הערה 1 : הַבְּלוֹג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הַבְּלוֹג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרת רווח כספי ו/או לצורך פרסום אישי. הוא מוגש בחינם לקוראים.

הערה 3 : המחקר והכתיבה שנפרסים לאורך 17 שנים מאז 1998 טרם נגמרו. הם אמורים להסתיים ב- 2019. סדרת 13 הספרים "מהפכת המֵידָע הגדולה בהיסטוריה" אמורה לצאת לאור לכל המאוחר ב- 2020. לצורך המחקר והכתיבה ראיינתי במשך 17 שנים כ- 2200 אנשים בארץ ובעולם הקשורים לתעשיית הטלוויזיה המקומית והבינלאומית. ברשימת האישים הארוכה שעמם שוחחתי כלולים גם שמותיהם (לא לפי סדר החשיבות) של אלוף במיל. אלעד פלד, איתמר גבתון (בנו של חנוך גִבְתוֹן ז"ל), פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ, לואיס "לואי" לֶנְטִין, סטן גֶרֶנְדֵיְיזִי, ג'וזף "ג'ו" סטרן, הרברט "הֶרְבּ" קְרוֹסְנִי, פרופסור ראובן ירון ז"ל, פרופסור שלמה אהרונסון, רחל רונן (אלמנתו של יוֹרָם רוֹנֵן ז"ל), שרגא מרחב, "פונצי" הדר ז"ל, בוב גולדמן, דוד "דודו" הירשפלד ז"ל, אלכס גלעדי, מוטי קירשנבאום ז"ל, דן שילון, ארנון צוקרמן, יצחק לבני, צבי גיל, גבריאל "גָבִּי" שֶקֶל ז"ל, אברהם יצחק נָגֶל ז"ל, יצחק "איציק" גינת, חיים יבין, עוזי פֶּלֶד, ארנון צוקרמן, יוחנן צנגן, יגאל לוסין, גדעון דרורי ז"ל, חנוך ברטוב, ירון לונדון, שמואל אלמוג ז"ל, חגי פינסקר ז"ל, נקדימון "נַקְדִי" רוגל ז"ל, ישעיהו "שייקה" תדמור, חגי מאוטנר, יפה מישורי, רוחמה איילון, גִיל חוֹבָב (בנו של משֶה חוֹבָב ז"ל), יאיר שטרן, עודד בן עמי, יצחק "צחי" שמעוני ז"ל, מנחם וולף, דובל'ה גולדשטיין, דוב גולדשטיין ז"ל (עיתונאי בכיר ב- "מעריב"), טוּבְיָה סַעַר, אֵלִימֶלֶך רָם ז"ל, יוסף "טומי" לפיד ז"ל, יצחק לבני, אורי פורת ז"ל, אריה מֶקֶל, אליהו בן עמרם, ישראל דורי, יוחנן צנגן, יוסף ביניא, יצחק נבון ז"ל, הספרדי מנואל "מנולו" רומרו, הנורווגי יארלה הויסאטר, הגרמני אלברט שארף, הבריטי ריצ'ארד באן, הבריטי אלאן הארט, הבריטי ג'ונתן מרטין, הבריטי גרג דייק, האמריקני באד גרינספאן ז"ל, האמריקנית נֶנְסִי בֶּפָה, הפורטוגלית מנואלה פוּרְטָאדוֹ, המכסיקני אָמָאוֹרִי דָאוּמָאס, הארגנטיני מאסימו גָארְפִינְקֶל ז"ל, ועוד רבים, רבים, רבים אחרים בארץ ובעולם.

—————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 559 : הועלה לאוויר ביום רביעי – 2 בדצמבר 2015.

—————————————————————————————-

פוסט מס' 559. הפרזות ופרפרזות. פוסט מס' 559. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את השידור הציבורי בטלוויזיה וברשות השידור. עזבתי בטריקת דלת כאות מחאה נגד מינויו המופרך של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. בטרם טריקת הדלת ולמרות שניצבתי בפני חתימה על חוזה עבודה אישי בערוץ 1 עד אולימפיאדת בייג'ינג 2008 (כולל) אמרתי לאותו יוסף בר-אל שהיה מועמד וודאי ובלעדי לתפקיד מנכ"ל רשות השידור (במקום רן גלינקא שהודח) מטעמו של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן כלהלן : "אותה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון שממנה אותך למשרה הרָמָה ומציבה אותך כעת בפסגת בשידור הציבורי (על פי המלצתו החמה של הממונה על ביצוע חוק רשות השידור השר רענן כהן), היא גם זאת שתעיף אותך משתגלה מי אתה ותחשוף את פרצופך האמיתי", ונפניתי ממנו לעַד. יוסף בר-אל התמנה למ"מ מנכ"ל רשות השידור במארס 2002 כאמור במקומו של רן גלינקא שסולק באופן אישי ע"י ראש הממשלה אריאל שרון. ב- 2 ביוני 2002 קבעה ממשלת ישראל כי יוסף בר-אל ישמש מנכ"ל קבע של רשות השידור במשך חמש השנים הבאות עד 2 ביוני 2007 (!). ובאמת, עובדה שאותה הממשלה ואותו ראש ממשלה שמינו את יוסף בר-אל לתפקיד העיתונאי הבכיר, הדיחו וסילקו אותו כעבור שלוש שנים ב- 2 במאי 2005 מכהונתו הרמה באשמת שחיתות ושוחד מסך (ראה ארכיון הממשלה). בפעם הראשונה בתולדות רשות השידור ובהיסטוריה של מדינת ישראל הודח מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מרדכי "מוטי" קירשנבאום ז"ל (2015 – 1939)

או טו טו חולפים להם הימים וחודשים ימים מאז מותו הפתאומי של מוטי קירשנבאום ז"ל ב- 25 בספטמבר 2015. ככל שינקפו הימים, החודשים, והשנים יתברר כי חסרונו של מרדכי "מוטי" קירשנבאום ז"ל יורגש יותר ויהיה עמוק יותר משסָבְרוּ תחילה. שסע הגעגועים אליו ולערך אישיותו התקשורתית והטלוויזיונית החיונית רבת הצדדים ילך ויגדל, ו- יגבר ביחס ישר להתרחבות טווח הזמן מתאריך מותו. מוטי קירשנבאום היה אזרח ועיתונאי בעל מצפון ואמיץ לב. זה בלט כמובן בתחום עיסוקו רב השנים בתקשורת רחבת ה- ממדים : טלוויזיה, רדיו, עיתונות כתובה, וגם ב- תיאטרון. הוא היה כל חייו איש בעל יושרה ציבורית עילאית. מוטי קירשנבאום נמנה על אותה חבורת אנשים שהפכה את חיינו בארץ ישראל ל- בעלי ערך ו- כדאיים. הוא מת בן 76 במושב מכמורת ב- י"ב תשרי תשע"ו – 25 בספטמבר 2015. מוטי קירשנבאום מת. הוא לא יחזור עוד. זיכרונו לא יישכח ולא ימוש ממני (!).

טקסט תמונה : 1976 – 1974. ימי "ניקוי ראש". מוטי קירשנבאום ז"ל (משמאל) יחדיו עם חיים יבין (מימין) והשחקן טוביה צפיר (בתווך). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הפרזות ופרפרזות (1). פוסט מס' 559. כל הזכויות שמורות.

ליגת העל בכדורסל. שידור ישיר בערוץ 1 (יום שני – 30 בנובמבר 2015) מאולם "עין שרה" בנהריה את המשחק הפועל נהריה – מכבי ת"א 70:76. % 4.5 בטבלת המדרוג הארצית. רייטינג גבוה יחסית שמוכיח עד כמה המותג שקוראים לו מכבי ת"א טבוע עדיין עמוק בזיכרון הקולקטיבי של הציבור. 

ליגת העל הישראלית בכדורסל רוויית כמות ענקית של עשרות רבות מאוד של שחקני כדורסל אמריקניים בינוניים ונעדרת כמעט לחלוטין שחקני כדורסל ישראליים תוצרת כחול – לבן. הליגה הזאת איננה רק משעממת ונטולת עניין וחסרת הזדהות. היא גם לא צודקת מההיבט הלאומי ומצביעה על ניהול שגוי ומתמשך של איגוד הכדורסל. נכון שאפשר להסתתר מאחורי תירוץ הגלובליזציה אולם מדיניות היבוא ופתיחת שערי הכדורסל הישראליים בפני כל דיכפין מביאה קץ מר ונמהר על כישרונות הנוער הישראלי בתחום המשחק הקונקרטי ועל הכדורסל הישראלי בכללו. השחיקה איננה דבר חדש. היא החלה לפני שנים. זה כמובן רק עניין של זמן עד שהארוזיה האמריקנית תְּאָכֵּל את הכדורסל הישראלי לגמרי ותבטלו כליל. הכדורסל הישראלי איננו הסְנֶה הַבּוֹעֵר באֵש שלא אוּכָּל. הזָמָר שלום חנוך חיווה בזמנו את דעתו אודות הציבור בשירו "משיח לא בא". הציבור הישראלי איננו מבין כי הוא חוזה כבר שנים בתהליך ממושך של כליית הכדורסל הישראלי. מעניין את זקנתי כי אמש ניצחה מכבי חיפה על שלל שחקניה האמריקניים את נס ציונה שרווייה אף היא בהמון שחקנים אמריקניים שמשחקים בשורותיה, 57:74. גם לא נוגע לי כלל ניצחון החוץ של בני הרצליה עם עֵרֶב רב של אמריקניים על האמריקניים של קריית גת 71:68. לעומת זאת אני מוצא עניין בשידור הישיר של ערוץ 1 את המשחק הפועל נהריה – מכבי ת"א 70:76, לא בגלל הרמה ולא בשל האיכות, אלא מפני המשך המסע של ריסוק וניתוץ מותג הנצַח של מכבי ת"א ע"י הקבוצות הקטנות. דומה כי הליגה כולה קמה על מכבי ת"א כדי לכַלוֹתָה.

טקסט תמונה : יום שני – 30 בנובמבר 2015. אולם הכדורסל "עין שרה" בנהריה. התבוננות מעניינת של סימה כהן בימאית השידור הישיר של ערוץ 1 אמש בעת ההתמודדות הפועל נהריה – מכבי ת"א 70:76 : היא מעלה לאוויר נערה מניפה אל על את הלוגו הנצחי של מכבי ת"א, סמליל שכל הליגה עושה יד אחת כדי להתנקש בו ולקעקע אותו. (צילום ב- iphone ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1).  

נוצר כאן פאראדוקס. מכבי ת"א מחזיקה לבדה את מירב העניין והסקרנות בליגת העל הישראלית בכדורסל בגלל ההיסטוריה והמוניטין העצום שלה, בעיקר כשהיא משחקת ונכנעת לקבוצות הקטנות והעניות. מכבי ת"א מושכת תשומת לב כשהיא מנצחת ותשומת לב כפולה כשהיא מפסידה. היא מעניינת כשהיא זוכה ומרתקת כשהיא מובסת. הרייטינג של ערוץ 1 מאמיר כשהוא משדר ישיר את משחקיה של קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בליגת העל ויורד כשהוא עוסק בקבוצות אחרות. עכשיו אתה תמה מתי היא תיפול שוב יחדיו עם שני מנהלי העל שלה חתן פרס ישראל שמעון מזרחי והתעשיין דייוויד פדרמן, כשם שמעדה אשתקד. ניצחונותיה של מכבי ת"א בליגת העל הישראלית בכדורסל מתקבלים כרוטינה, כדבר שהוא כמעט מובן מאליו, מאידך התבוסות שלה נתפשות כ- "משחקי כדורסל מרתקים". אפשר להבין במידה רבה את השַדָּר המוביל של ערוץ 1 אורי לוי מתלהב, מבלפף, ו- מכריז בצהלה למיקרופון שלו לאחר תבוסת מכבי ת"א ל- הפועל נהריה 70:76 "…הסיפור כאן פשוט יוצא מהכלל…כל כך הרבה אופי במשחק של נהריה…מה נגיד מה נאמר יש לנו כדורסל נהדר…באמת יש לנו כדורסל נהדר כאן בארץ…". הוא מפריז. איזה סיפור יוצא מהכלל ואיזה נעליים. מדובר בבלוף. אינני מתרשם מהתיאור המחמיא שלו. מדובר בכדורסל כלל לא מרשים. מכבי ת"א היא ברגע זה קבוצה מחורבנת. אין כאן שום כדורסל מלהיב, בטח לא נהדר, ולדאבון לב וודאי לא ישראלי אותנטי. אתה עֵד לקמילתו של הכדורסל הישראלי המקורי. יום אחד עוד תקום וועדת חקירה.

טקסט תמונה : יום שני – 30 בנובמבר 2015. אולם הכדורסל "עין שרה" בנהריה. צוות ערוץ 1 האחראי על השידורים הישירים של המשחקים המרכזיים בליגת העל הישראלית בכדורסל : השדר המוביל אורי לוי משמאל והפרשן גור שלף מימין. מכבי ת"א היא עדיין הקבוצה הטובה בארץ ועדיין מטילה צל ענק בהווה ובעבר כל הכדורסל הישראלי לדורותיו. לכן לרוע המזל ליגת העל הישראלית מעניינת רק משהיא ניגפת על ידי הקבוצות הקטנות והעניות ממנה בתקציב, כוח אדם מקצועי ומיומן, וקהל אוהדים. (צילום ב- iphone ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1).

טקסט תמונה : 11 בינואר 2001. היכל הספורט ביד אליהו. קפטן מכבי ת"א מר גור שלף מתראיין אצל אמיר בר שלום הכתב הנמרץ ו- שדר הקווים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בתום המשחק מכבי ת"א – פזארו איטליה, לאחר שקלע את סל הניצחון בשנייה האחרונה ממסירה נאה ומדויקת של אנת'וני פארקר. גור שלף ייצג אז את רוח מועדון הפאר של מכבי ת"א, אווירת הקרבה ונאמנות שאיננה קיימת עוד בעונת 2016 – 2015. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הסטטיסטיקה חושפת את כל חולשותיה של מכבי ת"א במשחק התבוסה שלשום נגד עירוני נהריה ומעידה עליה כי למרות היותה עדיין הטובה בארץ היא פגיעה פיזית ומוֹרָלִית. מכבי ת"א קולעת רק 6 פעמים מ- 17 ניסיונות לשלוש (% 35.3). גם נהריה איננה מדויקת, 6 מ- 17 לשלוש. מכבי ת"א קולעת 19 פעמים בלבד מ- 49 זריקות לשתיים (% 18.4). נהריה מדייקת ב- 24 קליעות מתוך 44 ניסיונות ((% 54.5). מכבי ת"א פוגעת 18 פעמים מ- 24 זריקות עונשין (% 75). נהריה 10 מ- 15 בעונשין (% 66.6) מכבי ת"א מאבדת 15 כדורים בשלבים שונים של המערכה. נהריה מאבדת רק 9 כדורים. נהריה חוטפת 15 כדורים למכבי ת"א בעוד מכבי ת"א חוטפת לנהריה רק 6 כדורים. מכבי ת"א היא קבוצת כדורסל מבולגנת שנופלת כמעט בכל הפרמטרים מעירוני נהריה. המשחק מרתק רק מפני שמכבי ת"א ניגפת. % 90 ממשחקי ליגת העל הישראלית אינם מעניינים את הציבור בארץ. מדובר ברייטינג ארצי שולי שנע בדרך כלל בין % 2.5 ל- % 3.3. נכון ש- 2500 צופים מאכלסים את אולם הכדורסל בנהריה בעת התמודדות קבוצתם נגד מכבי ת"א אולם מדובר בעניין שמגלה הקהילה המקומית בנציגה שלהם בליגה הישראלית. מדידת הרייטינג של וועדת המדרוג הארצית רחוקה מ- להחמיא לשידורי הכדורסל של ערוץ 1. מאמן הפועל נהריה אריק אלפסי השתמש לפחות פעמיים במונח "אופי" בעת הריאיון שהעניק בתום הניצחון לשדר הקווים של ערוץ 1 מר ליאב נחמני. בהגדרתו "נהריה הציגה אופי" ניסה לרומם את איכות הכדורסל שהפיקה קבוצתו הפועל נהריה נגד מכבי ת"א, אולם לא הסביר ולא ניתח מה טומן בחובו המושג הנעלם "אופי" ואלו תְּשוּאוֹת ויתרון הוא מעניק : יכולת ? כישרון ? תיאום ? פוטנציאל וידע לתרגם את היכולת האפשרית ליתרון בעת מאבק שווה כוחות ? רוח צוות ? נכונותו של הפרט לתרום לטובת הכלל על חשבון תצוגה אישית שלו ? מניית עירוני נהריה תחת שרביט אימונו של אריק אלפסי צברה שלשום תשואה מול קבוצה לא מאורגנת שמאבדת את הזכות לרווחים בקצב מטורף וגם סך של 15 (חמישה עשר) כדורים במהלך ההתמודדות מבלי שהיא כפויה. מכבי ת"א מפגינה כדורסל מפוזר רווי המון שגיאות, עליה מנצח מאמן קרואטי טירון בשם ז'אן טבק נטול קבלות לא רק כ- מאמן, אלא בראש וראשונה כ- מנהיג. אישי כדורסל כמו רלף קליין, יהושע רוזין, אלכסנדר גומלסקי, רד אוורבאך, פיל גקסון ואחרים נשאו גם הם את התואר מאמן. ז'אן טבק נושא אף הוא את התואר מאמן אולם זה איננו אותו הדבר.

טקסט תמונה : יום שני – 30 בנובמבר 2015. אולם הכדורסל "עין שרה" בנהריה. מנהל קבוצת מכבי ת"א המובסת הקרואטי מר ניקולה וויצ'יץ' וחלק מהספסל המובס שלו ושל המאמן הנוכחי מר ז'אן טבק. שני משמאל מס' 3 זהו הנער הקרואטי דראגאן בנדר (בן 17, גובה 2.13 מ') שעד כה לא הוכיח באיזו זכות הוא נמנה על סגל הקבוצה. מס' 1 זהו גורדדן פארמאר. מס' 32 הוא טרוור אמבקווה. (צילום ב- iphone ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1).      

טקסט תמונה : יום שני – 30 בנובמבר 2015. אולם הכדורסל "עין שרה" בנהריה. תמונה מעניינת שבחרה הבימאית סימה כהן להראות לצופי ערוץ 1. שחקני מכבי ת"א ניגפים בפני שחקני נהריה 70:76 אולם אינם שוכחים את הנימוסים הטובים של החלקות כפות הידיים ביניהם למרות התבוסה. אייק אופייבו (מס' 21) מחליף צ'פחות ניחומים עם חבריו לקבוצה. קיצוני מימין זהו יוגב אוחיון. משמאל בז'קט ומרכיב משקפיים זהו עוזר מאמן מכבי ת"א, רפי בוגטין. (צילום ב- iphone ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1).

הפרזות ופרפרזות (2). פוסט מס' 559. כל הזכויות שמורות.

ליגת העל בכדורגל. שידור ישיר בערוץ 1 (יום ראשון – 29 בנובמבר 2015) מהאצטדיון בנתניה את המשחק מכבי ת"א – בני יהודה 0:4. % 8.8 בטבלת המדרוג הארצית. 

אני אוהב את צוות השידור של ערוץ 1 עמיחי שפיגלר + מוטי איוואניר ונהנה לארח את שניהם מעת לעת בסלון ביתי. עמיחי שפיגלר הוא שַדָּר הכדורגל המוביל בצוות ומוטי איוואניר הוא הפַּרְשָן שלו. מדובר בצוות שידור אמין בעל שכל ותבונה, רציני שאיננו מפזר חיוכים בחינם, ובקי ביותר בחומר השידור שלו. ה- Interactive, קשר הגומלין ביניהם – פורה (!). אתה מוצא את עצמך קשוב ומאמין לשניהם. משב הרוח המרענן שהביאו עמם עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר מחק לחלוטין את זיכרונם של יורם ארבל ודני נוימן. אולם צוות הטלוויזיה המוכשר הזה עמיחי שפיגלר את מוטי איוואניר הוא חסר עתיד טלוויזיוני גם מפני שהמחר של ערוץ 1 כרשת טלוויזיה מהותית, חיונית, ונדרשת לצפייה לוט בערפל ואיננו ברור. וגם מפני שלערוצי הטלוויזיה בארץ לא יהיה דַחַף ו/או הֲנָעָה לשמר את שניהם כצוות שידור פרמננטי ולשלם להם משכורת בהתאם. רשתות הטלוויזיה יעדיפו תמיד להעסיק אותם על בסיס זמני ו/או מזדמן. בשעתו בראשית עשור ה- 80 של המאה הקודמת ניסיתי להעלות על חוזה את פרשן הכדורסל שלי אריה מליניאק אולם שני המנכ"לים שלי דאז יוסף "טומי" לפיד ז"ל ואורי פורת ז"ל וסמנכ"ל הכספים יבד"ל יוחנן צנגן התנגדו. יוסף "טומי" לפיד היה קיצוני מבין השניים. "יואש אלרואי אתה מגזים עם הפרשנים שלך. יורם ארבל ונסים קיוויתי יכולים להסתדר מצוין בלעדיהם", סנט בי שוב ושוב. אותו כנ"ל היה עם פרשן הכדורגל שלי אבי רצון בעשור ה- 90 של המאה הקודמת. שני המנכ"לים של אריה מקל ובד"ל ומוטי קירשנבאום ז"ל וסמנכ"ל הכספים מוטי לוי העדיפו לשלם לו Per פעילות. אציין למען קוראי הבלוג הצעירים כי אריה מליניאק ואבי רצון הניחו בשעתו את יסודות פרשנות הכדורסל והכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית. בתקופת שירותי הארוכה בת 32 שנים את השידור הציבורי עבדו לצדי לא מעט פרשנים בשני ענפי הספורט העיקריים של מדינת ישראל כדורגל וכדורסל, אולם הם אריה מליניאק ואבי רצון היו הטובים ביותר, כל אחד בתקופת הזמן שלו.

טקסט תמונה : יום ראשון – 29 בנובמבר 2015. אצטדיון הכדורגל של העיר נתניה. משמאל, עמיחי שפיגלר. מימין, מוטי איוואניר. מדובר בצוות שידור אמין בעל שכל ותבונה, רציני שאיננו מפזר חיוכים בחינם, בקי ביותר בחומר השידור שלו, מכין היטב את שיעורי הבית, והוא נאמן ומחויב ב- % 100 לתפקידו בתקשורת המונים כמוסר אינפורמציה וגם מפרש אותה. ה- Interactive קשר הגומלין ביניהם – פורה (!). אתה מוצא את עצמך קשוב ומאמין לשניהם. עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר מחקו לחלוטין את שמם של יורם ארבל ודני נוימן. אולם צוות הטלוויזיה המוכשר הזה הוא חסר עתיד טלוויזיוני. הוא לעולם לא יהפוך לקבוע ותמיד יידרש להתאחד רק על בסיס מזדמן. (צילום ב- Iphone מערוץ 1. באדיבות ערוץ 1).

ואז בא השידור הישיר של המשחק מכבי ת"א – בני יהודה 0:4 מאצטדיון נתניה (יום ראשון – 2 בדצמבר 2015) וצוות השידור המצטיין הזה עובר על גדותיו. עמיחי שפיגלר מגיב לשערו של ערן זהבי שחקן מכבי ת"א כלהלן : "כך עושים זאת נכון…שער לתפארת". מחרה – מחזיק אחריו מוטי איוואניר : "אין מה להגיד על ערן זהבי יותר משלא אמרנו בכל הקשור לכדורגל הישראלי…כל כך פשוט…כל כך יעיל…כל כך יותר טוב מכולם בזכות הפשטות והיעילות שלו…אם השחקנים הישראליים יסתכלו על ערן זהבי וילמדו איך עושים את הדברים כל כך פשוט, הם יבינו למה הוא כל כך רחוק מכל אחד אחר…רק בגלל הפשטות והתנועה הזאת ללא כדור…רק בגלל זה…".

נחמד ויפה אולם עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר לא מוצאים צורך להדגיש בפני צופיהם בשידור הישיר משלשום (30 בנובמבר 2015) כי ערן זהבי מחולל את נפלאותיו על כר הדשא מול קבוצה ילדותית בשם "בני יהודה" שמתחפשת לנבחרת כדורגל אותה מנהיג מאמן דֶמֶה שעונה לשם יוסי אבוקסיס. אתה מתבונן בבני יהודה ותוהה מה עושה המאמן הזה שלהם אותו יוסי אבוקסיס באימונים שבטרם המשחקים. הרי ברור שמדובר במאמן כדורגל מגוחך וקבוצת כדורגל שדומה לבדיחה. אין שום רְבוּתָא בהצלחתו של ערן זהבי נגד בני יהודה. נגד כלום. אתה שואל את עצמך אם ערן זהבי הוא באמת כזה שחקן כדורגל מפואר ולתפארת על פי הערכותיהם של עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר, אז מדוע אם כך לא ראינו מאומה ממנו, שום הברקות, במשחקים של מכבי ת"א ב- Champions League נגד צ'לסי האנגלית ופורטו הפורטוגלית ? ערן זהבי הוא שחקן כדורגל טוב בקנה מידה ישראלי, אולם ואף על פי כן על צוות השידור של ערוץ 1 לצמצם את הצל"שים והסופרלטיבים שהם מעניקים לגיבור העלילה, אודותיו שניהם מספרים השכם והערב לציבור הצופים שלהם. הוא טוב אולם לא לתפארת.

אם שערו של ערן זהבי הוא שער לתפארת מול קבוצת הנֶפֶל של בני יהודה מה שניהם יאמרו על שערו שערו השני של הארגנטיני דייגו ארמאנדו מאראדונה (Diego Armando Maradona) ב- 22 ביוני 1986 1:2 נגד אנגליה בשלב רבע הגמר במונדיאל מכסיקו 1986 ? כיצד הם יכנו את שערו השני של ההולנדי יוהאן קרויף (Johan Cruyff) ב- 3 ביולי 1974 בדורטמונד בשלב חצי הגמר 0:2 נגד ברזיל במונדיאל גרמניה 1974 ? מה הם יגידו על שערו של הברזילאי ז'אירזיניו (Jairzinho) ב- 3 ביוני 1970 שחתם את התוצאה 1:4 נגד צ'כוסלובקיה בבית המוקדם בגוואדאלחרה במונדיאל מכסיקו 1970. ומה תהיה תגובתם למעלליו של הברזילאי גארינצ'ה (Garrincha) במונדיאלים של שוודיה 1958 וצ'ילה 1962 ? במקום לתפארת אפשר לומר נאה. במקום להלל יתר על המידה ניתן להשתמש בטקסט קורקטי יותר ולהעריך את פועלו של ערן זהבי ביתר צניעות.

הערה נוספת שלי הנוגעת למונח Overrated : ב- 1979 נטש העיתונאי – שדר נסים קיוויתי את עיתונו "ידיעות אחרונות" מזה שנים רבות וחבר למחלקת הספורט של אלכס גלעדי בטלוויזיה הישראלית הציבורית. בנובמבר 1980 הציבו אותי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל יחדיו עם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני ז"ל ומנהל חטיבת החדשות טוביה סער יבד"ל בפסגת מחלקת הספורט במקומו של אלכס גלעדי שנטש לטובת רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC. בתוקף תפקידי החדש דרגתי את נסים כשַדָּר כדורגל מס' 2 לאחר יורם ארבל. זה היה עידן ועידנים לפני שהתברר כי גם רמי ווייץ יודע לשדר כדורגל שלא לדבר על השַדָּר מאיר איינשטיין שחבר למחלקת הספורט בפיקודי בספטמבר 1990 לאחר נטישתו של יורם ארבל את הטלוויזיה הישראלית הציבורית לטובת ערוץ 5 בכבלים. ב- 1979 שידר נסים משחק כדורגל בעבור "מבט ספורט" בהשתתפות הפועל חדרה והעניק לחלוץ הקבוצה בנימין בלנרו תואר של "ווירטואוז". התייחסתי להפרזה ושאלתי אותו אם בנימין בלנרו הוא ווירטואוז אז היכן הוא מדרג את גארינצ'ה, פלה, יוהאן קרויף, ופרנץ בקנבאואר ואיזה קרדיט הוא אמור להעניק להם ?

הפרזות ופרפרזות (3). פוסט מס' 559. כל הזכויות שמורות.

השתוללות הניצחון הפרחחית של יוסי בניון חסרת המעצורים עד כדי איבוד עשתונות וקריעת חולצתו מגופו ונפנוף בה, כשעיניו יוצאות מחוריהן לאחר הבקעת שערו המקרי במשחק הנֶפֶל של מכבי חיפה נגד מכבי נתניה החלשה 0:1, מעוררת תמיהה ומצביעה על אישיותו הרדודה. יש שמחת ניצחון מעוררת כבוד ויש שמחת ניצחון יְרוּדָה. יוסי בניון האיש המשתולל ומי שפותח בריצת אמוק מטורפת נטולת גבולות בעקבות הבקעת שער היריב, אוֹצֵר בתוכו אישיות ספורטיבית בעייתית נעדרת כבוד עצמי וחסרת כל נימוס כלפי יריביו שחקני הקבוצה המתחרה. אישיותו הספורטיבית בגובה ניצני כר הדשא מביעה חוסר הערכה גם כלפי חבריו ושחקני קבוצתו במכבי חיפה. מדובר באישיות ספורטיבית נמוכה ומתריסה שאיננה עושה חשבון ואיננה נותנת כבוד אף בעבור הקהל שמתאסף ביציעים. זהו אותו יוסי בניון שחקן נבחרת ישראל שקילל וניאץ בפרהסיה בשידור ישיר בטלוויזיה את המאמן הלאומי דרור קשטן משהוחלף באצטדיון ר"ג בעת משחק בינלאומי כלשהו. התנהגות חוליגנית ומופקרת במידה רבה של כדורגלן לא דָגוּל, שהיום כמו דאז, מתיימר להתחפש לג'נטלמן בריטי.

סוף הפוסט מס' 559. הועלה לאוויר ביום רביעי – 2 בדצמבר 2015.