פוסט מס' 345. follow up מנקודת מבטי כאיש הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור המתבונן בהיסטוריה של ראש הממשלה לשעבר אָרִיאֵל "אָרִיק" שָרוֹן ז"ל. (רשימה מס' 4 מתוך 8). פוסט מס' 345. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

—————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 345 : הועלה לאוויר ביום שלישי – 21 בינואר 2014.

—————————————————————————————————-

פוסט מס' 345. follow up מנקודת מבטי כאיש הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור המתבונן בהיסטוריה של ראש הממשלה לשעבר אָרִיאֵל "אָרִיק" שָרוֹן ז"ל (רשימה מס' 4 מ- 8). פוסט מס' 345. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : ערוץ National Geographic נטל אמש (יום שני – 20 בינואר 2014) את זמני החל מ- 19.00 . אתמול שידר ערוץ הטבע הבינלאומי סרט מרתק אודות החתולים הגדולים בשמורת טימבאווטי . סרט הטבע המעניין עסק במחקר והשוואה של חיי שלוש קבוצות הטורפים הידועות : החתולים הגדולים , הצבועים , והכלבים הטלואים או כפי שהערוץ מכנה אותם כלבי בר (Wild dogs) . את שני השידורים של ערוץ 1 במסגרת התוכנית "Monday night baskeball & soccer" הפועל חולון – הפועל ירושלים 64 : 71 ו- הפועל באר שבע – מכבי חיפה 3 : 1 לא ראיתי On line .הקלטתי וצפיתי בהם אחר חצות . משחק הכדורסל לא מוציא אותי מדעתי . האמריקניזציה עושה שמות בהזדהות שלי עם ליגת העל בכדורסל . שלושת הקלעים הטובים של הפועל חולון הם שחקני חיזוק אמריקניים די ג'יי קנדי , בראיין אסברי , ו- לורנס באוארס. אין לי דבר עמם. הם לא מעניינים אותי. נכון ש- שְלוֹמִי הָרוּש הישראלי מתברג במקום הרביעי ומשתווה ל- לורנס באוארס אך עוטפים אותו מאחור עוד שחקני חיזוק אמריקניים על חשבון הנוער שלנו . מגוחך שמאמן הפועל ירושלים בראד גרינברג מחמיא בפתח השידור הישיר של ערוץ 1 לקבוצת הפועל חולון ומאמניה . "Holon is a very good team" הוא מודיע למר ליאב נחמני שדר הקווים של הערוץ הציבורי . אליאב נחמני הוא טירון טלוויזיוני מנומס מידי כאילו המיקרופון שלו נועד להתחנפויות ולא משנה מאיזה צד של המתרס . הנוא איננו מתערב ולא קוטע את בראד גרינברג ואת המחמאה שלו בזאת הלשון : איזה "Very good team" ואיזה נעליים ? על מה אתה מדבר בדיוק מר בראד גרינברג ? הפועל חולון היא בסך הכל קבוצת כדורסל ישראלית בינונית ומטה. בראד גרינברג מזכיר לי ידיד אָצָן שסיפר לי פעם שהיה לו חבר שרץ כל כך מהר שהוא בקושי השיג אותו.

מיתרי קולו של השַדָּר המוביל אורי לוי אינם מפיקים קול דרמטי אולם אמש הוברר שוב שמהיבט הידע והמידע הוא לא זקוק לפרשן מסוגו של גור שלף שאיננו מסוגל לתרום שום תובנה של פרשנות. גור שלף משמש על תקן של שדר שני ומכביד עד למאוד בכמות הַמֶלֶל שלו. הוא איננו מפרש כלום. אורי לוי הסתדר היטב לבדו ליד המיקרופון וכיסה כראוי את פרטי המשחק ואת הניואנסים שלו. ה- Pre Game Show של משחק הכדורסל ארוך כמו תמיד כאורך הגלות . כשמסתיים המשחק מתברר כי שחקן הפועל ירושלים ליאור אליהו קלע 25 נקודות אולם כרגיל לא נותר זמן לראיין אותו ולשמוע את התרשמויותיו של אחד השחקנים הישראליים הטובים בליגה. לא רק אותו אלא גם את שני השחקנים הישראליים הנוספים והמרכזיים של הפועל ירושלים יָנִיב גְרִין (קלע 10 נקודות) והוכיח שוב כי טמון בו פוטנציאל בלתי מנוצל ויותם הלפרין שקלע 7 נקודות. נוכחותם של ליאור אליהו, יניב גרין, ויותם הלפרין על הפרקט מחזקת את הזדהות הציבור עמה. אגב, בסופו של דבר הוברר כי ערוץ 1 ערך בכל זאת ריאיון סיכום כלשהו עם ליאור אליהו אך החליט לגנוז אותו ולשדרו אֵי שָם בהפסקת המשחק של השידור הישיר הפועל באר שבע – מכבי חיפה. החמצה. ככה לא נוהגים אישי טלוויזיה שמתיימרים להיות אנשי חדשות. בריאיון המוקלט שערך ליאב נחמני עם ליאור אליהו לא נשאלו השאלות הנכונות .

השידור הישיר של משחק הכדורגל הפועל באר שבע – מכבי חיפה 3 : 1 בידי השדר המוביל יורם ארבל והשדר השני שלידו דני נוימן שמהווה בסך הכל זוג עיניים נוסף בעמדת השידור . דני נוימן כמו גור שלף איננו מספק ולוּ תובנת פרשנות אחת לאורך כל השידור הישיר שיורם ארבל איננו מכסה בתיאוריו . השידור הישיר של הכדורגל נהנה מ- Pre Game Show ארוך יחסית . בשל מבנה לוח השידורים של ערוץ 1 בלילות יכול צוות השידור לקיים גם Post Game Show מקיף שמסכם את המשחק באמצעות סטטיסטיקה וראיונות . צופה הטלוויזיה חש כי שידור הכדורגל תם באופן טבעי, בעוד השידור הישיר של הכדורסל – נגדע כל פעם מחדש.

ערוץ 1 קיזז אתמול בערב (יום שני – 20 בינואר 2014) מקופתו הציבורית בשני השידורים שהישירים של שני המשחקים המרכזיים בליגות העל של הכדורסל והכדורגל , עוד סך של 800000 (שמונה מאות אלף) שקל . הרייטינג שצבר בשני השידורים הישירים במסגרת המדידה באוכלוסייה היהודית איננו מעיד על תְּשוּאָה רמה . התקבולים שהניב השידור הישיר של הפועל חולון – הפועל ירושלים 64 : 71 בין 18.30 ל- 20.45 בערוץ 1 עמדו על סך ממוצע של % 3.24 בלבד . מעט מידי . כשקבוצת הכדורסל של מכבי ת"א איננה מתייצבת מול מוקד עדשות מצלמות הטלוויזיה בסיקור ליגת העל – העניין בשידור הישיר פוחת . אין מחזה מרתק יותר בזירת הספורט מלהתבונן האם להקת הצבועים תנשוך ותביס את הלביאות . ההכנסה והרווח מהשידור הישיר של משחק הכדורגל הפועל באר שבע – מכבי חיפה 3 : 1 בין 20.45 ל- 23.00 הסבו והביאו לערוץ 1 סך של % 8.55. כמות דלה. ערוץ 1 המט ליפול – קָמֵל ! "המערכת" של גב' מיקי חיימוביץ צברה אמש (יום שני – 20 בינואר 2014) בין 21.00 ל- 23.00 (מול השידור הישיר של הפועל באר שבע – מכבי חיפה) רייטינג ממוצע באוכלוסייה היהודית של % 18.92. תוכנית הבידור "היפה והחנון" של ערוץ 10 צברה מול מיקי חיימוביץ' בין 21.00 ל- 22.30 רייטינג ממוצע של % 15.28. אף על פי כן עשתה הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בתנאים האלה עסקת שידור טובה משהרכיב משבצת טלוויזיה רלוואנטית למשלם האגרה שלו בימי שני בשבוע, הקרויה, "Monday night Basketball & Soccer".

הערה 4 : "פסק זמן" של ערוץ 1 ששודרה אמש (יום שני – 20 בינואר 2014) בין 23.00 ל- 23.45 בהנחיית מר אבי פירסט וגב' מירי אליקים – היא תוכנית נֶפֶל. אבי פירסט ומירי אליקים מקבלים את מטה השליחים הטלוויזיוני מיורם ארבל ודני נוימן שנושא עליו מִדְרוּג בן % 5.4 . "פסק זמן" ערוכה לא טוב ומוגשת רדום וצפוי. אין פלא שהיא חיש מתדרדרת בין 23.00 ל- 23.15 ב- "אוכלוסייה היהודית" ברוב רדידותה ל- % 3.2 ואח"כ בין 23.15 ל- 23.30 פוחתת ל- % 1.9, ומסיימת את חייה בין 23.30 ל- 23.45 עם % 1.8. האיכות העיתונאית ואופן וצורת העברת המידע לציבור לקויה, משעממת, וחסרת עניין (אין להרשות חידלון שכזה גם אם מדובר בתוכנית שמשודרת בשעת לילה מאוחרת יחסית). הרייטינג האפסי המגוחך והמתדרדר הזה של "פסק זמן" הוא נטול כל חשיבות ואיננו משפיע במאום על הצופים. הוא בסך הכל מעיד על חולשה מתמשכת. זכותו של ערוץ 1 להציב את גב' מירי אליקים בחלון הראווה הטלוויזיוני שלו . אם כך זכותו של הציבור להתנתק מ- "פסק זמן". חוץ מזה המנחה – מגישה המקורית גב' שָרוֹן פֶּרִי שמה בכיס הקטן את גב' מירי אליקים. מאידך זה לא קונץ כזה גדול.

rt 1

טקסט מסמך : יום שני – 20 בינואר 2014 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 15.00 ל- 17.44 במגזר האוכלוסייה היהודית ו- "כלל האוכלוסייה" . העובדות המתמטיות מראות כי הרייטינג של ערוץ 1 ששואב כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל מידי שנה בשנה מכיסם של אזרחי ישראל מניב מדרוג מגוחך ועלוב שנע בין % 0.00 לבין % 1.40 . מדד מטורף שלילי ובלתי מתקבל על הדעת . תוצאות המדידה ב- "כלל האוכלוסייה" מציגות באור שלילי עוד יותר את סיטואציות הרייטינג בה שרוי ערוץ 1. (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rt 2

טקסט מסמך : יום שני – 20 בינואר 2014 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 17.45 ל- 20.29 במגזר האוכלוסייה היהודית ו- "כלל האוכלוסייה" . העובדות המתמטיות מראות כי הרייטינג של ערוץ 1 ששואב כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל מידי שנה בשנה מכיסם של אזרחי ישראל מניב מדרוג מגוחך ועלוב גם ב- 18.30 עם תחילת השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת בעל בכדורסל הפועל חולון – הפועל ירושלים 64 : 71 . מדובר בכמות ממוצעת של % 3.24 בלבד בין 18.30 ל- 20.45 . גם אם נאמר כי שני שיאי השידור של משחק הכדורסל הפועל לחולון – הפועל ירושלים 64 : 71 מתייצבים על % 4.6 (ב- 20.29 – 20.15) ועל % 4.7 (ב- 20.44 – 20.30) המספרים האלה נחשבים למדד נמוך של סחורת שידור אקסקלוסיבית. ערוץ 1 נגרר בכל מקרה הרחק מאחור. (באדיבות וועדת המדרוג הארצית).

rt 3

טקסט מסמך : יום שני – 20 בינואר 2014 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 20.30 ל- 23.14 במגזר האוכלוסייה היהודית ו- "כלל האוכלוסייה". העובדות המתמטיות מראות כי הרייטינג של ערוץ 1 ששואב כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל מידי שנה בשנה מכיסם של אזרחי ישראל מניב מדרוג נמוך גם בעת השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת בעל בכדורגל הפועל באר שבע – מכבי חיפה 3 : 1 בין 20.45 ל- 23.00 . מדובר בכמות ממוצעת של % 8.55 בלבד. ערוץ 1 נגרר הרחק מאחור. שני הערוצים המסחריים 2 ו- 10 מקדימים אותו בהרבה למרות שערוץ 1 מחזיק בסחורת שידור ספורטיבית -אקסקלוסיבית . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית).

rt 4

טקסט מסמך : יום שני – 20 בינואר 2014 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 23.15 ל- 25.59 (02.00 לפנות בוקר) במגזר האוכלוסייה היהודית ו- "כלל האוכלוסייה" . העובדות המתמטיות מראות כי הרייטינג של ערוץ 1 ששואב כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל מידי שנה בשנה מכיסם של אזרחי ישראל מניב מדרוג נמוך ומתדרדר בעת שידור התוכנית "פסק זמן". מדובר בכמות מתדרדרת ממוצעת של % 2.30 בלבד. ערוץ 1 נגרר שוב הרחק מאחור . שני הערוצים המסחריים 2 ו- 10 מקדימים אותו בהרבה . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

הערה 5 : עיתון "הָאָרֶץ" מבשר הבוקר (יום שלישי – 21 בינואר 2014) לקוראיו בשורה משמחת כי הוועד האולימפי הישראלי שִדְרֵג את המשכורות החודשיות של הספורטאים האולימפיים שלנו לקראת אולימפיאדת ריו דה ז'אניירו ב- 2016 , כלהלן : סֶגֶל ספורטאי הזָהָב של מדינת ישראל יקבל כעת מידי חודש בחודשו 8000 שקל (במקום 5000 עד כה) עד תחילת המשחקים האולימפיים של ריו 2016 . סֶגֶל ספורטאי הכֶּסֶף ייהנה ממשכורת חודשית של 6000 שקל בכל חודש עד פתיחת אולימפיאדת ריו 2016 , וסֶגֶל ספורטאי האָרָד יתוגמל ב- 4500 שקל בכל חודש עד תחילת אולימפיאדת ריו 2016. הסֶגֶל הבָּכִיר יקבל 3000 שקל בכל חודש עד אולימפיאדת ריו 2016 .

הערה 6 : הרץ הפיני למרחקים ארוכים פָּאבוֹ נוּרְמִי (Paavo Nurmi , 1897 – 1973) מי שזכה ב- 12 מדליות אולימפיות (9 מתוכן מזהב) באולימפיאדות אנטוורפן 1920 , פאריס 1924 , ואמשטרדם 1928 לא קיבל מעולם כל סיוע כספי מהוועד האולימפי הפיני בעת היותו אתלט פעיל בשנים 1932 – 1918. צריך להבין שפאבו נורמי בהיותו מדליין עטור מדליות אולימפיות רבות הוא היה גם שיאן העולם בריצות ל- 1500 מ' , מַיִל (1609 מ'), 5000 מ', 10000 מ', ו- 3000 מ' מכשולים. מדהים, פינלנד לא נתנה לו אגורה שחוקה. יתירה מזאת : אנשי הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) שהתבססו על חוקיו הנוקשים של המניפסט האולימפי בימים ההם , פסלו אותו ב- 1932 מלהיות אתלט חובב מפני שגילו כי קיבל הוצאות נסיעה מהאמריקנים שהזמינו אותו לבוא מפינלנד ולהתחרות במספר ערים בארצם ב- 1926. IOC האשים את פאבו נורמי ב- "מקצוענות" וסילק אותו מהספורט החובבני . פּאבוֹ נוּרְמִי תכנן לסיים את הקריירה האולימפית המפוארת שלו באולימפיאדת לוס אנג'לס 1932. הוא היה כבר בן 35 והתכוון ליטול את מדליית הזהב בריצת המרתון באולימפיאדה האמריקנית. הוא לא זכה לכך מפני שנפסל מנימוקים של קנאה וטיפשות . הוועד האולימפי הפיני התנקם ב- 1952 בוועד האולימפי הבינלאומי והחליט כי האתלט הפיני הנפלא והבלתי נשכח פאבו נורמי שנפסל ע"י IOC בעוון "מקצוענות" הוא הספורטאי שייכנס לאצטדיון בהלסינקי עם הלפיד בידו ויצית את אש המשחקים . יתירה מזאת : פאבו נורמי האתלט וספורטאי המופת הפיני מי שנפסל באופן הקטנוני והמטופש ביותר ע"י אנשי IOC , נבחר ע"י הוועד האולימפי הפיני להופיע על פלקט / כרזת המשחקים האולימפיים של הלסינקי 1952. הצבתו של פאבו נורמי בראש פירמידת המשחקים של הלסינקי 1952 ע"י הוועדה המארגנת הפינית היוותה סטירת לחי לוועד האולימפי הבינלאומי המקובע והמרובע של הימים ההם .

nurmi

טקסט מסמך : פסלו של פאבו נורמי מעצב את הלוגו האולימפי הרשמי של אולימפיאדת הלסינקי 1952, האולימפיאדה ה-15 במניין הזמן החדש. (באדיבות YLE).

nurmi 5

טקסט תמונה : 24 במאי 1926. הרץ הפיני הדגול והנערץ למרחקים ארוכים פאבו נורמי בן 29 קובע בברלין שיא עולם בריצת 3000 מ' בתוצאה של 8:25.4 דקות. (באדיבות YLE ושגרירות פינלנד בישראל. ארכיון יואש אלרואי).

nurmi 4

טקסט תמונה : יום שבת – 19 ביולי 1952. טקס הפתיחה של האולימפיאדה ה- 15 בהלסינקי 52'. פאבו נורמי (בן 55) מדליק את המשואה האולימפית באצטדיון האולימפי של הלסינקי בירת פינלנד. (באדיבות YLE. ארכיון יואש אלרואי).

"Something is rotten in the state of Dennmark" , אומר מרצלוס ל- הורציו היכן שהוא בראשית המחזה "הַמְלֶט" (של וויליאם שייקספיר) בחצות לֵיל קַר בעת סיור קבוצת קציני הארמון יחדיו עם ברנרדו בחומות החשוכות של טירת אֶלְסִינוֹר. נראה לפתע כי בטקסט האמור לעֵיל הוא כאילו מתכוון במשהו גם לערוץ 1 בשנות חֶשְרָת הֶעָבִים של 2005 – 2001. 

הפוליטיזציה של השידור הציבורי בישראל. רוֹש ולַעֲנָה בימי האוֹפֶל של השנים 2005 -2001. הפוליטיזציה לגווניה השונים ממוטטת את השידור הציבורי של מדינת ישראל. פוסט מס' 345.

טקסט תמונה : מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל בטרם הדחתו מכהונתו הרמה ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון במאי 2005 . (לע"מ תמורת תשלום).

הקדמה קצרצרה מס' 4. הפוסט הרביעי מתוך שמונה שחקרתי וכתבתי בנושא : "follow up מנקודת מבטי כאיש הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור המתבונן בהיסטוריה של ראש הממשלה לשעבר אָרִיאֵל "אָרִיק" שָרוֹן ז"ל (3)". כל הזכויות שמורות.

2005 – 2001 . רשימה מס' 4 מתוך יומני. נראה לי כי רשות השידור הציבורית בתוכה אני שוהה יותר משנות דור, הופכת להיות נכלולית, פוליטית, ערמומית, חורשת מזימות, ובעלת תחבולות. הממשלה בראשות אריאל "אריק" שרון ממנה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור החדש במקומו של המנכ"ל המודח מר רן גלינקא . אני תוהה כיצד זה מפקד צבאי מזהיר וכעת ראש ממשלה מוכשר ופרגמטי ומנהיג מדיני בעל חוש הבחנה מר אריאל "אריק" שרון, מתפתה, ונענה להצעתו של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור מר רענן כהן, להציב את יוסף בר-אל הבלתי מוכשר בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל . ראש הממשלה אָרִיאִל "אָרִיק" שָרוֹן ידע היטב מה מתחולל בין ארבעת כותלי רשות השידור כמו גם מה היה צריך להיעשות ולא נעשה בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 תחת מנכ"לותו וניהולו של יוסף בר-אל בתקופה שבין אפריל 2002 לבין מאי 2005 (הערה שלי : יוסף בר-אל היה המועמד היחיד לתפקיד מנכ"ל רשות השידור מטעם השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור מר רענן כהן כבר בחודש אפריל 2002 לאחר הדחתו של המנכ"ל הזמני מר רן גלינקא . ביוני 2002 מונה יוסף בר-אל באופן רשמי ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון לתפקיד מנכ"ל רשות השידור). עובדה ש- בתום שלוש שנים לכהונה מבחינה ממשלת ישראל בראשותו של אָרִיאֵל "אָרִיק" שָרוֹן באיחור רב באי התאמתו של יוסף בר-אל לתפקיד הנִישָא . לראשונה בתולדות רשות השידור ובהיסטוריה של מדינת ישראל מחליטה ממשלת ישראל בראשות אותו אָרִיאֵל "אָרִיק" שָרוֹן הפרגמטי וברוב עצום של 13 שרים להדיח בחודש מאי של שנת 2005 את האיש העומד בראש אותה רשות שידור. מנכ"ל רשות שידור מר יוסף בר-אל מודח ומסולק לאלתר ממשרתו הרמה בעוון שחיתות ושוחד מסך. שני שרים מר מאיר שיטרית וגב' דליה איציק התנגדו להדחה ותמכו ביוסף בר-אל. הדחתו של יוסף בר-אל מתפקידו כמנכ"ל רשות השידור ב- 2 במאי 2005 לא הייתה אפשרית בלעדי התערבותם המסיבית של היועץ המשפטי לממשלה מר מני מזוז ושל עו"ד אֵלִיעַד שְרָגָא (סא"ל מיל. בחטיבת הצנחנים) מייסד ויו"ר התנועה למען אֵיכוּת השלטון במדינת ישראל. סמנכ"ל רשות השידור מר יאיר אלוני התמנה ע"י ממשלת ישראל למנכ"ל רשות השידור הזמני במקומו של המנכ"ל המודח . ראש הממשלה אריאל שרון היה אדם פרגמטי באופיו . היה לו נוח פוליטית כשיוסף בר-אל שימש מנכ"ל רשות השידור אולם מאידך הוא לא עשה שום מאמץ מיוחד ולא יצא מגדרו במאי 2005 כדי להתייצב לימינו של יוסף בר-אל ועל מנת לגונן עליו מפני ההדחה הדרמטית . תמוה , מפני שהאיש הזה יוסף בר-אל היה המועמד המועדף והנבחר של אריק שרון לתפקיד מנכ"ל רשות השידור לפני שלוש שנים בחודש אפריל של שנת  2002. מוזר עד למאוד כיצד ומדוע נפל ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון בפח והסכים להצעת הנֶפֶל של השר רענן כהן למנות את יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור. אולם בחלוף שלוש שנים התעשת אריק שרון והבין כי מדובר במינוי מופרך. השאר כפי שאומרת הקלישאה, היסטוריה של עבר עגום.

פוסט מס' 345. follow up מנקודת מבטי כאיש הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור המתבונן בהיסטוריה של ראש הממשלה לשעבר אָרִיאֵל "אָרִיק" שָרוֹן ז"ל (רשימה מס' 4 מ- 8). פוסט מס' 345. כל הזכויות שמורות.

הפוליטיזציה של השידור הציבורי בישראל בשנים 2005 – 2001.

רוֹש  ולַעֲנָה בימי האוֹפֶל של השנים 2005 -2001 . הפוליטיזציה לגווניה השונים ממוטטת את השידור הציבורי של מדינת ישראל . תקופת מנכ"לותו של יוסף בר-אל את רשות השידור בשנים 2005 – 2002 שווה דיון ציבורי היסטורי מעבר לכמה הפוסטים הללו שאני מפרסם כעת בבלוג שלי. כיצד זה נפלה ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון וסגנו אהוד אולמרט בפח ומינתה בקיץ 2002 איש כה שנוי במחלוקת בלשון המעטה ולא מוכשר בעליל למנכ"ל רשות השידור הציבורית של מדינת ישראל ? עד כדי כך נכשלה בבחירתה עד שבתום שלוש שנים מאז המינוי נאלצה אותה הממשלה הזאת במאי 2005 להדיח אותו לאלתר ממשרתו הרָמָה בבושת פנים . כיצד זה הסתמכה הממשלה רק על עדותו והמלצתו של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן , האיש שהמליץ המלצה חמה בפני ראש הממשלה אריאל שרון להציב את יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל, מבלי לבדוק עדויות ומקורות מידע נוספים אודות המועמד ? איזה אינטרס מובהק היה למר רענן כהן להמליץ דווקא על יוסף בר-אל לתפקיד מנכ"ל רשות השידור ? אלו יתרונות הפיקו ו/או אמורים היו להפיק השר רענן כהן וראש הממשלה אריאל "אריק" שרון בשעה שהפקידו את יוסף בר-אל הבלתי מוכשר בעליל על השידור הציבורי של מדינת ישראל באפריל 2002 ? השאלות האלה שעסקו במינויו המגוחך של יוסף בר-אל לכהונה הרמה לפני תריסר שנים נותרו ללא מענה. לא יכול להיות שראש הממשלה אריאל "אריק" שרון לא היה מצויד במודיעין מינימאלי אודות כישוריו וכישרונותיו של יוסף בר-אל בטרם המינוי הרם . לא יכול להיות שראש הממשלה אריאל "אריק" שרון נפל ככה סתם בפח והלך שֶבִי אחרי השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן האיש שהעלה את שמו של יוסף בר-אל מירכתי האוב של הרייטינג האפסי והמעליב שערוץ 33 אגר . לא ייתכן כי ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון לא היה מצויד במודיעין מוקדם בטרם המינוי המופרך ולא ידע מה מתחולל באמת ברשות השידור ובערוץ 1 לאחר מינוי יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 .

אינני מתכוון לסגוד לראש הממשלה אריאל שרון כפי שעשו רבים לאחר הסתלקותו . אוסיף ואומר רק שראש הממשלה אריק שרון התעשת אם כי לאחר זמן רב וב- 2 במאי 2005 הדיח וסילק את מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל לאלתר באמצע כהונתו הרמה . ההדחה המבישה הזאת של מנכ"ל רשות שידור מכהן היא חסרת תקדים בתולדות המדינה ובהיסטוריה של השידור הציבורי .

פוסט מס' 345. השידור הציבורי – רוֹש וְלַעֲנָה. ממשלת ישראל ממנה בספטמבר 2001 את רָן גָלִינְקָא למנכ"ל רשות השידור ומדיחה אותו במארס 2002. בקיץ 2002 ממנה הממשלה את יוֹסֵף בַּר-אֵל למנכ"ל רשות השידור במקומו של רָן גָלִינְקָא ומדיחה גם אותו (בצֶדֶק) במאי 2005. הפוליטיקאים בוחשים ברשות השידור חסרת הַיֶשָע כבתוך שלהם – לטוֹב ולרָע. (רשימה מס' 4 מתוך 8). פוסט מס' 345. 

הפוליטיזציה של השידור הציבורי בישראל. רוֹש וְלַעֲנָה.

רוֹש  ולַעֲנָה בימי האוֹפֶל של השנים 2005 – 2001 . הפוליטיזציה לגווניה השונים ממוטטת את השידור הציבורי של מדינת ישראל . תקופת מנכלותו של יוסף בר-אל את רשות השידור בשנים 2005 – 2002 שווה דיון ציבורי היסטורי מעבר לכמה הפוסטים הללו שאני מפרסם כעת בבלוג שלי . כיצד זה נפלה ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ואהוד אולמרט בפח ומינתה בקיץ 2002 איש כה שנוי במחלוקת בלשון המעטה ולא מוכשר בעליל למנכ"ל רשות השידור הציבורית של מדינת ישראל ? עד כדי כך נכשלה בבחירתה עד שבתום שלוש שנים מאז המינוי נאלצה היא עצמה במאי 2005 להדיח אותו לאלתר ממשרתו הרָמָה בבושת פנים . כיצד זה הסתמכה ממשלת ישראל רק על עדותו והמלצתו של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן , האיש שהמליץ המלצה חמה בפני ראש הממשלה אריאל שרון להציב את יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל , מבלי לבדוק עדויות ומקורות מידע נוספים אודות המועמד וכישוריו ?איזה אינטרס מובהק היה למר רענן כהן להמליץ במארס 2002 בפני ראש הממשלה אריאל שרון דווקא על יוסף בר-אל לתפקיד מנכ"ל רשות השידור ?

ב- 2 במאי 2005 התחוללה רעידת אדמה במדינת ישראל. ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון וסגנו אהוד אולמרט מדיחה את מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל מכהונתו הרמה ומסלקת אותו לאלתר ממנהיגות השידור הציבורי. לראשונה בתולדות מדינת ישראל ובהיסטוריה של רשות השידור מודח מנכ"ל רשות שידור מכהן. יוסף בר-אל נשלח בבושת פנים הביתה . מרבית הציבור בארץ איננו ער דיו, לא מתעניין, ולא מבין את חומרת התנהלותו המתמשכת של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל בין כותלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" בתקופה שבין תאריך מינויו לתפקיד הרם באפריל 2002 לתאריך הדחתו בחודש מאי של שנת 2005. האם קוראי הבלוג יכולים לתאר לעצמם את ממשלות ישראל לדורותיהן מדיחה מנכ"לים בעבר של רשות השידור מתפקידם ברמת אישיות כ- של שְמוּאֵל אַלְמוֹג , יִצְחָק לִבְנִי, יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד, ו/או מרדכי "מוטי" קירשנבאום ? מדוע אם כן הודח דווקא יוסף בר-אל מכהונתו הרמה וסולק ממנה באופן דרמטי ע"י ממשלת אריאל "אריק" שרון וסגנו אהוד אולמרט ומה היו הסיבות לכך ?

יוסף בר-אל התגלה לי כמנהל טלוויזיה כושל כבר בשנים 1993 – 1990. אולם לא מייד. וועדת המכרזים של רשות השידור בראשות מנכ"ל רשות השידור אַרְיֵה מֶקֶל ויו"ר הועד המנהל של רשות השידור אהרון הראל ז"ל בחרה בו ב- 10 ביולי 1999 להיות מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. היא העדיפה אותו על פניהם של נסים משעל ויוסי צמח. מנהל כל רשת שידור באשר היא נושא על כתפיו אחריות כבדה. הוא איננו רק האחראי הראשי לשידור התוכן אלא מתפעל ראשי של הטכנולוגיה, כוח אדם, וההתנהלות הלוגיסטית בתוכה. התוכן המשודר איננו רק פרי טעמו של מנהל הטלוויזיה שהוא כידוע העורך הראשי של הרשת , אלא גם פועל יוצא של ניהול נבון וניצול הגיוני של משאבי השידור העומדים לרשותו, לרבות תפעול נכון ויעיל של כוח האדם , ושימוש מושכל בלוגיסטיקה המורכבת של רשת הטלוויזיה בראשה ניצב. הבקיעים הראשונים בכישרון הניהול הטלוויזיוני של יוסף בר-אל הופיעו בכל עוצמתם בשידור הישיר בשבת אחה"צ – 9 בפברואר 1991 (בעיצומה של מלחמת המפרץ ה- 1) בו קטע וגדע בעת השידור הישיר ההוא על סמך שיקול עריכה מזויף ופגום את הפנדלים במשחק הגמר על גביע הטוטו שהתקיים בבאר שבע בין קבוצות מכבי חיפה – בית"ר ת"א. הוא נימק את הגדיעה חסרת ההיגיון בטענה טלפונית מגוחכת מביתו אותה מסר למפקח המאסטר באותה שעה המהנדס אלי קרייתי, "כי ליואש אלרואי היה כבר מספיק כדורגל". אלי קרייתי השיב לו : "יוסף בר-אל תמתין עוד כמה דקות, המשחק מסתיים מייד, נותרו רק בעיטות ההכרעה מ- 11 מ', זה שיא המתח, אל תקטע". מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל התרתח : "אלי קרייתי תעשה את אשר פקדתי עליך. ליואש אלרואי היה מספיק כדורגל. תוריד אותו ואת הכדורגל שלו מהשידור הישיר ותשים במקומו שידור חוזר של שרה'לה שרון". זה מה שאלי קרייתי סיפר לי בתום שיחת הטלפון המביכה והמטומטמת כדבריו . המשחק בין מכבי חיפה לבית"ר ת"א הסתיים בתוצאת תיקו 0:0בתום 120 דקות ושתי הקבוצות נערכו לבעיטת הכרעה מ- 11 מ'. השידור ישיר של משחק הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית היה אמור להימשך עוד דקות אחדות. את המשחק ההוא שידרו מאיר איינשטיין והפרשן אבי רצון . היציעים היו ריקים לחלוטין (על פי הוראת כוחות הביטחון בשל ירי טילים עיראקיים על ישראל) . רק כמה מסכות אב"כ לשעת חירום של עובדי הטלוויזיה שהיו מונחות על כמה מושבים באצטדיון בבאר שבע היו עֵדוֹת יחדיו עם 2000000 (שני מיליון) צופי טלוויזיה מסוגרים בבתיהם לשיאה של דרמת כדורגל שעמדה להסתיים בתוך דקות ספורות בפנדלים . מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל גדע את השידור הישיר ברגע השיא שלו בנימוק ש- "ליואש אלרואי כבר היה מספיק כדורגל", כאילו מדובר במשימת שידור ישיר פרטית שלי . הבנתי שבראש הטלוויזיה הישראלית הציבורית ניצב אדם לא רק שאיננו מוכשר אלא גם קל להשפעה ונוח ללחצים ע"י אנשים שעומדים במוקדי כוח שונים . כלל לא היה מפתיע כשהצהיר פוליטית את מה שהצהיר ללא כחל ושרק כעבור אחת עשרה שנים שחלפו (מאז 9 בפברואר 1991) בעיתון "מעריב" של יום שישי – 26 באפריל 2002 , הצהרה שזעזעה את אוֹשְיוֹת העיתונאות הדמוקרטית במדינה חופשית כישראל. הוא הביע את דעתו באותו היום ההוא של 26 באפריל 2002 בפני גב' שרי מקובר עיתונאית "מעריב" כי הוא כמנהיג השידור הציבורי המיועד (עֶרֶב מינויו למנכ"ל רשות השידור על פי החלטת ראש הממשלה אריאל שרון ובהמלצת השר הממונה רענן כהן) מתחייב כלהלן : "אם ראש הממשלה יבקש ממני משהו ויגיד לי שהבקשה על פי הערכתו היא לטובת עם ישראל, אעשה מה שהוא יאמר לי". לא ייאמן…? דווקא ייאמן…!

טקסט מסמך : יום שישי – 26 באפריל 2002 . העיתון "מעריב" מנכ"ל רשות השידור המיועד יוסף בר-אל מחווה את דעתו בפני עיתונאית "מעריב" גב' שרי מקובר את ועל עצמו : "אלוהים קרא לי ואמר : ג'ו סיים את המשימה שלך" , והוסיף בריאיון שזעזע את אוֹשְיוֹת העיתונאות במדינה דמוקרטית וחופשית כישראל כלהלן : "אם ראש הממשלה יבקש ממני משהו ויגיד לי שהבקשה היא לטובת עם ישראל, אעשה מה שהוא יאמר לי". כעבור שלוש שנים מיום מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור הדיחה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון וסגנו אהוד אולמרט במאי 2005 את יוסף בר-אל באמצע כהונתו הרמה . בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובתולדות רשות השידור סולק מנכ"ל רשות השידור מתפקידו. (באדיבות העיתון "מעריב").

לקראת תחילת כיסוי עונת הכדורגל בספטמבר 1991 (הליגה הלאומית אז – ליגת העל היום) היה ברור לי שהתוכנית "משחק השבת" אמורה להיות שוב מסמך עיתונאי קטוע וגדוע מפאת היעדר אמצעי הפקה, שידור, צילום, ועריכה. משהו בדומה ל תוכנית "מבט ספורט" שדן שילון ואלכס גלעדי הפיקו בסוף שנות ה- 60 וראשית עשור ה- 70 של המאה שעברה. ההבדל היה נעוץ כמובן בפער שבין שתי התקופות. שניהם , דן שילון ואלכס גחעדי פעלו בעידן ימי בראשית ואני פעלתי בימים שהטלוויזיה הישראלית הציבורית כבר הייתה וותיקה ומבוססת. מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בעצה אחת עם מנהל שירותי חטיבת ההפקה שלו מר יוסף "יוסי" משולם החליטו להקצות לי שני צוותים מידי ימי שישי ושבת לצורך כיסוי משחקי הליגה הלאומית (ליגת העל היום). כלומר, יכולתי לכסות כ- % 33 ו/או במקרה הטוב משהו כמו % 50 מהמשחקים. מצב בלתי מתקבל על הדעת בשעה שהטלוויזיה הישראלית הציבורית מחזיקה בידיה באופן בלעדי ובלבדי את זכויות השידורים של סיקור הכדורגל הישראלי. בספטמבר 1991 אמרתי ליוסף בר-אל את דעתי עליו : "הניהול שלך מגוחך ושיקול דעתך הטלוויזיוני לקוי . אם אתה קונה זכויות שידורים טפל בסחורת השידור הזאת כמצופה מעיתונאי רציני , ו/או וותר על כל העניין" . ב- 13 בספטמבר 1991 החלטתי לכתוב לו את מכתב ההתפטרות שלי מניהול חטיבת הספורט . "אינני יכול עוד לשאת באחריות לעליבות הנוראית שהשתררה בשידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית" , רשמתי לו .

טקסט מסמך : יום שישי – 13 בספטמבר 1991. מכתב ההתפטרות שלי מתפקידי כמנהל חטיבת הספורט (עמוד מס' 1 מתוך 3) כפי שהוגש למנהל הטלוויזיה ישראלית הציבורית מר יוסף בר-אל בגין מחסור באמצעי צילום והפקה. "אינני יכול עוד לשאת באחריות לעליבות הנוראית שהשתררה בשידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית", כתבתי לו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : יום שישי – 13 בספטמבר 1991. מכתב ההתפטרות שלי מתפקידי כמנהל חטיבת הספורט (עמוד מס' 2 מתוך 3) כפי שהוגש למנהל הטלוויזיה ישראלית הציבורית מר יוסף בר-אל בגין מחסור באמצעי צילום והפקה. "אינני יכול עוד לשאת באחריות לעליבות הנוראית שהשתררה בשידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית", כתבתי לו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : יום שישי – 13 בספטמבר 1991. מכתב ההתפטרות שלי מתפקידי כמנהל חטיבת הספורט (עמוד מס' 3 ואחרון מתוך 3) כפי שהוגש למנהל הטלוויזיה ישראלית הציבורית מר יוסף בר-אל בגין מחסור באמצעי צילום והפקה. "אינני יכול עוד לשאת באחריות לעליבות הנוראית שהשתררה בשידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית", כתבתי לו באכזבה גלויה. הניהול ומנהיגות השידור שלו היו מגוחכים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בתום דברי הביקורת שלי ולאחר כתיבת המכתב הזה הפכתי לבר פלוגתא של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל. הוא אומנם שיפר במשהו את אמצעי ההפקה, הצילום, והעריכה של חטיבת הספורט בראשותי אך סומנתי על ידו כיריב שלו. אף על פי כן הלך עמי כברת דרך וניאות לבקשתי לא רק לשדר ישיר את משחק הגמר על הגביע האנגלי ליוורפול – סנדרלנד במאי 1992 אלא הסכים שאעשה זאת מעמדת שידור באצטדיון "וומבליי". "יואש אלרואי שתהיה לי בריא זה באמת לא טוב לשדר אירוע ספורט ברמה כזאת הנערך באנגליה מהמוניטור Off tube בירושלים", שח לי לפתע במין מתק שפתיים, בנינוחות מפתיעה, ורצינות תהומית. כשרצה הוא ידע להיות ג'נטלמן מארץ הג'נטלמנים. השדר מאיר איינשטיין היה הנהנה העיקרי.

טקסט מסמך : 21 במאי 1992. מאיר איינשטיין משדר ישיר את את משחק הגמר על הגביע האנגלי בין קבוצות ליוורפול וסנדרלנד מעמדת שידור באצטדיון "בלומפילד". עיתונאי "מעריב" מר אבי מלר מחווה את דעתו אודות השידור הישיר ההוא. (באדיבות העיתון "מעריב").

תקופת ניהולו של יוסף בר-אל את הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1993 – 1990 הייתה עבורי מפח נפש ויחד עם זה סוף ועמו התחלה חדשה . ביוני 1992 נבחר יצחק רבין (בן 70) שוב לראש ממשלת ישראל. הוא מינה את גב' שולמית אלוני מנהיגת מפלגת "מֶרֶצ" לשרת החינוך והתרבות. שולמית אלוני הבלתי נלאית הצליחה לחולל תהפוכות ומפנה מרחיקי לכת ברשות השידור. היא הציעה למנכ"ל רשות השידור אריה מקל משרת קונסול מטעם משרד החוץ באטלנטה – ארה"ב בתנאי שיפנה את הכס למרדכי "מוטי" קירשנבאום. אריה מקל הסכים ללכת . ב- 18 באפריל 1993 התמנה מוטי קירשנבאום במקומו למשרה הרמה . בעת שיחות התחקיר עם גב' שולמית אלוני ב- 2005 אמרה לי כלהלן : "ביקשתי ממוטי קירשנבאום לפטר מייד לאלתר את יוסף בר-אל מתפקידו כמנהל הטלוויזיה בשל היותו פוליטיקאי ולא עיתונאי". מוטי קירשנבאום לא מילא את פקודתה מייד . הוא המתין קמעא ואז ביולי 1993 הדיח את יוסף בר-אל ומינה במקומו את יאיר שטרן למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . בראשית עידן מוטי קירשנבאום סילק יוסף בר-אל בעצה אחת עם הממונה הישיר שלי מנהל חטיבת החדשות מר אֶלִימֶלֶך רָם את תוכנית האקטואליה "מבט ספורט" עתירת הרייטינג משמונה בערב מידי יום חמישי לשתיים עשרה וחצי אחר חצות . לא יאומן…? ייאמן…! במקום "מבט ספורט" תוכנית איתנה בעלת ערך עיתונאי – חדשותי שפנתה לדור הצעיר והמבוגר כאחד , הוא שיבץ לשמונה בערב בימי חמישי את תוכנית הנפל הקנויה "בֶּנִי הִיל" הנואף המזדקן עם השפנפנות שלו . צריך להבין "בֶּנִי הִיל" תוכנית קנויה ועלובה שודרה ב- Prime time של השידור הציבורי . הרצתי לאֵלִימֶלֶך רָם וליוֹסֵף בַּר-אֵל את מחאותיי. הנה הן כלשונן. המחאה ליוסף בר-אל נכתבה בכתב ידי ובדם לבי.

טקסט מסמך : 2 במאי 1993 . ראשית עידן מנכ"ל רשות השידור החדש מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום . זהו מכתבי למנהל חטיבת החדשות והבוס הישיר שלי אלימלך רם הדן בהעתקת "מבט ספורט" תוכנית אקטואליה עשירה ברייטינג המשודרת באורח קבע בשמונה בערב ללא שום סיבה מוצדקת לחצות וחצי (00.30) . לא יאומן…? דווקא ייאמן…! הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפכה זה מכבר לבימת שידור רדודה ערב הקמתו של ערוץ 2 המסחרי . הסטת "מבט ספורט" לשעה שבה כל הדור הצעיר נם כבר את שנתו הייתה החלטה אומללה של מנהל טלוויזיה לא מוכשר יוסף בר-אל שנסמך על תמיכתם הפעילה של מנהל חדשות חלש אלימלך רם ומנהל חטיבת תוכניות כושל אליעזר יערי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : יום שישי – 28 במאי 1993 . ראשית עידן מנכ"ל רשות השידור החדש מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום . זהו מכתב המחאה שכתבתי בכתב ידי ודם לבי ושלחתי למנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל אודות הסטת "מבט ספורט" לחצות וחצי בימי חמישי בשבוע , והצבתה במקומה בשמונה בערב את תוכנית הבידור הקנויה והקלוקלת "בני היל" הנואף המזדקן. עותקים מהמסמך נשלחו למנהל חטיבת התוכניות אליעזר יערי ומנהל מחלקת ההגשה גב' יפה מישורי. שאלתי את עצמי, מילא יוסף בר-אל אולם כיצד זה מנהל חטיבת התוכניות אליעזר יערי מסכים לשיבוץ עלוב וקלוקל כזה, ומדוע ולמה מנכ"ל רשות השידור החדש מרדכי "מוטי" קירשנבאום עדיין מחריש ואיננו מתערב בנעשה, נוכח שידור ציבורי כל כך בזוי וירוד . ב- Prime time שלו משודר נֶפֶל עלוב ומשפיל שכזה כ- "בני היל" וכולם מסכינים ושותקים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

זה לא היה הכל בטלוויזיית החֶלֶם הציבורית של מדינת ישראל . הטלוויזיה הישראלית הציבורית והטכנולוגיה שלה נוהלו ביד כושלת . כולם ראו את זה אך ביכרו לשתוק . ב- 13 ביוני 1993 שיגרתי מכתב מחאה לדוד יוגב מנהל שירותי ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית (בתקופת מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל) המבקר את ניהולו והתנהלותו. הוא זכה במכרז מנהל חטיבת ההנדסה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לפני כמה שנים והוכיח כי הסיסמה "הטובים לחיל האוויר" היא לעיתים חסרת כיסוי. הוא היה מנהל חסר יוזמה, לא יעיל, שלא קידם במאום את הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הטכנולוגיה הטלוויזיונית לא רק שהייתה מועטה ומוגבלת אלא קפאה על שמריה . שיגרתי לו את המסמך בצער רב גם מפני שסך הכל היה איש טוב ונוח לבריות . במידה רבה הוא הגשים את הסלוגן האמריקני "Good guys – finish last". עותק מהמסמך הטכנולוגי נשלח גם למנכ"ל החדש מוטי קירשנבאום . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה קטסטרופה . היא הפכה לשוֹר עָצֵל במקום להיות סוס דוהר .

טקסט מסמך : 13 ביוני 1993 . מכתב מחאה מנומק (עמוד מס' 1 מתוך 2) שנשלח על ידי למר דוד יוגב מנהל חטיבת ההנדסה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בתקופת יוסף בר-אל, על שאיננה עומדת ברמת השירותים שהיא נדרשת להעניק לשידורי הספורט. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 13 ביוני 1993 . מכתב מחאה מנומק (עמוד מס' 2 ואחרון מתוך 2) שנשלח על ידי למר דוד יוגב מנהל חטיבת ההנדסה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בתקופת יוסף בר-אל, על שאיננה עומדת ברמת השירותים שהיא נדרשת להעניק לשידורי הספורט. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בקיץ 2002 התמנה יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור במקומו של רן גלינקא שהודח ע"י ראש הממשלה אריאל שרון . מפני שהפכתי לבר פלוגתא שלו מקדמת דנה הוא הורה למ"מ מנהל הטלוויזיה מר יוסף "יוסי" משולם להורות לי לשדר את אירועי הספורט מחו"ל Off tube מהמוניטור בירושלים לרבות מונדיאל הכדורגל של יפן / קוריאה 2002 . זה היה הקץ . המסמכים מהתקופה האפלה היא נשמרו והם מאפשרים לי לתעד עבור קוראי הבלוג את מציאות הימים ההם . לא יאומן…? דווקא ייאמן…!

טקסט מסמך : 15 ביוני 2002 . נכתב על ידי לבוס הישיר שלי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי אודות החלטתו של מ"מ מנהל הטלוויזיה יוסי משולם לשדר את אירועי הספורט הרלוואנטיים מחו"ל בשיטת Off tube מהמוניטור בירושלים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 18 ביוני 2002 (עמוד מס' 1 מתוך 2) . נכתב על ידי למ"מ מנהל הטלוויזיה יוסי משולם אודות מדיניות שידורי ה- Off tube מהמוניטור בירושלים של אירועי ספורט מחו"ל . ברור שהנחתי את המפתחות על שולחנם של יוסף בר-אל ויוסי משולם והלכתי הביתה . עליבות שאין דומה לה וחשרת עבים השתררו על הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור והסתירו את פני האופק. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 18 ביוני 2002 (עמוד מס' 2 ואחרון מתוך 2) . נכתב על ידי למ"מ מנהל הטלוויזיה יוסי משולם אודות מדיניות שידורי ה- Off tube מהמוניטור בירושלים של אירועי ספורט מחו"ל.  עליבות שאין דומה לה. חשרת עבים השתררה על הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וכיסתה את שמי רשות השידור. ברור שהנחתי את המפתחות על שולחנם של יוסף בר-אל ויוסי משולם והלכתי הביתה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוסף בר-אל ניהל בחוסר כישרון בולט את הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1993 – 1990 . הניהול הכוחני שלו היה מגוחך ופתטי מכל היבט. לא בכדי ציוותה שרת החינוך גב' שולמית אלוני (בממשלת יצחק רבין שכיהן גם בתפקיד שר הביטחון) על מנכ"ל רשות השידור החדש מוטי קירשנבאום באפריל 1993 להדיח מייד לאלתר את יוסף בר-אל לפני תום הקדנציה שלו ב- 10 ביולי 1993 . עשור שנים אח"כ התברר כי יוסף בר-אל הוא מנכ"ל רשות שידור לא מוכשר ובלתי מוצלח . לא בכדי הדיחה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל וסגנו אהוד אולמרט ייבדל לחיים ארוכים ב- 2 במאי 2005 את מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל מכהונתו הרמה , וסילקה אותו אחת ולתמיד משורות השידור הציבורי. (קוראי הבלוג יכולים לעיין ב- החלטות ורשומות ממשלת ישראל מחודש מאי 2005).  

התייצבותו של מוטי קירשנבאום ב- 18 באפריל 1993 בפסגת השידור הציבורי יחדיו עם הדחתו של יוסף בר- אל מכֵּס ניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית , והמינוי של יאיר שטרן לתפקיד מנהל הטלוויזיה הבא – שינו בבת אחת את המצב העגום לטובה . במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל את יוסף בר-אל מכהונתו כמנכ"ל רשות השידור . מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן כבר לא היו בסביבה . שמם ופועלם ברשות השידור נשכח . במקומו של יוסף בר-אל שסולק מהשידור הציבורי התמנה מרדכי שקלאר ב- 2005 למנכ"ל רשות השידור . אולם זה כבר לא היה אותו דבר כמו החיזיון ההוא לפני תריסר שנים באפריל 1993 כשמוטי קירשנבאום ויאיר שטרן הפציעו בשמי הרָשוּת.

סוף הפוסט רשימה מס' 4 שהוא פוסט מס' 345. הועלה לאוויר ביום שלישי – 12 במאי 2015.

ראה המשך "follow up" מנקודת מבטי כאיש הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור המתבונן בהיסטוריה של ראש הממשלה לשעבר אָרִיאֵל "אָרִיק" שָרוֹן ז"ל ברשימה מס' 5 באותו נושא (מתוך 8). כל הזכויות שמורות.

סוף הפוסט רשימה מס' 4 שהוא פוסט מס' 345. הועלה לאוויר ביום שלישי – 12 במאי 2015.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *