פוסט מס' 163. בשלהי מילאן – ברצלונה 2 : 0 ומכבי ת"א – סיינה 91 : 60. פוסט מס' 163. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשבת אחה"צ – 23 בפברואר 2013.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים .

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי .

———————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 163 : הועלה לאוויר בשבת אחה"צ – 23 בפברואר 2013.

———————————————————————————————————–

הערה 4 : ראיתי אמש ב- Yes 1 את הסרט הביוגראפי המעניין "אשת הברזל" שמשרטט את דיוקנה של גב' מרגרט תאצ'ר לשעבר ראש ממשלת אנגליה בכיכובה ומשחקה הפנטסטי של שחקנית הקולנוע האמריקנית מריל סטריפ . מחשבותיי אודות הסרט הזה שונות לחלוטין מאלה של מבקר הקולנוע של עיתון "הארץ" מר אורי קליין שמחד כולל אותו ברשימת המומלצים השבועית שלו אולם מאידך כותב כלהלן : "התוצאה מרדדת את סיפורה של מרגרט תאצ'ר למלודרמה צפויה . הופעתה של מריל סטריפ שטחית ומכנית כמו הסרט כולו". אל תאמינו לו . "אשת הברזל" הוא סרט מרתק . הבימוי של גב' פילידה לויד נקי מדויק ומשחקה של מריל סטריפ ראוי להערצה . את התסריט כתבה גב' אבי מורגאן . מבקר הקולנוע הזה איננו יודע אם כך על מה הוא מדבר . תודה לכן מריל סטריפ , פילידה לויד , ואבי מורגאן על סרט קולנוע נפלא . שלושתכן ראויות להערכה קולנועית רבה ביותר .

פוסט מס' 163. בשלהי משחק הכדורגל מילאן – ברצלונה 0:2 ומשחק הכדורסל מכבי ת"א – סיינה 60:91. פוסט מס' 163. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות .

פוסט מס' 163. בשלהי משחק הכדורגל מילאן – ברצלונה 0:2 ומשחק הכדורסל מכבי ת"א – סיינה 60:91. פוסט מס' 163. כל הזכויות שמורות.

1. מילאן – ברצלונה 0:2 ביום רביעי – 20 בפברואר 2013 באצטדיון "סן סירו" במילאנו.

ייתכן כי מאמן קבוצת מילאן מר מסימיליאנו אלגרי מצא את הפתרון כיצד לבלום את משחק ההתקפה של ברצלונה שנחשב עד לליל רביעי – 20 בפברואר 2013 לווירטואוזי ובלתי ניתן לעצירה. בתום השידור הישיר של המשחק הזה בשלב שמינית הגמר של "ליגת האלופות" בערוץ 5 בכבלים, ראיתיו שוב את כולו ב- Mute. רציתי לברר לעצמי כיצד זה מילאן לא רק שהצליחה לשבש את כל מהלכי ההתקפה של ברצלונה , אלא אף כבשה שני שערים . הראשון לא חוקי בעליל והשני התברר בגלל אי סדר מוחלט בהגנת ברצלונה. שחקני ברצלונה מחזיקים המון זמן בכדור תוך כדי תנועה וחילופי מקומות של השחקנים. מהכורסה שלי בביתי בתל אביב סגנון משחקם נראה שובה עין. העניין הוא שהם אף פעם לא הצליחו ליצור עדיפות מספרית על פני שחקני מילאן בשטחי ההוצאה לפועל, היינו ברחבות ה- 16. לא ראיתי בכל המשחק אפילו ניסיון מסירה אחת של המהנדסים מסי, אינייסטה, ו- צ'אבי לשטחים מתים אליהם מגיחים שחקני העורף שלה מאחור. הקפאתי שוב ושוב את התמונה בחלקים שונים של ההתמודדות בהם ברצלונה תוקפת וספרתי את כמות השחקנים של שתי הקבוצות ליד הכדור ובסביבתו. מילאן תמיד הייתה נחושה ומוכשרת להחיש תגבורות למוקדי ההתקפה של ברצלונה. בכל Freeze frame שבחנתי היו לה יותר שחקני הגנה מאשר לברצלונה שחקני התקפה. כמו כל אחד גם אני סקרן לדעת כיצד מצליח מסימיליאנו אלגרי לאמן וליצור יחידה כל כך מתואמת בעלת כושר גופני , וממושמעת. והאם הנוסחה שכתב לפני שלושה ימים היא הפתרון המדויק של המשוואה המתמטית על כר הדשא שמחסלת את ברצלונה. באותה מידה אני סקרן לדעת אלו הוראות מחלק עוזר מאמן ברצלונה ג'ורדי רואורה לשחקניו. זוהי נקודת התורפה של שידורי הכדורגל לעומת הכדורסל. אינך יכול לתחוב מיקרופון לפיו של המאמן. בכדורגל אין Time out ולתדריך האחרון בחדרי ההלבשה אסור לאנשי הטלוויזיה להיכנס. משחק השח מט בין שני המאמנים מרתק ומעניין אותי לא פחות מקרב הכדורגל בין שתי הקבוצות היריבות.

טקסט תמונה : יום רביעי – 20 בפברואר 2013 . אצטדיון "סן סירו" במילאנו. משחק שמינית הגמר הראשון בליגת האלופות מילאן – ברצלונה 2 : 0. Freeze frame מהמחצית הראשונה של המשחק בו ברצלונה תוקפת את השער שמימין. הכדור אומנם מוחזק ע"י הקבוצה הספרדית ברחבת ה- 16 של מילאן אולם אין לה יתרון מספרי על הקבוצה האיטלקית (9 משחקני מילאן ניצבים מול 6 משחקני ברצלונה) ולא עדיפות בשליטה בשטח.(באדיבות ערוץ 5 בכבלים).

טקסט תמונה : יום רביעי – 20 בפברואר 2013 . אצטדיון "סן סירו" במילאנו . משחק שמינית הגמר הראשון בליגת האלופות מילאן – ברצלונה 2 : 0. Freeze frame מהמחצית השנייה של המשחק בו ברצלונה תוקפת את השער שמשמאל (אנדראס אינייסטה עם הכדור). לקבוצה הספרדית אין יתרון מספרי על הגנת מילאן ולא עדיפות בשליטה בשטח. (באדיבות ערוץ 5 בכבלים) .

טקסט תמונה : יום רביעי – 20 בפברואר 2013. אצטדיון "סן סירו" במילאנו . משחק שמינית הגמר הראשון בליגת האלופות מילאן – ברצלונה 2 : 0. Freeze frame של הדקה ה- 83 במשחק. תחילת התוהו ובוהו בהגנת ברצלונה שהביא לכיבוש השער השני של הקבוצה האיטלקית. שחקני מילאן תוקפים את השער שמימין. (באדיבות ערוץ 5 בכבלים).

טקסט תמונה : יום רביעי – 20 בפברואר 2013 . אצטדיון "סן סירו" במילאנו . משחק שמינית הגמר הראשון בליגת האלופות מילאן – ברצלונה 2 : 0. Freeze frame של הדקה ה- 83 במשחק . למילאן אין (בחולצות אדום – שחור) יתרון מספרי על שחקני הגנת ברצלונה (חולצות כתומות ומכנסיים צהובים) אולם יש לה עדיפות מוחלטת בשטח. ארבעה שחקנים ספרדיים ניצבים מול סטפאן אל שאראעווי עם הכדור אולם אינם מספיקים להתגונן מפני סולי מונטארי שמצטרף (בקצה התמונה למעלה) להתקפה האיטלקית ולחלוטין איננו מכוסה באזור ההוצאה לפועל. (באדיבות ערוץ 5 בכבלים).

טקסט תמונה : יום רביעי – 20 בפברואר 2013 . אצטדיון "סן סירו" במילאנו . משחק שמינית הגמר הראשון בליגת האלופות מילאן – ברצלונה 2 : 0. Freeze frame של הדקה ה- 83 במשחק. שבריר שנייה מאוחר יותר. סטפאן אל שאראעווי מוסר את הכדור לסולי מונטארי הבלתי מכוסה. לברצלונה יתרון מספרי אולם ההגנה האיטית והמבולבלת שלה איננה מסודרת נכון ומאבדת שטח. (באדיבות ערוץ 5 בכבלים).

כתבתו המעניינת ביותר של מר הנריקה צימרמן ששודרה אמש בערוץ 2 אודות מועדון ברצלונה חשפה לא רק ספורטאים גדולים בעלי מוניטין שם ראשית דבר בני אנוש צנועים , אלא גם יחסי חברות קרובה נעדרי קנאה ששוררים בין שחקני הקבוצה, ונשיא מועדון דָגוּל בשם סאנדרו רוסל . אין לי סבלנות. אני מחכה כבר בקוצר רוח למשחק הגומלין ב- "נואו קאמפ" כדי לחזות שוב בקרב השח מט בין טיטו ווילאנובה למסימיליאנו אלגרי. ברור שמשחק הכדורגל שנראה לרבים כפשוט , איננו פשוט כלל ועיקר. זהו משחק בעל המון אופציות שמורכב מתנועה אין סופית של השחקנים על כר הדשא והפגנת טכניקה אישית ושליטה בכדור. הכושר הגופני הבלתי נדלה שלהם ויכולת הניידות הפנטסטית הופכים אותם לכלי שח מט בידי מאמניהם. הרצים, הפרשים, הצריחים, והמלכה נעים כל העת לאורכו ורוחבו של המגרש. פעם בהתקפה ופעם בהגנה וחוזר חלילה. הם חוננו בלב וריאות של רצי מרתון. האימונים המקצועיים הרבים והמפרכים הופכים אותם לאנשי "פֶּרְפֶּטוּאוּם מוֹבִּילֶה". איש חכם אחד אמר פעם בזלזול מופגן כי משחק הכדורגל הוא מטופש והוא איננו מבין מדוע 22 שחקנים רצים אחרי כדור אחד. הוא טעה טעות מרה גם אם קוראים לו ישעיהו ליבוביץ' . ברור שמשחק הכדורגל נועד לאנשים חושבים.

הטקסט הזה נושא אותי לכדורגלן אבי כהן ז"ל . בשבת חורפית – 2 בדצמבר 1978 ירדנו עם ניידת הטלוויזיה הישראלית (כונתה ה- "OB הלָבָן" וצילמה בשָחוֹר/לָבָן) מירושלים לאצטדיון "בלומפילד" ביפו. יעד השידור היה הדרבי התל אביבי בליגה הלאומית בכדורגל, מכבי נגד הפועל. הימים היו תור הזהב של הטלוויזיה הציבורית המונופוליסטית. מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן העניק למנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי פריבילגיה מיוחדת המאפשרת לו לצלם מידי שבת את ה- "משחק המרכזי" באמצעות ניידת אלקטרונית שכללה 4 מצלמות ו- 50 עובדים. כעורך "מבט ספורט" והמפיק הראשי של אלכס גלעדי בימים ההם בחטיבת הספורט הובלתי את הכיסוי הבלתי נשכח ההוא. יורם ארבל היה השַדָּר שלנו. החורף היה בעיצומו וכַר הדֶשֶא ב- "בלומפילד" רטוב ובוצי. אבי כהן בלם חסון וכה תמיר של מכבי ת"א משך את תשומת לִבִּי במשחק הקונקרטי הזה בשל כושרו הגופני הבלתי נלאה. הוא נע מעלה ומטה, מתעופף כדְבוֹרָה. "פֶּרְפֶּטוּאוּם מוֹבִּילֶה" כמו שחקני הכדורגל האנגליים, האיטלקים, והספרדים. מגן על שערו מחד ותומך בהתקפה מאידך. הוא נראה לי כדורגלן מושלם מצויד בכושר גופני עילאי. תמהתי מהיכן יש לו כוח והאם מכמני האנרגיה שלו בגופו הם טבעיים. שחקן חרוץ שאף פעם אינו עייף. במחצית השנייה קרה המקרה. אבי כהן ניצב פעם אחת על קו שערו כדי להגן עליו מבעיטת קרן של הפועל ת"א . הכדור נהדף ומכבי ת"א יצאה להתקפה. אבי כהן נטש את שערו ורץ 80 מטר לעבר השער הצפוני של הפועל ת"א עליו הגן אריה בז'ראנו. בינתיים קיבל משה שווייצר את הכדור באגף השמאלי ובעט אותו לעבר רחבת היריב. תזמון אלוהי הפגיש את אבי כהן עם הכדור. הוא בעט ברגל ימין בכדור בעיטת יעף מדויקת תוך כדי תנועה מ- 14 מ' וכבש שער מדהים. יורם ארבל כינה את המבצע בקול הבריטון המפורסם שלו : "שער מארץ השערים".  באותו הרגע ההוא החלטתי לביים כתבה על הכדורגלן הצעיר והקואורדינטיבי בן ה- 22 ממכבי ת"א שקוראים לו אבי כהן.

נפגשנו ב- "בלומפילד". זה היה מזמן לפני 35 שנים אולם אני זוכר אותה פגישה היטב כאילו התרחשה אתמול. עשינו הכרה ולחצנו ידיים לשלום. לא הכרתי אותו לפני כן. הנחתי את אצבעי על מפרק שורש פיסת היד שלו במקום שניתן לחוש את הדופק שלו. הפעלתי את שעון ה- Stopper שלי והתחלתי למנות את פעימותיו. בתום דקה הייתי המום מהספירה אולם לא מופתע. הדופק של אבי כהן פעם רק 42 פעמים ב- 60 שניות בעת מנוחה. היה לו לֵב של רץ מרתון שבכל פעימה דחף 150 סמ"ק של דם. ליבו היה לב ברזל שדמה ללבבות של רצי מרתון בעלי מוניטין כמו פאבו נורמי, אמיל זטופק, ו- אבבה ביקילה. עבודת הלֵב היעילה והחסכונית הסבירה את פעילות המערכת הפיזיולוגית המשוכללת של גופו שמצאה את ביטויה בכושר גופני יוצא דופן באיכותו. בני הבכור רועי שהיה אז ילד בן 13 התלווה אלי. הוא העריץ את אבי כהן ועכשיו הייתה לו הזדמנות להצטלם עמו ולבקש את חתימתו.

טקסט תמונה : דצמבר 1978. אצטדיון "בלומפילד" ביפו. בני הבכור רועי אלרואי בן 13 עם הכדורגלן הנערץ עליו אבי כהן ממכבי ת"א. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

בימוי הכתבה נשען מטבע הדברים גם על ארכיון הטלוויזיה העשיר שחשף שוב ושוב את אבי כהן בתנועה המתמדת שלו . פס הקול המוזיקאלי "זמזום הדבורה" של רימסקי – קורסקוב היה האדיטוריאל שליווה את הכתבה . הריאיון המסכם עמו נערך באצטדיון "בלומפילד" השומם . צילום ה- Long shot הראה את אבי כהן יושב בודד ביציעים שתכולתם 20000 מקומות , אולם קולו נשמע רועם כאילו צופה הטלוויזיה מהכורסה בסלון ביתו הוא שכן של אבי כהן. זה נתן תחושה כי המרואיין הוא מלך הכדורגל ושליט האצטדיון. הטלוויזיה היא Media של Close ups, לכן שיחקתי על שולחן העריכה בין צילומי ה- Long shots לבין ה- Close ups כדי לחשוף את יופיו, זיו פניו, קִסְמוֹ האישי, והתקוות שקרנו ממנו. בהמשך הריאיון בבית הוריו שאלתי אותו "מה שחקן ברמתו מחפש בישראל". אבי כהן חייך במבוכה ולא ידע מה להשיב אך לא נראה לי כמישהו שמסתיר סוֹד. הכתבה בת 15 דקות חסרת תקדים באורכה שודרה במוצ"ש – "מבט ספורט" בראשית ינואר 1979. % 25 מזמן המגזין ייוחד לשחקן העתיד ותקוות הכדורגל הישראלי. בתום התוכנית הרים אבי כהן טלפון למערכת בירושלים לומר תודה. הסברתי לו שאין הוא צריך להודות לאיש מפני שקיימת סימביוזה תמידית בין העיתונאי למושא הסיקור שלו. כל צד מרוויח בעסקה הזאת את היתרונות הקונקרטיים היחסיים בהם הוא חפץ. למחרת ביום ראשון פרסם העיתונאי פנחס זהבי ב- "ידיעות אחרונות" כי אבי כהן ילבש בעונה הבאה את מדי קבוצת העילית האנגלית בכדורגל, ליוורפול. 

אינני רוצה לסיים את החלק הזה של הפוסט בלעדי דברי שבח והללויה לעבודתה של הטלוויזיה האיטלקית בחסות התאחדות הכדורגל האירופית. Bravo.

2. מכבי ת"א – סיינה איטליה 91 : 60 , ביום חמישי – 21 בפברואר 2013 , בהיכל הספורט ביד אליהו במסגרת הסיבוב ה- 2 ב- Top 16 של ה- Euroleague .

לא קיבלתי תשובה מדויקת מהמומחים צבי שרף וניב רסקין מדוע זה מכבי ת"א שכמעט מנוצחת ע"י הפועל אילת, מביסה כעבור כמה ימים את אלופת איטליה סיינה בהפרש של 30 ואחת נקודות 91 : 60. רואים ששון ג'יימס עושה חיים ברחבת סיינה ויוגב אוחיון מוליך שולל את שומריו בחדירה לסל ובקליעה מרחוק. צבי שרף וניב רסקין מספרים לי שזה המשחק הטוב ביותר של יוגב אוחיון אולם אינם מסבירים לי את הסיבות לתופעה מדוע היא קורה, מה פתאום סיינה מתפרקת ומובסת ביד אליהו באופן כה מוחץ , וכיצד זה ולמה מתחוללות תנודות כה קיצוניות בקבוצת מכבי ת"א. האמת , מעניין את זקנתי ונמאס לי לשמוע קשירת כתרים בנלית למכבי ת"א ובראשן ההגדרה הכללית מידי, "הפעם השחקנים התחברו זה לזה בכל ארבעת הרבעים". אינני שבע רצון ממנה. הפַּרְשָן והשַדָּר בערוץ הבית שלי אינם מבינים תמיד את תפקידם הטלוויזיוני. שידור Play by play איננו נועד לדווח לצופי הטלוויזיה רק מי מוסר מי מקבל, ומי קולע. הצופה מעוניין לקבל אינפורמציה נוספת כדי לדעת ולהבין מדוע ומה הן הסיבות שקבוצה אחת כובשת ויריבתה נכבשת ומתרסקת . מהיבט הפרשנות יוצרים אריה מליניאק, אלי סהר, אודי הירש, אלעד זאבי , ואביב לביא אתגר בעיתונים שלהם לשדרני האתמול של הטלוויזיה . הפרשנות המאוחרת שלהם מעיבה על התבונה המוגבלת של צבי שרף וניב רסקין. כדורסל הוא משחק מסובך בעל פנים רבות , רווי אין סוף פרטים ומהלכים מהירים חלקם בלתי צפוי, ובתוכו מבוכים רבים. אל אחד מהם נקלעה שלשום סיינה שאיבדה כל חוש התמצאות ולא ידעה כיצד לצאת ולהימלט ממנו. מה מביא מאמן כדורסל איטלקי בעל ניסיון עצום כ- לוּקֶה בָּאנְקִי לאבד את עשתונותיו ? חייבים להסביר ולבאר לצופי הטלוויזיה כל העת את סודות המשחק בעת השידורים הישירים. שידור Play by play הוא דבר אחד ופרשנות היא דבר אחר. חבל שצבי שרף והמוביל שלו ניב רסקין לא מבינים את זה ומחמיצים שוב ושוב את ייעודם.

סוף הפוסט מס 163הועלה לאוויר בשבת אחה"צ – 23 בפברואר 2013.

 


תגובות

פוסט מס' 163. בשלהי מילאן – ברצלונה 2 : 0 ומכבי ת"א – סיינה 91 : 60. פוסט מס' 163. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשבת אחה"צ – 23 בפברואר 2013. — תגובה אחת

  1. במבט ראשון השער של מילאן מצולם מאחור ומרחוק ונראה לא חוקי בעליל, אבל רשת סקאיי הפיקה צילום מקרוב שבו הרושם הוא שהכדור פוגע בראשו של בלם מילאן זאפאטה, אשר מניף את ידיו, וניתז לעברו של הכובש בואטנג

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *