פוסט מס' 243.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 243 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ של יום שלישי – 9 ביולי 2013.

———————————————————————————————————- 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 5. : מר דוֹרוֹן גַלְעֶזֶר וגב' נִיבָה לָנִיר בוקר טוב ! נחמד שנזכרתם . סוף – סוף התעוררתם . מדוע נדרש לכם זמן כה רב כדי להבין ש- שר האוצר יאיר לפיד הוא גוץ פוליטי , שרירן ננסי מגוחך, שהוכיח כי התפוח לעולם לא נופל רחוק מהעץ. יָאִיר לַפִּיד הוא פטפטן ורברבן חסר כל מושג בתחום שהוא ממונה עליו. אין לו שום עכבות כדי להבטיח הבטחות שווא למעריציו . הוא מצטייר שוב ושוב כדמות סְרָק שמוליך שולל את בוחריו. יאיר לפיד דומה לאבא שלו יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל אדם שאהבתי ומי שהיה מנכ"ל רשות השידור בשנים 1984 – 1979, אולם הוא הרבה פחות חכם מאביו . מר דוֹרוֹן גַלְעֶזֶר וגב' נִיבָה לָנִיר מוודאים בכתיבת הפוסטים שלהם ב- "הָאָרֶץ" (עיתון הבית שלי) כי חוויית יָאִיר לַפִּיד היא לפי שעה עקרה . האיש אופורטוניסט . הייתי רוצה לראות את מר נִיצָן הוֹרוֹבִיץ מ- "מרץ" מכהן כשר האוצר של מדינת ישראל.

ראה "הארץ". 8 ביולי 2013 . עיתון "הארץ". מר דורון גלעזר תוקף בחריפות את התנהלות מר יאיר לפיד שר האוצר החדש בממשלת בנימין נתניהו. 

ראה "הארץ". 7 ביולי 2013 . עיתון "הארץ". גב' ניבה לניר מבקרת בחומרה את שר האוצר החדש של מגינת ישראל. 

הערה 6 : צפיתי ב- "מעגל" של דן שילון בערוץ 2 ("רשת") ביום שישי – 5 ביולי 2013 . מדהים שמישהו בתעשיית הטלוויזיה של מדינת ישראל חושב היום (לטוב ולרע) שהוא דן שילון עדיין רלוואנטי מאז נשקפה דמותו לראשונה באוקטובר 1968 בתוכנית "מבט ספורט" בטלוויזיה הישראלית הציבורית. האיש הזה מר דן שילון מגיש ומנחה "המעגל" שימלאו לו בסתיו 2013 73 שנים גרף לפני שלושה ימים רייטינג מזהיר של % 19.8 בתוכניתו המחודשת "המעגל". פיגורה טלוויזיונית וותיקה שמתברר כי לא נס ליחה גם בחלוף 45 (ארבעים וחמש) שנים . ראוי לציין כי "המעגל" של דן שילון בערוץ 2 הדביר לפני שלושה ימים (יום שישי – 5 ביולי 2013) את תוכנית הבידור "שי בשישי" של מר שי שטרן בערוץ 10 שצברה רק % 3.1 רייטינג.

טקסט תמונה : אוגוסט 1968. מר דן שילון (בן 28) מגיש את מהדורת "מבט" השנייה בהיסטוריה באולפן החדשות הראשון שמוסד בקומה החמישית בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים (את מהדורת "מבט" הראשונה הגיש חיים יבין). דן שילון החל את הקריירה המזהירה שלו בטלוויזיה כעורך ומגיש חדשות והפך לשדר ספורט נערץ. הוא נחשב לאחד הכישרונות מהגדולים ביותר שצמח ברשות השידור בכל הזמנים. דן שילון הקים בסתיו 1968 את מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית וניהל אותה עד 1974 (החליף אותו בהצלחה רבה מר אלכס גלעדי). בנובמבר 1974 מינה מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן את דן שילון למנהל חטיבת החדשות במקומו של המנהל הקודם מר צבי גיל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוקטובר 1968. דן שילון (בן 28) מגיש במהדורת "מבט" באוקטובר 1968 את קטעי הפילם הבודדים שסיקרו את אולימפיאדת מכסיקו 68'. הצילום נעשה מתוך מוניטור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. המשחקים האולימפיים של מכסיקו 1968 הועברו בשידורים ישירים מלאים בארה"ב ובאירופה . הטלוויזיה הישראלית הציבורית שזה עתה נעמדה על רגליה הסתפקה בפירורים. אורך חיי המדף הטלוויזיוניים של דן שילון נמשך כבר 45 שנים. (צילום מהמוניטור. התמונה באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 7 : חזון הטלוויזיה של מנכ"ל ערוץ 10 מר רפי גינת סדר יום טלוויזיוני חדש בערבי שבת כפי שנהגה על ידו לפני כשלושה חודשים טרם מתממש. "שישי" בהנהגת אלון בן דוד וטלי מורנו סופג תבוסה ביום שישי האחרון – 5 ביולי 2013 (% 4.4) מידי "אולפן שישי" של ערוץ 2 בהנהגת דני קושמרו (% 19.5) ואף ניגף בפני "יומן" של ערוץ 1 בהנהגת גב' איילה חסון (% 6.3) . ייתכן כי העיתונאית ומגישת החדשות של ערוץ 10 גב' אושרת קוטלר צדקה באבחנתה הנוגעת להתנהלות ופילוסופיית השידור של "שישי" כשהכריזה לפני כשבוע וחצי "כי אינך יכול להציע אלטרנטיבה ל- "אולפן שישי" של ערוץ 2 אם אתה בערוץ 10 מנסה לעשות את אותו הדבר". יש משהו נבון וחכם בהופעתה הטלוויזיונית של אושרת קוטלר . כישרון התנהלות התקשורת של אושרת קוטלר עם צופיה – קולח וטבעי . אינני יודע אם רפי גינת צריך להיות מודאג כבר עכשיו אולם עליו להעניק תשומת לב לתופעת הרייטינג הנמוך שצובר ערוץ 10 וגם משום שתוכניתו האישית "כל בו טק" צברה ביום חמישי האחרון – 4 ביולי 2013 בשעה שבין 21.00 ל- 22.00 מדרוג בינוני לחלוטין , רק % 10.26.

פוסט מס' 243. ווימבלדון 2013. פוסט קצרצר מנקודת מבט של הטלוויזיה הבינלאומית ושל ה- Host broadcaster רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC. פוסט מס' 243. כל הזכויות שמורות.

טורניר הטניס השנתי של ווימבלדון הוא חוויה טלוויזיונית כה נשגבת , תוצר של ה- BBC , עד שאפילו שדרני ושדרניות ה- Off tube של ערוץ 5 יחדיו עם הפרשן שלהם שלמה צורף אינם יכולים לקלקל ולהעיב עליה . נאמר כבר אלף ואחד פעמים ב- בלוג הזה כי שידור ישיר מהמוניטור בתל אביב של אירוע ספורט ממושך ודרמטי המתקיים במרחק אלפי קילומטרים מהשדרנים הופך אותם בעל כורחם לאנשי דקלום ופטפוט. מה כל כך קשה למנכ"ל ערוץ 5 מר תומר תורג'מן להטיס ללונדון לכמה ימים בלבד את עמיחי שפיגלר, מאיה רונן, ושלמה צורף לשדר ישיר מהשטח לפחות את משחקי חצי הגמר והגמר לגברים ונשים. מטילים עליהם משימה כמעט בלתי אפשרית לשדר ישיר חוויית טניס נדירה מהמוניטור בתל אביב מבלי להיות נוכחים במוקד ההתרחשות . אנוכי תמה מדוע מר עמיחי שפיגלר וגב' מאיה רונן אינם דורשים במפגיע ומציבים אולטימטום לבוס שלהם, "או שידור ישיר מהשטח – או שאנחנו מסרבים פקודה". אני בטוח שב- עמיחי שפיגלר וב- מאיה רונן טמון פוטנציאל שידור טלוויזיוני גדול יותר ממה שנגלה בווימבלדון 2013 . הפרשן שלמה צורף נושם טניס, אוכל טניס, וישן טניס אולם המערכת שמפיקה ועורכת אותו בערוץ 5 בכבלים חייבת לתבוע ממנו להביע את רעיונותיו בהרבה פחות מילים ולא לחזור על כל מיני טקסטים וקלישאות שנאמרו על ידו רק לפני 5 דקות. שלמה צורף יודע ומבין טניס. אין בכך ספק. בניסיונו העצום ובידע הרב שצבר הוא מקדים את מרבית הצופים בלא מעט שנים אולם עליו ללמוד להתנסח ביעילות יֶתֶּר ולרסן את מינון המֶלֶל.

ערוץ 5 בכבלים בראשות המנכ"ל שלו תּוֹמֶר תּוּרְגֶ'מַן מגיע להישגים מפליגים בתחום הרכש , הקנייה , ותשלומי זכויות השידורים אך מפסיד חלק ניכר מהמהימנות והיוקרה שלו בטיפול העיתונאי הרשלני באותם אירועי הספורט הבינלאומיים שיש לו חזקה עליהם. שידור Off tube הוא חרבון עיתונאי מכל היבט איך שלא תסתכלו על זה. אלא מאי, חוויית הצפייה במאבקי טניס ב- ווימבלדון (Wimbledon) מסוגם של הסרבי המצטיין נובאק דג'וקוביץ' (Novak Djokovic) נגד הארגנטיני חואן מרטין דל פוטרו (Juan Martin Del Potro) בשלב חצי הגמר ביום שישי – 5 ביולי 2013 ושל הבריטי אנדי מארי (Andy Murray) נגד נובאק דג'וקוביץ' במשחק הגמר אתמול יום ראשון – 7 ביולי 2013 היא כה נשגבת עד שה- Commentary בשפה העברית הבוקע מהאולפן בתל אביב נדחק לשוליים והופך לבלתי חשוב וחסר השפעה. אני מאחל לעמיחי שפיגלר ומאיה רונן עתיד שונה מגוֹרָל נֶצַח דַל "Born Off tube" שפקד את הקולגות הוותיקים שלהם נדב יעקובי ואבי מלר. ברור שאינני לועג להם. אנוכי מרחם עליהם . קללת ה- Off tube היא חרבון עיתונאי. אינני מבין כיצד עיתונאים נכבדים ומוכרים בעלי ידע וניסיון מוותרים מראש על כבודם המקצועי ומסכימים ביודעין להתנתק ממוקד ההתרחשות.

כאיש טלוויזיה ביליתי עם הטניס הבינלאומי כרבע מאה של שנים בין 1973 ל- 1998 . ב- 1973 הצעתי לבוס שלי  בחטיבת הספורט מר אלכס גלעדי להתחבר לטורניר הטניס של ווימבלדון. ברור שההתחלה ההיא הייתה צנועה. לפני 1973 לא היה כמעט טניס בטלוויזיה הישראלית הציבורית. לא הכרתי מעולם איש בתעשיית הטלוויזיה הישראלית והבינלאומית שהיה פתוח יותר לרעיונות חדשים מאשר אלכס גלעדי. הוא היה סקרן והתעניין בקידום אידאות חדשות רלוואנטיות מפני שהיה איש חושב. רכשנו את זכויות השידורים של טורניר ווימבלדון 1973 ע"ס של 750 (שבע מאות וחמישים) דולר. זה היה ה- Share (חלוקה הכספית) במסגרת חברותינו באיגוד השידור האירופי ה- EBU. בתוכנית "משחק השבוע" באחד מימי חמישי בשבוע באותו קיץ של שנת 1973 שידרנו ישיר קטעים נבחרים מניצחונו במשחק הגמר ליחידים של הצ'כוסלובקי יאן קודש (Jan Kodes) על הסובייטי אלכס מטרבלי (Alex Metreveli) בתוצאה 6 : 1 , 9 : 8 , 6 : 3 וזכייתה של האמריקנית גב' בילי ג'ין קינג (Billie Jean King) במשחק הגמר ליחידות לאחר שניצחה את בת ארצה כריס אוורט (Chris Evert) בתוצאה 6 : 0 , 7 : 5 . צריך להבין כי תוכניות הדגל של חטיבת הספורט בראשות מר דן שילון ומר אלכס גלעדי בטלוויזיה הישראלית הצעירה ב- 1973 הוקדשו בימים ההם בעיקרן לכדורגל וכדורסל. הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה מדינת כדורגל בזעיר אנפין. בקיץ 1973 ייחדנו לראשונה תוכנית ספורט שלימה למשחק הטניס. זה היה חידוש מפליג. שִדָּר הטניס הוותיק יורם שימרון ישב באולפן ב' בקומה השנייה של בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים וליווה ב- Vice over בין שמונה לתשע בערב (שעת תחילת "מבט" הקדוש) את השתלשלות העלילות במשחק הטניס שחוקיו לא היו מוכרים די הצורך לצופים שלנו.

רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC , התוכן ומערכות הניהול שלה , היו מאז ומעולם הַאוּרִים ותּוּמִים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאז הקמתה ב- 1968. ה- BBC שימש מודל גם של מחלקת הספורט בכל הנוגע להתייחסותו והקדשת חשיבות לשידורי הספורט הרלוואנטי בלוח השידורים הכללי , יחדיו עם כישרון הסיקור והצילום של צילומי הכדורגל, א"ק, וטניס. טורניר ווימבלדון בטניס היה החשוב ביותר עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית מבין ארבעת טורנירי ה- Grand slam. קשר אמיץ נכרת במחצית השנייה של עשור ה- 70 במאה שעברה בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין ד"ר איאן פרומן אבי הטניס הישראלי ומחולל מהפכת הטניס במדינת ישראל. התייחסותו השלילית של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בשנים 1984 – 1979 לשידורים ישירים של הטניס הישראלי והבינלאומי על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא העיבה על אהבתנו הטלוויזיונית לענף ספורט שכונה "הספורט הלבן" . מאידך – תמיכתם המסיבית , מקצועית ותקציבית , של שני המנכ"לים הבאים אחריו אורי פורת (בשנים 1989 – 1984) ושל מוטי קירשנבאום (בשנים 1998 – 1993) בשידורים ישירים של טורנירי ווימבלדון בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 היוו אנטי תזה להתנהלותו האנכרוניסטית והמיושנת של מנכ"ל רשות השידור שקדם להם .

הממונה על הפקה ועריכת שידורי הספורט בכל רשת טלוויזיה באשר היא גדולה או קטנה כפוף לצו השעה אך מושפע גם מהחינוך והמסורות שחווה וקיבל בילדותו. כל עורך ומפיק בטלוויזיה חייב לשאת עמו חוץ מכישרונות טלוויזיוניים ויכולת תכנון שידור עתידית גם מטען של ידע היסטורי ופרספקטיבה עמוקה ורחבה של קורות העיתים בתחום אחריותו והתמחותו הטלוויזיונית . הוקסמתי בילדותי ונערותי ממסורת הספורט הבריטית המסועפת לדורותיה ומאוחר יותר מהעוצמה והיכולת הטלוויזיונית המצוינת של ה- BBC שהפך את כישרונו לחזון מפני שהיה כה מוכשר ובעל מוטיבציה לקשור את עצמו למסורת הזאת ולכסות אותה כראוי, ולשווק אותה היטב באיים הבריטיים וכמעט בכל רחבי תבל . המוניטין העצום שה- BBC רכש ברבות השנים הושג לא רק בגלל דרמות הטלוויזיה שהפיק אלא גם בשל יכולת התיעוד וכיסוי אירועי הספורט בממלכה. השפעת מסורת הספורט הבריטית עלי יחדיו עם ה- BBC – הייתה מכרעת. ראה גם הספר עב הכרס בן כ- 7500 עמודים שחקרתי וכתבתי וקרוי "פסגת היכולת האנושית" . הספר הזה נכתב במסגרת סדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שאנוכי חוקר וכותב וה- Title הכללי שלה קרוי " מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" .        

לא יכולתי לשער כי אַלֶכְּס גִלְעָדִי ודָן שִילוֹן יפתחו בפני בקיץ 1971 חלון הזדמנויות כה דרמטי ומרתק וקָסוּם, את שערי העיתונאות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . זה היה לפני יותר מארבעים שנה. גם לא תיארתי כי בבוא העת בחלוף עשור יציבו אותי מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד יחדיו עם מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל החדשות טוביה סער בנובמבר 1980 בתפקיד מנהל מחלקת הספורט ובכך יעניקו לי את ההזדמנות והסמכות לעָצֵב את שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית בציבורית על פי הבנתי ותפישתי, ולהביא ארצה בשידורים ישירים גם את מיטב המסורת הבריטית – טורנירי הטניס של ווימבלדון ומשחקי גמר הגביע האנגלי מאצטדיון "Wembley". ניהול, עריכה, והפקה טלוויזיוניים של Wimbledon ו- F. A. Cup היו לא רק משאת נפש. הם היו פסגה. הרצון לחלוק את הידע שלי עם הציבור ותכונות השילוב הסימביוטי בין הטלוויזיה לבין אירועי הספורט והחדשות ויחסי הגומלין ביניהם , הפכו אותי בסופו של דבר למה שאני , מה שרציתי להיות מימי נעוריי . עיתונאי במדיה האלקטרונית הוויזואלית של מדינת ישראל .

טקסט מסמך : 1954 . אנוכי בן 16. מערכת השבועון "ספורט לעם" בהוצאת מרכז "הפועל" ממנה אותי לכתב שלה בעמק הירדן . ארכיון יואש אלרואי – בלינדמן. כל הזכויות שמורות).                                                                                                                          

ילדותי בקיבוץ אפיקים חלפה לה בצֵל שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל. זה לא מנע מאתנו לחוש אהדה לתרבות הבריטית לאחר הסתלקותם מארץ ישראל בטרם מלחמת העצמאות ב- 1948. ראש ממשלת אנגליה במלחמת העולם ה- 2 ווינסטון צ'רצ'יל היה דמות נערצת עלינו ביישוב הקטן. ארנסט בווין שר החוץ בממשלת קלמנט אטלי שירשה את ממשלת ווינסטון צ'רצ'יל נחשב לאויב מר. כשם שגדלנו על הסיפורים המופלאים של חוקרי היבשות ומגלי הארצות האנגליים דֵייוִיד לִיבִינְגְסְטוֹן, רוֹבֶּרְט סְקוֹט, ואֶרְנֶסְט שֶקֶלְטוֹן כך נצמדנו למסורת הספורט הבריטית ולפירמידה שלה , בפסגתה ניצבו ענפי הכדורגל, הטניס, והא"ק . לא היה לי מוזר שכילד בקיבוץ אפיקים התעניינתי בספורט הבינלאומי לגווניו השונים וגם בספורט הבריטי. את שמן מעורר היראה של קבוצות הכדורגל הבריטיות מצאתי במוספי הספורט הזעירים של עיתוני "דבר", "על המשמר", ו- "הארץ" בחדר הקריאה שסיקרו בשורה או שתיים את הליגה ואת משחקי גמר הגביע האנגלי היוקרתי.        

מקורות האינפורמציה העיתונאית הספורטיבית בשנים 1952 – 1948 היו מוגבלים ומועטים . העיתונות הגישה אותן במשורה כמו גם חמש הדקות השבועיות היחידות ברדיו, התוכנית "ממגרש הספורט" במוצ"ש שהוגשה ע"י השדרנים נחמיה בן אברהם ואלכסנדר אלכסנדרוני . בנוסף לשני המקורות האלה קלט הרדיו הישן שלנו את תוכנית הספורט רבת המוניטין "Sports Report" של רדיו ה- BBC בהפקה והגשה של הצמד אָנְגוּס מְקָאיי ואִימוֹן אָנְדְרִיוּס.

טקסט תמונה : 1947 . לונדון לאחר מלחמת העולם ה- 2 . אצטדיונה של קבוצת צ'לסי, הקרוי, "סטאמפורד ברידג' " בלונדון. התמונה מתעדת את ההמולה, הכמיהה, והגעגוע העצום של הבריטים למשחק הכדורגל . קהל רב שנותר ללא כרטיסים למשחק צ'לסי נגד הקבוצה הסובייטית דינמו מוסקבה פרץ ליציעים ומילא את האצטדיון עד גדותיו . (באדיבות אינטרנשיונאל פוטבול בוק. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : מאי 1953. לונדון. בטרם שריקת הפתיחה במשחק הגמר על הגביע האנגלי באצטדיון "וומבליי". זוהי הזוכה בגביע קבוצת בלקפול (Blackpool) בראשות הקיצוני הימני שלה סטנלי מתיוס שמחוללת סנסציה ומנצחת 4 : 3 את קבוצת בולטון וונדררס (Bolton Wanderes) בראשות החלוץ המרכזי נאט לופטהאוס , לאחר שקבוצת בולטון צעדה כבר ביתרון 3 : 1. זיהוי הנוכחים בשורת העומדים משמאל לימין : סיר סטנלי מתיוס, הארי ג'ונסטון, גרוסלאנד, פארם, גארט, האייוורד, קלי. זיהוי הנוכחים של היושבים משמאל לימין : טיילור , הובסון , סטנלי מורטנסן , בראון, פרי. דור ישראלי שלם גדל על כישרון המשחק של סיר סטנלי מתיוס האגדי. (באדיבות אינטרנשיונאל פוטבול בוק. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טורניר הטניס השנתי ב- ווימבלדון השנת הותיר עלי רושם רב מאז ילדותי לצד שלושת הטורנירים הנוספים של ה- Grand slam", אליפות אוסטרליה (מלבורן) , אליפות צרפת (רולאן גארוס בפאריס) ואליפות ארה"ב (ניו יורק) ונקראה "פורסט הילס" ואח"כ "פלשינג מדואוס" בניו יורק . עקבתי אחריהם . אני זוכר היטב את ההיסטוריה והמורשת המופלאה של ווימבלדון שהחלה ב- 1877 [1]  ונמשכת ברצף (להוציא את מלחמת העולם הראשונה 1918- 1914 ומלחמת העולם השנייה 1945- 1939) בעוצמה, תנופה, ויוקרה רבתיים. טורניר ווימבלדון מרכז סביבו עניין וסקרנות עד עצם היום הזה של שנת 2013. עובדה שעשרות רשתות טלוויזיה בינלאומיות ובראשן ה- Host broadcaster המקומי רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC משלמות הון עתק עבור הזכות להעביר למדינותיהן את המשחקים בשידורים הישירים. צריך להבין שה- BBC על שני ערוציו BBC 1 ו- BBC 2 , מייחד מידי שנה כ- 130 – 120 (מאה ועשרים  עד מאה ושלושים) שעות שידור במשך שבועיים של קיום הטורניר (תמיד בשליש האחרון של חודש יוני וראשית חודש יולי) . נפלה בידי הזכות כמנהל שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית- ערוץ 1 לייבֵא את שידורי ווימבלדון הישירים למען צופי הטלוויזיה בארץ במשך כשבע עשרה שנים, 1998 – 1981. בחורף 1982 השתתפתי לראשונה בתוקף תפקידי בפגישת מנהלי מחלקות הספורט של ה- EBU איגוד השידור האירופי ה- Sports Working Party שהתקיימה במדריד לרגל הפקת שידורי מונדיאל ספרד 1982. הדיונים עסקו גם בצדדים הכלכליים של רכישת זכויות שידורי הספורט הבינלאומיים (לרבות טורניר הטניס של ווימבלדון) הגובים שוב ושוב מחירים ניכרים מהשידור הציבורי האירופי. אז הבנתי כמנהל ומפיק טלוויזיה את ההתעניינות האירופית הגדולה שקיימת סביב הטורניר. לא כל המנכ"לים ראו בעין יפה את שידורי ווימבלדון ואת התעניינותי האישית במפעל הטלוויזיה היפהפה ובסיגנל המרשים של ה- BBC. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לא רק לא אהב טניס לא הייתה לו סבלנות לסוג זה של ספורט שמבקר הטלוויזיה בשעתו של עיתון "הארץ" מר אברהם טל הגדיר אותו כ- "פאק – פאק , פאק – פאק" . הכותרת האנטגוניסטית מלמדת מה הייתה דעתו של מבקר הטלוויזיה ההוא אודות ייחוד זמן מסך למשחק הטניס. המנכ"לים הבאים של רשות השידור אורי פורת ומוטי קירשנבאום שהיו נבונים ממנו מיוסף "טומי" לפיד העניקו לי לעומתו זמן מסך ביד רחבה (במסגרת האילוצים הידועה) וגם את התקציבים הדרושים. היה לנו נוח בעיקרון "להתעסק" עם שידורי ווימבלדון מפני שהמשחקים שוחקו בשעות אחה"צ (בין שלוש לשבע על פי שעון ישראל) ולא חדרו ללב ה- Prime time.

הייתה לנו בימים ההם של סוף עשור ה- 70 וראשית עשור ה- 80 של המאה שעברה תחרות עיקשת עם הטלוויזיה הירדנית JTV (ראשי תיבות של Jordan Television), שהייתה חברה ב- EBU כמונו) השכנה הדוּ – ערוצית שידרה ישיר בערוץ 6 שלה את משחקי חצי הגמר והגמר של הנשים והגברים מ- ווימבלדון, והביסה אותנו ללא תנאי. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ספג ביקורות קשות בעיתונות מפני שהתעלם שנה אחר שנה מבקשתנו ומבקשת הציבור לשדר ישיר את תחרויות חצי הגמר והגמר לנשים וגברים של ווימבלדון בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא לא התרשם יתר על המידה מהביקורות השליליות שהוטחו וסִיכֵּל כל יוזמה של אלכס גלעדי ואח"כ גם שלי. בשנות ה- 70 ו- 80 של המאה שעברה הפך הטניס בישראל בהשראתו והכוונתו של ד"ר איאן פרומן מנהל מרכז הטניס ברמת השרון ולימים חתן פרס ישראל מספורט אצילי של אנשים אמידים, למשחק המוני שכל הציבור נוטל בו חלק . תרבות הטניס קנתה לה אחיזה איתנה בארץ . לפתע צצו מאות מגרשי טניס במדינה וצמחו מאות אלפי שחקנים חובבים שהעריצו את הענף . זאת הייתה עובדה . היה ידוע שמאות אלפי חובבי ספורט וטניס ישראליים צופים בשידורים הישירים של הטלוויזיה הירדנית ובזים לטלוויזיה הישראלית הציבורית שנמנעת מלבצע את רצונו ובקשתו של ציבור רחב . מבצע שידורי הטלוויזיה הישירים מ- ווימבלדון היו מהלך טכנולוגי פשוט .יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל היה רק צריך לסַמֵן לי אוֹר יָרוֹק . אך פקודתו בוששה להגיע . העיתון "ידיעות אחרונות" התגייס ללעוג למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ולמנהל הטלוויזיה שלו טוביה סער . הוא עשה זאת באמצעות קריקטורה של מייק שהתפרסמה ב- 5 ביולי 1983 בהבלטה בעמוד האחורי של הגיליון לאחר זכייתו השנייה של ג'ון מקנרו האמריקני בתואר משניצח במשחק הגמר את האוסטרלי כְּרִיס לוּאִיס 3 : 0 . בקריקטורה של מייק נראה המלך חוסיין מלכה ההָאשֶמִי של ירדן מֵגיח לביתו של אזרח ישראלי הצופה בשידורי ווימבלדון בטלוויזיה הירדנית ותובע ממנו את תשלום האגרה [1] . הקריקטורה הלעגנית נתנה ביטוי לפופולאריות של הטורניר בישראל . היא העצימה את חוויית הצפייה של הציבור הישראלי בהם מחד ואת שמרנותו הבלתי מובנת של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מאידך . יוסף "טומי" לפיד היה האיש שחסם בגופו ממש את שידורי הטניס הנעלים והמרתקים האלה בטלוויזיה הישראלית הציבורית .

טקסט תמונה : קריקטורה של מייק בעיתון "ידיעות אחרונות" מ- 5 ביולי 1983. המלך חוסיין שליט הממלכה ההאשמית ירדן, תובע לעצמו את אגרת הטלוויזיה לאחר שנודע לו כי מאות אלפי חובבי טניס בישראל צופים בשידורי ווימבלדון בטלוויזיה הירדנית JTV (חברה מלאה ב- EBU כמונו). משהראיתי את הקריקטורה למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד (עיתונאי במשך שנים רבות בעיתון המתחרה "מעריב"), גיחך והשיב לי, "אנשי "ידיעות אחרונות" לא יטיפו לי מוּסַר !". אולם העיתון "ידיעות אחרונות" צדק. (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות").

הבדל תהומי היה פרוש בין גישתו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לשידורי הטניס לבין תפישת השידור של הבאים אחריו אורי פורת ומאוחר יותר של מוטי קירשנבאום. יוסף "טומי" לפיד החזיק בדעתו של אברהם טַל מבקר הטלוויזיה בעיתון "הארץ" שהעניק פעם כותרת למאמר בעיתונו ב- 17 ביוני 1985 בעקבות כתבה על שני שחקני הטניס שלמה גליקשטיין ועמוס מנסדורף ששודרה ב- "יומן השבוע" בטלוויזיה הישראלית, וכינה אותה "פאק- פאק , פאק- פאק". כך כתב [2] .

"…טניס משאיר אותי קר לגמרי . לדעתי זהו משחק משעמם , חד גוני , מעייף (את הצופה) הנמשך בדרך כלל הרבה מעבר לסָביר . פאק – פאק , פאק- פאק , פאק- פאק , כמה זמן אפשר ?! אבל אני מבין שמשחק זה זוכה בשנים האחרונות לפופולאריות רבה , אם משום שנחשב למשחקם של יפים ויפות , עשירים ועשירות , ואם משום שאפשר לבוא למגרש ולראות ספורט בלי להסתכן בסכנת נפשות . לא שורפים שם טריבונות , לא משליכים חזיזים אלא מוחאים כפיים בנימוס . עכשיו אפילו שישראל קיסר משחק טניס , המשחק הפך לעממי ומושך אלפי צופים. פאק- פאק , פאק- פאק . לא מתרשם מחבטות ההעברה של שלמה גליקשטיין .ברור שעורכי הכתבה נוטים לטובת הישראליים . פאק- פאק , פאק- פאק . מתחיל להתעייף . למה מראים את זה "ביומן" ? מנחש שנגמר למחלקת החדשות תקציב החודש , והם לקחו בהלוואה כמה מאות מטרים מצולמים ממחלקת הספורט . פאק- פאק…" .

טקסט תמונה :  17 ביוני 1985. ביקורת טלוויזיה שלילית של העיתונאי אברהם טל בעיתון "הארץ" הנוגעת לשידורי הטניס הישירים בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (באדיבות עיתון "הארץ").

העיתונות הכתובה השפיעה על מהלכי השידור של מנכ"ל הרשות לטוב ולרע. יוסף "טומי" לפיד בחר להיות רחוק מהטֶנִיס. אולי חשב שזה משחק לעשירים . בערוב ימיו כמנכ"ל רשות השידור שיחקו כבר בישראל מאות אלפי חובבי טֶניס הודות לתושייתו של ד"ר אִיָאן פְרוּמַן. רובם היו אגב ממעמד הפועלים. הם היו גם צופי הטלוויזיה הפוטנציאליים הרבים של שידורי ווימבלדון . לכֵן הופעתו של אורי פורת בשמֵי רשות השידור בחודש אפריל 1984 לאחר הסתלקותו של יוסף "טומי" לפיד הייתה דרמטית ומהפכנית מנקודת המבט של התפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה . הוא פשוט ייחד זמן שידור נוסף לענפי הספורט הפופולאריים על מסך הטלוויזיה הציבורית והקדיש לי יֶתֶּר אמצעי הפקה וצילום לטובת כיסוי אירועי הספורט הרלוואנטיים על מרקע הטלוויזיה הישראלית. אורי פורת מנכ"ל רשות השידור החדש שינה לחלוטין את תפישת עולמו של המנכ"ל היָשָן יוסף "טומי" לפיד. הוא הכניס את אירועי הספורט הבינלאומיים החשובים לסַל השידורים של משלם האגרה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. פתאום יכולתי לשָדֵר ישיר את משחקי הגמר של גביעי אירופה בכדורגל לקבוצות אלופות ומחזיקות גביע, שידורי אולימפיאדת לוס אנג'לס 84' הורחבו לאין שיעור. בתוך מעטפת מטריית השידורים הגלובאלית הזאת סייע לי המנכ"ל לחתום גם על חוזי השידורים הישירים של הטניס עם ה- EBU והוועדה המארגנת של משחקי ווימבלדון ולהביאם בשידורים ישירים ארצה . בכך חוֹלֵל שינוי מפליג . זה נראה טריוויאלי היום , אך זה היה הישג שידור עצום לפני יותר מעשרים שנה .

מאות אלפי חובבי הספורט הלָבָן בישראל יכלו החל מאמצע שנות ה- 80 לצפות בצורה שיטתית בשידורים ישירים בהיקף כמעט מלא של משחקי חצי הגמר והגמר לנשים וגברים בטורניר הטניס הבינלאומי החשוב והפופולארי ביותר בעולם . לפתע בקיץ 1985 פתחנו  ב- Weekend ארוך בן ארבעה ימים של שידורי טניס ישירים מווימבלדון . זה החל ביום חמישי – 4 ביולי 1985 בשתיים בצהריים . שידרנו ישיר את משחקי חצי הגמר לנשים בהם מַרְטִינָה נַאבְרָאטִילוֹבָה וכְּרִיס אֶוואֶרט מעפילות למשחק הגמר . "משחק השבוע" באותו ערב ייוחד לסיכום משחקי חצי הגמר לנשים לטובת הצופים שלא יכלו לראות את המשחקים בשידור ישיר . ביום שישי – 5 ביולי 1985 שידרנו ישיר את משחקי חצי הגמר לגברים . הדרום אפריקני קֶווין קָארֶן והנער הגרמני בן ה- 17 בּוֹרִיס בֶּקֶר העפילו לגמר . בלילה שידרנו שוב תוכנית מסכמת של משחקי חצי הגמר של הגברים . שני השידורים הישירים של משחקי הגמר , בשבת – 6 ביולי 1985 בגמר הנשים בו הביסה מַרְטִינָה נַאבְרָאטִילוֹבָה את כְּרִיס אֶוואֶרט 2 : 1 , וביום ראשון – 7 ביולי 1985 במשחק הגמר לגברים בו הפתיע בּוֹרִיס בֶּקֶר והביס את קֶוִוין קָארֶן בניצחון 3 : 1 – הפכו לסנסציה בארץ . הופתענו כאשר מצלמות ה- BBC חשפו את נער הפלא הגרמני אוכל בננות בהפסקות הרבות במשחקים (בנות דקה ותמיד בתום סיכום הנקודות הלא זוגי במערכות) . זאת הייתה הפעם הראשונה בה מאות אלפי צופי הטלוויזיה במדינת ישראל ראו כשווים לעשרות מיליוני עמיתיהם באירופה את הטֶניס הטוב בעולם בשידורים ישירים . המתנו יותר מידַי שנים כדי להפוך לרשת טלוויזיה מתקדמת יותר במחיר כספי זעוּם . אֶפשָר היה לעשות את זה הרבה קודם לכֵן . בס"ה נדרשנו להתחבר לשידורים לווייניים Multilateral (רבי משתתפים) . אפילו עמדת שידור באצטדיון המרכזי בווימבלדון עדיין התביישתי להזמין . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת הרשה לי להגשים את חלומי ונתן לי לפתע לשדר ישיר את משחקי ווימבלדון . לא רציתי להיות חזיר ולבקש ממנו גם עמדת שידור . לכן דוּבַּר בשלב הראשוני על שידורי Off Tube בלבד מן המוניטור באולפן בירושלים .

באופן פרדוקסאלי היתרון הגדול של טורנירי הטניס בווימבלדון בלונדון שאִפשֵר את שידורם הישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית היה נעוץ דווקא בקיומם של המשחקים בזמן צפייה לא נוֹח . בשעות אחה"צ ולפנות עֶרֶב על פי שעון ישראל . לא ב- Prime time . אילו נערכו המשחקים בשעות העֶרֶב לא ניתן היה לשָדרַם , בין אם הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה מונופול שידור בשנות ה- 80 ו/או ברת תחרות בעידן הרָב עַרוּצִי בשנות ה- 90 . שום מנכ"ל רשות השידור או מנהל טלוויזיה ששאפו בכל מאודם להידמות למופת השידור של ה- BBC הבריטי לא היה מרהיב עוז בנפשו ולא היה מֵהִין לשַדֵר ישיר את תחרויות גמר ווימבלדון לנשים וגברים בטניס בלֵב ה- Prime Time הישראלי . רבים מהקולגות שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית טענו בפני אז שטורניר הטניס של ווימבלדון הוא אירוע בריטי ייחודי ולכן ה- BBC משקיע מאמץ לא קטן ברכישת זכויות השידורים שלוֹ . אַל לה לטלוויזיה הישראלית הציבורית להידמות בעניין הזה ל- BBC . ישראל איננה אנגליה . זאת הייתה אִיוֶולֶת וגישה חסרת אופק. טורניר הטניס של ווימבלדון הוא אירוע ספורט בינלאומי בעל עניין עולמי שחרג מזמן מגבולות בריטניה . הוא חשוב ופופולארי מסוגו בעולם. כל רשתות הטלוויזיה הציבוריות המאוגדות ב- EBU מייחדות לוֹ מסורת שידור ארוכה ו- Space נרחב בלוח השידורים שלהן, ומשדרות ישיר את משחקי הטורניר. חלקן מהשלבים הראשונים שלוֹ , אחרות משלב שמינית הגמר ואילך, ויש כאלה גם משלב רבע הגמר. אנחנו תמיד החילונו לשַדֵר ישיר רק משלב חצי הגמר. את משחקי הנשים והגברים כאחד.

תשלומי זכויות השידורים שמשלמות רשתות הטלוויזיה באירופה , וגם בעולם , ובראשן רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC  וערוץ 7 האוסטרלי (Channel 7) לוועדה המארגנת של משחקי ווימבלדון מידֵי שנה בשנה צברו ברבוֹת השנים תאוצה אדירה . הם אִפשרו לבעלי מועדון הטניס הפרטי הזה להפוך את הטורניר לנושא פרסים ראשון במעלה בו המנצח והמנצחת קיבלו ב- 2005 כל אחד מיליון דולר תמורת שבועיים "עבודה" . אך מועדון הטניס של ווימבלדון הגיע להישג מפליג , רָב יותר מהכסף . הוא יצר מסורת משחקים נפלאה ורצופה מאז 1877 . דוֹר אחר דוֹר , במשך 130 (מאה ושלושים) שנה , הפכו המארגנים את טורניר הטניס לאירוע ספורט תרבותי מיוחד במינו , זמן רב לפני שהממון קיבע את מקומו המרכזי בספורט הבינלאומי וגם בתחרויות הטניס כמובן . צריך לראות את התורים הארוכים המשתרכים לאורך קילומטרים של צופים המבקשים להבטיח לעצמם כרטיסים . חלקם מקימים אוהלי סיירים במקום וישנים שם בלילות כדי להתייצב בבוקר בראש התור .

הטלוויזיה הישראלית הציבורית כבר שידרה בהיסטוריה שלה הרבה מאוד אירועי ספורט ב- Prime time שלה מבלי שנציגים ישראליים ייטלו חלק באירועים האלה . לווימבלדון אין סיכוי . ווימבלדון יוֹק . באותם הפעמים שהשידורים הישירים של משחקי חצי הגמר והגמר של ווימבלדון התארכו ופלשו ללֵב ה- Prime time הישראלי , הם נקטעו באכזריות ע"י חלק ממנהלי הטלוויזיה ובראשם יוסף בר-אל . הקטיעה המפורסמת ביותר התרחשה בסופו של משחק הגמר לגברים בקיץ 1985 בין בוריס בקר הנער הגרמני בן ה- 17 לבין קווין קארן מדרום אפריקה . קוטע השידור היה יוסף בר-אל המנהל הזמני בימים ההם של הטלוויזיה הישראלית .

אִילוּ משחקי הגמר של טורניר הטניס ברמת השרון היו נערכים ב- Prime Time , הנהלת הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא הייתה מתייחסת אליהם כלל , ולעולם לא הייתה משדרת אותם בשידור ישיר . אולי מפני שהם עדיין נתפשים ע"י מנהיגות השידור בהווייתם כסטריאוטיפ ספורט ולא טניס ישראלי טהור . אלכס גלעדי ואנוכי הסברנו לד"ר אִיָאן פְרוּמַן בסוף שנות ה- 70 ותחילת שנות ה- 80 את מהות יחסי הגומלין בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לטניס הישראלי . שידורים ישירים אפשריים רק בשעות אחה"צ . לעולם לא בזמן צפייה ראשי . ד"ר איאן פרומן קיבל את ההסבר . למנהיג הטניס הישראלי בימים ההם הספיקה חשיפה בערוץ המונופוליסטי גם בזמן צפייה לא נוח שנחשב ל- Non prime time . משחק הגמר לנשים בווימבלדון מתקיים תמיד בשבת אחה"צ ומשחק הגמר לגברים ביום ראשון אחה"צ .  מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ומנהלי הטלוויזיה הישראלית בתקופתו , לא ידעו או שמא לא רצו לדעת ולהכיר בעובדה כי רֶשֶת הטלוויזיה הציבורית האנגלית  ה- BBC  פסגת חלומותיהם הטלוויזיוניים , משדרת עוד מימי המונופול באנגליה , מאז שנת 1937, שנה אחרי שנה את טורנירי הטניס של ווימבלדון באופן בלעדי . שני הערוצים הציבוריים – ממלכתיים בבריטניה 1-BBC  וְ-  2-BBC  מייחדים להם מידֵי יום בכל אחד  מ- 14 ימי המשחקים של הטורניר כ- 12 שעות שידורים ישירים, לרבות סיכומים ותקצירים עדכניים. יתירה מזאת . המנכ"לים של ה- BBC לדורותיהם שילמו ממון רב לוועדה המארגנת של משחקי ווימבלדון שהיא ארגון ספורט פרטי לחלוטין ולא בריטי לאומי , כדי לשַמֵר בידיהם את זכויות השידורים של טורניר הטניס החשוב בעולם בידי השידור הציבורי . צריך להבין שמאז ימיו של שחקן הטניס הבריטי הנודע פְרֶד פֶּרִי מי שזכה בשלוש אליפויות ווימבלדון ליחידים ב- 1934 , 1935 , ו- 1936 , לא קמו לאנגליה גיבורי טניס כלשהם , ואף על פי ה- BBC עסק בטורניר מבוקר עד ערב . עיתונאות השטח של ה- BBC היא פנטסטית . אם אתם חובבי טלוויזיה וטניס ומזדמן לכם לבקר באנגליה בעת טורניר ווימבלדון כדאי לכם להתיישב במלון שלכם מול מרקע השידור הציבורי הבריטי ולצפות בעיתונאות שטח במיטבה .

הגדיל לעשות המנכ"ל המוכשר של ה- BBC ב- 1999 גרג דייק (Greg Dyke) כשעִם מינויו למשרה הרמה חתם על חוזה שידור בלעדי ל- 5 שנים עם מועדון הטניס האנגלי והעלה את רף התשלומים ל- 10000000 (עשרה מיליון) דולר לעונה . 50000000 (חמישים מיליון) דולר לחמֵש שנים [3] . צריך להבין ולזכור שטורניר הטניס בווימבלדון איננו אירוע ספורט לאומי אופייני בו נוטלת חלק נבחרת אנגליה (מדינה שאיננה נחשבת למעצמת טניס) . זהו אירוע ספורט המאורגן לתפארת ע"י וועדה מארגנת פרטית וזוכה להתעניינות תקשורתית לאומית ובינלאומית ערה . למשחקי חצי הגמר והגמר לנשים וגברים בווימבלדון מעפילים בדרך כלל טניסאים מלאומים שונים , שוודיים אמריקניים , אוסטרלים , גרמניים , צ'כוסלובאקיים , שווייצריים , וספרדים , אך מעולם לא שחקני טניס אנגליים. הטניסאית הבריטית האחרונה שזכתה בווימבלדון הייתה וִוירְגִ'ינְיָה וֵוייד (Virginia Wade) בשנת 1977, ובין הגברים היה זה פְרֶד פֶּרִי (Fred Perry) שלוש פעמים רצופות בשנים 1934 , 1935 , ו- 1936 . אף על פי כן משדרת רשת הטלוויזיה הציבורית באנגליה ה- BBC  באהבה גדולה את משחקי טורניר הטניס הזה ומשלמת עבורם הון תועפות . עשרות רשתות טלוויזיה ציבוריות באירופה המסונפות ל- EBU  הלכו בעקבות ה- BBC . הן שילמו ממון כדי לשדר ישיר לצופי הטלוויזיה שלהם את תחרות הטניס החשובה בעולם – ווימבלדון (Wimbledon). הכרך עב הכרס שחקרתי וכתבתי, "הפקות חובקות ארץ ועולם . הייתי שם." עוסק ודן שוּב ושוּב בשאלת "מיליון הדולר" הנצחית. האם על השידור הציבורי לייחֵד מָמוֹן רב למען שידורי הספורט היוקרתיים בטלוויזיה הכולל בתוכו מאמץ טכנולוגי גדול ואמצעי הפקה משמעותיים . ואם כן  כיצד , באיזה אופן , ובאיזו תדירות עליו לעשות זאת , וכמה עליו לשַלֵם . או שמא מוטלת עליו החובה להתעלם במתכוון משידורי הספורט כדי להתרכז במשימות שידור ציבוריות אחרות שלרבים נראות חשובות יותר , כמו חדשות , תיעוד דוקומנטארי , אומנות , מוסיקה , מדע , ועשיית דרמות וסדרות טלוויזיה מקוריות ישראליות , ובכך להַפְקִיר את זירת רכישת זכויות השידורים של אירועי הספורט היקרים והיוקרתיים בידיו של השידור המסחרי .

ה- BBC מתנגד באורח מסורתי לתזת ההפקרה . הוא רואה בשידורי הספורט נדבך מסורתי חשוב בלוח השידורים הציבורי שלוֹ מימים ימימה . רק בשנת 2000 שידר ה- BBC  כ- 1900 שעות ספורט בשני ערוצי הטלוויזיה שלוֹ . זאת ועוד . למלחמתו של ה- BBC העקובה מדם ירוק של דולרים מרשרשים נגד שידורי הטלוויזיה בלוויין BSKYB המסחריים של רוּפֶּרְט מֶרְדוֹק על אירועי הספורט היוקרתיים והחשובים למשלם האגרה הבריטי , הצטרפה ב- 1991 ממשלת בריטניה , שהחליטה כי שורה של אירועי ספורט חשובים , גדולים ורלוואנטיים לציבור הבריטי , יוכלו להיות משודרים על פי חוֹק (Listed Events Legistlation) , אך ורק בשלושת ערוצי הטלוויזיה הציבוריים באנגליה , ב- BBC , ITV , ו/או Channel 4 . ממשלת בריטניה קבעה כי המשחקים האולימפיים , המונדיאלים של הכדורגל , משחק הגמר השנתי על הגביע האנגלי בכדורגל (FA Cup) , משחק גמר על הגביע הסקוטי בכדורגל , משחקי קריקט (Cricket) בהשתתפות נבחרת אנגליה , טורניר משחקי ווימבלדון בטניס, מרוץ הסוסים השנתי הדרמטי ומלא ההפתעות בליוורפול המכונה, "The Grand National", ומרוץ הסוסים נוסף הקרוי , "The Derby", הם קניין של השידור הציבורי בלבד [4] .

משחקי חצי הגמר בווימבלדון מתחילים באחת בצהריים שעון לונדון ומשחקי הגמר בשתיים אחה"צ. בשלוש ו/או ארבע אחה"צ מותנה בשעון הקיץ של ישראל . השידורים הישירים שלנו לא חדרו בדרך כלל ללֵב  ה- Prime time. החיסרון הגדול של שידור ישיר של משחק טֶנִיס בטלוויזיה נעוץ בחוקת המשחק שלוֹ . משחק הטֶניס אינו מוגבל בזמן. סיומו מותנה בכמות צבירת הנקודות של המנצח ולא בזמן ההתמודדות המוגדר ע"י שעון כמו במשחקי כדורגל וכדורסל למשל. הדבר מסבך את חישובי מִשְכוֹ של משחק הטניס והופך אותו לקריטי בעיקר ברשת טלוויזיה ציבורית מסוגה של הטלוויזיה הישראלית שעומד לרשותה אפיק שידור יחיד עליו יש לה שני שותפים הטלוויזיה החינוכית והטלוויזיה בערבית. הוא יכול להיות פעם קצר מידי לצורך חישובי השידור ולעיתים ארוך מידי. בדרך כלל הוא מתארך וחוצה את גבולות השידור שהקציבו לנו. "השותפות" המאולצת הזאת בין שלושה גופי שידור (על פי חוֹק השידור במדינת ישראל) עַל אותו סיגנל שידור, העניקה לטלוויזיה החינוכית את הזכות לשָדֵר עליו משמונה בבוקר ועד תום "עֶרֶב חדש" בחַמֵש וחֵצי אחה"צ, ואח"כ הותירה אותו משֵש וחֵצי עד שמונֶה בערב בידי הטלוויזיה בשפה הערבית . לטלוויזיה הישראלית הציבורית הוקצתה שעת שידור אחה"צ לילדים והנוער, ומשמונה בערב עד חצות. הקצאת זמנים מיושנת מראשיתה ואנכרוניסטית מיסודה.

החלוקה הכפויה הזאת הולידה מחלוקות בשידורי ספורט מתמשכים כמו שידורי הטניס כשכל גוף שידור אוחֵז בחלקת הפרטית שלו ואיננו מסכים לוותר למען אינטרס השידור הכללי. שידורי ווימבלדון סבלו מכך. גב' יוֹהָנָה פְּרֶנֶר ז"ל מנהלת התוכניות בטלוויזיה החינוכית הבינה את ערך שידורי הספורט הרלוואנטיים והסכימה לפנות את זמן השידור עבור שידורי ווימבלדון מארבע עד חמֵש אך לעולם לא וויתרה על "עֶרֶב חָדָש" (17.30 – 17.00). יוסף בר-אל הסכים בטוּבוֹ להקריב חצי שעה מנתח השידור שלוֹ משֵש וחֵצי עד שֶבַע בעֶרֶב אך כמו גב' יוֹהָנָה פְּרֶנֶר ז"ל לא וויתר על יומן החדשות שלוֹ שהחל בשֶבַע בערב (19.00) . השידור הישיר ההיסטורי הראשון בתולדות הטלוויזיה הישראלית של משחק הגמר לגברים בטורניר הטניס של ווימבלדון נערך ביום ראשון – 7 ביולי 1985 בין בּוֹרִיס בֶּקֶר הנער הגרמני בן ה- 17 לדרום אפריקני קֶוִוין קָארֶן . ההתמודדות בין השניים התארכה ולא הגיעה לסיומה בשבע בערב כמצופה . המערכות השנייה והשלישית נמשכו כנצח והסתיימו ב-Tie Break ופעמיים בהכרעה מינימאלית 7 : 6 לכל אחד משני השחקנים. במערכה הרביעית ניצב הנער בּוֹרִיס בֶּקֶר על סַף ניצחון סנסציוני . אורי לוי שידר ישיר את המשחק עם הפרשן יוסי שטבהולץ . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה צריכה להמתין עוד כמה שניות לסיום ההתמודדות הדרמטית , אך יוסף בר-אל המנהל הזמני בימים ההם ובו בזמן גם המנהל של הטלוויזיה בשפה הערבית , קטע את השידור הישיר שלנו ועבר לשָדֵר את החדשות בשפה הערבית . יצאתי מדעתי . גם המנכ"ל אורי פורת יצא מדעתו ושָלָף לעברו של יוסף בר-אל כרטיס צהוב אך לא העיף אותו מכר הדשא הטלוויזיוני . יוסף בר-אל ולא רק הוא ראו בשידור הישיר של הטניס סטריאוטיפ ספורט שמתאים להיות Filler , מילוי זמן שידור בשעות אחר הצהריים .

בּוֹרִיס בֶּקֶר המדהים ניצח 3 : 1 במערכות , 6: 3 , 6 : 7 , 7: 6 , ו- 6 : 4 , והניף את הגביע  אך מאות אלפי צופי הטניס בישראל לא זכו לראות את התמונות האלה . הם היו צריכים להחליף תחנה ולעבור לצפות בערוץ 6 של הטלוויזיה הירדנית ששִידֵר ישיר את המשחק עד תומו וכמובן את טקס הענקת הגביע המסורתי . העיתונות לא עשתה חשבון וירדה על יוסף בר-אל כפי שלא עשתה מעולם לשוּם מנהל טלוויזיה אחר שקדם לוֹ. קטיעת השידור הישיר שניות אחדות לפני סיומו הייתה אִיוֶולֶת . יהושע שגיא מעיתון "הארץ" נתן למחרת  ב- 8 ביולי 1985 דרור לעֵט הסרקסטית שלוֹ [5] .

"…תודה לך קינג חוסיין, הוד מעלתו, בלי שום קשר לדעות פוליטיות ולתוכניות על עתיד הגדה והיחסים בין שני עמינו, אני רוצה להודות לך על השירות הספורטיבי הנהדר שמעניק לנו ערוץ הטלוויזיה שלך. ברגע שבטלוויזיה שלנו נאלצים להפסיק באמצע משחק הגמר את השידור מווימבלדון, אין לחובבי הספורט בישראל שום בעיה. עוברים לערוץ 6 או שעוברים לערוץ 3 , ומקבלים את כל ההצגה הגדולה בטלוויזיה הירדנית עד לסיומה הדרמטי .כולל הצילומים של אימא ואבא בֶּקֶר הנרגשים, המצלמים מן היציע במצלמה משפחתית קטנה את הבן הקטן שלהם עושה היסטוריה. נא הואֵל בטובך להעביר לאנשי מחלקת הספורט של הטלוויזיה שלכם את תודת כל שוחרי הספורט בישראל. אתם באמת עושים לנו שירות מצוין . בהתחשב בכך שאפילו בעד האגרה אינכם דורשים תשלום – זה באמת מעל ומעבר. תודה לך קינג חוסיין בשם כל שוחרי הספורט בישראל. תודה רבה…".

טקסט מסמך : 8 ביולי 1985 . העיתונות הכתובה תוקפת בחריפות רבה את קטיעת השידור הישיר בשבע בערב (19.00) שעסק בתיאור משחק הגמר ליחידים בווימבלדון בוריס בקר (גרמניה) – קווין קארן (דרום אפריקה). ההתמודדות ב- ווימבלדון עמדה להסתיים בתוך דקות בניצחונו של הנער הגרמני בוריס בקר בן ה- 17, אולם מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל החליט לא להמתין וקטע את השידור הישיר לטובת מהדורת החדשות בשפה הערבית. תחנוניי ליוסף בר-אל וניסיונות השכנוע כי המשחק או טו טו מסתיים לא הועילו ואל לו לקטוע את השידור הישיר על סף סיומו נדחו על ידו. (באדיבות אנשי ארכיון העיתונות של "בית אריאלה" בתל אביב מר מאיר שפירא ומר ערן רוזנצוויג ובאדיבות ארכיוני "חדשות" ו- "הארץ" ובאדיבות המו"ל מר עמוס שוקן, כמו גם באדיבות העיתון "מעריב"). 

הטלוויזיה הישראלית הציבורית קמה מעפרה ב- 1968. בסוף אותה שנה מונה דן שילון למנהל מחלקת הספורט. ב- 1968 נפתחו ארבעת טורנירי הטניס הגדולים בעולם אליפות אוסטרליה , אליפות צרפת (רולאן גארוס) , ווימבלדון, ואליפות ארה"ב (נקראים גרנד סלאם) גם בפני שחקני טניס מקצועניים. ליד שם הטורניר נוספה המילה האנגלית “Open”. העניין בהם גבר. ב- 1970 החלו הוועדות המארגנות לחלק פרסים כספיים שהלכו ותפחו למנצחים והמנצחות בארבעת טורנירי הגרנד סלאם [2]. הטלוויזיה הבינלאומית שכה חשקה וכמהה לכסות את המשחקים הללו, נדרשה לממן את הפרסים הכספיים באמצעות תשלום של זכויות שידורים.

שמותיהם של המנצחים והמנצחות בהיסטוריה הארוכה של ווימבלדון הדהדו באוזניי. היה זה האמריקני התמיר ויפה התואר ביל טילדן (Bill Tilden נולד ב- 1893 בפילדלפיה – ארה"ב) שהיה אלוף לאחר מלחמת העולם הראשונה בשנים 1920, 1921 ואח"כ שוב ב- 1930 כשהיה כבר בן 37 . הטניסאית הצרפתייה סוזאן לנגלן (Suzanne Lenglen נולדה ב- 1899 בפאריס – צרפת) הייתה אלופת ווימבלדון שֵש פעמים בשנים 1919, 1920, 1921, 1922, 1923, ו- 1925. ארבעת המוסקטרים הצרפתיים ז'אן בורוטרה, רנה לאקוסט, הנרי קושה, וז'אק ברונו שלטו בווימבלדון בשנים 1929 – 1924. ואיך אפשר לשכוח את הטניסאית האמריקנית הֶלֶן וִוילְס – מוּדיִ (Helen Wills Moody נולדה ב- 1905 בברקלי קליפורניה) שזכתה שמונה פעמים בתואר אלופת ווימבלדון בשנים 1927, 1928, 1929 , 1930, 1932 , 1933 1935 ו- 1938, ואת הלן ג'ייקובס המיוסרת ואליס מארבל מלאה שמחת נעורים . הטניסאי הבריטי פרד פרי היה אלוף ווימבלדון שלוש פעמים ברציפות בשנים 1934 , 1935 , ו- 1936 . 77 (שבעים ושבע) חלפו עד שהופיע אתמול טניסאי בריטי נוסף בשם אנדי מארי וזכה לראשונה בטורניר מאז ימיו של פרד פרי בשנות ה- 30 של המאה שעברה . האמריקני דונלד באדג' הוכתר פעמיים כאלוף ווימבלדון אחרי פרד פרי . ב- 1937 לאחר ניצחונו על הברון הגרמני גוֹטְפְרִיד פוֹן קְרָאם חביבו של אדולף היטלר וב- 1938 על הבריטי הנרי אוסטין בטרם פרצה מלחמת העולם ה- 2 .

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה. הטלוויזיה הישראלית הציבורית . זהו מודל חדש של מכונת הקלטה VTR (ראשי תיבות של Video Tape Recording) פרי המצאתה של חברת AMPEX ב- 1956, המוכשרת להקליט את סיגנלי ה- Video וה- Audio על רצועה מגנטית שרוחבה 2 אינטשים (קצת יותר מ- 5 ס"מ). המודל הזה היה ממוקם בשעתו בקומה השנייה – קומת ה- Master בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

הערה : ההיסטוריה של המצאת הטלוויזיה והתפתחותה הטכנולוגית הפנטסטית מאז ימיו של מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו (Paul Nipkow) לרבות קשרי הגומלין של עם אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם – נסקרת בהרחבה רבה בסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים שאני חוקר וכותב , וקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" .

משחק הטניס נוצר באקראי עבור הטלוויזיה . ממציא משחק הטניס בנה משטח קטן שאורכו 23.77 מ' ורוחבו 8.43 מ' , ויצר מבנה של ספירת נקודות חמקמקה מיוחדת במינה . יתרון 40 : 0 עדיין איננו מבטיח זכייה במשחקון ובנקודה . מניין הנקודות כולל בתוכה מערכת דרמות קטנות שבנויות נדבך על נדבך ואשר מתפוצצות ומגיעות לסיומן בתוך שניות מאז תחילתן, ומלוות באין סוף הפסקות קלות בדרך לניצחונו הסופי של מי מהמתחרים, שיאה של הדרמה הסופית . די להתבונן בשחקן חובט מכות הפתיחה בטרם החבטה כדי להיכנס בקלות לעוביה של הדרמה . ניתוח טלוויזיוני של משחק חצי הגמר של ווימבלדון 2013 בין שחקנים שווי כוחות נובאק דג'וקוביץ' וחואן מרטין דל פוטרו וגם של משחק הגמר בין אנדי מארי לנובאק דג'וקוביץ' מסביר כיצד בנויה הדרמה ומדוע היא מעוררת הזדהות עמוקה של הצופה עמה . לכך יש להוסיף את מהירות הכדור שמשוגר לעבר היריב לאחר חבטת הפתיחה במהירות של 200 קמ"ש, ו/או את חילופי המהלומות הרקטיות במהלך המשחק השוטף. אנדי מארי ונובאק דג'וקוביץ' מעדיפים לשחק מהקו האחורי אך אין הדבר מפחית מעוצמות הדרמות הקטנות . חישוב פשוט מראה כי כדור הטניס האלסטי צובר בעקבות חבטת הפתיחה תאוצה ממוצעת של 55 מטרים בשנייה אחת (גם הודות לטכנולוגיה של המחבטים המודרניים ששזורים בהם מיתרים וגידים איתנים) . כלומר כדור הפתיחה עובר כברת דרך בת כ- 15 מטרים מהקו האחורי של השחקן היריב ועד נחיתתו במלבן של השחקן המקבל בתוך שתיים אולי שלוש עשיריות השנייה. התנועה המהירה מאוד של כדור הטניס איננה מאפשרת התמודדות ארוכה. אחד משני השחקנים ו/או השחקניות ייכנע מוקדם בתוך שניות. בעת ההפסקות שבין הגשת פתיחה אחת לבאה אחריה מאפשרת ל- 20 מצלמות הטלוויזיה של ה- BBC שנוכחות באצטדיון לסקר מקרוב מאוד את מחזות הייאוש , האכזבה, והתקווה נחלתם של שני השחקנים ו/או השחקניות. גם ב- SSM (ראשי תיבות של Super Slow Motion). מצלמות הטלוויזיה אינן מחמיצות דבר מה עוד שמדובר בשני אובייקטים בשתי פיגורות בלבד הניצבות על כר הדשא . הן בוחנות כל תו בפניו של השחקן ו/או השחקנית ומפני שהן רבות כל כך חלקן מתפנות לעקוב אחרי הקהל הגדול המתאסף ביציעי אצטדיון לרבות פרטים מוכרים וידועי שם בתוכו. תוצאת הצילום של ה- BBC היא מרתקת ומצמידה לכורסא מאות מיליוני צופי טלוויזיה בכל רחבי העולם . גם אותי . כאמור החלה רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC את מסורת הכיסוי ב- 1937, מסורת שנשמרת בהצלחה רבה. BBC 1 ו- BBC 2 מייחדים כ- 130 (מאה שלושים) שעות שידורים ישירים ומוקלטים לסיקור טורניר ווימבלדון ומשלם מידי שנה לוועדה המארגנת עבור התענוג הזה כ- 13.000000 (שלושה עשר מיליון) דולר .

הטלוויזיה הישראלית הציבורית החלה לכסות את טורניר ווימבלדון ב- 1973. הסיקור לבש ופשט צורות והיקפו נבע מאופיים של המנכ"לים ומנהלי הטלוויזיה השונים. בטורניר ווימבלדון של 1980 נקרתה למנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי הזדמנות להעביר בשידור ישיר את המשחק בשלב השני בין אלוף ווימבלדון השוודי ביורן בורג לבין שלמה גליקשטיין. נסים קיוויתי ישב באולפן בירושלים ושידר ישיר את המשחק Off tube. לפתע החל לרדת גשם כבד בווימבלדון והמשחק הופסק והמשכו נדחה למחרת. מנהל הטלוויזיה היה יצחק "צחי" שמעוני ובתפקיד מנכ"ל רשות השידור כיהן יוסף "טומי" לפיד שסייר בבניין חדשים לבקרים כשהוא עוקב פעולות הניהול של מנהל הטלוויזיה. יוסף "טומי" לפיד פגש באקראי במסדרון את אלכס גלעדי בתום השידור הישיר של ביורן בורג – שלמה גליקשטיין שנקטע בשל מזג האוויר הסוער בלונדון. הוא התעניין לדעת בעלויות השידור הישיר שריתק מדינה שלמה . אלכס גלעדי היה ישיר וענה לו חיש מהר, "עבור זכויות השידור אנחנו משלמים 1500 (אלף וחמש מאות) דולר במסגרת חברותינו וה – Share שלנו ב- EBU אולם עבור השימוש ה- Unilateral בלוויין ה- Primary שילמנו כ- 7000 (שבעת אלפים) דולר נוספים (הטלוויזיה השוודית הציבורית SVT העבירה את המשחק בשידור ישיר באמצעות רשת קווי הקרקע (Microwave) הפרוסה לאורכה ורוחבה של אירופה). יוסף "טומי" לפיד נחרד מהעלויות הכספיות. הוא אמר לאלכס גלעדי כי הוא מבזבז כספי ציבור ומשחית אותם לריק. יוסף "טומי" לפיד התלונן אצל מנהל הטלוויזיה יצחק"צחי" שמעוני כיצד הוא מאשר לאלכס גלעדי להתנהל בצורה רשלנית כזאת. מנהל הטלוויזיה שתק ויוסף "טומי" לפיד החליט במקומו : "אלכס גלעדי אינני מאשר לך לשדר ישיר מחר את המשכה של ההתמודדות בין ביורן בורג לשלמה גליקשטיין . זה עולה יותר מידי כסף וזה לא כל כך חשוב" , טען . אלכס גלעדי לא נשאר חייב, "אם שלמה גליקשטיין יפתיע וינצח במקרה את ביורן בורג , ובטניס הכל אפשרי, תצטרך אתה להסביר למדינה שלימה כיצד זה לא אישרת לי שידור ישיר", השיב למנכ"ל ללא חשש בקול הבריטון הסמכותי שלו. יוסף "טומי" לפיד התבונן בתדהמה באלכס גלעדי ונכנע. הייתי עד ראייה ושמיעה לכל המחזה הזה. אני משוכנע עד היום שיוסף "טומי" לפיד ז"ל התפעל מנחישותו ומההיגיון ההגיוני של אלכס גלעדי. למחרת אחה"צ התיישב שוב נסים קיוויתי בעמדת שידור ה- Off tube באולפן בירושלים אולם כגודל הציפייה כך הייתה גודל האכזבה. שלמה גליקשטיין הובס והעיתונאי נחום ברנע עט על המציאה וכה צייץ : "גליקשטיין איננו גליק כל כך גדול".

טורניר ווימבלדון הראוותני והאטרקטיבי ביותר מבין ארבעת טורנירי הגראנד סלאם התאפשר כאמור לשידורים ישירים בטלוויזיה הישראלית הציבורית במשך רבע מאה של שנים משום שלא פלש ללב ה- Prime time. משחדרו לזמן הצפייה הראשי נקטעו מייד ובבהילות על ידי מנהלי הטלוויזיה למורת רוחם של צופי הטלוויזיה בישראל חובבי הטניס שנדדו מייד לערוץ 6 של הטלוויזיה האשמית הירדנית. תקופת הרנסנס של שידור טורניר ווימבלדון בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הייתה נחלתי ונחלת צופיי בתקופתו של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום (בשנים 1998 – 1993). בחודשו של פברואר 1996 סעדנו מוטי קירשנבאום, מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן, ואנוכי ארוחת צהריים במסעדת "טורקיז" בתל אביב יחדיו עם מר יאן מנקן (Jan Meneken) מחברת UFA הגרמנית המחזיקה בהפצת זכויות השידורים של טורניר הטניס היוקרתי ברחבי העולם. בתום שעתיים של מו"מ נחמד שהתקיים באווירה טובה בו חיסלנו שני בקבוקי יין מרלו, ניאות מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום לחתום על חוזה ארוך טווח בן שלוש שנים 1998 + 1997 + 1996 עם UFA ולשלם סכום כולל של 150000 (מאה וחמישים אלף) דולר. 40000 דולר עבור 1996, 50000 דולר עבור 1997, ו- 60000 דולר עבור 1998 . הייתי אסיר תודה למוטי קירשנבאום . נתתי לו לדעת את זה. בפעם הראשונה בהיסטוריה של רשות השידור נשלח שדר הטניס הנאמן שלי אורי לוי יחדיו עם הפרשן עמוס מנסדורף ל- ווימבלדון לשדר ישיר מהשטח ולדווח ממוקד ההתרחשות . בחלוף עשרות שנים של שידור טניס Off tube בא אורי לוי על שכרו. הגיע לו לשבת לבסוף בעמדת שידור בהיכל הטניס הנפלא והמהודר של ווימבלדון לאחר שנים רבות של שידור מהמוניטור בירושלים.

סוף הפוסט מס' 243. הועלה לאוויר בשעות אחה"צ של יום שלישי – 9 ביולי 2013.