פוסט מס' 854. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

פוסט מס' 854. מסע הקסם המיסתורי רווי יחסי ציבור בסופו של חודש ינואר 2020 של ראש הממשלה בנימין נתניהו באמריקה ורוסיה בעת פגישותיו המסוקרות עד לעייפה ב-וושינגטון עם נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ("עסקת המאה" הכוללת בתוכה סיפוח בקעת הירדן למדינת ישראל + אמירה מעודדת מפורשת של שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן בה הודיע, כי, "מדינת ישראל רשאית לספח את ההתנחלויות בכל עת שתרצה") וכן במוסקבה עם נשיא רוסיה וולדימיר פוטין (השבה ו-קבלת נעמה יששכר). בנימין נתניהו יחצ"ן ותועמלן ברמה לאומית ו-בינלאומית קיבל ועוטר בשתי מתנות עַל משני נשיאי העַל של שתי מעצמות העַל העולמיות: דונאלד טראמפ נתן לבנימין נתניהו ב-וושינגטון הרשאה לספח את בקעת הירדן ו-וולדימיר פוטין מסר לראש ממשלת ישראל במוסקבה במתנה את אסירת הסמים נעמה יששכר. וגם: חליפות הייצוג בשלושה חלקים פלוס עניבות שלובשים ועוטים על עצמם שלושת אנשי פאנל הכדורגל של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים אלי גוטמן (מאמן העבר הכושל של נבחרת ישראל) + בוני גינזבורג + מודי בר און ביום שני-27 בינואר 2020 באצטדיון "בלומפילד", אינן יכולות להסוות ולהסתיר אין סוף ניסוחים ילדותיים ו-טקסטים לא נכונים ובוּרִים שמשמיעים שלושת החבר'ה האלה לצופיהם מבלי שעורכיהם ומפיקיהם יתערבו ו-יתקנו אותם. זה נכון שהכדורגל הוא משחק פשוט אף על פי כן הוא נועד לאנשים חושבים. פרשנים מעטים ובודדים בלבד: גיורא שפיגל + ד"ר גלעד וויינגרטן + יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל + יעקב "ז'קי" ווישניה + אריה מליניאק + אבי רצון + אלי סהר הניחו אז את יסודות פרשנות הטלוויזיה בעת השידורים הישירים שלנו במשך עשרות שנים במקצועות הספורט השונים כמו האולימפיאדות, מונדיאלים, אליפויות אירופה והעולם ב-א"ק, אליפויות אירופה והעולם בכדורסל, אליפויות אירופה והעולם בשחייה, אליפויות אירופה והעולם בהתעמלות, וגם במשחקי גביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל בהם נטלה אז חלק קבוצת הפאר הישראלית מכבי ת"א. פוסט מס' 854 הועלה לאוויר בשבת – 1 בפברואר 2020. כל הזכויות שמורות.

טקסט מסמך (1) : עסקת המאה. חלומות באספמיה. תוכניתו המדינית של נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ לפתרון הסכסוך הישראלי – פלסטיני  כפי שמדווח ו- מפרסם עיתון "הארץ" ביום רביעי – 29 בינואר 2020. (באדיבות "הארץ" ומו"ל העיתון עמוס שוקן). 

טקסט מסמך (2) : עסקת המאה. חלומות באספמיה. תוכניתו המדינית של נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ לפתרון הסכסוך הישראלי – פלסטיני כפי שמדווח ו- מפרסם עיתון "הארץ" ביום רביעי – 29 בינואר 2020. (באדיבות "הארץ" ומו"ל העיתון עמוס שוקן).

 טקסט תמונה : יום שני – 27 בינואר 2020. זהו פאנל הכדורגל של ערוץ הספורט מס' 55 בשלב של "אחרי המשחק" בו גברה קבוצת מכבי חיפה באצטדיון "בלומפילד" ביפו על בני יהודה ת"א 3:1. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : הפרשן אלי גוטמן, הפרשן בוני גינזבורג, והמגיש – מנחה מודי בר און. רמת הניתוח והפרשנות החובבנית של הטריומוויראט הנ"ל תאמה את רמת המשחק הנמוכה והמשעממת. ניסוחו הכבד והשלומיאלי של אלי גוטמן (לשעבר, מאמן נבחרת ישראל הלאומית בכדורגל) לרבות סתירות של ניסוחים השרויות והקיימות בתוך המבנה הפנימי העקום והתפתחות סדר הדברים של העלילה בעת תיאורו והגדרתו השגויים את הבקעת השער של שחקן בני יהודה אריאל לזמי, מעוררים מחשבות נוגות אודותיו. האם באמת האיש הכושל הזה מי שנעדר לא פעם ולא פעמיים כושר ביטוי והיגיון, היה פעם מאמן נבחרת ישראל בכדורגל…??? כך טוען אלי גוטמן בחוסר ידע והיגיון באחת מפרשנויותיו, כלהלן : "…איזה יופי של הכנסת כדור של אריאל לזמי…הכדור מסתובב החוצה…אבל בשנייה האחרונה בגלל שהכדור פוגש בעוצמה בחלק הפנימי של כף הרגל אז הכדור מסתובב פנימה…". המסקנה הבאה מתבקשת מאליה : אי התערבותו של המנחה מודי בר און בטקסט המבולבל והמגוחך חסר סדר ונעדר מינימום ידע ו-היגיון, מבלי לדרוש הסברים מה-הוגה שלו אלי גוטמן, למה הוא מתכוון בדיוק בהצהרתו הפגומה, "…הכדור מסתובב החוצה…אבל בשנייה האחרונה בגלל שהכדור פוגש בעוצמה בחלק הפנימי של כף הרגל אז הכדור מסתובב פנימה…", מוכיחים שגם המגיש הוא בּוּר בעצמו, איננו עירני, לא מתעניין בחומר, ונחשף כמנחה שתואם את הסביבה ואת רמת החבר'ה האלה שמקיפים אותו. (צילום ב-iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

הערה 1: הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2: הבלוג איננו מופק, לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח כספי ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי ו/או צבירת מוניטין.

הערה 3: הבלוג מוענק בחינם לקוראים.

———————————————————————————————————

פוסט מס' 854.  הועלה לאוויר בשבת – 1 בפברואר 2020. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————————————

הערה 1 : הבלוג כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג yoashtvblog.co.il איננו נחקר ונכתב לצורכי השגת רווח, ו/או קבלת פרסום, ו/או צבירת ממון.

הערה 3 : הבלוג מוענק בחינם לציבור הקוראים ולמתעניינים בו.

פוסט מס' 854. מסע הקסם המיסתורי רווי יחסי ציבור בסופו של חודש ינואר 2020 של ראש הממשלה בנימין נתניהו באמריקה ורוסיה בעת פגישותיו המסוקרות עד לעייפה ב-וושינגטון עם נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ("עסקת המאה" הכוללת בתוכה סיפוח בקעת הירדן למדינת ישראל + אמירה מעודדת מפורשת של שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן בה הודיע, כי, "מדינת ישראל רשאית לספח את ההתנחלויות בכל עת שתרצה") וכן במוסקבה עם נשיא רוסיה וולדימיר פוטין (קבלת נעמה יששכר). בנימין נתניהו יחצ"ן ברמה לאומית ו-בינלאומית קיבל ועוטר בשתי מתנות עַל משני נשיאי העַל של שתי מעצמות העַל העולמיות: דונאלד טראמפ נתן לבנימין נתניהו ב-וושינגטון הרשאה לספח את בקעת הירדן ו-וולדימיר פוטין מסר לראש ממשלת ישראל במוסקבה במתנה את אסירת הסמים נעמה יששכר. וגם: חליפות הייצוג בשלושה חלקים פלוס עניבות שלובשים ועוטים על עצמם שלושת אנשי פאנל הכדורגל של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים אלי גוטמן (מאמן העבר הכושל של נבחרת ישראל) + בוני גינזבורג + מודי בר און ביום שני-27 בינואר 2020 באצטדיון "בלומפילד", אינן יכולות להסוות ולהסתיר אין סוף ניסוחים ילדותיים ו-טקסטים לא נכונים ובוּרִים שמשמיעים שלושת החבר'ה האלה לצופיהם מבלי שעורכיהם ומפיקיהם יתערבו ו-יתקנו אותם. זה נכון שהכדורגל הוא משחק פשוט אף על פי כן הוא נועד לאנשים חושבים. שבעה פרשנים מעטים ובודדים בלבד: גיורא שפיגל + ד"ר גלעד וויינגרטן + יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל + יעקב "ז'קי" ווישניה + אריה מליניאק + אבי רצון, ואלי סהר הניחו אז כל אחד בתורו את יסודות פרשנויות הספורט במקצועות הספורט השונים בטלוויזיה הישראלית הציבורית שהייתה בשנים הרבות ההן בלבדית ומונופוליסטית. גיורא שפיגל, ד"ר גלעד וויינגרטן, יוסף "יוז'ו" טלקי, יעקב "ז'קי" ווישניה, אריה מליניאק, אבי רצון, ואלי סהר הם שבעת הפרשנים ברי סמכא שיצרו כל אחד בתורו את מורשת הפרשנות הטלוויזיונית בעת ביצוע אלפי השידורים הישירים שלנו במשך עשרות שנים במקצועות הספורט השונים בהמוני אירועים כמו האולימפיאדות, המונדיאלים, אליפויות אירופה והעולם ב-א"ק, אליפויות אירופה והעולם בכדורסל, אליפויות אירופה והעולם בשחייה, אליפויות אירופה והעולם בהתעמלות, הליגות הלאומיות (ליגות העל היום) בכדורגל וכדורסל, וגם במשחקי גביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל בהם נטלה אז חלק קבוצת הפאר הישראלית מכבי ת"א. חלפו מאז שנים רבות. אנוכי כבר בן 82 אולם שבעת הפרשנים האלה נותרו עבורי בלתי נשכחים (!). פוסט מס' 854 הועלה לאוויר בשבת – 1 בפברואר 2020. כל הזכויות שמורות. 

ציטוט : "הלֵיצָן נהיה למֶלֶךְ והנָבִיא נהיה לֵיצָן" (מתוך השיר שכתב "יהיה טוב" יונתן גפן, אחד האזרחים המצפוניים ביותר והחכמים ביותר החיים כיום במדינת ישראל. הלחין ושר את "יהיה טוב" דייוויד ברוזה).

ציטוט : "בַּיָמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְרָאֵל אִיש הַיָשָר בְּעֵינָיו יַעֲשֶה" (ספר "שופטים" בתנ"ך, פרק כ"א, פסוק כ"ה).

טקסט תמונה : ב- 2003 / 2002 נטשתי בטריקת דלת ובקול רם את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור שהיו פעם מכורותיי במשך 32 שנים. החלטתי לנטוש בטריקת דלת למרות שהוצע לי אז חוזה עבודה אישי במשכורת טובה עד אולימפיאדת בייג'ינג 2008. נטשתי לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ועל פי המלצתו החמה של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן, מינתה את את יוסף בר-אל הכושל, העלוב, והמופרך למנכ"ל רשות השידור (מינוי זמני במארס / אפריל 2002, ומינוי קבע ב- 2 ביוני 2002 לתקופה של חמש שנים עד 2 ביוני 2007). ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה אריאל שרון לאחר שגילו והבינו עד כמה אותו יוסף בר-אל הוא איש עלוב, נטול כישרון, ומופרך והחליטו להדיח ולסלק אותו לעַד מהַכֵּס הַרָם בשל שחיתות ושוחד מסך (ו-בתמיכה מובהקת של היועץ המשפטי לממשלה דאז מֶנִי מָזוּז) לנבכי ההיסטוריה האפלה ההיא של השידור הציבורי. דברי הימים וקורות העיתים של רשות השידור בשנים ההן שבין 2002 ל- 2005 בעידן יוסף בר-אל היו רוויית צללים כבדים וכתמים שחורים משחור. בהצבעת ההדחה הממשלתית ההיסטורית ההיא שהתקיימה ב- 2 במאי 2005 הרימו 13 שרים ובראשם ראש הממשלה אריאל שרון וסגנו אהוד אולמרט את ידם בעד הדחתו וסילוקו של מנכ"ל רשות השידור המכהן יוסף בר-אל לאלתר ממשרתו הרמה, שני שרים מאיר שיטרית ודליה איציק הרימו את ידם נגד ההדחה והסילוק והיו בעד השארתו של יוסף בר-אל על כנו עד סוף כהונתו שהייתה אמורה להסתיים ב- 2 ביוני 2007. שלושה שרים אחרים בנימין נתניהו, דני נווה, ו- פואד בן אליעזר ז"ל ישבו באותה ישיבת הממשלה ההיא עם ידיים שמוטות ו-נמנעו. ובכן, בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור ז"ל ההיא הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן ע"י ממשלת ישראל בגין עבירות חמורות של שחיתות ומתן שוחד מסך, ושמו יוסף בר-אל. הוא הוּדַח וסוּלָק בבושת פנים ב- 2 במאי 2005 כ- שנתיים לפני תום כהונתו שהייתה אמורה להסתיים ב- 2 ביוני 2007. היה מדובר במְעֶט מידי ומְאוּחּר מידי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ראש הממשלה של מדינת ישראל בנימין נתניהו הוא רב אמן ואלוף ביחסי ציבור ושיווקם. בתחום הקונקרטי המדובר נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ונשיא רוסיה וולדימיר פוטין אינם נופלים ממנו. בארץ ממתינים לראש הממשלה בנימין נתניהו (נטול חסינות משפטית) שלושה כתבי אישום פליליים חמורים בתיקי 1000 + 2000 + 4000 בגין מרמה + קבלת שוחד + הפרת אמונים.   

ראש הממשלה בנימין נתניהו (נטול חסינות משפטית) שב השבוע ארצה עטור שתי מתנות עַל פוליטיות : סיפוח בקעת הירדן למדינת ישראל ושחרורה מהכלא הרוסי של אסירת הסמים הישראלית נעמה יששכר והבאתה לישראל, שתי מתנות יקרות ערך שקיבל בסופו של חודש ינואר 2020 משני נשיאי העל של ארה"ב ורוסיה (דונאלד טראמפ ו-וולדימיר פוטין). בנימין נתניהו חזר ארצה עטור פרסים אולם בישראל ממתינים לו שני אירועים הרי גורל : הבחירות לכנסת ה- 23 ב- 2 במארס 2020 ושלושה תיקי אישום פליליים חמורים שהגיש נגדו היועץ המשפטי של הממשלה שלו אביחי מנדלבליט בתיקי 1000, 2000, ו- 4000. ראה נראה אם שתי המתנות הפוליטיות שהעניקו לו נשיאי ארה"ב ורוסיה יסייעו לבנימין נתניהו לצבור יותר מנדטים בבחירות לכנסת ה- 23 ההולכות וקרבות. בינתיים הטיל נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ למערכה את שני יועציו הקרובים והבכירים ג'ארד קושנר (בעלה יפה תואר של איוונקה יפת התואר בתו של דונאלד טראמפ) ו-ג'ייסון גרינבלט, והורה להם לצַנֵן מהר ככל האפשר את התלהבותו החייכנית והבלתי מרוסנת של בנימין נתניהו. ג'ארד קושנר הודיע קבל עם ועולם כי לא ייתכנו שום שינויי ריבונות בגדה המערבית לפני הבחירות בישראל ב- 2 במארס 2020 ובטרם תוקם וועדה משותפת "ישראלית – אמריקנית" בנושא מדיני העדין והרגיש, ו-השנוי במחלוקת. "עוֹד הַדֶּרֶךְ רָב – עוֹד רַבָּה הַמִּלְחָמָה", כתב חיים נחמן ביאליק בפואמה המפורסמת ורבת המוניטין שלו, "מתי מדבר האחרונים", בחורף תרנ"ז (1897). ג'ארד קושנר אמר עכשיו את אותו הדבר רק במילים אחרות משלו.

מגזין הטלוויזיה "רואים עולם" (מסמך עיתונאי חשוב ומעניין ברמה גבוהה) ששודר מאז 1988 במשך 32 שנים ברציפות על המסך הציבורי נגדע, סולק, הורד, ונכחד במוצ"ש-1 בפברואר 2020 ע"י הנהלת תאגיד "כאן" 11 מבלי שיינתן הסבר לצופי הטלוויזיה במדינת ישראל מדוע נעשה הדבר.

המגזין העיתונאי החשוב בעל המורשת ורב המוניטין "רואים עולם" של תאגיד "כאן" 11 שעלה לאוויר על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1988 (בעידן מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל) ושודר מאז מידי מוצ"ש במשך 32 שנים רצופות בהצלחה גדולה ובשגשוג עיתונאי מרשים בהגשתם והנחייתם של עיתונאים מוכשרים כמו דוד וויצטום, עמנואל הלפרין, ויעקב אחימאיר וגם בהובלתם של שני הכתבים הראשיים הוותיקים אורן נהרי ושרי רז ובהפקת טובה ביאלה, סולק והורד מהמסך הציבורי במוצ"ש – 1 בפברואר 2020 ע"י הנהלת "כאן". מדובר במעשה עלוב ומדהים ב- שליליות העיתונאית הטלוויזיונית שלו (!). בלתי מתקבל על הדעת. במקום לדאוג ולשַמֵר מרכיב ו-נדבך יסוד רב ערך עתיק יומין בדמותו של "רואים עולם" בשידור הציבורי, בא מישהו ועוקר ככה סתם אבן היסטורית גדולה ויקרה מן המסד היָשָן אבל החיוני ההוא. עד לרגע זה איש לא הסביר לי ולא נימק לי מדוע, כמו גם, מי האחראי על הטמטום הטלוויזיוני הזה ב-תאגיד "כאן" 11 שהורה עכשיו על הורדה וסילוק "רואים עולם" מהמסך הציבורי.

עמליה דואק אשת חברת החדשות של ערוץ 12.

עמליה דואק מהירה כ-ברק. היא מתייצבת רוויה מרץ וטמפרמנט כ- מגישה ומנחה מראיינת ומרואיינת בעת ובעונה אחת באולפן – "חמש עם רפי רשף" (כ- ממלאת מקום זמנית של רפי רשף) בערוץ 12 ביום חמישי – 30 בינואר 2020. עמליה דואק נחשפת כחסרת סבלנות ו- כמי שאצה לה דרכה. היא גם שואלת את המרואיינים שלה וגם דוחקת בהם ו- "מסייעת" להם לנסח ולהשלים את תשובותיהם. היא איננה מאיימת לפי שעה על המוניטין של קרן מרציאנו ודפנה ליאל.

יונית לוי אשת חברת החדשות של ערוץ 12.

רעייתי ואנוכי ממש זקוקים ל- "תרגום" בשעה שיונית לוי משמשת קריינית ראשית של מהדורות החדשות של ערוץ 12. יונית לוי בולעת אין סוף מילים וגם ממלמלת ללא הפסק מתחת לאף מבלי שעורכיה ומפיקיה יתערבו ויעירו לה על כך. % 50 מטקסטים הקריינות פלוס ה- Back announcments שלה אינם ברורים, לא נהירים, והולכים לאיבוד. נכון שאנוכי כבר בן 82 אולם למה אם כך אני שומע ומבין כל אות והברה שהוגות עבורי קרן מרציאנו ודפנה ליאל…???

אהוד יערי בן 76 (!) איש חברת החדשות של ערוץ 12, נותר מומחה, רהוט, ובהיר.

אהוד יערי הוותיק נותר עיתונאי חדשות רלוואנטי ו-רציני ושדרן טלוויזיה מעולה שמינוחו ואיכותו שווים הגדרה טלוויזיונית אחת ברורה ומוחלטת : Number one. מדובר בידען ומנתח מופלג בעל ידע עצום בתחומי הנעשה בעולם הערבי רחב הידיים על כל מרכיביו, איש אמין ומהימן ובעל מקורות, וגם צנוע. אנוכי אוהב להאזין ל-אהוד יערי עיתונאי מדויק שמתנסח נפלא וברהיטות, ומדבר את שתי השפות אנגלית וערבית על בוריין.

גלעד שַלְמוֹר הוא נֶכֶס טלוויזיוני אנושי של חברת החדשות של ערוץ 12. מדובר ב-עיתונאי, כתב, ושדרן טלוויזיה יסודי, רציני, בעל ערך וגם מאופק, קר רוח, ושָלֵיו. כתבתו המעניינת אולם המרה והעצובה אודות עִילַי חַיוּת לוחם צעיר ואמיץ ביחידת "מַגֶלָן" של צה"ל שנפצע קשה בעת מבחן ביצוע של תרגיל אומץ מיותר ומטופש ראויה לעיון חוזר ונשנה של כולנו והסקת מסקנות חמורות נגד מפקדי יחידת "מַגֶלָן". גלעד שלמור עיתונאי מצוין וכתב מעולה של חברת החדשות בערוץ 12 חשף בכתבתו המרה והעצובה הזאת שעסקה בפציעתו הקשה והמיותרת של עילי חיות, את פרי ה-ביאושים של מסורת גבורה מטומטמת ברמה של קִרְקָס השרויה (עדיין…?) ב-שורות יחידת "מגלן" תחת אחריותו, שיקוליו, ומנהיגותו הקטנונית והחובבנית הישירה של מפקד היחידה הצבאית המובחרת הזאת יחדיו עם שאר חבריו המפקדים האחרים. ביזיון. בלתי מתקבל על הדעת.

אני בן 82 היום. נולדתי להוריי ז"ל בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן ב- 1938. באותה מידה אנוכי יכול להעיד על עצמי שאני יליד "גולני". שרתי בגדוד 12 של חטיבת "גולני" בשנים 1959 – 1956 כטירון, חייל, מפקד, וקצין קרבי. היו לי בעת שירותי הקרבי בן שלוש שנים בחטיבת "גולני" ארבעה מג"דים וארבעה מח"טים. נלחמתי ב- חמש מלחמות עבור מדינת ישראל בשנים 1982 – 1956. תמיד בחזית. השתתפתי ב-ארבע מלחמות נגד הצבא המצרי ב- "מלחמת סיני" ב- 1956, ב- "מלחמת ששת הימים" ב- 1967, ב- "מלחמת ההתשה", וב- "מלחמת יום הכיפורים ב- 1973". המלחמה החמישית שלי ושל בני דורי הייתה "מלחמת לבנון ה- 1 ב- 1982" נגד האויב הסורי והטרור הפלסטיני בראשותו של הארכי טרוריסט יאסר עראפאת.

לא תיארתי לעצמי שגם היום ב- 2020 כל מיני מפקדים בצה"ל עדיין משתעשעים ומתגאים בתרגילי מבחן ואומץ מטומטמים שהם דורשים וכופים על חייליהם לבצע כמו בהופעות ב- Circus. למשל קפיצה מרכב נוסע לעבר שיחי "סִירָה קוֹצָנִית", יעני תרגיל אומץ לב למען גאוות היחידה, תרגילים שנושאים עליהם מראש תו עלוב ומחורבן של כאילו מורשת היחידה, כמו זאת למשל של יחידת "מַגֶלָן" המדוברת. לוחם "מגלן" עִילַי חַיוּת חייל נאמן ותמים, נשבע כמו כולנו להקריב את חייו למען מדינת ישראל אם יידרש לכך, אולם הוא לא נשבע להקריב את חייו בעבור הצגת קִרְקָס מטומטמת וחסרת כל הצדקה ו-תכלית. עִילַי חַיוּת היה חסר מזל. הוא זינק וקפץ מרכב נוסע על פי פקודת מפקד "מַגֶלָן" לעבר שיח "סִירָה קוֹצָנִית", אולם נחת על סלע. הוא נפצע קשה מאוד, בחינם. רק בשל תביעה חולנית ובלתי אחראית של מפקדו ומנהיגו לשַמֵר יעני כאילו את רוח היחידה, מורשתה, וגאוותה באמצעות קפיצה ו-זינוק של לוחם מרכב נוסע לצורך נחיתה שיח של "סִירָה קוֹצָנִית". מדובר בטמטום מוחלט של מפקדי "מַגֶלָן", וודאי של אלה הניצבים בראשה, שמתנשאים ו-רואים בחיילי צה"ל הצעירים, התמימים, והנאמנים הסרים לכל פקודה וצו, קודם כל וראשית דבר רכוש צבאי פרטי שלהם, ואולי אח"כ גם בני אדם.

התגייסתי לגדוד 12 של חטיבת "גולני" ב- 3 במאי 1956. את אימוני הטירונות הקרביים הקשים שלנו ערכנו בקיץ החם, הלוהט, והרותח של 1956 בשטח אש 9, בעידן "הממשל הצבאי" בסביבות הכפרים הערביים, סכנין, עאראבה, ודיר חנא. ישנו מספר שעות דַל בלילות באוהלי סיירים אישיים קטנים שכל אחד הקים לעצמו. שיחי "הַסִירָה הַקוֹצָנִית" שימשו לנו מזרני שנת לילה קצרה לעת מצוא. הייתה צריך לרמוס בנעליך את שיח "הַסִירָה הַקוֹצָנִית" כדי ליטול את חודם של הקוצים המרובים שלה, ואח"כ לפרוס על "המזרן" הקוצני המאולתר הזה שנדרס את השכמייה האישית שלך בטרם נרדמת (בתוך שנייה אחת). לכל חייל הוקצבה בתחילה מימיית מים אחת בלבד ביממה כולל גילוח זיפי הפנים בטרם מסדר הבוקר הראשון. היה מדובר במשמעת מים צבאית מטומטמת שאיש איננו יכול לעמוד בה בעיקר חיילים צעירים שמתאמנים השכם והערב תחת השמש הקופחת ובלילות הלחים של הגליל התחתון. ברור שגנבנו כל הזמן מים מה- מיכלים, עוקבי המים, וטנקרי המים שחנו ב-צִלָם של עצי הזית הערביים. אין דבר כזה משמעת מים כפי שמפקדי צה"ל פירשו אותה בעת ההיא. אתה יכול לא לאכול זמן מסוים, אולם "חוק החיים" מחייב אותך להחזיר לגופך כל גרם מים שאתה מפסיד בעת הזעת הגוף. ולא, אתה תתייבש ותמות. יש דבר כזה ומונח כזה "משמעת צבאית", אולם אין דבר כזה "משמעת מים צבאית". חובה לקיים "משמעת מים צבאית" בעיתות חירום ומצוקה, אולם לא בתנאי אימון רוטיניים ורגילים. אי אפשר לאַמֵן ולהַרְגִיל את גוף האדם להיות צמֵא.  לקח לצה"ל זמן רב להבין את המידע הפיזיולוגי שדן בחשיבות מאזן המים בגוף. רק ב- 1959 בוטלה סופית "משמעת המים" ב- צה"ל. דורות של לוחמים ישראליים מאז עידן ה- פלמ"ח היכן שהוא בראשית שנות ה- 40 במאה הקודמת סבלו סבל רב מפקודת הנפל המטומטמת של הטלת "משמעת מים צבאית". לא אחד ולא שניים שילמו על כך בחייהם. היכן היו שירותי הרפואה  של הפלמ"ח ו- צה"ל בשנים ההן…??? התברר כי הטמטום הוא מנת חלקו של של כל אומה ושל כל צבא במידות כאלה ואחרות. גם של צה"ל. לאורך כל הדרך שירתו בצה"ל הרבה (מאוד) מפקדים לא רק לא חכמים אלא מטומטמים ממש שלא התווכחו עם האבסורד הקרוי "משמעת מים" וסתמו את פיהם. התברר ששום דבר איננו פשוט כפי שהוא נראה לכאורה. לא בכדי טבע מר קול את האקסיומה המפורסמת שלו, בשעה שטען כלהלן : "כמות האינטליגנציה בעולם קבועה – אולם האוכלוסייה גדלה בהתמדה" (!).

אנוכי וחבריי שנבחרנו בספטמבר 1956 להשתתף בקורס מ"כים של חטיבת "גולני" ב- ג'וערה (ליד קיבוצי עין השופט ורמת השופט), היינו במידה רבה ברי מזל משום שמפקד המחלקה הנערץ והמוערך שלנו היה סגן זאב שטרנהל. זאב שטרנהל ראה בנו קודם כל בני אדם ורק אח"כ חיילים. גם היום בגיל 82, בחלוף 64 שנים מאז, זאב שטרנהל נותר עבורי אדם נדיר ומפקד נדיר, מצביא ואיש מוּסָר נדיר ו-בלתי נשכח. בלתי נשכח לעַד.

מעט אנשים עצבו אותי והשפיעו עלי בחיי. אני חושב שמעט מאוד אנשים מעצבים גם את דמותם של מרבית האנשים האחרים שאני מכיר. בקיבוץ אפיקים היו אלה אבא שלי משה אלרואי – בלינדמן חקלאי עובד אדמה חרוץ ומספויני'ק, והרפתן רודיק לווין. אנשים בעלי יושרה מושלמת ודבקות עילאית במשימה. בטלוויזיה הישראלית הציבורית היו אלה דן שילון, אלכס גלעדי, ומוטי קירשנבאום. אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בארץ וגם בעולם. בשירות הצבאי שלי בחטיבת "גולני" השפיעו עלי יותר מכל – לא מג"דים, לא מח"טים, לא אוגדונרים, ולא רמטכ"לים – אלא המ"כ שלי בטירונות יהושע מיצמאכר ממושב שדה יעקב וזאב שטרנהל (היום פרופסור זְאֵב שְטֶרְנְהֶל) שהיה המ"מ שלי בקורס מכי"ם בג'וֹעָרָה ומפקדי במלחמת "מבצע קָדֵש" באוקטובר – נובמבר 1956 במלחמת סיני ההיא נגד מצרים. סגן זְאֵב שְטֶרְנְהֶל הוביל את המחלקה שלי (מחלקה מס' 1) בקורס מ"כים בעת מבחן המנהיגות העליון והקשה ביותר, מבחן ההסתערות על המוצבים המצרים המבוצרים וממוקשים תחת אש ב- "מלחמת קדש 1956", ובסופו כיבוש מוצב 27 ברפיח ע"י פלוגת המ"כים (המ"פ דאז היה מפקד ביה"ס למ"כים בג'וֹעָרָה רב סרן זאב עופר). גדוד 12 של חטיבת גולני כבש את שלושת המוצבים הקיפודיים – פלוגתיים של הצבא המצרי 25, 27, ו- 29. זְאֵב שְטֶרְנְהֶל ויְהוֹשֻעַ מִיצְמָאכֶר שני חיילים מבוגרים ממני בשנתיים אולי שלוש נעשו בגיל כה צעיר מופת של מנהיגות ובעלי דוגמא האישית. שניהם היו מנהיגים צבאיים שראו בכל חייל באשר הוא ראשית דבר אדם ולא "מכונה צבאית" ו/או "רכוש צבאי" של הממסד. הלכתי אחריהם באֵש ובמים. לא רק אני. בגיל 18 אתה מוכן לחרף את נפשך ביודעין למוות, לא בעבור ראש הממשלה דוד בן גוריון ולא בעבור הרמטכ"ל משה דיין, אלא בעבור הקרובים והסמוכים אליך, אלה שצועדים לידך בקו האֵש הקדמי, ב- יֶרִי תוך תנועה לעבר היעד המבוצר. אתה מוכן להקריב את חייך בעבור החברים שלך שמסתערים לידך תחת אֵש ובשביל המפקדים שלך כ-זאב שטרנהל ויהושע מיצמאכר שיקבלו את ההחלטות הנכונות בעת הקרב ויעמדו לצִדְךָ בעת צָרָה. הרֵעוּת ואחוות הלוחמים ש- שוררת בין החיילים הקרביים בכיתות, במחלקות, ובפלוגה מתפתחת בעת החיים יחדיו באימונים הקשים, במסעות הארוכים, בסחיבת אלונקות, בניווטי לילה ללא שינה ובחינוך הצבאי למשמעת, מורשת, ודבקות במשימה שמנחילים מפקדים לחייליהם ברמה של מ"כים, סמלים, ומ"מים. לרֵעוּת והאחווה הזאת בין החיילים אין תחליף בשעת קרב. שיא אומץ הלֵב בקרב מוצא את ביטויו בכך שאתה מתגבר על הפחד הנוראי לאבד את חייך ונכון להתרומם מהקרקע ולהסתער חשוף לעבר היעד המצרי מול מקלעי "אלפא" רושפי אֵש של האויב ומול אֵש של מרגמות 81 מ"מ ו- 120 מ"מ. אתה עושה זאת יחדיו עם רֵעיך ובעבור חבריך. זה היה החינוך שקיבלתי בחטיבת "גולני" מזאב שטרנהל ויהושע מיצמאכר ועל פיו גם אנוכי אימנתי וחינכתי את החיילים שלי לאחר שהוסמכתי ל- מ"כ ומאוחר יותר לקצין קרבי בגדוד 12 של חטיבת "גולני".

טקסט תמונה : בין אוקטובר 1956 למארס 1957. לפני כ- 64 שנים. זהו זאב שטרנהל המ"מ שלי בקורס מפקדי כיתות של חטיבת גולני בג'וערה ומפקדי הנערץ במלחמה ההיא ב-עת "מבצע קדש" נגד מצרים באוקטובר – נובמבר 1956. היה לי ממי ללמוד. (באדיבות פרופסור זאב שטרנהל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : בין מאי 1956 לספטמבר 1956. לפני 64 שנים. זהו יהושע מיצמאכר ה-מ"כ המצוין שלי בטירונות בגדוד 12 בחטיבת "גולני". מפקד לדוגמא. היה לי ממי ללמוד. (באדיבות יהושע מיצמאכר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1958. אנוכי קצין קרבי בגדוד 12 של חטיבת "גולני". המג"ד שלי היה סא"ל אורי ביידאץ' מהמושבה יבניאל. המח"ט היה אל"מ אהרון "ארווין" דורון. המג"ד הרביעי והאחרון שלי בשירות הסדיר בגדוד 12 היה סא"ל יקותיאל "קותי" אדם ז"ל. המח"ט הרביעי והאחרון שלי ב- "גולני" היה אל"מ אלעד פלד (בן 92 היום). התצלום הקונקרטי הזה בו אנוכי חובש כובע הקצינים בבה"ד 1 (מיקום בה"ד 1 בשנים ההן היה סמוך לכפר סירקין לד פתח תקווה) נועד לצורכי רקורד. אינני זוכר קצינים קרביים שהסתובבו עם הכובע המגוחך הזה שהזכיר יותר תחפושת פורים מאשר סמל של קְצוּנָה, אלא חבשו כומתה רגילה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 1960 בהיותי כבר קצין קרבי במילואים התנדבתי להיות חניך בקורס קומנדו בן 45 ימים. הבסיס שלנו היה בתל נוף ומפקד הקורס הקשה והמרתק היה אז איש הצנחנים הנודע רב סרן אפרים "פיחוטקה" חירם. הקורס ההוא כלל 10 (עשר) צניחות קרביות (במצנחים צרפתיים פלוס שקי חזה), 2 ממטוסי "דקוטה" ו- 8 ממטוסי "נורד". המפקד פיחוטקה מעולם לא התעסק בתרגילי אומץ ראוותניים ברמה של קרקס. קורס הקומנדו ההוא כלל מסעות ניווטים ארוכי טווח של יחידים וזוגות (חלקם בתום צניחות יום וגם לאחר צניחות ליליות), לימוד ושימוש בנשקי אויב, חיילות פרט ברמה גבוהה, תרגילי פשיטות על יעדי אויב, טיפוס על מצוקים וירידה ממצוקים, וצליחת נהרות. בשיא החורף הגשום בפברואר 1960 חצינו משתתפי הקורס (כולם קצינים) את שפך הירדן ליד קיבוץ דגניה א' (באמצעות חבלים) ואח"כ עם חשכה יצאנו למסע ניווט רגלי מחוף לחוף, מאגם הכינרת עד לבסיס צבאי ליד חיפה.

שמעון "קצ'ה" כהנר ז"ל (2020-1934).

הדור הולך ופוחת. שמעון "קצ'ה" כהנר לוחם אמיץ ביחידה המיתולוגית 101 ואח"כ בצנחנים, בן דורם של מאיר הר ציון ז"ל ואריק שרון ז"ל, מת בקיבוצו נווה איתן בגיל 85. בספרו האוטוביוגרפי "להיות אחד מרבים", כתב שמעון "קצ'ה" כהנר ז"ל את הטקסט הזה כלהלן : "…אכן יש לי זכות גדולה להיות חלק מהדור אשר היה עֵד לחיי עם מתחדש המקים לו מדינה ובונה מולדת ובית לאומי. דור שבגורלו נפלו מספר הזדמנויות מיוחדות שלתוכן גדל, והן שליוו אותו אותו בחייו והשפיעו על ערכיו, דרכיו, ומשימותיו…". יהי זכרו ברוך.

יום שני-27 בינואר 2020. אצטדיון "בלומפילד" ביפו-תל אביב. אריאל לזמי שחקן הכדורגל של קבוצת "בני יהודה" תל אביב וצוות פנל המומחים של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים מודי בר און, בוני גינזבורג, ואלי גוטמן (המאמן הכושל בעברו של נבחרת ישראל הלאומית בכדורגל).

אין לי יותר מידי חשק להתעסק שוב עם בורותם של שני פרשני הכדורגל בוני גינזבורג ואלי גוטמן המכהנים בתוקף תפקידם זה בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. הפרשנות של שניהם בעת השידור הישיר המשעמם של המשחק בני יהודה ת"א – מכבי חיפה 3:1 הייתה רוויה שגיאות וניסוחים ילדותיים. בוני גינזבורג יופיע לעַד על מסך ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים כששתי לחייו תמיד אדומות מסטירת לחי כפולה שהחטיף לו האוסטרלי צ'ארלי יאנקוס בועט הבעיטות החופשיות של נבחרתו ב- 19 במארס 1989 באצטדיון רמת גן קבל עם ועדה, בפני 50000 (חמישים אלף) צופים באצטדיון ר"ג ועוד 2.000000 (שני מיליון) צופי טלוויזיה בישראל שהיו עדים למתחולל בדקה ה- 71 בעת השידור הישיר שלנו את המשחק ישראל – אוסטרליה 1:1 (במסגרת קדם גביע העולם בכדורגל של מונדיאל איטליה 1990), ע"י חטיבת הספורט בפיקודי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. באותה הדקה ה- 71 ההיא באותו המשחק ההוא שנערך לפני 31 שנים באותו אצטדיון ר"ג ההוא, זעק יורם ארבל את הסלוגן ההיסטורי ההוא "…ככה לא בונים חומה…זה מה שאמרתי לכם…ככה לא בונים חומה…", והִכְתִים לעַד את השוער הלאומי של נבחרת ישראל דאז בוני גינזבורג אדריכל החוֹמָה הַנוֹפֶלֶת בכתם שחור שלא יימחה לעולם. בוני גינזבורג נחשף בתאריך ההוא ב- 19 במארס 1989 באצטדיון ר"ג בעת שידור ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית לא רק כשוער – אדריכל כושל אלא כאדם מן השורה שאין לו צל מושג בהבנת תורת ה-אווירודינמיקה והשפעת זרמי שכבות האוויר והתנגדות האוויר על התנהגות הכדור (רגל) שמשקלו כ- 430 גרם והיקפו כ- 70 סנטימטר (גוף עגול ואנטי אווירודינמי בעליל) שטס באוויר במהירויות גבוהות שנעות בין משהו כמו 50 קמ"ש לבין 100 קמ"ש ולעיתים גם במהירויות גבוהות יותר. היום הוא אחד המסבירים הראשיים של תורת משחק הכדורגל לציבור הרחב מטעמו של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. בוני גינזבורג תמיד יימצא בעמדה נחותה במשרתו הנוכחית כפרשן בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים משום שאיבד את אמינותו בשעת מבחן כליונה בתאריך ההוא של 19 במארס 1989. לעולם הוא בוני גינזבורג יידמה למורה למתמטיקה שסיפר פעם לפני שנים רבות לסטודנטים בכיתה שלו ש- 1 פלוס 1 שווה ל- 1/2 2, ואח"כ דרש מהם להאמין לו כשהוא טוען בפניהם ומפרש להם את כלל תורת המתמטיקה. ניתוחיו של בוני גינזבורג לרבות הסבריו הכל כך לא נכונים, כל כך משובשים, וכל כך לא מדויקים אודות האווירודינמיקה המשפיעה השפעות מכריעות על הכדורגל העגול שנע באוויר, תמיד יישמעו כמגוחכים. אילו היה באמת בקי וידען של תורת משחק הכדורגל כפי שהוא מבקש להציג את עצמו על מסך הטלוויזיה, הוא היה נמנע אז מלחטוף סטירת לחי אדומה מ- צ'ארלי יאנקוס באצטדיון ר"ג ב- 19 במארס 1989.

עם אלי גוטמן מאמן כדורגל כושל, העסק דומה. אלי גוטמן כבש את הפסגה והוכתר ע"י התאחדות הכדורגל למאמן הלאומי של נבחרת ישראל בשנים 2015 – 2011. אלי גוטמן ונבחרת ישראל שלו הובסו פעמיים משלא הצליחו להעפיל בתקופתו לטורנירי הגמר של ה-יורו והמונדיאל. אבל המאמן הלאומי הכושל הזה של נבחרת ישראל בכדורגל כמו השוער הלאומי הכושל בוני גינזבורג, מצא גם הוא לבסוף את מקומו בשורת המסבירים, המנתחים, והפרשנים של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. אלה המתיימרים לבאר, להבהיר, ולהרצות את תורת משחק הכדורגל בפני מאות אלפי צופי טלוויזיה במדינת ישראל למרות כישלונם.

בשלב של "אחרי המשחק" ביום שני – 27 בינואר שמעתי את אלי גוטמן, (…ואולי היה זה בכלל בוני גינזבורג…), שח לצופי הטלוויזיה במדינת ישראל את הטקסט המגוחך והמבולבל הזה לאחר שאריאל לזמי שחקן בני הודה ת"א כבש את שערה של מכבי חיפה בדקה ה- 81 של המשחק וצימק את התוצאה ל- 2:1, וכך אמר : "…איזה יופי של הכנסת כדור של אריאל לזמי…הכדור מסתובב החוצה…אבל בשנייה האחרונה בגלל שהכדור פוגש בעוצמה בחלק הפנימי של כף הרגל אז הכדור מסתובב פנימה…". לא שמעתי את את המנחה מודי בר און מציב סימן שאלה בפני אלי גוטמן ו-מבקש הבהרות מהפרשן (עבור ציבור צופיו) ל-מה הוא מתכוון בתיאור הנ"ל שלו, "…איזה יופי של הכנסת כדור של אריאל לזמי…הכדור מסתובב החוצה…אבל בשנייה האחרונה בגלל שהכדור פוגש בעוצמה בחלק הפנימי של כף הרגל אז הכדור מסתובב פנימה…". וגם מדוע הפרשן הכושל והעילג שלו לא רק שהוא מתנסח במסורבלות, בכבדות, ובחוסר בהירות, ושוגה וטועה, אלא הוא גם איננו מוצא צורך לספר לצופיו שום מידע אודות טווח הבעיטה של אריאל לזמי ואיזה מהירות תנועה הוא מקנה לכדור הטס באוויר ואשר הכניע בסופו של דבר את שוער מכבי חיפה. את הנתונים המתמטיים הבסיסיים האלה ניתן לחשב ולמצוא את פתרונם בתוך שניות בעזרת כל iphone. הסכנתו והסכמתו של מודי בר און עם ניסוח הַבּוּר של אלי גוטמן / בוני גינזבורג, "…איזה יופי של הכנסת כדור של אריאל לזמי…הכדור מסתובב החוצה…אבל בשנייה האחרונה בגלל שהכדור פוגש בעוצמה בחלק הפנימי של כף הרגל אז הכדור מסתובב פנימה…", מבלי להתערב ומבלי לדרוש הסברים מוכיחים שגם המגיש – מנחה הוא בּוּר בעצמו. איננו עירני ולא מתעניין בחומר.

טקסט תמונה (1) : יום שני – 27 בינואר 2020. אצטדיון "בלומפילד" ביפו – תל אביב. זוהי הדקה ה- 81 במשחק בני יהודה ת"א – מכבי חיפה 3:1. תצלום ה- Video הזה ב- Close up של אחת המצלמות המובילות, מתעד את אריאל לזמי שבריר שנייה בטרם הבעיטה המסובבת שלו ברגל ימין שהכניעה בסופו של דבר את שוער מכבי חיפה. (צילום / סריקה ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

טקסט תמונה (2) : יום שני – 27 בינואר 2020. אצטדיון "בלומפילד" ביפו – תל אביב. זוהי הדקה ה- 81 במשחק בני יהודה ת"א – מכבי חיפה 3:1. תצלום ה- Video הפתוח הזה ב- Long shot של אחת המצלמות האחוריות, מתעד את אריאל לזמי שבריר שנייה בטרם הבעיטה המסובבת שלו ברגל ימין שהכניעה בסופו של דבר את שוער מכבי חיפה. (צילום / סריקה ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

טקסט תמונה (3) : יום שני – 27 בינואר 2020. אצטדיון "בלומפילד" ביפו – תל אביב. זוהי הדקה ה- 81 במשחק בני יהודה ת"א – מכבי חיפה 3:1. תצלום ה- Video הפתוח הזה ב- Long shot של אחת המצלמות המובילות, מתעד את אריאל לזמי שבריר שנייה בטרם הבעיטה המסובבת שלו ברגל ימין שהכניעה בסופו של דבר את שוער מכבי חיפה. התיעוד המצולם הזה מאפשר לי להעריך כמעט במדויק את מידות המגרש, את מרחק מיקום הכדור מהשער, ואת טווח הבעיטה. (צילום / סריקה ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

טקסט מסמך (4) : יום שני – 27 בינואר 2020. אצטדיון "בלומפילד" ביפו – תל אביב. זוהי הדקה ה- 81 במשחק בני יהודה ת"א – מכבי חיפה 3:1. השרטוט הזה שלי מבוסס על נתוני מידות המגרש והטווחים כפי שהם מתועדים בשני תצלומי ה- Video הפתוחים ב- Long shot של המצלמה המובילה והמצלמה האחורית. השרטוט שלי מתעד את אריאל לזמי שבריר שנייה בטרם הבעיטה המסובבת שלו ברגל ימין שהכניעה בסופו של דבר את שוער מכבי חיפה. לאור המשפט המתמטי העתיק של פיתגוראס ואוקלידס כי סכומן של הצלע AB בריבוע פלוס הצלע BC בריבוע במשולש ישר זווית הזה ABC, שווה לאורכו של היתר AC בריבוע, ניתן להסיק כי טווח הבעיטה של אריאל לזמי אותו מייצגת הצלע (הַיֶתֶּר) AC, עומד על כ- 26 מטר. הכדור המסובב של אריאל לזמי שהכניע את שוער מכבי חיפה עבר את הדרך הזאת של 26 מטר בתוך שנייה אחת. כלומר הכדור המסובב של אריאל לזמי צבר מהירות ממוצעת של 93.6 קמ"ש. (שרטוט של יואש אלרואי).

מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה וגם ברדיו דורש מהמשתתפים המומחים הנוטלים בו חלק, את האיכויות הבאות, כלהלן : מיומנות, אמינות ו-מהימנות, ידע בתחום הקונקרטי אותו הם מנתחים ומפרשנים, הבנה בסיסית במתמטיקה ו-פיזיקה וגם ב-אווירודינמיקה ופיזיולוגיה, כישרון להביע רעיון במינימום מילים, ויכולת הגדרה וניסוח קצרים ו-מדויקים. כפי שנתבע מהשדרים המובילים שלהם. ניתוח ופרשנות של מהלכי הספורט בטלוויזיה היא מלאכה קשה, מורכבת, ותובענית לאין ערוך יותר מאשר תיאור מהלכי הספורט בטלוויזיה. היכרתי בימי חלדי בקריירה הטלוויזיונית הממושכת שלי בשנים שבין 1971 ל- 2003 שורה ארוכה מאוד של עשרות פרשנים ו-פרשניות. רק מעטים, שישה בודדים מביניהם, ניצבו ברמה הנדרשת בתחומי ענפי הספורט השונים ששידרנו ישיר לציבור בארץ מכל קצוות הגלובוס. על הרשימה הקצרה ההיא נמנו בשעתו גיורא שפיגל, יוסף "יוז'ו" טלקי, ד"ר גלעד וויינגרטן, יעקב "ז'קי" ווישנייה, ד"ר מולי אפשטיין, אבי רצון, אריה מליניאק, ואלי סהר. ובכן, הרבה יותר קשה ומורכב להיות מנתח ו-פרשן ספורט טוב מאשר מתאר ו-שדר ספורט טוב. אנוכי משתמש לרגע במטפורה מתמטית : הרבה יותר מסובך לנתח, להסביר, ולפרשֵן מדוע מכפלה של (-) 1 בעצמו יוצר תוצאה של (+) 1. הרבה יותר קשה להסביר למה וכיצד יכול להיות שמינוס כפול מינוס יוצר תוצאה של פלוס מאשר רק לתאר ולקבוע עובדה כי (-) כפול (-) שווה (+). היסטוריה טלוויזיה חלקית עתיקת יומין. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הקדמה קצרצרה.

האם מוסד פרשנות הספורט ברדיו ובטלוויזיה חשוב ? האם צריך אותו ? האם ניתן להסתדר בלעדיו ? האם כל שַדָּר ספורט באשר הוא זקוק לפרשן – מומחה שיתייצב לצדו בעמדת השידור ? האם באמת דרושים שני קולות ליד המיקרופון כדי לתאר ולשדר ישיר אירוע ספורט אחד בין אם מדובר בכדורגל ו/או כדורסל ו/או א"ק, שחייה, התעמלות ו/או טניס ? אין לכך תשובה חד משמעית. אבל עובדה היא שהנהלות הטלוויזיה והרדיו בארץ ובעולם נוטות לאמץ פרשנים ופרשניות ומציבות אותן בעמדות השידור ליד השדרים המובילים, בעיקר כשמדובר בשידורים ישירים. תפקידו הראשי של הפרשן בעמדת השידור הוא לבאר את המהלכים שמסתתרים מאחורי מידע ה- play by play שמְסַפֵּק השַדָּר המוביל לצופיו – מאזיניו. כך אנוכי רואה את משימת הפרשנות. אחרים גורסים כי הפרשן הוא בעצם שַדָּר שני ואין רע בכך. הצופה מאזין לשתי חוות דעת אינפורמטיביות שאינן בהכרח צועדות על תפר הפרשנות.

יוֹרָם אָרְבֵּל לא היה זקוק בשעתו לדָנִי נוֹיְמַן ש-ייצר אין סוף קלישאות לא חשובות אולם לא הסביר. היה מדובר בפרשן כושל, רדוד, שטחי, ולא מוכשר שהוא בגדר של בדיחה צורמת על תקן של קְלִישוּת ורִפְיוֹן. יורם ארבל השדר המוביל של ערוץ 1 במונדיאל ברזיל 2014 הפיל את עצמו משבחר והועיד לדני נוימן מושב צמוד לו כדי לשמש פרשן מוביל לצדו. הצוות יורם ארבל + דני נוימן נחשף בכל שידורים הישירים של מונדיאל ברזיל 2014 לא רק כצמד טלוויזיוני לא עיתונאי ובלתי אמין ומהימן, אלא גם כשני אנשי טלוויזיה רדודים, עלובים, רשלנים, ומחורבנים שלא הכינו את שיעורי הבית שלהם בטרם נשלחו וטסו לברזיל 2014, היו רוויי מאות שגיאות וטעויות, טעונים במחסור משווע בידע, שני נציגים עלובים ו-מובהקים של אי בקיאות ואי הכרת החומר, לרבות אי זיהוי של חלק מהשחקנים גיבורי העלילה. היה מדובר בשני אנשי טלוויזיה וותיקים ו-מבוגרים שנכשלו כישלון חרוץ בכל עמדת שידור אותן איישו באצטדיוני הכדורגל הברזילאים במהלך מונדיאל ברזיל 2014. מששבו יורם ארבל ודני נוימן ארצה בתום מבצע השידורים הישירים הכושל של מונדיאל ברזיל 2014, הדיח ו-סילק את שניהם קיבינימט, מנכ"ל רשות השידור הזמני יונה וויזנטל הרחק הרחק משורות ערוץ 1 שנתון היה בעת ההיא בקיץ 2014 תחת צו של כונס הנכסים של המדינה הפרופסור – משפטן דוד האן. לפני כן הודחו וסולקו מתפקידיהם מנכ"ל רשות השידור הכושל יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת, אלה ששלחו את יורם ארבל ודני נוימן להוביל את השידורים הישירים של מונדיאל ברזיל 2014 (!).

אוּרִי לֵוִי לא היה צריך לידו בשעתו את גוּר שֶלֶף כדי לשדר ישיר דרבי תל אביבי סוחף בכדורסל בו הפועל ת"א דלת האמצעים אך הייתה מצוידת ברוח קרב עם מאמן חריף שכל, מביסה קבוצה בעלת מוניטין עצום שמנהלים אותה מיליונרים והוביל אותה אז מאמן כושל. (מאז, גור שלף השתפר ללא היכר והפך לאחד מעמודי התווך של ערוץ הספורט בכבלים מס' 55).

מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה וברדיו איננו כה וותיק כפי שרבים נוטים לחשוב. שַדָּר הכדורגל האנגלי רב המוניטין של רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC קֶנֶת' ווֹלְסְטֶנְהוֹלְם (Kenneth Wolstenholme) שידר ישיר ב- 30 ביולי 1966 מאצטדיון "וומבליי" (Wembley) את משחק הגמר של המונדיאל אנגליה – מערב גרמניה 2:4 ללא פרשן צמוד. מדהים. נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם ז"ל שַדָּר הספורט המיטבי של רדיו "קול ישראל" בדור ההוא ב-שלושים השנים ההן של  1977 – 1947 שידר ישיר את כל משחקי נבחרת ישראל בכדורגל בית וחוץ, וגם משחקי כדורגל חשובים אחרים ללא פרשן לידו. יתירה מזאת : נחמיה בן אברהם לא שידר מתא שידור מוגבה ומבודד. הוא בחר לעצמו את זווית ההתבוננות הבעייתית ביותר של שַדָּר כדורגל משניצב תמיד בגובה פני הקרקע סמוך לכר הדשא עם המיקרופון סְטֶנְד שלו ממש בסמוך למפגש קו האורך עם קו החצי המחלק את המגרש לשניים. תמוה ולא ברור מפני שהוא ראה את אובייקט השידור שלו מנקודת מבט לא נוחה. ב- 15 באוקטובר 1961 נתן לי מנהל ענף הרֶפֶת בקיבוץ אפיקים רוּדִיק לֵוִוין יום חופש ואנוכי וקבוצת חברים טסנו ברכב של הקיבוץ לאצטדיון ר"ג כדי לראות את משחק קדם גביע העולם בכדורגל לקראת צ'ילה 1962 ישראל נגד איטליה החזקה (2:4). ראיתי את המשחק ההוא כשאנוכי מחזיק במקביל טרנזיסטור בידיי ומאזין לשידור הישיר של נחמיה בן אברהם. הופתעתי אז שלוש פעמים. בפעם הראשונה מפני שישראל הובילה במחצית בתוצאה 0:2. בשנייה נדהמתי לראות את שַדָּר הרדיו הלאומי נחמיה בן אברהם משדר ישיר למדינה שלמה אך ניצב בודד עם המיקרופון שלו על כר הדשא ליד קו האמצע ללא פרשן (וגם לא עושה זאת מעמדת שידור מוגבהת ו-מסודרת בטריבונה). ההפתעה השלישית הייתה בעצם אכזבה. הטרנזיסטור שחשף אז שוב ב- 15 באוקטובר 1961 את קולו המיוחד והדרמטי של נחמיה בן אברהם העיד כי השַדָּר הנפלא איננו מדייק תמיד ולעיתים גם מאחר לתאר את האירועים על כר הדשא.

עמדת השידור הקרקעית של נשדר רדיו "קול ישראל" נחמיה בן אברהם הטרידה אותי. אנוכי זוכר שבעת שחזרנו בתום המשחק לקיבוץ אפיקים שוחחנו על כך שאנחנו צפינו במשחק ישראל – איטליה מזווית ראייה הרבה יותר נוחה ומכוננת מזאת של שדר הרדיו הלאומי. ייתכן כי בהתייצבותו על כר הדשא בנה לו עמדת שידור "סטרילית" ופרטית מבודדת מהקהל העצום שנאסף באצטדיון . נחמיה בן אברהם שַדָּר ספורט מוכשר, עיתונאי נבון בעל ידע רב בתחומים רבים, ובעל זיכרון פנומנאלי, טען שהוא איננו זקוק לפרשן לצידו.

טקסט תמונה : עשור ה- 60 של המאה שעברה. אצטדיון ר"ג. שדר רדיו "קול ישראל" נחמיה בן אברהם בעל גוון קול מיוחד ודרמטי ניצב בודד עם המיקרופון שלו ליד קו האמצע בסמוך לכר הדשא ומעביר בשידור ישיר משחק כדורגל של נבחרת ישראל. זווית התבוננות במשחק מגובה כר הדשא איננה נוחה אך יתרונה בכך שהיא "סטרילית" ומבודדת מהקהל, וגם קרובה מאוד למוקד ההתרחשות ואל השחקנים וספסל המאמנים. עומד מימין העיתונאי הוותיק אלכסנדר אלכסנדרוני. נחמיה בן אברהם שידר ישיר בתקופה ההיא מאות משחקי כדורגל (וגם כדורסל) ותמיד ללא פרשן נלווה אליו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 22 בפברואר 1968 אירחה מכבי ת"א באצטדיון יד אליהו הישן והפתוח את קבוצת הפאר של ריאל במדריד במסגרת שלב רבע הגמר של גביע אירופה לאלופות בכדורסל. ריאל מדריד הייתה אז מועדון כדורסל זוהר ואלופת היבשת ובשורותיה שיחקו כוכבי כדורסל בעלי מוניטין כמו מיילס אייקן, וויין בראבנדר, וקליף לויק. בחמישייה של מכבי ת"א תחת שרביט אימונו של יהושע רוזין ז"ל שיחקו טל ברודי, תנחום "תני" כהן מינץ, חיים שטרקמן, אברהם הופמן, ואמנון אבידן. המשחק עורר עניין עצום בישראל ואצטדיון יד אליהו (הפתוח) היה גדוש מפֶּה לְפֶה ב- 5000 (חמשת אלפים) צופים. שַדָּר רדיו "קול ישראל" נחמיה בן אברהם נקרא לדֶגֶל והתבקש ע"י מנהל הרדיו דאז שְמוּאֵל אַלְמוֹג להעביר בשידור ישיר את המשחק. הטלוויזיה הישראלית הציבורית טרם נולדה. היא הייתה בשלבים הראשונים של הקמתה ופיתוחה ע"י פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ (בן 94, היום) וסגנו עוּזִי פֶּלֶד (בן 83, היום). נחמיה בן אברהם הגיע בגפו לאצטדיון יד אליהו, לחץ את היד לשר הביטחון משה דיין שהיה אורח כבוד בהתמודדות, ואָץ למיקרופון שלו על שפת המגרש למלא את משימת השידור הישיר, שוב ללא פרשן (!). מכבי ת"א ניצחה לאחר הארכה 88:96. אולם מה שזכור לי היה כי שַדָּר רדיו נמוך קומה (1.60 מ') בשם נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם עמד בודד על הקו, ואף על פי שלא ניצב שוּם פרשן לצדו, הטיל צֵל ענק על מדינה שלמה בקֶסֶם קולו המיוחד וכישרון התיאור הרדיופוני הישיר יוצא דופן ומרתק שלו שהורכב מ- Play by play מהול בפרשנות שלו עצמו. איש לא שאל את עצמו בימים ההם כיצד מסתדר שַדָּר הספורט הלאומי של מדינת ישראל ללא פרשן, בלי מוסד הפרשנות.

טקסט תמונה : יום חמישי בערב – 22 בפברואר 1968. אצטדיון הכדורסל הישן והפתוח בשכונת יד אליהו בתל אביב. שדר רדיו "קול ישראל" נחמיה בן אברהם לוחץ את ידו של שר הביטחון משה דיין דקות ספורות לפני תחילת המשחק בין מכבי ת"א לריאל מדריד בשלב רבע הגמר של גביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל. מכבי ת"א ניצחה לאחר הארכה 88:96. להלן זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : שר הביטחון משה דיין (יושב), שלישו הצבאי אל"מ מתי ניב, ברנרד חוואסט גזבר מכבי ת"א, נחמיה בן – אברהם, איש לא מזוהה, ונוח קליגר יו"ר מועדון הכדורסל של מכבי ת"א. (התמונה באדיבות לובה קנפר קנפר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יום חמישי בערב – 22 בפברואר 1968. אצטדיון הכדורסל הישן והפתוח בשכונת יד אליהו בתל אביב. בטרם עידן עו"ד שמעון מזרחי לימים חתן פרס ישראל . שר הביטחון משה דיין (בן 53) לוחץ את ידו של טל ברודי (בן 25) כוכב מכבי ת"א דקות ספורות לפני תחילת המשחק נגד אלופת ספרד ריאל מדריד בשלב רבע הגמר של גביע אירופה לאלופות בכדורסל. כולם מנסים להידחף ל- Frame התמונה יחדיו עם משה דיין. להלן זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : חצי פרצוף של נוח קליגר יו"ר מועדון מכבי ת"א, אמנון אבידן, בוב פדרהסט (ממושקף), ברנרד חוואסט גזבר המועדון (ראשו נראה בין משה דיין וטל ברודי), יהושע רוזין (רחוק מהמצלמה מוסתר למעלה), חיים שטרקמן, יוסף לז'ה, ומשה גולוביי. (בין טל ברודי ויוסף לז'ה מציצים ראשיהם של חבר ההנהלה צבי אבידן אביו של אמנון אבידן והשחקן נתנאל). (התמונה באדיבות לובה קנפר קנפר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בראשית חודש נובמבר של שנת 1968 החליטו פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ וסגנו עוּזִי פֶּלֶד שני מקימי הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה, לשדר ישיר את הדרבי התל אביבי בכדורסל בין הפועל ת"א למכבי ת"א שנועד להיערך ביום רביעי בשבוע – 13 בנובמבר 1968. ההתמודדות המסקרנת שכל המדינה ביקשה לצפות בה הועתקה לאצטדיון "בלומפילד" יפו בגלל בנייה מחדש ושיפוצו של אצטדיון הכדורסל הפתוח ביד אליהו. הימים היו ימי בראשית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ניידת השידור של הטלוויזיה ה- "OB הכחול" התמקמה ב- "בלומפילד" שבוע לפני שריקת הפתיחה כדי להתכונן לשידור הישיר שהיה מורכב מבחינה טכנולוגית. בימאי השידור הישיר ההוא לפני 52 (חמישים ושתיים) שנים היה חַגַּי מָאוּטְנֶר ולתפקיד השַדָּר התמנה גִדְעוֹן הוֹד שנמנה אז על צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית למרות שהיה ביסודו איש רדיו "קול ישראל", וכפוף לבוס שלו השדר הבכיר נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם. גִדְעוֹן הוֹד היה שַדָּר כדורסל מזהיר משכמו ומעלה בעל קול רדיופוני נפלא ויכולת ווירטואוזית לא רק לבנות דרמה אלא גם להיות גם חלק ממנה. אולם מעניין הוא לא סמך רק על כישרונו. הוא הציב לידו בעמדת השידור כפרשן את שחקן העבר זוהר כהן ז"ל, מי ששיחק בזמנו בשני מועדוני הכדורסל של הפועל ת"א ומכבי ת"א. הדרבי התל אביבי הזה זכור בגלל ה- "מארב" שהכין יו"ר מכבי ת"א נח קְלִיגֶר לשחקן היהודי – אמריקני הצעיר בָּארִי לֵיבּוֹבִיץ' בן 22 (קומתו 1.90) שהגיע אז לשורות הפועל ת"א מארה"ב כדי לחזק אותה כרכז משחק וקלעי . נח קְלִיגֶר טען בפני מוסדות ה- FIBA כי בארי ליבוביץ' הוא בעל עבר מקצועני ולכן איננו רשאי ליטול חלק במשחק. מזכ"ל ה- FIBA וִוילִיאָם ג'וֹנְס (William Jones) קיבל את הטיעון. בָּארִי לֵיבּוֹבִיץ' נעלב עד עמקי נשמתו ואמר שהשתמשו נגדו בטריק מלוכלך. הוא לא שיחק. רבבת צופים (פי שניים מתכולת אצטדיון יד אליהו הפתוח)הגיעה ל- "בלומפילד" וראתה את הפועל ת"א  מנצחת את מכבי ת"א גם ללא בָּארִי לֵיבּוֹבִיץ' המושעה בהפרש של שמונה נקודות בתוצאה 70:78. למרבה ההפתעה זה היה שידור הטלוויזיה הישיר והאחרון מאז ומעולם של שַדָּר ספורט יוצא מן הכלל בשם גִדְעוֹן הוֹד, שמבלי מֵשִים יצר היסטוריה. הוא היה האיש שבנה לראשונה את מוסד פרשנות הכדורסל בטלוויזיה הישראלית הצעירה לדורותיה. צריך לומר כאן עוד מילה אודותיו של גִדְעוֹן הוֹד. הוא עיתונאי ושדר רדיו רב יכולות ומוכשר ביותר. למרות שהטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה בנובמבר 1968 כפָּנָס קֶסֶם ולו עצמו לגדעון הוד נשקף בה עתיד מזהיר, בחר להישאר ברדיו "קול ישראל" .

טקסט תמונה : אפריל 1968. זוהי ניידת השידור הראשונה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שכונתה ע"י העובדים ה- "OB הכחול" (נקנתה ע"י עוזי פלד בלונדון מחברת הטלוויזיה הבריטית THAMSE במארס 1968 והובאה לנמל חיפה באוניה) חונה עם הגעתה לארץ ליד בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. (באדיבות שרגא מרחב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : חורף 1969. בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. זהו חדר הבקרה של אולפן טלוויזיה. משמאל, הבימאי חגי מאוטנר. מימין, נתבת התמונה (Vision Mixer) שלו ורדינה ארז ז"ל. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כמה ימים לאחר 13 בנובמבר 1968 התמנה דָן שִילוֹן ע"י פרופסור אליהוא כ"ץ למנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. במאי 1970 נשלח דן שילון ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית חגי פינסקר ז"ל ומנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ז"ל למונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970 כדי לשדר את שלושת משחקיה של נבחרת ישראל בבית המוקדם בטורניר הגמר נגד נבחרות אורוגוואי, שוודיה, ואיטליה. תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים בעמק האלה (ליד ירושלים) טרם הוקמה ולכן שלושת המשחקים הללו הוקלטו באולפני הטלוויזיה האיטלקית RAI ברומא והטייפים הכבדים ונשלחו מייד ארצה במטוס. דן שילון שידר את המשחקים האלה לבדו ללא פרשן. אולם משהתבקש לשדר גם את משחק הגמר ב- 21 ביוני 1970 באצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" (Azteca) בין נבחרות ברזיל ואיטליה (ברזיל ניצחה 1:4) לא סמך על עצמו והחליט לזַמֵן לעמדת השידור שלו את שני שחקני נבחרת ישראל מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל כדי שימשו פרשני עזר לצדו. עמדות השידור שנבנו עבור רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות ע"י "TELEMEXICO" באצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" ב- 1970 כללו רק שני מושבים. דן שילון החליט אם כך לחלק את העבודה. הוא קבע כי מרדכי שפיגלר ישמש פרשן שלו במחצית הראשונה וגיורא שפיגל ימלא את המשימה במחצית השנייה. מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל שימשו עוד זוג עיניים בעמדת השידור אולם התפקיד שלהם היה לספק מידע חדש. לימים בעת שיחות התחקיר עמו אמר לי דן שילון כלהלן : "…הייתי זקוק לפרשן…ידעתי לשדר כדורגל בטלוויזיה אולם לא הייתי ידען בתחום הקונקרטי הזה כמו יורם ארבל ומאיר איינשטיין…". דן שילון יצר מבלי משים היסטוריה : הוא בנה לראשונה את מוסד פרשנות  הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הצעירה שאך זה נעמדה על רגליה.

טקסט תמונה : יוני 1970. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 50 שנים. מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970. זהו דן שילון בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי. דן שילון הוא אבי ומייסד מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בחודש נובמבר של שנת 1968. הוא היה מנהל חטיבת החדשות בשנים 1977 – 1974 והתמנה לכתב רשות השידור בניו יורק בשנים 1981- 1977. דן שילון היה אחד מעמודי התווך של השידור הטלוויזיוני הציבורי ואח"כ גם של השידור הטלוויזיוני המסחרי. דן שילון שימש מנכ"ל קבוצת "רשת" אחת משלוש הזכייניות ("קשת" + "טלעד") שהקימו בנובמבר 1993 את ערוץ 2 המסחרי. מדהים לראות שהוא עדיין איש טלוויזיה פעיל וב- 2013 מנחה בגיל 73 את תוכנית האירוח "המעגל" שזוכה לרייטינג נאה סביב % 20, לעיתים יותר. (התמונה באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : נבחרת ישראל בכדורגל במונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 50 שנים. זיהוי הנוכחים בשורת העומדים מימין לשמאל : דני רום, צבי רוזן, שמואל רוזנטל, דוד פרימו, ישעיהו שווגר, והשוער יצחק וויסוקר. זיהוי הנוכחים בשורת הכורעים מימין לשמאל : הקפטן מרדכי שפיגלר, יהושע פייגנבאום, רחמים טלבי, יצחק שום, ו- גיורא שפיגל. (התמונה באדיבות קבוצת הטלוויזיה "TELEMEXICO 1970". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

מוסד פרשנות הכדורגל היה זָר לחלוטין בטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה אז ב- 1970 . צריך להבין שבעת הדיונים בהנהלת רשות השידור על הטסת דן שילון ונחמיה בן אברהם למונדיאל מכסיקו 1970 לא הועלתה כלל אפשרות של שימוש בפרשן. לא בעמדות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיונים של פּוּאֶבְּלָה, טוֹלוּקָה, ומכסיקו סיטי וגם לא באולפן הטלוויזיה בירושלים. שכירת מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל ע"י דן שילון והרצון להיעזר בהם כפרשנים צמודים בעמדת השידור שלו באצטדיון ה- "אצטקה" במשחק הגמר ב- 21 ביוני 1970 בו הביסה ברזיל את איטליה 1:4, הייתה הברקה של רגע. חידוש של שַדָּר ברשת טלוויזיה צעירה מאוד, דרדק תקשורתי, טירון, וחסר ביטחון אך שקול וזהיר. התברר כי הוא דן שילון הרחיק ראות.

טקסט מסמך : ינואר 1970. מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג בעצה אחת עם מנהל הרדיו ד"ר ישעיהו שפירא ומנהל הטלוויזיה חגי פינסקר מחליטים לשלוח למונדיאל מכסיקו 1970 את שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה דן שילון וגם את שדר רדיו "קול ישראל" נחמיה בן אברהם. אין זכר להעסקת פרשן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : ינואר 1970. מסמך של דן שילון שנכתב לחגי פינסקר ז"ל, יורם רונן ז"ל, ועמוס גורדון ז"ל הדן בהיערכות הטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה לקראת כיסוי מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970. מרכז מערכת הספורט בירושלים היה פיטר מיליק. למגיש התוכנית בירושלים ואחראי על השידורים התמנה שמעון טסלר ז"ל. אין זכר להעסקת פרשן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שַדָּר רדיו "קול ישראל" נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם נשלח אף הוא ע"י מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג למונדיאל מכסיקו 1970, אולם המשיך בשלו ושידר ישיר ממכסיקו ללא פרשן צמוד אליו. נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם לא היה היחיד שגרס "הצגת יחיד" ליד המיקרופון. גם שַדָּר הרדיו ההונגרי המיתולוגי גְיוּרְגִי סֶפֶּשִי מילא את המשימה ללא פרשן צמוד. יש לציין עוד במאמר מוסגר כי במונדיאל מכסיקו 1970 האפילו לראשונה שידורי הטלוויזיה הצעירה בראשות דָן שִילוֹן לראשונה על שידורי רדיו "קול ישראל" הוותיק בראשות נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם אך זהו כבר סיפור אחר.

מהות פרשנות הכדורגל והכדורסל.

מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה בעת שידורים ישירים – הכרחי. יש החולקים על כך. אני סבור שהצבת פרשן נחוצה בתנאי שהוא מוכשר דיו להוסיף מידע חדש לצופיו מעבר לאינפורמציית השידור ה- Play by play של השַדָּר המוביל שלו . פרשן שמפר את כלל "המידע החדש" הופך מייד למעמסה על קו השידור, נשמע כפטפטן ונתפש כמיותר. הובלתי מאות רבות של הפקות טלוויזיה בינלאומיות ביותר מ- 150 ערים הפזורות ברחבי תבל בתקופת שנות שירות ארוכות את השידור הציבורי. באצטדיוני הכדורגל, הכדורסל, הא"ק, השחייה, וההתעמלות בעולם הגדול ראיתי אין סוף עמדות שידור שנבנו תמיד עבור שדר + פרשן ו/או אפילו שני פרשנים. מנהלי תעשיית הטלוויזיה מזה שני דורות מבכרים להפקיד את שידורי הספורט הישירים בידי שדר ופרשן שתפקידם ליד המיקרופון נכרך כבר בנשימה אחת. לבטח בעידן הטלוויזיה המודרנית. פרשנות הספורט היא מומחיות. בעיקר כשמדובר בשני משחקים פופולאריים כמו כדורגל וכדורסל. קל הרבה יותר לתאר את המתרחש על כר הדשא ופרקט הכדורסל באמצעות תמונות ה- Video הטלוויזיונית מאשר לפרש את כוונות מהלכי המשחק. ככל שהמשחק מוכר וידוע יותר לציבור כך קשה יותר להסביר אותו. מן ההיבט הזה תפקידם של פרשני א"ק, שחייה, והתעמלות כמו מוּלי אֵפשטיין, גִלעד וויינגרטן , יעקב "ז'קי" ווישניה, וברוך "בוקי" צ'יש היה במידה רבה קל ופשוט יותר ממשימןת הפרשנות של דני נוימן (כדורגל) וגור שלף (כדורסל). וזאת מפני שהם מפרשנים ענפי ספורט שרזי וסודות הביצוע שלהם מורכבים ונסתרים מהעין הממוצעת של האדם ושל צופה הטלוויזיה באשר הוא. ענפי הא"ק, השחייה, וההתעמלות הם הנחשבים ביותר, המרתקים ביותר, ומעוררי עניין עצום במשחקים האולימפיים לדורותיהם אך באופן פרדוקסלי הם נדחקים לשוליים במדינת ישראל.

מרדכי שפיגלר נתקל בכך כששימש פרשן הכדורגל הראשון בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל מכסיקו 1970. בטרם שריקת הפתיחה למשחק הגמר ההוא ב- 21 ביוני 1970 באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי בין ברזיל ואיטליה הצהיר בפני דן שילון, "…הקבוצה שתבקיע ראשונה במצב של תוצאת תיקו 0:0 היא זאת שתוביל…". קלישאה מדויקת אך סופר טריביאלית, לא לשם כך הציב מי שהציב את מרדכי שפיגלר כפרשן בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי כדי לייצר אינפורמציה כנ נדושה ושגרתית. טריוויה. מרדכי שפיגלר היה בשעתו כדורגלן מחונן אחד מהטובים ביותר בהיסטוריית הכדורגל של מדינת ישראל אך אין בהכרח שום קורלציה בין ההצטיינות על כר הדשא לבין כישרון המלל ליד המיקרופון. מרדכי שפיגלר היה כדורגלן ואדם נבון שהביא עמו סתמיות, רפיון, ואמירות נדושות למיקרופון ובכך החמיץ את ההזדמנות ההיסטורית שלוֹ לצֶקֶת את היסודות ולמסד את תורת פרשנות האמת של משחק הכדורגל בטלוויזיה. הוא התחכם והתעקש לפספס את שעת הכושר ההיא בהבל פיו. כדורגלן מוכשר שהפך להיות פרשן טלוויזיה סוּפֶּר טְרִיבְיָאלִי. תרומתו ברבות השנים כפרשן לשידורי הכדורגל הישירים בארבעה מונדיאלים שונים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הסתכמה בגלל זוג עיניו ולא בשל מחשבת הכדורגל שלו. מרדכי שפיגלר ידע והבין כדורגל טוב יותר מרבים אחרים אולם הוא לא הצליח לתרגם את הידע שלו לשפת טלוויזיה. במידה רבה הצטייר (בעיניי) כמין חוכמולוג. אף על כן פי שדרני הכדורגל שלי כמו יורם ארבל, נסים קיוויתי, ויורם שמרון רחשו לפרשן מרדכי שפיגלר אמון רב ואהדה גדולה. עבורם הוא היה הרבה יותר מפרשן. הוא שימש מעין תעודת ביטוח בעמדות השידור המבודדות ברוֹם האצטדיונים בחו"ל, במונדיאל ספרד 1982, מונדיאל מכסיקו 1986, מונדיאל איטליה 1990, ובמונדיאל  ארה"ב 1994. גיורא שפיגל היה שונה לחלוטין ממנו. מייד אגיע אליו.

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. ה- IBC במדריד. פרשן הטלוויזיה שלי מרדכי שפיגל (מימין) ואנוכי (משמאל) יחדיו עם הכדורגלן הארגנטיני דייגו ארמאנדו מאראדונה (מדובר כמובן ב-Blow up עשוי דיקט בו השחקן רב המוניטין מעניק שירותי פרסום לחברת הצילום agfa). את התמונה צילמה ידידתי המכסיקנית גב' אנה מריה אגירה המזכירה הראשית של OTI. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. מדריד. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 38 שנים. אנוכי (במרכז) יחדיו עם מהנדס הקול והתקשורת שלי מר מיכה לויירר (משמאל) ועם פרשן הטלוויזיה הישראלית הציבורית מרדכי שפיגלר (מימין). ברקע משמאל זהו ה- IBC הענק של Torre Espania. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : יוני – יולי 1986. מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. אגף במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי ב- IBC במכסיקו סיטי. אנוכי (משמאל) יחדיו עם פרשן הטלוויזיה מרדכי שפיגלר (מימין). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 6 באוקטובר 1973. אליפות אירופה בכדורסל – ברצלונה 1973. זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הכדורסל של ברצלונה. השדר דן שילון יבד"ל (מימין) והפרשן המזדמן שלו משה לרר ז"ל (משמאל) משדרים ישיר את משחק הגמר של טורניר אליפות אירופה בכדורסל בו גברה יוגוסלביה על ספרד בתוצאה 67:78. (התמונה באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בקיץ 1982 אינה לי גורלי כעורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית לפגוש שוב במונדיאל ספרד 1982 את הכדורגלן הברזילאי אדסון אראנטז דו נאסינטו (ידוע בכינוי "פֶּלֶה" / Pele) מי שזכה עם נבחרתו שלוש פעמים בגביע העולם בכדורגל, ב- 1958 בשוודיה, ב- 1962 בצ'ילה, וב- 1970 במכסיקו. פגשתי אותו לראשונה בבבואנוס איירס מונדיאל ארגנטינה 1978. ביקשתי ממנו חתימה. הוא חתם בדרכון שלי ליד החתימה של פרנץ פושקש. ב- 1982 הצטלמנו יחדיו. "פֶּלֶה / Pele" שימש במונדיאל ספרד 1982 פרשן של רשת הטלוויזיה הברזילאית הגדולה TVGLOBO תמורת שכר של כ- 1.000000 (מיליון) דולר. ברור שהתעניינתי אצלו וביקשתי את חוות דעתו אודות מוסד פרשנות הכדורגל בטלוויזיה. פלה היה לא רק אלוהי הכדורגל בארצו בעת ההיא. הוא היה פיגורה טלוויזיונית בינלאומית בת סמכא ופרשנות הכדורגל שלו התקבלה כדברי אלוהים חיים. אף על פי כן טען באנגלית סבירה כי פרשנות כדורגל היא אתגר מפני שהמשחק כה אהוב וכה פופולארי בציבור ובעצם כל צופה טלוויזיה בסלון ביתו משמש גם פרשן של עצמו . פלה הבין שטריוויה היא מלכודת פתאים בטלוויזיה ויש לחפש כל דרך להימנע מנְבִיבוּת על מנת להאיר את מהלכי המשחק מעבר לתיאורם ע"י השדר המוביל. אין זה פשוט כלל ועיקר להיות שדר – פרשן טלוויזיה שפוסח על טריוויה מפני שמדובר בסיקור של ענף ספורט סוּפֶּר עממי, פשוט, ואָהוּד .

טקסט תמונה : 21 ביוני 1970. מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970. אצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי. פֶּלֶה (Pele) נישא על כתפי אוהדים דקות ספורות לאחר שברזיל הביסה במשחק הגמר את נבחרת איטליה 1:4 וזכתה בגביע העולם בפעם השלישית בתולדותיה ובתולדותיו של פלה. (התמונה באדיבות TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. אנוכי יחדיו עם אחד משחקני הכדורגל הטובים בעולם בכל הזמנים הברזילאי אדסון אראנטז דו נאסימנטו (פֶּלֶה), מי ששימש פרשן ראשי של רשת הטלוויזיה הברזילאית TVGLOBO בטורניר הכדורגל ההוא. (צילום גב' אנה מריה אגירה מ- OTI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

קפטן נבחרת אנגליה בכדורגל בעבר הרץ הימני בִּילִי רָיְיט (Bill Wright) הפך לפרשן טלוויזיה של ה- BBC וגם של ITV. שחקן הכדורגל הנערץ הזה סיפר לי בעת פגישה בינינו ב- Workshop שקיימו שתי רשתות הטלוויזיה הבריטיות בלונדון באוקטובר 1975 (השתתפתי ב- Workshop הזה יחדיו עם הבוס שלי אז אלכס גלעדי) משהו אודות פרשנות כדורגל. לדעתו גם שדרי טלוויזיה בריטיים דגולים ומומחים בזירת הכדורגל בימים ההם כמו אמן הדרמה דיוויד קולמאן (David Coleman), בארי דייוויס, (Barry Davies) ו- הְיוּ ג'ונס (Hugh Jones) היו זקוקים לפרשן לצִדָם. לא כל שַדָּר כדורגל בטלוויזיה וודאי לא כל צופה טלוויזיה מסוגל להבין ולעכל את מערכי הקבוצות, העמדה ותפקוד השחקנים, ומהלכי הכדור בהתמודדויות השונות שמובילים בסופו של דבר לכיבוש שערים. הכדורגל הוא משחק שמרני וחוקיו נשארו כמות שהם אולם שיטות המשחק השתנו גם השתנו. הפרשנות לדעתו חיונית. ואז הביא לדוגמא את המשחק ההוא שנערך ב- 25 בפברואר 1953 באצטדיון "וומבליי" בלונדון בו ניגפה אנגליה מפני הונגריה בתוצאה 6:3. בילי רייט גרס שנבחרת הונגריה בשנים ההן של ראשית שנות ה- 50 במאה שעברה בראשות הקפטן פֶרֶנְץ פּוּשְקָש (Ferenc Puskas) ומאמנם גוּסְטָב שֶבֶּש (Gustav Sebes) הביאה שיטת משחק בלתי מקובלת בימים ההם שדמתה ל- 4 – 2 – 4 במקום ה- WM המוכר. "המאמן שלנו וולטר ווינטרבוטום לא זיהה את שיטת המשחק ההונגרית החדישה ולא ידע לתת תשובות מתאימות ולכן הובסנו", אמר לי בילי רייט, והוסיף, "ספק אם שדרני ופרשני הטלוויזיה והרדיו של ה- BBC פִּענחו את חידת הכדורגל ההונגרית המתחוללת על כר הדשא ב- "וומבליי" לנגד עיניהם". הייתה פאוזה קלה ואז הכריז באוזניי את הסלוגן : "משחק הכדורגל הוא אולי פשוט אך נועד לאנשים חושבים" .

אני מבקש לחזור לאותו הרגע ההוא ב- 21 ביוני 1970 באצטדיון ה- "אצטקה" (Azteca) במכסיקו סיטי בעת משחק הגמר ברזיל – איטליה במונדיאל מכסיקו 1970, בו נעזר שדר הטלוויזיה דן שילון בפרשנותם של מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל. בעוד מרדכי שפיגלר מחמיץ את שעתו במחצית הראשונה של המשחק, מתגלה דווקא גיורא שפיגל המאופק והשקול במחצית השנייה כפרשן בעל עומק שמעמיס פחות על המיקרופון מ- מרדכי שפיגלר אולם יודע לאבחן ניואנסים. ברזיל כבר הובילה ביתרון 1:3 על איטליה אבל המגן האיטלקי הגבוה והקשוח גִ'יאָנִי פָאקֶטִי (Giacinto Facchetti) המשיך לשמור אישית לוחצת על הקיצוני הימני המסוכן של ברזיל, זָ'אִירְזִינְיוֹ (Jairzinho). על פי הוראת מאמנו מָארְיוֹ זָאגָאלוֹ (Mario Zagalo) משך זָ'אִירְזִינְיוֹ במכסיקו 1970 שמאלה לעבר המרכז וגרר עמו את השומר האיטלקי שלו. נפער חלל באגף ימין של ההגנה האיטלקית. גיורא שפיגל איש חכם ונבון ו-בעל עין חדה וגם מאופק, הבחין בנעשה ואמר לדן שילון, כפרשן שלו, את הטקסט הבא : "…תראה דן, ז'אירזיניו מושך עמו את פאקטי שמאלה בכך נוצרת פִּרְצָה באגף ימין של ה- הגנה האיטלקית שהופכת לפגיעה, ברזיל יכולה לכבוש משם שער…". הוא צדק. חלף זמן מה ולחלל הריק הזה הגיח בדקה ה- 87 המגן התוקף קָארְלוֹס אָלְבֶּרְטוֹ (Carlos Alberto) שקיבל כדור מדוד מ- פֶּלֶה (Pele) והבקיע את השער הרביעי לזכות ברזיל. לשדר דן שילון לא היה כל כישרון להבחין בניואנס שכזה. גיורא שפיגל הפך את עצמו בבת אחת לפרשן מדויק. ולא רק זאת, הוא היה מספיק עניו וצנוע כדי לא להתפאר בחזון פרשנות שלו. הרי הוא היה יכול לומר לדן שילון לאחר הבקעת השער ע"י קארלוס אלברטו "…דן , אמרתי לך…" אבל הוא לא התפתה והחריש. גיורא שפיגל היה פרשן שקול ושליו, וגם מדויק וחסכן במילים וטקסט. הוא חונן באישיות נבונה, כריזמטית, ו-בעל יכולת וכישרון אנליטית, והוא לא היה פטפטן. גיורא שפיגל הוא אבי פרשנות הכדורגל התקינה, המדויקת, החסכונית, והמיטבית בטלוויזיה הישראלית הציבורית. חלפו מאז יני בראשית ההם יוֹבֵל (50) שנים אף על פי כן נותר גיורא שפיגל אָהוּד ובלתי נשכח (!).

הימים ההם שנקפו ו-חלפו לבלי שוב. מונדיאל מכסיקו 1986. ינואר 1988 היה פוסט עִידָן אוֹרְלִי יָנִיב.

השנים נקפו להן. אורלי יניב בת 29 נבחרה על ידי באופן טבעי להיות מגישת אולפן גביע העולם של מונדיאל מכסיקו 1986 בירושלים. דוב בן דוד התפאורן בעל המוניטין משירותי אומנות של הטלוויזיה הישראלית [1] היה זה שנבחר ע"י בימאי האולפן יואב פלג לעצב עִמוֹ את הדקורציה שנבנתה באולפן א' בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. מראה האולפן בעל מוטיבים מכסיקניים עוצב על דגם מוקטן / מָאקֶט והוצג בפניי. הוא היה משביע רצון יחסית לתנאים הכספיים והמסגרת התקציבית שעמדו לרשות חטיבת הספורט שלי בימים ההם. דוב בן דוד אמר לי בשעתו כי היו לו בכלל רעיונות אחרים שלא אושרו לביצוע בשל עלותם.

טקסט תמונה (1) : מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. דגם זעיר של אולפן גביע העולם של מכסיקו 86' בירושלים כפי שעוצב ע"י התפאורן דוב בן דוד בעצה אחת עם הבימאי יואב פלג. (צילום מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 ליד אורלי יניב החלטתי להציב לראשונה את עורך ושַדָּר מחלקת הספורט אורי לוי כמנחה יחדיו עם שני הפרשנים גיורא שפיגל ויהודה שהרבני. השלישייה הזאת הייתה אמורה להחזיק את השידורים הישירים בשלושה פרקי זמן שונים : זמן ה- Pre game show בטרם השריקה לפתיחת המשחקים, משך ההפסקות בין שתי המחציות בניתוח האירועים הבולטים של המחצית הראשונה, וכן את ה- Post game show בו עסקו המנחה והפרשנים בסיכום המשחק וניתוחו, וגם הצגת טבלאות הבתים וסטטיסטיקות, וסיכויי הנבחרות השונות להעפיל מהבתים המוקדמים לשלב שמינית הגמר. מנהל הטלוויזיה חיים יבין הודיע לי כי הוא מתנגד באופן מפורש להצבתו של אורי לוי על ידי באולפן מונדיאל מכסיקו 1986 כמוביל השידורים. טיעוניו המופרכים היו נגד הוויזואליה האישית של אורי לוי ואיכות קולו. "…לא אכפת לי שאורי לוי שלך יהיה עורך המשדרים מאחורי הקלעים אך הוא לא צריך להיות ואיננו רשאי להופיע On camera", אמר והוסיף : "פשוט אין לו את זה" (!). התעקשתי. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ניצב לצידי בוויכוח ההוא ואישר את הופעתו של אורי לוי כמנחה באולפן מכסיקו 1986 בירושלים. זה היה לפני 34 שנים. באותו הקיץ ההוא של 1986 קנה אורי לוי את ניסיונו הראשון כמוביל שידורים ישירים וכמי שמוכשר לערוך ולנהל שיחות מקצועיות מעניינות עם הפאנל שלו בענייני כדורגל באולפן. אורי לוי היה רלוואנטי. סמכתי עליו. השלישייה אורי לוי, גיורא שפיגל, ויהודה שהרבני הייתה חסרת ברק וויזואלי אך חיפתה על כך בידע, הבנת המשחק, ויעילות ההסברה. ציבור הצופים במדינת ישראל בכללו בניגוד למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין קיבל אותם בברכה בסלון ביתו והאמין לדבריהם. הוא הוקיר אותם.

טקסט תמונה (2) : מאי 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. זהו אולפן גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986 כפי שתוכנן והוקם באולפן א' בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים על פי חזונו של התפאורן דוב בן דוד. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : איש לא מזוהה, אורלי יניב, יואב פלג, יהודה שהרבני, גיורא שפיגל (מוסתר), אורי לוי. (צילום מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה (3) : מאי 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. זהו אולפן גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986 כפי שתוכנן והוקם באולפן א' בניין הטלוויזיה הישראלית בשכונת רוממה בירושלים על פי חזונו של התפאורן דוב בן דוד. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : המגישה אורלי יניב, הפרשן יהודה שהרבני, הפרשן גיורא שפיגל, והמנחה אורי לוי. (צילום מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה (4) : מונדיאל מכסיקו 1986. אולפן המונדיאל בירושלים. הבימאי יואב פלג מתדרך את המגישה אורלי יניב בטרם תחילת פרויקט השידורים הישירים שהתפרס על פני 35 ימים. (מחלקת הסטילס – ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שנת 1986 הייתה שירת הברבור של אורלי יניב. היא הייתה קריינית טקסטים מעולה ועשתה את עבודתה נאמנה מה- Teleprompter אך לא עיתונאית. הימים האלה של קריין או קריינית טקסטים באולפן ספורט מנווט המקריא קטעי קישור חלפו מן העולם הטלוויזיוני ועמם גם אוֹרְלִי יָנִיב. התפקיד של אורי לוי באולפן גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 86' היה חשוב ומכריע. היה עליו לנווט אומנם פרקי זמן קצרים באולפן בתוך מסת השידורים הישירים של המשחקים, אך אינטנסיביים ביותר שמלווים בפעילות טכנולוגית עֵרָה לרבות הכנסת קטעי VTR’s לאוויר. הוא חייב לשמור על ערנות וריכוז מכסימאליים כמוהו גם בימאי האולפן יואב פלג. שניהם עשו את מלאכתם היטב. ב- 1986 קנה אורי לוי את המוניטין שלו כמנווט שידור אולפני. הוא עשה את מלאכתו היטב לשביעות רצוני. הוא ידע לא רק לראיין, הוא היה מיומן לשוחח עם האנשים שישבו לצדו באולפן.

טקסט תמונה (5) : מונדיאל מכסיקו 1986. אולפן מונדיאל מכסיקו 1986 בירושלים. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 34 שנים. אורי לוי (משמאל) מנתח את המשחקים יחדיו עם הפרשנים גיורא שפיגל (במרכז) ויהודה שהרבני (מימין). עומד בימאי הטלוויזיה יואב פלג. אורי לוי עשה את עבודתו נאמנה, במקצועיות, ובמקצוענות. הוא היה אחד מעמודי התווך בחטיבת הספורט שלי ב- 1986. אהבתי אותו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : סתיו 1981. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 39 שנים. היכל הספורט ביד אליהו. אריה מליניאק (משמאל) בתחילת הקריירה שלו כפרשן כדורסל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא התגלה כפרשן כדורסל מיטבי. אנוכי (במרכז) בתחילת הקריירה שלי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ועורך ראשי ומפיק ראשי שלהם כפי שנקבע תפקידי ע"י הממנים והבוסים שלי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל, מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל, ומנהל חטיבת החדשות טוביה סער יבד"ל. מימין, זוהי העיתונאית גב' מיכל הוכשטאט. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אביב 2000. היכל הספורט ביד אליהו. אחד מצמדי הטלוויזיה הטובים ביותר של השידור הציבורי בעשור ה- 90 של המאה שעברה. אנוכי מציב את השדר מאיר איינשטיין (משמאל) ואת הפרשן אלי סהר (מימין) בעמדת השידור הבכירה של ערוץ 1 בהיכל הכדורסל. הכרחתי את צוותי השידור שלי ללבוש ז'אקטים ולענוב עניבות בעמדות השידור בשטח בדיוק כפי שהם עושים זאת באולפן הטלוויזיה. עמדת השידור היא אזור סטרילי מכובד שמיועד לצוותי השידור שמייצגים את רשת הטלוויזיה שבשמה הם פועלים. חליפות ועניבות היו פק"ל. ועוד דבר : מאיר איינשטיין, אותו גייסתי מרדיו "קול ישראל" בסתיו 1990 כשדר מוביל שלי (במקומו של יורם ארבל שנטש) הביא עמו את הממד העיתונאי בשידורי הספורט של הטלוויזיה. מההיבט העיתונאי הוא שם את יורם ארבל בכיס הקטן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אביב 2000. היכל הספורט ביד אליהו. זוהי עמדת השידור השנייה שבניתי ליד הסל הצפוני בהיכל הספורט ביד אליהו . איישו אותה השדר אורי לוי (משמאל) והפרשן רלף קליין ז"ל (במרכז). כאן בתמונה שניהם מראיינים את מאמן מכבי ת"א מר פנחס "פיני" גרשון (מימין). ועוד דבר : אורי לוי היה מנחה פנל מצוין אך הוא יננו שדר כדורסל באופיו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מוסד פרשנות משחקי הכדורגל והכדורסל בטלוויזיה שָרִיר וקיים בארץ וגם בעולם . אולם לא כולם מסכימים עם נחיצותו ויעילותו בכל תנאי. ידיד אישי שלי עיתונאי הטלוויזיה ושדר ההתעמלות האולימפית הוותיק והמצוין של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 דני לבנשטיין (מחזיק בשיא עולם טלוויזיוני משְ- שִידֵר ישיר את כל תחרויות ההתעמלות לגברים ונשים באולימפיאדות מוסקבה 1980 , לוס אנג'לס 1984, סיאול 1988, ברצלונה 1992, אטלנטה 1996, סידני 2000, אתונה 2004, ו- בייג'ינג 2008) סבור שאין צורך בפרשן בשידורי כדורגל. המשחק הפופולארי פשוט דיו והוא נהיר ומוכר לכולם די הצורך. לצורך הצדקת טיעונו הוא מעלה את ארגומנט הצופים הרבים שגודשים את יציעי אצטדיונים בכל רחבי תבל ונהנים מהצפייה ללא גורם מתווך . "תשמע" הוא אומר לי רווי ביטחון עצמי ומוסיף לצידוק טיעוניו : "עשרות מיליונים צופי כדורגל ממלאים מידי שבוע את אצטדיוני הכדורגל בכל רחבי אירופה, מרכז ודרום אמריקה, אפריקה, אוסטרליה, אסיה, ואפילו בארה"ב ודני נוימן לא חסר להם. הם מסתדרים מצוין בלעדיו ושכמותו". הטיעון נכון מדויק אבל עובדה שתעשיית הטלוויזיה הארצית והבינלאומית תומכת בגרסה שלי. שום רשת טלוויזיה שמכבדת את עצמה איננה מרשה היום לעצמה להושיב שַדָּר בודד בעמדת השידור, ומצמידה לו פרשן ואפילו שניים. שידורי הכדורגל והכדורסל בטלוויזיה תופסים היום נפח שידור עצום וכוללים בתוכם Pre Game Show, החזקת ההפסקה בין שתי המחציות, וגם ניתוח Post Mortem בסיום ההתמודדות. בית הקיבול של הטלוויזיה התעצם עד למאוד והוא דורש השתתפות של פרשנים לא רק בקצוות השידור הישיר אלא גם בתָּוֶוך שלו. דני לבנשטיין בעל השכלה טלוויזיונית רחבה כמו גם השכלה ספורטיבית אקדמאית (הוא בוגר ביה"ס הגבוה לחינוך גופני בקלן – גרמניה) מעיר את תשומת לבי כי למיטב ידיעתו שתי רשתות הטלוויזיה הציבוריות הגרמניות ARD ו- ZDF דחו בשעתו את רעיון שיתוף פרשן בשידורים הישירים שלהם, אך הוא מוסיף : "עניין שונה לחלוטין הוא שיתוף פרשן לצד שדר מוביל בתחרויות ספורט שאינן פופולאריות בארץ כמו התעמלות, שחייה, וא"ק. כאן המצב הרבה יותר מורכב עבור הצופה שמתבונן אומנם במקצוע ספורט יפהפה אך בלתי מוכר. מפני שתחרויות ההתעמלות אינן מוכרות דיין לצופים הופכת גם משימתו של השַדָּר המוביל למסובכת ומסועפת והוא חייב בפרשן", הוא אומר ומציין עוד, "אל תשכח יואש אלרואי שמול משחק הכדורגל שהוא הומוגני בעל אופי אחיד ניצבות תחרויות ההתעמלות הרב גוניות של הגברים בהן מתחרים הספורטאים על שישה מכשירים שונים בתכלית השינוי זה מזה בתרגילי רשות וחובה ושיפוט נקודות מסובך (מקבילים, מתח, טבעות, קרקע, סוס קפיצות ו- סוס סמוכות). אותו הדבר נוגע לתחרויות ההתעמלות לנשים שמתחרות על ארבעה מכשירים שונים (מקבילים מדורגים, קורה, קרקע, ו- סוס קפיצות). היה לי קשה מאוד לשדר ישיר במשך שנות דור את תחרויות ההתעמלות באולימפיאדות ואליפויות העולם ואירופה ללא השתתפותו לצדי של הפרשן יעקב "ז'קי" ווישניה". נהניתי להקשיב לדעותיו של דני לבנשטיין. הוא היה עיתונאי הגון ויישר דרך בעל היגיון הגיוני, והשכלה רחבה. וגם צנוע. עיתונאי שאפשר לסמוך עליו. הוא היה אחד מאישי הטלוויזיה הטובים והרציניים ביותר שפגשתי בארבעים שנות קריירה טלוויזיונית. עיתונאי ושדר בעל ערך מהזן הישן שמעולם לא חיפש תהילה אישית. תרומתו למען השידור הציבורי במשך שנים רבות הייתה עצומה. לא רק בתחום הספורט.

טקסט תמונה : יולי – אוגוסט 1984. אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 36 שנים. זוהי עמדת השידור שלנו של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הכדורסל של אוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס שהוסב לרגע קט להיכל תחרויות ההתעמלות האולימפיות של לוס אנג'לס 1984. שדר ההתעמלות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר דני לבנשטיין (משמאל) יחדיו עם טכנאי התקשורת הצמוד שלו משה אלוני (מימין). (התמונה באדיבות דני לבנשטיין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : יולי – אוגוסט 1996. אולימפיאדת אטלנטה 1996. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 24 שנים. השדר המוביל דני לבנשטיין (משמאל) עם הפרשן הצמוד שלו יעקב "ז'קי" ווישניה (מימין). (התמונה באדיבות דני לבנשטיין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ספטמבר – אוקטובר 2000. אולימפיאדת סידני 2000. זוהי עמדת השידור שלנו בהיכל ההתעמלות בסידני. השדר המוביל דני לבנשטיין (מימין) יחדיו עם הפרשן שלו יעקב "ז'קי" ווישניה (במרכז). משמאל, פרשן הא"ק ד"ר גלעד וויינגרטן. (התמונה באדיבות דני לבנשטיין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כנ"ל אמורים הדברים לבי השידורים הישירים בא"ק ושחייה באולימפיאדות ואליפויות העולם . שדרים כמו נסים קיוויתי, מאיר איינשטיין, ומשה גרטל היו מתקשים להחזיק שידורים ישירים בני שעות ללא השתתפות פרשנים לידם ברמה של יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי, ד"ר גלעד וויינגרטן, וד"ר ברוך "בוקי" צ'יש.

הפוסט הזה איננו קורס טלוויזיה אלא דף מידע. דו"ח טלוויזיה בלבד. אנוכי מתרשם לפי שעה רע משני פרשני ערוץ 1 הנוכחיים, דני נוימן בכדורגל וגור שלף בכדורסל. אולם הם אינם בודדים ברשימה ארוכה. בשנות עבודתי הרבות בשידור הציבורי הזמנתי שורה ארוכה של אישי כדורסל בולטים לכס פרשנות הטלוויזיה אולם הם לא צלחו אותו מסיבות שונות ביניהם צבי שרף, משה וויינקרנץ, רני כהנא, טל ברודי, גדי קידר, דיוויד בלאט ואחרים. אלכס גלעדי שידר ישיר כדורסל בשנים 1979 – 1976 ללא פרשן. פעם בסתיו 1979 נתקלנו אלכס גלעדי ואנוכי באקראי במאמן הכדורסל רלף קליין ז"ל (לימים חתן פרס ישראל) שהגיע כמונו לאצטדיון "קנדה" ברמת השרון כדי לצפות בתחרויות ה- "גראנד פרי" טניס. רלף קליין התנפל על אלכס גלעדי והציע לו ללמוד כדורסל משַדָּר רדיו "קול ישראל" גדעון הוד ו/או להצמיד אליו פרשן. רלף קליין פטר אותו, "אין לך מושג כ- שדר כדורסל", ונפנה ממנו. דן שילון הצמיד אליו פרשנים מזדמנים מעת לעת כמו משֶה לֶרֶר ז"ל בזמנו. פרשני הכדורסל היחידים שהצליחו עד כה בתפקידם כפרשני כדורסל בערוץ 1 היו מר אריה מליניאק ומר אלי סהר. לא רק הצליחו אלא שגשגו לאורך תקופה ארוכה . צרתם העכשווית של פרשני ה- הוֹוֶה הוא לא רק היעדר מומחיות אלא המיקרופון הפתוח. הפיתוי הוא עצום והחֶבְרֶה האלה שאינם למודי ניסיון לא עומדים בו. הם מפטפטים ללא תכלית. רשתות הטלוויזיה האמריקניות הגדולות CBS , ABC , ו- NBC מיסדו בשעתו לפני שנים רבות לא רק את שיתוף ה- Commentary בין שדר לפרשן אלא השאירו במתכוון את שני המיקרופונים פתוחים "לאורך כל הדרך" ואפשרו בכך דו שיח לא מכופתר. כל בר בי רב ער לעובדה הגיונית פשוטה : ככל שמדברים יותר גם אחוז השטויות עולה בהתאם . גם בארה"ב וגם בישראל. לא פעם אחת ולא פעמיים נוצרים קונפליקטים מגוחכים על קו השידור בין יורם ארבל ודני נוימן, כפי ששררו בעבר בין השַדָּר המוביל מאיר איינשטיין לפרשן שלו שלמה שרף. פרשן יעיל מסתפק במועט ואיננו אמור להרבות במילים. רְאוּ את הפרשן המלוטש והמיומן אמנון אברמוביץ' בערוץ 2. אֶמֶש הוא שוב הבריק משנצטווה ע"י המגיש דני קושמרו לחוות את דעתו הנוגעת לתבוסתה של שלי יחמוביץ' מול בוז'י הרצוג % 42 מול % 58 בבחירות ליו"ר מפלגת העבודה. "תראה דני" פתח אמנון אברמוביץ' במונולוג קצרצר והשחיז את לשונו : "שֶלִי יחימוביץ' איננה אוהבת אנשים והאנשים לא אוהבים אותה. היא אוהבת את האנושות. הצרה שהאנושות איננה הולכת לקלפי". הוא לא נזקק ליותר מ- 18 מילים כדי להיות אפקטיבי ותכליתי.

אם לאוּרִי לֵוִי הוותיק היה אִכפת מפרשן הכדורסל הטירון גוֹר שֶלֶף , אזי היה עליו ללמד אותו מושגי יסוד בתקשורת המונים, ולשנן עמו רעיונות בסיסיים בצורה ו-אופן העברת אינפורמציה לציבור באמצעות הטלוויזיה. בדרבי התל אביבי ההוא שנערך ב- "הדר יוסף" ביום שני האחרון – 18 בנובמבר 2013 בו גברה הפועל ת"א על מכבי ת"א 66:78 יצא גוּר שֶלֶף לא רק לא שנון אלא פטפטן מגוחך שהגה סלוגנים סתמיים שבינם לבין פרשנות אין דבר וחצי דבר, כמו :

1. מרגיש טוב מאוד לימונד…% 70 מהעניין זה ביטחון…

2. יונתן שולדבראנד אם הוא לא קולע…אין לו מה לחפש במגרש…

3. יש איבודי כדור טובים ואיבודי כדור פחות טובים…

4. ג'ו אינגלס לא מצליח לקלוע את הזריקה הראשונה…

5. אני בטוח שדיוויד בלאט לא אוהב את ה- 19 נקודות שחטפה מכבי ת"א מהפועל ת"א…

6. עוד שלשה שהפועל ת"א מחטיאה…

7. עבירה שטותית של לימונד…

8. הפועל ת"א נראית טוב וגם מרגישה טוב…הפועל ת"א לא משאירה שום דבר…

9. הפועל ת"א נרדמה…וכדאי שיתעוררו מהר…

10. מכיוון שהפועל ת"א לא מצליחה לעצור את התקפת מכבי ת"א היא נתקעת…

11. שלא הולך – אז לא הולך…

12. כדורסל זה משחק של מומנטום…

13. אוה , אוה , אוה , אוה איזה שלשה של הפועל ת"א…

14.אוה , אוה , אוה , קרלון בראון שחקן – שחקן…

15. אדון אורי לוי כל מילה בסלע….

זה היה מזמן אבל היה נדמה לי אז שלצופי הטלוויזיה במדינת ישראל, וודאי למשלם האגרה, מגיע הרבה יותר (!).

סיכומון.

אנוכי מדגיש שוב כי סיקור המצלמות והתיעוד המצולם והמגוון הקונקרטי של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים את המשחק בני יהודה ת"א – מכבי חיפה 3:1 שנערך ביום שני – 27 בינואר באצטדיון "בלומפילד", מאפשר לי להעריך כמעט במדויק את מידות המגרש, את מרחק מיקום הכדור מהשער, את טווח הבעיטה, ואת מהירות תנועת הכדור הטס באוויר לכיוונו של שער מכבי חיפה. כל ילד בבי"ס יסודי שמתמצא במתמטיקה בסיסית ימצא בתוך שניות ספורות את הפתרון לכתב החידה הזה.

אשנה ואומר שוב : ניסוח הַבּוּר של אלי גוטמן ו/או שמא בוני גינזבורג, "…איזה יופי של הכנסת כדור של אריאל לזמי…הכדור מסתובב החוצה…אבל בשנייה האחרונה בגלל שהכדור פוגש בעוצמה בחלק הפנימי של כף הרגל אז הכדור מסתובב פנימה…", מבלי לציין את טווח הבעיטה ואופיה ומבלי להדגיש את מהירות תנועת הכדור באוויר שהקנה לו הבועט אריאל לזמי, היא ילדותית, ענייה, מחורבנת, ובלתי מתקבלת על הדעת. לשם כך לא צריך להחזיק את שני הכושלים אלי גוטמן וגם לא את בוני גינזבורג ליד המיקרופון. 

כל בַּר בִּי רַב הבקי במתמטיקה בסיסית יכול להפוך לבר אוריין ובר סמכא ב-אוירודינמיקה. לא צריך לסיים לשם כך ארבע שנות לימוד בטכניון במתמטיקה ופיזיקה כדי להבין שהכדורגל שמשקלו כ- 430 גרם והיקפו כ- 70 ס"מ נתון להשפעות קיצוניות לא רק בגלל עוצמת הכוח המופעל על הכדור גם באמצעות סגנון הבעיטה של שחקן X ו/או שחקן Y, אלא גם בשל התנהגות זרמי ושכבות האוויר סביבו והתנגדות האוויר הפועלת עליו כל הזמן כמכשיר עגול אנטי-אווירודינמי שמשייט בחלל, ואשר משפיעות באופן ישיר על מהירות ומהלך טיסתו באוויר וכיוון מסלולו בעת תנועתו לפנים. הרגל שמשקלה כ- % 18 – % 17 מכלל משקל הגוף איננה איבר תנועה מדויק כמו היד, אף על פי כן העניק אריאל לזמי שיעור מדוד מאוד ו-מאלף מאוד לשוער מכבי חיפה.

דִבְרֵי הַיָמִים מנִבְכֵי הֶעָבָר. 

הפקת שידורי הטלוויזיה, עריכתם, ושידורם ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית את המשחקים האולימפיים של לונדון 2012 סימנה את קמילתם הסופית של הטלוויזיה ערוץ 1 ו- רשות השידור בראשות הטריאומוויראט הכושל, העלוב, החנפן, ונעדר שֶמֶץ של כישרון מנהיגות – המנכ"ל יוני בן מנחם + עוזרו הצמוד והקרוב זליג רבינוביץ' + יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת. לא הייתה עוד דרך חזרה. 

"יוֹשְרָה" היא מילת מפתח בעלת אורך, רוחב, ועומק. היא אקסיומה בעלת נפח שמידותיה מקסימליסטיות ובלתי משתנות. השיח אודות "יוֹשְרָה" עולה כאן לדיון מעת לעת לדיבור משותף עם קוראי הבלוג לא רק בעניין "סַם ה- Off tube הטלוויזיוני…" (עלה לשיחה בשני הפוסטים מס' 594 ו- 593. האם ניתן בכלל לפתח יוֹשְרָה ? שאלה נוקבת שמעלים לדיון ד"ר רוברט קופר (Robert Cooper) ואיימן סאווף (Ayman Sawaf) בספרם המרתק והנבון, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים", והם משיבים בקצרה : "אנשים רבים טוענים כי לעיתים חייבות ה- יושרה והאתיקה לתפוס תפקיד משני לעומת הכדאיות והרִווחיות. רבים אחרים גורסים כי מטרתה של המנהיגות איננה להקשיב ולשרת, אלא לצבור כוח וזכויות יתר. אלה שגיאות רווחות". חוות דעת חשובה ו- מעניינת שמעידה בין השאר גם על טיב היחסים הבעייתיים ורמת הדו שיח השוררים בין כל מיני מנהלים (בחסות נימוקי רווח כלכלי וחיסכון כספי על חשבון איכות הדיווח האותנטי מהשטח) לבין השדרנים שלהם ברשתות הטלוויזיה המבקשים לעשות נאמנה את עבודתם העיתונאית בארץ וגם בחו"ל. איכות יחסים בין מפקדים לפַּקוּדִים שלהם שעוסקים בעקרונות הביצועיים הקדושים של עיתונאות אמת, אֵלֶה המורים לעיתונאים לדווח לציבור אודות האירועים השונים ממקום התרחשותם ולא באמצעות ישיבה באולפן וההעתקה מהמוניטור. יוֹשְרָה היא ערך עליון בחיי האנושות לבטח בכל סוג של מנהיגות בין אם מדובר במפקד כיתה בצה"ל ו/או בין אם עסקינן במנהל רשת טלוויזיה ו/או מנכ"ל רשות השידור. ניהול ללא יושרה, בלי מוסר ודרך ארץ עליונים, ובלעדי אמינות ומהימנות מוחלטים הוא עסק מושחת ו- נבזי שמביא לכלייה ואבדון. לא בכדי מדגיש שלמה המלך החכם באדם ו- Copywriter מדהים ואותנטי בספרו "מִשְלֵי" בתנ"ך, Masterpiece ש- מוֹנֶה בקרבו ל"א פרקים וכ- 850 פסוקים, חזור והדגש, את חשיבות ה- יוֹשְרָה, מוּסָר, ובִינָה בחברה התנ"כית הארצישראלית כבר לפני שלושת אלפים שנים. "לדעת חוֹכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִּינָה" אומר שלמה המלך לעַם ישראל ומוסיף, "לָקַחַת מוּסָר הַשְכֵּל, צֶדֶק וּמִשְפָּט וּמֵשָרִים". איזה עילוי ורעיוֹנָאי נפלא היה שלמה המלך. המדינאי האירי הנָבוֹן והנָאוֹר Daniel O'connell (דניאל או'קונל 1847 – 1775) בעל היגיון הגיוני, מוסיף עוד אמת אנושית, כלהלן : "שום דבר איננו נָכוֹן באופן פוליטי אם איננו נָכוֹן במובן מוּסָרִי" ׁ(!). לא בכדי משתמשים רוברט קופר ואיימן סאווף בספרם "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים" בהצהרתו של החוקר והפסיכואנליטיקאי מנפרד קטס דה פריז שאומר כלהלן : "אם אין תחושת אמון בארגון, אם האנשים עסוקים בהגנה על ראשם, היצירתיות תהיה מהקורבנות הראשונים". הַסֶפֶר המצוין, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים" (יצא לאור בארץ ב- 1998 על ידי "פקר – הוצאה לאור בע"מ"), מומלץ לעיון וקריאה.

העלאת פרקים מדברי הימים מירכתי האוב של נבכי העבר איננה נעשית למען אגו, יוקרה, ותהילה. חשיפתם מעת לעת בבלוג נועדו לתת תוקף, אשראי, סמכות, ו- אסמכתא למחקר ו- כתיבת הפוסטים על ידי ב- yoashtvblog.co.il ומחקר וכתיבת סדרת 13 ספרי הטלוויזיה על ידי הקרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". דברי הימים ההם התרחשו לפני שנים רבות אולם שיני הזמן לא נגסו בעובדות האמת ההן גם מפני שהמסמכים המצ"ב שהפכו לתעודות ביטוח, אינם מאפשרים להן להשתבש (!). אנוכי אוטוטו בן 80. אינני זקוק עוד לשום דברי תימוכין ולשום רגעי תהילה. היו לי מהם בשפע, למכביר. די והותר.

טקסט מסמך : שנת 2000. לפני 20 שנים. יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מר גיל סמסונוב (אדם כֵּן, פורה, ומוכשר, אולם נמצא בצד הלא נכון של המפה הפוליטית) נפרד ממני. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : שנת 1989. לפני 31 שנים. מכתב פרידה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן לאחר שסיים את תפקידו, ובטרם נשלח ע"י מנכ"ל רשות השידור אריה מקל למשימה הבאה שלו כ- כתב ושליח הטלוויזיה והרשות ל- וושינגטון בירת ארה"ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 31 במאי 1987. מכתבו של מנהל החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן אלי כמנווט שידורי הספורט שלו, של חיים יבין, ואורי פורת – בתום אחד ממבצעי השידור הישירים הראשונים של ליגת ה- NBA האמריקנית בכדורסל על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. היום זה טריוויה. אז זה היה חידוש. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

פֶּתַּח דָבָר שֶל דִבְרֵי הַיָמִים מנִבְכֵי הֶעָבָר. המסמכים היְשָנִים המצ"ב מהווים תעודות ביטוח ברות תוקף, ואינם מאפשרים לעובדות הַאֶמֶת להִשְתָּבֵּש.  

שם הספר מס' 7 בסדרת 13 הספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" : "פסגת היכולת האנושית והתפתחות חזון הטלוויזיה בעולם ובארץ". 

כל הזכויות שמורות למחבר יואש אלרואי. הספר הזה והסדרה כולה בת 13 ספרים וקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" דנים בהתפתחות ותולדות שידורי הטלוויזיה בעולם ובארץ מאז 1884 (השנה שבה המציא מדען האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו את פטנט ה- "Spinning Disk") ונמשכים עד עצם היום הזה של שבת – 1 בפברואר 2020. הם נחקרים ונכתבים על ידי מאז אוקטובר 1998, הזמן הרחוק ההוא, בה נטלתי חלק ב- WBM ה- 1 (ראשי תיבות של World Broadcasters Meeting) שנערכה בסידני – אוסטרליה. את פגישת ה- WBM הראשונה ההיא בסידני הובילה קבוצת הטלוויזיה המבצעית האוסטרלית המקצועית והמיומנת SOBO (ראשי תיבות של Sydney Olympic Broadcasting Organization) מי ששימשה Host broadcaster ועסקה ודנה בהיערכות הבינלאומית המורכבת והמסובכת שלה לקראת ההפקה והשידורים הישירים של המשחקים האולימפיים של סידני 2000. הלוא היא האולימפיאדה ה- 27 במניין הזמן החדש. הספרדי מר מנואל "מנולו" רומרו (Manuel Romero) ניצב בראש SOBO. מר אלכס גלעדי נמנה שוב על הצוות האולימפי המוביל של NBC רשת הטלוויזיה האמריקנית שהחזיקה בזכויות השידורים הבלעדיות של המשחקים האולימפיים של סידני 2000 ושידורם בארה"ב. תמורת הזיכיון הבלעדי של סידני 2000 שילמה NBC ל- IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) סכום של 705.000000 (שבע מאות וחמישה מיליון) דולר. ה- EBU שילם ל- IOC תמורת אולימפיאדת סידני 2000 זכויות שידורים על סך 350.000000 (שלוש מאות וחמישים מיליון) דולר. ה- Share שלנו, של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במסגרת חברותנו ב- EBU עמד בסידני 2000 על סך 1.640000 (מיליון ושש מאות וארבעים אלף) דולר. הערה : ה- Share הכספי הנ"ל נקבע ע"י הוועדה הכלכלית של ה- EBU עוד ב- 1996 בעידן שלטונו של מנכ"ל רשות השידור בימים ההם מרדכי "מוטי" קירשנבאום ז"ל. אומר ואוסיף כי בתום ה- WBM הראשון שנערך באוקטובר 1998 בהובלת SOBO המצוינת בסידני – אוסטרליה, גמלה בי אז ההחלטה לחקור ולכתוב את הספר "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". לא ידעתי כי מלאכת המחקר והכתיבה יתפרשו על פני 20 שנים, 13 ספרים, ו- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב. אני כותב את המחקר המפורט על מחשב. המחקר והכתיבה שלי אמורים להסתיים היכן שהוא ב- 2019 מקסימום ב- 2020.

הגדרות המחקר הטלוויזיוני שלי :

“FROM MY POINT OF VIEW – If You Do, Do It Right – If Not Give It Up”.

“THE HISTORY OF THE UNAVOIDABLE SYMBIOTIC RELATIONSHIPS  BETWEEN TELEVISION AND SPORTS (+ News + Documentary) – IN  ISRAEL  AND AROUND THE WORLD, IN YEARS OF 1936 – 2016”.

מנקודת מבטי :

"אני מאמין כי האושר האמיתי של אנשים, נובע מיכולתם להסב את ראשם לאחור אל עברם, ולדעת שעבודתם הקשה לא הייתה לשווא". את האמירה הזאת המייצגת את שאיפתו של האדם לחתור בחייו לעבר השלמות והמצוינות, טבע היפני הִירוֹפוֹמִי דָאיְימָאטְסוּ (Hirofumi Daimatsu) מי שהיה מאמן נבחרת הנשים של יפן בכדורעף שזכתה לראשונה בתולדותיה במדליית הזהב באולימפיאדת טוקיו 1964. הירופומי דאיימאטסו נולד ב- 1921 ומת ב- 1978.

הירופומי דאיימאטסו (Hirofumi Daimatsu) מאמן ו- מוטיבייטור קשוח כפה על שחקניותיו בנבחרת יפן בכדורעף משטר אימונים מפרך ואין סוף חזרות ותרגולות, ובצידם משמעת ברזל, בדרך לזכייה במדליית הזהב באולימפיאדת טוקיו 1964. מדובר במסע מתוכנן רווי ייסורים גופניים ונפשיים ו- וויתור מוחלט של השחקניות על חייהן הפרטיים למען טובת הנבחרת, דבקות במשימה שאין גדולה ממנה, מסע שנמשך ארבע שנים בטרם המאבק על התואר אלופה אולימפית בכדורעף והזוכה במדליית הזהב. בעיניו זאת הייתה הדרך היחידה המובילה לניצחון ואל הפסגה. בין השנים 1964 – 1960 דרש מהן ומעצמו דבקות במשימה והקרבה חסרת פשרות שאין לה אח ורע בתולדות ספורט הנשים בעולם. ב- 23 באוקטובר 1964 בהיכל הספורט המפואר של "קוֹמָאזָאוָוה" שהוקם בקומפלקס האולימפי המשוכלל בטוקיו, מיגרה נבחרת נשות יפן של הירופומי דאיימאטסו את אלופת העולם נבחרת ברה"מ 0:3 במשחק הגמר, וזכתה במדליית הזהב במשחקים האולימפיים שנערכו על אדמת ארצן. תמונת האפילוג של התחרות הזאת בה נשות יפן מחבקות האחת את רעותה ובוכות מאושר בעוד המאמן המנצח הירופומי דאיימאטסו יושב על הכֵּס קר רוח, דומם, ונטול רגשות – זכורה היטב לכל חובב קולנוע שצפה בסרטו של קוֹן אִישִיקָאוָוה "טוקיו 1964". מדובר בתיעוד קולנועי מצמרר שדן במשמעת קרה, מאופקת, ו- מוקפדת ללא פשרות של הירופומי דאיימאטסו, בעצם מנת חלקם של בני יפן. מדובר ב- תיעוד אותנטי של אדם – מאמן ספורט שנראה חסר רגש, איש שקרח זורם בעורקיו, מכונה אנושית בדמות רובוט. הירופומי דאיימאטסו הוא אבי מורשת כדורעף הנָשִים ביפן.

ב- 5 ביוני 2003, יום הגִמְלָאוֹת הראשון שלי, אני מאמץ את דבריו של הירופומי דאיימטסו אל לבי. אני זוקף את גווי. מרים ונושא ראשי בגאווה. לא הבטחתי למנהליי תמיד לנצח אך הבטחתי לעצמי ולהם לחתור כל הזמן לניצחון. חזי עטור ביותר מ- 120 מדליות זהב שהעניקו לי אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 והמנכ"לים של רשות השידור ב- 32 שנות עבודתי. אושרי האמיתי נובע מיכולתי להביט לאחור אל עברי ולדעת שמאמצי הכֵּנִים והממושכים למען השידור הציבורי לא היו לשווא. אני איש מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בכל רמ"ח אבריי מקדמת דנא. נולדתי בקיץ 1971 בחטיבת הספורט של דן שילון ואלכס גלעדי ושם נשארתי כל חיי. שניהם היו החונכים שלי. הייתי נאמן עשרות השנים לשידור הציבורי בכל גופי ובכל נשמתי. בכל כוחי. עבודתי בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ב- 32 השנים שבין 1971 ל- 2003 הוותה ציר מרכזי בהתפתחות שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במשך יותר משנות דוֹר. תרומתי ותרומת חבריי היוו את אחת מאבני המָסָד החשובות ביותר של חטיבת הספורט ההיא ושל האכסניה שלה בדרכיהן הציבוריות. הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" על 13 ספריה עָבֵי הָכֶּרֶס דנה בכך בפרוטרוט. חטיבת הספורט אותה ייסדו דן שילון ואלכס גלעדי ב- 1968 ו- 1969 בטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה עריסתי. וגם מיטת השדה שלי. שם נבראתי בצלמי. שם במידה רבה חייתי. ושם גם במידה רבה מצאתי את מותי.

טקסט מסמך : 31 בדצמבר 2002. לפני 18 שנים. זהו המסמך המקורי שנכתב אלי ע"י אלכס גלעדי ב- 31 בדצמבר 2002 לאחר פרישתי מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעקבות מינויו של יוסף בר- אל למנכ"ל רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 במארס 1988. לפני 32 שנים. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בטרם העניק לי דרגה אישית 10 בסולם הדירוג העיתונאים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בשלושים ושתיים השנים של עבודתי בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור מקופל מפעל חיי. הטקסט לעיתים חריף ואגרסיבי העולה מעת לעת בסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" אינו חדש. כבר השמעתי אותן פעמים רבות בעבר בפומבי ועל הכתב. הוא מתועד במלואו. אינני מצטער שהייתי לעיתים בר פלוגתה לרבים ממנהליי. באופי שלי אני סָפְקָן ונושא בגאון את חופש המחשבה. אינני Yes Man של אף אחד. מעולם לא הייתי כזה. אינני חוזר בי מהוויכוחים חלקם מרים שניהלתי עם הבּוסים שלי כל עוד חשבתי שאני צודק. אינני נסוג מחילוקי הדעות עימם שהיו מנת חלקי וגם מנת חלקם פעמים רבות במהלך שנות העבודה המשותפות. חלק מהוויכוחים ואי ההסכמות הביאו לרִיבִים וחיסול ידידות אישית, אך מעולם לא הודחתי ולא פוטרתי מתפקידי ע"י איש מהם. הייתי בן חורין לעצמי ולמחשבותיי, כּל עוד חשבתי שהדבר מיטיב עם השידור הציבורי שאני נמנה על שורותיו בכל רמ"ח אבריי. כתיבת הסדרה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", היא רציונאלית אך באותה מידה אמביוולנטית ולעיתים מוּכַּת רגשות. אני מספר וכותב על פי הבנתי את אשר התחולל בשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במשך 32 שנה. לא רק בתחום שידורי הספורט. ה- יושרה האישית שלי מדריכה את מקלדת המחשב כך אני מאמין. אני חלוּק בדעתי בחלק מהדברים על חלק מהאנשים שאהבתי והערכתי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור, ואשר רכשתי להם בזמנו גם כבוד רב. הטקסט בספר מעריך ותוקף אותם לסירוגין. הם מוּגנים אך גם חשופים ופגיעים על פי הנסיבות והאירועים, עִתּוֹת הזמן ומקום התרחשותם. מפני שהיו הצלחות רבות ובצִדָן גם כישלונות (שלא היו מחויבי המציאות), כתיבתי בהחלט איננה עקבית. היא מלאה תהפוכות של כעס ואהבה, ידידוּת וחֲרוֹן, הערכה וביקורת, וגם חִידְלוֹן ורחמים מול דֶגֶם של חיקוי ומופת התנהגות.

עיקרון הניהול הראשי שהצבתי בסופה של 1980 עם ראשית המינוי היה פשוט וברור. לשָמֵר רֵאשִית דָבָר את הרעיון המרכזי של יוזמת השידור כפי שפיתחו בכישרון דן שילון תחילה בשנים 1974 – 1968 ואלכס גלעדי אחריו בשנים 1980 – 1974. בשלב השני תכננתי וקבעתי מחדש את אסטרטגיית יעדי השידור של מחלקת הספורט בארץ ובעולם בטווחים הקרובים, הבינוניים, והרחוקים. מחשבת אסטרטגיית התכנון נשענה על ארבעה נדבכים מרכזיים :

א. איכות כוח אדם.

ב. התפתחות הטכנולוגיה ושיפור הלוגיסטיקה שלנו בארץ ובחו"ל.

ג. רכישת ממון ותקציבים עבור הפקות ושידורי הספורט.

ד. הסעיף הרביעי הוא החשוב ביותר : שכנוע המנכ"לים של רשות השידור לדורותיהם + מנהלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית לדורותיהם + ומנהלי חטיבת החדשות לדורותיהם בצדקת דרכי והיגיון מחשבתי הטלוויזיוניים. ברור ש- ללא תמיכתם המסיבית התוֹכְנִיתִית והכלכלית בי במדיניות השידורים שהתוויתי, של יוסף "טומי" לפיד ז"ל, אורי פורת ז"ל, אַרְיֵה מֶקֶל ז"ל, יוחנן צנגן יבד"ל, מוטי קירשנבאום ז"ל, יאיר שטרן יבד"ל, מיכה ינון יבד"ל (ועוד כמה אחרים) – לא היה ניתן להפוך את החזון למעשה. למציאות.

מדובר בתכנון והיערכות לקראת שידורם של אירועי ספורט בינלאומיים גם במרחק של שנים . במקביל מיסדתי מערכת עיתונאית מורחבת יותר וזריזה יותר הקרובה לאירועים, ועִמה אימוץ שיטתי של טכנולוגיית השידור שעמדה לרשות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בימים ההם. צריך להדגיש כאן שוב כי ללא טכנולוגיה טלוויזיונית משופרת ומפעיליה, בלעדי טכנאי עַל ואנשים יצירתיים בימים ההם בתחום הקונקרטי של טכנולוגיית הטלוויזיה כמו אלי רבינוביץ', עמירם שטדלר, אלי בבא, אבנר מריומה, עמירם גולדשמידט, סעדיה קאראוואני, יוסי ששון, שמואל כהן, מאיר חיימי (ועוד רבים אחרים), העבודה העיתונאית הייתה מְשוּלָה ל- כְלוּם. ל- אֶפֶס. חָשוּב מכל אֵלוּ היה לקדם במהירות בימים ההם בתחילת שנות ה- 80 של המאה שעברה את האנשים המוכשרים באמת והמסורים באמת ללא חשבון, אמנון ברקאי ואורי לוי ואח"כ בתחילת שנות ה- 90 במאה הקודמת ואחריהם את את ששי אפרתי ומאיר איינשטיין ז"ל, ולהסיטם לעבר קדמת העשייה הטלוויזיונית בתחומי ההפקה, העריכה, והשידור. ניצבו לנגד עיניי יעדי שידור שטרם ומעולם לא כבשנו. חרף השנים שחלפו אני סבור גם היום שללא מנהיגות כֵּנָה ובעלת אינטגריטי, בלי מנהיגות נעדרת חזון, בלעדי הובלה ללא דוגמא אישית, ו- מנהיגות ללא מוטיבאציה ודרך ארץ בשידורי הספורט – לא הייתה שום חשיבות לתוכניות הכיבוש מרחיקות הלכת שלי ושל אנשיי. אלה היו גם עקרונותיו ודרכו של אלכס גלעדי בטלוויזיה הישראלית הציבורית כשהרכיב ובנה את חטיבת הספורט כיחידת שידור מתקדמת בין 1969 ל- 1980, בטרם עזב לשורות NBC. אי אפשר אחרת. בלעדי האנשים הנכונים המוצבים במקומות הנכונים לא ניתן היה לקַדֵם דבר. לא כל שכן כשאתה מנהיג קבוצת אנשים (גדולה או קטנה – זה לא חשוב) בצורה מאוד שקופה וגלויה, בתנאי עבודה לא נוחים שלעולם אינם מכסימאליים, ותמיד תחת לחץ. מנהיגות אֶמֶת בכל תחום במסגרות חיינו איננה סובלת מניפולציות והבטחות סתר, מַנְיֶירִיזְם, ו/או בלופים ו- פָּלָבְרוֹת. הנהלות רשות השידור לדורותיהן, המנכ"לים, מנהלי הטלוויזיה, ומנהלי החדשות כיבדו והעריכו את פועלי ופועלם של פּיקוּדַיי. אינני חושב שקיים מישהו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור שקיבל כמוני גיבוי כל כך איתן ו- מסיבי מהבּוֹסים שלו לאורך שנים כה ארוכות. הם העניקו לי בעשרות שנות עבודתי יותר מ- 120 מכתבי הערכה החקוקים על לוח לִבִּי. חלקם מתפרסמים ב- בלוג ובסדרת 13 הספרים שאני חוקר וכותב ואשר עוסקים ב- "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" הלא היא מהפכת הטלוויזיה. המהפכה הראשונה מהפכת הטלוויזיה הולידה את המהפכה השנייה מהפכת האינטרנט. הצָלָ"שִים ומסמכי ההערכה האלה שניתנו ע"י דרגי המנהיגות והניהול הבכירים ביותר ברשות השידור, משמשים אות הערכה כמותית ואיכותית לאנשיי ולי על מבצעי השידור שלנו בארץ ובעולם חלקם ארוכים וממושכים, ולדבקות במשימות השידור ללא פשרות לאורך כברת דרך ארוכת שנים. רבים מהשידורים הבינלאומיים שהנהגתי, ניהלתי, והפקתי היו ממושכים והתבצעו בארצות רחוקות בקצווי תבל במקומות היסטוריים על פני חמש יבשות תבל. רבים מהם היו מורכבים ומסובכים מן ההיבטים הטכנולוגיים והלוגיסטיים. קיימת "הָאלָהָה" מסוימת בצל"שים – מכתבי ההערכה האלוּ שאני מאוד מכבדם, מוקיר את הטקסטים ואת כותבם, אך צריך לקחתם גם ב- פרופורציות הנכונות. אני מעריך שזכיתי להערכה וכבוד ממנהיגי השידור הציבורי לדורותיהם לא רק בגלל יכולות הביצוע ותוצאותיו אלא גם מחמת ההערצה בשנים ההן על שחתרתי, הגעתי, וכבשתי למענם אתרי ספורט ופסגות שידור מרוחקות על פני הגלובוס שהם עצמם לא ביקרו שָם מעולם.

טקסט מסמך : 1991. לפני 29 שנים. מכתב הערכה ששלח לי סמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן בטרם עזיבתו את הרשות וחבירתו לחברת "רשת" בערוץ 2 כמנכ"ל משותף עם דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 17 באוקטובר 1988. לפני 32 שנים. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988. 132 שעות שידורים ישירים בתוך תקופה של 16 ימים. שהיתי בסיאול 88' 37 ימים. מבצע השידורים צלח באופן פנטסטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוקטובר 1988. לפני 32 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. לפני 32 שנים. מכתב הערכה ששלח אלי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ובאֶפֶס תקלות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. לפני 34 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 (105 שעות בפרק זמן של חודש) + מונדובאסקט של ספרד 1986 (35 שעות בפרק זמן של שבועיים). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. לפני 35 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל בתום עונת השידורים 1985 – 1984 של משחקי הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בכדורגל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. לפני 33 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע שידורי ה- NBA הישירים המוצלח ומניב רייטינג, לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1996. לפני 24 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת אטלנטה 1996 שכלל בתוכו 196 שעות בפרק זמן של 17 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992. לפני 28 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל בטרם טיסתי לברצלונה להפיק ולשדר משם 155 שעות מהמשחקים האולימפיים של ברצלונה 1992 בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. לפני 38 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982. המבצע בן 35 ימים כלל בתוכו 125 שעות שידורים ישירים ומוקלטים בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. עם שובי לארץ ממדריד ב- 14 ביולי 1982 התגייסתי מייד כקצין קרבי והצטרפתי לכוחות הלוחמים באוגדה של תת אלוף איציק מרדכי במלחמת לבנון ה- 1. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1983. לפני 37 שנים. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. לפני 37 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. לפני 36 שנים. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 ואשר כלל בתוכו 115 שעות שידורים ישירים בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. לפני 20 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות קבוצת מכבי ת"א. במבצע השידורים הישירים ההוא שהתנהל "ראש בראש" ביום שלישי – 18 באפריל 2000 וביום חמישי – 20 באפריל 2000 מול ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים הבסתי ו- הכנעתי בסיוע חבריי את יריביי הטלוויזיוניים בטבלת הרייטינג בשיעור של % 30 שלנו מול % 5 שלהם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 3 ביולי 1986. לפני 34 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. לפני 20 שנים. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות מכבי ת"א. במבצע השידורים הישירים ההוא שהתנהל "ראש בראש" ביום שלישי – 18 באפריל 2000 וביום חמישי – 20 באפריל 2000 מול ערוץ הספורט בכבלים, הכנענו חבריי ואנוכי את יריבינו הטלוויזיוניים מערוץ הספורט מס' 55 בכבלים שוק על ירך ללא תנאי בטבלת הרייטינג הלאומית, % 30 שלנו מול % 5 בלבד שלהם. עם עובדות אֶמֶת אי אפשר להתווכח. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. לפני 19 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final for האירופי בכדורסל של פאריס (בהיכל ברסי) 2001 בהשתתפות מכבי ת"א שזכתה בבכורה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. לפני 19 שנים. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי בתום מבצע השידורים של ה- Final four האירופי בכדורסל של פאריס 2001 (ארבעת המשחקים התקיימו בהיכל ברסי). מכבי ת"א זכתה בבכורה והוכתרת לאלופת אירופה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. לפני 20 שנים. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000. קבוצת מכבי ת"א זכתה בסגנות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 ביולי 2000. לפני 20 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הארוך של Euro 2000, אליפות אירופה לאומות בכדורגל שנערכה בקיץ 2000 בשמונה אצטדיונים, ארבעה בהולנד וארבעה בלגיה. בתקופה של חודש ימים שידרנו ישיר את כל 31 המשחקים של הטורניר. מסה של 100 שעות. הקמתי את מפקדת השידורים שלי ב- IBC באמשטרדם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : יוני 2000. לפני 20 שנים. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מר גיל סמסונוב בתום העונה התקציבית של  שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, לאחר מבצע השידורים הטלוויזיוני של טורניר Euro 2000, ובטרם מבצע השידורים הטלוויזיוני של סידני 2000. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1981. לפני 39 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של משחקי המכבייה ה- 11 בתל אביב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 6 בינואר 1988. לפני 32 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בטרם שני המבצעים הגדולים של Euro 1988 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל – גרמניה 1988) ו- אולימפיאדת סיאול 1988. ב- 1988 שידרה חטיבת הספורט הקטנטונת כמות אדירה בת 300 שעות של מרבית אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1998. לפני 22 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה ישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. המבצע בן 50 ימים כלל 150 שעות שידורים ישירים ותקצירים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. לפני 20 שנים. מכתב פרידה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן לאחר סיום תפקידיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור. פרישתו לעַד הייתה אבדה כבדה לשידור הציבורי ולי אישית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. לפני 34 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986 והמונדובאסקט של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורת).

טקסט מסמך : 22 ביולי 1998. לפני 22 שנים. מכתב הערכה ששלחה לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רינה שפירא בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוניים של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 8 ביולי 2002. לפני 18 שנים. זהו המסמך המקורי שכתב לי מר אלכס גלעדי לאחר שהתפטרתי וטרקתי את הדלת למנכ"ל רשות השידור ההוא יוסף בר-אל בפרצופו. אוסיף ואומר : אלכס גלעדי הוא איש הטלוויזיה הגדול ביותר שצמח בתעשיית הטלוויזיה של מדינת ישראל "בכל הזמנים". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

 טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002. לפני 18 שנים. זהו מכתב הפרידה של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ממני לאחר נטישתי את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד. המכתב היה נחמד אבל לא הגירושים. נטשתי בטריקת דלת. נחמן שי לא התייצב לימיני במאבקי הצודק נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל. את מה שהוא לא עשה, עשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ב- 2 במאי 2005. היא הדיחה אותו לאלתר מכהונתו הרמה לירכתי ההיסטוריה של השידור בציבורי. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובתולדות רשות השידור הודח מנכ"ל מכהן. האם אפשר היה להשוות את איכותו של מנכ"ל רשות השידור המופרך ההוא יוסף בר-אל לזאת של מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ז"ל ? ו/או לזאת של יצחק לבני ז"ל ? ו/או לזאת של אורי פורת ז"ל ? ו/או לזאת של מוטי קירשנבאום ז"ל ? התשובה היא מוחלטת : לָאו אבסולוטי (!). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

דִבְרֵי הַיָמִים מנִבְכֵי הֶעָבָר. דברי הימים ההֵם בתולדות השידור הציבורי התרחשו לפני שנים רבות אולם שיני הזמן לא נגסו בעובדות האֶמֶת ההן גם מפני שהמסמכים המצ"ב מהווים תעודות ביטוח, ו- אֵינָם מאפשרים להֵן להשתבש (!). 1 בפברואר 2020. פוסט מס' 854. כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה- 1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שעוסקת בקורות ותולדות התפתחות שידורי הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2017 – 1884, ואשר הענקתי לה את השם, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה, היא מהפכת הטלוויזיה החלה ב- 1884, באותו הרגע בו מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו (Paul Nipkow) המציא לפני 133 שנים את ה- Spinning disk (הדיסק המסתובב) שלו. חלפו מאז 133 שנים, 1596 חודשים, ו- 48545 ימים. בכל יום מאז התחולל משהו חדש טכנולוגי ולוגיסטי שאפשרו את קידום תוכן השידורים בתעשיית הטלוויזיה באשר היא. מהפכת הטלוויזיה האלקטרונית הובילה אחריה כעבור שנים רבות את מהפכת המידע התקשורתית השנייה הלוא היא מהפכת האינטרנט. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).   

הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", שאנוכי חוקר וכותב מאז 1998 כוללת בתוכה כ- 72 (שבעים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר והכתיבה של הסדרה אמורים להסתיים ב- 2019, לכל המאוחר ב- 2020. סדרת 13 הספרים היא מסת טלוויזיה שדנה ראשית דבר בתחומי התפתחות סיקור הספורט, החדשות, והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884 (מאז ימיו של מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו). למחקר ולכתיבה כמה זוויות התבוננות מנקודות מבט של כלכלה טלוויזיונית, מו"מ וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור Play by play, הגשה, הנחייה, ומהימנות בעריכת ראיונות. לצורך כתיבת הסדרה ראיינתי כ- 2200 (אלפיים ומאתיים) אנשים אולי יותר בעולם ובארץ. הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" עבת כרס מפני שהיא כוללת בתוכה מלבד טקסט הכתיבה שלי עשרות אלפי תמונות + מסמכים אותנטיים + קטעי עיתונות, וכמובן תיעוד מפורט של אותם 2200 אנשי תעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ שניאותו למסור לי את עדותם ולסקור עמי את ההיסטוריה המורכבת והמסובכת של תעשיית הטלוויזיה שהם היו חלק ממנה. להיסטוריה הטלוויזיונית הזאת יש תכונה סלקטיבית. חלק מהאנשים שעמם דיברתי היא מציבה בראש הרשימה. לחלק היא מייעדת מקום באמצעיתה. ולא מעט אחרים שניצבו בעבר בעמדות מפתח, גם בעלי יתרונות עליונים, היא מותירה בירכתיים משום שהתברר כי היו אנשים רברבנים, כושלים, ולכן לא חשובים.

פוסט מורכב מס' 854. דִבְרֵי הַיָמִים מנִבְכֵי הֶעָבָר. דברי הימים ההֵם בתולדות השידור הציבורי התרחשו לפני שנים רבות אולם שיני הזמן לא נָגְסוּ בעובדות הָאֶמֶת ההֵן, גם מפני שהמסמכים המצ"ב אינם מאפשרים להֵן להִשְתָּבֵּש (!). 1 בפברואר 2020. פוסט מס' 694. כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי.