הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בהתפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. אל לאיש להפר אותן.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורך פרסום אישי.

———————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 136 : הועלה לאוויר אחה"צ של יום שלישי – 8 בינואר 2013.

———————————————————————————————————-

הערה 4 : הבלוג ממשיך להיות סנסציה. הכמות הפנטסטית של הנכנסים לבלוג מעידה על העובדה כי הציבור מוצא עניין בעיון וקריאה של 137 (מאה שלושים ושבעה) הפוסטים בנושאים שונים שנכתבו עד תאריך 8 בינואר 2013. המונה האוטומטי של הבלוג שסופר את רָף ה- Entries, שובר מידי יום ביומו שיאים חדשים. אני מודע היטב לבעייתיות וקושי של קריאת פוסטים ארוכים ומורכבים באינטרנט. האינטרנט איננו עיתון שניתן שניתן לעלעל בו , להרחיק ולקרב אותו , תוך כדי הישענות לאחור על כורסה נוחה. עצם הישיבה מול צג מחשב היא מעמסה. הפעלת Zoom אישוני העיניים לעבר מסך המחשב היא פעולה לא נוחה שכרוכה במאמץ אנטומי. על כן אין שום צורך לקרוא את הפוסטים במכה אחת וכהרף עין. ניתן לעיין בהם, לערוך הפסקה , ולשוב ולקרוא אותם בשלבים.  הבלוג נברא לפני כחמישה חודשים על פי הצעתו של בני פרופסור גור אלרואי מאוניברסיטת חיפה. הוא נכתב במקביל למחקר וכתיבה שאני עורך אודות סדרה דוקומנטרית בת 13 כרכים עבי כרס שכוללים בתוכם יותר מ- 100000 (מאה אלף) עמודי A4, ודנים ועוסקים בהתפתחות שידורי הטלוויזיה בארץ ובעולם . הסדרה מורכבת כאמור מ- 13 ספרים (שונים זה מזה) , וקרויה : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". 

המחקר והכתיבה המסיביים שלי צברו תאוצה באוקטובר 2000 מייד לאחר סיומה של אולימפיאדת סידני 2000. במסגרת תפקידי הטלוויזיוני ביקרתי בסידני פעמיים לצורך השתתפותי ב- WBM הבינלאומי (ראשי תיבות של World Broadcasters Meeting) בשנים 1998 ו- 1999. הביקור השלישי שלי בסידני היה בשנת 2000 בעת האולימפיאדה עצמה כששימשתי עורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי הטלוויזיה האולימפיים עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. שלושת הבוסים הישירים שלי אז היו מנכ"ל רשות השידור מר אורי פורת, מ"מ מנהל הטלוויזיה מר יאיר אלוני, ומנהל חטיבת החדשות מר רפיק חלבי. התרשמתי בסידני (עיר יפהפייה) עמוקות מפילוסופיית ההפקה של סיגנל הטלוויזיה הבינלאומי שנעשה ע"י קבוצת הטלוויזיה המיוחדת האוסטרלית המצוינת SOBO (ראשי תיבות של Sydney Olympic Broadcasting Organization) בראשות הספרדי מנואל "מנולו" רומרו. החלטתי לתעד את החוויות (הטלוויזיוניות) שחוויתי בסידני הרחוקה הבלתי נשכחת עיר הבירה של ניו סאות' וולס ביבשת אוסטרליה הענקית שגודלה כיבשת אירופה . לא ידעתי ולא שיערתי אז כי המחקר וכתיבת הסדרה יתפרסו על פני יותר מ- 12 שנים, 13 ספרים, ו- 100000 עמודים. לא ידעתי גם שהאצנית האמריקנית מריון ג'ונס תהיה הראשונה לשמע הבשורה. נפגשנו באקראי בשדה התעופה בבנגקוק וסיפרתי לה תוך כדי היכרות אישית כי אני הולך לכתוב מסה טלוויזיונית אודות הספורט, החדשות, והתיעוד, שנקראת : "The Greatest Information Revolution in History".

כאמור לא ידעתי כי המחקר יתפרס על פני חומר כה רב ויפנה גם לתקופה העתיקה של סוף המאה ה- 19. ב- 1884 המציא מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו ) Paul Nipkow את פטנט ה- "Spinning Disk" עליו מבוסס העיקרון הטכנולוגי של פעולת הטלוויזיה המודרנית כפי שאנו מכירים אותה היום. מכאן מתחילה הסדרה לרוץ קדימה. מדעני טלוויזיה בגרמניה, רוסיה, יפן, אנגליה, וארה"ב שלא תמיד הכירו זה את זה פעלו במקביל במשך עשרות שנים לשפר עוד ועוד את ההמצאה של פאול ניפקואו. ב- 1936  ההיסטוריה שאני חוקר וכותב (הייתי שותף לה במשך כ- 40 שנות עבודתי בתעשיית הטלוויזיה) היא מורכבת ומסובכת ביותר בעיקר בעיסוק בפן הבינלאומי שלה . מחקר וכתיבה דוקומנטרית בת תריסר שנים של ההיסטוריה הטלוויזיונית בארץ ובעולם נחשבת להשקעת זמן קצרה. לב טולסטוי חקר וכתב את הרומן ההיסטורי שלו "מלחמה ושלום" במשך יותר מ- 15 שנים. אינני משווה את עצמי כמובן לסופר הרוסי הדגול אך אני מבקש לומר שמחקרים היסטוריים בינלאומיים מדויקים דורשים זמן. כתבתי את המבוא הקצר הזה כדי להודיע שאני מקציב לבלוג http://yoashtvblog.co.il שנת חיים אחת. אח"כ אשוב להמשך עבודת המחקר והכתיבה שהיא המשימה החשובה בשארית חיי. אני נושק כמעט ל- 80 ומקווה שאצליח לסיימה.

פוסט אודות פרשן הכדורסל רב המוניטין של ערוץ 5 בכבלים וערוץ 10 עופר שלח, שנטש את העיתונאות וחבר למפלגת "יש עתיד" בראשות מר יאיר לפיד.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

פוסט אודות פרשן הכדורסל רב המוניטין של ערוץ 5 בכבלים וערוץ 10 עופר שלח, שנטש את העיתונאות וחבר למפלגת "יש עתיד" בראשות מר יאיר לפיד. פוסט מס' 136. 

עופר שלח. 

הצטרפותו של עופר שלח למפלגת "יש עתיד" בראשותו של מר יאיר לפיד היא אבדה עיתונאית . לטלוויזיה כמו בעיתונות הכתובה. אני חולק עליו בכמה נושאים אך ברור שהוא ניצב משכמו ומעלה בעיקר לנוכח רשימת הסופדים לו אמש בערוץ הספורט (ערוץ 5 בכבלים) בתום סיקור משחקי ליגת העל בכדורסל בארץ כאשר בקדמת הדיווח המסועף ניצב השידור הישיר של המשחק הפועל ירושלים – מכבי ת"א 79:71. עופר שלח היה הפרשן במשחק וניב רסקין השדר . זאת הייתה הפרשנות האחרונה שלו והשידור האחרון שלו. ליגת העל בכדורסל איננה מעניינת אותי למעט משחקים ספורים כמו זה של אתמול בערב. הכדורסל הישראלי הוא כדורסל מתבולל ואיננו חשוב יתר על המידה. כמות הצופים ביציעים אמש בארבעה משחקים לרבות זה של הפועל ירושלים – מכבי ת"א, מזערית. רק 5500 (חמשת אלפים וחמש מאות) צופים נכחו אמש בארבעה אצטדיונים ומאששים את חוסר העניין בליגת הכדורסל הישראלית. בשל מחסור בשחקנים ישראליים אי אפשר להזדהות עמו , מה עוד שתמונות הטלוויזיה שמפיק ערוץ 5 בכבלים ממגרשי הכדורסל רוויות בעודף פרסומות מסחריות, לחלוטין לא אסתטיות, ובלתי שדירות (ראה בסוף הפוסט). היכן המועצות הציבוריות המפקחות על כמות הפרסומות המסחריות הנשקפות ממסך הטלוויזיה ואפוא היא כבוד השופטת גב' דליה דורנר נשיאת מועצת העיתונות בישראל שאמורה לדאוג לשלום הצופים ? איזה מן הפקרות זאת בה צופי הטלוויזיה נחשפים בעל כורחם לעודפי פרסומות מסחריות הגודשות את המרקע הרבה מעבר למותר. ערוץ 5 בכבלים מְתַּחְזֵק את ליגת הכדורסל הישראלי ע"י תשלום זכויות שידורים בגובה של כ- 5000000 (חמישה מיליון) שקל לעונה ובכך מקל במשהו על מצוקת היציעים הדלים ועל כיסם של המנהלים, אולם הוא מסתיר את הרייטינג הטלוויזיוני הדל שהוא מייצר . ניצחונה של מכבי ת"א אתמול בלילה בהיכל "מלחה" בירושלים הבליטה ביתר שאת את חולשתה של אלופת ישראל קבוצה שדיוויד בלאט ברא בצלמו . מכבי ת"א היא קבוצת כדורסל פגיעה ואיננה מוכשרת דייה. בעיקר היא לא מעניינת ובמתכונתה הנוכחית איננה מתאימה לרמת הכדורסל האירופית של ה- Top 16 ב- Euroleague . לצופי ערוץ 10 עוד נכונו אכזבות רבות אם לא יתחולל בתוך זמן קצר שינוי מהותי בקבוצה. אינני בונה עדיין דבר על שחקן החיזוק הקרואטי הצעיר דארקו פלאניניץ' (2.11 מ') שנראה לי כילד מגודל וטרם בשל. הרגעים המעניינים ביותר שהפיק אֶמֶש ערוץ 5 בכבלים במִשְדָר הכדורסל הארוך ובתום השידור הישיר של המשחק הפועל ירושלים – מכבי ת"א נוגעים לפרידה מהפוליטיקאי עוֹפֶר שֶלַח. השַדָּר נִיב רָסְקִין נפרד בהתרגשות יתירה בצילום Two shot על רקע אצטדיון ריק מהפרשן הוותיק. דבריו היו  מהולים ב- נהי כשקולו רוטט. כמעט דברי קינה. זה היה הטקסט הקצר שהחליפו ביניהם בשידור האחרון של עופר שלח.

ניב רסקין : עופר שלח אתה נשאר פה…אתה לא הולך לשום מקום…זהו שידור הטלוויזיה האחרון של הפרשן עופר שלח בערוץ הספורט…עופר שלח הוא ממקימי ערוץ הספורט וממעצבי הדבר הזה שנקרא כדורסל בערוץ הספורט…עופר שלח אני מבין שאני מספיד אותך אבל אין לי ברירה…(עולה לאוויר קליפ פרידה בו חלק מאנשי ערוץ 5 בכבלים מדברים בשבחו של הפרשן הפורש והולך לרעות בשדות הפוליטיקה).

עופר שלח : עשיתי הרבה מאוד שידורים בערוץ הספורט ועדיין אני לא מאמין שמשלמים לי על זה…

ניב רסקין : אני רוצה להודות לך באופן אישי…אתה לימדת אותי כדורסל…(הערה שלי : האם ניב רסקין מתכוון לכך שעופר שלח לימד אותו לשדר כדורסל ? האם התכוון שעופר שלח לימד אותו להבין את תורת המשחק ? ו/או שמא התכוון שעופר שלח לימד אותו לשחק כדורסל על מגרש הכדורסל ?).

עופר שלח : הגיע הזמן להודות…אני אחראי לזה שאתה פה…

ניב רסקין : אתה אחראי שאני פה…באותה שיחה בבית קפה…כשאמרת לי אני מלווה אותך …שאתה תהיה השדר…(הערה שלי : שדר איפוא , בערוץ 5 בכבלים ו/או בערוץ 10…? אני מבין שניב רסקין עומד לגלות כיצד ביצע עופר שלח הפיכת חצר בה הודח השדר יורם ארבל מערוץ 10 ובמקומו התמנה ניב רסקין…אבל עופר שלח ממהר לקטוע אותו…).

עופר שלח : יאללה…בוא נחסוך את הסיפור…(הערה שלי : דברי הרכילות נקטעו באִיבָּם…).ניב רסקין : תודה שלימדת אותי כדורסל…עוד שנייה אני בוכה… סצינת סיום : ניב רסקין ועופר שלח מתחבקים בצילום Two shot. עופר שלח שולח נישקת אוויר לקולגות שלו מעריציו בערוץ 5 בכבלים בעוד ניב רסקין מוחא לו כפיים.

אפשר היה להיפרד בצורה מאופקת יותר ללא נהי. עכשיו מתברר כי עופר שלח הוא המנטור האישי של ניב רסקין ומדוע התלמיד מתייחס אליו בחיל ורעדה כאל האדמו"ר שלו. בין עופר שלח לבין ניב רסקין חוצצות לא רק שנים. מתקיים כאן קשר ודו שיח בין חונך לחניך . אולי זה ההסבר מדוע הפרשן עופר שלח מרשה לעצמו להשתמש בכמות מילים כפולה מזאת שבפיו של השדר המוביל שלו, ומדוע אין המערכת מתערבת כדי לתקן את החיסרון. ברור שעופר שלח מבין את משחק הכדורסל , קורא במהירות את מפת ההתמודדות , ומבחין לפני רוב הצופים שלו בכוונות הנסתרות של הקבוצות היריבות . אולם הוא יכול לצמצם בהרבה את כמות המֶלֶל ואת העומס שהוא יוצר על קו ה- ISDN עליו הוא משדר. ראיתי בקריירת הטלוויזיה הארוכה שלי בארץ ובעולם אלפי הפקות, מאות שדרים ומאות סגנונות שידורים, כמו גם האזנתי למאות פרשנים. מעולם לא ראיתי פרשן שמאפיל על השדר המוביל שלו כמו במקרה של עופר שלח וניב רסקין. מטבע הדברים השדר המוביל משרֵת עוד תפקידים מגוונים בנוסף למשימת ה- Play by play אשר מוטלת עליו. הוא משמש נֵזֶר בחלון הראווה של כל רשת טלוויזיה באשר היא ולכן ברור שכשדר, מנחה, ומגיש הוא משתמש ביותר טקסט. בין ניב רסקין מסתמן הֶסְדֵר הפוך. על כל אירוע גם השולי והאיזוטרי ביותר במשחק יש לעופר שלח מה לומר . הידע שהוא אוצר בקרבו הופך לעיתים לחרב פיפיות. ל- Over doing. זה מה שאני מרגיש כצופה ומאזין. עודף מֶלֶל. טקסט תמונה : 6 בינואר 2013  היכל הכדורסל "מלחה" בירושלים . שדר ערוץ הספורט וערוץ 10 ניב רסקין (משמאל) נפרד בפאתוס מהפרשן עופר שלח (מימין) שזנח את הטלוויזיה והצטרף למפלגת "יש עתיד" של מר יאיר לפיד. עופר שלח נחשב במשך שנים רבות לדמות מוערכת ונערצת בערוץ 5 בכבלים. (באדיבות ערוץ 5 בכבלים).

קליפ ההספד שערכו אֶמֶש לעוֹפֶר שֶלַח הקולגות בערוץ 5 נראה כמחווה רדוד כמו לצאת ידי חובה. כל כך בינוני עד ששכרו יוצא בהפסדו. עופר שלח ראוי להרבה יותר מזה לאחר כל כך הרבה שנים כעיתונאי מפורסם ופרשן רב גוני , בעיקר בערוץ 5 בכבלים. הוא זכאי לדיון רציני ומעמיק בערוץ 5 בכבלים אודות חזון התפיסה העיתונאית שלו בעיתונות הכתובה ובטלוויזיה, ואודות עקרונות מורשת הפרשנות הטלוויזיונית שלוֹ שהותיר מאחוריו בשדה הספורט בכלל ובמשחק הכדורסל בפרט. במקום זה הכינו לו קליפ של תמונות Video, פעם עם רעמת שיער ופעם קירח. חובבנות ! חלטורה !!

אינני מכיר כמעט את עופר שלח. אומנם הזמנתי אותו פעם לשמש לצדי כמרצה אורח (בנושא פרשנות ספורט בטלוויזיה) באוניברסיטת חיפה באחד הסמסטרים בהם הרציתי בפני הסטודנטים על תולדות מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה, אולם אינני מכירו כלל ועיקר. הוא נראה לי מאופק, מופנם, ועתיר ידע. עופר שלח נמנה על חבורה מצומצמת מאוד אמיצת לב (בין העיתונאים) שכצַנְחָן השתתף במלחמות ישראל. בקרבות בחזית. לא פעם ולא פעמיים. כיליד גולני וכמי שהשתתף בחמש מלחמות ישראל בחזית הקדמית יש לי אמפתיה גדולה לעיתונאים ששירתו ביחידות קרביות ורק אח"כ הפכו את המקצוע למטה לחמם. עופר שלח נמנה על חוג המועדון המזערי הזה. עופר שלח הוא עיתונאי מוביל ובעל שֵם. יש לי אליו שאלה אחת בטרם ישרך רגליו בשדה פוליטי לא לו. מדוע הסכין עם מדיניות שידור ה- Off tube שכפה עליו ועל עמיתיו ערוץ 5 בכבלים ? מדוע לא הניח את המפתחות על השולחן ונפנה מאותם האנשים שהאיצו בו להעתיק מהמוניטור. הרי הוא באופיו מייצג עיתונאות חוקרת ומדווחת מהשטח . עופר שלח שידר מאות שידורים ישירים קרדינליים בערוץ 5 בכבלים מהמוניטור מבלי להיות כלל נוכח בשטח, ומבלי לגלות ולומר לצופיו שהוא עושה זאת מהאולפן בתל אביב ומאותו המוניטור שצופיו רואים כמוהו בסלון ביתם. שידור Off tube הוא קללה ומְאֵירָה עיתונאית שהדעת אינה סובלת בעיקר כשמדובר בשיטה , במשנה סדורה .דוגמא מצוינת היה משחק הגמר על מדליית הזהב בכדורסל באולימפיאדת בייג'ינג 2008 בין נבחרות ארה"ב עם קובי בראיינט נגד ספרד בראשות פאו גאסול. מנהל מחלקת הספורט בערוץ 1 מר ששי אפרתי מכר בעסקה טלוויזיונית את האירוע הנוצץ הזה להנהלת ערוץ 5 בכבלים אך אלה פקדו על יורם ארבל ועופר שלח לשדר אותו Off tube מהמוניטור המוצב באולפן ערוץ 5 בכבלים בתל אביב . השדר והפרשן במקום להניח את המפתחות על שולחן מעסיקיהם, וויתרו ונכנעו. מה היו כבר עושים המנהלים לשני ה- "סוררים" ? מה שווה בכלל ערוץ 5 בכבלים ללא יורם ארבל, רמי ווייץ, עופר שלח, נדב יעקובי, אבי מלר, ודומיהם ? הרי השדרנים הללו הם בבת עינו ונשמת אפו של ערוץ הספורט . קיימות עוד מאות רבות של חטאי שידור ה- Off tube בערוץ 5 בכבלים. עופר שלח ועמיתיו שותפים לחטא ה- Off tube שהשתרש עמוק בחברה הטלוויזיונית במדינת ישראל והפך את עיתונאות הספורט לחוכא ואיטלולא, לעיתונאות מעתיקה מהמוניטור במקום להיות עיתונאות חוקרת ומדווחת מהשטח.

בסוף העשור הראשון של המאה ה- 21 חולל עופר שלח (או שמא עורכיו בערוץ 10…?) הפיכת שידור בערוץ 10 בתחום שידורי הכדורסל. הוא ויורם ארבל היו Team שידור שמבלה בנעימים את חייו הטלוויזיוניים כצמד חמד. לפחות כך זה היה נדמה מהצד. באחד השידורים הישירים מחו"ל ב- 2008 הייתי עד לסצנה טלוויזיונית חסרת תקדים שמעולם לא חזיתי בה קודם לכן. בתום אחד המשחקים בעונת 2008 – 2007 הפך עופר שלח את השַדָּר המוביל שלו יורם ארבל לקריין רֶצֶף (מונח טלוויזיוני שגור מימי הטלוויזיה הכללית ההיא שבו היו עולים לאוויר לפרקי זמן קצרים קרייני רצף כמו דן כנר, ענת שרן, תקווה מור, דליה מזור, אביבה מילגלטר, וברוריה זמרון, מפרטים ומודיעים לצופים באלו תוכניות הם הולכים לצפות) . פשוטו כמשמעו . יורם ארבל ניצב על פרקט הזירה  On camera בעת השידור ישיר, וכשדר מוביל הודיע במבוכה שהוא מעביר את רשות הדיבור לפרשן עופר שלח שעומד לראיין (בלעדיו) את צבי שרף מאמן מכבי ת"א. עופר שלח ערך ליורם ארבל זובור בינלאומי קבל עם ועדה (או שמא עורכיו בערוץ 10…?). מאות אלפי צופי טלוויזיה ראו את הזובור ההוא. מעולם לא ראיתי השפלה טלוויזיונית מהסוג הזה בו שַדָּר טלוויזיה מוביל בעל מוניטין כיורם ארבל מסכים ביודעין לגָמֵד את אישיותו לגובה כר הדשא עליו שועטים שחקני הכדורגל ו/או לרוֹם משטח הפרקט עליו רצים שחקני הכדורסל. אף פעם לא ראיתי חיזיון כה מביך שבו השַדָּר המוביל מוותר מרצונו על עיתונאות בסיסית ועל מיקרופון הראיונות ויוצא חָבוּל מה – Frame לטובת הפרשן שלו. אפשר היה להבין כבר אז מי מנהל באמת את ענייני הכדורסל בערוץ 10. זמן לא רב אחרי התקרית הזאת התמנה ניב רסקין לשַדָּר הכדורסל הרשמי של ערוץ 10 במקומו של יורם ארבל, שהודח. טוב, זה ידוע כי סביבת המיקרופון ומסך הטלוויזיה רוחשים אמביציות, קנאה, ומזימות אך לא מהסוג שנראה על המוניטור באותו הלילה ההוא ואותו עוללו לשַדָּר הלאומי. עד היום הזה טרם הסביר ערוץ 10 לצופיו מה קרה שם בדיוק בשנת 2008 ומה היו הנסיבות שהביאו לפני יותר מארבע שנים להשפלה הכבדה של יורם ארבל בפני מאות אלפי צופי טלוויזיה ישראליים.

מייד עם מינויו למנכ"ל רשות השידור ב- 18 באפריל 1993 החליט מוטי קירשנבאום לסלק את מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל מתפקידו (הערה : כלומר לא האריך את כהונתו בת שלוש שנים שאמורה הייתה להסתיים ב- 10 ביולי 1993. אי הארכת כתב המינוי של אדם לא מוכשר משולה להדחה) ולמנות במקומו למשרה הרמה את יאיר שטרן מי ששימש באותם הימים כתב הטלוויזיה בוושינגטון. במאי 1993 הגיע יאיר שטרן לביקור קצר בארץ בטרם מינוי הקבע. ניצלתי את נוכחותו כדי להרצות לו על מדיניות שידורי הספורט שלי וכוח האדם העומד לרשותי, ועל מנת לקבל את הגיבוי שלו (כמנהל טלוויזיה עתידי בתוך זמן קצר) להשיב לכס פרשן הכדורסל את אריה מליניאק המודח. שנינו הזמנו את אריה מליניאק למסעדת דגים סמוכה לנמל תל אביב. נערכה חתונה שהסתיימה שוב בגירושין מהר מהצפוי. באוגוסט 1995 שהיתי בעיר השוודית גטבורג כעורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי אליפות העולם ה- 5 בא"ק . בעצה אחת עם מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום פניתי בשיחת טלפון מגטבורג והצעתי לעופר שלח (המופתע) את כס הפרשן לאחר הדחת אריה מליניאק בפעם השנייה. הוא ביקש זמן לחשוב. בעת העלאת הרעיון ושלב הגישושים התערב אבי רצון (שימש אז פרשן הכדורגל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1) והציע לי למנות לתפקיד שהתפנה את אלי סהר (אז סרוסי) במקום עופר שלח. "יואש אלרואי אתה מכיר אותי. אני אדם מהימן. לא תצטער", אמר . הקשבתי לאבי רצון והשאר כי שאומרת הקלישאה היסטוריה.

תעשיית הטלוויזיה מתחבטת משחר נעוריה במתמטיקה של הרייטינג ובחידה איזה השפעה יש באמת למגישים ולפרשנים בערוצי הטלוויזיה השונים על הצטרפות קהל הצופים לתוכניות הקונקרטיות שלהם בתחומי הספורט, החדשות, והבידור. הנהלות הטלוויזיה חוקרות כל הזמן וללא הרף את הפוטנציאל שגלום במגיש ו/או מגישה כזה או אחר כמו תכונת הופעה נאה וסמכותית בפני מצלמת הטלוויזיה, איכות קולית, נבונות, ויכולת לראיין, לנהל, ולקיים שיחה ברמה גבוהה עם המרואיינים באולפן. המטרה הסופית לגרוף רייטינג. בדרך כלל המגישים, השדרנים, והפרשנים שניצבים ב- Front של הטלוויזיה נהנים ממשכורות מיטביות , גבוהות הרבה יותר מאנשי המערכות המקצועיות שלהם שמפיקים ומזינים אותם ותומכים בהם , ובלעדיהם אין להם תקומה. לאחרונה הציב ערוץ 10 בקדמת חלון הראווה החדשותי שלו את המגישה המצוינת תמר איש שלום. קודם לכן הציב בקדמת חלון הראווה הספורטיבי שלו את מאיר איינשטיין. אח"כ הדיח אותו והציב במקומו את יורם ארבל ועופר שלח, ובשלב מתקדם את ניב רסקין ועופר שלח . עופר שלח מעולם לא היה שדר Play by play אולם צבר משקל וכוח כפרשן על. בצֶדֶק. השאלה הגדולה מהו באמת משקלו הסגולי הטלוויזיוני של עופר שלח והאם הוא מסוגל לסחוף אחריו קהל צופים גדולים ועִמוֹ רייטינג רב , נשארה כל השנים תלויה באוויר וחסרת מענה. הוא זכה תמיד להערכה עצומה ממעסיקיו (בטלוויזיה ובעיתונות הכתובה) אולם איש איננו יודע מה הוא שווה בזירת הרייטינג, משום שערוץ 5 בכבלים נותר נאמן למדיניות הסודית שלו בה נתוני המִדְרוּג הם עניין פרטי שלו בלבד. בעוד ערוץ 5 בכבלים וערוץ 10 מציבים את עופר שלח בקו החזית הראשון, עושה ערוץ 1 את אותו הדבר ומציב בקדמת השידור משיקולים שלו את הפרשן דני נוימן והמגישות שרון פרי ומירי אליקים. לעופר שלח יש אחריות רבה בעיצוב דמותו של ערוץ 5 וגם של ערוץ 10, כפי שלדני נוימן יש משקל רב כפרשן בעיצוב דמותו של ערוץ 1. אני זוכר את הימים ההם בשעה שרשת הטלוויזיה האמריקנית ABC עיצבה את חלון הראווה הספורטיבי שלה והציבה שם את בִּיל רָאסֶל לשמש פרשן כדורסל לצדו של השַדָּר קִית' גֶ'קְסוֹן, וכן את פרשני הפוטבול פְרָנְק גִיפוֹרְד ודוֹן מֶרֶדִית' שהוזעקו ע"י רוּן אָרְלֶדְג' לשמֵש לעזר לשַדָּר (הבלתי נשכח) הָאווֹאָרְד קוֹסֶל. כמובן תמורת משכורות עתק.

ב- 18 ו- 20 באפריל 2000 אינה לי גורלי כעורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי הספורט בערוץ 1 להתחרות "ראש בראש" עם עופר שלח וחבר מרעיו בערוץ 5 כבלים בעת השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל בסלוניקי 2000 (בהשתתפות מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל) . אני העמדתי לתחרות הטלוויזיונית הזאת את הנבחרת החזקה ביותר שלי שכללה בסלוניקי את מאיר איינשטיין , אלי סהר, אורי לוי, ורלף קליין. באולפן בירושלים הצבתי את אורן רוזנשטיין ואפי בירנבוים. גם ערוץ 5 בכבלים בראשות מיילן טנזר העלה לשידור ההוא שהפך להתמודדות יוקרתית מול ערוץ 1 את ההרכב החזק ביותר שלו שכלל את יורם ארבל ועופר שלח בסלוניקי ובאולפן בתל אביב את מירי נבו , אביב לביא , וצבי שרף. העיתונות הכתובה וכל מיני "מומחי" טלוויזיה ניבאו לי תבוסת שידור גם בשל נוכחותו של עופר שלח בעל הניסיון בשורות ערוץ 5. האמת, גם שני הבוסים שלי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ומנהל הטלוויזיה היו פסימיים ומלאי חששות כי לא אוכל להתמודד בכוחות שקולים מול ערוץ 5 הצעיר והפופולארי שניזון ונהנה גם מיחסי ציבור מצוינים . כתבי העיתונות אהדו את ערוץ 5 והניחו על ראשו זר מענפי זית עוד בטרם החלה ההתמודדות. אפילו הספונסר הראשי של מבצע השידורים שלי מסלוניקי 2000 יו"ר דירקטוריון "פלא פון" מר יַעֲקב "קוּבִּי" בֵּן גוּר הטיל ספק בכישרוני להשיב מלחמה שערה נגד שדרני ערוץ 5 יורם ארבל ועופר שלח. תשובתי הייתה אחת ובלשון שווה לכולם : "אנחנו אנשי חטיבת הספורט של ערוץ 1 ואני כמח"ט נביס את ערוץ 5 של מיילן טנזר שוק על ירך". תוצאות הרייטינג לא איחרו לבוא והיו בניגוד מוחלט למצופה . בערב התחרויות הראשון ביום שלישי – 18 באפריל 2000 צבר ערוץ 1 שלי רייטינג של % 27 מול % 8 של ערוץ 5 בכבלים . לעולם לא אשכח את צעקות השמחה של מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן כשבישר לי את הבשורה בטלפון בתשע בבוקר של יום רביעי – 19 באפריל 2000 : "יואש אלרואי הבסת את ערוץ 5". השבתי לו מייד כלהלן : "יאיר שטרן תירגע. זה היה רק היומן הסרט עוד לא התחיל. אתמול הרגנו את ערוץ 5. מחר נקבור אותו". ואומנם כך היה . בערב התחרויות השני ביום חמישי – 20 באפריל 2000 צבר ערוץ 1 שלי כמות רייטינג גדולה פי חמישה מזאת של ערוץ 5 בכבלים. לערוץ 1 הוענקו ע"י וועדת המדרוג % 30 מול % 6 בלבד שקיבל ערוץ 5 בכבלים. תרומתו של עופר שלח כמושך קהל נותרה עלומה . לא הופתעתי למצוא כעבור שלושה ימים ב- 23 באפריל 2000 על שולחני את מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת המופתע מיחסי הכוחות הברורים לטובתי . הוא ידע ואהב להודות לי בע"פ ובכתב. טקסט מסמך : 23 באפריל 2000 מכתב הערכה שכתב לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל – סלוניקי 2000, בו הכינו פעמיים שוק על ירך את ערוץ 5 בכבלים ואת צוות השידור שלו יורם ארבל ועופר שלח. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שחר חדש הפציע ועופר שלח מתחיל שוב ריצת מרתון נוספת במסלול חיים שונה. פרישתו מהעיתונאות האלקטרונית יוצרת וָואקוּם. לתחום פרשנות הכדורסל חודר המאמן צְבִי שֶרְף הוותיק וכבר נוצרת השוואה. העיתונאי עופר שלח שמעולם לא היה מאמן כדורסל (בדומה לאבי רצון שאף פעם לא היה מאמן כדורגל) מאפיל על יורשו. גם צִבִי שֶרְף יודה שצִלוֹ של עוֹפֶר שֶלַח מעיב עליו. תורת היחסות הטלוויזיונית שניצבת בין שתי הדמויות עופר שלח וצבי שרף דומה בממדיה ובתכליתה לזאת שמפרידה בין נסים קיוויתי למירי נבו (בתחום הא"ק), בין מאיר איינשטיין לבין אורי לוי, דני דבורין, ועמית הורסקי (גם כן בתחום הא"ק) בין אבי רצון לבין דני נוימן (בתחום הכדורגל). או אם תרצו בתחום אחר בין עמוס בידרמן לבין ערן וולקובסקי (ציירי קריקטורות בעיתון "הָאָרֶץ") ו/או בין גיא זוהר לבין גב' נֵסְלִי בַּרְדָה בהגשת מהדורות חדשות הלילה "היום שהיה" בערוץ 10. זה לא שמספרי שתיים לחלוטין אינם טובים. הם לא טובים יחסית ופגיעים בפני הביקורת מפני שהראשונים מצוינים, ובהצטיינותם מבטלים במידה רבה את השְנִיִים. אינני מכיר כמעט את הפרשן עופר שלח, אולם כאדם איכותי ובעל יושרה, וכפי שדמותו נשקפת אלי מעת לעת, הוא ראוי לברכת הדרך. אני מאחל לו הצלחה רבה ביותר בחייו הציבוריים החדשים.

תיעוד של פריסת פרסומת מסחרית עודפת ומכוערת ב- Frame הטלוויזיה של שידורי הכדורסל ערוץ 5 בכבלים. התיעוד מוכיח בבירור כי כמות השלטים , הבאנרים , והסטיקרים המודבקים על רצפת הפרקט מושכת תשומת לב עצומה, גורמת להפרעות קשב וראייה, ומשבית את תענוג הצפייה בשחקנים שנבלעים בים הפרסומות. צופה הטלוויזיה נחשף בעל כורחו לכמות פנטסטית של פרסומות מסחריות שמרצדות שוב ושוב לנגד עיניו מבלי שנשאל אם הוא מסכים לכך בכלל. טקסט תמונה : 6 בינואר 2013. אולמה הביתי של קבוצת בני הרצליה. תיעוד פריסת הפרסומות המסחריות המוגזמת באזור הסל הצפוני. מדובר ב- Frame טלוויזיה מלוכלך ובלתי שדיר. (באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים). טקסט תמונה : 6 בינואר 2013. אולמה הביתי של קבוצת בני הרצליה. תיעוד של פריסת הפרסומות המסחריות במחצית המגרש הדרומי. מדובר ב- Frame טלוויזיה מלוכלך ובלתי שדיר. (באדיבות ערוץ 5). טקסט תמונה : 6 בינואר 2013. אולמה הביתי של קבוצת בני הרצליה. צילום נוסף של פריסת פרסומות מסחריות באזור הסל הצפוני. מדובר ב- Frame טלוויזיה מלוכלך ובלתי שדיר.(באדיבות ערוץ 5). טקסט תמונה : 6 בינואר 2013 . אצטדיון "מלחה" בירושלים מגרשה של הפועל ירושלים . תיעוד פריסת הפרסומות המסחריות במחצית המגרש הדרומי בהיכל. מדובר ב- Frame טלוויזיה מלוכלך ובלתי שדיר. (באדיבות ערוץ 5) . טקסט תמונה : 6 בינואר 2013 . אצטדיון "מלחה" בירושלים מגרשה של הפועל ירושלים . תיעוד פריסת הפרסומות המסחריות בצד הצפוני של ההיכל. מדובר ב- Frame טלוויזיה מלוכלך ובלתי שדיר. (באדיבות ערוץ 5). טקסט תמונה : 6 בינואר 2013. מגרשה הביתי של הפועל חולון. תיעוד אזור הסל הצפוני. מדובר ב- Frame טלוויזיה מלוכלך ובלתי שדיר. (באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

התמונות האלה הן בלתי שדירות מפני שהן מכילות כמות פנטסטית של פרסומות מסחריות. על הרשויות והמועצות הציבוריות המפקחות על ניקיון וטוהר התמונה הטלוויזיונית להתערב מייד כדי להגן על מיליוני צרכני טלוויזיה במדינת ישראל

סוף הפוסט מס' 136. הועלה לאוויר אחה"צ של יום שלישי – 8 בינואר 2013.