פוסט מס' 534. 1. מופת ומודלים נערצים שראויים להידמות אליהם. וכאלה שלא. 2. השידורים מהמוניטור בתא האטום בירושלים את תחרויות אליפות העולם ה- 15 בא"ק של בייג'ינג באוגוסט 2015, הם נֶפֶל ה- Off tube הגדול והממושך ביותר בהיסטוריה של ערוץ 1 (8). פוסט מס' 534. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שני בלילה – 31 באוגוסט 2015.כלליראשי

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורכי פִּרְסוּם אִישִי.

הערה 3 : תוכנת ה- WordPress שבה ומעדכנת את עצמה ואת הטקסטים בפוסטים המאוחרים בבלוג.

—————————————————————————————————– 

פוסט חדש מס' 534 : הועלה לאוויר ביום שני בלילה – 31 באוגוסט 2015.

—————————————————————————————————–

1. מופת ומודלים נערצים שראויים להידמות אליהם. וכאלה שלא. 2. השידורים מהמוניטור בתָּא האָטוּם בירושלים את תחרויות אליפות העולם ה- 15 בא"ק של בייג'ינג באוגוסט 2015, הם נֶפֶל ה- Off tube הגדול והממושך ביותר בהיסטוריה של ערוץ 1 (8). פוסט מס' 534. כל הזכויות שמורות.

פוסט מס' 534 הועלה לאוויר ביום שני – 31 באוגוסט 2015.

yoash 14טקסט מסמך : 21 במארס 1988. מכתבו של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת אלי. (ארגיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 15טקסט מסמך : 5 באפריל 1989. מכתב פרידה של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת אלי בתום תקופת מנכלותו בת חמש שנים מאז 1 באפריל 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 16טקסט מסמך : 22 ביולי 1998. מכתבה של יו"ר רשות השידור פרופסור רינה שפירא אלי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 17טקסט תמונה : אוגוסט 1997. אליפות העולם ה- 6 ב- א"ק אתונה – יוון. ה- IBC באתונה. אנוכי יחדיו עם מר אלכס גלעדי (היחיד והמיוחד, במרכז) יו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF ועם מהנדס הקול והתקשורת המצוין שלי סעדיה קראוואני איש הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 (משמאל). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 18טקסט תמונה : אוגוסט 1997. לפני שמונה עשרה שנים. אליפות העולם ה- 6 ב- א"ק נערכת באתונה – יוון. התמונה צולמה ב- IBC באתונה. אנוכי יחדיו עם השווייצרית גב' בריז'יט תריזה (Brigitte Terrisse) המנהלת היעילה והקפדנית של ה- Eurovision Office של ה- EBU ב- IBC באתונה. הקשרים המקצועיים ההדוקים, הארוכים, והממושכים שלי עם ה- EBU היו הכרחיים למען טיפוח שגשוגם של מבצעי שידורי הספורט הבינלאומיים שלנו באחריותי. התמונה צולמה ליד דלת משרד ההפקה, השידורים, והתקשורת של ערוץ 1 ב- IBC באתונה. על הדלת רשום IBA ISR שם הקוד שלנו ב- EBU. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

1. מופת ומודלים נערצים שראויים להידמות אליהם. וכאלה שלא. 2. השידורים מהמוניטור בתָּא האָטוּם בירושלים את תחרויות אליפות העולם ה- 15 בא"ק של בייג'ינג באוגוסט 2015, הם נֶפֶל ה- Off tube הגדול והממושך ביותר בהיסטוריה של ערוץ 1 (8). פוסט מס' 534. כל הזכויות שמורות.

פוסט מס' 534 הועלה לאוויר ביום שני – 31 באוגוסט 2015.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת את מקום עבודתי שהיה ביתי השני (ולפעמים גם הראשון) לאחר מינויו המופרך של יוסף בר-אל באביב 2002 לתפקיד הרָם של מנכ"ל רשות השידור. אותה ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון שהציבה אותו בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ב- 2002 הייתה גם זאת שהדיחה וסילקה אותו לאלתר מכהונתו זאת בחודש מאי של 2005. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה- 1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שעוסקת בקורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2015 – 1884, ואשר הענקתי לה את השם, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". הסדרה כוללת בתוכה כ- 72 (שבעים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר והכתיבה של הסדרה אמורים להסתיים ב- 2019, לכל המאוחר ב- 2020. סדרת 13 הספרים רחבת ההיקף הדנה ב- "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", היא מסת טלוויזיה שעוסקת בתחומי התפתחות סיקור הספורט, החדשות, והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884 (מאז ימיו של מהנדס האלקטרוניקה הגרמני Paul Nipkow), כלכלה טלוויזיונית, מו"מ וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור Play by play, הגשה, הנחייה, ומהימנות בעריכת ראיונות. לצורך כתיבת הסדרה ראיינתי כ- 2200 (אלפיים ומאתיים) אנשים אולי יותר בעולם ובארץ. הסדרה עבת כרס מפני שהיא כוללת בתוכה מלבד הכתיבה שלי עשרות אלפי תמונות + מסמכים אותנטיים + קטעי עיתונות וכמובן תיעוד מפורט של אותם כ- 2200 אנשי תעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ שניאותו למסור לי את עדותם ולסקור עמי את ההיסטוריה של הטלוויזיה שהם היו חלק ממנה. להיסטוריה הטלוויזיונית הזאת יש תכונה סלקטיבית. חלק מהאנשים שעמם דיברתי היא מציבה בראש הרשימה. לחלק היא מייעדת מקום באמצעיתה. ולא מעט אחרים שניצבו בעבר בעמדות מפתח, גם בעלי יתרונות עליונים, היא מותירה בירכתיים משום שהתברר כי היו אנשים רברבנים, כושלים, שלא הותירו שום חותם, ולכן לא חשובים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

amichai spiglerטקסט תמונה : יום ראשון – 30 באוגוסט 2015. אצטדיון "טדי" בירושלים. הפועל באר שבע – מכבי ת"א אפס – אחת. …Oooooops…שגיאה בשידור ישיר בזיהוי שדרנית הקווים הדס גרינברג בדיוק ברגע בו מתפאר ערוץ 1 בשידורי ה- HD שלו באיכות הטובה בעולם. מגוחך ולא מובן. (באדיבות הצופה ראובן פריזי. צילום ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1).

האוֹפְטְיוּבְּנִיקִים אורי לוי וגלעד וויינגרטן ב- בייג'ינג של אוגוסט 2015. אחד איש טלוויזיה שעוטה איצטלה דֶמֶה של שַדָּר א"ק, והשני פרשן טלוויזיה שעוטה גְלִימָה יְשָנָה ו- הופך בתוך 9 ימים למדען א"ק בדִימוּס. אלוהים… כמה טעויות ? כמה אי זיהויים ? כמה אובדן אוריינטציה ? כמה היעדר ידיעה ? כמה אי הכרה את האתלטים והאתלטיות ? כמה אי ידיעת החוקה ? וכמה הערכות שגויות ? מדובר בסקנדל. אל תִּדְמוּ להם. שניהם רחוקים מלְשַמֵש מוֹפֵת שידור.    

הקדמה קצרצרה.

צריך להאזין לשידורי תחרויות ה- א"ק הבינלאומיים בעבר הלא רחוק באולימפיאדות ובאליפויות העולם של השדרנים נסים קיוויתי, מאיר איינשטיין, דיוויד קולמאן מה- BBC, ברנט מאסברגר מ- ABC ו- CBS, ואחרים נוספים מדוע אנוכי מרשה לעצמי לבקר באופן חריף את אורי לוי איש ערוץ 1 שעוטה אִצְטָלָה דֶמֶה של שַדָּר א"ק ומרשה לעצנו להתפלח למיקרופון הא"ק הסוּפֶּר – ייחודי, שאין דומה לו בשום תחום אחר בזירות הספורט.

ערוץ 1 הציבורי רווי הפוליטיזציה המַט ליפול עשה ו- עושה אין סוף טעויות קטנות כגדולות מאז 2002 מאז הימים בהם יוסף בר-אל התמנה למנכ"ל רשות השידור. האחריות הראשית לקטסטרופה מוטלת בראש וראשונה על המפקדים הראשיים בערוץ 1 הציבורי, אך לא רק, היא נוגעת גם במפקדי המשנה שיישרו קָו ו- סָרוּ לניהול ומשמעת מזויפים ההם, לגמרי לא בעל כורחם (!). תמוה עד למאוד ששורת הקצינים הזוטרים, הסמלים, המ"כים, וגם החיילים שלהם קיבלו מרות אוטומטית, ו- לא התמרדו נוכח כתמי הטינופת הפוליטית שהצטברה על חלונות הראווה שלהם מבלי להפעיל את הוִוישֶרִים. אבל היי רגע אחד…את מה מה שלא עשו המפקדים והחיילים המשרתים בשידור הציבורי למען השידור הציבורי, נעדרי אומץ לב מינימלי למען עצמם ולמען ה- יושרה, ההגינות, ו- ניקיון המוסד הזה הקרוי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מפוליטיזציה, נפוטיזם, ושוחד מסך – עשתה בעבורם ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ב- 2 במאי 2005. היא הדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מנכ"ל רשות השידור מכהונתו הרמה. מדובר במקרה חסר תקדים מפני שבפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובתולדות רשות השידור פוטר וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. באמצע תקופת כהונתו. תעודת עניות לעיתונאי ערוץ 1 ולאנשי הוועד המנהל ומליאת רשות השידור בראשות היו"ר נחמן שי שלא ביצעו את פעולת ההדחה בעצמם.

בסופה של האקומולציה הממושכת הזאת רוויית הטעויות מאז 2002, הצטברו עוד ועוד שגיאות (מכל הסוגים לרבות מוסר לקוי וירוד) בערוץ 1 וברשות השידור בתקופת זמן בת 13 (שלוש עשרה) שנים. הן נערמוּ והפכו להַר נִישָא. לצדו של ההר הגבוה בין קני הסוּף הנְבוּלִים מסתתר רייטינג דלוח ועלוב. העם רואה ושומע את הקולות. בעיקר ממשלת ישראל. הטבע איננו סובל מוטציות פגומות ושליליות. הוא משמיד אותן. אינך רשאי להיות גוף טלוויזיוני בלתי נצפה בעליל מְחַד, ומאידך לבקש את תמיכתו הכספית והמוסרית של הציבור שאיננו צופה בך. עוד לא נברא שידור ציבורי בעולם שרווי ב- 2000 עובדים אולם מניב רייטינג דָלוּח ועָלוּב מצד אחד, ומצִדוֹ האחר שולח יד ארוכה לכיסו של הציבור וגורף ממנו כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל מַס אַגְרָה מידי שנה בשנה, ולבסוף ניצל מהגיליוטינה של אותה הממשלה ואותו הציבור שמממן אותו על פי חוק. אין דבר כזה בטבע שמוטציות פגומות מתקיימות לעד. הטבע משמיד אותן ולפעמים מתקן אח"כ. הַהִנָצְלוּת של ערוץ 1 היא זמנית בלבד. טרם הוסרה המַאֲכֶלֶת הממשלתית מגרונו. אילו ה- BBC הציבורי הבריטי היה מפיק רייטינג כה דלוח כמו ערוץ 1, אזי כל ממשלה בריטית, שמרנית ו/או ממשלת לייבור, הייתה מפרקת אותו לאלתר. נביא שקר כלשהו בשכונת רוממה בירושלים המציא סלוגן אידיוטי בו השידור הציבורי משוחרר מעול הרייטינג ורבים מהעיתונאים בערוץ 1 נאחזו בו. אין דבר כזה.

מבצע שידורי ה- Off tube הישירים של אליפות העולם ה- 15 בא"ק – בייג'ינג 2015 (אירוע עַל יפהפה) מהתא האטום בירושלים בהובלת אורי לוי וגלעד וויינגרטן הוא לא רק מעשה סקנדל ו- חֶלֶם, אלא מעיד על בעיה חריפה במנהיגות רשות השידור וניהול ערוץ 1. אינני יודע מי כפה על מי Off tube בעניין בייג'ינג 2015 מנכ"ל רשות השידור יונה וויזנטל על מנהל ערוץ 1 אלי בבא ו/או הפוך. אני מכיר היטב את אלי בבא. מדובר באיש רציני ויישר דרך בעל מוסר ודרך ארץ. יונה וויזנטל מי שהיה בשעתו הסמנכ"ל של מיילן טנזר בערוץ הספורט בכבלים (ערוץ מס' 5 שהפך להיות במרוצת אנשים מס' 55) נבחר ע"י פרופסור דוד האן המפרק וכונס הנכסים הרשמי של רשות השידור הציבורית להתייצב בראש הרשות המפורקת. ערוץ 1 שילם ל- IAAF סכום של 150000 (מאה וחמישים אלף) דולר בעבור זכויות השידורים הבלעדיות של בייג'ינג 2015 לצורך שידורם הישיר בטריטוריה של מדינת ישראל, ומאידך החליט לטפל בהם במשך 9 ימים בצורה נואלת ונלעגת בשיטת Off tube מהתא האטום בירושלים. אין דבר כזה עיתונאות Off tube בטלוויזיה. ועוד דבר : האם ערוץ 1 שידור ישיר מבייג'ינג 2015 את ריצות המרתון לגברים ונשים ואת תחרויות ההליכה לגברים ונשים ? אחת מהשתיים בין אם אתה משלם בעבור מוצר שידור כלשהו ובין אם לאו עשה את עבודת השידור העיתונאית שלך כהלכה מהשטח. אם לא, וותר על העסק מראש. אל תיכנס לזה בכלל. הנהלת רשות השידור ידעה למפרע כי כל תחרויות הגמר יתקיימו בבייג'ינג על פי השעון המקומי השווה ל GMT + 9 בעוד מחוגי שעון הקיץ של מדינת ישראל עומדים על 3 + GMT. כלומר הפרש של שֵש שעות שורר בין שעון ירושלים לשעון בייג'ינג. אם תחרויות הגמר מתחילות בשמונה בערב של שעון בייג'ינג הרי בישראל תהיה השעה שתיים בצהריים ובאירופה אחת בצהריים (2 + GMT). שעת שידור לא נוחה. So what, אז מה ? ערוץ 1 שידר ישיר מבייג'ינג כ- 22 (עשרים ושתיים שעות). עלות שעת שידור מבייג'ינג עמדה על כ- 7000 (שבעת אלפים) דולר בלבד, אבל הרייטינג שגייסו אורי לוי וגלעד וויינגרטן אומלל. הנה מפת המִדְרוּג היומית של בייג'ינג 2015. הפקרות של ממש.

יום ראשון – 30 באוגוסט 2015  : % 1.30

יום שבת – 29 באוגוסט 2015    : % 3.30

יום שישי – 28 באוגוסט 2015   : % 2.98

יום חמישי – 27 באוגוסט 2015 : % 1.53

יום רביעי – 26 באוגוסט 2015  : % 1.66

יום שלישי – 25 באוגוסט 2015 : % 1.09

יום שני – 24 באוגוסט 2015     : % 1.86

יום ראשון – 23 באוגוסט 2015 : % 1.20

שום ממשלה בישראל לא תיתן להפקרות הזאת להימשך גם אם מכנים אותה "שידור ציבורי".

שידורים ישירים של אליפות עולם בא"ק בטלוויזיה, רוויים מטבע הדברים במאות תחרויות במקצועות שונים לחלוטין זה מזה + אלפי פרטים טעוני מידע שמתרחשים במשך תשעה ימים בוקר וערב בעת ובעונה אחת על המסלול ובשדה. לכן הם מורכבים וסבוכים, ודורשים התמחות ייחודית וקונקרטית ביותר של השדר והפרשן. אורי לוי וגלעד וויינגרטן לא רק פישלו בגיוס הרייטינג, אלא עבודת השידור ה- Off tube שלהם מהתא האטום בירושלים נכשלה מההיבטים העיתונאיים. אין דבר כזה Off tube בעיתונאות טלוויזיונית. 

שאלה : מה הקשר בין מקצוע ריצת 100 מ' לבין מקצוע הטלת כידון ? מה הקשר בין ריצת 5000 מ' לבין קפיצה במוט ? מה הקשר בין ריצת 3000 מ' מכשולים לבין יידוי פטיש ? מה הקשר בין תחרות הליכה ל- 50 ק"מ לבין הטלת כידון ? מה הקשר בין ריצת 400 מ' משוכות לבין קפיצה משולשת ? מה הקשר בין ריצת 1500 מ' לבין קפיצה לגובה ? מה הקשר בין מירוץ שליחים 4 פעמים 400 מ' לבין קפיצה לרוחק ? מה הקשר בין ריצת מרתון (42 ק"מ ו- 195 מ') לבין מירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' ? מה הקשר בין ריצת 800 מ' לבין זריקת דיסקוס ? מה הקשר בין תחרות הליכה ל- 20 ק"מ לגברים ונשים לבין הדיפת כדור ברזל ? מה הקשר בין המקצועות ריצות 100 מ' ו- 110 מ' לנשים וגברים (בהתאמה) לבין ריצת 5000 מ' ? תשובה : כל המקצועות הללו נכללים בתחום משותף וקטגוריה אחת הקרויה אתלטיקה קלה. שידורם בטלוויזיה (וגם ברדיו) דורשת מיומנות וכישרון מיוחדים של השדרנים והפרשנים העוסקים בתחום (!).

לאחר פרישתו של נסים קיוויתי ממיקרופון הא"ק של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1991 הצבתי במקומו את מאיר איינשטיין. אורי לוי היה שַדָּר טֶנִיס שלי ובעת דמדומים שימש גם שַדָּר כדורסל בין עזיבתו של יורם ארבל לבין התייצבותו של מאיר איינשטיין לא רק על מסלול הא"ק ובאצטדיוני הכדורגל, אלא גם בזירת הפרקט שבין שני הסלים. בתקופתי, אורי לוי שדר בלתי מוכשר בא"ק בעל קול לא רדיופוני נעדר כל יכולת של בניית דרמה ותיאור דרמות, אפילו לא הורשה על ידי להתקרב לסביבת אותו המיקרופון הייחודי המדובר. הרחקתי אותו משָם. לא רק אותו. היה זה השַדָּר מאיר איינשטיין ש- שידר ישיר את כל תחרויות הא"ק באולימפיאדות של ברצלונה 1992, אטלנטה 1996, סידני 2000 וגם את אליפויות העולם של שטוטגרט 1993, גטבורג 1995, אתונה 1997, סביליה 1999, ואדמונטון 2001. לאורי לוי לא היה מה לעשות שם. למאיר איינשטיין קול טלוויזיוני איתן, ביטחון ליד המיקרופון, ויכולת לבנות דרמות ולתאר אותן על מסך הטלוויזיה. כישרון הכרחי של כל שַדָּר א"ק בטלוויזיה ו/או ברדיו באשר הוא. עמדת הפרשנות במקצוע הטלוויזיוני הסָבוּך שמכנים אותו א"ק (אתלטיקה קלה) הייתה שמורה על ידי לד"ר גלעד וויינגרטן. התייחסתי אליו בעבר כאל בֵּן מַלְכוּת. היו לי כמובן כל מיני אופציות אחרות אולם וויתרתי עליהן מראש מפני שהאמנתי לטקסט הפרשנות שלו. בנוגע אליו כפרשן א"ק אולימפי הייתי עקבי במשך שנים רבות. הוא השתייך לטריאומוויראט פרשנים אולימפיים וותיקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שכללה גם את שני המלכים פרשן השחייה יוסף יוז'ו" טלקי ז"ל ואת פרשן ההתעמלות יעקב "ז'קי" ווישנייה יבד"ל. שלושת המלכים האלה חבשו על ראשם כתרי טלוויזיה תקופה ארוכה במשך שנות דור, בתקופת מנווטי שידורי הספורט דן שילון ואלכס גלעדי מאולימפיאדת מינכן 1972 עד אולימפיאדת מוסקבה 1980, ובתקופתי כמנווט מאולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 ועד אולימפיאדת סידני 2000 (כולל). גלעד וויינגרטן נהנה מבונוס מיטבי מפני שצרפתי אותו אלי לצוות השידורים שלי גם באליפויות העולם בא"ק. אופי המִשְנָה הַסְדוּרָה שמיסדתי בתקופתי בעת השידורים הישירים האולימפיים בטלוויזיה בא"ק ושחייה הייתה כלהלן : קו ברור חוצה את עמדת השידור בין השַדָּר המוביל שמשדר לציבור את הדרמות Play by play לבין הפרשן שמפרשן אותן בעבורו בעת הקרנת ההילוכים החוזרים. הפרשן איננו שַדָּר שֵנִי. הוא פרשן ראשון.

גלעד וויינגרטן נעדר לראשונה בתקופתי מאליפות העולם ה- 7 בא"ק שנערכה בסביליה (בשל סיבות משפחתיות ולא בגלל שהרחקתי אותו). הצבתי במקומו את הכוכב הבא שלי ד"ר מולי אפשטיין. הוא מילא את מקומו של גלעד וויינגרטן בהצלחה ענקית. (הבאתי אותו את מולי אפשטיין עִמִי גם כפרשן ספורט כללי מוכשר ורב ידע בטלוויזיה באולימפיאדת סידני 2000). לפתע נולד פרשן א"ק וספורט חדש אף הוא עתיר ידע וסמכותי. אהבתי אותו וסמכתי עליו אולם עמדת הפרשנות בשידורי ה- א"ק הייתה תפוסה לפי שעה.

yoash 13טקסט תמונה : אוגוסט 1999. אליפות העולם ה- 7 בא"ק בסביליה. אזור עמדות השידור של רשתות הטלוויזיה הבינלאומית באצטדיון היפהפה בסביליה. אני מציב לראשונה את ד"ר מולי אפשטיין (במרכז) כפרשן א"ק שלי בשידורי הטלוויזיה הישירים מסביליה לאולפני הטלוויזיה בירושלים. הוא היה פשוט מעולה וגם משב רוח מרענן. אנוכי (משמאל) והשדר המוביל מאיר איינשטיין (מימין). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

weingarten 1 1988טקסט תמונה : ספטמבר 1988. אולימפיאדת סיאול 1988. עמדת השידור שלנו באצטדיון האולימפי המרכזי בבירת דרום קוריאה סיאול. מימין שדר הא"ק האולימפי הבלתי נשכח נסים קוויתי. משמאל הפרשן גלעד וויינגרטן. Space הפרשנות היה מוגדר ומוגבל בדרך כלל לשידורי ה- Replays האיטיים ול- SSM האיטיים מאוד. הבה אקח לדוגמא את תארית ה- 24 בספטמבר 1988 באולימפיאדת סיאול 88'. הפרשן גלעד וויינגרטן לא הורשה להתערב בעת מהלך הצגת המתחרים בריצת הגמר ל- 100 מ' לגברים ובעת מהלך שידור הדרמה שהתפתחה על המסלול בין האָצָן הקנדי בֵּן ג'וֹנְסוֹן (Ben Johnson) לבין האָצָן האמריקני קָארְל לוּאִיס (Carl Lewis) כפי שתיאר אותה רב אמן נסים קיוויתי בסגנון Play by play. ד"ר גלעד ווינגרטן נדרש להביע את דעתו ולפַרְשֵן רק בעת הקרנת 10 (עשרה) הילוכים חוזרים מזוויות שונות של אותה ריצת הגמר הדרמטית ההיא ל- 100 מ' לגברים לרבות הקרנת Replays ב- SSM (ראשי תיבות של Super Slow Motion). מה שקרה כעת בשידורי ה- Off tube של בייג'ינג 2015 בהובלת אורי לוי ובהשתתפות הפרשן גלעד ווינגרטן לכל אורכם של תשעת ימי אליפות הא"ק הזאת הוא לא פחות מ- חוּכָא ואִטְלוּלָא. טינופת טלוויזיונית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

yoash 12טקסט תמונה : נובמבר 1989. היכל הכדורסל ברוממה – חיפה. התמונה צולמה לפני עשרים ושש שנים. אני מכשיר את אורי לוי להיות שדר כדורסל שלי לקראת נטישתו הצפויה של יורם ארבל את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורצונו לעבור לערוץ 5 בכבלים ולערוץ 2 הממשמש ובא. מאיר איינשטיין היה אז אופציה תאורטית בלבד. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : איש הקול גדעון ארנולד, אנוכי, אורי לוי, והתאורן שלמה גנון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

השגשוג בעמדת השידור הטלוויזיונית של הא"ק בטלוויזיה הישראלית הציבורית במשך 29 שנים מאולימפיאדת מינכן 1972 ועד אליפות העולם ה- 8 בא"ק באדמונטון – קנדה 2001 (כולל) נבעה מהרשאה שלי (ושל קודמי בתפקיד מר אלכס גלעדי בשנים 1980 – 1974), המאפשרת מפורשות לשהות באותה עמדת שידור של הא"ק רק לכמות מצומצמת של אישים. בעצם ארבעה בלבד. שני שדרני א"ק ושני פרשני א"ק. הארבעה הנ"ל נסים קיוויתי, מאיר איינשטיין, גלעד וויינגרטן, ומולי אפשטיין נשאו כל אחד מהם על דש כישרונו תָּו פלוס (+). נושאי תו מינוס (-) לא הורשו להתקרב לעמדה מפני שמנקודת מבט מתמטית מינוס (-) גובר על פלוס (+) והם היו מורידים את רמת שידורי הא"ק ביגון שאולה. חוק הכלים השלובים הוא מטפורה לשגשוגה ההרמוני והמאוזן של כל עמדת שידור באשר היא, אותה מאיישים שדר ופרשן. מדובר בכל תחום מהתחומים שהטלוויזיה מכסה, וודאי בעמדת השידור של הא"ק בטלוויזיה בעת שידורים ישירים. עמדת שידור לא תשגשג בכל תנאי. שַדָּר מוביל יָרוּד ימשוך אליו מטה כל פַּרְשָן טוב. וגם הפוך. פַּרְשָן רָדוּד יאפיל על שַדְרָן טוב. בתקופתי פעל חוק הכלים השלובים במלוא עוזו ובהרמוניה, ועל פי הגדרתו הפיזיקלית.

אין דבר כזה עיתונאות ושַדָּרוּת Off tube בטלוויזיה.

תוצאת הצבתם יחדיו של השַדָּר המוביל המגוחך אורי לוי נושא תו מינוס (-) ושל הפרשן הוותיק שלו ד"ר גלעד וויינגרטן בעל תו פלוס (+) בעמדת ה- Off tube בתא האטום בירושלים על מנת לשדר ישיר את תשעת ימי אליפות העולם ה- 15 בא"ק מבייג'ינג באוגוסט 2015 – מגומגמת, חיוורת, רוויית טעויות והערכות שגויות. שידור Off tube הוא בכל מקרה גלולה טלוויזיונית ממארת. אין דבר כזה עיתונאות Off tube. ה- Off tube הוא טינופת טלוויזיונית, ממנו נודף אבסורד, גיחוך, גרוטסקה, וכישלון. אף על פי כן קיימים 1000 (אֶלֶף) הבדלים בין שידור Off tube ישיר של תחרות ג'ודו ו/או טניס בה מתחרים רק שני ספורטאים האחד נגד השני בזירה לבין שידור Off tube ישיר של אירוע ענק כמו אליפות העולם ב- א"ק, בה מתקיימות במקביל באצטדיון המון תחרויות (שונות) במקביל על המסלול ובשדה בהשתתפות מאות רבות מאוד אתלטים ואתלטיות, ליתר דיוק 1784(אלף שבע מאות שמונים וארבעה) המניבים אלפי תוצאות. אורי לוי איננו שדר א"ק. אין לו ידע, אין לו קול, והוא נעדר כל כישרון לבנות דרמה ולתאר דרמה. היעדר התכונות הנ"ל הופכות אותו את אורי לוי באִבְחָה אחת לאישיות טלוויזיונית רוטינית, מונוטונית, צפויה ומשעממת. מקסימום כרוז. כבר נאמר כאן לא פעם ולא פעמיים כי אין דומה בין הקראת שמות מוקדמת של המשתתפים והמשתתפות בתחרויות בטרם יריית הזינוק לבין תיאורן לאחר שהאקדח משמיע את קול הנפץ שלו. לא ניתן בשום פנים ואופן לשדר דרמות א"ק ב- Voice over בקצב הכתבה כפי שהנ"ל נוהג לעשות. דרמות צועדות שלובות זרוע עם קול איתן ועם ווקליות דרמטית שמתארים אותן. בהיותי נער ראיתי את כל ההצגות של תיאטרון "הבימה". שחקן תיאטרון "הבימה" אהרון מסקין ששיחק במחזה הטרגי של וויליאם שייקספיר "אוֹתֶּלוֹ" את התפקיד הראשי "אוֹתֶּלוֹ" הרשים אותי. הרשמים ממנו נותרו בזיכרוני גם ביום. אני זוכר אותו זועק בשלהי המחזה את זעקת האיש שנבגד ע"י אשתו בהצגה ההיא בקול הבס הייחודי והמרטיט שלו : "אַךְ דִין הוּא ש- דֶּסְדֵּמוֹנָה תָּמוּת, פֶּן בַּאֲחֵרִים תִּבְגוֹד…יָאגוֹ הַנֶאֱמָן מִילֵא אַחֲרֵי דְבָרִי…סוּרִי זוֹנָה ! הַעַל פָּנַי תִּבְכִּי עָלָיו…? אַרְצָה הַזּוֹנָה…אִם נֶחֱׁׁרַץ דָּבָר, אֵין לִדְחוֹתוֹ…" (את יָאגוֹ ב- "אותלו" שיחק אז שמעון פינקל אולם זהו כבר סיפור אחר). אי אפשר לזעוק את טקסט האכזבה, הייאוש, ושברון הלב שזעק אהרון מסקין בטון סופרן כמו שאי אפשר לשדר דרמות בא"ק בקול מונוטוני ובקצב הכתבה. אורי לוי שרוי בדילמה ווֹקָלִית מתמדת מפני שלחיצה מיותרת על מיתרי קולו בעת התרגשות מניבה טון גבוה מידי שהופך לבכייני. ווקליות צווחנית. ברור שתופעה ווקלית צורמת הופכת למגוחכת ואיננה נוחה לאוזנו של המאזין. תמוה כיצד מנכ"ל רשות השידור בפועל יונה וויזנטל (התפטר מתפקידו בשל המשבר הקשה ברשות…?) ומנהל ערוץ 1 בפועל אלי בבא מאפשרים לאיש כל כך לא מוכשר בתחום להחזיק את מיקרופון הא"ק. אלי בבא, אם הצבת את מר יעקב איילון כמגיש ראשי של "מבט" והזזת הצדה את אמיר איבגי ומירב מילר, ואם הצבת את עמיחי שפיגלר בעמדת השידור של הכדורגל בערוץ 1 כדי לשדר ישיר את המשחקים המרכזיים של ליגת העל ואת המשחקים הבין ארציים של הנבחרת הלאומית בכדורגל בערוץ 1 וסילקת משם את יורם ארבל, ואם מינית לתפקיד פרשן הכדורגל את מוטי איוואניר לצדו של עמיחי שפיגלר והעפת משם את דני נוימן – היית חייב למצוא שדרן א"ק מוכשר (והארץ מלאה אנשים מוכשרים) כדי לעקור מעמדת השידור של ה- א"ק את אורי לוי שבתחום הקונקרטי המדובר , יָרוּד ורָדוּד הן מילות שבח עבורו. אם אתה אלי בבא כמנהל בפועל של ערוץ 1 רוצה להעריך ולהוקיר את הוותק של אורי לוי (וזאת זכותך) אז תעניק לו מדליה, אבל מה לוותק הטלוויזיוני עם עניין מיקרופון הא"ק ? מה פתאום אתה מוסר לו את מיקרופון הא"ק ? אורי לוי באִצְטָלָת דֶמֶה של שַדָּר א"ק הצליח להפוך באוגוסט 2015 בירושלים את ד"ר גלעד וויינגרטן למדען א"ק בדימוס. בדיוק כשם שחולל את אותו הדבר לפני תריסר שנים באוגוסט 2003 בעמדת השידור בפאריס, בשעה ששניהם שידרו יחדיו משם את אליפות העולם ה- 9 בא"ק. אין שום כוח בעולם ש- בשעת הכפלת מינוס (-) בפלוס יניב פלוס (+). מינוס (-) תמיד יביס פלוס (+). מרבית הציבור בארץ איננו מבין כי הוא מקבל שירות עלוב ונותר אדיש. מרבית הציבור הזה משולל מקורות השוואה ויכולת השוואה ואיננו מודע לעובדה כי הוא מקבל שירות לא טוב. השידורים של אורי לוי וגלעד וויינגרטן מחלחלים בסופו של דבר מבעד לחורי המסננת הציבורית, אבל אנחנו מכירים את חוות דעתם של שלום חנוך ופרידריך פון שילר אודות נבונות הציבור. ב- איזה מין רוֹב מדובר ? התייחס פעם פרידריך פון שילר באמירה מבריקה שלוֹ לשאלת הרוב כשהכריז : "מהו הרוֹב" ? והשיב בעצמו, "הרוֹב… רוּבּוֹ שטויות, התבונה תמיד הייתה במיעוט". שלום חנוך בשירו המפורסם "משיח לא בא" קבע כלהלן : "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם…".

באוגוסט 2003 לאחר נטישתם של נסים קיוויתי ומאיר איינשטיין התפלח וחדר לשטח ההפקר הבלתי מאוכלס, הרגיש, והמסוכן הזה של ה- א"ק הטלוויזיונית מר אורי לוי. בהיותו מנהל חטיבת הספורט של ערוץ 1 החרים את מיקרופון הא"ק לטובתו ומינה את עצמו לשַדָּר אליפות העולם ה- 9 בא"ק ההיא בפאריס לפני תריסר שנים. היה מדובר במינוי פַרְסָה ושידורי פַרְסָה. בדיחתיים. קומדיה של טעויות. מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל היה שותף למהלך בלתי מתקבל על דעת ההוא כמו גם הנהונו של מנהל ערוץ 1 בשנים ההן 2006 – 2003 מר מרדכי "מוטי" עדן. זה קרה בעת אליפות העולם ה- 9 בא"ק שנערכה בפאריס. למרות שאורי לוי שידר מהשטח בפאריס ממוקד ההתרחשות היה מדובר בשידורי נֶפֶל. היה ברור לכולם וגם לו עצמו שמדובר באיש טלוויזיה מגוחך שעוטה גלימת דֶמֶה ומתחפש ל- שדר א"ק (יש לכל קורא אפשרות להשוות בין שידוריהם של נסים קיוויתי ומאיר איינשטיין לאלה של אורי לוי ולהסיק בעצמו את המסקנה המתבקשת). מאז אוגוסט 2003 ועד עכשיו, הבין אורי לוי שהוא נעל נעלי Spikes שמידתן גדולה לאין שיעור ממידותיו. הוא נעלם למשך 12 שנים ולא שידר יותר א"ק. לפתע בחלוף תריסר שנים, באוגוסט 2015 הוא שָב, אבל הפעם לעמדת ה- Off tube בירושלים. ל- וואקום שהותירו אחריהם נסים קיוויתי ומאיר איינשטיין ואורי לוי לא הצליח למלא חדרו ב- 2005 בהלסינקי – פינלנד גם דני דבורין נטול כל כישרון וב- 2007 באוסאקה יפן עמית הורסקי אף הוא נעדר כל יכולת. גם שניהם נחלו כישלון חרוץ.

השידורים הישירים של אורי לוי וגלעד וויינגרטן את תחרויות אליפות העולם ב- א"ק של בייג'ינג 2015 בשלושת הימים האחרונים (שישי / 28.8.2015 + שבת / 29.8.2015 + ראשון / 30.8.2015) בערוץ 1, הפלילו ביתר שֵאת את שידורי ה- Off tube של השניים. מדובר במידה רבה של דברים והיפוכם, כמות לא מעטה של טעויות זיהוי, אי הכרת החומר, אי ידיעת החוקה, איבודי אוריינטציה וחוסר התמצאות בעת השידורים הישירים מי מוביל וצועד ביתרון במקצועות השדה, ואין סוף הערכות שגויות. "היכן הקופץ לגובה הקאטארי מוטאז בארשים…?" (Mutaz Barshim) בתחרות הגמר הקפיצה לגובה לגברים, שואל הפרשן את השדר המוביל שלו ולא מקבל תשובה ואז הוא עורך קורס בחוקת הא"ק הנוגעת לתוצאת שוויון מוחלטת בתחרות הגמר לקפיצה לגובה בין שלושת הראשונים הקנדי דרק דרואין (Derek Drouin) + האוקראיני בוהדן בונדרנקו (Bohdan Bondarenko) + הסיני ז'אנג (Zhang). הוא מתייחס לנתון מכריע כמו קומתם האישית של רק חלק מהקופצים, את אלה שהוא מכיר מעמדת ה- Off tube שלו בירושלים. כנ"ל בעניין קומתן האישית של האתלטיות בתחרות הגמר בקפיצה לגובה לנשים. חלק הוא יודע וחלק לא. כרגיל הוא מפריז ולא נזהר בהערכות ה- Off tube שלו. "לקופצת לגובה האוסטרלית אלינור פאטרסון (Eleanor Patterson) יש ניתור יוצא מן הכלל", הוא מספר לצופיו, רק היא אלינור פאטרסון איננה מצליחה להכניע אפילו רָף שגובהו 1.95 מ' ונושרת מהתחרות בגובה של 1.92 מ'. משום מה הוא גם איננו מפרט לצופיו מהי קומתה האישית של האתלטית האוסטרלית הזאת. אתה לא מאמין לפתע למשמע אוזניך. גלעד וויינגרטן מלמד את חוקת הא"ק של הקפיצה לגובה בשידור ישיר On air ומסביר את סעיפיה ל- אורי לוי שלא יודע מהחיים שלו. בלתי נתפש. דרק דרואין זוכה לבסוף במדליית הזהב. בוהדן בונדרנקו וז'אנג זוכים כל אחד במדליית הכסף. במקרה כזה לא מעניקים מדליית ארד. האופטיובניק אורי לוי לא הכין את שידורי הבית. ריצת הגמר – 5000 מ' הופכת להצגת יחיד של האתיופית אלמאז איאנה (Almaz Ayana). הפרשן מתנבא כי היא תסיים את ריצתה בזמן של 4:18.00 דקות – 4:15.00 דקות. טעות חיזוי רחוקה מהמציאות. אלמאז איאנה סיימה את ריצתה דווקא בזמן 4:26.83 דקות. במירוץ השליחות 4 פעמים 400 מ' לנשים מסביר גלעד וויינגרטן לצופים שלו מדוע הציב מאמן הא"ק האמריקני את האצנית אליסון פליקס (Allyson Felix) כרצה שלישית ברביעייה של ארה"ב (בנימוק שהיא רצה היטב בסיבוב), ומבין שאמר דבר שטות מפני שחשב שמדובר במירוץ שליחות 4 פעמים 100 והבין לפתע ש- שגה והוא מדבר מהרהורי לבו. יש להדגיש כאן שהפרשן גלעד וווינגרטן איננו איש טיפש אך גם אותו שידור הישיר Off tube מהתא האטום בירושלים, מבלבל ומסובב, וגורם לו לטעות ולשגות יותר מידי פעמים ב- 9 ימי אליפות בייג'ינג 2015. אין שום סיכוי שאורי לוי יזרוק לו גלגל הצלה. OK הוא גלעד וויינגרטן איננו אוויל, אבל אם כך כיצד זה הוא מסכים לפרשן Off tube מהמוניטור בתא האטום בירושלים וליפול שוב ושוב חסר אונים ליד השדר המוביל שלו שרחוק מענייני הא"ק כרחוק בירת ישראל מבירת סין ? אתלט העל האמריקני אשטון איטון (Ashton Eaton) אוסף 9045 נקודות בקרב עשרה לגברים וקובע שיא עולם, אולם גלעד וויינגרטן שאיננו מחבר את סך הנקודות בטור האריתמטי של תשעת המקצועות שקדמו למקצוע האחרון ריצת 1500 מ' מופתע ומכריז מהתא האטום בירושלים לפני צופיו, "לא יכול להיות…". ועוד איך יכול להיות מנותק שכמותך. במירוץ השליחים 4 פעמים 400 מ' לגברים תוקף גלעד וויינגרטן את שיטת הספורט האמריקנית בקולג'ים ובא בטענות חריפות לאצנים ברביעיית השליחים של ארה"ב שאינם יודעים לחלק כוחות, מתחילים את הריצה מהר ומסיימים אותה בקול ענות חלושה : "בקולג'ים האמריקניים יש יותר מיד צעירים זרים שמקבלים מלגות… כל הג'מייקנים שאתה רואה פה הם מהקולג'ים האמריקניים…הם מתחרים שם…ולא רק הם…גם מהבאהאמאס, ומאירופה, התאומים הבלגיים גדלו בפלורידה…זאת אומרת אמריקה עושה את העבודה לכולם…", ואורי לוי ממשיך אותו, "ארה"ב היא החממה, בית הגידול לכל הרצים האלה…ולא יוצא אמריקאי…".

גלעד וויינגרטן לא שוקט על שמריו וממשיך לתקוף בשידור ישיר את רביעיית הרצים האמריקנית ב- 4 פעמים 400 מ', ומאשים אותה שאיננה יודעת לחלק כוחות. הוא ממש כועס על הרץ הראשון ברביעייה האמריקנית דיוויד וורבורג (David Verburg), ואומר לאורי לוי ולי בבית כלהלן : "אמרתי לך שהוא ייחנק בסוף…הוא לא חילק נכון את המרחק…". גלעד וויינגרטן טועה. דיוויד וורבורג חילק נכון את כוחותיו, רץ יפה מאוד, ומסר את מטה השליחים לטוני מקוואיי (Tony McQuay) יחדיו עם הצרפתים. גלעד וויינגרטן לוקח אישית את הצרות של האמריקנים על כתפיו. אתה חש שהוא ממורמר. לרץ טוני מקוואיי ברביעייה האמריקנית הוא לועג ממש : "ראית אורי…אותה הבעיה של האמריקנים…הוא שוב פרץ מהר וגמר בהליכה…". ואז בא הרץ המסיים בדבוקה האמריקנית לאשון מריט (Lashawn Merritt) וסותר לחלוטין את השקפת עולמו של הפרשן של ערוץ 1. מתחילים מהר ומסיימים לאט, איננו אופייני רק לרצים האמריקניים. הרץ המסיים בנבחרת ג'מייקה ג'אבון פראנסיס (Javon Francis) התחיל לרוץ מהר מידי את החלק שלו, את 400 המטרים האחרונים במירוץ (מתוך 1600 מ'), ונכנע ל- לאשון מריט. נבחרת ארה"ב זכתה במדליית הזהב בתוצאה הנפלאה של 2:57.82 דקות. במירוץ הגמר לשליחות 4 פעמים 100 מ', אורי לוי וגלעד וויינגרטן לא מדווחים לצופים שלהם כי בהחלפה השנייה האצנית ההולנדית דפנה סחיפרס (Dafne Schippers) סוגרת את הפער ומוסרת את מקל השליחות לרצה ההולנדית השלישית נעומי סדני (Naomi Sedney) בפיגור קל ביותר אחרי מסירת מקל השליחות של נאטאשה מוריסון (Natasha Morrison) הג'מייקנית שמובילה את הריצה לאליין תומפסון (Elaine Thompson). השדר המוביל איננו מכיר ולא מזהה על המסך בשלב זה שֵמִית את האצנית ההולנדית דפנה סחיפרס ואת הג'מייקנית נאטאשה מוריסון. הוא מדבר בכלליות יתירה וטוען כי שתי הנבחרות של הולנד וג'מייקה במצב טוב. שידור Off tube ישיר שמעורר גיחוך. מדוע אני במקום מושבי בכורסת הטלוויזיה שלי בביתי הפרטי ברחוב אבן גבירול בצפון הישן של תל אביב, זוכר היטב את סדר הרצות ואת שמותיהן בשתי הנבחרות הללו של ג'מייקה והולנד ומזהה את מיקומן ואת סדר ההחלפות והמומחה איננו זוכר…? וזה לא הכל. הרצה השלישית של נבחרת הולנד נעומי סדני לא מצליחה בשל חוסר תיאום להעביר את המקל לרצה הרביעית ההולנדית ג'מילה סמואל (Jamile Samuel) בתוך תחום ההחלפה המותר (אורכו 20 מטרים), ועושה זאת מעבר לסימון הצהבהב הבולט היטב על המסלול. ההולנדיות החביבות והחובבניות נפסלות אולם הדבר נעלם מעיניהם של אורי לוי וגלעד וויינגרטן שאינם מדווחים על הפסילה ברגע האמת כשזה קורה. לא מובן לי כיצד זה אנוכי מבחין בפסילה הברורה במוניטור הביתי שלי בתל אביב בעוד הם לא רואים זאת במוניטור המקצועי הגדול שלהם בתא האטום בירושלים ? מגיע מירוץ השליחים 4 פעמים 100 מ' לגברים. צוות השידור של ערוץ 1 מעניק בצדק תקוות לרביעיית ג'מייקה בשל כישרונו של יוסיין בולט (Usain Bolt) אולם מזלזל ללא שום סיבה ברביעייה האמריקנית המסוכנת ובעלת הפוטנציאל. ובאמת לקראת החלפת המקל השלישית והאחרונה האצן האמריקני טייסון גאי (Tyson Gay) מגיע לתחום ההחלפה כדי להעביר את המקל שלו לרץ המסיים מייק רודג'רס (Mike Rodgers) לפני הרץ השלישי הג'מייקני ניקל אשמיד (Nikel Ashmeade) שאמור למסור את המקל לרץ האחרון ברביעייה יוסיין בולט (Usain Bolt). מעשה שטן ההחלפה האמריקנית בין גאי לרוג'רס איננה מתואמת דיה. היא איטית, מסורבלת, ומאוחרת. ארה"ב נפסלת. יוסיין בולט מנצל את המצב וג'מייקה זוכה מעט מן ההפקר במדליית הזהב. מדהים, האָצָנִית הג'מייקנית וורוניקה קמפבל בראון (Veronica Campbell Brown) עוברת בריצת 1/2 הגמר ל- 200 מ' לנשים בתום הקשת בטעות ממסלול מס' 5 שלה למסלול מס' 6 של יריבתה. אורי לוי וגלעד וויינגרטן אינם מבחינים בעבירה ברגע האמת. תמוה מדוע אני מבחין מייד ב- תקלה בתל אביב והם זקוקים לכמה הילוכים חוזרים כדי לוודא אם מה שאני ראיתי על המסך שלהם במקור הוא באמת נכון. מדובר בעשרות רבות של טעויות מכל הסוגים, אולי מאות. לא את כולם ראיתי מפני שזיפזפתי בין חולשתו של ערוץ 1 לתרופה שלו ב- Eurosport.

ביום ראשון – 23 באוגוסט 2015 ביומה השני של אליפות העולם העולם ה- 15 בא"ק של בייג'ינג 2015 ערב המאבק בין הג'מייקני יוסיין בולט לבין האמריקני ג'אסטין גאטלין על הבכורה בריצת 100 מ', הכריז גלעד וויינגרטן כלהלן : "יוסיין בולט לא במיטבו…ראינו אותו בריצות המוקדמות…אני מקווה לא לאכול את הכובע…ג'אסטין גאטלין יותר טוב ממנו…אורי, כשתראה את ג'אסטין גאטלין תבין את ההבדל בינו לבין יוסיין בולט…לג'אסטין גאטלין זינוק נהדר…יש לו יתרון אדיר בזינוק…ג'אסטין גאטלין משכמו ומעלה…אני טוען שג'אסטין גאטלין יותר טוב מיוסיין בולט…הנה ג'אסטין גאטלין הוא עומד לנצח…תוצאת השנה שלו היא 9.74…ג'אסטין גאטלין ייעשה תוצאה בריצת הגמר של 9.70". ואז בא יוסיין בולט ומנצח את ג'אסטין גאטלין בריצת הגמר ל- 100 מ'. 9.79 ש' ליוסיין בולט. 9.80 לג'אסטין גאטלין. תמיד מעניין לזכור מה היו התחזיות והנימוקים של הפרשן לפני הריצה ולא אחריה. מתברר שהפרשן מנותק מזירת הא"ק הבינלאומית. גלעד וויינגרטן אוכל את הכובע בפרסיה, ומצהיר שוב ושוב לקהל צופיו בתום ניצחונו של יוסיין בולט על ג'אסטין גאטלין, "לא יאומן…לא יאומן…לא יאומן…", ועוד פעם "לא יאומן…", כאילו שזה יעזור לו. אורי לוי משמש כ- כרוז של ערוץ 1 ומשדר לאומה כמעט בכל משפט שני שלו, "איזה התרגשות חבל על הזמן…". האיש הזה איננו שווה ביקורת כי הוא מצוי מתחת לה. אבל אתה ד"ר גלעד וויינגרטן…??? מה קורה לך…??? הפכת באִבְחָה אחת לפרשן דֶמֶה שרואה מהרהורי לבו…מאפוא זה בא לך…??? מה זה צריך להיות העניין הזה שאתה בונה את ג'אסטין גאטלין כזכיין וודאי במדליית הזהב על חשבונו של יוסיין בולט…??? ועוד אומר לשַדָּר המוביל שלך כי אינך יכול לחזור בך עכשיו משום שזה קו הפרשנות בו בחרת…מדוע אתה חושב לפתע שהטלוויזיה היא מוסד להימורים פרועים…??? מגוחך שכמותך.

בעת הצגת המתחרות באחד משלושת מקצי חצאי הגמר ל- 100 מ' נשים טועה אורי לוי באופן גס בזִיהוּיָן לפי סדר המסלולים עד שהפרשן מעיר לו, "אורי, אתה מתבלבל עם השמות…", השדר משיב לו בזאת הלשון, "לא נורא…בסוף נלמד…". שניות ספורות אח"כ הוא מוסיף לשגות ומזהה את האצנית הניגרית בלסינג אוקאגבארה (Blassing Okagbare) כנציגת נורווגיה…גלעד וויינגרטן מתקן אותו שוב, "ניגרית לא נורווגית…". ואז מגיעה תחרות הקפיצה במוט. שיאן העולם הצרפתי רנו לאוולאני (Renaud Lavillenie, קבע תוצאה של 6.16 מ') מרחף בקלות ובפער עצום מעל רף בגובה של 5.80 מ'. הפרשן גלעד וויינגרטן נזעק ממקומו בתא האטום בירושלים : "לפי הקפיצה הזאת הוא בכושר מדהים…", ושוכח להזכיר באותו הרגע לצופיו את חשיבות התזמון הסוּפֶּר מדויק של המוט הגמיש והמתקפל העשוי סיבי פחם השואף לחזור לצורתו המקורית בשבריר השנייה הנכונה, כדי להעיף מעלה את האוחז בו. קופצי המוט הם אתלטי עַל, מומחים בביצוע תנועות מורכבות בזמן קצר ביותר, מעין שילוב של אָצָנִים ומתעמלים. המומנט של התיישרות המוט המכופף, בד בד עם התרוממות האתלט האוחז בו מעלה בזווית האופטימלית (בשעה שהראש נמצא למטה והרגליים מובילות), והפניית החלק הקדמי של הגוף בסיבוב כלפי הרָף בעת המעבר מעליו לצד השני ודחיפת המוט וההתנקות ממנו – הוא רגע המבחן המכריע ביותר בהתמחות שלהם במקצוע הספורט היפהפה הזה. טסט בן שנייה קריטית של יכולת שליטה בקואורדינציה הסוּפֶּר – מורכבת שלהם באוויר, שמגיעה לשיאה ברום של 6 (שישה) מטרים מעל פני הקרקע. זהו גם הרגע המרתק ביותר מבחינתן של מצלמות הטלוויזיה. בהמשך השידור הישיר איבד צוות השידור בתָּא האָטוּם את הקֶשֶר שלו עם התחרות בקפיצה המוט לגברים ולא ידע לעדכן את צופיו ב- מיקום ודירוג האתלטים בתחרות המרתקת הזאת. גלעד וויינגרטן יצר ציפיות גבוהות מהקופץ הצרפתי רנו לאווילאני. לבסוף התברר כי הייתה לו לרנה לאווילאני (Renaud Lavillenie) רק קפיצה אחת מוצלחת ברום של 5.80 מ' (זאת שראינו בשידור ישיר) ובשאר ניסיונותיו נכשל עם המוט הבוגדני שלו לחלוף מעל רף שגובהו 5.90 מ', ואפילו לא דורג בין שלושת הראשונים. אינפורמציית הכישלון המהדהד הבלתי צפוי של רנה לאווילאני (Renaud Lavillenie) לא נמסרה לצופי ערוץ 1 במסגרת שידור ה- Off tube הישיר ההוא ב- 24 באוגוסט 2015. הצופים נותרו עם זיכרון הקפיצה הראשונה הנפלאה בעלת ההשראה עליה גמר הפרשן את ההלל ודברי השבח. לא בסדר.

lavilani 1טקסט תמונה : 24 באוגוסט 2015. אליפות העולם ה- 15 בא"ק – בייג'ינג 2015. שיאן העולם בקפיצה במוט הצרפתי רנו לאווילאני (6.16 מ') בדרכו לצד השני לקראת הנחיתה לאחר שהוא מכניע בניסיונו הראשון בתחרות בהפרש עצום את הרף התלוי בגובה של 5.80 מ'. קואורדינציית הקפיצה במוט היא עסק מסובך שמורכב מכמה תיאומים הכרחיים בין האתלט למוט הגמיש שלו. שגשוג התוצאה הסופית מותנה ב- "משחק" שבין ההרצה המהירה והפעלת לחץ על המוט האלסטי ע"י הקופץ לאחר תקיעתו בגומה, והמעבר מהפעלת ווקטור אופקי (הריצה לעבר המתקן) לווקטור אנכי (ההתרוממות מעלה), ומהירות שובו של המוט ממצב של קיפול לצורתו המקורית, וכמובן הטכניקה הגופנית של האתלט בעת הידחפותו האחרונה בידיו מהמוט שחזר לצורתו הישרה הישרה וסילוק אבריו מהצד האחד של הרָׂף לעברו השני. קופצי המוט הם אתלטי עַל ובמידה רבה שילוב של אצנים ומתעמלים. (צילום ב- iphone ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1).  

כזכור נכשל רֶנוֹ לָאוִוילֶאנִי בכל שלושת ניסיונותיו האחרים בתחרות הקפיצה מוט ב- בייג'ינג 2015, להכניע רָף שגובהו 5.90 מ'. הוא אפילו לא זכה במדליית אָרָד.

pole vot 1טקסט תמונה (1) : ראשית שנות ה- 60 של המאה הקודמת. השימוש של הקופצים במוט גמיש עשוי מסיבי זכוכית (על חשבון מוטות הבמבוק והאלומיניום הישנים) נעשה כבר ב- 1962 ע"י אתלטים אמריקניים ואירופים. השימוש במוט גמיש מסביר את הזינוק העצום שחוללו קופצי המוט עם תחילת עידן מוטות ה- Fibreglass. קופצי מוט הראשונים שהשתמשו במוטות אלסטיים עשויים סיבי זכויות כמו הפיני פנטי ניקולה (Penti Nikula) והאמריקני ג'ון פנל (John Pennel) הציבו גבולות חדשים ליכולת האנושית. (מקור : מאמן הא"ק הגרמני טוני נט. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

pole vot 2טקסט תמונה (2) : ראשית שנות ה- 60 של המאה הקודמת. השימוש של הקופצים במוט גמיש עשוי מסיבי זכוכית (על חשבון מוטות הבמבוק והאלומיניום הישנים) נעשה כבר ב- 1962 ע"י אתלטים אמריקניים ואירופים. השימוש במוט גמיש מסביר את הזינוק העצום שחוללו קופצי המוט עם תחילת עידן מוטות ה- Fibreglass. קופצי מוט הראשונים שהשתמשו במוטות אלסטיים עשויים סיבי זכויות כמו הפיני פנטי ניקולה (Penti Nikula) והאמריקני ג'ון פנל (John Pennel) הציבו גבולות חדשים ליכולת האנושית. (מקור : מאמן הא"ק הגרמני טוני נט. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אורי לוי וגלעד וויינגרטן ש- שרויים בצד אחר של הגלובוס הרחק ממוקד ההתרחשויות לא שאבו משני האתלטים הישראליים הנכשלים אולגה לנסקי ודונאלד סאנפורד שום תגובה מצולמת. הם לא ראיינו אותם ולא שמענו אותם. שני אנשי התקשורת הללו המשתייכים לזרם הטלוויזיוני של ערוץ 1 לא הביאו באופן בלתי אמצעי שום אינפורמציה Preliminary מבייג'ינג בטרם יריות הזינוק ולא מידע Follow up אודותיהם לאחר חציית קו הגמר. מדובר בעיתונאות עלובה ומחונטרשת. הם אינם יודעים מה קרה בתחרות המוקדמת למטילת הכידון הישראלית מרגריטה דורז'ון (אתלטית אוקראינית שעלתה לישראל), ומכריזים בפני הציבור שלהם מהתא האטום בבירת ישראל ירושלים, "איננו יודעים כי אנחנו לא שם…בבירת סין בייג'ינג". אגב, גם היא מרגריטה דורז'ון נכשלה ולא העפילה לשלב הגמר אולם את זאת שני האופטיובניקים לא סיפרו לנו במדויק איך קרה וכיצד, ומה הן הסיבות, וכמובן אין זכר לראיונות עמה לפני תחרות הטלת הכידון לנשים ואחריה. יושבים להם שני אנשי טלוויזיה ישראליים פאסיביים וזחוחים חסרי אישיות באולפן בירושלים ומדקלמים בתא האָטוּם דרמות א"ק ב- Voice over בקצב הכתבה מונוטוני, רוטיני, ומשעמם, ואוֹגְרִים לפי כך רייטינג מחורבן בהתאם. זה קורה לרשת הטלוויזיה הישראלית הציבורית שקרויה ערוץ 1 שנוסדה ב- 1968 ועדיין מפשלת בגדול ב- 2015. חלק ניכר מהשידורים הישירים של בייג'ינג 2015 ראיתי ב- Eurosport. וויתרתי על השירות הציבורי של שני האופטיובניקים מערוץ 1. תוכנת ה- WordPress ומחשב ה- YesMax עשו בעבורי את מניית השגיאות הרבות של אורי לוי וגלעד וויינגרטן. לכן חשיפתם לוקחת יותר זמן מהדרוש.

ביום רביעי – 26 באוגוסט 2015 של אליפות העולם ה- 15 בא"ק של בייג'ינג 2015, נערכה ריצת הגמר הדרמטית ל- 400 מ' לגברים. שניהם נקברו באותה תחרות תחת הריסות ה- Off tube בתא האטום בירושלים. זה הולך ככה : אורי לוי וגלעד וויינגרטן עורכים תחרות מֶלֶל בעת הצגת הרצים מי יקדם וירעיף יותר שבחים על המועמד לניצחון קיראני ג'יימס מגרנדה. המצלמות של הטלוויזיה הסינית CCTV עוקבות שוב ושוב אחרי האצן מגרנדה קיראני ג'יימס (אלוף עולם ואלוף אולימפי) ושני האופטיובניקים של ערוץ 1 הולכים שבי אחריה בתא האטום שלהם בירושלים. אין שום התייחסות ערכית לאָצָן הדרום אפריקני ווייד וואן נייקרק, מי שגם ניצח בסופו של דבר בריצת הגמר הזאת. אני מתחיל ב- אורי לוי (1) : "קיראני ג'יימס הוא המועמד לנצח. הוא אלוף העולם והאלוף האולימפי…כל מה שאתם רוצים…רץ גדול גדול הבחור הזה…מעוטר ונחשב לאחד הגדולים שיש…קיראני ג'יימס מגרנדה…". ואז נזכר אורי לוי להתייחס גם לווייד וואן נייקרק כ- כרוז אך מבלי להעריך את סיכוייו כלהלן (2) : "ווייד וואן נייקרק מדרום אפריקה…בן 23…43.96, מסלול מס' 6". יש לציין כי גלעד וויינגרטן איננו משמיע בינתיים מילת הערכה על הסיכויים בריצת הגמר הזאת, 400 מ' לגברים…ואז הוא מתעורר לפתע. גלעד וויינגרטן מפרשן כלהלן (1) : "ריצה איכותית עם יתרון לקיראני ג'יימס…אבל איזק מאקוולה היה מצוין…וגם לוגואלין סאנטוס היה מצוין…ולכן הולכת להיות ריצה מאוד צמודה וקשה…אבל לפי דעתי גם סאנטוס מצוין ונראה נהדר…לאשון מריט פחות…פחות מחודד…איך אומרים ? שיאו בעברו…קיראני ג'יימס אמור לקחת את זה…אבל בואו נראה…אף מילת ההערכה אודו ווייד וואן נייקרק". הערה שלי : אף מילה על סיכוייו של ווייד וואן נייקרק. השדר והפרשן ממש מתכחשים לנוכחותו של ווייד וואן נייקרק הדרום אפריקני. בהערכות שלהם במסגרת תורת הסיכויים לזכייה במדליות, הם מפקירים אותו לחלוטין ולא מאזכרים כלל את שמו. ושוב אורי לוי חוזר ומשחרר את האינפורמציה המוגבלת שלו אודות איזאק מאקוואלה וקיראני ג'יימס כדלקמן (3) : "שבילים 4 ו – 5…איזק מאקוואלה וקיראני ג'יימס…".

יריית הזינוק והרצים יוצאים לדרך. מתפתחת דרמה גדולה על המסלול אבל אורי לוי וגלעד וויינגרטן משוחחים ביניהם כאילו מדובר בטיול על המסלול ומשדרים אותה בקצב הכתבה. במהלך הריצה לא נאמרת אף מילה על ווייד וואן ניקרק. אפילו ב- ישורת האחרונה כשאני רואה בבירור על המוניטור שלי בביתי הפרטי כי ווייד וואן ניקרק מוביל את החבורה בדרכו למדליית הזהב, אורי לוי טוען של- לאשון מריט יש יתרון של כמה מטרים. לא נכון (!). ווייד וואן נייקרק מעפיל לפסגת היכולת האנושית שלו ומנצח בריצה בתוצאה של 43.48 ש'. הוא כל כך תשוש עד שחוב החמצן העצום שלו מסכן את בריאותו. הוא מתמוטט על המסלול ונלקח מייד על אלונקה לבית החולים.

ואז נחשף גלעד וויינגרטן (2) נחשף במלוא חולשתו האופטיובניקית. האיש מנותק וטוען בסופו של ההילוך החוזר האיטי הראשון על קו הסיום של תחרות הריצה המתישה הזאת ל- 400 מ' כלהלן : "וואן נייקרק…תראה את הצעדים הריתמיים שלו…מאוד טובים…הוא כמעט ולא מתעייף…". מדובר ב- קשקוש מוחלט. הֶבֶל הבלים. מהיכן גלעד וויינגרטן ממציא את הפרשנות האופטיובניקית הזאת ש- ווייד וואן נייקרק כמעט ולא מתעייף…??? איזה לא מתעייף ואיזה נעליים. מה זה צריך להיות…??? ווייד וואן נייקרק מתעלף מרוב עייפות ותשישות ונלקח לבית החולים ב- בייג'ינג בשעה שהפרשן של ערוץ 1 מספר לצופיו, "תראה את הצעדים הריתמיים שלו, הוא כמעט ולא מתעייף". פרשנות אופטיובניקית מאוד לא מדויקת ורחוקה מהאמת של ד"ר גלעד וויינגרטן. לא בא בחשבון. שני האופטיובניקים מהתָּא האָטוּם באולפן ברוממה ירושלים מתרכזים ובונים את קיראני ג'יימס לקראת מדליית הזהב, אולם ווייד וואן נייקרק ששניהם אינם מתייחסים אליו הופך את הקערה על הפרצוף שלהם. אכזבה מקיראני ג'יימס וגם מהשדר והפרשן. קיראני ג'יימס אפילו לא זכה במדליית הכסף. הוא השאיר אותה ל- לאשון מריט (43.65). קיראני ג'יימס זכה רק במדליית הארד (43.78). הברזילי לוגואלין סאנטוס סיים רביעי (44.11), איזק מאקואלה מבוטצואנה דורג חמישי (44.63). כבר נאמר כאן לא פעם ולא פעמיים כי שני החבר'ה האלה מערוץ 1 אורי לוי וגלעד וויינגרטן ניגפים שוב ושוב מפני האֶמֶת, אך קמים וממשיכים בדרכם כאילו לא קרה דָבָר.

ד"ר גלעד וויינגרטן ייזכר לאחר בייג'ינג 2015 כאיש טלוויזיה בעל הופעה רשלנית שמפרסם בניגוד לחוק רשות השידור את פירמת נעלי הספורט "SAUCONY" על המסך הציבורי (הוא לחלוטין איננו מורשה לעשות זאת), וכפרשן מובס שבתוך תשעה ימים הפך אותו אורי לוי למדען א"ק בדימוס.

weingarten 7טקסט תמונה : יום ראשון – 30 באוגוסט 2015. אליפות העולם ה- 15 בא"ק – בייג'ינג 2015. הוא ד"ר גלעד וויינגרטן ייזכר כאיש טלוויזיה בעל הופעה טלוויזיונית מגוחכת ורשלנית שמפרסם בניגוד מוחלט לחוק רשות השידור את נעלי הספורט "SAUCONY" על המסך הציבורי. מדובר בהפרה גלויה ובוטה של חוק רשות השידור. נשאלת השאלה האם חברת "SAUCONY" משלמת לו לגלעד וויינגרטן כדי יפרסם אותה גם אם מדובר בכאילו פרסום סמוי ? אני משוכנע שגלעד וויינגרטן לא קיבל פרוטה ועשה זאת כבדרך אגב, אולם הוא עבר על החוק לפחות בשתי הזדמנויות שאני ראיתי משלבש את הז'אקט עוטה הפרסומת המסחרית "SAUCONY". אין מנוס מלקבוע כי החוק המתמטי מינוס מביס פלוס בעמדת שידור משותפת צלח. אורי לוי הצליח להפוך את גלעד וויינגרטן לפרשן מובס, שבתוך תשעה ימים איבד את מחלפות ראשו והפך למדען א"ק בדימוס. ׁ(צולם ב- iphone ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1).

בכל קורס טלוויזיה שיילמד בעתיד תיזכר אליפות העולם ה- 15 בא"ק כדגם שלילי כיצד לא עושים טלוויזיה. כשירצו לדסקס ולהבין מה פירושה של עיתונאות טלוויזיונית מחונטרשת, יביאו את התנהגותו של ערוץ 1 ב- בייג'ינג 2015 – כדוגמא סופר שלילית.

בעונת השידורים של 2003 / 2002 עזבתי בטריקת דלת את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לעַד לאחר מינויו המופרך של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור במקומו של המנכ"ל הזמני המודח רן גלינקא. נדרתי לעצמי נדר כי כף רגלי לא תדרוך עוד לעולם על אדמת ערוץ 1 ואדמת רשות השידור, ונפניתי מהם לתמיד. יוסף בר-אל מונה לתפקידו הרָם ידי ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ועל פי המלצת השר הממונה על רשות השידור רענן כהן. רן גלינקא כיהן כחצי שנה בתפקיד מנכ"ל רשות השידור בין אוקטובר 2001 למארס 2002. הוא הודח בפקודת ראש הממשלה אריאל שרון לאחר שהתיר בליל שישי – 7 דצמבר 2001 לשדר במגזין "יומן" ב- Prime time, ריאיון נרחב בן כ- 20 דקות שערך עודד גרנות במוקטעה בראמאללה עם יו"ר הרשות הפלסטינית ה- ארכי טרוריסט יאסר עראפאת. מנהל חטיבת החדשות בעת ההיא היה רָפִיק חַלָבִּי ובתפקיד סגניתו שימשה גב' יָעֵל חֵן. ראש הממשלה אריאל שרון היה המום. הוא פשוט לא הבין מאפוא זה בא לו, וכיצד העורך הראשי של רשות השידור (רן גלינקא) נותן בִּימָה בערב שבת בזמן צפייה ראשי בערוץ 1 לרב מרצחים יאסר עראפאת בכסות של יו"ר הרשות הפלסטינית, מי שניהל את האינתיפאדה השנייה, וזרע מעשי טרור נוראיים בתוככי מדינת ישראל. רֶצַח וטֶבַח שגררו אחריהם נהרות של דם של אזרחים ישראליים רבים.

מסכת הבלבולים והטעויות של אליפות העולם ה- 15 בבייג'ינג 2015 החלה באליפות העולם ה- 9 בא"ק – פאריס 2003 בהובלת אותו הצוות, אורי לוי והפרשן שלו גלעד וויינגרטן. זה התרחש אומנם לפני תריסר שנים, אולם אני חושב גם היום שאילו הייתי מנכ"ל רשות השידור בעת ההיא הייתי מצווה עליהם לחזור הביתה. היה מדובר בפַרְסָה כפי שיעיד התיעוד הבא.

מאיר איינשטיין התמנה למנהל מחלקת הספורט ואחריו אורי לוי. החלה הפַרְסָה וההידרדרות הגדולה. אורי לוי האיש שמעולם לא שידר א"ק מינה את עצמו לשַדָּר א"ק ראשי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. משימת השידור הישיר הראשונה והענקית שלו הייתה אליפות העולם ה- 9 בא"ק שעמדה להיערך בפאריס באוגוסט 2003. לא פחות. הוא אורי לוי לא שידר מעולם א"ק בטלוויזיה, לא כל שכן אירוע בסדר גודל עליון באיכותו וכמותו כמו אליפות עולם בא"ק, אך בכל זאת זכה לגיבויו המגוחך של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל זה שהודח ע"י ממשלת ישראל בחלוף פחות משנתיים במאי 2005. הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן שישב לצדם של נסים קיוויתי ומאיר איינשטיין הסכים לשתף פעולה ביודעין ומראש עם שדר א"ק כביכול עלוב וכושל. מינוס מביס פלוס וחוק הכלים השלובים הוּפַר. לא יכולתי להתאפק. ב- 4 בספטמבר 2003 בתום אותה אליפות העולם ההיא בא"ק בפאריס 2003 כתבתי לשני הפיקודים שלי בעבר את חוות דעתי עליהם. זה היה מסמך בן 11 עמודים שמנה בתוכו כמות ענקית של טעויות ושגיאות מבלי שמישהו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ו/או מחוצה לה יצפצף או יפצה פה, "הֵיי חֶבְרֶה המלך הוא עירום…". בהיעדר ביקורת על מעלליהם של השדר ופרשנו אפשר היה לחשוב שמדובר ב- סטנדרט השידור המקובל בטלוויזיה בתחרויות ה- א"ק. הנה חלקים ממסמך המחאה ההוא שחיברתי וכתבתי להם. זאת הייתה הפעם האחרונה שהיה לי קשר כלשהו עמם והפעם האחרונה שהרשיתי לעצמי להתערב בעסקים שאינם שלי .

טקסט מסמך : 4 בספטמבר 2003 (1). מכתבי לאורי לוי וד"ר גלעד וויינגרטן, מי שהיו השדר והפרשן של ערוץ 1 באליפות העולם ה- 9 בא"ק – פאריס 2003, וגם למפיק שלהם ששי אפרתי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 4 בספטמבר 2003 (2). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות)..

 טקסט מסמך : 4 בספטמבר 2003 (3). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 4 בספטמבר 2003 (4). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 4 בספטמבר 2003 (5). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לאורי לוי שמורות זכויות ככתב, שדר, עורך, ומפיק בהיסטוריה הארוכה של שידורי הספורט והחדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. אך מה שעשה כשמינה את עצמו לשַדָּר א"ק מוביל של רשת הטלוויזיה שלו הוא חסר תקדים בחומרתו ועליבותו. האמביציות האישיות העזות שרוחשות בסביבת המיקרופון ומרקע הטלוויזיה עולות על גדותיהן ומשבשות לעיתים את שיקול דעתם של העוסקים בדבר. OK אורי לוי, אולם היכן הממונים שלו.

מודל מופת. האתלטית האצנית ההולנדית פאני בלאנקרס – קוהן.

באולימפיאדת ברלין 1936 הייתה האתלטית ההולנדית פראנסינה "פאני" בלאנקרס – קוהן (Francina "Fanny" Blankers – Koen, נולדה ב- 1918 ומתה ב- 2004) נערה בת 18 שדורגה במקום ה- 7 בקפיצה לגובה לנשים, 1.55 מ'. מלחמת העולם ה- 2 הביאה לביטולן של אולימפיאדת 1940 ו- 1944. האולימפיאדה ה- 14 של העת החדשה שנערכה בלונדון בקיץ 1948 (14.8.1948 – 29.7.1948). פאני בלאנקרס – קוהן הייתה כבר בת 30 ו- אֵם לשני ילדים. היא זכתה באולימפיאדת לונדון 1948 בארבע מדליות זהב בריצות ל- 100 מ', 200 מ', 80 מ' משוכות, ומירוץ שליחות 4 פעמים 100 מ'. פאני בלאנקרס – קוהן מתה ב- 2004 בגיל 86. היא משמשת מודל מופת של הא"ק ההולנדית לדורותיה גם לאחר מותה. עכשיו בביג'ינג 2015 היא הייתה מודל מופת של האצנית דפנה סחיפרס גם לאחר מותה.

fanny 1טקסט תמונה : אולימפיאדת לונדון 1948. ריצת הגמר ל- 80 מ' משוכות נשים (מקצוע שקדם ל- 100 מ' משוכות נשים). זיהוי הרצות מימין לשמאל : ההולנדית פאני בלאנקרס – קואן (Francina “Fanny” Blankers – Koen) זכתה במדליית הזהב בתוצאה 11.2 ש'. הבריטית מורין גארדנר (Maureen Gardner) זכתה במדליית הכסף גם כן בתוצאה 11.2 ש' (מצלמת ה- Photo finish הפרידה ביניהן לטובתה של האצנית ההולנדית). הצ'כוסלובקית ליבוסה לומסקה (Libuse Lomska) סיימה במקום השישי והאחרון בתוצאה 11.9 ש'. הצרפתייה איבט מונינו (Yvette Monginou) דורגה רביעית בתוצאה 11.8 ש'. האוסטרלית שירלי סטריקלנד (Shirley Strickland) זכתה במדליית הארד בתוצאה 11.4 ש'. האוסטרית מאריה אוברבראייר (Maria Oberbreyer), מוסתרת במסלול הקיצוני משמאל, סיימה במקום החמישי בתוצאה 11.9 ש'. (באדיבות IOC + IAAF).

fanny 2טקסט תמונה : אולימפיאדת הלסינקי 1952. אצן המשוכות האמריקני האריסון דילארד והאלוף האולימפי בריצת 110 מ' משוכות יחדיו עם האצנית ההולנדית פאני בלאנקרס – קואן (בת 34) מי שזכתה בארבע מדליות זהב באולימפיאדת לונדון 1948. (צילום נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי).

מודל מופת. הרץ ל- 1500 מ', 5000 מ', ו- 3000 מ' מכשולים הקנייתי קיפצ'וגה קיינו.

קיפצ'וגה קיינו (Kipchoge Keino) הקנייתי נולד ב- 1940. הוא סיים במקום החמישי בריצת 5000 מ' באולימפיאדת טוקיו 1964. אז נחשב ההישג האולימפי שלו רב ועצום בעבור קניה הבלתי נודעת (בראשות הנשיא ג'ומו קנייתה ומנהיג תנועת המאו-מאו האלימה שכפתה על ה- אפוטרופוס הבריטי האימפריאליסטי במחצית השנייה של עשור ה- 50 במאה הקודמת לסגת מקניה). באולימפיאדת מכסיקו 1968 זכה קיפצ'וגה קיינו במדליית הזהב בריצה ל- 1500 מ' מחושבת ומתוכננת היטב מראש בה הכניע את המועמד הוודאי לניצחון האמריקני ג'ים ראיין (Jim Ryan). קיפצ'וגה קיינו הציב זמן של 3:34.91 דקות מול 3:37.89 של ג'ים ראיין. כמו כן זכה קיפצ'וגה קיינו במדליית הכסף בריצה ל- 5000 מ' במכסיקו 68'. באולימפיאדת מינכן 1972 זכה קיפצ'וגה קיינו בריצה ל- 3000 מ' מכשולים (8:23.64 ד') ובמדליית הכסף בריצה ל- 1500 מ' (3:36.81 דקות) אחרי הזוכה במדליית הזהב הפיני פקה וואסאלה (Pekka Vasala) שקבע 3:36.33 ד'. קיפצ'וגה קיינו היה הקנייתי הראשון אך לא היחיד. באולימפיאדת מכסיקו 1968 זכה הרץ הקנייתי למרחקים ארוכים נפתלי טמו (Naftali Temu) במדליית הזהב בריצה ל- 10000 מ' ובמדליית הארד בריצה ל- 5000 מ'. וכן באולימפיאדת מכסיקו 1968 ניצחו שני קנייתיים בריצה ל- 3000 מ' מכשולים, אמוס ביווט (Amos Biwott) בתוצאה 8:51.02 ד' ו- בנג'אמין קוגו (Benjamin Kogo) בזמן של 8:51.56 ד'. קיפצ'וגה קיינו משמש עד היום מודל מופת לדורות של רצים קנייתיים ואבי המורשת הקנייתית המצטיינת בריצות ל- 800 מ', 1500 מ', 3000 מ' מכשולים, 5000 מ', 10000 מ', ומרתון.

הערה : שני רצים אמריקניים נפלאים למרחקים ארוכים רוברט "בוב" שול (Robert "Bob" Schul) מי שזכה במדליית הזהב בריצה ל- 5000 מ' באולימפיאדת טוקיו 1964, 13:48.8 ד' ובילי מילס (Billy Mills) שניצח בטוקיו 64' בריצה ל- 10000 מ', 28:24.4 דקות – לא הפכו למודל מופת בארה"ב הענקית והמתועשת ולא יצרו מסורת ומורשת של רצים למרחקים ארוכים כפי שקרה בקניה ואתיופיה. שניהם נעלמו בנבכי הסטטיסטיקה.

בשידורים הישירים של בייג'ינג 2015 לא הוסבר לציבור מהו הרקע הסוציולוגי והאקונומי – חברתי של אזרחי קניה, המראה הכפרי והחקלאי של המדינה היפהפייה שמתרחקת מאורבניזציה וטכנולוגיה ותושביה מסתפקים לפי שעה במועט. גם באוכל מועט. לא תראה בקניה גברים ונשים שמנים. אורחות החיים הצנועים והפשוטים כמו למשל הליכה משולבת בריצה של בילוי וכיף בחיק הטבע של ילדים מהכפרים לבי"ס יסודי מרוחק כעשרה ק"מ מהם מידי יום ביומו (20 ק"מ הלוך וחזור כל יום) הולידה בסופו של דבר אלופים אולימפיים ואלופי עולם בריצות למרחקים המוזכרים לעיל. הקנייתיים אינם מצטיינים בשחייה ו/או בקפיצה במוט. הם אלופי הריצות למרחקים בינוניים וארוכים מזה יובל שנים שתואם את אורח חייהם. אין להם שום יתרון גופני גנטי על האדם הלבן. יש להם עדיפות במסורת ובמורשת בתחום מסוים וקונקרטי בענף הא"ק.

אילו אורי לוי וגלעד וויינגרטן היו אנשים רציניים כנציגים של ערוץ 1 שמחזיק בזכויות השידורים הישירים הבלעדיות של אליפויות העולם בא"ק בעבר וגם ב- 2015 (וגם בזאת של 2017) הם היו דורשים מההנהלה שלהם לטוס לקניה ואתיופיה כדי לביים סרט תיעודי בן כשעה אודות תעשיית הרצים והרצות למרחקים בינוניים וארוכים של שתי המדינות הצנועות האלה. אורחות חיים פשוטים המתאפיינים בקרבה בלתי אמצעית לנוף ולטבע של ארצם. כותרת הסרט הדוקומנטרי הזה צריכה להיות "Champions in making". הבימאי והמתעד היהודי – אמריקני באד גרינספאן המנוח עשה סרט תיעודי בעל אופי וצביון שכזה ב- 1974 אודות הרצים של קניה ואתיופיה וקרא לו "The Africans". הסרט הופק ו- בוים במסגרת הסדרה הטלוויזיונית רבת המוניטין שלו בימים ההם שכותרתה הייתה "OLYMPIAD". רעייתי טיילה בשעתו עם חברותיה באתיופיה וסיפרה לי על אורח חייהם הפשוט והדַל הכופה עליהם לנדוד מרחקים גדולים כדי לשרוד כשהם מחזיקים בידיהם ציוד נדודים דַל.

ethiopia 1טקסט תמונה (1) : ציוד נדידה דל של תושבים חקלאיים באתיופיה. משמאל לימין : מקל נדודים, מתקן קטן לישיבה וגם הנחת הראש בעת מנוחה בשכיבה, ושרפרף קטנטן לישיבה. (צילום יעל תג'ר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

ethiopia 3טקסט תמונה (2) : ציוד נדידה דל של תושבים חקלאיים באתיופיה. מקל נדודים ורהיט קטן לישיבה וגם הנחת הראש בעת מנוחה בשכיבה. (צילום יעל תג'ר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

את אותם הדברים של "מודל מופת" ניתן לומר על רץ המרתון האתיופי אבבה ביקילה (Abebe Bikila) והרץ האתיופי למרחקים ארוכים מאמו וולדה (Mamo wolde). אבבה ביקילה ניצח בשתי ריצות המרתון באולימפיאדות רומא 1960 (רץ יחף) וטוקיו 1964, ומאמו וולדה זכה במדליית הזהב סריצת המרתון באולימפיאדת מכסיקו 1968. הם המייסדים של דורות של רצים ורצות אתיופיים למרחקים ארוכים וריצות מרתון ואבותיהם של היילה גאברסילאסי (Haile Gebrsellasie) וקנניסה בקלה (Kenenisa Bekele). קנניסה בקלה הוא שיאן העולם הנוכחי בריצות 5000 מ' (12:37.35 ד', נקבע ב- 2004) ו- 10000 מ' (26:17.53 ד', נקבע ב- 2005). הרץ הטוניסאי והאלוף האולימפי למרחקים ארוכים מוחמד גאמודי (Mohamed Gammoudi, מדליית זהב בריצת 5000 מ' באולימפיאדת מכסיקו 1968 14:05.0 ד') חולל מהפכת הריצות הארוכות בארצו טוניס. שני רצי ה- 1500 מ' ו- 5000 מ' המרוקניים המצוינים סָעִיד אָאוּאִיטָה (Said Auita) והִישָאם אֵל גָארוּז' (Hisham El Guerrouje) עשו זאת במרוקו בעשורי ה- 80 ו- 90 של המאה הקודמת ובעשור הראשון של המילניום השלישי והפכו ל- מודל מופת. הישאם אל גארוז' זכה בשתי מדליות זהב באולימפיאדת אתונה 2004 בריצות הגמר ל- 1500 מ' ו- 5000 מ' (הישג כפול פנטסטי שחולל אותו לראשונה הרץ הפיני למרחקים ארוכים פאבו נורמי (Paavo Nurmi) באולימפיאדת פאריס 1924. פאבו נורמי ניצח באולימפיאדת פאריס 1924 בשתי ריצות הגמר האלה 1500 מ' ו- 5000 מ' וזכה בשתי מדליות זהב בתוך שעה וחצי (באותו היום). הוא הפך מייד למודל מופת. פאבו נורמי בן 27 בשנת 1924, שב לארצו עטור תהילה אולימפית חסרת תקדים. הוא תרם למוניטין של פינלנד בעשור ה- 20 של המאה הקודמת יותר מכל אמן, מדען, ו/או מוסיקאי אחר בן פינלנד. ממשלת פינלנד החליטה ב- 1924 פה אחד להקים לכבודו פסל באצטדיון הלאומי של הלסינקי בעודו בחייו. למשימה נבחר הפסל הפיני הידוע וויינו אלטונן (Waino Aaltonen). פאבו נורמי זכה באולימפיאדת פאריס 1924 בחמש מדליות זהב : 1500 מ', 5000 מ', מירוץ שדה לאורך 10 ק"מ בו השיג מקום ראשון אישי + ראשון קבוצתי, וכן ב- מירוץ קבוצתי ל- 3000 מ'. היה מדובר במאמץ גופני ונפשי עצום. בשלוש אולימפיאדות של אנטוורפן 1920, פאריס 1924, ואמשטרדם 1928 השיג פאבו נורמי סך של 12 מדליות אולימפיות : 9 (תשע) מזהב ו- 3 (שלוש) מכסף.

nurmi 1טקסט תמונה : 1924. הלסינקי. הפסל הפיני הידוע וויינו אלטונן (Waino Aaltonen) מעצב ומפסל את פאבו נורמי בן 27. (באדיבות YLE וממשלת פינלנד. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

nurmi 3טקסט תמונה : 1925. פסלו של פאבו נורמי מוצב בפאתי האצטדיון הלאומי בהלסינקי. (צילום נסים קיוויתי. באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

nurmi 2טקסט תמונה : תעתיק של הפסל הוצב גם בטורקו עיר הולדתו של פאבו נורמי שנולד ב- 1897. התמונה צולמה ב- 1968 בטורקו (Turku) בה נראה פאבו נורמי (משמאל, חובש מגבעת והוא בן 71) ניצב ליד פסלו שהפך לאתר תיירות ומקום עלייה לרגל. (באדיבות YLE וממשלת פינלנד).

nurmi 4

טקסט תמונה : 1952. פסלו של הרץ למרחקים ארוכים הפיני פאבו נורמי (עולם הא"ק קרא לו "הפיני המעופף" (The flying Finn) מעטר את הפלקט הרשמי של המשחקים האולימפיים של הלסינקי 52'. (באדיבות YLE וממשלת פינלנד. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).   

צריך להבין ולזכור כי שני הרצים הדגולים של פינלנד למרחקים ארוכים, האנס קולמאיינן (Hannes Kolehmainen, נולד ב- 1890) ומי שזכה באולימפיאדת סטוקהולם 1912 בשלוש מדליות זהב ב- 5000 מ', 10000 מ', ומרוץ שדה אולימפי (מקצוע אולימפי שנכחד ברבות השנים) וניצח אח"כ באולימפיאדת אנטוורפן 1920 בהיותו בן 30 בריצת מרתון, ופאבו נורמי (נולד ב- 1897) שזכה במדליית הזהב הראשונה שלו בריצת 10000 מ' באולימפיאדת אנטוורפן 1920 – הם המייסדים של השושלת הפינית המפוארת בריצות ארוכות לפני מלחמת העולם ה- 2. אליהם אפשר להוסיף גם במידה רבה את הרץ הפיני למרחקים ארוכים ווילה ריטולה (Ville Ritola, נולד ב- 1896) שזכה באולימפיאדת פאריס 1924 בשלוש מדליות זהב בריצת 10000 מ', ריצת 3000 מ' מכשולים, וריצת שדה קבוצתית לאורך 3 ק"מ. כמו כן זכה ווילה ריטולה במדליית כסף בריצת שדה למרחק 10 ק"מ באולימפיאדת פאריס 1924 (34:19.4 דקות) אחרי בן ארצו פאבו נורמי שזכה במדליית הזהב בריצה הזאת (32:54.8 דקות), החמישית שלו באותה אולימפיאדה ההיא של פאריס 1924. בשש אולימפיאדות של סטוקהולם 1912, אנטוורפן 1920, פאריס 1924, אמשטרדם 1928, לוס אנג'לס 1932, וברלין 1936 זכו הרצים למרחקים ארוכים של פינלנד בעשרות מדליות אולימפיות מזהב, כסף, וארד (!). פאבו נורמי עצמו נטל חלק בשלוש אולימפיאדות אנטוורפן 1920, פאריס 1924, ואמשטרדם 1928 וזכה בהן ב- 9 מדליות זהב ו- 3 מכסף. ב- 1971 ו- 1972 עלו לגדולה עוד שני רצים פיניים מצטיינים למרחקים ארוכים, יוהא וואטאיינן (Juha Vaatainen) ו- לאסה ווירן (Lasse viren). לאסה ווירן ניצח בריצות ל- 10000 מ' ו- 5000 מ' בשתי האולימפיאדות של מינכן 1972 ומונטריאול 1976.

שני שיאי העולם של הישאם אל גארוז' ב- 1500 מ' (3:26.00) מ- 1998 וריצת מייל (3:43.13) מ- 1999 מחזיקים מעמד עד לרגע כתיבת שורות אלה ב- 31 באוגוסט 2015 בטבלת השיאים הבינלאומית. האצנים הג'מייקנים הוותיקים הרברט מקינלי (1.91 מ'), ג'ורג' רודן (1.91 מ') ארתור ווינט (1.94 מ'), ו- לסלי לאינג (1.80 מ') מימי אולימפיאדות לונדון 1948 והלסינקי 1952 הם אבות המסורת הג'מייקנית הפנטסטית בריצות קצרות של 100 מ', 200 מ', ו- 400 מ'. זהו הספציאליטה תחום ההתמחות שלהם. הם ספרינטרים בלבד. לא ריצות בינוניות, לא ארוכות, ולא מקצועות שדה. גם לא שחייה ולא התעמלות. האצן הג'מייקני הנוכחי יוסיין בולט הוא עילוי ריצה אך אין לו שום יתרון גנטי על האצנים הלבנים. יתרונו הוא המסורת והמורשת שהותירו אחריהם הרברט מקינלי (Herbert McKenley), ג'ורג' רודן (George Rhoden), ארתור ווינט (Arthur Wint), ולסלי לאינג (Leslie Laing).

jamaica 1טקסט תמונה (1) : 29 ביולי 1948. לונדון. אצטדיון "וומבליי". טקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון 48' ערש לידתה של הא"ק הג'מייקנית והתמחותה המופלאה בריצות קצרות, מ- 100 מ' ועד 400 מ' (חוץ מארתור ווינט שהתחרה גם למרחק של 800 מ') לרבות מירוצי שליחים ושליחות 4 פעמים 100 מ' ו- 4 פעמים 400 מ'. (באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

jamaica 3טקסט תמונה : אולימפיאדת לונדון 1948. זהו האצן הג'מייקני ארתור ווינט (1.94 מ') הזוכה במדליית הזהב בריצת 400 מ' ומדליית כסף בריצה ל- 800 מ'. (באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

jamaica 5טקסט תמונה : אולימפיאדת הלסינקי 1952. זהו האָצָן הג'מייקני הֶרְבֶּרְט מִֵקינְלִי מרכיב מתקן זינוק על מסלול פחם במגרש האימונים ליד האצטדיון האולימפי בהלסינקי. אחד מהרביעייה שזכתה במדליית זהב במירוץ השליחים 4 פעמים 400 מ' (3:03.9 דקות) ובשתי מדליות כסף בריצות ל- 100 (10.4 ש' שווה לזמן של המנצח האצן האמריקני לינדי רמיג'ינו) מ' וב- 400 מ' (45.9 ש' שווה לזמן של המנצח ג'וֹרְג' רוֹדֶן אף הוא מג'מייקה). הרברט מקינלי זכה גם במדליית הכסף בריצה ל- 400 מ' באולימפיאדת לונדון 1948 בתוצאה 46.4 ש' לאחר לאחר האלוף ארתור ווינט גם הוא מג'מייקה שזכה במדליית הזהב 46.2 ש'. הרברט מקינלי הוא אחד ממייסדי שושלת האצנים הג'מייקנית ומאבותיו של האָצָן הג'מייקני הנודע הנוכחי יוסיין בולט. (התמונה באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

jamaica 7טקסט תמונה : אולימפיאדת הלסינקי 1952. שני האצנים הג'מייקנים הרברט מקינלי (משמאל) וג'ורג' רודן ׁ(מימין) מתאמנים בהחלפת מקל בטרם תחרות הגמר במירוץ השליחים 4 פעמים 400 מ' לגברים. הרביעייה הג'מייקנית זכתה במדליית הזהב בתחרות הגמר בתוצאה של 3:03.9 דקות. (באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

jamaica 9טקסט תמונה : אולימפיאדת הלסינקי 1952. זהו האָצָן הג'מייקני ג'ורג' רודן שזכה במדליית הזהב בריצת 400 מ' לגברים (45.9 ש') והיה הרץ המסיים של רביעיית ג'מייקה במירוץ השליחים 4 פעמים 400 מ' ואשר זכתה במדליית הזהב (3:03.9 ד'). (באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

jamaica 10טקסט תמונה : אולימפיאדת הלסינקי 1952. הרביעייה המהוללת הג'מייקנית במירוץ השליחים 4 פעמים 400 מ'. הם מייסדי השושלת והמורשת של אלופי ואלופות הספרינט באי הקטן ג'מייקה ואבותיו של יוסיין בולט. זיהוי מימין לשמאל : ג'ורג' רודן, לסלי לאיינג, הרברט מקינלי, ובגבו למצלמה ארתור ווינט. (באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

jamaica 8טקסט תמונה : אולימפיאדת הלסינקי 1952. זהו האצן הג'מייקני לסלי לאינג הרץ הרביעי ברביעיית השליחים 4 פעמים 400 מ' של ארצו. (באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

jamaica 6טקסט תמונה : אולימפיאדת הלסינקי 1952. האצן הישראלי דוד טבק (שני משמאל) מתאמן בזינוק יחדיו עם אצנים בכירים מקדונלד ביילי הבריטי (רביעי משמאל) והרברט מקינלי הג'מייקני (קיצוני מימין). משקיף על המזנקים מאחור (רביעי משמאל) האצן האמריקני הריסון דילארד מי שזכה במדליית הזהב בריצת 110 מ' משוכות. שני משמאל מאחור (חובש מגבעת) זהו האצן הסובייטי וולדימיר סוחרייב (מקום 5 בריצת הגמר ל- 100 מ' לגברים).(באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

סוף הפוסט מס' 534. הועלה לאוויר ביום שני בלילה – 31 באוגוסט 2015.


תגובות

פוסט מס' 534. 1. מופת ומודלים נערצים שראויים להידמות אליהם. וכאלה שלא. 2. השידורים מהמוניטור בתא האטום בירושלים את תחרויות אליפות העולם ה- 15 בא"ק של בייג'ינג באוגוסט 2015, הם נֶפֶל ה- Off tube הגדול והממושך ביותר בהיסטוריה של ערוץ 1 (8). פוסט מס' 534. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שני בלילה – 31 באוגוסט 2015. — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *