פוסט מס' 808: דיון במסמך קטיגורי וסניגורי לסירוגין (4). מסמך תקשורתי ו- אנטי תקשורתי לחליפין (4). תעשיית הטלוויזיה היא Media של צילומי Close ups. אולם אֵלּוּ אֵינָם שָוִוים כקליפת השום אם מובילי תעשיית תקשורת ההמונים הזאת העורכים, המפיקים, והשדרנים אינם דואגים לזהות את האישים המופיעים בהם באופן שיטתי, קבוע, ומודגש עבור ציבור הצופים שלהם. למילים יש וויזואליה משלהן בתקשורת המונים רק בתנאי שעושים בהן שימוש מוּשְכָּל, מְכֻוָון, נָכוֹן, וחָכָם. אִי קִיוּם מִצְווֹת הזיהוי התקשורתיות הטלוויזיוניות הופכות את התמונות והמַרְאוֹת נעדרי Identification בעיני המתבונן לסתמיים וחסרי חשיבות, למסמכים אנטי תקשורתיים שאין בהם עניין. סיבה טובה לצוֹפֶה לנטוש את כורסת הטלוויזיה שלו. זיהוי המופיעים ב- Close ups (וגם בצילומי Long shots) בתמונות הטלוויזיה, מקום הופעתם, וסיבת וזמן הופעתם על המסך איננו עניין אישי של מוביל שידור טלוויזיה כזה ו/או אחר (בימאי, עורך, מפיק), אלא כורח המציאות ומצוות הטלוויזיה אולי הכי חשובה והראשונה במעלה. פוסט מס' 808. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום ראשון -12 במאי 2019.
פוסט מס' 808.
הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.
הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי. הוא מוגש בחינם לקוראיו, לנכנסים אליו, ולמתעניינים בו.
הערה 3 : מומחי סטטיסטיקה מעריכים כי הבלוג YOASHTVBLOG.CO.IL שעלה לאוויר ביולי 2012 מונה היום ב- 4 במאי 2019 כ- 800000 (שמונה מאות אלף) קוראים, נכנסים, ומתעניינים.
פוסט מס' 808: דיון במסמך קטיגורי וסניגורי לסירוגין (4). מסמך תקשורתי ו- אנטי תקשורתי לחליפין (4). תעשיית הטלוויזיה היא Media של צילומי Close ups. אולם אֵלּוּ אֵינָם שָוִוים כקליפת השום אם מובילי תעשיית תקשורת ההמונים הזאת העורכים, המפיקים, והשדרנים אינם דואגים לזהות את האישים המופיעים בהם באופן שיטתי, קבוע, ומודגש עבור ציבור הצופים שלהם. למילים יש וִויזוּאַלְיָה משלהן בתקשורת המונים רק בתנאי שעושים בהן שימוש מוּשְכָּל, מְכֻוָון, נָכוֹן, וחָכָם. אי קיום מִצְווֹת הזיהוי התקשורתיות הטלוויזיוניות הופכות את התמונות והמַרְאוֹת נעדרי Identification בעיני המתבונן לסתמיים וחסרי חשיבות, למסמכים אנטי תקשורתיים שאין בהם עניין. סיבה טובה לצוֹפֶה לנטוש את כורסת הטלוויזיה שלו. זיהוי המופיעים ב- Close ups בתמונות הטלוויזיה (וגם בצילומי Long shots), מקום הופעתם, וסיבת וזמן הופעתם על המסך איננו עניין אישי של מוביל שידור טלוויזיה כזה ו/או אחֵר (בימאי, עורך, מפיק), אלא כורח המציאות ומצוות הטלוויזיה אולי הכי חשובה והראשונה במעלה. פוסט מס' 808. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום ראשון-12 במאי 2019.
——————————————————————————————————–
פוסט חדש מס' 808. הועלה לאוויר ביום ראשון-12 בחודש מאי של שנת 2019. כל הזכויות שמורות.
——————————————————————————————————–
טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס/אפריל 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ועל פי המלצתו החמה של השר רענן כהן הממונה על ביצוע חוק רשות השידור. יוסף בר-אל מונה למנכ"ל זמני של רשות השידור במקומו של המנכ"ל הזמני הקודם של רשות השידור תת אלוף במיל. רָן גָלִינְקָא, מי שהוּדָח וסוּלָק בכעס וזעם רב מהמשרה הרָמָה והאחראית באביב 2002 ע"י ראש הממשלה אריאל שרון. רָן גָלִינְקָא מונה למנכ"ל זמני של רשות השידור בסתיו 2001 לאחר התפטרותו של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בקיץ 2001 בטרם הדחה (תהליך Impeachment) שנוהל נגדו במרץ רב ע"י הוועד המנהל של רשות השידור בראשות היו"ר נחמן שי ובגיבוי מליאת רשות השידור. רשות השידור ההיא הפכה זה מכבר לזירת משחק פוליטית ולחוות ניסיונות ממשלתית. זאת ועוד : בחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002, הפכה הפקדתו הניסיונית, המתעתעת, הזמנית, והמגוחכת של יוסף בר-אל למינוי בן 5 שנים (תקופת זמן הקבועה בחוק) ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. יוסף בר-אל היה עכשיו בקיץ 2002 מנכ"ל רשות השידור לתקופה של 5 שנים. מזכיר הממשלה הצעיר גדעון סער (אז, בן 36) היה חתום בעת ההיא על כתב המינוי הנכבד ההוא שהעניק ליוסף בר-אל את מנהיגות השידור הציבורי של מדינת ישראל ואת הובלתו עד קיץ 2007. הוא יוסף בר-אל היה עתיד לשאת בכהונה הנכבדה רבת האחריות עד 2 ביוני 2007 אך כשל, הוּדַח, וסוּלָק ממנה הרבה קודם לכן ב- 2 במאי 2005 ע"י אותו ראש ממשלה אריאל שרון, מי שמינה ו-הפקיד בידיו שלוש שנים קודם לכן את מנהיגות השידור הציבורי של מדינת ישראל. את העובדה הזאת הנוגעת לחיי החופש והחירות גם של העיתונות בארץ ותקינות החיים הדמוקרטיים במדינת ישראל יש לשַנֵן, לזכור, ואף פעם לא לשכוח : לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל (ובתולדות רשות השידור לדורותיה) הוּדַח וסוּלָק מנכ"ל רשות שידור מופרך, יָרוּד, עָלוּב, וחַנְפָן פוליטי מְכַהֵן בשֵם יוסף בר-אל ע"י אותה ממשלה ואותו ראש ממשלה אריאל שרון שהושיבו אותו על הַכֵּס הַרָם ההוא 3 שנים קודם לכן. יוסף בר-אל הכושל ההוא סולק והודח לעַד לירכתיים האפלוליים של רשות השידור ז"ל ההיא.
פוסט מס' 808: דיון במסמך קטיגורי וסניגורי לסירוגין (4). מסמך תקשורתי ו- אנטי תקשורתי לחליפין (4). תעשיית הטלוויזיה היא Media של צילומי Close ups. אולם אֵלּוּ אֵינָם שָוִוים כקליפת השום אם מובילי תעשיית תקשורת ההמונים הזאת העורכים, המפיקים, והשדרנים אינם דואגים לזהות את האישים המופיעים בהם באופן שיטתי, קבוע, ומודגש עבור ציבור הצופים שלהם. למילים יש וִויזוּאַלְיָה משלהן בתקשורת המונים רַק בתנאי שעושים בהן שימוש מוּשְכָּל, מְכֻוָון, נָכוֹן, וחָכָם. אִי קִיוּם מִצְווֹת הזיהוי התקשורתיות הטלוויזיוניות הופכות את התמונות והמַרְאוֹת נעדרי Identification בעיני המתבונן לסתמיים וחסרי חשיבות, למסמכים אנטי תקשורתיים שאין בהם עניין. סיבה טובה לצוֹפֶה לנטוש את כורסת הטלוויזיה שלו. זיהוי המופיעים ב- Close ups בתמונות הטלוויזיה (וגם בצילומי Long shots), מקום הופעתם, וסיבת וזמן הופעתם על המסך איננו עניין אישי של מוביל שידור טלוויזיה כזה ו/או אחר (בימאי, עורך, מפיק) אלא כורח המציאות ומִצְוָות הטלוויזיה אולי הכי חשובה והראשונה במעלה. פוסט מס' 808. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום ראשון-12 במאי 2019.
יורגן קלופ מאמנה של קבוצת הכדורגל האנגלית ליוורפול פותח את פוסט מס' 808. מדובר ב-אישיות מוכשרת, מקורית, ו-מעניינת.
סלוגן השבוע שייך לגרמני יורגן קלופ מאמן קבוצת הכדורגל הבריטית ליוורפול בתום ניצחונה הסנסציוני של קבוצתו על הקבוצה הספרדית ברצלונה בתוצאה 0:4 במשחק הגומלין בשלב 1/2 הגמר ב-Champions League ביום שלישי – 7 במאי 2019 באצטדיון "אנפילד" בליוורפול. ליוורפול הפסידה כזכור במשחק הראשון בשלב 1/2 הגמר בברצלונה 3:0. הניצחון המזהיר והבלתי צפוי ביתרון של שער העלה את ליוורפול למשחק הגמר בליגת האלופות נגד קבוצת טוטנהאם (אף היא מאנגליה), משחק שיתקיים ב-1 ביוני 2019 במדריד. הקבוצה המנצחת תזכה בגביע האלופות ובצדו פרס כספי עצום שמעניקה UEFA התאחדות הכדורגל האירופית בגובה של 15.000000 (חמישה עשר מיליון) euro. הסגנית תסתפק ב- 10.500000 (עשרה מיליון וחצי) euro. יורגן קלופ מאמנה לשעבר של קבוצת הכדורגל הגרמנית דורטמונד (ועכשיו של ליוורפול) איננו רק Grand master בתורת הכדורגל, אלא הוא גם איש נבון מאוד ויחד עם זאת אדם כֵּן, נעים, ו-פשוט הליכות. מראהו ה- "שלומפרי" והרשלני מזכיר יותר מרצה באוניברסיטת ליוורפול מאשר מאמן כדורגל של קבוצת ליוורפול. כה אמר יורגן קלופ לאחר שקבוצתו ליוורפול הביסה את ברצלונה בתוצאה המכרעת 0:4 : "…יש דברים חשובים יותר בעולם…אבל ליצור אווירה כל כך אמוציונאלית ביחד, זה כל כך מיוחד…". מדובר בהָגוּת ו-כישרון ביטוי מרשים של מנהיג ספורט המגדירים היטב מרכיב ו-מצב נעלה ו-מיוחד ברגע מיוחד בסוציולוגיה חברתית ספורטיבית.
טקסט תמונה (1) : יום שלישי בערב – 7 במאי 2019. אצטדיון "אנפילד" בליוורפול. יורגן קלופ מאמן קבוצת ליוורפול הוגה רעיון סוציולוגי – ספורטיבי נהדר בשידור ישיר לאחר שקבוצתו מביסה את ברצלונה בתוצאה המכרעת 0:4 ומעפילה למשחק הגמר בליגת האלופות האירופית בכדורגל שיתקיים ב- 1 ביוני 2019 במדריד, ואומר כלהלן : "…יש דברים חשובים יותר בעולם…אבל ליצור אווירה כל כך אמוציונאלית ביחד, זה כל כך מיוחד…". (צילום / סריקה ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).
טקסט תמונה (2) : יום שלישי בערב – 7 במאי 2019. אצטדיון "אנפילד" בליוורפול. יורגן קלופ מאמן קבוצת ליוורפול הוגה רעיון סוציולוגי – ספורטיבי נהדר בשידור ישיר לאחר שקבוצתו מביסה את ברצלונה בתוצאה המכרעת 0:4 ומעפילה למשחק הגמר בליגת האלופות האירופית בכדורגל שיתקיים ב- 1 ביוני 2019 במדריד, ואומר כלהלן : "…יש דברים חשובים יותר בעולם…אבל ליצור אווירה כל כך אמוציונאלית ביחד, זה כל כך מיוחד…". (צילום / סריקה ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).
הקדמה (1). זיהוי גיבורי העלילה בספרים במקביל למספרי העלילה שלהם והזדהות הקורא עם זיהויים של שני הצדדים גיבור העלילה ומספרה, הוא שֵם המשחק ותמיד צַו השעה. גם בטלוויזיה.
בילדותי בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן בטרם עידן הטלוויזיה, וגם בטרם היות הרדיו מכשיר פריט תקשורת פופולארי המצוי בכל בית ומשפחה בקיבוץ (לפני כן היה רק מכשיר רדיו אחד בכל הקיבוץ ואשר הוצב בחדר האוכל של החברים), קראנו המון אלפי ספרים. אנוכי רשאי להעיד על עצמי שקראתי בילדותי ונערותי אלפי ספרים. אנוכי מביא בכוונה בדיון הזה כ-דוגמא קונקרטית את הסופר הצרפתי הנודע ורב המוניטין ז'ול וורן (Jules Verne) ואת ספרי ההרפתקאות המופלאים שלו, ובראשם הספר הנפלא, "הקברניט הצעיר" (הספר המדהים הזה קרוי בשפה האנגלית בשם : "Dick Sand, a Captain in fifteen"), שנחקר ונכתב על ידו ב- 1878. ז'ול וורן ידע לספר סיפור. קראתי את הספר המרתק והבלתי נשכח הזה עשרות פעמים בתקופות שונות בימי חלדי. אנוכי בן 81 היום. לבסוף לא התעצלתי וקניתי את הספר, ואשנה ואומר המדהים הזה, בספריית הפועלים ההיא שהייתה ממוקמת ברחוב אלנבי בתל אביב לילדיי ונכדיי. השם הצרפתי האלמותי הזה ז'ול וורן זיהה את איכות, סוג, ותוכן ספריו. וגם להפך : "הקברניט הצעיר" זיהה את שם מחברו. זיהוי, קשור קשר בל יינתק עם שֵם ו-מוניטין, ו-מוניטין לא רק יוֹצֵר מְצִיאוּת, אלא צועד שלוב זרוע עם מֵידָע, הכרה, ופרסום. לא ניתן יהיה להפריד לעולם בין זיהוי השם ז'ול וורן לבין זיהוי ספריו, וגם לבין ההזדהות שלי (כקורא) עם המספר ז'ול וורן ועם גיבורי העלילה שלו. הנה היבט נוסף : לא ניתן להפריד בין הסופרת האמריקנית הנפלאה מרגרט מיטצ'ל (Margaret Mitchell) לבין סִפְרָה, הַסָגָה הנודעת, "חלף עם הרוח" ("Gone with The Wind"). הַשֵם מרגרט מיטצ'ל מזהה את שם הַסֶפֶר "חלף עם הרוח" כשם ש- "חלף עם הרוח" נקשר מייד לשמה שלה של אותה הסופרת והמספרת המדוברת. אמרת מרגרט מיטצ'ל – אמרת "חלף עם הרוח" (!). אמרת "חלף עם הרוח" – אמרת מרגרט מיטצ'ל (!). לעולם אי אפשר יהיה להפריד בין המוניטין של שחקן הקולנוע האמריקני קלארק גייבל (Clark Gable) לבין הדמות רט באטלר (Rhett Butler), אותה הוא מגלם בסרט "חלף עם הרוח". אף פעם אי אפשר יהיה לחצוץ בין שחקנית הקולנוע האנגלייה וויוויאן ליי (Vivien Leigh) לבין הדמות סקארלט או'הארה (Scarlett O'hara) אותה היא משחקת בסרט המדובר "חלף עם הרוח".
מסמך טלוויזיוני קטיגורי אנטי תקשורתי (1).
עורכי ומפיקי שידורי ערוץ הטלוויזיה הציבורי "כאן" מעלים לאוויר ביום חמישי – 8 במאי 2019 במוצאי חג העצמאות ה-71 למדינת ישראל בתחילת השידור הלאומי הישיר ב- Prime time העוסק בטקס הענקת פרסי ישראל בפני מאות אלפי צופים, מישהו שהוא חלילן ו/או נגן קלרינט, אמן מוסיקאלי שמתייצב לבדו ו-רק הוא על בימת בנייני האומה בירושלים, מבלי לזהות אותו כלל לציבור הצופים לא באמצעות Super imposing (כתובית על המרקע) וגם לא במֶלֶל במשך דקות ארוכות. המסך של "כאן" הופך להיות בלעדי ובלבדי בדקות אלה רק של המוסיקאי הזה עֲלוּם השֵם המנגן בקלרינט ו/או בחליל צד, אולם אף אחד איננו יודע מיהו. אנשי "כאן" אינם מגלים לציבור את שמו הפרטי ושם משפחתו, לא את מקצועו, באלו נסיבות מקצועיות הועדף להופיע על הבימה הלאומית בבנייני האומה, ומדוע נבחר דווקא הוא לנגן את מנגינתו בנגינת סולו ב- Prime time, מול כאמור מאות אלפי צופי טלוויזיה במדינת ישראל. עורכי ומפיקי שידורי "כאן" גם התעקשו לא לזהות לציבור הצופים שלהם את שם היצירה המוסיקאלית שנגן הקלרינט ו/או חליל צַד, בה הרהיב את צליליה אוזני צופיו. הסצנה המוסיקלית הקלרינטית ו/או חליל צַד שהקדימה את טקס הענקת פרסי ישראל בבנייני האומה בירושלים ביום חמישי – 8 במאי 2019, הייתה אפופה תאורה קלושה והותירה את סיפורו של הנגן גיבור העלילה עמום ו-מעורפל. היא מסתיימת ו-מותירה את היצירה המוסיקאלית של אותו נגן הקלרינט ו/או חליל צד חסרת שם, ו-אותו בודד ו-אנונימי. ציבור צופי הטלוויזיה במדינת ישראל איננו יודע מי הוא ואיננו מתוודע ליצירתו. מדובר בטלוויזיית "כאן" קטיגורית אנטי תקשורתית.
מסמך טלוויזיוני קטיגורי אנטי תקשורתי (2).
סָגָת אי הזיהוי הטלוויזיוני של "כאן" נמשכת. עורכי ומפיקי שידורי ערוץ הטלוויזיה הציבורי "כאן" מעלים לאוויר ביום חמישי – 8 במאי 2019 במוצאי חג העצמאות ה-71 למדינת ישראל בפתח השידור הישיר מבנייני האומה העוסק בטקס הענקת פרסי ישראל בפני מאות אלפי צופים, מייד אחרי החלילן ו/או נגן הקלרינט, מישהי שהיא כנראה זָמֶרֶת. הזמרת הזאת עֲלוּמַת שֵם מתייצבת לבדה רק היא על בימת בנייני האומה בירושלים מול המיקרופון, ומופיעה ב- Close up במאות אלפי מוניטורים בבתיהם הפרטיים של המוני צופי הטלוויזיה בישראל. אנשי "כאן" מתעקשים לא לזהות אותה כלל לא באמצעות Super imposing (כתובית) וגם לא במֶלֶל. המסך של "כאן" הופך להיות בלעדי בדקות אלה רק של הזמרת. אנשי "כאן" אינם מגלים לציבור את שמה הפרטי ולא את שם משפחתה, לא באלו נסיבות מקצועיות הועדפה ומדוע נבחרה דווקא היא להופיע בשירת סולו ב- Prime time מול כאמור מאות אלפי צופי טלוויזיה במדינת ישראל. עורכי ומפיקי שידורי "כאן" מתעקשים שוב ומחליטים לא לזהות לציבור הצופים שלהם מי כתב את המילים ומי הלחין את השיר שאותה הזמרת נושאת אותו עכשיו בקולה למען מאות אלפי צופיה. הסצנה המוסיקלית השנייה, שמקדימה את טקס הענקת פרסי ישראל בבנייני האומה בירושלים ביום חמישי – 8 במאי נותרת אף היא אניגמטית, חידתית, ועלומה. היא מסתיימת ו- מותירה את היצירה המוסיקאלית ואת יוצריה וגם את המבצעת בודדים ו- אנונימיים. מדובר שוב בטלוויזיית "כאן" קטיגורית אנטי תקשורתית.
טקסט תמונה : מוצאי חג העצמאות ה- 71 להיווסדה של מדינת ישראל. 8 במאי 2019. בנייני האומה בירושלים. מי האישה הזאת…? מי היא הזמרת הזאת בתמונה שעורכי ומפיקי "כאן" מתעקשים ודבקים במשימתם לא לגלות לציבור הצופים את זהותה, מה שמה ושם יצירתה המוסיקאלית, ומדוע כה חשוב להראות אותה ב- Close up על מסך הטלוויזיה הציבורית בפני מאות אלפי צופי טלוויזיה בארץ אולם מבלי לחשוף את זהותה בכתובית (Super imposing) ו/או במֶלֶל על מסך "כאן", כאילו מדובר בסוד כמוס. (צילום/סריקה ב- iphone. באדיבות תאגיד "כאן"). חשיפת הסוד הטלוויזיוני שתאגיד "כאן" גמר אומר לשמור אותו כ- רָז מפני הציבור : לזמרת בתמונה קוראים גב' אניה בוקשטיין.
מסמך טלוויזיוני קטיגורי אנטי תקשורתי (3).
סגת אי הזיהוי הטלוויזיוני של "כאן" נמשכת פעם נוספת. עורכי ומפיקי שידורי ערוץ הטלוויזיה הציבורי "כאן" מעלים לאוויר ביום חמישי – 8 במאי 2019 במוצאי חג העצמאות ה-71 למדינת ישראל בפתח השידור הישיר מבנייני האומה העוסק בטקס הענקת פרסי ישראל בפני מאות אלפי צופים בתום הפתיחים המוסיקאליים את המנחה הראשית של הטקס אולם מבלי לחשוף את זהותה. לא בכתובית וגם לא במלל. מנחת טקס הענקת פרסי ישראל האנונימית מציגה ברוב פאר והדר את הזוכים והזוכות בפרסי ישראל בפני מאות אלפי צופי "כאן", אולם איש מאנשי הפקת המשדר הישיר החשוב הזה איננו חושב שיש צורך חיוני לחשוף בפני ציבור הצופים גם את זהות מנחת הטקס זאת שחושפת בפניהם את גיבורי העלילה בטרם ההצגה. מדובר שוב בטלוויזיית "כאן" קטיגורית ו- אנטי תקשורתית.
טקסט תמונה : מוצאי חג העצמאות ה- 71 להיווסדה של מדינת ישראל. 8 במאי 2019. בנייני האומה בירושלים. מי היא האישה הזאת…? מי היא המנחה הראשית הזאת של טקס הענקת פרסי ישראל 2019, זאת שעורכי ומפיקי "כאן" מתעקשים ודבקים במשימתם לא לגלות לציבור הצופים את שמה ו-זהותה. מדוע כה חשוב מחד להראות אותה שוב ושוב משדרת ישיר ב- Close up על מסך הטלוויזיה הציבורית בפני מאות אלפי צופי טלוויזיה בארץ את טקס הענקת פרסי ישראל, אולם מאידך מבלי לחשוף את שמה, לפחות בכתובית (Super imposing) אם לא במֶלֶל על מסך "כאן", כאילו מדובר בסוד כמוס. (צילום/ סריקה ב- iphone. באדיבות תאגיד "כאן"). חשיפת הסוד הטלוויזיוני שתאגיד "כאן" גמר אומר לשמור אותו כ- רָז מפני הציבור : למנחה בתמונה קוראים גב' שרון כידון.
זיהוי טלוויזיוני של גיבורי העלילה המופיעים על המסך הוא צַו הרגע והשעה. שום רשת טלוויזיה רצינית, מוכשרת, ובעלת ניסיון שחשה את עצמה מחויבת כלפי צופיה, איננה רשאית ולא מרשה לעצמה להתנתק מצו זיהוי גיבורי העלילה אותם היא חושפת בפני הציבור שלה גם אם מדובר בידוענים ששמם והמוניטין שלהם הולך לפניהם. אנוכי מביא לדוגמא את גישת תעשיית הטלוויזיה הבינלאומית בנושא הנדון של זיהוי גיבורי העלילה בתחרות הגראנד פרי לגברים ונשים בג'ודו שנערכה אתמול (שבת-11 במאי 2019) בבאקו בירת אזרבייז'אן. עורכי ומפיקי ניידת השידור הגדולה האחראים על תוכן כיסוי וסיקור של עשרות רבות של קרבות ג'ודו בינלאומיים בשידורים ישירים שהתקיימו ב- באקו, החליטו מראש לזהות כל הזמן ובמשך כל קרב וקרב באמצעות Super imposing קבוע, את זהות המתחרים/מתחרות, את מדינות המוצא שלהם/ן, את משקלם/ן, ואת שלבי התחרויות ודירוג המתחרים והמתחרות לרבות הקרבות על המדליות, וגם את חשיפת שעון ה-Count down של כל התחרויות והמאבקים. מדובר בזיהוי וכיסוי טלוויזיוני-עיתונאי מדויק ולמופת.
טקסט תמונה (1) : שבת – 11 במאי 2019. באקו – אזרבאייז'אן. זהו הקרב על מדליית הזהב במשקל 81 ק"ג בין המנצח הישראלי שגיא מוקי (בתלבושת הכחולה) לבין הבולגרי איבאנוב. נכון ששני המתמודדים הישראלי והבולגרי (כמו כל המתמודדים והמתמודדות האחרים) נושאים את שמם על גב תלבושתם וגם את שם מדינתם על גבם, אף על פי כן הכתובית הטלוויזיונית המזהה והמפורטת (מטעם וביוזמת ה- Host Broadcaster) נמצאת כל הזמן על המסך לאורך כל הקרב, ו-מספקת את מידע הזיהוי הבסיסי לו נזקקים צופי הטלוויזיה בארץ ובעולם. לרבות חשיפה קבועה של ה- Count down של שעון התחרות. מגיע צל"ש והערכה למפיקי ה- Host Broadcaster ב-באקו. (צילום / סריקה ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).
טקסט תמונה (2) : שבת – 11 במאי 2019. באקו – אזרבאייז'אן. זהו הקרב על מדליית הזהב במשקל 81 ק"ג בין המנצח הישראלי שגיא מוקי (בתלבושת הכחולה) לבין הבולגרי איבאנוב. נכון ששני המתמודדים הישראלי והבולגרי (כמו כל המתמודדים והמתמודדות האחרים) נושאים את שמם על גב תלבושתם וגם את שם מדינתם על גבם, אף על פי כן הכתובית הטלוויזיונית המזהה והמפורטת (מטעם וביוזמת ה- Host Broadcaster) נמצאת כל הזמן על המסך לאורך כל הקרב, ו-מספקת את מידע הזיהוי הבסיסי לו נזקקים צופי הטלוויזיה בארץ ובעולם. לרבות חשיפה קבועה של ה- Count down של שעון התחרות. מגיע צל"ש והערכה למפיקי ה- Host Broadcaster ב-באקו. (צילום / סריקה ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).
שני משחק הגומלין בשלב 1/2 הגמר של ה-Champions League (ליגת האלופות האירופית בכדורגל) באחד מהם ליוורפול הביסה את ברצלונה 0:4 באצטדיון "אנפילד" בליוורפול (יום שלישי-7 במאי 2019) ובשני, אייאקס הפסידה לטוטנהאם 3:2 באצטדיונה הביתי "יוהאן קרויף" באמשטרדאם (יום רביעי-8 במאי 2019), היוו שתי ביצי זהב אותן הטילה תרנגולת מוזהבת בשם UEFA (התאחדות הכדורגל האירופית). מדובר בשני שיאי פסגות כדורגל ברמתו הבינלאומית הגבוהה ביותר כפי שאנו פוגשים ומכירים בטלוויזיה לעיתים רחוקות בלבד. מדובר לא רק בהתפתחות שתי עלילות כדורגל מרתקות, דרמטיות, רוויות מתח, וסנסציוניות, אלא גם בכיסוי וסיקור של ניידות שידור ענקיות ואיכותיות של SKY שכוללות ב-בִטְנַן 38 מצלמות, 12 מתוכן הן מצלמות SSM. וכן, תודה גדולה למאמץ הגדול של מערכות השידור וההפקה של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים שהביאו את סיפורי העלילה לביתי הפרטי ברחוב אבן גבירול בצפון הישן של תל אביב. אורות רבים וגם צללים.
הקדמה (2). היגיון טלוויזיוני הפוך ורדוד. בשולי שידורי הטלוויזיה. בשוליים ממש. ערוץ הספורט מס 55 בכבלים הוא ברכה אך גם רווי פגמים. עשיר בכסף, ממון, וזכויות שידורים אך חסר ידע טלוויזיוני בסיסי בניהול אולפן, גם מפני שמדובר בתפישה העיתונאית המעוותת שלו, הלא היא שידור ה-0ff tube שחוזרים על עצמם חדשים לבקרים. פגם גדול. שריטה וצלקת טלוויזיונית מכוערת בפני עצמן.
תשובה לפונים השונים : אני רואה את עצמי בר סמכא לבקר ולהטיף מוּסָר לערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ולהעיר לאנשיו אודות טיב ביצועיהם, ולוּ מהסיבה הישנה והוותיקה ההיא בה הבסתי אותם לפני תשע עשרה שנים בשנת 2000 בתחרות שידור טלוויזיונית ישירה "ראש בראש" האחד מול השני. פעם אחת בלבד הזדמן לי אז בקריירה הארוכה שלי בת כ- 40 שנים ב- 18 וב- 20 באפריל 2000, להתמודד "ראש בראש" מול ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ואנשיו לרבות המנכ"ל ההוא שלהם בעת ההיא מר מָיְילֶן טָנְזֶר והמפיק הראשי שלו מר שַכֶי פֶרֶנְץ. זה היה מזמן, לפני יותר מ- 19 שנים, ב-עת ההיא שה- Final four של הכדורסל האירופי התקיים בסלוניקי עיר הנמל היוונית בחודש אפריל של שנת 2000. הבסתי אותם, אנוכי וציוותי השידור שלי, בסלוניקי ובירושלים, פעמיים שוק על ירך בשידורים הישירים בשני ערבים ארוכים של 18 באפריל 2000 ושל 20 באפריל 2000. זאת לדעת : ערוץ הספורט מס' 55 הצעיר והפופולארי היה באפריל 2000 הפייבוריט של המדינה ואהוד על העיתונות הכתובה ונהנה מקידום, לעומת ערוץ 1 הוותיק והזָקֵן ההוא נטול יחסי ציבור ושיווק שנראה מְקוּמַט, וכמי שמובל מראש לתבוסת רייטינג וטבח טלוויזיוני באותה ההתמודדות המדוברת ההיא שהתרחשה לפני 19 שנים "ראש בראש" בסלוניקי. ברור לגמרי שהכיתי יחד עם חבריי את ערוץ הספורט ההוא מס' 55 בכבלים בכל פרמטר וקריטריון בהתמודדות הישירה ההיא ראש בראש. ברור גם שחבריי ואנוכי היכינו באופן מאסיבי ללא תנאי את ערוץ 2 בשני התאריכים ההם של 18 ו- 20 באפריל 2000. ברור שערוץ 1 הציבורי, הוותיק, והזָקֵן החטיף שתי חבטות "Uppercut" לערוץ הספורט מס' 55 בכבלים וגם לערוץ 2 המסחרי, והשכיב אותם פרקדן ב- Knock out בזירת האִגְרוּף הטלוויזיונית כל אחד לחוד ואת שניהם ביחד. התרשימים המצורפים מוכיחים במפורש כי הרייטינג והניצחון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ב- 18 ו- 20 באפריל 2000 היו אקסקלוסיביים, דרמטיים, ו-מוחלטים שלנו של אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1.
טקסט מסמך (1) : דו"ח הַמִדְרוּג ההוא בעֶרֶב וליל של יום שלישי – 18 באפריל 2000. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 19 שנים. ערב השידורים הישירים הראשון של ה- Final four האירופי ההוא בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל, "ראש בראש", הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ההוא נגד ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. תרשים הרייטינג הזה מציג את ניצחון הטלוויזיה העצום של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ההוא על ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ועל ערוץ 2 המסחרי. ערוץ 1 גבר על מתחריו כל אחד לחוד ועל שניהם ביחד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך (2) : דו"ח הַמִדְרוּג ההוא בערב וליל של יום חמישי – 20 באפריל 2000. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 19 שנים. ערב השידורים הישירים השני של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל, "ראש בראש" הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 נגד ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. תרשים הרייטינג מציג שוב את ניצחון הטלוויזיה ללא עוררין של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 על ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ועל ערוץ 2 המסחרי. ערוץ 1 גבר שוב בקלות על מתחריו כל אחד לחוד ועל שניהם ביחד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
רבים ממובילי תעשיית הטלוויזיה בארץ וגם הבינלאומית (לא כולם אולם רבים מהם) לא מבינים גם היום כי צופי הטלוויזיה באשר הם, מזדהים עם גיבורי העלילה השונים בעלילות השונות בזירות הספורט השונות (אולם לאו דווקא בתחרויות הספורט), אלא גם בכל מיני מאבקים אחרים בשדות החברה, הפוליטיקה, הכלכלה, האומנות, והספורט באמצעות המתווכים שלהם, הלא הם השדרנים והשדרניות. מנחה "הישרדות" למשל גיא זוארץ איננו חשוב פחות מגיבורי העלילה בסיפור. השדר והפרשן שלו חשובים מפני שהם אלה שמספרים את הסיפור לקוראים, לשומעים, ולצופים. הסבא והסבתא חשובים מפני שהם השדרנים שמקריאים מהספר לנכדיהם את סיפורי האנס כריסטיאן אנדרסן. הציבור מבקש לדעת (ולוּ בהיסח הדעת) מי הם האנשים שמשדרים לו ועבורו, בדיוק כשם שהוא רוצה לדעת בעת קריאת מאמרים בעיתונות הכתובה מי הם האנשים אשר חתומים עליהם. שערו בדמיונכם מאמר (בכל נושא) נטול קרדיט של כותבו. תארו לעצמכם את עצמכם חוזים בדייגו ארמאנדו מאראדונה ההוא מבקיע את שערה של נבחרת אנגליה בידו ב- 22 ביוני 1986 במשחק 1/4 הגמר במונדיאל מכסיקו 1986, אבל ב- Mute, ללא התיווך והשידור הווקאלי, הבהיר, והממצה של יורם ארבל.
זיהוי גיבורי העלילה בכלל שידורי הטלוויזיה למיניהם וסוגיהם השונים, באמצעות כתוביות (Super imposing) על המסך הוא הכרחי וצריך להיעשות באורח קבע, בשיטתיות, בתכנון, ובמחשבה. בעיקר בעידן התחרות העזה הנטושה זה מכבר על תשומת לבם של מיליוני ומיליארדי צופים בארץ ובעולם, בין מאות ערוצי טלוויזיה ובגלל ה- "זִיפְּזוּפּ" התזזיתי הבלתי פוסק והסקרני של הציבור העצום בארץ ובעולם, ביניהם ובתוכם. וגם בשל כניסה מסיבית לתחרויות שמנהלות רשתות הטלוויזיוניות הארציות והבינלאומיות בארץ ובעולם, בעידן הַ-סוּפֶּר אלקטרוני הכלל עולמי של מכשירי ה-iphones, האנדרואיד, המחשבים, וה- ipad. מי שרוצה לקשור את צופיו בעבותות לכורסא ושואף "לקנות" את לִבָּם ו-"להפנט" את עיניהם, חייב לזהות להם כל הזמן באמצעות כתוביות (וגם במֶלֶל) את גיבורי העלילה המופיעים ו-מתמודדים בהתמודדויות השונות, כאמור לאו דווקא בתחרויות הספורט השונות. תיאור וזיהוי וורבאלי איננו מספיק ולא תמיד יעיל בגלל רעשי הרקע הסביבתי והגירויים השונים הבוקעים בכל סלון בית, בעיקר אם הוא רווי בילדים ונכדים, כמו הסלון של רעייתי ושלי. אין שום תחליף לזיהוי גיבורי העלילה ומְסַפְּרֵיהֵן באמצעות כתוביות על מסך הטלוויזיה באשר הוא, שוב ושוב, ועוד פעם ועוד פעם, ושוב חדשים לבקרים כאמור בסיוע שיטתי של Super imposing חוזרים ונשנים. אם אתה מפיק ועורך רציני בעל אחריות בערוץ הטלוויזיה שלך, ורוצה להשאיר את הצופים אצלך, ושואף למנוע מהם לנדוד לערוצי הטלוויזיה המתחרים בך, עליך לזהות עבורם כל הזמן את גיבורי העלילה וגם את מספריה.
תזכורת מראשית שנות ה- 80 של המאה הקודמת : ובכן, פעם בראשית עשור ה- 80 של המאה הקודמת כשהטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה עדיין מונופול התהלכה ורווחה לה שמועה מטופשת בין חלק רב מהבימאים שלנו וגם בקרב עוזרות ההפקה כי "סוּפֶּרִים" (כתוביות זיהוי) מלכלכים את המסך. הרבה אנשים כולל אנשי מקצוע טובים האמינו לשמועה המטומטמת הזאת. מתראיין כלשהו שזוהה בכתובית פעם אחת בראשית כתבה משודרת בת עשר דקות, לא זוהה פעם שנייה בחלוף חמש דקות בנימוק בלתי הגיוני של הבימאי המוביל באולפן ועוזרת ההפקה שלה : "…כי היה לו כבר "Super" בהתחלה…". בעת ההיא ערכה והפיקה אשת הטלוויזיה הישראלית הציבורית נַאָווָה כּהֵן תבל"א עם המגיש שלה רָם עֶבְרוֹן ז"ל את תוכנית האקטואליה רבת המוניטין, "זה הזמן". ערב אחד הגעתי הביתה באיחור ו- התוכנית "זה הזמן" כבר הייתה On air (ב- אוויר) בשלהי הזמן שהוקצב לה כשרָם עֶבְרוֹן מראיין לקראת סיום אישיות כלשהי מרתקת. רָם עֶבְרוֹן ידע לראיין והאיש שישב מולו היה אדם כובש ומעניין, אך אנוכי לא היכרתיו, ורָם עֶבְרוֹן לא קרא בשמו, ונַאָוָוה כֵּהן לא זיהתה אותו עבור הצופים שלה באמצעות כתובית. השיחה בין השניים הייתה ברמה גבוהה והגיונית מבלי שאני יודע במי מדובר עד סופה של התוכנית. אפילו ברולר – קרדיטס באותיות ה- לֶטְרָאסֶט הלבנות על גליל הבריסטול השחור לא צוין שמו של המרואיין. מכיוון שמִשְרָדָה של נַאָוָוה כהן שכן בעת ההיא בסמוך למשרדי חטיבת הספורט בקומה החמישית של בניין הטלוויזיה (היה ממוקם בשכונת רוממה בירושלים) הערתי לה על אי ידיעתי מי היה האיש שעִמוֹ ניהל אמש רָם עֶבְרוֹן ריאיון כה קולח ומעניין. תשובתה אִפיינה את כוחו של המונופול ואת חוסר מקצועיותה : "…יואש אלרואי מגיע לך…", והוסיפה, "…למה איחרת ולא ראית את התוכנית שלנו מההתחלה שלה…? תדע לך שבתחילתה הודיע רם עברון לציבור הצופים את שם שלושת המרואיינים שלו בתוכנית…היית צריך לצפות בה מההתחלה ולא מאמצעיתה…". למרות שנאווה כהן הייתה מפיקה נבונה הבנתי עם מי יש לי עסק. נאווה כהן כמו אנשי טלוויזיה רבים אחרים הייתה שבויה בקונספציה המטומטמת ההיא כי ה- "סוּפֶּרִים" שנועדו לזהות לציבור הצופים את הנוכחים על המסך, בעצם מלכלכים אותו ואפשר להסתדר בלעדיהם.
ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ראוי להערכה על סיקור שני משחק הגומלין בשלב 1/2 הגמר של ה-Champions League (ליגת האלופות האירופית בכדורגל) באחד מהם ליוורפול הביסה את ברצלונה 0:4 באצטדיון "אנפילד" בליוורפול (יום שלישי – 7 במאי 2019) ובשני, אייאקס הפסידה לטוטנהאם 3:2 באצטדיונה הביתי "יוהאן קרויף" באמשטרדאם (יום רביעי – 8 במאי 2019). שתי ההתמודדויות הנ"ל הפכו ל-שתי ביצי זהב אותן הטילה תרנגולת מוזהבת בשם UEFA (התאחדות הכדורגל האירופית). לראשונה מזה זמן רב מדובר בשני שיאי פסגות כדורגל ברמתו הבינלאומית הגבוהה ביותר כפי שאנו פוגשים ומכירים בטלוויזיה לעיתים רחוקות בלבד. מדובר לא רק בהתפתחות שתי עלילות כדורגל מרתקות, דרמטיות, רוויות מתח, וסנסציוניות, אלא גם בכיסוי וסיקור של ניידות שידור ענקיות ואיכותיות של EUFA שכוללות ב-בטנן 38 מצלמות, 12 מתוכן הן מצלמות SSM. וכֵן, תודה גדולה למאמץ הטלוויזיוני של מערכות השידור וההפקה של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים שהביאו את סיפורי העלילה לביתי הפרטי ברחוב אבן גבירול בצפון הישן של תל אביב. זה מחַד. מאידך אלו הם בדיוק חובתם, תפקידם העיתונאי, ופועלם לעשות כך למען הצופים שלהם וגם עבורי. אורות רבים וגם כמה צללים. ההתמודדויות המדוברות הנ"ל אינן מתחילות לעולם עם שריקות הפתיחה ואף פעם גם לא מסתיימות עם שריקות הסיום. השיחות המקדימות והמסיימות של שדרני הטלוויזיה עם גיבורי העלילה פלוס ניתוח התוצאות הסופיות של התחרויות הן חלק אינטגראלי, הכרחי ו-חיוני, סקרני ו-עיתונאי ב-סָגָה, ב-כלל העלילה.
טקסט תמונה (1) : 8 במאי 2019. אולפן ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים מריץ מהרצליה את שתי תחרויות הגומלין של 1/2 הגמר בליגת האלופות האירופית בכדורגל, אייאקס – טוטנהאם 3:2 (שידור ישיר) וליוורפול – ברצלונה 0:4 (שידור מוקלט). (צילום / סריקה ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).
טקסט תמונה (2) : 8 במאי 2019. אולפן ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים מריץ מהרצליה את שתי תחרויות הגומלין של 1/2 הגמר בליגת האלופות האירופית בכדורגל, אייאקס – טוטנהאם 3:2 (שידור ישיר) וליוורפול – ברצלונה 0:4 (שידור מוקלט). זהו מודי בר און המנווט הראשי באולפן. נוכחותו הסטנדפיסטית באולפן המוביל בהרצליה איננה יכולה לבוא בשום אופן על חשבון עבודת עיתונאות שטח + ראיונות + תגובות + שיחות עם גיבורי העלילה השחקנים והמאמנים. (צילום / סריקה ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).
טקסט תמונה (3) : 8 במאי 2019. אולפן ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים מריץ מהרצליה את שתי תחרויות הגומלין של 1/2 הגמר בליגת האלופות האירופית בכדורגל, אייאקס – טוטנהאם 3:2 (שידור ישיר) וליוורפול – ברצלונה 0:4 (שידור מוקלט). (צילום / סריקה ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).
טקסט תמונה (4) : 8 במאי 2019. מי האיש…? תגבורת עזר של איש לא מזוהה ברחובות אמשטרדאם בשעה שהוא מסייע לערוץ הספורט מס' 55 בכבלים להרים את הכיסוי והסיקור הישיר של תחרות הגומלין ב- 1/2 הגמר בליגת האלופות האירופית בכדורגל, אייאקס – טוטנהאם 3:2 (שידור ישיר). (צילום / סריקה ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).
טקסט תמונה (5) : 8 במאי 2019. תגבורת עזר טלוויזיונית של רשת SKY באצטדיון "יוהאן קרויף" באמשטרדאם בשעה שהיא מסייעת לערוץ הספורט מס' 55 בכבלים לקיים ולערוך ראיונות עם גיבורי העלילה (השחקן בתמונה הוא כריסטיאן אריקסן מקבוצת טוטנהאם) בתום הכיסוי והסיקור הישיר של תחרות הגומלין ב- 1/2 הגמר בליגת האלופות האירופית בכדורגל, וניצחונה הסנסציוני של טוטנהאם על אייאקס 3:2. (צילום / סריקה ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).
טקסט תמונה (6) : 8 במאי 2019. רגע זחוח באולפן ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים בהרצליה ש-מריץ מהרצליה את שתי תחרויות הגומלין של 1/2 הגמר בליגת האלופות האירופית בכדורגל, אייאקס – טוטנהאם 3:2 (שידור ישיר) וליוורפול – ברצלונה 0:4 (שידור מוקלט). המנחה המוביל מודי בר און מתמוגג מנחת בחברת אורחיו חיילי צה"ל ובראשם סא"ל לא מזוהה. תמוה ומשונה שאותו הקצין הבכיר איננו שח למודי בר און משהו בסגנון, "…מה אתה מחרטט לנו…? למה אתה זקוק לנו ול-שכמותנו באולפן שלך…? מי אנחנו בכלל…? איננו שייכים לביזנס שלך…לך תביא במקומנו ראיונות עם המנצחים וגם עם המפסידים, עם השחקנים המנוצחים וגם עם המאמנים המובסים, עם גיבורי העלילה ובראשם ליונל מסי שגורש רק לפני רגע בבושת פנים מאצטדיון "אנפילד". נוכחותו הסטנדפיסטית של מודי בר און באולפן המוביל בהרצליה איננה יכולה לבוא בשום אופן על חשבון עבודת עיתונאות שטח + ראיונות + תגובות + שיחות עם גיבורי העלילה השחקנים והמאמנים. (צילום / סריקה ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).
טקסט תמונה (7) : 8 במאי 2019. שוב, מי הוא האיש…? תגבורת עזר של איש לא מזוהה ברחובות אמשטרדאם בשעה שהוא מסייע לערוץ הספורט מס' 55 בכבלים להרים את הכיסוי והסיקור הישיר של תחרות הגומלין ב- 1/2 הגמר בליגת האלופות האירופית בכדורגל, אייאקס – טוטנהאם 3:2 (שידור ישיר). (צילום / סריקה ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).
טקסט תמונה (8) : 8 במאי 2019. צל"ש במקום רוטינה. רגע מכונן של פעם בשנה בחייו של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים וציבור הצופים שלו. השדר נדב יעקובי (מימין) והפרשן שגיא כהן נשלחים לאמשטרדאם לכסות בשידור ישיר את משחק הגומלין בשלב 1/2 הגמר של ליגת האלופות האירופית בכדורגל, אייאקס – טוטנהאם 3:2. משמאל, מודי בר און מנווט השידורים הישירים באולפן בהרצליה. שניהם משדרים אומנם ישיר את ההתמודדות מעמדת שידור הממוקמת עבורם באצטדיון "יוהאן קרויף" באמשטרדאם, אולם אין להם כל יכולת ו/או הרשאה לערוך על כר הדשא ראיונות עם גיבורי העלילה בתום ההתמודדות. את זאת עושה עבורם רשת SKY. אף על פי כן מדובר בהישג עיתונאי של נדב יעקובי ושגיא כהן ושל המערכת הענפה של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים הממונה על שניהם. (צילום / סריקה ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).
טקסט תמונה (9) : 8 במאי 2019. צל"ש במקום רוטינה. רגע מכונן של פעם בשנה בחייו של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים וציבור הצופים שלו. השדר נדב יעקובי (מימין) והפרשן שגיא כהן נשלחים לאמשטרדאם למוקד האירוע לכסות בשידור ישיר את משחק הגומלין בשלב 1/2 הגמר של ליגת האלופות האירופית בכדורגל, אייאקס – טוטנהאם 3:2. שניהם משדרים אומנם ישיר את ההתמודדות מעמדת שידור הממוקמת עבורם באצטדיון "יוהאן קרויף" באמשטרדאם, אולם אין להם כל יכולת ו/או הרשאה לערוך על כר הדשא ראיונות עם גיבורי העלילה בתום ההתמודדות. את זאת עושה עבורם רשת SKY. אף על פי כן מדובר בהישג עיתונאי של נדב יעקובי ושגיא כהן ושל המערכת הענפה של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים הממונה על שניהם. (צילום / סריקה ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).
סוף הפוסט מס' 808. כל הזכויות שמורות. יום ראשון – 12 במאי 2019.
תגובות
פוסט מס' 808: דיון במסמך קטיגורי וסניגורי לסירוגין (4). מסמך תקשורתי ו- אנטי תקשורתי לחליפין (4). תעשיית הטלוויזיה היא Media של צילומי Close ups. אולם אֵלּוּ אֵינָם שָוִוים כקליפת השום אם מובילי תעשיית תקשורת ההמונים הזאת העורכים, המפיקים, והשדרנים אינם דואגים לזהות את האישים המופיעים בהם באופן שיטתי, קבוע, ומודגש עבור ציבור הצופים שלהם. למילים יש וויזואליה משלהן בתקשורת המונים רק בתנאי שעושים בהן שימוש מוּשְכָּל, מְכֻוָון, נָכוֹן, וחָכָם. אִי קִיוּם מִצְווֹת הזיהוי התקשורתיות הטלוויזיוניות הופכות את התמונות והמַרְאוֹת נעדרי Identification בעיני המתבונן לסתמיים וחסרי חשיבות, למסמכים אנטי תקשורתיים שאין בהם עניין. סיבה טובה לצוֹפֶה לנטוש את כורסת הטלוויזיה שלו. זיהוי המופיעים ב- Close ups (וגם בצילומי Long shots) בתמונות הטלוויזיה, מקום הופעתם, וסיבת וזמן הופעתם על המסך איננו עניין אישי של מוביל שידור טלוויזיה כזה ו/או אחר (בימאי, עורך, מפיק), אלא כורח המציאות ומצוות הטלוויזיה אולי הכי חשובה והראשונה במעלה. פוסט מס' 808. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום ראשון -12 במאי 2019. — אין תגובות
HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>