הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורך פרסום אישי.

—————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 144 : הועלה לאוויר במוצ"ש – 26 בינואר 2013.

—————————————————————————————–

תמונה אחת שווה 1000 מילים (2). פוסט מס' 144. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. אנוכי (משמאל) בתפקיד עורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית יחדיו עם איש NBC אלכס גלעדי במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במכסיקו סיטי. מימין, יורם ארבל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : ספטמבר 1988. אולימפיאדת סיאול 1988. אנוכי יחדיו עם מארחות דרום קוריאניות מטעם הוועדה המארגנת בעת Cocktail party של ה- Media בטרם פתיחת המשחקים האולימפיים. הגברות הנכבדות שאלו אותי אם אנוכי כוכב קולנוע מ- Hollywood בלוס אנג'לס והתעניינו לדעת אם הן יכולות להצטלם עמי. השבתי להן בחיוב. (באדיבות SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1990. אנוכי עם חלק מהצוות שלי בטרם טיסתי לרומא להפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל איטליה 1990. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : אורית כסיף, רמי ווייץ (מוסתר), אמנון ברקאי, משה גרטל, יונתן קנלר, אנוכי יואש אלרואי, אורן רוזנשטיין, נסים מזרחי, יורם ארבל, ואורי לוי. (התמונה צולמה בחצר האחורית הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים ליד האנטנה – צלחת של ה- EBU. צלם נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אפריל 1995. אטלנטה – ארה"ב. פגישת ה- WBM ה- 2 באטלנטה כשנה ורבע לפני המשחקים האולימפיים. אנוכי יחדיו עם איש NBC ו- IOC מר אלכס גלעדי. הוא כרגיל מחויט, ענוב, עוטה חליפה, ונועל נעלי עור מטופחות. אנוכי כרגיל לובש מכנסי ג'ינס ונועל נעלי ספורט. (צילום יעל תג'ר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ספטמבר 2000. אולימפיאדת סידני. המשרד שלי בתוך משרד ההפקה, השידורים והתקשורת הכולל ב- IBC בסידני. אנוכי יחדיו עם יד ימיני במשך שנים רבות המפיק ששי אפרתי. איש חרוץ, מסור לעבודתו, ובעל יושרה. עם אנשים כמוהו ושכמותו לא התקשיתי להביס את ערוץ 5 וערוץ 2 כל אחד לחוד ואת שניהם ביחד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 15 בספטמבר 2000. אולימפיאדת סידני 2000. משרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) בסידני. השדרים מאיר איינשטיין (מימין) ואורי לוי מתכוננים לשידור ישיר של טקס הפתיחה של אולימפיאדת סידני 2000. התמונה צולמה במשרד כארבע שעות בטרם השידור הישיר של טקס הפתיחה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

תמונה אחת שווה 1000 מילים (2). פוסט מס' 144. כל הזכויות שמורות. 

הערה 4 : אין שום מוצר מסחרי שלא מסתייע בלוגו משלו כדי לשרש את תודעתו בלב ציבור הצרכנים . תעשיית הטלוויזיה פועלת באותה שיטה. הרשתות מקבעות כל הזמן ובכל מצב את הנוכחות שלהן באמצעות סמלילים. על המרקע שלהן – וודאי. אולם הן מזהות לציבור צופי הטלוויזיה את עצמן בצורה ברורה וחד משמעית גם ברחוב לא רק באמצעות האישים שלהן, אלא גם ע"י המיקרופונים שלהן שעטופים בלוגו החברה שנושאים כתבי השטח. ברור שהכתב – עיתונאי בָּרוּךְ קְרָא שייך לערוץ 10 אולם בשעה שהוא נלחם על מקומו בשורת הכתבים וסוללת המיקרופונים הנוספים המקיפים אותו שמושטים לעבר יאיר לפיד, יש חשיבות עליונה לכך שאותו בָּרוּךְ קְרָא ידחוף את המיקרופון לעבר פיו של מושא הצילום כשהמכשיר עטוף באופן בולט בלוגו של הערוץ שלו. מדובר בכול חשיפה בפרהסיה ולא חשוב מתי , היכן , ולמה . הצבת הלוגו הטלוויזיוני על המיקרופון המשוטט היא הכרחית עבור כל רשת גאה בעלת אמביציות שמחשיבה את עצמה. זהו חלק ממדע תקשורת ההמונים אולם הוא איננו הכל . המפיקים והעורכים חייבים לדאוג ולשמור מכל משמר כי הלוֹגוֹ המוצב על המיקרופון שלהם ייחשף ב- Frame הטלוויזיוני כמו גם ב- Frame של צלמי העיתונות השונים . ה- Issue הזה של חשיפת הלוגו של כל רשת טלוויזיה באמצעות המיקרופון הוא דרמטי עבור כל רשת טלוויזיה באשר היא. זה איננו עניין של מזל אלא עניין של תכנון.

הערה 5 : באולימפיאדת סידני 2000 נדרשתי להוביל את שידורי ערוץ 1 "ראש בראש" מול שידורי ערוץ 5 בכבלים . גם להם היה צוות בסידני אם כי קטנטן בהשוואת לצוות שלי. המפגש בסידני 2000 היה השלישי במסגרת סדרה של התגוששויות "ראש בראש" באותה השנה ההיא. בתחרות הראשונה "ראש בראש" ב- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 הבסנו הצוות שלי ואנוכי של ערוץ 1 ללא תנאי את הצוות של ערוץ 5 בכבלים בראשות מיילן טנזר ושַכִי פרנץ. מוטטנו אותם שוב בהתמודדות השנייה "ראש בראש" בעת שידורי Euro 2000 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל שהתקיימה בהולנד ובלגיה). עכשיו הגיעה השעה להביס את אותם אנשי ערוץ 5 בכבלים בפעם השלישית בעֵת השידורים הישירים "ראש בראש" של אולימפיאדת הקיץ של סידני 2000. הטלוויזיה איננה מושב לֵצִים. מנהיגים ומנהלים את התעשייה היקרה הזאת אנשים קפדניים, מדויקים, ושאפתנים. סוּפֶּר שאפתנים. תפקידם להקדים ולשדר לצופים שלהם לא רק במהירות, ב- בלבדיות, וב- בלעדיות אינפורמציה מהימנה (!), אלא גם לצבור רייטינג ולהביס את יריביהם.

ראה העיתון "ידיעות אחרונות" מ- אוגוסט 2000. העיתון "ידיעות אחרונות". אני מצהיר במסיבת עיתונאים בבית סוקולוב בתל אביב על ההתחייבות שלי כמנווט השידורים האולימפיים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בסידני 2000, להביס את ערוץ 5 ואת ערוץ 2 כל אחד לחוד ואת שניהם ביחד. זאת לא הייתה נבואה עתידנית. זאת הייתה הכרזה שהתבססה על עובדות. ואומנם כך היה. אנשי ערוץ 5 לא היוו יריב. שידרנו ישיר בתקופה של 17 ימי אולימפיאדת סידני 2000 סך של 233 שעות מסידני לירושלים. עבור זכויות השידורים של סידני 2000 שילמנו סכום של 1640000 (מילון ושש מאות וארבעים אלף) דולר. 

טקסט מסמך : שנת 2000. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מר גיל סמסונוב לאחר שהבסנו שוק על ירך את ערוץ 2 וערוץ 5 כל אחד לחוד ואת שניהם ביחד בעת השידורים הישירים של שלושת מפעלי הספורט הבינלאומיים הגדולים : ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי אפריל 2000 , טורניר הכדורגל של Euro 2000 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל – הולנד ובלגיה 2000), ואולימפיאדת סידני 2000. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בטרם החלה אולימפיאדת סידני 2000 תדרכתי קונקרטית בישיבת המערכת הראשונה ב- IBC בסידני (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) את שני כתבי ה- ENG שלי אָמִיר בַּר שָלוֹם וגִלְעָד עָדִין בנושא זיהוי המיקרופונים : "נוכחותו של הלוגו של ערוץ 1 המותקן על המיקרופון שלכם וחשיפתו ב- Frame  הטלוויזיוני הכרחי וחיוני ביותר , בעיקר בשעה שאנחנו מראיינים את אותו אובייקט יחדיו ובמקביל עם המתחרים שלנו מערוץ 5 בכבלים" . זאת לא הייתה הוראה. זאת הייתה פקודה. הפקת שידורי הטלוויזיה של ערוץ 1 את אולימפיאדת סידני 2000 הייתה מושלמת יחסית לכוח האדם, ולאמצעים הטכנולוגיים והאמצעים הלוגיסטיים , שהועמדו לרשותי. במשך 17 ימי האולימפיאדה שידרנו ישיר מסידני לירושלים  233 שעות אפילו ללא תקלה אחת. גם הודות להפקה המרשימה והמדויקת של קבוצת הטלוויזיה האוסטרלית SOBO, שהפיקה את סיגנל הטלוויזיה הבינלאומי (ראשי תיבות של Sydney Olympic Broadcasting Organization) בראשות ה- Executive Producer הספרדי מָנוּאֵל "מָנוֹלוֹ" רוֹמֶרוֹ. אף על פי כן הייתה לנו שגיאה אחת הנוגעת לזיהוי המיקרופון של ערוץ 1. בתום תחרות הקאייאקים בה זכה החותר הישראלי מִיכָאֵל קַלְגָאנוֹב במדליית הארד בתנאי מזג אוויר לא נוחים (את תחרויות הקאייאקים שידרו ישיר אוּרִי לֵוִי והפרשן ד"ר מוּלִי אֵפְּשְטָיְין) נערך ריאיון עם הספורטאי היחיד במשלחת הישראלית שהביא מדליה. ערוץ 1 וערוץ 5 התייצבו לביצוע המשימה על גדות המים הסוערים. שני צוותי ה- ENG החרוצים שלי בסידני עשו עבודה מעולה. הם עקבו בצורה יסודית, מפורטת ויעילה אחרי 40 הספורטאים האולימפיים הישראליים והביאו בצורה זריזה את פועלם והישגיהם למרקע הטלוויזיה. היה לנו בסידני גם עורך ENG מצוין בשם יעקב "קובי" תקוע. הייתי גאה בהם. ואז אירעה התקלה היחידה, המרגיזה, והמטומטמת מפני שהיא הייתה בגדר הפרת פקודות שלי. צוות ה- ENG שנשלח על ידי לראיין את מִיכָאֵל קַלְגָאנוֹב כלל את הכתב אָמִיר בַּר שָלוֹם, הצלם רָמִי לִיטַל, והמקליט רָמִי עַבָּדִי. הצוות עשה כרגיל עבודה מהירה ועניינית אולם על שולחן העריכה ב- IBC התברר כי המיקרופון של ערוץ 5 דבוק לפה של מִיכָאֵל קַלְגָאנוֹב בעוד המיקרופון של ערוץ 1 נותר מחוץ ל- Frame הטלוויזיוני. אָמִיר בַּר שָלוֹם, הצלם שלו רָמִי לִיטַל, ואיש הקול רָמִי עַבָּדִי הפרו פקודה. את הנזק אי אפשר היה לתקן. הכתבה אודות מִיכָאֵל קַלְגָאנוֹב נשלחה באמצעות Satellite Unilateral Transmission (שידור לווייני) מסידני ארצה לאולפן בירושלים, ובאמת שודרה כפי שהיא כשהמיקרופון של ערוץ 5 תקוע באופן מרגיז ומקומם במרכז ה- Frame. למרות שהקדמנו את ערוץ 5 בכבלים יצרה כתבת ה- ENG של אָמִיר בַּר שָלוֹם בלבול וחוסר וודאות מי הוא בעל הבית. הראשון שהתקשר אלי לסידני מהארץ היה מנכ"ל רשות השידור אורי פורת. "מדוע רק ערוץ 5 היה נוכח בריאיון עם מיכאל קלגאנוב ומה פתאום אתה נזקק לשירותי ערוץ 5 בסידני בשעה שאישרתי לך להטיס לאולימפיאדה שני ציוותי ENG ?", שאל אותי במבוכה. היעדר הלוגו של ערוץ 1 בעת הריאיון עם מְדַלְיָין האָרָד מִיכָאֵל קַלְגָאנוֹב יצר תמיהה וחוסר וודאות. לרבים בתעשייה וגם בקרב הציבור התמים היה נדמה כי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 החמיצה את האירוע ונזקקה ל- "טובות" של ערוץ 5 בכבלים כדי לשדר את ה- Item לצופים שלה. אמרתי לאמיר בר שלום (כתב מצוין) במשרד ב- IBC כי אם הדבר היה מתרחש בראשית המשחקים הייתי מעיף אותו קיבינימט ומטיס אותו בחזרה לארץ. מי שמפר פקודה פעם אחת יפר גם להבא פקודות אחרות. האנשים אינם מבינים כי תעשיית הטלוויזיה איננה בנויה על חֲבֵרוּת ולא על ידידות אלא על משמעת ברזל ודבקות במשימה. מה שקרה בריאיון עם מִיכָאֵל קַלְגָאנוֹב ראוי למילה אחת : ביזיון. צוות ה- ENG של ערוץ 1 היה במקום ומילא את תפקידו כיאות למַעֵט זיהוי המיקרופון. המוּצָר של אָמִיר בַּר שָלוֹם נותר לוּט בערפל ואפוף בסימן שאלה מי עשה מה, למרות ה- Super imposing (כתוביות) המעניקות קרדיט מפורש ליוצר. נגרם לנו נזק תדמיתי. וכל זאת בשל היעדרו מה- Frame הטלוויזיוני של המיקרופון של ערוץ 1. הַצֶדֶק צריך להיעשות אולם גם להיראות.

טקסט תמונה :  11 בספטמבר 2000 . ארבעה ימים לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת סידני 2000 . נבחרת השידור הציבורי במשרד ההפקה , התקשורת , והשידורים שלנו ב- IBC  באולימפיאדת סידני 2000 . הנבחרת הזאת הביסה ללא תנאי את ערוץ 5 בכבלים . זיהוי הנוכחים בשורה ראשונה מלפנים מימין לשמאל : ד"ר ברוך "בוקי" צ'יש (פרשן שחייה) , יעקב "ז'קי" ווישניה (פרשן התעמלות) , משה גרטל (שדר שחייה). זיהוי הנוכחים בשורה שנייה מימין לשמאל : רמי עבדי (איש קול בצוות ENG) , אמיר בר- שלום (כתב ENG) , גלעד עדין (כתב ENG) . זיהוי הנוכחים בשורה שלישית מימין לשמאל : דני לבנשטיין (שדר התעמלות) , מולי אפשטיין (פרשן כללי) , מאיר איינשטיין (שדר א"ק) , זוהייר בהלול (שדר הרמת משקולות והיאבקות) , עו"ד שי מוגילנר (שדר תקצירים) , יואש אלרואי , דורית חיימי (עוזרת הפקה) . זיהוי הנוכחים בשורה רביעית עומדים מאחור מימין לשמאל : צ'רלי שיטרית (צלם ENG , ד"ר גלעד וויינגרטן (פרשן א"ק ) , איגור סלע (איש קול בצוות ENG) , רמי שמש (איש כספים) , אורי לוי , (שדר ענפי ספורט קטנים : ג'ודו , טניס , וחתירה בקייאקים) , יעקב "קובי" תקוע (עורך כתבות ENG) , אבי טובול (תאורן בצוות ה- ENG) , יוסי ששון (מפקח קול ותקשורת) , משה מזרחי (עורך כתבות ENG) , מוטי לוי (מפקח Video), אמנון אלטשולר (איש קול ותקשורת), גדעון הוד (שדר תקצירים) ששי אפרתי (מפיק). 

הערה : נעדר מהתמונה צלם ה- ENG  רמי לי- טל שמצלם את תמונת הסטילס הזאת. 

הערה 6 : בסוף שנות ה- 50 של המאה שעברה נרתמה ארה"ב בראשות נשיאה דווייט אייזנהאואר למשימת סיוע של אספקת קֶמַח לאחת ממדינות מזרח אסיה שנקלעה למצוקה כלכלית. אוניות אמריקניות השיטו 5.000000 (חמישה מיליון) שַקֵי קֶמַח מארה"ב למדינה הענייה הרעבה. אולם את הסחורה פרקו סַוָוִרים מקומיים שהיו נתונים למַרוּת של סוכנים סמויים של ברה"מ. שקי הקמח הועברו לאִכְסוּן מהיר בממגורות ענק בטרם חלוקתם לציבור. במחסנים ניצבו סוכנים סובייטיים שצבעו – כתבו במברשת גסה בצבע אדום בוהק על כל שַק קמח אמריקני ארבע אותיות בלבד : USSR. כך הם נשלחו ושווקו לאוכלוסייה הרעבה כאילו הייתה זו רוסיה הקומוניסטית שדואגת להם כמו אימא לבניה. ברה"מ גנבה את הקרדיט לארה"ב. משמעו של הסיפור הקצר הזה ולִקְחוֹ הוא מאלף וחד משמעי : התקנת הלוֹגוֹ של כל רשת טלוויזיה באשר היא על המיקרופון שלה בעת שידור מהשטח וחשיפתו הוא הוכחת אמינות מכרעת כלפי הצופה שלך כי אתה נמצא במקום ומדווח ממוקד ההתרחשות בשטח. א"ב בתקשורת המונים.

הערה 7 : הכיסוי הטלוויזיוני של ערוץ 10 בתמונה וקול את ה- Time out האחרון במשחק מכבי ת"א – אולימפיאקוס 78:77, 16 שניות בטרם סיום המשחק (שלשום בהיכל הספורט ביד אליהו) הוא מלאכת מחשבת . אחת המצלמות של הבימאי ראובן "רוביק" פודגור (והמיקרופון של שדר הקווים יונתן רגב) שידרו מראה לא שגרתי בו מאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט חושב, מתלבט, ומסתבך בעת התדריך בפסק הזמן כיצד להפעיל את כלי השחמט שלו על הלוח. הוא נואם, מתלבט, ומצייר בעת ובעונה אחת על לוח השחמט שלו את הפיגורות ואת מהלכן ולפתע מוחק ומצייר מחדש, ואז שוב מוחק ומסמן מחדש. שידור ישיר למופת של טלוויזיה. פרשן הערוץ צבי שרף מסביר נכון לצופים כי התחנה האחרונה הוא דווין סמית' (הוא מפרשן רק לאחר שהשדר ניב רסקין דוחק בו). דווקא מוצא חן בעיניי שצבי שרף איננו נדחף למיקרופון אולם מאידך צניעותו מתפרשת כחולשה. ניב רסקין מעולם לא היה צריך להאיץ בעופר שלח להתפרץ למיקרופון. עם צבי שרף זה שונה. הוא הרבה יותר מאופק ועצור. אני חושב שהמערכת איננה מאמנת ולא מתדרכת אותו כראוי. צבי שרף לא אמור להיות חֲבֵר של השַדָּר. יש לו אותו מספר מניות במיקרופון המשותף. עליו להיות עירני יותר ונועז יותר. הרי כדורסל הוא יודע יותר מכולנו. כשהוא מדבר סוף כל סוף הוא מיידע אותנו כי הכדור ייעצר בידיו של דווין סמית' והוא זה שאמור לקלוע את סל הניצחון לטובת מכבי ת"א ולהפוך את התוצאה על פיה, מ- 78:77 לחובתה ל- 78:79 לזכותה. בעת ניסיון שתי זריקות העונשין של פאפאניקולאו 3.5 שניות לסיום מסב צבי שרף את תשומת ליבנו כי למכבי ת"א אין פסק זמן (במידה ו- פאפאניקולאו יקלע את הזריקה השנייה) כדי להתארגן מחדש.

עבודת הטלוויזיה של ערוץ 10 היא נאותה עד תום המשחק אולם היא מחמיצה את תיעוד שלוש השניות וחצי האחרונות של הקרב בגלל שימוש רשלני בהילוכים החוזרים העומדים לרשות ניידת השידור . מכבי ת"א פספסה ניצחון  באיחור של מחצית השנייה. בחירת שתי זוויות הצילום של 2 ה- Replays האחרונים במשחק המתארים את החמצת הניצחון, ע"י שימוש והפעלת המצלמה האחורית הגבוהה (זאת שממוקמת ברום ההיכל ומשמשת לעיתים כ- Beauty Camera Shot ) וע"י המצלמה התחתונה ליד הסל של מכבי ת"א – מראות כי בימאי הטלוויזיה מבין היטב את חוקת המשחק ואת התפקיד הנכבד שממלאים שעוני המשחק בבניית הדרמה של ההתמודדות . אולם אליה וקוץ חד ועבה פוצע אותה. הביצוע האחרון שלו תמוה. שני ההילוכים החוזרים משודרים במהירות רגילה (25 Frames בשנייה אחת) במקום ב- Slow motion ו/או אפילו ב- Super Slow Motion. נדמה כי הם מוּעַלִים ל- "אוויר" רק כדי לצאת ידי חובה. זוהי התחושה שלי. מִשְגֶה חמור. מה קרה רוביק פודגור ? מה החיפזון ? מה בוער ? הרי בתום הרצת שני ההילוכים החוזרים האלה המשחק איננו עומד להתחדש עוד. הוא הסתיים. מה הלחץ ? מישהו עומד לך על הראש ודורש להחזיר את השידור לאולפן החדשות של ערוץ 10 ? דווקא אתה מחמיץ Session כזה שנועד למבט מחקרי ? היית חייב לשדר את שני ההילוכים החוזרים האחרונים בקצב איטי. הרי זה מותר צופי הטלוויזיה מהצופים ביציעי האצטדיון. שני הצילומים "הפתוחים" של שני ההילוכים החוזרים האחרונים (מצולמים היטב ב-  Long Shot) מכילים את השעון המותקן על הסל של אולימפיאקוס. הכנסתם לאוויר הם שיקול נבון ופתרון נכון של חידת העלילה. ה- Replays הללו נועדו לאפשר לצופה הטלוויזיה (שאיננו חד עין ואיננו בקי לחלוטין בחוקת השעונים) להתמצא במרחב התמונה. צופה הטלוויזיה צריך להבין (בסיוע השדר) שעליו להתבונן גם בשעון המוצב מעל הסַל של אולימפיאקוס. בשני ההילוכים החוזרים המהירים האלה מבחינים הצופים המיומנים (בלבד) כי שלוש השניות וחצי היקרות אוזלות לרעת מכבי ת"א , ומרוקנות אותה מתוכן. ברור שההטבעה של דארקו פלאניניץ' שאמורה הייתה להפוך את התוצאה על פיה נעשתה באיחור של חצי שנייה אולי שנייה שלימה. הבימאי היה חייב לשדר לפחות את ה- Replay השני בהילוך איטי ואף להקפיא (Freeze) את התמונה כשהשעון (המותקן על הסל של אולימפיאקוס) כילה את זמנו מראה את הספרות 00.0 שגיאה חמורה נוספת בפרק הזמן הקצרצר הזה של 3.5 שניות לסיום המשחק, נעשתה ע"י השַדָּר ניב רסקין. ניב רסקין איננו משדר לעצמו. הוא משדר למאות אלפי צופי טלוויזיה. ביניהם רבים שאינם מיומנים וחסרי אוריינטציה של המשחק בו הדרמה מורכבת לא רק ממהלכי השחקנים אלא גם ממהלך מחוגי השעונים, מה- Count down של הספרות הדיגיטאליות. ניב רסקין אומנם פוסל את הסל של דארקו פלאניניץ' שברור שנקלע לאחר תום הזמן החוקי אך איננו מסב את תשומת ליבם של הצופים לשעון המותקן מעל לסל של אולימפיאקוס. השַדָּר חייב לשתף את הצופים שלו בכל אלמנט המרכיב את הדרמה, ספרות השעונים הנעות לאחור כמו גם תדריך המאמנים בפסקי הזמן. צריך לקחת בחשבון שהטלוויזיה מרגילה את הצופה שלה, כמעט כופה עליו לעקוב אחר התוצאה, חלוקת הרבעים, וה- Count down של שני שעוני הזמן – שעון ה- 24 שניות והשעון המרכזי – באמצעות Super Imposing קבוע, מורכב ובעל פרטים, ומתמשך בתחתית המסך. דווקא בשיא הלחץ והדרמה כשהסוּפֶּר הקבוע בתחתית המסך נעלם ואיננו, נדרש צופה הטלוויזיה חסר האוריינטציה להתבונן בשעון שאיננו מזהה את מקומו ולא מורגל להתבונן בו, ומבלי שהשַדָּר (חושב לפעמים שהוא משדר לעצמו) יעזור לו ויכוון אותו לעבר נקודת הצפייה הראויה על המסך. שום דבר איננו מובן מאליו בשידור ישיר בטלוויזיה. מרבית הצופים יושבים בכורסא מנומנמים ובלתי ממוקדים . שני ההילוכים החוזרים האחרונים ששודרו בתום המשחק במהירות רגילה מקשים על הצופים הבלתי מיומנים לזהות את השעון ולהכיל את הדרמה. הצופה מאמין לשַדָּר ניב רסקין אך הוא גם מעוניין להשתמש בחומרי הטלוויזיה בכוחותיו שלו כדי לפענח את כתב החידה במשחק באופן עצמאי. צופה הטלוויזיה מבקש לחוות את רגע השיא של הדרמה בעצמו ו/או בחוג משפחתו. לשם כך הוא זקוק להכוונה קטנה שלא הייתה. זה בדיוק תפקידו של ההילוך האיטי ומה שהוא מחולל. הוא מאריך את משך חוויית השיא של הצופה בסלון ביתו ובמקרה הזה גם פותר לחלוטין את התעלומה. כיסוי הטלוויזיה של שלוש השניות וחצי האחרונות של המשחק מכבי ת"א – אולימפיאקוס אתונה 78:77 ושני ההילוכים החוזרים ש- נִלְווים אליהן, הוא במידה רבה החמצה ופספוס. בעיקר מפני שהבימאי איננו כפוי להם. לא כל יום מזדמנת לערוץ הבית שלי תעלומה ספורטיבית שניתנת לפתרון מלא ע"י מצלמות הטלוויזיה. תיעוד רשלני בלתי מובן של בימאי עתיר ניסיון . השידור הישיר הזה איננו שיא תפארתו של ערוץ 10. היו לו לערוץ 10 כבר רגעים יפים יותר בהיכל הספורט ביד אליהו.

עכשיו משהתמנה מר רפי גינת (ידיד של מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל) למנכ"ל החדש של ערוץ 10 נראה מה תהיה מדיניותו המוניטארית כלפי המשך השידורים הישירים הנוגעים למועדון המובס ב- Top 16. מכבי ת"א יצאה לפי שעה מתמונת המאבק וממסגרת התחרות הספורטיבית. בפני רפי גינת תעמוד השאלה האם להתנתק לאַלְתַר ? ו/או שמא לשמור על הגַחֶלֶת ? צריך לזכור שעבור עלות כל שידור ישיר בכל אחד ממשחקיה של מכבי ת"א ב- Euroleague, משלם ערוץ 10 כ- 100000 (מאה אלף) דולר דמי זכויות שידורים וזאת בטרם הוא יוצא להפקה עצמה, שגוררת עמה אף היא עלויות נוספות. קופתו של הערוץ העני נסדקת כל פעם מחדש והוא זה שמאוים שוב ושוב בסגירה כל יום שני וחמישי בשל עוניו וחובותיו הכספיים.

סוף הפוסט מס' 144.הועלה לאוויר במוצ"ש – 26 בינואר 2013.