פוסט מס' 292. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 1). פוסט מס' 292. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר במוצ"ש – 28 בספטמבר 2013.
פוסט מס' 292.
הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.
הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.
הערה 3 :
The sensational – amazing success of that yoashtvblog.co.il continues…
———————————————————————————————
פוסט חדש מס' 292 : הועלה לאוויר במוצ"ש – 28 בספטמבר 2013.
———————————————————————————————
פוסט מס' 292. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 1). פוסט מס' 292. כל הזכויות שמורות.
טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
הערה 4 : מר אבי רצון נתן אתמול הרצאה מורכבת במתמטיקה בעיתון "מעריב". פוסט מעניין שעוסק בחולשתה המפתיעה של קבוצת הכדורגל של מכבי חיפה ומאמנה אריק בנאדו בראשית הסתיו של עונת 2014 – 2013. המאמר נושא בתוכו שלוש נוסחאות כלהלן ומכריח את הקורא לחשוב. פרשן הספורט והכדורגל הזה שאנוכי רוחש לו הערכה מנתח ביסודיות את אופציות מבנה המערך הקבוצתי של מכבי חיפה לחיוב ושלילה. הוא רושם מספר אפשרויות של העמדת השחקנים על כר הדשא ע"י המאמן אריק בנאדו כדי שהיתרונות יאפילו על החסרונות. המאמר המקצועי המעניין והמעמיק (ומנומק) פונה לחוג קוראים מצומצם. אולי צר יתר על המידה. נתתי לקרוא אותו לכמה חובבי כדורגל מהשורה. הם לא הבינו את הנוסחאות המתמטיות שאבי רצון מעלה לדיון מפני שהוא מקצועי וברמה גבוהה מידי, וגם לא המשיכו לעיין בו. להלן נוסחאות המערכים הקבוצתיים והמתמטיקה של העמדת השחקנים במגרש.
א. הנוסחה הראשונה : 4 – 4 – 2
ב. הנוסחה השנייה 4 – 3 – 3
ג. הנוסחה השלישית 4 – 4 – 1 – 1
המאמר המסובך של אבי רצון הזכיר לי שתי שיחות ממושכות שניהלתי בעבר הרחוק ב- 1975 בלונדון עם שחקן הכדורגל האנגלי הוותיק בילי רייט (Billy Wright) וב- 1978 במדריד עם שחקן הכדורגל ההונגרי פרנץ פושקש (Ferenc Puskas) – עם שניהם באותו עניין – תבוסתה של נבחרת אנגליה בכדורגל ב- 25 בנובמבר 1953 באצטדיון "וומבליי" לנבחרת הונגריה6:3. כיצד זה קרה ולמה ? תשובתם הייתה פחות או יותר זהה. מאמן נבחרת הונגריה דאז גוסטב שבש (Gustav Sebes) קידם את הרץ הימני שלו יוזף בוז'יק (Jozef Bozik) לפנים לתפקיד התקפי של רץ בונה בעל מסירות סרגל ואת החלוץ המרכזי נאנדור הידגקוטי (Nandor Hidegkuti) הסיט שוב ושוב לאחור . בכך יצר לראשונה בהיסטוריה מערך קבוצתי של 4 – 2 – 4 במקום ה- העמדה הקלאסית שהייתה מקובלת בעולם של שיטת ה- WM, שוער + שני מגינים + שלושה רצים + חמישה חלוצים. המאמן הבריטי וולטר וונטרבוטום (Walter Winterbotom) לא מצא תשובה ואנגליה ניגפה לראשונה בביתה בתוצאה אסטרונומית 6:3. פרנץ פושקש הוסיף בשיחה ההיא עמו בקומה השנייה של ה- Pavilion במדריד כי רוחו של גוסטב שבש (Gustav Sebes) שהיה לא רק מאמן אלא טקטיקן ואסטרטג נשבה בעוצמה באצטדיון "וומבליי", ובילי רייט הוסיף מצידו כי רבים חושבים שמשחק הכדורגל הוא פשוט, אבל הוא לא, ובסופו של דבר נועד לאנשים חושבים. פחות או יותר מה שאבי רצון אומר לנו בעיתונו "מעריב".
פוסט מס' 292. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 1). פוסט מס' 292. כל הזכויות שמורות.
1. הקדמה.
הקושי העיקרי שלי ברמת החזון והמנהיגות שלי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית היה לשכנע את הבוסים שלי ובראשם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל שאנוכי צודק, וכי הם המנהיגים העליונים של השידור הציבורי יכולים לסמוך על כישרון התכנון והביצוע שלי. כישרון המנהיגות בכל דרג ביניים ולא רק בתחום הספורט נבחן ראשית דבר ביכולת שלך לשכנע את הממונים עליך בצדקת דרכך ולרכוש את אמונם. אין זה מבצע פשוט כלל ועיקר מה עוד שמעורבים כאן פקטורים של טכנולוגיה מורכבת ויקרה ולוגיסטיקה אף היא יקרה. הפקות ושידורי הספורט של האירועים הגדולים בטלוויזיה נדחקו בימים ההם הצידה. לא אומר לחלוטין לשוליים וגם לא ארשום לשלב התחתון ביותר בסולם העדיפויות אך אני יכול להעיד הם נדחקו לאחור למרות שמדובר בהפקות המורכבות והמסובכות מהיבטי הטכנולוגיה, הממון, והלוגיסטיקה. הן לא רק יקרות אלא גם יוקרתיות ונושאות רייטינג כבד. מגוחך שחלק מאנשי הטלוויזיה מתייחס בהתנשאות למושגים "ספורט" ו- "כדורגל", רואה בהם רעיונות שידור רדודים, ובעוסקים בהם משני צידי המתרס – השחקנים על כר הדשא מחד ואנשי הטלוויזיה שמצלמים אותם מאידך – כאילו לכולם יש שֵכֶל ברגליים. סלוגן נפוץ קובע שלחֶבְרֶה האלה שעוסקים בספורט ובעיקר בכדורגל יש I. Q. נמוך. הם היו אחרונים בתור כשחילקו אותו. כמובן שאיו שטות גדולה מזאת.
בחורף 1981 הגשתי את תוכנית ההפקה השידורים הראשונה שלי של מונדיאל ספרד 1982 למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד , מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי"שמעוני ז"ל, ומנהל החדשות טוביה סער (הטריאומוויראט הזה אגב מינה אותי בנובמבר 1980 לתפקיד הרם של מנהל חטיבת ספורט) התעלמו וטענו שיש עוד המון זמן עד לקיץ 1982. יוסף "טומי" לפיד הבוטה הרחיק לכת מכולם ורטן בקול : "איש לא ילמד אותי אותי מה זה להפיק מונדיאל. גם אני הפקתי מונדיאל . במונדיאל אנגליה 1966 סיפקתי כרטיסים לכתבי "מעריב" שהגיעו ללונדון", והוסיף, "חוץ מזה אני לא מבין מה העניין שהטלוויזיה הבינלאומית משלמת זכויות שידורים ל- FIFA. ה- FIFA צריכה לשלם לטלוויזיה שמסכימה להשחית מזמנה ולהקצות ציוד יקר לכיסוי התחרויות . אם כבר מישהו צריך לשלם למישהו , אז הם צריכים לשלם לנו ולא אנחנו להם". אני זוכר ששמעתי אותו מתרברב על כלום. השתוממתי נוכח מנכ"ל רשות שידור שאין לו כל מושג מינימאלי בטכנולוגיה של הטלוויזיה שעליה הוא האחראי הראשי. הטכנולוגיה הטלוויזיונית היא מקור כוחה של העיתונאות האלקטרונית ואף על פי כן יש להציב כאן כאן קו גבול ברור בין הפקת הטלוויזיה באשר היא לבין הפקת הרדיו באשר הוא. מדובר באותו מונח "הפקה", אולם במילים אחרות אין להשוות כלל בין ההפקה המורכבת והמסובכת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ספרד 1982 לבין הפקת רדיו "קול ישראל" את אותו האירוע. יוסף "טומי" לפיד פרי מינויו של ראש הממשלה מנחם בגין ושל שר החינוך זבולון המר האיש הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, היה גנראליסמוס של רשות השידור על פיו יישק דבר. היה לו תומך נלהב ברשות פרופסור ראובן ירון מי ששימש יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור. הוא העריץ את יוסף בר-אל והקל עליו מאוד את שלטונו כמנכ"ל רשות השידור. מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל ומנהל החדשות טוביה סער יבד"ל סרו למרותו המוחלטת. הבעיה עם יוסף "טומי" לפיד הייתה כי למרות שחלפו כבר שלוש שנים מ- 1 באפריל 1979 יום מינויו למנכ"ל רשות השידור הוא טרם ניהל מבצע שידורים ספורטיבי ו/או אחר ברמה בינלאומית. ב- 1979 וויתר אל אירוח הארו-וויזיון (Eurovision Song Contest) ב- 1980 בירושלים (הוויתור מצדו נעשה מייד לאחר זכייתה של של הזמרת גלי עטרי ולהקת הליווי שלה "חלב ודבש" במקום הראשון ב- 31 במארס 1979 בתחרות השירים האירופית שנערכה בבנייני האומה בירושלים. זאת הסיבה שלידי רשות השידור נפלה זכות אוטומטית לארח גם את הארו – וויזיון הבא של 1980). בקיץ 1980 החליט לכסות את אולימפיאדת מוסקבה 1980 Off tube מירושלים לאחר שראש הממשלה מנחם בגין הצטרף לחרם של נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר וגם הוועד האולימפי הישראלי החליט להחרים ולא לשלוח ספורטאים ישראליים לאולימפיאדת הרוסית . מונדיאל ספרד 1982 היה אם כך מפעל הספורט הבינלאומי הראשון של יוסף "טומי" לפיד, הפקה שנושאת עמה כאמור יוקרה רבה והוצאות כספיות גדולות. הוא התייחס למונדיאל ספרד 1982 בחשדנות (רבה) מההיבט הכספי – כלכלי, ובתחילה גם אלי, כמי שדורש יותר מידי וכמי שמטיל עליו משימה שאין לו כל כך חשק למלא אותה. גם סמנכ"ל הכספים של רשות השידור ישראל דורי והמשנה שלו שלמה עבדי ז"ל הכניסו אותו ללחץ עם הנתונים הכספיים שלהם. יוסף "טומי" לפיד ז"ל היה אמביוולנטי ולחוץ לקראת הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית את מונדיאל ספרד 1982. הוא פסח על שני הסעיפים ולא הסתיר זאת. אלו היו נתוני הפתיחה שלי כמי שהופקד על אותה ההפקה הטלוויזיונית ההיא של מונדיאל ספרד 1982.
הטלוויזיה הספרדית RTVE נערכה במשך שנים באופן מסיבי ביותר כמותי ואיכותי לשמש Host broadcaster של מונדיאל ספרד 1982. היא העניקה שירותים טכנולוגיים פנטסטיים לכל דורש אולם במחירים גבוהים. ניתן היה לקנות כל שירות כמו עמדות שידור באצטדיונים, קווי שידור, שירותי טלפוניה, שכירת אולפן (Studio), הקמת משרדים, ריהוט משרדי, וכו' – רק תמורת תשלום. על הטלוויזיה הישראלית הציבורית הוטל לא רק לשלם בעבור זכויות שידורים (על פי נוסחת ה- Share של איגוד השידור האירופי ה- EBU) אלא לשלם במיטב כספה גם עבור שכירת טכנולוגיה טלוויזיונית למשך 35 (שלושים וחמישה) ימי הטורניר הארוך. יוסף "טומי" לפיד יצא מדעתו ודחה את הקץ ודחה שוב ושוב את מועדי הדיונים עמי הנוגעים להפקת ספרד 1982. מדובר עדיין בראשית 1981. אי אפשר היה לדחות את הקץ יותר מידי כי RTVE שלחה Questionnaire מדויק לכל רשתות הטלוויזיה והרדיו בעולם בו כל רשת נתבעת לציין את שאיפות ההצטיידות שלה (תמורת תשלום כאמור) ואת פילוסופיית השידור הטכנולוגית שלה. RTVE הייתה זקוקה למרווח זמן של לפחות שנה כדי להיענות לכל הדרישות הטכנולוגיות והלוגיסטיות הספציפיות של כל רשת שידור טלוויזיה ו/או רדיו באשר היא . והכל כמובן תמורת תשלום כפי שיפורט בהמשך . אפילו שכירת כיסאות ושולחנות ורהיטי משרד אחרים עלו כסף . אולם ההוצאות הגדולות ביותר נסבו סביב שכירת עמדות השידור , קווי השידור , ושירותי הטלפוניה. עלות כל עמדת שידור בכל אצטדיון עמדה על 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר פר משחק. כל עמדת שידור באצטדיון כללה מוניטור טלוויזיה, קופסת שידור (Commentary unit), שתי מערכות Headsets מצוידות בשני מיקרופונים שמתחברים לקופסת השידור , וכן קו שידור 4W שממוסד בין עמדת השידור באצטדיון (בכל אחד מ- 14 האצטדיונים) לבין ה- IBC במדריד ואשר מגיע בסופו של דבר עד ל- Master switching center. כל עמדת שידור בכל אצטדיון כללה שלושה מושבים לשדר, פרשן, ובדרך כלל לאדם שלישי מצורף כמו טכנאים למשל . היקף העבודה של RTVE היה עצום ורב. פנטסטי. RTVE מיסדה רק באצטדיון "Nou Camp" בברצלונה השייך למועדון ברצלונה 150 (מאה וחמישים) עמדות שידור לטלוויזיה ולרדיו (ב- Nou Camp אמור היה להתקיים ב- 13 ביוני 1982 משחק הפתיחה אלופת העולם היוצאת ארגנטינה נגד בלגיה וכן חלק ממשחקי השלב השני שכללו את משחקי שמינית הגמר ורבע הגמר , ואח"כ חצי גמר) וכן עוד 150 (מאה וחמישים) עמדות שידור באצטדיון "Santiago Bernabeu" במדריד השייך לריאל מדריד (בו נערכו חלק ממשחקי השלב השני ומשחק הגמר שנועד להיערך ב- 11 ביולי 1982 ובמידת הצורך משחק גמר חוזר ב- 13 ביולי 1982. RTVE בנתה עוד כ- 700 (שבע מאות) עמדות שידור לקראת מונדיאל ספרד 1982 ב- 12 אצטדיונים נוספים ברחבי ספרד הענקית (בנוסף על מדריד וברצלונה) בהם היו אמורים להתקיים 52 משחקי הטורניר. אחת עשרה ערים וויגו, סביליה, לה קורוניה, אלצ'ה, אליקאנטה, מאלאגה, גיחון, בילבאו, וואלנסייה, אוביידו, וואייאדוליד, וסאראגוסה – נבחרו לארח את 36 משחקי השלב הראשון. 16 משחקי השלב השני לרבות משחקי חצי הגמר, המשחק על המקום השלישי, ומשחק הגמר נערכו רק במדריד וברצלונה. משחק חצי גמר אחד התקיים בסביליה . שעות המשחקים היו נוחות לצופי הטלוויזיה במדינת ישראל, 18.15 ו- 22.00. שעת משחק הגמר נקבעה ל- 21.00 שעון ישראל. 52 משחקי הטורניר פוזרו על פני 14 ערים בכל רחבי ספרד מדינה קתולית שהדת שלה כדורגל. הוועדה המארגנת הספרדית עשתה כל מאמץ כדי לשבור את רעבונם של כל אזרחי ספרד.
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . ה- Schedule של 36 משחקי השלב הראשון בששת בתים המוקדמים לפי הנתונים הבאים : המספר הסידורי של המשחק , תאריך , שעת תחילת השידור ה- Multilateral , שעת תחילת המשחק , עיר , אצטדיון , הנבחרות המתחרות , שלב בטורניר , מספר הבית . יום מנוחה אחד מפריד בין סיום משחקי השלה הראשון לתחילת משחקי השלב השני (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . ה- Schedule של 16 משחקי השלב השני לפי הנתונים הבאים : המספר הסידורי של המשחק , תאריך , שעת תחילת השידור ה- Multilateral , שעת תחילת המשחק , עיר , אצטדיון , המשחקים על פי דירוג איכות פנימי , שלב בטורניר , ארבעת הבתים החדשים במסגרת משחקי השלב השני , ימי מנוחה בטורניר , משחקי חצי הגמר , המשחק על המקום השלישי , ומשחק הגמר . יום מנוחה אחד מפריד בין סיום משחקי השלה הראשון לתחילת משחקי השלב השני (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
RTVE הקימה Operation Gruop מיוחד לשידורי מונדיאל ספרד 1982 והציבה בראשו את מנואל "מנולו" רומרו . זה היה ציווי אישי של מנכ"ל RTVE קארלוס רובלס פיקר (Carlos Robles Piquer) .
טקסט תמונה : 1982 . זהו מנכ"ל RTVE קארלוס רובלס פיקואר (Carlos Robles Piquer) . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
לא היה איש מוכשר כמנולו רומרו בכל רחבי ספרד כדי לנהל את מבצע השידורים הטלוויזיוני המורכב והמסובך . עוד יהיה זמן לדון בו . וצריך לציין עוד עובדה חשובה . בראשית 1981 כשאנוכי ניצבתי לראשונה מזה חודשים ספורים בראש שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , ספרד ורשת הטלוויזיה הציבורית שלה RTVE היו שרויות כבר בתנופה עצומה של מסע כלכלי משגשג חסר תקדים בהיקפו . ב- 1979 החלה RTVE להקים את מרכז השידורים הענק השני (בנוסף לראשון ל- Prado del ray הממוקם אף הוא במדריד) שלה יחדיו עם הקמת מגדל השידורים שלה Torre Espania בגובה של 220 (מאתיים ועשרים) מטר בעלות של 500000000 (חמש מאות מיליון) דולר . מגדל השידורים הגבוה היה אמור להפיץ את סיגנלי הכדורגל לכל רחבי העולם כולל מדינת ישראל . נעשתה כאן עבודת תשתיות תקשורתית – טלוויזיונית כבירה ביותר בתוך זמן קצר יחסית בעלות כספית גדולה . צריך להבין כי ב- 1982, % 98 משטחה של ספרד (השלישית בגודל שטחה באירופה) כבר היה מרושת ומכוסה ב- Microwave טלוויזיוני . זה היה הישג טכנולוגי עצום ומרשים ביותר אם לזכור כי שש שנים קודם לכן ב- 1975 שנת שלטונו האחרונה של הרודן פרנציסקו פרנקו , לא רק שספרד חיה עדיין תחת משטר דיקטטורי , אלא גם הטלוויזיה שלה הייתה משוחדת , נחשלת , ועלובה שנועדה לשרת משטר פוליטי אָפֵל . לאחר מות הגנרליסמוס פרנציסקו פרנקו עברה ספרד במהירות למשטר דמוקרטי ובתוך שנים ספורות חוללה RTVE מהפכת טלוויזיה . היא הייתה כשירה ב- 1982 לשמש Host broadcaster בינלאומי של מפעל כדורגל ענק ממדים כמו המונדיאל .
טקסט מסמך : 1982 . מגדלי הטלוויזיה הגבוהים בעולם . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט מסמך : 1979 . RTVE מתחילה בהקמת בניין מרכז השידורים הבינלאומי הענק במבואות מדריד לקראת מונדיאל ספרד 1982 ועמו הקמת מגדל התקשורת Torre Espania בעלות של כ- 800000000 (שמונה מאות מיליון) דולר. צילום מהאוויר. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך : 1981 . הקמת בניין מרכז השידורים הבינלאומי הענק של RTVE במבואות מדריד לקראת מונדיאל ספרד 1982 ועמו מיסוד מגדל התקשורת Torre Espania בעלות של כ- 800000000 (שמונה מאות מיליון) דולר – הושלמו כמעט. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . מפת פיזור 52 משחקי הטורניר ב- 14 ערים בכל רחבי ספרד כשמראש ניתן יתרון אירוח למדריד וברצלונה . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982. נתוני האירוח של שני האצטדיונים בברצלונה, "NOU CAMP" של מועדון ברצלונה ו- "R. C. D. ESPANOL" של קבוצת איספניול. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982. נתוני האירוח של שני האצטדיונים במדריד , זה של ריאל מדריד "Santiago Bernabeu" ו- "Vicente Calderon" של מועדון אתלטיקו מדריד . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982. נתוני האירוח של שני האצטדיונים בסביליה "Sanchez Pizjuti" ובמאלאגה "La Rosaleda" . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982. נתוני האירוח של שני האצטדיונים בסאראגוסה "La Romareda" וב – וואלנסיה "Luis Casanova" . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982. נתוני האירוח של שני האצטדיונים ב- בילבאו "San Mames" וב- וויאדוליד "Nuevo Estadio" . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982. נתוני האירוח של שני האצטדיונים של אלצ'ה "Nuve0 Estadio" ושל אליקאנטה " Jose Rico Perez" . באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982. נתוני האירוח של שני האצטדיונים בגיחון "Carlos Tartiere" ושל אוביידו "El Molinon". (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982. נתוני האירוח של שני האצטדיונים בלה קורוניה "Riazor" וב- וויגו "Balaidos" . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).
מן הראוי לציין כי RTVE ניהלה תכתובת מדויקת וקפדנית ביותר עם רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות שעתידות היו להיות אורחיה בקיץ 1982 לרבות הטלוויזיה הישראלית הציבורית . היא העבירה לידיי באופן קבוע ושוטף את כל האינפורמציה הטכנולוגית והלוגיסטית הנדרשת ועשתה זאת גם באדיבות ראויה לציון.
סוף הפוסט מס' 292. הועלה לאוויר במוצ"ש – 28 בספטמבר 2013.
ראה המשך בפוסט הבא הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982", רשימה מס' 2. כל הזכויות שמורות.
תגובות
פוסט מס' 292. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 1). פוסט מס' 292. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר במוצ"ש – 28 בספטמבר 2013. — אין תגובות
HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>