הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי .

————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 303 : הועלה לאוויר במוצ"ש של – 19 באוקטובר 2013

————————————————————————————————-

פוסט מס' 303. לבוראל קאצ'ו – מכבי ת"א 80:84 (ב- 17 באוקטובר 2013 בוויטוריה – ספרד) במסגרת מחזור 1 בבית מס' 4 ב- Euroleague. שידור ישיר בערוץ 10. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 303. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

הקבוצה הספרדית לבוראל קוצ'ה מנצחת בוויטוריה את מכבי ת"א 80:84 ביום חמישי – 17 באוקטובר 2013 במסגרת המחזור ה- 1 בבית מס' 4 ב- Eurolrague . שידור ישיר בערוץ 10. 

מנכ"ל ערוץ 10 מר רפי גינת הוא בעל טביעת עין וניסיון עצום בטלוויזיה. תוצאה של שהייה בת עשרות שנים בתעשייה. עם פתיחת השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א ב- Euroleague של עונת 2014 – 2013 מבצע רפי גינת רֵה – אוֹרְגַנִיזַצְיָה ומדיח מכהונתו בערוץ 10 את הצוות ניב רסקין וצבי שרף, צוות שמתמחה בשידורי כדורסל, וממנה וממנה לתפקיד הנכבד צוות שידור אחר השַדָּר הוותיק יורם ארבל ולצדו את הפַּרְשָן פיני גרשון. ההבדל בין יורם ארבל השרוי בעשור השמיני לחייו לבין ניב רסקין הצעיר ממנו ביותר משנות דור – מצומצם. אולם החיץ בין פיני גרשון לצבי שרף גדול וחושף יתרונות שנוטים באופן ברור לטובתו של הראשון. שניהם מבינים היטב את תורת הכדורסל אולם פיני גרשון עדיף בהרבה. הוא ראשית דבר אישיות טלוויזיונית. ערני, קל ביטוי, קצב דיבור מהיר, יורה מהמותן אבל לא אינסטינקטיבית, חריף אבל מחושב ומכיר את המשחק על בוריו. לפעמים הוא כמו סוס שדוהר מהר מידי ונחוץ לשים מתג איזה שהוא רסן בפיו כדי לחסום וגם לעצור אותו. הוא גם חוצפן לא קטן ורווי ביטחון עצמי שלוקח סיכונים בפרשנות שלו אבל זאת הפררוגטיבה שלו שנובעת מניסיונו וכישרונו בתחום. צבי שרף הוא ההפך ממנו בכל הפרמטרים הנ"ל שהובאו כאן לדיון. הוא יודע כדורסל אך כמו פרשנים רבים אחרים (לאו דווקא במשחק הכדורסל ו/או בתחומי ספורט אחרים) איננו מסוגל לתרגם זאת את הידע שלו ל- "שפת טלוויזיה". זאת שפה תקשורתית ייחודית שדורשת מהפרשן ערנות, מהירות מחשבה, ויכולת ניסוח, ביטוי קל, וקצב דיבור מהיר. בעיקר כשמדובר בפרשנות של משחק קונקרטי כמו הכדורסל, משחק מורכב בו הסיטואציות על הפרקט משתנות במהירות רבה כמו חיפזון התקוות שזרחו ושקעו שוב ושוב במשחק שלשום בו ניצחה לבוראל את מכבי ת"א בסופו של דבר בהפרש זעיר של ארבע נקודות. כשאנוכי רואה את ה- Roller credit הארוך שרָץ בסוף השידור הישיר בתחתית המסך ובראשו הבימאי ראובן "רוביק" פודגור והמפיק רונן רץ אנוכי יודע שכצופה אני נמצא בידיים טובות.

טקסט תמונה : מחצית שנות ה- 70 של המאה שעברה. הימים ההם לפני כמעט ארבעה עשורים בהם רפי גינת (שני מימין) שימש עוזר שדר של אלכס גלעדי. זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הספורט ביד אליהו. להלן זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : שני עוזרי השדר של אלכס גלעדי הרצל רווה ורפי גינת (מזוקן) , השדר אלכס גלעדי, ומנהל הבמה (Floor manager) יוסף "פונצי" הדר ז"ל. (משהל'ה פרידמן מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פיני גרשון הוא כוכב טלוויזיה ופרשן בעל נוכחות (אף על פי כן הוא צריך להיזהר מגלישה לדיבור והבעת טקסטים בשפת רחוב. פרשנות טלוויזיה איננה דומה להבעת טקסט מלקה, מנגח, מייסר, סוטר, ופוצע של מאמן לשחקניו ב- Time Out. זה סיפור אחר לגמרי). הטלוויזיה מחבבת את פיני גרשון . גם המיקרופון מפני שהוא קל ביטוי. אולי זאת הסיבה שהוא מהווה "סמרטוט אדום" מסנוור מול עיניו של צבי שרף גם אם העיתונות הכתובה מדווחת כי השניים האלה השלימו בתום ריב קטנוני ומחלוקת מטופשת שהחלה בקיץ 1995 בעת שידורי אליפות אירופה בכדורסל שהתקיימה ביוון ואשר שודרו ע"י חטיבת הספורט דל הטלוויזיה הישראלית הציבורית –  ערוץ 1 בראשותי. צבי שרף היה אז מאמן נבחרת ישראל ומתוקף המינוי הנכבד היווה גם את הסמכות העליונה המקצועית באיגוד הכדורסל. פיני גרשון שימש בתפקיד זוטר ממנו באיגוד. מיניתי אותו את פיני גרשון להיות פרשן טלוויזיה אד הוק של אותה אליפות אירופה ב- 1995 באולפן בירושלים, בעוד השַדָּר מאיר איינשטיין הוביל למיטב זיכרוני את השידורים הישירים מאתונה . פיני גרשון לא עשה חשבון למאמן הלאומי צבי שרף והתנהג כפרשן טלוויזיה כפי שציפיתי ממנו . הוא לא היה חבר של צבי שרף . הוא היה ידיד של המסך הציבורי, חיווה את דעתו, והעיר באמצעות המיקרופון למאמן הלאומי בנחרצות שוב ושוב ללא מורא וללא משוא פנים. הוא פרס מעת לעת מִשְנַת כדורסל שונה מזאת של צבי שרף ובעצם הכריז על עצמו באמצעות המיקרופון והמסך כעל מאמן הלאומי. לטלוויזיה יש כוח סוגסטיבי עצום . הציבור האמין לו . היה חשוב שהוא כנה ומדבר מהרהורי לבו למען ציבור צופי הטלוויזיה ולא כדי למצוא חן בעיניי נשיאות איגוד הכדורסל . זה נראה לי ועוד איך נראה לי. הערכתי עד למאוד את העובדה שהוא עושה חשבון לי ולא למעסיק הראשי שלו, האיגוד. פיני גרשון התנהג כאיש טלוויזיה "חוצפן" ועצמאי בשטח , תכונה חשובה של כל עיתונאי ופרשן. דבר הפרשנות החריפה והמקורית שלו בה גם ביקר את תפיסת הכדורסל של צבי שרף נודעה בחלוף זמן קצר למאמן הלאומי שעשה כמובן מאמצי על לנצח על הפרקט באתונה 1995 עם הנבחרת שלו. צבי שרף חזר ארצה ובא בטענה ילדותית מה פתאום איש זוטר ממנו בתפקיד מאמן כלשהו באיגוד הכדורסל הישראלי מבקר בטלוויזיה בפרהסיה את מי שנושא במשרה הבכירה ביותר של מאמן הנבחרת הלאומית. צבי שרף עשה ברוגז עם פיני גרשון. ב- 1995 החל צבי שרף את הריב ההוא שגבל במשטמה כלפי פיני גרשון. פיני גרשון וצבי שרף הם שני הפכים כמו פלוס ומינוס שלא יכולים לדור בכפיפה אחת גם אם עשו שולם ביניהם.

טקסט תמונה : יום חמישי – 30 במארס 2000. אחת עשרה בלילה. היכל הספורט ביד אליהו. השַדָּר אורי לוי (משמאל) אחד האנשים המרכזיים והטובים ביותר שלי בחטיבת הספורט בעת הפקת השידור הישיר ההוא מכבי ת"א – "פאף" בולוניה 63:79, יחדיו עם הפרשן רלף קליין ז"ל (במרכז),  מראיינים במסגרת ה- Post Game Show בשידור ישיר את מר פיני גרשון מאמן מכבי ת"א. עמדת השידור השנייה שלי הוקמה בסמוך לסל הדרומי בהיכל הספורט והריאיון נעשה דקות ספורות לאחר שפיני גרשון ושחקניו השלימו ניצחון על אלופת איטליה "פאף" בולוניה 63:79 במשחק השלישי והמכריע שהעלה את מכבי ת"א ל- Final four  בסלוניקי  2000 לאחר היעדרות בת עשור שנים. (התמונה באדיבות ראובן שוורץ. התמונה ניתנה לי תמורת תשלום . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

הערה : את עמדת השידור הראשית בהיכל הספורט ביד אליהו איישו מאיר איינשטיין והפרשן אלי סהר .

ציוותם של יורם ארבל ופיני גרשון ע"י מנכ"ל ערוץ 10 רפי גינת למשרת שדרני הכדורסל שלו מהווה עדיין ניסוי כלים . אין ספק בכלל שה- טריאומוויראט הזה רפי גינת + יורם ארבל + פיני גרשון יפגע "בּוּל" בבוא הזמן Cעת המטווח הראשי . רפי גינת הכריז על מהלך טלוויזיוני מנצח (על פי ניתוח טלוויזיוני שלי וגם מפני שערוץ 10 צבר שלשום במשחק הראשון של עונת 2014 – 2013 רייטינג ממוצע סביר סביב %  8.0 עם שיא צפייה כלל לא רע של % 11.1 בין 23.15 ל- 23.30) בשעה שרכש מחדש את זכויות השידורים של משחקי מכבי ת"א ב- Euroleague . מכבי ת"א משמשת עדיין מותג מרכזי בספורט הישראלי וערוץ 10 משלם תמורת כל שידור ישיר סכום של כ- 115000 (כ- מאה וחמישה עשר אלף) דולר ( + / – ). כל שלושת הערוצים הארציים לרבות ערוץ 2 חיים בתקופה האחרונה בצמצום ואין להעלות על הדעת כי דווקא ערוץ 10 ששרוי בבעיות קיומיות יכול לצאת עכשיו מגדרו ולהעניק למכבי ת"א חיבת יתר מעבר למידותיו , גם אם רפי גינת שימש בעבר כרוז של המועדון במשחקיו בהיכל הספורט ביד אליהו, ונחשב לאוהד של מכבי ת"א. הוא רשאי להיות אוהד כמה שהוא רוצה אך תפקידו הראשון הוא להשאיר את ערוץ 10 בחיים. רפי גינת עשה את שלו כעת חובת ההוכחה חלה על מכבי "אלקטרה" תל אביב.

מעניין אם הפרשן פיני גרשון ימצא את שביל הזהב לאוזניהם של צופי כדורסל מבוגרים שאינם מבינים את ההגדרות המקצועיות והמונחים הרבים באנגלית ולא ערים לאין סוף המצבים המשתנים במשחק. הציבור המבוגר שאיננו נמנה על האוהדים הקרובים של מכבי ת"א נהנה בעת השידור הישיר מהוויטאליות, מהחיוניות, מהמרץ הטבעי שטמון במשחק, מחוש החיים והקצב המדהים שלו, ובסופו הכדורים שחודרים לרשת – אולם הוא איננו מודע כל צורכו להפכפכות של המשחק ולסודותיו , ולסיבות מדוע הכדור קורע את הרשת בצד אחד של המגרש יותר מאשר בצד השני. אנוכי לוקח לדוגמא את אימא שלי ז"ל עובדת אדמה מראשוני קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. היא אמרה לי פעם שגם אם מכשיר הטלוויזיה ייכנס לביתה – היא לא תצפה בו. אבא שלך יצפה בטלוויזיה. "…אני אמשיך לפַסֵל (היא הייתה אומנית ופסלת דגולה ומוכשרת) ולקרוא ספרים…", שחה לי בביטחון של קיבוצניקית – אמנית.השבתי לה מייד : "…אימא, עוד לא נולד האדם שניצח והכניע את הטלוויזיה, ואמר לה לאו…ביום שמוניטור הטלוויזיה יחצה את מפתן הדלת שלכם בקיבוץ אפיקים, אבא וגם את, תהפכו כמו כולם לעבדים של המסך הקטן…איש בעולם לא ניצל מפיתוייה…". ברבות השנים הפכה אימא שלי למעריצה גלויה של מיקי ברקוביץ'. היא הייתה מספרת לי שהיא רואה את משחקי מכבי ת"א בטלוויזיה מההתחלה ועד הסוף בגלל מיקי ברקוביץ'. כשהתעניינתי לדעת מה דעתה על השדרנים דן שילון ואלכס גלעדי, ומאוחר יותר גם אודות יורם ארבל והפרשן אריה מליניאק השיבה לי שהיא לא כל כך שמה לב אליהם מפני שהיא מתעניינת יותר במיקי ברקוביץ'. יכול להיות שאימא שלי התרחקה משפת השידור שלהם מפני שהם היו Over professional עבורה והיא לא הבינה את המונחים המקצועיים השגורים בשפת השידור שלהם.

נראה כי למכבי ת"א קבוצה טובה יותר בעונה הנוכחית מאשר בעונה שחלפה וספסל שחקנים ארוך יותר . נראה אם המאמן הראשי של דיוויד בלאט הפיק לקחים לאחר שאיבד את תואר האליפות למכבי חיפה . בזאת עוד ניווכח . מוקדם עדיין להעניק לדיוויד בלאט את התואר "מוח כדורסל חריף" כפי שכינה אותו אייל גיל ב- "הארץ" (עיתון הבית שלי) ביום שלישי – 15 באוקטובר 2013 לאחר משחק ההפסד ל- הפועל חולון 83:73 , גם אם הוא מוסיף באותה נשימה כי למאמן מכבי ת"א בעל ספסל עמוק התווספו הרבה אפשרויות ורוטציות, "עד ש- אפילו גם הוא מתחיל לאבד כיוון". מעט מאמני כדורסל בעולם לא כל שכן בישראל ראויים לתואר עליון של "מאמן חריף". קיימת כמובן בעיה של מיעוט שחקנים ישראליים בשורות מכבי ת"א בעונה הנוכחית ועניין ההזדהות עמה כמועדון כדורסל ישראלי יעמוד למבחן , אולם בעידן הגלובליזציה תופעת הפטריוטיות  פחותת ערך, והניצחונות אם יבואו – יפצו את האוהדים ויחלישו כל אופוזיציה לאומנית. קבוצות כדורגל בעלות מוניטין כמו ברצלונה, ריאל מדריד, מנצ'סטר יונייטד, באיירן מינכן, ואחרות – נשענות על אין סוף שחקני חיזוק זרים אולם בגלל ההצלחות הפנטסטיות שלהן לא איבדו את זהותן הלאומית. האוהדים שלהן ממלאים עד אפס מקום את אצטדיוני הבית ורשתות הטלוויזיה משחרות לפתחן ומזרימות ממון אדיר תמורת זכויות השידורים. מצב דומה שורר בקנה מידה מקומי במועדון הכדורסל של מכבי ת"א אולם נעזוב זאת כעת. אנוכי משאיר את מלאכת הניתוח של משחקי מכבי ת"א בכדורסל בארץ וגם באירופה לפרשנים אריה ליבנת, אורי גיל, אלי סהר, אבי סגל, אריה מליניאק, אבי אורנן, וגם אחרים .

הערה 3 : סדרת הטלוויזיה התיעודית "לא תשקוט הארץ". הפרק הרביעי והאחרון שודר ביום חמישי – 17 באוקטובר 2013 בין 21.00 ל- 22 בערוץ 1 הציבורי.