פוסט מס' 608. טורניר Euro 2016 וערוץ 1. ממלכת ה- Off tube של ערוץ 1 מסמנת את קמילתו הסופית. אין דרך חזרה. התמכרות ערוצי הטלוויזיה בארץ לעיתונאות ו- שידורי ספורט Off tube היא בלתי נסבלת. פוסט מס' 608. כל הזכויות שמורות. 19.6.2016

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————

פוסט חדש מס' 608 : הועלה לאוויר ב- 02.00 של יום ראשון – 19 ביוני 2016.

———————————————————————————————

טורניר Euro 2016 וערוץ 1. ממלכת ה- Off tube של ערוץ 1 מסמנת את קמילתו הסופית. אין דרך חזרה. התמכרות ערוצי הטלוויזיה בארץ לעיתונאות ושידורי ספורט ב- Off tube היא לא הגונה ו- בלתי נסבלת. פוסט מס' 608. כל הזכויות שמורות. 

הַמְלֶט נסיך דנמרק הישר באדם.

זה היה מחזה טרגי שסיומו נורא אך גם מלא הוד, תעוזה רבתי של איש אמיץ לב, הגון ובעל יושרה המלט נסיך דנמרק. הָמְלֶט (Hamlet) ההגון ו- הישר באדם נלחם בדו קרב סיף ספורטיבי כאילו תמים אך רווי תככים ומזימות מוות, בארמון אלסינור בדנמרק עם חרב נקייה שלו מול לָאֶרְטֶס (Laertes בנו של יועץ הממלכה פּוֹלוֹנְיוּס / Polonius) שאוחז בחֶרֶב מורעלת, על פי תכנון סודי מוקדם של מלך דנמרק קְלָאוּדְיוּס (Claudius). לארטס פוצע בדו קרב את המלט פצעי מוות. בלהט הקרב מחליפים שניהם את חרבותיהם ואז המלט דוקר בחרב המורעלת המקורית של לארטס את לארטס עצמו. עכשיו גם לארטס נפצע פצעי מוות. הוא כורע למוּת. לארטס יודע שהוא גוסס מפני שנדקר ע"י החרב המורעלת המקורית שלו עצמו. בסצנה הזאת נראה המלט עומד שרוט ונוטף דם מחרבו המורעלת של יריבו לקרב החרבות, לארטס. גופו מורעל אך הוא טרם יודע זאת. המלט נראה משוחח בסיום המחזה הטראגי "המלט נסיך דנמרק" עם החרב המורעלת ששייכת במקור ל- לארטס. זה מתרחש שניות ספורות לאחר דו קרב הסַיִף "הספורטיבי" עם לארטס ש- לָהָב חרבו היה משוח על פי התכנון המוקדם מראש ברעל קטלני מבלי שהמלט יודע זאת. ברגעי חייו האחרונים מגלה לארטס ל- המלט את פרטי המזימה ותכנון המוות הנבזי שהגה המלך קלאודיוס כדי לחסל אותו את המלט בחסות דו קרב סַיִף כאילו ספורטיבי וחוקי : "הַמְלֶט, רְצָחוּךָ נֶּפֶש. אֵין בָּעוֹלָם כּוּלוֹ מַרְפֵּא שֶיַצִילְךּ, ואֵין עוֹד בְּגוּפְךּ שָעָה אַחַת חַיִים. זֶה נֶשֶק הַבּוֹגְדִים – הִנֵּה הוּא בְּיָדְךּ גְלוּי חוֹד וּמְשוּחַ רָעַל. מְזִימַּת הַבֶּגֶד נָסַבָּה עַל רֹאשִי. רְאֵה נָא כי נָפַלְתִּי וְלֹא אֶזְכֶּה לָקוּם. אִימְךָ בָּרַעַל מֵתָּה. אָפַס כּוֹחִי…בַּמֶּלֶךְ הָאָשָם…בַּמֶּלֶךְ !", מספר לארטס על ערש דווי ל- המלט השָרוּט והגוסס בעצמו את תכסיס המוות של דוֹדוֹ המלך הנָבָל, ומֵת. המלט מבין שהוא מחזיק בידיו עכשיו את כלי המוות ויודע שהחרב שלא הייתה שלו – מורעלת. הוא לא ידע זאת קודם. המלט פוקד על החרב המורעלת בשפתו של וויליאם שייקספיר להרוג את דוֹדוֹ קלאודיוס המְנֻוָול, ה- זַנַּאי, ורוֹצֵח אחיו, הלוא הוא אביו של המלט :

"The point envenom'd too ! Then, venom, do thy work…" (And Stabs the King).

אברהם שלונסקי תרגם את וויליאם שייקספיר כך : "הַחוֹד גָלוֹי וֹמְשוּחַ רָעַל ! אִם כֵּן הָרַעַל, קוּם עֲשֵה !" (ודוקר את המלך). מדובר בסיפור טראגי שבו מחבר המחזה "המלט נסיך דנמרק" הדרמטורג וויליאם שייקספיר בוחר לסיים את חייו של המלט נסיך דנמרק במחזה למרות שמדובר ב- אדם בעל שיעור קומה ואשר חונן ביושרה והגינות מוחלטים. וויליאם שייקספיר מאתגר אותי ומתמיה אותי גם מן ההיבט הפילוסופי : האם לאנשים ישרים, הגונים, ומוסריים אין מקום בעולם של תככים ובסגנון וצורת חיים כה מורכבים ? "המלט נסיך דנמרק" של וויליאם שייקספיר הוא יצירת מופת, בבחינת חובת קריאה ועיון ל- כל בר דעת.

shakespear 1

טקסט מסמך : משמאל המקור. ארבעת המחזות הטראגיים של וויליאם שייקספיר, המלט, רומיאו ויוליה, יוליוס קיסר, ומאקבת'. מימין, שער הכריכה של המחזה המלט בתרגומו המצוין של אברהם שלונסקי לעברית. 

Euro 2016 וערוץ 1. ממלכת ה- Off tube של ערוץ 1 מסמנת את קמילתו הסופית. אין דרך חזרה. התמכרות ערוצי הטלוויזיה בארץ לעיתונאות ו- שידורי ספורט Off tube היא לא הגונה ו- בלתי נסבלת. פוסט מס' 608. כל הזכויות שמורות. 

"יוֹשְרָה" היא מילת מפתח בעלת אורך, רוחב, ועומק. היא אקסיומה בעלת נפח שמידותיה מקסימליסטיות ובלתי משתנות. השיח אודות "יוֹשְרָה" עולה כאן לדיון מעת לעת לדיבור משותף עם קוראי הבלוג לא רק בעניין "סַם ה- Off tube הטלוויזיוני…" (עלה לשיחה בשני הפוסטים מס' 594 ו- 593. האם ניתן בכלל לפתח יוֹשְרָה ? שאלה נוקבת שמעלים לדיון ד"ר רוברט קופר (Robert Cooper) ואיימן סאווף (Ayman Sawaf) בספרם המרתק והנבון, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים", והם משיבים בקצרה : "אנשים רבים טוענים כי לעיתים חייבות ה- יושרה והאתיקה לתפוס תפקיד משני לעומת הכדאיות והרִווחיות. רבים אחרים גורסים כי מטרתה של המנהיגות איננה להקשיב ולשרת, אלא לצבור כוח וזכויות יתר. אלה שגיאות רווחות". חוות דעת חשובה ו- מעניינת שמעידה בין השאר גם על טיב היחסים הבעייתיים ורמת הדו שיח השוררים בין כל מיני מנהלים (בחסות נימוקי רווח כלכלי וחיסכון כספי על חשבון איכות הדיווח האותנטי מהשטח) לבין השדרנים שלהם ברשתות הטלוויזיה המבקשים לעשות נאמנה את עבודתם העיתונאית בארץ וגם בחו"ל. איכות יחסים בין מפקדים לפַּקוּדִים שלהם שעוסקים בעקרונות הביצועיים הקדושים של עיתונאות אמת, אֵלֶה המורים לעיתונאים לדווח לציבור אודות האירועים השונים ממקום התרחשותם ולא באמצעות ישיבה באולפן וההעתקה מהמוניטור. יוֹשְרָה היא ערך עליון בחיי האנושות לבטח בכל סוג של מנהיגות בין אם מדובר במפקד כיתה בצה"ל ו/או בין אם עסקינן במנהל רשת טלוויזיה ו/או מנכ"ל רשות השידור. ניהול ללא יושרה, בלי מוסר ודרך ארץ עליונים, ובלעדי אמינות ומהימנות מוחלטים הוא עסק מושחת ו- נבזי שמביא לכלייה ואבדון. לא בכדי מדגיש שלמה המלך החכם באדם ו- Copywriter מדהים ואותנטי בספרו "מִשְלֵי" בתנ"ך, Masterpiece ש- מוֹנֶה בקרבו ל"א פרקים וכ- 850 פסוקיםחזור והדגש, את חשיבות ה- יוֹשְרָה, מוּסָר, ובִינָה בחברה התנ"כית הארצישראלית כבר לפני שלושת אלפים שנים. "לדעת חוֹכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִּינָה" אומר שלמה המלך לעַם ישראל ומוסיף, "לָקַחַת מוּסָר הַשְכֵּל, צֶדֶק וּמִשְפָּט וּמֵשָרִים". איזה עילוי ורעיונאי נפלא היה שלמה המלך. המדינאי האירי הנבון והנאור Daniel O'connell (דניאל או'קונל 1847 – 1775) מוסיף : "שום דבר איננו נכון באופן פוליטי אם איננו נכון במובן מוּסָרִי". לא בכדי משתמשים רוברט קופר ואיימן סאווף בספרם "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים" בהצהרתו של החוקר והפסיכואנליטיקאי מנפרד קטס דה פריז שאומר כלהלן : "אם אין תחושת אמון בארגון, אם האנשים עסוקים בהגנה על ראשם, היצירתיות תהיה מהקורבנות הראשונים". הספר המצוין, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים" (יצא לאור בארץ ב- 1998 על ידי "פקר – הוצאה לאור בע"מ"), מומלץ לעיון וקריאה.  

 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון מינתה במארס 2002 את יוסף בר-אל ל- מ"מ מנכ"ל רשות השידור במקום המנכ"ל הזמני רן גלינקא שהודח, ואח"כ העניקה לו ב- 2 ביוני 2002 מינוי של קבע לתקופה של חמש שנים. המינוי הרָם התגלה חיש מהר כמופרך לחלוטין. ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה אריאל שרון שהעניקו ל- יוסף בר-אל את המינוי המופרך של מנכ"ל רשות השידור ואשר הציבו אותו בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל. הוא סולק. ממשלת ישראל בתמיכתו של היועץ המשפטי שלה עו"ד מני מזוז הדיחה אותו גם אם באיחור רב בבושת פנים לפינה אפלולית בירכתי ההיסטוריה הארוכה של השידור הציבורי. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח מנכ"ל רשות שידור פעיל מכהן. יוסף בר-אל סוּלָק מהמשרה הרָמָה בגין שחיתות ושוחד מסך והושם בקרן זווית לא חשובה בירכתי ההיסטוריה של השידור הציבורי. בפינה אפלולית שלה. הפרוטוקול הממשלתי אודות פרשת הדחתו של מנכ"ל רשות השידור הכושל יוסף בר-אל ע"י ממשלת ישראל, מפרט את הסיבות לסילוקו ומצוי על מדפי ארכיון הממשלה. בין היתר מנכ"ל יוסף בר-אל ההוא הואשם כאמור בשחיתות ושוחד מסך, ונחתך לתמיד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה- 1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שונים שעוסקים בנושא משותף, הלוא הוא תולדות ו- קורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2016 – 1884. הענקתי לסדרה את השם הכללי, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". הסדרה כוללת בתוכה כ- 72 (שבעים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר והכתיבה של הסדרה אמורים להסתיים ב- 2019, לכל המאוחר ב- 2020. סדרת 13 הספרים היא מסת טלוויזיה שדנה בתחומי ה- Media הרבים ביניהם התפתחות סיקור הספורט, החדשות, והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ, כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884 (מאז ימיו של מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו), כלכלה טלוויזיונית, מו"מ וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור Play by play, הגשה, הנחייה, ומהימנות בעריכת ראיונות. לצורך כתיבת הסדרה ראיינתי כ- 2200 (אלפיים ומאתיים) אנשים אולי יותר בעולם ובארץ. הסדרה עבת כרס מפני שהיא כוללת בתוכה מלבד הכתיבה שלי עשרות אלפי תמונות + מסמכים אותנטיים + קטעי עיתונות וכמובן תיעוד מפורט של אותם כ- 2200 אנשי תעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ שניאותו למסור לי את גרסתם ו- עדותם ולסייע בידי לסקור את ההיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית והבינלאומית שהם היו חלק ממנה. להיסטוריה הטלוויזיונית הזאת יש תכונה סלקטיבית. חלק מהאנשים שעמם דיברתי היא מציבה בראש הרשימה. לחלק היא מייעדת מקום באמצעיתה. ולא מעט אחרים שניצבו בעבר בעמדות מפתח, גם בעלי יתרונות עליונים, היא מותירה בירכתיים משום שהתברר כי היו אנשים רברבנים וכושלים, ולכן לא חשובים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פרפרת 1 : רדיו גלי צה"ל פתוח אצלי בדרך כלל On air משבע – שמונה בבוקר ועד שבע – שמונה בערב. בדרך כלל. לא תמיד. יצא לי להאזין הבוקר (יום שישי – 17 ביוני 2016) תוך כדי כתיבת הפוסט הקונקרטי לחלקי שיחה דלה מלאת צחקוקים רוויית התחנפויות דו צדדיות מתקתקות בין מולי שפירא מנחה וותיק ברדיו הצבאי (בן 75 היום) לבין אורחו אריה מליניאק. אתעלם לרגע מתיעובו הפתולוגי הפומבי והשיטתי של מולי שפירא (אוהד הפועל ת"א) אותה הוא מפגין שוב מעל גלי האתר הצבאיים כלפיי מועדון הספורט של מכבי תל אביב כאילו מדובר בתחנת רדיו פרטית שלו ולא ברדיו ציבורי שאמון על כללי אתיקה בסיסיים של תיווך מידע. אעזוב גם לרגע את מפקד רדיו גלי צה"ל ירון דקל שאמור להתערב ולהעיר למנחה הזה אוהד הפועל ת"א, גם בעשור השמיני לחייו, כי מאווייו ואהבותיו האישים אינם מעניינים איש. עליו להיות מאופק וקורקטי. אעזוב זאת. אתרכז לרגע במומחה הספורט שלו אריה מליניאק שמטיף למאזיניו כי יש להגות את שמו של כדורסלן העל מ- קליבלנד קאוואלירס לֶבְּרוֹן ג'יימס (האות "ב" דגושה) ולא לֶבְרוֹן ג'יימס (האות "ב" רפויה) וכן מעיר להם כי יש להגות את שמו של כוכב הכדורסל של גולדן סטייט סטפן קָארִי (סימן קמץ מתחת לאות "ק") ולא סטפן קֶרִי (סימן סגול מתחת לאות "ק"). אולם כשהוא מגיע להיסטוריית הכדורגל של נבחרת הכדורגל הונגריה במחצית הראשונה של שנות ה- 50 במאה הקודמת שכונתה "נבחרת הזהב" (בהונגרית : ARANYCSAPAT) הוא עושה במכנסיים ומערבב תוצאות, שמות, תאריכים, ותהליכים. וכמובן לא מזכיר את מלחמת המוחות שניהלו בהצלחה יתירה במונדיאל שווייץ 1954 מאמן גרמניה סֶפ הֶרְבֶּרְגֶר (Sepp Herberger), עוזרו הֶלְמוּט שֹן (HelmUt Schon), והקפטן שלהם פְרִיץ וָולְטֶר (Fritz Walter) נגד מאמן נבחרת הזהב ההונגרית גוּסְטָב שֶבֶּש (Gustav Sebes) והקפטן שלו פֶרֶנֱץ פּוּשְקָש (Frenc Puskas). כזכור במפגש הראשון בין שתי הנבחרות האלה שנערך בבית המוקדם מס' 2 ב- 20 ביוני 1954 ב- בַּאזֶל הביסה הונגריה בהרכבה המלא והקלאסי את גרמניה 3:8 מפני שספ הרברגר הציב בהרכב שלו 7 (שבעה) שחקני מילואים. קו המחשבה של ספ הרברגר באותו הטורניר ההוא של מונדיאל שווייץ 1954 היה הגיוני : הונגריה עדיפה על גרמניה בכל מקרה, אם כך עדיף לו להפסיד במשחק המדובר כדי לשמור על רעננות שחקניו, ועל מנת ללכת לקרב Play off קל נגד נבחרת טורקיה במסגרת הבית המוקדם מס' 2 בידיעה שגרמניה טובה ממנה עשרת מונים (גרמניה כבר ניצחה את טורקיה 1:4 במשחק הקודם ביניהן ב- 17 ביוני 1954 ב- ברן במסגרת בית מס' 2) על הזכות להעפיל יחדיו עם הונגריה לשלב רבע הגמר. וזה באמת מה שהיה. גרמניה הובסה 8:3 נגד הונגריה (במשחק הזה נפצע פרנץ פושקש קשה בקרסולו מתיקול גַס של הבלם הגרמני וֶורְנֶר לִיבְּרִיךְ / Werner Liebrich), אולם הביסה את טורקיה שוב בפעם השנייה ב- Play off ב- 23 ביוני 1954 בציריך, כאמור במסגרת הבית המוקדם מס' 2, והפעם בתוצאה המכרעת 2:7. גרמניה והונגריה העפילו למשחק הגמר שהתקיים ב- 4 ביולי 1954 ב- ברן והסוף ידוע. גרמניה ניצחה ניצחון סנסציוני את הונגריה 2:3 וזכתה בגביע המונדיאל של שווייץ 1954. אריה מליניאק הסתבך, לא זכר, גמגם, וקשקש, ובלבל נתונים ברדיו גלי צה"ל. הוא לא הכין את שיעורי הבית שלו והצטייר כבדרן. מדובר בעיתונאות רשלנית כפולה לא רק של אריה מליניאק אלא גם של המוביל שלו מולי שפירא. עד שבא המוּדָע של שניהם משכבר הימים, אחד שאריה מליניאק מכנה אותו "פס הקול של המדינה…", ותיקן את שני בַּרֵי יֶדָע דֶמֶה באמצעות SMS. ברור שמולי שפירא לא התאפק מלהתחנף אל ה- מְסָמֵס, וקרא לו בתרועות גיל "אה, יוֹרָמְקֶ'ה…"(הכוונה ל- מסמס יורם ארבל). עֵסֶק עָלוּב. ההקלטה הנ"ל שמורה בארכיון גלי צה"ל. צריך להקשיב לה כדי להבין עד לאלו מחוזות של רשלנות ופטפוט הרחיקו השניים. לא כל שיחת רדיו חייבת להיות מכופתרת. יש מקום להומור ומצב רוח טוב. אך אין מקום לקשקוש ולהשחתת זמנם של המאזינים. המיקרופון איננו רכוש פרטי של מולי שפירא הילדותי ולא של אריה מליניאק המִתחכם ויעני הסָחְבַּק. אני חייב להעיד על עצמי כי הנני אוֹ טוֹ טוֹ בן 80 ומרגיש לפעמים כמו בן 90 אבל ה- IQ שלי יציב לחלוטין. שיווי המשקל שלי בּוֹטֵח ובר – קיימא כמו של אולגה קורבוט ונדיה קומאנצ'י בשעה שהן מתעמלות על מכשיר הקוֹרָה. לא איבדתי את היכולת להבחין בין בדרנות לבין עיתונאות. השיח הספורטיבי המבולבל הזה בתוכנית "בילוי נעים" בבוקר הזה של יום שישי – 17 ביוני 2016 ב- רדיו גלי צה"ל בין מולי שפירא הקטנוני לגיחוכים והדחקות של אריה מליניאק התנהל סמוך למדרגה הכי תחתונה של בידור, המכונה "מדרגת הַנֶפֶל". ממתי מותר ברדיו גלי צה"ל להפגין בורות ולזלזל במאזינים שלהם ? ו- היכן העורך הראשי של רדיו גלי צה"ל המפקד ירון דקל ? עסק כּוֹשֵל ויָרוּד.

mondial 1954 1

טקסט מסמך : מונדיאל שווייץ 1954. כרך נפלא של מידע מפורט לפרטי פרטים אודות מונדיאל שווייץ 1954 בהוצאת חברת הספרים הגרמנית "AGON". בתמונת השער נראים קפטן הונגריה הפצוע פרנץ פושקש (מימין, שטרם החלים אך כפה את עצמו על מאמנו גוסטב שבש שהרכיב אותו לבסוף לאותו המשחק המכריע, הדרמטי, והמפתיע ההוא) וקפטן מערב גרמניה פריץ וולטר (משמאל) מחליפים דגלים בטרם שריקת הפתיחה למשחק הגמר שנערך באצטדיון "וואנקדורף" בעיר הבירה ברן ביום ראשון של 4 ביולי 1954. גרמניה ניצחה את הונגריה הפייבוריטית הבטוחה ניצחון סנסציוני 2:3 וזכתה לראשונה בתולדותיה בגביע העולם. הספר מונח על רף הספרייה שלי בחדר עבודתי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פרפרת 2 : שני עיתונאי העל של ערוץ 10 רביב דרוקר וברוך קרא (ועובדיהם) ב- "המקור" חרגו ממנהגם. הם עשו מאמץ תחקירי עיתונאי גדול ורב מאוד כדי להעלות ל- אוויר" את שתי תוכניותיהם האחרונות שעסקו ב- "רצח בתוך המשפחה, אביטל רוקח ז"ל נרצחה ע"י החשוד ברצח, בעלה שמואל דטיאשווילי" וכן תיעדו לפרטי פרטים את פרשת "מועדון הלילה אלנבי 40". שום נושא פוליטי, חברתי, כלכלי, וצבאי – ביטחוני איננו יכול להתחרות עם הסקרנות הציבורית שמעורר סיפור רצח בטלוויזיה ו/או התעניינות בסקס פרוע ונבזי וחשוף על בימה של מועדון לילה שמנהלים כמה גברים עם אישה עירומה מסטולית נטולת כל אבחנה אנושית של היגיון וכבוד אישי. את התיעוד הנ"ל יש להקרין באופן אישי למפכ"ל משטרת ישראל רב ניצב רוני אלשייך ולקציניו. מדובר בחברה ישראלית "חופשית ודמוקרטית" שמתגלגלת בהתמדה לביבים ועל משטרת ישראל להתערב ולעצור בכוח את ה- התדרדרות במדרון, אולם ל- "המקור" יש תפקידים נכבדים וחשובים יותר מאלה.

פרפרת 3 : ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול לישון בשקט וגם לחלום חלומות פז כשבאופוזיציה מולו מכהנים איתן כבל, שלי יחימוביץ', ו- זהבה גלאון.

פרפרת 4 : זה נורא. ליאור שליין רומס והורג את הפרטנרים שלו ב- "גב האומה" שמצטיירים כ- כלומניקים לידו. איזה צורך ו- עניין יש לאורנה בנאי, עידו רוזנבלום, ועינב גלילי, וגם רותם אבוהב, ודביר בנדק לחסות בצלו של ווירטואוז ? ליאור שליין פי 1000 חכם מהם, מתוחכם מהם, מוכשר מהם, שנון מהם, חריף מהם, מהיר מהם, ודוקרן מהם. הוא משכמו ומעלה ומתבונן בהם מלמעלה למטה. הוא גם יודע להופיע בפני מצלמת הטלוויזיה פי 1000 טוב יותר מהם.

פרפרת 5 : נטלתי לידיי את מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" (יום שישי – 17 ביוני 2016) כדי לקרוא את הריאיון העיתונאי העגום והפחדני הבלתי מתקבל על הדעת שערך נדב צנציפר עם דייוויד בלאט המאמן המפוטר מ- NBA. אחרי שאלת הריאיון הרביעית של נדב צנציפר הפסקתי לקרוא אותו מפני שהיה מדובר במשחק מכור. המראיין מפחד להתעמת עם המרואיין שלו ומחליק את העניינים.

שאלה מס' 2 של נדב צנציפר : "הגעת בשנה שעברה עד לגמר, עם מאזן מעולה, למה הקאבס בחרו להיפרד ממך ?"

תשובה מס' 2 של דייוויד בלאט : "לא יודע, ימים יגידו. אין שום סיבה שאני יכול אפילו לחשוב עליה. אני לא יודע על בסיס מה מה החליטו שלא אמשיך".

שאלה מס' 3 של נדב צנציפר : "לא קיבלת הסברים ?"

תשובה מס' 3 של דייוויד בלאט : "באמת שעד עכשיו אני לא יודע. אולי מבחינתם כשהם חשבו קדימה , לא הייתי האדם שהם ראו כמי שצריך להוביל את המערכת. לפעמים אתה צריך לבלוע את זה ולהמשיך הלאה. זה מה שאני עשיתי".

שאלה מס' 4 של נדב צנציפר : "אבל בכל זאת מדובר באחד הג'ובים הכי יוקרתיים בעולם הכדורסל ואולי בספורט בכלל".

תשובה מס' 4 של דייוויד בלאט : "כאב לי מאוד. זה הפתיע אותי, לא הרגשתי עם זה טוב, אבל ממשיכים. יש אכזבות בחיים, השאלה מה אתה אם אתה מקבל מכה".

בנקודה זאת השלכתי את הריאיון לפח. הבנתי שנדב צנציפר ערך כפי הנראה הסכם מוקדם עם דייוויד בלאט ומכר לו את בכורתו העיתונאית תמורת הענקת ריאיון בלעדי לעיתון הנפוץ במדינה + פרסום תמונת שער. נדב צנציפר שואל. דייוויד בלאט עונה. אין אפשרות לעמוד על המקח. הרי כל בר בירב יודע שדייוויד בלאט כרע ברך והרכין ראש בפני לברון ג'יימס. הריאיון הזה עשה שירות רע למראיין וגם למשיב. אין זה סוד כי דיוויד בלאט נחשף בקליבלנד כ- חסר אישיות, נטול סמכות, ונעדר כבוד עצמי, ומי ש- שִימֵש בעצם עוזר מאמן של מנהיג קליבלנד קאוואלירס לברון ג'יימס. זה לא היה סוד. התמונה חזרה על עצמה באימונים הסדירים ו- ראו זאת גם בכל Time out במהלך המשחקים כי לברון ג'יימס הוא האיש שמחלק הוראות ודייוויד בלאט רק משנן אותן ומדקלם אותם עבור שאר השחקנים. לברון ג'יימס לא הסתיר את סלידתו מאישיותו של דייוויד בלאט ונתן לכך ביטוי נוקב באחד מהראיונות שהעניק לטלוויזיה, "דייויד בלאט אמר ב- Time out באחד המשחקים 1.5 שנייה לפני שריקת הסיום שאני אכניס כדור מבחוץ ואמסור אותו לאחד השחקנים שיקלע את סל הניצחון…ביטלתי זאת בו במקום ואמרתי לו לדייויד בלאט, אני לא מוציא כדור חוץ…אני מקבל את כדור מבחוץ…ואני הוא זה שזורק את הכדור האחרון". ואומנם כך היה. ואיך אפשר לשכוח את הסצנה בה לברון ג'יימס מסמן לדייוויד בלאט לקחת Time out באחד המשחקים תוך כדי שהוא נמרח על רצפת הפרקט, והמאמן נעדר מנהיגות אחוז יראה ופחד רץ למזכירות כדי לקיים את מצוותו של לברון ג'יימס. הנהלת קליבלנד קאוואלירס הביאה את דייוויד בלאט לאמן את הקבוצה ולא לשמש עוזר מאמן, Second hand, מין סוג של עֶבֶד של לברון ג'יימס. משראתה ההנהלה הזאת כי דייוויד בלאט הכנוע ולא עצמאי בהחלטותיו, בחר מרצונו להתבטל בפני לברון ג'יימס, והחליט ביודעין כי לא כדאי לו ו/או הוא איננו מסוגל לשלוט במנהיג לברון ג'יימס דבר שעלול להוביל חיש מהר לעימות עם השחקן הדומיננטי רב המוניטין בקבוצה שלו, הגיעה למסקנה כי היא מסלקת את דייוויד בלאט ממשרת המאמן. צריך להדגיש כאן כי שאר שחקני קליבלנד קאוואלירס היו עדים כל פעם מחדש בכל Time out לחרפה בה דיוויד בלאט חסר חוט שדרה מאבד את סמכותו ו- מתבטל לגמרי שוב ושוב בפני לברון ג'יימס. מדובר במצב חולני, מקצועי וחברתי, בו שחקן כלשהו נוטל את הסמכות העליונה של הפיקוד על הקבוצה ממאמנו הראשי. נדב צנציפר החמיץ לחלוטין את הפואנטה.

הריאיון העלוב שקיים נדב צנציפר עם דייוויד בלאט מעורר מחשבות נוגות אודות המראיין שהחטיא כאן הזדמנות גדולה לא רק לשאול את השאלות הנכונות ולהעמיד את דייויד בלאט במקומו, אלא להעלות לדיון ולבדוק Issue סוּפֶּר מסקרן ומעניין אודות יחסי גומלין בין מאמן מוביל לשחקן מוביל. כיצד מתמודד מאמן בעל ידע וסמכות עם שחקן מצטיין שהוא מנהיג בקבוצה שלו. כיצד התמודד בשעתו פיל ג'קסון עם מייקל ג'ורדאן ? כיצד התמודד מאט באסבי עם בובי צ'ארלטון ? כיצד התמודד ג'ון וודן עם לו אלסינדור (קארים עבדול ג'אבר) ? כיצד התמודד גוסטב שבש עם פרנץ פושקש ? כיצד התמודד גיולה מאנדי עם נחום סטלמך ? כיצד התמודד פפ גוארדיולה עם ליאו מסי ? כיצד התמודד רד אוורבך עם בוב קוזי וביל ראסל ? כיצד התמודד קרלוס בילארדו עם דייגו ארמאנדו מאראדונה ? כיצד התמודד זאגאלו עם פלה ? כיצד התמודד ריינוס מיכאלס עם יוהאן קרויף ?

פרפרת 6 : יהודה נוריאל מפרסם במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות" פוסט קצר שכותרתו "תורת המלך" ותוכנו "יש דבר אחד שמאחד את העם ואת הפרשנים שלברון ג'יימס ייכשל בגמר ה- NBA". מר יהודה נוריאל אל תדבר בשמי. אני דווקא תומך בלברון ג'יימס ומקווה שהוא יהיה שוב אלוף ה- NBA בתום המשחק ה- 7 והמכריע נגד גולדן סטייט ב- "אוראקל" באוקלנד. והוא יהיה.

פרפרת 7 : הסדרה התיעודית המקוצרת "חום יולי – אוגוסט" ששודרו לאחרונה במהדורות החדשות המרכזיות של ערוץ 10 ביוני 2016 במלאת עשר שנים למלחמת לבנון ה- 2 הציבה שוב את עם ישראל בפני מראה מפויחת, שחורה מפיח, וציוותה עליו להתבונן בה. הכל נאמר שם חוץ מהעובדה שבראש צה"ל ניצב אז כפי הנראה רמטכ"ל לא מוכשר ושר ביטחון נעדר ניסיון.

Euro 2016 וערוץ 1. ממלכת ה- off tube של ערוץ 1 מסמנת את קמילתו הסופית. אין דרך חזרה. התמכרות ערוצי הטלוויזיה בארץ לעיתונאות ו- שידורי ספורט Off tube היא לא הגונה ו- בלתי נסבלת. פוסט מס' 608. כל הזכויות שמורות. 

שידורי ה- Off tube של ערוץ 1 את טורניר "Euro 2016" לא רק ממיטים עליו קלון וחרפה, אלא מסמנים גם את קמילתו הסופית של השידור הציבורי שמסתגר ב- ד' אמות של האולפן בירושלים, ועדיין חושב שמשָם הוא יכול לנהל את כל העולם. זהו הסוף הסופי. 

"אין תחליף לשידור ישיר מעמדת שידור באצטדיון", שַח לי אורי לוי לאחר שהטסתי אותו למונדיאל ספרד 1982 כדי לשמש שם מפיק משנה שלי. ב- 1996 הוא שַח לי את אותה ההתרשמות שלו, "אין תחליף לשידור ישיר מעמדת שידור באצטדיון", לאחר שהטסתי אותו יחדיו עם הפרשן עמוס מנסדורף לוויממבלדון – לונדון, כדי לשדר ישיר מעמדת שידור (בתשלום) שרכשתי עבורו באצטדיון המרכזי בקומפלקס הטניס בווימבלדון, בהרשאתו של מנכ"ל רשות השידור דאז מוטי קירשנבאום ז"ל. שנים על שנים שידר אורי לוי את ווימבלדון Off tube מהמוניטור בירושלים. המנכ"לים שלי יוסף "טומי" לפיד ז"ל, אורי פורת ז"ל, ואריה מקל יבד"ל לא הסכימו לשלוח שַדָּר לטורניר ווימבלדון רק כדי לשדר שני ספורטאים חובטים בכדור משני צידי הרשת. אריה מקל אמר לי "אפילו אני יכול לשדר טניס. מדובר בשני ספורטאים בלבד. א"ק אני לא יכול לשדר. גם לא כדורגל. אבל טניס אני יכול. אורי לוי שלך יכול עשות את זה מהאולפן בירושלים. אין כל צורך לשגר אותו ללונדון". עד שהגיע מוטי קירשנבאום ז"ל לרשות השידור והכל השתנה בבת אחת. הנהון "הן" לחטא ה- Off tube והסכנת עובדי ערוץ 1 עם האפשרות הטלוויזיונית המחורבנת הזאת מסמנת את המפולת הסופית של ערוץ 1.

טורניר הכדורגל Euro 2016 איננו מצדיק לפי שעה את המוניטין שלו ורמת הרייטינג שהוא צובר בשלושת הערוצים הארציים 1, 2, ו- 10 היא בהתאם. איכות הכדורגל איננה מי יודע מה גם מפני שההפרש בין יכולת ה- הגנות של הנבחרות השונות לבין כישרון ההתקפות, מצומצם. לא מעט משחקים ב- Euro 2016 בששת הבתים המוקדמים מסתיימים ביתרון על חודו של שער ו/או בניצחון של 1:2. לעומת הטורניר דל הצפייה באה הטלוויזיה הצרפתית הנפלאה בעלת המורשת עם ניידות השידור הענקיות שלה (מכילות בין 24 ל- 30 מצלמות) ומעניקה למשחקים אופק צפייה מעניין וגם סקרני. רואים שיש שם יד מכוונת וכי המשימה של הבימאים להושיב את צופי הטלוויזיה ברחבי העולם בביתם, "במקום הטוב ביותר ביציע במגרש", מוכתר בהצלחה תמידית. רמת הסיקור והצילום ברמה עליונה שווה בכל ששת הבתים. לצופה היושב בכורסתו בסלון ביתו ולוחץ על השלט נראה הדבר כמובן מאליו. אולם אין זה כך. מדובר בנבחרת טלוויזיה צרפתית מקצוענית משובחת ומאומנת היטב. מדובר באימון ותרגול מפורט מאוד ושיטתי שתוצאותיו הנפלאות אינן מקריות. זה מתחיל בסיקור הטלוויזיוני המפורט של ה- Pre Game Show ומגיע לשיאו בכיסוי מקרוב של שחקני שתי הנבחרות בעת נגינת ההמנונים ובכך חשיפת גיבורי העלילה בטרם התפתחותה. המצלמות המובילות עושות עבודה נקייה ומדויקת, אולם אינני מדבר רק עליהן אלה שנמצאות כ- % 70 – % 65 בזמן ה- "אוויר" של השידורים הישירים, אלא גם על מצלמות האווירה, מצלמות התגובות (למשל תגובות השמחה והייסורים של המאמנים וספסלי הנבחרות לאחר הבקעה וספיגת שערים, תגובות האוהדים ביציעים), וכמובן מצלמות ההילוכים החוזרים האיטיים מאוד ב- SSM. מצלמות ה- SSM הן אלה שמותירות את הרושם האחרון אצל צופי הטלוויזיה ואת החתימה הסופית של ההפקה הצרפתית על מוצר הטלוויזיה שלה. ה- Host broadcaster הצרפתי משתמש בנְבוֹנוּת (רבה) בהילוכים החוזרים הרבים של ה- SSM. כל בר בי רב מבין שברגע שהבימאים הצרפתיים המיומנים מעלים ל- אוויר Replay כזה ו/או אחר של אירועי השיא, "החיוביים" כמו הבקעת שערים ו- "השליליים" למשל פגיעות גופניות גסות ביריב, הם מפסידים משהו אחר שמתרחש במקביל על כר הדשא. ובדיוק בכך גדולתם, ביכולת החשיבה, ההבחנה, ו- ההבנה שלהם את חוקי משחק הכדורגל ואת התפתחות העלילה על כר הדשא, במהירות הורדת הפקודות שלהם , ואיכות הביצוע של הפקודות ע"י הצלמים ואנשי הקול. הבימאים האלה תמיד יפסידו משהו שהוא פחות חשוב מחשיבות ה- Replays שהם מקרינים באותו הרגע הנתון. הטלוויזיה הצרפתית כאילו אומרת לעולם כולו בזאת הלשון, "לא כדאי לכם להטריח את עצמכם להגיע לאצטדיונים. למה לכם להידחק. הישארו בבית. אנחנו נביא לכם את המראות והקולות לסלון ביתכם ברמת הטלוויזיה העליונה ביותר ונושיב אתכם בסיוע המצלמות שלנו במרום הטוב ביותר ביציעי המגרש. וחוץ מזה נספק לכם חמישה – שישה הילוכים חוזרים איטיים מזוויות צילום שונות לכל מסכת השערים שייכבשו בכל 51 המשחקים, וכן נספק לכם שניים – שלושה הילוכים חוזרים איטיים לכל העבירות שמחייבות הנפת כרטיסים צהובים ואדומים". מדובר באמת בטלוויזיה צרפתית פנטסטית, בעלת ניסיון עצום, שמוכשרת להאריך את משך חוויית הצפייה הטלוויזיונית ברגעי השיא של 51 המשחקים (!). הטלוויזיה הצרפתית היא כבר המנצחת הגדולה בטורניר Euro 2016, ובגללה אנוכי בוחר להישאר בבית.

הבה אפנה לנתוני הרייטינג הנמוכים שערכה וועדת המדרוג הארצית ואשר נוגעים לשידורים הישירים עד כה של Euro 2016 בערוצים 1, 2, ו- 10, אולם לא חושפים את אלה הקשורים לחברת "צארלטון". האם ל- "צ'ארלטון" יש סיבות להחביא את נתוני המדרוג הנמוכים במיוחד שלה מפני ציבור הצופים שלה ומפני המפרסמים ? האם "צ'ארלטון" באמת נעדרת נימוקים ועובדות שלא מאפשרים לה להתגאות במפעל שידורי הטלוויזיה שלה הקרויים Euro 2016 ?

תאריך                      שעה       שם המשחק            ערוץ משדר         רייטינג

שישי – 10.6.2016     22.00      צרפת – רומניה         ערוץ 10             % 9.7

שבת – 11.6.2016     16.00      שווייץ – אלבניה         ערוץ 1               % 3.5

ראשון – 12.6.2016   19.00      פולין – צפ' אירלנד      ערוץ 2               % 8.7

ראשון – 12.6.2016   22.00      גרמניה – אוקראינה    ערוץ 2               % 12.9

שני – 13.6.2016      16.00       ספרד – צ'כיה            ערוץ 2               % 7.9

שני – 13.6.2016      19.00      אירלנד – שוודיה         ערוץ 2               % 10.5

שני – 13.6.2016      22.00      בלגיה – איטליה          ערוץ 2               % 14.5

שלישי – 14.6.2016  19.00      הונגריה – אוסטריה      ערוץ 1               % 5.9

חמישי – 16.6.2016  19.00     צפ' אירלנד – אוקראינה  ערוץ 1              % 5.9

שישי – 17.6.2016   22.00      ספרד – טורקיה           ערוץ 10             % 8.9

שבת – 18.6.2016   19.00      איסלנד – הונגריה         ערוץ 1              % 4.4

ראשון – 19.6.2016  22.00      שווייץ – צרפת             ערוץ 2               % 13

מדובר בכמויות רייטינג דלילות (לפי שעה) אולם לזכותו של ערוץ 1 תחת ניהולו של מר אלי בבא צריך לומר כי בניגוד לערוץ 2 וערוץ 10 הוא לא נכנע ולא השכיר את האוויר שלו ל- "צ'ארלטון" ולא לפנל הבידורי – רכילאי העמוס לעייפה והמגוחך של שלום מיכאלשווילי. אלי בבא עושה בכוחותיו הדַלִים את מה שהוא צריך לעשות גם ברגעי חייו האחרונים של ערוץ 1, להילחם על כבודו. שלושת המגישים – מנווטים של ערוץ 1 באולפן "Euro 2016" בירושלים שרון פרי + אורי לוי + ליאן ווילדאו טובים וקולעים למטרה טוב יותר (מ- היבט תוכן וגם מנקודת מבט וויזואלית של לבוש הולם) את שלום מיכאלשווילי בדיוק כפי שפרשני ערוץ 1 באולפן אלון חזן, אייל לחמן, גיל לנדאו, תום בנדו, גיא עזורי, וז'אן טלסניקוב מכניעים את ציוותי הבידור המגוחכים של שלום מיכאלשווילי ב- "צ'ארלטון". זאת אומנם לא חוכמה גדולה אולם השוואה מתבקשת למרות שאין כאן כל השוואה. ערוץ 1 טוב יותר. אולם ערוץ 1 מפסיד בשעה שהוא עובר לשידורי Off tube ישירים של המשחקים בצרפת. שני ציוותי ה- Off tube של ערוץ 1 בירושלים השדר עמיחי שפיגלר והפרשן שלו אייל לחמן והשדר עמית הורסקי והפרשן שלו אלון חזן נגררים למאבק לחלוטין לא שווה כוחות נגד ציוותי השידור של "צ'ארלטון" שמסתובבים בצרפת, רמי ווייץ + ניר לווין ולירן שכנר + זאב זלצר שמשדרים ישיר מעמדות שידור בעשרת האצטדיונים הפרוסים ברחבי המדינה הגדולה.

אני רוחש הערכה לשדר הכדורגל הנבון של ערוץ 1, עמיחי שפיגלר, שמשדר Off tube את משחקי Euro 2016. נכון שהוא משדר Off tube מירושלים את מה שנעשה באירופה אולם עושה זאת בקְלָאסָה, גם מפני שהוא מכיר בע"פ את גיבורי העלילה ומעולם לא טועה בזיהויים. הוא איננו מתנשא, הוא לא משתחצן, לא מגזים במידות הדְרָמָה, איננו מפטפט, קל ביטוי, ומתוודה בפני צופיו ללא כל בושה כי הוא משדר להם את עלילות Euro 2016 מהאולפן בירושלים. מדובר באישיות טלוויזיונית שגם מדברת עברית תקנית ומתנסחת בדייקנות. הוא אומר נכון, "נותרו שלוש דקות וחצי לסיום…". פרט קטן אך בעל משקל. איזה יופי עמיחי שפיגלר. אף על פי כן אשנה ואומר בסוגריים : אני מרחם עליו על עמיחי שפיגלר משום שנגזר עליו לשדר, להעתיק, ולדלות מהמוניטור בירושלים את האינפורמציה שלו בעבור צופיו. מנהליהם של עמיחי שפיגלר ועמית הורסקי ופרשניהם לשכוח מהשטח, לוותר על עמדות שידור באצטדיונים הממוסדות ו- מותקנות באופן מיוחד לשדרני הטלוויזיה מכל רחבי העולם, להתפשר ולוותר על מגע בלתי אמצעי עם עולם הכדורגל, ולהקריב את בכורתם העיתונאית בעבור שידורי Off tube מהאולפן בירושלים. אני כמעט מעריץ את יכולתם של עמיחי שפיגלר ועמית הורסקי לבלוע את הגלולה המרה ולא לומר לאלי בבא, "שידור אופ – טיוב…? בחייך…! שדר אתה בעצמך אופ – טיוב…אנחנו עיתונאים שמשדרים מהשטח מעמדות שידור באצטדיונים…ו/או בכלל לא…חפש את החברים שלך…". עגום. שידור Off tube הוא חרבון עיתונאי ומהווה סטירת לחי לכל שדרן טלוויזיה שמכבד את עצמו. עיקרון השידור מהשטח מעמדות שידור במגרשים, באצטדיונים, ובהיכלי הכדורסל – בארץ ובעולם היה נֵר לרגליי. רעיון יסוד של כל אנשי הטלוויזיה בעולם באשר הם. ב- % 99 מהמקרים הנוגעים ל- אלפי שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית שערכתי, הפקתי, וניהלתי בארץ וברחבי הגלובוס ובראשם אולימפיאדות, מונדיאלים, Euros (אליפויות אירופה לאומות בכדורגל), אליפויות העולם בא"ק, שידור משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות בכדורסל במשך שנות דור, ו- שידור אליפויות אירופה בכדורסל בהשתתפות נבחרות ישראל) – הצלחתי לשכנע את המנכ"לים שלי לדורותיהם כי שידור ישיר של אירוע ספורט בינלאומי כלשהו בארגנטינה, ארה"ב, מדינות אירופה, דרום קוריאה, אוסטרליה, מכסיקו, ברה"מ, וכו' הוא עבודה עיתונאית טהורה ומקצועית שדורשת את התייצבותם של צוותי השידור הישראליים במוקד התרחשות התחרויות, ברחבי תבל כמו שהם עושים בישראל. אין דבר כזה עבודה עיתונאית Off tube. עבודה עיתונאית עושים מהשטח גם אם צריך לשם כך לטוס לבואנוס איירס בארגנטינה, ל- לוס אנג'לס בארה"ב, לסיאול בדרום קוריאה, לסידני באוסטרליה, ו/או ללונדון באנגליה (!). היה לי העונג לומר לכולם בדם לִבִּי, "…תראו בעבור שידורי Off tube מהארץ אינכם זקוקים לי…אתם בעצמכם יכולים ליטול את מיקרופון ה- Off tube ולשדר לעם היושב בציון…זאת הפררוגטיבה שלכם…אתם הבוסים שלי…לי אין כל נחלה ושיתוף פעולה עם הרעיון הנואל של שידורי ספורט Off tube…שידור מהמוניטור בירושלים…? OK תסתדרו בלעדיי". המנכ"לים לדורותיהם יצחק לבני יבד"ל, יוסף "טומי" לפיד ז"ל, אורי פורת ז"ל, אריה מקל יבד"ל, ומוטי קירשנבאום ז"ל הסכימו עם חוות דעתי זאת, וצייתו לה. אינני משוויץ וגם לא מתפאר בהישג הזה שהוא טריביאלי לחלוטין. האישים הנ"ל היו בעצמם קודם כל עיתונאים ורק אח"כ מנהלי Media.

lapid 2

טקסט תמונה : שנת 1961. יוסף "טומי" לפיד ז"ל היה עיתונאי לפני שהתמנה לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. בתמונה, יוסף "טומי" לפיד ז"ל עיתונאי צעיר (בן 29) ב- "מעריב" מסקר עבור עיתונו את משפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן. עיתונאי מבריק ואיש חכם שמעולם לא ניהל רשתות טלוויזיה ורדיו עד בואו לרשות השידור ב- 1 באפריל 1979. יוסף "טומי" לפיד הגיע לרשות השידור ולטלוויזיה לא רק חסר ניסיון אלמנטארי בניהול רשת שידור, אלא הביא עִמו גם דעות קדומות. מרדכי "מוטי" קירשנבאום ז"ל אמר עליו בשעתו, "יוסף "טומי" לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה – אך לא ידע להרכיבה מחדש". (לע"מ. התמונה נרכשה על ידי תמורת תשלום).

הטלוויזיה הצרפתית מיסדה כ- 1000 (אלף) עמדות שידור עבור רשתות הטלוויזיה והרדיו הבינלאומיים בעשרת האצטדיונים הפרוסים ברחבי צרפת הענקית : ב- פאריס, לנס, ליל, ליון, סיינט אטיין, בורדו, טולוז, ניס, ומארסיי – לא כדי שעמיחי שפיגלר ואייל לחמן ועמית הורסקי ואלון חזן יישארו בבית ו- ישדרו לצופיהם Off tube מירושלים. מדובר בחרבון עיתונאי שהשניים האלה מוכנים לא רק לבלוע אותו אלא גם לעכל אותו. אם כך זאת ממש הבעיה שלהם. צריך להבין שטורניר הכדורגל של "Euro 2016" שטפח ל- 24 נבחרות שווה בגודלו ונפחו למונדיאל ספרד 1982. בלתי מתקבל על הדעת כי גם בחלוף 34 שנים מאז, עדיין ערוץ 1 ישדר Off tube כפי שמר סולומון מוניר שידר Off tube מהמשרד במדריד בקיץ 1982 לטלוויזיה בשפה הערבית של יוסף בר-אל, וכפי ששדרני "קול ישראל" דני דבורין, רמי יצהר, וגדעון הוד עשו את אותו הדבר אז במונדיאל ספרד 1982 בעבור רדיו "קול ישראל" של מנהלם ומנהיגם גדעון לב ארי ז"ל. עלוב.

hod

טקסט תמונה : יוני 1982. מונדיאל ספרד 1982. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 34 שנים. זהו משרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי כנציג הטלוויזיה הישראלית הציבורית, ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במדריד בירת ספרד. זאת הייתה המפקדה הראשית שלי במדריד באמצעותה ניהלתי את 25 השידורים הישירים ו- 27 השידורים המוקלטים שהתפרסו על פני 14 אצטדיונים ו- 12 ערים ברחבי ספרד המדינה השלישית בגודלה באירופה. בתמונה הזאת שצילמתי ותיעדתי נראים אנשי רדיו "קול ישראל" משדרים ישיר Off tube את אחד ממשחקי הכדורגל של מונדיאל ספרד 1982 מהמוניטורים המוצבים במפקדה שלי ב- UBC במדריד במקום לעשות זאת מעמדות שידור באצטדיונים. מדובר בחרבון עיתונאי שאין כדוגמתו. ב- חרפה. ב- חטא שלא יכופר. ב- זיכרון מר. ועוד דבר (1) : הימים היו ימי מלחמת לבנון ה- 1 שראש הממשלה מנם בגין קרא לה "מלחמת שלום הגליל". שדרני "קול ישראל" הללו הסתירו מ- מאזיניהם בארץ ומלוחמי צה"ל בלבנון כי הם בעצם משדרים להם את משחקי מונדיאל ספרד 82 ממשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במדריד, והם כלל לא נמצאים בשטח, באצטדיונים. להלן זיהוי האנשים מימין לשמאל : טכנאי רדיו "קול ישראל" מאקס "מקסי" גורפינקל (לובש חולצה בהירה וחובש Headset), שדר רדיו "קול ישראל" גדעון הוד (מעשן כרגיל מחזיק סיגריה בידו הימנית וחובד Headset), המפיק משנה שלי אורי לוי (נשען על ידו הימנית), שדר רדיו "קול ישראל" רמי יצהר (קצת מוסתר ע"י דני דבורין מחזיק במיקרופון וגם הוא מעשן, מחזיק סיגריה בידו השמאלית), שדר רדיו "קול ישראל" דני דבורין (ממושקף ו-חובש Headset ושותף לשידור ה- Off tube של רמי יצהר), עורך הסרטים בטלוויזיה הישראלית הציבורית נתן זהבי. מאחור מציץ ראשו של מהנדס הקול והתקשורת שלי מיכה לויירר. ועוד דבר (2) : מנהל רדיו "קול ישראל" דאז גדעון לב ארי ז"ל ומנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל לא קראו למבישי הרדיו לחדול ממלאכת הזיוף שלהם, לארוז את מיטלטליהם בספרד, ולשוב מייד לארץ. הם המשיכו לשדר Off tube עד הסוף. חרפת ה- Off tube של שדרני רדיו "קול ישראל" הובילה אותם גם לשדר חלק ממשחקי מונדיאל ספרד 82' ממוניטור הטלוויזיה המוצב בחדריהם במלון שלהם. היה מדובר בביזיון קולוסאלי. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

עם שובה של משלחת רדיו "קול ישראל" מספרד 1982 ארצה, הודח וסולק גדעון הוד מניהול חטיבת הספורט ברדיו "קול ישראל" בעקבות הפקת הנֶפֶל.

gidon hod 1982

טקסט מסמך : 29 בספטמבר 1982. כתב העיתון "ידיעות אחרונות" צדוק יחזקאלי מפרסם בעיתונו את הידיעה כי מנהל מחלקת הספורט ברדיו "קול ישראל" גדעון הוד הודח מתפקידו בעקבות ממצאים חמורים של הפקת הנפל שלו את כיסוי מונדיאל ספרד 1982, תכנון לקוי, והפעלת מערכת שידורי ה- Off tube מהמשרד ב- IBC ומהחדרים במלונות בהם התגוררו רמי יצהר ודני דבורין במקום לדווח מהשטח. (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות").

ועוד דבר בתוספת פירוט יתר. ב- מארס 1982 החליט מנכ"ל רשות השידור דאז יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל החלטה בלתי הגיונית בעליל : לצרף סתם ככה שַדָּר כדורגל בשפה הערבית סולומון "סולי" מוניר, נציג רשמי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשפה הערבית למשלחת השידור בראשותי למונדיאל ספרד 1982. תפקידו של סולומון מוניר היה לבצע פריצות מלאכותיות Offe tube לשניות ספורות מקסימום ל- רגע אחד שלם ממשרד ההפקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במדריד, כדי לעדכן את התוצאות עבור צופי הטלוויזיה בשפה הערבית שכאילו אינם מבינים את השפה העברית של שלוש השדרנים שלי יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורפי גינת. ברור שהתווכחתי עמו וניסיתי לשנות את החלטתו חסרת התכלית והבזבזנית. "איזה מין דבר זה", שאלתי אותו, "בו אתה מתכוון להטיס שדר למונדיאל ספרד 82', רק כדי שישב במשרד שלי ב- IBC במדריד, ורק כדי שייכנס באופן מלאכותי לעדכן בשפה הערבית בעת השידור הישיר את האזרחים הערבים של מדינת ישראל, כאילו שאינם מבינים עברית, וש- ממילא מוגש לכלל אזרחי מדינת ישראל בשפה העברית. איזה מין דבר זה להתערב בשפה הערבית בכל Replay שמעלה לאוויר RTVE על מנת לדווח לצופים שלו בכמה שניות את תוצאת המשחק, ובכך הוא קוטע את רצף המידע של השידור הישיר בעברית", והוספתי, "כאילו שהאזרחים הערביים של מדינת ישראל אינם מבינים את שפת העברית בה משתמשים שלושת השדרים שלי יורם ארבל, רפי גינת, ונסים קיוויתי. אם אתה רוצה אדוני מנכ"ל רשות השידור, אזי שכור לו סיגנל טלוויזיוני שלם ורצוף משלו, אולם להטיס סתם ככה תייר לספרד בשם סולומון מוניר במסווה של שדר כדורגל לרגע רק כדי שיאמר כמה מילים Off tube בשפה הערבית מהמשרד במדריד, ובכך יקלקל גם את חוויית רצף השידור בשפה העברית – אין הדבר בא בחשבון. תוכן מיותר ובזבוז כסף. מה עוד שתחום השידור בשפה הערבית מצטמצם לשעה וחצי בין שש וחצי לשמונה בערב. תשמע, זה רעיון אווילי ומטופש בו אתה מנסה לרצות את אנשי הטלוויזיה בשפה הערבית". הייתה פאוזה קצרה ואז חתמתי : "אין דבר כזה בעולם הטלוויזיה בו שני שדרים בשתי שפות שונות חולקים מיקרופון משותף וחזרתי על הטענה כי מדובר המעשה מחוצף של המנכ"ל שלא על פי הדין אלא על מי אמת מידה כוחנית, ובזבוז ממון של רשות השידור". עורקי הצוואר של יוסף "טומי" לפיד ז"ל התעבו. הוא האדים ורתח. "אל תתחצף ואל תלמד אותי כיצד לנהל את רשות השידור", הטיח בי ופנה לדרכו. הטסתו למדריד של סולומון "סולי" מוניר כדי לשדר כמה משפטים Off tube מהמוניטור במשרד ב- IBC הייתה שגיאה קולוסאלית. היה מדובר ב- בדיחה זולה. יוסף "טומי" לפיד שהטיף כל העת למהימנות השידור הטלוויזיוני וחיסכון כספי, שבר את המילה שלו באחת, והצטייר לפתע לא רק כ- בזבזן כשנוח לו , אלא כ- פוליטיקאי דמגוג ו- כוחני מן השורה שמוכן למכור את ערכי התוכן של ה- Media תמורת כאילו שלום בית בתוך שורות רשות השידור ובעבור יציבות שלטונו כעורך ראשי. יוסף "טומי" לפיד ז"ל השתמש בכוחו ועשה מעשה שלא ייעשה. זאת הייתה הזניה ביודעין של ה- טלוויזיה הישראלית הציבורית, שווה לאותו נוסח הטקסט שזעק לעברו מוטי קירשנבאום ז"ל שנתיים וחצי קודם לכן ביום שני ההוא – 23 ביולי 1979. סולומון "סולי" מוניר לא היה שדר כדורגל מן השורה ולא מן המניין, בטח לא ברמה של יורם ארבל, רפי גינת, ונסים קיוויתי. הוא לא שידר ישיר מעולם משחק כדורגל בליגה הלאומית הישראלית (ליגת העל היום) ולא משחק כלשהו של נבחרת ישראל. אולם הוא הוטס ע"י יוסף "טומי" לפיד למונדיאל ספרד 1982 כאילו על תקן של שַדָּר כדורגל. כמובן שהוא לא שידר ישיר אפילו משחק אחד בטורניר ספרד 1982 אבל כן ביצע פריצות מלאכותיות מגוחכות בשיטת ה- Off tube מהמשרד במדריד. ובכך הסתפק. ובכך הסתפקו גם אלה ששלחו אותו. היה מדובר בעסק Off tube מגוחך ו- לא רציני.

munir

טקסט תמונה : יוני 1982. מונדיאל ספרד 1982. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 34 שנים. זהו משרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי כנציג הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC הספרדי במדריד (ראשי תיבות של International Broadcasting Center). תמונה עגומה שמספרת על הסדר הישן ששרר בטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם תחת ניהולו של מנכ"ל רשות השידור דאז יוסף "טומי" לפיד ז"ל, בה נראה השדר בשפה העַרבית סולומון "סולי" מוניר (קיצוני משמאל) משדר Off Tube מהמוניטור במשרד במדריד לצופים שלו בישראל. האיש הזה סולומון מוניר הסכים ביודעין לעבוד עבודה עיתונאית בתנאים עיתונאיים מגוחכים. מדובר בחרבון עיתונאי. בחרפה. ב- חטא שלא יכופר. להלן זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : סולומון "סולי" מוניר, שליח הטלוויזיה בשפה הערבית למונדיאל ספרד 82' הפקיד נסים מזרחי (פרי יוזמתו של מנהל הרדיו גדעון לב ארי ז"ל) מחזיר לעצמו שעות שינה ומנמנם בעת העבודה במשרד (הערה : הוא לא נשא שום תפקיד רשמי. נוכחותו בשטח הייתה על תקן של "תייר" שנשלח על חשבון משלם המסים ע"י רשות השידור מבלי שיישא באחריות כלשהי. הוא נסים מזרחי לא סיכן את ההפקה אך גם לא הועיל לה), מיכה לויירר מפקח התקשורת והקוֹל, עדה קרן עוזרת ההפקה, ו- מנחם וולף מפקח ה- Video. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 1

טקסט תמונה : מארס 1982. ארבעה חודשים בטרם ההמראה למבצע השידורים הטלוויזיוני הממושך והמורכב של מונדיאל ספרד 1982. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 34 שנים. אנוכי (קיצוני מימין) בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שמיסדתי באולם צר המידות של מכבי ר"ג בכפר המכבייה ברמת גן יחדיו עם המפיק משנה שלי אורי לוי (קיצוני משמאל) ועם השַדָּר הראשי והמוביל שלי יורם ארבל (שני משמאל). שני מימין הוא כתב מחלקת הספורט בטלוויזיה בעת ההיא גיורא צור. בעת ההיא התחלתי להכשיר את אורי לוי כ- מ"מ של מגיש ושדר כדורסל במקרה שיורם ארבל ייעדר בשל סיבות כלשהן כמו מחלה וכו'. (התמונה צולמה ע"י הצלם הוותיק של העיתון "מעריב", מר עדי אבישי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 1982 החלטתי להטיס עמי לספרד את אורי לוי למונדיאל ספרד 1982 כמפיק משנה שלי במקומו של יצחק "איציק" גליקסברג. המטרה הייתה לפתח אותו (ו- לא רק אותו) כאיש טלוויזיה וורסטילי, ולאפשר לו להתבונן מקרוב מאין סוף זוויות ראייה במפעל טלוויזיוני ענק ורב ממדים כמו מונדיאל כדורגל. לקחתי אותו יחד איתי. הוא לא היה מפיק וגם לא חצי מפיק. הוא היה כתב שרציתי לפתוח בפניו עוד צוהר. כך נהגתי גם עם אמנון ברקאי וששי אפרתי. יש חשיבות ענקית להסיר את המסך מעל החלונות הבינלאומיים ו- לאפשר לאנשי חטיבת הספורט בפיקודי להציץ דרכם ולהתבונן בכדור הארץ. עשור ה- 80 של המאה שעברה לא דמה במאום לעשור ה- 70 בחייה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ניצלתי זאת לשפר את דמותו של המסך הציבורי גם בתמיכתם של יוסף "טומי" לפיד (מנכ"ל רשות השידור בשנים 1984 – 1979) ואורי פורת (מנכ"ל רשות השידור בשנים 1989 – 1984).

spain 82 1

טקסט תמונה : חודש יוני של שנת 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 בעת משחקי השלב הראשון. זהו משרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי כנציג הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במדריד. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : נסים מזרחי (מדבר בטלפון), השדר רפי גינת (מזוקן, מרכין ראש לעבר עוזרת ההפקה עדה קרן), עדה קרן, סולומון "סולי" מוניר (מאחור חובש אוזניות ומחזיק במיקרופון ה- Lip Mic), המפיק משנה שלי אורי לוי (בקדמת התמונה), והשדר המוביל שלי יורם ארבל (מניף את יד ימין שלו ומסמן באצבעו, "הנני כאן". (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ginat

טקסט תמונה : יוני 1982. אצטדיון "Nou Camp" בברצלונה. זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שמחוברת בקו שידור 4W למשרד הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC במדריד כמו גם ל-Switcing Center של RTVE במדריד. זיהוי הנוכחים בתמונה : מימין, המפיק משנה שלי אורי לוי. משמאל, מזוקן חובש Headset זהו השדר רָפִי גִינָת. מחיר שימוש של עמדת שידור של הטלוויזיה per משחק עמד על 2200 דולר (כ- 220000 פזטות / Pesetas ספרדיות). RTVE הייתה זקוקה למרווח זמן של שנה בין הבקשה של כל רשת טלוויזיה באשר היא להתקנת עמדת שידור בכל אחד מ- 14 האצטדיונים ברחבי ספרד לבין מילוי הבקשה ע"י מהנדסיה והפיכתה למבצעית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לראשונה בחייו ביקר אורי לוי בשליחותי כמפיק משנה שלי באצטדיון "Nou Camp" בברצלונה וראה משחק כדורגל בינלאומי. תפקידו היה להפיק את השדר רפי גינת. בתום השידור הישיר ההוא דיברנו בינינו על קו ה- 4W, הוא בברצלונה ואנוכי במפקדה שלי במדריד. נוהל השיחה שלי עם המפיק ו/או השדר הייתה פק"ל של ההפקה. על צוות השידור היה לדווח לי דו"ח קצר אודות השידור וההפקה. אורי לוי היה נרגש והודה לי על שאפשרתי לו להפיק שידור טלוויזיה ישיר מספרד לישראל ולראות משחק כדורגל פרי הפקתו, לא מהמוניטור במשרד ו/או באולפן אלא מעמדת שידור באצטדיון. "זאת חוויה שונה לגמרי אין תחליף לעמדת שידור באצטדיון", שַח לי, נלהב ושבע רצון. "ברור", השבתי לו והוספתי, "אצטדיון ומוניטור הם שני דברים שונים לחלוטין". ואומנם את כל 25 השידורים הישירים במונדיאל ספרד 1982 ביצעתי מעמדות שידור באצטדיונים הספרדיים. לעולם לא Off tube. גם רפי גינת עלה על ה- 4W ואמר בקולו הרועם, "יואש אלרואי תודה רבה". הם כמובן לא היו צריכים להודות לי. זה היה תפקידי לנהל אותם בצורה הזאת באופן הזה. אנחנו משדרים לעם מהשטח ממוקד ההתרחשויות. ברבות השנים הפכתי אותו את אורי לוי גם לשדר לעת מצֹא של משחקי מכבי ת"א בכדורסל במסגרת גביע אירופה לקבוצות אלופות. הטסתי אותו עשרות פעמים לשדר ישיר את המשחקים ההם מעמדות שידור ברחבי היבשת. באותן שתי עשרות השנים ויותר ההן שבין 1980 ל- 2002 יורם ארבל, אורי לוי, ומאיר איינשטיין מעולם לא שידרו בתקופתי Off tube את משחקי מכבי ת"א. כלל השידור הטלוויזיוני הנקוט על ידי היה ברור ומוחלט : דינם של משחקי מכבי ת"א באירופה כדינם בהיכל הספורט ביד אליהו. רק מעמדת שידור באצטדיון ולעולם לא מהמוניטור בירושלים, בארץ ובחו"ל. אורי לוי נמנה על חבורת שדרנים מצומצמת שחרשה את אירופה לאורכה ולרוחבה. בצדק (!). בשלוש השנים של 1996 + 1997 + 1998 הטסתי את אורי לוי לשדר את תחרויות הטניס של ווימבלדון מעמדת שידור בקומפלקס הטניס הלונדוני בעל המורשת. זה התרחש בתקופה שמוטי קירשנבאום ז"ל שימש מנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993. הוא אורי לוי לא שכח לומר לי כל פעם מחדש בשיחות הסיכום היומיות בינינו על קו השידור ה- 4W, "יואש אלרואי אין תחליף לעמדת שידור בווימבלדון, ואי אפשר להשוות את היכולת העיתונאית לשדר את תחרויות הטניס מעמדת שידור בשטח בווימבלדון במקום לעשות זאת מהמוניטור בירושלים".

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הממושך של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982. המבצע בן 35 ימים כלל בתוכו 125 שעות שידורים ישירים ומוקלטים בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. עם שובי לארץ ממדריד ב- 14 ביולי 1982 התגייסתי מייד כקצין קרבי והצטרפתי לכוחות הלוחמים באוגדה של תת אלוף איציק מרדכי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

rai 1

rai 2

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990. זהו שרטוט מודל של עמדת שידור סטנדרטית של הטלוויזיה. ה- Host broadcaster – רשת הטלוויזיה הציבורית האיטלקית RAI, ביקשה מרשתות הטלוויזיה הבינלאומיות ברחבי העולם מרווח זמן של 15 חודשים בין הבקשה של כל רשת טלוויזיה באשר היא להתקנת עמדת שידור בכל אחד מ- 12 האצטדיונים ברחבי איטליה לבין מילוי הבקשה ע"י הקבוצה המבצעית של RAI והפיכתה למבצעית. RAI העלתה את יוקר התשלום ומחירה של עמדת שידור סטנדרטית, בכל אצטדיון per משחק במונדיאל איטליה 1990 עבור כל רשת טלוויזיה באשר היא, נסבה סביב סכום של 3266 דולר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

channel 1 euro 2016 1

טקסט תמונה : Euro 2016. אורי לוי נמנה על אחד ממגישי אולפן ה- Off tube" של טורניר Euro 2016 בירושלים. נחמד לראות שמישהו בהנהלה כפה עליו להופיע באופן מכובד ו- כיאות. עליו ללבוש ז'אקט ולענוב עניבה כמקובל כ- מי שבמסגרת תקשורת המונים וויזואלית פונה לציבור. שידורי ה- Off tube של של ערוץ 1 ב- Euro 2016 סתמו עליו סופית את הגוֹלֵל. Off tube הוא חטא. תמיכה בשידור Off tube על חשבון שידור ודיווח מהשטח הוא פשע טלוויזיוני. שום רשת טלוויזיה בעולם לא תסכים לקבל את גזירת ה- Off tube כמודל לחיקוי. (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ 1).

channel 1 euro 2016 2

טקסט תמונה : Euro 2016. יוני 2016. מבט פתוח ב- Long shot על אולפן "Euro 2016". מימין, אורי לוי, וצמד הפרשנים גיל לנדאו ואייל לחמן. (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ 1). 

channel 1 euro 2016 3

טקסט תמונה : Euro 2016. יוני 2016. מבט על פרשני ה- Off tube של ערוץ 1 ב- אולפן "Euro 2016". מימין, גיל לנדאו. משמאל, אייל לחמן. שני החבר'ה האלה מצטיירים כפרשנים ברמה של פרופסורים שמכירים את תורת הכדורגל על בורייה. גיל לנדאו ואייל לחמן הם שני אקדמאים שאוכלים, נושמים, ישנים, וחולמים כדורגל. ברור שהם פרשני ו- מומחי כדורגל בעלי ניסיון רב בן שנים ארוכות. אולם אם כך מדוע קבוצות הכדורגל בליגת העל בארץ אינן שוכרות את שירותיהם של השניים ? (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ 1).

channel 1 euro 2016 4

טקסט תמונה : Euro 2016. יוני 2016. שגיאה וטעות עריכה בהפקה שהתארכה לדקות ארוכות. ערוץ 1 משדר בעת השידור הישיר שלו ידיעה באמצעות כתובית על המסך בצד שמאל, כי אוסטריה צועדת ביתרון 0:2. מדובר ברשלנות מטופשת וחוסר תשומת לב. פספוס אופייני של מישהו שנושם את נשימותיו האחרונות ו- וויתר על מסכת חייו, בטרם הוא הופך ל- ז"ל. (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ 1).

חלק מפרשני הכדורגל של ערוץ 1 בטורניר Euro 2016 הם מאמנים לא מוצלחים ו- מפוטרים שקבוצות ליגות העל בישראל אינן מבקשות את שירותיהם.

העול הכבד ביותר בשידורי ה- Off tube של ערוץ 1 את שבעת משחקי Euro 2016 מוטל על כתפיהם של פרשני ערוץ 1 אייל לחמן ואלון חזן. עול רב יותר מאשר נושאים שני השדרנים המובילים בירושלים עמיחי שפיגלר ו- עמית הורסקי. הפרשנים מרוחקים ממוקדי ניתוח ושאיבת המידע האמיתיים בצרפת שאמורים לספק להם אינפורמציות רקע עדכניות אודות הנבחרות, השחקנים, והמאמנים. אין להם שום מגע בלתי אמצעי עם הנ"ל. הם נעזרים במידע עקיף שמתפרסם ב- Internet. אייל לחמן ואלון חזן רשאים כמובן לשאוב מידע מהאינטרנט אולם האינטרנט איננו תרופת פלא ואין להם מההיבט הזה שום עליונות על הצופים שלהם. הם רק יכולים לקנא ב- ניר לווין ו- זאב זלצר. אני שום תמה מה מניע את אייל לחמן ואלון חזן להצטרף למסע ה- Off tube העקר של ערוץ 1 ומה יוצא להם מכל אלה. הפרשנים האלה בעלי יומרות שכבר מזמן לא חברו למיקרופון מדברים הרבה יותר מעבר ל- מה שצריך ובהיעדר פיקוח ועריכה הם לא רק קושרים באולפן ירושלים כתרי דמה לכדורגל האירופי אלא מפטפטים. אלון חזן מבטיח למשל לצופיו בהפסקת המשחק הונגריה – אוסטריה כי יש הרבה מה לצפות במחצית השנייה. נכון שהונגריה מבקיעה שני שערים אבל מדובר במשחק ברמה נמוכה. אחרים מנסים להשוות את הונגריה הנוכחית לנבחרת הזהב הנוסטלגית ההיא של הונגריה במחצית עשור ה- 50 של המאה הקודמת של פרנץ פושקש (Ferenc Puskas), נאנדור הידגקוטי (Nandor Hidegkuti), שאנדור קוצ'יש (Sandor Kocsis), יוזף בוז'יק (Jozsef Bozsik) ואחרים. כמובן שאין שום מקור להשוואה בעיקר לאחר שאתה רואה בערוץ 1 בשידור ישיר שתי נבחרות כמעט אנונימיות כמו הונגריה הנוכחית ואיסלנד שמסיימות את ההתמודדות בתיקו 1:1 (שבת – 18 ביוני 2016) ומשחקות ב- משחק שחוקיו הם חוקי הכדורגל, אך זה איננו כדורגל, ו- לא חזון של כדורגל. הן לבטח אינן מציגות כדורגל דגול. מדובר במשהו דַל כמו השידור ה- רָש מהמוניטור בירושלים של עמית הורסקי ואלון חזן. לפחות הכיסוי של הטלוויזיה הצרפתית הוא עשיר ונפלא. אינני מאמין שאזרחים רבים בארץ מסוגלים להזדהות עם סיגנל השידור הישיר של ערוץ 1 מבלי שהם מכירים ומזהים את גיבורי העלילה בטרם שריקת הפתיחה. נבחרות איסלנד והונגריה לא אומרות כמעט דבר לאזרחי ישראל. לפתע אני נזכר שאייל לחמן בעל ידע רב בתורת הכדורגל מפרשן לצופיו בערוץ 1 את חוק הדינמיקה השלישי של הפיזיקאי אייזיק ניוטון, חוק הפעולה והתגובה, וקושר אותו משחק הכדורגל להגבהות ונגיחות. "ככל שההגבהה יותר חזקה – הנגיחה יותר עוצמתית". הוא צודק. אבל אם הוא כזה פרופסור בעל ידע בתורת הכדורגל אז מדוע הוא בכלל מאמן מפוטר, ששום קבוצת כדורגל בליגת העל איננה חפצה בשורותיו. מן העבר השני מדוע הנהלת ערוץ 1 משתמשת בפרשנים שהם מאמני עבר נטולי קבוצות. גיל לנדאו הוותיק יודע ומבין כדורגל טוב יותר מרבים אחרים. הוא גם מתנסח כמו סופר ("אנגליה גם יָפָה וגם אוֹפָה"), אולם גם לא אין קבוצה והוא איננו מאמן פעיל. הוא טועה באינפורמציה היומרנית שהוא מדווח לצופי ערוץ 1 אודות נבחרת אנגליה אז והיום. "מאז מונדיאל 1966 בו זכתה אנגליה של המאמן אלף ראמזי בגביע העולם, אנגלייה לא מצליחה לייצר ולחזור…", הוא שַח לצופיו, ובדרך משבש את השמות הבריטיים. לנוֹבִּי סטיילס ("ב" דְגוּשָה) הוא קורה נוֹבִי ("ב" רָפָה). שמו המלא הוא Norbert "Nobby" Stiles. לבובי מוּר הוא קורא "מוֹר" האות "וָו" עם חוֹלָם וכו'. האינפורמציה אודות ההיסטוריה של אנגליה איננה מדויקת. במונדיאל 1970 העפילה אנגליה לרבע הגמר עם סגל שחקנים דומה לזה של 1966 והובילה 0:2 נגד גרמניה אולם טעויות חילופים של אלף ראמזי אפשרו לגרמנים להשוות ל- 2:2 ולנצח בהארכה משער של גרהארד מילר ושגיאה של השוער האנגלי פיטר בונטי מחליפו של גורדון בנקס. אנגליה הייתה נבחרת טובה מאוד במונדיאל מכסיקו 1970. אנגליה הייתה נבחרת טובה בעלת סיכויים דם במונדיאל מכסיקו 1986, והעפילה שוב לרבע הגמר. לולא השער שכבש הארגנטיני דייגו ארמאנדו בידו לא בטוח שאנגליה הייתה מנוצחת. המשחק ההוא שנערך ב- 22 ביוני 1986 באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי הסתיים בניצחון ארגנטינה 1:2.

אינני מקנא בפרשני ה- Off tube של ערוץ 1 שבכורח הנסיבות נכנעים להנהלת ערוץ 1. הם מחד מחפשים פרסום ואת המיקרופון הבינלאומי, מבקשים לפרוס את משנת הכדורגל שלהם, ומאידך נתקעים בירושלים. בטוח שבעבורם שידור מהמוניטור באולפן ירושלים במקום לעשות זאת מעמדות שידור ברחבי צרפת הוא אכזבה עמוקה. אינני מקנא גם בכתב – שדר הספורט של ערוץ הספורט 10 טל שורר שנדחק לשוליים.   

mondial 1970 1

טקסט תמונה : השער הקדמי של הספר "World Cup 70". מחברי הספר הְיוּ מקלוואני וארתור הופקראפט מהללים את נבחרת אנגליה חסרת המזל של 1970. הספר ניצב על מדף ספרייתי בחדר העבודה שלי. (ארכיון יואש אלרואי).

mondial 1970 2

טקסט תמונה : השער האחורי של הספר "World Cup 70". החלוץ המערב גרמני גרהארד מילר מכניע את השוער האנגלי פיטר בונטי בהארכה וקובע את התוצאה 2:3 לטובת גרמניה. הספר ניצב על מדף ספרייתי בחדר העבודה שלי. (ארכיון יואש אלרואי).

mondial 1970 3

טקסט תמונה : הספר אודות מונדיאל מכסיקו 1970 בהוצאת חברת הספרים הגרמנית "אגון" מעניק אף הוא יתרונות לא מעטים לנבחרת הכדורגל ההיא של אנגליה שהפסידה כאמור ברבע הגמר לגרמניה 3:2 תחת שרביט אימונו של אלף ראמזי. בתמונת השער נראה השחקן הברזילאי פלה נישא על כתפי אוהדים באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי מייד לאחר הניצחון במשחק הגמר על נבחרת איטליה 1:4. הספר מצוי בספרייתי בחדר העבודה שלי. (ארכיון יואש אלרואי). 

סוף הפוסט מס' 608. הועלה לאוויר ב- 02.00 של יום ראשון – 19 ביוני 2016.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *