הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

הערה 3.א. : הבלוג מוענק בחינם לקוראים.

הערה 4 : פרסום התמונות הרבות בבלוג נשען על השגת אישורים מתאימים מהגורמים הרלוואנטיים והענקת קרדיט ואשראי מקובלים לבעלי התמונות. אולם יחד עם זה אני מבקש לציין כי חרף המחקר והכתיבה בני שנים ארוכות המרכיבים את כתיבת הבלוג (מודגש כאן כי הבלוג איננו נכתב למען מטרות רווח כספי ו/או לטובת רווח מסחרי) ייתכן ונעשו שגיאות ו/או טעויות באיתור וזיהוי בעלי התמונות. אני מודה מראש לכל בעל זכויות של תמונה כזאת ו/או אחרת המתפרסמת בבלוג, באם ייאות ויפנה אלי, כדי לתקן ולעדכן אותי בנוגע לתמונות שהוא חושב שהן דורשות תיקון והכנסת פרטים רלוואנטיים חדשים.

——————————————————————————————

פוסט חדש מס' 170 : הועלה לאוויר אחה"צ של יום שני – 4 במארס 2013.

——————————————————————————————

פוסט מס' 170. אמפליטודה. הפועל ת"א – מכבי ת"א 65:69 בליגת העל בכדורסל אמש 3 במארס 2013 בראשל"צ. תודה לבר טימור ומתן מאור. פוסט מס' 170. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

פוסט מס' 170. אמפליטודה. הפועל ת"א – מכבי ת"א 65:69 בליגת העל בכדורסל אמש 3 במארס 2013 בראשל"צ. תודה לבר טימור ומתן מאור. פוסט מס' 170. כל הזכויות שמורות.

הערה 5 : ליגת העל של הכדורסל בראשות יו"ר איגוד הכדורסל מר אבנר קופל איננה מעניינת אותי. אנוכי לא מסוגל להזדהות עמה מחמת ריבוי הזרים. ערוץ 5 בכבלים אומנם מפאר אותה מידי ערב ביום ראשון בשבוע ומייחד לה מאמצי סיקור טכנולוגיים עיתונאיים רבים ויקרים אך זה ממש לא מזיז לי. המשחקים אמש בהם גברה הפועל חולון בשניות האחרונות באשקלון על אליצור אשקלון 83 : 82 כמו גם ניצחונה ברגע האחרון של הפועל אילת בנתניה על ברק נתניה 74 : 72 היו מתוחים, וערוץ 5 בכבלים נדרש לפצל שוב ושוב את המסך שלו כדי לשמור על התמונה העיתונאית עבור צופיו. אולם אנוכי אינני יכול להתחבר למאבק על בכורת הכדורסל הישראלי כשאת הפועל חולון מובילים שחקני החיזוק האמריקניים ג'רום דייסון, פראנק האסל, לורנס היל, ו- דומיניק וואוטרס ואת אשקלון מנהיגים גם כמה שחקני חיזוק אמריקניים ג'רוויס הייז, מרקוס דאב, ג'וליאן מילס, ומרקוס מור. ממש לא נוגע לי ?…Who cares. הפועל אילת נשענת על יכולתם של שחקני חיזוק אמריקניים סקוטי הופסון , לארי אובאנון, אלי הולמאן, ג'רום טילמאן כמו גם נתניה שמבססת את כישרונה על שחקני חיזוק אמריקניים מרקו קילינגסוורת', מורגאן, ראמל בראדלי, ו- דרון וושינגטון. ממש לא אכפת לי מהליגה הזאת משום שאינני מכיר את שחקניה . אי אפשר להזדהות ולהתמכר למישהו מבלי להכיר אותו .

הערה 6 : נמניתי אמש על קָדֶר צופי הטלוויזיה של  ערוץ 5 בכבלים שהתבונן בסיקור ליגת העל של הכדורסל הישראלי. אין לי צֵל של מושג כמה אנשים נוספים במדינת ישראל ראו זאת כמוני . לערוץ 5 בכבלים יש כנראה סיבות טובות להסתיר את כמות הרייטינג הנרפה שלו. על פי נתוני העיתון "מעריב" ראו אתמול 1600 צופים ביציעי ראשל"צ את הדרבי התל אביבי, 500 צופים היו נוכחים באולם "היובל" כשמכבי חיפה ניצחה בהרצליה את בני הרצליה 89 : 82, עוד 1000 צופים ראו באולם באשקלון את קבוצתם מפסידה 82 : 83 ל- הפועל חולון, ו- 800 צופים ביציעי אולם "ישורון" בנתניה היו עדים לניצחונה של הפועל אילת 74 : 72 על המארחת מכבי נתניה. סך של 3900 צופים בלבד ראו את ארבעת משחקי ליגת הכדורסל הבכירה במדינה. אם המדד הזה מהווה איזה שהוא קריטריון לגבי מִדְרוּג הרייטינג של ערוץ 5 בכבלים אז המצב מעורר דאגה אמיתית. לא רק לגבי קיומו העגום של הכדורסל הישראלי באשר הוא אלא גם אודות היעדרו של הנוער הישראלי מענף שהיה פעם עוגן היצוא של הספורט הישראלי בזירה הבינלאומית . בר טימור, מתן נאור, אייל שולמן, ואפיק ניסים הם רק תזכורת איזה פוטנציאל טמון בכדורסלנים הישראליים שהולכים לאיבוד. מה חבל.

הערה 7 : מכבי ת"א היא קבוצה פגיעה, משעממת, נטולת כישרון, וגם עייפה מאוד שנבנתה ע"י שני מאמני מכבי ת"א הנוכחיים בצלמם. דיוויד בלאט וסגנו גיא גודס מטילים על שחקן הציר שון ג'יימס היגע (2.08 מ') מעמסה רבה מידי. בסופו של דבר הוא קורס ומט ליפול. הנֶטֶל עליו בשתי הרחבות עצום לאורך זמן , גם בלית ברירה משום שמתברר שרכישתם על ידי שניהם את ניק קיינר מדליי (2.03 מ') ודראגו פלאניניץ' (2.11 מ') הייתה בבחינת קניית חתול בשק. מוזר ומביך כיצד שני אישי כדורסל בעלי ניסיון ו- וותק כדייויד בלאט וגיא גודס שאמורים להיות בעלי טביעת עין מקצועית נכשלים בבחירת שחקנים, שלא לדבר על קניית ה- Flop המוקדמת של גיורגי שרמאדיני (2.16 מ') והדחתו כעבור זמן קצר ושוב השקעת נפל בקניינו של דארקו פלאניניץ'. מעורר תהיות כיצד הנהלת מכבי ת"א מעניקה גיבוי לצוות המאמנים הזה ששוגה וטועה שוב ושוב. הרי רק לפני כמה שנים שיחקו כאן במדי מכבי ת"א אנת'וני פארקר, שאראס יסקוויצ'יוס, ניקולה וויצ'יץ', ומסיאו באסטון.

הערה 8 : מדהים לראות כיצד יוגב אוחיון וליאור אליהו נטמעים ומתבוללים בתוך ערב רב של שחקני חיזוק אמריקניים וקרואטי אחד (היקמן, ג'יימס , קיינר-מדליי, לנדסברג, סמית', לוגאן, ו- פלאניניץ') – והיו כלא היו.

הערה 9 : אני אוהד של בר טימור ומתן נאור . לא של הפועל ת"א שאף היא רווייה אין סוף שחקנים זרים. אין לי שום דבר משותף עם בריאן רנדל, קרטיס קלי קלי, דמונטז סטיט, ואנת'וני גודס. תודה לבר טימור (מי זה…?) ומתן נאור.

הערה 10 : הכיסוי הטלוויזיוני של המשחק הפועל ת"א – מכבי ת"א 69 : 65 היה רוטיני ושבלוני מידי . היו חסרים ברבע האחרון צילומי Cross Close ups של הנהגת הפועל ת"א מול פניו המיוסרים והעגמומיים של מר שמעון מזרחי ו/או ה- Poker face של דיוויד פדרמן. אין שום תחליף לסצנה טלוויזיונית שיוצרת עימות בין שמחת המנצחים לתוגת המפסידים. חשיפת דמותם של ארז אדלשטיין המאמן המנצח של הפועל ת"א ודייויד בלאט מאמן מכבי ת"א המובס איננה מספיקה כדי להעצים את הדרמה שהתחוללה אמש בראשל"צ. לא בכדי טבעה רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC את הסלוגן ההוא "The thrill of victory and the agony of Defeat" כאמירה מובילה של מגזין הספורט השבועי שלה היכן שהוא בשנות ה- 60 של המאה שעברה. הבימוי הטלוויזיוני אמש בראשל"צ היה חסר השראה ויוזמה.

הערה 11 : ההתגוששות המילולית בין השַדָּר ניב רסקין לבין הפרשן המתחזה שלו צבי שרף (נוטף כעס וחרון) ברבע האחרון של השידור הישיר אמש מגוחכת, תמוהה ומטופשת ומזכירה את רמת הכדורסל של מכבי ת"א. מעולם לא שמעתי שדר ופרשן מתכתשים ביניהם בצורה כה בוטה. יכולות להיווצר אי הסכמות בין השַדָּר לבין הפַּרְשָן אך לא בנימה קנטרנית כפי שגילה אמש המיקרופון. בעיקר תוקפנית ואגרסיבית ומביכה מצדו של צבי שרף (ניתן לבדוק ולהאזין לפדיחה הזאת בסרט ההקלטה). מחלוקת היא עניין אופייני וטבעי בין צופי הכורסה אולם צורמנית בעלת היבט שלילי הנוגעת למומחים שחולקים את אותה עמדת השידור. ניב רסקין תפס כבר מזמן כמו יורם ארבל כי צבי שרף הוא איש שיודע כדורסל אולם איננו פרשן טבעי ולא מנדב אנליזה ואינפורמציה מעצמו . הוא כנראה טיפוס כזה מופנם ומסוגר ולמרות ניסיונו העצום נשמע כפרשן בּוֹסֶר . דמות אנטי טלוויזיונית ותקשורתית בעליל. מורגש כי הפרשנות שלו מאולצת. לכן ניב רסקין מציק לצבי שרף, דוחף, ומכריח אותו לדבר באמצעות שאלות תיווך חוזרות ונשנות, "מה אתה היית עושה עכשיו אילו היית המאמן במגרש…?". מפני שהדבר חוזר על עצמו שוב ושוב ומשידור אחד למשנהו , נשמעת השאלה כהתרסה כמו גם בוחן פתע. השדר מעמיד את הפרשן שלו פעם אחר פעם בפני מבחן קבל כמה אלפי צופי טלוויזיה. ייתכן וצבי שרף נעלב ונפגע . ניב רסקין הוא אומנם שַדָּר מוביל ובעל יתרון על צבי שרף אך עליו להיזהר בכבודו של הקולגה שלו . שַדָּר ופַרְשָן הם מה שמכונה בשפה האנגלית "Broadcasting Team" . הם חייבים להיות מתואמים וגם אם הם מציגים אי הסכמות הדבר צריך להיעשות בצורה ג'נטלמנית. סכסוך ו- וויכוח מר בשידור ישיר בין שדר לפרשן, באולפן ו/או בשטח, פוגע ומחליש את שניהם ומביך את צופיהם. רבים זוכרים עדיין את התכתשות המביכה בעמדת השידור בין השַדָּר מאיר איינשטיין שנזף בבוטות ובפומבי בפרשן שלו שלמה שרף. אין דברים כאלה בעולם הטלוויזיה הבינלאומי ברמה העליונה שלו ב- BBC הציבורי הבריטי, ב- SKY, ו/או ברשתות הטלוויזיה האמריקניות.

ראש שני הספרים עבי הכרס שחקרתי וכתבתי אודות הפרשנות והשדרות בטלוויזיה, "רוש ולענה" ו- "למילים יש וויזואליה משלהן" במסגרת סדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".

הערה 12 : מדוע ערוץ 5 וערוץ 10 (ואולי גם ניב רסקין עצמו) מחויבים ודוגלים בהעסקתו השיטתית והבלעדית של צבי שרף כאשר על המדף מונחת סחורת תחליף מצוינת בדמותם של אריה מליניאק ואלי סהר. באם ערוצים 5 ו- 10 לרבות ניב רסקין מחויבים לו ולהעסקתו עליהם לתדרך ולאמן אותו להיות פרשן טלוויזיה.

הערה 13 : סיקור הדרבי הבוקר בעיתון "הָאָרֶץ" (עיתון הבית שלי עליו אנוכי ומשפחתי מנויים מזה שנים רבות) אינו לרוחי. מצד אחד יוצר העורך מר אָלוּף בֵּן Build up בעמוד הראשון לקראת הדיווח המפורט יותר בעמודי הספורט הפנימיים שלו, אולם מאידך אין מוצא העיתון צורך להביא את המידע הסטטיסטי הרלוואנטי של המשחק שהפך אתמול בערב לאירוע הספורט המרכזי במדינת ישראל . אל לעיתון "הָאָרֶץ" שלי ללכת בעקבות "ישראל היום" שם ממררים העורכים את חייהם של אלי סהר ואבי סגל עם הקומוניקט הדַל של קולעי הנקודות. אני לא אוהב ש- "הָאָרֶץ" לוקח אותי For Granted. כמו כן אינני מבין את שיקולי העריכה בו מדור הספורט מסתפק בחשיפת תמונת אוהדי הפועל ת"א בלבד ונמנע מלעַמֵת את פניהם הקורנות של הנהגת הפועל ת"א הענייה מול פניהם המובסות של הנהגת מכבי ת"א העשירה.

טקסט מסמך : יום שני – 4 במארס 2013. מדור הספורט של העיתון "ישראל היום" מחלק קומוניקט דַל לקוראיו. מותר לו מפני שהוא "חינמון" בבחינת Take it or leave it. אף על פי כן אם נתבונן בעין עיתונאית מקצועית על הפארסה הזאת נראה שהעיתון מתייחס באי אכפתיות לקוראיו ובחוסר כבוד מקצועי לשני כתבי הכדורסל החרוצים שלו אלי סהר ואבי סגל. (באדיבות ישראל היום").

טקסט מסמך : יום שני – 4 במארס 2013 . המידע הסטטיסטי שמביא העיתון "ידיעות אחרונות" לקוראיו אודות משחק הדרבי אמש הפועל ת"א – מכבי ת"א 69 : 65. רואים שמערכת העיתון מתייחס בכבוד לקוראיה ומעריכה את מאמצי הסיקור של כתב הכדורסל הראשי שלה מר רפי נאה והפרשן של המדור מר אריה מליניאק. מדור הספורט של "ידיעות אחרונות" מביא לידיעת קוראיו גם את את כל דפי המידע הסטטיסטי של שלושת המשחקים הנוספים אמש בליגת העל. יפה מאוד. (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות").

טקסט מסמך : יום שני – 4 במארס 2013. כנ"ל לגבי המידע הסטטיסטי שמביא העיתון "מעריב" לקוראיו אודות משחק הדרבי אמש הפועל ת"א – מכבי ת"א 69 : 65. רואים שמערכת העיתון מתייחסת בכבוד לקוראיה ומעריכה את מאמצי הסיקור של כתב הכדורסל שלה מר יצחק ווייסהוף והפרשן של המדור מר אודי הירש. מדור הספורט של "מעריב" מרחיק לכת ומביא כמו "ידיעות אחרונות" את המידע הסטטיסטי של כל ארבעת המשחקים שנערכו אמש בליגת העל בכדורסל. יפה מאוד. (באדיבות העיתון "מעריב").

הערה 14 : איש מהפרשנים המלומדים איננו טורח הבוקר הזה להסביר לי כיצד מכבי ת"א מנצחת את קַאחָה לַבוֹרָאל במשחק חוץ בוויטוריה ומפסידה בארץ ל- הפועל ת"א, קבוצת Homeless ענייה ומְרוּדָה. מה פשר התנודות החריפות האלה של שני המאמנים של מכבי ת"א ושחקניהם בעלי תפוקה דלפונית שמקבלים מדיוויד פדרמן ושמעון מזרחי משכורות עתק, חלקן בנות מאות אלפי דולרים ואחרות שמכילות מיליוני דולרים – אולם לעולם אינם מצדיקים זאת. הרבה יותר קשה לשכב במארבים ולשהות בטנקים יום – יום, ערב – ערב, לילה – לילה, ומידי אשמורת ושחר בוקר ברצועת עזה ובגבול הצפון מאשר לשחק 40 דקות כדורסל בוויטוריה ביום חמישי – 28 בפברואר 2013 ואח"כ לרוץ על הפרקט עוד 40 דקות אתמול בערב בראשל"צ יום ראשון – 3 במארס 2013. מפונקים.

הערה 15 : הפועל ת"א איננה עדיין קבוצת כדורסל במובן המקובל של המושג. היא משמימה כמו מכבי ת"א אך מצדו השני של המטבע. הניצחון אמש היה תקלה. ללא בסיס כלכלי ונדל"ן איתן הפועל ת"א הוא מועדון חסר סיכוי. אז נכון שהפועל ת"א סייע הבוקר הזה למלא כל מיני חללים במדורי הספורט של העיתונות אולם המועדון האביון והדלפון איננו אטרקציה ומט ליפול כבעבר. הקבוצה האדומה רווייה בעיות ניהוליות (בשל בעיות ממון ומימון) וכמו שהיא נראית ברגע זה גם נעדרת תקוות, חוץ מבר טימור ומתן מאור.

סוף הפוסט מס' 170. הועלה לאוויר ביום רביעי אחה"צ – 16 בינואר 2013.