פוסט מס' 162. כישרון ומנהיגות בטלוויזיה ובזירת הספורט. פוסט מס' 162. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשבת – 23 בפברואר 2013. הועלה לאוויר בשבת – 23 בפברואר 2013.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

קטע קצר מתוך הפרולוג של הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "הֲפָקוֹת חוֹבְקוֹת אֶרֶץ וְעוֹלָם" . זהו הספר ה- 10 בסדרה בת 13 ספרים אודות קורות הטלוויזיה בארץ ובעולם , הקרויה  "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . הספר "הפקות חובקות ארץ ועולם" על נושאיו השונים מכיל כ- 10000 (עשרת אלפים) עמודים. הוא נחקר ונכתב בשנים שבין 2000 ל- 2012.

——————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 162 : הועלה לאוויר לפנות בוקר של שבת – 23 בפברואר 2013.

——————————————————————————————————

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 162. כישרון ומנהיגות בטלוויזיה ובזירת הספורט. מהפכת המֵידָע הגדולה בהיסטוריה. כל הזכויות שמורות.

                                                                                                מאה עשרים ושמונה שנות טלוויזיה  2012 – 1884.

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. מצלמת Video ענקית שנראית כמו תותח צילום בראשות חברת "Telefunken" והמהנדס הראשי שלה וולטר ברוך (Walter Bruch), מכסה בשידור ישיר באצטדיון האולימפי המרכזי את תחרויות הא"ק. (באדיבות ZDF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סדרת טלוויזיה בת 13 ספרים : "מנקודת מבטי. אם אתה עושה דבר כלשהו עשה זאת היטב–אם לאו וותר עליו".

A series of 13 books : THE  GREATEST  INFORMATION  REVOLUTION IN  HISTORY.

My slogan : From my point of view : If you do do it right, if not give it up.

"ההיסטוריה של הסימביוזה וקשרי הגומלין הבלתי נמנעים בין הטלוויזיה לבין אירועי הספורט, החדשות, והתיעוד – בארץ ובעולם , בשנים  2008 – 1936".

The History of The Unavoidable Symbiotic Relationship Between Television and Sports + News – inIsraeland Around The World, in years of 1936 – 2008

חוקר, כותב, עורך, ומפיק יואש אלרואי. כל הזכויות של הטקסטים, המסמכים, והתמונות שמורים למחבר יואש אלרואי. הספר נחקר ונכתב בשנים שבין אוקטובר 2000  לספטמבר 2012. המחקר והכתיבה של כל הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים החלו ב- 1998 וטרם הסתיימו. הם אמורים להסתיים ב- 2019 ו/או לכל המאוחר ב- 2020.

טקסט תמונה : 1977. ראשית הדרך. הצלם רוני ליפץ והכתב יורם שימרון (מימין) מצלמים בתנאים מגוחכים תחרות טניס בתל אביב לתוכנית "מבט ספורט" בטלוויזיה הישראלית הציבורית, בהפקה ועריכה של דן שילון ואלכס גלעדי. (התמונה באדיבות אלכסנדר זיסקינד. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 29 בספטמבר 1997. חיים יבין (בן 65, מימין) מפנה את כס מגיש "מבט" לגב' גאולה אבן (בת 25, משמאל). התמונה צולמה ב- "גלריה הלבנה" בירושלים ונראית כפרידת אב מבתו ו/או אם תרצו כמו פרידת בת מאביה. כל ניסוח טוב. בספטמבר 1997 סיים חיים יבין את שירותו בשידור הציבורי ונשא פעמיו לשידור המסחרי לעבר חברת "קשת" בערוץ 2. (באדיבות ארכיון ערוץ 1. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).         

כישרון ומנהיגות בטלוויזיה ובזירת הספורט.

אי אפשר לדבר על התפתחות שידורי הטלוויזיה בישראל (והבינלאומית) בספר "הפקות חובקות ארץ ועולם" מבלי להעלות לקדמת הדיון במסמך הזה את הערכים העליונים של מנהיגות בעלת יושרה ב- Media ואת רעיון הדבקות במשימה . אותם ערכי המנהיגות והדבקות במשימה של אותו קומץ אנשים שהפכו את הטלוויזיה למציאות איתנה בארץ וסביב הגלובוס. דמויותיהם של אותם מדעני ואִישֵי הטלוויזיה הדגולים האלה בארץ (ובעולם) שהמציאו אותה לפני כ- 90 שנים והקימו את המפעל הזה כסטנדרט שידור לפני יותר מ- 70 שנה בעולם ולפני 44 שנה במדינת ישראל – חוצים את הספר הזה בזה אחר זה לאורכו ולרוחבו – ולא בכְדִי. הגרמני פאול ניפקואו (Paul Nipkow) המציא ב- 1884 את פטנט "הדיסק המסתובב" (Spinning disk) עליו נבנה רעיון השידור הטלוויזיוני כפי שאנו מכירים אותו היום בצורתו המודרנית . מדעני אלקטרוניקה מאנגליה, גרמניה, ארה"ב, יפן, וצרפת עמלו במשך שנים על שנים כדי לטפח את הרעיון של פאול ניפקואו. חברת "Telefunken" הגרמנית בראשות מהנדס הטלוויזיה הבכיר שלה וולטר ברוך (Walter Bruch) שידרה ישיר כ- 80 שעות בטלוויזיה הגרמנית את תחרויות הא"ק , השחייה , וההתעמלות באולימפיאדת ברלין 1936 . טרם היו מקלטי טלוויזיה בבתים . סיגנל הטלוויזיה הועבר למרכזי צפייה ציבוריים מיוחדים שהוקמו בספריות גדולות ותאטראות בברלין , לייפציג , ופוטסדאם. שידורי הטלוויזיה הראשוניים האלה נעשו תחת עינו הפקוחה של ה- DRP משרד הדואר והתקשורת הגרמני (ראשי תיבות של Deutsche Reich Post) במשטר הנאצי באחריותו של שר התעמולה ד"ר יוזף גבלס. המדע העניק לאנושות בראשית שנות ה- 30 של המאה שעברה עוד כלי אלקטרוני לתקשורת המונים בנוסף לרדיו. את הטלוויזיה (!).

ה- BBC הבריטי רשם לעצמו נקודות זכות רבות כרשת טלוויזיה ציבורית כבר בראשית הדרך . ב- 21 ביוני 1937 העביר ה- BBC בראשותו של מנהל התאגיד גֶ'רָאלְד קוֹק (Gerald Kock) בשידור ישיר בטלוויזיה (באמצעות הטכנולוגיה של חברת התקשורת Marconi EMI) את משחק הפתיחה של טורניר ווימבלדון בטניס בין ג. ל. רוג'רס לבין בָּאנִי אוֹסְטִין. ה- BBC שידר ישיר את משחקי הטורניר בקיץ 1937 לרבות משחק הגמר לגברים  בו גבר האמריקני דונאלד באדג' על הברון הגרמני גוטפריד פון – קראם בשלוש מערכות חלקות בתוצאה 3:6, 4:6, ו- 2:6. כ- 2000 מקלטי טלוויזיה בלבד היו אז בלונדון והפריפריה. ב- 9 באפריל 1938 העביר ה- BBC בשידור ישיר בטלוויזיה מאצטדיון "וומבלי" את משחק הכדורגל אנגליה – סקוטלנד. ב- 30 באפריל 1938 שידר ה- BBC לראשונה בטלוויזיה מ- "וומבלי" את משחק הגמר על הגביע האנגלי בו ניצחה קבוצת פרסטון נורת' אנד (Preston North End) את הדרספילד טאון (Huddesfield Town) בתוצאה 0:1 לאחר הארכה. הטלוויזיה הבריטית של ה- BBC הייתה בחיתוליה אך הפיקה את השידורים באיכות סבירה ומשכה אליה זרם של מהנדסי טלוויזיה מכל העולם לרבות אלה של ארה"ב כדי ללמוד את הנושא .

ב- 30 בספטמבר 1938 העביר ה- BBC (באמצעות חברת  London Television Service) בשידור ישיר בטלוויזיה את האירוע הפוליטי המפורסם , הלא הוא חזרתו של ראש ממשלת אנגליה נוויל צ'מברליין ללונדון לאחר פגישתו עם הקנצלר הגרמני אדולף היטלר במינכן . זה היה האירוע הפוליטי – מדיני הגדול הראשון שכוסה באמצעות ניידת שידור (OB Van Unit) שכללה 3 מצלמות אמירטון (Emirton) . הניידת התמקמה בנמל התעופה "הסטון ארודרום" והעבירה את התמונות בשידור ישיר באמצעות מַשְדֵר גלי רדיו קצרים (Micro wave) לאנשי הכבוּדה והנוכחים רמי המעלה בארמון "אלכסנדרה" בלונדון. זכורה התמונה ההיסטורית בה נראה נוויל צ'מברליין בשדה התעופה לאחר נחיתת מטוסו כשהוא מנפנף בפיסת הנייר עליו מתנוססות חתימות ההסכם שלו ושל אדולף היטלר ומצהיר בפני אזרחי בריטניה : "…הצלתי את השלום בדורנו…".

טקסט תמונה : 30 בספטמבר 1938. שדה התעופה הבינלאומי של לונדון. אחת התמונות המפורסמות ביותר בתולדות הטלוויזיה הבריטית וגם הבינלאומית . ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין מנפנף במסמך פוליטי ומצהיר בשידור ישיר בפני מצלמות הטלוויזיה של EMI לאומה הבריטית לאחר שובו מפגישתו במינכן עם קנצלר גרמניה אדולף היטלר: "I believe it is peace for our time. Peace with honor ", והתכוון לכך שהציל את השלום בדוֹרוֹ . מהתמונות הפוליטיות החשובות ביותר ששידרה הטלוויזיה האנגלית בשידור ישיר כבר בעשור ה- 30 של המאה שעברה.

אין תחליף למנהיגות מוכשרת בעלת יושרה. מנהיגות רצינית יוצרת אווירה של טוהר יצירה, מוסר עבודה, ומוֹרָל. המוֹרָל והמוטיבציה של העובדים הם הנשק החשוב ביותר של כל אִרגון באשר הוא , לבטח של מוסד מורכב כמו רשת טלוויזיה. המוֹרָל והמוטיבציה של העובדים הם אבות הצלחת השידור . כך זה בכל תחום עשייה בחיינו . אין בכך ספק. את השידור הציבורי בישראל שירתו מעט מידַי מנהיגי אמת וכיהנו בו מנהלים מוכשרים ספורים שידעו לבנות אחדות ומוֹרָל , ולייצר מוטיבציה. צריך להבין שהאיש שהתמנה להיות מנכ"ל רשות השידור הממלכתית במדינת ישראל לתקופה של חמש שנים איננו רק מנהל כללי. הוא גם העורך הראשי של השידור הציבורי בישראל. מדינת ישראל הפקידה ומסרה את השידור הציבורי בידיו לפיקדון . בכתב המינוי שלו  מתחייב המנכ"ל להעביר את רשות השידור בתום חֲמֵש שנות ניהולו לבא אחריו במצב טוב יותר מאשר קיבל אותה מקודמו. צריך לומר בצער בפרולוג המורכב כי תוצאת השוואת הניהול של רשות השידור לדורותיה ע"י ובין המנכ"לים השונים איננה מזהירה ולא מביאה בהכרח לתוצאות חיוביות בלבד . יש פנים לכאן ולכאן. באפריל 1993 מינו ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ושרת החינוך גב' שולמית אלוני את מרדכי "מוטי" קירשנבאום לכהונה הרמה של מנכ"ל רשות השידור של מדינת ישראל . מייד עם בואו לרשות השידור סילק את יוסף בר-אל מניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית והציב במקומו את יאיר שטרן. תשע שנים אח"כ בקיץ 2002 , מינו השַר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן וראש הממשלה אריאל שרון את יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור. הוויכוח והמחלוקת סביב מינויו של יוסף בר-אל לתפקיד הרָם נסב תחילה אודות גִילוֹ ולא הערכת איכות אישיותו . אחד מתומכיו ומליצי היושר למינויו של יוסף בר-אל לתפקיד מנכ"ל רשות השידור היה יוסף "טומי" לפיד (בעבר מנכ"ל רשות השידור בשנים 1984- 1979), שהעיד לטובתו של יוסף בר-אל בלשונו הבוטה : "יש אנשים בגיל 70 שהם צלולים , ואפילו עומד להם" [1] . ציטוט מדויק. מדהים ולא ייאמן…? דווקא ייאמן…!

לא ניתן להשוות את איכות וטיבה של רשות השידור תחת מנהיגותו של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום בשנים 1998- 1993 חתן פרס ישראל לטלוויזיה ב- 1976 , אבי התוכניות הסטיריות "לא הכול עובר" (ב- 1971) ו- "ניקוי ראש" (בשנים 1976 – 1974) ומתעד דָגוּל של חיי ואורחות מדינת ישראל , לזאת הבעייתית והחנפנית של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל בשנים 2005- 2002 . זאת לדעת : אותו ראש ממשלה אריאל שרון ואותה ממשלה בראשותו שמינו את יוסף בר-אל בקיץ 2002 למנכ"ל רשות השידור היו אלה שהדיחו וסילקו אותו בתום שלוש שנים בקיץ 2005 באמצע כהונתו הרמה. אילו נדרש המחזאי והדרמטורג האנגלי וויליאם שייקספיר לתאר את עִתּוֹת הזמן של שני המנכ"לים ההם , לבטח היה כותב כי מוטי קירשנבאום, "הוא איש רומא יותר מאיש דנמרק" (כדברי הוֹרָצְיוֹ בסופו של המחזה הטרגי "הַמְלֶט נְסִיךְ דֶּנְמַרְק") ואת תקופת שלטונו של יוסף בר-אל היה מכנה בשתי מילים, "רוֹש ולַעֲנָה". ציטוט מדויק מפיו של הַמְלֶט הישר באדם ברגע של חקר האמת ומבחן עליון בהצגת "גונזאגו ובפטיסטה" שהוא מעלה בפני דוֹדוֹ ׁאחי אביו) קלאודיוס מלך דנמרק. רשות השידור של מדינת ישראל באותן השנים ההן של 2005 – 2002  לא הייתה מחזה. היא הייתה טרגדיה. ממשלת ישראל הייתה ערה למתרחש והדיחה ב- 2005 את יוסף בר-אל מתפקיד מנכ"ל רשות השידור בעוון שחיתות ושוחד מסך . מפתיע ומדהים מדוע הרשה לעצמו מבקר המדינה שלא להתעמק ולהתערב דיו בסַגָה הטרגית הזאת הקרויה "רשות השידור".

טקסט מסמך : 15 באפריל 1993 : שרת החינוך גב' שולמית אלוני ממנה את מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום למנכ"ל רשות השידור . (באדיבות ארכיון הממשלה ובאדיבות ארכיון רשות השידור . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 6 ביוני 2002 . מזכיר הממשלה גדעון סער מודיע למר יוסף בר-אל כי ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון החליטה למנותו למנכ"ל רשות השידור . (באדיבות ארכיון הממשלה ובאדיבות ארכיון רשות השידור) .

barel

טקסט מסמך : 26 באפריל 2002 . עיתון "מעריב" . יוסף בר-אל המיועד לתפקיד מנכ"ל רשות השידור מכריז בפומבי ובקול תרועה רמה : "אלוהים קרא לי ואמר , ג'ו סיים את המשימה שלך" . מדהים ולא ייאמן…? דווקא ייאמן…! (באדיבות העיתון "מעריב") .

טקסט מסמך : 17 במאי 2005 . עיתון "מעריב" . עורכי "מעריב" אמנון דנקנר ודן מרגלית מפרסמים כותרת ראשית בעיתון : "עברתם כל גבול" , ובגוף הכתבה : "…אם הגענו למצב שבו שרים ואנשי ציבור זוללים בתיאבון שוחד מסך מידו המזוהמת של מנכ"ל רשות השידור מושחת ומשחית ובתמורה מעניקים לו הגנה מפני הדחה מוצדקת…." ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון מדיחה את יוסף בר-אל מתפקידו כמנכ"ל רשות השידור . בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל ובהיסטוריה של רשות השידור מודח מנכ"ל רשות שידור מכהן ומסולק ממשרתו הרמה . (באדיבות העיתון "מעריב") .

טקסט תמונה : חודש מאי – שנת 1976 . מר מרדכי "מוטי, קירשנבאום דמות מופת בתולדות רשות השידור (מימין בן 37) בעת טקס הענקת פרס ישראל יחד עם פרופסור יוסף רוֹם והרב אליעזר וולדינברג . מוטי קירשנבאום הגיע לשיאו הטלוויזיוני בגיל צעיר מאוד בהיותו בן 37. כשרונו הפורה ויוצא הדופן בתחומי התקשורת והטלוויזיה לא דעך במשך עשרות שנים . (לע"מ תמורת תשלום).

מוטי קירשנבאום הגיע לפסגת הישגיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית בגיל צעיר בהיותו בן 37 בלבד.הוא הצדיק את המוניטין שלו כמפיק טלוויזיה, בימאי, יוזם, כותב, ומתעד. הצלחתה המטאורית של התוכנית הסטירית "ניקוי ראש" בהנהגתו בשנים 1976 – 1974 הייתה שיא טלוויזיוני, אך את שגשוגה והפרוספריטי שלה יש לזקוף רבות גם לרביעיית כותבים מהוללת וחכמה בעלת עֵט מושחזת בדמותם של חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון, ו- ב. מיכאל (מיכאל בריזון). את התוכנית הסטירית שהפכה זה מכבר לאבן מסד ואייקון טלוויזיוני בן יותר משנות דוֹר ביים הבימאי יעקב אסל .

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 70 של המאה הקודמת . מוטי קירשנבאום בעבודת שטח בימי הפקת תוכנית הטלוויזיה "לא הכול עובר" . מנהל טלוויזיה הישראלית הציבורית אז היה ישעיהו "שייקה" תדמור ובתפקיד מנכ"ל רשות השידור כיהן שמואל אלמוג. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אישה לא מזוהה , אורי זוהר (קרוב למצלמה בחולצה טי שירט), דן בן אמוץ (מזוקן רחוק מהמצלמה) , הסופר יורם קניוק , שחקן הקולנוע האמריקני טרנס היל, השחקן ז'ק כהן , עורך ומפיק "ניקוי ראש" מוטי קירשנבאום, ואיש לא מזוהה. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  שנת 1975 . אולפן א' בבניין הטלוויזיה הישראלית – רוממה ירושלים . צוות התוכנית "ניקוי ראש" חוגג את אחת מהצלחותיו הרבות בתחום הסטירה הטלוויזיונית . רגע תהילה אישי של מוטי קירשנבאום (בן 37) בטרם הפך לחתן פרס ישראל לתקשורת וטלוויזיה. זיהוי מימין לשמאל : אחד מרביעית הכותבים המוכשרים של התוכנית "ניקוי ראש'" חנוך מרמרי , דמות לא מזוהה מאחור הניצבת במפתן הדלת, השחקן טוביה צפיר, אדם לא מזוהה, הגרפיקאית גב' ענת אוּר – מרמרי, איש לא מזוהה מאחוריה, מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן, מוטי קירשנבאום, מאחוריו התאורן יז'י ביאלוק (מוסתר חלקית), ועוזר ההפקה יפתח גוטמן . זיהוי בתחתית התמונה : הכותב אפרים סידון (מציץ מכתף ימין שלו , לבוש במעיל עור) . לפניו בקדמת התמונה דמות לא מזוהה. (התמונה באדיבות מוטי קירשנבאום. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה : סייע לי בזיהוי הנוכחים בתמונה מוטי קירשנבאום .

אינני יכול שלא להתייחס בפרולוג הארוך והמורכב הזה לעניין התחרות בטלוויזיה סביב המסך והמיקרופון. אני ביסודי אדם תחרותי משחר ילדותי. אולי תחרותי יתר על המידה . כור מחצבתי הוא קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. בנֵי דוֹרִי ואני התחנכנו על ערכים של שלושה סלוגנים אנושיים – חברתיים השונים לחלוטין מהתחרות. את הראשון טבע הקיבוץ : "בקהיליית הקיבוץ שהיא שילוב של אורח חיים בקומונה דמוקרטית – כל אחד תורם על פי יכולתו ומקבל לפי צרכיו". את השני קבע שמריהו נָאבֶּל המורה לספורט וחינוך גופני הדגול שלי בקיבוץ אפיקים בשנות ה- 40, איש קפדן, נוקשה, וקשוח שדרש משמעת והישגיות . ממנו שמעתי לראשונה את האמירה ההיסטורית : "לנצח ביושר – להפסיד בכבוד". השלישי נאמר ע"י מחדש המשחקים האולימפיים בעת החדשה הברון פייר דה קוברטיין : "הדבר  החשוב ביותר במשחקים האולימפיים איננו הניצחון אלא ההשתתפות".

טקסט תמונה : חג סוכות 1954 . בתום הניצחון הקבוצתי של "הפועל" אפיקים בצליחת הכינרת התחרותית למרחק 6.5  ק"מ. אנוכי בן 16 (רביעי מימין בשורת העומדים) לצדו של שמריהו נאבל מורה הספורט הנערץ (בחולצת "טִי" לבנה). "לנצח ביושר – להפסיד בכבוד", זאת הייתה סיסמת הספורט עליה התחנכנו . זיהוי העומדים מימין לשמאל : אהרון ביכלר, יונה רוזנברג, אברהם זלקטה, אנוכי יואש אלרואי – בלינדמן, שמריהו נאבל, שמואל "מוליק" כהן, ועוזי וואליש מקיבוץ גינוסר. זיהוי הכורעים ויושבים מימין לשמאל : יצחק פלינט, צבי "צירי" אשכנזי, יורם קן , משה ציון , ומיכאל רכס . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 על פי שלושת העקרונות הנעלים האלו הנזכרים לעֵיל השתדלתי לפעול כל ימיי. תחרויות הספורט בעמק הירדן נערכו בערבי שישי ובשבתות בתום שבוע עבודת כפיים קשה. שיחקנו בשֵם רוח הספורט. אני באופן אישי התחריתי במגרשי הכדורגל, הכדורסל, והכדורעף בשעות שבין החליבות ברפת לבין העמסת החציר. לא היו הנחות עבודה בקיבוץ. ראה הספר, "כור מחצבתי" במסגרת 13 ספרי סדרת הטלוויזיה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".

הדבר החשוב ביותר בכל רובד מנהיגות הוא השגת המטרה תוך כדי טיפוח מהות היחסים בין אדם לחברו. בבואי לטלוויזיה ב- 1971 נתקלתי במציאות שונה. אני בן 72 שנה היום. ראיתי עולם ומלואו אך מעולם לא פגשתי שוּם צורה וסוג של תחרות פרועה כמו זאת המתרחשת ליד מסך הטלוויזיה והמיקרופון שלה. הסביבה הזאת רוויה בגאווה ומדנים, קנאה, שִנאה, כעס וחרון אף, אֶגוֹ אישי, מרירות, ומפח נפש. האנשים הנוגעים לעניין הזה ומעורבים בו אינם מתביישים להחצין את תאוותיהם. לא מצאתי בסביבה הכה אמביציוזית הזאת ידידות, רֵעוּת, ענווה, או צניעות . לא היו שָם חֲבֵרוּיוֹת. חוויתי זאת בעצמי כעורך ראשי ומפיק ראשי ומנהל שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית. סביבת המיקרופון והמסך בטלוויזיה היא כה שאפתנית ואמביציוזית עד שטרפה כמעט כל ידידות ורֵעוּת . שדרים ושדרניות שפעם אהבו את זולתם הפכו לאויבים והפסיקו כליל לדבר זה עם זה. השְנָאוֹת והקְנָאוֹת סביב המיקרופון ומסך הטלוויזיה הולידו סכסוכים ומריבות שהיו חלק בלתי נפרד מהוויית ההִתפתחות שידורי הספורט והחדשות בטלוויזיה .

מרדכי "מוטי" קירשנבאום היה אחד משורת מנהיגים של השידור הציבורי . הוא כיהן כמנכ"ל רשות השידור בשנים 1998- 1993, ואז נטש. גם מקים הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה פרופסור אליהוא כ"ץ ואחריו ארנון צוקרמן, דן שילון, ואלכס גלעדי היו מנהיגי שידור כמו מוטי קירשנבאום ופרשו מהטלוויזיה הישראלית הציבורית כל אחד בזמנו בטרם עֵת. מרבית העובדים בטלוויזיה נהו אחריהם, האמינו בהם, ועבדו עבורם. פן חשוב בכל מנהיגות באשר היא. אך מנהיגי השידור האלה כיהנו בתפקידם הציבורי תקופות קצרות , חמֵש אולי שֵש שנים, ואח"כ פנו לשוּק הפרטי. כמו בזירות הספורט השונות גם בשידור הציבורי זה זמן מועט מידַי מכדי ליצור תשתית ומורשת מוצקות שלא ניתן להפילן ובד בבד לבנות יחידת שידור עִילִית בעלת יכולות . ההקבלה ברורה.

קבוצות ספורט ונבחרות לאומיות ידועות בישראל, באירופה , וגם בעולם עלו לגדולה בגלל אישים שיצקו את היסודות והנהיגו אותן בכִישרון ואומץ לב במשך תקופה ארוכה , עשרות שנים . עו"ד שמעון מזרחי משמש דוגמא טובה בישראל. הוא מנהיג את מכבי ת"א כ- 40 שנה. אישיותו כמנהיג חשובה ותורמת להצלחה הסופית לא פחות מזאת של שחקניו מיקי ברקוביץ' ו/או טַל בְּרוֹדִי. סֵיר מאט בֶּסְבִּי (Sir Matt Busby) הנהיג את קבוצת הכדורגל האנגלית מנצ'סטר יונייטד במשך שנות דוֹר לפריחה מדהימה . הוא האיש שידע לחבר בין האֶגוֹ והיכולות הפנטסטיות של ג'וֹרְג' בֶּסְט ובּוֹבִּי צָ'ארְלְטוֹן. עכשיו עוֹשֶה זאת במועדון הכדורגל האנגלי בהצלחה גדולה כבר יותר מעשרים שנה סֵיר אָלֶכְּס פֶרְגוּסוֹן (Sir Alex Ferguson). רֶד אָוֶורְבַּאך (Red Auerbach) הנהיג בשנות ה- 50, ה- 60 , ו-70 במאה הקודמת את קבוצת הכדורסל של 'בוסטון סלטיקס' לזכיות מזהירות באליפות ליגת ה- NBA. ג'וֹן ווּדֶן (John Wooden) שימש עשרות שנים מאמן הכדורסל הראשי של אוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס ויצר בכוח אישיותו מורשת ופרוספריטי. השפעתו של המאמן האיטלקי וִויטוֹרְיוֹ פּוֹצוֹ (Vittorio Pozzo) בעשור ה- 30 של המאה הקודמת על הנבחרת הלאומית בכדורגל של ארצו הייתה עצומה. בלעדיו לא הייתה יכולה ארץ המגף לזכות פעמיים ברציפות בגביע העולם ב- 1934 ו- 1938. וִויטוֹרְיוֹ פּוֹצוֹ היה מורה ומחנך באופיו בנוסף לידע והאוטוריטה שלו במשחק. האומה ההונגרית תזכור לעד את מאמן הכדורגל שלה גוּסְטָב שֶבֶּש (Gustav Sebes) בשנים 1954- 1949 . פֶרֶנְץ פּוּשְקָש (Ferenc Puskas) אמר לי פעם בשיחה ארוכה בינינו במדריד ב- 1978שדנה מנהיגות הספורט, "שיחקנו בשביל ובעבור גוסטב שֶבֶּש". בעבורי זה אומר הכול . מאמן הכדורגל הגרמני סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר (Sepp Herberger) הוביל את נבחרתה של מערב גרמניה להישגים מפליגים בעשור ה- 50 ובראשם הזכייה הסנסציונית במונדיאל שווייץ 1954. הוא היה האיש שהקים את הנבחרת הגרמנית מהריסותיה בתום מלחמת העולם ה- 2 ב- 1945. אין די בכישרון העובדים העושים במלאכה. זה איננו מספיק. מישהו צריך לחבר בין הכישרונות, לאחֵד אותם, ולהעניק להם כיוון, משמעת, ודרך ארץ. זה תפקידו של המאמן בקבוצת ספורט וזו משימת הניהוּל של המנהֵל ברשת טלוויזיה. מנהיגות השידור היא ערך עליון. הסדרה בת 13 הספרים "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", דנה ועוסקת בנושא הזה. ראה הספר, "למילים יש וויזואליה משלהן".

טקסט תמונה : 1968 . מוטי קירשנבאום. (באדיבות שרגא מרחב ויוסף "פונצי" הדר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : 1995 . ג'ון וודן . (באדיבות אוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : 1977. דן שילון. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1948 . וויטוריו פוצו . (באדיבות RAI . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : 1970 . אלכס גלעדי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : 1954 . גוסטב שבש . (באדיבות MTV ו- SRG . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1954 . פרנץ פושקש . (באדיבות MTV . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : 1968 . סיר מאט באסבי . (באדיבות דיוויד מילר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : 1975. ארנון צוקרמן. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1954 . ספ הרברגר . (באדיבות ZDF . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : 1968 . פרופסור אליהוא כ"ץ . (באדיבות שרגא מרחב . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : 1956 . רד אוורבך . (באדיבות ה- NBA . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : 1984 . עו"ד שמעון מזרחי . (באדיבות אברהם פלדה . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : 1954. גיולה מאנדי. (באדיבות MTV ו- SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הטלוויזיה הבינלאומית ברחבי תבל עברה מהפכים רבים מאז השידורים הישירים הראשונים של אולימפיאדת ברלין 1936, וגם בארץ מאז השידור הישיר ההיסטורי הראשון בטלוויזיה הישראלית של מצעד צה"ל בירושלים ב- 2 במאי 1968 . הטלוויזיה הפכה לתעשייה אדירה המגלגלת ממון עצום . התחרות בין הערוצים השונים הולידה את רייטינג הצפייה . את תעשיית הטלוויזיה המודרנית ניתן להשוות היום לשוּק מניות ואת שידורי הספורט הרלוואנטיים לסוג של מנייה בטוחה המניבה רייטינג בכל מצב ובכל תנאי . בעיקר כשמדובר בשידורים רלוואנטיים בלעדיים . מטוטלת הרייטינג נעה על פי חוקי שוּק המניות . בשעה שהרייטינג משגשג במקום אחד הוא צונח במקום אחר . מן ההיבט הזה שידורי הספורט הרלוואנטיים הם מניית שידור בטוחה שמצדיקה את עצמה . את הדבר הזה צריך לקחת בחשבון בעת תכנון קצר מועד וארוך טווח של לוח שידורים טלוויזיוני . בנייה של לוח שידורים טלוויזיוני היא מלאכה מורכבת מאוד ועתירת ממון . רק לאנשים חכמים ומוכשרים מותר לעסוק בה .

אנשי תקשורת מעטים בקיאים בשינויים הדרמטיים שהתחוללו בתעשיית הטלוויזיה במשך 70 מכל היבט שהוא עד ששינתה את חיינו לנצח. עקרונות הביצוע הכלכליים, הטכנולוגיים, והלוגיסטיים רבי העוצמה של הטלוויזיה השפיעו השפעה מכרעת על חיי החברה בעולם לאחר תום מלחמת העולם ה- 2, ובישראל מאז 1968. בודדים מסוגלים לנתח אותם כדי לעצב לוח שידורים רלוואנטי. הווקטורים של הטלוויזיה פועלים בהתאמה ככלים שלובים. הטלוויזיה שינתה את כל מהות החיים הפוליטיים במדינת ישראל ושינתה לעַד את הרגלי הציבור בחיי היום יום שלוֹ. הטלוויזיה שיווקה את עצמה בעוצמה כה רבה לצופיה עד שהיא עיצבה במובנים רבים את פני הדוֹר. השידורים הישירים בטלוויזיה בתחומי הספורט, החדשות, והבידור היו מנוף פשוט ומיידי להפוך אירוע נקודתי מקומי למדורת השבט. אירוע שכל המדינה צופה בו. הטלוויזיה הזרימה מידע של תמונה וקול יחדיו ובכך גברה על הרדיו. הצפייה בשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפכה לתופעה כלל ארצית החל מהתא המשפחתי הקטן ועד לכלל הציבור. הטלוויזיה שינתה את סדרי העדיפויות של כולנו ובמידה מסוימת גם את סולם הערכים שלנו. לכן מותר לומר כי היא שינתה את חיינו לעַד.

לדאבון לֵב לא כל מנהיג שידור ידע לפעול תחת לחץ ובתוך אקלים תקשורת משתנה. לא כל איש או אישה מוכשרים ככל שיהיו היו מסוגלים להגיב מייד ובזמן אמת לשינויים המתחוללים במהירות עצומה. מעט מאוד מנהיגי שידור תִּמְרֵנוּ נכון, מהר, וביעילות בזירת המאבק נגד מתחריהם . אפשר לאמוד ולנתח חלק מהשינויים האלה באמצעות הגרף המתמטי העולה של זכויות השידורים האולימפיות שהייתה לו השפעה דרמטית על התפתחות שידורי הטלוויזיה הבינלאומית כמו לזיכיונות שידורים אחרים בזירות הספורט. כבר נאמר כאן בראשית ההקדמה כי רשת הטלוויזיה האנגלית הציבורית ה- BBC שילמה כ- 3000 (שלושת אלפים) דולר לוועד האולימפי הבינלאומי ה- IOC (ראשי תיבות של International Olympic Committee  תמורת זיכיון השידור של אולימפיאדת לונדון 1948, הראשונה לאחר מלחמת העולם ה- 2 . ב- 2012 ייערכו המשחקים האולימפיים שוב בלונדון בירת בריטניה. בחלוף 64 שנה נאותה רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC לשלם תמורת זכויות השידורים של אולימפיאדת 2012 סכום פנטסטי ומדהים של 1.181000000 (מיליארד ו- 181 מיליון) דולר. התשלום הזה הוא רק עבור הזכויות. NBC תידרש להוציא מקופתה מֵאוֹת מיליוני דולרים נוספים על הפקת השידורים האולימפיים שיהיו באנגליה בעוד כארבע שנים. וזה עדיין כדאי לה מבחינה כלכלית. כלכלת הטלוויזיה, גרף זכויות השידורים, והרצון המובהק של רשתות הטלוויזיה באשר הן לשלם סכומים אדירים כאלה לוועדות המארגנות, הם אלמנטים חשובים ודרמטיים המרכיבים את הסדרה.

הספר, "הכדורגל סמן ימני טלוויזיוני", עוסק בהרחבה במאבקי זכויות השידורים בארץ ובעולם. המאבקים המרים חסרי הקץ בין רשתות הטלוויזיה על רכישת זכויות השידורים של הכדורגל – בארץ ובעולם הפכו אותו לסמן ימני של סחורות השידור. אי אפשר אִתּוֹ בגלל עלויות הממון העצמות והכסף הרב ששופכות עליו רשתות הטלוויזיה אך גם אי אפשר בלעדיו בשל הפופולאריות  והיוקרה. הכדורגל הוא פסגת הסימביוזה הבלתי נמנעת בין הטלוויזיה לכלל  הספורט. הקרבות לרכישת זכויות השידור שלוֹ הפכו רובם למלחמות "גוֹג ומגוֹג". מלחמת "גוֹ­ג ומגוֹ­ג" בטלוויזיה היא סוג של קרב בו המנהלים של רשת אחת מוכנים לשלם כל סכום עבור סחורת שידור קונקרטית גם אם מדובר במחירי הפסד ולדבר אין כל הצדקה מסחרית , העיקר מבחינתם שאותה סחורת שידור לא תירכש על ידי היריבה המתחרה. יש לכך עדויות רבות בסדרה. הבולטות שבהן : רכישת זכויות הכדורגל הישראלי ב- 1999 ע"י שלושחברות הכבלים בטלוויזיה מת"ב, ערוצי זהב, ו- גוונים שנלחמו בחברת הלוויין YES והסכימו לשלם להתאחדות הכדורגל עבור חוזה בן 6 שנים 2005 – 1999 כמות אסטרונומית של 126000000 (מאה עשרים ושישה מיליון דולר) כ- 21 מיליון דולר לעונה . הדבר הביא לקריסתן הפיננסית והכריח אותן להתאגד לחברת כבלים אחת תחת השם HOT . בינואר 1984 ניאותה רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC לשלם ל- IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) עבור זכויות השידורים הבלעדיות של אולימפיאדת החורף קאלגארי 1988 סכום פנטסטי של 309 מיליון דולר הרבה מעבר לשווי האמיתי רק כדי למנוע את שידור האירוע ברשתות היריבות CBS ו- NBC . משהגיע רגע השידורים של משחקי קאלגארי בחורף 1988 הוברר כי הפרסומות המסחריות אינן מסוגלות לכסות את גודל ההשקעה ו- ABC הפסידה 55000000 (חמישים וחמישה מיליון) דולר . הדבר הביא לזעזועים פרסונאליים ותוכניתיים ברשת ABC.

הטלוויזיה שונאת רוטינה. היא מכשיר אלקטרוני רוֹטֵט הדוחה כל קיבעון. הטלוויזיה אוהבת דרמות בלעדיות, היא חיה ומתקיימת מהראשוניות בחדשות ואקטואליה, ונוטה לשָדֵר ללא הרף סדרות של פשע ורצח, בתי משפט, משטרה, סקס, פוליטיקה, ממון, וסקנדלים. כל מה שאנו לא אוהבים שיקרה במשפחתנו – אנחנו מבקשים לראות על המסך. האזרח הרגיל מבקש חיי שִגְרָה חסרי זעזועים אך לא אכפת לו שהמסך שלוֹ יתפוצץ מסקנדלים. הטלוויזיה מייצרת ומשדרת בעת ובעונה אחת אילוזיה ומציאות יחדיו. הצופה לא תמיד מוכשר ויודע להפריד בין השניים . מדהים לחשוב שהטלוויזיה מייצרת ללא סוף סרטי אלימות , פשע , רצח , ומשטרה – ויורה אותן מהמותן ולא דרך הכוונות , לא רק בבּוֹדֶדֶת אלא גם בצְרוֹרוֹת . העולם התרבותי החסוּד והמתחסד משתחווה, כורע ברך, וקונה אותן ברוחב לב אך כל טוראי בצבא יודע את ההבדל העצום בדיוק הפגיעה בין יֶרִי דרך הכוונות לבין ירי מהמותן. אל קפונה (Al Capone) ויורשיו הפכו לגיבורי טלוויזיה מיתולוגיים בכל מקום על הגלובוס . גם בישראל . השידור המסחרי בישראל שמהלל את סדרות הרייטינג האלה לא עשה אפילו סרט אחד בכל שנות קיומו , אודות חיים נחמן ביאליק , עמוס עוז , או נתן יונתן . וגם לא עסק והפיק סדרה איכותית הדנה במורשתם של דוד בן גוריון ומנחם בגין ובהיסטוריה של הפלמ"ח, האצ"ל, ולח"י .

השידור הציבורי חטף ביקורת בעִתּוֹת אורי פורת ומוטי קירשנבאום בגין ריבוי מִשדרי ספורט רלוואנטיים. זוֹ אותה הביקורת שמתיימרת להיות מקצוענית אך מתעלמת זה זמן רב מה- Programming הנָבוּב וחדל הערכים של השידור המסחרי על כמויות "הריאליטי" בהן הוא מסמם את צופיו . לטלוויזיה יש זיכרון מדהים לתאריכים. הטלוויזיה באשר היא נבנית מאגדות וסיפורים יצירת מיתוסים, וגם ניתוצם. ב- 29 במאי 1985 התמודדו אלופת איטליה קבוצת יובנטוס (Juventus) נגד ליוורפול (Liverpool) אלופת אנגליה ביניהן באצטדיון "הייסל" (Heysel) בבריסל במשחק הגמר על גביע אירופה לאלופות בכדורגל. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת קיבל את הצעתי לשדר ישיר את המשחק. רכשנו את זכויות השידור של המשחק ושלחנו לבריסל את השַדָּר יורם ארבל . לפני שריקת הפתיחה קרה אסון נורא ביציעי האצטדיון. 39 אוהדי כדורגל איטלקיים נִסְפּוּ ו- 250 אחרים נפצעו בהתנגשות אלימה עם אוהדי כדורגל ברוטאליים מאנגליה ביציע "Z". יורם ארבל היה שָם ולא ראה ולא שמע מאום. יתירה מזאת הוא גם לא שמע דבר. התחוללה פשלה עיתונאית קשה מהחמורות שידעה מחלקת הספורט בתולדותיה שהובילה לסקנדל שידור חסר תקדים . עשרות אוהדי כדורגל איטלקיים נרצחים בתוך האצטדיון, ממש ליד אפו של השַדָּר שלנו, שאיננו יודע דבר ואיננו מבין מדוע המשחק איננו מתחיל. מרבית שדרי אירופה המאיישים את עמדות השידור באִצטדיון "הייסל" (Heysel) ליד יורם ארבל עצמו, מדווחים כבר לצופיהם על האסון המחריד. רק הוא לא. איך אפשר להסביר לצופים פשלה כזאת. באותו האירוע הבלתי נשכח היה יורם ארבל שדר אומלל, פתטי, ולא רלוואנטי. הסֶפֶר, "למילים יש וויזואליה משלהן", עוסק ברחבה בעיתונאות הספורט בטלוויזיה, ובהצלחות והכישלונות שלה . הן היו רבות בשני צִדֵי המאזניים.

ב- 1 ביוני 1986 שלחתי את נסים קיוויתי לעמדת השידור שלנו באִצטדיון "חליסקו" בעיר המכסיקנית גוואדאלאחרה . המשימה הנכבדה שהטלתי עליו הייתה להעביר בשידור הישיר את המשחק ברזיל – ספרד במונדיאל של מכסיקו 86'. במהלך המשחק הזה שידר נסים קיוויתי שער שלא היה. ברזיל כבשה שער לא חוקי שנפסל מייד ע"י שופט המשחק קריסטיאן באמברידג' מאוסטרליה . נסים קיוויתי לא ראה זאת ולא שַם לֵב שהמשחק כלל לא חודש מקַו האמצע למרות שישב בעמדת שידור נוחה המשקיפה על האִצטדיון . במשך שֶבַע דקות מסר אינפורמציה מוטעית ותוצאה שגויה לצופים בישראל כאילו ברזיל צועדת ביתרון 1 : 0 . מה גורם לכישלון צורב של שַדָּר כה מנוסה שיושב בעמדת שידור מרווחת באצטדיון בשעה שהכול גלוי וידוע וכַר הדשא והשחקנים פרושים לפניו כמו כל כף ידו ? איך מסבירים כישלון כזה לציבור ? הסֶפֶר עב הכרס שחקרתי וכתבתי וקרוי , "למילים יש וויזואליה משלהן" , מספר את סיבותיו של כישלון ייחודי חסר תקדים של אחד מגדולי שַדָּרֵי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בכל הזמנים .

יום שישי – 11 בספטמבר 1987 היה תאריך היסטורי ושנוי במחלוקת מאין כמותו בלוח שידורי הטלוויזיה של רשת CBS האמריקנית . באותו היום התעורר וויכוח מַר בין מגיש החדשות רב המוניטין של הרשת דֶן ראת'ר (Dan Rather) לבין ההנהלה שלוֹ . הוויכוח נגע להתנגשות הצפויה בין השידורים הישירים של משחקי חצי הגמר לגברים בטניס במסגרת ה- U. S. Open (רשת CBS   שידרה אותם ישיר) לבין מהדורת החדשות הארצית של הרשת שדֶן ראת'ר הוא העורך והמגיש הראשי שלה . התאריך הזה מוכר היטב לכל עיתונאי חדשות באשר הוא ולכל שַדָּר ספורט בכל מקום בעולם . פרשת שדרן החדשות האמריקני דֶן ראת'ר של רשת CBS שאירעה ב- 11 בספטמבר 1987 חידדה והקצינה עד בלי דַי את התחרות ומאבק היוקרה הנִצחי על מסך הטלוויזיה בין שידורי החדשות לבין שידורי הספורט . מי חשוב ממי בכל רגע נתון . שַדָּר הספורט הבכיר של  CBS ברנט מאסברגר (Brent Musburger) שידר ישיר באותו אחה"צ של יום שישי ב- 11 בספטמבר 1987 את שני משחקי חצי הגמר בטניס לגברים יחידים בפלשינג מדואוס בניו יורק באליפות ארה"ב הפתוחה , בין ג'ימי קוֹנוֹרס מארה"ב לבין אִיבַן לֶנְדְל הצ'כוסלובקי , ואת "הדרבי" השוודי מאטס ווילאנדר נגד סטפן אדברג . במקביל ערך באותו יום שישי – 11 בספטמבר 1987 האפיפיור יוחנן פאולוס ה- 2 את סיורו המפורסם בפלורידה (מדינה רוויה תושבים היספאניים שדתם קתולית) . דֶן רָאתֶּ'ר הקים את אולפן החדשות שלוֹ במיאמי לרגל הסיור הקדוש של האפיפיור במדינה הדרומית . בינתיים התארך משחק הטניס ועבר את השעה שֵש וחֵצי בערב מועד תחילת מהדורת החדשות הארצית רבת המוניטין של CBS (CBS – Evening News) . הנהלת CBS לא הסכימה בשום אופן לקטוע את השידור הישיר של הטניס לטובת מהדורת החדשות של דֶן ראת'ר . במשחק חצי הגמר הזה עתיר הרייטינג והממון התמודד הטניסאי האמריקני הוותיק ואהוב הקהל ג'ימי קונורס  (Jimmy Connors) נגד הטניסאי הצ'כוסלובקי אִיבַן לֶנְדְל (Ivan Lendl) . ההחלטה הייתה להמשיך את שידור הטניס עד תומו ולהעלות את מהדורת החדשות לאוויר אחריו. דֶן ראת'ר נעלב מהחלטת ההנהלה וחזר כועס וממורמר לחדר האיפור שלו. השידור הישיר של הטניס הסתיים ב- 18.50. אִיבַן לֶנְדְל הכניע את ג'ימי קונורס בשלוש מערכות חלקות 6 : 4 , 6 : 2 , ו- 6 : 2 והמסך התפנה לטובת שידור החדשות . דֶן ראת'ר נקרא לשוב לאולפן החדשות אך סירב . CBS ביצעה אז את החטא הטלוויזיוני הכבד ביותר. הרשת שידרה במשך שמונה דקות "BLACK" (מסך שחור) . אפילו לא פרסומות. רק מסך שחור. הסֶפֶר, "למילים יש וויזואליה משלהן", מספר על פרשת דֶן ראת'ר  ב- 11 בספטמבר 1987 שם ספגה CBS תבוסת שידור חסרת תקדים בשל חטא היוהרה של שדרן חדשות הבכיר שלה.

אין תשובה ברורה וחַד משמעית מי חשוב ממי ולמי עומד היתרון ברגע נתון על המרקע , האם לשידורי החדשות או שידורי הספורט. שתי החטיבות נהנות מתקציבים גדולים. התשובה תלויה כמובן בנסיבות השידור, שיקולי העריכה, והגיון ההנהלה. היריבות הזאת בה השדרנים והמפיקים משני צִדֵי המתרס סירבו להשתמש בהגיונם והעדיפו להזדקק לרִגשותיהם , הולידה שנאות וקנאות משני הכיוונים . צריך לקרוא את המִסְמַך חסר התקדים בחריפותו שכתב אלכס גלעדי מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה ב- 22 במאי 1980 והופנה לבוס הישיר שלוֹ חיים יבין מנהל חטיבת החדשות כדי להבין עד להיכן עלולים להרקיע הרוגז, המדון, ומפח נפש בין אנשי שידור הנמנים על אותה רשת שידור . המסמך המקורי (כמו מאות רבות נוספים) מופיע במלואו כמה פעמים בסדרה בספריה השונים ומספר על דרמת המאבק שהתחוללה אז בין מנווט שידורי הספורט בטלוויזיה למוביל שידורי החדשות. ראה הספרים, "הפקות חובקות ארץ ועולם" .

טקסט תמונה : 1978 . מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית מר חיים יבין . (צילום מחלקת הסטילס . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : 1978 . מנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית מר אלכס גלעדי . (צילום מחלקת הסטילס . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

המִסְמַך הזה שכתב אלכס גלעדי לחיים יבין ב- 22 במאי 1980 מסביר באיזה אקלים תחרותי ואמביציוזי , רָב צדדי ובעל פנים רבות – מקדמים המפיקים את שידורי הטלוויזיה הקונקרטיים של "עצמם". מנהל דסק הספורט אלכס גלעדי עשה כל מאמץ לשפר את שידורי בספורט עליהם היה מופקד. חיים יבין הבוס הישיר של אלכס גלעדי קידם את שידורי החדשות והעניק להם עדיפות ברורה באמצעי הפקה , צילום , ועריכה על פני דסק הספורט. מובילי השידורים מנהלים מאבק חסר פשרות לטובת האגפים עליהם הם מופקדים, מאבק שהופך לעיתים להתכתשות אישית , ומנהלים תחרות בינם לבין מצפונם על השגת תשומת לִבּוֹ של הצופה. הם לעולם אינם מסתפקים בטיב המוצר שהפיקו . עבורם המצוינות היא האויב של הטוב מאוד. המסמך שחיבר אלכס גלעדי בגנותו של חיים יבין העיד כאלף עדים על אמביציות השידור המחלחלות בכל פינה בבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים. אלכס גלעדי היה מנהיג שידור שהִתווה את מסלול חיי בטלוויזיה. לטקסט החריף שכתב ודבקותו בשליחות העיתונאית שלוֹ כעורך שידורי הספורט ורוח דבריו היו השפעה גדולה עלי לאחר שהתמניתי במקומו למנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית. אתה חייב לשמור על אגפיך לא רק משונאיך אלא גם מידידיך. בעיקר מידידיך.

חיים יבין איננו מנהיג שידור מדרגתו של ארנון צוקרמן , וגם לא מבריק כדן שילון, אלכס גלעדי, או מוטי קירשנבאום (דעתי האישית לחלוטין . אחרים אולי יחלקו עלי). אף על פי כן הוא דמות בלתי נשכחת. לא מפני היותו קריין טקסטים דָגוּל אלא בגלל אופיו המתון והאחראי, וגם הדייקני. אין לו את הכריזמה שיש לארבעת הגדולים ארנון צוקרמן , דן שילון , אלכס גלעדי , ומוטי קירשנבאום אך הוא ניחן בקסם אישי מסוג אחר, וודאי בעת כשהוא פוסע לפני עדשת המצלמה. כמו כולם הוא כועס כשצריך ונעלב כשלא צריך אך בניגוד לאחרים הוא איננו קנאי ואיננו שומר טינה . היו ימים בהם נחשב לאבינו הטלוויזיוני . הפקת שידורי מונדיאל ארגנטינה 78' מהווה תמרור דרכים חשוב בהתפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה . מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן הפקיד אותה בידיי וידע כי למרות ריחוקה והמגבלות הטכנולוגיות החמורות שליוו אותה הוא יכול לסמוך עלי כי אכונן אותה כראוי. שלטתי היטב בחומר והתמצאתי היטב בכל תחומי ההפקה , רזיה , ומכמניה.

טסתי לארגנטינה במאי 1978 עם צוות השידור שלי בשליחות ארנון צוקרמן מבלי שכל חוטי ההפקה היו קשורים . ההפקה שהתבצעה הרחק מגבולות ישראל הייתה מורכבת ומסובכת מאוד בשל תקשורת לוויינים מועטה ובעייתית ביותר בימים ההם לפני שנות דוֹר , אך היא הצליחה בסופו של דבר מעל למשוער . הקושי העיקרי נבע מהחלטה מוקדמת משותפת של ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) איגוד השידור המערב אירופי שרשות השידור הישראלית חברה מלאה בו ושל איגוד השידור של מדינות מזרח אירופה OIRT (ראשי תיבות של Organization Intervision Radio and Television) להעביר את כל 38 משחקי הטורניר ללא יוצא מן הכלל מארגנטינה לאירופה באמצעות לוויין ה- Major האטלנטי. לרוע המזל תחנת התקשורת ללוויינים שלנו בעמק האלה הייתה מחוברת אז ללוויין אטלנטי אחר , ה- Primary. בנוסף לכך היו לתחנת הקרקע הארגנטינית Balcarce  בבואנוס איירס קשיים בהפעלה בו זמנית של Up link (העלאת סיגנל השידור הטלוויזיוני ללוויין) רב ערוצי . Balcarce לא הייתה יכולה להוציא החוצה יותר משלושה סיגנלים בו זמנית . מצב התקשורת הבינלאומית שלנו היה סבוך. נדרשתי לחפש ולאלתר פתרונות בבואנוס איירס "מתחת לאדמה". למזלי הגדול, מהנדס התקשורת הבינלאומי של ארגנטינה באותה העת היה יהודי ציוני חם בשם מאסימו גארפינקל. הייתה לו משפחה בקיבוץ אלומות בעמק הירדן. נפגשתי עמו ל- "אסאדו" באחת המסעדות הנפלאות הפזורות לאורך נהר ה- River Plate בעיר הבירה בואנוס איירס בטרם תחילת המשחקים. הצגתי בפניו את הקשיים של הטלוויזיה הישראלית וביקשתי את עזרתו. מאסימו גארפינקל טרח למעננו ומצא את כל הפתרונות הטכנולוגיים האפשריים. העברנו את כל 38 המשחקים מארגנטינה לאולפן בירושלים בשידורים Unilateral באמצעות לוויין ה- Primary . זאת הייתה אמורה להיות משימה יקרה מפני שה- EBU (איגוד השידור המרב אירופי) ו- OIRT (איגוד השידור המזרח אירופי) המונים עשרות רשתות הטלוויזיה , הלכו על ה- Major .אנחנו היינו לבד על ה- Primary . אבל משרד התקשורת הארגנטיני ENTEL בראשותו של מאסימו גארפינקל העניק לנו הנחה של % 75 במחיר  ה- Up link. בעת מצוקה ב- Balcarce עצמה שהייתה רוויה בערוצי משחקים שנשלחו לכל רחבי תבל , דאג מאסימו גארפינקל בעל הקשרים הגורפים לצרף למאמץ השידור שלי את תחנת הקרקע של צ'ילה כגיבוי לצורך שליחת סיגנאל השידורים מארגנטינה לישראל. דיווחתי לארנון צוקרמן מבואנוס איירס כי ביצוע המשימה הראשונה צלחה.

טקסט תמונה : קיץ 1978. בואנוס איירס. מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 78'. זהו הפתרון הטכנולוגי והתרשים המקורי שלי כפי ששרטטתי למנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן והמסביר את מפת תקשורת הלוויינים הקיימת בין בואנוס איירס לירושלים בחודש מאי – שנת 1978  סיגנל השידורים של כל המשחקים הגיע מתחנת הקרקע לתקשורת לוויינים הארגנטינית באלקארסה (Balcarce) במישור מאר דל פלאטה לתחנת התקשורת ללוויינים הישראלית במישור עמק האלה (ליד ירושלים) נע ב- "דרך חתחתים" בשלושת שיטות השידור הבינלאומיות הקיימות של Pal , Secam , ו- NTSC, אבל בסופו של דבר הוא הגיע. זה היה הרע במיעוטו. הייתי מסוגל עכשיו להעביר לירושלים את כל 21 המשחקים המתוכננים לשידורים ישירים עם קולותיהם של דן שילון ויורם ארבל לרבות 17 המשחקים המוקלטים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

נותרה עוד משימת תשתית אחת כדי למצוא פתרון מושלם להעברת השידורים לישראל בטרם תחילת מבצע ארגנטינה 78'. גם היא נפתרה ברגע האחרון. הטלוויזיה הפורטוגלית RTP שידרה מידי יום בתקופת משחקי ארגנטינה 78' על לוויין ה- Primary, ביולטין חדשות כפול בן רבע שעה כל אחד הקרוי SIN מליסבון למרכז OTI (איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה) במכסיקו סיטי. הדבר פגע בנו נואשות. לשמחתי הגדולה מפיקת הביולטין גב' מנואלה פורטאדו הפורטוגלית מ- RTP ואמאורי דאומאס המכסיקני מזכ"ל  OTI מקבל הביולטין במכסיקו, נענו לפנייתי והסכימו לשנות את זמני השידור של ה- SIN. ההפקה שלנו ניצלה ועברה בשלום. כ- פֶסַע הפריד בין כישלון קולוסאלי להצלחה גדולה. אין דבר שהוא בלתי אפשרי בטלוויזיה. דיווחתי שוב לארנון צוקרמן כי גם משימת התשתית השנייה צלחה. עכשיו הכול היה מוכן לשידור המשחקים. השדרים שלי בארגנטינה 78' היו דן שילון ויורם ארבל.

בסיומה של ההפקה הממושכת בת יותר מחודש ימים בבואנוס איירס הודיתי מקרב לבי לגב' מנואלה פורטאדו מר אמאורי דאומאס, ומר מאסימו גארפינקל. בלעדיהם אי אפשר היה לעשות זאת. הענקתי להם תשורות – סובנירים נאים של רשות השידור שהבאתי עמי מירושלים. זה היה לפני יותר משנות דוֹר. ראה הסֶפֶר עב הכרס שחקרתי וכתבתי, "הפקות חובקות ארץ ועולם".

טקסט תמונה : שנת 1977 . בואנוס איירס . המהנדס מאסימו גארפינקל (במרכז) בעת תכנון מוקדם של ENTEL הדן בהקמת מערך השידור הלוויני לקרת שידורי טורניר גביע העולם בכדורגל – ארגנטינה 1978 . (התמונות , באדיבות משפחת גארפינקל בבואנוס איירס . ארכיון יואש אלואי . כל הזכויות שמורות).   

כל הפקת טלוויזיה לבטח שידור בינלאומי הוא מעשה הרכבת פאזל מהרבה חלקים . ללא תקשורת לוויינים איתנה פשוט לא ניתן יהיה להעביר את השידורים מרחבי תבל למדינת ישראל . אלכס גלעדי ואנוכי לא שיערנו כי ניתקל שוב כל מהר בבעיה הקשה של תקשורת לוויינים בינלאומית מוגבלת. זה אירע באליפות אירופה בכדורסל לאומות שנערכה בגוריציה וטורינו באיטליה בקיץ 1979. אלכס גלעדי טס לאיטליה לשדר את המשחקים ואני נשארתי במערכת בירושלים כדי לנהל את הפקת מבצע השידורים . בראשית 1979 חולל כהן הדת השיעי רוחאללה חומייני את המהפכה האיסלאמית באיראן והדיח מהשלטון את השאה ריזה פחלאווי נאמנה של ארה"ב. הרשתות האמריקניות הגדולות ABC , NBC , ו- CBS נדרכו ועשו Booking ארוך מראש על מרבית לווייני התקשורת לרבות זה שלנו לוויין ה- Primary . נדרשתי לחולל פעלולים אקרובאטיים כדי לפנות את זמני השידור עבור אלכס גלעדי ששהה תחילה בגוריציה ונדד אח"כ עם נבחרת ישראל המצטיינת שהעפילה לבית הגמר לעיר טורינו . שיא התסבוכת הלוויינית נוצר ביום רביעי – 20 ביוני 1979 בתשע בערב . נבחרת ישראל תחת שרביט המאמן של רלף קליין העפילה למשחק הגמר נגד נבחרתה של ברה"מ. המדינה הייתה כמרקחה. כל מאבק ספורטיבי נגד ברה"מ מעורר עניין עצום בציבור בישראל רק לנו לא היה לוויין להעביר את השידור הישיר ארצה מטורינו. ה- Primary היה חסום ממילא ו- EBU (איגוד השידור המערב אירופי) בעצה אחת עם OIRT (איגוד השידור המזרח אירופי) החליטו עוד קודם לכן לשלוח את ה- Feed של סיגנל השידור מטורינו ל- לוויין ה- Major. תחנת הקרקע בעמק האלה הייתה מקושרת ללוויין ה- Primary בלבד . נותרנו מיותמים . נבחרת ישראל בכדורסל עומדת להתמודד במשחק הגמר על אליפות אירופה החשוב ביותר בתולדותיה ואילו הטלוויזיה הישראלית משוללת טכנולוגיה להעביר את ההתמודדות בשידור ישיר לארץ .

פניתי למהנדס התקשורת הבינלאומית של חברת "בֶּזֶק" מר גָבְרִיאֵל "גָבִּי" שֶקֶל בבקשה להסיט את האנטנה צלחת בעמק האלה מה- Primary  ל- Major לפרק זמן של ארבע שעות משמונה בערב של יום רביעי – 20 בינוי 1979 עד חצות. זה היה הפתרון היחיד. גבריאל שקל התנה את הביצוע בהסכמת שַר התקשורת יצחק מודעי. "מר יואש אלרואי, אני מבין את מצוקתך, אך אני מקבל הוראות מהשר שלי ולא מהטלוויזיה", אמר לי במבטא ההונגרי הכבד שלו. הסטת האנטנה – צלחת בעמק האלה מה- Primary  ל- Major אמורה הייתה לשתק זמנית חלק מהתקשורת הבינלאומית של ישראל. לוויין ה- Primary נשא עליו שני מָשְדֵרִים – מְשִיבִים           (Transponders) של טלוויזיה לעומת 15000 (חמישה עשר אֶלֶף) קווי טלפון וקווי מחשבים. הסברתי לשַר יצחק מודעי את החשיבות העצומה של שידור הישיר בטלוויזיה של משחק הגמר על אליפות אירופה בכדורסל בו מתמודדת ישראל נגד ברה"מ הגדולה, ואת הצורך בהסטת צלחת האנטנה בעמק האלה מלוויין הפראיימרי ל- לוויין המייג'ור, והוספתי : "תאר לך אדוני השר שנבחרת ישראל מנצחת את ברה"מ והטלוויזיה הישראלית נמנעת מלהעביר את המשחק הזה בשידור ישיר. הרי הציבור יהרוג אותנו אם לא נשדר ישיר את ההתמודדות הזאת שמשולה לקרב דוד נגד גולית". השַר יצחק מודעי מהיר התפישה ובעל דיבור נעים וענייני השיב מייד : "הרעיון מצוין . זה בסדר גמור. לא יקרה שום דבר אם עם ישראל לא ידבר כמה שעות בטלפון . הרי ממילא כולם יצפו במשחק" . לפני שסגר את הטלפון ביקש אותי : "תגיד לטומי לפיד שידבר אתי", והתכוון למנכ"ל רשות השידור יוסף לפיד.יצחק מודעי הורה לגבריאל שקל ויצחק נגל מנהל תחנת הקרקע בעמק האלה להסיט את האנטנה – צלחת לפרק זמן של ארבע שעות כדי לאפשר שידור ישיר בהיקף מלא של המשחק ישראל – ברה"מ.

טקסט תמונה : שנת 1979. שר התקשורת יצחק מודעי. אזרח נבון ואחראי שכיבד את רשות השידור. "השידור הישיר בטלוויזיה של משחק הגמר על אליפות אירופה בכדורסל בין נבחרות ישראל וברה"מ הוא בהחלט משימת שידור ממלכתית . אנחנו נחשוב באהדה על הזזת האנטנה בעמק האלה מלוויין אחד לשני כדי אזרחי מדינת ישראל יוכלו לצפות במשחק . לא יקרה שום אסון אם עם ישראל לא ידבר בטלפון שלוש שעות", אמר לי בהגיונו הנבון והבריא בשיחת הטלפון בינינו. ( התמונה באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                                                                                                    

טקסט תמונה מימין :  עשור ה- 70 של המאה שעברה . זהו מר גבריאל "גבי" שקל מהנדס התקשורת הבינלאומית של חברת "בזק" . לא היה שני לו . דמות בלתי נשכחת . הטלוויזיה הישראלית הציבורית לדורותיה , וודאי חטיבת הספורט שלה – חייבת לוֹ חוֹב עולם . (התמונה, באדיבות משפחת גבריאל שקל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי, "הפקות חובקות ארץ ועולם".

לאחר זכייתה של נבחרת ישראל בכדורסל במקום ה- 2 באליפות אירופה בקיץ 1979 בטורינו איטליה החלטנו להקדיש זמן מסך נרחב יותר לכדורסל הישראלי . במידה מסוימת על חשבון הכדורגל הישראלי . הכדורסל הישראלי זכה להישגים מפליגים כבר בשנים 1952 ו- 1953 . הנבחרת הלאומית של ישראל נטלה חלק בטורניר האולימפי של הלסינקי 1952 (בפעם הראשונה והאחרונה בתולדותיה) , וכעבור שנה השיגה הישג סנסציוני כשדורגה חמישית באליפות אירופה בכדורסל שנערכה במוסקבה 1953 (באצטדיון הפתוח) . ישראל הקדימה נבחרות כדורסל ידועות כמו יוגוסלביה, איטליה, בולגריה, ומצרים. בשורות נבחרת ישראל שיחקו בשנים ההן, דני אֶרֶז, משה ,מוסה" דניאל , דוד הָיְיבְּלוּם, יהודה "קָנַבּוּס" ווינר, מרסל חפץ, פרדי כהן, מרדכי מימרן, זכריה עופרי, ראובן פֶּכֶר , מנחם קורמן , רלף קליין , שמעון "צִ'ינְגָה" שֶלַח , אברהם שניאור , ועמוס לין. המאמנים בתקופה היא היו מוריס "טֶבִּי" רסקין, יעקב שאלתיאל, ויהושע רוזין. תפקיד המרכיב היה שייך לדוֹב פְּרוּסַק. ראשי המשלחת היו ברוך בָּג ויצחק כספי.

הצלחות הכדורסל התרחשו בעידן הרדיו בתקופה של טרום הטלוויזיה, אבל רדיו "קול ישראל" בראשותו של שַדָּר הספורט הבלתי נשכח נחמיה בן אברהם ייחדו את שידוריהם רק לנבחרת הלאומית בכדורגל. תמוה. למרות ההצלחות לא שודרו מעולם משחקיה הבינלאומיים של ישראל בענף הכדורסל ברדיו.

טקסט תמונה : חודש מאי – שנת 1952. תל אביב. נבחרת ישראל בכדורסל לפני צאתה לאולימפיאדת הלסינקי 1952 . זיהוי העומדים משמאל לימין : עוזר המאמן יהושע רוזין , אליהו עמיאל , מנחם קורמן , עמוס לין (חבר קיבוץ משמר העמק) , המאמן מוריס "טבי" רסקין משה "מוסה" דניאל (היה חבר קיבוץ חולתה) , רלף קליין , ראובן פכר (חבר קיבוץ מזרע) , זכריה עופרי , ודוב "בולק"  פרוסק . זיהוי כורעים משמאל לימין : דני ארז , שמעון "צ'ינגה" שלח , מרסל חפץ , אברהם שניאור , פרדי כהן , ויהודה "קנבוס" ווינר . (התמונה באדיבות מנחם קורמן ומשפחת יהושע רוזין . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : אליפות אירופה בכדורסל – מוסקבה 1953. נבחרת ישראל בכדורסל צועדת בטקס הפתיחה של אליפות אירופה בכדורסל במאי 1953 באצטדיון דינמו במוסקבה . משחקי אליפות אירופה בימים ההם נערכו באצטדיון הפתוח של דינמו מוסקבה . זיהוי הצועדים משמאל לימין : שני נערים רוסיים נושאים את שלט ישראל (ברוסית) ודגל ישראל . אחריהם לפי הסדר : אברהם שניאור (1.84 מ'- מכבי ת"א) , זכריה עופרי (1.91 מ' – מכבי ת"א) , רלף קליין (1.89 מ' – מכבי ת"א) , ראובן פכר (1.86 מ' – הפועל מזרע) , משה "מוסה" דניאל (1.85 מ' – הפועל חולתה) , מרסל חפץ (1.83 מ' – הפועל חולון) , דוד הייבלום (1.88 מ' – הפועל ת"א) , מנחם קורמן (1.86 מ' – מכבי ת"א) , פרדי כהן (1.80 מ' – הפועל חולון) , מרדכי מימרן (1.80 מ' – הפועל ירושלים) , שמעון "צ'ינגה" שלח (1.80 מ' – הפועל ת"א) , דני ארז (1.78 מ' – הפועל ת"א) , יהודה "קנבוס" ווינר (1.75 מ' – מכבי ת"א). (התמונה באדיבות מנחם קורמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                                      

הסֶפֶר עב הכרס שחקרתי וכתבתי, "למילים יש וויזואליה משלהן", עוסק בהתפתחות טקסט השידור באירועי  הספורט בטלוויזיה – בארץ ובעולם , והופעתם והתפתחותם של שדרי שטח (Play by play), פרשנים , ומגישי אולפן ידועים ורבי מוניטין – בארץ ובעולם כמו : חיים יבין , דֶן ראת'ר , גאולה אבן , וולטר קרונקייט , דייויד קולמן , קנת' וולסטנהולם , דן שילון , אלכס גלעדי , הווארד קוסל , מרב מיכאלי , יורם ארבל , עודד בן עמי , רפי גינת , יאיר אלוני , יאיר שטרן , אורלי יניב , מאיר איינשטיין , אבי רצון , נסים קיוויתי , אורלי יניב , אריה מליניאק , אלי סהר , ברנט מאסברגר , דיק סטוקטון , ג'ים מקאיי (מקמנס) , באד גרינספאן, אישטוואן פלוהאר, גיורגי ספשי, רמי ווייץ נחמיה בן-אברהם, גדעון הוֹד, ורבים אחרים שהשפיעו על התפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה וברדיו. יתירה מזאת. הספר דן לעומק במוסד השידור והפרשנות, ההגשה וההנחיה, והקריינות בטלוויזיה וברדיו – מזווית ראותה של המצלמה וכיוון ההאזנה של המיקרופון . הרדיו הישראלי בעידן טרום הטלוויזיה הוליד ויצר כוכב שידור זוהר מלא הוד וכריזמה , יחיד במינו ובודד בדורו . זהו נחמיה בן-אברהם .

הופעתו בשמי הרדיו הייתה כשל כוכב שביט , ובאקראי . ב- 8 בפברואר 1947 מינו מנהל הרדיו המנדטורי בארץ ישראל אדווין סמואל ומנהל התוכניות בשפה העברית מרדכי זלוטניק את נחמיה בן-אברהם לשדר ישיר את משחק הכדורגל המסקרן שנערך באצטדיון המכבייה בתל אביב בין נבחרת העיר תל אביב לבין אלופת הונגריה קבוצת M.T.K.  המינוי היה מפתיע מפני שנחמיה בן אברהם היה אומנם עיתונאי ספורט אך חסר כל ניסיון קודם בשידור רדיו . נחמיה בן-אברהם בעל הקול הייחודי התגלה בבת אחת כשַדָּר מוכשר ומתאר צבעוני . הוא הפך את יעקב חודורוב ויהושע גלזר ושאר חבריהם לגיבורי כדורגל ואת עצמו לכוכב רדיו לאומי .

טקסט תמונה : חודש יולי שנת 1956 . אִצטדיון רמת גן . בדידותו של שדר הספורט למרחקים ארוכים . זהו שדר רדיו "קול ישראל" נחמיה בן אברהם (בן 35) יושב בודד ביציעי אִצטדיון ר"ג ערב המשחק ישראל נגד ברה"מ ב- 31 ביולי 1956 במסגרת הטורניר הקדם אולימפי בכדורגל על הזכות לשחק באולימפיאדת מלבורן 1956. הוא היה שדר רדיו יוצא דופן בעל אינטגריטי מושלם שמצויד בידע עצום, אבל היה בודד. הייתה מוטלת עליו מעמסת שידור אדירה שלא יכול היה לחלוק אותה עם איש. נחמיה בן אברהם ניצב תמיד לבדו בשולי כר הדשא, לידו המיקרופון וטכנאי רדיו שלוֹ. הוא שידר לאורך כל הקריירה שלוֹ ללא פרשן. (התמונה באדיבות תמרה בן אברהם רעייתו של נחמיה בן-אברהם. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                                                                                                

טקסט תמונה : 1957. שוער נבחרת ישראל בכדורגל הבלתי נשכח יעקב חודורוב יחדיו עם שחקנית הקולנוע האמריקנית הבלתי נשכח מרילין מונרו, בעת סיור משחקים של נבחרת "הפועל" ישראל בארה"ב. יעקב חודורוב היה שחקן הפעל ת"א ונחשב לגדול השוערים של ישראל בכל הזמנים. הוא לבש 15 שנה את מדי הנבחרת הלאומית (1964 – 1949) ושיחק בשורותיה 31 משחקים בין ארציים. בערוב ימיו בטרם מותו שח לי בדירתו ב- ראשל"צ בעת שיחות התחקיר עמו, "…מרילין מונאו הייתה כל כך יפה וכל כך חושנית…". (התמונה באדיבות יעקב חודורוב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שום שַדָּר רדיו בישראל לא העפיל מעולם לרמת השידור הנדירה שלוֹ ולהערצה הלאומית שליוותה את נחמיה בן-אברהם. חלפו יותר מ- 60 שנה מאז הופעתו הדרמטית הראשונה ברדיו המנדטורי הארץ ישראלי (נקרא אז שירות השידור) ב- 8 בפברואר 1947. ניתן לקבוע בוודאות כי לא נס ליחו ואיכות קולו לא פגה. ראה הספר עב הכרס שאני חוקר וכותב, "הכדורגל סמן ימני טלוויזיוני".  ברור שאופן הגשת שידורי הספורט באולפן, עיצוב האולפן, ו/או שידורם מהשטח הם מרכיבים ואלמנטים טלוויזיוניים חשובים. חשובים יותר הם המנהיגות, הניהול, יעילות ומהירות עבודת המערכת , ורכישת זכויות השידורים הבלעדיות של האירוע המבוקש. רוּן ארלדג' (Roone Arledge) מנהיג השידור רָב המוניטין של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC טבע ב- 1970 את הסלוגן הטלוויזיוני בלתי נשכח שלו : "When you have the rights – you have the Show". רון ארלדג' צדק .

נתוני המשוואה המתמטית המצליחה הזאת היא טריוויה . עובדה עתיקת יומין . האמירה הטלוויזיונית ההיא יצאה לאור לאחר שידור התוכנית הראשונה "Monday Night Football" ב- ABC שחוללה מהפכת חשיבה ורייטינג. את תוכנית הספורט הזאת בערבי יום שני שעסקה בשידור ישיר שבועי של אחד ממשחקי הפוטבול בליגת ה- NFL הוביל השדר הווארד קוסל ולצדו שני הפרשנים פרנק גיפורד ודון מרדית'. שידור הפוטבול של ABC בערבי שני היה חידוש גמור מפני שהוצב לראשונה מול תוכניות הטלוויזיה המסורתיות למשפחה ששידרו בערב שתי רשתות הטלוויזיה CBS ו- NBC. הניסיון צלח מעל למשוער. תוכנית הכדורגל בערבי שני של ABC הפכה לכל כך פופולארית עד שחנויות ועסקים נסגרו מוקדם מהרגיל בכל רחבי ארה"ב והאנשים רצו לבתיהם לצפות ב- "Monday Night Football". רשת ABC הכתה את שתי מתחרותיה הארציות CBS ו- NBC בגלל תוכן המשדר וגם בשל צוות שידור מוכשר במידה יוצאת דופן.

מי חשוב ממי התוֹכֶן או השַדָּר ? זאת לדעת. יורם ארבל לא הביא לטלוויזיה הישראלית אפס קצהו של אחוז רייטינג יותר בשידורי הכדורסל ממה שעשה זאת אורי לוי (למרות שיורם ארבל עולה עליו לאין שיעור). נסים קיוויתי שַדָּר א"ק רָב מוֹנִיטִין לא הביא יותר רייטינג בשידורי הא"ק ממאיר איינשטיין. מאיר איינשטיין לא צבר יותר רייטינג בשידורי הכדורגל מרמי ווייץ. המגישה אורלי יניב לא הביאה למחלקת הספורט יותר צופים מאשר הבאות אחריה שתי המגישות מרב מיכאלי ואורית כסיף . המכנה המשותף של הצלחת האנשים האלה לאורך שנים היה ניהול מסודר ומערכת בעלת ניסיון שאִפשרה להם לעסוק רוב הזמן בחומרי שידור בלעדיים, וגם להתחרות ולנצח את יריבות השידור ולהכות בהן כשהיה צריך לעשות זאת בעת שידור משותף.

טקסט תמונה : חודש דצמבר של שנת 1979. אולפן ב' בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . יורם ארבל ואורלי יניב , מגישים את התוכנית "מבט ספורט" אחת מספינות הדגל של הטלוויזיה הישראלית בראשית קריירה ההגשה של שניהם . צמד ההגשה המלכותי של תוכניות הספורט. הציבור הזדהה עמם וזיהה באמצעותם את תוכניות הספורט. (מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ראה הספר עב הכרס בן כ- 10000 (רבבה) עמודים שחקרתי וכתבתי, והקרוי : "למילים יש וויזואליה משלהן".

עמוּדת הרייטינג אינה מותנית במגיש ובשַדָּר הניצב מול מסך הטלוויזיה והמיקרופון אלא במערכת העיתונאית שמלווה אותו. המערכת מסתייעת במגיש או במגישה אך היא אינה תלויה בהם. מערכת עיתונאית יעילה וחרוצה שעובדת נכון ומשיגה בלעדיות ראשוניות על חומרי השידור שלה, ולבטח מהימנות לאורך שנים וחותמת על הסכמים בלעדיים (בתחומי הספורט, החדשות, וגם הבידור) הופכת בבת אחת את המגישים שלה לאנשי טלוויזיה מנצחים. מגישי ומנחי הטלוויזיה אינם שווים דבר ללא מפיקים מוכשרים לצִדָם ומשולים לקליפת השוּם בלעדיהם. חטיבת הספורט של הטלוויזיה הציבורית זכתה במשך שנות דוֹר להישגים מפליגים בזכות הבלעדיות על חומרי השידור וחוזי הספורט שלה. ברגע שאיבדה אותם נשמט שלטונה.

[1]  ראה נספח : על פי עדות עיתון "מעריב  מ- 23 בינואר 2006 (יוסף "טומי" לפיד אמר זאת בגלי צה"ל במאי 2002 ערב מינויו של יוסף בר-אל לתפקיד מנכ"ל רשות השידור).

סוף הפוסט מס' 162. הועלה לאוויר לפנות בוקר של שבת – 23 בפברואר 2013.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *