פוסט מס' 913. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. הועלה לאוויר ביום שני-7בספטמבר 2020.

פוסט מס' 913. לפני 48 שנים. אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972 (פרק 12). פוסט מס' 913 עוסק ב- "דו"ח וועדת פנחס קופל" שחוקר את נסיבות רצח 11 הספורטאים הישראליים ה' יִקוֹם דָמַם ב- 5 בספטמבר 1972 במהלכן של תחרויות אולימפיאדת מינכן 1972. פוסט מס' 913. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. הועלה לאוויר ביום שני – 7 בספטמבר 2020. 

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ . חלים עליו חוקי זכויות יוצרים. חל אם כן איסור מפורש להעתיק ולהשתמש בטקסטים ובתמונות של הבלוג הזה ו/או לאכסן אותם בכל מיני מקורות מידע באינטרנט ומחוצה לו.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח, ו/או בשביל מטרות מסחריות, ו/או לשֵם פרסום אישי.

הערה 3 : מיומנות כתיבת הבלוג נשענת ומתבססת על ניסיון אישי של קריירה בת כ- 40 שנים בתעשיית הטלוויזיה – בארץ ובעולם.

הערה 4 : מחקר, תיעוד, וכתיבת הבלוג הזה על ידי נעשית במקביל למחקר וכתיבה של סדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שונים (בתחום קורות והתפתחות תעשיית הטלוויזיה – בארץ ובעולם מאז 1884) אך תחת כותרת ו- Title משותפים, וקרויה : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", לרבות הטרילוגיה עבת הכרס, הקרויה : "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972". את המחקר והכתיבה התחלתי באוקטובר 1998 בתום פגישת ה- WBM ה-1 הבינלאומית בה השתתפתי כנציג של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ובשליחותו של מנכ"ל רשות השידור דאז אורי פורת ז"ל לקראת ההיערכות שלנו שעסקה בהפקת השידורים הישירים של אולימפיאדת סידני 2000 בתאריכים שבין 15 בספטמבר 2000 ל- 2 באוקטובר 2000. העמקתי את המחקר והכתיבה מייד עם שובי ארצה בתום אולימפיאדת סידני 2000 ו- לאחר ההפקה הנפלאה (!) של קבוצת הטלוויזיה SOBO האוסטרלית (ראשי תיבות של Sydney Olympics Broadcasting Organization). המחקר והכתיבה טרם הושלמו ו-עדיין לא הסתיימו. לא שיערתי בשנת 1998 כי מחקר וכתיבת הסדרה המפורטת (נכתבת על ידי על מחשב) יתפרסו על פני כ- 22 שנים ויכללוּ בתוכם כמות מידע בטקסט, בראיונות (בארץ ובעולם), ובתמונות (מהארץ ומהעולם) וישתרעו על פני כ- 130000 (מאה אלף) עמודים.

——————————————————————————————————–

פוסט מס' 913 : הועלה לאוויר ב- 7 בספטמבר 2020.

——————————————————————————————————–

פוסט מס' 913. לפני 48 שנים. אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972 (פרק 12). טרגדיה נוראה. שמונה אנשי ארגון הטרור הפלסטיני "ספטמבר השחור" בפיקודו של לוטיף "עיסא" עפיף רוצחים ביום שלישי – 5 בספטמבר 1972 י"א ספורטאים אולימפיים ישראליים תמימים חסרי כל מגן ו-הגנה באולימפיאדת מינכן 72'. לעַד יעמוד מול עינינו הציווי התנ"כי כ-כתוב ב-סֶפֶר "דְבָרִים", פרק כ"ה פסוק 17 : "זָכוֹר אֵת אֲשֶר עָשָה לְךָ עֲמָלֵק (!)". לעולם לא נשכח, ולעולם ו-אף פעם לא נסלח (!). פוסט מס' 912. הועלה לאוויר ביום ראשון – 6 בספטמבר 2020. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת בקיץ 2002 לאחר שראש הממשלה אריאל שרון והשר שלו רענן כהן מי שהיה האחראי הראשי על ביצוע חוק השידור בימים ההם, החליטו למנות במארס / אפריל 2002 את יוסף בר-אל למנכ"ל זמני של רשות השידור לאחר שהדיחו את מנכ"ל רשות השידור הזמני הקודם רן גלינקא. ב- 2 ביוני 2002 העניקה ממשלת ישראל בראשותו של אותו אריאל שרון מינוי של קבע בן חמש שנים ליוסף בר-אל עד התאריך 2 ביוני 2007. תקופת המינוי הנ"ל מתועדת במסמך מהימים ההם עליו חתום מזכיר הממשלה דאז גדעון סער. בחלוף קצת פחות משלוש שנים ב- 2 במאי 2005 (שנתיים וחודש לפני תום תקופת כהונתו החוקית) הדיחה, העיפה, וסילקה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל שרון את אותו יוסף בר-אל לעַד מכס הרם של מנכ"ל השידור הציבורי במדינת ישראל. היה מדובר במעט מידי ומאוחר מידי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 913. לפני 48 שנים. אולימפיאדת הדמים של מינכן 1972. (פרק 12). טרגדיה נוראית. 8 אנשי ארגון הטרור והרצח הפלסטיני "ספטמבר השחור" בפיקודו של לוטיף "עיסא" עפיף רוצחים ביום שלישי – 5 בספטמבר 1972 י"א ספורטאים אולימפיים ישראליים תמימים חסרי כל הגנה באולימפיאדת מינכן 72'. לעַד יעמוד מול עינינו הציווי התנ"כי כ-כתוב ב-סֶפֶר "דְבָרִים", פרק כ"ה פסוק 17 : "זָכוֹר אֵת אֲשֶר עָשָה לְךָ עֲמָלֵק (!)". לעולם לא נשכח ולעולם ו-אף פעם לא לא נסלח (!). פוסט מס' 912. הועלה לאוויר בשבת – 5 בספטמבר 2020. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

הערה : המחקר והכתיבה של "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972" נעשה על ידי במשך כ- 15 שנים בין 1998 ל- 2013. 

ציווי : זָכוֹר אֵת אֲשֶר עָשָה לְךָ עֲמָלֵק / ספר דברים פרק כ"ה פסוק 17.

במשך כ- 15 שנים בין 1998 ל- 2013 חקרתי ותחקרתי את אסון הדמים של מינכן 1972. בעת המחקר ראיינתי מאות אנשים בארץ, בגרמניה, ובעולם שהיה להם מידע ישיר הנוגע  לטבח הנורא שערכו 8 מחבלים מרצחים בראשות לוטיף "עיסא" עפיף חברי ארגון הטרור "ספטמבר השחור" ביום שלישי – 5 בספטמבר 1972 במשחקי מינכן 72' במשלחת האולימפית הישראלית. הם רצחו 11 ספורטאים אולימפיים ישראליים תמימים נטולי מגן וחסרי כל הגנה. המחקר היסודי והממושך בן כ- 15 שנים סייע לי לכתוב טרילוגיה מקיפה הקרויה "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972", טרילוגיה המכילה כ- 10000 (עשרת אלפים עמודים) של טקסט פלוס מאות תמונות. השערים הקדמיים והאחוריים של כרכי הטרילוגיה מופיעים לפניכם עכשיו.

טקסט מסמך : זהו השער הקדמי של הכרך הראשון עב הכרס בטרילוגיה "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972", שקרוי : "ההכנות". המחקר והכתיבה שלי בארץ ובחו"ל נעשו בין 1998 ל- 2013. הטרילוגיה התיעודית כוללת בתוכה כ- 10000 (רבבה) עמודי טקסט ומאות תמונות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : זהו השער האחורי של הכרך הראשון עב הכרס בטרילוגיה "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972", הקרוי, "ההכנות". המחקר והכתיבה שלי בארץ ובחו"ל נעשו בשנים שבין 1998 ל- 2013. הטרילוגיה התיעודית כוללת בתוכה כ- 10000 (רבבה) עמודי טקסט ומאות תמונות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : זהו השער הקדמי של הכרך השני עב הכרס בטרילוגיה "אולימפיאדת דמים – מינכן 1972", הקרוי : "הרצח והטבח". המחקר והכתיבה שלי בארץ ובחו"ל נעשו בשנים שבין 1998 ל- 2013. הטרילוגיה התיעודית כוללת בתוכה כ- 10000 (רבבה) עמודי טקסט ומאות תמונות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : זהו השער האחורי של הכרך השני עב הכרס בטרילוגיה "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972", "הרצח והטבח". המחקר והכתיבה שלי בארץ ובחו"ל נעשו בשנים שבין 1998 ל- 2013. הטרילוגיה התיעודית כוללת בתוכה כ- 10000 (רבבה) עמודי טקסט ומאות תמונות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : זהו השער הקדמי של הכרך השלישי והרביעי עבי הכרס בטרילוגיה "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972", "מטמורפוזה". השערים הקדמיים והאחוריים זהים. המחקר והכתיבה שלי בארץ ובחו"ל נעשו בשנים שבין 1998 ל- 2013. הטרילוגיה התיעודית כוללת בתוכה כ- 10000 (רבבה) עמודי טקסט ומאות תמונות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : השער האחורי של הכרך השלישי והרביעי עבי הכרס בטרילוגיה "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972", "מטמורפוזה". השערים של הכרכים השלישי והרביעי זהים. המחקר והכתיבה שלי בארץ ובחו"ל נעשו בשנים שבין 1998 ל- 2013. הטרילוגיה התיעודית כוללת בתוכה כ- 10000 (רבבה) עמודי טקסט ומאות תמונות . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ברור שאנוכי צריך וחייב להודות כאן לאותם מאות מרואיינים שסייעו לי במשך כ-15 שנים לרדת לעומקם של הדברים ושל העובדות. בעת ההיא של אולימפיאדת מינכן 1972 הייתי כתב – עורך בצוות הטלוויזיה של מחלקת הספורט בירושלים. עבדתי במערכת בירושלים בצוותא יחדיו עם יאיר אלוני, יאיר שטרן, ועוזר ההפקה יואב פלג על סיגנל הטלוויזיה והמִשְדָרִים ששלחו לנו ממינכן 72' דן שילון ואלכס גלעדי. אני מוצא לנכון לציין באופן מיוחד את החוקרים אהרון קליין, סיימון ריב (Simon Reev), פאול טיילור (Paul Taylor), וסרז' גרוסארד (Serge Grousard). הישראלי אהרון קליין כתב את הספר המרתק והחשוב "חשבון פתוח". סיימון רִיב כתב את הספר המרתק והחשוב "One Day In September", וסרז' גרוסארד כתב אף הוא ספר מרתק וחשוב "THE BLOOD OF ISRAEL". ארבעת החוקרים – מחברים האלה ראויים להערכה והוקרה רבה ! כמו כן ראוי לציון ספרו ה- אוטוביוגרפי "ההליכה לאולימפיאדה" של הספורטאי האולימפי וה- הלך הישראלי פרופסור שָאוּל לַדָנִי. שאול לדני הוא ניצול שואה שהשתתף בתחרות ההליכה ל- 50 ק"מ באולימפיאדת מינכן 1972. הוא ישן בדירה הדו מפלסית  מס' 2 (יחדיו עם הקלעים זֶלִיג שְטְרוֹךְ והֶנְרִי הֶרְשְקוֹבִיץ' והסייפים דָן אַלוֹן ויהודה וויינשטיין, ואורח נוסף שהתפלח לחדרם השחיין אברהם מלמד מפני שלא היה לו היכן ללון. עליה, על דירה מס' 2 של המשלחת האולימפית הישראלית ברחוב קונולי 31 בכפר האולימפי במינכן 72', פסחו המחבלים ולא פלשו אליה. 

פרפראות.

1. "הישרדות VIP 2020" המשודרת בערוץ 13. "הישרדות VIP 2020" בערוץ 13 מנצחת ברייטינג את "MKR המטבח המנצח" המשודרת בערוץ 12 משהו בסביבות 510000 (יותר מחצי מיליון צופים) מול כ- 360000 צופים.  

"הישרדות VIP 2020" בהנחיית גיא זוארץ היא גלגל הצלה עבור ערוץ 13 המט ליפול ומי שבקושי מחזיק את ראשו מעל המים. "הישרדות 2020 VIP" היא בעלת רייטינג נחמד בה הנהלת ערוץ 13 מעניקה שיעור במתמטיקה כיצד ניתן לחלק את השלם לעשרות שברים פשוטים וגם למשוך את הצופים באף. מִדְרוּג איננו חזות הכל. פירוק השלם לאין סוף שברים פשוטים (בכל תעשיית טלוויזיה) מעיד על מצבו הכלכלי והכספי הקשה בו שרוי ערוץ 13 לרבות המסע ב- "הישרדות 2020 VIP" שכרוך בעריכה מתוחכמת שמאפשרת מעין נטיעת כזבים, הטעיות, משיכת זמן, והתערבות מלאכותית באירועים באמצעות בימוי מופרך (כמו למשל מציאת "פתק ההצבעה כפולה" יעני במקרה, יעני פרי המזל, ע"י המתחרה אסי בוזגלו בחנות ממתקים פיליפינית נידחת). זה מה שרעייתי ואנוכי מרגישים וחשים בעת הצפייה ב- "הישרדות הבלוף" הזאת שאיבדה כבר מזמן את אמינותה ומהימנותה. בלוף מנקודת מבטינו כצופים. אנוכי רושם כאן את תחושותינו ו-התרשמותנו האישית של רעייתי ושלי. אני בטוח שיש המוני צופים ב- "הישרדות VIP 2020" שחושבים אחרת ושונה מאיתנו. אנוכי כותב את דעתי האישית בלבד. אף על פי כן אינני מפספס אף תוכנית ב-שלם המפורק באופן מלאכותי לאין סוף שברים ואשר קוראים לו ומכנים אותו "הישרדות 2020 VIP". אני רוחש חיבה מיוחדת ב- "הישרדות VIP 2020" למתחרים ירדן ג'רבי, עידו קוז'יקארו, ועידן חביב.

2. מפלגת "יש עתיד". יאיר לפיד ועופר שלח.

אין חֲבֵרוּת בפוליטיקה. אם עופר שלח ייטול את ההובלה ו-יתמנה ל- יו"ר מפלגת "יש עתיד" במקום יאיר לפיד, אתן לו את קולי.

תזכורת: זאת אותה ה-הקדמה הכתובה גם בפוסט מס'912 ו-פוסט מס'911.

תזכורת: שני מנהיגי הָאוּמָה הַקָטְנוּנִיים בנימין נתניהו ובני גנץ. שני הפוליטיקאים הדַלִים הללו מתיימרים להתייצב בראש האומה אולם רחוקים מלהיות שני מדינאים בעלי חֲזוֹן כרחוק מזרח מ-מערב. עֵסֶק עָלוּב, יָרוּד, ו-רָדוּד. לא יהיה כאן Happy end מפני שמנהיגי האומה הָדַלִים האלה עסוקים כל הזמן בחישובים מתמטיים מחורבנים כמה מנדטים הם שווים בזירת הבחירות. אֲחְדוּת הָאוּמָה ואֵיכוּת הָעַם אֵינָם נֵר לרגליהם ולא מדאיגה אותם כלל ועיקר. האומה היושבת בציון היא שסועה, מבותרת, מפורדת, מפוצלת, סדוקה, ומחולקת להרבה יותר מתריסר שבטים. כמו אז בימי התנ"ך ההם בתקופת המלך המושחת אַחְאָב בֶּן עָמְרִי ואֵלִיָּהוּ הַתִּשְבִּי הנביא הטהור, גם היום אין לעם ישראל את כוח לעלות על הבריקדות מול שליטיו ולומר להם: "…הֶרֶף לכם, עד כאן, לא עוד…!!!". אם כך ואם זהו באמת המצב לאשורו, אז לא יהיה כאן Happy end.

תזכורת מ- 7 בספטמבר 2020 : פנייה חוזרת לראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו (לשעבר, לוחם אמיץ בסיירת מטכ"ל) ולראש הממשלה החליפי בני גנץ (לשעבר רמטכ"ל צבאות ישראל) : אנוכי אזרח ישראל בן 82 היום. רעייתי ואנוכי הורים ל- 3 ילדים וסבתא וסבא ל- 10 נכדים ונכדות . אתם בנימין נתניהו ובני גנץ שמעתם וראיתם כמוני את התופעה המכוערת בה העסקן הפוליטי הקטן והדַל יעקב ליצמן מטיל דופי, משמיץ, ו-מתקלס בפרוייקטור מבצע "מגן ישראל" פרופסור רוני גמזו המוכשר, היוזם, החכם, והאמיץ, וקורא לו להתפטר מתפקידו. שניכם שתקתם ומילאתם את פיכם מים נוכח מעשה הנְבָלָה הפוליטי של יעקב ליצמן ולא קפצתם מהכס הרם ממקום מושבכם כנשוכי נחש כדי להעניק גיבוי, לשמור, לגונן, ולהגן על פרופסור רוני גמזו היקר. שניכם לא זעקתם בכיוונו של יעקב ליצמן הרדוד והעלוב את הטקסט הזה, כלהלן : "הרף לך…סתום את פיך מר יעקב ליצמן…". לוחם סיירת מטכ"ל ההוא שעכשיו מכהן כראש ממשלת ישראל ומפקד צבאות ישראל ההוא מי ש-מכהן היום כשר הביטחון של מדינת ישראל, שניהם שתקו נוכח המחזה המביש בו עסקן פוליטי דַל בשם יעקב ליצמן מתקלס בפרופסור רוני גמזו. שני לוחמי ישראל בעבר ושני מנהיגי האומה היום, נחשפו עכשיו ב- כותונת הפוליטית הדהויה והאפרורית שלהם כשני פוליטיקאים מחורבנים וקטנים שכל הזמן עוסקים בחישובים מתמטיים כמה מנדטים הם שווים בציבור. להיכן הידרדרתם בנימין נתניהו ובני גנץ…??? היכן האמת שלכם…??? היכן ה-יושרה שלכם…??? היכן המוּסָר שלכם…??? היכן המצפון שלכם…??? הרי העם רואה ושומע את הקולות…פשוט בושה וחרפה. לא יהיה כאן Happy end.

פוסט מס' 913. לפני 48 שנים. אולימפיאדת הדמים של מינכן 1972. (פרק 12). טרגדיה נוראית. 8 אנשי ארגון הטרור הפלסטיני "ספטמבר השחור" בפיקודו של לוטיף "עיסא" עפיף רוצחים ביום שלישי – 5 בספטמבר 1972 י"א ספורטאים אולימפיים ישראליים תמימים חסרי כל הגנה באולימפיאדת מינכן 72'. לעַד יעמוד מול עינינו הציווי התנ"כי כ-כתוב ב-סֶפֶר "דְבָרִים", פרק כ"ה פסוק 17 : "זָכוֹר אֵת אֲשֶר עָשָה לְךָ עֲמָלֵק (!)". לעולם לא נשכח ולעולם ו-אף פעם לא לא נסלח (!). פוסט מס' 913. הועלה לאוויר ביום שני – 7 בספטמבר 2020. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.​

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ. חלים עליו חוקי זכויות יוצרים. חל אם כן איסור מפורש להעתיק ולהשתמש בטקסטים ובתמונות של הבלוג הזה ו/או ל- אכסן אותם בכל מיני מקורות מידע באינטרנט ומחוצה לו.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח, ו/או בשביל מטרות מסחריות, ו/או לשֵם פרסום אישי.

הערה 3 : מיומנות כתיבת הבלוג נשענת ומתבססת על ניסיון אישי של קריירה בת כ- 40 שנים בתעשיית הטלוויזיה – בארץ ובעולם.

הערה 4 : מחקר, תיעוד, וכתיבת הבלוג הזה על ידי נעשית במקביל למחקר וכתיבה של סדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שונים (בתחום קורות והתפתחות תעשיית הטלוויזיה – בארץ ובעולם מאז 1884) אך תחת כותרת ו- Title משותפים, וקרויה : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", לרבות הטרילוגיה עבת הכרס, הקרויה : "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972". את המחקר והכתיבה התחלתי באוקטובר 1998 בתום פגישת ה- WBM ה-1 הבינלאומית בה השתתפתי כנציג של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ובשליחותו של מנכ"ל רשות השידור דאז אורי פורת ז"ל לקראת ההיערכות שלנו שעסקה בהפקת השידורים הישירים של אולימפיאדת סידני 2000 בתאריכים שבין 15 בספטמבר 2000 ל- 2 באוקטובר 2000. העמקתי את המחקר והכתיבה מייד עם שובי ארצה בתום אולימפיאדת סידני 2000 ו- לאחר ההפקה הנפלאה (!) של קבוצת הטלוויזיה SOBO האוסטרלית (ראשי תיבות של Sydney Olympics Broadcasting Organization). המחקר והכתיבה טרם הושלמו ו-עדיין לא הסתיימו. לא שיערתי בשנת 1998 כי מחקר וכתיבת הסדרה המפורטת (נכתבת על ידי על מחשב) יתפרסו על פני כ- 22 שנים ותכלול בתוכה כמות מידע בטקסט, בראיונות (בארץ ובעולם), ובתמונות (מהארץ ומהעולם) וישתרעו על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודים.

————————————————————————————————-

פוסט מס' 913 : הועלה לאוויר ב- 7 בספטמבר 2020.

————————————————————————————————-

פוסט מס' 913. לפני 48 שנים. אולימפיאדת הדמים של מינכן 1972. (פרק 12). טרגדיה נוראית. 8 אנשי ארגון הטרור הפלסטיני "ספטמבר השחור" בפיקודו של לוטיף "עיסא" עפיף רוצחים ביום שלישי – 5 בספטמבר 1972 י"א ספורטאים אולימפיים ישראליים תמימים חסרי כל הגנה באולימפיאדת מינכן 72'. לעַד יעמוד מול עינינו הציווי התנ"כי כ-כתוב ב-סֶפֶר "דְבָרִים", פרק כ"ה פסוק 17 : "זָכוֹר אֵת אֲשֶר עָשָה לְךָ עֲמָלֵק (!)". לעולם לא נשכח ולעולם ו-אף פעם לא לא נסלח (!). פוסט מס' 913. הועלה לאוויר ביום שני – 7 בספטמבר 2020. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.​

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת בקיץ 2002 לאחר שראש הממשלה אריאל שרון והשר שלו רענן כהן מי שהיה האחראי הראשי על ביצוע חוק השידור בימים ההם, החליטו למנות במארס / אפריל 2002 את יוסף בר-אל למנכ"ל זמני של רשות השידור לאחר שהדיחו את מנכ"ל רשות השידור הזמני הקודם רן גלינקא. ב- 2 ביוני 2002 העניקה ממשלת ישראל בראשותו של אותו אריאל שרון מינוי של קבע בן חמש שנים ליוסף בר-אל עד התאריך 2 ביוני 2007. תקופת המינוי הנ"ל מתועדת במסמך מהימים ההם עליו חתום מזכיר הממשלה דאז גדעון סער. בחלוף קצת פחות משלוש שנים ב- 2 במאי 2005 (שנתיים וחודש לפני תום תקופת כהונתו החוקית) הדיחה, העיפה, וסילקה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל שרון את אותו יוסף בר-אל לעַד מכס הרם של מנכ"ל השידור הציבורי במדינת ישראל. היה מדובר במעט מידי ומאוחר מידי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 913. לפני 48 שנים. אולימפיאדת הדמים של מינכן 1972. (פרק 12). טרגדיה נוראית. 8 אנשי ארגון הטרור הפלסטיני "ספטמבר השחור" בפיקודו של לוטיף "עיסא" עפיף רוצחים ביום שלישי – 5 בספטמבר 1972 י"א ספורטאים אולימפיים ישראליים תמימים חסרי כל הגנה באולימפיאדת מינכן 72'. לעַד יעמוד מול עינינו הציווי התנ"כי כ-כתוב ב-סֶפֶר "דְבָרִים", פרק כ"ה פסוק 17 : "זָכוֹר אֵת אֲשֶר עָשָה לְךָ עֲמָלֵק (!)". לעולם לא נשכח, ולעולם, ו-אף פעם לא לא נסלח (!). פוסט מס' 913. הועלה לאוויר ביום שני – 7 בספטמבר 2020. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.​

ציווי : "זָכוֹר אֵת אֲשֶר עָשָה לְךּ עֲמָלֵק" / ספר דברים, פרק כ"ה, פסוק 17.

הנורא מכל : 11 ספורטאים אולימפיים ישראליים חוזרים בארונות ממינכן 72' הביתה.

————————————————————————-

פוסט מס' 913 : הועלה לאוויר ב- 7 בספטמבר 2020.

————————————————————————-

פוסט מס' 913. לפני 48 שנים. אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972 (פרק 12). פוסט מס' 913 עוסק ב-דו"ח וועדת פנחס קופל החוקר את נסיבות רצח 11 הספורטאים האולימפיים הישראליים ה' יִקוֹם דָמַם באולימפיאדת מינכן 1972. (פרק 12). פוסט מס' 913. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. הועלה לאוויר ביום שני – 7 בספטמבר 2020. 

ציווי : זָכוֹר אֵת אֲשֶר עָשָה לְךָ עֲמָלֵק / ספר דברים פרק כ"ה פסוק 17. 

זהו הדו"ח המלא של וועדת פִּנְחָס קוֹפֶּל שעוסק בנסיבות רצח 11 הספורטאים הישראליים ה' יִקוֹם דָמַם ביום שלישי – 5 בספטמבר במהלך משחקי אולימפיאדת מינכן 1972. הדו"ח הועבר לידיעת ראש הממשלה גב' גולדה מאיר ב- 29 בספטמבר 1972.

הקדמה.

וועדת פנחס קופל היא וועדת חקירה בת שלושה אנשים בראשות היו"ר פנחס קופל (לשעבר מפכ"ל משטרת ישראל, ועליה נמנו גם החברים אביגדור ברתל ומשה קשתי) – שהתמנתה ע"י ראש ממשלת ישראל גב' גולדה מאיר – כדי לבדוק ולברר את סידורי האבטחה של משלחת ישראל לאולימפיאדת הדמים של מינכן 1972. הוועדה החלה את עבודתה ב- 8 בספטמבר 1972 מייד לאחר הטרגדיה הנוראית בה נרצחו 11 ספורטאים ישראליים בכפר האולימפי באולימפיאדת מינכן 1972 ע"י קבוצה של 8 מחבלים אנשי ארגון הטרור והרצח "ספטמבר השחור" בראשה עמד לוטיף "עיסא" אפיף. הוועדה סיימה את עבודתה בתוך שלושה שבועות והגישה אותו לראש הממשלה גב' גולדה מאיר ב- 29 בספטמבר 1972.

הערה 1. דו"ח "וועדת פנחס קופל" סווג לפני 48 שנים כסודי ביותר אבל היום הוא פתוח לידיעת הציבור לרבות מסמכים נוספים שסווגו כסודיים ביותר בימים ההם ונוגעים לרצח וטבח י"א הספורטאים הישראליים. בדו"ח "וועדת פנחס קופל" אין שום דבר חדש. גם לא הייתה בה שום תובנה חדשה שלא ידענו בחודשים ההם של אוגוסט – ספטמבר 1972 למרות הקרדיט המפוצץ שמחברי המסמך נוטלים לעצמם "סודי ביותר" (!). המסמך נראה היום במידה רבה ארכאי. כל אחד שקורא ומעיין בו, שואל את עצמו מייד : "מה זה הכל…?" ואח"כ תוהה : "…אם למדינת ישראל יש את שירותי הביטחון הטובים בעולם, הלא הם השב"כ והמוסד – אז כיצד קרה אסון כזה באולימפיאדת מינכן 1972 בו הובלו אחד עשר ספורטאים ישראליים אלי טֶבַח כשאין בידיהם כלי מגן, כלום, אפילו לא אקדח, אפילו לא סכין…". ב- 3 במאי 1956 התגייסתי כטירון לגדוד 12 של חטיבת "גולני". הייתי בן 17 ו- 11 חודשים. נשבענו על ספר התנ"ך להקריב את חיינו למען המדינה אם נידרש, אך לא בידיים ריקות. מלחמת סיני באוקטובר – נובמבר 1956 הייתה הראשונה שלי כחניך בקורס מ"כים בג'וערה. המ"מ שלי היה זאב שטרנהל ז"ל מי שנודע ברבות הימים כ- פרופסור זאב שטרנהל. אח"כ נלחמתי עוד שלוש פעמים כקצין קרבי בסִינַי נגד הצבא המצרי לרבות מלחמת ההתשה. המלחמה החמישית שלי הייתה כקצין קרבי בן 44 במלחמת לבנון ה- 1 נגד צבא המחבלים של יאסר עראפאת וגם גד הצבא הסורי. נשבענו להקריב את חיינו למען מדינת ישראל והיינו נכונים לכך, אך נשאנו נשק. זהו ההבדל הגדול בינינו לוחמי צה"ל לבין אחינו הספורטאים האולימפיים הישראלים התמימים שנשבו במינכן 1972 ע"י רוצחים מזוינים בקלצ'ניקובים בעוד ידיהם ריקות וגם קשורות. גם רגליהם כפותות. בכל פעם שאני נזכר בעמיצור שפירא ז"ל, מוני וויינברג ז"ל, יוסף רומנו ז"ל, קהת שור ז"ל, אנדרה שפיצר ז"ל, אליעזר חלפין ז"ל, זאב פרידמן ז"ל, מרק סלבין ז"ל, דוד ברגר ז"ל, יוסף גוטפרוינד ז"ל, ויעקב שפרינגר ז"ל – אני ממלמל לעצמי את קינת דוד המלך.           

הערה 2. שני אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית דן שילון ואלכס גלעדי ששהו באולימפיאדת מינכן 1972, והעבירו בשידורים ישירים חלק מהתחרויות האולימפיות מגרמניה לישראל, לא נקראו משום מה להעיד בפני אנשי הוועדה ולא תושאלו על ידה.

הערה 3. דו"ח וועדת פנחס קופל מ- 29 בספטמבר 1972 הוא כנראה הפוסט הלפני אחרון במסה הגדולה של סקירת "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972" על ידי בבלוג הזה. הנה לשונו של דו"ח וועדת פנחס קופל.

 

דו"ח וועדת פנחס קופל. עמוד שער קדמי.  29 בספטמבר 1972. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 

דו"ח וועדת פנחס קופל. תוכן עניינים. 29 בספטמבר 1972. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 

 

דו"ח וועדת פנחס קופל. עמוד 1. 29 בספטמבר 1972. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

דו"ח וועדת פנחס קופל. עמוד 2. 29 בספטמבר 1972. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 

דו"ח וועדת פנחס קופל. עמוד 3. 29 בספטמבר 1972. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

 

 

דו"ח וועדת פנחס קופל. עמוד 4. 29 בספטמבר 1972. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 

דו"ח וועדת פנחס קופל. עמוד 5. 29 בספטמבר 1972. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

 

דו"ח וועדת פנחס קופל. עמוד 6. 29 בספטמבר 1972. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 

דו"ח וועדת פנחס קופל. עמוד 7. 29 בספטמבר 1972. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

 

דו"ח וועדת פנחס קופל. עמוד 8. 29 בספטמבר 1972. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

 

דו"ח וועדת פנחס קופל. עמוד 9. 29 בספטמבר 1972. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

 

דו"ח וועדת פנחס קופל. עמוד 10. 29 בספטמבר 1972. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

 

דו"ח וועדת פנחס קופל. עמוד 11. 29 בספטמבר 1972. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

 

דו"ח וועדת פנחס קופל. עמוד 12. 29 בספטמבר 1972. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

 

דו"ח וועדת פנחס קופל. עמוד 13. 29 בספטמבר 1972. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

 

דו"ח וועדת פנחס קופל. עמוד 14. 29 בספטמבר 1972. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

 

דו"ח וועדת פנחס קופל. עמוד 15 ואחרון. 29 בספטמבר 1972. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

לנשוך שפתיים ולעצור את הדמעות.

סוף דו"ח וועדת פנחס קופל בפוסט מס' 913. הועלה לאוויר ב- 7 בספטמבר 2020. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

המחקר והכתיבה שלי אודות אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972 ארכו כחמש עשרה שנים מ- 1998 ועד 2013. לצורך המחקר ראיינתי עשרות רבות של אנשים בארץ, בגרמניה, וברחבי העולם. אני מבקש להדגיש כי הסדרה בת 13 הספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" נחקרת ונכתבת על ידי בעיקר מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה בארץ ובעולם ומזווית הראייה של תעשיית הטלוויזיה הבינלאומית האדירה בכללה. אולם בנוגע לטרילוגיה הזאת אודות אולימפיאדת הדמים של מינכן 1972 הסיפור שונה לחלוטין. לא ידעתי, לא שיערתי, ולא חשבתי כי המחקר והכתיבה שלי יתפרסו על פני 15 שנים. לקח לי זמן רב מאוד להגיע לכל מיני מקורות בעיקר בגרמניה, כדי לאסוף מידע ועל מנת לאמת ולהצליב אותו עם אותה האינפורמציה שהגיעה לאוזניי גם ממקורות אחרים. זאת עבודת פסיפס שדורשת סבלנות רבה ונשיכת שפתיים. אתה עוקב וחוקר טרגדיה נוראית בה ספורטאים ישראליים מובלים לטבח חשופים ללא כלי מגן בידיים אָזוּקוֹת ורגליים קשורות על אדמת גרמניה. לא כולם מסכימים לדבר. רובם משתפים פעולה.

DOZ קבוצת הטלוויזיה הגרמנית המיוחדת (ראשי תיבות של Deutsche Olympic Zentrum) שהורכבה מאנשי שתי רשתות הטלוויזיה הגרמניות הציבורית ARD ו- ZDF (וכללה בשורותיה גם תגבורת אנושית מרשתות ה- EBU השונות) היא ששימשה Host broadcaster ברמה הגבוהה ביותר והפיקה את הסיגנל הבינלאומי של אולימפיאדת מינכן 1972 בהצטיינות רבה (כאמור, מטעמן של שתי רשתות הטלוויזיה הציבוריות הגרמניות הגדולות והוותיקות ARD ו- ZDF). הקבוצה הזאת עשתה עבודה פנטסטית בכל תחומי תעשיית הטלוויזיה של תכנון ומחשבה, הפקה, צילום, שידור, ועריכה, ומתן שירותים מצוינים ל- 75 רשתות טלוויזיה בינלאומיות שהתארחו במינכן 72' וכיסו את המשחקים עבור מדינותיהן. קבוצת ההפקה של DOZ בראשות ארבעת האישים הגרמניים הוֹרְסְט זָיְיפָארְת, אוּלִי ווֹלְטֶרְס, רוֹבֶּרְט לֶמְבְּקֶה, ואוּלְרִיךְ בְּרָאוּן כללה בתוכה 3000 (שלושת אלפים) מומחים ומהנדסים. לזכותה צריך לומר עוד דבר : היא ייצרה ב- 1972 את תמונת הטלוויזיה החדה, הברורה, והאיכותית ביותר (מבחינה טכנולוגית) בשיטת צבע הקרויה PAL B ומכילה 625 קווים – שנראתה עד אז מעולם ובעולם תעשיית הטלוויזיה הזאת. תמונת הטלוויזיה הגרמנית ב- 1972 עלתה לאין ערוך ולאין שיעור על תמונת הטלוויזיה האמריקנית ששודרה בשיטת צבע של NTSC בעלת 525 קווים ועל התמונה שהפיקה הטלוויזיה הצרפתית בשיטת צבע של SECAM בעלת 625 קווים. עולם הטלוויזיה הצדיע ל- DOZ וגם לוועדה המארגנת הגרמנית בראשות של ד"ר ווילי דאומה ופרופסור וולטר טרוגר. גם אנחנו אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים הופתענו מחדות התמונה בצבע שהגיעה אלינו מתחנת הקרקע הגרמנית לתקשורת לוויינים ב- Raisting, נישאה על הטראנספונדרים של לוויין ה- Primary האטלנטי שמשייט בגובה של 36000 (שלושים ושישה אלף) ק"מ מעל קו המשווה בין יבשות אפריקה ודרום אמריקה, נחתה בעמק האלה בואכה אל תחנת הממסר "איתנים" בהרי יהודה ומשם שודרה לאולפני הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים. אנחנו אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית שידרנו אומנם ב- 1972 בשחור / לבן בלבד, אך אף פעם לא ראינו עד אז תמונת טלוויזיה כה איכותית, ברורה, ובטיב שכזה, וסיגנל טלוויזיוני כה נקי לחלוטין ו-ללא הפרעות, למרות שהוא עובר כמה צמתים וכברת דרך ענקית שכזאת. תמונת Video באיכות ש- DOZ הפיקה אז במשחקים האולימפיים של מינכן 72' ראיתי בפעם הבאה רק ב- בואנוס איירס בעת הפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 1978.

ביום שלישי – 5 בספטמבר 1972 התגמד הכל מול הרצח והטבח ברחוב ג'יימס קונולי 31 בכפר האולימפי ובשדה התעופה הצבאי של "פירסטנפלדברוק". בנקודת הזמן הזאת הופכת אולימפיאדת מינכן 1972 ל- "אולימפיאדת הדמים של מינכן 1972" והטרילוגיה מקבלת תפנית חדה ו-חריפה. היא איננה עוסקת עוד רק במדע הטלוויזיה. שאבתי מידע בפגישותיי הרבות עם כל מיני אישים במסגרת כינוסים של מנהלי חטיבות הספורט באיגוד השידור האירופי (EBU) שנערכו מקום מושבו בג'נבה וגם בערים אחרות באירופה. ה- EBU איגוד השידור האירופי (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) שמפקדתו המבצעית והטכנית ממוקמת בג'נבה, קיים באורח קבע ובאופן שיטתי בעת ששימשתי עורך, מפיק, ומנהל חטיבת הספורט שתי פגישות תכנון שנתיות בנות שלושה – ארבעה ימים כל אחת. בחודשים פברואר – מארס התקיימו הפגישות בג'נבה, ובחודשים ספטמבר – אוקטובר הן נערכו בערים שונות באירופה, כשהמארחת היא רשת הטלוויזיה המקומית. חלק גדול מהעדויות היו Off the record. ליקטתי אינפורמציה בפגישות שערכתי עם כל מיני אישים גם בעת מבצעי שידור בינלאומיים בהשתתפות הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהם נטלתי חלק ושהיתי בחו"ל, בעיקר באלה של משחקי אסיה ה- 7 בטהראן 1974 (שנתיים לאחר אסון מינכן 72' שם הצהירו בפניי אנשי הסָאוָואק האיראני במלון "אינטרקונטיננטל" בו התגוררנו בטהראן, בגאווה : "מינכן שנייה לא תהיה כאן"), וגם באולימפיאדת מונטריאול 1976 ובמונדיאל ארגנטינה 1978. העדויות לא הוקלטו. הן נמסרו לי בשיחות אישיות. ב- 1990 נפלה חומת ברלין והגוש הקומוניסטי של קבוצת מדינות מזרח אירופה התמוטט והתפרק. מסך הברזל קרס ועמו התפרק גם איגוד השידור המזרח אירופי ההוא שהיה קרוי, OIRT (ראשי תיבות של Organization Intervision Radio and Television), המקביל ל- EBU, אך הרבה יותר קטן והרבה יותר עני ממנו. רשתות הטלוויזיה הציבוריות של רוסיה, מזרח גרמניה, בולגריה, רומניה, הונגריה, צ'כוסלובקיה, בולגריה, ופולין שהרכיבו את ארגון OIRT, חברו חיש מהר ל- EBU. במארס 1991 טסתי שוב בשליחות רשות השידור לג'נבה. ניתנה לי הזדמנות להיפגש ולשוחח בפעם הראשונה עם אנשי  הטלוויזיה של DDR לשעבר, הלא היא מדינת מזרח גרמניה. השיחות עימם היו מעניינות. כעיתונאי אתה למד על הדרך שבה הטלוויזיה המזרח גרמנית סייעה באופן שיטתי ובצורה מחושבת ומדעית במשך שנים רבות למשטר הטוטליטארי – קומוניסטי לזהות לציבור שלו את הספורטאים והספורטאיות כבני אֵלִים. העולם הדמוקרטי והחופשי ראה במזרח גרמניה מושבת חסות קומוניסטית בת חלוף של ברה"מ. המדינה הגרמנית האמיתית הייתה מערב גרמניה. היה זה מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית המזרח גרמנית וולטר אולבריכט שהגה כבר בשנות ה- 60 של המאה שעברה את הסלוגן הפוליטי – ספורטיבי הידוע שלו שנועד לטעת את תודעתה המדינית של מזרח גרמניה בקרב אומות העולם : "מדליית זהב אולימפית אחת שקולה כנגד אלף שגרירים דיפלומטיים . אתה צריך לעמוד רק פעם אחת על דוכן מס' 1 של הפודיום. ההמנון המזרח גרמני ינוגן והדגל של המדינה יתנוסס בראש התורן. ומה שחשוב – במראה הזה ייצפו מיליארד צופי טלוויזיה בכל רחבי העולם. לכן עשה זאת שוב ושוב בסיועה של הטלוויזיה המקומית והבינלאומית עד שהעולם יאמין כי אתה קיים".

מ-אנשי DDR לשעבר שמעתי בג'נבה (השתתפתי ונטלתי חלק בכל פגישות ה- EBU הדו שנתיות שהתקיימו בחורף בג'נבה ובסתיו באחת מערי הבירה של המדינות בחברות ב- EBU כמו מדריד, רומא, פאריס, ליסבון, לונדון וכו' (בשנים 2002 – 1980), כמה עובדות חדשות שנוגעות לאסון והטרגדיה של אולימפיאדת הדמים במינכן 72' מנקודת מבטה של הטלוויזיה המזרח גרמנית. ושמעתי מהם עוד דבר שאפיין פעם את חייה, דמותה, וגאוותה של מדינת מזרח גרמניה ההיא שאיננה קיימת עוד : "האסטרונאוט האמריקני ניל ארמסטרונג היה מופת לנוער האמריקני בזמנו – השחיינית קוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר שימשה מופת לנוער המזרח גרמני שלנו לאחר אולימפיאדת מונטריאול 1976". קורנליה אנדר הייתה אחת מכמה אלפי ספורטאים מזרח גרמניים שהגשימו את חזונו הפוליטי – ספורטיבי של וולטר אולבריכט. היא זכתה בארבע מדליות זהב בשחייה באולימפיאדת מונטריאול 1976 ובריטואל הטקס האולימפי שנילווה להענקת המדליות למנצחים ולמנצחות. קורנליה אנדר ניצבה על הפודיום האולימפי מס' 1 במונטריאול 76' ארבע פעמים. היא, ההמנון שלה, והדגל המזרח גרמני נחשפו בארבעת הטקסים ע"י קבוצת הטלוויזיה הקנדית ORTO שכיסתה את משחקי מונטריאול 1976 (ראשי תיבות של Olympic Radio Television Organization מיְסוֹדָה של רשת הטלוויזיה הציבורית הקנדית CBC) לאורך זמן מצטבר בן רבע שעה בלבד. 15 דקות של תהילה טלוויזיונית בינלאומית הספיקו כדי להזכיר לציבור כי מזרח גרמניה איננה מדינה בת חלוף. מזרח גרמניה מדינה ספרטאנית בת 15.000000 (חמישה עשר מיליון) תושבים זכתה באולימפיאדת מונטריאול 1976 ב- 90 מדליות אולימפיות. 40 מתוכן היו מזהב.    

התחלתי להעלות על הכתב את כל המחקר הזה אודות אולימפיאדת הדמים של מינכן 1972 רק ב- 1998, שנתיים לפני היערכותה של אולימפיאדת סידני 2000. שבתי לירושלים לאחר שהות של חודש בסידני ותקתקתי על המקלדת שלי את ראשי הפרקים והסעיפים הראשיים. זה התפצל והסתעף. מחקר כזה איננו תם. חלפו מאז הטבח הנוראי בו נרצחו 11 ספורטאים ישראליים 48 שנים. עשרות רבות של אנשים העידו בפניי בהמון פגישות אבל לא כולם זכרו את כל הפרטים. אתה מדבר עם אותם אנשים פעם נוספת כעבור זמן והם סותרים משום מה בפרטים כאלה ואחרים את עדותם הקודמת. ראיתי בשעתו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 את ה- Ducodrama הגרמנית על שני חלקיה "מחלום לטרור" שהוקרנה בשעתו כאן באחריות המפיק ששי אפרתי. אתה מתוודע שוב לפרטים חדשים. אולם מאידך בדיוקו – דרמה הגרמנית חסרים פרטים שלי יש אותם, ולהם אין.

שני אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית הבלתי נשכחים בימים ההם לפני 48 שנים דן שילון (בן 80, היום) ואלכס גלעדי (בן 78, היום) הם אלה שהפיקו, ערכו, ושידרו את אירועי אולימפיאדת מינכן 1972, ושהו ב- IBC וברחוב קונולי 31 בכפר האולימפי בעת הרצח והטבח של 11 הספורטאים הישראליים ע"י שמונה מחבלים מארגון הטרור "ספטמבר השחור". ריאיינתי בזמנו בהרחבה את שני העיתונאים היקרים האלה ששימשו מורים וחונכים שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1972. אולי יום אחד הם יואילו ויכתבו ספר משלהם וישפכו אור נוסף על הטרגדיה הנוראית שהתרחשה שָם במשחקי הדמים האולימפיים של מינכן 72' לפני 48 שנים. באולימפיאדת מינכן 1972 שימשתי כתב – עורך זוטר שלהם בירושלים לצדם של יאיר שטרן, יאיר אלוני, ועוזר ההפקה יואב פלג.

טקסט תמונה : יוני 1970. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 50 שנים. מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970. זהו דן שילון בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי. דן שילון הוא אבי ומייסד מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית משהקים אותה מעפרה בחודש נובמבר של שנת 1968. הוא היה מנהל חטיבת החדשות בשנים 1977 – 1974 והתמנה לכתב רשות השידור בניו יורק בשנים 1981- 1977. דן שילון היה אחד מעמודי התווך של השידור הטלוויזיוני הציבורי במדינת ישראל ואח"כ גם של השידור הטלוויזיוני המסחרי. דן שילון שימש מנכ"ל קבוצת "רשת" אחת משלוש הזכייניות ("קשת" + "טלעד") שהקימו בנובמבר 1993 את ערוץ 2 המסחרי. (התמונה באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מחצית שנות ה- 70 של המאה שעברה. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 45 שנים. זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הספורט ביד אליהו בעת שידור ישיר של אחד ממשחקי מכבי ת"א בגביע אירופה לקבוצות אלופות. להלן זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : שני עוזרי השדר הרצל רווה ורפי גינת, השַדָּר המוביל אלכס גלעדי, ומנהל הבמה (Floor manager) יוסף "פונצי" הדר ז"ל. (צילום משהל'ה פרידמן מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1977. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 43 שנים. משרד חטיבת הספורט הממוקם בקומה החמישית בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. מפגש תכנוני. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : מנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי, כלכלן רשות השידור צבי ברק, ואנוכי יואש אלרואי שותה כוס של קפה שחור. בגבו איש לא מזוהה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יום רביעי – 23 בפברואר 1977. רגע מכונן של מורשת. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 43 שנים. משרד ראש הממשלה בקרייה בתל אביב. ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל (בן 55) מקבל ומארח את קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בלשכתו לאחר הניצחון על אלופת ברה"מ קבוצת צסק"א מוסקבה בתוצאה 79:91 בעיירה הבלגית ווירטון ביום חמישי – 17 בפברואר 1977. המשחק הזה הועבר מ- ווירטון בשידור ישיר ע"י חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשות אלכס גלעדי (אלכס גלעדי היה המפיק ו- שדר הטלוויזיה במשחק ההוא ב-ווירטון). יו"ר מכבי ת"א מר שמעון מזרחי יבד"ל (בן 38, בתמונה) מעניק תשורה לראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, את דגל המועדון. הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפכה את מכבי ת"א לקבוצה של המדינה וראש הממשלה יצחק רבין נתן לכך גושפנקה רשמית. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : שמעון מזרחי, ראש הממשלה יצחק רבין, דן פתיר יועץ התקשורת של ראש הממשלה (ממושקף ומעונב), טל ברודי יושב ומוחא כף, ואיש לא מזוהה. (לע"מ תמורת תשלום).

המחקר והכתיבה שלי אודות "אולימפיאדת הדמים של מינכן 1972" הסתיימו פחות או יותר לפי שעה לאחר ששוחחתי וריאיינתי בשנים 2012 – 2009 את ראש המוסד צבי זמיר ואת ראש האגף הערבי בשב"כ וויקטור כהן (ראה בפוסטים הקודמים). המחקר והכתיבה יסתיימו באמת רק לאחר שמשטרת מינכן תפתח לציבור את הארכיון הסגור שלה. אנוכי לא הצלחתי לחדור לשם. אני חייב לומר כאן שוב לציבור הקוראים של הבלוג הזה YOASHTVBLOG.CO.IL כי פגשתי שני אנשים מדהימים בשם צבי זמיר ו-וויקטור כהן, אם כי שונים לחלוטין באופיים. המושג "מדהים" כולל בתוכו יושרה, דוגמא אישית, צניעות וענווה, דבקות במשימה ללא פשרות. חתירתם אז ללא ליאות למען השגתה, לוותה בידע מקצועי והישגים פנטסטיים מקצועיים בקריירה שלהם. הערה : ראש המוסד צבי זמיר הוציא ב- 2011 ספר מרתק בן 251 עמודים "בעיניים פקוחות" יחדיו עם גב' אפרת מס. הספר יצא לאור בהוצאת המו"ל "כינרת, זמורה, ביתן". אני אסיר תודה לשניהם על שהואילו והסכימו לפגוש אותי ולהתראיין אצלי במשך שעות. וגם : ברור שמפגש עם אנשי בִּיוּן כמו צבי זמיר ו- וויקטור כהן תמיד מעורר סקרנות והופך להיות מרתק. מה עוד שהוא נעשה בימים ההם בשלווה ולא בדוחק תחת לחץ זמן, והתפרס על פני שעות רבות. אך בעוד אני דן בבלוג הזה במקומות שונים בנושא "קיללת עיתונאות ה- Off tube וה- .Off com", נזכרתי אז לפתע שאין לי שום הוכחה שאומנם נפגשתי עם צבי זמיר ו- וויקטור כהן וכי אומנם תיעדתי את סיפורם באופן בלתי אמצעי. אז למען עיתונאות השטח והרקורד ההיסטורי אני עושה זאת עכשיו ונותן לכך פומבי. שני אישים בלתי נשכחים עבורי.

טקסט תמונה : 2012. אנוכי (מימין) יחדיו עם ראש המוסד בשנים 1974 – 1968 צבי זמיר בן 88. אישיות מדהימה ויוצאת דופן. (צילום יעל תג'ר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 2012. אנוכי (משמאל) מנהל שיחה שנוגעת לאולימפיאדת הדמים – מינכן 1972 עם ראש המוסד בשנים 1974 – 1968 צבי זמיר. (צילום יעל תג'ר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : 2012. אנוכי (מימין) עם ראש האגף הערבי בשב"כ בשנת 1972 וויקטור כהן בן 85. אישיות בלתי רגילה ותקשורתית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

סוף "דו"ח וועדת פנחס קופל" המתפרסם בפוסט מס' 913. הועלה לאוויר ב- 7 בספטמבר 2020. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.