הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

—————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 485 : הועלה לאוויר בצהריי יום חמישי – 19 במארס 2015.

—————————————————————————————————-

זוּטוֹת טרמינולוגיות (4).

שיעור בהיסטוריה ב- טרם עידן ערוצי 10 ו- 2. תולדות מדגם הבחירות הראשון ההיסטורי בשידור ישיר בטלוויזיה ב- 17 במאי 1977. הכרזת "המהפך" של חיים יבין. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את הבחירות לכנסת ה- 9 ב- 17 במאי 1977 בראשות מנהל חטיבת החדשות דן שילון והמפיק הראשי אלכס גלעדי. שניהם בלתי נשכחים. עבורי. פוסט מס' 485. כל הזכויות שמורות.

הימים ההם – הזמן ההוא.

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה שעברה. אצטדיון "קנדה" הקומפקטי (נוח לצילום והפקה) במרכז הטניס ברמת השרון . זיהוי משמאל לימין : אחד הצלמים שלי בוריס בלנקין, אנוכי (ראשי נשען על ידי), נסים קיוויתי, ואורי לוי (משופם). הטניס הפך לפני כ- 35 שנים לענף הספורט השלישי בפופולאריות שלו במדינת ישראל אחרי הכדורגל והכדורסל, גם הודות למצלמות הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהיו נוכחות שם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הטניס הוא משחק טלוויזיוני . לא בכדי משלמות רשתות הטלוויזיה של ה- EBU ורשתות הטלוויזיה האמריקניות הון עתק עבור זכויות השידורים כדי לשדר ישיר בהיקפים מלאים את טורנירי  ה- Grand Slam בטניס של ווימבלדון בלונדון , רוֹלָאן גָארוֹס בפאריס , אליפות ארה"ב הפתוחה בניו יורק , ואליפות אוסטרליה הפתוחה במלבורן . נוח לצַלֵם את משחק הטניס מסיבות מובנות ונַקֵל גם להפיק את שידורי הטלוויזיה הכרוכים בו . ד"ר איאן פרומן ידע היטב עד כמה אני כרוך וקשור לספורט הטניס . לאחר שהתמניתי למנהל מחלקת הספורט קיבלתי עשרות מכתבי ברכה מאישֵי ספורט , תקשורת , וטלוויזיה בישראל . אחד מהם היה של ד"ר איאן פרומן נשיא מרכז הטניס ברמת השרון . זה היה ב- 24 בדצמבר 1980 [6] . הוא כתב אותו באנגלית .

טקסט מסמך :  24 בדצמבר 1980 . הימים ההם – הזמן ההוא . זהו מסמך הברכה המקורי שכתב לי  ד"ר איאן פרומן לאחר שהתמניתי למנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . ד"ר איאן פרומן בירך אותי כלהלן :

Knowing of your wide Knowledge , interest and determination , I have no doubt you will make a success of the job and that will continue to be in close contact – with no more problems or aggravation between us

(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : דצמבר 1983 . ביקור שלי ב- CBS ניו יורק וגם בלוס אנג'לס בשליחות מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל , שליחות הנוגעת להפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של אולימפיאדת לוס אנג'לס בקיץ 1984. אנוכי מימין ומארחי האמריקני משמאל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984 . הימם ההם – הזמן ההוא . מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של 115 שעות מ- אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 . השידורים הישירים שלנו מ- אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 התבצעו מהשטח ממוקד ההתרחשות . השדרים המובילים שלי בלוס אנג'לס היו נסים קיוויתי (שידר ישיר את תחרויות השחייה והא"ק , דני לבנשטיין (שידר ישיר את תחרויות ההתעמלות) , ושלושת השדרנים ששידרו את הענפים הקטנים , אורי לוי , משה גרטל , ויורם ארבל . אל צוות השידור הנ"ל נוספו הפרשנים ד"ר גלעד וויינגרטן (א"ק) , יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל (שחייה) , ו- ז'קי ווישנייה (התעמלות) . שלושת הפרשנים איישו את את עמדות השידור שלנו בלוס אנג'לס 84' . שגשוג ומהימנות השידורים האולימפיים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 בטלוויזיה הישראלית הציבורית נבעו גם מהעובדה שצוות השידורים שלי ביצע את תפקידו מעמדות שידור שלנו באצטדיונים השונים בקומפלקס האולימפי . דיווחנו על הנעשה בתחרויות – מהשטח ולא Off tube (!) . העורך והמפיק הצעיר שלי אמנון ברקאי (אז בן 28) עשה עבודה פנטסטית בירושלים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה-1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שעוסקת בקורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884, ואשר הענקתי לה את השם , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". הסדרה כוללת בתוכה כ- 72 (שבעים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר והכתיבה של הסדרה אמורים להסתיים ב- 2019 , לכל המאוחר ב- 2020.

סדרת 13 הספרים היא מסת טלוויזיה שדנה בתחומי התפתחות סיקור הספורט, החדשות, והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם בהתפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884 (מאז ימיו של מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו מי שהמציא בשעתו את פטנט ה- Spinning Disc, כלכלה טלוויזיונית, מו"מ וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור Play by play, הגשה והנחייה באולפן הטלוויזיה ובשטח, ו- מהימנות בעריכת ראיונות. לצורך כתיבת הסדרה ראיינתי כ- 2200 (אלפיים ומאתיים) אנשים בעולם ובארץ. היא עבת כרס מפני שהיא כוללת בתוכה מלבד הכתיבה שלי עשרות אלפי תמונות + מסמכים אותנטיים + קטעי עיתונות וכמובן תיעוד מפורט של אותם כ- 2200 אנשי תעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ שניאותו למסור לי את עדותם ולסקור עמי את ההיסטוריה של הטלוויזיה שהם היו חלק ממנה. להיסטוריה הטלוויזיונית הזאת יש תכונה סלקטיבית. חלק מהאנשים שעמם דיברתי היא מציבה בראש הרשימה. לחלק היא מייעדת מקום באמצעיתה. ולא מעט אחרים שניצבו בעמדות מפתח היא מותירה בירכתיים משום שהתברר כי היו אנשים כושלים ולכן לא חשובים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שיעור בהיסטוריה ב- טרם עידן ערוצי 10 ו- 2. תולדות מדגם הבחירות הראשון ההיסטורי בשידור ישיר בטלוויזיה ב- 17 במאי 1977. הכרזת "המהפך" של חיים יבין. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את הבחירות לכנסת ה- 9 ב- 17 במאי 1977 בראשות מנהל חטיבת החדשות דן שילון והמפיק הראשי אלכס גלעדי. שניהם בלתי נשכחים. עבורי. פוסט מס' 485. כל הזכויות שמורות.

אנוכי בין הבודדים שהצביעו בעד מפלגת מֶרֶצ והעניקו לה סיכוי נוסף לצוף לעוד רגע מעל למים . מצאה חן בעיניי סיסמת המסר השיווקי הטרמינולוגי של מרצ שנעשה ברגע האחרון "הצביעו מֶרְצוֹג" . אני נעניתי לפנייה ונתתי את קולי למנהיגה החיוורת שלי זהבה גלאון . אבל אני אוהב אותה ומעריך אותה . גב' זהבה גלאון אל תפרשי ואל תתפטרי . זהבה גלאון יקירתי הרעיון הפוליטי הארצי והבינלאומי שלך צודק (!) המחשבה החברתית – כלכלית שלך צודקת ונכונה (!) . זהבה גלאון את אישה – מדינאית ערכית ומוסרית וגם אינך מתלהמת . המשיכי להנהיג את המפלגה .ל- מֶרֶצ עוד נכונו ימים יפים יותר . מרצ איבדה מנדט אחד מתוך 6 שהיו לה בבחירות הקודמות ב- 2013 (אובדן של % 16.66) אך זהבה גלאון דווקא על מפלגתך ניתן לומר , The best is yet to come .

זוטא טרמינולוגית (1) : מוטי קירשנבאום חבר אמש בליל הבחירות (יום שלישי – 17 במארס 2015) לליאור שליין והחבורה שלו ב- "גב האומה" בערוץ 10 . מוטי קירשנבאום (בן 76 היום וחתן פרס ישראל לטלוויזיה ב- 1976) הגה באקראי סלוגן שהפך לנבואה מרחיקת לכת , 1:20.27 שעה בטרם פרסום מדגם הטלוויזיה , והזכיר לכולם שלמרות גילו טרם נס ליחו והוא לא אמר את מילתו האחרונה . הסלוגן המצ"ב עשה אותו את מוטי קירשנבאום בדיעבד לגיבור היום . כך אמר בקולו האיטי והמחוספס בלֵיל הבחירות לכנסת ה- 20 ביום שלישי – 17 במארס 2015 לצופי ערוץ 10 : "אני יודע שכולם במתח לקראת המִדְגָם . אני רוצה בכל זאת להזכיר לכם שכל התחזיות מבוססות על אדם בשם פוּקְס" . אמירה מזהירה בת 19 מילים שמשקפת אופציות מתמטיות , רוֹאָה את הנולד אולם מבלי להתחייב עליו, והופכת במשך הזמן ל- מדויקת. מדובר ב- עיניי בהברקה.  

טקסט תמונה : יום שלישי בערב – 17 במארס 2015. האולפן השקוף של ערוץ 10 על גג עיריית תל אביב. מוטי קירשנבאום מסיים לומר את הסלוגן שלו ב- "גב האומה" : "אני יודע שכולם במתח לקראת המדגם . אני רוצה בכל זאת להזכיר לכם שכל התחזיות מבוססות על אדם בשם פוּקְס". הוא מוטי קירשנבאום הוכיח שלא נס ליחו וגנב את ההצגה לאורנה בנאי, עינב גלילי, וגורי אלפי. (צולם ב- iphone ממסך ערוץ 10. באדיבות ערוץ 10).

טקסט תמונה : יום שלישי בערב – 17 במארס 2015. האולפן השקוף של ערוץ 10 על גג עיריית תל אביב. מנחה "גב האומה" ליאור שליין (במרכז) מחזק את שורותיו בשני מייסדי ו- אבות השידור הציבורי מר חיים יבין (בן 83 היום, מימין), ומר מרדכי "מוטי" קירשנבאום (בן 76, משמאל) . חיים יבין ומוטי קירשנבאום עדיין רועים במִרְעֶה הטלוויזיוני ומלחכים רייטינג ומִדְרוּג יחדיו עם אנשי טלוויזיה שיכולים להיות בקלות ילדיהם. חזיון בלתי נפרץ. (צולם ב- iphone ממסך ערוץ 10.באדיבות ערוץ 10).

מוטי קירשנבאום הֶאֶפִיל ב- "גב האומה" על איש התוכנית הקבוע גורי אלפי שממשיך לשחק תפקיד של לֵיצָן היפר אקטיבי , צעקן , היסטרי , וגם לא מבריק , והטיל את צִלוֹ גם על אורנה בנאי ועינב גלילי שאינן מספיק שנונות . אין בכלל ספק שתמר איש שלום וליאור שליין הם שתי הדמויות הטלוויזיוניות הבולטות ביותר של ערוץ 10 בשידורי הבחירות הארוכים ב- 17 במארס 2015 . תמר איש שלום היא מגישה יפת תואר , מחוננת , ורהוטה וגם מהירת מחשבה . אם תסגל לעצמה יֶתֶּר קורקטיות בסגנון ההנחיה וההגשה שלה היא תהפוך למושלמת .

זוטא טרמינולוגית (2) : רזי ברקאי (יחדיו עם אילנה דיין) מתחנפים הבוקר הזה (יום רביעי – 18 במארס 2015) ברדיו גלי צה"ל לעופר שלח ממפלגת "יש עתיד" שאיבדה % 42.11 ממחלפותיה (11 מנדטים עכשיו בבחירות 2015 לעומת 19 מנדטים בבחירות אז ב- 2013) . עופר שלח ח"כ מוּבָס נושא את משנתו ברדיו גלי צה"ל ללא הפרעה כש- שניהם נמנעים במכוון ו- עושים כל מאמץ לא להטיח בפרצופו של עופר שלח כי מפלגת "יש עתיד" התרסקה ו- כמעט מחצית מכוחה האלקטורלי ירד לטמיון . מפלגת "יש עתיד" נפגעה קשות . מדובר ב- פספוס ענק והתרסקות קשה . יאיר לפיד יו"ר "יש עתיד" מי שהיה שר אוצר כושל , אבל רב אומן בניסוח מהיר , הונה את בוחריו . האיש הבטיח דבר אחד לתומכיו ועשה דבר שני אחר לגמרי. כאילו המוּסָר הפוליטי בניגוד לחיים עצמם מתיר לשקר בשם אילוצים וקשיים ממשלתיים. כלומר : מפלגות "הבית היהודי" ו- "ישראל ביתנו" התרסקו , ואילו "יש עתיד" נשארה כאילו על כנה . מגוחך . ואז חוזר הריטואל על עצמו למחרת אצל רפי רשף בערוץ 10 . עופר שלח המובס יושב באולפן השקוף וממציא 1000 (אֶלֶף) תירוצים לתבוסתה של מפלגת "יש עתיד" . שני חברי העבר שלו רפי רשף ורביב דרוקר באולפן השקוף מתחנפים ומעניקים לפוליטיקאי המנוצח מי שהיה פעם חבר פעיל ב- בראנז'ה שלהם יחס של כבוד . עופר שלח (הגיש בזמנו את "המקור" בערוץ 10 יחדיו עם רביב דרוקר) מנצל זאת ויושב מרוסק על הַכֵּס באולפן כאילו זכה במְלוּכָה.

זוטא טרמינולוגית (3) : ראש הממשלה בנימין נתניהו הפלגן והסכסכן , קרא אתמול לתומכיו ללכת ולהצביע בתואנה , "ש- הערבים נעים בהמונים לקלפי".

זוטא טרמינולוגית (4) : ח"כ מירי רגב מכריזה על עצמה בשחצנות וללא כל ענווה , "אני נכס פוליטי של הליכוד ורואה את עצמי שרת הבינוי".

זוטא טרמינולוגית (5) : ח"כ סילבן שלום (לשעבר חבר מליאת רשות השידור מטעם יצחק מודעי ז"ל) מצהיר לא שמץ של צניעות , "אני…אני… אני… אני…זקן השבט…אני הייתי שר בחמש ממשלות של הליכוד…מגיע לי לכהן כשר הבכיר ביותר בממשלת ביבי נתניהו…".

זוטא טרמינולוגית (6) : הופעתו של יו"ר המחנה הציוני בוז'י הרצוג שלשום באולפן "פגוש את העיתונות" של ערוץ 2 אצל רינה מצליח התאפיינה בנסיקה בתחילה והתרסקות בסיום בעת העימות ראש בראש האקראי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו (התראיין ל- "פגוש את העיתונות" מירושלים ולא היה נוכח באולפן). בנימין נתניהו חזר על המנטרה והודיע כי הוא ישמור על אחדות ירושלים . בוז'י הרצוג בעל הקול הצווחני הגבוה נגרר והכריז מולו קבל עם ועולם , "כי הוא כראש המחנה הציוני ישמור על נתניהו מאוחדת". פליטת פה פרוידיאנית חסרת כל פשר, היגיון , והסבר . הוא אפילו לא חש בטעותו המרה ו- לא תיקן את עצמו . למשך כמה דקות בעת סיום המפגש במוצ"ש – 14 במארס 2015 עם רינה מצליח הרגו המצלמות והמיקרופונים של ערוץ 2 את בוז'י הרצוג. הוא נראה מבולבל, סהרורי, וחסר ישע לגמרי. בלתי מתקבל על הדעת.

זוטא טרמינולוגית (7) : מגישת ערוץ 10 תמר איש שלום מספרת לצופיה אמש לאחר המדגם כי מפלגת "הבית היהודי" מתרסקת לאובדן של 4 מנדטים מתוך 12 שהיו לה (אובדן של % 33.3) . היא והקולגות שלה באולפן נוקטים בטרמינולוגיה שונה לחלוטין ובסובלנות יתר כשמדובר במפלגת "יש עתיד" של יאיר לפיד ועופר שלח . מפלגת "יש עתיד" התרסקה ואיבדה 8 מנדטים מתוך 19 שעמדו לרשותה (אובדן עצום של % 42.11). הם לא השתמשו באותה הטרמינולוגיה שבה נקטו כלפי נפתלי בנט ולא דיווחו לציבור על ההתרסקות הזאת של יאיר לפיד. למחרת (יום רביעי – 18 במארס 2013) ב- "חמש אצל רפי רשף" לא נזף רפי רשף בעופר שלח על ההתמוטטות הפוליטית של "יש עתיד" אולם עשה זאת בהתנשאות על אלי מויאל לשעבר ראש עיריית שדרות  מפני שהתחזית הפוליטית שלו כי הליכוד יאבד את בכורת ההצבעה שלו בשדרות למחנה הציוני לא התאמתה. רביב דרוקר התגלה ביום רביעי – 18 במארס 2015 אצל רפי רשף שוב כפרשן שמאבד את שלוות נפשו כשהיריבה שלו מהליכוד ח"כ ציפי חוטובלי הדליקה אותו. הוא נוטש את המסר שלו ומתווכח על גג העירייה עם ציפי חוטובלי מי ששימשה שריר אנטאגוניסט מְאָזֵן מול עופר שלח בדיון אתמול אחה"צ באולפן השקוף של ערוץ 10 . ישראל ביתנו איבדה 6 מנדטים מתוך 11 שעמדו לרשותה (אובדן עצום של % 45.5) .

זוטא טרמינולוגית (8) : ראש הממשלה הפלגן ו- הסכסכן : "להם ל- "מחנה הציוני"יש V15 – לנו יש צו 8 . להם ל- "מחנה הציוני" יש V15 – לנו יש את העם" .

זוטא טרמינולוגית (9) : יו"ר מפלגת "יש עתיד" יאיר עתיד לאחר ההתרסקות בבחירות לכנסת ה- 20 : "חזון כזה שלי לא מתממש בתוך שנה או שנתיים , זוהי דרך . גם אם היא תהיה ארוכה אנחנו נצעד בה עד שנגיע" . נראה אותו .

ערוץ 10 ביצע הפקת שידורי בחירות רחבת ממדים והיה נוכח בכל מוקדי המפלגות (פחות מידי במוקד הרשימה הערבית המשותפת. המערכת המנווטת לא שיתפה משום מה מספיק את כתביה שָם חזי סימן טוב וירון לונדון). בכל הנוגע לפיתוח האולפן השקוף שלו על גג עיריית ת"א ושימוש בטכנולוגיות עזר טלוויזיוניות מופרכות, הפך ערוץ 10 אתמול (יום שלישי – 17 במארס 2015) במשך ערב ולילה ארוך של שידורי הבחירות למגלומן חסר תקנה. ערוץ 10 השקיע מיליוני שקלים בבניית תפאורת בחירות מיותרת לחלוטין, אולפן שקוף על גג עיריית תל אביב שהיה מעוטר באפקטים טכנולוגיים בלתי יעילים. איוולת תוכן וטיפשות טכנולוגית שעולה ממון עצום . מדובר בשאפתנות ו- אופוריה טלוויזיונית בלתי נחוצה שחיש מהר מתגלה כ- Over Doing מכוערת ומבהילה. ערוץ 10 יורה בכל מצב על הקרקע ובאוויר ברוֹם של 50 מטרים בכל התותחים שלו כשישנן המון סיטואציות טלוויזיונית בהן אפשר לירות במקלע "בֶּזָה" ואו לטָוֵוח במרגמה 81. היו לא מעט פעמים שמרוב עצים לא ראו את היער. על פי שיקול דעתי כאיש טלוויזיה לשעבר מדובר במגלומניה שהפכה ל- החמצה . אפשר היה לעשות זאת באמצעות טלוויזיה צנועה יותר אך לא פחות טובה יעילה . נזרק שם אתמול בערוץ 10 הרבה כסף תמורת יכולות טכנולוגיות מרשימות אך ללא שום צורך . תמונות ה- Video ענקיות של בנימין נתניהו ובוז'י הרצוג שהוקרנו על משטח "כיכר רבין" מתחת לבניין העירייה הן הישג טכנולוגי שבמקרה הזה הן הָשְוָוצָה . תמונות הפורטרט הללו שהושגו באמצעות פעלולים טכנולוגיים מורכבים היו חשוכות ו- שכונתיות . מגלומניה בהתגלמותה . מי צריך את זה ? מצלמות העַל של ערוץ 10 שצילמו את תמונות ה- Video מרום גג בניין העירייה חשפו זבובי אדם שמתהלכים ו- רוחשים על פני התמונות . היה שם קטע לאחר פרסום המדגם בו שלחה תמר איש שלום את רביב דרוקר מהאולפן השקוף לרדת למטה למשטח הכיכר נטול תאורת טלוויזיה כדי לכלכל את חישובי הקואליציה שלו . תהיתי אם רביב דרוקר יעשה זאת באמצעות פעלול של מצנח רחיפה ו/או בירידת "אומגה" בדרכו אל היעד . הפרשן הפוליטי המוביל של ערוץ 10 רביב דרוקר התגלה לי אגב כבעל פתיל קצר ש- נדלק מכל הערה של אורחיו ובעיקר האורחות שלו , ומאבד בקלות את נימוסיו .

ערוץ 1 נפל לקרשים ברגע המכריע של חשיפת המדגם שלו למרות ששכר את שירותיה הטכנולוגיים של חברה מצוינת ורבת מוניטין, "אוֹרְעַד". ה- הולוגרמות (טבלאות ייצוג תלת ממדיות) של המחנה הציוני והליכוד טיפסו מעלה. ההולוגרמה של המחנה הציוני נעצרה על 25 מנדטים ושל הליכוד על 22 , אולם המגיש הוותיק יעקב איילון הכריז על שוויון ונתפש עם המכנסיים למטה. חברת "אוֹרְעַד" מפרסמת הבוקר הזה (יום חמישי – 19 במארס 2015) מודעת התנצלות ענקית בעיתון "הארץ" אודות כישלונה הטכנולוגי דווקא ברגע האמת . כשלים טכנולוגיים קורים חדשים לבקרים . על פי חוקי מרפי הידועים הם מתרחשים תמיד ברגע הכי בלתי נוח.

מדידת הרייטינג בערוצים 10 , 2 ו- 1 ב- יום שלישי – 17 במארס בעת השידורים הישירים של האירועים במרכזיים וסביב פרסום מדגמי הטלוויזיה ב- 22.00. 

אירועים                       ערוץ 10                    ערוץ 2                      ערוץ 1

מהדורת חדשות מרכזית    % 14                           % 26.5                       % 7.7

בידור                             % 15.9 (גב האומה)       % 34.1 (ארץ נהדרת)

מדגם                             % 19.1                        % 38.7                        % 8.5

ניתוחים ופרשנויות           % 17.4                       % 27.7

שיעור בהיסטוריה בטרם עידן ערוץ 10 וערוץ 2. תולדות מדגם הבחירות ההיסטורי הראשון בטלוויזיה ב- 17 במאי 1977. הכרזת "המהפך" של חיים יבין. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את הבחירות לכנסת ה- 9 ב- 17 במאי 1977 בראשות מנהל חטיבת החדשות דן שילון והמפיק הראשי אלכס גלעדי. שניהם בלתי נשכחים עבורי.

חלפו מאז הרבה שנים. הפוסט הנוכחי נכתב בהערכה רבה למר דן שילון ומר אלכס גלעדי לזכר הימים ההם – הזמן ההוא.

בקיץ 1979 (ליתר דיוק ב- 1 באוגוסט 1979) הוּדַח ארנון צוקרמן מתפקידו כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הצלחתו בשֵש שנות ניהול את מוסד התקשורת החשוב במדינה איננה מוטלת בספק אך היא לא עמדה לזכותו . מנכ"ל רשות השידור החדש יוסף "טומי" לפיד ז"ל וחברי הוועד המנהל של רשות השידור בראשותו של היו"ר פרופסור למשפטים רְאוּבֵן יָרוֹן ז"ל סברו ששתי קדנציות בת שלוש שנים כל אחת הן די והותר. הם סירבו להעניק לארנון צוקרמן קדנציה שלישית וגמרו אומר להדיחו. פרופסור ראובן ירון אפילו הציב אולטימטום בפני יוסף "טומי" לפיד, "או אני – או ארנון צוקרמן" עד כדי כך תיעב את ארנון צוקרמן. הוא אמר לי זאת מפורשות בעת שיחות התחקיר שלי עמו בביתו הפרטי בשכונת רחביה בירושלים ב- 2005 בעת מחקר ו- כתיבת 13 הספרים "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". בעבור עיתונאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית אי ה- הארכה נראתה פעולת הדחה מובהקת. ארנון צוקרמן ניחן בהופעה מרשימה . גבר עם נוכחות ותווי פנים יפים , ובעל קול עמוק וסמכותי. תחת חזוֹן השידור שלוֹ, ניהולו המתוכנן והקפדני, ומשמעת השידור שהנהיג ואכף אותה צעדה הטלוויזיה הישראלית הציבורית כמה צעדים גדולים לפנים. היחסים בין אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן לבין מנכ"ל רשות השידור יִצְחָק לִבְנִי היו רעועים. אף על פי כֵן הוא אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן לא היה יכול לחולל את ההצלחה הגדולה ללא הגיבוי המקצועי שנתן לו מנכ"ל רשות השידור יִצְחָק לִבְנִי. ראוי להזכיר כאן שהיה זה יִצְחָק לִבְנִי שהעניק באוגוסט 1976 לאַרְנוֹן צוּקֶרְמַן למרות הסכסוך האישי והמחלוקות ביניהם קדנציית ניהול שנייה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (הערה שלי : קדנציית ניהול של הטלוויזיה הישראלית הציבורית היא בת שלוש שנים).

טקסט תמונה : שנת 1979. פרופסור ראובן ירון ז"ל בן 55 (מימין) מכהן בתפקיד יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בשנים 1984- 1978 יחדיו עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בן 47, מי שכיהן בתפקיד הרם הזה בחמש השנים של 1984- 1979. שניהם היו אנשים חכמים ונבונים שהתמנו למשרתם הרמה ע"י ממשלת הימין של מנחם בגין ומצאו חיש מהר שפה משותפת איש עם רעהו. ברית השידור כמעט ברית דמים שנכרתה בין יוסף "טומי" לפיד לבין פרופסור ראובן ירון העניקה מרחב תמרון עצום למנכ"ל רשות השידור. שניהם החליטו יחדיו בקיץ 1979 לשים קץ לשלטונו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן בן 45. ואומנם כך היה. (התמונה באדיבות פרופסור ראובן ירון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מִשְדָר הבחירות ההיסטורי לכנסת  ה- 9 בלֵיל יום שלישי – 17 במאי 1977 ייזכר לעַד . בלילה הזה הכתה מפלגת הליכוד בראשותו של מנהיג האופוזיציה הנצחי מנחם בגין לראשונה מזה 29 שנים את המערך בראשות יצחק רבין ושמעון פרס. האירוע הבלתי נשכח כוסה היטב ובצורה מרשימה ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית אך הבליט את הקרע החמוּר בין מנהל הטלוויזיה אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן לבין הבוס שלו מנכ"ל רשות השידור יִצְחָק לִבְנִי. הליכוד זכה ב- 43 מנדטים (לעומת 39 מנדטים שצבר בבחירות לכנסת ה- 8 ב- 31 בדצמבר 1973), המערך צבר רק 32 מנדטים (לעומת 51 מנדטים שהיו לו בבחירות לכנסת ה- 8 ב- 31 בדצמבר 1973, ו- 56 מנדטים שהשיג בבחירות לכנסת ה- 7 ב- 1969) , מפלגת ד"ש החדשה בראשות הפרופסור יגאל ידין השיגה 15 מנדטים , והמפד"ל קיבל 12 מנדטים (לעומת 10 מנדטים בבחירות לכנסת ה- 8 ב- 31 בדצמבר 1973) . נשיא המדינה אפרים קציר ז"ל הטיל על מנחם בגין ז"ל את הרכבת הממשלה. אך לא זה הסיפור המרכזי של ההפקה ההיא. בתווך של משדר הבחירות ההוא ב- 17 במאי 1977 ניצבת מחלוקת הקשה וריב סמכויות בין מנהל הטלוויזיה אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן לבין מנכ"ל רשות השידור יִצְחָק לִבְנִי. ארנון צוקרמן עשה כל מאמץ אפשרי כדי למנוע דריסת רגל ונוכחות של הבוס שלו יצחק לבני מי שהיה גם העורך הראשי של שידורי הטלוויזיה ושידורי רדיו "קול ישראל" בין כותלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

דָן שִילוֹן מנהל חטיבת החדשות עמד בראש מבצע השידור המורכב ההוא . הוא האיש שהכניס לשידור הפוליטי המסקרן הזה לראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה בארץ את מִדְגַם הבחירות הטלוויזיוני . עמירם ניר ז"ל היה האחראי מטעמו על ביצוע האקספרימנט החדש של הצבת קלפיות המִדְגָם באזורי ההצבעה השונים . הסטטיסטיקאי ואיש הסקרים ד"ר חנוך סמית ז"ל נבחר ע"י דן שילון להיות מנתח תוצאות המִדְגָם . אותו המִדְגַם ההוא שהפך כידוע להצלחה סנסציונית . אלכס גלעדי מנהל מחלקת הספורט התמנה על ידי דן שילון להיות המפיק הראשי שלו במשדר הבחירות ההוא במאי 1977. המִשְדָר הישיר של הבחירות השתרע על פני 12 (שתיים עשרה) שעות רצופות . הוא החל בשמונה בערב של יום שלישי – 17 במאי 1977 והסתיים למחרת בשמונה בבוקר של יום רביעי – 18 במאי 1977. ב- מוקד המשדר הייתה אמורה להתפרסם בליל שלישי – 17 במאי 1977 בשעה עֶשֶר בערב תוצאות מדגם הטלוויזיה שערך ד"ר חנוך סמית ז"ל מומחה הסקרים והסטטיסטיקאי שנשכר ע"י דן שילון .

טקסט תמונה : 1977. מנהל חטיבת החדשות מר דן שילון (משמאל) ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר ארנון צוקרמן (מימין). (באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ההכנות למִשְדָר הישיר המורכב והמסובך הזה נמשכו באינטנסיביות כחודש ימים. אלכס גלעדי מפיק משכמו ומעלה האמוּן על מבצעי שידור ספורט גדולים גייס למען מטרת השידור את כל מכלול האפשרויות הטכנולוגיות הגלומות בטלוויזיה הישראלית הציבורית באותם הימים ואת כל כוח האדם שלה, ובנה מערך לוגיסטי ותקשורתי איתן. בראש מערך התקשורת הטלוויזיוני שכלל קווי שידור ארבעה גידים 4W וטלפוניה מתריסר מוקדי שידור במדינה, ניצבו שני מפקחים טכניים מוכשרים ועתירי ידע, מנהל מחלקת הקוֹל הוותיק מיכה לויירר וסגנו יאיר שרף ז"ל . מן הראוי לציין כי מנהל RTI (ראשי תיבות של Radio Telegraph Israel) ב- "בֶּזֶק" נחמן אלון העניק שירותים נדיבי לב ואמינים לטלוויזיה הישראלית הציבורית . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר ארנון צוקרמן העניק גיבוי מקצועי וכספי טוטאלי להיערכות הטכנולוגית ולפריסת הציוד הרחבה של דן שילון ואלכס גלעדי. הוא לא  דיווח ולא יידע במאום בשום פרט את הבוס הישיר שלו מנכ"ל רשות השידור יצחק לִבְנִי. היתרון הגדול של דן שילון ואלכס גלעדי בתקופה ההיא הייתה התמצאות הטובה בנבכי הטכנולוגיה הטלוויזיונית. אי אפשר לנהל, להפיק, ולערוך משדרי טלוויזיה מורכבים מבלי להכיר את הפוטנציאל הטכנולוגי הטמון במכשירי הטלוויזיה. צריך להבין שכבר בליל הבחירות ההוא ב- 17 במאי 1977 ביצעה הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהצלחה גדולה 12 שידורים ישירים מתריסר מוקדי בחירות שונים . ההצלחה הפנטסטית ההיא ב- 17 במאי 1977 הייתה הרבה תודות לחזון ההפקה של אלכס גלעדי שלא השאיר דבר ליד המקרה . הוא ניצל כמעט את כל הפוטנציאל הטכנולוגי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם ו- התעקש על קיום אין סוף חזרות טכניות התעקשות שהועילה והוכיחה את עצמה בסופו של דבר . כל תריסר הסיגנלים הישירים כאמור מ- 12 מוקדי שידור שונים ברחבי המדינה התבצעו באמצעות צלחות Microwave שהעבירו את הסיגנלים שלהן ממוקדי השידור לעבר תחנת הממסר הראשית בתל אביב שניצבה ברום מגדל שלום ומשם הועברו לתחנת הממסר "אֵיתָּנִים" של חברת "בֶּזֶק" הממוקמת בהרי יהודה באזור ירושלים ומשם נֻוְוטוּ לבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקמת בשכונת רוממה בירושלים. לא היו קיימים אז בארץ מצלמות ENG, לא סיבים אופטיים , לא ניידות SNG , ולא תקשורת לוויינית ביתית . טכנאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית היו אנשים קשי יום שעסקו במשך שנים ארוכות בעבודה פיזית – גופנית בנוסף לידע הטכני שלהם. ההפקה הנפלאה ההיא של אלכס גלעדי (איש טלוויזיה יסודי) התבצעה בתנאי עוני ומחסור ואף על פי כן צלחה. היא התבססה על שימוש בשלוש ניידות שידור גדולות ה- OB הלבן של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותו של אלי קובו , ניידת ה- OB של הטלוויזיה הלימודית – חינוכית בראשותו של מאיר בן ארי, ניידת ה- OB של אולפני הרצליה בראשות יגאל חורש (מנכ"ל אולפני הרצליה היה אז יצחק "איציק" קול ז"ל), וכן ניידות שידור קטנות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהיו בעלות מצלמה אלקטרונית אחת בלבד וכונו "מש"קיות" (מכונית שידור קטנה). חלק ניכר מהסיקור החדשותי התבצע ע"י ציוותי צילום ב- פילם . חומרי הצילום בפילם הוסעו מכל רחבי הארץ  לירושלים , פותחו במעבדה של עמוס בינקין ויחזקאל גרופר שהייתה ממוקמת במרתף בניין הטלוויזיה , נערכו על שולחנות ה- Steenbeck ע"י ציוותי עריכת פילם מיומנים (בראשות גדעון דרורי, רינה בן מלך, נטע עפרוני, סלי סלמה, לאה לווין, יעקב אייזנמן, אסתר דר, אורי ג'אנה, ו- אחרים וגם עורכי פילם חיצוניים מחברות פרטיות כמו ז'אן קלוד אביב, נתן ליפשיץ, יוסי נחמד, עליזה שגריר ז"ל ועוד נרתמו למאמץ הסיקור העצום של הטלוויזיה הישראלית הציבורית) – הורכבו על גלגלי ה- Telecine, ושודרו לאוויר. היה מדובר בשימוש בטכנולוגיה טלוויזיונית פרימיטיבית ובלוגיסטיקה מסורבלת שאפיינה את התקופה ההיא. אני שימשתי מטעמו של אלכס גלעדי ב- 17 במאי 1977 מפיק ניידת השידור הגדולה של ה- OB הלבן וכיסיתי את מוקד הבחירות של מטה המערך המובס ברחוב הירקון בתל אביב. 29 שנות שלטון של מפלגת מפא"י שנודעה בשמות המאוחרים שלה מפלגת העבודה ומפלגת המערך – באו לקיצן. לא ניתן היה לשכוח את מראה פניהם הנָפוּל של שמעון פרס וחיים בר לב. יצחק רבין לא היה נוכח שם.

טקסט תמונה : יום שלישי תשע בערב- 17 במאי 1977. אולפן א' ששכן בקומת המרתף ב- בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה – ירושלים שרוי בהכנות האחרונות לקראת משדר הטלוויזיה המסכם את הבחירות לכנסת ה- 9. מפקח הקול והתקשורת יאיר שרף ז"ל מימין עם המגיש חיים יבין (בן 45) טרם שידור התוצאות הסנסציוניות של הבחירות לכנסת ה- 9. יאיר שרף כהרגלו התבדח וצעק ליוסף "פונצי" הדר, "פונצי צלם אותי ואת חיים…" ופונצי שהלך תמיד עם מצלמת סטילס תלויה על כתפו, צילם, וזאת התוצאה. התמונות האלה היו פעם טריוויה. היום הן היסטוריות. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יום שלישי – 17 במאי 1977. זוהי עמדת הפיקוד של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בליל הבחירות ההוא ביום שלישי – 17 במאי 1977 באולפן א' בבניין הטלוויזיה הממוקם בשכונת רוממה בירושלים . זיהוי מימין לשמאל : דן שילון מנהל חטיבת החדשות (בן 37), דוד שניידר ז"ל מנהל הביצוע, אלכס גלעדי המפיק הראשי (בן 35), ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית (בן 43 מעשן סיגר), ועמית גולדנברג (משמאל למטה) עוזרת ההפקה של אלכס גלעדי. חסר בתמונה יצחק לבני מנכ"ל רשות השידור. מנהל הטלוויזיה לא אִפְשֵר למנכ"ל רשות השידור דריסת רגל "בבית היהלומים". (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יום שלישי בלילה – 17 במאי 1977. רוממה – ירושלים. חדר הבקרה של הטלוויזיה הישראלית באולפן א' בהפרש של כמה דקות . אותה בימה רק השחקן הראשי שונה. דן שילון (מימין), אלכס גלעדי, ויוסי צמח ז"ל (הבימאי הראשי) מארחים בליל ה- 17 במאי 1977 בעמדת הפיקוד של הטלוויזיה את מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני (בן 43 שני מימין). ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית עזב את המקום עם בואו של יצחק לבני. מאחור נראים עוזרת ההפקה דנה (ממושקפת) ו- יוסף "פונצי" הדר ז"ל (מזוקן) מי ששימש בתפקיד Floor manager וותיק בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה :  קיץ 1977 יוסי צמח ז"ל (משמאל) הפך להיות הבימאי הטוב ביותר בשידור הציבורי. הוא הוביל יחד עם דן שילון ואלכס גלעדי את מבצעי השידור הגדולים בטלוויזיה של הבחירות לכנסת במאי 1977, סיקור ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בישראל בנובמבר 1977, ובימוי תחרות הזמר האירופית של הארו – וויזיון  (Eurovision) בבנייני האומה בירושלים במארס 1979. כאן הוא מנתח עם השדר והמנחה יורם רונן ז"ל (מימין) את תוצאות הבחירות. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

טקסט תמונה : יום שלישי – 17 במאי 1977 . ליל הבחירות לכנסת . יוסי צמח (מימין) הבימאי הראשי והטוב ביותר של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנות ה- 70 ו- 80  של המאה הקודמת בהתייעצות עם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן (מנהל מיטבי) בטרם הסיקור הישיר של תוצאות מדגם הטלוויזיה . יוסי צמח יוצא "להקת התרנגולים" המיתולוגית של נעמי פולני (בה היו חברים גם הגששים שייקה לוי , גברי בנאי , וישראל "פולי" פוליאקוב ז"ל) היה רב אומן בבימוי טלוויזיה ובורג חשוב במערך השידור של ארנון צוקרמן . (התמונה באדיבות ארנון צוקרמן ו- יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .  

יצחק לִבְנִי וארנון צוקרמן הצעידו את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1979- 1974 לתור הזהב שלה . ארנון צוקרמן ראה את עצמו בצדק כמנהיג השידור הציבורי והוא אכן היה כזה . מכיוון שנהנה מגיבוי ואמון ללא סייג של שרשרת הפיקוד הכפופה לוֹ בתוך בניין הטלוויזיה ובראשה מנהל חטיבת החדשות דן שילון, מנהל חטיבת התוכניות מוטי קירשנבאום, וגם של אלכס גלעדי מנהל מחלקת הספורט, הרשה לעצמו להַצֵר את צעדיו של יצחק לִבְנִי מנכ"ל רשות השידור העורך הראשי של רשות השידור (על פי חוֹק). יצחק לִבְנִי היה הבוס הישיר של אַרְנוֹן צוּקֶֶרְמַן אך מנהל הטלוויזיה מנע ממנו מלהתערב בשיקולי ההפקה והעריכה של הטלוויזיה. יִצְחָק לִבְנִי נבלם ע"י אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן ונדחק הצידה. המחלוקת הזאת בלטה לעין על רקע ההרמוניה ששרה בתוך חטיבת החדשות תחת ניהולו של דָן שִילוֹן. דן שילון ניהל את השידור הישיר המורכב בקפידה רבה ושלח למערכה את טובי אנשיו. על רָם עֶבְרוֹן איש אשכולות ומעמודי התווך של החטיבה (שימש גם עורך המגזין "יומן השבוע") הוטלה המשימה לסקר את מפלגת ד"ש המפתיעה . אֵלִימֶלֶך רָם דיווח על ניצחונו הסנסציוני של הליכוד וכך רבים אחרים. ליל השידורים הישירים של הבחירוֹת לכנסת בטלוויזיה ביום שלישי – 17 במאי 1977, בהם הביס מנחם בגין ז"ל את שמעון פרס, הייתה הצלחה תוכניתית, טכנולוגית, ולוגיסטית עליה ניצחו דן שילון ואלכס גלעדי . בעקבות תוצאות הבחירות האלה טבע חַיִים יָבִין בפתיחת הדיווח הישיר בעֶשֶר בערב את האמירה רבת המוניטין בעלת שמונה מילים, "גבירותיי ורבותיי על פי תחזית מדגם הטלוויזיה – מהפך".

טקסט תמונה : יום שלישי – 17 במאי 1977. מטה מפלגת ד"ש בבחירות לכנסת . זיהוי שורת היושבים משמאל לימין : אלי אייל, פרופסור יגאל ידין ז"ל יו"ר מפלגת ד"ש, שדר הטלוויזיה רם עברון ז"ל, ואיש ממושקף לא מזוהה. זיהוי שורת העומדים מאחור משמאל לימין : עו"ד שמואל  תמיר ז"ל, יורם אלסטר, עקיבא נוף, איש מוסתר לא מזוהה ועוד איש גלוילא מזוהה. (התמונה באדיבות גב' עדנה עברון אלמנתו של רם עברון ז"ל. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

מה שקרה באותו לילה של יום שלישי ההוא – 17 במאי 1977 במסדרונות הטלוויזיה הישראלית הציבורית היה דרמטי ו- מדהים מבחינה ההיררכיה הניהולית. שרר נֶתֶּק בין מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני לבין מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן דווקא באחד משיאי השידור בליל הבחירות ההוא. מנכ"ל רשות השידור יצחק לִבְנִי ומנהל הטלוויזיה שמרו על מרחק זה מזה. כשיצחק לִבְנִי ביקש להתארח במפקדת השידור הישיר שהוקמה בקונטרול של אולפן א' ארנון צוקרמן פינה אותו והלך לשוחח עם המגיש הראשי חיים יבין. עד כדי כך בלטה היריבות שלהם לעין. הם גם לא ניסו להסתיר את זה. יצחק לִבְנִי וארנון צוקרמן הגיעו בנפרד כל אחד בגפו בשעות העֶרֶב של יום שלישי – 17 במאי 1977 לביקור מקצועי במוקֵד הבקרה והשליטה של הטלוויזיה הישראלית באולפן א' בקומת המרתף של בניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים, שם פעלו דָן שִילוֹן מנהל חטיבת החדשות ואָלֶכְּס גִלְעָדִי מנהל מחלקת הספורט שהיה המפיק הראשי של המִשְדָר. בדרך כלל מקובל שמנהל הטלוויזיה מתפנה מכל תפקידיו כדי ללווֹת את המנכ"ל הבכיר ממנו בהיררכיה ברשות השידור כשזה מבקר בצמתי העצבים של השידור בבניין הטלוויזיה ברוממה. זה לא קרה הפעם. כשיִצְחָק לִבְנִי התארח בחדר הפיקוד אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן נעדר מהמקום, ולהפך.

טקסט תמונה : יום שלישי – 17  במאי 1977. אולפן א' של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני מתעדכן לפני תחילת המשדר המפורסם ההוא שהעניק מוניטין עצום למנחם בגין ראש הממשלה הנבחר ולאנשי חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית והסטטיסטיקאי חנוך סמית. מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן נעדר מהתמונה. בגבו למצלמה זהו גבי אוחנה נהגו האישי של מנכ"ל רשות השידור. (התמונה באדיבות יצחק לבני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יום שלישי – ליל 17 במאי 1977. הימים ההם – הזמן ההוא. "תור הזהב" של הטלוויזיה הישראלית הציבורית דקות ספורות לפני העלייה ל- "אוויר" והודעתו הסנסציונית של חיים יבין (משמאל) על "מהפך" בבחירות לכנסת ישראל 77'. מכשיר השמע המחבר אותו לאולפן הבקרה כבר תקוע באוזנו של השדר . מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן נמצא כרגיל בסביבה. הסטטיסטיקאי ד"ר חנוך סמית רוכן מימין על ניירותיו. מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני נעדר מהתמונה מפני שאיננו נמצא באזור. (התמונה באדיבות ארנון צוקרמן. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

מנהל חטיבת החדשות בימים ההם דן שילון זוכר כלהלן בעת שיחות התחקיר עמי : "היחסים בין ארנון צוקרמן ויצחק לבני היו רעועים למדי ולא פעם נדרשתי לפַשֵר ביניהם . אלכס גלעדי ואנכי באמת אירחנו אותם בנפרד בחדר הבקרה באותו ליל הבחירות ב- 17 במאי 1977" . בשעה עֶשֶר בערב הייתה אמורה להתפרסם תחזית מִדְגַם הטלוויזיה של הסטטיסטיקן חנוך סמית . זאת הייתה התנסות ראשונה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהפקת קלפי מדגמי, רעיון ויוזמה של דן שילון, בדומה למה שנהגו לעשות זה מכבר בעִתּוֹת בחירות במדינותיהן, רשתות הטלוויזיה הבריטיות ה- BBC ו- ITV, ורשתות הטלוויזיה הגדולות בארה"ב. המתח בחדר הבקרה ובאולפן השידור היה עצום. כולם היו דרוכים. האווירה ערב הבחירות ההן הייתה פרדוקסאלית. סקרי דעת הקהל ניבאו ניצחון למערך אבל בציבור שררה כבר זמן ארוך אווירת אכזבה ואנטגוניזם מהשלטון הוותיק.

מנהל חטיבת החדשות דן שילון זוכר בעת שיחות התחקיר עמי כלהלן : "אני זוכר היטב את ליל "המהפך" בבחירות לכנסת ה- 9 . בפעם הראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה העברנו את מהלכן בשידור ישיר במשך 12 שעות רצופות , משמונה בערב של יום שלישי – 17 במאי 1977 עד לשמונה בבוקר למחרת. זה היה מבצע מורכב ומסובך מבחינה טכנולוגית ולוגיסטית שתבע מאמץ עילאי מכל עובדי הטלוויזיה . הצבתי את אלכס גלעדי כמפיק ראשי שלי. בתשע ורבע בערב פלט המחשב את תוצאות מדגם הטלוויזיה. הסטטיסטיקאי ד"ר חנוך סמית הגיש לי את פֶּלֶט המחשב עליו הייתה רשומה התוצאה המפתיעה בה המערך מודח מן השלטון ע"י הבוחר בקלפי לראשונה מאז קום המדינה ב- 1948. הראיתי את תוצאת המדגם חסרת התקדים והבלתי צפויה רק למגיש חיים יבין. לידיעתו בלבד. נעלתי את דלתות אולפן השידור ואסרתי על כולם לצאת. לא רציתי שהמידע הסנסציוני ידלוף אך לא הסברתי לאיש מדוע אני סוגר אותן. האולפן היה מוגף. הודעתי כי אשוב בתוך דקות ספורות. עליתי לחדרו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן בקומה השלישית והצגתי לוֹ את תוצאות המדגַם המפתיע. רציתי להיוועץ עמו לפני  הפרסום. תגובתו הייתה נרגזת ועצבנית, "דן שילון זה בלתי מתקבל על הדעת. קשקוש מקושקש. זרוק את זה לפח". שאלתי אותו, "ארנון האם זאת הוראה או המלצה ?". "זאת המלצתי", השיב ארנון צוקרמן, והוסיף, "אני ממליץ לא לשָדֵר את התוצאה המופרכת הזאת".

טקסט תמונה : יום שלישי בערב –  17 במאי 1977 . תשע וחצי בערב . אולפן א' של הטלוויזיה הישראלית ברוממה ירושלים. מנהל חטיבת החדשות דן שילון (עומד) ומגיש משדר הבחירות חיים יבין (מימין) מתבוננים בנתוני פלט המחשב המבשר על ניצחון הליכוד בבחירות וכישלון טוטאלי של המערך. נתוני המחשב המבוססים על "מדגם הטלוויזיה" שהרכיב הסטטיסטיקאי ואיש הסקרים ד"ר חנוך סמית (משמאל) התבררו כמדויקים . (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנהל חטיבת החדשות דן שילון מוסיף בשיחות התחקיר עמי כלהלן :  "מצויד בגיבוי המאולץ של מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן נכנסתי לחדרי (חדרו האישי של דן שילון שכן בקומה השלישית של בניין הטלוויזיה די קרוב ללשכתו של ארנון צוקרמן), התיישבתי ליד מכונת כתיבה שלי, והדפסתי במו ידיי את מכתב ההתפטרות שאותו טמנתי בכיסי למקרה שתוצאת מדגם הקלפי תתברר כשגויה. לא רציתי להטיל על ארנון צוקרמן את האחריות לכישלוני אם אכן יהיה זה כישלון. ירדתי לאולפן והוריתי לחיים יבין לנוע קדימה עם תוצאת המדגם המפתיעה. הייתי משוכנע שתוצאת מדגם הטלוויזיה נכונה . למדתי את הנושא ביסודיות חודשים ארוכים לפני ליל הבחירות. נשענתי על הניסיון שרכש פיטר סנואו (Peter Snow) הכתב הפוליטי הבריטי של ITN בישראל. פיטר סנואו סייע לי רבות בהכנת מדגם הטלוויזיה ההיסטורי ההוא. עמירם ניר ז"ל שימש מפיק מִדְגָם הטלוויזיה שלנו . סמכתי על עמירם ניר".

טקסט תמונה : ליל הבחירות ההוא לכנסת ה- 9 , יום שלישי בערב – 17 במאי 1977 . אולפן א' בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים שעות ספורות לפני סגירת הקלפי. זיהוי מימין לשמאל : ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה, דן שילון מנהל חטיבת החדשות, ד"ר חנוך סמית מומחה הסקרים והסטטיסטיקה של הטלוויזיה, והמפיק הראשי של משדר הבחירות אלכס גלעדי מתמוגגים מנחת. הצלחת חיזוי תוצאות של ד"ר חנוך סמית באמצעות הקלפי המדגמי הייתה מדויקת וסנסציונית. (התמונה באדיבות ארנון צוקרמן ויוסף "פנצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : יום שלישי – 17 במאי 1977. אולפן א' של הטלוויזיה הישראלית ברוממה – ירושלים. השעה תשע חמישים וחמש בערב. חמש דקות לפני העלייה ל- "אוויר" של מִשְדָר הבחירות הישיר הסנסציוני ההוא שנמשך 10 שעות רצופות מ- 22.00 של יום שלישי – 17 במאי 1977 עד 08.00 של יום רביעי – 18 במאי 1977. חיים יבין משמאל (מחובר באוזניה מיוחדת לחדר הבקרה) וחנוך סמית מימין. ברקע – טלפניות המשדר. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

התוצאה המדויקת והמרעישה של מִדְגָם הטלוויזיה נגדה לחלוטין את תוצאות הסקרים המוקדמים עֶרֶב הבחירות ולכן תפשה את מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן מופתע . כמו רבים גם הוא לא האמין לתוצאה הדרמטית בה מפלגות הליכוד וד"ש הביסו בצורה כל כך נחרצת את מפלגת המערך . זה נראה כ- Flop . ארנון צוקרמן הורה בתחילה לדן שילון להשליך את נתוני המִדְגָם לפח . מנהל הטלוויזיה לא הרגיש בטוח ולא סמך על תוצאות מִדְגָם הטלוויזיה שהיה פרויקט ראשוני ועדיין חסר מסורת בתולדות רשות השידור . התברר כי דן שילון הכין היטב את שיעורי הבית שלוֹ . הוא ראה ב- ד"ר חנוך סמית מדען סטטיסטיקה ומתמטיקה ואיש סקרים מהימן ורב ניסיון. הוא האמין בו בכל נפשו. אומנם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן אמר לו דקות אחדות לפני תחילת המִשְדָר הישיר , "זאת המלצתי לזרוק את תוצאות המִדְגָם לפח" , אך דן שילון דחה ללא כל היסוס את ההמלצה של הבוס שלו ויצא לקרב עם הנתונים הסנסציוניים שסיפק לוֹ ד"ר חנוך סמית . דן שילון לא התייעץ יותר עם איש לאחר השיחה בתשע ורבע בערב עם מנהל הטלוויזיה , גם לא עם יצחק לבני שבתוקף תפקידו כמנכ"ל רשות השידור היה או נחשב לעורך הראשי שלה . כמו מצביא שִרְיוֹן וותיק פקד על חיים יבין את הפקודה שכל טנקיסט מכיר אותה היטב , "נוּעַ , נוּעַ , סוֹף" . בעֶשֶר בערב ביום שלישי – 17 במאי 1977 , שידר חיים יבין בשידור ישיר בטלוויזיה את שלוש המילים המילה האלמותית , "גבירותיי ורבותיי – מהפך !" . מדגם הטלוויזיה כפי שבנו ותכננו אותו ד"ר חנוך סמית ודן שילון הצביע המדויק על התוצאות הסופיות . הליכוד (מח"ל) צבר 43 מנדטים . המערך (אמת) השיג 32 מנדטים . מפלגת ד"ש החדשה בראשות פרופסור יגאל ידין ז"ל זכתה ב- 15 מנדטים . המפד"ל השיגה 12 מנדטים . מנהיג האופוזיציה הנצחי הדמוקרט והמדינאי הדגול מנחם בגין יו"ר הליכוד שנוצח בכל מערכות הבחירות מאז 1948 התבקש ע"י נשיא המדינה אפרים קציר להרכיב את הממשלה הבאה . בצעד מפתיע הזמין אליו מנחם בגין את משה דיין ממנהיגי תנועת העבודה והציע לו את תיק החוץ . למרות מחאות סוערות בליכוד וגם מחוצה לו התעקש מנחם בגין על המינוי וקיבל ממשה דיין תשובה חיובית . לימים היה משה דיין יחדיו עם שר הביטחון עזר ווייצמן מאדריכלי השלום עם מצרים . מנחם בגין הרכיב ממשלה עם המפד"ל ועם אגודת ישראל וכעבור ארבעה חודשים הצטרפה גם ד"ש לממשלה ויגאל ידין התמנה לסגן ראש הממשלה . מניתוח תוצאות הבחירות לכנסת ה- 9 ב- 17 במאי 1977 עלה והוברר כי התבוסה האמיתית שנחל המערך הייתה בערי הפיתוח מעוזו של המערך עד אז . בכל ערי הפיתוח ללא יוצא מן הכלל גרף מנחם בגין את רוב הקולות . מפלת המערך נבעה לדעת פרשני הטלוויזיה הישראלית הציבורית מפרשיות שחיתות שנחשפו בצמרת השלטון לרבות פרשת חשבון הדולרים של לאה רבין אשת ראש הממשלה יצחק רבין , וגם מתגובה מאוחרת של הממשלה הנוגעת למחדלי מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 .

טקסט תמונה : יום שלישי בערב – 17 במאי 1977 . אולפן א' של הטלוויזיה הישראלית ברוממה – ירושלים. השעה עשר בערב. ה- floor Manager (מנהל במה) יוסף "פונצי" הדר ז"ל באולפן מונה לחיים יבין ב- Count down את השניות האחרונות לקראת העלייה ל- "אוויר". מימין הסטטיסטיקאי ד"ר חנוך סמית ז"ל בודק שוב ושוב את הנתונים. בשורה השנייה מאחור מעבר לזכוכית נראים עמירם ניר ז"ל (משמאל מוסתר קצת ע"י חיים יבין) ואריה שגיא איש מל"מ (קיצוני מימין). בשורה האחרונה יושבות הטלפניות של משדר הבחירות . כעבור כמה שניות הגה מגיש הבחירות חיים יבין את המשפט האלמותי, "גבירותיי ורבותיי ערב טוב – מהפך !". (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).   

פרסום תחזית של מִדְגָּם הבחירות לכנסת של ד"ר חנוך סמית בליל יום שלישי ההוא – 17 במאי 1977 בעשר בערב בשידור ישיר בפעם הראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בארץ והדיוּק המתמטי הווירטואוזי – הִיווּ הצלחה עיתונאית מסחררת וסנסציונית של חטיבת החדשות בהנהגת דן שילון . הטלוויזיה הישראלית הפכה את פרסום ההצלחה המתמטית של המִדְגָּם לאחד האירועים הבלתי נשכחים הדרמטיים ביותר שהתחוללו בחייה הציבוריים של מדינת ישראל בת 29 שנים . הן השתקפו היטב ב- Prime time בזמן צפייה ראשי לפני מיליוני צופים מבעד למוניטור הטלוויזיה הישראלית הציבורית שעליו היו אחראיים במשותף שני ברי פלוגתה , יצחק לבני וארנון צוקרמן . אבל דן שילון גנב את הַמְלוּכָה . הוא היה האיש שנטל אחריות אישית והכריע לבדו ועם מצפונו על שידור תוצאות המדגם כמות שהם . מכיוון שהיה לא רק איש מקצוע מעולה , אלא גם איש מוּסר ישר והגון , השאיר אקדח טעון במשרדו למקרה של "פְלוֹפּ" שבו תוצאות המִדְגַם יכזיבו . הוא כתב מראש עוד באותו הערב ההוא של יום שלישי – 17 במאי 1977 את מכתב ההתפטרות שלוֹ מניהול חטיבת החדשות , הכניס אותו לכיס מקטורנו , ועמד להגישו למחרת בבוקר לבוסים שלו , במידה ויתברר כי המִדְגָם הכזיב והיה כישלון . מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן היו שותפים להחלטת חשיפת המדגם ההיסטורי של דן שילון אך היו פרטנרים זוטרים . מקרה חסר תקדים בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור.

יצחק לבני מנכ"ל רשות השידור זוכר את הדברים בצורה קצת שונה בעת שיחות התחקיר שלי עמו כלהלן : "ארנון צוקרמן בא אלי עם הנתונים המדהימים של תוצאות מדגם הטלוויזיה שנעשה ע"י הסטטיסטיקן חנוך סמית , ושאל אותי, "מה עושים עם זה" . נתתי לו תשובה חיובית. אישרתי לוֹ לפרסם את תוצאות המדגם. נגולה לי אבן גדולה מהלב , לאחר שהוברר כי תוצאות המדגם היו מדויקות ביותר". דן שילון מוסיף בשיחות התחקיר עמי : "לא הייתי נוכח בשיחתו של ארנון צוקרמן עם יצחק לבני, שהתרחשה כנראה לאחר שיצאתי מחדרו של מנהל הטלוויזיה . אינני יודע מה נאמר שם . את מכתב ההתפטרות שלי במקרה של "פְלוֹפ'" הוצאתי מכיסי והשמדתי למחרת לפני ישיבת הבוקר".

ד"ר חנוך סמית ז"ל קנה את עולמו ב- 17 במאי 1977. חנוך סמית יליד ארה"ב נחשב לבר סמכה מספר אחת בארץ בסטטיסטיקה וסקרים. הוא היה בקי בתחום ובעל ניסיון ושירת את הטלוויזיה הישראלית בסיקור הבחירות לכנסת ה- 8  ב- 31 בדצמבר 1973. זה היה בראשית כהונתו של ארנון צוקרמן ואז עוד טרם נערך מדגם קלפיות של הטלוויזיה. מנהל החדשות ב- דצמבר 1973 היה צבי גיל. ב- 1977 זכר דן שילון את פועלו של ד"ר חנוך סמית ארבע שנים קודם לכן. יחדיו הגו את רעיון המִדְגָם וייבאו אותו ארצה מחברת הטלוויזיה הבריטית ITV וסוכנות הצילום ITN. חיים יבין הכריז על  "מהפך" , מונח שלא היה שגור אז בשפה העברית המדוברת , ומן ההיבט הזה היה לשונאי חדשן , אבל הצלחת השידור ב- 17 במאי 1977 שייכת ללא כל ספק למנהל החדשות דן שילון , מתכנן ועורך בעל שיעור קומה ולמפיק שלו אלכס גלעדי .

טקסט תמונה : קיץ  1973. מר צבי גיל (בן 87 היום) מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1974 – 1971. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : נובמבר 1974. זהו האיש. דן שילון מתמנה לתפקיד הרם של מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית. מר דן שילון (בן 75 היום) הוא בלתי נשכח. באספקטים רבים הוא ניצב משכמו ומעלה ו- הצטיין הצטיינות יתר בארבעת התחומים של תעשיית הטלוויזיה : תכנון, הפקה, עריכה, ושידור. משדר הבחירות של דצמבר 1973 שהופק ע"י צבי גיל נראה כמשדר ילדים בהשוואה להפקה הווירטואוזית של דן שילון ואלכס גלעדי במאי 1977. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 31 בדצמבר 1973. אולפן החדשות של הטלוויזיה הישראלית ברוממה – ירושלים טרם עידן המדגמים. מנהל חטיבת החדשות צבי גיל מינה את יאיר אלוני (במרכז) וד"ר חנוך סמית להוביל את משדר הבחירות לכנסת ה- 8. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 31 בדצמבר 1973 . מגיש הטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר אלוני מציג את תחזית תוצאות הבחירות לכנסת ה- 8 כפי שחזה אותן ד"ר חנוך סמית. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בשעה עֶשֶר בערב של יום שלישי – 17 במאי 1977 הכריז חיים יבין עם פתיחת משדר הבחירות הארוך (בן תריסר שעות רצופות שנמשך עד שמונה בבור למחרת) את הכרזתו הבלתי נשכחת , "גבירותיי ורבותיי – מהפך". הסלוגן הזה סִימֵן באופן אירוני למדי את המהפך הפוליטי העתידי שנרקם כעבור שנתיים גם ברשות השידור . כל שלטון המתין לשעת הכושר כדי להפקיד בידי נאמנו את רשות השידור. במובן הזה ממשלת מנחם בגין לא הייתה שונה במאום ממשלות יצחק רבין , גולדה מאיר, ולוי אשכול. היא עשתה זאת אומנם באיחור אך דאגה להציב בראש רשות השידור את היו"ר פרופסור ראובן ירון ז"ל ואת המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל. סכסוך הסמכויות בין מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני לבין מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן נמשך גם לאחר מבצע השידור הטלוויזיוני המפואר של הבחירות לכנסת ה- 9 ב- 17 במאי 1977 ואשר זכור בשל הניסוח הבלתי נשכח של חיים יבין, "המהפך". בסופה של 1977 עשו הכתב לענייני ערבים אהוד יערי והמפיק אלכס גלעדי מעשה נועז וטסו לקהיר ללא אישורם של יצחק לבני וארנון צוקרמן כדי לכסות את פגישת הפסגה של ראש הממשלה מנחם בגין ושר החוץ משה דיין עם נשיא מצרים אנוואר סאדאת ושריו. מכיוון שלא היו אז טיסות ישירות בין נתב"ג לקהיר טסו אהוד יערי ואלכס גלעדי דרך אתונה. הם קיבלו ללא כל בעיות את אשרות הכניסה בשדה התעופה בקהיר ומייד שלחו משם באמצעות הלוויין ובסיוע ה- EBU  [ראה 1]  כתבות שערכן לא יסולא בפז למהדורות "מבט". הגעתם הסנסציונית בדרך לא דרך לקהיר עוררה רוגז רב בקרב שרי הממשלה. משה דיין קרא לפיטוריהם. מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני גינה את נסיעתם במילים חריפות. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן העניק להם גיבוי ושיבח אותם.

[1]  הטלוויזיה המצרית כמו רשות השידור הישראלית הייתה גם היא חברה מלאה באיגוד השידור האירופי ה- EBU . ראה גם את הטרילוגיה עבת הכרס בת כ- 10000 (רבבה) עמודים שחקרתי וכתבתי "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972", ומה שהתחולל אחריה בשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית ובתוככי ברשות השידור. הטרילוגיה "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972" היא אחת מ- 13 ספרים שאני חוקר וכותב ו- מרכיבים את סדרת הטלוויזיה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".

סוף פוסט מס' 485. הועלה לאוויר בצהריי יום חמישי – 19 במארס 2015.