הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 294 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום רביעי – 2 באוקטובר 2013. כל הזכויות שמורות לחוקר, הכותב, והמחבר יואש אלרואי.

———————————————————————————————————–

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל ההוא של ספרד 1982. (רשימה מס' 3). פוסט מס' 294. כל הזכויות שמורות לחוקר, הכותב, והמחבר יואש אלרואי. 

טקסט תמונה :  2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 3). כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי.

רקע התקופה הטלוויזיונית ההיא בשנים  1982 – 1980

מייד אמשיך בתיאור מסמכי RTVE ו- CTNE הנוגעים לעלויות הטכנולוגיות של מונדיאל ספרד 1982 . אולם בטרם ההמשך אנוכי מבקש לשרטט את רוח התקופה ההיא בשנים ההן של 1982 – 1979 שנשבה בין כתלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית לאחר מינויו יוסף "טומי" לפיד ב- 1 באפריל 1979 למנכ"ל ה- 3 של רשות השידור . כזכור מונה יוסף "טומי" לפיד לתפקיד הרם ע"י ממשלת הימין בראשות מנחם בגין ועל פי המלצה חמה של שר החינוך והתרבות זבולון המר איש המפד"ל . כמו כן זכור כי יוסף "טומי" לפיד הופקד על רשות השידור במקומו של המנכ"ל שקדם לו יִצְחָק לִבְנִי . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בשנים 1984 – 1978 היה פרופסור ראובן ירון דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומי ששימש גם חבר מרכז מפלגת חירות . פרופסור ראובן ירון תיעב את מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן . שניהם יוסף "טומי" לפיד ורְאוּבֵן יָרוֹן חברו יחדיו איש לרעהו והדיחו את ארנון צוקרמן מתפקידו כמנהל הטלוויזיה . כדי להיות כֵּנֶה צריך להזכיר לקוראי הבלוג כי ב- 1 באוגוסט 1979 תמה באופן רשמי הקדנציה השנייה של ארנון צוקרמן כמנהל הטלוויזיה . "לא הדחתי את ארנון צוקרמן , פשוט לא הארכתי את תקופת ניהולו את המוסד לקדנציה שלישית", שַח לי בעת שיחות התחקיר בינינו רבע מאה של שנים אח"כ , ב- 4 בינואר 2004 , בבית מפלגת "שינוי" בתל אביב. אולי יוסף "טומי" לפיד ופרופסור ראובן ירון לא הדיחו את ארנון צוקרמן אולם מאות עיתונאי הטלוויזיה וגם חלק מעיתונאי רדיו "קול ישראל" ראו באי ההארכה, הדחה פוליטית מכוערת בריבוע, ויצאו להפגנת תמיכה ענקית חסרת תקדים והבעת אמון מלא במנהל הטלוויזיה המודח . את ההפגנה הענקית שנערכה ב- 23 ביולי 1979 בין בניין הטלוויזיה לבניין החוטים של רדיו "קול ישראל" בשכונת רוממה בירושלים הוביל לא אחר מאשר מרדכי "מוטי" קירשנבאום מי ששימש אז מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה תחת שלטונו של ארנון צוקרמן. מוטי קירשנבאום ניאץ וגידף את יוסף "טומי" לפיד. הוא זעק לעברו בקול ניחר : "הִזְנֵיתָּ את הטלוויזיה. הסתלק מכאן. לך מפה. התפטר".

בתוך זמן לא ארוך בין השנים 1982 – 1980 נטשה שדרת הפיקוד המרכזית של הטלוויזיה את רשות השידור ואת הטלוויזיה ובראשה דן שילון , אלכס גלעדי , ומוטי קירשנבאום . השלישייה האידאליסטית והמוכשרת הזאת שהייתה בסוף עשור ה- 70 של המאה שעברה ברמה של "Pioneer" , ונמנתה עלמקימי הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה , הייתה מיואשת עד היסוד משלטונם של יוסף "טומי" לפיד ופרופסור ראובן ירון . כל השלושה החליטו לעזוב את השידור הציבורי ולחבור לשוק הפרטי. אלכס גלעדי ודן שילון היו "היורדים" הראשונים שהיגרו מהשידור הציבורי לשידור המסחרי. מוטי קירשנבאום נטש את הספינה בסופה של 1982 והקים את התיאטרון המסחרי הסאטירי "יורדים על השבוע". בריאיון פרישה לעיתונאית שרית ישי בעת ההיא הכריז באוזניה את הסלוגן המפורסם ההוא בגנות מנכ"ל רשות השידור כלהלן : "יוסף "טומי" לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה – אולם לא ידע להרכיב אותה מחדש". יוסף "טומי" לפיד התייחס בבוז לפורשים – נוטשים לרבות מוטי קירשנבאום אולם היה ברור גם לו כי מדובר באובדן אנושי רב ערך. משהו שדומה לימינו אנו בו מדינת ישראל מאבדת הון אנושי בדמותם של צעירים ישראליים מוכשרים רבים שעוזבים לחו"ל, לאירופה וארה"ב, ומנסים את מזלם בניכר בשל קשיי קיום ועלויות יוקר המִחְיָה הבלתי אפשריים בארץ (ראו בסדרת הכתבות המעניינת והחשובה של הכתב המצוין מתן חודורוב בערוץ 10). דן שילון, אלכס גלעדי, ומוטי קירשנבאום לא סבלו חרפת קיום אולם היו מאוכזבים ובלתי שבעי רצון בעליל מהניהול הפוליטי של יוסף "טומי" לפיד בגיבויו ותמיכתו המופלגת של פרופסור ראובן ירון. מייד עם הופעתו בשמי רשות השידור ב- 1 באפריל 1979 הכריז יוסף "טומי" לפיד כי הוא רוצה "טלוויזיה אובייקטיבית – אבל לא נייטראלית". אמירה בעלת כיוון פוליטי ברור מחד ונתונה לניחושים ופרשנויות מאידך . את הטלוויזיה הישראלית הציבורית נטשו בשנים ההן (בשל ניהולו של יוסף "טומי" לפיד) עיתונאים נוספים כמו ישראל סגל, יעל חן, רפיק חלבי, ירון לונדון, ואחרים אולם הם לא היו מנהלים ולא מעצבים מדיניות שידור. משקלם הסגולי היה פַּחוּת בהרבה משל דן שילון, אלכס גלעדי, ומוטי קירשנבאום.

בתוך ההמולה הטלוויזיונית הזאת הוטל עלי לנווט את שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ולהוביל את הפקת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. הציבור איננו מבין את קשיי הניהול , שיקולי העריכה , וקביעת מדיניות שידורי הספורט. האמת, זה גם לא תפקידו. הציבור מבקש ללחוץ על השלט ולקבל את מבוקשו. ב- 27 בנובמבר 1980 מינו אותי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בעצה אחת עם מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני, ומנהל חטיבת החדשות טוביה סער למנהל מחלקת הספורט . כבר אז ידעתי כי מלבד הידע המקצועי הטלוויזיוני הנדרש בתחום, הרי שמנהל יחידה כל כך חשובה ומשמעותית בטלוויזיה כחטיבת הספורט חייב להיות לא רק מנהיג שמבין בכלכלה ומתמטיקה ובעל יכולת לנהל מו"מ מול סוכנים, סרסורי זכויות שידורים, ויריבים טלוויזיוניים פוטנציאליים – אלא מוכשר גם להציג בהיגיון את דרישותיו ולנהל מו"מ מול מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. את זה אף פעם לא לימדו אותי מה עוד שאותו יוסף "טומי" לפיד הדומיננטי האפיל לחלוטין על שלושת הבוסים שלי בשנים ההן, יצחק "צחי" שמעוני, טוביה סער, ויאיר שטרן.

ראה גם הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי המכיל כ- 10000 (עשרת אלפים) עמודים, ואשר קרוי, "הֲפָקוֹת חוֹבְקוֹת אֶרֶץ וְעוֹלָם". (קובץ מס' כ"א 1 / כרך ד').

פרק משנה 1 : הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ע"י חטיבת הספורט בראשותי…את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 (מחצית א') + אולימפיאדת מוסקבה 1980.

פרק משנה 2 : מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל בשנים ההן של 1984 – 1979.

פרק משנה 3 : יִצְחָק "צַחִי" שְמְעוֹנִי מתמנה למנהל הטלוויזיה במארס 1980 במקומו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן. בחודש ינואר 1982 מתפטר יצחק צַחִי שִמְעוֹנִי בטענה כי איננו יכול לעבוד עוד עם המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד. טומי לפיד איננו מזיל דמעה וממנה מייד את טוּבְיָה סָעַר לתפקיד שהתפנה. טוביה סער מנהל את הטלוויזיה בשנים 1985 – 1982 ומחולל קפיצת ניהול נחשונית . בנובמבר 1980 התמנה למנהל חטיבת החדשות במקומו של חַיִים יָבִין והנה עכשיו בפברואר 1982 הוא מתמנה למנהל הטלוויזיה.

פרק משנה 4 : התחלות  קשות, תמורות  גדולות, ו-לקחים  חשובים…היו מנת חלקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשלוש השנים ההן של 1982-1979 בתקופתו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל. המהלכים שהובילו לקראת הפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת מוסקבה 1980 ומשחקי גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982. השידורים הישירים בשני האירועים הבינלאומיים הגדולים הללו הניבו תקדימים חשובים לעתיד לבוא.

ציטוט : "דברים מועטים דרושים כדי לגרום אושר לחכם…אולם דבר לא יעשה את הכסיל למאושר….לכן כמעט כל האנשים אומללים"…(!). (לה רושפוקו).

ציטוט : "הניסיון הוא מורה טוב…אך שכר הלימוד שלו גבוה…(!)". (וויליאם ראלף אינג').

שזירת החוטים הראשונים של הפקת מונדיאל ספרד 1982 על ידי נכרכה עם המון קשיי הפקה טכנולוגיים וממוניים , וגם  התאוריה הטלוויזיונית המופרכת של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל שהמליץ על מיקרופון משותף לשתי שפות עִברית ועַרבית. יועצו הבכיר של מנכ"ל רשות השידור נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל מנפץ את ההמלצה המטופשת הזאת לרסיסים . השתלבות מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית עם תכנון ה- Host broadcaster רשת הטלוויזיה הספרדית הממלכתית RTVE, היווה ערובה לשגשוג והצלחת המבצע. מהנדס הטלוויזיה רב המוניטין מנואל "מנולו" רומרו ניצב בראש הקבוצה המבצעית הנפלאה של הטלוויזיה הספרדית , הקרויה RTVE. בפעם הראשונה בהיסטוריה של טורניר גמר גביע העולם בכדורגל מאז החל ב- 1930 באורוגוואי, משתתפות 24 נבחרות במקום 16 כפי שהיה נהוג בעבר. פירושו של דבר תוספת של % 36 לכמות המשחקים בטורניר. יוקר ההפקה עולה בהתאם. מחירה של כל עמדת שידור באצטדיון שווה ל- 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר לעומת 850 (שמונה מאות וחמישים) דולר במונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 1978.

המבחן הגדול של כל מנכ"ל רשות השידור ושל כל מנהל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הוא איזו ממלכה ותקוות וגם סיכויים הוא מותיר ליורש הבא אחריו. בכל תחום של תעשיית שידורי הטלוויזיה : סיקור מהיר ודיווח מהימן של חדשות ואקטואליה, שידורים ישירים של ענפי ספורט רלוואנטיים, תיעוד ודוקומנטציה, הפקות מקור של דרמה ובידור, תוכניות רכש וסרטים קנויים , מדע, אומנות ומוסיקה, שיפור מתמיד של המערך הטכנולוגי, ותקציב מאוזן. וודאי שנשאלו שאלות ונערכו השוואות. האם האקספרימנט של מנכ"ל רשות השידור השני יצחק לבני בשנים 1979 – 1974 היה מוצלח יותר משל המנכ"ל הראשון שמואל אלמוג בשנים 1974- 1969 ? והאם הירושה שהשאיר ליוסף "טומי" לפיד הייתה טובה יותר מזה שקיבל מקודמו ? לעומת זאת הייתה הסכמה כללית כי מנהל הטלוויזיה בשנים 1979- 1973 ארנון צוקרמן [1]  משאיר ליצחק "צחי" שמעוני נחלה משובחת מזו שמסר לו ישעיהו "שייקה" תדמור מי שניהל את הטלוויזיה בשנים 1973 1971. שאלת השאלות ב- 1984 הייתה אילו נִכְסֵי שידור יעביר יוסף "טומי" לפיד ז"ל בסוף תקופת כהונתו באותה שנה ליורש אורי פורת ז"ל ? ואיזו טלוויזיה ימסור מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל מאז מארס 1980 בחלוף שלוש שנים, לבא בעקבותיו ומי יהיה האיש ? ההיסטוריה המתעתעת טרפה את הקלפים ועשתה שמות בשרשרת הפיקוד של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. יוסף "טומי" לפיד ניהל בעצמו את הטלוויזיה בין אוגוסט 1979 למארס 1980 (במקביל להיותו מנכ"ל רשות השידור). רק במארס 1980 מינה את יצחק "צחי" שמעוני לתפקיד מנהל הטלוויזיה במקומו של ארנון צוקרמן [2] . בכתב המינוי מ- 16 במארס 1981 הרעיף המנכ"ל הבוטה והדומיננטי יוסף "טומי" לפיד שבחים על המנהל המיועד שלו, כלהלן :

"צחי שמעוני…הכישורים המקצועיים שלך, ניסיונך ואישיותך הנינוחה, יחד עם החלטתך להצדיק את האמון שניתן לך, הִנָם ערובה להצלחת המשימה הקשה שהוטלה עליך. קבלת הפנים שבה זיכו אותך העובדים עם כניסתך לתפקיד, היא ערובה נוספת לכך שנבחר האיש המתאים לכהונה ההולמת אותו…" [3].

כאמור ההיסטוריה מתעתעת… האנשים מתכננים, ו-אלוהים צוחק…

כעבור שנה ועשרה חודשים הניח מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי את מפתחות הניהול על שולחן המְמַנֶה שלוֹ, והתפטר…(!). מדהים (!!).

יצחק "צחי" שמעוני חסה ב-צִילוֹ של מנכ"ל רשות השידור בעל כורחו ומבלי שרצה בכך. יוסף "טומי" לפיד היה שתלטן וכוחני ממנו. מפני שלא היה יכול לסבול את התערבותו הבלתי פוסקת של מנכ"ל הרשות במהלכי הניהול שלו, וִויתֵּר. במקומו התמנה טוּבְיָה סָעַר בפברואר 1982 לתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא (!). טוּבְיָה סָעַר בחר ביודעין לקבל עליו את עוֹל השלטון. הוא היה פֶּדָנְט וצייתן מאין כמוהו למנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד וליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן. בחודש נובמבר של שנת 1980 קיבלה קריירת הניהול שלו תפנית מפתיעה משמוּנָה ע"י יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד למנהל חטיבת החדשות במקומו של חַיִים יָבִין. בחודש פברואר 1982 התמנה למנהל הטלוויזיה במקום יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי [4]. בתוך תקופה של שנה וארבעה חודשים עשה טוביה סער קפיצת דרך פנטסטית חסרת תקדים בהיררכיה של הטלוויזיה הישראלית . האם היה ראוי לקידום המטאורי או שמא הייתה זו יד המקרה. צריך להבין : יוסף "טומי" לפיד משל ביד ברזל ברשות השידור, בטלוויזיה, וברדיו "קול ישראל", אולם בתחומים נהג כטירון חסר ניסיון. האיש הובא לרשות השידור מאחורי שולחן מכתבה ומכונת כתיבה בעיתון "מעריב". לא היה לו שמץ של מושג כיצד מנהלים רשות שידור טלוויזיה + רדיו שכוללת בשורותיה יותר מ- 2000 (אלפיים) עובדים וכיצד מנהלים תקציב שנתי בן כ- 500000000 (חמש מאות מיליון) שקל . יוסף "טומי" לפיד היה מינוי פוליטי של אדם חסר כל ניסיון ניהולי טלוויזיוני. בשלבים רבים בקדנציה שלו בת חמש שנים 1984 – 1979 נטה לעשות טעויות ולהפיל החלטות שגויות כפי שיהיה ניתן לראות בהמשך. איש סוּפֶּר בוטה, סוּפֶּר חכם, ו- סוּפֶּר כוחני. שילוב התכונות הללו של גסות רוח , חוכמה , וכוח – העניקו לו ביטחון עצמי מופרז. הוא טעה לא מעט . מפני שהיה חכם ניסה לתקן חלק מטעויותיו אולם פעמים רבות איחר את ה-מוֹעֵד.

טקסט תמונה :  יצחק "צחי" שמעוני מוותיקי רדיו "קול ישראל" ורשות השידור היה במקור שדרן , עורך , ואיש תוכניות . כאן הוא נראה מנחה את התוכנית הפופולארית "מחפשים את המטמון" . הוא התמנה לתפקיד הרם של מנהל הטלוויזיה הישראלית  במארס 1980 ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. (באדיבות יצחק "צחי, שמעוני . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך :  16 במארס 1980 . זהו כתב מינוי מטעם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בו הוא ממנה את יצחק "צחי" שמעוני למנהל הטלוויזיה ה- 6  (מאז נוסדה ב- 1968). "הכישורים המקצועיים שלך, ניסיונך ואישיותך הנינוחה יחד עם החלטתך הנחושה להצדיק את האמון שניתן לך, הִנם ערובה להצלחת המשימה הקשה שהוטלה עליך", כתב יוסף "טומי" לפיד ליצחק "צחי" שמעוני. יצחק "צחי" שמעוני החזיק מעמד כשנתיים ולא היה יכול עוד . בינואר 1982 התפטר מתפקידו. טוביה סער התמנה במקומו לתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  חורף 1982. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית החדש טוביה סער מתמנה לתפקיד הרם ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל שלרשות השידור פרופסור ראובן ירון . טוביה סער יורש את מקומו של המנהל המתפטר יצחק "צחי" שמעוני. (באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מינויו של יצחק "צחי" שמעוני למנהל טלוויזיה הישראלית הציבורית במארס 1980 התקבל בברכה ע"י ציבור עובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית אך זה של טוביה סער אחריו בפברואר 1982 נתקל בהרמת גבה. חלק מוותיקי הטלוויזיה שלל את יכולתו של טוביה סער להנהיג את המוסד במקומו של יצחק "צחי" שמעוני ולבטח לא להיכנס לנעלי הניהול המזהיר של ארנון צוקרמן . הוא הצטייר כאישיות קלילה שאיננה בעלת שיעור קומה ונחשב ע"י רבים לנאמן פוליטי ועושה דברו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. ההערכה המקצועית אל טוביה סער כמנהל טלוויזיה הייתה מועטה למרות שהיה בעל הישגים לא מבוטלים בתחום העיתונאות והניהול העיתונאי . הוא נמנה על צוות ההקמה של הטלוויזיה ב- 1968 שימש ראש מערכת החדשות במערכת תל אביב במשך שבע שנים 1975 – 1968. טוביה סער קיבל מברקי ומכתבי ברכה מ-פוליטיקאים רבים אך לא מחבריו הוותיקים ההם ברשות השידור ההיא…אלה התעלמו ממנו…(!).  מדהים היה להיווכח שוב עד כמה נתפשו תפקידי ניהול מקצועיים כמו מנהל הטלוויזיה ומנהל חטיבת החדשות בשידור הציבורי ע"י הפוליטיקאים בישראל מימין ומשמאל , כמשרות מפתח תקשורתיות , העלולות להשפיע על עתידם הפוליטי . לכן חשבו הפוליטיקאים האלה כי צריך להקדים ולברך מייד את הנבחרים המחזיקים במשרות האלה .

טוביה סער איש חכם ובעל יכולות התמנה למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 12 בפברואר 1982 לתקופת ניסיון בת חצי שנה. יוסף "טומי" לפיד היה שבע רצון ממנו. ב- 9 באוגוסט 1982 שלח לו מכתב חם המסמיך אותו לשאת בתפקיד הרָם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשלוש השנים הבאות עד 1985, "טוביה יקירי, בתום תקופת הניסיון שלך אני רוצה לברך אותך על הצלחתך בתפקיד עד כה, ולהביע את תקוותי כי תמשיך באותה דרך, תוך שיתוף פעולה מבורך בינינו לטובת רשות השידור וכלל הציבור בישראל". הטלוויזיה הציבורית ב- 1982 הייתה מונופול שידור.

טקסט מסמך :  15 בפברואר 1982. מנהל מנגנון כוח אדם רשות השידור עמרם עמר מבשר לטוביה סער כי וועדת המכרזים בחרה בו להיות מנהל הטלוויזיה לתקופת ניסיון בת חצי שנה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך :  9 בחדש אוגוסט של שנת 1982 ההיא…מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מביע את שביעות רצונו מדרך ניהולו של טוביה סער את המוסד , ומאשר את מינויו למנהל הטלוויזיה לשלוש שנים בתום תקופת הניסיון . "טוביה יקירי", פנה טומי לפיד אל טוביה סער בכתב ידו ובכך שבר את הסגנון הפורמאלי של מכתבים מהסוג הזה . אח"כ חתם את המכתב , "שלך יוסף לפיד". מנכ"ל רשות השידור רחש אימון רב למנהל הטלוויזיה החדש שלוֹ. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  קיץ 1982 . היוצרות התהפכו . טוביה סער (בן 47) הוא עכשיו מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית והופך להיות הבוס של המגיש חיים יבין (בן 50) ומפיק "מבט" יאיר שטרן (בן 40) בעיצומם של ימי מלחמת לבנון ה- 1 וימי מבצע שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 . (התמונה באדיבות יאיר שטרן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כישרון הניהול של יצחק "צחי" שמעוני וטוביה סער באותן שנים נגע ישירות אלי כעורך ומפיק שידורי הספורט. בפני מחלקת הספורט של הטלוויזיה ניצבו משימות כיסוי בינלאומיות כבדות משקל : מונדיאל ספרד 1982, אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983, אולימפיאדת לוס אנג'לס ביולי – אוגוסט 1984, אליפויות אירופה לאומות בכדורגל באיטליה בקיץ 1980 (Euro 1980) וצרפת ביוני 1984 (Euro 1984), וגם אליפויות אירופה בכדורסל ב- 1981 ו- 1983 בהשתתפות נבחרת ישראל. שלא לדבר על כיסוי שיטתי של אירועי הספורט הרלוואנטיים בתוך מדינת ישראל ובראשם משחקי הליגה הלאומית וגביע המדינה בכדורגל (ליגת העל היום), הליגה הלאומית וגביע המדינה בכדורסל, סיקור ישיר של משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה בכדורסל, ושידורים ישירים של טורנירי הטניס השנתיים ברמת השרון ובווימבלדון (Wimbledon) בלונדון. העבודה במחלקת הספורט הייתה סיזיפית וביורוקרטית להחריד. מחד מיעוט כוח אדם ומאידך הפקת אירועי ספורט רלוואנטיים מורכבים ומסובכים שכפופים לזכויות שידורים ודורשים אישור מוקדם של קנייתם או רכישתם מהבוסים הגדולים שלי. שלוש פעמים השיב צוות הניהול "צחי שמעוני את טוביה סער" בשלילה מוחלטת לבקשות ההפקה שלי בנימוקים שהטלוויזיה ענייה ואין לה כסף. מדובר באירועים שוליים בהשוואה למשחקים האולימפיים אך לא ידעתי בדיוק למה לצפות מהם. הייתי מנהל טירון בראשית הקריירה שלי כמפיק ומתכנן שידורים רבי עוצמה כאלה.

הפעם הראשונה הייתה בדצמבר 1980 בעת מסיבת הפרידה במלון "דן אכדיה" בהרצלייה לאלכס גלעדי שעבר לשורות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . ביקשתי להרכיב מערכת שידור טלוויזיה במעגל סגור ובו ארבעה מוניטורים המוצבים בפינות אולם השמחה כדי לשדר בפני מאות המוזמנים את הרגעים הגדולים ההיסטוריים בעשור ה- 70 של המאה הקודמת של אלכס גלעדי בטלוויזיה הישראלית הציבורית כשַדָּר ומפיק . שניהם לא הסכימו ודחו את פנייתי בטענה שאין תקציב . לא להאמין…? להאמין ! הרהרתי ביני לבין עצמי האם דיברו שניהם מגרונו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שלא נטה חסד לאלכס גלעדי ? הרי לא יכול להיות שהם לא העריכו את פועלו העצום של אלכס גלעדי למען השידור הציבורים בין השנים 1969 ל- 1980 . אתה פתאום חושב לעצמך ש- טריאומוויראט הצמרת הזה של רשות השידור מנכ"ל רשות השידור + מנהל הטלוויזיה + מנהל החדשות , שלושת הבוסים העליונים שלך שעמם אתה צריך להתדיין אודות תכנון מבצע השידורים של מונדיאל ספרד 1982 – מתנהגים כאביונים בעלי אגרוף קפוץ . שאלתי את עצמי , האם שלושת החברה האלה בעלי השררה (והממון) שלא מאפשרים לי להפיק מסיבת פרידה לאלכס גלעדי בדצמבר 1980 ב- עלויות של גרושים, יתנו לי להפיק את מבצע שידורי ספרד 1982 במחיר שנע סביב יותר מחצי מיליון דולר.

טקסט מסמך : 4 בדצמבר 1980. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני" ז"ל דוחה את פנייתי, וכותב : "…טוביה סער מצטער…אין לנו תקציב וכוח אדם לכך…", רשם בכתב ידו. מנהל חטיבת החדשות טוביה סער הוסיף בתחתית המכתב גם הוא בכתב ידו , "יואש. מצטער. טוביה". לא האמנתי למראה עיניי. חבורה של אביונים . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לא היה שום כתב, שדר, או מפיק במחלקת הספורט בסוף שנות ה- 70 וראשית עשור ה- 80 של המאה הקודמת אותו טיפחתי יותר מאשר מר אמנון ברקאי. אולי מפני שהיה כה מוכשר בתחום ההפקה והעיתונאות . השקעתי בו את מיטב מאמצי החריש, הזריעה, וההשקיה. הוא הניב פירות הרבה יותר מוקדם מהצפוי. אישיות וורסטילית בעלת יוזמה וקרת רוח . וגם הגיונית . מנתח מערכות שמגיע למסקנות הנכונות . ללא ספק הוא היה יוצא דופן בכישורים שלו . שום מערכת טלוויזיה איננה יכולה להסתדר ללא מפיק ברמתו של אמנון ברקאי או שכמותו . ב- 1981 הוא היה עדיין עובד  Free lancer  במחלקת הספורט שהשתכר שכר נמוך כעובד ש. ת. (שובר תשלום) .

ב- 12 באפריל 1981 שיגרתי מכתב למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל חטיבת החדשות טוביה סער ובו בקשתי בשל מצוקת כוח האדם במחלקת הספורט להעלות את אמנון ברקאי על תקן של עובד סטנדרטי במחלקת הספורט. סיימתי את מכתבי במילים האלה, "אין לי ספק שתרומתו של אמנון ברקאי למחלקת הספורט היא תרומה מכרעת והטלוויזיה הישראלית רק תצא נשכרת בהעניקה לנ"ל הזדמנות לשרת אותה". שניהם דחו בפעם השנייה עוד בקשה שלי לזמן בלתי מוגבל.

טקסט תמונה : חורף 1981. משרד מחלקת הספורט בקומה ה- 5 בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההוא שהיה ממוקם בשכונת רוממה בירושלים. הימים ההם – הזמן ההוא ש-חלף לבלי שוב. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : דודיק קופרמן ("ראש העיר"), אמנון ברקאי, ומשה גרטל. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך :  12 באפריל 1981. מסמך הבקשה שלי הממוען למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל החדשות טוביה סער בו אני מבקש להעלות את אמנון ברקאי על תקן של עובד רשות השידור במקום סטאטוס של עיתונאי Free lancer  העובד על שכר של ש. ת. תשובתו של צחי שמעוני המופנית לטוביה סער מופיעה בצד שמאל של המכתב. (עמוד מס' 1 מתוך 2). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך :  12 באפריל 1981. מסמך הבקשה שלי הממוען למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל החדשות טוביה סער בו אני מבקש להעלות את אמנון ברקאי על תקן של עובד רשות השידור במקום סטאטוס של עיתונאי Free lancer  העובד על שכר של ש. ת. תשובתו של טוביה סער אלי בעקבות תשובתו של צחי שמעוני מופיעה בצד ימין של המכתב. (עמוד מס' 2 מתוך 2). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אמנון ברקאי נכנס ל-תקן עובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא בחודש אפריל של שנת 1983… באיחור של שנתיים ימים…(!).

במארס 1981 ניצבה קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א שוב במוקד העניינים . היא העפילה למשחק הגמר על גביע אירופה נגד האלופה האיטלקית קבוצת סִינוֹדִינֶה בּוֹלוֹנְיָה שנועד להתקיים ב- 26 במארס 1981 בעיר הצרפתית סטראסבורג. ב- 6 במארס 1981 שיגרתי למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל באמצעות הבוס הישיר שלי טוביה סער את בקשות ההפקה שלי ובראשן שידור ישיר והטסת כתב וצוות צילום בפילם לתיעוד האירוע. השידור הישיר אושר. התיעוד בפילם של קבוצת ספורט ישראלית כמכבי ת"א הניצבת בפסגה האירופית, מחוץ לגבולות הפרקט של זירת הכדורסל ומעבר ליכולת הצילום של המצלמות האלקטרוניות, נדחה על הסף בטענה הזאת : "השידור הישיר הוא שחשוב. אין לנו כסף מעבר לכך". טוביה סער ציין בכתב ידו הערה בשולי מכתב הצעת הכיסוי ששלחתי למנהל הטלוויזיה, "זה מייקר מאוד מאוד". הטלוויזיה נהגה בקמצנות יתירה . זאת הייתה נסיגה בולטת לעומת ה- 7 באפריל 1977 אז אישר מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן לאלכס גלעדי להטיס צוות צילום פילם (הצלם דני ברנע ואיש הקול סעדיה קאראוואני) למשחק הגמר על גביע אירופה בכדורסל בבלגרד בין קבוצות מכבי ת"א ומוֹבִּילְגִ'ירְגִ'י וַוארֶזֶה, כדי להביא את תיעוד ההתמודדות מחוץ לפרקט . למרות שקבוצת ספורט ישראלית נוטלת חלק באירוע ספורט ב- 26 במארס 1981 שהוא Top event אירופי, החליט מנהל הטלוויזיה למנוע את הדיווח העיתונאי סביב ההתמודדות בטענה שאין לו כסף. זה היה הסירוב השלישי. ברור שחשתי חוסר נחת וגם חוסר ביטחון ב-ניהול שלי את שידורי הספורט ההם שלנו…

טקסט מסמך :  6  במארס 1981 . משחק הגמר על גביע אירופה בכדורסל בין קבוצות מכבי ת"א וסינודינה בולוניה שנועד להתקיים ב- 26 במארס 1981 בעיר הצרפתית סטרסבורג . זהו מסמך ההפקה שנשלח למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני באמצעות מנהל חטיבת החדשות טוביה סער בלוויית הערות והמלצות של טוביה סער . (עמוד מס' 1 מתוך 2). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך :  6  בחודש מארס של שנת 1981. משחק הגמר על גביע אירופה בכדורסל בין קבוצות מכבי ת"א וסינודינה בולוניה נועד להתקיים ב- 26 במארס 1981 בעיר הצרפתית סטרסבורג .זהו מסמך ההפקה שנשלח למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא יצחק "צחי" שמעוני ז"ל באמצעות מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא, טוביה סער יבד"ל. (עמוד מס' 1 מתוך 2) .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : יום שישי בבוקר – 27 במארס 1981. נמל התעופה של סטרסבורג לקראת החזרה הביתה. ה-שַדָּר יורם ארבל ו-פרשן הטלוויזיה הישראלית הציבורית טל ברודי עם גביע אירופה השני לקבוצות אלופות בכדורסל… בו זכתה שוב מכבי ת"א… כבר לא היה ספק…מכבי ת"א היא קבוצה לאומית של כל מדינת ישראל. עשיתי את כל ההכנות הדרושות לכיסוי קבלת הפנים ה-המונית לאלופת אירופה בכדורסל ביום ראשון ההוא – 28 בחודש מארס של שנת 1981 ההיא…בכיכר מלכי ישראל בתל אביב… (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

חלפו שנתיים וחצי מאז טורניר גביע העולם של ארגנטינה 1978. ה- Count down של מונדיאל ספרד 1982 היה כבר בעיצומו . לא ידעתי לקבוע לעצמי מי טוב ממי בשבילי ובעבור הפקות הספורט המתוכננות, האם זה יצחק "צחי" שמעוני או שמא טוביה סער. האמת, בין כה וכה זה לא שינה. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד היה דומיננטי וחזק משניהם. הטלוויזיה התנהלה על פי הבנתו ורצונותיו ולא חשוב מי ניהל אותה. זה היה בפברואר 1981 זמן קצר לאחר שמוניתי למנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד במקומו של אלכס גלעדי שעזב ל- NBC. הפקת שידורי הטלוויזיה של טורניר גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982 הייתה עבורי כמו Start up. התנעה  והקמת עסק שידור מראשיתו. זה היה מבצע השידור הגדול הבא של הטלוויזיה הישראלית אחרי מונדיאל ארגנטינה 1978 אם לקחת בחשבון כי הפקת שידורי אולימפיאדת מוסקבה 1980 ועריכתם נעשו מהאולפן בירושלים בשל החרם הפוליטי. תנאי הפתיחה של הפקת שידורי מונדיאל ספרד 82' היו מעורפלים. היו לכך כמה סיבות עיקריות.

בראש רשות השידור ניצב מזה שנתיים מנכ"ל חכם וכוחני אך חסר כל ניסיון וידע מקצועי בהפקה טלוויזיונית של אירוע ספורט בינלאומי כה מורכב מסוגם של מונדיאל או אולימפיאדה . יוסף "טומי" לפיד מעולם לא עשה זאת לפני כֵן אך בעת הוויכוחים המקצועיים בעניינים האלה חשב שהוא תמיד צודק. הסכנה הייתה טמונה בחכמתו וביטחונו העצמי. מזה היה לו בשפע. הוא אומנם לא עסק מעולם בנושאי הפקה טלוויזיוניים  מורכבים וממושכים כאלה אך בהיותו חכם חשב שהוא תמיד צודק בעימותים עִמִי בעת תכנון ההפקה. יוסף "טומי" לפיד לא היה מודע להתנהלות הפקת טלוויזיה ממושכת וענקית כזאת על מרכיביה הרבים המכסה את טורניר המונדיאל של ספרד 1982 וכיצד יש להתכונן ולהיערך לקראתה. לפחות בראשיתה חשש מהתהליך הארוך, המורכב, והיקר של שזירת החוטים. את בורותו המקצועית הִסְוָוה באמירות גסות, בוטות, וכשהיה צריך גם ציניות. מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל חטיבת החדשות טוביה סער היו אמורים להעניק לי סיוע ישיר וגיבוי כלכלי וטכנולוגי בתכנון ההפקה, אך שניהם התבטלו מפני המנכ"ל הדומיננטי ושתקו . סמנכ"ל הכספים של רשות השידור שלמה עבדי היה אנטגוֹניסט להפקות ספורט. הוא ראה בהפקת ספרד 1982 מגלומניה אישית שלי והתנגד לתכנון שעלויותיו נראו לוֹ מוגזמות. האנשים שהובילו את רשות השידור וגם את הטלוויזיה בימים ההם לחלוטין לא היו בקיאים בניהול מבצעי שידורי ספורט גדולים. הם ניזונו משמועות שהפחידו אותם. הפקת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 הייתה על פי תפישתם מסע טלוויזיוני ארוך וכבד עטוי "חגור פילים" כמו בצבא אל הלא נודע. לאמיתו של דבר זה היה מהלך טכנולוגי וכלכלי ברמה סבירה. לא יקר מידַי אך ברור כי מייד בראשיתו החל מהצעד הראשון, מישהו ברשות השידור הענייה יצטרך להכניס את היד לכיס, ולשלם עבורו. הצרה הייתה שהשמועות הבלתי מבוססות היו גדולות מהתשלומים. מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל חטיבת החדשות טוביה סער היו חסרי ביטחון ושבויים מרגע המינוי בידי המנכ"ל שלהם .

הייתה עוד סיבה . הבוס והמשענת שלי אלכס גלעדי כבר מזמן לא היה בסביבה . גם לא מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן. ארנון צוקרמן שימש מטרייה אווירית להפקות הספורט הגדולות הבינלאומיות של אלכס גלעדי ושלי. שלי בעֵת הפקת שידורי מונדיאל הכדורגל בארגנטינה 1978 . של אלכס גלעדי ולפני כן באולימפיאדת מונטריאול 1976. בקיץ 1979 הוּדַח ארנון צוקרמן מתפקיד מנהל הטלוויזיה ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בעצה אחת עם יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון. פרופסור ראובן ירון לא אהב את ארנון צוקרמן . מה זה לא אהב ? תיעב ! הוא לא היסס לחוות את דעתו ולומר את דברו בריש גלי לחבריו בוועד המנהל בקיץ 1979 : "או אני או ארנון צוקרמן" [5].

הזמנים השתנו עכשיו ועִמַם כללי המשחק. את הפקת מבצע שידורי הטלוויזיה הרחוק של מונדיאל ארגנטינה 1978 ניהלתי בסיועו הצמוד של ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה דאז. לא היה לי כל קשר מקצועי עם הבוס הישיר שלי חיים יבין מנהל החדשות  ב- 1978 ו- וודאי לא עם מנכ"ל רשות השידור בימים ההם יִצְחָק לִבְנִי. הפקת ארגנטינה 78' לא העסיקה את חיים יבין יותר מידַי. הוא היה אוטומט חדשות שהפקות הספורט לא היה חשובות לו מספיק. הן ניצבו מחוץ למעגל ההתעניינות שלו כמנהל החטיבה. חיים יבין לא התערב בנעשה בהפקת ארגנטינה 1978 אף על פי שהיה המפקד הישיר של אלכס גלעדי ושלי בהיררכית הפיקוד בטלוויזיה. פעלנו לבד, ישירות מול מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן. מצב בהחלט בלתי תקין. ליצחק לִבְנִי מנכ"ל רשות השידור לא הייתה כמעט דריסת רגל בטלוויזיה. ארנון צוקרמן הדומיננטי נעל את דלתות המוסד בפניו . היחסים ביניהם היו משובשים לחלוטין. זה לא היה סוד וגם זה היה מצב לא תקין. שניהם, חיים יבין ויצחק לִבְנִי נותרו בצד. כל אחד מסיבותיו הוא. אף על פי כן הפקת ארגנטינה 1978 צלחה.

יוצרות הניהול התהפכו במונדיאל ספרד 1982. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שלט ביד רמה בטלוויזיה למרות שמנהלה היה יצחק "צחי" שמעוני. יחסי הניהול בצמרת היו שונים מבעבר אך מהות הפקה ומטרותיה חפפו את אלה של ארגנטינה 1978. הפקתי את השידורים הפעם תחת ניהולו הישיר של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד, כמעט ללא שום דוּ שִיח או תְּלַת שִיח עם הבוסים הישירים שלי מר טוביה סער ומר יצחק "צחי" שמעוני. היחסים בין מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בראשית 1982 היו מעורערים זה מכבר ועלו על שרטון. יצחק "צחי" שמעוני לא היה יכול להשלים עם התערבותו הבלתי פוסקת של יוסף "טומי" לפיד בהחלטותיו. הוא רגז מאוד ופשוט נעלב ממנו. לא הייתי יכול גם לבַסֵס את תכנון ההפקה שלי על תמיכתם של דן שילון ומוטי קירשנבאום ו/או או לפחות להיוועץ בהם. שני האנשים האלה רבי המעש והניסיון נוּטרלוּ גם הם זֶה מכבר ע"י יוסף "טומי" לפיד ז"ל, והורחקו ממוקדי הכוח וההשפעה בטלוויזיה הישראלית הציבורית. אנשים חכמים בתוככי רשות השידור ניצבים משני עברי המתרס ונלחמים זה בזה ללא הרף. הפקת שידורי מונדיאל ספרד 1982 נמשכה יותר משנה וחצי. לקראת סופה התעשת יוסף "טומי" לפיד, לקח את האחריות, ונתן את הטוֹן. בסוף הדרך התברר כי הוא העניק לי חופש יצירה ותנאי הפקה לא מעטים.