הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

הערה 3 : רפי גינת.

תמוה ביותר שדווקא רפי גינת לשעבר מנכ"ל ערוץ 10 בעל ניסיון טלוויזיוני בן עשרות שנים, ביסס את שלטונו הקצרצר והמופרך בערוץ 10 על רעיון של קידום בידור ושעשועים להמונים, ריאליטי מטופש וירוד (כמו "עד סוף העולם" וכו'), ו- טיפוח אישי מגלומני על ידו את "כלבוטק" הכושלת (איבדה כליל את המוניטין שלה בערוץ 10 דווקא בתקופת מנכלותו) – לא זיהה במאום את מפת הטלוויזיה החדשה הנרקמת, ואת הפוטנציאל העצום הגלום ב- ערוץ טלוויזיה, שאף על פי ולמרות היותו מסחרי משנה בהיגיון ועל פי שיטה פזה, צורה, ואופי, ומקדש את עצמו למען צופיו כ- ספק ומפרנס של שידורי חדשות ברמה גבוהה (ערוץ 10 מאכלס בתוכו חברת חדשות נהדרת, עירנית, וחרוצה) ו- עוסק ברצף מעניין ואפילו מרתק של אקטואליה ותיעוד מהנעשה בארץ ובעולם. איזה יופי (!). רפי גינת מנכ"ל ערוץ 10 שהודח מתפקידו הרָם (בתום שנה וחצי של ניהול בלבד) החמיץ את הזדמנות חייו להנהיג רשת שידור במתכונת חדשה ורעננה. האיש שביקש לרצות את בעלי המניות שלו עסק במרדף טלוויזיוני יקר וחסר תוחלת אחרי ערוץ 2 בד בבד עם התעסקות אינדיבידואלית והענקת תשומת לב גדולה לתוכנית הצרכנות "כלבוטק" שהייתה מזוהה עם שמו, וירדה כהרף עין (במושגי זמן טלוויזיוניים) ממדף השידור ו- מגדולתה. מוזר מאוד שרפי גינת כאמור בעל ניסיון תקשורתי רב שנים כה התבלבל בתפיסה הפילוסופית של פיתוח תקשורת המונים ו- בניווט הטלוויזיוני שלו בערוץ 10. הצבתו של רפי גינת ב- 2013 בפסגת ערוץ 10 נעשתה על פי המלצה של מר אבי בלשניקוב, לשעבר מנכ"ל הכנסת ולשעבר גם יו"ר ערוץ 10 ונציגו של המיליארדר היהודי – אמריקני מר רון לאודר. מטרת המינוי הנכבד רווי התקוות של רפי גינת מלווה בהענקת סמכויות עַל והמון המון כסף (מאות מיליונים של שקלים) הייתה להציל את ערוץ 10 מכיליונו בשלב הראשון ואח"כ למצֵב אותו בפסגת תעשיית הטלוויזיה בארץ. זכורים נאומיו והכרזותיו חוצבי הלהבות בעניין ערוץ 10 של אבי בלשניקוב מי שהיה בשעתו גם העוזר של הפוליטיקאית השאפתנית והמגוחכת יו"ר הכנסת גב' דליה איציק. אין לי צֵל של מושג אם רפי גינת נועץ עם בואו לערוץ 10 ב- 2013 ב- מוטי קירשנבאום (מי שמבין דבר או שניים בתקשורת וטלוויזיה) כיצד לעַצֵב ו- לפַסֵל את דמותו המחודשת של ערוץ 10. מדהים שרפי גינת שגה כה נואשות בתפיסת עולמו את תפקידו כמְכוֹנֵן ומנהיג רשת שידור, ונכשל באופן נחרץ. את מקומו של רפי גינת תפש בהצלחה מרובה מנכ"ל חדש – ישן בשם יוסי וורשבסקי. הוא האחראי והמנווט את ערוץ 10 החרוץ לעבר שגשוגו המחודש בתחום החדשות, האקטואליה, ו- תיעוד מסכת חיינו כאן בארץ, והנחת זכוכית מגדלת על כל מיני מוקדי התרחשויות על פני הגלובוס. יופי ערוץ 10 (!). רפי גינת בעל תפישה טלוויזיונית מיושנת שאבד עליה הכלח החמיץ את הזדמנות חייו. הוא לא עזב בכוחות עצמו את מנכלות ערוץ 10. הוא הועזב. הכריחו אותו ללכת. אגב, לא ראיתי ברחובות תל אביב שום הפגנה להחזיר את רפי גינת לשורות ערוץ 10, גם לא ראיתי שום שֶלֶט חוּצוֹת בעיר שלי הקורא להחיות את "כלבוטק". אין סיכוי שמישהו יקרא לו ל- שוּב ולנהל אי פעם באחד הימים, עוד רשת שידור.

הערה 4 : בר רפאלי.

מעולם לא צפיתי ב- Ex Factor בערוץ 2. יש לי משֶלִי את "החלונות הגבוהים", "בנזין" של יהודה פוליקר, "הפרח בגני" של זוהר ארגוב ז"ל ואביהו מדינה יבד"ל, ואת אריק איינשטיין, ויורם גאון, ושלמה ארצי, וכמובן את אלוויס פרסלי, ריקי נלסון, פאט בון, ברנדה לי, פרי קומו, אלה פיצג'ראלד, לואי ארמסטרונג, פאטס דומינו, פול אנקה, הלן שפירו, קליף ריצ'ארד, טומי סנדס, והמון אחרים ואחרות, ולא שכחתי את "החיפושיות". אולם משנכדתי הקטנה (אחת מתוך עשרה נכדים ונכדות שיש לנו שעולה עכשיו לכיתה ב') ביקשה שאצפה יחד עמה בתוכנית האהובה עליה ExFactor (יום רביעי – 22 ביולי 2015) לא יכולתי לסרב לילדה המקסימה, הכישרונית, והנבונה. העמסתי אותה על ברכיי, התיישבנו על הכורסה בביתי ברחוב אבן גבירול בצפון הישן של תל אביב ו- ראינו יחדיו את ExFactor. הקטנטונת האהובה שלי ראתה דבר אחד ואני דבר אחר. נדהמתי מהסכמתה של בר רפאלי אישה מבוגרת בת יותר מ- 30 לשמש מעין קישוט, כמי שמארחת, מלווה, ומעודדת דרדקי זמר בתוכנית ExFactor. מעין גננת דַלָה חייכנית אך נטולת אישיות, אחת כזאת שמחבקת זמרים צעירים ושאפתניים בדרכם אל המיקרופון כדי להגשים חלום ולהעפיל לצמרת הזמר הישראלי. הופעתה של בר רפאלי ב- ExFactor מגוחכת מפני שהיא באמת משחקת תפקיד של כלומניקית. אבל אולי אין להאשים אותה על פי ה- הגדרה המקובלת של המילה מפני שמדובר בצריכה, בהזדקקות למשהו. מצלמת הטלוויזיה (וגם מצלמת הסטילס) היא סַם מְמַכֵּר בכל גיל. מי שהשתמש בה ולו פעם אחת ו/או פעמיים, איננו יכול להפסיק לצרוך אותה.

הערה 5 : הפוסט הזה מס' 520 איננו עוסק ברפי גינת וגם לא ב- בר רפאלי. הוא עוסק באיש הטלוויזיה הלאומי והבינלאומי אלכס גלעדי ובחלק מ- מורשתו.

————————————————————————————– 

פוסט חדש מס' 520 : הועלה לאוויר במוצ"ש – 25 ביולי 2015.

————————————————————————————–

הערה 6 : אלכס גלעדי.

אליפות העולם ה- 15 בא"ק שתתקיים בבייג'ינג – סין מ- 22 עד 30 באוגוסט 2015 היא אירוע הספורט החשוב ביותר של השנה. כ- 135 רשתות טלוויזיה ורדיו ישדרו אותו ישיר למדינותיהן. לשדרים ולפרשנים שיישבו בעמדות השידור באצטדיון "קן הציפור" ב- בייג'ינג נכונה חוויה שידור מרשימה בגלל ביצועים מופלגים של אתלטים ואתלטיות שמתקרבים לפסגת היכולת האנושית הספורטיבית. לצופים שלהם בכל רחבי העולם נקרית חוויית צפייה מהנה מאין כמותה, מפני שאיכות וכמות הטכנולוגיה הטלוויזיונית שמתעדת את אותם הביצועים המופלגים של אותם האתלטים והאתלטיות היא ברמה פנטסטית. מר אלכס גלעדי איננו רק סגן נשיא בכיר ונבחר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC, וחבר פעיל בוועד האולימפי הבינלאומי – IOC (ראשי תיבות של International Olympic Committee), ואיננו רק ממקימי הזכיינית "קשת" ב- 1993 ונשיא שלה. אלכס גלעדי משמש מאז 1985 בתפקיד החשוב של יו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית). הוא אחד מאותם האנשים המוכשרים שבתפיסתו הטלוויזיונית הרחבה ורבת ההיקף הפך את כיסוי הא"ק למאורע בינלאומי, ל- Event טלוויזיוני, לחוויית צפייה מהדרגה העליונה. אני רואה באלכס גלעדי פיגורה טלוויזיונית מוצלחת ואחת מהחשובות והמשפיעות בתולדות התעשייה בארץ (לא רק בתחום הספורט) וגם בעולם. איש נבון בעל חזון ולא פחות חשוב בעל מַעַש, קורא ספר ושירה, בעל שמיעה מוסיקלית, מוכשר לשפות (שים אותו חצי שעה בין פולנים והוא מדבר פולנית על בורייה. עוד כמחצית השעה עם דוברי אידיש ואתה חושב לעצמך שזו שפת אם שלו), בהיר ביטוי ובעל עֵט ומקלדת. ובאותה נשימה שונא שקרנים, בטלנים, וטיפשים. לא הייתה לו סבלנות לנ"ל. הרבה אישים חכמים מצוידים בפתיל קצר ונדלקים מהר ומנתקים מגע. אלכס גלעדי לפחות נותר ג'נטלמן. פעם סיפר לי שכעסיו נובעים מהעצבים, לא מהלֵב. אין יום שעובר מבלי שאני קורא ולומד פרקי תנ"ך עם עצמי. בתום ארבעים וארבע שנים של היכרות עם מושא כתיבתי, אלכס גלעדי מזכיר לי מעת לעת את קהֶלֶת בן דוד מלך בירושלים שכתב גם את הספר "מִשְלֵי" בתנ"ך. שלמה הביע אין סוף פעמים באין סוף וווריציות את חוות דעתו ב- "מִשְלֵי" אודותיהם של השקרנים, הבטלנים, והטיפשים, וכה אמר : "שְפַת אֶמֶת תִּיכּוֹן לָעַד – וְעַד אַרְגִיעָה לְשוֹן שֶקֶר". "כַּחוֹמֶץ לשִּינַיִים וְכֶעָשָן לעֵינָיִים – כֵּן הֶעָצֵל לשוֹלְחָיו". "לְשוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת – וּפִי כְּסִילִים יָבִּיעַ אִיוֶולֶת".

הַמְשִילוּת שלו של אלכס גלעדי לא נבעה מהשְרָרָה שבידיו אלא בגלל שהיה הטוב מכולם. כשהכרתי את אלכס גלעדי ב- 1971 הוא ידע בע"פ את כתבי "הטור השביעי" של נתן אלתרמן אורחות חייו – אדיבים. בסלנג העברי מכנים אותו Large. הוא באמת כזה. רשת NBC לא עשתה כל טובה לאלכס גלעדי משרכשה בסופה של 1980 את כישוריו ו- שירותיו. היא עשתה מעשה מחושב וטובה לעצמה מפני שבכך חיזקה את שורותיה שלה. לא היה כאן מזל וגם לא יד הגורל. מדובר בעניין של יֶדָע. אלכס גלעדי הוא אדם מחונן. אני מאמין שאנשים מחוננים יודעים לכבוש יותר מיעד אחד בימי חלדם ואינם מפספסים הזדמנויות. אם אלכס גלעדי לא היה משגשג בטלוויזיה הוא היה עושה זאת בתחום אחר. זה היה רק עניין של תִּזְמוּן. שהיתי כ- 40 שנים בתעשיית הטלוויזיה בארץ ובעולם ומניסיוני אני יכול לומר כי אנשים כמו אלכס גלעדי הם נדירים. נשיא IOC המנוח חואן אנטוניו סאמאראנש לא עשה כל טובה משצירף ב- 1994 את אלכס גלעדי לשורות הארגון. מדובר בסוג של ביזנס. בצביון של התקשרות סימביוטית בו הרשת והארגון מפיקים תועלת שהם זקוקים לה מהפרט הפועל בתוכם. אלכס גלעדי סיפק ומספק גם היום בגילו (בן 73) את הסחורה. בעבור רבים הוא מנטור, יוזם, ומתכנן בעל הממוצעים הגבוהים ביותר בתחומים השונים של תעשיית הטלוויזיה בארץ מאז גייס אותו דן שילון ב- 1969 לשורות מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. אלכס גלעדי השאפתן תכנן את גורלו. אין בשאפתנות כל רע אם היא נעשית ביושרה והוא איש ישר.

אם יורשה לי להיכנס לרגע לתחום הפילוסופיה אומר זאת כך ואציין את האבחנה הבאה : שלושת הדרמטורגים היוונים בעת העתיקה אוורפידס, סופוקלס, ואייסכילוס העמידו את הגורל מעל האדם. הדרמטורג האנגלי וויליאם שייקספיר ראה את החיים הפוך במאה ושמונים מעלות מהם. הוא קבע שהאדם ניצב מעל גורלו. בן האנוש טוֹוֶה את גורלו במו ידיו. הוא האחראי למסלול חייו. המחזה "המלט נסיך דנמרק" הוא דוגמא מובהקת לפילוסופיית החיים והשקפת עולמו זאת של וויליאם שייספיר בו האדם מנווט את גורלו.

היום מרום גילי או טו טו 80 אני יודע כאיש מאמין שאלוהי הטלוויזיה תכנן עִמִי הכל והפגיש אותי עמו בקיץ 1971. זאת לא הייתה יד הגורל. הטלוויזיה ב- 1970 הייתה משאת חיי ואני כיוונתי לשם את גורלי. זה קרה בבוקרו של יום שישי – 2 ביולי 1971 במכון ווינגייט. שם ראיתיו לראשונה בחיי מביים כתבת פילם ב- D/S אודות נבחרת ישראל ומאמנה יהושע רוזין בעבור התוכנית "מבט ספורט" למחרת. שם הכל התחיל.

הטקסט הנכתב לעיל לא הוקלד בפתוס. חלפו מאז המון שנים אולם זיכרוני לא דהה. אני יכול לסכם את הנאמר כאן במשפט אחד : אלכס גלעדי היה איש יסודי, רעיונאי ו- מתכנן מזהיר שלא השאיר דבר ליד המקרה. הוא התרחק מהמזל כמו מאֵש והיה חסיד קפדן ומדויק מאין כמותו בעריכת חזרות שוב ושוב של כל מערכות השידור במבצעי השידור הגדולים והמורכבים שלו בטרם העלייה לאוויר. הייתה לי הזכות לשהות במחיצתו עשור שנים בין יולי 1971 לדצמבר 1980. בעבורי הוא אדם בלתי נשכח. ואוסיף עוד : משכמו ומעלה (!). מדהים לדעת כי ממשלות ישראל והנהלות רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית לדורותיהן החמיצו את אלכס גלעדי. מדהים כיצד ממשלות ישראל מעולם לא הציעו בשעתו לאלכס גלעדי להתמנות לתפקיד הרָם של מנכ"ל רשות השידור ו/או לַמִצְעָר לתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

טקסט תמונה : קיץ 1970. תמונה היסטורית לפני ארבעים וחמש שנים. משרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת רוממה בירושלים. אלכס גלעדי (בן 28, משמאל) עם הבוס שלו דן שילון (בן 30). מי תיאר לעצמו אז כי אלכס גלעדי בן יחיד למשפחת פועלים צנועה מהמושבה רמת השרון כה ירחיק לכת בזירת הטלוויזיה המקומית והבינלאומית. (צילום יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

טקסט תמונה : נובמבר 1977. תמונה היסטורית לפני שלושים ושמונה שנים. אלכס גלעדי (בן 35, מימין) יחדיו עם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן (בן 43, משמאל) בעת הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את ביקורו בן שלושת הימים של נשיא מצרים אנוואר סאדאת בירושלים. (באדיבות ארנון צוקרמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת מונטריאול 1976. תמונה היסטורית לפני שלושים ותשע שנים. ה- IBC במונטריאול 76'. אלכס גלעדי (בן 34, שלישי מימין) באחד מרגעי השיא שלו כעורך ומפיק הראשי של השידורים האולימפיים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית וראש משלחת הטלוויזיה הישראלית המונטריאול 76'. בתמונה הזאת הוא נראה מחליף רשמים עם הקנדי בוב מויר (Bob Moyier, קיצוני משמאל) מנהל חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה הציבורית הקנדית CBC (ר"ת של Canadian Broadcasting Corporation) וראש הקבוצה המבצעית הקנדית ORTO (ראשי תיבות של Olympic Radio Television Organization) האחראית על הפקת סיגנל הטלוויזיה האולימפי הבינלאומי. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : מזכירת ההפקה אתי (ישראלית שהתגוררה בשעתו במונטריאול, הכתב – שדר יאיר אלוני, אלכס גלעדי, איש לא מזוהה מקבוצת ORTO, ובוב מויר. (צילום CBC קנדה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. אלכס גלעדי סגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC ויו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) מבקר אותי במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי ב- IBC במכסיקו סיטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ליל יום חמישי – 7 באפריל 1977. תמונה היסטורית לפני שלושים ושמונה שנים. היכל הכדורסל "Pioneer" בבלגראד בירת יוגוסלביה הגדולה בטרם התפרקותה. אלכס גלעדי (מימין) משדר ישיר את משחק הגמר על גביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל בו מנצחת קבוצת מכבי ת"א את הקבוצה האיטלקית מובילג'ירג'י וורזה 77:78 וזוכה לראשונה בתולדותיה בגביע, ואָץ לראיין על הפודיום גם כן בשידור ישיר את קפטן מכבי ת"א טל ברודי (בן 34, מחזיק בגביע). משמאל, מס' 9 זהו מיקי ברקוביץ'. (צילום משה פרידמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יום שלישי בערב – 17 במאי 1977. תמונה היסטורית לפני שלושים ושמונה שנים. הטלוויזיה הישראלית הציבורית מכסה בשידורים ישירים רצופים וממושכים את הבחירות לכנסת ה- 9. אולפן א' בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת רוממה בירושלים. אלכס גלעדי באחד מרגעי השיא שלו כמפיק ראשי ועורך בכיר של מבצע שידור הבחירות ההוא המורכב והמסובך, בטרם הכריז חיים יבין על ה- "מהפך". זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן, מנהל חטיבת החדשות דן שילון, המפיק אלכס גלעדי (עומד), והסטטיסטיקאי ד"ר חנוך סמית' (רכון וכותב). (באדיבות דן שילון וארנון צוקרמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ינואר 1980. מוסקבה. תמונה היסטורית לפני שלושים וחמש שנים. פגישת תכנון ו- היערכות של מנהלי חטיבות הספורט של רשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU (איגוד השידור האירופי) לקראת הפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת מוסקבה ביולי 1980. מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי מייצג את האינטרסים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ושל רשות השידור. מנהל הטלוויזיה בפועל באותם הימים היה יוסף "טומי" לפיד ז"ל. הוא שימש במקביל גם מנכ"ל רשות השידור. רק במארס 1980 מינה יוסף "טומי" לפיד ז"ל את יצחק "צחי" שמעוני ז"ל למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית במקומו של מר ארנון צוקרמן שסיים שתי קדנציות ניהול מוצלחות בשנים ההן של 1979 – 1973. מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית בינואר 1980 היה מר חיים יבין. (צילום ה- EBU במוסקבה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ראה גם פרולוג חלקים א' ו- ב' של הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים הקרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".

טקסט מסמך : פרולוג חלק א'. שער הכריכה הקדמית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : פרולוג חלק א'. שער הכריכה האחורי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : פרולוג חלק ב'. שער הכריכה הקדמי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : פרולוג חלק ב'. שער הכריכה האחורי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור שהיו ביתי השני (ולפעמים גם הראשון) לאחר מינויו המופרך של יוסף בר-אל באביב 2002 למנכ"ל רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אליפות העולם ה- 15 בא"ק – בייגי'נג 2015 (1). פוסט מס' 520. כל הזכויות שמורות.

פרולוג (1). 

רבים בטלוויזיה ובתקשורת וגם מחוצה לה הפנו אלי את אותה השאלה בעת שהותי הממושכת בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 : מהו לדעתי המרכיב החשוב היותר בניהול ומנהיגות את חטיבת הספורט, יחידה אקטיבית ובעלת השפעה על דמותו של השידור הציבורי, בעיקר בתחום מבצעי השידור בארץ ומבצעי השידור הבינלאומיים בעולם ? התשובה ברורה : למעט תכונות יסוד אנושיות יושרה, דרך ארץ, דוגמא אישית, ומקצוענות ושליטה בחומר – הדבר החשוב ביותר הוא לשכנע את הבוסים שלך בצדקת דרכך והשקפת עולמך הטלוויזיונית. פועל יוצא ומסקנה שההיגיון שלי כמנווט שידורי הספורט הוא הגיוני. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד האמין להיגיון הטלוויזיוני שלי והשתכנע בצדקת דרכי והשקפת עולמי. זה היה לפני המון זמן לפני 32 שנים. הוא התיר לי לתקוע בחודש אוגוסט של 1983 עוד סיכה צבעונית ליד העיר הלסינקי בירת פינלנד. הייתה זאת הטלוויזיה הציבורית הפינית YLE שהעניקה לעולם לפני יותר משנות דור פנינת שידור ושיעור מאלף ואיכותי בל יישכח כיצד צריך להפיק, לכסות, ולצלם תחרויות א"ק בטלוויזיה. תרבות הספורט והא"ק בפינלנד הקטנה והאמיצה היא מרשימה מאין כמותה. מסורת בת 104 שנים של הרצים הפיניים הגדולים למרחקים ארוכים ובראשם פאבו נורמי טבועה בהיסטוריה של המדינה הנפלאה הזאת שקוראים לה פינלנד ובירתה הלסינקי. הרצים הגדולים למרחקים ארוכים של פינלנד האמיצה בראשותם של מייסדי השושלת האנס קולמאיינן ופאבו נורמי השיגו בריצות ל- 1500 מ', 3000 מ' מכשולים, 5000 מ', 10000 מ', ומרתון) בתקופה שבין אולימפיאדת סטוקהולם 1912 למשחקים האולימפיים של ברלין 1936 עשרות מדליות אולימפיות מ- זהב, כסף, וארד. צריך להבין שמדובר במדינה קטנטונת השוכנת בצפון אירופה ואשר אוכלוסייתה בשנים ההן מנתה כ- 3 וחצי מיליון תושבים בלבד. זהו הישג ספורטיבי פנטסטי.

פרולוג (2).  

הכיסוי הטלוויזיוני של תחרויות הא"ק באולימפיאדות בֵּיְיגִ'ינְג 2008 ולונדון 2012 כמו גם הכיסוי הטלוויזיוני של אליפויות העולם ה- 12 ו- 13 בא"ק, ב- 2009 בברלין וב- 2011 בדייגו – דרום קוריאה – נוגעים בפסגת היכולת של הטלוויזיונית הבינלאומית בכל הזמנים. הצבת 6 ניידות שידור וכ- 100 מצלמות טלוויזיה באצטדיוני הא"ק ובסיקור ריצות המרתון ותחרויות ההליכה מחוץ לאצטדיון הם במידה רבה המרב ושיא היכולת הטכנולוגית של הטלוויזיה שחושפת את שיא היכולת האנושית בשדה הספורט. האָצָן הג'מייקני יוּסֵיין בּוֹלְט זכה בשנים האלה לחשיפה טלוויזיונית עצומה בממדיה, חשיפה מצולמת שהאָצָן האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס לא פחות מוכשר ממנו היה יכול רק לחלום עליה. באליפות ארה"ב באצטדיון "אַן אָרְבּוֹר" (Ann Arbor) במישיגן ב- 25 בחודש מאי של שנת 1935 קבע גֶ'סִי אוֹאֶנְס בתוך כ- שעה ורבע 4 שיאי עולם חדשים. נותרו כמה תמונות דהויות מהמים ההם ב- "אָן אָרְבּוּר" לפני 80 שנים. כלל לא הייתה אז טלוויזיה מבצעית. באולימפיאדת ברלין באוגוסט 1936 זכה ג'סי אואנס ב- 4 מדליות זהב בשתי הריצות הקצרות ל- 100 מ' ו- 200 מ', בקפיצה לרוחק, ומירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ'. ג'סי אואנס וגם אנחנו ברי מזל משום שבימאית הקולנוע הגרמנייה לני ריפנשטאהל (Leni Riefenstahl) תיעדה את ההצטיינות שלו בפרוטרוט בסרטה הנודע "אולימפיה". לא נותר כל זכר לצילומי ה- Video של חברת הטלוויזיה הגרמנית "טלפונקן" (Telefunken) ששידרה ישיר כ- 80 שעות מהתחרויות של המשחקים האולימפיים של ברלין 1936. טכנאי הקולנוע והטלוויזיה טרם ידעו אז כיצד להקליט את תמונות ה- Video על רצועה מגנטית. כיסוי וצילום תחרויות א"ק בשנות ה- 2000 הוא שיא של מורשת טלוויזיונית שהחלה חברת האלקטרוניקה הגרמנית "TELEFUNKEN" לפתח באולימפיאדת ברלין 1936. חברת "טֶלֶפוּנְקֶן" בראשות המהנדס הראשי המוכשר ועתיר הידע שלה וָולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch) הפיקה באולימפיאדת ברלין 1936 כ- 80 שעות שידורים ישירים מאצטדיון הא"ק, מהבריכה האולימפית, ומהאמפי – תיאטרון הפתוח האולימפי בו נערכו תחרויות ההתעמלות באמצעות שלוש מצלמות (בלבד) שנראו כמו תותחי צילום ושקלו כל אחת כמעט רבע טון. מאות אלפי גרמנים ראו בשידורים ישירים בטלוויזיה במרכזי צפייה מיוחדים במעגל סגור שהוקמו בברלין, המבורג, פוטסדאם, וערים נוספות (לא בבתים) את ניצחונותיו המדהימים של האתלט האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס זוכה בארבע מדליות זהב. לדאבון לב לא נותר כאמור שום זיכרון מאותן תמונות ה- Video של הימים ההם משום שמהנדסי הטלוויזיה טרם ידעו להקליט את תמונת ה- Video (ידעו להקליט רק Sound). האָצָן האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס ותודעת יכולת הריצה שלו הם פרי תוצרתה של חברת האלקטרוניקה "TELEFUNKEN" ובימאית הקולנוע הגרמנייה לני ריפנשטאהל באולימפיאדת ברלין 1936. עֵדוּת הצילום היחידה לניצחונותיו המזהירים של גֶ'סִי אוֹאֶנְס בריצות 100 מ' ו- 200 מ', קפיצה לרוחק, ומרוץ השליחים לגברים 4 פעמים 100 מ' במשחקי ברלין 1936 נמצאת בסרטה הדוקומנטארי [צולם ב- Film ע"י 45  מצלמות של הבימאית הגרמנייה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl), וקרוי כאמור "אולימפיה" (OLYMPIA). ארבעים וחמישה הצלמים של לני ריפנשטאהל ירו במשך 16 ימי אולימפיאדת ברלין 1938 יותר מ- 500000 (חצי מיליון) מטר פילם. לני ריפנשטאהל ערכה את הסרט "אולימפיה" בן ארבע שעות על שני חלקיו "פסטיבל היופי" ו- "פסטיבל העמים" במשך שנה ו- 8 חודשים. הסרט הוקרן לראשונה בברלין ב- 20 באפריל 1938 ביום ההולדת ה- 49 של הקנצלר – פיהרר אדולף היטלר וזכה להצלחה עצומה בגרמניה וגם בעולם. הסרט האלמותי מתעד בפרוטרוט את קורות המשחקים האולימפיים ההם במלואם של ברלין 1936. לתיעוד ה- Video אין כאמור זכר. רק ב- 1956 המציאה חברת "AMPEX" האמריקנית בראשות המהנדס הראשי שלה צ'ארלס גינסברג את מכונת ה- VTR (ראשי תיבות של Video Tape Recording) שהקליטה לראשונה את תמונת ה- Video על רצועות מגנטיות ברוחב של שני אינטשים, ושינתה את פני הטלוויזיה לעַד.

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. אוגוסט 1936. זהו האצטדיון האולימפי המרכזי בברלין בו התקיימו תחרויות הא"ק. מהנדס האלקטרוניקה הראשי המוכשר ועתיר הידע של חברת "TELEFUNKEN" וולטר ברוך (Walter Bruch) בוחן ב- Viewfinder את עבודת אחת משלוש מצלמות ה- Video של החברה שלו. המצלמה הענקית הזאת הזאת של הדור הראשון של מצלמות ה- Video בתעשיית הטלוויזיה הייתה זקוקה לאלומות אור יום בהירות וחזקות כדי לייצר תמונה ראויה לצפייה. (התמונה באדיבות אולריך ארדט מ- ZDF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. אוגוסט 1936. זוהי אחת משלוש מצלמות ה- Video הגרמניות (בתוך כל אחת מהן הורכבה שפופרת ה- איקונוסקופ) שהוצבו באצטדיון האולימפי המרכזי, בבריכת השחייה ובאמפיתאטרון האולימפי בתחרויות ההתעמלות, ו- הניבו כ- 80 שעות שידורים ישירים בטלוויזיה הגרמנית של "TELEFUNKEN", ובאחריות מיניסטריאלית של ה- DPR ראשי תיבות של (Deutsche Reich Post) תחת עינו הפקוחה של שר התעמולה הנאצי ד"ר יוזף גבלס. שלוש המצלמות נראו כמו תותחי צילום. הן שקלו קרוב לרבע טון ונדרש צוות של חמישה אנשים להפעילן. מצלמות ה- Video האלה מהראשונות בהיסטוריה של הטלוויזיה מאז ומעולם דרשו אור יום חזק כדי לייצר סיגנל שידור ראוי. הן נחשבו בזמנו לפלא השמיני. (התמונה הוענקה לי באדיבות "OLYMPIAZEITUNG 1936" ו- ZDF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פרולוג (3).

הידע המצטבר בתורת האימון במאה השנים האחרונות לצד התפתחות הטכנולוגיה הספורטיבית ועמה ההטבה והשבחת תנאי האימון, כמות ואיכות האימון, הגברת הידע הרפואי וידע בתזונה, שכלול של ההנעלה וציוד לרבות שימוש במסלולי רקורטאן במוטות אלסטיים בקפיצה במוט העשויים מסיבי זכוכית ו/או סיבי פחמן (במקום מוטות מבמבוק ו/או אלומיניום), וכן שיפור טכניקות סגנון (כמו המעבר מסגנון גלילת בטן בקפיצה לגובה לשימוש בסגנון דיק פוסברי) ושימוש מושכל בכלי הספורט – השפיעו השפעה דרמטית ומוחצת על שבירת השיאים ואשר מוצאים את ביטויים כמעט בכל אחד מהענפים. היצרן הגרמני אָדִי דָאסְלֶר בעל חברת "אָדִידַאס" (Adidas) שיפר לאין ערוך בראשית שנות ה- 50 של המאה הקודמת את איכות נעלי הכדורגל ואת טיב הכדור המשחק, וגם את איכות נעלי הספורט, ונעלי ריצה מסומרות בריצות למרחקים קצרים וארוכים. החרו – הלכו בעקבותיו חברות ההנעלה של "פּוּמָה" (Puma), ומאוחר יותר גם "נָיְיק" (Nike), "רִיבּוֹק" (Rebbock), ו- דִיאָדוֹרָה (Diadora).

טקסט תמונה: 1933. האצן האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס נועל נעלי ריצה פשוטות, מזנק מגומות חפורות, ומתחרה על מסלול פחם גס. (באדיבות אוניברסיטת אוהיו ארה"ב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה אישית : באולימפיאדת מונטריאול 1976 נפגשתי באופן אישי עם ג'סי אואנס. השדר נסים קיוויתי ערך בינינו היכרות בכניסה לאצטדיון האולימפי המרכזי. לחצנו ידיים. הרגשתי צורך לקוד קידה בפניו. התפתחה שיחה קצרה. הוא היה ג'נטלמן ואדיב אולם נדהמתי מכך שהחזיק סיגריה בידיו. ג'סי אואנס סיפר לי כי הוא מכור לניקוטין וכי הוא מעשן כבד ללא תקנה.

טקסט תמונה : אולימפיאדת מכסיקו 1968. ריצת הגמר ל- 100  מ'. המנצח האמריקני גִ'ים הָיְינְס בזמן של 9.95  ש' וסגניו נועלים כולם נעלי ריצה של חברת "אָדִידַאס" (adidas) ומתחרים על מסלול טרטאן מודרני. גֶ'סִי אוֹאֶנְס היה רק יכול לחלום על תנאי תחרות חלומיים כאלה. חברת "אָדִידַאס" פרטנר עסקי של הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) השתמשה מן הסתם בצילום הזה לקידום המכירות שלה. (באדיבות IAAF ו- IOC ו- Telemexico. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פרולוג (4).

ארבעה מנכ"לים של רשות השידור בתקופות שונות יוסף "טומי" לפיד ז"ל, אורי פורת ז"ל, ויבד"ל אריה מקל ומוטי קירשנבאום, ושוב אורי פורת ז"ל, אִפְשֵרוּ לי כל אחד בתורו לנהל, להפיק, לערוך, ולשדר ישיר שמונה אליפויות עולם בא"ק מהשטח מ- מוקד התרחשותן כלהלן : הראשונה בהלסינקי – פינלנד ב- 1983, השנייה ברומא – איטליה ב- 1987, השלישית בטוקיו – יפן ב- 1991 (היחידה ששודרה Off tube בתקופת של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל), הרביעית בשטוטגארט – גרמניה ב- 1993, החמישית בגטבורג – שוודיה ב- 1995, השישית באתונה – יוון ב- 1997, השביעית בסביליה – ספרד ב- 1999, והשמינית באדמונטון – קנדה ב- 2001. את שתי האליפויות הראשונות ב- 1983 ו- 1987 שידר נסים קיוויתי יחדיו עם הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן. את השאר שידר מאיר איינשטיין שוב עם הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן למעט זאת של סביליה 1999 שם שימש ד"ר מולי אפשטיין פרשן. אליפויות העולם בא"ק הן טלוויזיה מרתקת.

פרולוג (5).

בעוד ארבעה שבועות תיפתח ב- בייג'ינג ב- 22 באוגוסט 2015 אליפות העולם ה- 15 בא"ק. זוהי אחת מההצגות הטלוויזיוניות הגדולות בתבל לצד המשחקים האולימפיים, אליפויות העולם בשחייה, והמונדיאלים. אלכס גלעדי רב אומן בטלוויזיה רשאי להתגאות באחריות הכבדה שהוא חולק כיו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF. הפוסטים הבאים ייוחדו להתפתחות שידורי הטלוויזיה בזירת הא"ק הבינלאומית בראשות מר אלכס גלעדי וכמה מהקולגות המפורסמים שלו כמו הפיני ריימו פילץ, השווייצרי ארתור הכלר, הבריטי ג'ון שרוסברי, האמריקני ג'ון גונסאלס, והספרדי מנואל "מנולו" רומרו – אלה שהציבו סטנדרט חדש יעיל ויפהפה של כיסוי תחרויות על בא"ק. אנוכי מתפעל ממר אלכס גלעדי שהתבלט כבר מגיל צעיר כרעיונַאי טלוויזיה מקורי, יוזם, ובעל יכולות, שלא למד מעולם תקשורת וטלוויזיה באקדמיה. Self made שהפך בעצמו לאוניברסיטת טלוויזיה. ב- 1985 הבחין נשיא IAAF האיטלקי פרימו נביולו בכישרונו של אלכס גלעדי בתחום ומינה אותו לתפקיד החשוב של יו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF.

להלן עדותו של אלכס גלעדי אודות המינוי ההוא ב- 1985.

"ליואשיש שלום,

להלן תיאור ההתרחשות על פני עשרות השנים האחרונות : ב-1981, מיד עם הצטרפותי לרשת NBC כמנהל אירופה, נתקלתי באירוע שעתיד להתרחש ב-1983 בפעם הראשונה, אליפות העולם באתלטיקה בהלסינקי, פינלנד. ראיתי בכך הזדמנות, לרשת שלי, לרכוש זכויות טלוויזיה לאירוע חשוב וגדול כנגד מתחרינו מ-ABC, ששלטו אז ללא עוררין באירועי הספורט הבינלאומיים. אבל ABC סימנו את אליפות העולם כ- "עוד תחרות אתלטיקה" ואת המאבק הקשה הייתי צריך לנהל מול NBC .NBC שפופי קומה ונעדרי רוח קרב מאז החרם האמריקני על אולימפיאדת מוסקבה 1980, שגזל מהם את היכולת לשדר את המשחקים באמריקה, היו קשים מאוד לשִכְנוּעַ. כל נימוקי בטלקס העלו תגובות פושרות ביותר. ביוני 1981, הזמנתי את עצמי לניו יורק לישיבה מכרעת ובסופה הוחלט כי הולכים על זה. התחלתי להיות מעורב יותר ויותר בהכנות לקראת האירוע הזה לרבות המשא ומתן מול התאחדות האתלטיקה הבינלאומית – IAAF. כך התוודעתי למי שנבחר בספטמבר 1981 לעמוד בראש התאחדות ה- IAAF האיטלקי פרימו נביולו. אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי באוגוסט 1983 הייתה לא רק הצלחה תחרותית גדולה. כולם גם השתאו למראה המוצר הטלוויזיוני המשובח והמהודק של הטלוויזיה הפינית הציבורית YLE. ההתעניינות שלי באתלטיקה גברה עד מאוד וכך ב- 1985 ביקש אותי פרימו נביולו לעמוד בראש וועדת הטלוויזיה של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית IAAF, וועדה שלא הייתה קיימת קודם. בטרם השבתי לו צפיתי בשידורי אתלטיקה מכל העולם, הן במתכונת האולימפית, והן במתכונת של תחרויות של ערב אחד, מירוצי שדה, ומרתון. מה שלמדתי היה מדאיג מאוד מבחינה טלוויזיונית. אף במאי לא הציב את המצלמות באותו מקום שהציב במאי אחר. לא הייתה תפיסה כוללת ואחידה. לא היה מיקוד לכל מקצוע. היה בלגן גדול (!). הסברתי לפרימו נביולו שאם רוצים לקדם את הענף יש לדאוג להחלת כללים נוקשים לצילום האירועים. כך החלטנו לערוך את סמינר הטלוויזיה הגדול בנושא צילום אתלטיקה קלה. הכנס נקבע לאפריל 1986 ברומא, שנה לפני שזו אירחה את אליפות העולם השנייה באתלטיקה. 120 במאים ומפיקים מ- 80 תחנות טלוויזיה השתתפו בכנס ההוא".

"גייסתי לצדי את טובי המומחים בעולם : ריימו פילץ מפינלנד, ג'ון שרוסברי מה-BBC, ג'ון גונזלס מ-NBC, ארתור הקלר מהטלוויזיה השווייצרית הציבורית SRG, ואת מנואל רומרו מאיגוד השידור האירופי (EBU) שהיה כבר אז "גורו" גדול בנושאים הטכנולוגיים הטלוויזיוניים. ריימו פילץ הרצה במשך יום שלם, ענף אחר ענף – מצלמה אחרי מצלמה. הוא פירט באריכות נדרשת את הנימוק המקצועי למה הדרך שבה הוא שרטט היא הפתרון הטלוויזיוני הנכון ביותר לריצת ה- 100 מ', להבדיל מ- 200, ו/או 400 מטר, לקפיצה לרוחק, לגובה, מוט, ולמקצועות הזריקות, ההדיפות, היידויים, וההטלות – למיניהם. הוא גם חשף את סוד ההצלחה של הטלוויזיה הפינית (YLE) בהלסינקי. בשל המחסור שלהם בניידות שידור בנות 12 ו- 14 מצלמות הם הפכו את החיסרון ליתרון גדול והשתמשו בניידות קטנות למקצועות השונים. וכך ניידת בעלת 4 מצלמות צילמה את הזריקות. ניידת אחרת התמקדה בקפיצות, והניידת העיקרית עסקה במקצועות המסלול, ובניתוב בין כל אלה. היום השני יוחד לתחרויות של ערב אחד וארתור הכלר הבימאי המצטיין של תחרות המפורסמת הא"ק בציריך פירט את מבנה לוח התחרויות כדי שזה יאפשר לטלוויזיה לדלג בין מצלמות בזמן הנכון במקום הנכון, ולשמור על רצף שירתק את הצופה. ג'ון גונזלס התעמק אחר הצהריים בתחרויות אתלטיקה באולם סגור, וביום השלישי התעמק ג'ון שרוסברי במרוצי השדה ובריצות מרתון. מנואל רומרו סיים את שלושת הימים המחכימים האלה כדי ללמד את כולם איך להשתמש באמצעים הטכניים ביעילות המרבית".

טקסט תמונה : אוגוסט 2001. אדמונטון – קנדה. אליפות העולם ה- 8  בא"ק נערכת בעיר הקנדית אדמונטון בירת מחוז אלברטה. שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מאיר איינשטיין ואנוכי יחדיו עם שני אנשי הטלוויזיה מהגדולים ביותר בהיסטוריה של שידורי הספורט בטלוויזיה הבינלאומית. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אלכס גלעדי, מנולו רומרו, מאיר איינשטיין, ואנוכי. (באדיבות CBC קנדה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

"בארוחת הערב המסכמת חיבק אותי פרימו נביולו לעיני כולם, בירך אותי על תרומתי לספורט החשוב הזה, ואמר כלהלן : "כל זמן שאני כאן –  גם אתה כאן". כל ההרצאות הוקלטו ויצא התנ"ך של הדרך הנכונה לצלם תחרויות אתלטיקה. מקסימום המצלמות שנדרשו אז לאליפות עולם או אולימפיאדה היו 18 – 17 מצלמות. באליפות העולם בדייגו – קוריאה ב- 2011 נאלצנו מנואל רומרו ואני לכפות על הקוריאנים לבטל מצלמות ולצמצם אותם לכלל 84 מצלמות (!) כי לבימאים היו יותר מצלמות מיכולתם להכפיף אותם לצרכים. ברבות השנים חזרנו על הסמינרים האלה בבייג'ינג, בפז – מרוקו, בטוקיו, ובתחילת יוני האחרון של 2013 במוסקבה כדי לעזור לטלוויזיה הרוסית להתארגן ולהבין את ספר הספרים של האתלטיקה הקלה."

"פרימו נביולו נפטר ב-1999. מחליפו, למין דיאק מסנגל ביקש ממני להמשיך. אני מכהן בתפקיד כבר 30 שנים אבל הודעתי לנשיא דיאק שהגיע הזמן לפנות את מקומי למישהו צעיר קצת יותר ואני מקווה לסיים את תפקידי בתום 30 שנה באליפות העולם ה- 15 בא"ק ב-2015 ב"קן הציפור" בבייג'ינג – סין".

בראשית. הצצה לסבך הניהול של של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בעשור ה- 80 של המאה שעברה. אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. 

אליפות העולם ה- 15 בא"ק של בייג'ינג 2015 היא חוליה נוספת במורשת מפוארת שתחילתה באליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה בקיץ 1983 בהלסינקי בירת פינלנד. שם הייתה ההתחלה. שם התקיים הזינוק הראשון. שם התגלתה הטלוויזיה הפינית הציבורית YLE בשיא גדולתה.

ב- 7 באוגוסט 1983 נפתחה בהלסינקי אליפות העולם ה- 1 בא"ק. תחרות עַל בפירמידת הספורט הבינלאומי הנערכת תחת חסותו של IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית), ונחשבה לאירוע החשוב ביותר המתקיים לפני אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. בראש ה- IAAF  ניצב בשנת 1983 האיטלקי רב היכולות ד"ר פְּרִימוֹ נֶבּיוֹלוֹ (Dr. Primo Nebiolo). פרימו נביולו נבחר פה אחד לנשיא ה- IAAF בקונגרס התאחדות הא"ק הבינלאומית שנערך ברומא ב- 1981 וכיהן ברציפות 18 שנה עד יום מותו ב- 1999. הוא נולד בטורינו ב- 14 ביולי 1923 והיה שנים רבות חבר במועצה של ה- IAAF. פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ היה אישיות מוכשרת ביותר ובעלת אמביציות. הוא היה גאון האִרְגוּן, השִיווּק והכלכלה בהפקת אירועי א"ק, וניחן גם ביכולות של מדינאי. הא"ק ברמתה הגבוהה ביותר היא מושא שידורי טלוויזיה טבעי וחלום רטוב של כל מפיק, אך פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ העניק לה את הליטוש הסופי שכה הבריק באליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 1983 הבלתי נשכחת. פרימו נביולו היה Promoter כריזמאטי. ה- IAAF כוועדה מארגנת עליונה והאתלטים והאתלטיות המסונפים לארגון חייבים לו תודה ענקית על שהעמיק את תודעת הציבור בענף ה- א"ק (באמצעות הטלוויזיה הבינלאומית ממנה דרש טבין ותקילין של זכויות שידורים), בדיוק כפי ש- IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) והספורטאים האולימפיים חייבים תודה עצומה לספרדי חוּאָן אָנְטוֹנְיוֹ סַאמָארָאנְש על הטבעת הרעיון האולימפי בקרב שכבות הציבור בעולם והפיכת האולימפיאדה למוסד תחרותי היוקרתי והיקר ביותר במגוון עצום של מקצועות ספורט. חואן אנטוניו סאמאראנש עשה מידי ארבע שנים את משחקי הקיץ האולימפיים להצגת הספורט הגדולה ביותר והמרתקת ביותר בעולם. הוא כמובן דרש מרשתות הטלוויזיה הבינלאומיות את משמניהן בדמות מיליארדי דולרים תמורת זכויות שידורים. חואן אנטוניו סאמאראנש לא היה מחדש החזון האולימפי אך הוא הביא אותו לפסגתו המסחרית הגבוהה ביותר באותן השנים ההן, ובאולימפיאדת ברצלונה 1992 פתח לראשונה בהיסטוריה את השערים האולימפיים בפני הספורט המקצועני. צירוף מקרים היסטורי העניק לשניהם פחות או יותר באותו הזמן את ההזדמנות להתייצב בפסגת המנהיגות של הספורט הבינלאומי. חוּאָן אָנְטוֹנְיוֹ סַאמָארָאנְש נבחר לנשיא IOC ב- 1980 וד"ר פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ נהיה נשיא IAAF ב- 1981. פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ איש רב פעלים היה כל כך מוכשר עד שאישיותו הפכה להיות שנויה במחלוקת. זה לא סוד כי מצליחנים צוברים אויבים. צריך לומר לזכותו של ד"ר פרימו נביולו שהוא הפך במו ידיו, רעיונותיו, וכושר הביצוע שלו את הא"ק לא רק למלכת הספורט תואר שהיא וודאי ראויה לוֹ, אלא גם לביזנס כלכלי חסר תקדים בתוך הסימביוזה המתנהלת ומתקיימת בין הטלוויזיה באשר היא לבין הספורט באשר הוא. ברמה המקומית וברמה הבינלאומית. ד"ר פרימו נביולו היה האיש שהפך את ה- IAAF לגוף עשיר מאוד, בקופתו שכנו מיליארדים של דולרים, ואת האתלטים המנצחים עשה למיליונרים. עולם הטלוויזיה ועולם הספורט הכירו בכישרונותיו של ד"ר פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ.

טקסט תמונה : אולימפיאדת אטלנטה 1996. נשיא ה- IAAF האיטלקי ד"ר פרימו נביולו (מימין) ונשיא IOC הספרדי חואן אנטוניו סאמאראנש (משמאל). שני אישים בלתי נשכחים בארגון הספורט הבינלאומי ובעלי כישרון לשווק אותו ולנהל מו"מ אודות מכירת זכויות השידורים היקרות לרשתות הטלוויזיה בעולם. (באדיבות IAAF ו- IOC).

טקסט תמונה : ד"ר פרימו נביולו (Dr. Primo Nebiolo) הנשיא רב הכישרון של IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) מתקבל בכבוד רב ע"י נשיא פינלנד חובב הספורט ד"ר מאונו קויביסטו (Dr. Mauno Koivisto) בלשכתו של הנשיא בהלסינקי, בטרם אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983. מאחור נראה ראש הטקס הפיני. ד"ר פרימו נביולו מאיטליה (1999 – 1923), גאון הארגון, השיווק, והכלכלה של IAAF. ד"ר פרימו נביולו היה מנהיג ספורט ברמה של מדינאי. (באדיבות YLE ו- IAAF – התאחדות הא"ק הבינלאומית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הספר עָב הַכֶּרֶס בן אחד עשר כרכים שחקרתי וכתבתי "הפקות חובקות ארץ ועולם" מייחד פרק נרחב לאליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה בקיץ 1983 בהלסינקי בירת פינלנד, לא רק מפני שהוא מסביר לפרטי פרטים את התפתחות תעשיית שידורי הספורט בטלוויזיה הבינלאומית והכספים האדירים הזורמים ממנה להתאחדות ה- א"ק הבינלאומית (IAAF), אלא גם בגלל שהוא מספר כיצד רשת טלוויזיה קטנה, אמיצה, ויעילה בצפון אירופה, הלא היא הטלוויזיה הציבורית ממלכתית של פינלנד – YLE, תחנת שידור בסדר גודל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, הפיקה ושידרה בצורה יעילה, מרשימה, ונפלאה את אירוע העַל שהתקיים על אדמתה.

זהו הסיפור והדיווח.

בתום אולימפיאדת מונטריאול 1976 החליט מועצת ה- IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית לקיים מפעל בינלאומי חדש שנקרא "תחרויות גביע העולם בא"ק ". היה לכך ביקוש טלוויזיוני . תחרויות גביע העולם בא"ק התקיימו שלוש פעמים ברציפות. הראשונה התקיימה ב- 1977 בדיסלדורף. אלכס גלעדי היה השַדָּר מטעמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא נכנס לנעליו של נסים קיוויתי ובפעם הראשונה שידר ישיר תחרות א"ק בקנה מידה בינלאומי כל כך מקיף. זקני הטלוויזיה מהימים ההם זוכרים את קולו העמוק של אלכס גלעדי בוקע מעמדת השידור באצטדיון הגרמני בעת שידור ישיר של ריצת ה- 1500 מ', כשהוא מכריז, "כך חולפת לה תהילת עולם…", והתכוון להפסדו של האלוף האולימפי מניו זילנד ג'וֹן ווֹקֶר לרץ הבריטי סְטִיב אוֹבֶט. אלה היו הימים שאלכס גלעדי שאף להיות נסים קיוויתי השני. (הוא לא היה. נסים קיוויתי נותר האחד, היחיד, והמיוחד) את תחרויות גביע העולם ב- א"ק שנערכו ב- 1979 במונטריאול סירב מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל לכסות מכל מיני נימוקים וביניהם נימוק של הפרש שעות וזמנים גדול מידי (שבע שעות) בין שעון ירושלים לשעון מונטריאול. ב- 1981 ברומא ניאות יוסף "טומי" לפיד ז"ל להתייחס לתחרויות על גביע העולם ב- א"ק על קצה המזלג, למרות שהתחרויות נערכו באירופה ורק שעה אחת חצצה בין שעון ישראל לשעון איטליה. נִסִים קִיוִויתִּי היה השַדָּר שלנו ברומא 81'. התחרויות האלה לא הבריקו, נראו כברווז צולע, ולא זכו להֵד תקשורתי למרות כותרתן.

ואז התייצב בראש הא"ק העולמית פטרונה החדש, האיטלקי ד"ר פְּרִימוֹ נֶּבְּיוֹלוֹ איש מבריק בעל חזון וכריזמה ובעל יכולות ארגוניות ושיווקיות ברמה של מדינאי. הוא העניק לה אופק חדש. אליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 83' שבאה בעקבות המפעל הקודם הייתה הצלחה כל כך מובהקת עד ששינתה את הסדר העולמי בענף הזה להרבה מאוד שנים, אולי לעַד. הטלוויזיה הפינית חשפה את כוכבי הא"ק העולמית בצורה כל כך מוצלחת ומהנה, עד שהפכה באחת את ה- IAAF לגוף ספורטיבי עשיר כקוֹרַח ואת האתלטים המצטיינים הנמנים על שורותיו לזוכים בפרסים כספיים גבוהים. חלקם עשו זאת כפי שהתברר מאוחר יותר בעזרת שימוש בסמים ממריצים אסורים ובאמצעות סטרואידים אנאבוליים.

טקסט תמונה : שנת 1977. אנשי מועצת ה- IAAF, אחת הוועדות המארגנות החשובות ביותר בספורט הבינלאומי, בפגישה בדיסלדורף – מערב גרמניה בשנת 1977, ערב תחרות גביע העולם בא"ק בעיר. זיהוי הנוכחים בתמונה העומדים בשורה האחורית משמאל לימין : הולט (Holt), קאסל (Cassel), פראנסיס, מוריסון, דאסריו (Dasriaux). עומדים שורה אמצעית משמאל לימין : לי, אגאבאני, טאקאץ', ד"ר פרימו נביולו, וויצ'יק (Wieczisk), מוקורה. עומדים שורה ראשונה מלפנים משמאל לימין : סיר (Sir), דה- קוסטה, חומנקוב, אדריאן פאולן מהולנד (היה נשיא ה- IAAF  בשנים 1981- 1976), הולדר, דאנץ (Danz), לאמין דיאק (Lamine Diack) מסנגל, נשיא IAAF הנוכחי מאז 1999. (באדיבות IAAF – התאחדות הא"ק הבינלאומית).

משנולדה אליפות העולם הראשונה בא"ק בהלסינקי באוגוסט 1983 היא משכה אליה מייד את כל זרקורי הטלוויזיה הבינלאומית. זה היה מדהים. המפעל הקודם, זה של גביע העולם בא"ק דעך ונערך בפעם האחרונה באוסטרליה ב- 1985. לאחר מכן לא יסף. אליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 1983 הייתה הצלחה טלוויזיונית בינלאומית כבירה ודרמטית. הטלוויזיה הבינלאומית אמרה ב- 1983 הן לחזונו של פרימו נביולו ובאמת החל מ- 1983 החל ה- IAAF לגלגל סכומי כסף אדירים שצמחו למאות מיליוני דולרים ממנו נהנה האיגוד בגין תשלומי זכויות השידורים. ה- EBU שילם עבור זכויות השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי 83' סכום צנוע שנסב על 800.000 (שמונה מֵאוֹת אֶלֶף) דולר. ה- Share של הטלוויזיה הישראלית הציבורית עמד על 3000 (שלושת אלפים) דולר בלבד. סכום נמוך שהתבסס על השיטה הישנה של איסוף כספים בתוך איגוד השידור האירופי (EBU) עצמו שנקראה “Maximum Offer”. בשיטה הזאת כל רשת טלוויזיה ב- EBU מציעה את מירב התשלום שהיא מוכנה לשלם עבור זכויות השידורים של האירוע, אך להנהלת ה- EBU בהתייעצות עם ה- IAAF יש את הפררוגטיבה לקבל או לדחות את ההצעה. לתוך הקלחת המורכבת הזאת נכנסתי גם אנוכי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, והצעתי כמי שמייצג רשת טלוויזיה קטנטונת של מדינת ישראל החברה באיגוד סכום מרבי של סך העומד על 3000 (שלושת אלפים) דולר. ה- EBU קיבל את הצעתי. אף על פי כן חשב מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל באותה תקופה שזה סכום מוגזם. בעיניו זה נראה המון כסף. יוסף "טומי" לפיד ז"ל איש הדוֹר הישן סבר שהוועדות המארגנות הן שצריכות לשלם לטלוויזיה הבינלאומית מפני שהיא כמדיה לתקשורת המונים מסכימה להשקיע ממשאביה בכיסוי וצילום את אותם אירועי הספורט המדוברים שאינם הכי חשובים בעולמנו. כמובן שהסדר הטלוויזיוני העולמי היה שונה ורשתות הטלוויזיה נדרשו לשלם זכויות שידורים תמורת קבלת רישיון לצלם את אותם אירועי הספורט הרלוואנטיים שהציבור ביקש לראותם על מסך הטלוויזיה שלו. 3000 דולר נראו ליוסף "טומי" לפיד הון תועפות. הסכום נראה לו יקר למרות שהיה ברור שמדובר בסכום אפסי במונחי טלוויזיה. רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC שילמה עבור אותו האירוע זכויות שידורים בגובה של 1.500000 (מיליון וחצי) דולר. באותה שיחת הבהרה בין שנינו אודות המחיר ההוא נאלצתי לקחת את יוסף "טומי" לפיד ז"ל לעבר תורת היחסות של אלברט איינשטיין. "הכל יחסי בעולמנו. שלוש שערות על הראש זה מעט – שלוש שערות במרק זה המון", אמרתי ונימקתי לו את תורת היחסיות שלי : "3000 דולר הם סכום פעוט ומגוחך גם עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית לעומת מה שמשלמות רשתות טלוויזיה ציבוריות אחרות באירופה כמו ה- BBC הבריטי, RAI האיטלקית, ARD ו- ZDF הגרמניות, TVE הספרדית, A2F הצרפתית ואחרות. זאת הזדמנות חד פעמית שלא תחזור על עצמה שוב". יוסף "טומי" לפיד ז"ל חשש במשך כל חמש שנות כהונתו לקופת הרשות שהייתה עשויה כמסננת ציבורית ממנה דלף הכסף כמו מברז מים. בתפקידו רב האחריות כמנכ"ל רשות השידור שימש לא רק העורך הראשי אלא היה הנושא באחריות לביצוע חוק תקציב רשות השידור על כל היבטיו הכלכליים. אסור היה לו לחרוג אפילו באגורה. לבסוף הסכים עמי ונתן לי אור ירוק לצעוד עם הפקת הלסינקי 1983 שלי קדימה. חישוב פשוט מראה שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד טעה לחלוטין בחישוביו הכלכליים. שידרנו מאליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 83' כ- 17 שעות שידורים ישירים ועוד שלוש שעות תקצירים מוקלטים. עלות שעת שידור אחת עמדה על 150 (מאה וחמישים) דולר. על פי קריטריון ותמחיר טלוויזיוני מדובר בכלום. בחינם. זאת הייתה ההתחלה הצנועה. תמורת אליפות העולם ה- 2 בא"ק שהתקיימה ברומא באוגוסט / ספטמבר 1987 נדרשה הטלוויזיה לשלם סך של זכויות שידורים פי עשרים יקר יותר מזאת של הלסינקי 1983. ה- EBU דרש מאתנו סכום של 60000 (שישים אלף) דולר. אולם זה כבר התרחש בתקופת מנכ"ל רשות השידור הבא, אורי פורת ז"ל.

כאמור מייד בתום הפקת הלסינקי 1983 האמירו המחירים. בתוך פחות מעשוֹר שנים הם נסקו מעלה מעלה. בחוזה השידורים הבא שנחתם בין ה- EBU ל- IAAF לתקופה של שלוש שנים ב- 1985 + 1986 + 1987, ניאות איגוד השידור האירופי לשלם להתאחדות הא"ק הבינלאומית סכום של 4.000000 (ארבעה מיליון) דולר.

בחוזה השידורים של 1991 – 1988 (ארבע שנים) שילם ה- EBU ל- IAAF תשלום של 9.000000 (תשעה מיליון) דולר. שיא חדש נקבע בחוזה הארוך טווח לארבע שנים 1995 – 1992, בהן ניאות ה- EBU לשלם ל- IAAF סכום פנטסטי של 91.000000 (תשעים ואחד מיליון) דולר. השיא הזה נשבר בחוזה הבא שנחתם לתקופה של שש שנים, 2001 – 1995. ה- EBU שילם ל- IAAF סכום דמיוני של 135.000000 (מאה שלושים וחמישה מיליון) דולר. העובדה שאיגוד השידור האירופי הסכים לשלם סכומי עתק ל- IAAF מצביעה עד כמה ענף הא"ק הוא ספקטקולארי באירופה, מצטלם היטב בטלוויזיה, ונושא רייטינג למכביר. הא"ק על ענפיה השונים הייתה ענף ספורט אהוב באירופה הישנה. חלק מהמורשת הזאת הרכיב את אופייה ואת תרבות הצפייה בטלוויזיה של אירופה החדשה שלאחר מלחמת העולם ה- 2. המסורת הארוכה הזאת הגיעה לשיא חדש ב- 7 באוגוסט 1983 עם תחילתה של אליפות העולם הראשונה בא"ק בהלסינקי.

טקסט מסמך : 9 בדצמבר 1982. זהו המסמך המקורי של ה- EBU המאשר תשלום של הטלוויזיה הישראלית הציבורית על סך של 3000 (שלושת אלפים) דולר בלבד עבור זכויות השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה באוגוסט 1983 בהלסינקי. רשות השידור נדרשה לשלם פרוטות עבור אירוע על בספורט הבינלאומי, יפהפה, ואדיר ממדים. (המסמך באדיבות  EBU. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 6 בינואר 1983. זהו עמוד מס' 8 בחוזה הכספי שנחתם בין ה- EBU ל- IAAF (התאחדות ה-א"ק הבינלאומית) המאפשר ל- 36 רשתות טלוויזיה ציבוריות החברות באיגוד השידור האירופי לשדר את אליפות העולם ה- 1 בא"ק הלסינקי 1983 תמורת סכום גלובאלי של 800.000 (שמונה מאות אֶלֶף) דולר. ה- Share  של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהיא חברה מלאה ב- EBU עמד כאמור על 3000 (שלושת אלפים) דולר בלבד. (המסמך באדיבות  EBU. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : גרף עליית מחירי זכויות השידורים המצביע כמה שילם ה- EBU (בדולרים) ל- IAAF  מאז אליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה בהלסינקי בקיץ 1983. כעבור תריסר שנים מאז אליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 1983 ניאות ה- EBU לשלם ל- IAAF תמורת חוזה ארוך טווח בן שֵש שנים 2001 – 1996, סכום פנטסטי של  135.000000 (מאה שלושים וחמישה מיליון) דולר. הא"ק הבינלאומית כבשה לעצמה נתח גדול על מרקע הטלוויזיה הבינלאומי. אין דבר טלוויזיוני יפה יותר מא"ק במיטבה. לא בכדי מכנים אותה מלכת הספורט. (המסמך באדיבות  EBU. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מאוד רציתי, התעקשתי להפיק ולהעביר בשידורים ישירים את האירוע היפהפה של אליפות העולם ה- 1 בא"ק בקיץ 1983 בהלסינקי בירת פינלנד. זאת הייתה שאיפתי העליונה אך הייתי צריך לכלכל את צעדיי בזהירות מול מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל. הוא היה רגזן ולעיתים בלתי צפוי. הוא הצטייר פעמים רבות כאיש קצר רוח. בעיקר חשש מפני אירועי הספורט הגדולים שדרשו תשלומים עבור זכויות השידורים בניגוד לשידורי חדשות ואירועים פוליטיים המשודרים חינם אין כסף בטלוויזיה. היה זה יוסף "טומי" לפיד שביטל לאלכס גלעדי את שידורי גביע העולם של מונטריאול 1979 ואת הפקת אליפות אירופה לאומות בכדורגל ב- 1980 ואִפשֵר לי לאחר לכתו של אלכס גלעדי ל- NBC להפיק רק קמצוץ מתחרויות גביע העולם בא"ק של רומא 1981. ב- 16 בדצמבר 1982 הגשתי למנהל הטלוויזיה טוביה סער וליוסף "טומי" לפיד את הצעת השידורים של אליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 1983. הטקסט נכתב לטוביה סער אך כוון לעברו של יוסף "טומי" לפיד. שקלתי כל מילה ובררתי אותן בקפידה. הייתי צריך להיזהר בניסוחים זכר לימי המו"מ המורכב שלי עמו אודות הפקת שידורי הטלוויזיה של טורניר גמר גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982.

יוסף "טומי" לפיד ז"ל שלט ביד רמה ברשות השידור והתערב בכל פרט ניהולי ובתוכן השידורים. הוא התמנה למנכ"ל רשות השידור ב- 1 באפריל 1979. שיטות ניהולו ואישיותו הדינאמית לא מצאה חן בעיני רבים בטלוויזיה הישראלית הציבורית כבר מראשית המינוי. באפריל 1982 התפטר מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל מתפקידו בנימוק שיוסף "טומי" לפיד הכוחני מתערב לו כל הזמן בניהול השוטף. "אינני יכול עוד לעבוד עם טומי לפיד", אמר יצחק "צחי" שמעוני והניח את המפתחות על שולחנו של המנכ"ל. יוסף "טומי" לפיד לא הזיל דמעה. הוא גיחך ולעג למכתב ההתפטרות. הוא עבר כבר בחייו כמה דברים קשים יותר מסירובו של יצחק "צחי" שמעוני לעמוד בראש הטלוויזיה הישראלית הציבורית בנימוק שהוא יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור צנטרליסטי מִידַי. יוסף "טומי" לפיד לא התחנן בפני יצחק "צחי" שמעוני לחזור בו. הוא לא המתין אפילו קמעא והמליך מייד מֶלֶך חדש. את טוביה סער. טוביה סער היה איש אהוב. טיפוס של מנהל טלוויזיה צייתן ומסור לאיש שמינה אותו. יחסי הניהול יוסף "טומי" לפיד – טוביה סער היו הרמוניים ולא דמו משום היבט ליחסי העבודה הקשים ששררו בין מנכ"ל רשות השידור בקדנציה הקודמת יצחק לִבְנִי לבין מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן. בפברואר 1983 השלים יוסף "טומי" לפיד הדומיננטי את ההשתלטות הסופית שלו על בניין הטלוויזיה משמינה את יאיר שטרן למנהל חטיבת החדשות. צוות הניהול הבכיר הורכב עכשיו ממנהל הטלוויזיה טוביה סער, מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן, ומנהל חטיבת התוכניות צְבִי "צביקה" שַפִּירָא (בעבר מנהל רדיו גלי צה"ל). שלושתם היו אנשיו הנאמנים והממושמעים (מאוד) של מנכ"ל רשות השידור. יותר מזה הוא לא היה צריך. טוּבְיָה סַעַר, יָאִיר שְטֶרְן, וצְבִי שַפִּירָא פעלו במסגרת היררכית ולא סטו ממנה ימינה או שמאלה כְּהוּא זֶה.

יוסף "טומי" לפיד עורר אנטגוניזם רב בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית (הבניין ממוקם בשכונת רוממה בירושלים) עם מינויו למנכ"ל רשות השידור ב- 1 באפריל 1979. הגברדיה הוותיקה המובילה ורבת המוניטין בטלוויזיה הישראלית הציבורית כמו דן שילון, מוטי קירשנבאום, ירון לונדון, אלכס גלעדי ואחרים מאסו ביוסף "טומי" לפיד מבראשית (ו/או הוא מאס בהם. כל ניסוח טוב). חלקם יצאו בהצהרות קשות וחריפות בציבור ובעיתונות נגד יוסף "טומ" לפיד. אני זוכר היטב את ההתכתשויות נוטפות דיו שחור בין מנכ"ל רשות לפיקודיו הבכירים. הייתי עֵד להן. הן התנהלו במקביל לשיא תנופת ההפקה של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983, ומצאו את ביטויים בכתבה נרחבת שפרסמה העיתונאית גב' אורית שוחט ביום שישי – 7 בינואר 1983 במקומון התל אביבי הנפוץ "העיר" (הוצאת שוקן עיתון "הארץ"), וכותרתה על פי הצהרת מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד : "בתנאים הקיימים הטלוויזיה היא נהדרת" [1]. כותרות הריאיון שהעניק מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לגב' אורית שוחט כתבת המקומון "העיר" של תל אביב היו בוטות וחריפות. הוא התריס כלפי דן שילון ומוטי קירשנבאום, "בתנאים הקיימים הטלוויזיה היא נהדרת", והוסיף, "רק הפסאודו – קוסמופוליטיים שונאים את הטלוויזיה". לדן שילון הקדיש טקסט ייחודי, "דן שילון גמר את הסוס". על אנשי האופוזיציה בתוך שורות הטלוויזיה שהתנגדו למדיניות השידור שלו, אמר ללא כחל ושרק : "כל מי שאומר שהצרתי את צעדיו הוא בעצם עצלן שמתחפש לקדוש מעונה" והתכוון למרדכי "מוטי" קירשנבאום וירון לונדון. מוטי קירשנבאום התייחס למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד באירוניה ומשנדרש להשיב כגנד התקפותיו של מנכ"ל רשות השידור אמר בלשונו הייחודית טקסט שנון : "יוסף "טומי" לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה אולם לא ידע להרכיב אותה מחדש". דן שילון שהיה בימים ההם שַדָּר כדורסל שלי לא נשאר חייב. הוא השיב אֵש ללא פחד לעבר מקור הירי : "העובדות שוב לא מפריעות ליוסף "טומי" לפיד לספר את סיפוריו. כוחו של טומי לפיד בלשונו. במניפולציות פוליטיות קטנוניות ובהשמצות מאחורי גבו של אדם…התמודדות ישירה , דיון ענייני , ועשייה תוכניתית – אלה אינם מן הדברים המוכרים לו…במצבה העכשווי של רשות השידור הייתי מציע למַר טומי לפיד להסתכל אל הבית פנימה, ולנסות להתמודד בשפל העמוק שאליו הוא עצמו דִרדֵר את המוסד, במקום לגלגל את לשונו ולחפש תירוצים חסרי שחר". זה לא הזיז ליוסף "טומי" לפיד. הוא הגיב בביטול על האשמותיו של דן שילון נגדו. כך אמר לאורית שוחט [2] : "דן שילון שמספרים לי שהיה עורך חדשות יוצא מן הכלל לפני תקופתי , נכשל כישלון חרוץ בשליחותו לארה"ב. כששב לארץ הוא ראה שהממלכה שבנה לעצמו כבר לא שלו, והפרסטיז'ה שהייתה לו התנדפה לה בניו – יורק . הוא התיישב על התקן של ממורמר, ואני לא הייתי מוכן לקנות אותו בצורה הזאת. אז הוא מצא לעצמו פתרון אחר. זה לא הפסד גדול לטלוויזיה . הוא גמר את הסוס. אולי עכשיו הוא ימלא בטריות מחדש בשוק הפרטי".

הטקסט החריף ביותר שנרשם בזיכרון הציבורי והתגרה ביוסף "טומי" לפיד, היה זה שהפיק מוטי קירשנבאום שקבע בלשונו השנונה : "טומי לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה , אך לא ידע  להרכיבה  מחדש". בהזדמנות אחרת באחת ההפגנות ברשות השידור נגד יוסף "טומי" לפיד הניף מרדכי קירשנבאום שלט מחאה וצעק לעברו בגרון ניחר ובתנועות ידיים של פולני : "טומי לפיד תתפטר כבר, הזנית את הטלוויזיה". גם דן שילון ואלכס גלעדי תיעבו את מנכ"ל רשות השידור ועשו מעשה. אלכס גלעדי ארז את הפקלאות שלו בדרך לקריירה מזהירה ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC ובוועד האולימפי הבינלאומי (IOC). דן שילון עזב גם הוא את הטלוויזיה וחבר ליעקב לווינסון יו"ר בנק הפועלים. מוטי קירשנבאום וירון לונדון המשיכו להילחם ביוסף "טומי" לפיד אך הדבר לא הזיז לו ולא עזר להם מאומה. רשות השידור איננה מוסד דמוקרטי ויוסף "טומי" טומי לפיד הבוטה והחכם השיב מלחמה שערה וניצח את האופוזיציונרים. הוא נהנה מגיבוי מוחלט של שבעת אנשי הוועד המנהל של רשות השידור ובראשם היו"ר פרופסור ראובן ירון. המנכ"ל והיו"ר שיתפו פעולה ושמו את המורדים על ספסל המחליפים. למרות ההתנגדות החריפה למנכ"ל בתוככי הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא התחוללה כל מהפכה ברשות השידור. יוסף "טומי" לפיד לא רק שנשאר על כנו אלא הגביר את אחיזתו בטלוויזיה באמצעות טוביה סער. מוטי קירשנבאום התנבא אז ב- 1979 ואמר : "ימיו של יוסף "טומי" לפיד ברשות השידור ספורים". נבואתו זאת של מוטי קירשנבאום לא התגשמה מעולם. יוסף "טומי" לפיד השלים ללא קושי את תקופת כהונתו בת חמש שנים מ- 1 באפריל 1979 עד 1 באפריל 1984. ירש אותו אותו אורי פורת.

טקסט תמונה : סוף 1981 וראשית שנת 1982. אני מציב את דן שילון לאחר חזרתו מארה"ב להיות שדר כדורסל במשחקי כדורסל במשחקי גביע אירופה בכדורסל בהשתתפות מכבי ת"א. יורם ארבל נעלב וראה במינוי פגיעה בסמכותו כשדר מוביל של מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. זמן קצר לאחר מכן החליט דן שילון לנתק מגע מיוסף "טומי" לפיד ולנטוש לאלתר את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ואת רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : סופה של שנת 1982. זהו מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שנפנף מעליו את בכירי העיתונאים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. משנכנס בשערי רשות השידור ב- 1 באפריל 1979 הכריז בנחרצות בפני עיתונאי חטיבת החדשות סלוגן מנוסח באופן מעניין ובעל נוכחות : "אני רוצה טלוויזיה אובייקטיבית – אבל לא ניטראלית", והתכוון למאפיה השמאלנית שצמחה על פי השקפת עולמו בטלוויזיה הישראלית הציבורית יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון העניק גיבוי טוטאלי לאמירתו זאת ולפועלו הארגוני והתוכניתי של יוסף "טומי" לפיד.(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בתוך המציאוּת המורכבת הזאת פעלתי גם אני כממונה ועורך ראשי של שידורי הספורט . היה לי ניסיון קודם בניהול מו"מ מקצועי מורכב עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד , זה של תבנית הפקת שידורי גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982. ב- 16 בדצמבר 1982 נשלחה הצעת שידורי אליפות העולם בא"ק – הלסינקי 1983 לכתובתו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער אך הוא העביר אותה כצפוי מייד לידי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. ובאֶמֶת את המו"מ על הפקת פרויקט הלסינקי 1983 ניהלתי ישירות מול יוסף "טומי" לפיד. טוביה סער לא התערב. יאיר שטרן שהתמנה לנהל את חטיבת החדשות בפברואר 1983 התיישב על כיסאו כשההפקה הייתה גמורה ולא היה לו מה לומר. חלפו שנות דוֹר מאז חיברתי את מסמך הצעת השידורים של הלסינקי 83' (פרויקט שידור שהיה ללא ספק אבן דרך ונקודת מפנה בהתפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ) אך זיכרון הימים ההם לא דהה. החיטוט במסמכים מגלה כיצד הותיר מנכ"ל רשות השידור את רישומו וחוות דעתו על הצעות שידור שונות, ואיך תיקשר עם פיקודיו באמצעות הערות בכתב ידו המגושם והבלתי אסתטי על המסמך המקורי.

טקסט מסמך : 16 בדצמבר 1982. (עמוד מס' 1 מתוך 4) הצעה של תוכנית השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 כפי שתוכננה על ידי והועברה למנהל הטלוויזיהה ישראלית הציבורית מר טוביה סער. מנהל הטלוויזיה העביר אותה מייד למנכ"ל רשות השידור. יוסף "טומי" לפיד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כתב ידו של יוסף "טומי" לפיד ז"ל היה גַס ומסורבל. אותיות גדולות ולא משורטטות. אבל זאת הייתה אחת הדרכים שלו להשיב למנווטים את השידורים. שמחתי שהוא מתערב באופן אישי בפרויקט וסמכתי על שיקוליו המקצועיים של יוחנן צנגן סמנכ"ל הכספים. ניצבנו בפִתחו של עידן חדש.

טקסט מסמך : 16 בדצמבר 1982. (עמוד מס' 2 מתוך 4) הצעה של תוכנית השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 כפי שתוכננה על ידי והועברה למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר טוביה סער. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 16 בדצמבר 1982. (עמוד מס' 3 מתוך 4) הצעה של תוכנית שידורי אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 כפי שתוכננה על ידי והועברה למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר טוביה סער. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 16 בדצמבר 1982. (עמוד מס' 4 ואחרון מתוך 4) הצעה של תוכנית השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 כפי שתוכננה על ידי והועברה למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר טוביה סער. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי שהתקיימה בין 7 ל- 14 בחודש אוגוסט 1983 הייתה מבחן כוחות חשוב לאתלטים מכל העולם שנה לפני אולימפיאדת לוס אנג'לס 84' ומבחן שידור למחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. האתלטים הנפלאים שעמדו ליטול חלק באליפות ועתידים להופיע על מרקע הטלוויזיה הישראלית הציבורית כמו קָארְל לוּאִיס, סֵרְגֶיי בּוּבְּקָה, יָאן זֶ'לֶזְ'נִי, אֶוְולִין אָשְווֹרְד, מַארִיטָה קוֹך, מֶרְלִין אוֹטִי, יָארְמִילָה קְרָאטוֹחְוִוילוֹבָה, סְטִיב קְרָאם וסְטִיב אוֹבֶט, מֶרִי דֶקֶר, טִינָה לִילָאק, גְרֶטָה וָויְיץ, אֶדְוִוין מוֹזֶס, מלך האתלטים הבריטי דֵיילִי תּוֹמְפְּסוֹן ורבים אחרים הציתו את דמיוני. אין דבר יפה יותר על המִרקע מ- א"ק במיטבה. השידורים הישירים צלחו והיו איכותיים ומקסימים ראשית דבר הודות להפקה הפנטסטית והבלתי נשכחת, הפקה מדעית ממש, של הטלוויזיה הציבורית – ממלכתית הפינית YLE . הציבור הישראלי התאהב בהם. גם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל. בהלסינקי 83' ייסדתי את שידורי אליפויות העולם בא"ק בשידור הציבורי. בהלסינקי בירת הא"ק העולמית הנחתי את אבן הפינה לאליפויות הבאות. בהלסינקי 83' השתתפו גם שלושה אתלטים ישראליים. הרצה למרחקים ארוכים זהבה שמואלי, מרק הנדלסמן עולה חדש מארה"ב רץ ל- 800 מ', ורץ המרתון יאיר קרני (הפך מאוחר יותר לתזונאי מוכר ומוערך בישראל). זהבה שמואלי סיימה את ריצת המרתון לנשים במקום ה- 36 (מתוך 51 רצות) בזמן של 2:49.07 שעות. במקום הראשון זכתה גרטה ווייץ (Greta Waitz) אתלטית מנורווגיה שקבעה תוצאה של 2:28.09 שעות. יאיר קרני הפסיק את ריצתו בתחרות המרתון לגברים וכלל לא סיים את המירוץ. מַרְק הֶנְדֶלְסְמַן סיים את ריצתו ל- 800 מ' במקום הרביעי בבית השמיני המוקדם בזמן של 1:49.02 דקה ולא העפיל לשלב חצי הגמר .

המנכ"ל יוסף "טומי'" לפיד קיבל בתחילה בחשדנות את מַצֶגֶת השידורים המקיפה שלי הנוגעת להלסינקי 83' . את החשדנות שלוֹ כלפי ביטא וניסח בלשון מושחזת שקבעה : "היו ויהיו בינינו וויכוחים על היקף שידורי הספורט ועל הכספים העומדים לרשותנו לצורכי הספורט. אני נמנה עם חסידי השידורים הללו, אך עלי לראות את מִגבלותינו, בעוד שאתה נוטה מטבע הדברים לראות בכל כדור הארץ כדור משחק". לאחר שהתבונן ולמד אותה, אישר את הפקת השידורים הגדולה שלי עבור הצופים בישראל. הוא חשב כמוני (לשמחתי) שאליפות העולם בא"ק היא אירוע ספורט מספיק חשוב כדי לחשוף אותו בהרחבה בטלוויזיה הציבורית שהוא היה העורך הראשי שלה. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד היה לעיתים איש בוטה ושחצן שלא היסס ללעוג לאיכות הספורטאים הישראליים. ברגע של בוטות שלף מהבוידעם שלו עוד השתלחות כלהלן : "שלושת האתלטים הישראליים הם סיבה מצוינת לא לשדר את אליפות הלסינקי 83'. הרי שולחים אותם כדי לכבות את האור באצטדיון", ולא יסף. הייתה פאוזה ולפתע כן יסף : "אני מאשר לך יואש אלרואי את תוכנית השידורים שלך במלואה. גם אני אצפה בתחרויות. א"ק ברמתה הגבוהה היא אובייקט צילום נהדר. אני גם מאשר לך לשכור עמדת שידור באצטדיון בהלסינקי", ונפנה לדרכו. חלק מהסכמתו להיקף ההפקה נבע מהעובדה ששידורי הא"ק של הלסינקי 1983 לא נגסו ב- Prime time של הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

מר אלכס גלעדי שימש ב- 1983 כבר כסגן נשיא בכיר מצליח ומוכשר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC שזכה להערכת הבוסים שלו. בתוך שנתיים ימים בלבד התמנה לתפקיד יו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF. זהו אחד התפקידים החשובים והמשפיעים ביותר בתוך המערכת המורכבת הזאת של יחסי הגומלין בין הטלוויזיה הבינלאומית לבין הספורט הבינלאומי. כיסוי טלוויזיוני של אליפויות העולם בא"ק הוא המסובך ביותר עלי אדמות, מורכב עשרות מונים מכיסוי של משחקי כדורגל, כדורסל, או טניס. אלכס גלעדי היה מופקד על נושא טלוויזיוני סבוך. עולם הטלוויזיה הכיר בכישרונותיו. אך גם הוא יודה שבקיץ 1983 קיבל שיעור טלוויזיה מאלף מ- YLE.

באותו קיץ של 1983 סמוך למועֵד תחילת אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי ביקר אלכס גלעדי בישראל עם הבוס הישיר שלו שוֹן מֶקְמֶנֶס (Sean McManus) בן 28 אז, סגן הנשיא הצעיר ביותר בהיסטוריה של NBC ובנו של מגיש הספורט הוותיק רב המוניטין של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC, גִ'ים מֵקָאיי (Jim McKay). שם משפחתו המקורי של ג'ים היה McManus. שניהם, אלכס גלעדי ושון מקמנס שבו מטיול באילת ובדרכם חזרה לתל אביב חנו בירושלים. אלכס גלעדי ושוֹן מֶקְמֶנֶס התארחו לשעה קלה במשרדִי במחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים ביוני 1983. בעודי לוחץ את היד לפלא האמריקני הצעיר שון מקמנס שמישהו ב- NBC העניק לו סמכות כה גדולה בארגון וטיפול בתקציבי ענק, טכנולוגיה, וכוח אדם עיין אלכס גלעדי במסמך הצעת השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 שהגשתי למנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער. הוא עמד שם מופתע לרגע, ואמר : "יואשיש, הצעת שידורים נהדרת ומעניינת". לאחר שסיים לעיין בה הוסיף מייד : "אין לך שום סיכוי. יוסף "טומי לפיד לא יאשר אותה". לא המתנתי והשבתי לוֹ, "אלכס, טעות בידך, יוסף "טומי" לפיד אישר את הצעת השידורים הישירים במלואה".

הפקת השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק הלסינקי 1983 בידי אנשי הטלוויזיה הפינית הממלכתית  YLE מהווה ציון דרך חשוב בהתפתחות הכיסוי הטלוויזיוני של מה שמכונה, "מלכת הספורט", ענף ספורט אולימפי מרכזי וראשון במעלה. מאה רשתות טלוויזיה מכל רחבי העולם לרבות רשת NBC של אלכס גלעדי ורשות השידור של ישראל רכשו את זכויות השידורים של אירוע הספורט המדובר ביותר של שנת 1983. יוסף "טומי" לפיד סייע לי לפסוע פסיעה אחת חשובה קדימה ולהכניס רגל איתנה להפקה ראויה של אירוע ספורט פופולארי וויזואלי בטלוויזיה ובעל מוניטין עולמי. כמנכ"ל רשות השידור הוא מעולם לא הצטער על כך.

טקסט תמונה : שנת 1982. תמונה היסטורית. משלחת של רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC בראשותו של שון מקמנס (יושב ראשון משמאל) ואלכס גלעדי (עומד ראשון משמאל) חותמת על הסכם זכויות השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק הלסינקי 1983 עם נשיא IAAF האיטלקי ד"ר פרימו נביולו (יושב במרכז). עומד שני משמאל ההולנדי אדריאן פאולן הנשיא הקודם של IAAF  בשנים 1981- 1976. אלה צעדיו הראשונים של אלכס גלעדי ב- IAAF  שם זכה להצלחה מסחררת ומרחיקת לכת כאיש טלוויזיה אמריקני ובינלאומי. להלן זיהוי מסודר של הנוכחים בתמונה. יושבים משמאל לימין : שון מקמנס (Sean McMannus) מ- NBC, פרימו נביולו (Primo Nebiolo) נשיא IAAF, קארל אולאף הומן (Carl Olaf Homen) מפינלנד נשיא הוועדה המארגנת של הלסינקי 1983. עומדים משמאל לימין : אלכס גלעדי מ- NBC, ההולנדי אדריאן פאולן (Adrian Paulen) נשיא כבוד של IAAF, ג'ף קוקים (Geff Cockim) מ- NBC, פרדריק הולדר (Frederick Holder) נושא בתואר כבוד של IAAF Honorary Treasurer. (באדיבות IAAF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

עכשיו לאחר שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אישר את מבצע השידורים יכולתי לשלוח סוף כל סוף לגב' אָנֶמִי גֶנֶץ (Annemi Genetz) מנהלת משרד ה- Eurovision והקשרים הבינלאומיים בטלוויזיה הפינית YLE את הבקשות הטכנולוגיות שלי ואת צורת ההיערכות שלנו בעת השידורים. גב' אנמי גנץ אישה יקרה, אהובה, וסוּפֶּר- מקצוענית סייעה לי סיוע עצום בהפקת השידורים הישירים מהלסינקי לירושלים. רחשתי לה ולאנשי YLE סימפטיה והערכה רבה.

טקסט מסמך :  10 בינואר 1983. זהו המסמך המקורי שנשלח מטעמי לגב' אנמי גנץ (Annemi Genetz) מהטלוויזיה הפינית YLE המבקש לשכור עמדת שידור באצטדיון האולימפי בהלסינקי  +  קו שידור 4W  +  טלפון בינלאומי בעמדת השידור (לצורך תקשורת שוטפת ביני לבין השדר נסים קיוויתי וגם כ- Back up  לקו השידור). כל משאלותינו אושרו במהירות ע"י YLE. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 7 במארס 1983 קיבלנו את האישור הסופי להזמנות הלווייניות שלנו. הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה עכשיו כאחת מ- 40 רשתות הטלוויזיה המשתייכות לאיגוד השידור האירופי (EBU) ולאיגוד השידור המזרח אירופי (OIRT). הנה חלק מהמסמכים. ההתכתבות ביני לבין ה- EBU נעשתה בימים ההם באמצעות חליפת טלקסים. מִנְהֶלֶת התיאום של ה- EBU עשתה את עבודה כרגיל ביעילות ודייקנות. אנחנו נקראים בתכתובות IBA שהם ראשיה תיבות האנגליות של Israel Broadcasting Authority.

טקסט מסמך : 7 במארס 1983. מסמך ה- EBU  המפרט את השתתפותנו במערך השידורים הלווייני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 83' (עמוד 1 מתוך 3). אנחנו מסומנים באותיות האנגליות IBA (ראשי תיבות של Israel Broadcasting Authority). (ארכיון יואש אלרואי).

טקסט מסמך : 7 במארס 1983. המסמך הלווייני המקורי של EBU (עמוד 2 מתוך 3). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 7 במארס 1983. המסמך הלווייני המקורי של ה- EBU  הנוגע לזמני השידור הלווייניים של הרשתות השונות. (עמוד 3 מתוך 3). אפשר להבחין כאן שהטלוויזיה היוגוסלבית JRT הזמינה לעצמה 6 עמדות שידור כדי לשדר את אותו סיגנל השידור בשש שפות שונות לבני עמה בסלובניה, קרואטיה, סרביה, מקדוניה, בוסניה, ומונטנגרו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

היה ברור לי כי המועמד היחיד לשידור תחרויות אליפות העולם ה- 1 בא"ק הלסינקי 1983 הוא השַדָּר הדָגוּל ובעל הניסיון נסים קיוויתי. זאת הייתה גם הודעתי לבוס הישיר שלי יאיר שטרן. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אישר מייד את המינוי. הוא סירב לעומת זאת לבקשתי לשלוח את הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן להלסינקי 1983 בטענה שלרשות השידור אין כסף למותרות, וממילא הוא הפרשן מיותר ולא דרוש. נסים קיוויתי יכול להסתדר בלעדיו.

טקסט מסמך : 26 ביולי 1983. זהו המסמך המקורי המציב את נסים קיוויתי כשדר אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 83'. הוא היה גדול שדרי הא"ק של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בכל הזמנים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הצטיינות השידורים של הטלוויזיה הפִינִית, עושר ההפקה הטכנולוגית והלוגיסטית שלה , ויכולת העברת המוּלטי אינפורמציה שלה לכל רחבי תבל באמצעות היערכות טלוויזיונית רבת זרועות הייתה מרשימה מאין כמותה. הטלוויזיה הפינית (YLE) שינתה באורח דרמטי מקצה לקצה את היקף ואיכות השידורים הישירים בענף הספורט הייחודי והמרתק הזה. הלסינקי הייתה המִשְכָּן הטוב ביותר שד"ר פרימו נביולו יכול היה למצוא עבור המפעל היוקרתי החשוב שרק נולד, בעוד הטלוויזיה הפינית הציבורית YLE המצוינת משמשת אכסניית שידורים ראויה ונאותה ביותר. YLE שינתה את יחסן של רשתות הטלוויזיה בעולם לשידורי הא"ק הבינלאומית והקפיצה מייד את רַף התשלומים עבור זכויות השידורים של אליפויות העולם הבאות בא"ק לגבהים חדשים. עלותם האמירה באלפי אחוזים.

ד"ר פרימו נביולו היה צריך להודות לטלוויזיה הפינית הכישרונית והנפלאה, רשת שידור קטנה בסדר גודל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, שיצאה מגדרה והגיעה לקצה גבול היכולת האנושית והטכנולוגית שלה בהפקת טלוויזיה מושלמת ההיא בעידן ההוא של אליפות העולם ה- 1 בא"ק. אנשי הטלוויזיה הפינית YLE שגדלו על מסורת הא"ק בארצם פיתחו רעיונות כיסוי חדשים והפיקו והציבו סטנדרט צילום בינלאומי גבוה ביותר, סיגנל שידור איכותי שטֶרֶם נִרְאָה קודם לכן על מרקעי הטלוויזיה הבינלאומית. התקדמות ושגשוג טלוויזיוני מרשימים ביותר. הצדעתי להם. בפעם הראשונה בתולדות הכיסוי של תחרויות הא"ק בטלוויזיה הבינלאומית, הציבה הטלוויזיה הפינית בצורה כל כך מוכשרת ומקצועית מערך מורכב של ארבע ניידות שידור נפרדות ועשרים ואחת מצלמות כדי לכסות באופן עצמאי את התחרויות שחולקו לארבע קבוצות שונות בתוך האִצטדיון. הניידת הראשונה כיסתה את קבוצת המקצועות הראשונה שהורכבה מכל תחרויות הריצות. הניידת השנייה עסקה בכיסוי כל סוגי הזריקות, ההטלות, היידויים, וההדיפות. הניידת השלישית הוצבה באזורי תחרויות הקפיצות האנכיות שהן הקפיצה לגובה והקפיצה במוט, והניידת הרביעית הייתה אחראית על כיסוי הקפיצות האופקיות בבורות הקפיצה לרוחק והקפיצה המשולשת. זה היה חידוש הפקה עצום וחשיבה טלוויזיונית מצטיינת ו- מרחיקת לכת בימים ההם.

כל ניידת שידור שלחה את הסיגנל שלה בנפרד לחדר הבקרה המרכזי, שם ישב צוות ההפקה והבימוי בראשותו של בימאי העַל רָאיְימוֹ פִּילְץ. עליו היה להחליט איזו תמונה תוכנס על ידו בכל רגע נתון של התחרויות לסיגנל המשולב העולמי (Integrated Feed). זו הייתה תפישה טלוויזיונית חדשנית ומרחיקת לכת בחשיבתה המקורית של רשת שידור קטנטונת אך חושבת . צוות ההיגוי של פרוייקט השידור המסובך כלל את מנהל הפרוייקט א'הרה אלו (Aarre Elo), מהנדס הטלוויזיה הראשי גאי נורדלינג (Guy Nordling), עוזרו טולה מאיטיקאנן (Tuula Matikainen), מנהל החלקת הספורט ווייטו ראטיקאנן (Voitto Raatikainen), והמפיק – בימאי ראיימו פילץ (Raimo Piltz). צוות קטן שקיבל גיבוי טוטאלי מהנהלת רשות השידור שלו, ושינה לעַד את פילוסופיית הכיסוי ואופי ואיכות השידורים של תחרויות הא"ק בטלוויזיה.

טקסט תמונה :  קיץ 1983. זהו תרשים ההפקה הטלוויזיונית של YLE ומערך ניידות השידור המסביר את צורת הכיסוי של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983, פרישת ארבע ניידות השידור על מצלמותיהן באִצטדיון, והעברת סיגנל השידורים ל- IBC בהלסינקי. הניידת הראשונה ושמונה המצלמות שלה (8 – 1) כיסו את כל תחרויות הריצה על המסלול. הניידת השנייה וארבע מצלמות (12- 9) כיסתה את תחרויות הדיפת כדור הברזל , זריקת דיסקוס , יידוי פטיש, והטלת כידון. הניידת השלישית ושלוש מצלמות (15- 13) כיסתה את תחרויות הקפיצות האנכיות, קפיצה לגובה וקפיצה במוט. הניידת הרביעית ושלוש מצלמות (18- 16) כיסתה את תחרויות הקפיצות האופקיות, קפיצה לרוחק וקפיצה משולשת. תחרויות ההליכה וריצות המרתון שהתנהלו מחוץ לאִצטדיון האולימפי (למעט הזינוקים וההגעות הנעשים בתוך האִצטדיון האולימפי) צולמו ע"י צלמים רכובים על אופנועים ומצלמות מהליקופטרים. סיגנל השידורים הועברו ל- IBC באמצעות הליקופטרים. זאת הייתה הפקה נועזת שגילמה בתוכה רעיון טלוויזיוני ראשוני מרשים. בפעם הראשונה הופקדו ארבע ניידות שידור נפרדות וארבעה בימאים שונים הוצמדו על כיסוי המקצועות השונים. עליהם הופקד בימאי עַל שהיה האחראי הראשי על ניתוב התמונה הרלוואנטית ל- Integrated Feed. (באדיבות  YLE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מבצע קידום שידורי אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 בטלוויזיה הישראלית הציבורית קיבל תנופה ועידוד גם מהעיתונות הכתובה. בפעם הראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית היא נערכה להפקה ושידורים ישירים מהשטח של אירוע א"ק הנמשך שבוע ימים ולא הסתפקה עוד ב- Highlights מוקלטים וקצרצרים. ליוסף "טומי" לפיד ז"ל יליד אירופה הישנה היה חלק רב בעיצוב תרבות הצפייה בשידורי הא"ק הבינלאומית בטלוויזיה הישראלית הציבורית, הרחוקים מהרגלי הצפייה של הציבור הישראלי בכדורגל.

ידעתי שאני מנווט נכון ונמצא במסלול הנכון, בדרך הנכונה, המובילה את הטלוויזיה הישראלית הציבורית לעבר אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. הכנתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד דו"ח הפקתי וטכנולוגי מפורט כיצד ביצעתי את משימת השידורים של הפקת שידורי הטלוויזיה את אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי באוגוסט 1983. ביקשתי ממנו שיודה באופן אישי ברמת הניהוּל שלו לאנשי הטלוויזיה הממלכתית הפינית YLE שעשתה עבודה חדשנית וכבירה. דיווחתי לו בפרוֹטרוֹט באמצעות הממונים עלי (טוביה סער מנהל הטלוויזיה ויאיר שטרן מנהל חטיבת החדשות) כיצד שידורי הלסינקי 1983 תרמו והשפיעו מההיבטים הטלוויזיוניים השונים על מחלקת הספורט ועלי באופן אישי כמנווט ראשי ועל חטיבת ההנדסה. באותה שיחה ארוכה הסברתי לו איך אני מתכּוֹנן, מתכנֵן, מפיק, ומנווט בעקבות הלסינקי 83' את שידורי אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 הממשמשים ובאים. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הקשיב לניתוח שלי. אני יודע שאהב והעריך אותי. אולי גם בגלל שמנהלת לשכתו גב' רוחמה איילון הבלתי נשכחת רחשה לי הערכה ושמרה שהדלת המובילה אל מנכ"ל הרשות תישאר פתוחה עבורי. הקשר שלי וערוץ ההידברות עם לשכת המנכ"ל והמנכ"ל עצמו לא היה אישי אלא התבסס על מקצוענות . לא הייתה כאן כאן כל חֲבֵרוּת. בהיותו מנכ"ל של רשות שידור כל כך מורכבת מהיבטי הניהול של תוכן, כוח אדם, ומחסור כרוני בממון לא פיתח יוסף "טומי" לפיד יחסי אחווה עם עובדיו. הוא היה צריך לנַהֵל ולמַנְכֵּל ולא להיות חבֵר. יוסף "טומי" לפיד סמך עלי כי גם תוכניות הטלוויזיה הבינלאומיות שאני הוגה ובונה אותן לטווח ארוך יכוסו כהלכה ובאופן מדויק וקפדני, יצדיקו את ההשקעה הכספית, ויניבו את הרייטינג המצופה. אין לי ספק שהבין כי "אליפות הלסינקי 1983" נקרתה לו בדמות יהלום שידור והמאמץ הצדיק את עצמו. הופתעתי כשמצא צורך להביע את הערכתו האישית לי בכתב בתוקף תפקידו כמנכ"ל רשות השידור. זה היה מעשה חריג לחלוטין. יוסף "טומי" לפיד נטל לעצמו פסק זמן קצר והדפיס למעני טקסט הערכה. הוא חרג מהנוהל המקובל והתכתב עמי מבלי לשתף את הבוסים הישירים שלי יאיר שטרן וטוביה סער. זה היה ב- 25 באוגוסט 1983 [6].

מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן הקדים במכתב הערכה משלו את מסמך מנכ"ל רשות השידור. הנהו כלשונו.

טקסט מסמך : מכתב הערכה של מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן המתייחס לשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הנה המִסְמַך המקורי של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל כלשונו. זהו מכתב ההערכה ששלח לי לאחר שהבין כי נקרה לידו יהלום שידור בדמותם של שידורי הא"ק העולמיים ברמתם הגבוהה, במדינה מוכית כדורגל. בהיותו עיתונאי רב גוני הכיר בכך ששידורי אליפות העולם ה- 1 בא"ק באוגוסט 1983 בהלסינקי היוו תרומה בעלת חשיבות טלוויזיונית – תרבותית לצופיה בישראל. בנוסף לכל אלה הוא כעיתונאי הבין את חשיבות השידור מהשטח ממוקד ההתרחשות ואישר לי לשכור עמדת שידור לנסים קיוויתי באצטדיון האולימפי בהלסינקי.

טקסט תמונה : 25 באוגוסט 1983. מסמך בעל חשיבות היסטורית. לראשונה בתולדות רשות השידור אני מצליח לשכנע את מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בצורך למסד ולהפיק במשך שמונה ימים בשידורים ישירים את אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 ולקבעם בלוח השידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד כותב לי מכתב הערכה בתום מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של אליפות העולם ה- 1 בהלסינקי באוגוסט 1983. כרגיל הושרה וטובל טקסט המסמך בהערות, הומור, ועוקצנות של כותבו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אורותיה של העיר לוס אנג'לס ריצדו מרחוק. בעוד אחד עשר חודשים היא תארח את האולימפיאדה ב- 23 של העידן החדש. הייתה לי עוד המון עבודה להכין ולעשות.

סוף פוסט 520. הועלה לאוויר ב- 25 ביולי 2015