הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי. התוכנה מורכבת מידי ורווייה אופציות יתר על המידה.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. לא במאגרי ידע פרטיים ו/או מסחריים. 

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי. הפוסטים מתעדכנים מעת לעת.

הערה 4 : הבלוג מוענק בחינם לקוראים.

———————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 225 : הועלה לאוויר בשבת אחה"צ-1 ביוני 2013.

———————————————————————————————————

פוסט מס' 225. ערוץ 1 נמוג ממפת הרייטינג בדומה לבני בגין, דן מרידור, רובי ריבלין, ומיכאל איתן שנעלמו מהמפה הפוליטית. לערוץ 1 ולארבעת האישים אין להלין אלא רק על עצמם. פוסט מס' 225. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

פוסט מס' 225. ערוץ 1 נמוג ממפת הרייטינג בדומה לבני בגין, דן מרידור, רובי ריבלין, ומיכאל איתן שנעלמו מהמפה הפוליטית. לערוץ 1 ולארבעת האישים אין להלין אלא רק על עצמם. פוסט מס' 225. כל הזכויות שמורות.

הערה 4 : אין לי מושג מה צפוי להיות אורך חיי המדף של עיתון סַקְרָן ומְסַקְרֵן חדש , "סוף שבוע". היום, יום שישי – 31 במאי 2013 יצא לאור גיליון מס' 25 שלו . אני קונה אותו מידי יום שישי לא רק בגלל שלושה כותבים טובים ובולטים שמשרתים אותו כל אחד בתחום שלו : גב' ליאורה כהן, מר רמי רוטהולץ, ומר רון מיברג. אני קורא את "סוף שבוע" מידי שישי – שבת כי העיתון ערוך היטב ומושך תשומת לב. הריאיון שערכה היום גב' טל בשן ב- "סוף שבוע" עם הפוליטיקאי הוותיק דן מרידור – חשוב. דן מרידור מכה לפתע בפרהסיה על חטאים מדיניים ומוכיח שוב כי דוד בן גוריון היה האחד והיחיד. "הליכוד זה לא אני", הוא מכריז במרץ רב ב- "סוף השבוע", ומוסיף, "בני בגין , מיכאל איתן , ואנוכי – אנחנו הליכוד האמיתי". ראש הממשלה בנימין נתניהו עשה בית ספר לנסיכי העבר של "הליכוד" דן מרידור, בני בגין, ראובן "רובי" ריבלין, ומיכאל "מיקי" איתן. בעצם הוא ובוחריו סילקו והדיחו את הארבעה משורות נבחרי המפלגה. אין להם אלא להלין על עצמם . ארבעת האישים האלה רתמו את עצמם לפני זמן רב ביודעין לעגלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו , וחברו אליו מרצונם ה חופשי ומתוך שיקול דעת . היללו ורוממו אותו . אילו דן מרידור שנטש את מכורתו "הליכוד" (בסוף כהונתו בכנסת ה- 14 פרש מ- "הליכוד" והקים את מפלגת "המרכז" יחדיו עם איציק מרדכי האוגדונר שלי במלחמת לבנון ה- 1 ב- 1982 , רב אלוף מיל. אמנון ליפקין – שחק , ורוני מילוא) ושב אליה כשהתחשק לו , חונן באמת כמדינאי ולא פוליטיקאי , היה מרחיק רְאוֹת ומבחין כבר אז כי משנתו המדינית של "הליכוד" היא בעצם "נוכלות מדינית" על פי הגדרתו של שר החינוך לשעבר יוסי שריד . כשהיה נוח לו לדן מרידור תמך במפעל ההתנחלויות והנציח את רעל הכיבוש , הדיכוי , וההתעמרות בעם אחר . את לֵיל הַסֵדֶר של 1968 חגג עם קִיצוֹנֵי הימין בחברון. עכשיו באיחור זמן עצום הוא חוזר בתשובה . אולם אין לשכוח כי דן מרידור הצעיר נשבע להקריב את חייו למען מדינת ישראל כמו רבים מאיתנו אם יהיה צורך בכך והיה חייל קרבי – טנקיסט, ששעט עם חטיבות השריון של צה"ל במלחמת ששת הימים 1967 מערבה אל גדות תעלת סואץ, ואשר הביאו להתמוטטותו של צבא מצרים. ברור שהוא אדם ישר והגון. אני מצדיע לו כחייל. מדינאי הוא לא. לארבעת האישים הללו דן מרידור, בני בגין, רובי ריבלין , ומיקי איתן היה פעם הרבה כוח ביד. הם יכלו לחתור ולהעניק עתיד שונה לאזרחי מדינת ישראל. בעיקר להילחם מבפנים נגד ראש ממשלה שהם עצמם ביקרו אותו, את רעיונותיו המדיניים והאזרחיים, ואת מידותיו המוסריות ויושרתו האישית (גם על חשבון הקריירה הפוליטית שלהם), אולם הם בחרו לחבור אליו מנימוקים השלטוניים שהיו כדאיים להם. דן מרידור נזכר מאוחר מידי. כוחו הפוליטי סר מעליו. הוא איחר את המועד. הריאיון המעניין שהעניק היום לגב' טלי בשן איננו אפקטיבי ובטל בשישים.

ראה "סוף שבוע" מ- יום שישי – 31 במאי 2013. עמוד השער של העיתון המסקרן "סוף השבוע". דן מרידור מצהיר בפני העיתונאית גב' טל בשן : "בני בגין, מיכאל איתן, ואני – אנחנו ליכוד אמיתי". הצהרה לא אפקטיבית מפני שתש כוחו של אומרה. 

ראה "סוף שבוע" מ- יום שישי – 31 במאי 2013 . עמוד השער של העיתון המסקרן "סוף השבוע". דן מרידור מצהיר בפני העיתונאית גב' טל בשן : "הליכוד זה לא אני". הוא איחר את המועד. 

הערה 5 : אינני אוהב נבחרי ציבור שלא מילאו את חובתם הראשונית והיסודית ביותר למען המדינה – שירות קרבי בצה"ל. אין לי שום חיבה לשר האוצר יו"ר מפלגת "יש עתיד" יאיר לפיד. בסדר, הוא יודע לכתוב ולדבר, אז מה ? הוא העביר את השירות הצבאי שלו ככתב העיתון הצבאי "במחנה". אני ניצב הרחק מהמשוואות הפוליטיות שלו אולם רחוק עוד יותר ממי שלא חלק עמי בשעתו את השוויון בנטל. ב- 1956 התגייסתי לגדוד 12 של חטיבת גולני. כל בני כיתתי בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן ללא יוצא מהכלל התגייסו לחילות קרביים כמו גולני, צנחנים, נח"ל, ושריון. מי שמע בכלל אז על ג'וב של כתב "במחנה". לעומת זאת אני רוחש הערכה רבה לאבא שלו יוסף "טומי" לפיד ז"ל מי שהיה מנכ"ל רשות השידור בשנים 1984 – 1979 אך קודם לכן מילא את חובתו האזרחית הראשונה ושירת שירות צבאי מלא בצה"ל. אני לא מאמין כהוא זה למדיניות הכלכלית של יאיר לפיד ולא למשנתו המדינית . אינני בוחר באזרח ישראלי שלא שירת בצבא לתפקידים מנהיגות – פוליטיים. נכון, לדבר ולהבטיח הוא יודע. נחכה ונראה מה ייצא מכל ההבטחות שלו כשר האוצר.

הערה 6 : אנוכי חש באופן טבעי קרבת יתר , אזרחית ורעיונית – פוליטית , לאנשים פשוטים מהשורה שאינם נסיכים כמו אבשלום "אבו" ווילן חבר קיבוץ נגבה חיים "ג'ומס" אורון חבר קיבוץ להב, רן כהן, יאיר צבן, וניצן הורוביץ.

הערה 7 : מעניין, מה מניע את מר נחמיה שטרסלר להתחנף לשר האוצר יאיר לפיד מידי ליל שבת ב- "אולפן שישי" בערוץ 2 ?

הערה 8 : שר האנרגיה והמים מר סילבן שלום עורך לעצמו היום, יום שישי – 31 במאי 2013 מסע יחסי ציבור בעיתון – חינמון "ישראל היום, ומצהיר הצהרה שחצנית בפני העיתונאי מר מתי טוכפלד : "לא יהיה חשמל חינם . 2000 מעובדי חברת החשמל ייאלצו לעזוב . הנשארים ייוותרו על ההטבה שהפכה לסמל , חשמל בחינם . המטרה לייעל את חברת החשמל שצברה גירעון ענק של 76.000000000 (שבעים ושישה מיליארד) שקל". ההצהרה נראית על פניה כרברבנית . נחכה ונראה. ייטיב החינמון לעקוב אחר מעשיו, הישגיו, ותוצאותיו של סילבן שלום כי בדיבורים וחוסר צניעות הוא ממש חזק.

ראה "ישראל היום" מ- יום שישי – 31 במאי 2013 . העיתון – חינמון "ישראל היום" מעניק לשר האנרגיה והמים מר סילבן שלום מבט שחצני ואמירה מתרברבת . נראה אותו . 

הערה 9 : מר שרון דרוקר הוא פרופסור לכדורסל. איש עתיר ידע בתחום וגם אדם ישיר והגון . אני מכיר אותו. אין לי צל של מושג כיצד איבד את מנהיגותו בקבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים ומדוע חלק מהשחקנים איננו משחק למענו ובשבילו. הטרגדיה הגדולה ביותר של מאמן היא כשחקניו אינם נלחמים עוד בעבורו. אני לא יודע מה קרה שם ב- הפועל ירושלים לאורכה של העונה המוזרה הזאת, אך אין לזקוף זאת לחובתו של שרון דרוקר בלבד. לא יכול להיות שהוא האשם היחיד. 

הערה 10 : בחודש דצמבר 1993 טסתי ללָאס וֶוגָאס (Las Vegas) בארה"ב בשליחותם של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן להשתתף בפגישה קדם הפקה כלל עולמית ה- WBM של כל גופי הטלוויזיה בעולם המשדרים את המונדיאל של ארה"ב 94' . זכויות השידור של המפעל היו בלעדיות שלנו. משחק הפתיחה של המונדיאל בהשתתפות 24 נבחרות נועד ליום שישי – 17 ביוני 1994 בשיקגו. לוס אנג'לס נקבעה לארח את משחק הגמר כעבור 31 ימים ביום ראשון של 17 ביולי 1994. הוועדה המארגנת האמריקנית הטילה על פיגורת הטלוויזיה הספרדית מר מנואל "מנולו" רומרו לנהל את ההפקה הבינלאומית . מנולו רומרו הקים גוף מבצעי אד הוק לצורך ביצוע המשימה – ESI (ראשי תיבות של EBU Sports International), והחליט למקם את ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) מרכז השידורים הבינלאומי בדאלאס בירת מדינת טקסס. תשע ערים בכל רחבי ארה"ב הענקית מן החוף המזרחי ועד מערבה בעלות שעוני זמן שונים נקבעו לארח את 52 משחקי המונדיאל . זה היה מבצע שידורים מרוחק ומסובך (למרות שהתנהל בארה"ב המאורגנת והמסודרת) . ה- Chief Producer מנולו רומרו זימן פגישת קדם הפקה של המשדר העולמי – WBM (ראשי תיבות של World Broadcasters Meeting) בת ארבעה ימים בין 18 בדצמבר 1993 ל-21 בדצמבר 1993 בלָאס – וֶוגָאס. פגישת ה- WBM נועדה להסביר את מהלכי ההפקה המורכבת והממושכת . הוועדה המארגנת האמריקנית של המשחקים בראשותו של אלן רות'נברג הבטיחה למשתתפי הכינוס קבלת פנים מאוד מקורית ומיוחדת שלא תשכח בעיר ההימורים בנֶבַאדָה . הם צדקו. לא שכחתי את לָאס – וֶוגָאס עד היום הזה. אין לאמריקנים מתחרים בשיווק המוצר ושטיפת מוח. בקטע הזה הם אָשָפִים. לא אשכח את החיבור בין אחת מה- Sponsors הגדולים של האירוע המונדיאלי הזה, חברת המזון המהיר "מקדונאלד", לבין הלוֹגוֹ הרשמי של משחקי מונדיאל ארה"ב 1994.

טקסט תמונה : דצמבר 1993 . הוועדה המארגנת של משחקי מונדיאל ארה"ב 1994 "התלבשה" על חברת המזון "מקדונאלד" , וזאת לא היססה "להתלבש" על הכדורגל בכל מקום ולוּ הנידח ביותר בארה"ב . יכולת לחזות בכישרון הנדיר של השיווק המאסיבי והאגרסיבי האמריקני בכל תחום לרבות תחום הספורט , ובשילוב ההכרחי שבין אכילת ההמבורגר לבין הבעיטה בכדור . (באדיבות EBU International) .

טקסט מסמך : דצמבר 1993 . הוועדה המארגנת מציגה את ה- Logo הרשמי של מונדיאל הכדורגל – ארה"ב 1994 . (באדיבות EBU International) .

גם בלילה האחרון לא הצלחתי להירדם במלון שלי "Bally Casino Resort" . תנאי המלון המשופרים בו התגוררתי (בסוויטה הענקית יכלה להשתכן פלוגה) לא הועילו לי בשל ה- Jet Lag (יָעֶפֶת) המתמשך. מעולם לא התאכסנתי בסוויטה מפוארת כמו זו שהועמדה לרשותי מטעם הוועדה המארגנת בלָאס-וֶוגָאס. פלוגה של חיילי צה"ל הייתה יכולה להתאכסן בסוויטה ההיא ועוד היה נותר Space. כללי האירוח בעיר ההימורים המִדְבָּרִית (הוקמה ב- 1947 ע"י הגנגסטר היהודי – אמריקני בָּאגְסִי סִיגֶל וחבר מרעיו) הם עקרוניים וברורים . שָלֵם מְעַט – הַמֵר הרבה. מחיר הסוויטה שלי ללילה היה 32 דולר בלבד. כמעט בחינם. אבל עלי הם לא יכלו לבנות. אין לי אופי של מהמר. לא הימרתי.

במהלך ארבעת הימים של פגישת ה- WBM בלאס ווגאס אירעה סנסציה דרמטית בתעשיית הטלוויזיה בארה"ב. רשת CBS הפסידה את זכויות השידורים של ליגת ה- NFC לאחר שהחזיקה בהן 28 שנים ברציפות מאז 1965. דיווחתי מלאס ווגאס למוטי קירשנבאום אודות התבוסה המדהימה של נשיא הרשת הוותיקה CBS לורנס "לָארִי" טִיש לאיל העיתונות האוסטרלי רוּפֶּרְט מֶרְדוֹק נשיא הרשת הצעירה FOX. "מוטי", אמרתי לוֹ, "כל התקשורת האמריקנית איננה מפסיקה לעסוק בסנסציה הזאת בה רשת הטלוויזיה CBS הפסידה את זיכיון השידורים בחלק שלה ה- NFC בליגת ה- NFL לאחר עשרים ושמונה שנות שידורים רצופות לרשת  FOX  של איל התקשורת רופרט מורדוק", והוספתי, "מוטי, אמריקה כמרקחה. במכרז החדש שנערך והסתיים זה עתה לקראת ארבע השנים הבאות 1998- 1994, נעצרה CBS של לָארִי טִיש על 1.180000000 (מיליארד ומאה ושמונים מיליון) דולר, ורוּפֶּרְט מֶרְדוֹק הסכים לשלם 1.580000000 (מיליארד וחמש מאות ושמונים מיליון) דולר וזכה ב- NFC. כל התקשורת האמריקנית כאן המומה מהתבוסה הקולוסאלית שנחלה CBS. הידיעה הסנסציונית הזאת פותחת את מהדורות החדשות של כל רשתות הטלוויזיה כאן. מוטי קירשנבאום שרק לנו לא יקרה דבר כזה, בו נפסיד בטעות את זכויות השידור של הליגה הלאומית בכדורגל לערוץ 2", סחתי לו בטלפון מחדרי בסוויטה המלכותית של המלון. עלות הסוויטה ללילה אחד עמדה על 32 (שלושים ושניים) דולר בלבד וגם האוכל במסעדות היה זול מאוד. הנהלות המלונות בלאס ווגאס ביססו את ההכנסות שלהם על ההימורים . אנשים באים ל- לָאס וֶוגָאס להמר. שינה טובה וזולה ומבחר הגון של אוכל טעים וזול אף הוא, פותח את הכיסים. [1].

מוטי קירשנבאום הקשיב . שיחת הטלפון הטראנס – אטלנטית בין ירושלים ללאס ווגאס התארכה . אמרתי למוטי קירשנבאום : "רופרט מרדוק שהקים זה עתה את רשת הטלוויזיה החדשה בארה"ב FOX, הוא המקביל של ערוץ 2 החדש אצלנו (ערוץ 2 עלה "לאוויר" בחודש נובמבר 1993). גם שלושת המנכ"לים של שלוש הזכייניות בערוץ 2 , דן שילון ויוחנן צנגן המנכ"לים המשותפים של "רשת" , אלכס גלעדי מנכ"ל "קשת", ועוזי פלד מנכ"ל "טלעד" – כמו רופרט מרדוק , ינסו למשוך אליהם צופים באמצעות "גניבת" שידורי ספורט אטרקטיביים מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. מוטי אנו חייבים לשמור על עצמנו ועל אגפינו". זה היה תרגיל עוקץ ידוע . כל רשתות הטלוויזיה בעולם שנבטו על קרקע תחרותית עשו מאמץ עליון לגזול את זכויות השידורים של אירועי הספורט הרלוואנטיים מיריבות השידור שלהן. FOX של רופרט מרדוק לא נבדלה מהאחרות. אח"כ התברר כי זכייניות ערוץ 2 המסחרי בישראל מאמצות אף הן את הרעיון.

בלָאס – וֶוגָאס הייתה השעה אחת אחר חצות , ובירושלים – אחת עשרה לפני הצהריים של יום רביעי – 22 בדצמבר 1993. מוטי קירשנבאום נשאר קר רוח. אולי אדיש. הוא השיב לי, "כשתחזור לארץ נדבר (ממילא נקבעה לי עוד קודם לכן פגישה חשובה עמו ועם סמנכ"ל הכספים ומנהל הטלוויזיה, בתאריך 26 בדצמבר 1993 עניין המונדיאל הקרב ובא וחידוש הסכם הזכויות עם התאחדות הכדורגל לשנים 1997 – 1994), בינתיים יואש, אני מציע שאם אינך יכול להירדם קח מונית על חשבוני, וסע ל- Down town של העיר שם תראה תאורת לילה מדהימה שהופכת אותו ליום. עֶשֶר מיליון נורות חשמל מהבהבות הופכות את לאס ווגאס בירת נבדה המדברית לאטרקציה מיוחדת במינה", אמר בחדווה. "חוץ מזה אל תשכח להַמֵר", והוסיף בהומור הידוע שלוֹ, "על חשבוני". מוטי קירשנבאום הכיר היטב את האזור. הוא היה סטודנט לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס ונהג מידי פעם לנסוע למדבר נֶבַאדָה ולבירת ההימורים שלה רבת המוניטין לָאס וֶוגָאס .

קיבלתי את הצעתו כפי שנהגתי לעשות לרוב בחמש שנות שִלטונו כמנכ"ל רשות השידור . התלבשתי חַם ויצאתי לאוויר המדברי הקר לתוּר את העיר אך לא להמֵר . לָאס – וֶוגָאס היא עיר מִדְבָּרִית נוצצת ומדהימה. אין ספק . עסקי ההימורים בלָאס – וֶוגָאס גלגלו בשנת 1993 מחזור כספים של 100.000000000 (מאה מיליארד) דולר. מלונות העיר מעוצבים כאתרי תיירות כל אחד בפני עצמו. צריך לסייר במלון Treasure Island שנקרא על שמו של ספר ההרפתקאות הנודע של הסופר האנגלי רוברט לואיס סטיבנסון, "אִי המטמון", (כולנו קראנו אותו כילדים) כדי להבין במה מדובר. המלון המפואר משווק ומגשים את המֶסֶר הספרותי של שמו . מנהלי המלון הביאו למדבר כמות מים אדירה ובנו את החלק החיצוני של המלון הפונה לרחוב הראשי של לָאס – וֶוגָאס על גדת המים כדקורציה המזכירה רחוב פאבים בנמלים של ליוורפול או פורטסמות' במאה השמונה עשרה. המלון מציג לתיירים הרבים המסתובבים ברחוב הראשי הצגות חוזרות ונשנות של קרבות ימיים אמיתיים בין ספינות תמימות לבין שודדי ים באמצעות פירוטכניקה מרהיבה . ממלון "אי המטמון" הלכתי לבקר במלון Caesar Hotel ("מלון הקיסר"). במלון הזה ממוקם לתפארת פסלו של המתאגרף האמריקני הנודע שחום העור ג'וֹ לוּאִיס (Joe Louis) אלוף העולם במשקל כבד בשנות ה- 30 , ה- 40 ו- 50 של המאה הקודמת. ג'וֹ לוּאִיס היה אליל ילדותי ובני דוֹרי, וספורטאי נערץ עלי. ביימתי סרט דוקומנטארי בן שעה אודותיו ששודר בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ב- 1979. ג'ו לואיס שהיה פעם ספורטאי עַל , איש עשיר וסלבריטי מפורסם בארה"ב ובעולם כולו סיים את חייו לבסוף כ- Doorman (שוער) ומארח במלון "קיסר". הזמר פרנק סינטרה ויריבו בעבר בזירת האִגרוף המתאגרף הגרמני מאקס שמלינג (מת בגיל 100 בפברואר 2005) מימנו את תרופותיו והשלימו את שכרו עד שסיים שם את חייו.

משם נדדתי ל- MGM Hotel ולמלונות אחרים . צריך להיות בלאס ווגאס כדי להבין במה מדובר . התאורה האדירה והצבעונית מדליקה ומאירה את לָאס וֶוגָאס באור יום כמעט. העוֹשֶר העצום מבצבץ מכל פינה ומנקר את העיניים. העיצוב הנוצץ וכמויות האוכל המוצעות למאות אלפי התיירים בעיר ההימורים בכל הטעמים ובמחירים נוחים, אינם יכולים להשאיר אדיש את המהמר הפוטנציאלי. זוהי מערכת אירוח משומנת מגובה ביחסי ציבור אדירים שמציעה לך מכל משמני הארץ. היא משווקת בכשרון רָב את סחורת ההימורים ושואבת אותך בצורה יעילה בעל כורחך אל המכונות שיכולות להפוך אותך בשנייה אחת למיליונר.

ביום ראשון – 26 בדצמבר 1993 נפגשתי בלשכת המנכ"ל בבניין "כלל" בירושלים עם הגוורדיה המנהלת את רשות השידור בעניינים הנוגעים להפקת מונדיאל ארה"ב 1994 וחידוש החוזה שעמד לפוּג עם התאחדות הכדורגל. חזרתי שוב על הסיפור המדהים של אובדן זכויות השידור של ה- NFL לפני כמה ימים ע"י רשת CBS לאחר שהחזיקה בהן 28 שנה רצופות. התבוסה של נשיא CBS לורנס "לָארִי" טִיש הייתה מושלמת לאחר שצוות השידור הוותיק והמפורסם שלו ג'וֹן מָאדֶן (John Madden) ופַּאט סָאמֶרְווֹל (Pat Summerall) הודיע כי הוא נוטש את CBS שהייתה בית עבורם ועובר לשורות FOX. זאת הייתה מהלומה כבדה ל- CBS. השתמשתי ברשת הטלוויזיה האמריקנית CBS כמטפורה למצב העתידי העומד להתרחש בישראל . אמרתי למוטי קירשנבאום ויאיר שטרן כשמסמך הרכישה המחודשת פרוש לנגד עיניהם, "שלא יקרה לכם מה שקרה ל- CBS . אם תפסידו את הקרב הזה שהוא חשוב למשלם האגרה שלכם , תובסו פעמיים . גם תחטפו מהמנצח במכרז וגם ערוץ 2 ייבנה על חורבותיה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . בעניין הזה אין פשרות . נכון ששיקולי CBS הם מסחריים בלבד , אבל זִכרו ששידורי הספורט הרלוואנטיים בערוץ הטלוויזיה הציבורי , ובעיקר שידורי הכדורגל בהם רשות השידור מחזיקה 25 שנים ברציפות הם הצדקה ברורה לסלוגן שטבעה הרשות  "יש תמורה לאגרה". עוצמת שידורי הספורט הרלוואנטיים מחברת את הצופה בעל כורחו לשידורים הערכיים האחרים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, ולא רק להפך, כפי שסוברים רבים". עכשיו הצגתי בפגישה את מסמך העבודה המפורט שלי הנוגע לרכישה מחודשת של זכויות הכדורגל הישראלי על כל מרכיביו לארבע השנים הבאות 1998- 1994, והמאבק נגד ערוץ 2 והכבלים. סמנכ"ל הכספים היה המכותב הראשי (על פי בקשת המנכ"ל) , אך עותקיו הועברו גם לידיהם הבטוחות של קירשנבאום ושטרן עצמם [3]. הייתי מוטרד מהתחרות נגד אנשי ערוץ 2 האמביציוזיים על זכויות הכדורגל הישראלי. בקדמת ערוץ 2 הצעיר והנמרץ ניצבו אנשים שהיו פעם חברים במסדר האבירים של הטלוויזיה הישראלית – דן שילון, יוחנן צנגן, אלכס גלעדי, עוזי פלד, ונחמן שי (שימש יו"ר מועצת הרשות השנייה), ועתה הנהיגו את הרשת המסחרית וידעו היטב מה הם רוצים. ערוץ 2 לטש עיניים גדולות ובורקות לעבר הכדורגל הישראלי, שהיה קניינו הבלעדי והמובהק של ערוץ 1 הציבורי מזה עשרים וחמש שנה ברציפות מאז 1968. מוצר עתיר רייטינג שזוהה עם ערוץ 1. בעיקר רשפו עיניהם של דן שילון ואלכס גלעדי שרצו ליטול את הבכורה מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהייתה נווה ביתם הישן ולהעבירה לווילה החדשה שלהם בערוץ 2. בכך חשבו עכשיו לנקום ולהשיב לרשות השידור כגמולה .

בשעה שנכנסנו מנכ"ל רשות השידור, מנהל הטלוויזיה, ואנוכי לדוּן בלִשכתו בבניין "כלל" בירושלים ב- 26 בדצמבר 1993 ביוזמת הרכישה המחודשת של הכדורגל הישראלי לארבעת השנים הבאות , נִדְרַךְ מוטי קירשנבאום. "היעלה על דעתך שאוותר על "מבט שני" (בעריכתו של מיכאל קרפין) כדי לקחת את הכדורגל" , שאל אותי לפתע בכעס . לא הייתי מוכן לפנייה הבוטה והנרגזת שלו. גם יאיר שטרן הופתע. "אינך צריך להעמיד את הדברים בצורה הזאת", השבתי לו, והוספתי, "יש מקום לשניהם בלוח השידורים , בעיקר כיש לך מספיק כסף לממן את הכדורגל. יו"ר מועצת ההימורים והטוטו אריה זייף הוא ידיד גדול של השידור הציבורי ורשות השידור. ניתן להגיע לעסקת חסות עם הטוטו שתכסה לפחות % 33 מהעלות הכללית של שידורי הכדורגל. מילה של אריה זייף היא מילה. הוא איש רציני שהוכיח את עצמו". המשכתי לטעון בפני שני הבוסים שלי מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן, "מוטי קירשנבאום שים לב, אריה זייף מֵאיץ בי שראשית דבר נקנה את הזכויות והוא ילך לקראתנו ביד רחבה כפי שעשה תמיד. חוץ מזה ניתן להביא לשידורי הכדורגל גורמים כלכליים נוספים שיעניקו חסות. אל תוותר בשום פנים ואופן על שידורי הכדורגל הישראלי . זהו חלון הראווה הראשי שלך . השידורים האלה מניבים רייטינג שיא. 25 שנה רצופות הרגלנו את מדינת ישראל לצפות בשבתות בכדורגל הישראלי. אובדן הכדורגל הישראלי לערוץ 2  עלול להביא למפולת . ערוץ 2 יקום על חורבותיה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1". התבוננתי בפניו של מנכ"ל רשות השידור. תפסתי אותו מאזין אומנם לדבריי אך הוא לא היה דרוּך. מוטי קירשנבאום ישב שם מולי עם פני הפוקר שלוֹ ולא התרגש יותר מידי. יאיר שטרן דווקא כן. הוא היה שונה ממנו מהבוס שלו . מבע פניו היה מיוסר [1].

ניתוח נסיבות הרֶכֶש בחודשים האלה ע"י המנכ"ל היה רציונלי. טקטית הוא צדק. אסטרטגית הוא טעה. ככל שנקפו הימים וכיסוי הכדורגל שלנו השתפר מן ההיבטים העיתונאיים והטכנולוגיים כך עלה ערכו הטלוויזיוני בעיני ערוץ 2 המסחרי והחמדן. זה היה פרדוקס מעניין. רמת הכדורגל בארץ נשארה בעינה, לא מי יודע מה, כמו בשנים עברו. גם כמות הצופים במגרשים נשארה דלילה כשהייתה (למעט כמה משחקים מרכזיים בעונה). אך רמת השידור בטלוויזיה הישראלית הציבורית- ערוץ 1 הרקיעה בבת אחת לשחקים וגררה עמה למרקע הטלוויזיה בכל מוצ"ש "בעונת הזהב" כמות צופים הגדולה פי חמישים ממספר הצופים במגרשים. הנתון המתמטי הזה עניין מאוד את הערוץ המסחרי החדש. הכדורגל עצמו פחות. ערוץ 2 התעניין ברייטינג וכמה כסף ניתן להפיק משיעור הצפייה ולָאו דווקא בתוכן השידור הציבורי.

טקסט תמונה : יו"ר מועצת ההימורים והטוטו אריה זייף בעשורי ה- 80 ו- 90 של המאה הקודמת. היה ידיד גדול של השידור הציבורי. אמר זאת, הראה זאת, ועשה זאת. (התמונה באדיבות אריה זייף. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

נפגשנו עם התאחדות הכדורגל למו"מ שלוש פעמים ברציפות בימי שישי של 31 בדצמבר 1993 , 7 בינואר 1994, ו- 14 בינואר 1994. להתאחדות היה כבר מושך בחוטים חדש העונה לשֵם מר גבריאל "גָבְרִי" לֵוִי. גם הוא וגם מוטי קירשנבאום הקשיבו זה לזה, אך שמרו כל אחד את קלפי המו"מ קרוב לחזה . אמרתי למוטי קירשנבאום ויאיר שטרן שאנחנו טועים. אסור לנו להמתין. עלינו לפעול על פי טיוטת הנייר עליו הייתה כתובה ההצעה הכספית שלי, ואם יהיה צורך להוסיף – נוסיף. היה לנו את הגב של אַרְיֵה זָיְיף יו"ר מועצת ההימורים והטוטו תומך נלהב של שידור הכדורגל בטלוויזיה הציבורית. שומה היה עלינו להציע להתאחדות הצעה שלא תוכל לסרב לה ולעשות זאת לפני כניסתו של ערוץ 2 לתחרות. ביקשתי מיָאִיר שְטֶרְן שיאיץ במנכ"ל  הנימוקים לא להמתין היו דווקא בשל ההצלחה הדרמטית של השידורים הישירים ו- "משחק השבת" שהפך למסמך דוקומנטרי עיתונאי שלם ומרתק והפך ללהיט שידור . חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שִדְרֶגָה "בעונת הזהב" את הכדורגל הישראלי הרבה מעבר לרמתו האמיתית. מניות שידורו עלו בהתמדה. הצלחת ערוץ הטלוויזיה הציבורית חשפה במקביל את שאיפות ההתפשטות של ערוץ 2 שזה אך נעמד על רגליו. ערוץ 2 הצעיר על שלוש זכייניותיו "רֶשֶת", "קֶשֶת", ו- "טֶלְעַד" לטש עיניו לכדורגל הישראלי. זה לא היה עוד סוד. היינו חייבים להקדים את הערוץ המסחרי לפני שבשלה שם ההחלטה לקחת לעצמו את הכדורגל הישראלי בכל מחיר. בחודש ינואר 1994 עדיין ניתן היה לרכוש את זכויות השידור של הכדורגל הישראלי לשלוש שנים הבאות עד 1997 בקלות יתירה. ברור שהיינו אמורים להוסיף כסף להתאחדות אך זה לא היה בשמיים. יו"ר מועצת ההימורים והטוֹטוֹ מר אַרְיֵה זָיְיף העניק לנו גב כלכלי איתן. הטוֹטוֹ היה אמור לממן % 33 מעלות זכויות השידורים בחוזה של 1997 – 1994. צריך להדגיש שחששו של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום בדצמבר 1993 מפני התרוממות רָף עלויות רכישת זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי, תוך סיכון התרוששות הקופה הציבורית ,ועד כדי פגיעה בהפקת תוכניות דוקומנטאריות יוקרתיות כמו "מבט שני" (בעלת רייטינג של % 25) בעריכת מִיכָאֵל קָרְפִּין – היה כֵּנֶה. הוא טען גם שרמת הכדורגל הישראלי לא שווה את זכויות השידורים שאנחנו אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית אמורים להוציא עליו למרות שהיה צופה נאמן של התוכנית "משחק השבת" שחשפה את אותנ רמת הכדורגל הישראלי שלה לעג. מאוחר יותר סנט בי לא פעם ולא פעמיים כשנדמה היה לו שאני לוטש עיניים לעבר זכויות שידורים יקרות מידי של אירועי ספורט יוקרתיים על פי הציטוט הבא : "יואש אלרואי שלא תטעה – לא קוראים לי קירש, קוראים לי קירשנבאום". צריך להבין כי ב- "עונת הזהב" ההיא בשנים ההן  של 1994 – 1993 צברו שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רייטינג שופע מזהיר בכמויות אדירות שנע בין % 35 ל- % 45 ואף יותר. כנ"ל "מבט" ותוכנית האקטואליה "מבט שני" . הספציאליטה , תחום ההתמחות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בשנים 1994 – 1993 היה בשידורי הספורט, החדשות, והאקטואליה. מי האמין כי בחלוף פחות משני עשורים לא ייוותר זכר לערוץ 1 ולמוניטין שלו. התחושה היא שערוץ 1 נמוג ממפת המדרוג הישראלית זה עידן ועידנים. כאילו הייתה זאת גם נחלת העבר שלו. לא נכון. הטלוויזיה הישראלית הציבורית חוננה מאז נוסדה ב- 1968 גם בפרקים היסטוריים מזהירים בכל תחומי העשייה הטלוויזיוניים אולם הזיכרון הקולקטיבי הציבורי קצר הדיח אותה זה מכבר לשוליים של השוליים.

הערה 11 : התוכנית "מבט שני" בעריכת מר איתי לנדסברג ובהגשת גב' נועה ברק המשודרת בערוץ 1 היא חשובה ביותר, ומקבילה בערכה ל- "עובדה" של גב' אילנה דיין בערוץ 2 וה- "המקור" של מר רביב דרוקר בערוץ 10. הצפייה הדלילה ב- "מבט שני" של ערוץ 1, % 2.9 באוכלוסייה היהודית ו- % 2.6 בכלל האוכלוסייה , מעידה על התמוטטותו של ערוץ 1 הציבורי . הרייטינג האפסי הוא תוצאה של ניהול כושל של מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת . שני האישים הם פרי מינויו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

מדרוג כלל האוכלוסייה                                                  מדרוג האוכלוסייה היהודית

ליל רביעי – 29 במאי 2013                                             ליל רביעי – 29 במאי 2013

שעה	מדדי צפייה	ערוץ1	ערוץ 2	ערוץ 10	ערוץ 9	ערוץ 24	ס"ה TV	ערוץ 1	ערוץ 2	ערוץ 10	ערוץ 9	ערוץ 24	ס"ה TV
	000's	50.0	369.0	226.0	21.0	6.0	1275.0	46.0	362.0	209.0	16.0	6.0	1118.0
2100-2114	TVR	2	21.2	12	1	0.1	66.4	2.1	24.2	12.9	0.9	0.1	67.6
	000's	40.0	422.0	239.0	19.0	1.0	1324.0	36.0	414.0	221.0	15.0	1.0	1156.0
2115-2129	TVR	2.7	22.8	10.5	0.5	0.2	66.4	3	26.2	11.2	0.5	0.2	68.1
	000's	55.0	454.0	210.0	10.0	4.0	1325.0	52.0	447.0	191.0	9.0	4.0	1164.0
2130-2144	TVR	2.3	22.8	11	0.8	0	65.6	2.6	26	11.6	0.9	0	67.6
	000's	47.0	454.0	219.0	16.0	0.0	1309.0	44.0	445.0	199.0	16.0	0.0	1155.0
2145-2159	TVR	3.5	19.2	9.3	0.9	0.8	63.8	3.9	22.1	9.8	1.1	0.9	66.1
	000's	69.0	384.0	186.0	18.0	16.0	1271.0	66.0	378.0	167.0	18.0	16.0	1130.0

טקסט מסמך : יום רביעי – 29 במאי 2013 . מדרוג ברבעי שעות של הצפייה בטלוויזיה בין 21.00 ל- 22.00 . (באדיבות וועדת המדרוג) .

עוצמות רייטינג כה מזעריות ודלילות אינן זקוקות למימון ציבורי . ערוץ 1 מְמוּטַט . במתכונתו הנוכחית ותחת מנהיגותו הקיימת אין לו שום זכות קיום .

סוף הפוסט מס' 225. הועלה לאוויר בשבת אחה"צ-1 ביוני 2013.