יצחק "צחי" שמעוני ז"ל, 2013 – 1926. (רשימה מס' 4). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 247 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ של יום שלישי – 16 ביולי 2013

———————————————————————————————————- 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יצחק "צחי" שמעוני ז"ל, 2013 – 1926. (רשימה מס' 4). כל הזכויות שמורות.

1. הסבר קצר

זהו הסבר קצר ומקדים את רשימה מס' 4 (נכתב גם ברשימה מס' 3) אודות איש רשות השידור יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ז"ל (2013 – 1926) אדם יקר ואהוב , מי שהיה מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1976 – 1969 , וכיהן בתפקיד מנהל הטלוויזיה בין מארס 1980 לינואר 1980 . הרשימה הזאת דנה בחלקי תקופות של המנכ"ל השני של רשות השידור יצחק לבני (בשנים 1979 – 1974) ושל המנכ"ל השלישי של רשות השידור יוסף "טומי" לפיד (1984 – 1979) מפני שיצחק "צחי" שמעוני היה חלק מהן , כפי שהיה חלק מתקופתו של שמואל אלמוג מי שהיה המנכ"ל הראשון של רשות השידור בשנים 1974 – 1969. הרשימה הזאת נועדה להבהיר לקוראי הבלוג בעיקר הצעירים משהו על קצה המזלג מ- מְצִיאוּת הימים ההם של התפתחות הניהול והמנהיגות ברשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית בעשור ה- 70 של המאה שעברה . ימים של מרץ נעורים ובצדם מחסור בממון , מחסור בטכנולוגיה , מחסור בכוח אדם וגם עודף בפוליטיזציה ממארת , כאלה שקדמו למינויו של יצחק "צחי" שמעוני במארס 1980 בידי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לתפקיד הרם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . יצחק "צחי" שמעוני נחבא בצלו המאיים של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . במידה רבה ייזכרו שניהם כאומרי "לאו" שיטתי ליוזמות השידור של אלכס גלעדי (ושלי אחריו) בטענות שונות ש- "אין כסף", "אין זמן מסך", "זה לא מעניין", "זה לא חשוב", "אי אפשר עכשיו" , "נראה, אולי בשנה הבאה" , "נדון בכך מאוחר יותר" , ואין ספור תירוצים מרגיזים אחרים .יוסף "טומי" לפיד ויצחק "צחי" שמעוני השיבו בשלילה על % 95 מיוזמות השידור של אלכס גלעדי ושלי . התירוץ אין כסף היה ברוב המקרים לא כנה ולא נכון . איזה אין כסף ואיזה נעליים . אנוכי ניהלתי את תקציב שידורי הספורט בשקיפות וביושרה מוחלטים . עמדו לרשותנו סעיפי תקציב לשידור אירועי ספורט רלוואנטיים בחו"ל אולם היה מדובר בניהול לא רציני ולא מעמיק . האנשים האלה פשוט לא רצו לשדר מעבר להתחייבות היום יומית המקובלת . הפקות הספורט גם הקלות שביניהן נראות כשאיפות התפשטות , ופשוט הפריעה להם . שידורי הספורט הוצבו במקרים רבים בשלב התחתון של סולם העדיפויות בטלוויזיה הישראלית הציבורית . מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני חסה בצלו של מנכ"ל הרשות יוסף "טומי" לפיד כשם שחסה בצִלוֹ הבא בתור אחרי יצחק "צחי" שמעוני מנהל הטלוויזיה הבא טוביה סער (בשנים 1985 – 1982) . בשלב מסוים הרגיש יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי כי הוא מכהן על תקן בובה (כך התנסח בשיחות התחקיר בין שנינו) וכי יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הדומיננטי מתערב כמעט בכל החלטה שלו ולא נותן לו מנוח . או אז החליט להתפטר מתפקידו כמנהל הטלוויזיה . זה היה בינואר 1982 .

המסמכים הבאים המצורפים לפוסט מלמדים משהו על רוח התקופה ואודות הקשיים והמגבלות של אווירת הימים ההם . הם מאפשרים לקוראי הבלוג להציץ לסבך הניהול הביורוקרטי והכלכלי של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בחלק מתקופתם של מנכ"ל רשות השידור מר יוסף "טומי" לפיד ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ומר יצחק "צחי" שמעוני .

ag 1

טקסט מסמך (1) : 3 בספטמבר 1980 . מסמך בן חמישה עמודים. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד איננו מאפשר למנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי ליטול חלק בתחרות סרטי הספורט "גולדן רינג" האמורה להתקיים בג'נבה בין 20 ל- 25 בחודש אוקטובר של שנת 1980 , וגם אוסר עליו להשתתף במסע לימוד טלוויזיוני באמריקה בעת הבחירות לנשיאות ארה"ב ב- 4 בנובמבר 1980 (ניצח בה רונאלד ריגן) לקראת הפקת משדר הבחירות בישראל בקיץ 1981 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ag 2

טקסט מסמך (2) : 4 בספטמבר 1980 . מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני מודיע לאלכס גלעדי בכתב ידו (בעקבות התשובה השלילית של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד) כי האפשרויות התקציביות אינן מאפשרות . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ag 3

טקסט מסמך (3) : 14 באוגוסט 1980 . מכתב ההזמנה הכללי מטעם בוריס אקואדרו מהטלוויזיה השוייצרית הציבורית SRG לכל חברי ה- EBU המזמין אותם להשתתף בתחרות סרטי הספורט של ה- "גולדן רינג" . עמוד מס' 1 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ag 4

טקסט מסמך (4) : 14 באוגוסט 1980 . מכתב ההזמנה הכללי מטעם בוריס אקואדרו מהטלוויזיה השוייצרית הציבורית SRG לכל חברי ה- EBU המזמין אותם להשתתף בתחרות סרטי הספורט של ה- "גולדן רינג" . עמוד מס' 2 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ag 5

טקסט מסמך (5) : 18 באוגוסט 1980 . מכתבו האישי של מר בוריס אקואדרו איש SRG למר אלכס גלעדי מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . אלכס גלעדי נחשב לאיש מוכשר , בעל יכולות , ובעל מוניטין בתוככי איגוד השידור האירופי ה- EBU . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ag 6

טקסט מסמך : 21 בינואר 1980 . מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי מגיש בקשת אירוח למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי לפיד בה הוא מבקש לארח את מנהל חטיבת הספורט של ב- BBC הבריטי מר אלן הארט . מנכ"ל הרשות מסרב בכתב ידו המסורבל והגס, וחסר כל אסתטיקה – להקצות לאלכס גלעדי רכב של הטלוויזיה אולם מאשר לו ארוחת אירוח במסגרות שאינן חורגות מרוח הזמן . כמו כן כותב יוסף "טומי" לפיד כי ישמח לברך את אלן הארט במשרדו , ומורה לאלכס גלעדי לתאם את היעדרו עם מנהל חטיבת החדשות בעת ההיא מר חיים יבין . הערה שלי : יוסף "טומי" לפיד שימש מנהל הטלוויזיה במשך כשמונה חודשים מאוגוסט 1979 (לאחר הדחת ארנון צוקרמן) עד מארס 1980 (תאריך מינויו של יצחק "צחי" שמעוני למנהל הטלוויזיה) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ag 7

טקסט מסמך : 4 בפברואר 1980 . מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי עומד על דעתו , עונה בתקיפות וללא חשש למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד , בעניין אירוח אלן הארט . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 21

טקסט מסמך : 4 בדצמבר 1980 . מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני מסרב לבקשתי להתקין טלוויזיה במעגל סגור (לצורך הקרנת Highlights מהקריירה המוצלחת של אלכס גלעדי בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1980 – 1969) במסיבת הפרידה מאלכס גלעדי העובר לשורות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC , והמתוכננת להיערך ב- 22 בדצמבר 1980 במלון "דן אכדיה" בהרצליה פיתוח . הנימוק של יצחק "צחי" שמעוני , "טוביה סער , מצטער אין לנו תקציב וכוח אדם לכך" . טוביה סער מנהל החדשות באותם הימים מסכין עם תשובתו המגוחכת וחסרת כל צידוק של מנהל הטלוויזיה וכותב לי , "יואש , מצטער – טוביה" . לא האמנתי למראה עיניי . נדמה היה כי מנהל הטלוויזיה מדבר מגרונו של מנכ"ל רשות השידור . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 22

טקסט מסמך (1) : 12 בדצמבר 1980 . מסמך בן שלושה עמודים. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני מאשר לביצוע את הצעת השידורים הישירים שלי כמנהל חטיבת הספורט בתאריכים 20.12.1980 – 14 . עמוד מס' 1 מתוך 3 . ארכיון יואש אלרואי . (כל הזכויות שמורות).

gilady 23

טקסט מסמך (2) : 12 בדצמבר 1980 . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני מאשר לביצוע את הצעת השידורים הישירים שלי כמנהל חטיבת הספורט בתאריכים 20.12.1980 – 14 . עמוד מס' 2 מתוך 3 . ארכיון יואש אלרואי . (כל הזכויות שמורות).

gilady 24

טקסט מסמך (3) : 12 בדצמבר 1980 . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני מאשר לביצוע את הצעת השידורים הישירים שלי כמנהל חטיבת הספורט בתאריכים 20.12.1980 – 14 . עמוד מס' 3 מתוך 3 . ארכיון יואש אלרואי . (כל הזכויות שמורות).

gilady 25

טקסט מסמך (1) : 19 בדצמבר 1980 . מסמך טכנולוגי – כלכלי ותוכניתי (בן שישה עמודים) הדן בהיערכות שלי בארץ ובחו"ל לקראת שני השידורים הישירים מבריסל של שני משחקי מכבי ת"א נגד אלופת ברה"מ קבוצת צסק"א מוסקבה במסגרת גביע אירופה לאלופות בכדורסל . ביקשתי ממנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ו- ממנהל החדשות טוביה סער להציב את אלכס גלעדי (שעבר בינתיים ל- NBC) בעמדת השידור שלנו בבריסל (ולא את יורם ארבל) כמחווה שלי כלפיו וגם כמתנת פרידה מהאיש שתרם תרומה עצומה לאיכות השידור הציבורי . עמוד מס' 1 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 26

טקסט מסמך (2) : 19 בדצמבר 1980 . מסמך טכנולוגי – כלכלי ותוכניתי (בן שישה עמודים) הדן בהיערכות שלי בארץ ובחו"ל לקראת שני השידורים הישירים מבריסל של שני משחקי מכבי ת"א נגד אלופת ברה"מ קבוצת צסק"א מוסקבה במסגרת גביע אירופה לאלופות בכדורסל . ביקשתי ממנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ו- ממנהל החדשות טוביה סער להציב את אלכס גלעדי (שעבר בינתיים ל- NBC) בעמדת השידור שלנו בבריסל (ולא את יורם ארבל) כמחווה שלי כלפיו וגם כמתנת פרידה מהאיש שתרם תרומה עצומה לאיכות השידור הציבורי . עמוד מס' 2 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 27

טקסט מסמך (3) : 19 בדצמבר 1980 . מסמך טכנולוגי – כלכלי ותוכניתי (בן שישה עמודים) הדן בהיערכות שלי בארץ ובחו"ל לקראת שני השידורים הישירים מבריסל של שני משחקי מכבי ת"א נגד אלופת ברה"מ קבוצת צסק"א מוסקבה במסגרת גביע אירופה לאלופות בכדורסל . ביקשתי ממנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ו- ממנהל החדשות טוביה סער להציב את אלכס גלעדי (שעבר בינתיים ל- NBC) בעמדת השידור שלנו בבריסל (ולא את יורם ארבל) כמחווה שלי כלפיו וגם כמתנת פרידה מהאיש שתרם תרומה עצומה לאיכות השידור הציבורי . עמוד מס' 3 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 28

טקסט מסמך (4) : 19 בדצמבר 1980 . מסמך טכנולוגי – כלכלי ותוכניתי (בן שישה עמודים) הדן בהיערכות שלי בארץ ובחו"ל לקראת שני השידורים הישירים מבריסל של שני משחקי מכבי ת"א נגד אלופת ברה"מ קבוצת צסק"א מוסקבה במסגרת גביע אירופה לאלופות בכדורסל . ביקשתי ממנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ו- ממנהל החדשות טוביה סער להציב את אלכס גלעדי (שעבר בינתיים ל- NBC) בעמדת השידור שלנו בבריסל (ולא את יורם ארבל) כמחווה שלי כלפיו וגם כמתנת פרידה מהאיש שתרם תרומה עצומה לאיכות השידור הציבורי . עמוד מס' 4 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 29

טקסט מסמך (5) : 19 בדצמבר 1980 . מסמך טכנולוגי – כלכלי ותוכניתי (בן שישה עמודים) הדן בהיערכות שלי בארץ ובחו"ל לקראת שני השידורים הישירים מבריסל של שני משחקי מכבי ת"א נגד אלופת ברה"מ קבוצת צסק"א מוסקבה במסגרת גביע אירופה לאלופות בכדורסל . ביקשתי ממנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ו- ממנהל החדשות טוביה סער להציב את אלכס גלעדי (שעבר בינתיים ל- NBC) בעמדת השידור שלנו בבריסל (ולא את יורם ארבל) כמחווה שלי כלפיו וגם כמתנת פרידה מהאיש שתרם תרומה עצומה לאיכות השידור הציבורי . עמוד מס' 5 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 30

טקסט מסמך (6) : 19 בדצמבר 1980 . מסמך טכנולוגי – כלכלי ותוכניתי (בן שישה עמודים) הדן בהיערכות שלי בארץ ובחו"ל לקראת שני השידורים הישירים מבריסל של שני משחקי מכבי ת"א נגד אלופת ברה"מ קבוצת צסק"א מוסקבה במסגרת גביע אירופה לאלופות בכדורסל . ביקשתי ממנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ו- ממנהל החדשות טוביה סער להציב את אלכס גלעדי (שעבר בינתיים ל- NBC) בעמדת השידור שלנו בבריסל (ולא את יורם ארבל) כמחווה שלי כלפיו וגם כמתנת פרידה מהאיש שתרם תרומה עצומה לאיכות השידור הציבורי . עמוד מס' 6 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 31

טקסט מסמך (1) : 25 בדצמבר 1980 . מסמך טכנולוגי – תוכניתי בן שני עמודים שנכתב על ידי למנהל הטלוויזיה יציק "צחי" שמעוני ודן בהעברת חומי ספורט ב- Video מקסטות שלושת רבעי אינטש (לואו בנד ו/או האיי בנד) לטייפים VTR בני שני אינטשים . עמוד מס' 1 מתוך 2 . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 32

טקסט מסמך (2) : 25 בדצמבר 1980 . מסמך טכנולוגי – תוכניתי בן שני עמודים שנכתב על ידי למנהל הטלוויזיה יציק "צחי" שמעוני ודן בהעברת חומי ספורט ב- Video מקסטות שלושת רבעי אינטש (לואו בנד ו/או האיי בנד) לטייפים VTR בני שני אינטשים . עמוד מס' 1 מתוך 2 . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 33

טקסט מסמך : 1 בינואר 1981 . מסמך טכנולוגי – תוכניתי שהוגש על ידי למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .gilady 34

טקסט מסמך :  1בינואר 1981 . מכתב שלי שנשלח למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני באמצעות מנהל החדשות טוביה סער בו אני מבקש להאריך ברבע שעה את שידור "מבט ספורט" ה- 600 המספר . אני זוכר שהתאכזבתי מאוד מרוח התשובה וסגנונה שנכתבה בכתב ידו של הבוס שלי , וגם נתתי לו לדעת את תחושותיי כלפיו . (הערה שלי : תוכנית ה- 1000 של "מבט ספורט" שודרה על ידי ו- ע"י הצוותים שלי בחלוף שמונה שנים וחצי ב- 17 ביוני 1989) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 35

טקסט מסמך : 1 בינואר 1981 . בקשה שלי ממנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני לשדר ישיר את משחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל העתיד להיערך ב- 9 בחודש מארס 1981 בהיכל הספורט ביד אליהו . מנהל החדשות טוביה סער מסכים בתנאי ש- "מבט" הקדוש לא ייפגע . מנהל הטלוויזיה מקשה בכתב ידו בשידור ישיר : "טוביה סער אילו אירועי ספורט בשידור ישיר צפויים לנו בחודש מארס (הכוונה לחודש מארס של 1981) . )ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סוף הפוסט .

ראה המשך בפוסט "יצחק "צחי" שמעוני ז"ל 2013 – 1926 . (רשימה מס' 5) .

ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) איננו מסוגל כפי הנראה לחולל סדר יום טלוויזיוני חדש בלילות שישי. ערוץ 1 שרוי בחידלון מוחלט. פשיטת רגל. ערש דווי טלוויזיוני. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 246 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ של יום שני – 15 ביולי 2013

———————————————————————————————————-

ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) איננו מסוגל כפי הנראה לחולל סדר יום טלוויזיוני חדש בלילות שישי כפי שהבטיח באותו ה- Promo ההוא שחשף ב- SSM (הילוך איטי מאוד-Super Slow Motion) את גב' טָלִי מוֹרֶנוֹ ב- Extreme Close up מביטה אל האופק בערגה ותקווה . ערוץ 1 שרוי בחידלון מוחלט. על סף פשיטת רגל. שרוע על ערש דְוָוי טלוויזיוני. כל הזכויות שמורות. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) איננו מסוגל כפי הנראה לחולל סדר יום טלוויזיוני חדש בלילות שישי כפי שהבטיח באותו ה- Promo ההוא שחשף ב- SSM (הילוך איטי מאוד-Super Slow Motion) את גב' טלי מורנו ב- Extreme Close Up מביטה אל האופק בערגה ותקווה. ערוץ 1 שרוי בחידלון מוחלט. ניצב בפני פשיטת רגל. ושרוע על ערש דווי טלוויזיוני. כל הזכויות שמורות.

ציטוטים מקוריים שלי שנוגעים לרוחו של הבלוג :

א. "במקום שהמתמטיקה ניצבת – אין צורך במילים".

ב. "במקום בו שוכן ההיגיון – הניחושים אינם נדרשים".

ג. "השכל הישר והרציונליות – אינם אופציות בעיני המתבונן".

ד. "עם עובדות אין מתווכחים" .

הבה נציץ בטבלאות הרייטינג של יום חמישי – 11 ביולי 2013 ושל יום שישי – 12 ביולי 2013 כפי שהוכנו ע"י וועדת המדרוג הארצית . הנתונים המתמטיים קובעים כלהלן : 1. ערוץ 2 הפך לאכסניית רייטינג קלסית . 2. ערוץ 10 איננו מוכשר בינתיים לחולל סדר יום טלוויזיוני חדש בערבי שבת . 3. ערוץ 1 בראשותם של מנכ"ל רשות השידור מר יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת שרוי בחידלון מוחלט וניצב בפני פשיטת רגל . וועדת המדרוג איננה חומלת על ערוץ 1 ומכריזה כהאי לישנא בשפת המתמטיקה קבל עם ועולם כי השידור הציבורי שנהנה מתשלום אגרה שנתי של כמעט 1.000000000 (מיליארד) שקל, שרוע מזה זמן רב על ערש דווי טלוויזיוני .

יחד עם זאת צריך לומר כאן בריש גלי כי אף על פי כן השידור הציבורי הרעוע והמט ליפול כולל בשורותיו עדיין הרבה מאוד אנשים רציניים, חרוצים, ונאמנים בשלושת הסקטורים שמרכיבים אותו : עיתונאים (כולל צלמים, עורכים, ומפיקים), טכנאים ואנשי הנדסה, וגם אנשי הדירוג המשולב . אולם אין האנשים הטובים הללו יכולים לרחוץ בניקיון כפיהם . הם אינם רשאים לטהר את שמם כאילו דבר איננו מתחולל בין כתלי ערוץ 1 וכאילו אשמת החידלון והחובבנות רובצת לפתחה של ההנהלה בלבד . על העובדים הרציניים שנותרו עדיין בערוץ 1 לחולל מפנה , לבצע מהפכה רעיונית ושינוי טוטאלי במבנה השידור הציבורי בטרם יהיה מאוחר מידי והתקרה תקרוס גם עליהם. אי אפשר וזה גם בלתי הוגן לבקש את התמיכה הכלכלית של הציבור עבור רייטינג כל כך עלוב, משמים, ושיטתי שבעה ימים בשבוע, ובמשך שנים לא מעטות .

כותרת (1) : יום חמישי – 11 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 17.00 ל- 19.44

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

טקסט מסמך (1) : יום חמישי – 11 ביולי 2013 . יש להניח כי בשעה חמש אחה"צ (17.00) מאות אלפי צופי טלוויזיה בישראל תחת מעטה כבד של המזגן כבר לוחצים על השלט . שימו לב לחדלון הרייטינג של ערוץ 1 . (באדיבות וועדת המדרוג) .

כותרת (2) : יום חמישי – 11 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 19.30 ל- 22.14

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

טקסט מסמך (2) : יום חמישי – 11 ביולי 2013 . "מבט" ו- "המוסף" בין 19.52 ל- 21.00 של ערוץ 1 ניגפים קשות בפני חברות החדשות של ערוץ 2 וערוץ 10 . גב' גאולה אבן מקבלת מטה השליחים במצב יחסי נוח אולם הרייטינג הדליל שלה מתגלגל במדרון . מנכ"ל ערוץ 10 מר רפי גינת שומר על גחלת ערוץ 10 בין תשע לעשר בערב באמצעות תוכניתו האישית "כל בו טק" . (באדיבות וועדת המדרוג).

כותרת (3) :יום חמישי – 11 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 22.00 ל- 24.44 (00.44)

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

טקסט מסמך (3) : יום חמישי – 11 ביולי 2013 . ערוץ 1 חוזר לסורו . חשוב להתבונן בחדלון הרייטינג האפסי של ערוץ 1 בראשות מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת (פירות מינויים של ראש הממשלה בנימין נתניהו) , ולזכור כל הזמן שהציבור משלם לו באופן מידי שנה סכום של כמעט 1.000000000 (מיליארד) שקל . (באדיבות וועדת המדרוג) .

כותרת (4) : יום שישי – 12 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 16.00 ל- 18.44

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

טקסט מסמך (4) : יום שישי – 12 ביולי 2013 . ציבור בין כמה מאות אלפים מתחיל לשוטט בין ערוצי הטלוויזיה השונים . ערוץ 1 זה שממומן בגובה של כמעט 1.000000000 (מיליארד) שקל מכספי הציבור ניגף קשות ובאופן מוחלט בפני ערוץ 2 וערוץ 10 . (באדיבות וועדת המדרוג) .

כותרת (5) : יום שישי – 12 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 18.30 ל- 21.14

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

טקסט מסמך (5) : ערוץ 1 שב מעט לחיים בשמונה בערב (20.00) עם  מגזין החדשות "יומן" בהגשת גב' איילה חסון . איילה חסון וציוותה מתמודדים יפה בין שמונה לתשע וחצי בערב מגישי "שישי" ערוץ 10 אלון בן דוד וגב' טלי מורנו . אולם שניהם ערוץ 1 וערוץ 10 מפסידים ל- "אולפן שישי" בערוץ 2 בהגשת דני קושמרו . ראה המשך במפת הרייטינג הבאה . (באדיבות וועדת המדרוג) .

כותרת (6) : יום שישי – 12 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 21.00 ל- 23.44

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

טקסט מסמך (6) : יום שישי – 12 ביולי 2013 . בין תשע (21.00) לתשע וחצי בערב (21.30) מאבדת איילה חסון משום מה המון צופים (כ- % 42.30 . הרייטינג שלה מתדרדר משיא של  5.2 לשפל של 3.0) לאלון בן דוד וטלי מורנו . הסנסציה הגדולה היא תרומת הרייטינג של המנחה הוותיק דן שילון (יהיה בן 73 באוקטובר 2013) באמצעות תוכנית הבידור שלו "המעגל" המתחדשת מס' 2 (בין 21.30 ל- 23.00) למען חברת "רשת" אחת משתי הזכייניות המרכיבות את ערוץ 2 . השנים הרבות שחלפו מאז הופעתו הראשונה של דן שילון על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1968 הותירו עליו את רישומן . הדיבור של דן שילון איננו נקי . הוא בולע מילים והברות ושפתו העליונה מתעוותת בעת הגיית אותיות מסוימות . % 100 הוא מבטא "מֵאָחוּז" . הוא איננו מגמגם אך דיבורו והדיקציה שלו אינם רהוטים . התוכנית הזאת מחזיקה מעמד כ- 90 דקות ומכילה בתוכה שני מקבצי פרסומות ו- Promo (בני 10 דקות כל אחד) אולם אותי היא משעממת מאוד וברוב הזמן נבובה . אייל קיציס גיבור תוכנית מס' 2 פשוט איננו מעניין . עוד גיבור בתוכנית ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי מתגלה עם החצוצרה השחוקה שלו כ- "Deja vu" בידורי ופוליטי כאחד , בעיקר בשעה שהוא מחניף לראש הממשלה ומדווח לדן שילון שבנימין נתניהו מנהל את ישיבות הממשלה בכישרון רב .

אף על פי כן עושה דן שילון שַמוֹת במתחרה שלו בזמן המקביל מר שי שטרן מגיש ומנחה "שי בשישי" בערוץ 10 . שי שטרן מקבל מטה שליחים במצב די נוח מאלון בן דוד וטלי מורנו אולם מאבד חיש מהר את תאוצתו והרייטינג שלו מאבד גובה בדומה לנפילה חופשית מ- 5.4 עד ל- 2.6 , איבוד של יותר מ- % 50 מהצופים שהיו עמו בעת הזינוק אך לא המתינו לו בקו הסיום . במונחים של טלוויזיה מסחרית מדובר בטרגדיה . מנחי התוכנית "מחר שבת" בערוץ 1 באותן שעות בלילות שישי שני הבדרנים המשעממים כהן ו- ווילוז'ני לא שווים ביקורת משום שהם מתחת לכל ביקורת . שניהם מקבלים את עונשם מהציבור שאיננו צופה בהם . (באדיבות וועדת המדרוג) .

כותרת (7) : יום שישי – 12 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 23.30 ל- 25.59 (02.00)

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

טקסט מסמך (7) : יום שישי – 12 ביולי 2013 . ערוץ 2 וערוץ 10 מנסים להחזיק את ראשם מעל פני המים בין אחת עשרה וחצי בלילה לבין חצות + ארבעים וחמש דקות , בעוד ערוץ 1 שקע זה מכבר במצולות . (באדיבות וועדת המדרוג) .

סוף הפוסט .

יולי 2013. יו"ר התאחדות הכדורגל הישראלית מאז 2007 מר אבי לוזון הוא איש מוכשר וכוחני. המחקר מעיד כי שלטונו בהתאחדות הוא בעייתי, מורכב, ומסובך ורווי סימני שאלה. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

יולי 2013 . יו"ר התאחדות הכדורגל הישראלית מאז 2007 מר אָבִי לוּזוֹן הוא איש מוכשר וכוחני. המחקר מעיד כי שלטונו בהתאחדות הוא בעייתי, מורכב, ומסובך ורווי סימני שאלה. כל הזכויות שמורות.   

וגם : תזכורת לפוסט / מחקר קצרצר שכתבתי ב- 23 בדצמבר 2012 , ונושאו : "…אם כך יו"ר התאחדות הכדורגל הישראלית מר אבי לוזון הוא באמת אָשָף פיננסי…!" 

———————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 245: הועלה לאוויר במוצ"ש-13 ביולי 2013

———————————————————————————————————- 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 4 : האזנתי בקשב רב לריאיון שערכו היום (יום חמישי – 11 ביולי 2013) מר ספי עובדיה ויועז הנדל עם שר האוצר של מדינת ישראל מר יאיר לפיד . ריאיון משעמם מפני שהשאלות החשובות באמת, לא נשאלו. ספי עובדיה מצויד בגוון קול בכייני וילדותי ויועז הנדל בגל קול רדיופוני נעים, נמנעו שניהם מלשאול שאלות כלכליות רבות חשיבות שעומדות על סדר היום הנוכחי ועשו כל מאמץ לא להתעמת עם שר האוצר . הם העניקו לו בחינם כבוד שלא לצורך ולא מילאו את תפקידם העיתונאי . תפקידם העיתונאי הוא להתעניין ולחקור ולשאול שאלות קשות גם אם אין הדבר נעים כל כך . לשם כך נתן להם מפקד גלי צה"ל ירון דקל את בכורת המיקרופון . שניהם נשמעו לא סקרניים ומשעממים לעייפה . מגוחך שיועז הנדל העניק לקולגה של ספי עובדיה בשידור ישיר את התואר "ברון העיתונות" . פתטי . איזה ברון עיתונות ואיזה נעליים . לא מוכרחים להיות תוקפניים ובוטים ולהשתמש בסגנון אגרסיבי כפי שגב' דפני ליף ואנוכי נוקטים ומתבטאים כנגד שר האוצר יאיר לפיד , אולם עליהם להיות פי אלף ממוקדים יותר ותכליתיים יותר , לשאול את השאלות המתבקשות גם אם הן לא נוחות , ולא לאפשר למרואיין שלהם לחמוק לצאת זך ונקי משטח המטווח (ראו הריאיון שערך מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום בתוכנית "לונדון את קירשנבאום" לפני זמן לא רב עם השר סילבן שלום) . עיתונאי רדיו גלי צה"ל מייצגים את הציבור ואינם אינם אמורים להיות נחמדים עם מושאי הראיונות שלהם . שר האוצר יאיר לפיד לא עושה שום טובה כשהוא מעניק ראיונות לכלי התקשורת הציבוריים . הוא מודע לכך שהוא נכנס לשדה אש – מטווח של שאלות , מעין מתקן קליעה רדיופוני וטלוויזיוני , והוא יודע שהמראיינים מאפסים את כלי הנשק שלהם לקראת בואו . כלי הנשק של ספי עובדיה ויועז הנדל נותרו הבוקר הזה כהים וחלודים . כל אזרח אחר מהישוב היה עושה זאת טוב יותר במקומם לבטח הקולגה שלהם גב' יעל דן . אנוכי אוהב את גב' דפני ליף . אישה כנה , אמיצה , יישרת דרך , ודבקה במשימה מאין כמותה . לא בכדי היא מכנה את יאיר לפיד איש המקצוע של הממשלה בענייני ממון וכלכלה  בתואר "שקרן וציני" . היא עושה זאת מבלי למצמץ ויש לה סיבות טובות כפי שטוענים תומכיה האזרחים הסוציאליסטים במדינת ישראל .

lif 1

טקסט מסמך :  יום רביעי – 10 ביולי 2013 . העיתון "TheMrker" המסופח לעיתון "הארץ" . מנהיגת המהפכה החברתית גב' דפני ליף מכנה את שר האוצר של מדינת ישראל יאיר לפיד "שקרן וציני" . (באדיבות עיתון "הארץ" ו- "דה מארקר" ובאדיבות המו"ל מר עמוס שוקן) .

lif 2טקסט מסמך :  יום רביעי – 10 ביולי 2013 . העיתון "TheMrker" המסופח לעיתון "הארץ" . מר יצחק "איציק" אלרוב ממובילי המאה החברתית נגד יוקר המחיה ויוזם מאת הקוטג' מצטט טור של העיתונאי יאיר לפיד בטרם הבחירות לכנסת (טור שנראה ברגע כתיבת הפוסט הזה הזוי לחלוטין כמו מעשה הטעייה / רמייה כלפי קהל בוחריו) ונותן צידוק לגב' דפני ליף לכנות את שר האוצר של מדינת ישראל יאיר לפיד "שקרן וציני" . (באדיבות עיתון "הארץ" ו- "דה מארקר" ובאדיבות המו"ל מר עמוס שוקן) .

הערה 5 : "הארץ" ו- "ידיעות אחרונות" כמו גם "ישראל היום" ו- "מעריב" מפרסמים היום (יום חמישי – 11 ביולי 2013) שתי תמונות שונות בהן שחקן הכדורסל הישראלי גל מקל מציג בדאלאס בגאווה את הגופייה מס' 33 אותה ילבש בעונת 2014 – 2013 בקבוצת Dallas Mavericks בליגת ה- NBA . מערכת "ידיעות אחרונות" היא המדויקת מכולם ומתייחסת ברצינות יתר לקוראי העיתון משום שהיא מזהה את כל האנשים הנוכחים בתמונה ולא את חלקם.

mekel 1

טקסט תמונה (1) : יום חמישי – 11 ביולי 2013 . "ידיעות אחרונות" . סיקור תמונת גל מקל שמציג בדאלאס את את גופייה מס' 33 אותה ילבש העונה בקבוצת Dallas Mavericks . מערכת הספורט של העיתון מזהה עבור קוראיה את כל ארבעת הנוכחים בתמונה . (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות").  

mekel 2

טקסט תמונה (2) : יום חמישי – 11 ביולי 2013 . "הארץ" . מערכת העיתון מתעקשת שלא לזהות את אבא של גל מקל שעומד ראשון משמאל . (באדיבות עיתון "הארץ") . mekel 3 טקסט תמונה (3) : יום חמישי – 11 ביולי 2013 . "ישראל היום" . מערכת העיתון מזהה עבור הקוראים רק את גל מקל עם הגופייה מס' 33 . שאר הנוכחים בתמונה אינם חשובים דיים כדי שמערכת "ישראל היום" תתאמץ לזהות אותם עבור קוראי החינמון . (באדיבות "ישראל היום") . mekel 4 טקסט תמונה (4) : יום חמישי -11 ביולי 2013 . "מעריב" . מערכת העיתון לא רק שאיננה מתאמצת לזהות את הנוכחים אלא שוגה בזיהוי . גל מקל נושא גופייה מס' 33 ניצב בין לארקין לבין אבא שלו ולא כפי שכתוב בתחתית התמונה. מוזר מפני שבמערכת הספורט של "מעריב" עובד עיתונאי בשם ערן סורוקה שהוא מומחה בעל מוניטין ובקי בענייני ה- NBA. (האדיבות העיתון "מעריב") .

הערה 6 : הקשבתי היום אחה"צ (יום חמישי – 11 ביולי 2013) למגזין החדשות של גלי צה"ל אותו הגיש מר ירון ווילנסקי . בסוף המהדורה משהו בסביבות 17.55 הוא קיבל לפתע עדכון של הרגע האחרון כי חברי הכנסת של מפלגת "הליכוד" הולכים ומתרחקים ובעצם מתנתקים מראש הממשלה בנימין נתניהו וכי זה דחה את נאומו בגני התערוכה ואף סירב להצטלם עמם . שוד ושבר את הידיעה החמה והטרייה העבירו לירון ווילנסקי דווקא שני הכתבים הוותיקים של התחנה עידן קוולר וספי עובדיה והפלא ופלא לא אמנון אברמוביץ' ורביב דרוקר .

הערה 7 : זה היה לפני יותר מ- 13 שנים. ביום שני – 15 בחודש מאי של שנת 2000 התכנסנו מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ואנוכי בתל אביב יחדיו עם הספונסרים ונותני החסות מר קובי בן גור יו"ר דירקטוריון "פלא פון" ומר אילן בן דוב בעל  Samsung ובעל חברת "Sanny" תקשורת , לארוחת ערב חגיגית במסעדת הסטייקים "דיקסי" ברחוב "הארץ" . ההתכנסות הייתה בעצם טקס חתימה על מתן חסות בגובה של 750000 (שבע מאות וחמישים אלף) דולר שהעניקו "פלא פון" ו- "Samsung" לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שנערכה לקראת מבצע השידורים הבינלאומי הנרחב של  2000 Euro , תואר שניתן לאליפות אירופה לאומות בכדורגל 2000 , טורניר שכלל בתוכה 31 משחקים ועמד להיערך ביוני ויולי 2000 בהולנד ובלגיה , והיה החשוב והיוקרתי ביותר לאחר המונדיאל . זה היה המון כסף וסכום חסות עצום בימים ההם . קדם להתכנסות מסמך מפורט של סיכום ההבנות בין שני הצדדים שהוצאתי ב- 14 במארס 2000 (בידיעתו והסכמתו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מר יאיר שטרן) ואשר נשלח למר קוֹבִּי בֵּן גוּר (פלאפון) , אילן בן דוב (סאני) , גִיל בּוּל (פלאפון) , וגב' רוֹנִי לָטְשוֹבֶר (פלאפון) , לרבות מידע אודות מהות ותקופת הזמן של חשיפת החסויות והסקרולים שיינתנו להם ב- Prime time לאורך כל 31 השידורים הישירים של משחקי הטורניר תמורת כספם . המסמך כלל גם את רשימת 31 המשחקים ומפה מפורטת של ימים , תאריכים , ושעות של 31 המשחקים. זאת הייתה עסקה כלכלית טובה מנקודת מבטה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . קובי בן גור ואילן בן דוב סמכו ידיהם על מסמך סיכום ההבנות בינינו ונתנו את מילתם בטרם החתימה עם מנכ"ל רשות השידור אורי פורת . שידורי הספורט הרלוואנטיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הפכו בשל בלעדיותם וראשוניותם למשאב כלכלי . החסויות כיסו חלקים גדולים מהעלויות הכספיות של הכיסוי הטלוויזיוני של האירועים הגדולים – בארץ ובעולם .euro 2000 1 טקסט מסמך (1) : 14 במארס 2000 . סיכום פגישה שהתקיימה ב- 13 במארס 2000 בבית חברת "פלאפון" בגבעתיים בהשתתפות קובי בן גור , אילן בן דוב , גיל בול , וגב' רוני לטשובר . ובהשתתפות מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ערוץ 1 ואנוכי . עמ' מס' 1 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . euro 2000 2 טקסט מסמך (2) : 14 במארס 2000 . סיכום פגישה שהתקיימה ב- 13 במארס 2000 בבית חברת "פלאפון" בגבעתיים בהשתתפות קובי בן גור , אילן בן דוב , גיל בול , וגב' רוני לטשובר . ובהשתתפות מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ערוץ 1 ואנוכי . עמ' מס' 2 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .   euro 2000 3 טקסט מסמך (3) : 14 במארס 2000 . סיכום פגישה שהתקיימה ב- 13 במארס 2000 בבית חברת "פלאפון" בגבעתיים בהשתתפות קובי בן גור , אילן בן דוב , גיל בול , וגב' רוני לטשובר . ובהשתתפות מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ערוץ 1 ואנוכי . עמ' מס' 3 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .   euro 2000 4 טקסט מסמך (4) : 14 במארס 2000 . סיכום פגישה שהתקיימה ב- 13 במארס 2000 בבית חברת "פלאפון" בגבעתיים בהשתתפות קובי בן גור , אילן בן דוב , גיל בול , וגב' רוני לטשובר . ובהשתתפות מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ערוץ 1 ואנוכי . עמ' מס' 4 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . euro 2000 5 טקסט מסמך (5) : 14 במארס 2000 . סיכום פגישה שהתקיימה ב- 13 במארס 2000 בבית חברת "פלאפון" בגבעתיים בהשתתפות קובי בן גור , אילן בן דוב , גיל בול , וגב' רוני לטשובר . ובהשתתפות מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ערוץ 1 ואנוכי . עמ' מס' 5 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . euro 2000 6 טקסט מסמך (6) : 14 במארס 2000 . סיכום פגישה שהתקיימה ב- 13 במארס 2000 בבית חברת "פלאפון" בגבעתיים בהשתתפות קובי בן גור , אילן בן דוב , גיל בול , וגב' רוני לטשובר . ובהשתתפות מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ערוץ 1 ואנוכי . עמ' מס' 6 ואחרון מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כמובן שמנכ"ל רשות השידור אורי פורת הביא עמו את סמנכ"ל הכספים שלו מר מוטי לוי ואנוכי דרשתי ממנו לארח גם את יאיר שטרן שכבר לא היה מנהל הטלוויזיה (סיים את תפקידו ב- 30 באפריל 2000) אך היה יחדיו עמי שושבין ההסכם הנכבד שהיה טמון בו כאמור כסף רב . קובי בן גור הביא עמו את מר גיל בול . אילן בן דוב הופיע לבדו . בתום הרמת כוסות היין לחיים . נשאתי נאום קצר בן כמה משפטים בהם הודיתי מקרב לבי לקובי בן גור ואילן בן דוב , והותרתי את רשות הדיבור כמקובל לשתי האינסטנציות הבכירות אורי פורת ולבא אחריו יאיר שטרן . אחריו נשאו נאומים גיל בול וקובי בן גור . אילן בן דוב היה הנואם האחרון בטרם טריפת הסטייקים העסיסיים של מסעדת "דיקסי" בעלת מוניטין בתחום . פתאום שמעתי את אילן בן דוב אומר שיש לו כמה תיקונים להציע לקראת חתימה על ההסכם. הוא ביקש להפחית מסכום החסות לאחר שנתן את מילתו. נדהמתי והתפרצתי לתוך דבריו, "כמנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הזמנתי לכאן הערב את מנכ"ל רשות השידור אורי פורת כדי לחתום עמכם על ההסכם ולא כדי לפתוח אותו ולנהל מו"מ חדש במסעדה" . אילן בן דוב לא נשאר חייב , "תשמע מר יואש אלרואי בעסקים הכל מותר" . הייתי מחומם והשבתי לו מייד , "מה אתה אומר אילן בן דוב ? אולי בעסקים הכול מותר אך בטוח אסור לשקר . הרי סגרנו את כל הפרטים אתך ועם קובי בן גור בטרם החלטנו להיפגש ב- "דיקסי" " . אילן בן דוב שב וחזר על המנטרה "בעסקים הכול מותר" . חמתי בערה בי . לחשתי לאורי פורת שישב לצדי , "תשמע המנכ"ל אני מצטער שכך התפתחו העניינים . לא תיארתי לעצמי שניהלתי יחדיו עם יאיר שטרן מו"מ עם אדם כה לא אמין , לא מהימן , ולא ישר . אני מרגיש שהוּלכתי שולל והִטעיתי בתמימות שלי גם אותך . אני פורש מכאן ועוזב בכעס רב את המסעדה . תגמור מה שתגמור . גם יאיר שטרן כאן" , ואז משכתי במפה שהייתה פרוסה על השולחן הארוך . כמה כוסות עדיין גדושות ביין מרלו וקברנה וכמה בקבוקים וצלחות התעופפו והתרסקו על רצפת המסעדה. קובי בן גור ניסה לעצור אותי, "גם אני פה", אמר והוסיף, "יואש אלרואי זה לא סוף העולם" , אולם לא יכולתי להישאר עוד בחברתו של אילן בן דוב אדם שלא עומד במילה שלו . אולי זה באמת כך בעסקים  חזרתי נסער לביתי ברמת גן ברחוב גורי יהודה 2 ליד התיאטרון . לא הצלחתי להירדם כל הלילה . למחרת טלפנו אלי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת וגם יו"ר דירקטוריון "פלא פון" והודיעו לי כי העסקה נשארת על כנה . חלפו מאז יותר משלוש עשרה שנים . לפתע בצהריי היום , יום חמישי – 11 ביולי 2013 שמעתי במהדורת החדשות כי בנק לאומי עיקל את כל הנכסים של אילן בן דוב (האיש שאמר כי בעסקים הכול מותר) ומי שחייב לבנק לאומי יותר מ- 62.000000 (שישים ושתיים מיליון) שקל . ben dov טקסט מסמך : יום שישי – 12 ביולי 2013 . "ישראל היום" מייחד מקום בעיתון להסתבכותו ונפילתו של איש העסקים מר אילן בן דוב . (באדיבות "ישראל היום) . ben dov 1 טקסט מסמך : יום שישי – 12 ביולי 2013 . העיתון "TheMarker" מפרסם היום את הידיעה כי בנק לאומי הטיל עיקול על נכסיו של מר אילן בן דוב בשל חובות של 62.000000 (שישים ושתיים מיליון) שקל לבנק . (באדיבות עיתון "הארץ" ו- "דה מארקר" .

יולי 2013 . יו"ר התאחדות הכדורגל הישראלית מאז 2007 מר אבי לוזון הוא איש מוכשר וכוחני. המחקר מעיד כי שלטונו בהתאחדות הוא בעייתי, מורכב, ומסובך ורווי סימני שאלה. כל הזכויות שמורות.   

וגם : תזכורת ותוספת לפוסט שכתבתי ב- 23 בדצמבר 2012 , ונושאו : "אם כך יו"ר התאחדות הכדורגל הישראלית מר אבי לוזון הוא באמת אָשָף פיננסי…!"

 

1. יו"ר ההתאחדות אבי לוזון הוא איש מוכשר אולם כוחני מאין כמותו שמתרגם ומנצל את התנאים והדרישות הציבורית של העמותה שבראשה הוא ניצב – לטובתו האישית. חד וחלק. לא בכדי הגדירה "וועדת החקירה בראשות פרופסור ירון זליכה) את שלטונו רקוב. "יסודות הכדורגל הישראלי הם רקובים", קבע פרופסור ירון זליכה חד משמעית לפני ימים אחדים.

אינני מכיר אישית את יו"ר ההתאחדות הכדורגל של ישראל מר אבי לוזון שהפך לאישיות כה שנויה במחלוקת במדינת ישראל . מעולם לא שוחחתי עמו פנים אל פנים . מפליא אפילו מדהים שנשיא ה- FIFA יוֹזֵף "סֶפּ" בְּלָאטֶר ונשיא UEFA מִישֶל פְּלָאטִינִי מהללים אותו , מחבקים אותו , מתנשקים עמו על הלחיים ומדברים בשבחו ללא כחל ושרק , בעוד חלק מהעיתונאים הרציניים בעיתונות הכתובה בארץ לרבות עמיר פלג ואריה מליניאק (אנשי "ידיעות אחרונות") עושים בו שמות במקלדת השנונה שלהם , ומתייחסים אליו כל הזמן ולאורך תקופה ארוכה כאל החשוד העיקרי בקלקול הכדורגל הישראלי . פרשת התנהלותו של יו"ר התאחדות הכדורגל אבי לוזון היא סבוכה , מורכבת , מסובכת , ובעייתית . אולי אפילו מעבר לכך . בטוח רוויה סימני שאלה . חיבוקו של סֶפּ בְּלָאטֶר את אבי לוזון כאן בארץ מעיק ומעורר מחשבות נוגות וגם דאגות לא מעטות . אם מזכירים כאן את שמו של נשיא FIFA הוותיק הכל יכול סֶפּ בְּלָאטֶר צריך לזכור שהוא הואשם לא פעם ולא פעמיים ע"י גורמים בינלאומיים בניהול מושחת של מוסד הכדורגל הבינלאומי העליון בעולם שהוא עומד בראשו . ב- 1996 רקח את עסקת הזכויות המפורסמת ומעוררת המחלוקת והתהיות עם המיליארדר הגרמני לֵיאוֹ קִירְש (Leo Kirch) על חשבון איגוד השידור האירופי ה- EBU , ומכר לו את זכויות השידור של מונדיאל 2002 יפן / קוריאה תמורת 1.000000000 (מיליארד) דולר ואת מונדיאל 2006 בגרמניה בעבור 1.240000000 (מיליארד ומאתיים וארבעים מיליון) דולר . מומחי ה- EBU שרתחו מזעם על ספ בלאטר כינו את לֵיאוֹ קִירְש (מת לפני שנתיים בחוסר כל) ה- Capo de Capi העולמי ובאשר לסֶפּ בְּלָאטֶר ציטטו את הסופר הצרפתי אוֹנוֹרֶה דֶה בַּאלְזָאק שקבע "כי מאחורי כל כסף גדול מסתתר פשע" . אולם צריך לציין ש- שחיתותו של הנשיא סֶפּ בְּלָאטֶר אם הייתה קיימת – לא הוכחה . הכל התבסס על שמועות אבל לא נחשפו מסמכים שמוכיחים את אשמתו ושחיתותו . וכל זה למרות שנשיא UEFA השוודי ההגון מר לִינָארְט יוֹהָנְסוֹן בא אליו בטענות כספיות חמורות ערב פתיחת מונדיאל 2002 ואיים עליו במאי 2002 כי אם הבעיות הפיננסיות השנויות במחלוקת של ה- FIFA (התאחדות הכדורגל הבינלאומית) בראשות סֶפּ בְּלָאטֶר הבעייתי ואולי אף מושחת לא ייפתרו , אזי UEFA (התאחדות הכדורגל האירופית) תפרוש מהמונדיאל של יפן /קוריאה . כל מפיק ספורט ששהה באותן השנים בתעשיית הטלוויזיה הבינלאומית זוכר היטב את ההאשמות שהופנו לעברו של ספ בלאטר ולכיוונו של ליאו קירש.lennart 1 טקסט מסמך (1) : 16 במאי 2002 . הודעתו של נשיא UEFA השוודי לינארט יוהנסון מצהיר כהאי לישנא "UEFA could quit FIFA unless financial problems are resolved" . עמוד 1 מתוך 2 . (באדיבות ספורטקאל) . lennart 2 טקסט מסמך (2) : 16 במאי 2002 . הודעתו של נשיא UEFA השוודי לינארט יוהנסון מצהיר כהאי לישנא "UEFA could quit FIFA unless financial problems are resolved" . עמוד 2 מתוך 2 . (באדיבות ספורטקאל) .

שלא תהיה טעות . נשיאי הוועדות המארגנות הגדולות בעולם וגם בארץ הם חצי דיקטטורים על פי הם יישק דבר. כך זה ב- FIFA (הנשיא ספ בלאטר מצליח לקדם כמעט כל יוזמה ביצועית שלו) , כך זה גם ב- UEFA תחת נשיאותו של הצרפתי מישל פלאטיני (לשעבר שחקן כדורגל מחונן בנבחרת צרפת ובקבוצת יובנטוס האיטלקית), וכך זה גם בישראל. לנשיאים האלה יש משקל סגולי ענק בעיצוב דמותן של אותן וועדות מארגנות עליהן הם אחראיים. כך זה אגב גם ב- IOC. לנשיא IOC ז'אק רוגה השפעה עצומה על הנעשה ועל מאבקי הכוחות בתוככי הוועד האולימפי הבינלאומי . מר אבי לוזון שרוי באותה המסגרת . יו"ר התאחדות הכדורגל של ישראל אבי לוזון הוא איש מוכשר שטופלים עליו אשמה חמורה כי הוא מתנהל כ- טיראן תוך כדי ניצול תנאֵי העמותה שבראשה הוא ניצב לטובת שלטון אוטוקרטי . ממשלת ישראל באמצעות שרת הספורט גב' לִימוֹר לִבְנָת החליטה להתערב בנעשה בין כותלי ההתאחדות . מוסד ה- FIFA בראשות נשיאה ספ בלאטר ו- UEFA בראשות נשיאה מישל פלאטיני שני גופי הכדורגל החשובים בתבל , שניהם ידידי אבי לוזון לא נשארים חייבים . הם רואים בכל התערבות ממשלתית – פוליטית הפרה של המניפסט הספורטיבי שלהם . הם מאיימים כי התערבות פוליטית כזאת של הממשלה עלולה להביא לסילוקה של ישראל מכל פעילות בשתי המסגרות האלה ש- FIFA ו- UEFA אחראיות עליהן, כלומר הכדורגל עולמי והאירופי . OK התערבות פוליטית אסורה על פי דעתם של סֶפּ בְּלָאטֶר ומִישֶל פְּלָאטִינִי אולם מה עם ניקיון האורוות המלוכלכות ומיטוט היסודות הרקובים של הכדורגל הישראלי ? לפני כשנה הקימה שרת הספורט בממשלת בנימין נתניהו גב' לימור לבנת וועדה ציבורית – ממלכתית בראשות פרופסור ירון זליכה לבדיקת המבנה הניהולי של הכדורגל הישראלי בראשות יו"ר ההתאחדות אבי לוזון . לימור לבנת הטילה על פרופסור ירון זליכה לבחון ולבדוק חמישה מוקדי יסוד בהתאחדות . עצם ביצוע החקירה והבדיקה הממלכתית הזאת כפי שהטילה שרת הספורט לימור לבנת על פרופסור ירון זליכה,  נראית על פניה ומראש כמו כתב אישום והטלת דופי בהתנהלות היו"ר אבי לוזון ומקורביו . הנה חמשת סעיפי החקירה והבדיקה שהוטלו על "וועדת זליכה" כלהלן :

א. בדיקת שקיפות תקציבית – ניהולית במוסדות ההתאחדות ומועדוני הכדורגל בישראל .

ב. בדיקת מנגנוני הבקרה של ההתאחדות הנוגעים לרכישת קבוצות כדורגל וזכויות במועדוני הכדורגל ע"י בעלים פרטיים .

ג. בדיקת מערך מוסדות השיפוט בהתאחדות הכדורגל והבטחת עצמאות מוחלטת שלהם ואי תלות מוחלטת בשלטון היו"ר .

ד. בדיקת מבנה ההתאחדות לכדורגל של ישראל לרבות ניגוד עניינים בקרב בעלי תפקידים בתוכה .

ה. בדיקה ובחינת יעדי התאחדות לכדורגל ותפקידיה וכיצד היא ממלאת אותם תוכן .

זאת לדעת : התאחדות הכדורגל של ישראל נוסדה ב- 1928 והיא עמותה רשומה שמאגדת בתוכה יותר מ- 1000 (אלף) קבוצות כדורגל של ילדים , נערים , נוער , ובוגרים . בדף הבית של ההתאחדות באינטרט כתוב כלהלן :

א. ציטוט : "הנהלת התאחדות הכדורגל היא בעלת ההשפעה הרבה ביותר על ענף הכדורגל בישראל . מוסד זה מהווה הלכה למעשה את הרשות המחוקקת המרכזית והפעילה של ההתאחדות ובו מתקבלות רוב ההחלטות העקרוניות המתוות את מדיניות ההתאחדות" .

  ב. ציטוט : "מזכירות ההתאחדות לכדורגל היא מעין "קבינט" של ההנהלה , שעיקר תפקידיה ביצועיים והיא האחראית לניהול ענייני ההתאחדות, בהתאם להחלטות ההנהלה והאסיפה הכללית" .

  ג. ציטוט : "הרשות לבקרת תקציבים הוקמה בראשית עשור ה- 90 של המאה שעברה בעקבות המלצות של וועדה ציבורית שמונתה ע"י ההתאחדות לכדורגל במטרה לפקח על האיזון התקציבי ולהבריא את מצבן הכספי של קבוצות הכדורגל בשלושת הליגות המקצועניות" .

שרת הספורט גב' לִימוֹר לִבְנָת עיינה בשלושת הסעיפים הללו , התרשמה שההתאחדות בראשות אבי לוזון מתנהלת הפוך מהכתוב לעיל . היא מנוהלת ומתנהלת בבכוחניות באי שקיפות , בחוסר יושרה , ולא באופן דמוקרטי – וביקשה לחקור אותם ואת אבי לוזון וחבר מרעיו הקרובים . הישגו העיתונאי של מר נדב צנציפר מ- "ידיעות אחרונות" בו חשף את הפרוטוקולים של "וועדת זליכה" הציבורית שפעלה אשתקד (פרי מינויה של שרת הספורט גב' לימור לבנת) ואת סך הכל של האינפורמציה סביב הדו"ח החריף והחד משמעי – ראוי לכל שבח . מתברר כי דו"ח "וועדת פרופסור ירון זליכה" שבדקה את התנהלותה של התאחדות הכדורגל בראשות אבי לוזון (קשור קשר בל יינתק למועדון נעוריו מכבי פ"ת) ושל שר הכספים שלו במוסד הזה שטרן חלובה , מראה כי נשיאי הקבוצות העלו טענות קשות וחמורות ביותר נגד אבי לוזון . מר גֶ'קִי בֵּן זָקֵן נשיא מכבי אשדוד טען בפני "וועדת זליכה" כי אבי לוזון יו"ר ההתאחדות הוא שליט טוטליטארי שנותן הנחיות למוסד הבקרה של ההתאחדות , נותן הנחיות לבית הדין של ההתאחדות , ונותן הנחיות לתובע ההתאחדות וליועץ המשפטי של ההתאחדות . גב' אַלוֹנָה בַּרְקָת נשיאת מועדון הפועל באר שבע טענה בפני "וועדת זליכה" כי היועץ המשפטי של ההתאחדות מקבל פקודות מיו"ר ההתאחדות אבי לוזון . אִיזִי שָרָצְקִי נשיא אגודת הפועל קריית שמונה טען בפני "וועדת זליכה" כי יו"ר ההתאחדות אבי לוזון מתנהג בכוחניות ואיננו יודע את הגבול . משום מה לא נשמע קולו של נשיא מועדון מכבי חיפה מר יעקב שחר . גם יו"ר ההתאחדות בעבר מר גבריאל "גברי" לֵוִי (גברי לוי כיהן בתפקיד יו"ר ההתאחדות בתקופתי כשאני כיהנתי כמנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1) דיבר סרה בגנותו של אבי לוזון .

הערה שלי : גברי לוי איש הפועל פ"ת הוא יריב היסטורי מר של אבי לוזון איש מכבי פ"ת מזה שנים רבות . את כנות האבחנה שלו הנוגעת ליו"ר ההתאחדות הנוכחי אבי לוזון צריך לבחון בזכוכית מגדלת , גם לאור התנהגותו שלו כיו"ר ההתאחדות בשעתו כלפי מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ב- 1994 , בעת המו"מ המַר והשנוי במחלוקת בין רשות השידור לבין ההתאחדות הנוגע לרכישת זכויות השידורים של משחקי נבחרת ישראל בכדורגל בעת ההיא . פרשת המו"מ ההוא הגיעה בסופו של דבר לכותלי בית המשפט (ראה בהמשך הפוסט) . מוזר כי מר אריה מליניאק נתלה אתמול ברשימתו "על הריקבון" (בעיתון "ידיעות אחרונות") באִילָן צֶדֶק ששמו גברי לוי ופוסק : "האם יש אדם מוסמך יותר לקבוע שצריך לפרק את התאחדות הכדורגל מגברי לוי יו"ר ההתאחדות לשעבר ?" התשובה שלי : "ברור שיש" . גברי לוי העיד בזהירות בפני "וועדת זליכה" ואמר כי הנהלת ההתאחדות היא בס"ה חותמת גומי ויו"ר אבי לוזון ושטרן חלובה מעבירים מה שהם רוצים . צריך להבהיר לקוראי הבלוג כי גם גברי לוי בהיותו יו"ר ההתאחדות הכדורגל של ישראל מאז מחצית עשור ה- 90 של המאה שעברה ועד ראשית שנות ה- 2000 פעל ועשה כרצונו בהתאחדות ביד חזקה וזרוע נטויה . כמו אבי לוזון גם הוא היה מוכשר ביותר בתחום הכלכלה וגיוס כספים מזכויות שידורים אולם לא בטוח ששניהם צדיקים גדולים . יו"ר ההתאחדות גברי לוי היה יריב מר של מוטי קירשנבאום . מנהל הטלוויזיה , ושלי כמנהל חטיבת הספורט בשידור הציבורי . התואר "יריב מר" איננו מחמאה כל עיקר . בקיץ 1999 התפתחה מלחמת גוג ומגוג בין חברות הכבלים לבין חברת "YES" על רכישת זכויות השידור של הכדורגל הישראלי על מרכיביו השונים ליגה , גביע , ומשחקי הנבחרת הלאומית של ישראל לתקופה של שֵש עונות 2005 – 1999 . יו"ר ההתאחדות בימים ההם מר גבריאל "גברי" לוי ניצל את הסיטואציה החד פעמית ואת הלהיטות של שני הקונגלומרטים לזכות בכדורגל הישראלי כמעט בכל מחיר , ניצב על התפר שבין שני הניצים , וניהל תמחור כלכלי מוניטארי שיכול להילמד בפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטה . בשלב מסוים של המו"מ הצליח גברי לוי לתחוב את ידו לכיסם של שני המתמודדים וסיכם על תשלום מחיר של 14.000000 (ארבעה עשר מיליון) דולר מידי שנה לתקופה של שש שנים . אולם הוא לא הסתפק בסכום הזה ודרש משני הגופים להציע "BID" נוסף . הוא העלה את רף התשלומים בצורה דרמטית אולם בשכל והיגיון כלכלי . צריך להבין שערוץ 2 שהחזיק בזכויות השידורים בשנים 1999 – 1997 שילם לגברי לוי 7.000000 (שבעה מיליון) דולר זכויות שידורים לשנה , והנה מנהיג הכדורגל בישראל דורש וזוכה בסכום כפול . בהבינו את הסיטואציה המיוחדת במינה שהזדמנה לכיסו כיו"ר התאחדות הכדורגל לא הסתפק גברי לוי בסכום השנתי הפנטסטי של זכויות שידורים בגובה של 14.000000 דולר לשנה הנוגע לחוזה בן שש שנים 2005 – 1999 . מדובר בסכום מצטבר של 84.000000 (שמונים וארבעה מיליון) דולר לתקופה של שש שנים . זה לא הספיק לו . הוא רצה עוד ולא נעצר . גברי לוי סיפר לי בשיחות התחקיר שערכתי עמו ב- 2005 במסעדת "דיקסי" בתל אביב כלהלן : "אבי לוזון שהיה אז עסקן קטן בהתאחדות אמר לי, גברי תחתום על הסכום הזה של 14.000000 דולר מפני שלא תצליח לקבל יותר . עניתי לו , שב בשקט . אני אחצה את גבול ה- 20.000000 דולר לעונה" . ובאמת המציאות חצתה את כל גבולות הדמיון . חברות הכבלים שחששו מתקומתה ואיומיה של חברת "YES" עליהם הסכימו לשלם לגברי לוי לבסוף סכום פנטסטי של 20.600000 (עשרים מיליון ושש מאות אלף) דולר לעונה אחת . כלומר תשלום אגדי – אוטופי חסר תקדים בן 123.600000 (מאה עשרים ושלושה מיליון ושש מאות אלף) דולר לתקופה ארוכה של שש שנים . עכשיו מתברר שגם יו"ר ההתאחדות הנוכחי הבנקאי אבי לוזון הוא איש כספים מוכשר שאיננו קוטל קנים . הוא הצליח לגרד את תחתית החבית הטלוויזיונית של מדינת ישראל ולגרוף למען התאחדות הכדורגל בתקופה טלוויזיונית שדופה סכומים לא פעוטים מערוץ 1 , ערוץ 5 בכבלים , חברת צ'ארלטון , ערוץ 0NE , וגם מחברת התיווך הבינלאומית של זכויות שידורים טלוויזיוניות רבת המוניטין  "Infront Sports and Media". הצלחה לא מבוטלת של אבי לוזון .(ראה בהמשך הפוסט) .

טקסט תמונה : יורם אוברקוביץ' (משמאל) יו"ר איגוד הכדורסל ב- 1989 יחד עם ידידו וחברו הקרוב גבריאל "גברי" לוי . יורם אוברקוביץ' היה האיש הראשון שהביא כסף לאיגוד הכדורסל תמורת הענקת זכויות השידורים של הליגה והגביע לשידור הציבורי . שני המלבסים הללו הפכו לקברניטי הספורט הישראלי בעשור ה- 90 . (התמונה באדיבות גברי לוי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

גבריאל "גברי" לוי ויורם אוברקוביץ' שני מלבסים ילידי פתח תקווה היו חברים קרובים וניהלו ביד רמה את התאחדות הכדורגל ואיגוד הכדורסל (בהתאמה) כל אחד בדרכו שלו .

2. משהו רקוב בממלכת הכדורגל הישראלי .

באישון לילה אחד לפני הרבה שנים טובע מָרְצֶלוּס אחד מקציני המשמר המלכותי הדֶנִי סְלוֹגָן שייזכר לדורות . הוא אומר לחבריו השומרים עמו בלילה צוֹנֵן וקר ברוֹם טירת אֶלְסִינוֹר בדנמרק על סמך תחושה אינטואיטיבית והתרשמות פרטית שלו מאיזה סצנה דמיונית , בלא כל וועדת חקירה כלשהי , שבע מילים בזו הלשון : "Something is rotten in the state of Dennmark". (ראה המחזה "המלט" של הדרמטורג הבריטי וויליאם שייקספיר) . פרופסור ירון זליכה יו"ר הוועדה הממלכתית שמינתה שרת הספורט לימור לבנת לחקר הנעשה בהתאחדות הכדורגל משתמש בנוסח השייקספירי וקובע לאור היום , "יסודות הכדורגל הישראלי הם רקובים" , ומוסיף , "אי אפשר לבנות בניין ללא יסודות במיוחד שיסודות בניין התאחדות הכדורגל של ישראל רקובים ממש . הליכי בחירה , מינוי , והתנהלות ההתאחדות בראשותו של אבי לוזון הם רקובים וסופם שיהפכו גם את האנשים הטובים ביותר לכאלה שהתנהלותם איננה מכבדת את עצמם ואף לא את האחרים .עד שלא ניישם את ההמלצות לא נגיע רחוק . ניגוד העניינים של יו"ר ההתאחדות הנוכחי אבי לוזון הוא כה מובהק עד שהוא לא יכול לשמש בתפקידו אפילו דקה נוספת על פי כל מנהל תקין . הדו"ח הזה של "וועדת זליכה" איננו מופנה להתאחדות הכדורגל אלא נמסר לממשלת ישראל . הדו"ח קובע מפורשות כי כל עוד התהליכים הרקובים בענף הכדורגל לא ישתנו אסור לממשלת ישראל להעביר להתאחדות כספי ציבור". (מועצת ההימורים והטוטו בראשות היו"ר צחי פישביין מעבירה מידי שנה סכום שבין 80.000000 (שמונים מיליון) שקל ל- 100.000000 (מאה מיליון) שקל לקופת התאחדות הכדורגל . יו"ר ההתאחדות אבי לוזון לא נותר חייב. במסיבת עיתונאים מאורגנת לפת אבי לוזון את המיקרופון והכריז בקולי קולות בפומבי : "המוח של ירון זליכה רקוב" . רבים תמהו כיצד זה מרשה לעצמו מנהיג הכדורגל הישראלי להתבטא הצורה כה מלוכלכת וברוטלית קבל עם ועולם .  מעניין מאוד להזכיר שוב כי משוּם מה לא נשמע עד עתה בתוך המערבולת הזאת קולו של נשיא מכבי חיפה יעקב שחר בפרשה הסבוכה רוויית סימני שאלה של יו"ר ההתאחדות אבי לוזון . זהו פרט חשוב לציון משום שיעקב שחר נחשב ע"י רבים בארץ לאחד מ- ל"ו צדיקים , אורים ותומים של יושרה – כמנהל ספורט בכלל וכדורגל בפרט . רק פעם אחת בחיי ראיתי את אבי לוזון . זה היה מזמן בעשור ה- 80 של המאה שעברה כשהיה פעיל באגודת הכדורגל של מכבי פ"ת תחת ניהולו של אריה זייף בעת סיקור משחק של מכבי פ"ת לתוכנית "משחק השבת" . מאז דצמבר 2012 תאריך כתיבת הפוסט שמתייחס לאבי לוזון בצדק ו/או לאו כאשף פיננסי של התאחדות הכדורגל , פניתי חמש פעמים למערך הדוברות ויחסי הציבור של ההתאחדות בראשות גב' מיכל גרונדלנד ומר אמיר אפרת , בבקשה לראיין לבלוג הזה (בעל כמות מצטברת של עשרות אלפי קוראים) את יו"ר ההתאחדות אבי לוזון . בכל פעם נדחיתי מחדש בלך ושוב ע"י מיכל גרונדלנד בתירוץ שאבי לוזון איננו יכול עכשיו , אין לו כעת זמן , אולי יותר מאוחר , וכל מיני התחכמויות אחרות . עד היום הזה טרם הצלחתי לפגוש אותו . ביקשתי לברר אצל יו"ר ההתאחדות אבי לוזון בדצמבר 2012 אם הוא באמת אשף פיננסי שמצליח לגבות המון כסף ממקורות תעשיית הטלוויזיה במדינת ישראל עבור סוג של כדור שהוא מנהל כמצרך לעניים . רציתי להבין אז מאבי לוזון מדוע רק 17000 (שבעה עשר אלף) צופים הטריחו את עצמם בשבת של 22 בדצמבר 2012 להגיע ליציעים של חמישה משחקים בליגת העל במחזור ההוא . מדובר בכמות אפסית . נתון לא חדש אך מדאיג . ברור שצופי הכדורגל במגרשים בגדו זה מכבר במשחק ו/או ענף הספורט שאמור להיות הפופולרי ביותר בארץ . היציעים דלילים עד ריקים והקרחות הענקיות העידו כמו רוחות רפאים על בוגדנותו של הקהל הישראלי בכדורגל הישראלי . אווירת נכאים שוררת באצטדיוני הכדורגל ברחבי מדינת ישראל. הכדורגל הישראלי איננו מתקיים מחוג אוהדים פנאטי ולא מהקהל הספורטיבי השמרני הרחב, אלא מתפרנס מתשלום בהחלט לא פעוט של זכויות השידורים שמעניקים לו ערוצי הטלוויזיה בישראל , בהנחה שציבור צופי הטלוויזיה בארץ עדיין שומר באמת אמונים לכדורגל הישראלי באמצעות המרקע . אף אחד איננו יודע את סדר גודלו המדויק של ציבור צופי הטלוויזיה שמתעניין בכדורגל הישראלי , מפני שרק ערוץ 1 שהוא Channel ארצי מפרסם בצורה שיטתית ועקבית את נתוני הרייטינג של סחורת הצפייה בה הוא אוחז . המשחק המרכזי של ערוץ 1 בימי ראשון ו/או שני צובר רייטינג ממוצע של % 9 . ערוץ 5 בכבלים , ערוץ ONE וחברת צ'ארלטון מחביאים את נתוני הרייטינג שלהם . סביר להניח שאיננו מזהיר אחרת היו בעלי הבית ממהרים להתפאר ולהתהדר בו . יו"ר התאחדות הכדורגל הישראלית הנוכחי מר אבי לוזון הוא בטוח מומחה כלכלי , וכפי הנראה גם מוכשר לנהל ולהוביל מו"מ עם גופי הטלוויזיה בארץ ובעולם , ובעל יכולת לשכנע את ראשי הרשתות לשלם לו כהוגן . מר אבי לוזון ניצב בצומת פיננסית בה הוא רחוק מלהיראות קבצן . הוא מתנהג כמעט כפריץ שאוסף ואוגר ביעילות שוב ושוב ממון לקופת ההתאחדות . מזה כמה שנים מנבאים לכדורגל הישראלית תחזיות טלוויזיוניות שחורות , אולם הנתונים הפיננסיים של אבי לוזון נותרו מרשימים . בהשוואה לרמה הירודה שמייצר הכדורגל הישראלי ולהכנסות המועטות שהוא מפיק , מצטייר אבי לוזון כיו"ר התאחדות משגשג . לפחות מנקודת מבט בנקאית . הַרָף הכספי שמציב אבי לוזון לערוצי הטלוויזיה בארץ ובעולם איננו נמוך כלל ועיקר. "היי , אם אתם רוצים לשדר את הכדורגל הישראלי , אז תשלמו לי בהתאם" , אומר אבי לוזון כהַאי לִישָנָא לערוץ 1, ערוץ 5, ערוץ ONE, חברת "צ'ארלטון", וחברת התיווך הבינלאומית לזכויות שידורים "Infront Sports and Media". הנה הרָף בעל שבע השכבות :

א. הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 משלמת לאבי לוזון לעונת 2013 – 2012 סך של 15.000000 (חמישה עשר מיליון) שקל עבור שידור שבועי ישיר של המשחק המרכזי .

ב. ערוץ 5 בכבלים משלם לאבי לוזון לארבע עונות של 2016 – 2012 סך של 24.000000 (עשרים וארבעה מיליון) שקל עבור תקציר שבועי במוצ"ש של תוכנית קטועה "שער השבת" .

ג. ערוץ ONE משלם לאבי לוזון לארבע עונות של 2016 – 2012 סך של 16.000000 (שישה עשר מיליון) שקל .

ד. חברת צ'ארלטון משלמת לאבי לוזון לארבע עונות של 2016 – 2012 סך של 68.000000 (שישים ושמונה מיליון) שקל עבור 6 שידורים ישירים מידי מחזור בליגת העל (למעט המשחק המרכזי ששייך לערוץ 1) .

ה. יו"ר ההתאחדות מר אָבִי לוּזוֹן הצליח למכור את זכויות השידורים של חמשת משחקי הבית של נבחרת ישראל במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2014 לחברת "Infront Sports and Media" תמורת 33.000000 (שלושים ושלושה מיליון) שקל .

ו. יו"ר התאחדות הכדורגל מר אבי לוזון מכר את חמשת משחקי הבית של נבחרת ישראל במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2014 לרשות השידור בעבור 2.400000 (שני מיליון וארבע מאות אלף) שקל .

ז. לפני זמן לא רב באפריל 2013 ניאותה רשות השידור בראשות המנכ"ל יוני בן מנחם ו- יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת לשלם ליו"ר התאחדות הכדורגל אבי לוזון סכום של 45.000000 (ארבעים וחמישה מיליון) שקל תמורת חוזה שידורים חדש (שידור ישיר של המשחק המרכזי השבועי בלבד) לשלוש הבאות כדלקמן : שנים  2014 – 2013 , 2015 – 2014 , ו- 2016 – 2015 

הנתונים הכספיים הללו נוצצים לעומת חיוורונו של הכדורגל הישראלי ומאשרים את העובדה כי אבי לוזון הוא אם כך איש כספים וכלכלה משגשג . הוא איש ניהול מוכשר וריכוזי בעל כוח אך עמום ולא שקוף .בינתיים קמו שתי וועדות שחוקרות את התנהלות ההתאחדות שהוא עומד בראשה . וועדת הרפורמה בראשות מפכ"ל המשטרה לשעבר דודי כהן שהיא פרי מינוי של ההתאחדות עצמה ו- הוועדה הממלכתית בראשות פרופסור ירון זליכה פרי מינוי שרת הספורט גב' לימור לבנת בממשלת בנימין נתניהו . מנוי וגמור עם שרת הספורט לימור לבנת לחולל סדר יום חדש בהתאחדות הכדורגל . יהיה מעניין לעקוב אחרי התנהלותה כי זאת לדעת לימור לבנת בתפקידה החשוב לא הצליחה עד כה לקדם את הספורט הישראלי אפילו במילימטר אחד קדימה . הזיכרונות שלי ממנה כאישיות פוליטית אינם מלבבים . בראשית יוני 1996 בתום הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה ב- 29 במאי 1996, ולאחר שבנימין נתניהו הדיח מראשות הממשלה את שמעון פרס, והתכוון למנות את לימור לבנת לשרת התקשורת בממשלתו (1999 – 1996) , מיהרה הגברת להשתחץ בטרם עת והצהירה בפרהסיה , "עכשיו מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום יצטרך להזיע…מעכשיו יהיה סדר חדש ברשות השידור…", אמרה. אני זוכר את ההכרזה ההיא כאילו נאמרה היום . מוטי קירשנבאום כינס ב- 2 ביוני 1996 את עיתונאי הטלוויזיה ורדיו "קול ישראל" ברחבת ניידות השידור בחצר האחורית של בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים והשיב לה באומץ לב כהאי לישנא : "אנחנו אנשי רשות השידור נמשיך לעשות את עבודתנו ביושרה, באומץ, וללא משוא פנים". באולימפיאדת אתונה 2004 עבדתי בקבוצת "Athens Olympic Broadcasting", נבחרת הטלוויזיה הבינלאומית של מנואל "מנולו" רומרו,  ביחידה מס' 5 ב- Quality Control שהייתה אחראית על בקרת השידור , התמונה  והקול של אירועי החוץ האולימפיים . במהלך עבודתי כאיש AOB הייתי עד לתופעה חוצפנית שמאפיינת ישראליים רבים אך לא את שרי ממשלה . ראיתי את שרת החינוך והספורט גב' לימור לבנת (כיהנה כשרת החינוך בממשלת אריאל שרון בשנים 2006 – 2001) נדחקת בכוח לדוכן מס' 1 בפודיום האולימפי (אזור סטרילי שמיועד רק לספורטאים זוכי המדליות) בחוף הים של אתונה , שם ניצב הגולש הישראלי המצטיין בגלשני רוח גל פרידמן עונד מדליית זהב שאלכס גלעדי חבר הוועד האולימפי הבינלאומי העניק לו בתום השיוטים. גב' לימור לבנת עשתה מעשה בלתי אצילי לא מקובל והצליחה . היא דחפה את עצמה בכוח כדי להתייצב ליד מדליין הזהב גל פרידמן על מנת לעשות פוזה ולתפוש פרסומת בחינם . ישבתי ב- Quality Control מס' 5 והייתי המום מההתנהגות החוצפנית שלה. הקולגות הרבים שלי ב- AOB נדהמו לא פחות ממני מהתמונה הטלוויזיונית שנקרתה להם . שרת החינוך בממשלת ישראל עושה דין לעצמה וכופה את נוכחותה על הפודיום ליד הספורטאי הישראלי המנצח כשהיא מפרה בבוטות את חוקי IOC . היא הותירה עלי אז רושם שלישי ביותר . ראו שהיא איננה מסוגלת לכבוש את היצרים הפוליטיים האפלים שלה והכל למען השגת פרסום זול .  לאבי לוזון יש הישגים רבים כמו גם שימוש בנפוטיזם וכישלונות . הוא שנוא ומעורר אנטגוניזם עצום בחלק מהציבור בישראל אך אהוב ב- FIFA ו- UEFA . הסנגורים של אבי לוזון אלה שרוצים לראות אותו ממשיך בכהונתו כיו"ר ההתאחדות רושמים לזכותו את הארגון המיטבי של אליפות אירופה לנבחרות צעירות שנערכה לאחרונה בארבעה אצטדיונים בארץ . הם גם מונים לזכותו את הקמת בית הנבחרות המשוכלל והמודרני בקיבוץ שפיים בעלות של כ- 20.000000 (עשרים מיליון) שקל . אבי לוזון הוא אגב הישראלי הראשון שנבחר לחבר בוועד הפועל של UEFA . הוא מקבל בגין חברותו הפעילה שכר שנתי הנאמד ב- 150000 (מאה וחמישים אלף) יורו מהתאחדות הכדורגל האירופית . בתקופתו של אבי לוזון כיו"ר ההתאחדות מאז 2007 , נבנו שלושה אצטדיונים חדשים בקריית שמונה , נתניה , וסכנין , כמו גם האצטדיון העירוני בחיפה שקורם עור וגידים . כמו כן הושקעו בתקופתו של אבי לוזון כספים בשיפוץ אצטדיון "טדי" בירושלים ואצטדיון "בלומפילד" בתל אביב . המקטרגים טוענים כי קיים ניגוד עניינים מוחלט בין זיקתו למועדון מכבי פ"ת ותפקידו הלאומי כמנהיג הכדורגל הישראלי , ומאשימים אותו בנפוטיזם , ובגידתו בבית הדין של ההתאחדות . באחד המקרים לאחר הענשת קבוצתו מכבי פ"ת בהפחתת שלוש נקודות בעקבות מעורבותה באירוע אלים על כר הדשא וירידתה לליגת המשנה הצהיר בפרהסיה ללא כל בושה : "אין לי אמון בדיינים" . המקטרגים טוענים נגדו גם כי בתור אישיות רמת מעלה בספורט הישראלי הוא מרשה לעצמו להתבטא בלשון רחוב חסרת הדר וכבוד . בתקופתו גאתה האלימות והגזענות בכדורגל הישראלי .

עכשיו משנשענת מאכלת ממשלתית על צווארו של יו"ר ההתאחדות אבי לוזון נראה אם לשרת הספורט גב' לימור לבנת תהיה את היכולת לממש וליישם את המסקנות שהסיקה הוועדה הממלכתית בראשות פרופסור ירון זליכה, שקבעה כזכור חד משמעית כי יסודות הכדורגל הישראלי הם רקובים !

3. Greed היא תכונה חיובית ו/או שלילית ? הכל בעיני המתבונן ותלוי את מי שואלים. התנהגותו של יו"ר התאחדות הכדורגל גברי לוי במחצית הראשונה של עשור ה- 90 במאה שעברה כלפי השידור הציבורי בראשותם של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן הייתה לא הגונה. כך אני ראיתי והבנתי את פני הדברים.

יחסים מתוחים שררו תמיד מאז קדמת דנה ב- 1969 בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין התאחדות הכדורגל של ישראל . ההתאחדות הגרידית הקשיחה בקביעות את עמדותיה וביקשה להתעשר מהטלוויזיה הענייה שכל חפצה בראשית דרכה היה לשדר תקצירים של משחקי הליגה הלאומית ב- "מבט ספורט" עבור הציבור משלם האגרה . ההתאחדות ביקשה באגרסיביות זכויות שידורים בכמויות מהטלוויזיה הצעירה . מנהל מחלקת הספורט דן שילון ושר הכספים של רשות השידור הכלכלן אליהו בן עמרם סירבו לשלם סכומים אסטרונומיים . לשלם – כן , השאלה כמה . אין סוף של מחלוקות פרצו בין שני הצדדים רווי הכוח והשאיפות המנוגדות . ב- 1970 איים דן שילון במפגיע על יו"ר ההתאחדות יצחק זאבי כי אם לא יתיר את הצבת מצלמות הטלוויזיה במגרשים השונים , אזי תפנה הטלוויזיה הישראלית הציבורית ל- BBC הבריטי ותשדר מידי שבת שידורים ישירים מהליגה האנגלית המרתקת במקום שידור של תקצירי כדורגל ישראליים . זה היה כמובן איום סרק . חוק מס' 14 של UEFA מגן על התאחדויות הכדורגל המקומיות מפני וריקים מהסוג הזה . מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי חווה בתורו אין סוף מחלוקות כספיות עם יו"ר ההתאחדות מיכאל "מיקה" אלמוג . אני חוויתי בתורי מאבקים עם היו"רים הבאים של ההתאחדות חיים הברפלד וסגנו הנצחי עזריקם מילצ'ן ואחריו עם יו"ר ההתאחדות שאול סווירי , ועם עזריקם מילצ'ן שלבסוף הגשים את חלום חייו והתמנה אף הוא ליו"ר ההתאחדות לפרק זמן מסוים, ועם יו"ר ההתאחדות גבריאל "גברי" לוי . עזריקם מילצ'ן וגברי לוי היו הבוטים והתוקפניים מכולם .

association 1

טקסט תמונה : חלק מהיו"רים של התאחדות הכדורגל עמם היה לטלוויזיה הישראלית הציבורית במשך שנים רבות מו"מ קשוחים אודות זכויות השידורים , ואשר בעקבותיהם צצו מחלוקות רבות . בין שני הגופים הציבוריים האלה לא שררו מעולם יחסי הרמוניה . את הקשר הסימביוטי הזה אפיינו תמיד חשדנות וחוסר אמון . (התמונה באדיבות ארכיונאי ההתאחדות מר רוני דרור . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

גָבְרִיאֵל "גָבְרִי" לֵוִי הוא דמות מיתולוגית. איש הפועל פ"ת שנולד בדיוק 1937 שנים אחרי הולדתו של אבי הנצרות יֵשוּ. זה קרה בערב חג המולד ב- 24 בדצמבר . אוֹ טוֹ טוֹ גברי לוי בן 76 . ייאמר מייד : גברי לוי הוא איש חכם ונבון , אולם כשהוא רוצה הוא יודע להיות גם בוטה וגס ולחליפין מנומס ונופת צופים . במשך שנים רבות הקדיש את חייו למען הכדורגל הישראלי בדרגותיו השונות . הוא עשה ככל יכולתו להעשיר את קופת ההתאחדות . לעיתים קידשה המטרה את האמצעים . כאיש תעשיית הטלוויזיה שניצב מהצד השני של המתרס אהבתי ולא אהבתי את גברי לוי באותה מידה . משירד גברי לוי לעומקה של הכלכלה הספורטיבית הפך ליריב מסוכן של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 גם במשמעות השלילית של המושג .

מייד לאחר השגת ההסכם בקיץ 1994 בין ההתאחדות לבין רשות השידור המתיר למחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לשָדֵר ישיר את משחקי הבית של נבחרת ישראל בקדם 1996 Euro , הגיעו אלי שמועות כי ערוץ 5 (ערוץ הספורט בכבלים) מציע להתאחדות צ'ופר . ערוץ 5 בכבלים הציע להתאחדות כי תיסוג מהסכמתה עם הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ותעביר את זכויות השידורים לערוץ 5 בכבלים , ובתמורה יחשוף ערוץ 5 בכבלים לראשונה בצורה שיטתית ומסודרת את הליגה הארצית לרבות שידורים ישירים מליגת המִשנה שהייתה בעיניי כולם לא חשובה וגם לא אטרקטיבית . זה באמת היה צ'וּפָּר , כי את מי מעניינת בדיוק הליגה הארצית המשעממת ונעדרת צופים . בתנאים סבירים ונורמליים היה על ההתאחדות לשלם לנו ו/או לערוץ 5 בכבלים כדי שניאות לכסות את משחקי הליגה הארצית .

צריך להודות שערוץ 5 בכבלים נהג בתבונה בסביבה תחרותית . הוא הציע להתאחדות במלחמת זכויות השידורים להוסיף למחיר של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כ- 20000 (עשרים אֶלֶף) דולר לכל שידור ישיר של כל משחק בית, וגם לשָדֵר ולחשוף ליגת כדורגל נטולת עניין בעיקר כפי שנאמר קודם לכן היא מדוללת ונטולת צופים . ההתאחדות לא יכלה לסרב להצעה המפתה של ערוץ 5 בכבלים ומצאה סֶדֶק להפר את ההסכם בע"פ עמנו . טלפנתי מייד אל מוטי קירשנבאום והפניתי אותו לגוף הידיעה בעיתונים .

מנכ"ל רשות השידור רגז , "מה זאת אומרת יואש אלרואי , הרי אתה הייתה עֵד ללחיצת היד שלי עם גברי לוי באותו המו"מ ההוא במשרדי ההתאחדות באצטדיון ר"ג . זהו אומנם רק הסכם בע"פ (לפני שמעלים אותו על הכתב) , אך הוא מחייב את שני הצדדים  -  אותם ואותנו" , והפטיר , "איזה מין דבר זה , עזוב , הכל שמועות , זה לא ייתכן" . עניתי לו : "מוטי , אתה צודק בהשקפת עולמך אך אנשי ההתאחדות מפרשים אחרת את הדברים . הם חושבים שנקרתה להם שעת כושר תחרותית בין שני גופי השידור הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 וערוץ 5 בכבלים , ולכן ההסכם בע"פ מבחינתם נועד להפרה" . הם באמת הפרו אותו ללא כל היסוס . התברר כי מוטי קירשנבאום היה נאיבי כמו בפגישה ההיא ב- 15 במאי 1994 במסעדת "מי ומי" ברחוב בוגרשוב בתל אביב

מאוחר יותר נודע לי כי לאוזניהם של אנשי ההתאחדות טופטף טקסט Nasty משותף לאנשים רבים הנוגע לאבי רצון פרשן הכדורגל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בנוסף לשִדרוּג הכספי שערוץ 5 מציע מעבר למה שהשידור הציבורי הסכים לשלם להתאחדות . נאמר להם ע"י אנשים שונים משהו בסגנון , "עזבו את הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 הזקנה , שָם אבי רצון משמיץ אתכם , את הנבחרת הלאומית , והמאמן שלה על כל צעד ושעל" , והוסיפו , "תנו את הנבחרת לערוץ 5 בכבלים . הוא יעשה את זה יפה יותר ויטפל בנבחרת בידיים עדינות ועיניים אוהדות יותר מאשר השידור הציבורי" . גם בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 היו לא מעט אנשים שהחזיקו בדעה אנטגוניסטית הזאת כלפי אבי רצון . במקום שהיה אמור להיות משכנו בית הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים , היו לאבי רצון לא מעט שונאים . אנוכי גייסתי את ב- 1989 את העיתונאי אבי רצון כפרשן מצוין לשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . לא רק אהבתי אותו . הערכתי אותו (מאוד) .

זאת הייתה הפעם הראשונה שעולה לסדר היום עניין ההפקה הנוצצת והשַדָּרוּת בטלוויזיה כפקטור בודד ונפרד מכשרון העיתונאות . אבי רצון הפך לפתע להיות לרועץ לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במאבק על רכישת זכויות השידורים מההתאחדות הישראלית לכדורגל . שוחחתי על כך עם מוטי קירשנבאום ועל הסכנה הטמונה בדבר . מנכ"ל רשות השידור נתן את דעתו על כך והיה נחוש להעניק גיבוי טוטאלי לאבי רצון . ואומנם כך עשה .

ביום רביעי – 10 באוגוסט 1994 נגררנו לבית המשפט המחוזי בת"א . בפעם הראשונה בחיי הזדמנתי לבית משפט בישראל בעניין המאבק על זכויות השידורים . אז לא ידעתי שאין זה הביקור האחרון שלי בין כותלי בית המשפט הדן בנושא זכויות השידורים של אירועי ספורט . מוטי קירשנבאום לא שכח להביא עמו את כל צמרת רשות השידור לבית המשפט לרבות היועץ המשפטי שלו ד"ר עמית שכטר . מנכ"ל רשות השידור שהפסיד כבר פעם לערוץ 2 את זכויות השידורים של משחקי הליגה והגביע של הכדורגל הישראלי לשנים 1997 – 1994 , היה נחוש שלא להיות מובס שוב . הוא שכר תמורת כסף רב את שירותיו של עו"ד פרטי מנוסה בעניינים האלה בדמותו של מר רנאטו יארק . למשפט שלנו שהיה אמור להתברר בפני שופטת נחמדת סֶבֶר קדמו שני משפטי גירושין שנערכו בשיטת הסרט הנע בזה אחר זה . ניצבו שם שני בעלים ושתי נשים שהבטיחו פעם אהבת נצח איש לרעהו , ועכשיו דיברו ביניהם רק באמצעות עורכי דינם . עניין אותי פתאום לדעת כיצד משתמשת השופטת הנכבדה בהגיון השיפוטי שלה במחלוקת של , "מילה שלו כנגד מילה שלה" , ואיך היא אמורה להכריע בין הנִצים שכל אחד מהם טוען לצדקתו . והיא הכריעה וגם זלגו שם הרבה דמעות . אנחנו היינו הבאים בתור .

הבירור המשפטי שלנו היה דומה למשפט גירושין . מילה של יעקב אראל מנכ"ל התאחדות מול מילה של מוטי קירשנבאום מנכ"ל רשות השידור . מעניין היה לדעת למי תאמין השופטת . הייתי סקרן ועניין אותי לעקוב אחרי הגיונה המשפטי . ראשון הדוברים בפני השופטת היה מנכ"ל ההתאחדות יעקב אראל שטען בחביבות כשהוא מחייך מעת לעת , "כי כלל לא הושג הסכם עם הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במו"מ , בכלל לא לחצנו ידיים , ובטח אין חוֹזֶה כתוב . רשות השידור רואה מהרהורי לבה , וההתאחדות מנקודת מבטה רשאית וסוברנית להתקשר עם כל גוף שידור המציע הצעה טובה מזו של רשות השידור" .

association 2

טקסט תמונה : מר יעקה אראל מנכ"ל התאחדות הכדורגל של ישראל בעשור ה- 90 של המאה שעברה . (באדיבות ארכיונאי ההתאחדות מר רוני דרור . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לא האמנתי למשמע אוזניי . הרי אני הייתי שם כמשתתף פעיל במו"מ ועד לרגע ההסכם ההוא שהושג בתקיעת כף בין מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום לבין יו"ר ההתאחדות גברי לוי . מוטי קירשנבאום חמוּר הסֶבֶר ראה את הדברים אחרת לגמרי וסיפר לשופטת גִרְסָה שונה לחלוטין מזאת של יעקב אראל , "לחצנו ידיים בתום המו"מ והסכמנו בע"פ עם ההתאחדות על כל סעיפי השידורים הישירים הנוגעים למשחקי הבית של נבחרת ישראל במסגרת   96' EURO" , טען בביטחון כאשר מבט של שחקן פוקר נסוך על פניו . הוא דיבר אמת לאמיתה .

השופטת הנחמדה חייכה חיוך רחב ואמרה בחֵן רב לנו ולאנשי ההתאחדות : "אני באמת אוהבת את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וצופה רק בשידוריו" . לרגע קט נדלק זִיק של תקווה בכולנו , הנה השופטת הולכת להחליט לטובתנו , אך זאת הייתה רק הקדמה לדבריה . היא המשיכה כלהלן : "אני באמת לא יודעת למי להאמין משני הצדדים , אנא צאו בבקשה החוצה ונסו להגיע להבנות בכוחות עצמכם מחוץ לכותלי בית המשפט , לפני שאני אדרש להחליט . אם לא תגיעו להסכמות חזרו לאולם המשפט ואני אפסוק את מה שאפסוק". ככה חד וחלק ובנועם רב קבעה השופטת את מה שקבעה והותירה אותנו המומים. אתה פתאום מבין שאומנם אתה צודק בדבריך ב- % 100 אולם לשופטת הנכבדה אין שום כלים לאַמֵת את הגרסה שלך מול גרסת ההתאחדות ולכן היא שולחת את שני היריבים החוצה להתדיין ביניהם ולהגיע להסכמות בכוחות עצמם בטרם היא תחליט את מה שתחליט . אם כך אמרתי לעצמי, בית המשפט איננו מוסד צדק בכל תנאי .

לא רק שתקענו כף כשורה בתום המו"מ ב- 28 ביולי 1994, אלא נאמרו שם דברים ברורים בשם אומרם . מוטי קירשנבאום אמר לגברי לוי כשכפות ידיהם של שני הגברים האלה שלובות זו בזו , "אנחנו מסכימים בתקיעת כף על השידורים הישירים כמו יהלומנים בעסקות יהלומים , ואומרים את הברכה המסורתית  -  המזל והברכה" . גברי לוי לא נשאר חייב , "מוטי קירשנבאום , אני שמח שמשחקי הנבחרת בידי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כי אנשיכם הם המקצועניים ביותר בתעשיית הטלוויזיה" . וכך גם נפרדנו . אך ברכת היהלומנים של מוטי קירשנבאום , "המזל והברכה" , לא התגשמה . אין דרכה של ברכה מן הסוג הזה להתקיים ואין היא תופשת כשמדובר בהסכם שבע"פ עם התאחדות הכדורגל .

מוטי קירשנבאום לא התרגש מהשופטת הנכבדת . הוא בכלל היה מין טיפוס שלא חשף את רִגשותיו יתר על המידה ולא איבד את העשתונות . הוא היה איש מעשי ובעל חזוֹן .  הוא קרא ליאיר שטרן ולי לאחת הפינות בבניין הזה של משרד המשפטים הממוקם ברחוב ווייצמן בתל אביב כדי להיוועץ , ובעצם אמר את דעתו בקור רוח , "למרות שברור שאנחנו דוברי אמת בבית המשפט , לא תהיה ברירה ונהיה אנוסים לקחת תחת חסותנו את הליגה הארצית , אם ברצוננו לשָדֵר את משחקי הבית של הנבחרת הלאומית בכדורגל" . יאיר שטרן ואנכי הסכמנו ללא היסוס לחוות דעתו למרות שהיה ברור כי חשיפת הליגה הארצית מטילה עול כספי נוסף על רשות השידור .

הצ'וּפָּר שאנחנו הצענו להתאחדות בפרוזדור בית המשפט היה חידוש מפליג . לראשונה בתולדות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הסכמנו לשלם 200000 (מאתיים אֶלֶף) דולר תמורת זכויות השידורים של משחקי הליגה הארצית , אך נצמדנו למחיר זכויות השידורים בן 130000 (מאה ושלושים אֶלֶף) דולר כפי שהצענו בתחילת המו"מ לכל משחק בית של נבחרת ישראל . ההתאחדות הסכימה לעִסקה . כששבנו לאולם המשפט ברכה השופטת החייכנית וטובת הלֵב על המוגמר ואמרה , "אני שמחה שהצלחתם להסתדר בלעדיי וללא עזרתי" , ופטרה אותנו לשלום . זאת הייתה הוכחה שבית המשפט איננו פס ייצור לעשיית צֶדֶק אבסולוטי . כרגיל הכל יחסי בעולמנו הדַל .

מי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 חשב ותיאר אי פעם לעצמו שהוא יידרש לצלם את הליגה הארצית (הליגה הלאומית היום) בעוד ערוץ 2 מכסה את הליגה הלאומית (ליגת העל היום) . זה נראה כחלום בלהות . אך לכל רע מתרגלים בסופו של דבר. זה רק עניין של זמן . תוכנית הכדורגל הפופולרית "משחק השבת" (בגרסתה הקודמת "מבט ספורט") ששודרה 25 שנה ברציפות בטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 מידי מוצ"ש ירדה לנצח מן המסך בעונת 95' – 94' , בשל אובדן זכויות השידורים של הליגה הלאומית בכדורגל . את מקומה תפשה תוכנית הכדורגל הבינלאומית שלי "כדורגל עולמי" , ששובצה לשידור ע"י יאיר שטרן בלילות ימי ראשון , ויוחדה לסיקור ליגות הכדורגל הבכירות באירופה ובראשן הליגה האיטלקית . על פי ההסכם עם ההתאחדות ייחדנו בתוכנית "כדורגל עולמי" מוּסָף בן עֶשֶר דקות למשחקי הליגה הארצית . לפתע מצאו קבוצות הליגה הארצית את עצמן  -  הפועל קריית שמונה , הפועל ירושלים , הפועל בת -ים , הכוח רמת גן , נס ציונה , ומכבי יבנה מככבות בתוכנית "כדורגל עולמי" לצִדן של פאר הקבוצות האירופיות מילאן , יובנטוס , באיירן מינכן , ריאל מדריד , ברצלונה , מנצ'סטר יונייטד , ואייאקס ההולנדית . העניין הקלוקל הזה מראש של כיסוי הליגה האזוטרית בטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 , טפח מייד לשידורים ישירים , כתבות , תגובות וריאיונות . בעונת 1995- 1994 נחשפה הליגה הארצית בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כפי שלא נחשפה מעולם . זה לא היה מחזה מרנין נפש והדבר לא נבע מבחירתנו החופשית . אך לא הייתה לנו ברירה אחרת מפני שמאוד רצינו לשמור על נֶכֶס השידור של נבחרת ישראל . התאחדות הכדורגל ניצחה לבסוף את רשות השידור . גברי לוי הביס את מוטי קירשנבאום , את יאיר שטרן , ואותי . התאריך ההוא של 17 במאי 1994 בו הפסיד השידור הציבורי לראשונה בתולדותיו מאז 1969 את זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי ברמתו העליונה המשיך לרַצֵד באופק כמו רמזור אדום . gavri levi

טקסט תמונה :  עשור ה- 90 של המאה שעברה . גברי לוי יו"ר התאחדות הכדורגל של ישראל בשנות ה- 90  ו- ראשית שנות 2000 בשיא כוחו (מימין) יחדיו עם השוודי לינארט יוהנסון גדל הגוף נשיא UEFA (משמאל) . גברי לוי זכה לציון לשבח אירופי על דרך ניהולו את הכדורגל הישראלי (באדיבות גברי לוי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

שאלת המנהיגות כערך עליון הועלתה גם לגבי תפקודו של יו"ר התאחדות הכדורגל מר גברי לוי . הוא זכה להצלחה בישראל ולהערכה ב- UEFA , התאחדות הכדורגל האירופית בראשה ניצב השוודי לינארט יוהנסון .

אך עם כל הכבוד ליו"ר המוכשר , בימיו של גברי לוי אירעה פרשת נערות הליווי שהוזמנו והצטרפו למגורי שחקני נבחרת ישראל הלאומית בכדורגל בחדריהם בבית מלון בתל אביב בעת מחנה אימונים סגור . גברי לוי רחוק מלהיות נטול פגמים . הוא לבטח איננו דמות מופת חינוכית ולא מהווה שום מודל לחיקוי . זאת לא הייתה אשמתו הישירה של המפקד העליון של הכדורגל במדינת ישראל, אך הייתה זאת אחריותו המיניסטריאלית לביזיון המביש. ערב משימת ספורט של משחק בינלאומי חשוב עסוקים שחקני הנבחרת השוהים במחנה אימון סגור ומבודדים ממשפחותיהם , במשימה לילה מאוחרת משלהם כיצד להשכיב בחדריהם נערות ליווי . תופעה כזאת של משמעת כל כך ירודה ועלובה במסגרת של נבחרת ייצוג לאומית , מוסברת גם בחוסר מנהיגות מספקת של המאמן הראשי והיו"ר שלו . יכול להיות שהם נעדרו תכונות אופי כמו יושרה מוחלטת , דוגמא אישית  ודרך ארץ ההופכים מנהיגי אמת לשמש מודל ומופת לחיקוי. לעמנואל שפר מאמן הכדורגל האגדי, שהיה גם מנהיג ומחנך, זה לא היה יכול לקרות . הפרת משמעת מן הסוג הזה של הזמנה מאורגנת של נערות ליווי לחדרי השחקנים מעידה על חברה נטולת מוסר וערכים יסוד. זאת הייתה דמותה של נבחרת ישראל בכדורגל . זאת האווירה ששרתה שם שנים ארוכות. נושאי השיחה העיקריים בחברת הכדורגל הזאת היו מָמוֹן ונשים . מעולם לא דיברו שם על ציונות , חלוציות , הקרבה , ושירות צבאי קרבי למען המולדת . מאז 1970 כשלו נבחרות ישראל בכדורגל בזו אחר זו במשימות הלאומיות שניצבו בפניהן . לא בשל היעדר קורטוב של כישרון . כשרון היה לרבים מהם דווקא בשפע . נפש טהורה לא הייתה להם .

גברי לוי היה דמות שנויה במחלוקת כיו"ר התאחדות הכדורגל . נכון שהביא בתקופתו ממון רב להתאחדות מזכויות שידורים ששילמו לו רשתות הטלוויזיה . בקטע הזה חייבות לו קבוצות הכדורגל הישראליות תודה גדולה . אך לא בטוח שהוא הביא ערכים של חינוך ומנהיגות להתאחדות . נורמות הניהול שלו היו שנויות במחלוקת לאורך כל הדרך. הוא גם חטָא  חֵטא גדול כשאמר בראיון טלוויזיה למראיין מר גִיל רִיבָה (בערוץ 2) בפרשיית נערות הליווי כי גם שחקנים נשואים התהוללו עמן , אך מבלי לציין שמות קונקרטיים . בדבריו הטיל כתם מביש על כל קבוצת השחקנים הנשואים ששיחקו בה באותה תקופה לרבות רן בן-שמעון , חיים רביבו , אמיר שלח , אייל ברקוביץ' , יוסי אבוקסיס , דוד אמסלם , רונן חרזי , אלון חרזי , ונג'ואן גרייב . גברי לוי לא גילה בראיון הטלוויזיה הזה מנהיגות דגולה . כך אנוכי ראיתי את פני הדברים .

את גברי לוי עניין ראשית דבר הכסף . בדרכו שלו ידע לתמרן בין ערוצי הטלוויזיה. בזה הוא היה רב אומן. ביקורה של נבחרת רוסיה בישראל כדי למשחק רעים ב- 23 בפברואר 2000 באִצטדיון קריית אליעזר בחיפה עם הנבחרת הלאומית שלנו , הייתה דוגמא לדרך התִּמְרוּן שלו שגרמה למחלוקת קשה בינינו [1] . הבעתי אותה במכתב אליו שנשלח תשעה ימים לפני המשחק ישראל – רוסיה המבקר את צורת ניהול המו"מ שלו עם הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 , בלוויית  עותקים למנכ"ל רשות השידור אורי פורת ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן , לשר הספורט התרבות והמדע בממשלת ישראל מתן ווילנאי , וח"כ אבשלום ("אבו") ווילן .

רשות השידור – הטלוויזיה הישראלית

מחלקת הספורט / ירושלים                                                          יום שני – 14.2.2000

לכבוד

גברי לוי

יו"ר התאחדות הכדורגל

פקס  :  5702044 – 03

הנדון : צורה של מו"מ לא הוגנת ולא הגונה מצדך כלפי הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 , הנוגעת לעניין זכויות השידור של משחק  הרעים בכדורגל ישראל – רוסיה , ב – 23.2.2000 באצטדיון קריית אליעזר  -  חיפה .

גברי שלום ,

בשבוע שעבר פנית אל יאיר שטרן מנהל הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 , והצעת לו "במחיר מציאה" של 75000 (שבעים וחמישה אלף) דולר את זכויות הידור של משחק הרעים בכדורגל ישראל – רוסיה , האמור להתקיים ב- 23.2.2000 . אח"כ בשיחת טלפון עמי , ולשאלתי אלו קריטריונים כספיים ושיקולים כלכליים מנחים את התאחדות הכדורגל לנקוב בסכום כזה של 75000 (שבעים וחמישה אלף) דולר במשחק רעים ומדוע אינך דורש מערוץ 1  80000 (שמונים אלף) דולר ו/או 20000 (עשרים אלף) דולר  -  השבת לי כלהלן ואני מצטט : "אתה יודע מה יואש אלרואי, קח את המשחק הזה ב- 60000 (שישים אלף) דולר , הנה הרווחת 15000 (חמישה עשר אלף) דולר בכמה שניות" .הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הציעה לך בכתב 20000  (עשרים אלף) דולר תמורת המשחק ישראל – רוסיה , והציעה גם לחתום על עסקת Package deal  של קניית זכויות השידורים של כל משחקי הרעים הנוספים של נבחרת ישראל (בית + חוץ) עד לתחילת ההתמודדות התחרותית של נבחרת ישראל  בספטמבר 2000 במסגרת קדם גביע העולם יפן / קוריאה 2002 . אני יודע שמנכ"ל התאחדות הכדורגל יעקב אראל פנה בעקבות ההצעה שלנו , לח"כ אבשלום וילן , ואמר לו כלהלן ואני מצטט : "יואש אלרואי לא מציע מחירי שוק , שיציע לנו לפחות 50000 (חמישים אלף) דולר תמורת המשחק ישראל – רוסיה" .לפתע אני שומע שאתה גברי לוי רץ עם מכתב ההצעה של ערוץ 1 ע"ס 20000  (עשרים אלף) דולר אל מר אורי שנער מנכ"ל חברת "קשת" בערוץ 2 , ומוכר לו את הנ"ל בסופו של דבר במחיר של 25000 (עשרים וחמישה אלף) דולר .

אני חוזר לשאלתי הראשונה המופנית אליך , מה הם הקריטריונים הכספיים והשיקולים הכלכליים המנחים אותך לדרוש מאיתנו ערוץ 1 סכום עתק של 75000 (שבעים וחמישה אלף) דולר למשחק רעים , ואתה עוד מספר שזה "מחיר מציאה" , ומערוץ 2 "העשיר" אתה גובה רק 25000(עשרים וחמישה אלף) דולר .צורת המו"מ שלך עם הטלוויזיה הישראלית- ערוץ 1 , עכשיו וגם בעבר , איננה הוגנת ואיננה הגונה בלשון המעטה . היא דומה "לסחר סוסים טלפוני" .אנחנו יודעים היום היטב את מה שלא ידענו ב- 13 בנובמבר 1999 (ממקורות שלכם) , שההצעה הכספית שלנו למשחק ההעפלה ל- 2000 Euro  , ישראל נגד דנמרק  (הצעה כספית שהוגשה לכם במעטפה סגורה), הודלפה למתחרים שלנו . אתה יודע היטב שערוץ 2 הציע 271100 (מאתיים שבעים ואחד אלף + 100) דולר מול 251000 (מאתיים חמישים ואחד אלף + 100) דולר שלנו , רק לאחר ההדלפה . אתה גם לבטח זוכר שאנחנו שיפרנו את ההצעה הכספית שלנו והצענו לך אח"כ 300000 (שלוש מאות אלף) דולר מול הצעת ערוץ 2 שנשארה על 271100 , ואתה "הסכמת" פתאום לפתוח מִכרז סגור שלכם (בעצה אחת עם היועץ המשפטי שלך) להתמחרות חוזרת בין ערוץ 1 לבין ערוץ 2 . אם זה אמור להיות מיכרז סגור של מעטפות חתומות ואומנם ערוץ 2 זכה בו "כחוק" , כיצד לפתע התהפכו היוצרות , והמִכרז הסגור הפך להיתמחרות פומבית ?

אני מבקש גם להעיר לך הערה חמורה מבחינת הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 כנגד ההתבטאויות האומללות של החוזרות ונִשנות כלפינו . מה זה צריך להיות הסגנון הזה שבו אתה אומר למי שאתה אומר (בנוכחות עדי שמיעה וראייה) , ואני מצטט : "אל תעשה עסקים עם ערוץ 1 ואל תיתן את ליגת העל בכדורגל לטלוויזיה הישראלית , אני לא אוהב אותם, תן את זה לערוץ 2". אין חולק על כך שהתאחדות הכדורגל צריכה להרוויח כסף, אבל לא כפי שאתה נוהג כבר זמן רב כלפי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור. זה גם נכון, שהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מגיבה לאט ולעיתים באופן מסורבל, אבל זה לא נובע מחוסר הכישרון שלנו, אלא בשל "המבנה הציבורי" של רשות השידור , לעומת יכולת התגובה והזריזות "החתולית" של ערוץ 2 וערוץ הספורט בכבלים .צריך להדגיש שבסופו של עניין , רשות השידור מכבדת כל מילת התחייבות שלה ועומדת בכל ההסכמים .נראה שאתה מתייחס בזִלזול גמור ובבוטות לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . אתה מדבר סרה ברשות השידור כמעט בכל הזדמנות (גם בפומבי) . אנחנו מרגישים שמנסים "למרוח" אותנו במִכרזים שנראים תפורים . נדמה לנו שמישהו מגלה את האינפורמציה הכספית הסודית שלנו (המועברת רק אליך ולידיעתך הבלבדית) למתחרים שלנו . אתה "מערבב" בין המושגים המקובלים של מִכרזים סגורים ורשמיים לבין תמחור והתמחרות שוק גלויה . רשות השידור חשה מבולבלת ומוטעה בעקבות שיחות הטלפון השונות שלך עם אנשים שונים בטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 וברשות השידור .

עותקים : מנכ"ל רשות השידור

             מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן .

             מר מתן ווילנאי – שר הספורט, התרבות והמדע

             אבשלום וילן – ח"כ

                                                                                                                               בכלל לא בברכה ,

                                                                                                                               יואש  אלרואי

gavri levi 1

טקסט מסמך (1) : 14 בפברואר 2000 . כמנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ראיתי ביו"ר ההתאחדות גברי לוי יריב לא ראוי רווי דופי . מעולם לא שכחתי מה עוללו ב- 1995 הוא והמננכ"ל שלו יעקב אראל למנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ולמנהל הטלוויזיה יאיר שטרן  . עמוד מס1 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gavri levi 2

טקסט מסמך (2) : 14 בפברואר 2000 . כמנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ראיתי ביו"ר ההתאחדות גברי לוי יריב לא ראוי רווי דופי . מעולם לא שכחתי מה עוללו ב- 1995 הוא והמננכ"ל שלו יעקב אראל למנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ולמנהל הטלוויזיה יאיר שטרן  . עמוד מס' 2 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הוא לא ענה לי . הוא התעלם . גברי לוי היה איש מוכשר שלא תֵּעַל תמיד את כישרונותיו לנתיבים הראויים מנקודת מבטה של רשות השידור הציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל . הישגיו הגדולים אולי היחידים היו בקיץ 1999 ובקיץ 2002 ,כשהשיג לליגת העַל ולליגה הלאומית ממון רב (הרבה מעבר לציפיות הקבוצות) מזיכיונות שידורי ערוצי הטלוויזיה בישראל. תקופת מנהיגותו בהתאחדות (שלא מעט אנשים רואים בה מנהיגות שלילית חסרת תרבות ועסקנות ירודה) התבססה ברובה על עסקנות ביד קשה , דילים , קומבינות , וטכסיסים . ב- 2005 נפגשנו לשיחות תחקיר ארוכות במסעדת הסטייקים "דיקסי" בתל אביב והוא הודה בפניי כי לא הייתה דרך לנהל את ההתאחדות . ישבו לידי אין סוף מטומטמים שלא הייתה לי סבלנות בשבילם . אולי לא הייתה לוֹ ברירה אחרת אלא לפעול ולהפיק את הכדורגל הישראלי מן ההיבט הארגוני בדרכו שלוֹ באותה הרמה בה היה שרוי המשחק עצמו . רמה הדומה לגובה הדֶשֶא עליו הוא משוחק . באותה הפגישה ההיא ב- "דיקסי" הצעתי לו להפסיק לעשן סיגרים כדי לשמור על בריאותו וחוץ מזה הוא נראה כאיש עסקים גם ללא סיגר תקוע בפיו .

גברי לוי הוא איש בעל יכולות ובעל ניסיון אך הכדורגל הישראלי לא הגיע בימיו לשום מקום . זאת עובדה . ועם עובדות אי אפשר להתווכח . התקבל הרושם שתחת מנהיגותו עסקה ההתאחדות כל העֵת בשתי סוגיות בלבד . מינוי מאמן לאומי ומבנה הליגות . הכדורגל הישראלי תחת הנהגתו המשיך להיות עלוב ונטול צופים , אך פרדוקסאלית – עשיר יותר . הכדורגל הישראלי הדַל בראשותו גם לא השיג את משימותיו הלאומיות . הוא לא העפיל מעולם בימיו של גברי לוי למי מהמונדיאלים של ה- FIFA או למי מאליפויות אירופה , ה- EURO של UEFA . חלק מידידיו שלא לדבר על שולליו , טענו שאינו הגוּן והוֹגן כאחד וגם מצויד בפה גדול . ב- 2005 בעוד הוא מתאושש בביתו מניתוח לֵב , תקף את אנשי ההתאחדות ובראשם היו"ר מר אי'צה מנחם בריאיון בגלי צה"ל והאשים אותם בפומבי בחוסר ידע בניהול והיעדר יוזמה המובילים את הכדורגל לעוני , דלות , וחורבן . "מה עשו במשך שנתיים מאז שאני כבר אינני שם" , שאל את מראייניו ניב רסקין ואלי ישראלי , והשיב בעצמו , "הם קיבלו בתקופה הזאת רק החלטה קשה אחת כשהציבו את הזמרת שִירִי מַיְמוֹן לשיר את ההמנון הלאומי "התקווה" באצטדיון ר"ג בשני המשחקים הבינלאומיים נגד נבחרות צרפת ואירלנד" , וגם טרח להוסיף שהם כולם חברים שלו .

יחסיו עם העיתונות ידעו עליות אך הרבה יותר מורדות . דווקא היו"רים של המועדונים העשירים בליגת העל וגם לא מעט מועדונים קטנים ראו בו את יקירם . מהם שאב את כוחו . ככלות הכל הוא מילא את ציפיותיהם כשהביא ב- 1999 ממון רב וכסף ענק לקבוצות . גם חלק גדול מעסקני ההתאחדות שמר לו אימונים מפני שהצליח אולי לשָמֵר את המבנה האנכרוניסטי של מקור פרנסתם . תקופת ניהולו את ההתאחדות לא תיזכר כימי רנסאנס . עובדה שמבחינה ציבורית הוא לא החזיק מעמד זמן רב מידי . ביום שני – 30 ביוני 2003 הודיע להנהלת ההתאחדות כי הוא מתפטר סופית מתפקידו כיו"ר . זה היה ערב המו"מ המחודש והקשה בעניין מכירת זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי עם גופי השידור בישראל , מו"מ שתוצאותיו אינן וודאיות וחד משמעיות , כפי שהיו אשתקד ולפני ארבע שנים . אנחנו ראינו בגברי לוי פעמים רבות יריב מַר וחכם אך לא תמיד הגון . גברי לוי שמר טינה ארוכה לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור ולשידור הציבורי בכלל , בעידנים של מוטי קירשנבאום ואורי פורת . 

זמן לא רב אח"כ נדחפנו מוטי קירשנבאום ואנכי שוב לפינת הזירה . התאחדות הכדורגל בראשותם של גברי לוי  ועזריקם מילצ'ן , ומנכ"ל ההתאחדות יעקב אראל כפתה עלינו ב- 1995 לחשוף בשידורים ישירים את משחקי הליגה הארצית (ליגת הכדורגל המשנית) אם ברצוננו להמשיך להחזיק בזכויות השידורים של משחקי הבית של נבחרת ישראל באִצטדיון ר"ג כדי לשדרם ישיר . הם איימו עלינו כי אם נסרב לכסות את הליגה הארצית הם יעבירו את זכויות השידורים לערוץ 5 . המחלוקת הגיעה לפִתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב . מוטי קירשנבאום התפשר והסכים לרדת רמה מתחת לקו האדום. לא הייתה לו ברירה. אם היה עומד בסירובו היה מפסיד גם את זכויות השידורים של נבחרת ישראל לאחר איבד שנה קודם לכן את זכויות השידורים של הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בכדורגל. תמכתי תמיכה מלאה בצעדו.

הרפרנט לניהול המו"מ עמנו על היקף השידורים הישירים היה עו"ד מר יָדִין מַכְנֶס יו"ר מועדון הכדורגל של הכוח רמת גן , ששימש לצורך העניין כנציג ההתאחדות .מוטי קירשנבאום ואנכי נפגשנו עִמוֹ ביום ראשון – 3 בספטמבר 1995 בשבע בערב , בלובי של הקומה ה- 9 המרווחת במלון Holiday Inn בתל אביב . חזרנו על הסכמנו לשלם 200 אלף דולר תמורת זכויות השידורים של משחקי הליגה הארצית מידֵי שבת בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 .

למחרת העברתי למנכ"ל רשות השידור באמצעות מנהל הטלוויזיה את מסמך הצעת ההיערכות שלי  [1] .

רשות השידור – הטלוויזיה הישראלית

מחלקת הספורט / ירושלים                                                   יום שני – 4.9.1995

אל    :  המנכ"ל באמצעות מנהל הטלוויזיה

מאת  :  יואש אלרואי

הנדון :  הצעת ההיערכות שלי לכיסוי משחקי הליגה הארצית בכדורגל לעונת 1996 – 1995

למנכ"ל שלום רב ,

בתום הפגישה עם עו"ד מר ידין מכנס אמש במלון הוֹלידיי אִין בתל אביב אני מציע להיערך לשידורים הישירים מהליגה הארצית כלהלן : 

1.  שידורים ישירים ושיטתיים בכל שבת ושבת באמצעות הניידת הגדולה של המשחקים המרכזיים בליגה הארצית בין 15.00 ל- 17.00 בשעון החורף , ו-  18.00 – 16.00 בשעון הקיץ . 

2.  צילום של עוד שניים – שלושה משחקים בכל מחזור באמצעות המשק"יות (_מכונית שידור קטנה) וציוותי ENG .

3.  מיסוד מוסף "הליגה הארצית" שישודר בסוף התוכנית "רואים עולם" . מוסף "הליגה הארצית" יכלול את הקטעים הנבחרים של שלושה ו/או ארבעה משחקים החשובים של המחזור , תוצאות שאר המשחקים , וטבלה עדכנית . כמו ישודרו במוסף הזה , תוצאות הליגה הלאומית , טבלה עדכנית של הליגה האנגלית , והניחוש הנכון של טופס הספורט טוטו . מוסף "הליגה הארצית" ישודר במימון החסויות של הטוטו .

4.  השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגה הארצית ייעשה באמצעות אולפן א' , ובדרך כלל חופף לשעות השידור המרכזיות של "שירים ושערים" . במהלך השידור הישיר ניתן יהיה לעדכן מיידית על המסך בסופרים וגרפיקה את תוצאות משחקי הליגה הלאומית ושאר תוצאות משחקי הליגה הארצית הנערכים במקביל , ולא פחות חשוב עדכון הצופים בנעשה בטופס הספורט טוטו שלהם .

5.  בהפסקת המחצית של השידור הישיר של המשחק המרכזי , נשדר את המגזין השבועי של הכדורסל האירופי “Slam Update” בעריכת ה- FIBA  , המתייחס למשחקי גביע אירופה בכדורסל ולמכבי ת"א .

 6.  השידורים הישירים מידי שבת של משחקי הליגה הארצית ימומנו ע"י הטוטו .

                                                                                                                     בברכה ,

                                                                                                                   יואש  אלרואי

yadin machnesטקסט מסמך : 4 בספטמבר 1995 . הצעת היערכות שלי לכיסוי משחקי הליגה הארצית בכדורגל (הליגה הלאומית היום) לעונת 1996 – 1995 כפי שהוגשה למנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום באמצעות מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

סוף דבר . צחוק הגורל היה שרשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 המונופוליסטיות והאימתניות שהחזיקו בידיהן 25 שנים רצופות את זכויות השידורים של הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העַל היום) , נפרדו מהן בצורה כל כך מפתיעה ובלתי כפויה . הן נדרשו לשָדֵר עכשיו משחקים לא חשובים ולא מעניינים , חסרי רייטינג לחלוטין מן הליגה המִשנית . בהתנהלות החובבנית הזאת איבדנו יוקרה וגם כבוד .

אני חושב שמוטי קירשנבאום חש כבר זמן ארוך ייסורי מצפון על כך שאיבד את זכויות השידורים של משחקי הליגה הלאומית וגביע המדינה בכדורגל שנה קודם לכן . לכן אִפשֵר לי להסתער על משחקיהן של הקבוצות הישראליות בגביעי אירופה תמורת מחירים לא זולים . "או. קיי." , אמר לי , "להם בערוץ 2 יהיה את משחקי הקבוצות הישראליות בכדורגל בארץ , ולנו את משחקיהן במסגרות הבינלאומיות בארץ וגם בחו"ל" . הוא המשיך לדבוק ולתמוך במתכונת השידורים הישירים של הליגות האיטלקית והגרמנית בתוכנית הטלוויזיה , "כדורגל עולמי" . בפרספקטיבה בת שנים היה ברור שהשידור הציבורי המסורבל והאיטי בין אם ניצב בראשו מוטי קירשנבאום ובין אם לאו הוא פגיע . אלכס גלעדי ודיוויד פדרמן עשו בו שַמוֹת ב- 17 במאי 1994 . לא היה ספק בכך .

הפועל באר שבע שסיימה שלישית בליגה הלאומית בעונת 1995- 1994 עם 50 נקודות אחרי מכבי ת"א האלופה שצברה 63 נקודות ומכבי חיפה הסגנית עם 58 נקודות , אך לפני הפועל ת"א במקום הרביעי ולה 45 נקודות , הוגרלה לשחק בגביע UEFA עם הקבוצה הספרדית המהוללת ברצלונה אותה אימן אז כוכב הכדורגל ההולנדי האגדי יוֹהאן קרוֹיף . המשחק הראשון נקבע להיערך בבאר שבע ביום שלישי – 12 בספטמבר 1995 .

אלי להב יו"ר הפועל באר שבע ומנהל קבוצתו יוסי אורה ביקשו ממני 400000 (ארבע מאות אֶלֶף) דולר תמורת זכויות השידורים הבלעדיות . "על פחות מזה אין על מה לדבר" , איימו השניים , והוסיפו , "גם ערוץ 5 רוצה לשדר ישיר את המשחק הזה" . שוחחתי עם המנכ"ל מוטי קירשנבאום . "סגור אִתם על 100000 (מאה אלף) דולר והשידור יהיה שלנו" , הִנְחָה אותי. היה לנו כסף בקופה ובאמת סגרנו באמת על 100000 (מאה אֶלֶף) דולר . החסויות קיזזו חצי מהעלויות . אולם זהו כבר סיפור אחר שאיננו נוגע לאבי לוזון וגברי לוי .

סוף הפוסט .


[1]  ראה נספח : מסמך ההיערכות של שידורי הליגה הארצית בכדורגל שנשלח ב- 4 בספטמבר 1995 למוטי קירשנבאום מנכ"ל רשות השידור

[1 א']  ראה נספח : מכתב שלי ליו"ר התאחדות הכדורגל מר גבריאל "גברי" לוי מ-  14 בפברואר 2000 הנוגע לזכויות השידור של משחק הרעים ישראל- רוסיה .

סוף הפוסט .                                                          

ווימבלדון 2013. פוסט קצרצר מנקודת מבט של הטלוויזיה הבינלאומית ושל ה- Host broadcaster רשת הטלוויזיה הבריטית הציבוריתה- BBC הבריטי. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 244 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ של יום שלישי – 9 ביולי 2013

———————————————————————————————————- 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 5. : מר דוֹרוֹן גַלְעֶזֶר וגב' נִיבָה לָנִיר בוקר טוב ! נחמד שנזכרתם . סוף – סוף התעוררתם . מדוע נדרש לכם זמן כה רב כדי להבין ש- שר האוצר יאיר לפיד הוא גוץ פוליטי , שרירן ננסי מגוחך , שהוכיח כי התפוח לעולם לא נופל רחוק מהעץ . יָאִיר לַפִּיד הוא פטפטן ורברבן חסר כל מושג בתחום שהוא ממונה עליו . אין לו שום עכבות כדי להבטיח הבטחות שווא למעריציו . הוא מצטייר שוב ושוב כדמות סְרָק שמוליך שולל את בוחריו . יאיר לפיד דומה לאבא שלו יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל אדם שאהבתי ומי שהיה מנכ"ל רשות השידור בשנים 1984 – 1979 , אולם הוא הרבה פחות חכם מאביו . מר דוֹרוֹן גַלְעֶזֶר וגב' נִיבָה לָנִיר מוודאים בכתיבת הפוסטים שלהם ב- "הָאָרֶץ" (עיתון הבית שלי) כי חוויית יָאִיר לַפִּיד היא לפי שעה עקרה . האיש אופורטוניסט . הייתי רוצה לראות את מר נִיצָן הוֹרוֹבִיץ מ- "מרץ" מכהן כשר האוצר של מדינת ישראל .

galezer

טקסט מסמך : 8 ביולי 2013 . עיתון "הארץ" . מר דורון גלעזר תוקף בחריפות את התנהלות מר יאיר לפיד שר האוצר החדש בממשלת בנימין נתניהו . (באדיבות עיתון "הארץ") .

lanir

טקסט מסמך : 7 ביולי 2013 . עיתון "הארץ" . גב' ניבה לניר מבקרת בחומרה את שר האוצר החדש של מגינת ישראל . (באדיבות עיתון "הארץ") .

הערה 6 : צפיתי ב- "מעגל" של דן שילון בערוץ 2 ("רשת") ביום שישי – 5 ביולי 2013 . מדהים שמישהו בתעשיית הטלוויזיה של מדינת ישראל חושב היום (לטוב ולרע) שהוא דן שילון עדיין רלוואנטי מאז נשקפה דמותו לראשונה באוקטובר 1968 בתוכנית "מבט ספורט" בטלוויזיה הישראלית הציבורית . האיש הזה מר דן שילון מגיש ומנחה "המעגל" שימלאו לו בסתיו 2013 73 שנים גרף לפני שלושה ימים רייטינג מזהיר של % 19.8 בתוכניתו המחודשת "המעגל" . פיגורה טלוויזיונית וותיקה שמתברר כי לא נס ליחה גם בחלוף 45 (ארבעים וחמש) שנים . ראוי לציין כי "המעגל" של דן שילון בערוץ 2 הדביר לפני שלושה ימים (יום שישי – 5 ביולי 2013) את תוכנית הבידור "שי בשישי" של מר שי שטרן בערוץ 10 שצברה רק % 3.1 רייטינג .

shilon 1

טקסט תמונה : אוגוסט 1968 . מר דן שילון (בן 28) מגיש את מהדורת "מבט" השנייה בהיסטוריה באולפן החדשות הראשון שמוסד בקומה החמישית בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים (את מהדורת "מבט" הראשונה הגיש חיים יבין) . דן שילון החל את הקריירה המזהירה שלו בטלוויזיה כעורך ומגיש חדשות והפך לשדר ספורט נערץ . הוא נחשב לאחד הכישרונות מהגדולים ביותר שצמח ברשות השידור בכל הזמנים . דן שילון הקים בסתיו 1968 את מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית וניהל אותה עד 1974 (החליף אותו בהצלחה רבה מר אלכס גלעדי) . בנובמבר 1974 מינה מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן את דן שילון למנהל חטיבת החדשות במקומו של המנהל הקודם מר צבי גיל . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

shilon 2

טקסט תמונה : אוקטובר 1968. דן שילון (בן 28) מגיש במהדורת "מבט" באוקטובר 1968 את קטעי הפילם הבודדים שסיקרו את אולימפיאדת מכסיקו 68'. הצילום נעשה מתוך מוניטור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. המשחקים האולימפיים של מכסיקו 1968 הועברו בשידורים ישירים מלאים בארה"ב ובאירופה . הטלוויזיה הישראלית הציבורית שזה עתה נעמדה על רגליה הסתפקה בפירורים. אורך חיי המדף הטלוויזיוניים של דן שילון נמשך כבר 45 שנים. (צילום מהמוניטור. התמונה באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 7 : חזון הטלוויזיה של מנכ"ל ערוץ 10 מר רפי גינת סדר יום טלוויזיוני חדש בערבי שבת כפי שנהגה על ידו לפני כשלושה חודשים טרם מתממש . "שישי" בהנהגת אלון בן דוד וטלי מורנו סופג תבוסה ביום שישי האחרון – 5 ביולי 2013 (% 4.4) מידי "אולפן שישי" של ערוץ 2 בהנהגת דני קושמרו (% 19.5) ואף ניגף בפני "יומן" של ערוץ 1 בהנהגת גב' איילה חסון (% 6.3) . ייתכן כי העיתונאית ומגישת החדשות של ערוץ 10 גב' אושרת קוטלר צדקה באבחנתה הנוגעת להתנהלות ופילוסופיית השידור של "שישי" כשהכריזה לפני כשבוע וחצי "כי אינך יכול להציע אלטרנטיבה ל- "אולפן שישי" של ערוץ 2 אם אתה בערוץ 10 מנסה לעשות את אותו הדבר" . יש משהו נבון וחכם בהופעתה הטלוויזיונית של אושרת קוטלר . כישרון התנהלות התקשורת של אושרת קוטלר עם צופיה – קולח וטבעי . אינני יודע אם רפי גינת צריך להיות מודאג כבר עכשיו אולם עליו להעניק תשומת לב לתופעת הרייטינג הנמוך שצובר ערוץ 10 וגם משום שתוכניתו האישית "כל בו טק" צברה ביום חמישי האחרון – 4 ביולי 2013 בשעה שבין 21.00 ל- 22.00 מדרוג בינוני לחלוטין , רק % 10.26 .

ווימבלדון 2013. פוסט קצרצר מנקודת מבט של הטלוויזיה הבינלאומית ושל ה- Host broadcaster רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC. כל הזכויות שמורות.

טורניר הטניס השנתי של ווימבלדון הוא חוויה טלוויזיונית כה נשגבת , תוצר של ה- BBC , עד שאפילו שדרני ושדרניות ה- Off tube של ערוץ 5 יחדיו עם הפרשן שלהם שלמה צורף אינם יכולים לקלקל ולהעיב עליה . נאמר כבר אלף ואחד פעמים ב- בלוג הזה כי שידור ישיר מהמוניטור בתל אביב של אירוע ספורט ממושך ודרמטי המתקיים במרחק אלפי קילומטרים מהשדרנים הופך אותם בעל כורחם לאנשי דקלום ופטפוט . מה כל כך קשה למנכ"ל ערוץ 5 מר תומר תורג'מן להטיס ללונדון לכמה ימים בלבד את עמיחי שפיגלר , מאיה רונן , ושלמה צורף לשדר ישיר מהשטח לפחות את משחקי חצי הגמר והגמר לגברים ונשים . מטילים עליהם משימה כמעט בלתי אפשרית לשדר ישיר חוויית טניס נדירה מהמוניטור בתל אביב מבלי להיות נוכחים במוקד ההתרחשות . אנוכי תמה מדוע מר עמיחי שפיגלר וגב' מאיה רונן אינם דורשים במפגיע ומציבים אולטימטום לבוס שלהם , "או שידור ישיר מהשטח – או שאנחנו מסרבים פקודה" . אני בטוח שב- עמיחי שפיגלר וב- מאיה רונן טמון פוטנציאל שידור טלוויזיוני גדול יותר ממה שנגלה בווימבלדון 2013 . הפרשן שלמה צורף נושם טניס , אוכל טניס , וישן טניס אולם המערכת שמפיקה ועורכת אותו בערוץ 5 בכבלים חייבת לתבוע ממנו להביע את רעיונותיו בהרבה פחות מילים ולא לחזור על כל מיני טקסטים וקלישאות שנאמרו על ידו רק לפני 5 דקות. שלמה צורף יודע ומבין טניס. אין בכך ספק . בניסיונו העצום ובידע הרב שצבר הוא מקדים את מרבית הצופים בלא מעט שנים אולם עליו ללמוד להתנסח ביעילות יֶתֶּר ולרסן את מינון המֶלֶל .

ערוץ 5 בכבלים בראשות המנכ"ל שלו תּוֹמֶר תּוּרְגֶ'מַן מגיע להישגים מפליגים בתחום הרכש , הקנייה , ותשלומי זכויות השידורים אך מפסיד חלק ניכר מהמהימנות והיוקרה שלו בטיפול העיתונאי הרשלני באותם אירועי הספורט הבינלאומיים שיש לו חזקה עליהם . שידור Off tube הוא חרבון עיתונאי מכל היבט איך שלא תסתכלו על זה . אלא מאי , חוויית הצפייה במאבקי טניס ב- ווימבלדון (Wimbledon) מסוגם של הסרבי המצטיין נובאק דג'וקוביץ' (Novak Djokovic) נגד הארגנטיני חואן מרטין דל פוטרו (Juan Martin Del Potro) בשלב חצי הגמר ביום שישי – 5 ביולי 2013 ושל הבריטי אנדי מארי (Andy Murray) נגד נובאק דג'וקוביץ' במשחק הגמר אתמול יום ראשון – 7 ביולי 2013 היא כה נשגבת עד שה- Commentary בשפה העברית הבוקע מהאולפן בתל אביב נדחק לשוליים והופך לבלתי חשוב וחסר השפעה . אני מאחל לעמיחי שפיגלר ומאיה רונן עתיד שונה מגוֹרָל נֶצַח דַל "Born Off tube" שפקד את הקולגות הוותיקים שלהם נדב יעקובי ואבי מלר . ברור שאינני לועג להם . אנוכי מרחם עליהם . קללת ה- Off tube היא חרבון עיתונאי . אינני מבין כיצד עיתונאים נכבדים ומוכרים בעלי ידע וניסיון מוותרים מראש על כבודם המקצועי ומסכימים ביודעין להתנתק ממוקד ההתרחשות.

כאיש טלוויזיה ביליתי עם הטניס הבינלאומי כרבע מאה של שנים בין 1973 ל- 1998 . ב- 1973 הצעתי לבוס שלי  בחטיבת הספורט מר אלכס גלעדי להתחבר לטורניר הטניס של ווימבלדון. ברור שההתחלה ההיא הייתה צנועה. לפני 1973 לא היה כמעט טניס בטלוויזיה הישראלית הציבורית. לא הכרתי מעולם איש בתעשיית הטלוויזיה הישראלית והבינלאומית שהיה פתוח יותר לרעיונות חדשים מאשר אלכס גלעדי . הוא היה סקרן והתעניין בקידום אידאות חדשות רלוואנטיות מפני שהיה איש חושב . רכשנו את זכויות השידורים של טורניר ווימבלדון 1973 ע"ס של 750 (שבע מאות וחמישים) דולר . זה היה ה- Share (חלוקה הכספית) במסגרת חברותינו באיגוד השידור האירופי ה- EBU . בתוכנית "משחק השבוע" באחד מימי חמישי בשבוע באותו קיץ של שנת 1973 שידרנו ישיר קטעים נבחרים מניצחונו במשחק הגמר ליחידים של הצ'כוסלובקי יאן קודש (Jan Kodes) על הסובייטי אלכס מטרבלי (Alex Metreveli) בתוצאה 6 : 1 , 9 : 8 , 6 : 3 וזכייתה של האמריקנית גב' בילי ג'ין קינג (Billie Jean King) במשחק הגמר ליחידות לאחר שניצחה את בת ארצה כריס אוורט (Chris Evert) בתוצאה 6 : 0 , 7 : 5 . צריך להבין כי תוכניות הדגל של חטיבת הספורט בראשות מר דן שילון ומר אלכס גלעדי בטלוויזיה הישראלית הצעירה ב- 1973 הוקדשו בימים ההם בעיקרן לכדורגל וכדורסל . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה מדינת כדורגל בזעיר אנפין . בקיץ 1973 ייחדנו לראשונה תוכנית ספורט שלימה למשחק הטניס . זה היה חידוש מפליג . שִדָּר הטניס הוותיק יורם שימרון ישב באולפן ב' בקומה השנייה של בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים וליווה ב- Vice over בין שמונה לתשע בערב (שעת תחילת "מבט" הקדוש) את השתלשלות העלילות במשחק הטניס שחוקיו לא היו מוכרים די הצורך לצופים שלנו .

רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC , התוכן ומערכות הניהול שלה , היו מאז ומעולם הַאוּרִים ותּוּמִים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאז הקמתה ב- 1968. ה- BBC שימש מודל גם של מחלקת הספורט בכל הנוגע להתייחסותו והקדשת חשיבות לשידורי הספורט הרלוואנטי בלוח השידורים הכללי , יחדיו עם כישרון הסיקור והצילום של צילומי הכדורגל, א"ק, וטניס. טורניר ווימבלדון בטניס היה החשוב ביותר עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית מבין ארבעת טורנירי ה- Grand slam. קשר אמיץ נכרת במחצית השנייה של עשור ה- 70 במאה שעברה בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין ד"ר איאן פרומן אבי הטניס הישראלי ומחולל מהפכת הטניס במדינת ישראל. התייחסותו השלילית של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בשנים 1984 – 1979 לשידורים ישירים של הטניס הישראלי והבינלאומי על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא העיבה על אהבתנו הטלוויזיונית לענף ספורט שכונה "הספורט הלבן" . מאידך – תמיכתם המסיבית , מקצועית ותקציבית , של שני המנכ"לים הבאים אחריו אורי פורת (בשנים 1989 – 1984) ושל מוטי קירשנבאום (בשנים 1998 – 1993) בשידורים ישירים של טורנירי ווימבלדון בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 היוו אנטי תזה להתנהלותו האנכרוניסטית והמיושנת של מנכ"ל רשות השידור שקדם להם .

הממונה על הפקה ועריכת שידורי הספורט בכל רשת טלוויזיה באשר היא גדולה או קטנה כפוף לצו השעה אך מושפע גם מהחינוך והמסורות שחווה וקיבל בילדותו . כל עורך ומפיק בטלוויזיה חייב לשאת עמו חוץ מכישרונות טלוויזיוניים ויכולת תכנון שידור עתידית גם מטען של ידע היסטורי ופרספקטיבה עמוקה ורחבה של קורות העיתים בתחום אחריותו והתמחותו הטלוויזיונית . הוקסמתי בילדותי ונערותי ממסורת הספורט הבריטית המסועפת לדורותיה ומאוחר יותר מהעוצמה והיכולת הטלוויזיונית המצוינת של ה- BBC שהפך את כישרונו לחזון מפני שהיה כה מוכשר ובעל מוטיבציה לקשור את עצמו למסורת הזאת ולכסות אותה כראוי , ולשווק אותה היטב באיים הבריטיים וכמעט בכל רחבי תבל . המוניטין העצום שה- BBC רכש ברבות השנים הושג לא רק בגלל דרמות הטלוויזיה שהפיק אלא גם בשל יכולת התיעוד וכיסוי אירועי הספורט בממלכה . השפעת מסורת הספורט הבריטית עלי יחדיו עם ה- BBC – הייתה מכרעת . ראה גם הספר עב הכרס בן כ- 7500 עמודים שחקרתי וכתבתי וקרוי "פסגת היכולת האנושית" . הספר הזה נכתב במסגרת סדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שאנוכי חוקר וכותב וה- Title הכללי שלה קרוי " מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" .        

לא יכולתי לשער כי אַלֶכְּס גִלְעָדִי ודָן שִילוֹן יפתחו בפני בקיץ 1971 חלון הזדמנויות כה דרמטי ומרתק וקָסוּם , את שערי העיתונאות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . זה היה לפני יותר מארבעים שנה . גם לא תיארתי כי בבוא העת בחלוף עשור יציבו אותי מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד יחדיו עם מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל החדשות טוביה סער בנובמבר 1980 בתפקיד מנהל מחלקת הספורט ובכך יעניקו לי את ההזדמנות והסמכות לעָצֵב את שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית בציבורית על פי הבנתי ותפישתי , ולהביא ארצה בשידורים ישירים גם את מיטב המסורת הבריטית – טורנירי הטניס של ווימבלדון ומשחקי גמר הגביע האנגלי מאצטדיון "Wembley". ניהול, עריכה, והפקה טלוויזיוניים של Wimbledon ו- F. A. Cup היו לא רק משאת נפש. הם היו פסגה . הרצון לחלוק את הידע שלי עם הציבור ותכונות השילוב הסימביוטי בין הטלוויזיה לבין אירועי הספורט והחדשות ויחסי הגומלין ביניהם , הפכו אותי בסופו של דבר למה שאני , מה שרציתי להיות מימי נעוריי . עיתונאי במדיה האלקטרונית הוויזואלית של מדינת ישראל .

yoash alroey

טקסט מסמך : 1954 . אנוכי בן 17 . מערכת השבועון "ספורט לעם" בהוצאת מרכז "הפועל" ממנה אותי לכתב שלה בעמק הירדן .

 ארכיון יואש אלרואי – בלינדמן . כל הזכויות שמורות) .                                                                                                                          

ילדותי בקיבוץ אפיקים חלפה לה בצֵל שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל . זה לא מנע מאתנו לחוש אהדה לתרבות הבריטית לאחר הסתלקותם מארץ ישראל בטרם מלחמת העצמאות ב- 1948 . ראש ממשלת אנגליה במלחמת העולם ה- 2 ווינסטון צ'רצ'יל היה דמות נערצת עלינו ביישוב הקטן . ארנסט בווין שר החוץ בממשלת קלמנט אטלי שירשה את ממשלת ווינסטון צ'רצ'יל נחשב לאויב מר . כשם שגדלנו על הסיפורים המופלאים של חוקרי היבשות ומגלי הארצות האנגליים דֵייוִיד לִיבִינְגְסְטוֹן , רוּבֶּרְט סְקוֹט , ואֶרְנֶסְט שֶקֶלְטוֹן כך נצמדנו למסורת הספורט הבריטית ולפירמידה שלה , בפסגתה ניצבו ענפי הכדורגל , הטניס , והא"ק . לא היה לי מוזר שכילד בקיבוץ אפיקים התעניינתי בספורט הבינלאומי לגווניו השונים וגם בספורט הבריטי . את שמן מעורר היראה של קבוצות הכדורגל הבריטיות מצאתי במוספי הספורט הזעירים של עיתוני "דבר" , "על המשמר" , ו- "הארץ" בחדר הקריאה שסיקרו בשורה או שתיים את הליגה ואת משחקי גמר הגביע האנגלי היוקרתי .        

מקורות האינפורמציה העיתונאית הספורטיבית בשנים 1952 – 1948 היו מוגבלים ומועטים . העיתונות הגישה אותן במשורה כמו גם חמש הדקות השבועיות היחידות ברדיו , התוכנית "ממגרש הספורט" במוצ"ש שהוגשה ע"י השדרנים נחמיה בן אברהם ואלכסנדר אלכסנדרוני . בנוסף לשני המקורות האלה קלט הרדיו הישן שלנו את תוכנית הספורט רבת המוניטין "Sports Report" של רדיו ה- BBC בהפקה והגשה של הצמד אָנְגוּס מְקָאיי ואִימוֹן אָנְדְרִיוּס .

stadium soccer

טקסט תמונה : 1947 . לונדון לאחר מלחמת העולם ה- 2 . אצטדיונה של קבוצת צ'לסי " סטאמפורד ברידג' " בלונדון. התמונה מתעדת את ההמולה , הכמיהה , והגעגוע העצום של הבריטים למשחק הכדורגל . קהל רב שנותר ללא כרטיסים למשחק צ'לסי נגד הקבוצה הסובייטית דינמו מוסקבה פרץ ליציעים ומילא את האצטדיון עד גדותיו . (באדיבות אינטרנשיונאל פוטבול בוק. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

blackpool 1953

טקסט תמונה : מאי 1953 . לונדון . בטרם שריקת הפתיחה במשחק הגמר על הגביע האנגלי באצטדיון "וומבליי" . זוהי הזוכה בגביע קבוצת בלקפול (Blackpool) בראשות הקיצוני הימני שלה סטנלי מתיוס שמחוללת סנסציה ומנצחת 4 : 3 את קבוצת בולטון וונדררס (Bolton Wanderes) בראשות החלוץ המרכזי נאט לופטהאוס , לאחר שקבוצת בולטון צעדה כבר ביתרון 3 : 1 .

זיהוי הנוכחים בשורת העומדים משמאל לימין : סטנלי מתיוס , הארי ג'ונסטון , גרוסלאנד , פארם , גארט , האייוורד , קלי .

זיהוי הנוכחים של היושבים משמאל לימין : טיילור , הובסון , סטנלי מורטנסן , בראון , פרי . דור ישראלי שלם גדל על כישרון המשחק של סטנלי מתיוס האגדי. (באדיבות אינטרנשיונאל פוטבול בוק . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טורניר הטניס השנתי ב- ווימבלדון השנת הותיר עלי רושם רב מאז ילדותי לצד שלושת הטורנירים הנוספים של ה- Grand slam" , אליפות אוסטרליה (מלבורן) , אליפות צרפת (רולאן גארוס בפאריס) ואליפות ארה"ב (ניו יורק) ונקראה "פורסט הילס" ואח"כ "פלשינג מדואוס" בניו יורק . עקבתי אחריהם . אני זוכר היטב את ההיסטוריה והמורשת המופלאה של ווימבלדון שהחלה ב- 1877 [1]  ונמשכת ברצף (להוציא את מלחמת העולם הראשונה 1918- 1914 ומלחמת העולם השנייה 1945- 1939) בעוצמה , תנופה , ויוקרה רבתיים . טורניר ווימבלדון מרכז סביבו עניין וסקרנות עד עצם היום הזה של שנת 2013 . עובדה שעשרות רשתות טלוויזיה בינלאומיות ובראשן ה- Host broadcaster המקומי רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC משלמות הון עתק עבור הזכות להעביר למדינותיהן את המשחקים בשידורים הישירים . צריך להבין שה- BBC על שני ערוציו BBC 1  ו- BBC 2 , מייחד מידי שנה כ- 130 – 120 (מאה ועשרים  עד מאה ושלושים) שעות שידור במשך שבועיים של קיום הטורניר (תמיד בשליש האחרון של חודש יוני וראשית חודש יולי) . נפלה בידי הזכות כמנהל שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית- ערוץ 1 לייבֵא את שידורי ווימבלדון הישירים למען צופי הטלוויזיה בארץ במשך כשבע עשרה שנים , 1998 – 1981 . בחורף 1982 השתתפתי לראשונה בתוקף תפקידי בפגישת מנהלי מחלקות הספורט של ה- EBU איגוד השידור האירופי ה- Sports Working Party שהתקיימה במדריד לרגל הפקת שידורי מונדיאל ספרד 1982 . הדיונים עסקו גם בצדדים הכלכליים של רכישת זכויות שידורי הספורט הבינלאומיים (לרבות טורניר הטניס של ווימבלדון) הגובים שוב ושוב מחירים ניכרים מהשידור הציבורי האירופי . אז הבנתי כמנהל ומפיק טלוויזיה את ההתעניינות האירופית הגדולה שקיימת סביב הטורניר . לא כל המנכ"לים ראו בעין יפה את שידורי ווימבלדון ואת התעניינותי האישית במפעל הטלוויזיה היפהפה ובסיגנל המרשים של ה- BBC . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לא רק לא אהב טניס לא הייתה לו סבלנות לסוג זה של ספורט שמבקר הטלוויזיה בשעתו של עיתון "הארץ" מר אברהם טל הגדיר אותו כ- "פאק – פאק , פאק – פאק" . הכותרת האנטגוניסטית מלמדת מה הייתה דעתו של מבקר הטלוויזיה ההוא אודות ייחוד זמן מסך למשחק הטניס. המנכ"לים הבאים של רשות השידור אורי פורת ומוטי קירשנבאום שהיו נבונים ממנו מיוסף "טומי" לפיד העניקו לי לעומתו זמן מסך ביד רחבה (במסגרת האילוצים הידועה) וגם את התקציבים הדרושים . היה לנו נוח בעיקרון "להתעסק" עם שידורי ווימבלדון מפני שהמשחקים שוחקו בשעות אחה"צ (בין שלוש לשבע על פי שעון ישראל) ולא חדרו ללב ה- Prime time .

הייתה לנו בימים ההם של סוף עשור ה- 70 וראשית עשור ה- 80 של המאה שעברה תחרות עיקשת עם הטלוויזיה הירדנית (JTV – ראשי תיבות של Jordan Television , שהייתה חברה ב- EBU כמונו) השכנה הדוּ – ערוצית שידרה ישיר בערוץ 6 שלה את משחקי חצי הגמר והגמר של הנשים והגברים מ- ווימבלדון , והביסה אותנו ללא תנאי . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ספג ביקורות קשות בעיתונות מפני שהתעלם שנה אחר שנה מבקשתנו ומבקשת הציבור לשדר ישיר את תחרויות חצי הגמר והגמר לנשים וגברים של ווימבלדון בטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא לא התרשם יתר על המידה מהביקורות השליליות שהוטחו וסִיכֵּל כל יוזמה של אלכס גלעדי ואח"כ גם שלי . בשנות ה- 70 ו- 80 של המאה שעברה הפך הטניס בישראל בהשראתו והכוונתו של ד"ר איאן פרומן מנהל מרכז הטניס ברמת השרון ולימים חתן פרס ישראל , מספורט אצילי של אנשים אמידים, למשחק המוני שכל הציבור נוטל בו חלק . תרבות הטניס קנתה לה אחיזה איתנה בארץ . לפתע צצו מאות מגרשי טניס במדינה וצמחו מאות אלפי שחקנים חובבים שהעריצו את הענף . זאת הייתה עובדה . היה ידוע שמאות אלפי חובבי ספורט וטניס ישראליים צופים בשידורים הישירים של הטלוויזיה הירדנית ובזים לטלוויזיה הישראלית הציבורית שנמנעת מלבצע את רצונו ובקשתו של ציבור רחב . מבצע שידורי הטלוויזיה הישירים מ- ווימבלדון היו מהלך טכנולוגי פשוט .יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל היה רק צריך לסַמֵן לי אוֹר יָרוֹק . אך פקודתו בוששה להגיע . העיתון "ידיעות אחרונות" התגייס ללעוג למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ולמנהל הטלוויזיה שלו טוביה סער . הוא עשה זאת באמצעות קריקטורה של מייק שהתפרסמה ב- 5 ביולי 1983 בהבלטה בעמוד האחורי של הגיליון לאחר זכייתו השנייה של ג'ון מקנרו האמריקני בתואר משניצח במשחק הגמר את האוסטרלי כְּרִיס לוּאִיס 3 : 0 . בקריקטורה של מייק נראה המלך חוסיין מלכה ההָאשֶמִי של ירדן מֵגיח לביתו של אזרח ישראלי הצופה בשידורי ווימבלדון בטלוויזיה הירדנית ותובע ממנו את תשלום האגרה [1] . הקריקטורה הלעגנית נתנה ביטוי לפופולאריות של הטורניר בישראל . היא העצימה את חוויית הצפייה של הציבור הישראלי בהם מחד ואת שמרנותו הבלתי מובנת של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מאידך . יוסף "טומי" לפיד היה האיש שחסם בגופו ממש את שידורי הטניס הנעלים והמרתקים האלה בטלוויזיה הישראלית הציבורית .

טקסט תמונה : קריקטורה של מייק בעיתון "ידיעות אחרונות" מ- 5 ביולי 1983 . המלך חוסיין שליט הממלכה ההאשמית ירדן , תובע לעצמו את אגרת הטלוויזיה לאחר שנודע לו כי מאות אלפי חובבי טניס בישראל צופים בשידורי ווימבלדון בטלוויזיה הירדנית JTV (חברה מלאה ב- EBU כמונו) . משהראיתי את הקריקטורה למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד , גיחך והשיב לי , "אנשי "ידיעות אחרונות" לא יטיפו לי מוּסַר !" . (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות") .

הבדל תהומי היה פרוש בין גישתו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לשידורי הטניס לבין תפישת השידור של הבאים אחריו אורי פורת ומאוחר יותר של מוטי קירשנבאום . יוסף "טומי" לפיד החזיק בדעתו של אברהם טַל מבקר הטלוויזיה בעיתון "הארץ" שהעניק פעם כותרת למאמר בעיתונו ב- 17 ביוני 1985 בעקבות כתבה על שני שחקני הטניס שלמה גליקשטיין ועמוס מנסדורף ששודרה ב- "יומן השבוע" בטלוויזיה הישראלית , וכינה אותה "פאק- פאק , פאק- פאק" . כך כתב [2] .

"טניס משאיר אותי קר לגמרי . לדעתי זהו משחק משעמם , חד גוני , מעייף (את הצופה) הנמשך בדרך כלל הרבה מעבר לסָביר . פאק – פאק , פאק- פאק , פאק- פאק , כמה זמן אפשר ?! אבל אני מבין שמשחק זה זוכה בשנים האחרונות לפופולאריות רבה , אם משום שנחשב למשחקם של יפים ויפות , עשירים ועשירות , ואם משום שאפשר לבוא למגרש ולראות ספורט בלי להסתכן בסכנת נפשות . לא שורפים שם טריבונות , לא משליכים חזיזים אלא מוחאים כפיים בנימוס . עכשיו אפילו שישראל קיסר משחק טניס , המשחק הפך לעממי ומושך אלפי צופים. פאק- פאק , פאק- פאק . לא מתרשם מחבטות ההעברה של שלמה גליקשטיין .ברור שעורכי הכתבה נוטים לטובת הישראליים . פאק- פאק , פאק- פאק . מתחיל להתעייף . למה מראים את זה "ביומן" ? מנחש שנגמר למחלקת החדשות תקציב החודש , והם לקחו בהלוואה כמה מאות מטרים מצולמים ממחלקת הספורט . פאק- פאק" .

טקסט תמונה :  17 ביוני 1985 . ביקורת טלוויזיה שלילית של העיתונאי אברהם טל בעיתון "הארץ" הנוגעת לשידורי הטניס הישירים בטלוויזיה הישראלית הציבורית . (באדיבות עיתון "הארץ") .

העיתונות הכתובה השפיעה על מהלכי השידור של מנכ"ל הרשות לטוב ולרע . יוסף "טומי" לפיד בחר להיות רחוק מהטֶנִיס . אולי חשב שזה משחק לעשירים . בערוב ימיו כמנכ"ל רשות השידור שיחקו כבר בישראל מאות אלפי חובבי טֶניס הודות לתושייתו של ד"ר אִיָאן פְרוּמַן . רובם היו אגב ממעמד הפועלים . הם היו גם צופי הטלוויזיה הפוטנציאליים הרבים של שידורי ווימבלדון . לכֵן הופעתו של אורי פורת בשמֵי רשות השידור בחודש אפריל 1984 לאחר הסתלקותו של יוסף "טומי" לפיד הייתה דרמטית ומהפכנית מנקודת המבט של התפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה . הוא פשוט ייחד זמן שידור נוסף לענפי הספורט הפופולאריים על מסך הטלוויזיה הציבורית והקדיש לי יֶתֶּר אמצעי הפקה וצילום לטובת כיסוי אירועי הספורט הרלוואנטיים על מרקע הטלוויזיה הישראלית . אורי פורת מנכ"ל רשות השידור החדש שינה לחלוטין את תפישת עולמו של המנכ"ל היָשָן יוסף 'טומי' לפיד . הוא הכניס את אירועי הספורט הבינלאומיים החשובים לסַל השידורים של משלם האגרה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . פתאום יכולתי לשָדֵר ישיר את משחקי הגמר של גביעי אירופה בכדורגל לקבוצות אלופות ומחזיקות גביע , שידורי אולימפיאדת לוס אנג'לס 84' הורחבו לאין שיעור . בתוך מעטפת מטריית השידורים הגלובאלית הזאת סייע לי המנכ"ל לחתום גם על חוזי השידורים הישירים של הטניס עם ה- EBU והוועדה המארגנת של משחקי ווימבלדון ולהביאם בשידורים ישירים ארצה . בכך חוֹלֵל שינוי מפליג . זה נראה טריוויאלי היום , אך זה היה הישג שידור עצום לפני יותר מעשרים שנה .

מאות אלפי חובבי הספורט הלָבָן בישראל יכלו החל מאמצע שנות ה- 80 לצפות בצורה שיטתית בשידורים ישירים בהיקף כמעט מלא של משחקי חצי הגמר והגמר לנשים וגברים בטורניר הטניס הבינלאומי החשוב והפופולארי ביותר בעולם . לפתע בקיץ 1985 פתחנו  ב- Weekend ארוך בן ארבעה ימים של שידורי טניס ישירים מווימבלדון . זה החל ביום חמישי – 4 ביולי 1985 בשתיים בצהריים . שידרנו ישיר את משחקי חצי הגמר לנשים בהם מַרְטִינָה נַאבְרָאטִילוֹבָה וכְּרִיס אֶוואֶרט מעפילות למשחק הגמר . "משחק השבוע" באותו ערב ייוחד לסיכום משחקי חצי הגמר לנשים לטובת הצופים שלא יכלו לראות את המשחקים בשידור ישיר . ביום שישי – 5 ביולי 1985 שידרנו ישיר את משחקי חצי הגמר לגברים . הדרום אפריקני קֶווין קָארֶן והנער הגרמני בן ה- 17 בּוֹרִיס בֶּקֶר העפילו לגמר . בלילה שידרנו שוב תוכנית מסכמת של משחקי חצי הגמר של הגברים . שני השידורים הישירים של משחקי הגמר , בשבת – 6 ביולי 1985 בגמר הנשים בו הביסה מַרְטִינָה נַאבְרָאטִילוֹבָה את כְּרִיס אֶוואֶרט 2 : 1 , וביום ראשון – 7 ביולי 1985 במשחק הגמר לגברים בו הפתיע בּוֹרִיס בֶּקֶר והביס את קֶוִוין קָארֶן בניצחון 3 : 1 – הפכו לסנסציה בארץ . הופתענו כאשר מצלמות ה- BBC חשפו את נער הפלא הגרמני אוכל בננות בהפסקות הרבות במשחקים (בנות דקה ותמיד בתום סיכום הנקודות הלא זוגי במערכות) . זאת הייתה הפעם הראשונה בה מאות אלפי צופי הטלוויזיה במדינת ישראל ראו כשווים לעשרות מיליוני עמיתיהם באירופה את הטֶניס הטוב בעולם בשידורים ישירים . המתנו יותר מידַי שנים כדי להפוך לרשת טלוויזיה מתקדמת יותר במחיר כספי זעוּם . אֶפשָר היה לעשות את זה הרבה קודם לכֵן . בס"ה נדרשנו להתחבר לשידורים לווייניים Multilateral (רבי משתתפים) . אפילו עמדת שידור באצטדיון המרכזי בווימבלדון עדיין התביישתי להזמין . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת הרשה לי להגשים את חלומי ונתן לי לפתע לשדר ישיר את משחקי ווימבלדון . לא רציתי להיות חזיר ולבקש ממנו גם עמדת שידור . לכן דוּבַּר בשלב הראשוני על שידורי Off Tube בלבד מן המוניטור באולפן בירושלים .

באופן פרדוקסאלי היתרון הגדול של טורנירי הטניס בווימבלדון בלונדון שאִפשֵר את שידורם הישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית היה נעוץ דווקא בקיומם של המשחקים בזמן צפייה לא נוֹח . בשעות אחה"צ ולפנות עֶרֶב על פי שעון ישראל . לא ב- Prime time . אילו נערכו המשחקים בשעות העֶרֶב לא ניתן היה לשָדרַם , בין אם הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה מונופול שידור בשנות ה- 80 ו/או ברת תחרות בעידן הרָב עַרוּצִי בשנות ה- 90 . שום מנכ"ל רשות השידור או מנהל טלוויזיה ששאפו בכל מאודם להידמות למופת השידור של ה- BBC הבריטי לא היה מרהיב עוז בנפשו ולא היה מֵהִין לשַדֵר ישיר את תחרויות גמר ווימבלדון לנשים וגברים בטניס בלֵב ה- Prime Time הישראלי . רבים מהקולגות שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית טענו בפני אז שטורניר הטניס של ווימבלדון הוא אירוע בריטי ייחודי ולכן ה- BBC משקיע מאמץ לא קטן ברכישת זכויות השידורים שלוֹ . אַל לה לטלוויזיה הישראלית להידמות בעניין הזה ל- BBC . ישראל איננה אנגליה . זאת הייתה אִיוֶולֶת וגישה חסרת אופק . טורניר הטניס של ווימבלדון הוא אירוע ספורט בינלאומי בעל עניין עולמי שחרג מזמן מגבולות בריטניה . הוא חשוב ופופולארי מסוגו בעולם . כל רשתות הטלוויזיה הציבוריות המאוגדות ב- EBU מייחדות לוֹ מסורת שידור ארוכה ו- Space נרחב בלוח השידורים שלהן , ומשדרות ישיר את משחקי הטורניר. חלקן מהשלבים הראשונים שלוֹ , אחרות משלב שמינית הגמר ואילך , ויש כאלה גם משלב רבע הגמר . אנחנו תמיד החילונו לשַדֵר ישיר רק משלב חצי הגמר . את משחקי הנשים והגברים כאחד .

תשלומי זכויות השידורים שמשלמות רשתות הטלוויזיה באירופה , וגם בעולם , ובראשן רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC  וערוץ 7 האוסטרלי (Channel 7) לוועדה המארגנת של משחקי ווימבלדון מידֵי שנה בשנה צברו ברבוֹת השנים תאוצה אדירה . הם אִפשרו לבעלי מועדון הטניס הפרטי הזה להפוך את הטורניר לנושא פרסים ראשון במעלה בו המנצח והמנצחת קיבלו ב- 2005 כל אחד מיליון דולר תמורת שבועיים "עבודה" . אך מועדון הטניס של ווימבלדון הגיע להישג מפליג , רָב יותר מהכסף . הוא יצר מסורת משחקים נפלאה ורצופה מאז 1877 . דוֹר אחר דוֹר , במשך 130 (מאה ושלושים) שנה , הפכו המארגנים את טורניר הטניס לאירוע ספורט תרבותי מיוחד במינו , זמן רב לפני שהממון קיבע את מקומו המרכזי בספורט הבינלאומי וגם בתחרויות הטניס כמובן . צריך לראות את התורים הארוכים המשתרכים לאורך קילומטרים של צופים המבקשים להבטיח לעצמם כרטיסים . חלקם מקימים אוהלי סיירים במקום וישנים שם בלילות כדי להתייצב בבוקר בראש התור .

הטלוויזיה הישראלית הציבורית כבר שידרה בהיסטוריה שלה הרבה מאוד אירועי ספורט ב- Prime time שלה מבלי שנציגים ישראליים ייטלו חלק באירועים האלה . לווימבלדון אין סיכוי . ווימבלדון יוֹק . באותם הפעמים שהשידורים הישירים של משחקי חצי הגמר והגמר של ווימבלדון התארכו ופלשו ללֵב ה- Prime time הישראלי , הם נקטעו באכזריות ע"י חלק ממנהלי הטלוויזיה ובראשם יוסף בר-אל . הקטיעה המפורסמת ביותר התרחשה בסופו של משחק הגמר לגברים בקיץ 1985 בין בוריס בקר הנער הגרמני בן ה- 17 לבין קווין קארן מדרום אפריקה . קוטע השידור היה יוסף בר-אל המנהל הזמני בימים ההם של הטלוויזיה הישראלית .

אִילוּ משחקי הגמר של טורניר הטניס ברמת השרון היו נערכים ב- Prime Time , הנהלת הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא הייתה מתייחסת אליהם כלל , ולעולם לא הייתה משדרת אותם בשידור ישיר . אולי מפני שהם עדיין נתפשים ע"י מנהיגות השידור בהווייתם כסטריאוטיפ ספורט ולא טניס ישראלי טהור . אלכס גלעדי ואנוכי הסברנו לד"ר אִיָאן פְרוּמַן בסוף שנות ה- 70 ותחילת שנות ה- 80 את מהות יחסי הגומלין בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לטניס הישראלי . שידורים ישירים אפשריים רק בשעות אחה"צ . לעולם לא בזמן צפייה ראשי . ד"ר איאן פרומן קיבל את ההסבר . למנהיג הטניס הישראלי בימים ההם הספיקה חשיפה בערוץ המונופוליסטי גם בזמן צפייה לא נוח שנחשב ל- Non prime time . משחק הגמר לנשים בווימבלדון מתקיים תמיד בשבת אחה"צ ומשחק הגמר לגברים ביום ראשון אחה"צ .  מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ומנהלי הטלוויזיה הישראלית בתקופתו , לא ידעו או שמא לא רצו לדעת ולהכיר בעובדה כי רֶשֶת הטלוויזיה הציבורית האנגלית  ה- BBC  פסגת חלומותיהם הטלוויזיוניים , משדרת עוד מימי המונופול באנגליה , מאז שנת 1937, שנה אחרי שנה את טורנירי הטניס של ווימבלדון באופן בלעדי . שני הערוצים הציבוריים – ממלכתיים בבריטניה 1-BBC  וְ-  2-BBC  מייחדים להם מידֵי יום בכל אחד  מ- 14 ימי המשחקים של הטורניר כ- 12 שעות שידורים ישירים, לרבות סיכומים ותקצירים עדכניים. יתירה מזאת . המנכ"לים של ה- BBC לדורותיהם שילמו ממון רב לוועדה המארגנת של משחקי ווימבלדון שהיא ארגון ספורט פרטי לחלוטין ולא בריטי לאומי , כדי לשַמֵר בידיהם את זכויות השידורים של טורניר הטניס החשוב בעולם בידי השידור הציבורי . צריך להבין שמאז ימיו של שחקן הטניס הבריטי הנודע פְרֶד פֶּרִי מי שזכה בשלוש אליפויות ווימבלדון ליחידים ב- 1934 , 1935 , ו- 1936 , לא קמו לאנגליה גיבורי טניס כלשהם , ואף על פי ה- BBC עסק בטורניר מבוקר עד ערב . עיתונאות השטח של ה- BBC היא פנטסטית . אם אתם חובבי טלוויזיה וטניס ומזדמן לכם לבקר באנגליה בעת טורניר ווימבלדון כדאי לכם להתיישב במלון שלכם מול מרקע השידור הציבורי הבריטי ולצפות בעיתונאות שטח במיטבה .

הגדיל לעשות המנכ"ל המוכשר של ה- BBC ב- 1999 גרג דייק (Greg Dyke) כשעִם מינויו למשרה הרמה חתם על חוזה שידור בלעדי ל- 5 שנים עם מועדון הטניס האנגלי והעלה את רף התשלומים ל- 10000000 (עשרה מיליון) דולר לעונה . 50000000 (חמישים מיליון) דולר לחמֵש שנים [3] . צריך להבין ולזכור שטורניר הטניס בווימבלדון איננו אירוע ספורט לאומי אופייני בו נוטלת חלק נבחרת אנגליה (מדינה שאיננה נחשבת למעצמת טניס) . זהו אירוע ספורט המאורגן לתפארת ע"י וועדה מארגנת פרטית וזוכה להתעניינות תקשורתית לאומית ובינלאומית ערה . למשחקי חצי הגמר והגמר לנשים וגברים בווימבלדון מעפילים בדרך כלל טניסאים מלאומים שונים , שוודיים אמריקניים , אוסטרלים , גרמניים , צ'כוסלובאקיים , שווייצריים , וספרדים , אך מעולם לא שחקני טניס אנגליים. הטניסאית הבריטית האחרונה שזכתה בווימבלדון הייתה וִוירְגִ'ינְיָה וֵוייד (Virginia Wade) בשנת 1977, ובין הגברים היה זה פְרֶד פֶּרִי (Fred Perry) שלוש פעמים רצופות בשנים 1934 , 1935 , ו- 1936 . אף על פי כן משדרת רשת הטלוויזיה הציבורית באנגליה ה- BBC  באהבה גדולה את משחקי טורניר הטניס הזה ומשלמת עבורם הון תועפות . עשרות רשתות טלוויזיה ציבוריות באירופה המסונפות ל- EBU  הלכו בעקבות ה- BBC . הן שילמו ממון כדי לשדר ישיר לצופי הטלוויזיה שלהם את תחרות הטניס החשובה בעולם – ווימבלדון (Wimbledon). הכרך עב הכרס שחקרתי וכתבתי, "הפקות חובקות ארץ ועולם . הייתי שם." עוסק ודן שוּב ושוּב בשאלת "מיליון הדולר" הנצחית. האם על השידור הציבורי לייחֵד מָמוֹן רב למען שידורי הספורט היוקרתיים בטלוויזיה הכולל בתוכו מאמץ טכנולוגי גדול ואמצעי הפקה משמעותיים . ואם כן  כיצד , באיזה אופן , ובאיזו תדירות עליו לעשות זאת , וכמה עליו לשַלֵם . או שמא מוטלת עליו החובה להתעלם במתכוון משידורי הספורט כדי להתרכז במשימות שידור ציבוריות אחרות שלרבים נראות חשובות יותר , כמו חדשות , תיעוד דוקומנטארי , אומנות , מוסיקה , מדע , ועשיית דרמות וסדרות טלוויזיה מקוריות ישראליות , ובכך להַפְקִיר את זירת רכישת זכויות השידורים של אירועי הספורט היקרים והיוקרתיים בידיו של השידור המסחרי .

ה- BBC מתנגד באורח מסורתי לתזת ההפקרה . הוא רואה בשידורי הספורט נדבך מסורתי חשוב בלוח השידורים הציבורי שלוֹ מימים ימימה . רק בשנת 2000 שידר ה- BBC  כ- 1900 שעות ספורט בשני ערוצי הטלוויזיה שלוֹ . זאת ועוד . למלחמתו של ה- BBC העקובה מדם ירוק של דולרים מרשרשים נגד שידורי הטלוויזיה בלוויין BSKYB המסחריים של רוּפֶּרְט מֶרְדוֹק על אירועי הספורט היוקרתיים והחשובים למשלם האגרה הבריטי , הצטרפה ב- 1991 ממשלת בריטניה , שהחליטה כי שורה של אירועי ספורט חשובים , גדולים ורלוואנטיים לציבור הבריטי , יוכלו להיות משודרים על פי חוֹק (Listed Events Legistlation) , אך ורק בשלושת ערוצי הטלוויזיה הציבוריים באנגליה , ב- BBC , ITV , ו/או Channel 4 . ממשלת בריטניה קבעה כי המשחקים האולימפיים , המונדיאלים של הכדורגל , משחק הגמר השנתי על הגביע האנגלי בכדורגל (FA Cup) , משחק גמר על הגביע הסקוטי בכדורגל , משחקי קריקט (Cricket) בהשתתפות נבחרת אנגליה , טורניר משחקי ווימבלדון בטניס , מרוץ הסוסים השנתי הדרמטי ומלא ההפתעות בליוורפול המכונה , "The Grand National" , ומרוץ הסוסים נוסף הקרוי , "The Derby", הם קניין של השידור הציבורי בלבד [4] .

משחקי חצי הגמר בווימבלדון מתחילים באחת בצהריים שעון לונדון ומשחקי הגמר בשתיים אחה"צ . בשלוש ו/או ארבע אחה"צ מותנה בשעון הקיץ של ישראל . השידורים הישירים שלנו לא חדרו בדרך כלל ללֵב  ה- Prime time . החיסרון הגדול של שידור ישיר של משחק טֶנִיס בטלוויזיה נעוץ בחוקת המשחק שלוֹ . משחק הטֶניס אינו מוגבל בזמן . סיומו מותנה בכמות צבירת הנקודות של המנצח ולא בזמן ההתמודדות המוגדר ע"י שעון כמו במשחקי כדורגל וכדורסל למשל . הדבר מסבך את חישובי מִשְכוֹ של משחק הטניס והופך אותו לקריטי בעיקר ברשת טלוויזיה ציבורית מסוגה של הטלוויזיה הישראלית שעומד לרשותה אפיק שידור יחיד עליו יש לה שני שותפים הטלוויזיה החינוכית והטלוויזיה בערבית . הוא יכול להיות פעם קצר מידי לצורך חישובי השידור ולעיתים ארוך מידי . בדרך כלל הוא מתארך וחוצה את גבולות השידור שהקציבו לנו . "השותפות" המאולצת הזאת בין שלושה גופי שידור (על פי חוֹק השידור במדינת ישראל) עַל אותו סיגנל שידור , העניקה לטלוויזיה החינוכית את הזכות לשָדֵר עליו משמונה בבוקר ועד תום "עֶרֶב חדש" בחַמֵש וחֵצי אחה"צ , ואח"כ הותירה אותו משֵש וחֵצי עד שמונֶה בערב בידי הטלוויזיה בשפה הערבית . לטלוויזיה הישראלית הציבורית הוקצתה שעת שידור אחה"צ לילדים והנוער, ומשמונה בערב עד חצות . הקצאת זמנים מיושנת מראשיתה ואנכרוניסטית מיסודה.

החלוקה הכפויה הזאת הולידה מחלוקות בשידורי ספורט מתמשכים כמו שידורי הטניס כשכל גוף שידור אוחֵז בחלקת הפרטית שלו ואיננו מסכים לוותר למען אינטרס השידור הכללי . שידורי ווימבלדון סבלו מכך . גב' יוֹהָנָה פְּרֶנֶר ז"ל מנהלת התוכניות בטלוויזיה החינוכית הבינה את ערך שידורי הספורט הרלוואנטיים והסכימה לפנות את זמן השידור עבור שידורי ווימבלדון מארבע עד חמֵש אך לעולם לא וויתרה על "עֶרֶב חָדָש" (17.30 – 17.00). יוסף בר-אל הסכים בטוּבוֹ להקריב חצי שעה מנתח השידור שלוֹ משֵש וחֵצי עד שֶבַע בעֶרֶב אך כמו גב' יוֹהָנָה פְּרֶנֶר ז"ל לא וויתר על יומן החדשות שלוֹ שהחל בשֶבַע בערב (19.00) . השידור הישיר ההיסטורי הראשון בתולדות הטלוויזיה הישראלית של משחק הגמר לגברים בטורניר הטניס של ווימבלדון נערך ביום ראשון – 7 ביולי 1985 בין בּוֹרִיס בֶּקֶר הנער הגרמני בן ה- 17 לדרום אפריקני קֶוִוין קָארֶן . ההתמודדות בין השניים התארכה ולא הגיעה לסיומה בשבע בערב כמצופה . המערכות השנייה והשלישית נמשכו כנצח והסתיימו ב-Tie Break ופעמיים בהכרעה מינימאלית 7 : 6 לכל אחד משני השחקנים. במערכה הרביעית ניצב הנער בּוֹרִיס בֶּקֶר על סַף ניצחון סנסציוני . אורי לוי שידר ישיר את המשחק עם הפרשן יוסי שטבהולץ . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה צריכה להמתין עוד כמה שניות לסיום ההתמודדות הדרמטית , אך יוסף בר-אל המנהל הזמני בימים ההם ובו בזמן גם המנהל של הטלוויזיה בשפה הערבית , קטע את השידור הישיר שלנו ועבר לשָדֵר את החדשות בשפה הערבית . יצאתי מדעתי . גם המנכ"ל אורי פורת יצא מדעתו ושָלָף לעברו של יוסף בר-אל כרטיס צהוב אך לא העיף אותו מכר הדשא הטלוויזיוני . יוסף בר-אל ולא רק הוא ראו בשידור הישיר של הטניס סטריאוטיפ ספורט שמתאים להיות Filler , מילוי זמן שידור בשעות אחר הצהריים .

בּוֹרִיס בֶּקֶר המדהים ניצח 3 : 1 במערכות , 6: 3 , 6 : 7 , 7: 6 , ו- 6 : 4 , והניף את הגביע  אך מאות אלפי צופי הטניס בישראל לא זכו לראות את התמונות האלה . הם היו צריכים להחליף תחנה ולעבור לצפות בערוץ 6 של הטלוויזיה הירדנית ששִידֵר ישיר את המשחק עד תומו וכמובן את טקס הענקת הגביע המסורתי . העיתונות לא עשתה חשבון וירדה על יוסף בר-אל כפי שלא עשתה מעולם לשוּם מנהל טלוויזיה אחר שקדם לוֹ. קטיעת השידור הישיר שניות אחדות לפני סיומו הייתה אִיוֶולֶת . יהושע שגיא מעיתון "הארץ" נתן למחרת  ב- 8 ביולי 1985 דרור לעֵט הסרקסטית שלוֹ [5] .

"תודה לך קינג חוסיין, הוד מעלתו, בלי שום קשר לדעות פוליטיות ולתוכניות על עתיד הגדה והיחסים בין שני עמינו, אני רוצה להודות לך על השירות הספורטיבי הנהדר שמעניק לנו ערוץ הטלוויזיה שלך . ברגע שבטלוויזיה שלנו נאלצים להפסיק באמצע משחק הגמר את השידור מווימבלדון , אין לחובבי הספורט בישראל שום בעיה . עוברים לערוץ 6 או שעוברים לערוץ 3 , ומקבלים את כל ההצגה הגדולה בטלוויזיה הירדנית עד לסיומה הדרמטי .כולל הצילומים של אימא ואבא בֶּקֶר הנרגשים, המצלמים מן היציע במצלמה משפחתית קטנה את הבן הקטן שלהם עושה היסטוריה . נא הואֵל בטובך להעביר לאנשי מחלקת הספורט של הטלוויזיה שלכם את תודת כל שוחרי הספורט בישראל . אתם באמת עושים לנו שירות מצוין . בהתחשב בכך שאפילו בעד האגרה אינכם דורשים תשלום -  זה באמת מעל ומעבר . תודה לך קינג חוסיין בשם כל שוחרי הספורט בישראל . תודה רבה" .

wimbledon criticism

טקסט מסמך : 8 ביולי 1985 . העיתונות הכתובה תוקפת בחריפות רבה את קטיעת השידור הישיר בשבע בערב (19.00) שעסק בתיאור משחק הגמר ליחידים בווימבלדון בוריס בקר (גרמניה) – קווין קארן (דרום אפריקה) . ההתמודדות ב- ווימבלדון עמדה להסתיים בתוך דקות בניצחונו של הנער הגרמני בוריס בקר בן ה- 17 , אולם מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל החליט לא להמתין וקטע את השידור הישיר לטובת מהדורת החדשות בשפה הערבית . תחנוניי ליוסף בר-אל וניסיונות השכנוע כי המשחק או טו טו מסתיים לא הועילו ואל לו לקטוע את השידור הישיר על סף סיומו נדחו על ידו. (באדיבות אנשי ארכיון העיתונות של "בית אריאלה" בתל אביב מר מאיר שפירא ומר ערן רוזנצוויג ובאדיבות ארכיוני "חדשות" ו- "הארץ" ובאדיבות המו"ל מר עמוס שוקן , כמו גם באדיבות העיתון "מעריב") . 

הטלוויזיה הישראלית הציבורית קמה מעפרה ב- 1968 . בסוף אותה שנה מונה דן שילון למנהל מחלקת הספורט . ב- 1968 נפתחו ארבעת טורנירי הטניס הגדולים בעולם אליפות אוסטרליה , אליפות צרפת (רולאן גארוס) , ווימבלדון , ואליפות ארה"ב (נקראים גרנד סלאם) גם בפני שחקני טניס מקצועניים . ליד שם הטורניר נוספה המילה האנגלית “Open” . העניין בהם גבר . ב- 1970 החלו הוועדות המארגנות לחלק פרסים כספיים שהלכו ותפחו למנצחים והמנצחות בארבעת טורנירי הגרנד סלאם [2] . הטלוויזיה הבינלאומית שכה חשקה וכמהה לכסות את המשחקים הללו , נדרשה לממן את הפרסים הכספיים באמצעות תשלום של זכויות שידורים .

שמותיהם של המנצחים והמנצחות בהיסטוריה הארוכה של ווימבלדון הדהדו באוזניי . היה זה האמריקני התמיר ויפה התואר ביל טילדן (Bill Tilden נולד ב- 1893 בפילדלפיה – ארה"ב) שהיה אלוף לאחר מלחמת העולם הראשונה בשנים 1920 , 1921 ואח"כ שוב ב- 1930 כשהיה כבר בן 37 . הטניסאית הצרפתייה סוזאן לנגלן (Suzanne Lenglen נולדה ב- 1899 בפאריס – צרפת) הייתה אלופת ווימבלדון שֵש פעמים בשנים 1919 , 1920 , 1921 , 1922 , 1923 , ו- 1925 . ארבעת המוסקטרים הצרפתיים ז'אן בורוטרה , רנה לאקוסט , הנרי קושה , וז'אק ברונו שלטו בווימבלדון בשנים 1929 – 1924 . ואיך אפשר לשכוח את הטניסאית האמריקנית הֶלֶן וִוילְס – מוּדיִ (Helen Wills Moody נולדה ב- 1905 בברקלי קליפורניה) שזכתה שמונה פעמים בתואר אלופת ווימבלדון בשנים 1927 , 1928 , 1929 , 1930 , 1932 , 1933 1935 ו- 1938 , ואת הלן ג'ייקובס המיוסרת ואליס מארבל מלאה שמחת נעורים . הטניסאי הבריטי פרד פרי היה אלוף ווימבלדון שלוש פעמים ברציפות בשנים 1934 , 1935 , ו- 1936 . 77 (שבעים ושבע) חלפו עד שהופיע אתמול טניסאי בריטי נוסף בשם אנדי מארי וזכה לראשונה בטורניר מאז ימיו של פרד פרי בשנות ה- 30 של המאה שעברה . האמריקני דונלד באדג' הוכתר פעמיים כאלוף ווימבלדון אחרי פרד פרי . ב- 1937 לאחר ניצחונו על הברון הגרמני גוֹטְפְרִיד פוֹן קְרָאם חביבו של אדולף היטלר וב- 1938 על הבריטי הנרי אוסטין בטרם פרצה מלחמת העולם ה- 2 .

wimbledon 1912

טקסט תמונה : יולי 1912 . מראהו של מגרש הטניס המרכזי בווימבלדון לפני 101 שנים . (באדיבות ווימבלדון) .

perry

טקסט תמונה : שנות הזוהר של הטניס הבריטי ב- 1934 , 1935 , ו- 1936 . הטניסאי הבריטי רב המוניטין פרד פרי (Fred Perry) זוכה שלוש פעמים ברציפות בטורניר ווימבלדון ליחידים גברים והופך לאייקון  [1] . שום שחקן טניס בריטי לא זכה בטורניר ווימבלדון מאז ניצחונותיו של פרד פרי , עד אתמול 7 ביולי 1977 . בחלוף 77 שנים שיחזר אתמול שחקן הטניס הבריטי אנדי מארי את הצלחתו של פרד פרי לאחר שניצח אתמול המשחק הגמר ליחידים את הסרבי נובאק דג'וקוביץ' בתוצאה 3 : 0 (באדיבות ווימבלדון) .

ווימבלדון – יולי 1934 . משחק הגמר ליחידים : פרד פרי מנצח את  ג'ק קרואופורד (Jack Crawford נולד בניו סאות' וולס אוסטרליה ב- 1908) בתוצאה החלקה 3 : 0 ( 6 : 3 , 6 : 0 , 7 : 5 ).

ווימבלדון – יולי 1935 . משחק הגמר ליחידים : פרד פרי מנצח את גוטפריד פון קראם (גרמניה) בתוצאה החלקה  3 : 0  ( 6 : 2 , 6 : 4 , 6 : 4 ) .

ווימבלדון – יולי 1936 . משחק הגמר ליחידים : פרד פרי מנצח את הגרמני – נאצי גוטפריד פון קראם חביבו של הקנצלר אדולף היטלר בתוצאה החלקה 3 : 0 ( 6 : 1 , 6 : 1 , 6 : 0 ).

הערה א' : פְרֶד פֶּרִי זכה גם פעם אחת באליפות אוסטרליה (Australia Open) ב- 1934 . ב- 1935 העפיל שוב למשחק הגמר באליפות אוסטרליה אך הפסיד לאוסטרלי גֶ'ק קְרוֹאוּפוֹרְד. פרד פרי זכה פעם אחת באליפות צרפת (רוֹלָאן גָארוֹס) ב- 1935 בה ניצח את הגרמני גוֹטְפְרִיד פוֹן קְרָאם.

הערה ב' : פְרֶד פֶּרִי זכה בעשור ה- 30 גם שלוש פעמים באליפות ארה"ב (US  Open) . ב- 1933 ניצח את הטניסאי האוסטרלי ג'ק קרואופורד , ב- 1934 ניצח את וִוילְמֶר אֶלִיסוֹן , ועשה זאת שוב ב- 1936 נגד האמריקני דוֹנַלְד בַּאדְג'. 

[1] במשחק הגמר בטורניר ווימבלדון  ב- 1877 ניצח ספנסר גור (Spencer Gore) את ויליאם מרשל (William Marshal) בתוצאה 6 : 1 , 6 : 2 , 6 : 4 .

[2] הפרסים הכספיים שהוענקו למנצחים ולמנצחות בכל טורניר גרנד סלאם עמדו בשנת 2011 על 1.500000 (מיליון וחצי) דולר לכל מנצח ומנצחת בשני משחקי הגמר היחידים והיחידות. בשנת 2012 , 2.000000 (שני מיליון) דולר לכל מנצח ומנצחת בשני משחקי הגמר ליחידים ויחידות. בשנת 2013 2.400000 (שני מיליון וארבע מאות אלף) דולר לכל מנצח ומנצחת בשני משחקי הגמר ליחידים ויחידות .

לאחר מלחמת העולם ה- 2 עלה לגדולה הטניסאי האמריקני ג'ק קריימר (Jack Kramer נולד בלאס ווגאס – נבדה ב- 1921) אלוף ווימבלדון ב- 1947 . בימיו הורשו ליטול חלק בתחרויות הטניס רק טניסאים חובבים [1] . ג'ק קריימר היה טניסאי מוכשר ובעל חוש לעסקים שהשפעתו על התפתחות הטניס המודרני הייתה עצומה . מכיוון שראה כי ניצחונותיו בטורנירי הטניס מביאים לו כבוד אבל לא כסף החליט להפוך לטניסאי מקצועני ובד בבד להיות אמרגן של להקה מקצוענית שנדדה ברחבי ארה"ב ועשתה ביזנס . גֶ'ק קְרֶיימֶר צירף ללהקתו שחקני טניס מוכשרים בעלי פוטנציאל כמו הרומנטיקן רִיצֶ'ארְד אָלוֹנְזוֹ "פַּאנְשוֹ" גוֹנְזָאלֶס וגם את אלופי העבר של ווימבלדון וארה"ב שצברו מוניטין כמו בּוֹבִּי רִיגְס (Bobby Riggs) , טֶד שְרוֹדֶר (Ted Schroder) , טוֹנִי טְרָאבֶּרְט (Tony Trabert) , ורבים אחרים . האמריקני טֶד שְרוֹדֶר היה אלוף ווימבלדון ב- 1949 . האמריקני בַּאדְג' פָּאטִי זכה בטורניר ב- 1950 . היהודי – אמריקני דִיק סַאבִיט עשה זאת ב- 1951 ואחריו האוסטרלי פְרָנְק סֶדְגְ'מַאן ב- 1952 . האמריקני וִויק סֵיְישֶס זכה ב- 1953 . הטניסאית אמריקנית לואיז ברואו הייתה אלופה בשנים 1948 , 1949 , 1950 ושוב כעבור חמש שנים ב- 1955 , הנערה האמריקנית מוֹרִין קוֹנוֹלִי שבטרם מלאו לה עשרים זכתה בשלוש אליפויות ב- 1952 , 1953 , ו- 1954 . הטניסאי הצ'כוסלובקי יָרוֹסְלָאב דְרוֹבְּנִי (ייצג את מצרים) ניצח בווימבלדון ב- 1954 . האמריקני טוֹנִי טְרָאבֶּרְט היה אלוף ב- 1955 . האמריקנית השחורה אַלְתִּ'יאָה גִיבְּסוֹן והברזילאית מריה בואנו שלטו בווימבלדון בשנים 1960 – 1957 . ואז הגיעה השליטה האוסטרלית בהדרכת המנטור הָארִי הוֹפּמַאן (Harry Hopman נולד בסידני ב- 1906) ועמה השמות שהעניקו לאוסטרליה את המוניטין העצום שלה בענף הזה , בתחרויות ה- Grand slam וגם תחרויות גביע דייויס : לוּאִיס הוֹאד היה אלוף ווימבלדון בשנים 1956 ו- 1957 , אשלי קופר אלוף ווימבלדון ב- 1958 נִיל פְרֶיְיזֵר אלוף ווימבלדון ה- 1960 ורוֹד לֵיְיבֶר אלוף ווימבלדון בשנים 1961 , 1962 , ו- 1969 (שניהם איטרי יד ימין) , רוֹי אֶמֶרְסוֹן אלוף ווימבלדון בשנים 1964 ו- 1965 וג'ון ניוקומב בשנים 1967 , 1970 , ו- 1971 . לידם בלטו בעשור ה- 60 וראשית עשור ה- 70 שתי אלופות ווימבלדון האוסטרליות מַרְגָרֶט סְמִית' – קוֹרְט ואִיבוֹן גוּלָאגוֹנְג – קָאוּלִי . בשעה שאלכס גלעדי ירש ב- 1974 את דן שילון בתפקיד מנהל מחלקת הספורט כבר עלו לגדולה אלופים חדשים , האמריקני סְטֶן סְמִית' אלוף ווימבדלון ב- 1972 , הצ'לנג'ר הרומני אִילִי נַאסְטָאסֶה , הצ'כוסלובקי יָאן קוֹדֶש מנצח ווימבלדון ב- 1973 , האמריקנים גִ'ימִי קוֹנוֹרְס והטניסאי השחור אָרְתּוּר אָש הזוכים ב- 1974 ו- 1975 , השוודי המנומס והמדויק בְּיוֹרְן בּוֹרְג מי שהיה אלוף ווימבלדון חמש פעמים ברציפות בשנים 1980 – 1976 , האמריקנית כְּרִיס אֵוֶורְט והצ'כוסלובקית מַרְטִינָה נַאוְורָטִילוֹבָה , ואחריהם האמריקני חם המזג ג'ון מקנרו בן ה- 18 שהדיח את בְּיוֹרְן בּוֹרְג מפסגת ווימבלדון ב- 1981 . לאחר ניצחונו הסנסציוני של האמריקני הזועם ומהיר החמה על השוודי קַר הרוּח יצא העיתון האמריקני "Herald Tribune) בהכרזה דרמטית ומדויקת : "תמה תקופת הקרח – החלה תקופת האש" . אחרי ג'ון מקנרו מלכו בווימבלדון הנער הגרמני בן ה- 17 בּוֹרִיס בֶּקֶר והשוודי סְטֶפַאן אֶדְבֶּרְג . אלה פרחו בתקופתם של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ויורשו אורי פורת . כשמוטי קירשנבאום התמנה למנכ"ל רשות השידור כבר צצו שחקנים חדשים ושחקניות חדשות . אַנְדְרֶה אָגָאסִי , פִּיט סַאמְפְּרָאס , הגרמנייה שְטֶפִי גְרָאף , והשווייצרית מרטינה הינגיס .

מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום היה אוהד נלהב של משחק הטניס ורחש כמוני הערכה רבה להיסטוריה הארוכה והפנטסטית של טורניר ווימבלדון . בהיותו איש טלוויזיה (וותיק ממני) היה עֵד להתפתחות הסימביוזה וקשרי הגומלין בין הטכנולוגיה הטלוויזיונית ולווייני התקשורת לבין אירועי הספורט הרלוואנטיים הבינלאומיים לרבות טורנירי הטניס של ה- Grand slam בכלל ו- ווימבלדון בפרט . זמני הצפייה הנוחים במשחקי ווימבלדון האיצו את שידורם הישיר . בתקופת כהונתו כמנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993 סייע בידי מוטי קירשנבאום להכניס את השידורים הישירים של ווימבלדון – גברים ונשים לסל הצריכה של תרבות הצפייה בשידור הציבורי . לראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ובתולדות חטיבת הספורט שלה אפשר לי מוטי קירשנבאום בקיץ 1996 לשדר ישיר את המשחקים החשובים בטורניר מעמדת שידור באצטדיון המרכזי בווימבלדון . הטסתי את השדר אורי לוי ואת הפרשן עמוס מנסדורף ל- ווימבלדון .

savit

טקסט תמונה : 1951 . ווימבלדון . היהודי – אמריקני ריצ'ארד "דיק" סאביט (Richard “Dick” Savitt) נולד בניו ג'רסי ארה"ב ב- 1927) [1] מנצח במשחק הגמר את הטניסאי האוסטרלי קן מגרגור (Kenneth “Ken) בתוצאה 6 : 4  , 6 : 4 , 6 : 4 . (ווימבלדון) .

[1]  דִיק סָאבִיט זכה ב- 1951 גם באליפות אוסטרליה לאחר שניצח במשחק הגמר את האוסטרלי קן מגרגור .

[2]  תחרויות הטניס של ה- Grand slam נפתחו לראשונה בפני טניסאים וטניסאיות מקצועניים ב- 1968 . המשחקים האולימפיים נפתחו לראשונה בפני ספורטאים וספורטאיות מקצועניים באולימפיאדת ברצלונה 1992 .

sedgman

טקסט תמונה : 1952 . טורניר הטניס של ווימבלדון . ראשית השליטה האוסטרלית .האוסטרלי פרנק סדג'מאן (Frank Sedgman נולד במאונט אלברט במדינת וויקטוריה באוסטרליה בשנת 1927) [1] מנצח במשחק הגמר ליחידים את הצ'כוסלובקי ירוסלאב דרובני (Jaroslav Drobny) בתוצאה 3 : 1       (4 : 6 , 6 : 2 , 6 : 3 , 6 : 2) . הנסיכה הבריטית מרינה מעניקה על פי המסורת את הגביע לזוכה שהופך מודל הערצה וחיקוי בארצו . פרנק סדג'מאן נחשב לאחד מהאבות המייסדים של הטניס האוסטרלי לדורותיו. (WIMBLEDON).

sedgman 2

טקסט תמונה : 1951 . ווימבלדון . הצמד האוסטרלי המפורסם פרנק סדג'מאן (שני משמאל) וקן מקגרגור [1]  (ראשון משמאל) מנצחים במשחק הגמר בזוגות גברים את הצמד ירוסלאב דרובני (שני מימין) מצ'כוסלובקיה  ואריק סטארג'ס (Eric Sturgess) מדרום אפריקה [2] בתוצאה 3 : 2  (3 : 6 , 6 : 2 ,      6 : 3 , 3 : 6 , 6 : 3 . (ווימבלדון) . 

[1] הטניסאי האוסטרלי קנת' "קן" מקרגור היה שלוש פעמים Runner up באליפות אוסטרליה בשנים 1948 , 1949 , ו- 1950 . כמו כן היה Runner up פעם אחת בווימבלדון ב- 1951 . ב- 1952 עלה סוף כל סוף בידו לזכות בטורניר Grand slam באליפות אוסטרליה, כשגבר על יריבו המושבע וידידו פְרָאנְק סֶדְגְ'מָאן .

[2] הטניסאי הדרום אפריקני אֶרִיק סְטֶארְגֶ'ס היה Runner up באליפות צרפת (רולאן גארוס) ב- 1947משנוצח ע"י ז'וזף אסבות'  ושוב Runner up באליפות ארה"ב ב- 1948 שם הפסיד לפאנשו גונזאלס .

[3] פְרָנְק סֶדְגְ'מָאן ניצח פעמיים גם באליפות אוסטרליה הטניס בשנים 1949 ו- 1950 את יריבו הוותיק קֶנֶת' "קֶן" מֶקְגְרֶגוֹר . פראנק סדג'מאן העפיל פעם למשחק הגמר באליפות צרפת (רוֹלָאן גָארוֹס) ב- 1952 והפסיד ליְרוֹסְלָאב דְרוֹבְּנִי . פְרָאנְק סֶדְגְ'מָאן היה  גם פעמיים אלוף ארה"ב בשנים 1951 ו- 1952 . ב- 1951 ניצח את האמריקני וויק סיישס וב- 1952 גבר על גָארְדְנֶר מוֹלוֹי .

הטניס הבינלאומי עבר סדרת מהפכים ושינויים חלקם דרמטיים מאז שנות ה- 20 וה- 30 של המאה שעברה . בטכנולוגיה שלו (מחבטים , מיתרי המחבטים , וכדורים) , באופנה (פעם לבשו הגברים רק מכנסיים לבנים וחולצות לבנות והנשים עטו שמלות לבנות) , וגם בסגנון המשחק . הטניס המודרני הוא הרבה יותר מהיר ואגרסיבי . השחקנים של העת החדשה כמו בּוֹרִיס בֶּקֶר , אִיבָן לֶנְדֵל , ג'וֹן מֶקֶנְרוֹ , גוֹרָאן אִיוָואנִיסֶבִיץ' , רוֹגֶ'ר פֶדֶרֶר , פיִּט סַאמְפְּרָאס , נובאק דג'וקוביץ , חואן מרטין דל פוטרו ואחרים מוכשרים להעניק לכדור בעת חבטות הפתיחה שלהם לא רק תאוצה פנטסטית של יותר מ- 200 קמ"ש אלא יודעים להקנות למעוף הכדור הצהוב הקטן תכונות אווירודינאמיות ומסלול תעופה עקום . מאמן הטניס הנודע האמריקני ניק בולטיירי (Nick Bollettieri בן 82 היום) תמך לחלוטין באחיזת המחבט בשתי ידיים בעל חבטת ה- Backhand (אחיזה שנודעה בשם Two Handed Backhand) ושינה לחלוטין את יסודות המשחק כשהורה לחניכיו ללפות את המחבט בשתי ידיים (במקום ביד אחת) בתנועת ההחזרה . הטניסאית האמריקנית קריס אוורט (Christine Marie Evert) הייתה הראשונה שהשתמשה באחיזת שתי ידיים בחבטת Backhand כבר בסוף שנות ה- 60 של המאה שעברה .

evert

טקסט תמונה : ראשית עשור ה- 70 של המאה שעברה . הטניסאית האמריקנית קריס אוורט (Chris Evert) היא הראשונה שחובטת Backhand כשהיא אוחזת במחבט בשתי ידיים . (באדיבות כותב הספר "טניס" מר מרטין הטגס והוצאת הספרים "מייפלאואר" . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות). 

ניק בולטיירי אימץ את סגנון שתי הידיים שהפך בארבעים השנים האחרונות לכלי נשק של נחלת הכלל (כמעט) . טניסאים וטניסאיות רבי מוניטין כמו רוג'ר פדרר , מרטינה נברטילובה , שטפי גראף , איבאן לנדל , ג'ון מקנרו ואחרים שמרו עדיין על תנועת ה- Back hand הקלאסית ביד אחת , אולם טניסאי ההווה כמו נובאק דג'וקוביץ' , אנדי מארי , רפאל נאדאל וגם הדור הקודם מרטינה הינגיס , ג'ים קורייר , אנדרה אגאסי , ביורן בורג , ג'ימי קונורס ועוד ועוד השתמשו בסגנון חבטת ההחזרה  Two handed backhand grip . אתמול ריאיין העיתונאי רזי ברקאי בגלי צה"ל את שחקן הטניס הישראלי שלמה גליקשטיין (השתמש באחיזה הקלסית ביד אחת ב- Backhand) , אך את השאלה החשובה ביותר מדוע עברו מרבית שחקני ושחקניות הצמרת בעולם להשתמש בהחזקת המחבט בשתי ידיים בעת חבטת Backhand (במקום ביד אחת כמקובל בעבר) – הוא כמובן לא שאל .

גם הטלוויזיה הבינלאומית בארה"ב , אנגליה , גרמניה , ויפן עברה שינויים טכנולוגיים דרמטיים מאז שנות ה- 30 של המאה שעברה , העידן ההוא של הדור הראשון של ממציאי הטלוויזיה הרוסי – אמריקני וולדימיר זווריקין, האמריקני פילו פארנסוורת', הבריטי ג'ון לוגי באיירד, האמריקני דיוויד סארנוף , הגרמני וולטר ברוך , היפני קנז'ירו טאקאנאיאגי , ואחרים . הטלוויזיה הגרמנית ה- DRP (ראשי תיבות של Deutsche Reich Post) בראשות מהנדס הטלוויזיה רב המוניטין וולטר ברוך (Walter Bruch) שידרה ישיר את אולימפיאדת ברלין 1936 . הטלוויזיה הבריטית שידרה ישיר ב- 1936 את משחק הגמר ליחידים – גברים בווימבלדון בו ניצח האנגלי פרד פרי את הגרמני פון קראם וזכה בפעם השלישית ברציפות בתואר והפך מודל להערצה וחיקוי . 77 שנים חלפו כאמור עד שטניסאי בריטי נוסף אנדי מארי (Andy Murray) זכה אתמול שוב בתואר אלוף ווימבלדון .

ב- 7 בינואר 1926 הצליח מהנדס החשמל הבריטי ג'וֹן לוֹגִי בָּאיְיְרְד (סקוטי במוצאו) להדגים בלונדון מכונה חדשה המשדרת תמונות נעות באמצעות טכנולוגיית רדיו . בחדר חשוך בסוהו בלונדון התבוננו חברי המכון המלכותי הבריטי במודל של הקרנה טלוויזיה ראשונית בזעיר אנפין . הם ראו הבהוב מלבני קטן בגודל של חמישה ס"מ על שלושה ס"מ. האנשים ישבו מול מקלט טלוויזיה בשעה שאחרים התבוננו בדמותם בחדר אחר. אכן נראו באמת פרצופים של אנשים . זאת הייתה ראשית הטלוויזיה . ג'וֹן לוֹגִי בָּאיְירְד ביקש לשמור בסוד כמוס את עבודת מערכת הטלוויזיה שלו . הוא אפילו לא אִפשר לכתבי העיתונות לסקר את הפיתוח הטכנולוגי שלו . מערכת הטלוויזיה של ג'וֹן לוֹגִי בָּאיְירְד התבססה על הרעיון שהגה פָּאוּל נִיפְּקוֹאוּ ב- 1884 . דיסק מסתובב המכיל שרשרת של עדשות ממיר את האוֹר מהדמות המצולמת לאותות אלקטרוניים היכולים להישלח ע"י קרן אלחוטית למַקְלֵט , שם הם הופכים להיות שוב אותה הדמות המופיעה על מסך פלואורוסנטי באמצעות שימוש במנורה קתודית , מכשיר שהומצא ב- 1890 . סיגנאל התמונה היה באיכות ירודה אך ג'וֹן לוֹגִי בָּאיְירְד כמו וְולָדִימִיר זְווֹרִיקִין ופִילוֹ פַארֶנְסְווֹרְת' האמין שבהמצאה הזאת טמון פוטנציאל טלוויזיוני עצום .

baird

טקסט תמונה : שנת 1926 . מהנדס החשמל הסקוטי – בריטי ג'ון לוגי באירד מתבונן במנגנון הטלוויזיה המכאנית שלו בלונדון ב- 1926 הפועלת על פי עקרונות האלקטרוניקה של מהנדס החשמל הגרמני פאול ניפקואו . (באדיבות Television an International history) .

וְולָדִימִיר זְווֹרִיקִין החל לעבוד ב- 1928 בתוכנית מחקר משותפת של וֶוסְטִינְגְהָאוּס (Westinghouse) , ג'נרל אלקטריק (General Electric) ו- RCA (Radio Corporation of America) שנועדה לקדם את אמצאת מצלמת  ה- Video ושידורי הטלוויזיה . חטיבת הפיתוח והניסויים של וְולָדִימִיר זְווֹרִיקִין כללה צוות מהנדסים מוכשרים מבית מדרשה של חברת וֶוסְטִינְגְהָאוּס, הָארְלִיי יָאמְס (Harley Iams), ג'וֹן בָּאצְ'לוֹר (John Batchlor), אָרְתּוּר וָואנְס (Arthur Vance) , רָאנְדוֹל בּוֹלָארְד (Randall Ballard) ו- וו. די. רָיְיט (Wright  W. D.). החבורה הזאת השתמשה לצורך המחקר שלה במצלמת פילם 35 מ"מ כ- פרוז'קטור המייצר את סיגנל התמונה מפני שטרם הייתה קיימת אז שפופרת המצלמה . הפרוייקט התקדם היטב . ב- 17 באוגוסט 1929 הציג וְולָדִימִיר זְווֹרִיקִין את ההישג הטלוויזיוני המזהיר שלוֹ בפני מנהלי חברות RCA  ו- WESTINGHOUSE .

הוא שידר סיגנאל טלוויזיה לעבר שבעה מקלטי טלוויזיה (Receivers) בעלי גודל מסך של כ- 18 ס"מ (כ- 7 אינטשים) שהציב באזור המזרחי של פיטסבורג (Pittsburgh) בירת פנסילבניה ועוד מקלט טלוויזיה כזה בביתו שלו . המקלטים דמויי קופסאות כונו על ידו קִינֶסְקוֹפּ (Kinescope) . משמעות המונח : להניע – Kineo לראות -Scope . וְולָדִימִיר זְווֹרִיקִין קיבל אישור מרשויות העיר פיטסבורג להשתמש מאוחר בלילה (בעת שהאזרחים נמים את שנתם) במָשְדֵר (Transmitter) רדיו של גלים קצרים מדגם KDKA Conrad  לצורך שידור הטלוויזיה הניסיוני שלו . בכל שבעת המקלטים המוצבים בחדרים חשוכים התקבלה בבירור תמונת טלוויזיה . זאת הייתה פריצת דרך חשובה מאין כמוה .

באפריל 1931 נמסר באנגליה כי חברת EMI (ראשי תיבות של Electric and Musical Industries Ltd) החלה במחקר שידורי טלוויזיה משלה . החברה האמריקנית  RCA נכנסה כשותף שקט לפרוייקט ונשיאה דֵייוִיד סָארְנוֹף רכש מייד % 27 ממניות החברה . ב- 24 בינואר 1934 חשפו מעבדות הטלוויזיה של EMI הבריטית את מצלמת הטלוויזיה הראשונה של החברה . על הפרויקט היה אחראי ד"ר ג'יי. די. מֶקְגִי (Dr. J. Mcgee). חברת  EMI הציגה סטנדרט שידור של 240 קווים ב- 25 פריימים בשנייה אחת . ב- 14 בינואר 1935 הגישה וועדת סֶלְדְסוֹן (Seldson) את המלצות השידור הטלוויזיוני באנגליה לסֵיר קינגסלי ווּד (Sir Kingsly Wood) בדבר שידורי טלוויזיה ברחבי הממלכה . שתי חברות אנגליות "בָּאיְירְד טֶלֶוִויזְ'ן" (Baird Television Ltd.) ו- "מָארְקוֹנִי  EMI" (נקראה באנגלית : EMI Marconi Ltd.) הממוקמות בלונדון סיפקו את הציוד הטכני . סטנדרט השידור הבריטי היה 240 קווים ב- 25 פריימים (Frames) של צילום בשנייה אחת. שתי החברות לא שיתפו ביניהן כל פעולה ושמרו בסוד את הפיתוחים הטכנולוגיים שלהן.

מן ההיבט הטכני צילומי הטלוויזיה מבוססים על מנגנון הראייה של עין האדם . עין האדם שומרת בתאי הזיכרון שלה את התמונה במשך זמן קצר (נאמד בפחות ממאית שנייה) לאחר שהיא נעלמה למעשה .

אנו רואים על מסך הטלוויזיה כל הזמן תמונה רצופה אחת בעוד התמונות על המסך מתחלפות בקצב של 25 תמונות (Frames) בשנייה אחת . התמונה המתקבלת על מסך הטלוויזיה נובעת מתנועה של קרן אלקטרונית הסורקת במהירות עצומה מאות קווים אופקיים המקבילים זה לזה לרוחבו של המסך . קרן האור הזאת נעה במהירות של 12000 (שניים עשר אֶלֶף) ק"מ בשעה וסורקת כל קו שני 25 פעמים בשנייה אחת . מספר הקווים שונה במעט בשלוש שיטות השידור הידועות . 80 מדינות בעולם ובראשן מרבית מדינות מערב אירופה וגם מדינת ישראל משדרות בשיטת הצבע PAL (ראשי תיבות של Phase Alternation Lines) בעל 625 קווים , פרי פיתוח גרמני . 54 מדינות בעולם ובראשן צרפת ורוב מדינות מזרח אירופה לרבות רוסיה משדרות בשיטת הצבע SECAM (ראשי תיבות של Sequentional Couleur a Memoire) עם 819 קווים , פרי טכנולוגיה צרפתית . צרפת החלה במחקר ה- SECAM ב- 1956 והכניסה אותו לשידור מבצעי ב- 1967 . כל מדינות מזרח אירופה ובראשן ברה"מ שהובילה את הגוש הקומוניסטי החליטו לאמֵץ את שיטת ה- SECAM הצרפתית בשל העוינות למערב גרמניה ממציאת שיטת ה- PAL . ארבעים וחמש (45) מדינות בעולם ובראשן ארה"ב משדרות בשיטת הצבע האמריקנית NTSC (ראשי תיבות של National Television System Committee) עם 525 קווים , פרי אמצאתם של מהנדסי הטלוויזיה האמריקניים . מומחי טלוויזיה בינלאומיים שבחנו את הנושא בדייקנות קבעו כבר מזמן כי שיטת השידור הגרמנית ב- PAL היא המוצלחת והטובה ביותר .

קרן האור האלקטרונית מתחילה את תנועת הסריקה שלה בחלקו העליון של המסך . בשעה שהקו התחתון מואר חוזרת הקרן אל הקו השני מלמעלה . צורת הסריקה הזאת משאירה את מסך הטלוויזיה מוּאַר ומונעת הבהובים. התמונות הרצות על מסך הטלוויזיה עושות זאת בקצב של 25 פעמים בשנייה אחת והקרן הסורקת את הקווים יוצרים למעשה שתי תמונות או שני שַדוֹת נפרדים בזמן , אך רשתית עין האדם קולטת אותם ומתרגמת אותן לתמונה אחת .

כל מצלמות הטלוויזיה באשר הן של הדוֹר הראשון , המוצבות באצטדיוני הכדורגל , בהיכלי הקונצרטים או באולפני השידור , והמצַלמות את התמונה המופיעה על המסך שלהן (הצלם רואה כל הזמן את התמונה שהוא מצלם באמצעות ה-Viewfinder המורכב על המצלמה שלוֹ) היו מורכבות משלושה חלקים. העדשה , לוח המורכב ממיליוני תאים פוטו – אלקטריים , וקַתוֹדָה . הקתודה פועלת כמו כלי ירייה המְיַידָה אלקטרונים . העדשות ממקדות את התמונה אל הלוח הפוטו – אלקטרי שבו הופך כל תא את אנרגיית האוֹר למטען חשמלי . העוצמה משתנית בהתאם לעוצמת התאורה וכמות האור . מצלמת ה- Video כמו מנגנון הראייה של עין האדם זקוקה ראשית דבר לאוֹר כדי לראות. האלקטרונים הנפלטים מן הקתודה מציפים בלא הרף את המטען החשמלי. אנרגיית החשמל יוצרת פעימות תכופות שהן תרגום של התמונה המקורית לזרם אלקטרוני . לאחר שהפעימות האלקטרוניות עוברות תהליך של הגברה ואִפְנוּן (Modulation) הן משודרות אל מקלט הטלוויזיה ומפעילות את קרן האור האלקטרונית במסך . הקרן הזאת היא המשרטטת על פני נורת המסך את התמונה המקורית שנקלטה בעדשת המצלמה . כדי להבטיח את הסינכרון והתיאום המדויק של הקרינה האלקטרונית במצלמה , מועברים כל הזמן אותות תיאום (Synchronizing Pulses) יחד עם סיגנל ה- Video .

חברת Marconi EMI הייתה מתקדמת וטובה יותר בפיתוחי הטלוויזיה שלה באנגליה מהחברה של ג'וֹן לוֹגִי בַּאיְירְד "Baird Television" . היא הצליחה לייצר בנובמבר 1936 סטנדרט שידור טלוויזיוני מתקדם בן 405 קווים שזכה להצלחת שידור וקידם את האבולוציה של התעשייה .

קביעת תכני השידור (Programming) ב- EMI נוהלה בהצלחה גדולה ע"י סֶסִיל מַאדֶן (Cecil Madden). ססיל מאדן מנהל התוכניות והמפיק הראשי של רשת הטלוויזיה הבריטית של ה- BBC שהחלה לפעול בנובמבר 1936. הפקות הפנים והחוץ שנערכו בקרבה יחסית למרכז השידורים בלונדון כללו קונצרטים , דרמות והצגות תיאטרון , וגם תחרויות אגרוף , קְרִיקֶט וטֶנִיס . בפברואר 1937 נבחר ונקבע סיגנל השידור בן 405 קווים של "Marconi EMI" לסיגנל המוביל במדינה בשל האיכויות הבולטות והטובות יותר משל חברת התקשורת המתחרה "Baird Television" . זהו ציון דרך חשוב בעידן התפתחות שידורי הטלוויזיה המודרנית כפי שאנו מכירים אותה היום .ב- 1936 הקים שירות השידור הבריטי ה- BBC רשת הטלוויזיה משלוֹ והפך לגורם התקשורתי החשוב ביותר באנגליה . הקושי העיקרי האמיתי באנגליה היה ייצור מקלטי טלוויזיה (Receivers) בשל העלות הגבוהה וכתוצאה מכך מכירתם הקלושה לאוכלוסייה . חברות רבות כמו Marconi , Baird , Cosser , Ferranti , GEC , HMV , Ecko  ואחרות עסקו בייצור מקלטי טלוויזיה . ב- 1937 נמנו פחות מ- 3000 (שלושת אלפים) מקלטי טלוויזיה בכל לונדון .

צריך להוסיף כאן שלחדירתו המוקדמת של ה- BBC לעסקי שידור הטלוויזיה כבר ב- 1936 היה גם חִסרון טכנולוגי . הבריטים הנהיגו שיטת שידור בת 405 קווים בימי הטלוויזיה הראשונים . מדינות אירופה והעולם שמיסדו את רשתות הטלוויזיה בארצותיהן מאוחר יותר מה- BBC , בשנת 1945 לאחר תום מלחמת העולם ה- 2 והֵילַך ובשנות ה- 50 , אימצו תקני שידור מודרניים יותר מ- 405 הקווים של ה- BBC הבריטי [2] .

נציבות התקשורת הפדראלית האמריקנית ה- FCC (ר"ת של Federal Communications Commission), קבעה כבר בתחילת שנות ה- 40 כי רשתות הטלוויזיה בארה"ב ישדרו על פי תקן טכנולוגי של 525 קווים . מדינות אירופה ובראשן איטליה , גרמניה , שוודיה , נורווגיה , הולנד , בלגיה , שווייץ אימצו את התקן של 625 הקווים . צרפת אימצה את תקן 819 קווים . אנגליה מצאה את עצמה לפתע בצרה טכנולוגית . העברת תוכניות לשידור בטלוויזיה מסטנדרט אחד למשנהו נעשה באמצעות יחידת המרה טכנולוגית הקרויה , Standard Converter . הבעיה הייתה במוניטורים הבריטיים שתוכננו על פי מפרטים של 405 קווים . אנגליה לא הייתה יכולה לייצא את מקלטי הטלוויזיה שלה לעולם הרחב . ה- BBC עבר לשָדֵר בשיטת PAL עם 625 קווים בשנת 1964 . ה- BBC רשם לעצמו נקודות זכות רבות כרשת טלוויזיה ציבורית כבר בראשית הדרך . ב- 21 ביוני 1937 העביר ה- BBC בראשותו של מנהל התאגיד גֶ'רָאלְד קוֹק (Gerald Kock) בשידור ישיר בטלוויזיה (באמצעות הטכנולוגיה של חברת התקשורת Marconi EMI) את משחק הפתיחה של טורניר ווימבלדון בטניס בין ג. ל. רוג'רס לבין בָּאנִי אוֹסְטִין . ה- BBC שידר ישיר את משחקי הטורניר בקיץ 1937 לרבות משחק הגמר לגברים  בו גבר האמריקני דוֹנָאלְד בָּאדְג' על הגרמני גוֹטְפְרִיד פוֹן-קְרָאם בשלוש מערכות חלקות 6 : 3 , 6 : 4 , ו- 6 : 2 . כ- 2000 מקלטי טלוויזיה בלבד היו אז  בלונדון והפריפריה .

von kram

טקסט תמונה : 1937 . ברלין . הטניסאי הגרמני – נאצי בן האצולה הברון גוטפריד פון קראם (משמאל) קד קידה בפני הפיהרר אדולף היטלר ומקבל את ברכתו בטרם צאתו לווימבלדון וניסיונו השלישי לזכות באליפות היחידים . מימין , שר הפנים ווילהלם פריק (במעיל ארוך) . שני משמאל במדים צבאיים זהו שר הספורט הגרמני הָאנְס פוֹן טְשָאמֶר אוּנְד אוֹסְטֶן בממשלתו הנאציונאל סוציאליסטית של אדולף היטלר . הקנצלר אדולף היטלר טיפח בהתמדה את הספורטאים והספורטאיות הגרמניים וראה בהצלחתם אחד מהתנאים ללכידות האומה והפגנת מרץ הנעורים שלה . (באדיבות "אולימפיה צייטונג" / Olympia zeitung) .

[1]  ראה גם נספח : סיפרו של אנטוני סמית' : “TELEVISION – An International History”

[2]  ראה נספח : סיפרו של אנטוני סמית' : “TELEVISION  -  An International History”

badge 1

טקסט תמונה : יולי 1937 . ווימבלדון . משחק הגמר ליחידים גברים . האמריקני דונלד באדג' (מימין) והגרמני הברון גוטפריד פון קראם עולים לכר הדשא במגרש המרכזי . דונאלד באדג' ניצח את גוטפריד פון קראם בתוצאה 6 : 3 , 6 : 4 , 6 : 2 . מדהים שהטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC  הייתה שם כבר לפני 76 שנים ב- 1937 והעבירה את המשחק בשידור ישיר . הערה : שלושת ניצחונותיו של פרד פרי בווימבלדון צולמו ע"י מצלמות פילם בנות 35 מ"מ ושודרו ביומני חדשות בבתי קולנוע . (באדיבות אולימפיה צייטונג / Olympiazeitung) .

walter bruch

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 . האצטדיון האולימפי המרכזי . מהנדס האלקטרוניקה הראשי של חברת "TELEFUNKEN" וולטר ברוך (Walter Bruch) בוחן את עבודת אחת משלוש מצלמות ה- Video של החברה . המצלמה נראית כמו תותח צילום . משקלה היה כמעט רבע טון ונדרש צוות של חמישה אנשים כדי לתפעל אותה . מצלמת ה- Video הזאת הייתה זקוקה לאור יום בהיר וחזק כדי לייצר תמונה ראויה לצפייה .

(התמונה באדיבות אולריך ארדט מ- ZDF . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

baseball 1939

טקסט תמונה :  17 במאי 1939 . ניו יורק . רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC משדרת ישיר ב- 17 במאי 1939 (באמצעות מצלמת Video אחת בלבד) בפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה והספורט בארה"ב משחק בייסבול ממגרש "בייקר פילד" (Baker Field) במאנהאטן בין שתי האוניברסיטאות של קולומביה ופרינסטאון . השידור הישיר ההיסטורי ל- 1000 (אלף) מחזיקי מקלטי טלוויזיה בבתיהם בעיר ניו יורק היה צעד ראשון בסימביוזה הבלתי נמנעת שנכרתה בין הטלוויזיה והספורט . לא נותר שום זיכרון צילומי מאירוע הבייסבול ההוא משנת 1939 מפני שמהנדסי הטלוויזיה טרם ידעו כיצד להקליט את סיגנל ה- Video . (באדיבות ארכיון NBC) .

יש להוסיף לסקירת הטלוויזיה הקצרצרה הזאת עוד שני ציוני דרך טלוויזיוניים שקידמו לאין שיעור את השידור הישיר והעקיף של  אירועי הספורט הרלוואנטיים . בשנת 1956 המציא מהנדס האלקטרוניקה הראשי של חברת AMPEX האמריקני צ'ארלס גינזברג את מכונת ההקלטה VTR שאפשרה לראשונה את הקלטת סיגנל ה- Video . ההמצאה הזאת שינתה את פני הטלוויזיה לעד . ב- 1961 המציא מהנדס הטלוויזיה הראשי של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC בוב טראקינג'ר (Bob Trachinger) יחדיו עם נשיא חטיבת הספורט של הרשת רון ארלדג' (Roone Arledge) את ההילוך החוזר (Instant Replay) . גם ההמצאה הזאת שינתה לעד את שידורי הספורט בטלוויזיה .

VTR

טקסט תמונה :  ראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה . הטלוויזיה הישראלית הציבורית . זהו מודל חדש של מכונת הקלטה VTR (ראשי תיבות של Video Tape Recording) פרי המצאתה של חברת AMPEX ב- 1956 , המוכשרת להקליט את סיגנלי ה- Video וה- Audio על רצועה מגנטית שרוחבה 2 אינטשים (קצת יותר מ- 5 ס"מ) . המודל הזה היה ממוקם בשעתו בקומה השנייה – קומת ה- Master בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

הערה : ההיסטוריה של המצאת הטלוויזיה והתפתחותה הטכנולוגית הפנטסטית מאז ימיו של מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו (Paul Nipkow) לרבות קשרי הגומלין של עם אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם – נסקרת בהרחבה רבה בסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים שאני חוקר וכותב , וקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" .

משחק הטניס נוצר באקראי עבור הטלוויזיה . ממציא משחק הטניס בנה משטח קטן שאורכו 23.77 מ' ורוחבו 8.43 מ' , ויצר מבנה של ספירת נקודות חמקמקה מיוחדת במינה . יתרון 40 : 0 עדיין איננו מבטיח זכייה במשחקון ובנקודה . מניין הנקודות כולל בתוכה מערכת דרמות קטנות שבנויות נדבך על נדבך ואשר מתפוצצות ומגיעות לסיומן בתוך שניות מאז תחילתן, ומלוות באין סוף הפסקות קלות בדרך לניצחונו הסופי של מי מהמתחרים, שיאה של הדרמה הסופית . די להתבונן בשחקן חובט מכות הפתיחה בטרם החבטה כדי להיכנס בקלות לעוביה של הדרמה . ניתוח טלוויזיוני של משחק חצי הגמר של ווימבלדון 2013 בין שחקנים שווי כוחות נובאק דג'וקוביץ' וחואן מרטין דל פוטרו וגם של משחק הגמר בין אנדי מארי לנובאק דג'וקוביץ' מסביר כיצד בנויה הדרמה ומדוע היא מעוררת הזדהות עמוקה של הצופה עמה . לכך יש להוסיף את מהירות הכדור שמשוגר לעבר היריב לאחר חבטת הפתיחה במהירות של 200 קמ"ש, ו/או את חילופי המהלומות הרקטיות במהלך המשחק השוטף. אנדי מארי ונובאק דג'וקוביץ' מעדיפים לשחק מהקו האחורי אך אין הדבר מפחית מעוצמות הדרמות הקטנות . חישוב פשוט מראה כי כדור הטניס האלסטי צובר בעקבות חבטת הפתיחה תאוצה ממוצעת של 55 מטרים בשנייה אחת (גם הודות לטכנולוגיה של המחבטים המודרניים ששזורים בהם מיתרים וגידים איתנים) . כלומר כדור הפתיחה עובר כברת דרך בת כ- 15 מטרים מהקו האחורי של השחקן היריב ועד נחיתתו במלבן של השחקן המקבל בתוך שתיים אולי שלוש עשיריות השנייה. התנועה המהירה מאוד של כדור הטניס איננה מאפשרת התמודדות ארוכה. אחד משני השחקנים ו/או השחקניות ייכנע מוקדם בתוך שניות. בעת ההפסקות שבין הגשת פתיחה אחת לבאה אחריה מאפשרת ל- 20 מצלמות הטלוויזיה של ה- BBC שנוכחות באצטדיון לסקר מקרוב מאוד את מחזות הייאוש , האכזבה , והתקווה נחלתם של שני השחקנים ו/או השחקניות . גם ב- SSM (ראשי תיבות של Super Slow Motion) . מצלמות הטלוויזיה אינן מחמיצות דבר מה עוד שמדובר בשני אובייקטים בשתי פיגורות בלבד הניצבות על כר הדשא . הן בוחנות כל תו בפניו של השחקן ו/או השחקנית ומפני שהן רבות כל כך חלקן מתפנות לעקוב אחרי הקהל הגדול המתאסף ביציעי אצטדיון לרבות פרטים מוכרים וידועי שם בתוכו . תוצאת הצילום של ה- BBC היא מרתקת ומצמידה לכורסא מאות מיליוני צופי טלוויזיה בכל רחבי העולם . גם אותי . כאמור החלה רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC את מסורת הכיסוי ב- 1937, מסורת שנשמרת בהצלחה רבה . BBC 1 ו- BBC 2 מייחדים כ- 130 (מאה שלושים) שעות שידורים ישירים ומוקלטים לסיקור טורניר ווימבלדון ומשלם מידי שנה לוועדה המארגנת עבור התענוג הזה כ- 13.000000 (שלושה עשר מיליון) דולר .

הטלוויזיה הישראלית הציבורית החלה לכסות את טורניר ווימבלדון ב- 1973 . הסיקור לבש ופשט צורות והיקפו נבע מאופיים של המנכ"לים ומנהלי הטלוויזיה השונים . בטורניר ווימבלדון של 1980 נקרתה למנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי הזדמנות להעביר בשידור ישיר את המשחק בשלב השני בין אלוף ווימבלדון השוודי ביורן בורג לבין שלמה גליקשטיין . נסים קיוויתי ישב באולפן בירושלים ושידר ישיר את המשחק Off tube . לפתע החל לרדת גשם כבד בווימבלדון והמשחק הופסק והמשכו נדחה למחרת . מנהל הטלוויזיה היה יצחק "צחי" שמעוני ובתפקיד מנכ"ל רשות השידור כיהן יוסף "טומי" לפיד שסייר בבניין חדשים לבקרים כשהוא עוקב פעולות הניהול של מנהל הטלוויזיה . יוסף "טומי" לפיד פגש באקראי במסדרון את אלכס גלעדי בתום השידור הישיר של ביורן בורג – שלמה גליקשטיין שנקטע בשל מזג האוויר הסוער בלונדון . הוא התעניין לדעת בעלויות השידור הישיר שריתק מדינה שלמה . אלכס גלעדי היה ישיר וענה לו חיש מהר , "עבור זכויות השידור אנחנו משלמים 1500 (אלף וחמש מאות) דולר במסגרת חברותינו וה – Share שלנו ב- EBU אולם עבור השימוש ה- Unilateral בלוויין ה- Primary שילמנו כ- 7000 (שבעת אלפים) דולר נוספים (הטלוויזיה השוודית הציבורית SVT העבירה את המשחק בשידור ישיר באמצעות רשת קווי הקרקע (Microwave) הפרוסה לאורכה ורוחבה של אירופה) . יוסף "טומי" לפיד נחרד מהעלויות הכספיות . הוא אמר לאלכס גלעדי כי הוא מבזבז כספי ציבור ומשחית אותם לריק . יוסף "טומי" לפיד התלונן אצל מנהל הטלוויזיה יצחק"צחי" שמעוני כיצד הוא מאשר לאלכס גלעדי להתנהל בצורה רשלנית כזאת . מנהל הטלוויזיה שתק ויוסף "טומי" לפיד החליט במקומו : "אלכס גלעדי אינני מאשר לך לשדר ישיר מחר את המשכה של ההתמודדות בין ביורן בורג לשלמה גליקשטיין . זה עולה יותר מידי כסף וזה לא כל כך חשוב" , טען . אלכס גלעדי לא נשאר חייב , "אם שלמה גליקשטיין יפתיע וינצח במקרה את ביורן בורג , ובטניס הכל אפשרי , תצטרך אתה להסביר למדינה שלימה כיצד זה לא אישרת לי שידור ישיר", השיב למנכ"ל ללא חשש בקול הבריטון הסמכותי שלו. יוסף "טומי" לפיד התבונן בתדהמה באלכס גלעדי ונכנע. הייתי עד ראייה ושמיעה לכל המחזה הזה. אני משוכנע עד היום שיוסף "טומי" לפיד התפעל מנחישותו ומההיגיון ההגיוני של אלכס גלעדי . למחרת אחה"צ התיישב שוב נסים קיוויתי בעמדת שידור ה- Off tube באולפן בירושלים אולם כגודל הציפייה כך הייתה גודל האכזבה . שלמה גליקשטיין הובס והעיתונאי נחום ברנע עט על המציאה וכה צייץ : "גליקשטיין איננו גליק כל כך גדול" .

טורניר ווימבלדון הראוותני והאטרקטיבי ביותר מבין ארבעת טורנירי הגראנד סלאם התאפשר כאמור לשידורים ישירים בטלוויזיה הישראלית הציבורית במשך רבע מאה של שנים משום שלא פלש ללב ה- Prime time . משחדרו לזמן הצפייה הראשי נקטעו מייד ובבהילות על ידי מנהלי הטלוויזיה למורת רוחם של צופי הטלוויזיה בישראל חובבי הטניס שנדדו מייד לערוץ 6 של הטלוויזיה האשמית הירדנית . תקופת הרנסנס של שידור טורניר ווימבלדון בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הייתה נחלתי ונחלת צופיי בתקופתו של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום (בשנים 1998 – 1993) . בחודשו של פברואר 1996 סעדנו מוטי קירשנבאום , מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן , ואנוכי ארוחת צהריים במסעדת "טורקיז" בתל אביב יחדיו עם מר יאן מנקן (Jan Meneken) מחברת UFA הגרמנית המחזיקה בהפצת זכויות השידורים של טורניר הטניס היוקרתי ברחבי העולם. בתום שעתיים של מו"מ נחמד שהתקיים באווירה טובה בו חיסלנו שני בקבוקי יין מרלו , ניאות מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום לחתום על חוזה ארוך טווח בן שלוש שנים 1998 + 1997 + 1996 עם UFA ולשלם סכום כולל של 150000 (מאה וחמישים אלף) דולר . 40000 דולר עבור 1996 , 50000 דולר עבור 1997 , ו- 60000 דולר עבור 1998 . הייתי אסיר תודה למוטי קירשנבאום . נתתי לו לדעת את זה . בפעם הראשונה בהיסטוריה של רשות השידור נשלח שדר הטניס הנאמן שלי אורי לוי יחדיו עם הפרשן עמוס מנסדורף ל- ווימבלדון לשדר ישיר מהשטח ולדווח ממוקד ההתרחשות . בחלוף עשרות שנים של שידור טניס Off tube בא אורי לוי על שכרו . הגיע לו לשבת לבסוף בעמדת שידור בהיכל הטניס הנפלא והמהודר של ווימבלדון לאחר שנים רבות של שידור מהמוניטור בירושלים.

סוף הפוסט .

יצחק "צחי" שמעוני ז"ל 2013 – 1926 (רשימה מס' 3). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 243 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ של יום ראשון – 7 ביולי 2013

———————————————————————————————————- 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יצחק "צחי" שמעוני ז"ל 2013 – 1926 (רשימה מס' 3). כל הזכויות שמורות.

1. הקדמה

זוהי רשימה מס' 3 אודות יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ז"ל (2013 – 1926) איש יקר ואהוב , מי שהיה מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1976 – 1969 , וכיהן בתפקיד מנהל הטלוויזיה בין מארס 1980 לינואר 1980 . הרשימה הזאת דנה בחלקי תקופות של המנכ"ל השני של רשות השידור יצחק לבני (בשנים 1979 – 1974) ושל המנכ"ל השלישי של רשות השידור יוסף "טומי" לפיד (1984 – 1979) מפני שיצחק "צחי" שמעוני היה חלק מהן , כפי שהיה חלק מתקופתו של שמואל אלמוג מי שהיה המנכ"ל הראשון של רשות השידור בשנים 1974 – 1969. הרשימה הזאת נועדה להבהיר לקוראי הבלוג בעיקר הצעירים משהו על קצה המזלג מ- מְצִיאוּת הימים ההם של התפתחות הניהול והמנהיגות ברשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית בעשור ה- 70 של המאה שעברה . ימים של מרץ נעורים ובצדם מחסור בממון , מחסור בטכנולוגיה , מחסור בכוח אדם וגם עודף בפוליטיזציה ממארת , כאלה שקדמו למינויו של יצחק "צחי" שמעוני במארס 1980 בידי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לתפקיד הרם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . יצחק "צחי" שמעוני נחבא בצלו המאיים של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . במידה רבה ייזכרו שניהם כאומרי "לאו" שיטתי ליוזמות השידור של אלכס גלעדי ושלי אחריו בטענות שונות ש- "אין כסף", "אין זמן מסך", "זה לא מעניין", "זה לא חשוב", "אי אפשר עכשיו" , "נראה, אולי בשנה הבאה" , "נדון בכך מאוחר יותר" , ואין ספור תירוצים אחרים .יוסף "טומי" לפיד ויצחק "צחי" שמעוני השיבו בשלילה על % 95 ליוזמות השידור של אלכס גלעדי ושלי . התירוץ אין כסף היה ברוב המקרים לא כנה ולא נכון . איזה אין כסף ואיזה נעליים . אנוכי ניהלתי את תקציב שידורי הספורט בשקיפות וביושרה מוחלטים . עמדו לרשותנו סעיפי תקציב לשידור אירועי ספורט רלוואנטיים בחו"ל אולם היה מדובר בניהול לא רציני ולא מעמיק . האנשים האלה פשוט לא רצו לשדר מעבר להתחייבות היום יומית המקובלת . הפקות הספורט גם הקלות שביניהן נראות כשאיפות התפשטות , ופשוט הפריעה להם . שידורי הספורט הוצבו במקרים רבים בשלב התחתון של סולם העדיפויות בטלוויזיה הישראלית הציבורית . מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני חסה בצלו של מנכ"ל הרשות יוסף "טומי" לפיד כשם שחסה בצִלוֹ הבא בתור אחרי יצחק "צחי" שמעוני מנהל הטלוויזיה הבא טוביה סער (בשנים 1985 – 1982) . בשלב מסוים הרגיש יצחק "צחי" שמעוני כי הוא מכהן על תקן בובה (כך התנסח בשיחות התחקיר בין שנינו) וכי יוסף "טומי" לפיד מתערב כמעט בכל החלטה שלו ולא נותן לו מנוח . או אז החליט להתפטר מתפקידו כמנהל הטלוויזיה . זה היה בינואר 1982 .

2. חלקי תקופות של המנכ"לים יצחק לבני ויוסף "טומי" לפיד

יום ראשון – 1 באפריל 1979 היה תאריך רב משמעות בתולדות רשות השידור . ביום הזה נערכו חילופי משמרות ברשות השידור הציבורית שייזכרו לנצח . יצחק לבני מנכ"ל רשות השידור מאז 1974 איש תרבות מהמעלה העליונה , אדם שקרא אולי הכי הרבה ספרים בחייו בישראל , משכיל בעל אופי נוח ונינוח , ואיש שיחה מרתק סיים את תפקידו בן חמש השנים . יצחק לבני ומנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן יצרו בין השנים 1979- 1974 טלוויזיה איכותית . שנות דוֹר חלפו מאז . ניתן לקבוע היום ללא כל צֵל של ספק כי שניהם יצרו בתקופה של חמש שנים שידור ציבורי מקצועני ברמה גבוהה וייצגו רשת שידור מצטיינת מאין כמוה .

בין מנכ"ל רשות שידור יצחק לבני הסובלני לבין ארנון צוקרמן השאפתן לא שררה כל ידידות . מנכ"ל רשות השידור הראשון שמואל אלמוג ז"ל  (1974 – 1969) היה האיש שבעצה אחת עם המשנה ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בעת ההיא הסופר נתן שחם חבר קיבוץ בית אלפא (חתן פרס ישראל לספרות בשנת 2012) מינהו את ארנון צוקרמן לתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1 באוגוסט 1973 . שמואל אלמוג אמר לי בעת שיחת התחקיר עמו ב- 2004 : "ארנון צוקרמן היה 'שוויצר' אך עם ידע וכשרון" . יצחק לִבני וארנון צוקרמן לא רק שלא היו חברים , הם היו יריבים . שררו ביניהם ריבי סמכויות ומחלוקות לא מעטות . אף על פי כן ידעו לאַחֵד את השורות . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה הרבה יותר מנבחרת שידור . היא הייתה קבוצה . הישג ראוי להערכה של הקפטן שניצב בראשה . יצחק לבני וארנון צוקרמן היו כל אחד בנפרד מנהיגי שידור . שררה ביניהם קורלציה למרות היריבות . עיקר כוחם הייתה באמינותם . העיתונאים , היוצרים , והמפיקים בטלוויזיה וברשות השידור האמינו להם ובהם , ונהוּ אחריהם . הישג מנהיגותי בעל ערך .

livni 1

טקסט תמונה :  1975. יצחק לִבני אלוף הספר כיהן בתפקיד מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974 . למרות חילוקי הדעות המקצועיים ש- שררו והיו לו עם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן הגיעה הרשות להישגי שידור מפליגים . תקופת המנהיגות של יצחק לבני וארנון צוקרמן בשנים האלה נחשבת ל- "תור הזהב" של השידור הציבורי . (התמונה באדיבות יצחק לבני . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אחד המבחנים של כל מנהיגות רצינית הוא הכישרון להציב סביבה ולידה בעמדות ניהול בכירות אנשים מוכשרים נוספים . ארנון צוקרמן הצליח בכך מעל המצופה . לזכותו של יִצְחָק לִבְנִי צריך לומר שהוא אישר את המינויים של ארנון צוקרמן . הם קידמו לעמדות הניהול הקובעות והמכריעות בטלוויזיה שלושה אנשים צעירים ומוכשרים . דן שילון מונה למנהל חטיבת החדשות . מוטי קירשנבאום הוצב בראש חטיבת התוכניות . אלכס גלעדי קוּדַם לתפקיד מנהל מחלקת הספורט במקומו של דן שילון . החמישייה הזאת יחד עם המהנדס הראשי של רשות השידור שלמה גל סחפה בשנות ה- 70 את הטלוויזיה להישגים מקצועיים רבי משמעות . בשנות שלטונם של יצחק לבני וארנון צוקרמן שידרה הטלוויזיה יותר מ- % 70 מזמנה יצירה מקורית והפקה ישראלית . תוכנית הטלוויזיה הסטירית "ניקוי ראש"  והפקת הסדרה "עַמוּד האֵש" העידו על המגמה . שיפור עצום בהיקף הפקת שידורי החדשות והאקטואליה ליד סיקור הספורט המקומי על כל גווניו והראש וראשונה כיסוי שיטתי של הכדורגל והכדורסל הישראלי , ושידורי משחקי קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות לרבות ההפקות הבינלאומיות של אולימפיאדת מונטריאול 1976 ומונדיאל ארגנטינה 1978 – הפכו לעמודי התווך של השידור הציבורי . ניתן היה להגיע להישגים האלה בגלל המנהיגות המקצועית . לא בכדי שבה וחוזרת על עצמה בסדרת 13 הספרים שעוסקים ב- "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" , המילה מנהיגות . מנהיגות אמת יישרת דרך היא המפתח להצלחה בכל תחום בחיינו . גם בתעשיית הטלוויזיה .

ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ושר החינוך והתרבות זבולון המר השר הממונה על רשות השידור לא לקחו  ברצינות ולא עשו כל חשבון להצלחה הטלוויזיונית המזהירה של יצחק לבני וארנון צוקרמן . ביום ראשון – 1 באפריל 1979 מינתה ממשלת ישראל בראשותו של מנחם בגין את עיתונאי "מעריב" יוסף 'טומי' לפיד למנכ"ל רשות השידור במקומו של יצחק לבני . יצחק לבני הודח . הוא נשא עליו כתם פוליטי . יצחק לבני היה פרי מינויה של הממשלה הקודמת בראשותה של גולדה מאיר והשַר הממונה שמעון פרס . הצלחתו המקצועית הייתה שיקול משני ולא נזקפה לזכותו . הוא סולק מתפקידו .

ו/או במלים אחרות ממשלת מנחם בגין לא העניקה קדנציית ניהול שנייה . יוסף "טומי" לפיד היה איש שונה לחלוטין באופיו מיצחק לבני . אדם צנטרליסטי שמפעיל את סמכותו בכל רגע ובכל מקום , מתערב בכל פרט , חכם וגם ובוטה , רציני וגם ציניקן . הטלוויזיה הישראלית שינתה את פניה בתוך זמן קצר לאו דווקא לטובה . יוסף "טומי" לפיד הדיח מתפקידו את מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן (לא האריך כאמור את כהונתו לקדנציה שלישית אך הדבר התפרש כהדחה). עיתונאים בכירים בטלוויזיה נאמני ארנון צוקרמן שלא הסכימו עם דרך ניהולו של יוסף "טומי" לפיד פרשו בעקבות מנהלם המודח . ביניהם מגדולי הכישרונות שצמחו בטלוויזיה דן שילון , אלכס גלעדי , מוטי קירשנבאום , ירון לונדון ואחרים . מוטי קירשנבאום היטיב לבַטֵא את המצב אז ונִיסֵח אותו בלשונו השנונה והסרקסטית : "טומי לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה – אולם לא ידע להרכיב אותה מחדש" .

יִצְחָק לִבְנִי מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974 זוכר בשיחות התחקיר עמי שהתקיימו ב- 2005 : "ביני לבין יוסף "טומי" לפיד לא התנהלה כל חפיפה מקצועית . אני עזבתי והוא בא . כולם סמכו על המנהלת הוותיקה של לשכת המנכ"לים לדורותיהם גב' רוחמה איילון. היא הייתה אישה מקצועית מאוד , מוכשרת הגונה וישרה , וגם מסודרת מאוד . היא הייתה החופפת הרשמית והיא זאת שהכניסה את טומי לפיד לתפקידו . כשאני התמניתי למנכ"ל רשות השידור במקומו של שמואל אלמוג לא התנהלה גם כן כל חפיפה מסודרת . שמואל אלמוג עזב ואני נכנסתי . הייתי המנכ"ל הצעיר ביותר בהיסטוריה של רשות השידור , בן 39 . לא התקיימה שום חפיפה מקצועית ביני לבין המנכ"ל היוצא . רוחמה איילון הייתה החופפת המעשית . היא הייתה המורה והכניסה אותי לעניינים ולתפקידי . אני חושב שההצלחה שלי כמנהל תחנת הרדיו של גלי צה"ל בשנים 1974- 1968 היו הסיבה העיקרית לפנייתו של שמעון פרס אלי ליטול לידיי את רשות השידור .  ב- 1 באפריל 1974 התמניתי למנכ"ל רשות השידור .

מנהל הטלוויזיה היה אז ארנון צוקרמן . היו בינינו מחלוקות רבות אך טובת הטלוויזיה ורשות השידור ניצבו מעל לכל . אני חושב שהייתה בינינו הערכה הדדית . למרות המחלוקות בינינו הייתי אני המנכ"ל שאישר את הארכת כהונתו של ארנון צוקרמן למנהל טלוויזיה בשנים 1979- 1976 מפני שחשבתי שהוא ראוי . הטלוויזיה הישראלית הפכה בימינו מהפך שידור ענק .

בימינו הפקנו את מבצעי השידור הגדולים של בחירות 1977 , ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בשליחות השלום שלוֹ בישראל בנובמבר 1977 , ותחרות שירי הארו- וויזיון במארס 1979 . ביטלתי את פסטיבל הזמר האנכרוניסטי ומיסדתי במקומו את תחרות השירים של קדם הארו- וויזיון . הגענו להישגים טלוויזיוניים מפליגים לפני שנות דוֹר . הצלחנו להכניס לטלוויזיה הפקה מקורית כמותית ואיכותית בסדר גודל של כ- % 70 מכלל שידורי הטלוויזיה . הפריצה הגדולה הייתה בהפקה ושידורי החדשות ע"י חטיבת החדשות תחת ניהולו של דן שילון . היצירה המקורית כללה בתוכה את "ניקוי ראש" בהפקתו ועריכתו של מוטי קירשנבאום , סדרת "עמוד האֵש" בעריכתו של יגאל לוֹסִין , תוכנית הראיונות האקטואלית "טַנְדוּ" בראשותו של ירון לונדון . הסרתי מלוח השידורים את כל הטלה- נובלות וסילקתי כל מיני סדרות קנויות לא חשובות . בתקופתי שודרה הסדרה "עולם במלחמה" . וכמובן מבצעי שידורי הספורט הגדולים . כמנכ"ל רשות השידור הייתי שותף לניהול והקצאת משאבים לטובת שידורי מונדיאל מערב גרמניה 1974 אולימפיאדת מונטריאול 1976 , ומונדיאל ארגנטינה 1976 . בימיי נכרתה הברית ההיסטורית עם מועדון הכדורסל של מכבי ת"א . ההערכה הגדולה שלי למִשדרי הספורט באה לידי ביטוי באישור תקציבים והצבתם בלוח מִשדרי הטלוויזיה  .

אבל נדמה לי שהמטרה הגדולה שלי כמנכ"ל רשות שידור הושגה משהצלחתי לשמור על עצמאותה . בלמתי וביטלתי לחלוטין את דִבְרוּר צה"ל על ראיונות שלנו עם חייליו וקציניו . הודעתי לממשלה כי תם עידן הדברור הצבאי על האינפורמציה העיתונאית של הטלוויזיה . מלחמת יום הכיפורים של אוקטובר 1973 הסתיימה . הדִבְרוּר הצבאי לא נחוץ יותר במדינה חופשית ודמוקרטית . לא שימשתי מנכ"ל מטעם למרות שהייתי מינוי פוליטי של ממשלת גולדה מאיר . פעלתי ברשות השידור כפי שפעלתי בשעתו כמנהל גלי צה"ל מטעם . היו לי וויכוחים רבים עם ישעיהו "שייקה" תדמור, שכיהן בימים ההם סגן קצין חינוך ראשי ושימש הבוס הישיר שלי בגלי צה"ל. אני ביקשתי לשָדֵר רדיו אזרחי והוא רצה רדיו שסַר למשמעת הצבא. כמו ברדיו "גלי צה"ל" כך גם ראיתי את תפקידי ברשות השידור . לא הסכמתי בשום אופן לשָדֵר אינפורמציה שהייתה נוחה לממשלה , לשלטון , וצבא . בכך שמרתי על עצמאותה של רשות השידור.

ראש הממשלה גולדה מאיר לא אהבה אותי . גם לא יצחק רבין . הם היו מאוכזבים ממני מפני שהייתי עצמאי מידי בתפקידי כמנכ"ל רשות השידור . אפילו שמעון פרס כעס עלי . הוא אמר לי , "יצחק לבני אתה חייב להסכים לדברור . אני מאוכזב ממך" . שמעון פרס מאוד נפגע ממני . לאחר המהפך בבחירות 1977 ביקש הליכוד להדיח אותי והחליף אותי באיש משלהם . מנחם בגין שהיה דמוקרט גדול התנגד למהלך האנטי ממלכתי הזה . נשארתי בתפקידי עד אפריל 1979" .

livni 2

טקסט תמונה :  1 באפריל  1979 . מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני (משמאל) בן 45 מפנה את כיסאו לבא אחריו יוסף "טומי" לפיד בן 47 נוטף ביטחון עצמי . הממונה על ביצוע חוק רשות השידור שר החינוך והתרבות זבולון המר ניצב בתווך. (באדיבות יצחק לבני . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יִצְחָק לִבְנִי נכנס לתפקידו כמנכ"ל רשות השידור ב- 1 באפריל 1974 בתקופה הרת גורל למדינת ישראל , חצי שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים נגד צבאות מצרים וסוריה .

באותו היום 1 באפריל 1974 הגישה וועדת אגרנט (בראשה עמד השופט העליון ד"ר שמעון אגרנט) שחקרה את אירועי מלחמת יום הכיפורים את דו"ח הביניים שלה לממשלה . הוועדה קבעה כי האחריות למחדלי מלחמת יום הכיפורים של אוקטובר 1973 מוטלת על הרמטכ"ל דוִד "דָדוֹ" אלעזר ועל המפקדים הבכירים בצה"ל . במלחמה נהרג 2521 חיילים בהם 609 קצינים . לצה"ל היו 440 חיילים נעדרים . וועדת אגרנט ניקתה את הדרג המדיני מאחריות למחדלים . הדו"ח עורר סערה גדולה בעם .

ב- 11 באפריל 1974 התפטרה ראש הממשלה גולדה מאיר בעקבות הרמטכ"ל דוד אלעזר . הלחץ הציבורי העצום שהצטבר נגד הממשלה בראשותה בעקבות מלחמת יום הכיפורים והפגנות האלפים מול בניין הכנסת בירושלים הביאו אותה להחלטתה להתפטר . שר האוצר פינחס ספיר סירב לעמוד בראש הממשלה לאחר התפטרות גולדה מאיר . המאבק על ראשות הממשלה התמקד בין יצחק רבין לבין שמעון פרס . ב- 22 באפריל 1974 הכריע מרכז מפלגת העבודה בעד מועמדותו של יצחק רבין לראשות הממשלה ברוב של 298 נגד 254 . הנשיא אפרים קציר הטיל על יצחק רבין את מלאכת הרכבת הממשלה .

ב- 3 ביוני 1974 הפך יצחק רבין בן ה- 52 לראש הממשלה הצעיר היותר בתולדות מדינת ישראל . יצחק רבין מינה את יגאל אלון בן ה- 55 לשר החוץ , הפקיד בידי שמעון פרס בן ה- 53 את תיק הביטחון , והציב את יהושע רבינוביץ' בן ה- 63 לשר האוצר . ראש הממשלה החדש מינה את מוטה גור לרמטכ"ל צה"ל במקומו של דוד 'דדו' אלעזר . צה"ל ניצב עדיין במלוא עוצמתו בסיני וברמת הגולן מול צבאות מצרים וסוריה .

meir 2

טקסט תמונה : אוקטובר 1974 . ראש הממשלה יצחק רבין ורעייתו לאה יחד עם גב' גולדה מאיר בהלווייתו של נשיא המדינה זלמן שז"ר . ניצב מאחור (מרכיב משקפי שמש ללא כיפה) איש השב"כ מהיחידה לאבטחת אישים , עוֹבַד . (לע"מ). 

הגבול בצפון היה פרוץ . ב- 11 באפריל 1974 חדרו 3 מחבלים מלבנון לקריית שמונה ותקפו בית דירות בעיירה.  16 אזרחים ושני חיילים נהרגו. באותו חודש נהרגו עוד 14 חיילי צה"ל בפעולות מלחמתיות בצפון. שמונה מהם נהרגו מפגיעת פגז סורי ושישה נוספים נהרגו בהתרסקות מסוק שהגיע לחלֵץ את הפצועים . ב- 15 במאי 1974 ביצעה קבוצת מחבלים פעולת רצח נוספת בגליל . חוליית מחבלים חמושה בת 3 אנשים נכנסה לעיירה במעלות רצחה שלושה בני משפחה אחת ומשם המשיכה לביה"ס 'נתיב מאיר' בו התאכסנו 105 מטיילים תלמידי כיתות ט' , י' , ו- י"א מבית הספר התיכון דתי של צפת במסגרת טיול הגדנ"ע שלהם . המחבלים השתלטו לפנות בוקר על התלמידים הנמים את שנתם ועל עשרה מבוגרים שליוו אותם . 10 ילדים ו- 7 מבוגרים הצליחו להימלט . המחבלים דרשו ממשלת ישראל לשחרר 20 מחבלים כלואים ולא יפוצצו את הבניין על יושביו . המו"מ בין המחבלים לשלטונות נמשך כ- 10 שעות . בחמש אחה"צ הורה הרמטכ"ל לשחרר את התלמידים ומלוויהם בפעולה צבאית . התפתח קרב נורא בו נרצחו 21 תלמידים ו- 4 מבוגרים . שלושת המחבלים נהרגו אף הם .  74 נפצעו . מדינת ישראל הזדעזעה מהפיגוע הקשה וראש הממשלה גב' גולדה מאיר שהתפטרה כבר מתפקידה (כיהנה כראש ממשלת מעבר) נדרשה לבוא לאולפן הטלוויזיה הישראלית כדי לתת הסברים לציבור . יִצְחָק לִבְנִי כיהן בתפקידו כמנכ"ל רשות השידור מזה חודש וחצי. מנהל הטלוויזיה היה ארנון צוקרמן.

בספרו החשוב "בית היהלומים" מיטיב צְבִי גִיל שהיה אז מנהל חטיבת החדשות לספֵּר את אשר התחולל באולפן הטלוויזיה , "לאחר התקפת המחבלים במעלות במאי 1974 ריאיין אותה הכתב אלי ניסן למהדורת "מבט" . לאחר סדרת שאלות היקשה אלי ניסן  : "גבירתי ראש הממשלה , מאז הפיגוע הזה במעלות שואל עצמו כל אזרח בישראל , איך ייתכן שאסון מעלות חוזר ונשנה בדיוק חודש אחרי ההתקפה הרצחנית של המחבלים על קריית שמונה ?" . צופי הטלוויזיה של הימים ההם זוכרים ראש הממשלה גב' גולדה מאיר התבוננה באלי ניסן שניות ספורות והשיבה לוֹ כי היא שואלת את עצמה את אותה השאלה ויהיה צורך לבחון היטב כיצד קרה הדבר ובאילו נסיבות . כשהסתיים הריאיון יצאה גב' גולדה מאיר מדוכדכת מהאולפן כשהמראיין אלי ניסן משתרך אחריה . היא התנהלה בכבדות , עצרה , הסתובבה לאחור , הוסיפה להתקדֵם , וכשהגיעה למדרגות שוב עצרה ושאלה את אלי ניסן בעיניים לחוֹת : "אמור לי מר אלי ניסן , מדוע היית צריך לשאול את השאלה עכשיו , מדוע לא מחר , מה היה כל כך דחוּף ?" . אלי ניסן להסביר לה שאת השאלה ששאל , שואל היום כל אזרח במדינת ישראל , והוא רצה לתת לה הזדמנות להשיב . אך היא לא הקשיבה . היא הייתה כה נסערת , עד שלא נפרדה מאיש לשלום, ושבה ללשכתה" [1] .

golda meir 1

טקסט תמונה :  אפריל 1974 . ראש הממשלה המתפטרת גב' גולדה מאיר (משמאל , התפטרה מתפקידה כראש הממשלה ב- 11 באפריל 1974) מתראיינת באולפן הטלוויזיה הישראלית הציבורית אצל שני העיתונאים מחטיבת החדשות אלי ניסן (שלישי מימין) ויורם רונן (שני מימין) .

זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : איש לא מזוהה , יורם רונן ז"ל , אלי ניסן , טכנאי הקול יצחק ליכטנבאום , עדה המאירי (מתקינה את המיקרופון על דש הז'קט של ראש הממשלה) , וגב' גולדה מאיר ראש הממשלה . (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בקיץ 1974 החל מסע התנחלות ענקי של גוש אמונים ללא רשות הממשלה ביהודה ושומרון, בסבסטיה, שילה, וואדי קלט, מעלה אדומים, אלון מורה ונקודות נוספות. ממשלת ישראל בראשותו של יצחק רבין פינתה אותם בכוח הצבא . על מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני הוטל לנַווֵט את רשות השידור בתקופה הסוערת והרת הגורל ההיא . הוא היה העורך הראשי מתוקף תפקידו והאחריות הראשית חלה עליו . הוא היה אישיות נבונה ועשה זאת בהצלחה הודות לעובדה שעמדו לרשותו בטלוויזיה אנשים מצוינים וחרוצים , עיתונאים וגם טכנאים , חדורי רוח שליחות והתלהבות ומוטיבציה גדולה , ובראשם הקפטן ארנון צוקרמן והחלוץ המרכזי שלו מוטי קירשנבאום .

מרדכי "מוטי" קירשנבאום יצר אז את התוכנית הסטירית רבת המוניטין שלוֹ, "ניקוי ראש". הוא התגלה כעורך ומפיק פורה , חריף , ובעל רעיונות , וכשצריך גם בוטה . הוא היה אומנם בן רומא אך כשהתרגז או כעס דאג להפוך לפולני . אנשים בוטים וחכמים הם המסוכנים ביותר . שילוב של בוטות וחוכמה יוצר טקסטים שנצרבים בזיכרון . היו למוטי קירשנבאום כותבים מוכשרים קובי ניב , אפרים סידון , חנוך מרמרי , ו- ב. מיכאל  אך התוכנית השְנוּנָה נעשתה בצלמו ובדמותו . הוא לא עשה חשבון לאיש . רק למסך הטלוויזיה . פרקי הסטירה הפוליטית בתוכנית המפורסמת ההיא דקרו בסיכה חדה ופגעו שוב ושוב בעצבים החשופים של שִלטון ראש הממשלה יצחק רבין . לא היה כל ספק . תכני "ניקוי ראש" פגעו בתדמיתו של יצחק רבין ובתדמית הממשלה שבראשה עמד . "ניקוי ראש" הפכה למשנה טלוויזיונית סדורה . היא הושיבה מידי שבועיים את כל עם ישראל מול המסך . לסטירה הטלוויזיונית הזאת היה רייטינג שהתקרב ל- % 100 . יצחק רבין ראש הממשלה הדגול היה מספיק ג'נטלמן (ואציל) כדי לנשוך את שפתיו ולהבליג. הוא מעולם לא דרש להוריד את התוכנית "ניקוי ראש" מהאוויר.

rabin 2

טקסט תמונה : שנת 1974 . שדרי הטלוויזיה הישראלית אלי ניסן (ראשון משמאל) ויורם רונן מראיינים את ראש הממשלה יצחק רבין בביתו ברמת אביב. יצחק רבין כיהן כראש ממשלת ישראל בקדנציה הראשונה שלוֹ בשנים 1977 – 1974 . רשות השידור פעלה בתקופה ההיא באקלים יצירתי נוח . (התמונה באדיבות גב' רחל רונן אלמנתו של יורם רונן ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לא הייתה כל התלבטות או פקפוק כי יִצְחָק לִבְנִי ואַרְנוֹן צוּקֶרְמַן היו שני אנשים מוכשרים בעיתונאות אלקטרונית ובעיתונאות בכלל . תקופתם הייתה תור הזהב של הטלוויזיה הציבורית . צריך לזכור שהם פעלו באווירה פוליטית נוחה יחסית . לזכותו של יצחק לבני כמנכ"ל רשות השידור נזקפים הישגים נוספים . הוא מיסד גם את רשת ג' ברדיו "קול ישראל" שיוחדה לשירים ופזמונים . ייחֵד וייעֵד את רשת ב' לערוץ של שידורי אקטואליה . ולא צריך לשכוח , יִצְחָק לִבְנִי היה מפקד גלי צה"ל והאיש שהפך אותה מתחנת רדיו צבאית בעלת האזנה דלה לתחנת רדיו ארצית פופולארית ואהובה , ומחוברת מאוד לציבור האזרחי . רדיו אמיתי . יִצְחָק לִבְנִי פרש מרשות השידור שבע פעלים ופינה את מקומו לטומי לפיד . הוא לא הצטער יתר על המידה. יצחק לבני זוכר בפגישות התחקיר עמי ב- 2005 : "לא הצטערתי לעזוב את התפקיד ב- 1979 . רשות השידור הציבורית לא היה מקום נעים לעבוד בו . השטיח בטלוויזיה היה אדוֹם מהדם שנשפך עליו במאבקי העובדים לאורך השמים . מקום עבודה הציבורי הזה היה פרובלמאטי ורחוק מלהיות רומנטי . אף על פי כֵן הגענו להישגי שידור מפליגים ובסופו של דבר זאת הייתה בעיניי תקופה נפלאה" .

livni 3

טקסט תמונה : זהו יצחק לבני מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979 – 1974 והמקטרת הנצחית שלוֹ . אינטלקטואל מבריק ומנהיג אמת של השידור הציבורי . אישיות מוערכת ביותר . (התמונה באדיבות יצחק לבני . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מוטי קירשנבאום היה מהמעטים בטלוויזיה שתיעב את מנכ"ל רשות השידור האינטלקטואל יצחק לבני . הוא חשב שיצחק לבני תוקע כל הזמן מקלות בעגלת הטלוויזיה שאותה משך ארנון צוקרמן . את יחסו המר ליצחק לבני ואת תיעובו ממנו תרגם ליידוי בליסטראות כשהתראיין לעיתונאי "הארץ" אלי טייכר ב- 25 באוגוסט 1978. אלו לא היו סתם בליסטראות אלה אבני סלע שירה חתן פרס ישראל מהמרגמה שלו . משקלן היה גדול מכובדן האמיתי . מוןטי קירשנבאום נימק את היידוי כלהלן :

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

טקסט מסמך : יום שישי – 25 באוגוסט 1978 . עיתון "הארץ" . אלי טייכר עורך ריאיון עם מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורית וחתן פרס ישראל מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום (יד ימינו של מנהל הטלוויזיה מר ארנון צוקרמן) , שמיידה בליסטראות במנכ"ל רשות השידור יצחק לבני , ומנמק את מעשהו . יצחק לבני התאפק ולא השעה את מוטי קירשנבאום מעבודתו . (באדיבות עיתון "הארץ") .

kirshenbaum 1

טקסט תמונה : 1978 . מרדכי "מוטי" קירשנבאום מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורית ויד ימינו של ארנון צוקרמן. (צילום מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מנכ"ל רשות השידור נעדר כל ניסיון אופרטיבי מינימאלי של הפקות ספורט גדולות בתעשיית הטלוויזיה . הוא נלקח מאחורי מכתבתו בעיתון "מעריב" ברחוב קרליבך בתל אביב והתמנה לתפקידו ב- 1 באפריל 1979 . אולם עַד מבצע שידורי גביע העולם בכדורגל – ספרד 82' לא חווה שוּם ניסיון ניהולי הנוגע להפקות הטלוויזיוניות הבינלאומיות המורכבות והיקרות בסדר גודל של מונדיאלים , אולימפיאדות , אליפויות אירופה בכדורגל , ו/או אליפויות עולם בא"ק . גם לא בתחום הפקות הבּידוּר הטלוויזיוניות הגדולות כמו הפקת תחרות הזֶמֶר האירופית האֶרוֹ – וִויזְיוֹן (Eurovision Song Contest). כשנקרתה לו ההזדמנות הראשונה להפיק את תחרות שירי האֶרוֹ – וִויזְיוֹן בחורף 1980 , מיהר יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לפסוח עליה מטעמים כלכליים . ניצב לצִדו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בימים ההם ברשות השידור שַר כספים וותיק ומוכשר , כלכלן מוצלח ועתיר ניסיון בדמותו של ישראל דוֹרִי שהיה יכול לסייע לו במציאת פתרונות כספיים יצירתיים . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה מסוגלת לשֵאת בנטל הכספי אך היה מנוי וגמור עם יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לבטל את ההפקה הגרנדיוזית . אנשי הפקה בכירים דרשו מhux; "טומי" לפיד לבטל את הביטול אך הוא לא הקשיב למי מהם ברשות השידור והטלוויזיה הישראלית . הוא סילק במחי יד בראשית כניסתו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור את הפקת תחרות שידורי האֶרוֹ – וִויזְיוֹן שנועדה להיערך באביב 1980 שוּב בישראל בטענה המוכרת והשחוקה שאין לו כסף .

מר יִשְרָאֵל דוֹרִי נולד ב- 6 ביוני 1942 בסופיה בולגריה . ב- 1948 עלתה המשפחה לישראל . יִשְרָאֵל דוֹרִי למד כלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ומשם הגיע לנציבות מַס הכנסה . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן הסמנכ"ל למִנהל של רשות השידור הכיר אותו מעבודתם המשותפת באגף מס הכנסה בימים ההם והציע לו ב- 1970 להשתתף במכרז על תפקיד מנהל כספים וכלכלה של הרשות . יִשְרָאֵל דוֹרִי נענה לאתגר וזכה בו . אדם שקט ונבון , שלֵו וצנוע , שהצליח במשימתו כ- כלכלן ראשי של רשות השידור . יִשְרָאֵל דוֹרִי כיהן בתפקידו רָב החשיבות בשנים 1982 – 1970 וסייע לשלושה מנכ"לים בשתיים עשרה השנים שְמוּאֵל אַלְמוֹג , יִצְחָק לִבְנִי , ויוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד למען ביצורה של הרשות . הוא התווה דרך כלכלית מְבוּקֶרֶת וניהל בחסכנות את כל המו"מ הגדולים של רשות השידור לרבות אלה שדנו ברכישות זכויות שידורים של אירועי הספורט הרלוואנטיים . אלכס גלעדי ואנוכי רחשנו לו הערכה רבה .

dori 1

טקסט תמונה :  1976. זהו ישראל דורי הכלכלן הראשי של רשות השידור בשנים 1982 – 1970 . "החלטתו של טומי לפיד לוותר על זכות האירוח של תחרות הזמר הארו-וויזיון ב- 1980 הייתה ספונטנית . הוא לא התייעץ עמי" , סח לי כעבור שנים רבות בעת שיחות התחקיר בינינו. (באדיבות ישראל דורי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ושני אדריכלי הניצחון המפיק אָלֶכְּס גִלְעָדִי והבימאי יוֹסִי צֶמַח של שידור האֶרוֹ – וִויזְיוֹן (Eurovision Song Contest) הקודם שנערך ב- 1979 בירושלים נערכו כבר להפקת האֶרוֹ – וִויזְיוֹן הבא של 1980 בישראל . הם ביצעו כבר סיור קדם הפקה ב- Location חוּץ , בים המלח . הם ביקשו להפיק אֶרוֹ -וִויזְיוֹן גרנדיוזי מחוץ לכותלי האולמות כמקובל בשטח פתוח במקום הנמוך ביותר בעולם . הם ראו בדמיונם הפקת שידור של תחרות שירים אירופית במדבר במדבר הישראלי ורצו לעשות זאת בשיתוף פעולה עם צה"ל . לבסוף השיגה אותם הבשורה . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הודיע ליִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי שאין לו כסף . בטלוויזיה הישראלית הציבורית שררה אכזבה גדולה . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי (ראש צוות הפקת האֶרוֹ – וִויזְיוֹן של 31 במארס 1979 בירושלים ואח"כ היה מנהל הטלוויזיה) והבימאי הראשי של הטלוויזיה בישראלית הציבורית יוֹסִי צֶמַח ניסו להניא את מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד וביקשו אותו לשנות את החלטתו התמוהה . "טומי לפיד , זכייה בתחרות שירי האֶרוֹ – וִויזְיוֹן איננה מתרחשת כל שנה , מי יודע מתי נזכה שוב בתחרות היוקרתית , ומי יודע מתי תהיה לנו שוב הזדמנות להפיק שידור חשוב מהסוג הזה לא רק לטלוויזיה , אלא למדינת ישראל כולה , ועבור כל רשתות הטלוויזיה של ה- EBU" , אמרו השניים למנכ"ל רשות השידור . אך יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד סירב לחזור בו .

zemach 1

טקסט תמונה :  1970 – 1969 . יוסי צמח בראשית עבודתו כבימאי בטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא היה בשעתו הבימאי הטוב ביותר בשורות הטלוויזיה הישראלית והתחנן בפני מנכ"ל רשות השידור יוסף 'טומי' לפיד כי לא יוותר על הזכות לארח את תחרות שירי הארו- וויזיון האירופי (Eurovision songs contest)  שוב בירושלים ב- 1980 . טומי לפיד לא התחשב בתחינותיו . (באדיבות יוסף "פונצי" הדר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יוסי צמח ומנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני צדקו . חלפו בדיוק 20 שנה עד שהארו – וויזיון (Eurovision) חזר שוּב ב- 1999 לישראל ולרשות השידור . זה היה לאחר ניצחונה של הזמרת דָנָה אינטרנשיונל בתחרות השירים באנגליה שנה קודם לכן , ב- 1998 . מנכ"ל רשות השידור ב- 1998 היה אורי פורת ז"ל והוא לא פספס את ההזדמנות . על פי תקנון איגוד השידור האירופי (EBU) עמדה לרשות השידור הממלכתית ב- 1979 הזכות לארח שוּב פעם שנייה ברציפות את תחרות שירי הארו – וויזיון בעקבות ניצחונה של גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" בתחרות השירים שהתקיימה במארס 1979 בבנייני האומה בירושלים .

ב- 1978 זכה הזמר יִזְהָר כּהֵן במקום הראשון עם שירו "אָ – בָּה – נִי  -בִּי" בתחרות שירי הארו-וויזיון שהתקיימה בפאריס . מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני ומנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן עטו על המציאה ולקחו אותה בשתי ידיים . תחרות שירי הארו-וויזיון ב- 31 במארס 1979 בבנייני האומה בירושלים הייתה הפקה גרנדיוזית ומוצלחת מאוד של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותו של המפיק אלכס גלעדי , הבימאי יוסי צמח , ומעצב התפאורה היפהפייה דוב בן-דוד .

מדהים שיוסף "טומי" לפיד המנכ"ל הטירון שזה אך נכנס לתפקידו וויתר על ההפקה המרהיבה הזאת בטענה שהרשות היא גוף שידור עני , ולא פחות מפתיע שהוא עשה זאת מבלי לחפש שום פתרון לעונייה . אפשר לחשוב שבתקופת יצחק לבני – ארנון צוקרמן היא הייתה עשירה . יוסף "טומי" לפיד הצעיר (בן 47) למרות מוצאו ממוסד העיתונות ומעיתון לא עני במיוחד ורָב תפוצה כ- "מעריב" היה נטול אז כל כשרון של שיווק ויחסי ציבור . הוא יכול היה ללכת לממשלה ולשר האוצר יורם ארידור כדי לבקש סיוע כספי למבצע שידור טלוויזיוני בינלאומי שטומן בחובו לא רק יוקרה רבה אלא מהווה מנוף ופוטנציאל תיירותי – תעמולתי . הוא לא עשה זאת . טומי לפיד יכול היה להשתמש בפטנט של שקופיות חסות שהיו יכולות להניב כסף גדול למימון השידור היקר בתקופת המונופול , אך הוא לא השתמש ברעיון הזה . ביטול הארו-וויזיון (Eurovision) היה ביטוי מובהק לחוסר ניסיונו להניע תנועה של ממש את גלגלי התנופה של הטלוויזיה הישראלית. רשות השידור היא גוף ענק, בית שידור הבנוי להפקות ענק אך המנכ"ל החדש פחד להשקיע דולר כדי לקַדֵם את הפקות היוקרה של הטלוויזיה הישראלית . כעורך ראשי בימים ההם התעסק בהמון זוּטוֹת. הוא אפילו נבר בסעיף הקצאת כספים למוניות ברשות השידור . לפעמים שאלתי את עצמי מתי נותר לוֹ זמן לתכנֵן ולקדֵם את הדברים החשובים באמת ברשות השידור . יום אחד ב- 11 בינואר 1982 לאחר שכבר כיהן שנתיים וחצי כמנכ"ל רשות השידור קיבלתי ממנו באמצעות הבוסים שלי צחי שמעוני וטוביה סער מכתב קובלנה שטוען כלהלן [2] : "יורם ארבל שנסע לשָדֵר בהולנד משחק כדורסל בגביע אירופה דֶן – בּוֹס נגד מכבי ת"א, השתמש במונית מיוחדת שלקחה אותו מאמשטרדם להִילְבֶרְסוּם והחזירה אותו למלונו באמשטרדם, ושילם לה קרוב ל- 80 דולר" , והוסיף , "וזאת על אף העובדה שבין אמשטרדם להילברסום יש רכבת כמעט בכל שעה . ייתכן כי הייתה סיבה טובה לכך , ואם כן אשמח להיווכח כי אומנם כן . אם לאו – יש לנו כאן דוגמא של התנהגות שהדעת אינה סובלת" .

lapid 1

טקסט מסמך : 11  בינואר 1982 . קובלנה מגוחכת של מבקרת הפנים של רשות השידור שהטרידה שלא לצורך את המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

נסיעתו של יורם ארבל במונית לצורכי השידור הייתה מוצדקת לחלוטין מנקודת ראות של ההפקה ואני אישרתי את נסיעתו במונית . הופתעתי שמנכ"ל רשות השידור התערב באופן אישי בעניין שולי ופעוט שכזה . יש לו שכבת מנהלי ביניים רחבה שעוסקת בחיסכון ושימוש נכון בכספי הרשות . עניין כה זַניח לא היה צריך להגיע כלל לטיפולו של מנכ"ל רשות השידור . אולם זאת הייתה דרכו להתערב בכל פרט .

[1]  ראה נספח : ספרו של צבי גיל , "בית היהלומים" (הוצאת ספריית הפועלים מ- 1986) .

[2]  ראה נספח : מכתב התלונה של טומי לפיד אלי  מ- 11 בינואר 1982 באמצעות צחי שמעוני מנהל הטלוויזיה וטוביה סער מנהל החדשות המתלונן על שימוש מיותר במונית בהולנד ע"י יורם ארבל , שנשלח לשָדֵר את המשחק דן- בוס נגד מכבי ת"א .

יוסף "טומי" לפיד לא היה ב- 1 באפריל 1979 המועמד המועדף של ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין להחליף את יצחק לבני בתפקיד מנכ"ל רשות השידור . ראש הממשלה מנחם בגין הציע את התפקיד הרם בתחילה לאריה נאור מזכיר הממשלה , אחד מנסיכי הליכוד , בן ונכד למשפחה הלוחמת של אִרגוני מחתרות האצ"ל ולח"י. אריה נאור סירב . לזבולון הָמֶר שר החינוך והתרבות בממשלת ישראל והשַר הממונה היה מועמד משלו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור . הסופר , המחזאי , והסטיריקן אפרים קישון .

אפרים קישון חשב שהוא איננו מתאים לתפקיד מנכ"ל רשות השידור . הוא סירב להצעתו של זבולן המר והציע לתפקיד כתחליף את חברו וידידו הקרוב יוסף "טומי" לפיד . עו"ד נתן כהן ז"ל היועץ המשפטי הוותיק של רשות השידור בימים ההם זוכר היטב בשיחות התחקיר עמי ב- 2005 את מה שהתחולל מאחורי הקלעים של השידור הציבורי בחודש מארס של 1979: "זבולון המר באמת רצה למנות את הסופר אפרים קישון למנכ"ל רשות השידור . אפרים קישון סירב ואמר לשר החינוך כי יש לו מועמד טוב ממנו . קוראים לו יוסף לפיד ומכנים אותו "טומי" . רק אז נעשתה הפנייה ליוסף "טומי" לפיד אחד העיתונאים הבולטים של העיתון "מעריב" . אפרים קישון בעצמו איש "מעריב" הפך למליץ היושר מספר אחת של יוסף "טומי" לפיד והצטרף לדעתו זו קריקטוריסט העיתון קריאל "דוֹש" גָרְדוֹש. שניהם נודעו באהדתם לאגף הימני במפה הפוליטית של ישראל . יצחק לבני היה מינוי של שמעון פרס מהמערך . הוא כיהן כמנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974 . זמן כהונתו תם . הממשלה לא האריכה את כהונתו . הגיע הזמן לשנות . הממנים החדשים טיפחו תקוות חדשות  . הם ראו ביוסף "טומי" לפיד המנכ"ל הבא של רשות השידור וביו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן יָרוֹן חבר מרכז מפלגת חירות (החליף בתפקיד את וולטר איתן איש המערך שנה קודם לכן) את שני האנשים הנכונים במקום הנכון . שרים רבים בממשלת ישראל קיוו שיהיה ליוסף "טומי" לפיד ופרופסור ראובן ירון את הכוח והנחישות לחולל שינויים פרסונליים בדרגי הניהול שיביאו לשינויים אופרטיביים הכרחיים על פי דעתם בתפישת השידור , שינויים שישתקפו וייראו על המסך . בעיקר כמובן בתחום שידורי החדשות והאקטואליה . זכורה עקיצתו של ראש הממשלה מנחם בגין הנוגעת לסגנון הגשת החדשות והרמת הגבה של המגיש הלאומי של חיים יבין . מנחם בגין לא אהב את חיים יבין ואת החיוך שלו ".

בשלוש השנים האלה שבין 1979 ל- 1982 ערך יוסף "טומי" לפיד אין סוף שינויי גַברֵי בשלטון הטלוויזיה הישראלית הציבורית. מייד עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור ב- 1979 , הדיח את ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה . הוא דאג שלא תאושר הארכת כהונתו בוועד המנהל של רשות השידור . לתפישת הניהול של מנכ"ל רשות השידור יוסף 'טומי' לפיד ויו"ר הוועד המנהל של הרשות פרופסור ראובן יָרוֹן היה משקל והשפעה מכרעת בצמרת רשות השידור . הדבר ניכר בשליטה בוועדת המכרזים שם הם תמיד השיגו רוב מרשים . אי הארכת תקופת כהונתו של ארנון צוקרמן בקיץ 1979 לשלוש שנים נוספות  עד קיץ 1982 התפרשה כהדחה . סילוק . ארנון צוקרמן היה איש ניהול מוכשר, אולי עצמאי מידי , אך בטוח מנהל טלוויזיה מצליח בעל קבלות במשך שֵש שנים . ציבור עובדי הטלוויזיה לא הבין כיצד מנפנפים לפתע פתאום מנהיג שידור בהינף יד , מנהיג שידור שהביא מערכת עיתונאית מורכבת לשיאים והצלחתו בה הייתה מוכחת . אם כי צריך להכיר בעובדה שהצלחתו של ארנון צוקרמן לא הייתה בלעדית אלא גם הודות לקו המחשבה והעשייה העיתונאית והתרבותית של מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני בשנים 1979- 1974 שקודם לכן ניהל בהצלחה גדולה את רשת הרדיו הצבאית גלי צה"ל . אחרי הדחתו של ארנון צוקרמן הגיע תורו של חיים יבין מנהל חטיבת החדשות . טומי לפיד לא האריך את כהונתו ובנובמבר 1980 הריץ את טוביה סער כמועמד מטעמו למשרת מנהל חטיבת החדשות הבא . טוביה סער צלח בקלות את וועדת המכרזים הודות לתמיכתם והשפעתם העצומה במסגרת הזאת של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ויו"ר רשות השידור פרופסור ראובן ירון . טוביה סער זוכר בעת שיחות התחקיר עמי ב- 2007 : "זכיתי לתמיכה מרשימה בוועדת המכרזים . במכרז למנהל הטלוויזיה בפברואר 1982 לאחר התפטרותו של צחי שמעוני התמודדתי על התפקיד מול סמנכ"ל הרשות שלמה עבדי . הבסתי אותו 7 : 1 בהצבעה החשאית בוועדת המכרזים ושני נמנעים".

saar

טקסט תמונה :  דצמבר 1981 . טוביה סער (ראשון מימין) מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית עורך ומנהל את ישיבת הבוקר היומית של מערכת "מבט" בקומה השלישית של בניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים . בראש השולחן יושב עורך "מבט" יעקב אחימאיר .

זיהוי הנוכחים משמאל לימין : דוד "דודו" גלבוע , יעקב אחימאיר (קרוב למצלמה)  , יעל חן , יאיר שטרן (מרכיב משקפיים) , יורם רונן , ישראל סגל , דניאל פאר , ובני ליס  . השאר אינם מזוהים .  (התמונה באדיבות יאיר שטרן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מינויו של צחי שמעוני למנהל טלוויזיה במארס 1980 התקבל בהבנה ע"י ציבור עובדי הטלוויזיה , אך זה של טוביה סער אחריו בפברואר 1982 נתקל במבט תמוה . רבים מוותיקי הטלוויזיה שללו את יכולתו של טוביה סער להנהיג את המוסד לאחר הניהול המזהיר של ארנון צוקרמן . הוא לא הצטייר כאישיות בעלת שיעור קומה ונחשב לנאמן פוליטי ועושה דברו של מנכ"ל רשות השידור טומי לפיד . ההערכה המקצועית אל טוביה סער כמנהל טלוויזיה הייתה מועטה . טוביה סער קיבל מברקי ומכתבי ברכה מפוליטיקאים רבים אך לא מחבריו הוותיקים ברשות השידור . אלה התעלמו ממנו .

מדהים היה להיווכח שוב עד כמה נתפשו תפקידי ניהול מקצועיים כמו מנהל הטלוויזיה ומנהל חטיבת החדשות בשידור הציבורי ע"י הפוליטיקאים בישראל מימין ומשמאל , כמשרות מפתח תקשורתיות , העלולות להשפיע על עתידם הפוליטי . לכן צריך להקדים ולברך מייד את הנבחרים המחזיקים במשרות האלה .

טוביה סער התמנה למנהל הטלוויזיה ב- 12 בפברואר 1982 לתקופת ניסיון בת חצי שנה . טומי לפיד היה שבע רצון ממנו . ב- 9 באוגוסט 1982 שלח לו מכתב חם המסמיך אותו להיות מנהל הטלוויזיה הישראלית בשלוש השנים הבאות עד 1985 , "טוביה יקירי , בתום תקופת הניסיון שלך אני רוצה לברך אותך על הצלחתך בתפקיד עד כה , ולהביע את תקוותי כי תמשיך באותה דרך , תוך שיתוף פעולה מבורך בינינו לטובת רשות השידור וכלל הציבור בישראל" . הטלוויזיה הציבורית ב- 1982 הייתה מונופול שידור .

3. הפקת שידורי הטלוויזיה של הארו – ווזיון (Eurovision Song Contest) בבנייני האומה בירושלים במוצ"ש – 31 במארס 1979 . יוסף "טומי" לפיד משיב בשלילה ליוזמות השידור של מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי. 

בראשית 1979 מינה ארנון צוקרמן את מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי להפיק את שידור "האֶרוֹ – ווִיזְיוֹן" (תחרות השירים האירופית) שעמדה להיערך במוצ"ש – 31 מארס 1979 בבנייני האומה בירושלים . הטלוויזיה הישראלית הציבורית זכתה באירוח האֶרוֹ – וִויזְיוֹן ב- 1979 בירושלים בשל ניצחונו של הזמר יזהר כהן עם השיר "אָ-בָּ-נִי-בִּי" בארו-וויזיון הקודם ב- 1978 בפאריס . מפיקים נוספים לטשו את עיניהם אל התפקיד הבכיר ביניהם חיים מלובן ואהרון "ארהל'ה" גולדפינגר אבל אלכס זכה במינוי בקלות ללא קרב . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן זכר את שתי ההפקות הגרנדיוזיות (במונחים ישראליים) שניהל אלכס גלעדי בהצלחה , את זאת של הבחירות לכנסת ה- 9 ב- 17 במאי 1977 ואת הבאה אחריה שעסקה בביקור בן שלושה ימים של נשיא מצרים אנוואר סאדאת בירושלים בנובמבר 1977 . איכויות ההפקה והשידור הישיר שהציגו המפיק אלכס גלעדי והבימאי יוסי צמח ב- 31 במארס 1979 התקבלו בהערכה גדולה ע"י מומחי איגוד השידור האירופי ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) שמושבו בג'נבה .

gilady 2

טקסט תמונה :  מארס 1979 . אלכס גלעדי מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה (מימין) וארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ערב הפקת השידור הישיר הבינלאומי של תחרות שירי הארו-וויזיון במוצ"ש – 31 במארס 1979 מבנייני האומה בירושלים . השידור הישיר הועבר לכל בית בישראל וגם לאירופה וזכה לשבחים רבים . בתחרות ניצחו במשותף הזמרת גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש, עם שירם "הללויה" ומפיק המשדר מר אלכס גלעדי . (התמונה באדיבות ארנון צוקרמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

באותו הערב ישב יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור המיועד ביציע הכבוד בבנייני האומה בירושלים כאורחו של מר יצחק לִבְנִי מנכ"ל רשות השידור היוצֵא , וחָזָה יחד עם מארחו בניצחונה הסנסציוני של הזמרת גָלִי עטָרִי ולהקתה "חלב ודבש" עם השיר "הללויה" , בתחרות הזֶמֶר האירופית השנתית היוקרתית והפופולארית המכונה ה- "ארו-ויזיון" (Eurovision Song Contest ) . את מילות השיר כתבה גב' שִמְרִית אוֹר ואת המוסיקה הלחין קוֹבִּי אוֹשְרָת . גלי עטרי היפה וזמרת מקסימה ולהקתה "חלב ודבש" הקדימו 22 מדינות אירופיות . הדקורציה הנאה שעִיצֵב תפאורן הטלוויזיה הישראלית דוב בן-דוד על בימת התחרות השלימה תצוגה טלוויזיונית מרשימה עמוסת צפייה באירופה וגם בישראל .                                                                                                                                                  

הטלוויזיה הישראלית שידרה ישיר את תחרות ה- "ארו-וויזיון" בארץ וגם לעשרות מיליוני צופים באירופה . אלכס גלעדי היה המפיק הראשי של האירוע ויוסי צמח הבימאי שלוֹ. צמד המנחים היו ירדנה ארזי ודניאל פאר. מקומו של דניאל פאר היה מובטח מראש . הוא היה מנחה הטלוויזיה הטוב ביותר בימים ההם , וודאי בעסקי בידור , רהוט דיבור ובעל חזות נעימה ואמינה . ירדנה ארזי הזמרת הנאה בעלת המראה המיוחד אך חסרת הניסיון בהנחיה של אירוע בידור גדול ממדים הוצבה ע"י המפיק הראשי אלכס גלעדי והבימאי יוסי צמח כמנחה לצדו של דניאל פאר ועל חשבונה של רבקה מיכאלי . היו שמועות שהמפיק שָי נֶשֶר הוא ששכנע את אלכס גלעדי להציב את גב' ארזי בפסגת הבידור הישראלי והאירופי . רבקה מיכאלי ראתה את עצמה כמועמדת וודאית לתפקיד יחדיו עם דניאל פאר אך נדחתה . היא נעלבה עד עמקי נשמתה . השידור הישיר של  ה- "ארו-וויזיון" בטלוויזיה המונופוליסטית גרף בישראל רייטינג שהתקרב ל-  % 100 .

peer

טקסט תמונה :  מוצ"ש – 31 במארס 1979 . בנייני האומה בירושלים . הצמד הרהוט בעל החזות המרשימה , גב' ירדנה ארזי  ומר דניאל פאר , מנחים את תחרות שירי הארו- וויזיון (Eurovision Song Contest) . טביעת עין ובחירה מצוינת של המפיק אלכס גלעדי והבימאי יוסי צמח . בתחרות הפופולארית  זכתה הזמרת גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" . (לע"מ) .

מוצ"ש – 31 במרס 1979 היו השעות האחרונות של יצחק לִבְנִי ברשות השידור . בתוך רגעים ספורים ייתמו חמש שנות כהונתו . כמנכ"ל הרשות הספיק עוד לחזוֹת בשידור הישיר של ה- "אֶרוֹ – וִויְזיוֹן" אחת מפסגות ההפקה הגבוהות ביותר של הטלוויזיה הישראלית בימים ההם , אך יִצְחָק לִבְנִי כמו יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה מעין אורח כבוד במבצע השידור הישיר הענק . יִצְחָק לִבְנִי כיהן אומנם בתפקיד הרָם של מנכ"ל רשות השידור אך לא היה מעורב מבצעית בהפקה הטלוויזיונית המורכבת והיקרה . כבר נאמר כאן כי אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1979- 1973 הִיוָוה יריב מַר ועיקש למנכ"ל הפורש בדרך המנהיגות שלוֹ את השידור הציבורי ודחק משם את רגליו של יִצְחָק לִבְנִי . דלתות בניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים היו נְעוּלוֹת בפני יִצְחָק לִבְנִי . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן סגר אותן ולא אִפְשֵר למנכ"ל להתערב יותר מידי בענייני הטלוויזיה . לכולם בטלוויזיה הישראלית הציבורית וברשות השידור היה ידוע הסוד הגלוי כי היחסים בין יִצְחָק לִבְנִי לאַרְנוֹן צוּקֶרְמַן הם רעועים ורופפים בלשון המעטה . או אם תרצו מתוחים . הם אפילו לא דיברו איש עם רעהו . בעת עריכת פגישות התחקיר עם אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן ויִצְחָק לִבְנִי ב- 2005, התעניין אצלי יִצְחָק לִבְנִי לדעת אם אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן עדיין שונא אותו. עניתי לו, "אינני יודע". האמת, שנאות כמו אהבות וקנאות – הן בעלולת שורשי נצח ולא נשכחות . 

למחרת יום ראשון – 1 באפריל 1979 ירש יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד את יִצְחָק לִבְנִי בתפקידו . אין לדעת על מה דיברו השניים המנכ"ל היוצא וזה הנכנס עֶרֶב קודם לכן בין שיר אחד למִשנהו ב- אֶרוֹ – וִויזְיוֹן אך אחד הדברים הראשונים שעשה יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כמנכ"ל רשות השידור החדש היה להַדִיח ולסַלֵק מניהול הטלוויזיה את אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן הכריזמטי בתום שתי קדנציות ושֵש שנות ניהול מוצלחות . הדבר נעשה למורת רוחם של כל עובדי הטלוויזיה מגדול עד קטן . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן זכה במכרז מנהל הטלוויזיה ב- 2 באוגוסט 1973 בעידן מנכ"ל רשות השידור דאז שְמוּאֵל אַלְמוֹג . עכשיו בקיץ 1979 כשהיה בשיאוֹ הוּדַח . או אם לנקוט בשפה עדינה יותר כהונתו השלישית לא הוארכה והוא הלך הביתה .

מדינת ישראל עצרה את נשימתה בשעה שגָלִי עַטָרִי ולהקתה "חָלָב וּדְבָש" הביאו בשידור ישיר בטלוויזיה כבוד   ופרסום עצום לאזרחיה . הטלוויזיה הציבורית של מדינת ישראל חשף ברוב פאר והדר בפני עשרות מיליוני צופים באירופה את הזמרת היפה והמוכשרת אחותם של השחקנית יוֹנָה עַטָרִי ושדרנית הרדיו שוֹש עַטָרִי , והציב את עצמו על מפת הטלוויזיה הבינלאומית . אין זאת כי מאחורי ההצלחה הכבירה ניצבו כמה אנשים ששמם כבר הלך לפניהם , הבימאי יוֹסִי צֶמַח , המפיק אָלֶכְּס גִלְעָדִי , והתפאורן דוֹב בֵּן דָוִד .

הטלוויזיה הישראלית הציבורית שימשה לראשונה בתולדותיה Host broadcaster בינלאומי של אירוע נוצץ ופופולארי ועתיר רייטינג מאין כמוהו . ארנון צוקרמן ואנשיו היו המשדרים הבלעדיים של תחרות השירים הפופולארית וסיפקו סיגנאל השידור איכותי ויפהפה מירושלים לכל רשתות הטלוויזיה של ה- EBU הפזורות ברחבי אירופה המערבית . זאת הייתה הפקה למופת שזכתה לשבחים רבים מכל עבר עליה ניצח בכשרון רָב אָלֶכְּס גִלְעָדִי . מכל מפיקי תוכניות הבידור בטלוויזיה הישראלית , ולא היו חסרים כאלה שלטשו עין לתפקיד , ביניהם מפיקים וותיקים כמו אָרָהלֶ'ה גוֹלְדְפִינְגֶר וחַיִים מְלוּבַּן , בחרו מנהל הטלוויזיה אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן ומנהל התוכניות יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי דווקא באיש הספורט אלכס גלעדי להפיק ולנַהֵל עבורם את השידור הבינלאומי היקר ועתיר הרייטינג .

ראש ממשלת ישראל מנחם בגין אישר את מינויו הנכבד של יוסף "טומי" לפיד למשרה הרמה ושר החינוך זבולון המר היה הראשון לבשֵר לוֹ כי נבחר להיות מנכ"ל רשות השידור לתקופה של חמש שנים עד אפריל 1984 . מייד לאחר ניצחונה של גָלִי עַטָרִי ולהקתה "חָלָב וּדְבָש" וויתר יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד סופית על זכותה של רשות השידור לארח בפעם השנייה ברציפות בירושלים במארס 1980 את התחרות היוקרתית הבאה של ה- "אֶרוֹ-וִויזְיוֹן" . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד נימק זאת מסיבות כלכליות . עלות ההפקה הבינלאומית של תחרות שירי ה- "אֶרוֹ-וִויזְיוֹן" ע"י רשות השידור ב- 1980 – 1980נאמדה ב- 1.500000 (מיליון וחצי) דולר . מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הוציא את האירוע היקר מרפרטואר ההפקות של הטלוויזיה הישראלית .

הקהילה האירופית אימצה נוהג נחמד והגיוני . הזמר או הזמרת ו/או הלהקות המנצחות בתחרות השירים האירופית ה- אֶרוֹ-וִויזְיוֹן , אחת מתוכניות הבידור הנִצפות ביותר בישראל ובאירופה , מעניקים לרשת השידור הממלכתית של אותה המדינה את הכבוד והזכות לארח את התחרות הבאה ולרשת הטלוויזיה של אותה המדינה להפיק אותה . ניצחונו של יזהר כהן ב- "אֶרוֹ – וִויזְיוֹן" שהתקיים בפאריס במוצאי חג הפסח תשל"ח , שבת – 22 באפריל 1978 , עם השיר שכתב אֵהוּד מַנוֹר והלחינה נורית הירש , "אָ – בָּ – נִי – בִּי" , עשה חסד טלוויזיוני עם רשות השידור . הזכייה הקנתה לרשות השידור את זכות האירוח של הפקת תחרות שירי ה- "אֶרוֹ – וִויזְיוֹן" של 1979 . משזכתה גָלִי עַטָרִי ב- 31 במארס 1979 במקום הראשון מיהר יוסף "טומי" לפיד המנכ"ל הטירון להתבטא אז בהומור המריר שלו , "גלי עטרי היא זמרת  נ – ה – ד – ר – ת  אבל למה הייתה צריכה לזכות דווקא במקום הראשון , גם המקום השֵני הוא מספיק מכובד" , והוסיף , "ניצחונה של גלי עטרי מהווה נֶטֶל כספי כבד מידי על רשות השידור ואנחנו לא תפיק את הארו- וויזיון הבא" . מנכ"ל רשות השידור החדש מחל על הזכות והכבוד לארח ולהפיק את תחרות השירים האירופית בנימוק שאין לו כסף למותרות כאלה. הוא וויתר. תחרות שירי האֶרוֹ – וִויזְיוֹן (Eurovision Song Contest) של 1980 לא התקיימה בישראל . זאת הייתה אִיוֶולֶת מקצועית של מנכ"ל טירון שהחמיץ הזדמנות טלוויזיונית נדירה להציב שוב את את הטלוויזיה הישראלית על המפה האירופית .

יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה פובליציסט נודע בעיתונו "מעריב" אך חסר כל רקע וניסיון ניהולי (תוכן וכלכלה) של רשות שידור ציבורית הכוללת בתוכה אלפי עובדים ומורכבת משתי רשתות טלוויזיה בעִברית ועַרבית ושתי רשתות רדיו בעִברית ועַרבית . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה ב- 1979 רשת בעלת יכולות כפי שהוכיחה ההפקה של אֶרוֹ – וִויזְיוֹן 1979 .

atari 1

טקסט תמונה : 31 במארס 1979 . בנייני האומה בירושלים . תחרות שירי הארו- וויזיון (Eurovision) האירופית . ברקע נראית הדקורציה היפה והאדיטוריאלית של דוב בן דוד תפאורן הטלוויזיה הישראלית .  (מחלקת הסטילס . ארכיון יואש ) .

גָלִי עַטָרִי ולהקתה "חָלָב ודְבָש" זכו במקום הראשון עם שירם הבלתי נשכח "הללויה, וסיבכו את מנכ"ל רשות השידור יוסף 'טומי' לפיד . תחרות שירי ה- "אֶרוֹ-וִויזְיוֹן" (Eurovision Song Contest) הוא אירוע טלוויזיוני בּידוּרי אירופי חד שנתי אפוף יוקרה ועתיר צפייה המנוהל ע"י מרכז ה- EBU ממקום מושבו בג'נבה. מבקרי תרבות רבים שוללים את תחרות השירים "השְמָאלְצִית" הזאת על פי דעתם המלומדת אך אין בכוח עטם להסיט את הצופים מהמרקע . הטלוויזיה הישראלית שותפה ל- "אֶרוֹ- וִויזְיוֹן" מכוח חברותה באיגוד השידור האירופי . ביום שידור התחרות היא חוגגת . עוד מקדמת דנה , מימי שנת 1973 בו נטלה חלק בתחרות הזמרת חנה צח , הלא היא "אִילָנִית" . היא ייצגה את המדינה לראשונה בשנה היא עם שירה "אֵי שָם" וזכתה במקום הרביעי מתוך 17 מדינות . אִילָנִית ורשות השידור יצרו את מסורת ההשתתפות הרצופה . רשות השידור בהנהגתו של יצחק לבני קבעה את הסלוגן , "לא חשוב הניצחון – חשובה ההשתתפות , והרייטינג חשוב משניהם" . ב- 1974 זכתה להקת "כָּוֶורֶת" במקום השביעי , ואח"כ נטלו חלק בתחרות שלמה ארצי , להקת "שוקולד מנטה מסטיק" , ושוב אִילָנִית ב- 1977 עם שירה , "אהבה היא שיר לשניים" . 1978 הייתה שנת השיא . יִזְהָר כּהֵן ולהקת "אלפא ביתא" זכו במקום הראשון עם השיר "אָ – בָּ – נִי – בִּי" שכתב אהוד מנור והלחינה נוּרִית הִירְש . תחרות השירים האירופית הזאת קנתה לה אחיזה איתנה בישראל . לפחות מן ההיבט הזה אין שונה עם הסֶפֶר הנבחר היושב בציון בטעמו מעמי אירופה . יִצְחָק לִבְנִי בעל ניסיון עיתונאי עצום , לשעבר עורך שבועון צה"ל "במחנה" ומנהל תחנת הרדיו של " גלי צה"ל " , ועכשיו מנכ"ל רשות השידור היה בעל טביעת עין טלוויזיונית ואדריכל ההשתתפות בתחרות השירים . זה השתלם לשידור הציבורי . הצפייה בתחרות השירים האירופית בטלוויזיה הישראלית המונופוליסטית הייתה גבוהה ביותר וגרפה רייטינג מזהיר . לִבְנִי גרס שרשות השידור איננה צריכה להיות רצינית וכבדה בכל עת ומותר לה לעסוק מפעם לפעם בבידור קל .

livni 4

טקסט תמונה : שנות ה- 60 . יצחק לבני (ממושקף משמאל) עורך "במחנה" מראיין את הרמטכ"ל רב אלוף יצחק רבין . (באדיבות יצחק לבני . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .                                                                                                           

את יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד המנכ"ל החדש של רשות השידור לא עניינה דעתו של משלם האגרה הנוגעת לתחרות השירים . הוא ראה ב- "אֶרוֹ – וִויזְיוֹן" אירוע גרנדיוֹזי ובּומבַּסטי , נטל כספי שהוא יָקָר מידי . תוכן שידור שלא התאים על פי שיקול דעתו לצורכי השעה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . סדרי העדיפויות של יוסף "טומי" לפיד ברשות השידור שאותה קיבל לנהל היו שונים מאלה של יצחק לבני לפחות בעניין אירוח האֶרוֹ – וִויזְיוֹן . "יש דברים חשובים יותר לשפוך עליהם את הכסף מאשר תחרות שירים" , חשב , וכך גם אמר יוסף "טומי" לפיד . בחלק מהכסף שחסך ביקש להמיר את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית משחור / לבן לצבע , מהלך טכנולוגי יקר . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה המנכ"ל הראשון בהיסטוריה של רשות השידור ובתולדות איגוד השידור האירופי (EBU) שוויתר מרצונו על זכות האירוח של תחרות שירי האֶרוֹ – וִויזְיוֹן במדינתו למגנת לִבָּם של עובדיו . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד יכול היה אם רק רצה למצוא פתרונות כספיים עקיפים כדי למַמֵן את ההפקה היקרה כמו למשל גיוס שקופיות חסות . פטנט פרסומי שקנה לו אחיזה איתנה בשידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית שנה אחת אח"כ ב- 1981 .

היועץ המשפטי לממשלה התיר בשנת 1980 לרשות השידור והטלוויזיה הציבורית לשדר שקופיות חסות של חברות מסחריות בנימוק כי הן אינן 'שידורי פרסומת מסחרית' במובן המקובל של המילה . חוק רשות השידור איננו מתיר אומנם שידורי פרסומת אך מכיוון שלא חל שידור שקופיות חסות הייתה לו לפתע משמעות מרחיקת לכת . ההסבר המתוחכם והחמקמק המאשר שימוש בשקופיות חסות קובע כי לא הפרסומת המסחרית אסורה אלא השידור שלה והיות ושקופיות החסות אינן שידור על פי ההגדרה הטכנית המקצועית הרי שלרשות מותר להקרין אותן . כמנווט שידורי הספורט במשך שנות דוֹר בטלוויזיה הציבורית הענייה באופן כרוני ניצלתי באופן אישי היטב את הפִּרְצָה המסחרית הזאת בעֵת הפקות השידורים הישירים של אירועי הספורט הבינלאומיים הגדולים והיקרים .  בתקופה שקדמה להפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 ניהלתי בשמו של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת מו"מ וערכתי עסקה ענקית חסרת תקדים של שידור שקופיות חסות עם מר אמנון דיק מנכ"ל שלוחת חברת המשקאות "קוקה קולה" בישראל . סוכם כי "קוקה קולה" תשלם לרשות השידור סכום של 300000 (שלוש מֵאוֹת אֶלֶף) דולר תמורת הקרנת שְלוֹש מֵאוֹת שקופיות חסות של החברה במשך שישה עשר ימי השידורים האולימפיים . 1000 (אֶלֶף) דולר לכניסה אחת . זה היה הוֹן עצום בימים ההם , מחלקת הספורט שידרה 115 שעות מאולימפיאדת לוס אנג'לס 84' . פירושו של דבר כי בכל שעת שידור הוקרנו בממוצע שלוש שקופיות חסות לפרק זמן של כ- 10 (עשר) שניות כל אחת . ב- 16 ימי השידורים האולימפיים נחשפה "קוקה קולה" לציבור הצופים במשך 3000 שניות (50 דקות) . המו"מ המהיר והמוצלח עם אמנון דיק התאפשר גם בגלל הסיבה שחברת "קוקה קולה" העולמית הייתה הספונסר (Sponsor) הרשמי בעצמה של משחקי לוס אנג'לס 84' .

לא חסרות דוגמאות הדנות במימון שידורי הספורט היקרים בשידור הציבורי באמצעות שקופיות חסות . עלות זכויות השידורים של הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העל היום) בעונת 1994 – 1993 עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 נסבה סביב 3.300000 (שלושה מיליון ושלוש מאות אלף) דולר . מועצת ההימורים והטוטו בראשות היו"ר שלה מר אריה זייף מימנה כמעט שליש מהסכום 700000 (שבע מאות אלף) דולר באמצעות שקופיות חסות וכן פרסום הניחוש הנכון בטפסי הספורט- טוטו בטלוויזיה וברדיו "קול ישראל" . לקראת שידורי מונדיאל הכדורגל של ארה"ב 94' חתמנו מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ואנוכי על חוזה חסות משותף עם מר אַרְיֵה זָיְיף יו"ר מועצת ההימורים והטוֹטוֹ ומר עופר נִימרוֹדִי מו"ל "מעריב" על סכום של 1.000000 (מיליון) דולר תמורת שידורן של 1000 שקופיות חסות . מחלקת הספורט שידרה מארה"ב 94' כ- 120 שעות שידורים ישירים ותקצירים ובכל שעת שידור נחשפו ה- "טוֹטוֹ" ו- "מעריב" כשמונה פעמים לציבור הצופים . באותה תקופה השתמשנו לא רק בהקרנת שקופיות חסות המכסות את מלוא ה- Frame של מרקע הטלוויזיה אלא גם במה שנקרא בעגת הטלוויזיה השטת הפרסומות של ה- "טוֹטוֹ" ו- "מעריב" כמו בשיט "צוללות" בתחתית המסך במהירות איטית משמאל לימין . הדבר ניתן לעשות באמצעות ה- Character generator  תוך כדי השידורים הישירים עצמם .

טֶרֶם המאבק הגדול והיוקרתי של ערוץ 1 נגד ערוץ 5 הנוגע לשידורים הישירים של משחקי ה- Final four בכדורסל ב- סָלוֹנִיקִי 2000 , ניהלתי מו"מ סודי עם מר קובי בן – גור יו"ר דירקטוריון חברת "פֶּלֶא פוֹן" של "בֶּזֶק" בדבר הענקת סכום של  250000 (רבע מיליון) דולר תמורת שידורן של שקופיות חסות של החברה על מרקע הטלוויזיה הציבורית . הכסף נועד לשפר את התשתית הטכנולוגית שלנו בסָלוֹנִיקִי שעלותה הייתה רבה . בלעדי הטכנולוגיה החדשנית הזאת לא היינו אנחנו בשידור הציבורי העני מסוגלים למלא את המשימה באיכות הנדרשת . מחשש להדלפה היה רק מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן שותף לסוד המו"מ . לא דיווחנו על כך למנכ"ל רשות השידור אורי פורת וודאי לא לסמנכ"ל הכספים שלוֹ מוטי לוי . בסופו של דבר זאת הייתה הצלחה ענקית לטלוויזיה הישראלית הציבורית וחברת "פלא פון" כאחת . הטלוויזיה הישראלית  הביסה שוֹק על ירך את ערוץ 5 של מיילן טנזר . מדד הרייטינג הרשמי של חברת 'טֶלֶה- גָאל' בראשותו של ד"ר אוֹרֶן טוֹקָאטְלִי העניק   % 30 לטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 ופחות מ- % 6 לערוץ 5 בכבלים .חברת "פלא פון" זכתה לחשיפה טלוויזיונית ציבורית נאה והטלוויזיה בחשבון דולרים לא מבוטל .

הבה נחזור ליוסף "טומי" לפיד באפריל 1980 . תפקידו של מנכ"ל רשות השידור היה להרחיק לכת במחשבת הניהול והנהגת המדיה , אך מי ברשות השידור הגה וחשב אז על הפטנט וההברקה הזאת של חסויות . תחרות שירי הארו-וויזיון (Eurovision) של שנת 1980 הייתה ללא ספק החמצה של רשות השידור לא מרוע לב אלא מחוסר ידע בניהול .

ב- 23 באוקטובר 2005 נפגשתי עם יצחק לבני מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974 בביתו בהרצליה פיתוח לצורך כתיבת הסדרה בת 13 הספרים "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . יצחק לבני זוכר היטב בשיחות התחקיר שניהלתי עמו את מה שהתחולל בימים ההם של 1978 ו- 1979 : "כמה חודשים לאחר המהפך הפוליטי ב- 17 במאי 1977 בו עלו מנחם בגין והליכוד לשלטון, צִלצֵל אלי שמחה ארליך שַר האוצר החדש ואמר לי במפתיע במבטא הפולני שכה אִפיין אותו , "יצחק לבני אני יודע שאתה לא נמנה על כוחותינו" , הוא התכוון לכך שאני כמנכ"ל רשות השידור הייתי מינוי של שמעון פרס , אך הציע לי סכום של 5.000000 (חמישה מיליון) דולר לצורך קניית ציוד טכנולוגי חדיש לטלוויזיה , והוסיף , "תביא תוכנית שידורים טובה ואני אאשר את חמישה המילון דולר לרשות" . זה היה ממון רָב בתקופה ההיא והוא הוצע לי ע"י שַר האוצר של מדינת ישראל בנוסף לתקציב השנתי של רשות השידור . מאוד הערכתי את הצעתו של שר האוצר שמחה ארליך . רשות השידור סבלה תמיד מבעיות תקציביות קשות . נסעתי בעצמי עם  משלחת קטנה לארה"ב כדי לקנות את ציוד הטלוויזיה החדש . בדרכי לארה"ב התעכבתי בפאריס ונכחתי בתחרות הזֶמֶר האירופית של שירי הארו – וויזיון . הארו – וויזיון שודר ישיר על ידינו בטלוויזיה הישראלית הציבורית אך בשָחוֹר/לָבָן . זה היה בחג הפסח במוצ"ש – 22 באפריל 1978 והזמר יזהר כהן והשיר שכתב אהוד מנור והלחינה נורית הירש  "אָ- בָּ- נִי- בִּי"  זכו במקום הראשון .

בעקבות הזכייה נקבע כי תחרות שירי הארו- וויזיון של 1979 תתקיים בירושלים . אנשי ה- EBU ששהו בפאריס התעניינו לדעת אצלי ושאלו עוד באותו ערב , האם נוכל להרים הפקה בסדר גודל כזה , ובצֶבַע . הם ידעו שאנחנו עדיין משדרים בשָחוֹר/לָבָן . השבתי להם בו במקום תשובה חיובית , "אנחנו נשדר את הארו- וויזיון ונרים הפקה לתפארת ובצבע" . מעולם לא עלה בדעתי לוותר על מבצע תרבותי עתיר רייטינג שכזה . הפקת הארו- וויזיון היא בעיניי משימת שידור מובהקת של הרשות הממלכתית" .  יצחק לבני ,איש הספר ואדם רחב אופקים , ראה את תפקידה של רשות השידור הציבורית בצורה שונה ממחליפו יוסף "טומי לפיד" אך זמנו עבר .

יצחק לבני מתבונן בי ומוסיף : "בחצות של מוצ"ש – 31 במארס 1979 , ממש באותם הרגעים בהם הסתיים תפקידי כמנכ"ל רשות השידור , הענקתי בבנייני האומה בירושלים את פרס הארו – וויזיון לזמרת המנצחת גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" . זה היה הניצחון השני ברציפות של ישראל . עיתונאים רבים חפצו לדעת ושאלו אותי האם גם בשנה הבאה תיטול רשות השידור הישראלית על עצמה את הפקת הטלוויזיה של תחרות שירי הארו – וויזיון ב- 1980 . השבתי להם מייד ב-  "כן" החלטי . פתאום מישהו הזיז אותי הצידה . זה היה יוסף "טומי" לפיד המנכ"ל החדש של רשות השידור . "אני עכשיו מנכ"ל רשות השידור ולא יצחק לבני" , הודיע לשואלים , ואמר בטון רווי ביטחון עצמי , "כן , הארו- וויזיון הבא ייערך גם כן בירושלים'" . אח"כ יוסף "טומי" לפיד  התחרט . אני במקומו לא הייתי מעיז לפספס את הפקת הארו – וויזיון . הערכתי את יוסף "טומי" לפיד אך במקרה הזה הוא עשה שגיאה גדולה בתפקידו החדש כמנכ"ל רשות השידור" .

lapid 2

טקסט תמונה : ספטמבר 1979 . יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור בן 47 (במרכז) חודשים ספורים לאחר שהתמנה לתפקידו הרם . הוא דחה מכל וכל ב- 1979 את הרעיון לארח שוב את תחרות הזמר האירופית היוקרתית ה- "ארו- וויזיון" (Eurovision) ב- 1980 בירושלים בעקבות ניצחונה של גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" . הוא ראה בכך מבצע טלוויזיוני יקר ומיותר .

זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אישה לא מזוהה , גב' רוחמה איילון מנהלת לשכת מנכ"ל רשות השידור (מרכיבה משקפיים) , מאחוריה מר אהרון פאפו חבר הוועד המנהל של רשות השידור (בחולצה לבנה), יוסף "טומי" לפיד (בן 47) מנכ"ל רשות השידור, גב' שולמית לפיד רעייתו של יוסף "טומי" לפיד, וישעיהו איילון בעלה של רוחמה איילון . (התמונה באדיבות רוחמה איילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוסף "טומי" לפיד לא אהב את אלכס גלעדי a priori . העריך – כן . אהב – לא . אלכס היה כוכב טלוויזיה בכל תחום אולם מנכ"ל רשות השידור נתן לו לדעת שאין זה עושה עליו כל רושם . יצחק "צחי" שמעוני חסה בצלו הכבד של יוסף "טומי" לפיד . הוא דווקא אהב את אלכס גלעדי אולם בסתר . הוא ירא את יוסף "טומי" לפיד . ראו את זה . זה היה פתטי . ב- 16 באוקטובר 1979 ערך מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מסע ראוותני בו העניק את פרסי הרשות לכל מיני אינסטנציות ופיגורות בטלוויזיה שהוא חשב שמגיע להן לקבל את פרס המנכ"ל לרבות אלכס גלעדי . אלכס גלעדי קנה את המוניטין הארצי והבינלאומי בשלוש הפקות טלוויזיה עליהן היה ממונה מטעמו של מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן : הבחירות לכנסת ה- 9 ב- 17 במאי 1977 , ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בירושלים ב- 22 – 19 בנובמבר 1977 , ותחרות שירי הארו – וויזיון שנערכה ב- 31 במארס 1979 בבנייני האומה בירושלים בה זכתה הזמרת גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" במקום הראשון עם השיר "הללויה" . שמו של אלכס גלעדי הלך לפניו והוא נכלל ברשימת מקבלי הפרס . אך שוד ושבר הוא סירב לקבל את הפרס מידיו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד וגם נימק את סירובו במכתב ששלח לו למחרת הטקס . יוסף "טומי" לפיד נעלב עד עמקי נשמתו ועכשיו בנוסף לזוג עיניו הניח על אלכס גלעדי זכוכית מגדלת . המסמך ההוא שכתב אלכס גלעדי נשמר והוא מובא לידיעת קוראי הבלוג , כמו גם תגובתו של יוסף "טומי" לפיד .

alex 1

טקסט מסמך (1) : 16 באוקטובר 1979 . מכתבו של אלכס גלעדי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בו הוא מודיע לו כי הוא איננו מעוניין בפרס רשות השידור כפי שחוּלָק והוא מחזיר אותו . עמוד מס' 1 מתוך 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 2

טקסט מסמך (2) : 16 באוקטובר 1979 . מכתבו של אלכס גלעדי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בו הוא מודיע לו כי הוא איננו מעוניין בפרס רשות השידור כפי שחוּלָק והוא מחזיר אותו . עמוד מס' 2 מתוך 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 3

טקסט מסמך (3) : 16 באוקטובר 1979 . מכתבו של אלכס גלעדי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בו הוא מודיע לו כי הוא איננו מעוניין בפרס רשות השידור כפי שחוּלָק והוא מחזיר אותו . עמוד מס' 3 ואחרון מתוך 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 4

טקסט מסמך (4) : 19 באוקטובר 1979 . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד עונה לאלכס גלעדי , "קראתי את מכתבך בעניין פרסי רשות השידור . אינני מסכים לטיעוניך וצר לי על התנהגותך , אך אין אני כופר בזכותך שלא לקבל את התעודה" , השיב לו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

המסמכים הבאים מוכיחים כי אגרופו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד היה קפוץ באופן שיטתי כלפי מנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי . ב- 1 ביולי 1979 הודיע יוסף "טומי" לפיד לאלכס גלעדי כי הוא איננו מאשר הטסת צוות לצורך שידורים ישירים של תחרויות הגביע העולמי בא"ק שנערכו במונטריאול – קנדה . המכתב הזה היה בבחינת סטירת לחי לשידורי הספורט שאלכס גלעדי עמד בראשם מפני שכל המנכ"לים של רשתות הטלוויזיה ב- EBU ללא יוצא מן הכלל נתנו אור ירוק למפיקי הספורט שלהם ללכת על תחרויות הא"ק האלה בכל בכוח . רק יוסף "טומי" לפיד החליט אחרת . ב- 24 ב- בספטמבר 1979 הודיע יוסף "טומי" לפיד לאלכס גלעדי כי איננו מאשר את שידור משחקי חצי הגמר והגמר של טורניר הטניס המסורתי המתקיים בחג הסוכות במרכז הטניס ברמת השרון תחת ניהולו של ד"ר איאן פרומן . לא רק שלא אישר אלא שגם לא התעניין יתר על המידה בטקסט המסך . הוא השתמש בכתב ידו הגס , הבוטה , והמסורבל כדי לדווח לאלכס גלעדי את דעתו השלילית על שידור הטניס בארץ, "הנושא לא מספיק מעניין חלק מספיק גדול של הציבור", שרבט לאלכס גלעדי. לי כמתבונן מהצד זה נראה כמו התנכלות אישית שיטתית .

alex 5

טקסט מסמך : 1 ביולי 1979 . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד" פוסל את הפקת השידורים הישירים של תחרויות הגביע העולמי בא"ק של מונטריאול 79' . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

alex 6

טקסט מסמך :  24 בספטמבר 1979 . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לא מאשר לאלכס גלעדי לשדר ישיר את משחקי חצי הגמר והגמר של טורניר הטניס המסורתי הנערך במרכז הטניס ברמת השרון . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 7

טקסט מסמך : 26 בספטמבר 1979 . אלכס גלעדי לא נכנע ומבקש הסבר מיוסף "טומי" לפיד ששימש אז גם מנהל הטלוויזיה במקביל להיותו מנכ"ל רשות השידור . "אודה לך אם תפרט הסיבות לאי שידור הטניס שסכום הזכויות בו "אפס" והניידת תהיה בו ממילא" . כעבור יומיים ב- 28 בספטמבר 1979 פוטר אותו יוסף "טומי" לפיד "הנושא לא מספיק מעניין חלק מספיק גדול של הציבור" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סוף הפוסט .

יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ז"ל 2013 – 1926 (רשימה מס' 2). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

——————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 242 : הועלה לאוויר ביום חמישי – 4 ביולי 2013

——————————————————————————————– 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ז"ל 2013 – 1926 (רשימה מס' 2). כל הזכויות שמורות. 

כישרון הניהול של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי וטוּבְיָה סַעַר באותן שנים נגע ישירות אלי כעורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . בפני מחלקת הספורט של הטלוויזיה ניצבו משימות כיסוי בינלאומיות כבדות משקל : מונדיאל ספרד 1982 , אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 , אולימפיאדת לוס אנג'לס ביולי – אוגוסט 1984 , אליפויות אירופה לאומות בכדורגל באיטליה בקיץ 1980 (Euro 1980) וצרפת ביוני 1984 (Euro 1984) , וגם אליפויות אירופה בכדורסל ב- 1981 ו- 1983 בהשתתפות נבחרת ישראל . שלא לדבר על כיסוי שיטתי של אירועי הספורט הרלוואנטיים בתוך מדינת ישראל ובראשם משחקי הליגה הלאומית וגביע המדינה בכדורגל (ליגת העל היום), הליגה הלאומית וגביע המדינה בכדורסל , סיקור ישיר של משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה בכדורסל , ושידורים ישירים של טורנירי הטניס השנתיים ברמת השרון וב- ווימבלדון (Wimbledon) בלונדון . העבודה במחלקת הספורט הייתה סיזיפית וביורוקרטית להחריד . מחד מיעוט כוח אדם ומאידך הפקת אירועי ספורט רלוואנטיים מורכבים ומסובכים שכפופים לזכויות שידורים ודורשים אישור מוקדם של קנייתם או רכישתם מהבוסים הגדולים שלי, לרבות הפעלת טכנולוגיה רבה ומורכבת, הקצאת כוח אדם לא קטן למשימות השידור, ושימוש בלוגיסטיקה . הדברים האלה עולים ממון .   שלוש פעמים השיב צוות הניהול "צחי שמעוני את טוביה סער" בשלילה מוחלטת לבקשות ההפקה שלי בנימוקים שהטלוויזיה הישראלית הציבורית ענייה ואין לה כסף . מדובר היה באירועים שוליים נגיד בהשוואה למשחקים האולימפיים, אך לא ידעתי בדיוק למה לצפות מהם . הייתי מנהל טירון בראשית הקריירה שלי כמפיק ומתכנן שידורים רבי עוצמה ובהיקפים כאלה . לא בהבנת יסודות הטלוויזיה אלא דל ניסיון באוריינטציית ניהול ומנהיגות ושמירה על יחסי עבודה הוגנים ומקצועיים עם הבוסים שלי . לא למדתי לנהל ואולי בשל כך חשתי כל הזמן לאורך עשרות שנים כי המנהלים שלי לא רק הניחו עלי אוכף אלא רתמו גם רסן לפיו כמו לסוס דוהר .

יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי היה אדם יקר ואהוב על ידי עד יום מותו . אולם הוא החמיץ את עצמו כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בין מארס 1980 לינואר 1982 . הוא פשוט פִסְפֵס . ההשפעה שלו כמנהל הטלוויזיה על התפתחות השידור הציבורי בפרק זמן כה קצר ממארס 1980 עד ינואר 1982 הייתה שולית . מזערית . בניגוד לקודמו בתפקיד ארנון צוקרמן היה הססן ומאוד לא בטוח בעצמו . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ירא את מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שאומנם מינה אותו לתפקיד הבכיר אך הניח עליו כל הזמן זכוכית מגדלת , בחן אותו , והתערב בהחלטותיו, וכשחשב שצריך, לא רק התערב, אלא שינה את פסיקותיו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי. מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ראה את עצמו כעורך ראשי עַל של הטלוויזיה והרדיו ברשות השידור . הוא התערב בכל פרט ניהולי אפילו ברמה של אישורי הסעה במוניות . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד האפיל על יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי לחלוטין במאבק על מנהיגות וסמכויות בתוככי רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא היה גדול עליו בכמה מידות טובות . בהיות יצחק "צחי" שמעוני איש ישר ומצפוני, וכשראה שאיננו יכול עוד להילחם עם הבוס הישיר והכוחני שלו מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד, פשוט התרומם בינואר 1982 מכיסאו והניח את מפתחות הניהול של שולחנו של מנכ"ל רשות השידור . "אינני עובד עוד אצלך . חפש את החברים שלך" , אמר ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד והתפטר מתפקידו . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא הזיל אפילו דמעה אחת . הוא חווה בחייו כמה דברים קשים יותר מהתפטרותו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי. בו במקום מינה לתפקיד מנהל הטלוויזיה את מר טוּבְיָה סַעַר. המסמכים הבאים מהשנים ההן המתפרסמים בפוסט הזה הקרוי , "יצחק "צחי" שמעוני 2013 – 1926 ז"ל (רשימה מס' 2) , כשמר אלכס גלעדי ואנוכי אחריו ניהלנו את חטיבת הספורט מלמדים משהו על שאיפות הניהול והמנהיגות של שנינו שנתקלו שוב ושוב בקשיים רבים ועצומים מסוגים שונים מידי יום , וגם בסרבנותו של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד , הססנותו של מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ואי הסכמות מצדו של מנהל החדשות בתקופה ההיא חיים יבין . הם מצביעים גם על העוני המחריד בטכנולוגיה טלוויזיונית (הפקה , צילום , ועריכה) ועל מסורבלות וכבדות התנועה לפנים לעבר כיבוש יעדי השידור . הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור המציאו את הביורוקרטיה , את המִגוּשָמוּת , ואת הדוּבִּיוּת , ומעידים כי ניהולם של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי את הטלוויזיה וחַיִים יָבִין את החדשות היו במידה לא מעטה פגומים ועקרים . ברור לחלוטין שמנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד יחדיו עם מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ומנהל החדשות חַיִים יָבִין הֶיצֵרוּ את חזון ההפקות ושאיפות ההתפשטות של אלכס גלעדי. בהתעקשותם והתנגדותם שוב ושוב לבקשות , הצעות, ויוזמות השידור של אָלֶכְּס גִלְעָדִי, הם דחפו אותו בסופו של דבר לזרועות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . חיי היום יום בטלוויזיה היו עבור רבים קשים ומורכבים לא כל שכן של חטיבת הספורט שנדרשה לפעול במרץ עצום גם בסופי שבוע , בשבתות ובחגים במשך עשרות שנים . אין זה דבר של מה בכך . חיינו האינטנסיביים כעיתונאי טלוויזיה לא היו רגילים ולא דמו לאלה של שאר אזרחי המדינה . אף על פי כן אָלֶכְּס גִלְעָדִי ואנוכי התבדחנו ואמרנו איש לרעהו "כי אנחנו אומנם עובדים בעצם שמונה ימים בשבוע , אבל נהנים ומלאי סיפוק אך במידה רבה אנחנו שנינו ברי מזל מפני שגם משלמים לנו עבור ההנאה הזאת" . ב- 1 באוגוסט 1979 הודח מנהל הטלוויזיה אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן מתפקידו ע"י מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן . או במילים אחרות, שניהם לא העניקו לאַרְנוֹן צוּקֶרְמַן קדנציית ניהול שלישית בת שלוש שנים נוספות עד 1 באוגוסט 1982 . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן ניהל את הטלוויזיה הישראלית הציבורית מ- 1 באוגוסט 1973 עד 1 באוגוסט 1979 ושש שנות ניהולו נחשבות עד עצם היום הזה ל- "תור הזהב" של השידור הציבורי . סילוקו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן היה גם סוף תקופת הזוהר של אָלֶכְּס גִלְעָדִי המפיק , מנהל , ושַדָּר בחטיבת הספורט . חלפו מאז המון שנים . מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד , מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי , ומנהל החדשות חַיִים יָבִין העריכו והוקירו את פועלו של אָלֶכְּס גִלְעָדִי אך באותה מידה חששו ממנו ובלמו את תנופת העשייה שלו . ראיתי זאת במו עיניי . המחלוקות נראו כמעשי התנכלות של ממש . חלק מהחלטות טריאומוויראט הניהול של רשות השידור והטלוויזיה הנוגעות למנהל חטיבת הספורט אָלֶכְּס גִלְעָדִי המוכשר, היו בלתי הגיוניות ובפירוש חובבניות. הם הוציאו אותו משלוותו ודעתו .

בסופה של שנת 1980 כשמעברו של אָלֶכְּס גִלְעָדִי ל- NBC היה וודאי, לא עשה הטריאומווירט הזה שום מאמץ אפילו הקַל שבקלים להשאיר את אָלֶכְּס גִלְעָדִי בארץ בשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית. נטישתו של אלכס גלעדי את השידור הציבורי בדצמבר 1980 הייתה אבדה גדולה וכבדה. איש טלוויזיה ברמתו של אלכס גלעדי נולד פעם בדור . אולי שניים . ראו על יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי שהוא איננו עצמאי לחלוטין בדעותיו ונזקק בעצמו ושוב ושוב לאישורי המנכ"ל שלו . גם כשהיה מדובר בצעדי הפקה יסודיים וטריוויאליים . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי כמנהל טלוויזיה היה רחוק שנות אור מהדמות העצמאית והכריזמה שאפיינו וליוו את אישיותו של מנהל הטלוויזיה שקדם לו אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן . אנוכי רשאי להביא את האינפורמציה הזאת לידיעת קוראי הבלוג מפני שאמרתי אותה ליִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ז"ל בעת שיחות התחקיר בינינו .

shimoni lapid lev ari

טקסט תמונה : קיץ 1980 . מנהל הטלוויזיה הישראלית יצחק "צחי" שמעוני ז"ל (בן 54 במרכז בחולצה כהה , ידיו על מותניו) יחדיו עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל (בן 48 שלישי מימין) ומנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב ארי ז"ל (שני מימין מרכיב משקפי שמש) . גברדיית הניהול של רשות השידור חוגגת ניצחון עם נבחרת הכדורגל של רשות השידור . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : איש שירותי אומנות אלי מגן , איש חטיבת החדשות אילן קיסר , מנהל מחלקת הספורט לשעבר ששי אפרתי , איש שירותי מנהל יעקב ארמוזה , יצחק "צחי" שמעוני , יוסף "טומי" לפיד , גדעון לב ארי , ואיש לא מזוהה . (באדיבות יצחק "צחי" שמעוני . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex gilady 1975

טקסט תמונה : מאי 1975 . בסביבות אצטדיון "בלומפילד" בתל אביב – יפו .אלכס גלעדי (בקדמת התמונה) מפיק את שידורי הטלוויזיה של כינוס הפועל ה- 10 . משמאל , המפקח הטכני אליהו "אלי" קובו (מעשן) . מימין , אהרון "אראל'ה" גולדפינגר (מפצח גרעינים) . (התמונה באדיבות אלכס גלעדי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

gilady 1

טקסט מסמך : 13 באפריל 1980 . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני מעניק את בכורת ניידת השידור לטובת מנהל החדשות חיים יבין על פני מנהל הספורט אלכס גלעדי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 2

טקסט מסמך : 14 באפריל 1980 . הצעת שידור ישיר של המשחק שוודיה – ישראל במסגרת קדם מונדיאל ספרד 1982 . מנהל הטלוויזיה נדרש לאשר כל דולר שהוציאה מחלקת הספורט מקופת הרשות . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 3

טקסט מסמך : 14 באפריל 1980 .התייחסות לטורניר הקדם אולימפי בכדורסל שאמור להיערך בשווייץ בהשתתפות נבחרת ישראל . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

gilady 4

טקסט מסמך : אפריל 1980 . מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני מורה לאלכס גלעדי להתכתב עמו באמצעות מנהל החדשות חיים יבין . חיים יבין היה הבוס הישיר של אלכס גלעדי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

gilady 5טקסט מסמך : 27 באפריל 1980. פרוצדורה של עריכת ה- VTR (ראשי תיבות של  Video Tape Recording)בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 6

טקסט מסמך : 25 ביוני 1980 . אלכס גלעדי מוחה בפני יצחק "צחי" שמעוני על היעדר ציוד וניידת שידור על עובדיה כדי לשדר את אליפות ישראל בשחייה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

gilady 7

טקסט מסמך (1) : 3 ביולי 1980 . אלכס גלעדי מעלה לדיון את יעילות דוברות רשות השידור , עמוד 1 מתוך 2. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 8

טקסט מסמך (2) : 3 ביולי 1980 . אלכס גלעדי מעלה לדיון את יעילות דוברות רשות השידור , עמוד 2 מתוך 2. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 9

טקסט מסמך : 16 ביוני 1980 . אלכס גלעדי מתלונן בפני מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני כי הנהלת הרשות השאירה את חטיבת הספורט בפיקודו חשופה וחסרת הגנה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 10

טקסט מסמך : 26 ביוני 1980 . מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני הודף את טענותיו של אלכס גלעדי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 11

טקסט מסמך : 12 באוגוסט 1980 . התייחסות לאולימפיאדת הנכים שהתקיימה בארנהאיים – הולנד בהשתתפות ישראל ולכיסוי הגל . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 62

טקסט מסמך :  23 ביולי 1980 . זהו מסמך המחאה המקורי שכתב אלכס גלעדי נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ושלח אותו למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל החדשות יוסף "טומי" לפיד . "אם המנכ"ל לא ימצא לנכון להתנצל בפני באותו פורום אראה עצמי חופשי להגיב ולפעול כראות עיניי" , איים אלכס גלעדי במכתבו על יוסף "טומי" לפיד . אלכס גלעדי תמיד היה מוכן להתעמת ולהיאבק על דעותיו המקצועיות כשחשב שהוא צודק ואף לריב עבורן . הוא מעולם לא נכנע לבוסים שלו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 12

טקסט מסמך : 12 באוגוסט 1980 . התייחסות של אלכס גלעדי להתבטאות מזלזלת של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד נגדו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 13

טקסט מסמך :  27 באוגוסט 1980 . זמן קצר בתום מבע שידורי אולימפיאדת מוסקבה 1980 שאלכס גלעדי ניהל ברוב כישרון . הוא שוב מתלונן על היעדר אמצעי עריכת VTR . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 14

טקסט מסמך : 31 באוגוסט 1980 . עיקרון כיסוי משחקי הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העל היום) ב- Video כאפשרות עדיפה על כיסוי ב- Film . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 15

טקסט מסמך : 6 ביולי 1970 . אלכס גלעדי עושה כל מאמץ לשדר את משחק הפרידה המתוכנן מטל ברודי (מכבי ת"א – נבחרת אירופה בספטמבר 1980 בהיכל הספורט ביד אליהו) בניידת שידור בצבע . המסמך הזה מצביע ומתעד את דרך ההתכתבות והעברת אינפורמציה בתוך דרגי הניהול השונים בטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים עברו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 16

טקסט מסמך : 8 בספטמבר 1980 . אלכס גלעדי הוגה את הרעיון לשדר את אליפות ישראל בסקי מים שתתקיים בחג סוכות בחודש אוקטובר 1980 בחוף הגיא בטבריה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 17

טקסט מסמך : 9 בספטמבר 1980 . קריאה נואשת להשלטת סדר בחייה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 18

טקסט מסמך :  5 באוקטובר 1980 . אלכס גלעדי תוקף את מנהל החדשות חיים יבין . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 19

טקסט מסמך : 5 באוקטובר 1980 . שוב מאבק על אמצעי העריכה האלקטרוניים במאסטר בין חטיבת החדשות בראשה חיים יבין לבין חטיבת הספורט בראשה אלכס גלעדי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 20טקסט מסמך : 7 באוקטובר 1980 . המאבק על אמצעי העריכה האלקטרונית בשבתות בשיאה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 57

טקסט מסמך : אלכס גלעדי כותב בדם ליבו למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ובא בטענות קשות למנהל החדשות חיים יבין בעניין העריכה האלקטרונית בשבתות . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 58

טקסט מסמך (1) : 25 בנובמבר 1979 . אלכס גלעדי פונה אל מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ותוקף בחריפות רבה את קטיעת "מבט ספורט" במוצ"ש ע"י המנהל התורן יוסף "יוסי" בסון , ומכנה אותה אלימות ברוטלית על המסך . עמוד 1 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 59טקסט מסמך (2) : 25 בנובמבר 1979 . אלכס גלעדי פונה אל מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ותוקף בחריפות רבה את קטיעת "מבט ספורט" במוצ"ש ע"י המנהל התורן יוסף "יוסי" בסון , ומכנה אותה אלימות ברוטלית על המסך . עמוד 2 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 60

טקסט מסמך (1) : 22 במאי 1980 . (עמוד מס' 1 מתוך 2) . מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי מביע את דעתו הנחרצת על הבוס הישיר שלו חיים יבין בפני מהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני  . "השתוללותו של מנהל חטיבת החדשות שכל שצעק כל הזמן הוא , שלא מעניינים אותו שידורי הספורט המטופשים , שאינם אלא בזבוז כסף , אינם אלא עדות לשנאה התהומית של חיים יבין כלפי וגם כלפי העובדים במחלקתי . סיכומו של אותו יום , הודעתו של חיים יבין ליצחק גליקסברג , 'כל אנשי הספורט דפרים והעומד בראשם הוא הדפר הראשי' . זה הכינוי לו זכו האנשים שבזיעתם הקנו לחטיבת החדשות חלק נכבד מהישגיה" , כתב אלכס גלעדי את דעתו על חיים יבין למנהל הטלוויזיה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

gilady 61

טקסט מסמך (2) : 22 במאי 1980 . (עמוד מס' 2 מתוך 2) . מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי מביע את דעתו הנחרצת על הבוס הישיר שלו חיים יבין בפני מהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני . "רק אלה שמשכילים לזכור יכולים להעריך . תכונה כזאת אינני מוצא בראש חטיבת החדשות בנוכחי ואין לי לכן כל ציפיות . יתירה מזו : הערכתו או אי הערכתו חשובים בעיניי כנבלת הצבוע . אשר לי אישית בלעתי כבר הרבה צפרדעים מדו פרצופו של חיים יבין , אך מאחר שטובת הטלוויזיה (וגם טובתי האישית) עמדה לנגד עיניי – הבלגתי" , הוסיף אלכס גלעדי במכתבו למנהל הטלוויזיה אודות התנהגותו של חיים יבין כלפי מחלקת הספורט .

(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex gilady 1

טקסט תמונה :  ליל חמישי – 7 באפריל 1977 . היכל הכדורסל "פאיוניר" בבלגרד בירת יוגוסלביה הגדולה.

השדר והמפיק הדגול מר אלכס גלעדי (מימין) ממתין בעמדת השידור ב- בלגראד ל- Cue ממני כעורך השידור בירושלים כדי להתחיל בריאיון ה- Unilateral עם קפטן מכבי ת"א טל ברודי בתום הזכייה הראשונה בגביע אירופה לאלופות בכדורסל , מכבי ת"א – מובילג'ירג'י ווארזה 78 : 77 . לא ניתן היה לסיים את השידור הישיר שלנו המפואר ההוא ללא ריאיונות עם גיבורי הניצחון . יעקב אחימאיר המתין באותן דקות דרוך ולחוץ באולפן הטלוויזיה הישראלית הציבורית בתל אביב כדי להתחיל מייד אחרינו בשידור ישיר את ריאיון ההתפטרות המפתיע של ראש הממשלה יצחק רבין . הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית ריכזה בליל חמישי – 7 באפריל 2006  מאכסימום רייטינג של צפייה שהיה סמוך מאוד ל- % 100 מִדְרוּג . ה- Sponsorship  של מכבי ת"א חברת "עלית" שילמה באותה עונה למועדון סכום של כ- 000 100 (מאה אלף) דולר . שתיהן , מכבי ת"א וחברת "עלית" יצאו נשכרות משיתוף הפעולה ביניהן . (צילום משהל'ה פרידמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex gilady yoash alroey

טקסט תמונה : קיץ 1995. אטלנטה – ארה"ב. שנה אחת בדיוק לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת אטלנטה 1996 בעת פגישת ה- WBM השנייה (2nd World Broadcasters Meeting) לצורך היערכות ותיאום שידורי הטלוויזיה האולימפיים בראשות קבוצת AOB. מר אלכס גלעדי (משמאל) ואנוכי בכניסה לאצטדיון האולימפי החדש שהולך ונבנה בעיר . הוא כרגיל מחויט , לבוש חליפה ומעונב ואני לובש מכנסי ג'ינס ונועל נעלי ספורט. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אָלֶכְּס גִלְעָדִי הוא אחד מאנשי הטלוויזיה הדגולים ביותר שפגשתי בתעשיית הטלוויזיה במשך יותר מ- 40 (ארבעים) שנים – בארץ וגם בעולם . אישיות טלוויזיונית רמת מעלה משכמה ומעלה בכל אספקט של התעשייה היקרה והיוקרתית הזאת , וגם ג'נטלמן . אנוכי מכיר היטב מקרוב מאוד את פועלו העצום והרצוף בתעשיית הטלוויזיה הישראלית והבינלאומית. הפסקאות הארכיוניות האלה הן אפס קצה של דרך טלוויזיוניות רוויית מהמורות טכנולוגיות , לוגיסטיות , וכוח אדם ארוכת שנים שבה גילה מר אלכס גלעדי מנהיגות , חזון , תושייה , ודבקות במשימה למען ולטובת השידור הציבורי במדינת ישראל , שלא לדבר על ההפקות המקומיות הגדולות בארץ והבינלאומיות ב- NBC האמריקנית , פועלו כיו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF , וחברותו הפעילה ב- IOC שבגינן רכש את המוניטין שלו . אילו הייתי מתבקש להספיד אותו את אלכס גלעדי בעודו בחייו הייתי משתמש באותו נוסח ובאותן המילים (אינני מפליג ולא חש בעל גוזמא) בהן ספד אנטוניוס לברוטוס : "אורחו היה אדיב והיסודות כה התמזגו בו , עד שיוכל הטבע לקום קבל עולם ולהודיעו , זה היה האיש" .  

סוף הפוסט . כל הזכויות שמורות .

ראה המשך בפוסט יצחק "צחי" שמעוני ז"ל 2013 – 1926 (רשימה מס' 3) . כל הזכויות שמורות .

 

כל מנהל טלוויזיה הגון – הוא עבד של מוֹלֶךְ הרייטינג. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

——————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 241 : הועלה לאוויר ביום שלישי – 2 ביולי 2013

——————————————————————————————–

 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .                                      

הערה 4 : מנהל חטיבת התוכניות בערוץ 1 יואב גינאי שידר לפני ימים אחדים סרט בן חצי שעה אודות הצלם מיכה בר-עם בן 83 (יליד 1930) חתן פרס ישראל בסדרה הדוקומנטרית שלו המעניינת והמרתקת שלו "לגעת ברוח" . מיכה בר-עם הוא צלם עיתונות וותיק וגם שברבות השנים התגלה כאיש מקצוע רגיש ובעל טביעת עין אמנותית . האיש בעל הזקן והשפם העבותים ומבט של מהפנט יודע לצלם . בדיבורים ונאומים הוא הרבה יותר חלש . אולם אנוכי זוכר אותו דווקא בשל כישרון הדיבור התמציתי והחסכני שלו . בראשית שנות ה- 50 היה מיכה בר-עם מדריך של כנס ארצי של כיתות ט' של איחוד הקבוצות והקיבוצים שהתכנס ליד קיבוץ גשר הזיו . מיכה בר-עם כבר אז צלם נודע וטייל מפורסם הדריך אותו בטיול למערת סטלקטיטים וסטלגמיטים (נטיפים וזקיפים) שהתגלתה בימים ההם בגליל . בפתח הכניסה למערה בעלת המראה הקסום אמר בזו הלשון לנערים והנערות הצעירים : "אני מזהיר אתכם נערים ונערות צעירים לא להושיט יד לסטלקיטים ו/או לסטלגמיטים . אין לגעת ואין למשש . רק להתבונן . אני אגדע את היד שתעז לגעת בנוף הקדומים" . מרוב פחד ממנו ומבטו המאיים נכנס הנוער בחיל ורעדה לחלקת אלוהים הקטנה ההיא והפסיק לנשום . לפני כמה ימים הזכיר לי יואב גינאי נשכחות . חלפו מאז הסיור בחיק הטבע עם מיכה בר-עם יותר מ- 60 (שישים) שנים . יואב גינאי עשה לציבור גם הכרה עם אשתו אוֹרְנָה זְמִירִין מקבוצת כינרת . אורנה זמירין נערה יפהפייה היא בת כיתה שלי מביה"ס החקלאי "בית ירח" בעמק הירדן . בעמק הירדן של הימים ההם כולם הכירו את כולם . יעקב "יענקל'ה" ספיר אחיה הצעיר של נעמי שמר ומנחם "נחיק" מרק מקבוצת כינרת היו שכניי לספסל הלימודים . שמואל סטולר היה המורה שלנו לחקלאות . מי תיאר לעצמו שדווקא מיכה בר-עם יזכה באוֹרְנָה זְמִירִין ויבנה מורשת צילום עיתונאית בעלת עשרות אלפי תמונות שדורות ישראליים יראו וימששו אותן . אם כן תודה למיכה בר-עם ואורנה זמירין על מורשתם ותודה ליואב גינאי מערוץ 1 שחשף אותם . חצי שעה של טלוויזיה משובחת אולם כמה כבר ראו אותה . המדרוג שלה היה אפסי .

הערה 5 : הקשבתי אתמול בצהריים (יום שני – 1 ביולי 2013) לריאיון שערכה יעל דן עם הזמר הנפלא והנערץ בעל קול חם יהורם גאון . סיבת הריאיון היא מפני שיהורם גאון שהכריז זה מכבר כי "המוסיקה המזרחית היא מוסיקה זבל" שר עכשיו את עמיר בניון שנחשב לזמר מזרחי . יהורם גאון לא רק שהוציא סינגל חדש "תן לי כוח" שכתב והלחין עבורו עמיר בניון , אלא שהוא מוציא עכשיו CD חדש שאת כל שיריו כתב והלחין עבורו עמיר בניון . יעל דן העיתונאית מספר אחת ברדיו גלי צה"ל עטה על המציאה והתקילה את יהורם גאון : "איך זה שאתה שר את עמיר בניון המזרחי כשהטלת כתם בפרהסיה לא מזמן על כל כל המוסיקה המזרחית וכינית אותה מוסיקה זבל" , שאלה אותו חזור ושָאוֹל . יהורם גאון איננו פחות חכם מהשואלת ויצא מן המיצר בקלי קלות . "יש ויש במוסיקה המזרחית ואת עמיר בניון אני מאוד אוהב" , השיב לה מבלי להתבלבל . אני רחוק מהמוסיקה המזרחית וקרוב ביותר אל יהורם גאון אבל אוהב עד למאוד גם את "הפרח בגני" של זוהר ארגוב ואביהו מדינה . יהורם גאון לפני היותו זמר , שחקן , ומוסיקאי הוא בן אדם . בן אדם חכם . אישיות מיוחדת במינה . איש רוח , מוסר , וצדק . מדינת ישראל התברכה ביהורם גאון שהוא אחד מבניה .

gaon tadger

טקסט תמונה : 1969 . רעייתי יעל תג'ר – אלרואי מאפרת את שחקן הקולנוע והזמר יהורם גאון בעת הסרטת הסרט "אני ירושלמי" . (צילם את התמונה ו. בראון מירושלים. באדיבות יהורם גאון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) 

gaon tadger 1

טקסט תמונה : 1969 . יהורם גאון מקדיש את התמונה למאפרת שלו . (באדיבות יהורם גאון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

הערה 6 : האזנתי אתמול בבוקר (יום שני – 1 ביולי 2013) לעיתונאי רזי ברקאי ברדיו "גלי צה"ל" . מגוחך שהוא מסתייע שוב בשירותם של אמנון אברמוביץ' מערוץ 2 ורביב דרוקר מערוץ 10 . נכון שמדובר בשני עיתונאים בעלי מוניטין אך הם לא אמרו לו ולמאזיני גלי צה"ל שום דבר דרמטי , חדש , וסנסציוני . שום תובנות חדשות מעבר לאינפורמציה שעיתונאי התחנה ובראשם עידן קוולר ,ספי עובדיה , גלית אלטשטיין (וטובים אחרים) מיידעים אותנו מידי יום . אני מתפלא מדוע העורך הראשי של משדרי גלי צה"ל ומפקד התחנה מר ירון דקל לא מפסיק את השותפות המלאכותית הזאת ולא מעמיד אותו במקומו . אנוכי כמאזין קבוע לגלי צה"ל מרגיש שעבורי הם בלתי נחוצים . אני תמה גם למה שני אנשי הטלוויזיה האלה אמנון אברמוביץ' ורביב דרוקר צריכים את הבימה הזאת שמציע להם רזי ברקאי כשיש לכל אחד מהם אחת כזאת אך הרבה יותר גדולה , הרבה יותר נצפית , והרבה יותר אטרקטיבית . ללא כל השוואה . ממש פתטי שרזי ברקאי הבטיח אתמול להתראות עמם שוב בתוך כמה שבועות . רזי ברקאי אתה רוצה להיעזר ולהסתייע בתוכנית האקטואליה שלך בעיתונאים שלא משורות גלי צה"ל שהם בעלי מקורות מידע נוספים ? OK עשה זאת בתנאי שהם מעבירים לידיך אינפורמציה חדשה ראשונית ובלעדית, אך אל תדאג. את זאת הם לא יעשו. הם ישמרו את המידע הראשוני ו/או הבלעדי למי שמשלם להם את משכורתם. גלי האתר אינם מקום להתרועע. השיחות הבנליות של רזי ברקאי עם אמנון אברמוביץ' ורביב דרוקר נראות (לי) כמו התחנפות .

כל מנהל טלוויזיה הגון – הוא עבד של מוֹלֶךְ הרייטינג. כל הזכויות שמורות.

יום חמישי – 27 ביוני 2013 .

מנכ"ל ערוץ 10 רפי גינת מחזיק בחיים את הערוץ שלו בלילות חמישי בשבוע בעזרת תוכניתו האישית הקרויה "כל בו טק" שמשודרת בין 21.00 ל- 22.00. מעניין לדעת האם הוא שבע רצון מעצמו בתום שלושה – ארבעה חודשי מנהיגות את ערוץ 10 והאם הוא חושב שעלה על דרך המלך הטלוויזיונית . הוא זוכה לרייטינג דו ספרתי אולם נמוך בהרבה מזה שהיה לו בערוץ 2 . מינו את רפי גינת למנכ"ל ערוץ 10 לא כדי להנחית כאן את תוכנית הצרכנות האישית שלו אלא כדי להמריא עם כל ערוץ 10 . ערוץ 1 מחזיק את עצמו בחיים במשך שלוש שעות בין תשע ארבעים וחמש בערב ל- רבע לאחת בלילה באמצעות שידור ישיר של משחק חצי הגמר על גביע הקונפדרציות בכדורגל בברזיל בין נבחרות ספרד – איטליה (ב- ברזיל) שהסתיים בתוצאה 0 : 0 בתום מאה ועשרים דקות ו- 5 : 4 בבעיטות הכרעה מ- 11 מטרים לטובת ספרד . מדהים להיווכח שבין חצות הליל לרבע לאחת בלילה צובר השידור הישיר של משחק הכדורגל פי שתיים רייטינג ממהדורת "מבט" . ערוץ 1 נמצא על סף כלייה . הרייטינג האפסי של ערוץ 1 איננו יכול להחזיק את השידור הציבורי הקורס לעד . אולי היה זה ראש הממשלה מר בנימין נתניהו שהבטיח זה מכבר ליו"ר הוועד המנהל של רשות ד"ר אמיר גילת (פרי מינויו ומי שהיה יועץ התקשורת שלו) , אל תדאג לא אתה ולא אני נהיה האישים שיסגרו את רשות השידור והשידור הציבורי למרות ניוונם . ערוץ 1 במתכונתו הנוכחית , במתכונת ההנהלה שלו בראשות מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל אמיר גילת , ובמתכונת הרייטינג שלו – דומה בשעה זאת לגוויית טלוויזיה מהלכת .  מה זה צריך להיות הדבר הזה שערוץ 1 הציבורי שנהנה מכמעט 1.000000000 (מיליארד) שקל מתשלום האגרה צובר בשעה שש בערב (18.00) רק חצי אחוז (% 1/2) רייטינג . ואח"כ בשש ורבע הוא משיג % 0.8 , בשש וחצי יש לו שוב % 0.8 , בשש ארבעים וחמש הוא יורד ל- % 0.6 , בשבע בערב שוב % 0.5 , בשבע ורבע מדשדש המדרוג סביב שליש אחוז (% 0.3) , בשבע וחצי שוב חצי אחוז (% 0.5) …??? מה זה צריך להיות שיממון המדרוג הזה…??? מה זאת ההפקרות הזאת…??? הרי נאמר כבר שמדובר בגוף שידור ממלכתי ששואב כמעט 1.000000000 (מיליארד) שקל בשנה מהציבור שמממן אותו, אך הוא מניב תוצאות אפסיות. ברור שהעובדים אינם אחראים לכישלון הקטסטרופלי, אלא ההנהלה הראשית החובבנית וסניפי המִשְנֶה החלודים שלה בטלוויזיה, אבל הם האנשים הפשוטים ישלמו באופן וודאי את המחיר העליבות הנוראית.

rating 1

טקסט מסמך (1) : יום חמישי – 27 ביוני 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין שש בערב (18.00) ל- שמונה ארבעים וחמש בערב (20.45) . כל אחד רשאי לנתח את המתמטיקה של הרייטינג כאוות נפשו , אולם עם עובדות אי אפשר להתווכח . (באדיבות וועדת המדרוג) .

rating 2

טקסט מסמך (2) : יום חמישי – 27 ביוני 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין שמונה וחצי בערב (20.30) ל- אחת עשרה ורבע בלילה (23.15) . כל אחד רשאי לנתח את המתמטיקה של הרייטינג כאוות נפשו , אולם עם עובדות אי אפשר להתווכח . (באדיבות וועדת המדרוג) .

rating 3

טקסט מסמך (3) : יום חמישי – 27 ביוני 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין אחת עשרה ורבע בלילה (23.15) ל- אחת בלילה (25.00) . כל אחד רשאי לנתח את המתמטיקה של הרייטינג כאוות נפשו , אולם עם עובדות אי אפשר להתווכח . (באדיבות וועדת המדרוג) .

יום שישי – 28 ביוני 2013

ערוץ 10 תחת מנהיגותו של המנכ"ל רפי גינת לא מצליח מזה כחודשיים וחצי לייצר סדר יום שידורים טלוויזיוני חדש בערב שבת למרות הבטחתו ולמרות קידום אינטנסיבי באמצעות שידורי Promo . העסק לא זז ועם עובדות הרייטינג אי אפשר להתווכח. ברצועת השידור 21.30 – 19.55 בליל שישי – 28 ביוני 2013 מפסיד "שישי" של ערוץ 10 (בהגשת אלון בן דוד וטלי מורנו) נגד "יומן" של ערוץ 1 (בהגשת איילה חסון) ומובס ע"י "אולפן שישי" של ערוץ 2 (בהגשת דני קושמרו) . אשת ערוץ 10 גב' אושרת קוטלר אמרה את דעתה, "כי היה לה ברור שצריך לבדל באופן שונה את "שישי" מ- "אולפן שישי", ואי אפשר להציע אלטרנטיבה כש- "שישי" עושה את אותו הדבר כפי שעושה "אולפן שישי".  "תוכנית הבידור "שי בשישי" של ערוץ 10 (בהנחיית שי שטרן) מנצחת בקלות ברצועת השידור 22.30 – 21.30 את "מחר שבת" המקובעת והמשעממת של ערוץ 1 (בהנחיית שמואל ווילוז'ני ויעקב כהן), אולם ניגפת לחלוטין מול תוכנית הטריוויה האהודה "אחד נגד 100" של ערוץ 2 (בהנחיית אברי גלעד) . ערוץ 1 נופח את נשמתו ב- 22.30 . בין 22.30 ל- 23.30 משיבה התוכנית "מה נסגר" של ערוץ 10 מלחמה שערה נגד ערוץ 2 .

rating 4

טקסט מסמך (1) : ליל שישי – 28 ביוני 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין רבע שמונה בערב (19.45) ל- עשר וחצי (22.30) בערב . ערוץ 10 לא מצליח לחולל סדר יום חדש בערבי שבת . (באדיבות וועדת המדרוג) 

rating 5

טקסט מסמך (2) : ליל שישי – 28 ביוני 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין עשר ורבע בערב (22.15) לאחת בלילה (25.00).ערוץ 10 לא מצליח לחולל סדריום חדש בערבי שבת. (באדיבות וועדת המדרוג) .

יום ראשון / שני – 1.7.2013 – 30.6.2013

בחצות הליל שבין 30 ביוני 2013 ל- 1 ביולי 2013 מתחיל ערוץ 1 לשדר את ה- Pre Game Show שלו בטרם השידור הישיר של משחק הגמר על גביע הקונפדרציות בכדורגל באצטדיון ה- "מאראקאנה" בברזיל בין נבחרות ברזיל וספרד . מתרחש כאן דבר מדהים . הצפייה בערוץ 1 במשחק הכדורגל בין חצות הליל לארבע לפנות בוקר מאפילה בשיעור צפייה כמט כפול על שידור "מבט" ב- "Prime time" . ערוץ 1 על תכניו השונים למעט הכדורגל הופך לחידלון טלוויזיוני חסר תקדים בתעשיית הטלוויזיה מאז נוסדה במדינת ישראל ב- 1968 .

rating 6

טקסט מסמך : מפת המדרוג של יום ראשון – שני 1.7.2013 / 30.6.2012 בין אחת עשרה ארבעים וחמש בלילה  (23.45) לבין שתיים (26.00) לפנות בוקר . הערה : המדרוג נפסק ב- 02.00 (באדיבות וועדת המדרוג) .

יום ראשון – 1 ביולי 2013 מחצות הליל ועד שלוש וחצי לפנות בוקר , השידור הישיר בערוץ 1 מאצטדיון "מאראקאנה" של משחק הגמר על גביע הקונפדרציות בכדורגל בין נבחרות ברזיל וספרד . 

ערוץ 1 בעל זכויות השידורים של האירוע הנ"ל עשה בדרך כלל את המוטל עליו . הוא העביר אתמול בשידור ישיר את משחק הגמר על גביע הקונפדרציות בכדורגל מאצטדיון המאראקאנה בו הביסה ברזיל תחת שרביט אימונו של לואיס פיליפ סקולארי את ספרד תחת שרביט אימונו של וויסנטה דל בוסקה בתוצאה המכרעת 3 : 0 . ההתמודדות המרתקת אתמול שימשה מבחן וחזרה גנרלית  ל- FIFA ולוועדה המארגנת הברזילאית וגם לרשת הטלוויזיה הברזילאית הענקית והעשירה TVGLOBO לקראת המשימה העיקרית, אירוח המונדיאל בשנה הבאה בברזיל. במידה רבה היווה מפעל גביע הקונפדרציות גם מבחן לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . ערוץ 1 מיסד פנל גדול לקראת השידור הישיר ברזיל – ספרד שעורר עניין רב בציבור וייחד Pre Game Show בן שעה החל מחצות הליל בטרם שריקת הפתיחה אולם כפה על צוות השידור Play by play הבכיר שלו יורם ארבל ודני נוימן לשדר את המשחק Off tube מהאולפן בירושלים . הפנל כלל את שני המגישים בוני גינזבורג וגב' שרון פרי ואת צוות הפרשנים נדב יעקובי , מוטי איוואניר , ואביעד פוהורילס וכן את יורם ארבל ודני נוימן שנשארו בארץ . הפנל עמוס מידי בהנחה שכל אחד צריך לתרום לשיחה מהידע שלו . מרבית האינפורמציה שנשפכת באולפן ע"י המומחים בד בבד עם הרעפות שבחים אין קץ בכל מיני מושאי שידור – צפויה וטריביאלית ולכן מעיקה ומעייפת. שיחה ערה באולפן מי טוב ממי דייגו ארמאנדו מאראדונה ו/או ליאו מסי – מיותרת , בעיקר מפני שהזיכרון החזותי – פרספקטיבי נוטה באופן ברור לטובת ליאו מסי הטרי .בתום המשדר הארוך בן כמעט ארבע שעות התברר כי נוכחותו של נדב יעקובי חיונית מפני שרק הוא ידע לתרגם (כמעט מילה במילה) את הראיונות שקיימה TVGLOBO בתום המשחק עם המאמן המפסיד  וויסנטה דל בוסקה / Vicente Del Bosque (בספרדית) ועם המאמן המנצח  לואיז פליפה סקולארי / Luiz Felipe Scolari (בפורטוגזית) . סקולארי שלח את דל בוסקה הביתה לעשות חושבים ולהכין מחדש את שיעורי הבית שלו .

העורך טובי גאני עשה "עבודת מחקר" מקיפה ביותר אודות ולקראת מונדיאל 2014 והנבחרות שישחקו בו והדבר מצא את ביטויו בשפע אינפורמציה ב- Pre Game Show הארוך . הצפייה בטלוויזיה בשעת לילה מאוחרת כזאת היא דַלָה מטבע הדברים אולם ערוץ 1 נוקט ביוזמה נכונה ומעניק אופציה מצוינת למי שבכל זאת מוותר על שנתו לטובת המשחק . אותי עניין יותר מכל לצפות בהצגה המקדימה בתרכיז שערים של שתי הנבחרות ברזיל וספרד בדרכן לגמר , וגם תקציר מהמשחק על המקום ה- 3 בין נבחרות איטליה ואורוגוואי . בפעם הראשונה אתה רואה מקרוב שחקנים כוכבים בעלי מוניטין שרק שמעת עליהם עד כה כמו ניימאר ו- פרד .

שער "יד האלוהים" של דייגו ארמאנדו מאראדונה בדקה ה- 51 במשחק ההוא ב- 22 ביוני 1986 ארגנטינה – אנגליה בשלב רבע הגמר במונדיאל מכסיקו 1986 , מהווה תזכורת טלוויזיונית איתנה לטובתו של יורם ארבל ומצביעה עד כמה הוא מוכשר ליד המיקרופון , ומאידך – לרעתו של מאראדונה הפרחח . אינני חושב ששחקנים בינלאומיים בעלי מוניטין עצום ודיגניטי כמו פֶרֶנְץ פּוּשְקָש , ו/או יוֹהָאן קְרוֹיְף , ו/או פְרָנְץ בֶּקֶנְבָּאוּאֶר , ו/או פֶּלֶה היו מרשים לעצמם להיעזר בידם כדי לכבוש שער . שלושת ההילוכים החוזרים של TELEMEXICO משלושה מקורות של מצלמת 16 , מצלמה מהזווית ההפוכה , ומצלמה אחורית קרובה – סייעו ליורם ארבל לנקוט עמדה ברורה חד משמעית בפרשה שהייתה כאילו שנויה במחלוקת , ולסכם אותה בתריסר מילים בלתי נשכחות , "לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שילטון" (שיעור מאלף לכל מיני פטפטני טלוויזיה שמתיימרים להיות שדרני טלוויזיה). אולם לפתע מתברר שיורם ארבל איננו מושלם ולא יודע בתוך הסיטואציה המורכבת הזאת מי היה שופט המשחק (הטוניסאי עָלִי בֵּנָאסֶר) שאישר ברוב טיפשותו את השער , וגם לא מזהה את השחקנים האנגליים ובראשם שחקן שלובש את החולצה מס' 14 (טֶרִי פֶנְוִויק – Terry Fenwick) שמתחננים בפני עָלִי בֵּנָאסֶר שיבטל את החלטתו מפני שמאראדונה הבקיע אותו בידו . רואים ברור כי טֶרִי פֶנְוִויק מסמן לשופט כי מָארָאדוֹנָה השתמש בידו . יורם ארבל גם לא מזהה כי טֶרִי פֶנְוִויק היה השחקן שניסה להרחיק את כדור המריבה אולם מעשה שטן העלה אותו בקשת לרחבה שלו ומָארָאדוֹנָה הזריז הקדים באגרופו (השמאלי) את זרועותיו המושטות של השוער האנגלי פִּיטֶר שִילְטוֹן . אך נניח לכך עתה .

“ERA  LA  MANO  DE  DIOS” , הצהיר דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה , בפני העיתונאים כשנשאַל אם כבש את השער בידו או בראשו . "זו הייתה יד האלוהים" , כינה בסיום המשחק את מעשה התרמית שהביא להבקעת שערו הראשון . ניסוּח תֵּיאוֹלוֹגִי מחושב שהותיר לוֹ לצאת בשלום מהסבך המוּסרי אליו נקלע כקפטן נבחרתו . כשנשאל שוב ושוב מדוע לא הודה בעבירה המתוחכמת שנסתרה מעיניי השופט , שִיוֵוק את עצמו לתקשורת כאילו היה שליח האֵל עלי אדמות ובמצוותו נקם את חרפת ארגנטינה . לכל הפונים הֵשיב שוּב ושוּב באותה מטבע , "זאת הייתה יד האלוהים" , אך המצלמות היו בעוכריו . על כך אמרה סוּזַן סוֹנְטָאג , "הצילום הוא דרך לוִוידוּא החוויה" . היא צדקה .

maradonaטקסט תמונה : 22 ביוני 1986 . מונדיאל מכסיקו 86' . אִצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי . השעה אחת ושש דקות בצהריים שעון מקומי . דייגו ארמאנדו מאראדונה גובר באגרוף ידו השמאלית על שוער נבחרת אנגליה פיטר שילטון, אך איננו מכניע את מצלמות הטלוויזיה של TELEMEXICO , וגם לא את שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית יורם ארבל . זהו תיעוד חשוב בהתפתחות שידורי הטלוויזיה בעולם והמעורבות שלה בכיסוי אירועים שנויים במחלוקת בספורט התחרותי בכלל ובכדורגל בפרט . המצלמות לוכדות את דייגו ארמאנדו מאראדונה בקלקלתו . שופט המשחק הטוניסאי עלי בנסאר ניצב קרוב לאירוע אך לא הבחין במעשה הרמאות של הקפטן הארגנטיני . (באדיבות TELEMEXICO  / FIFA . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ניתוח טלוויזיוני של הבקעת השער ע"י "יד האלוהים" מסביר מדוע שופט המשחק עָלִי בֵּנָאסֶר לא ראה את מה שראו השחקנים האנגליים בצורה וודאית וכל כך בבירור ובראשם השוער פִּיטֶר שִילְטוֹן . גופו של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ניצב בפרופיל לשופט בעת הניתור לכדור . אֶגרוף יד שמאל של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה זה שהדף את הכדור לשער האנגלי הוסתר כמעט במלואו ע"י ראשו של השחקן הארגנטיני . השופט שהיה בכושר גופני מניח את הדעת ובס"ה ניצב בסביבת האירוע ליד קשת ה- 16 מ' , והתמקם באופן סביר , משהו כמו תשעה אולי עשרה מטרים מנקודת המפגש בין דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לפִּיטֶר שִילְטוֹן והקרב על הכדור ביניהם , אך לרוע מזלו זווית הראייה שלו הייתה שגויה לשבריר שנייה . דייגו ארמאנדו מאראדונה ניתר מעשה שטן בפרופיל ביחס לעלי בנאסר והשופט ראה את הצְדוֹדִית שלו . לכֵן סבר בטעות שדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כבש את השער בנגיחה בראשו . אפשר לראות את הסיטואציה הקצרצרה והמורכבת הזאת היטב על טייפ השידור בסופה הוענק לעבריין הארגנטיני הפרס שחשק בו . במקום שיונף לעברו כרטיס אדום אישר השופט את השער והעניק לארגנטינה יתרון בחינם . בּוֹבִּי רוּבְּסוֹן מאמן נבחרת אנגליה כעס ורגז אך צריך לציין שעשה זאת בצורה מאופקת ולא לא איבד את צלמו . המחאות לא עזרו לוֹ וגם לא לשחקני אנגליה .

TVGLOBO עשתה עבודה נהדרת במשחק הגמר . חשיפת השחקנים בעת נגינת ההימנונים ב- Extreme Close ups היא שיעור טלוויזיה מאלף לכל בימאי ספורט וכדורגל באשר הוא . אני חושב שהם צריכים להשתמש ביורת הילוכים חוזרים ב- Super Highlights של האירועים , בטח כשמדובר בהבקעת שערים . שלושה הילוכים חוזרים אינם תיעוד מספיק ומספק . כיסוי ההכשלה של ג'רארד פיקה (Gerard Pique) את ניימאר (Neymar) ע"י TVGLOBO בעקבותיה שלף שופט המשחק ההולנדי ביורן קיפרס (Bjorn Kuipers) את הכרטיס האדום לעבר השחקן הספרדי היה פנטסטי . ישבתי בכורסתי המום ונדהם מיפי הכיסוי התכליתי , הברור , וה- Framing המדויק ב- Super Slow Motion של מצלמות TVGLOBO . איזה יופי !!! הפרשן דני נוימן הקדים את השַדָּר המוביל שלו וזיהה מייד כי מדובר ב- "עבירה פראית" שסיכנה את בריאותו של ניימאר . אולי ניסיון העבר שלו כשחקן כדורגל פעיל סייע לו לאבחן במהירות את התרחיש ולהאפיל על יורם ארבל . חוק מס' 12 בספר החוקים של משחק הכדורגל העוסק בעבירות והתנהגות פרועה קובע מפורשות כי שחקן יורחק מכר הדשא אם על פי דעתו של השופט הוא משחק בצורה פראית. אין מדובר בחיזיון נפרץ בו הפרשן מתעלה מעל השדר המוביל שלו. יורם ארבל ביקש להמתין להילוכים החוזרים כדי לוודא שהכרטיס האדום הונף לג'רארד פיקה בנימוק שהיה האחרון בשורת המגינים של ספרד , אולם דני נוימן קטע אותו והסביר שוב שמדובר בעבירה גסה מאוד בלתי ספורטיבית שהעונש עליה הוא הרחקה מכר הדשא . TVGLOBO שמפעילה ניידות שידור ענקיות שכוללות בתוכן 30 (שלושים) מצלמות ואפילו יותר שיווקה את המסר המקצועי שלה לתבל באופן ברור ביותר : "אנחנו מוכנים למשימת השידור בשנה הבאה . אתם שם בישראל תהיו רגועים" . האמת, למה להמתין עד 2014 ? בעוד חודשים מעטים ישדר לנו ערוץ 5 בכבלים שוב את ברצלונה ובשורותיה לא רק אינייסטה , מסי , ו- צ'אבי אלא גם נֵיְימָאר .

אי אפשר לסיים את הפוסט הזה מבלי לייחד מבט נוסף לערוץ 1 ולרשות השידור באמצעות מאמר התחקיר של עיתונאי "ידיעות אחרונות" רז שכניק "שוברי קופות" . המאמר התפרסם בעיתון לפני ארבעה ימים ומצביע על השערורייה הנוגעת לשיטת גביית אגרת הטלוויזיה והפניית כספים רבים לעורכי דין חיצוניים בגין שימוש מופרז בעצותיהם .

shechnick 1

טקסט מסמך : יום שישי – 30 ביוני 2013 . פוסט התחקיר של רז שכניק בעיתון "ידיעות אחרונות" הנוגע לשערוריית גביית אגרת הטלוויזיה ע"י רשות השידור . (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות") .

סוף הפוסט .

לזכרם של הרץ הצרפתי הדגול למרחקים ארוכים אלן מימון ושל האיש שהנציח אותו בטלוויזיה המתעד והבימאי האולימפי הדגול באד גרינספאן. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

——————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 240 : הועלה לאוויר ביום ראשון – 30 ביוני 2013

——————————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ציטוט : "למילים יש וויזואליה משלהן".                                                                                                                 (מרדכי "מוטי" קירשנבאום)

ציטוט : "הצילום הוא דרך לוִוידוּא החוויה".                                                                                                       (סוזן סונטאג)

ציטוט : "סלסלו את המחשבה והיא תרומם את הלשון".                                                                                                                 (אחד העם)

לזִכְרָם של הרץ הצרפתי הדגול למרחקים ארוכים אלן מימון (Alain Mimoun) ושל האיש שהנציח אותו בטלוויזיה, המתעד והבימאי האולימפי הדגול באד גרינספאן (Bud Greenspan). כל הזכויות שמורות.

הפוסט הזה מוקדש במידה רבה לזכרו של הרץ הצרפתי הדגול למרחקים ארוכים אלן מימון בן 92 שמת לפני כמה ימים ולאיש שהנציח אותו ואת אמיל זטופק בטלוויזיה הבימאי האולימפי והמתעד הדגול היהודי – אמריקני באד גרינספאן .

אלן מימון נולד באלג'יר ב- 1 בינואר 1921 . הוא נחשב לשני הנצחי בריצות למרחקים ארוכים אחרי הרץ הצ'כוסלובקי אמיל זטופק בשנים 1956 – 1948 . אלן מימון זכה במדליית הכסף באולימפיאדת לונדון 1948 בריצת 10000 מ' בתוצאה 4. 37 : 30 דקות (אחרי אמיל זטופק) . כמו כן זכה במדליית הכסף באולימפיאדת הלסינקי 1952 בריצה ל- 10000 מ' בתוצאה 8. 32 : 29 דקות (אחרי אמיל זטופק) , ובמדליית הכסף בריצה ל- 5000 מ' בתוצאה 4. 07 : 14 דקות (אחרי אמיל זטופק) . אלן מימון ניצח את אמיל זטופק בפעם הראשונה והאחרונה בחייו בריצת המרתון באולימפיאדת מלבורן 1956 בתוצאה של 00. 25 : 2 שעות . אמיל זטופק סיים שישי . לאחר אולימפיאדת מלבורן 1956 פרשו שניהם לעד מהמסלול . אלן מימון מלצר בבית קפה פריסאי היה בן 35 . אמיל זטופק רס"ן בצבא הצ'כוסלובקי היה בן 34 .

מומחיות בכתיבת טקסטים לטלוויזיה. 

זה נכון . למילים יש וויזואליה משלהן . אך בטלוויזיה (ובקולנוע) הֵן זקוקות למצלמות . התמונות הן חַזוּת העין , אך הטקסט הוא מראה האינטליגנציה . כותבים מעטים בטלוויזיה וכמות מזערית של שַדָּרִים ניחנו בכישרון לייצר טקסט שייזכר לזמן רב . כולם עשו זאת בנסיבות מיוחדות ובאירועים מסוקרים בעלי רייטינג שהעניקו להם את ההשראה הטלוויזיונית לייצר את הסְלוֹגָנִים של חייהם . חַיִים יָבִין הצהיר בשידור ישיר במשדר מיוחד בטלוויזיה הישראלית הציבורית עם סגירת הקלפיות של הבחירות לכנסת התשיעית בעשר בעֶרֶב ביום שלישי – 17 במאי 1977 ועל פי תוצאות המדגם של הסטטיסטיקאי ד"ר חֲנוֹךְ סְמִית , את הטקסט הבא : "גבירותיי ורבותיי – מהפך". חַיִים יָבִין ייזכר לדורות בגלל אותן שלוש המילים האלה .

טקסט תמונה :  ליל שלישי – 17 במאי 1977. דקות ספורות לפני העלייה ל- "אוויר"  והודעתו הסנסציונית של שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית והמגיש חיים יבין (משמאל) על המהפך הפוליטי  בבחירות לכנסת ישראל התשיעית ב- 1977 . מכשיר השמע המחבר אותו לאולפן הבקרה כבר תקוע באוזנו של השַדָּר המחונן. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן (עומד מימין) נמצא כרגיל בסביבה. הסטטיסטיקאי חנוך סמית רוכן מימין על ניירותיו . בתוך דקות ספורות יאמר חיים יבין בשידור ישיר לאומה טקסט בן שלוש מילים : "גבירותיי ורבותיי – מהפך". חיים יבין ושלוש המילים האלה ייזכרו לדורות. שני האנשים שיושבים בגבם לחיים יבין הם משה סנה (משמאל,משופם ובעל פאות ארוכות) ויוסף ירון. (התמונה באדיבות ארנון צוקרמן ויוסף "פונצי" הדר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

הערה : סייעה בזיהוי הנוכחים בתמונה גב' רונית סנה .

טקסט תמונה : יום שלישי בערב – 17 במאי 1977 . אולפן א' של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . השעה תשע חמישים וחמש בערב . חמש דקות לפני העלייה ל- "אוויר" של המשדר הישיר המכסה את הבחירות לכנסת ה- 9 . חיים יבין יושב משמאל כשהוא מחובר באוזניה מיוחדת לחדר הבקרה ודרוך מאוד לקראת תחילת השידור הישיר . ויושב לצדו מימין הסטטיסטיקאי ומוחה הסקרים ד"ר חנוך סמית . האנשים שמאחורי חיים יבין וד"ר חנוך סמית הם אנשי המל"מ , המרכז למיכון משרדי של משרד האוצר . האנשים האלה מִחשבו את ספירת הקולות לרבות אלה של מדגם הטלוויזיה. מאחורי חיים יבין ניתן להבחין במשה סנה מישיר מבט בכיוון מצלמת האולפן ולידו יוסף ירון (ממושקף מתבונן לצד ימין). בשורה האחורית ממוקמות טלפניות המִשְדָר. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה : סייעה בזיהוי הנוכחים בתמונה גב' רונית סנה .

יורם ארבל נזף פעמיים בעת שידור ישיר בשחקני נבחרת ישראל בכדורגל במשחקם נגד אוסטרליה ביום ראשון בערב – 19 במארס 1989 באצטדיון ר"ג בעת שידור ישיר , משהכריז : "ככה לא בונים חומה" והחריף את הטון בפעם השנייה , "אמרתי לכם ככה לא בונים" . ההכרזה באה לאחר שהשוער בוני גינזבורג ספג בשל שיקול דעת מוטעה שער מבעיטה חופשית מטווח של 28 מטרים של צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס וחרת את שמו באותיות זהב בהיסטוריה של הטלוויזיה . נסים קיוויתי נשלח באוקטובר 1971 ע"י מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה דן שילון וסגנו אלכס גלעדי להלסינקי בירת פינלנד כדי לשדר את אליפות אירופה בא"ק ששימשה מבחן כוחות לקראת אולימפיאדת מינכן 1972 (טקס הפתיחה נערך ב- 26 באוגוסט 1972) . ריצת 10000 מ'הייתה מרתקת מאין כמותה . הרץ הפיני יוּהָא וָואטָאיְינֶן ניהל ב- 300 המטרים האחרונים ניהל מאבק צמוד ושווה כוחות נגד הרץ המזרח גרמני יוּרְגֶן הָאסֶה . זאת הייתה מלחמת התשה כששני הרצים עייפים מאוד ורצים על מכמני האנרגיה האחרונה שלהם . יוהא וואטאיינן חצה ראשון את קו הגמר אך הוא לא נעצר כדי לשאוף חמצן בנחת ולהתאושש כמו יריבו יורגן האסה שכמעט התעלף בסיום . במפתיע המשיך לחוג בריצה מהירה את הקפת הניצחון כשהוא מנופף בידו ל- 60000 (שישים אלף) צופים פיניים שהתקבצו באצטדיון האולימפי והריעו לו . זה היה מראה יוצא דופן . נסים קיוויתי שידר ישיר למיקרופון : "מהיכן נותר ליוהא וואטאיינן כוח…?" , והשיב מייד לשאלתו הרטורית בטקסט חסכוני : "למנצחים יש תמיד כוח – המפסידים הם העייפים" . (הערה : צריך לזכור שהוא אמר זאת בעת שידור ישיר) .

במונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 בשלב רבע הגמר במשחק ארגנטינה – אנגליה באצטדיון ה- "אצטקה" ב- 22 ביוני 1986 , הרשיע יורם ארבל בשידור ישיר את קפטן ארגנטינה דייגו ארמאנדו מאראדונה במעשה מרמה , בטקסט חסכוני בן תריסר מילים : "לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שילטון" (הערה : צריך לזכור שהוא אמר זאת בעת שידור ישיר) . בכך גזר את דינו והפך אותו באחת לעבריין . יורם ארבל צדק . הוא לא היה יכול להגיע לתובנה מדויקת ונכונה ללא עבודת הצילום של קבוצת הטלוויזיה מכסיקנית TELEMEXICO וחמש עשרה המצלמות שלה באצטדיון , אך זהו כבר סיפור אחר בספר .

באולימפיאדת מונטריאול 1976 ניצח הרָץ הַפִינִי לָאסֶה וִוירֶן בריצה דרמטית ל-5000 מ'בהפרשים זעירים את הרץ הניו זילאנדי דיק קואקס ואת הרץ הגרמני קלאוס הילדנבראנד שהתמוטט באפיסת כוחות מוחלטת על קו הסיום אך זכה במדליית הארד . לפתע הסיט בימאי הטלוויזיה הקנדי של CBC את תשומת הלב מקלאוס הילדנבראנד השרוע על קו הגמר וכיוון את המצלמות אל לאסה ווירן חוגג את הקפת הניצחון על המסלול . באמצעות אפקט טלוויזיוני מיוחד עטה סביב לאסה ווירן את הקהל הקנדי הנרגש מהריצה הכבירה כשהפיני הרזה והמזוקן נראה במוקד . נסים קיוויתי בעל כושר ביטוי נשגב התעשת והגיב בטקסט חסכוני בלתי נשכח בשידור ישיר : "מי מסתכל בנופלים כשהמנצח מופיע במרכז התמונה , זהו לאסה ווירן מפינלנד , הוא גדול יותר מפאבו נורמי , הוא גדול יותר מאמיל זטופק" (הערה : צריך לזכור שהוא אמר זאת בעת שידור ישיר) . שדרי טלוויזיה טובים ויעילים אינם מפזרים מילים לריק . יורם ארבל ונסים קיוויתי היו מדויקים .

הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "למילים יש וויזואליה משלהן" עוסק בטלוויזיה וקולנוע ומייחד מקום לבימאי הטלוויזיה והקולנוע האולימפי הדגול בַּאד גְרִינְסְפַּאן שהיה רב אומן בכתיבה ותיעוד בסרטי הספורט שלו. אך הספר הזה דן גם בכישרון הביטוי , הכתיבה , והנאום הנַעֲלִים של אֵיְיבְּרָאהָם לִינְקוֹלְן ודָוִד בֵּן גוּרְיוֹן . לאייבראהם לינקולן ודוד בן גוריון אין כמובן קשר עם שידורי הספורט אך כישרון ההתנסחות שלהם בכתב ובע"פ והיכולת להעלות לדיון רעיון באופן בהיר נוגעים ללא ספק ליכולות הביטוי והכתיבה (והיושרה) של אנשי טלוויזיה באשר הם . עורכי ומגישי הטלוויזיה נדרשים גם הם כמו המדינאים לתכונות הללו של כישרון כתיבה וניסוח מיטבי בע"פ , מפני שגם הם מופיעים בפני ציבור ומחויבים לו . אמנון אברמוביץ' ואהוד יערי אנשי חברת החדשות של ערוץ 2 בולטים באופן מיוחד באומנות הניסוח שלהם בע"פ בפני המיקרופון . מתי מעט השפיעו באמת על התפתחות שידורי הספורט (והחדשות) בטלוויזיה בארץ ובעולם בתחומי השידור , הכתיבה , העריכה , וההפקה . למען המעטים האלה אני מצדיע ומרכין את ראשי בהכנעה . כתיבה מדויקת וחסכונית היא כשרון טבעי . אך כמו בכל תחום היא גם תוצאה של אימון ופרקטיקה הנשענת לא רק על החזקת עֵט אלא גם על קריאת סֶפֶר . הטקסט הטלוויזיוני הקלאסי מבוסס על ניסוח נבון של משפטים קצרים , פשוטים , וברורים ללא התחכמויות . זהו סוד כוחו . למרבית התמיהה מרבית עיתונאי הטלוויזיה שוללים זאת . לא מפני שהם באמת רוצים לשלול , אלא מפני שאין להם את הכישרון לא לשלוֹל . כתיבת טקסטים עיתונאיים מוצלחים בטלוויזיה היא מעשה אומנות ואיננה חזון נפרץ . אילו ניהלתי בימים ההם את חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית דומני שהייתי שוֹכֵר את שירותי הכתיבה של אמנון אברמוביץ' ואהוד יערי אומני המטפורות והניסוח לצורכי כתיבת טקסטים ופתיחים של שידורי מהדורות החדשות ובראשן "מבט" . פעם בסתיו 2004 התעניין שַדָּר גלי צה"ל רָזִי ברקאי בתוכנית האקטואליה שלוֹ "מה בוער" אצל אמנון אברמוביץ' בשידור ישיר מה דעתו על חזרתו הצפויה של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק לחיים הפוליטיים בישראל ולהנהגת מחודשת של מפלגת העבודה . אמנון אברמוביץ' עיתונאי עַל וחַד הלשון השיב מייד בניסוח מזהיר : "אהוד ברק יגלה כי ההרים יותר גבוהים בדרך חזרה" . זה היה מזמן והוא צדק . יופי של טקסט . מלבד שני אלה יש עוד כותבים ומנסחים טובים ברשתות הטלוויזיה בישראל , מוטי קירשנבאום , דן שילון , אלכס גלעדי , יעקב אחימאיר , ירון לונדון , אבי רצון , ואריה מליניאק , ואולי עוד כמה אך הם וודאי לא רבים . אמנון אברמוביץ' ואהוד יערי חדי הלשון הם בעלי כושר ביטוי ייחודי רבי אומנים בניסוח ולהטוטני המטפורות . שפתם עשירה , מהוקצעת , וקולעת . הם מוכשרים . השאלה הרלוואנטית בטלוויזיה היא כמה זמן לוקח להם לרקוח את האמירות הבלתי נשכחות שלהם בלחץ העשייה , ותעשיית הטלוויזיה היא סיר לחץ . דבר אחד ברור ומוחלט . אין סיכוי שהאמירות השנונות של הטובים במנסחים הטקסטים בטלוויזיה נשלפות מהשרווּל . הן מחושבות מראש .

רבים חשבו שאמירותיו האימורטאליות של מנחה הטלוויזיה האמריקני רָב המוניטין ג'וֹנִי קָארְסוֹן המנוח נורו על ידו אינסטינקטיבית מהמותן . רבים סברו שההתחכמויות שלו , הטקסטים השנונים , הבדיחות החכמות , וההומור של גאון תוכניות ה- Talk Show בתוכנית הטלוויזיונית המפורסמת שלוֹ ב- NBC (אחת משלשו הרשתות האמריקניות  הארציות) , "The Tonight Show" , שרצה שנות דוֹר רצופות 1992- 1962 ברשת NBC , אומנם נשלפו מהשרווּל ונאמרו כלאחר יד . טעו , זה לא נכון. לאחר שפרש גילה לציבור כי מעולם לא אִלְתֵּר ולא הִמציא. הכל היה כתוב, מחושב, ומתוכנן לפרטים מראש. המפיקים והעורכים עשו חזרות קפדניות לקראת שידורה הישיר של כל תוכנית. הם ערכו חזרות מדויקות ותִּזמנו את האמירות של ג'וני קארסון, בעוד לצופי הטלוויזיה היה נדמה כאילו הן פרי תגובה של הרגע ונשלפו לפתע מהשרוול ע"י המנחה המוכשר.

טקסט תמונה : 1965 . ג'וני קארסון השנון (מימין) מראיין בתוכנית "The Tonight Show" של NBC את בימאי הקולנוע וודי אלן שהיה בעצמו חריף ביטוי. ג'וני קארסון קבע כי הטקסט שלו לרבות ההברקות , החוכמות , וההתחכמויות – איננו מקרי. הוא תמיד מחושב מראש גם אם נדמה כי ההברקות נשלפות מהשרוול . זאת הייתה גאוניותו . (באדיבות טי. וי. גאייד. 50 שנות טלוויזיה. הוצאת קראון).

כישרונו של ג'וֹנִי קָארְסוֹן היה טמון ביכולתו להתכונן ולהתאמן שבעים ושבע פעמים לקראת השידור הישיר . נדמה היה כי אמירותיו השנונות  באמת נאמרו כלאחר יד ונשלפו מפני שהדבר נעשה בחֵן ובטבעיות כה רבה וכמובן בעיתוי הנכון. אך הן תוכננו למפרֵע. זאת הייתה גאוניותו של המנחה. "לא השארתי דבר ליד המקרה", אמר, והוסיף ג'וני קארסון : "הצהרות טלוויזיוניות הנשלפות מהשרווּל משולות ל- Gembling . הן הימור שעלולות להפוך לחֶרֶב פִּיפִיוֹת ואת אומרם לטמבל וטיפש גמור" . מן ההיבט הזה היה ג'וֹנִי קָארְסוֹן איש טלוויזיה מחושב וזהיר שלא נטל מעולם סיכונים מיותרים .

קריינות הפתיחים של מגישי ומגישות מהדורות החדשות בטלוויזיה הם בעלי חשיבות עליונה. כמוהו איכות הטקסט ומבנה הכתבה העומדת לעלות ל- "אוויר". טקסט המגיש מהווה את האֶלֶמֶנְט הראשון המוביל את הצופה בסלון ביתו ומחבר וקושר אותו לאינפורמציה המשודרת . אין על זה וויכוח .יש יתרון ברור להופעה נאה של המגיש והמגישה מול המצלמה. יש חשיבות גדולה לסגנון הקריינות שלהם, לגוון הקול, וחיתוך הדיבור. אך חשוב מכל אלה ומכל אולפן נוצץ הוא מהות הטקסט ואיכות התוכן . כתיבת הטקסטים בטלוויזיה היא אומנות. הדוקומנטאריסט האולימפי רב המוניטין , היהודי – אמריקני בָּאד גְרִינְסְפָּאן (Bud Greenspan) היה רָב אוֹמָן בכתיבת טקסטים לטלוויזיה . יסודי וחדשן . הטוב ביותר שהִכרתי בחיי בתחומו . עוד תגיע השעה לדוּן בסִדרה באיש הכביר והנדיר הזה שהשפעתו על התפתחות תיעוד הספורט בטלוויזיה היא מכרעת ומדהימה כאחת .

בימאי הטלוויזיה והקולנוע בָּאד גְרִינְסְפָּאן כתב , הפיק , וביים ב- 1967 את הסרט רב המוניטין שלו "גסי אואנס חוזר לברלין" (Jesse Owens returns to Berlin) . בעקבות ההצלחה יצר בראשית 1970 את סדרת הטלוויזיה המונומנטאלית שלו בת 11 פרקים "OLYMPIAD" . כל פרק באורך 50 דקות . לקראת אולימפיאדת מונטריאול 1976 אָלֶכְּס גִלְעָדִי ואנוכי קנינו את כל 11 פרקי הסדרה ושידרנו אותה פעמיים לצופי הטלוויזיה בארץ , ביניהם , "לוחמי קרב ה- 10 באולימפיאדות" (The Decathlon) , הספורטאים האוסטרליים בא"ק ושחייה (The Australians) , "המדליה שחמקה" (The big ones that got away) , "העקשנים" (The persistent ones) , "הרמים האפריקנים למרחקים ארוכים" (The Africans) , ו- "רצי המרתון הגדולים" (The Marathon) . אחד הקטעים המדהימים , הנפלאים , והמהממים בפרק הזה הייתה ריצת המרתון של אולימפיאדת מכסיקו 1968 בה נטל חלק האתלט הטנזני ג'וֹן סְטֶפָאן אָקְוּאָרִי (John Stephan Akhwari) . הרץ הטנזני נפצע תוך כדי הריצה ונחבש . המצלמה המכסיקנית תיעדה את מאבקו ההירואי כשהוא שותת דם ומגיע בצליעה איטית לאִצטדיון המואר אך ריק מאדם . פניו הסגירו את העייפות העצומה בה היה שרוי וגם את הדילמה והייאוש שנשקפו מעיניו העצובות האם להיכנע ולחדול מהריצה המתישה , או שמא לדבוק במשימה עד הסוף המר , ולשלם במחיר של כאב וסבל גופני נורא . איש לא יוכל להאשימו בחידלון הנטישה מפני שהיה פצוע . ג'וֹן סְטֶפָאן אָקְואָרִי (John Stephen Akhwari) חצה את קו הסיום כשעה וחמישים דקות אחר אחרון הרצים .

משגילו שתי התחקירניות האחיות נֶנְסִי וסוּזַן בֶּפָה את הסיפור ל- בַּאד גְרִינְסְפַּאן , הוא שלח אותן מייד לנְבוֹר בארכיון הטלוויזיה המכסיקנית כדי למצוא את חומר הצילום . בַּאד גְרִינְסְפַּאן הבין בחושו הקולנועי – טלוויזיוני שטמון כאן סיפור מרתק וגם חינוכי . מעט טקסט  קריינות מנחה את הכתבה היוצאת דופן הזאת שאורכה כ- 10 הדקות . מלווה אותה פס קול מוסיקלי אדיטוריאלי , האורטוריה "יהודה המכבי" של הנדל . אפקט בעל עוצמה המתאר את מאבקו הנואש וההרואי של ג'וֹן סְטֶפַאן אָקְוָוארִי . המוסיקה מחצינה את המאבק של הרץ הטנזני בינו לבין נפשו ואת כוח הרצון שלו לסיים את המשימה . ג'וֹן סְטֶפַאן אָקְוָוארִי חוּנַן במרץ אנושי בלתי נלאה . לבסוף עשה זאת וחצה דוֹאֵב את קו הסיום . התאורה באצטדיון האולימפי עדיין דלקה אך היציעים היו כבר ריקים . הצופים נטשו אותם מזמן . כשנשאל ע"י בָּאד גְרִינְסְפָּאן , "מדוע לא הפסיק את הריצה שסיכנה את בריאותו" , השיב לפונה תשובה הֵרואית שאיכותה איננה פחותה מריצת הגבורה שלו : "מולדתי לא שלחה אותי 5000 מייל מטנזניה למכסיקו סיטי כדי להתחיל את הריצה , היא שלחה אותי כדי לסיים אותה" [1] .

My country did not send me 5000 miles to start the race, they sent me 5000 miles to finish the race”.

אלכס גלעדי ואנוכי , צפינו על שולחן העריכה (Steenbeck) עשרות פעמים בכל אחד מפרקי הסדרה            "OLYMPIAD" המהממת והמדהימה . אינני מגזים . כל פעם שהגיע המשלוח מארה"ב של אחד מפרקי הסדרה (כל פרק כאמור באורך של 50 דקות) היינו רצים עם גלגל הפילם ל- Steenbeck (שולחן עריכת סרטי פילם שהומצא ע"י הגרמנים ב- 1923) . למדנו אותה בע"פ . מעולם לא ראינו לפני כן דוקומנטציה ספורטיבית כה מאלפת וכה אנושית . העלינו את 11 פרקי הסדרה לשידור בצורה שיטתית בתחילת ינואר 1976 כ- Leading in לקראת אולימפיאדת מונטריאול 76' ובמסגרת ה- Build up בטלוויזיה של הרעיון האולימפי . אי אפשר היה לטעות ב- Credit שהעניק את מלוא האשראי לאיש שנשא באחריות הראשית להצלחה הגדולה . בראש ה- Roller Credit של פרקי הסדרה היה כתוב בצורה צנועה אך ברורה מיהו יוצר הסדרה הדוקומנטארית האלמותית שהשפיעה כה רבות על אלכס גלעדי ועלי . היה כתוב שם באותיות קטנות וצנועות ,                     “written , produced , and directed by Bud Greenspan”. הכותב, המפיק, והבימאי הוא בַּאד גְרִינְסְפָּאן. בפעם הראשונה שמענו את שמו . לא ידענו מי הוא . לכתיבת הטקסט הייתה חשיבות עצומה בעיצובה של הסדרה . בַּאד גְרִינְסְפַּאן רב אמן בכתיבה לטלוויזיה חיבר בעצמו את הטקסט לכל פרק ופרק בסדרה הדוקומנטארית . הקריינות הנפלאה ויוצאת הדופן באיכותה נעשתה ע"י אחיו דֵיוִויד פֶּרִי (David Perry) שהיה קריין מקצועי בעל קול בריטון יפהפה . הטקסט של בַּאד גְרִינְסְפָּאן היה מלאכת מחשבת ותמציתי ונשען תמיד בפתיחת התיעוד על חמשת סימני ה- "W" המוכרים לכל עיתונאי :Who ,  What , Where , When , Why .

בשעה שהציג בסיפורו הטלוויזיוני את רגע השיא של הקפיצה לרוחק ההיסטורית של האמריקני בּוֹבּ בִּימוֹן                    (Bob Beamon באולימפיאדת מכסיקו 1968 , בה קבע שיא עולם מדהים 8.90 מ'(החזיק מעמד 23 שנה עד 1991) , ושיפר את השיא הקודם ב-55 ס"מ, בחר לכתוב את הטקסט הבא : "18 באוקטובר 1968 . מכסיקו סיטי . האולימפיאדה  ה- 18 של הזמן החדש . השעה ארבע אחה"צ . עכשיו מתחילה תחרות הגמר בקפיצה לרוחק . בוב בימון הוא הרביעי ברשימת הקופצים…" , וכן הלאה . קוֹל קריינות הבריטון העמוק שבקע ממיתרי גרונו של דֵיווִיד פֶּרִי רַק תִּגְבֵּר והֶעֶצִים את הדרמה על המסך . הכיתוב של בַּאד גְרִינְסְפָּאן היה חסכוני , מדויק , ומִלותיו בסלע . המשפטים היו קצרים , פשוטים , וברורים . זה היה סוד כוחו של ה- Narrative . תיאור מהלך האירועים היה מושך והגיוני . הטקסט מעולם לא היה דרמטי יותר מהתמונה . בַּאד גְרִינְסְפָּאן היה עילוי ביכולת הכתיבה שלו לטלוויזיה . אך זה לא בא לוֹ בקלוּת . הוא כתב קשה . כתב , מחק ותיקן וחוזר חלילה , עד שהיה איך שהוא מרוצה מהתוצאה הסופית .

הנה דוגמא אחת מִינֵי רבות לטקסט טלוויזיוני פשוט , בהיר וחסכוני המגדיר במילים ספורות ומדויקות את הסיטואציה שנגלתה על מסך הטלוויזיה בכתבה שסיקרה את המאבק ההרואי בין שני האתלטים הדגולים של שנות ה- 40 ו- 50 , אֶמִיל זַטוֹפֶּק (Emil Zatopek) מצ'כוסלובקיה והצרפתי אָלָן מִימוּן (Alain Mimoun). במשך שמונה שנים רצופות מ- 1948 עד 1956 ניצח "הַקַטָּר הצֶ'כִי" אֶמִיל זַטוֹפֶּק רָבָּן הריצות הארוכות בעולם את מתחרהו העיקרי , אָלָן מִימוּן יהודי – צרפתי שעבד כמלצר לפרנסתו במסעדה בפאריס , בכל הריצות הארוכות החשובות ב-5000 מ' , 10000 מ' , וריצת המרתון . באליפויות אירופה וכלה בתחרויות האולימפיות . אָלָן מִימוּן היה השֵני הנצחי . באולימפיאדת מלבורן 1956 נפגשו שני היריבים המושבעים בפעם האחרונה . זה היה בריצת המרתון ביום הנועל של האולימפיאדה . אֶמִיל זָטוֹפֶּק היה בן 34 ואָלָן מִימוּן בן 35 .

מצלמת פילם אוסטרלית בודדה תיעדה ב- Long Shot (צילום מרחוק) מרוֹם היציע את כניסת רצי המרתון לאִצטדיון האולימפי במלבורן להקפת הסיום האחרונה . היא הנציחה את אָלָן מִימוּן מופיע במפתיע ראשון בשער האצטדיון . נותרו לו עוד 400 מטר לסיום הריצה המפרכת . למרות הצילום המרוּחק ניתן להבחין כי לאחר שנכנס עייף לאצטדיון מְסֵב אָלָן מִימוּן בדאגה מבט לאחור כדי לראות מי דולק אחריו ומי מהרצים מאיים על בכורתו . כבר היו דברים מעולם בו הפסידו מובילי המרתון את בכורתם האולימפית דווקא בהקפה האחרונה באִצטדיון . אלן מימון פחד בעיקר מאֶמִיל זַטוֹפֶּק . לשמחתו אף אחד ממתחריו לא היה שם כדי לאיים על בכורתו . גם לא אמיל זטופק שניצח אותו בכל התמודדות ביניהם מאז אולימפיאדת לונדון 1948 .

 בַּאד גְרִינְסְפָּאן היטיב לתאר את אותו הרגע בו אלן מימון נכנס ראשון לאצטדיון עייף להקפה האחרונה של ריצת המרתון כשהוא מסתכל לאחור בחשש – בטקסט יעיל ופשוט ולכן ווירטואוזי :

 “Alain Mimoun looks behind and first time in eight years Emil Zatopek is not there”   רק חמש עשרה מילים. אח"כ התיר לתמונת הטלוויזיה לדבר בעד עצמה. עריכה גאונית. Masterpiece בגלל הפשטות . הטקסט התיעודי הזה מרשים מפני שהוא כל כך פשוט והגיוני , קצר ונגיש לכל צופה טלוויזיה באשר הוא . זהו סוֹד איכותה של הכתיבה הטובה בטלוויזיה . פשוטה , קצרה , וברורה .

טקסט תמונה : אולימפיאדת מלבורן 1956 . אלן מימון (בן 35) חוצה ראשון את חוט המטרה בתום ריצת המרתון ומנצח לראשונה בחייו את אמיל זטופק. זמנו היה  00. 25 : 2 שעות . אמיל זטופק שסבל ממיחושי בטן וקלקול קיבה קשה סיים שישי בתוצאה של 34. 29 : 2 שעות . (התמונה באדיבות IOC ו- Channel 7 האוסטרלי . כל הזכויות שמורות) .

אָלָן מִימוּן ניצח את אֶמִיל זַטוֹפֶּק בתחרות האחרונה בחייהם כספורטאים פעילים וגָרָף את מדליית הזהב בריצת המרתון . אמיל זטופק שעֶרֶב קודם לקה בשלשול קשה ואיבד נוזלים סיים את הריצה שישי . "לרגע לא חשבתי להפסיק את הריצה למרות שהרגשתי פיסית מאוד לא טוב , סבלתי מקִלקול קיבה ושִלשולים" , אמר למתעניינים בשלומו והוסיף, "היססתי אם להתחיל אותה . אך ברגע שזינקתי לא הייתה דרך חזרה" .שוֹט הצילום הנועל את הכתבה הנהדרת , מראה את המנצח אָלֶן מימוּן ממתין לאֶמִיל זַטוֹפֶּק על קו הסִיוּם ומוחא לוֹ כפיים בכבוד והערצה , בעֵת שהאתלט הדגול , "הקָטָר הצֶ'כִי" , חוצה אותו עייף ותשוש . אלן מימוּן מחבק את אֶמִיל זַטוֹפֶּק ומנשק אותו לאחר הגעתו. שניהם צועדים יחדיו על המסלול חבוקים ומחייכים . הצילום הזה לא יישכח לעולם . הוא בעצם סוגר מעגל ומנציח את חלקה השני של סיסמתו האולימפית הבלתי נשכחת של פייר דה קוברטיין :  “…The essential thing in life is not conquering but fighting well”

הכתבה על "אָלָן מִימוּן שניצח לבסוף את אֶמִיל זַטוֹפֶּק", היא אחת מחמש המרכיבות את אחד מפרקי הסדרה הנקרא "העקשנים",  (The  persistent ones) . הכתבות הנפלאות והמזהירות של באד גרינספאן שינו לעַד את תפישת הטלוויזיה של אָלֶכְּס גִלְעָדִי ושֶלִי . שנינו אהבנו והערכנו את בָּאד גְרִינְסְפָּאן עד אין קֵץ . ראינו בו בימים ההם דוקומנטאריסט יוצא דופן ובימאי טלוויזיה גאון . אני משתמש שוב ושוב במונחים גאון , גאוני , וגאוניות אך מתכוון לכך שהם נובעים מהיגיון הגיוני ופשטות עשייה .

טקסט תמונה :  ספטמבר 1987. רומא. אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. אני (בן 49) עם באד גרינספאן (בן 61 מימין) והמפיקה הראשית שלו ועוזרתו האישית ננסי בפה (בת 39) בפתח מסעדה ברומא בספטמבר 1987. השיזפון על פניי נובע מחשיפה רבה לשמש באצטדיון האולימפי הפתוח של רומא.(צילום ד"ר גלעד וויינגרטן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

 

טקסט תמונה : רומא . אוגוסט – ספטמבר 1987 . רומא בירת איטליה . אנוכי עם באד גרינספאן המיתולוגי  Grand Master בטלוויזיה וקולנוע בעת אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 87' . (צילום RAI . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

 יותר מ- 80 רשתות טלוויזיה בעולם קנו ב- 1975 מ- בַּאד גְרִינְסְפַּאן את הסדרה הנפלאה שלוֹ "OLYMPIAD" אבל את הכסף הגדול באמת הוא לא ראה . רוּן אָרְלֶדְג' מנהל חטיבת הספורט של רשת ABC שאמור היה לשלם ל- בַּאד גְרִינְסְפַּאן מיליוני דולרים תמורת זיכיון השידור של הסדרה האולימפית בארה"ב לקראת אולימפיאדת מונטריאול 76' ( ABC החזיקה בזכויות השידורים של המשחקים האולימפיים של מונטריאול 1976) סירב לרכוש אותה בטענה , שלא יכול להיות שאת ה- Master Piece הזה עשו מחוץ לשורות ABC . הוא לא רכש אותה . בשנים ההן עבדה בשירות מחלקת הספורט וחטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית מתורגמנית מחוננת מאנגלית לעברית בשם טַל פֶּרִי . טַל פֶּרִי עסקה בתרגום של כתבות רבות מהסדרה "OLYMPIAD" לצורך שידורן ב- "מבט ספורט" . היא לא הייתה חובבת שידורי ספורט , אך נהגה לומר לי, "יואש אלרואי , אלו הן כתבות נהדרות . הרבה מעבר למושג "ספורט" נטו . טוב שרכשתם את הסדרה הזאת . אני מצדיעה ל- באד גרינספאן" .  

טקסט תמונה : עשור ה- 70 ו- 80 של המאה שעברה . בניין הטלוויזיה הישראלית בשכונת רוממה בירושלים . זוהי טל פרי מתורגמנית הטלוויזיה הישראלית . היא כלל לא הייתה חובבת ספורט אך כמתרגמת תפשה את גדלות וחשיבות שידורה של הסדרה הדוקומנטרית "OLYMPIAD" על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית . ההערה המקצועית שלה בגין טיב הסדרה הייתה חשובה מאוד עבורי כעורך ספורט בשידור הציבורי . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . יואש אלרואי) .

בתום שידור כל פרקי הסדרה "האולימפיאדה" (OLYMPIAD) בתוכניות הספורט היכן שהוא במאי 1976 , כתבתי ל- בַּאד גרינספאן שטרם הכרתי ומעולם לא פגשתי דברי תודה שבח חמים . השורה התחתונה במכתב שלי הייתה כלהלן , "זאת סדרת ספורט אולימפית דוקומנטארית , מהממת , מרשימה ומעוררת כבוד עצום . היא הטובה ביותר שנעשתה אי פעם בתולדות הטלוויזיה . מכיוון שנעשתה בסטנדרטים , ברמה ובאיכות שאין דומים לה ובגלל שהיא הראשונה מסוגה , היא תחַרֵת לעַד באותיות של זהב בקלאסיקה של סרטי הספורט בטלוויזיה . אני מזמין אותך להיות אורח של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית בירושלים" . מכיוון שלא ידעתי אפילו את כתובתו , שלחתי את המכתב אליו באמצעות צחי שמעוני מנהל התוכניות שהכיר את בַּאד גְרִינְסְפַּאן ופגש אותו בפאריס . תשובתו של בַּאד גְרִינְסְפַּאן מ- 1 ביוני 1976 לא איחרה לבוא  [2] .

טקסט מסמך : 1 ביוני 1976. זהו מסמך התשובה המקורי שכתב לי באד גרינספאן . (ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות) .

פגשתי לראשונה את בָּאד גְרִינְסְפָּאן ,אשתו קָאפּי , והאחיות נֶנְסִי וסוּזָאן  בֶּפָה , במשחקים האולימפיים של מונטריאול ביולי 1976 . התחבקתי עמו וקראתי לו "אחי" . הוא היה אז בן 50 . לבוש מקטורן סָפַארִי נצחי , מרכיב משקפיים שחורות עבות מסגרת שמונחות בעת הפנאי על קדמת ראשו הקרח ודמה מאוד בהופעתו לכוכב הטלוויזיה ושחקן הקולנוע האמריקני הידוע טֶלִי סָאבָאלָאס (Telly Savalas) בסִדרת הפעולה הבלשית "קוֹזָ'אק". מבט עיניו החומות של באד גרינספאן מפזרות חום ופניו אפופות תום. הופעתו משדרת יושרה ואמינות. נקשרה בינינו ידידות עבותה . שנה לאחר משחקי מונטריאול ב- 5 ביוני 1977 , ביקש אותי לבוא לארה"ב ולהצטרף לשורות חברת ההפקה שלו  בניו יורק "CAPPY  PRODUCTIONS” [סעיף 3].  נֶנְסִי בֶּפָה כתבה לי

CAPPY  PRODUCTIONS                                                     June 5 1977

Yoash, when are you coming to the USA to work for us. Bud would love to have you, as well as the rest of us who know you at our company anytime

love,

Nancy Beffa

And from all the rest of Cappy Production Cappy, Bud and Suzanne

טקסט מסמך : 5 ביוני 1977 . מכתב ההזמנה של חברת "Cappy Productions" לבוא לניו יורק כדי לעבוד למענם . על המכתב חתומה גב' ננסי בפה (Nancy Beffa) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סירבתי . ההזמנה לעבוד בעבור ולצִדו של בּאד גרינספַּאן הייתה אומנם מחמאה גדולה וכבוד רַב בשבילי , אך דחיתי אותה בשל סיבה אחת בלבד. טרם מיציתי את יכולתי אצל אלכס גלעדי בטלוויזיה הישראלית הציבורית. ביולי 1978 בתום משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978 , טסתי מבואנוס איירס לניו יורק כדי להיות אורח של בַּאד גְרִינְסְפַּאן במשך חודש תמים . זה היה ביקורי הראשון בארה"ב . התאהבתי בו , בניו יורק , ובמַאנהָאטֶן.משרד ההפקה שלו , "Cappy Productions", שכן בשדֵרות מאדיסון 1078 על רחוב 81, בלֵב מַאנהָאטֶן . כשפתחתי את דלת המשרד ראיתי אותו שוב. שנתיים חלפו מאז נפגשנו באולימפיאדת מונטריאול. זה היה הוא, אותו בַּאד גְרִינְסְפַּאן שהכרתי וזכרתי . הוא היה לבוש שוב בחליפת הסָפָארִי המסורתית שלו ומשקפיים בעלי עדשות עבוֹת עיטרו את ראשו הקרח מזכיר לי את הבלש המיתולוגי "קוֹזָ'אק" . בַּאד גְרִינְסְפַּאן שכב על מיטה צדדית בירכתי המשרד מליט ראשו בידו ומהרהר . משנכנסתי , קם ולחץ את ידי . פטפטנו קצת , ואז חזר לשכב על מיטת השדה שלו . הוא התנצל , "יואש , אתה יודע שאני כותב קשה . אני מנסה לתכנן ולכתוב שוב את הטקסט בראשי . הכתיבה הראשונה שלי איננה מוצלחת דיה" . בַּאד גְרִינְסְפַּאן היה בימאי מתעד מוכשר , פורה , ובעל עין רגישה . ברבות השנים הזמין אותו הוועד האולימפי הבינלאומי להפיק וייצֵר תיעוד מסודר של האולימפיאדות . לסרטי התעודה של המשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 העניק שם משותף , "שישה עשר ימי תהילה" (Sixteen days of glory). הוא יצר גם ב- 1977 את הדיוּקוֹ – דרמה המפורסמת "וִוילְמָה" (Wilma) אוֹדוֹת האצנית האמריקנית הדגוּלָה וִויְלָמה רוּדוֹלְף (Willma Rudolph) שהייתה בילדותה נֵכָה בעלת מוּם והפכה לאלופה אולימפית בריצה . ווילמה רודולף זכתה באולימפיאדת רומא 1960 בשלוש מדליות זהב בריצות 100 מ'ו-200 מ', ומרוץ שליחים100 מ'x4 מ'. הסרט שודר בהצלחה רבה ברשת הטלוויזיה NBC . היא נפטרה ב- 1994 ממחלת הסרטן בגיל 54 .

בַּאד גְרִינְסְפַּאן יצר שני דיוקו – דרמות (Ducodrama) מעניינות , "אולימפיאדת לוס – אנג'לס 1932" ו- "אולימפיאדת ברלין 1936" , כאילו שתיהן מועברות אז בימים ההם בשידורים ישירים בארה"ב . שתי יצירות מופת . הוא יצר את הסדרה המפורסמת בת 13 הפרקים "Numero Uno" . הוא יצר סרט דוקומנטארי אודות השחיין הנודע מַרק סְפִּיץ (Mark Spitz) . ב- 2002 בהיותו בן 76 ביקר לראשונה בישראל ויצר תוכנית דוקומנטארית מיוחדת שנושאה , "30 שנה לרצח י"א הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן 1972". מרבית סרטיו יצירותיו של הגאון הזה שודרו על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

ב- 1983 נפטרה אשתו האהובה והנפלאה קָאפּי . הם היו זוג חשוכי ילדים . בעל ואישה שהיו חברים וידידים בלב ובנפש הקרובים כל כך איש לרעותו . מותה הייתה עבורו מהלומה כבדה . הוא התאבל עליה זמן רב ומְאֵן להתנחם . הוא היה הלוּם צער . יום אחד קיבל מכתב ניחומים עליו היה חתום שמו של ד"ר סֶם לִי (Sam Lee) . סמי לי היה ספורטאי אמריקני ממוצא סיני שזכה בשתי מדליות זהב אולימפיות בקפיצות למים ממגדל שגובהו 10 מטרים. פעמיים אלוף אולימפי במקצוע המרהיב הזה , באולימפיאדות לונדון 1948 והלסינקי 1952, ואחד מגיבורי הסדרה "האולימפיאדה" של באד גרינספאן. סמי לי ידע עד כמה אהב באד גרינספאן את אישתו ועד כמה היה קשור אליה . כך כתב לוֹ כדי לנחמו  [4] . "בעל אחד שהתאלמן מאשתו האהובה חלם בצערו הרב , שהנה הוא מגיע לגן עדן . בחלומו חולפת לנגד עיניו שוּרה ארוכה של אנשים-מלאכים המחזיקים בידיהם נֵרוֹת דולקים . בין הדמויות הרבות בשורת המלאכים הלבנה הוא מזהה לפתע את אשתו . אך אוֹיָה רק הנֵר שלה כָּבוּי . אהובתי היקרה הוא שואל אותה בעֶצֶב , 'מדוע רק הנֵר שלך אֵיננוּ דוֹלֵק ?' 'אהובי יקירי' היא משיבה לו , 'הנֵר שלי אֵינוֹ דוֹלֵק מפני שהדמעוֹת שלך מְכַבוֹת אותו…אל תבכה יקירי וכך שלהבתו של הנֵר שלי לא תּכְבֶּה ותּאִיר לעַד". מאז הפך הבעל האלמן לאיש מאושר יותר וחיוך תמידי עלה על שפתותיו . שמו של בַּאד גְרִינְסְפַּאן היוצֵר האולימפי רב התהילה הולך לפניו והוא ינון לנצח . אישיות בסדר גודל כְּשֶלוֹ מגיחה לבימת ההיסטוריה של הטלוויזיה הדוקומנטרית פעם במאה שנה .

טקסט תמונה : מנהאטאן – ניו יורק 1980 . באד גרינספאן (משמאל) ורעייתו קאפי פֶּטְרָאש . שניהם בלתי נשכחים . הם היו זוג אנושי , קולנועי , וטלוויזיוני יצירתי ומופלא . Buddy היא קראה לו – תרתי משמע . תרומתם לשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה איכותית . (התמונה באדיבות באד גרינספאן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

 [1]  ראה נספח : על פי ספרו של באד גרינספאן , "THE OLYMPIANS GUIDE TO WINNING THE GAME OF LIFE"

[2]  ראה נספח : מכתב התשובה של באד גרינספאן אלי מתאריך 1 ביוני 1976

[3]  ראה נספח : מכתב ההזמנה הרשמי של ננסי בפה אלי  מ- 5 ביוני 1977 , המבקש אותי להצטרף לשורות "Cappy Productions"

[4]  ראה נספח : טקסט המקור באנגלית .

סוף הפוסט .

1. משפט צדק אחד שאשת טלוויזיה בודדה, עיתונאית אמיצה ומרשימה בערוץ 10 גב' אושרת קוטלר מסוגלת לחרוץ – לא יצליחו לחולל גם 1000 (אלף) גברי טלוויזיה. 2. ערוץ 1 בסכנת כלייה. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

—————————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 239 : הועלה לאוויר בשבת לפנות ערב – 29 ביוני 2013

—————————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סעיף 1. משפט צדק אחד שאשת טלוויזיה בודדה, עיתונאית אמיצה ומרשימה מערוץ 10 גב' אוֹשְרָת קוֹטְלֶר מסוגלת לחרוץ – לא יצליחו לחולל גם 1000 (אלף) גברי טלוויזיה. כל הזכויות שמורות.

גב' אוֹשְרָת קוֹטְלֶר עיתונאית טלוויזיה , חוקרת טלוויזיה , ומגישת חדשות ואשת תקשורת רבת מוניטין בערוץ 10 (לפני כן בערוץ 2) קמה מכסאה הרם ומכריזה בקול גדול במוסף אתמול יום שישי – 28 ביוני 2013 במוסף "7 לילות" של העיתון "ידיעות אחרונות" , כהאי לישנא : "מחזה האימים של העלאתו למוקד של מר עמנואל רוזן לקול תרועות הקהל הנשי שרוצה לראות את הגופה מדממת היה מחליא . התביישתי להיות עיתונאית אישה" . אושרת קוטלר חרצה משפט צדק בפרהסיה בעיצומה של הבדיקה המשטרתית אודות פרשת "עמנואל רוזן" והאפילה לחלוטין באומץ לבה , ביושרה , ובדיגניטי שלה על גב' הדס שטייף וחבורת מרעותיה מתא העיתונאיות . אושרת קוטלר עושה סדר הגיוני לחלוטין בפרשת עמנואל רוזן (כאמור בעת הבדיקה המשטרתית) ואומרת ומוסיפה לכתב העיתון מר רז שכניק שריאיין אותה, ומפנה זעם לעבר תא העיתונאיות, כלהלן : "עושים לינץ' לעמנואל רוזן . זו הפרה בוטה של כל חוקי האתיקה . אתה לא יכול לגמור לבן אדם את החיים ככה . מ- מתי אנחנו העיתונאים גם המשטרה , גם הפרקליטות , גם השופטים , וגם התליינים ? בהכירי את עמנואל רוזן , אינני מאמינה שעמנואל פגע במישהי , וודאי לא אנס , וודאי שלא איים שירסק אותה ואת משפחתה אם לא תשכב איתו . זה לא הבן אדם שאני מכירה" , ומוסיפה לומר את חוות דעתה לרז שכניק וגם מסייגת אותה : "או שיש פה מקרה של פסיכופת מטורף שהצליח לעבוד על כולנו ו/או שיש פה חבורה של עיתונאיות שיצאו מדעתן ושכחו מהי אתיקה ושגם לנו יש חוקים . אולם אחרי כל זה אם עמנואל רוזן באמת עשה את כל הדברים שמיוחסים לו , הוא צריך לשלם את המחיר ואפילו יותר". רז שכניק מצדיק את המוניטין העיתונאי שלו שבוע שני ברציפות ואנוכי מתפעל מאושרת קוטלר . בטוח שיש עוד הרבה נשים (וגברים) בציבור הכללי הרחב וגם בין אנשי התקשורת שחושבים ומעריכים כמוה את הסיטואציה שבינתיים נמצאת בחקירה משטרתית , ואומרים את דעתם בחדרי חדרים אולי , אבל היא היחידה לפי שעה שקמה ואומרת את גרסתה בפומבי מבלי לעשות חשבון לאיש ואישה, אלא להגינות בלבד . 

kotler 1

טקסט תמונה : יום שישי – 28 ביוני 2013 . מוסף "7 לילות" של העיתון "ידיעות אחרונות". זו היא גב' אושרת קוטלר עיתונאית ושדרנית טלוויזיה הגונה ,אמיצה , ויישרת דרך בעת ריאיון שהיא מעניקה למר רז שכניק. "מחזה האימים של העלאתו על המוקד של עמנואל רוזן לקול תרועות הקהל הנשי – היה מחליא", מכריזה אושרת קוטלר בפרהסיה ללא כחל ושרק . היא איננה מסתתרת מאחורי קיר עשוי בטון מזוין וגם לא מסתווה . היא עושה זאת בגלוי כפי שצריך . בזאת גדולתה . (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות") .

kotler 2

טקסט מסמך : יום שישי – 28 ביוני 2013 . מוסף "7 לילות" של העיתון "ידיעות אחרונות" . עיתונאית ושדרנית ערוץ 10 גב' אושרת קוטלר קובעת כלהלן : "עושים לינץ' לעמנואל רוזן" . (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות") . 

אינני מכיר את מר עמנואל רוזן . מעולם לא ראיתיו ושוחחתי עמו רק פעם אחת בחיי בטלפון . זה היה לפני כמה שנים לאחר ששידר והנחה את תיק תקשורת בטלוויזיה הלימודית והעניק פתחון פה לאריה מליניאק שחזר ושנה מנטרה לא אמיתית כי הייתה זאת קבוצת מכבי ת"א בכדורסל שלחצה בשעתו על הטלוויזיה הישראלית הציבורית שפיטרה אותו ממשרתו כפרשן הכדורסל של הטלוויזיה . העניין התרחש לפני 22 (עשרים ושתיים) שנים ב- 1991 . מדובר מהלך הדחה שעשיתי כמנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית וסילקתי את אריה מליניאק מעמדת פרשנות הכדורסל . "חפש את החברים שלך" , אמרתי לו אז . אינני יודע אם עמנואל רוזן ואריה מליניאק הזכירו את שמי באופן מפורש באותה שיחה ביניהם לפני כמה שנים ב- "תיק תקשורת" , אולם ברור שהוא התכוון אלי , כאילו אנוכי מנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית עובד בשירות מכבי ת"א , ואני הוא הנושא על פי רוח הריאיון באחריות הראשית להדחתו . שאלתי באותה שיחת הטלפון ההיא את מר עמנואל רוזן כלהלן , "כיצד זה נתן לאריה מליניאק פתחון פה כדי להאשים את הטלוויזיה הישראלית הציבורית (ואותי) בהאשמות שווא כאילו רשת הטלוויזיה שלי ואנוכי עובדים (כביכול) אצל מכבי ת"א ולכן פיטרנו אותו , מבלי לאפשר לי את הזכות להגן על אגפיי על מנת להדוף את השקרים הללו ? ניתן היה להבין מתוך הטקסט כאילו הרשת שלי ואנוכי נכנענו ללחצה של מכבי ת"א שדרשה לסלק את אריה מליניאק ואנחנו ואנוכי לא עמדנו בפני הלחץ הזה". עמנואל רוזן השיב לי מייד : "אני רואה את מספר הטלפון שלך על הצג שלי ואחזור אליך עוד מעט". הוא לא חזר אלי עד עצם היום הזה . שני פוסטים עתידיים מפורטים ב- בלוג הזה יתייחסו לפרשת הדחתו וסילוקו של מר אריה מליניאק ב- 1991 מעמדת פרשנות הכדורסל של הטלוויזיה, כמו גם לפרשת זכייתה של גב' יעל ארד במדליית הכסף בג'ודו באולימפיאדת ברצלונה 1992. לרבות טענותיה נגדי ולרבות עדותה המפורטת של יריבתה באולימפיאדת ברצלונה 1992 הג'ודוקא הגרמנייה גב' פראוקה אייקהוף (Frauke Eickhoff) כפי שהעידה בפניי באריכות ובפרוטרוט, מה באמת התחולל בקרב ההוא השנוי במחלוקת (במשקל עד 61 ק"ג), ומה היא חשה והרגישה בשעה שהשופט הראשי החליט לבסוף להעניק את הבכורה ליעל ארד. קרב הג'ודו השנוי במחלוקת בין יעל ארד לפראוקה אייקהוף היה אחד הנושאים המרכזיים ששודרו ב- מוצ"ש – 26 בדצמבר 1992 בתוכנית מיוחדת של "משחק השבת" שהוקדשה לסיכום אירועי הספורט הבינלאומי של שנת 1992. זה היה מזמן. לפני 21 (עשרים ואחת שנים) אולם הדי פרשת "יעל ארד – פראוקה אייקהוף" לא גוועו . כעבור ארבעה ימים מתום שידור תוכנית הסיכום ההיא של שנת 1992בספורט הבינלאומי בעריכתי ובהפקתי , ואשר התייחסה כאמור לקרב שהיה בר פלוגתה ביניהן ואשר הפך לפולמוס גם גרמניה , שיגרה יעל ארד ב- 30 בדצמבר 1992 מכתב מחאה ארוך (נגדי) לשרת החינוך גב' שולמית אלוני . המכתב היה רצוף אי דיוקים וחצאי אמיתות . היא סיפרה לשולמית אלוני ומיכה גולדמן כי טמנתי לה פח כאשר החלטתי לראיין לתוכנית הסיכום הזאת גם את פראוקה אייקהוף (הערה שלי : על מנת לתת לה את זכות התגובה) . במסמך שהשתמר מאז האשימה אותי גב' יעל ארד בנקיטת עמדה ולקיחת צד לטובת הגרמנייה פראוקה אייקהוף . שרת החינוך שולמית אלוני וסגנה ח"כ מיכה גולדמן קראו את דבריה של גב' יעל ארד ותבעו מפורשות בכתב (המסמכים שמורים) מ- מנכ"ל רשות השידור אַרְיֵה מֶקֶל ומ- מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוֹסֵף בַּר-אֵל לחייב אותי להתנצל בפני גב' יעל ארד מפני שהעלבתי ופגעתי בה על פי גרסתה וגרסתם. גיחכתי ואמרתי לשני הבוסים שלי : "תראו אנשים נכבדים מר אריה מקל ומר יוסף בר-אל. אינני חייב דבר ליעל ארד וגם אינני חייב מאומה לשרת החינוך הנכבדה שולמית אלוני ולא לסגנה הנכבד מיכה גולדמן . אינני עובד אצל שולמית אלוני, ודרך אגב בענייני יושרה עיתונאית אינני חייב גם לכם דבר למרות שאנוכי עובד אצלכם. אני חייב למצפוני בלבד. אם לא נאה ולא טוב לכם אתם יכולים לפטר אותי ולהעיפני מתפקידי. אתם הרי הבוסים שלי. אני לא מתנצל ולא אתנצל בפני יעל ארד מפני שאין לי על מה להתנצל בפניה. אתם יכולים לצפות בקלטת הסיכום (שודרה במוצ"ש – 26 בדצמבר 1992) , ואנוכי מציע לכם לעשות כך , כדי לבדוק אם יש בה פגמים עיתונאיים והאם עבודתי העיתונאית כעורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית (מטעמכם) נעדרת יושרה ומקצוענות". להפתעתי הרבה אריה מקל ויוסף בר-אל תמכו בי באופן מוחלט . ב- 100 אחוזים .

arad

טקסט מסמך : 30 בדצמבר 1992 . קטע קצרצר ממכתב – פאקס שדהה ברבות השנים של גב' יעל שנשלח לשרת החינוך גב' שולמית אלוני (המסמך שמור בשלמותו) : "…האם עורך תוכנית כלשהי בערוץ ממלכתי יכול להשתמש בכוחו לצורך נקמנות אישית כאילו הייתה זאת נחלת אבותיו ? האם הוא יכול להשתמש בכלי הזה לעשות דיסקרדיטציה לספורטאית אולימפית בגלל סיבות הידועות רק לו…?" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בטרם אולימפיאדת אטלנטה 1996 התארחה גב' יעל ארד אצל מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום בלשכתו בבניין "כלל" בירושלים . היא ביקשה ממנו להגן עליה מפניי ומפני סיקור לא הוגן אפשרי שלי את קרבותיה העתידיים במשחקים האולימפיים של אטלנטה 1996 . מנהלת לשכתו של מוטי קירשנבאום גב' אלינור בלקין ביקשה ממני לסור לרגע ללשכתו של מוטי קירשנבאום . קפצתי לשם . מנכ"ל רשות השידור שאל אותי בפניה של יעל ארד , "תגיד לי יואש אלרואי אתה שונא אותה…?" השבתי לו , "מה פתאום ? אינני שונא אף אחד ואף אחת. מה שכן אינני אוהב את סגנון הג'ודו המשעמם שלה. חוץ מזה אני לא חייב לה כלום אלא למסך הטלוויזיה בלבד", ונפניתי משם. ברור שרחשתי כבוד למדליית הכסף שיעל ארד זכתה בה אך לא לדרך בה צעדה אליה . היא הייתה ג'ודוקא משעממת לעומת הג'וּדוֹקָא הישראלי אוֹרֶן סְמַדְגָ'ה ווירטואוז האיפונים שזכה במדליית ארד באולימפיאדת ברצלונה 1992.

arad 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת אטלנטה 1996 . יעל ארד מתארחת במשרד ההפקה , השידורים , והתקשורת שלי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) . יושבים : אורי לוי (מימין) ואנוכי (בקדמת התמונה) . עומדים מימין : משה גרטל , יעל ארד , ומירי נבו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הבה אשוב לאושרת קוטלר . מעבר לכל היבט נוסף , גב' אושרת קוטלר התגלתה ראשית דבר כבן אדם יישר דרך והגון . אם יתברר בתום החקירה המשטרתית כי עמנואל רוזן נקי , אזי לא תיוותר בידו הברירה להגיש תביעת דיבה נגד גב' הדס שטייף וחברותיה , וכל אלה שהעלו אותו על המוקד וחוללו את מחול השדים חסר התקדים נגדו בטרם החלה אפילו חקירת המשטרה . מוזר מאוד כי החברים והקולגות הוותיקים של עמנואל רוזן בערוץ 10 (וגם בערוץ 2 וגם בגלי צה"ל) בני ה- 40 , ה- 50 , בני ה- 60 , ובני ה- 70 (וגם יותר מ- 70) שעבדו שנים רבות לצִדוֹ ועִמוֹ , בהם רזי ברקאי , רביב דרוקר , מוטי קירשנבאום , וירון לונדון – ממלאים את פיהם מים ושותקים . הם יכלו להתייצב לימינו ולומר שהוא חף מכל אשם לפחות בתחילת ההכפשות ע"י תא העיתונאיות ובראשן עיתונאית גלי צה"ל גב' הדס שטייף ובטרם התערבות המשטרה , ולפחות כל עוד ולא הוכח אחרת . הגברים האלה יכולים ללמוד משהו מאומץ ליבה ו- יושרתה של אושרת קוטלר . ועוד דבר שלא ידעתי אודות גב' אושרת קוטלר הנוגעת למחשבה הטלוויזיונית המקורית שלה וקשורה למיסוד סדר יום חדש בשישי בערוץ 10. היא מספרת לרז שכניק כלהלן : "היינו צריכים להתמודד אחרת עם "שישי" במשבצת הזאת מול ערוץ 2 . הצעתי את הרעיונות שלי והם לא התקבלו . עובדה שעד עכשיו ניסינו לעשות "אולפן שישי 2" וזה לא הצליח . גם עכשיו עם טלי מורנו ואלון בן דוד מנסים את אותו הדבר בניואנסים קלים , ולכן בעיניי זה לא יצליח . המגישים מצוינים ואני מאוד אוהבת את טלי מורנו ואלון בן דוד , אבל זה לא שם . אתה לא יכול להציע אלטרנטיבה כשאתה עושה את אותו הדבר. הימים הכי יפים של חדשות ערוץ 10 , וגם באמצע השבוע , קרו כשחשבו מחוץ לקופסה" . מצא חן בעיניי קו המחשבה הטלוויזיוני שלה וההתנסחות המדויקת כי לא ניתן להציע אלטרנטיבה טלוויזיונית אם אתה עושה את אותו הדבר כמו המוצר של יריבך .

kotler 3

טקסט מסמך : יום שישי – 28 ביוני 2013 . מוסף "7 לילות" של העיתון "ידיעות אחרונות" . שדרנית ערוץ 10 גב' אושרת קוטלר מכריחה את צופיה באמצעות המחשבה העיתונאית שלה לחשוב ולהטיל ספק במקום שצריך להטיל ספק. אשת הטלוויזיה שמעולם לא ראיתיה ואף פעם לא שוחחתי עמה ראויה להערכה רבה. (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות").

סעיף 2. ערוץ 1 בסכנת כלייה. כל הזכויות שמורות.

זאת היא מפת הרייטינג ברבעי שעות של יום רביעי – 26 ביוני 2013 בין שש בבוקר לרבע לאחת אחר חצות של וועדת המדרוג הארצית . המדידה מציגה את נתוני הצפייה בערוצים 1 , 2 , 10 , 9 , ו- 24 . מבט מהיר אחד על פני הטבלה (אופיינית לכל ימות השבוע) מלמד כי ערוץ 1 הציבורי נמצא במצב של כיליון בסיטואציה הנוכחית ותחת ניהולם – מנהיגותם של מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת . לא ייתכן ולא יכול להיות מצב שהשידור הציבורי שנהנה מתשלום אגרה שנתי פוטנציאלי בן כמעט 1.000000000 (מיליארד)שקל , מייצר רייטינג אפסי שמצביע על חידלון טלוויזיוני מוחלט . מוזר מאוד ומביך מאוד כיצד מגיע השידור הציבורי למצב אובדני שכזה . אפילו השידור הישיר בעשר בערב מברזיל של משחק חצי הגמר על בכדורגל ברזיל – אורוגוואי בגביע הקונפדרציה (שידור Off tube ישנוני ועצלני של יורם ארבל ודני נוימן) איננו מפיג את שיממון הרייטינג . ברור שבמצב הנוכחי אין לערוץ 1 שום זכות קיום .

 "Something is rotten in the state of Dennmark" , אמר המחזאי , והתכוון גם לרשות השידור במתכונתה הנוכחית . הציבור אמנם מממן את ערוץ 1 מכוח החוק אך איננו צופה בו .

רביעי כלל האוכלוסייה – משקי בית אוכלוסייה יהודית – משקי בית
26/06/2013 1,993,760 1,708,430
רבע שעה מדדי צפיה 1 ערוץ 2  ערוץ 10 ערוץ 9 ערוץ 24 ערוץ סה"כ TV 1 ערוץ 2  ערוץ 10 ערוץ 9 ערוץ 24 ערוץ סה"כ TV
0600-0614 TVR 0.6 0.9 0.1 0.3 0 12.7 0.7 0.9 0 0.3 0 13.4
  000's 13.0 18.0 3.0 5.0 0.0 254.0 13.0 16.0 0.0 5.0 0.0 230.0
0615-0629 TVR 0.6 1.9 0.7 0.7 0 14.6 0.7 2.1 0.5 0.6 0 15.5
  000's 12.0 38.0 13.0 15.0 0.0 291.0 12.0 36.0 9.0 9.0 0.0 265.0
0630-0644 TVR 0.3 2.6 2 0.3 0 16.2 0.3 2.9 2 0.2 0 17.2
  000's 5.0 52.0 39.0 5.0 0.0 323.0 5.0 49.0 33.0 3.0 0.0 294.0
0645-0659 TVR 0.1 4 3.2 0 0 18.7 0.1 4.5 2.9 0 0 19.8
  000's 1.0 80.0 63.0 0.0 0.0 373.0 1.0 76.0 50.0 0.0 0.0 338.0
0700-0714 TVR 0.1 5.7 3.5 0.1 0 21 0.1 6.4 3.2 0.1 0 21.9
  000's 2.0 114.0 70.0 2.0 0.0 419.0 2.0 109.0 54.0 2.0 0.0 374.0
0715-0729 TVR 0.2 6.1 3.7 0.2 0.1 21.2 0.2 6.6 3.2 0.2 0.1 21.5
  000's 4.0 122.0 75.0 4.0 1.0 423.0 4.0 114.0 55.0 4.0 1.0 368.0
0730-0744 TVR 0.2 6.1 4.8 0.1 0.1 21 0.2 6.4 4.7 0.1 0.1 21.2
  000's 4.0 122.0 96.0 2.0 2.0 419.0 4.0 109.0 81.0 2.0 2.0 363.0
0745-0759 TVR 0 5.8 4.7 0.1 0.1 20 0 6 4.7 0.2 0.1 20
  000's 0.0 115.0 94.0 3.0 2.0 400.0 0.0 103.0 80.0 3.0 2.0 341.0
0800-0814 TVR 0 5.3 4.4 0.2 0.1 19.4 0 5.3 4.4 0.2 0.1 19.2
  000's 1.0 106.0 88.0 3.0 2.0 386.0 1.0 90.0 75.0 3.0 2.0 328.0
0815-0829 TVR 0 4.4 3.5 0 0.1 18.6 0 4.5 3.5 0 0.1 18.5
  000's 0.0 88.0 70.0 0.0 2.0 370.0 0.0 77.0 59.0 0.0 2.0 315.0
0830-0844 TVR 0 3.7 3.9 0 0.4 19.5 0 3.8 4 0 0.5 19.7
  000's 0.0 73.0 78.0 0.0 9.0 389.0 0.0 65.0 69.0 0.0 8.0 337.0
0845-0859 TVR 0 3.6 3.3 0 0.3 19.3 0 3.9 3.4 0 0.3 19.5
  000's 0.0 73.0 67.0 1.0 6.0 385.0 0.0 67.0 59.0 1.0 5.0 333.0
0900-0914 TVR 0 4.1 2.5 0 0.1 18.3 0 4.6 2.5 0 0.1 18.3
  000's 0.0 82.0 49.0 0.0 1.0 365.0 0.0 78.0 43.0 0.0 1.0 313.0
0915-0929 TVR 0 3.3 1.8 0 0 17.2 0 3.6 1.7 0 0 16.7
  000's 1.0 66.0 35.0 0.0 0.0 343.0 1.0 62.0 29.0 0.0 0.0 286.0
0930-0944 TVR 0 3 1.4 0 0 18.1 0.1 3.2 1.2 0 0 17.7
  000's 1.0 59.0 29.0 0.0 0.0 362.0 1.0 55.0 20.0 0.0 0.0 302.0
0945-0959 TVR 0 2.9 0.8 0 0 18.4 0 3 0.8 0 0 18.3
  000's 0.0 57.0 16.0 0.0 1.0 367.0 0.0 51.0 14.0 0.0 1.0 313.0
1000-1014 TVR 0 2.8 0.7 0.1 0 19.1 0 3.1 0.8 0.1 0 18.4
  000's 0.0 57.0 14.0 1.0 0.0 381.0 0.0 52.0 14.0 1.0 0.0 315.0
1015-1029 TVR 0 2.2 0.6 0 0 19.3 0 2.5 0.7 0 0 18.4
  000's 0.0 43.0 12.0 1.0 0.0 386.0 0.0 43.0 12.0 1.0 0.0 315.0
1030-1044 TVR 0 1.8 0.9 0.1 0 18.7 0 2.1 1 0.2 0.1 17.8
  000's 0.0 37.0 18.0 3.0 1.0 372.0 0.0 37.0 18.0 3.0 1.0 304.0
1045-1059 TVR 0 1.8 0.7 0 0.2 18.4 0 2.2 0.9 0 0.2 17.5
  000's 0.0 37.0 15.0 0.0 3.0 366.0 0.0 37.0 15.0 0.0 3.0 300.0
1100-1114 TVR 0 1.7 1.1 0 0 18.8 0 1.9 1.3 0 0 18.1
  000's 1.0 33.0 23.0 1.0 0.0 374.0 0.0 33.0 23.0 1.0 0.0 309.0
1115-1129 TVR 0.1 1.3 1 0.2 0 20.2 0.1 1.5 1.2 0.3 0 19.6
  000's 3.0 25.0 21.0 5.0 0.0 403.0 2.0 25.0 21.0 5.0 0.0 336.0
1130-1144 TVR 0.1 0.9 0.8 0.2 0 20.3 0.1 1.1 0.9 0.2 0 19.8
  000's 1.0 18.0 16.0 4.0 0.0 405.0 1.0 18.0 16.0 4.0 0.0 338.0
1145-1159 TVR 0 0.9 0.7 0.2 0.1 21.5 0 1.1 0.8 0.2 0.1 20.5
  000's 0.0 18.0 14.0 5.0 2.0 428.0 0.0 18.0 14.0 4.0 2.0 351.0
1200-1214 TVR 0 0.9 0.5 0.2 0.5 22.2 0 1.1 0.6 0.2 0.6 21.3
  000's 1.0 18.0 10.0 4.0 10.0 442.0 1.0 18.0 10.0 4.0 10.0 364.0
1215-1229 TVR 0.1 0.7 0.6 0.2 0.5 22.9 0.2 0.8 0.7 0.2 0.6 22.3
  000's 3.0 14.0 11.0 4.0 10.0 457.0 3.0 14.0 11.0 4.0 10.0 380.0
1230-1244 TVR 0.2 0.3 0.6 0.2 0.4 23.5 0.2 0.4 0.7 0.2 0.4 22.5
  000's 4.0 7.0 12.0 4.0 7.0 469.0 4.0 7.0 12.0 4.0 7.0 385.0
1245-1259 TVR 0.2 0.3 0.6 0.2 0.2 23.5 0.2 0.1 0.8 0.2 0.2 22.3
  000's 4.0 5.0 13.0 4.0 4.0 469.0 4.0 2.0 13.0 4.0 4.0 382.0
1300-1314 TVR 0.2 0.7 0.7 0.2 0.1 25 0.2 0.8 0.9 0.2 0.1 23.6
  000's 3.0 15.0 15.0 4.0 2.0 498.0 3.0 14.0 15.0 4.0 2.0 403.0
1315-1329 TVR 0.3 0.4 0.7 0.2 0.2 25.6 0.3 0.4 0.8 0.2 0.3 24
  000's 6.0 7.0 14.0 3.0 5.0 511.0 6.0 7.0 14.0 3.0 5.0 411.0
1330-1344 TVR 0.3 0.4 1.1 0 0.2 27.1 0.4 0.5 1.3 0.1 0.3 25.9
  000's 7.0 8.0 23.0 1.0 5.0 541.0 7.0 8.0 22.0 1.0 5.0 443.0
1345-1359 TVR 0.2 0.3 1.2 0.2 0.4 27.7 0.2 0.4 1.4 0.2 0.4 26.3
  000's 4.0 6.0 24.0 4.0 7.0 552.0 4.0 6.0 24.0 4.0 7.0 450.0
1400-1414 TVR 0 0.2 1.1 0 0.4 28.3 0 0.3 1.3 0 0.5 26.6
  000's 0 5 23 0 9 565 0 5 23 0 9 455
1415-1429 TVR 0 0 0.9 0.1 0.4 29.9 0 0 1.1 0.1 0.5 28.5
  000's 1 0 18 2 9 597 0 0 18 2 9 487
1430-1444 TVR 0 0.4 1 0.1 0.3 34.1 0 0.4 1.2 0.1 0.4 33.2
  000's 1 7 20 2 7 679 0 7 20 2 7 567
1445-1459 TVR 0.1 0.6 1.3 0 0.1 35.6 0.1 0.7 1.5 0 0.1 34.7
  000's 2 12 26 0 1 710 2 12 25 0 1 594
1500-1514 TVR 0 1.2 0.9 0.2 0.5 32.3 0 1.4 1.1 0.3 0.6 30.9
  000's 1 24 19 5 11 644 1 24 18 5 11 528
1515-1529 TVR 0 1.4 1 0 0.3 32.2 0 1.4 1.2 0.1 0.3 31.2
  000's 1 29 20 1 6 642 0 25 20 1 6 533
1530-1544 TVR 0 1.4 1 0 0.4 35.2 0 1.6 1.1 0 0.4 34.5
  000's 0 27 20 0 7 702 0 27 19 0 7 589
1545-1559 TVR 0 1.7 1.5 0 0.2 35.7 0 2 1.7 0 0.2 35.2
  000's 0 33 30 1 4 712 0 33 28 1 4 602
1600-1614 TVR 0 2.2 1.4 0.1 0.3 34.4 0 2.4 1.5 0.1 0.3 34.1
  000's 0 43 29 1 5 687 0 41 26 1 5 583
1615-1629 TVR 0.1 3 2.2 0 0 34 0.1 3.4 2.3 0 0 34.1
  000's 2 59 43 0 0 677 2 59 40 0 0 582
1630-1644 TVR 0.3 4.4 3.2 0 0 35.8 0.4 5.1 3.7 0 0 36.5
  000's 7.0 87.0 64.0 1.0 1.0 713.0 6.0 87.0 64.0 0.0 1.0 623.0
1645-1659 TVR 0.4 4.4 4.7 0.3 0 36.8 0.4 5 5.4 0.3 0 37.7
  000's 7.0 88.0 93.0 6.0 0.0 734.0 7.0 86.0 93.0 5.0 0.0 645.0
1700-1714 TVR 0.8 5.3 6.6 0.7 0 39.8 0.9 5.9 7.3 0.5 0 40.4
  000's 16.0 106.0 131.0 14.0 0.0 793.0 16.0 102.0 124.0 8.0 0.0 691.0
1715-1729 TVR 0.7 5.2 6 0.2 0.1 40.3 0.8 5.9 6.7 0.1 0.1 40.3
  000's 14.0 104.0 119.0 4.0 2.0 803.0 14.0 101.0 115.0 2.0 2.0 689.0
1730-1744 TVR 0.5 5.1 6.9 0 0.1 41.9 0.5 5.9 7.6 0 0.1 41.8
  000's 9.0 102.0 137.0 0.0 3.0 835.0 9.0 100.0 130.0 0.0 3.0 715.0
1745-1759 TVR 0.9 4.9 6.1 0.3 0.3 42.8 1 5.7 6.9 0.2 0.4 42.9
  000's 18.0 98.0 122.0 6.0 7.0 853.0 18.0 98.0 118.0 4.0 7.0 734.0
1800-1814 TVR 0.4 7.3 5.4 0.2 0.5 43.7 0.5 8.4 6.3 0.2 0.5 44.7
  000's 8.0 146.0 108.0 4.0 9.0 872.0 8.0 143.0 107.0 4.0 9.0 764.0
1815-1829 TVR 0.4 6.2 5.6 0.5 0.3 43.3 0.4 7.1 6.5 0.5 0.3 44.8
  000's 8.0 124.0 111.0 10.0 5.0 864.0 8.0 122.0 111.0 9.0 5.0 766.0
1830-1844 TVR 0.9 5.9 5.6 0.8 0.3 43.9 1 6.6 6.2 0.5 0.4 44.8
  000's 17.0 117.0 112.0 16.0 6.0 876.0 17.0 113.0 107.0 9.0 6.0 765.0
1845-1859 TVR 0.7 6.1 5.7 1 0.5 44.9 0.8 6.9 6.3 0.6 0.6 45.9
  000's 14.0 121.0 114.0 20.0 10.0 895.0 14.0 117.0 108.0 11.0 10.0 785.0
1900-1914 TVR 0.7 4.7 5.6 1.4 1 44.6 0.8 5.4 6.4 1.1 1.2 45.7
  000's 14.0 94.0 111.0 29.0 21.0 889.0 14.0 93.0 109.0 19.0 21.0 782.0
1915-1929 TVR 0.5 6.5 5.5 1.1 0.7 43.8 0.6 7.6 6.4 0.6 0.8 44.5
  000's 9.0 130.0 109.0 22.0 14.0 873.0 9.0 130.0 109.0 10.0 14.0 760.0
1930-1944 TVR 0.4 8.9 5.1 0.9 0.6 45.2 0.4 10.3 5.9 0.5 0.7 46.5
  000's 7.0 178.0 101.0 19.0 13.0 902.0 7.0 176.0 101.0 8.0 13.0 795.0
1945-1959 TVR 1.9 11.2 5.8 0.9 0.3 48.6 2.2 12.9 6.7 0.5 0.3 50.1
  000's 38.0 224.0 116.0 19.0 5.0 969.0 38.0 220.0 114.0 8.0 5.0 856.0
2000-2014 TVR 4.1 13.8 5.2 0.5 0.4 51.9 4.7 15.7 6 0.3 0.4 53.3
  000's 82.0 276.0 103.0 9.0 7.0 1034.0 81.0 269.0 102.0 4.0 7.0 912.0
2015-2029 TVR 4 15.6 6.1 0.3 0.3 55.1 4.6 17.7 7.1 0.3 0.3 57.2
  000's 79.0 311.0 122.0 7.0 5.0 1099.0 79.0 303.0 121.0 5.0 5.0 978.0
2030-2044 TVR 2.5 18.7 6.3 0.4 0.2 58.5 2.8 21.4 7.2 0.4 0.3 60.7
  000's 49.0 374.0 125.0 8.0 5.0 1167.0 49.0 366.0 123.0 8.0 5.0 1038.0
2045-2059 TVR 2.4 19.6 8.4 0.6 0.3 62.7 2.8 22.3 9.7 0.5 0.4 65.7
  000's 47.0 391.0 168.0 12.0 7.0 1251.0 47.0 381.0 165.0 9.0 7.0 1124.0
2100-2114 TVR 2.8 22.6 9.8 1.6 0 66.7 3.3 25.7 11.3 1.4 0 70
  000's 56.0 451.0 196.0 33.0 0.0 1330.0 56.0 440.0 194.0 25.0 0.0 1196.0
2115-2129 TVR 2.3 26.5 8.8 1 0 69.1 2.7 30.2 10.3 0.8 0 73.1
  000's 46.0 528.0 176.0 19.0 0.0 1379.0 46.0 517.0 176.0 13.0 0.0 1250.0
2130-2144 TVR 2.9 27.5 7.4 0.5 0.4 69.4 3.4 31.6 8.4 0.6 0.5 73.1
  000's 58.0 549.0 147.0 11.0 9.0 1384.0 58.0 540.0 143.0 11.0 8.0 1249.0
2145-2159 TVR 2.1 28.5 8.4 0.6 0.1 70.6 2.4 32.8 9.5 0.7 0.1 74.7
  000's 43.0 569.0 168.0 12.0 2.0 1408.0 42.0 560.0 163.0 11.0 2.0 1277.0
2200-2214 TVR 2.3 28.7 8.4 0.6 0.2 71.6 2.6 32.9 9.8 0.7 0.2 76.4
  000's 45.0 571.0 167.0 12.0 4.0 1427.0 45.0 561.0 167.0 12.0 3.0 1306.0
2215-2229 TVR 3 23.3 8.5 0.7 0.6 67.6 3.5 26.4 9.9 0.7 0.7 71.7
  000's 61.0 464.0 170.0 14.0 12.0 1347.0 61.0 451.0 168.0 13.0 12.0 1226.0
2230-2244 TVR 3.4 23.7 6.7 0.7 0.2 66.1 3.9 27 7.7 0.8 0.3 69.3
  000's 68.0 472.0 135.0 15.0 5.0 1319.0 67.0 461.0 132.0 13.0 5.0 1185.0
2245-2259 TVR 3.1 22.5 5.4 0.6 0.7 63.1 3.3 25.8 6 0.7 0.9 65.4
  000's 61.0 449.0 108.0 12.0 15.0 1259.0 56.0 441.0 103.0 12.0 15.0 1117.0
2300-2314 TVR 2.6 15.8 7 0.7 0.8 57.2 3 17.9 7.8 0.7 0.9 59.4
  000's 52.0 315.0 139.0 15.0 15.0 1142.0 51.0 306.0 133.0 13.0 15.0 1014.0
2315-2329 TVR 3.4 11 6.5 0.5 0.6 53.3 3.7 12.5 7.4 0.3 0.7 54.7
  000's 68.0 220.0 129.0 9.0 12.0 1063.0 63.0 213.0 127.0 5.0 12.0 935.0
2330-2344 TVR 3.7 7.1 6 0.7 0.9 47.2 4 7.8 7 0.5 1.1 48.8
  000's 75.0 142.0 120.0 13.0 18.0 942.0 69.0 134.0 120.0 9.0 18.0 835.0
2345-2359 TVR 3.5 6 5.1 0.6 0.5 42.4 3.9 6.6 5.8 0.5 0.6 43.8
  000's 70.0 119.0 101.0 12.0 11.0 845.0 67.0 113.0 99.0 8.0 11.0 748.0
2400-2414 TVR 1 5.2 4.9 0.3 0.7 37.9 1 5.7 5.5 0.3 0.8 38.8
  000's 19.0 104.0 98.0 6.0 14.0 756.0 18.0 98.0 95.0 6.0 14.0 662.0
2415-2429 TVR 0.5 4.5 4.8 0.3 0.5 33.9 0.5 5.1 5.2 0.3 0.6 35.3
  000's 9.0 90.0 96.0 5.0 11.0 676.0 8.0 87.0 90.0 5.0 11.0 604.0
2430-2444 TVR 0.2 3.8 3.7 0.4 0.4 31.3 0.3 4.3 4.1 0.4 0.5 32.8

(באדיבות וועדת המדרוג) .

סוף הפוסט .

יצחק "צחי" שמעוני ז"ל. 2013 – 1926 (רשימה מס' 1). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

—————————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 238 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ של יום חמישי – 27 ביוני 2013

—————————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יצחק "צחי" שמעוני ז"ל. 2013 – 1926 (רשימה מס' 1). כל הזכויות שמורות.

דור מייסדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ילידי עשור ה- 20 של המאה שעברה הולך ופוחת . חַגַּי פִּינְסְקֶר מת . שְמוּאֵל אַלְמוֹג מת . נַקְדִימוֹן "נַקְדִי" רוֹגֵל מת . עכשיו מת יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי . מַר המָוֶות פוסע במהירות מבהילה לעבר ילידי עשור ה- 30 של המאה שעברה . האישים הנזכרים לעיל אינם אומרים דבר לדור הצעיר אולם הם בלתי נשכחים והיוו את אושיות השידור המקצועי והציבורי ברדיו ובטלוויזיה . נפגשתי עם האנשים האלה פגישות ארוכות כמה וכמה פעמים בעשור ה- 2000 בערוב יומם בעת מחקר וכתיבת הספר עָב הַכֶּרֶס בן כ- 8000 (שמונת אלפים) עמודים, "8 ימי בראשית". האנשים היקרים האלה נפתחו וגוללו את מסכת חייהם המרתקת בשידור הציבורי – ברדיו ואח"כ בטלוויזיה . הכרתי אותם טוב יותר בעת השיחות הארוכות ההן עמם מאשר בתקופות בהן היו מפקדיי בראשית עבודתי בטלוויזיה הישראלית הציבורית בקיץ 1971.

חגי פינסקר ז"ל

נולד ב- 25 ביוני 1925 בירושלים . נפטר ב- 22 בינואר 2007 . הגננת שלו בסוף שנות ה- 20 של המאה שעברה הייתה חסיה סוקניק אִמם של פרופסור יגאל ידין ושחקן תיאטרון הקאמרי יוסף ידין . החל לעבוד ברדיו המנדטורי PBS ב- 1946 לפני קום המדינה תחת ניהולו של הלורד אדווין סמואל . גב' רִיטָה פֶּרְסִיץ ממנהלות הרדיו בימים ההם הציבה אותו לתפקיד היוקרתי של קריין חדשות ברדיו . הפך לקריין חדשות מפורסם ברדיו "קול ירושלים" המנדטורי . היה קריין רדיו איכותי בעל קול רדיופוני וסמכותי והראשון שקדם לקרייני חדשות נודעים נוספים ברדיו כמו גב' לאה פורת , משה בן אפרים , אליהו כרמל , חנוך גִבתון , פלטי בן ליש , משה חובב , גב' ראומה אלדר (אחותו של משה חובב) , עזריה רפפורט , ארנון גפני , אפרים אבא , ואחרים . נחשב לעיתונאי שחולל את מהפכת שידורי החדשות והאקטואליה ברדיו 'קול ישראל' בסוף שנות ה- 50 וה- 60 של המאה שעברה לאחר שובו מה- BBC הבריטי בלונדון . חַגַּי פִּינְסְקֶר הוא הוגה תוכניות "היום הזה" ו- "יומן השבוע" ברדיו ונחשב לאבי העיתונאות המודרנית ברדיו . היה מורה דרך לאנשי תקשורת ידועים כדן שילון , ירון לונדון , יגאל לוסין , חיים יבין , מיכה שגריר , רון בן ישי ורבים אחרים . חגי פינסקר היה מנהל חטיבת החדשות ברדיו בשנות ה- 60 . בקיץ 1969 מונה (ללא מכרז) ע"י מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג למנהל הטלוויזיה השני לאחר התפטרותו של אליהוא כץ . שימש מנהל הטלוויזיה כשנה אחת בלבד . חגי פינסקר נלחם בנובמבר 1969 יחד עם מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג למען שידורי טלוויזיה בלילות שישי ובשבתות . חגי פינסקר שימש חבר בוועדת המכרזים של רשות השידור שב- 4 במארס 1970 עיצבה מחדש את מצבת כוח האדם של הטלוויזיה הישראלית הצעירה בת השנתיים . הוא היה מנהל בעל עוצמה אך הוועד המנהל של רשות השידור לא האריך את מינויו . נפתח מכרז . במכרז הזה שתקיים בקיץ 1970 גבר נקדימון 'נקדי'  רוגל ומונה למנהל הטלוויזיה במקומו . חגי פינסקר חזר לרדיו ובשנות ה- 70 שימש בהצלחה כמנהל רדיו 'קול ישראל' . חגי פינסקר זוכר , "את יסודות הסיקור העיתונאי החדשותי ההוגן והמהיר למדתי מהרדיו הציבורי האנגלי ה- BBC".

pinsker 1

טקסט תמונה : חגי פינסקר גבר יפה תואר בן  43 בתמונה שצולמה ב- 1968 . היה מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית במשך שנה אחת מ- 1969 עד מחצית 1970 . מהפכן עיתונאי ששימש מורה דרך לאנשים רבים ברדיו והטלוויזיה הציבוריים – ממלכתיים . עבור רבים מהם הוא בלתי נשכח. (התמונה באדיבות חגי פינסקר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

פרופסור שמואל אלמוג ז"ל 

נולד בגרמניה ב- 3 ביוני 1926 . נפטר ב- 5 באפריל 2008 בירושלים . עיתונאי וותיק ומוערך ברדיו "קול ישראל" . עלה עם משפחתו לארץ ישראל ב- 1933 בהיותו בן שבע . החל את הקריירה שלו ברדיו בתום שירותו הצבאי ב- 1949 כקריין פרי לאנסר . היה קריין תסכיתים ונודע בכשרון החיקוי שלו . נבחר להיות קריין מהדורות חדשות בימי השֶלֶג הגדול שירד במדינת ישראל ב- 1950 . בצעירותו היה חבר בתנועת הקומוניסטים העבריים , ומשם נדד ל- מפ"ם , ואח"כ לאחדות העבודה . שמואל אלמוג היה שליח רדיו 'קול ישראל' בארה"ב בשנים 1964- 1960 ,ואח"כ מנהל חטיבת החדשות ברדיו "קול ישראל" . בנובמבר 1967 מינתה אותו ממשלת ישראל בראשות לוי אשכול ושר ההסברה ישראל גלילי למנהל שירות השידור (רדיו 'קול ישראל') במקומו של חנוך גִבתוֹן . במארס 1969 כשהוא מחזיק בתואר האקדמי MA  בהיסטוריה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים מונה ע"י ראש ממשלת ישראל גב' גולדה מאיר והשר הממונה על רשות השידור ישראל גלילי למנכ"ל הראשון של רשות השידור שכללה בתוכה את שידורי הרדיו הוותיק והטלוויזיה הצעירה גם יחד . ישראל גלילי ואחריו שר החינוך יגאל אלון בממשלת גולדה מאיר (בשנים 1972- 1969) שני אנשי "אחדות העבודה" במפלגת המערך רחשו לשמואל אלמוג אמון מקצועי ופוליטי בלתי מסויג . שמואל אלמוג בנה את הרשות כגוף שידור ממלכתי אך עצמאי ובהשראתו נקבע כי המנכ"ל הוא העורך הראשי של רשות השידור – רדיו וטלוויזיה . אחת מרכישות החיזוק החשובות ביותר של שמואל אלמוג ב- 1969 הייתה הבאתו של ארנון צוקרמן מאגף מס הכנסה במשרד האוצר כדי לשמש סמנכ"ל לענייני כספים ומִנהל ברשות וכן גיוסו של הכלכלן אליהו בן עמרם לשורות הרשות בתפקיד מנהל המחלקה הכלכלית . ארנון צוקרמן היה הבוס הישיר של אליהו בן עמרם והיה האיש שהביא  ב- 1970 לרשות השידור את הכלכלן ישראל דוֹרי . ארנון צוקרמן , אליהו בן עמרם , וישראל דורי הפכו ל- "שחקנים כלכליים ראשיים" ב- Cast של שמואל אלמוג . שניהם סייעו למנכ"ל הרשות להעביר את הטלוויזיה הציבורית לפסי עבודה מסודרים ויצרניים בד בבד עם תכנון תקציבי מוקפד . אליהו בן עמרם וישראל דוֹרִי היו האנשים שניהלו במשך שנים את המו"מ על גובה התשלומים וזכויות השידורים שהרשות עתידה לשלם למוסדות הספורט , מוסדות התרבות התיאטרון והמוסיקה , ומפיקים ויוצרי טלוויזיה חיצוניים מחוץ לרשות השידור .

פרופסור ירמיהו יובל זוכר בעת שיחות התחקיר עמי : "המנכ"ל החדש שמואל אלמוג היה חסר ניסיון מִנהלי וחיפש סמנכ"ל למִנהל עליו יוכל להישען . אני קישרתי ב- 1969 בינו לבין ארנון צוקרמן שהיה אז סגן נציב מס הכנסה וחיפש לעצמו מקום עבודה יצירתי יותר" . מייד עם מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור נלחם למען שידורי טלוויזיה בכל ימות השבוע לרבות לילות  שישי ושבתות . בחודש נובמבר 1969 נקלע למאבק עם ראש הממשלה גב' גולדה מאיר שהתנגדה משיקולים  פוליטיים לשידורי הטלוויזיה בלילות שישי ובשבתות . הדבר הובא להכרעת בית המשפט העליון שקבע כי רשות השידור רשאית להחליט בענייני הטלוויזיה והרדיו בניגוד לעמדת הממשלה. רשות השידור בראשותו של שמואל אלמוג ניצחה. ב- 1974 עזב את רשות השידור ופרש לתחום האקדמי . ב- 1979 עשה את עבודת הדוקטורט . ב- 1994 קיבל את התואר פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים .

almog

טקסט תמונה : שמואל אלמוג בן  43  עשה בתוך שנה וחצי קפיצת דרך ענקית בניהול השידור הציבורי  . בנובמבר 1967 מינתה אותו ממשלת ישראל להיות מנהל רדיו "קול ישראל" במקומו של מר חנוך גִבתון . כעבור שמונה עשר חודשים , באפריל 1969  הציבה ממשלת ישראל את שמואל אלמוג בפסגת השידור הציבורי כשמינתה אותו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור הראשון , רשות שכללה בתוכה לראשונה רדיו וטלוויזיה . שמואל אלמוג כיהן במשרה הרמה מ- 1 באפריל 1969 עד 1 באפריל 1974 . (התמונה באדיבות שמואל אלמוג . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל  

נולד ב- 11 באוגוסט 1925 . נפטר ב- 8 בדצמבר 2011. היה עיתונאי , עורך ומפיק , ושַדָּר בכיר במשך שנים רבות ברדיו "קול ישראל" . בקיץ 1970 עבר בהצלחה את מכרז מנהל הטלוויזיה (גבר על חגי פינסקר ) ומונה למנהל הטלוויזיה השלישי . נקדימון רוגל החזיק מעמד בתפקידו כשמונה חודשים והתפטר . הוא אמר לי כי מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג היה ריכוזי מידי ולא נתן לוֹ לעבוד ולפעול באופן חופשי כמנהל טלוויזיה . היו לו גם טענות נגד סמנכ"ל הכספים של הרשות ארנון צוקרמן שהיצר את צעדיו . נקדימון "נקדי'" רוגל זוכר בשיחות התחקיר עמי : "בתום חצי שנת ניהול הודיעו לי כי עברתי בהצלחה את מבחן תקופת הניסיון ומעתה אהיה מנהל הטלוויזיה לשלוש השנים הבאות . חשבתי לעצמי , אני עברתי בהצלחה את מבחן הניהול אך אלה שמינו אותי לתפקיד לא עברו אותו . אי אפשר היה להמשיך לנהל את הטלוויזיה בתנאים הבלתי אפשריים שנכפו עלי" .

נקדימון "נקדי" רוגל חיבר את "מסמך נָקְדִי" הנודע המשמש קוֹד אתי של עיתונאי הטלוויזיה והרדיו בשידור הציבורי . היה אחד האנשים שקידמו את נושא ההתחדשות הטכנולוגית בטלוויזיה והצטיידות רשות השידור . מאֹשְיוֹת הרדיו , הטלוויזיה , ורשות השידור לדורותיהם .

rogel

טקסט תמונה : שנת 1970 . זהו מנהל הטלוויזיה מר נקדימון "נקדי" רוגל בן 45 . ה- "שוערב", שפמו הענק הפך לסמלו המסחרי . מאחוריו מנהל חטיבת שירותי הפקה הראשון בטלוויזיה הישראלית הציבורית מר ראובן מורגן יליד אנגליה שהפך מאוחר יותר לבימאי . (התמונה באדיבות נקדימון "נקדי" רוגל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

 rogel 1

טקסט תמונה : שנת 1966 . סטוקהולם – שוודיה. זהו נקדימון "נקדי" רוגל (מימין) אחד האישים החשובים ביותר בתולדות רשות השידור . כאן הוא מראיין לרדיו "קול ישראל" בדצמבר 1966 בסטוקהולם – שוודיה את הסופר עטור פרס נובל לספרות ש"י עגנון . (התמונה באדיבות נקדימון "נקדי" רוגל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

במחצית השנייה של עשור ה- 50 של המאה שעברה היה יצחק "צחי" שמעוני כבר דמות רבת מוניטין ברדיו "קול ישראל" . גם בגלל שתי תוכניות פופולאריות אותן הגיש והנחה , "שלושה בסירה אחת" , ואח"כ "מחפשים את המטמון" (בשותפות עם נַקְדִימוֹן "נַקְדִי" רוֹגֵל) . אנוכי הייתי בתקופה ההיא קצין קרבי צעיר בגדוד 12 של חטיבת גולני . ב- 1968 נמנה יצחק "צחי" שמעוני על צוות ההקמה של של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשות פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ וסגנו עוּזִי פֶּלֶד . ב- 1969 התמנה למנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורית והחזיק בתפקידו הרם עד 1976 (במקומו מונה לתפקיד ב- 1976 מרדכי "מוטי" קירשנבאום שזכה באותה שנה בפרס ישראל לתקשורת וטלוויזיה . אנוכי סיימתי בהצטיינות את לימודיי במדרשה למורים לחינוך גופני במכון ווינגייט ומאז 1965 הייתי מורה לחינוך גופני ומתמטיקה במשרד החינוך . לימדתי בביה"ס האזורי שער הנגב, בקיבוץ רוּחָמָה, ובשני בתי ספר ברמת אביב "אורנים" ו- "ניצנים". בקיץ 1971 הביאו אותי אלכס גלעדי ודן שילון לחטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ומסלול חיי השתנה לעַד .

יצחק "צחי" שמעוני ז"ל

נולד ב- 7 בנובמבר 1926 . נפטר ב- 11 ביוני 2013. שַדְּרָן ועורך נודע ברדיו "קול ישראל" בשנות ה- 50 ו- 60 . אבי תוכניות הרדיו המיתולוגיות , "שלושה בסירה אחת" , "החידון המוסיקאלי" , ו- "מחפשים את המטמון" . היה מאנשי הרדיו הראשונים שעברו לטלוויזיה . צחי שמעוני נבחר ב- 1968 ע"י פרופסור אליהוא כ"ץ להיות מנהל התוכניות הראשון בטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא שימֵש בתפקידו זה עד 1976 והוחלף ע"י מוטי קירשנבאום . במארס 1980 מונה ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד למנהל הטלוויזיה . החזיק בתפקידו הרם כשנה ועשרה חודשים ובינואר 1982 התפטר בטענה כי אינו יכול לעבוד עם מנכ"ל שמתערב כל הזמן בהחלטותיו . תרם תרומה ערכית לתרבות השידור הציבורי ברדיו ובטלוויזיה.

shimoniטקסט תמונה : שנות ה- 50  במאה שעברה ברדיו "קול ישראל" . יצחק "צחי" שמעוני (מימין בן 31)  מנחה ומגיש את התוכנית הפופולארית "שלושה בסירה אחת" . לצדו אנשי הפנל משמאל לימין  : שמואל אלמוג , אמנון אחינעמי , דן אלמגור . (לע"מ) .

הקדמה

פסגת הישגו המנהיגותי של יצחק "צחי" שמעוני איש הרדיו והטלוויזיה הוותיק היה מינויו בגיל 53 במארס 1980 למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ובתמיכתו המוצהרת של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון (חבר מרכז חֵרוּת) וראש הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ירושלים . זאת הייתה תקופה סוערת ביותר ברשות השידור ובטלוויזיה הישראלית הציבורית שהייתה רבת תהפוכות ותמורות ולאו דווקא לטובה . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי נקלע אליה בתוקף מינויו למנהל הטלוויזיה אולם הממנה שלו האפיל עליו כפי שיובאו הדברים בהמשך .

ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין מינתה ב- 1978 את רְאוּבֵן יָרוֹן ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור במקומו של ד"ר וָולְטֶר אֵיְתָּן פרי מינויה של הממשלה בראשות גב' גולדה מאיר ב- 1972 . מנכ"ל רשות השידור ב- 1978 היה עדיין יִצְחָק לִבְנִי גם כן פרי מינויה של ממשלת ישראל בראשות גב' גולדה מאיר (מונה לתפקידו ב- 1 באפריל 1974) . ב- 1 באפריל 1979 מינתה ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין את יוסף "טומי" לפיד למנכ"ל רשות השידור . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד חסר כל ניסיון ניהולי של רשת שידור מורכבת (טלוויזיה ורדיו) מכל היבט המונה יותר מ- 2000 (אלפיים) עובדים, נלקח מאחורי מכתבתו בעיתון "מעריב" , ומייד עם הגעתו לרשות טבע סלוגן : "אני רוצה טלוויזיה אובייקטיבית ולא טלוויזיה ניטראלית" . רמז עבה שנשלח לעברו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן . מנכ"ל רשות השידור החדש יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון חברו יחדיו לחזון אחד . שניהם תיעבו את אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן . ב- 1 באפריל 1979 החלה הספירה לאחור של שניהם לקראת סוף כהונתו השנייה של ארנון צוקרמן בתפקיד מנהל הטלוויזיה שנקבעה ל- 1 באוגוסט 1979 . יוסף "טומי" לפיד הכריז כי הוא איננו מדיח את ארנון צוקרמן אלא לא מאריך לו את תקופת כהונתו לקדנציה שלישית 1982 – 1979 . פרופסור ראובן ירון אף הקצין את העמדה . בשיחות התחקיר שלי עמו ב- 2005 בביתו בשכונת רחביה בירושלים אמר לי כהַאי לִישָנָא : "כל כך לא רציתי את ארנון צוקרמן כמנהל טלוויזיה מפני שהוא נראה לי מנהל לא הגון ולא ישיר ומוטה פוליטית שמאלה, עד שהודעתי למנכ"ל החדש יוסף "טומי" לפיד חד משמעית , או אני – או הוא ארנון צוקרמן . יוסף "טומי" לפיד ראה את העניינים עין בעין כמוני . הוא הבין שהטלוויזיה הציבורית – ממלכתית היא מוסד שידור שבמידה רבה מוטה שמאלה" . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן התמנה לתפקיד מנהל הטלוויזיה ב- 1 באוגוסט 1973 . שש שנות כהונתו נחשבו ל- "תור הזהב" של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . ארנון צוקרמן זכה להערכה עצומה על פועלו מצד עיתונאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ובראשם דָן שִילוֹן , מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם , אָלֶכְּס גִלְעָדִי , יָרוֹן לוֹנְדוֹן , רָפִיק חַלָבִּי , יָאִיר שְטֶרְן , יִשְרָאֵל סֶגָל , יָעֵל חֵן , ורבים אחרים ואנוכי בתוכם . עיתונאי הטלוויזיה ראו בהכרזתו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כי הוא איננו מאריך את תקופת כהונתו של ארנון צוקרמן מהלך הדחה לכל דבר . ביום שני – 23 ביולי 1979 קרה דבר מדהים חסר תקדים . מאות מעיתונאי רדיו "קול ישראל" והטלוויזיה הישראלית הציבורית יוצרים , כותבים , שדרנים , מפיקים , וצלמים יצאו להפגנת ענק משולטת ברחוב הצר "תורה מציון" בירושלים הנמתח מבניין הטלוויזיה עד לבניין חוטי ירושלים (מקום מושבו של רדיו "קול ישראל" ומושבה של הנהלת רשות השידור) בגנות המנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן . בראש ההפגנה צעד מוטי קירשנבאום שזעק בגרון ניחר שוב ושוב לעברו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד : "הִזְנֵיתָּ את הטלוויזיה ורשות השידור. אל תאיים. התפטר". הייתי לידו ושמעתי זאת במו אוזניי . שתי פיגורות טלוויזיוניות משמעותיות מאבות השידור הציבורי לתולדותיו נעדרו מההפגנה ההיא , חַיִים יָבִין (כיהן בימים ההם כמנהל חטיבת החדשות) ויִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי שסיים זה מכבר את תפקידו כראש צוות מבצע שידורי הטלוויזיה הגדול של תחרות שירי ה- ארוויזיון שנערכה כזכור ב- 31 במארס 1979 בבנייני האומה בירושלים בה זכתה הזמרת גָלִי עַטָרִי ולהקתה "חלב ודבש" . אולי גם בשל כך שמר יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד חסד נעורים ליִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ומינה אותו במארס 1980 למנהל הטלוויזיה . הוא חיפש מנהל טלוויזיה נאמן ועושה דברו . צריך להבין שיוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה כה חשדן כלפי עיתונאי הטלוויזיה עד שנטל לעצמו ב- 1 באוגוסט 1979 גם את משרת ניהול הטלוויזיה . במשך שבעה חודשים נשא בכפל תפקידים , מנכ"ל רשות השידור ומנהל הטלוויזיה . בטרם הדחת ארנון צוקרמן נפגש יוסף "טומי" לפיד עם אנשי חטיבת החדשות בקומה השלישית בבניין הטלוויזיה וניסה לשכנע אותם בעניין תמימותו הפוליטית וגם להרגיע אותם : "אינני כלל מהימין כפי שמנסים להציג אותי . בבחירות לכנסת ה- 9 ב- 17 במאי 1977 הצבעתי בכלל למפלגת ד"ש " . ארנון צוקרמן שנכח בפגישה השיב לו מייד בנחרצות בקול הבריטון העמוק שלו , "את מי זה מעניין למי הצבעת ולמה זה חשוב בכלל", והתכוון לפוליטיזציה שיוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מתכוון לזרוע בין עיתונאי חטיבת החדשות ע"י ניקוי וטיהור שמו ודמותו כאיש הימין כביכול , על מנת לזכות באימונם של עיתונאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית . בתוך תקופת זמן קצרה שנתיים – שלוש נטשו עיתונאים בכירים רבים את הטלוויזיה במחאה נגד שילטונם של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ופרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן . מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם הגה מאוחר יותר לאחר נטישתו את הטלוויזיה (ב- 1983) את את הסְלוֹגָן  , "יוסף "טומי" לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה – אך לא ידע להרכיבה מחדש" . מוטי קירשנבאום פנה בראשית שנות ה- 80 של המאה שעברה לשוק הפרטי והחל להפיק תוכניות בתיאטרון סטירי שנקראו "יורדים על השבוע" .

kirshenbaum 1

טקסט תמונה :  1976. מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן (מימין) ומוטי קירשנבאום חוגגים את עלייתה המוצלחת לאוויר של התוכנית הסאטירית "ניקוי ראש" . מאחור נראה מפקח החשמל והתאורה יז'י ביאלוק ז"ל עולה חדש מפולין. קירשנבאום ניצב על סף הגונות בארבעה תחומים של תעשיית הטלוויזיה : תכנון, כתיבה, עריכה, ובימוי. (התמונה באדיבות מוטי קירשנבאום וארנון צוקרמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

yaron

טקסט תמונה :  קיץ 1979. הפרופסור למשפטים ראובן ירון יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בשנים 1984- 1978 (מימין) ומנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד (משמאל) מי שכיהן בתפקיד הרם בשנים 1984- 1979 . שניהם היו אנשים חכמים ונבונים שהתמנו לתפקידם הרָם ע"י הימין הפוליטי ומצאו חיש מהר שפה משותפת . שררה ביניהם הבנה מוחלטת . הם תפשו בדרך שונה את אופיו של השידור הציבורי ולא התביישו לתת לכך ביטוי הולם. בקיץ 1979 החליטו שניהם בעצה אחת שלא להעניק קדנציה שלישית למנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן, החלטה שנתפשה ע"י עובדי רשות השידור כמהלך הדחה. בחורף 1982 החליטו שניהם ללא דיחוי ושוב בעצה אחת למנות את טוביה סער למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית במקומו של יצחק "צחי" שמעוני שהתפטר. (התמונה באדיבות פרופסור ראובן ירון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

kirshenbaum 2

טקסט תמונה :  יום שני בשבוע – 23 ביולי 1979 . ליד בניין הטלוויזיה ובניין החוטים ברוממה – ירושלים משכנה של חטיבת החדשות רדיו "קול ישראל" ומקום מושבה של הנהלת רשות השידור . מוטי קירשנבאום (במרכז נושא שלט "התפטר" עם סימן קריאה) , מוביל ומנהיג הפגנה חסרת תקדים בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית של העובדים נגד מנכ"ל רשות השידור טומי לפיד שזה אך נכנס לתפקידו . לשמאלו של מוטי קירשנבאום עומד המפיק יוסי בסון ולימינו הצלם עזרא שמואלי . בגבה למצלמה – ג'וּדִי לוֹץ מנהלת מחלקת סרטי תעודה בטלוויזיה . מוטי קירשנבאום צעק ליוסף "טומי" לפיד , "הִזְנֵיתָּ את הטלוויזיה , חרפה שכמותך , תסתלק מכאן , אל תאיים התפטר" . הייתי שם ושמעתי אותו זועק מכאב וצער . זעקותיו לעברו של מנכ"ל רשות השידור מהדהדות באוזניי עד עצם היום . הוא היה רחוק מהדמות Cool man שדבקה בו בשלב מאוחר יותר של חייו . הוא היה אז אדם רגשן שנוטה להתפרץ . (התמונה באדיבות ארנון צוקרמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

kirshenbaum 3

טקסט תמונה : סוף שנות ה- 70. מנהל חטיבת התוכניות מרדכי "מוטי" קירשנבאום (מימין) יחדיו עם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן. מוטי קירשנבאום נחשב לגדול תומכיו ונאמניו של ארנון צוקרמן . בשעה שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הדיח בקיץ 1979 את ארנון צוקרמן מכהונת מנהל הטלוויזיה , הניף מוטי קירשנבאום לעברו של יוסף "טומי" לפיד שלט "התפטר" בהפגנת העובדים המפורסמת , וזעק לעברו בכעס , "טומי לפיד הזנית את הטלוויזיה…!" (התמונה באדיבות ארנון צוקרמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "הפקות חובקות ארץ ועולם" כרך א' (אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979). 

מצא חן בעיניי כי מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום מתומכיו הנאמנים של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן, מצא לנכון צורך להגן עליו לא רק מפני יוסף "טומי" לפיד, אלא גם מפני יִצְחָק לִבְנִי מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979 – 1974 ומי שקדם ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בתפקיד הרָם. מוטי קירשנבאום לעג לדרך ניהול רשות השידור ע"י המנכ"ל יִצְחָק לִבְנִי . הוא האשים בחריפות רבה עד כדי תיעוב את יִצְחָק לִבְנִי בתקיעת מקלות בעגלתו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן . כמו כן תיעב את הפיקוח הציבורי הלא יעיל של הוועד המנהל של רשות השידור בראשותו של היו"ר פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן . הוא מאס ביצחק לבני . בשלב מסוים הוא היה כל כך מאוכזב ממנכ"ל רשות השידור יִצְחָק לִבְנִי עד שהחליט לעזוב את הטלוויזיה ולצאת לחופשה ללא תשלום. מאוחר יותר נאלץ לחזור לשורותיה מפני שההנהלה הראשית איימה לפטר אותו אם לא ייאות לחזור ממנה. ב- 25 באוגוסט 1978 העניק ריאיון בוטה וחסר תקדים בחריפותו לכתב עיתון "הָאָרֶץ" אלי טייכר בו תקף ללא כל חשבון את מנכ"ל רשות השידור יִצְחָק לִבְנִי [1]. מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם נקט בצעד חריג . הוא לא הִרְבָּה להתראיין לעיתונות אך הפעם הזאת הִרְשָה לעצמו כמנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורית לבַקֵר קבל עם ועדה בנחרצות רבה את הבוס העליון של רשות השידור ולהטיל בו את חִצָיו השנונים . יִצְחָק לִבְנִי קרא שוב ושוב את הטקסט המַר והפוגעני המופיע להלן אך לא פיטר את מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם ממשרתו. אולי נמנע מלעשות כך מפני שמוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם (בן 39 ב- 1978) היה בֵּן מַלְכוּת של רשות השידור, חתן פרס ישראל.  אי אפשר לטעות בטקסט המיאוס והסלידה שהפגין כלפי מנכ"ל רשות השידור בעת ההיא מר יִצְחָק לִבְנִי .כך אמר מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם לפני שלושים וחמש שנים ב- 25 באוגוסט 1978 למראיינו מר אֵלִי טָיְיכֶר מעיתון "הארץ" .

"ספק אם הייתה הפקה אחת בטלוויזיה הישראלית שמבצעיה קיבלו את הכלים ואת האמצעים הדרושים למלאכתם. תמיד היה על המפיקים להתייסר בגיהינום של בזבוז זמן, מאמץ ומשאבים כדי לאלתר, להטליא, וליצור יש מאין. דרושים אמצעים טלוויזיוניים, אולפנים וציוד טכני למיניהם. כיום אנו עובדים בשליש אולפן שגודלו כבית שימוש. הציוד המועט מתפורר בידיים, הנגרייה עלובה מאין כמותה, מתפרה לתלבושות אין, איש לא חשב להכשיר אנשים לכתיבה לטלוויזיה (מקצוע בפני עצמו) ולהתפרנס מכך בכבוד. תקציב חטיבת התוכניות בטלוויזיה כ- 37.000000 (שלושים ושבעה מיליון) ל"י שווה לתקציב הסרט "אנטבה" של מנחם גולן ועוד סרט דל נוסף. 37.000000 (שלושים ושבעה מיליון) ל"י בתנאי האינפלציה כיום הם סכום מגוחך.

לצערי מציג מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני את תביעותינו לשיפור המערכת כשְאִיפָה לכוֹח "ועשיית שרירים" להשתלטות וכיו"ב, מונחי ניקולה מאקיאוולי לעניים השגורים בפיו. טענותיו הם הֶבֶל גמור. אני מצהיר בפניך מר אלי טייכר כי יצחק לבני תוקע בשיטתיות מקלות בגלגלי ההפקה המקורית. ריכוז מלוא הסמכויות בידיו של המנכ"ל מאפשר לו לעשות זאת בהצלחה רבה. כך נוהג יצחק לבני האיש חרף התבטאויותיי הרבות בעיתונים על הצורך בקידומה ושגשוגה של ההפקה המקורית. יצחק לבני בקי ורגיל ביחסי ציבור. הוא זורה חול בהתמדה ובהצלחה בעיני מוסדות רשות השידור, בעיני הגורמים הממלכתיים, ובעיני הציבור כולו.

החיכוכים בטלוויזיה החלו כמעט תמיד באחד מתרגיליו המכוערים של מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני, שמטרתו היחידה הייתה לפגוע במעמדו של ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה, או במעמדם של עובדים אחרים. יצחק לבני איננו רוצה במנהל טלוויזיה חזק. הוא מעדיף אדם חלש, כנוע, או מתרפס. איש שיקבל את תכתיביו. לאלה שיישארו בטלוויזיה אחרי מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני יידרשו 10 (עשור) שנים כדי לתקן את השגיאות שעשה יצחק לבני".

מנכ"ל רשות השידור יצחק לִבְנִי ביקש ממנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן כי יאפשר לו התערבות יתר בתכנים תמורת הענקת סמכויות יתר בניהול הטלוויזיה . ארנון צוקרמן הכריזמטי לא וויתר ולא נתן ליצחק לבני דריסת רגל בבניין הטלוויזיה . המאבק השקוף בין השניים היה יותר מסוֹד גלוי . רבים בטלוויזיה היו עֵדים לו . ארנון צוקרמן נהנה מאמון מופלג ותמיכה גדולה של מנהלי המחלקות והחטיבות בבניין הטלוויזיה ובראשם דן שילון מנהל חטיבת החדשות, מוטי קירשנבאום מנהל חטיבת התוכניות, וגם של אלכס גלעדי מנהל מחלקת הספורט . מבחינה מוראלית וגם מעשית הוא הביס את יצחק לבני .

[1]  ראה נספח : עיתון "הארץ" מ- 25 באוגוסט 1978 .

סיפור הפגנת עיתונאי רשות השידור בקיץ 1973 נגד יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הוא אחד שאין שני לו . מאות מאנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית , עיתונאים , בימאים , צלמים , כותבים , יוצרים , ומפיקים עזבו ביום שני – 23 ביולי 1979 את עבודתם ב- "בניין היהלומים" הגבוה בעל חמש הקומות וירדו בהתלהבות לרחוב הפנימי הסמוך כדי להביע את נאמנותם לארנון צוקרמן . גם העיתונאים של הטלוויזיה במערכת תל אביב הצטרפו לחבריהם בירושלים . חיזיון בלתי נפרץ . הם נאספו סביב חדרי הנהלת רשות השידור "בבניין החוטים" ששכן כמאה מטר  מ- "בניין היהלומים" כדי לשָדֵר הזדהות ותמיכה מוחלטת בו . בראש המוני התומכים במנהל הטלוויזיה המודח ניצבו מנהל חטיבת התוכניות מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם ויָאִיר שְטֶרְן שהיה יו"ר וועד עיתונות-הפקה . הייתה שם תכונה והמולה רבה . ההפגנה הענקית במידותיה הייתה רעשנית וניזונה מהרבה אמוציות וקריאות קולניות רמות שגָבְלוּ בשִטְנָה .מוטי קירשנבאום בעל היוזמה הפך למנהיג ההפגנה . הוא אהב והעריך עד למאוד את אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן ותּיעב לעומתו את המנכ"ל החדש וגם את חברו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן . מוטי קירשנבאום זוכר שאחת משיחותיי עמו כשהיה מנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993: "באחת מישיבות הוועד המנהל ב- 1979 אליה הוזמנתי בתוקף תפקידי כמנהל חטיבת התוכניות אמרתי ליו"ר ראובן ירון כי ההתנגחויות הפוליטיות שלו בעיתונאי הטלוויזיה וההתערבות הבלתי פוסקת מצדו היא דבר חמור ביותר. פרופסור ראובן ירון השיב לי "אל תחלק לי ציונים". ואני החזרתי לו מיד אבל תכף ומייד, "זה לא כבוד גדול להשתתף בישיבות הוועד המנהל שאתה עומד בראשו". הוא נדהם מדבריי והורה לי לעזוב את החדר. עזבתי". מוטי קירשנבאום ממש התלהם על יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ופרופסור ראובן ירון ויצא מגדרו בקיץ 1979 כדי להוכיח זאת  . הוא נתן דוגמא לאחרים כשהחזיק בעצמו בידו שלט גדול עליו הייתה כתובה מילה אחת , "התפטר" , והתכוון למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . מנהלת המחלקה הדוקומנטארית גב' ג'וּדִי לוֹץ הניפה ליד מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם שלט "חֶרְפָּה" וכיוונה אותו לעבר יו"ר הוועד המנהל של רות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן . היה שם בַּלָגָן גדול והתרסה גלויה נגד בואו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לרשות השידור .

יצחק "צחי" שמעוני

כאיש טלוויזיה זוטר לא נפגשתי עם יצחק "צחי" שמעוני עד אוקטובר 1975 . שוחחתי עמו לראשונה אז אודות סדרת הטלוויזיה "OLYMPIAD" ששערך , הפיק , וביים בימאי הטלוויזיה והקולנוע היהודי – אמריקני המהולל בָּאד גְרִינְסְפָּאן ורעייתו קָאפִּי פֶּטְרָאש (Bud Greenspan and Cappy Petrash) . שניהם אינם עוד בין החיים. לא החזקתי בידיי שום קריטריון כדי לקבוע אם יצחק "צחי" שמעוני איש עתיר ידע ומשכיל כדי לקבוע את מידת השפעתו על טיב השידור הציבורי והאם היה מנהל תוכניות טוב . מחליפו מוטי קירשנבאום (היה ב- 1976 בן 37) נהנה מ- Reputation מזהיר של עורך ומפיק התוכנית הסטירית "ניקוי ראש" ונודע גם כמתעד וכעיתונאי וכתב מוכשר במגזין "יומן השבוע" . אינני זוכר שום מוצר טלוויזיוני שיצר יצחק "צחי" שמעוני כמורשת (מהסוג שהותיר מאחוריו מוטי קירשנבאום) למעט הנחיית חידוני טלוויזיה "משלוש יוצא אחד" , "מקבילית המוחות" , ו- "אָלֶגְרוֹ" החידון המוסיקאלי . בסתיו 1978 מינה מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר ארנון צוקרמן (בעצה אחת עם מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני) את יצחק "צחי" שמעוני להתייצב בראש צוות ענק שתפקידו היה להפיק את תחרות ה- אֶרוֹוִיזְיוֹן (Eurovisio song contest) הבינלאומית שנועדה להיערך בבנייני האומה בירושלים בשבת – 31 במארס 1979, ואמורה הייתה להיות משודרת בשידור ישיר לכל רחבי אירופה . זכות האירוח ההיא של האֶרוֹוִיזְיוֹן ההוא ב- 1979 נפל על פי חוקי איגוד השידור האירופי ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) בחלקה של רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית בגלל זכייתו של הזמר יִזְהָר כּהֵן ב- אֶרוֹוִיזְיוֹן שנערך בפאריס במארס 1978 עם שירו "אָ – בָּ – נִי – בִּי" . מנכ"ל רשות השידור יִצְחָק לִבְנִי קפץ על המציאה בשתי ידיים ולמרות העלות הכספית הגבוהה של ההפקה נטל אותה לידיו , דבר שהעניק יוקרה עצומה ופרסום בינלאומי רב ל- IBA כינויה של רשות השידור באיגוד השידור האירופי (Israel Broadcasting Authority) . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי גייס לשורותיו את המפיק אָלֶכְּס גִלְעָדִי (נחשב למפיק על בטלוויזיה הישראלית הציבורית לאחר שהפיק וניהל בהצלחה רבה את השידורים הישירים שכיסו את הבחירות לכנסת ה- 9 ב- 17 במאי 1977 ואת ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בתאריכים 21 – 19 בנובמבר 1977) הבימאי הוותיק יוֹסִי צֶמַח , ואת צְבִי "צֶבֶּה" גוֹרֶן עורך חדשות החוץ בחטיבת החדשות שהופקד על הקשרים הבינלאומיים עם רשתות הטלוויזיה האירופיות אלה שהיו עתידות לשדר את האירוע למאות מיליוני צופים בכל רחבי היבשת . ההפקה צלחה הרבה מעבר למשוער .

הופעתו הדרמטית בראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה של בימאי הטלוויזיה והקולנוע המתעד האולימפי הדגול היהודי האמריקני בָּאד גְרִינְסְפָּאן (Bud Greenspan) והסדרה הדוקומנטארית הטלוויזיונית הנפלאה שלו "OLYMPIAD" שינתה גם את פניה של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . באד גרינספאן נחשב ל- עילוי בכתיבת טקסטים לטלוויזיה . הוא הגשים במידה רבה הלכה למעשה את האמירה של מוטי קירשנבאום לפני שנים רבות , כי , "למילים יש וויזואליה משלהן" . אלכס גלעדי ואנכי למדנו ממנו רבות . אלכס גלעדי ואנוכי בנינו והרכבנו בתום אולימפיאדת מונטריאול 1976 קורס לכתבי ספורט בטלוויזיה הישראלית .

היה ברור שחטיבת הספורט המצומצמת בטלוויזיה הישראלית הציבורית איננה יכולה לשאת עוד בכוחותיה הדלים בעומס השידורים האולימפיים , והיא חייבת להכשיר כוח אדם נוסף שיסייע בשידור , הפקה ועריכה במבצעי שידור גדולים . אלכס גלעדי לא היסס . בתום שידורי אולימפיאדת מונטריאול 1976 ולאחר חזרתי מטורונטו 1976 מסיקור אולימפיאדת הנכים שם (ספורטאי וספורטאיות ישראל השיגו באולימפיאדת הנכים של טורונטו 1976 75 מדליות אולימפיות) , הטיל עלי אחריות כפולה למַסֵד ולהכין את המתודיקה של קורס כתבי טלוויזיה מסודר ולהמשיך לערוך במקביל גם את התוכנית "מבט ספורט" . היינו חייבים תגבורת שידור בכל תחום מתחומי הטלוויזיה , בעיתונאות , שדרנות , והפקה . "אתה הכתב-עורך הטלוויזיוני המוכשר ביותר שיש למחלקת הספורט , ואתה האיש הבקי והמחובר בכל רמ"ח אבריך לספורט באשר הוא הרבה יותר מכולנו . לצערי, רובינו קשורים לענפי הכדורגל והכדורסל שהוא מנת לחמנו היומית . זהו תחום כיסוי חשוב , אך אני צריך הרבה יותר מזה" , והוסיף , "אני מבקש אותך להכין דוֹר חדש של כתבי ספורט" , אמר לי . המרצים הראשיים בקורס הכתבים ההוא היו דן שילון , מוטי קירשנבאום , ואלכס גלעדי עצמו . המפיק אמנון ברקאי (היום איש ערוץ 10) הוא בוגר אותו הקורס ההוא לפני 37 שנים .

gilady 5

טקסט תמונה : יולי 1976 . אולימפיאדת מונטריאול 1976 . אלכס גלעדי היה לא רק מפיק מחונן אלא גם איש יחסי ציבור ושיווק ממדרגה ראשונה , ורב אמן בקשירת יחסי עבודה אישיים – מקצועיים עם הקולגות שלו – בארץ ובעולם . מימין לשמאל : אֶתִּי ישראלית – קנדית ששימשה מזכירת ההפקה יעילה של אלכס גלעדי במונטריאול 76' , יאיר אלוני , אלכס גלעדי , איש לא מזוהה מ- CBC ובוב מויֶיאר (Bob Moyer) מנהל חטיבת הספורט של CBC וראש קבוצת ORTO . (התמונה באדיבות CBC  קנדה . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת מונטריאול 76' . אנוכי יחדיו עם אֶתִּי (ישראלית מקומית) מזכירת ההפקה המצוינת של אלכס גלעדי במונטריאול  במשרד ההפקה הקטן שלנו ב- IBC  בבניין ORTO במונטריאול . (צילום CBC קנדה. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 2

טקסט תמונה : אולימפיאדת הנכים בטורונטו – קנדה בחודש אוגוסט של שנת 1976.                                                                                                                            

אני נוֹכֵח באולימפיאדת הנכים של טורונטו 1976 כשדר וכתב של הטלוויזיה הישראלית הציבורית (בשליחות מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן ומנהל הספורט אלכס גלעדי) עם קוּתִּי גֵרְשוּנִי (נכה צה"ל קטוע גפיים עליונות ובעל שרידי ראייה בלבד) והמדריכה שלו עדנה מדליה (לשעבר אלופת ישראל בזריקת דיסקוס לנשים). (צילום CBC קנדה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הקשר הראשון שלי עם מר יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי נוצר בקיץ 1975 . יצחק "צחי" שִמעוני מנהל התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורית שב לארץ מפאריס לאחר ששהה ביריד סרטי טלוויזיה שהתקיים אז בעיר האורות . צחי שמעוני פגש בפאריס את ידידו האמריקני ביל סואונדרס (Bill Saunders) מפיץ סרטי חברת "פוקס ה- 120" באירופה . לצִדו של ביל סואונדרס ישב בימאי הספורט האמריקני הנודע באד גרינספאן . צחי שמעוני לא רק שלא הכיר אותו , הוא גם לא שמע עליו . ביל סואונדרס אמר לו , "צַחִי , בוא תעשה הכרה עם באד גרינספאן" . השאר כפי שאומרת הקלישאה הוא היסטוריה . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי חזר לארץ וסיפר לי בנון – שלנטיות על פגישתו שָם עם יוצר סרטי הספורט הדוקומנטאריים האולימפיים , יהודי – אמריקני מניו יורק , העונה לשֵם בַּאד גְרִינְסְפָּאן (Bad Greenspan) . "יואש , לי השֵם זה לא אומר יותר מידַי אבל תדע לך שהוא עשה תוכנית טלוויזיה דוקומנטארית מפורסמת בת 50 דקות ששודרה בארה"ב כבר ב- 1968 והנושאת את השם "גֶ'סִי אוֹאֶנְס חוזר לבֶּרְלִין" (Jesse Owens returns to Berlin) , בישר לי באדישות , והוסיף , "תוכנית הטלוויזיה הזאת זכתה בפרס אמי האמריקני לסרטי טלוויזיה" . על בַּאד גְרִינְסְפָּאן טֶרם שמעתי ב- 1975 אבל גֶ'סִי אוֹאֶנְס היה אחד מגיבורי ילדותי ושֵם דבר בתולדות המשחקים האולימפיים , כמו גיבורי ספורט נוספים שלי (ושל רבים אחרים) השחיין האגדי ג'וֹני וָויְיסְמִילֶר , שני הרצים הדגולים למרחקים ארוכים "הפִינִי המעופף" פָּאבוֹ נוּרמִי ואֶמיל זָטוֹפֶּק "הקָטָר הצֶ'כִי" , המתאגרף האמריקני ג'וֹ לוּאִיס במשקל כבד שנודע בכינויו "המפציץ החום" (The Brown Bomber) ורבים אחרים .

גֶ'סִי אוֹאֶנְס יליד 1913 , זכה בארבע מדליות זהב אולימפיות בתחרויות הא"ק במשחקי ברלין 1936 , הידועים גם כ- "אולימפיאדה הנאצית" . גֶ'סִי אוֹאֶנְס ניצח בשתי הריצות הקצרות ל- 100 מ' ו- 200 מ' , בקפיצה לרוחק , ובמרוץ השליחים  100 מ'  x 4 . שנה ורבע קודם לכן  , ב- 25 במאי 1935 קבע ארבעה שיאי עולם באצטדיון "אָן אָרְבּוֹר" (An Arbor) במִישִיגֶן בעת אליפות ארה"ב בא"ק . שיא העולם שלו בקפיצה לרוחק 8.13 מ' החזיק מעמד עשרים ואחת שנה (נשבר ב- 1961 ע"י הקופץ לרוחק האמריקני רלף בוסטון שקבע 8.21 מ') .

גֶ'סִי אוֹאֶנְס היה אתלט שחור נצר למשפחת עבדים במדינת אָלָבּאָמָה . הישגיו המדהימים באולימפיאדת 1936 הממו את עולם הספורט וסתרו על אדמת גרמניה את "תורת הגזע העליון" של הצורר אדולף היטלר ."…אהמממ יואש …" , אמר כמצטדק , "רציתי להוסיף שבאד גרינספאן עשה חוץ מהסרט " גֶ'סִי אוֹאֶנְס חוזר לברלין " , איזה סדרת ספורט דוקומנטארית בת אחד עשר  פרקים הנושאת את השם "האולימפיאדה" (OLYMPIAD)" . מייד שאלתי אותו , "צַחִי , כיצד לא קנית את הסדרה כוּלה בו במקום ?" . הוא השיב לי בטון המנומס והרציני שלו , "אינני מומחה עד כדי כך , את זאת אני משאיר לך ולאלכס גלעדי" . אלכס גלעדי ואנוכי רכשנו למחרת את כל 11 פרקי הסדרה .

בַּאד גְרִינְסְפָּאן יצר את הסדרה הדוקומנטארית המצוינת "האולימפיאדה" , בעזרת צוות אנשים קטנטן . הוא היה הבימאי וכותב התסריטים והטקסטים , אשתו קָאפּי פּטְרָאש (Cappy Petrash)  הייתה המפיקה והרוח החיה בכל הצד הארגוני (נפטרה ממחלת הסרטן ב- 1983)  . לצִדם פעלו וסייעו בתחקיר המפורט שתי אחיות צעירות יפות תואר נֶנְסִי וסוּזַאן בֶּפָה (Nancy and Suzanne Beffa) . מכיוון שלא היה לוֹ מספיק ממון להפיק את סיפורי הסדרה לבדו , הצליח באד גרינספאן לשכנע את אנשי הטלוויזיה המסחרית הקנדית CTV ובראשם ג'וֹנִי אִיסוֹאוּ (Johnny Esaw) בחשיבות עניין התיעוד . שני הצדדים חתמו על הסכם משותף להפקת הסדרה "OLYMPIAD" שהפכה למונומנטאלית . הצלחת הסדרה רבת התהילה נעוצה בתחקיר מדויק וניסיון מוצלח לחֲבֵּר בין ההווה של גיבורי הספורט האולימפיים לבין עברם. כשעשה את הסרט "גֶ'סִי אוֹאֶנְס חוֹזֵר לברלין", החליט בַּאד גְרִינְסְפָּאן לא להסתפק בראיונות עם גֶ'סִי אוֹאֶנְס על עברו האולימפי המזהיר בביתו בארה"ב , אלא בחר להטיס את גיבור הסרט לאִצטדיון האולימפי של ברלין 1936 שלא הופצץ בימי מלחמת העולם ה- 2 ונשאר שלם על כּנו , כדי לשחזר את הרגעים הגדולים שלוֹ שם . עדותו של גֶ'סִי אוֹאֶנְס על המסלול המקורי שם חווה את ניצחונותיו המזהירים לפני 37 שנים לנגד עיניו הבוחנות של הקנצלר הגרמני אדולף היטלר וצמרת השלטון הנאצי בגיבוי הצילומים האותנטיים של הבימאית לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהל (Leni Riefenstahl) מהימים ההם , הפכו את הסרט למסמך עיתונאי – דוקומנטארי מרתק וחשוב ביותר .

אחד הקטעים המרגשים בסרט הוא סיפור הקפיצה לרוחק . ג'סי אואנס הגיע לאולימפיאדת ברלין 36' כשיאן העולם הבלתי מעורער בקפיצה לרוחק , 8.13 מ' . השיא המדהים הזה נקבע אומם שנה ורבע קודם לכֵן ב- 25 במאי 1935 באצטדיון הא"ק "אַן אָרְבּוֹר" במישיגן , אך לא היה ספק כי גֶ'סִי אוֹאֶנְס הוא המועמד הטבעי לנצח גם עכשיו באולימפיאדת ברלין 36' . למרבית ההפתעה לא הצליח ג'סי בשני ניסיונותיו בשלב המוקדם להכניע את מרחק המינימום 7.15 מ' כדי להעפיל לשלב הגמר . הוא לא הגיע ברגל הנכונה לקרש הקפיצה ופשוט פסל את שתי קפיצותיו הראשונות . נותר לו הניסיון השלישי והאחרון . לעזרתו של ג'סי אואנס נחלץ היריב הראשי שלו בתחרות האתלט הגרמני קָארְל לוּדְוִויג "לוּץ" לוֹנְג (Carl Ludwig "Luz" Long) . "לוּץ" לוֹנְג לא ציית לתיאוריה הגזענית של אדולף היטלר שאסרה לשוחח עם יהודים ושחורים . הוא התיידד עם ג'סי אואנס בכפר האולימפי זה מכבר ועכשיו התקרב לאלוף העולם שהיה לחוץ מאוד בשל כישלון שני ניסיונותיו , ויעץ לאתלט הדגול בטקסט פשוט והגיוני , "מה זה בשבילך לקפוץ 7.15 מ' ? זה ממש כלום , זה כמטר פחות משיא העולם שלך , עליך להרחיק לאחור את סימן התחלת הריצה שלך . אולי תחמיץ במקצת את הקרש אך בטוח שלא תפסול וגם בטוח שתקפוץ רחוק יותר מ- 7.15 מ' " . גֶ'סִי אוֹאֶנְס קיבל את ההצעה של "לוּץ" לוֹנְג כפשוטה והעפיל לתחרות הגמר . בתחרות הגמר בקפיצה לרוחק זכה ג'סי אואנס במדליית הזהב . הוא קפץ למרחק של 8.06 מ' וקבע שיא אולימפי חדש . "לוּץ" לוֹנג דורג שני וזכה במדליית הכסף לאחר שניתר למרחק של 7.87 מ' . במדליית הארד זכה היפני נָאוֹטוֹ טָאזִ'ימָה (Naoto Tajima) עם הישג של 7.74 מ' . נָאוֹטוֹ טָאזִ'ימָה ניצח באולימפיאדת ברלין 36' בקפיצה משולשת כשקבע שיא עולם חדש 16.00 מ' . "לוּץ" לוֹנְג היה הראשון שברך את ג'סי אואנס בתום הקרב על זכייתו במדליית הזהב בקפיצה לרוחק . הוא עשה מעשה אסור קבל עם ועדה כשלחץ את ידו של אתלט שחור לנגד עיניהם של 100 אלף עשרות הצופים באצטדיון האולימפי בברלין וצמרת השלטון הנאצי ובראשה אדולף היטלר שנכח בעצמו בתחרויות . "לוּץ" לונג נפל בקרב בחזית הרוסית  ב- 14 ביולי 1943 כקצין קרבי במדי הוואפן ס.ס. במלחמת העולם השנייה .

owens

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 האתלט האמריקני המזהיר גֶ'סִי אוֹאֶנְס מימין והגרמני "לוּץ" לוֹנְג ברגע של הפוגה בתחרות הגמר בקפיצה לרוחק באולימפיאדת ברלין 1936. לוּץ לוֹנְג ראה ב- גֶ'סִי אוֹאֶנְס ידיד ספורטיבי ולא יריב פוליטי. (מקור : 1936 OLYMPIAZEITUNG).

שידורו של הסרט "גֶ'סִי אוֹאֶנְס חוזר לברלין" ברשת הטלוויזיה האמריקנית  NBC  בשנת 1973 היה סיפור הצלחה טלוויזיוני חסר תקדים שזיכה את בָּאד גְרִינְסְפָּאן בפרסי טלוויזיה . את באד גרינספאן וגֶ'סִי אוֹאֶנְס פגשתי באולימפיאדת מונטריאול 76' . ג'סי אואנס היה אז כבן 63 אורח של הוועד האולימפי הבינלאומי , ולהפתעתי הגדולה מעשן כבד. סיגריה מסיגריה. לחצנו ידיים והצדעתי לוֹ . גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) נפטר מסרטן הריאות ב- 31 במרס 1980 . הצדעתי גם לבָּאד גְרִינְסְפָּאן וחיבקתי אותו . בָּאד גְרִינְסְפָּאן בן ה- 50 היה ב- 1976 מתעד עַל ואלוהי הסרט הדוקומנטארי של אלכס גלעדי ושלי .

ראה גם שני הספרים "הפקות חובקות ארץ ועולם"  ו- "פסגת היכולת האנושית וחזון התפתחות שידורי הטלוויזיה בארץ ובעולם" .

ההצלחה הטלוויזיונית הזאת סיקור סיפורו האולימפי המדהים של ג'סי אונס, דחפה את באד גרינספאן להפיק עשרות סיפורים אולימפיים מרתקים נוספים אותם דחס ל- 11 פרקי טלוויזיה עטורים תהילה . הוא העניק לסדרה את השם "האולימפיאדה" (OLYMPIAD) . מאה רשתות טלוויזיה בכל רחבי תבל קנו כמונו את הסדרה . עד מהרה הוברר שהיא מופלאה .

בסתיו של שנת 1975 החלו להגיע אלינו ראשוני פרקיה . "חמשת המופלאים" (The incredible five) היה הפרק הראשון . הוא הביא את סיפור ההצלחה האולימפית הפנטסטית של הרץ הפיני האגדי למרחקים ארוכים פָּאבוֹ נוּרְמִי באולימפיאדות אָנְטְוֶורְפֶּן 1920, פאריס 1924 , ואמשטרדם 1928 , המתעמלת הנפלאה הצ'כוסלובאקית וֶורָה צֶ'סְלָבְסְקָה אלופת אולימפיאדות טוקיו 1964 ומכסיקו 1968, זורק הדיסקוס האמריקני המופלא אַל אוֹרְטֶר שניצח בארבע אולימפיאדות רצופות במלבורן 1956 , רומא 1960 , טוקיו 1964 , ומכסיקו 1968, האצנית ההולנדית הבלתי נשכחת שבגיל 30 זכתה באולימפיאדת לונדון 1948 בארבע מדליות זהב , ואֶמִיל זָטוֹפֶּק (Emil Zatopek) הרץ המיתולוגי למרחקים ארוכים מצ'כוסלובקיה שניצח באולימפיאדת לונדון 1948 בריצה ל- 10000 מ' , וזכה במדליית הכסף בריצה ל- 5000 מ' בהפרש של 2 עשיריות מהמנצח הבלגי גָאסְטוֹן רֵיְיף (Gaston Reiff) , וכעבור ארבע שנים שָב בגיל 30 לאולימפיאדת הלסינקי 1952 וזכה בשלוש מדליות זהב , בריצות ל- 5000 מ' , 10000 מ' , ומרתון . הישג שאיש לא חזר עליו מעולם .

zatopek

טקסט תמונה :  אולימפיאדת הלסינקי 1952 . אמיל זטופק (Emil Zatopek) נכנס הראשון בשערי האִצטדיון האולימפי בהלסינקי 52' בתום ריצת המרתון . נותרה לו ההקפה האחרונה באצטדיון (400 מ') בריצה המתישה אותה רץ בפעם הראשונה בחייו . זכייתו בשלוש מדליות זהב באולימפיאדת הלסינקי 52' בריצות ל- 5000  מ' , 10000  מ' , וריצת המרתון הוא הישג חסר תקדים ששום אתלט לא חזר עליו מעולם. שדר ה- BBC הרולד אייברהאמס כינה את אמיל זטופק "a human  machine" (באדיבות רשת הטלוויזיה הפינית הציבורית YLE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בסרט "חמשת המופלאים" , נראה אֶמיל זַטוֹפֶּק מתראיין למצלמה של באד גרינספאן על רקע הסלוגן  האולימפי הנודע של מייסד המשחקים האולימפיים בעת החדשה הבּרון הצרפתי פּיֶיר דֶה קוּבַּרְטֵיין ברוֹם אצטדיון "וומבליי" באולימפיאדת לונדון 1948 . פייר דה קוברטיין היה אידיאליסט . אין פלא שניסח באורח כה הוגן את רעיון ההשתתפות במשחקים האולימפיים . הברוֹן הצרפתי קבע בפשטות וגם בתמימות כי , "ההשתתפות במשחקים האולימפיים חשובה מן הניצחון" .

ברוֹם האִצטדיון האולימפי בלונדון 1948 התנוססה הסיסמא האולימפית שהייתה גם סלוגן חברתי של פייר דה קוברטיין : “ The important thing in the Olympic games is not winning but taking part” .                  אמיל זטופק שלל לחלוטין את מהות הסלוגן האידיאליסטי והנאיבי הזה . "עבורי הסיסמה האולימפית של פייר דה קוברטיין איננה אומרת דבר" , והוסיף , "כשראיתי אותה לראשונה עם כניסתה של המשלחת הצ'כוסלובקית בטקס הפתיחה לאִצטדיון "וומבליי", פשוט גיחכתי לעצמי. לא באתי למשחקים האולימפיים רק כדי להשתתף. באתי כדי לנצח".

john mark

טקסט תמונה : יום חמישי אחה"צ – 29 ביולי 1948 . אולימפיאדת לונדון . הסיסמא האולימפית מתנוססת ברום אִצטדיון "וומבליי" במשחקים האולימפיים של לונדון ב- 1948. הרץ הצ'כוסלובקי אמיל זטופק לא הסכים עם תוכנה ולעג לה. "באתי לנצח באולימפיאדה – לא רק להשתתף בה", אמר. בתחתית התמונה זהו נושא הלפיד האולימפי ומדליק משואת המשחקים, האתלט ג'ון מארק (John Mark) . משביע הספורטאים היה אצן המשוכות דונאלד פינליי (Donald Finlay) טייס קרבי לשעבר ב- RAF  שנלחם נגד חיל האוויר הנאצי. (באדיבות IOC הוועד האולימפי הבינלאומי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הסרט "חמשת המופלאים" (The Incredible Five) היה סרט תיעודי יוצֵא דופן . אלכס גלעדי ואנכי ראינו אותו ואת שאר פרקי הסדרה על ה- "סְטִינְבֶּק" (Steenbeck שולחן / מתקן מיוחד לעריכת סרטי פילם ) עשרות פעמים. אינני מגזים. זאת הייתה יצירת מופת . Masterpiece טלוויזיוני . הייתי בשוֹק מדבריו של אֶמִיל זטופק אחד מגיבורי הספורט של ילדותי ונערותי . לא האמנתי למשמע אוזניי . אומנם גדלתי והתחנכתי בילדותי בקיבוץ אפיקים על ידי המורה לחינוך גופני האגדי שמריהו נאבל , ועוצבתי על ידו למצוינות בספורט ולחתירה מתמדת לניצחון , אך מעולם לא חשבתי להטיל דופי כספורטאי (חוֹבֵב) בניסוח האימורטאלי של מחֲדֵש המשחקים האולימפיים בעת החדשה. אמיל זטופק שהיה ספורטאי תחרותי מאין כמותו, מי שהעיז ושבר את כל המוסכמות. הוא מוֹסֵס את סלוגן הרעיון האולימפי שגרס מאבק ותחרות בספורט רק למען ההשתתפות, עשה זאת בצורה כל כך כֵּנָה וטִבעית . אמיל זטופק ידע ל התאמן ולהתאמן קשה בשיטות מפרכות אולם היה מוכשר פיסיולוגית מראש למאמצי הריצה הארוכה .

בנובמבר 1980 החליט מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בעצה אחת עם מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל חטיבת החדשות טוביה סער למנות אותי למנהל חטיבת הספורט במקומו של אלכס גלעדי שעזב לטובת רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . לא הסכמתי בתחילה . הייתי עֵד במשך שנים למאבקו העצום של אלכס גלעדי למען קידום שידורי הספורט בשידור הציבורי והגדלת תקציבם . טלוויזיה בלי ממון וללא טכנולוגיה שווה כקליפת השום . מלחמתו המקצועית של אלכס גלעדי נתקלה באין סוף קשיים . מנהל שירותי ההפקה דָוִד "דוּדוּ" הִירְשְפֶלְד חשב שאָלֶכְּס גִלְעָדִי בזבזן . מנהל חטיבת החדשות מר חַיִים יָבִין בשלוש השנים שבין נובמבר 1977 לנובמבר 1980 הקשה מאוד על אָלֶכְּס גִלְעָדִי . הוא היה בעצם הבוס הישיר שלו . מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בלם את אלכס גלעדי בפעולותיו למען הפקות הספורט ב- 1979 ו- 1980 , ממש היצר את צעדיו . "יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה טירון בהפקות הספורט היקרות בטלוויזיה . הוא כל הזמן טען בפניי כי איננו מבין מדוע צריך לשלם זכויות שידורים לוועדות המארגנות של אירועי ספורט (בארץ ובחו"ל) מפני שמדובר בסיקור עיתונאי – חדשותי בלבד . "אם כבר על הוועדות המארגנות לשלם לטלוויזיה על כך שהיא מסכימה לכסות את האירועים האלה" , סח לי כל פעם מחדש . באופן מפתיע לקח מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי צד ואף הוא בלם את יוזמותיו של אלכס גלעדי כפי שמוכיחים המסמכים השונים . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי העריך מאוד את המפיק אָלֶכְּס גִלְעָדִי אולם לא נטה לו חסד בכל מיני וויכוחים מקצועיים שהתקיימו בינו לבין מפקדו הישיר חיים יבין אודות הקצאת אמצעי הפקה , צילום , ועריכה . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי נטה תמיד לצדו של חיים יבין ואלכס גלעדי הפסיד. ב- 1980 הציעה רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC לאלכס גלעדי להיות סגן נשיא שלה לענייני ספורט באירופה . בסופה של אותה שנה נעתר אָלֶכְּס גִלְעָדִי (לכל הדעות אחד מאנשי הטלוויזיה החשובים והמוכשרים ביותר שצמחו בטלוויזיה הישראלית הציבורית לדורותיה) לפניית NBC ועזב לעד את רשות השידור . בעת עריכת שיחות התחקיר עם יצחק "צחי" שמעוני ותוך כדי כתיבת 13 ספרי הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" הראיתי לו את מסמכי השלילה והתעניינתי לדעת מדוע השיב בלאו לאלכס גלעדי ותמיד העניק חיים יבין. תשובתו הייתה אחת במרחק הזמן : "כמנהל טלוויזיה לא הייתה לי ברירה אחרת. לא הייתי יכול לריב עם מנהל החדשות". הקברניטים יוסף "טומי" לפיד , יצחק "צחי" שמעוני , חיים יבין , וטוביה סער נותרו דוממים ו- וויתרו עליו . איש מהם לא ניסה להחזיר את האבדה הגדולה הביתה . עול המינוי שלי לתפקיד מנהל חטיבת הספורט וכניסה לנעליו הגדולות של אלכס גלעדי נערך בלשכתו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בבניין החוטים בירושלים . מנהלת הלשכה גב' רוּחָמָה אַיָילוֹן אירחה אותי בידידות רבה . נושא השיחה העיקרי ביני לבין ההנהלה נסב על מנהיגות , גודל התקציבים , הצטיידות טכנולוגית ועדיפויות בשימוש לטובת חטיבת הספורט , מו"מ עתידיים על זכויות שידורים הנוגעים לאירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם , וכוח אדם . היה ברור שחטיבת הספורט בפיקודי הולכת להרחיב את תחום הפקות ושידורי הספורט – בארץ ובעולם . הסברתי לטריאומוויראט הניהול כי אינני מחפש לעצמי תואר כבוד כדי להתמנות למנהל . בשלב מסוים עזב טוביה סער מנהלה הטרי של חטיבת החדשות את פגישת המינוי ושב לבניין . נותרתי לבדי מתמודד מול מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ומנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי . אנוכי זוכר את פגישת המינוי ההיא כמו היום . לקחתי את המינוי וחיי השתנו לבלי הכר . שניהם הבטיחו לעמוד לצדי בכל הזדמנות שאבקש . כמובן שבמידה רבה זאת הייתה הבטחת סרק . המשברים הראשונים בינינו נקרו כבר בתחילת הדרך : כיסוי משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות בכדורסל בעונת 1981 – 1980 , משחקי המכבייה ב- 1981 , ההיערכות לקראת טורניר מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982, משחקי כינוס הפועל ב- 1983, אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי 1983, ההיערכות לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 , ומה לא . עיקר הוויכוחים המהותיים אודות עלות , איכות , והיקף שידורי הספורט נעשו ישירות מול מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שהאפיל לחלוטין על יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי וגם על מחליפו טוּבְיָה סַעַר אולם לא היה לו ניסיון וידע בתחום . הוא עשה הרבה שגיאות במהלך כהונתו . חלק מהן ניסה לתקן בשלב מאוחר יותר . מנהיגות חטיבת הספורט והצעדתה לעבר הפסגה נעשו קשים משנה לשנה בשל מחסור בממון , טכנולוגיה דלה , וכוח אדם מזערי , אולם הבוסים שלי פיצו אותי ואת פיקודיי במכתבי הערכה נחמדים .

צלש 24

טקסט מסמך : 15 ביולי 1981. מכתב הערכה של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני שנשלח אלי בתום מבצע השידורים של משחקי המכבייה ה- 11 בקיץ 1981 ע"י חטיבת הספורט. צחי שמעוני הבין היטב כי הפקות הספורט מתנהלות בתנאי טלוויזיה מגוחכים וכי הצלחתם היא במידה רבה תולדה של אמביציית ניהול אישית שלי שגבלה בטירוף, דבקות במשימות השידור בארץ ובעולם עד כלות כוחותיי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

tsalash 14

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983 . מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בתום מבצע השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה בהלסינקי בירת פינלנד באוגוסט 1983 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לנושא אחר. התאחדות הכדורגל וקבוצותיה לא עשו דָבָר במשך חמש עשרה שנה כדי להקים מגדלי צילום ועמדות שידור , וגם כדי לתמוך בתשתיות התקשורת של הטלוויזיה הישראלי ו- "קול ישראל" , הנוגעות למיסוד טלפוניה , קווי שידור 4W , ותמסורות מיקרוגל (Microwave) . שערורייה . קשה להאמין היום באילו תנאי עבודה ירודים של הפקה , צילום , ושידור עבדנו בימים ההם . זאת הייתה תקופת החלוציות בטלוויזיה הישראלית . איש לא עשה שם חשבון ותרם את מלוא כישרונו ומרצו לטובת המָסָך הקדוֹש . היו לי על כך שיחות רבות עם מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני אולם הוא היה טרוד בבעיות אחרות של הטלוויזיה והעניין נשאר פתוח .

היה חייב לבוא שינוי דרסטי ודרמטי לא רק בשיפור תנאי הצילום המבישים במגרשים אלא גם הטבה משמעותית בצורת העבודה . היינו חייבים לבנות מגדלי צילום כדי להשיג זוויות צילום נאותות עבור המצלמות המובילות של ניידות השידור וגם למצוא דרך לבוֹדֵד את פרישת הציוד ועובדי ניידות השידור במשחקים מקהל הצופים ומקבוצות אוהדים , שלעיתים היו אלימים . בשבת – 12 בדצמבר 1981 שלחתי למגרש בשכונת התקווה את ניידת השידור הגדולה שלנו על עשרות עובדיה לצלם את המשחק בני יהודה נגד הפועל ת"א . הפועל ת"א ניצחה 2 : 0 . התוצאה הזאת לא מצאה חן בעיני חלק מאוהדי בני יהודה שהחליטו לתקוף במכות ובמקלות ואבנים ולכלות את זעמם בעובדי הניידת וציוד הצילום היקר . הבימאי בניידת השידור ה- מש"י (מכונית שידור ירוקה שם שנתן לה מנהל הביצוע דוד שניידר) צבי סלפון נפצע קשה והובהל לבית החולים . שַדָּר המשחק נסים קיוויתי ועובדים נוספים חולצו בידי ניידת משטרה .

למחרת התקרית הקשה שיגר אלי מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מסמך חריף בתוכנו וחסר תקדים  שבו תבע ממני להתרחק לאלתר מאתר ספורט במדינת ישראל ומדובר במגרש הכדורגל בשכונת התקווה , מחשש לביטחון עובדי הטלוויזיה [1] . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד רחש בוז ולעג לכדורגל הישראלי ולאנשיו על כל מרכיביהם בעוד מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני נותר בצד ולא הגיב . הוא נראה אדיש בהשוואה ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . יו"ר וועדת עיתונות / הפקה בטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת ההיא מר צְבִי ווֹלְף ירד על יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי וממש גער בו והעליב אותו באותה פגישה בלשכתו בפרהסיה אולם מנהל הטלוויזיה שתק .

lapid 1

טקסט מסמך :  13 בדצמבר 1981 . מכתבו של מנכ"ל רשות השידור יוסף 'טומי' לפיד הנוגע לפרשת ההתפרעות של אוהדי קבוצת בני יהודה ת"א בשכונת התקווה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

 אל  :  יואש אלרואי באמצעות יצחק שמעוני וטוביה סער

בעקבות התקרית שאירעה אתמול במגרש בני יהודה , בה הוכה באכזריות וללא עוול בכפיו הבימאי צבי סלפון , ואף נשברה מצלמה שלנו , אני מורה לך שלא לשדר עוד משחקי כדורגל ממגרש זה , אלא אם כן יתקיימו שני התנאים הבאים :

1. הנהלת קבוצת הכדורגל של בני יהודה תתנצל על מה שקרה .

2. ייעשו סידורים נאותים כדי להבטיח בעתיד את שלומם של עובדי רשות השידור ושל ציודה .

                                                                                                                              בברכה ,

                                                                                                                              יוסף לפיד

באותו שבוע נפגשתי לשיחה ארוכה עם ניצב אברהם תורג'מן מפקד משטרת מרחב תל אביב . קצין המשטרה הבטיח בו במקום להקצות כוחות משטרה לאבטחת עובדי ניידות השידור בכל מגרשי הכדורגל במרחב ת"א .

moni

טקסט תמונה :  מחצית שנות ה- 70 של המאה שעברה . צלם הטלוויזיה הישראלית הציבורית מרמוֹנִי שֵם טוֹב מצלם אירוע ספורט מתמשך כשעמדת הצילום שלו מוצבת בתוך קהל . זהו מצב לא בריא "מסוכן" תרתי משמע. פרישת כבלי החשמל והכבלים של המצלמות והסאונד בין שורות הקהל מסכנת את ביטחון השידור וגם את בטיחותם של הצופים . אנשי הטלוויזיה שדרנים , בימאים , וטכנאים היו חשופים פעמים רבות לגחמותיו של הקהל אותו הם משרתים . (צילום ותיעוד יואש אלרואי) .

[1] ראה נספח : מכתבו של המנכ"ל טומי לפיד אלי מ- 13 בדצמבר 1981 המורה לי שלא לשדר יותר ממגרש "שכונת התקווה" השייך לקבוצת "בני יהודה" .

מתוך הספר עב הכרס כ- 9000 (תשעת אלפים) עמודים שחקרתי וכתבתי , וקרוי : "הֲפָקוֹת חוֹבְקוֹת אֶרֶץ וְעוֹלָם"  (קובץ כ"א 1 כרך ד' )

1. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 (מחצית א') + אולימפיאדת מוסקבה 1980. 2. מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בשנים 1984 – 1979.

3. יִצְחָק "צַחִי" שְמְעוֹנִי מתמנה למנהל הטלוויזיה במארס 1980 במקומו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן. בחודש ינואר 1982 מתפטר צַחִי שִמְעוֹנִי בטענה כי איננו יכול לעבוד עוד עם המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד. טומי לפיד איננו מזיל דמעה וממנה מייד את טוּבְיָה סָעַר לתפקיד שהתפנה. טוביה סער מנהל את הטלוויזיה בשנים 1985 – 1982 ומחולל קפיצת ניהול נחשונית . בנובמבר 1980 התמנה למנהל חטיבת החדשות במקומו של חַיִים יָבִין והנה עכשיו בפברואר 1982 הוא מתמנה למנהל הטלוויזיה. 

 הערה : הספר "הפקות חובקות ארץ ועולם" נחקר ונכתב בשנים 2012 – 2000 .

התחלות  קשות, תמורות  גדולות, ולקחים  חשובים היו מנת חלקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשלוש השנים של 1982 – 1979 בתקופתו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. המהלכים שהובילו לקראת הפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת מוסקבה 1980 ומשחקי גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982. השידורים הישירים בשני האירועים הבינלאומיים הגדולים הללו הניבו תקדימים חשובים לעתיד לבוא.

ציטוט : "הניסיון הוא מורה טוב אך שכר הלימוד שלו גבוה".  (וויליאם ראלף אינג')        

ציטוט : "דברים מועטים דרושים כדי לגרום אושר לחכם                                                                                               אולם דבר לא יעשה את הכסיל למאושר . לכן כמעט כל האנשים אומללים" . (לה רושפוקו) . 

                                             .

שזירת החוטים הראשונים של הפקת מונדיאל ספרד 1982. התיאוריה הטלוויזיונית המופרכת של מיקרופון משותף לשתי שפות עִברית ועַרבית מתנפצת לרסיסים במונדיאל ספרד 1982. השתלבות מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית עם תכנון ה- Host broadcaster הבינלאומי שהיא רשת הטלוויזיה הספרדית הציבורית RTVE. מהנדס הטלוויזיה מנולו רומרו ניצב בראש הקבוצה המבצעית הנפלאה של הטלוויזיה הספרדית הציבורית . בפעם הראשונה בהיסטוריה של טורניר גמר גביע העולם בכדורגל מאז החל ב- 1930 באורוגוואי, משתתפות בו 24 נבחרות במקום 16 (כפי שהיה נהוג בעבר). תוספת של % 36 לכמות המשחקים בטורניר . יוקר ההפקה עולה בהתאם . מחירה של כל עמדת שידור באצטדיון עבור הטלוויזיה והרדיו שווה ל- 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר .

המבחן הגדול של כל מנכ"ל רשות השידור ושל כל מנהל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הוא איזו ממלכה ותקוות וגם סיכויים הוא מותיר ליורש הבא אחריו . בכל תחום של תעשיית שידורי הטלוויזיה : סיקור מהיר ודיווח מהימן של חדשות ואקטואליה , שידורים ישירים של ענפי ספורט רלוואנטיים , תיעוד ודוקומנטציה , הפקות מקור של דרמה ובידור , תוכניות רכש וסרטים קנויים , מדע , אומנות ומוסיקה , שיפור מתמיד של המערך הטכנולוגי , ותקציב מאוזן . וודאי שנשאלו שאלות ונערכו השוואות . האם האקספרימנט של מנכ"ל רשות השידור השני יצחק לבני בשנים 1979 – 1974 היה מוצלח יותר משל המנכ"ל הראשון שמואל אלמוג בשנים 1974- 1969 ? והאם הירושה שהשאיר ליוסף "טומי" לפיד הייתה טובה יותר מזה שקיבל מקודמו ? לעומת זאת הייתה הסכמה כללית כי מנהל הטלוויזיה בשנים 1979- 1973 אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן [1]  משאיר ליִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי נחלה משובחת מזו שמסר לו יְשַעְיָהוּ "שָיְיקֶה" תַּדְמוֹר מי שניהל את הטלוויזיה בשנים 1973 1971 . שאלת השאלות ב- 1984 הייתה אילו נִכְסֵי שידור יעביר יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בסוף תקופת כהונתו באותה שנה ליורש אוּרִי פּוֹרָת ? ואיזו טלוויזיה ימסור מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי מנהל הטלוויזיה מאז מארס 1980 בחלוף שלוש שנים לבא בעקבותיו ומי יהיה האיש ? ההיסטוריה המתעתעת טרפה את הקלפים ועשתה שמות בשרשרת הפיקוד של הטלוויזיה הציבורית . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מינה במארס 1980 את יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי לתפקיד מנהל הטלוויזיה במקומו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן [2] . בכתב המינוי מ- 16 במארס 1981 הרעיף המנכ"ל הבוטה והדומיננטי שבחים על המנהל המיועד : "הכישורים המקצועיים שלך , ניסיונך ואישיותך הנינוחה , יחד עם החלטתך להצדיק את האמון שניתן לך , הינם ערובה להצלחת המשימה הקשה שהוטלה עליך . קבלת הפנים שבה זיכו אותך העובדים עם כניסתך לתפקיד , היא ערובה נוספת לכך שנבחר האיש המתאים לכהונה ההולמת אותו" [3] . כעבור שנה ועשרה חודשים הניח יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי את מפתחות הניהול על שולחן המְמַנֶה שלוֹ , והתפטר . מדהים . צחי שמעוני חסה בצִלוֹ של מנכ"ל רשות השידור בעל כורחו ומבלי שרצה בכך . יוסף "טומי" לפיד היה שתלטן וכוחני ממנו . מפני שלא היה יכול לסבול את התערבותו הבלתי פוסקת של מנכ"ל הרשות במהלכי הניהול שלו , וִויתֵּר . במקומו התמנה טוּבְיָה סָעַר בפברואר 1982 לתפקיד מנהל הטלוויזיה . טוּבְיָה סָעַר בחר ביודעין לקבל עליו את עוֹל השלטון . הוא היה פֶּדָנְט וצייתן מאין כמוהו למנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד וליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן . בחודש נובמבר של שנת 1980 קיבלה קריירת הניהול של טוביה סער תפנית מפתיעה משמוּנָה ע"י יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד למנהל חטיבת החדשות במקומו של חַיִים יָבִין . בחודש פברואר 1982 התמנה למנהל הטלוויזיה במקום יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי [4] . בתוך תקופה של שנה וארבעה חודשים עשה טוביה סער קפיצת דרך פנטסטית חסרת תקדים בהיררכיה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . האם היה ראוי לקידום המטאורי או שמא הייתה זו יד המקרה .

shimoni 1

טקסט תמונה : יצחק "צחי" שמעוני מוותיקי רדיו "קול ישראל" ורשות השידור היה במקור שדרן , עורך , ואיש תוכניות . כאן הוא נראה מנחה את התוכנית הפופולארית "מחפשים את המטמון" . הוא התמנה לתפקיד הרם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית במארס 1980 ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. (התמונה באדיבות יצחק "צחי" שמעוני . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

shimoni 2

טקסט מסמך :  16 במארס 1980 . זהו כתב מינוי מטעם מנכ"ל רשות השידור טומי לפיד בו הוא ממנה את יצחק "צחי" שמעוני למנהל הטלוויזיה ה- 6  (מאז נוסדה ב- 1968) . "הכישורים המקצועיים שלך , ניסיונך ואישיותך הנינוחה יחד עם החלטתך הנחושה להצדיק את האמון שניתן לך, הִנם ערובה להצלחת המשימה הקשה שהוטלה עליך", כתב טומי לפיד לצחי שמעוני . צחי שמעוני החזיק מעמד כשנתיים ולא היה יכול עוד . בינואר 1982 התפטר מתפקידו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

 saar

טקסט תמונה : חורף 1982 . מנהל הטלוויזיה החדש טוביה סער מתמנה לתפקיד ע"י מנכ"ל רשות השידור ויו"ר הוועד המנהל שלרשות השידור פרופסור ראובן ירון במקומו של המנהל המתפטר יצחק "צחי" שמעוני . (באדיבות טוביה סער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מינויו של יצחק "צחי" שמעוני למנהל טלוויזיה במארס 1980 התקבל בברכה ע"י ציבור עובדי הטלוויזיה אך זה של טוביה סער אחריו בפברואר 1982 נתקל משום מה בהרמת גבה . חלק מוותיקי הטלוויזיה שלל את יכולתו של טוביה סער להנהיג את המוסד במקומו של יצחק "צחי" שמעוני ולבטח לא להיכנס לנעלי הניהול המזהיר של ארנון צוקרמן . הוא הצטייר כאישיות קלילה שאיננה בעלת שיעור קומה ונחשב ע"י רבים לנאמן פוליטי ועושה דברו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . ההערכה המקצועית אל טוביה סער כמנהל טלוויזיה הייתה מועטה למרות שהיה בעל הישגים לא מבוטלים בתחום העיתונאות והניהול העיתונאי . הוא נמנה על צוות ההקמה של הטלוויזיה ב- 1968 בראשות פרופסור אליהוא כ"ץ וסגנו עוזי פלד, ושימש ראש מערכת החדשות במערכת תל אביב במשך שבע שנים 1975 – 1968 . טוביה סער קיבל הרבה מברקי ומכתבי ברכה מכל מיני פוליטיקאים אך לא מחבריו הוותיקים ברשות השידור . אלה התעלמו ממנו . מדהים היה להיווכח שוב עד כמה נתפשו תפקידי ניהול מקצועיים כמו מנהל הטלוויזיה ומנהל חטיבת החדשות בשידור הציבורי ע"י הפוליטיקאים בישראל מימין ומשמאל כמשרות מפתח תקשורתיות , העלולות להשפיע על עתידם הפוליטי . לכן חשבו הפוליטיקאים האלה כי צריך להקדים ולברך מייד את הנבחרים המחזיקים במשרות האלה .

טוביה סער התמנה למנהל הטלוויזיה ב- 12 בפברואר 1982 לתקופת ניסיון בת חצי שנה . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד היה שבע רצון ממנו . ב- 9 באוגוסט 1982 שלח לו מכתב חם המסמיך אותו לשאת בתפקיד הרָם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשלוש השנים הבאות עד 1985 , בזו הלשון : "טוביה יקירי , בתום תקופת הניסיון שלך אני רוצה לברך אותך על הצלחתך בתפקיד עד כה , ולהביע את תקוותי כי תמשיך באותה דרך , תוך שיתוף פעולה מבורך בינינו לטובת רשות השידור וכלל הציבור בישראל" . הטלוויזיה הציבורית ב- 1982 הייתה מונופול שידור .

saar 1

טקסט מסמך :  15 בפברואר 1982 . מנהל מנגנון כוח אדם רשות השידור עמרם עמר מבשר לטוביה סער כי וועדת המכרזים בחרה בו להיות מנהל הטלוויזיה לתקופת ניסיון בת חצי שנה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

saar 2

טקסט מסמך משמאל : 9 באוגוסט 1982 . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מביע את שביעות רצונו מדרך ניהולו של טוביה סער את המוסד , ומאשר את מינויו למנהל הטלוויזיה לשלוש שנים בתום תקופת הניסיון . "טוביה יקירי" , פנה טומי לפיד אל טוביה סער בכתב ידו הגס והמסורבל ובכך שבר את הסגנון הפורמאלי של מכתבים מהסוג הזה . אח"כ חתם את המכתב , "שלך יוסף לפיד" . מנכ"ל רשות השידור רחש אימון רב למנהל הטלוויזיה החדש שלוֹ .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

saar 3

טקסט תמונה : קיץ 1982 . היוצרות התהפכו . טוביה סער היה עכשיו מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית והבוס של חיים יבין ויאיר שטרן בעיצומם של ימי מלחמת לבנון ה- 1  ושידורי מונדיאל ספרד 1982 . (התמונה באדיבות יאיר שטרן. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כישרון הניהול של יצחק "צחי" שמעוני וטוביה סער באותן שנים נגע ישירות אלי כעורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . בפני מחלקת הספורט של הטלוויזיה ניצבו משימות כיסוי בינלאומיות כבדות משקל : מונדיאל ספרד 1982 , אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 , אולימפיאדת לוס אנג'לס ביולי – אוגוסט 1984 , אליפויות אירופה לאומות בכדורגל באיטליה בקיץ 1980 (Euro 1980) וצרפת ביוני 1984 (Euro 1984) , וגם אליפויות אירופה בכדורסל ב- 1981 ו- 1983 בהשתתפות נבחרת ישראל . שלא לדבר על כיסוי שיטתי של אירועי הספורט הרלוואנטיים בתוך מדינת ישראל ובראשם משחקי הליגה הלאומית וגביע המדינה בכדורגל (ליגת העל היום), הליגה הלאומית וגביע המדינה בכדורסל , סיקור ישיר של משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה בכדורסל , ושידורים ישירים של טורנירי הטניס השנתיים ברמת השרון ובווימבלדון (Wimbledon) בלונדון . העבודה במחלקת הספורט הייתה סיזיפית וביורוקרטית להחריד . מחד מיעוט כוח אדם ומאידך הפקת אירועי ספורט רלוואנטיים מורכבים ומסובכים שכפופים לזכויות שידורים ודורשים אישור מוקדם של קנייתם או רכישתם מהבוסים הגדולים שלי . שלוש פעמים השיב צוות הניהול "צחי שמעוני את טוביה סער" בשלילה מוחלטת לבקשות ההפקה שלי בנימוקים שהטלוויזיה ענייה ואין לה כסף . מדובר באירועים שוליים בהשוואה למשחקים האולימפיים אך לא ידעתי בדיוק למה לצפות מהם . הייתי מנהל טירון בראשית הקריירה שלי כמפיק ומתכנן שידורים רבי עוצמה כאלה .                     

הפעם הראשונה הייתה בדצמבר 1980 בעת מסיבת הפרידה במלון "דן אכדיה" בהרצליה לאלכס גלעדי שעבר לשורות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . ביקשתי להרכיב יחדיו עם המפקח הטכני מר שלום נתנאל מערכת שידור טלוויזיה במעגל סגור ובו ארבעה מוניטורים המוצבים בפינות אולם השמחה כדי לשדר בפני מאות המוזמנים את הרגעים הגדולים ההיסטוריים בעשור ה- 70 של אלכס גלעדי בטלוויזיה הישראלית הציבורית כשַדָּר ומפיק . שניהם לא הסכימו ודחו את פנייתי בטענה שאין תקציב . לא להאמין…? להאמין !

saar 4

טקסט מסמך :  4 בדצמבר 1980 . מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני" דוחה את פנייתי לקיים לאלכס גלעדי מסיבת פרידה טלוויזיונית עם מעברו לשורות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC : "טוביה סער מצטער . אין לנו תקציב וכוח אדם לכך" . מנהל חטיבת החדשות טוביה סער הוסיף בתחתית המכתב , "יואש . מצטער . טוביה" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בעת הפקת המסיבה שיגרתי כאמור בקשה צנועה מיצחק "צחי" שמעוני מנהל הטלוויזיה . רציתי להנעים לאלכס גלעדי את זמן הפרידה מחבריו הרבים ולהזכיר להם באמצעות קטעי Video קצרים ונבחרים מההפקות הגדולות שלוֹ במעגל סגור בטלוויזיה במסיבה את היותו איש מִדיה דגול . שַדָּר , עורך , ומפיק – ומה בעצם רשות השידור מפסידה עם פרישתו של האיש המוכשר הזה ל- NBC .מכתב הבקשה כלשונו מ- 4 בדצמבר 1980 [1] מופיע כלשונו למעלה .

לתדהמתי קיבלתי תשובה שלילית ממנהל הטלוויזיה . הוא רשם בכתב ידו על נייר הבקשה שלי תשובה כל כך פתטית , "טוביה סער , מצטער , אין לנו תקציב וכוח אדם לכך" , ושִרבֵּט את חתימתו צחי שמעוני .  טוביה סער הוסיף גם כן שלוש מילים בכתב ידו על הנייר שעבר בהנהלה מיד ליד , "יואש , מצטער . טוביה" . ככה התייחסו לאחד מגדולי בניה של רשות השידור והטלוויזיה הישראלית בכל הזמנים .

התרוצצו שמועות שיצחק "צחי" שמעוני רץ עם נייר הבקשה שלי אל יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור וביקש את עצתו . אינני יודע אם הדבר נכון אך אני יודע שיוסף "טומי" לפיד לא היה מאוהביו של אלכס גלעדי . בין אם מנהל הטלוויזיה ביקש באמת את עצתו של הבוס הגדול שלו ובין אם לאו הרי שהוא דיבר אפוא מגרונו של מנכ"ל רשות השידור , ומנהל חטיבת החדשות דיבר מגרונו של מנהל הטלוויזיה . בעיניי זה היה חיזיון לא ייאמן . המסמך הנושא את תשובותיהם של יצחק "צחי "שמעוני וטוביה סער מעיד לא רק על המסורבלות וההתנהלות של רשות השידור בימים ההם אלא על צייתנות כמעט עיוורת למרות מנכ"ל רשות השידור . הייתי המום . לא יכולתי להבליג . גב' יָפָה מִישוֹרִי מנהלת לשכת מנהל הטלוויזיה אפשרה לי לפגוש את יצחק "צחי" שמעוני . אני יודע שהוא אהב והעריך אותי . "צחי איך אתה מעיז לעולל דבר שכזה לאלכס גלעדי , הרי זה אותו אלכס גלעדי יקירך שניהל שֵש שנים את מחלקת הספורט והפיק לתפארת הטלוויזיה הישראלית הציבורית את המשדרים המונומנטליים של הבחירות לכנסת ה- 9  במאי 1977 , ביקור אנוואר סאדאת בנובמבר 1977 בירושלים, ותחרות שירי האֶרוֹ – וִויזְיוֹן (Euroviaion Song Contest) בה זכתה גלי עטרי", שאלתי אותו, והוספתי, "חוץ מזה על מה אתה מדבר , איזה תקציב דרוש לכך , הרי מדובר בס"ה בעשייה מקומית פנימית שלנו , עריכת כמה קטעי VTR וחיבור ארבעה מוניטורים להקרנה במעגל סגור , ואפילו לא רישום שעות נוספות של מתקין המעגל הסגור שלום נתנאל ,  ואתה מספר לי שאין לך תקציב וכוח אדם על מה אתה מדבר בדיוק צחי" . מנהל הטלוויזיה התבונן בי ולא השיב . יצאתי מחדרו .

לבסוף התעשת צחי שמעוני ואישר לי למַסֵד שידור טלוויזיה במעגל סגור . אלכס גלעדי יכול היה להתנחם לאו דווקא בקטעי הטלוויזיה הנבחרים מהגדולות בהפקות חייו המפארים עכשיו את מסיבת הפרידה שלוֹ , אלא מכמות האורחים העצומה שהגיעה להיפרד ממנו . כל אוהביו ברשות השידור , המוני חבריו וידידיו , בכירי הספורטאים , מאמנים ועסקני ספורט בישראל מילאו עד אפס מקום את אולם השמחות במלון "דן אכדיה" . נכחו שם מאות אנשים . זו הייתה שעתו היפה וגאוותו . דוֹן וִויר (Don Weir) ברך את אלכס גלעדי בשם NBC ויורם ארבל ברך אותו בשם מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

יצחק "צחי" שמעוני היה אדם יקר ואהוב על ידי עד יום מותו . אולם בתור מנהל הטלוויזיה הוא פִסְפֵס . ההשפעה שלו כמנהל הטלוויזיה על התפתחות השידור הציבורי בפרק זמן כה קצר ממארס 1980 עד ינואר 1982 הייתה שולית . מזערית . יוסף "|טומי" לפיד היה גדול עליו בכמה מידות טובות . בהיותו איש ישר ומצפוני כשראה שאיננו יכול עוד להילחם עם הבוס הישיר שלו מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד , התרומם בינואר 1982 מכיסאו והניח את מפתחות הניהול של שולחנו של מנכ"ל רשות השידור . "אינני עובד עוד אצלך . חפש את החברים שלך" , אמר ליוסף "טומי" לפיד והתפטר מתפקידו . יוסף "טומי" לפיד לא הזיל אפילו דמעה אחת ומינה במקומו לתפקיד מנהל הטלוויזיה את מר טוביה סער .
סוף הפוסט , רשימה מס' 1 אודות יצחק "צחי" שמעוני ז"ל .
ראה המשך בפוסט הבא רשימה מס' 2 באותו נושא .

[1]  ראה נספח : מכתב הבקשה שלי אל צחי שמעוני מנהל הטלוויזיה מ-  4 בדצמבר 1980 , להקים באולם המסיבה במלון "דן  אכדיה" משדר פרידה במעגל סגור , ותשובתו השלילית בתירוץ שאין תקציב לכך .

[1. א.] ארנון צוקרמן ויאיר שטרן היו היחידים בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית בכל הזמנים שניהלו אותה שתי קדנציות רצופות . ארנון צוקרמן בשנים 1979 – 1973 , ויאיר שטרן בשנים 2000 – 1993 .

[2] על פי מכרז ובתמיכה מופלגת של הוועד המנהל של רשות השידור בראשותו של היו"ר הפרופסור למשפטים ראובן ירון.

[3] ראה מכתב המינוי של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מ- 16 במארס 1981 הממוען למנהל הטלוויזיה החדש יצחק "צחי" שמעוני.

[4] על פי מכרז . טוביה סער הביס במכרז לתפקיד מנהל הטלוויזיה בפברואר 1982 ברוב של 8 : 1 מועמד נוסף המשנה למנכ"ל שלמה עבדי ששאף אף הוא להתמנות למנהל הטלוויזיה הישראלית .

סוף הפוסט , רשימה מס' 1 אודות יצחק "צחי" שמעוני ז"ל .
 
ראה המשך בפוסט הבא רשימה מס' 2 באותו נושא .