פוסט מס' 852. בדמי חיינו. קְרִיסָת הַרְפוּאָה הַצִיבּוּרִית. אלפי חולים מתים בכל שנה בבתי החולים בארץ מזיהומים (דיווחו של רינו צרור ברדיו גלי צה"ל ביום שלישי-14 בינואר 2020). וגם: "משחקי הַכֵּס" הנכלוליים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובהשתתפות חֶבֶר שָרָיו, מרעיו, ונאמניו דודי אמסלם, מירי רגב, דוד ביטן, מיקי זוהר, יריב לווין, ואחרים המתנהלים בתככנות בעת המסע לקראת הבחירות "השלישיות" ההולכות וקרבות שיתקיימו ב-2 במארס 2020. וגם: הנורווגי מאגנוס קארלסן (Magnus Carlsen) בן 30 אלוף העולם הנוכחי בשח-מט מאז 2013. אישיות מרתקת ומחוננת בענף ספורט מרתק. וגם: השחמטאי וסוֹפֵר השח-מט הפורה והמבריק הגרמני-אמריקני אדוארד לאסקר (1981-1885) שהעניק לי בילדותי בספרו "Chess Secrets" (יצא לאור בארה"ב ב-1951) חוויה שחמטאית עילאית ודרמטית מיוחדת במינה וחסרת תקדים. חוויה שחמטאית מדהימה שנושאת עמה חשיבה קומבינטיבית מרחיקת רְאוּת ו-לֶכֶת, ו-מדויקת מאוד מתמטית, ולכן בלתי נשכחת לעולם (!). אשנה ואומר שוב: מדובר בחוויית שח-מט מדהימה ומפתיעה כמותה לא ראיתי מעולם בכל ימי חלדי. אנוכי מוסיף להתרשמות שלי עוד שני סימני קריאה (!!!). אדוארד לאסקר מֵת בניו יורק – ארה"ב שְבַע יָמִים בגיל 96. פוסט מס' 852 הועלה לאוויר ביום חמישי – 16 בינואר 2020. כל הזכויות שמורות.
פוסט מס' 852.
פוסט מס' 852. בדמי חיינו. קריסת הרפואה הציבורית. אלפי חולים מתים בכל שנה בבתי החולים בארץ מזיהומים (דיווחו של רינו צרור ברדיו גלי צה"ל ביום שלישי-14 בינואר 2020). וגם: "משחקי הַכֵּס" הנכלוליים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובהשתתפות חֶבֶר שָרָיו, מרעיו, ונאמניו דודי אמסלם, מירי רגב, דוד ביטן, מיקי זוהר, יריב לווין, ואחרים המתנהלים בתככנות בעת המסע לקראת הבחירות "השלישיות" ההולכות וקרבות שיתקיימו ב-2 במארס 2020. וגם: הנורווגי מאגנוס קארלסן (Magnus Carlsen) בן 30 אלוף העולם הנוכחי בשח-מט מאז 2013. אישיות מרתקת ומחוננת בענף ספורט מרתק. וגם: השחמטאי וסוֹפֵר השח-מט הפורה והמבריק הגרמני-אמריקני אדוארד לאסקר (1981-1885) שהעניק לי בילדותי בספרו "Chess Secrets" (יצא לאור בארה"ב ב-1951) חוויה שחמטאית עילאית ודרמטית מיוחדת במינה וחסרת תקדים. חוויה שחמטאית מדהימה שנושאת עמה חשיבה קומבינטיבית מרחיקת רְאוּת ו-לֶכֶת, ו-מדויקת מאוד מתמטית, ולכן בלתי נשכחת לעולם (!). אשנה ואומר שוב: מדובר בחוויית שח-מט מדהימה ומפתיעה כמותה לא ראיתי מעולם. אנוכי מוסיף להתרשמותי עוד שני סימני קריאה (!!!). אינני מפריז. אדוארד לאסקר (Edward Lasker) מֵת בניו יורק-ארה"ב שְבַע יָמִים בגיל 96. פוסט מס' 852 הועלה לאוויר ביום חמישי – 16 בינואר 2020. כל הזכויות שמורות.
הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.
הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח כספי ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי ו/או צבירת מוניטין.
הערה 3 : הבלוג מוענק בחינם לקוראים.
———————————————————————————————————
פוסט מס' 852. הועלה לאוויר ביום חמישי – 16 בינואר 2020. כל הזכויות שמורות.
———————————————————————————————————
הערה 1 : הבלוג כפוף לזכויות יוצרים.
הערה 2 : הבלוג yoashtvblog.co.il איננו נחקר ונכתב לצורכי השגת רווח, ו/או קבלת פרסום, ו/או צבירת ממון.
הערה 3 : הבלוג מוענק בחינם לציבור הקוראים ולמתעניינים בו.
פוסט מס' 852. בדמי חיינו. קריסת הרפואה הציבורית. אלפי חולים מתים בכל שנה בבתי החולים בארץ מזיהומים (דיווחו של רינו צרור ברדיו גלי צה"ל ביום שלישי-14 בינואר 2020). וגם: "משחקי הַכֵּס" הנכלוליים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובהשתתפות חֶבֶר שָרָיו, מרעיו, ונאמניו דודי אמסלם, מירי רגב, דוד ביטן, מיקי זוהר, יריב לווין, ואחרים, המתנהלים בתככנות בעת המסע לקראת הבחירות "השלישיות" ההולכות וקרבות שיתקיימו ב-2 במארס 2020. וגם: הנורווגי מאגנוס קארלסן (Magnus Carlsen) בן 30 אלוף העולם בשח-מט מאז 2013. אישיות מרתקת ומחוננת בענף ספורט מרתק. וגם: השחמטאי וסוֹפֵר השח-מט הפורה והמבריק הגרמני – אמריקני אדוארד לאסקר (Edward Lasker נולד בגרמניה ב-1885 ומת שבע ימים בניו יורק ארה"ב ב- 1981) שהעניק לי בילדותי בספרו "Chess Secrets" (יצא לאור בארה"ב ב-1951) חוויה שחמטאית עילאית ודרמטית מיוחדת במינה וחסרת תקדים. חוויה שחמטאית מדהימה שנושאת עמה חשיבה קומבינטיבית מרחיקת ראות ו-לכת, מדויקת מאוד מתמטית, ולכן בלתי נשכחת לעולמים (!). מדובר במשחק שח-מט מדהים ומפתיע שמעולם לא ראיתי כמותו, בו ניצח אדוארד לאסקר ב- 1912 במועדון השח-מט של לונדון את אלוף אנגליה בימים ההם סיר ג'ורג תומאס (Sir Geoerge Thomas). אשנה ואומר שוב : מדובר במשחק שח-מט מדהים ובלתי נשכח לעולמים (!). אנוכי מוסיף להתרשמות שלי עוד שני סימני קריאה (!!!). אינני מפריז. אדוארד לאסקר מֵת בארה"ב בגיל 96. פוסט מס' 852 הועלה לאוויר ביום חמישי – 16 בינואר 2020. כל הזכויות שמורות.
ציטוט : "הלֵיצָן נהיה למֶלֶךְ והנָבִיא נהיה לֵיצָן" (מתוך השיר שכתב "יהיה טוב" יונתן גפן, אחד האזרחים המצפוניים ביותר והחכמים ביותר החיים כיום במדינת ישראל. הלחין ושר את "יהיה טוב" דייוויד ברוזה).
ציטוט : "בַּיָמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְרָאֵל אִיש הַיָשָר בְּעֵינָיו יַעֲשֶה" (ספר "שופטים" בתנ"ך, פרק כ"א, פסוק כ"ה).
טקסט תמונה : ב- 2003 / 2002 נטשתי בטריקת דלת ובקול רם את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור שהיו פעם מכורותיי במשך 32 שנים. החלטתי לנטוש בטריקת דלת למרות שהוצע לי אז חוזה עבודה אישי במשכורת טובה עד אולימפיאדת בייג'ינג 2008. נטשתי לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ועל פי המלצתו החמה של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן, מינתה את את יוסף בר-אל הכושל, העלוב, והמופרך למנכ"ל רשות השידור (מינוי זמני במארס / אפריל 2002, ומינוי קבע ב- 2 ביוני 2002 לתקופה של חמש שנים עד 2 ביוני 2007). ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה אריאל שרון לאחר שגילו והבינו עד כמה אותו יוסף בר-אל הוא איש נטול כישרון ומופרך והחליטו להדיח ולסלק אותו לעַד מהַכֵּס הַרָם בשל שחיתות ושוחד מסך (ו-בתמיכה מובהקת של היועץ המשפטי לממשלה דאז מֶנִי מָזוּז) לנבכי ההיסטוריה ההיא של השידור הציבורי. דברי הימים וקורות העיתים של רשות השידור בשנים ההן שבין 2002 ל- 2005 בעידן יוסף בר-אל היו רוויית צללים כבדים וכתמים שחורים משחור. בהצבעת ההדחה הממשלתית ההיסטורית ההיא שהתקיימה ב- 2 במאי 2005 הרימו 13 שרים ובראשם ראש הממשלה אריאל שרון וסגנו אהוד אולמרט את ידם בעד הדחתו וסילוקו של מנכ"ל רשות השידור המכהן יוסף בר-אל לאלתר ממשרתו הרמה, שני שרים מאיר שיטרית ודליה איציק הרימו את ידם נגד ההדחה והסילוק והיו בעד השארתו של יוסף בר-אל על כנו. שלושה שרים בנימין נתניהו, דני נווה, ו- פואד בן אליעזר ז"ל ישבו באותה ישיבת הממשלה ההיא עם ידיים שמוטות ו-נמנעו. ובכן, בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור ז"ל ההיא הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן בגין עבירות חמורות של שחיתות ומתן שוחד מסך, ושמו יוסף בר-אל. הוא הודח וסולק בבושת פנים כ- שנתיים לפני תום כהונתו, שהייתה אמורה להסתיים ב- 2 ביוני 2007. היה מדובר במְעֶט מידי ומְאוּחּר מידי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
פרפראות.
1. איש תאגיד "כאן" 11 אסף ליברמן ראוי לשבחים רבים על סרטו התיעודי, "זמן אמת / יָם של סודות" ששודר על מסך ערוץ 11 ביום רביעי – 15 בינואר 2020.
2. מעניין אותי להאזין מידי יום חמישי בשבוע בין 09.00 ל- 11.00 לתוכנית הבוקר ברדיו גלי צה"ל שמגישים ומנחים קרן מרציאנו (עיתונאית ושדרנית בחברת החדשות של ערוץ 12) ואודי סגל (עיתונאי ושדרן בחברת החדשות של ערוץ 13). מדובר בשני עיתונאים רציניים, קולחים, בקיאים בחומר, ו-אמינים ומהימנים.
3. הכי אני אוהב במועדון הכדורסל הנוכחי של מכבי ת"א את המאמן הראשי של הקבוצה, היווני יאניס ספרופולוס. אדם ידען, אנושי, סמכותי, מוסרי, ואמין ומהימן. לא צריך יותר מזה.
4. יומון "הָאָרֶץ" של המו"ל עָמוֹס שוֹקֶן והעורך שלו אלוף בן הוא עיתון עשיר, מעולה, ו-רציני, ובעל המון מקורות מידע, למַעֵט כמה כתבים שאנוכי מקפיד לא לקרוא אותם, ו- למַעֵט שירותי ההפצה הדלים והפגומים שֶלוֹ שנעשים באמצעות חברת "בר הפצה". אנוכי צועד שלוב זרוע עם "הָאָרֶץ" מאז קיץ 1971 השנה בה מינו אותי דן שילון ואלכס גלעדי לעיתונאי בחטיבת הספורט שלהם בטלוויזיה הישראלית הציבורית. אני בין השאר אוהב את מדור השח-מט ב- "הָאָרֶץ" שמתפרסם פעם אחת בשבוע, מידי יום שישי, במוסף של העיתון בעריכת מר ישראל שרנצל (שחמטאי בעצמו). טוב היה עושה עיתון "הָאָרֶץ" שבעליו הגו בשעתו את הסלוגן "העיתון לאנשים חושבים", אילו היו הופכים את מדורו השבועי המצוין של ישראל שרנצל למדור יומי, כפי שעשה בשעתו העיתון הבריטי "Daily Telegraph".
פוסט מס' 852. בדמי חיינו. קריסת הרפואה הציבורית. אלפי חולים מתים בכל שנה בבתי החולים בארץ מזיהומים (דיווחו של רינו צרור ברדיו גלי צה"ל ביום שלישי-14 בינואר 2020). וגם: "משחקי הַכֵּס" הנכלוליים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובהשתתפות חֶבֶר שָרָיו, מרעיו, ונאמניו דודי אמסלם, מירי רגב, דוד ביטן, מיקי זוהר, יריב לווין, ואחרים המתנהלים בתככנות בעת המסע לקראת הבחירות "השלישיות" ההולכות וקרבות שיתקיימו ב-2 במארס 2020. וגם: הנורווגי מאגנוס קארלסן (Magnus Carlsen) בן 30 אלוף העולם בשח-מט מאז 2013. אישיות מרתקת ומחוננת בענף ספורט מרתק. וגם: השחמטאי וסוֹפֵר השח-מט הפורה והמבריק הגרמני-אמריקני אדוארד לאסקר (1981-1885) שהעניק לי בילדותי בספרו "Chess Secrets" (יצא לאור בארה"ב ב-1951) חוויה שחמטאית עילאית מדהימה בלתי נשכחת לעולם (!). אדוארד לאסקר מֵת בארה"ב בגיל 96. פוסט מס' 852 הועלה לאוויר ביום חמישי – 16 בינואר 2020. כל הזכויות שמורות.
פוסט מס' 852.
הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.
הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.
———————————————————————————————–
פוסט חדש מס' 852 : הועלה לאוויר ביום חמישי – 16 בינואר 2020.
———————————————————————————————–
פוסט מס' 852. תזכורת מרה. מערך הרפואה הציבורית הַכּוֹשֵל בישראל, הַלֵאֶה, המסורבל, האיטי, וה-ביורוקרטי לעייפה לאורך שנים רבות, וגם ב-2019 ובראשית 2020, עדיין חסר עד למאוד כוח אדם מקצועי של רופאים ורופאות פלוס רופאים ורופאות ברמת מתמחים ומתמחות + פלוס אחים ואחיות בסדר גודל של אלפים רבים (!). מערך הרפואה הציבורית הַכּוֹשֵל בישראל נעדר גם ב-2020 כתריסר בתי חולים לאורכה ורוחבה של כל הארץ, וזקוק נואשות בדחיפות לעוד 12000 (שתיים עשרה אלף) מיטות אשפוז. פרופסור מרים וויינברגר מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות בביה"ח "אסף הרופא" פרסמה לפני זמן לא רב ברדיו גלי צה"ל מֵידָע רפואי דרמטי, חָמוּר, קָשֶה, ומַר משהכריזה הכרזה סטטיסטית נוראית הקשורה למוות של המוני חולים ב-בתי חולים בארץ מידי שנה בשנה שנובעים מ-תִּקְצוּב עָנִי וכוֹח אָדָם מקצועי דַל הַמְאַיֵּיש את שורות הרפואה הציבורית במדינת ישראל. כה אמרה פרופסור מרים וויינברגר לרזי ברקאי, כלהלן: "…כ- 4000 עד 6000 חולים בישראל מתים כל שנה מזיהומים שנרכשו בבתי החולים תוך כדי מהלך האִשְפּוּז שלהם…כיצד קובעי המדיניות יכולים להרשות לעצמם ש- 4000 עד 6000 בני אדם ימותו מידי שנה בבתי החולים שלנו ממשהו שאפשר למנוע…ניתן למנוע זאת ע"י תִּקְצוּב נכון… ". מערך הרפואה הציבורית הַלֵאֶה, הַאִיטִי והַכָּבֵד הזה המתנהל בארץ ועני בכוח אדם, טכנולוגיה ולוגיסטיקה רפואיות- קוֹרֵס. ההתמוטטות הבלתי כפויה הזאת שנמשכת כבר זמן רב מאוד מוכיחה ב-% 100 כי מדובר במדינת פארטאץ' שנשענת גם כאן כמו בתחומים ציבוריים כושלים אחרים על מנהיגות פּוֹלִיטִית רפואית מחורבנת. מדינת ישראל ה-רְווּיָה בפוליטיזציה בכל רבדי ותחומי חייה, הריצה 28 רשימות לקראת הבחירות לכנסת ה-21 ב-9 באפריל 2019, אולם איננה יודעת לכוֹנֵן את עתידה ולא דואגת לאזרחיה הוותיקים. בעיקר איננה דואגת לבריאותו של הדוֹר המבוגר, הוותיק, והמזדקן. העיתונאי ושדרן רדיו גלי צה"ל רזי ברקאי והעורכת המצוינת והרהוטה שלו נוּרִית קָנֶטִי העלו לפני כשנה לדיון את נושא הרפואה הציבורית הכושלת במדינת ישראל בתוכניתם "מה בוער" ששודרה ביום ראשון-10 בפברואר 2019. פוסט מס' 852. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום חמישי – 16 בינואר 2020.
טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. ניסוחים בינלאומיים : שום אדם איננו דגול דיו כדי שמישהו מאיתנו ימסור את גורלו בידיו. גם אם מדובר במנכ"ל רשות השידור המופרך בשֵם יוסף בר-אל האיש שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון העניקה לו את התואר מ"מ מנכ"ל רשות השידור במארס 2002 והציבה אותו כ- מנכ"ל קבוע בפסגת השידור הציבורי ב- 2 ביוני 2002 לתקופה של חמש שנים עד 2 ביוני 2007. אולם אותה הממשלה ואותו ראש ממשלה אריאל שרון התעשתו גם אם באיחור רב וסילקו והדיחו את אותו יוסף בר-אל הכושל והמופרך לעַד מהַכֵּס ומתפקידו הַרָם ב- 2 במאי 2005 לעבר הירכתיים האפלוליים של ההיסטוריה הטלוויזיונית של מדינת ישראל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
פרפראות. בדמי חיינו. קריסת הרפואה הציבורית במדינת ישראל. אלפי חולים בין 4000 ל- 6000 מתים בכל שנה בבתי החולים בארץ מזיהומים (דיווחו של רינו צרור ברדיו גלי צה"ל ביום שלישי – 14 בינואר 2020).
השלטון במדינת ישראל והרפואה הציבורית המסורבלת, האיטית, והביורוקרטית במדינת ישראל. מדע הרפואה בישראל ניצב בפסגה העולמית הבינלאומית אבל לא הלוגיסטיקה והשירותים שלו. טוב ש-רינו צרור נזכר לשדר שוב, להתריע, להזהיר, ולומר עוד פעם ו-עכשיו (יום שלישי-14 בינואר 2020) ברדיו גלי צה"ל את מה ש-רזי ברקאי ונורית קנטי אמרו כבר ברדיו גלי צה"ל לפני כ-11 חודשים ב-10 בפברואר 2019: אלפי חולים מגיעים מדי שנה בשנה לבתי החולים ברחבי ארץ לטיפולים שונים וניתוחים פולשניים כדי להבריא ולהחלים ממחלתם, אולם הם מֵתִים שָם באותם בתי החולים במדינת ישראל מ-זיהומים.
הערה : שני אנשי "הָאָרֶץ", המו"ל עמוס שוקן והעורך שלו אלוף בן, סיפרו לקוראיהם ביום רביעי ההוא של 13 בפברואר 2019 בכותרת בעמוד הראשון של עיתונם, כי ביה"ח הדסה בירושלים הניצב בפני קריסה רפואית/מקצועית וכלכלית, מושבת בגלל וויכוח על העסקת שבעה מתמחים רפואיים. בגוף הידיעה נאמר כלהלן : "…רופאי בית החולים הדסה בירושלים פתחו אתמול בשביתה לאחר שמנהל בית החולים פרופסור זאב רוטשטיין החליט שלא לקלוט שבעה רופאים מתמחים חדשים, אף שכבר נחתם עמם חוזה העסקה. ההחלטה היא חלק מהמאמץ לעמוד ביעדי תוכנית ההבראה של בית החולים. לדברי רופאי הדסה ירושלים מדובר בצעד הרסני שיפגע באופן ישיר בשירות הרפואי למטופלים, ויניא רופאים טובים מלהתמחות בבית החולים. בעקבות השביתה פועלים שני בתי החולים של הדסה בירושלים, ,הר הצופים" ו- "עין כרם" במתכונת שבת. הצוותים הרפואיים מטפלים במקרים דחופים במחלקת הטיפול הנמרץ, חדרי המיון, חדרי הלידה והפגיות. לא ניתנים טיפולים שוטפים במחלקות אשפוז יום…". שביתת הרופאים והרופאות בהדסה ירושלים הייתה אות וסוג של מחאה חריפה נגד ניהולו הכושל של זאב רוטשטיין. כידוע שר הבריאות בממשלת בנימין נתניהו הוא יעקב ליצמן הנחשל איש מפלגת אגודת ישראל שמסייע לבנימין נתניהו להיוותר במקומו כראש הממשלה. התקן המעוות הזה חסר כל היגיון אותו מובילים בנימין נתניהו ויעקב ליצמן לא יכול להישמר לאורך ימים. חוץ מזה, זאב רוטשטיין מצטייר כעסקן ולא כ-רופא שאמור להנהיג ולהוביל את הרפואה הציבורית בארץ. יעקב ליצמן נושא עליו את גלימת הקדושה ומופיע בציבור על תקן נְצִיגוֹ של אלוהים.
הערה 1 : יכולתו, כישרונו, מהימנותו ואמינותו של פרופסור זאב רוטשטיין לנהל את בתי החולים הקורסים של "הדסה" בירושלים, שנויים בוויכוח מַר ומחלוקת ציבורית קשה כבר זמן ניכר. האם זאב רוטשטיין מסוגל ומוכשר להתמודד עם תפקידו הרפואי הציבורי רב האחריות…?
הערה 2 : מערך הרפואה הציבורית הכושל בישראל איננו מוקד בעל עִנְיָין ולא מושך יותר מידי את תשומת ליבן של ממשלות ישראל לדורותיהן. גם לא חלקים גדולים באוכלוסייה. אנשים בריאים בדרך כלל אינם מתעניינים בבתי חולים, לא ברופאים, וגם לא בתרופות (כשיגיע זמנם הם יתעניינו ועוד איך יתעניינו). אנשים בעלי שיער שופע אינם מתעניינים בדרך כלל בנשירת שֵיעָר של אחרים וגם לא בתכשירים למניעת התקרחות. אנשים שאין להם מכוניות אינם מתעניינים בדרך כלל בפקקי התנועה שסותמים את הכבישים במדינה (ויסתמו אותה עוד יותר במהלך החודשים הקרובים והשנים הבאות). אנשים שאין להם אוזן מוסיקלית אינם מתעניינים בדרך כלל ב-וולפגאנג אמדאוס מוצרט ולא בלודוויג וואן בטהובן. גם לא באלביס פרסלי. מגישי ומגישות טלוויזיה מבוגרים מתעניינים כל הזמן באיפור פניהם ובתסרוקותיהם. הצעירים והצעירות הרבה פחות. באשר למערך הרפואה הציבורית הכושלת במדינת ישראל: מדובר בדור צעיר של רופאים ורופאות מקצועיים טובים, בעלי כישרון ו-ידע. אולם מאידך מדובר גם בשירות רפואי ציבורי כללי דַל בכוח אדם, עני במבני בתי חולים ומרפאות, רָש בתקציבים וממון, מסורבל, וביורוקרטי להחריד. ראש ממשלת ישראל ושריו אינם מדביקים את קצב הריבוי הטבעי ואת גידול האוכלוסייה בארץ. צריך לזכור כל הזמן את עדותה המצמררת של פרופסור מרים וויינברגר שהתריעה ומתריעה שוב ושוב, כלהלן: "…כ- 4000 עד 6000 חולים בישראל מתים כל שנה מזיהומים שנרכשו בבתי החולים תוך כדי מהלך האִשְפּוּז שלהם…" והיא מוסיפה ואומרת, "כיצד קובעי מדיניות הבריאות בארץ יכולים להרשות לעצמם ש- 4000 עד 6000 חולים שלנו ימותו מידי שנה בבתי החולים שלנו ממשהו שאפשר למנוע…הרי ניתן למנוע זאת ע"י תקצוב נכון…". הציבור הבריא צריך וחייב לזכור את עדויותיהם וחוויותיהם הקשות מנשוא של חולים רבים שזה עתה נותחו ונזרקו לשכב על מיטות המוצבות בפרוזדורים ובמעברים בבתי החולים נטולי כל פרטיות מול עיניהם של המבקרים השבים ובאים. הציבור הבריא צריך וחייב לזכור את כמות החולים הענקית נשים וגברים שנדרשת להשתמש במספר מצומצם מאוד של תאי שירותים ואסלות (יחסית לגודל האוכלוסייה) בבתי החולים, לצורכי הפרשת פסולת גופם. הציבור הבריא צריך וחייב לזכור את החולים והחולות שנדרשים לעמוד בתור ו- להתאפק אפילו שעה מפני שכל תאי השירותים תפוסים. הציבור הבריא צריך וחייב לזכור את עדויות של החולים והחולות שמספרים כי הצוותים הרפואיים מחלקים להם חיתולים כדי שיחתלו את עצמם במיטותיהם וישתינו את שִתְּנָם ויחרבנו את צוֹאָתָם לאותם החיתולים האלה במיטות שלהם. אוי לכבודם האישי של החולים והחולות שזרוקים במסדרונות ואוי לחרפת שירותי הרפואה הציבורית שמעניקה מדינת ישראל לאזרחיה. בושה וחרפה אחת גדולה. בושו לכם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ו-שריו.
עיתונאי ושדרני רדיו גלי צה"ל רזי ברקאי ונורית קנטי מעלים לדיון מַר את נושא הרפואה הציבורית הכושלת במדינת ישראל. זעקתה של פרופסור מרים וויינברגר מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות בביה"ח "אסף הרופא" בה היא מבקרת בחריפות רבה את התנהלות הרפואה הציבורית הכושלת במדינת ישראל בה מתים מִידֵי שָנָה בין 4000 ל-6000 חולים מזיהומים (!). היא בבחינת קול התרעה במדבר צחיח: ראו הוזהרתם (!). התרעתה הדרמטית והמָרָה של פרופסור מרים וויינברגר שודרה ברדיו גלי צה"ל לפני כ-11 חודשים ביום ראשון-10 בפברואר 2019.
הקטליזטור והעילה לדיון העיתונאי – רדיופוני בשאלת הרפואה הציבורית הכושלת ברדיו גלי צה"ל היא הקמת אוהל מחאה דמוי בית חולים שדה ושביתת רופאי בית החולים "הדסה" בירושלים, בגין מצוקת כוח אדם נוראית והבעת מחאה חריפה נגד החלטתו של פרופסור זאב רוטשטיין מנהל "הדסה" לא לקלוט יותר רופאים מתמחים. רזי ברקאי ונורית קנטי מציגים בפתח דברם את מצבה הקשה והבלתי מתקבלת של הרפואה הציבורית בישראל. שניהם מחליטים לזמן את פרופסור מרים וויינברגר מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות בביה"ח "אסף הרופא" לרדיו גלי צה"ל כדי למסור את עדותה המפורטת העוסקת בכישלון המתמשך של הרפואה הציבורית גם ב- 2019 במדינת ישראל. פרופסור מרים וויינברגר צופרת ברדיו גלי צה"ל (יום ראשון – 10 בפברואר 2019) קריאת אזעקה רפואית לאומית שנשמעת כמו קול קורא אחרון במדבר. מדינת ישראל היא מדינת פארטאץ' לכל דבר. מדינת העולם השלישי לכל עניין מבלי שתהיה כפויה לכך. אף על פי כן רזי ברקאי ונורית קנטי ייחדו אז בפברואר 2019 לשיחה החשובה עמה עם פרופסור מרים וויינברגר, זמן רדיו מוגבל וקצר בן 6:17 דקות בלבד.
פרופסור מרים וויינברגר : המצב בבתי החולים בארץ הולך ומידרדר. חיילים, אימאות, ושאר אזרחים שוכבים במסדרונות בתי החולים. מדובר במערכת בריאות של אי ספיקה…במצב של אי ספיקה קורות ומתרחשות הרבה טעויות…
רזי ברקאי : האם יש סטטיסטיקה של מקרי מוות זיהומיים בגלל העובדה שאנשים מאושפזים…איך נקרא לזה…באופן לא סטרילי…?
פרופסור מרים וויינברגר משיבה כהאי לישנא : "4000 – 6000 חולים בישראל מתים כל שנה מזיהומים, זיהומים שנרכשו תוך כדי מהלך האשפוז שלהם…ויכול להיות שמדובר בנתונים כפולים…כי אף אחד לא סופר אותם תרתי משמע…וזאת הבעיה שלנו…איך קובעי המדיניות יכולים להרשות לעצמם ש- 4000 – 6000 אנשים ימותו מידי שנה ממשהו שאפשר למנוע…ניתן למנוע זאת ע"י תקצוב נכון. חסרות 12000 (שתיים עשרה אלף) מיטות שזה נתון שווה ערך ל- 12 (תריסר) בתי חולים בינוניים".
רזי ברקאי : "מה בנוגע למחסור באנשי סגל…?"
פרופסור מרים וויינברגר : "המחסור בכוח אדם בבתי החולים בארץ מוערך במאות עד אלפים…כמות התקנים לא עודכנה במשך שנים רבות…המחלקות הפנימיות נמצאות בקריסה…זה לא הגיוני שתורן לילה יקבל בלילה 12-13 חולים חדשים שמגיעים לבית החולים כאשר הוא צריך גם להשגיח על 40-50 חולים במחלקה שלו. במצבים, בתנאים כאלה יכולות לקרות טעויות".
רזי ברקאי : "היו המלצות בשבועות האחרונים של כמה מנהלי בתי חולים בארץ שקראו לחולים לא להגיע אליהם לאשפוז בשל תנאי האשפוז הגרועים. "…אתם תקבלו טיפול רע אצלנו…ויותר טוב שתקבלו טיפול בבית שלכם…יעלה כמה שיעלה…אל תבואו אלינו…".
פרופסור מרים וויינברגר : "צריך לשנות את סדרי העדיפויות…המנהיגות, הממשלה, ו-חברי הכנסת חייבים לשים את הבריאות במצעים שלהם…הם צריכים להבין שהחוסן המדיני שלנו נובע מהחוסן הבריאותי שלנו…אי אפשר להפקיר את מערכת הבריאות בצורה כזאת…יש אמנה בין העם לבין המנהיגים שלו…והאמנה אומרת שהמנהיגים דואגים לביטחון, לחינוך, לבריאות… מבחינת הבריאות האמנה הזאת לגמרי נשברה…המצב של אי תקצוב הבריאות הוא שערורייתי…מעבר לזה שאנשים מתים בבתי החולים כתוצאה מזיהומים וכתוצאה מהעומס…יש גם נושא שנקרא כבוד האדם…לא יכול להיות שבמדינה מערבית מתוקנת, אלו הם תנאי ביטוח הבריאות שניתן לאזרחי מדינת ישראל…".
רזי ברקאי ונורית קנטי וציוותם ברדיו גלי צה"ל עשו עבודה עיתונאית חשובה ביותר בראשית השבוע הזה, וראויים להערכה רבה, משהעניקו ב- 10 בפברואר 2019 פתחון פה לפרופסור מרים וויינברגר מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות בביה"ח "אסף הרופא".
פרפראות. הַמוּסָר הפוליטי הֶעָלוּב והקלוקל של ראש הממשלה בנימין נתניהו וחֶבֶר שריו ותומכיו דודי אמסלם, דוד ביטן, מירי רגב, מיקי זוהר, יריב לווין, ועוד אחרים. לא מפלגת "הליכוד"היא העלובה. מדובר במפלגה פוליטית גאה וגדולה בעלת היסטוריה לאומית נכבדה. אולם אלה המובילים אותה היום הם הכושלים ומעליהם ניצב המנהיג העליון של "הליכוד" ראש הממשלה בנימין נתניהו שנגדו הוגשו שלושה כתבי אישום חמורים וקשים בתיקי 1000, 2000, ו- 4000 בגין מעשי מִרְמָה, קבלת שוחד, והפרת אמונים – הוא הֶעָלוּב המרכזי והראשי. גם המירוץ המטורף שלו אחרי השגת חסינות מ-כְּנֶסֶת ישראל לא יציל אותו מאֵימָת הַדִין והַכֶּלֶא. במוקדם ו/או במאוחר עלול בנימין נתניהו למצוא את עצמו מאחורי סורג ובָּרִיח, בגין האישומים הפליליים החמורים שהגיש נגדו היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט.
אנוכי בן 82 היום, לשעבר חבר ו-בן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן ותומך נאמן ו- נלהב של תנועת העבודה לדורותיה מפלגת מפא"י ההיסטורית ובשלושת שמותיה ותאריה האחרים והמאוחרים יותר, "העבודה", "המערך", ו- "המחנה הציוני" – משחר נעוריי. הדור שלי בקיבוץ אפיקים גדל על ערכי תנועת העבודה ומנהיגה דאז דוד בן גוריון מי שהיה ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון של מדינת ישראל. היום אנוכי פנסיונר תל אביבי נשוי 58 שנים לרעייתי יעל ושנינו הורים לשלושה ילדים וסבתא וסבא ל- עשרה נכדים. אינני שונא את מפלגת "הליכוד" / מח"ל לדורותיה. יש לי ריספקט, כבוד, והערכה רבים לראש הממשלה לשעבר מנחם בגין ז"ל ולבנו בנימין "בני" בגין יבד"ל, לראש הממשלה יצחק שמיר ז"ל, לראש הממשלה אריאל שרון ז"ל ולעוד המון חברי תנועת "הליכוד" ביניהם כאלה ששימשו שרים בממשלותיה כמו דן מרידור, דוד לוי, ציפי לבני וכאמור עוד רבים אחרים. אין לי טיפת הערכה פוליטית ומוסרית לחנפנים, ל-לקקנים, ול-מתרפסים מסוגם של דודי אמסלם, מירי רגב, דוד ביטן, מיקי זוהר, ויריב לווין. דור "הליכוד" ההוא שעליו נמנו בני בגין, דן מרידור, ודוד לוי (ועוד רבים אחרים) וכל הדור שלי ואנוכי אנשי תנועת העבודה בימים ההם, היינו תמיד חלוקים בדעותינו הפוליטיות והמדיניות עם אנשי מח"ל לאורכן של שנים רבות אולם לא בענייני יושרה ואנושיות. אני חושב שראשי הממשלה ההם מנחם בגין + יצחק שמיר + אריאל שרון ניסו לאחד את האומה. ראש הממשלה ביום הזה בנימין נתניהו מפלג אותה. לאחרונה לאחר שהיועץ המשפטי של הממשלה אביחי מנדלבליט הגיש נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו שלושה כתבי אישום חמורים ביותר בגין מרמה, שוחד, והפרת אמונים בתיקי 1000 + 2000 + 4000 וסלל את דרכו של בנימין נתניהו לעבר הכלא, ברור לכול שראש הממשלה הנוכחי שמחפש חסינות איננו רק מפלג האומה, אלא הוא גם סכסכן האומה ושקרן האומה. הייתה לי בזמנו הערכה רבה לראש הממשלה וראש "הליכוד" בנימין נתניהו מי שהיה בשעתו קצין קרבי אמיץ לב בסיירת מטכ"ל. לא הצבעתי עבורו אולם כיליד גדוד 12 בחטיבת "גולני רחשתי לו הערכה רבה על שירותו הצבאי האמיץ ו-רווי הסכנות בצה"ל. בנימין נתניהו הוא היום אדם אחר. הוא ראש הממשלה שמואשם בפלילים. הוא איננו יכול להינצל עוד מאימת סורגי הכלא ו-כליאתו בבית הסוהר. התמדתו "המרשימה" של ראש הממשלה בנימין נתניהו ו-מאבקו וחתירתו הבלתי פוסקים חסרי הפשרות להשגת חסינות משפטית מהכנסת, מאימת תיקי 1000 + 2000 + 4000, מצביעים על פחדיו וחששותיו כי אכן האשמותיו במעשי מרמה, שוחד, והפרת אמונים כראש ממשלת ישראל נכונים המה. אדם תמים ונקי כפיים איננו זקוק לשום כתב חסינות מטעם כנסת ישראל ואיננו מפחד להתייצב לבירור ענייניו בבית המשפט. כִּתְּבֵי הקטגוריה בתיקי 1000 + 2000 + 4000 שהגיש היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו הם עדויות אישום משפטיות כתובות באותיות שחורות משחור, שעלולה לא רק לדחוק את רגליו מהכס ולהביא לקץ שלטונו, אלא יכולות להפוך אותו בתוך פרק זמן לא ארוך מִידַי, מראש ממשלה לאסיר בבית כלא בישראל. בדרכו הבוטחת לכלא הופך בנימין נתניהו את ממשלתו למדמנה, לעיסת בוץ, לתא אָפֵל וסָגוּר נעדר מולקולות חמצן. מדהים להיווכח כיצד אנשים בעלי ישויות עצמאיות ובני חורין במדינה דמוקרטית וחופשית שאמורים להיות בני אדם חושבים והגיוניים, הופכים במרוצת הזמן לעבדים, משרתים, שרתים, ועושי דברו של מי שמינה אותם לתפקידם הרם כ- שרים בממשלתו. לא ייאמן. חלק משרי ונכבדי "הליכוד" בממשלת בנימין נתניהו אינם מתבוששים ו-מסגירים את מחשבותיהם ורעיונותיהם ונאמנותם העיוורת לראש הממשלה בנימין נתניהו בפני כל מיקרופון רענן, ותוקפים בהבל פיהם השקרי את אנשי החוק והרשות השופטת במדינת ישראל.
השר דודי אמסלם מעניק לפני כמה ימים ריאיון רברבני, מר, ומסוכן לשני העיתונאים-שדרנים ברדיו "גלי צה"ל" יעקב ברדוגו וירון ווילנסקי. בריאיון הנכלולי, הנמוך, והמזלזל הר"מ הזה, של השַר דודי אמסלם חבר בממשלת ישראל הזרוע המבצעת, הוא פוגע ביודעין ובאופן בוטה ונִבְזִי ביותר ברשות השופטת של מדינת ישראל. ההיסטוריה הארוכה ורבת השנים הוכיחה שהיא רושמת הכול ואיננה שוכחת. פוליטיקאים רדודים, חוצפנים, לא כֵּנִים, ונעדרי אמינות ומהימנות ציבורית, משלמים בסופו של דבר מחיר אישי כבד. זה רק עניין של זמן.
בריאיון שהעניק השר דודי אמסלם לפני כמה ימים (יום ראשון – 12 בינואר 2020) לשני העיתונאים – שדרנים ירון וילנסקי ויעקב ברדוגו ביומן האקטואליה "חמש בערב" של רדיו גלי צה"ל, הוא האשים ואמר, שהיועץ המשפטי של הממשלה אביחי מנדלבליט תִּזְמֵן את הגשת כתבי האישום ואת השימוע הנוגעים לראש הממשלה בנימין נתניהו במדויק, בסמוך למועדי הבחירות. גם כשהמראיין יעקב ברדוגו הציע לו לחזור בו מדבריו הקשים שאמר והטיח ביועץ המשפטי של ממשלת ישראל, השר דודי אמסלם לא רק שלא חזר בו, אלא החמיר את דבריו, וטען והדגיש ברדיו הממלכתי, "…שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הוא חלק ממטה הבחירות של מפלגת "כחול / לבן…". לא ייאמן כי יסופר הוא לא חזר בו. השר דודי אמסלם התרעם על החלטת היועץ משפטי של הכנסת עו"ד אייל ינון, שלדעתו היה עליו לזוז הצידה בשל ניגוד עניינים שבהם לדבריו הוא נמצא. (מקור : יומן הערב "חמש בערב" של רדיו גלי צה"ל בהגשת ירון וילנסקי ויעקב ברדוגו). עדותו הפוליטית המרשיעה הנ"ל הזאת של דודי אמסלם הנוגעת ליועץ המשפטי של הממשלה אביחי מנדלבליט היא בפירוש לא נכונה. איננה כנה. לא אמיתית. מנובזת ומדהימה בנכלוליותה (!). שר בממשלת ישראל של בנימין נתניהו מאשים בפומבי ברדיו ממלכתי את היועץ המשפטי של הממשלה אביחי מנדלבליט שהוא חלק ממפלגה פוליטית "כחול / לבן" שמתחרה פוליטית במפלגת "הליכוד" על בכורת הנהגת מדינת ישראל. האשמה שקרית ו- מְנוּבֶזֶת שכזאת חסרת כל שחר, טרם נשמעה במקומותינו מאז נוסדה מדינת ישראל ב- 1948. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יצא להגן על אנשי החוק והמשפט במדינת ישראל מפני האשמותיו השקריות וחסרות התקדים של שר התקשורת דודי אמסלם. בהזדמנות אחרת אמר דודי אמסלם בפרהסיה אודותיו של אביחי מנדלבליט היועץ המשפטי לממשלה, והתייחס ו-שַח כלהלן : "אביחי מנדלבליט הוא חצוף ורכלן…הוא השפיל את ראש הממשלה…". לא ייאמן כי יסופר. (מקור : העיתונות הישראלית המודפסת ובאינטרנט).
היה זה אותו שר התקשורת דודי אמסלם שאמר בשעתו בהזדמנות קודמת בריאיון ב- "פגוש את העיתונות", כלהלן : "…בחקירות נתניהו המשטרה הלכה לנורמות כמו של ארגוני פשע…". הוא הסביר זאת אז כך : "…במשמרת של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט קורים כאלה דברים…הוא מזכיר את השוטר אזולאי… מה שמעניין אותו זה לגבות את פרקליט המדינה שי ניצן…", והוסיף, "…את פרקליט המדינה שי ניצן צריך להעמיד ל-דין…", ועוד אמר, "…עשינו טעות קשה מש-מינינו את אביחי מנדלבליט ליועץ המשפטי של הממשלה…", וכן הוסיף ואמר, "…ליאת בן ארי צריכה לשבת בכלא…". (מקור : העיתונות הישראלית המודפסת ובאינטרנט, ושלושת ערוצי הטלוויזיה הארציים "כאן" 11, 12, ו- 13). לא ייאמן כי יסופר.
כזכור, הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפני כמה שבועות כי החליט על הגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כלהלן : בתיק 4,000 יואשם נתניהו בשוחד, בעוד שבתיקים 1,000 ו-2,000 יואשם רה"מ במרמה והפרת אמונים. בפתח דבריו בהצהרה לתקשורת אמר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי "היום הזה הוא קשה ועצוב, הודעתי לבאי כוחו של רה"מ נתניהו, על החלטתי להעמידו לדין בכתב אישום הכולל שלושה אישומים", והוסיף כי "רה"מ נתניהו הוא אדם עתיר זכויות, זכיתי לעבוד עמו. את ההחלטה על הגשת כתב האישום קיבלתי בלב כבד אך שלם, מתוך מחויבות עמוקה לשלטון החוק ולאזרחי ישראל". בהמשך דבריו, אמר מנדלבליט כי "האישום הראשון מבוסס על תיק 4000, בה החלטתי להעמיד את רה"מ לדין בגין שוחד בעקבות מערכת יחסים של תן וקח עם יו"ר בזק מר אלוביץ'. מר אלוביץ' קיבל מאות בקשות ודרישות לסיקור חיובי באתר וואלה ונענה להן, הוא לחץ על מנכ"ל האתר ובקשותיו נשאו פרי. ראש הממשלה קיבל החלטות שהיטיבו עם מר אלוביץ'". לגבי תיק 2000, בו מואשם גם הבעלים והמו"ל של "ידיעות אחרונות" ארנון "נוני" מוזס, בהצעת והבטחת שוחד, אמר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט "כי החלטתי להאשים את בנימין נתניהו במרמה והפרת אמונים לאחר שהוא קיים שיח מושחת עם נוני מוזס (מו"ל "ידיעות אחרונות") משהציע לו שישנה את סיקור רה"מ ב- "ידיעות אחרונות" עד סיבוב הספינה, בתמורה לכך שרה"מ יפעיל את כוחו לחקיקת חוק שיגביל את העיתון "ישראל היום". רה"מ לא קיבל את ההצעה ולכן לא העמדתי אותו לדין על שוחד, אך הוא נתן לארנון מוזס רושם כי הצעת שוחד לראש הממשלה היא דבר מקובל. החלטתי להעמיד לדין את מציע השוחד מר מוזס". בנוגע לתיק 1000, בו גם החליט אביחי מנדלבליט להעמיד את ראש הממשלה לדין באשמת מרמה והפרת אמונים, אמר כי "במשך שנים קיבלו רה"מ ואשתו כל מיני מתנות במסגרת קו אספקה שוטף מ- ארנון מילצ'ן ו- ג'יימס פאקר (James Packer). במקביל פעל ראש הממשלה לקידום אינטרסים כלכליים משמעותיים של מר ארנון מילצ'ן. ההחלטה התקבלה אך ורק משיקולים ראייתיים, שום שיקול אחר לא השפיע עליי. זה המקום להתייחס לביטויים שנשמעו לאחרונה כלפי מערכת החוק, שאין להם מקום בשיח הציבורי. אני קורא למנהיגי המדינה : יש להתנער מהשיח המתלהם נגד מערכת אכיפת החוק. יש מקום לביקורת אך בשיח ענייני ומכבד. איננו חפים מטעויות וחסינים מביקורת". (מקור : העיתונות הישראלית המודפסת ובאינטרנט, ושלושת ערוצי הטלוויזיה הארציים "כאן" 11, 12, ו- 13).
אלוף העולם בשח-מט מאז 2013, מאגנוס קארלסן (Magnus Carlsen) בן 30 מנורווגיה.
חובבי השח-מט בישראל ובעולם (ביניהם גם אנוכי) נושאים היום את עיניהם לטורניר השח-מט היוקרתי המתקיים בעיר ההולנדית וויק אן זי (Wijk Aan Zee) בהשתתפותם של טובי השחקנים בעולם, ביניהם גם אלוף העולם עצמו מאגנוס קארלסן. אתר השח-מט האינטרנטי – האמריקני הנפלא ICC (ראשי תיבות של Internet Chess Club, ה- Serever שלו נמצא בפיטסברג – ארה"ב) משדר ישיר את תחרות העל המרתקת הזאת. מאגנוס קארלסן הוא שחקן שח-מט מזהיר ומרתק שמוצא חן בעיניי לא רק מפני שהוא אלוף העולם, אלא בעיקר מפני שהוא שש אלי קרב, ו-חותר ומחפש תמיד את הדרך לניצחון על יריביו. אופיו השחמטאי של מגנוס קארלסן מזכיר את אופיו השחמטאי הסוער של האמריקני בובי פישר המנוח מי שהיה אלוף העולם בשלוש השנים ההן של 1975 – 1972. כזכור ניצח אז בובי פישר ב-1972 ברייקיאוויק בירת איסלנד את השחמטאי הסובייטי בוריס ספאסקי. לראשונה זכה שחמטאי אמריקני בתואר אלוף העולם. בובי פישר בשעתו, ו-מגנוס קארלסן בימים האלה הם שני שחקני שח-מט אגרסיביים ותוקפניים אולם גם זהירים. כמו בובי פישר גם מאגנוס קארלסן הוא שחקן שח-מט מצטיין במשחקי שח-מט מהיר ובמשחקי שח-מט בליץ. מדובר כמו ב-בובי פישר, בגאון.
תחרות השח-מט הבינלאומית העכשווית המתנהלת ב- Wijk Aan Zee בהולנד מעניקה לחובבי השח- מט הזדמנות נוספת להתבונן ב-גאון שח-מט מסוגו של מאגנוס קארלסן.
ב-15 במארס 2020 תיפתח ביקטרינבורג – רוסיה תחרות שמונת המועמדים בשח-מט. התחרות תימשך עד 5 באפריל 2020. למנצח בטורניר המסקרן הזה תהיה הזכות לקרוא תיגר ולהתמודד מול אלוף העולם מאגנוס קארלסן בסוף שנת 2020 ולנסות להדיחו מהכס הרם. שמונת המועמדים (כולם כמובן Grand Maters) הם האמריקני פאביאנו קרואנה, האזרי תיימור ראדג'אבוב, הסיני דינג לירן, הסיני וואנג האו, הרוסי אלכסדר גרישצ'וק, הרוסי יאן נפומניאשצ'י, ההולנדי אניש גירי, והרוסי קיריל אלסיינקו. מפתיע ששני שחמטאים מהטובים בעולם' האמריקני היקארו נאקאמורה והצרפתי מאקסים וושייה – לאגרייב, לא הצליחו להעפיל לטורניר שמונת המועמדים הנוכחי הקרב ובא. בסוף 2020 יידרש מאגנוס קארלסן בפעם השלישית להתייצב מול המנצח בתחרות שמות המועמדים כדי להגן על תארו בפני הטוען החדש לכתר.
הימים ההם – הזמן ההוא.
באשר לי. התאהבתי במשחק השח-מט בהיותי בן 7 בכיתה ב' בביה"ס היסודי בקיבוץ אפיקים, כמו רבים מילדי הקיבוץ. הטוב מכולנו והטוב ביותר במשחק הזה בכל הקיבוץ לרבות החברים הבוגרים, היה בן כיתתי אמיר הלמן (בן 82, היום). אמיר הלמן היה ילד חכם ו-מחונן במיוחד לא רק בתחום השח-מט (היה מדובר בילד מוכשר מאוד בתחומי המתמטיקה, ב-שפות, וגם במשחק הכדורגל) שהיה יכול להגיע רחוק מאוד על לוח השח-מט גם באגפים הבינלאומיים שלו, אולם מאוחר יותר פנה לכיוון אחר והפך לפרופסור בכלכלה. אמיר הלמן היה המודל וההשראה שלי במשך הרבה מאוד שנים. במבט לאחור : אמיר הלמן היה ילד גאון ונותר גאון בתחומים רבים של חיינו.
אנחנו שאבנו את הידע שלנו בגיל צעיר מאוד מספרי וחוברות שח-מט, והתעניינו גם במדורי השח-מט שהתפרסמו בעיתוני "דבר" ו- "על המשמר", ובשבועון הסובייטי ("אוגאניוק") ששלח לקיבוץ אפיקים בן דודו של רב האמן יצחק בולסלבסקי, מי שהייתה לו חנות ספרים ועיתונים בתל אביב הישנה. הדור שלנו בקיבוץ אפיקים בסוף שנות ה-40 וראשית שנות ה-50 במאה שעברה גדל על דור השחמטאים הסובייטים ההם אלופי העולם מיכאל בוטביניק, וואסילי סמיסלוב, דוד ברונשטיין, יצחק בולסלסקי, מיכאיל טל, וגם על אלופי העולם הקודמים להם הרוסי אלכסנדר אליוכין והקובני חוזה ראול קאפאבלנקה. בארץ מצאנו עניין רב בשחמטאים אלופי מדינת ישראל מסוגם של משה צ'רניאק, יוסף פורת, מנחם אורן (חבויניק), ויצחק אלוני, ואחרים. משחק השח-מט נותר אהוב עליי כל חיי. יכולתי לשחק בגיל מאוחר יותר משחק סימולטאני עיוור נגד שמונה ילדים בו זמנית (אני אינני רואה את שמונת הלוחות, אולם כל אחד מהמשתתפים אומר לי לאן הוא מסיע את כליו, ואני אומר לו לאן אנוכי מסיע את כליי). משצמחתי ל- 1.90 מ' נטשתי את השח-מט ופניתי לשלושת משחקי הכדור כדורסל, כדורגל, וכדורעף. אולם אהבתי לשח-מט נותרה נאמנה ויוקדת גם היום בגיל 82. גם עכשיו אני תמה עד להיכן יכול היה אמיר הלמן להעפיל אילו היה מצטרף לצמרת השחמטאית העולמית והאם היה יכול היה להיות אלוף העולם בשח-מט. הוא היה Super מוכשר בתחום. באשר לי : גם היום בגיל 82 אני יכול לשחק שח-מט סימולטאני עיוור נגד 10 לוחות מבלי לראות אותם ולזכור את כל כל המצבים בראש שלי.
טקסט תמונה : קיץ 1949. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 71 שנים. אנחנו הילדים עם משכוכית עדר הצאן של קיבוץ אפיקים. הכבשים, הפרות, והסוסים היו בבת עינינו. אהבנו אותם והיינו קשורים אליהם. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אנוכי יואש אלרואי – בלינדמן (מחבק ו-מצמיד את משכוכית העדר לפנים שלי), אמיר הלמן, דני פלס – פלבסקי, ג'וני אדלשטיין (ילד עולה חדש מארה"ב שביקר בקיבוץ), וגֶדִי חופש. מציץ למעלה מימין שמעון הלמן אחיו של אמיר הלמן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : קיץ 1959. שחקני קבוצת הכדורסל של קבוצת "הפועל" בקיבוץ אשדות יעקב בעמק הירדן. הקבוצה שיחקה באורח קבע בשנים ההן בליגה הלאומית בכדורסל. זיהוי העומדים מימין לשמאל : אמיר ראובני, יגאל וולודרסקי ז"ל, אנוכי יואש אלרואי, ואָבְנֵר וֶורֶד (שנינו בני קיבוץ אפיקים, בני 82, היום). זיהוי הכורעים מימין לשמאל : מאיר "מגה'"ברזילי ז"ל, ויוסל'ה קנטרוביץ'. (התמונה באדיבות ארכיון קיבוץ אשדות יעקב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
כשאני מקליד כאן את האידיאה הקיבוצית ההיא שלא קיימת עוד, "ימי התום והפשטות – תקופה שחלפה לבלי שוב", אינני עושה זאת לתפארת המליצה. כך היו פני הדברים אז. התמודדתי בשלוש ליגות ספורטיביות לאומיות שונות אך בד בבד עבדתי עבודה גופנית שישה ו/או שבעה ימים בשבוע, בין 8 ל- 12 שעות מידי יום. פעמים רבות התאמנו יחפים על מגרשי אדמה וחול מחצבה. אח"כ כשהשתפרו העניינים שיחקנו על מרצפות. מי חלם אז על פרקט. החיים בקיבוץ היו סגפניים, טעוני משמעת, וקשוחים. יום אחד ערך המורה לספורט וחינוך גופני שְמַרִיָהוּ נָאבֶּל ז"ל תחרויות אות הספורט למבוגרים על מגרש "הפועל" באפיקים. התחננתי בפני אבא שלי שיתחרה כדי שיוכל לענוד את האות ואני אוכל להָשְוִויץ בו. אבא שלי לא התעניין מעולם בספורט ובחינוך גופני אולם נכנע להפצרותיי. הוא עזב את השקיית האספסת לשעה קלה והתייצב במגפיים במגרש "הפועל" לריצת שלושה קילומטרים. זה היה אחד הימים החמים בעמק הירדן ואבא שלי סיים את הריצה נעול במגפי ה- השקיה שלו בשתי שניות פחות טוב מהזמן והתוצאה שאמורים להעניק לו את אות הספורט למבוגרים. מורה הספורט הנערץ עלי שמריהו נאבל היה קשוח עם אבא שלי כפי שהחמיר עם כולם : "משה בלינדמן – אלרואי לא מגיע לך אות הספורט מפני שפִספסת את המינימום בשתי שניות", אמר לאבא שלי. הוא לא עשה לו כל הנחות למרות שרץ את כל הדרך במגפיים. אבא שלי שהיה אז בן 42 אפילו לא התווכח. הוא נטל את אופני העבודה שלו ורכב בחזרה נעול במגפיו ל- "חלקת בני" כדי להמשיך להשקות את האספסת. העבודה והנאמנות לאדמה היו ערך עליון.
תנאי האימונים של הנבחרות הלאומיות היו חובבניים ומגוחכים אולם איש לא תבע את ליטרת הבשר שלו. היישוב הקטן התעסק בהגשמת החלום הציוני. התיישבות, כיבוש האדמה, והקמת צה"ל וניהול מלחמות אמיתיות כדי להדוף את האויב. בעת כתיבת הספר עב הכרס "סמן ימני" סיפרו לי יהושע גלזר ויעקב חודורוב (חתן פרס ישראל") שחקני נבחרת ישראל בכדורגל : "יואש אלרואי על מה אתה מדבר…אפילו למשחקים בטורקיה טסנו במטוס דקוטה צבאי. היו צריכים להרכיב עלינו רק מצנחים כדי להגשים עד כלות את הסיסמה שלך ימי התום והפשטות". אנשי נבחרת ישראל היו שחקנים חובבים שלא קיבלו פרוטה שחוקה עבור הצטיינותם על כר הדשא. הם היו אנשים פשוטים מן היישוב, פועלים, נהגים, ו-בעלי מלאכה שראו את עצמם כממלאים משימה לאומית. הם היו מבוני היישוב, לוחמי מלחמת הקוממיות, ואנשים עזי נפש . שחקני נבחרת ישראל של הימים ההם לא היו מפונקים וטסו לשליחותם הלאומית בימים ההם גם במטוסי דקוטה כשנדרַש וישבו בו כצנחנים המתכוננים לצניחה בארץ אויב.
טקסט תמונה : 1951. נבחרת ישראל בכדורגל טסה למשחק כדורגל באיסטנבול – טורקיה בשנת 1951 במטוס דַקוֹטָה. השחקנים ישובים כצנחנים לאורך המטוס כאילו הם מתכוננים לצניחה קרבית. ראשון מימין הוא אֵלִי פוּקְס. עומד במרכז מאחור יצחק שניאור לבוש גופייה. ראשון משמאל הוא יוסל'ה מרימוביץ'. שני משמאל זהו יצחק גַמְבָּש. חמישי משמאל הוא העיתונאי יעקב אפלויג. שישי מימין – אדמונד שמילוביץ' (מציץ). (התמונה באדיבות יהודה גבאי, בן 94 היום. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה : סייע בזיהוי הנוכחים בתמונה העיתונאי הוותיק יהודה גבאי.
יִגְאָל ווֹלוֹדָרְסְקִי – דָר היה כדורסלן מחונן. הוא ידע כיצד להגשים את כשרונו המיוחד וליישם אותו באמצעות אימונים אין ספור ובדבקות במשימה כבירה. הוא שיחק תשע שנים בנבחרת ישראל בשנים 1968 – 1959, ולבש את מדיה 82 פעמים תחת שרביטם של יְהוֹשֻעַ רוֹזִין ושִמְעוֹן שֶלַח ("צִ'ינְגָה"). לדאבון לֵב נפטר מדום לב ב- 1977 כשהוא בן 41 שנה בלבד. יִגְאָל ווֹלוֹדָרְסְקִי העניק לי את הכישרון להעביר את מיומנות המשחק שלי לקבוצת הפועל אפיקים.
טקסט תמונה : קיץ 1964. חמישיית הכדורסל של קיבוץ אפיקים עומדת בתלבושת השחורה. כורעים בחצי גוף עירום החמישייה של קיבוץ בית זרע. כרגיל הבסנו אותם שוק על ירך. זיהוי שחקני הפועל אפיקים שעומדים מימין לשמאל : אנוכי יואש אלרואי – בלינדמן, יוסי וולפסון, מוליק כהן, בארי חוזק ז"ל (נהרג במלחמת יום הכיפורים 1973), שַי לִין ז"ל (מת בארה"ב). כורע שני מימין : גיורא כהן (גיסו של חיים בורר). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
אָמִיר הֶלְמַן בן כיתתי בקיבוץ אפיקים היה עילוי במשחק השח-מט, במתמטיקה, ושפות. כששנינו היינו בכיתה ב' בגיל 7 הוא לימד אותי את סודות המשחק אבל חשוב מזה, הוא לימד אותי לסַדֵר את מחשבותיי. מצאתי עניין רב במשחק. התאהבתי במשחק השח-מט. אבא שלי קנה לי ספרי שח-מט. היינו חייבים ללמוד את תיאוריית הפתיחות כדי לא להיקלע לנחיתות בתחילת המשחק. השחמטאים הנערצים עלינו אז היו ד"ר עמנואל לאסקר, אדוארד לאסקר (אין קשר משפחתי), חוזה ראול קפבלנקה, מיגל ניידורף, מיכאל בוטביניק, דוד ברונשטיין, יצחק בולסלסבקי, וואסילי סמיסלוב, אלכסנדר קוטוב, פאול קֶרֶס, ואח"כ גם טיגראן פטרוסיאן, ומיכאיל טַל. קיבוץ אפיקים שמייסדיו היו ילידי רוסיה (הקיבוץ נקרא בשנות ה- 20 של המאה שעברה עם הקמתו, "קיבוץ השומר הצעיר מ- ס.ס.ס.ר.") היה מנוי על השבועון הרוסי "אוֹגָאנְיוֹק". בשבועון היה מדור שח-מט. היינו ילדים ולמדנו את השפה הרוסית כדי להבין את תוכן המדור. עד גיל 16 הייתי מהילדים הנמוכים בכתה. לפתע התחלתי לצמוח ולהתרומם לגובה. עזבתי את משחק השח-מט אך לא נטשתי אותו. נדדתי למגרשי הכדורסל והכדורגל. אמיר הלמן עצמו, שחמטאי מוכשר יוצא דופן, היה אמור להעפיל לצמרת העולמית אך בדרך הפך לפרופסור לכלכלה. כילד הצטיין במתמטיקה, דיבר אנגלית ורוסית באופן חופשי, ויכול היה לשחק שח-מט סימולטני עיוור מבלי לראות את הלוח נגד חמישה יריבים בבת אחת. ילד מוכשר ומקורי ורב יכולות במידה קיצונית. היה לו מטען .I. Q רציני. הוא עמד כנראה בראש התור כשאלוהי השכל והחוכמה חילק לכל אחד מאיתנו את מנת המשכל שלו. היה טמון באמיר הלמן כּישרון שחמטאי נדיר שהאחרים מצאו אותו מאוחר יותר בשחמטאי האמריקני "בובי" פישר (Bobby Fischer).
טקסט תמונה : שנות ה- 60 בקיבוץ אפיקים. אמיר הלמן (מימין, מזוקן) ילד פלא ואיש פלא, מוכשר, אמין ומהימן, וגם צנוע ועניו, מפגין את יכולתו בתחום משחק שהיה כל כך מוכשר בו, השח- מט. הוא אחד האנשים הכי חכמים והכי מעניינים שפגשתי בימי חיי, בארץ וגם בעולם. מאחוריו בחולצת T Shirt לבנה, זהו כתריאל תבורי ז"ל אביה של הרקדנית המפורסמת נעמה תבורי. (התמונה באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
באפריל 1959 השתחררתי מצה"ל כקצין קרבי בחטיבת "גולני". לַזָר ווֹלוֹכביאנסקי (וֶרֶד) מזכיר העבודה של קיבוץ אפיקים באותה שנה לא המתין דקה. הוא הציב אותי לעבודה ברפת. היו שם ארבעה עובדים שהותירו עלי את רישומם בראשותו של רוּדיק לווין, מקצוען קשוח שהיה Pioneer. הוא היה הראשון שהניח את היסודות לרפת חלב כלכלית ומודרנית. דָוִד בֵּן-מַן (ברונטמן) ז"ל אמר לוֹ פעם, "רוּדִיק, זה לא מספיק שאתה איש מקצוע טוב…צריך גם להיות בן אדם…". רוּדיק לֵווין לא נשאר חייב והשיב לוֹ מייד בשלוש מילים, "אין לי זמן". זאת כמובן רכילות שהסתובבה בקיבוץ. רוּדיק לוין לא היה אולי איש רֵעים להתרועע אך היה איש ישר והגון, קפדן, ובעל מקצוע. לידו עבדו עופרה קורין (דומוביץ) יפת התואר והמראה, כתריאל תבורי, ואליעזר סקלס. היה לארבעת הרפתנים האלה מכנה משותף אחד. הם היו אנשים רציניים ומסורים ונאמנים שהקימו רפת ותעשיית חלב לתפארת ודבקים עד כלות למשימת העבודה, וכמו בטלוויזיה רתוקים ל- Deadline. האבסת הבקר ושלוש חליבות ביממה. אל הרביעייה הזאת הצטרפתי בהיותי בן 21. גורלי אִינָה לי להכיר את רעייתי יָעֵל שהייתה חברה בגרעין נח"ל תל אביבי שהגיע לקיבוץ ונשלחה לעבוד ברפת. רבים בקיבוץ אהבו אותה. אחדים אפילו הנציחו את יופייה במצלמותיהם. אהבתי באותם הימים אהבה רבה את חבר הקיבוץ דוד בן-מן (ברונטמן) על אהבת האין קֵץ שלוֹ לאצילים שבחיוֹת, הסוסים. הייתי בימים ההם רפתן פשוט ולא כלכלן או רואה חשבון. לא עסקתי בעניינים ברומו של עולם האִם האוּרְוָוה היא ענף רנטבילי בחיי הקיבוץ אם לאו. הרשימה אותי מסירותו וחיבתו העזה של דוד בן-מן לסוסים ודאגתו העיקשת להם. בעיניי זה היה סוג של אנושיות נפלאה, מסירות, ו-דבקות במשימה.
טקסט תמונה : שנת 1949. קיבוץ אפיקים. קָזְיוּק קֵז (אברהם כרמי) נוהג בטרקטור שנקנה ב-חו"ל, "Farmel" מודל אמריקני, ברפת הקיבוץ בשעה ששני בני נוער פורקים את התלתן באבוסי הפרות. קזיוק קז היה המורה הראשון שלי לשחייה כשהייתי בן שלוש. (התמונה באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
דבקות במשימה היא תכונה הכרחית שסייעה לי לשרוד יותר משנות דוֹר בעבודתי בטלוויזיה, לא לשֵם ההישרדות עצמה, אלא לצורך בניין ותכנון ארוך טווח של שידורי הספורט והפיכתם לאחד מחלונות הראווה הראשיים והאטרקטיביים ביותר של הטלוויזיה ורשות השידור. דבקות למשימה מוּנעת מחינוך ואהבה למשימה המיועדת אך גם מיראת הכישלוֹן. קשה להסביר ביריעה כה קצרה את המאמץ העצום ונֶטֶל האחריות הכבדה שהונחה על כתפיי ואת המְסוּבַּכוּת והמוֹרכבות של הפקת שידורי הספורט היוקרתיים בטלוויזיה – בארץ ובעולם, שידורים שהם לא רק עתירי רייטינג אלא גם יקרים מאוד מן ההיבט הכלכלי. תחשיב גַס מורֶה שבמשך 22 שנות ניהולי את שידורי הספורט בטלוויזיה "בִּזְבַּזְתִּי" לרשות השידור כ- 100.000000 (כמאה מיליון) דולר בהיבטי השידור השונים, זכויות שידורים, טכנולוגיה, שימוש בלווייני תקשורת, ושעות עבודה.
אולימפיאדה היא מונח קַדוּם המגדיר יחידת זמן בת ארבע שנים בין המשחקים האולימפיים שנערכו ביוון העתיקה לבין אלו הבאים אחריהם. ניהלתי, ערכתי, שידרתי, והפקתי 8 אולימפיאדות, 8 מונדיאלים, 8 אליפויות עולם בא"ק, עשרות טורנירי טניס של ווימבלדון, ביליתי יותר משנות דוֹר עם הספורט הישראלי לגווניו הרבים ובראשוֹ נבחרות ישראל בכדורגל וכדורסל, וקבוצת הכדורסל של מכבי ת"א. תעשו אתם את החשבון כמה שנים מחיי הקדשתי לטלוויזיה. אינני חושב שישנה עוד אישיות טלוויזיונית בערוץ הציבורי כמוני שזכתה לגיבוי כה רב במשך שנות דוֹר מפיקודיו ומפקדיו כאחד. המנכ"לים של רשות השידור ומנהלי הטלוויזיה לדורותיהם ידעו להעריך היטב את עבודתנו המקצועית והביעו זאת במשך השנים הארוכות באמצעות יותר מ- 120 (מאה ועשרים) מכתבי הערכה שהיו צל"שים. הנה אחד מהם בתום מבצע שידורי הטלוויזיה הישירים שלנו בפיקודי בסיאול את המשחקים האולימפיים של סיאול 1988.
טקסט מסמך : 17 באוקטובר 1988. מכתב הערכה – צל"ש של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בתום שידורי אולימפיאדת סיאול 1988, בתוספת מילות ברכה של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר חיים יבין. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
השחמטאי הגרמני אדוארד לאסקר (Edward Lasker) שהיגר לארה"ב והפך לכותב ספרי שח-מט מרתקים ומעניינים.
ספריית העבודה שלי בביתי הפרטי ברחוב אבן גבירול בצפון הישן של תל אביב מכילה אלפי ספרים, ביניהם גם 30 (שלושים) ספרי שח-מט ישנים. אני מאוד אוהב אותם ומעיין בהם להנאתי מעת לעת גם היום. אנוכי אוהב במיוחד את ספרו של אדוארד לאסקר הקרוי, "סודות השח-מט" (Chess Secrets) שיצא לאור ב- 1951 בהוצאת, "David Mckay company Inc, New York". אדוארד לאסקר היה כותב נפלא וידע לספר סיפורים. בעמודים 152 – 147 של הספר הנ"ל הוא מתעד חווית שח-מט נדירה, דרמטית, ויפהפייה שטרם ראיתי כמותה מעולם והוא היה בוראה ו-שותף לה. זהו משחק השח-מט המדהים ביותר, המבריק ביותר, רווי תחבולה נפלאה מרחיקת לכת של הקרבת מלכה, הנדיר ביותר, והיפה ביותר, והמזהיר ביותר שראיתי בכל ימי חלדי. במשחק המדובר הזה אדוארד לאסקר התמודד ב- שנת 1912 במועדון שח-מט בלונדון נגד יריבו האנגלי סיר ג'ורג' תומאס (Sir George Thomas) מי שהיה אז אלוף בירת בריטניה, ולא רק ניצח והכניע אותו במשחק נפלא, נוצץ, רווי קומבינציה מרחיקת ראות ומחשבה של הקרבת מלכה, ו- בוהקת למרחקים, אלא כפה על יריבו להניע את מלכו על הלוח מהלכים כפויים עד למתן המט הסופי. חלפו מאז 108 שנים אולם זוהרו וקסמו של המשחק המדהים ההוא של אדוארד לאסקר נגד ג'ורג' תומאס לא הוּעַם. וגם לא יוּעַם לעולם. אין דברים כאלה. לא היה כדבר הזה מעולם.
הערה : אם תדפיסו ב- Google את השם Edward Lasker, תוכלו להגיע למשחק המדובר הזה בכוחות עצמכם, ולהתבונן בו. לא תתאכזבו. מבטיח לכם. מדובר בחוויית שח-מט עילאית ומדהימה שעבורי היא בלתי נשכחת לעולם (!).
טקסט תמונה : זהו ספרו המעניין והמרשים של אדוארד לאסקר "סודות השח- מט" שיצא לאור ב- 1951 בניו יורק. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
סוף הפוסט מס' 852. הועלה לאוויר ביום חמישי – 16 בינואר 2020. כל הזכויות שמורות.
תגובות
פוסט מס' 852. בדמי חיינו. קְרִיסָת הַרְפוּאָה הַצִיבּוּרִית. אלפי חולים מתים בכל שנה בבתי החולים בארץ מזיהומים (דיווחו של רינו צרור ברדיו גלי צה"ל ביום שלישי-14 בינואר 2020). וגם: "משחקי הַכֵּס" הנכלוליים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובהשתתפות חֶבֶר שָרָיו, מרעיו, ונאמניו דודי אמסלם, מירי רגב, דוד ביטן, מיקי זוהר, יריב לווין, ואחרים המתנהלים בתככנות בעת המסע לקראת הבחירות "השלישיות" ההולכות וקרבות שיתקיימו ב-2 במארס 2020. וגם: הנורווגי מאגנוס קארלסן (Magnus Carlsen) בן 30 אלוף העולם הנוכחי בשח-מט מאז 2013. אישיות מרתקת ומחוננת בענף ספורט מרתק. וגם: השחמטאי וסוֹפֵר השח-מט הפורה והמבריק הגרמני-אמריקני אדוארד לאסקר (1981-1885) שהעניק לי בילדותי בספרו "Chess Secrets" (יצא לאור בארה"ב ב-1951) חוויה שחמטאית עילאית ודרמטית מיוחדת במינה וחסרת תקדים. חוויה שחמטאית מדהימה שנושאת עמה חשיבה קומבינטיבית מרחיקת רְאוּת ו-לֶכֶת, ו-מדויקת מאוד מתמטית, ולכן בלתי נשכחת לעולם (!). אשנה ואומר שוב: מדובר בחוויית שח-מט מדהימה ומפתיעה כמותה לא ראיתי מעולם בכל ימי חלדי. אנוכי מוסיף להתרשמות שלי עוד שני סימני קריאה (!!!). אדוארד לאסקר מֵת בניו יורק – ארה"ב שְבַע יָמִים בגיל 96. פוסט מס' 852 הועלה לאוויר ביום חמישי – 16 בינואר 2020. כל הזכויות שמורות. — אין תגובות
HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>