הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדנים מעת לעת.

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 396 : הועלה לאוויר ביום שני – 2 ביוני 2014.

————————————————————————————- 

פוסט מס' 396. לא היו רשעים בדיון ב- "פגוש את העיתונות" בערוץ 2 ׁ(שבת – 31 במאי 2014) וגם לא היו חכמים. הייתה שָם אחת שלא יודעת לשאול. היה שם אחד שלא יודע להשיב. והיה שם עוד אחד שאין לו כל מושג בתעשיית הטלוויזיה. מנחה גב' רינה מצליח. מונדיאל ספרד 1982. פוסט מס' 396. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון. ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מפסגת השידור הציבורי מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

1. "פגוש את העיתונות" בערוץ 2. שבת – 31 במאי 2014. מגישה ומנחה גב' רינה מצליח.

העיתונאית גב' רינה מצליח מגישה ומנחה "פגוש את העיתונות" בערוץ 2 אירחה בחלק האחרון של תוכניתה את יו"ר וועד ההנדסה של ערוץ 1 מר משה שגב ותגברה את עצמה באיש הפנל של חברת החדשות של ערוץ 2 מר נחמיה שטרסלר (עיתונאי וותיק ב- "הארץ") . על הפרק עמד האיום של טכנאי חטיבת ההנדסה בערוץ 1 להשבית את מבצע השידורים הישירים של מונדיאל ברזיל 2014 במידה ושר התקשורת גלעד ארדן ימשיך לקדם את התוכנית הגרנדיוזית של סגירת רשות השידור במתכונתה הנוכחית יחדיו עם כוונתו לפטר את כל 2000 עובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית, בדרך להקמת רשות שידור חדשה על הריסותיה של הקודמת . הזמן שהוקדש לדיון היה קצר ובלתי מספיק ורינה מצליח ניגשה ישר לעניין וביקשה את תגובתו של משֶה שֶגֶב . אני מכיר היטב את משה שגב ואת מרבית חבריו למקצוע בחטיבת ההנדסה עוד מהימים שלי כמנווט שידורי הספורט של ערוץ 1 הציבורי. מדובר בטכנאים מיומנים ומהימנים בעלי ניסיון רב שיודעים לעבוד (רובם). אולם מזלם לא שפר עליהם. הם מספקים שירותים טכנולוגיים ברמה סבירה לדרג העיתונאים בטלוויזיה – בימאים, עורכים, ומפיקים – שמייצרים מאז ימי מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל (התמנה לתפקיד הרם ב- 2002 והודח ע"י ממשלת ישראל ב- 2005) ועד ימיהם של מנכ"ל רשות השידור הנוכחי יוני בן מנחם ועוזרו זליג רבינוביץ' ב- 2014 , רייטינג ומִדְרוּג בגובה אָפְסִי. שרידותה של חטיבת ההנדסה בערוץ 1 ועובדי הדירוג המשולב (פקידים , מזכירות, אנשי משק, ונהגים) בערוץ 1 מותנה לרוע מזלם בעמל הרדוד הבלתי יעיל והבלתי נצפה של העיתונאים והמפיקים שמכונים "השידור הציבורי", ומייצרים רייטינג יומי ממוצע כה דל וכה אביוני בין % 1 ל- % 3. לא ניתן לשמור על גָחֶלֶת המיתוס של השידור הציבורי באמצעות מִדְרוּג כה נמוך. ערוץ 1 לובש כסות של שידור ציבורי אולם משתמט מכל תחרות טלוויזיונית ו- מתערטל מכותונת המִדְרוּג. רייטינג נמוך מביא לפשיטת רגל וסגירה. זאת אחריתו. מדובר בערוץ טלוויזיה שממומן מידי שנה בשנה מתשלום ציבורי אגדי של כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל. ערוץ 1 משול ליחידה כלכלית שהציבור מממן את מוצריו אולם לא קונה אותם.

ערוץ 1 מורכב משלושה סקטורים של עובדים : עיתונות / הפקה + עובדי ההנדסה + אנשי הדירוג המשולב . שלושת הסקטורים האלה פועלים בשיתוף ובמשותף על בסיס חוק הכלים השלובים , כמו כל תחום אחר בחיינו. חדלונו של סקטור אחד משפיע מייד על איכות חייו של שני הסקטורים האחרים. למשל : העיתונאים והטכנאים מוסעים במרוכז למשימות השידור שלהם ברחבי הארץ ע"י מחלקת התחבורה של ערוץ 1 המתויגת בסקטור "הדירוג במשולב" . שביתת נהגים וביטול הסעות בערוץ 1 תביא מייד לקריסת העיתונאים והטכנאים (מפני שאלה לא יוכלו לצאת מבסיסם בירושלים לעבודתם בכל קצוות הארץ) . סקטור אחד מותנה בתקינותו של סקטור אחר . יורם ארבל יכול להיחשב לשַדָּר Super star אולם אם הטכנאי הממונה לא יפתח לו את המיקרופון , יהיה יורם ארבל שווה כקליפת השום . לכן יש להתייחס לציבור עובדי ערוץ 1 כאל מקשה אחת . האחד תלוי בשני. מכאן אפשר להבין גם את מהות כוחה וכובד משקלה של ההסתדרות . העסק הזה שנקרא ערוץ 1 הוא מורכב, משולב, ומסובך. אי אפשר לפטר 750 עיתונאים אולם להשאיר את הטכנאים והמכונות שלהם על כנם . חטיבת ההנדסה על ציודם ועובדי הדירוג המשולב בערוץ 1 על תפקידם תלויים בשגשוגם של העיתונאים ובמוצר הסופי שעולה למסך. יו"ר וועד ההנדסה של ערוץ 1 משֶה שֶגֶב קיבל את רשות הדיבור מרינה מצליח ופתח בנאום לוחמני חוצב להבות רווי קלישאות מהעבר הרחוק. הוא סיפר ואיים שכל האופציות פתוחות לפניו לרבות השבתה טוטלית של שידורי מונדיאל של ברזיל 2014 וגם דיווח שהוא מגובה ע"י ההסתדרות, ולא יעלה על הדעת לזרוק 2000 עובדים החוצה. הצהרות De Javu בוטות ומקוממות שגילן כגילו של השידור הטלוויזיוני הציבורי. משה שגב הוא טכנאי טוב ומסור אולם איננו נואם ולא רטוריקן . שלושה נימוקים ישנים שהעלה בחכתו דווקא הם הופכים למקור חולשתו, ומקרבים במהירות את קיצו של ערוץ 1 במתכונתו הקיימת. ההסתדרות לא תוכל להגן על עובדי מפעל שידור כושל שנהנה מתמיכה כספית ציבורית מופלגת אולם מניב תוצרת אפסית. ברור שניתן לפטר 2000 עובדים . לא רק שני אלפים , אלא אפשר גם להעיף רבבת עובדים לא יעילים . את הניסיון להשבית את שידורי מונדיאל ברזיל 2014 ניתן לעקוף בקלות בלחיצת מתג טכנולוגית אחת גם אם ערוץ 1 שילם תמורת זכויות השידורים סך של 5.450000 (חמישה מיליון וארבע מאות וחמישים אלף) יורו . גב' רינה מצליח מנחה לא שנונה , מי שעבדה שנים רבות ברדיו "קול ישראל" , ומודעת למבנה ההיררכי , הכלכלי , והסוציולוגי של רשות השידור , לא שאלה את משה שגב את השאלה היחידה המתבקשת שהייתה אמורה לשאול , ושהוא איננו יכול להשיב עליה : "תגיד לי מר משֶה שֶגֶב איזו הצדקה יש לקיומכם הציבורי אם 2000 עובדים כדבריך מניבים רייטינג כה מינורי יום אחרי יום, שבוע אחר שבוע, חודש אחר חודש, ושנה אחר שנה – למרות תשלום האגרה השנתי העצום שמשלמים לכם אזרחי מדינת ישראל בסדר גודל של 1.000000000 (מיליארד) שקל…?". איומיו של משה שגב בבחינת "תמות נפשי עם פלישתים…", מגוחכים. משֶה שֶגֶב לא יכול היה לענות על השאלה הזאת מפני שהוא טכנאי ולא עיתונאי. הוא איננו אשם במצוקה . כאן גם תם הדיון שנקטע בטרם החל. משֶה שֶגֶב ומאות טכנאים בערוץ 1 הם טכנולוגים וספקי שירותים של ועבור סקטור העיתונאים. מחייתם של הטכנאים בערוץ 1 תלויה בכישרון העיתונאים בערוץ 1 לפרוץ קדימה . לפתע מתברר כי רבים מבין העיתונאים בערוץ 1 במתכונתו הנוכחית אינם מוכשרים דיים בכל תחומי עשיית הטלוויזיה : חדשות, ספורט, תיעוד, ובידור. אולי הם מוצלחים בעיני עצמם אולם הציבור הישראלי בכללו מצביע נגדם בשלט. הבה ניקח לבדיקה למשל משבצת שידור שבועית נוחה לצפייה של ערוץ 1 בימי שישי בין 17.00 ל- 18.00. קוראים לתוכנית המשודרת בשעה הזאת "שישי בחמש" ומגישים ומנחים אותה מר אורי לוי (שדרן הכדורסל של ערוץ 1) יחדיו עם המשפטנית עו"ד כינרת בראשי. הרייטינג שלה במגזר "האוכלוסייה היהודית" יָבֵש כצְנִים ומעורר גיחוך, רק % 1.87. במגזר "כלל האוכלוסייה" אפילו פחות , % 1.57 בלבד. איזו הצדקה יש להפיק ולהעלות לאוויר את "שישי בחמש" אם לא צופים בה ? "שישי בחמש" היא בבחינת דגם מייצג של ערוץ טלוויזיה עלוב וכושל שתקוע עם מהלך סרק בתיבת ההילוכים שלו. מדובר ברייטינג מחורבן. נתוני המִדְרוּג הללו מפריכים לחלוטין את נחיצות קיומו של השידור הציבורי במתכונתו הנוכחית המוכרת. 

הטכנאים עובדים ברשות שידור עקומה לחלוטין שנשענת על הסכמי עבודה מעוותים , שיטת רישום שעות עבודה נוספות מסולפת ומשובשת, ובין השאר הם הטכנאים גם מופקדים על השָלְטֶר של ערוץ 1 (לכן משה שגב יכול לאיים בהשבתת שידורי הכדורגל מונדיאל ברזיל 2014) . אולם אי אפשר לבודד ולהפריד את משה שגב (וחבריו) מהתמונה הכללית העלובה ומהקולגות שנקרים עיתונאים. הכישלון הגדול של ערוץ 1 נעוץ במפיקי ו- יצרניי התוכן ולא בטכנאים. הם האשמים העיקריים במצב החמור אליו נקלע. כדי להתמודד ולהילחם בגלי ריאליטי ירודים ששוטפים את שני הערוצים המסחריים 10 ו- 2, כמו "מעושרות 3", "עד סוף העולם", ו- "האח הגדול" דרוש מנכ"ל רשות שידור מוכשר, חכם, ובעל ניסיון. איתרע מזלם של עובדי השידור הציבורי מפני ש- בראשם הוצבו ע"י ממשלת ישראל מאז 2001 שוב ושוב אישים לא מבריקים ולא חכמים בלשון המעטה. מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ועוזרו הקרוב זליג רבינוביץ' יחדיו עם יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת סוגרים את הרשימה. הם דוגמא טובה של טריאומוויראט דל, רופס, ובלתי מוכשר. ערוץ 1 ספג ב- 2014 רעידת אדמה הרסנית בדמותו של דו"ח רם לנדס. משהו בסדר גודל של 8.5 בסולם ריכטר. אמות הסיפים זעו. אולם האדמה זזה והשְאוֹל פתח את פיו זה מכבר עוד בשנים 2001 ו- 2002 עם התפטרותו של מנכ"ל רשות השידור בעת ההיא אורי פורת ז"ל ומינויים הכושל והמופרך בזה אחר זה של רן גלינקא, יוסף בר-אל, ויוני בן מנחם למנכ"לים של רשות השידור. 

מצבו הטלוויזיוני העגום והמתמשך של ערוץ 1 ב- 2014 דומה במידה רבה לזה של בית החרושת לבגדים "אתא" שקרס ב- 1985. מפעל "אתא" הוקם ב- 1934 ע"י אריך מולר והפך למפעל הגדול והמשגשג בארץ ישראל לבגדים. בארון הבגדים שלי תלויות על קולב עד היום כמה חולצות "אתא" ישנות מהתקופה ההיא. עדיין יפות אך חסרות שימוש. אני כבר לובש אותן אני לובש חולצות קלילות של "GAP" ו- Banna Republic". "אתא" חוותה משברי ניהול קשים ולבסוף נסגרה בדָמִים ב- 1985. יו"ר וועד העובדים הנמרץ והפעלתן שלה פיני גרוב חרת על המצבה של "אתא" שנסגר בדם לבו : "זהו יום שחור לפועלי ישראל . יום שחור שמשקף את חורבן היצירה . יום שחור שמסמל את תקומתה של קבוצה מתעשרת קטנה שעלתה לראש הסולם". ערוץ 1 הקורס והמנוהל באופן שערורייתי ביותר מאז 2001 ועד עצם היום הזה של מאי 2014 מול ערוץ 2 שהעפיל לראש הסולם,  מזכיר את "אתא" לפני שנות דור . במידה רבה "אתא" הוא המשל וערוץ 1 הוא הנמשל שלו . גורלו של "אתא" נחרץ בגין סיבות עסקיות – מסחריות . גורלו של ערוץ 1 נחרץ בגלל סיבות עסקיות – פוליטיות. זעקות השבר של משה שגב לא יעזרו לו . לפני כמה חודשים נשמעו זעקות שבר כאלה בכל רחבי אתונה כשממשלת יוון הורתה לסגור לאלתר את רשת הטלוויזיה הציבורית הכושלת של יוון ERT . אגב מאותן הסיבות עליהן התעכב הדו"ח של רם לנדס . הרבה דמעות נשפכו באתונה אולם זה לא עזר לבוכים. ERT נסגרה. היא איננה קיימת עוד.

לעזרתה של רינה מצליח נזעק איש הפנל שלה העיתונאי הכלכלן נחמיה שטרסלר מעיתון "הארץ" שאינו מבין דבר בתעשיית הטלוויזיה ומעתיק את טיעוניו מהעיתונות הכתובה. אין לו שמץ של מושג מה זה עובדים טובים שמתחלקים כאמור לשלושה סקטורים עיתונות / הפקה, הנדסה, ודירוג משולב. אולי הוא כלכלן גם זה לא בטוח. הוא דיווח לצופי ערוץ 2 כי ממשלת ישראל מציעה לסבסד את מפוטרי רשות השידור במענק מיוחד של 600000 (שש מאות אלף) שֶקֶל (כל מפוטר) לרבות פנסיה משוקללת אח"כ הצהיר לעם כי יש בערוץ 1 הרבה עובדים טובים (הרבה זה מושג יחסי…לאיזה כמות הוא מתכוון כשהוא מדבר על הרבה עובדים…?) והמשיך להבטיח שוב ברהב ושחצנות אל משה שגב כי הרבה עובדים יגויסו מחדש לרשות השידור העתידית (מאיזה סקטורים…? כמה הרבה…? מהו קריטריון של עובד טוב…? מי יהיה הממיין…? מדוע הוא חש מומחה ומתעסק בחומר שאין לו צל של מושג…? מהיכן הוא שואב את החוצפה הזאת…?). אני לא מאמין לנחמיה שטרסלר.

מדהים שממשלות ישראל לדורותיהן הפקידו את רשות השידור מאז 2001 בידיהם של אנשים כה לא מוצלחים וכה לא מוכשרים כמו רן גלינקא, יוסף בר-אל, ו- יוני בן מנחם. מדהים שנבואתו המפליגה של קהלת בן דוד מלך בירושלים , "הבל הבלים…", אמר והוסיף, מה שהיה הוא שיהיה…ומה שנעשה הוא שיעשה…ואין כל חדש תחת השמש…", נוגעת בליבת הניהול של רשות  השידור. הבנתו והסברו של קהלת את חוקי התעתועים של עולמנו וכיצד הוא מסתובב, עדיין מפכים בתוך נחלי ההיסטוריה . נבואתו הישנה והעתיקה של שלמה המלך לפני שלושת אלפים שנים מגשימה את עצמה כל יום מחדש . "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש", אמר והוסיף, "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת". זה נכון. זה נכון גם, "שכל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא", וזה נכון גם "ש- אל מקום שהנחלים הולכים – שם הם שבים ללכת". ההיגיון של שלמה המלך שדן בטיפשותו התמידית של האדם והתכוון אל רובנו : "מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להימנות", מקבל גושפנקא מכוונת מפיו שופע המרגליות של ג'ורג' ברנארד שו בעידן החדש (1950 – 1856), שאמר כלהלן : "כמות ה- אינטליגנציה בעולמנו קבועה – הבעיה שאוכלוסיית העולם גדלה". ערוץ 1 ניצב אל עברי פי תהום אולם יכול להיות שבסופו של הגרוטסקה הזאת , את הפרולטריון של ערוץ 1 יציל הפרולטריון של ברזיל במהומות ארציות רבות העוצמה שהוא מנהל נגד ממשלת ברזיל ונשיאת ברזיל ונגד העלויות המטורפות של מונדיאל ברזיל 2014 שכבר עכשיו נאמדות ביותר מ- 11.000000000 (אחד עשר מיליארד) דולר. אולי המהומות האלה ישבשו את המונדיאל הממשמש ובא, ולא יאפשרו לו להתקיים.

2. כוח המשימה של ערוץ 1 למונדיאל ברזיל 2014.

כוח המשימה של ערוץ 1 למונדיאל ברזיל 2014 קטן בממדיו . המשלחת מפוצלת לארבעה כוחות משנה :

צוות שידור א' כולל את השדר יורם ארבל , הפרשן דני נוימן , והמפיק מאיר בר .

צוות שידור ב' מורכב מהשדר מאיר איינשטיין , הפרשן אברהם גרנט , והמפיק איציק פרז .

את צוות שידור ג' מאיישים השדר נדב יעקובי, הפרשן מוטי איוורניר, והמפיק אורן צדקיהו.

צוות ד' הוא צוות ההפקה שחולש על המבצע הגדול בן 64 (שישים וארבעה) שידורים ישירים של 64 משחקים שייערכו ברחבי ברזיל הענקית . הצוות מורכב מהמפיק יוני קנלר מפקח הקול והתקשורת אודי אלון, ומפקח ה- ווידיאו מוטי לוי. משום מה לא נשלח צוות ENG לברזיל (חבל מאוד) ומשום מה נעדר השדר רמי ווייץ מכוח המשימה המיוחד המצוין לעיל. הצוות הירושלמי אמור לכלול את המגישה הראשית גב' שרון פרי, וכן את עמית הורסקי, ליאן ווילדאו, מירי אליקים, יגאל שמעוני, ו- טובי גאני.

עיקר העול מוטל כרגיל על ציוותי השידור וההפקה בברזיל . מדובר בעול כבד ואחריות רבה ביותר . ערוץ 1 משלם סך של זכויות שידורים בגובה 5.450000 (חמישה מיליון וארבע מאות וחמישים אלף) יורו עבור שידורם הישיר של כל 64 המשחקים. לכך יש להוסיף עלויות טכניות נוספות של ההפקה. למשל ערוץ 1 משלם 189440 (מאה ושמונים ותשע וארבע מאות ארבעים אלף) יורו בעבור 64 עמדות שידור טלוויזיוניות באצטדיונים השונים הפרוסים ברחבי ברזיל . 2960 (אלפיים תשע מאות ושישים) יורו לכל עמדת שידור. כמו כן ערוץ 1 משלם עבור שירותי טלפוניה ועבור קווי השידור שלו . כמו כן משלם ערוץ 1 עבור עלויות הטיסה לברזיל ובתוך ברזיל , שכירת מלונות , אוכל , ושימוש נוסף בתחבורות קרקעיות .

האיומים של משה שגב להשבית את שידורי מונדיאל ברזיל 2014 נשמעים לי כאיום סרק של מישהו שמאיים באקדח נטול מחסנית. הממשלה יכולה לפתוח בכל רגע נתון ומתי שהיא רוצה את ערוצי הכבלים ולשלם בעצמה שוב 5.45 מיליון יורו זכויות שידורים ולייבא לכאן למשל את הסיגנל של ה- BBC לדוגמא. קיימים היום 1001 פתרונות טכנולוגיים, לוגיסטיים, וחוקתיים כדי לעקוף את ערוץ 1 בסיבוב מימין ומשמאל.

3. חוויתי את איומי הביטול של הטכנאים בטרם טיסתי למדריד ביוני 1982 מטעם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ומנהל הטלוויזיה טוביה סער ייבדל לחיים ארוכים, כדי לנהל את ההפקה הטלוויזיונית של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. 

טקסט תמונה :  זוהי נבחרת הטלוויזיה הספרדית של מנולו רומרו (ראשון משמאל למעלה) "שהרימה" הפקת טלוויזיה בינלאומית לתפארת במונדיאל ספרד 1982 .( באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

עם חזרתי לארץ ממדריד מפגישת ה- WBM הנוגע להיערכות הטלוויזיה הבינלאומית לקראת מונדיאל ספרד בקיץ 1982, פרסתי ב- 27 בינואר 1982 בפני מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל (מת בן 76 ב- 1 ביוני 2008), מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני ז"ל (מת בן 87 ב- 10 ביוני 2013) וייבדל לחיים ארוכים מנהל החדשות מר טוביה סער את מפות ההיערכות של ההפקה שלי בספרד וירושלים, ואת תוכנית השידורים המפורטת הסופית שלי [1]. הפגישה הזאת נסמכה על שני דו"חות הפקה קודמים שהוגשו על ידי למנהל החדשות טוביה סער ב- 22 ביוני 1981, ו- 11 בנובמבר 1981 [2] [3] . בהצעה הראשונה ביקשתי מיוסף "טומי" לפיד בשיחת טלפון ממדריד בתום פגישת ה- WBM לשָדֵר ישיר את כל 52 המשחקים של מונדיאל ספרד 82'. המנכ"ל פסל את בקשתי על הסף. "השתגעת לגמרי", הוא אמר לי. התוכנית השנייה הציעה כ- 22 שידורים ישירים בשלב הראשון של האליפות (מתוך 36 משחקים), ו- 16 שידורים ישירים נוספים של כל המשחקים החל מהשלב השני ועד סוף הטורניר, לרבות משחק הגמר עצמו. הצעתי לשדר ישיר 38 משחקים מתוך סך ה- 52 , לאורך 28 ימי האליפות. כולם בזמן צפייה נוח. רובם בזמן צפייה ראשי. שעוני ישראל וספרד חפפו זה את זה בקיץ 1982 (עמדו על 2 + GMT). ספרד הסיטה את מחוגי שעונה שעה אחת קדימה ועברה לשעון הקיץ האירופי, בעוד מדינת ישראל בחרה להישאר בימים ההם עם שעון החורף שלה.

טוביה סער נדהם מגודל המָסָה . גם יוסף "טומי" לפיד חשב בתחילה שזה חזון אחרית הימים . החלה הטפת המוסר המוכרת מימים ימימה ע"י הבוסים שלי . מכל עבר נשמעו קולות ממורמרים וניגונם המוכר, "מה יואש אלרואי הזה חושב לעצמו , לא כולם אוהבים ספורט , יש רק ערוץ טלוויזיה אחד בישראל , לא יעלה על הדעת לשדר כמות כזאת של כדורגל…", ושאר קלישאות ידועות. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שהיה חכם מעוזריו ושלט בהם ביד רמה נדרש להכריע . הוא התעשת גם אם מאוחר והֵבין שמונדיאל ספרד 1982 הוא אֵירוּע הספורט הבינלאומי החשוב ביותר של השנה ומוצר טלוויזיה שיש לוֹ ביקוש רב בישראל. על רשות השידור המונופוליסטית שהוא עומד בראשה והמחזיקה בזכויות השידור הבלעדיות שלו מוטלת החובה לחשוף אותו בצורה מקצועית ועניינית לטובת משלם האגרה. בסופו של דבר לאחר ששמע את נימוקי כל הצדדים התפשר יוסף ,טומי" לפיד ואישֵר תוכנית שידורים מוגבלת. מקוצצת יותר ממוגבלת. שבעה שידורים ישירים בשלב הראשון של האליפות. משחק הפתיחה ארגנטינה – בלגיה ברזיל – ברה"מ, אנגליה – צרפת, ברזיל – סקוטלנד, אנגליה – צ'כוסלובקיה, ברה"מ – צ'כוסלובקיה ברה"מ – סקוטלנד, וצרפת – צ'כוסלובקיה, אך קיבל את הצעתי לשידורים ישירים בהיקף מלא של כל  16 המשחקים הבאים מן השָלָב השני של המונדיאל ועד למשחק הגמר . שידור ישיר בהיקף מלא כמעט בכל יום. סך של 23 שידורים ישירים בפרק זמן של ארבעה שבועות .

טקסט תמונה :  זהו השרטוט המקורי שלי בכתב ידי, המציג את מערך התקשורת הלוויינית ואת אופציות העברת הסיגנלים מספרד לישראל ערב שידורי מונדיאל ספרד 1982 שרטטתי את המסמך הזה כדי להסביר את מגוון אפשרויות התקשורת הבינלאומית העומדות לרשותנו לעומת המוגבלויות שהיינו שרויים בהן בעת מונדיאל ארגנטינה 1978. רציתי לעורר וליצור באמצעות התרשים הזה, "הבנה ואהדה טכנולוגית" בלב הבוסים שלי יוסף "טומי" לפיד ז"ל, יצחק "צחי" שמעוני ז"ל, וטוביה סער ייבדל לחיים ארוכים, כדי לקבל את תמיכתם להצעת השידורים הישירים המרבית שלי של מאכסימום משחקים מספרד 1982 על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית ולהסב את תשומת לִבָּם לפוטנציאל הגלום בתקשורת הלוויינים בין תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים  הספרדית ב- בואיטראגו (Buitrago) לבין תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים הישראלית  בעמק האלה. (השרטוט נלקח מספר השידור / פקודת המבצע של ספרד 1982 שחיברתי בעת ההיערכות לקראת השידורים הישירים מספרד עצמה). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

היה זה אך טבעי שמנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בחר ומינה אותי לעמוד בראש צוות הטלוויזיה לשידורי ספרד 1982 , כדי שאנהל ואפיק עבורו את מבצע השידורים הזה . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד וסמנכ"ל הכספים שלו יִשְרָאֵל דוֹרִי אישרו בסופו של דבר לזְכוּת המבצע הזה לא מעט אמצעים, לרבות מצבת כוח האדם, והקמת המערך הטכנולוגי והלוגיסטי בספרד וירושלים . כשהגיע הדיון לעניין מיסוּד משרד תקשורת, שידורים, והפקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – במדריד שם שכן מרכז השידורים הבינלאומי – IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center), שעלותו נסבה על מחיר של 11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר ומחיר מ"ר אחד משטחו היה יותר מ- 900 (תשע מאות) דולר – סירב יוסף "טומי" לפיד לקבוע עמדה ולהחליט . נקבע דיון בנפרד. החשוב מכל היה שהמנכ"ל מחוץ להיותו מפקד רשות השידור היה גם עיתונאי בעצמו ואִישֵר לי את עיקרון השידור הישיר מהשטח , מעמדות שידור באִצטדיונים . השידור מהשטח גָבָה מחיר כספי כבד. רשתות הטלוויזיה בעולם (כולל אנחנו) נדרשו לשלם 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר תמורת כל עמדת שידור בכל 14 האִצטדיונים הפרושים ברחבי ספרד בהם נערכים 52 משחקי האליפות. כמעט פי שלוש יותר ממה ששילמנו במונדיאל ארגנטינה 1978. הוֹן עַתֵּק בימים ההם על פי תפישתו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ועוזריו. אך יוסף "טומי" לפיד הסכים לבסוף להתייצֵב מאחורי העיקרון העיתונאי של השידור מהשטח ולשָלֵם את העלויות . זה לא היה דָבָר מובן מאליו. מן ההיבט הכלכלי הייתה הפקת ספרד 1982 נקודת מפנה. עד אז שילמנו מעט כסף עבור שימוש בעמדות שידור במונדיאלים ובאולימפיאדות. עבור שימוש בעמדת שידור אחת במונדיאל ארגנטינה 1978 שילמנו 850 (שמונה מאות וחמישים) דולר. במונדיאל ספרד 1982 האמירו המחירים ב- % 250. ליוסף "טומי" לפיד זה נראה המון ויותר מידי.

טקסט תמונה : קונסורציום השידור הבינלאומי מתכנס במדריד כשנה לפני תחילת משחקי גביע העולם בכדורגל של ספרד 82'. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין :  ריצ'ארד באן נציג ה- EBU (איגוד השידור האירופי) , פרנסיסקו גואררו מנהל מחלקת יחסי הציבור של RTVE, מנולו רומרו יו"ר הקבוצה המבצעית של RTVE המפיקה את סיגנל השידור הבינלאומי, הקטור קירוגה מנהל חטיבת התיאום והמידע בקבוצה המבצעית של RTVE, פרנץ בנקו מהונגריה נציג OIRT (איגוד השידור המזרח אירופי), אנחל מורנו המהנדס האחראי על הביצועים הטכניים באצטדיונים, אמאורי דאומס מזכ"ל OTI (איגוד השידור שמאגד בשורותיו את רשתות הטלוויזיה של מדינות מרכז ודרום אמריקה) , וחוזה אלמיידו קאסטרו אף הוא מ- OTI נציג של  איגוד השידור של רשתות הטלוויזיה של מרכז ודרום אמריקה. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מסקנות קונסורציום השידור הבינלאומי ב- 1981 היו חשובות והיוו ציוני דרך בהתפתחות כיסוי הכדורגל בטלוויזיה :

א. נקבע כי לכיסוי הטלוויזיה של משחקי ספרד 1982 צריך להיות צביון ייחודי.

ב. נקבע אופי הכיסוי הטלוויזיוני של המשחקים באצטדיונים השונים (נעשה ע"י RTVE) צריך להיות אחיד.

ג.  נקבע כי כל 52 השידורים הישירים צריכים להתחיל כ- 8 דקות לפני בעיטת הפתיחה כדי שהשדרים יוכלו להציג את ההרכבים והשחקנים של הנבחרות המתמודדות.

ד. נקבע כי השחקנים יתייצבו לנגינת ההִמנונים בתלבושתם המלאה ומספרים בולטים כדי שאפשר יהיה לשדרי הטלוויזיה והרדיו לזהות ולהציג כל שחקן על המסך בשמו המלא. ההפסקה בין שתי המחציות תימשך רבע שעה . מצלמה אחת תהיה ב- "אוויר" בזמן ההפסקה ותראה את המגרש ב- Long Shot  (צילום מרחוק) .

ה. נקבע כי הצבת המצלמות ב- 12 האצטדיונים תהיה הולמת את פרזנטציה ה- Video של הקבוצה המבצעית של RTVE .

בחרתי לקחת עִמי את השדרים יוֹרָם אָרְבֵּל (שַדָּר מוביל) , נִסִים קִיוִויתִּי , ורָפִי גִינָת איש מערכת "כל בו טק" . בראש הצוות הטֶכני שלי ניצב אז מִיכָה לוֹיְירֵר מנהל מחלקת הקוֹל בטלוויזיה הישראלית הציבורית . מִיכָה לוֹיְירֵר היה רב אומן בתקשורת בינלאומית . עמדו להצטרף אליו מפקח השידור המסוּר איש ה- Video מְנָחֵם ווֹלְף (יֶקֶה – ידען ומסודר) . לימים הפך להיות מנהל חטיבת הביצוע בשירותי ההנדסה . אליהם הצטרף איש קוֹל נוסף , טכנאי צעיר ומוכשר סעדיה קָרָאוָואנִי שהצטיין בהבנת מִגוָון הטכנולוגיות של מיסוד קווי השידור והקמת תקשורת בינלאומית בין ספרד לישראל .

טקסט תמונה : יום ראשון – 5 ביוני 1982. מיכה לויירר (משמאל) וסעדיה קאראוואני במטוס "אל על" המטיס אותנו מנתב"ג למדריד בימים שעוד היה מותר לעשן במושבים האחרונים בירכתי המטוסים. מיכה לויירר מנהל מחלקת הקול והתקשורת בטלוויזיה הישראלית הציבורית היה מומחה בינלאומי בתחומי הקול והתקשורת ואחד מאנשי ההנדסה החשובים ביותר בתולדות הטלוויזיה הישראלית . ה- EBU השתמש לא אחת בשירותיו הטובים. לסעדיה קאראוואני שירש אותו היה ממי ללמוד. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

את אורי לוי הצבתי כמפיק מִשנה שלי לצִדי בצֶוֶות ההפקה של ספרד 1982. הוא מעולם לא היה מפיק, אך רציתי לקַדֵם אותו ולהציג בפניו פן נוסף בשידורי הטלוויזיה שטרם הכיר. המינוי קומם את איציק גליקסברג שראה את עצמו מועמד טבעי לתפקיד. זה לא הזיז לי. לא הייתי חייב דבר לאיש . המחשבה היחידה שהעסיקה אותי היה פיתוחה המהיר של מערכת הספורט כולה והצבתה בנקודת זינוק חדשה. נכונו לנו בתוך זמן קצר אתגרי שידור רבים ועצומים. את עדה קרן הבאתי למדריד כעוזרת הפקה שלי.

טקסט תמונה : לפני 32 שנים. יוני 1982. מדריד. הפקת שידורי גביע העולם בכדורגל של ספרד 1982 . אני עוטף את אורי לוי (מימין) ואת מיכה לויירר. ברקע ניצב מגדל השידורים הענק "טורה אספניה" של הטלוויזיה הספרדית RTVE  ו- IBC  היעיל במדריד. הבאתי את אורי לוי עמי לספרד כדי לקדם אותו בתחום טלוויזיה קונקרטי שהוא לא הכיר אז, תחום התכנון וההפקה. ראית בו איש ראוי ומהימן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

צֶוֶות שידורי המונדיאל של ספרד 1982 מנה תשעה אנשים . קבוצת השידור הגדולה ביותר ששיגרה הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעודה בהיסטוריית שידורי גביעי העולם בכדורגל , אך הקטן ביותר בכמותו מבין ציוותי הטלוויזיה הבינלאומיים שהגיעו לסיקור המונדיאל . אל הצוות הזה הצטרף שַדָּר הטלוויזיה בשפה הערבית סולומון מוּנִיר (נציגו של יוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה בערבית) על פי אישור מיוחד של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מנכ"ל רשות השידור. השתתפותו של שַדָּר ספורט בערבִית בימים ההם ב- 1982 במפעל ספורט בינלאומי, הקוֹטֵע ביודעין מעֵת לעֵת דווקא בשיא המתח והדרמה את השידור הרצוף בשפה העִברית על פי קו מחשבה מוטעה ופקודת שידור מעוותת של המפקד העליון (קרי מנכ"ל רשות השידור), הולידה את אחת ממחלוקות השידור הגדולות ביותר בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית. השערורייה הייתה כל כך גדולה עד ש- נַקְדִימוֹן "נַקְדִי" רוֹגֵל ז"ל (מת בן 86 ב- 8 בדצמבר 2011), אֵל הצֶדֶק ברשות השידור ומי שנחשב  ל"אוּרים ותוּמים" של היגיון צרוף של עיתונאות חוקרת ו- כֵּנָה בטלוויזיה וברדיו, נדרש להתערב ולהכריע אחת ולתמיד בסוגיה הזאת. והוא הכריע נגד מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד.

נשארה רק סוגיה אחת בלתי פתורה. חסר היה אישור של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד למיסודו של משרד ההפקה, התקשורת והשידורים שלי במדריד . פרט טכני קטן לציבור אך אלמנט שידור חשוב ביותר עבורי כמנווט מבצע השידורים ועבור רשת הטלוויזיה שלי. הצורך בהקמת משרד הפקה של מחלקת הספורט במרכז השידורים הבינלאומי (IBC) במדריד הביא אותי בפעם הראשונה כמנהל שידורי הספורט להתנגשות גלויה עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. הבנתי מסמנכ"ל הכספים של הרשות ישראל דוֹרִי כי המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד איננו מאשר הקמת משרד ב- IBC במדריד מפני שהדבר אינו דרוש לשידור על פי דעתו, והוא רואה בו עול כלכלי מיותר. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הגיע לניהול רשות השידור ממכתבת "מעריב" והיה מחוסר כל ידע וניסיון בהפקה הנוגע ל- "Production office & communication" כמו בהרבה פרטים טכנולוגיים אחרים בהפקות רחבות היקף. הוא היה משולל השכלה טלוויזיונית כדי להבין כי הפונקציה הזאת הקרויה "משרד הפקה, תקשורת, ושידורים" מהווה בעצם חדר פיקוד ושליטה באמצעותה אני מנהל את מבצע השידורים שלנו ברחבי ספרד הענקית. מדהים שהעורך הראשי של רשות השידור אִפְשֵר לי לשלוח אנשים לקרב אך לא העניק לי אפשרות לפקד עליהם. הבנתי כי מבצע שידורי ספרד 1982 נמצא בסכנה אמיתית. ב- 25 בפברואר 1982 החשתי מכתב ובו חוות דעתי על הצורך החיוני במשרד בספרד 1982 למנהל החדשות טוביה סער שעמד כבר על סף מינויו למנהל הטלוויזיה במקומו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי.

טקסט מסמך : 25 בפברואר 1982. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. המסמך מנמק למנהל החדשות מדוע הקמת משרד ב- IBC במדריד היא חיונית ביותר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בהיעדר אישור תקציבי בן  11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר למיסוּד המשרד, לא יכולתי להשיב עדיין על חלק מהשאלות הקונקרטיות ב- Questionnaire הבינלאומי של הטלוויזיה הספרדית הנוגעות למשרד. זה שיגע אותי והטריד את מנוחתי. פשוט הֵדיר שינה מעיני. השאלון המקדים הזה הופנה לכל רשתות הטלוויזיה והרדיו בעולם המתכוונות לשדר את המונדיאל. הוא מפורט מאוד ומציע שירותי שידור הנוגעים לכל היבטי ההפקה , השידור והלוגיסטיקה, וכן הבקשות ה- Unilateral של כל רשת משדרת טלוויזיה ורדיו. הכול כמובן תמורת תשלום. יש לענות עליו על פי Deadline מוסכם שנקבע ע"י הרשת המארחת , כדי לתת לה שהות מספקת להתמודד עם הבקשות הרבות, וליישמן בשטח, כלומר באצטדיונים. כמובן שרשות השידור המסורבלת והאיטית לא כיבדה את רגע נעילת ההזמנות בהפקת ספרד 1982. לא מרוע לֵב. בגלל חובבנות שנובעת מפרוצדורות ביורוקרטיות ארוכות מידי.

מבצע השידורים שתוכנן בקפדנות רבה ע"י הקבוצה המבצעית של RTVE בראשות מָנוּאֵל "מָנוֹלוֹ" רוֹמֶרוֹ (Manuel "Manolo" Romero) היה ענק ממדים. הקמתן, מיסודן, ובנייתן של כ- 1100 (אלף ומאה) עמדות שידור במועֵד ב- 17 אִצטדיונים הפרושים על פני ספרד במועד בעבור רשתות הטלוויזיה (וגם הרדיו) הבינלאומיות המגיעות למונדיאל מכל רחבי העולם, מיסודם של אלפי קווי שידור 4W וקווי טלפון בינלאומיים, בניית מרכזי שידור על כל התכולה הטכנולוגית שלהם, והיכולת להעביר את האינפורמציה הטלוויזיונית המתקבלת יום – יום, כמעט עשרים וארבע שעות ביממה במשך חודש שלם מהרבה מאוד מקורות שידור במקביל, באמצעות תקשורת מקומית ברחבי ספרד ותקשורת לוויינית לעולם כולו – אינם עניין של מה בכך. זהו מבצע שידורים מורכב ומסובך מאוד וגם יָקָר. בפעם הראשונה נדרשה הטלוויזיה הישראלית הציבורית לשלם במיטב כספה הציבורי מחירים יקרים שלא הורגלה בהם בעבר . לא רק עבור זכויות השידורים , אלא גם תמורת הפקת השידורים שכללו את השירותים הטכנולוגיים והלוגיסטיים שהעניקו לנו RTVE  והוועדה המארגנת הספרדית. לכל צעד ושעל בספרד 1982 היה מחיר . עלות עמדת שידור אחת במשחק בודד עמדה על 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר לעומת 850 (שמונה מאות וחמישים) דולר במונדיאל ארגנטינה 1978. המחיר הכולל של סך עמדות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באִצטדיונים השונים ברחבי ספרד חצה את גבול 50000 (חמישים אֶלֶף) דולר . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא הבין בתחילה את המבנה הכלכלי של הפקת שידורי ספרד 1982 . זה נראה לו מופרך לשלם כסף עבור עבודה עיתונאית טריביאלית. "למה זה כל כך יקר ?", הוא שאל אותי שוב ושוב.

העלויות הטכניות של עמדות השידורים באצטדיונים באירועי הספורט הבינלאומיים הגדולים האמירו במשך השנים. לכך היה צריך להוסיף את מחירי מיסוד קווי השידור 4W  (ראשי תיבות של Four Wire – קו שידור ארבע גידי) הבינלאומיים ממדריד לבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת ברוממה ב- ירושלים, וכן מיסוד מכשירי טלפון הבינלאומיים בכל אחת מעמדות השידור שלנו, כדי שישמשו כ- Back up (אופציית תמיכה) במקרה וקו השידור ה – 4W המקורי יינזק .  עלות מֶטֶר מרובע אחד במרכז השידורים הבינלאומי (I B C) לצורך הקמת המשרד במדריד היה כ- 915 דולר . RTVE הייתה נחושה לכסות את כל הוצאותיה הענקיות . תמורת חדר במלון "קונבסיון" (Convencion) בו התגוררנו במדריד נדרשנו לשלם ללילה כ- 112 (מאה ושניים עשר) דולר, מחיר שנתפש ע"י הנהלת רשות השידור והטלוויזיה כחלום בלהות גם אם היה מדובר בלינה זוגית. זכויות השידורים לבדם עמדו על סכום של  128000 (מאה עשרים ושמונה אֶלֶף) דולר. כמו כן היה צריך גם להטיס את צוות השידור לספרד, לשכור לו טיסות מקומיות למשימות השידור בערי ספרד השונות , ולממן את שהותו בכל מיני מלונות ולהאכילו בכל התקופה הארוכה הזאת. עלות הפקת שידורי ספרד 1982 התקרבה ל- 450000 (ארבע מאות וחמישים אֶלֶף) דולר. סכום מגוחך היום אך נחשב ע"י המנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ושר הכספים שלו יִשְרָאֵל דוֹרִי בימים ההם להון עתֵּק . שניהם נדהמו מהיקף העלויות וגובה המחירים [5] . לקח להם זמן לעכל את הנתונים הכספיים "המחרידים" מבחינתם.

ביום שישי – 5 במרס 1982 , כשלושה חודשים לפני תחילת המונדיאל, ולאחר התלבטויות ממושכות אין סופיות, ניאות ישראל דורי סמנכ"ל הכספים של רשות השידור סוף כל סוף לאשר ל- לֵיאוֹנָרְדוֹ לָה פְּיֶיטְרָה (Leonardo la Pietra) איש ה- EBU שעסק בתיאומי וגביית הכספים מטעם איגוד השידור האירופי, את הסכמת רשות השידור הישראלית לשלם את מחיר זכויות השידורים של משחקי גביע העולם – ספרד 82'. הסכום עמד על 193000 (מאה תשעים ושלושה אֶלֶף) פרנקים שווייצריים שווה ערך ל- 128000 (מאה עשרים ושמונה אֶלֶף) דולר . מקום מושבו של ה- EBU  הוא בגֶ'נֶבָה – שווייץ, לכן הוא מנהל את חשבונות הכספים שלו על פי המטבע שווייצרי [6] ו- [7].

ביום ראשון – 4 באפריל 1982 בשעה אחת בצהרים (עֶרֶב צאתי לשירות מילואים ממושך עם הגדוד שלי), זומנה פגישה בדרג מנכ"ל רשות השידור בסוגיית מיסוד המשרד שלנו ב- IBC (ראשי תיבות שלInternational Broadcasting Center) במדריד. יוסף "טומי" לפיד דרש לדעת מדוע הפונקציה הזאת כל כך חשובה לשידורים שלי מספרד, והאם יש הצדקה להוציא 11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר נוספים מקופת הרשות עבור שידורי המונדיאל, "רק משוּם שיואש אלרואי סבור שזאת פונקציית שידור הכרחית". הדיון התבסס על נייר העמדה שהצגתי למנהל החדשות בעניין חמישה שבועות קודם לכן  [8]. הפגישה התקיימה במקום משכנה החדש של הנהלת רשות השידור בבניין "כלל" בירושלים. ההנהלה נדדה מבניין "החוטים" בשכונת רוממה בירושלים בראשית שמונת ה- 80 של המאה שעברה ושכרה קומת משרדים בניין "כלל" המפואר במרכז העיר. היא שילמה הון שכירות עתק. המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל בחר לקיים את קבוצת הפקודות בטרם קרב במשרדו של המשנה שלו הסמנכ"ל שלמה עבדי ז"ל. בפגישה המכרעת הזאת נכחו מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית החדש טוביה סער שהתמנה לתפקידו רק לפני חודשיים , מנהל הטלוויזיה הקודם ושותף העבר של יוסף "טומי" לפיד בעיצוב השידור הציבורי יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי, מיכה לויירר ראש הצוות הטכני שלי, אורי לוי מפיק המשנה שלי בצוות השידור, סמנכ"ל הכספים יעקב דוֹרי , מנהל שירותי ההנדסה גַבִּי פִישֶר, המשנה למנכ"ל שלמה עבדי ז"ל, ואנוכי. הייתי סקרן לדעת באיזה שלב וכיצד יתערב מנהל הטלוויזיה החדש טוביה סער לטובתי במהלך הצגת טיעוניי לפני מנכ"ל רשות השידור. להתערבותו של מנהל הטלוויזיה בדינמיקה של מו"מ מהסוג הזה והתייצבותו לצדי היה אמור להיות משקל רב . מה עוד שהפונקציה הזאת של הקמת משרד ההפקה התקשורת, והשידורים במדריד היה נחוץ והכרחי. תהיתי לסוג הקשר שנוצר בין יוסף "טומי" לפיד לבין טוביה סער, לקשר שיש בין הממנה לממונה . הרהרתי האם הקשר הזה בין השניים הוא סימביוטי. טוביה סער רחש חיבה לשידורי הספורט בפיקודי. יוסף "טומי" לפיד לא. אבל לא זה היה לֵב העניין השאלה הייתה האם יוסף "טומי" לפיד בתוקף תפקידו כעורך ראשי של שידור ה- Media האלקטרונית חושב ששידורי הספורט (הרלוואנטיים) בטלוויזיה הם מרכיב חשוב בנדבך השידור הציבורי עליו הוא מופקד.

קיבלתי הראשון את רשות הדיבור. הסברתי באריכוּת לטומי לפיד את  הנחיצות במשרד כזה ואת הפונקציות שהוא משמש ואת העלוּת שלוֹ. "עלות המשרד ששיטחו 12  מטרים רבועים שווה אומנם ל- 11000 (אחד עשר אלף) דולר , אך זהו איננו "משרד" במובן המקובל של המילה , אלא יחידת שטח חיונית שיחד עם המרכיבים הטכנולוגיים בתוכה מהווה את מרכז ההפקה , השידורים , והתקשורת של הטלוויזיה הישראלית", והוספתי, "המשרד שלנו ממוּקם בלֵב מרכז השידורים הבינלאומי (IBC) במדריד. קווי השידור שלנו מהאִצטדיונים השונים מתנקזים למרכז הבקרה הספרדי הבינלאומי, משם מועברים למשרד שלנו לצורך בקרה שלנו , ומן המשרד שלנו מוחזרים למרכז הבקרה  הספרדי בדרכם לירושלים . המשרד במדריד שולט על מיתוג קווי השידור ועמדות השידור שלנו ברחבי ספרד ובמקביל מקושר גם לאולפן השידור בירושלים ובכך הוא מאפשר לי לנהל ולחלוש על השידור הישיר המתבצע משני מוקדים – בספרד ובארץ. המשרד שלנו במדריד מחובר גם מיידית לחדר בקרת התקשורת הלוויינית של  ה- EBU  לצורך בירור תקלות במידה וייקרוּ בשידור סיגנל השידורים הישירים והתקצירים המוקלטים מספרד לירושלים (הממוקם אף הוא במרכז השידורים הבינלאומי במדריד)" ההסבר המפורט נראה לי אולטימטיבי וכל כך ברור ומובן מאליו עד שהחלטתי לסיים אותו באיום מפורש מופנה כלפי יוסף "טומי" לפיד, "בלי משרד שלנו ב- IBC  במדריד לא ניתן ואי אפשר יהיה לבצע את השידורים כפי שתכננתי".

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד האזין בקשב רב לדבריי ולתהליך התקשורתי בינינו . אי אפשר היה לטעות בשפת גופו . הוא נדלק לפתע , התרגז והֶאֶדים. הבנתי מייד ששגיתי בשִיווּק המֶסֶר . זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה בקריירה הארוכה שלי בטלוויזיה שהתבטאתי והשתמשתי בצירוף שתי המילים, "אי אפשר". מעולם לא שבתי לומר אותן בשום סיטואציה. בשום קונסטלציה. זאת התבטאות בעייתית מפני שאין דבר כזה, "אי אפשר". אם "אי אפשר" – תתפטר. בלתי אפשרי לומר, "אִי אֶפְשָר", וגם להישאר בתפקיד. "אם עוד פעם אחת תגיד שאי אפשר אז בכלל לא יהיו שידורים מספרד", נזף בי בקול רם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד כשכף ידו השמאלית חובטת בשולחן ועורקי צווארו תפוחים מדם . הוא היה אדוֹם וחַמוּם . פתאום התדרדר הדיון הבּוֹטֶה עם מנכ"ל רשות השידור למחוזות שבהם לא היה לי שום ניסיון קודם. לא הייתי מוכן נפשית מבעוד מועד לכך. בחֶדֶר שרַר שקט מוחלט. דממה. הפניתי את מבטי לעבר טוביה סער ויצחק "צחי" שמעוני כדי לקבל את סיועם אך לא ראיתי אותם . הם היו שם אך נעלמו כשראשיהם המורכנים ומבטם מושפל מטה כאילו "עִלעלוּ" בניירות ובמסמכים שהיו מונחים על בירכיהם . הם הֵליטו עיניהם מפניו של המנכ"ל הזועף. הם לא התערבו בוויכוח ביני לבין המנכ"ל ונשארו דוממים. הבנתי שאני לבד. גם שני הטכנאים המהנדס אוּרִי לַעָדָן ומומחה הקול והתקשורת מיכה לויירר ישבו שם נדהמים וקפואים על מקומם. סמנכ"ל הכספים ישראל דוֹרִי ישב גם הוא דומֵם ולא העיז לומר מילה . למרות שהכיר בחשיבות מיסוד משרד ההפקה במדריד לא ניסה לתרום טקסט יצירתי משלו בוויכוח הזה. הוא השאיר את קלפיו נסתרים מתחת לשולחן . אולי מפני שהיה על סף סיום הקריירה שלו ברשות השידור ופרישתו ממנה. מאורי לוי לא ציפיתי כמובן לכלום. הוא היה טירון ירוק בתחילת דרכו ולא היה לו עדיין מה לומר. בחירתו כמפיק מִשְנֶה שלי הייתה צעד ראשון בדרך ארוכה לפיתוחו כאיש טלוויזיה. צעדים דומים נקטתי מאוחר יותר גם לצורך קידומם של אמנון ברקאי וששי אפרתי בהפקות השידור הבינלאומיות של מחלקת הספורט.

טקסט תמונה :  לפני 32 שנים. חורף 1982. לשכת מנכ"ל רשות השידור בבניין "כלל" בירושלים. יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור (מימין) עם מנהלת לשכתו גב' רוחמה איילון (במרכז) , ונהגו האישי גבי אוחנה (משמאל). יוסף "טומי" לפיד היה איש בוטה וחכם שלא הכיר ולא הבין בתחילה את הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ואת הממון הנדרשים כדי "להרים" את הפקת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 בעבור צופי הטלוויזיה של מדינת ישראל. זה לא היה פשוט עבורי לנהל מולו מו"מ כדי לבסס את רמת ואיכות תנאי ההפקה של מונדיאל ספרד 1982. (התמונה באדיבות גב' רוחמה איילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

חזרתי לעימות עם יוֹסֵף "טוֹמִי'" לַפִּיד . מעולם לא לימדו אותי לנהל מו"מ ישירות פנים אל פנים נוכח מנכ"ל רשות השידור . לבטח לא עם אדם שמעולם לא הפיק ולא נִיהֵל קודם לכן שידורי טלוויזיה ישירים כל כך מורכבים כמו משחקי גביע העולם בכדורגל . מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה איש חכם אך חסר כל ניסיון בהיבטים הטכנולוגיים המורכבים והכלכליים של העלויות היקרות , שנדרש עכשיו להכריע ולאשֵר לי את התקציבים שכלל לא היה מודע לגובה עלותם . הופתעתי מאוד מרמת הדיון הנמוכה במפגש קבוצת הפקודות הזאת. נדהמתי להיווכח איזה פער עצום רובץ בין הידע הטלוויזיוני שאני הייתי מצויד בו בכל התחומים המרכיבים את תמונת הקרב לבין זה המועט של מפקדי יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד. הוא פשוט לא היה בקי בנושא (בלשון המעטה) ונדרש להכריע בנושאים שלא היה לוֹ בהם כל ניסיון . גם לא מושג .נזכרתי במחלוקות העבר ששררו בין יוסף "טומי" לפיד לבין אלכס גלעדי. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא הבין אז ופשוט לא התמצא לחלוטין גם עכשיו בנתוני כמות כוח האדם ובמרכיבים הטכנולוגיים והלוגיסטיים , הנחוצים כדי למַמֵש את משימת השידורים הישירים מספרד 1982. הוא נעדר השכלה טלוויזיונית בסיסית שהייתה אמורה לגבש את תפישת עולמו ולסייע לו להחליט את ההחלטות המתחייבות ובכך להכריע את קרב השידור. אם להשתמש במטפורה צבאית דמה המצב להתכנסות קבוצת פקודות קרבית בה המ"פ מנווט וקורא את מפת הקרב אך למח"ט שלו אין מושג על מה הוא מדבר. אינני יודע אם מנהל הטלוויזיה הנוכחי טוביה סער ומנהל הטלוויזיה המתפטר יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי העבירו לו במהלך החודשים שחלפו את עיקרי תוכניתי.

המחשבות התרוצצו בראשי כמו בסרט נַע . היה ברור לי כי מנכ"ל רשות השידור לא הכין את שיעורי הבית שלו. האם באשמתו או באשמת עוזריו, זה לא היה רלוואנטי עכשיו . בדיעבד התברר כי מנכ"ל רשות השידור לא הכין את שיעורי הבית שלו פעמיים, גם בנוגע לפגישתו עם נציגי הרדיו וסמך בעיניים קשורות על מנהל רדיו "קול ישראל" גִדְעוֹן לֵב אָרִי ז"ל (מת בן 66 ב- 16 בספטמבר 2001) . שניהם יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ןגדעון לב ארי שילמו בגלל כישלון רדיו "קול ישראל" בספרד 82' מחיר יקר במוניטין שלהם. זה היה מצב קריטי ורגיש, וודאי לא הזמן להטיח האשמות נגד הנהלת הרשות. שאלתי את עצמי מה אני יכול לעשות עוד באווירת לחץ המו"מ שנוצרה בחדר כדי לשכנע את יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בצדקתי, חוץ מלגַיֵיס את השכל הישר ואת ההיגיון שלי שעל פי תפישתי היה ההגיוני . נעצתי את עיניי בעיניו. את השיחה הזאת והמו"מ הראשון בקריירה שלי עם יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא אשכח לעולם. שנינו לא הסרנו את מבטינו איש מרעהו. הוא הבין מעט מאוד בהפקות טלוויזיה בינלאומיות אך לפחות היה איש חכם. לא הלכתי עם הראש בקיר. דיברתי בשקט והוא האזין לי"המשרד הזה הוא פוּנקציה הכרחית לביטחון השליטה והניווּט של השידורים מספרד לירושלים. חשוב מאוד שתדע שרשתות הטלוויזיה הרציניות ב- EBU  ממסדות אף הן פונקציות טכניות תומכות במרכז השידורים הבינלאומי במדריד הדומות לזאת שאני מבקש להציג בפניך. אין לי שום עניין לחְוֹות תקלות תקשורת בקווי השידור שלנו באירוע כל כך מורכב, יוּקרתי , וגם יָקָר וממושך מבלי יכולת להתגבר עליהן", והוספתי, "גם במונדיאל האחרון בארגנטינה 1978 מיסדנו משרד הפקה ותקשורת במרכז השידורים הבינלאומי בבואנוס איירס". הזכרתי ליוסף "טומי" לפיד, "גם אלכס גלעדי הקים בגלל הנחיצות והצורך משרד הפקה, שידורים ותקשורת כבר בימי אולימפיאדת מונטריאול 1976 . אני שב וחוזר ואומר לך בכל האחריות כמפיק ומנהל מבצע שידורי ספרד 1982, כי דרך ומהות עבודת המשרד והטכנאים הצמודים אליו מהווה את  פוליסת הביטוח של ההפקה והשידורים מספרד זאת הפקה בסדר גודל בינלאומי ממושכת מאוד , יוקרתית ובעלת פוטנציאל צפייה ו- Rating , וגם רחוקה מהארץ, ולכן דרושה לה פוליסת ביטוח בדמותו של מיסוד משרד הפקה, שידורים, ותקשורת ב- IBC במדריד סמוך למקום התרחשות קרבות השידור. אי אפשר לנהל קרבות שידור בשלט רחוק . עליך להיות נוכח בשטח ולראות את תמונת הקרב מקרוב". עשיתי פאוזה קצרה. הייתה דממה בחדר. המשכתי להתבונן ביוסף "טומי" לפיד ואמרתי לו, "אדוני המנכ"ל אם תבטל את שכירתו והקמתו של המשרד ותעניש אותי בביטול השידורים מספרד אקבל את החלטתך ואתפטר מניהול שידורי הספורט, אך זכור שגם עליך חלה האחריוּת המקצועית כמוני. אתה כמנכ"ל רשות השידור וכעורך הראשי שלה תישא בתוצאות כישלון השידור ותידרש להסביר לציבור כמוני מה קרה כאן".

יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה המום מהטקסט נחרצות דבריי. הוא לא קטע אותי, לא התערב, ולא דיבר . הוא רק התבונן בי וגם אני בו. אינני מסיר לעולם את עיניי מבן שיחי. אינני יודע מדוע. אולי זה עניין של הרגל מקטנות. הייתי כֵּנֶה עִמוֹ. התביעות המקצועיות שלי היו אמיתיות. מעולם לא הפרתי את היושרה שלי כלפי הממונים עלי . גם לא כלפי פִּיקוּדַיי. אינני רמאי ולא אופורטוניסט. הדיווח הכֵּנֶה, היושרה והאמינות, והדוגמא האישית היו נֵר לרגלי. כך חינכו אותי בקיבוץ אפיקים ובשרות הצבאי שלי ב- "גוֹלָנִי". הדרישות שלי מההנהלה היו מקצועיות לחלוטין. לא ביקשתי דבר למען יוקרתי האישית. מנכ"ל רשות השידור ידע זאת היטב. אני בטוח שהוא העריך זאת והוקיר את נחישותי למען הצלחתם של המשדרים מספרד 1982 למען משלם האגרה.

טקסט תמונה :  לפני 32 שנים. ראשית חודש יוני של שנת 1982. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בן 50. הוא היה מודע היטב לאחריות הגדולה שרובצת עליו כעורך ראשי של רשות השידור והכללתם של שידורי הספורט הרלוואנטיים בלוח השידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. בקיץ 1982 ניצב בפני שתי משימות סיקור טלוויזיוניות ענקיות, כיסוי מלחמת לבנון ה- 1 והפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982. הצילום המוגדל מגלה ארשת פנים של מנכ"ל רשות שידור מודאג . מבטו נישא לעבר האופק . הוא ידע כבר שמלחמת לבנון הראשונה מתדפקת בשער. מבטו הטרוד והרציני מסגיר את מחשבותיו ואת התלבטויותיו. לפתע נדרש לשאת בעול עצום שלא היה רגיל בו. (התמונה באדיבות טוביה סער. התמונה מוגדלת מתוך תמונה קבוצתית שפורסמה כבר בבלוג הזה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : לפני 32 שנים. שנת 1982. אנוכי בעת המו"מ עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד על היקף התקציב, תנאי ההפקה, והאמצעים הטכנולוגיים הדרושים להפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : הימים ההם בשנים 1982 – 1980. טריאומוויראט הנהלת רשות השידור. זיהוי הנוכחים משמאל לימין : מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני ז"ל, מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל, ומנהל רדיו קול ישראל "גדעון לב ארי ז"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

צורת ההתמודדות בוויכוח המקצועי הזה הייתה מעין מו"מ ביני לבין יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד של מנצח מול מנצח , או מפסיד מול מפסיד. במערכת היחסים ההיררכית הזאת בין המנכ"ל לפיקודו שהתפתחה למעין עימות, יכלו להיות שני מנצחים או שני מפסידים. לא היה כאן מו"מ של מנצח – מפסיד, או מפסיד – מנצח. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ידע את זה. מנכ"ל רשות השידור כבר פתח את פיו כדי לסכם את הדיון כשלפתע הֵגיח קוֹל נוסף מכיוון בלתי צפוי . אצבע אלוהים שלחה את הקול הזה להדהד בחדר הדיונים. זה היה קולו של הסמנכ"ל שלמה עבדי שביקש להשמיע את דברי הקטגוריה והבֶּלַע שלוֹ באוזני מנכ"ל רשות השידור שלו. כמעשה בִּלְעַם בֵּן בָּלָק בֵּן צִיפּוֹר. לעולם לא אשכח את מה שקרה שָם באותן השניות במשרד האטוּם. המִשְנֶה של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל הסמנכ"ל שלמה עבדי ז"ל שעד אז ישב בשקט בפינת החדר ולא פצה את פיו התרומם ממקום מושבו, והתערב לפתע בצורה גסה כשהוא טוען ברוגז ובהתנשאות, "כן טומי", אמר בהתרגשות והוסיף, "יואש אלרואי דורש משרד בעלוּת של 000 11 (אחד עשר אֶלֶף) דולר, חוץ מזה אישרת לו משלחת ענקית של תשעה אנשים. מה פתאום טומי ? אין לכך תקדים. במונדיאל ארגנטינה 1978 הם מנו בכלל רק שישה אנשים. זה עולה הון תועפות. אין לנו כסף. אני מתנגד באופן הנחרץ ביותר לתוכנית ההפקה של יואש אלרואי  ולהטסת כמות כזאת של אנשים לספרד". זאת הייתה אמפליטודה. בשפת המתמטיקה הפיסיקלית – הסטייה הגדולה ביותר לרעתי של מטוטלת שיווי המשקל. עכשיו גם הסמנכ"ל היה נגדי.

לפתע התהפכו היוצרות . חלפה שנייה אחת אולי שתיים ומנכ"ל רשות השידור סמוּק הפנים וגדַל הגוּף יוסף "טומי" לפיד סובב את גופו ממני והעתיק את מבטו הכועס לעבר משנהו . קֶצֶב וטוֹן קוֹלוֹ הפכוּ קְרֶשֶנדוֹ, "תקשיב שלמה עבדי", אמר בהחלטיות, "יש להם משרד כפי שיואש אלרואי ביקש , יש להם תשעה אנשים בצֶוֶות השידורים כפי שיואש אלרואי רצה, ויש ליואש אלרואי  גם את 23 השידורים הישירים מספרד כפי שהוא תּכְנֵן". המנכ"ל המסורבל גדל הגוף וכבד המשקל קם מכיסאו, עזב את החדר, והפטיר בנון שלנטיות, "הפגישה הסתיימה". רגע בלתי נשכח בתולדות התפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. ידעתי עכשיו שיש לי את שידורי ספרד 1982. לא כפי שרציתי ותִּכננתי בתחילה אך הרבה יותר מכפי שרצו וחשבו לנכון מנהל הטלוויזיה החדש שהיה גם מנהל חטיבת החדשות טוביה סער, מנהל הטלוויזיה הקודם יצחק "צחי" שמעוני, והמשנה למנכ"ל רשות השידור שלמה עבדי.

טקסט תמונה : חורף 1982. זהו שלמה עבדי ז"ל סמנכ"ל הכספים של רשות השידור והמשנה של יוסף "טומי" לפיד. הבוס שלו מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי'"לפיד לא ,סַפָר" אותו ברגע האמת ודחה את חוות דעתו המקצועית. (מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אווירת המתח התפוגגה בבת אחת.  מנהל הטלוויזיה לשעבר צחי שמעוני התרומם מכיסאו עגום פנים . הוא היטיב להכיר את המנכ"ל "ההונגרי" הבוטה שלו ולא שבע נחת מצורת התנהלות העניינים . הוא כבר החליט להתפטר זה מכבר מתפקידו כמנהל הטלוויזיה. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית הנוכחי החדש טוביה סער שלא העניק לי טיפת גיבוי בכל הוויכוח הארוך עם מנכ"ל רשות השידור, הרשה לעצמו עכשיו להגיח ממחבואו. פתאום גיחך ואמר ברצינות תהומית, "אתה רואה יואש אלרואי", והוסיף, "מה דאגת כל כך, סידרתי לך את כל מה שביקשת". פָארְסָה. הוא לא סידר כלום. הוא שתק במשך כל הוויכוח. הבנתי שהקשר בינו לבין הממנה שלו הוא סימביוטי. טוביה סער הפדנט והצייתן לא שכב עבורי על הגדר. הבנתי אותו. רק עתה התמנה להיות מנהל הטלוויזיה. הוא בשום אופן לא התכוון לריב את ריבי עם הבוס הגדול למרות אהדתו האישית לי ולשידורי הספורט. אך טוביה סער בכל זאת עשה משהו. הוא אישר בכְתב את מה שהמנכ"ל אישר לי בע"פ [9]. הפתיע אותי מאוד ישראל דורי שפעל היטב למען הפקת ספרד 1982 מאחורי הקלעים אך בחר לדוֹמֵם את המנוע שלו דווקא ברגע שכל כך הייתי זקוק לו . אח"כ גם הבנתי למה . כששאלתי אותו מדוע לא התערב לטובת העניין , פטר אותי בחביבות האופיינית לוֹ, "השארתי אותך לבד כדי שתתאמן". ישראל דוֹרִי (הבוס בימים ההם של יוחנן צנגן, צבי ברק, ומוטי לוי) היה פיגורה חשובה ומשפיעה במערך הניהול של רשות השידור. הוא סייע בזמנו לאלכס גלעדי ואח"כ עזר גם לי להכין את תקציב שידורי הספורט ולעצבם מן ההיבטים הפיננסיים בראשית צעדיי בניהול המורכב מאוד של מחלקת הספורט בטלוויזיה המונופוליסטית . זה היה היכן שהוא ב- 1981.

יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה איש צעיר רק בן 47 בשנת 1979 בשעה שהוצב בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו- מונה לתפקיד הרָם של מנכ"ל רשות השידור . איש חכם ובוטה , תוסס , דינמי , חד ושנון כתער , ומלא טמפרמנט , ובעל כושר עילאי בניסוח בכתב ובע"פ . כמו המנכ"לים האחרים שקדמו לו ואלה שבאו אחריו בשרשרת בזה אחר זה , גם הוא היה מינוי פוליטי מטעם ממשלת ישראל . יוסף "טומי" לפיד נחשב לעיתונאי וותיק ומוכשר , בעל מוניטין והשפעה ב- "מעריב" מימים ימימה . הוא היה ניצול שואה ובראשית הקריירה העיתונאית שלו שימש מזכירו האישי של העורך והמייסד של העיתון "מעריב" , עזריאל קרליבך ז"ל . כמו מורו עזריאל קרליבך היה גם יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד רב אומן בכתיבה ומדויק ובהיר בהבעת טקסטים בע"פ . מזה העניק לו אלוהים ביד נדיבה . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מעולם לא ניהל קודם לכן רשת שידור ציבורית – ממלכתית המונה אלפי עובדים בטלוויזיה וברדיו. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד גם מעולם לא חוָוה על בשרו שום הפקת טלוויזיה בינלאומית רחבת ממדים ברמה ובהיקף מהיבטי התוכן , הטכנולוגיה והכלכלה כמו שידור המשחקים האולימפיים או גביעי העולם בכדורגל , המונדיאלים . הוא וִויתֵּר מיוזמתו על הפקת שידור תחרות השירים האירופית ה- "אֶרו – וִיזיוֹן" (Eurovision Song Contest) שנקרה לו בראשית דרכו ברשות השידור . זכייתה של הזמרת גלי עטרי ולהקתה 'חלה ודבש' בתחרות שירי ה- "אֶרוֹ – וִויזְיוֹן" שהתקיימה בבנייני האומה בירושלים במרס 1979 העניקה לרשות השידור את הזכות הנוספת לארח את תחרות ה- "ארו – וויזיון" גם באביב 1980 , אך יוסף "טומי" לפיד סירַב לעשות זאת בשל מצבה הכספי הרעוע של הרשות לטענתו . על האולימפיאדה הראשונה שלו כמנכ"ל שהתקיימה במוסקבה בקיץ 1980, הטיל ראש הממשלה מנחם בגין חֶרֶם. ציוותי השידור של מחלקת הספורט נשארו בארץ ושידרו את המשחקים האולימפיים בשיטת Off Tube  מן האולפן בירושלים . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הבטיח אז בכתב למנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי כי שידורי אולימפיאדת מוסקבה מן האולפן בירושלים , אינם מהווים תקדים לעתיד , ונובעים אך ורק משיקולים פוליטיים של החרמת המשחקים ע"י מדינת ישראל [10] . כך כתב במסמך החשוב , מהחשובים ביותר שנכתבו אי פעם ע"י מנכ"ל כלשהו בתולדות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית.

טקסט מסמך : 19 ביוני 1980 . זהו המסמך ההיסטורי המקורי הבלתי נשכח שכתב מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד למנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי בטרם תחילת השידורים הישירים שלנו את אולימפיאדת מוסקבה 1980. "כדי למנוע אי הבנות , אני רוצה להדגיש כי היעדרם של כתבינו מאולימפיאדת מוסקבה 1980, נובע אך ורק מהחרמת האולימפיאדה על ידי ישראל , ואיננו משמש תקדים לעתיד", התחייב יוסף "טומי" לפיד בפני אלכס גלעדי . זהו אחד המסמכים החשובים ביותר בתולדות רשות השידור ובהיסטוריה של שידורי הספורט בטלוויזיה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה חסר אז כל השכלה טלוויזיונית בהפקת אירועי ענק . מפני זאת נשמע לוֹ המושג , "משרד טלוויזיה" , כקונוטציה הקשורה ל- "משרד רגיל של עיתון" , בו יושבים שליחיו וכותבים את מאמריהם . לכן סירב בתחילה בנוקשות רבה לשלם את הסכום היקר של 11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר דמי שכירות בעבור 12 מ"ר , שטח המשרד הקטנטן שלי במרכז השידורים הבינלאומי במדריד . עלות שכירת מטר רבוּע אחד עמדה על  כ- 916 דולר . מנכ"ל רשות השידור לא היה מוּדָע לצורך החיוני של פונקציה טכנית חשובה מהסוג הזה של משרד הפקה , תקשורת ושידורים , פונקציה הממיינת ומנקזת את השידורים של עצמה , מקיימת מיתוג עצמאי של קווי השידור שלה , ועורכת בקרה מקצועית מכוונת על כל מערכת השידור המעבירה את השידורים הישירים והמוקלטים מספרד לישראל . זאת הייתה הפעם הראשונה של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד להיתקל בסוג כזה של שידור שאפתני מאז החל לנהל את הרשות . אין ספק שמחירי ההפקה הגבוהים הוציאו אותו משָלְוָותּוֹ . אך אף על פי כן ולמרות השיחה הקשה באותו היום למדתי להכירו ברבות הימים . זה לא היה אישי נגדי ולא נבע מרוע לב. הוא עשה זאת מדאגה ומחמת מצוקתה הכספית של רשות השידור שעליה  היה מופקד. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה איש הגיוני ומהיר תפישה , וגם הגון וישר דרך עִמִי. הוא הֵבין בדרכו שלו למרות מתנגדיו בטלוויזיה כי כמנכ"ל ועורך ראשי קיבל את רשות השידור לתקופת פיקדון ומשמרת בת חמש שנים, ומוטלת עליו החובה למסור אותה בבוא העֵת למחליפו במצב טוב יותר מאשר קיבל אותה מקודמו לתפקיד. למרות הכול את מונדיאל ספרד 1982 ביקש לכסות בממדים קטנים יותר מאשר תכננתי אני, אך הבין כמוני שללא סדר ותכנון קפדני מוקדם, לא ניתן להגיע לתוצאות שידור רציניות. רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית הם גופים ציבוריים מסורבלים והיררכיים מאין כמותם. אתה נזקק לאין סוף אישורים מדרגי הניהול השונים. הביורוקרטיה הכלכלית, המסובכת, והמתישה – מעיקה. מדיניות האישורים "עובדת" פעמים רבות על סמך תקדימים, גם אם נפח המשימות העכשווי השתנה לבלי הכר לעומת העבר, בעיקר כשמדובר בהפקות ספורט טלוויזיוניות בינלאומיות. מטבע הדברים הן מורכבות ארוכות ויקרות, וגם יוקרתיות.

היה זה לקח חשוב עבורי לקראת הבאות . אתה חייב להתכונן ביסודיות רבה לקראת המפגשים עם ההנהלה הראשית. אתה נדרש להכין כהלכה את שיעורי הבית ולוודא שגם הבוס שלך יכין את שיעורי הבית שלו. עליך היות מסוּדר ומוכשר כדי לדעת להסביר בקיצור ובצורה בהירה והגיונית כיצד אתה מתכוון להרכיב את הפּאזֶל המסובך ולנהל אותו, בכפוף לדו"ח הכספי שאתה מגיש . הכול צריך להיות מחושב מראש . אין לאַלתֵּר כאן ואין לקחת צָ'אנס מפני שאת סיכומן ותוצאותיהן של הפגישות הלא שכיחות הללו קשה מאוד לשנות אח"כ גם אם אתה  צודק ורוצה לתקן מאוחר יותר סעיף כזה או אחר. חוץ מזה לעולם אל תאמר "אי אפשר". לא היה לי אז שום ניסיון בהצגת פרזנטציה כל כך מורכבת של אירוע ספורט בינלאומי ענק בפני הדֶרֶג הניהולי הבכיר ביותר ברשות השידור. זאת הייתה פרזנטציה רוויה בהרבה מאוד פרטים תוכניתיים , טכנולוגיים , ולוגיסטיים. הייתי צריך להרצות בזהירות מפני שלא היה לי מספיק זמן כדי לפַרֵק ספק אחר ספק שלהם בדרך להשגת האישורים הנדרשים למיסוד הפקת ספרד 1982, ולשכנע אותם שאני צודק במהלכיי כדי שיבינו כי סוף מעשיי במחשבותיי תחילה . זאת הייתה הפעם הראשונה שלי לנאום כמחצית השעה בפני מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד – ושֶלוֹ להקשיב לי . אני זוכר היטב את מבטו מלא החששות . הוא באמת היה מודאג . חשבתי לעצמי במידה רבה שמה שברור ומובן לי יהיה נהיר בעל כורחו לשומעיי שהם גם מנהליי . זאת הייתה טעות מפני שהמציאות המורכבת הייתה שוֹנָה . הופתעתי להיווכח עד כמה לצמרת רשות השידור לא היה צֵל של מושג במבנה השידור הטכנולוגי והלוגיסטי של מונדיאל ספרד 1982 וכיצד אופרציה שידור בינלאומית בהיקף כזה אומנם פועלת . הטרמינולוגיה של שפת השידור וזָ'רְגוֹן המונחים הטכנולוגיים של הפקת שידורי מונדיאל הכדורגל בטלוויזיה הייתה זרה להם לחלוטין , בעיקר לא מוכרת לאיש שצריך לבסוף לקבל את ההחלטות , המנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . חוסר התמצאות בסיסית במורשת הטכנולוגית של הטלוויזיה לצד אינפורמציית המחירים הגבוהים מנעו מהם בתחילה לעזור לעצמם כדי לעזור לי לגבש לוח שידורים סביר. לפעמים הרגשתי שאני צועד ימים רבים ללא סוף במין וִויָה דוֹלוֹרוֹזה כלכלית. מנסה לשכנע את ההנהלה שלי בצדקת טיעוני כאילו מדובר בעסק פרטי של משפחתי. הנתונים הכספיים הדאיגו אותם מאוד. ככל שהתארכה מַצֶגֶת דבריי הם הלכו ונעשו פחות רגועים . הם חשו כאִילוּ אני פוגע בקופתם המדולדלת. מנקודת מבטי היה לרשות השידור מזל גדול שבאותה העֵת ניצב בראשה יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ולידו יִשְרָאֵל דוֹרִי. בגלל שהיה חכם מהאחרים וגם מהיר תפישה (וחֵמה) התעשת יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הראשון. הוא העריך את היֶדע והכּישָרוֹן שלי, ואת המאמצים הרבים שהשקעתי בתכנון הפקת שידורי המונדיאל, ונתן לי אור ירוק לצאת לדרך. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל הֵבין את גודל משימת השידור והאחריות הכבדה המוטלת עלי וגם עליו כמנכ"ל רשות השידור .

ב- 11 באפריל 1982 יצאתי לשירות מילואים ממושך עם הגדוד שלי להגן על גבולה המזרחי הארוך של מדינת ישראל בערבה הגובֵל עם ירדן , מקיבוץ עין גדי בואכה אילת . כעבור חודש ב- 11 במאי 1982 ממש עם סיום השירות , נקרא הגדוד לפתע לעלות צפונה למחנה בן עמי ליד עכו . הצטיידנו במחסני החירום לקראת כניסה מיידית ללבנון . אך עוד באותו לילה בוטלה פקודת המלחמה , ולמחרת יום רביעי – 12 במאי 1982 השתחררנו הביתה . מצאתי רשת שידור שונה . בראשה ניצב טוּבְיָה סַעַר ולא יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ז"ל .

שבתי לַמחלקת הספורט בדיוק בזמן. הליגה הלאומית הייתה בשיאה והכדורגל הישראלי התגלה שוב במלוא כיעורו. הפועל כפר סבא הובילה ביתרון 2 נקודות על מכבי נתניה ערב משחקי המחזור האחרון שנערכו בשבת – 15 במאי 1982. מכבי נתניה התמודדה מול הפועל ראשל"צ, והפועל כפר סבא שהייתה זקוקה לנקודה אחת בלבד כדי לזכות בכתר האליפות לראשונה בתולדותיה התארחה במגרש "המכתש" בגבעתיים אצל קבוצת שמשון ת"א. שלחתי את שתי ניידות השידור המרכזיות שלנו לגבעתיים ונתניה. יוסף "טומי" לפיד סירב כמובן לשידורים ישירים במקביל . כשהוברר שמכבי נתניה מביסה את הפועל ראשל"צ 4 : 1, איבד המשחק "במכתש" בגבעתיים את צִביונו הספורטיבי . הפועל כפר סבא הסתפקה בתוצאת תיקו ונקודת ליגה הבטיחה לה את האליפות. גם שמשון ת"א הייתה מוכנה לאמֵץ לחיקה תוצאת תיקו מפני שנקודה אחת הספיקה לה להיחלץ מהתחתית . את הפועל כפר סבא אימן דרור קשטן ויצחק שניאור היה מאמנה של שמשון ת"א. על כר הדשא התפתח משחק ביזארי. שתי הקבוצות שיחקו לרוחב במקום לעומק. לא נבעטה בעיטה אחת לעבר השוערים. שופט המשחק מנחם אשכנזי שראה את תצוגת הנפל היה שותף כמו שני המאמנים ו- 22 השחקנים לביזיון הנורא משלא הפסיק את המשחק לאלתר . התחרות הייתה אומנם הוגנת אך זה לא הספיק . רוח הספורט קוראת ליריבים להיאבק בצורה הוגנת אך לחתור בהתמדה לעבר הניצחון . זה לא היה שם . המשחק שלא היה תחרות הסתיים בתיקו אפס צפוי. הפועל כפר סבא זכתה באליפות לאחר שצברה 42 נקודות והקדימה בנקודה את מכבי נתניה. שמשון ת"א נשארה בליגה הלאומית . לליגה הארצית ירדו ב- 1982 קבוצות הפועל ראשל"צ , בית"ר תל אביב , והפועל פתח תקווה .בשורות האלופה הפועל כפר סבא שיחקו אז השוער עופר נוסובסקי (בנו של יאיר נוסובסקי שהיה בעצמו שנים רבות שוער הפועל כפר סבא, נוח איינשטיין, אלי יאני, יצחק שום, ישראל פוגל, ישראל חגג', איתן רביבו, ואחרים. את מדי שמשון ת"א לבשו אז השוער בלאיש, אלון קפלן, אלי כהן, אבינועם עובדיה, גידי דמתי, אבישי לוי ועוד.

רפי גינת עורך "כל בו טק" שפרש ממחלקת הספורט ארבע שנים קודם לכן, ונכלל על ידי הפעם הזאת בצוות שלושה השדרים לצִדָם של יורם ארבל ונסים קיוויתי לקראת מונדיאל ספרד 1982 הממשמש ובא , היה שַדָּר המשחק שמשון ת"א – הפועל כפר סבא. מכיוון שהיה עיתונאי הבחין מייד בשערורייה שנגלתה לעיניו ותיאר אותה ושידר למיקרופון את מה שראה ללא כחל ושרק . נסים קיוויתי שידר את המשחק מכבי נתניה – הפועל ראשל"צ, ויורם ארבל נקבע להגיש את "מבט ספורט". באותה שבת ערכתי בעצמי את התוכנית וייחדתי 10 דקות למשחק הביזיון הזה. המאמנים, השחקנים, ושופט המשחק קשרו קשר וסירבו להתראיין ולהגיב. גם התאחדות הכדורגל שתקה. זאת הייתה פארסה. למחרת קיבלנו מנהל הטלוויזיה טוּבְיָה סַעַר ואנוכי מכתב תלונה חריף נגד השָדָר רפי גינת. כותבו היה גיורא עילם (זר) איש פרסום מהרצליה. כך כתב [11].

"אני מעורה למעלה מ- 30 שנה בספורט , ומעולם לא שמעתי , ראיתי , או קראתי , תיאור כה עלוב ומזעזע וחד צדדי של משחק כדורגל כפי שעשה אדון רפי גינת . האדון רפי גינת התנפח הפעם מעל מידותיו המנופחות בלאו הכי . הייתי במשחק . מה שהאדון רפי גינת עשה יחד עם העורכים הוא עיוות משווע ועוול נוראי למועדון כדורגל מהוותיקים במדינה . אין לעבור על כך לסדר היום . עליכם לסלק לאלתר את רפי גינת מ- "מבט ספורט" , ולהתנצל בפני הפועל כפר סבא".

בברכה ,

גיורא עילם

מיהרתי לגונן על רפי גינת שעשה בדיוק את מה שאני מצפה מכל שַדָּר- עיתונאי שיעשה : שדר את מה שאתה רואה . Tell it like it is כפי שאמר פעם האווארד קוסל . כך השבתי לפונה [12] .

רשות השידור    –  הטלוויזיה הישראלית

מחלקת הספורט  –   ירושלים                      יום שני – 24.5.1982

לכבוד

מר גיורא עילם (זר)

פרסום "הרצלייה

רח' סוקולוב 31 , הרצלייה

מר גיורא עילם (זר) שלום רב ,

אינני מסכים לתוכן מכתבך . גם לפי דעתי המשחק הנ"ל היה בבחינת שערורייה !!! ברור שהשערורייה נבעה מהסיטואציה המיוחדת אליה נקלעו שתי הקבוצות במשחקי המחזור האחרון בליגה .

הסיטואציה הזאת יצרה מצב בלתי נסבל במגרש . הפועל כפר סבא ושמשון ת"א הסתפקו בתוצאה 0 : 0 מבלי שנעשו ניסיונות רציניים מצד שתי הקבוצות להבקיע שערים . לשתי הקבוצות היה נוח לסיים את המשחק בתיקו אפס , כאשר לאחת מובטחת האליפות , ולרעותה – ההישרדות בליגה . מה שהתחולל במשחק – לא היה ספורט . זו הייתה בושה וכלימה לכל המעורבים . ל- 22 השחקנים , לשני המאמנים , שלושת השופטים , העסקנים , וגם לקהל שלא נטש את היציעים כאות מחאה . אני מתייצב בכל האחריות מאחורי השידור של רפי גינת ואני שמח שלמחלקת הספורט היה את מלוא האומץ העיתונאי לגנות את מה שהתרחש המגרש בלשון שלא משתמעת לשתי פנים .

מערכת הספורט של הטלוויזיה הישראלית יודעת להעריך נכונה את גודל ההישג של קבוצת הפועל כפר סבא . מגיע לה יישר כוח וכל הכבוד על זכייתה באליפות , אך מה לזה ולמה שהתחולל במשחק נגד שמשון ת"א ???

המשחק בין הפועל כפר סבא לבין שמשון ת"א היווה זלזול מוחלט בעקרונות טוהר הספורט שאני חונכתי עליהם . רוח הספורט קוראת ליריבים להיאבק ביניהם בצורה הוגנת אך בה בשעה פוקדת עליהם לחתור בהתמדה לעבר הניצחון . אינני מכיר שום פירוש אחר למילה ספורט . המשחק הזה לא היה ספורט . סיבה מספקת להוקיע אותו במילים החריפות ביותר . צר לי רק שמחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הייתה במיעוט בעניין המכוער הזה ושאר הקולגות (רובם) עברו לסדר היום כאילו דבר לא קרה .

הערותיך במכתבך , "…שאתה מעורה כבר יותר מ- 30 שנה בספורט ובעיתונות הספורט…והאדון רפי גינת התנפח הפעם מעל מידותיו המנופחות בלאו הכי…וכו' " , אינן רלוואנטיות כלל ועיקר . לא צריך להיות מעורה 30 שנה בספורט כדי להבין שהאירוע המדובר לא היה ספורט .

                                                                                      בברכה ,

                                                                                       יואש  אלרואי

                                                                                       מנהל מחלקת הספורט

הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העל היום) של מדינת ישראל תמה לה באקורד צורם . הכדורגל הישראלי נשאר חשוך, חסוך כישרון, ועתיר קומבינות. בחלוף כרבע מאה של שנים התוודה גדעון דמתי שחקן שמשון ת"א בעיתון "ידיעות אחרונות", ברגע של גילוי נאות, "…זה פשוט היה מצחיק , אף קבוצה לא ניסתה לעבור את קו האמצע, שיחקנו לרוחב" . נוח איינשטיין שחקן הפועל כפר סבא אז , נזכר אף הוא, "אחרי חמש דקות התקבלה ידיעה שמכבי נתניה מוליכה על הפועל ראשל"צ בתוצאה 2 : 0, ובמצב כזה תוצאת תיקו הייתה אידיאלית לנו ולשמשון ת"א. מאותו רגע לקהל לא היה איכפת. כולם רצו שהמשחק יסתיים. השופט מנחם אשכנזי אמר לנו לפני המשחק, שפה תהיה שמחה".

בימים שנותרו עד תחילת משחקי מונדיאל ספרד 82' הייתי עסוק בחיבור וכתיבה של ספר השידור בן 100 עמודים המהווה את פקודת המבצע המסודרת של הפקת שידורי הטלוויזיה של ספרד 82' פקודת מבצע המסבירה ומסכמת בדיוק רב ובפרוטרוט את כל מהלכי ההפקה והשידור. הספר הוּפץ במאה וחמישים עותקים לכל הרפרנטים והגורמים הרבים בטלוויזיה הישראלית ורשות השידור. ספר השידור הזה  [13]  משמש כמעין תנ"ך של הטלוויזיה על פיו יישק דבר בתקופת המשחקים . בפתחו כתבתי לכל העושים במלאכה בלשון זו : "לקורא שלום רב, מונח לפניך ספר השידור/ פקודת המבצע של שידורי גביע העולם בכדורגל – ספרד 82'. פקודת המבצע נועדה לעשות סדר במחשבות של כולנו, כדי שנשדר על גל אחד והיא מעלה על הכתב את סיכומים ודרך הפעולה של מחלקת הספורט והטלוויזיה הישראלית הציבורית באירוע המדובר אנא מימך, קרא בעיון את הפרוש לפניך, כדי להימנע מתקלות אפשריות. אין לי כל ספק שבעת העבודה בשטח יהיה לבטח קשה. כרגיל תיווצרנה בעיות קטנות כגדולות, אך הן נוצרו כדי לפתור אותן. יחד נטה כתף וברוח צוות טובה נעשה את העבודה כהלכה. כי זוהי מטרתנו, לשדר את הטוב ביותר בתנאים העומדים לרשותנו".

טקסט תמונה : זהו ה- Cover page של ספר השידורים / פקודת המבצע בן 100 העמודים שחיברתי וכתבתי לקראת מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 82'. את העותק הראשון מסרתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי'" לפיד עם הקדשתי, "יש לך עם מי לצאת לקרב – ותוצאתו איננה מוטלת בספק". השני הועבר לידיו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פעלתי באקלים כמעט בלתי אפשרי. את העותק הראשון מסרתי אישית למנכ"ל רשות השידור טומי לפיד. למרות שהיה עסוק מאוד בעֵת ההיא הסכים לקבל את פני . הוא היה כל כך טרוד עד שראה אפילו בהפסקות האוכל המקובלות , ארוחות הצהריים והערב שלוֹ בזבוז זמן , ודרש מעוזריו כי את האוכל יביאו לו בתוך פיתה ללשכתו . מנהל לשכתו גב' רוחמה איילון שלחה כל יום את נהגו האישי גבי אוחנה לשוּק מחנה יהודה הקרוב כדי להביא למנכ"ל רשות השידור בעל התיאבון הבריא שתי פיתות עמוסות בבשר, חוּמוּס, סַלָט, וצִ'יפְּס. מיטב ה- Junk food. "אפשר לאכול וגם לעבוד", התבדח, והוסיף, "אחרי שאסיים את תפקידי כמנכ"ל רשות השידור אכתוב סֶפֶר ואקרא לוֹ, "חמש שנים בפיתה". יוסף "טומי" לפיד סעד את ליבו במשך שנים בצורה לא מסודרת ולא מבוקרת . לוחות הזמנים הצפופים וצורת העבודה האינטנסיבית של ניהול רשתות שידור של הטלוויזיה והרדיו הציבוריים במשך חמש שנים כפו עליו סגנון של חֲטוֹף ואֶכוֹל . הוא פרק כל עוֹל גסטרונומי והיה לחלוטין חסר משמעת בעניין האוכל . לכן היה נפוח , עב מותניים וכרס בטרם עֵת . נדמה היה לי שהכפיל את משקלו מאז חצה את מִפְתָּן סַף רשות השידור ב- 1 באפריל 1979 הוא היה רק בן 50 ונראה מבוגר מכפי מגילו אך כריזמאטי כרגיל. קסמו האישי מעולם לא נטש אותו. הוא היה רעיונאי, קופירייטר מבריק, ורב אומן בניסוח בכתיבה ובע"פ , ועיתונאי מצוין . אדם יחיד ומיוחד , הגון וישר וגם בוטה וקשה, שבמרבית התחומים היה משכמו ומעלה מבין הסובבים אותו . מנהלת לשכתו הנאמנה ואמונה על סדר ומשמעת מופתיים גב' רוחמה איילון הייתה נוכחת כשהוספתי לו הקדשה בכתב ידי בספר ההפקה של שידורי מונדיאל ספרד 1982, "למרות כל הקשיים יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינם מוטלים בספק" .

ב- 1 ביוני 1982 פרסם עורך ומפיק "מבט" יאיר שטרן תדריך לכתביו הנוגע למבצע שידורי ספרד 1982 . בסופו של המסמך כתב , "זכרו כי מחלקת הספורט המפיקה משדרים אלה היא חלק אינטגראלי מחטיבת החדשות ואני מאחל בשם כולנו הצלחה לאנשי הספורט בהפקת מבצע שידורים ענק זה". הייתי זקוק לברכתו.

טקסט מסמך :  1 ביוני 1982. מסמך התדריך של עורך ומפיק "מבט" יאיר שטרן לעובדי חטיבת החדשות הנוגד לשידורי מונדיאל ספרד 1982. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כרגיל עֶרֶב תחילת מבצע שידורים גדול בטלוויזיה הישראלית , ניהלו הטכנאים מאבק בינם לבין עצמם וגם עם ההנהלה על טיב "הגדרת המקצועות" והשוואת "תנאי העבודה" של טכנאי ה- Video  בספרד לזו של טכנאי הקול שם . הויכוח המטופש והילדותי בין שני הסקטורים של הטכנאים היה נעוץ בשאלה האם רשאי טכנאי הווידיאו להחזיק בידיו "Lip mic" (קיצור של שתי המילים "Lips Microphone" , סוּג של מיקרופון הצמוד לשפתיים שתפקידו לְבוֹדֵד את קול השַדָּר מרעש הקהל באִצטדיון) , שהוא רכושו הבלעדי של טכנאי הקול . טכנאי ה- Video החליטו להחרים את סיגנל שידורי הלוויין הנמצא בתחום פיקוחם . הריב הפנימי בתוככי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בין הנִצִים הטכניים הרקיע שחקים וכמעט הוליד דחייה של טיסתי למדריד ואולי את ביטולו המוחלט של כל מבצע שידורי מונדיאל ספרד 1982 . עיצומי וועד ההנדסה שנבעו מסכסוך ילדותי מטופש בין שני הסקטורים ה- Video והקוֹל עֶרֶב משחקי גביע העולם בכדורגל , יצרו אי סדר ולחץ עצום ופגע המוניטין של רשות השידור . הפוליטיקאים התערבו .

ב- 1 ביוני 1982 ארבעה ימים לפני טיסתי למדריד כדי להתחיל את מבצע השידורים משם, הצהיר הח"כ הליבראלי פינחס גולדשטיין ז"ל ברהב הצהרה ממש ליבראלית בוועדת החינוך והספורט של הכנסת : "מוטב טלוויזיה סגורה – מאשר להיות כלי משחק בידי טכנאי הטלוויזיה המכתיבים את רצונם לעם ישראל". הפוליטיקאים חדרו ממיד לוואקום. ממש אז כמו היום. הח"כ גב' אוֹרָה נַמִיר מהמערך וח"כ יהודה פרח מהליכוד הגישו הצעה דחופה לסדר היום לדיון במצבה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הח"כ הצעיר מהליכוד מאיר שטרית קפץ אף הוא לקלחת והציע הצעה אידיוטית לסגור את הטלוויזיה הישראלית הציבורית לאלתר. סגן שר התחבורה דוד שיפמן הציע לשר החינוך והתרבות זבולון המר השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור ולראש הממשלה מנחם בגין להקים לאלתר עוד ערוץ טלוויזיה בארץ. הוא ביקש שהערוץ ה- 2  יוקם על בסיס מתקני הציוד וכוח האדם של הטלוויזיה החינוכית, והוא שישדר את משחקי גביע העולם בכדורגל מספרד 1982 במידה והטלוויזיה הישראלית תמשיך בעיצומים הבלתי נסבלים שלה. הח"כ אִמְרִי רוֹן חבר מפ"ם פנה בקריאה נרגשת לראש הממשלה מנחם בגין להפעיל את מלוא השפעתו כדי שהטלוויזיה כן תשדר את משחקי המונדיאל של ספרד 1982. אִמרי רוֹן טען בפני מנחם בגין כי אם הטלוויזיה הישראלית לא תשדר את משחקי גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982, יהפוך ערוץ 6 של הטלוויזיה הירדנית לערוץ הממלכתי – לאומי של מדינת ישראל. המדינה סערה וגעשה והעניינים בטלוויזיה הישראלית  ערב המונדיאל הלכו והסתבכו. טוביה סער מנהל הטלוויזיה החדש שלח לי מכתב המבטל את יציאת המשלחת לספרד 1982 לנוכח עיצומי הטכנאים. הנה לשונו [14].

מסמך קטעי עיתונות :  2 ו- 3 ביוני 1982 . קטעי העיתונות מתייחסים לעיצומי הטכנאים המאיימים להשבית את מבצע השידור הישירים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מ- מונדיאל ספרד 1982 . ח"כ מקיבוץ משמר העמק אמרי רון ז"ל אמר כי אם ראש הממשלה מנחם בגין לא יתערב בסכסוך העבודה בטלוויזיה הישראלית הציבורית בטרם תחילת מונדיאל ספרד 1982, הרי שהדבר יגרום להמשך התהליך של הפיכת הטלוויזיה הירדנית ההאשמית  לערוץ הממלכתי – לאומי של מדינת ישראל. (באדיבות "הארץ", והארכיונים של "דבר" ו- "חדשות הספורט").

טקסט מסמך : 31 במאי 1982. מכתבו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער אל גבי פישר מנהל שירותי ההנדסה בטלוויזיה וגם אלי, "המקפיא" את יציאת משלחת השידור למונדיאל ספרד 82' בשל עיצומי הטכנאים בטלוויזיה. פעלנו כל הזמן באקלים בלתי אפשרי של יחסי עבודה רעועים בתוך רשות השידור ושורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יחסי העבודה העכורים בין הטכנאים לבין עצמם הידרדרו לשפל המדרגה. הבוס הישיר שלהם גבריאל "גבי" פישר שהובא מחוץ לכותלי רשות השידור לנהל את שירותי ההנדסה בטלוויזיה הישראלית, לא הצליח להשתלט על העניינים. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שהה בתקופה ההיא כחודש בדרום אפריקה ובהיעדר ידו החזקה, מנהיגותו, וחריפות שכלו, המשיכו הנִצִים לכרות בהנאה את קבריהם לעצמם. מחלות ילדות של סכסוכי עבודה פנימיים, מנהיגות רדודה של חלק מהמנהלים בשדרת הפיקוד העליונה ואיומי ההשבתה הריטואליים ששבו וחזרו על עצמם מעת לעת, היו ממאפייניה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1982, גם משבגרה מלאו לה 14 שנה

המלחמה המתקרבת אל גבולה הצפוני של ישראל עם לבנון לא בלמה את הפקת שידורי מונדיאל ספרד 82', אבל טיעוניו של וועד ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית היו חזקים ממאורעותיה. ה- Issue מי יחזיק במיקרופון של הטלוויזיה הישראלית בספרד 1982 טכנאי קוֹל או טכנאי ווידיאו , היה חשוב בעיני וועד ההנדסה יותר מהשידורים המונדיאליים עצמם . הפקת שידורי מונדיאל ספרד 82' עמדה לרדת לטִמיון. ב- 2 ביוני 1982 הענקתי ריאיון למר שאול אייזנברג אז כתב בכיר של היומון "חדשות הספורט" [15] . כותרת הריאיון הייתה , "אם לא ישודרו המשחקים – טרגדיה", וכותרת המשנה, "2.3 מיליון שקל כבר הושקעו במבצע השידורים. תכנון של 4 שנים עלול לרדת לטמיון. הבעיה איננה אם אנחנו נצא לספרד 1982 או שנישאר בבית, אלא אם יהיו שידורים ממשחקי גביע העולם אם לאו .אם חלילה לא יהיו שידורים , תהיה זאת טרגדיה גדולה מאוד עבורי באופן אישי ועבור רשות השידור. מאחורי מבצע השידורים של ספרד 82' מסתתרת עבודה של הרבה ידע, כישרון, מאמץ, מוטיבציה, וממון . חבל שהם ירדו לטמיון".

במאמץ של הרגע האחרון הצליחו יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון להרגיע את המצב . יוסף "טומי" לפיד נִפנֵף מעליו את כל הפוליטיקאים מהימין והשמאל גם יחד ועשה את המעשה הנבון והחכם באותו רגע. הוא התקשר ביוזמתו למזכיר ההסתדרות הארצית של ההנדסאים זלמן שֶנְקְמַן ועירֵב אותו בסכסוך הפנימי של חטיבת ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא לא היה טיפש האיש הזה יוסף "טומי" לפיד, מי שכיהן פעם כשַר המשפטים וסגן ראש ממשלת ישראל, ויו"ר מפלגת "שינוי" שלה 15 מנדטים בכנסת ישראל . זלמן שנקמן עשה ליוסף "טומי" לפיד את העבודה השחורה והשלים בן הנִצִים . עוד קודם לכן דאג מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" ב- היגיון רב למנוע ריבי סמכויות מיותרים וקבע כי שלושת הטכנאים הטסים עִמי לספרד 1982, מיכה לויירר וסעדיה קאראוואני אנשי הקול, ומנחם וולף איש ה- Video  יוצאים לספרד, כצוות אחד [16]. תנאי העבודה הסוערים בתוככי הטלוויזיה הישראלית הציבורית היו בלתי מתקבלים על הדעת. בתוך כל אלה נדרשתי להפיק פרויקט שידורים כל כך מורכב ומסובך. הייתי הרוס מעייפות ומרוט עצבים. חוסר הוודאות המתמשך הרג אותי. פלא שלא השתגעתי.

טקסט תמונה : 1983 – 1982 . במסדרונות רשות השידור הממלכתית . יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור בשנים 1984- 1979 (בתמונה כבן 51 + כמה חודשים. יוסף "טומי" לפיד נולד ב- 27 בדצמבר 1931) היה איש נבון שעשה כל מאמץ לחיות בשלום עם הוועדים החזקים והמיליטנטיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית וברדיו "קול ישראל" מבלי לאבד את סמכויותיו. כאן הוא נראה בתמונה עם יו"ר וועד עיתונות – הפקה בטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת ההיא הצלם צבי וולף. יוסף "טומי" לפיד היה פוליטיקאי מנוסה שידע לא ליפול לבורות שהאחרים כרו לו , ועקף אותם . במרבית תקופת שלטונו ברשות השידור הוא נהנה משקט תעשייתי וכמעט ללא שביתות וללא עיצומים של הוועדים. (צילום משהל'ה פרידמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

ראשי פרקים :

1.מבצע שידורי ספרד 1982 יוצא לדרך בעיצומה של מלחמת לבנון ה- 1 .

2. כישלון מביך של הפקת רדיו "קול ישראל" הוותיק במונדיאל ספרד 1982. עיתונאות רדודה ובלתי מתקבלת של שלושת השדרנים גדעון הוד, דני דבורין ורמי יצהר .

3. נכשל כליל הרעיון של מיסוד מיקרופון משותף לשידור של משחקי מונדיאל ספרד 1982 בשתי שפות עִברית ועַרבית.

4. מוסד פרשנות הכדורגל בטלוויזיה הישראלית . מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר הוא כדורגלן רב מוניטין אך פרשן טריביאלי לא מעניין ולא חשוב .

בבוקרו של יום ראשון  6 ביוני 1982 טסתי למדריד . החל מבצע שידורי גביע העולם בכדורגל של ספרד 82' והחל גם מבצע "שלום הגליל". צה"ל נכנס ללבנון. אמנון ברקאי אז עובד ש.ת. (Free lancer) במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית גויס למלחמה. הוא שירת במלחמה כשִריוֹנֶר בצוות טנק. אורי לוי קיבל צו 8 , גם רמי ווייץ התחייל. מעטים מאנשי מחלקת הספורט לא גויסו . אורלי יניב הגישה את המשדרים באולפן גביע העולם בירושלים. את דני לבנשטיין מיניתי למגיש – מַנְחֶה לידה.

טקסט מסמך : 4 ביוני 1982. יממה בטרם טיסתי למדריד לניהול שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של משחקי מונדיאל ספרד 1982 אני מעניק ריאיון לעיתונאי מוטי בסוק מהעיתון "על המשמר" אודות העיקרון החשוב של שידורי הספורט מעמדות שידור באצטדיונים – בארץ ובעולם.

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד טלפן אלי למשרד ב- IBC במדריד, וחיווה את דעתו על אולפן המונדיאל בירושלים , "האולפן עובד נכון והתקצירים הם תשובה עיתונאית מוחצת לנוכחות הטלוויזיונית הדלה שלנו בשלב הראשון של המשחקים . אורלי יניב פשוט מצוינת, אך היית חייב למנות לתפקיד המרכזי הזה של מגיש – מנחה באולפן הכדורגל בירושלים לצדה מישהו טוב יותר מדני לבנשטיין. את שידורי הכדורגל האלה צריך להוביל אדם שיודע גם לחייך מעת לעת , ולא דני לבנשטיין היבשושי, חמור סבר, חסר לחלוטין חוש ההומור ונעדר קסם אישי. הוא איננו אישיות טלוויזיונית", והוסיף, "אני רוצה להחליף אותו במישהו אחר כריזמטי יותר, הרי מדובר בטלוויזיה". "אל תיגע בו", השבתי. דני לבנשטיין ביצע כהלכה ולשביעות רצוני את תפקידו כמנחה ומראיין באולפן גביע העולם של ספרד 82' בירושלים. יוסף "טומי" לפיד נענה לי ולא הזיז אותו מתפקידו. עורך המשדרים בארץ היה איציק גליקסברג, ובימאי האולפן שימש יואב פלג.

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. דני לבנשטיין (מימין) מנחה ומראיין את שופט הכדורגל משה אשכנזי באולפן גביע העולם ספרד 82' בירושלים. (באדיבות ערוץ 1. צילם מהמוניטור דני לבנשטיין).

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. האולפן בירושלים. אורלי יניב נבחרה להיות המגישה באולפן. (באדיבות ערוץ 1. צילם מהמסך דני לבנשטיין).

הטלפון הראשון שעשיתי מייד עם הגיעי למדריד היה דווקא לכתב – התחקירן המצטיין של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ירין קימור שכבר לא היה אז איש מחלקת הספורט . נתתי לו אור ירוק להכין סרט דוקומנטארי בן תשעים דקות, שנושאו, "עשור לרצח י"א הספורטאים באולימפיאדת הדמים של מינכן 1972". יעד השידור נקבע לתחילת ספטמבר 1982 . נותרו לו שלושה חודשים להפיק את התוכנית. ליאיר אלוני מנהל סרטי תעודה בימים ההם והבוס של יָרִין קִימוֹר לא היה כסף לממן את הסרט החשוב. הודעתי לו כי מחלקת הספורט תישא בעלות התקציבית של העשייה. כרגיל כל דבר בטלוויזיה מתחיל ונגמר בכֶּסֶף. ירין קימור שהיה פעם גבר יפה תואר הפך כבר ב- 1982 לאיש גדל מידות עתיר קילוגרמים מיותרים רבים . כשנפרדנו , הבטיח לי כהאי לישנא : "יואש אלרואי , כשתחזור מספרד תמצא ירין קימור אחר הרבה יותר קַל", והוסיף, "אתה עוד תראה , אתה לא תכיר אותי".

מָנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ (Manolo Romero) נענה מייד לבקשתי ולבקשת רשתות קטנות נוספות ב- EBU (איגוד השידור האירופי) לערוך תקציר יומי של המשחקים בשלב הראשון . לנו היה נימוק מֵקל . הסברתי לו שבארץ מתנהלת מלחמה, ואנחנו משדרים ישיר רק שבעה משחקים מתוך השלושים ושישה בשלב המוקדם של מונדיאל ספרד 1982. אין לנו אישור תקציבי להקליט את עשרים ותשעה הנותרים בירושלים. מרבית רשתות הטלוויזיה הציבוריות המאוגדות ב- EBU  שידרו ישיר את כל משחקי השלב הראשון והקליטו אותם כמובן בתחנת האם שלהן , ועל כן יכלו לשָדֵר את תקצירי המשחקים לצופיהם בכוחות עצמן . החלטתו הביצועית של מנולו רומרו וכושר התִּמְרוּן הטכנולוגי של הבלגי אֶטְיֶין הֶרְצֶנְס (Etienne Hertsens) מהנדס תקשורת הלוויינים הראשי של ה- EBU במונדיאל ספרד 1982 ששהה במדריד , למען רשות השידור הישראלית , היוּ לי לעזרה גדולה. שניהם אִפשרוּ לי לשַדֵּר מידי יום באחת עשרה ושלושים בלילה ממשרד ההפקה והשידורים במדריד לירושלים תקציר יומי מוקלט מסכֵּם בן כעֶשֶר – שְתֵּיים עשרֶה דקות של משחקי המונדיאל שלא שודרו והועברו ארצה. התקציר כלל את הקטעים הנבחרים והשערים ממשחקי היום לרבות ההילוכים החוזרים, לטובת אותם הצופים בישראל שהחמיצו את השידורים הישירים שלנו ו/או את המשחקים האחרים שיוסף "טומי" לפיד ז"ל ויבד"ל טוביה סער חשבו שהם לא נחוצים ולא הִרשוּ לי לשדרם ארצה . רבים מצופי הטלוויזיה הישראלית ואוהדי הכדורגל של ספרד 1982 היו חיילים מגויסים בשירות מילואים לאורך הגבול הצפוני ובלבנון (בשל מלחמת לבנון הראשונה), מצאו דרכי אִלתור להציב מוניטורים בחזית כדי לצפות בשידורי המונדיאל.

שרר פער גדול איכותית וכמותית בין תפישת השידור הטלוויזיונית של המנכ"ל יוסף 'טומי' לפיד את מונדיאל ספרד 1982 לבין המנכ"לים האחרים ב- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union), איגוד השידור האירופי. הם רצו את המאכסימום הוא עשה את המינימום. שידרנו ישיר רק 7 משחקים מתוך ה- 36 בשלב המוקדם  (כ- % 19.5) למרות שזכויות השידורים של המפעל היו נכס בלעדי אקסקלוסיבי של הטלוויזיה הישראלית . ההחלטה המינימאלית הזאת התקבלה עוד לפני פרוץ מלחמת לבנון ה- 1.

הקוֹד הטכני של ביצוע שידורי התקצירים הקצרצרים שאורכם פחות מרבע שעה היה מסורבל אך ערכם לצופים בישראל היה חשוב. רשות השידור מנעה מהם לראות בשידורים ישירים את מסת המשחקים הגדולה שתכננתי עבורם והייתה נחלתו של כל צופה טלוויזיה באירופה. שידרנו ישיר בהיקף מלא רק 25 משחקים מתוך ס"ה 52 משחקי טורניר ספרד 82'. פחות מ- % 50 . סיגנל השידור עשה דרך ארוכה ונפתלת מספרד לישראל. מנולו רומרו עשה מאמץ גדול לשלוח  Feed מיוחד של תקציר ה- Multi  (חומר שידור רב משתתפים) ששודר מחדר ה- Dispatch העולמי (הפצת השידור) המיוחד של הטלוויזיה הספרדית במרכז הישן שלה בפְּרָדוֹ דֶל רֵיי (Prado Del Rey) גם לטוֹרֶה אֶסְפַּנְיָה  (Torre Espana) מרכז השידורים החדש של RTVE ולמשרד שלנו ובמקביל לחדר ה- Dispatch של ה- EBU בראשותו של הבלגי אֶטְיֶין הֶרְצֶנְס. משם נשלח סיגנל השידור הזה במיקרוגל קרקעי לתחנת הקרקע הצרפתית ברסניי (Berceney) והועלה ע"י הצרפתים בכיוון שני הלוויינים ה- Primary ו- Major האטלנטיים A.O.R. (ראשי תיבות של Atlantic Ocean Regency) אליהם הייתה מחוברת תחנת הקרקע שלנו לתקשורת לוויינים בעמק האלה.

סוף הפוסט מס' 396. הועלה לאוויר ביום שני – 2 ביוני 2014. 

סוף הפוסט מס' 396. הועלה לאוויר ביום שני – 2 ביוני 2014.