פוסט מס' 78. ישראל – לוקסמבורג 3 : 0 (16.10.2012) באצטדיון ר"ג בקדם מונדיאל ברזיל 2012. שַדְרָנוּת , פַּרְשָנוּת , ועִיתּוֹנָאוּת. פוסט מס' 78. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 17 באוקטובר 2012.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית וראשית עיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

—————————————————————————————-

פוסט מס' 78 : הועלה לאוויר ב- 17 באוקטובר 2012.

—————————————————————————————-

טקסט תמונה : 28  באוקטובר 1981 . אצטדיון ר"ג הישן . נבחרת ישראל  מביסה את נבחרת פורטוגל בתוצאה 4 : 1 בקמפיין קדם גביע העולם בכדורגל של ספרד 1982 (בני טבק כובש שלושה שערים). ימי המונופול והבלעדיות. עומדים במרכז התמונה אנוכי (משמאל – שותה משקה קל) והבימאי שלי  אריה אורגד (מרכיב משקפי שמש) – בטרם תחילת השידור הישיר. בין שנינו רואים יושב את השדר יורם ארבל (ממושקף) משוחח עם עוזרת ההפקה שלי ריקי רנד – אריכא. יושב קיצוני משמאל ששי אפרתי, מעליו מדבר בטלפון עיתונאי "ידיעות אחרונות" חגי קרן צבי. יושב קיצוני מימין נסים קיוויתי (ממושקף ומעיין בעיתון כלשהו). השאר אינם מזוהים. (התמונה צולמה ע"י משהל'ה פרידמן, בשעתו צלם מחלקת הסטילס של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : 28  באוקטובר 1981 . אצטדיון ר"ג הישן . נבחרת ישראל  מביסה את נבחרת פורטוגל בתוצאה 4 : 1 בקמפיין קדם גביע העולם בכדורגל של ספרד 1982 (בני טבק כובש שלושה שערים). התקופה הבלעדית ו- המונופוליסטית . זיהוי הנוכחים התמונה בשורה הראשונה מלמטה : שני מימין עוזר השדר בני עורי. במרכז השדר יורם ארבל (מעשן כבד בימים ההם) משוחח עם עוזרת ההפקה ריקי רנד – אריכא. בשורה השנייה : ראשון מימין אמנון לנגזם (מוסתר קצת). שלישי משמאל עובד הטלוויזיה הוותיק יעקב "קובי" ברוך. בשורה השלישית : ברוך שיינברג עיתונאי "דבר" (מוסתר מדבר בטלפון), חגי קרן צבי עיתונאי "ידיעות אחרונות" (לובש ז'אקט כהה וצווארון לבן ומדבר בטלפון). בשורה הרביעית העליונה : עמדת השידור של רדיו גלי צה"ל. השדר ראודור בנזימן הוא השני משמאל. השאר אינם מזוהים. (צילום משה פרידמן. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות ).

טקסט תמונה : 2003 / 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 78. ישראל – לוקסמבורג 3 : 0 ב- 16 באוקטובר 2012 באצטדיון ר"ג במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2014  שדרנות, פרשנות, ועיתונאות. פוסט מס' 78. כל הזכויות שמורות.

הקדמה. 

1. יורם ארבל אמש  16 באוקטובר 2012 באצטדיון ר"ג בטרם שריקת הפתיחה ישראל ל- לוקסמבורג במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2012, אומר לפרשן שלו דני נוימן (שידור ישיר ב- ערוץ 1) : "האמת , חברה שעובדים בבנק בבוקר, או בבית הספר, או באיזה שהוא מקום…לא יכולים להיות שחקני כדורגל ברמה גבוהה מאוד". עיתונאות שמתבססת על עובדות .

2. יורם ארבל בליל שישי – 12 באוקטובר 2012 במגרשון בלוקסמבורג בטרם שריקת הפתיחה למשחק לוקסמבורג  – ישראל במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2012 אומר לפרשן שלו שגיא כהן (שידור ישיר בערוץ 5 בכבלים) : "כל מקום באירופה שבו משקיעים קצת כסף בתשתית ומתחילים לגדל ילדים אפשר למצוא 22 שחקנים גם הין 500000 איש. מדינת תל אביב זה לוקסמבורג". הפרשן שלו שגיא כהן מקדים אותו בעת השידור הישיר ההוא לפני חמישה ימין : "כל מי שזלזל בלוקסמבורג…בואו נתאים את הציפיות למציאות". שניהם, השַדָּר והפַּרְשָן מפגינים עיתונאות שמבוססת על שמועות ומשדרים אותה לציבור שלהם בביטחון וכידענים ששהו בשטח, וכאילו חקרו לעומק זה מכבר את איכות הכדורגל הלוקסמבורגי. סוג של עיתונאות שניזונה משמועות ורכילות ועל כן היא נמוכה מכר הדשא הגזום שעליו רצים שחקני הכדורגל.

3. שוב אודות יורם ארבל. עיתונאי מוגבל שנופל מבלי להיות כפוי לבורות שהוא כורה לעצמו, לך תדע מדוע , אבל לשדר ישיר Play by play הוא יודע.

4. הפרשן של יורם ארבל הוא דני נוימן . אמש באצטדיון ר"ג, 16 באוקטובר 2012 , בטרם נגינת ההימנונים מסר כמו השדר שלו אינפורמציה לצופי הטלוויזיה על סמך שמועות : "המאמן הלוקסמבורגי לוּק הוֹלְץ היה משוכנע שהוא הולך לפרק את נבחרת ישראל ביום שישי האחרון…". באמת דני נוימן מה אתה סָח…? הרי לא דיברת עמו ולא שוחחת אתו אודות מאוויו ומחשבותיו בטרם המשחק ההוא וגם לא אחריו. אז מה אתה ממציא…? מה אתה מקשקש לנו מהרהורי לִבְּך….? מדובר אומנם בעבירה עיתונאית קלה אך כזאת שמעידה על אופיו של מוסר המידע . תפריד בין דמיונך למציאוּת . תיצמד לעובדות.

5. העיתונאות המתקתקה של המנחה בוני גינזבורג ליד Board המַצֶגֶת החכמה – בלתי מתקבלת על הדעת . היו לו כבר ימים יפים יותר. אתה מצפה משַדָּר מוביל של ערוץ ארצי כי יתייצב באומץ מול המצלמה ויאמר כהַאי לִישָנָא לצופיו : בליל שישי שעבר – 12 באוקטובר צפיתם בערוץ 5 בכבלים במשדר כדורגל ירוד. נבחרת ישראל גברה בתוצאה 6 : 0 על נבחרת לוקסמבורג שמקבילה ברמתה לקבוצות בית"ר כפר סבא והפועל כפר שלם בליגה א'. אפילו לא ליגה ארצית. לא ליגה לאומית. וודאי לא ליגת העַל בישראל. גם הערב הזה עם כל הצער שבדבר ולמרות שמדובר בנבחרת ישראלית לאומית אתם אמורים לצפות בהמשכו של אותו אירוע משמים. הדיון הרציני והמעמיק כביכול שמנהל בוני גינזבורג עם פרשני הפאנל שלו אבי נמני ומוטי איוואניר – מלאכותי ומגוחך. במקרה הקונקרטי הזה ניתן לערוך את המִשְדָר הישיר בצורה שונה ולקצר את ה- Pre Game Show המנופח לממדיו הראויים. מדובר בעסקי אוויר.

טקסט תמונה : 16 באוקטובר 2012 . אצטדיון ר"ג . ישראל – לוקסמבורג 3 : 0. את אולפן השטח של ערוץ 1 מאיישים מגיש בוני גינזבורג (מימין) ושני אנשי הפאנל שלו אבי נמני ומוטי איוואניר . קיים פער גדול מידי בין ההשקעה בכמות הזמן בדיון בפאנל במסגרת ה- Pre Game Show בטרם שריקת הפתיחה למשחק לבין הרמה הנחותה הנוגעת למתרחש על כר הדשא בעת ההתמודדות. דיוני טלוויזיה ארוכים מהסוג הזה שהתקיימו אמש בין בוני גינזבורג לחברים (כפי שהוא קורא להם) כמו גם שיחות הנפש שמקיימים ביניהם השדר יורם ארבל והפרשן שלו דני נוימן – מגוחכים. מפני שמדובר באירוע כה פעוט ערך ה- Pre game Show משעמם והופך למעמסה. זול וחסר טעם. (באדיבות ערוץ 1).

טקסט תמונה : 16 באוקטובר 2012 . אצטדיון ר"ג אמש. השדר יורם ארבל (משמאל) והפרשן שלו דני נוימן (מימין) מובילים Pre Game Show ארוך ומשעמם ללא כל תובנות חדשות. יורם ארבל יודע לשדר אבל רמת העיתונאות שלו איננה משביעת רצון. (באדיבות ערוץ 1). 

אין טעם לדון במשחק אמש בו מתמודדת נבחרת ישראל נגד נבחרת הלאומית של לוקסמבורג שהיא ברמה של בית"ר כפר סבא ו/או הפועל כפר שלם. מדובר ב- Luftgeschaften . עסקי אוויר. השידור הישיר אמש של ערוץ 1 דן באירוע חלול. "הונאה" טלוויזיונית ו/או אשליה טלוויזיונית. לא באשמת הטלוויזיה הציבורית שבחרה לקנות את זכויות השידורים של המשחק הקונקרטי הזה (במסגרת עסקת חבילה) ולשדרו ישיר. האָשָם טמון בהרפתקה עצמה שהיא תיאטרון יָרוּד ואבסורדי . רמת משחק נחותה באופן מיוחד. היריבים הלוקסמבורגים – גיבורי העלילה אינם שווים ביקורת מפני שהם מתחת לכל ביקורת. ערך המצלמות גבוה מערך האובייקט המצולם. כאזרח המדינה אני נאמן לנבחרת אך השידור הישיר של הטלוויזיה הוא שיעמומון שמציג לנו בידור ו/או בילוי ברמה שְכוּנָתית. גם כמה זמן אפשר להסתתר בנסיבות הללו במסווה של פטריוט. הרי מדובר בקשקוש מוחלט. מכיוון שהבלוג הזה איננו עיתון ואין מוטלת עלי חובת כמות המילים שהטיל עלי העורך למלא ב- Space שהכין לי , אז אני מסיים כאן את הטקסט ומותיר את הזירה לפרשני העיתונות.

תוכן.

הערה כלכלית : מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ועוזרו הראשי זליג רבינוביץ' החליטו (בצֶדֶק) לשלם להתאחדות הכדורגל בראשה ניצב היו"ר אבי לוזון סכום של 2.400000 שקל בעסקת חבילה עבור חמשת משחקי הבית של נבחרת ישראל בכדורגל (במסגרת קמפיין ברזיל 2014) נגד נבחרות רוסיה, פורטוגל, אירלנד, אזרבייג'אן, ולוקסמבורג . מפני שמדובר בנבחרת ספורט לאומית ורייטינג טלוויזיוני לא מבוטל יש לרשות השידור את האופציה למזער את העלויות באמצעות שקופיות חסות ובכך להקל על התקציב השנתי הכללי . אתמול שודרו שקופיות חסות של עשר חברות מסחריות שונות : א. קבוצת חג'ג' הבונה את מגדלי הארבעה . ב. חברת עופר – שערים חשמליים. ג. חברת נדל"ן – נדל"ן . ד. המכללה האקדמית של נתניה . ה. חברת נאטורפיל להסרת שיער . ו. גרייט שייפ – רשת מועדוני כושר. ז. UNET – רשת סוכני ביטוח . ח. חברת קופל – תיקוני סמארטפונים . ט. חברת פוז'יקום . י. ישראקאר – ליסינג פרטי. רשות השידור, כלומר הטלוויזיה ערוץ 1 (וערוץ 33) ורדיו "קול ישראל" ניצבים בפני רה – אורגניזציה מורכבת ומסובכת ביותר. מדובר ברפורמה שהשידור הציבורי על ארבעת מרכיביו מעולם לא חווה. עליו לגדוע ולהרחיק משורותיו על פי הסדר מוקדם עם ממשלת ישראל שכבר הזרימה לקופה הציבורית 550000000 (חמש מאות וחמישים מיליון) שקל , כמות בלתי נתפסת של 750 (שבע מאות וחמישים) עובדים . גם בתקופה הקשה הזאת יש להבין כי אירועי הספורט הרלוואנטיים – בארץ ובעולם הם לעולם חלק ממשאת נפשו של השידור הציבורי . אל לו לוותר עליהם.

הנה דעתם של הפרשנים העיתונאים .

ראה "הארץ" מ- 17 באוקטובר 2012 . עיתון "הארץ" . פרשנות פרדוקסאלית ותמוהה של אורי משגב. בחלק הראשון של פרשנותו הוא קובע : "…לוקסמבורג וחברותיה לדרג השישי אינן עונות אפילו להגדרה של יריבות אימון ראויות למרבית הנבחרות שמדורגות מעליהן וכו' …באופן עקרוני קשה ללמוד משהו עמוק על הנבחרת המנצחת במשחקים כאלה…וכו' ". בחלקה השני של הפרשנות הוא כותב : "…לישראל צמח פתאום בשולי הכביש בראשי חלוץ יוצא מהכלל . תומר חמד ניחן במכלול תכונות של Striker אירופאי מובהק – הוא חזק, מהיר, גבוה , טכני , קורא משחק ומעורב בו וכו'…".

הערה שלי : באמת אורי משגב…? מה אתה אומר…? הרי תומר חמד עשה את מה שעשה נגד לוקסמבורג, כשרק לפני רגע אמרת כי היא איננה עונה אפילו להגדרה של יריבת אימון. סייג את עצמך. אורי משגב סותר את עצמו.

ראה "ישראל היום" מ- 17 באוקטובר 2012 . העיתון "ישראל היום". הפרשן אביתר לנג כותב כך : "הפעם הלוקסמבורגים החביבים…וכו'…ומאידך הוא מדבר על הגוש החוסם של גל אלברמן ומאהראן ראדי…הטכניקה והאינטליגנציה הגדולה של שניהם נותנות ביטחון במרכז השדה… וכו'…".

הערה שלי : הלוקסמבורגים החביבים מאפשרים בעצם חולשתם לכל יריב להקים גוש חוסם בקישור האחורי. זה איננו קונץ כזה גדול. אפשר לנסח את המצב במילים פחות גבוהות. הרי כל בר בי רב מבין שהטכניקה והאינטליגנציה של גל אלברמן ומאהראן ראדי יעמדו למבחן במשחקים נגד רוסיה ופורטוגל.

עכשיו אני פונה לניתוח של שני עיתונאים שיש לי עניין לקרוא את הטקסטים שלהם. תמיד. אבי רצון מ- "מעריב" ועמיר פלג איש "ידיעות אחרונות". שניהם דנים באירוע אמש ישראל – לוקסמבורג 3 : 0 , כל אחד מצדו השונה של המטבע, אך הם כותבים היטב ובהיגיון איש – איש בסגנונו , ומנמקים את הביקורת . אין סתירות ברעיונות שהם מעלים לדיון. בכך גדולתם. הם כותבים ומפרשנים בדרגה אחת שלימה מעל הקולגות שלהם בעיתונים שלהם עצמם ובעיתונים המתחרים להם. קִראו בעצמכם ושִפטו.

ראה "מעריב" מ- 17 באוקטובר 2012 . העיתון "מעריב" . רשימתו של אבי רצון. 

ראה "ידיעות אחרונות" מ- 17 באוקטובר 2012 . העיתון "ידיעות אחרונות". רשימתו של עמיר פלג. 

שאלה ללשונאיות גב' רות רמון, גב' דבורה בן ישראל, ולמנחה מנחם פרי :

יורם ארבל השתמש אֶמֶש 16 באוקטובר 2012 בשידור הישיר ישראל – לוקסמבורג 3 : 0 במונח "עושה תנועה". שדרנים אחרים משתמשים במונח "עושה הגנה". לאחרונה שמעתי מישהו אומר "עושה התקפה". לאוזן שלי זה נשמע מסורבל. השאלה שלי האם בעברית תקנית עדיף לומר, "נע" (במקום עושה תנועה), מֵגן" (במקום עושה הגנה), ו- "מתקיף" (במקום עושה התקפה).

 סוף הפוסט מס' 78. הועלה לאוויר ב- 17 באוקטובר 2012.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


תגובות

פוסט מס' 78. ישראל – לוקסמבורג 3 : 0 (16.10.2012) באצטדיון ר"ג בקדם מונדיאל ברזיל 2012. שַדְרָנוּת , פַּרְשָנוּת , ועִיתּוֹנָאוּת. פוסט מס' 78. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 17 באוקטובר 2012. — 2 תגובות

  1. כרגיל הפוסט מעניין מאוד, אך הביקורת על יורם ארבל בהקשר הנוכחי לא לגמרי הוגנת לדעתי. בספטמבר 2008 לוכסמבורג ניצחה בשוויץ את הנבחרת של אוטמר היצפלד. נכון שעבר מאז זמן, אך זה לא קרה לפני יובלות. בקמפיין הנוכחי לוכסמבורג הוציאה תיקו בצפון אירלנד. צפ' אירלנד לא מאריות הכדורגל, אך בטח לא נבחרת שישראל יכולה לזלזל בה. מסקנה: יורם ארבל כנראה לא עוקב באופן סדיר אחרי משחקי הנבחרת הלוכסמבורגית וגם לא מבקר באימוניה, אך ההערה שהשמיע לפני המשחק הראשון, הערה שביטאה הערכה מסוימת ליכולתו של היריב להוות יריב ולהפתיע ביום נתון, מבוססת על עובדות, על תוצאות משחקים ולא על שמועות. לך, יואש, יש את היתרון בכך שאתה כותב את הפוסט אחרי שני המשחקים כשתוצאותיהם כבר ידועות לך

  2. אי אפשר שלא להבחין מבין השיטין בביקורת שאינה חפה מכעס וזעם אישיים של הכותב.
    שפתו של דני נוימן היא אכן בושה לכל גוף משדר אך דומני כי יש להבדילו מיורם ארבל.
    ראשית , יש להבחין בין שתי הפונקציות אותן הם ממלאים. הפרשן מול השדר.
    הפרשן הוא זה שאמור לפרש את שהשדר משדר. השדר ישדר כי התוצאה היא 3;0 ואילו הפרשן יסביר מהן המשמעויות של תוצאה זו מבחינת הטבלה, יחס השערים , הביטחון ושאר אינפורמציות שמקומן בשדה של עיתוני הספורט.
    בעקבות הרחבתם של שידורי הספורט והארכת המשדר עד כדי סאגה קומית של יום שידורים לטובת 90 דקות משמימות, נוצר מצב בו השיח איבד לגמרי את כיוונו.
    השדרן הפך פרשן, הפרשן הוא בכלל דעתן, המנחה הוא פילוסוף והמרואיין הוא פוליטקאי – מולייר עשה מזה קריירה- קוראים לזה קומדיה.
    כשבאת מקשיבים לשיח המתנהל אי אפשר שלא להבחין באינספור שטויות שנאמרות, טונות של מילים שאין בהם אלא רק כדי למשוך זמן, חפים מאינטלקט מינימאלי, מקרקרים העושים במלאכה דיבור שכל מטרתו היא הדיבור עצמו. פעם זה הצחיק. אחר כך זה הביך והיום כבר לא צופים בזה.
    עם זאת- בתוך כל הסאגה הזו- נימצא יורם ארבל כמי שכן! לומד מטעיותיו ומנסה לומר דברי טעם אך כשבן השיח שלך הוא אדם, -שגם אם היה לו תא אחד של בינה, אזי שהוא מת מבדידות – בשם דני נוימן, אז השיח חייב למשוך למטה שכן יורם לוקח על עצמו את האחריות של המשדר ואינו רוצה להביך את נוימן.
    אין ספק שארבל עשה טעויות וכאוהד הפועל תל אביב, לא אשכח לעולם את האירוע המפורסם אך עם זאת אין לשים אותו באותה רשימה עם יתר הפיגורות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *