הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

————————————————————————————–

פוסט מס' 620. הועלה לאוויר ביום ראשון – 7 באוגוסט 2016.

————————————————————————————–

טקסט תמונה : המחצית הראשונה של עשור ה- 80 במאה שעברה. משרדי מחלקת הספורט בקומה ה- 5 בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת רוממה בירושלים. אנוכי מנווט את שידורי הספורט עבור מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ועבור מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער יבד"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כלן הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 6 באפריל 1989. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית מר יאיר שטרן לאחר שסיים את תפקידו ובטרם נשלח למשימה הבאה שלו, כתב הטלוויזיה והרשות בוושינגטון בירת ארה"ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 17 באוקטובר 1988. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני המרוחק והממושך של אולימפיאדת סיאול 1988. מבצע השידורים כלל בתוכו 132 שעות שידורים ישירים בתקופה של 16 ימים. שהיתי בסיאול 88' 37 ימים. מבצע השידורים צלח באופן פנטסטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 בחודש אוקטובר של שנת 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988, שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח אלי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית מר יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ובאפס תקלות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1996. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת אטלנטה 1996 שכלל בתוכו 196 שעות בפרק זמן של 17 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות)

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל בטרם טיסתי לברצלונה להפיק ולשדר משם 155 שעות של שידורים ישירים בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הממושך והמרוחק של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, שכלל בתוכו 115 שעות שידורים ישירים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

1. למרות כמה אי דיוקים וגם כמה מינויי מיקרופון מוטעים, מדובר בפתיחה נאה של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים הנוגע לשידור ה- Pre Game Show האולימפי הארוך, הישיר, והמעניין של האולפן המנווט בהרצליה בראשות גב' מאיה רונן ומודי בר און בטרם השידור הישיר של טקס הפתיחה, ולפני מבצע הכיסוי הישיר ו- הממושך של סך המשחקים האולימפיים של ריו דה ז'אניירו 2016 (שישי / שבת – 6 / 5 באוגוסט 2016). פוסט מס' 620. כל הזכויות שמורות.

2. שני שדרני טקס הפתיחה של אולימפיאדת ריו 2016 בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים מירי נבו ופרשן הג'ודו אריק זאבי לא הכינו את שידורי הבית שלהם ונכשלו בתפקידם. פוסט מס' 620. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון מינתה במארס 2002 את יוסף בר-אל ל- מ"מ מנכ"ל רשות השידור במקום המנכ"ל הזמני רן גלינקא שהודח, ואח"כ העניקה לו ליוסף בר-אל ב- 2 ביוני 2002 מינוי של קבע לתקופה של חמש שנים. המינוי הרָם התגלה חיש מהר כמופרך לחלוטין. ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה אריאל שרון שהעניקו ל- יוסף בר-אל את המינוי המופרך של מנכ"ל רשות השידור, ואשר הציבו אותו בטעות בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל, והדיחו אותו לאלתר. הוא יוסף בר-אל סולק (!). ממשלת ישראל בתמיכתו של היועץ המשפטי שלה עו"ד מני מזוז הדיחה אותו גם אם באיחור רב בבושת פנים לפינה אפלולית בירכתי ההיסטוריה הארוכה של השידור הציבורי. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח מנכ"ל רשות שידור פעיל מכהן. יוסף בר-אל סוּלָק מהמשרה הרָמָה בגין שחיתות ושוחד מסך והושם בקרן זווית לא חשובה בירכתי ההיסטוריה של השידור הציבורי. בפינה אפלולית שלה. הפרוטוקול הממשלתי אודות פרשת הדחתו של מנכ"ל רשות השידור הכושל יוסף בר-אל ע"י ממשלת ישראל ב- 2005, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ולראשונה בתולדות רשות השידור, מפרט את הסיבות לסילוקו ומצוי על מדפי ארכיון הממשלה. בין היתר מנכ"ל יוסף בר-אל ההוא הואשם בשחיתות ושוחד מסך, ונחתך לתמיד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מידע 1 : רשתות הטלוויזיה בעולם שילמו ל- IOC תשלום ענק של יותר מ- 2.300000000 (שני מיליארד ושלוש מאות מיליון) דולר בעבור זכויות השידורים של אולימפיאדת ריו דה ז'אניירו 2016, למעט הוצאות הפקה. ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים שילם ל- IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) זכויות שידורים על סך של כ- 2.500000 (שניים וחצי מיליון) דולר (חוץ מהוצאות הפקה) תמורת אולימפיאדת ריו 2016 ו- בעבור שידורם הבלעדי לראשונה בהיסטוריה של תעשיית הטלוויזיה בישראל מאז 1968 בערוץ טלוויזיה מסחרי ולא בשידור הציבורי הלוא היא הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהתמוטטה וקרסה לא מכבר. מדובר באובדן של אירוע ספורט טלוויזיוני בינלאומי ענק ומסורתי שהשידור הציבורי במדינת ישראל החזיק בידיו באופן בלעדי במשך 44 (ארבעים וארבע) שנים עד לונדון 2012 (כולל) לטובת השידור המסחרי. היה זה דן שילון איש הטלוויזיה הישראלית הציבורית הדרדקית שאך זה נעמדה על רגליה בתקופת אולימפיאדת מכסיקו 1968, מי ששידר לראשונה כמה פירורים אולימפיים של הצגת הספורט הגדולה בתבל במוספי ספורט קצרצרים במסגרת מהדורות "מבט" (שודרו אז פעמיים בשבוע) אותן הגיש חיים יבין. ב- 1968 זה החל והתמסד בשידור הציבורי. ב- 2012 הכל קרס והתמוטט. מדובר לא פחות מסנסציה מדהימה חסרת תקדים שלא הייתה מחויבת המציאות (!).

מידע 2 : תגובה שלי לפונים אלי באמצעות הבלוג. תמיד הייתי בטוח שאצליח להתמודד ולנצח את גְרָף הגיל שלי. בעצם כמו כל בן אנוש שמעריך שלו זה לא יקרה. ואז לפני כמה ימים התארח בביתי צלם "הָאָרֶץ" מר שָרוֹן בוקוב והוכיח לי במצלמתו שהזִיקְנָה מביסה אותי. לא רק מנצחת אותי אלא עושה בי שַמוֹת. ביקשתי משרון בוקוב לצלם אותי כפי שאני חי את חיי היום מבלי להתייפייף, ללא מניירות, ונעדר פלברות של צילום חסר תכלית, וזה מה שיצא בריאיון שהענקתי לעוזי דן (יום חמישי – 4 באוגוסט 2016). התמונות כנות. אלוהים מזקין אותנו, מדלל את כוחנו, מרוקן אותנו מהורמונים, ומחליש את המערכת החיסונית, אולם מותיר אותנו עם אותו הזיכרון המדויק ועם אותם החלומות, התקוות, והחשקים כפי שכתבה זאת הסופרת האוסטרלית קולין מקאלוג ב- 1977 בספרה, "ציפורים מתות בסתר".

מידע 3 : אני משלים את החסר בריאיון שערך עמי עוזי דן (יום חמישי – 4 באוגוסט 2016) למוסף האולימפי של עיתון "הארץ". האיטלקייה אנה מאריה באצ'לי מ- Eurovision Office של רשת הטלוויזיה האיטלקית הציבורית RAI הייתה זאת שערכה באביב 1990 מבחן לשון טלפוני לפרשן הכדורגל שלי אבי רצון. היא הייתה בטוחה לגמרי שאבי רצון הוא איטלקי לכל דבר והעניקה לו את הציון המושלם 10 מ- 10. האיש שהציל אותי אותי ואת הפקת הכדורגל המרוחקת שלי בבואנוס איירס שעסקה בכיסוי ישיר של מונדיאל ארגנטינה 1978 היה הארגנטיני מאסימו גארפינקל, יהודי – ציוני חם (הייתה לו משפחה בקיבוץ אלומות בעמק הירדן), מי ששימש בשעתו מהנדס התקשורת הבינלאומית של ENTEL ארגנטינה. בלעדיו לא הייתי יכול לצלוח את ההפקה ההיא שהייתה כה מורכבת ומסובכת וגם מרוחקת מגבולות ישראל, ואת המרכיב הקרדינאלי ההוא של תקשורת לוויינים בין תחנת הקרקע הארגנטינית לתקשורת לוויינים ב- באלקארסה ב- מישור מאר דל פלאטה לבין ה- IBC ב- בואנוס איירס, לבין תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים בעמק האלה, לבין אולפני הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים.

מידע 4 : מר אבי רצון נחשב בעיניי לעיתונאי ראשון במעלה. משכמו ומעלה. שנון, בעל כושר ביטוי, יודע לכתוב, בעל מקורות טובים, וגם אחד שיודע לשמור סוד. יכולתי לסמוך עליו באופן עיוור. אבי רצון היה לוחם בצנחנים. תימני מ- רמת שלום שקורא ומדבר איטלקית שוטפת (וגם אנגלית). שומר סוד, עיתונאי רציני ונאמן, ומי שמעולם לא מפטפט. בעת מונדיאל איטליה 1990 ולכל אורכו, הוריתי לו לקחת את הטלפון הבינלאומי שלי במערכת הספורט שלי בירושלים ולהעשיר את המערכת שלי בידיעות עיתונאיות על הנעשה באיטליה באמצעות הקשרים המצוינים שהיו לו עם מערכות העיתונים הבכירים באיטליה ובראשם ה- "גאזטה דלו ספורט". מנכ"ל רשות השידור אריה מקל ומ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית נסים משעל לא אפשרו לי להטיס למונדיאל איטליה 1990 צוות צילום עיתונאי – חדשותי שלנו, מה עוד שטרם עברנו אז לעבוד עם ציוותי ENG (עדיין צילמנו ב- Film בשעה שכל העולם עבר מזמן לשיטת סיקור במצלמות ENG). שלושת השדרים שלי באיטליה 1990 יורם ארבל + נסים קיוויתי + רמי ווייץ שידרו ישיר את המשחקים ובכורח הנסיבות נדרשו לנסיעות ארוכות לעבר תריסר האצטדיונים שהיו פרוסים לאורכה ורוחבה של איטליה. לא היה להם זמן להיות גם כתבי חדשות של הטלוויזיה. באמצעות אבי רצון, אז עורך מדור הספורט של העיתון "חדשות" (בהוצאת מו"ל "הארץ" עמוס שוקן) עקפתי את מגבלת כוח אדם שלנו. גם דן שילון היה שדר של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל מכסיקו 1970 ולא כתב חדשות שם.

מידע 5 : נחמדות ויושרה ועסקי ניהול ומנהיגות בטלוויזיה הישראלית הציבורית לא אפשרו לי להיות רֵעַ וידיד. תפקידי היה לנהל ולא להיות נחמד. להביא תוצאות ולא תירוצים. אינני נחמד אבל מאידך אני לא רמאי ולא שקרן. גם ארנון צוקרמן, דן שילון, אלכס גלעדי, ו- מוטי קירשנבאום ז"ל לא היו נחמדים.

מידע 6 : קוראי הבלוג שלי מתעניינים יותר ברכילות מקצועית מאשר באיכות עדשות מצלמות הטלוויזיה ועובי הכבלים. אני מבין ללִבָּם.

מידע 7 : שרת החינוך והתקשורת לשעבר בממשלת בנימין נתניהו גב' לימור לבנת הסבירה ברדיו גלי צה"ל (בין 17.00 ל- 18.00, יום שני – 1 באוגוסט 2016) לירון ווילנסקי מדוע הכרזתה של מירי רגב, "…מה שווה שידור ציבורי אם לא נוכל לשלוט בו…", היא בעייתית ולא צודקת. לימור לבנת נותרה צדקנית מגוחכת מפני ששכחה באיזה לשון בוטה היא השתמשה, ניצלה את כוחה הפוליטי, ומה היא עצמה אמרה למנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ז"ל לפני 20 שנים בהיותה שרת התקשורת בממשלת נתניהו ב- 1996. השָרָה חסרת הנימוס והיֶדָע מיהרה להגיד לציבור לאחר המינוי שלה לתפקיד הרָם בלשון בוטה של עסקנית מפלגתית ברברבנות ושחצנות ביוני 1996, מייד לאחר שהוברר כי בנימין נתניהו הביס את שמעון פרס בבחירות לכנסת ה- 14 ולראשות הממשלה שהתקיימו ב- 29 במאי 1996, את הטקסט הבא : "עכשיו מוטי קירשנבאום יתחיל להזיע…". למי שלא זוכר, הבחירות לכנסת ה- 14 ההן היו הראשונות בהן השתמש הבוחר בשני פתקים : האחד לבחירת רשימה לכנסת, והשני לראשות הממשלה. בתגובה לאיום של שרת התקשורת לימור ליבנת כינס המנכ"ל מוטי קירשנבאום ז"ל את עיתונאי רשות השידור בחצר האחורית של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בירושלים וכה הצהיר בפניהם : "אנחנו נמשיך לייצר עיתונאות הוגנת, אחראית, כנה, וטובה ללא מורא וללא משוא פנים. איננו חייבים מרום לשלטון". מילא גב' לימור לבנת, מי ששכחה באוגוסט 2016 באולפן גלי צה"ל את איומיה על מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ז"ל אז לפני שני עשורים ביוני 1996, אולם היכן היה השַדָּר המוביל של רדיו גלי צה"ל ירון ווילנסקי באותו הריאיון עם לימור ליבנת…? ירון ווילנסקי היה חייב להזכיר לגב' לימור ליבנת שגם היא איננה צָדֶקֶת גמורה בעניין ולא שֵיָה תמימה. שרת התקשורת האמביציוזית לימור ליבנת לא בחלה אז ב- 1996 בשום ניסוח מאיים ולא בשום טקסט הפחדה שנועד להטיל מורא על מנהיג השידור הציבורי מוטי קירשנבאום ז"ל. לימור ליבנת הייתה שָרָה לא דגולה ופוליטיקאית בינונית ברמה של עסקנית. היא ביקשה פשוטו כמשמעו להטמיע בציבור את שאיפותיה הפוליטיות הכוחניות שנועדו לאַמֵץ את השידור הציבורי לחיקו של ממשלת הימין בעת ההיא בראשותו של בנימין נתניהו, ולהעיף משם את מוטי קירשנבאום קיבינימט, במידה ולא יאות להטות אוזן קשובה למשאלותיה האישיות. חלפו מאז 1996 עשרים שנים. הרזומה שלה של לימור ליבנת איננו נקי, ולא נעדר כתמים. 

מידע 8 : יש לי סימפתיה לעיתונאים – שדרנים טל שורר (ערוץ 10) ועידן קוולר (רדיו גלי צה"ל) המסקרים בעבור הרשתות שלהם את אירועי אולימפיאדת ריו דה ז'אניירו 2016.

מידע 9 : שתי העיתונאיות – שדרניות לינוי בר גפן ו- סיוון קלינגבייל לא עושות חשבון לרפי גינת ההוא בתוכניתן "עושות חשבון" בערוץ 10 ומאפילות עליו במהימנותן ובכל מחקריהן לרבות מחקר החומוס שלהן. כמותן, גם נוגה ניר נאמן שעושה זאת במוסף "ברקוד" בערוץ 10. גם היא מטילה כבר זמן צֵל ללא קושי על רפי גינת ההוא.

מידע 10 : אני נותן את קולי לשר האוצר משה כחלון יו"ר תנועת כולנו "כולנו" בגין הצהרתו הכֵּנָה כי הוא נגד כסף הימורים ציבורי מזוהם.

מידע 11 : ציטוט של חיים יבין : "אֵין מה לעשות נגד הזִיקְנה חוץ משימוש במְאָפֶּרֶת". הספר שלו "עובר מסך" שיצא לאור ב-2010 בהוצאת "חמד / ידיעות אחרונות", רווי יתרונות אולם גם לא מעט חסרונות וגם אי דיוקים, ולכן שווה התייחסות נוספת שלי בבלוג yoashtvblog.co.il . מגוחך בעיניי שהוא מזכיר את שמי בספר שלו הזה "עובר מסך" פעם אחת וקושר אותי לתצוגת דוגמנות בעת שביתת עיתונאי רשות השידור הממושכת ההיא בת 52 (חמישים ושניים) ימים בחודשים אוקטובר ונובמבר של שנת 1987.

מידע 12 : אני אוהב את הכנות, ההגינות, והלוחמנות של העיתונאי ניר גונטז' מעיתון "הארץ". הוא מנהל ראיונות בהירים ומצוינים עם אישים משפיעים על חיינו הציבוריים, לרבות זה האחרון עם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר (במוסף "הארץ" יום שישי – 5 באוגוסט 2016) מי שמשמש עֶבֶד של הבוס שלו שר התקשורת וראש הממשלה בנימין נתניהו. אנוכי ממליץ למו"ל עמוס שוקן להעניק למר ניר גונטז' פינת ראיונות יומית "ניר גונטז' על הקו עם…" בעיתון שלו ולא להחביא אותו רק במוסף סוף השבוע של "הארץ". יש לי הערכה רבה לעיתונאים מסוגם של ניר גונטז' ועמיר פלג מ- "ידיעות אחרונות" ששומרים על ההיגיינה הציבורית ובריאותנו האישית.

1. למרות כמה אי דיוקים וגם כמה מינויי מיקרופון מוטעים, מדובר בפתיחה נאה של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים הנוגע לשידור ה- Pre Game Show האולימפי הארוך, הישיר, והמעניין של האולפן המנווט בהרצליה בראשות גב' מאיה רונן ומודי בר און בטרם השידור הישיר של טקס הפתיחה, ולפני מבצע הכיסוי הישיר ו- הממושך של סך המשחקים האולימפיים של ריו דה ז'אניירו 2016 (שישי / שבת – 6 / 5 באוגוסט 2016). פוסט מס' 620. כל הזכויות שמורות.

2. שני שדרני טקס הפתיחה של אולימפיאדת ריו 2016 בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים מירי נבו ופרשן הג'ודו אריק זאבי לא הכינו את שידורי הבית שלהם ונכשלו בתפקידם. פוסט מס' 620. כל הזכויות שמורות.

גב' מאיה רונן (מצוינת) ו- מר רונן ומודי בר און (ממשיך לשחק באולפן בהרצליה תפקיד של קומיקאי וסטנדאפיסט שולי לא מוכשר וגם לא צנוע שאיננו בקי משום מה בחומרים האולימפיים), הגישו בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים באולפן בהרצליה תוכנית אולימפית Pre Game Show מגוונת ומעניינת בת שלוש שעות וחצי בשישי – שבת 5 / 6 באוגוסט 2016, בטרם השידור הישיר של טקס הפתיחה של האולימפיאדה – 31 במניין הזמן החדש של אולימפיאדת ריו 2016. בתוך זמן קצר העבירו מאיה רונן ומודי בר און את מוקד השידור מהאולפן בהרצליה למוקד בריו דה ז'אניירו 2016 למנווטת שָם מירי נבו ושני הג'ודוקאים לשעבר מחזיקי מדליות אולימפיות יעל ארד ואריק זאבי שניצבו לידה. מירי נבו הציגה בריו דה ז'אניירו את אנשי השידור שלה עמיחי שפיגלר, טליה סלנט, דניאל זילברשטיין (מצוין), שירי אלדז'ם, משה גרטל, וארבל עשת, ואילן גזית. באולפן בהרצליה אירחו מאיה רונן ומודי בר און אורחים שונים בנושאים אולימפיים שונים את הפרשן הכללי רון קופמן, את פרשן הא"ק מולי אפשטיין ואת שדר הא"ק ניב רסקין (שניהם טסים מחר לריו 2016 כדי לשדר ישיר את תחרויות הא"ק), את האלוף האולימפי בגלשני רוח באולימפיאדת אתונה 2004 גל פרידמן, את קופץ המוט אלכס אוורבוך (אוחז במוט באולפן), את שדרן הכדורגל נדב יעקובי, את שדרן הכדורסל עידו גור, את השחיין המאוכזב גיא ברנע אולם מפרגן לחבריו בריו 2016 (מודי בר און התבלבל בשמו וקרא לו גיא ענבר), את השייטת וורד בוסקילה, דוד ליפשיץ, ואחרים, וכן סקירה חלקית של ההיסטוריה האולימפית הארוכה מהיבטים פוליטיים וגם מנקודות מבט של הישגיות ומצוינות (ג'סי אואנס, אמיל זטופק, מרק ספיץ, בוב בימון, ועוד). מבין עיתונאי ושדרני ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים השוהים בריו 2016 בלט מעל כולם דניאל זילברשטיין באמצעות שלושת הראיונות העיתונאיים המפורטים והמעניינים ביותר שערך עם שני האלופים האולימפיים האמריקנים השחיין מרק ספיץ (בן 66 היום ומי שזכה ב- 7 מדליות זהב באולימפיאדת מינכן 1972, ארבעה משחים אישיים, 100 מ' ו- 200 מ' בסגנון חופשי + 100 מ' ו- 200 מ' בסגנון פרפר, + שלושה משחי שליחים 4 פעמים 100 מ' בסגנון חופשי + 4 פעמים 200 מ' בסגנון חופשי + 4 פעמים 100 מ' מעורב קבוצתי, ובכל אחד מהם קבע שיאי עולם חדשים) ועם הקופץ למים גרג לוגאניס (היום בן 56, אלוף אולימפיאדות לוס אנג'לס 1984 וסיאול 1988 והזכיין ב- 4 מדליות זהב בקפיצות למים ממקפצה של 3 מטרים וממגדל שגובהו 10 מטרים) ועם האלופה האולימפית בקרב שבע השוודית קרולינה קלופט (בת 33 היום, אלופת קרב שבע באולימפיאדת אתונה 2004 ואלופת עולם בקרב שבע בשלוש אליפויות עולם רצופות של פאריס 2003 + הלסינקי 2005 + אוסאקה 2007). מדובר בהישגים עיתונאיים חדשותיים מרשימים ומרתקים. יופי דניאל זילברשטיין (!). אין תחליף לעיתונאות שטח ודיווח ממוקד ההתרחשויות. בתוך כל ההמולה האולימפית צריך להזכיר גם את עבודת השטח שעושה שם בריו 2016 העיתונאית גב' שירי אלדז'ם בעבור ערוץ הספורט בריו דה ז'אניירו. מדובר בשני הראיונות המעניינים שקיימה עם מאמן הג'ודו אורן סמדג'ה והמתעמל אלכס שטילוב. הערה לעורך הראשי של המשדר חן לווינקורן + עורך המשנה דרור הופמן + המפיקה אדווה לוי פרידמן + בימאי המשדר זיו רסקין הנוגע לריאיון שערך דניאל זילברשטיין עם מרק ספיץ האחד והיחיד : הייתם חייבים להקרין במשדר הארוך והמעניין שלכם את משחה הגמר ב- 100 מ' בסגנון חופשי לגברים באולימפיאדת מינכן 1972 אותו שידר אז שיר נסים קיוויתי (בן 90 היום) בו זכה מרק ספיץ במדליית הזָהָב השישית שלו (מתוך 7 מוזהבות). דניאל זילברשטיין הפיק וערך בריו 2016 גם כתבה מעניינית אודות היערכותה של רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC באולימפיאדת ריו 2016 בעלת הזיכיון לשידור בלעדי בארה"ב, והביא שני נתונים מדהימים אבל לא מפתיעים : רשת NBC תעביר מריו לארה"ב 6775 (ששת אלפים ושבע מאות שבעים וחמש) שעות שידור אולימפיות, וכן NBC מעסיקה בריו 2016 ציוותי עבודה בכל התחומים (עיתונאות ושַדָרוּת + טכנולוגיה + לוגיסטיקה) המונים 2500 (אלפיים וחמש מאות) אנשים. אחד מנשואי הכתבה אודות NBC היה אלכס גלעדי סגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית וחבר מוצלח, פעיל, ומשגשג ב- IOC שסיפק לדניאל זילברשטיין עוד נתון מעניין : "באולימפיאדת ריו 2016 נוטלים חלק 10500 (עשרת אלפים וחמש מאות) ספורטאים וספורטאיות, אולם מסקרים אותם 25000 (עשרים וחמישה אלף) עיתונאים, צלמים, ואנשי טלוויזיה. לעומת דניאל זילברשטיין המצוין ערכו עמיחי שפיגלר וטליה סלנט בריו 2016 ריאיון מגוחך ומביך עם שדר השחייה המוביל שלהם משה גרטל. עמיחי שפיגלר העניק לו את התואר "משה גרטל האדיר". OK, כל אחד והשקפת עולמו. ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים מתכנן לשדר מאולימפיאדת ריו 2016 כמות פנטסטית של 1080 (אלף ושמונים) שעות שידור בחמישה ערוצי כבלים נפרדים שלו בתשלום : 26, 55, 55 פלוס, 55 לייב ו- 55 גולד. אוכלוסייה ענקית במדינת ישראל שאיננה מחוברת לערוצי הכבלים בתשלום ב- YES ו- HOT לא תוכל בשום פנים ואופן להיהנות מהשידורים האולימפיים של משחקי ריו דה ז'אניירו 2016. לתשומת לבו של שר התקשורת וראש הממשלה בנימין נתניהו.

לעומת ההצלחה של המִשְדָר בן ארבע שעות של ה- Pre Game Show האולימפי ריו 2016 באולפן בהרצליה של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים, בעריכתם של חן ליווינקורן ודרור הופמן והמפיקה אדווה לוי פרידמן, בסיוע ההובלה של מאיה רונן ומודי בר און, התקבלו בשטח בריו 2016 סיפורים שונים, דלים באיכותם, ואחרים לגמרי בכיוונם, כמעט ב- 180 מעלות, מזירות השידורים הישירים של טקס הפתיחה ותחרויות ההתעמלות ב- Play by play. עמיחי שפיגלר שדר ההתעמלות האולימפי של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים מתגלה בריו 2016 כחובבן, רשלן, ונטול כל מושג בתחום. הפרשן המצוין שלו אילן גזית מציל אותו מכישלון מוחלט בכך שהוא מחזיק במיקרופון וב- % 90 מזמן השידור הישיר. אילן גזית מסווה ומכסה על בורותו של הטירון הירוק עמיחי שפיגלר בזירת ההתעמלות האולימפית. עמיחי שפיגלר הוא בעצם קריין רֶצֶף של אילן גזית. מדהים אותי כיצד העז עמיחי שפיגלר ליטול לעצמו משימה שגדולה עליו לחלוטין בעשרות מספרים ומידות. חצוף קטן. מזכיר לי את ההתחצפות של מר ליאן ווילדאו איש ערוץ 1, מי שנטל לעצמו את האחריות להיות השַדָּר המוביל של אליפות העולם בשחייה בברצלונה 2013 מבלי שיש לו את הידע, המיומנות, והכישרון לעשות זאת, ונכשל כישלון חרוץ, ואת ההתחצפות של אורי לוי איש ערוץ 1 שמינה את עצמו להיות לראשונה בחייו שַדָּר מוביל בתחום לא לוֹ של אליפות העולם ה- 9 בא"ק שנערכה בפאריס ב- 2003 מבלי שיש לו מינימום סמכות, מינימום יכולת, מינימום בקיאות, מינימום ידע, ומינימום הכשרה וכישרון לנהוג כך. מגלומן קטן. ברור שאותו אורי לוי נכשל שָם בפאריס כישלון מֵבִיש. זאת הייתה אליפות העולם הראשונה וגם האחרונה בא"ק של אותו אורי לוי, שהוא שידר בימי חייו. הוא למד לקח מר ולא התקרב יותר מאז למיקרופון הא"ק. עמיחי שפיגלר הוא שדר כדורגל במקצועו ש- משולל כל השכלה ספורטיבית בתחום ענף ההתעמלות. אין לו שום מידע כדי להעריך את יכולת וכישרון הביצועים המורכבים והמסובכים וגם הווירטואוזיים של המתעמלים והמתעמלות, חלקם גובלים בסכנת חיים, במקצוע האולימפי המרהיב הזה שקרוי Artistic Gymnastic (התעמלות ספורטיבית על מכשירים, 6 מכשירים לגברים ו- 4 מכשירים לנשים). עמיחי שפיגלר איננו אָמוּן גם על מורכבות השיפוט בענף ההתעמלות, שיטת הניקוד, ושקלולו. הוא איננו בקי בדרגות הקושי של התרגילים, ו- רחוק מזירת ההתעמלות כרחוק מזרח ממערב. ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים היה חייב להיעזר בשירותיו של שַדָּר ההתעמלות האולימפי הוותיק, המצטיין, ורָב הַיֶדָע של ערוץ 1 מר דני לבנשטיין, מי ששידר בהצלחה רבתי את תחרויות ההתעמלות לנשים וגברים (יחדיו עם הפרשן ז'קי ווישנייה) בעשרה משחקים אולימפיים ברציפות, באלה לפי הסדר : אולימפיאדות מוסקבה 1980, לוס אנג'לס 1984, סיאול 1988, ברצלונה 1992, אטלנטה 1996, סידני 2000, אתונה 2004, בייג'ינג 2008 ולונדון 2012. אז מה אם דני לבנשטיין הוא בן 72 ? גם לשַדָּר השחייה של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים בריו 2016 משה גרטל מלאו לא מכבר 70 שנים.

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הפורום בעת תחרויות ההתעמלות על מכשירים לגברים ונשים. משמאל, השדר דני לבנשטיין. מימין, טכנאי התקשורת משה אלוני. (התמונה באדיבות דני לבנשטיין. ארכיון יואש אלרואי). 

פרשן ההתעמלות המצוין של עמיחי שפיגלר אילן גזית מאפיל לחלוטין על השדר המוביל שלו בעמדת השידור בהיכל ההתעמלות בריו 2016. אילן גזית הופך את עמיחי שפיגלר לקריין שוּלִי ולא חשוב. שוב מתברר כי שידור ענפי ספורט בטלוויזיה איננו תחביב. לכן אי אפשר להציב שַדָּר כדורגל בזירת ההתעמלות ללא הכנה מוקדמת ויסודית, כפי שחוללה עכשיו הנהלת ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. עמיחי שפיגלר הוא שַדָּר התעמלות אולימפי בגדר של בדיחה. קוריוז. באותה נשימה ועל פי אותו תחשיב של מידתיות ו- מומחיות טלוויזיונית אי אפשר להציב שדר התעמלות בזירת כדורגל. עמיחי שפיגלר חלש, ו- אם זה המצב אז אילן גזית רשאי לשמש לא רק פרשן מוביל אלא גם שַדָּר התעמלות מוביל. את עמיחי שפיגלר אפשר להחזיר לארץ בטיסה הראשונה מריו דה ז'אניירו לנתב"ג.

ומה באשר למירי נבו הפטפטנית, השטחית, וחסרת ידע ולצדה הג'ודוקה אריק זאבי הילדותי, אֵלוּ ששידרו יחדיו בשידור ישיר מעמדת שידור באצטדיון האולימפי את טקס הפתיחה המרשים (רק בחלקו הראשון), את מצעד המשלחות הארוך והמשעמם, ואת האירוע הלא מרגש של הדלקת הלפיד האולימפי. 207 משלחות אולימפיות ובראשן 207 ספורטאים לאומיים נבחרים שזכו לכבוד מיוחד להיות נושאי הדגלים של משלחותיהם הגדולות והקטנות, צעדו שלשום בסך בטקס פתיחה, מרהיב, כאמור בחלקו הראשון האֹמנותי והתיאטראלי, ומשעמם להחריד בצעידת המשלחות הבלתי נגמר שלו. מירי נבו ואריק זאבי הואילו והרשו לעצמם לזהות רק 60 נושאי ונושאות דגלים נבחרים מתוך סך של 207. 147 נושאי ונושאות דגלים נוספים נותרו עלומים לציבור צופי הטלוויזיה במדינת ישראל. מירי נבו ואריק זאבי נחשפו בשידור הישיר של אולימפיאדת ריו 2016 כ- צמד רשלני וחובבני. מדובר בשני חלטוריסטים שלא הכינו את שידורי הבית שלו ועשו בשידור הישיר היוקרתי כבתוך שלהם על חשבון צופי הטלוויזיה במדינת ישראל. נכון, שמירי נבו ואריק זאבי שיפרו בריו 2016 את השיא השלילי ביותר שהציבו יורם ארבל ואורי לוי שני שדרני טקס הפתיחה העצלנים של ערוץ 1 באולימפיאדת לונדון 2012, כאשר זיהו רק 20 נושאי דגלים מתוך סך של 206. שיפרו את השיא אולם אין ביכולתם של מירי נבו ואריק זאבי לחפות במאום על חובבנותם שלהם. אילו מירי נבו מי שמתיימרת להיות עיתונאית ו- שדרנית טלוויזיה נבחרת בעלת דרגה גבוהה ואחריות גדולה הייתה מכינה יחדיו עם אריק זאבי ספר שידור וכרטסת מסודרת שכוללים את הפרטים ההכרחיים אודות כל משלחת ומשלחת ואודות כל נושא ונושאת דגל, היה לשניהם הרבה יותר קל. יש לציין כאן גם שחלק מ- זיהויים של נושאי ונושאות הדגלים ע"י מירי נבו ואריק זאבי בעת השידור הישיר של טקס הפתיחה מריו דה ז'אניירו 2016 נעשה שלא ב- Sync עם תמונת ה- Video ובאיחור זמן גדול. חשיפת שמו למשל של נושא הדגל של המשלחת הרוסית התבצע לאחר שהוא יצא כבר מ- Frame הצילום של OBS, ולאחר שלתוכו נכנסו כבר שתי משלחות אחרות איי שלמה ואיי סַמוֹאָה (כמובן שנושאי הדגלים שלהן לא זוהו). מירי נבו הוותיקה היא אכזבה גדולה. גם אריק זאבי שהוא פרשן ג'ודו וכלל לא עיתונאי וגם לא שדרן טלוויזיה, מהווה אשליה והבטחת שווא במידה לא מעטה. הוא גורם מבוכה ומפח נפש לצופיו משום שהוא מאמץ לעצמו בכוח ובאופן מלאכותי מיומנות טלוויזיונית – עיתונאית שאין לו ושבכל מקרה גדולה עליו בכמה מידות טובות. את אריק זאבי גייסו ל- אולימפיאדת ריו 2016 על תקן של פַּרְשָן ג'ודו ולחלוטין לא שַדָּר של טקס הפתיחה. פטפטנות הטריוויה הילדותית שלו של אריק זהבי חושפת אותו כחובבן. צריך רק להקשיב לו מתאר את "…עלה המייפל המעטר את הדגל הקנדי…", ו/או מספר את חוות דעתו אודות "…הדגל הלאומי של בנגאלדש שהוא רפרודוקציה של הדגל היפני…", ו/או לשמוע את ההתייחסות שלו ל- כמות הספורטאים בשלוש המשלחות של גיניאה + גיניאה במשוונית + גיניאה ביסאו, בה הוא מציע להן בעברית קלוקלת ופתטית להתאחד "…כדי שיהיו להן ביחד שתיים עשר ספורטאים…", כדי להבין שמדובר ב- בדיחה. במקום אחר הוא מעיר, "…שהסינים נראים מבסוטים…", ומירי נבו מעדכנת את צופיה בישראל עדכון סתמי, "…הנה קאטאר מגיעה מייד אחרי קנדה…". כשנכנסת משלחת טנזניה בשערי האצטדיון האולימפי של ה- "מאראקאנה", מתבלבלת מירי נבו, ומזהה אותה כמשלחת התאילנדית שחלפה זה מכבר, ואומרת בשגגה, "…עכשיו אנחנו עם תאילנד…". אתה שואל את עצמך, מילא מירי נבו, אבל מדוע כופה על עצמו אותו אלוף הג'ודו אריק זהבי ביזיון ציבורי בפרהסיה ? מדוע האיש הזה שמעולם לא הוכשר לשַדֵר ישיר בטלוויזיה טקסי פתיחה אולימפיים נוטל על עצמו משימה שהוא כלל לא מוכשר ומְיוּמָן לבצע אותה ? מניין שואב אריק זאבי תעוזה שכזאת להתחפש לשַדָּר טלוויזיה שמשדר ישיר אירוע של טקס פתיחה אולימפי ? מוזר מאוד. מירי נבו את אריק זאבי" הם צוות שידור משעמם, רפוי, ורָדוּם. צוות שידור נטול כריזמה וחסר ידע. צוות שידור חלש. אותה מירי נבו החלשה מזהה את הטניסאי רפאל נאדאל כ- נושא הדגל של של המשלחת הספרדית ואת השחיין מייקל פלפס כנושא הדגל של המשלחת האמריקנית. באמת חוכמה גדולה, OK בסדר, אולם היא לא יודעת מהחיים שלה ולא מזהה את נושאי הדגל של משלחות כמו נמיביה, ג'יבוטי, אלבניה, דרום אפריקה, סעודיה, צ'ילה, בנגלאדש, בלגיה, בלארוס, ברוניי, בולגריה, קמרון, קמבודיה, קפריסין, קונגו, דרום קוריאה, אירלנד, איסלנד, לוב, ליכטנשטיין, מלזיה, רומניה, רואנדה, מוזמביק, סורינאם, סודאן, ווייטנאם, איי הבתולה, ליבריה, לוב, וכו'…וכו'…ועוד 116 (מאה ושישה עשר) נושאי ונושאות דגלים אחרים ונוספים שהיא לא הכירה ולא זיהתה בעבור הצופים שלה. חלטורה. אזרחי ישראל וצופי הטלוויזיה בישראל היו ראויים לסחורת שידור הרבה יותר איכותית מאשר סיפקו להם מירי נבו את אריק זאבי.

ובאשר למשה גרטל (בן 70 היום) השַדָּר המוביל של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים בבריכת השחייה באולימפיאדת ריו 2016. ברגע שהאיש יפסיק לגמגם ולשַבֵּש שמות למכביר של שחיינים ושחייניות מכל רחבי תבל, סחורת השידור שלו תשודרג במדרגה אחת גבוהה יותר. ברגע שהאיש יֶידָע למסור לצופיו על בסיס שיטתי וקבוע את הנתונים הבסיסיים של השחיינים והשחייניות לרבות גובהם, משקלם, מוטת ידיהם, וגם את משקלם הסגולי, סחורת השידור שלו תדלג קדימה שתי מדרגות. ברגע שהאיש יבין כי טקסטים הנאמרים בטלוויזיה אמורים להיות קצרים, פשוטים, ברורים, ותכליתיים, אזי הוא וסחורת השידור יקפצו שלוש מדרגות מעלה. ברגע שיבין ששיחות רקע בטלוויזיה נדרשות להיות מתומצתות, הוא וסחורת השידור יעפילו ארבע מדרגות בפירמידת השידור. ברגע שיבין שאסור לו להסתמֵס עם צופיו בארץ בעת השידורים הישירים כפי שנהג לעשות ברוב טיפשותו באולימפיאדת לונדון 2012 (תחת עיניהם הפקוחות של מנכ"ל רשות השידור הכושל דאז יוני בן מנחם ועוזרו הקרוב והבלתי מוצלח זליג רבינוביץ', שניהם הודחו כידוע ו- סולקו מאוחר יותר לאלתר מתפקידיהם) ועל חשבון יעילות ואיכות וטיב השידור הישיר מהבריכה האולימפית לרבות הצגת השחיינים (ב- Sync עם התמונה) בטרם יריית הזינוק של הרצת סיפור העלילה, הוא וסחורת השידור שלו יצלחו את המדרגה החמישית. ברגע שיבין (כולל הפרשן שלו ד"ר ברוך צ'יש) כי אין מוטלת עליהם החובה להצטרף לחבורת הנביאים האקראית כפי שעשה בשעתו שאול המלך התנ"כי, הם יגררו את סחורת השידור שלהם מעלה ויטפסו עמה לעבר המדרגה השישית. ברגע ששניהם יבינו כי יש לבסס את הערכותיהם המקצועיות על בסיס עובדות מדעיות מוצקות של הידרודינמיקה, של התנהגות פיזיקלית חכמה של בן האנוש במים, של כישרון ההתגברות על התנגדות המים כדי להתקדם במהירות לפנים, של יכולת וכישרון הציפה של בן אנוש על פני המים (משקל סגולי נמוך של מסת הגוף), לרבות הסבר מתומצת של יסודות תנועת ארבעת ה- "משוטים" של גוף האדם, הידיים והרגליים, וכישרון גריפת המים בסיוע כפות הידיים וכפות הרגליים (ככל שכפות הידיים והרגליים גדולות יותר כך תיתכן גריפה חזקה ויעילה יותר), וכן התבוננות בנתונים הפיזיולוגיים והאנטומיים של השחיינים והשחייניות, הם יעפילו למדרגה השביעית שם נמצאת הפסגה. על המדף ההוא בפסגה מונחת סחורת השידור האיכותית והמיטבית ביותר. אוֹ אָז יכולים לבצבץ ולפעפע גם אִי אֵלּו דברים טובים מבין הגַלִים של בריכת השחייה האולימפית בריו 2016. המיקרופון איננו צעצוע פרטי של משה גרטל וגם לא של ברוך צ'יש, אלא רכוש רציני, בלעדי, וכבד משקל של רשת הטלוויזיה שמעסיקה את משה גרטל וברוך צ'יש.

סוף מס' 620. הועלה לאוויר ביום ראשון – 7 באוגוסט 2016.