פוסט מס’ 377. ח”כ נַחְמָן שַי לשעבר יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור בשנים 2002 – 2000. בארבע מילים : אכזבה גדולה מנקודת מבטי. (פוסט 4 מ- 4 בנושא המדובר). פוסט מס’ 377. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום רביעי – 16 באפריל 2014.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס’ 377 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום רביעי – 16 באפריל 2014.

———————————————————————————————–

פוסט מס’ 377. ח”כ נַחְמָן שַי, לשעבר יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור בשנים 2002 – 2000. בארבע מילים: אכזבה גדולה מנקודת מבטי. (פוסט 4 מ- 4). פוסט מס’ 377. כל הַזְכוּיוֹת שְמוּרוֹת. טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי ו- עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ”ל רשות השידור בקיץ 2002, ע”י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל “אריק” שרון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס’ 377. ח”כ נַחְמָן שַי, לשעבר יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור בשנים 2002 – 2000. בארבע מילים: אכזבה גדולה מנקודת מבטי. (פוסט 4 מ- 4). פוסט מס’ 377. כל הַזְכוּיוֹת שְמוּרוֹת.

1. הקדמה קצרצרה.

השידור הציבורי בטלוויזיה הישראלית הציבורית וברדיו “קול ישראל” עבר בין השנים 1969 ל- 2014 שינויים קיצוניים ומהפכים דרמטיים . רק לחשוב כי בתפקיד מנכ”ל רשות השידור ה- 1 כיהן פעם אישיות ברמה של שמואל אלמוג ז”ל (בשנים 1974 – 1969) וכי מנכ”ל רשות השידור ה- 11 הנוכחי הוא יוני בן מנחם הכושל, אתה מתחלחל ונתקף צמרמורת . רעיון השינויים הקיצוניים והמהפכים הדרמטיים מתייחס גם למינויים המופרכים ב- 2002 של יוסף בר-אל למנכ”ל רשות השידור ושנתיים קודם לכן בסופה של שנת 2000 את נחמן שי ליו”ר הוועד המנהל של רשות השידור. יוסף בר-אל העפיל והתייצב לשעה ארוכה בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל במארס 2002 עד שהממשלה בראשות אריאל “אריק” שרון הדיחה והעיפה אותו משם ב- 2 במאי 2005. נחמן שי התמנה בדצמבר 2000 ע”י ממשלת ישראל בראשות אריאל “אריק” שרון לתפקיד יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור. הוא לא הותיר מאחוריו מורשת . אפילו לא חצי מורשת . ראש הממשלה אריאל “אריק” שרון עשה כבתוך שלו בימים ההם ברשות השידור בסיועו של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן. במארס 2002 הדיח ראש הממשלה אריק שרון את מנכ”ל רשות השידור הזמני רן גלינקא ומינה תחתיו את יוסף בר-אל המיועד לתפקיד המנכ”ל הבא. ב- 2 ביוני 2002 העניק ראש הממשלה אריק שרון את המינוי הרשמי וכהונת מנכ”ל רשות השידור ליוסף בר-אל לתקופה של חמש שנים עד התאריך של 2 ביוני 2007 . בדצמבר 2000 מינה ראש הממשלה אריק שרון את נחמן שי לתפקיד יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור. ב- 2002 הדיח ראש הממשלה אריק שרון את נחמן שי מתפקידו כ- יו”ר רשות השידור ומינה תחתיו את אברהם נתן. תירוץ ההדחה שהוא עומד לחולל שינויים ברשות, ונחמן שי איננו מתאים לו.

2. דעתי לא השתנתה. נחמן שי ויוסף בר-אל היו מינויים ציבוריים מופרכים שהודחו מרשות השידור בעודם מכהנים בתפקידם הרָם. הראשון כ- יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור והשני, והשני כמנכ”ל רשות השידור.

עם הגיע נחמן שי לרשות השידור בדצמבר 2000 בפעם השנייה בחייו, אך הפעם בתפקיד הרם של המפקח העליון של השידור הציבורי (יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור) , שלחתי לו מכתב ברכה לרגל המינוי הנכבד . נחמן שי היה מבניה הראשונים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ומראשית עשור ה- 70 של המאה שעברה נשא בתפקיד הכתב הצבאי בחטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית למרות שאת שירותו הצבאי עשה ככתב בעיתון “במחנה – נח”ל”. חלפו מאז שנים רבות. נחמן שי חצה את הקווים ועשה הסבה מקצועית. הוא הפך לפוליטיקאי ודובר של פוליטיקאים. אף על פי כן איחלתי לו את המיטב. לבטח כשנכנסים בשתי רגליים לניהול ציבורי – אזרחי של רשת שידור אזרחית.

shai 2

טקסט מסמך : 31 בדצמבר 2000. אנוכי מברך את נחמן שי היו”ר החדש של הוועד המנהל של רשות השידור. התברר כי הייתה זאת ברכה לבטלה. הוא כבר לא היה עיתונאי. הוא הפך לפוליטיקאי שיומרותיו שונות לחלוטין מאלה של העיתונאים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הדרך הטובה ביותר להגן על “תוֹכְנַת הניהול” של השידור הציבורי מפני אנשים כמו מנכ”ל רשות השידור מר יוסף בר-אל (הודח וסולק ע”י ממשלת ישראל ב- 2 במאי 2005) ושכמותו, היא לדאוג לכך שאותם הפוליטיקאים המשגיחים על אותה תוכנת הניהול והממנים את מנכ”ל רשות השידור לתפקידו הרם, יזכרו שתמיד מישהו עוקב אחריהם ושתמיד אפשר להדיח גם אותם . לרוֹע המזל שְבִיל הַזָהָב הזה טֶרֶם נמצא במדינת ישראל. יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור בעת ההיא של שנת 2002 הבעייתית היה מר נחמן שי. כמפקח עליון של השידור הציבורי ראה היטב את הפגמים ומעללי הניהול של יוסף בר-אל כמנכ”ל רשות השידור, אולם התעלם וניצב על הקו כעסקן פוליטי רדוד . הוא לא הגיב לנעשה ברשות השידור כמצופה ממנו . ב- 17 ביולי 2002 בעת מאבקי החריף במנכ”ל רשות השידור יוסף בר-אל כתבתי בלשון הזאת בין היתר כהאי לישנה ליו”ר הוועד המנהל של רשות השידור נַחְמָן שי : “מנכ”ל רשות השידור איננו “מונרך אבסולוט” וגם איננו “מלך בבחינת אדון הממלכה הפרטית שלו”, אלא משרתה הראשון של רשות השידור. הוא משמש העורך הראשי אומנם אך איננו עומד מעל שום ביקורת לגיטימית והגיונית של הציבור ואזרחיו…”. יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי עמד בצידי הדרך והשפיל מבטו. הוא לא ענה למכתבי ונימוקיו עמו. יכול להיות שהוא היה יו”ר של אחרים אולם הוא לא היה יו”ר שלי. הוא לא התווכח עם מנכ”ל רשות השידור ולא הזיז את יוסף בר-אל הלא מוכשר מעמדת הניהול שלו. נחמן שי הוביל את ההצבעה בוועד המנהל ומליאת רשות השידור שקבעה כי יוסף בר-אל הוא מועמד מצוין לתפקיד מנכ”ל רשות השידור במקום רן גלינקא ובעצם הוא יוסף בר-אל הוא האחד שאין בלתו. יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי היה אכזבה רבתי מנקודת מבטי. לא מנהיג שידור ולא נעליים. הוא נחמן שי היה אמור להתריע בתוקף תפקידו את ממשלת ישראל כי יוסף בר-אל הוא מנכ”ל רשות שידור לא מוצלח. עובדה וצריך לומר זאת שוב ושוב חזור ושְנֶה, מאות ואלפי פעמים : בחלוף שלוש שנים מאז אותו המינוי המופרך ב- 2 ביוני 2002 הבינה ממשלת ישראל גם ללא עדותו של נחמן שי כי יוסף בר-אל הוא מינוי רשלני ולא מתאים , ועל כן החליטה לסלק אותו ב- 2 במאי 2005 מתפקידו כמנכ”ל רשות השידור בעוון שוחד מסך ושחיתות. נחמן שי לא הותיר שום מורשת ברשות השידור ובטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא היה איש בלתי חשוב שכתב לי מכתב פרידה יפה ולא חשוב עם נטישתי את הטלוויזיה והרשות לעַד בטריקת דלת.

פרידתי מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור  ב- 1 בפברואר 2003  בתום 32 שנות עבודה רצופות, איננה מקרית אֵפוֹא ואיננה פרישה טבעית. הייתי עצוב ומאוד כעסתי על כל מה שקרה בחודשים האחרונים אך הייתה לי תחושת הקלה מפני חשתי שאני עוזב מין גן עדן של שוטים . יכולתי לאמֵץ עכשיו אל לִבִּי את המליצה השירית הנפלאה הבאה לידי ביטוי בכל עוצמתה בפסוק א’ בספר תהילים האומרת, “אַשְרֵי הָאִיש, אֲשֶר לא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָעִים, וּבְדֶרֶך חַטָּאִים לא עָמָד, וּבְמוֹשַב לֵצִים לא יָשָב”. זאת האמת לאמיתה. חֶשְרָת הֶעָבִים של אביב 2002 החזירה אותי לימי ההתחלה שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית בקיץ מאושר אחד בחודש יולי של שנת 1971 בשעה ש- פגשתי לראשונה אז את אלכס גלעדי, דן שילון, ומוטי קירשנבאום.

ביום שני – 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשותו של אריאל שרון את מנכ”ל רשות השידור יוסף בר-אל מתפקידו בגין שוחד מסך ושחיתות ושלחה אותו בבושת פנים לביתו . הדחה חסרת תקדים הנעשית בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ותולדות רשות השידור . מתכנן ויוזם מהלכי ההדחה במשך חודשים ארוכים היה אהוד אולמרט סגן ראש הממשלה ושר התמ”ס שכיהן גם כשַר הממונה על רשות השידור. ראש הממשלה אריאל שרון הרים את ידו בעד הדחת מנכ”ל רשות השידור אולי מפני שהיועץ המשפטי של הממשלה מֶנִי מַזוּז קבע נחרצות כי יש להעיף את יוסף בר-אל מתפקידו הרָם בעקבות מִמצאיו השליליים של מבקר המדינה. יתירה מזאת. היועץ המשפטי הודיע לשרי הממשלה כי אם הם יצביעו נגד ההדחה הוא לא יוכל להגן על החלטתם ב- בג”צ. מנכ”ל רשות השידור יוסף בר-אל הצטייר זה מכבר בעיני התנועה לאיכות השלטון בראשותו של עו”ד שרגא אליעד ובעיני איגוד הבימאים והתסריטאים בישראל כמנכ”ל רשות שידור מְסוֹאָב. ב- בג”צ המתינו כבר שתי עתירות של שני הגופים האלה מאז דצמבר 2004 המבקשות להדיח אותו מכהונתו. אנשי ציבור מהימין והשמאל כאחד, כמו השַר אהוד אולמרט וח”כ איתן כַּבֶּל נתנו ביטוי מרחיק לכת לסלידה שהצטברה בקרב הציבור מדרך ניהולו של יוסף בר-אל את רשות השידור. שניהם הצהירו בריש גלי בעיתונות כי מנכ”ל רשות השידור יוסף בר-אל הציע להם שוחד מסך. [2] ו- [3].

הנה הרשימה המלאה של חברי הוועד המנהל ואנשי מליאת השידור, שהם בעצמם מינויים פוליטיים שהרימו את ידם ותמכו תמיכה מסיבית במינויו של יוסף בר-אל לתפקיד מנכ”ל רשות השידור : נחמן שי יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור, גב’ אהובה אורן המשנה ליו”ר הוועד המנהל של רשות השידור, סאלם ג’ובראן, ד”ר אילן אסיה, אלון אלרואי, עו”ד ראובן שלום , גב’ נִילִי כרמל – יונתן (רעייתו של המשורר המנוח נתן יונתן ז”ל), גב’ יעלה גרנות ז”ל (חברת קיבוץ שובל), ד”ר יהודית אורבך, שי חרמש (חבר קיבוץ כפר עזה), גב’ אמונה אלון, משה  איבגי, עטאף כיוף, אפרים באוך, עו”ד נועם גרסל, עו”ד יאיר זלמנוביץ’, יחזקאל זכאי, אביהו מדינה, עו”ד – ד”ר עמרם מליץ, יעקב גיל, גב’ גאולה כהן עו”ד חסן עתמאנה, ועו”ד אבי שמידט.

יוסף בר-אל הנתמך תמיכה גורפת ע”י מוסדות רשות השידור, העפיל בקַלות מהתחרות בשלב המוקדם לשלב רבע הגמר, ואח”כ דילג למֵירוֹץ חצי הגמר. שמו כמועמד למנכ”ל רשות השידור הנתמך עכשיו ע”י הוועד המנהל והמליאה של רשות השידור הועבר שוּב לאישור וועדת המינויים הציבוריים הבכירים בראשות כבוד השופט בדימוס, יצחק רביבי. וועדת המינויים הציבורית לא היססה ואישרה את מועמדותו לתפקיד הנכבד לאחר שזכה ברוב מוחץ בהצבעה דמוקרטית בתוך ממלכת רשות השידור של מדינת ישראל. יוסף בר-אל חלף בקלילות מפתיעה גם מעל משוכת השופט יצחק רביבי. הוא העפיל לשלב הגמר. ביום ראשון – 2 ביוני 2002 בחרה ממשלת ישראל בראשותו של ראש הממשלה אריאל שרון כמעט פה אחד ביוסף בר-אל לכהונה הרמה והפקידה בידיו את רשות השידור הציבורית לתקופה של חמש שנים. גם השַר אהוד אולמרט הרים את ידו בעד המינוי. 13 שרים תמכו במינוי יוסף בר-אל לתפקיד מנכ”ל רשות השידור עד שנת 2007. רק שר אחד התנגד. יוסף בר-אל היה מינוי פוליטי מובהק שתחילתו בקמפיין מתוכנן ומתוזמר של השר הממונה על רשות השידור רענן כהן, וסופו בתמיכתו הסוחפת של ראש הממשלה אריאל “אריק” שרון.

הרוֹב תמך בו . אך איזה מין רוֹב זה היה ? פרידריך פון שילר התייחס פעם באמירה מבריקה שלוֹ לשאלת הרוב כששאל – אמר, “מהו הרוֹב” ?, והשיב בעצמו, “הרוֹב… רוּבּוֹ שטויות , התבונה תמיד הייתה במיעוט”. תשובה מוחצת לאנשי הוועד המנהל ומליאת רשות השידור ושרי ממשלת ישראל שבחרו ביוסף בר- אל. השופט העליון תֵּיאוֹדוֹר אוֹר (היה פעם שחקן כדורגל מצטיין שהופיע בהרכבה של קבוצת הפועל בלפוריה מעמק יזרעאל ששיחקה בשנות ה- 50 בליגה הלאומית בכדורגל), מתח פעם ביקורת קשה על ידה הרכה של וועדת השופט יצחק רביבי, כאשר אמר באחד מפסקי הדין שלו, “כדי להכשיר מינוי פוליטי צריך לא סתם ‘כשירות מיוחדת’, אלא הכישורים חייבים להיות “יוצאי דופן”, מיוחדים, וחריגים”, והוסיף, “וכל זאת כדי לבַעֵר את נגע המינויים הפוליטיים שפשה בחברות הממשלתיות והציבוריות”. לרוע המזל הוציא אליקים רובינשטיין היועץ המשפטי של הממשלה דאז הנחיות מֵקלוֹת שחייבוּ את דרך פעולתה הבעייתית של וועדת השופט יצחק רביבי. מי היה מאמין שאיש כה בלתי מוכשר כיוסף בר-אל יתמנה יום אחד למנכ”ל רשות השידור…???

אנוכי מעביר לידי קוראי הבלוג חלק מהמסמכים וההתכתבויות שלי עם גורמי רשות השידור הנוגעים למלחמתי במנכ”ל רשות השידור בקיץ 2002 במנכ”ל רשות השידור יוסף בר-אל. המכתבים נכתבו על ידי לפני תריסר שנים (בקיץ 2002) ליו”ר הוועד המנהל שלרשות השידור נחמן שי, מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מר רפיק חלבי, והיועצת המשפטית של רשות השידור  עו”ד חנה מצקביץ’. מלחמתי ביוסף בר-אל נדחקה למסלול משפטי. נצטוויתי על ידו לעמוד למשפט בו שימש מנכ”ל רשות השידור יוסף בר-אל המאשים, התובע, השופט הראשי, והתליין שלי. אף איש מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 (למעט גב’ וורד ברמן, מר איתי לנדסברג, וגדעון דרורי ז”ל) לא התייצב לימיני. אנשי העיירה עמדו מהצד והתבוננו בדו קרב. אין לדעת כיצד היה מסתיים הדו קרב הזה שלי מול מנכ”ל רשות השידור יוסף בר-אל ללא סיועם המשפטי של עו”ד גלעד שר ועו”ד אופיר טל. shai 16 טקסט מסמך : 10 במארס 2002. מכתבו של מ”מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר אלוני למנכ”ל רשות השידור רן גלינקא הממליץ למנות אותי כמנהל המו”מ עם התאחדות הכדורגל הישראלית הנוגע למשחקי הבית של נבחרת ישראל בכדורגל לאור הצלחתי בניהול המו”מ עם UFA הנוגע למשחקי החוץ של נבחרת ישראל בכדורגל במסגרת קדם Euro 2004. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). moty levi 1 טקסט מסמך : 21 ביולי 2002. סמנכ”ל הכספים של רשות השידור מוטי לוי מבקש ממני בשם מנכ”ל רשות השידור יוסף בר-אל ומ”מ מנהל הטלוויזיה יוסי משולם להודיע ל- UFA כי ההתקשרות שלי עמם איננה מחייבת את רשות השידור מאחר ולא קיבלתי את האישורים הדרושים. גיחכתי. דבר עם עורכי הדין שלי גלעד שר ואופיר טל, השבתי לו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  rafik 01 טקסט מסמך : 29 ביולי 2002. מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי מי שהיה הבוס שלי כותב לי כי עמדת מנכ”ל רשות השידור יוסף בר-אל וסמנכ”ל הכספים שלו מוטי לוי היא שיש לבטל את הסכם פורטו וביקשו אותו להנחות אותי לבטלו. השבתי לו בכתב ידי מה אני חושב עליו. ברגע המכריע הוא לא התייצב לצדי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). shai 1 טקסט מסמך : 17 ביולי 2002 . מכתבי ליו”ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי. המסר של המסמך הזה היה חד משמעי : “מנכ”ל רשות השידור איננו “מונרך אבסולוט” וגם לא “מלך בבחינת אדון הממלכה הפרטית שלו”, אלא משרתה הראשון של רשות השידור. הוא העורך הראשי אומנם אך איננו עומד מעל שום ביקורת לגיטית והגיונית של הציבור ואזרחיו”. נחמן שי לא השיב למכתבי זה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ראה “ידיעות אחרונות” מ- 8 ביולי 2002 . כותרת ראשית בעיתון “ידיעות אחרונות” . אנוכי מתפטר מניווט וניהול שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעקבות מינויו של מר יוסף בר-אל למנכ”ל רשות השידור ע”י ממשלת ישראל. בתגובה מודיע יוסף בר-אל לעיתון : “הגיע הזמן לגאול את הטלוויזיה מיואש אלרואי…”. היו ימים והאופורטוניסט יוסף בר-אל שהתמנה לפני זמן קצר למנכ”ל רשות השידור חשב אודותיי והעריך אותי באופן שונה לחלוטין . מישהו מבין שנינו השתנה וזה לא הייתי אני. ממשלת ישראל בראשות אריאל “אריק” שרון וסגנו אהוד אולמרט ובתמיכתו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז הדיחה ב- 2 במאי 2005 את מנכ”ל רשות השידור יוסף בר-אל מכהונתו הרמה . (באדיבות “ידיעות אחרונות”) .

tsalash 7

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. 17 (שבע עשרה) שנים חוצצות בין המסמך הנוכחי של 27.5.1985 לבין התמונה ממעל בה מכריז מנכ”ל רשות השידור ב- 8 ביולי 2002 בעיתון “ידיעות אחרונות”, ציטוט : “הגיע הזמן לגאול את הטלוויזיה מיואש אלרואי…”. זוהי חוות דעתו של יוסף בר-אל אודותיי בקיץ 1985 בהיותו מ”מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית 17 (שבע עשרה) שנים בטרם התמנה למנכ”ל רשות השידור. מנכ”ל רשות השידור באותם הימים היה אורי פורת ז”ל. מנהל חטיבת החדשות היה יאיר שטרן. אני כיהנתי עבורם בתפקיד מנווט שידורי הספורט ומנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

rafik 0

טקסט מסמך : 30 ביולי 2002. מכתב תשובה שלי למנהל החדשות רפיק חלבי על פי עצת עורכי דיני עו”ד גלעד שר ועו”ד אופיר טל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). rafik 1 טקסט מסמך : 7 באוגוסט 2002. מכתב נוסף שלי למנהל החדשות רפיק חלבי הנוגעים ל- “הסכם פורטו” שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA. עמוד מס’ 1 מתוך 6. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות). rafik 2 טקסט מסמך : 7 באוגוסט 2002. מכתב נוסף שלי למנהל החדשות רפיק חלבי הנוגעים ל- “הסכם פורטו” שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA. עמוד מס’ 2 מתוך 6. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). rafik 3 טקסט מסמך : 7 באוגוסט 2002. מכתב נוסף שלי למנהל החדשות רפיק חלבי הנוגעים ל- “הסכם פורטו” שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA. עמוד מס’ 3 מתוך 6. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). rafik 4 טקסט מסמך : 7 באוגוסט 2002. מכתב נוסף שלי למנהל החדשות רפיק חלבי הנוגעים ל- “הסכם פורטו” שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA. עמוד מס’ 4 מתוך 6. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). rafik 5 טקסט מסמך : 7 באוגוסט 2002. מכתב נוסף שלי למנהל החדשות רפיק חלבי הנוגעים ל- “הסכם פורטו” שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA. עמוד מס’ 5 מתוך 6. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). rafik 6 טקסט מסמך : 7 באוגוסט 2002. מכתב נוסף שלי למנהל החדשות רפיק חלבי הנוגעים ל- “הסכם פורטו” שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA. עמוד מס’ 6 מתוך 6. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). metskevich 1 טקסט מסמך : 25 באוגוסט 2002. מכתבי ליועצת המשפטית של רשות השידור עו”ד גב’ חנה מצקביץ’ הנוגעים ל- “הסכם פורטו” שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA. המכתב המפורט נכתב אליה על פי עצת עורכי דיני עו”ד גלעד שר ו- עו”ד אופיר טל. עמוד מס’ 1 מתוך 7. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). metskevich 2 טקסט מסמך : 25 באוגוסט 2002. מכתבי ליועצת המשפטית של רשות השידור עו”ד גב’ חנה מצקביץ’ הנוגעים ל- “הסכם פורטו” שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA. המכתב המפורט נכתב אליה על פי עצת עורכי דיני עו”ד גלעד שר ו- עו”ד אופיר טל. עמוד מס’ 2 מתוך 7. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). metskevich 3 טקסט מסמך : 25 באוגוסט 2002. מכתבי ליועצת המשפטית של רשות השידור עו”ד גב’ חנה מצקביץ’ הנוגעים ל- “הסכם פורטו” שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA. המכתב המפורט נכתב אליה על פי עצת עורכי דיני עו”ד גלעד שר ו- עו”ד אופיר טל. עמוד מס’ 3 מתוך 7. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות). metskevich 4 טקסט מסמך : 25 באוגוסט 2002. מכתבי ליועצת המשפטית של רשות השידור עו”ד גב’ חנה מצקביץ’ הנוגעים ל- “הסכם פורטו” שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA. המכתב המפורט נכתב אליה על פי עצת עורכי דיני עו”ד גלעד שר ו- עו”ד אופיר טל. עמוד מס’ 4 מתוך 7. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). metskevich 5 טקסט מסמך : 25 באוגוסט 2002. מכתבי ליועצת המשפטית של רשות השידור עו”ד גב’ חנה מצקביץ’ הנוגעים ל- “הסכם פורטו” שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA. המכתב המפורט נכתב אליה על פי עצת עורכי דיני עו”ד גלעד שר ו- עו”ד אופיר טל. עמוד מס’ 5 מתוך 7. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). metskevich 6 טקסט מסמך : 25 באוגוסט 2002. מכתבי ליועצת המשפטית של רשות השידור עו”ד גב’ חנה מצקביץ’ הנוגעים ל- “הסכם פורטו” שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA. המכתב המפורט נכתב אליה על פי עצת עורכי דיני עו”ד גלעד שר ו- עו”ד אופיר טל. עמוד מס’ 6 מתוך 7. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). metskevich 7 טקסט מסמך : 25 באוגוסט 2002. מכתבי ליועצת המשפטית של רשות השידור עו”ד גב’ חנה מצקביץ’ הנוגעים ל- “הסכם פורטו” שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA . המכתב המפורט נכתב אליה על פי עצת עורכי דיני עו”ד גלעד שר ו- עו”ד אופיר טל. עמוד מס’ 7 מתוך 7. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות). barel טקסט מסמך : יום שישי – 26 באפריל 2002 . המיועד הבלעדי לתפקיד מנכ”ל רשות השידור יוסף בר-אל מכריז בעיתון “מעריב” : “אם ראש הממשלה יבקש ממני משהו, ויגיד לי שהבקשה , על פי הערכתו , היא לטובת עם ישראל , אעשה מה שהוא יאמר לי”. ראש הממשלה אריאל “אריק” שרון קפץ על המציאה ומינה את יוסף בר-אל למנכ”ל רשות השידור גם על פי המלצתו החמה של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן. (באדיבות “מעריב”). sharon olmert טקסט תמונה : ראש הממשלה אריאל “אריק” שרון (מימין) וסגנו שר התמ”ת אהוד אולמרט (משמאל) ממנים ב- 2 ביוני 2002 את יוסף בר-אל למנכ”ל רשות השידור, ומדיחים אותו מתפקידו הרם ב- 2 במאי 2005. (לע”מ תמורת תשלום). 

ראה “הארץ” מ- 3 במאי 2005 . עיתון “הארץ” מדווח לקוראיו כי ממשלת ישראל אישרה ברוב גדול את הדחת מנכ”ל רשות השידור יוסף בר-אל . 

shai 26 טקסט מסמך : 14 במאי 2001 . יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי משגר אלי מכתב הערכה בתום מבצע השידורים הישירים של טורניר ה- Final four האירופי בכדורסל בהשתתפות מכבי ת”א , בהיכל הכדורסל של “ברסי” ב- פאריס . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . shai 27 טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002 . מכתב הפרידה של יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ממני לאחר נטישתי את ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד. המכתב היה נחמד אבל לא הגירושין. נטשתי בטריקת דלת. נחמן שי לא התייצב לימיני במאבקי הצודק נגד מנכ”ל רשות השידור יוסף בר-אל. את מה שהוא לא עשה, עשתה ממשלת ישראל ב- 2 במאי 2005. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

את מה שנחמן שי לא עשה עשתה לבסוף ממשלת ישראל. ב- 2002 נִטְרֵל ראש הממשלה אריאל “אריק” שרון את נחמן שי. הוא מינה במקומו לתפקיד יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור את מר אברהם נתן. ב- 2005 סולק יוסף בר-אל מתפקידו כמנכ”ל רשות השידור ע”י ממשלת ישראל. במקום המודח הוצב ב- 2006 מנכ”ל חדש מר מרדכי “מוטי” שקלאר. במקום אברהם נתן התמנתה ב- 2006 לתפקיד יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור גב’ גבריאלה שַלֵו.

אפילוג.

מר נחמן שי יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור בימים ההם, הצביע באביב 2002 בהתלהבות והתרגשות בתוקף תפקידו, יחדיו עם אנשיו בוועד המנהל ואנשי מליאת רשות השידור, בעד מינויו של יוסף בר-אל למשרת מנכ”ל רשות השידור בתירוץ של “האחד שאין בלתו”. בהצבעתו העלובה והמגוחכת ההיא והשימוש בנימוק של “האחד שאין בלתו”, עשה נחמן שי עשה מעשה מתועב. לא פחות. יו”ר הוועד המנהל של רשות ההיא נחמן שי מסמל ב- 2002 את אחד משיאי הסיאוב הפוליטי וההתערבות הפוליטית בערכי האמת העליונים שהיו אמורים ל- הרכיב את השידור הציבורי ההוא, אולם ללא הצלחה. גם בגינו של נחמן שי. תמיכתו זאת של נחמן שי במינויו העלוב והמופרך של יוסף בר-אל לתפקיד מנכ”ל רשות השידור ב- 2002, העידה בצורה הברורה ביותר באופן החד משמעי ביותר מיהו נחמן שי.

סוף הפוסט מס’ 377. הועלה לאוויר בשעות הערב של יום רביעי – 16 באפריל 2014.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *