פוסט מס' 991.

האבסולוטיזציה האמריקנית של הכדורסל הישראלי מציבה חומה שהופכת לבְצוּרָה, ו-הורסת, מחריבה, ו-מְמוֹטֶטֶת בשיטתיות במרוצת השנים שחולפות את הכדורסל הישראלי המקורי. יָלְדֵי, נַעַרֵי, וצְעִירֵי הכדורסל הישראלי לדורותיהם הם הנפגעים העיקריים מתהליך האמריקניזציה המופרז והכמותי ש-פָּשָה ו-פּוֹשֶה בכדורסל הישראלי מזה תקופה ארוכת שנים. יש לכך מחיר כבד. רוב שחקני הכדורסל הישראליים הם חסרי עתיד כבר שנים רבות. מיעוטם, ספורים מהם אולי ימריאו. השאר ישקעו יחדיו עם כישרונם ויאבדו. אין לכך תקדים, אח, ורֵע בענפי כדור אחרים במדינת ישראל.  

קבוצת הכדורסל של מועדון מכבי ת"א שנקראת היום באותיות פרסומיות מאירות עיניים בחזית מלפנים על גופיות השחקנים שלה, "מכבי Playtika", זכתה בפעם ה- 55 בתולדותיה באליפות מדינת ישראל בכדורסל, אולם יש כאן אבל גדול, עצוב, ומדכא. אפילו לא כתובה, לא חרותה, ולא מופיעה הכתובת על חזית הגופיות, "מכבי תל אביב / Playtika", אלא רק  "מכבי Playtika". מכבי ת"א היא ראשית דבר כבר זמן רב ועידן ארוך שנים מעין מועדון כדורסל אמריקני – אירופי ורק אח"כ גם קצת מ- זְעֵיר קבוצה ישראלית כפי שהיכרנו אותה בעבר. בשורות מכבי ת"א משחקים רק שני ישראלים זמנים קצרים לעיתים דקות ספורות בלבד בכל משחק, וקוראים להם עומרי כספי ויוֹבֵל זוסמן. השאר הם שחקנים זרים, אמריקניים ואירופיים. גם המאמן שלה הוא זר מיוון בשם יאניס ספרופולוס. מכבי ת"א היא אלופת ישראל בכדורסל בפעם ה- 55 בתולדותיה אולם היא איננה עוד קבוצה ישראלית שלנו, היא איננה שלי, היא לא של ילדיי, וגם לא של נכדיי. אותו כנ"ל מדובר בסגנית האלופה קבוצת הכדורסל של הפועל גלבוע / גליל. נכון, יש לה את הישראלי המצטיין יפתח זיו אבל כאן זה מתחיל וכאן זה גם נגמר. מרבית שחקני הקבוצה שלובשים את מדי "גלבוע / גליל" הם שחקני כדורסל אמריקניים שכירים. הם משחקים בישראל למרבה לשלם להם ב-דולארים ולא למען ועבור סמל המועדון. הם באים והולכים וחוסמים לאורך ולרוחב וגם לעומק את שדרות הנוער הישראלי ואת הצעירים שלנו שחפצים להיות שחקני כדורסל לאומיים של מדינת ישראל. אין להם סיכוי. במדינת ישראל מתחוללת טרגדיית כדורסל ישראלית. קבוצת הכדורסל האמריקנית שקוראים לה מכבי ת"א זאת שמכנים אותה על פי לשון גופיות השחקנים, "מכבי Playtika", איננה מעניינת אותי כפי שקבוצת הכדורסל האמריקנית הקרויה הפועל גלבוע / גליל רחוקה ממני כרחוק מזרח ממערב. גם הפועל חולון איננה מעניינת אותי.

תזכורת: טל ברודי והימים ההם שחלפו לבלי שוב בטרם עידן האמריקניזציה של קבוצת מכבי ת"א ושל כלל הכדורסל הישראלי.

שחקן הכדורסל האגדי היהודי – אמריקני טַל בְּרוֹדִי עלה לישראל מטְרֶנְטוֹן – ניו ג'רסי ב- 19 באוקטובר 1966 בהיותו בן 23. אוהד מושבע של המועדון אַמְנוֹן שְלָאִין הביא אותו במכוניתו היישר מנמל התעופה לוֹד למגרש המרצפות היָשָן של מכבי ת"א ליד קולנוע "אוריון". הגעתו הייתה סנסציונית ומאות אוהדים המתינו לו במקום. טל ברודי לבש מאות פעמים את גופייה מספר שֵש של מכבי ת"א וגם את מדי נבחרת ישראל. עשר שנים לקח לוֹ להוביל את מכבי ת"א אל הפסגה האירופית. ב- 7 באפריל 1977 ניצחה מכבי ת"א בראשות הקפטן שלה טל ברודי בבלגראד במשחק הגמר על גביע אירופה לקבוצות אלופות את הקבוצה האיטלקית מוֹבִּילְגִ'ירְגִ'י וָוארֶזֶה 77:78 וזכתה לראשונה בתולדותיה בגביע הנכסף. טַל בְּרוֹדִי הוא גדול שחקני הכדורסל של מכבי ת"א בכל הזמנים באישיותו וכשרון המשחק שלוֹ. הוא המוביל, הסוחף, ואחד מאבות המורשת המפוארת. הוא מבין האנשים כספורטאי וגם כאדם שהשפיע עלי ביותר ב- 40 שנותיי בתעשיית הטלוויזיה בארץ ובעולם. כשהיה נער בביה"ס התיכון בטרנטון אמר עליו מאמנו פְרֶד פְּרָיְיס את הטקסט הבא כלהלן : "טַל בְּרוֹדִי לא היה רק מוכשר מאוד בתחום הקונקרטי של המשחק אלא ניחן באופן יוצא דופן בדבקות במשימה ובכך הפך למנהיג. פעם הייתה סופת שלגים בטרנטון והעיר נסגרה לחמישה ימים. זה לא הפריע לטל ברודי ליטול מָכּוֹש ולפנות את הקֶרַח מחלון אולם הכדורסל של בית הספר ולהשתחל דרכו כדי להתאמן לבדו בקליעה לסל. לא היה כמוהו כמו טל ברודי, עד כדי כך אהב את המשחק ואת האימון. הוא צעד בסופת שלגים בעיר אל פרקט הכדורסל רק כדי לשמור על כושרו כשחקן. הוא היה Fighter כבר בגיל כה צעיר. מעולם לא ראיתי כדורסלן שכה דבק במשימה ובכך גם הפך לדוגמא חינוכית".

טקסט תמונה : 1959. טרנטון – ניו ג'רסי. טל ברודי בן 16 עם מאמנו בביה"ס התיכון של טרנטון / ניו ג'רסי מר פרד פרייס. (באדיבות טל ברודי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

טקסט תמונה : 1961. אוניברסיטת אילינוי. הנער טל ברודי סטודנט בן 18 לובש את מדי אוניברסיטת אילינוי. (באדיבות טל ברודי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מומחי הכדורסל של אוניברסיטת אִילִינוֹי שטַל בְּרוֹדִי לבש את מדיה חיוו את דעתם גם הם : "טַל בְּרוֹדִי יכול היה לשחק בכל קבוצה מקצוענית ב- NBA. הוא רק היה צריך לבחור היכן מפני שהיה כוכב עַל. נכונה לו קריירה מזהירה. הוא היה שחקן כדורסלן בעל יכולות ויכול היה להיות ספורטאי עשיר אך בחר לבנות את חייו במדינת ישראל". מנהל קבוצת מכבי ת"א שְמוּאֵל "שָמְלוּק" מַחָרוֹבְסְקִי ז"ל והאיש שקיבל את טַל בְּרוֹדִי לקבוצה סיפר לי, כלהלן : "במשחק הגומלין ההוא במסגרת גביע אירופה נגד חוּבֶנְטוּד בַּאדָאלוֹנָה באצטדיון יד אליהו הפתוח ב- 2 במארס 1967 היינו זקוקים לניצחון בן 32 נקודות הפרש מפני שניגפנו במשחק הראשון בבדלונה 69:101 וכדי לכפות משחק שלישי ומכריע אצלנו בבית. אני זוכר היטב שטל ברודי אמר לי בתום משחק התבוסה בספרד, "…I’m sorry". הוא לקח את האשמה עליו אך לא התנהג כספורטאי מובס. במחצית משחק הגומלין באצטדיון הפתוח ביד אליהו נגד חובנטוד באדאלונה הובלנו בהפרש זעיר בן ארבע נקודות רק 24:28. נזקקנו לניצחון בן 32 נקודות הפרש לפחות כדי לכפות משחק שלישי ומכריע בתל אביב. זה נראה רחוק. בחדר ההלבשה שררה אווירת נכאים. רק טל ברודי עודד את השחקנים ואמר, "חברה מה זה לקלוע עוד 14 סלים – אנחנו נעשה את זה". הוא היה שחקן נפלא וגם אופטימיסט חסר תקנה שעמד בהבטחתו". טַל בְּרוֹדִי קלע במשחק הגומלין הזה 36 נקודות ומכבי ת"א הביסה את חובנטוד בדלונה בתוצאה 51:83. משחק הניצחון הזה כונה ע"י הציבור "נס בדלונה" וכפה משחק שלישי בו ניצחה מכבי ת"א בקלות 51:75 והעפילה מאוחר יותר למשחק הגמר הכפול באפריל 1967 נגד הקבוצה האיטלקית אִינִיס ווארזה עם דִינוֹ מֶנֶגִין. מכבי ת"א הפסידה במשחק הראשון ב- 7 באפריל 1967 בווארזה בהפרש של עשר נקודות 67:77, וניצחה כעבור שבוע ביד אליהו 68:67 אך האיטלקים זכו בגביע ומכבי ת"א בסגנות. זאת הייתה ההתחלה. משה דַיָין אמר לי בשעתו ב- 1981, "ב-טַל בְּרוֹדִי עֶלֶם חמודות מתגלם החלום הציוני". מאמן הכדורסל הישראלי שמואל יעקובסון היה הראשון שגילה באקראי ב- 1964 את טַל בְּרוֹדִי ואת יהדותו בשעה שביקר בארה"ב וראה את טַל בְּרוֹדִי משמש יחד עם השחקן ווילט צ'מברליין מדריך במחנה הכדורסל בניו יורק של המאמן האמריקני הנודע קְלֵיְיר בִּי (Klair Bee). שמואל יעקובסון דיווח על "המציאה" לנוֹח קְלִיגֶר יו"ר מועדון מכבי ת"א. בקיץ 1965 השתתף טַל בְּרוֹדִי ככוכב נבחרת ארה"ב בטורניר הכדורסל של המכבייה ה- 7 והתאהב במדינת ישראל. טל ברודי הצטרף לאגודה חובבנית וחבַר לאידיאל ספורטיבי ציבורי שטוו נערים צעירים מתל אביב בראשית שנות ה- 30 של המאה שעברה כמו יִצְחָק פֶדֶרְמַן (אביו של דֵיְיוִיד פֶדֶרְמַן), יְהוֹשע רוֹזִין, שָאוּל "קוקה" כַּסְפִּי [2], אַל פְלָיְישֶר, אַרְיֵה בֵּן עָטָר, צְבִי שְמֶרְלִינְג, אַרְיֵה קְלִיגְסְבֶּרְג, משֶה בַּרוּךְ, וסֶם שְטַיְינְבֶּרְג. לפני 88 שנים ב- 1933 עמדה אגודת מכבי ת"א בפני סגירה בגלל חובותיה לעיריית תל אביב. מתקני הספורט שלה ברחוב סלמה הסמוך לשכונת שפירא בדרום העיר ננעלו והועמדו תחת כונס נכסים. באישון לילה באותה שנה עקר הנער יִצְחָק פֶדֶרְמַן את עמודי הסלים במגרש ברחוב סלמה, העמיס אותם בעגלה רתומה לסוס, והעביר אותם לרחוב המכבי ליד קולנוע "אוֹרְיוֹן" ושם נטע אותם בקרקע החוֹלית. זאת הייתה ראשית ההיסטוריה של המועדון המפואר.

טקסט תמונה : 1940. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 81 שנים. מגרש הכדורסל עשוי מרצפות ברחוב המכבי בתל אביב ליד קולנוע "אוריון" הישן. דור המייסדים. זוהי החמישייה המפורסמת של קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בימים ההם. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : יהושע רוזין, יצחק פדרמן (אבא של דייויד פדרמן), משה ברוך, אל פליישר, ואריה בן עטר. (התמונה באדיבות דובי ואלדר רוזין בניו של יהושע רוזין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה : סייע לי בזמנו בזיהוי הנוכחים בתמונה יצחק פדרמן ז"ל.                                                                                                                           

טקסט תמונה : ראשית שנות עשור ה- 50 במאה הקודמת. תקופה שחלפה לבלי שוב. קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בטרם עידן האמריקניזציה שפשה ופגע ללא רחם בכדורסל הישראלי מאז עשור ה-70 של המאה הקודמת ועד היום הזה של 18 ביוני 2021 תאריך העלאתו לאוויר של פוסט מס' 991 . המאמן יהושע רוזין מתדרך את שחקניה הישראליים של  מכבי ת"א באחד ממשחקי הדרבי התל אביבי בתחילת שנות ה- 50 של המאה הקודמת במגרש המרצפות הישן של בית מכבי ת"א ברחוב המכבים בתל אביב ליד קולנוע "אוריון" ההוא. להלן זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : אברהם שניאור, עמנואל ברדן, יהודה ווינר, מנחם קורמן, המאמן יהושע רוזין, וזכריה עופרי (הגבוה בשחקני הקבוצה 1.91 מ'). (באדיבות מנחם קורמן ומשפחת רוזין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה : סייע בזיהוי הנוכחים בתמונה מנחם קורמן.

טקסט תמונה : החמישייה הקלאסית של קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בשנות ה- 50 של המאה הקודמת. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : אברהם שניאור, יצחק כספי, יהודה "קנבוס" ווינר, המאמן יהושע רוזין, מנחם קורמן, מר י. שטהל יו"ר אגודת מכבי ת"א (מייסד ומנהל חברת הביטוח "מנורה"), זכריה עופרי, אפרים אטלס, ורלף קליין. (התמונה באדיבות מנחם קורמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה : זיהוי הנוכחים בתמונה נעשה ע"י מנחם קורמן ואפרים אטלס.                                                                              

טקסט תמונה : סתיו 1961. מגרש המרצפות של מכבי ת"א ליד קולנוע "אוריון" הישן. זאת הקבוצה שזכתה בסיומה של אותה עונה 1962 – 1961 מחדש באליפות המדינה והקדימה את הפועל ת"א. זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : צבי אבידן (אבא של אמנון אבידן חובש מגבעת) יו"ר מחלקת הכדורסל, המנהל שמואל "שמלוק" מחרובסקי, משה גולוביי, צביקה אייזנבוים, אברהם חסיד, יעקב אדליסט, שבתאי "סבי" בן בסט, דוד פריש, תני כהן מינץ, והמאמן יהושע רוזין. זיהוי שורת הכורעים מימין לשמאל : אמנון אבידן (בנו של יו"ר המחלקה מר צבי אדידן), אברהם נתנאל, גדעון פרייטאג, וזוהר כהן. (התמונה באדיבות שמואל "שמלוק" מחרובסקי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה : סייע בזיהוי הנוכחים בתמונה שמואל "שמלוק" מחרובסקי.

טקסט תמונה : סוף שנות ה- 50 של המאה הקודמת. מכבי ת"א אלופת המדינה בכדורסל. זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : המאמן יהושע רוזין , רלף קליין, דוד פריש, יעקב אדליסט , תנחום "תני" כהן מינץ, אברהם שניאור, יצחק עמר, ושחקן מס' 15 לא מזוהה. זיהוי שורת הכורעים מימין לשמאל : סבי בן בסט, יעקב מילשטיין, גדעון בירנבוים, אהרון "אהרונצ'יק" קפלן, אברהם חסיד, וזוהר כהן. (התמונה באדיבות שמואל "שמלוק" מחרובסקי ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה :  סייעו בזיהוי הנוכחים בתמונה שמואל "שמלוק" מחרובסקי ז"ל ושבתאי "סבי" בן בסט יבד"ל.

טקסט תמונה : 1962 – 1961 / 1961 – 1960. בטרם עידן האמריקניזציה. זוהי קבוצת הפועל ת"א מי שהייתה אלופת המדינה בכדורסל במשך שנתיים 1962 – 1960, והיחידה שניצחה אז את מכבי ת"א עם תנחום "תני" כהן מינץ. זיהוי שחקני החמישייה הראשונה של קבוצת הפועל תל אביב לפני יותר מ- 60 שנים, מימין לשמאל : עזריאל "עזרי" לובושיץ, אורי גוטהלף, צבי לובצקי, ארז לוסטיג, חיים חזן. (התמונה באדיבות צבי לובצקי ואורי גוטהלף. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אגדת שחקן הכדורסל היהודי-אמריקני טל ברודי (בן 78 היום) היא בלתי נשכחת. טל ברודי וויתר על קריירה מבטיחה ב-NBA והחליט באוקטובר 1966 לחבור לקבוצת מכבי ת"א ולבנות כאן את ביתו בישראל, יצרה מסורת ושינוי מיידי ו-טוטאלי במאזן הכוחות בליגה הלאומית בכדורסל. בעקבותיו הלכה קבוצת הכדורסל של הפועל ת"א שחיפשה אף היא כל סדק, שביל, ו-משעול כדי לתגבר את שורותיה שלה בשחקני כדורסל יהודים-אמריקניים ובראשם בארי לייבוביץ' כדי להשיב מלחמה שערה מול יריבתה העירונית המושבעת מכבי ת"א. מהר מאוד התהווה "הליך רב מהלכים של האמריקניזציה בשורות הכדורסל הישראלי בארץ ישראל", יבוא שחקני כדורסל זרים בעיקר מארה"ב לארץ ע"י שאר הקבוצות המתחרות, הליך שנועד להשביח לרגע את רמת המשחק בארץ. האמריקניזציה של הכדורסל הישראלי חלחלה עמוק-עמוק לתוככי כל רבדי הכדורסל הישראלי מאז 1966, ושינתה מקצה אל קצה את נתוני וערכי המשוואה משני צידיה. האמריקניזציה ביטלה כמעט כליל במשך יוֹבֵל שנים את נוער העתיד המוכשר שלנו והשאירה אותו בשוליים. בכל הנכתב לעיל אין הדברים אמורים כמובן בטל ברודי. טל ברודי שלנו חתן פרס ישראל ב- 1979, תבורך לעַד. לנצח תבורך.

כבר שנים רבות מתחוללת כאן אצלנו במדינת ישראל טרגדיית הרס, החרבה, וחורבן של הכדורסל הישראלי המקורי. אין עוד כדורסל מקורי בישראל. אין יותר כדורסל ישראלי מקורי. יש אצלנו כבר שנים רבות כדורסל קנוי שהוא חיקוי מאסיבי אמריקני. פלא שנותרו לנו במצב העלוב והגרוטסקי הזה עוד את עומרי כספי, יוֹבֵל זוסמן, יפתח זיו, וגיא פניני, ואולי עוד כמה. הכדורסל הישראלי המקורי שלנו שאותו היכרנו, הערכנו, היה יקר לנו, ו-הערצנו אותו פעם, הכדורסל ההוא נעלם ממפת הספורט של מדינת ישראל. הוא איננו עוד. הוא מת. הוא ז"ל. ילדי ונוער הכדורסל שלנו נחסמים במדינת ישראל כבר שנים רבות ע"י חומת ה- "אמריקניזציה" הקנויה והבלתי חדירה שתוקעת טריז בינה לבין הכדור הישראלי, לבין הכדורסל הישראלי. כמה עצוב. כמה חבל.

טקסט תמונה (1) : יום רביעי – 16 ביוני 2021. משחק הגמר ה- 2 בסדרת הגמר סל בין הפועל גלבוע / גליל לבין מכבי ת"א באולם הכדורסל של הישוב גן נר ב-"תענכים" בעמק יזרעאל המזרחי. גלבוע / גליל ניצחה במשחק המדובר את מכבי ת"א 76:81 וכפתה משחק שלישי ומכריע. התיעוד של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים מציג תמונת טלוויזיה מכוערת, Frame עָלוּב ויָרוּד של מגרשה הביתי של קבוצת גלבוע/גליל בגן נר רווי בפרסומות מסחריות בכמויות מופרזות המפריעות לצופים לא רק להתרכז בצפייה בהתמודדות אלא גם לזהות את השחקנים המתמודדים על הפרקט בתצלומי Long shots בין ובתוך שפע הפרסומות המסחריות המשורטטות על מסך הטלוויזיה לאורך, לרוחב, ולעומק. איזה כיעור של תמונה. אין דין ואין דיין. מדובר ב-התעללות מכוערת של חלק מהוועדות המארגנות בצופי הטלוויזיה בעוד איגוד הכדורסל הישראלי הדַל ממלא פיו מים ושותק.  (באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה (2) : יום רביעי – 16 ביוני 2021. משחק הגמר ה- 2 בסדרת הגמר סל בין הפועל גלבוע / גליל לבין מכבי ת"א באולם הכדורסל של הישוב גן נר ב-"תענכים" בעמק יזרעאל המזרחי. גלבוע / גליל ניצחה במשחק המדובר את מכבי ת"א 76:81 וכפתה משחק שלישי ומכריע. התיעוד של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים מציג תמונת טלוויזיה מכוערת רוויה בפרסומות מסחריות בכמויות מופרזות המפריעות לצופים להתרכז בצפייה בהתמודדות וגם לזהות את השחקנים המתמודדים על הפרקט. (באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה (3) : יום רביעי – 16 ביוני 2021. משחק הגמר ה- 2 בסדרת הגמר סל בין הפועל גלבוע / גליל לבין מכבי ת"א באולם הכדורסל של הישוב גן נר ב-"תענכים" בעמק יזרעאל המזרחי. גלבוע / גליל ניצחה במשחק המדובר את מכבי ת"א 76:81 וכפתה משחק שלישי ומכריע. התיעוד של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים מציג תמונת טלוויזיה מכוערת רוויה בפרסומות מסחריות בכמויות מופרזות המפריעות לצופים להתרכז בצפייה בהתמודדות וגם לזהות את השחקנים המתמודדים על הפרקט. (באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה (4) : יום חמישי – 17 ביוני 2021. היכל הספורט ביד אליהו. יו"ר מועדון הכדורסל של מכבי ת"א עו"ד שמעון מזרחי (במרכז למטה בן 82, היום) מאז 1969 במשך 52 שנים רצופות ועד היום הזה של יום שישי – 18 ביוני 2021 בעת מחקר וכתיבת פוסט מס' 991, מניף את צלחת אליפות המדינה בכדורסל בפעם ה- 55 בתולדות מועדון מכבי ת"א. מאחור ניצבים שחקני מכבי ת"א המנצחים. מר שמעון מזרחי הוא איש יקר, מנהיג רב מוניטין בתחום ענף הכדורסל בארץ, ואדם עתיר זכויות רבות אולי חסרות תקדים בתחום. מר שמעון מזרחי הוא גם חתן פרס ישראל לספורט ותרבות הגוף (בשנת 2011). אנוכי מצפה ממנו שהוא יתייצב ויעמוד מעתה בראש החזית המתנגדת התנגדות חריפה ביותר לתהליך האמריקניזציה שאופף את הכדורסל הישראלי המקורי מזה שנות דור. (באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה (5) : יום חמישי – 17 ביוני 2021. היכל הספורט ביד אליהו. יו"ר מועדון הכדורסל של מכבי ת"א עו"ד שמעון מזרחי (במרכז למטה בן 82, היום) מאז 1969 במשך 52 שנים רצופות ועד היום הזה של יום שישי – 18 ביוני 2021 בעת מחקר וכתיבת פוסט מס' 991, מניף את צלחת אליפות המדינה בכדורסל בפעם ה- 55 בתולדות מועדון מכבי ת"א. מאחור ניצבים שחקני מכבי ת"א המנצחים. מר שמעון מזרחי הוא איש יקר, מנהיג רב מוניטין בתחום ענף הכדורסל בארץ, ואדם עתיר זכויות רבות אולי חסרות תקדים בתחום. מר שמעון מזרחי הוא גם חתן פרס ישראל לספורט ותרבות הגוף (בשנת 2011). אנוכי מצפה ממנו שהוא יתייצב ויעמוד מעתה בראש החזית המתנגדת התנגדות חריפה ביותר לתהליך האמריקניזציה שאופף את הכדורסל הישראלי המקורי מזה שנות דור. (באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

הייתי רוצה ומבקש את שמעון מזרחי ואת הקולגות שלו להנהגת ענף הכדורסל בארץ שיעשו כל מה שהם יכולים לאל ידם לפתח ולשמור על הדור הצעיר שלנו ועל תקוותיו ו-לבלום בכל דרך את תהליך האמריקניזציה שפשה בענף הכדורסל של מדינת ישראל בהמוניו ובכל עוצמתו וזיהומו על חשבון העתיד שלנו. על חשבון הנוער הישראלי וצעירי ישראל. אם בכלל עדיין אפשר לחולל נֵס שכזה. "האמריקניזציה" המופרזת באלפי אחוזים המתרחשת מזה עשורים בכדורסל הישראלי גורמת עוול מתמשך ו-משווע לדור הכדורסלנים הצעיר של מדינת ישראל.

סוף הפוסט מס' 991. הועלה לאוויר ביום שישי – 18 ביוני 2021. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.