישה, אך התמונה המבעיתה הועלמה מעין הציבור. בעת ההכנות האולימפיות לקראת ריצת הגמר בשבת – 24 בספטמבר 1988 נפצע בֶּן ג'וֹנְסוֹן אך תוכנית הסימום לא הופסקה ונמשכה בכל עוצמתה. בסופו של חודש אוגוסט 1988 החל בן ג'ונסון את השלב האחרון בתוכנית הסימום בת השבועיים לקראת הקרב האולימפי המכריע נגד קָארְל לוּאִיס בריצת הגמר ל- 100 מ' שנקבעה לשבת – 24 בספטמבר 1988 במשחקים האולימפיים של סיאול 1988. בֶּן ג'וֹנְסוֹן השתתף בתחרות הכנה בטוקיו (בה היה ידוע מראש כי לא תיערך בדיקת סמים) ומשם המשיך בדרכו לסיאול 88'בתקווה שגופו האימתני יעלים כל סימן של שימוש בסטרואידים אנאבוליים. הוא והצוות הרפואי שלו טעו [3].

שנה חלפה מאז ההצלחה האדירה ברומא. על קו ריצת הגמר האולימפית ל- 100 מ' בסיאול 1988 ניצבו שמונה רצי. שלושה אמריקנים קָארְל לוּאִיס, קָאלְוִוין סְמִית' ודֶנִיס מִיטְצֶ'ל, שני קנדים בֶּן ג'וֹנְסוֹן ודֶסַאיִי וִוילִיאַמְס, אנגלי אחד לִינְפוֹרְד קְרִיסְטִי, אָצָן ברזילי רוֹבְּסוֹן קָאֶטָאנוֹ דָה סִילְבָה, ואָצָן ג'מייקני רָיְימוֹנְד סְטְיוּאַרְט. בן ג'ונסון הוגרל לשביל השישי. קָארְל לוּאִיס רץ בשביל השלישי . חצצו ביניהם לינפורד קריסטי וקאלווין סמית'. המזניק הקוריאני ירה באקדחו וחזיון רומא 1987 שנה על עצמו. בֶּן ג'וֹנְסוֹן זינק נפלא כמו נורה מלוע תותח. צריך להתבונן ב- Video כדי להבין עד כמה השפיעו הסטרואידים האנאבוליים על יכולתו לתַּרְגֵם את כוחו העצום למהירות תגובה פנטסטית. לקארל לואיס לא היה כל סיכוי להשיג אותו . בֶּן ג'וֹנְסוֹן רכש יתרון גדול כבר בזינוק ושמר עליו עד הסיום. לאחר שחצה אותו נעצר השעון האלקטרוני על שיא עולם חדש ו-מדהים, 9.79 ש'. הוא הקדים את קארל לואיס בהפרש של יותר ממֶטֶר שלם. על סַף סיום הריצה הפנה בֶּן ג'וֹנְסוֹן את מבטו שמאלה. הוא חיפש את יריבו האמריקני אבל קָארְל לוּאִיס לא היה שם. ועכשיו ממש כמו ברומא 1987 הניף את זרועו הימנית על קַו הגמר כשהוא זוקר את אצבעו, ומסמן למיליארד צופי טלוויזיה, אני הטוֹב בעולם. קָארְל לוּאִיס סיים שני בזמן של 9.92 ש'. כמו ג'נטלמן אמיתי שעט אל "הַר השרירים" הקנדי ובירך אותו על ניצחונו. כמה שעות מתום הריצה גילו מעבדות הרפואה את שרידי הסמים האסורים בשתן של בֶּן ג'וֹנְסוֹן. האָצָן הקנדי נפסל מייד והודח בבושת פנים מהמשחקים האולימפיים לנֶצַח . מדליות הזהב שהשיג ברומא 1987 וסיאול 1988 נלקחו ונשללוּ ממנו לעַד. שיאי העולם שלוֹ נמחקו מטבלאות השיאים.

טקסט תמונה :  24 בספטמבר 1988. אולימפיאדת סיאול 1988. קו הסיום של ריצת הגמר ל- 100 מ'. בן ג'ונסון (שני משמאל) מאותת לקארל לואיס (שני מימין) מיהו הרץ המהיר ביותר בתבל. כעבור זמן קצר גילו המעבדות הרפואיות של IOC  כי בן ג'ונסון מסומם בסמי מרץ אסורים. מדליית הזהב נלקחה ממנו והוא גורש מהמשחקים האולימפיים. (באדיבות SORTO  ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

השַדָּר נסים קיוויתי והפרשן שלו ד"ר גלעד וויינגרטן לא ידעו כי בֶּן ג'וֹנְסוֹן רווי סטרואידים. כשנורתה יריית הזינוק שידר נסים קיוויתי למיקרופון הטלוויזיה בהתלהבות רבה את הטקסט הבא בן חמישים מילים : "ה- 100 מ' יוצא לדרך. לג'ונסון זינוק מצוין. קארל לואיס עכשיו בתנופה . אבל ג'ונסון עומד לנצח אני חושב. ג'ונסון, כן ! לואיס שני, וקריסטי שלישי. וזהו שיא עולם מדהים, שיא עולם מדהים. 9.79  גבירותיי ורבותיי. לא ייאמן. פשוט לא ייאמן. הוא עשה זאת בן ג'ונסון בילף את כולם, הוא בילף את כולם כל העונה". נסים קיוויתי לא התכוון לרמאות שלו בפרשת הסמים. הוא התכוון לעובדה שבריצת רבע הגמר באולימפיאדת סיאול 1988 קבע בו ג'ונסון 10.14 ש' מול 9.99 ש' של קארל לואיס, ובשתי ריצות חצי גמר בהן רצו השניים במקצים נפרדים עבר קָארְל לוּאִיס את המרחק ב- 9.97 ש' בעוד בֶּן ג'וֹנְסוֹן עשה זאת בזמן של 10.03 ש'.

כשהחלה SORTO (ראשי תיבות של Seoul Olympic Radio Television Organization) להריץ את מערכת ההילוכים החוזרים האיטיים (Super Slow Motion) הבנו כולנו את הכוח העצום העצור בשריריו של בֶּן ג'וֹנְסוֹן. הזינוק שלו היה מדהים. אין מילה אחרת. על קו 50 המטרים הקדים בן ג'ונסון את קארל לואיס בשני מטרים. ד"ר גלעד וויינגרטן לא יכול היה להסתיר את התפעלותו מגופו הנפוח משרירים של בן ג'ונסון. למילים שבחר הייתה וויזואליה משלהן, "…איזה זינוק של אדם בעל עוצמה אדירה. הכול בא לו מהכתפיים והרגליים. הוא הרים המון משקולות. המון – המון עבודה. לא רק כישרון יש פה. הכוח האדיר הזה שלוֹ הופך למהירות…". במשך כעשר דקות תמימות הריצה SORTO עוד ועוד הילוכים חוזרים מזוויות שונות מניידות השידור שלה והעצימה את חוויית הצפייה בטלוויזיה עד למאוד. חלק מההילוכים החוזרים היו איטיים ואחרים איטיים מאוד (Super Slow Motion – SSM). שדרי הטלוויזיה ניתחו את הריצה שוב ושוב אך אף אחד לא חשד בבן ג'ונסון. שתי דגימות שתן של בן ג'ונסון שהוטלו לשתי מבחנות A ו- B נשלחו למעבדה האולימפית לביקורת ובדיקת סַמים. כדי לשמור על אובייקטיביות וסודיות מוחלטים לא ידעו הבודקים כי מדובר בשתן של בֶּן ג'וֹנְסוֹן. הבדיקה היא אנונימית ולכן האבחנה שלהם חסרת פניות. תוצאות שתי הבדיקות היו חיוביות. בשתן נמצאו שרידי סטרואידים. האינפורמציה הועברה מייד לנסיך הבלגי אלכסנדר דֶה מֶרוֹד (Alexandre De Merode The Prince) יו"ר הוועדה הרפואית של הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC). אלכסנדר דה מרוד היה האיש הראשון שידע את הסוד כי מדובר בשתן של בן ג'ונסון. הוא הוציא מסמך רשמי כתוב למנהלת המשלחת האולימפית הקנדית (chef de mission) גב' קָארוֹל אַן לֶתֶּ'רֶן (Carol Anne Letheren). קָארוֹל אַן לֶתֶּ'רֶן בישרה אישית את הבשורה המרה לבֶּן ג'וֹנְסוֹן ואמרה לוֹ : “We love you but you are guilty”. אנשי הוועדה רפואית של IOC ו- IAAF המליצה לפסול את בֶּן ג'וֹנְסוֹן. ההמלצה התקבלה מייד. מדליית הזהב נשללה ממנו והוא נשלח בחזרה לקנדה [4].

טקסט תמונה : 26 בספטמבר 1988. אולימפיאדת סיאול 1988. אחד הרגעים הדרמטיים בתולדות המשחקים האולימפיים של הזמן החדש. הוועדה הרפואית של IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) מודיעה על פסילתו של האצן הקנדי בן ג'ונסון מי שזכה במדליית הזהב בריצת הגמר ב- 100 מ' בשל שימוש בסמים אסורים ומגרשת אותו מהמשחקים האולימפיים. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : ד"ר רוברט דוגאל (Dr. Robert Dugal) מקנדה, הנסיך אלכסנדר דה מרוד (The Prince Alexander de Merode) יו"ר הוועדה הרפואית של IOC, מישל וורדיר (Michele Verdier) מנהלת חטיבת העיתונות של IOC, וריימונד גאפנר (Raymond Gafner) המנהל האדמיניסטרטיבי של IOC, מודיעה על פסילתו וגירושו של בן ג'ונסון מהמשחקים האולימפיים של סיאול 1988. (באדיבות IOC, ו- KBS, ו- SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הוועדה הרפואית פרסמה בפומבי בהודעה מיוחדת לעיתונות ב- 26 בספטמבר 1988 החלטה פה אחד המודיעה על פסילתו וגירושו של האצן הקנדי בן ג'ונסון (Ben Johnson) מהמשחקים האולימפיים של סיאול 1988. הנה הטקסט המקורי כלהלן :

COMITE  INTERNATIONAL  OLYMPIQ

REF N0 . PR / 71  / MPV

Seoul  26^th September 1988

PRESS RELEASE

RECOMMENDATION  OF  THE  IOC  MEDICAL  COMMISSION  TO  THE  IOC EXECUTIVE  BOARD  UNANIMOUSLY  APPROVED  BY  THE  IOC  EXECUTIVE BOARD .

 The urine sample of Ben Johnson (Canada – Athletics – 100 m.) collected on Saturday 24^th September 1988 was found to contain the metabolites of a banned substance namely Stanozol anabolic steroid.

The ioc Medical Commission discussed all arguments presented by the Canadian Delegation especially the statement that the substance in question might have been administered after the competition by the third party .The steroid profile is not consistent with such a claim. The IOC medical Commission recommends the following sanction: disqualification of this competitor from the XXIVth Olympiad in Seoul.

The decision remains independent of any sanction which the International Federation concerned may wish to apply in accordance with its own regulations. 

[ 5 ] 

עמדו לרשותי בצֶוֶות השידוּר של סיאול חמישה שדרים – עיתונאים. יורם ארבל, נסים קיוויתי, אורי לוי, דני לבנשטיין, ומשה גרטל. כולם קיבלו את משכורתם מהטלוויזיה הישראלית על בסיס הדירוג העיתונאי. אך את הידיעה העיתונאית החשובה ביותר באולימפיאדת סיאוּל 1988 לא הם השיגו עבורי. הביא לי אותה טכנאי VTR רב תושייה ובעל חושים עיתונאיים מבורכים בשם אלי רבינוביץ'. אלי רבינוביץ' טכנאי בכיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית ויוצא דופן באיכותו, נשכר בשעתו ע"י אלכס גלעדי (סגן נשיא בכיר ב- NBC) לשמש כעורך Video מומחה במשחקים האולימפיים של סיאול 1988 בצוות הטכנאים של רשת הטלוויזיה האמריקנית, NBC שהחזיקה בזכויות השידורים הבלעדיות בתוך ארה"ב תמורתן שילמה 302.000000 (שלוש מאות ושניים מיליון) דולר הביאה לסיאול כוח אדם שמנה 2154 אנשים. אלי רבינוביץ' היה אחד מהם. אלי רבינוביץ' היה האיש שצִלְצֵל אלי בטלפון לחדרי במלון "Seoul Garden" ביום רביעי בארבע וחצי לפנות בוקר – 28 בספטמבר 1988. צלצול הטלפון העיר אותי וקלקל לי את המנוחה הקצרצרה שכה הייתי זקוק לה. במשך חודש ימים בתקופת שידורי אולימפיאדת סיאול עבדתי כ- 21 שעות רצופות ביממה. לפעמים גם 22 שעות. זהו מאמץ עצום. בין שתיים לפנות בוקר לחמש בבוקר השתדלתי לישון קצת. נטלתי יָשֵן חצי "גרוגי" את השפופרת וקרבתי אותה לאוזני. אלי רבינוביץ' היה על הקו ודיווח לי כמו עיתונאי מנוסה את הידיעה הסנסציונית : "…יואש, אני מתנצל שהערתי אותך משנתך הקצרה. תקשיב טוב, בן ג'ונסון (Ben Johnson) האָצָן הקנדי שזכה במדליית הזהב בריצת 100 מ' נפסל לפני דקות אחדות ע"י הוועד האולימפי הבינלאומי בשל שימוש בסמים, מדליית הזהב נשללה ממנו, וברגע זה מסיעים אותו לשדה התעופה הבינלאומי של סיאול כדי לסלקו ולהדיחו מן  מהמשחקים האולימפיים…". הייתי המום ונדהם . וזאת עוד לאחר שנשיא IOC בכבודו ובעצמו הספרדי חואן אנטוניו סאמאראנש העניק במו ידיו לבן ג'ונסון הנוכל והרמאי את מדליית הזהב בטקס רב רושם ב- 23 בספטמבר 1988 באצטדיון האולימפי בסיאול . נפל דבר בתולדות המשחקים האולימפיים בסיאול 1988. זאת הייתה חדשה מרעישה . הודיתי לו מקרב לִבִּי. בתוך שניות העברתי את הידיעה הסנסציונית מהמלון בסיאול למערכת האולימפית שלי בירושלים. השעה בארץ הייתה כמעט תשע בערב. מהדורת "מבט" תעלה בתוך דקות לאוויר. היינו בין הראשונים בעולם לדווח את הסיפור המרעיש לצופים בישראל לאחר שרשת הטלוויזיה האמריקנית NBC עשתה זאת בארה"ב .

טקסט תמונה :  אנוכי עם אלי רבינוביץ' (משמאל) הטכנאי הבלתי נשכח והעיתונאי המצטיין שהביא לי באישון לילה של 27 בספטמבר 1988 את הידיעה החשובה ביותר של אולימפיאדת סיאול 1988 : "גירושו של האצן הקנדי בן ג'ונסון מהמשחקים האולימפיים". כורע מימין איש ה- BBC אלן הארט. התמונה צולמה באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שידורי אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987 על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפכו מייד לדרמה מתמשכת ברמה העליונה ביותר של שידורי טלוויזיה עתירי רייטינג. אין דבר יפה ומושך עין יותר בטלוויזיה מאשר הא"ק הבינלאומית במיטבה. אליפות העולם ה- 2 בא"ק ברומא 1987 תיזכר יותר מכל בשל שני אירועי עַל , שיא העולם המדהים בקפיצה לגובה 2.09 מטרים של האתלטית הבולגרייה סְטֶפְקָה קוֹסְטָדִינוֹבָה (הייתה שחקנית כדורעף מצטיינת בנבחרת הלאומית של ארצה), ושיא העולם של בֶּן ג'וֹנְסוֹן בריצת 100 מ' 9.84 שניות כבר בפתיחת השידורים הישירים מרומא. שיא העולם של סְטֶפְקָה קוֹסְטַדִינוֹבָה שהייתה גם שחקנית נבחרת ארצה בכדורעף שריר וקיים עד עצם היום הזה בעת עריכת המחקר וכתיבת פוסט מס' 847 בבלוג הקרוי, yoashtvblog.co.il ובכן, שיא העולם הזה של סטפקה קוסטדינובה 2.09 מ' בקפיצה לגובה לנשים מהווה לפי שעה את קצה גבול היכולת האנושית של הנשים בקפיצה לגובה. אלוהי הטלוויזיה שמע את תפילתי והעניק לצופים בארץ ולאורי פורת ולי שני שיאי עולם נפלאים כבר ביום השני של התחרויות. ערכו של השידור הזה בטלוויזיה הישראלית מונופוליסטית והרייטינג נסקו בבת אחת. ניצחונו המפתיע והדרמטי של בֵּן ג'וֹנְסוֹן על האמריקני קָארְל לוּאִיס בריצת הגמר ל- 100 מ' ברומא 1987 בה קבע האָצָן הקנדי שיא עולם מרהיב 9.84 שניות, נחשב לקצה גבול יכולתו של האדם. כעבור שנה ניתץ בֶּן ג'וֹנְסוֹן שוּב קצה גבול היכולת האנושית והציב באולימפיאדת סיאול 1988 שיא עולם מדהים נוסף 9.79 שניות. גם הפעם גבר על האָצָן האמריקני קָארְל לוּאִיס. החלום החזיק מעמד שלושה ימים. במבחן סמים לאחר הריצה האולימפית כשל בֵּן ג'וֹנסוֹן והוּכַח שהיה נגוּע בהם מזה זמן רב, לא רק בסיאוּל 1988 אלא גם ברוֹמָא 1987. שיאי העולם ומדליות הזהב בהן זכה נשללו ממנו לעַד והועברו ליריבו קָארְל לוּאִיס.

"הַר שרירים", כינה נסים קיוויתי את בֶּן ג'וֹנְסוֹן בשידור ישיר כשדמותו המסיבית הופיעה בתמונת Close up רכוּן על אדני הזינוק לפני הירייה. צילום רלוואנטי שהפיקה הטלוויזיה האיטלקית הממלכתית RAI (שימשה כ- Host broadcaster  של אליפות העולם בא"ק). עשיתי מאמץ גדול להביא לרומא את הפרשן ד"ר גלעד ווינגרטן שהיה באותה העת בשליחות באוסטרליה . הטסת הפרשן מסידני הרחוקה לרומא היוותה תקדים חשוב לבאות. לראשונה בתולדות רשות השידור ניאות המנכ"ל אורי פורת לבקשתי והסכים לשלם לד"ר גלעד וויינגרטן שכר, כלכלה, ומלון מכספי רשות השידור. אורי פורת הבין ללבִּי והתייחס באהדה למוסד הפרשנות. הוא פשוט היה טיפוס אחר לגמרי מקודמו יוסף "טומי" לפיד.

שידורי אליפות העולם ה- 2 בא"ק נחלו שוב הצלחה מסחררת. מעולם לא עמד לרשותי שדר א"ק כל כך טוב כמו נסים קיוויתי. היטיב לבטא זאת מבקר הטלוויזיה של העיתון "מעריב" ד"ר יָרִיב בֵּן אֵלִיעֶזֶר. הנה לשון מאמר הביקורת שלו מ- 9 בספטמבר 1987 [3] .

טקסט מסמך : ספטמבר 1987. "מעריב". ביקורת הטלוויזיה של ד"ר יריב בן אלעזר המתייחסת לאליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. (באדיבות העיתון "מעריב").

"אקרני הטלוויזיה נתרוקנו מתרועות האתלטים המנצחים באליפות העולם ברומא , ועתה מן הראוי לדבר בשבחה של מחלקת הספורט הטלוויזיונית שלנו. נסים קיוויתי שמצליח להרגיז את הצופים בסיקור הכדורגל, שב למיטבו בענף הא"ק בו הוא שוחה כדג במים. בצוותא עם ד"ר גלעד וויינגרטן הגיש נסים קיוויתי סיקור מושלם של האליפות, כשהצוות באולפן מחפה על מחדלי איטלקים (גמגום בצילומים, "אובדן" אתלטים, והיעלמות הקוֹל), ומצליח לסתום את החללים שיצרו הרומאים בהילוכים חוזרים. החוויה הטלוויזיונית הצליחה ליצור אצל הצופה אשליה של נוכחות ישירה באירועים, מתח והתלהבות. ההילוך האיטי, שינוי הזוויות, וצילומי ה- Close up, אִפשרו לצוות נסים קיוויתי את גלעד וויינגרטן לנתח את ביצועיהם של האתלטים, ליידע את הצופים, ולקרב אותם אל עולמה המופלא של הא"ק. מונדיאל האתלטיקה הקלה הוא תעודת כבוד למחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית".