אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 מול רדידות הביצוע וכישלון הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 11). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי .

——————————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 270 : הועלה לאוויר ביום רביעי – 14 באוגוסט 2013

——————————————————————————————————————

אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 מול רדידות הביצוע וכישלון הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 11). כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash alex

טקסט תמונה : דצמבר 1980 . אלכס גלעדי (מימין , בטרם מעברו לרשת הטלוויזיה האמריקנית NBCׂ) ואנוכי (משמאל , בטרם נכנסתי לנעליו הגדולות כמנווט שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית) . (התמונה באדיבות רודולפו כהן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

1. הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן ניצב בדרגה שלמה מעל השדר המוביל שלו מר עמית הורסקי, אולם גם הוא מסתבך, לא מדייק, לא ממוקד, לא רואה טוב, ומטעה את צופי הטלוויזיה של ערוץ 1.

הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן נושא לבדו בעול שידורים ישירים עצום גדול ממידותיו של אליפות העולם ה- 14 בא"ק במוסקבה 2013 . השדר עמית הורסקי שאמור להיות שַדָּר מוביל בעמדת השידור של ערוץ 1 באצטדיון "לוז'ניקי" במוסקבה , הוא לא רק לא שדר מוביל , הוא לא במשחק . מתברר כי גלעד וויינגרטן איננו ממוקד כבעבר , נוטה לשכוח , מתנסח באופן מסורבל , לא רואה היטב , ומטעה את צופיו . חוק "הכלים השלובים" בעמדת השידור של ערוץ 1 במוסקבה הופר ונותץ לרסיסים . אין שם בערוץ 1 שום מערכת בקרה טלוויזיונית – ספורטיבית שאמורה לעלות על הטעויות על מנת לתקן ולנטרל אותן כשצריך , והן רבות . במערכת הספורט החובבנית של ערוץ 1 שוררת דממה מעיקה . גלעד וויינגרטן בן 75 איננו יכול בשום אופן לשמש במקביל באירוע כל כך מורכב ורב פרטים בשני תפקידים של פרשן טלוויזיה וגם שַדָּר טלוויזיה . העסק הכפול גדול עליו בכמה מספרים טובים . משלא קיבל לביצוע המשימה את מאיר איינשטיין כשדר מוביל AKU במוסקבה 2013 היה עליו להניח את המפתחות על שולחנם של מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת וללכת לדרכו . אבל זהו אותו גלעד וויינגרטן שנראה כי תמורת Accreditation ניאות לשמש בשעתו פרשן של שַדָּר כושל בשם אורי לוי באליפות העולם ה- 9 בפאריס 2003 , ואח"כ הסכים לשמש פרשן של שַדָּר סוּפֶּר בינוני ומטה בא"ק בשם דני דבורין באליפות העולם ה- 10 בהלסינקי 2005 , ואח"כ הִנְהֵן וקיבל על עצמו להיות פרשן של שַדָּר לא מוצלח בשם עמית הורסקי באליפות העולם ה- 11 באוסקה 2007 , ועכשיו ב- 2013 חזר על אותה הטעות . קשה להאמין שאדם ברמתו מסכים להעמיד את המוניטין שלו במבחן חסר סיכויים לגמרי . אולם הפּוּר נפל ועם עובדות אין מתווכחים . האנשים אינם מבינים כי שידורים ישירים Play by play של תחרויות א"ק , כמו גם הפרשנות הנלווית , ולא כל שכן ההפקה , הניהול , והעריכה שלהם הוא הדבר המסובך והמורכב ביותר בתעשיית הטלוויזיה .

אתמול שידרו מר גלעד וויינגרטן ומר עמית הורסקי בשידור ישיר את שני מקצי חצי גמר בריצת 400 מ' משוכות לנשים . המקצה הראשון הסתיים בניצחונה הצפוי של האצנית הצ'כית סוזאנה היינובה (Suzanna Hainova) . הפרשן מיהר כמובן לקשור לה כתרים ועל רקע ההילוך החוזר של החלק האחרון של הריצה חיבר טקסט לא מדויק , מבולבל , ולא נכון כלהן : "…תמיד תשימו לב…היא עוברת…רגל ההנפה שלה היא רגל שמאל על מנת שהיא לא תפגע…רגל ימין היא זאת שבאה מהצד…בשביל שהיא לא תעביר את הרגל מהצד של המשוכה ותפגע אולי במי שהיא…" . לא האמנתי למראה עיניי ומשמע אוזניי . האם אנוכי ראיתי במוניטור שלי בסלון ביתי בתל אביב תמונות שונות לחלוטין בשידור ישיר מאלו שראה גלעד וויינגרטן במוסקבה ? רגע מה קורה כאן ? מה מביא את הפרשן למסור לציבור אינפורמציה שגויה לגמרי ולהפוך את עצמו לבלתי מהימן . הרי הוא במוסקבה ואנוכי בתל אביב רואים בדיוק את אותה התמונה . הזינוק והריצה עצמה גם במוסקבה וגם במוניטור שלי בתל אביב הם כנגד כיוון השעון ורגל ההנפה של סוזאנה היינובה איננה בהכרח רגל שמאל כפי שהפרשן מטיף לנו . המתנתי עוד כמה שניות . חיכיתי להתנצלות הפרשן , להסבר עדכני , ואולי לתיקון של עמית הורסקי ו/או איזה הערה בונה וכנה ממערכת ערוץ 1 בירושלים . NADA . הלכתי לבדוק את פני הדברים אצל השכן שלי בערוץ 51 , ב- Eurosport . ובכן מתברר כי גלעד וויינגרטן איננו רואה טוב ומוסר לציבור אינפורמציה שגויה . סוזאנה היינובה מניפה את רגל ימין שלה במשוכה הראשונה , מניפה את רגל ימין במשוכה מס' 2 , מניפה את רגל ימין במשוכה מס' 3 , מניפה את רגל ימין במשוכה מס' 4 , מניפה את רגל שמאל במשוכה מס 5 , מניפה את רגל ימין במשוכה מס' 7 , מניפה את רגל שמאל במשוכה מס' 8 , מניפה את רגל ימין במשוכה מס' 9 , ומניפה את רגל שמאל במשוכה מס' 10 והאחרונה . סוזאנה היינובה היא אצנית משוכות הרמונית שמניפה על פי הצורך ועל פי הגעתה לכל משוכה ומשוכה 7 (שבע) פעמים את רגל ימין , ו- 3 (שלוש) פעמים את רגל שמאל . ד"ר גלעד וויינגרטן נכשל לחלוטין בפרשנותו ואין זאת הפעם הראשונה שהוא מפספס במוסקבה 2013 . בעוד גלעד וויינגרטן טוען קבל עם ועדה בשידור ישיר כי רגל ההנפה של סוזאנה היינובה היא רגל שמאל , אנוכי תיעדתי ב- iphone את סוזאנה היינובה דווקא מניפה את רגל ימין שלה לקראת המעבר מעל המשוכה התשיעית בניגוד לדעתו . רואים זאת היטב בשורת התצלומים כלהלן :

h 3

טקסט תמונה (1) : יום שלישי – 13 באוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . מקצה חצי הגמר הראשון בריצת 400 מ' משוכות לנשים . האצנית הצ'כית סוזאנה היינובה (קיצונית מימין) מובילה את הריצה ומתקרבת למשוכה התשיעית . (צילום ב- iphone  מסיגנל ערוץ 1 ומסיגנל Eurosport) .

h 1

טקסט תמונה (2) : יום שלישי – 13 באוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . מקצה חצי הגמר הראשון בריצת 400 מ' משוכות לנשים . האצנית הצ'כית סוזאנה היינובה (קיצונית מימין) מובילה את הריצה . היא מכופפת את ברך ימין לקראת פשיטתה והנפתה מעל המשוכה התשיעית . (צילום ב- iphone  מסיגנל ערוץ 1 ומסיגנל Eurosport) .

h 6

טקסט תמונה (3) :  יום שלישי – 13 באוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . מקצה חצי הגמר הראשון בריצת 400 מ' משוכות לנשים . האצנית הצ'כית סוזאנה היינובה (קיצונית מימין) מובילה את הריצה . היא מתחילה לפשוט ולהניף את רגל ימין שלה מעל המשוכה התשיעית . (צילום ב- iphone  מסיגנל ערוץ 1 ומסיגנל Eurosport) .

h 4

טקסט תמונה (4) : יום שלישי – 13 באוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . מקצה חצי הגמר הראשון בריצת 400 מ' משוכות לנשים . האצנית הצ'כית סוזאנה היינובה (קיצונית מימין) מובילה את הריצה . עכשיו היא מניפה את רגל ימין שלה מעל המשוכה התשיעית . (צילום ב- iphone  מסיגנל ערוץ 1 ומסיגנל Eurosport) .

h 2

טקסט תמונה (5) : יום שלישי – 13 באוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . מקצה חצי הגמר הראשון בריצת 400 מ' משוכות לנשים . האצנית הצ'כית סוזאנה היינובה (קיצונית מימין) מובילה את הריצה . עכשיו היא מניפה את רגל ימין שלה מעל המשוכה התשיעית . (צילום ב- iphone  מסיגנל ערוץ 1 ומסיגנל Eurosport) .

h 7טקסט תמונה (6) : יום שלישי – 13 באוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . מקצה חצי הגמר הראשון בריצת 400 מ' משוכות לנשים . תמונה דומה לתמונה מס' 5 . האצנית הצ'כית סוזאנה היינובה (קיצונית מימין) מובילה את הריצה ומניפה עכשיו את רגל ימין שלה מעל המשוכה התשיעית . (צילום ב- iphone  מסיגנל ערוץ 1 ומסיגנל Eurosport) .

h 5

טקסט תמונה (7) : יום שלישי – 13 באוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . מקצה חצי הגמר הראשון בריצת 400 מ' משוכות לנשים . האצנית הצ'כית סוזאנה היינובה (קיצונית מימין) מובילה את הריצה . כעת היא מתכוננת לנחיתה על רגל ימין לאחר שסיימה את המעבר מעל המשוכה התשיעית בדרכה למשוכה העשירית והאחרונה. (צילום ב- iphone  מסיגנל ערוץ 1 ומסיגנל Eurosport) .

לא הייתי נתפש דווקא להערה הזאת אודות הפרשנות של מר גלעד וויינגרטן . ברור שהוא מבין ויודע א"ק , אולם שוגה שוב ושוב , איננו מדייק , איננו ממוקד , לא תמיד רואה , ולא ממהר לתקן את שגיאותיו On air כשהוא יודע ש- שגה On air . בהיעדר מערכת בקרה מקצועית בערוץ 1 שמחויבת לצופים שלה ואמורה לעקוב אחריו, אחרי גלעד וויינגרטן , לסייע לו, ולשמור עליו מפני טעויות ונפילו ת, ובהיעדר שַדָּר מוביל מיומן ומהימן , הופך הפרשן לפגיע וזייפן . הוא מתמוטט תחת עול השידור הכבד . אנוכי חוזר בפעם ה- 1000 (אלף) על דבריי שנאמרו ב- בלוג הזה כי אין עול שידור טלוויזיוני כבד יותר בתחום הספורט מאשר שידורי א"ק . דרושה כאן מיומנות טלוויזיונית מיוחדת ומורכבת . התמונה הטלוויזיונית הכללית שמצטיירת בתום 5 (חמישה) ימי אליפות מוסקבה 2013 איננה עושה חסד עם ערוץ 1 . מתברר כי ציוותי השידור בירושלים ובמוסקבה ניגפים שוב ושוב מפני האמת , אולם קמים וממשיכים בדרכם כאילו לא קרה מאומה .

ד"ר גלעד וויינגרטן הוא פרשן הא"ק הטוב ביותר בארץ כשהפיזיולוג (M.Sc) מולי אפשטיין לא נמצא בסביבה . צר לי מאוד לומר זאת . זוהי השנה האחרונה בה מחזיק ערוץ בזכויות השידורים של ה- IAAF . אין לי צל של מושג מהי מדיניות הרכש של מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם הנוגעת לזכויות שידורים עתידיות של אירועי ספורט מקומיים ובינלאומיים גדולים . ברור שעל סמך הרייטינג הכושל והשידור הרדוד של אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 יעשה ערוץ 1 חושבים מחדש , מה עוד שאין לו פרוטה שחוקה בכיסו . את מירב כספו הוא בזבז כבר . אנוכי יודע שרשות השידור חתמה זה מכבר על חוזה זכויות שידורים ארוך טווח בן שלוש שנים 2016 – 2013 עם יו"ר התאחדות הכדורגל מר אבי לוזון , בו היא תשלם 45000000 (ארבעים וחמישה מיליון) שקל עבור שידור ישיר שבועי של המשחק המרכזי . נראה לי שראוי לרשות השידור להעסיק פרשן ספורט ברמתו של מולי אפשטיין על בסיס קבע . היא לא תצטער על כך .

g 6

טקסט תמונה : קיץ 1999 . אליפות העולם ה- 7 בא"ק בסבילייה – ספרד . זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון ה- א"ק היפהפה של סביליה . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : פרשן הא"ק הפיזיולוג (M.Sc) מולי אפשטיין (התמנה על ידי לתפקיד במקומו של ד"ר גלעד וויינגרטן) , השדר מאיר איינשטיין , ואנוכי כעורך ראשי ומפיק ראשי של השידורים הישירים המועברים מסבילייה לאולפנים בירושלים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

2. היסטוריה טלוויזיונית – ספורטיבית כלכלית הנוגעת לשידורי הא"ק בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ובעולם.

ההצלחה האדירה של ארגון אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי 83' בד בבד עם איכות הפקת סיגנל השידור הטלוויזיוני ע"י YLE , האמירה בבת אחת את זכויות השידורים של אליפות העולם ה- 2  בא"ק שנערכה כעבור ארבע שנים ברומא בקיץ 1987 . האמרת המחירים נסקה לגבהים כספיים שלא הִכּרנו . רשות השידור נדרשה לשלם בבת אחת ב – % 200 (מאתיים אחוזים) יותר מאשר שילמה קודם לכן . לא ייאמן . אבל זאת הייתה עובדה . ה- EBU דרש מאתנו על פי הנוסחה המתמטית של חלוקת הנטל הכספי 61000 (שישים ואחד אֶלֶף) דולר . המנכ"ל אורי פורת נדהם . יוחנן צנגן היה בשוֹק . נדרשתי להתחנֵן בפני מזכיר קבוצת הספורט של ה-EBU  ז'אן פייר וויינמן וה- Sport Controller של ה- EBU רִיצָ'ארְד בַּאן (Richard Bunn) כדי שיתחשבו ברשות השידור הענייה . זה עזר . ה- EBU קיזז בחצי את עלות זכויות השידורים שלנו [1] . "יואש אלרואי , תודה רבה לך" , כתב לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת במארס 1987 ואישֵר בהנאה את תוכנית השידורים שלי של אליפות העולם ה- 2 בא"ק ברומא באוגוסט – ספטמבר 1987 . גם מנכ"ל רשות השידור הקודם יוסף "טומי" לפיד נהנה מהשידורים הישירים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 . יום אחד הוא הגיע לאולפן הבקרה של השידורים באולפן ב' בבניין הטלוויזיה ונשף בעורפי בהפתעה . שאלתי אותו מה הוא עושה כאן ? זאת הייתה הפעם הראשונה בארבע וחצי שנות מנכלותו בהן ביקר באולפן שידורי הספורט שלי . הוא השיב לי דווקא בשפה האנגלית : " …I'm Watching you…and enjoying " , ונשאר באולפן עם הנהג האישי שלו גבי אוחנה כדי לצפות בהמשך השידורים הישירים .

עבור זכויות השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי 83' שילם ה- EBU ל- IAAF סכום של 800000 (שמונה מאות אלף) אֶלֶף דולר זכויות שידורים . ב- 1985 חתם ה- EBU עם IAAF על חוזה ארוך טווח נוסף לעוד שלוש שנים עד 1987 . החוזה כלל אירועי א"ק בינלאומיים שונים . החשוב ביניהם היה כמובן אליפות העולם ה- 2 בא"ק שנערכה ברומא באוגוסט – ספטמבר 1987 . התשלום לשנים 1987- 1985 האמיר ל- 4000000 (ארבעה מיליון) דולר . בשנת 1988 נחתם שוב חוזה והפעם לארבע שנים עד 1991 . הסכום זינק ל- 9000000 (תשעה מיליון) דולר . תמורת אליפות העולם ה- 3 בטוקיו באוגוסט – ספטמבר 1991 נדרשה הטלוויזיה הישראלית הציבורית לשלם 150000 (מאה וחמישים אֶלֶף) דולר . בתוך 8 שנים האמיר חלקנו הכספי פי 50 (חמישים) ויותר .

מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל ומנכ"ל רשות השידור אריה מקל תמכו ביוזמה שלי ואישרו את התשלום , אולם יוסף בר-אל לא התיר לי לטוס ליפן ולקחת עמי את השדר הוותיק נסים קיוויתי (בן 65) ואת הפרשן הקבוע ד"ר גלעד וויינגרטן . בפעם הראשונה והאחרונה נדרשתי לשדר את אליפות העולם בא"ק Off tube מהמוניטור בירושלים . יוסף בר-אל ביקש לחסוך כסף לקופה הציבורית . "על מה אתה מדבר אדוני מנהל הטלוויזיה ?" , והוספתי , "עלות הטסת צוות שידור בן שלושה אנשים לטוקיו מתגמד לעומת עלות זכויות השידור (150000 אלף דולר) , מה עוד ששידור Off tube מהמוניטור בירושלים במקום לעשות את העבודה העיתונאית מהשטח , היא בושה וחרפה לרשת השידור שאתה ניצב בראשה ומנהל אותה" . לא היה עם מי לדבר . לטיב מזלי , ב – 18 באפריל 1993 הגיע לרשות השידור מנכ"ל חדש העונה לשם מרדכי "מוטי" קירשנבאום . הוא הדיח את יוסף בר-אל ומינה במקומו לתפקיד מנהל הטלוויזיה את יאיר שטרן . המצב השתנה ב- 180 מעלות והתקוות בין כתלי הטלוויזיה שוב זרחו .

הפקת שידורי אליפות העולם ה- 3 בא"ק של טוקיו 91' הייתה אמורה להיות מתנת פרידה עבור נסים קיוויתי שעתיד היה לצאת לגמלאות ב- 23 בנובמבר 1991 . אולם הוא נעלב וסירב לקבל מתנת "Off tube" . נסים קיוותי וויתר על השידור מהאולפן . אפילו לא היה לי זמן להיערך וללמוד כיצד פותרים את הפרובלמה . זה לא היה דבר של מה בכך ששַדָּר טלוויזיה דגול כה וותיק ומנוסה בתחום אומר "לאו" למיקרופון . פתחתי את הדלת לראשונה לשַדָּר א"ק חדש עַלוּם שֵם בטלוויזיה בימים ההם בשֵם מאיר איינשטיין . זה קרה לפני המון שנים . חלף זמן רב אולם זיכרוני לא כהה .

yoash 12

טקסט תמונה : יולי 1997 . אליפות העולם ה- 7 בא"ק מתקיימת באצטדיון האולימפי של אתונה בירת יוון . אנוכי (מימין) יחדיו עם שדר הא"ק שלי מאיר איינשטיין (משמאל) בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציסורית – ערוץ 1 באצטדיון האולימפי באתונה . (צילום יצחק קמחי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אליפות העולם ה- 3 בא"ק בטוקיו 1991 תיזכר לעַד בשל הקרב הדרמטי בבור הקפיצה לרוחק בין שני הקופצים השחורים האמריקניים המוכשרים קארל לואיס (Carl Lewis) ומייקל פאואל (Michael Powell) . קארל לואיס היה אתלט מוכר יותר ופופולארי יותר . הוא הרי זכה בארבע מדליות זהב באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 , בשתי הריצות הקצרות ל- 100 מ' ו- 200 מ' , קפיצה לרוחק , ובמירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' , וגם במדליות הזהב בריצת 100 מ' וקפיצה לרוחק באולימפיאדת סיאול 1988 . אך בטוקיו 1991 מייקל פאואל היה טוב ממנו . בקפיצתו השישית והאחרונה ב- 30 באוגוסט 1991 קבע מייקל פאואל שיא עולם של 8.95 מ' . שיא העולם הזה מחזיק מעמד כבר 22 שנים עד עצם היום הזה – 14 באוגוסט 2013 בו נכתב הפוסט .

powell

טקסט תמונה :  30 באוגוסט 1991 . אליפות העולם ה- 3 בא"ק בטוקיו יפן . שליחת רגליים פנטסטית של הקופץ לרוחק האמריקני מייק פאואל (Mike Powell) לקראת הנחיתה בעת שקבע את שיא העולם הפנטסטי שלו 8.95 מ'  באליפות העולם ה- 3  בא"ק בטוקיו 1991 (ב- 30 באוגוסט 1991) . איש איננו מתקרב להישג הזה המהווה במקום כלשהו את קצה גבול יכולתו של האדם בקפיצה לרוחק . (באדיבות IAAF . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כמה רשתות טלוויזיה בישראל ובראשן תוכנית החדשות "ערב חדש" של הטלוויזיה החינוכית לא התאפקו ופשוט יירטו ללא רשותנו מהלוויין את הקפיצה הפנטסטית של מייקל פאואל ושידרו אותה בגנבה . אנחנו שילמנו עבור זכויות השידורים של אליפות העולם ה- 3 בא"ק – טוקיו 91' סכום של 150000 (מאה וחמישים אלף) דולר טבין ותקילין , וסכום נפרד נוסף עבור שירותי הלוויין הנושא את סיגנל השידור הבינלאומי מטוקיו לירושלים . והנה באים המתחרים שלנו ומשדרים בגסות רוח חומר טלוויזיה מעוגן בזכויות שידורים בלעדיות לא שלהם . תוכנית החדשות של הטלוויזיה החינוכית , "ערב חדש" (שודרה בחמש בערב) , בעריכתו של מר יוסף "יוסי" רונן ובהגשתו של מר דן שילון עשתה מעשה שלא ייעשה . היא שידרה ללא רשות שלנו ועוד לפנינו (אנחנו שידרנו רק בערב) את שיא העולם המדהים וכמעט בלתי נתפש בקפיצה לרוחק של מייקל פאואל  8.95 מ'. בעברית פשוטה קוראים למעשה הזה שוד טלוויזיוני . יוסי רונן והמגיש שלו דן שילון יירטו את לוויין התקשורת שהעביר את סיגנל השידור מטוקיו לירושלים וגנבו ביודעין נֶכֶס שידור יקר בלעדי ובלבדי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהנחה שרשות השידור המסורבלת , הכבדה , והפגיעה – תשתוק ותעבור לסדר היום כאחיו דבר לא קרה . ואם היא תבקש לפעול בדרך משפטית נגד הטלוויזיה החינוכית – לימודית, יחלפו שנים עד שהתביעה הזאת, תניב יתרון משפטי כלשהו . תיעבתי באותו הרגע את יוסי רונן ודן שילון . שני הגמדים התחרו נגדנו ברמאות . אנחנו היינו אלה ששילמנו 150000 (מאה וחמישים אלף) דולר ל- IAAF עבור זכויות שידורים בלעדיות . והם שני אנשי הטלוויזיה שמתיימרים להיות אנשי מקצוע בעלי כבוד לא שילמו פרוטה אך יירטו את הלוויין וגנבו ללא בושה חומר שידור לא שלהם . בכך הקדימו אותנו ושידרו אירוע שיא במהלך אליפות העולם ה- 3 בא"ק של טוקיו 1991 בעוד אני נושך את שפתיי עד זוֹב דם מרוב כעס . להיות מדורג במקום השֵנִי בעיתונאות זה אסון . להיות שֵנִי לאחר ששילמת הוֹן עַתֵּק עבור בלעדיות השידור ויריבך גנב ממך את הבכורה – זאת טרגדיה .

העברתי מייד תלונה חריפה לאריה מֶקֶל מנכ"ל רשות השידור ויוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה , וגם ל- EBU  ול- IAAF . המחלקה המשפטית של ה- IAAF תבעה "מהגנבים" דמי עונשין של 350000 (שלוש מאות וחמישים אלף) דולר . דווקא יוסף בר-אל שהיה איש תחרותי והתבלט בכוחניות שלוֹ , וויתר , ולא התעקש לקבל את התמורה מהמיירטים .

yedioth

טקסט תמונה :  4 באוקטובר 1991 . ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות". ה- IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) מאיימת בתביעה כספית נגד רשתות טלוויזיה בישראל שגנבו חומרי שידור ללא רשות מאליפות העולם ה- 3  בא"ק שנערכה בטוקיו בקיץ 1991 . (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות")  .

אִרְגוּן אליפויות העולם בא"ק הפך להצלחה כלכלית מדהימה של ה- IAAF . הצלחה שצברה חשיפה עצומה בכל רשתות הטלוויזיה האירופיות של EBU ו- OIRT , ארה"ב , אוסטרליה , יפן , וקנדה . הדבר הביא את נשיא IAAF פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ (Primo Nebiolo) להפוך את האירוע המרתק למכרה זהב בלתי נדלה . ב- 1991 הוא החליט עם אנשיו לערוך את אליפות העולם בא"ק מידי שנתיים ולא עוד בהפסקות של ארבע שנים . המְשָדֵר הציבורי הבינלאומי הפך לתרנגולת זהב שמטילה עבור פרימו נביולו ביצי כסף . לתועלת שני הצדדים . אין דבר יפה יותר בטלוויזיה מא"ק במיטבה . תמורת החוזה ארוך הטווח בן ארבע שנים עם IAAF בשנים 1995- 1992 נדרש ה- EBU להקפיץ את המחיר ולשַלֵם עכשיו סך של 91000000 מיליון דולר (כלומר 22 מיליון + 750 אלף דולר בשנה אחת) . בתמורה לתשלום הענק הוסכם כי ארבעת אליפויות העולם הבאות בשנים 1993 , 1995 , 1997 , ו- 1999 ייערכו על אדמת אירופה . ב- 1996 חתם IAAF עם ה-EBU  על חוזה חדש לשֵש שנים . פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ הצליח לשמור על רמת המחירים הגבוהה וקיבל מ- EBU  תמורת חוזה הטלוויזיה הזה בשנים 2001 – 1995 , סכום של 135000000 מיליון דולר (22 מיליון וחצי דולר לשנה אחת)  [2] . שני המנכ"לים של רשות השידור אורי פורת ומוטי קירשנבאום אִפשרו לי להפיק ולשָדֵר את אליפויות העולם בא"ק בהיקף מלא כשכללי ההפקה הנקוטים על ידי והעלויות הכספיות מקובלים גם עליהם . הכלל הראשון היה – אנחנו משדרים ישיר מהשטח . עלות השימוש בעמדת השידור באִצטדיון הא"ק עמדה על 3000 (שלושת אלפים) דולר אך אורי פורת ומוטי קישנבאום הסכימו עם קביעתי כי עמדת השידור ואביזריה הם כלי נִשקו של השַדָּר . חלק בלתי נפרד מההפקה ועיקרון עיתונאי שאין לסטוֹת ממנו . מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן הלכו על זה בניגוד ליוסף בר-אל שהטיל ווטו על שכירת עמדת השידור בטוקיו 91' כמו גם צַרוּת עַיִן מקוממת ובלתי מובנת בתחומי שידורים אחרים של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . ראיתי בו מנהל טלוויזיה כושל ובלתי מוכשר . נדמה לי שגם מוטי קישנבאום ראה את הדברים עין בעין כמוני . משהתמנה ב- 18 באפריל 1993 לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור , נמנע מלהאריך ליוסף בר-אל את תקופת כהונתו כמנהל הטלוויזיה , מהלך שיכול להתפרש אם תרצו כהדחה , והציב במקומו את יאיר שטרן .

stern

טקסט תמונה : 1997 . היכל הספורט ביד אליהו . חטיבת הספורט בראשותי מעבירה בשידור ישיר עבור רשתות הטלוויזיה של ה- EBU את משחק הכדורסל של כוכבי אירופה בכדורסל . מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום (מימין) ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן (משמאל) מנצלים את ההזדמנות להצטלם יחדיו בהיכל ביד אליהו עם שחקן הכדורסל האיטלקי הוותיק דינו מנגין . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 3

טקסט תמונה : אוגוסט 1999 . סבילה – ספרד . אנוכי (מימין) עם מהנדס הקול והתקשורת מר סעדיה קאראוואני (משמאל) בעמדת השידור באצטדיון הא"ק של העיר בעת השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 7 בא"ק בסביליה – ספרד . סעדיה קאראוואני נחשב לאחד הטכנאים הטובים ביותר בתחומו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בכל הזמנים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מדיניות שידורים של כל רשת טלוויזיה רצינית באשר היא ברורה : את אירועי הספורט למיניהם והגוונים השונים שלהם , משדרים מהשטח , מעמדת שידור באצטדיון . בשום אופן לא Off Tube מהמוניטור בירושלים . יש לציין כי עליית מחירי זכויות שידורי הספורט הבינלאומיים הייתה תלולה מידַי והציבה תמרור אדום בפני הנהלת רשות השידור . הייתה סכנה גדולה שלא נוכל להמשיך להצטרף לחוזים ולהסכמים הקבוצתיים היקרים של ה- EBU בגלל העלויות התופחות . להלן רשימת חוזי הספורט שערך ה- EBU עם הוועדות המארגנות השונות בראשית עשור ה- 90 . בחלק מהם היה לנו עניין רב . בעיקר בחוזים המצוינים שערך ה- EBU  עם התאחדות הא"ק הבינלאומית (IAAF) , התאחדות הכדורסל הבינלאומית (FIBA) , התאחדות הכדורגל האירופית (UEFA) , והתאחדות הכדורגל הבינלאומית (FIFA) . העברתי את הרשימה המפורטת לידיעתם של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן . שניהם סייעו לי רבות בתחום הרכש וההפקה של שידורי הספורט הבינלאומיים . חזרתי עם דיווחי העלויות הכספיות אל מוטי קירשנבאום . הוא לא נבהל . כל עוד הוא היה בסביבה לא הייתי צריך לחשוש יותר מידַי מסמנכ"ל הכספים של רשות השידור מר מוטי לוי . עוֹניָיה של רשות השידור היה סוֹד גלוי שהמנכ"לים לא אהבו לדבר אודותיו . בהיעדר כל מסורת של יחסי ציבור ושיווּק  הם מעולם לא טרחו להסביר את המצב העלוב לקליינטים שלהם וגם לא לשולחיהם . רשות השידור הייתה עסק ציבורי ולא קניין מסחרי . מרבית הבּוֹסים של רשות השידור לא לקחו יותר מידי ללֵב את העוני והמחסור הנוראי ששרר בגוף השידור שאותו ניהלו . מצוקת התקציב הקשתה את החיים על בעלי המקצוע בשידור הציבורי בכל המִגזרים , בשידורי הספורט , החדשות , הדוקומנטציה , והבידור . חלק מאנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית היו אנשים מוכשרים (מאוד) שנֵחנו מעבר לידע המקצועי גם בשאיפה ויוזמה ליצור ולשָדֵר ברמה וסטנדרט שידור גבוה . לא תמיד עלה הדבר בידם . נוצר פער גדול מידי בין פוטנציאל השידור הקיים לבין התוצאה הסופית על המסך . פערים גדולים מידַי מולידים אכזבות . מכאן הייתה קצרה הדרך שהובילה לוויכוחים מרים בינם לבין אנשי הנהלתם . לרוב אנשי ההנהלה המקצועית והציבורית לא הֵזיז המחסור הזה יותר מידי . שנתם לא נדדה בלילות בשל כך . קשה להאמין שאיש מוכשר כמו יוסף "טומי" לפיד לימים יו"ר מפלגת שינוי , סגן ראש הממשלה ושר המשפטים , רב אומן ביחסי ציבור ושיווק שכיהן כמנכ"ל רשות השידור חמש שנים בין 1979 ל- 1984 לא חשב כלל בתקופתו על רעיון גיוס החסויות והותיר את רשות השידור שלוֹ חסרת ממון . הוא דאג להדגיש בכל וויכוח מקצועי עמי , "יואש , אין לי כסף" . ההפרש בין הידע והכישרון של מרבית אנשי שְדֵרַת הפיקוד בטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין חוסר הממון הכרוני זרע מפח נפש ותסכולים קשים . "זה מה שיש ועם זה תסתדרו", פטרו הבּוֹסים את עובדיהם.

מסמכי ה- EBU המצ"ב מ- 1994 מסבירים במשהו באיזה דילמה ניצבה רשות השידור , הטלוויזיה וחטיבת הספורט שלה – התלבטות הנוגעת לרכישת זכויות השידורים של אירועי הספורט הבינלאומיים הגדולים הנוגעים לתרבות ומורשת הצפייה בארץ . אני חושב שהייתי במידה רבה בר מזל כמנווט שידורי הספורט משום שלצדי ניצבו מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן . ניווט שידורי הספורט בטלוויזיה הציבורית הלך ונעשה מסובך משנה לשנה בצל המגבלות הכלכליות . אנוכי מעניק לקוראי הבלוג הזדמנות לעלעל באחד המסמכים החשובים בן 6 (שישה) עמודים שהוצאו לאור ע"י ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) ב- 1994 . המסמך דן בחוזי הספורט של ה- EBU עם הוועדות המארגנות הבינלאומיות החשובות בעולם . רשות השידור הייתה Active Member בשורות ה- EBU . מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום , מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן , סמנכ"ל הכספים מוטי לוי , ואנוכי כמנווט שידורי הספורט נדרשנו להכין היטב את שיעורי הבית שלנו כדי להיטמע נכון במדיניות השידורים הסבוכה של איגוד השידור האירופי , ועל מנת לשמור עד כמה שניתן על אחד מחלונות הראווה האטרקטיביים והיקרים ביותר של הטלוויזיה הציבורית ועל צביונו הייחודי הקרוי שידורי ספורט .

ebu 1

טקסט תמונה :  17 במארס 1994 . מסמך ה- EBU  המפרט את חוזי הספורט הבינלאומיים עם הוועדות המארגנות הבינלאומיות השונות . (עמוד מס' 1 מתוך 6) . (באדיבות EBU . ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות) .

ebu 2

טקסט תמונה :  17 במארס 1994 . מסמך ה- EBU  המפרט את חוזי הספורט הבינלאומיים עם הוועדות המארגנות השונות. (עמוד מס' 2 מתוך 6). (באדיבות EBU. ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות).

ebu 3

טקסט תמונה  :  17 במארס 1994 . מסמך ה- EBU  המפרט את חוזי הספורט הבינלאומיים עם הוועדות המארגנות השונות. (עמוד מס' 3 מתוך 6). (באדיבות EBU. ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות).

ebu 4

טקסט תמונה : 17 במארס 1994. מסמך ה- EBU  המפרט את חוזי הספורט הבינלאומיים עם הוועדות המארגנות השונות. (עמוד מס' 4 מתוך 6). (באדיבות EBU. ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות).

ebu 6

טקסט תמונה :  17 במארס 1994 . מסמך ה- EBU  המפרט את חוזי הספורט הבינלאומיים עם הוועדות המארגנות השונות . (עמוד מס' 5 מתוך 6) .(באדיבות EBU . ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות) .

ebu 6

טקסט תמונה : 17 במארס 1994 . מסמך ה- EBU המפרט את חוזי הספורט הבינלאומיים עם הוועדות המארגנות השונות. (עמוד מס' 6 ואחרון מתוך 6). (באדיבות EBU. ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות).

ההיסטוריה של שיתוף הפעולה בין רשות השידור לבין ה- EBU , חשובה ועתיקת יומין . עם חזרתי מוועידת הספורט של ה- EBU שהתקיימה באוקטובר 1986 בעיירת הקַיִט הפורטוגלית אֶשְתּוֹרִיל (Estoril) על חוף האוקיינוס האטלנטי , החלטתי לפנות אל רִיצָ'ארְד בַּאן ששִימֵש אז בתפקיד של ה- Sports controller ב- EBU  (ראש קבוצת המו"מ של איגוד השידור האירופי לחוזי שידורי ספורט) , כדי להסביר לוֹ שוב את השגותיי הנוגעות למבנה הנוסחה המתמטית של חלוקת הנֶטֶל הכספי בין חברות ה- EBU  ואת מצוקתה הפיננסית של רשות השידור שמדירה שינה מעינינו . עותקים ממנו נשלחו למנכ"ל רשות השידור אורי פורת ולסמנכ"ל הכספים של הרשות יוחנן צנגן . מִבְנֶה נוסחת  ה- Share הכספי ב- EBU הקובעת את מידת הנטל הכספי שיוּשת על כל חברה באיגוד , הוא דרמטי וחכם והוסבר כבר באחד הפוסטים הקודמים בבלוג הזה . מרכיבי הנוסחה הם כלהלן : שורש ריבועי של מספר המוניטורים בכל מדינה  ב- EBU חלקי 10000 (עשרת אלפים) נותן את המנה בשתי קטגוריות של מספר היחידות הבסיסיות (Basic Units) ושל מספר יחידות הצפייה (Vision Units) , המוּקצוֹת לכל רשת טלוויזיה באיגוד . הקטגוריה הראשונה מדברת על זכויות שידורים והשנייה עוסקת במחירי השימוש בקווי מערכת השידור של ה- EBU . התוצאה המתקבלת מהתרת הנוסחה היא מעניינת , אפילו מרתקת , מפני שקיימת רק קורלציה יחסית בין כמות היחידות הבסיסיות ויחידות הצפייה של כל מדינה לבין גודל התשלום שלה . רשתות הטלוויזיה העניות משלמות באופן יחסי יותר מהרשתות העשירות .

שיתוף הפעולה של רשות השידור עם ה- EBU ו- הוועדות המארגנות של אירועי הספורט הגדולים הבינלאומיים והרלוואנטיים לציבור הישראלי שגדל עליהם , פחת בשנים 1993 – 1990 בתקופת ניהולו של יוסף בר-אל את הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הופעתם של מנכ"ל רשות שידור חדש מוטי קירשנבאום ומנהל טלוויזיה חדש יאיר שטרן ב- 1993 במקומם של מנכ"ל רשות השידור הקודם אריה מקל ומנהל הטלוויזיה הקודם יוסף בר-אל , הייתה כמו נֵס ויצרה מצב חדש ועמו תקוות חדשות . בנובמבר 1980 מינה אותי טריאומוויראט רשות השידור המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד , מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני , ומנהל החדשות טוביה סער לתפקיד מנהל חטיבת הספורט במקומו של אלכס גלעדי שעזב לטובת NBC אולם איש לא לימד אותי לנהל מו"מ אודות רכישת זכויות שידורים של אירועי הספורט הרלוואנטיים ולהתייצב עם דרישותיי מול מנכ"ל רשות שידור . לבטח לא מול מוטי קירשנבאום שהוא חתן פרס ישראל מ- 1976 . אתה מפסיד בוויכוח לפני שהוא מתחיל , גם אם אתה חושב שההיגיון שלך הוא הכי הגיוני בעולם ואתה הכי צודק בעולם . נכון שמוטי קירשנבאום מי שהיה מנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993 דאג להזכיר לי מעת לעת כי קוראים לו "קירשנבאום" ולא "קירש" , אולם הוא (וגם יאיר שטרן) הלכו עמי שלובי זרוע כמעט לאורך כל הדרך המפותלת במעלה ההר. לקראת אליפות העולם ה- 4 בא"ק ב- 1993 ב- שטוטגארט – גרמניה, אפשר לי מוטי קירשנבאום להביא עמי לשטוטגארט לראשונה מפקח קול ותקשורת כדי לסייע בתחום הקשר , התקשורת , ומיסוד קווי השידור בין שטוטגארט לירושלים . זה היה הטכנאי גדעון בצלאל למרות שחפצתי בסעדיה קאראוואני . באליפות העולם ה- 5 בגטבורג – שוודיה אפשר לי מוטי קירשנבאום למסד משרד הפקה צנוע בצמוד לאצטדיון הא"ק הראשי לרבות הקצאת מפקח קול ותקשורת ומפקח Video . מהנדס הקול והתקשורת סעדיה קאראוואני ליווה אותי מאז 1995 בכל אליפויות העולם בא"ק לרבות זאת ה- 8 של אדמונטון הקנדית . הוא היה טכנאי קול ותקשורת מוכשר מאוד ובעל ידע וניסיון עצום בתחומו . לא היה איש מהיר ממנו באיתור תקלות ויכולת ומיומנות לפתור אותן ביעילות ושלווה . הוא היה משכמו ומעלה . מערכות הקשר והתקשורת בטלוויזיה בהפקות שידורי ספורט בינלאומיים גדולים דומות מבחינת תפקידן לאלה הצבאיות . הן אפשרו לי לנהל , לנווט , ולפקד כהלכה על ציוותי השידור במוקד התרחשותם בחו"ל ועל צוותי השידור שלי בירושלים ועל מאורעות השידור . ללא מערכות קשר ותקשורת טלוויזיונית איתנות אתה שווה כקליפת השום . סעדיה קאראוואני והידע העצום כמו הניסיון העשיר שלו בתחום הפכו לתעודת הביטוח של הפקות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בכל רחבי העולם ב- אירופה , ב- אסיה , ב- ארה"ב , וב- קנדה . רחשתי לו הערכה עצומה . אהבתי אותו .

g 5

טקסט תמונה : אוגוסט 1995 . אליפות העולם ה- 5 בא"ק בגטבורג – שוודיה . עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון של גטבורג . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : מהנדס הקול והתקשורת סעדיה קאראוואני , השדר מאיר איינשטיין , הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן , ואנוכי בתפקיד עורך ראשי ומפיק ראשי של השידורים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

g 4

טקסט תמונה : אוגוסט 1995 . אליפות העולם ה- 5 בא"ק בגטבורג – שוודיה . עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון של גטבורג . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : נסים קיוויתי (אורח) , השדר מאיר איינשטיין , הפרשן ד"ר גלעד ויינגרטן , ואנוכי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

g 1

טקסט תמונה : אוגוסט 1995 . אליפות העולם ה- 5 בא"ק בגטבורג – שוודיה . עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון של גטבורג ממוסדת בסמוך לעמדת השידור של רשת הטלוויזיה הציבורית בסין. אנוכי לצדה של המפיקה הסינית גב' סוּ יֶן זינג. למרות חיוכה היא הייתה מבואסת . הסינית הנחמדה הזאת סיפרה לי כי דיווחו לה מ- בייג'ינג כי ממוצע הרייטינג היומי של שידורי הא"ק מגטבורג נמוך : רק 40000000 (ארבעים מיליון) צופים רואים את השידורים של אליפות העולם ה- 5 בא"ק מגטבורג. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

g 3

טקסט תמונה : אוגוסט 1995 . אליפות העולם ה- 5 בא"ק בגטבורג – שוודיה . אנוכי יחדיו עם קבוצת גברות שוודיות האחראיות על תהליך האקרדיטציה מטעם הוועדה המארגנת בטרם הפקת שידורי הטלוויזיה . רשת הטלוויזיה השוודית הציבורית SVT עשתה עבודה נפלאה . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום נתן לי כמעט הכל . כמנכ"ל רשות השידור היה מחובר לשידורי הספורט וביקר אותי כמעט בכל הפקה בינלאומית גדולה בחו"ל . הוא הגיע אלי למפקדת השידורים שלי בדאלאס – טקסס בעת הפקת מבצע השידורים הישירים של מונדיאל ארה"ב 1994 . הוא ביקר אותי במפקדת השידורים שלי ב- Reuters בלונדון בעת מבצע השידורים הישירים של Euro 1996 . הוא ביקר אותי במפקדת השידורים שלי ב- IBC באטלנטה 1996 בעת מבצע השידורים של אולימפיאדת אטלנטה 1996. הוא ביקר אותי במפקדת השידורים שלי באתונה בעת מבצע השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 6 בא"ק באתונה ב- 1997 . התייחסתי לביקורים האלה שלו בקו החזית הקדמי של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית כאל סיורים מקצועיים כפי שהרמטכ"ל מסייר בקו החזית הקדמי של צבאו . מן ההיבטים האלה של הפקות הספורט המורכבות , המסובכות , היקרות , והיוקרתיות היה מוטי קירשנבאום דמות ואישיות ייחודית . במובנים רבים בלתי נשכחת עבורי .

3. הרייטינג המדשדש של ערוץ 1 בעת השידורים הישירים של אליפות מוסקבה 2013 .

על כך בפוסט הבא ברשימה מס' 12 .

[1]  ראה נספח : ה- EBU מאשר קיזוז של % 50 בעלות זכויות השידורים שעל רשות השידור לשלם תמורת שידורי אליפות העולם  ה- 2  בא"ק , רומא 1987 + הטקסט של המנכ"ל אורי פורת המברך אותי על הפחתת המחירים .

[2]  ראה נספח : מסמך ה- EBU המפרט את התפתחות המחירים (EBU`s fee development) .

סוף הפוסט , רשימה מס' 11 . ראה המשך בפוסט הבא "אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 מול רדידות הביצוע וכישלון הרייטינג של ערוץ 1 , רשימה מס' 12 . כל הזכויות שמורות .

אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 מול רדידות הביצוע וכישלון הרייטינג של ערוץ 1. (רשימה מס' 10). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי .

——————————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 269 : הועלה לאוויר בשעות הלילה המאוחרות של יום שלישי – 13 באוגוסט 2013

——————————————————————————————————————

אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 מול רדידות הביצוע וכישלון הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 10). כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 עושה אותי לאדם מאושר יותר בחיי , אולם מישהו בערוץ 1 צריך להעיר לשדר עמית הורסקי שבעת חשיפת המתחרים בטרם יריית הזינוק עליו להציג אותם בשמם המלא , שם פרטי ושם משפחה , כפי שלעמית הורסקי לא קוראים הורסקי , אלא עמית הורסקי .

הערה 4 : באולימפיאדת סיאול 1988 הגו שני אנשי טלוויזיה מהחשובים בזמננו מר אלכס גלעדי סגן נשיא בכיר ב- NBC והספרדי מר ַמנּוֵאל "מַנוֹלוֹ" רוֹמֶרוּ אחד משני ראשי הקבוצה המבצעית של EBU במשחקים האולימפיים בסיאול 1988 (השני היה הנורווגי יארלה הויסאטר ) יחדיו עם ה- Host broadcaster המקומי קבוצת הטלוויזיה SORTO (ראשי תיבות של Seoul Olympic Radio Television Operations) – את רעיון הכיסוי הטלוויזיוני המקסימלי : כל הספורטאים והספורטאיות הנוטלים חלק במשחקים האולימפיים של סיאול 88', יצולמו ע"י מצלמות הטלוויזיה של SORTO , לא משנה באיזה ענף ספורט ואין התיעוד מותנה באיכות התוצאות וההישגים של המשתתפים . SORTO , מנהיגות איגוד השידור האירופי של ה- EBU , ופועלו של אלכס גלעדי כיו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF אפשרו לי כמנהל ומנווט שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית להעביר מידע טלוויזיוני בן 132 (מאה שלושים ושתיים) שעות בשידורים ישירים מאולימפיאדת סיאול 88' לאולפנים בירושלים במשך 17 (שבעה עשר) ימי המשחקים האולימפיים – אפילו ללא שגיאה אחת .

tsalash 6

טקסט מסמך : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים בן 132 שעות של אולימפיאדת סיאול 1988. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

tsalash 5

טקסט מסמך :  7 באוקטובר 1988 . מכתב ההערכה שכתב לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים בן 132 שעות של אולימפיאדת סיאול 1988 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

tsalash 4

טקסט מסמך : 17 באוקטובר 1988 . מכתב הערכה שרשם לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים בן 132 שעות של אולימפיאדת סיאול 1988 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 5 :  ב- 1963 נישאתי לרעייתי יעל ועזבתי את מכורתי קיבוץ אפיקים בעמק הירדן . ביקשתי ללמוד מתמטיקה ופיסיקה באוניברסיטה אבל לא הייתה לי תעודת בגרות . אפילו לא סיימתי י"ב כיתות . למדתי בביה"ס התיכון חקלאי "בית ירח" . הבי"ס הזה לא עניין אותי יותר מידי ובמקום להשלים את שנת הלימוד ה- 12 החלטתי לעבוד עם אבא שלי משה בלינדמן – אלרואי ז"ל בענף מספוא . אהבתי עד למאוד את עבודת האדמה , את החריש , הזריעה , והקציר . כלי העבודה הראשוניים של הקיבוץ החרמש , הקלשון , הטורייה , האת , והמגרפה התחלפו זה מכבר בכלים חקלאיים מודרניים יותר ובראשם הטרקטורים , המקצרות , והקומביינים שכבשו את החציר והקש . המודרניזציה בחקלאות דחקה אפילו את הסוסים החוצה .

החלטתי ב- 1963 ללמוד הוראת חינוך גופני במדרשה למורים במכון ווינגייט . המחנך שלי היה אורי אפק – פינצ'וק (בן 81 היום) הבלתי נשכח עבורי . "תשמע יואש מכיוון שמדובר בך , המדרשה תקבל אותך לשורותיה בתנאי שתשלים תעודת בגרות תוך כדי לימודיך ב- ווינגייט" , הציע פשרה , וצירף אותי לכיתה שלו במדרשה . ב- 1963 הייתי סטודנט צעיר במדרשה ב- ווינגייט ושם שמעתי לראשונה חוות דעת מפיו של עוד מורה בלתי נשכח עבורי בשם יצחק "איציק" מנדלברויד (בן 82 היום) , בשעה שניצב מול הסטודנטים שלו וכך אמר להם : "הכי מעצבן אותי לשמוע מורים ומאמנים מעירים לתלמידים שלהם הערות טריוויה כמו , אתם מוכרחים לרוץ מהר יותר ו/או אתם חייבים לקפוץ גבוה , מבלי לעוץ להם עצה יעילה וחכמה כיצד לרוץ מהר יותר ו/או לקפוץ גבוה יותר" . ואז החל השיעור הראשון שלו ב- א"ק במדרשה . גדולתו של איציק מנדלברויד כמורה ומחנך הייתה בכך שהוא הכריח את הסטודנטים שלו לחשוב . תורת הא"ק וההישגיות שלה איננה אינטואיציה . היא מבוססת על ידע נרחב באנטומיה ופיסיולוגיה ועל הבנת חוקי המתמטיקה ופיזיקה . לכל תוצאה יש סיבה . אין כאן שום טיפת מזל ו/או מקריות . שיאני ואלופי העולם במקצועות השונים בא"ק הם ווירטואוזים של קואורדינציה וביצוע נכון ויעיל  של התנועות שמרכיבות את מקצוע הא"ק הקונקרטי בהם הם עוסקים . בין אם מדובר ב- Sprint  של 100 מ' ו/או בזריקת דיסקוס . אולם הם האלופים לא לבד . מאחוריהם ניצבים מאמנים – מומחים שהם ווירטואוזים בידע שלהם לא פחות מהחניכים שמבצעים בשלמות ונאמנות את הוראותיהם . איציק מנדלברויד היה ווירטואוז . מורה לא"ק ברמה של מדען . הדוגמאות הבינלאומיות בעניין של מאמנים ואלופים הן רבות מספור .

afek

טקסט תמונה :  קיץ 1965. מכון ווינגייט . זהו אורי אפק – פינצ'וק מורי ומחנכי במדרשה למורים לחינוך גופני במכון ווינגייט בשנים 1965 – 1963 . אסור היה לטעות במראה הנערי שלו . הוא היה מורה ומחנך שדגל במשמעת וסדר קפדני . אורי אפק היה המאמן הלאומי של נבחרות ישראל בכדורעף לגברים ונשים . מאוחר יותר היה מנהל המשלחות האולימפיות של ישראל באולימפיאדות לוס אנג'לס 84' , סיאול 88' , וברצלונה 92' . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

mandelbroid

טקסט תמונה : זהו יצחק "איציק" מנדלברויד (יליד 1931) אתלט במועדון הפועל קריית חיים בשנות ה- 40  ו- 50  . היה אלוף ישראל בהטלת כידון והדיפת כדור ברזל . הוא לא היה גדל גוף וענק מידות אך מכיוון שהיה מתמטיקאי ופיסיקאי הבין את חוקי הביו – מכניקה של אייזיק ניוטון עליהם ביסס את ביצועיו בא"ק . אם מתרגמים את חוקי הפיזיקה של אייזיק ניוטון לשפת הספורט ניתן להסיק מסקנה פיסיקאלית הגיונית כמעט במשפט אחד : "כדי להגיע להישגים מקסימליים בא"ק על האתלט לבצע בענפים השונים תנועות ארוכות ככל האפשר לאורך קו הפעולה של הכוח שהוא מפעיל על המכשיר ! " . זה כמובן איננו הכל ולא ההסבר היחיד . למשל בזריקת דיסקוס והטלת כידון נכנסים לתמונה ווקטורים אווירודינאמיים שמשפיעים על תעופת ותנועת המכשיר , וכו' . (התמונה באדיבות יצחק "איציק" מנדלברויד . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אציין בסיום ה- Issue הזה שלוש דוגמאות היסטוריות של שילוב מנצח בין מאמנים מצוינים לספורטאים אלופים . שלוש מתוך אלפים, אולי עשרות אלפים .

1. השחיין האמריקני מַרְק סְפִּיץ (Mark Spitz) לא היה מעפיל לגדולתו באולימפיאדת מינכן 1972 ללא מאמנו באוניברסיטת אינדיאנה ד"ר ג'יימס קאנסילמאן (Dr. James Counsilman) , וללא מאמנו במינכן 1972 שאֶרְם שָאבוּר (Sherm Chavoor) .

2. האצן והקופץ לרוחק האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) לא היה מעפיל לביצועי א"ק חסרי תקדים שהעניקו לו ארבע מדליות זהב באולימפיאדת ברלין 1936 (בריצות 100 מ' ו- 200 מ' , קפיצה לרוחק , ומירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ') בלעדי מאמנו האישי לארי סניידר (Larry Snyder) באוניברסיטת בקליבלנד – אוהיו , ומאמנו בביה"ס התיכון בקליבלנד צ'ארלס ריילי (Charles Riley) .

owens 1

טקסט תמונה : 1935 . האתלט האמריקני ג'סי אואנס בן 22 (משמאל) , שיאן העולם בריצות ל- 100 מ' בתוצאה 10.2 ש' , 200 מ' בתוצאה 20.3 ש' , וקפיצה לרוחק 8.13 מ' יחדיו עם מאמנו האישי באוניברסיטת אוהיו לארי סניידר . ג'סי אואנס קבע את שיאי העולם שלו על מסלולי פחם . התמונה צולמה שנה לפני הצלחתו הסנסציונית באולימפיאדת ברלין 1936 .(התמונה באדיבות אוניברסיטת OHIO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

owens 2

טקסט תמונה : 1936 . ג'סי אואנס (מימין) מי שזכה בארבע מדליות זהב באולימפיאדת ברלין 1936 (בשתי הריצות הקצרות ל- 100 מ' ו- 200 מ' , בקפיצה לרוחק , ובמירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ') חוזר לארה"ב ומבקש להודות גם למאמנו האישי בביה"ס התיכון בקליבלנד צ'ארלס ריילי . (התמונה באדיבות אוניברסיטת OHIO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

3. האצנית הישראלית אסתר רוט – שחמורוב לא הייתה יכולה להעפיל לצמרת הא"ק העולמית בריצת 100 מ' משוכות לנשים ללא מאמנה האישי עמיצור שפירא ז"ל (נרצח ע"י מחבלים באולימפיאדת מינכן 1972) .

esther 1

טקסט תמונה : יולי 1972 . מגרש הא"ק במכון ווינגייט . אצנית המשוכות גב' אסתר רוט – שחמורוב (בת 20 עומדת במרכז) בתום אחד האימונים שלה לקראת אולימפיאדת מינכן 1972 יחדיו עם מאמנה האישי עמיצור שפירא ז"ל (מימין) ועם מי שעתיד להיות בעלה פטר רוט ז"ל (משמאל) . יושבת האתלטית המערב גרמנייה גב' היידי רוזנדאהל (זכתה באולימפיאדת מינכן 1972 במדליית הזהב בקפיצה לרוחק והמירוץ שליחות 4 פעמים 100 מ' לנשים) . (התמונה באדיבות אסתר רוט – שחמורוב . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

esther 2

טקסט תמונה : 23 באוגוסט 1972 . מינכן . שלושה ימים לפני טקס הפתיחה של האולימפיאדה ה- 20 במניין הזמן החדש של מינכן 1972 . האצנית אסתר רוט שחמורוב בקפיטריה בכפר האולימפי במינכן יחדיו עם מאמנה האישי עמיצור שפירא ז"ל (מימין) ומנהל המשלחת האולימפית הישראלית מר שמואל "מוליק" ללקין (משמאל) .(באדיבות שמואל ללקין . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 6 : ב- 1985 קם מושיע טלוויזיה ל- IAAF בדמותו של הישראלי מר אלכס גלעדי מי ששירת כבר אז כחמש שנים בתפקיד סגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . נשיא IAAF האיטלקי פרימו נביולו (Primo Nebiolo) הבחין בכישרונותיו הטלוויזיוניים של אלכס גלעדי ומינה אותו לתפקיד הרם , המשפיע , והחשוב של יו"ר וועדת הטלוויזיה של IAAF . מר אלכס גלעדי לא בזבז זמן . בתוך שנה ערך כנס טלוויזיה בינלאומי בהשתתפות מומחי טלוויזיה מרשתות הטלוויזיה המובילות באירופה והעולם בתחום שידורי הספורט כמו NBC האמריקנית , ה- BBC הבריטי , ARD ו- ZDF הגרמניות , SRG השווייצרית , RTVE הספרדית (ועוד) שדן בהענקת כיסוי טלוויזיה בינלאומי אחיד והולם ברמה הגבוהה ביותר שלו בתחרויות הא"ק בעולם . א"ק היא ענף ספורט שכולל בתוכו עשרות מקצועות בתחומי המסלול והשדה ולכן הכיסוי שלו הוא מורכב ומסובך וגם יקר שדורש הרבה מאוד אמצעי צילום וטכנולוגיה . מה שאתם רואים כעת על מסך הטלוויזיה שלכם מאליפות העולם ה- 14 בא"ק במוסקבה , הוא פרי מחקר , ידע , והסקת מסקנות על סמך ניתוח וניסיון של אלכס גלעדי והמומחים שפעלו לצדו , כבר אז בשנת 1986 . להלן תרשימי הטלוויזיה והתכנון הבינלאומי של כיסוי המקצועות השונים בתחרויות אליפות העולם ה- 14 בא"ק , על המסלול ובשדה , כפי שמבצעת הטלוויזיה הרוסית באמצעות 6 ניידות שידור ענקיות והצבת 105 מצלמות , סוגן , גודל ועוצמת העדשות שלהן , ותפקידן . ראוי לזכור כי באליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי 1983 הציבה הטלוויזיה הפינית הציבורית YLE מי ששימשה Host bradcaster של האירוע אז , 4 ניידות שידור קטנות וסך של 18 מצלמות בלבד . RAI האיטלקית הציבה 22 מצלמות באליפות העולם ה- 2 בא"ק שנערכה ברומא ב- 1987. האינפורמציה הזאת מוגשת בעבור קוראי הבלוג הצעירים שמתעתדים אולי להיות מפיקי ובימאי טלוויזיה .

yoash 5

טקסט תמונה : קיץ 1986 . אלכס גלעדי (מימין) סגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה NBC ויו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF , ואנוכי . הצילום נעשה ב- IBC במכסיקו סיטי בעת הפקת שידורי הטלוויזיה את השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 והעברתם לאולפנים בירושלים . במובנים רבים הוא Grand Master בתעשיית הטלוויזיה . במשך עשור שנים הוא היה המנטור , החונך , והמורה שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

iaaf 1

טקסט מסמך : אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013 . סוגי מצלמות וכמותן המכסות את האליפות . 66 מצלמות מוצבות בתוככי אצטדיון "לוז'ניקי" . 20 מצלמות מוצבות סביב מסלול ריצות המרתון (מחוץ לאצטדיון) , 16 מצלמות מוצבות סביב מסלולי תחרויות ההליכה , 2 מצלמות הוקצו לטובת צילומי Beauty shots ו- 2 מצלמות עוסקות בכיסוי האתלטים במגרש החימום בטרם כניסתם לתחרויות באצטדיון הראשי . (באדיבות IAAF . ארכיון יואש אלרואי) .

iaaf 2

טקסט מסמך : Integrated feed 1 באליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013 . מערך הצבת המצלמות של הפיד המשולב . הערה לצורך הבנת המקרא מובאים הנתונים הבאים : המספר הסידורי של המצלמה , סוג המצלמה , סוג העדשה , המיקום שלה באצטדיון , ומשימת הצילום הקונקרטית של כל מצלמה ומצלמה במערך הכולל של כל המצלמות . (באדיבות IAAF . ארכיון יואש אלרואי) . 

iaaf 3

טקסט מסמך : Track feed 2 . מערך הצבת המצלמות בכיסוי כל תחרויות הריצה על המסלול לגברים ונשים . (באדיבות IAAF . ארכיון יואש אלרואי) .

iaaf 4

טקסט מסמך : Discus & Hammer feed 4 . מערך הצבת המצלמות בכיסוי תחרויות הזריקה בדיסקוס ותחרויות יידוי הפטיש לגברים ונשים . (באדיבות IAAF . ארכיון יואש אלרואי) .

iaaf 5

טקסט מסמך : Javelin feed 4 . מערך הצבת המצלמות בכיסוי התחרויות בהטלת כידון לגברים ונשים .(באדיבות IAAF . ארכיון יואש אלרואי) .

iaaf 6

טקסט מסמך : High Jump / QF feed 5 A / B . מערך הצבת המצלמות בכיסוי התחרויות המוקדמות בקפיצה לגובה לגברים ונשים . (באדיבות IAAF . ארכיון יואש אלרואי) .

iaaf 7

טקסט מסמך : High Jump / Finals Feed 5 A . מערך הצבת המצלמות בכיסוי תחרויות הגמר בקפיצה לגובה לגברים ונשים . (באדיבות IAAF . ארכיון יואש אלרואי) .

iaaf 8

טקסט מסמך : Pole Vault / OF feed 5 A / B . מערך הצבת המצלמות בכיסוי התחרויות המוקדמות בקפיצה במוט לגברים ונשים . (באדיבות IAAF . ארכיון יואש אלרואי) .

iaaf 9

טקסט מסמך : Pole Vault / Finals Feed 5 A . מערך הצבת המצלמות בכיסוי תחרויות הגמר בקפיצה במוט לגברים ונשים . (באדיבות IAAF . ארכיון יואש אלרואי) .

iaaf 10

טקסט מסמך : Horizontal Jumps / QF Feed 6 A / B . מערך הצבת המצלמות בעת כיסוי התחרויות המוקדמות של הקפיצות האופקיות (קפיצה לרוחק + קפיצה משולשת) לגברים ונשים . (באדיבות IAAF . ארכיון יואש אלרואי) .

iaaf 11

טקסט מסמך : Horizontal Jumps / Finals Feed 6 A . מערך הצבת המצלמות בכיסוי תחרויות הגמר של הקפיצות האופקיות (קפיצה לרוחק + קפיצה משולשת) לגברים ונשים . (באדיבות IAAF . ארכיון יואש אלרואי) .

iaaf 12

טקסט מסמך : Shot Put / QF Feed 7 A / B . מערך הצבת במצלמות בעת כיסוי התחרויות המוקדמות בהדיפת כדור ברזל לגברים ונשים . (באדיבות IAAF . ארכיון יואש אלרואי) .

iaaf 13

טקסט מסמך : Shot Put / Finals Feed 7 A . מערך הצבת המצלמות בכיסוי תחרויות הגמר בהדיפת כדור ברזל לגברים ונשים . (באדיבות IAAF . ארכיון יואש אלרואי) .

iaaf 14

טקסט מסמך : Race Walk Feed 3 . מערך הצבת המצלמות של כיסוי תחרויות ההליכה לגברים ונשים מחוץ לאצטדיון . הזינוק באצטדיון "לוז'ניקי" והסיום באצטדיון "לוז'ניקי" . (באדיבות IAAF . ארכיון יואש אלרואי) .

iaaf 15

טקסט מסמך : Marthon Feed 3 . מערך הצבת המצלמות של כיסוי ריצת המרתון (42.195 ק"מ) שיוצאת מאצטדיון "לוז'ניקי" ומסתיימת באצטדיון "לוז'ניקי" (הקפה של 400 המטרים האחרונים בריצת המרתון נעשית בתוך האצטדיון) . (באדיבות IAAF . ארכיון יואש אלרואי) .

iaaf 16

טקסט מסמך : (Marthon (continued . המשך תיאור הצבת מערך המצלמות בריצות המרתון לגברים ונשים . כפי שניתן להבין מהשרטוט מצלמות 16 , 17 , ו- 18 נישאות ע"י צלמים רכובים על אופנועים חשמליים שלא פולטים עשן (לכל אופנוע כמובן יש את הנהג שלו כך שהצלמים פנויים לצילום בלבד) . מצלמה מס' 19 מוצבת על מכונית גדולה מובילה אף היא חשמלית שאיננה פולטת עשן . מצלמה מס' 20 מוצבת בהליקופטר . (באדיבות IAAF . ארכיון יואש אלרואי) .

סוף הפוסט , רשימה מס' 10 . ראה המשך בפוסט הבא "אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 מול רדידות הביצוע וכישלון הרייטינג של ערוץ 1. (רשימה מס' 11) . כל הזכויות שמורות .

אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 מול רדידות הביצוע וכישלון הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 9). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי .

——————————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 268 : הועלה לאוויר בערב של יום שני – 12 באוגוסט 2013

——————————————————————————————————————

אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 מול רדידות הביצוע וכישלון הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 9). כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

1. לא ניתן להעביר שידורים ישירים בתחום הספורט (כמו גם בתחום החדשות) בעמדת השידור באצטדיון ו/או באולפן ללא חלוקת עבודה טלוויזיונית הגיונית ומסודרת בין השדר המוביל לבין הפרשן שלו. Television Commentary בעיקר בשידורי ספורט ישירים, לא כל שכן כשמדובר ב- Play by play בענף ה- א"ק, נשען ודורש מראש שיווי משקל והתמצאות וידע בסיסי בחומר מצדם של של שני הווקטורים המפעילים את המיקרופון בעמדת השידור במוסקבה, הלא הם השדר המוביל והפרשן שלו. חולשה של אחד הווקטורים מדרדרת את השידור הישיר לתהום.

תחושת צופה הטלוויזיה כי הפער העצום במודיעין ובמאגר המידע שעומד לרשותו של הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן במוסקבה 2013 מעמיד את השדר המוביל מר עמית הורסקי לא רק בצל , אלא כופה עליו דממה מעיקה . עמית הורסקי מאבד את השליטה על השידור לטובת הפרשן שלו בכל מקצועות השדה זריקת דיסקוס , הדיפת כדור ברזל , והטלת כידון שהם חלק ממקצועות קרב ה- 10 לגברים (במדליית הזהב זכה האמריקני הנפלא אשטון איטון) , וככל הנראה התוצאה העגומה הטלוויזיונית הזאת של חוסר אוריינטציה מוחלטת בתחום תהיה נחלתו של עמית הורסקי גם בתחרויות ביידוי פטיש לגברים ונשים . עמית הורסקי נעדר כל ידע בסיסי בתחומי המתמטיקה והפיזיקה וב- ביו מכניקה המדויקת – המאפיינים את המקצועות הטכניים האלה של זריקות , הטלות , יידויים , והדיפות . כל אחד מהם הוא מקצוע בפני עצמו בענף ה- א"ק . השורה התחתונה של האתלטים והאתלטיות העוסקים בהם ומגיעים לתוצאות מיטביות היא היכולת והכישרון הקונקרטי לבצע תנועות ארוכות ככל האפשר לאורך קו הפעולה של הכוח שהם מפעילים על המכשיר . אין כאן שום מזל . זה לא משחק כדורגל שם אתה יכול להבקיע שער בעקב ו/או בראש . ענף ה- א"ק הוא מדע מדויק של תנועות יעילות וכפוף לחוקי הפיזיקה שעיצב המתמטיקאי האנגלי אייזיק ניוטון . לעמית הורסקי אין מה לומר בתחום למַעֵט כמה הכרזות שלו חסרות חשיבות הנוגעות לשמות הספורטאים ו/או לסיטואציות טריביאליות אחרות באצטדיון . כשהמצלמה מתרכזת ב- Close up במנצחת , זורקת הדיסקוס הקרואטית סנדרה פרקוביץ' , מבקש עמית הורסקי מגלעד ווינגרטן לחלוק לה כבוד . הוא מפנה ביודעין את הזירה הזאת זירת השידור לחלוטין לפרשן המלומד ד"ר גלעד וויינגרטן . בשעה שסנדרה פרקוביץ' ניהלה קרב נגד יריבותיה מלינה רובר – מישון מצרפת ונגד יארליס באריוס מקובה וזכתה לבסוף במדליית הזהב בתחרות מרתקת בזריקת דיסקוס בהישג של 67.99 מ' , עמית הורסקי שתק . עכשיו זה כבר ברור שהאיש שנשלח למוסקבה לשדר את תחרויות אליפות העולם בא"ק הוא אולי הכל אך לא שדר א"ק . אין שום Match up בין הידע העצום של גלעד וויינגרטן לבין חובבנותו של עמית הורסקי . צריך לזכור שהפרשן שמבוגר מהשדר ב- 40 (ארבעים) שנים , אולי יותר , היה בצעירותו אתלט מצטיין ברמה ישראלית בריצות קצרות וקפיצה לרוחק . ד"ר גלעד ווינגרטן רץ 100 מ' בתוצאה של 10.8 שניות וקפץ לרוחק 7.50 מטרים . הפרשן ומיקרופון הטלוויזיה עושים שמות בשַדָּר אם כי מקולות האחווה אשר בוקעים מהממברנות של המיקרופון במוסקבה אי אפשר להבין כי מתחולל שם בלגן שידור . אינני יודע מה אתכם , אנוכי אינני יכול להסכין עם חובבנות בטלוויזיה ועמית הורסקי וגם ליאן ווילדאו הם חובבניים .

אילו חטיבת הספורט של ערוץ 1 ובראשה מר מאיר בר היו אנשי טלוויזיה רציניים הם היו כופים על עמית הורסקי בטרם טיסתו למוסקבה ללמוד ולשנן את ספרו הישן (והטוב) של ג'פרי דייסון (Geoffrey Dyson מאמן א"ק נודע שאיננו כבר בין החיים) "המכניקה של האתלטיקה הקלה" (THE MECHANICS OF ATHLETICS). הספר שיצא לאור באנגליה לפני יותר מ- 50 (חמישים) שנים ב- 1962 נותר אקטואלי לחלוטין ומסביר באופן פופולארי אך מדויק את הפעילות האתלטית לגווניה השונים מנקודת מבט מתמטית – פיזיקלית . ספר חובה לכל שדר ופרשן טלוויזיה בא"ק באשר הם .

dyson

טקסט ספר : שער הכריכה הקדמית של ספרו המצוין של ג'פרי דייסון " המכניקה של ה- א"ק " שיצא לאור ב- 1962 בהוצאת University of London ועדיין אקטואלי ושמיש . ספר חובה לכל שדר ופרשן א"ק בטלוויזיה באשר הם . (ארכיון יואש אלרואי) .

dyson 1

טקסט ספר : שער הכריכה האחורי של ספרו המצוין של ג'פרי דייסון "המכניקה של ה- א"ק שיצא לאור ב- 1962 בהוצאת University of London ועדיין אקטואלי ושמיש. ספר חובה לכל שדר ופרשן א"ק בטלוויזיה באשר הם . (ארכיון יואש אלרואי) .

למתעניינים cbuat הייתי מציע לעיין גם בספרו של האמריקני ג'ון באן (John Bunn מאמן כדורסל במקצועו) שכתב ספר נפלא ומעניין מאוד "העקרונות המדעיים של האימון" (Scientific Priciples of Coaching) המתבססים על ידע במתמטיקה ופיסיקה . ספר מומלץ לכל שדר ופרשן ספורט בטלוויזיה באשר הוא .

bunn

טקסט ספר : ספרו המעניין של האמריקני ג'ון באן "העקרונות המדעיים של האימון" שיצא לאור בארה"ב בשנת 1955 בהוצאת Prentice Hall . (ארכיון יואש אלרואי) .

את אותו הטקסט בדיוק האמור לעיל ניתן לומר על השידורים הישירים של הריצות הבינוניות והריצות הארוכות במוסקבה 2013 . עמית הורסקי מפספס את כל הדרמות מראש . היות והוא לא מבין את תוכנן עד הסוף הוא משתתף בשידור כמדקלם טריוויה . ד"ר גלעד וויינגרטן עושה את המלאכה במקומו אך מכיוון שאיננו שדר אלא פרשן הופכות הדרמות על המסלול לפארסה . דרמות זקוקות לקול שיישא אותן בפני הקהל . מה שהתחולל אמש בריצת הגמר ל- 10000 מ' לנשים בה ניצחה האתיופית הנאה טירוניש דיבאבה גובל בשערוריית שידור שהופכת את השַדָּר המוביל עמית הורסקי לגרוטסקי , יותר ממגוחך . חולשתו של הווקטור עמית הורסקי ליד המיקרופון הופכת פעם אחר פעם את הדרמה הטלוויזיונית ללעג .

לא ייתכן למשל מצב באולפן החדשות של ערוץ 2  שבהם השדרים המובילים מר דני קושמרו וגב' יונית לוי , ו/או ב – ערוץ 10 מר גיא זוהר וגב' תמר איש שלום יישענו רק על הפרשנים שלהם – נאמר אמנון אברמוביץ' ורוני דניאל ו/או אייל נדב ואלון בן דוד , מבלי שהם השדרים המובילים יהיו מעורים היטב בנושאים הנדונים .

לעולם לא ייתכן למשל מצב שבו פרשן ההתעמלות יעקב "ז'קי" ווישניה יתפוש את מיקרופון ההובלה במקומו של השדר המוביל דני לבנשטיין בתחרויות ההתעמלות האולימפיות . שניהם היוו Team שידור בו השלימו איש את רעהו .

אנוכי רואה כמעט כל Frame מאליפות העולם ה- 14 בא"ק המתקיימת כעת במוסקבה , בערוץ 1 וגם ב- Eurosport . זאת חוויה טלוויזיונית ממדרגה ראשונה שתמיד מזכירה נשכחות . מי מבין קוראי הבלוג הרבים שרוצה באמת להבין מהי גדולתו של שדר א"ק ושחייה מיומן שיבקש מארכיונאי ערוץ 1 לשלוח לו את שלוש הקלטות של שלושת השידורים הישירים האלה של נסים קיוויתי : ריצת 800 מ' גמר לגברים באולימפיאדת מינכן 1972 וניצחונו של האמריקני דייב ווטל (Dave Wottle) , משחה הגמר ל- 100 מ' בסגנון חופשי לגברים באולימפיאדת מינכן 1972 בו ניצח האמריקני מרק ספיץ (Mark Spitz) , וריצת הגמר ל- 5000 מ' לגברים באולימפיאדת מונטריאול 1976 בו ניצח הפיני לאסה ווירן (Lasse Viren) . הצפייה בקלטות הללו ייתנו לכל צופה באשר הוא  מושג ויכולת השוואה בין העבר המפואר ההוא לבין ההווה הדָלוּחַ של היום . ד"ר גלעד ווינגרטן שימש כבר אז פרשן צמוד של השדר נסים קיוויתי בעמדות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיונים האולימפיים של מינכן ומונטריאול . אולם קולו נשמע בעירבון מוגבל מפני שנסים קיוויתי היה לא רק שדר טלוויזיה מחונן אלא היה בשעתו גם אתלט מחונן שהבין משהו בנושא ה- א"ק . הוא בנה את הדרמות בקולו ותיאר אותן בצלמו. נסים קיוויתי היה רב אומן בבניית טקסטים וסלוגנים בשידורים ישירים ומכיוון שבא בעצמו מתחום הריצות הבינוניות ב- א"ק לא נזקק למנת יתר של פרשנות. הוא עשה זאת טוב בעצמו והותיר ד"ר גלעד ויינגרטן Space מצומצם, דלת אמות בהן הסתגר הפרשן. שם היה מקומו הטלוויזיוני . שדר הוא שדר ופרשן הוא פרשן ואין לערב בין התחומים .

kivity 2

טקסט תמונה : קיץ 1944 . אצטדיון המכבייה בתל אביב נסים קיוויתי מנצח בריצת 600 מ' באליפות ישראל באצטדיון המכבייה בתל אביב . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

kivity 3

טקסט תמונה : קיץ 1946 . אצטדיון המכבייה בתל אביב . נסים קיוויתי (בן 20 , נולד ב- 23 בנובמבר 1926) מנצח בריצה ל- 1500 מ' באליפות ארץ ישראל בא"ק . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

kivity 4

טקסט תמונה : קיץ 1949 . אצטדיון המכבייה בתל אביב .נסים קיוויתי מנצח בריצה ל- 800 מ' באליפות ישראל ומקדים את יריבו עמוס קריזה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

kivity 1

טקסט תמונה : 1953 . לונדון . בשירות הוד מלכותה . נסים קיוויתי (בן 27) משדר ברדיו ה- BBC . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

2. ריצת הגמר אמש ל- 10000 מ' – נשים באליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013

מהדורת החדשות "מבט" של ערוץ 1 ב- 19.50 נתקעת כמו קוץ בגרון וקוטעת שלא בצדק את השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 14 בא"ק המתקיימת במוסקבה . לא בצדק מפני שערוץ 1 רכש את זכויות השידור של האירוע הנ"ל באופן בלבדי ו- "מבט" איננו קדוש . אפשר לדחות את מועד שידור "מבט" לתשע בערב בתום תחרויות מוסקבה 2013 . ממילא מובסת "מבט" בקרב הרייטינג למהדורת החדשות של ערוץ 2 (אם כי היא מנהלת קרב יפה ושווה כוחות עם מהדורת החדשות של ערוץ 10) . אנוכי למשל מתנתק מערוץ 1 ועובר ישר ל- Eurosport . אין דבר אסתטי ויפה יותר מא"ק במיטבה . בדיוק כשהרצה האתיופית היפה למרחקים ארוכים טירוניש דיבאבה בת 27 מתייצבת על קו הזינוק לריצת 10000 מ' כדי לחולל Come back מרשים , השידור הישיר ממוסקבה נקטע . מגישי "מבט: גב' מילר ומר איבגי מחזירים את השידור למוסקבה כשנותרו חמש דקות לסיום הריצה הדרמטית . שעון הזמן מורה על 25:21.0 דקות כש- טירוניש דיבאבה מנהלת קרב נפלא נגד יריבתה הקנייתית גלאדיס צ'ירונו ונגד בת ארצה בליינד אולג'ירה אבל את ההובלה הטלוויזיונית נוטל הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן . עמית הורסקי משתרך מאחור . טירוניש דיבאבה מנצחת בזמן של 30:43.35 דקות וזוכה במדליית הזהב . גלאדיס צ'ירוקו מסיימת בתוצאה 30:45.17 דקות וזוכה במדליית הזהב . בליינש אולג'ירה קובעת תוצאה של 30:46.98 דקות וזוכה במדליית הארד . השידור הישיר של הדרמה בריצת 10000 מ' לנשים בתום "מבט" אורכת כאמור עוד חמש דקות וחושפת שוויון כוחות בו שלוש אתלטיות צעירות מאתיופיה וקניה מנהלות ביניהן מאבק עד כלות . שתי דקות נוספות ומשהו מוקדשות לניתוח , דירוג ומיקום הרצות , וסיכום בטרם המעבר ל- "דבר האמיתי" כפי שמכנה אותו עמית הורסקי , ומתכוון לריצת הגמר ל- 100 מ' לגברים בהשתתפות האצן הג'מייקני יוסיין בולט הממשמשת ובאה . מתוך שבע דקות של שידור ישיר של החלק האחרון של ריצת ה- 10000 מ' לנשים נטל לעצמו גלעד וויינגרטן כחמש דקות . שתי דקות הוא בכל זאת מותיר לשדר המוביל שלו שהופך יותר ויותר לנגרר . הפרשן גלעד וויינגרטן מדקלם ישיר בקול מונוטוני יָבְשוּשִי את הנעילה  הדרמטית היפהפייה ואת הסיומת המרעישה של טירוניש דיבאבה , אך הוא איננו שדר טלוויזיה . הוא עושה זאת בצורה משעממת נטולת חשק , וכך הוא והשדר שלו שאמור להוביל מאבק איתנים , מפספסים בקולם את הדרמה. אין שום Match up בין היכולת הדַלָה של צוות השידור של ערוץ 1 במוסקבה לכישרון הצילום של 66 (שישים ושש) מצלמות הטלוויזיה הרוסיות שמוצבות באצטדיון "לוז'ניקי" ומכסות כל כל פינה וקרן שלו , וגם מנפקות הילוכים חוזרים בעלי וויזואליה חודרת ומרשימה בשיטת ה- SSM (ראשי תיבות של Super Slow Motion) . אנוכי רואה בזאת טרגדיה טלוויזיונית. נכון שאף אחד לא מת אולם יש משהו נורא מהמוות. השעמום. ערוץ 1 יוצר במו ידיו וביודעין טלוויזיה משעממת .

הערה : הפוסט הבא יעסוק ב- 6 (שש) ניידות השידור ומיקום ותפקוד 105 (מאה וחמש) מצלמות הטלוויזיה הרוסית המכסות את תחרויות אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 לרבות ריצות המרתון לגברים ונשים ותחרויות ההליכה לגברים ונשים .

3. ריצת הגמר אמש ל- 100 מ' – גברים באליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013.

האצן הג'מייקני יוסיין בולט , שיאן העולם וגם אלוף עולם בריצות ל- 100 מ' , 200 מ' , ומירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' וגם אלוף אולימפי בשתי הריצות הקצרות 100 מ' ו- 200 מ' ומרוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' בשתי האולימפיאדות האחרונות של בייג'ינג 2008 ולונדון 2012 – מרכז סביבו תשומת לב טלוויזיונית מרבית במוסקבה. לא קם אצן ברמה כזאת בתולדות האנושות למעט אולי האמריקני ג'סי אואנס גיבור אולימפיאדת ברלין 1936 . יוסיין בולט היה גיבור הערב – אמש במוסקבה . ה- Sequence של ריצת הגמר ל- 100 מ' בהשתתפותו התארך לכדי 12 (שתיים עשרה) דקות בס"ה וכלל 5 (חמישה) הילוכים חוזרים של ניצחונו בריצה הקלאסית הקצרה הזאת ובסופה זכייה במדליית זהב בתוצאה של 9.77 שניות . ההילוכים החוזרים האריכו את משך החוויה באחד משיאי האליפות בעת הצפייה בטלוויזיה וגרמו אושר . יוסיין בולט מתנשא לקומה של 1.96 מ' . הוא כבד תנועה בזינוק אך מחפה על חולשתו זאת בצעדים המהירים והגדולים שלו בחלקה השני של הריצה . דווקא כאן התעשת עמית הורסקי (הוא איננו מקרה אבוד ועל מר מאיר בר מוטלת החובה לטפחו ולהכשירו למען העתיד) ומכיוון שמדובר באירוע פשוט וקצר מאוד התאים את עצמו לדרמה והתחרות שהתפתחה על המסלול בין יוסיין בולט לאצן האמריקני ג'אסטין גאטלין שפיגר ב- 8 (שמונה) מאיות השנייה וקבע תוצאה של 9.85 שניות . מהירותו הממוצעת של יוסיין בולט פנטסטית . בכל מאית שנייה הוא עובר בממוצע במהלך הריצה מרחק של  כ- 10.235 סנטימטרים . כלומר מהירותו הממוצעת היא 10.235 מטרים בשנייה אחת ו/או אם תרצו כמעט 37 קמ"ש . אם לתרגם את נתוני הזמן והמהירות למרחק ,הרי שיוסיין בולט הקדים את ג'אסטין גאטלין ב- 0.8 מטר . ספרתי את הצעדים של יוסיין בולט בריצת ה- 100 מ' אמש . הוא מבצע 41 (ארבעים ואחד) צעדים . בכל צעד שלו הוא מרחף בממוצע מעל מרחק של 2.40 מטרים . ברור שבחלק השני של הריצה הצעדים שלו אפילו עוד יותר גדולים . ועוד פרט מעניין שהוא משותף לכל האצנים . מהירותו של האצן נקבעת ע"י כוח דחיפת הקרקע ברגליו והעברתם לפנים לצורך דחיפה נוספת . כל האצנים ללא יוצא מהכלל מעבירים את הרגל לפנים בסיום הדחיפה בדרך הארוכה ביותר לצורך דחיפה נוספת . רואים בבירור כי העקבים שלהם נוגעים כל פעם מחדש בישבן שלהם . כלומר במקרה הזה , הדרך הארוכה ביותר היא גם הקצרה ביותר , מפני שפשוט אי אפשר אחרת . חדי העין יכלו להבחין אמש כי האתיופית המופלאה טירוניש דיבאבה סיימה אמש את ריצת ה- 10000 מ' בסגנון של אצנית כשהיא מעבירה את רגליה לדחיפה נוספת ועושה זאת בדרך הארוכה של הבאת העקבים שלה קרוב מאוד לישבן שלה.

מי שרוצה לדעת יותר אודות יעילות התנועה האנושית יוכל למצוא עניין רב בלימוד וקריאת הספר "KINESIOLOGY" של פרופסור גב' קאת'רין וולס (Katharine Wells) שיצא לאור בארה"ב ב- 1968 .

wells

טקסט ספר : ספרה של קאת'רין וולס "KINESIOLOGY" בהוצאת (W.B. Saunders Company) עוסק בניתוח הבסיס המדעי של התנועה האנושית. הספר המעניין יצא לאור בארה"ב ב- 1968 . (ארכיון יואש אלרואי ) .

יוסיין בולט הוא פנומן ספורטיבי – טלוויזיוני חסר תקדים . הוא משעבד בקלות את מצלמות הטלוויזיה ומצלמות הסטילס לטובתו . אבל אפילו הוא מצליח לגייס רק % 5.6 רייטינג אמש לטובת ערוץ 1 בשידור הישיר ממוסקבה 2013 בין 20.50 ל – 21.00 .

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

טקסט מסמך : יום ראשון – 11 באוגוסט 2013 . דו"ח המדרוג ברבעי שעות בין 18.15 ל- 20.59 . ערוץ 1 קובע שיא לאומי של עצמו בין 20.45 ל- 20.59 בעת השידור הישיר של ריצת הגמר ל- 100 מ' לגברים בהשתתפות האצן הג'מייקני הנפלא יוסיין בולט באליפות העולם ה- 14 בא"ק במוסקבה 2013 , וצובר רייטינג של % 5.9 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

זה מדהים . מדובר באירוע הספורט הבינלאומי החשוב והמרתק ביותר של שנת 2013 אליות העולם ה- 14 בא"ק שצובר רייטינג דליל . המחלקה הכלכלית של רשות השידור הצליחה לגייס עד כב רק שני נותני חסות לשידורי אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 : את "SAUCONY מצא את הכוח שבך" , ואת יצרני המזרן "פולירון" מקיבוץ זיקים .

אי אפשר להבין בשום אופן את רשלנות הניהול של רשות השידור וערוץ 1 בראשותם של המנכ"ל יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת מכל היבטי השידור : תוכן , כלכלה , רייטינג , והתאמה כושלת של כוח האדם למשימות השידור . ניהול ומנהיגות דלים שכאלה אינם באים כלל בחשבון ומהווים צל כבד על קיומה של כלל רשות השידור כגוף שמעניק שירותי טלוויזיה ורדיו לציבור . כישלון שידורי מוסקבה 2013 והרייטינג האפסי שצובר ערוץ 1 הציבורי למרות שהוא נהנה מתשלום אגרה שנתי בגובה של כמעט 1.000000000 (מיליארד) שקל  – הוא בבואה מדויקת של המנהיגות האנושית שמנהלת אותו . בשתי מילים : בושה וחרפה .

סוף הפוסט רשימה מס' 9 . ראה המשך בפוסט הבא אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 מול רדידות הביצוע וכישלון הרייטינג של ערוץ 1 , רשימה מס' 10 .

אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 מול רדידות הביצוע וכישלון הרייטינג של ערוץ 1. (רשימה מס' 8). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי .

——————————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 267 : הועלה לאוויר בשעות הערב המוקדמות של יום ראשון – 11 באוגוסט 2013

——————————————————————————————————————

אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 מול רדידות הביצוע וכישלון הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 8). כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 מול רדידות הביצוע וכישלון הרייטינג של ערוץ 1. (רשימה מס' 8). כל הזכויות שמורות.

1. השדר המוביל במוסקבה 2013 מר עמית הורסקי חסר כל אוריינטציה בא"ק ליד הפרשן הוותיק ד"ר גלעד וויינגרטן . לא קיים שום Match up בין כישרון השידור הדל של עמית הורסקי לבין ההשקעה הכספית וכמות זכויות השידורים ששילם ערוץ 1 ל- IAAF בשלוש השנים של 2013 – 2010, סך של כ- 700000 (שבע מאות אלף) דולר. גם לא קיים שום מפגש בין שדר הא"ק של ערוץ 1 במוסקבה לבין 66 (שישים ושש) המצלמות באצטדיון "לוז'ניקי" שמספקות תצלומים מדויקים ונפלאים מהתחרויות. הסיפור הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת.

ערוץ 1 ממשיך במסע הכישלונות הטלוויזיוניים שלו בכל שלושת המרכיבים : תכניתית , רייטינג , ושיבוץ כוח אדם למשימות שידור . מישהו בערוץ 1 החליט להציב את מר עמית הורסקי בעמדת השידור באצטדיון "לוז'ניקי" במוסקבה בתחרויות אליפות העולם ה- 14 בא"ק , אירוע על המתקיים בבירת רוסיה בין 10 באוגוסט ל- 18 באוגוסט 2013 . הצבתו שם נראית על פניה כמו "פיצוי טלוויזיוני" לשדר שהודח כבר מזמן מכל תפקידיו כשַדָּר Play by play של משחקי הכדורגל והכדורסל בערוץ 1 (יורם ארבל הושת במקומו על המיקרופון והמסך) וכעת קיבל משום מה פרס . צריך להבין שעמית הורסקי לא שידר ישיר תחרות א"ק כלשהי , שום תחרות א"ק אפילו לא איזוטרית , מאז שידורי הנֶפֶל שלו באליפות העולם ה- 11 שנערכה באוסאקה – יפן בקיץ 2007 . הוא איננו נסים קיוויתי כשם ששני שדרי אליפויות העולם הקודמות בא"ק , אורי לוי של ה- 9 בפאריס ב- 2003 ודני דבורין של ה- 10 בהלסינקי 2005 , לא היו גם הם נסים קיוויתי . כבר דנתי בכך באחד הפוסטים הקודמים . הטלוויזיה כמו כל תחום אחר בחיינו מבוססת על השוואה . במובן הזה נסים קיוויתי הוא הטרגדיה של כל אלו שמתיימרים להיות שדרי א"ק בטלוויזיה מפני שיצר סטנדרט ומודל ברמה הגבוהה ביותר , בינלאומית של ממש . אינני מדבר על פתיחת השידור הישיר אתמול ממוסקבה בשמונה וחצי בבוקר (שבת – 10 באוגוסט 2013) שהחלה בתקלת תקשורת מביכה בה שידר ערוץ 1 במשך כעשר דקות תמונה לוויינית Mute , עד חיבורו של מר עמית הורסקי לשידור ישיר בטלפון חירום מעמדת השידור במוסקבה . תקלות כאלה קורות . הבעיה היא באיזו מהירות מאתרים את התקלות ופותרים אותן . לערוץ 1 זה לקח יותר מידי זמן להתגבר על התקלה מה עוד שהשידור הישיר ממוסקבה לא נעזר ולא מגובה באולפן מנווט בתחנת האם בירושלים . מן ההיבט הזה ערוץ 1 משחק באש . אין דבר כזה לשדר ישיר מאתר ספורט בחו"ל ללא אולפן מנווט . עמית הורסקי נקט טקסט של טירון עם פתיחת השידור הישיר הטלפוני הצורמני ממוסקבה . הוא כלל לא הציג את עצמו . בהיעדר אולפן מנווט בירושלים גם לא היה מי שיציג אותו לצופיו ויזכיר להם את שמו שנשכח . קולו נשמע כמו כרוז אנונימי מהאופל כשלפתע נזכר לומר לפרשן שלו ד"ר גלעד ווינגרטן "חג א"ק שמח" . איזה חג שמח ואיזה נעליים .

מר עמית הורסקי שאיננו שדר א"ק נשלח לגלות במוסקבה ומתגלח על זקנו של הציבור , כפי שעשה ליאן ווילדאו בשידורי אליפות העולם בשחייה של ברצלונה 2013 . עמית הורסקי לא הוכשר מעולם בטח לא ע"י מנהל הספורט בערוץ 1 מר מאיר בר לשמש שדר א"ק ברמתה הגבוהה ביותר . רמתו אפסית בכל פרמטר טלוויזיוני (הנוגעת לשידורי א"ק) ולכן הפרשן שלידו מר גלעד וויינגרטן (בן 75) שהוא ד"ר לפסיכולוגיה מתקבל כפרופסור בא"ק . אולם גלעד וויינגרטן איננו יכול לעשות את העבודה לבד והופך בעל כורחו ובכורח הנסיבות לשדר טלוויזיה משלים . במקום לשמש פרשן ולשם כך נשלח למוסקבה 2013 הוא הופך לשדר שני שמדקלם טקסט ואשר משתמש ב- Voice over משעמם בעת התרחשות הדרמות למיניהן לצדו של השדר הכושל עמית הורסקי . עמית הורסקי לא הוכשר אף פעם להיות שדק א"ק Play by play , אך את אותן המילים ניתן לומר גם על ד"ר גלעד ווינגרטן . גם הוא לא הוכשר להיות שדר טלוויזיה Play by play . שריר וקיים הבדל עצום בין שַדָּר שאמור לשָדֵר דרמה בטלוויזיה לבין פרשן שאמור לפרש אותה . הדוגמא הטובה ביותר לכישלון השידור של שניהם באה לידי ביטוי אמש בריצת הגמר הדרמטית והמרתקת ל- 10000 מ' לגברים בה זכה הבריטי מו פארה (אלוף אולימפיאדת לונדון 2012 בשתי הריצות ל- 5000 מ' ו- 10000 מ') . אנוכי רואה בכך הפרה בוטה של חוק "הכלים השלובים" בעמדת השידור באירועי על בספורט הבינלאומי , איבוד שיווי המשקל , אובדן Balance שידור הכרחי בין השדר לפרשן , ואי תיאום וחלוקת תפקידים שהופכים בסופו של דבר לפארסת שידור . לא פחות .

מר עמית הורסקי שידר ישיר תחרויות א"ק ברמה גבוהה בפעם האחרונה כאמור באליפות העולם ה- 11 בא"ק שהקיימה ב- 2007 באוסאקה – יפן . זה היה לפני שש שנים . טווח זמן עצום במונחי טלוויזיה . בעצם עמית הורסקי הודח וסולק ממיקרופון הא"ק אז ואת מקומו תפש השדר מאיר איינשטיין . עכשיו שָב עמית הורסקי לזירה כשהוא חלוד וחסר לגמרי ביטחון עצמי של שדר טלוויזיה . הוא הצטייר אתמול כגמד טלוויזיוני בעת השידור הישיר של ריצת הגמר ל- 10000 מ' לגברים מול אישיותו הדומיננטית של הפרשן שלו ד"ר גלעד וויינגרטן . אפשר לבדוק זאת על סרט ההקלטה . עמית הורסקי מפני שאיננו מתמצא לחלוטין בא"ק הבינלאומית וויתר מראש על תפקידו כשדר מוביל שמתאר דרמה ובחר ביודעין להתבטל מפני הפרשן . הוא פשוט נעלם במצב כזה נטל גלעד וויינגרטן את היוזמה . הוא חדר לוואקום והפך להיות שדר מוביל כשהוא דוחק אולי בעל כורחו את עמית הורסקי לשוליים . גלעד וויינגרטן הציג לבדו בטרם יריית הזינוק את הרצים השונים , מיומנותם , ההיסטוריה שלהם , וכישרונם הפיסיולוגי . עמית הורסקי שתק . לאחר יריית הזינוק ידע עמית הורסקי לספר לצופים "שריצת הגמר ל- 10000 מ' יצאה לדרך…" ונבלם. גלעד וויינגרטן השתלט על המיקרופון והמשיך לתאר באינטונציה משעממת, טרחנית, ואפרורית את הריצה ואת מיקום ודירוג הרצים, כשעמית הורסקי מבצבץ באקראי מעת לעת. רואים ושומעים שעמית הורסקי איננו מתמצא ולא שולט בחומר . פשוט אין לו מה לומר . הריצה הדרמטית ל- 10000 מ' והמאבק המרתק עד לקו הגמר בין הבריטי מו פארה (27:21.71 דקות ומדליית זהב) לבין האתיופי איבראהים ג'יילן (27:22.23 דקות ומדליית כסף) לבין הקנייתי פול טאנוי (27:22.61 דקות ומדליית ארד) – היא דרמה טלוויזיונית מיטבית שזקוקה לקול טלוויזיוני סמכותי בעל פוטנציאל ללוות את הדרמה ולתאר אותה לצופי הטלוויזיה כפי שעשה זאת השדר הדגול נסים קיוויתי בשעתו . דרמה טלוויזיונית זקוקה לקול טלוויזיוני לקריינות איתנה . לא בכדי נבחרו וולטר קרונקייט , חיים יבין , ויעקב איילון להגיש חדשות – כפי שאין זה יד המקרה כי על דיוויד קולמאן , ברנט מאסברגר , הרולד אייבראהאמס , ונסים קיוויתי – הוטלה המשימה לשדר תחרויות א"ק . נוצרה אתמול (שבת – 10 באוגוסט 2013) בעמדת השידור של ערוץ 1 במוסקבה סיטואציית כֶּשֶל טלוויזיונית שאיננה מחויבת המציאות . תצוגת נפל טלוויזיונית בלתי הגיונית שבה הפרשן והשדר מדקלמים ומשוחחים ביניהם בקֶצֶב הַכְתָּבָה על חשבון תיאור הדרמה המתהווה על המסלול נוכח פני צופי הטלוויזיה במדינת ישראל . עדיין לא מאוחר להתערב בנעשה על מנת להדריך את עמית הורסקי ולהסביר לו את מהות תפקידו כשדר מוביל ואת חלוקת התפקידים בינו לבין הפרשן שלו . שערוריית "ליאן ווילדאו" בברצלונה 2013 היא ננסית וכאין ואפס לעומת שערוריית "עמית הורסקי" המתפתחת במוסקבה 2013 . עדיין ניתן לעצור את המפולת הזאת בתנאי שמישהו מלמעלה יתערב בנעשה , ינהל , יורה , יפקד , ויערוך את השדר ופרשנו .

ברור שלא מתקיים שום Match up בין כישרון השידור הדל של עמית הורסקי לבין ההשקעה הכספית וכמות זכויות השידורים ששילם ערוץ 1 ל- IAAF בשלוש השנים 2013 – 2010, תשלום של כ- 700000 (שבע מאות אלף) דולר. הסיפור הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת ועמית הורסקי איננו הנאשם היחיד כפי שהוא דואג להציג את עצמו .

אנוכי חושב בכל זאת שבעמית הורסקי כן גלום פוטנציאל של שדר ספורט שיכול לבנות ולתאר בקולו דרמות. אולם למרות הוותק היחסי שלו בערוץ 1 הוא עדיין פרי בוסר שלא הבשיל ולא הוכשר, לא תודרך, ולא אוּמַן ע"י מומחים , כדי לעסוק ולהתעסק עם משימות שידורים ישירים כה מורכבים שהטילו עליו בטרם עת . אנוכי מעריך שגם את האליפות הזאת של מוסקבה 2013 הוא יכול עדיין לעשות הרבה יותר טוב וטרם מאוחר יותר להעיר לו ולהדריך אותו , למרות הזמן שחולף . חלוקת העבודה בין שדר מוביל לפרשן שלו ליד המיקרופון היא ברורה מקדמת דנה . אנוכי מבין שעמית הורסקי עוסק בעבודת נמלים של לימוד ושינון החומר הרב והעצום שמצטבר בניירת האין סופית שמספקת הוועדה המארגנת לאנשי המדיה אולם אין לכך דבר עם הכישרון ליד המיקרופון . ובכן , מדובר בתחילת אליפות מוסקבה 2013 . עדיין יש זמן לתקן ולשפר .

2. מפולת הרייטינג של ערוץ 1, אתמול בשבת – 10 באוגוסט 2013, בעת השידורים של תחרויות הא"ק באליפות העולם ה- 14 בא"ק בין שמונה וחצי בבוקר לשמונה וחצי בערב – דורשת בירור.

קשה להאמין עד להיכן הגיעה מפולת הרייטינג של ערוץ 1 ועד כמה הוא מנותק מהציבור שמממן את שידוריו . אתמול (שבת – 10 באוגוסט 2013) , שידרו מר עמית הורסקי והפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן בין שמונה וחצי לשמונה וחצי בערב (עם הפסקות קלות) . האנשים לא מבינים כי מדובר בעבודת פרך טלוויזיונית בה על שני השדרנים לדעת ולזכור אלפי פרטים של אתלטים ואתלטיות , מוצאם , מדינותיהם , פרטיהם האישיים וההיסטוריה האנושית והמקצועית שלהם , לרבות המון המון תוצאות בהרבה מקצועות . עמית הורסקי אולי איננו מוכשר אך הוא משתדל ויחד עם גלעד וויינגרטן נאנק תחת העול . אנוכי מכיר זאת היטב מקרוב . שהיתי בתעשיית הטלוויזיה המקומית והבינלאומית כ- 40 (ארבעים שנים) . הנה דו"חות הרייטינג ברבעי שעות של אתמול (שבת – 10 באוגוסט 2013) שמשפילים נואשות את ערוץ 1 ציבורי . הציבור שמממן את השידור הציבורי הפנה עורף לשידור הציבורי גם אם מדובר בשני אירועי על בספורט הבינלאומי קודם אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 ועכשיו אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 . אי אפשר להתווכח עם עובדות ועם המתמטיקה של הרייטינג .

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

טקסט מסמך (1) : שבת – 10 באוגוסט 2013 . דו"ח הרייטינג ברבעי שעות בין שמונה וחצי לאחת עשרה ורבע במדור "כלל האוכלוסייה" ומדור "האוכלוסייה היהודית . ערוץ 1 משדר כמעט תריסר שעות ישיר (בהפסקות קלות) את תחרויות אליפות העולם ה- 14 בא"ק ממוסקבה לירושלים אולם צובר רייטינג מגוחך שאיננו מצדיק לפי שעה את ההשקעה הכספית ואת פתיחת המשדרים וערוצי הלוויין . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) 

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

טקסט מסמך (2) : שבת – 10 באוגוסט 2013 . דו"ח הרייטינג ברבעי שעות בין אחת עשרה לפני הצהריים לאחת ארבעים וחמש אחה"צ במדור "כלל האוכלוסייה" ומדור "האוכלוסייה היהודית. ערוץ 1 משדר כמעט תריסר שעות ישיר (בהפסקות קלות) את תחרויות אליפות העולם ה- 14 בא"ק ממוסקבה לירושלים אולם צובר רייטינג מגוחך שאיננו מצדיק לפי שעה את ההשקעה הכספית ואת פתיחת המשדרים וערוצי הלוויין . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

טקסט מסמך (3) : שבת – 10 באוגוסט 2013 . דו"ח הרייטינג ברבעי שעות בין אחת וחצי אחה"צ ל- ארבע ורבע אחה"צ במדור "כלל האוכלוסייה" ומדור "האוכלוסייה היהודית. ערוץ 1 משדר כמעט תריסר שעות ישיר (בהפסקות קלות) את תחרויות אליפות העולם ה- 14 בא"ק ממוסקבה לירושלים אולם צובר רייטינג מגוחך שאיננו מצדיק לפי שעה את ההשקעה הכספית ואת פתיחת המשדרים וערוצי הלוויין . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) 

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

טקסט מסמך (4) : שבת – 10 באוגוסט 2013 . דו"ח הרייטינג ברבעי שעות בין ארבע אחה"צ לשש ארבעים וחמש לפנות ערב במדור "כלל האוכלוסייה" ומדור "האוכלוסייה היהודית. ערוץ 1 משדר כמעט תריסר שעות ישיר (בהפסקות קלות) את תחרויות אליפות העולם ה- 14 בא"ק ממוסקבה לירושלים אולם צובר רייטינג מגוחך שאיננו מצדיק לפי שעה את ההשקעה הכספית ואת פתיחת המשדרים וערוצי הלוויין . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) 

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

טקסט מסמך (5) : שבת – 10 באוגוסט 2013 . דו"ח הרייטינג ברבעי שעות בין שש וחצי בערב לתשע ורבע בערב במדור "כלל האוכלוסייה" ומדור "האוכלוסייה היהודית. ערוץ 1 משדר כמעט תריסר שעות ישיר (בהפסקות קלות) את תחרויות אליפות העולם ה- 14 בא"ק ממוסקבה לירושלים אולם צובר רייטינג מגוחך שאיננו מצדיק לפי שעה את ההשקעה הכספית ואת פתיחת המשדרים וערוצי הלוויין . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

3. היסטוריה קצרצרה על קצה המזלג של עבודת שַדָּר ופַרְשָן בטלוויזיה

דן שילון הקים את מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה במונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970 . הוא שידר מעמדת שידור באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי ב- 21 ביוני 1970 את משחק הגמר ברזיל – איטליה 4 : 1 . מפני שלא החשיב את עצמו כבר סמכה בכדורגל הציב לידו צמד פרשנים , שני שחקני נבחרת ישראל בכדורגל מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל . מכיוון שעמדת השידור הצרה הכילה רק שני מושבים ורק שני מיקרופונים , שימש מרדכי שפיגלר פרשן במחצית הראשונה וגיורא שפיגל החרה – החזיק אחריו במחצית השנייה . ברבות השנים ליוו אין סוף פרשני כדורגל וכדורסל את השידורים הישירים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . המצב התייצב כשגילינו ב- 1980 / 1979 את הפרשן הכדורסל מר אריה מליניאק . אריה מליניאק הניח אז את יסודות הפרשנות של משחק הכדורסל בטלוויזיה הישראלית הציבורית , ועשה עמנו אנשי הטלוויזיה חסד , שאנוכי אינני יכול לשכוח ולא רוצה לשכוח . את פרשנות הכדורסל בטלוויזיה ניתן לחלק עד אריה מליניאק ומאריה מליניאק . בחלוף עשור עשה זאת הפרשן מר אבי רצון בתחום השידורים הישירים בכדורגל . פרשנות הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה כמוסד נבוב . אבי רצון הניח את יסודות פרשנות הכדורגל בטלוויזיה . הוא ייצב את השורות שלנו .

ד"ר גלעד וויינגרטן הניח את יסודות פרשנות הא"ק בטלוויזיה . הוא והשדר הדגול נסים קיוויתי היו Team במשך שנים רבות באליפויות עולם בא"ק ובתחרויות הא"ק באולימפיאדות . שניהם יחדיו הגשימו את חוק "הכלים השלובים" בעמדת השידור מפני שנסים קיוויתי היה שדר טוב וגלעד וויינגרטן פרשן טוב , מבלי ששניהם חוצים את תחומי ההתמחות איש של רעהו . חלוקת התפקידים הייתה ברורה . נסים קיוויתי משדר את הדרמות וד"ר גלעד וויינגרטן מפרשן אותן . הוא היה הפרשן הראשון שהביא לידיעת צופי הטלוויזיה את פרטי המוכשרות של האתלטים בתחומי הפיסיולוגיה והביו – מכניקה . הוא הסביר חזור והסבר כי השגת התוצאות ברמה העליונה ביותר כמו גם שבירת שיאי עולם איננה יד המקרה , ולא מותנית רק בכישרון , אלא כפופה לעבודת אימונים קשה , שיטתית , ומסודרת לאורך שנים . את אותו הטקסט בדיוק ניתן לומר על ה- Team הוותיק נסים קיוויתי והפרשן יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל ששידרו יחדיו מבריכות השחייה האולימפיות , וגם אודות הצמד בשידורים הישירים של תחרויות ההתעמלות האולימפיות בטלוויזיה מר דני לבנשטיין והפרשן הצמוד שלו יעקב "ז'קי" ווישניה .

קוראי הבלוג הצעירים יכולים להזמין קלטות צפייה מארכיון ערוץ 1 בהן מככב נסים קיוויתי כשדר נפלא של א"ק ושחייה באולימפיאדות מינכן 1972 , מונטריאול 1976 , מוסקבה 1980 , לוס אנג'לס 1984 , וסיאול 1988 . זה יסייע להם להבין על מה אני מדבר . נסים קיוויתי היה שדר א"ק ושחייה מחונן . מורשתו שמורה בארכיון ערוץ 1 .

spiegler

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986 . הפרשן מרדכי שפיגלר (מימין) ואנוכי במשרד התקשורת , השידורים , וההפקה של הטלוויזיה ישראלית הציבורית ב- IBC במכסיקו סיטי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

nissim kivity

טקסט תמונה : אולימפיאדת סיאול 1988 . אנוכי יחדיו עם השדר נסים קיוויתי (מימין) והפרשן ד"ר גלעד וויינגטן (משמאל) . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .ratzon

טקסט תמונה : יוני 1996 . אצטדיון "אולד טראפורד" במנצ'סטר . אליפות אירופה לאומות בכדורגל – הEuro של אנגליה 1996 . צוות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעמדת השידור באצטדיון של מנצ'סטר יונייטד , שהשפיע השפעה מכרעת על התפתחות שידור משחקי הכדורגל בטלוויזיה . מימין , השדר מאיר איינשטיין מימין . משמאל הפרשן המצטיין אבי רצון . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

lebenstein

טקסט מסמך : זהו שדר ההתעמלות האולימפי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר דני לבנשטיין . הוא שידר את תחרויות ההתעמלות האולימפיות לגברים ונשים יחדיו עם הפרשן הצמוד שלו יעקב "ז'קי" ווישניה בשמונה אולימפיאדות רצופות כלהלן : אולימפיאדת מוסקבה 1980 , אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 , אולימפיאדת סיאול 1988 , אולימפיאדת ברצלונה 1992 , אולימפיאדת אטלנטה 1996 , אולימפיאדת סידני 2000 , אולימפיאדת אתונה 2004 , ואולימפיאדת בייג'ינג 2008 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

melinyak

טקסט מסמך : ראשית עשור ה- 80 של המאה שעברה . היכל הספורט ביד אליהו . ראשית עידן אריה מליניאק בטלוויזיה הישראלית הציבורית. אנוכי (באמצע) יחדיו עם פרשן הכדורסל אריה מליניאק (משמאל) . מימין , זוהי כתבת חטיבת הספורט בטלוויזיה גב' מיכל הוכשטט . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

meta 18

טקסט תמונה :  אוקטובר 1973 . עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הכדורסל של ברצלונה בעת אליפות אירופה בכדורסל – ברצלונה 1973 . השדר דן שילון (מימין) יחדיו עם פרשן הכדורסל משה לרר ז"ל (משמאל) בטרום עידן אריה מליניאק. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

tokyo 7

טקסט תמונה : שנות ה- 60 של המאה שעברה . טרום עידן הטלוויזיה . מאמן נבחרת ישראל בשחייה יוסף "יוז'ו" טלקי חבר קיבוץ כפר מכבי (שלישי משמאל) יחדיו עם קבוצת השחיינים המצטיינת שלו . משמאל , משה גרטל . יושב בין משה גרטל ויוסף טלקי , שחיין הגב יורם שניידר מאגודת הפועל טבעון . ראשון מימין הוא השחיין יצחק לוריא מקיבוץ גבעת ברנר . השחיין השלישי מימן הוא גרשון שפע מקיבוץ גבעת חיים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alroey vishnia

טקסט תמונה : אולימפיאדת סידני 2000 . אנוכי (מימין משוחח בטלפון) במשרד ההפקה , התקשורת , והשידורים שלי ב- IBC בסידני יחדיו עם פרשן ההתעמלות הוותיק יעקב "ז'קי" ווישניה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סוף הפוסט רשימה מס' 8 . ראה המשך בפוסט הבא "אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 , רשימה מס' 9 . כל הזכויות שמורות .

אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 בצלה של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. (מחקר ורשימה מס' 7.ב.). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי .

——————————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 266 : הועלה לאוויר בשעות הלילה המאוחרות של מוצ"ש – 10 באוגוסט 2013

——————————————————————————————————————

אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 בצִלָה של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. (מחקר ורשימה מס' 7.ב.). כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 בצִלָה של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. (מחקר ורשימה מס' 7.ב.). כל הזכויות שמורות.

alroey 2

טקסט תמונה : אוגוסט – ספטמבר 1987 . אליפות העולם ה- 2 ב- א"ק רומא 1987 . אזור עמדות השידור של הטלוויזיה באצטדיון האולימפי ברומא שנבנו ע"י ה- Host broadcaster רשת הטלוויזיה האיטלקית RAI המצוינת והעשירה ביותר באירופה בעת ההיא . אנוכי (מרכיב משקפי שמש) יחדיו עם השדר הבלתי נשכח נסים קיוויתי . שנינו חובשים Headsets ומתאמים את פעולות ההפקה והשידור עם המפיק אמנון ברקאי בירושלים . (צילום RAI . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

4. אהבתו הישנה של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לענף ה- א"ק בישראל הישנה של פעם , שימשה כווקטור המקדם את הפקת שידורי הטלוויזיה של אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987 

אורי פרשקובסקי (פורת) נולד ב- 26 בספטמבר 1935 במושבה ראשל"צ . אחיו אמציה נולד שבע שנים וחצי לפניו ב- 8 בינואר 1928 . שני הילדים גדלו במושבה הקטנה בתקופה בה הא"ק בארץ ישראל נחשבה למלכת הספורט . אמציה פרשקובסקי (פורת) שתקופה מסוימת קרא לעצמו 'פרש' היה אתלט מצטיין במושבה . ולא סתם מצטיין . שיאן המושבה בקפיצה לגובה וגם קופץ מוכשר במוט במבוק . אמציה פרשקובסקי ריחף במוט שלוֹ מעל רף שגובהו 2.30 מ' . כל ילדי ראשל"צ היו מסתופפים בגן העיר כדי לצפות באמציה פרשקובסקי מפגין את ביצועיו האקרובאטיים מעל הרָף . אמציה פרשקובסקי היה מרחף לגובה עצום ואורי פורת הקטן היה אוחז במוט שלא ייפול . רק צְבִי יָנוֹבֶר מנתניה היה טוב ממנו בישראל והשיג את אמציה פרשקובסקי עם הישג של  2.70 מ' . אמציה נהג לסחוב את אחיו הקטן אורי פורת לכל תחרויות הא"ק בארץ ישראל מרחובות ועד אצטדיון המכבייה בתל אביב . האח הבכור לימד ואימן את אחיו הקטן לקפוץ לגובה בסגנון "גלילת צד" שהיה יעיל יותר מסגנון ה- "מִסְפֶּרֶת" בו השתמשו שאר הילדים . אורי הילד העריץ את אחיו הגדול והתאהב בא"ק .

porath 11

טקסט תמונה : קיץ 1949. אמציה פרשקובסקי (פורת) קופץ במוט במבוק בראשל"צ מעל רף שגובהו כ- 2.30 מ' והופך לגיבור המושבה . (באדיבות אמציה פורת . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

porath 12

טקסט תמונה : שנת 1949 . המושבה ראשל"צ . אמציה פורת מפגין את יכולתו בפני נוער המושבה . הילד אורי פורת בתחתית התמונה תופש את המוט הנהדף ע"י הקופץ . (באדיבות אמציה פורת . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

גיבוריו הספורטיביים של הנער אורי פורת בימים ההם היו אחיו אמציה , האצנים דוד טבק , יהודה גבאי , ויצחק כספי , קופץ המוט האגדי מנתניה צְבִי יָנוֹבֶר , הרץ למרחקים בינוניים 400 מ' ו- 800 מ' אַרְיֵה גְלִיק , הקופצים לגובה אַהוּבָה קְרִיבִיצְקִי – קְרָאוּס ואַרְיֵה קליינשְטוֹבּ (נָוֶוה) , האתלטיות דַלְיָה קְלָיְינְמַן , רוּת קוֹרֶן , ולֵאָה הוֹרוֹבִיץ (זִמְרִי) , מטיל הכידון והודף כדור הברזל אִיצִיק מַנְדֶלבְּרוֹיְד מקריית חיים , ורבים אחרים .

אהבתו האמיתית של אורי פורת לא"ק הישראלית התמימה של שנות ה- 40 ו-50 סללה את דרכי כעבור שנות דוֹר להפקה כל כך מסיבית של שידורי הטלוויזיה הישירים מאליפויות העולם בא"ק וסיקור רחב היקף של תחרויות הא"ק האולימפיות . בהיותו מנכ"ל רשות השידור הבין אורי פורת כי שידורי הא"ק הבינלאומית ברמה הגבוהה שלה בטלוויזיה הישראלית הציבורית הוא נדבך הכרחי בשידור הציבורי . היו לי עִמו שיחות רבות שעסקו בפילוסופיית השידור הטלוויזיוני הציבורי ובמטרות ובמרכיבי ההפקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . ככלות הכול הפקות הספורט בטלוויזיה הן המורכבות והמסובכות ביותר וגם היקרות ביותר שדורשות תכנון מוקדם ומפורט. הוא לא נרתע ונתן לי יד חופשית (כמעט) להפיק אותן בתקופת כהונתו הראשונה כמנכ"ל רשות השידור בשנים 1989 – 1984. אליפויות העולם בא"ק הפכו להיות נכסי צאן ברזל של הטלוויזיה הציבורית בישראל הרבה הודות לתמיכתו של אורי פורת . יכול להיות שאורי פורת היה נאמן לדרכו המקצועית ופועל בדיעבד כפי שפעל מפני שזאת הייתה דרישה מקצועית טלוויזיונית טהורה , אך אין ספק גם שאהבתו האישית לא"ק השפיעה על שיקוליו , והקלה על הביצועים הטלוויזיוניים שלי כעורך ומפיק ראשי שלו . מן ההיבט הזה הוא ומנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993 מוטי קירשנבאום , היו דומים. בעת הפקות שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את אליפויות העולם ה- 1 וה- 2 בהלסינקי 83' ורומא 87' על ידי (בסיוע שני המנכ"לים של רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ואורי פורת ז"ל ) הנחנו יסודות ומורשת שידור ציבורית שנמשכת כבר 30 (שלושים) שנים .

porath 13

טקסט תמונה :  קיץ 1947 . תחרות א"ק באצטדיון המכבייה הישן בתל אביב . קרב האצנים המרהיב של הימים ההם . יהודה גבאי מנצח את דוד טבק בריצה ל- 200  מ' על מסלול פחם . (התמונה באדיבות יהודה גבאי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

porath 14טקסט תמונה :  שנת 1946. זינוק נמוך של האצן יהודה גבאי במדי נבחרת ארץ ישראל בא"ק . ב- 1947 קבע יהודה גבאי שלושה שיאים ארציים ביום אחד בריצות הקצרות .  הוא רץ 60  מ' בזמן של 6.8 ש' . בריצת 100 מ' השיג תוצאה של 10.9 ש' . את ריצת ה-  200  מ' סיים בתוצאה של 22.8  ש' .

(התמונה באדיבות יהודה גבאי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

porath 15

טקסט תמונה : קיץ 1950 . זהו קופץ המוט צבי ינובר מנתניה , מבכירי האתלטים של מדינת ישראל לאחר מלחמת העצמאות ב- 1948 . כאן הוא נראה מכניע רף שגובהו 2.70  מ'  במסגרת משחקי המכבייה ה- 3  באצטדיון "המכבייה" בצפון תל אביב בשנת 1950 . צבי ינובר היה אחד מאלוהי הא"ק שלנו כילדים . הערצנו אותו .

(התמונה , באדיבות ארכיון שרגא מרחב) .

porath 16

טקסט תמונה :  קיץ 1949 . תקופה שחלפה לבלי שוב . צמרת האתלטים הבכירה של מדינת ישראל ניצבת באִצטדיון "המכבייה" הישן בתל אביב בשנת 1949 , וכובשת את כותרות העיתונות בעידן טרום הטלוויזיה .

זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אריה גליק (הפועל ת"א) אצן ל- 400  מ' ו- 800  מ' , אהובה קראוז- קריביצקי (הפועל רחובות) קופצת לגובה , יצחק "איציק" מנדלברויד (הפועל קריית מוצקין) מטיל כידון והודף כדור ברזל , רות  קורן אצנית , ודוד טבק (הפועל בית עובד) אצן ל- 100  מ' ו- 200  מ' . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ואנוכי היינו שייכים לאותו דור . הערכנו ואהבנו אותם . (התמונה באדיבות יצחק מנדלברויד . ארכיון יואש אלרואי . גל הזכויות שמורות) .

porath 17

טקסט תמונה : קיץ 1950 . אִצטדיון "המכבייה" בתל אביב . שלושה מטילי כידון הטובים היותר במדינת ישראל ובאגודת 'הפועל' קריית חיים – חיפה.

זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : משה "מוסקה" מוסטון , יפתח זייד , ויצחק "איציק" מנדלברויד (בן 18) . (התמונה באדיבות יצחק מנדלברויד . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

porath 18

טקסט תמונה :  קיץ 1950 . משחקי המכבייה ה- 3 . אצטדיון המכבייה בצופן תל אביב . עוד תמונה של הקופץ במוט צבי ינובר מנתניה חולף ב- 1950 מעל רָף שגובהו 2.70  מ'. לנו כילדים זה נראה גובה עצום, אך צריך לזכור ששִיא העולם באותה תקופה בקפיצה במוט עמד על 4.77  מ' והושג ב- 1942 ע"י האמריקני קורנליוס וורמרדאם. קופצי המוט בימים ההם השתמשו במוטות במבוק . (הצילום נעשה ע"י שרגא מרחב אז ב- 1950 בן 17 . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

התאחדות הספורט בישראל הביאה לארץ את מאמן הא"ק האמריקני אירווינג מונדשיין כדי שישפר את הישגי האתלטים לקראת אולימפיאדת הלסינקי 1952 . התמונה באדיבות ארכיון שרגא מרחב .

porath 19

טקסט תמונה :  שנת 1951 . אצטדיון "המכבייה" בצפון תל אביב . זהו מאמן הא"ק היהודי – אמריקני אירווינג מונדשיין (Irving Mondschein – משמאל , שעון "סטופר" תלוי על צווארו) שהיה אלוף ארה"ב בקרב עשרה ודורג במקום ה- 8 במקצוע זה באולימפיאדת לונדון 1948). הוא הובא מארה"ב ב- 1951 כדי לאמן את אתלטי הצמרת של ישראל לקראת משחקי האולימפיאדה ה- 15 שנערכו בקיץ 1952  בהלסינקי  בירת פינלנד . (באדיבות ארכיון שרגא מרחב . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 (ב')

היה ברור כי סמי מרץ אסורים מסייעים לאתלטים ולאתלטיות להעפיל ל- "פסגת היכולת האנושית" . מתי החל סימום הספורטאים ביודעין ובאופן מתוכנן ומדעי ? יש אומרים כי מזרח גרמניה סיממה את כל האתלטים והשחיינים שלה , גברים ונשים כאחד , כבר באולימפיאדת מונטריאול 1976 . הסימום המדעי והסודי של מדינת מזרח גרמניה הקומוניסטית את ספורטאיה והספורטאיות שלה , היה מהלך ספורטיבי – פוליטי מובהק ותאם מדיניות ממשלתית שנועד להשיג פופולאריות מדינית והכרה בינלאומית במאבק על דמותה כמדינה ריבונית ומוכשרת כנגד יריבתה האידאולוגית המושבעת מדינת מערב גרמניה . "מדליית זהב אחת שקולה כנגד אֶלֶף שגרירים דיפלומאטיים" , היה סלוגן ספורטיבי – פוליטי שהמציאו שליטי מזרח גרמניה והוסיפו , "על הספורטאים והספורטאיות שלנו לזכות במדליות זהב רבות ככל האפשר על מנת שיעמדו על הדוכן האולימפי מספר אחת , דגל מזרח גרמניה יתנוסס בראש התורן האולימפי , ההמנון הלאומי המזרח גרמני ינוגן בעת הטקס בראש חוצות , ומיליארד צופים בעולם יחזו שוב ושוב בריטואל . זאת תהיה ההוכחה הטובה ביותר כי מזרח גרמניה איננה יצור כילאים מלאכותי אלא מדינה חיה ונושמת" .  אולם הסמים חדרו כמעט לכל פינה בספורט הבינלאומי, הרבה מעבר לדמותה האפלה של מזרח גרמניה. הניצחון בזירות הספורט השונות והזכייה במדליית הזהב באולימפיאדה הביא לפרסום ומוניטין בינלאומי עצום , ובעקבותיו תהילה , חוזי פרסום , וממון עצום . המאבק האדיר בין שני האצנים בן ג'ונסון (Ben Johnson) מקנדה האמריקני קרל לואיס (Carl Lewis) החל באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 , נמשך באליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 , והסתיים באולימפיאדת סיאול 1988 , כשהוא רווי כבר סמי מרץ , לפחות מצדו של בן ג'ונסון . בתום אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987 נפגשתי באקראי בשדה התעופה של רומא בדרכי חזרה ארצה עם האצנית האמריקנית הנפלאה פלורנס דולורס גריפית' – ג'ויינר . היא כבר הייתה מפורסמת אולם טרם העפילה לפסגה . אמרתי לה כי הוקסמתי כאיש טלוויזיה מיכולתה כאצנית . הופעתה המזהירה של האצנית האמריקנית דולורס פלורנס גריפית' – ג'ויינר (שם הכינוי שלה היה "Flo – Jo") החלה באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 ונמשכה כארבע שנים עד שהגיעה לשיאה במבחנים האולימפיים של ארה"ב ביולי 1988 באיניאנאפוליס לקראת אולימפיאדת סיאול 1988 ובאולימפיאדת סיאול 1988 עצמה . בתוך חודשיים בין יולי 1988 לספטמבר 1988 הציבה "Flo Jo" שני שיאי עולם פנטסטיים בריצה ל- 100 מ' 10.49 שניות ובריצה ל- 200 מ' 21.44 שניות . שני שיאי העולם הדִמיוניים האלה מחזיקים מעמד כבר 25 (עשרים וחמש) שנים ושרירים וקיימים בעת כתיבת הפוסט הזה ב- 10 באוגוסט 2013 .

אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 הייתה נקודת מפנה בקריירה של שני אָצָנִים ידועי שֵם , האָצָן הקנדי בֶּן ג'וֹנְסוֹן והאָצָנִית האמריקנית השחורה דוֹלוֹרֶס פְלוֹרֶנְס גְרִיפִית'-ג'וֹיְינֶר . פְלוֹרֶנְס גְרִיפִית' התחתנה עם אַל ג'וֹיְינֶר אלוף אולימפיאדת לוס אנג'לס 84' בקפיצה משולשת (17.26) מ' ואחיה של האתלטית המופלאה זָ'אקִי ג'וֹיְנֶר – קֶרְסִי אלופת קרב 7 לנשים בא"ק באולימפיאדות סיאול 1988 וברצלונה 1992. האמריקנים שהם אלופי קיצורי השמות העניקו לה את כינוי החיבה פְלוֹ- ג'וֹ ("Flo Jo") .

הצלחותיה של דולורס פלורנס גריפית' – ג'ויינר "Flo Jo" על המסלול כמו אלה של קארל לואיס (וגם של בן ג'ונסון עד שנתפש בעבירות סמים) והמוניטין שצברו הפכו את שניהם למיליונרים כבדים . חברות בינלאומיות לבגדי ספורט והנעלה התלבשו עליהם כדי לשווק באמצעותם את מוצריהם . אחת היצרניות הייתה החברה היפנית Mizuna מומחית לייצור נעלי ריצה מסומרות (Spikes) .

lewis grifith

טקסט תמונה :  עשור ה- 80 של המאה שעברה . אלו הם שני האצנים האמריקניים שהפכו את הריצה למכרה זהב והיו למולטי מיליונרים . דולורס פלורנס גריפית'- ג'ויינר (מימין) וקארל לואיס מככבים במודעת פרסומת של נעלי ריצה מסומרות מסוג "Mizuna" .

רבים נטו לחשוב שהאתלטית הנפלאה הזאת דולורס פלורנס גריפית' – ג'ויינר השתמשה בסמים כדי לשפר את הישגיה אך הדבר לא הוכח אף פעם . פְלוֹ- ג'וֹ צלחה בשלום את כל בדיקות הסמים שעברה בקריירה שלה . יחד עם זה יש לומר כאן ולהסביר לקורא כי טרם היו מקובלות אז בדיקות רפואיות מתוחכמות של האתלטים לצורך גילוי של שימוש בהורמון הגדילה HGH (ראשי תיבות של Human Growth Hormone) . פלורנס גריפית – ג'ויינר פרשה מהמסלול מייד בתום משחקי סיאול כספורטאית עשירה ועברה לעסוק במקצוע האהוב עליה – אופנה . בשנת 1998 נפטרה לפתע בשנתה בגיל כה צעיר בהיותה רק בת 38 . שוב ניסו רבים לכרוך את סיבת מותה בגין שימוש בסמים בתקופת עלומיה הספורטיביים אך הדבר לא הוכח מעולם . משפחתה סירבה להעניק רישיון רפואי לניתוח גופתה וסיבות מותה הפתאומי נשארו עלומות לעַד .

בֶּן ג'וֹנְסוֹן ופְלוֹ- ג'וֹ לא זכו אומנם במדליות זהב בלוס אנג'לס 1984 אך הוכיחו שגלום בהם פוטנציאל רב והם כישרוניים ביותר . בֶּן ג'וֹנְסוֹן נטל את מדליית האָרָד ב- 100 מ' בזמן של 10.22 ש' (המנצח קארל לואיס קבע 9.99 ש') ופְלוֹ ג'וֹ זכתה במדליית הכסף ב- 200 מ' בזמן של 22.04 ש' ופיגרה בשני מטרים אחרי המנצחת וָואלֶרִי בְּרִיסְקוֹ – הוּקְס (Valerie Brisco- Hooks) שקבעה זמן של 21.81 ש' . שניהם בן ג'ונסון ופלו ג'ו היו נחושים עתה להגשים בכל מחיר את הכישרון החבוי בגופם הלכה למעשה אולם שילמו על כך מאוחר יותר מחיר יקר . בֶּן ג'וֹנְסוֹן ביוקרתו האישית ודוֹלוֹרֶס פְלוֹרֶנְס גְרִיפִית' – ג'וֹיְינֶר בחייה (נכתב בהסתייגות) .

grifith 1

טקסט תמונה :  אולימפיאדת סיאול 1988 . האצנית האמריקנית הנערצת האחת שאין בלתה , דולורס פלורנס גריפית' – ג'ויינר בת 28 קובעת סטנדרטים חדשים ביכולת הנשית בריצות הקצרות . היא קובעת ב- 1988 שני שיאי עולם פנטסטיים בריצת 100  מ' בזמן של 10.49  ש'  ובריצת 200  מ' בתוצאה  21.34  ש' . השיאים האלו מחזיקים מעמד עד עצם היום הזה . ב- 1998 מתה במפתיע בשנתה . היו שמועות כי נפטרה בגלל שימוש שיטתי בעבר בסמי מרץ אסורים בעת פעילותה הספורטיבית , אך מעולם לא הוכח כי אכן הדבר . משפחתה סירבה לניתוח גופתה לאחר המוות . (באדיבות IOC ו- IAAF ו- SORTO) .

grifith 2

טקסט תמונה :  אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 . דולורס פלורנס גריפית'  בת 24 בתום ריצת 200  מ' בה זכתה במדליית הכסף בתוצאה 22.04  ש' . במדליית הזהב במשחקי לוס אנג'לס 1984  זכתה האצנית האמריקנית וואלרי בריסקו – הוקס בזמן של 21.81  ש' . (באדיבות IOC ו- IAAF ו- LAOOC) .

בֶּן ג'וֹנְסוֹן נולד בעיר פַאלמות' (Falmouth) בג'מייקה ב- 30 בדצמבר 1961 . בגיל 14 עקר עם אימו ואחיו לעיר טורונטו בקנדה . כבר בגיל 15 התגלה כאצן בעל פוטנציאל נדיר . מאמנו של בֶּן ג'וֹנְסוֹן היה צָ'ארְלִי פְרָאנְסִיס (Charlie Francis) . צָ'ארְלִי פְרָאְנְסִיס מאמן א"ק שנוי במחלוקת הפך את בֶּן ג'וֹנְסוֹן בסיוע סטרואידים לאָצָן המהיר בתבל . בתום אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 החל בן ג'ונסון להרוויח כסף תמורת השתתפותו בתחרויות הא"ק שנערכו ברחבי תבל . השם והמוניטין שלו מכרו כרטיסים . עד 1985 הפסיד שבע פעמים רצופות לאתלט העַל קארל לואיס . ב- 1986 ניצח אותו לראשונה וקרא תיגר על עליונותו הנצחית . הופעתם של שני האצנים בן ג'ונסון ודולורס פלורנס גריפית' – ג'ויינר בזירת הא"ק הבינלאומית הפכה את סיסמתו האולימפית של הברון פייר דה קוברטיין לנאיבית . הניצחון באולימפיאדה היה חשוב מההשתתפות . הוא הקנה יוקרה רבה ובעקבותיו זכייה בממון אישי רב .

london 1948

טקסט תמונה :  הסיסמא האולימפית הנאיבית , הטהורה , ורבת המוניטין בת 24 המילים של הברון פייר דה קוברטיין נישאת ברום אִצטדיון "וומבליי" (Wembley) באולימפיאדת לונדון 1948 . הסלוגן התמים היה שילוב היסטורי נדיר עם אומץ ליבה של האומה הבריטית בראשותו של ראש הממשלה ווינסטון צ'רצ'יל שהביסה  את גרמניה הנאצית . הסיסמא האולימפית שוּוְקָה לעולם באמצעות מצלמות הטלוויזיה של ה- BBC  ומצלמות הסטילס של העיתונות הכתובה , אך בעשור ה- 80 כבר לא היה לה ערך מעשי. עולם הספורט עבר למקצוענות והוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) פתח בפניו את שעריו באולימפיאדת ברצלונה 1992. (באדיבות IOC . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כעורך ראשי של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית נראה לי האצן האמריקני קארל לואיס בלתי מנוצח . כמו ג'סי אואנס בשעתו . ערב ההתמודדות המסקרנת ברומא 1987 זכרתי את הקרב ביניהם באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 . קארל לואיס (9.99 ש') ניצח את האמריקני השני סֶם מגריידי (10.19 ש') ואת השלישי האצן הקנדי בן ג'ונסון (10.22 ש') די בקלות וניצב בוטח בעצמו לחלוטין על ה- Rostrum כשהוא עונד את מדליית הזהב . בשלוש השנים שחלפו מאז הוא לא איבד מכוחו ומהירותו הפנטסטית . לא האמנתי שבן אנוש מסוגל להכניע אותו בשתי הריצות הקצרות ל- 100 מ' ו- 200 מ' או בקפיצה לרוחק .

la 1984

טקסט תמונה :  אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 . קארל לואיס ניצב דרגה אחת מעל בן ג'ונסון . קארל לואיס ניצח בריצת 100 מ' בזמן של 9.99  ש' וזכה במדליית הזהב . סם מגריידי מארה"ב היה שני בזמן של 10.19 וזכה במדליית הכסף . בן ג'ונסון סיים שלישי בתוצאה 10.22  ש' וזכה במדליית הארד . (באדיבות IAAF ו- LAOOC . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בינתיים בן ג'ונסון השתפר וצבר מוניטין . הוא ניצח את קארל לואיס במשחקי "הרצון הטוב" שנערכו במוסקבה בקיץ 1986, והשתווה אליו במהירות ריצתו. בן ג'ונסון היה רץ קלאסי של 100 מ'. לא יותר מזה. הוא מעולם לא היה ספרינטר של 200 מ' . שיא המאבק הבא בין קארל לואיס לבן ג'ונסון היה עתיד להתרחש ב- 30 באוגוסט 1987 באליפות העולם ה- 2  בא"ק – רומא 87 . קָארְל לוּאִיס נוצח על ידו בן ג'ונסון כבר סגר פערים והיה קרוב אליו . ריצת הגמר ל- 100 מ' תוכננה להיערך ע"י הוועדה המארגנת האיטלקית FIDAL  (Italian Natinal Athletics Federation) ביום ראשון – 30 באוגוסט 1987 בזמן צפייה ראשי באירופה ובישראל , ב- 19.40 (שֶבַע וארבעים בעֶרֶב) , בדיוק בעיצומן של שידור מהדורת החדשות בשפה הערבית של יוסף בר-אל [1] . שני הסלבריטאים העולמיים בן ג'ונסון וקארל לואיס העפילו כצפוי לריצת הגמר שהפכה למוקד סקרנות בינלאומית חסרת תקדים . שהיתי ברומא באותם הימים ואני זוכר היטב את המתח העצום ששרר שם . הטלוויזיה האיטלקית הממלכתיתRAI  ששימשה כ- Host broadcaster של האירוע הכינה 150 עמדות שידור באצטדיון האולימפי ברומא עבור רשתות הטלוויזיה והרדיו הבינלאומיות . מיליארד צופים ברחבי תבל עמדו לצפות במאבק קארל לואיס – בן ג'ונסון . שום רשת טלוויזיה בתבל שמכבדת את עצמה לא העזה שלא לשָדֵר ישיר לארצה את ריצת הגמר הזאת ל- 100 מ' באליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987 . ישבתי בעמדת השידור באצטדיון האולימפי ברומא יחדיו עם השַדָּר נסים קיוויתי והפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן והתבוננתי במשקפת שלנו בשני ענקי הריצה האלה הפושטים את מדי האימון שלהם ליד קו הזינוק , בטרם יריית הזינוק , ולפני המפץ הגדול .

alroey 4

טקסט תמונה  :  30 באוגוסט 1987 . עמדת השידור שלנו באִצטדיון האולימפי ברומא באליפות העולם ה- 2 בא"ק- רומא 1987 . אני צופה בבן ג'ונסון מביס את קארל לואיס  . הפקתי וניהלתי את השידורים עבור הטלוויזיה הישראלית מאיטליה  . נוכחותי בשטח כעורך ומפיק ראשי של השידורים הישירים הייתה הכרחית בדרך להפקת שידורי אולימפיאדת סיאול 1988 כעבור שנה . אין לכך תחליף . רק משם אתה רואה את מפת הקרב האמיתית של השידור . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת הסכים עמי . הייתי בכל העולם . ביקרתי בכל חמש יבשות תבל אך לא ראיתי דבר פרט למתקני ספורט וטלוויזיה , ואת המיטה שלי בבתי המלון .

זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן (בן 49) , השדר נסים קיוויתי חובש כובע מצחייה ו- Headset (בן 61) ואנוכי (בן 49)  . צלמת איטלקית של RAI תיעדה וצילמה את עמדת השידור שלנו באצטדיון האולימפי ברומא 1987(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alroey 2

טקסט תמונה : אוגוסט – ספטמבר 1987 . אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 . אנוכי עם מפקח הקול והתקשורת של RAI האיטלקי קארלו בחדר התקשורת במעלה האצטדיון האולימפי ברומא . צומת העצבים הזה ניווט את קווי השידור 4W של 128 רשתות טלוויזיה ורדיו בינלאומיים ממוקד התחרויות לעבר תחנות האם שלהם בכל רחבי תבל , לרבות אולפני הטלוויזיה שלנו בירושלים . אנוכי מודדא עם קארלו שאומנם קו השידור ה- 4W שלנו מנווט נכון וללא שגיאות לירושלים . (באדיבות RAI . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

alroey 1

טקסט תמונה :  אוגוסט – ספטמבר 1987. אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. האצטדיון האולימפי ברומא. אנוכי עומד מימין יחדיו עם שדר הא"ק הדגול נסים קיוויתי . (באדיבות RAI . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alroey 4

טקסט תמונה : אוגוסט – ספטמבר 1987. אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. נעניתי לפנייתן של שתי אחיות מהצלב האדום האיטלקי להצטלם עמן למזכרת . הן חשבו שאנוכי כוכב קולנוע מהוליווד שהגיע לרומא כדי לצפות בתחרויות הא"ק . (באדיבות RAI . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ההתמודדות המסקרנת הכתיבה לאורי פורת ולי את מדיניות השידור שלנו . המנכ"ל לא היסֵס וכפה על מנהל הטלוויזיה בשפה הערבית יוסף בר-אל שידור ישיר מלא של הריצה בתוך המהדורה בערבית .ברגע שבן ג'ונסון "נכנס" למתקן הזינוק שלו , הנציחה אותו מצלמת הטלוויזיה של RAI ב- Close up אימתני על מסך הטלוויזיה . מִילותיו של נסים קיוויתי נעתקו לרגע אך התעשת מייד ושידר נרגש ומלא תימהון : "זהו בן ג'ונסון . הַר של שרירים . תסתכלו עליו" . המזניק ירה באקדחו את יריית הזינוק וקרב הענקים החל . בן ג'ונסון זינק טוב יותר ויצא מאדני הזינוק שלו כמו פגז הנורה מלועו של תותח. הזינוק שלו היה פנטסטי. תגובתו של קארל לואיס הייתה הרבה יותר איטית . כעבור 9.83 ש' הסתיים הדו-קרב בשיא עולם חדש של בֶּן ג'וֹנְסוֹן. קָארְל לוּאִיס היה שני בזמן של 9.93 ש' .

ben johnson 1

טקסט תמונה :  29 באוגוסט 1987 . אליפות העולם ה- 2  בא"ק – רומא 1987 .

בן ג'ונסון (מס' 145) לובש את המדים האדומים של קנדה ונועל נעלי ריצה "אדידס" , מביס את קארל לואיס בריצת הגמר ל- 100 מ' באליפות העולם ה- 2 בא"ק שנערכה בסוף אוגוסט וראשית ספטמבר 1987 ברומא . בן ג'ונסון קבע בריצה הזאת שיא עולם מדהים 9.83 ש' . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה נוכחת באירוע והעבירה את התחרות בשידור ישיר בהיקף מלא מרומא לירושלים . בעקבות ניצחונו הסנסציוני על קארל לואיס חברות ההנעלה וההלבשה הספורטיביות האיטלקית DIADORA  'התלבשה' על בן ג'ונסון וחיש מהר שילמה לו מיליוני דולרים כדי שיפרסם את מוצריה . (התמונה באדיבות RAI . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

ben johnson 2

טקסט תמונה : ספטמבר 1987 . רוברטו דניאלי (Roberto Danieli) נשיא חברת ההנעלה וההלבשה הספורטיבית האיטלקית "דיאדורה" (DIADORA) חותם עם בן ג'ונסון לאחר ניצחונו על קארל לואיס  חוזה פרסום חסר תקדים המעניק לאצן הקנדי 3.5 מיליון דולר בשנה , כדי לשָוֵוק את מוצרי החברה . (באדיבות RAI . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

ben johnson 3

טקסט תמונה : האצן הקנדי בן ג'ונסון נועל את נעלי "דיאדורה'" בזינוק לריצת הגמר ב- 100 מ' באולימפיאדת סיאול 1988 . "הר של שרירים" , כינה אותו שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית נסים קיוויתי לאורך כל הדרך . (באדיבות IOC ו- IOC ו- SORTO) .

קָארְל לוּאִיס היה מספיק ג'נטלמן כדי למהר ולברך בתום הריצה את בֶּן ג'וֹנְסוֹן על ניצחונו אך גם מספיק מַרִיר כדי לרוץ למצלמות הטלוויזיה של RAI (וגם של NBC) ולהתלונן בריש גלי , "באליפות העולם בא"ק של רומא 1987 השתתפו כמה אתלטים זוכי מדליות זהב שהשתמשו בסַמִים . ריצת הגמר ל- 100  מ' באליפות העולם ברומא 1987 תיזכר הרבה שנים בשל יותר מסיבה אחת . אם הייתי משתמש בסַמִים הייתי מסוגל לרוץ 100  מ' בזמן של 9.80  שניות" [2] . הוא נזהר מלהזכיר במפורש את שמו של בֶּן ג'וֹנְסוֹן אך היה ברור למי הוא מתכוון . צפיתי בתגובתו המרירה של קָארְל לוּאִיס המאוכזב במרכז שידורי הטלוויזיה של RAI . קָארְל לוּאִיס היה אתלט יפה תואר , בנוי לתלפיות גובהו 1.91 מ' , דק גִזרה ובעל סגנון ריצה משולם . אדם מַרשים בעל כריזמה ורהוט דיבור . לא היה איש אחד בסביבה שלא האמין לדבריו . בֶּן ג'וֹנְסוֹן הפך לחשוד , אך מעבדות הבדיקה לגילוי סמים של השוודי ד"ר ארנה ליונגקוויסט (Dr. Arne Ljungqvist) יו"ר הוועדה הרפואית של IAAF , לא מצאה בשֶתֶּן שלו כל הוכחה לשימוש בחומרים אסורים וניקתה אותו מכל חשד . המרדף המתמיד אחרי הסמים האסורים הפך את ד"ר ארנה ליונגקוויסט בעל כורחו לאויבם המר של אותם האתלטים נוטלי הסמים .

arne ljungqvist 1987

טקסט תמונה : 1983 . זהו השוודי ד"ר ארנה ליונגקוויסט (Dr. Arne Liungqvist , מימין) יו"ר הוועדה הרפואית של IAAF . הוא הפך לאויבם המר של האתלטים והספורטאים המסוממים . (התמונה באדיבות  הטלוויזיה הפינית הציבורית YLE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

גם בֶּן ג'וֹנְסוֹן התראיין בלילה לטלוויזיה האיטלקית אך הוא היה ההפך הגמור מקָארְל לוּאִיס . הַר שרירים  ורחוק מלהיות יפה תואר . הוא נראה גַס ומגושם ולא אסתטי וגם כְבַד פֶּה . בֶּן ג'וֹנְסוֹן הגן על שמו הטוב והישגו המדהים וטען שהוא עכשיו אָצָן טוב יותר מקָארְל לוּאִיס . "היה לי זינוק פנטסטי . אחרי 10  מטרים חשתי שאני מרחף באוויר . במחצית הדרך ידעתי שקארל לואיס כבר לא יוכל להשיג אותי" , אמר בן ג'ונסון למראייניו .

וִיוו סִימְסוֹן (Vyv Simson) ואֶנְדְרִיוּ גֶ'נִינְגְס (Andrew Jennings) בספרם המפורסם שיצא לאור ב- 1992 "THE  LORDS  OF  THE  RINGS – power money and drugs in the modern Olympics" מספרים בספרם , שעיתונאים שהיו עֵדים להאשמותיו של קָארְל לוּאִיס העבירו אותן לידיעתו של פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ נשיא IAAF . פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ האזין בקשב והשיב להם , "אם קארל לואיס טוען כך כל שעליו לעשות הוא להגיש מייד דו"ח לפדרציית הא"ק האמריקנית" . שבועיים לאחר שקבע בֶּן ג'וֹנְסוֹן את שיאו המדהים 9.83 ש' בריצת 100 מ' ברומא 87' הוא היה אורח כבוד של חוּאַן אָנְטוֹנְיוֹ סַאמָארָאנְש נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) במקום מושבו עיר לוֹזַאן בשווייץ . ד"ר ארנה לונגקוויסט העניק ניקוי מוחלט לבן ג'ונסון וככזה היה אורח רצוי ב- IOC .

בספרם הסנסציוני , "THE  LORDS  OF  THE  RINGS" , חושפים וִיוו סִימְסוֹן ואַנְדְרִיוּ גֶ'נִינְגְס את פרשת הסימום הנפשעת והמתוכננת של בֶּן ג'וֹנְסוֹן ע"י הצוות שלו ובראשו המאמן הראשי שלוֹ צָ'ארְלִי פְרָאנְסִיס . סימום הגוף ע"י נטילת סטרואידים בתחרויות הספורט אסור לחלוטין ומפורשות ע"י הוועד האולימפי הבינלאומי . הצוות שסימם את בן ג'ונסון במשך שנים ארוכות נדרש לפיקוח רפואי קפדני ותכנון מדויק כדי שהמעבדות ומערכות הבדיקה המופעלות בתום התחרויות לא יגלו דבר . בן ג'ונסון נטל סטרואידים גם לקראת אליפות העולם ה- 2 בא"ק שנערכה ברומא באוגוסט/ספטמבר 1987 . כשבועיים ימים לפני התחרות הורה לו הצוות להפסיק להשתמש בחומר האסור . בשבועיים הקריטיים האלה הצליח גופו של בן ג'ונסון להטמיע את שרידי הפשע האחרונים ודבר לא נתגלה בעת בדיקת השתן שלו לאחר שקבע את שיא העולם המדהים שלוֹ , 9.83 ש' . הוא הוכרז נקי .

לקראת סופה של 1987 גילה הצוות של בֶּן ג'וֹנְסוֹן תופעה מוזרה בגופו .  לאחר שימוש רָב שנים של האָצָן בהורמוני סַמים , טפח השָד השמאלי בחזהו לממדים מבהילים כמו של אישה , אך התמונה המבעיתה הועלמה מעין הציבור . בעת ההכנות האולימפיות לקראת ריצת הגמר בשבת – 24 בספטמבר 1988 נפצע בֶּן ג'וֹנְסוֹן אך תוכנית הסימום לא הופסקה ונמשכה בכל עוצמתה . בסופו של חודש אוגוסט 1988 החל בן ג'ונסון את השלב האחרון בתוכנית הסימום בת השבועיים לקראת הקרב המכריע נגד קָארְל לוּאִיס בריצת הגמר ל- 100 מ' שנקבעה לשבת – 24 בספטמבר 1988 . בֶּן ג'וֹנְסוֹן השתתף בתחרות הכנה בטוקיו בה היה ידוע מראש כי לא תיערך בדיקת סמים ומשם המשיך בדרכו לסיאול בתקווה שגופו האימתני יעלים כל סימן של שימוש בסטרואידים אנאבוליים . הוא והצוות הרפואי שלו טעו [3] .

שנה חלפה מאז ההצלחה האדירה ברומא . על קו ריצת הגמר האולימפית ל- 100 מ' בסיאול 1988 ניצבו שמונה רצי . שלושה אמריקנים קָארְל לוּאִיס, קָאלְוִוין סְמִית' ודֶנִיס מִיטְצֶ'ל, שני קנדים בֶּן ג'וֹנְסוֹן ודֶסַאיִי וִוילִיאַמְס, אנגלי אחד לִינְפוֹרְד קְרִיסְטִי, אָצָן ברזילי רוֹבְּסוֹן קָאֶטָאנוֹ דָה סִילְבָה, ואָצָן ג'מייקני רָיְימוֹנְד סְטְיוּאַרְט. בן ג'ונסון הוגרל לשביל השישי . קָארְל לוּאִיס רץ בשביל השלישי . חצצו ביניהם לינפורד קריסטי וקאלווין סמית' . המזניק הקוריאני ירה באקדחו וחזיון רומא 1987 שנה על עצמו . בֶּן ג'וֹנְסוֹן זינק נפלא כמו נורה מלוע תותח . צריך להתבונן ב- Video כדי להבין עד כמה השפיעו הסטרואידים האנאבוליים על יכולתו לתַּרְגֵם את כוחו העצום למהירות תגובה פנטסטית . לקארל לואיס לא היה כל סיכוי להשיג אותו . בֶּן ג'וֹנְסוֹן רכש יתרון גדול כבר בזינוק ושמר עליו עד הסיום . לאחר שחצה אותו נעצר השעון האלקטרוני על שיא עולם מדהים , 9.79 ש' . הוא הקדים את קארל לואיס בהפרש של יותר ממֶטֶר שלם . על סַף סיום הריצה הפנה בֶּן ג'וֹנְסוֹן את מבטו שמאלה . הוא חיפש את יריבו האמריקני אבל קָארְל לוּאִיס לא היה שם . ועכשיו ממש כמו ברומא 1987 הניף את זרועו הימנית על קַו הגמר כשהוא זוקר את אצבעו , ומסמן למיליארד צופי טלוויזיה , אני הטוֹב בעולם . קָארְל לוּאִיס סיים שני בזמן של 9.92 ש' . כמו ג'נטלמן אמיתי שעט אל "הַר השרירים" הקנדי ובירך אותו על ניצחונו . כמה שעות מתום הריצה גילו מעבדות הרפואה את שרידי הסמים האסורים בשתן של בֶּן ג'וֹנְסוֹן . האָצָן הקנדי נפסל מייד והודח בבושת פנים מהמשחקים האולימפיים לנֶצַח . מדליות הזהב שהשיג ברומא 1987 וסיאול 1988 נלקחו ונשללוּ ממנו לעַד . שיאי העולם שלוֹ נמחקו מטבלאות השיאים .

ben johnson 4

טקסט תמונה :  24 בספטמבר 1988 . אולימפיאדת סיאול 1988 . קו הסיום של ריצת הגמר ל- 100  מ' . בן ג'ונסון (שני משמאל) מאותת לקארל לואיס (שני מימין) מיהו הרץ המהיר ביותר בתבל . כעבור זמן קצר גילו המעבדות הרפואיות של IOC  כי בן ג'ונסון מסומם בסמי מרץ אסורים . מדליית הזהב נלקחה ממנו והוא גורש מהמשחקים האולימפיים . (SORTO  + IOC) .

השַדָּר נסים קיוויתי והפרשן שלו ד"ר גלעד וויינגרטן לא ידעו כי בֶּן ג'וֹנְסוֹן רווי סטרואידים . כשנורתה יריית הזינוק שידר נסים קיוויתי למיקרופון הטלוויזיה בהתלהבות רבה את הטקסט הבא בן חמישים מילים : "ה- 100 מ' יוצא לדרך. לג'ונסון זינוק מצוין. קארל לואיס עכשיו בתנופה . אבל ג'ונסון עומד לנצח אני חושב. ג'ונסון, כן ! לואיס שני , וקריסטי שלישי. וזהו שיא עולם מדהים, שיא עולם מדהים. 9.79  גבירותיי ורבותיי. לא ייאמן. פשוט לא ייאמן. הוא עשה זאת  בן ג'ונסון בילף את כולם, הוא בילף את כולם כל העונה". נסים קיוויתי לא התכוון לרמאות שלו בפרשת הסמים . הוא התכוון לעובדה שבריצת רבע הגמר באולימפיאדת סיאול 1988 קבע בו ג'ונסון 10.14 ש' מול 9.99 ש' של קארל לואיס , ובשתי ריצות חצי גמר בהן רצו השניים במקצים נפרדים עבר קָארְל לוּאִיס את המרחק ב- 9.97 ש' בעוד בֶּן ג'וֹנְסוֹן עשה זאת בזמן של 10.03 ש' .

כשהחלה SORTO   להריץ את מערכת ההילוכים החוזרים האיטיים (Super Slow Motion) הבנו כולנו את הכוח העצום העצור בשריריו של בֶּן ג'וֹנְסוֹן . הזינוק שלו היה מדהים . אין מילה אחרת . על קו 50 המטרים הקדים בן ג'ונסון את קארל לואיס בשני מטרים . ד"ר גלעד וויינגרטן לא יכול היה להסתיר את התפעלותו מגופו הנפוח משרירים של בן ג'ונסון . למילים שבחר הייתה וויזואליה משלהן , "איזה זינוק של אדם בעל עוצמה אדירה . הכול בא לו מהכתפיים והרגליים . הוא הרים המון משקולות . המון – המון עבודה . לא רק כישרון יש פה . הכוח האדיר הזה שלוֹ הופך למהירות". במשך כעשר דקות תמימות הריצה SORTO עוד ועוד הילוכים חוזרים מזוויות שונות מניידות השידור שלה והעצימה את חוויית הצפייה בטלוויזיה עד למאוד . חלק מההילוכים החוזרים היו איטיים ואחרים איטיים מאוד (Super Slow Motion – SSM) . שדרי הטלוויזיה ניתחו את הריצה שוב ושוב אך אף אחד לא חשד בבן ג'ונסון . שתי דגימות שתן של בן ג'ונסון שהוטלו לשתי מבחנות A  ו- B נשלחו למעבדה האולימפית לביקורת ובדיקת סַמים . כדי לשמור על אובייקטיביות וסודיות מוחלטים לא ידעו הבודקים כי מדובר בשתן של בֶּן ג'וֹנְסוֹן . הבדיקה היא אנונימית ולכן האבחנה שלהם חסרת פניות . תוצאות שתי הבדיקות היו חיוביות . בשתן נמצאו שרידי סטרואידים . האינפורמציה הועברה מייד לנסיך הבלגי אלכסנדר דֶה מֶרוֹד (Alexandre De Merode The Prince) יו"ר הוועדה הרפואית של הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) . אלכסנדר דה מרוד היה האיש הראשון שידע את הסוד כי מדובר בשתן של בן ג'ונסון . הוא הוציא מסמך רשמי כתוב למנהלת המשלחת האולימפית הקנדית (chef de mission) גב' קָארוֹל אַן לֶתֶּ'רֶן (Carol Anne Letheren) . קָארוֹל אַן לֶתֶּ'רֶן בישרה אישית את הבשורה המרה לבֶּן ג'וֹנְסוֹן ואמרה לוֹ : “We love you but you are guilty” . אנשי הוועדה רפואית של IOC ו- IAAF המליצה לפסול את בֶּן ג'וֹנְסוֹן . ההמלצה התקבלה מייד . מדליית הזהב נשללה ממנו והוא נשלח בחזרה לקנדה [4] .

drugs seoul 1988

טקסט תמונה :  26 בספטמבר 1988 . אולימפיאדת סיאול 1988 . אחד הרגעים הדרמטיים בתולדות המשחקים האולימפיים של הזמן החדש . הוועדה הרפואית של IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) מודיעה על פסילתו של האצן הקנדי בן ג'ונסון מי שזכה במדליית הזהב בריצת הגמר ב- 100  מ' בשל שימוש בסמים אסורים ומגרשת אותו מהמשחקים האולימפיים .

זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : ד"ר רוברט דוגאל (Dr. Robert Dugal) מקנדה , הנסיך אלכסנדר דה מרוד (The Prince Alexander de Merode) יו"ר הוועדה הרפואית של IOC , מישל וורדיר (Michele Verdier) מנהלת חטיבת העיתונות של IOC , וריימונד גאפנר (Raymond Gafner) המנהל האדמיניסטרטיבי של IOC , מודיעה על פסילתו וגירושו של בן ג'ונסון מהמשחקים האולימפיים של סיאול 1988 . (באדיבות IOC , ו- KBS , ו- SORTO) .

הוועדה הרפואית פרסמה בפומבי בהודעה מיוחדת לעיתונות ב- 26 בספטמבר 1988 החלטה פה אחד המודיעה על פסילתו וגירושו של האצן הקנדי בן ג'ונסון (Ben Johnson) מהמשחקים האולימפיים של סיאול 1988. הנה הטקסט המקורי כלהלן :

COMITE  INTERNATIONAL  OLYMPIQ

REF N0 . PR / 71  / MPV

Seoul  26th September 1988

PRESS RELEASE

RECOMMENDATION  OF  THE  IOC  MEDICAL  COMMISSION  TO  THE  IOC EXECUTIVE  BOARD  UNANIMOUSLY  APPROVED  BY  THE  IOC  EXECUTIVE BOARD .

 The urine sample of Ben Johnson (Canada – Athletics – 100 m.) collected on Saturday 24th September 1988 was found to contain the metabolites of a banned substance namely Stanozol anabolic steroid .

The ioc Medical Commission discussed all arguments presented by the Canadian Delegation especially the statement that the substance in question might have been administered after the competition by the third party .The steroid profile is not consistent with such a claim. The IOC medical Commission recommends the following sanction: disqualification of this competitor from the XXIVth Olympiad in Seoul

The decision remains independent of any sanction which the International Federation concerned may wish to apply in accordance with its own regulations 

[ 5 ] 

עמדו לרשותי בצֶוֶות השידוּר של סיאול חמישה שדרים – עיתונאים . יורם ארבל , נסים קיוויתי , אורי לוי , דני לבנשטיין , ומשה גרטל . כולם קיבלו את משכורתם מהטלוויזיה הישראלית על בסיס הדירוג העיתונאי . אך את הידיעה העיתונאית החשובה ביותר באולימפיאדת סיאוּל 1988 לא הם השיגו עבורי . הביא לי אותה טכנאי VTR רב תושייה ובעל חושים עיתונאיים מבורכים בשם אלי רבינוביץ' . אלי רבינוביץ' טכנאי בכיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית ויוצא דופן באיכותו , נשכר בשעתו ע"י אלכס גלעדי (סגן נשיא בכיר ב- NBC) לשמש כעורך Video מומחה במשחקי סיאול 1988 בצוות הטכנאים של רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . NBC שהחזיקה בזכויות השידורים הבלעדיות בתוך ארה"ב תמורתן שילמה 302.000000 (שלוש מאות ושניים מיליון)  דולר הביאה לסיאול כוח אדם שמנה 2154 אנשים . אלי רבינוביץ' היה אחד מהם . אלי רבינוביץ' היה האיש שצִלְצֵל אלי בטלפון לחדרי במלון "Seoul Garden" ביום רביעי בארבע וחצי לפנות בוקר – 28 בספטמבר 1988 . צלצול הטלפון העיר אותי וקלקל לי את המנוחה הקצרצרה שכה הייתי זקוק לה . במשך חודש ימים בתקופת שידורי אולימפיאדת סיאול עבדתי כ- 21 שעות רצופות ביממה . לפעמים גם 22 שעות . זהו מאמץ עצום . בין שתיים לפנות בוקר לחמש בבוקר השתדלתי לישון קצת . נטלתי יָשֵן חצי 'גרוגי' את השפופרת וקרבתי אותה לאוזני . אלי רבינוביץ' היה על הקו ודיווח לי כמו עיתונאי מנוסה את הידיעה הסנסציונית : "יואש , אני מתנצל שהערתי אותך משנתך הקצרה . תקשיב טוב , בן ג'ונסון (Ben Johnson) האָצָן הקנדי שזכה במדליית הזהב בריצת 100 מ' נפסל לפני דקות אחדות ע"י הוועד האולימפי הבינלאומי בשל שימוש בסמים , מדליית הזהב נשללה ממנו, וברגע זה מסיעים אותו לשדה התעופה הבינלאומי של סיאול כדי לסלקו ולהדיחו מן  מהמשחקים האולימפיים". הייתי המום ונדהם . וזאת עוד לאחר שנשיא IOC בכבודו ובעצמו הספרדי חואן אנטוניו סאמאראנש העניק במו ידיו לבן ג'ונסון הנוכל והרמאי את מדליית הזהב בטקס רב רושם ב- 23 בספטמבר 1988 באצטדיון האולימפי בסיאול . נפל דבר בתולדות המשחקים האולימפיים בסיאול 1988 . זאת הייתה חדשה מרעישה . הודיתי לו מקרב לִבִּי . בתוך שניות העברתי את הידיעה הסנסציונית מהמלון בסיאול למערכת האולימפית שלי בירושלים. השעה בארץ הייתה כמעט תשע בערב. מהדורת "מבט" תעלה בתוך דקות לאוויר . היינו בין הראשונים בעולם לדווח את הסיפור המרעיש לצופים בישראל לאחר שרשת הטלוויזיה האמריקנית NBC עשתה זאת בארה"ב .

alroey 5

טקסט תמונה :  אנuhי עם אלי רבינוביץ' (משמאל) הטכנאי הבלתי נשכח והעיתונאי המצטיין שהביא לי באישון לילה של 27 בספטמבר 1988 את הידיעה החשובה ביותר של אולימפיאדת סיאול 1988 : "גירושו של האצן הקנדי בן ג'ונסון מהמשחקים האולימפיים" . כורע מימין איש ה- BBC אלן הארט . התמונה צולמה באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .


[1]  ראה נספח : תיק ההפקה ושידורים של אליפות העולם ה-  2 בא"ק ברומא 1987 ,שהתקיימה בתאריכים 6.9.1987 – 29.8.1987 .

[2]  ראה נספח :  גם ספרם רב המוניטין של ויוו סימפסון (Vyv Simpson) ואנדריו ג'נינגס (Andrew Jennings) שיצא לאור ב- 1992 "THE LORDS OF THE RINGS – power , money and drugs in the modern Olympics"

[3]  ראה נספח : גם הספר "THE  LORDS  OF  THE  RINGS" של וִויו סימסון ואנדריו ג'נינגס .

[4]  ראה נספח : גם ספרו של דייויד וולצ'ינסקי “The Complete Book of  The – OLYMPICS SUMMER" 

[5]  ראה נספח הספר : "SEOUL 1988 The Official Book of The Games of The XXIVth Olympiad"

שידורי אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987 על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפכו מייד לדרמה מתמשכת ברמה העליונה ביותר של שידורי טלוויזיה עתירי רייטינג . אין דבר יפה ומושך עין יותר בטלוויזיה מאשר הא"ק הבינלאומית במיטבה . אליפות העולם ה- 2 בא"ק ברומא 1987 תיזכר יותר מכל בשל שני אירועי עַל , שיא העולם המדהים בקפיצה לגובה 2.09 מטרים של האתלטית הבולגרייה סְטֶפְקָה קוֹסְטָדִינוֹבָה (הייתה שחקנית כדורעף מצטיינת בנבחרת הלאומית של ארצה) , ושיא העולם של בֶּן ג'וֹנְסוֹן בריצת 100 מ' 9.84 שניות כבר בפתיחת השידורים הישירים מרומא . שיא העולם של סְטֶפְקָה קוֹסְטַדִינוֹבָה שהייתה גם שחקנית נבחרת ארצה בכדורעף שריר וקיים עד היום הזה . שיא העולם הזה מהווה לפי שעה את קצה גבול היכולת האנושית של הנשים בקפיצה לגובה . אלוהי הטלוויזיה שמע את תפילתי והעניק לצופים בארץ ולאורי פורת ולי שני שיאי עולם נפלאים כבר ביום השני של התחרויות . ערכו של השידור הזה בטלוויזיה הישראלית מונופוליסטית והרייטינג נסקו בבת אחת .  ניצחונו המפתיע והדרמטי של בֵּן ג'וֹנְסוֹן על האמריקני קָארְל לוּאִיס בריצת הגמר ל- 100 מ' ברומא 1987 בה קבע האָצָן הקנדי שיא עולם מרהיב 9.84 שניות , נחשב לקצה גבול יכולתו של האדם . כעבור שנה ניתץ בֶּן ג'וֹנְסוֹן שוּב קצה גבול היכולת האנושית והציב באולימפיאדת סיאול 1988 שיא עולם מדהים נוסף 9.79 שניות . גם הפעם גבר על האָצָן האמריקני קָארְל לוּאִיס . החלום החזיק מעמד שלושה ימים . במבחן סמים לאחר הריצה האולימפית כשל בֵּן ג'וֹנסוֹן והוּכַח שהיה נגוּע בהם מזה זמן רב , לא רק בסיאוּל 1988 אלא גם ברוֹמָא 1987 . שיאי העולם ומדליות הזהב בהן זכה נשללו ממנו לעַד והועברו ליריבו קָארְל לוּאִיס.

"הַר שרירים" , כינה נסים קיוויתי את בֶּן ג'וֹנְסוֹן בשידור ישיר כשדמותו המסיבית הופיעה בתמונת Close up רכוּן על אדני הזינוק לפני הירייה . צילום רלוואנטי שהפיקה הטלוויזיה האיטלקית הממלכתית RAI (שימשה  כ- Host broadcaster  של אליפות העולם בא"ק) . עשיתי מאמץ גדול להביא לרומא את הפרשן ד"ר גלעד ווינגרטן שהיה באותה העת בשליחות באוסטרליה . הטסת הפרשן מסידני הרחוקה לרומא היוותה תקדים חשוב לבאות . לראשונה בתולדות רשות השידור ניאות המנכ"ל אורי פורת לבקשתי והסכים לשלם לד"ר גלעד וויינגרטן שכר , כלכלה , ומלון מכספי רשות השידור . אורי פורת הבין ללבִּי והתייחס באהדה למוסד הפרשנות . הוא פשוט היה טיפוס אחר לגמרי מקודמו יוסף "טומי" לפיד .

שידורי אליפות העולם ה- 2 בא"ק נחלו שוב הצלחה מסחררת . מעולם לא עמד לרשותי שדר א"ק כל כך טוב כמו נסים קיוויתי . היטיב לבטא זאת מבקר הטלוויזיה של העיתון "מעריב" ד"ר יָרִיב בֵּן אֵלִיעֶזֶר . הנה לשון מאמר הביקורת שלו מ- 9 בספטמבר 1987 [3] .

porath 10

טקסט מסמך : ספטמבר 1987 . "מעריב" . ביקורת הטלוויזיה של ד"ר יריב בן אלעזר המתייחסת לאליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 . (באדיבות "מעריב") .

"אקרני הטלוויזיה נתרוקנו מתרועות האתלטים המנצחים באליפות העולם ברומא , ועתה מן הראוי לדבר בשבחה של מחלקת הספורט הטלוויזיונית שלנו . נסים קיוויתי שמצליח להרגיז את הצופים בסיקור הכדורגל , שב למיטבו בענף הא"ק בו הוא שוחה כדג במים . בצוותא עם ד"ר גלעד וויינגרטן הגיש נסים קיוויתי סיקור מושלם של האליפות , כשהצוות באולפן מחפה על מחדלי איטלקים (גמגום בצילומים , "אובדן" אתלטים , והיעלמות הקוֹל) , ומצליח לסתום את החללים שיצרו הרומאים בהילוכים חוזרים . החוויה הטלוויזיונית הצליחה ליצור אצל הצופה אשליה של נוכחות ישירה באירועים , מתח והתלהבות . ההילוך האיטי , שינוי הזוויות , וצילומי ה- Close up , אִפשרו לצוות נסים קיוויתי את גלעד וויינגרטן לנתח את ביצועיהם של האתלטים , ליידע את הצופים , ולקרב אותם אל עולמה המופלא של הא"ק . מונדיאל האתלטיקה הקלה הוא תעודת כבוד למחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית" .

[1]  ראה נספח : מסמך ה- EBU  מ- 9 במארס 1995 .

[2]  ראה נספח : טלקס של ז'אן פייר וויינמאן מזכיר קבוצת הספורט של ה- EBU  שנשלח אלי  ב-  23  באפריל 1987 המאשר תשלום זכויות שידור של 30000  (שלושים אלף)  דולר תמורת שידורי אליפות העולם ה- 2  בא"ק של רומא 87'  במקום 61000  (שישים ואחת אלף) דולר במקור.

[3]  ראה נספח : מאמר ביקורת הטלוויזיה של ד"ר יריב בן אליעזר בעיתון "מעריב"  מ- 9 באוגוסט 1987 , המשבח את שידורי אליפות העולם ה- 2 בא"ק שהתקיימו ברומא בקיץ 1987 .

סוף הפוסט רשימה מס' 7.ב. ראה המשך בפוסט הבא "אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013 , רשימה מס' 8 .

אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 בצִלָה של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 (מחקר ורשימה מס' 7.א.). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי .

——————————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 265 : הועלה לאוויר בשש בערב בשבת – 10 באוגוסט 2013

——————————————————————————————————————

אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 בצִלָה של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. (מחקר ורשימה מס' 7.א.). כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : האם טעיתי שהגיתי את שמו של רן בן שמעון בנשימה אחת עם וויסנטה פאולה…?

אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 בצִלָה של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. (מחקר ורשימה מס' 7.א.). כל הזכויות שמורות.

alroey 1

טקסט תמונה : יום ראשון – 30 באוגוסט 1987 . היום השני של אליפות העולם ה- 2 ב- א"ק רומא 1987 . אזור עמדות השידור של הטלוויזיה באצטדיון האולימפי ברומא שנבנו ע"י ה- Host broadcaster רשת הטלוויזיה האיטלקית RAI המצוינת והעשירה ביותר באירופה בעת ההיא בטרם פתיחת השידור הישיר . זיהוי הנוכחים בתמונה : הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן (קרוב למצלמה) , השדר נסים קיוויתי (חובש כובע ומתבונן במשקפת) , ואנוכי חובש Headset מתאם את פעולות ההפקה והשידור עם המפיק אמנון ברקאי בירושלים . (צילום RAI . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

3. הקדמה קצרצרה בטרם מחקר וכתיבת הפוסט

ה- IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) בראשות הנשיא פרימו נביולו ויו"ר וועדת הטלוויזיה של IAAF מר אלכס גלעדי התייצבו ברומא 87' בכל שיעור קומתם . לאליפות הא"ק הזאת שהתקיימה בסוף חודש אוגוסט וראשית חודש ספטמבר של 1987 ברומא הגיע גם בימאי הקולנוע והטלוויזיה הדגול היהודי – אמריקני באד גרינספאן (Bud Greenspan) עם עוזרתו הראשית גב' נאנסי בפה (Nancy Beffa) וציוותו כדי לתעד את המשחקים . הטלוויזיה האיטלקית הציבורית הנפלאה RAI נקבעה לשמש Host broadcaster בינלאומי של האירוע . אנוכי כנציג של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ברומא יכולתי רק לקנא בשִפְעָת הציוד הטלוויזיוני ואיכותו שעמד לרשות RAI . חטיבת ה- Eurovision של RAI בראשותה של גב' סֶרֶנֶלָה גָארוֹנִי (Mrs. Serennela Garonni) ומר קוֹרָאדוֹ אָגוֹסְטִינִי (Corado Agostini) עמה היו לי יחסי קרבה וידידות אישית העניקה לי שירותי טלוויזיה מצוינים , לרבות הצבת עמדת השידור שלנו מעל לקו הגמר באצטדיון . אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987 הייתה תאטרון הטלוויזיה האיכותי והטוב בתבל , ושימשה מבחן עליון לאתלטים ובמידה רבה גם טסט טכנולוגי ותכני עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית הדלה לקראת מבצע השידורים הבינלאומי שייערך בתוך שנה זה של אולימפיאדת סיאול 1988 . מנכ"ל רשות השידור ב- 1987 היה אוּרִי פּוֹרָת ז"ל . בתפקיד מנהל הטלוויזיה כיהן חַיים יָבִין . יָאִיר שְטֶרְן ניהל את חטיבת החדשות . אנוכי ניווטתי עבורם את שידורי הספורט עבור שלושתם .

אהבתו הטהורה של המנכ"ל ה- 4 של רשות השידור אורי פורת ז"ל לא"ק הבינלאומית בעשור ה- 80 הייתה זיכרון ישן לאהבתו את א"ק הישראלית התמימה של שנות ה- 40 ו- 50 . האמפטיה שלו סייעה לי להפיק ולנהל כהלכה (בתנאי הטלוויזיה של הימים ההם) את שידורי הא"ק של אליפות העולם ברומא 1987 ובשתי באולימפיאדות של לוס אנג'לס 1984 וסיאול 1988 . מן ההיבט הזה היה אורי פורת מנכ"ל מיוחד . רק המנכ"ל ה- 6 של רשות השידור מוטי קירשנבאום דמה לו מההיבט הזה .

ביום ראשון ההוא ההוא הבלתי נשכח של 30 באוגוסט 1987 קבעה האתלטית הבולגרייה סטפקה קוסטאדינובה שיא עולם בקפיצה לגובה לנשים , 2.09 מ' . חלף מאז המון זמן 26 (עשרים ושש) שנים אולם שיא העולם הזה שריר וקיים בטבלה עד עצם היום הזה . סטפקה קוסטאדינובה הייתה ספורטאית רב גונית ששיחקה גם בנבחרת הנשים של בולגריה בכדורעף . באותו היום ההוא של 30 באוגוסט 1987 חולל האצן הקנדי בן ג'ונסון סנסציה עולמית כשניצח בריצת הגמר ל- 100 מ' של האליפות ברומא 87' את האצן האמריקני קארל לואיס (אלוף אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984) ואף קבע שיא עולם חדש 9.83 שניות . המעבדה הרפואית של ה- IAAF בראשותו של השוודי פרופסור ארנה ליונגקוויסט ( Professor Arne Liungqvist) לא מצאה כל עקבות סמים בשתן של בן ג'ונסון . הוא נמצא נקי .

2. בטרם אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987 

25  במאי 1984 . חלפו 55 ימים מאז הושיבה ממשלת ישראל בראשות יִצְחָק שָמִיר את אוּרִי פּוֹרָת בכס הרם של מנכ"ל רשות השידור . המנכ"ל החדש מצא חן בעיניי לאחר ששינה מקצה לקצה מייד עם בואו את תפישת השידור של המנכ"ל הישן יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בכל הנוגע להפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 . הוא הבין מייד כי שידורי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובחו"ל , הפקתם והיקפם , הם חלק מעמוד השִדרה של השידור הציבורי באשר הוא . מצאתי אצלו חיש מהר אוזן קשבת . שלוש שנים וחצי עברו מאז מינו אותי יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד יחדיו עם יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי וטוּבְיָה סָעַר למנהל מחלקת הספורט במקומו של אַלֶכְּס גִלְעָדִי שנחטף ע"י רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . הייתה זאת תקופה אינטנסיבית בה מצאתי את עצמי ניצב בראש מחלקת הספורט עם קבוצת אנשים קטנטונת (אך יחידת עילית [1] ) ונושא בעוֹל ללא לאות והפסקה שמונה ימים בשבוע , מידי שבוע , מידי חודש , מידי שנה . ללא חופשות בשבתות או בחגים . יתירה מזאת : הוויזואליה הטלוויזיונית הזאת של עבודת השידור העיתונאית התנקזה מטבע הדברים תמיד לסופי שבוע . פחות ופחות ראיתי את רעייתי והילדים . מרבית האנשים (גם בתוך הטלוויזיה) לא מבינים עד כמה מלאכת הניהול , התכנון , ההפקה , קביעת מדיניות השידורים של אירועי הספורט שכפופה למגבלות תקציביות , ועריכת שידורי הספורט בטווחים הקרובים , הבינוניים , והרחוקים – היא מסובכת ומורכבת וגם מתמשכת ללא סוף . כמות ה- Deadlines של שידורי הספורט המקומיים והבינלאומיים היא פנטסטית . האחריות היא עצומה אבל אינך יכול או רשאי לחלוק אותה עם איש . בימים ההם של קיץ 1984 החזיקה מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בזכויות השידורים של כל אירועי הספורט הראשיים בארץ ובעולם : הכדורגל הישראלי על כל מרכיביו ליגה גביע , והנבחרת הלאומית , הכדורסל הישראלי על כל מרכיביו , טורנירי הגמר של גביע העולם בכדורגל (מונדיאלים) , אולימפיאדות , אליפויות אירופה לאומות בכדורגל (Euro) , משחקי הגמר על גביעי אירופה בכדורגל לקבוצות אלופות ומחזיקות גביע , אליפויות אירופה לאומות בכדורסל , משחקי מועדון הפאר של מכבי ת"א בגביע אירופה בכדורסל , אליפויות העולם בא"ק , טורנירי ווימבלדון בטניס , אליפויות ישראל בא"ק , שחייה , התעמלות , ומה לא .

נפלתי מהרגליים עוד בטרם החלו שתי ההפקות של אליפות אירופה לאומות בכדורגל – צרפת 1984 ואולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 . החלטתי להציע ולבקש מ- מנכ"ל רשות השידור הטירון והירוק אורי פורת לשנות לאלתר את מבנה מחלקת הספורט בתוך הטלוויזיה ולתגבר את כוח האדם שלה בכפוף לנימוקים המועלים במסמך . זה היה ב- 25 במאי 1984 . אורי פורת העביר את המסמך לידיעתו של סמנכ"ל הכספים יוחנן צַנְגֵן . לפניו קראו אותו מנהל הטלוויזיה טוביה סער ומהל החדשות יאיר שטרן . שלושתם הציעו לו להמתין עם שינוי המבנה של מחלקת הספורט שכלל לא הייתה כאמור מחלקה אלא Desk בחטיבת החדשות בנימוק שיהיו לכך השלכות ארגוניות וכספיות מרחיקות לכת על כלל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מנכ"ל הרשות אורי פורת ז"ל נזהר והחליט להמתין . לצורך אִימוּת הטקסט אנוכי מביא את העמוד הראשון והאחרון של המסמך ההוא (מתוך 21 עמודים) שהגשתי לאורי פורת ב- 25 במאי 1984 .

porath 1

טקסט תמונה: 25 במאי 1984 .  (עמוד מס' 1 מתוך 21) . זהו העמוד הראשון של המסמך המפורט שחיברתי עבור מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בו נימקתי מדוע אני מבקש לשנות את מבנה מחלקת הספורט בתוך הטלוויזיה ולהגדיל את כוח האדם שלה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

porath 2

טקסט תמונה :  25  במאי  1984 . (עמוד מס'  21 ואחרון מתוך 21) של המסמך המפורט שחיברתי עבור מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בו נימקתי מדוע אני מבקש לשנות את מבנה מחלקת הספורט בתוך הטלוויזיה ולהגדיל את כוח האדם שלה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

[1]  המסמך המפורט בן 21 (עשרים ואחד) עמודים ירד לפי שעה לטמיון מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא הייתה מעולם מחלקה ו/או חטיבה על פי ההגדרה ההיררכית של רשות השידור . היא הייתה בס"ה עוד Desk בתוך חטיבת החדשות (כמו דסקים אחרים) של הטלוויזיה ומוגדרת כ- ת. פ. (תחת פיקוד) של מנהל חטיבת החדשות , אך נהנתה מתקציב אוטונומי . בשל פעילות השידור הנרחבת והעוצמתית שלה וגם היוקרתית בארץ ובעולם , דן שילון ואלכס גלעדי הכתירו את ה- Desk שלהם בתואר מחלקת הספורט . כממשיך דרכם , ובשל היקף השידורים העצום והמשמעותי נושאי רייטינג למכביר במישור המקומי והבינלאומי , הרחקתי לכת  וביקשתי להקים חטיבה עצמאית שכפופה ישירות למנהל הטלוויזיה ומנכ"ל רשות השידור . דרכי זאת לא צלחה מעולם .

בראשית נובמבר 1984 הצעתי למנכ"ל רשות השידור אורי פורת להציב מצלמה אלקטרונית שלישית מידי שבת ב- מש"י (מכונית שידור ירוקה שהייתה ניידת השידור השלישית בגודלה וחשיבותה) כדי לתגבר את איכות כיסוי משחקי הכדורגל בליגה הלאומית (ליגת העל היום) לצורך שידורם בתוכנית החדשה "משחק השבת" שיוחדה רובה ככולה לסיקור ליגת הכדורגל הישראלית (התוכנית הוותיקה "מבט ספורט" הועתקה לימי חמישי בשבוע). מתשובתו הבנתי כי יועציו הקרובים מנהל הטלוויזיה טוביה סער ומנהל החדשות יאיר שטרן מזהירים אותו מפני שאיפות ההתפשטות שלי . הוא שוב נזהר והחליט להמתין עם ה- שִדְרוּג .

porath 3

טקסט מסמך : 28 בנובמבר 1984 . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת דוחה את דרישתי המקצועית להציב מצלמה אלקטרונית שלישית בניידת השידור מש"י , על מנת להיטיב עם כיסוי משחקי הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העל היום) , המסוקרים עבור תוכנית הטלוויזיה "משחק השבת" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

ב- 23 ביולי 1984 נערכו הבחירות לכנסת ה- 11 . המערך זכה ב- 44 מנדטים והליכוד ב- 41 מנדטים . למרות תנאים כלכליים גרועים % 400 (ארבע מאות אחוזים) אינפלציה , ותנאים מדיניים בלתי נסבלים כמו ההסתבכות הצבאית במלחמת לבנון ה- 1 , "הליכוד" שמשל מאז מאי 1977 לא הוּבַס . גוש השמאל וגוש הימין חסמו זה את זה בדרך להרכבת ממשלה . נשיא המדינה חיים הרצוג הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על שמעון פרס שעמד בראש הסיעה הגדולה ביותר . שמעון פרס הציג ממשלת אחדות שכללה 25 שרים ממפלגות המערך , ליכוד , מפד"ל , יחד (בראשות עזר ווייצמן) , ש"ס , ושינוי .

ששת המפלגות האלה ייצגו 97 חברי כנסת . ה- Issue החשוב בהקמת ממשלת האחדות באותם הימים ההם היה הסכם רוטציה בין שמעון פרס לבין יצחק שמיר . בהסכם בין השניים נקבע כי שמעון פרס יכהן שנתיים כראש ממשלה בשנים 1986 – 1984 בעוד יצחק שמיר יהיה שר החוץ בתקופה הזאת . ב- 1986 יפנה שמעון פרס את כס ראש  הממשלה ליצחק שמיר והוא עצמו יכהן כשר החוץ . יצחק רבין התמנה לשר הביטחון . יצחק מודעי הופקד כשר האוצר , ויצחק נבון קיבל את תיק שר החינוך . בראש סדרי העדיפות של הממשלה החדשה עמדו שני נושאים עיקריים : להביא לנסיגת צה"ל מלבנון ובניית תוכנית כלכלית שתבלום את האינפלציה הקשה שהגיעה כאמור לממדים מפלצתיים של % 400 .

עם פרוס שנת התקציב של  1986 – 1985 הוברר כי הטלוויזיה ורדיו "קול ישראל" נותרו שוב בני ערובה של הממשלה . הממשלה לא הרפתה מאחיזתה בשידור הציבורי והפיקוח עליו התהדק . וועדת הכספים של הכנסת ואנשי הוועד המנהל של רשות השידור ובראשם המשנה דוד אדמון שבו והזהירו חזור והזהר את מנכ"ל רשות השידור אורי פורת כי אם לא יציית להם בתוכן וניהול אזי תקציב רשות השידור לא יאושר . הרשות נקלעה ללחצים כבדים ולקשיי תפעול . אורי פורת נחרד ויוחנן צַנְגֵן אָשָף הכספים שלו נחלץ להגן עליו ועל חוק התקציב . שניהם החליטו בצעד חסר תקדים להדפיס ב- 16 באפריל 1985 מסמך הסבר , התרעה / אתראה , ואזהרה כדי לשולחו לכל שורת המנהלים בטלוויזיה וברדיו . במסמך הזה הודגש מפורשות כי מוטלת עליהם אחריות אישית בתוקף תפקידם , ונדרש מהם לנהל נכון את תקציב הפעולות שלהם ולא לחרוג ממנו בשום אופן , על פי הוראת חוק יסודות התקציב – תשמ"ה (1985) . אפילו יוסף "טומי" לפיד לא השתמש במוֹסְרוֹת כאלו כלפי עובדיו . חשתי כמנהל חטיבת הספורט כי אנוכי נתון באָזִיקִים ומובל ב- אַפְסָר . תיעוד המסמך ההוא בן ששת העמודים מאפריל 1985 מצביע על הקושי העצום במימון הפקות הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם , בין אם מדובר בשידורים בארץ ו/או מהעולם . המסמך הזה מהווה עדות לפאניקה שאחזה במנכ"ל רשות השידור ולהתפתחות האיטית והמסורבלת של השידורים בטלוויזיה הציבורית מלאת לחצים בכלל ושל שידורי הספורט בפרט . זה היה לפני המון זמן , לפני עשרים ושמונה שנים אולם למרות גילי המופלג אנוכי זוכר מהתקופה הכלכלית הקשה ההיא כל פרט ופרט . האנשים אינם מבינים כי טיפוח רשת טלוויזיה מצטיינת על כל מגזריה לאורך שנים דורשת ממון רב , הרבה יותר מאשר הפוטנציאל המוגבל הטמון ביכולת המימון של האגרה הציבורית את השידור הציבורי בימים ההם . הציבור שילם אגרה שנתית שוות ערך לכרטיס נסיעה באוטובוס רעוע וישן אך ביקש לנסוע במכונית מרצדס חדישה . אולם תעשיית הטלוויזיה לא עובדת כך . רשת טלוויזיה רצינית באשר היא זקוקה לא רק לרעיונות טובים אלא גם לכסף רב שיסבסד את מימוש אותם הרעיונות האלה הלכה למעשה .

porath 4

טקסט מסמך : 16 באפריל 1985 . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת מוציא חוזר מפורט לשורת המנהלים בטלוויזיה וברדיו שנושאו , "האחריות האישית לניהול תקציב יחידותיהם בתוקף תפקיד הניהול שלהם לפי חוק יסודות התקציב של רשות השידור תשמ"ה / 1985 . (עמוד מס' 1 מתוך 6) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בשנת התקציב של 1987 – 1986 התחזק מצבה הכספי של רשות השידור בזכות המדיניות המוניטארית החכמה שהנהיג יוחנן צַנְגֵן . בשנת התקציב של 1988 – 1987 הייתה רשות השידור כבר שרויה באיתנות כלכלית עם עודפים כספיים . בשנת התקציב של 1989 – 1988 נהנתה רשות השידור מ- רזרבות של כ- 75.000000 (שבעים וחמישה מיליון) דולר בקופתה הציבורית (על פי עדותו האישית של אורי פורת) . מששב להיות מנכ"ל רשות השידור בקדנציה השנייה שלו ב- 18 באפריל 1998 בתום תקופת מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום (1998 – 1993) , ועל פי מינוי של ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו , חש שקיבל רשות שידור "תפרנית" והתעניין לדעת היכן יתרת 75000000 (שבעים וחמישה מיליון) דולר שהותיר בקופת רשות השידור כשעזב אותה ב- 12 באפריל 1989 . משהתמנה אַרְיֵה מֶקֶל באפריל 1989 למנכ"ל רשות השידור החמישי הוא באמת ירש מאורי פורת מדיה ציבורית עשירה במונחים מקומיים .

1987 הייתה שנה מכרעת בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית מסיבות שונות ומנוגדות . זאת הייתה שנה קדם אולימפית בה נערכה ברומא בסוף חודש אוגוסט וראשית ספטמבר אליפות העולם ה- 2 בא"ק , אירוע הספורט החשוב של השנה . בראשית אוקטובר 1987 פרצה ברשות השידור שביתת עיתונאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ועיתונאי רדיו "קול ישראל" בקול ענות תרועה , בגין תביעות לשיפור השכר . השביתה האלקטרונית התארכה ל- 52 ימים והייתה הארוכה ביותר מעולם בהיסטוריה של רשות השידור . העיתונאים נקטו בנשק השביתה הממושכת לאחר שמנכ"ל רשות השידור אורי פורת דחה את תביעותיהם הכספיות על הסף . וועד עיתונות – הפקה בטלוויזיה וברדיו שכלל את החברים דָן בִּירוֹן , יַעֲקב אָסַל , אַמְנוֹן נָדָב , וגָדִי סוּקֶנִיק הכריז מלחמה על אורי פורת . השלושה האלה נשאו טקסטים מהפכניים בגנותו של אורי פורת אך מנכ"ל הרשות לא נבהל ולא חזר בו . הוא אפילו טָס עם משפחתו באוקטובר 1987 לחופשה בחו"ל . בטרם טס ביקש אורי פורת מראש הממשלה יִצְחָק שָמִיר ששַריו לא ייפגשו עם נציגי השובתים . "השובתים ייכנעו במוקדם או המאוחר מפני שכיסם מצומק" , אמר מנכ"ל רשות השידור לראש הממשלה . השביתה הארוכה שפרצה ב- 5 באוקטובר 1987 הסתיימה בקול ענות חלושה ב- 25 בנובמבר 1987 . זמן קצר לאחר תומה מינה המנכ"ל אורי פורת את אחד ממנהיגי השביתה אמנון נדב למנהל רדיו "קול ישראל" . השובתים שלא השיגו דבר זקפו גבה לפשר המינוי התמוה . כיצד זה מי שתקף במשך 52 ימים ללא הפסק את מנכ"ל רשות השידור דווקא הוא מתמנה לתפקיד הרם של מנהל רדיו "קול ישראל" .


3. אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 (א')

במארס 1987 טסתי לגֶ'נֶבָה בשליחותם של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת וסמנכ"ל הכספים יוחנן צנגן כדי ליטול חלק ב- "Working Sports Party" מפגש חצי שנתי של מנהלי מחלקות הספורט ברשתות הטלוויזיה החברות באיגוד השידור האירופי (EBU) . וגם על מנת לדון עם הצוות האחראי ב- EBU בעניין הקלת העוֹמֶס הכספי הנוגע לזכויות השידורים של אליפות העולם ה- 2  בא"ק שעמדה להיערך בסופו של חודש אוגוסט 1987 ברומא . זה היה אירוע ספורט הבינלאומי היוקרתי והחשוב ביותר של שנת 1987 ומבחן חשוב של אתלטי הצמרת בעולם לקראת אולימפיאדת סיאול 1988 . כמאה רשתות טלוויזיה בעולם נכונו לכסות את אליפות העולם ה- 2 בא"ק פרי יוזמתו של נשיא ה- IAAF המוכשר האיטלקי פְּרִימוֹ נֵבְּיוֹלוֹ . ה- Share הכספי של זכויות השידורים שלנו על פי החלוקה הפנימית בתוך ה- EBU האמיר מ- 3000 (שלושת אלפים) דולר באליפות העולם ה- 1 בא"ק- בהלסינקי 1983 לסכום הגדול פי עשרים ועמד על 61000 (שישים ואחד אֶלֶף) דולר . אבל לרשות השידור הישראלית שנולדה ענייה , תמיד היה חסרים בכיסה את אותם עשרים אגורות שמשלימים את השקל . לא היה לאל ידה לשלם סכומים כאלה ל- IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) . יוֹחָנָן צַנְגֵן טען שאין לו כסף כזה גדול כדי לרכוש את האירוע . ברור שחשקתי באליפות העולם ה- 2 בא"ק ולשמחתי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת תמך בגרסתי . זאת הייתה סיסטמה שלי לרכוש למען הטלוויזיה הישראלית את מיטב אירועי הספורט הבינלאומיים בארץ ובעולם . הם עלו כסף אך היו שווים זהב . אין תחליף למו"מ ישיר , מבט עיניים , ומבע שפתיים . לאחר שיחותיי עם ה- Sports Controller הראשי של ה- EBU בגֶ'נֶבָה רִיצָ'ארְד בַּאן (Richard Bunn) קיבלתי הנחה על סחורת השידור בגובה של % 17 והמחיר פחת ל- 51000 (חמישים ואחד אלף) דולר אך זאת הייתה הצלחה נקודתית בלבד. מר ריצא'רד באן (Richard Bunn) הציע שמנכ"ל הרשות אורי פורת יפנה אישית לנשיא ה- EBU מר רֶגִ'יס קאלברמאטן (Regis Kalbermatten) ויבקש הפחתה נוספת בנימוק שהטלוויזיה הישראלית הציבורית היא רשת קטנה והמחיר גדול מידי . השיחה עם ריצ'ארד באן גלשה גם להסכמתן התדירה של הרשתות הגדולות והעשירות כמו ה- BBC ו- ITV הבריטיות , RAI האיטלקית , RTVE הספרדית , ARD ו- ZDF הגרמניות , A2F ו- TF1 הצרפתיות להגביר ולהגדיל שוב ושוב את התשלומים עבור רכישת זכויות השידור של אירועי הספורט הבינלאומיים הנחשבים כמו אליפויות העולם בא"ק , אולימפיאדות , מונדיאלים , טורנירי הטניס של הגרנד סלאם (ווימבלדון , רוֹלָאן גָארוֹס , אליפות אוסטרליה , ואליפות ארה"ב) , אליפויות אירופה בכדורגל (EURO’S) וכו' , ונסבה גם לדיון במבנה המתוחכם של הנוסחה המתמטית של ה- cost – sharing Eurovision הקובעת את עיקרון נֶטֶל החלוקה הכספית בגין רכישת זכויות השידורים בין רשתות הטלוויזיה החברות באיגוד השידור האירופי . הנוסחה המתמטית הזאת היא מעניינת וחכמה . היא מורכבת משורש ריבועי של מספר המוניטורים בבתי אב בכל מדינה חלקי עשרת אלפים ויוצרת את מספר היחידות הבסיסיות (Basic units) של כל רשת טלוויזיה באשר היא החברה באיגוד . לא הצלחתי לשנות את השיטה . היה ברור לי ולממונים עלי שהמציאות הכספית וחיינו המוניטאריים באיגוד השידור האירופי השתנו לרעתנו לעַד . מעתה נִידָרֵש לשלם הרבה יותר עבור קניית זכויות שידורי הספורט בעולם וגם בארץ . זה היה רק עניין של זמן , לא יותר מזה , עד שתחל להשתולל מלחמת המחירים בכל עוצמתה . קטסטרופה של ממש .

כיבוש יעדי הספורט הבינלאומי עַל יָדִי בראש כוחות הטלוויזיה הישראלית ורשות השידור הונע מחזון שידור מקודש . כך אני ראיתי את פני הדברים . מִגבלתו העיקרית הייתה עלותו הכספית . לא היה מחסור בכישרון או ידע במחלקת הספורט בעת ההיא ולבטח לא במוטיבאציה . גם לא שום מגבלה אחרת . שֵם המשחק בטלוויזיה הוא כוח אדם מיומן וטכנולוגיה חדשנית , ושניהם פועל יוצא של ממון .

הכסף הוא הדֶלֶק המניע את שידורי הספורט בטלוויזיה בשני התחומים של היקף ביצוע השידורים הישירים וגם המוקלטים בד בבד עם רכישת זכויות הצילום . לא צריך להיות כלכלן גאון כדי להבין את המשוואה הפשוטה הזאת המתארת את היחס הדוּ סִטרי הזה בין המוכר לקונה , ואת המשוואה המתמטית הקובעת את העקרונות של היחסים הדו סטריים הללו . שידורי הספורט הרלוואנטיים הגדולים (בארץ וגם בעולם) והמסקרנים ביותר הם מצרך השידור היקר ביותר בשוּק הטלוויזיה מפני שיש להם את כמות הצופים הגדולה ביותר . בגלל שהם אובייקט ורכוש שידור של וועדה מארגנת פרטית או ציבורית , כמו התאחדות הכדורגל בישראל , איגוד הכדורסל , מועדון הכדורסל של מכבי ת"א , IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) , UEFA (התאחדות הכדורגל האירופית) , FIFA (התאחדות הכדורגל הבינלאומית) , IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) או מועדון הטניס של ווימבלדון (Wimbledon) – שואף בעל הקניין בדרך כלל למכור את סחורתו לכל המרבה במחיר . הגיוני . גוף השידור שקונה אותם בלעדית לעצמו הופך אותם לאקסקלוסיביים . מפני שיש בהם עניין רָב הם גם נִצפּים מאוד בטלוויזיה . מפני שהם מעניינים ואקסקלוסיביים וגם נִצפּים בטלוויזיה צריך לשלם בעבורם ממון רב . גם זה הגיוני . אילו הם נתונים פחות או יותר ידועים .

לכן אחד הדברים הראשונים שעשיתי לאחר שהמנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מינה אותי בעצה אחת עם מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ומנהל חטיבת החדשות טוּבְיָה סָעַר לנַהֵל את מחלקת הספורט ולהנהיג את שידוריה בחודש דצמבר 1980 במקומו של אַלֶכְּס גִלְעָדִי (עזב ל- NBC) , היה ללמוד במהירות את סודות חלוקת הנֶטֶל הכספי של ה- EBU על פי הנוסחה המתמטית של ה- Eurovision Cost Sharing System באירועי הספורט השונים ואת הפילוסופיה הכלכלית שלו . אני חובב מתמטיקה ופיסיקה . התעניינתי מייד בפשר מבנה הנוסחה המתמטית המתוחכמת ש- EBU (איגוד השידור האירופי) הרכיב והשתמש בה כדי לקבוע את מספר היחידות הבסיסיות של כל רשת טלוויזיה באשר היא החברה באיגוד . חלוקת הנֶטֶל הכספי של רכישת זכויות שידורים של אירועי הספורט הבינלאומיים הגדולים בין עשרות רשתות הטלוויזיה הציבוריות האירופיות המאוגדות בו היא יחסית ומותנית במספר היחידות הבסיסיות שיש לכל רשת טלוויזיה .

בשנת 1980 מנה ה- EBU בשורותיו כ- 36 רשתות טלוויזיה ציבוריות . רובן השתייכו למדינות מערב אירופה אך היו גם שתיים מאסיה אלה של ישראל וירדן , וגם כמה ממדינות המַגְרֶבּ האפריקניות מרוקו , אלג'יר , טוניס , ולוב וגם מצרים . כולן היו חברות מלאות באיגוד השידור האירופי ה- EBU , מה שקרוי EBU active members . מדינות מזרח אירופה הקימו איגוד שידור נפרד משלהן שכונה OIRT .חלוקת עוֹל הנֶטֶל הכספי ב- EBU תורגמה למנה חשבונית . הוסכם כי כל רשת טלוויזיה תשלם את החלק היחסי שלה עבור הזכות לשדר אירוע מסוים במסגרת ההסכם הכולל . המנה היחסית של כל רשת טלוויזיה באיגוד תהיה תוצאה של מהלך מתמטי בו סכום הזכויות הכללי המוטל על ה- EBU מחולק בס"ה של מספר היחידות הבסיסיות של כל החברות באיגוד כפול מספר היחידות הבסיסיות של כל רשת טלוויזיה . הדבר המעניין ביותר והקרדינאלי בחישוב חלוקת הַנֶטֶל הכספי הוא הנוסחה המתמטית שהאיגוד עשה בה שימוש , וכיצד השתמש בה , כדי להחיל את כמות היחידות הבסיסיות על כל רשת טלוויזיה שהיא חברה ב- EBU . מהות הנוסחה המתמטית לקביעת מספר היחידות הבסיסיות של כל רשת טלוויזיה היא פשוטה אך תוצאתה גאונית . תרגיל חשבוני של שורש ריבועי של מספר מסכי הטלוויזיה בכל מדינה חלקי עשרת אלפים קובע את מספר היחידות הבסיסיות (Basic Units) של כל רשת טלוויזיה . תוצאת היחידות הבסיסיות מקטינה ומצמצמת את העוֹל הכספי המוטל כאמור על רשתות הטלוויזיה הגדולות ב- EBU כמו ה- BBC  ו- ITV באנגליה , ZDF/ARD – גרמניה , TVE – ספרד , RAI – איטליה , 3/2FR  ו- 1TF הצרפתיות בהשוואה לרשתות הקטנות (כמו זו של הטלוויזיה הישראלית למשל) . הנה דוגמא פשוטה אך מאלפת לפעולתה המתמטית והמתוחכמת של הנוסחה ותוצאתה הסופית .

הנוסחה המתמטית באנגלית :                                 

­ T.V.  license   =  Basic Units   √ (שורש ריבועי)   

                           10000 

 הנוסחה המתמטית בעברית :  

יחידות בסיסיות  =  מספר מקלטי הטלוויזיה (בכל מדינה ב- EBU) √ (שורש ריבועי)

                                     10000 (עשרת אלפים)

                                                                                                                                                                  מספר המסכים (Monitors) במערב גרמניה בשנות ה- 80 (בטֶרֶם האיחוד עם מזרח גרמניה) עמד על יותר מ- 22000000 (עשרים ושניים מיליון) . המספר המדויק : 22.704715 בתי אב במערב גרמניה החזיקו במקלטי טלוויזיה בסלון ביתם לעומת 606000 (שש מאות ושישה אֶלֶף) מוניטורים טלוויזיה ששכנו בבתי האָב במדינת ישראל בשנים ההן . חישוב מתמטי פשוט מראה שגרמניה גדולה במספר המסכים שלה מישראל פי 37 (שלושים ושבעה) . מכאן עולה המסקנה ההגיונית שעל כל דולר שהטלוויזיה הישראלית הציבורית (שם הקוד שלנו ב- EBU הוא IBA) משלמת זכויות שידור לאירוע ספורט מסוים , כזה שנרכש במסגרת החברות ב- EBU , על רשתות הטלוויזיה הגרמניות ARD ו- ZDF לשלם 37 דולרים משלהם . כשמכניסים את הנתונים האלה לנוסחה המתמטית של חלוקת הנטל הכספי שנבנתה ע"י ה- EBU עבור עצמו , מקבלים תוצאה מפתיעה . לגרמנים יש 48 יחידות בסיסיות ולישראל 6 יחידות כאלה . ההפרשים בין שתי המדינות הצטמקו וגרמניה שהייתה גדולה מישראל פי שלושים ושבעה כמקודם , גדולה ממנה עכשיו לצורך התחשיבים רק פי שמונה . פירושו של דבר שעל כל דולר שהטלוויזיה הישראלית תידרש לשלם בעסקת זכויות שידורים כזאת או אחרת של ה- EBU , ARD ו- ZDF הגרמניות יצטרכו להפריש עכשיו רק שמונה דולרים מקופתן (הסכום מתחלק שווה בשווה בין שתי הרשתות הציבוריות במערב גרמניה) ולא שלושים ושִבְעָה כפי שניתן לחשוב בשל יחס הנתונים בגודלן של אוכלוסיות הטלוויזיה של שתי המדינות. אֵילוּ הם אותם היחסים המתמטיים של מדינת ישראל גם עם אנגליה . אוכלוסיית הטלוויזיה באיים הבריטיים הייתה גדולה אז פי 31 (שלושים ואחד) מישראל , ועמדה על  18786000 (שמונה עשר מיליון ושבע מאות שמונים ושישה אלף) מסכים , אולם על פי התוצאה הסופית לאחר השימוש בחישובי נוסחת הקֶסֶם המתמטית הזאת לאנגליה יש 44 (ארבעים וארבע) יחידות בסיסיות (התשלום מחולק בין ה- BBC  לבין ITV) ולכן היא גדולה מישראל עכשיו רק פי שבע ושליש . גאון מי שהמציא את הנוסחה המזהירה שנראית כטְרִיק מתמטי . היא נוטה חֶסֶד לעשירים בארגון ולא נוחה לרשתות טלוויזיה עניות כמו רשות השידור של ישראל . את הדו"ח הכלכלי הנובע מהנוסחה המתמטית של חלוקת הנטל הכספי הזה ב- EBU , העברתי לידיעת מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ואח"כ גם למנכ"ל אורי פורת , וכמובן לסמנכ"לים הכספים שלהם ישראל דוֹרִי ויוֹחָנָן צַנְגֵן . תוצאת חלוקת הנֶטֶל הכספי של אירועי הספורט הגדולים ב- EBU השפיעה רבות על כלכלת מחלקת הספורט בתוככי הטלוויזיה ורשות השידור . חלק מתקציבה השנתי ומשאבי השידור בהם היא משתמשת לצורכי הגשמת המשימות הענקיות שלה בארץ ובעולם היא נִגְזֶרֶת של עלויות זכויות השידורים של אירועי ספורט בינלאומיים כפי שקבע ה- EBU . בעניין הזה אתה נדרש לעמוד כל הזמן על המשמר . צריך לומר בגלוי שכף ידו של יוסף "טומי, לפיד הייתה קְפוּצָה מזאת של אורי פורת ומוטי קירשנבאום אחריו . למרות הנוסחה המתמטית "המתעתעת" (מנקודת ראותן של הרשתות הקטנות) שילמה הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנות ה- 70 ו- 80 כערוץ טלוויזיה מונופוליסטי סכומי כסף נמוכים תמורת אירועי הספורט הבינלאומיים בעולם , וגם תמורת אלה שהתקיימו בארץ. הביקוש בימים ההם היה קטן בהרבה מההיצע. גם תרבות הפנאי הייתה שונה. עד שנת 1984 שילמנו מידֵי שנה לוועדה המארגנת של טורניר הטניס בווימבלדון – אנגליה סכום מגוחך של זכויות שידור שנע סביב 2000 – 1500 (בין אלף וחמש מאות לאלפיים דולר) לשנה . ב- 1984 קפץ המחיר בבת אחת פי שמוֹנָה . תמורת אליפות העולם ה- 1 בא"ק שהתקיימה בהלסינקי בירת פינלנד ב- 1983 שילמנו סכום מינימאלי של  3000 (שלושת אלפים) דולר זכויות השידורים בקטגוריה של חלוקת הנטל באיגוד האירופי ה- EBU על פי Maximum offer . זוהי שיטת תשלום הנשענת על הצעה כספית מְרָבִּית של רשת טלוויזיה כלשהי החברה ב- EBU לבעל הקניין . הוועדה המארגנת יכולה לקבל אותה או לדחותה , ו/או לבקש תוספת על פי ראות עיניה . כל זאת ללא השימוש בנוסחה הכספית של ה- EBU .

ה- IAAF  (ראשי תיבות של International Association Athletics Federation) הלא היא התאחדות הא"ק הבינלאומית קיבלה בשנת 1983 ללא כל תהליך תִּמְחוּר את ההצעה הכספית המרבּית שלנו ע"ס 3000 (שלושת אלפים) דולר . זה היה סכום פעוט , אפסי הייתי אומר , תמורת הפקה מושלמת של אירוע ענק שבוצעה היטב ע"י רשת הטלוויזיה הפינית הממלכתית  YLE . ארבע שנים מאוחר יותר השתנו כללי ההֵיצַע והביקוש לבלי הכר . נדרשנו לשלם בעבור זכויות השידורים של אליפות העולם ה- 2 בא"ק  ברומא בקיץ 1987 שצולמו ע"י 22 מצלמות של הטלוויזיה האיטלקית הציבורית RAI , סכום הגדול פי יותר מעשרים .  61000 (שישים ואחד אֶלֶף) דולר . ההצלחה הארגונית והטלוויזיונית הפנטסטית של אליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה באוגוסט 1983 בהלסינקי העלתה בבת אחת את העניין באירוע הייחודי ואת רָף מניות השידורים . ד"ר פרימו נביולו נשיא ה- IAAF (איגוד הא"ק הבינלאומי) ניצל את התנופה ומחירי הזכויות נסקו כפי שרואים בטבלה המצ"ב .

ebu 1

טקסט מסמך :  גרף עליית מחירי זכויות השידורים שהוכן ע"י ה- EBU ומלמד ומצביע כמה שילם איגוד השידור האירופי (בדולרים) ל- IAAF  מאז אליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה בהלסינקי בקיץ 1983, כלהלן : 

א. 800000 (שמונה מאות אלף) דולר עבור אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 .

ב. 4000000 (ארבעה מיליון) דולר עבור הסכם ארוך טווח לשלוש שנים 1987 – 1985 הכולל בתוכו את אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 .

ג.  9000000 (תשעה מיליון) דולר עבור הסכם ארוך טווח לארבע שנים 1991 – 1988 הכולל בתוכו את אליפות העולם ה- 3 בא"ק – טוקיו 1991 .

ד.  91000000 (תשעים ואחד מיליון) דולר עבור הסכם ארוך טווח לארבע שנים 1995 – 1992 הכולל בתוכו את אליפות העולם ה- 4 בא"ק – שטוטגרט 1993 ואליפות העולם ה- 5 בא"ק – גטבורג 1995 .

ה. כעבור תריסר שנים מאז אליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 1983 ניאות ה- EBU לשלם ל- IAAF  תמורת חוזה ארוך טווח בן שֵש שנים 2001 – 1996 , סכום פנטסטי של  000000 135 (מאה שלושים וחמישה מיליון) דולר שכלל בתוכו את אליפות העולם ה- 6 בא"ק – אתונה 1997 , אליפות העולם ה- 7 בא"ק – סביליה 1999 , ואליפות העולם ה- 8 בא"ק – אדמונטון 2001 .

הא"ק הבינלאומית כבשה לעצמה נתח גדול על מרקע הטלוויזיה הבינלאומי. אין דבר טלוויזיוני יפה יותר מא"ק במיטבה. לא בכדי מכנים אותה מלכת הספורט. (המסמך באדיבות  EBU  ארכיון יואש אלרואי).

בתחילת 1987 חלה רוויזיה בחלוקת הנטל הכספי ב- EBU שהקלה במשהו על רשות השידור . איגוד השידור האירופי שהוא גוף מסורבל וגם שמרני החליט לשנות את השיטה . האיגוד קבע שלוש קטגוריות ראשיות של אירועי ספורט בינלאומיים ולצִדן שלוש צורות תשלום. בשני האירועים הבינלאומיים הגדולים ביותר, האולימפיאדות והמונדיאלים , נקבע שחלוקת הנטל הכספי תעשה על פי החלטה קונקרטית של המועצה האדמיניסטרטיבית העליונה של ה- EBU . באירועי ספורט בינלאומיים גדולים אחרים הוחלט שחלוקת הנטל תתבצע על פי יחידות בסיסיות מתוקנות . באירועי ספורט רוטיניים התקבלה החלטה שחלוקת הנטל הכספי תהיה על פי הצעת התשלום המֵרבּית של כל רשת טלוויזיה בנפרד (Maximum offer). זה היה שינוי חשוב בעל משמעות לטווח הארוך לטובת רשתות הטלוויזיה הקטנות החברות באיגוד השידור האירופי (כמו הטלוויזיה הישראלית הציבורית) בכל הנוגע לאירועי העַל , האולימפיאדות וגביעי העולם בכדורגל .

רשתות הטלוויזיה ב- EBU  סוּוְגו על פי המדיניות הכלכלית החדשה לשלוש קבוצות תשלום עיקריות . רשתות טלוויזיה במדינות בעלות 10 מיליון מוניטורים (מסכי) טלוויזיה ויותר כמו גרמניה , אנגליה , צרפת , איטליה וספרד , שויכו לקבוצה הגדולה . רשת טלוויזיה שכללה בתוכה בין מיליון מסכים ל- 10 מיליון נקראה הקבוצה הבינונית, ורשתות טלוויזיה שהזינו אותן כמיליון מסכים ביניהן הטלוויזיה הישראלית, ירדן, ואיסלנד נקראו הקבוצה הקטנה . הרוויזיה היטיבה עם העניים ורשות השידור הישראלית כמו רשתות טלוויזיה קטנות אחרות באירופה יצאה נשכרת ומורווחת מהעניין בתקופה של שנים אחדות . מפת המחירים השתנתה מקצה אל קצה בשעה שהחלו בסוף שנות ה- 80 באירופה קרבות השידור הגדולים עם כניסתם לשוּק של גורמי שידור מתחרים כמו ערוצים ארציים מסחריים , כבלים , ולוויין , לרבות סוכני ומתווכי מכירות של זכויות שידורי ספורט . המנכ"לים של רשות השידור הממלכתית בישראל ללא יוצא מן הכלל קיבלו באופן מחמיר ובביקורתיות רבה ובמידת צֶדֶק רבה את האמרת המחירים והשינויים הכספיים המפליגים שהתחוללו בשנות ה- 80 ו- 90 של המאה שעברה במחירי זכויות שידורי הספורט לשידורים בטלוויזיה – בארץ ובעולם . עליית המחירים הייתה דרמטית . אף על פי כן דרשו צופי הטלוויזיה משלמי האגרה הפעוטה במדינת ישראל מעוטת התושבים את ליטרת הבשר שלהם . בכסף הקטן שהם שילמו את "מִסֵי הטלוויזיה" שלהם ניתן היה לקנות רק חלק משידורי הספורט הארציים והבינלאומיים היקרים שהיו כל כך אהובים עליהם . אזרחים רבים ממגזרים שונים במדינת ישראל משתמטים ביודעין ובאורח קבע מתשלום האגרה . כּמוּתם נאמדת ב-  % 20 . הדבר מקשה ומכביד עוד יותר על תקציב רשות השידור . מצבו של המקביל הציבורי באנגליה ה- BBC שונה . אזרחי אנגליה משלמים אגרת טלוויזיה בגובה האגרה הישראלית , אך שם כמות התושבים גדולה הרבה יותר , המשמעת איתנה , ומוּסַר התשלומים שונה . אך עוד חזון למועד . נרחיב על כך מאוחר יותר . בעשור ה- 90 של המאה שעברה חַל גידול עצום ברכישת שידורי הספורט הבינלאומיים ע"י ה- EBU שרשות השידור הישראלית היא חברה מלאה בו . יוקר התשלומים עלה . כדי לנהל נכון את מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית נדרשתי להבין היטב את חוקי הכלכלה המניעים את עבודת איגוד השידור האירופי . בשנים 1999 – 1995 רכש ה-EBU  זכויות שידורים של אירועי ספורט בינלאומיים בעלות של 152.000000 (מאה וחמישים ושניים מיליון) פרנקים שווייצריים (SFR) שזהו סכום שווה ערך ל- 100000000 (מאה מיליון) דולר בשנים ההן . רשתות הטלוויזיה החברות ב- EBU נדרשו להוציא מקופתן כסף נוסף כדי למַמֵן גם את הוצאות ההפקה . ב- 9 במארס מרס 1995 פִּרְסֵם ה-EBU  מסמך חשוב ביותר במסגרת התפתחות כיסוי אירועי הספורט בטלוויזיה באירופה ובעולם . הייתה לו השפעה גם על הטלוויזיה הישראלית . המסמך [1] נקרא :

Role and Obligations of the Host broadcaster within the EBU

במסמך הזה נקבעו כללי הפקה וכיסוי חדשים ועזרה ותוספות תשלום ל- Host Broadcaster כדלהלן :

גביע העולם בכדורגל – 000 500 1 פרנקים שווייצריים .

אליפות אירופה בכדורגל – 000 000 1 פרנקים שווייצריים .

אליפות העולם בא"ק – 000 550 פרנקים שווייצריים .

אליפות אירופה בא"ק – 000 450 פרנקים שווייצריים .

אליפות העולם במרוצי אופניים על כבישים – 000 250 פרנקים שווייצריים .

אליפות העולם בסקי אלפיני – 000 500 פרנקים שווייצריים .

אליפות העולם בסקי נורדי – 000 500 פרנקים שווייצריים .

אליפות העולם בביאטלון – 000 150 פרנקים שווייצריים .

הייתה לי דלת פתוחה ללשכת מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בשנים 1989 – 1984 כפי שהייתה לי כניסה חופשית מאוחר יותר למטהו של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום בשנים 1998 – 1993 . שניהם היו נגישים ומהירים בתשובותיהם ומעשיהם . הגיעה העת להאיץ את גלגלי תעשיית הטלוויזיה הישראלית הציבורית . אי אפשר היה עוד להסתפק בכיסוי החד ממדי של הכדורגל . המתינו לנו באופק יעדי שידורים כבירים בדמותם של אליפות העולם ה- 2 בא"ק שעמדה להיערך בסוף חודש אוגוסט 1987 ברומא והאולימפיאדה ה- 24 במניין הזמן החדש בספטמבר 1988 בסיאול בירת דרום קוריאה . בשובי מפגישת ה- EBU בגֶ'נֶבָה שלחתי ב- 22 במארס 1987 למנכ"ל רשות השידור אורי פורת את המסמך הבא בו אני מתדרך אותו כיצד לפנות לנשיא ה- EBU מר רֶגִ'יס קַאלְבֵּרְמָאטֶן בעניין תשלום הזכויות עבור אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 .

porath 5

טקסט מסמך : 22  במארס 1987 . המסמך שכתבתי למנכ"ל רשות השידור אורי פורת (עמוד מס' 1 מתוך 2) ונועד לקדם את הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

porath 6

טקסט מסמך : 22 במארס 1987 . המסמך שכתבתי למנכ"ל רשות השידור אורי פורת (עמוד מס' 2 מתוך 2) ונועד לקדם את הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לא התמהמה ואת זה צריך לומר לזכותו כמו זכויות רבות אחרות נוספות בקדנציית הניהול הראשונה שלו בשנים 1989 – 1984 . הוא שלח מייד טלקס לנשיא ה- EBU רֶגִ'יס קַאלְבֵּרְמַאטֶן  והפיל את תחינתו . זה לא היה דבר מקובל בו האינסטנציה הגבוהה ביותר ברשות השידור פונה בענייני זכויות שידורים של אירועי ספורט לאינסטנציה הרמה ביותר באיגוד השידור האירופי .

porath 7

טקסט מסמך :  24  במארס 1987 . זהו הטלקס ששלח מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לנשיא ה- EBU רג'יס קאלברמאטן בו הוא מבקש ממנו הנחה כספית משמעותית על מנת שהטלוויזיה הישראלית תוכל להשתתף במסגרת ה- EBU  בכיסוי בשידורים ישירים את אליפות העולם ה- 2 בא"ק שאמורה להיערך ברומא בתאריכים 6.9.1987 – 29.8.1987 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

תחינתו של אורי פורת השיגה בסופו של דבר את מבוקשה והמחיר פחת ב- % 50 וירד ל- 30000 (שלושים אלף) דולר . מזכיר ה- "Sports Working Party" של ה- EBU מר ז'אן פייר וויינמאן בישר לי על כך בשיחה בע"פ בינינו . ניהול מחלקת הספורט הצריך זה מכבר ידע כלכלי והתמצאות במבוכי הביורוקרטיה של ה- EBU , וגם קשרים אישיים . ב- 7 באפריל 1987 נערכה פגישה אופרטיבית רבת משתתפים ברשות השידור בה נתן המנכ"ל אורי פורת אור ירוק למבצע הפקת שידורי הטלוויזיה של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 . בפגישה השתתפו מנהל הטלוויזיה חַיִים יָבִין , סמנכ"ל הכספים והכלכלה יוחנן צַנְגֶן , יועצו האישי של המנכ"ל נַקְדִימוֹן "נַקְדִי" רוֹגֵל , מנהל שירותי ההנדסה של הטלוויזיה יַעֲקב סְוִוירִי , קצין התקשורת הלוויינית בטלוויזיה הישראלית הציבורית זאב שטוקהיים ז"ל , אנוכי , ועוזרי ויד ימיני אמנון ברקאי . ברור שהודיתי למנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל על התגייסותו למשימה ומהירות הביצוע .

porath 8

טקסט מסמך :  7 באפריל 1987. תקציר הפגישה האופרטיבית ברמת מנכ"ל רשות השידור הנותן אור ירוק למבצע השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 2 בא"ק באוגוסט – ספטמבר 1987 ברומא . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 24 באפריל 1987 הגיעה הבשורה הרשמית ממזכיר קבוצת הספורט של איגוד השידור האירופי (EBU) בג'נבה ז'אן פייר וויינמאן  (Jean Pierre Weinmann) , כי האיגוד מסכים להפחית את זכויות השידורים של הטלוויזיה הישראלית באירוע החשוב הזה ב- % 50 [2] .  בעקבות ההפחתה נתן לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת אור ירוק לצאת לדרך . שילמנו בסופו של דבר 30000 (שלושים אֶלֶף) דולר , פי עשרה יותר ממה ששילמנו ארבע שנים קודם לכן תמורת אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 , אך פי שניים פחות ממה שנדרשנו לשלם בתשלום המקורי עבור רומא 1987 . פרוטות במונחים המוניטאריים של היום . הון רָב בימים ההם . אליפות העולם בא"ק של רומא 1987 הניבה 21 שעות שידורים ישירים . עלות כל שעת שידור עמדה על 1500 דולר . מחיר מציאה עבור מנכ"ל רשות השידור אורי פורת . בשנות ה- 80 של המאה שעברה החלה מלחמת העולם הראשונה על רכישת זכויות השידורים של שידורי הספורט הארציים והבינלאומיים הגדולים. בעשור ה- 90 של המאה שעברה פרצה מלחמת העולם ה- 2 אודות זכויות השידורים הטלוויזיוניות . הוועדות המארגנות לא ידעו שובע . המלחמות האלה לא פסקו . הן נמשכות עד עצם היום הזה גם בעת כתיבת הפוסט הזה בשבת של – 10 באוגוסט 2013 . ראה חמשת הספרים עבי הכרס שחקרתי וכתבתי מאז תום אולימפיאדת סידני 2000 ב- 2 באוקטובר 2000 : הספר " סמן ימני" , הספר "פסגת היכולת האנושית של האדם בספורט וקצה גבול היכולת הטכנולוגית של הטלוויזיה" , הספר "הפקות חובקות ארץ ועולם" , והספר "למילים יש וויזואליה משהן" . חמשת הספרים הללו הן חלק מסדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שחקרתי וכתבתי , וקרויה , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" .

porath 9

טקסט מסמך :  23 באפריל 1987 . זהו המסמך המקורי ששלח מזכיר קבוצת הספורט של ה- EBU  ז'אן פייר וויינמן , המאשר כי הצעתי לשלם סכום של 000 30 (שלושים אלף) דולר עבור זכויות השידורים של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987, התקבלה ע"י מוסדות הארגון . דיווחתי על כך מייד למנכ"ל רשות השידור אורי פורת . הוא הודה לי בסגנונו החביב . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אליפות העולם ה- 2  בא"ק שהתקיימה במשך עשרה ימים ברומא  מ- 29 באוגוסט 1987 עד 6 בספטמבר 1987 שימשו מבוֹא ומבחן כוחות כפול – לטלוויזיה הישראלית הציבורית (ולרשתות הטלוויזיה בתבל) וגם לאתלטים בעולם . לנו – טסט לקראת השידורים המורכבים והמרוחקים שנכונו לנו אולימפיאדת סיאול 1988 הרחוקה , ולספורטאים – אקספרימנט מן המעלה האולימפית הגדולה ביותר . בדומה , כשם שתחרויות אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי 1983 היוו בשעתו מעין ניסוי כלים משולב של חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ושל האצנים, הקופצים, וההודפים – בטֶרֶם אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 .

הערה בטרם סיום מחקר וכתיבת בפוסט : שנה אח"כ אִפשֵר לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה שָדֵר ישיר ב- 17 באוגוסט 1988 בזמן צפייה ראשי את תחרות הא"ק הבינלאומית רבת המוניטין של ציריך . חודש ימים בדיוק לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת סיאול 1988 . מרבית האתלטים בעלי המוניטין העולמי היו אמורים להשתתף בתחרות הזאת והמנכ"ל שהיה חובב א"ק מושבע בעצמו חשב כמוני "שמותר" לטלוויזיה הציבורית – ממלכתית שאוחזת בידיה את זכויות השידורים האולימפיים של סיאול 1988 לחשוף את גיבורי הספורט , אלה שיקשטו ויפארו את מרקע הטלוויזיה הישראלית בתוך זמן קצר . רבים בטלוויזיה זקפו גבה . "תחרויות ציריך בא"ק בטלוויזיה הציבורית ? ממתי ? מה פתאום ? " , אמרו והוסיפו , "די לנו בכך שנצטרך לסבול עוד רגע קט את התחרויות האולימפיות של סיאול 1988 שיואש אלרואי מתכנן לנו". אורי פורת עמד בפרץ ולא נכנע.

סוף הפוסט , רשימה מס' 7.א. ראה המשך בפוסט הבא "אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 בצלה של אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987 , רשימה מס' 7.ב.  

[1]  ראה נספח : מסמך ה- EBU  מ- 9 במארס 1995 .

[2]  ראה נספח : טלקס של ז'אן פייר וויינמאן מזכיר קבוצת הספורט של ה- EBU  שנשלח אלי  ב-  23  באפריל 1987 המאשר תשלום זכויות שידור של 30000  (שלושים אלף)  דולר תמורת שידורי אליפות העולם ה- 2  בא"ק של רומא 87'  במקום 61000  (שישים ואחת אלף) דולר במקור.

[3]  ראה נספח : מאמר ביקורת הטלוויזיה של ד"ר יריב בן אליעזר בעיתון "מעריב"  מ- 9 באוגוסט 1987 , המשבח את שידורי אליפות העולם ה- 2 בא"ק שהתקיימו ברומא בקיץ 1987 .

אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013. IAAF ופועלו של מר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 6). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי .

——————————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 264 : הועלה לאוויר לפנות ערב של יום שישי – 9 באוגוסט 2013

——————————————————————————————————————

אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013. IAAF ופועלו של מר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 6). כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady

טקסט תמונה : קיץ 1995 . אטלנטה – ג'ורג'יה ב- ארה"ב . אלכס גלעדי ואנוכי בעת פגישת ההפקה הבינלאומית בת ארבעה ימים של ה- WBM ה- 1 (ראשי תיבות של World Broadcaters Meeting) שעסקה בתכנון ועיצוב של שידורי הטלוויזיה באולימפיאדת אטלנטה 1996 . משמאל נראה אחד האוטובוסים שהסיע את משתתפי ה- WBM מאתר אולימפי אחד למשנהו . אלכס גלעדי כרגיל מחוייט , עוטה חליפה, ומעונב ואנוכי כרגיל במכנסי ג'ינס ונעלי ספורט. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013. IAAF ופועלו של מר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 6). כל הזכויות שמורות.

בקיץ 1986 ערך יו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF אלכס גלעדי ברומא כנס של מומחי טלוויזיה בינלאומיים בעלי מוניטין בתחום ההפקה , הבימוי , והצילום של שידורי א"ק בטלוויזיה . כיסוי טלוויזיוני של תחרויות א"ק הוא מבצע טכנולוגי מורכב ומסובך . המסובך ביותר מבין כל הפקות הטלוויזיה . בכנס ההוא ברומא לפני 27 (עשרים ושבע) שנים שאָלֶכְּס גִלְעָדִי היה היוזם וה- Chairman שלו נטל חלק גם הספרדי מָנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ מהנדס טלוויזיה בהשכלתו בעל ניסיון עצום מהטלוויזיה הספרדית הציבורית RTVE ומאושיות איגוד השידור האירופי ה- EBU (מי שהיה ה- Chief Producer של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 ומי שניהל עבור נשיא הספורט והחדשות של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC את ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984) . מנואל "מנולו" רומרו הסביר את מכמני האפשרויות הטכנולוגיות הגלומות בפוטנציאל הטלוויזיוני של שידורי א"ק . מטרת הכנס ההוא ב- 1986 הייתה לקבוע נוהל טלוויזיוני מדויק ואחיד של הפקה , בימוי , וצילום בתחרויות הא"ק השונות . זה היה לפני המון זמן . את אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 כיסו 4 ניידות שידור קטנות ו- 18 מצלמות . את אליפות העולם ה- 14 בא"ק שתיפתח מחר (שבת – 10 באוגוסט 2013) במוסקבה יכסו 6 ניידות שידור ענקיות וכ- 100 (מאה) מצלמות לרבות אין סוף של הילוכים חוזרים איטיים , והילוכים חוזרים איטיים מאוד (Super Slow Motion) מזוויות התבוננות שונות .

אני רואה מטעמים רבים במר אלכס גלעדי את אחד מאנשי הטלוויזיה החשובים בדורנו , בארץ ובעולם , לא רק בתחום שידורי הספורט . על כל פנים המצע שכינס וכתב ב- 1986 בסיוע מומחי הטלוויזיה הבינלאומיים שאסף בספר " IAAF – TELEVISION GUIDELINES" בן כ- 105 (מאה וחמש) עמודים – משמש אבן פינה , אבן מסד – בתולדות התפתחות שידורי הספורט בכלל ובא"ק בפרט . הספר מצוי בארכיון ה- IAAF וכל אחד יכול לעיין בו .

מצאתי צורך להביא לידי קוראי הבלוג מתוך הספר "IAAF – TELEVISION GUIDELINES" את תוכן העניינים העשיר שלו , את דבר נשיא IAAF בימים ההם ד"ר פרימו נביולו , את טקסט המבוא של העורכים ובראשם מר אלכס גלעדי , ואת ההתייחסות המעניינת הטכנולוגית והלוגיסטית למבנה עמדת השידור של הטלוויזיה באצטדיון הא"ק .

iaaf 18

טקסט מסמך : קיץ 1986 . כריכת הספר .

iaaf 3

טקסט מסמך : קיץ 1986 . רשימת חברי IAAF . בראש הרשימה הנשיא ד"ר פרימו נביולו . הערה : השם השני ברשימת סגני הנשיא לאמין דיאק (Lamine Diack) הוא נשיא ה- IAAF  מאז 1999 שנת מותו של פרימו נביולו.

iaaf 4

טקסט מסמך : קיץ 1986 . רשימת ה- Television sub committee members בראשה מר אלכס גלעדי שדנה בהענקת דפוסי הפקה , בימוי , וצילום טלוויזיוניים אחידים של תחרויות הא"ק .

iaaf 5

טקסט מסמך : קיץ 1986 . רשימת מומחי הטלוויזיה בעלי מוניטין בינלאומי שסייעו למר אלכס גלעדי להעצב את מסמך ה- "IAAF – TELEVISION GUIDELINES" .

iaaf 6

טקסט מסמך : קיץ 1986 . תוכן העניינים העשיר של המסמך (1) .

iaaf 7

טקסט מסמך : קיץ 1986 . תוכן העניינים העשיר של המסמך (2) .

iaaf 8

טקסט מסמך : 1987 . דברי השבח של נשיא IAAF ד"רפרימו נביולו בעת הוצאת הספר לאור .

iaaf 9

טקסט מסמך : קיץ 1986 . דבר הקדמה של המחברים .

iaaf 10

טקסט מסמך : רשימת מומחי הטלוויזיה הבינלאומיים ובראשה מר אלכס גלעדי שחיברו את המסמך .

iaaf 11

טקסט מסמך : הסבר ופירוט מבנה עמדת השידור של הטלוויזיה באצטדיון הא"ק (1) .

iaaf 12

טקסט מסמך : הסבר ופירוט מבנה עמדת השידור של הטלוויזיה באצטדיון הא"ק (2) .

iaaf 13

טקסט מסמך : הסבר ופירוט מבנה עמדת השידור של הטלוויזיה באצטדיון הא"ק (3) .

iaaf 14

טקסט מסמך : הסבר ופירוט מבנה עמדת השידור של הטלוויזיה באצטדיון הא"ק (4) .

iaaf 15

טקסט מסמך : הסבר ופירוט מבנה עמדת השידור של הטלוויזיה באצטדיון הא"ק (5) .

iaaf 16

טקסט מסמך : הסבר ופירוט מבנה עמדת השידור של הטלוויזיה באצטדיון הא"ק (6) .

iaaf 17

טקסט מסמך : הסבר ופירוט מבנה עמדת השידור של הטלוויזיה באצטדיון הא"ק (7) .

אליפות העולם ה- 2 בא"ק שנערכה ברומא בסופו של חודש אוגוסט וראשיתו של חודש ספטמבר בשנת 1987 פעלה כבר על פי עקרונות המסמך הזה הקרוי , "IAAF – TELEVISION GUIDELINES" .

סוף הפוסט רשימה מס' 6 . ראה המשך בפוסט הבא "אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013 . IAAF ומר אלכס גלעדי , רשימה מס' 7 .

אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013. IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 5) . כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי .

——————————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 263 : הועלה לאוויר בצהריי יום שישי – 9 באוגוסט 2013

——————————————————————————————————————

אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013. IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 5) . כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה שעברה . אנוכי יחדיו עם גב' אוֹרְלִי יָנִיב שנבחרה עלי ידי להגיש מהאולפן בירושלים את השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 . התמונה הזאת צולמה בהיכל הספורט ביד אליהו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013. IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 5) . כל הזכויות שמורות.

עולם הטלוויזיה ו- IAAF חוגגים 30 שנות אליפויות עולם בא"ק . מחר תיפתח במוסקבה אליפות העולם ה- 14 בא"ק . מורשתו של של ד"ר פרימו נביולו נשיא IAAF בשנים 1999 – 1981 עדיין נשמרת .

אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 דמתה למסע פתיחה "ה – 4" במשחק השחמט כפי שנוהגים להתחיל השחמטאים הדגולים אלופי העולם ורבי האומנים גארי קאספארוב , וויז'וואנאתאן אנאנד , וגם אשת השחמט השנונה והחריפה יהודית פולגאר . יכול להיות ש- IAAF בראשות ופרימו נביולו היו ברי מזל מפני שאת מלאכת הטלוויזיה ביצעה הטלוויזיה הפינית הציבורית הנפלאה YLE . זאת הייתה לא פחות ממהפכת טלוויזיה בלתי נשכחת בתחום סיקור וכיסוי תחרויות הא"ק בימים ההם .

מבצע קידום שידורי אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 בטלוויזיה הישראלית הציבורית קיבל תנופה ועידוד גם מהעיתונות הכתובה . בפעם הראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית היא נערכה להפקה ושידורים ישירים מהשטח של אירוע א"ק בינלאומי ראשון במעלה הנמשך שבוע ימים ולא הסתפקה עוד בתוצר טלוויזיוני מוגבל של Highlights מוקלטים וקצרצרים . ליוסף "טומי" לפיד יליד אירופה הישנה היה חלק רב בעיצוב תרבות הצפייה בשידורי הא"ק הבינלאומית הרחוקים מהרגלי הצפייה של הציבור הישראלי בכדורגל . כך סברתי וכך ראיתי זאת . בסופו של יום הוא היה האיש שסייע בידי להטמיע את הא"ק הבינלאומית במיטבה בתודעת ציבור צופי הטלוויזיה בארץ . העיתונות הכתובה הלכה איתי .

טקסט מסמך : ראשית אוגוסט 1983 . העיתונות הכתובה ("ידיעות אחרונות" , "מעריב" , "הארץ" , "דבר" , "על המשמר" , "ז'רוזלם פוסט" , ו- "חדשות הספורט") מסייעת לקדם את מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 . (באדיבות העיתונים המצוינים לעיל) .

טקסט מסמך : ראשית אוגוסט 1983 . העיתונות הכתובה ("ידיעות אחרונות" , "מעריב" , "הארץ" , "דבר" , "על המשמר" , "ז'רוזלם פוסט" , ו- "חדשות הספורט") מדווחת לקוראיה אודות מבצע השידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הנוגעים אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 . (באדיבות אותם העיתונים המצוינים לעיל) .

טקסט מסמך : ראשית אוגוסט 1983 . העיתונות הכתובה ("ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ", דבר", "על המשמר", "ז'רוזלם פוסט", ו- "חדשות הספורט") נרתמת לקידום את מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 .(באדיבות אותם העיתונים המצוינים לעיל) .

בסיומם של שידורי הלסינקי 1983 ערכנו יוסף "טומי" לפיד ואנוכי שיחת סיכום אודות המשך שידורי הספורט הרלוואנטיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית וההכנות שלנו לקראת שידורי אולימפיאדת לוס אנג'לס 84' . הודיתי לו על שאִפשֵר לי להפיק הפקת טלוויזיה כה מרתקת ושובה עין . "עכשיו ברור לכל אנשי הטלוויזיה בתבל באשר הם כי ניתן לחלק את איכות הכיסוי הטלוויזיוני של הא"ק לשתי תקופות . עד הלסינקי 83' –  וממנה והילך" , אמרתי למנכ"ל רשות השידור , והוספתי , "במדינה מוכית כדורגל כמו ישראל, שידורי הלסינקי 83' היו משב רוח מרענן". ידו של יוסף "טומי" לפיד הייתה בדרך כלל קפוצה בהפקת תוכן ספורטיבי והקצאת ממון. ב- 1979 הוא לא אישֵר לאלכס גלעדי (אז מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית) להפיק ולשדר את תחרויות גביע העולם בא"ק שנערכו באותה שנה במונטריאול – קנדה . כעבור שנתיים אִפשֵר לי לשָדֵר ישיר רק על קצה המזלֵג את תחרויות גביע העולם בא"ק שנערכו ברומא בסוף השבוע הראשון של ספטמבר 1981 . שנת 1983 היוותה נקודת מפנה טלוויזיונית  ברשות השידור . ההפקה הייתה הרבה יותר רחבה ומעמיקה מבעבר . אצתי לענות ולהשיב בפרטי פרטים ל- Questionnaire הארוך והמורכב של הטלוויזיה הפינית YLE ששימשה Host broadcaster של אליפות העולם . הייתי צריך להתכונן ביסודיות לקראת הפקת שידורי הטלוויזיה המרתקים הצפויים לנו והממשמשים ובאים.

טקסט מסמך :  18 במארס 1983 . זהו טופס ה- Accreditation שלי (מונפק ע"י הטלוויזיה הפינית YLE) שבלעדיו צוות השידור וההפקה שווה כקליפת השום . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך :  18 במארס 1983. זהו טופס ה- Accreditation של השדר הבלתי נשכח נסים קיוויתי.(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוגוסט 1983 . זהו האִצטדיון האולימפי הנפלא של הלסינקי בירת פינלנד ששימשה בירת הא"ק הבינלאומית מאז תום מלחמת העולם ה- 2 ב- 1945. האצטדיון היווה אכסניה מושלמת לאליפות העולם ה- 1 בא"ק , והיה גדוש על גדותיו בכל שמונת ימי האליפות . האומה הפינית ידועה כשוחרת א"ק משחר נעוריה . (באדיבות  YLE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פינלנד היא מדינה ענקית ויפהפייה בעלת 60000 (שישים אֶלֶף) אגמים המשתרעת על שטח עצום של 000 337 קמ"ר . היא גדולה יותר בשטחה מאיטליה וגם מאנגליה , אך אומתה קטנה . ב – 1983 היא מנתה רק  4.8 מיליון תושבים . זוהי מדינה אמיצה שתושביה מסתפקים במועט. הם מעולם לא קיבלו סיוע כספי מארה"ב או מכל מדינה אחרת. אפילו לא דולר אחד . כל מה שיש להם הושג בעשר אצבעותיהם . אני אוהב את האומה הפינית האמיצה אהבת נפש . פינלנד היא מדינה שוחרת ספורט בה החינוך הגופני הוא מרכיב חשוב בעיצוב אופיו של העם הנוֹעז הזה הראוי להערצה . פינלנד זכתה עד היום ב- 271 מדליות אולימפיות . תחומי הספורט בהם התמחה העם הפיני הם האבקות , הטלת כידון וריצות למרחקים ארוכים . אחד מנשיאי האומה המופלאה והחרוצה הזאת היה פעם אלוף בהטלת כידון בעצמו .  ענף הא"ק בפינלנד בעל המסורת ארוכה הוא הבולט ביותר מכל ענפי הספורט ומשול לתַרבּות . האתלטים הפיניים בעיקר הרצים למרחקים ארוכים ומטילי הכידון נערצים על בני עמם . במשך שנים רבות הביאו לארצם תהילת נצח . פָּאבוֹ נוּרְמִי (Paavo Nurmi) הרץ למרחקים ארוכים האגדי הוא הבולט מכולם . הוא זכה בשלוש אולימפיאדות רצופות באנטוורפן 1920 , פאריס 1924 , ואמשטרדם 1928 –  בשתיים עשרה מדליות אולימפיות , 9 מזהב ו- 3 מכסף . פָּאבוֹ נוּרְמִי הפך למופת ואגדה לא רק בפינלנד ובסקנדינביה אלא בכל רחבי תבל . הוא תרם תרומה אדירה למוניטין של ארצו בעולם כשגריר ספורט יותר מכל מדינאי , מדען , אומן , או מוסיקאי . פָּאבוֹ נוּרְמִי האדם והספורטאי זכה לכבוד ממדינתו שאין גדול הימנו . פינלנד הקימה לוֹ אנדרטה בשערי האִצטדיון האולימפי בבירה הלסינקי ובעיר מולדתו טורקו בעודו בחייו והוא רק בן 27 . פאבו נורמי היה גאון האימון . המֶסֶר המובהק שלו לנוער הפיני בשנות ה- 20 של המאה שעברה היה פשוט וברור : "לא ניתן להגיע להישגים לא עבודה קשה ורצופה" . פָּאבוֹ נוּרְמִי נולד ב- 13 ביוני 1897 ונפטר ב- 2 באוקטובר 1973 .

טקסט תמונה : שנות ה- 20 של המאה שעברה . זהו פאבו נורמי הספורטאי הפיני הגדול ביותר בכל הזמנים . באולימפיאדת פאריס 1924 זכה פאבו נורמי ב- 5 מדליות זהב , ביניהן בשתי הריצות היוקרתיות ל- 1500  מ' ו- 5000  מ' (בתוך שעה וחצי) . ממשלת פינלנד הקימה ובנתה לו פסל כשהיה בן 27 בלבד. הפסל הוצב בשערי האִצטדיון האולימפי בעיר הבירה הלסינקי . (באדיבות  YLE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה :  אולימפיאדת פאריס 1924 . זהו אתלט העַל הפיני פאבו נורמי (בן 27) דקות אחדות לאחר שניצח בתוך שעה וחצי בשתי ריצות הגמר ל- 1500 מ' (6. 53 : 3 דקות) ו- 5000  מ' (2. 31 : 14 דקות). זכייה פנטסטית וחסרת תקדים בעת ההיא . כעבור 80 שנה חזר על ההישג המדהים הזה , ניצחונות ב- 1500  מ'  ו- 5000  מ' , הרץ המרוקני הנפלא הישאם אל גארוז' באולימפיאדת אתונה 2004 . (התמונה באדיבות הטלוויזיה הפינית  YLE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה :  שנת 1924. הסטודיו של הפסל הפיני וויינו אלטונן בהלסינקי . בסתיו 1924 ביקשה ממשלת פינלנד מהפסל וויינו אלטונן (Waino Aaltonen) לפסל את דמותו של פאבו נורמי . פאבו נורמי בן ה- 27 חזר להלסינקי מאולימפיאדת פאריס 1924 עטור תהילת עולם ודמות אֵל חסרות תקדים . הוא היה אלוף אולימפי ושיאן עולם בריצות הארוכות שהפך מודל להערצה , מופת , וחיקוי עבור כל בני האומה הפינית. פסלו של פאבו נורמי הוצב בפאתי האִצטדיון האולימפי בהלסינקי וגם בעיר הולדתו טורקו.

(באדיבות  הפינים סולו קולקה והלגה ניגרן מחברי הספר "פאבו נורמי / Paavo Nurmi") .

טקסט תמונה : בקיץ 1952 אירחה פינלנד את  האולימפיאדה ה- 15 בארצה . פסלו של פאבו נורמי האתלט הנצחי עיטר את הפוסטר הרשמי של המשחקים האולימפיים . הוא היה אז בן 55 ונבחר לשאת את הלפיד האולימפי ולהצית את משואת המשחקים . (באדיבות  YLE ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : פסלו של פאבו נורמי ליד האִצטדיון האולימפי בהלסינקי . סגנון ריצתו המיוחד והגאה שהיה אופייני רק לו הונצח היטב ע"י הפסל וויינו אלטונן . (צילום של נסים קיוויתי בשנת 1952 . התמונה באדיבות נסים קיוויתי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה באוגוסט 1983 בהלסינקי בירת פינלנד שימשה חזרה גנרלית לקראת משחקי האולימפיאדה ה- 23 של לוס אנג'לס 1984 . לא רק עבורי ולצוות השידור הישראלי סביבי , אלא גם לכוכבי א"ק בינלאומיים רבים ביניהם האָצָנים האמריקניים ובראשם קָארְל לוּאִיס כשחשף את יכולתו וכישרונו הרב גוני (זכה בהלסינקי 83' בשלוש מדליות זהב) ורמז למה שהוא עתיד לחולל באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 בה זכה בארבע מדליות זהב ושיחזר את הישגיו המונומנטאליים של גֶ'סִי אוֹאֶנְס מאולימפיאדת ברלין 1936. כמעט אותם הדברים נוגעים לאֶוְולִין אָשְפוֹרְד . הלסינקי 1983 שימשה בימת תצוגה גם לאלופת העולם בריצות ל-1500 מ' ו- 3000 מ'האמריקנית מֶרִי דֶקֶר . זאת הייתה גם הכנה טובה לאתלטיות המזרח גרמניות המצטיינות בראשן הָיְיקֶה דַאוּטֶה (דרקסלר) , מַארְלִיס גְאהֶר , זִילְקֶה גְלָאדִיש , ומַרִיטָה קוֹך , וגם לאלופת העולם בריצות ל-400 מ' ו- 800 מ' הצ'כוסלובקית יָארְמִילָה קְרָטוֹחְבִילוֹבָה , ולקופץ המוט הסובייטי הצעיר והמוכשר בן ה- 19 סֵרְגֶיי בּוּבְּקָה , ל- לוחם קרב ה- 10 הבריטי דיילי תומפסון , ולעוד אתלטים רבים אחרים , שהפכו להיות במשך שבוע ימים אורחים נכבדים בסלון ביתם של צופי הטלוויזיה המונופוליסטית בישראל .

אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי 1983 הפכה לשיחת היום בישראל ובתקשורת כולה מפני שיוסף טומי" לפיד התיר לי לחשוף בפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית את שידורי הא"ק הבינלאומית בהרחבת יתר , ולהעמידם על סדר היום הציבורי . שידרנו ישיר מהלסינקי במשך שמונה ימים מ- 7 באוגוסט 1983 עד 14 באוגוסט 1983 כ- 20 שעות. ממוצע של שלוש שעות בערב שידורים אחד ברשת טלוויזיה מונופוליסטית. בימים ההם זה נחשב להמון. נחמד לחשוב ששילמנו עבור התענוג הזה רק 3000 דולר זכויות שידור . בתום שידורי הלסינקי שלחתי מכתב תודה לעמיתיי במחלקת הספורט של הטלוויזיה הפינית YLE על כיסוי המזהיר והנפלא שלהם שלעולם לא יישכח . הם סייעו בידי להציב את הא"ק בזירת התקשורת המרכזית במקום הכדורגל כפי שהיה מקובל עד הלוֹם . כיסוי הטלוויזיה שלהם היה מעורר הערצה ופשוט יוצא דופן ברמתו .

העיתון "מעריב" כתב במאמר המערכת המרכזי שלו ב- 14 באוגוסט 1983 "חוויה נדירה" כלהלן [1] .

"יסלחו לי אלה שאינם מתעניינים ולא נהנים משידורי הספורט בטלוויזיה . עבורי היו תריסר שעות השידור ותיאורי אליפות העולם הראשונה באתלטיקה קלה , חוויה נדירה . כמו קונצרט מעולה לחובבי מוסיקה . כמו הצגה יוצאת דופן לחובבי תיאטרוֹן . לשבת בכורסא בתל אביב, לנגוס באבטיח קר ועסיסי ובעת ובעונה אחת לראות בפעולה חיה את טובי האתלטים בעולם מתעלים , מתמוטטים , ומתאכזבים בהלסינקי הרחוקה, זו חוויה אמיתית שאין למעלה ממנה לחובב ספורט אמיתי. תודה לרשות השידור ולמחלקת הספורט של הטלוויזיה על המבצע הנפלא גם אם לא תמיד נהנינו מרמת התיאור והפרשנות".

טקסט מסמך :  16 באוגוסט 1983. מאמר המערכת של העיתון "מעריב". (באדיבות העיתון "מעריב").

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1983 . "על המשמר" . העיתונאי ישראל פז (גולדשמידט) עורך מדור הספורט בעיתון "על המשמר" כתב בעיתונו ב- 14 באוגוסט 1983 את הטקסט הבא [2] : "הטלוויזיה הביאה לנו בצורה מצוינת את אליפות העולם בא"ק בהלסינקי . השידורים הישירים ריתקו אותנו לאירוע הנפלא שיסתיים היום" .

טקסט מסמך : 11 באוגוסט 1983 . ביקורת טלוויזיה אוהדת של העיתונאי מיכאל "מייק, קרנון ב- "הארץ" הנוגעת לשידורים הישירים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית אודות אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 . (באדיבות עיתון "הארץ") .

טקסט מסמך : 19 באוגוסט 1983. ביקורת טלוויזיה של המקומון "קול תל אביב" אודות אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983. (באדיבות "קול תל אביב").

טקסט מסמך : 16 באוגוסט 1983 "חדשות הספורט". שאול אייזנברג כתב בעיתון "חדשות הספורט" תחת הכותרת, "הטלוויזיה : "קיץ אחד של כושר" [3] .

"לאחר שבוע ימים של תחרויות מרתקות באליפות העולם הראשונה בא"ק התברר לפתע ש- 'מלכת הספורט' יכולה לשָגֵע את חובבי הספורט בישראל שבדרך כלל אינם יכולים לראות כאן בארץ תחרויות א"ק ברמה מניחה את הדעת . יתרה מזאת , הא"ק שלנו כל כך מפגרת ברמתה אחרי האיכות העולמית עד שאפשר להגדיר את מה שאינו על מסך הטלוויזיה מהלסינקי במושגי הכדורסל האמריקני , "א"ק מעולם אחר" . הנה כי כן ראויים ראשי מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית לחופן של מחמאות על שהצליחו להביא לכל בית בישראל את המאבקים הנהדרים על המסלול מהלסינקי . שעות רבות של שידורים ישירים נטעו בנו את התחושה שאנחנו בעצם נמצאים שָם . מחלקת הספורט של הטלוויזיה שבתה את ליבנו בשידורי הא"ק " .

עֵלִי מוֹהַר ניתח במקומון "העיר" התל אביבי ביום שישי – 19 באוגוסט 1983 את שידורי הלסינקי 83' תחת הכותרת , "אורות וצללים" [4] . כך כתב : "אורות וצללים , מעלות ויתרונות , גיוונו את שידורי אליפות העולם בא"ק מהלסינקי 83' . מן הראוי לפתוח בחיוב . אין ספק כי אכן הטלוויזיה שלנו כיסתה את אליפות העולם . עשר שעות השידורים הישירים בצירוף התקצירים השונים , הביאו אל בתינו את רוב רגעי השיא של האליפות . אל העבודה המצוינת שעשתה הטלוויזיה הפינית התלוו קולותיהם המוכרים של נסים קיוויתי והפרשן גלעד וויינגרטן . האחרון סיפק לנו פרטים מחכימים רבים והאיר את עינינו בנקודות רבות . הוא הוסיף כמעט לכל מקצוע פרטים נסתרים בדרך כלל , פנימיים ומעניינים ביותר . נסים קיוויתי גם אם שגה פה ושם מתגלה במיטבו ליד מסלול הא"ק ".

מייק קרנון קוֹנֵן ושיבח בעיתונו "הארץ" בתום שידורי הלסינקי 83' , "עוד קיץ יבש ועצוב . הצפייה בשידורי הטלוויזיה מהלסינקי הצילה את חובבי הספורט שלנו מ- "יוֹבֶש" מוחלט המאפיין כל כך את הקיץ הספורטיבי בישראל . זה היה אירוע שיא גם בקנה מידה עולמי" [5] . הוא לא התעצל להרים טלפון ולומר בקולו : "תודה לך יואש אלרואי באופן אישי ותודה לכל מחלקת הספורט של הטלוויזיה על חוויה נפלאה" .

טקסט מסמך : 12 באוגוסט 1983 . ביקורת טלוויזיה של אמיר אפרת עורך מדור הספורט של המקומון התל אביבי "העיר" . (באדיבות "העיר") .

טקסט מסמך : 19 באוגוסט 1983 . ביקורת טלוויזיה אודות אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 במדורו של עלי מוהר "בשער" במקומון התל אביבי "העיר" . (באדיבות "העיר") .

טקסט מסמך : שידורי אלפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 זוכים לקומפלימנטים מקיר לקיר מאת העיתונות הארצית של מדינת ישראל . מיליארד צופי טלוויזיה ברחבי תבל ראו אותם .( באדיבות "ידיעות אחרונות" , "מעריב" , "הארץ" , "דבר" , "על המשמר" , "ז'רוזלם פוסט" , ו- "חדשות הספורט") .

ידעתי שאני בדרך הנכונה המובילה את הטלוויזיה הישראלית הציבורית לעבר אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 . הכנתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד דו"ח הפקתי וטכנולוגי מפורט כיצד ביצעתי את משימת השידורים של הפקת שידורי הטלוויזיה את אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי באוגוסט 1983 . ביקשתי ממנו שיודה באופן אישי ברמת הניהוּל שלו לאנשי הטלוויזיה הממלכתית הפינית YLE שעשתה עבודה חדשנית וכבירה . דיווחתי לו בפרוֹטרוֹט באמצעות הממונים עלי (טוביה סער מנהל הטלוויזיה ויאיר שטרן מנהל חטיבת החדשות) כיצד שידורי הלסינקי 1983 תרמו והשפיעו מההיבטים הטלוויזיוניים השונים על מחלקת הספורט ועלי באופן אישי כמנווט ראשי של שידורי הספורט ועל היכולות של חטיבת ההנדסה . באותה שיחה ארוכה הסברתי לו איך אני מתכּוֹנן , מתכנֵן , ומפיק בעקבות הלסינקי 83' את שידורי אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 הממשמשים ובאים . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הקשיב לניתוח שלי . אני יודע שאהב והעריך אותי . אולי גם בגלל שמנהלת לשכתו גב' רוחמה איילון הבלתי נשכחת רחשה לי הערכה ושמרה שהדלת המובילה אל מנכ"ל הרשות תישאר פתוחה עבורי . הקשר שלי וערוץ ההידברות עם לשכת המנכ"ל והמנכ"ל עצמו לא היה אישי אלא התבסס על מקצוענות . לא הייתה כאן כאן כל חֲבֵרוּת . בהיותו מנכ"ל של רשות שידור כל כך מורכבת מהיבטי הניהול של תוכן , כוח אדם , ומחסור כרוני בממון לא פיתח יוסף "טומי" לפיד יחסי אחווה עם עובדיו . הוא היה צריך לנַהֵל ולמַנְכֵּל ולא להיות חבֵר . יוסף "טומי" לפיד סמך עלי כי גם תוכניות הטלוויזיה הבינלאומיות שאני הוגה ובונה אותן לטווח ארוך יכוסו כהלכה , יצדיקו את ההשקעה הכספית , ויניבו את הרייטינג המצופה . אין לי ספק שהבין כי "אליפות הלסינקי 1983" נקרתה לו בדמות יהלום שידור והמאמץ הטלוויזיוני הצדיק את עצמו . הוא ידע כי נפל דבר . אף על פי כן הופתעתי כשמצא צורך להביע את הערכתו האישית לי בכתב בתוקף תפקידו כמנכ"ל רשות השידור . זה היה מעשה חריג לחלוטין . יוסף "טומי" לפיד נטל לעצמו פסק זמן קצר והדפיס למעני טקסט הערכה . ייתכן כי הבין לפתע כי שידורי הספורט הרלוואנטיים הם ככלות הכל נדבך בלוח שידורי רשת טלוויזיה באשר היא וכי שגה נואשות ביחסו והתייחסותו כלפי אלכס גלעדי בעבר הלא רחוק . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד חרג מהנוהל המקובל והתכתב עמי מבלי לשתף את הבוסים הישירים שלי מנהל החדשות יאיר שטרן ומנהל הטלוויזיה טוביה סער . זה היה ב- 25 באוגוסט 1983 [6] . הנה המִסְמַך כלשונו .

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983 . זהו מסמך – מכתב ההערכה המקורי ששלח לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . הוא הבין כי נקרה לידו יהלום שידור בדמותם של שידורי הא"ק ברמתם הגבוהה , במדינה מוכית כדורגל . בהיותו עיתונאי רב גוני הכיר בכך ששידורי אליפות העולם ה- 1 בא"ק באוגוסט 1983 בהלסינקי היוו תרומה בעלת חשיבות טלוויזיונית – תרבותית לצופים בישראל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן הקדים במכתב הערכה משלו את מסמך מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . הנהו כלשונו.

טקסט מסמך : מכתב הערכה של מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן המתייחס לשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אורותיה של העיר לוס אנג'לס המדהימה ריצדו מרחוק . בעוד אחד עשר חודשים היא תארח את האולימפיאדה ה- 23 של העידן החדש . הייתה לי עוד המון עבודה להכין ולעשות .

סוף הפוסט רשימה מס' 5 . ראה המשך בפוסט הבא "אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013. IAAF ומר אלכס גלעדי" , ברשימה מס' 6 . כל הזכויות שמורות . 

[1]  ראה נספח : מדור הספורט של "מעריב"  מ-  14 באוגוסט 1983 .

[2]  ראה נספח : עיתון "על המשמר"  מ-  14 באוגוסט 1983 .

[3]  ראה נספח : עיתון "חדשות הספורט  מ-  16 באוגוסט 1983 .

[4]  ראה נספח : מקומון "העיר" של תל אביב  מ-  19 באוגוסט 1983 .

[5]  ראה נספח : עיתון "הארץ"  מ-  21 באוגוסט 1983 .

[6]  ראה נספח : מכתבו של המנכ"ל טומי לפיד אלי מ- 25 באוגוסט 1983 המשבח את שידורי אליפות העולם ה- 1 בא"ק מהלסינקי 1983 .

סוף הפוסט רשימה מס' 5 . ראה המשך בפוסט הבא "אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013. IAAF ומר אלכס גלעדי" , ברשימה מס' 6 . כל הזכויות שמורות . 

אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013. IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 4). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 262 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום חמישי – 8 באוגוסט 2013

—————————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013. IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 4). כל הזכויות שמורות.

זה התחולל לפני שנות דור , אליפות העולם ה- 1בא"ק של הלסינקי 1983 ומהווה תזכורת לאליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 הממשמשת ובאה . מחרתיים בשבת – 10 באוגוסט 2013 .

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד זלזל בספורטאים הישראליים ובספורט הישראלי . לכדורגל הישראלי הוא בכלל לעג . כבר אמרתי באחד מהפוסטים הקודמים כי ברגע של בוטות שלף ב- 1983 מהבוידעם שלו עוד השתלחות חריפה : "שלושת האתלטים הישראליים הם סיבה מצוינת לא לשדר את אליפות הלסינקי 83' . הרי שולחים אותם כדי לכבות את האור באצטדיון" . חלק מהסכמתו בסופו של דבר להיקף ההפקה נבע מהעובדה ששידורי הא"ק לא נגסו ב- Prime time של הטלוויזיה וב – Non prime הזה יבצבצו מהמרקע של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מיטב האתלטים בעולם , אלה שתהיה להם מעורבות והשפעה רבה על תחרויות הא"ק כעבור שנה באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 .

טקסט תמונה : גרטה ווייץ מנורווגיה אלופת ריצת המרתון באליפות העולם הראשונה של הלסינקי 83' בתוצאה של 09. 28 : 2 שעות (באדיבות IAAF) .  

טקסט תמונה : הרצה האמריקנית מרי דקר (מס' 492) מנצחת באליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 83' בשתי הריצות ל- 1500  מ' בזמן של 90. 00 : 4 דקות , ו-3000 מ' בתוצאה 62. 34 : 8  דקות . (באדיבות IAAF) .

טקסט תמונה : האצן האמריקני קארל לואיס זכה בשלוש מדליות זהב באליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי 83' בתוצאות האלה : 100 מ'  -07. 10 ש' . קפיצה לרוחק – 8.55  מ' . מרוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' – 37.86 ש' . (באדיבות IAAF) .

טקסט תמונה : האמריקנית מרי דקר המנצחת האליפות העולם ה- 1 הא"ק – הלסינקי 83'  בשתי הריצות ל- 1500 מ'  ו- 3000  מ' . (באדיבות IAAF) .

טקסט תמונה : טינה לילאק  מטילת הכידון הפינית זוכה באליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 83' בתוצאה  70.82 מ' . (באדיבות IAAF) .

טקסט תמונה : אדווין מוזס מארה"ב זכה באליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 83' בריצה ל- 400  מ' משוכות בזמן של 47.50 ש' . (באדיבות IAAF) .

טקסט תמונה : הבריטי סטיב קראם (מס' 325) הוא האלוף בתחרות אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 83'  בריצת 1500 מ' בתוצאה 59. 41 : 3 דקות . (באדיבות IAAF) .                              

טקסט תמונה : האצנית הצ'כוסלובקית יארמילה קרטוחווילובה היא האלופה התחרויות אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 83' בשתי הריצות ל- 400  מ' ו- 800 מ' . ב- 400  מ' קבעה תוצאה של 47.99 ש'  וב- 800 מ' השיגה זמן של 68. 54 : 1 דקה .(באדיבות IAAF) .

טקסט תמונה : דיילי תומפסון מבריטניה אלוף תחרות קרב ה- 10 האליפות העולם ה- 1 בא"ק -בהלסינקי 83'. הוא צבר 8666 נקודות . (באדיבות IAAF) .

טקסט תמונה : האצנית המזרח גרמנית מריטה קוך (מימין מס' 212) מקדימה בהלסינקי 83' את מרלין אוטי מג'מייקה בריצה ל- 200  מ', וקובעת זמן של 22.13  ש'  מרלין אוטי קבעה  22.19 ש' . (באדיבות IAAF) .

טקסט תמונה : קופץ המוט הסובייטי סרגיי בובקה באליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 בראשית הקריירה המופלאה שלו . הוא זכה במדליית הזהב לאחר שעבר רף בגובה של  5.70  מ' . (התמונה באדיבות IAAF) .

טקסט תמונה : האצנית והקופצת הייקה דאוטה – דרקסלר (גובהה 1.82 מ') עוד מוצר של תעשיית הספורט המזרח גרמנית, ניצחה באליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 בקפיצה לרוחק בתוצאה של 7.27  מ' . (באדיבות IAAF) .

אלכס גלעדי שימש ב- 1983 כבר כסגן נשיא בכיר מצליח ומוכשר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . בתוך שנתיים ימים בלבד התמנה לתפקיד יו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF . זהו אחד התפקידים החשובים והמשפיעים ביותר בתוך המערכת המורכבת הזאת של יחסי הגומלין בין הטלוויזיה הבינלאומית לבין הספורט הבינלאומי . כיסוי טלוויזיוני של אליפויות העולם בא"ק הוא המסובך ביותר עלי אדמות , מורכב עשרות מונים מכיסוי של משחקי כדורגל , כדורסל , או טניס . אלכס גלעדי היה מופקד על נושא טלוויזיוני סבוך . עולם הטלוויזיה הכיר בכישרונותיו . אך גם הוא יודה שבקיץ 1983 קיבל שיעור טלוויזיה מאלף מ- YLE .

באותו קיץ של 1983 סמוך למועֵד תחילת אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי ביקר אָלֶכְּס גִלְעָדִי בישראל עם הבוס הישיר שלו שוֹן מֶקְמֶנֶס (Sean McManus) בן ה- 28 סגן הנשיא הצעיר ביותר בהיסטוריה של NBC  ובנו של מגיש הספורט הוותיק רב המוניטין של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC , גִ'ים מֵקָאיי (Jim McKay) . שם משפחתו המקורי היה McManus . שניהם , אלכס גלעדי ושון מקמנס שבו מטיול באילת ובדרכם חזרה לתל אביב חנו בירושלים . אלכס גלעדי ושוֹן מֶקְמֶנֶס התארחו לשעה קלה במשרדִי במחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים ביוני 1983 . בעודי לוחץ את היד לפלא האמריקני הצעיר שון מקמנס שמישהו ב- NBC העניק לו סמכות כה גדולה בארגון וטיפול בתקציבי ענק , טכנולוגיה וכוח אדם , עיין אלכס גלעדי במסמך הצעת השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 83' שהגשתי למנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ומנהל הטלוויזיה טוביה סער . הוא עמד שם מופתע לרגע , ואמר : "יואשיש , הצעת שידורים נהדרת ומעניינת" . לאחר שסיים לעיין בה הוסיף מיי ד: "אין לך שום סיכוי . יוסף "טומי לפיד לא יאשר אותה" . לא המתנתי והשבתי לוֹ , "אלכס , טעות בידך , יוסף "טומי" לפיד אישר את הצעת השידורים הישירים במלואה" .

הפקת השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק הלסינקי 1983 בידי אנשי הטלוויזיה הפינית הממלכתית  YLE  מהווה ציון דרך חשוב בהתפתחות הכיסוי הטלוויזיוני של מה שמכונה "מלכת הספורט" , ענף ספורט אולימפי מרכזי וראשון במעלה . בשתי מילים : נדיר ביופיו ובאסתטיות שלו . מאה רשתות טלוויזיה מכל רחבי העולם לרבות רשת NBC של אלכס גלעדי ורשות השידור של ישראל רכשו את זכויות השידורים של אירוע הספורט המדובר ביותר של שנת 1983 . יוסף "טומי" לפיד סייע לי לפסוע פסיעה אחת חשובה קדימה ולהכניס רגל איתנה להפקה ראויה של אירוע ספורט פופולארי וויזואלי בטלוויזיה ובעל מוניטין עולמי . כמנכ"ל רשות השידור הוא מעולם לא הצטער על כך .

טקסט תמונה : שנת 1982 . משלחת של רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC בראשותו של שון מקמנס (יושב ראשון משמאל) ואלכס גלעדי (עומד ראשון משמאל) חותמת על הסכם זכויות השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק הלסינקי 1983 עם נשיא  IAAF  האיטלקי ד"ר פרימו נביולו (יושב במרכז) . עומד שני משמאל ההולנדי אדריאן פאולן הנשיא הקודם של IAAF  בשנים 1981- 1976. היו אלה צעדיו הראשונים של מר אלכס גלעדי ב- IAAF  וב- NBC שם זכה להצלחה מסחררת ומרחיקת לכת כאישיות טלוויזיונית בינלאומית רבת מוניטין וחשובה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

עכשיו לאחר שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אישר את מבצע השידורים יכולתי לשלוח סוף כל סוף לגב' אָנֶמִי גֶנֶץ (Annemi Genetz) מנהלת משרד ה- Eurovision והקשרים הבינלאומיים בטלוויזיה הפינית YLE את הבקשות הטכנולוגיות שלי ואת צורת ההיערכות שלנו בעת השידורים . גב' אנמי גנץ אישה יקרה , אהובה , וסוּפֶּר- מקצוענית סייעה לי סיוע עצום בהפקת השידורים הישירים מהלסינקי לירושלים . רחשתי לה ולאנשי YLE סימפטיה והערכה רבה .

טקסט מסמך :  10 בינואר 1983 . זהו המסמך המקורי שנשלח מטעמי לגב' אנמי גנץ (Annemi Genetz) מהטלוויזיה הפינית YLE המבקש לשכור עמדת שידור באצטדיון האולימפי בהלסינקי  +  קו שידור 4W  +  טלפון בינלאומי  בעמדת השידור (לצורך תקשורת שוטפת ביני לבין השדר נסים קיוויתי וגם כ- Back up  לקו השידור). כל משאלותינו אושרו במהירות ע"י YLE. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 7 במארס 1983 קיבלנו את האישור הסופי להזמנות הלווייניות שלנו . הטלוויזיה הישראלית הייתה עכשיו כאחת מ- 40 רשתות הטלוויזיה המשתייכות לאיגוד השידור האירופי (EBU) ולאיגוד השידור המזרח אירופי (OIRT) . הנה המסמכים . ההתכתבות ביני לבין ה- EBU נעשתה בימים ההם באמצעות חליפת טלקסים . מִנְהֶלֶת התיאום של ה- EBU עשתה את עבודה כרגיל ביעילות ודייקנות . אנחנו נקראים בתכתובות IBA שהם ראשיה תיבות האנגליות של Israel Broadcasting Authority .

טקסט מסמך : 7 במארס 1983 . מסמך ה- EBU  המפרט את השתתפותנו במערך השידורים הלווייני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 83' (עמוד 1 מתוך 3) . אנחנו מסומנים באותיות האנגליות IBA (ראשי תיבות של Israel Broadcasting Authority) . (ארכיון יואש אלרואי) .

טקסט מסמך : 7 במארס 1983 . המסמך הלווייני המקורי של EBU (עמוד 2 מתוך 3) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 7 במארס 1983 . המסמך הלווייני המקורי של ה- EBU  הנוגע  לזמני השידור הלווייניים של הרשתות השונות . (עמוד 3 מתוך 3) . אפשר להבחין כאן שהטלוויזיה היוגוסלבית JRT  הזמינה לעצמה 6 עמדות שידור כדי לשדר את אותו סיגנל השידור בשש שפות שונות לבני עמה , בסלובניה , קרואטיה , סרביה , מקדוניה , בוסניה , ומונטנגרו .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

היה ברור לי כי המועמד היחיד לשידור תחרויות אליפות העולם ה- 1 בא"ק הלסינקי 83' הוא השַדָּר הדָגוּל ובעל הניסיון נסים קיוויתי . זאת הייתה גם הודעתי לבוס הישיר שלי יאיר שטרן . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אישר מייד את המינוי . הוא סירב לעומת זאת לבקשתי לשלוח את הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן להלסינקי 83' בטענה שלרשות השידור אין כסף למותרות , וממילא הוא מיותר ולא דרוש. נסים קיוויתי יכול להסתדר בלעדיו.

טקסט מסמך : 26 ביולי 1983 . זהו המסמך המקורי המציב את שדר הא"ק הדגול נסים קיוויתי כשדר וודאי באליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 83' . הוא היה גדול שדרי הא"ק של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בכל הזמנים . האחד והיחיד שאין בלתו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הצטיינות השידורים של הטלוויזיה הפִינִית , עושר ההפקה הטכנולוגית והלוגיסטית שלה , ויכולת העברת המוּלטי אינפורמציה שלה לכל רחבי תבל באמצעות היערכות טלוויזיונית רבת זרועות הייתה מרשימה מאין כמותה . הטלוויזיה הפינית (YLE) שינתה באורח דרמטי מקצה לקצה את היקף ואיכות השידורים הישירים בענף הספורט הייחודי והמרתק הזה . הלסינקי הייתה המִשְכָּן הטוב ביותר שד"ר פרימו נביולו יכול היה למצוא עבור המפעל היוקרתי החשוב שרק נולד , בעוד הטלוויזיה הפינית הציבורית YLE המצוינת משמשת אכסניית שידורים ראויה ונאותה ביותר . YLE שינתה את יחסן של רשתות הטלוויזיה בעולם לשידורי הא"ק הבינלאומית והקפיצה מייד את רַף התשלומים עבור זכויות השידורים של אליפויות העולם הבאות בא"ק לגבהים חדשים . עלותם האמירה באלפי אחוזים .

ד"ר פרימו נביולו היה צריך להודות לטלוויזיה הפינית הכישרונית והנפלאה , רשת שידור קטנה בסדר גודל של הטלוויזיה הישראלית , שיצאה מגדרה והגיעה לקצה גבול היכולת האנושית והטכנולוגית שלה בהפקת טלוויזיה מושלמת בעידן ההוא של אליפות העולם ה- 1 בא"ק . אנשי הטלוויזיה הפינית YLE שגדלו על מסורת הא"ק בארצם פיתחו רעיונות כיסוי חדשים והפיקו והציבו סטנדרט צילום בינלאומי גבוה ביותר , סיגנאל שידור איכותי שטֶרֶם נִרְאָה קודם לכן על מרקעי הטלוויזיה הבינלאומית . התקדמות ושגשוג טלוויזיוני מרשימים ביותר. הצדעתי להם. בפעם הראשונה בתולדות הכיסוי של תחרויות הא"ק בטלוויזיה הבינלאומית, הציבה הטלוויזיה הפינית בצורה כל כך מוכשרת ומקצועית מערך מורכב של ארבע ניידות שידור נפרדות ועשרים ואחת מצלמות כדי לכסות באופן עצמאי את התחרויות שחולקו לארבע קבוצות שונות בתוך האִצטדיון . הניידת הראשונה כיסתה את קבוצת המקצועות הראשונה שהורכבה מכל תחרויות הריצות. הניידת השנייה עסקה בכיסוי כל סוגי הזריקות, ההטלות, היידויים , וההדיפות . הניידת השלישית הוצבה באזורי תחרויות הקפיצות האנכיות שהן הקפיצה לגובה והקפיצה במוט , והניידת הרביעית הייתה אחראית על כיסוי הקפיצות האופקיות בבורות הקפיצה לרוחק והקפיצה המשולשת . זה היה חידוש הפקה עצום וחשיבה טלוויזיונית מרחיקת לכת בימים ההם .

כל ניידת שידור שלחה את הסיגנל שלה בנפרד לחדר הבקרה המרכזי , שם ישב צוות ההפקה והבימוי בראשותו של בימאי העַל רָאיְימוֹ פִּילְץ . עליו היה להחליט איזו תמונה תוכנס על ידו בכל רגע נתון של התחרויות לסיגנל המשולב העולמי (Integrated Feed) . זו הייתה תפישה טלוויזיונית חדשנית ומרחיקת לכת בחשיבתה המקורית של רשת שידור קטנטונת אך חושבת . צוות ההיגוי של פרוייקט השידור המסובך כלל את מנהל הפרוייקט א'הרה אלו (Aarre Elo) , מהנדס הטלוויזיה הראשי גאי נורדלינג (Guy Nordling) , עוזרו טולה מאיטיקאנן (Tuula Matikainen) , מנהל החלקת הספורט ווייטו ראטיקאנן (Voitto Raatikainen) , והמפיק – בימאי רב המוניטין ראיימו פילץ (Raimo Piltz) . צוות קטן שקיבל גיבוי טוטאלי מהנהלת רשות השידור שלו , ושינה לעַד את פילוסופיית הכיסוי ואופי ואיכות השידורים של תחרויות הא"ק בטלוויזיה .

טקסט תמונה :  קיץ 1983 . זהו תרשים ההפקה הטלוויזיונית הנפלאה של YLE ומערך ניידות השידור המסביר את צורת הכיסוי של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 , פרישת ארבע ניידות השידור על מצלמותיהן באִצטדיון , והעברת סיגנל השידורים ל- IBC בהלסינקי . הניידת הראשונה ושמונה המצלמות שלה (8 – 1) כיסו את כל תחרויות הריצה על המסלול . הניידת השנייה וארבע מצלמות (12- 9) כיסתה את תחרויות הדיפת כדור הברזל , זריקת דיסקוס , יידוי פטיש , והטלת כידון . הניידת השלישית ושלוש מצלמות (15- 13) כיסתה את תחרויות הקפיצות האנכיות , קפיצה לגובה וקפיצה במוט . הניידת הרביעית ושלוש מצלמות (18- 16) כיסתה את תחרויות הקפיצות האופקיות , קפיצה לרוחק וקפיצה משולשת . תחרויות ההליכה וריצות המרתון שהתנהלו מחוץ לאִצטדיון האולימפי (למעט הזינוקים וההגעות הנעשים בתוך האִצטדיון האולימפי) צולמו ע"י צלמים רכובים על אופנועים ומצלמות מהליקופטרים. סיגנל השידורים הועברו ל- IBC  באמצעות הליקופטרים . זאת הייתה הפקה נועזת שגילמה בתוכה רעיון טלוויזיוני ראשוני מרשים . בפעם הראשונה הופקדו ארבע ניידות שידור נפרדות וארבעה בימאים שונים הוצמדו על כיסוי המקצועות השונים . עליהם הופקד בימאי עַל שהיה האחראי הראשי על ניתוב התמונה הרלוואנטית ל- Integrated Feed . (באדיבות הטלוויזיה הפינית הציבורית YLE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מבצע קידום שידורי אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 בטלוויזיה הישראלית הציבורית קיבל תנופה ועידוד גם מהעיתונות הכתובה . בפעם הראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית היא נערכה להפקה ושידורים ישירים מהשטח של אירוע א"ק הנמשך שבוע ימים ולא הסתפקה עוד ב- Highlights מוקלטים וקצרצרים . ליוסף "טומי" לפיד יליד אירופה הישנה היה חלק רב בעיצוב תרבות הצפייה בשידורי הא"ק הבינלאומית בטלוויזיה הישראלית הציבורית, הרחוקים מהרגלי הצפייה של הציבור הישראלי בכדורגל .

סוף הפוסט (רשימה מס' 4) . ראה המשך בפוסט הבא "אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013. IAAF ומר אלכס גלעדי ברשימה מס' 5 .

אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 3). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים מובהקות . האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ ועל הגולשים בו חלה אחריות אישית. אין להעתיק ו/או לאגור ו/או לאכסן באופן פרטי ו/או במחסני מידע למיניהם את תכולת הבלוג לרבות הפוסטים , הטקסטים , התמונות , והמסמכים שלו . הזכויות שמורות לחוקר , כותב , המחבר , והמפיק יואש אלרואי .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נחקר , ונכתב למען מטרות רווח כספי , ו/או כדי להפיק רווח כלכלי , ו/או לצורך פרסום אישי .

——————————————————————————————————

פוסט מס' 261 : הועלה לאוויר בצהריי יום חמישי – 8 באוגוסט 2013

—————————————————————————————————— alroey yoashטקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי יואש אלרואי בתום 32 (שלושים ושתיים) שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 3). כל הזכויות שמורות.

ב- 7 באוגוסט 1983 נפתחה בהלסינקי אליפות העולם ה- 1 בא"ק . תחרות עַל בפירמידת הספורט הבינלאומי הנערכת תחת חסותו של IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית), ונחשבה לאירוע החשוב ביותר המתקיים בעולם בטרם אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 . לפני 31 שנים ב- 1982 פסע אלכס גלעדי את פסיעותיו הראשונות כסגן נשיא בחטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . אנוכי צעדתי את צעדיי הראשונים כמנהל חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . אלכס גלעדי היה צריך לשכנע ב- 1982 את הבוסים שלו ב- NBC בכדאיות השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 1 הלסינקי 1983 ברשת שלהם. אנוכי נדרשתי לשכנע את מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בחשיבות השידורים הישירים האל של הלסינקי 83' בטלוויזיה הישראלית הציבורית . פעולות ההפקה הראשונות שלי החלו רק בסתיו 1982 לאחר שהשתחררתי בתום שירות מילואים ארוך כקצין קרבי במלחמת לבנון ה- 1 באוגדה של תת אלוף איציק מרדכי . זה היה לפני המון שנים אולם בכל הנוגע לי אני זוכר כל פרט מהמלחמה ההיא בלבנון ומההפקה הטלוויזיונית הבינלאומית ההיא של אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 .

בראש ה- IAAF  ניצב בשנת 1983 האיטלקי רב היכולות ד"ר פְּרִימוֹ נֶבּיוֹלוֹ (Dr. Primo Nebiolo) . פרימו נביולו נבחר פה אחד לנשיא ה- IAAF  בקונגרס התאחדות הא"ק הבינלאומית שנערך ברומא  ב- 1981 וכיהן ברציפות 18 שנה עד יום מותו ב- 1999 . הוא נולד בטורינו ב- 14 ביולי 1923 והיה שנים רבות חבר במועצה של ה- IAAF . פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ היה אישיות מוכשרת ביותר ובעלת אמביציות גדולות . הוא היה גאון האִרְגוּן , השִיווּק והכלכלה בהפקת אירועי א"ק וניחן ביכולות של מדינאי . הא"ק ברמתה הגבוהה ביותר היא מושא שידורי טלוויזיה טבעי וחלום של כל מפיק . כמי שניצב בשנים ההן בראש הפקות הספורט בשידור הציבורי חשתי הערכה רבה לפְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ האיש שהעניק לאליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 83' את הליטוש הסופי המבריק שלה . פרימו נביולו היה Promoter כריזמאטי . ה- IAAF כוועדה מארגנת עליונה והאתלטים והאתלטיות המסונפים לארגון חייבים לו תודה ענקית , בדיוק כפי ש- IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) והספורטאים האולימפיים חייבים תודה עצומה לחוּאָן אָנְטוֹנְיוֹ סַאמָארָאנְש . צירוף מקרים היסטורי העניק לשניהם פחות או יותר באותו הזמן את ההזדמנות להתייצב בפסגת המנהיגות של הספורט הבינלאומי , חוּאָן אָנְטוֹנְיוֹ סַאמָארָאנְש ב- 1980 וד"ר פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ ב- 1981 . פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ איש רב פעלים היה כל כך מוכשר עד שאישיותו הפכה להיות שנויה במחלוקת . זה לא סוד כי מצליחנים צוברים אויבים . צריך לומר לזכותו של ד"ר פרימו נביולו שהוא הפך במו ידיו , רעיונותיו , וכושר הביצוע שלו את הא"ק לא רק למלכת הספורט תואר שהיא וודאי ראויה לוֹ , אלא גם לביזנס כלכלי חסר תקדים בתוך הסימביוזה המתנהלת ומתקיימת בין הטלוויזיה באשר היא לבין הספורט באשר הוא . ברמה המקומית וברמה הבינלאומית כאחד . ד"ר פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ היה האיש שהפך את ה- IAAF לגוף עשיר מאוד , מיליארדר , ואת האתלטים המנצחים למיליונרים . עולם הטלוויזיה ועולם הספורט הכירו בכישרונותיו של ד"ר פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ ובמסורת "אליפויות העולם בא"ק " שייסד . המסורת הזאת מחזיקה מעמד טלוויזיוני איתן כבר שנות דור . יותר מ- 100 (מאה) רשתות טלוויזיה בעולם לרבוץ ערוץ 1 חושקים בה . מחרתיים (שבת – 10 באוגוסט 2013) תיפתח במוסקבה אליפות העולם ה- 14 באצטדיון והיא תתקיים באצטדיון "לוּזְ'נִיקִי". אנוכי אצפה בכל Frame שלה. בד בבד ליד ציון הפרק ההיסטורי של ד"ר פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ המנוח צריך לציין שמר אָלֶכְּס גִלְעָדִי (ייבדל לחיים ארוכים) משמש עדיין בתפקיד ה- Super Important של יו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF . מה שצופי הטלוויזיה בעולם יראו החל ממחרתיים בטלוויזיה באליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 הוא פרי חזונו של אָלֶכְּס גִלְעָדִי (והקולגות שלו מהטלוויזיה הבינלאומית בימים ההם : הגרמני הורסט זייפארת מ- ARD – WDR , השווייצרי בוריס אקואדרו מ- SRG , השווייצרי ארתור הכלר , האיטלקי ארנסטו בראון מ- RAI , הליטאי – סובייטי הנריקאס יאסקוויצ'יוס מ- TSS , הבריטי אדריאן מטקאלף מ- ITV , הבריטי ג'ון שרוסברי מ- BBC הפיני ראיימו פיל מ- YLE , הספרדי מנולו רומרו מ- EBU ו- RTVE , האמריקני ג'ון גונזאלס מ- NBC) – חזון שקרם עור וגידים בכנס טלוויזיה בינלאומי (Television Sub Committee Members) , כנס שיזם ה- IAAF  והתכנס ברומא ב- 1986 ואָלֶכְּס גִלְעָדִי ניצב בראשו כ- Chairman . מדאיג עד למאוד כיצד הניחו קברניטי רשות השידור ב- 1980 לאלכס גלעדי בכזאת קלות לנטוש את הספינה הציבורית ולחבור ל- NBC . מדאיג עד למאוד כיצד ראשי ממשלה והשרים הממונים על ביצוע חוק רשות השידור לדורותיהם , לא הציבו מעולם את מר אלכס גלעדי בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל . עמו היה נראה השידור הציבורי אחרת לגמרי . אפקטיבי ופוזיטיבי שבעים מונים ושונה לחלוטין ממה שהוא נראה כיום .

iaaf 2

טקסט מסמך :  1987 – 1986 . עמוד שער הכריכה של "מדריך הטלוויזיה" לכיסוי א"ק כפי שהגו אלכס גלעדי (Chairnan) וחבריו  בכנס ברומא . המסמך המפורט בן 100 (מאה) עמודים יצא לאור ב- 1987 בטרם אליפות העולם ה- 2 בא"ק שהתקיימה ברומא .(באדיבות יו"ר וועדת הטלוויזיה של IAAF מר אלכס גלעדי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

iaaf 3

טקסט מסמך : 1987 – 1986 . רשימת חברי IAAF . הנשיא הוא האיטלקי ד"ר פרימו נביולו .(באדיבות יו"ר וועדת הטלוויזיה של IAAF מר אלכס גלעדי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

iaaf 4

טקסט מסמך : 1987 – 1986 . רשימת אנשי הטלוויזיה ואנשי IAAF שהרכיבו את וועדת הכנס הבינלאומי TELEVISION SUB COMMITTEE MEMBERS שהתכנסה ברומא כדי לקבוע את כללי ההפקה והצילום של הטלוויזיה הנוגעים לכיסוי תחרויות א"ק . מר אלכס גלעדי הוא יו"ר הוועדה .(באדיבות יו"ר וועדת הטלוויזיה של IAAF מר אלכס גלעדי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

iaaf 5

טקסט מסמך : 1987 – 1986 . עמוד מס' 4 ובו רשימת האנשים ובראשם אלכס גלעדי שכתבו את מסמך "מדריך הטלוויזיה" בן 100 עמודים שדן בכיסוי תחרויות א"ק . המסמך אושר לביצוע ע"י מועצת IAAF בראשות האיטלקי ד"ר פרימו נביולו . (באדיבות יו"ר וועדת הטלוויזיה של IAAF אלכס גלעדי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : ד"ר פרימו נביולו (Dr. Primo Nebiolo) הנשיא רב הכישרון של  IAAF  מתקבל בכבוד רב ע"י נשיא פינלנד חובב הספורט ד"ר מאונו קויביסטו (Dr. Mauno Koivisto) בלשכתו של הנשיא בהלסינקי , בטרם אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 . מאחור נראה ראש הטקס הפיני .(באדיבות  YLE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ד"ר פרימו נביולו מאיטליה  (1999 – 1923), גאון הארגון, השיווק, והכלכלה של IAAF. (באדיבות YLE ו- IAAF – התאחדות הא"ק הבינלאומית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1983. ד"ר פרימו נביולו (משמאל) עם נשיא פינלנד מאונו קויביסטו בטקס הפתיחה של אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי . ד"ר פרימו נביולו היה מנהיג ספורט ברמה של מדינאי. (באדיבות YLE ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הספר עָב הַכֶּרֶס שחקרתי וכתבתי "הפקות חובקות ארץ ועולם" בן 11 כרכים מייחד פרק נרחב לאליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה בקיץ 1983 בהלסינקי בירת פינלנד , לא רק מפני שהוא מסביר לפרטי פרטים את התפתחות תעשיית שידורי הספורט בטלוויזיה הבינלאומית והכספים האדירים הזורמים ממנה להתאחדות הא"ק הבינלאומית (IAAF) , אלא גם בגלל שהוא מספר כיצד רשת טלוויזיה קטנה , אמיצה , חרוצה , ויעילה בצפון אירופה , הלא היא הטלוויזיה הציבורית ממלכתית של פינלנד – YLE , תחנת שידור בסדר גודל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , הפיקה ושידרה בצורה מרשימה ומזהירה את אירוע העַל שהתקיים על אדמתה .

זהו הסיפור .

בתום אולימפיאדת מונטריאול 1976 החליט מועצת ה- IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) לקיים מפעל בינלאומי חדש שנקרא, "תחרויות גביע העולם בא"ק " . היה לכך ביקוש טלוויזיוני . תחרויות גביע העולם בא"ק התקיימו שלוש פעמים ברציפות . הראשונה התקיימה ב- 1977 בדיסלדורף . אלכס גלעדי היה השַדָּר מטעמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא נכנס לנעליו של נסים קיוויתי ובפעם הראשונה שידר ישיר תחרות א"ק בקנה מידה גדול כל כך . זקני הטלוויזיה זוכרים את קולו העמוק בוקע מעמדת השידור באצטדיון הגרמני בדיסלדורף בעת שידור ישיר של ריצת ה- 1500 מ' , כשהוא מכריז , "כך חולפת לה תהילת עולם…" , והתכוון להפסדו של האלוף האולימפי מניו זילנד ממונטריאול 1976 ג'וֹן ווֹקֶר לרץ הבריטי סְטִיב אוֹבֶט . אלה היו הימים שאלכס גלעדי שאף להיות נִסִים קִיוִויתִּי השני . (הוא היה מפיק מזהיר אך נסים קיוויתי הוא לא היה . נסים קיוויתי נותר האחד , היחד , והמיוחד) את תחרויות גביע העולם שנערכו ב- 1979 במונטריאול סירב מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לכסות מכל מיני נימוקים וביניהם נימוק של הפרש שעות וזמנים גדול מידי בין שעון ירושלים לשעון מונטריאול . בתחרויות גביע העולם ב- 1981 ברומא ניאות מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד להצעתי להתייחס אליהן בהרחבה בשידורים ישירים , אולם הוא העדיף לשדר מהן על קצה המזלג למרות שהתחרויות נערכו באירופה ורק שעה אחת חצצה בין שעון ישראל לשעון איטליה . נִסִים קִיוִויתִּי היה השַדָּר שלנו ברומא 81' . התחרויות האלה באמת לא הבריקו , נראו כברווז צולע , ולא זכו להֵד תקשורתי למרות כותרתן .

ואז התייצב בראש הא"ק העולמית פטרונה החדש , האיטלקי ד"ר פְּרִימוֹ נֶּבְּיוֹלוֹ איש מבריק בעל חזון וכריזמה ובעל יכולות ארגוניות ושיווקיות ברמה של מדינאי . הוא העניק לה אופק חדש . אליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 83' שבאה בעקבות המפעל הקודם הייתה הצלחה כל כך מובהקת עד ששינתה את הסדר העולמי בענף הזה להרבה מאוד שנים , אולי לעַד . הטלוויזיה הפינית חשפה את כוכבי הא"ק העולמית בצורה כל כך מוצלחת ומהנה , עד שהפכה באחת את ה- IAAF לגוף ספורטיבי עשיר כקוֹרַח ואת האתלטים המצטיינים הנמנים על שורותיו לזוכים בפרסים כספיים גבוהים . חלקם עשו זאת כפי שהתברר מאוחר יותר בעזרת שימוש בסמים ממריצים אסורים ובאמצעות סטרואידים אנאבוליים .

טקסט תמונה : שנת 1977 . אנשי מועצת ה- IAAF  , אחת הוועדות המארגנות החשובות ביותר בספורט הבינלאומי , בפגישה בדיסלדורף – מערב גרמניה בשנת 1977 , ערב תחרות גביע העולם בא"ק בעיר .

זיהוי הנוכחים בתמונה . עומדים בשורה האחורית משמאל לימין : הולט (Holt) , קאסל (Cassel) , פראנסיס , מוריסון , דאסריו (Dasriaux) .

עומדים שורה אמצעית משמאל לימין : לי , אגאבאני , טאקאץ' , ד"ר פרימו נביולו , וויצ'יק (Wieczisk) , מוקורה .

עומדים שורה ראשונה מלפנים משמאל לימין : סיר (Sir) , דה- קוסטה , חומנקוב , אדריאן פאולן מהולנד(נשיא ה- IAAF  בשנים 1981- 1976), הולדר, דאנץ (Danz), לאמין דיאק (Lamine Diack) מסנגל, נשיא IAAF הנוכחי מאז 1999. (באדיבות IAAF – התאחדות הא"ק הבינלאומית).

משנולדה אליפות העולם הראשונה בא"ק בהלסינקי באוגוסט 1983 היא משכה אליה ונשטפה מייד באור זרקורי הטלוויזיה . מפעל גביע העולם בא"ק דעך ונערך בפעם האחרונה בקנברה – אוסטרליה בשנת 1985 . התחרות ההיא מ- 1985 זכורה בשל שיא העולם המדהים שקבעה האצנית המזרח גרמנית מריטה קוך בריצת 400 מ' לנשים בתוצאה 47.50 שניות . שיא העולם הזה מחזיק מעמד עד עצם היום הזה (תאריך כתיבת הפוסט – 8 באוגוסט 2013) . אליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 1983 הייתה הצלחה כבירה ודרמטית , ובאמת החל מ- 1983 החל ה- IAAF לגלגל סכומי כסף אדירים שצמחו למאות מיליוני דולרים ממנו נהנה האיגוד בגין תשלומי זכויות השידורים . ה- EBU שילם עבור זכויות השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי 83' סכום צנוע שנסב על 800000 (שמונה מֵאוֹת אֶלֶף) דולר . ה- Share של הטלוויזיה הישראלית הציבורית עמד על 3000 (שלושת אלפים) דולר בלבד . סכום נמוך שהתבסס על השיטה הישנה של איסוף כספים בתוך איגוד השידור האירופי (EBU) עצמו שנקראה “Maximum Offer” . בשיטה הזאת כל רשת טלוויזיה ב- EBU מציעה את מירב התשלום שהיא מוכנה לשלם עבור זכויות השידורים של האירוע , אך להנהלת ה- EBU בהתייעצות עם ה- IAAF יש את הפררוגטיבה לקבל או לדחות את ההצעה . לתוך הקלחת המורכבת הזאת נכנסתי גם אנוכי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , והצעתי כמי שמייצג רשת טלוויזיה קטנטונת של מדינת ישראל החברה באיגוד סכום מרבי של סך העומד על 3000 (שלושת אלפים) דולר . ה- EBU קיבל את הצעתי . אף על פי כן חשב מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד באותה תקופה שזה סכום מוגזם . בעיניו זה נראה המון כסף . יוסף "טומי" לפיד איש הדור הישן סבר שהוועדות המארגנות הן שצריכות לשלם לטלוויזיה מפני שהיא מסכימה להשקיע ממשאביה בכיסוי , צילום , ושידור עיתונאי את אותם אירועי הספורט המדוברים . כמובן שהסדר הטלוויזיוני העולמי היה שונה ורשתות הטלוויזיה נדרשו לשלם זכויות שידורים תמורת קבלת רישיון לצלם את אותם אירועי הספורט הרלוואנטיים שהציבור ביקש לראותם על מסך הטלוויזיה שלו . 3000 (שלושת אלפים) דולר נראו ליוסף "טומי" לפיד הון תועפות . מנכ"ל רשות השידור סבר שהסכום יקר למרות שהיה ברור שמדובר בתשלום אפסי במונחי טלוויזיה . רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC שילמה עבור אותו האירוע ההוא של הלסינקי 1983 זכויות שידורים בגובה של 2.000000 (שני מיליון) דולר .

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שמר בשבע עיניים על הקופה הציבורית באמצעות שני כלבי השמירה שלו שני בסמנכ"לים לכספים ישראל דורי ואחריו יוחנן צנגן . לא מעט פעמים שוחחתי עמו כמנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית אודות יוקר המחיה של הטלוויזיה וכמות זכויות השידורים שהיא נדרשת לשלם שוב ושוב עבור שידורים ישירים של אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ וגם בעולם . באותה שיחת הבהרה בין שנינו אודות המחיר ההוא של תשלום זכויות שידורים של 3000 (שלושת אלפים) דולר נאלצתי לקחת את מנכ"ל הרשות יוסף "טומי" לפיד לעבר תורת היחסות של פרופסור אלברט איינשטיין . "הכל יחסי בעולמנו . שלוש שערות על הראש זה מעט – שלוש שערות במרק זה המון" , אמרתי ונימקתי לו את תורת היחסיות שלי : "3000 דולר הם סכום פעוט ומגוחך גם עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית. זאת הזדמנות חד פעמית מיוחדת במינה שלא תחזור על עצמה שוב בשום קונסטלציה עסקית בין ה- IAAF לבין איגוד השידור האירופי ה- EBU שאנחנו נמנים על שורותיו". יוסף "טומי" לפיד חשש במשך כל חמש שנות כהונתו לקופת הרשות שהייתה עשויה כמסננת ציבורית ממנה דלף הכסף כמו מברז מים . בתפקידו רב האחריות כמנכ"ל רשות השידור שימש לא רק העורך הראשי אלא היה הנושא באחריות לביצוע חוק תקציב רשות השידור על כל היבטיו הכלכליים . אסור היה לו לחרוג אפילו באגורה . לבסוף הסכים עמי ונתן לי אור ירוק לצעוד עם הפקת אליפות העולם ה- 1 בא"ק הלסינקי 1983 שלי קדימה . חישוב פשוט מראה שיוסף "טומי" לפיד טעה לחלוטין בכל הערכותיו הכלכליות . הוא היה איש נבון וחכם , אך חסר כל ניסיון ניהולי טלוויזיוני שנלקח מאחורי מכונת הכתיבה הישנה של העיתון "מעריב" כדי לנהל רשת שידור שהורכבה משתי רשתות טלוויזיה (עברית וערבית) ושתי רשתות רדיו (עברית וערבית) , כללה בשורותיה כ- 2000 (אלפיים) עובדים , וניהלה תקציב בסדר גודל של מאות רבות של מיליוני ל"י (בטרם עידן השקל) . כמנכ"ל רשות השידור שימש היה יוסף "טומי" לפיד לא רק העורך הראשי של תכני השידור אלא שימש גם כ- "שר האוצר" של הרשות ואחראי על ביצוע חוק תקציב רשות השידור בפני הממשלה . אסור היה לו לחרוג . מרבית פגישותיי ושיחותיי עם כל המנכ"לים של רשות השידור בתקופתי יוסף "טומי" לפיד ז"ל , אורי פורת ז"ל , אריה מקל , מוטי קירשנבאום , שוב אורי פורת בקדנציה השנייה שלו , ויוסף בר-אל – החלו בענייני מימון וכסף .  מוטי קירשנבאום ביקש תמיד להזכיר לי נוכח בקשותיי שקוראים לו "קירשנבאום ולא קירש" (ליאו קירש היה מיליארדר גרמני בעל חברת "KIRCHMADIA" שרכש בשעתו את זכויות השידורים של המונדיאלים יפן / קוריאה 2002 וגרמניה 2006 . מפני שהתנהג בבזבזנות ופזרנות איבד לבסוף כמעט את כל הונו . הוא מת ב- 2011 בן 85) .

שידרנו מאליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 83' כ- 17 שעות שידורים ישירים ועוד שלוש שעות תקצירים מוקלטים . עלות שעת שידור אחת עמדה על 150 (מאה וחמישים) דולר . על פי קריטריון ותמחיר טלוויזיוני מדובר בכלום. בחינם. זאת הייתה ההתחלה הצנועה . תמורת אליפות העולם ה- 2 בא"ק שהתקיימה ברומא בסוף חודש אוגוסט וראשית ספטמבר של שנת 1987 נדרשה הטלוויזיה הישראלית הציבורית לשלם סך של זכויות שידורים פי עשרים יקר יותר מזאת של הלסינקי 1983. ה- EBU דרש מאתנו סכום של 60000 (שישים אלף) דולר. אולם זה כבר התרחש בתקופת מנכ"ל רשות השידור הבא , אורי פורת. כאמור מייד בתום הפקת הלסינקי 83' האמירו המחירים . בתוך פחות מעשוֹר שנים הם נסקו . בחוזה השידורים הבא שנחתם בין ה- EBU  ל- IAAF לתקופה של שלוש שנים  1987 +  1986  +  1985 , ניאות איגוד השידור האירופי לשלם להתאחדות הא"ק הבינלאומית סכום של 4.000000 (ארבעה מיליון) דולר .

בחוזה השידורים של 1991 – 1988 (ארבע שנים) שילם ה- EBU ל- IAAF תשלום של  9000000 (תשעה מיליון) דולר . שיא חדש נקבע בחוזה הארוך טווח לארבע שנים 1995 – 1992 , בהן ניאות ה- EBU לשלם ל- IAAF סכום פנטסטי של   91000000 (תשעים ואחד מיליון) דולר . השיא הזה נשבר בחוזה הבא שנחתם לתקופה של שש שנים , 2001 – 1995 . ה- EBU שילם ל- IAAF סכום דמיוני של 135000000 (מאה שלושים וחמישה מיליון) דולר . העובדה שאיגוד השידור האירופי הסכים לשלם סכומי עתק ל- IAAF מצביעה עד כמה ענף הא"ק הוא ספקטקולארי באירופה , מצטלם היטב בטלוויזיה , ונושא רייטינג למכביר . הא"ק על ענפיה השונים הייתה ענף ספורט אהוב באירופה הישנה . חלק מהמורשת הזאת הרכיב את אופייה ואת תרבות הצפייה בטלוויזיה של אירופה החדשה שלאחר מלחמת העולם ה- 2 . המסורת הארוכה הזאת הגיעה לשיא חדש ב- 7 באוגוסט 1983 עם תחילתה של אליפות העולם הראשונה בא"ק בהלסינקי הבלתי נשכחת עבורי .

טקסט מסמך : 9 בדצמבר 1982 . זהו המסמך המקורי של ה- EBU המאשר תשלום של 3000 דולר בלבד עבור זכויות השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה באוגוסט 1983 בהלסינקי . רשות השידור נדרשה לשלם פרוטות עבור אירוע על בספורט הבינלאומי , יפהפה , ואדיר ממדים . (המסמך באדיבות  EBU . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 6 בינואר 1983 . זהו עמוד מס' 8 בחוזה הכספי שנחתם בין ה- EBU  ל- IAAF  המאפשר ל- 35 רשתות טלוויזיה ציבוריות החברות באיגוד השידור האירופי לשדר את אליפות העולם ה- 1 בא"ק הלסינקי 1983 תמורת סכום גלובאלי של 000 800  (שמונה מאות אלף) דולר. ה- Share  של הטלוויזיה הישראלית שהיא חברה מלאה ב- EBU  עמד על 3000 (שלושת אלפים) דולר .

(המסמך מוצג כאן באדיבות  EBU . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : גרף עליית מחירי זכויות השידורים המצביע כמה שילם ה- EBU (בדולרים) ל- IAAF  מאז אליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה בהלסינקי בקיץ 1983 . כעבור תריסר שנים מאז אליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 1983 ניאות ה- EBU לשלם ל- IAAF  תמורת חוזה ארוך טווח בן שֵש שנים 2001 – 1996 , סכום פנטסטי של  135000000 (מאה שלושים וחמישה מיליון) דולר . הא"ק הבינלאומית כבשה לעצמה נתח גדול על מרקע הטלוויזיה הבינלאומי. אין דבר טלוויזיוני יותר מא"ק במיטבה . לא בכדי מכנים אותה מלכת הספורט . (המסמך באדיבות  EBU . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

שאיפתי כמנווט שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית להציב את דגלו של השידור הציבורי בכל אתר בארץ ובעולם לא ידעה שובע . מאוד רציתי להפיק ולהעביר בשידורים ישירים את האירוע היפהפה של אליפות העולם ה- 1 בא"ק בקיץ 1983 בהלסינקי בירת פינלנד . זאת הייתה שאיפתי העליונה אך הייתי צריך לכלכל את צעדיי בזהירות מול מנכ"ל רשות השידור . יוסף "טומי" לפיד היה רגזן ולעיתים בלתי צפוי . הוא הצטייר פעמים רבות כאיש קצר רוח . בעיקר חשש מפני אירועי הספורט הגדולים שדרשו תשלומים עבור זכויות השידורים בניגוד לשידורי חדשות ואירועים פוליטיים המשודרים חינם אין כסף בטלוויזיה . היה זה יוסף "טומי" לפיד שביטל לאלכס גלעדי את שידורי גביע העולם של מונטריאול 1979 ואת הפקת אליפות אירופה לאומות בכדורגל ב- 1980 ואִפשֵר לי לאחר לכתו של אלכס גלעדי ל- NBC להפיק רק קמצוץ מתחרויות גביע העולם בא"ק של רומא 1981 . ב- 16 בדצמבר 1982 הגשתי למנהל הטלוויזיה טוביה סער וליוסף "טומי" לפיד את הצעת השידורים של אליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 1983 . הטקסט נכתב לטוביה סער אך כוון לעברו של יוסף "טומי" לפיד . שקלתי כל מילה ובררתי אותן בקפידה . הייתי צריך להיזהר בניסוחים שלי זכר לימי המו"מ המורכב שלי עמו אודות ההפקה הסבוכה של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את טורניר גמר גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982 . אדון בכך בעתיד הקרוב .

יוסף "טומי" לפיד ז"ל שלט ביד רמה ברשות השידור והתערב בכל פרט ניהולי ובתוכן השידורים . הוא התמנה למנכ"ל רשות השידור ב- 1 באפריל 1979 . שיטות ניהולו ואישיותו הדינאמית לא מצאה חן בעיני רבים בטלוויזיה הישראלית הציבורית כבר מראשית המינוי . באפריל 1982 התפטר מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל מתפקידו בנימוק שיוסף "טומי" לפיד הכוחני מתערב לו כל הזמן בניהול השוטף . "אינני יכול עוד לעבוד עם טומי לפיד" , אמר יצחק "צחי" שמעוני והניח את המפתחות על שולחנו של המנכ"ל . יוסף "טומי" לפיד לא הזיל דמעה . הוא גיחך ולעג למכתב ההתפטרות . הוא עבר כבר בחייו כמה דברים קשים יותר מסירובו של צחי שמעוני לעמוד בראש הטלוויזיה בנימוק שהוא טומי לפיד מנכ"ל רשות השידור צנטרליסטי מִידַי . יוסף "טומי" לפיד לא התחנן בפני יצחק "צחי" שמעוני לחזור בו . הוא לא המתין אפילו קמעא והמליך מייד מֶלֶך חדש . את טוביה סער . טוביה סער היה איש אהוב . טיפוס של מנהל טלוויזיה צייתן ומסור לאיש שמינה אותו . יחסי הניהול יוסף "טומי" לפיד – טוביה סער היו הרמוניים ולא דמו משום היבט ליחסי העבודה הקשים ששררו בין מנכ"ל רשות השידור בקדנציה הקודמת יצחק לִבְנִי לבין מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן . בפברואר 1983 השלים יוסף "טומי" לפיד הדומיננטי את ההשתלטות הסופית שלו על בניין הטלוויזיה משמינה את יאיר שטרן למנהל חטיבת החדשות . צוות הניהול הבכיר הורכב עכשיו ממנהל הטלוויזיה טוביה סער , מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן , ומנהל חטיבת התוכניות צְבִי "צביקה" שַפִּירָא (בעבר מנהל רדיו גלי צה"ל) . שלושתם היו אנשיו הנאמנים והממושמעים (מאוד) של מנכ"ל רשות השידור . יותר מזה הוא לא היה צריך . טוּבְיָה סַעַר , יָאִיר שְטֶרְן , וצְבִי שַפִּירָא פעלו במסגרת היררכית ולא סטו ממנה ימינה או שמאלה כְּהוּא זֶה .

טומי לפיד עורר אנטגוניזם עצום בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת רוממה בירושלים מייד עם מינויו למנכ"ל רשות השידור ב- 1 באפריל 1979 . הגברדיה הוותיקה המובילה ורבת המוניטין בטלוויזיה הישראלית הציבורית כמו , דן שילון , מוטי קירשנבאום , ירון לונדון , אלכס גלעדי ואחרים מאסו ביוסף "טומי" לפיד מבראשית (ו/או הוא מאס בהם . כל ניסוח טוב) . חלקם יצאו בהצהרות קשות וחריפות בציבור ובעיתונות נגד יוסף "טומ" לפיד. אני זוכר היטב את ההתכתשויות נוטפות דיו שחור בין מנכ"ל רשות לפיקודיו הבכירים. הייתי עֵד להן. הן התנהלו במקביל לשיא תנופת ההפקה של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 83' , ומצאו את ביטויים בכתבה נרחבת שפרסמה העיתונאית גב' אורית שוחט ביום שישי – 7 בינואר 1983 במקומון התל אביבי הנפוץ "העיר" (הוצאת שוקן עיתון "הארץ") , וכותרתה על פי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד : "בתנאים הקיימים הטלוויזיה היא נהדרת" [1] . כותרות הריאיון שהעניק מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לגב' אורית שוחט כתבת המקומון "העיר" של תל אביב לפני 30 (שלושים) שנים היו בוטות . הוא התריס כלפי דן שילון ולעג למרדכי "מוטי" קירשנבאום : "בתנאים הקיימים הטלוויזיה היא נהדרת" , והוסיף : "רק הפסאודו – קוסמופוליטיים שונאים את הטלוויזיה" . לדן שילון הקדיש טקסט ייחודי , "דן שילון גמר את הסוס" . על אנשי האופוזיציה בתוך שורות הטלוויזיה שהתנגדו למדיניות השידור שלו , אמר : "כל מי שאומר שהצרתי את צעדיו הוא העצם עצלן שמתחפש לקדוש מעונה" , והתכוון למרדכי "מוטי" קירשנבאום וירון לונדון . מוטי קירשנבאום התייחס למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד באירוניה ומשנדרש להשיב על התקפותיו של מנכ"ל רשות השידור אמר בלשונו הייחודית טקסט שנון : "יוסף "טומי" לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה אולם לא ידע להרכיב אותה מחדש" . דן שילון שהיה בימים ההם שַדָּר כדורסל שלי לא נשאר חייב . הוא השיב אֵש ללא פחד לעבר מקור הירי : "העובדות שוב לא מפריעות ללפיד לספר את סיפוריו. כוחו של לפיד בלשונו. במניפולציות פוליטיות קטנוניות ובהשמצות מאחורי גבו של אדם…התמודדות ישירה , דיון ענייני , ועשייה תוכניתית  –  אלה אינם מן הדברים המוכרים לו…במצבה העכשווי של רשות השידור הייתי מציע למַר טומי לפיד להסתכל אל הבית פנימה , ולנסות להתמודד בשפל העמוק שאליו הוא עצמו דִרדֵר את המוסד , במקום לגלגל את לשונו ולחפש תירוצים חסרי שחר" . זה לא הזיז ליוסף "טומי" לפיד. הוא הגיב בביטול על האשמותיו של דן שילון נגדו. כך אמר לאורית שוחט [2] : "דן שילון שמספרים לי שהיה עורך חדשות יוצא מן הכלל לפני תקופתי , נכשל כישלון חרוץ בשליחותו לארה"ב . כששב לארץ הוא ראה שהממלכה שבנה לעצמו כבר לא שלו , והפרסטיז'ה שהייתה לו התנדפה לה בניו – יורק . הוא התיישב על התקן של ממורמר , ואני לא הייתי מוכן לקנות אותו בצורה הזאת . אז הוא מצא לעצמו פתרון אחר . זה לא הפסד גדול לטלוויזיה . הוא גמר את הסוס . אולי עכשיו הוא ימלא בטריות מחדש בשוק הפרטי" .

הטקסט החריף ביותר שנרשם בזיכרון הציבורי והתגרה ביוסף "טומי" לפיד, היה זה שהפיק מוטי קירשנבאום שקבע בלשונו השנונה : "טומי לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה , אך לא ידע  להרכיבה  מחדש" . בהזדמנות אחרת באחת ההפגנות ברשות השידור נגד טומי לפיד הניף מרדכי קירשנבאום שלט מחאה וצעק לעברו , "טומי לפיד תתפטר כבר , הזנית את הטלוויזיה" . גם דן שילון ואלכס גלעדי תיעבו את מנכ"ל רשות השידור ועשו מעשה . אלכס גלעדי ארז את הפקלאות שלו בדרך לקריירה מזהירה ברשת הטלוויזיה האמריקנית  NBC ובוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) . דן שילון עזב גם הוא את הטלוויזיה וחבר ליעקב לווינסון יו"ר בנק הפועלים . מוטי קירשנבאום וירון לונדון המשיכו להילחם ביוסף "טומי" לפיד אך הדבר לא הזיז לו ולא עזר להם . רשות השידור איננה מוסד דמוקרטי ויוסף "טומי" טומי לפיד הבוטה והחכם השיב מלחמה שערה וניצח את האופוזיציונרים . הוא נהנה מגיבוי מוחלט של שבעת אנשי הוועד המנהל של רשות השידור ובראשם היו"ר פרופסור ראובן ירון . המנכ"ל והיו"ר שיתפו פעולה ושמו את המורדים על ספסל המחליפים . למרות ההתנגדות החריפה למנכ"ל בתוככי הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא התחוללה כל מהפכה ברשות השידור . יוסף "טומי" לפיד לא רק שנשאר על כנו אלא הגביר את אחיזתו בטלוויזיה באמצעות טוביה סער . מוטי קירשנבאום התנבא אז :  "ימיו של יוסף "טומי" לפיד ברשות השידור ספורים" . נבואתו זאת של מוטי קירשנבאום לא התגשמה מעולם.

טקסט תמונה : סוף 1981 וראשית שנת 1982 . אני מציב את דן שילון לאחר חזרתו מארה"ב להיות שדר כדורסל במשחקי כדורסל במשחקי גביע אירופה בכדורסל בהשתתפות מכבי ת"א . יורם ארבל נעלב וראה במינוי פגיעה בסמכותו כשדר מוביל של מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . זמן קצר לאחר מכן החליט דן שילון לנתק מגע מיוסף "טומי" לפיד ולנטוש לאלתר את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ואת רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : סופה של שנת 1982 . זהו מנכ"ל רשות השידור יוסף  "טומי" לפיד שנפנף מעליו את בכירי העיתונאים של הטלוויזיה הישראלית . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון העניק גיבוי טוטאלי לפועלו הארגוני והתוכניתי של יוסף "טומי" לפיד.

(צילום משה פרידמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות ) .

בתוך המציאוּת המורכבת הזאת פעלתי גם אני כממונה ועורך ראשי של שידורי הספורט . היה לי ניסיון קודם בניהול מו"מ מקצועי מורכב עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד, זה של תבנית הפקת שידורי גביע העולם בכדורגל – ספרד 82' . ב- 16 בדצמבר 1982 נשלחה הצעת שידורי אליפות העולם בא"ק – הלסינקי 1983 לכתובתו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער אך הוא העביר אותה כצפוי מייד למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . ובאֶמֶת את המו"מ על הפקת פרויקט הלסינקי 1983 ניהלתי ישירות מול יוסף "טומי" לפיד . טוביה סער לא התערב . יאיר שטרן שבינתיים התמנה לתפקיד מנהל חטיבת החדשות בפברואר 83' התיישב על כיסאו כשהפקת הלסינקי 83' הייתה בעצם גמורה . חלפו שנות דוֹר מאז חיברתי את מסמך הצעת השידורים של הלסינקי 83' (פרויקט שידור שהיה ללא ספק אבן דרך ונקודת מפנה בהתפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ) אך זיכרון הימים ההם לא דהה . החיטוט במסמכים מגלה כיצד הותיר מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד את רישומו וחוות דעתו על הצעות שידור שונות , ואיך תיקשר עם פיקודיו באמצעות הערות בכתב ידו המגושם והבלתי אסתטי על המסמך המקורי .

טקסט מסמך : 16 בדצמבר 1982 . (עמוד מס' 1 מתוך 4) של תוכנית השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 כפי שתוכננה על ידי והועברה למנהל הטלוויזיה טוביה סער . מנהל הטלוויזיה העביר אותה מייד למנכ"ל רשות השידור. יוסף "טומי" לפיד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כתב ידו של יוסף "טומי" לפיד היה גַס ומסורבל . אותיות גדולות ולא משורטטות . אבל זאת הייתה אחת הדרכים שלו להשיב למנווטים את השידורים . שמחתי שהוא מתערב באופן אישי בפרויקט וסמכתי על שיקוליו המקצועיים של יוחנן צנגן סמנכ"ל הכספים . ניצבנו בפִתחו של עידן חדש .

טקסט מסמך : 16 בדצמבר 1982 . (עמוד מס' 2 מתוך 4) של תוכנית השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 כפי שתוכננה על ידי והועברה למנהל הטלוויזיה טוביה סער . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 16 בדצמבר 1982 . (עמוד מס' 3 מתוך 4) של תוכנית שידורי אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 כפי שתוכננה על ידי והועברה למנהל הטלוויזיה טוביה סער .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 16 בדצמבר 1982 . (עמוד מס' 4 ואחרון מתוך 4) של תוכנית השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 כפי שתוכננה על ידי והועברה למנהל הטלוויזיה טוביה סער . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי שהתקיימה בין 7  ל- 14 בחודש אוגוסט 1983 הייתה מבחן כוחות חשוב לאתלטים מכל העולם שנה לפני אולימפיאדת לוס אנג'לס 84' ומבחן שידור למחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . האתלטים הנפלאים שעמדו ליטול חלק באליפות ועתידים להופיע על מרקע הטלוויזיה הישראלית כמו קָארְל לוּאִיס , סֵרְגֶיי בּוּבְּקָה , יָאן זֶ'לֶזְ'נִי , אֶוְולִין אָשְווֹרְד , מַארִיטָה קוֹך , מֶרְלִין אוֹטִי , יָארְמִילָה קְרָאטוֹחְוִוילוֹבָה , סְטִיב קְרָאם וסְטִיב אוֹבֶט , מֶרִי דֶקֶר , טִינָה לִילָאק , גְרֶטָה וָויְיץ , אֶדְוִוין מוֹזֶס , מלך האתלטים דֵיילִי תּוֹמְפְּסוֹן ורבים אחרים הציתו את דמיוני. אין דבר יפה יותר על המִרקע  מא"ק במיטבה. השידורים הישירים צלחו והיו איכותיים ומקסימים ראשית דבר הודות להפקה הפנטסטית והבלתי נשכחת , הפקה מדעית ממש , של הטלוויזיה הציבורית – ממלכתית הפינית YLE . הציבור הישראלי התאהב בהם . גם מנכ"ל רשות השידור . בהלסינקי 83' ייסדתי את שידורי אליפויות העולם בא"ק בשידור הציבורי . בהלסינקי בירת הא"ק העולמית הנחתי את אבן הפינה לאליפויות הבאות . בהלסינקי 83' השתתפו גם שלושה אתלטים ישראליים . הרצה למרחקים ארוכים זהבה שמואלי , מרק הנדלסמן עולה חדש מארה"ב רץ ל-800 מ', ורץ המרתון יאיר קרני (הפך מאוחר יותר לתזונאי מוכר ומוערך בישראל) . זהבה שמואלי סיימה את ריצת המרתון לנשים במקום ה- 36 (מתוך 51 רצות) בזמן של 07. 49 : 2 שעות. במקום הראשון זכתה גרטה ווייץ (Greta Waitz) אתלטית מנורווגיה שקבעה תוצאה של 09. 28 : 2 שעות. יאיר קרני הפסיק את ריצתו בתחרות המרתון לגברים וכלל לא סיים את המירוץ. מַרְק הֶנְדֶלְסְמַן סיים את ריצתו ל-800 מ'במקום הרביעי בבית השמיני המוקדם בזמן של 02. 49 : 1 דקה ולא העפיל לשלב חצי הגמר .

המנכ"ל יוסף "טומי'" לפיד קיבל בתחילה בחשדנות את מַצֶגֶת השידורים המקיפה שלי הנוגעת להלסינקי 83' . את החשדנות שלוֹ כלפי ביטא וניסח בלשון מושחזת שקבעה : "היו ויהיו בינינו וויכוחים על היקף שידורי הספורט ועל הכספים העומדים לרשותנו לצורכי הספורט. אני נמנה עם חסידי השידורים הללו , אך עלי לראות את מִגבלותינו , בעוד שאתה נוטה מטבע הדברים לראות בכל כדור הארץ כדור משחק" .  לאחר שהתבונן ולמד אותה, אישר את הפקת השידורים הגדולה שלי עבור הצופים בישראל . הוא חשב כמוני (לשמחתי) שאליפות העולם בא"ק היא אירוע ספורט מספיק חשוב כדי לחשוף אותו בהרחבה בטלוויזיה הציבורית שהוא היה העורך הראשי שלה .

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לעג לספורטאים הישראליים וברגע של בוטות , שלף מהבוידעם שלו עוד השתלחות , "שלושת האתלטים הישראליים הם סיבה מצוינת לא לשדר את אליפות הלסינקי 83' . הרי שולחים אותם כדי לכבות את האור באצטדיון" , ולא יסף . הייתה פאוזה ולפתע כן יסף , "אני מאשר את תוכנית השידורים שלך במלואה . גם אני אצפה בתחרויות . א"ק ברמתה הגבוהה היא אובייקט צילום נהדר . אני גם מאשר לך לשכור עמדת שידור באצטדיון בהלסינקי" , ונפנה לדרכו . חלק מהסכמתו להיקף ההפקה נבע מהעובדה ששידורי הא"ק לא נגסו ב- Prime time של הטלוויזיה .

סוף הפוסט – רשימה מס' 3 . ראה המשך בפוסט הבא "אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013 . IAAF ומר אלכס גלעדי . (רשימה מס' 4) .