פוסט מס' 961. זֶהוּ מִסְמָךְ סָבוּךְ, מוֹרְכָּב, מַרְעִיד, ומעלה חֲשָשוֹת שכתבתי וחיברתי אותו בקשיים נפשיים וגם גופניים אודות מדינת הפַּארְטָאץ', הבַּרְדָק, והשְחִיתּוּת (לרבות כישלון "וועדת החריגים") שקוראים לה מדינת ישראל. מִסְמָךְ שהִרְעִיד, הִרְטִיט, ו-צִימְרֵר את כל מערכות גופי ונשמתי. אינני רוֹשֵם זאת למען הרקורד. הדרמטורג הַדָגוּל וויליאם שייקספיר הביע זאת בזמנו ב-6 מילים: "…To be or not to be". (להיות או לא להיות…), ארבעת המילים האלה מגדירות היטב את התלבטות האמת האישית, הסבוכה, המרה, הגורלית, והצודקת של הנסיך המלט בנו של מלך דנמרק שנרצח באֵין רואה, ואשר הוא המלט ניצב עכשיו לבדו מול דוֹדוֹ קלאודיוס מי שרצח בהסתר את אחיו (אביו של המלט) ועכשיו חובש את כתרו. המלט חוקר לבדו ובעצמו את נסיבות רצח אביו. זוהי התמודדות אמיצה מאוד ובעלת יושרה של יחיד מול המדינה, יחיד שעולה לבדו על הבריקדות ב-מאבק שטומן בחוּבּוֹ חיי סכנה, סוף מר, וגם מוות, מוות גם ל-המלט עצמו, במחזה הטרגי והנשגב "המלט נסיך דנמרק", שכתב וחיבר הדרמטורג האנגלי הדָגוּל וויליאם שיקספיר (כנראה ב- 1600, לפני ארבע מאות ועשרים ואחת שנים).  אנוכי מוטרד מאוד מההתנהלות הכושלת של מדינת ישראל (תחת ניהול אכזב של ראש הממשלה בנימין נתניהו) שהולכת לבחירות רביעיות בתוך שנתיים. וגם: ניתוח השער שכבש ערן זהבי בבעיטה חופשית מסובבת מטווח של 18 מ' לטובת קבוצתו פ.ס.וו. אינדהובן במשחקה נגד אייאקס (1:1) ב-28 בפברואר 2021 נבע מחומה מחוררת של הקבוצה היריבה ושוערה החלש נְטוּל שְדֶה רְאִיָיה. פוסט מס' 961. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. הועלה לאוויר ביום שלישי – 2 במארס 2021. 

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורך פרסום אישי.

הערה 3 : הבלוג נוסד בחודש יולי של שנת 2012.

הערה 4 : הערכה : הבלוג מונה ברוטו ב- 1/2 8 שנות קיומו כ- 1.000000 (מיליון) נכנסים, קוראים, ומתעניינים.

פוסט מס' 961. אשנה ואומר שוב אמנון אברמוביץ' פרשן החדשות של חברת החדשות בערוץ 12 ניחן באישיות טלוויזיונית מסקרנת ו-נפלאה פלוס כריזמה מרשימה על המסך. לשתי תכונותיו אלה שלו מצטרפות יוֹשְרָה אישית, דיווח אמת, ויכולת הניסוח העיתונאית המדויקת שלו נעדרי זהות פוליטית על המַסָךְ. אי אפשר לתאר את חברת החדשות של ערוץ 12 בלעדיו, ללא אמנון אברמוביץ', שדוחף אותה ואת ערוץ הטלוויזיה שאותו הוא משרת כבר תקופה ארוכה וכל הזמן גם בחודש מארס של שנת 2021 לעבר הפסגה של תעשיית הטלוויזיה במדינת ישראל (!). פוסט מס' 961. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. הועלה לאוויר ביום שלישי – 2 במארס 2021.  

ציטוט (1) : "דמוקרטיה היא משטר שבו אדם רשאי לחלום בקול מה גדולות עשויה ארצו לפעול, אילו זכתה להנהגה טובה יותר". (אלמוני).

ציטוט (2) : "הדמוקרטיה תנצח רק אם תיהפך לאריסטוקרטיה במובן הנאצל של המילה, שבה שלטון הרוב הוא שלטון המעולים. (לורד טוידסמור).

ציטוט (3) : "אחד הפרדוקסים של התנועה הדמוקרטית הוא שהיא אוהבת את ההמון אולם יראה מפני הפרטים המרכיבים אותו". (וולטר ליפמן). 

ציטוט (4) : "אפשר לרפא את כל מגרעות הדמוקרטיה ע"י תוספת דמוקרטיה". (תיאודור פארקר).

ציטוט (5) : התייחסות לשלטונם המשותף עד לאחרונה של שני המנהיגים הכושלים בנימין נתניהו ובני גנץ, "כאשר שני אנשים רוכבים על אותו הסוס, אחד מוכרח לרכוב מאחור". (וויליאם שייקספיר). 

————————————————————————————————————

פוסט מס' 961 : הועלה לאוויר ביום שני – 1 במארס 2021.

————————————————————————————————————

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי את ביתי השני בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל ז"ל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. ב- 2 במאי 2005 החליטה אותה הממשלה ואותו ראש ממשלה אריאל שרון להדיח ולסלק את יוסף בר-אל לאלתר מתפקידו כמנכ"ל רשות השידור בגין שחיתות, שוחד מסך, ונפוטיזם. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל הודח מנכ"ל רשות שידור מכהן. יוסף בר-אל סולק ב- 2005 לקרן זווית אפלולית לא חשובה בהיסטוריה של השידור הציבורי של מדינת ישראל. זה היה מעט מידי ומאוחר מידי. באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה-1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שעוסקת בקורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2021 – 1884, ואשר הענקתי לה את השם, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". הסדרה כוללת בתוכה כ- 72 (שבעים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר והכתיבה של 13 ספרי הסדרה אמורים להסתיים ב- 2021, לכל המאוחר ב- 2022. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הקדמה.

"…To be or not to be…" (להיות או לחדול…). הדרמטורג האנגלי הגאון וויליאם שיקספיר שם את מילות ההתחבטות הגורלית הזאת לפני מאות שנים בפיו של המלט הישר באדם במחזה "המלט נסיך דנמרק". 

יום שני – 1 במארס 2021. לא הייתי כותב את פוסט מס' 961, ולא הייתי משתמש בכותרת השייקספירית "To be or not to be", לולא צפיתי, שמעתי, וראיתי שוב ושוב את המידע העיתונאי שסיפקה לי חברת החדשות של ערוץ 12 בימים האחרונים בו נראה המון אספסוף ישראלי נוהה אחרי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש ממשלה שנגוע בשלושה כתבי אישום חמורים פליליים קטגוריים נגדו ב-תיקי 1000, 2000, ו- 4000, בגין אישומים של קבלת שוחד + מעשי מרמה + הפרת אמונים. אותו המחנה ההמוני שחלקו מתנהג כ-אספסוף ישראלי נטול משמעת לכל דבר, בדרכו הנלוזה וגם האלימה מציג תמיכה גורפת בראש הממשלה בנימין נתניהו הנאשם בביצוע מעשים פליליים חמורים (לא בדרך אגב מכריז בקול רם אחד התומכים בע"פ וגם בכתב, "אנחנו יודעים שראש הממשלה בנימין נתניהו הוא נוכל וגנב אבל הוא מעניק ונותן לנו כבוד, ולכן, ואף על פי כן ולמרות זאת אנחנו אוהבים אותו ו-תומכים בו". הערה אישית שלי : על פי עדות ודיווח עיתונאי ברדיו גלי צה"ל ביום שני – 1 במארס 2021 בשעה שבין 10.00 ל- 11.00). יעני בשם תורת הדמוקרטיה הקדושה בה הכל כאילו מותר באותה הדמוקרטיה המדוברת, אולם אין לה לדמוקרטיה הנ"ל הזאת במקרה דנָן כל קשר להשקפת עולם חכמה והגיונית. חלק מהאספסוף הזה מפר ביודעין ב- פראות וברגל גסה בהתקהלויות הענקיות והצפופות שלו את כל כללי ועקרונות המאבק הלאומי במגיפת הקורונה המשתוללת בכל עוזה במדינת ישראל. החלק השפוי של עם ישראל אמור להתעקש, לא לוותר, ללכת ולצעוד בעקבותיו של המלט נסיך דנמרק ו-לעלות עוד היום על הבריקדות מבלי להמתין ומבלי לאבד זמן, כדי לחולל מהפכה ולהפוך את ישראל ממדינת פארטאץ' סמרטוטית ו-מסמורטטת למדינה של חוק, אמת, צדק ו- יושרה. לא יהיה כאן Happy end.

בלילה אָפֵל וצוֹנֵן, באחת מסצנות הפתיחה של המחזה הטרגי והדרמטי, "המלט נסיך דנמרק", אומר מרצלוס אחד מקציני ממלכת דנמרק המנוהלת ע"י המלך הפושע המושחת קלאודיוס, ומביע בנחרצות את תחושותיו ואת דעתו בפני הורציו ידידו הקרוב של הנסיך המלט נוכח המאורעות הדרמטיים המתחוללים לנגד עיניו באותו הלילה החשוך ההוא, בו המלט פוגש את רוח אביו המלך המת על אותה החומה הגבוהה המקיפה את ארמון המלוכה באלסינור. בפגישה הייחודית והנסתרת ההיא על החומה באלסינור מגלה רוח המֵת לבנו את פשר תעלומת מותו ומספר לו כי הוא נרצח ע"י אחיו קלאודיוס שיצק רעל ציאניד לאוזנו באין רואה בשעה שנח ו-נמנם בגן באלסינור. קלאודיוס האח הרוצח ו- דוֹדוֹ של המלט חובש עכשיו לראשו את כתר הממלכה של אחיו המלך הקודם של ממלכת דנמרק, ושנרצח עכשיו על ידו בגן באין רואה. כה שַח מרצלוס ואומר להורציו את תחושותיו המרות בטקסט המוחץ הבא בן חמש מילים, כלהלן : "…יש משהו רקוב בארץ דנמרק…" (Something is rotten in the state of Denmark). למרות הערכתו האינטואיטיבית אולם גורפת ושלילית של מרצלוס אודות הניהול המושחת והמנובז של ממלכת דנמרק ע"י מלך פושע ומושחת קלאודיוס, כולם שותקים שם. ענייני הממלכה המושחתת ממשיכים להתנהל כרגיל כאילו לא קרה ולא קורה מאום בטירת אלסינור. מדהים. מדהים שהחיים נמשכים כרגיל. רק הנסיך המלט יוצא לבדו לחקור את מעשה הפשע המחריד שביצע דודו בגן הארמון כפי שסיפרה לו רוח המת, האם היה אם לאו. המלט חוקר את מקרה הפשע בדרכו המיוחדת ומשתף בהתלבטויותיו הנפתלות ורוויות חתחתים וסכנות רק את ידידו הקרוב הורציו. פולוניוס יועץ הממלכה הנאמן של המלך קלאודיוס הפושע המושחת (פולוניוס בעצמו היה יועץ חנפן ברמה של כלב טיפש אבל נאמן) מתאר את מהלכי חקירת מות אביו והתנהלותו היסודית אך הזהירה ומוסווית של המלט, כלהלן : "…אומנם דבריו הם שיגעון, אך יש בהם שיטה…".

הדרמטורג האנגלי הגאון וויליאם שייקספיר ומעינה יבזורי ז"ל המורה המצוינת לספרות שלי בבי"ס התיכון "בית ירח" בעמק הירדן.

ובכן, בסתיו 1954 פתחה לי המורה לספרות האהובה עלי מעינה יבזורי ז"ל (בת קיבוץ אפיקים בעמק הירדן ובתם של בנימין וריבה יבזורי) בביה"ס התיכון חקלאי "בית ירח" בעמק הירדן לראשונה צוהר רחב להיסטוריה של הדרמטורג וויליאם שייקספיר. מעינה יבזורי בת קיבוץ אפיקים לימדה אותי את המחזה הטרגי "המלט" (בתרגומו של אברהם שלונסקי) פתחה לפניי אופקים חדשים. יצא לנו לשוחח ולנתח יחדיו בעת ההיא את הדמויות המאכלסות את מחזה הפורענות המדהים הזה "המלט", רווי תככים, מדנים, רצח והרג, יָגוֹן ועֶצֶב, ו- "מָאלֶצ'וֹ בסתר", ו- בתוֹכָן גם את זאת של פולוניוס שר החצר ויועץ הממלכה של המלך הדני הנָבָל קלאודיוס. תיעבתי את היועץ התפל פולוניוס ואהבתי את המלט ואת המורה שלי מעינה יבזורי ז"ל. היא הייתה דמות מקורית. אישה מעניינת וחכמה. הייתה לי הזכות להיות תלמיד שלה, לשוחח עמה ולהקשיב לה, ולהתבונן בפניה היפים. זה היה לפני 67 שנים.

כל חובבי הדרמטורג הגאון וויליאם שייקספיר והמחזה שלו, "המלט נסיך דנמרק", וודאי זוכרים את סצנת מונולוג הווידוי, כאילו חרטה, של המלך קלאודיוס שרצח את אחיו כדי לזכות בכתר הממלכה. רעיון המונולוג רווי צער, תחינה, ובקשת סליחה כוזבים מזויפים, נכתב בידי דרמטורג מופת ו- גאון הניסוח המתומצת, נפתח בטקסט כלהלן : "הָהּ, מַה נִסְרַח פִּשְעִי, מַבְאִיש עַד לֵב שָמַיִם…", ומסתיים במסקנה מובנית שמבחינה בנקל בין אמת לשקר : "מִילִים יַגְבִּיהוּ עוּף, הַמַּחְשָבוֹת תִּכְרַעְנָה. מִילִים בְּלִי מַחְשָבוֹת שָמַיְמָה לֹא  תַּגַעְנָה". המחזה "המלט נסיך דנמרק" בתרגומו המזהיר של אברהם שלונסקי הוא בבחינת חובת לימוד וקריאה המוטלת על כל בן אנוש באשר הוא. מעינה יבזורי ז"ל (חברת קיבוץ אפיקים בעמק הירדן) הייתה המורה והמחנכת שלי בביה"ס התיכון האזורי "בית ירח" בעמק הירדן בהיותי תלמיד שלה בכיתה י"א. מעינה יבזורי ז"ל הבלתי נשכחת הייתה הראשונה שעשתה לי ב- 1954 הכרה עם וויליאם שייקספיר ועם הַמְלֶט נסיך דנמרק.

תזכורת (1): טִירְיוֹן לָאנִיסְטֶר (Tyrion Lanister, מגולם בידי שחקן הטלוויזיה והקולנוע הנפלא האמריקני פיטר דינקלג') צדק מש- הָגָה את הרעיון המרכזי שלו בפרק האחרון והמסיים של סדרת הטלוויזיה המורכבת והמונומנטלית "משחקי הַכֵּס" באמצעות הסלוגן,"…אין בעולם דבר חזק יותר מסִיפּוּר טוב…".  הסדרה "משחקי הַכֵּס" איננה רק מופקת, מצולמת, ומבוימת היטב ומרתקת, אלא גם כתובה ברמה גבוהה. לא בכדי היא רָצָה בשגשוג רָב על מסכי הטלוויזיה בכל רחבי תבל במשך שמונה שנים מאז 2011 (בהפקת רשת הטלוויזיה האמריקנית HBO). הסלוגן של טיריון לאניסטר לקח ונשא אותי בבת אחת לעֵבֶר עָבָרִי הָרָחוֹק הַהוּא. פוסט מס' 961 עוסק ומנתח אירועים ו-טקסטים הנוגעים לאיכות חיינו. מִסְמַךְ סָבוּךְ. חלק ממנו מוקדש ל- שיעורים באזרחות מוֹפֵת. וחלק מיוחד גם לתזכורות של חזון טלוויזיוני שלנו, יוזמות טלוויזיוניות שלנו, הפקות טלוויזיוניות שלנו, ומבצעי שידור טלוויזיוניים בינלאומיים ממושכים, מורכבים ומסובכים שלנו, וגם מרוחקים ממדינת ישראל שהתפרסו בימים ההם – בזמן ההוא על פני אתרים רבים כמעט אין ספור ברחבי הגלובוס.  פוסט מס' 961. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שני-1 במארס 2021.

——————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 961. הועלה לאוויר ביום שני-1 בחודש מארס של שנת 2021. כל הזכויות שמורות.

——————————————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס/אפריל 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ועל פי המלצתו החמה של השר רענן כהן הממונה על ביצוע חוק רשות השידור. יוסף בר-אל מונה למנכ"ל זמני של רשות השידור במקומו של המנכ"ל הזמני הקודם של רשות השידור תת אלוף במיל. רָן גָלִינְקָא, מי שהוּדָח וסוּלָק בכעס וזעם רב מהמשרה הרָמָה והאחראית באביב 2002 ע"י ראש הממשלה אריאל שרון. רָן גָלִינְקָא מונה למנכ"ל זמני של רשות השידור בסתיו 2001 לאחר התפטרותו של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בקיץ 2001 בטרם הדחה (תהליך Impeachment) שנוהל נגדו במרץ רב ע"י הוועד המנהל של רשות השידור בראשות היו"ר נחמן שי ובגיבוי מליאת רשות השידור. רשות השידור ההיא הפכה זה מכבר לזירת משחק פוליטית ולחוות ניסיונות ממשלתית. זאת ועוד : בחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002, הפכה הפקדתו הניסיונית, המתעתעת, הזמנית, והמגוחכת של יוסף בר-אל למינוי בן 5 שנים (תקופת זמן הקבועה בחוק) ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. יוסף בר-אל היה עכשיו בקיץ 2002 מנכ"ל רשות השידור לתקופה של 5 שנים. מזכיר הממשלה הצעיר גדעון סער (אז, בן 36) היה חתום בעת ההיא על כתב המינוי הנכבד ההוא שהעניק ליוסף בר-אל את מנהיגות השידור הציבורי של מדינת ישראל ואת הובלתו עד קיץ 2007. הוא יוסף בר-אל היה עתיד לשאת בכהונה הנכבדה רבת האחריות עד 2 ביוני 2007 אך כשל, הוּדַח, וסוּלָק ממנה הרבה קודם לכן ב- 2 במאי 2005 ע"י אותו ראש ממשלה אריאל שרון, מי שמינה ו-הפקיד בידיו שלוש שנים קודם לכן את מנהיגות השידור הציבורי של מדינת ישראל. את העובדה הזאת הנוגעת לחיי החופש והחירות גם של העיתונות בארץ ותקינות החיים הדמוקרטיים במדינת ישראל יש לשַנֵן, לזכור, ואף פעם לא לשכוח : לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל (ובתולדות רשות השידור לדורותיה) הוּדַח וסוּלָק מנכ"ל רשות שידור מופרך, יָרוּד, עָלוּב, וחַנְפָן פוליטי מְכַהֵן בשֵם יוסף בר-אל ע"י אותה ממשלה ואותו ראש ממשלה אריאל שרון שהושיבו אותו על הַכֵּס הַרָם ההוא 3 שנים קודם לכן. יוסף בר-אל הכושל ההוא סולק והודח לעַד לירכתיים האפלוליים של רשות השידור ז"ל ההיא.

אחת מתמונות השבוע שצולמה כמעט לפני שנתיים בחודש מאי של שנת 2019. לא השתנה הרבה מאז. מדינת ישראל נותרה מדינת פארטאץ'.

טקסט תמונה : מאי 2019. התמונה הזאת שמשרטטת פֵּירוּד, מחלוקת, אי אמון, ואנטי קולגיאלית תועדה לאחרונה באחת מישיבות ממשלת ישראל בשידור מהדורת החדשות של תאגיד השידור הציבורי "כאן" 11. שר התחבורה ישראל כ"ץ מסתיר בכף ידו את שפתיו מעין מצלמת הטלוויזיה ומאוזני השרים, ומלחשש סוֹד ו-דברי סתר לראש הממשלה. אוזניהם של מזכיר הממשלה צחי ברוורמן (קיצוני מימין) והשַר יובל שטייניץ (קיצוני משמאל), כרויות ו-דרוכות, אולי הֵן אֵיךְ שֶהוּא תַּצֵּלְנָה מַשֶּהוּ ותְּגַלֶּינָה פרטים מהטקסט ה-לחשושי, המוסתר, והסודי שמרעיף ישראל כ"ץ על אוזנו של בנימין נתניהו. מדובר בתיעוד פוליטי שמפרט ומצביע על חנופה אישית, אווירה אנטי קולגיאלית, יחס שמבטא אי אמון של ה- לחשן כלפי חבריו השרים האחרים, ואווירה חשדנית ולא נוחה השוררת בין חברי הממשלה. אינני רואה ב-דמיוני סצנה דומה המתעדת את משה שרת מלחשש סוד לאוזנו של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון בישיבת הממשלה ומכסה את פיו ושפתיו בכף ידו מ-חשש להאזנה של שאר חבריו שרי הממשלה אליעזר קפלן, גולדה מאיר, לוי אשכול, יצחק בן אהרון, גיורא יוספטל, ואחרים. (צילום/סריקה ב- iphone. באדיבות תאגיד השידור הציבורי "כאן" 11).  

ציטוט : "למִילִים יֵש וִויזוּאַלְיָה מִשֶּלָהֶן". (מרדכי "מוטי" קירשנבאום).

ציטוט : "הַצִילוּם הוּא דֶרֶךְ לוִוידוּא הַחֲוָויָה". (סוזן סונטאג).

ציטוט : "סַלְסֵלוּ אֶת הַמַּחְשָבָה והִיא תְּרוֹמֵם את הַלָשוֹן". (אחד העם).

ציטוט : "אִם הַקִיצוּר יָסְפִּיק – הַאֲרִיכוּת שְגִיאָה". (ר' משה אבן עזרא).

ציטוט : "דְּבָרִים שֶאֵינָם יוֹצְאִים מִן הַלֵּב – לֹא יַעַבְרוּ דֶרֶךְ הַאוֹזֶן". (ר' משה אבן עזרא).

תזכורת (2) : אמנון אברמוביץ' ואריאנה מלמד.

אינני זוכר מתי התחלתי לרחוש הערכה, אמון, וסימפתיה לעיתונאי אמנון אברמוביץ'. לשעבר, לפני שנים רבות עיתונאי, פרשן, ושדרן בולט ומרשים בעל כישרון כתיבה, ביטוי, ניתוח, וניסוח מדויק ומוקפד גם ב- ע"פ בחטיבת החדשות ההיא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא – ערוץ 1 (ונותר כזה גם היום בחברת החדשות של ערוץ 12). אמנון אברמוביץ' מאפיל ללא תנאי כמעט על רבים מהקולגות שלו בתעשיית התקשורת שמורכבת מטלוויזיה פלוס רדיו פלוס עיתונות. אני מצטער שלא שאלתי אותו אז לפני שנות דור כמעט באיזה מהירות הוא מעלה על מקלדת המחשב שלו את הגותו ורעיונותיו, והאם הוא כותב ומוחק, כותב ומוחק עד שהוא חושב שהגיע למחוז חפצו. אינני זוכר מתי התרשמתי והתפעלתי לראשונה מכישרון הכתיבה והניתוח של אריאנה מלמד עיתונאית "הָאָרֶץ". האם היה זה לפני חודשים ו/או אולי לפני שנים. אינני מכיר אותה. אינני יודע אפילו כיצד היא נשמעת ו-נראית. מעולם לא ראיתי אותה ואף פעם לא שוחחתי עמה. אינני יודע מי היא, אולם אני מחפש את המאמרים שהיא כותבת ב- "הָאָרֶץ" ו-"גָלֶּרְיָה" ואוהב לקרוא אותה. אילו הייתי מתראה אִיתָּה הייתי לבטח מתעניין לדעת במשפט השני שלי ושואל אותה באיזה מהירות היא כתבה את פוסט ביקורת הטלוויזיה שלה בעמוד מס' 14 של עיתון "הָאָרֶץ" ביום ראשון – 19 במאי 2019, וכותרתו "מידת הדין בלי רחמים". היא יודעת לכתוב. אמנון אברמוביץ' מאפיל על רבים מהקולגות שלו באולפן החדשות של ערוץ 12 כשם שלרבים מעיתונאי "הָאָרֶץ" הכותבים בסביבת עמודי החדשות והאקטואליה של "הָאָרֶץ" אין 1/8 כישרון מזה שניחנה בו אריאנה מלמד. לאחרונה קראתי שני פוסטים שלה ב-"גָלֶּרְיָה" אודות שידורי תוכניות טלוויזיה ב- "כאן" ("מחוז ירושלים", יצא לאור ב-"גָלֶּרְיָה" ביום רביעי – 22 במאי 2019) ובערוץ 12 ("ארץ נהדרת" מול "גב האומה", התפרסם ב-"גלריה" ביום חמישי – 23 במאי 2019). כותרתו של הראשון מביניהם אודות "מחוז ירושלים" הוא כלהלן : "דוקו ריאליטי מעולה עם בעיה : מציאות". אריאנה מלמד כותבת כבר בשורה הראשונה של הפוסט הזה כלהלן : "במילה אחת. "מחוז ירושלים" המשודר בתאגיד "כאן" 11 היא תוכנית הדוקו ריאליטי הטובה ביותר שנעשתה בישראל, ולא במקרה". את המשך ההתרשמות שלה מ- "מחוז ירושלים" תקראו לבד בעצמכם. יש מה לקרוא. כותרתו של הפוסט השני שהתפרסם ב-"גָלֶּרְיָה" ביום חמישי – 23 במאי 2019, קרוי כלהלן : "ארץ נהדרת" מול "גב האומה" : ייאוּש יוצר סטירה טובה יותר", והיא מוסיפה : "שתיהן צמודות לאקטואליה המספקת בדיוק את אותם הנושאים. "גב האומה" לא תשיג את נתוני ה- Rating של "ארץ נהדרת", אבל היא נושכת ובועטת יותר", וכמו כן היא מוסיפה ו-כותבת, "הכוח והחולשה של "ארץ נהדרת" בתחום הסטירה הם במשאביה הבלתי מוגבלים ליצור דמויות כה מוצלחות עד שהן נהפכות רק לאלמנט קומי, בלי יכולת לנשוך". זה נכון אולם במקרה הנדון מוטי קירשנבאום ז"ל הביע את הרעיון כי "ייאוש יוצר סטירה טובה יותר" שנים רבות לפניה ב- "ניקוי ראש". הכתיבה של אריאנה מלמד ב- "הָאָרֶץ" ועדויותיו של אמנון אברמוביץ' בחברת החדשות של ערוץ 12 הם הרבה מעבר לפוליטיקה (כזאת ו/או אחרת) הכתובה בעיתון ו/או מופיעה על מרקע הטלוויזיה. הם מהווים עיתונאות כֵּנָה והגונה ש- ממוסגרת בתוך מסגרת של אזרחות מופת. אני מתאמץ לא להחמיץ את שניהם. כך אנוכי רואה את פני הדברים.

תזכורת (3) : טקסטים דומים נכתבו כאן בשעתו בבלוג הקונקרטי הזה גם אודותיו ובשבחו של שַי הָאוּזְמַן פרשן יוצא דופן באיכותו בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. אומר כאן בגילוי לֵב ובכֵנוּת : כותבים, שדרנים, מנתחים, ומנסחים ברמתם של אמנון אברמוביץ' פלוס אריאנה מלמד פלוס שַי האוזמן (לא רק הם) שמוכשרים להביע רעיונות גם מורכבים בבהירות ובמינימום מילים, מושכים מייד את תשומת לבי והופכים אותי לאדם מאושר יותר. עֵרֶךְ ואֵיכוּת עֵדוּתָם האישית של הנ"ל בתעשיית התקשורת של מדינת ישראל, כל אחד ואחת בתחומו, היא מעל ומעבר לעיתונאות רגילה. לכן היא חשובה וגם מעניינת ומסקרנת. ברור שאנוכי סקרן לדעת בכמה זמן ובאיזה מהירות הם, האנשים המוכשרים הנ"ל, מעפילים לפסגת הכתיבה, השידור, הניתוח, וניסוח המסרים שלהם שאותם הם מעבירים לצופיהם וקוראיהם. את אותה הסקרנות הקונקרטית האישית הזאת שלי שעוסקת במשכי זמן הכתיבה, הניתוח, והניסוח של האנשים המוכשרים הנ"ל הייתי מביע אילו הייתי יכול גם בפני חיים נחמן ביאליק רב אמן בכתיבה, הבעה, ניסוח, וניתוח בכל תחומי יצירתו ו- הגותו שירה ו-משוררות, פוליטיקה, מסות, סיפורים, דברי ספרות, פילוסופיה, ואגדות. לא בכדי מונח הכרך עב הכרס "כל כתבי ח. נ. ביאליק" (יצא לאור ב- תש"ך / 1960 בהוצאת "דביר") ברום הספרייה שלי בחדר עבודתי. אילו הייתי יכול ואילו ניתנה לי ההזדמנות הייתי מתעניין אצל וויליאם שייקספיר כמה זמן לקח לו לכתוב, לחבר, לנסח, להשקיע, ולהרכיב את עלילת המחזה המפורסם ורב המוניטין שלו "המלט". קראתי ועיינתי ב- "המלט" מאות פעמים בימי חלדי במקור וגם בתרגום המופלא של המשורר והסופר אברהם שלונסקי. אנוכי עושה זאת גם היום. קורא ומעיין מעת לעת ב- "המלט" ושוב שואל את עצמי את אותה השאלה שעוסקת ב- משך הכתיבה, הניתוח, והניסוח של וויליאם שייקספיר את "המלט" ושאר מחזותיו. כמה זמן נדרש ממנו מ-וויליאם שייקספיר לבנות, לטוות, ולהרכיב בכישרון כה גדול את העלילה המורכבת והטראגית הזאת "המלט" ואת הטקסטים בפי גיבוריה. כל מחזותיו של וויליאם שייקספיר באנגלית ובעברית שוכנים על המדף בספרייתי בחדר העבודה שלי, בתוכם חמישה תרגומים שונים של המחזה "המלט" מאנגלית לעברית. אברהם שלונסקי הוא ללא ספק הטוב מכולם. אילו הייתי יכול הייתי מתעניין גם אצל נשיא ארה"ב ההוא אייבראהם לינקולן אודות כישרון כתיבתו ואיכות ויכולת הביטוי המרשימה שלו. לפחות חלק מהתשובות בנושא משך כתיבת "נאום גטיסברג" המפורסם שלו של אייבראהם לינקולן שנישא על ידו ב- 19 בנובמבר 1863 בטקס חנוכת בית הקברות הלאומי בגטיסברג בעת מלחמת האזרחים האמריקנית רוויית הדמים בין "הצפון לדרום" בשנים 1865 – 1861, אפשר למצוא בספרו המצוין של ד"ר יוסף נדבה "נואמים מפורסמים בהיסטוריה" (יצא לאור בהוצאת הספרים של מ. מזרחי ב- 1964 בתל אביב). כתביו של אייבראהם לינקולן באנגלית שמורים בספרייתי בחדר העבודה שלי. כמו גם כל כתבי ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון של מדינת ישראל, דוד בן גוריון. גם כל 22 פרקי סדרת "OLYMPIAD" של באד גרינספאן. היהודי האמריקני באד גרינספאן (2010 – 1926) היה לא רק עיתונאי – מתעד דָגוּל, דוקומנטריסט מוכשר, ובימאי ואיש טלוויזיה וקולנוען ברמה הגבוהה ביותר של המושג בתחום, אלא היה גם כותב מדהים ומְחוֹנָן ביותר.

מנהיג האומה ברגע זה בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה מפריד ולא מאחד ושנושא על עצמו שלושה תיקי קטגוריה פליליים חמורים ביותר 1000 + 2000 + 4000 בגין קבלת שוחד + מעשי מרמה + הפרת אמונים. לא יהיה כאן Happy end.

מדהים שאת מדינת הפארטאץ' שקוראים לה מדינת ישראל מנהל כבר זמן רב וגם בימים אלה ראש ממשלה בשם בנימין נתניהו שמואשם מזה זמן רב ע"י היועץ המשפטי שלו (!) אביחי מנדלבליט בשלושה תיקי אישום פליליים חמורים ביותר חסרי תקדים 1000, 2000, ו- 4000 בגין קבלת שוחד + מעשי מרמה + הפרת אמונים. לפחות 1/2 מהאומה הישראלית שואל את עצמו יומם וליל כיצד ייתכן הדבר שראש הממשלה שלהם שנאשם באישומים קטגוריים חמורים מאין כמותם מזה זמן רב ממשיך עדיין לכהן במשרה הרמה של מנהיגות האומה, בעוד חצי אחר של העם בציון שותק ותומך בבנימין נתניהו. אינני אומר ולא חורץ בטרם משפט את דינו ו-אשמתו של בנימין נתניהו : אשם ו/או לא אשם. זהו תפקידו של השופטים בבית הדין. אולם אם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שהוא גם ראש הממשלה שלי היה אדם נאמן, מאחד ולא מפריד, ומנהיג יישר דרך ו- הגון של כל עם ישראל הוא היה מסיר את כיתרו ומתייצב בזירת המשפט ו-מנסה להסיר את הכתמים ולנקות את שמו. ראש הממשלה בנימין נתניהו סלל לעצמו דרך שסופה לא יסתיים ב- Happy end.

המלט נסיך דנמרק הישר באדם ואיש אמיץ מאין כמותו, עקשן, ולא וותרן, מתלבט והוגה את מחשבתו המורכבת והרת סכנות, "להיות או לא להיות…?" (באנגלית שייקספירית, "?…To be or not to be"). הערה שלי : יש כאלה שמתרגמים את האמירה הנ"ל הזאת של וויליאם שייקספיר גם :  "להיות או לחדול…". להיות  או לחדול היא החלטה אישית קשה הרת גורל שניצבת ומפרידה בין רצוננו האקטיבי ושאיפתנו המוחלטת להילחם (גם עד מוות) על כל מה שיקר לנו וחשוב לנו לבין בחירה אחרת קלה יותר בה מבקש האדם לוותר ולהיוותר פאסיבי. המלט כידוע בחר באפשרות הראשונה בדרך הקשה "להיות…(!)". אין דרך קלה חזרה לכל אדם חוקר אמת שדבק במשימתו עד כלות, ושואל עצמו שוב ושוב בעת תנועתו קדימה האם להיות או לא להיות, האם להיות או לחדול, בעת מסעו הלוחמני לעבר היעד. המלט הישר באדם והאמיץ בחר באפשרות הלוחמנית והקשה. הוא לא וויתר (!). זה היה בלתי אפשרי עבורי שלא להעריץ את המלט ולהזדהות עמו כל חיי.

קראתי ולמדתי בעצמי את כל מחזותיו של וויליאם שייקספיר. את "המלט נסיך דנמרק" קראתי אלפי פעמים מאז היותי תלמיד בן 15 בביה"ס התיכון חקלאי "בית ירח" המשותף לקיבוצי עמק הירדן (סמוך לשפך הירדן מאגם כינרת ולקבוצת כינרת). מורתי ל-סִפְרוּת הייתה מעינה יבזורי ז"ל בת קיבוץ אפיקים, בִּתָּם של בנימין ורִיבָה יבזורי ז"ל. "המלט נסיך דנמרק" הוא יצירה ספרותית אנושית כבירה, נעלה, ועצומה וגם סבוכה שכתב וחיבר וויליאם שייקספיר. זהו אחד המחזות ההיסטוריים הדרמטיים, המאלפים, והכנים אולם נטול תקוות וסיומו עצוב ו- טרגי, סיפור שבתומו צצות המון שאלות הנוגעות לחברה האנושית, סיפור שהותיר עליי רושם בל יימחה גם בגילי היום כשאנוכי בן 83.

בסצנה מורכבת מאוחרת יותר במחזה "המלט נסיך דנמרק", מגלה המלט את צפונות והרהורי ליבו ואת התלבטויותיו הנוגעות לשיקולי תגובת הנקם שלו למעשה רצח אביו המלך ע"י דוֹדוֹ קלאודיוס, כלהלן. התרגום מאנגלית לעברית הוא של הסופר הישראלי אברהם שלונסקי ז"ל שהיה רב אמן בעצמו בתחום הספרות הישראלית וגם הבינלאומית ובתחומי התרגום והניסוח :

"…להיות או לא להיות ? הנה השאלה : מה נעלה יותר – לשאת באורך רוח חיצי גורל אכזר, אבני מרגמותיו, או אם חמוש לצאת מול ים הייסורים, למרוד וקץ לשים להם ? למות, לישון, ולא יותר. ודעת : השינה הזאת תשבית מכאוב הלב ואלף הפגעים, זה חלק כל בשר – הנה היא התכלית אליה ייכסף אדם. למות, לישון, לישון ! אולי לחלום ! הא זו המכשלה : מ ה חלומות נראה בתרדמת המוות אחרי שננער חבלי עולם הזה – הנה המעצור ! הנה הנסיבה לאורך ימיהם של ייסורי אנוש ! כי מי יישא את שוט הזמן ו-לענו, חמס העריצים, בוזם של שחצנים, עַצֶּבֶת אהבה נכזבת, עינוי דין, עזות השליטים וכל הביזיונות אשר ינחל הצדיק מיד חדל-אישים, אם הוא במו ידיו יכול לפטור הכול במחי פִּגְיוֹן אחד ? מי זה ימשוך בעול גונח ממשא חיים לעייפה, לולא אימת דבר מה שאחרי המוות – זו ארץ לא נודעת שמכל באיה לא שב עוד הֵלֶךְ – זו המביכה לבב, עדי אשר נבחר צרות שבעליל מַחוּש אל זולתן, אשר לא נדען. וכך מתוך הגות נהיה לפחדנים, ואודם הטבעי של עוז ההחלטה, יִלְקֶּה מחיוורונם של הרהורי הלב, ועלילות הרבה נֶאֱדָרוֹת בכוח יורטות ממסילות מפני החִשְּבוֹנוֹת ולא6 עוד יַהַלְמַן הַתּוֹאַר מַעֲשֶה…".

מדינת ישראל היא "מדינת פארטאץ'" במלוא מובנה השלילי של ההגדרה.

1. טקסט חריף וקיצוני ברמה של גידוף שנאמר בריש גלי ביום ראשון – 28 בפברואר 2021 ע"י הפרשן הפוליטי של רדיו גלי צה"ל יעקב ברדוגו בתוכנית האקטואליה "חמש בערב", אותו ניסח בקפידה וביודעין, ואותו השמיע במחשבה תחילה באוזניו של השדר המוביל החלש שלו ירון ווילנסקי (ובאוזני כלל הציבור). יעקב ברדוגו התייחס בשלילה קיצונית ברמה קיצונית לשני עיתונאי העַל אילן לוקאץ' (איש חברת החדשות של ערוץ 12) ואורי משגב (עיתונאי "הָאָרֶץ"). במהלך השמעת הטקסט המדובר ברדיו גלי צה"ל נשמע יעקב ברדוגו כועס ומר נפש כשהוא חולק ו-מטיל דופי חמור בעבודתם העיתונאית, מאשים את אילן לוקאץ' ואורי מִשְגָב בעיתונאות דלה, ומשתמש כלפיהם במונחי תיעוב של חרטטנים, שקר גס, שקר מהונדס, וגם טוען ש-הכל נעשה אנטי בנימין נתניהו. והוא מוסיף, אילן לוקאץ' ואורי משגב עשיתם עוול גדול לדתיים. טקסט לא נכון ו- בלתי מתקבל על הדעת מפני ששניהם אילן לוקאץ' ואורי משגב הם עיתונאים נעלים ו-יישרי דרך. מדהים שהמוביל ירון ווילנסקי איננו מתערב בנעשה. האם הוא לא יכול ולא מוכשר להתמודד מול הדומיננטיות של הפרשן שלו יעקב ברדוגו ?

2. שתי השָֹרוֹת בממשלת בנימין נתניהו מירי רגב (שרת התחבורה) וגילה גמליאל (השרה להגנת הסביבה) מעוררות גיחוך בכישרון ויכולות הניהול, השליטה, וההובלה שלהן את משרדיהן. איזה עליבות.

3. יותר מ-25000 (עשרים וחמישה אלף) אזרחי ישראל תקועים עדיין בחו"ל מבלי יכולת לחזור הביתה. העשירים מביניהם דווקא מצליחים.

4. אורלי לוי השרה לחיזוק וקידום קהילתי בממשלת בנימין נתניהו הפסידה במפגש הטלוויזיוני שלה ביום שישי – 26 בפברואר 2021 עם גדעון אוקו (רך מידי) איש חברת החדשות של ערוץ 12. שרה "חייכנית" ו-פתטית.

5. הראיונות שניהל גדעון אוקו (רך מידי) ביום שישי – 26 בפברואר 2021 עם מנכ"ל משרד הבריאות ומפקדי משטרת ישראל הנוגעים להתקהלויות וההתגודדויות ההמוניות של האספסוף הישראלי בניגוד מוחלט לצווי משרד הבריאות בעידן מגיפת הקורונה המשתוללת בארץ בכל עוזה, היו קלושים מידי ולא חריפים דיים. עם אספסוף מפר חוקים ו- צווים בכלל ובריאותיים בפרט יש להילחם מלחמת חורמה.

6. מנכ"ל משרד הבריאות פרופסור חזי לוי וה- פרוייקטור של מבצע "מגן ישראל" מפני מגיפת הקורונה פרופסור נחמן אש, הם לבטח ידענים ומומחים בתחומם, אולם רשתות הטלוויזיה חושפות אומנם את שניהם כ-אישים מנומסים אבל גם משעממים, איטיים, ונעדרי כריזמה. בניגוד מוחלט להופעותיהם הטלוויזיוניות המרתקות ורוויות השפעה ו-כריזמה של פרופסור גבי ברבש ופרופסור רוני גמזו.

7. עודד בן עמי בפתח דבריו במהדורת האקטואליה "שש בערב" ביום ראשון – 28 בפברואר 2021, כלהלן : "האם יכול להיות שהאירוע ההוא שמתוכנן ל- 23 במארס 2021, הבחירות, מכתיב לפתע פתאום שורה של החלטות שעד היום הייתה עוד איזה התעקשות להימנע מהן, למשל, החזרתן של כיתות ז' עד י'…זה תוכנן לשבוע הבא לא רגע אחד לפני…או וועדת החריגים שקביעותיה ביחס ליוצאים ובאים בנתב"ג עמדו במוקד התחקיר המצוין של אילן לוקאץ' ב-"אולפן שישי" ושרת התחבורה מירי רגב כינתה אותו "פייק ניוז" ו- "אג'נדה עיתונאית", ושקר…אז אותה וועדת חריגים תבוטל, רק על פי הצהרת השרה מירי רגב, מייד לאחר שהממשלה תאשר עוד השבוע להחזיר את כל הישראליים שתקועים החו"ל ארצה כדי שיוכלו להצביע…הוא שנאמר, כל תוכנית היא כנראה בסיס לשינויים".

טקסט תמונה : 28 בפברואר 2021. זהו עודד בן עמי עיתונאי, קריין, מנחה, ושדרן טלוויזיה נפלא איש חברת החדשות של ערוץ 12. (צילום וסריקה ב- iphone. באדיבות ערוץ 12).

8. אופירה אסייג מכריזה באחת מתוכניותיה הקרויות, "אופירה וברקו", והמשודרות בימי שישי בשבוע בערוץ 12, כלהלן : "…אין חלום שאני לא מגשימה…". באמת ? מה את אומרת ? הפרטנר שלה לתוכנית הטלוויזיה הנ"ל אייל ברקוביץ' מאפיל עליה לאורך כל הדרך ומטיל עליה צל גדול.

9. אינני מסכים לחלוטין עם דעתו של אייל חלפון אודות בני גנץ כפי שהוא מביע אותה היום (יום שלישי – 2 במארס 2021) בפוסט שכתב ואשר מופיע ב-עמוד מס' 11 בעיתון "הָאָרֶץ" וכותרתו "בכל זאת, גנץ". אנוכי בן 83 היום ובן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. בנם של פועלים של חקלאים עובדי אדמה. משחר נעוריי הרמתי את יד ימין שלי בעבור דוד בן גוריון ו-לעד אשאר איש תנועת העבודה. רעייתי ואנוכי גרים היום בצפון הישן של תל אביב. אנחנו הורים לשלושה ילדים וסבתא וסבא לעשרה נכדות ונכדים. "…גנץ עשה הרבה שגיאות…", כותב אייל חלפון בפוסט המדובר אבל הוא איננו מנתח ולא רושם מה הביא את אותו בני גנץ לחולל כל כך הרבה שגיאות פוליטיות חמורות – מוסריות ומעשיות, אישיות וקבוצתיות, מבלי שהיה כפוי לכך. בני גנץ הוא פוליטיקאי טיפש. הוא איננו איש יישר דרך ו-התנהגותו לא רק שאיננה תמימה אלא גם לא הגונה כלפי שותפיו וידידיו במסווה של מי שהיה פעם רמטכ"ל צה"ל ושר צבאות ישראל, ו- כפי שחשף את עצמו בתום שירותו הצבאי בעת ניווטו כאזרח את תנועתו "כחול / לבן" התועה במסלול פוליטי אזרחי עקום. בני גנץ הוא עבורי אדם טיפש בעל IQ אישי – מוסרי מצומצם מאוד, לבטח מאכלס בראשו IQ פוליטי דל, בעל ראייה פוליטית מטושטשת וקצרת טווח ומועד, קשה הבנה, בעל יכולת אנליטית פוליטית משובשת לגמרי, ומי ששלף אצבע משולשת ללא שום בושה לעבר שני שותפיו וידידיו לדרך ולתנועה יאיר לפיד ומשה "בוגי" יעלון, בגד בהם, הפנה להם את גבו, וחבר ברוב טיפשותו לראש הממשלה בנימין נתניהו מי שנושא על גבו שלושה תיקי אישום פליליים חמורים. בני גנץ הוא עבורי אכזבה קולוסאלית כאדם וכמנהיג. אנוכי איש תנועת העבודה. בני גנץ אכזב אותי עד למאוד כאדם נטול ערכים. עכשיו ברגע האחרון הוא נזכר יעני לריב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שעושה הכל כדי להימלט מאימת הדין בעקבות שלושה כתבי הקטגוריה החמורים שהגיש נגדו היועץ המשפטי שלו אביחי מנדלבליט בתיקי 1000, 2000, ו-4000 בגין קבלת שוחד פלוס מעשי מרמה פלוס הפרת אמונים. לא אנוכי התלוננתי נגד ראש הממשלה ולא אני הגשתי את כתבי האישום הפליליים החמורים הללו נגד בנימין נתניהו, אלא כתב וחיבר אותם בכבודו ובעצמו מי שניצב בפסגת האינסטנציה המשפטית של מדינת ישראל, היועץ המשפטי של ממשלת ישראל אביחי מנדלבליט (!).

תזכורת : אשנה ואומר שוב. ובכן, אין לשכוח כי שלושה כתבי אישום פליליים חמורים בתיקי 1000, 2000, ו-4000 שהגיש בשעתו היועץ המשפטי של הממשלה אביחי מנדלבליט נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, רובצים עדיין ליד פתח מעונו ברחוב בלפור בירושלים. בנימין נתניהו המכהן גם בימים אלה בתפקיד ראש ממשלת ישראל עלול למצוא את עצמו בתום בירורו המשפטי, כבול באזיקים ומובל היישר לבית הכלא למאסר ממושך.

טקסט תמונה : זהו אביחי מנדלבליט היועץ המשפטי של הממשלה (בראשות בנימין נתניהו) מי שהגיש שלושה כתבי אישום פליליים חמורים בתיקי 1000, 2000, ו-4000 נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. (צילום / סריקה ב- iphone. באיבות חברת החדשות של ערוץ 12).

עיתונאי הטלוויזיה המיטבי בֶּן שָנִי ו-תוכנית "עוּבְדָה" ששודרה ביום חמישי-25 בפברואר 2021 בערוץ 12. בן שני נפגש עם ה-ג'ודוקא האיראני המצטיין בעל קסם אישי רב סעיד מולאי, שערק לפני כשנה ממולדתו וקיבל מקלט בגרמניה, ולאחרונה השתתף בתחרות ג'ודו שנערכה בתל אביב. בן שני לא החמיץ את הזדמנות המפגש עם סעיד מולאי, ו-יצר והפיק מסמך טלוויזיוני אנושי, רגיש, מסקרן, ומעניין מאוד. וגם: "בעוֹד דַקָה נָשוּב…".

בֶּן שָנִי המיטבי איש חברת החדשות של ערוץ 12 הפיק, יצר, ו-שידר ב- "עובדה" ביום חמישי – 25 בפברואר 2021 סרט תיעודי מרתק ונפלא אודות הג'ודוקא האיראני סעיד מולאי שערק לא מכבר מארצו האיסלאמית – דיקטטורית וביקר לאחרונה בישראל במסגרת תחרות ג'ודו שנערכה בתל אביב. בן שני איננו רק עיתונאי ואיש טלוויזיה מובחר. הוא נמנה על אנשי טלוויזיה בודדים שגם יודע לספר סיפור על המסך כמו גם אִילָן לוּקָאץ' המְעוּלֶה (!).

טקסט תמונה : יום חמישי – 25 בפברואר 2021. תל אביב בֶּן שָנִי עיתונאי טלוויזיה מוכשר ו-איש חברת החדשות של ערוץ 12 (משמאל) מראיין בתוכנית "עובדה" את הג'ודוקא האיראני סעיד מולאי (מימין, בן 28) שערק מארצו לגרמניה לפני כשנה, ואשר התחרה בשבוע שעבר בטורניר ג'ודו שנערך בתל אביב. בן שני מסביר לסעיד מולאי את מראות העיר תל אביב בלילה. (צילום וסריקה ב- iphone. באדיבות ערוץ 12).  

ברור שאילנה דיין לא פסחה גם הפעם על האופציה לספר ולקריין לצופיה בטרם ההפסקה וקטיעת שידור סרטו של בֶּן שָנִי (לצורך הקרנת פרסומות ו-פרומו'ס) את טקסט ההבטחה, כלהלן, "…בעוד דקה נשוב…", אולם שבה בחלוף כעשר (10) דקות ולא כעבור דקה. היא אילנה דיין בעצם אומרת לציבור צופיה טקסט שפירושו משהו כמו נשוב כהרף עין, אולם אמירתה זאת איננה אמת. היא לא עומדת בדיבורה. כיצד זה ו-מדוע הנהלת ערוץ 12 מרשה לאילנה דיין לבלף את צופיה ביודעין בחשבון הזמן מבלי להתערב, ומבלי להגן עליהם מפני הודעות לא נכונות שכאלה שחוזרות ונשנות ללא הרף על ידה ב- "עובדה" ? אף על פי כן צריך להוסיף כאן עוד טקסט חשוב. "עובדה" בראשות אילנה דיין היא נדבך עיתונאי טלוויזיוני רב ערך המשודר מזה שנים רבות בתעשיית הטלוויזיה הישראלית. 

דנה ווייס ניהלה ריאיון מַר וכֵן וגם מפתיע במהדורת החדשות של ערוץ 12 במוצ"ש-27 בפברואר 2021 עם הסופרת גליה עוז (בת 56 היום) בתו של הסופר הנפלא והמהולל עמוס עוז ז"ל, שכתבה עכשיו והוציאה לאור את סִפְרָה, "דבר שמחפש אהבה". 

גליה עוז פתחה קופסא שחורה וסיפרה בגלוי וללא כחל ושרק לדנה ווייס ולציבור הצופה בערוץ 12 כי אביה הסופר הנפלא והמהולל עמוס עוז ז"ל, עילוי שרבים מאיתנו גדלו על ספריו וכתביו, נהג להכות אותה ולהשפיל אותה בילדותה. נורא.

"אולפן שישי" של חברת החדשות של ערוץ 12 ששודר ביום שישי – 26 בפברואר 2021 (בהגשת דני קושמרו) עסק בתולדותיה בימים אלה של מדינת הפארטאץ' הקרויה מדינת ישראל ובראשה ניצב מנהיג האומה בנימין נתניהו. "אולפן שישי" דיווח על מחדל סגירת השמיים שלנו ועל המאכרים, הקומבינות, ומקבלי ונוטלי הפרוטקציות המאפשרים לכל מיני אנשים להיכנס בדרכי המרמה בשערי ישראל בימים אלה של עידן מגיפת הקורונה (על הווארייאנטים השונים שלה) שמתחוללת בארצנו במלוא עוזה ונושאת עִמָה סכנת מוות שמלווה אותה ומאיימת עלינו באופן תדיר וכל הזמן. מדהים שהאומה היושבת בציון רוויית זוכים בפרסי נובל, זאת שחרתה על לוח ליבה את התפילה, "…אתה בחרתנו מכל העמים…", מילים שפותחות את ברכת קדושת היום בתפילת שבע לשלוש רגלים, ראש השנה, ויום הכיפורים, דווקא היא איננה יודעת לעלות היום על הבריקדות ולפתוח במרד לאומי במסגרת מסכת של יושרה ומהימנות נגד המוני האספסוף מפירי החוקים והצווים. אתה מבין שאין כאן משטרה יעילה, אין אכיפה, אבל יש אנרכיה על כל צעד ושעל. פסטיבלים של צפיפות והתקהלות. בושה וחרפה (!)

הנה פרקים מ-כתבתו של אילן לוקאץ' עיתונאי טלוויזיה נעלה ומוכשר, איש חברת החדשות של ערוץ 12, שגם יודע לספר סיפור בסגנונו הייחודי, והפעם על כישלון "וועדת החריגים" ועל המתחולל והנעשה בסִיוּעַ כל מיני קומבינות, פרוטקציות, ועצימת עיניים של השלטון נוכח הנעשה ב-נתב"ג, עצימת עיניים ברמה ובגדר של מעשי בלוף ו-רמייה המאפשרים לכל מיני נוסעים להיכנס ולפלוש לישראל ללא בקרה רפואית מדעית – רצינית בימים האלה של חודשי ינואר + פברואר + מארס של שנת 2021, בשיא עידן מגיפת הקורונה המשתוללת בארצנו. לא יהיה כאן Happy end.

טקסט תמונה : אילן לוקאץ' (משמאל) עיתונאי טלוויזיה נעלה ומוכשר, איש חברת החדשות של ערוץ 12 מראיין בנתב"ג את יעקב מזרחי חסיד חב"ד. אילן לוקאץ' הוא איש טלוויזיה לא רק מוכשר אלא גם מעניין, חד אבחנה, ואחד שיודע לספר סיפור בסגנונו הייחודי. והפעם על המתחולל והנעשה בסיוע כל מיני קומבינות, פרוטקציות, מאכעֶרים, ועצימת עיניים ב-נתב"ג, כאלה המאפשרים לכל מיני נוסעים (מרביתם מהגוש הדתי – חרדי) לעקוף את רשויות החוק ואת צווי משרד הבריאות ו- להיכנס לישראל בימים האלה בשיא עידן מגיפת הקורונה המשתוללת בארצנו. אינני מכיר את אילן לוקאץ'. מעולם לא פגשתי אותו ולא שוחחתי עמו. אילן לוקאץ' מושך את תשומת לבי כבר זמן ואני עושה כל מאמץ לא להפסיד אותו על המסך. מדובר ברכש נפלא של נשק טלוויזיוני אנושי איכותי שקוראים לו " אילן לוקאץ' ", ואשר עומד לרשותה של חברת החדשות של ערוץ 12. יבורך האיש הזה אילן לוקאץ'. (צילום וסריקה ב- iphone של "אולפן שישי" ביום שישי – 26 בפברואר 2021. באדיבות ערוץ 12).  

עדותו של עיתונאי "הארץ" אורי מִשְגָב על הנעשה בנתב"ג בעת של החוזרים מחו"ל : "קיבלתי מידע מי עולה על הטיסות ומי לא עם תמונות וסרטונים…אמרתי אני אבוא ואראה בעיניים שלי…ספרתי עמדתי בחוץ…ספרתי מי נכנס ומי יוצא…דומיננטיות חרדית אדירה…כל יום שאני בא לראות את טיסות החילוץ שהוגדרו כמשימה לאומית, בין שני שליש ל- % 80 הם חרדים. הם מקושרים דרך סוכנים, דרך גורמים בממשל ובכנסת…בשבילם יש מי שעובד…בשביל החילונים כרגיל אין מי שעובד…".

טקסט תמונה : זהו עיתונאי "הָאָרֶץ" החרוץ, המצוין, והמהימן אורי משגב. אורי משגב הוא אחד מהעיתונאים הבולטים והמוכשרים של עיתון "הארץ", שגם בגללו אני חתום מזה זמן רב על קבלת העיתון היומי הזה "הארץ" מידי יום לפתח דלת דירתי בצפון הישן של תל אביב. (צילום וסריקה ב- iphone. באדיבות ערוץ 12).  

עדותו של עובד חברת תעופה שזהותו נשמרת בסוד : "זה טרפת מה שרואים שם…הייתי בפארסה של הטיסה בשדה…אין מי שיבדוק טפסי וועדת חריגים. אז ביקשו מחברת התעופה . הצוות הפך לפקידים בודקי ניירות. % 99 מהנוסעים שעולים על הטיסה הם חרדים. יודעים פה בשדה על כל מיני רופאים שנותנים מסמכים מזויפים…חילונים שחיים בחו"ל אבל יש להם הורים בארץ, מה לעשות, מבוגרים לא קיבלו אישור, ומצד שני יוצא מטוס חכור שלם לבר מצווה, זה ברמות שאי אפשר להסביר".

עדות אילן לוקאץ' : שלשום הייתה דרמה כשעל טיסת "יונייטד איירליינס" מ-ניו ארק נתפשו שתי משפחות חרדיות גדולות, 20 אנשים, עם אישורים מזויפים של וועדת החריגים, יומיים קודם נחתה טיסה מארה"ב והתברר ש – 11 מהנוסעים עליה מאומתים לקורונה, כולם חרדים…ואחת הנוסעות סיפרה ששמעה אותם מתגאים שהשיגו אישורים מזויפים…".

עדות הנוסעת : "היו שם חבורות של גברים שלא דאגו להסתיר את זה שהם או לא עשו בדיקת קורונה, ו/או עשו וזו לא התשובה שמופיעה במכתב…".

עדות אילן לוקאץ' : "עד כמה זה נפוץ קשה לדעת, אבל יומיים קודם הסביר לנו נוסע מטיסה אחרת עד כמה זה לא מסובך…".

עדות הנוסע : "הם רוצים תעודת שלילי וכולם זייפו שם…אפוא שבאנו כולם זייפו תעודה שלילי…לא עלו על אף אחד…זה לא מעניין אותם בכלל…".

שאלה : "אתה גם היית…?".

עדות הנוסע : "כן…עכשיו…".

שאלה : "אפוא ? בטיסה מניו יורק ? מי עשה לכם את התעודות האלה ?".

עדות הנוסע : "עשו לנו את זה ב-ווטסאפ בדוי…".

שאלה : "…כן, אתה יכול לתת לי את המספר ? אני צריך לאח שלי…".

עדות הנוסע : "זה יהיה בעייתי, אני לא יכול…".

שאלה : "אתה בטוח ? אולי תבדוק…!".

עדות הנוסע : "…% 200…אני לא יודע, זה…".

שאלה : "כמה זה עולה הדבר הזה…?".

עדות הנוסע : "זה עולה 15 דולר".

שאלה : "15 דולר…ומה זה נותן לך תעודת מחלים…?".

עדות הנוסע : "תעודת מחלים, כן…".

שאלה : "הבנתי…".

עדות הנוסע : "זה קצת בעייתי, אתה מבין…?".

שאלה : "למה זה בעייתי…?".

עדות הנוסע : "כי זה…היו חלק שעלו עליהם היו חלק שלא…בטיסה שלנו אף אחד לא עלה עלינו…".

שאלה : "כן…?".

עדות הנוסע : "כי לא הכניסו את זה למכשיר…כך הסתכלו על זה…ראו שזה נראה נורמאלי…יש טיסות שמכניסים את זה, ואז אכלנו אותה…".

עדות של נוסע נוסף : "הבת שלי לפני איזה שבועיים הגיעה מאוקראינה, מ-קייב. לא נתנו לה, לא נתנו לה שום דבר…אז באוקראינה שמה זייפו…היא קיבלה אישור עשרה ימים אחרי שהיא הגיעה לפה. תשמע בדברים האלה צריך לחפש רק פרוטקציות ויש חבר'ה כאלה…".

שאלה : "אתה יודע על איזה שם, מישהו, משהו…?".

עדות של נוסע נוסף : "אני לא יודע, זה מה ש…פנינו למישהו איזה מנכ"ל מוסדות ישיבה של הבן שלי אז הוא אלך שהוא סידר את זה…זה הוא יודע…הגיעו עד ללשכת אריה דרעי…".

זהו סיפורו של ד"ר דייוויד כהן החילוני מיפו. הוא קיבל אישור מוועדת החריגים יום לאחר שאימא שלו נפטרה. הקורונה הפכה למשהו פוליטי ולא רפואי.

שאלה : "איך אתם מצליחים להשיג מהוועדה אישור בזמן שאנחנו לא…?", שאלנו את הנוחתים. התשובה שוב ושוב כללה מספר טלפון של העוזרים של חברי הכנסת ממפלגת "יהדות התורה", מי עזר לך…?".

עדות הנוסע : "התקשרתי בעיקרון ל- ח"כ יעקב טסלר…".

אילן לוקאץ' : "מה אנחנו יודעים על וועדת החריגים…כרגע היא חונה אצל שרת התחבורה מירי רגב…מי החברים בה ?, מה השיקולים שלהם ? עם מי הם עומדים בקשר ? הכל חסוי…".

עדותה של עו"ד בתיה זקס (מ- משרד עורכי דין זקס-דוד-פרייס-הגדיש) : למעשה מדובר ב-פקידים שמקבלים החלטות מעין שיפוטיות, ואנחנו לא יודעים מה ההכשרה שלהם…אנחנו לא יודעים…".

תגובת משרד התחבורה : "וועדת החריגים פועלת במתכונת עבודה רציפה של 24 שעות ביממה. הוועדה מאשרת את הבקשות על פי מדיניות הממשלה שאושרה בתקנות. רק ביממות האחרונות דנו ב- 15000 בקשות שהוגשו אליה. נסיונות להפעלתלחצים על הוועדהבאמצעות נציגי ציבור או סוכני נסיעות, לא מעלים ולא מורידים מהתוצאה הסופית של החלטות הוועדה".

דיון ב-ערן זהבי השחקן הישראלי של קבוצת הכדורגל ההולנדית פ.ס.וו. איינדהובן (מדורגת שנייה בליגה ההולנדית) ובשער שכבש בדקה ה-39 בבעיטה חופשית מסובבת מטווח של 18 מ' לרשתה של קבוצת אייאקס אמשטרדאם שלשום (ביום ראשון-28 בפברואר 2021) מובילת הטבלה, בהתמודדות המרכזית בליגה ההולנדית בין שתי הקבוצות הנ"ל. המשחק נערך ב-איינדהובן ו-הסתיים בתוצאת תיקו 1:1.  

רבות התייחסתי, ניתחתי, וכתבתי ב-בלוג וגם ב- 13 הספרים שלי אודות הסכנה הפוטנציאלית שיוצרת הבעיטה החופשית המסובבת במשחק הכדורגל לשוערי הקבוצות (בגלל הנתונים המתמטיים – פיזיקאליים האופפים את התופעה ומאפיינים אותה). ביניהם משקל הכדור והיקפו, מידת סִחרורו, מהירות תנועתו באוויר, והתנגדות האוויר לתנועת כדור שנבעט ע"י שחקן יריב ו-טס במהירויות גבוהות מטווחים קצרים בין 16 מ' ל- 30 מ', לעבר השוער. הסקרנות סביב הבעיטה החופשית במשחק הכדורגל מתמקדת תמיד סביב שלושה גורמים : כישרון ויכולת השחקן הבועט, כישרון ויכולת השוער להגן על שערו, וכישרון והידע של השוער להציב חומה יעילה של שחקניו (במרחק של 9.15 מטרים מהכדור הנח כל כר הדשא) מול השחקן היריב הבועט, והאם תמיד נדרש להציב חומה בכל מקרה ומול כל בועט. אורכה של ההיסטוריה של הבעיטה החופשית המסובבת במשחק הכדורגל כאורך הגלות. להיסטוריה הארוכה, המעניינת, והמסקרנת הזאת נקשרו שמות של אלילי כדורגל ידועים רבי אמנים בתורת המשחק, ובעלי מוניטין עצום כמו ליאו מסי, דייגו ארמאנדו מאראדונה, פלה, גארינצ'ה, ריינר בונהוף, דיוויד בקהאם, חְרִיסִטוֹ סְטוֹיְצְ'קוֹב, רוברטו קארלוס, כריסטיאנו רונאלדו, גיורא שפיגל, מרדכי שפיגלר, יהודה שהרבני, ואורי מלמיליאן אולי גדול הבועטים בישראל, ורבים אחרים בעולם ועוד כמה מעטים גם בארץ.

הבעיטה החופשית המסובבת בכדורגל. ביצועה המיטבי נשען על עקרונות מתמטיים ופיזיאליים – אווירודינאמיים, והפך זה מכבר לנשק השמדה ספורטיבי במשחק הכדורגל. מרבית מאמני קבוצות ונבחרות הכדורגל וגם שחקניהם ולבטח מרבית הציבור חובב משחק הכדורגל אינם מודעים ולא מבינים עד כמה הבעיטה החופשית המסובבת עלולה להיות הרת גורל ומסוכנת עבור כל השוערים ללא יוצא מן הכלל. 

תזכורת : היום הזה יום שלישי – 2 במארס 2021 אני ניצב שוב במקומו של יוָרָם אַרְבֵּל ומטיף לבּוֹנִי גִינְזְבּוּרְג מוּסָר אווירודינאמי ברמה פופולארית. לפני כ- 32 שנים, ביום ראשון – 19 במארס 1989 התמודדה באצטדיון ר"ג נבחרת ישראל בראשות המאמן יוֹסֵף מִירְמוֹבִיץ' ז"ל נגד נבחרת אוסטרליה בראשות מאמנה פְרָנְק אֶרוֹק במסגרת קדם מונדיאל איטליה 1990. המשחק עורר עניין עצום בציבור ואנוכי הבאתי לאצטדיון את ניידת השידור הגדולה שלנו, 6 מצלמות + 3 יחידות של הילוכים חוזרים משלוש זוויות שונות , ו- 60 עובדים. יוֹאָב פֶּלֶג הבימאי המצוין של כל תוכניות הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית נבחר על ידי לשמש בימאי גם בשידור הישיר הזה. על יוֹרָם אַרְבֵּל הטלתי את המשימה להיות השַדָּר המוביל. אמציה לבקוביץ' נקבע להיות הפַּרְשָן (בעידן של טרום אבי רצון). אצטדיון ר"ג היה מלא עד גדותיו. משטרת ישראל הודיעה לי כי 48000 (ארבעים ושמונה אלף) צופים גודשים את היציעים. בדקה ה- 71 של המשחק התגלה שוער נבחרת ישראל בכדורגל בּוֹנִי גִינְזְבּוּרְג במערומיו ובשיא חולשתו. הוא נחשף כשוער חסר אונים וגם לא נָבוֹן. אוסטרליה זכתה בבעיטה חופשית מטווח של 28 מטרים משערה של נבחרת ישראל, קצת מצד ימין. בּוֹנִי גִינְזְבּוּרג ושני מאמניו יִצְחָק שְנֵיאוּר ויַעֲקב גְרוּנְדְמַן לא הכינו את שיעורי הבית שלהם. הם לא למדו ולא הכירו את תכונותיו של הבועט האוסטרלי צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס. לא היה להם שום מידע אודותיו אפילו לא טיפת סקאוטינג. כלום מודיעין. אֶפֶס ריגול נגדי. (הזמנתי את שני מאמני נבחרת ישראל למשרדי בירושלים שלושה ימים לפני המשחק כדי לצפות על מכשיר ה- BVU בחומר שסיפקה לי אודותיו על צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס הטלוויזיה היוונית ERT – אך שניהם סירבו בטענה שאין להם זמן). שני מאמני נבחרת ישראל בכדורגל ושוער נבחרת ישראל לא ידעו כי צ'ארלי יאנקוס בועט רק ברגלו הימנית. צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס נותר אנונימי עד אותה הדקה ה- 71 הקרדינלית ההיא ב- 19 במארס 1989 באצטדיון ר"ג, בה קנה את המוניטין שלו באלגנטיות ויורם ארבל את תהילתו כשַדָּר כדורגל. שניהם, צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס ויוֹרָם אַרְבֵּל נבנו על חורבותיה של החומה שבּוֹנִי גִינְזְבּוּרְג בנה וקרסה בתוך שנייה אחת, ברוב מחסור של כִּישָרוֹן ויֶדָע. יוֹרָם אַרְבֵּל שאג ל-מיקרופון לאחר שהכדור של צָ'אְרִלי יָאנְקוֹס פגש בתוך שנייה אחת את הרֶשֶת של בּוֹנִי גִינְזְבּוּרג, כשהוא משנה אינטונציות ונוזף בנבחרת שלנו כלהלן : "…זה מה שאמרתי לכם…זה מה שאמרתי לכם…ככה לא בונים חומה…ככה לא בונים חומה…". ברור שיורם ארבל טעה. במקום לבוא בטענה אישית, ולומר, "הֵיי בוני גינזבורג, ככה לא בונים חומה…" הוא האשים את כולם למרות שידע היטב כי השוער הישראלי הוא האדריכל ו- בַנַּאי החומה והאחראי הראשי להקמתה, קביעת רוחבה, וכמה שחקנים יאיישו אותה, והצבתה במקום עוֹמְדָה. הכדור החופשי שבעט צ'ארלי יאנקוס עבר את הטווח של 28 מטרים בשנייה אחת עד שחצה את קו השער של בוני גינזבורג ופגש ו-נעצר ברשת שלו. כלומר הכדור החופשי הזה צבר מהירות ממוצעת של 100.8 קמ"ש.

השחקנים הם כמו נדבכים שמרכיבים את החומה על פי המיקום הגיאוגראפי היחסי שלה במגרש, הכיוון, עובייה, ועמדות השחקנים – בתוך החומה שנקבע והועיד להם השוער שלהם בּוֹנִי גִינְזְבּוּרְג. בוני גינזבורג היה שוער חלש ועוד יותר אדריכל קלוש בבניית חומות הגנה. הם השחקנים עושים מה שאומרים להם, את מה שאומר להם השוער. אך נעזוב זאת כעת כדי לא לקלקל את הסיפור. מעניין מהיבט הַהֵד התקשורתי – טלוויזיוני, כיצד מחַד הריסת החומה קוברת תחתיה את הבַּנַּאי שלה, ומאידך מרוממת את האיש שתיאר בשידור ישיר את קריסתה. השוֹעֵר – בַּנַּאי בּוֹנִי גִינְזְבּוּרְג שלא הבין דבר באווירודינאמיקה של הכדור ובאנטומיה של השחקן הבועט הושלך לירכתי ההיסטוריה בגלל הקריסה ובגלל שַדָּר הטלוויזיה שתיאר את נפילתה ב- 16 מילים. לשַדֵר – יוֹרָם אַרְבֵּל יודע. הוא איננו עיתונאי אך בהחזקת מיקרופון הוא מומחה . משקלו הסגולי ההיסטורי של בּוֹנִי גִינְזְבּוּרְג כשוער נבחרת ישראל בכדורגל – זעיר. יזכרו אותו כשוער שפישל לא רק נגד אוסטרליה ב- 19 במארס 1989 ברמת גן אלא גם במשחק קדם גביע העולם של מכסיקו 1986 נגד נבחרת ניו-זילנד ב- 26 באוקטובר 1985 באוקלנד. פעם אחת יצא הרחק משערו וחטף גוֹל מביך בבעיטה קשתית. נבחרת ישראל ניגפה במשחק הזה נגד ניו זילנד החלשה בתוצאה 1:3. אי אפשר להזכיר את שמו של השוער הלאומי ההוא בּוֹנִי גִינְזְבּוּרְג בנשימה אחת אחת עם השוער הלאומי האגדי ההוא שלנו יַעֲקב חוֹדוֹרוֹב. אך בל אקדים את המאוחר.

ביצוע הבעיטה החופשית בכדורגל נשען על מדע האווירודינאמיקה. תורת הבעיטה החופשית במשחק הכדורגל משולבת בקשר בל יינתק עם מדעי המתמטיקה והפיזיקה, ומדע גוף האדם. אנטומיה. הצבת חומה (במידה והיא נדרשת) היא גם כן מדע. לא פחות (!). הצבת חומה איננה דבר אוטומטי. וודאי לא ממדיה. עובייה, רוחבה, ואורכה (!). כמות הנדבכים בתוכה איננו עניין רוטיני. בנאי החומה, הלא הוא השוֹעֵר, חייב ללמוד ולהכיר בטרם הבנייה את סוד הבעיטה החופשית המסובבת בכדורגל ואת אופי הבועט, באיזה רגל הוא בועט, ואת פוטנציאל התופעות ה-אווירודינאמיות המשפיעות על מעוף הכדור ונִלוות אליו בדרכו לשער, ואשר עתיד לסַכֵּן אותו את השוֹעֵר. האבולוציה של הטכנולוגיה הטלוויזיונית חושפת את סודות ה-אווירודינאמיקה של הבעיטה החופשית המסובבת בכדורגל ואת הסכנה שטמונה בה ואורבת לשוערים. תמיד שאלתי את עצמי האם הצבת החומה נדרשת בכל סיטואציה ובכל מרחק ? לא בטוח ! למרות שעד עצם היום הזה לא נתקלתי בשוער שיוותר על הצבת חומה. ראיתי בקריירה הטלוויזיונית שלי מאות חומות שקרסו מפני שהסתירו לשוער את שדה הראייה שלו. הן אומנם הפריעו לבועט אך יותר הזיקו לשוֹעֵר. ווירטואוז הכדורגל הארגנטיני דְיֶיגוֹ אַרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה הוא שהפך את הבעיטה החופשית ל- "נשק השמדה" ספורטיבי על כר הדשא ב- המוני מגרשים אך הוא לא היה הראשון. הקדימו אותו הווירטואוזים הברזילאים. כבר ב- 1979 ביימתי ושידרתי ב- "מבט ספורט" סרט מיוחד בן כחצי שעה שדן בעקרונות ביצוע הבעיטה החופשית המסובבת במשחק הכדורגל והתופעות ה-אווירודינאמיות הנלוות אליה, ואשר מסכנות את השוערים באשר הם. בסרט הטלוויזיה ההוא הראיתי אוסף של בעיטות חופשיות מסובבות של אוּרִי מַלְמִילְיָאן, מָרְדֶכָי שְפִּיגְלֶר, יְהוּדָה שָהרָבַּנִי, הברזילאים פֶּלֶה ו-גָארִינְצָ'ה, הגרמני רָיְינֶר בּוֹנְהוֹף, ואחרים. באמצעות ניתוח אווירודינאמי הסברתי מדוע הן מסוכנות ביותר. הטעות הקשה של שוער נבחרת ישראל בּוֹנִי גִינְזְבּוּרְג ושני מאמניו המנוחים יִצְחָק שְנֵיאוּר ז"ל ויַעֲקב גְרוּנְדְמַן ז"ל ב- 19 במארס 1989 נבעה מאי רצון ללמוד ומחוסר ידע אלמנטרי במדעי הפיזיקה והמתמטיקה של משחק הכדורגל והיכלות האפשרית של שכבות האוויר להשפיע על תנועת הכדור, בין אם מדובר בבעיטות מסובבות ו/או בעיטות הסעה (!). לבעיטה החופשית המסובבת והמתוחכמת מספר יתרונות מול בעיטת ההסעה הישירה והחזקה שהייתה מקובלת פעם לפני שנים רבות וכמובן אין משתמשים בה עוד. 

התפתחות טכנולוגיית הצילום ברבות השנים באירועי הספורט הגדולים בטלוויזיה בארץ ובעולם מסבירה במשהו את ההתפתחות המקבילה של כישרון השידור ויכולת האבחנה והביטוי של שַדָרֵי הספורט. פנינת השידור של יורם ארבל משאִבְחֵן בשידור ישיר ב- 22 ביוני 1986 במונדיאל מכסיקו 1986 באצטדיון ה- "אַצְטֶקָה" במכסיקו סיטי במשחק רבע הגמר ארגנטינה – אנגליה (1:2) את "יָד האלוהים" כמעשה מִרְמָה של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה – עילאית ! היא איננה נופלת באיכותה מהסלוגן שהגה ב- 1989 כשזעק בשידור ישיר למיקרופון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, "ככה לא בונים חומה", בעת הבקעת שערו של בוני גינזבורג ע"י האוסטראלי צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס מבעיטה חופשית מסובבת במשחק הכדורגל ישראל – אוסטרליה באִצטדיון ר"ג. שתי פניני השידור היו הפצת אור טלוויזיוני אך היה בכל זאת הבדל ביניהן. אבחון מעשה המרמה של "יָד האלוהים"  בתריסר מילים בלבד, "לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שילטון", נעשה בהברקה של שניות, ואילו הסלוגן "ככה לא בונים חומה", צמח, הבשיל, ונאמר על קרקע פורייה מוכנה מבעוד מועד.

ב- 4 במאי 1986 הביסה נבחרת ארגנטינה במשחק רעים באִצטדיון ר"ג את נבחרת ישראל 2:7. ארגנטינה עם כוכבה דיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה שימשו אובייקט שידור מרהיב, ומנהל הטלוויזיה חיים יבין נענה לבקשתי לשָדֵר ישיר את המשחק הזה לצופי הטלוויזיה בישראל. דְיֶיגוֹ אַרְמָאנְדוֹ מַארָאדוֹנָה היה במאי 1986 שחקן קבוצת נאפולי ואלוף איטליה באותה עונה. Mega Star כוכב על בעל שם עולמי. יום אחד ב- 1985 נחת במפתיע בישראל ואָבִי רָצוֹן עורך מדור הספורט של העיתון "חדשות" גילה את מחבואו. דְיֶיגוֹ אַרְמָאנְדוֹ מַארָאדוֹנָה נרשם בשם בדוי והתאכסן במלון "הילטון" בירושלים. שלחתי לשם אז את המפיק שלי יוסי לנדאו (יליד ארגנטינה בעצמו ודובר ספרדית רהוטה) יחד עם הצלם שְרַגָא מֶרְחַב כדי לנסות לראיין את כוכב הכדורגל רב המוניטין. דְיֶיגוֹ אַרְמָאנְדוֹ מַארָאדוֹנָה נענה להפצרותיו של יוסי לנדאו וירד ללובי המלון. במקום המתינו לו כבר עשרות עיתונאים ועוד עשרות סקרנים שגרמו להמולה רבתי במקום. אף על פי כן התקבל ריאיון קצר והייתה כתבה ששודרה באותו ערב ב- "מבט". עונת הכדורגל של 1986- 1985 במדי נאפולי הייתה הראשונה של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה בקריירה שלו באיטליה. קודם לכן שיחק בליגה הארגנטינית ואח"כ כיכב בליגה הספרדית במדי ברצלונה . כשהגיע לאיטליה כבר היה מיליונר. באיטליה התחנה השלישית שלו הפך למולטי מיליונר. 85000 (שמונים וחמישה אֶלֶף) צופים העניקו לו באצטדיון של נאפולי קבלת פנים מלכותית בקיץ 1985 כמו לקדוש . הכדורגל באיטליה נחשב לדת ודְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה היה האפיפיור שלו. מכונית ספורט מהודרת פתוחה הובילה אותו לבוש אזרחית לאִצטדיון העירוני "סיינט פאולו" בסתם יום של חוֹל לפגישת היכרות עם המוני מעריציו בנאפולי. המכונית סובבה בנהיגה איטית סביב כר הדשא ודְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה המנוח ז"ל בעט 100 כדורי רגל שאִרְגֵן לו נשיא המועדון לעבר היציעים הדחוסים עד אפס מקום. ההערצה והאהבה אליו בעיר האיטלקית נאפולי לא ידעה גבולות. זאת הייתה סגידה. הטלוויזיה האיטלקית הציבורית – ממלכתית RAI הייתה שָם ותיעדה את האירוע. האייטם המרשים הזה מלא חיים, אווירה, וצבע – נשלח מטעמה ל- EVN מס' אחד מגזין החדשות האירופי (Eurovision News – מגזין חדשות יומי שמופץ ברחבי אירופה באמצעות סירקולציה לוויינית) והופץ ע"י איגוד השידור האירופי ה- EBU באותו ערב לכל חברות האיגוד ושודר בכל רחבי היבשת למעֵט ב- "מבט" של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הכתבה המדהימה הזאת בה עורכת העיר נאפולי קבלת פנים מלכותית לאפיפיור הכדורגל, התקבלה גם בירושלים מכוח חברותינו ב- EBU איגוד השידור האירופי (European Broadcasting Union). ביקשתי לשָדֵר אותה  במהדורת החדשות "מבט" אך נדחיתי ע"י העורכים בטענה שהיא לא מעניינת ולא חשובה דַיָה. הכתבה שודרה באיחור של כמה ימים בתוכנית הספורט "משחק השבת".

המשחק הבינלאומי ישראל – ארגנטינה באביב 1986 באצטדיון ר"ג התקיים במסגרת הכנותיה של ארגנטינה לקראת טורניר גביע העולם שהיה אמור להיפתח בתוך פחות מחודש ימים במכסיקו ב- 31 במאי 1986. היו אנשים בארגנטינה שהאמינו כי משחק רֵעים על אדמת הקודש של ארץ ציון המוזכרת בתנ"ך תסייע לה לזכות בגביע העולם. נבחרתה הלאומית של ארגנטינה הסכימה להגיע לישראל. ביקשתי מידִידַיי במחלקת הספורט של רֶשֶת הטלוויזיה האיטלקית הממלכתית RAI להכין לי את מסכת שעריו של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה שחקן קבוצת נאפולי בליגה האיטלקית שזכתה באליפות באותה עונה של 1986 – 1985. ידעתי שרבים משעריו באותה עונה מזהירה במדי נאפולי נכבשו מבעיטות חופשיות נייחות מטווחים של כ-20 מטרים. שידרתי את מלאכת הבקעת השערים של הפנומן הארגנטיני בליווי טקסט מתאים שכתבתי בעצמי בתוכנית ההיא, "משחק השבת" ההוא, ששודרה במוצ"ש – 3 במאי 1986 עֶרֶב המשחק ישראל נגד ארגנטינה.

דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה בן ה- 26 היה אז בשיא כוחו, רב אמן בכדורגל. חלק משעריו הובקעו בבעיטות חופשיות מסובבות מטווחים של 25 – 18 מטרים, וגם 30 מטרים ואפילו יותר. הֵן הביאו לקריסתן של החומות האיטלקיות שהציבו מולו שוערי הקבוצות בזו אחר זו. הוא בעט בכדור תמיד רק ברגל שמאל שלוֹ. בחלק הפנימי של כף הרגל. הבעיטה המסובבת התבצעה כמעט ללא הרצה. הוא ניחן במסת שריר גדולה ברגליו אך חשובה ממנה הייתה תנופת הרגל והקואורדינציה המיוחדת של עבודת הקרסול וכף הרגל שלוֹ. תופעה ייחודית ויוצאת דופן רק לדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה. בתחום הזה הוא היה פֶנוֹמֶן. מה היה סוד כוחו האמיתי של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה בבעיטה החופשית ? התשובה פשוטה. סוד כוחו היה ביכולתו וכִישרונו העצום לבעוט בחוזקה בכדור ברגלו השמאלית אך בד בבד גם לסובב אותו (סביב צירו עם כיוון השעון) כדי לעקוף את החומה הניצבת מולו. הכוח שהפעיל דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה בעת הבעיטה בכדור גרם בעצם להפרדת כוחות. כוח אחד הֵאִיץ את הכדור במהירות לפנים והכוח השני סובב את הכדור סביב עצמו. על הכדור נוצר לחץ בשל התנגדות האוויר ומהירות שונה של זרימת מולקולות האוויר משני צידיו של הכדור המסתובב. האוויר זורם מהר יותר עם כיוון סיבוב הכדור מאשר בצד של סיבוב הכדור נגד כיוון השעון. הבדלי הלחצים משני צידי הכדור מתורגם ל- "כוח עילוי" שמסיט בהתמדה את הכדור ממסלולו הצפוי, וחודר לשער פעמים רבות להפתעת השוער ושחקני החומה. לכל רשת טלוויזיה באשר היא יש עניין רב בכיסוי בעיטות חופשיות במשחק הכדורגל. תמיד, מפני שמדובר במעין חידון, באירוע קצר מועד ו-מותח, במאבק כוחות באורך של שניות ספורות בין השוער והחומה שלו לבין הבועט היריב, חידון שפתרונו נמצא מעבר לפינה בהישג יד בתוך שניות ספורות בודדות עבור יושבי היציעים באצטדיון וגם עבור צופי הטלוויזיה בבתיהם בסיוע צילומים מדויקים שמעוררים סקרנות. זהו בעצם קרב מוחות בין השוֹעֵר המֵגֵן על שערו בסיוע החומה שלו לבין השחקן הבועט מהקבוצה היריבה שתוקף אותו.

צריך להבין כי הרֶגֶל איננה מכשיר מספיק מדויק לירות כדור, אך דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה היה מיומן ומוכשר דיוֹ כדי לחזור על הפעולה המדויקת הזאת ברצף. הבעיטות החופשיות שלו היו מסוכנות ומאיימות באופן תדיר על השוערים. מצלמות הטלוויזיה של RAI האיטלקית חשפו את ההצלחה הזאת שוב ושוב והעניקו לו מוניטין עצום. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה היה גאון כדורגל מכל היבט של המשחק. בתחום הבעיטות החופשיות הוא היה גאון בריבוע. ווירטואוז בשליטה בכדור, רכז משחק מצוין, מוֹסֵר דָגוּל שהפך את חבריו האנונימיים למבקיעי שערים, שחקן מדויק מאוד, וגם חזק פיסית, ובעל כושר גופני פנטסטי. הוא לא נפצע על כר הדשא למרות שרגליו היו מטרה נוחה לפגיעות. מפני שהיה בעל כושר גופני מזהיר ידע לחמוק בזמן מההתנגשויות בו ואם כבר נפגע הרי שידע להתאושש מהר. זה לא היה אופייני רק לוֹ. שחקנים ברמתו שתיפקדו כחלוצים מושכי אֵש כמו בּוֹבִּי צָ'ארְלְטוֹן, יוֹהָאן קְרוֹיְף, אוֹבֶה זִילֶר, מָארְיוֹ קֶמְפֶּס, פָּאוּלוֹ רוֹסִי, ואפילו פֶּלֶה במידת מה, ידעו גם כן לחמוק מפציעות, ואם נפצעו ידעו להתאושש. גם הם כמותו חוננו בכושר גופני מזהיר. גם בישראל היו כמה שחקני כדורגל שנחנו בכישרון הבעיטה החופשית המסובבת ובראשם אוּרִי מלמיליאן, מרדכי שפיגלר, יהודה שהרבני, אָבִי נִמְנִי, וגם רָן בֵּן – שִמְעוֹן. אך הם לא עשו זאת ברצף כה גדול ובאחוזי הצלחה כה מרשימים כמו שביצע הפנומן הארגנטיני. גם הטלוויזיה לא חשפה את הצלחתם הדלילה בעת ההיא.

תופעת "כוח העילוי" הפועל על הכדור המסובב כמו כוח עילוי הפועל על כנף המטוס היא תופעה אווירודינמית מרתקת שמצלמות הטלוויזיה חשפו אותה וכדאי להתעכב עליה. על הכדור המסובב פועל "כוח עילוי" בעת מעופו. כדי להבין את התופעה הבה נבחן ראשית דבר ברמה פופולארית את תופעת כוח העילוי הפועל על פרופיל כנף המטוס [1] + [2]. האוויר הזורם סביב הכנף הקמורה של המטוס עושה זאת בשתי צורות. זרימה פוטנציאלית וזרימת סירקולציה. מעל לכנף שהפְּרוֹפִיל שלה קָמוּר מצידה העליון וישר בצִדוֹ התחתון מתקיימות שתי הזרימות האלה הפוטנציאלית והסירקולציה שנעות באותו הכיוון, כלומר, מעל לכנף מהירות הזרימה השקולה גדולה יותר מאשר המהירות שבסביבה והיא שווה לסכום של שתי מהירויות הזרימה. לעומת זאת מתחת לכנף יש לשתי הזרימות האלה הפוטנציאלית וזרימת הסירקולציה כיוונים מנוגדים. פירושו של דבר שמתחת לכנף מהירות הזרימה השקולה קטנה יותר מאשר המהירות שבסביבה והיא שווה להפרש שבין שתי מהירויות הזרימה, כלומר מהירות הזרימה הפוטנציאלית פחות מהירות הסירקולציה. בהתאם לחוק הפיזיקאלי, הקרוי "חוֹק בֶּרְנוּלִי", במקום בו מהירות זרימת האוויר גדולה יותר – הלחץ קטן יותר. ולהפך. במקום בו זרימת האוויר איטית יותר – הלחץ גדול יותר. על כן מעל לפרופיל הכנף הקָמוּר הלחץ קטן יותר מאשר הלחץ האטמוספרי שבסביבה ונוצרת תופעת היניקה. מתחת לכנף הלחץ גדול יותר מאשר בסביבה. היניקה והלחץ הופכים לכוח הפועל על כנפי המטוס. זהו כוח העילוי.

טקסט תמונה : האוויר זורם סביב הכנף הקמורה בחלקה העליון בזרימה פוטנציאלית. בנוסף לכל מתרחשת זרימת הסירקולציה סביב הכנף. הצירוף של שתי הזרימות האלה מגדיל את מהירות זרימת האוויר מעל לכנף ומקטין אותה מתחת לכנף. בהתאם לחוק ברנולי הלחץ מעל לכנף המטוס קטן יותר מאשר בתחתיתו. מעל לכנף נוצר כוח יניקה ובתחתית הכנף כוח לחץ. סכום כוחות היניקה והלחץ הוא כוח העילוי הפועל על הכנף. (מתוך ספרו של פרופסור דוד אביר ז"ל "אווירודינאמיקה" שיצא לאור ב- 1960 ע"י משרד הביטחון). 

"כוח עילוי" יכול להִיוָוצֵר גם על כדורגל וכדורעף הנעים באוויר בשל היחס בין נתוני ההיקף שלהם ומשקלם. משקלו של הכדורגל נע בין 396 גרם ל- 453 גרם. היקפו הוא בין 68 ס"מ ל- 71 ס"מ. הכדורעף שוקל בין 260 ל- 280 גרם והיקפו 67 – 65 ס"מ. מן ההיבט הזה הכדורגל (וגם הכדורעף) נמצאים שניהם בתחום מעניין בנושא האווירודינאמי הנחקר. היחס בין הנפח למשקלם מציב אותם באזור גבולי בין הכדורים המושפעים מעט מהאוויר ולכן אפשר לבעוט ו/או לחבוט בהם למרחק רב, לבין הכדורים המושפעים מאוד מהתנגדות האוויר ולכן קשה לזרוק אותם לטווח גדול מפני שהם מוּאטים מייד ע"י התנגדות האוויר ומשנים את מסלולם (למשל, בלון). כוח העילוי יכול להיווצר על הכדורגל כאשר הוא נע באוויר אם באותה שעה קיימת סביבו גם זרימת סירקולציה. הסירקולציה הזאת מתהווה בעת סִחְרוּר הכדור בבעיטה המסובבת החופשית במשחק הכדורגל . אם הכדורגל נע באוויר בקו ישר מבלי להסתובב סביב עצמו יהיו קווי זרימת האוויר סביבו סימטרית לחלוטין. הזרימה הזאת היא זרימה פוטנציאלית. אם נבעט בכדור קדימה וגם נסובב אותו סביב מרכז הכובד שלו אזי נקבל זרימה פוטנציאלית וזרימת סירקולציה בו זמנית. אם הבועט יסחרר את הכדור כך שיסתובב משמאל לימין (כפי שבאמת ביצע דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה) מהירות הזרימה השקולה של האוויר מצִדוֹ השמאלי תהיה איטית יותר מאשר מצִדו הימני בגלל שהזרימה הפוטנציאלית וזרימת הסירקולציה בצדו הימני נעות באותו כיוון. מכיוון שזרימת האוויר מצד שמאל של הכדור איטית יותר, נוצר על פי חוק בֶּרְנוּלִי כוח יניקה מצדו הימני של הכדור וכוח לחץ מצדו השמאלי. חיבור שני הכוחות האלה מעניק לכדור "כוח עילוי" לכיוון ימין. הכדור אומנם נע לפנים אך הוא מקבל מסלול קשתי צִדִי – לצד ימין. הכדורים המסובבים נועדו לעקוף בצורה מתוחכמת את החומה שמציבים השוערים. לפתע הוברר כי החומה שהייתה יעילה נגד בעיטות חופשיות חזקות רגילות בסגנון ה- "הסעה" איננה כזאת נגד בעיטות מסובבות. לתופעה המעניינת זאת של התהוות כוח עילוי על כדורגל (ו/או כדורעף) הנע באוויר קוראים Magnus Effect  ("תופעת מָאגְנוּס") על שמו של הפיסיקאי הגרמני מאגנוּס שחקר אותה ומצא לה את ההסבר הנכון לפני 160 שנים ב- 1852. את "תופעת מאגנוס" אפשר לחוֹלֵל גם על כדור טניס שולחן (פינג – פונג), כדור טניס, קריקט, ואפילו על כדור בייסבול. את "תופעת מאגנוס" ניתן לייצר גם בא"ק בעת זריקת מכשיר הדיסקוס והטלת הכידון. זווית מעוף הדיסקוס והכידון ביחס להתנגדות האוויר חשובים ביותר. זווית תעופה מדויקת ונכונה תעניק למכשירים האלה "כוח עילוי" ותגדיל את טווחי הזריקה וההטלה לאין ערוך. מאמני א"ק רבים כמו מאמני כדורגל חסרים לדאבון לֵב כל השכלה מתמטית – פיסיקאלית כדי להתמודד עם הצד המדעי של ספורט האתלטיקה קלה או משחק הכדורגל. הם אינם מכירים, אינם יודעים, ואינם מודעים כלל לחשיבות התופעה האווירודינאמית הזאת של "אֶפֶקְט מָאגְנוּס", כדי לנַצֵל את הדבר לתועלת האתלטים שלהם.

לא פלא ששני מאמני הכדורגל של ישראל בתקופה ההיא לפני 33 שנים ב- 1989, יעקב גרונדמן ויצחק שניאור המנוחים ז"ל, לא צפו את יכולתו וכישרונו של בועט הכדורים האוסטרלי צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס (בועט ברגל ימין) לחולל את "תופעת מָאגְנוּס" על הכדורים החופשיים המסובבים שלו שהוא בועט, שהפכה אותם לכל כך מסוכנים. הוא צ'ארלי יאנקוס היה נעלם עבורם במשוואת האלגבראית, כמו שלושת הווקטורים המרכזיים המשחקים במשוואה המתמטית הזאת, והם : מהירות תנועת הכדור + מהירות סחרורו סביב מרכז הכובד של עצמו + השפעת התנגדות שכבות האוויר למהירות תנועתו של הכדור האמור לחצות אותן במסעו לעבר שער היריב. שני המאמנים הלאומיים ההם יעקב גרונדמן ו-יצחק שניאור ושוער הנבחרת בוני גינזבורג שילמו כמובן מחיר כבד תמורת בורותם. הנה "תופעת מָאגְנוּס" כפי שהיא מוצאת את ביטויה בבעיטה המסובבת במשחק הכדורגל, והאפקט הקטלני שלה כפי שהוא בא לידי ביטוי בעת ביצוע הבעיטות החופשיות. לקח חשוב לשחקנים ועובדות שמעט מאוד שַדָּרֵי הטלוויזיה מבינים את משמעותן הקריטית.

טקסט תמונה :  זהו ניתוח אווירודינאמי של הבעיטה החופשית המסובבת שנבעטה ע"י השחקן צ'ארלי יאנקוס בדקה ה- 71 של המשחק ממרחק של 28 מ' והכניעה בקלות את בוני גינזבורג שוער נבחרת ישראל במשחק ישראל – אוסטרליה ב-  19 במארס 1989 באצטדיון ר"ג (במסגרת קדם גביע העולם איטליה 90'). הכדור מסתובב סביב צירו נגד כיוון השעון. מולקולות האוויר נעות מהר יותר בצדו השמאלי של הכדור מאשר בצדו הימני. נוצר אפוא "כוח עילוי" שמסיט את מעוף הכדור בהתמדה שמאלה. הכדור עקף את החומה בתוך זמן של שליש שנייה. כעבור שנייה אחת נשק את הרשת של בוני גינזבורג. (איור : אדריכל רועי אלרואי הבן שלי).

אנוכי שָב ופונה לדקה ה- 39 במשחק הליגה ההולנדית שנערך ביום ראשון – 28 בפברואר 2021 בעיר איינדהובן (Eindhoven) בין המארחת והמדורגת השנייה בטבלת הליגה ההולנדית הראשונה קבוצת פ.ס.וו איינדהובן (בשורותיה משחק הישראלי ערן זהבי) לבין המובילה את הטבלה ההולנדית קבוצת אייאקס (Ajax) מהעיר אמשטרדאם. בדקה ה- 39 פסק שופט המשחק על בעיטה חופשית לזכותה של פ.ס.וו. איינדהובן. הכדור הונח על הדשא במרחק של 18 מטרים משערה של אייאקס. על ערן זהבי הוטלה המשימה לבעוט את הכדור החופשי לעבר שערה של אייאקס. הטווח היה כאמור 18 מטרים. ערן זהבי (בועט ברגל ימין) היה צריך להכניע ראשית דבר את החומה של קבוצת אייאקס שניצבה מולו וכן להקנות לכדור תנועה סיבובית זריזה סביב מרכז הכובד שלו וגם מהירות תעופה גדולה לעבר אחת הפינות הגבוהות של שערה של אייאקס. באורח פלא כל נתוני המצב הנייח בטרם הבעיטה החופשית היו לטובתו של ערן זהבי. החומה שהציבה אייאקס הייתה דלילה. בין חומת אייאקס לבין הכדור ניצבו גם שני שחקני איינדהובן. החומה של שחקני אייאקס פלוס שני שחקני איינדהובן הסתירו לשוער אייאקס לחלוטין את שדה הראייה שלו. חומת אייאקס הייתה לפתע למכשול דווקא עבור שוערה שהפך עכשיו ל- "עיוור", ומאידך לא גרמה כל קושי ו-לא  סיבכה כלל את הבועט ערן זהבי שבעט את הכדור ברגל ימין שלו וסובב אותו מימין לשמאל סביב עצמו נגד כיוון השעון. הכדור החופשי "טיפס" מעל מרכז החומה ובתוך שנייה אחת הכניע את שוער אייאקס "העיוור". ניתוח הבעיטה החופשית של ערן זהבי מגלה כי הכדור שבעט עבר את הדרך באורך של 18 מ' בתוך שנייה אחת. כלומר בתרגום לקמ"ש מתברר כי המהירות הממוצעת של תנועת הכדור שבעט ערן זהבי הייתה איטית (יחסית), רק 64.5 קמ"ש.

הערה (1) שלי לצורך השוואה בין היום לאז : הבעיטה החופשית המסובבת שבעט שחקן נבחרת אוסטרליה צ'ארלי יאנקוס בדקה ה- 71 במשחק קדם גביע העולם ישראל נגד אוסטרליה שנערך לפני 33 שנים ב- 19 במארס 1989 באצטדיון רמת גן מטווח של 28 מטרים לשערו של בוני גינזבורג, הקנתה לכדור מהירות ממוצעת של 100.8 קמ"ש. הכדור המסובב ההוא שבעט צ'ארלי יאנקוס עבר את המרחק של 28 מטרים וחצה את קו שערו של בוני גינזבורג בתוך שנייה אחת (!). הערה (2) שלי לצורך השוואה בין היום לאז : למרות שהתקיימה הפרדת כוחות בעת הבעיטה הפנטסטית ההיא של צ'ארלי יאנקוס : ווקטור אחד האיץ את הכדור לפנים והווקטור השני סובב את הכדור סביב מרכז הכובד שלו. 

גם סחרור הכדור (משקלו של הכדור הוא כ- 430 גרם והיקפו כ- 70 ס"מ) של ערן זהבי היה רשלני במידה מסוימת, איטי מידי, ולא מוצלח. לא היה מדובר בבעיטה חופשית של רב אמן מסוגם של ליאו מסי ו/או דייגו ארמאנדו מאראדונה. הכדור שבעט ערן זהבי לא נורה לפינה השמאלית הגבוהה של שער אייאקס (מנקודת מבטו של ערן זהבי, ו/או לפינה הימנית הגבוהה מנקודת מבטו של שוער אייאקס) אלא נעצר ברשת במרחק של 1/3 מאורך קו השער (7.32 מטרים), משהו כמו 2.44 מטרים מעמוד השער השמאלי (מנקודת מבטו של ערן זהבי והימני מנקודת מבטו של שוער אייאקס). בעיטה חובבנית למדי ולא מדויקת של ערן זהבי אבל כזאת שהכניעה בסופו של דבר את שוער אייאקס שהיה לשנייה אחת "עיוור" מפני שחומת השחקנים שלו בתוספת שני שחקני פ.ס.וו. איינדהובן שניצבו בין חומת אייאקס לבין הכדור החופשי הסתירו את שדה הראייה שלו (!).

טקסט תמונה (1) : יום ראשון – 28 בפברואר 2021. אצטדיון איינדהובן. המצלמה האחורית (מאחורי שערה של אייאקס) מתעדת את הדקה ה- 39 בטרם הבעיטה החופשית שבעט ערן זהבי משחק הצמרת בליגה הולנדית בכדורגל פ.ס.וו. איינדהובן – אייאקס אמשטרדאם שהסתיים בתוצאת תיקו 1:1. בתמונה הזאת נראה ערן זהבי שחקן פ.ס.וו. איינדהובן (ליד שופט המשחק) מתכונן לבצע את הבעיטה החופשית מ-טווח של 18 מ' שהוענקה לקבוצתו. אייאקס הציבה חומה של 5 (חמישה) שחקנים בחולצות כחולות (מול הבועט ערן זהבי) שמספרי חולצותיהם הם 8, 4, 22, 10 ו- 2. בין חומת אייאקס לכדור ניצבים שני שחקני פ.ס.וו. איינדהובן בחולצות אדומות. (סריקה וצילום ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

טקסט תמונה (2) : יום ראשון – 28 בפברואר 2021. אצטדיון איינדהובן. המצלמה המובילה מתעדת את הדקה ה- 39 בעת הבעיטה החופשית שבעט ערן זהבי ב-משחק הצמרת בליגה הולנדית בכדורגל פ.ס.וו. איינדהובן – אייאקס אמשטרדאם שהסתיים בתוצאת תיקו 1:1. בתמונה הזאת נראה ערן זהבי שחקן פ.ס.וו. איינדהובן (ליד שופט המשחק) שבריר שנייה לפני בעיטתו החופשית מ-טווח של 18 מ' שהוענקה לקבוצתו. אייאקס הציבה חומה של 5 (חמישה) שחקנים בחולצות כחולות (מול הבועט ערן זהבי) שמספרי חולצותיהם הם 8, 4, 22, 10 ו- 2. בין חומת אייאקס לכדור ניצבו שני שחקני פ.ס.וו. איינדהובן בחולצות אדומות שנראים עכשיו רצים לצדדים כדי לפנות שטח למסלול התעופה של הכדור החופשי אותו יבעט ערן זהבי בתוך שבריר שנייה. (סריקה וצילום ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

טקסט תמונה (3) : יום ראשון – 28 בפברואר 2021. אצטדיון איינדהובן. בדומה לתמונה מס' 1, המצלמה האחורית (מאחורי שערה של אייאקס) מתעדת את הדקה ה- 39 בטרם הבעיטה החופשית שבעט ערן זהבי משחק הצמרת בליגה הולנדית בכדורגל פ.ס.וו. איינדהובן – אייאקס אמשטרדאם שהסתיים בתוצאת תיקו 1:1. בתמונה הזאת נראה ערן זהבי שחקן פ.ס.וו. איינדהובן (מאחוריו שופט המשחק) מתכונן לבצע את הבעיטה החופשית מ-טווח של 18 מ' שהוענקה לקבוצתו. אייאקס הציבה חומה של 5 (חמישה) שחקנים בחולצות כחולות (מול הבועט ערן זהבי) שמספרי חולצותיהם הם 8, 4, 22, 10 ו- 2. בין חומת אייאקס לכדור ניצבים שני שחקני פ.ס.וו. איינדהובן בחולצות אדומות. (סריקה וצילום ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

טקסט תמונה (4) : יום ראשון – 28 בפברואר 2021. אצטדיון איינדהובן. המצלמה האחורית (מאחורי שערה של אייאקס) מתעדת את הדקה ה- 39 במשחק ומראה את ערן זהבי מתחיל את ריצת התנופה שלו לקראת הבעיטה החופשית מטווח של 18 מ' שהוענקה לקבוצתו במשחק הצמרת בליגה הולנדית בכדורגל פ.ס.וו. איינדהובן – אייאקס אמשטרדאם שהסתיים בתוצאת תיקו 1:1. אייאקס הציבה חומה של 5 (חמישה) שחקנים בחולצות כחולות (מול הבועט ערן זהבי) שמספרי חולצותיהם הם 8, 4, 22, 10 ו- 2. בין חומת אייאקס לכדור ניצבים שני שחקני פ.ס.וו. איינדהובן בחולצות אדומות. (סריקה וצילום ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

טקסט תמונה (5) : יום ראשון – 28 בפברואר 2021. אצטדיון איינדהובן. המצלמה האחורית (מאחורי שערה של אייאקס) מתעדת את הדקה ה- 39 בה נראה ערן זהבי שחקן פ.ס.וו. איינדהובן מצליח במשימתו הראשונה לעקוף מלמעלה את חומת אייאקס. שחקני חומת אייאקס אינם מצליחים ליצור מגע עם הכדור שנע במסלול גבוה יותר מראשם. (סריקה וצילום ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

טקסט תמונה (6) : יום ראשון – 28 בפברואר 2021. אצטדיון איינדהובן. המצלמה האחורית (מאחורי שערה של אייאקס) מתעדת את הדקה ה- 39 בה נראה ערן זהבי שחקן פ.ס.וו. איינדהובן מצליח גם במשימתו השנייה. הכדור החופשי שלו עוקף מלמעלה את חומת אייאקס ובתוך שנייה אחת מכניע גם את שוער קבוצת אייאקס. הכדור החופשי של ערן זהבי צבר מהירות ממוצעת של 64.5 קמ"ש ו/או במילים אחרות הכדור עובר דרך של 18 מ' בתוך שנייה אחת. השוער "העיוור" של אייאקס אפילו לא נע קמעא לעבר הכדור מפני שחמשת שחקני החומה שלו ושני שחקני פ.ס.וו. איינדהובן חסמו לחלוטין את שדה הראייה שלו. (סריקה וצילום ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים הוא כלי מידע טלוויזיוני חשוב והוא גם בעל יכולות אנושיות וכלכליות. אולם המידע החלקי, המועט, השטחי, והמביך שמסרו בפעם הזאת מירי נבו ואלי אילדיס לצופיהם בתוכנית "חדשות הספורט" שלהם אודות הבעיטה החופשית של ערן זהבי שחקן פ.ס.וו. איינדהובן, איננו ראוי לביקורת מפני שהיה מתחת לכל ביקורת. אפשר היה לעשות את זה הרבה יותר טוב, הרבה יותר עשיר בניתוח ואינפורמציה, והרבה יותר מפורט ומדויק. אפוא שי האוזמן כשצריך אותו ?

סוף הפוסט מס' 961. הועלה לאוויר ביום שלישי – 2 במארס 2021. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.