פוסט מס' 715. פרפראות (לרבות התייחסותי הנשנית וחוזרת לאלישע לוי שהוא מאמן כדורגל לאומי חובבן וגם בכיין. אנטי מנהיג) + ימי הבלגן והכאוס הגדולים בטלוויזיה הישראלית הציבורית : מארס 1970, פברואר 1987, ואוקטובר 1987. שלושת הוועדים הפועלים ברשות השידור – ההנדסה, עיתונות/הפקה, והדירוג המשולב – הופכים באמצעות סכסוכים ושביתות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית למפעל הסתדרותי, לקליפת אגוז ששטה על מים גועשים וסוערים. הם כמעט גוברים על מנכ"ל רשות השידור ה- 1 שמואל אלמוג ז"ל ומנהל הטלוויזיה שלו חגי פינסקר ז"ל. יו"ר וועד הנדסה ציון סווירי הופך ב- 1987 יריב שווה כוח ל- מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ולמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין. ההיסטוריה מתעדת את אורי פורת ואת חיים יבין ב- 1987 כמנהיגי שידור נטולי מנהיגות, יכולת, וכישרון. שניהם אינם יכולים לציון סווירי. בשעה שהסופר התנ"כי מספר בפרק א' פסוק 2 בספר "בראשית", "…והארץ הייתה תוהו ובוהו…", הוא מתכוון גם לרשות השידור ההיא שבראו אותה פרופסור אליהוא כ"ץ וסגנו עוזי פלד מעפרה ב- 1968. סיקור אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (חלק 6). פוסט מס' 715. הועלה לאוויר בשבת – 21 באוקטובר 2017.
הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת הפקת רווח מסחרי, ו/או לצורך פרסום אישי. הערה 3 : הבלוג מוענק בחינם לקוראים. הבלוג … המשך קריאה ←