הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 595 : הועלה לאוויר ביום רביעי – 20 באפריל 2016.

————————————————————————————-

כותרת : אולימפיאדת ריו דה ז'אניירו 2016 ה- 31 במניין הזמן החדש ממשמשת ובאה. טקס הפתיחה נקבע ליום ראשון בשבוע – 5 באוגוסט 2016. לראשונה בתולדות תעשיית הטלוויזיה בארץ זכויות השידורים האולימפיות אינן מוחזקות עוד בידי המשדר הציבורי במדינת ישראל. 20.4.2016

טקסט תמונה : ינואר 1980. מוסקבה. לפני 36 שנים. זהו אלכס גלעדי מנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת פגישת ההיערכות והדיונים של ה- EBU  (איגוד השידור האירופי) שנערכת בבירת ברה"מ לקראת מבצע השידורים של אולימפיאדת מוסקבה 1980. החלטתו של מנכ"ל רשות השידור דאז יוסף "טומי" לפיד ז"ל ש- לא לשלוח צוות סיקור של חטיבת הספורט למוסקבה ציערה את אלכס גלעדי (מאוד). אלכס גלעדי הוא היום סגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC וחבר פעיל ומשפיע ב- IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי). כבר אז נחשב על ידי כמי שניצב לידו עשור של שנים ליוזם ומפיק בר סמכה טלוויזיוני מספר אחת בשידור הציבורי ההוא. אלכס גלעדי היה במידה רבה גאון שהקדים את זמנו אך יוסף "טומי" לפיד ז"ל סירב להכיר בגאונותו זאת. בדצמבר 1980 התנתק אלכס גלעדי מהטלוויזיה הישראלית הציבורית לאחר שרשת הטלוויזיה האמריקנית NBC קנתה את שירותיו, גייסה אותו לשורותיה, ומינתה אותו לתפקיד רם המעלה של סגן נשיא בכיר ומייד הפקידה בידיו את ניהול הספורט של הרשת באירופה. ברור ש- NBC שילמה לו גם משכורת נאה. ראיתי אז את החוזה האישי "האמריקני" ש- NBC הציעה לאלכס גלעדי בחודש אוקטובר של שנת 1980 אולם אינני רשאי לגלות מה היה רשום שם. אלכס גלעדי העתיק את מקום מושבו מירושלים ללונדון בירת אנגליה. עזיבתו של אלכס גלעדי את שורות השידור הציבורי של מדינת ישראל הייתה אבדה עצומה. (התמונה באדיבות ה- EBU. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כך רשמתי ביומני לפני 36 (שלושים ושש) שנים : "…למחרת, יום ראשון – 19 באוקטובר 1980, טס אלכס גלעדי לארה"ב כדי לחתום על הסכם העבודה החדש שלוֹ עם רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC. כששָב כעבור כמה ימים לארץ חשף בפני את חוזה ההעסקה שלוֹ. פקחתי את עיניי בתדהמה. רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC החליטה לשלם לגדול הכישרונות שצמח בטלוויזיה הישראלית הציבורית מאז ומעולם סכום עתק וחסר תקדים בימים ההם, שלא היה מוכר למקבלי המשכורות בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הצלחתו הבינלאומית הבלתי רגילה של מר אלכס גלעדי בסופה של 1980 והצטרפותו לשורות NBC ניקרה עיניים לרבים ברשות השידור. קינאו בו ובהצלחתו…". חלפו מאז המון שנים. אתה מפנה את מבטך לאחור ושוב מבין לפתע שאלכס גלעדי נחסם כאן בטלוויזיה הישראלית הציבורית. פוליטית ומקצועית. שני האנשים שניצבו אז בצמרת המנהיגות של השידור הציבורי ואשר היו מינויים פוליטיים מטעם ממשלת מנחם בגין מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון ז"ל, לא הציעו מעולם ל- כישרון כמותו לנהל את חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית. וודאי לא את המוסד עצמו. שניהם נתנו לאלכס גלעדי ללכת כאילו מדובר באיש טלוויזיה מהרחוב.

טקסט תמונה  : 22 בדצמבר 1980. מלון " דן- אכדיה" בהרצליה פיתוח. רגע קסום של אלכס גלעדי (בן 38, משמאל). חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC ממנה אותו לסגן נשיא בכיר שלה באירופה. מימין האמריקני דון וויר (Don Weir) איש NBC. (באדיבות רודולפו כהן מנהל מלון "דן – אכדיה". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כך רשמתי ביומני בימים ההם : "…ביום שני – 22 בדצמבר 1980 ערכה NBC לאלכס גלעדי מסיבת פרידה חגיגית במלון "דן – אכדיה" בהרצליה לרגל פרישתו מהטלוויזיה הישראלית הציבורית ומעברו לרשת הטלוויזיה האמריקנית NBC. אלכס גלעדי התמנה למנהל הספורט של NBC באירופה את המסיבה רבת המשתתפים אִרגן רוּדוֹלְפוֹ כהן מנהל המלון בעצמו. האמריקני דוֹן וִויר (Don Weir) מנהל שידורי הספורט של רשת NBC באירופה והבוס הישיר של אלכס גלעדי הגיע אף הוא למסיבה. הייתה זאת פרידה רבת משתתפים מאחד הקָנוֹנִים הטובים ביותר שצמח בטלוויזיה הישראלית הציבורית מעוֹדה. אדם בעל כישורים מיוחדים בתחום שקוראים לו אלכסנדר גלעדי ומכנים אותו "אלכס"…".

מעברו של אלכס גלעדי בסופה של 1980 מהטלוויזיה הישראלית הציבורית הקטנה והענייה לשורות NBC האמריקנית והעשירה הכה גלים בעיתונות הישראלית. שום עיתון לא החמיץ את הידיעה המרעישה. צירפתי כן שתי דוגמאות.

טקסט מסמך : 22 בחודש דצמבר של שנת 1980. העיתון "Jerusalem post" מדווח על עזיבתו של אלכס גלעדי את שורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית ומינויו ע"י רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC לתפקיד הבכיר של מנהל הספורט של הרשת באירופה. (באדיבות Jerusalem Post).

טקסט מסמך : כנ"ל העיתון "ידיעות אחרונות". 22 בחודש דצמבר של שנת 1980. העיתון "ידיעות אחרונות" מדווח על עזיבתו של אלכס גלעדי את שורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית ומינויו ע"י רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC לתפקיד הבכיר של מנהל הספורט של הרשת באירופה. (באדיבות "ידיעות אחרונות").

אוסיף עוד הערה שלי לטקסט הנ"ל : לחלק גדול מאנשי תעשיית הטלוויזיה וודאי לא לציבור הרחב לא היו כלים להעריך את יכולתו וכישרונו הטלוויזיוני של אלכס גלעדי. מדהים גם היום להיזכר שמנהיגות רשות השידור דאז התעלמה ממנו ב- 1980 ולא עשתה כל מאמץ להשאיר אותו את אלכס גלעדי בשורותיה. שהיתי בתעשיית הטלוויזיה הישראלית והבינלאומית כ- 40 שנים. מנקודת התצפית שלי אני יכול לומר בביטחון כי אלכס גלעדי הוא אחת מ- פיגורות הטלוויזיה המוצלחות והמשגשגות ביותר שהכרתי ופגשתי – בארץ וגם בעולם. רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC שעברה תמורות ושינויים רבים כמו רשתות טלוויזיה גדולות אחרות בארה"ב גם במבנה כוח האדם ובמאגר האנושי שלה, רוחשת לאלכס גלעדי (בן 73) הערכה ואמון ומאמינה גם ב- 2016 ביכולותיו. אזכיר כאן גם את פועלו כחבר פעיל ויוזם בעל השפעה בוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) מאז מינויו לחֲבֵרוּת בו ב- 1994. וכן את תפקידו רב החשיבות כיו"ר וועדת הטלוויזיה של ארגון ה- IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) מאז 1985. 

הדברים החשובים באמת : שכל ישר, היגיון הגיוני, וחשיבה נבונה (1). אלכס גלעדי (1). דרמת כדורסל בנהריה שלשום בליל שני – 18 באפריל 2016 : עירוני נהריה משכיבה את מכבי ת"א על הקרשים בליגת העל הישראלית בכדורסל, 85:86. שידור ישיר בערוץ 1. מחזה נפלא : הישראלי הנהרייני עודד ברנדוויין מכניע בנוק אאוט ב- 5 (חמש) השניות האחרונות של המשחק את האמריקני של מכבי ת"א דווין סמית, ומוריד אותו לפרקט. פוסט מס' 595. כל הזכויות שמורות. 20.4.2016

"יוֹשְרָה" היא מילת מפתח ב- Issue רחב ועמוק שאני מעלה כאן לדיון מעת לעת לשיחה משותפת עם קוראי הבלוג לא רק בעניין "סם ה- Off tube הטלוויזיוני…" (עלה לשיחה בשני הפוסטים האחרונים מס' 594 ו- 593. האם ניתן בכלל לפתח יוֹשְרָה ? שאלה נוקבת שמעלים לדיון ד"ר רוברט קופר (Robert Cooper) ואיימן סאווף (Ayman Sawaf) בספרם המרתק והנבון, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים", והם משיבים בקצרה : "אנשים רבים טוענים כי לעיתים חייבות ה- יושרה והאתיקה לתפוס תפקיד משני לעומת הכדאיות והרִווחיות. רבים אחרים גורסים כי מטרתה של המנהיגות איננה להקשיב ולשרת, אלא לצבור כוח וזכויות יתר. אלה שגיאות רווחות". חוות דעת חשובה ו- מעניינת שמעידה בין השאר גם על טיב היחסים הבעייתיים ורמת הדו שיח השוררים בין כל מיני מנהלים (בחסות נימוקי רווח כלכלי וחיסכון כספי על חשבון איכות הדיווח האותנטי מהשטח) לבין השדרנים שלהם ברשתות הטלוויזיה המבקשים לעשות נאמנה את עבודתם העיתונאית בארץ וגם בחו"ל. איכות יחסים בין מפקדים לפַּקוּדִים שלהם שעוסקים בעקרונות הביצועיים הקדושים של עיתונאות אמת, אֵלֶה המורים לעיתונאים לדווח לציבור אודות האירועים השונים ממקום התרחשותם ולא באמצעות ישיבה באולפן וההעתקה מהמוניטור. יוֹשְרָה היא ערך עליון בחיי האנושות לבטח בכל סוג של מנהיגות בין אם מדובר במפקד כיתה בצה"ל ו/או בין אם עסקינן במנהל רשת טלוויזיה ו/או מנכ"ל רשות השידור. ניהול ללא יושרה, בלי מוסר ודרך ארץ עליונים, ובלעדי אמינות ומהימנות מוחלטים הוא עסק מושחת ו- נבזי שמביא לכלייה ואבדון. לא בכדי מדגיש שלמה המלך החכם באדם ו- Copywriter מדהים ואותנטי בספרו "מִשְלֵי" בן ל"א פרקים וכ- 850 פסוקים, חזור והדגש את חשיבות ה- יוֹשְרָה, מוּסָר, ובִינָה בחברה התנ"כית הארצישראלית כבר לפני שלושת אלפים שנים. "לדעת חוֹכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִּינָה" אומר שלמה המלך לעם ישראל ומוסיף, "לָקַחַת מוּסָר הַשְכֵּל, צֶדֶק וּמִשְפָּט וּמֵשָרִים". איזה עילוי ורעיונאי נפלא היה שלמה המלך. המדינאי האירי הנבון והנאור Daniel O'connell (דניאל או'קונל 1847 – 1775) מוסיף : "שום דבר איננו נכון באופן פוליטי אם איננו נכון במובן מוּסָרִי". לא בכדי משתמשים רוברט קופר ואיימן סאווף בספרם "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים" בהצהרתו של החוקר והפסיכואנליטיקאי מנפרד קטס דה פריז שאומר כלהלן : "אם אין תחושת אמון בארגון, אם האנשים עסוקים בהגנה על ראשם, היצירתיות תהיה מהקורבנות הראשונים". הספר המצוין, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים" (יצא לאור בארץ ב- 1998 על ידי "פקר – הוצאה לאור בע"מ"), מומלץ לעיון וקריאה.  

 טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון מינתה במארס 2002 מינוי מופרך לחלוטין את יוסף בר-אל ל- מ"מ מנכ"ל רשות השידור במקום המנכ"ל הזמני רן גלינקא שהודח, ואח"כ העניקה לו ב- 2 ביוני 2002 מינוי של קבע לתקופה של חמש שנים. ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה אריאל שרון שהעניקו ל- יוסף בר-אל את המינוי המופרך של מנכ"ל רשות השידור והציבו אותו בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל. ממשלת ישראל הדיחה אותו גם אם באיחור רב בבושת פנים לפינה אפלולית בירכתי ההיסטוריה הארוכה של השידור הציבורי. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח מנכ"ל רשות שידור מכהן. יוסף בר-אל סולק מהמשרה הרמה בגין שחיתות ושוחד מסך. הפרוטוקול הממשלתי אודות פרשת הדחתו של מנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל, מפרט את הסיבות לסילוקו ומצוי על מדפי ארכיון הממשלה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פרפרת 1 : העיתונאי נתי טוקר רושם בכותרת ראשית ב- "TheMarker" (בתאריך 12 באפריל 2016) כלהלן : "זהות המגישים לא משפיעה על הרייטינג של החדשות". נתי טוקר דוחס לפוסט שלו דיאגרמות ונתוני מדרוג שנותרו על כנם בתקופות הנוגעות להיעדרן של שתי מגישות מהדורות החדשות המרכזיות, יונית לוי בערוץ 2 ותמר איש שלום בערוץ 10, בשל חופשות לידה, ו/או הצטרפותו של המגיש הנודד יעקב איילון לערוץ 1 המַט ליפול מבלי שהוא מצליח לשקם את הרייטינג הנמוך של "מבט". אין בפוסט שלו שום רְבוּתָּא וחידוש. את זאת ידענו כבר לפני שנות דור בשעה שהחלה ב- 4 בנובמבר 1994 תחרות הצפייה בין חטיבת החדשות של ערוץ 1 ובפסגתה "מבט" בהגשת חיים יבין לבין מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2 בהגשת יעקב איילון האנונימי אז מטעם חברת החדשות. המגישים והמגישות חשובים. חשובים מהם הן המערכות העיתונאיות שמפעילות אותם. עורכי ומפיקי מהדורות החדשות בערוץ 2 חשובים מהמגישים דני קושמרו, יונית לוי, וקרן מרציאנו. המגישים והמגישות האלו אינם שווים הרבה ללא מפיקי שטח ברמתם של עודד בינו, יורם נידם, וגוסטב קולונסקי. כנ"ל בנוגע למגישות ערוץ 10 טלי מורנו ותמר איש שלום ולעורכים ושורת המפיקות והמפיקים שתומכים אותן, ואותו הדבר בעניינו של יעקב איילון בערוץ 1 שכפי שכולם רואים כעת הוא איננו כוכב עליון. נכון שהוא סמכותי ובעל קול בריטון אולם הוא רק מתווך. המגישים והמגישות האלה הם חסרי ערך בלעדי המפיקים והעורכים שלהם. מגיש "מבט" חיים יבין לא הביא אפס קצהו יותר של רייטינג בעשור ה- 90 של המאה הקודמת מיורשתו גאולה אבן. גאולה אבן לא גייסה יותר מדרוג מ- גלעד עדין. גלעד עדין לא גבר בטורי הרייטינג על יעקב אחימאיר. חשובה מהם הייתה המערכת העיתונאית שתמכה בהם וסככה עליהם וכמובן התקציב שעמדה לרשותה. עורך "מבט" בעשור ה- 90 של המאה הקודמת רפיק חלבי והמפיק הבלתי נלאה לצדו אמנון ברקאי היו חשובים יותר מחיים יבין. כוכבי הגשה רבי מוניטין כמו חיים יבין בארץ ו/או כמו וולטר קרונקייט מ- CBS בארה"ב מזהים את מהדורת החדשות לציבור ומפעילים את האינסטינקט הטלוויזיוני של הצרכן, אך הם אינם יכולים לשרוד לאורך זמן ללא עורכים ומפיקים עירניים חדורי יוזמה, חכמים, ופעלתניים, וכמובן בלעדי תקציבים כלכליים גדולים. חיים יבין ו- וולטר קרונקייט לא היו זוכים לחיי מדף כה ארוכים אם מאחוריהם היה משתרך Line up דל, עני, רדום ומיושן, ו- נטול טריות וראשוניות, לא כל שכן בלעדי דיווחים בלעדיים. אין להפחית מהחשיבות המוענקת למגישים ומגישות על מסך הטלוויזיה, להופעה אסתטית, לסמכות, לקולם, לכישרון הקריינות, וליכולת לערוך ראיונות אולם המערכת המתפעלת אותם חשובה מהם. אותו כנ"ל מתייחס לתחרות הטלוויזיונית הרב ערוצית בתחום שידורי הספורט ואשר נוגעת לאותה האמירה ההיא שלי ב- 1990 בעת שיחת וועידה טלפונית שלי עם מנכ"ל רשות השידור אריה מקל ומנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל, כלהלן : "אם מאיר איינשטיין יורשו של יורם ארבל ב- 1990 בחטיבת הספורט בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ישדר מונדיאלים, אולימפיאדות, Euros, אליפויות עולם בא"ק, ואת מכבי ת"א מול יורם ארבל שנטש אותנו ושעכשיו ישדר בערוץ 2 הניסיוני ובערוץ 5 בכבלים שאך זה נולד דוּק, חץ וקשת, סנוקר… וכו', אזי הציבור כולו ילך עמנו. יורם ארבל איננו חשוב ולא רלוואנטי בלעדי חומרי השידור הטלוויזיוניים שהציבור נוֹהֶה אחריהם". את זאת שחתי להם לפני שנות דור והוספתי, "לכן עליכם לסייע לי לשמור על בכורתנו ולתמוך בי באמצעות תקציבים גדולים על מנת להגן על זכויות השידורים הבלעדיות של אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם שאנחנו מחזיקים בידינו, ואל לנו לשמוט אותן. את הנותר אעשה בעצמי. לנווט אני יודע".

פרפרת 2 : סרטה התיעודי של בימאית הטלוויזיה ציפי ביידר "בדרכה שלה" אודות דפנה מאיר ז"ל שנרצחה בדקירות סכין בביתה בעתניאל בשעה שילדיה שהו עִמָה ע"י מחבל פלסטיני ארור הוא מסמך שובר לב (שודר בערוץ 10 ב- 11 באפריל 2016). אי אפשר שלא להעריץ את אֵם המשפחה המיוחדת והגיבורה של עם ישראל דפנה מאיר ז"ל ואת בעלה נתן מאיר וילדיהם הגיבורים יבדלו לחיים ארוכים. אין לשים לב לביקורת הטלוויזיה העלובה והמקוממת של נְמוּשָה בשם רוגל אלפר איש צר עין כפי שהתפרסמה למחרת בעיתון ה"ארץ" (12 באפריל 2016) ודנה בדוקומנט "בדרכה שלה" של ציפי ביידר. רוגל אלפר לא רק צר עין הוא גם רשלן שאיננו יודע לכתוב. תבורכי ציפי ביידר (!). מסמך הטלוויזיה שחקרת, ביימת, ותיעדת והענקת לו את הכותרת "בדרכה שלה", הוא אנושי, מרגש, ובעל ערך. מהאמור לעיל ייזכרו דווקא המילים האחרונות של מבקרת הטלוויזיה של "ישראל היום" שיר זיו שכתבה כלהלן : "…המציאות הביטחונית בישראל מייצרת שורה ארוכה של גיבורים לרגע. מבין כל נפגעי הטרור יש מתים שנחרתים עמוק יותר בזיכרון הקולקטיבי שדמותם נשארת הרבה אחרי שהרוצחים נתפשים. דפנה מאיר ז"ל היא אחת מהם".

פרפרת 3 : הרייטינג הגבוה % 12.0 שהניב השידור הישיר ביום ראשון – 11 באפריל 2016 את המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל מכבי ת"א – בית"ר ירושלים 2:3, ע"י השדר המוביל עמיחי שפיגלר והפרשן שלו מוטי איואניר בערוץ 1 המט ליפול, מעיב קשות ומטיל צל כבד על שאר התוכניות המשודרות בערוץ הציבורי כלהלן : שידור ישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל מכבי ת"א – ביתר ירושלים 2:3 גרף % 12.0. השידור הישיר של ה- Post Game Show הדן במשחק הנ"ל בידי המסכמת שרון פרי צבר % 6.7. הרחק מאחורי משדר הכדורגל הישיר באותו התאריך של 11 באפריל 2016 משתרכים "מבט" בהגשתו של המגיש הנוֹדֵד יעקב איילון % 5.2. "המוסף" בהגשת עודד שחר צבר % 2.9 בלבד. "סיכום אירועי וחדשות היום" בהגשת אבי פירסט % 1.4. מדרוג כה מחורבן קובע בבירור כי אין שום הצדקה לקיומו של שידור ציבורי במתכונת רייטינג כה דלה, כה דלילה. עיתונאי ערוץ 1 והטכנאים לידם יכולים להתנחם כי לפחות המשכורות שלהם עדיין משולמות וה- Pay roll ממשיך להתגלגל לפי שעה.

פרפרת 4 : הקשבתי בעניין רב לריאיון המעניין שניהל אראל סגל ברדיו גלי צה"ל עם הח"כ הערבי ג'אמל זאחלקה. אראל סגל ערך שיח לא רק נבון וגם עתיר ידע עם הח"כ ג'מאל זחאלקה, אלא גם אדיב. לפתע הבזיקה בי מחשבה ועלה בראשי רעיון כי דווקא העיתונאי הימני הזה אראל סגל המאמין באלוהים, הוא זה שיכול לחולל שלום עם העם הפלסטיני, ולקרב לבבות בין האוכלוסייה היהודית לבין האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל.

פרפרת 5 : ירון ווילנסקי + השותף המלאכותי שלו יעקב ברדוגו ראיינו לא מכבר ברדיו גלי צה"ל עם מישהי בשם אילנה (אשת כספים) שהציגה את עצמה כחברת עבר של יזמית הנדל"ן הכושלת ענבל אור. התפתחה שיחה בה נדמה היה ששני המראיינים והמרואיינת חומלים יחדיו על הכושלת ונזהרים במילותיהם ובכתב האישום שלהם כלפיה, אך אינם מרחמים על הציבור הַמְרוּמֶה. המרואיינת ביקשה להדגיש שוב ושוב את ה- התנפלות האגרסיבית של התקשורת על ענבל אור, ורמזה רמז עבה כ- פִּיל ממנו אפשר היה להבין כי התקשורת החוקרת עשויה לגרום לה לשלוח יד בנפשה, "ראו מה קרה בסופו של דבר לדודו טופז..". זכותה. חובתם של ירון ווילנסקי ויעקב ברדוגו להיות עיתונאים. זאת הסיבה היחידה מדוע קיבלו לידיהם את שעת השידור של חמש בערב ברשת רדיו ציבורית. חוץ מזה תרשו לי לשאול בקול רם ולא דרך אגב, מה פתאום נכפה פרשן הטריוויה יעקב ברדוגו על השַדָּר המוביל הבלעדי של "חמש בערב", במשך שנים רבות, ירון ווילנסקי ? מדוע קוּדָם יעקב ברדוגו והפך לפתע מפרשן ל- שותף שלו …??? לא ראיתי את שדרניות האקטואליה גלית אלטשטיין, יעל דן, וטלי ליפקין שחק מגישות ומשדרות בתוכניות האקטואליה שלהן גלי צה"ל בצְמָדִים. אני גם לא זוכר שיעקב ברדוגו היה חסר לי אי פעם כמגיש שותף לצדו של ירון ווילנסקי באותן השנים הארוכות שאני מאזין לרדיו גלי צה"ל מאז שהתנתקתי מ- רדיו "קול ישראל" ב- 2002. ירון ווילנסקי הוא שדרן מקצוען ועָנָיו שעושה את עבודה העיתונאית נאמנה, ביושרה, ב- מוּסָר, ו- דֶרֶך אֶרֶץ. הוא עונה על כל הציפיות שלי. אינני זקוק להשלמה אפסנאית בדמותו של יעקב ברדוגו. מגוחך.

פרפרת 6 : קראתי את רשימתו של אלון עידן בעיתון "הארץ" במדורו "בעיני המתבונן" (יום שישי – 15 באפריל 2016) שכותרתה : "משה פרימו והגבול הדק שבין הונאה להנאה". אם זה נכון מדובר בהתנהגות נבזית ובלתי מתקבלת על הדעת של עיתונאי ושדרן בכיר בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים העונה לשם משה פרימו. אם זה נכון ואני מסייג את עצמי מפני שטֶרֶם שמעתי ולא קראתי עד כה תגובת נגד של הנאשם משה פרימו וגם לא לימוד כתב סנגוריה עליו מטעם תומר תורג'מן מנכ"ל ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים, אזי, ואני אומר זאת בכל הזהירות הנדרשת, יש לתבוע את התערבותה המיידית של נשיאת מועצת העיתונות בישראל כבוד השופטת דליה דורנר בפרשת "משה פרימו – אלי טביב". אם אלון עידן צודק אזי מדובר במעשה נְבָלָה בשם חופש העיתונות.

פרפרת 7 : הקומפלימנטים שקוצר שחקן קבוצת מכבי ת"א בכדורגל ערן זהבי על כר הדשא הם Over doing מגוחך ורחוק מהאמת. ערן זהבי הוא כדורגלן טוב בממדים מקומיים. לא יותר מזה. הנה באה קבוצת כדורגל משמימה בשם מכבי חיפה ולא רק שדוֹלָה ללא קושי מיוחד תוצאת תיקו מאופסת מהאלופה מכבי ת"א, אלא מציגה גם את ערן זהבי ככלי ריק.

פרפרת 8 : שלי יחימוביץ' אוֹרֶבֶת מהצד בכיליון עיניים לנפילתו של מנהיג מפלגת "המחנה הציוני" יצחק הרצוג הנתון בשעה זאת תחת חקירה משטרתית באזהרה. הגב' החבוטה והצדקנית הזאת איננה מתביישת לחשוף שוב ושוב את שאיפותיה הפוליטיות. המגלומניות יש להוסיף. כמובן שהיא מנמקת את תככיה ו- בחישותיה ברצון להגן על המפלגה שלה. במצב זה אין ל- "מחנה הציוני" השסוע ורווי יריבויות וקְנָאוֹת שום סיכוי להמריא וליָירֵט את ראש הממשלה בנימין נתניהו. מדובר במבוכה גדולה. תמשיכו שם להתקוטט ב- "מחנה הציוני" יחדיו עם איתן כבל ואראל מרגלית ולא לשכוח גם לצרף לקורי העכביש שלכם את המנהיגה האָנֶמִית שלי זהבה גלאון. בבחירות לכנסת ה- 20 אשתקד הצבעתי בעבורה ל- מרצ.

פרפרת 9 : האזנתי היום בצהריים (יום רביעי – 20 באפריל 2016) ל- גלי צה"ל בו ראיינה גלית אלטשטיין אשת רדיו נבונה את ה- ח"כ גב' ציפי לבני (המחנה הציוני) שאיננה נבונה וחכמה פחות ממנה. אני אוהב את ההיגיון, קו המחשבה, ויכולת הניסוח של ציפי לבני.

פרפרת 10 : המכרז לבחירת מאמן נבחרת ישראל בכדורגל מעורר תהיות רבות לא בשל זכייתו של אלישע לוי בתפקיד הרָם. מדובר בעסק נוגה ש- מְנָהֶלֶת התאחדות הכדורגל בראשותו של היו"ר עופר עיני, מפני שהיא מאפשרת ל- "מאמנים" חדלי מעש, בלתי מוכשרים, נעדרים כל אשראי, ומפוטרים בסיטונות מקבוצותיהם, כמו, ניר קלינגר + אלי אוחנה + גיא לוזון + רן בן שמעון, להתייצב ללא כל בושה על קו זינוק ציבורי שרחב בהרבה מכפי מידותיהם.

דרמת כדורסל בנהריה שלשום בליל שני – 18 באפריל 2016 : עירוני נהריה משכיבה את מכבי ת"א על הקרשים בליגת העל הישראלית בכדורסל, 85:86. שידור ישיר בערוץ 1. מחזה נפלא : הישראלי הנהרייני עודד ברנדוויין מכניע בנוק אאוט ב- 5 (חמש) השניות האחרונות של המשחק את האמריקני של מכבי ת"א דווין סמית, ומוריד אותו לפרקט. 

אין מחזה מעודד ומרהיב יותר בזירת הפרקט מאשר לראות סצנת אפילוג טלוויזיונית בה ה- Underdog העני מוריד ב- Knock out לקרשים את הפריץ העשיר (שידור ישיר אמש בערוץ 1, ליל שני – 18 באפריל 2016, בהובלת אורי לוי וגור שלף). שחקן כדורסל ישראלי אחד משלנו, רכז המשחק של קבוצת הכדורסל עירוני נהריה בשם עודד ברנדוויין בן 28 וגובהו 1.80 מ', מוליך שולל ב- 5 (חמש) שניות הסיום ברחבת השלוש את שחקן מכבי ת"א דווין סמית' במשחק המרכזי בליגת העל עירוני נהריה – מכבי ת"א, באמצעות קואורדינציה נהדרת, סבסוב רגליים יעיל, ושינוי כיוון תנועה מהיר ומבריק בסגנון "א – לה – טל ברודי". זהו אותו דווין סמית' (1.98 מ') מי שמשתכר 1.3 מיליון דולר בעונה ולא מכבר חתם על חוזה חדש בן שלוש שנים עם מועדון המועדון העשיר של מכבי ת"א תמורת 3.9 מיליון דולר נוספים. הישראלי שלנו עודד ברנדוויין מחולל בשניות הסיום של המשחק מהלך כדורסל נפלא ומורכב מההיבט התנועתי שלו, מנער מעליו ללא שום קושי את אותו האמריקני דווין סמית', מנתר אל על לקליעה מושך אליו אש ואת מגיני מכבי ת"א, ואז בעודו באוויר מוריד את הכדור לחבר קבוצתו קוואמה ווהן, וזה קולע את סל ניצחון חצי שנייה לפני הבאזר : נהריה – מכבי ת"א 85:86 (!). אמפליטודה (!!).

אין מחזה טלוויזיוני ספורטיבי מלבב יותר מלראות מאמן כדורסל ישראלי משלנו בשם אריק אלפסי מביס את מאמן מכבי ת"א הקרואטי ז'אן טבק ומקרקע לגמרי את המערכת הניהולית רוויית הפיננסים של מכבי ת"א בראשות שמעון מזרחי ודייוויד פדרמן ואודי רקנאטי (!). עוד אמפליטודה (!!). נכון שעירוני נהריה נהנתה מהספק ומיכולת מגוחכת של השחקן האמריקני של מכבי ת"א טיילור רוצ'סטי (משתכר 1.1 מיליון דולר בעונה) לקראת הסוף, מי שאיבד את הכדור באופן טיפשי ולא כפוי ממסירת חוץ של חברו לקבוצה דָגָן יָבְזוֹרִי (בן 31, גובהו 1.93 מ') 13 שניות לפני סיום ההתמודדות במצב של 85:84 לטובת מכבי ת"א. מכבי ת"א המגוחכת איננה יכולה להיתלות בנימוק הזה של איבוד הכדור האחרון. מדובר כבר חודשים ארוכים בקבוצת כדורסל בינונית (נעדרת כישרון וחזון וחסרת קורלציה בהשוואה לעושר הפיננסי והמשכורות שהיא משלמת לשחקנים שלה), בעלת מאמן אפור וחד גוני, רגולארי ו- לא מרשים מקרואטיה בשם ז'אן טבק, והנהלה בעלת נכסים ו- וותיקה אך בעלת עין קהה ומעורפלת, שאיננה מתמצאת כבר שנים במעמדם וטיבם של שחקני חיזוק בינלאומיים המסתובבים בשוק הכדורסל העולמי, ומחטיאה שוב ושוב את איכות הבחירה. החבר'ה האלה ממכבי ת"א המיושנת ומערכת הסקאוטינג התּוֹעָה שלה, מחזיקים כבר זמן רב על הכתף שלהם רובה צייד, אולי רובה צלפים, אך הכוונת הטלסקופית שלו מטושטשת לחלוטין.

אשנה ואומר כי שתי קבוצות הכדורסל עירוני נהריה ומכבי ת"א הפועלות אף הן תחת מכבש האמריקניזציה שפשה במדינת ישראל , אינן מעניינות אותי. מעניינים אותי שחקני הכדורסל הישראליים והמאמנים הישראליים, עודד ברנדוויין, יוגב אוחיון, איתי שגב, רביב לימונד, ואחרים, וגם אריק אלפסי, ודני פרנקו, ורמי הדר. מאידך אי אפשר להתעלם מ- מורשת הכדורסל הארוכה רבת ההישגים והמוניטין שטוותה כאן ו- נושאת על גבה מכבי ת"א (הרבה הודות למצלמות הטלוויזיה שגררה אחריהן ההזדהות הציבורית), ש- הופכת את ליגת העל הישראלית למשעממת ובלתי מעניינת. אלא אם כן ערוץ 1 וערוץ הספורט מס' 55 בכבלים חושפים את חולשות המועדון התל אביבי בשידורים הישירים שלהם נגד הקבוצות היריבות. מכבי ת"א מעניינת אותי כשהיא מתמודדת (ללא עדיפות כלשהי מראש) עם הפועל ירושלים, מכבי חיפה, עירוני נהריה, ומכבי אשדוד, וכאשר סימן שאלה גדול מרחף מעל ראשה. היא מרתקת אותי כשהיא מפסידה. לאחרונה היא מובסת בתדירות הולכת וגוברת וצברה עד כה 9 (תשעה) הפסדים ב- 29 (עשרים ותשעה) משחקים, תופעה ייחודית פעם שהפכה למעֵין הרגל עכשיו בעונת 2016 – 2015. על פי מדד הרייטינג ההתעניינות הציבורית בליגת העל הישראלית בכדורסל בכלל ובמכבי ת"א בפרט – פחתה. שידורי הטלוויזיה האחרים העוסקים בקבוצות האחרות אינם מעניינים אותי עוד וגם לא את הציבור. וזאת לדעת : השידור הישיר של ערוץ 1 אמש את משחק הכדורסל עירוני נהריה – מכבי ת"א 85:86 צבר רייטינג נמוך מאוד, רק 2.8%. באולם בנהריה נכחו 2000 (אלפיים) צופים. שום קורלאציה בין ההשקעה הגדולה של ערוץ 1 כ- רבע מיליון (250000) שקלים בהפקת השידור הישיר הנ"ל עירוני נהריה – מכבי ת"א 85:86 לבין המדרוג האפסי. ולא רק זאת. המשחק מכבי קריית גת – הפועל ירושלים 97:65 משך לאולם הכדורסל באשקלון רק 400 (ארבע מאות) צופים. במשחק הפועל ת"א – הפועל חולון 85:90 צפו ביציעי "הדרייב אין" בתל אביב 3400 (שלושת אלפים וארבע מאות) צופים. במשחק הפועל אילת אילת – נס ציונה 67:77 חזו 800 (שמונה מאות) צופים.

עוד מילה ו/או שתיים על טיב השידור הישיר של אנשי ערוץ 1 אורי לוי וגור שלף ואיכות הבימוי של בימאי השידור הישיר אמש בנהריה מר ג'מאל "ג'ימי" סובחי. אי אפשר לשדר דרמה בגוון קול מינורי בקצב הכתבה. לא כל יום מזדמנת לשדר ספורט בטלוויזיה לתאר דרמה נהדרת בטרם יורד עליה המסך, בה שחקן ישראלי אנונימי עודד ברנדוויין מהתל ביעילות ובתכליתיות בשחקן כדורסל מפורסם ובעל מוניטין ממכבי ת"א, דווין סמית, ומשכיב אותו על הפרקט. עודד ברנדוויין מכניע באמצעות כדרור, שינוי כיוון תנועתי מלווה בקואורדינציה שובת עין, ללא תנאי את דווין סמית'. את מסירת הזהב האווירית של עודד ברנדוויין בשנייה האחרונה של המשחק, משוחרר לחלוטין מעולו של דווין סמית', מתרגם שחקן החיזוק של עירוני נהריה קוואמה ווהן לסל ניצחון, כאמור 86:85, חצי שנייה לפני באזר הסיום. לא קיים שום מִתְּאָם טלוויזיוני בין מהלך הכדורסל הדרמטי והמפתיע של עודד ברנדוויין בו הוא מראה את גבו ל- דווין סמית' לבין התיאור המונוטוני של אורי לוי. כבר נאמר בבלוג הזה 1001 פעמים, אי אפשר לשדר דרמה בקול אפרורי שאינו הוֹמֶה. בהצגה "אותלו" שואג אהרון מסקין בקול הבס הרועם שלו, "דסדמונה", עד כי כתלי תאטרון "הבימה" זעו וחישבו להתמוטט. שתיים – שלוש שניות לאחר הבאזר תופש אורי לוי את משמעות הניצחון הסנסציוני (גור שלף מתערב שם ללא לצורך וטוען שמכבי ת"א ביקשה פסק זמן…) ומנסה לצקת נופך תיאטרלי לשידור הישיר שלו, "85:86…המשחק נגמר…איזה ניצחון ענק…פשוט ענק…85:86 על הבאזר…", אולם האוקטבות שלו עולות ויוצרות גוון קול צווחני. מיתרי גרונו אינם מצליחים להפיק טון בַּס. לכן זה כבר לא לעניין. היכן יורם ארבל שצריכים אותו ? ולמה אבי סגל קורא לו ב- "ישראל היום" עוז ברנדוויין ?

סיום המשחק מוצא את צוות ערוץ 1 מסכם את שאריות הדרמה בעמדת השידור באולם בנהריה, כשהעוברים והשבים לועגים לבימאי המשדר הישיר ג'ימי סובחי ושמים אותו ואת עמדת השידור של ערוץ 1 ללעג ושנינה. מדובר בבחירת Frame רשלני ושברירי שגובל בבדיחה, בו כל עובר אורח נהרייני באולם עושה בו כחפצו, ומושך אליו תשומת לב. אין דבר כזה בטלוויזיה מודרנית. טלוויזיה רצינית יודעת לבודד את עצמה מהפרעות ציבוריות כגון אלה. מה כל כך קשה לבימאי מר ג'ימי סובחי לדאוג ולהביא לאולם בנהריה דקורציה טלוויזיונית כדי שתגן על צוות השידור שלו ועל צופיו מפני הפולשים. תפאורה טלוויזיונית שתחסום ותחצוץ בין כל מיני משוטטים מקומיים מהקהל הביתי לבין אורי לוי וגור שלף ? לא בסדר (!).

טקסט תמונה (1) : יום שני – 18 באפריל 2016. אולם הכדורסל בנהריה. עירוני נהריה – מכבי ת"א 85:86. עוברים ושבים לועגים לבימאי המשדר הישיר של ערוץ 1 ג'ימי סובחי ושמים אותו ואת עמדת השידור של ערוץ 1 באולם בנהריה ללעג ושנינה. מדובר בבחירת Frame רשלני ושברירי שגובל בבדיחה, בו כל עובר אורח נהרייני באולם מטביע את חותמו ועושה בו כחפצו. טלוויזיה רצינית יודעת לבודד את עצמה מהפרעות ציבוריות כגון אלה. מה כל כך קשה לבימאי ג'ימי סובחי לדאוג ולהביא לאולם בנהריה דקורציה טלוויזיונית שתעניק מסגרת וכותרת לערוץ 1 וגם כדי שתגן ותסוכך על צוות השידור שלו ועל צופיו מפני הפולשים ילדים ומבוגרים כאחד. מדובר ב- תפאורה טלוויזיונית מקובלת שתחסום ותחצוץ בין כל מיני משוטטים מקומיים מהקהל הביתי לבין אורי לוי וגור שלף. מראות פתטיים (!).

טקסט תמונה (2) : יום שני – 18 באפריל 2016. אולם הכדורסל בנהריה. עירוני נהריה – מכבי ת"א 85:86. עוברים ושבים לועגים לבימאי המשדר הישיר של ערוץ 1 ג'ימי סובחי ושמים אותו ואת עמדת השידור של ערוץ 1 באולם בנהריה ללעג ושנינה. מדובר בבחירת Frame רשלני ושברירי שגובל בבדיחה, בו כל עובר אורח נהרייני באולם מטביע את חותמו ועושה בו כחפצו. טלוויזיה רצינית יודעת לבודד את עצמה מהפרעות ציבוריות כגון אלה. מה כל כך קשה לבימאי ג'ימי סובחי לדאוג ולהביא לאולם בנהריה דקורציה טלוויזיונית שתעניק מסגרת וכותרת לערוץ 1 וגם כדי שתגן ותסוכך על צוות השידור שלו ועל צופיו מפני הפולשים ילדים ומבוגרים כאחד. מדובר ב- תפאורה טלוויזיונית מקובלת שתחסום ותחצוץ בין כל מיני משוטטים מקומיים מהקהל הביתי לבין אורי לוי וגור שלף. מראות פתטיים (!).

טקסט תמונה (3) : יום שני – 18 באפריל 2016. אולם הכדורסל בנהריה. עירוני נהריה – מכבי ת"א 85:86. עוברים ושבים לועגים לבימאי המשדר הישיר של ערוץ 1 ג'ימי סובחי ושמים אותו ואת עמדת השידור של ערוץ 1 ללעג ושנינה. מדובר בבחירת Frame רשלני ושברירי שגובל בבדיחה, בו כל עובר אורח נהרייני באולם מטביע את חותמו ועושה בו כחפצו. טלוויזיה רצינית יודעת לבודד את עצמה מהפרעות ציבוריות כגון אלה. מה כל כך קשה לבימאי ג'ימי סובחי לדאוג ולהביא לאולם בנהריה דקורציה טלוויזיונית שתעניק מסגרת וכותרת לערוץ 1 וגם כדי שתגן ותסוכך על צוות השידור שלו ועל צופיו מפני הפולשים ילדים ומבוגרים כאחד ? מדובר ב- תפאורה טלוויזיונית מקובלת שתחסום ותחצוץ בין כל מיני משוטטים מקומיים מהקהל הביתי לבין אורי לוי וגור שלף. מראות פתטיים (!).

טקסט תמונה (4) : יום שני – 18 באפריל 2016. אולם הכדורסל בנהריה. עירוני נהריה – מכבי ת"א 85:86. הילדה חורצת הלשון נדדה ממרכז ה- Frame לצדו השמאלי והמשיכה לעסוק בתעלוליה באין מפריע. עוברים ושבים לועגים לבימאי המשדר הישיר של ערוץ 1 ג'ימי סובחי ושמים אותו ואת עמדת השידור של ערוץ 1 באולם בנהריה ללעג ושנינה. מדובר בבחירת Frame רשלני ושברירי שגובל בבדיחה, בו כל עובר אורח נהרייני באולם מטביע את חותמו עושה בו כחפצו. טלוויזיה רצינית יודעת לבודד את עצמה מהפרעות ציבוריות כגון אלה. מה כל כך קשה לבימאי ג'ימי סובחי לדאוג ולהביא לאולם בנהריה דקורציה טלוויזיונית שתעניק מסגרת וכותרת לערוץ 1 וגם כדי שתגן ותסוכך על צוות השידור שלו ועל צופיו מפני הפולשים, ילדים ומבוגרים כאחד ? מדובר ב- תפאורה טלוויזיונית מקובלת שתחסום ותחצוץ בין כל מיני משוטטים מקומיים מהקהל הביתי לבין אורי לוי וגור שלף. מראות פתטיים (!).

מצבו של ערוץ 1 נואש על פי טבלת המדרוג ביום ראשון – 17 באפריל 2016 :

השידור הישיר של משחק הכדורגל המרכזי מכבי חיפה – מכבי ת"א 0:0 הניב רייטינג ממוצע לא רע של % 10.0 ו- Peak צפייה נאה של % 13.6. בשידור הישיר של ערוץ 1 את המשחק המרכזי הנ"ל צפו בממוצע 298000 צופים. ועוד נתון : 603000 צופים נחשפו למשחק בערוץ ה- 1 ששודר בשיטת HD. לרוע המזל הטור החשבוני היורד הזה איננו נעצר כאן. מהדורת "מבט" בהגשת מיכל רבינוביץ' צברה % 5.1 (אולם נעלמה מול מדרוג חדשות ערוץ 2 עם % 18.9 ומול מדרוג חדשות ערוץ 10 עם % 10.5) המשדר לסיכום השידור הישיר של המשחק מכבי חיפה – מכבי ת"א 0:0 בהגשת ליאן ווילדאו צבר % 4.7. "המוסף" בהגשתו אמיר איבגי צבר % 2.1. תוכנית "החדשות לסיכום אירועי היום" בהגשת אבי פירסט צברה % 1.3. הפרק בסדרה "דרקון האש" (שידור חוזר) צבר % 0.8. תכנית האקטואליה "הערב בשש" בהגשת מירב מילר צברה % 0.6. תוכנית "המהדורה" צברה כמות רייטינג בת % 0.1. טרגדיה טלוויזיונית.

דו"ח צפייה יומי של וועדת המדרוג הארצית ליום שני – 18 באפריל 2016 מדגיש שוב את מצבו הנואש של ערוץ 1 : 

ערוץ 1 :

"מבט" עם יעקב אילון : % 3.1 מול מהדורת החדשות ערוץ 2 שצוברת מדרוג של % 26.5, ומול מהדורת החדשות של ערוץ 10 שצוברת מדרוג של % 10.3. לא כוחות.

משחק הכדורסל עירוני נהריה – מכבי ת"א : 2.8% שווה ל- 62000 צופים.

ערוץ 2 (רשת) :

משחקי השף – קרבות המטבח : % 26.5.

חדשות 2 : % 25.3.

חדשות 2 – הלילה : % 13.2.

חדשות 2 – תכנית חיסכון : % 13.0.

שש עם עודד בן עמי : % 10.7.

העולם הבוקר : % 5.8.

ערוץ 10 :

חדשות 10 : % 10.3.

אבא תחתום לי : % 7.4.

הצינור : % 7.3.

משדר מיוחד – פיגוע אוטובוס בירושלים : % 7.0.

ערב טוב עם גיא פינס : % 6.7.

חמש בערב עם רפי רשף : % 6.3.

היום שהיה : % 5.5.

לילה כלכלי : % 5.0.

המדרוג הדל של ערוץ 1 הארצי מקביל לכמות הרייטינג שמרוויח Channel טלוויזיה מקומי בעמק הירדן ו/או בעמק יזרעאל, אולם אין זה חשוב…עובדות החשיפה העלובות שמפגין ערוץ 1 בשטח אינן רלוואנטיות…חשוב שאלדד קובלנץ מיהר לפרסם כי גב' גילי שם טוב תהיה הדוברת של תאגיד השידור הציבורי החדש.

סוף הפוסט מס' 595. יום רביעי – 20 באפריל 2016.