הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 483 : הועלה לאוויר בשבת – 14 במארס 2015.

————————————————————————————–

זוּטוֹת (2). חברת החדשות המהוללת של ערוץ 10 היא יותר מטלוויזיה (2). היא שומרת סַף. פוסט מס' 483. כל הזכויות שמורות. 

פוסט מס' 483. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : ראשית עשור ה- 80 של המאה שעברה. לפני כ- 35 שנים. אחד החורפים בהיכל הספורט ביד אליהו . זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת הסיקור הישיר של אחד מ- משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות בכדורסל בטרם שריקת הפתיחה. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : עוזר השדר אריה שגיא, הפרשן אריה מליניאק (מוסתר אבל אפשר להבחין כי הוא חובש על ראשו Head set), השַדָּר המוביל יורם ארבל, עוזר השדר אמנון לנגזם, אורי לוי, אנוכי יואש אלרואי מנווט, מפיק, ועורך את שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, ושופט הכדורסל מרדכי נהרי ליד שולחן המזכירות. משמאל מישהו לא מזוהה לבוש סוודר מצועצע. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 במארס 1988. הימים ההם – הזמן ההוא. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל כמנווט שידורי הספורט שלו בטרם העניק לי דרגה אישית 10 בסולם הדירוג העיתונאים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה-1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שעוסקת בקורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884, ואשר הענקתי לה את השם, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". הסדרה כוללת בתוכה כ- 72 (שבעים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר והכתיבה של הסדרה אמורים להסתיים ב- 2019 , לכל המאוחר ב- 2020.

סדרת 13 הספרים היא מסת טלוויזיה שדנה בתחומי התפתחות סיקור הספורט, החדשות, והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884 (מאז ימיו של מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו), כלכלה טלוויזיונית, מו"מ וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור Play by play, הגשה והנחייה באולפן הטלוויזיה ובשטח, ו- מהימנות בעריכת ראיונות. לצורך כתיבת הסדרה ראיינתי כ- 2200 (אלפיים ומאתיים) אנשים בעולם ובארץ. היא עבת כרס מפני שהיא כוללת בתוכה מלבד הכתיבה שלי עשרות אלפי תמונות + מסמכים אותנטיים + קטעי עיתונות וכמובן תיעוד מפורט של אותם כ- 2200 אנשי תעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ שניאותו למסור לי את עדותם ולסקור עמי את ההיסטוריה של הטלוויזיה שהם היו חלק ממנה. להיסטוריה הטלוויזיונית הזאת יש תכונה סלקטיבית. חלק מהאנשים שעמם דיברתי היא מציבה בראש הרשימה. לחלק היא מייעדת מקום באמצעיתה. ולא מעט אחרים שניצבו בעמדות מפתח היא מותירה בירכתיים משום שהתברר כי היו אנשים כושלים ולכן לא חשובים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

זוטא 1 : חברת החדשות המהוללת של ערוץ 10 היא יותר מטלוויזיה. היא שומרת סַף.

מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 ששודרה אמש (יום חמישי – 12 במארס 2015) בין 20.00 ל- 21.30 בהגשת והנחיית טלי מורנו , תמר איש שלום , ו- נדב פרי ובעריכת טלי בן עובדיה – הייתה לא פחות ממרתקת ו- משובחת (!!) . החלק המרכזי של המהדורה "המטה המרכזי" היה מפגש – דיון – ריאיון טלוויזיוני מעניין ביותר בשיטת השרשרת והכיסא החם (החלפת מקומות בין המרואיינים בזה אחר זה חשופה לעין מצלמות האולפן שלא כמקובל בשידור ישיר לרבות תליית המיקרופונים על הז'אקטים) ו- מדוד בזמן, עם חמישה יו"רים של מפלגות ראשיות (5 ימים לפני הבחירות) : יאיר לפיד – "יש עתיד", משה כחלון – "כולנו", איימן עודה – "הרשימה הערבית המשותפת", נפתלי בנט – "הבית היהודי", ויצחק "בוז'י" הרצוג – "המחנה הציוני". (הליכוד נמנע מלהופיע בערוץ 10). נדב פרי הנחה את המפגש המחומש ושלושת שחקני חיזוק – לוחמים לידו היו אושרת קוטלר (עיתונאית ושדרנית מצוינת, אָסִית של ממש, וגם רהוטה מאוד), רפי רשף, ורביב דרוקר. ה- התנהלות האמיצה של המהדורה , הודעתה הדרמטית של תמר איש שלום עם פתיחת המהדורה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ביטל את הריאיון עם ערוץ 10 בשל נוכחותו של העיתונאי רביב דרוקר בצוות השואלים (ל- צדה של תמר איש שלום) , וכי ערוץ 10 לא ייכנע לתכתיבים גם לא של ראש הממשלה וכי הוא שומר על ריבונותו העיתונאית , לרבות קצב המהדורה יחדיו עם נבונות עיתונאי ושדרני ערוץ 10, והמפגש המחומש המרתק והשאלות הנוקבות עם חמשת המנהיגים הנ"ל – מציבים  את ערוץ 10 ללא שום קושי בפסגת העיתונאות המדווחת והחוֹקֶרֶת במדינת ישראל . מהדורת החדשות המצוינת של ערוץ 10 צברה אמש רייטינג נאה של % 13.2, הפסידה אומנם למהדורת החדשות של ערוץ 2 % 21.6, אך הביסה את "מבט" של ערוץ 1 % 5.9.

הבלוג הזה yoashtvblog.co.il רווי אין סוף תגובות, הערות, ובקשות. אני רואה את עצמי מחויב להצהיר פעם נוספת בפני קוראי הבלוג (צועד באוֹן בדרך ל- 100000 / מֵאָה אֶלֶף כניסות של קוראים) כי ערוץ 10 הוא ערוץ הבית שלי. מתוך בחירה כמובן. לא חתמתי על שום חוזה נאמנות עם ערוץ 10. אינני חייב לו כלום. אולם כל עוד הוא מספק ומנפק לי את האינפורמציה העיתונאית – חדשותית באופן ראשוני ולעיתים גם בלעדי באופן מקיף ויסודי, מהארץ ומהעולם, אין לי שום עניין לזפזפ לעבר מקורות מידע נוספים (על חשבון זמן הצפייה בערוץ 10) . גם את משדר הבחירות ביום שלישי – 17 במארס אני אראה בערוץ 10. יש לי הערכה גדולה להתנהלות חברת החדשות ערוץ 10 ולאופן תפעולה.

הודעתה האמיצה והנחושה של תמר איש שלום בפתח המהדורה (אמש, יום חמישי – 12 במארס 2015) בשם המערכת שלה כי ערוץ 10 שומר על גבולות הטריטוריה העיתונאית שלו בכל מחיר, גם אם מדובר בראש ממשלת ישראל, הופכת את ערוץ 10 לשוֹמֵר הסַף של חיינו הציבוריים. ליד הַמִפְתָּן החשוב מכל ניצבים מנהלים, מנווטים, ועיתונאים ושדרנים בעלי יושרה. זהו הקומפלימנט הכי גבוה שאני יכול להעניק לחברת החדשות של ערוץ 10 . להלן לשון הודעתה הדרמטית של תמר איש שלום הנוגעת לסירובו ופסילתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו את רביב דרוקר כמראיין לצדה של תמר איש שלום : "לשכת ראש הממשלה הטילה ווטו על רביב דרוקר. לכך כמובן לא יכולנו להסכים ולכן נאלצנו לבטל את הריאיון. צר לנו שלא הצלחנו לשאול את מר בנימין נתניהו שאלות חשובות ולתת לו בימה מכובדת לענות עליהן . אולם כאן בחדשות ערוץ 10 לא נסכים לקבל תכתיבים או פסילות מאף מועמד בבחירות, לא ברמז ולא בלשון ציווי. אנחנו מצטערים עבור צופינו שלא התקיים הריאיון אבל אנחנו לא מצטערים על העיקרון שנשמר כאן, עיקרון של עצמאות עיתונאית. כך תמיד היה וכך תמיד יהיה". חברת החדשות של ערוץ 10 ראויה לציון מושלם של אינטגריטי ודיגניטי. של יוֹשְרָה והָדָר עיתונאי. 

הערה שלי : באביב 1976 סמוך ליום העצמאות באותה שנה הזמין מנהל חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית דן שילון את רמטכ"ל צה"ל רב אלוף מוטה גור ז"ל לריאיון מיוחד שאמור היה להיות משודר בערב יום העצמאות . בתום ההקלטה התנה הרמטכ"ל את שידור הריאיון בדברור של שר הביטחון דאז שמעון פרס. דן שילון הסביר למוטה גור כי הטלוויזיה הישראלית היא אומנם רשת ציבורית אך היא סוברנית לחלוטין ואיש לא יכתיב לה מה לשדר ו/או מה לא לשדר. רמטכ"ל צה"ל התעקש כי ריאיון ההקלטה חייב לעבור צנזורה ומבט נוסף של שר הביטחון. כלומר שר הביטחון צריך לצפות ב- טייפ ההקלטה בטרם שידור כדי לאשר את הקרנתו. דן שילון הודיע בו במקום לרמטכ"ל מוטה גור כי הריאיון עמו מבוטל וכי שום פוליטיקאי לא יתערב בשיקולי העריכה והשידור של חטיבת החדשות שהוא ניצב בראשה. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן העניק גיבוי טוטאלי לדן שילון. הריאיון עם רמטכ"ל צה"ל רב אלוף מוטה גור נגנז ו- לא שודר.

יש לי הערכה לעיתונאית – שדרנית של ערוץ 10, אושרת קוטלר. היא ישירה, אמיצה, לא עושה חשבון למרואיינים שלה (אולם לא מעליבה ונותרת מכובדת בהתייחסות שלה כלפיהם), בעלת יושרה, מתנסחת היטב, עֵירנית, יש לה מהירת תגובה ו- דיבור ומענה (לא על חשבון הרהיטות), ומחוננת ביכולת מנהיגות. אני חייב לומר כי אינני מכיר את אושרת קוטלר. גם מעולם לא ראיתיה במציאות. וודאי ש- אף פעם לא נפגשתי עמה . אנוכי מכיר אותה רק ממסך הטלוויזיה בשעה שהיא מתארחת אצלי בסלון ביתי אבל אנוכי אוהב אותה. היא אורחת רצויה משום שהיא אשת טלוויזיה ישירה ו- כֵּנָה. הייתה חסרה לי שאלה אחת שלה ליאיר לפיד, "…אדוני שר באוצר לשעבר. נכשלת בתפקידך וגם לא אמרת את האמת לבוחריך. לא היה שום מִתְּאָם בין ההבטחות וההצהרות שלך לבוחריך בטרם הצעדה לקלפי לבין ההתנהלות הבעייתית שלך בממשלה בלשון המעטה . מדוע אתה ממשיך לעלוז, להתייהר, ולהתנשא, כאשר כל הסקרים קובעים כי אתה הולך לאבד % 37 (!) מתומכיך ולהשיג 12 מנדטים בלבד כעת לעומת 19 שהיו לך מקודם…?". "המטה המרכזי" המשודרת מידי מוצ"ש בערוץ 10 בהנחיית נדב פרי היא תוכנית פוליטית חשובה ומסקרנת. אילו היו מאיישים אותה באורח קבע לצדו של נדב פרי (כמו אֶמֶש) גם אושרת קוטלר, רפי רשף, ורביב דרוקר ו/או נדב אייל – היא הייתה מעפילה מעלה ו- אפקטיבית פי מֵאָה יותר. נדב פרי הוא עיתונאי ידען אולם חסר נוכחות טלוויזיונית כמנחה ומוביל . נדב פרי החמיץ הזדמנות פז ב- "המטה המרכזי" להעמיד את יו"ר ש"ס אריה דרעי שהורשע בפלילים ונשלח לבית הכלא לתקופה של שלוש שנים בפני דילמה כלהלן : "שני אזרחי המדינה בני 21, האחד לאחר שירות צבאי והשני לאחר סיום לימודי גמרא , מבקשים לאחוז ב- 2015 באותו ג'וב אזרחי רב עניין ואתגר. האיש שסיים זה עתה את שירותו צבאי מציע לבוס את השכלתו, את מילוי חובתו האזרחית של שירות צבאי, ואת תעודת הבגרות שלו שמתבססת על ידע של השפה האנגלית, ידע במתמטיקה, ידע בהיסטוריה, ידע בחברה, כלכלה, וסוציולוגיה והוא מתמצא גם במחשבים . המועמד השֵנִי מציע רק יֶדָע בגמרא. אריה דרעי מי מהם לפי דעתך יזכה במשרה ?". ככל שאנשי ש"ס יהיו עניים יותר וחסרי השכלה יותר – כך יגדל כוחו הפוליטי של אריה דרעי. אריה דרעי הוא פוליטיקאי אָפֵל מורשע בפלילים שחושב על עצמו ולא על צאן מרעיתו. מדהים לחשוב שמאות אלפי בחורים צעירים דתיים – חרדים אזרחי מדינת ישראל מסתתרים באוהלה של תורה, נמנעים מלרכוש השכלה, בורחים מלימודי ליבה, משתמטים משירות צבאי, וחושבים שדברי תפילה ולימודי גמרא יצילו אותם ואת מדינתם בשעת מבחן. אריה דרעי הוא דמגוג חסר תקנה. את אותו הטקסט בדיוק יש לומר על אלי ישי יו"ר "יחד".

שִגְשוּגָה המזהיר של חברת החדשות בערוץ 10, ריבונותה ועצמאותה, על מפיקיה, עורכיה, והעיתונאים והשדרנים שלה – מעלה אצלי שוב זיכרונות מרים מהתקופות החשוכות ההן, בהן חלק כלל לא קטן מעיתונאי חטיבת החדשות של ערוץ 1 שרץ במדמנה, והסכים מרצון ׁ(!) לשתף פעולה ולסור לאַדְנוּתוֹ של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל, ואח"כ לשתף פעולה וגם לסור למָרוּת ודיסציפלינה שגויה ומזויפת של יורשו מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם. זה לא היה כל כך מזמן. עובדה שממשלות ישראל (בראשות אריק שרון ואח"כ בראשות בנימין נתניהו) אלה שמינו ותמכו בשעתו ביוסף בר-אל ויוני נתניהו, נאלצו בכורח הנסיבות (גם משפטיות) להתערב ולהיפטר בריש גלי מאותן האוטוריטות המגוחכות האלה. יוסף בר-אל ויוני בן מנחם סולקו ו- הודחו בסופו של דבר לירכתי ההיסטוריה של הטלוויזיה הציבורית ורשות השידור. שתי ההדחות ההיסטוריות הטלוויזיוניות ההן (שכאמור לא היו כל כך מזמן) הן גם תזכורת לעובדה שאותם המשת"פים בשני העידנים ההם בערוץ 1 אז, מאיישים גם היום את שורות חטיבת החדשות של ערוץ 1 הנוכחי, רק תחת מנהיגות ופיקוח שונים בדמותם של יונה וויזנטל ואלי בבא.

זוטא 2 : מועד סגירת גיליון "הארץ" (ביום רביעי – 11 במארס 2015) וההתעלמות העיתון ממשחק הגומלין בכדורגל בשלב 1/8 הגמר של ה- Champions League צ'לסי – פאריס סאן ז'רמן 2:2 (בתום הארכה). תוצאה שהעלתה באופן מפתיע את פ.ס.ז'. לשלב רבע הגמר של המפעל היוקרתי.

"הָאָרֶץ" בישר ביום חמישי בבוקר לקוראיו כי המשחק צ'לסי – פאריס סאן ז'רמן הסתיים לאחר סגירת הגיליון ומפני כך אין סיקור שלו, והפנה אותם לאתר העיתון www.haaretz.co.il / sport. מעשה בלתי מקובל וגם לא נוח לביצוע. קיים הבדל גדול בין קריאה נוחה את עיתון "הארץ" עם קפה הבוקר הראשון לבין הליכה למחשב, הפעלתו, מציאת האתר, וקריאה לא נוחה מהצג הדיגיטאלי. זה איננו אותו דבר. מועד סגירת הגיליון של  "הָאָרֶץ" איננו ציווי שמוזכר בתנ"ך . חבל שמערכת "הָאָרֶץ" איננה מתחשבת בקוראים המגוונים ו- הרב גוניים שלה שמתעניינים גם בנעשה בשדה הספורט הבינלאומי. ההתמודדות צ'לסי – פאריס סאן ז'רמן בליל יום רביעי – 11 במארס 2015 נחשבת לאירוע ספורט עַל בינלאומי שמרכז סביבו התעניינות מירבית. כ- חצי מיליארד צופי טלוויזיה באירופה וברחבי תבל יחדיו עם עשרות אלפים רבות בישראל צפו בשידור ישיר של המשחק הזה. תמוה שמערכת עיתון "הָאָרֶץ" מוותרת לחלוטין על דיווח מהמשחק המסקרן ושולחת את קוראיה לאתר האינטרנטי שלה. מה עושים אלה שאין להם מחשבים ו- iphones והם לא מעטים ? אני מנוי על "הָאָרֶץ" ושבע רצון מהעיתון במשך כ- ארבע עשרות של שנים, וגם ממהירות השירות ומהימנות החלוקה. לא יקרה לו מאום אם יאחר מפעם לפעם את מועד סגירת הגיליון – כשצריך (!)

צפיתי בשידור הישיר Off tube של המשחק הנ"ל בערוץ 55 בכבלים. שידור מגוחך של נדב יעקובי ואלי אוחנה. את צ'לסי מאמן איש בעל כריזמה, בעל קסם אישי, בעל אוטוריטה, ובעל הופעה טלוויזיונית בשם חוזה מוריניו / Jose Mourinho (בן 52), אולם למרות כל מעלותיו הוא מייצר כדורגל משעמם עד מוות נעדר כל תחבולות. צ'לסי של חוזה מוריניו משחקת בהשראתו כדורגל מכוער. כדורגל עלוב. הכדורגל של צ'לסי כל כך צפוי, לא יעיל, וגם לא נאה לעין, עד שהיא איננה מסוגלת לגבור בביתה בלונדון על יריבתה הצרפתית פ.ס.ז'. (תחת שרביט אימונו של לורן בלאן) שמשחקת בכלל בעשרה שחקנים לאחר הרחקתו של חלוצה זלאטן איברהימוביץ' . אינני זוכר בהיסטוריית המאמנים הבינלאומיים מאמן כדורגל בעל פער כה רב בין המוניטין האישי הבינלאומי העצום שלו לבין הביצועים המכוערים של שחקניו על כר הדשא – כמו חוזה מוריניו . מדהים שאיש כדורגל כה מפורסם כמותו שמשתכר כ- 10.000000 (עשרה מיליון) דולר בעונה מידיו של ה- Owner של צ'לסי רומן אברמוביץ', הוא הפורטוגלי חוזה מוריניו מצויד במחשבת כדורגל כה מוגבלת ומצומצמת לעומת הקאטאלוני פפ גווארדיולה. אפוא צ'לסי ואפוא באיירן מינכן ? אפוא צ'לסי והיכן ברצלונה ?

ועוד דבר : השידור הישיר של ערוץ 10 מברצלונה אמש (יום חמישי –  12 במארס 2015 בין 21.30 ל- 23.30) בהובלת ניב רסקין וגור שלף שעסק במשחק התבוסה של מכבי ת"א 71:89 (מחזור עשירי בבית מס' 5 ב- Top 16 ב- Euroleague), הניב רייטינג ממוצע לא רע של % 11.5 ו- Peak של % 12.5 . מערכת "הָאָרֶץ" דחפה את הידיעה הקצרה והדיווח האנמי אודות המשחק (ללא כל מידע סטטיסטי) לשולי מדור הספורט שלה . בעניין המידע הסטטיסטי "ידיעות אחרונות" עושה בית ספר ל- "הארץ". במקום זאת בחרה מערכת "הָאָרֶץ" לא להתחשב באנשים החושבים שלה כדי להקנות עדיפות לפוסטים לא חדשותיים שסובלים דיחוי ואפשר להוציאם לאור בכל עת : כמו שני ראיונות של עירד צפריר (מראיין טוב) , פוסט צילומי ענק "או אנחנו או הם" של אלעד זאבי ואלון פרימו אודות "בחירות 2015 עולות לפרקט ב- NBA" , פוסט "בעיני המתבונן" לא מעניין של אלון עידן שכותרתו , "רע לאתיקה , רע לעיתונות , רע ליושרה , אבל "טוב לי לתוכנית". אולי יואיל אלון עידן לציין נתון מתמטי נִלְוֶוה להכרזה שלו בכותרת המשנית "…הוא מביא רייטינג…", כמה רייטינג בדיוק אלון עידן ??? וכן פוסט "נסיעת מבחן" אודות מירוצי מכוניות של אמיר ענבר, פוסט "הדרקון שאג גם במגרש הכדורגל" אודות פופולריות הכדורגל במדינת בההוטאן של עוזי דן , ועוד פוסט משותף ומאוחר של משה בוקר ואורי טלשיר כמה צפוי "אצל מוריניו גם הקהל אשם". אינני יודע מה היא חלוקת הרייטינג הפנימית של המדורים השונים ב- "הָאָרֶץ". אנוכי נמנה על הקוראים הקבועים של  מדור הספורט של העיתון ומצאתי אותו היום (יום שישי – 13 במארס 2015) משעמם, לא חדשותי, לא עיתונאי, ו- לא רלוואנטי דיו.

זוטא 3 : ברצלונה – מכבי ת"א 71:89 (יום חמישי – 12 במארס 2015) במסגרת המחזור ה- 10 בבית מס' 5 ב- Top 16 ב- Euroleague. שידור ישיר בערוץ 10.

הפוסט נכתב לאחר העיון בריאיון המגוחך שערכו אלי סהר ואבי סגל בעיתון "ישראל היום" עם מנכ"ל קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א דני פדרמן ביום חמישי – 12 במארס 2015 וכותרתו "התאכזבתי מסופו. הוא מקבל יחס אחר אצלנו". כותרות המשנה בריאיון מביכות : "צביון ישראלי ? שמישהו יביא לי פתרון אחר", "הייתי בטוח שהצמד גיא גודס את פיני גרשון יצליח" , "אחרי העונה שעברה התקשורת כבר חוששת לתקוף אותנו". קשקושים מוחלטים של מרואיין לא מבריק שאינם זוכים לשאלות Follow ups של שני המראיינים. אפשר לחשוב שמושא הריאיון של אלי סהר ואבי סגל הוא לכל הפחות רד אוורבך ו/או לחליפין פיל ג'קסון. מכבי ת"א שדני פדרמן משמש מנכ"ל ומנהיג ארגוני שלה היא קבוצת כדורסל מוגבלת ומשעממת ולא מוכשרת ב- Euroleague אך נותרה דומיננטית במסגרת ליגת העל הארצית. צפיתי בשידור הישיר של ערוץ 10 לכל אורכו בהובלת נִיב רָסְקִין וגוּר שֶלֶף. מכבי ת"א בשורותיה משחקים 8 אמריקניים וישראלי אחד בלבד (יוגב אוחיון) מעוררת רחמים . היא מנצחת כמה ימים קודם לכן את מכבי ראשל"צ בקלות 93 :113 בליגת העל הישראלית ומפסידה בקלות אמש לברצלונה ב- Euroleague בהפרש רב 71:89. אין תחרות. אין מאבק. אין מתח. אין דרמה. טקסט השידור הישיר של ערוץ 10 וגוון קולו של צוות השידור משמעם כמו המשחק . אני מוצא את עצמי עסוק במקביל בקריאת שני ספרי המתמטיקה והפיזיקה של הבריטי Geoffrey Dyson (ג'פרי דייסון) "THE MECHANICS OF ATHLETIC" ושל האמריקני John Bunn (ג'ון באן) "Scientific Principles of Coaching" . אני זוכר ש- 6:40 דקות לפני תום הרבע השני מכריז גור שלף כי "…סופו גמור אין לו כוח…" . 5:00 דקות לפני סיום הרבע השלישי צועדת ברצלונה ביתרון 61 : 44 והשדר המוביל ניב רסקין שואל עת עצמו "…האם מכבי ת"א נשברה…?" . 2 שניות לפני סיום הרבע השלישי יש למכבי ת"א סיכוי לקלוע עוד סל . היא צריכה להוציא כדור חוץ מתחת לסל שלה . מי שמכיר את חוקת הכדורסל יודע שהשעון הופך מנָח לנָע רק כשאחד השחקנים נוגע בכדור . הדרך היחידה להשיג סל בסיטואציית זמן מינימלית כזאת היא להוציא את הכדור במסירת ארוכת טווח קרוב ככל האפשר לעבר שחקני מכבי ת"א סמוך סל של ברצלונה (כמו בסיום המשחק בגמר אולימפיאדת מינכן 1972 בין נבחרות ברה"מ וארה"ב שבו קלע הסובייטי אלכסנדר בלוב את סל הניצחון 51 : 50 לאחר מסירה ארוכת טווח "Cost to cost" כשנותרו 3 שניות לסיום המשחק) . למכבי ת"א אין שום תוכנית משחק בשניות הסיום של הרבע השלישי במשחק המצוין לעיל נגד ברצלונה . מישהו ממכבי ת"א מוציא את כדור החוץ לשחקן אחר סמוך לסל של מכבי ת"א ושתי השניות חולפות ביעף . צוות השידור אפילו איננו מתייחס לתוכנית המשחק החסרה של מכבי ת"א. היכן הפרשן גוּר שֶלֶף שאמור להאיר את האירוע הסתום ? הרי זהו אותו גוּר שֶלֶף שחקן עבר של מכבי ת"א שמסר את את הכדור ארוך הטווח ההוא לדריק שארפ בהתמודדות ההיא נגד ז'אלגיריס בהיכל הספורט ביד אליהו מכבי ת"א, ודריק שארפ קלע את סל בשנייה האחרונה של המשחק וכפה הארכה בסופה ניצחה מכבי ת"א. מכבי ת"א יורדת מנוצחת 53:64 בתום הרבע השלישי להפסקה בת דקה בהתמודדות נגד ברצלונה. אני זוכר ש- 4:50 דקות לפני תום הרבע הרביעי ניב רסקין עוד מנסה לטעת תקוות שווא בצופי ערוץ 10 ונושף על גחלי השידור הטלוויזיוני הגוֹוֵעַ אולם ללא הועיל. מכבי ת"א – מובסת.

טקסט תמונה : אביב 2000. היכל הספורט יד אליהו. שדרנית רדיו "קול ישראל" אופירה אסייג מראיינת את שחקן מכבי ת"א גור שלף, היום פרשן הכדורסל הבלעדי של ערוץ 1 וערוץ 10. הערכתי אותו הרבה יותר כשחקן אז מאשר פרשן היום. לי כצופה הוא תורם מאום. (צילום ראובן שוורץ. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אתה מתבונן בסטטיסטיקה שמספקת הטלוויזיה הספרדית אמש ונדהם להיווכח כי שחקני מכבי ת"א (שחקני כדורסל מקצועניים לכל דבר) שדני פדרמן משלם להם הון עתק מיליוני דולרים מידי עונה, להם ולצוות המאמנים גיא גודס ועוזרו פיני גרשון , פוגעים % 50 בלבד בזריקות עונשין (10 מ- 20) ורק % 35 בזריקות לשלוש (7 מ- 20), שלא לדבר על הגנה מגוחכת. אני מרחם על הנהלת מכבי ת"א שצריכה לשלם כל כך הרבה ממון לשחקנים כל כך לא יצירתיים ונד לצופי ערוץ 10 שנדרשים לבזבז את זמנם על שיעמומון. ג'רמי פארגו קולע 6 נקודות בלבד ב- 26 דקות משחק והחבר שלו יוגב אוחיון רק 3 נקודות ב- 24 דקות משחק. החברה האלה לא שווים ביקורת כי הם מתחת לביקורת. לפחות אתמול נגד ברצלונה. מדובר בבדיחה. בעסק לא מוצלח. לפחות כפי שנראו אמש התמונות מברצלונה על מסך הטלוויזיה של ערוץ 10 בארץ.

זוטא 4 : ריאיון שערכו שני כתבי "ישראל היום" אלי סהר ואבי סגל ביום חמישי – 12 במארס 2015 עם מנכ"ל קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א דני פדרמן .

כבר מזמן לא קראתי ריאיון עיתונאי כל כך דל , משעמם , ולא חשוב עם אחד ממנהיגי קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א המנכ"ל דני פדרמן . שני העיתונאים הללו אלי סהר ואבי סגל מכריזים כי דני פדרמן ג'וניור בן 37 היה זה שהגה את הרעיון של פיני גרשון כעוזר מאמן של גיא גודס , וקובעים שבינתיים נראה שמדובר בהמצאת העונה . "זו הנכונות של גיא גודס לתת לפיני גרשון להיות פיני . הבסיס לכך מגיע מהצד של פיני גרשון – זה שפיני גרשון מאוד מכבד את גיא גודס ומעריך אותו ", אומר דני פדרמן לשני עיתונאי "ישראל היום". ואז באה השאלה המשותפת הזאת של אלי סהר ואבי סגל : "מאפוא בא הרעיון שנראה כחסר סיכוי ?" ודני פדרמן משיב כלהלן תשובה תמוהה שמתורצת ו- מנומקת בנימוקי רכילות פוליטיים מגוחכים שבינם לבין ערכי אמון, הדרכה, ומנהיגות ספורטיבית ישרה ואמיצה אין כל קשר : "הייתי בטוח שזה יצליח", הוא אומר ומוסיף , "הטריד אותי שזה מטריד את גיא גודס לא מבחינה מקצועית, אלא מה יגידו האוהדים ומה תגיד התקשורת. בניתי על הסמכות של גיא גודס. ידעתי שיש לו את היכולת אם יהיה צורך להעמיד את פיני גרשון במקום, כי הוא העוזר שלו. פיני גרשון מאוד תמך בגיא גודס. נתן לו שקט, ועצם העובדה שהוא היה שם נתנה שקט למערכת. אם פיני גרשון היה פרשן באותו זמן של משבר, בתקשורת כבר היו כותרות שגיא גודס צריך ללכת, וצריך למנות את פיני גרשון, וגם היו ממציאים סיפור שנפגשתי כבר עם פיני גרשון. היו הופכים איזו ארוחת צהריים לפגישה שבה אנחנו מציעים לו לאמן". ואז הוא מוסיף את משפט במחץ, "זה גם מה שאמרתי לגיא גודס כשהוא היסס : דווקא במשבר ויהיה משבר, טוב לך שפיני גרשון יהיה לידך ולא מחוץ למערכת". דני פדרמן חושף בפני אלי סהר ואבי סגל שיקולים מביכים של מנהיגות רופפת אבל שני העיתונאים הוותיקים בולמים את פיהם ולא מקשים בשום שאלת Follow up כגון זאת, "תגיד אדוני המנכ"ל מה זה צריך להיות…? מחד אתה מחמיא לאופיו של פיני גרשון ומאידך טוען שאם פיני גרשון היה פרשן טלוויזיה במקום לשמש עוזר מאמן כבר היו בתקשורת כותרות שגיא גודס צריך ללכת וצריך למנות במקומו את פיני גרשון…מה לך אדוני המנכ"ל…? האם אתה נבהל מיריות סרק…? תגיד אדוני המנכ"ל מה זה צריך להיות…? אתה קובע שבעת משבר ויהיה משבר טוב לגיא גודס שפיני גרשון יהיה לידו ולא מחוץ למערכת…והיכן אתה…? מנכ"ל אמיתי שהוא מנהיג ובעל חזון היה אומר שבעת משבר הוא המנכ"ל כמנהיג מועדון מכבי ת"א יתייצב הראשון לימינו של המאמן גיא גודס , ולא ממציא תירוץ רכילותי עלוב כי במקרה של שֶפֶל טוב שפיני גרשון יהיה במערכת…". דני פדרמן יוצא מגוחך בריאיון הנֶפֶל הזה ב- "ישראל היום" ואלי סהר ואבי סגל מסיימים אותו כעיתונאים כְּנוּעִים. מעולם לא שמעתי שמנהיג כלשהו משתמש בתירוצים ו- נימוקים רכילותיים – פוליטיים כל כך צדדיים, "מי יגיד מה…", כדי להצדיק את החלטותיו. בשידוך הזה בין המאמן הראשי לעוזרו, גיא גודס הוא עד עתה המפסיד הראשי. לא ראיתי שום ניצוץ של חוכמה, לא זיק של מחשבה אותנטית, ולא גחלת של פילוסופיית כדורסל מקורית של עוזר המאמן פיני גרשון ולא סיוע מצדו למאמן הראשי גיא גודס בשני משחקי הַמַשְבֵּר האחרונים נגד הכוכב האדום בלגראד ונגד ברצלונה.

זוטא 5 : עיתונאי הספורט בישראל ממשיכים לצעוד בדרך הנלוזה של עיתונאות Off tube.

צריך לשמוע את שידורי ה- Off tube הישירים וצורת העברת המידע של של נדב יעקובי , אבי מלר , ואלי אוחנה לצופי ערוץ 55 בכבלים, אלה שעסקו במשחקי 1/8 הגמר ב- Champions League , צ'לסי – פ.ס.ז'. 2:2 ובאיירן מינכן – שחטאר דונייצק 0:7, כדי להבין שמדובר בחרבון עיתונאי (הערה לבוני גינזבורג : מבטאים את שם הקבוצה הגרמנית Bayern ולא Bayren) . על מסך הטלוויזיה של ערוץ 55 בכבלים מצטייר חוזה מוריניו כמאמן – כוכב. Star טלוויזיה. אולם שם באצטדיון סטמפורד ברידג' של צ'לסי בלונדון רואים מאמן כדורגל כושל למרות שה- Owner שלו מעמיד לרשותו תקציב בלתי מוגבל. חוזה מוריניו מתעקש לבנות קבוצת כדורגל משעממת וחסרת מעוף. הוא איננו מסוגל לגבור במבצרו על קבוצה שמשחקת המון זמן לרבות תקופת ההארכה ב- 10 שחקנים. כשאתה רואה את שני שחקני צ'לסי דייגו קוסטה הפאוליסט ואת ג'ון טרי המגוחך אתה מבין שמדובר בכדורגל צפוי ומשעמם . גם אם צ'לסי תזכה באליפות אנגליה היא עדיין נותרת קבוצת כדורגל עלובה. אני נוהה אחר מחשבת הכדורגל של פפ גוארדיולה. צר לי בעבור העיתונאים הוותיקים אריה מליניאק ורפי נאה וגם בשביל אלי סהר ואבי סגל, ואריה ליבנת שנכפים להעתיק את המידע שלהם מהמוניטור של ערוץ 10, במקום להתייצב בשטח בברצלונה, ולדווח לקוראיהם על הנעשה בזירה על סמך עדות ראייה ממקור ראשון. רָדוּד.

סוף פוסט מס' 483. הועלה לאוויר בשבת – 14 במארס 2015.