הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי .

——————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 291 : הועלה לאוויר ביום רביעי בערב חג שמחת תורה – 25 בספטמבר 2013.

—————————————————————————————————— 

שידור ישיר מחיפה של ערוץ 1 ב- 23 בספטמבר 2013 : מחזור 3 בליגת העל בכדורגל מכבי חיפה – מכבי ת"א 3:0. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 291. (כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה :  2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

שידור ישיר מחיפה של ערוץ 1 ב- 23 בספטמבר 2013 : מחזור 3 בליגת העל בכדורגל מכבי חיפה – מכבי ת"א 3:0. ביקורת טלוויזיה. (כל הזכויות שמורות). 

1. נשיא מכבי חיפה מר יעקב שחר.

מהנדס הטלוויזיה דָנִי לָנְקְרִי בעל ניידת השידור הגדולה "מזמור" מעמיד לרשותו של בימאי ערוץ 1 מר ג'אמל "ג'ימי" סובחי כ- תריסר מצלמות לצורך כיסוי המשחק המרכזי בשידור ישיר בו הביסה שלשום מכבי ת"א באצטדיון "קריית אליעזר" את מכבי חיפה בתוצאה המכרעת 3 : 0 . ג'ימי סובחי הוא בימאי בעל וותק  ואנוכי סומך על ניסיונו הרב . בדרך כלל הוא יודע להטיל את משימות הצילום על 12 מצלמותיו ולחלק ביניהן את עבודתו העיתונאית . אחת המצלמות שלו מכוונת תדירות אל מר יעקב שחר נשיא מועדון מכבי חיפה היושב ביציע המכובדים ועושה לו שירות רע . הוא נתפש כל הזמן רוטן , נרגן , כועס , בא בטענות , וכמי שנדרש להיעזר בתנועות פנטומימה בידיים המסבירות כאילו את אישומיו נגד שחקניו הדלים ומאמנם אריק בנאדו קוטל קנים . ג'ימי סובחי צודק . יעקב שחר הוא אייקון בכדורגל הישראלי ומזוהה עם מועדון מכבי חיפה כמו ששמעון מזרחי מזוהה עם קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א . צריך לחשוף אותו שוב ושוב מפני שהוא חשוב לא פחות מלהקת השחקנים שלו שמתרוצצת לריק על כר הדשא והוא גם האחראי המבוגר שנושא בקלונה מפני שהלהקה נבנתה בצַלְמוֹ ובצֶלֶם המאמן המוביל שלו . המצלמה אוהבת בני אנוש יפים ואסתטיים ומתעכבת עליהם . גברים ונשים כאחת . אולם היא "אוהבת" גם אנשים מכוערים . ונטפלת יותר מכל לאנשים שמחטטים באף . הנִרְגָנוּת וְהַרְטִינָה של יעקב שחר דמות ישראלית כה בולטת בכדורגל ביציע החיפני , דומים לחיטוט באף . אין אם כך שוּם סיבה שהמצלמה תפסח עליו . ובאמת ג'ימי סובחי לא רק מנצל את ההזדמנות וחוזר אליו עוד ועוד , אלא גם מתעכב עליו . פירוש רש"י למראה פניו הכעסני ושפת גופו הבוטה בטלוויזיה חושפת אדם סָב , רגזן ומתוסכל וזעוף פנים , שבגלל כעסו ומבע פניו נדמה כי איננו מכבד את שחקניו ולא מאמין ביכולתם . כאילו . הוא כאילו בז להם וגם כאילו לא אכפת לו כי הטלוויזיה חושפת אותו בחרונו . ובאמת אולי הכל כאילו . אולי הוא כאילו מתעצבן בכלל מהמצב החברתי – פוליטי השורר במדינת ישראל ולא מהשחקנים והמאמן שלו . השלב הטלוויזיוני הבא הוא להציב מיקרופון סמוי ביציע המכובדים כדי לקלוט את הטקסט הזוֹעֵף שמפריח יעקב שחר וברגעים ארוכים מתנהג לא כנשיא ולא כמנהיג אלא כאיש של חרון אף . אי השקט , חוסר שביעות רצון , והעצבנות של יעקב שחר כפי שהם משתקפים מבעד למסך הטלוויזיה מקרינים חוסר ביטחון וסיבה למצלמה להיצמד אליו בכל מקרה . אינני זוכר שראיתי התנהגות עצבנית מוחצנת כל כך בשידורים הישירים של ה- NBA אצל גֶ'רִי בַּאס (Jerry Buss) המנוח מי שהיה הנשיא והבעלים של קבוצת הכדורסל רבת המוניטין  Los Angeles Lakers . הוא לא התנהג כך בפרהסיה בעתות משבר . מעולם גם לא ראיתי בשידורי הטלוויזיה הישירים ההם ב- NBA את רֶד אָוֶורְבַּך (Red Auerbach) המנוח ממועדון Boston Celtics מאבד עשתונות בשעת הפסדים .

אנוכי מכיר את יעקב שחר מימים ימימה . נפגשנו לא אחת בשנות שירותיי הארוכות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . אירחתי אותו לכמה ראיונות טלוויזיה בימים ההם . הוא אישיות ציבורית משכמה ומעלה . אדם הגון ויישר דרך , מנומס וגם נעים הליכות . אינני חושב שהוא מודע לכוחה של מצלמת הטלוויזיה שמעקמת שוב ושוב את תווי פניו . אולי כן . ואם כן עליו להיזהר מפניה . ייתכן והוא בוחר ביודעין להתנהג כאסייתי באסיה . מאידך צריך לזכור שיעקב שחר (בן 71) הבעלים של מועדון מכבי חיפה הוציא מכיסו מאז 1991 למען הקבוצה סכום שנאמד ב- 300000000 (שלוש מאות מיליון) שקל . המעורבות הרגשית שלו כמו העסקית היא עצומה . עונת הזהב של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1994 / 1993 הייתה גם עונת הזהב של קבוצת מכבי חיפה בראשות הנשיא יעקב שחר והמאמן הראשי של המועדון גיורא שפיגל . בתומה של אותה עונת כדורגל ארוכה בת 39 (שלושים ותשעה) מחזורים זכתה מכבי חיפה באליפות המדינה בכדורגל ללא הפסד . כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ייחדתי 15 (חמישה עשר) שידורים ישירים ועוד 15 שידורים מוקלטים לקבוצת מכבי חיפה . הוא תבע לעצמו את מרב תשומת לבי בימים ההם . אינני יודע אם יעקב שחר איש עסקים מוכשר ומולטי מיליונר כבד (אך לא ראוותן) בתחום יבוא מכוניות וכלי רכב , מרוויח כלכלית מנשיאה בעול של מועדון כדורגל כה פופולארי כ- מכבי חיפה . בטוח שהדבר גורם לו סיפוק (רב) ומביא לו במישרין יוקרה , פרסום , ומוניטין עצומים . אי אפשר לתאר את מכבי חיפה בלעדיו . מוזר מאוד שהעין המקצועית שלו פספסה את הפיכת המועדון בעונה שחלפה מנבחרת כושלת בהדרכת ראובן עטר שפוטר לקבוצה משגשגת תחת שרביט אימונו של אריק בנאדו . יעקב שחר הוא זה אִפְשֵר לאריק בנאדו להרוס כה מהר את מה שבנה במו ידיו רק לפני זמו קצר ולסלק בראשית העונה שחקנים וותיקים משורות הקבוצה ובראשם וויאם עמאשה וגם אחרים . הרי השחקנים שהודחו נמנו על אלה שהפכו את מכבי חיפה בעונה שחלפה משַק חבטות לקבוצה ש- שועטת קדימה . מפתיע מאוד כי אריק בנאדו שכח את העיקרון הקלאסי כי אין תחליף לחֲבֵרוּת אמיצה בין חיילים אלמונים . גם על כר הדשא . כמתבונן מהצד נחשף אריק בנאדו לפתע כמאמן טיפש . לא שקול . אך לך תדע כפי שאמר יורם ארבל , לכל משחק יש את החוקים שלו ואת המומנטום שלו , ואולי הכל רק בעיני המתבונן ועוד עשוי להשתנות למרות שאריק בנאדו נראה בימים אלה כאובד עצות .

טקסט תמונה : מחצית שנות ה- 50 של המאה שעברה . הימים ההם הזמן ההוא . הבעלים ונשיא מועדון הכדורגל של מכבי חיפה מר יעקב שחר (עומד שלישי מימין) לובש את מדי הכדורגל של קבוצת נס ציונה המקום בו נולד וגדל . כורע קיצוני מימין ילד בן 8  העונה לשם ז'קי ווישניה מי שהפך ברבות השנים לפרשן ההתעמלות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. (התמונה באדיבות יעקב וגב' נילי שחר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה : התמונה הזאת הופיעה כבר באחד הפוסטים הקודמים ועמה זיהוי כל שחקני מועדון נס ציונה .

2. בימאי ערוץ 1 ג'ימי סובחי.

אני אוהב את תפישת הבימוי העירני והעיתונאי של ג'ימי סובחי . אולם הוא השאיר שלשום את צופיו לפחות פעמיים פעורי פה . כל ארבעת ההילוכים החוזרים לשערו המשונה והמגוחך של ברק יצחקי ממכבי ת"א (קבע את התוצאה 1 : 0) שודרו במהירות רגילה ( 25 Frames בשנייה אחת) ומשום מה לא בהילוך איטי , וודאי לא ב- SSM (ראשי תיבות של Super Slow Motion), למרות שניידת "מזמור" כוללת בתוכה מצלמת SSM (אפשר לראות את ביצועיה המיטביים בשידורי הכדורסל בערוץ 5 בכבלים וערוץ 10 אצל הבימאי ראובן "רוביק" פודגור) .  האם ברק יצחקי שנמרח על כר הדשא הבקיע את השער בחזהו , בראשו , ו/או בתחתוניו . מה זה צריך להיות העניין הזה שהבימאי ג'ימי סובחי מריץ רק הילוכים חוזרים במהירות רגילה בלתי אפקטיביים ואיננו מעניק יתרון לצופי הטלוויזיה שלו על פני הצופים ביציעים כדי לבחון בעצמם את הנעשה במגרש . מדוע איננו דורש מדני לנקרי להציב במאגר המצלמות גם את מצלמת ה- SSM ? אפילו הפרשן דני נוימן והשדר יורם ארבל לא הצליחו לאבחן למען צופיהם את פשר הזחילה של ברק יצחקי ומדוע ביכר להבקיע את השער בחזהו כ- רֶמֶש כשהוא שרוע על הדשא במקום לכבוש ברגלו כשהוא זקוף . רמת צילום ובימוי לא רציניים שמזכירים במידה רבה את תקופתו של בימאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית יואב פלג בעשור ה- 70 של המאה שעברה בה נכפה לביים את שידורי הכדורגל בימים ההם (ברמה נמוכה יחסית ל- 2013) בשל היעדר Facilities מתאימים ולרבות שימוש בהילוכים חוזרים במכונות VTR 2 inches כמובן במהירות רגילה .

אנוכי אוהב את בימאי הטלוויזיה ג'ימי סובחי למרות שאיננו חף מטעויות . בדקה ה- 60 תקף ברק יצחקי מצפון לדרום את שערו של בויאן שאראנוב מצד שמאל ממש ליד קו הרוחב . הכדור שבעט נתקל בגופו ו/או שמא בידו של הבלם אדין צ'וצאליץ' דבר המחייב בעיטת עונשין מ- 11 מטרים . המצלמה המובילה חשפה את ברק יצחקי הנרגש מסמן בידיו וזועק לשופט , "פנדל…פנדל…" . אולם השופט רועי ריינשרייבר לא שעה לדרישתו . ואז רואים שוב את ברק יצחקי לופת ומורט את שערו באכזבה גלויה . שוב הריץ הבימאי ג'ימי סובחי הילוכים חוזרים במהירות רגילה לבירור הסוגיה ושוב התברר כי הם אינם אפקטיביים ואי אפשר ללמוד מהם דבר . אפילו יורם ארבל סיכם בעת השידור הישיר כי על סמך הצילומים הכושלים האלה אי אפשר להסיק דבר . זוהי פשלה רצינית של ג'ימי סובחי . לפתע הוברר שאירעה שם גם טעות בהצבת אחת מ- 12 המצלמות . המצלמה האחורית שהוצבה על כר הדשא באלכסון מאחורי שערה של חיפה הייתה בעלת זווית צילום מוגבלת . הצלם שלה אומנם צידד את העדשה שלה מימין לשמאל , אולם כאשר הגיע למוקד המחלוקת , מפגש הכדור עם גופו ו/או עם ידו של אדין צ'וצאליץ' , כבר לא היה שם כלום . הבימאי ג'ימי סובחי והצלם שלו החמיצו את התיעוד . מדובר אם כך בבימוי והפקה טלוויזיוניים רשלניים . ג'ימי סובחי והמפיקים והעורכים שלו יודעים כי הם נתונים למעקב השוואתי עם הנעשה בעולם . רק לאחרונה ראינו צילום ובימוי טלוויזיוניים מיטביים בשני משחקים במסגרת ה- Champions Leagu , גאלאטאסאריי – ריאל מדריד 6:1, וברצלונה – אייאקס 0:4. מה זה העניין המטופש הזה לוותר על מצלמת SSM ולהקרין בספטמבר 2013 הילוכים חוזרים במהירות רגילה בלבד, כאילו מדובר בציווי של התורה וכאילו מאום לא קרה בתחום ההתפתחות הטכנולוגית של הטלוויזיה.

3. המִדְרוּג והמגישה – מנחה גב' מירי אליקים.

ערוץ 1 ממלא את משימתו . שידורי הכדורגל הישירים מאפשרים לו להחזיק את ראשו מעל פני המים . היעלמותה של תוכנית הסיכום הכושלת של המשחק המרכזי "בועטים" חושפת נקודת תורפה חדשה , הלא היא החזקת זמן ההפסקה שבין שתי המחציות ע"י המגישה-מנחה גב' מירי אליקים. לא רק בוני גינזבורג חסר. נעדר שָם הפָּאנֶל הרחב שלו ומחשב הנתונים הענק בעל מסך נגיעה שהעניק לשיחה ולניתוח המשחק את הממד הסטטיסטי שלו . שלשום ניסתה גב' מירי אליקים שוב את כוחה בעזרת הפרשן אלון מזרחי לעניין את הצופים ולמקד את תשומת לבם אליה לאחר שהתרווחו כבר בכורסותיהם ופיהקו בתום השריקה לסיום המחצית הראשונה המאופסת והמשמימה . אין לה שום סיכוי. העסק גדול עליה. אלון מזרחי התגלה כפרשן נבון. רואים שהוא חי את המשחק ואיננו מתאמץ להבין את רָזָיו, וגם יודע להסביר, אך המגישה – מנחה התפרצה שוב ושוב בחוסר אדיבות לדבריו ולא נתנה לו להשלים את פיתוח רעיונותיו. אף על פי כן זכה השידור הישיר מכבי חיפה – מכבי ת"א 3:0 למנת מִדְרוּג נאה. ממוצע של % 11.3 ו- בשיא השידור הישיר מצבור של % 14.5. זה המון לערוץ טלוויזיה מט ליפול כערוץ 1 ומוכיח פעם נוספת כי מה שחשוב הוא חומר השידור הבלעדי שאתה מחזיק בידיך ולא בדיוק מי האיש שלך שלועס אותו בעבור הציבור, כפי שאמר נשיא חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית abc רוּן אָרְלֶדְג' הבלתי נשכח : "When you have the rights – You have the show". הוא צדק. מה זה משנה אם כך מי משדר את המשחק המרכזי יורם ארבל ו/או יונתן כהן ומי מחזיק את זמן ההפסקה גב' מירי אליקים ו/או מר בוני גינזבורג באם כמות הרייטינג הַנִצְבֶּרֶת היא ממילא אותו דבר במִגְוָון האפשרויות האנושיות. הציבור נוהה בעקבות סחורת השידור האקסקלוסיבית ולא בגלל כוכב טלוויזיה כזה ו/או אחר שמשדר אותה בעבורו. הציבור נוהה ראשית דבר אחרי האירוע ולא אחרי השדר המוביל. ובכל זאת זה משנה. אדון בכך באחד הפוסטים הקרובים.

סוף הפוסט מס' 291. הועלה לאוויר ביום רביעי בערב חג שמחת תורה – 25 בספטמבר 2013.