אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 3). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים מובהקות . האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ ועל הגולשים בו חלה אחריות אישית. אין להעתיק ו/או לאגור ו/או לאכסן באופן פרטי ו/או במחסני מידע למיניהם את תכולת הבלוג לרבות הפוסטים , הטקסטים , התמונות , והמסמכים שלו . הזכויות שמורות לחוקר , כותב , המחבר , והמפיק יואש אלרואי .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נחקר , ונכתב למען מטרות רווח כספי , ו/או כדי להפיק רווח כלכלי , ו/או לצורך פרסום אישי .

——————————————————————————————————

פוסט מס' 261 : הועלה לאוויר בצהריי יום חמישי – 8 באוגוסט 2013

—————————————————————————————————— alroey yoashטקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי יואש אלרואי בתום 32 (שלושים ושתיים) שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 3). כל הזכויות שמורות.

ב- 7 באוגוסט 1983 נפתחה בהלסינקי אליפות העולם ה- 1 בא"ק . תחרות עַל בפירמידת הספורט הבינלאומי הנערכת תחת חסותו של IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית), ונחשבה לאירוע החשוב ביותר המתקיים בעולם בטרם אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 . לפני 31 שנים ב- 1982 פסע אלכס גלעדי את פסיעותיו הראשונות כסגן נשיא בחטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . אנוכי צעדתי את צעדיי הראשונים כמנהל חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . אלכס גלעדי היה צריך לשכנע ב- 1982 את הבוסים שלו ב- NBC בכדאיות השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 1 הלסינקי 1983 ברשת שלהם. אנוכי נדרשתי לשכנע את מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בחשיבות השידורים הישירים האל של הלסינקי 83' בטלוויזיה הישראלית הציבורית . פעולות ההפקה הראשונות שלי החלו רק בסתיו 1982 לאחר שהשתחררתי בתום שירות מילואים ארוך כקצין קרבי במלחמת לבנון ה- 1 באוגדה של תת אלוף איציק מרדכי . זה היה לפני המון שנים אולם בכל הנוגע לי אני זוכר כל פרט מהמלחמה ההיא בלבנון ומההפקה הטלוויזיונית הבינלאומית ההיא של אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 .

בראש ה- IAAF  ניצב בשנת 1983 האיטלקי רב היכולות ד"ר פְּרִימוֹ נֶבּיוֹלוֹ (Dr. Primo Nebiolo) . פרימו נביולו נבחר פה אחד לנשיא ה- IAAF  בקונגרס התאחדות הא"ק הבינלאומית שנערך ברומא  ב- 1981 וכיהן ברציפות 18 שנה עד יום מותו ב- 1999 . הוא נולד בטורינו ב- 14 ביולי 1923 והיה שנים רבות חבר במועצה של ה- IAAF . פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ היה אישיות מוכשרת ביותר ובעלת אמביציות גדולות . הוא היה גאון האִרְגוּן , השִיווּק והכלכלה בהפקת אירועי א"ק וניחן ביכולות של מדינאי . הא"ק ברמתה הגבוהה ביותר היא מושא שידורי טלוויזיה טבעי וחלום של כל מפיק . כמי שניצב בשנים ההן בראש הפקות הספורט בשידור הציבורי חשתי הערכה רבה לפְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ האיש שהעניק לאליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 83' את הליטוש הסופי המבריק שלה . פרימו נביולו היה Promoter כריזמאטי . ה- IAAF כוועדה מארגנת עליונה והאתלטים והאתלטיות המסונפים לארגון חייבים לו תודה ענקית , בדיוק כפי ש- IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) והספורטאים האולימפיים חייבים תודה עצומה לחוּאָן אָנְטוֹנְיוֹ סַאמָארָאנְש . צירוף מקרים היסטורי העניק לשניהם פחות או יותר באותו הזמן את ההזדמנות להתייצב בפסגת המנהיגות של הספורט הבינלאומי , חוּאָן אָנְטוֹנְיוֹ סַאמָארָאנְש ב- 1980 וד"ר פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ ב- 1981 . פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ איש רב פעלים היה כל כך מוכשר עד שאישיותו הפכה להיות שנויה במחלוקת . זה לא סוד כי מצליחנים צוברים אויבים . צריך לומר לזכותו של ד"ר פרימו נביולו שהוא הפך במו ידיו , רעיונותיו , וכושר הביצוע שלו את הא"ק לא רק למלכת הספורט תואר שהיא וודאי ראויה לוֹ , אלא גם לביזנס כלכלי חסר תקדים בתוך הסימביוזה המתנהלת ומתקיימת בין הטלוויזיה באשר היא לבין הספורט באשר הוא . ברמה המקומית וברמה הבינלאומית כאחד . ד"ר פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ היה האיש שהפך את ה- IAAF לגוף עשיר מאוד , מיליארדר , ואת האתלטים המנצחים למיליונרים . עולם הטלוויזיה ועולם הספורט הכירו בכישרונותיו של ד"ר פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ ובמסורת "אליפויות העולם בא"ק " שייסד . המסורת הזאת מחזיקה מעמד טלוויזיוני איתן כבר שנות דור . יותר מ- 100 (מאה) רשתות טלוויזיה בעולם לרבוץ ערוץ 1 חושקים בה . מחרתיים (שבת – 10 באוגוסט 2013) תיפתח במוסקבה אליפות העולם ה- 14 באצטדיון והיא תתקיים באצטדיון "לוּזְ'נִיקִי". אנוכי אצפה בכל Frame שלה. בד בבד ליד ציון הפרק ההיסטורי של ד"ר פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ המנוח צריך לציין שמר אָלֶכְּס גִלְעָדִי (ייבדל לחיים ארוכים) משמש עדיין בתפקיד ה- Super Important של יו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF . מה שצופי הטלוויזיה בעולם יראו החל ממחרתיים בטלוויזיה באליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 הוא פרי חזונו של אָלֶכְּס גִלְעָדִי (והקולגות שלו מהטלוויזיה הבינלאומית בימים ההם : הגרמני הורסט זייפארת מ- ARD – WDR , השווייצרי בוריס אקואדרו מ- SRG , השווייצרי ארתור הכלר , האיטלקי ארנסטו בראון מ- RAI , הליטאי – סובייטי הנריקאס יאסקוויצ'יוס מ- TSS , הבריטי אדריאן מטקאלף מ- ITV , הבריטי ג'ון שרוסברי מ- BBC הפיני ראיימו פיל מ- YLE , הספרדי מנולו רומרו מ- EBU ו- RTVE , האמריקני ג'ון גונזאלס מ- NBC) – חזון שקרם עור וגידים בכנס טלוויזיה בינלאומי (Television Sub Committee Members) , כנס שיזם ה- IAAF  והתכנס ברומא ב- 1986 ואָלֶכְּס גִלְעָדִי ניצב בראשו כ- Chairman . מדאיג עד למאוד כיצד הניחו קברניטי רשות השידור ב- 1980 לאלכס גלעדי בכזאת קלות לנטוש את הספינה הציבורית ולחבור ל- NBC . מדאיג עד למאוד כיצד ראשי ממשלה והשרים הממונים על ביצוע חוק רשות השידור לדורותיהם , לא הציבו מעולם את מר אלכס גלעדי בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל . עמו היה נראה השידור הציבורי אחרת לגמרי . אפקטיבי ופוזיטיבי שבעים מונים ושונה לחלוטין ממה שהוא נראה כיום .

iaaf 2

טקסט מסמך :  1987 – 1986 . עמוד שער הכריכה של "מדריך הטלוויזיה" לכיסוי א"ק כפי שהגו אלכס גלעדי (Chairnan) וחבריו  בכנס ברומא . המסמך המפורט בן 100 (מאה) עמודים יצא לאור ב- 1987 בטרם אליפות העולם ה- 2 בא"ק שהתקיימה ברומא .(באדיבות יו"ר וועדת הטלוויזיה של IAAF מר אלכס גלעדי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

iaaf 3

טקסט מסמך : 1987 – 1986 . רשימת חברי IAAF . הנשיא הוא האיטלקי ד"ר פרימו נביולו .(באדיבות יו"ר וועדת הטלוויזיה של IAAF מר אלכס גלעדי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

iaaf 4

טקסט מסמך : 1987 – 1986 . רשימת אנשי הטלוויזיה ואנשי IAAF שהרכיבו את וועדת הכנס הבינלאומי TELEVISION SUB COMMITTEE MEMBERS שהתכנסה ברומא כדי לקבוע את כללי ההפקה והצילום של הטלוויזיה הנוגעים לכיסוי תחרויות א"ק . מר אלכס גלעדי הוא יו"ר הוועדה .(באדיבות יו"ר וועדת הטלוויזיה של IAAF מר אלכס גלעדי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

iaaf 5

טקסט מסמך : 1987 – 1986 . עמוד מס' 4 ובו רשימת האנשים ובראשם אלכס גלעדי שכתבו את מסמך "מדריך הטלוויזיה" בן 100 עמודים שדן בכיסוי תחרויות א"ק . המסמך אושר לביצוע ע"י מועצת IAAF בראשות האיטלקי ד"ר פרימו נביולו . (באדיבות יו"ר וועדת הטלוויזיה של IAAF אלכס גלעדי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : ד"ר פרימו נביולו (Dr. Primo Nebiolo) הנשיא רב הכישרון של  IAAF  מתקבל בכבוד רב ע"י נשיא פינלנד חובב הספורט ד"ר מאונו קויביסטו (Dr. Mauno Koivisto) בלשכתו של הנשיא בהלסינקי , בטרם אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 . מאחור נראה ראש הטקס הפיני .(באדיבות  YLE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ד"ר פרימו נביולו מאיטליה  (1999 – 1923), גאון הארגון, השיווק, והכלכלה של IAAF. (באדיבות YLE ו- IAAF – התאחדות הא"ק הבינלאומית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1983. ד"ר פרימו נביולו (משמאל) עם נשיא פינלנד מאונו קויביסטו בטקס הפתיחה של אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי . ד"ר פרימו נביולו היה מנהיג ספורט ברמה של מדינאי. (באדיבות YLE ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הספר עָב הַכֶּרֶס שחקרתי וכתבתי "הפקות חובקות ארץ ועולם" בן 11 כרכים מייחד פרק נרחב לאליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה בקיץ 1983 בהלסינקי בירת פינלנד , לא רק מפני שהוא מסביר לפרטי פרטים את התפתחות תעשיית שידורי הספורט בטלוויזיה הבינלאומית והכספים האדירים הזורמים ממנה להתאחדות הא"ק הבינלאומית (IAAF) , אלא גם בגלל שהוא מספר כיצד רשת טלוויזיה קטנה , אמיצה , חרוצה , ויעילה בצפון אירופה , הלא היא הטלוויזיה הציבורית ממלכתית של פינלנד – YLE , תחנת שידור בסדר גודל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , הפיקה ושידרה בצורה מרשימה ומזהירה את אירוע העַל שהתקיים על אדמתה .

זהו הסיפור .

בתום אולימפיאדת מונטריאול 1976 החליט מועצת ה- IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) לקיים מפעל בינלאומי חדש שנקרא, "תחרויות גביע העולם בא"ק " . היה לכך ביקוש טלוויזיוני . תחרויות גביע העולם בא"ק התקיימו שלוש פעמים ברציפות . הראשונה התקיימה ב- 1977 בדיסלדורף . אלכס גלעדי היה השַדָּר מטעמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא נכנס לנעליו של נסים קיוויתי ובפעם הראשונה שידר ישיר תחרות א"ק בקנה מידה גדול כל כך . זקני הטלוויזיה זוכרים את קולו העמוק בוקע מעמדת השידור באצטדיון הגרמני בדיסלדורף בעת שידור ישיר של ריצת ה- 1500 מ' , כשהוא מכריז , "כך חולפת לה תהילת עולם…" , והתכוון להפסדו של האלוף האולימפי מניו זילנד ממונטריאול 1976 ג'וֹן ווֹקֶר לרץ הבריטי סְטִיב אוֹבֶט . אלה היו הימים שאלכס גלעדי שאף להיות נִסִים קִיוִויתִּי השני . (הוא היה מפיק מזהיר אך נסים קיוויתי הוא לא היה . נסים קיוויתי נותר האחד , היחד , והמיוחד) את תחרויות גביע העולם שנערכו ב- 1979 במונטריאול סירב מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לכסות מכל מיני נימוקים וביניהם נימוק של הפרש שעות וזמנים גדול מידי בין שעון ירושלים לשעון מונטריאול . בתחרויות גביע העולם ב- 1981 ברומא ניאות מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד להצעתי להתייחס אליהן בהרחבה בשידורים ישירים , אולם הוא העדיף לשדר מהן על קצה המזלג למרות שהתחרויות נערכו באירופה ורק שעה אחת חצצה בין שעון ישראל לשעון איטליה . נִסִים קִיוִויתִּי היה השַדָּר שלנו ברומא 81' . התחרויות האלה באמת לא הבריקו , נראו כברווז צולע , ולא זכו להֵד תקשורתי למרות כותרתן .

ואז התייצב בראש הא"ק העולמית פטרונה החדש , האיטלקי ד"ר פְּרִימוֹ נֶּבְּיוֹלוֹ איש מבריק בעל חזון וכריזמה ובעל יכולות ארגוניות ושיווקיות ברמה של מדינאי . הוא העניק לה אופק חדש . אליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 83' שבאה בעקבות המפעל הקודם הייתה הצלחה כל כך מובהקת עד ששינתה את הסדר העולמי בענף הזה להרבה מאוד שנים , אולי לעַד . הטלוויזיה הפינית חשפה את כוכבי הא"ק העולמית בצורה כל כך מוצלחת ומהנה , עד שהפכה באחת את ה- IAAF לגוף ספורטיבי עשיר כקוֹרַח ואת האתלטים המצטיינים הנמנים על שורותיו לזוכים בפרסים כספיים גבוהים . חלקם עשו זאת כפי שהתברר מאוחר יותר בעזרת שימוש בסמים ממריצים אסורים ובאמצעות סטרואידים אנאבוליים .

טקסט תמונה : שנת 1977 . אנשי מועצת ה- IAAF  , אחת הוועדות המארגנות החשובות ביותר בספורט הבינלאומי , בפגישה בדיסלדורף – מערב גרמניה בשנת 1977 , ערב תחרות גביע העולם בא"ק בעיר .

זיהוי הנוכחים בתמונה . עומדים בשורה האחורית משמאל לימין : הולט (Holt) , קאסל (Cassel) , פראנסיס , מוריסון , דאסריו (Dasriaux) .

עומדים שורה אמצעית משמאל לימין : לי , אגאבאני , טאקאץ' , ד"ר פרימו נביולו , וויצ'יק (Wieczisk) , מוקורה .

עומדים שורה ראשונה מלפנים משמאל לימין : סיר (Sir) , דה- קוסטה , חומנקוב , אדריאן פאולן מהולנד(נשיא ה- IAAF  בשנים 1981- 1976), הולדר, דאנץ (Danz), לאמין דיאק (Lamine Diack) מסנגל, נשיא IAAF הנוכחי מאז 1999. (באדיבות IAAF – התאחדות הא"ק הבינלאומית).

משנולדה אליפות העולם הראשונה בא"ק בהלסינקי באוגוסט 1983 היא משכה אליה ונשטפה מייד באור זרקורי הטלוויזיה . מפעל גביע העולם בא"ק דעך ונערך בפעם האחרונה בקנברה – אוסטרליה בשנת 1985 . התחרות ההיא מ- 1985 זכורה בשל שיא העולם המדהים שקבעה האצנית המזרח גרמנית מריטה קוך בריצת 400 מ' לנשים בתוצאה 47.50 שניות . שיא העולם הזה מחזיק מעמד עד עצם היום הזה (תאריך כתיבת הפוסט – 8 באוגוסט 2013) . אליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 1983 הייתה הצלחה כבירה ודרמטית , ובאמת החל מ- 1983 החל ה- IAAF לגלגל סכומי כסף אדירים שצמחו למאות מיליוני דולרים ממנו נהנה האיגוד בגין תשלומי זכויות השידורים . ה- EBU שילם עבור זכויות השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי 83' סכום צנוע שנסב על 800000 (שמונה מֵאוֹת אֶלֶף) דולר . ה- Share של הטלוויזיה הישראלית הציבורית עמד על 3000 (שלושת אלפים) דולר בלבד . סכום נמוך שהתבסס על השיטה הישנה של איסוף כספים בתוך איגוד השידור האירופי (EBU) עצמו שנקראה “Maximum Offer” . בשיטה הזאת כל רשת טלוויזיה ב- EBU מציעה את מירב התשלום שהיא מוכנה לשלם עבור זכויות השידורים של האירוע , אך להנהלת ה- EBU בהתייעצות עם ה- IAAF יש את הפררוגטיבה לקבל או לדחות את ההצעה . לתוך הקלחת המורכבת הזאת נכנסתי גם אנוכי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , והצעתי כמי שמייצג רשת טלוויזיה קטנטונת של מדינת ישראל החברה באיגוד סכום מרבי של סך העומד על 3000 (שלושת אלפים) דולר . ה- EBU קיבל את הצעתי . אף על פי כן חשב מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד באותה תקופה שזה סכום מוגזם . בעיניו זה נראה המון כסף . יוסף "טומי" לפיד איש הדור הישן סבר שהוועדות המארגנות הן שצריכות לשלם לטלוויזיה מפני שהיא מסכימה להשקיע ממשאביה בכיסוי , צילום , ושידור עיתונאי את אותם אירועי הספורט המדוברים . כמובן שהסדר הטלוויזיוני העולמי היה שונה ורשתות הטלוויזיה נדרשו לשלם זכויות שידורים תמורת קבלת רישיון לצלם את אותם אירועי הספורט הרלוואנטיים שהציבור ביקש לראותם על מסך הטלוויזיה שלו . 3000 (שלושת אלפים) דולר נראו ליוסף "טומי" לפיד הון תועפות . מנכ"ל רשות השידור סבר שהסכום יקר למרות שהיה ברור שמדובר בתשלום אפסי במונחי טלוויזיה . רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC שילמה עבור אותו האירוע ההוא של הלסינקי 1983 זכויות שידורים בגובה של 2.000000 (שני מיליון) דולר .

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שמר בשבע עיניים על הקופה הציבורית באמצעות שני כלבי השמירה שלו שני בסמנכ"לים לכספים ישראל דורי ואחריו יוחנן צנגן . לא מעט פעמים שוחחתי עמו כמנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית אודות יוקר המחיה של הטלוויזיה וכמות זכויות השידורים שהיא נדרשת לשלם שוב ושוב עבור שידורים ישירים של אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ וגם בעולם . באותה שיחת הבהרה בין שנינו אודות המחיר ההוא של תשלום זכויות שידורים של 3000 (שלושת אלפים) דולר נאלצתי לקחת את מנכ"ל הרשות יוסף "טומי" לפיד לעבר תורת היחסות של פרופסור אלברט איינשטיין . "הכל יחסי בעולמנו . שלוש שערות על הראש זה מעט – שלוש שערות במרק זה המון" , אמרתי ונימקתי לו את תורת היחסיות שלי : "3000 דולר הם סכום פעוט ומגוחך גם עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית. זאת הזדמנות חד פעמית מיוחדת במינה שלא תחזור על עצמה שוב בשום קונסטלציה עסקית בין ה- IAAF לבין איגוד השידור האירופי ה- EBU שאנחנו נמנים על שורותיו". יוסף "טומי" לפיד חשש במשך כל חמש שנות כהונתו לקופת הרשות שהייתה עשויה כמסננת ציבורית ממנה דלף הכסף כמו מברז מים . בתפקידו רב האחריות כמנכ"ל רשות השידור שימש לא רק העורך הראשי אלא היה הנושא באחריות לביצוע חוק תקציב רשות השידור על כל היבטיו הכלכליים . אסור היה לו לחרוג אפילו באגורה . לבסוף הסכים עמי ונתן לי אור ירוק לצעוד עם הפקת אליפות העולם ה- 1 בא"ק הלסינקי 1983 שלי קדימה . חישוב פשוט מראה שיוסף "טומי" לפיד טעה לחלוטין בכל הערכותיו הכלכליות . הוא היה איש נבון וחכם , אך חסר כל ניסיון ניהולי טלוויזיוני שנלקח מאחורי מכונת הכתיבה הישנה של העיתון "מעריב" כדי לנהל רשת שידור שהורכבה משתי רשתות טלוויזיה (עברית וערבית) ושתי רשתות רדיו (עברית וערבית) , כללה בשורותיה כ- 2000 (אלפיים) עובדים , וניהלה תקציב בסדר גודל של מאות רבות של מיליוני ל"י (בטרם עידן השקל) . כמנכ"ל רשות השידור שימש היה יוסף "טומי" לפיד לא רק העורך הראשי של תכני השידור אלא שימש גם כ- "שר האוצר" של הרשות ואחראי על ביצוע חוק תקציב רשות השידור בפני הממשלה . אסור היה לו לחרוג . מרבית פגישותיי ושיחותיי עם כל המנכ"לים של רשות השידור בתקופתי יוסף "טומי" לפיד ז"ל , אורי פורת ז"ל , אריה מקל , מוטי קירשנבאום , שוב אורי פורת בקדנציה השנייה שלו , ויוסף בר-אל – החלו בענייני מימון וכסף .  מוטי קירשנבאום ביקש תמיד להזכיר לי נוכח בקשותיי שקוראים לו "קירשנבאום ולא קירש" (ליאו קירש היה מיליארדר גרמני בעל חברת "KIRCHMADIA" שרכש בשעתו את זכויות השידורים של המונדיאלים יפן / קוריאה 2002 וגרמניה 2006 . מפני שהתנהג בבזבזנות ופזרנות איבד לבסוף כמעט את כל הונו . הוא מת ב- 2011 בן 85) .

שידרנו מאליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 83' כ- 17 שעות שידורים ישירים ועוד שלוש שעות תקצירים מוקלטים . עלות שעת שידור אחת עמדה על 150 (מאה וחמישים) דולר . על פי קריטריון ותמחיר טלוויזיוני מדובר בכלום. בחינם. זאת הייתה ההתחלה הצנועה . תמורת אליפות העולם ה- 2 בא"ק שהתקיימה ברומא בסוף חודש אוגוסט וראשית ספטמבר של שנת 1987 נדרשה הטלוויזיה הישראלית הציבורית לשלם סך של זכויות שידורים פי עשרים יקר יותר מזאת של הלסינקי 1983. ה- EBU דרש מאתנו סכום של 60000 (שישים אלף) דולר. אולם זה כבר התרחש בתקופת מנכ"ל רשות השידור הבא , אורי פורת. כאמור מייד בתום הפקת הלסינקי 83' האמירו המחירים . בתוך פחות מעשוֹר שנים הם נסקו . בחוזה השידורים הבא שנחתם בין ה- EBU  ל- IAAF לתקופה של שלוש שנים  1987 +  1986  +  1985 , ניאות איגוד השידור האירופי לשלם להתאחדות הא"ק הבינלאומית סכום של 4.000000 (ארבעה מיליון) דולר .

בחוזה השידורים של 1991 – 1988 (ארבע שנים) שילם ה- EBU ל- IAAF תשלום של  9000000 (תשעה מיליון) דולר . שיא חדש נקבע בחוזה הארוך טווח לארבע שנים 1995 – 1992 , בהן ניאות ה- EBU לשלם ל- IAAF סכום פנטסטי של   91000000 (תשעים ואחד מיליון) דולר . השיא הזה נשבר בחוזה הבא שנחתם לתקופה של שש שנים , 2001 – 1995 . ה- EBU שילם ל- IAAF סכום דמיוני של 135000000 (מאה שלושים וחמישה מיליון) דולר . העובדה שאיגוד השידור האירופי הסכים לשלם סכומי עתק ל- IAAF מצביעה עד כמה ענף הא"ק הוא ספקטקולארי באירופה , מצטלם היטב בטלוויזיה , ונושא רייטינג למכביר . הא"ק על ענפיה השונים הייתה ענף ספורט אהוב באירופה הישנה . חלק מהמורשת הזאת הרכיב את אופייה ואת תרבות הצפייה בטלוויזיה של אירופה החדשה שלאחר מלחמת העולם ה- 2 . המסורת הארוכה הזאת הגיעה לשיא חדש ב- 7 באוגוסט 1983 עם תחילתה של אליפות העולם הראשונה בא"ק בהלסינקי הבלתי נשכחת עבורי .

טקסט מסמך : 9 בדצמבר 1982 . זהו המסמך המקורי של ה- EBU המאשר תשלום של 3000 דולר בלבד עבור זכויות השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה באוגוסט 1983 בהלסינקי . רשות השידור נדרשה לשלם פרוטות עבור אירוע על בספורט הבינלאומי , יפהפה , ואדיר ממדים . (המסמך באדיבות  EBU . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 6 בינואר 1983 . זהו עמוד מס' 8 בחוזה הכספי שנחתם בין ה- EBU  ל- IAAF  המאפשר ל- 35 רשתות טלוויזיה ציבוריות החברות באיגוד השידור האירופי לשדר את אליפות העולם ה- 1 בא"ק הלסינקי 1983 תמורת סכום גלובאלי של 000 800  (שמונה מאות אלף) דולר. ה- Share  של הטלוויזיה הישראלית שהיא חברה מלאה ב- EBU  עמד על 3000 (שלושת אלפים) דולר .

(המסמך מוצג כאן באדיבות  EBU . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : גרף עליית מחירי זכויות השידורים המצביע כמה שילם ה- EBU (בדולרים) ל- IAAF  מאז אליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה בהלסינקי בקיץ 1983 . כעבור תריסר שנים מאז אליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 1983 ניאות ה- EBU לשלם ל- IAAF  תמורת חוזה ארוך טווח בן שֵש שנים 2001 – 1996 , סכום פנטסטי של  135000000 (מאה שלושים וחמישה מיליון) דולר . הא"ק הבינלאומית כבשה לעצמה נתח גדול על מרקע הטלוויזיה הבינלאומי. אין דבר טלוויזיוני יותר מא"ק במיטבה . לא בכדי מכנים אותה מלכת הספורט . (המסמך באדיבות  EBU . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

שאיפתי כמנווט שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית להציב את דגלו של השידור הציבורי בכל אתר בארץ ובעולם לא ידעה שובע . מאוד רציתי להפיק ולהעביר בשידורים ישירים את האירוע היפהפה של אליפות העולם ה- 1 בא"ק בקיץ 1983 בהלסינקי בירת פינלנד . זאת הייתה שאיפתי העליונה אך הייתי צריך לכלכל את צעדיי בזהירות מול מנכ"ל רשות השידור . יוסף "טומי" לפיד היה רגזן ולעיתים בלתי צפוי . הוא הצטייר פעמים רבות כאיש קצר רוח . בעיקר חשש מפני אירועי הספורט הגדולים שדרשו תשלומים עבור זכויות השידורים בניגוד לשידורי חדשות ואירועים פוליטיים המשודרים חינם אין כסף בטלוויזיה . היה זה יוסף "טומי" לפיד שביטל לאלכס גלעדי את שידורי גביע העולם של מונטריאול 1979 ואת הפקת אליפות אירופה לאומות בכדורגל ב- 1980 ואִפשֵר לי לאחר לכתו של אלכס גלעדי ל- NBC להפיק רק קמצוץ מתחרויות גביע העולם בא"ק של רומא 1981 . ב- 16 בדצמבר 1982 הגשתי למנהל הטלוויזיה טוביה סער וליוסף "טומי" לפיד את הצעת השידורים של אליפות העולם ה- 1 בהלסינקי 1983 . הטקסט נכתב לטוביה סער אך כוון לעברו של יוסף "טומי" לפיד . שקלתי כל מילה ובררתי אותן בקפידה . הייתי צריך להיזהר בניסוחים שלי זכר לימי המו"מ המורכב שלי עמו אודות ההפקה הסבוכה של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את טורניר גמר גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982 . אדון בכך בעתיד הקרוב .

יוסף "טומי" לפיד ז"ל שלט ביד רמה ברשות השידור והתערב בכל פרט ניהולי ובתוכן השידורים . הוא התמנה למנכ"ל רשות השידור ב- 1 באפריל 1979 . שיטות ניהולו ואישיותו הדינאמית לא מצאה חן בעיני רבים בטלוויזיה הישראלית הציבורית כבר מראשית המינוי . באפריל 1982 התפטר מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל מתפקידו בנימוק שיוסף "טומי" לפיד הכוחני מתערב לו כל הזמן בניהול השוטף . "אינני יכול עוד לעבוד עם טומי לפיד" , אמר יצחק "צחי" שמעוני והניח את המפתחות על שולחנו של המנכ"ל . יוסף "טומי" לפיד לא הזיל דמעה . הוא גיחך ולעג למכתב ההתפטרות . הוא עבר כבר בחייו כמה דברים קשים יותר מסירובו של צחי שמעוני לעמוד בראש הטלוויזיה בנימוק שהוא טומי לפיד מנכ"ל רשות השידור צנטרליסטי מִידַי . יוסף "טומי" לפיד לא התחנן בפני יצחק "צחי" שמעוני לחזור בו . הוא לא המתין אפילו קמעא והמליך מייד מֶלֶך חדש . את טוביה סער . טוביה סער היה איש אהוב . טיפוס של מנהל טלוויזיה צייתן ומסור לאיש שמינה אותו . יחסי הניהול יוסף "טומי" לפיד – טוביה סער היו הרמוניים ולא דמו משום היבט ליחסי העבודה הקשים ששררו בין מנכ"ל רשות השידור בקדנציה הקודמת יצחק לִבְנִי לבין מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן . בפברואר 1983 השלים יוסף "טומי" לפיד הדומיננטי את ההשתלטות הסופית שלו על בניין הטלוויזיה משמינה את יאיר שטרן למנהל חטיבת החדשות . צוות הניהול הבכיר הורכב עכשיו ממנהל הטלוויזיה טוביה סער , מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן , ומנהל חטיבת התוכניות צְבִי "צביקה" שַפִּירָא (בעבר מנהל רדיו גלי צה"ל) . שלושתם היו אנשיו הנאמנים והממושמעים (מאוד) של מנכ"ל רשות השידור . יותר מזה הוא לא היה צריך . טוּבְיָה סַעַר , יָאִיר שְטֶרְן , וצְבִי שַפִּירָא פעלו במסגרת היררכית ולא סטו ממנה ימינה או שמאלה כְּהוּא זֶה .

טומי לפיד עורר אנטגוניזם עצום בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת רוממה בירושלים מייד עם מינויו למנכ"ל רשות השידור ב- 1 באפריל 1979 . הגברדיה הוותיקה המובילה ורבת המוניטין בטלוויזיה הישראלית הציבורית כמו , דן שילון , מוטי קירשנבאום , ירון לונדון , אלכס גלעדי ואחרים מאסו ביוסף "טומי" לפיד מבראשית (ו/או הוא מאס בהם . כל ניסוח טוב) . חלקם יצאו בהצהרות קשות וחריפות בציבור ובעיתונות נגד יוסף "טומ" לפיד. אני זוכר היטב את ההתכתשויות נוטפות דיו שחור בין מנכ"ל רשות לפיקודיו הבכירים. הייתי עֵד להן. הן התנהלו במקביל לשיא תנופת ההפקה של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 83' , ומצאו את ביטויים בכתבה נרחבת שפרסמה העיתונאית גב' אורית שוחט ביום שישי – 7 בינואר 1983 במקומון התל אביבי הנפוץ "העיר" (הוצאת שוקן עיתון "הארץ") , וכותרתה על פי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד : "בתנאים הקיימים הטלוויזיה היא נהדרת" [1] . כותרות הריאיון שהעניק מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לגב' אורית שוחט כתבת המקומון "העיר" של תל אביב לפני 30 (שלושים) שנים היו בוטות . הוא התריס כלפי דן שילון ולעג למרדכי "מוטי" קירשנבאום : "בתנאים הקיימים הטלוויזיה היא נהדרת" , והוסיף : "רק הפסאודו – קוסמופוליטיים שונאים את הטלוויזיה" . לדן שילון הקדיש טקסט ייחודי , "דן שילון גמר את הסוס" . על אנשי האופוזיציה בתוך שורות הטלוויזיה שהתנגדו למדיניות השידור שלו , אמר : "כל מי שאומר שהצרתי את צעדיו הוא העצם עצלן שמתחפש לקדוש מעונה" , והתכוון למרדכי "מוטי" קירשנבאום וירון לונדון . מוטי קירשנבאום התייחס למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד באירוניה ומשנדרש להשיב על התקפותיו של מנכ"ל רשות השידור אמר בלשונו הייחודית טקסט שנון : "יוסף "טומי" לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה אולם לא ידע להרכיב אותה מחדש" . דן שילון שהיה בימים ההם שַדָּר כדורסל שלי לא נשאר חייב . הוא השיב אֵש ללא פחד לעבר מקור הירי : "העובדות שוב לא מפריעות ללפיד לספר את סיפוריו. כוחו של לפיד בלשונו. במניפולציות פוליטיות קטנוניות ובהשמצות מאחורי גבו של אדם…התמודדות ישירה , דיון ענייני , ועשייה תוכניתית  –  אלה אינם מן הדברים המוכרים לו…במצבה העכשווי של רשות השידור הייתי מציע למַר טומי לפיד להסתכל אל הבית פנימה , ולנסות להתמודד בשפל העמוק שאליו הוא עצמו דִרדֵר את המוסד , במקום לגלגל את לשונו ולחפש תירוצים חסרי שחר" . זה לא הזיז ליוסף "טומי" לפיד. הוא הגיב בביטול על האשמותיו של דן שילון נגדו. כך אמר לאורית שוחט [2] : "דן שילון שמספרים לי שהיה עורך חדשות יוצא מן הכלל לפני תקופתי , נכשל כישלון חרוץ בשליחותו לארה"ב . כששב לארץ הוא ראה שהממלכה שבנה לעצמו כבר לא שלו , והפרסטיז'ה שהייתה לו התנדפה לה בניו – יורק . הוא התיישב על התקן של ממורמר , ואני לא הייתי מוכן לקנות אותו בצורה הזאת . אז הוא מצא לעצמו פתרון אחר . זה לא הפסד גדול לטלוויזיה . הוא גמר את הסוס . אולי עכשיו הוא ימלא בטריות מחדש בשוק הפרטי" .

הטקסט החריף ביותר שנרשם בזיכרון הציבורי והתגרה ביוסף "טומי" לפיד, היה זה שהפיק מוטי קירשנבאום שקבע בלשונו השנונה : "טומי לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה , אך לא ידע  להרכיבה  מחדש" . בהזדמנות אחרת באחת ההפגנות ברשות השידור נגד טומי לפיד הניף מרדכי קירשנבאום שלט מחאה וצעק לעברו , "טומי לפיד תתפטר כבר , הזנית את הטלוויזיה" . גם דן שילון ואלכס גלעדי תיעבו את מנכ"ל רשות השידור ועשו מעשה . אלכס גלעדי ארז את הפקלאות שלו בדרך לקריירה מזהירה ברשת הטלוויזיה האמריקנית  NBC ובוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) . דן שילון עזב גם הוא את הטלוויזיה וחבר ליעקב לווינסון יו"ר בנק הפועלים . מוטי קירשנבאום וירון לונדון המשיכו להילחם ביוסף "טומי" לפיד אך הדבר לא הזיז לו ולא עזר להם . רשות השידור איננה מוסד דמוקרטי ויוסף "טומי" טומי לפיד הבוטה והחכם השיב מלחמה שערה וניצח את האופוזיציונרים . הוא נהנה מגיבוי מוחלט של שבעת אנשי הוועד המנהל של רשות השידור ובראשם היו"ר פרופסור ראובן ירון . המנכ"ל והיו"ר שיתפו פעולה ושמו את המורדים על ספסל המחליפים . למרות ההתנגדות החריפה למנכ"ל בתוככי הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא התחוללה כל מהפכה ברשות השידור . יוסף "טומי" לפיד לא רק שנשאר על כנו אלא הגביר את אחיזתו בטלוויזיה באמצעות טוביה סער . מוטי קירשנבאום התנבא אז :  "ימיו של יוסף "טומי" לפיד ברשות השידור ספורים" . נבואתו זאת של מוטי קירשנבאום לא התגשמה מעולם.

טקסט תמונה : סוף 1981 וראשית שנת 1982 . אני מציב את דן שילון לאחר חזרתו מארה"ב להיות שדר כדורסל במשחקי כדורסל במשחקי גביע אירופה בכדורסל בהשתתפות מכבי ת"א . יורם ארבל נעלב וראה במינוי פגיעה בסמכותו כשדר מוביל של מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . זמן קצר לאחר מכן החליט דן שילון לנתק מגע מיוסף "טומי" לפיד ולנטוש לאלתר את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ואת רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : סופה של שנת 1982 . זהו מנכ"ל רשות השידור יוסף  "טומי" לפיד שנפנף מעליו את בכירי העיתונאים של הטלוויזיה הישראלית . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון העניק גיבוי טוטאלי לפועלו הארגוני והתוכניתי של יוסף "טומי" לפיד.

(צילום משה פרידמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות ) .

בתוך המציאוּת המורכבת הזאת פעלתי גם אני כממונה ועורך ראשי של שידורי הספורט . היה לי ניסיון קודם בניהול מו"מ מקצועי מורכב עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד, זה של תבנית הפקת שידורי גביע העולם בכדורגל – ספרד 82' . ב- 16 בדצמבר 1982 נשלחה הצעת שידורי אליפות העולם בא"ק – הלסינקי 1983 לכתובתו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער אך הוא העביר אותה כצפוי מייד למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . ובאֶמֶת את המו"מ על הפקת פרויקט הלסינקי 1983 ניהלתי ישירות מול יוסף "טומי" לפיד . טוביה סער לא התערב . יאיר שטרן שבינתיים התמנה לתפקיד מנהל חטיבת החדשות בפברואר 83' התיישב על כיסאו כשהפקת הלסינקי 83' הייתה בעצם גמורה . חלפו שנות דוֹר מאז חיברתי את מסמך הצעת השידורים של הלסינקי 83' (פרויקט שידור שהיה ללא ספק אבן דרך ונקודת מפנה בהתפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ) אך זיכרון הימים ההם לא דהה . החיטוט במסמכים מגלה כיצד הותיר מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד את רישומו וחוות דעתו על הצעות שידור שונות , ואיך תיקשר עם פיקודיו באמצעות הערות בכתב ידו המגושם והבלתי אסתטי על המסמך המקורי .

טקסט מסמך : 16 בדצמבר 1982 . (עמוד מס' 1 מתוך 4) של תוכנית השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 כפי שתוכננה על ידי והועברה למנהל הטלוויזיה טוביה סער . מנהל הטלוויזיה העביר אותה מייד למנכ"ל רשות השידור. יוסף "טומי" לפיד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כתב ידו של יוסף "טומי" לפיד היה גַס ומסורבל . אותיות גדולות ולא משורטטות . אבל זאת הייתה אחת הדרכים שלו להשיב למנווטים את השידורים . שמחתי שהוא מתערב באופן אישי בפרויקט וסמכתי על שיקוליו המקצועיים של יוחנן צנגן סמנכ"ל הכספים . ניצבנו בפִתחו של עידן חדש .

טקסט מסמך : 16 בדצמבר 1982 . (עמוד מס' 2 מתוך 4) של תוכנית השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 כפי שתוכננה על ידי והועברה למנהל הטלוויזיה טוביה סער . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 16 בדצמבר 1982 . (עמוד מס' 3 מתוך 4) של תוכנית שידורי אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 כפי שתוכננה על ידי והועברה למנהל הטלוויזיה טוביה סער .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 16 בדצמבר 1982 . (עמוד מס' 4 ואחרון מתוך 4) של תוכנית השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 כפי שתוכננה על ידי והועברה למנהל הטלוויזיה טוביה סער . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי שהתקיימה בין 7  ל- 14 בחודש אוגוסט 1983 הייתה מבחן כוחות חשוב לאתלטים מכל העולם שנה לפני אולימפיאדת לוס אנג'לס 84' ומבחן שידור למחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . האתלטים הנפלאים שעמדו ליטול חלק באליפות ועתידים להופיע על מרקע הטלוויזיה הישראלית כמו קָארְל לוּאִיס , סֵרְגֶיי בּוּבְּקָה , יָאן זֶ'לֶזְ'נִי , אֶוְולִין אָשְווֹרְד , מַארִיטָה קוֹך , מֶרְלִין אוֹטִי , יָארְמִילָה קְרָאטוֹחְוִוילוֹבָה , סְטִיב קְרָאם וסְטִיב אוֹבֶט , מֶרִי דֶקֶר , טִינָה לִילָאק , גְרֶטָה וָויְיץ , אֶדְוִוין מוֹזֶס , מלך האתלטים דֵיילִי תּוֹמְפְּסוֹן ורבים אחרים הציתו את דמיוני. אין דבר יפה יותר על המִרקע  מא"ק במיטבה. השידורים הישירים צלחו והיו איכותיים ומקסימים ראשית דבר הודות להפקה הפנטסטית והבלתי נשכחת , הפקה מדעית ממש , של הטלוויזיה הציבורית – ממלכתית הפינית YLE . הציבור הישראלי התאהב בהם . גם מנכ"ל רשות השידור . בהלסינקי 83' ייסדתי את שידורי אליפויות העולם בא"ק בשידור הציבורי . בהלסינקי בירת הא"ק העולמית הנחתי את אבן הפינה לאליפויות הבאות . בהלסינקי 83' השתתפו גם שלושה אתלטים ישראליים . הרצה למרחקים ארוכים זהבה שמואלי , מרק הנדלסמן עולה חדש מארה"ב רץ ל-800 מ', ורץ המרתון יאיר קרני (הפך מאוחר יותר לתזונאי מוכר ומוערך בישראל) . זהבה שמואלי סיימה את ריצת המרתון לנשים במקום ה- 36 (מתוך 51 רצות) בזמן של 07. 49 : 2 שעות. במקום הראשון זכתה גרטה ווייץ (Greta Waitz) אתלטית מנורווגיה שקבעה תוצאה של 09. 28 : 2 שעות. יאיר קרני הפסיק את ריצתו בתחרות המרתון לגברים וכלל לא סיים את המירוץ. מַרְק הֶנְדֶלְסְמַן סיים את ריצתו ל-800 מ'במקום הרביעי בבית השמיני המוקדם בזמן של 02. 49 : 1 דקה ולא העפיל לשלב חצי הגמר .

המנכ"ל יוסף "טומי'" לפיד קיבל בתחילה בחשדנות את מַצֶגֶת השידורים המקיפה שלי הנוגעת להלסינקי 83' . את החשדנות שלוֹ כלפי ביטא וניסח בלשון מושחזת שקבעה : "היו ויהיו בינינו וויכוחים על היקף שידורי הספורט ועל הכספים העומדים לרשותנו לצורכי הספורט. אני נמנה עם חסידי השידורים הללו , אך עלי לראות את מִגבלותינו , בעוד שאתה נוטה מטבע הדברים לראות בכל כדור הארץ כדור משחק" .  לאחר שהתבונן ולמד אותה, אישר את הפקת השידורים הגדולה שלי עבור הצופים בישראל . הוא חשב כמוני (לשמחתי) שאליפות העולם בא"ק היא אירוע ספורט מספיק חשוב כדי לחשוף אותו בהרחבה בטלוויזיה הציבורית שהוא היה העורך הראשי שלה .

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לעג לספורטאים הישראליים וברגע של בוטות , שלף מהבוידעם שלו עוד השתלחות , "שלושת האתלטים הישראליים הם סיבה מצוינת לא לשדר את אליפות הלסינקי 83' . הרי שולחים אותם כדי לכבות את האור באצטדיון" , ולא יסף . הייתה פאוזה ולפתע כן יסף , "אני מאשר את תוכנית השידורים שלך במלואה . גם אני אצפה בתחרויות . א"ק ברמתה הגבוהה היא אובייקט צילום נהדר . אני גם מאשר לך לשכור עמדת שידור באצטדיון בהלסינקי" , ונפנה לדרכו . חלק מהסכמתו להיקף ההפקה נבע מהעובדה ששידורי הא"ק לא נגסו ב- Prime time של הטלוויזיה .

סוף הפוסט – רשימה מס' 3 . ראה המשך בפוסט הבא "אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013 . IAAF ומר אלכס גלעדי . (רשימה מס' 4) . 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013. IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 2). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים מובהקות . האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ ועל הגולשים בו חלה אחריות אישית. אין להעתיק ו/או לאגור ו/או לאכסן באופן פרטי ו/או במחסני מידע למיניהם את תכולת הבלוג לרבות הפוסטים , הטקסטים , התמונות , והמסמכים שלו . הזכויות שמורות לחוקר , כותב , המחבר , והמפיק יואש אלרואי .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נחקר , ונכתב למען מטרות רווח כספי , ו/או כדי להפיק רווח כלכלי , ו/או לצורך פרסום אישי .

——————————————————————————————————

פוסט מס' 260 : הועלה לאוויר בשעות הערב המוקדמות של יום רביעי – 7 באוגוסט 2013

—————————————————————————————————— alroey yoashטקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי יואש אלרואי בתום 32 (שלושים ושתיים) שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013. IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 2). כל הזכויות שמורות.

ב- 16 באוקטובר 1987 בהיותו כבר איש טלוויזיה בעל מוניטין , ניסיון , וחזון ב- NBC האמריקנית ומאחוריו גם שתי אליפויות עולם בא"ק (בהלסינקי 1983 ורומא 1987) לרבות מינויו לתפקיד החשוב של יו"ר וועדת הטלוויזיה של IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) – העניק מר אָלֶכְּס גִלְעָדִי ריאיון מעניין לעיתונאי רמי רוטהולץ מהעיתון "חדשות . בריאיון ההוא לפני 26 (עשרים ושש שנים) תקף בחריפות את יוסף "טומי" לפיד מי שהתמנה ע"י ממשלת מנחם בגין ב- 1 באפריל 1979 למנכ"ל רשות השידור (יוסף "טומי" לפיד כיהן בתפקיד מנכ"ל הרשות בשנים 1984 – 1979) , וערך חשבון וביקר בטוֹן מַר גם את מינויו של הקריין חיים יבין באפריל 1986 למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית (חיים יבין כיהן בתפקיד מנהל הטלוויזיה עד נובמבר 1989 ואז הוחלף ע"י מר טוביה סער) . אלכס גלעדי לא התייפייף , לא חזר בתשובה , ולא לקח את המילים בחזרה – וביטא בנחרצות וללא כחל ושרק את דעתו אודות תפקודם של שניהם כפי שטען אותם לפני 26 שנים [1] .

alex 2

טקסט תמונה : אלכס גלעדי ב- 1978 . מהיבטי טלוויזיה רבים הוא היה עבורי מופת ומודל לחיקוי במשך עשרות שנים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

alex 3

טקסט מסמך :  16 באוקטובר 1987. העיתון "חדשות" בהוצאת עמוס שוקן . זהו חלק מהריאיון של העיתונאי רמי רוטהולץ עם אלכס גלעדי סגן נשיא ב- NBC ומפיק טלוויזיה בכיר בו אמר דעתו אודות חיים יבין  : "כיוון שאת מדינת ישראל מנהלות עקרות בית , טבעי שחיים יבין מונה למנהל הטלוויזיה".

alex 4

alex 5

טקסט מסמך : 16 באוקטובר 1987. העיתון "חדשות" בהוצאת עמוס שוקן . אלכס גלעדי מביע את דעתו אודות מנכ"ל רשות השידור בשנים 1984 – 1979 , יוסף "טומי" לפיד : "יש לי ביקורת על הטלוויזיה, יש לי בטן מלאה עליה . מאז מונה טומי לפיד למנכ"ל (ב- 1979) היא איבדה לגמרי את הנוכחות שלה. אין נוכחות טלוויזיונית . חוץ אולי מחטיבת החדשות . זו הנוכחות הטלוויזיונית הישראלית היחידה . בשביל כל השאר מספיק נהג מונית אחד שיביא את הסחורה מנתב"ג . הסיכוי של רשות השידור אבד  ב- 1 באפריל 1979 , ואני לא אשכח את היום הזה . טומי לפיד מונה בתאריך הזה למנכ"ל רשות השידור . טומי לפיד הכניס את שיטת הניהול הישיר . השיטה הזאת הרסה את כל שכבות הביניים של הניהול . מנהלים נותרו בלי סמכויות בידיהם. כשאין שכבות ניהול הכל מתנהל פרטץ' .  אם הטלוויזיה הישראלית הייתה מוקמת על יסודות ניהוליים מוצקים גם מנכ"ל רשות השידור כמו טומי לפיד לא היה מצליח להרוס אותה , ואני לא מזַלזֵל ביכולת הַהֶרֶס שלוֹ . הניהול של טומי לפיד חונק יוזמה ואמביציה של מנהלים אחרים אפילו הזוטרים כדי להתקדם וליצוֹר . המצב ברשות השידור הוא כזה שהתקדמות היא בלתי חשובה . אם ההתקדמות איננה חשובה, נעלמת השאפתנות, והטלוויזיה היא מדיום של שאפתנים . אין שכר ואין עונש . אין אמביציה ואין שאפתנות" .

alex 6

טקסט תמונה  :  פברואר 1980 . אולימפיאדת החורף 1980 בלייק פלאסיד – ארה"ב . ה- EBU (איגוד השידור האירופי) הציב את אלכס גלעדי בשורות הקבוצה המבצעית שלו בלייק פלאסיד כדי להפיק טוב יותר את שידורי המשחקים האולימפיים . ה- EBU ביקש לצרף את אלכס גלעדי גם כן לקבוצה המבצעית שהפיקה את שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת מוסקבה 1980 אך מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הטיל ווטו וסירב לבקשת איגוד השידור האירופי ו, אלכס גלעדי נשאר בירושלים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

עזיבתו של אלכס גלעדי הייתה אבדה עצומה לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולכלל רשות השידור – כעיתונאי, מפיק בעל חזון, ושַדָּר. קולו העמוק חרות על חלק ממיטב אירועי הספורט הטלוויזיוניים שהתרחשו בארץ ובעולם. אלכס גלעדי היה עילוי טלוויזיוני אך טומי לפיד סירב להכיר בגאונות הזאת . ה- EBU איגוד השידור האירופי לעומת זאת היה מודע לכשרונו ויכולתו ו- "חטף" אותו לכל מבצעי השידור הבינלאומיים שלו . את יוסף "טומי" לפיד זה פשוט לא עניין ולא היה לו חשוב . אלכס גלעדי בפנים בתוככי השידור הציבורי ו/או מחוצה לוֹ, זה הַיְינוּ-הַך מבחינתו .

בסתיו 1979 סיים מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן שתי קדנציות רצופות מוצלחות בנות שלוש שנים כל אחת בתפקיד הרם . עובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ראו בו את מורם ורבם הבלתי מעורער וקיוו לראות אותו מנהיג אותם ואת השידור הציבורי קדנציה שלישית . דן שילון כתב הטלוויזיה בארה"ב ב- 1979 , מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי , ומנהל חטיבת התוכניות מוטי קירשנבאום , ראו בארנון צוקרמן מנהיג שידור נערץ . בשש שנות ניהולו מאז 1973 צעדה הטלוויזיה הציבורית כברת דרך עצומה , תוכניתית וטכנולוגית גם יחד . והחשוב מכל היא שמרה על עצמאות השידור שלה . לא היה ספק . ארנון צוקרמן היה מנהיג שידור מוערך שהוכיח את עצמו . צריך לומר כאן שהוא נהנה בשנה הראשונה לכהונתו מגיבויו ותמיכתו של מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ובחמש השנים מ- 1974 עד 1979 גם מגיבויו של מנכ"ל רשות השידור יצחק לִבְנִי (למרות שהיחסים בין ארנון צוקרמן ויצחק לבני היו תמיד מתוחים) . דן שילון , אלכס גלעדי , ומוטי קירשנבאום רצו מאוד כי ארנון צוקרמן יזכה בתקופת ניהול שלישית . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון חשבו אחרת . הם הדיחו את ארנון צוקרמן אוֹ במילים עדינות יותר לא האריכו את כהונתו לקדנציה שלישית . ארנון צוקרמן היה מוכשר , עצמאי , וכריזמטי מידי . לכן לא היה לו סיכוי . הוא עזב את רשות השידור והפך להיות מפיק טלוויזיה עצמאי . יוסף "טומי" לפיד נשאר ללא מחליף ראוי . הוא מינה את עצמו למנהל הטלוויזיה בפועל ונשא עכשיו בכפל תפקידים . אחד הדברים הראשונים שעשה היה להניח זכוכית מגדלת על אלכס גלעדי ושידורי הספורט שלו .

פרופסור ראובן יָרוֹן יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בשנים 1984- 1978 העניק גיבוי לכל מהלכיו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בשנים 1984- 1979 . שניהם היו אנשים חכמים ונבונים שהתמנו לתפקידם הרָם ע"י הימין הפוליטי ומצאו חיש מהר שפה משותפת . שררה ביניהם הבנה מוחלטת . הם תפשו בדרך שונה לחלוטין את אופיו של השידור הציבורי ולא התביישו לתת לכך ביטוי הולם . בעצה אחת החליטו שלא להעניק קדנציה שלישית למנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן ובתיאום החליטו להתלבש גם על אלכס גלעדי ולטרפד ולהגביל את שידורי הספורט שלו (ראה פוסטים אחרים ב- בלוג) . מן המפורסמות הוא כי הפקות שידורי הספורט בטלוויזיה הן לא רק מורכבות אלא גם יקרות . יוסף "טומי" לפיד היה הרוח החיה בטרפודו והגבלתו של אלכס גלעדי . פרופסור ראובן ירון היה אדיש לחלוטין לשידורי הספורט במדיה הוויזואלית ולחזונו של אלכס גלעדי . הניטרליות הפלגמטית שלו סייעה בעקיפין ליוסף "טומי" לפיד להרוויח עצמאות יתר ניהולית ובין השאר גם לדכא את אלכס גלעדי . ניצבתי בסמוך לאלכס גלעדי ששמע ממנו אין סוף פעמים את התשובה "לא" . הייתי עֵד להשתלשלות העניינים מקרוב .

מקרה המבחן הראשון אירע בתשע בערב במוצ"ש – 24 בנובמבר 1979 בעת שידורה של אחת מספינות הדגל של הטלוויזיה , התוכנית "מבט ספורט" שהוקצבו לה 60 דקות ואני שימשתי עורכה . הפקת ועריכת התוכנית שמרביתה יוחדה לכיסוי מחזור משחקי הליגה הלאומית בכדורגל אחה"צ באותה שבת נעשו תחת לחץ זמן . צריך להבין שצילום המשחקים נעשה אז במצלמות פילם ונדרשה מערכת היסעים נרחבת ולוגיסטיקה מדויקת כדי להביא את חומרי הפילם ממגרשי הכדורגל ברחבי המדינה למעבדת פיתוח הפילם של עמוס בינקין ויחזקאל גרופר ששכנה בקומת המרתף בבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים . היה דרוש זמן כדי לפתח את הפילם ועֵת נוספת כדי לערוך אותו . "מבט ספורט" בעת ההיא הייתה תוכנית עיתונאית מורכבת בהפקה ובקביעת הליין-אפ שלה , עריכתה , וכתיבת הטקסטים – אך נצפית ועתירת רייטינג . בשל לחץ הזמן העצום היה כמעט בלתי אפשרי לחשב מראש ולהעמיד את התוכנית על 60 דקות בדיוק . "מבט ספורט" במוצ"ש – 24 בנובמבר 1979 הייתה מסובכת במיוחד ועלתה ל- "אוויר" כששתי כתבות פילם היו עדיין בשלבי עריכה . היינו בלחץ זמן היסטרי אך ב- Control שררה דממה והכל דפק כשורה . בעֶשֶר בעֶרֶב נשמע באינטרקום התקשורת הפנימי המחבר את ה- Master Control לאולפן ב' בבניין קולו של המנהל תורן יוֹסִי בַּסוֹן , "התוכנית גולשת" . אלכס גלעדי שישב מאחורי התערב , והשיב לו , "אנחנו מייד מסיימים" . יוסי בסון ענה בחזרה , "אין לכם אישור ממנהל הטלוויזיה לגלוש" . עורקי הצוואר של אלכס גלעדי התנפחו . הוא חזר על תוכן דבריו , "אנחנו כבר מסיימים" . ואז נחתה החֶרֶב . המנהל התורן יוסי בסון קטע את שידור "מבט ספורט" בטרם סיומה בעודה משודרת , "באוויר" באישורו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ששימש באותה תקופה גם מנהל הטלוויזיה בפועל . המנהל התורן התקשר לביתו של יוסף "טומי" לפיד וקיבל אישור מפורש לגדוע את אלכס גלעדי ואת התוכנית שלו גם אם היא ב- "אוויר" . יוסף "טומי" לפיד לא ניאות ולא התיר לאלכס גלעדי גלישה של דקה אולי שתיים . זאת הייתה התנהגות נאסטית של חובבן המתגאה בתואר מנכ"ל רשות השידור . אלכס גלעדי לא היה אשֵם . אני הייתי עורך התוכנית "מבט ספורט" ששודרה ב- "אוויר" תחת לחץ זמן עצום תוך כדי עריכתה , והאשמה של חישוב הזמן הקומולטיבי הייתה נעוצה , בי אך הוא לקח אחריות כבוס ישיר שלי .

עוד באותו ערב התפתח וויכוח נוקב בין אלכס גלעדי ויוסי בסון בעניין הקטיעה הברוטאלית של תוכנית ספינת הדגל של הטלוויזיה "מבט ספורט" . היו שם צעקות רמות . "מישהו עובד כמו חמור בשטח בשבת ואז בא פקיד במסווה של מנהל תורן ושומר הזמן וחותך את התוכנית" , הטיח אלכס גלעדי בפני יוסי בסון . הוא רתח . פניו היו אדומים ועורקיו עמדו להתפוצץ , ואז ירה לעברו של המנהל התורן : "תיגדע היד שקטעה את שידור 'מבט ספורט' " . בדיעבד התברר כי זאת הייתה דרישתו המפורשת של מנהל הטלוויזיה יוסף "טומי" לפיד שאמר ליוסי בסון , "תחתוך אותו" , והוסיף, "שאלכס גלעדי ילמד לעבוד במסגרת הזמן המוקצבת לו . מסך הטלוויזיה איננו הפקר"למחרת כתב אלכס גלעדי מכתב מחאה מפורט למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד (שימש כאמור באותה העת גם כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בפועל) שכותרתו הייתה , "אלימות ברוטאלית על המסך" [2] . במכתבו הסביר את המורכבות של הפקה, עריכה, ושידור "מבט ספורט" שהיא תוכנית עיתונאית ספור עדכנית (נערכת תוך כדי שידורה ב- "אוויר"), ואת הקושי של העמידה בסד זמן מדויק של שישים דקות . המסמך החשוב נשמר . יוסף "טומי" לפיד לא לקח אותו ברצינות יתירה . הוא אפילו לא טרח לענות לאלכס גלעדי .

alex 7

טקסט מסמך :  25 בנובמבר 1979. זהו מסמך המחאה המקורי (עמוד מס' 1 מתוך  2) "אלימות ברוטאלית על המסך" , ששלח אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה יוסף "טומי" לפיד (שימש מנהל הטלוויזיה בפועל מאוגוסט 1979 עד מארס 1980 במקביל לתפקידו כמנכ"ל רשות השידור) בעקבות קטיעת שידור התוכנית "מבט ספורט"  במוצ"ש –  24 בנובמבר 1979 , ע"י המנהל תורן יוסי בסון . יוסף "טומי" לפיד כלל לא ענה לאלכס גלעדי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 8

טקסט מסמך :  25 בנובמבר 1979. זהו מסמך המחאה המקורי (עמוד מס' 2 מתוך  2) "אלימות ברוטאלית על המסך" , ששלח אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה יוסף "טומי" לפיד (שימש מנהל הטלוויזיה בפועל מאוגוסט 1979 עד מארס 1980 במקביל לתפקידו כמנכ"ל רשות השידור) בעקבות קטיעת שידור התוכנית "מבט ספורט"  במוצ"ש –  24 בנובמבר 1979 , ע"י המנהל תורן יוסי בסון . יוסף "טומי" לפיד כלל לא ענה לאלכס גלעדי . (ארעיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בתוך תוכו העריך יוסף "טומי" לפיד את אלכס גלעדי והיה עֵר לכשרונו ויעילותו כאיש טלוויזיה . אף על פי כן היה על הכוונת שלו כל הזמן . יוסף "טומי" לפיד התנכל לגלעדי ועשה זאת בצורה בוטה . ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי , "הפקות חובקות ארץ ועולם" (בן 11 כרכים) שעוסקים גם בהפקת שידורי הטלוויזיה של אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 . במוצ"ש – 29 בדצמבר 1979 שהיה השבת האחרונה של עשור ה- 70 , שידרנו תוכנית מסובכת בהפקה והעריכה שלה בת 100 דקות שנקראה , "סיכום עשור ה- 70" . הפקתי וערכתי אותה במשך כחצי שנה . יורם ארבל ואורלי יניב היו המגישים שלי ויואב פלג ביים אותה . יוסף "טומי" לפיד שכאמור כיהן בשני תפקידים במקביל , מנכ"ל רשות השידור ומנהל הטלוויזיה (הוא עדיין לא מינה איש לתפקיד הרם לאחר שהדיח ב- 1 באוגוסט 1979 את ארנון צוקרמן) צפה בה ולא נשאר אדיש . הוא עקף את מנהל חטיבת החדשות חיים יבין ושלח ב- 2 בינואר 1980 ישירות לאלכס גלעדי מכתב הערכה . צל"ש .

alex 9

טקסט מסמך : 2 בינואר 1980 . זהו המכתב ששלח מנכ"ל רשות השידור ומנהל הטלוויזיה יוסף "טומי" לפיד ישירות לאלכס גלעדי (בניגוד להליך ההיררכי המקובל ושלא באמצעות מנהל חטיבת החדשות חיים יבין) המשבח את תוכנית הספורט , "סיכום עשור ה- 70" . באקראי ו/או לא התעלם מיורם ארבל שהגיש את התוכנית יחדיו עם  אורלי יניב . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

חיים יבין מנהל חטיבת החדשות בעת ההיא היה הבּוס הישיר שלי ושל אלכס גלעדי . דסק הספורט נמנה על החטיבה שלוֹ אך כמו בשידורי מונדיאל 1978 שהתקיימו שנה קודם לכן בארגנטינה הוא כלל לא היה מעורב גם הפעם בהפקה המסובכת הזאת של אליפות אירופה בכדורסל – טורינו 79' . מורכבות ההפקה נכפתה עלינו בשל תקשורת לוויינית בינלאומית מוגבלת ולעיתים משובשת . חיים יבין לא התמצא בסוג הזה של הפקות שידורי הספורט האירופיים והעולמים בטלוויזיה ולא היה מודע די הצורך למורכבות התקשורת הבינלאומית המלווה אותם . לא היה לוֹ צֵל של מושג קלוּש באילוּ קשיים נתקלתי ואילו חרדות עברו עלי וגם על מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן בעשרת הימים הנוראים של האליפות . שידורי הספורט בימים ההם של 1979 בניהולו והפקתו של אלכס גלעדי מוקמו על ידו מראש במקום האחרון בסולם העדיפויות שלו כמנהל חטיבת החדשות . כך הבין את פני הדברים . אדישותו אם לא לומר התייחסותו השלילית של מנהל החדשות להפקות הספורט גררה את אלכס גלעדי לוויכוחים קשים עִמוֹ . לאלכס גלעדי ולי נראה היה שהוא איננו מתעניין בהם ולכן גם לא מתעניין בנו . כמו בכל מציאוּת שידור סבוּכָה , אי התעניינות אחת גוררת בעקבותיה אי התעניינות נוספת . מפני שלא התעניין , התרחק . בגלל שלא התמצא בשידורי הספורט וגם לא התעניין בהם , למרות שהיה הבוס הראשי שלהם , בחר להתנתק ממחלקת הספורט . אלכס גלעדי ואנוכי זוכרים היטב שבמשך שלוש שנות כהונתו של חיים יבין כמנהל חטיבת החדשות בשנים 1980 – 1977 הוא לא בּיקֵר ולוּ פעם אחת במשרדי מחלקת הספורט ששכנו בקומה החמישית בבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים . מרחק שתי קומות ממקום מושבו. מעולם.

פעלתי בעל כורחי מעל ראשו של מנהל חטיבת החדשות . עבדתי ישירות מוּל מנהל הטלוויזיה . כשארנון צוקרמן ביקש אותו להוֹדוֹת לי על מבצע שידורי אליפות אירופה 1979 בכדורסל לא הופתעתי מתגובתו של חיים יבין . תשובתו הספונטנית שירה לעבר מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ולעברי , "על מה בדיוק אני צריך להודות ליואש אלרואי" , הייתה כנה ואופיינית . הוא היה עיתונאי ואוטומט חדשות שבאמת לא ידע לאיזה עניין נגע ציוויו של ארנון צוקרמן . האיש היה שקוע בעניינים שלוֹ . לגמרי לא מעורב ומנותק משידורי הספורט ההיסטוריים המורכבים והמסובכים בטלוויזיה הישראלית הציבורית . השידורים האלה עתידים היו להשפיע השפעה מרחיקת לכת על התפתחות שידורי הספורט (והחדשות) בטלוויזיה הישראלית הציבורית מן ההיבטים הטכנולוגיים , מומחיות ההפקה , והלוגיסטיקה המורכבת שלה . למנהל החדשות לא היה יד בדבר .

לאלכס גלעדי היו בימים ההם התנגשויות מקצועיות חריפות עם חיים יבין כבוס ישיר שלו ומנהל חטיבת החדשות בשל יחסו העויֵן להפקת שידורי הספורט ועריכתם . הן הגיעו לשיאן ב- 1980 . אלכס גלעדי תפס את תפקיד הניהול והקשר שבין מחלקת הספורט לחטיבת החדשות בצורה שונה לחלוטין מזאת של חיים יבין . הוא הרגיש שחיים יבין מזלזל בו ומתנכל לרעיון שידורי הספורט שלו בטלוויזיה . אלכס גלעדי נפגע קשה מדרך ניהולו של חיים יבין . גם מורלית ונפשית . ארנון צוקרמן כבר לא היה כאן . יצחק "צחי" שמעוני היה עכשיו מנהל הטלוויזיה הישראלית . אלכס גלעדי חש פגוע . בימים ההם גמלה בלבו ההחלטה לסיים את הקריירה שלו בטלוויזיה הישראלית ולפתוח חדשה ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . זכורה לי חליפת מכתבים אחת בין אלכס גלעדי לחיים יבין בחודש אוקטובר 1980 שנגעה לעריכת ה- VTR האלקטרונית של התוכנית "מבט ספורט" במוצאי שבת . חיים יבין פשוט היצר את צעדיו של מנהל מחלקת הספורט ונתן לכך גושפנקא בכתב . אלכס גלעדי לא וויתר ונזעק לקבל את עזרתו של מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני. בין מנהל החדשות לבין מנהל הספורט שררה מערכת יחסים רעועה . החלטותיו של חיים יבין לא נעשו מרצון רע אך הן היו שיטה , ובשיטה הזאת אלכס גלעדי חש מקופח . הפקת שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית בימי חיים יבין נדחקה פעמים רבות לשוליים וקיבלה עדיפות משנית . ארבעת המסמכים הבאים מיטיבים לתאר את מערכת היחסים בין חיים יבין לאלכס גלעדי ואת מיקומו של Desk הספורט בחטיבת החדשות .

alex 10

טקסט מסמך : 5 באוקטובר 1980 . מנהל חטיבת החדשות מר חיים יבין שהוא הבוס הישיר של אלכס גלעדי מוציא הוראה כתובה המקצה זמני עריכת VTR בשבתות לחטיבת החדשות ולמחלקת הספורט . הקצאת הזמנים הזאת לא אִפשרה לאנשי מחלקת הספורט להגיע בזמן לשידור המהדורה שלהם , "מבט ספורט" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 11

טקסט מסמך :  5 באוקטובר 1980 . מכתב המחאה של אלכס גלעדי  לחיים יבין , "גם אנחנו צריכים להגיע לשידור ואין אנו יכולים לערוך משחק שטרם התקיים כפי שרצית במוצ"ש – 4 באוקטובר 1980" , פונה אלכס גלעדי לעזרתו של מנהל הטלוויזיה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 12

טקסט מסמך : 7 באוקטובר 1980 . זהו מכתבו של אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני  הדן בקשיי העריכה וההפקה של  התוכנית "מבט ספורט" , ומזכיר לו את מכתבו בו העניק עדיפות עריכת VTR למחלקת הספורט שלו בשבתות . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

זמן קצר לפני שעזב לרשת הטלוויזיה האמריקנית  NBC נתן אלכס גלעדי ביטוי נוקב וחריף לתחושותיו הקשות נגד מנהל חטיבת החדשות חיים יבין שהיה הבוס הישיר שלוֹ . הוא שלח אל צחי שמעוני מנהל הטלוויזיה מכתב של אדם מאוכזב שנכתב בכְתב ידוֹ ובדָם לִבּו מייד בתום שידור מסורס של תוכנית "מבט ספורט" במוצ"ש – 18 באוקטובר 1980 . תוכנו של המכתב היה חסר תקדים בחריפותו . הוא יצא לאלכס גלעדי מהלֵב ולכן נכתב בהתרגשות רבה . הוא היה מלא טענות לחיים יבין ולא העריך את מנהיגותו המקצועית .אלכס גלעדי ידע כבר שאין לו מה להפסיד . בתוך שעות ספורות היה אמור לנטוש את מנכ"ל הרשות יוסף "טומי" לפיד ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני וגם את חיים יבין , על מנת להפוך לבורג חשוב במכונת השידור המשוכללת של רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC .

למחרת , יום ראשון – 19 באוקטובר 1980 , טס אלכס גלעדי לארה"ב כדי לחתום על הסכם העבודה החדש שלוֹ עם NBC . כששָב כעבור כמה ימים לארץ חשף בפני את חוזה ההעסקה שלוֹ . פקחתי את עיניי . רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC החליטה לשלם לגדול הכישרונות שצמח בטלוויזיה הישראלית הציבורית מאז ומעולם סכום עתק וחסר תקדים בימים ההם שאיננו מוכר למקבלי המשכורות בטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים הם . הצלחתו הבלתי רגילה של מר אלכס גלעדי נקרה עיניים לרבים ברשות השידור . קינאו בו ובהצלחתו .

alex 13

טקסט תמונה  :  22 בדצמבר 1980 . מלון " דן- אכדיה" בהרצליה פיתוח . רגע קסום של אלכס גלעדי . חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC ממנה אותו לסגן נשיא שלה באירופה . מימין דון וויר (Don Weir) איש NBC . (באדיבות רודולפו כהן מנהל מלון "דן – אכדיה" . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ביום שני – 22 בדצמבר 1980 ערכה NBC לאלכס גלעדי מסיבת פרידה חגיגית במלון "דן – אכדיה" בהרצליה לרגל פרישתו מהטלוויזיה הישראלית ומעברו לרשת הטלוויזיה האמריקנית . אלכס גלעדי התמנה למנהל הספורט של NBC באירופה את המסיבה רבת המשתתפים אִרגן רוּדוֹלְפוֹ כהן מנהל המלון בעצמו . דוֹן וִויר (Don Weir) מנהל שידורי הספורט של רשת NBC באירופה והבוס הישיר של אלכס גלעדי הגיע אף הוא למסיבה . הייתה זאת פרידה רבת משתתפים מאחד הקָנוֹנִים הטובים ביותר שצמח בטלוויזיה הישראלית הציבורית מעוֹדה . אדם  בעל כישורים מיוחדים בתחום שקוראים לו אלכסנדר גלעדי ומכנים אותו "אלכס" .

alex 14

טקסט תמונה : 22 בדצמבר 1980 . מלון "דן אכדיה" בהרצליה . השדר יורם ארבל (משמאל) מנחה את מסיבת הפרידה מאלכס גלעדי העוזב את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ועובר לשורות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . בתווך ניצבת גב' רחל "רוחל'ה" ברכה מזכירת ההפקה של מחלקת הספורט בשנים ההן . זהו רגע של הפסד עצוב לטלוויזיה הישראלית הציבורית . רגע של תהילה לאלכס גלעדי . זוהי סופה של תקופה בטלוויזיה הישראלית הציבורית שלא תשוב עוד . (התמונה באדיבות רודולפו כהן מנהל מלון "דן-אכדיה" . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מעברו של אלכס גלעדי בסופה של 1980 מהטלוויזיה הישראלית הקטנה והענייה לשורות NBC האמריקנית והעשירה הכה גלים בעיתונות הישראלית . שום עיתון לא החמיץ את הידיעה המרעישה .

alex 15

טקסט מסמך :  22 בדצמבר 1980 . העיתון "Jerusalem post" . (באדיבות Jerusalem Post) .

alex 16

טקסט מסמך :  22 בדצמבר 1980. העיתון "ידיעות אחרונות" . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

alex 17

22 בדצמבר 1980 . עיתון "הארץ" . (באדיבות עיתון "הארץ") .

alex 18

22 בדצמבר 1980 . עיתון "חדשות הספורט" . (באדיבות ארכיון "חדשות הספורט" והארכיונאי רוני דרור) .

alex 19

22 בדצמבר 1980 . עיתון "דבר" . (באדיבות ארכיון "דבר" ואנשי ארכיון בית אריאלה בתל אביב מאיר שפירא , ערן רוזנצוויג , וגב' פועה רכב) .

[1]  ראה נספח : ריאיון עם אלכס גלעדי שערך רמי רוטהולץ בעיתון "חדשות" מ- 16 באוקטובר 1987 , בו הוא תוקף ומבר בחריפות רבה את טומי לפיד מנכ"ל רשות השידור בשנים 1984 – 1979 .

[2]  ראה נספח : מכתבו של אלכס גלעדי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד (שימש במקביל גם מנהל הטלוויזיה בפועל) מתאריך 25 בנובמבר 1979 .

alex 21

טקסט מסמך :  22 בדצמבר 1980 . רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC מזמינה את חבריו וידידיו של אלכס גלעדי להשתתף במסיבת קוקטייל לרגל מינויו למנהל הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC באירופה ופרידתו מהטלוויזיה הישראלית הציבורית  (ארכיון יואש אלרואי.כל הזכויות שמורות) .

alex 20

טקסט תמונה :  22  בדצמבר 1980 . מלון דן אכדיה בהרצליה . דון וויר  (Don Weir) מרשת הטלוויזיה האמריקנית NBC מברך את אלכס גלעדי על הצטרפותו לרשת  . יורם ארבל מכוון את המיקרופון . (התמונה , באדיבות רודולפו כהן מנהל מלון דן – אכדיה בהרצליה פיתוח . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הימים השתנו לבלי הַכֵּר בסתיו 1980 . לאלכס גלעדי מנהל מחלקת הספורט לא הייתה עכשיו את התמיכה המסיבית של מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן ומנהל החדשות דן שילון שכה הורגל אליה , וגם לא את ההערכה שהייתה מנת חלקו בשנים עברוּ . את רשות השידור ניהלו אנשים אחרים . יוסף "טומי" לפיד שימש מנכ"ל רשות השידור, יצחק "צחי" שמעוני היה מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית, וחיים יבין ניצב בראש חטיבת החדשות. הפקת "מבט ספורט" בשבתות הפכה לבעייתית ולמטרד כלכלי ולוגיסטי . חלק מאנשי ההנהלה ראו ב- "מבט ספורט" בזבוז מפני שהן דרשו שימוש נרחב באמצעי שידור והקצאת עובדים דווקא ביום השביעי של השבוע שהוא כידוע יום מנוחה ארצי בעוד משחקי הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העל היום) ופעילויות ספורט אחרות במדינת ישראל התנקזו תמיד לסוף השבוע . סמנכ"ל הכספים ישראל דוֹרִי הביא למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד את טפסי השעות הנוספות והאש"ל וטפסי הקילומטראז' שמילאו העיתונאים והטכנאים שעבדו בשבתות . טומי לפיד נתקף חלחלה . על פי תפישתו הבין שעלות הפקת שידורי הספורט בשבתות היא יקרה מידי וכי אין לו מספיק ממון בקופה כדי לממן הפקות ספורט בשבתות . הוא ממילא חשב כי רמת הכדורגל במדינה איננה מצדיקה כיסוי נרחב והוצאות כספיות כה ניכרות .

alex 22

טקסט מסמכים : הביורוקרטיה בטלוויזיה ורשות השידור חוגגת מאז בריאתה . טופס מילוי חודשי לרישום עבודה בשעות נוספות , משמרות , וכוננות . כל עובד בטלוויזיה הישראלית וברדיו "קול ישראל" נדרש למלא את הטופס הזה מידי חודש בחודשו לפרטי פרטים . הנתונים בטופס היטיבו עם המשכורת החודשית . שום מנכ"ל לא הצליח להיפטר מהביורוקרטיה של מילוי טפסי עבודת שעות והוצאות אש"ל ורכב בידי יותר מ- 2000 (אלפיים) עובדי הרשות . זאת הייתה מעין "עבודת דוקטורט" חודשית . העובדים נדרשו להצהיר כי הנתונים בטפסים נכונים בטרם חתימתם והעבירו אותם לידי הממונים שאף הם היו צריכים לבדוק את אמיתות הפרטים ולהוסיף חתימה משלהם . במחלקה הכלכלית נדרשו לגייס עובדים נוספים כדי למיין ולאשר לתשלום את הניירת הענקית הזאת.

alex 23

טקסט מסמכים :  זהו טופס מילוי חודשי של נסיעות ואש"ל . כל עובד בטלוויזיה הישראלית וברדיו "קול ישראל" נדרש למלא גם את הטופס הזה מידי חודש בחודשו לפרטי פרטים . הנתונים בטופס היטיבו עם המשכורת החודשית . שום מנכ"ל לא הצליח להיפטר מהביורוקרטיה של מילוי טפסי עבודת שעות והוצאות אש"ל ורכב בידי 2000 (אלפיים) עובדי הרשות . זאת הייתה מעין "עבודת דוקטורט חודשית" . העובדים נדרשו להצהיר כי הנתונים בטפסים נכונים בטרם חתימתם והעבירו אותם לידי הממונים שאף הם היו צריכים לבדוק את אמיתות הפרטים ולהוסיף חתימה משלהם . במחלקה הכלכלית נדרשו לגייס עובדים נוספים רבים כדי למיין ולאשר לתשלום את הניירת הענקית המצטברת שכללה מידי חודש בחודשו כ- 4500 (ארבעת אלפים וחמש מאות) טפס שעות נוספות , נסיעות , ואש"ל . מסורבלות השידור הציבורי לא ידעה שובע וגררה עמה עוד ועוד מסורבלות גם בסוגים אחרים של הלוגיסטיקה .

הביורוקרטיה הכבדה בטלוויזיה כילתה כל חלקה טובה והפכה את חיי מחלקת הספורט לבלתי אפשרית . אלכס גלעדי היה ראשון הנפגעים מפני שנשא באחריות. חייו המקצועיים היו קשים ובלתי אפשריים. יוקרתו פחתה . חיים יבין מנהל חטיבת החדשות בשנים 1980 – 1977 שהיה הבוס הישיר של אלכס גלעדי על פי ההיררכיה המקובלת בטלוויזיה העניק עדיפות ברורה באמצעי השידור וההפקה שעמדו לרשותו לטובת אנשי החדשות על פני כיסוי אירועי הספורט . שנת ניהולו האחרונה של חיים יבין ב- 1980 את חטיבת החדשות ובואו של מנכ"ל רשות השידור החדש יוסף "טומי" לפיד גרמו לפיחות במעמדו של אלכס גלעדי . לאחר הדחתו של ארנון צוקרמן מניהול הטלוויזיה בקיץ 1979 הלך וגבר תהליך ניתוק אמצעי השידור וההפקה ממחלקת הספורט והפקעתם לצורכי החדשות . התהליך לא היה מיידי אלא אבולוציוני אך שחק את אלכס גלעדי בעל הבית של שידורי הספורט והיה רגיל לסטנדרטים שונים של ניהול , ביורוקרטיה , וגם מנהיגות . ב- 1980 נדחקו שידורי הספורט לשוליים. התפתחותם שהייתה מותנית בסעד טכנולוגי , נבלמה . המסמכים וההתכתבויות מהעת ההיא ממחישים יותר מכל את מה שהתחולל בחטיבת החדשות של הטלוויזיה .

alex 24

טקסט תמונה :  13 באפריל 1980 . זהו המסמך המקורי ששלח אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני , ותשובתו של מנהל הטלוויזיה בכתב ידו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ביום חמישי – 17 באפריל 1980 עמד להתקיים משחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל לספורטאים נכים על עגלות , בין נבחרת נכי צה"ל לבין נכי מועדון "ספיבק" . אלכס גלעדי ואנכי ביקשנו להעביר את המשחק בשידור ישיר. זה הגיע לספורטאים הנכים שלנו שזכו במאות מדליות אולימפיות באולימפיאדות הנכים והביאו מוניטין עצום למדינת ישראל . לרוע המזל התנגש תאריך המשחק עם ערב הסיום של תחרות הנגינה בפסנתר ע"ש ארתור רובינשטיין. מנהל החדשות חיים יבין פסק נגד אלכס גלעדי וקבע כי ניידת השידור של החדשות תכסה את תחרות הנגינה בפסנתר. אלכס גלעדי נפגע וערער על ההחלטה בפני מנהל הטלוויזיה יצחק 'צחי' שמעוני . חיים יבין כתב בכתב ידו את הטקסט הבא , "צחי , את דעתי אתה יודע , לטיפולך . חיים יבין" . מנהל הטלוויזיה חתם את תשובתו כלהלן : "אלכס , הכרעתי במקרה זה היא 'לטובת' ארתור רובינשטיין . צחי שמעוני" .

אלכס גלעדי הובס . המִסְמַך צלח את מאורעות הזמן , ונשמר  [1]  .

ב- 27 באפריל 1980 האיץ אלכס גלעדי מכתב דחוף ביותר למנהל הטלוויזיה ומנהל החדשות , בו הוא מבקש תגבור אמצעי העריכה האלקטרוניים ל- "מבט ספורט" בשלושת השבועות הקרובים , בשל שעת התחלה מאוחרת של משחקי הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העל היום) בשבתות בשני המחזורים האחרונים . מנהל החדשות חיים יבין השהה את הקצב , וכתב המלצה בכתב ידו למנהל הטלוויזיה יצחק 'צחי' שמעוני כיצד לטפל בבקשתו של אלכס גלעדי . כך כתב , "צחי , ממליץ כי תחילה אלכס יפנה ישירות לדוד שניידר (מנהל תאומי הביצוע בחטיבת ההנדסה) ואם צריך לאורי לעדן (מנהל שירותי ההנדסה בכבודו ובעצמו) , חיים יבין" . ההמלצה סיבכה עוד יותר את הביורוקרטיה המסורבלת בלאו הכי ברשות השידור כאילו שלרשותו של אלכס גלעדי עמד כל הזמן שבעולם . אלכס גלעדי שוּב לא קיבל את מבוקשו . המסמך נשמר  [2] .

alex 25

טקסט מסמך :  27 באפריל 1980 . זהו המסמך המקורי שכתב אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה יצחק 'צחי' שמעוני באמצעות הבוס הישיר שלו חיים יבין . המסמך מדגיש את הפרוצדורות המסורבלות הנהוגות בטלוויזיה לצורכי קבלת אמצעי שידור והפקה . "דחוף ביותר" , כתב אלכס גלעדי בראש מכתבו . חיים יבין הבוס של אלכס גלעדי השיב : "ממליץ תחילה כי אלכס גלעדי יפנה ישירות לדוד שניידר (כיהן בתפקיד מנהל התיאום של חטיבת הביצוע" ואם צריך לאורי לעדן (היה מנהל שירותי ההנדסה הטלוויזיה הישראלית)" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות)

בהיעדר אמצעי שידור , צילום , והפקה איבדו תוכניות הספורט את כוחן . גם השידורים הישירים מזירות הספורט בארץ ובעולם פחתו . מבקרי הטלוויזיה בעיתונות עטו עליהן כעל פגר ותקפו את עליבותן . הבוסים של אלכס גלעדי ידעו ידוֹע היטב כי הם בעצמם האחראים הראשיים למצב מפני שאינם מעניקים לאלכס גלעדי את הכלים הדרושים אך בחרו להחריש ולא יצאו להגנתו כאילו היו שידורי הספורט נחלתו הפרטית. צביעות ידועה שכל מנהל מחלקת הספורט בשידור הציבורי חש זאת על על בשרו בתקופתו שלוֹ . אלכס גלעדי נפגע . הוא חש כעיתונאי שהפקירו אותו בשדה הקרב . ב- 16 ביוני 1980 הביע את דעתו על המצב בפני מנהל הטלוויזיה יצחק 'צחי' שמעוני .  "השארתם אותנו חשופים חסרי הגנה . לא נשכח" . המסמך נשמר  [3] .

alex 26

טקסט מסמך :  16 ביוני 1980 . זהו המסמך המקורי שכתב אלכס גלעדי ממורמר וכועס למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני באמצעות מנהל חטיבת החדשות חיים יבין. "השארתם אותנו חשופים חסרי הגנה . לא נשכח", כתב אלכס גלעדי לבוסים שלו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 27

טקסט מסמך : 26 ביוני 198 . זהו מסמך התשובה המקורי של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני . מנהל הטלוויזיה השיב לאלכס גלעדי כעבור עשרה ימים את תשובתו החינוכית , "איש לא השאיר אתכם חשופים ומיותר לחלוטין היה הביטוי "לא נשכח" . לא זו הדרך , והפעם שכחנו" . מנהל החדשות שרבט כרגיל את חתימתו ולא אמר מילה , לחיוב או שלילה . הוא היה על פי דעתו של אלכס גלעדי מהאו"ם . המסמך נמצא  [4] . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 25 ביוני 1980 שלח אלכס גלעדי מכתב בהול למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל החדשות חיים יבין לאחר שחטיבת ההנדסה על הודיעה על ביטול הוצאת ניידת השידור לכיסוי אליפות ישראל בשחייה ביום שישי – 29 באוגוסט 1980 , בדיוק בשבת הראשונה בה התוכנית "מבט ספורט" חוזרת למסך אחרי פגרת אולימפיאדת מוסקבה ומשחק 'אלוף האלופים' הישראלי בכדורגל מתקיים בשבת – 30 באוגוסט 1980 . בקשתו הושבה ריקם [5]  והוא כמעט יצא מדעתו .

alex 28

טקסט מסמך : 25 ביוני 1980 . זהו המסמך המחאה המקורי שכתב אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני באמצעותו של מנהל חטיבת החדשות חיים יבין . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יום אחד בקיץ 1980 , בעיצומם של שידורי ה- Off Tube הישירים שלנו מהאולפן בירושלים המתארים את תחרויות אולימפיאדת מוסקבה 1980 , פגש מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד את אלכס גלעדי בקומה השלישית של בניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים . שניהם נתקלו באקראי איש ברעהו במחלקת ההגשה והרֶצֶף באחריות גב' חנה נווה – קלופפר ששכנה בקצה הקומה השלישית . בנוכחות קבוצת אנשי טלוויזיה ובנוכחותה של מנהלת המחלקה חנה נווה – קלופפר הפטיר יוסף "טומי" לפיד בלשונו הבוטה והמזלזלת לעברו של מנהל מחלקת הספורט , "אלכס גלעדי , אני מברך אותך על השידורים האולימפיים ממוסקבה 80' אך אתה החזרת את הטלוויזיה לסוף שנות ה- 60 עם התקלות של שידורי הספורט" . הייתה תדהמה בחדר . אָלֶכְּס גִלְעָדִי שלא היה אשם בתקלות הטכנולוגיות נעלב עד עמקי נשמתו . סיגנל השידור האולימפי של מוסקבה 80' עשה אלינו דרך ארוכה מלאה חתחתים . הוא הגיע באמצעות תחנת הקרקע ללוויינים של דנמרק , משם הועלה (Up link) ללוויין ה- Primary באטלנטי , יוּרַט (Down link) ע"י תחנת הקרקע ללוויינים שלנו הממוקמת במישור עמק האלה (לא הרחק מירושלים) ונשלח משָם דרך תחנת המִמְסַר המרכזית של חברת "בֶּזֶק" ב- "איתנים" הנמצאת בהרי יהודה לחדר ה- Master Control של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ברוממה – ירושלים . בימים הראשונים של השידורים ממוסקבה 80' היו לנו תקלות של תמונה וקוֹל שנבעו מעבודה שגויה של טכנאי תחנת הקרקע הדֶנִית ליד קופנהאגן . הערנו להם על כך והעניין הסתדר . יוסף "טומי" לפיד שלא היה לוֹ שֶמֶץ של מושג במבנה הטכנולוגי של השידורים הלווייניים ודרך שיגורם לארץ, אַץ להאשים את אלכס גלעדי מבלי שבירר את הפרטים . אלכס גלעדי היה מקצוען והפיק את מיזם מוסקבה 80' במאמץ רב מירושלים . הוא היה חַף מכל אשמה ויוסף "טומי" לפיד במקום להודות לו מצא לנכון להלבין את פניו ברבים . אלכס גלעדי לא נשאר חייב . הוא כתב ליוסף "טומי" לפיד מסמך תגובה תקיף ושלח אותו באמצעות ההיררכיה המקובלת , דרך מנהל החדשות חיים יבין , ומנהל הטלוויזיה צחי שמעוני [6] .

alex 29

טקסט מסמך :  23 ביולי 1980. זהו מסמך המחאה המקורי שכתב אָלֶכְּס גִלְעָדִי נגד מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ושלח אותו למנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ומנהל החדשות יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . "אם המנכ"ל לא ימצא לנכון להתנצל בפני באותו פורום אראה עצמי חופשי להגיב ולפעול כראות עיניי" , איים אלכס גלעדי במכתבו על יוסף "טומי" לפיד . אלכס גלעדי תמיד היה מוכן להתעמת ולהיאבק על דעותיו המקצועיות כשחשב שהוא צודק ואף לריב עבורן . הוא מעולם לא נכנע לבוסים שלו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בשבת – 6 בספטמבר 1980 נערך מחזור הפתיחה של הליגה הלאומית בכדורגל בן שמונה משחקים בהשתתפות 16 קבוצות . מחלקת הספורט של אלכס גלעדי צילמה משחק אחד בלבד מתוך השמונה . תוכנית "מבט ספורט" באותה שבת של 6 בספטמבר 1980 זכורה לי במיוחד . שימשתי אז עורכה .

alex 30

טקסט מסמך :  9  בספטמבר 1980 , שלושה חודשים לפני עזיבתו של אלכס גלעדי ומעברו לרשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . זהו המסמך המקורי שכתב מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה . אָלֶכְּס גִלְעָדִי חש מחנק בשנת עבודתו האחרונה בטלוויזיה הישראלית . המנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד , מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי , ומנהל החדשות חַיִים יָבִין בלמו את שאיפות השידור שלו . המסמך נועד לצורכי אימות טקסט הכתיבה והציטוטים בספר . "אם לא יימצא פתרון עד היום בשעה 15.00 אני מבקש את אישורך להוציא את מחלקת הספורט לחופש עד יום ראשון" , ביקש אלכס גלעדי . הוא חש שהוא נלחם בטחנות רוח והיה מיואש לגמרי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כעבור שלושה ימים שיגר אלכס מכתב נואש לצחי שמעוני מנהל הטלוויזיה באמצעותו של חיים יבין מנהל החדשות , בו ביקש נואשות להשליט סדר בהקצאת אמצעי צילום והפקה לצורכי כיסוי משחקי הכדורגל של הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בשבתות . לא היה לו סיכוי . אלכס גלעדי היה כל כך מאוכזב מהגישה הקמצנית של ההנהלה לשידורי הספורט שבאחריותו , ומרוגז עד אין קֵץ מהמצב בחטיבת ההנדסה והקצאת האמצעים המועטה , עד שהציע למנהל הטלוויזיה הצעה קיצונית המבקשת להוציא את מחלקת הספורט לחופשה בהיעדר יכולת להפיק כראוי את "מבט ספורט" . ביטול התוכנית ויציאה לחופשה נראה בעיניו צעד מחאה הגיוני . חיים יבין קרא את המסמך ושִרְבֵּט את שמו . חתימתו מעידה כי קרא את המסמך . יעני , 'או. קיי. עיינתי' . הוא שיחק על פי הבנתו של אלכס גלעדי תפקיד של דוור דואר והעביר את המכתב ללא שום התייחסות נוספת שלוֹ. חיים יבין הכיר את מצוקות האמת של מנהל מחלקת הספורט וידע שאלכס גלעדי צודק . מכיוון ששידורי הספורט וגם אלכס גלעדי לא עִניינו אותו החביא את קולמוסו בכיסו ולא הוסיף מילה מעבר לחתימה . מנהל הטלוויזיה יצחק 'צחי' שמעוני החזיר את המכתב לאלכס גלעדי וכתב עליו הערה פשטנית , "כמובן שאין מה לדבר על ביטול התוכנית"  . סטגנציה מוחלטת . הטלוויזיה הישראלית הייתה אימפוטנטית מנקודת מבטו של אלכס גלעדי . המכתב מופיע לעיל כלשונו  [7] .

ב- 5 לאוקטובר 1980 שלח אלכס גלעדי עוד מכתב עוקצני לבוס שלוֹ חיים יבין , "על פי כללי המִנהל והנימוס היה ראוי שתבדוק את צרכי העריכה של הספורט איתי" , אמר לו . אלכס גלעדי שהיה כבר בדרכו המרשימה ל- NBC לא רחש כל רספקט לחַיִים יָבִין . הוא לא היסס להביע זאת בכתב פסל את מנהיגותו מפני שחש כל הזמן שמנהל חטיבת החדשות מקפח אותו ואת שידורי הספורט שבראשם ניצב [8] . אָלֶכְּס גִלְעָדִי סָבַל סֵבֶל רָב וחש מחנק . הוא היה מיואש וחש שהצרוּ את צעדיו . הוא היה נתון בסַד ניהול שלא היה מוכר לו . כִּשרונו הטלוויזיוני היצירתי היה עצום ומופלג והאפיל על אלו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד , יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי , חַיִים יָבִין , וטוּבְיָה סַעַר גם יחד , אך הוא נבלם . שוב התברר שכישרון לבד איננו נוסחה מנצחת . הוא חַש שהנהגת הטלוויזיה ורשות השידור מצרה את צעדיו ובולמת את יכולתו המקצועית ואת שאיפות השידור שלו שהיו מוקדשות אך ורק למענה ולטובתה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . בהיעדר המטרייה האווירית ממנה נהנה בתקופתם של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן ודָן שִילוֹן נראה אָלֶכְּס גִלְעָדִי כמטוס מקורקע ומפיק טלוויזיה מובס . הוא דמה לשמשון שמחלפות ראשו גוּלְחוּ .

אָלֶכְּס גִלְעָדִי ברוך הכשרונות חַש מְבוּזֶה . שיאה של ההתנגשות עם חיים יבין אירעה ב- 22 במאי 1980 . הייתי שם וראיתי זאת במו עיניי . הוא קרא למזכירתו רָחֵל "רוֹחָלֶ'ה" בְּרָכָה והכתיב לה טקסט שלא שמעתי כמותו מעולם . מקשי מכונת הכתיבה רעדו מאימת המילים . זה היה עוד אחד ממכתביו הרבים ששוגר למנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ונגע ליחסיו הקשים עם חַיִים יָבִין מנהל חטיבת החדשות ומנהלו הישיר ומתייחס לאוסף התנגשויות הנוגעות להפקות הספורט שחַיִים יָבִין לא החשיב כל כך . אלכס דיבר והמזכירה תקתקה . המכתב הזה היווה את פסגת החריפות והיה חסר תקדים בבוטות שלוֹ . המִסְמַךְ הצביע על מצוקה קשה אליה נקלע מנהל מחלקת הספורט והתריע על עובדה יסודית אחת בחייה של תעשיית הטלוויזיה בה אמביציות מקצועיות אישיות הופכות לפתע לשִטְנָה .  אָלֶכְּס גִלְעָדִי הגיע למסקנה העצובה שחיים יבין פשוט לא שַם עליו ולכן כתב את מה שכתב למנהל הטלוויזיה . סדרת הספרים רחבת ההיקף שכוללת בתוכה 13 ספרים שכותרתה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" – רוויה במאות מסמכים מסוגים שונים המאששים את העובדות הנוגעות להתרחשויות ולהתפתחות שידורי הספורט והחדשות בטלוויזיה – בארץ ובעולם . ספק אם יש מסמך דומה בסדרה הארוכה הזאת המכיל טקסט כה תוקפני , אגרסיבי , וחריף הגובל במשטמה של ממש כפי שכתב אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה יצחק 'צחי' שמעוני בגנותו של מנהל חטיבת החדשות חיים יבין ב- 22  במאי 1980  [9] . 

alex 31

טקסט מסמך : 22 במאי 1980 . מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי מביע את דעתו הנחרצת על הבוס הישיר שלו חיים יבין בפני מהל הטלוויזיה יצחק 'צחי' שמעוני . (עמוד מס' 1 מתוך 2) . "…השתוללותו של מנהל חטיבת החדשות שכל שצעק כל הזמן הוא , שלא מעניינים אותו שידורי הספורט המטופשים , שאינם אלא בזבוז כסף אינם אלא עדות לשנאה התהומית של חיים יבין כלפי וגם כלפי העובדים במחלקתי . סיכומו של אותו יום , הודעתו של חיים יבין ליצחק גליקסברג , 'כל אנשי הספורט דפרים והעומד בראשם הוא הדפר הראשי' . זה הכינוי לו זכו האנשים שבזיעתם הקנו לחטיבת החדשות חלק נכבד מהישגיה…" , כתב אלכס גלעדי את דעתו על חיים יבין למנהל הטלוויזיה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 32

טקסט מסמך :  22 במאי 1980 . זהו המסמך המקורי (עמוד מס' 2 מתוך 2) המר שכתב מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה צחי שמעוני בגנותו של מנהל חטיבת החדשות חיים יבין שהיה הבוס הישיר שלו . "…רק אלה שמשכילים לזכור יכולים להעריך . תכונה כזאת אינני מוצא בראש חטיבת החדשות הנוכחי ואין לי לכן כל ציפיות . יתירה מזו : הערכתו או אי הערכתו חשובים בעיניי כנבלת הצבוע…כל קשר שהיה נותק . תהום גדולה מאוד פעורה בינינו . מר חיים יבין עבד קשה כדי לכרות אותה . צר לי להודיעך שמלאכתו , מלאכת הרס , כזב , מרמה , כחש , וצביעות נסתיימה בהצלחה" , כתב אלכס גלעדי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

חיים יבין קרא את המכתב אך לא פיטר את אלכס גלעדי ולא נגע בו .

מר אָלֶכְּס גִלְעָדִי חונן בהגיון ברזל טלוויזיוני . לא לומדים את זה . אָלֶכְּס גִלְעָדִי לא למד טלוויזיה מעולם כפי שעושים זאת היום מיליוני סטודנטים באקדמיה ברחבי העולם אך הוא נולד Grand master בטלוויזיה . הפקולטות למדעי הרוח באוניברסיטאות  בארץ ובעולם הקימו לא מכבר מסגרות מיוחדות ללימודי תקשורת , עיתונאות , וטלוויזיה . אָלֶכְּס גִלְעָדִי לא היה צריך להתאמץ לדעת טלוויזיה , היה לוֹ את זה באופן טבעי . אין פלא שהפך לאחד מאנשי ה- Media הטובים והחשובים ביותר בעולם . איש ברמתו נולד פעם בשנות דוֹר . אולי שניים . מעברו לְשורות NBC  בדצמבר 1980 גאל אותו מייסוריו בטלוויזיה הישראלית . הבוסים שלו ב- NBC אָרְתּוּר ווֹטְסוֹן ואחריו דִיק אֶבֶּרְסוֹל קיבלו אותו בזרועות פתוחות . הוא הפך לברכה עבור הרשת האמריקנית .

alex 33

טקסט תמונה :  זהו דיק אברסול הנשיא המוכשר ורב היכולות של חטיבת הספורט ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC , והבוס של אלכס גלעדי . (באדיבות NBC . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אין מילים לתאר את גודל תבוסתו ותחושותיו בימיו האחרונים בטלוויזיה הישראלית שבה נולד ועכשיו הוכרח לגלות ממנה . נטישתו את שורות הטלוויזיה הישראלית הייתה אובדן גדול . פגשתי בקריירה הארוכה שלי בת 35 שנים בטלוויזיה אלפים רבים של אנשי תקשורת בארץ ובעולם בתחומים שונים של התעשייה האמביציוזית הזאת אך מעולם לא נתקלתי במישהו כמו אלכס גלעדי . חכם וגם נבוֹן , כשרוני כמו שֵד , כוחני , לעיתים חסר סבלנות , איש סֶפֶר (הכיר בע"פ את כל כתבי "הטוּר השביעי" של נתן אלתרמן) , בעל שמיעה מוסיקלית ואוזן נהדרת שקולטת שפות זרות כהרף עין , אוהב ספרות אומנות , וגם ספורט . לדאבון לֵב הוא סיים את הקריירה שלו בשידור הציבורי של מדינת ישראל בעודו באִיבּוֹ . רק בן 38 . מדהים כיצד האנשים שניהלו אותו אז והכירו את יכולתו וגם זיהו את כשרונו – וויתרו עליו בקלות כה רבה ונתנו לוֹ ללכת

ל- NBC . לאלכס גלעדי היו הרבה מאוד התנגשויות מקצועיות עם חיים יבין . הוא לא הסתיר אותן ונתן לכך ביטוי במסמכים הנזכרים לעֵיל , אך המגיש הוותיק שהיה מבוגר מאלכס גלעדי בעשור שנים מעולם לא נטר לוֹ טינה . זאת הייתה גדולתו של חיים יבין שהתייחס אל כולנו כאילו היינו בניו . במסיבת הפרידה הגדולה שנערכה לאלכס גלעדי ב- 22 בדצמבר 1980 במלון "דן אכדיה" בהרצליה פיתוח תחת ניהולו של מר רודולפו כהן , לפני לכתו ל- NBC , הוזמן אליה גם מנהל החדשות לשעבר חיים יבין . חיים יבין היה מספיק אציל נפש כדי לאחל לאלכס גלעדי דרך צלחה ולברכו במילים חמות . הייתי שם ושמעתי זאת במו אוזניי .

בנובמבר 1980 הודח חיים יבין מכהונתו כמנהל חטיבת החדשות . הוא השלים קדנציית ניהול שלמה בת שלוש שנים אך מנכ"ל רשות השידור יוסף 'טומי' לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון לא היו מרוצים ממנו ולא חפצו עוד בשירותו . במקומו נבחר לתפקיד טוביה סער .

חיים יבין מנהל חטיבת החדשות בשנים 1980 – 1977 היה הבוס הישיר של אלכס גלעדי ושלי . זאת ההיררכיה בטלוויזיה הישראלית כפי שנקבעה ב- 1968 . "מחלקת הספורט" הייתה שם תואר פרי המצאתו של  אלכס גלעדי אך בפועל שימשה רק “Desk”  בחטיבת החדשות (למרות היקף פעולתה העצום) , "דסק" אחד מיני רבים ו- ת.פ. (תחת פיקוד) של חיים יבין . חיים יבין הציב את אלכס גלעדי ואת שידורי הספורט שלוֹ בתחתית סולם העדיפויות הניהול שלו בשנים ההן כמעט במקום האחרון . אולי הוא לא הצהיר על כך בפומבי אך באופן רשמי זאת הייתה התוצאה המעשית . בראשית 1986 מינה מנכ"ל רשות השידור אורי פורת את חיים יבין למנהל הטלוויזיה והיוצרות התהפכו . חיים יבין שינה את יחסו לשידורי הספורט מן הקצה אל הקצה . הוא יישר קו עם המנכ"ל והפך להיות חַסִדָם . לא מפני שחפץ לפתע ביקרם אלא בעל כורחו ובשל אישיותו הדומיננטית של אורי פורת שראה בשידורי הספורט הרלוואנטיים נדבך חשוב בלוח השידורים הציבורי . אבל זהו כבר סיפור אחר בסדרה, שמופיע בשני הספרים עבי הכרס שחקרתי וכתבתי , "למילים יש וויזואליה משלהן" , ואחד עשר הכרכים של "הפקות הטלוויזיה חובקות עולם" . אלכס גלעדי זוכר : "בשנים 1979 ו- 1980 חשתי את חרבם של טומי לפיד וחיים יבין מונחות על צווארי . ידעתי שאין לי כל סיכוי מולם . שניהם היו מוכשרים כל אחד בתחומו . לפיד היה עיתונאי מצטיין ובעל מוניטין ב- "מעריב" לפני שהגיע לרשות השידור . חיים יבין היה קריין מהולל , מר טלוויזיה . אך שניהם נכשלו בניהול או מה שנקרא מנהיגות שידור . שניהם נכנסו לנעלים של ארנון צוקרמן ודן שילון שהיו גדולות מכפי מידתם".

בסופה של 1980 עזב אלכס אלכס גלעדי את הטלוויזיה הישראלית והצטרף לרשת הטלוויזיה האמריקנית NBC בתפקיד סגן נשיא בכיר . הוא נחשב לעובד ויזם חרוץ , מוערך , ומצטיין ב- NBC כבר שלושים שנה .אלכס גלעדי היה האיש שטווה בראשית עשור ה- 80 את הקשרים המיוחדים בין NBC לתנועה האולימפית והוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) בראשותו של הנשיא חואן אנטוניו סאמאראנש . סאמאראנש הבחין בחוּשוֹ המיוחד בכשרונו הטלוויזיוני של אלכס גלעדי . ב- 1985 מינה נשיא התאחדות הא"ק הבינלאומית (IAAF) האיטלקי פרימו נביולו את אלכס גלעדי ליו"ר וועדת הטלוויזיה של IAAF . ב- 1994 מינה חואן אנטוניו סאמאראנש את אלכס גלעדי לחבר הוועד האולימפי הבינלאומי . סאמאראנש לא רק אהב את אלכס גלעדי הוא גם העריך את תבונת הטלוויזיה שלוֹ עד למאוד .

ב- 1992 כתב הסופר דיוויד מילר את ספר "OLYMPIC  REVOLUTION" הדן בפועלו ומורשתו של נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) חואן אנטוניו סאמארנש . הנשיא הקדיש את האקזמפלר הראשון למר אלכס גלעדי .

alex 34

טקסט מסמך : 8 ביוני 1992 . נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי הספרדי חואן אנטוניו סאמאראנש מקדיש את העותק הראשון של הספר "OLYMPIC REVOLUTION" לאלכס גלעדי איש NBC ועושה זאת באופן אישי מאוד : "To my excellent adviser and good friend Alex". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

alex 35

טקסט תמונה :  6 ביוני 1992 . הספר של דייוויד מילר "OLYMPIC  REVOLUTION" ובתוכו ההקדשה האישית מאוד של נשיא IOC חואן אנטוניו סאמאראנש סאמארנש למר לאלכס גלעדי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

נטישתו של מר אלכס גלעדי את הטלוויזיה הישראלית הציבורית בדצמבר 1980 הייתה אבדה עצומה לשידור הציבורי . איש מהבוסים שלו לא קרא לו לשוּב לכור מחצבתו לשורות הטלוויזיה הישראלית שהייתה פעמים אין ספור ביתו הראשון . אלכס גלעדי היה הכל בטלוויזיה : עיתונאי , שַדָּר , מתכנן , יוזם , מפיק – ועבורי ובשביל בני דוֹרִי גם מורה דרך . את מקומו בעמדת השידור של משחקי הכדורסל תפש יורם ארבל .

אי אפשר לסכם את פרק העשייה של אלכס גלעדי בתוך המטמורפוזה שהתחוללה בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- "תור הזהב" בשנים 1979- 1973 מבלי לסקור את יום חמישי – 7 באפריל 1977 הלילה בו זכתה קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א לראשונה בתולדותיה בגביע אירופה לאלופות והטלוויזיה הישראלית בתהילת עולם . אסתפק בשתי תמונות שצולמו ביום רביעי – 6 באפריל 1977 ב- בלגראד בירת יוגוסלביה בטרם המעמד ההוא אותו הנציח אלכס גלעדי בקולו בטלוויזיה הישראלית הציבורית עבור הציבור בישראל .

alex 36

טקסט תמונה :  6 באפריל 1977 . בלגראד – יוגוסלביה . אלכס גלעדי נוכח באימון האחרון של מכבי ת"א בהיכל "פאיוניר" בבלגראד ב- 6 באפריל 1977 בטרם השידור הישיר של משחק הגמר . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : עמוס זלוטולוב , אמנון שלאין , שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית והמפיק אלכס גלעדי , העיתונאי מייק קרנון , ואשר שְלָאג . (צילום : משה פרידמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 40

טקסט תמונה :  יום חמישי – 7 באפריל  1977 . בלגראד – יוגוסלביה . אלכס גלעדי (במרכז) ועו"ד שמעון מזרחי יו"ר מועדון הכדורסל של מכבי ת"א (מימין) בפגישה עם השחקן האיטלקי דינו מנגין בן ה- 27 (2.05 מ') בטרם השידור הישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית את משחק הגמר על גביע אירופה לאלופות מכבי ת"א – מובילג'ירג'י ווארזה . (באדיבות אלכס גלעדי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אלכס גלעדי היה בעיניי מנהיג טלוויזיה . מנהיג אמת נאמן עד אין קץ לחזונו ולעובדיו . במשך 11 (אחת עשרה) שנים מ- 1969 ועד 1980 תרם את כל אונו , כישרונו , מרצו , ומחשבותיו למען הטלוויזיה הישראלית הציבורית ולטובת השידור הציבורי . האנשים אינם מבינים את גודל העשייה שלו . הם אינם מצוידים בכלים טלוויזיוניים מתאימים על מנת להעריך את פועלו .

ב- 1 בינואר 1981 החל מר אלכס גלעדי קריירה מרשימה ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . הוא התנתק לחלוטין מהמסורבלות , מהביורוקרטיה , הדלות , והעוני של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא עזב אותה לעַד ולא שב אליה יותר . ב- 1982 ניצב כמנהל הספורט של NBC באירופה בפני משימה לא פשוטה . הוא רצה לשכנע את הממונים עליו ברשת האמריקנית כי אליפות העולם ה- 1 בא"ק שאמורה להיערך בבירת פינלנד הלסינקי בין 7 ל- 14 באוגוסט 1983 היא אירוע עַל רווי חשיבות ספורטיבית וטלוויזיונית וכי ל – NBC ראוי להתחבר אליו . אלכס גלעדי צלח . NBC רכשה את זכויות השידורים הבלעדיות לשידור בארה"ב ושילמה עברן ל- IAAF סכום של כ- 2.000000 (שני מיליון) דולר . מאז 1983 ולאורכן של 30 (שלושים) שנים משדרת NBC של אלכס גלעדי את כל אליפויות העולם בא"ק . NBC תשדר גם את אליפות העולם ה- 14 הקרובה בא"ק שתחל במוסקבה בעוד שלושה ימים .

סוף הפוסט . ראה המשך בפוסט הבא "אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . IAAF ומר אלכס גלעדי . (רשימה מס' 3) .


[1]  ראה נספח : מכתב הערעור של אלכס גלעדי לצחי שמעוני מנהל הטלוויזיה מ- 13 באפריל 1980 .

[2]  ראה נספח : מכתבו של אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה צחי שמעוני מ- 27 באפריל 1980 .

[3]  ראה נספח : מכתבו של אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה מ- 16 ביוני 1980 .

[4]  ראה נספח : תשובתו של מנהל הטלוויזיה יצחק 'צחי' שמעוני לאלכס גלעדי מ- 26 ביוני 1980 .

[5]  ראה נספח : מכתבו של אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה מ- 25 ביוני 1980 .

[6]  ראה נספח : מכתבו של אלכס גלעדי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מ-  23 ביולי 1980 .

[7]  ראה נספח : ראה מכתבו של אלכס גלעדי לצחי שמעוני מנהל הטלוויזיה  מ- 9  בספטמבר 1980 הקורא נואשות "להשליט סדר באמצעי הצילום וההפקה של הטלוויזיה הישראלית, ולהתחשב בצרכי שידורי הספורט" .

[8]  ראה נספח : מכתבו של אלכס גלעדי למנהל החדשות חיים יבין מ- 5 באוקטובר 1980 .

[9]  ראה נספח : מכתבו של אלכס גלעדי לצחי שמעוני מנהל הטלוויזיה מ- 22 במאי 1980 התוקף ומבקר קשות את חיים יבין מנהל חטיבת החדשות באותה תקופה .

סוף הפוסט .

אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה אוגוסט 2013. IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 1). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים מובהקות . האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ ועל הגולשים בו חלה אחריות אישית. אין להעתיק ו/או לאגור ו/או לאכסן באופן פרטי ו/או במחסני מידע למיניהם את תכולת הבלוג לרבות הפוסטים , הטקסטים , התמונות , והמסמכים שלו . הזכויות שמורות לחוקר , כותב , המחבר , והמפיק יואש אלרואי .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נחקר , ונכתב למען מטרות רווח כספי , ו/או כדי להפיק רווח כלכלי , ו/או לצורך פרסום אישי .

——————————————————————————————————

פוסט מס' 259 : הועלה לאוויר לפנות ערב של יום שלישי – 6 באוגוסט 2013

—————————————————————————————————— alroey yoashטקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי יואש אלרואי בתום 32 (שלושים ושתיים) שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה אוגוסט 2013. IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 1). כל הזכויות שמורות.

הקדמה קצרצרה.

הפוסטים הבאים הנוגעים לאליפות העולם ה- 14 בא"ק שתיפתח בעוד ארבעה ימים במוסקבה הם המידה רבה שיר הלל למר אלכס גלעדי , איש של היגיון ברזל טלוויזיוני , בעל מאגר רעיונִי נפלא בטלוויזיה , כמו גם מבצע מחונן שלהם בטלוויזיה . את זאת אפשר לומר על מעט מאוד אנשי טלוויזיה לא רק בארץ אלא בעולם כולו . ב- 9 בדצמבר 2013 ימלאו לאלכס גלעדי 71 שנים . נפתלות דרכי האל . אלכס גלעדי בן יחיד למשפחת פועלים פשוטה מהמושבה רמת השרון , לחלוטין חסרת קשר לעיתונאות ותקשורת , וודאי לא לטלוויזיה שטרם הייתה קיימת בארץ ישראל ו/או במדינת ישראל אם תרצו , העפיל בכישרונו לפסגת הטלוויזיה האמריקנית (NBC) והטלוויזיה הבינלאומית , כשם שהתמנה גם ב- 1994 ברוב כבוד והערכה לחבר הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) ע"י הנשיא הקודם הספרדי חואן אנטוניו סאמאראנש . אלכס גלעדי הוא גם נשיא חברת הטלוויזיה "קשת" זכיינית ערוץ 2 . וגם יו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF . אנוכי שם בצד את תאריו הארגוניים ומתייחס לתרומתו הענקית , הלכה ומעשה , בכיסוי וצילום תחרויות א"ק בטלוויזיה . זוהי ההפקה המורכבת והמסובכת ביותר מבין כל האחרות המוכרות בנוף תעשיית הטלוויזיה . הפוסטים הבאים אינם עוסקים בתאריו הנכבדים של מר אלכס גלעדי אלא בכישרונו ופועלו שהשפיע רבות על התפתחות הכיסוי האולימפי הטלוויזיוני ועל הכיסוי של הא"ק הבינלאומית . שגשוגו והשפעתו המקצועית ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC מאז סופה של שנת 1980 (הרשת האריכה לא מכבר את חוזה העבודה האישי של מר אלכס גלעדי בפעם הרביעית) ראוי אף הוא לדיון מיוחד .

כיסוי א"ק בטלוויזיה (על קצה המזלג). 

הכיסוי הטלוויזיוני של תחרויות הא"ק באולימפיאדות בֵּיְיגִ'ינְג 2008 ולונדון 2012 כמו גם הכיסוי הטלוויזיוני של אליפויות העולם ה- 12 ו- 13 בא"ק , ב- 2009 בברלין וב- 2011 בדייגו – דרום קוריאה – נוגעים בפסגת היכולת של הטלוויזיונית הבינלאומית בכל הזמנים . הצבת 6 (שש) ניידות שידור ו- 100 (מאה) מצלמות טלוויזיה באצטדיון הא"ק ובסיקור ריצות המרתון ותחרויות ההליכה מחוץ לאצטדיון הם במידה רבה המרב ושיא היכולת הטכנולוגית של הטלוויזיה שחושפת את שיא היכולת האנושית בשדה הספורט . האצן הג'מייקני יוסיין בולט זכה בשנים האלה לחשיפה טלוויזיונית עצומה בממדיה , חשיפה מצולמת שהאָצָן האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס לא פחות מוכשר ממנו , היה יכול רק לחלום עליה באליפות ארה"ב באצטדיון "אן ארבור" (Ann Arbor) במישיגן בחודש מאי – 1935 בה קבע בתוך שעה 4 (ארבעה) שיאי עולם חדשים וכלל לא הייתה טלוויזיה – ובאולימפיאדת ברלין באוגוסט 1936 שם זכה ב- 4 (ארבע) מדליות זהב . כיסוי וצילום תחרויות א"ק בשנות ה- 2000 הוא שיא של מורשת טלוויזיונית שהחלה חברת האלקטרוניקה הגרמנית "TELEFUNKEN" לפתח באולימפיאדת ברלין 1936 . חברת "טֶלֶפוּנְקֶן" בראשות המהנדס הראשי המוכשר ועתיר הידע שלה וָולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch) הפיקה באולימפיאדת ברלין 1936 כ- 72 שעות שידורים ישירים מאצטדיון הא"ק , מהבריכה האולימפית , ומהאמפי- תיאטרון הפתוח האולימפי בו נערכו תחרויות ההתעמלות באמצעות שלוש מצלמות (בלבד) שנראו כמו תותחי צילום ושקלו כל אחת כמעט רבע טון . מאות אלפי גרמנים ראו בשידורים ישירים בטלוויזיה במרכזי צפייה מיוחדים במעגל סגור שהוקמו בברלין , המבורג , פוטסדאם , וערים נוספות (לא בבתים) את האתלט האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס זוכה בארבע מדליות זהב . לדאבון לב לא נותר שום זיכרון מאותן תמונות ה- Video של הימים ההם משום שמהנדסי הטלוויזיה טרם ידעו להקליט את תמונת ה- Video (ידעו להקליט רק Sound) . האָצָן האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס ותודעת יכולת הריצה שלו הם פרי תוצרתה של חברת האלקטרוניקה "TELEFUNKEN" ובימאית הקולנוע הגרמנייה לני ריפנשטאהל באולימפיאדת ברלין 1936. עֵדוּת הצילום היחידה לניצחונותיו המזהירים של גֶ'סִי אוֹאֶנְס בריצות 100 מ' ו- 200 מ' , קפיצה לרוחק , ומרוץ השליחים לגברים 4 פעמים 100 מ' במשחקי ברלין 1936 נמצאת בסרטה הדוקומנטארי [צולם ב- Film באמצעות 45 (ארבעים וחמש) מצלמות] של הבימאית הגרמנייה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) , וקרוי "אולימפיה" (OLYMPIA) . ארבעים וחמישה (45) הצלמים של לני ריפנשטאהל ירו במשך 16 ימי אולימפיאדת ברלין 1938 יותר מ- 500000 (חצי מיליון) מטר פילם . לני ריפנשטאהל ערכה את הסרט "אולימפיה" בן ארבע שעות על שני חלקיו "פסטיבל היופי" ו- "פסטיבל הימם" במשך שנה ו- 8 חודשים . הסרט הוקרן לראשונה בברלין ב- 20 באפריל 1938 ביום ההולדת ה- 49 של הקנצלר הפיהרר אדולף היטלר וזכה להצלחה עצומה בגרמניה וגם בעולם . הסרט האלמותי מתעד בפרוטרוט את קורות המשחקים האולימפיים ההם במלואם של ברלין 1936. לתיעוד ה- Video אין כאמור זכר . רק ב- 1956 המציאה חברת "AMPEX" האמריקנית בראשות המהנדס הראשי שלה צ'ארלס גינסברג את מכונת ה- VTR (ראשי תיבות של Video Tape Recording) שהקליטה לראשונה את תמונת ה- Video על רצועות מגנטיות ברוחב של שני אינטשים , ושינתה את פני הטלוויזיה לעַד .

bruch

טקסט תמונה :  אולימפיאדת ברלין 1936 . אוגוסט 1936 . זהו האצטדיון האולימפי המרכזי בברלין בו התקיימו תחרויות הא"ק . מהנדס האלקטרוניקה הראשי המוכשר ועתיר הידע של חברת "TELEFUNKEN" וולטר ברוך (Walter Bruch) בוחן ב- Viewfinder את עבודת אחת משלוש מצלמות ה- Video של החברה שלו . המצלמה הענקית הזאת הזאת של הדור הראשון של מצלמות ה- Video הייתה זקוקה לאלומות אור יום בהירות וחזקות כדי לייצר תמונה ראויה לצפייה. (התמונה באדיבות אולריך ארדט מ- ZDF . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

bruch 2

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 . אוגוסט 1936 . זוהי אחת משלוש מצלמות ה- Video הגרמניות (בתוך כל אחת מהן הורכבה שפופרת ה- איקונוסקופ) שהוצבו באצטדיון האולימפי המרכזי , בבריכת השחייה ובאמפיתאטרון האולימפי בתחרויות ההתעמלות , ו- הניבו 72 שעות שעדורים ישירים בטלוויזיה הגרמנית של "TELEFUNKEN", ובאחריות מיניסטריאלית של ה- DPR ראשי תיבות של  (Deutsche Reich Post) תחת עינו הפקוחה של שר התעמולה ד"ר יוזף גבלס  . שלוש המצלמות נראו כמו תותחי צילום . הן שקלו קרוב לרבע טון ונדרש צוות של חמישה אנשים להפעילן . מצלמות ה- Video האלה מהראשונות בהיסטוריה של הטלוויזיה מאז ומעולם דרשו אור יום חזק כדי לייצר סיגנאל שידור ראוי . הן נחשבו בזמנו לפלא השמיני . (התמונה הוענקה לי באדיבות "OLYMPIAZEITUNG 1936" ו- ZDF . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

bruch 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 . חודש אוגוסט של 1936 . זהו אחד מ- 28 (עשרים ושמונה) מרכזי צפייה ציבוריים שהוקמו ע"י חברת "טלפונקן" (כאן בספרייה העירונית בברלין) בעיר הבירה ברלין המאפשר לתושבי העיר לצפות בשידורי הטלוויזיה הישירים של "TELEFUNKEN" מתחרויות הא"ק , השחייה , וההתעמלות של אולימפיאדת ברלין 1936 . שר התעמולה הגרמני בממשלתו הנאצית של אדולף היטלר ד"ר יוזף גבלס העריך כי יותר מ- 800000 (שמונה מאות אלף) אזרחי גרמניה צפו בשידורי הטלוויזיה האולימפיים . (באדיבות ZDF . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

התפתחות תעשיית הטלוויזיה בעולם מאז ראשית שנות ה- 30 של המאה שעברה היא מרשימה וברור שחוללה את מהפכת המידע הראשונה בהיסטוריה בטרם מהפכת האינטרנט . בעולם כמו בארץ . התמונה הבאה שצולמה בארץ ע"י צלם העיתונות אלכסנדר זיסקינד ז"ל מלמדת משהו על תולדות התפתחות שידורי הטלוויזיה גם במדינת ישראל .

tennis 1975

טקסט תמונה : הצלם רוני ליפץ מצלם בקיץ 1975 משחק טניס עבור תוכנית הטלוויזיה "מבט ספורט" מעמדת צילום "מוגבהת" . הוא ניצב על שולחן כדי להשיג זווית צילום נוחה יותר בהיעדר עמדת צילום ושידור ראויה . תנאי הצילום במגרשי הספורט בשנות ה- 70 ותחילת שנות ה- 80 היו מגוחכים ופתטיים . מימין , הכתב – שדר יורם שִמרון , ומשמאל איש הקוֹל יורם רובין מהטלוויזיה הלימודית-חינוכית . (באדיבות הצלם אלכסנדר זיסקינד ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אין גבול לשאיפתו של האָדָם לחקור יבשות , אוקיינוסים , ולטפס על הרים גבוהים ובמחצית השנייה של המאה ה- 20 גם לטוס ולכבוש את החלל החיצון תוך כדי התמודדות עם הסכנות האורבות לחייו . אין קֵץ לרצונו של האָדָם להיאבק ולקרוא תָּגָר על איתני הטבע , להילחם בהם , ולשעבד אותם למרותו . אין גבול לכישרונו של האָדָם לכבוש את הפסגה כמו שאין גבול למאבקיו ולמחוננות שלוֹ לשפר את הישגיו בזירות הספורט לגווניו השונים. מן ההיבט הזה היו פָּאבוֹ נוּרְמִי ואֶמִיל זָטוֹפֶּק דומים לרוֹבֶּרְט סְקוֹט ורואָלְד אָמוּנְדְסֶן. הופעתו הבלתי נשכחת של האתלט גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) באולימפיאדת ברלין 1936 דמתה למנוע אנושי משוכלל, מין "Start up", מפעל של עילוי אחד לריצות קצרות בע"מ . כבר משהיה תלמיד בי"ס בן 15 הכריז על מצוינות והישגיות וקרא תיגר על שיאי העולם בריצות ל- 100 מ' ו- 200 מ' וקפיצה לרוחק , ואף יכול להם . ראשיתו של הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "פסגת היכולת האנושית" וגם ספר עב כרס נוסף שחקרתי וכתבתי "המצאת הטלוויזיה" עוסקים בסיפורו המדהים והפנטסטי של האתלט גֶ'סִי אוֹאֶנְס בן ה- 23 מי שזכה באולימפיאדה הגרמנית של ברלין 1936 בארבע מדליות זהב בשתי הריצות הקצרות ל- 100 מ' ו- 200 מ' , וכן קפיצה לרוחק , וגם במירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' . הישגיו נחשבו בימים ההם לקצה גבול יכולת האדם . הוא עורר עניין וסנסציה בכל מקום בו הופיע . העולם הצדיע לו גם הגרמנים אך השליט הראשי של המדינה הנאצית הקנצלר אדולף היטלר תיעב אותו כאדם בשל צבע עורו השחור וסירב להיפגש עמו ולברך אותו . אדולף היטלר התעלם ממנו ולא רצה ללחוץ את ידו . שיא העולם של ג'סי אואנס בקפיצה לרוחק 8.13 מ' החזיק מעמד 26 (עשרים ושש שנים) עד שנת 1961 . ספורטאי שחור בשם ראלף בוסטון ניפץ את השיא וקבע שיא עולם חדש 8.21 מ' .

owens 1

טקסט מסמך : אולימפיאדת ברלין 1936 . אוגוסט 1936 קטע מהעיתון "OlympiaZeitung 1936" המפרט את תוכן התמונה בה נראה ג'סי אואנס (Jesse Owens) בטרם הזינוק של המקצה החמישי המוקדם בריצת 100  מ' . ג'סי אואנס הוא האצן הקרוב למצלמה .

owens 2

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. אוגוסט 1936. הזינוק של המקצה החמישי המוקדם בריצת 100 מ'. ג'סי אואנס הקרוב למצלמה . (באדיבות OlympiaZeitung 1936 . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

owens 3

טקסט תמונה משמאל :  אולימפיאדת ברלין 1936 . אוגוסט 1936 . דוכן המנצחים בריצה ל- 100  מ' . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : האצן האמריקני רָלְף מֶטְקָאלְף (Ralph Metcalf) קבע תוצאה של 10.4 ש' וזכה במדליית הכסף . האצן האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) קבע תוצאה של 10.3 ש' וזכה במדליית הזהב . האצן ההולנדי מָרְטִינוּס אוֹסֶנְדָארְפּ (Martinus Osendarp) קבע תוצאה של 10.5 ש' . (באדיבות OlympiaZeitung 1936 . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

היה לי צורך כמורה ומחנך תקופה מסוימת בביה"ס התיכוניים והיסודיים בהם לימדתי את מקצועות החינוך הגופני והמתמטיקה , ומאוחר יותר כאיש טלוויזיה מאז 1971 , להביא את סיפורו המופלא של גֶ'סִי אוֹאֶנְס לילדי ישראל ובני הנוער שלה באמצעות תוכנית בטלוויזיה הישראלית הציבורית , "מהר יותר , גבוה היותר , חזק יותר" . הדיווח אודותיו היה דרמטי לא רק בגלל קורותיו באולימפיאדת ברלין 1936 , אלא גם בשל הנֵרָטִיב של ילדותו האומללה והדלה . הוא חווה עוני רב במדינת אלבאמה בארה"ב ואף על פי כן העפיל לגְדוּלָה כאלוף אולימפי ושיאן עולם . גֶ'סִי אוֹאֶנְס נולד ב- 12 בספטמבר 1913 בעיירה דנוול במדינה הדרומית אלבאמה שם שררה אפליה קשה נגד שחורים . הוא היה הילד העשירי מבין אחד עשר שנולדו לאימו ואביו , שני אביונים מרודים קוטפי כותנה . גֶ'סִי אוֹאֶנְס היה נצר למשפחת עבדים . בשל העוני הגדול נדדה משפחתו ב- 1922 לקליבלנד במדינת אוהיו (OHIO)ׁ. בגיל תשע הלך לבית הספר היסודי בעיר ולמזלו הגדול פגש את מאמנו הראשון איש אציל נפש צָ'ארְלְס רָיְילִי (Charles Riley) . בגיל 10 החל להשתתף בתחרויות בפורט לבני גילו. צָ'ארְלְס רָיְילִי היה מאמן ספורט מצוין וגם איש חינוך דגול. הוא הקדיש לילד גֶ'סִי אוֹאֶנְס שעות רבות של אימונים אינטנסיביים וחינך אותו גם לנימוסים טובים, חיים בריאים , יושרה , ומשמעת ספורט דקדקנית . בעת המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב ב- 1929 בהיותו בן 16 צעד גֶ'סִי אוֹאֶנְס כל יום 13 ק"מ כדי לעבוד כמצחצח נעליים בשכונות העיר כדי להרוויח כמה סנטים ולסייע בפרנסת המשפחה . בהיותו בן 15 בלבד קבע תוצאות פנטסטיות לגילו בכמה מקצועות בא"ק . הוא רץ 100 מ' בזמן של 10.7 ש' , קפץ לרוחק יותר מ- 7.00 מ' , וניתר לגובה 1.83 מ' (גובהו האישי היה 1.78 מ'). בהיותו ספורטאי כה רב כישרון ומצטיין התמנה לראש קבוצות הא"ק , וגם של הכדורסל, הבייסבול , והפוטבול – בביה"ס התיכון שבו למד בעיר קליבלנד . ב- 1933 בהיותו בן 20 התקבל לאוניברסיטת אוהיו (OHIO) . מאמנו באוניברסיטה היה לָארִי סְנָיְידֶר (Larry Snyder) . כעבור שנתיים כשהיה בן 22 קבע בתוך שעה ב- 25 במאי 1935 באצטדיון "אָן אַרְבּוֹר" (Ann Arbor) במישיגן ארבעה שיאי עולם : 100  יארד ב- זמן 9.3 ש' , 220  יארד בתוצאה 20.3 ש' , קפיצה לרוחק בהישג של 8.13  מ' , וריצת 220  יארד משוכות בזמן 22.6 ש' . זה קרה לפני 78 (שבעים ושמונה) שנים ורבים חשבו אז שהישגיו של ג'סי אואנס הם קצה גבול היכולת של הספורטאי .

alroey

טקסט תמונה :  עשור ה- 70 של המאה שעברה . בתקופה שערכתי והפקתי את תוכנית הספורט לילדים ונוער "מהר יותר , גבוה יותר , חזק יותר" . (צילום מחלקת הסטילס של הטלוויזיה הישראלית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alex 1

טקסט תמונה :  עשור ה- 70 של המאה שעברה . מנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי . הוא היה מורי ורבי הטלוויזיוני . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

גֶ'סִי אוֹאֶנְס כמו ספורטאים דגולים בעלי מוניטין לפניו ואחריו , הרץ הפיני למרחקים ארוכים פָּאבוֹ נוּרְמִי , השחיין האמריקני ג'וֹנִי וַויְיסְמִילֶר , הרץ הצ'כוסלובקי למרחקים ארוכים אֶמִיל זָטוֹפֶּק , המתאגרף האמריקני ג'וֹ לוּאִיס , הרצים למרחקים בינוניים הֶרְבֶּרְט אֶלְיוֹט מאוסטרליה ופִּיטֶר סְנֶל מניו זילנד , השחיין והשחיינית האוסטרליים מוּרָאיי רוֹז ודוֹאוּן פְרָייזֶר ואחרים – הולידו והובילו מחשבה וחזון כי אין גבול ליכולת האדם . תקווה אנושית שמניעה את האנושות להתאמץ ולשבור שיאים . ביום בו יוברר כי קיים קצה גבול לכיבוש הפסגה באשר היא , על פני כדור הארץ או מחוצה לו , תיעצר האנושות מלֶכֶת . אך אל דאגה . מצלמות הטלוויזיה ומכשירי המדידה האלקטרוניים לא ייתנו לדִמיון האדם לגְוֹועַ . הטכנולוגיה הספורטיבית שמשפרת שוב ושוב את יכולתו של הספורטאי במסלול ובשדה בד בבד עם התפתחות טכנולוגיית המדידה בטלוויזיה, לא יאפשרו (בינתיים) לפתור את חידת קצה הסַף של היכולת האנושית והאם קיים באמת גבול כזה. לכן החלום לשפר את שיאי היכולת האנושית לא יפוג . החתירה המתמדת לשיפור ושבירת ההישגים הקודמים של האדם ע"י האדם תימשך . היא חסרת גבולות והיא תמצית המהות האנושית . ליכולת האנושית יש אומנם סַף רציונאלי אך אין חַיִץ כיצד למדוד את הרציונאל הזה . יום יבוא ואת התוצאות הסופיות של סכום הווקטורים המפעילים את מהירות הריצה , כוח הזריקה , ההדיפה , ההטלה , והיידוי , וגובה ומרחק הניתור שמשיגים הספורטאים בתחרויות , לרבות קפיצה במוט וקפיצה משולשת – ימדדו בשברירי אלפיות שנייה , רסיסי גרמים , ופלחי מילימטרים . כנ"ל לגבי השחייה . הטלוויזיה מתעדת את שיאי העולם בא"ק ושחייה וחושפת בפני כל את פסגת היכולת האנושית והטכנולוגיה הספורטיבית . האדם הגיע במידה רבה לקצה גבול יכולתו הגופנית . לפחות 25 שיאי עולם וותיקים בא"ק העולמית מקשטים את הטבלה הבינלאומית כבר זמן רב . חלקם יותר משני עשורים  מבלי שאיש או אישה מתקרבים אליהם כלל . הם מסמלים כל אחד את קצה גבול היכולת האנושית בתחום הקונקרטי שלהם . הנה הם להלן . שיאי עולם ישנים בא"ק של גברים ונשים שטרם נשברו ומחזיקים מעמד עד עצם היום הזה [1] .

מקצוע                   אתלט              מדינה            שיא עולם          תאריך ומקום          סטאטוס

גברים

זריקת דיסקוס        יוּרְגֶן שוּלְט      מזרח גרמניה   74.08 מ'            6 ביוני 1986         טרם נשבר            

                                                                                         נאוברנדנבורג (גרמניה)

יידוי פטיש            יוּרִי סֶדִיק          ברה"מ          86.74 מ'           30 באוגוסט 1986    טרם נשבר      

                                                                                              שטוטגרט

הטלת כידון           יָאן זֶ'לֶזְנִי           צ'כיה           98.48 מ'           25 במאי 1996        טרם נשבר   

                                                                                            יאנה (צ'כיה)

קפיצה משולשת     ג'וֹנַתָּן אֶדוּאָרְדְס   אנגליה        18.29 מ'       7 באוגוסט 1995         טרם נשבר

                                                                                              גטבורג

קפיצה לרוחק        מָיִיק פָּאוּאֶל       ארה"ב         8.95 מ'           30 באוגוסט 1991      טרם נשבר

                                                                                               טוקיו

קפיצה לגובה         חַוְוֶיר סוֹטוֹמָאיוֹר  קובה          2.45 מ'           27 ביולי 1993           טרם נשבר

                                                                                            סלמנקה (ספרד)

הדיפת כדור ברזל   רֶנְדִי בָּארְנְס       ארה"ב       23.12 מ'      20 במאי 1990              טרם נשבר

                                                                                         ווסטווד (ארה"ב)         

קפיצה במוט         סֵרְגֶיי בּוּבְּקָה     אוקראינה       6.14 מ'        31 ביולי 1994            טרם נשבר

                                                                                       ססטרייאר (איטליה)          

400 מ'                מָיְיקְל ג'וֹנְסוֹן       ארה"ב        43.18 ש'       26 באוגוסט 1999      טרם נשבר

                                                                                       סביליה (אליפות העולם)

400 מ' משוכות    קֶוִוין יָאנְג           ארה"ב        46.78 ש'      6 באוגוסט 1992          טרם נשבר

                                                                                    אולימפיאדת ברצלונה 1992   

3000 מ'             דניאל קומן         קניה      67. 20 : 7 ד'    1 בספטמבר 1996         טרם נשבר

                                                                                         רייטי (איטליה)

1500 מ'         הִישָאם אֶל גָארוּז'  מרוקו        00. 26 : 3 ד'     14 ביולי 1998           טרם נשבר        

                                                                                            רומא

ריצת מייל       הישאם אל גארוז'  מרוקו        13. 43 : 3 ד'      7 ביולי 1999            טרם נשבר

                                                                                            רומא

4 פעמים 400 מ'    רביעיית ארה"ב              29. 54 : 2 ד'      22 באוגוסט 1993       טרם נשבר

                                                                                    שטוטגרט (אליפות העולם )

נשים

100 מ'     פְלוֹרֶנְס גְרִיפִית-ג'וֹיְינֶר     ארה"ב         10.49ש'     16 ביולי 1988           טרם נשבר  

                                                                                  אינדיאנאפוליס (ארה"ב)

200 מ'     פלורנס גריפית-ג'ויינר     ארה"ב          21.34       29 בספטמבר 1988    טרם נשבר

                                                                                 אולימפיאדת סיאול 1988

400 מ'          מַרִיטָה קוֹךְ    מזרח גרמניה           47.60        6 באוקטובר 1985       טרם נשבר

                                                                                   קנברה (אוסטרליה)

800 מ'         יָרְמִילָה קְרָטוֹחְוִוילוֹבָה  צ'כיה  28. 53 : 1 ד'       26 ביולי 1983           טרם נשבר

                                                                                         מינכן

1500 מ'       יוּנֶקְסִיָה קִיוֹ               סין     46. 50 : 3 ד'    11 בספטמבר 1993     טרם נשבר

                                                                                          בייג'ינג

100 מ' משוכות  יוֹרְדַנְקָה דונקובה בולגריה    12.21 ש'        20 באוגוסט 1988        טרם נשבר

                                                                                 סטרה- זגורה (בולגריה)

4 פעמים  100 מ'   מזרח גרמניה                 41.37 ש'        6 באוקטובר 1985       טרם נשבר

                                                                                    קנברה (אוסטרליה)

4 פעמים 400 מ'      ברה"מ                    17.15 : 3 ד'      1 באוקטובר 1988        טרם נשבר

                                                                                 אולימפיאדת סיאול 1988  

קפיצה לגובה  סְטֶפְקָה קוֹסְטַדִינוֹבָה  בולגריה  2.09 מ'         30 באוגוסט 1987        טרם נשבר

                                                                                         רומא

קפיצה לרוחק   גַלִינָה צִ'יסְטְיָאקוֹבָה   ברה"מ    7.52 מ'           11 ביוני 1988         טרם נשבר

                                                                                       לנינגרד

קפיצה משולשת  אִינֶסָה קְרָבֶץ   אוקראינה     15.50 מ'         10 באוגוסט 1995     טרם נשבר

                                                                                          גטבורג    

זריקת דיסקוס  גָבְּרִיאֶלָה רֵיְינש  מזרח גרמניה  76.80 מ'      9 ביולי 1988            טרם נשבר

                                                                                  נאוברנדנבוג (גרמניה)

הדיפת כדור ברזל  נַטָלְיָה לִיסוֹבְסְקָאיָה  ברה"מ 22.63 מ'      7 ביוני 1987            טרם נשבר

                                                                                       מוסקבה

schult

טקסט תמונה : 6 ביוני 1986 . האתלט המזרח גרמני יוּרְגֶן שוּלְט (Jurgen Schult) הגיע ב- 6 ביוני 1986 לפסגת היכולת האנושית בזריקת דיסקוס (משקל הדיסקוס לגברים הוא 2  ק"ג) למרחק 74.08  מ' . השיא שריר וקיים עד עצם היום הזה . (באדיבות IAAF . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

koch

טקסט תמונה :  6 באוקטובר 1985 . האתלטית המזרח גרמנית מַרִיטָה קוֹךְ העפילה ב- 6 באוקטובר 1985 לפסגת היכולת האנושית של האישה בריצה למרחק 400  מ' בהישג של 47.60 ש' . השיא שריר וקיים עד עצם היום הזה. שום אתלטית בתבל איננה מתקרבת לשיא העולם של מריטה קוך. (באדיבות IAAF . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

sotomayor

טקסט תמונה :  27 ביולי 1993 . סלמנקה ספרד . האתלט הקובני חָוְויֶיר סוֹטוֹמָאיוֹר (גובהו האישי 1.96  מ') . קובע שיא עולם בקפיצה לגובה לגברים  2.45  מ' . השיא שריר וקיים עד עצם היום הזה וטרם נשבר . (באדיבות IAAF . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yang

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברצלונה 1992 . האצן האמריקני קווין יאנג מעפיל לפסגת היכולת האנושית וקובע שיא עולם בריצת 400  מ' משוכות בתוצאה 46.78  ש' . שום אתלט איננו מתקרב מאז לשיא הפנטסטי ששריר וקיים בטבלת השיאים של ה- IAAF עד עצם היום הזה . (באדיבות IAAF ו- IOC) .

[1]  עד לרגע הסיום של המחקר וכתיבת הספר הזה "פסגת היכולת האנושית והתפתחות חזון הטלוויזיה בארץ ובעולם" בחודש ינואר של שנת 2012 .

הידע המצטבר בתורת האימון במאה השנים האחרונות לצד התפתחות הטכנולוגיה הספורטיבית ועמה ההטבה והשבחת תנאי האימון , כמות ואיכות האימון , הגברת הידע הרפואי , שכלול של ההנעלה וציוד לרבות שימוש במסלולי רקורטאן במוטות אלסטיים בקפיצה במוט העשויים מסיבי זכוכית ו/או סיבי פחמן (במקום מוטות מבמבוק ו/או אלומיניום) , וכן שיפור טכניקות סגנון (כמו המעבר מסגנון גלילת בטן בקפיצה לגובה לשימוש בסגנון דיק פוסברי) ושימוש מושכל בכלי הספורט – השפיעו השפעה דרמטית ומוחצת על שבירת השיאים ואשר מוצאים את ביטויים כמעט בכל אחד מהענפים . היצרן הגרמני אָדִי דָאסְלֶר בעל חברת "אָדִידַאס" (Adidas) שיפר לאין ערוך בראשית שנות ה- 50 את איכות נעלי הכדורגל ואת טיב הכדור המשחק , וגם את איכות נעלי הספורט , ונעלי ריצה מסומרות בריצות למרחקים קצרים וארוכים . החרו – הלכו בעקבותיו חברות ההנעלה של "פּוּמָה" (Puma) , ומאוחר יותר גם "נָיְיק" (Nike) , "רִיבּוֹק" (Rebbock) , ו- דִיאָדוֹרָה (Diadora) .

owens 4

טקסט תמונה:  1933 . גֶ'סִי אוֹאֶנְס נועל נעלי ריצה פשוטות , מזנק מגומות חפורות , ומתחרה על מסלול פחם . (באדיבות אוניברסיטת אוהיו ארה"ב . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה אישית : באולימפיאדת מונטריאול 1976 נפגשתי באופן אישי עם ג'סי אואנס . השדר נסים קיוויתי ערך בינינו הכרה בכניסה לאצטדיון האולימפי המרכזי . לחצנו ידיים . הרגשתי צורך לקוד קידה בפניו . התפתחה שיחה קצרה . הוא היה ג'נטלמן ואדיב אולם נדהמתי מכך שהחזיק סיגריה בידיו . ג'סי אואנס סיפר לי כי הוא מכור וכי הוא מעשן כבד

adidas

טקסט תמונה : אולימפיאדת מכסיקו 1968 . ריצת הגמר ל- 100  מ' . המנצח האמריקני גִ'ים הָיְינְס בזמן של 9.95  ש' וסגניו נועלים כולם נעלי ריצה של חברת "אָדִידַאס" (adidas) ומתחרים על מסלול טרטאן מודרני . גֶ'סִי אוֹאֶנְס היה רק יכול לחלום על תנאי תחרות חלומיים כאלה . חברת "אָדִידַאס" פרטנר עסקי של הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) השתמשה מן הסתם בצילום הזה לקידום המכירות שלה . (באדיבות IAAF ו- IOC . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

 בעוד ארבעה ימים תיפתח במוסקבה ב- 10 באוגוסט 2013 אליפות העולם ה- 14 בא"ק . זוהי אחת מההצגות הטלוויזיוניות הגדולות בתבל לצד המשחקים האולימפיים , אליפויות העולם בשחייה , והמונדיאלים . אלכס גלעדי רב אומן בטלוויזיה הישראלית והעולמית רשאי להתגאות באחריות הכבדה שהוא חולק כיו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF . הפוסט הבא ייוחד להתפתחות שידורי הטלוויזיה הבינלאומית בזירת הא"ק בראשות אלכס גלעדי וכמה מהקולגות המפורסמים שלו כמו הפיני ריימו פילץ , השווייצרי ארתור הכלר , הבריטי ג'ון שרוסברי , האמריקני ג'ון גונסאלס , והספרדי מנואל "מנולו" רומרו – אלה שהציבו סטנדרט חדש יעיל ויפהפה של כיסוי תחרויות על בא"ק . אנוכי מתפעל מאלכס גלעדי שהתבלט כבר מגיל צעיר כרעיונַאי טלוויזיה מקורי ובעל יכולות שלא למד מעולם תקשורת וטלוויזיה באוניברסיטה .

ליואשיש שלום,

להלן תיאור ההתרחשות על פני עשרות השנים האחרונות : ב-1981, מיד עם הצטרפותי לרשת NBC  כמנהל אירופה , נתקלתי באירוע שעתיד להתרחש ב-1983 בפעם הראשונה : אליפות העולם באתלטיקה בהלסינקי, פינלנד . ראיתי בכך הזדמנות, לרשת שלי , לרכוש זכויות טלוויזיה לאירוע חשוב וגדול כנגד מתחרינו מ-ABC, ששלטו אז ללא עוררין באירועי הספורט הבינלאומיים . אבל ABC סימנו את אליפות העולם כ- "עוד תחרות אתלטיקה" ואת המאבק הקשה הייתי צריך לנהל מול NBC .NBC שפופי קומה ונעדרי רוח קרב מאז החרם האמריקני על אולימפיאדת מוסקבה 1980 , שגזל מהם את היכולת לשדר את המשחקים באמריקה –  היו קשים מאוד לשִכְנוּעַ . כל נימוקי בטלקס העלו תגובות פושרות ביותר . ביוני 1981, הזמנתי את עצמי לניו יורק לישיבה מכרעת ובסופה הוחלט : הולכים על זה. התחלתי להיות מעורב יותר ויותר בהכנות לקראת האירוע הזה לרבות המשא ומתן מול התאחדות האתלטיקה הבינלאומית – IAAF . כך התוודעתי למי שנבחר בספטמבר 1981 לעמוד בראש התאחדות ה- IAAF האיטלקי פרימו נביולו . אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי באוגוסט 1983 הייתה לא רק הצלחה תחרותית גדולה . כולם גם השתאו למראה המוצר הטלוויזיוני המשובח והמהודק של הטלוויזיה הפינית הציבורית YLE  . ההתעניינות שלי באתלטיקה גברה עד מאוד וכך ב- 1985ביקש אותי פרימו נביולו לעמוד בראש וועדת הטלוויזיה של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית IAAF – וועדה שלא הייתה קיימת קודם . בטרם השבתי לו צפיתי בשידורי אתלטיקה מכל העולם , הן במתכונת האולימפית , והן במתכונת של תחרויות של ערב אחד , מירוצי שדה , ומרתון . מה שלמדתי היה מדאיג מאוד מבחינה טלוויזיונית . אף במאי לא הציב את המצלמות באותו מקום שהציב במאי אחר . לא היתה תפיסה כוללת ואחידה . לא היה מיקוד לכל מקצוע . היה בלגן ! הסברתי לפרימו נביולו שאם רוצים לקדם את הענף יש לדאוג להחלת כללים נוקשים לצילום האירועים . כך החלטנו לערוך את סמינר הטלוויזיה הגדול בנושא צילום אתלטיקה קלה . הכנס נקבע לאפריל 1986 ברומא , שנה לפני שזו אירחה את אליפות העולם השנייה באתלטיקה . 120 במאים ומפיקים מ- 80 תחנות טלוויזיה השתתפו.

גייסתי לצדי את טובי המומחים בעולם : ריימו פילץ מפינלנד, ג'ון שרוסברי מה-BBC , ג'ון גונזלס מ-NBC , ארתור הקלר מהטלוויזיה השווייצרית הציבורית SRG , ואת מנואל רומרו מאיגוד השידור האירופי (EBU) שהיה כבר אז ה- "גורו" הגדול בנושאים הטכנולוגיים הטלוויזיוניים . ריימו פילץ הרצה במשך יום שלם , ענף אחר ענף – מצלמה אחרי מצלמה . הוא פירט באריכות נדרשת את הנימוק המקצועי למה הדרך שבה הוא שרטט היא הפתרון הטלוויזיוני הנכון ביותר לריצת ה- 100 מ' , להבדיל מ- 200 , ו/או 400 מטר , לקפיצה לרוחק , לגובה , מוט , ולמקצועות הזריקות , ההדיפות , היידויים , וההטלות – למיניהם . הוא גם חשף את סוד ההצלחה של הטלוויזיה הפינית (YLE) בהלסינקי . בשל המחסור שלהם בניידות שידור בנות 12 ו- 14 מצלמות הם הפכו את החיסרון ליתרון גדול והשתמשו בניידות קטנות למקצועות השונים . וכך ניידת בעלת 4 מצלמות צילמה את הזריקות . ניידת אחרת התמקדה בקפיצות , והניידת העיקרית עסקה במקצועות המסלול , ובניתוב בין כל אלה . היום השני יוחד לתחרויות של ערב אחד וארתור הקלר הבימאי המצטיין של התחרות המפורסמת בציריך פירט את מבנה לוח התחרויות כדי שזה יאפשר לטלוויזיה לדלג בין מצלמות בזמן הנכון במקום הנכון , ולשמור על רצף שירתק את הצופה . ג'ון גונזלס התעמק אחר הצהריים בתחרויות אתלטיקה באולם סגור , וביום השלישי התעמק ג'ון שרוסברי במרוצי השדה ובריצות מרתון .מנואל רומרו סיים את שלושת הימים המחכימים האלה כדי ללמד את כולם איך להשתמש באמצעים הטכניים ביעילות המרבית .

alex

טקסט תמונה : אוגוסט 2001 . אדמונטון – קנדה . אליפות העולם ה- 8  בא"ק נערכת בעיר הקנדית אדמונטון בירת מחוז אלברטה . אנוכי ושדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מאיר איינשטיין יחדיו עם שני אנשי הטלוויזיה מהגדולים ביותר בהיסטוריה של שידורי הספורט בטלוויזיה הבינלאומית . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אלכס גלעדי , מנולו רומרו , מאיר איינשטיין , ואנוכי . (באדיבות CBC קנדה . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בארוחת הערב המסכמת חיבק אותי פרימו נביולו לעיני כולם , בירך אותי על תרומתי לספורט החשוב הזה , ואמר "כל זמן שאני כאן –  גם אתה כאן" . כל ההרצאות הוקלטו ויצא התנ"ך של הדרך הנכונה לצלם תחרויות אתלטיקה. מקסימום המצלמות שנדרשו אז לאליפות עולם או אולימפיאדה היו 18 – 17 מצלמות . באליפות העולם בדייגו – קוריאה ב- 2011 נאלצנו מנואל רומרו ואני לכפות על הקוריאנים לבטל מצלמות ולצמצם אותם לכלל 84 מצלמות ! (כי לבימאים היו יותר מצלמות מיכולתם להכפיף אותם לצרכים) .ברבות השנים חזרנו על הסמינרים האלה בבייג'ינג , בפז – מרוקו , בטוקיו , ובתחילת יוני האחרון של 2013 במוסקבה כדי לעזור לטלוויזיה הרוסית להתארגן ולהבין את ספר הספרים של האתלטיקה הקלה .

פרימו נביולו נפטר ב-1999 . מחליפו , למין דיאק מסנגל ביקש ממני להמשיך . אני מכהן בתפקיד כבר 28 שנים אבל הודעתי לנשיא דיאק שהגיע הזמן לפנות את מקומי למישהו צעיר קצת יותר ואני מקווה לסיים את תפקידי בתום 30 שנה באליפות העולם ה- 15 בא"ק ב-2015 ב"קן הציפור" בבייג'ינג – סין .

6 (שש) ניידות שידור , 66 מצלמות באצטדיון הא"ק במוסקבה , 20 מצלמות בריצות המרתון (מחוץ לאצטדיון) , 16 מצלמות בתחרויות ההליכה (מחוץ לאצטדיון) , 2 מצלמות (Beauty Shots) ו- 2 מצלמות במגרש החימום אמורות לכסות את את תשעת ימי תחרויות אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 בין 10 באוגוסט 2013 ל- 18 באוגוסט 2013 . ראה המידע הבא .

iaaf 1

טקסט מסמך : אוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013 (18.8.2013 – 10.8.2013) . מפרט מצלמות , סוג וכמות , המיועדות לסיקור אירוע העל הבינלאומי הזה . עמוד מס' 1 מתוך 16 המתאר את היערכות הטלוויזיה לקראת התחרויות .מדובר ב- 66 מצלמות שמסקרות את תחרויות הא"ק לגברים ונשים בתוך האצטדיון . 20 מצלמות שמסקרות את ריצות המרתון מחוץ לאצטדיון לגברים ונשים . 16 מצלמות שמסקרות את תחרויות ההליכה לגברים ונשים מחוץ לאצטדיון , 2 מצלמות Beauty Shots , ו- 2 מצלמות שמסקרות את הנעשה במגרש האימונים הצדדי ליד האצטדיון המרכזי . (באדיבות IAAF . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סוף הפוסט .

ראה המשך בפוסט הבא רשימה מס' 2 הדנה באליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013 .

אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 7 ואחרונה). כל הזכויות שמורות.

הערה 1. הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים מובהקות . האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ ועל הגולשים בו חלה אחריות אישית. אין להעתיק ו/או לאגור ו/או לאכסן באופן פרטי ו/או במחסני מידע למיניהם את תכולת הבלוג לרבות הפוסטים , הטקסטים , התמונות , והמסמכים שלו . הזכויות שמורות לחוקר , כותב , המחבר , והמפיק יואש אלרואי .

הערה 2. הבלוג איננו מופק , נחקר , ונכתב למען מטרות רווח כספי , ו/או כדי להפיק רווח כלכלי , ו/או לצורך פרסום אישי .

——————————————————————————————————

פוסט מס' 258 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ של יום שני – 5 באוגוסט 2013

——————————————————————————————————

אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 7 ואחרונה). כל הזכויות שמורות.  alroey yoashטקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי יואש אלרואי בתום 32 (שלושים ושתיים) שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : "אין דבר ישן יותר יותר מהעיתון של אתמול" , הוא סלוגן וותיק מקדמת דנה . אחרים מצאו להם אמירה שונה אך דומה ברעיון שלה : "עיתון האתמול נועד לעטוף דגים" . פרופסור ליאו ליידרמן המיועד לתפקיד נגיד בנק ישראל מוכיח כי הסלוגנים האלה – מדויקים . leiderman טקסט תמונה : יום שישי – 2 באוגוסט 2013 . מוסף הכלכלה של עיתון "הארץ" , "Markerweek" . העיתון מכריז על מינויו של ליאו ליידרמן לנגיד בנק ישראל במקומו של המיועד פרופסור יעקב פרנקל . כמה שעות אח"כ הודיע פרופסור ליאו ליידרמן כי הוא חוזר בו ומוותר על המינוי . "אין דבר ישן יותר מהעיתון של אתמול" , נותר סלוגן נכון ומדויק . (באדיבות עיתון "הארץ" והמו"ל מר עמוס שוקן) .

הערה 4 : זה קרה באחד מהשידורים הישירים של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ששידרה את מכבי ת"א מתמודדת בהיכל הספורט ביד אליהו בגביע אירופה בכדורסל , היכן שהוא במחצית עשור ה- 80 של המאה שעברה . ביקשתי מהבימאי שלי בניידת השידור יואב פלג לחשוף לרגע קט "באוויר" את עשרות העיתונאים המכונסים יחדיו בתא מיוחד סמוך לסל הדרומי בהיכל , בשעה שהם מסקרים בדריכות את המשחק . רציתי להעביר באמצעות "Shot העיתונאים" מסר לצופי הטלוויזיה עד כמה המשחק הזה מעורר עניין בציבור ומדוע נדרשת העיתונות הכתובה לסקר בקביעות את משחקי מכבי ת"א , ואם כך למה יש הצדקה לכך שחטיבת הספורט בראשותי בטלוויזיה הישראלית הציבורית עוקבת באופן סיסטמתי אחרי מכבי ת"א בשידורים ישירים למרות שמדובר במועדון כדורסל פרטי . ובאמת המצלמה המובילה הוסטה לעבר תא העיתונאים המגודר בדרם ההיכל , והבימאי יואב פלג נתן Cue לשדר יורם ארבל להתייחס לתמונה . יורם ארבל שהיה רב אמן בניסוח טקסטים בשידורים ישירים בטלוויזיה , קבע ב- נון שלנטיות ובמהירות :  "אלה עיתונאי הספורט בארץ , ואת מה שאנחנו מראים לכם הערב בשידור ישיר , תקראו מחר בעיתונים" . ישבתי בעמדת הפיקוד שלי המום מההברקה שלו. השדר המזהיר יורם ארבל ניסח שוב טקסט מדויק. נדהמתי מיעילות ומהירות עבודת תאי המוח האפורים שלו . הוא עשה זאת בתוך כמה שניות כמו קוסם ששולף שפן מהשרוול . גדולתו מאפשרת לו לנסח סלוגנים מיטביים בשתי התקופות של מהפכות התקשורת בעת החדשה: בעידן  "מהפכת המידע הראשונה הגדולה בהיסטוריה – הלא היא מהפכת הטלוויזיה" כמו גם בתקופת "מהפכת המידע השנייה הגדולה בהיסטוריה אחרי הטלוויזיה – זאת של האינטרנט". יורם ארבל ניסח לפני המון זמן טקסט שהתברר כי הוא מדויק והקדים את זמנו . הפרשנות העתידנית לאמירה הזאת רמזה כבר אז לפני יותר משלושים שנים , "כי אין דבר יָשָן יותר – לא רק מהעיתון של אתמול – אלא גם מזה של מחר".  alroey טקסט תמונה : ראשית עשור ה- 80 של המאה שעברה . אנוכי ניצב מאחור בעמדת הפיקוד שלי בניידת השידור ה- "OB" הלבן בעת אחד מהשידורים הישירים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מהיכל הספורט ביד אליהו העוקבת באדיקות אחר משחקיה של קבוצת הפאר של מכבי ת"א בכדורסל במסגרת גביע אירופה. הניידת חנתה ליד שער מס' 6 של ההיכל. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : נתב התמונה אריה נחמיאס, הבימאי יואב פלג, ועוזרת ההפקה גב' עדה קרן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . arbel טקסט תמונה : ראשית עשור ה- 80 של המאה שעברה . זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הספורט ביד אליהו בעת אחד מהשידורים הישירים של משחקי מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל במסגרת גביע אירופה לקבוצות אלופות . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : עוזר שדר ראשון בני עורי , עוזר שדר שני אריה שגיא , הפרשן אריה מליניאק (תרם תרומה משמעותית להתפתחות מלאכת הפרשנות בטלוויזיה בכלל , ובשידורי הכדורסל בפרט) , השדר יורם ארבל , עוזר הדר השלישי אמנון לנגזם , והשדר נסים קיוויתי . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמרות) .

  אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 7 ואחרונה). כל הזכויות שמורות.

הערה 5 : חלוקת התפקידים בטלוויזיה בין השדר המוביל לבין הפרשן שלו בעת שידורים ישירים של א"ק ושחייה – ידועה וברורה מקדמת דנה . השדר בונה את הדרמה ומתאר אותה , הפרשן מגלה את סודות הדרמה מאחרוי הקלעים . ליאן ווילדאו השתפר . ליאן ווילדאו של 4 באוגוסט 2013 איננו עוד ליאן ווילדאו של 28 ביולי 2013 . ברור שהוא פסע כמה פסיעות לפנים אולם הפרשן ברוך "בוקי" צ'יש לא מבחין בכך ועדיין מערבב תחומים . הוא רוצה להיות לא רק פרשן אלא גם שדר , ומכניס נתונים שלא לצורך בשעה שליאן ווילדאו מתאר לצופים את שיאי הדרמות בבריכה . בכך הוא מוציא את ליאן ווילדאו משיא הריכוז שלו ויוצר אצל השדר חוסר שקט וחוסר ביטחון . מגוחך שהפרשן קוטע (בכוח) אינפורמציה ראשית כדי להיכנס לתוך דבריו של השדר על מנת להשמיע אינפורמציה שולית . בכך הוא תוקע בלי משים מקלות בעגלה של שניהם . לבוקי צ'יש יש די זמן והותר להשמיע את הפרשנות המלומדת שלו (בדרך כלל) בתום הדרמה . הוא איננו צריך ולא אמור להידחק לתוכה . נראה כי במערכת ערוץ 1 לא נותר שום מפיק ועורך בעל שיעור קומה כדי להסדיר בצורה הגיונית את חלוקת העבודה בין השניים .

הערה 6 : נבחרת ישראל במשחה שליחים מעורב 4 פעמים 100 מ' השתתפה הבוקר הזה (יום ראשון – 4 באוגוסט 2013) באחד המקצים המוקדמים וכשלה . התברר כי הפרשן "בוקי" צ'יש מיהר לפסול את שחיין הפרפר יעקב טומרקין (ואת נבחרת ישראל כולה) בעקבות חילוף שגוי בין שחיין החזה אמרי גניאל לבין יעקב טומרקין . כלומר יעקב טומרקין קפץ למים מוקדם מידי בטרם נגע אמרי גניאל בדופן הבריכה . הפרשן מיהר להכריז בשידור ישיר כי נבחרת ישראל נפסלה . ולא כן . התברר כי על פי חוקי FINA מותר לשחיין הקופץ בתורו להקדים עד 0.03 מאית השנייה את נגיעת חברו בקיר (בעצם בלוח המדידה האלקטרונית שלOMEGAׂ) , והדבר איננו נחשב לפסילה . בוקי צ'יש מכיר את חוקי FINA על בוריים אך איננו מכיר על בוריים את חוקי הטלוויזיה . הצהרות בריש גלי בתומן מגיעות הכחשות ו/או הסברים מייגעים וכל מיני תירוצים מדוע ההצהרה בריש גלי איננה תקיפה יותר – הופכות את אומרן לטיפש . במקום להמתין ולנתח את נתוני השיפוט יעקב טומרקין / אמרי גניאל על פי המידע העדכני ביותר , מיהר בוקי צ'יש לשכוח את סלוגן חז"ל "החיפזון מהשטן" כדי לשגות On air ואח"כ להצטדק ולבקש את סליחת הקהל . אין דבר כזה בטלוויזיה . אינך יכול להכריז בפרהסיה ואח"כ לבקש סליחה , "לא התכוונתי" . זה לא עובד ככה . נסים קיוויתי שידר ישיר במונדיאל מכסיקו 1986 במשחק ברזיל – ספרד שער שלא היה . הציבור לא סלח לו . משה גרטל פסק בשידור ישיר באולימפיאדת בייג'ינג 2008 במשחה שליחים 4 פעמים 100 מ' בסגנון חופשי לגברים, והתנבא,"כי צרפת תכה את ארה"ב שוק על ירך", והוסיף, "אני חותם לכם על זה" . התרחש סצנה הפוכה והשַדָּר שחתם על נבואתו בריש גלי יצא טיפש . אמש (יום ראשון – 4 באוגוסט 2013) בעת פסילתה של נבחרת ארה"ב במשחה הגמר לשליחים 4 פעמים 100 מ' בארבעה סגנונות – לגברים , היה הפרשן כבר הרבה יותר זהיר . גם בוקי צ'יש בין הנופלים . בטרם הזינוק למשחה הגמר ל- 50 מ' גברים פוסק ליאן ווילדאו כי הדרמה ניצבת בפתח ותכף תתחיל והפרשן מחרה – מחזיק אחריו , "תהיה דרמה" . איזה דרמה ואיזה נעליים . הייתה דרמה אך ללא שני השחיינים הישראלים שסיימו בשני המקומות האחרונים . גם הפרשן כמו השדר צובר ירידות וזקוק ל- ליווי והשגחה טלוויזיוניים צמודים . הפרשן הוותיק גם לא תפש בתחילת האליפות עד כמה קומתם של השחיינים והשחייניות וכפועל יוצא אורך מוטת הידיים שלהם וגודלם של כפות הידיים והרגליים – היא קרדינלית בדרך ובמאבק על המדליות . לפחות בתחילת השידורים הישירים הנתון הזה של גובה השחיינים והשחיניות נחשב לפרט צדדי ושולי . ד"ר ברוך "בוקי" צ'יש נותר פרשן בינוני ואפרורי כמו השחיינים הישראליים בבריכה בברצלונה אותם הגדיר במו פיו "אפרוריים" . בוקי צ'יש הצטייר באופן מביך באליפות ברצלונה 2013 לפחות מהיבט אחד : הוא וויתר על שירותיו של השַדָּר הוותיק משה גרטל (לצדו ישב בעמדת השידור כפרשן בחמש אולימפיאדות אטלנטה 1996 , סידני 2000 , אתונה 2004 , בייג'ינג 2008 , ולונדון 2012) שנקלע למאבק מנהלי עם מנהל מחלקת הספורט בערוץ 1 מר מאיר בר בטרם אליפות ברצלונה 2013 , והסכים לשמש פרשן של שַדָּר זוּטָר העונה לשם ליאן ווילדאו , במקום להניח את המפתחות ולהסתלק מעמדת שידור דלה שכזאת . בהתנהגותו הדלה זאת של בוקי צ'יש לא מצאתי כל מהימנות , חברות מקצועית , ונאמנות טלוויזיונית , כאילו ה- Accreditation וההופעה בטלוויזיה הם נכס העומד בפני עצמו

הערה 7 : ערוץ 1 שמחזיק בזכויות השידורים הבלעדיות של אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה מתנהג כמו פריץ . אתמול (מוצ"ש – 3 באוגוסט 2013) נדרש ליאן ווילדאו להחזיר שוב את השידור הישיר מברצלונה לאולפן בירושלים לצורך שידור מהדורת חדשות , בטרם השידור הישיר של שני משחי חצי גמר ל- 50 מ' בסגנון גב לגברים בהשתתפות שני ישראליים גיא ברנע ויונתן קופילוב . השדר המוביל התחייב בפני הצופים כי מגישת החדשות של ערוץ 1 גב' מיכל רבינוביץ' (מגישה מהימנה טובת מַרְאֶה , בעלת ארשת נעימה , וערבה לאוזן) אומנם תחזיר לו את השידור לצורך השידור הישיר של משחה חצי הגמר הראשון בהשתתפות גיא ברנע ויונתן קופילוב . "אל תדאגו , אנחנו אומנם קוטעים עכשיו את השידור הישיר לטובת מהדורת חדשות השבת המשודרת מהאולפן בירושלים , אבל הם בירושלים יפרצו אלינו לברצלונה לשידור הישיר של המשחה המסקרן בהשתתפות שני הישראליים" , התנסח ליאן ווילדאו בהתרגשות רבה , אולם אנוכי ובני ביתי לא כל האמנו להבטחה שלו . בצר לנו בשל חוסר הוודאות לחצנו על ערוץ 51 בשלט ועברנו לצפות בשידור הישיר בשפה האנגלית ב- Eurosport . מאוחר יותר נדדתי בחזרה לערוץ 1 . התברר כי מיכל רבינוביץ באמת השיבה את השידור מהאולפן בירושלים ל- ליאן ווילדאו בברצלונה בטרם יצא המשחה הראשון בחצי גמר 50 מ' בסגנון גב לגברים לדרכו . גיא ברנע ניצח והעפיל ללא ספק למשחה הגמר (% 200 כפי שבישר בוקי ציש) אולם מעמדו של יונתן קופילוב שסיים רביעי לא היה ברור . היה צריך להמתין לתוצאות משחה חצי הגמר השני בסגנון גב לגברים שטרם יצא לדרך כדי לוודא אם יש לנו במשחה הגמר נציג אחד ו/או שניים . ואז נדרש ליאן ווילדאו להחזיר שוב את השידור לירושלים מבלי לדעת מה עלה בגורלו של יונתן קופילוב . האם העפיל לשלב הגמר או לאו . הטמטום והאיוולת מכלים כל חלקה טובה שהייתה פעם בערוץ 1 . barcelona 4 טקסט מסמך : שבת – 3 באוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 . השחיין הישראלי גיא ברנע מנצח במקצה הראשון בחצי הגמר 50 מ' בסגנון גב לגברים , ומעפיל למשחה הגמר . הוא מצטרף לשורת שחיינים בכירה שמעניקה שוב ושוב מוניטין עצום לחברת השעונים השווייצרית הוותיקה OMEGA . (צולם מ- IPHONE באדיבות ערוץ 1) . barcelona 7 טקסט מסמך : מוצ"ש – 3 באוגוסט 2013 . זוהי גב' מיכל רבינוביץ' מגישת מהדורת חדשות השבת בערוץ 1 הציבורי . נראה שצפוי לה עתיד בתחום של הנחייה בטלוויזיה ולא רק בהגשת חדשות . (צולם מ- IPHONE באדיבות ערוץ 1) . barcelona 5 טקסט מסמך : מוצ"ש – 3 באוגוסט 2013 . מחשב התוצאות של OMEGA מדרג את מיקום השחיינים במקצה הראשון ב- 50 מ' בסגנון גב לגברים . השחיין הישראלי גיא ברנע מחולל סנסציה ומקדים ב- 0.06 מאיות השנייה את האמריקני גבה הקומה מאט גראֶוואֶרס (2.03 מ') . השחיין הישראלי השני יונתן קופלוב מדורג במקום הרביעי . בתום הצגת טבלת המדרוג החזיר השדר ליאן ווילדאו את השידור למיכל רבינוביץ' להמשך שידור מהדורת חדשות השבת , והתעלם על פי הוראה מגבוה מ- מקצה מס' 2 ה- 50 מ' בסגנון גב לגברים . צופי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לא ידעו במשך זמן רב אם גם יונתן קופלוב העפיל לשלב הגמר .

צריך להבין כי ערוץ 1 שרכש את זכויות השידורים הבלעדיות של ברצלונה 2013 ניגף לחלוטין בפני מהדורות החדשות בשבת של ערוץ 2 וערוץ 10 . הוא מפסיד בכל מקרה ובל תנאי . לכן היה עליו להישאר בברצלונה כדי להשלים את המידע הנוגע לשחיין הישראלי יונתן קופלוב . לא היה קורה לו שום דבר חמור אם היה ממתין קמעא עם המהדורה המובסת שלו בעיקר מפני שחתך את השחייה ובחר להתעסק עם פרק נוסטלגיה במהדורה בהגשת דן כנר (המצוין) שלבטח היה יכול לחכות קצת.

להלן , חלוקת הרייטינג בין שלושת הערוצים 1 , 2 , ו- 10 ברבעי שעות במוצ"ש – 3 באוגוסט 2013 בין השעות 19.45 ל- 20.45 ,בכלל האוכלוסייה ובאוכלוסייה היהודית (מקרא : כחול – כלל האוכלוסייה , אדום האוכלוסייה היהודית :                                   ערוץ 1                           ערוץ 2                                ערוץ 10

20.00 – 19.45                    % 2.0 ו- % 2.3              % 7.2 ו- % 8.2                 % 1.6 ו- % 1.5

20.15 – 20.00                         2.4  ו – 2.8                      11.3  ו – 12.8                     3.7   ו- 3.8

  20.30 – 20.15                       2.0  ו- 2.3                      13.0  ו- 14.8                       6.3  ו- 6.7 

20.45 – 20.30                         1.8   ו- 2.1                     17.4  ו- 20.1                       6.2  ו- 6.8 

הערה 8 : מדוע מפיק שידורי ערוץ 1 בברצלונה 2013 מר יונתן קנלר איננו מסוגל להפיק ראיונות טלוויזיה בו יוכלו ליאן ווילדאו ובוקי צ'יש להיפגש עם שחייני על ברמתם של האמריקני ריאן לוכטה , האמריקנית מליסה "מיסי" פראנקלין (זכתה ב- 6 מדליות זהב) , האוסטרלי ג'יימס מאגנוסן (ניצח ב- 100 מ' בסגנון חופשי) , הדרום אפריקני צ'אד לה קלוס (ניצח ב- 100 מ' ו- 200 מ' בסגנון פרפר) , הסיני סון יאנג (ניצחח ב- 400 מ' , 800 מ' , ו- 1500 מ' בסגנון חופשי לגברים) , האמריקנית קייטי לדקי (ניצחה ב- 400 מ' , 800 מ' , ו- 1500 מ' בסגנון חופשי לנשים)  , ועאחרים , ולהביא בשמם מֶסֶר  לילדים ולנוער בישראל במה כרוך , איזו השקעה , וכמה זמן ואימונים נדרשים מספורטאי (מוכשר) בהווה , גופנית ונפשית , שמבקש היום להעפיל לפסגה ולהתייצב בצמרת השחייה העולמית . אם אין ביכולתו לעשות את מלאכת ההפקה בעצמו , היה יונתן קנלר יכול לנצל את קשריו של חבר IOC מר אלכס גלעדי שנמצא בברצלונה בימי האליפות ובוודאי היה שמח לעזור לו ולערוץ 1 . תפקידו של ערוץ 1 הציבורי ב- 2013 איננו רק לשדר Play by play מברצלונה . barcelona 8 טקסט תמונה : 3 באוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 . מר אלכס גלעדי אחד מאנשי הטלוויזיה הבינלאומיים הדגולים בני זמננו וגם חבר IOC ו- סגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC , ויו"ר וועדת הטלוויזיה של IAAF , מעניק את מדליית הזהב לשחיינית האמריקנית קייטי לדקי לאחר ניצחונה במשחה 800 מ' בסגנון חופשי . (צולם מ- IPHONE באדיבות ערוץ 1) .  barcelona 9 טקסט תמונה : 3 באוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 . מר אלכס גלעדי אחד מאנשי הטלוויזיה הבינלאומיים הדגולים בני זמננו וגם חבר IOC ו- סגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC , ויו"ר וועדת הטלוויזיה של IAAF , מברך את השחיינית האמריקנית קייטי לדקי בתום טקס המדליות ולאחר ניצחונה במשחה 800 מ' בסגנון חופשי . (צולם מ- IPHONE באדיבות ערוץ 1) .

הערה 9 : השתתפות מסיבית כזאת של משלחת שחיינים ושחייניות ישראליים באליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 , 12 אנשים (8 שחיינים ו- 4 מלווים) הצדיקה הטסת צוות צילום  ENG וכתב של ערוץ 1 לסיקור מיוחד שלהם . צוות ENG כזה בנוסף לסיקור אודות הנעשה במשלחת הישראלית מאחורי הקלעים של האליפות היה יכול גם לעשות כתבות על שחייני ושחייניות העל הבינלאומיים שכישרונם נוגע בקצה גבול היכולת האנושית בספורט והם אלה שמעצבים היום את טבלאות השיאים . משהו רעוע מן היסוד מזעזע חדשים לבקרים את תשתיתו של ערוץ 1 הציבורי .

הערה 10 : ערוץ 1 חסר כל כישרון טלוויזיוני בחר לשדר את ברצלונה 2013 ללא אולפן מנווט , ללא הגשה והנחייה מתאימה ולבטח ללא פנל פרשנים שהיה מסוגל להאיר פינות "אפלות" נסתרות מעיניהם של ליאן ווילדאו ובוקי צ'יש . למרות שהחזיק בזכויות השידורים הבלעדיות של אירוע העַל הזה בחר ערוץ 1 להתעלם לחלוטין מטורניר הכדור מים בו זכתה נבחרת הונגריה שגברה על נבחרת מונטנגרו . אפשר היה לעשות את העבודה בברצלונה 2013 הרבה הרבה יותר טוב .

סיכום קצרצר

אינני מכיר את ליאן ווילדאו . מעולם לא ראיתיו ואף פעם לא שוחחתי עמו . הוא איננו בן דורי . ערוץ 1 עשה לי הכרה עמו כשדר קווים במשחקי הכדורגל בהגשת בוני גינזבורג ושרון פרי ובשידורם ע"י יורם ארבל ודני נוימן . אני כותב את טקסט הסיכומון הקצרצרון כמי שחווה משהו בארץ ובחו"ל בחייו הטלוויזיוניים הארוכים . אנוכי מקווה בשבילו כי אליפות העולם ה- 15 בשחייה של ברצלונה 2013 לימדה אותו לקח מאלף בתורת השידור בטלוויזיה , לא כל שכן בתורת השידור הישיר . אני מקווה בשבילו כי המסקנה הראשונה שהסיק בתום שידורי האליפות כי אין ניתן לזכות במיקרופון מן ההפקר . עליו ללמוד . ברור שעבודתו כשַדָּר מוביל לצדו של הפרשן בוקי צ'יש מעוררת מחשבות נוגות וגעגועים עזים לצמד שדרני השחייה הבלתי נשכח של הימים ההם , השדר נסים קיוויתי והפרשן יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל . ליאן ווילדאו הוא איש טלוויזיה צעיר . הוא יידרש להתייצב בפני עוד ועוד משימות שידור כאלה ואחרות . כדי להצליח עליו ללמוד , להתכונן , לשנן , ולהתאמן . ל- ליאן ווילדאו לא ניחן בשום כישור כדי להיכנס לנעליו הגדולות של נסים קיוויתי . הוא נכנס ראנדומאלי , By chance , בעל כורחו לנעליו של משה גרטל . עם משה גרטל העניין הוא אחר לגמרי . ברגע שהתאהב במיקרופון – הוא איבד את מחלפותיו . משה גרטל זקוק למערכת פיקוח רצינית ולעורכים ומפיקים בעלי שיעור קומה לצדו שיזכירו לו כי המיקרופון איננו שייך לו . מה שאירע לו ולפרשן שלו בוקי צ'יש בבריכת השחייה האולימפית בלונדון 2012 היא פַארְסָת השידור הגדולה ביותר בהיסטוריה של השידור הספורטיבי הציבורי מבלי ששניהם נענשו . אפילו לא ננזפו . הטרגדיה הגדולה של ערוץ 1 באליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 היא טרגדיית הרייטינג . פועל יוצא של כל מיני ווקטורים טלוויזיוניים חלשלושים של חוסר כישרון להוציא לפועל שמניב כישלון ביצוע , אי הבנה בתעשיית הטלוויזיה , כוח אדם דַל שאיננו מצויד בידע טלוויזיוני מקצועי וגם לא בידע ספורטיבי , וציוותי שידור נטולים כל כריזמה וקסם אישי . ערוץ 1 הציבורי לא הצליח לקוֹשֵש צופים בשני זמני הצפייה העיקריים של 19.00 – 17.30 ושל  21.00 – 19.00 באמצעות אורי לוי ומירי אליקים ובאמצעות ליאן ווילדאו ובוקי צ'יש , למרות שמדבר באירוע עַל בספורט הבינלאומי שעורר עניין רב בכל רשתות הטלוויזיה ברחבי תבל . טבלאות הרייטינג של וועדת המדרוג הארצית הותירה את השידור הציבורי בארץ ואת השחייה הבינלאומית שוממים ונוגים חסרי כל מעמד בערוץ טלוויזיה ארצי . הנה מבט קצר על טבלאות הרייטינג של יום חמישי – 1 באוגוסט 2013 , יום שישי – 2 באוגוסט 2013 , שבת – 3 באוגוסט 2013 , ויום ראשון – 4 באוגוסט 2013 , שאינן מותירות כל ספק באשר לפוזיציה , לתנוחה הטלוויזיונית של ערוץ 1 הציבורי . לא ייאמן…? דווקא ייאמן…! rating 4 טקסט מסמך : יום חמישי – 1 באוגוסט 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין ארבע וחצי אחה"צ ל- לשמונה ארבעים וחמש בערב . בין 17.30 ל- 19.00 שידרו מר אורי לוי וגב' מירי אליקים ישיר ב- ערוץ 1 את תחרויות הקפיצות למים מגובה רב . גב' מירי אליקים סיפרה לאורי לוי בתחילת אחד המשדרים הישירים השוליים ונטולי החשיבות האלה כי אנשים ברחוב פוגשים אותה ומביעים עניין וסקרנות בתחרויות האתגריות האלה של קפיצות למים מגובה של 27 מ' לגברים ומגובה של 20 מ' לנשים , אולם העובדות המתמטיות מציירות תמונה שונה ועגומה . ערוץ 1 צובר בתקופת הזמן הזאת הנזכרת לעיל בכלל האוכלוסייה רייטינג ממוצע של % 1.5 ובאוכלוסייה היהודית % 1.76 . אין מתווכחים עם עובדות . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) . rating 5 טקסט מסמך : יום חמישי – 1 באוגוסט 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין שש וחצי בערב ל- תשע ארבעים וחמש בערב . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) . rating 6 טקסט מסמך : יום חמישי – 1 באוגוסט 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין תשע בערב ל- אחת עשרה ארבעים וחמש בלילה . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) . rating 2 טקסט מסמך : יום שישי – 2 באוגוסט 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין שבע בערב ל- תשע ארבעים וחמש בערב . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) . rating 3 טקסט מסמך : יום שישי – 2 באוגוסט 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין תשע וחצי בערב ל- לחצות ורבע . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) . rating 1 טקסט מסמך : מוצ"ש – 3 באוגוסט 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין שבע בערב ל- לתשע ארבעים וחמש בערב . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) . r 1 r 3 טקסט מסמך : יום ראשון – 4 באוגוסט 2013 . מפת המדרוג של ערוץ 1 בין השעות ארבע וחצי אחה"צ לבין חצות וחצי , ביום האחרון של אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 . ערוץ 1 צובר בשני ה- Sessions של השחייה 19.50 – 18.55 ו- 21.30 – 20.30 שכוללים משחי גמר בלבד % 2.6 ו- % 3.1 בהתאמה . מהדורת "מבט" של ערוץ 1 צוברת % 5.5 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) . r 4 טקסט מסמך : יום ראשון – 4 באוגוסט 2013 . מפת המדרוג של ערוץ 1 בין השעות ארבע וחצי אחה"צ לבין חצות וחצי , ביום האחרון של אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 . מהרות החדשות של ערוץ 2 ו- "האח הגדול" עושים שמות בערוץ 1 וערוץ 10 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) . r 5 טקסט מסמך : יום ראשון – 4 באוגוסט 2013 . מפת המדרוג של ערוץ 1 בין השעות ארבע וחצי אחה"צ לבין חצות וחצי , ביום האחרון של אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 . מהדורת החדשות של ערוץ 10 מנצחת בקלות את "מבט" של ערוץ 1 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

המשפט האחרון נוגע ל- Fina . לא ייתכן כי ה- Super imposing המרכזי והעיקרי בהצגת השחיינים בטרם יריית הזינוק יכלול רק את שמם ושם מדינתם . FINA חייבת לדרוש מעצמה ומה- Host broadcaster הטלוויזיוני לבצע תחקיר לא מסובך ולהעלות ב- Super imposing גם את הנתונים האישיים של השחיינים גובה , משקל , ומשקל סגולי . מאידך פורטת FINA את השחייה לפרוטות עם כל הכנסת המשחים ל- 50 מ' בכל הסגנונות לגברים ונשים ללוח תחרויות האולימפיות ואליפות העולם , ויוצרת הילה מלאכותית . השתתפותם של שני שחיינים ישראליים במשחה הגמר ל- 50 מ' בסגנון גב איננו מבשר על שום שינוי דרמטי במאזן ואיכות השחייה הכללית במדינת ישראל בהשוואה למתחולל בעולם , בעיקר כשמדובר במעצמות שחייה ברמתן של ארה"ב , אוסטרליה , סין , צרפת , יפן , דרום אפריקה , הונגריה , ואפילו אנגליה . זהו הישג יפה אך לא חשוב מידי .

סוף הפוסט .  

אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג (רשימה מס' 6). כל הזכויות שמורות

הערה 1. הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים מובהקות . האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ ועל הגולשים בו חלה אחריות אישית. אין להעתיק ו/או לאגור ו/או לאכסן באופן פרטי ו/או במחסני מידע למיניהם את תכולת הבלוג לרבות הפוסטים , הטקסטים , התמונות , והמסמכים שלו . הזכויות שמורות לחוקר , כותב , המחבר , והמפיק יואש אלרואי .

הערה 2. הבלוג איננו מופק , נחקר , ונכתב למען מטרות רווח כספי , ו/או כדי להפיק רווח כלכלי , ו/או לצורך פרסום אישי .

——————————————————————————————————

פוסט מס' 257 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ המאוחרות של שבת – 3 באוגוסט 2013

——————————————————————————————————

אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 6). כל הזכויות שמורות.  alroey yoashטקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי יואש אלרואי בתום 32 (שלושים ושתיים) שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : משחקי החוץ שקיימו אתמול קבוצות הכדורגל הישראליות בשלבים המוקדמים של גביעי אירופה וונטספליס ריגה – מכבי חיפה 0 : 0 , פנדורי – הפועל ת"א 1 : 1 , אשטוריל – הפועל ר"ג 0 : 0 , חשפו כדורגל סרק . משעמם , לא חשוב , ונטול קהל . תיאטרון עלוב . אנוכי מתעניין באופן מיוחד מה קורה עם מאמן הפועל ת"א רן בן שמעון הצעיר שמראהו הגופני השמן והמגושם איננו מהווה שום מודל לחיקוי ספורטיבי . כיצד זה מאמן מוכשר בעל כריזה אישית , מי שמטיף לכושר גופני ומדריך את שחקניו לתנועה שוטפת מהירה וקואורדינטיבית , ומבקש מהם להיות כמעט "פרפטואום מובילה" על כר הדשא – מרשה לעצמו לצבור משקל עודף וממדי גוף שהם אנטי תזה מוחלטת למונח ספורט . אולם לך תדע , כמו שאנשים רוחשים הערצה ליפי הגוף הם יודעים גם להעריך טקסט בעל חזון , מחשבה הגיונית , ומנהיגות ספורטיבית . אולי זה המקרה של רן בן שמעון . אישיותו ב- 2013 מעניינת אותי כפי שמצאתי עניין מוקדם הרבה יותר ולפני זמן רב במאמן הכדורגל הברזילאי וִויסֶנְטֶה פֵאוֹלָה (Vicente Feola) במונדיאל שוודיה 1958 הוביל המאמן וִויסֶנְטֶה פֵאוֹלָה את נבחרת ברזיל בכדורגל לזכייה ראשונה היסטורית בגביע העולם . וויסנטה פאולה נראה בכלל כמו פרופסור למדעי הרוח ו/או כלכלה באוניברסית ריו דה ז'אניירו , רחוק מדמות ספורטיבית ייצוגית , אבל הוא היה מאמן כדורגל מיטבי , והשחקנים שלו ובראשם גָארִינְצָ'ה , דִידִי , פֶּלֶה , בֶּלִינִי , גִילְמָאר ואחרים האמינו לכל מילה שלו וסמכו עליו . feola טקסט תמונה : מונדיאל שוודיה 1958. זהו וויסנטה פאולה (1975 – 1909) מאמן נבחרת ברזיל במונדיאל שוודיה 1958. הוא נראה יותר כפרופסור למדעי הרוח ו/או כלכלה באוניברסיטת ריו דה ז'אנירו אולם היה מנהיג כדורגל מן הדרגה העליונה ביותר . השחקנים שלו האמינו לו ובטחו בו . וויסנטה פאולה העניק חופש יצירה מוחלט לשחקניו ובראשם האשף ורב אומן בשליטה בכדור בימים ההם מנואל פרנצ'סקו דו סאנטוס – הלא הוא גארינצ'ה הבלתי נשכח . הידע הספורטיבי והסוציולוגי שלו , בזכותו שררה חֲבֵרוּת כנה ואמיצה בין כל השחקנים הייתה גם היא מרכיב חשוב בהצלחת הנבחרת הברזילאית בטורניר המונדיאל ההוא של 1978. הופעה חיצונית איננה חזות הכל , כך שלרן בן שמעון יש גם כן סיכויים . (באדיבות TV GLOBO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . feola 1

טקסט תמונה :  29 ביוני 1958 . אצטדיון הכדורגל הלאומי בסטוקהולם בירת שוודיה . הסצנה הזאת התקיימה בחלוף 90 דקות של משחק הגמר של מונדיאל שוודיה 1958 בו הביסה ברזיל את נבחרת שוודיה המארחת בתוצאה 5 : 2 . צלם ברזילאי תיעד את תמונת הסיום ההיסטורית של המונדיאל ההוא והיא חרותה לנצח : ברזיל היא אלופת העולם בכדורגל . המאמן , המחנך , ומנהיג הכדורגל וויסנטה פאולה מקיים את הבטחתו וחובר לשחקניו . הוא ניצב לידם ראשון משמאל . כורע ראשון מימין עוזרו המאמן אמאראל .

זיהוי שורת עומדים משמאל לימין : המאמן וִויסֶנְטֶה פֵאוֹלָה , דְזָ'אלְמָה סָאנְטוֹס , זִיטוֹ , בֶּלִינִי (הכדורגלן היפה באליפות) , נִילְטוֹן סָאנְטוֹס , אורלאנדו , והשוער גִ'ילְמָאר .

זיהוי שורת כורעים משמאל לימין : גארינצ'ה , דִידִי , פֶּלֶה , וָואוָוה , זָאגָאלוֹ , ועוזר המאמן אָמָארָאל . (באדיבות TVGLOBO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 4 : מה הניע את כתב "ישראל היום" לענייני כדורסל מר אבי סגל להחניף אתמול בעיתונו למאמן מכבי ת"א בכדורסל דיוויד בלאט ולהגדיר אותו כ- "מאמן שיודע להתנהל מול התקשורת" . אבי סגל מספר במאמרו הילדותי והמשעמם כי דיוויד בלאט לקח קשה מאוד את אובדן האליפות למכבי חיפה ונכנס לבידוד . הוא החליט להתנתק מהתקשורת ולשתוק . I could not care less . את מי זה מעניין בדיוק . דיוויד בלאט הוא מאמן בינוני שבנה בעונה הקודמת קבוצה בינונית בצלמו ומשום מה נחשב ליקיר התקשורת שאבי סגל נמנה עליה . בכל ראיונות הטלוויזיה שקיים דיוויד בלאט בעונה החולפת בערוץ 10 ובערוץ 5 בכבלים הוא לא חשף עת עצמו כאישיות כדורסל מקורית בעלת חזון אורגינאלי שמעוררת הערצה ו/או התרפקות על הטקסטים שהגה וחזה . לא מצאתי בו שום גְדוּלָה ושום נְבוֹנוּת מיוחדת בעונה שהסתיימה . הוא איננו אישיות כדורסל יוצאת דופן . הנהגת מכבי ת"א מסתכנת בכך שהיא מותירה את הקבוצה בידיו לעוד עונה . מגוחך שהוא מסתובב שפוף בשכונה בגלל ההפסד למכבי חיפה . יש בארצנו הקטנה סיבות רציניות יותר שהופכות את כולנו לבלתי מרוצים , בהשוואה לסיבת התבוסה ההיא על הפרקט ברוממה – חיפה . בין עונת 1959 – 1958 לבין עונת 1966 – 1965 זכה רד אוורבך מאמן קבוצת הכדורסל של בוסטון סלטיקס בהישג סנסציוני ספורטיבי : שמונה אליפויות רצופות ב- NBA . בעונת 1967 – 1966 הוא הפסיד את האליפות די במפתיע לפילדלפיה  76' . למרות הכישלון הוא לא ניתק מגע מהתקשורת האמריקנית . הוא המשיך להתייחס באהדה לסביבתו והתכונן בדרכו שלו למשימה הבאה . רד אוורבך זכה עם בוסטון סלטיקס מחדש באליפויות ה- NBA גם עונת 1968 – 1967 ועונת 1969 – 1968 .

הערה 5 : דן שילון הציג אמש (יום שישי – 2 באוגוסט 2013) בתוכנית ה"מעגל" בערוץ 2 את שחקן הכדורגל יוסי בניון כאיש אדיב , בעל משפחה אוהב ונאמן , ואב מסור לארבעת ילדיו . אני בטוח שזה נכון . אינני יודע מדוע אולם האסוציאציה שעלתה בראשי הייתה שונה מצילום ה- Close up הרגוע והשליו שחשפה אתמול המצלמה של דן שילון . באחד ממשחקי הכדורגל בהם התמודדה נבחרת ישראל באצטדיון ר"ג , הורה המאמן הלאומי דרור קשטן ליוסי בניון (שחקן וותיק בליגה האנגלית) לפנות את מקומו לשחקן אחר מפני שחשב שהוא חלש . יוסי בניון הכוֹעס והכעוּס חש נפגע , קילל בתמורה את המאמן, ונִיאֵץ אותו בלוויית תנועת יד מבטלת, בעת רדתו מהמגרש . הוא התנהג כפרחח ולא כאחרון האבירים כפי שהצטייר אמש באולפן . כשהוא לובש את המדים הלאומיים בא בטענה למאמנו כיצד הוא מעז ומה פתאום הוא מחליף אותו . מצלמת הטלוויזיה שניצבה על כר הדשא סמוך לספסל הישראלי תיעדה בתמונה וקול מי הוא באמת יוסי בניון ברגע של חֵימָה וחַרוֹן אף .

אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 6). כל הזכויות שמורות. 

הערה 6 : אינני יכול להסיר את עיניי מתחרויות השחייה המרתקות באליפות העולם ה- 15 המתקיימת כעת בברצלונה ועומדת להינעל ביום ראשון – 4 באוגוסט 2013 . אין דבר יפה יותר , אסתטי יותר , אטרקטיבי יותר , ומרהיב יותר בטלוויזיה מתחרויות א"ק ושחייה ברמה גבוהה . ה- התבוננות בשחייני עַל כמו האוסטרלי ג'יימס מאגנוסן (1.97 מ') , האמריקני ראיין לוֹכְטֶה (1.90 מ') , האמריקנית מיסי פראנקלין (1.86 מ') , האוסטרלית קייט קמפבל (Cate Campbell שגובהה 1.86 מ') ואחרים מסבה אושר . מה שחוללה שלשום מיסי פראנקלין כשחיינית נועלת ברביעייה האמריקנית במשחה השליחות 4 פעמים 200 מ' בסגנון חופשי הוא במובן מסוים לא רק פלא ספורטיבי אלא פלא אנושי המסמן את קצה גבול היכולת של השחיינית בבריכה. במילה אחת מדהים. מעוררת הערצה לא פחות הוא התנהגותה הספורטיבית בתום המשחה . התרבות בה חוננה ולאורה התחנכה מעוררת כבוד . למיסי פראנקלין נותר כוח בתום משחה דרמטי והפכפך בה הובילה את הנבחרת שלה לזכייה במדליית זהב , להודות ליריבותיה ולחבק אותן . מהות החינוך האמריקני . לראות אותה בתום המשחה למרות היותה אלופת עולם ומנצחת מתנהגת באיפוק ובצניעות כלפי המתחרות האחרות בבריכה גורם לי לקום מכורסתי ולהצדיע לה כמו שקדתי בזמנו בפני רוג'ר פדרר .

הערה 7 : בעימות המתמשך בין אירוע העל הנפלא אליפות העולם בשחייה ברצלונה 2013 לבין יכולת הכיסוי , העריכה , והשידור של ערוץ 1 – מובס השידור הציבורי לכל אורך הדרך . הפרשן ד"ר ברוך "בוקי" צ'יש מחפה במידה רבה על כישלון השידורים הישירים אך גם הוא מועד במקום שהוא לא אמור למעוד . משחה הגמר ל- 200 מ' בסגנון פרפר לגברים חשף שחיין על דרום אפריקני בשם צ'אד לה קלוס (Chad Le Clos) . הוא איננו נמנה על הענקים . גובהו רק 1.86 מ' אולם מה שעושות ידיו ורגליו במים הוא כבר סיפור אחר לגמרי . שמונת שחייני הגמר קפצו למים ובוקי צ'יש נרתם לנושא הפרשנות : "מצד אחד אתה רוצה לנצח , מצד שני אתה חייב לשחות את המשחה שלך . אסור לך להיתפש לשחיינים אחרים שנמצאים סביבך ולנסות לרדוף ו/או לתת לאחרים לברוח . לכל שחיין האסטרטגיה שלו שהוא קבע יחד עם המאמן שלו לאחר שהם בחנו את היריבים שלהם . כל אחד צריך לשחות את המשחה שלו" . צ'אד לה קלוס חושב אחרת מבוקי צ'יש . בחלקו האחרון של המשחה רואים באופן מפורש כי השחיין הדרום אפריקני המוכשר תוך כדי ביצוע התנועות הקואורדינטיביות המסובכות במשחה הקשה של הנפת הידיים וחבטת הרגליים בסגנון הדולפין , וכמובן שאיפת חמצן והסדרת הנשימה בדרך אל מדליית הזהב – דווקא מסתכל ימינה ושמאלה ("נתפש" בלשונו של הפרשן הישראלי לשחיינים המתחרים לידו) , בוחן את מיקומם ביחס אליו , ומשקיע את אנרגיית השחייה שלו בהתאם , עד לנגיעה הבטוחה במשטח הלוח של OMEGA בדופן הבריכה . פנטסטי .

הערה 8 : הופעתה הבינונית למדי והפרדוקסלית של משלחת השחייה הישראלית בברצלונה 2013 (מפני שהיא מונה בשורותיה כמה שחיינים מוכשרים כמו גב' עמית עברי , גל נבו , יעקב טומרקין , יונתן קופלוב , גיא ברנע ועוד כמה) בראשות מאמנה עתיר הידע ליאוניד קאופמן – היא הוכחה נוספת היכן ממוקם עוד ענף ספורט ישראלי נושא תקוות בתחתית הגלובוס . לפרשן בוקי צ'יש הייתה הזדמנות להסביר את פשר כישלונם של שורת השחיינים והשחייניות הישראלים , ובעיקר את נפילתו של שחיין הגב יעקב תומרקין . אבל הוא בוחר להתחיל כלהלן , "לא ניכנס לזה…" . רק אח"כ הוא נעתר ומספר את האפיזודה העצובה אודות אוניברסיטת USC בלוס אנג'לס שסירבה להעניק מילגה לשחיין הישראלי יעקב טומרקין , והדבר אולי שבר את לבו . במהלך הפרשנות במשחה הגב משיא בוקי צ'יש עצה ליעקב טומרקין , "אסור ליעקב טומרקין לתת לשחיינים האחרים לברוח…" , אולם איננו מסביר לציבור צופי הטלוויזיה באיזה כלים על השחיין הישראלי להשתמש כדי באמת לו לאפשר למתחריו לברוח , ואשר באמת בורחים ממנו , ומותירים אותו הרחק מאחור . "אסור לו לתת לשחיינים האחרים לברוח" , הוא משפט פרשנות כללי , סתמי , וחסר ערך . אולם הרבה יותר מגוחך הוא הצטרפותו הילדותית של השדר המוביל ליאן ווילדאו שמשתמש אין ספור בעת השידורים הישירים במילת האישור "OK" ושוב ושוב בסוג של פנייה לציבור (ואולי לקולגות שלו בערוץ 1) "חברים וחברות" . חוזר על עצמו , מעיק , ו- מיותר .

הערה 9 : אינני יודע אם מנהל חטיבת הספורט מר מאיר בר ערך השתלמות מקצועית לשדר ליאן ווילדאו בטרם הטיל עליו את משימת השידור של ברצלונה 2013 , שגדולה עליו בכמה מידות טובות , כמו למשל בנושאים הבאים :

1. לימוד וצפייה בקלטות של שידורי השחייה של נסים קיוויתי באולימפיאדות מינכן 1972 , מונטריאול 1976 , מוסקבה , 1980 , לוס אנג'לס 1984 , ו- סיאול 1988 .

2. לימוד וצפייה בקלטות של שדרני שחייה וותיקים בינלאומיים ובעלי מוניטין מה- BBC והרשתות האמריקניות הגדולות  NBC , CBS , ו-  ABC (למשלBrent Musburger).

 3. חזרות שידור "יבש" על מודל באולפן של תחרויות שחייה .

4. לימוד והבנה של תפקיד הפרשן בשידור ישיר בטלוויזיה תוך כדי צפייה בקלטות ישנות . האזנה לפרשנות של יוסף "יוז'ו" טלקי , תוך לימוד וניתוח החומר עם ד"ר ברוך "בוקי" צ'יש . לימוד ושיתוף הפעולה ויחסי הכוחות בין שדר שמשדר ישיר Play by play את התרחשות העלילה לבין פרשן שתפקידו מה באמת מסתתר מאחורי המלל של השַדָּר 

5. לימוד ושינון התפתחות השחייה הבינלאומית מאז סגנונותיה השונים מאז ימי ג'וני ווייסמילר בשנות ה- 20 של המאה שעברה.

6. לימוד והבנה אלמנטארית של המכניקה והטכניקה של השחייה על סגנונותיה השונים .

ליאן ווילדאו הוא איש טלוויזיה צעיר שהוטל למערכה ונקלע למעמד הרם בעל כורחו , כנראה ללא כל אימון והכנה מוקדמים . הוא עושה המון שגיאות "באוויר" מפני שהוא חסר אוריינטציה כֵּנָה של שדר שחייה בקנה מידה בינלאומי ואפילו לא ארצי בטלוויזיה . סוף כל סוף הגיע מועד השידור הישיר של משחה הגמר המסקרן ל- 100 מ' בסגנון חופשי לגברים , מוקד האליפות , אולם ליאן ווילדאו נקט בלשון נון שלנטיות , "מקצה נוסף ב- 100 מ' גמר לגברים…" (הוא מערבב מונחים של מקצה ומשחה) . הפרשן בוקי צ'יש נזף בו : "על מה אתה  מדבר , איזה מקצה נוסף , זה המשחה החשוב והמרתק ביום הזה ובאליפות כולה" . ליאן ווילדאו מהנהן "OK" . את שלוש המדליות במשחה הדרמטי קוטפים כמובן שלושה ענקים : האוסטרלי ג'יימס מגנוסן (James Magnussen שמתנשא ל- 1.98 מ'  לוקח את מדליית הזהב בזמן של 47.71 שניות . האמריקני ג'יימס פייגן (James Feigen שגובהו 1.97 מ') נוטל את מדליית הכסף בזמן של 47.82 שניות . אמריקני נוסף נתן אדריאן (Nathan Adrian אלוף אולימפיאדת לונדון 2012 במקצוע הזה שגובהו 2.01 מ') אוסף את מדליית הארד בזמן של 47.84 שניות . הפרשן בוקי צ'יש נמנע מלהסביר לצופים שלו בצורה פופולארית  את היתרונות המכניים , המתמטיים – פיזיקליים , וה- הידרו – דינמיים שמפיקים ענקי הקומה המוכשרים האלה , לא מתייחס לכמות הזמן והאימונים שמשקיעים השחיינים האלה במהלך חייהם בבריכה , ואיננו מציין מה מבדיל בין מכונות השחייה האנושיות האלה לבין בני תמותה רגילים , ומדוע הם ניצבים בפסגת השחייה העולמית . החמצה . למרות המספר הגדול של בריכות השחייה בארץ והאקלים הנוח , אין הענף מגיע להישגים מפליגים בקנה מידה בינלאומי , ואף לא זוכה להבלטה שיטתית בטלוויזיה . שידורי ברצלונה הם הזדמנות לקָרֵב ילדים ובני נוער לענף אולימפי מרתק ונפלא בעל פוטנציאל בישראל שלעולם איננו ממש את עצמו עד תום . נדבך חשוב בשידורי הטלוויזיה הוא היכולת לנתח את הישגי השחיינים מנקודות מבט מדעיות אולם בוקי צ'יש מחמיץ את השעה . אליפות העולם ה- 15 בשחייה של ברצלונה 2013 היא הזדמנות חינוכית ניאותה כדי לספר לילדים כי כישרון והתלהבות אינם מספיקים כדי להגיע לפסגה . על מנת להעפיל לצמרת יש להתאמן , ולהתאמן , ושוב להתאמן בנוסף לכישרון הטבעי . כדורגלן העבר רב המוניטין של יוגוסלביה הגדולה בשנות ה- 40  ו-50 של המאה שעברה קבע כי כדי להיות אלוף דרוש שליש כישרון ושני שלישים של אימונים . הכנר היהודי האמריקני הנודע יָאשָה חֶפֶץ החרה – החזיק אחריו ואמר אף הוא כי ההצלחה מורכבת משליש כישרון ושני שלישים אימונים , עבודה קשה , ואין סוף חזרות  אלופי העולם והאלופים האולימפיים בשחייה וויתרו על אין סוף הנאות בילדותם , נערותם , ובחרותם ו- שרצו בבריכה כמו דגים .  בקיץ 1983 יצא לי לשוחח ארוכות בתל אביב עם גאון השחייה היהודי – אמריקני מרק ספיץ שהיה אורח משחקי כינוס הפועל (שנתיים אח"כ בקיץ 1985 הוא היה גם אורח משחקי המכבייה ה- 12 ונבחר לשאת את הלפיד באצטדיון ולהדליק את משואת המשחקים). מרק ספיץ היה מוכשר עד אין קֵץ בענף הספורט הזה שקרוי שחייה. אולם בכישרון אין די . מרק ספיץ ידע ואהב להתאמן . כנער יפה תואר ובעל מוניטין וויתר על הנאות ותענוגות שהחיים יכלו להציע לו . הוא דבק במשימה עד כלות אולם סבל כמו כל ספורטאי מכל מיני משברים נפשיים וספורטיביים. בעיקר לאחר משחקי אולימפיאדת מכסיקו 1968 בהיותו בן 18 שם עתיד היה לחולל (את מה שחולל ארבע שנים מאוחר במינכן 1972) אולם נחל כישלון קולוסאלי . הוא לא מימש את הפוטנציאל העצום שהיה טמון בו . הוא היה מיואש ומאוכזב מעצמו ועמד בפני פרישה כשהוא רק בן 18 . למזלו הטוב פגש את מאמן השחייה האמריקני הדגול של אוניברסיטת אינדיאנה ד"ר ג'יימס קאנסילמאן (Dr. James Counsilman). ג'יימס קאנסילמאן (2004 – 1920) לקח את הנער השבור מרק ספיץ תחת חסותו ובמשך ארבע שנים בנה אותו מחדש שלב אחר שלב והביא אותו לשיאו בגיל 22 . השאר כפי שאומרת הקלישאה היסטוריה . מרק ספיץ ואנוכי עשינו חשבון שבמהלך אימוני השחייה שלו מאז היה בן 5 עבר מרחק שהוא גדול יותר מ- 40000 (ארבעים אלף) ק"מ , מרחק השווה בהיקפו של כדור הארץ . ג'יימס קאנסילמאן היה לא רק דמות מקצועית בר סמכא בינלאומית בדרגה הגבוהה ביותר , אלא גם מחנך , מורה , ומלמד – אלא היה גם "נאה דורש – נאה מקיים" . ג'יימס קאנסילמאן חצה את תעלת לה מאנש בשחייה בהיותו בן 52 . הספר שכתב אודות מדע השחייה "THE SCIENCE of SWIMMING" ויצא לאור בארה"ב ב- 1968 זכה להצלחה מזהירה ומיועד גם ל- ליאן ווילדאו . קוראי הבלוג שמתעניינים בצד המדעי של השחייה ימצאו בספר המרתק הזה עניין רב . counsilman 1 טקסט תמונה (1) : שער הכריכה הקדמי של ספרו המרתק של מאמן השחייה האמריקני רב המוניטין ד"ק ג'יימס קאנסילמאן "THE SCIENCE of SWIMMING" . יצא לאור ב- 1968 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .  counsilman 2 טקסט תמונה (2) : שער הכריכה האחורי של ספרו המרתק של מאמן השחייה האמריקני רב המוניטין ד"ק ג'יימס קאנסילמאן "THE SCIENCE of SWIMMING" . יצא לאור ב- 1968 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

הערה 10 : קו שידור ה- ISDN אמש (יום שישי – 2 באוגוסט 2013) בין ברצלונה לירושלים לא היה במיטבו . אולם עדיין אפשר היה להבחין כי ליאן ווילדאו סטה ממנהגו כשהוא מדקלם לפתע כמו במשנה סדורה את גובהם של השחיינים והשחייניות המתמודדים במשחים השונים , מבלי שהפרשן יתערב ויסביר את חשיבות קומתם בתחרויות השחייה , ואיזה עדיפות ויתרון הם מפיקים מכך . (גובהו של השחיין האמריקני מרק ספיץ מי שזכה בגיל 22 בשבע מדליות זהב באולימפיאדת מינכן 1972 , הוא 1.83 מ')

הערה 11 : השחיין האמריקני ראיין לוֹכְטֶה (Ryan Lochte) שהשדר ליאן וולידאו מתעקש לכנות אותו "לוֹכְטִי" הוא לבטח אחד מכוכבי אליפות העַל בברצלונה . איתרע מזלו של השחיין הנפלא בעל שיעור קומה . דווקא בעת רגע מכובד ביותר באליפות , טקס הענקת מדליית הזהב במשחה 200 מ' מעורב אישי לראיין לוכטה , אחד השחיינים הדגולים בהיסטוריה המודרנית של הענף – קטעו את השידור הישיר ועברו ל- "מבט" הקדוש שבמקרים רבים ביותר הוא סרח עודף של מהדורות החדשות שמפיקות חברות החדשות של ערוץ 2 (בראשות מר אבי ווייס ושרשרת מפיקים מעולים שעומדים לרשותו כ- גוסטב קולונסקי , יורם נידם , ועודד בינו) , וערוץ 10 (בראשות מר גולן יוכפז וסמנכ"ל התפעול שלו מר אמנון ברקאי) . מה קרה ? אי אפשר לכבד את המעמד ואת ראיין לוכטה ? בס"ה נדרש היה מערוץ 1 להישאר בבריכה עוד כשתיים – שלוש דקות בלבד , אולם ערוץ 1 שיש לו זכויות שידור בלעדיות של אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 , בחר להתנתק מהאירוע בצורה בוטה . שום ערוץ טלוויזיה רציני שמכבד את עצמו איננו נוהג בברוטאליות כזאת על המסך , ומבזה בצורה משפילה את את אחד מגיבורי מושא השידורים הישירים שלו , העונה לשם רָאיֶין לוֹכְטֶה .

הערה 12 : הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 בעת שידורי אליפות העולם בשחייה של ברצלונה 2013 – מקוממים מפני שאינם מחויבי המציאות . היו פעם בערוץ 1 ימים אחרים וכל בר בי רב יודע שאפשר לעשות את הדברים אחרת והרבה – הרבה (ועוד פעם הרבה) יותר טוב . מישהו שאני רוחש לו הערכה רבה אמר לי אמש כי הוא מתגעגע לשדר הוותיק משה גרטל . לא ערכתי סקר משלי אודות מעמדו של משה גרטל (בן 67 , יצא לפנסיה מרשות השידור לפני כחודשיים) בציבור , אולם סקר הרייטינג של וועד המדרוג הארצית קובע כי ערוץ 1 שטבע בבריכה בברצלונה הוא כישלון מהדהד . חטיבת הספורט שלו לא הצליחה לקרב את משלם האגרה לדופן הבריכה ב- "פלאו סנט ג'ורדי" . הביצוע הכושל שאיננו מחויב המציאות הוא בעוכריה . rating 1 30 7 2013 טקסט מסמך (1) : יום שלישי – 30 ביולי 2013 . מצגת המדרוג ברבעי שעות בין 16.00 ל- 18.44 . טרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 ניכרת על כל צעד ושעל . בין 17.30 ל- 19.00 משדרים מר אורי לוי וגב' מירי אליקים Off tube מהמוניטור באופן בירושלים את תחרויות הקפיצות למים מגובה רב לגברים ונשים בלוויית הפרשנים נפתלי לוי וגב' ליאור בירקאן . הטיפול בחומר השידור המעניין והרייטינג האפסי לא מצדיק את ההשקעה משום היבט . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) . rating 2 30 7 2013 טקסט מסמך (2) : יום שלישי – 30 ביולי 2013 . מצגת המדרוג ברבעי שעות בין 18.44 ל- 21.14 . טרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 ניכרת על כל צעד ושעל . בין 17.30 ל- 19.00 משדרים מר אורי לוי וגב' מירי אליקים את תחרויות הקפיצות למים מגובה רב לגברים ונשים בלוויית הפרשנים מנפתלי לוי וגב' ליאור בירקאן . בין 19.00 ל- 19.50 משדרים ישיר ליאן ווילדאו והפרשן ד"ר ברוך "בוקי" צ'יש את תחרויות השחייה של אליפות העולם ה- 15 ברצלונה 2013 מעמדת שידור שנרכשה ע"י רשות השידור בבריכת השחייה ב- "פלאו סנט ג'ורדי" . מפיק השידורים הישירים בברצלונה הוא מר יונתן קנלר וטכנאי הקול והתקשורת המצוין הוא המפקח רוני קלדרון . הטיפול הקלוקל בחומר השידור ע"י כלל המערכת והרייטינג האפסי, איננו  מצדיק את ההשקעה משום היבט. (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

אין לי צל של מושג מי הם הפרשן והשדר של ערוץ 1 המתוכננים להתייצב בעמדת השידור של אליפות העולם ה- 14 בא"ק במוסקבה שתחל בעוד שבוע (שבת – 10 באוגוסט 2013) . אולם ברור שערוץ 1 איננו יכול ולא רשאי לבסס עוד את מעמדו בקרב הציבור על אורי לוי , מירי אליקים , ליאן ווילדאו , ועמית הורסקי . ערוץ 1 חייב בתגבורת . עוד לא מאוחר לאלף את יורם ארבל להיות גם שדר א"ק . על ערוץ 1 לא נגזרת מבחוץ שום כלייה . הוא גוזר זאת על עצמו במו ידיו הבלתי כישרוניות .

סוף הפוסט .                                         

אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 5). כל הזכויות שמורות

הערה 1. הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים מובהקות . האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ ועל הגולשים בו חלה אחריות אישית. אין להעתיק ו/או לאגור ו/או לאכסן באופן פרטי ו/או במחסני מידע למיניהם את תכולת הבלוג לרבות הפוסטים , הטקסטים , התמונות , והמסמכים שלו . הזכויות שמורות לחוקר , כותב , המחבר , והמפיק יואש אלרואי .

הערה 2. הבלוג איננו מופק , נחקר , ונכתב למען מטרות רווח כספי , ו/או כדי להפיק רווח כלכלי , ו/או לצורך פרסום אישי .

הערה 3 : הבלוג ממשיך לקצור הצלחה סנסציונית למרות שהוא פונה לרובד מצומצם ופלח צר באוכלוסייה ואף על פי שלא נערך למענו כל מסע שיווק תעשייתי וגם לא מסע יחסי ציבור . "השיווק" שלו מתבסס על שמועה שעוברת לפי שעה מפה לאוזן . אולי גם זה סוג של שיווק .

הערה 4 : אנוכי מלא הערכה לשתי עיתונאיות חרוצות , אחראיות , ומדויקות שעובדות בערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) , ואשר מפיקות תוצרת ומידע חשוב הנוגע לכל הציבור במדינת ישראל . הראשונה היא האחראית על דסק הבריאות בערוץ 10 הכתבת גב' הִילָה אַלְרוֹאִי (אין בינינו קשר משפחתי) והשנייה – הכתבת לענייני צרכנות וכלכלה גב' נוֹגָה נִיר – נֶאֶמָן . ערוץ 10 בורך בשתי עיתונאיות טלוויזיה אמינות שעושות את עבודתן בנאמנות ובמהימנות לאורך שנים ארוכות . אין לי צל של מושג אם מנהל חברת החדשות מר גולן יוכפז אומר להן זאת , אז אנוכי עושה את חובתי כצופה של שתיהן , ונותן להן לדעת שיש ערך ציבורי עצום לעבודתן העיתונאית הטלוויזיונית הארוכה והמתמשכת .

הערה 5 : צפיתי אתמול (ליל שלישי – 30 ביולי 2013) מאוחר בלילה בתוכנית "לונדון את קירשנבאום" שהקלטתי לעצמי לצורך צפייה מאוחרת . הופתעתי לראות את מר ירון לונדון מראיין במשך זמן ארוך את מר אשר שכטר (עיתונאי ב- "TheMarker" המוסף הכלכלי הנכבד של עיתון "הארץ") כשמר מוטי קירשנבאום יושב בצמוד לו (ל- ירון לונדון) עייף , שותק , זע באי נוחות בכיסאו , ואיננו משתתף בשאלות . "לא משתתף" בשיחה הארוכה הזאת היא הגדרה חסכנית בלשון המעטה. מוטי קירשנבאום נראה במשך דקות ארוכות כנֶצַח לא רק כמי שלא מתעניין, אלא מנותק וכָּעוּס, משועמם וחסר סבלנות , ולסירוגין עוטה פני פוקר. התבוננתי בפניו המיוסרות ובהתנהגותו הבוטה והבלתי מנומסת. הוא אפילו לא ניסה להסתיר זאת מעדשת המצלמה. ראו שהוא שרוי במצב רוח לוחמני . רק בתום השיחה הארוכה של ירון לונדון עם אשר שכטר, זרק כמה הערות לא חשובות. התנהגותו באולפן הטלוויזיה של ערוץ 10 העמידה את צופיו בפני דילמה לא נוחה מפני שנראה כאילו הוא עושה במהלך השידור הישיר ברוגז עם מישהו ועורך עמו חשבון נוקב באמצעות פני הפוקר שלו . מעניין אותי לדעת האם ראש חברת החדשות של ערוץ 10 מר גוֹלָן יוֹכְפַּז התערב , העיר , ונזף במי שהיה חתן פרס ישראל לטלוויזיה ב- 1976 . המצלמה שהראתה את מוטי קירשנבאום שוב ושוב באולפן בעת שיחתו של ירון לונדון עם מר אשר שכטר חשפה התנהגות מגוחכת. מעניין אותי לדעת מה חש המרואיין האורח לאור התעלמותו של מוטי קירשנבאום ממנו . אני בטוח שאם מראיין אחר כלשהו בשירות השידור הציבורי היה מתנהג כמוהו בצורה כל כך מביכה ומהדהדת בהתעלמות שלו באולפן טלוויזיה בתקופה שמוטי קירשנבאום היה מנכ"ל רשות השידור , הוא לא היה מהסס לקרוא אותו לבירור ולנזוף בו וגם לומר לו : "תשמע אדוני , המיקרופון והמסך אינם רכוש פרטי שלך , אז תתנהג בהתאם , ו/או שתעוף לי מהעיניים" .

הערה 6 : ואז הגיעה השעה תשע בערב . ערוץ 10 שידר סרט טבע של מוטי קירשנבאום אודות סיור אנתרופולוגי שלו שערך לפני שנים אחדות באתיופיה . Masterpiece . תיעוד מופת . ואז אתה מבין גם למה מוטי קירשנבאום הוא איש טלוויזיה רציני , ומדוע העניקה לו מדינת ישראל כבר ב- 1976 את הפרס הגדול ביותר שהיא יכולה לתת לבניה ובנותיה , פרס ישראל . מוטי קירשנבאום (או טו טו ימלאו לו 74) הוא מתעד ברוך כישרונות ועונה להגדרה "בן מלכות טלוויזיוני" .

——————————————————————————————————

פוסט מס' 256 : הועלה לאוויר בחצות של ליל רביעי – 31 ביולי 2013

——————————————————————————————————

אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 5). כל הזכויות שמורות. alroey yoashטקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי יואש אלרואי בתום 32 (שלושים ושתיים) שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 5). כל הזכויות שמורות. 

1. הטלוויזיה הספרדית הציבורית TVE

אנוכי צופה באדיקות בערוץ 1 (וגם ב- Eurosport) בשידורים הישירים של אליפות העולם ה- 15 בשחייה המתקיימת בברצלונה בין 20 ביולי 2013 ל- 4 באוגוסט 2013 . שחיינים ושחייניות פנטסטיים כמו הצרפתי יאניק אנייל (מתנשא לגובה של 2.03 מ') , הסיני סון יאנג (מתנשא לגובה של 1.99) , האמריקנית מיסי פראנקלין (מתנשאת לגובה של 1.85 מ') , האמריקנית קייטי לדקי (1.79 מ') , הליטאית רותה מיילוטיטה (1.72) , הברזילאי סזאר סיילו (1.96 מ') , האוסטרלי קריסטיאן ספרנגר (1.96 מ') , האמריקני מאט גריוורס (2.03 מ') האיטלקיה פדריקה פלגריני (1.78 מ') , הדרום אפריקני צ'אד לה קלוס (1.87 מ') ואחרים – מעוררים השתאות והשראה . הם מתקרבים כל פעם מחדש לקצה גבול היכולת האנושית בסגנונות השונים בשחייה . גובהם העצום , מוטת הידיים הארוכה שלהם , כפות רגליהם וידיהם הענקיות שגורפות את המים ביעילות יתר, וגם משקלם הסגולי הנמוך – מחפה על חסרון מבנה גופו של האדם שלחלוטין איננו Hydrodynamic ולא מותאם להתקדמות מהירה במים . מלאכת הטלוויזיה הספרדית הציבורית TVE שמצוידת ב- 30 (שלושים) מצלמות לרבות מצלמות תת מימיות ומצלמות SSM (ראשי תיבות של Super Slow Motion) , מכסה את תחרויות ברצלונה 2013 באופן מעורר קנאה . TVE הנפלאה חושפת את גיבורי העלילה בצורה מיטבית ומחבבת את ההתבוננות במשחים השונים באליפות ברצלונה 2013 על כל צופה טלוויזיה בעולם באשר הוא . אנוכי יושב מוקסם בסלון ביתי בתל אביב ומקנא ב- TVE מחד , אך רוחש לה הערכה רבה מאידך . הפרשן ד"ר ברוך "בוקי" צ'יש מבקר כטירון את הבימוי הספרדי איננו מספק אותו ומציע ל- TVE לצלם כל מיני אירועים צדדים שמסקרנים אותו אך על פי ההסכם עם FINA אסור ל- TVE לסטות מ- Line up כפי שנקבע מראש . כדי לצלם וללכוד את כל כל המראות שד"ר בוקי צ'יש חושק בהם , לרבות קיום ראיונות עם השחיינים והשחייניות הישראליים הרבים בברצלונה 2013 ומאמנם ליאוניד קאופמן , היה על ערוץ 1 הציבורי להטיס לברצלונה צוות צילום ENG משלו . אולם ערוץ 1 בעל זכויות השידורים הבלעדיות של ברצלונה 2013 מפספס בשיטתיות כל זיז כדי להיאחז בו ולשרוד את מאבק חייו . TVE ממשיכה את מסורת הכיסוי המרבי של תחרויות השחייה באולימפיאדות ובאליפויות העולם בעידן שני אנשי הטלוויזיה הבינלאומיים הדגולים , שתרמו תרומה כבירה להתפתחות הצילום והכיסוי של תחרויות ספורט בטלוויזיה , מר מנואל "מנולו" רומרו (Manuel "Manolo" Romerol) ומר אלכס גלעדי (Alex Gilady) . התפתחות כיסוי תחרויות הספורט בטלוויזיה הוא תהליך אבולוציוני שכפוף לא רק לרעיונות (לעיתים מהפכניים) אלא מותנה גם בהמצאות והתפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית . ה- BBC הבריטי חולל מהפכה טלוויזיונית כבירה בעת כיסוי ושידור ישיר של כל 32 המשחקים במונדיאל הכדורגל של 1966 שהתקיים באנגליה . והנה בעת מונדיאל הכדורגל של 1970 שנערך במדינת העולם השלישי הייתה זאת דווקא TELEMEXICO שיצרה לראשונה חידוש מפליג והציבה מצלמות אחוריות מאחורי השערים . בפעם הראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה הבינלאומית הובאו ב- 1970 שני הילוכים חוזרים : מהמצלמה המובילה (Leading Camera) ומשתי המצלמות האחוריות . הצבתה בעת ההיא הייתה רעיון מהפכני בתורת כיסוי משחק הכדורגל בטלוויזיה . ציבור צופי הטלוויזיה בארץ ובעולם איננו מודע לשיפורים הגדולים שחולל למשל נשיא חטיבות הספורט והחדשות של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC רון ארלדג' (Roone Arledge) באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 , כמו שאיננו מודע לליטוש וההשבחה שחוללו הספרדי מנולו רומרו ואלכס גלעדי יחדיו עם SORTO הדרום קוריאנית בכיסוי הטלוויזיוני של המשחקים האולימפיים של סיאול 1988. האמת, אין זה תפקידו של הציבור להבין את מהות תעשיית הטלוויזיה וכיצד היא עובדת ופועלת . צופה הטלוויזיה הממוצע מבקש ללחוץ על השלט ולהיהנות . כיסוי תחרויות השחייה ע"י TVE את המקצועות השונים של אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 היא העתק ושכפול מדויק של הפקת קבוצת הטלוויזיה OBS (ראשי תיבות של Olympic Broadcasting Services) בראשות מנולו רומרו את תחרויות השחייה באולימפיאדת לונדון 2012 . הפקת קבוצת הטלוויזיה הבינלאומית של BOB (ראשי תיבות של Beiging Olympic Broadcasting) גם כן בראשות מנולו רומרו את תחרויות השחייה באולימפיאדת בייג'ינג 2008 , היוותה דגם ומודל לחיקוי עבור הפקת לונדון 2012 . אין שום ערוץ טלוויזיה בישראל שממסוגל לחקות את ביצועי TVE , גם מפני שאין דרישה כזאת בהיעדר תחרויות בינלאומיות גדולות של א"ק ושחייה בארץ . כפועל יוצא אין גם שדרי טלוויזיה ישראליים מיומנים שיודעים לשדר א"ק ושחייה . הם עושים זאת פעם ו/או פעמיים בתקופה של ארבע שנים ומוצאים את עצמם כל פעם מחדש חלודים . הסקיצות הבאות של הצבת המצלמות בתחרויות השחייה באולימפיאדת לונדון מוגשות כאן למען קוראי הבלוג שמתעניינים בצילום טלוויזיה ובימוי טלוויזיה .

2. תרשים הצבה והעמדת מצלמות הטלוויזיה בתחרויות השחייה לגברים ונשים, תחרויות השחייה הצורנית (נשים בלבד), ותחרויות הקפיצות למים לגברים ונשים – באולימפיאדת לונדון 2012.

manolo 2 swimming טקסט מסמך : תרשים הצבה והעמדת המצלמות מסוגים שונים (לרבות מצלמות תת מימיות) בתחרויות השחייה לגברים ונשים באולימפיאדת לונדון 2012 . (באדיבות OBS . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . manolo 3 synchronised טקסט מסמך : תרשים הצבה והעמדת המצלמות מסוגים שונים (לרבות מצלמות תת מימיות) בתחרויות השחייה הצורנית לנשים בלבד באולימפיאדת לונדון 2012 . (באדיבות OBS . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . manolo 1 diving טקסט מסמך : תרשים הצבה והעמדת המצלמות מסוגים שונים (לרבות מצלמות תת מימיות) בתחרויות הקפיצות למים לגברים ונשים באולימפיאדת לונדון 2012 . (באדיבות OBS . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

3. הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1.

ערוץ 1 חזר אתמול אחה"צ לסורו והשחית את זמנו לריק . מר אורי לוי איש מחלקת הספורט של ערוץ 1 שידר במשך כשעה וחצי Off tube מהמוניטור האולפן בירושלים אירוע ספורט איזוטרי קפיצות למים מגובה רב המתקיים במסגרת אליפות העולם לשחייה – ברצלונה 2013 . הפעם הזאת עסק אורי לוי בסיועו של הפרשן נפתלי לוי בקפיצות למים של נשים מרוֹם 20 מטרים . (הגברים קופצים מגובה 27 מטרים) FINA עושה מאמצים גדולים (כמו IOC במקרים אחרים) לצרף לשורותיה כל מיני אירועים שיש להם קשר עקיף למים כדי להאדיר את כוחה הפוליטי והכלכלי . אם כך למה לא לצרף לתחרויות אליפויות העולם בשחייה גם אירוע של צניחה חופשית מגובה של 3000 (שלושת אלפים) מטר למים ? קפיצות למים מגובה רב קנו את המוניטין הראשוני שלהם בתחרויות הקפיצות למים בעיר הקיט אקאפולקו אשר במכסיקו , שם ניצב הסלע המפורסם שמתנשא לגובה של 18 (שמונה עשר) מטרים מעל פני המים . "סלע אקפולקו" שימש בעבר Location , אתר צילום , לכל מיני סרטי קולנוע ביניהם גם הסרט המוסיקאלי של אלוויס פרסלי (Elvis Presley) משנת 1963 , "עליצות באקאפולקו" (Fun in Acapulco) . אפילו איש הטלוויזיה האמריקני רון ארלדג' מי שייסד בראשית שנות ה- 60 את מגזין הספורט הטלוויזיוני המפורסם "ABC – Wide World of Sports" רכש בעת ההיא עבור התוכנית את זכויות השידורים של תחרויות הקפיצות למים מגובה רב שהתקיימו מעת לעת באקאפולקו . קפיצות למים מגובה רב הנוגעות לספורט אתגרי דורשות אומץ לב רב והסתכנות מהמבצעים והמבצעות , אך הן אינן פצצת רייטינג . אין להן שום סיכוי להשתרש בטלוויזיה מפני שעוסקים בהן קומץ ספורטאים בלבד . הן לעולם לא יהיו פופולאריות ו- גורלן לזכות ברייטינג דַל נגזר מראש . ממש כמו ההתעניינות המוגבלת בתרגילי אקרובטיקה בקפיצות סקי , פעלולי סקייטבורד , ואפילו פעלולי אופניים ואופנועים באוויר . הענפים הללו הם מסוכנים ביותר לביצוע , ומרהיבים להתבוננות באדם המתגרה בגורלו , אולם הם חד פעמיים ונטולי רייטינג לחלוטין . ערוץ 1 משחית את זמנו לריק . במקום להתעסק באופן מקיף הרבה יותר בתחרויות השחייה עצמן שהן הדבר החשוב באליפות , יושב אורי לוי באולפן באולפן עם נפתלי לוי וגוזר קופון סרק . צפייה אפסית . אינני יודע מי מתעלל ומטיל על אורי לוי להתעסק עם משימת נֶפֶל באצטלה ומסווה של התמודדות עם אירוע אתגרי מהסוג הזה באליפות העולם בשחייה של ברצלונה 2013 . אפשר להסתפק בתקציר מסכם יומי של 10 (עשר) דקות של קפיצות למים מגובה רב . לא צריך יותר מזה . הקפיצות מגובה רב המשודרות ישיר אחה"צ בערוץ 1משיקות לשולי רייטינג אפסי וחדלוני חסר תקווה . אפילו טקס הנעילה של משחקי המכבייה ה- 19 ששודר ישיר אמש בזמן צפייה ראשי (Prime time) צבר כלום מדרוג . % 2.79 בלבד . אתמול (יום שלישי – 30 ביולי 2013) ב- 17.30 אחה"צ הרהיבו עוז אורי לוי והמערכת שלו וזימנו לאולפן הקפיצות למים מגובה רב את שחיינית העבר ושיאנית ישראל גב' ליאור בירקאן (בת 50 היום) . תגידו לי אנשי ערוץ 1 , מה אתם עושים צחוק ומזמנים לאולפן שלכם שחיינית עבר מצטיינת , שאין לה ולא הייתה לה מעולם נגיעה וקשר לקפיצות למים , כדי לשמש כסות מלאכותית לשידור ישיר של אירוע זניח…??? מה יש בכלל לליאור בירקאן לומר על קפיצות למים מגובה רב , "OK טוב , הן נשים אמיצות…." . אולם המחלוקת הגדולה איננה נוגעת למה ליאור בירקאן אמרה , אלא מה ליאור בירקאן לבשה . במשך שעה וחצי יושבת ספורטאית עבר בעלת מוניטין בערוץ טלוויזיה ציבורי שאסור לו והוא מנוע באופן ברור על פי חוק מלצלם פרסומות מסחריות , כשהיא לובשת חולצה שנושאת פרסומת מסחרית גלויה של חברת ההלבשה וההנעלה האיטלקית "DIADORA" . אני מניח שאנשי ערוץ 1 לא שמו לב והניחו לה בתום לב שלהם לחשוף פרסומת מסחרים אסורה בשידור הציבורי . חשיפת "DIADORA" אתמול באולפן הקפיצות למים של ערוץ 1 בצורה גלויה וסמויה כאחת במשך זמן כה ארוך ובכוונה תחילה היא מעשה רשלנות שדורש בדיקה שאמורה למנוע הישנות מקרים נוספים כאלה בעתיד . lior birkan 1 טקסט תמונה : יום שלישי – 30 ביולי 2013 . אולפן הקפיצות למים מגובה רב של ערוץ 1 הציבורי בירושלים מארח את שחיינית העבר המצטיינת ושיאנית ישראל גב' ליאור בירקאן (בת 50) . הצילום הזה מראה שהיא חושפת במשך זמן רב את הפרסומת המסחרית "DIADORA" בפני מצלמות האולפן של השידור הציבורי , שאסור לו והוא מנוע מלצלם מרואיינים שנושאים פרסומת מסחרית על לבושם. אגב, מה לליאור בירקאן ולקפיצות למים מגובה רב ? במקום לנצל אותה כפרשנית שחייה עתירת ניסיון משתמשים בה כאצטלה מלאכותית שנועדה להצדיק שידור של ענף ספורט אתגרי אך איזוטרי , כשהיא גב' ליאור בירקאן נעדרת כל אוריינטציה והתמצאות מקצועית בו .(באדיבות ערוץ 1). lior birkan 3 טקסט תמונה : קיץ 1981 . בריכת השחייה של אוניברסיטת ת"א . תחרויות השחייה במסגרת המכבייה ה- 11 של שנת 1981 . מר משה גרטל מראיין בשידור ישיר את השחיינית המוכשרת ליאור בירקאן בת 18 מירושלים שזכתה בארבע מדליות זהב במשחקי המכבייה של הימים ההם . הציבור איננו זוכר כבר אולם ליאור בירקאן הייתה בתקופה ההיא שחיינית בלתי נשכחת . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : צלם הטלוויזיה הישראלית הציבורית עמוס בן שחר , המראיין משה גרטל (מוסתר, רואים רק את ראשו), ליאור בירקאן, והמקליט ואיש הקול של הטלוויזיה הישראלית הציבורית דָנִי יֶגֶר. (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . lior birkan 4 טקסט תמונה : קיץ 1981 . בריכת השחייה של אוניברסיטת ת"א . תחרויות השחייה במסגרת המכבייה ה- 11 של שנת 1981 . תמונה נוספת של אותו המעמד לפני 32 שנים . מר משה גרטל מראיין בשידור ישיר את השחיינית ליאור בירקאן בת 18 שזכתה בארבע מדליות זהב במשחקי המכבייה בימים ההם לפני 32 שנים. זיהוי הנוכחים משמאל לימין : המראיין מר משה גרטל (בן 35) , המאמן של השחיינית ליאור בירקאן ושל אגודת הפועל ירושלים בשחייה מר דוד "סוחו" סיבור , ליאור בירקאן (בת 18) , והמקליט ואיש הקול הוותיק של הטלוויזיה הישראלית הציבורית דָנִי יֶגֶר. (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מגוחך ומביך היה לשמוע אתמול את שדר ה- Off tube מר אורי לוי מסיים את השידור הישיר של הקפיצות למים של הנשים מגובה רב בירושלים , ומעביר את השידור לבריכת השחייה ב- ברצלונה לשדר מר ליאן ווילדאו והפרשן ד"ר ברוך "בוקי" צ'יש בלוויית צל"ש : "חברים אתם עושים עבודה נהדרת" . נחמד שאורי לוי נותן פרשנות סוציולוגית להתכנסותו של צוות השידור של ערוץ 1 הרחק ממנו בקצה מערב אירופה וחש כ- Team mate של החברים שלו , כפי שהוא מכנה אותם . לומר ששדרני ערוץ 1 עושים עבודה נהדרת ולהעניק להם בעצם ציון "10" הוא לעג לרש . כל בר בי רב מבין כי השידור הילדותי של ליאן ווילדאו הוא תקלה טלוויזיונית מצערת . אם מר אורי לוי הוותיק חושב באמת ומאמין בכל לבו שהצוות ב- ברצלונה עושה עבודה נהדרת (כפי שהעריך את עצמו לפני עשור באליפות העולם ה- 9 בא"ק בפאריס ב- 2003) , אזי זאת עוד הוכחה שערוץ 1 שרוי בצרות צרורות . עובד וותיק כמו אורי לוי שראה משהו בחייו הטלוויזיוניים , מפריז בכוונה וביודעין ומעניק לחבריו בברצלונה ציון Over Rated הרבה מעבר ליכולתם וכישרונם , ומזעזע בכך לשלילה את יסודות האמת של השידור העיתונאי הטלוויזיוני ואת אושיותיו . בברכת הפרידה הזאת "אתם עושים עבודה נהדרת בברצלונה" הופך אורי לוי את עצמו לבלתי מהימן , יוצר אשליות , ומקבע סטנדרט התייחסות – השוואתי מקצועי נמוך . הוא מפסל ומעצב את ליאן ווילדאו כמופת שידור בשעה שהשדר המוביל של ערוץ 1 לחלוטין לא כזה . אין סכנה גדולה מזו בשעה שאנשים מסוימים מפריזים בהערכת עצמם , לבטח בעבודה העיתונאית בטלוויזיה . בעיקר נוכח מדד המדרוג העלוב שמוכיח כי אין כמעט מתעניינים בספורט האתגרי הזה קפיצות למים מגובה רב בארץ , למעט מר אורי לוי וגב' מירי אליקים . שמעתי היום (יום רביעי – 31 ביולי 2013) את מירי אליקים לוחשת לאורי לוי באולפן כהאי לישנא : "ראיתי את הקפיצות למים מגובה רב מהבית…אנשים ברחוב שואלים אותי מתי הקפיצות באיזה שעה….זה יוצר בָּאז ענק…" . באמת גב' מירי אליקים מה את אומרת…? כצופה ומאזין שלך נשמע הטקסט הזה כדבר הבל , כמו חנפנות , כמו איזה רצון סובייקטיבי שלך להיטיב את המצב הנואש של הרייטינג של ערוץ 1 , ועל מנת להשלים באין ברירה עם החלטה בלתי מובנת של ההנהלה להתרכז שעות על שעות בספורט אקסטרים – אתגרי שזר לחלוטין לציבור בישראל . כמה אנשים בדיוק ברחוב התעניינו שאלו אותך אודות שידור הקפיצות למים מגובה רב…? חמישה…? עשרה…? מאה…? אלף…? כמה בדיוק…? הרי וועדת המדרוג הארצית איננה משקרת במדידות שלה בשעה שהיא מגדירה את כמות הרייטינג של ערוץ 1 כטרגדיה . הצמד ליאן ווילדאו את בוקי צ'יש ממשיך לשגות לאורך כל הדרך ,לשבש , ולא לדייק . מדובר בהמון שגיאות . עשרות רבות. למשל : בהילוך החוזר ב- SSM של הזינוק למשחה 50 מ' בשלב חצי הגמר בסגנון חזה לגברים, רואים בבירור שהשחיין האוסטרלי קריסטיאן ספרנגר מאחר בזינוק , ובשל כך מאבד את הבכורה . שניהם לא מתייחסים לכך אפילו במילה . בוקי צ'יש מציין שהשחיין הצרפתי יאניק אנייל (Yanick Agnel) הוא מאוד מאוד גבוה , אך נמנע מלציין את גובהו המדויק . בחלוף פרק זמן מסוים הוא מתעורר ונזכר שקומתו מתנשאת ל- 1.98 מ' . עיון קצר ב- Google בערך "Yanick Agnel" מגלה שגובהו דווקא 2.02 מ' . אינני רוצה להיות קטנוני אבל רואים שהצוות איננו מכין שיעורי בית עד הסוף . שחיינית רוסייה צעירה ילידת 1992 כלשהי ששמה וויקטוריה אָנְדְריֶיבָה (Viktoriia Andreeva) ואשר השתתפה במשחים ל- 200 מ' מעורב אישי , ליאן ווילדאו כינה אותה אָנְדְרֶבָה . שניהם ליאן ווילדאו ובוקי צ'יש אינם מכירים את הדקדוק האיטלקי ומבטאים שם איטלקי שמתחיל באותיות CH צ' (כמו באנגלית) במקום ק . לא מדובר בטעויות קולוסאליות . אולם השיבוש החוזר ונשנה שוב ושוב של שמות , חוסר סינכרוניזציה בתיאור גיבורי העלילה בטרם התפתחותה , איחור בזיהוי הזוכים ואיחור באיתור דירוג המנצחים , כמו גם מרווח הזמן במסירת מידע הזמנים של המנצחים – מעיק ופוגע במהימנות השידור . הפרשן ד"ר ברוך "בוקי" צ'יש חייב להעניק עצמאות יתר לשַדָּר שלו ליאן ווילדאו . אסור לא להתערב ולהעמיס כל הזמן דברי פרשנות טריביאליים במהלך בניית הדרמה ושידורה. את אחד מהמשחים ל- 200 מ' מעורב אישי לגברים כינה בוקי צ'יש בטעות "משחה שליחים" . נפלט לו . שוב , אין מדובר כעת בשגיאות דרמטיות אולם התופעה המצטברת הזאת של חוסר דיוק והיעדר משמעת שידור פוגמת ומטילה דופי בצוות המשדר . בוקי צ'יש הוא פרשן שחייה שנולד במים והיה בעצמו אלוף שחייה אולם לעיתים הוא מבצע Over Doing , מפריע לצופים וגם פוגע בביטחונו העצמי של השדר הצעיר וחסר הניסיון . למרות שהמיקרופון פתוח All the way , עליו לשקול ביתר שאת את הטקסט שהוא אמור לשאת בפני צופיו ומאזיניו . ועוד דבר הנוגע לערוץ 1 . קטיעת השידור הישיר של משחה הגמר ל- 1500 מטר לנשים אמש (יום שלישי – 30 ביולי 2013) בשיאו ב- 19.50 לטובת "מבט" הקדוש , כשהאמריקנית קֵיְיטִי לֶדֶקִי ולוֹטֶה פְרִיס מדנמרק מנהלות ביניהן מאבק דרמטי – הוא שגיאה . הייחוד של ערוץ 1 והבידול שלו מערוץ 2 ומערוץ 10 בימים הללו בין 19.00 ל- 21.00 הם השידורים הישירים של אירוע ספורט ענק בינלאומי שמשדרות אותו בהרחבה כמעט כל רשתות הטלוויזיה של ה- EBU וקרוי , אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 . ה- schedule (לוח זמנים) של האליפות ידוע מזה כשנה . "מבט" הקדוש איננו כבר קדוש . ממילא הוא ניגף מידי ערב ע"י מהדורות החדשות של ערוצים 2 ו- 10 למרות שערוץ 1 מקדים את מתחריו בפתיחת המהדורה המרכזית שלו ב- 19.52 ("שמונה לשמונה") . אפשר היה לדחות את "מבט" עד אחרי תום השידור הישיר מברצלונה . ערוץ 1 שוכב בין כה וכה ובכל מקרה שכיבת פרקדן בזירת הטלוויזיה לאחר חבטת Knock out מהציבור ומחכה לתום ה- Count down של ספירת ה- עֶשֶר .

4. חשיפת פרסומות מסחריות בטלוויזיה הספרדית הציבורית TVE בשעה שהיא מסקרת בשידורים ישירים בינלאומיים את אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 .

FINA (התאחדות השחייה הבינלאומי) היא הוועדה המארגנת של אליפות העולם ה- 15 בברצלונה 2013 . היא גוף ספורטיבי בינלאומי עשיר ביותר כמעט כמו ה- IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) שנהנה מהכנסות של מאות רבות של מיליונים של דולרים שנובעים משני מקורות . האחד – מכירת זכויות שידורים (כ- 120 רשתות טלוויזיה ורדיו מכל רחבי תבל משדרות את ברצלונה 2013 בהיקפים מלאים) , והשני – תמיכה בלעדית של ספונסרים עשירים בעלי מוניטין כספי וכלכלי בינלאומי רב שנים . אלו הן חברות תעשייתיות בעלות עוצמה כלכלית בתחומי הצילום (NIKON תאגיד בינלאומי שמקום מושבו ביפן ומתמחה באופטיקה וצילום) , שעונים (חברת השעונים השווייצרית OMEGA אחראית על מדידת כל התוצאות והזמנים האלקטרונית) , מזון (חברת המזון היפנית YAKULT מייצרת חלב פרוביוטי) , וגם חברות בתחומים אחרים כמו SPEEDO (חברה לייצור בגדי ים , חליפות שחייה , ומוצרים נלווים) – שחברו ל- FINA תמורת בלעדיות מוחלטת וחשיפה טלוויזיונית אקסקלוסיבית . תמורת הבלעדיות משלמות החברות הכלכליות האלה סכומי כסף גדולים שנאמדים במאות מיליוני דולרים בכל כינוס כזה  כמו אליפות עולם ו/או אולימפיאדה . למשל , אם חברת השעונים השווייצרית OMEGA ששילמה ממון רב תמורת הענקת שירותי המדידה באליפות ברצלונה 2013, היא תהיה חסינה מפני כל תחרות בתחום שלה , ו- FINA לא תאפשר כל דריסת רגל במשך האליפות לחברות שעונים יריבות כמו SEIKO למשל . חוזה החשיפה בין הספונסרים לבין FINA מחייב את רשת הטלוויזיה הספרדית הציבורית TVE לפעול כאוטומט , כמשנה סדורה !! אין לה מה לומר בנושא . יחד עם זאת כמות חשיפת הפרסומות המסחריות האלה ב- TVE ש- מממנות את FINA , הן אסתטיות ואינן מנקרות את העין יתר על מידה ובפירוש לא מפריעות לצופה הטלוויזיה באשר הוא . yanick agnel טקסט תמונה :  יולי – אוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 . השחיין הצרפתי הענק יאניק אנייל שמיתמר לגובה של 2.03 מ' , חוגג את ניצחונו בתום משחה הגמר ל- 200 מ' בסגנון חופשי . חברת השעונים השווייצרית OMEGA האחראית על המדידה האלקטרונית של התוצאות והזמנים , כמו גם עדכון טבלאות ההישגים של השחיינים השונים במשחים השונים צוברת ביושר את המוניטין העצום שלה . (צולם ב- iphone ממסך הטלוויזיה של ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) . barcelona 3 טקסט תמונה : יולי – אוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 . רשת הטלוויזיה הספרדית הציבורית TVE מחויבת על פי ההסכם להציג את השחיינים והשחייניות הנכנסים לתחרות מבעד לשער הבריכה במה שקרוי בעגה הטלוויזיונית "Wide Engel Shot" , על מנת לכלול ב- Frame הצילום גם את שלטי הפרסומות המסחריות של הספונסרים שמממנים את FINA. חברת המזון היפנית YAKULT וחברת הצילום NIKON זוכות לחשיפה בלעדית כששם החברה מודבק על בגדי האימון והכובעים של השחיינים והשחייניות . השחיינית הנכנסת לתחרות והמוצגת בתמונה היא הזוכה במדליית הזהב במשחה הגמר ל- 100 מ' חזה לנשים גב' רותה מיילוטיטה מליטא .(צולם ב- iphone ממסך הטלוויזיה של ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) .  barcelona 2 טקסט תמונה : יולי – אוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 . השחיינית הליטאית רותה מיילוטיטה עוזבת את הבריכה כשהיא מצולמת זווית צילום רחבה על מנת שצופי הטלוויזיה ייראו גם את שלטי הפרסום של הספונסרים . (צולם ב- iphone ממסך הטלוויזיה של ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) . barcelona 1 טקסט תמונה : יולי – אוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 . טבלה מסכמת שעורך המחשב המהיר של חברת OMEGA שמדרג מייד בתום המשחה את מיקום השחיינים , דירוגם , והזמנים שהשיגו – למען שדרני הטלוויזיה וצופי הטלוויזיה כאחד . (צולם ב- iphone ממסך הטלוויזיה של ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) .

  5. סיכום קצרצר

ערוץ 1 מסיים הקיץ הזה את שלוש שנות ההתקשרות שלו עם FINA ועם IAAF . אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 עומדת בפני סיומה . ב- 10 באוגוסט 2013 תחל במוסקבה אליפות העולם ה- 14 בא"ק . זה הסוף . השידור הציבורי במתכונתו הנוכחית הוא חידלון אחד גדול . אי אפשר להתווכח עם נתוני המתמטיקה של הרייטינג . ברור שאת האצבע המאשימה יש להפנות למנהיגות רשות השידור בראשה המנכ"ל יוני בן מנחם + עוזרו הצמוד זליג רבינוביץ' ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת – היא כישלון קולוסאלי מכל היבט של חזון ומעש . אולם שורת היוצרים , העיתונאים , והמפיקים בערוץ 1 איננה יכולה לרחוץ בניקיון כפיה . עובדים לא מעטים בערוץ 1 חשודים בחוסר מקצוענות , אופורטוניזם , והתכחשות למעורבותם בכשל הטלוויזיוני הגדול ביותר בהיסטוריה של תעשיית הטלוויזיה במדינת ישראל . שידורי הספורט הרלוואנטיים היו ויישארו נדבך חשוב בלוח אולם לא במתכונת הביצוע הנוכחית של חטיבת הספורט . אי אפשר להציב את אורי לוי , מירי אליקים , ליאן ווילדאו , ועמית הורסקי בקדמת חלון הראווה של השידור הציבורי ולטעון בפני משלמי האגרה ולומר להם : "זה מה שיש לנו ועם זה תסתדרו" . זה לא עובד ככה יותר .

סוף הפוסט .

אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 4). כל הזכויות שמורות.

הערה 1. הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים מובהקות . האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ ועל הגולשים בו חלה אחריות אישית. אין להעתיק ו/או לאגור ו/או לאכסן באופן פרטי ו/או במחסני מידע למיניהם את תכולת הבלוג לרבות הפוסטים , הטקסטים , התמונות , והמסמכים שלו . הזכויות שמורות לחוקר , כותב , המחבר , והמפיק יואש אלרואי .

הערה 2. הבלוג איננו מופק , נחקר , ונכתב למען מטרות רווח כספי , ו/או כדי להפיק רווח כלכלי , ו/או לצורך פרסום אישי .

הערה 3 : הבלוג ממשיך לקצור הצלחה סנסציונית למרות שהוא פונה לרובד מצומצם ופלח צר באוכלוסייה ואף על פי שלא נערך למענו כל מסע שיווק תעשייתי וגם לא מסע יחסי ציבור . "השיווק" שלו מתבסס על שמועה שעוברת לפי שעה מפה לאוזן . אולי זה גם סוג של שיווק .

——————————————————————————————————

פוסט מס' 255 : הועלה לאוויר בצהריי יום שלישי – 30 ביולי 2013

——————————————————————————————————

אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 4). כל הזכויות שמורות.

 alroey yoashטקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי יואש אלרואי בתום 32 (שלושים ושתיים) שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

1. ליאן ווילדאו 

כבר בתום היום הראשון של תחרויות אליפות העולם ה- 15בשחייה של ברצלונה 2013 (יום ראשון – 28 ביולי 2013) ניתן לומר כי לִיאָן וִוילְדָאוֹ השדר המוביל של ערוץ 1 בעמדת השידור בבריכה האולימפית בפלאו סנט ג'ורדי בברצלונה – הוא כישלון חרוץ . לִיאָן וִוילְדָאוֹ מוכר לצופי הטלוויזיה כשדר קווים בשידורי הכדורגל של ערוץ 1 . וגם מראיין פה ושם שחקנים ומאמנים . זהו סך הכל מִפְעַלוֹ הטלוויזיוני עד כה . הוא מעולם לא העביר בשידור ישיר תחרות שחייה אפילו לא ברמה של בתי ספר תיכוניים , לא של אליפות הפועל ו/או מכבי , לבטח לא אליפות ישראל בשחייה, ו/או לשם שינוי גם לא תחרויות שחייה במשחקי המכבייה. שלא לדבר כמובן על אולימפיאדות, אליפויות אירופה , ואליפויות עולם . מנהל מחלקת הספורט הנוכחי בערוץ 1 מר מאיר בר הדיח את השַדָּר הפנסיונר משה גרטל בן 67 היום (בשל סיבות מנהליות) ממשימת ברצלונה 2013 והציע ל- ליאן ווילדאו הצעה שלא יוכל לסרב לה : לשדר ישיר את אליפות העולם בשחייה ב- ברצלונה 2013 . השדר הטירון הזה ששימש עד כה שדר קווים במגרשי הכדורגל , מי שאיננו שולט בחומר השחייה ואיננו בקי לחלוטין במתחולל בצמרת השחייה הבינלאומית, באמת לא סירב להצעה המחמיאה במקום במקום לסרב לה . היה עליו לומר לבוס שלו בצניעות המשתמעת כלהלן : "תשמע זה גדול עלי בכמה מספרים טובים . עזוב אותי . אולי בעוד כמה שנים" . השדרוג והקפצתו אל על בטרם עת לתפקיד השדר הלאומי בשחייה – איננו קביל לחלוטין , אלא שלליאן ווילדאו היה ממי "ללמוד" ואת מי לחקות . אורי לוי למשל . אורי לוי חסר ידע וכישרון מינימאלי בתחום הא"ק , מינה את עצמו לפתע להיות שדר א"ק באליפות העולם ה- 9 שנערכה פאריס באוגוסט 2003 . הוא נפל כמובן נפילה חופשית והתרסק . מאז לא שב עוד לשדר אליפויות עולם בא"ק . "יצירת" השידור שלו שמורה מאז 2003 בארכיון הטלוויזיה הישראלית הציבורית ואפשר לבדוק את איכותה ולהצביע על עשרות רבות של שגיאות שביצע בעת עשרת ימי השידורים הישירים . עמית הורסקי החרה – החזיק אחריו . הוא הוצב בקיץ 2007 באליפות העולם ה- 11 בא"ק בעמדת השידור באצטדיון באוסאקה – יפן ע"י מנהל מחלקת הספורט דאז של ערוץ 1 ששי אפרתי . היה עליו  לסרב ולומר לששי אפרתי באופן כנה ובצניעות כהאי לישנא : "תראה ששי אפרתי , מה שחוללו לפניי נסים קיוויתי ומאיר איינשטיין באליפויות העולם הקודמות בא"ק מאז 1983 , שידורים ישירים בסטנדרט בינלאומי , גדול עלי ב- 10 רמות טלוויזיה . לכן אנוכי מוותר לפי שעה על המינוי הנחמד ועל משימת השידור הענקית. מצא לך מישהו מוכשר ממני" . הוא עמית הורסקי לא סירב . "יצירת" השידור שלו שמורה מאז 2007 בארכיון הטלוויזיה הישראלי הציבורית . כל אחד שמתעניין בלימוד שידור ישיר של א"ק Play by play, וחושב כיצד לעשות זאת נכון , יתרחק ויתעלם ממורשת עמית הורסקי . הוא איננו שדר א"ק וכישלונו באוסאקה מהדהד עד עצם היום הזה . אנשי טלוויזיה ותקשורת רבים עדיין לא מבינים כי שידורים ישירים Play by play בטלוויזיה של מקצועות ספורט כמו אתלטיקה קלה (א"ק) ושחייה הם תחום מורכב ומסובך ביותר שדורש לימוד , הכנה והבנה , והתמחות קונקרטית מיוחדת . שידורם של ענפי הספורט הללו בטלוויזיה איננו דומה במאום לשידורי כדורגל, כדורסל, ו/או טניס.

מרום גילי או טו טו בן 80 יש לי ניסיון מקומי ובינלאומי רב שנים בעל פרספקטיבת התבוננות רחבה כדי לראות נוכחה את פני הדברים . יש לי את יכולת ההשוואה בין השדרים השונים ואינני מהסס לומר את חוות דעתי . שַדָּר הטלוויזיה הישראלית הציבורית נִסִים קִיוִויתִי (בן 87 היום) היה ספצייאליסט בתחום שידורי הא"ק והשחייה . יורם ארבל (בן 72 היום) הוא ספצייאליסט בתחום שידורי הכדורגל והכדורסל . שַדָּר ה- BBC דיוויד קולמאן (David Coleman) היה ספצייאליסט בתחום שידורי הא"ק והכדורגל . שַדָּר ה- BBC בארי דייוויס (Barry Davies) היה ספצייאליסט בתחום שידורי הכדורגל . הבריטי הרולד אייבראהאמס (Harold Abrahams – אלוף אולימפיאדת פאריס 1924 בריצת 100 מ') היה שַדָּר מחונן בתחום הא"ק ברדיו ה- BBC . ההונגרי גְיוּרֱגִי סֶפֶּשִי נחשב לרב אמן בשידורי כדורגל ברדיו ההונגרי לאחר מלחמת העולם ה- 2 . גְיוּרְגִי סֶפֶּשִי החזיק יותר מ- 40 שנים במיקרופון הלאומי . שַדָּר רדיו "קול ישראל" גִדְעוֹן הוֹד היה שדר בלתי נשכח בתחום הכדורסל . האווארד קוֹסֶל (Howard Cosell) מרשת הטלוויזיה האמריקנית ABC היה ספצייאליסט בתחום שידורי ה- NFL , הא$גרוף , והבייסבול . בְרֶנְט מָאסְבֶּרְגֶר (Brent Musburger) ששידר ב- CBC וגם ב- ABC היה פנומן בתחום השידורים הישירים של הא"ק והשחייה, בעצם בכל תחום ספורט שנגע בו . ב- ליאן ווילדאו ועמית הורסקי שני שדרני ערוץ 1 לא טמון שום כישרון ופוטנציאל של שידורים ישירים של שחייה וא"ק . הם גם לא עברו מסלול טלוויזיוני מפורט כנדרש והעמדתם בפסגת השידור הציבורי דומה להצבת מ"כ בצה"ל בתפקיד מח"ט . שניהם רחוקים שנות אור ביכולתם מנסים קיוויתי וגם ממשה גֶרְטֶל .

gertel

טקסט תמונה : שנת 1966 . שלושה מגדולי השחיינים של מדינת ישראל בכל הזמנים משה גרטל (משמאל בן 20) , אברהם "בֵּיְינוּש" מלמד (במרכז בן 20) , ויורם שניידר (משופם בן 25 , מרוחק מהמצלמה) זורקים את מאמנם יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי עם בגדיו למימי הבריכה כ- אקט של ניצחון לאחר זכייתם בתחרויות השחייה. יוסף "יוז'ו" טלקי ומשה גֶרְטֶל מצאו מאוחר יותר את עתידם בטלוויזיה הישראלית הציבורית . יוֹסֵף טֶלֶקִי כפרשן עילוי האחד והיחיד שאין בלתו , ומשה גֶרְטֶל כשדרן .(התמונה באדיבות משפחת טֶלֶקִי וגב' אַיָה טֶלֶקִי בתו של יוֹסֵף טֶלֶקִי. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

השחייה איננה איננה התחום הטבעי של ליאן ווילדאו . הוא מבצע אין ספור שגיאות וטעויות ולומד (אם בכלל) תוך כדי שידור מגומגם ומבולבל ומתגלח על זקנם של הצופים. האיש איננו מסוגל לשדר Play by play וזקוק מידי כמה שניות לעזרתו של הפרשן שלו ד"ר בַּרוּךְ "בּוּקִי" צִ'יש . החיסרון הגדול ביותר של ליאן ווילדאו שהוא איננו יודע ולא מסוגל לבנות דרמה בטלוויזיה . היא חולפת לצדו . הוא גם חסר נוכחות קוֹלִית .השטחיות ושידורו הישיר הנבוב והמדוקלם , ולא רדיופוני זועקים לעזרה ומכריחים את הפרשן שלו לדבר גם במקום שלא צריך אותו והוא איננו נחוץ . השידור הישיר והפרשנות הישירה מוטחים אלה באלה שלא לצורך ויוצרים עומס שלא לצורך על קו השידור. השיא השלילי הושג בסיום הדרמטי של משחה הגמר לשליחים ארבע פעמים 100 מ' בסגנון לחופשי גברים . צופה הטלוויזיה מצא את עצמו לכוד בעת המאבק בין שחייני צרפת , ארה"ב , ואוסטרליה בתוך כמות מלל סבוכה לא מובנת שהפיקו יחדיו השדר שאין לו שמץ של מושג ושל הפרשן שנחלץ לעזרתו . שניהם נכנסו איש – איש לתוך ה- Commentary של רעהו ללא תור ויצרו עומס וטקסט לא ברור על קו השידור . בוקי צ'יש שכח מרוב התרגשות את תפקידו האמיתי ולשם מה הוטס לברצלונה ואיבד בסיום המשחה הזה הנזכר לעיל לא רק את קור רוחו , אלא גם את עשתונותיו ושיווי משקלו . מעניין אותי לדעת איזה בקרה מופעלת על צוות השידור הזה ליאן ווילדאו – בוקי צ'יש , ומה עושה שם בדיוק המפיק והעורך מר יונתן קנלר . המיקרופון הציבורי איננו נכס פרטי של אלו שמחזיקים בו באקראי כמו ליאן ווילדאו . המיקרופון והמסך שייכים להנהלה ומנהיגות רשות השידור ששייכים לציבור .

ועוד דבר . ליאן ווילדאו לא עבר שום קורס מוקדם של שידור Play by play של תחרויות שחייה , ולא חווה כל הכשרה מקצועית פרלימינארית המעניקה לו את הזכות להחזיק במיקרופון בתחרות עַל בינלאומית רוויית מאות שחיינים ושחייניות מכל העולם במקצועות רבים ושונים זה מזה , בסגנונות שונים , ובטווחי תחרויות שונים. מישהו זרק אותו למים , מישהו הציב אותו בקו האש בטרם תרגול אין סופי על מודל , והכשיל אותו בהסתערות על היעד. בנוסף לכל הוא משבש ומזייף אין סוף שמות לועזיים של כל מיני שחיינים ושחייניות בינלאומיים בכמות בלתי סבירה, ומכביד על אוזנו של הצופה. הוא הגיע לברצלונה מכרי הדשא של הכדורגל ולא מבריכות השחייה. כל מיני שדרנים נוטים לזלזל בדיוק והגיית שמות לועזיים כאילו העניין הוא בעל חשיבות משנית. לא נכון. שיבוש שמות פוגע במהימנותו של כל שַדָּר באשר הוא. בתחום הזה של דיוק בהגיית שמות לועזיים לא היו מתחרים לגדעון הוד ויורם ארבל. אם כך שליאן ווילדאו יעבור ממשלחת למשלחת , יילמד להגות את השמות , יישב וישנן לעצמו את תורת ההגייה בטרם הוא נוטל את המיקרופון, ויפסיק לעשות צחוק מעצמו (ומצופיו). הוא כל כך מבולבל ולא מעודכן גם פסיכולוגית להחזיק במשרה כה נכבדה של שדר אליפות העולם בשחייה עד שבמשחה חצי הגמר הראשון 200 מ' מעורב אישי לנשים כבר העניק מדליות למנצחות מפני שחשב שמדובר במשחה הגמר . בוקי צ'יש תיקן וחילץ אותו מעוד רגע מביך . העסק העלוב הזה של טיפול ערוץ 1 בשידורי ברצלונה 2013 איננו בא עוד בחשבון . ליאן ווילדאו וערוץ 1 לרבות הנהלת רשות השידור אינם שווים ביקורת מפני שהם נמצאים מתחת לה .

מחלקת הספורט של ערוץ 1 שרויה בימים אלה בצרות צרורות . בנוסף לכל חולשותיה היא נעדרת שדרים טבעיים במקצועות ספורט אולימפיים מרכזיים מובילים כמו א"ק , שחייה , והתעמלות .

2. ערוץ 1

ערוץ 1 קנה את זכויות השידורים הבלעדיות מ- FINA לשנים 2013 – 2010 תמורת כ- 100000 (מאה אלף) דולר (זאת השנה האחרונה שלו) אולם מתנהג ברשלנות ועצלתיים ומחביא אצלו אירועי שחייה חשובים . FINA קבעה כבר ממזמן כי המשחים המוקדמים יחלו בברצלונה ב- 10.00 שעון אירופה (11.00 שעון ישראל) . משחי הגמר וחצי גמר יחלו בשעה 18.00 שעון אירופה (19.00 שעון ישראל) . אמש נקטע השידור הישיר של משחי הגמר בברצלונה ב- 19.50 לטובת "מבט" הקדוש בהגשת מירב מילר . בתום שידור המהדורה ב- 20.30 חזר השידור לברצלונה אבל אז הוברר כי ערוץ 1 הפסיד שני משחי גמר : 400 מ' בסגנון חופשי לנשים וגם את משחה השליחות ארבע פעמים 100 מ' בסגנון חופשי . שני המשחים האלה שלא נראו בשידור ישיר בערוץ 1 שלשום (יום ראשון – 28 ביולי 2013) , גם לא הובאו מאוחר יותר למען משלמי האגרה בשידור מוקלט בתום "מבט" . מחלקת הספורט של ערוץ 1 וויתרה כליל על נוכחותה בטורניר הכדור מים לגברים ונשים (אולי לפי שעה) וגם על המשחים הארוכים בים פתוח (Open Water) אולם החליטה להתרכז היום (יום שני – 29 ביולי 2013) בענף ספורט אתגרי בברצלונה 2013 , קפיצות למים מגובה של 27 מ' . ספורט מסוכן אולם איזוטרי במונחים תחרותיים בטלוויזיה . למתעניינים : מדידות וחישובים הוכיחו כבר לפני זמן רב כי גופים נופלים נפילה חופשית (לרבות הקופצים למים מגובה של 27 מ') בתאוצה אחידה של 9.81 מטרים בשנייה אחת בריבוע . מהירותו של גוף הנופל נפילה חופשית ארצה איננה תלויה במשקל הגוף. שני גופים שצורתם דומה אך משקלם שונה, נופלים נפילה חופשית במהירות שווה, והם יגיעו ארצה באותו הזמן. הגרביטציה הזאת פועלת אם כן שווה בשווה על כל הקופצים למים. הווירטואוזיות שלהם נמדדת בקואורדינציית התנועות שלהם סביב מרכז הכובד של גופם מבלי כמובן יכולת לשנות את מסלולו וכיוון צניחתם החופשית, ובסופו של דבר נחיתה על הרגליים בלבד (לצורך ביטחונם האישי), כשגופם ניצב ב- 90 מעלות למשטח המים . מהירות נפילתם החופשית היא כלהלן : בסוף השנייה ה- 1 ייפול גופם מטה לאחר שעבר מרחק של 9.81 מ' . בסוף השנייה ה- 2 יעבור גופם 19.6 מ' . בסוף השנייה ה- 3 נפילתם החופשית תצבור מרחק של 29.4 מ' . כלומר הקופצים למים מגובה של 27 מ' כפי שראיתם אמש בברצלונה 2013 שוהים באוויר בעת נפילתם החופשית כ- 3 שניות עד לפגיעתם במים . הנוסחא לחישוב המהירות הרגעית בשנייה t כלשהי היא כלהלן : v = g . t (את המידע הזה ניתן למצוא בכל ספר פיזיקה למתחילים) . אירוע הקפיצות למים מגובה של 27 מטרים איננו חשוב וגם לא מעניין . גימיק שמשך את העין הטלוויזיונית שלי רק מפני שהמגיש אורי לוי הרשה לעצמו להופיע באולפן הטלוויזיה של ערוץ 1 (לידה של המגישה גב' שרון פרי) בלבוש סוּפֶּר – רָשְלַנִי כאילו מדובר בקייטנת קיץ פרטית שלו . לעומת זאת ראיתי סוף כל סוף גם מי הוא פרשן הקפיצות למים מר נפתלי לוי שעד כה הוחבא מעין הצופים. ערוץ 1 בזבז שעה וחצי מזמנו כדי לחשוף לצופיו אירוע שולי .

uri levi

טקסט תמונה : יום שני – 29 ביולי 2013 . הֵיי, מה זה צריך להיות כאן ? אולפן טלוויזיה ו/או קייטנת קיץ ? מעולם לא ראיתי מגיש טלוויזיה מופיע On camera באולפן טלוויזיה בלבוש כל כך שלומפרי . היכן מערכת הבקרה של ערוץ 1 ומי מאשר למגיש להופיע על מסך השידור הציבורי בצורה כל כך רשלנית ומגוחכת ? (באדיבות ערוץ 1). 

3. FINA ו- TVE  

FINA (התאחדות השחייה הבינלאומית) היא הוועדה המארגנת של אליפות העולם ה- 15 בשחייה המתקיימת ביולי – אוגוסט 2013 בברצלונה. TVE (הטלוויזיה הספרדית הציבורית) משמשת Host broadcaster בינלאומי של האירוע ומוציאה לפועל את מלאכת הצילום והקול הטלוויזיוניים . לרשותה עומדות כ- 30 (שלושים) מצלמות . מצער מאוד ש- FINA ו- TVE טרם מצאו צורך להעלות ב- Super imposing בטרם יריית הזינוק בנוסף למידע החושף את שמם המלא של השחיינים והשחייניות ואת מדינתם , גם פרטים אישיים טריביאליים כמו גובה , משקל , גודל כפות ידיים ורגליים, וגם משקל סגולי של גופם של הספורטאים – שחיינים. רבים מהם גבוהים מאוד, בעלי זרועות ארוכות , וכפות רגליים ענקיות שדומות למעין סנפירים . השחיינים האלו נחנו גם במשקל סגולי נמוך של גופם ולכן הם בעלי ציפה טובה על פני המים . הכוח העיקרי שלהם של השחיינים המוכשרים מושקע בהנעה והתקדמות הגוף לפנים ולא במניעת שקיעתו במים . באולימפיאדת סידני 2000 יכולתי לחזות מקרוב מאוד בפלא השחייה האוסטרלי איאן ת'ורפ (Ian Thorpe) שהיה אז נער בן 17 ואחד עשר חודשים. הוא התנשא לגובה של 1.97 מ', שקל 108 ק"ג, ונעל נעל ספורט שמספרה 55. כף הרגל הענקית שלו נראתה באמת כסנפיר. (אגב מידת כף רגלו של השחיין האמריקני האגדי ג'וני ווייסמילר אלוף אולימפיאדות פאריס 1924 ואמשטרדם 1928 ב- 100 מ' בסגנון חופשי הייתה מס' 50 והוא התנשא לקומה של 1.92 מ' . בהיותו בן 18 החזיק ג'וני ווייסמילר ב- 1922 בשיא עולם במקצוע הזה (100 מ' חופשי בסגנון חתירה) בזמן של 57.4 שניות . הוא היה שחיין כישרוני שהתאמן בימים ההם רק פעמיים בשבוע . כל אימון נמשך שעה וחצי בלבד . אף על פי קבע שיאי עולם בלתי נשכחים בתקופה שלא לדבר על בגד הים הכבד והמצחיק שלבש . מאוחר יותר רכש ג'וני ווייסמילר את המוניטין העצום הבלתי נשכח שלו בתפקיד הקולנועי "טרזן".

weismuller 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת פאריס 1924 . השחיין הנודע ג'וני ווייסמילר (בן 20. נולד ב- 1904) בטרם הזינוק למשחה הגמר ל- 100 מ' בסגנון חופשי . הוא ניצח במשחה בזמן של 59.0 ש' והיה הראשון בעולם שירד מתחום הדקה . בשנת 1924 היה ג'וני ווייסמילר  גם שיאן העולם במקצוע הזה של 100 מ' בסגנון חופשי, בזמן של 57.4 ש' . שיא העולם הזה נקבע ב- 1922 . (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני ו- IOC . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות). 

weismuller 2

טקסט תמונה :  אולימפיאדת פאריס 1924 . ג'וני ווייסמילר במרכז) עם שני יריביו השוודי ארנה בורג (משמאל) והאוסטרלי אנדריו צ'ארלטון (מימין) לאחר שניצח גם במשחה ל- 400 מ' בסגנון חופשי וזכה במדליית הזהב בתוצאה  5:04.2 דקות . השוודי ארנה בורג זכה במדליית הכסף לאחר קבע זמן של 5:05.6 דקות , וזמנו של אנדריו צ'ארלטון הזוכה במדליית הארד היה 5:06.6 דקות . שימו לב לבגדי הים הכבדים והמסורבלים של הימים ההם . (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני ו- IOC . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות)

weismuller 3

טקסט תמונה : שנת 1933 . ג'וני ווייסמילר (Johnny Weissmuller) בן 29 משחק כאן בהצלחה רבה את התפקיד הקולנועי "טרזן" , יחדיו עם מורין א'וסאליבאן ("גֵ'יין" ) , ג'ון שפילד ("בּוֹי") , והקוף צִ'יטָה בסרט "טרזן ובנו" . מורין א'וסאליבאן היא אימה של שחקנית הקולנוה מייה פארו . (באדיבות MGM) .

הצלחתו הפנומנאלית בבריכת השחייה, דמותו התמירה, מראהו הנאה, ויפי גופו, הפכו את ג'וני ווייסמילר למועמד טבעי לשחק בשנות ה- 30 בסרטי הקולנוע "טרזן" על פי ספריו של אדגר רייס בורואוז . באחד הסרטים המפורסמים והמצליחים ביותר של ג'וני ווייסמילר , "טרזן ובנו" (TARZAN  FINDS  HIS  SON) , ניצלו הבימאי ריצ'ארד ת'ורפ (Richard Thorpe) , התסריטאי סיריל יוּם (Cyril Hume) , והמפיק סאם צימבליסטה (Sam Zimbalista) את כישרון ההשתכשכות שלו במים , והותירו למזכרת עולם משהו מיכולתו הווירטואוזית כ- שחיין . כבר אז השתמשו בהצלחה טכנולוגית בצילומי שחייה במצלמות תת מימיות בהן אפשר היה לצפות היטב בתנועות הקואורדינציה המופלאות שהפכו את ג'וני ווייסמילר לגאון שחייה בעל מוניטין בינלאומי עצום . ג'וני ווייסמילר שיחק את תפקידו הקולנועי "טרזן" בתקופת הסרט המדבר . ליד צילומי השחייה שלו הרכיבו המפיקים פס קול ייחודי שנודע כ- "צעקת טרזן" רבת המוניטין . סרטי "טרזן" הפופולאריים הם שהצליחו לשָמֵר את הצלחתו ומורשת השחייה האולימפית של ג'וני ווייסמילר בתודעת הציבור , והם גם שהפכו אותו לאיש עשיר מאוד מולטי מיליונר .

מתברר כי איאן ת'ורפ למרות משקלו הכבד ניחן במשקל סגולי נמוך ביותר של גופו , דבר שמאפשר לו בנוסף לכל התכונות ההידרו – דינאמיות המפותחות שלו (בהשוואה לאחרים) , גם כישרון ציפה נפלא על המים .

ian thorpe

טקסט תמונה : אולימפיאדת סידני 2000 . זהו השחיין האוסטרלי איאן ת'ורפ בן 18 מגדולי השחיינים בדורנו . מידותיו הגופניות הן כלהלן : גובה 1.98 מ' , משקל 110 ק"ג , מספר נעל 55 . למרות גודל המסה שלו הרי שמשקלו הסגולי נמוך דבר המאפשר לו ציפה טובה על פני המים . (באדיבות הוועד האולימפי האוסטרלי ו- SOBO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ל- ליאן ווילדאו ולפרשן שלו בוקי צ'יש וגם למפיק שלהם בברצלונה יונתן קנלר היה די זמן והותר ללקט בטרם תחילת התחרויות  באופן שיטתי  לפחות את הפרט האישי הנוגע לגובהם של השחיינים והשחייניות , ולהוסיף אותו למידע שהם מספקים לצופיהם . הכרת פרטי גובהם של השחיינים והשחייניות , אורך מוטת ידיהם , מידות כפות רגליהם וידיהם , ומשקלם הסגולי הנמוך – בטרם יריית הזינוק מעניינים מאוד את ציבור צופי הטלוויזיה , מסייעים לו להזדהות עם גיבורי העלילה , ומאפשרים לו להבין מדוע דווקא אלה ולא אחרים הם המצטיינים במשחים ב- בריכה .

ועוד דבר . הצגת השחיינים והשחייניות ע"י TVE בטרם יריית הזינוק כשהם מרכיבים כבר את המשקפיים על עיניהם וחובשים כובע על ראשם (דמותם המוסתרת נראית כמו מסיכה בחג פורים) מפריעה להזדהות עם גיבורי העלילה. הבימאי והמפיק הגרמני הורסט זייפארת (Horst Seifart) היה הראשון שהגה באולימפיאדת מינכן 1972 את רעיון הצגת השחיינים בטרם יריית הזינוק . הוא מת לפני עשור ואף אחד כבר לא זוכר אותו היום אבל הורסט זייפארת היה ממניחי אבני  היסוד בשידורי הספורט בתעשיית הטלוויזיה הבינלאומית , והראשון שהציב מצלמה מיוחדת , (אחת מיני 12 שעמדו לרשותו בניידת השידור בבריכה האולימפית במינכן 1972) שתפקידה הראשון והבסיסי בבריכה היה להציג לציבור צופי הטלוויזיה "באופן מפורט" את השחיינים והשחייניות במסלולים בטרם הזינוק . מרבית השחיינים והשחייניות באולימפיאדת 1972 לא הרכיבו עדיין משקפיים ולא חבשו כובעים . היה קל ונוח להזדהות עמם. בעיקר עם אחד מגיבורי העלילה הראשיים השחיין היהודי – אמריקני מרק ספיץ בטרם התפתחותה, כלומר לפני הזינוק למים .

mark spitz

טקסט תמונה :  ספטמבר 1972 . אולימפיאדת מינכן 1972 . תמונת Video היסטורית בטרם הזינוק למשחה הגמר ל- 100 מ' בסגנון חופשי לגברים . בשעה שנסים קיוויתי שידר את משפט המחץ שלו , "זהו המשחה הקצר ביותר, המהיר ביותר,  וגם היוקרתי ביותר –  ובסופו מדליית זהב שמרק ספיץ רוצה בה יותר מכל . זהו רגע האמת של מרק ספיץ" , ניתב הבימאי הגרמני של חברת הטלוויזיה הגרמנית DOZ במפתיע "לאוויר" שוט של מרק ספיץ ב- Medium Close up (ללא כובע ובלעדי משקפיים) ניצב על אדן הזינוק , כאילו הבין את שפת העִברית של השַדָּר הישראלי . לציבור הצופים בארץ נכונה חוויה מרשימה וכמה שניות בלתי נשכחות של הזדהות מלאה עם גיבור העלילה . בתום המשחה הזה צבר מרק ספיץ את מדליית הזהב השישית שלו ועמה גם שיא עולם שישי. (מתוך סיגנל ה- Video המקורי שהפיקה  DOZ. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

היום הצגת השחיינים והשחייניות בטרם יריית הזינוק היא טקס טלוויזיוני טריביאלי . באולימפיאדת מינכן 1972 זה היה חידוש מופלג . הורסט זייפארת הותיר מאחוריו מורשת. תשאלו את מר אלכס גלעדי. שחיינים מצטיינים בעידנים השונים כמו ג'וני ווייסמילר , מרק ספיץ , איאן ת'ורפ , פיטר וון דן הוגנבאנד , ומייקל פלפס רוממו את השחייה ועשו לה את מה שחוללו בזמנם פאבו נורמי , אמיל זטופק , ג'סי אואנס , בוב בימון , ויוסיין בולט לא"ק העולמית. הטלוויזיה הספרדית TVE שומרת על המסורת ועל הרמה הטלוויזיונית של כיסוי יפהפה ויעיל של מגוון תחרויות השחייה מאז אולימפיאדת סידני 2000 ומתייחסת בהתאם לאירוע העַל הבינלאומי הזה בברצלונה 2013 . 30 (שלושים) המצלמות המוצבות בבריכה של ברצלונה 2013 לרבות התת מימיות עושות עבודה שיטתית פנטסטית למען צופי הטלוויזיה ברחבי העולם.

רואים שאין סדר ושיטת זיהוי אצל ליאן ווילדאו והפרשן בוקי צ'יש . האקראי רב מהמתוכנן . למשל , בעת הצגת שמונת השחיינים שנטלו חלק במשחה הגמר ל- 100 מ' חזה לגברים הערב (יום שני – 29 ביולי 2013) , שניהם ציינו שגובהו של השחיין האמריקני ניקולאס פינק הוא 1.90 מ' . אח"כ הוסיפו שקווין קורדס שחיין אמריקני נוסף במשחה מתנשא ל- 1.96 מ' , וחדלו . למה דווקא הם ולא אחרים . מתברר שבמשחה הגמר ל- 100 מ' חזה ניצח דווקא האוסטרלי קריסטיאן ספרנגר בן 28 שקומתו גם 1.96 מ' אבל הם התעלמו ממנו ופסחו עליו . חוק "הכלים השלובים" מזיק גם ל- ד"ר בוקי צ'יש , ומוכיח שוב , שכל פַּרְשָן טוב זקוק לידו לשַדָּר טוב . אמש במשחה הגמר ל- 100 מ' פרפר לנשים הוא שוב שכח שהטיסו אותו לברצלונה כפרשן ולא כשדר . בסיום המשחה המרתק הוא כל כך התרגש עד שלא החזיק מעמד והצטרף לשַדָּר המקורי ליאן ווילדאו לשם תיאור Play by play , למרות שזה בפירוש לא תפקידו . אף על פי כן ניצב ד"ר ברוך "בוקי" צ'יש בכמה דרגות טובות מעל השדר הטירון שלו . ללא עוררין . אבל גם לו יוצאים לעיתים משפטי פרשנות מביכים , מגומגמים , ולא ברורים . אם כי במבט נוסף על חזון הפרשנות שלו כפי שהגה בסיום משחה הגמר הדרמטי לשליחים גברים ארבע פעמים 100 מ' בסגנון חופשי בו ניצחה צרפת את ארה"ב ואוסטרליה , "אי אפשר להסביר דברים בלתי מוסברים כשהם מתרחשים…" – אני דווקא מוצא חֵן וקֶסֶם .  בוקי צ'יש המיומן מציל בינתיים את ערוץ 1 מטביעה קולוסאלית בבריכה בברצלונה . משהו חורק עד למאוד בערוץ 1 שעושה כל מאמץ לכלות את עצמו בפרהסיה . 

סוף הפוסט . 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 3). כל הזכויות שמורות.

הערה 1. הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים מובהקות . האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ ועל הגולשים בו חלה אחריות אישית. אין להעתיק ו/או לאגור ו/או לאכסן באופן פרטי ו/או במחסני מידע למיניהם את תכולת הבלוג לרבות הפוסטים , הטקסטים , התמונות , והמסמכים שלו . הזכויות שמורות לחוקר , כותב , המחבר , והמפיק יואש אלרואי .

הערה 2. הבלוג איננו מופק , נחקר , ונכתב למען מטרות רווח כספי , ו/או כדי להפיק רווח כלכלי , ו/או לצורך פרסום אישי .

——————————————————————————————

פוסט מס' 254 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ של יום ראשון – 28 ביולי 2013

——————————————————————————————

אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 3). כל הזכויות שמורות. alroey yoashטקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי יואש אלרואי בתום 32 (שלושים ושתיים) שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : ביקורות טלוויזיה בעיתונות הן פרי רעיון אישי , התרשמות ודעה סובייקטיבית של כותביהם אולם אלפים אולי עשרות אלפים קוראים אותן כמשנה סדורה ומושפעים מהן בצדק או לא . אהוד "אודי" אשרי ז"ל (היה עיתונאי משכמו ומעלה שחונן בכישרון כתיבה) אמר לי פעם כי לאחר שמונה למבקר הטלוויזיה של עיתון "הארץ" הפך לעיתונאי מוכר ופופולארי במדינה כפי שלא היה מעולם כשסיקר נושאים רציניים יותר מהטלוויזיה . מבקרת הטלוויזיה הנוכחית של עיתון "הארץ" גב' מיה סלע מלגלגת בציניות אתמול (ביום שישי – 26 ביולי 2013) על "כלבוטק" תוכנית הצרכנות של רפי גינת ששודרה שלשום בערוץ 10, ודנה באיכות הטחינה שאוכלים אזרחי מדינת ישראל. "טחינה , טחינה תרדוף" , היא מעניקה כותרת במרץ רב לטקסט הביקורת שלה . אולם המתמטיקה של הרייטינג מלגלגת דווקא על מיה סלע ומגינה ללא קושי על רפי גינת ועם עובדות אי אפשר להתווכח . "כלבוטק" צברה ביום חמישי בין 21.00 ל- 22.15 מדרוג רב . % 18.1 בממוצע באוכלוסייה היהודית ו- % 15.6 בכלל האוכלוסייה . במונחי ערוץ 10 מדובר בפצצת רייטינג . הערה שלי : אינני צופה כלל ב- "כלבוטק" . תוכניות צרכנות , בישול , ואוכל – אינו מעניינות אותי . rat 2 טקסט מסמך : יום חמישי – 25 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 20.30 ל- 23.14 . תוכנית "כלבוטק" ניצבת בתווך ברובריקות הרייטינג של ערוץ 10 וגורפת מספרים מרשימים באוכלוסייה היהודית ובאוכלוסייה הכללית כאחת . נדמה כי מר רפי גינת בנוכחותו , בגופו , וקולו הרועם נושא לבדו בימי חמישי בעול הרייטינג של הערוץ שהוא גם המנכ"ל שלו . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) . 

הערה 4 : מבקרת טלוויזיה נוספת של עיתון "הארץ" גב' ליאת אלקיים שוללת אתמול ב- "גלריה" (יום שישי – 26 ביולי 2013) את "המעגל" תוכניתו המחודשת והמתחדשת של דן שילון (ואת דן שילון בן ה- 73 עצמו) המשודרת בערבי שישי בערוץ 2 (אצל הזכיינית "רשת") . אולם מתברר כי הציבור קונה מחדש (בינתיים) את סחורת השידור שמציע לו דן שילון והרייטינג סביר לחלוטין לפי שעה . אמש (ערב שבת – 26 ביולי 2013) שודרה תוכנית "המעגל" בפעם השלישית במתכונתה הנוכחית . המדרוג  החמיא לשתי התוכניות הראשונות. מחר נדע אם המתמטיקה של הרייטינג לועגת לליאת אלקיים ו/או שמא ליוצרה ובעל הבית הישן – חדש שלה דן שילון . צריך לומר כי הזמן שחלף מאז עשור ה- 90 של המאה שעברה נגס ללא רחם במראהו הטלוויזיוני של דן שילון . נראה אם גם הקונספט של התוכנית הישנה – חדשה הזאת הוא עבד של מחוגי השעון ופגיע כמו המגיש שלו . הערה שלי : אינני צופה כלל ב- "מעגל" . "המעגל" לא תורם לי כל מידע חדש ו/או מעניין . כלום . אין לי שום סיבה לצפות בו משום שאינני מפיק כל תועלת מההתבוננות וההאזנה לו . KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA טקסט מסמך : יום שישי – 26 ביולי 2013 . מפת המדרוג בין 21.00 ל- 23.44 . דן שילון ו- "המעגל" שלו בערוץ 2 מביסים במשבצת השידור שבין 21.30 ל- 23.00 את "מחר שבת" של יעקב כהן ושמואל ווילוז'ני בערוץ 1 ואת "שי בשישי" של שי שטרן בערוץ 10. (באדיבות וועדת המדרוג הארצית)   

הערה 5 : הריאיונות המגוחכים שערכו השבוע ברדיו גלי צה"ל גב' יעל דן ומר מולי שפירא (ביום שני – 22 ביולי 2013 וביום שישי – 26 ביולי 2013) עם מר אורי שנער לשעבר מנכ"ל קשת בערוץ 2 – שווים דיון מיוחד ונפרד. אורי שנער הוצב לתפקיד הרם במקומו של מקים "קשת" והמנכ"ל הראשון שלה מר אלכס גלעדי מהפיגורות המוכשרות שידעה תעשיית הטלוויזיה הישראלית (מאז היווסדה), אולם לאחר זמן הודח וסולק אותו אורי שנער בעצמו (בבושת פנים ובפרשה סבוכה) , ואת מקומו תפש המנכ"ל הנוכחי אביר ניר . השאלות ששאלו יעל דן ומולי שפירא את אורי שנער הנוגעות לאובדנו של ערוץ 1 הציבורי והאיום המוחשי אודות סגירתו הפוטנציאלית ע"י ממשלת ישראל בראשות מר בנימין נתניהו כבר בעתיד הקרוב , והבימה שהעניקו למתן תשובותיו (חלק מהן שחצניות , ארוגנטיות , ומתנשאות ללא בסיס מבלי ששני המראיינים חקרו אותו שתי וערב אודותיהן) כאילו מר אורי שנער מוכשר להציל ולהנהיג את השידור הציבורי מחדש – מעוררות תמיהה ותהייה בלשון המעטה .

היה זה אגב מנכ"ל "קשת" אורי שנער שהזמין את מר חיים יבין בקיץ 1997 (אז בן 65 , היום בן 81 בעת כתיבת הפוסט הנוכחי) לעבוד אצלו בתחום התיעוד והדוקומנטציה הפוליטית . ב- 29 בספטמבר 1997 ערכה חטיבת החדשות של ערוץ 1בראשות מנהלה רפיק חלבי מסיבת פרידה המונית לחיים יבין ב- "גלריה הלבנה" בירושלים בהשתתפות מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן . כל הנוכחים במסיבה הבינו שחיים יבין אחד מהאבות המייסדים של השידור הציבורי הולך בחלוף שנות דור לעשות לביתו . היה ברור שערוץ 1 הציבורי , הוותיק , והדלפון איננו יכול להתחרות בשכר שערוץ 2 המסחרי הצעיר והעשיר הרשה לעצמו להציע למגיש החדשות הנודע (למרות שמנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום שילם לו כבר בעת ההיא משכורת שנתית לא רעה בתפקיד מגיש ראשי של מהדורות "מבט" כ- 1.000000 (מיליון) שקל . באותה מסיבת פרידה (הוזמנתי אליה אך לא נטלתי בה חלק מנימוקיי שלי) נשא מוטי קירשנבאום טקסט קצר ואמר כהאי לישנא : "חיים יבין תסתכל טוב טוב באנשים האלה סביבך מהם אתה נפרד היום . בערוץ 2 זה קהל אחר לגמרי , חיים תסתכל טוב" . חיים יבין היה מאוד נרגש ומתוח, אך שבע רצון מהכבוד והיוקרה שחלקו לו אנשי חטיבת החדשות. רבים מהם היו תלמידיו בעבר. הוא עוד הספיק לחבק בערב ההוא את יורשתו גב' גאולה אבן (אז בת 25) , הכריז עליה בפרהסיה לעיני המוני אנשים ב- "גלריה הלבנה" כעל המחליפה הרשמית שלו בכס "מבט" , נטש את ערוץ 1 , וחבר לאורי שנער בערוץ 2 בתרועות גיל.

טקסט תמונה :  יום שלישי בערב – 29 בספטמבר 1997. בית "הגלריה הלבנה" בירושלים . כתב ערוץ 1 בעת ההיא מר כרמל לוצאטי מנציח בסרט Video את פרידתו של חיים יבין מהטלוויזיה הציבורית מאז חבר אליה ב- 1968 . מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום בן 58 (משמאל) נפרד מחיים יבין בן 65 . מוטי קירשנבאום בלשונו המיוחדת ברך וגם הזהיר את האיש המזוהה ביותר מכל דמות טלוויזיונית אחרת עם הטלוויזיה הישראלית הציבורית : "חיים יבין תסתכל טוב באנשים האלה סביבך , בערוץ 2 זה קהל אחר לגמרי ". מוטי קירשנבאום היה בעניין הזה נביא . חיים יבין עזב את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כשהוא חובש כתר מלכות . כעבור חודשים ספורים בלבד שב לפתע ללא כל הודעה מוקדמת מערוץ 2 לערוץ 1 חבול וללא הכתר . (מתוך סרט ה- Video המקורי . באדיבות ערוץ 1 . ארכיון ואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  גאולה אבן (בת 25) וחיים יבין (בן 65) בערבו של יום שלישי – 29 בספטמבר 1997 ב- "גלריה הלבנה" בירושלים במסיבת הפרידה מהמגיש המיתולוגי בדרכו לערוץ 2 המסחרי העשיר לאחר שירות בן 30 שנה בשידור הציבורי . התמונה דומה לפרידת אָב מבִּתּוֹ או בַּת מְאָבִיה . כל ניסוח טוב .(מתוך סרט ה- Video המקורי . באדיבות ערוץ 1 . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כעבור חודשים ספורים בלבד במחצית 1998 עזב חיים יבין (ו/או הועזב) את ערוץ 2 ושָב לפתע בקול ענות חלושה לערוץ 1 הציבורי . היו שמועות כי חיים יבין גורש מערוץ 2 המסחרי בחזרה לשורות ערוץ 1 הציבורי בשל נימוקים ייחודיים הנוגעים להבדלים הברורים בתעשיית הטלוויזיה בין השידור המסחרי לציבורי . את השידור המסחרי מאפיינת תאוות בצע לעומת השידור הציבורי שהוא סולידי . אך מה זה חשוב עכשיו . אורי שנער בעל מחשבות מסחריות שנועדו להַשְבִּיעַ את רעבונם של בעלי המניות שלו ניתק מגע חיים יבין . אנוכי זוכר היטב שבעת חתימת ההסכם של רשות השידור ביולי 1997 על חוזה זכויות השידורים עם מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל (במלון "הילטון" בתל אביב , סיפר לי מנכ"ל הרשות מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום על כוונתו של חיים יבין לנטוש את השידור הציבורי ולחבור לערוץ 2 . הוא מוטי קירשנבאום לא הביע כל צער ואמר לי כהאי לישנא בתגובה על נטישתו של חיים יבין בפתח היציאה מהדלת המסתובבת של המלון : "לא אלמן ישראל" .

חיים יבין שחזר יש אומרים מוּבַס , חמד כמובן מחדש את כֵּס "מבט" עליו ישבה כבר בגאון גאולה אבן הצעירה המוכשרת , השנונה , והחריפה . זה לא עזר לה . מנכ"ל רשות השידור דאז אורי פורת ז"ל צעד שלוב זרוע עם חיים יבין . הוא הדיח אותה והושיב על הכס הקדוש את חיים יבין מחדש . חיים יבין שמבוגר מגאולה אבן בארבע עשרות של שנים לא עשה כל חשבון לגאולה אבן . הוא באמת התיישב ללא כל בושה על כס "מבט" ולא חש כל חרטה במעשהו כלפי יורשתו הצעירה . בשיחות התחקיר שניהלתי עמו במשך כמה שעות ב- 2006 במלון "דן אכדיה" בהרצליה אודות הקריירה המזהירה שלו בשידור הציבורי אף הרהיב עוז וסח לי בין השאר כלהלן , "א'. זה נכון. אורי שנער אמר לי תכתוב בעצמך על ה- צ'ק את הסכום שאתה חושב שמגיע לך… ו- ב'. OK יואש אלרואי ואם זה היה להפך האם גאולה אבן הייתה מוותרת לי…?" . נדהמתי מתשובתו והשבתי לו בדרכי שלי כלהלן : " א. גאולה אבן לא הייתה עושה לך לעולם מה שאתה עשית לה . ב'. מה שעוללת לה קרוי בשפת התנ"ך מעשה נבלה . אין כאן שום טקסט תחליפי אחר" . וכך גם נפרדנו . מאז לא שבנו לדבר עוד זה עם זה . ברור שחיים יבין הוא מאושיות השידור הציבורי לדורותיו ,  מגיש חדשות , קריין מחונן , וגם מתעד בעל זכויות . אולם משהתיישב מחדש בקיץ 1998 על כס מגיש "מבט" שהיה תפוש כבר ע"י גב' גאולה אבן ונישל אותה משם (בסיועו הפעיל והנמרץ של מנכ"ל הרשות אורי פורת ושתיקת הכבשים של מנהל החדשות רפיק חלבי ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן) הפך הדבר לכתם שחור בקריירה שלו . לא פחות . שובו המפתיע של חיים יבין לערוץ 1 ב- 1998 לאחר שהות קצרה בערוץ 2 הותיר כמה שאלות פתוחות : מה פתאום ומדוע החליט מנכ"ל "קשת" אורי שנער לסיים את "הרומן" עם חיים יבין לאחר תקופה כה קצרה ? האם בשל רייטינג דל ? האם בגין חוסר Match up בין הציפיות המוקדמות לבין התוכן לבין השכר הגבוה , לבין המִדְרוּג ? מדוע החליט אורי שנער ב- 1998 כי חיים יבין איננו מתאים לשידור המסחרי ? מגוחך , מוזר , ומביך כיצד זה יעל דן ומולי שפירא לא התעניינו ולא שאלו כל אחד בתורו את אורי שנער שמצטייר כגיבור גדול במתן עצות לשיפור השידור הציבורי , מדוע החליט להיפטר אז לאחר תקופה כה קצרה ב- 1998 (קצרה אפילו מתקופת ניסיון ו/או הסתגלות) מאייקון השידור הציבורי מר חיים יבין שחבר אליו לרגע קט שידור המסחרי ומייד הוגלה ממנו בחזרה לשידור הציבורי . גם מנהל החדשות רפיק חלבי ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן שמינו בספטמבר 1998 את גב' גאולה אבן פה אחד למגישה הראשית והבלעדית של מהדורות "מבט" , יצאו חבולים מהאירוע ,לאחר שמילאו פיהם מים ולא יצאו להגנתה של המודחת . יושרתם ומהימנותם – נפגעה ! הרכבת פסיפס של לוח שידורים טלוויזיוני אטרקטיבי (מגוון) , מושך , ומרתק הוא מלאכת מחשבת מורכבת ומסובכת שנעשית בידי מומחים בעלי ניסיון עשיר . טיעוניו של אורי שנער כי השידור הציבורי הטלוויזיוני בארץ צריך ללמוד מה- BBC ו- Channel 4 הבריטיים הם לא רק אינם מדויקים אלא גם לא בדוקים . המוניטין של ה- BBC הולך לפניו מזה שנים רבות לא רק בתחום ההפקה והתוכן אלא גם בניהול . אולם מי שחושב שבלחיצת כפתור ניתן יהיה להתחפש ל- BBC וללבוש את המסיכה שלו כאילו מדובר בחג פורים ולהשיב לשידור הציבורי את הצופים שאבדו לו , לא מבין על מה הוא מדבר . השידור הציבורי הטלוויזיוני במדינת ישראל שקוע במשבר חסר תקדים בהיקפו . מכל היבט טלוויזיוני . כל הגורמים הרלוואנטיים יודעים כי רשות השידור תחת מנהיגותם של המנכ"ל יוני בן מנחם (+ עוזרו זליג רבינוביץ') ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת בגיבוי וועדות שונות של מליאת רשות השידור היא נמק (במתכונתה הנוכחית וניהולה הנוכחי) . בנוסף לניהול השערורייתי השוטף השקיעו "המומחים" שלה גם עשרות רבות של מיליוני שקלים בהפקות נפל חיצוניות שנעשו בידי אנשים לא מוכשרים והניבו בסופו של דבר רייטינג דל מאוד . על תפר הטרגדיה . (ראה גם מאמרם רחב היריעה של מר נתי טוקר ומר אמיר טייג ב- "TheMarker" מיום חמישי – 25 ביולי 2013) .

אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 3). כל הזכויות שמורות.

הסתיים לו השבוע הראשון של אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 . ההפקה הדלה , התייחסות אגבית , ושידורים שוליים וחלקיים של תחרויות הקפיצות למים , השחייה הצורנית , הכדור מים , והשחייה במים פתוחים – יחדיו עם סגירת אולפן הבית בירושלים והסתרת השדרנים והפרשנים / פרשניות מעין הצופים – הסבו לערוץ 1 נזק תדמיתי ומעשי עצום . הביצוע העיתונאי והרייטינג הפכו לטרגדיה . הפרשן נפתלי לוי ושתי הפרשניות ניקה בימבד וסווטלנה בלכר הצילו טיפ – טיפה את המצב העגום . הכיסוי העלוב של תחרויות אליפות העולם בשחייה של ברצלונה בחודש יולי של שנת 2013 ע"י ערוץ 1 מסמן את שקיעתו הסופית . איזה שדרני ספורט יש שם…? התשובה מר אורי לוי וגב' מירי אליקים . האם השניים האלה אמורים להחזיק בכוחותיהם בלבד את אליפות העולם בשחייה…? ברור שלא . האם השדר הטירון ליאן ווילדאו חסר כל ניסיון בתחום מסוגל להתמודד בפעם הראשונה בחייו עם מסת שידורים ישירים ענקית של אירוע עַל בספורט הבינלאומי כמו אליפות עולם בשחייה, גם אם הוא יושב בעמדת שידור בבריכה בברצלונה…? ברור שלא . אני תמה כיצד הפרשן ד"ר ברוך "בוקי" צ'יש בן זוגו של משה גרטל באולימפיאדות ברצלונה 1992 , אטלנטה 1996 , סידני 2000 , אתונה 2004 , בייג'ינג 2008 , ו- לונדון 2012 – נתן את הסכמתו לשמש פרשן של שדר טירון חסר כל ניסיון בתחום שכישלונו מובטח , במקום להציב אולטימטום להנהלת רשות השידור כלהלן : "או משה גרטל או שאני מניח את המפתחות על השולחן . אני טס לברצלונה רק עם משה גרטל" . הסכמתו המביכה והתמוהה של בוקי צ'יש לשמש פרשן של ליאן ווילדאו בבריכה בברצלונה מזכירה את הנהונו של ד"ר גלעד וויינגרטן לשמש פרשן של אורי לוי , דני דבורין , ועמית הורסקי באליפויות העולם בא"ק בפאריס 2003 , הלסינקי 2005 , ואוסאקה 2007 . אנוכי צופה עוד כישלון בבריכה להנהגת ערוץ 1 ורשות השידור בבריכה בברצלונה . אי אפשר להפר חוק "הכלים השלובים" בעמדת השידור , בין אם מדובר בשידור Off tube מהמוניטור בירושלים ו/או שידור ישיר מעמדת שידור בשטח . ערוץ 1 נעדר שדרני ספורט אותנטיים בשלושת המקצועות האולימפיים המרכזיים : א"ק , שחייה , והתעמלות . אין להם שום שדר במקצוע ה- א"ק שמתקרב לקרסוליו של נסים קיווית ואפילו לא לברכיו של מאיר איינשטיין . אין להם שום שדר בשחייה שמתקרב אפילו במילימטרים לגדולת של נסים קיוויתי ואפילו לא לרמתו של משה גרטל . אין להם שום שדר במקצוע ההתעמלות שנמצא היכן שהוא בסמוך למר דני לבנשטיין הוותיק . הצבתה של גב' מירי נבו כשדרנית ההתעמלות של ערוץ 1 באולימפיאדת לונדון 2012 חשפה בעל כורחה את יתרונו העצום של דני לבנשטיין עליה , אולי גם מפני שהיא חלשה במיוחד . את אותו טקסט ההערכה ניתן לומר על שידורי ומני המכבייה ה- 19 בערוץ 1 . כל מי שראה את יומן המכבייה ה- 19 משודר במתכונת כה דלה וחסרת כל ערך עיתונאי ב- 21.15 במסגרת "יומן" ביום שישי – 26 ביולי 2013 , ע"י המגישה איילה חסון ועמית הורסקי – מבין כי ערוץ 1 גזר על עצמו כלייה . אין מילים אחרות לתאר את העליבות ש- שורה בין ארבעת הכתלים של השידור הציבורי . rat 6 טקסט מסמך (1) : יום ראשון – 21 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות  בין 18.30 ל- 21.15 על שני חלקיה בכלל האוכלוסייה והאוכלוסייה היהודית . על קורא הבלוג לשים לב לרייטינג של שידורי אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 ויומן המכבייה ה- 19 בשלושה זמנים : 19.50 – 18.30, 21.45 – 20.30, 22.00 – 21.45 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית). rat 7 טקסט מסמך (2) : יום ראשון – 21 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 19.00 ל- 21.45 . על קורא הבלוג לשים לב לרייטינג של שידורי אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 ויומן המכבייה ה- 19 בשלושה זמנים : 19.50 – 18.30 , 21.45 – 20.30 , 22.00 – 21.45 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) rat 4a טקסט מסמך (3) : יום שני – 22 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 18.30 ל- 21.14 . על קורא הבלוג לשים לב לרייטינג של שידורי אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 ויומן המכבייה ה- 19 בשלושה זמנים : 19.50 – 18.30 , 21.15 – 20.30 , 21.30 – – 21.15 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית). rat 5 טקסט מסמך (4) : יום שני – 22 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 20.30 ל- 23.14 . על קורא הבלוג לשים לב לרייטינג של שידורי אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 ויומן המכבייה ה- 19 בשלושה זמנים : 19.50 – 18.30 , 21.15 – 20.30 , 21.30 – – 21.15 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית). rat 4 טקסט מסמך (5) :  יום שלישי – 23 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 20.30 ל- 23.14 . על קורא הבלוג לשים לב לרייטינג של שידורי אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 ויומן המכבייה ה- 19 בזמן של 19.50 – 18.30 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית). rat 3 טקסט מסמך (6) : יום רביעי – 24 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 20.30 ל- 23.15 . על קורא הבלוג לשים לב לרייטינג של שידורי אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 ויומן המכבייה ה- 19 בזמן של 21.30 – 20.30 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) . rat 1 טקסט מסמך (7) : יום חמישי – 25 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 18.30 ל- 21.14 . על קורא הבלוג לשים לב לרייטינג של שידורי אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 ויומן המכבייה ה- 19 בזמנים כדלקמן : 19.50 – 18.30 , 21.30 – 20.30 , 21.45 – 21.30 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) . rat 2 טקסט מסמך (8) : יום חמישי – 25 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 20.30 ל- 23.15 על קורא הבלוג לשים לב לרייטינג של שידורי אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 ויומן המכבייה ה- 19 בזמנים כדלקמן : 19.50 – 18.30 , 21.30 – 20.30 , 21.45 – 21.30 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית). KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA טקסט מסמך (9) : יום שישי – 26 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 18.30 ל- 21.14  . על קורא הבלוג לשים לב לזמן של 19.45 – 18.30 ו- 21.30 – 21.15 (במסגרת "יומן") . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית)  KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA טקסט מסמך (10) : יום שישי – 26 ביולי 2013 . מפת המדרוג בין 21.00 ל- 23.44  על קורא הבלוג לשים לב לזמן של 19.45 – 18.30 ו- 21.30 – 21.15 (במסגרת "יומן") . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית).  KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA טקסט מסמך (11) : שבת – 27 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 18.30 ל- 22.15 . על קורא הבלוג לשים לב לרייטינג בזמן שבין 18.30 ל- 22.15 (גמר הקפיצות למים של הנשים ממקפצה שגובהה 3 מ' וגמר השחייה הצורנית הקבוצתית (Free combination final) של נבחרות הנשים כאשר כל נבחרת כוללת 10 שחייניות) . השידורים הישירים הללו מבריכת השחייה בברצלונה החל מ- 20.00 הדיחו את התוכנית "רואים עולם" של יעקב אחימאיר .(באדיבות וועדת המדרוג הארצית) . KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERAטקסט מסמך (12) : שבת – 27 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 21.15  ל- 23.59 . על קורא הבלוג לשים לב לרייטינג בזמן שבין 18.30 ל- 22.15 (גמר הקפיצות למים של הנשים ממקפצה שגובהה 3 מ' וגמר השחייה הצורנית הקבוצתית (Free combination final) של נבחרות הנשים כאשר כל נבחרת כוללת 10 שחייניות) . השידור הישיר של האירוע האחרון של השחייה הצורנית באליפות העולם של ברצלונה 2013 שהחל ב- 20.00 הדיח מהלוח את התוכנית "רואים עולם" של יעקב אחימאיר .(באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

סיכום קצרצר 

השבוע הראשון של אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 (בין 20 ל- 27 ביולי 2013) חשף גיבורי ספורט חדשים בקפיצות למים לגברים ונשים (בראשם ללא כל ספק הספורטאים והספורטאיות הסיניים) ושחייה צורנית (בראשה ללא כל ספק הספורטאיות הרוסיות) . קופצים למים ברמתם של הסינים והסיניות הא צ'ונג , מינקסיה וו , יאג'יה סי , צ'ן רולין , הא זי , קיו בו כמו גם השחייניות הרוסיות בשחייה צורנית סווטלנה רומאשינה וסווטלנה קולסניצ'נקו – הם בלתי נשכחים . אפס קצהו של כלל הציבור הישראלי חזה בערוץ 1 בספורטאים וספורטאיות שניצבים בסמוך לפסגת היכולת האנושית בספורט בתחומים הנזכרים לעיל . הרייטינג של ערוץ 1 מעורר רחמים והוא בבחינת טרגדיה . אנוכי מלא הערכה לטלוויזיה הספרדית הציבורית TVE ו- 30 המצלמות שעומדות לרשותה עושה עבודה פנטסטית במלאכת הכיסוי . אי אפשר לסיים את הפוסט הזה בלי להעיר שוב כי ערוץ 1 למרות שהוא מחזיק בזכויות השידורים הבלעדיות של אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 , הוא בחר ביודעין להתעלם לחלוטין מטורניר הכדור מים באליפות ומהתחרויות למשחים ארוכים במים פתוחים (Open water) . כמו כן לא ניתן לסיים את כתיבת הפוסט ללא מילת תודה לפרשן הקפיצה למים נפתלי לוי ולשתי פרשניות השחייה הצורנית גב' סווטלנה בלכר וגב' ניקה בימבד שהסבירו , ניתחו והאירו לצופי הטלוויזיה המעטים שני ענפי ספורט כמעט עלומים במדינת ישראל .

סוף הפוסט . 

אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 2). כל הזכויות שמורות.

הערה 1. הבלוג שרוי עדיין בהתפתחותו הטכנולוגי ועיצובו הגראפי .

הערה 2. הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים מובהקות . האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ ועל הגולשים בו חלה אחריות אישית. אין להעתיק ו/או לאגור ו/או לאכסן באופן פרטי ו/או במחסני מידע למיניהם את תכולת הבלוג לרבות הפוסטים , הטקסטים , התמונות , והמסמכים שלו . הזכויות שמורות לחוקר , כותב , המחבר , והמפיק יואש אלרואי .

הערה 3. הבלוג איננו מופק , נחקר , ונכתב למען מטרות רווח כספי , ו/או כדי להפיק רווח כלכלי , ו/או לצורך פרסום אישי .

הערה 4. במידה והבלוג הזה מפר זכויות יוצרים במקום כזה ו/או אחר בפוסטים השונים , אני מבקש מציבור הקוראים לפנות אלי כדי שאתקן את הדרוש תיקון .

——————————————————————————————

פוסט מס' 253 : הועלה לאוויר לפנות בוקר של יום שישי – 26 ביולי 2013

——————————————————————————————

אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 מול

הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1

(רשימה מס'2). כל הזכויות שמורות.

alroey yoash טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי יואש אלרואי בתום 32 (שלושים ושתיים) שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). yoash 7 טקסט תמונה : 27 בנובמבר 1980 . אנוכי ב- 1980 . מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד יחדיו עם מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ז"ל וטוּבְיָה סַעַר (יבדל לחיים ארוכים) ממנים אותי למנהל חטיבת הספורט במקומו של אלכס גלעדי שעבר לשורות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC (ופיתח שם קריירה מזהירה) . זה היה לפני המון שנים אבל אני זוכר שכל מיני קיביצערים שאלו אותי מדוע אינני מחייך למצלמה לשמע בשורת המינוי הנכבד. השבתי להם כי הם והציבור אינם מודעים לעובדה עד כמה התפקיד הוא רב אחריות , מורכב ומסובך שכולל אספקטים טלוויזיוניים רבים של הפקה , עריכה , ניהול , מו"מ אודות זכויות שידורים של אירועי עַל בארץ ובעולם , וקביעת מדיניות שידורי הספורט ברשת הטלוויזיה שלי , שכפופים למגבלות כלכליות נוקשות, ביורוקרטיה מסורבלת, טכנולוגיות שונות, וטיפוח שוב ושוב (ומחדש) כוח אדם מיומן . לא הייתה לי שום סיבה לחייך . ב- 27 בנובמבר 1980 השתנו חיי לעַד . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . yoash dvorin 2 טקסט תמונה : יוני 1986 . אנוכי ב- 1986 במונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 . Location התמונה זהו ה- IBC במכסיקו סיטי . אנוכי (מימין) עם שדר רדיו "קול ישראל" מר דני דבורין (משמאל) בימים שחשבתי שהוא בעל כישרון ופוטנציאל להיות שדר ספורט בטלוויזיה . הוא לא . ה- Qalifications והאיכויות הנדרשים משַדָּר ספורט בטלוויזיה הן שונות מאלו של שַדָּר ספורט ברדיו לרבות כמות המלל . כישרון הניסוח , מבנה הטקסט ותחביר המשפט , יכולת התיאור , ומינון המלל הם ווקטורים חמקמקים . איש איננו יודע בוודאות מדוע שני שדרים שמייצרים אותה כמות מילים בעת תיאור של אותו אירוע מסוים , אחד מהם צובר Title של פטפטן , והשני מתקבל כשַדָּר הגיוני בעל כושר ביטוי שחוסך במילים . שני השדרים יורם ארבל ונסים קיוויתי היו רבי אומנים בניסוח וחיבור טקסטים בשידורים ישירים. שניהם מאפילים על רבים משדרני הספורט בהווה וגם על אלה של האתמול. (תיעוד וצילום גב' שמחה שטרית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 5 : האצן דונאלד סאנפורד קבע אתמול בתחרויות הא"ק של המכבייה ה- 19 שיא ישראלי חדש בריצת 400 מ' לגברים בזמן של 45.65 שניות . השיא החדש איננו מעניק לו כרטיס כניסה לאליפות העולם ה- 14 בא"ק שתיפתח בעוד כשבועיים במוסקבה , ומסביר בעצם עד כמה הא"ק הישראלית מפגרת ומנותקת מצמרת הא"ק הבינלאומית . בריצת הגמר ל- 400 מ' לגברים באולימפיאדת רומא 1960 , כלומר לפני 53 שנים , קבעו האמריקני אוטיס דייוויס (Otis Davis) והמערב גרמני קארל קאופמאן (Carl Kaufmann) שיא עולם חדש בתוצאה של 44.9 שניות (במדידה ידנית) . אבל הנה בא האצן האמריקני מייקל לאראבי (Michael Larrabee) וקבע במדידה אלקטרונית בריצת הגמר ל- 400 מ' לגברים באולימפיאדת טוקיו 1964 לפני 49 שנים , תוצאה של 45.15 שניות .

אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 2). כל הזכויות שמורות.

חטיבת הספורט של ערוץ 1 הציבורי שרויה בצרות צרורות . מנהיגות רשלנית, תוכן לקוי, ביצוע ירוד , ניהול כושל , ורייטינג אפסי . מה זה צריך להיות ההתייחסות החובבנית והכושלת הזאת לאליפות העולם בשחייה הנערכת כעת בברצלונה ? מה זאת העיתונאות העלובה שאתם מפגינים שם בירושלים ? היו פעם ימים אחרים לחלוטין .

1. אנוכי נמנה על אותה קבוצת צופים קטנטונת בת כאחוז וחצי הכלולה במדרוג הארצי שצופה בנאמנות ובאדיקות בשידורי אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 וביומני המכבייה ה- 19 בערוץ 1. אני חושב שהווירטואוזיות של הקפיצות למים , המיומנות והיופי שטמונים בשחייה הצורנית , הסבולת והדבקות במשימה שמפגינים השחיינים והשחייניות בשחייה למרחקים ארוכים בים הפתוח (Open Water) , והטכניקה העילאית , הדיוק , והמהירות והזריזות שמגלים שחקני הכדור מים – מלמדים אותנו רבות אודות המאמץ האנושי והשאיפה הכנה והמתמדת של בני האנוש להעפיל לפסגת היכולת האנושית , חרף כל הקשיים. אני צופה בחדווה גדולה באירועי אליפות העולם בשחייה בברצלונה 2013 ומאושר לדעת כי הטוב ביותר עדיין טרם הגיע (הכוונה היא כמובן לתחרויות השחייה מברצלונה שליאן ווילדאו והפרשן ד"ר ברוך צ'יש אמורים לשדר ישיר לצופי הטלוויזיה בישראל) , כפי שנהגו לומר לפני שנים הרצים למרחקים ארוכים של  קניה : "The best is yet to come" . אבל… וקיים כאן אבל גדול . אינני כותב את הטקסט הבא בגלל חמדנות , ו/או צרות עין , ו/או בגלל שמחה לאיד . אינני קנאי . מחד – אין מנוס מהשוואות . אורי לוי שם בכיס הקטן את גב' מירי אליקים באותה מידה כפי שגיא זוהר מאפיל למשל על נסלי ברדה . אולם אורי לוי נותר בודד במערכה לאחר שליאן ווילדאו טס לברצלונה לשדר החל מיום ראשון הקרוב – 28 ביולי 2013 את תחרויות השחייה . מאידך – אי אפשר שלא להזדעזע מדַלוּת ועוֹנִי כזה של חומר וביצוע כה רעוע הנוגעים לדיווחים מהמכבייה ה- 19 ודיווחים כל כך חלקיים מאליפות העולם בשחייה המתקיימת כעת בברצלונה , לרבות היעדר מוחלט של אולפן ספורט אסתטי שאמור לנווט ולהוביל . טרם ראיתי אֶבְיוֹנוּת ואוּמְלָלוּת טלוויזיונית שכזאת . מעולם לא נתקלתי ברשת טלוויזיה כל כך לא מקצוענית וחלשה שניגפת מפני כל אירוע אותו היא פוגשת . כתב בודד ויחיד בשם יגאל שמעוני מכסה לבדו 9000 (תשעת אלפים) ספורטאים ומאות אירועים ותחרויות ספורט במכבייה ה- 19 , בעוד מגישה שמתחזה למגישה , מגישה יומן בן רבע שעה ברוטו כל כך עלוב , כל כך ירוד , כל כך רדוד , כל כך נחות . אנשי ערוץ 1 לא מתביישים לקרוא לדבר הנבוב הזה "יומן המכבייה ה- 19" , כמו שאורי לוי איננו בוש להכריז (אמש יום חמישי – 25 ביולי 2013) בתום השידור הישיר שלו ושל הפרשנית סווטלנה בלכר את תחרויות הדואט החופשי בשחייה צורנית, "שלום רב ולהתראות , אחרינו יומן המכבייה עם מירי אליקים". על מה הוא מדבר . איזה יומן מכבייה ואיזה נעליים . איפה כל כתבי חטיבת הספורט ? היכן כתבי החדשות שאמורים לסייע ? היכן ציוותי הצילום ? היכן בוני גינזבורג ושרון פרי ? היכן יורם ארבל שיכול לתרום מהידע שלו גם בתחומי ספורט אחרים חוץ מכדורגל ? היכן משה גרטל שאפשר להחזיר אותו לרגע קט מהפנסיה ? היכן אנשים נוספים ? אפוא כל כוח האדם שלהם ? היכן יומן המכבייה שהם מתיימרים להציג ולשדר מידי ערב ? מה זה צריך להיות הדבר הזה , הנֶפֶל הזה , החולשה הזאת ? העליבות הזאת ? אורי לוי איננו יכול לשאת את כל המטען העצום הזה לבדו ועוד לעשות זאת Off tube מהאולפן בירושלים מה זה כאן אליפות העולם בשחייה של ברצלונה 2013 מתבססת על מר אורי לוי וגב' מירי אליקים ?

ערוץ 1 הוא בר מזל מפני ש- FINA שהעניקה לו את זכויות השידורים איננה מודעת לחלטורה הטלוויזיונית שמתנהלת בשבוע הזה שבין 20 ל- 27 ביולי 2013 על המסך של השידור הציבורי . בשתי מילים : בושה וחרפה .

2. ועוד דבר . דיווחי ה- Off tube הכל כך חלקיים וקטועים מתחרויות הקפיצות למים והשחייה הצורנית מברצלונה הם עניין רעוע אחד . צריך לזכור כי באליפות העולם בברצלונה מתקיים גם טורניר כדור מים ענק ואיכותי ביותר לגברים בהשתתפות נבחרות עַל כמו רוסיה , סרביה , מונטנגרו , הונגריה , ספרד , ארה"ב , יוון וכו' וגם טורניר כדור מים לנשים . גם אם מדובר בשלבים הראשונים של הטורניר , על ערוץ 1 לדווח ולהביא תקצירים מהמפגשים המרתקים . הוא מחזיק בזכויות השידורים הבלעדיות של האירוע .

3. ועוד פרט . באליפות העולם בברצלונה 2013 התקיימו ב- 20 וב- 23 ביולי 2013 משחים דרמטיים בים פתוח שנקראים "Open Water" למרחקים 5 ק"מ ו- 10 ק"מ – לגברים ונשים . הטוניסאי אוסאמה מֶלוּלִי זכה במשחק ל- 5 ק"מ לגברים בתוצאה 53:30.4 דקות ובין במרחק ל- 5 ק"מ הנשים ניצחה האמריקנית דניטה היילי אנדרסון בזמן 56:34.2 דקות . במשחה ל- 10 ק"מ לגברים זכה במדליית הזהב היווני ספירידון ג'יאניוטיס בזמן של 1:49:11.8 שעה . השחיינית הברזילאית פוליאנה סינטרה אוקימוטו ניצחה במשחה 10 ק"מ לנשים בתוצאה 1:58:19.2 שעה . ערוץ 1 התעלם מהאירוע למרות שרכש את זכויות השידורים הבלעדיות תמורת ממון רב .

4. ועוד סוגיה . על רקע הנחיתות והחולשה הנוראית של חטיבת הספורט בערוץ 1 בולטים איך שהוא שלושת הפרשנים מר נפתלי לוי בקפיצות למים וגב' ניקה בימבד וגב' סווטלנה בלכר בשחייה הצורנית . רק אף אחד לא יודע מי הוא ומי הן ואיזה ניסיון ספורטיבי צברו בתחומם כדי לשמש פרשנים בטלוויזיה . שומעים את קולם אך בהיעדר אולפן וויזואלי אין רואים אותם. סיטואציה טלוויזיונית בלתי מתקבלת על הדעת. אנוכי כצופה אינני יודע למשל מה הרקע המקצועי שלהם , מה היו ההישגים שלהם כספורטאים פעילים וכמאמנים בהווה, מהו הניסיון המצטבר שלהם, מהיכן הם בארץ, מאפוא הם בחו"ל, בני כמה הם, במה הם עוסקים בארץ , ומה מכשיר אותם לפרש עבורי את המידע שמופיע במוניטור שלי בסלון ביתי. הרי מדובר בבני אנוש ולא במכונות ספורט .

סוף הפוסט .

ראה המשך בפוסט : "אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 מול טרגדיית הביצוע והרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 3)" . 

אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 1). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 252 : הועלה לאוויר בערבו של יום שלישי – 23 ביולי 2013

———————————————————————————————————- 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 1). כל הזכויות שמורות.

1. עוללות הרייטינג הדַל והמִדְרוּג הנואש של ערוץ 1 

ערוץ 1 הציבורי חתם ב- 2010 על הסכמי זכויות שידורים בני שלוש שנים (2013 – 2010) הנוגעים לשני מפעלי הספורט הבינלאומיים הגדולים של שנת 2013 : אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 , ואליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . ערוץ 1 משלם ל- FINA (התאחדות השחייה הבינלאומית) סכום של כ- 100000 (מאה אלף) דולר לשלוש שנים ול- IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) סכום של כ- 750000 (שבע מאות אלף) דולר לשלוש שנים . בכך מצטרפת רשות השידור למרבית רשתות הטלוויזיה הציבוריות החברות באיגוד השידור האירופי ה- EBU , אשר מעבירות בשידורים ישירים בהיקפים מלאים את שני אירועי העל האלה בספורט העולמי . דא עקא , ערוץ 1 נוחל מידי ערב בערבו מפלות רייטינג בזו אחר זו בשבוע הראשון של השידורים הישירים של אליפות העולם בשחייה מברצלונה . לערוץ 1 אין מנהל טלוויזיה מזה חודשים לא מעטים . שורר שם אי סדר ניהולי בלשון המעטה . אולם ברור דבר אחד : מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם , עוזרו הראשי מר זליג רבינוביץ' , ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מר אמיר גילת מודעים היטב לטיפול הלקוי בחומר השידור ועמו תבוסת הרייטינג . הציבור איננו מתעניין עוד בערוץ 1 וודאי לא בסחורת ספורט השחייה שמספק לו ערוץ 1 בשידורי Off tube מברצלונה. אתמול יום שני – 22 ביולי 2013 , צבר ערוץ 1 בשידורי ברצלונה בין 18.30 ל- 19.50 % 1.52 רייטינג בלבד . בתקופת הזמן בין 20.30 ל- 21.45 צבר ערוץ 1 רק % 2.4 , ובעת שידור "יומן המכבייה ה- 19" בין 21.15 ל- 21.30 הסתכמה כמות הרייטינג ב- % 2.4 . מדובר בטרגדיית מִדְרוּג שהיא תוצאה של רשלנות חובבנות , חוסר מקצוענות , וכמה ווקטורים לא מוצלחים שמרכיבים את העשייה הטלוויזיונית של ערוץ 1 , אך בפירוש אינם כורח המציאות . הנה כמה מהחסרונות כלהלן :

1. שידורי Promo כלליים מידי לא ממוקדים ואשר אינם נוגעים ללב העניין .

2. אי הכנת דעת הקהל ואי זיהוי גיבורי העלילה בטרם התפתחותה ואשר איננה מוּכֶּרֶת די צורכה לציבור הצופים הפוטנציאלי .

3. שידור Off tube מונוטוני מהמוניטור בירושלים של אירוע על בספורט הבינלאומי המתרחש בספרד הוא בעל מֶסֶר כבוי : אם רשת הטלוויזיה שמחזיקה בזכויות השידורים הבלעדיות של האירוע המדובר אינה שולחת את נציגיה לספרד ומעדיפה לשדר אותו מהמוניטור בירושלים סימן שהאירוע אינו חשוב דיו.

4. הסתרת צוות השדרנים והשדרניות והפרשנים והפרשניות של ערוץ 1 מעין הצופים מרמזת כי מוסרי האינפורמציה אינם חשובים דיים מכדי להציגם באולפן השידור . אם מוסרי האינפורמציה לא חשובים כנראה שגם האינפורמציה עצמה שהם מעבירים לצופים איננה חשובה. 

הרייטינג הוא אפסי גם כשמדובר ביומני הטלוויזיה העגומים של המכבייה ה- 19 המשודרים בערוץ 1. המכבייה היא מפעל ציוני ספורטיבי רב ערך ובעל ממדים , שמציג חזון ורעיון נשגב וכרוך בהפקה וארגון לוגיסטי ענק ומורכב ביותר בשטח . מדובר בקיום מאות רבות של אירועי ספורט בכל רחבי המדינה ובאירוח, הלנה, האכלה, ומערכת היסעים ענקית של 9000 ספורטאים . יו"ר הוועדה המארגנת של המכבייה ה- 19 מר אמיר פלד וציוותו ראויים להערכה והוקרה רבה . הם עושים עבודה פנטסטית אולם מן ההיבט הספורטיבי הבינלאומי מדובר בקוריוז . אם מדובר בקוריוז ספורטיבי הרי שהשדרנית והמגישה של יומני המכבייה בערוץ 1 גב' מירי אליקים היא קוריוז טלוויזיוני . מוזרה ולא משעשעת . היא חסרת הכשרה לחלוטין בתחום הייצוג הטלוויזיוני ולא רשאית להתייצב בזירה Front of Camera . היא איננה ראויה להעמדה בחלון הראווה הציבורי . אינני מכיר אותה ומעולם לא ראיתיה . ייתכן וחוננה באישיות עיתונאית דגולה . אם כך המסך מסתיר זאת . היא איננה עוברת מסך ולא מבקיעה אותו , והיא גם לא קריינית ו/או שדרנית. היא נשמעת מהססת ולא בטוחה בעצמה. הרייטינג השולי שהיא צוברת – בהתאם.

איתרע מזלו של ערוץ 1 מפני שאת השבוע הראשון באליפות העולם בשחייה בברצלונה מייחדת ומקדישה FINA למקצועות שאינם מוכרים כמעט בארץ . המקצוע הראשון הוא קפיצות למים לגברים ונשים יחידים ויחידות וגם בצמדים (קפיצות למים מסונכרנות) משלוש מקפצות (שתיים אלסטיות) שגובהן 1 מ' ו- 3 מ' , ואחת מבטון ממגדל שגובהו 10 מ'. המקצוע השני הוא שחייה צורנית (לנשים בלבד) שכולל מופעים של יחידות, זוגות, ושמיניות. המקצוע השלישי הם משחקי הכדור מים . קפיצות למים , שחייה צורנית לנשים , וכדור מים – זרים לחלוטין לציבור צופי הטלוויזיה בישראל שאמון על כדורגל , כדורסל , ואולי גם טניס . תוצאת הרייטינג האפסי היא בהתאם . בצד זה חובה לציין כי ערוץ 1 לא עשה כל מאמץ מיוחד להתעמק בשידורי ה- Promo שלו על מנת לזהות זיהוי מוקדם לציבור הישראלי את גיבורי העלילה שמעצבים את דמותם של מקצועות הספורט האזוטריים האלה בארצנו . קפיצות למים הן שילוב של אקרובטיקה והתעמלות הדורשות קואורדינציית עַל ומיומנות מיוחדת מהמבצעים אותן . הן מחזה טלוויזיוני מרהיב שחושף שוב ושוב את דרגות הקושי הגבוהות והמסוכנות מזוויות התבוננות שונות ובהילוכים חוזרים איטיים מאוד (Super Slow Motion). שתי הסיניות וו מינקסיה (אליפות עולם שישית) ובת זוגה שי טינגמאו זכו במדליית הזהב בקפיצות למים מסונכרנות ממקפצה של 3 מ' . שתיהן שם דבר בעולם כולו אך עלומות בישראל . חטיבת הספורט בערוץ 1 ומחלקת ה- Promo לא דאגו לחשוף אותן ואת סיפורן האנושי לציבור בארץ בטרם התחרות בברצלונה . הצמד הגרמני סשה קליין ופטריק האוסדינג זכה במדליית הזהב בקפיצות מסונכרנות אקרובטיות רבות סיכון ממגדל 10 מטרים , אולם איש כמעט בישראל לא ראה ולא צפה בהם . שידור Promo יעיל עכשיו בעל הבלטת יתר של גיבורי העלילה הוא מעשה מאוחר מידי .

אני זוכר היטב כי לקראת שידורי אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 וסיאול 1988 עשינו לצופי הטלוויזיה הכרה עם מקצוע הקפיצות למים באמצעות הווירטואוז האמריקני גרג לוגאניס . הוא היה כוכב עולמי בקפיצות מ- 3 מ' וגם מ- 10 מ' , ובאמת זכה בשתי מדליות זהב במקצועות האלה בלוס אנג'לס 1984 ובסיאול 1988 . צרבנו את היכולת הגופנית הפנטסטית שלו ואת נטייתו לקחת סיכונים בתודעת הציבור . עשינו זאת גם באמצעות הסיפורים האולימפיים הנפלאים של המתעד ובימאי הטלוויזיה הדגול באד גרינספאן ז"ל . הרייטינג היה בהתאם גם אם מדובר במקצוע ספורט אולימפי צדדי .

בראשית שנות ה- 50 היה למדינת ישראל קופץ למים מוכשר יחיד בשם יואב רענן . יואב רענן נולד ב- 1928 במצרים. הוא היה אלחוטן במלחמת העצמאות ב- 1948. יואב רענן השתתף באולימפיאדת הלסינקי 1952 בקפיצות למים מ- 3 מ' ודורג במקום ה- 9. בקפיצות ממגדל 10 מ' דורג במקום ה- 30 . במשחקי אסיה שנערכו במנילה 1954 ייצג שוב את ישראל וזכה במדליית הזהב ממקפצה של 3 מ'. מאז יואב רענן אין למדינת ישראל שום קופץ למים אולימפי ושום נציג במקצוע הווירטואוזי והמרתק הזה.

yoav raanan 1952

טקסט תמונה : יולי 1952. האולימפיאדה ה- 20 במניין הזמן החדש נערכת בהלסינקי בירת פינלנד. הקופץ למים הישראלי יואב רענן (בן 24 יליד מצרים) ניצב בקצה המקפצה בגובה של 3 מ' . הוא דורג במקום התשיעי במקצוע המרהיב , האקרובטי, והמסוכן הזה שדורש מיומנויות של מתעמל . זהו ענף ספורט ייחודי שכלל לא קיים בישראל. (התמונה באדיבות YLE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

תמונה חדשה (1)

טקסט תמונה : שנת 1954. זוהי משלחת ישראל הקטנה למשחקי אסיה ה- 2 שנערכו במנילה בירת הפיליפינים ב- 1954 . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : הקופץ למים יואב רענן , הקופצת לגובה אהובה קראוז – קריביצקי (מרחובות), הקלע  דוב בן דוב, וד"ר מ. הרניק. (התמונה באדיבות אהובה קראוז – קריביצקי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כמובן שהיעדרם של קופצים ישראליים מכביד על הזדהות הציבור עם האירוע ומטיל על ערוץ 1 קושי נוסף בהתמודדות השידור שלו עם ענף ספורט לא פופולארי בארץ . בצד כל אלה צריך להדגיש את החרבון העיתונאי של שידור Off tube מהמוניטור בירושלים , שאנשי ערוץ 1 עושים בו השבוע שימוש מוגבר . אורי לוי עושה את מיטבו מהאולפן בירושלים . וודאי גם גב' מירי אליקים מנסה לעשות את את המקסימום בהתבוננות במוניטור אולם מיטבה איננו מספיק מפני שהיא נעדרת כל סמכות עיתונאית . הפרשן הנלווה לשניהם נפתלי לוי מנסה לסייע באולפן בפענוח סוד התנועות של הקופצים והקופצות והקואורדינציה הנהדרת שלהם, אולם סך הכל רחוק מלהיות מזהיר .

כישלון נוסף הוא רעיון אפוף סוד של ערוץ 1 להסתיר את דמויות שדרי ה- Off tube שלו . ראשיתם של השידורים הישירים מהאולפן מתחיל בפתיחה גראפית נאה של התחרויות , אולם לעולם אין רואים את אורי לוי , מירי אליקים , ליאן ווילדאו , ושני הפרשנים המשדרים המלווים את תחרויות הקפיצות למים  ואת שחייה צורנית , נפתלי לוי וגב' ניקה בימבד . קולם נשמע אך הם לא ייראו . טעות טלוויזיונית יסודית וגם מטופשת . הציבור תוהה מי הוא פרשן הקפיצות למים במדיה וויזואלית נפתלי לוי ? כמו גם מי זאת פרשנית השחייה הצורנית ניקה בינבד ? שניהם הופכים לנעלמים במשוואה חזותית , ל- "איקסים" במוסד טלוויזיה שאיננו רדיו .

Nika Bimbad

טקסט תמונה : זוהי גב' ניקה בימבד פרשנית השחייה הצורנית לנשים של ערוץ 1 בעת השידורים הישירים של אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 . (התמונה נלקחה מהאינטרנט . במידה והתמונה כפופה לזכויות יוצרים אנא הודיעוני ואסיר אותה מהבלוג) .

הזדהות הצופים היא בהכרח לא רק עם החומר המשודר אלא גם עם אותם האנשים שמניחים עבורם את האוכל על כפית ומגישים אותו לפיהם ו/או בעניינה של הטלוויזיה – פורסים אותו לפרוסות מול עיניהם בסלון ביתם . מגישי חדשות וספורט באולפן ובשטח אמורים להיות חשובים כמו האירועים עצמם . חשיפתם בפני הציבור הוא אחד מחוקי הטלוויזיה הישנים והידועים ביותר מאז ראשית התעשייה הזאת היכן שהוא בשנות ה- 30 של המאה שעברה . לא בכדי שכרם של מגישי החדשות והספורט וגם השדרנים הטובים מרקיע שחקים . הם ניצבים בחלון הראווה של רשתות הטלוויזיה שלהם ומשמשים מתווכים בין החומר החדשותי המצולם לבין יושבי הכורסא בבית מול המסך . ברור שזה היה פק"ל שנקטתי בעת שהייתי הארוכה בשידור הציבורי . שדרנים ופרשנים כמו יורם ארבל , נסים קיוויתי , יוסף "יוז'ו" טלקי , אורלי יניב , אריה מליניאק , אריה מליניאק , אורי לוי , מאיר איינשטיין , אלי סהר וגם אחרים תמיד הופיעו On Camera בטרם החל השידור הישיר וגם במחציתו . הם נעלו אותו On Camera בסיומו . באמצעותם זיהיתי לצופי הטלוויזיה שלי את מהות שידורי הספורט . זהו חלק חשוב בתהליך החיבור בין הצופה לסחורת השידור . מה שקורה בחטיבת הספורט של ערוץ 1 בשבוע הראשון של אליפות העולם בשחייה המתקיימת בחודש יולי 2013 בברצלונה הוא פארסה . אנשים כושלים חסרי מושג בתעשייה מנהלים שם את העניינים . גם ככה הם נראים . במצב הנוכחי אין להם שום סיכוי להתנער מקללת הרייטינג העלוב שהפך לנחלת קבע ברובריקות הציבוריות .

arbel yaniv

טקסט תמונה : חודש דצמבר של שנת 1979 . יורם ארבל ואורלי יניב מגישים את התוכנית "מבט ספורט" אחת מספינות הדגל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשית קריירה ההגשה וההנחיה של שניהם . שניהם נחשבו לצמד ההגשה המלכותי של תוכניות הספורט בימים ההם . ציבור צופי הטלוויזיה הזדהה עמם וזיהה באמצעותם את תוכניות הספורט . (מחלקת הסטילס . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי בן כ- 9000 (תשעת אלפים) עמודים, הקרוי : "למילים יש וויזואליה משלהן" . הספר עוסק בין השאר במיומנות כוכבי הטלוויזיה להגיש ולהנחות שידורים באולפן ובשטח ודן גם בכישרון שדרי הטלוויזיה שמשדרים ישיר אירועי ספורט מעמדות שידור באצטדיונים ו- Off tube מהמוניטור באולפן.

פק"ל חשיפת השדרנים והפרשנים היה גם חזונו של נשיא חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC רון ארלדג' (Roone Arledge) ז"ל , מי שהיה אחראי לעיצובה של תוכנית הספורט הידועה ורבת המוניטין ברשת שלו  "MONDAY NIGHT FOOTBALL" בראשית עשור ה- 70 של המאה שעברה . הדור שלי גדל על התוכנית הפופולארית  ההיא שנעלמה מן האופק . "MONDAY NIGHT FOOTBALL" היוותה ציון דרך בהתפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה בארה"ב אבל גם בעולם . היא שודרה ישיר ב- ABC (תמיד בערבי שני) מול כל מיני תוכניות למשפחה ששידרו שתי הרשתות הארציות בארה"ב CBS ו- NBC , וזכתה להצלחה חסרת תקדים בימים ההם . השידורים הישירים של "MONDAY NIGHT FOOTBALL" נפתחו וננעלו עם השַדָּר המוביל הראשי הבלתי נשכח של רון ארלדג' היהודי – אמריקני האווארד קוסל (Howard Cosell) ז"ל , ושני הפרשנים לצדו דון מרדית' (Don Meredith) ופראנק גיפורד (Frank Giford) באוויר "On Camera" – בעמדת השידור שלהם באצטדיונים בכל רחבי אמריקה . שלישיית השדרנים רבת המוניטין הזאת זיהתה את המשחק למיליוני צופים אמריקניים וגרפה רייטינג עצום בימים ההם . ערכם היה שווה ערך לשחקנים . מי שלא מבין את זה שלא יתעסק בביזנס שקרוי טלוויזיה . קוראי הבלוג שמוצאים עניין בהיסטוריה הבינלאומית של שידור ספורט ברשתות הטלוויזיה האמריקניות מוזמנים לקרוא את הספר "COSELL" (יצא ל אור ב- 1973 בארה"ב), ספרו המרתק של שַדָּר ספורט נפלא , מיוחד , ומקורי , חד ושנון , דרמטי ומפתיע , ויחד עם זאת הגיוני , העונה לשם האווארד קוסל (Howard Cosell)  

cosell

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה ברשת הטלוויזיה האמריקנית ABC . זהו צוות השידור רב המוניטין של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC שאחראי על ההצלחה המדהימה של השידורים הישירים של תוכנית הספורט הידועה והמפורסמת "Monday Night Football" במשך ארבע עשרה עונות רצופות – בשנים 1984- 1970 . השדר המיתולוגי הבלתי נשכח האווארד קוסל (Howard Cosell) יושב במרכז . עומד מימין פרנק גיפורד (Frank Giford) ומשמאל דון מרדית' (Don Meredith) שניהם שחקני פוטבול בעברם . השלישייה הזאת שינתה את הרגלי הצפייה של אמריקה. (באדיבות ABC . ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות) .

שידורי הכדורסל הישירים של מכבי ת"א מהיכל הספורט ביד אליהו נפתחו תמיד מראשיתם עם השדרים המובילים דן שילון , אלכס גלעדי , יורם ארבל , ומאיר איינשטיין – יושבים בעמדת השידור שלהם , איש איש בתקופתו . הם היו חשובים כמו שחקני מכבי ת"א . השידורים הישירים הללו לא רק נפתחים עם מראה פני השדרים והפרשנים אלא גם ננעלים על ידם , כאשר השדרים המובילים מצולמים On Air . 

shilon alroey

טקסט תמונה : יום חמישי בערב- 23 במארס 1972 . היכל הספורט ביד אליהו . היכל הכדורסל התל אביבי תחת ניהולו של גרשון פורמן מארח בפעם הראשונה בתולדותיו את משחק הגמר על גביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל בין איניס ווארזה האיטלקית ליוגופלסטיקה ספליט (קבוצת כדורסל קרואטית) אלופת יוגוסלביה הגדולה . אנוכי (מימין) משמש סטטיסטיקאי והמחשב האלקטרוני של השדר דן שילון (משמאל) באמצעות פתקאות נייר . כך מילאתי בימים ההם את תפקיד עוזר השַדָּר שלוֹ . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

gilady

טקסט תמונה : אמצע שנות ה- 70 של המאה שעברה . עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית בהיכל הספורט ביד אליהו באחד ממשחקיה של מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות בכדורסל . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : שני עוזרי השדר הרצל רווה ורפי גינת , השדר אלכס גלעדי , ומנהל הבמה (Floor manager)  יוסף "פונצי" הדר .(משהל'ה פרידמן מחלקת הסטילס . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

arbal barkai

טקסט תמונה : 28 בינואר 1981. עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- בריסל בירת בלגיה . השלטון הסובייטי הקומוניסטי בראשותו של נשיא ברה"מ ליאוניד ברז'נייב איננו מתיר לקבוצת צסק"א מוסקבה לשחק בתל אביב ואיננו מסכים לארח את מכבי ת"א במוסקבה . מכבי ת"א נדרשת לנהל מאבק כפול נגד אלופת ברה"מ במגרשה של קבוצת הכדורסל הבלגית "רויאל 4" . איש ה- FIBA הבלגי ליאון וואנדל מארגן את המפגש הכפול נגד צסק"א מוסקבה בבריסל . בתוקף תפקידי כמנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית אני ממנה את יורם ארבל (מימין מרכיב משקפיים) להיות שדר מוביל ולשדר ישיר ארצה את שני המשחקים בבריסל . נוכחותו ב- Frame  הטלוויזיוני הייתה חיונית למהימנות העיתונאית של התמונה . המפיק המצוין ועוזר השדר שלו הוא אמנון ברקאי חובש Headset משמאל. (באדיבות רשת הטלוויזיה הבלגית RTBF . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

einatein sahar alroey

טקסט תמונה : שנת 2001. בחלוף שני עשורים. עמדת השידור שלנו בהיכל הספורט יד אליהו . ב- 1995 מיניתי את אלי סהר לפרשן הכדורסל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במקומו של הפרשן המודח אריה מליניאק . המינוי הצליח מעל המשוער . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : השדר מאיר איינשטיין , הפרשן אלי סהר , ואנוכי – פוקח עין על שניהם ועל הפקת השידור . (צילום ראובן שוורץ . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

נוכחותם הוויזואלית של מגישי החדשות כמו חיים יבין , וולטר קרונקייט , יעקב איילון , ברברה וולטרס , יונית לוי , ותמר איש שלום באולפן – חיונית וחשובה כמו תמונות ה- Video שהם משדרים לציבור שלהם . בערוץ 5 בכבלים טרם הפנימו זאת והם עדיין מחביאים למשל את השדרנים שלהם דניאל זילברשטיין , עמיחי שפיגלר , מאיה רונן , ושימי ריגר . טעות חמורה . עכשיו אני רואה שגם במקרה דנן של תחרויות הקפיצות למים והשחייה הצורנית שמגיעים מאליפות העולם של ברצלונה 2013 לירושלים מסתיר ערוץ 1 את השדרנים והפרשנים שלו . ייתכן סיבותיו של לערוץ 1 עמו (מי יודע מי מנהל אותו בכלל בימים טרופים אלה) . מי יודע אולי להנהלת ערוץ 1 והנהלת רשות השידור יש סיבות טובות להחביא את שלושת השדרים ואת שני הפרשנים , סיבות שאנחנו אינם יודעים . יכול להיות כי אי חשיפת שדרני ה- Off tube של ערוץ 1 באולפן בירושלים וגילוי קולותיהם בלבד , היא מין פעולת הסוואה ומיסוך עשן , כדי שהציבור יחשוב שאין רואים אותם מפני שהם יושבים בעמדות שידור בברצלונה ובדרך כלל בשידורי Multilateral אין מראים את השדרים On Camera ב- Venues השונים . ערוץ 1 איננו מודיע בקול וגם לא בכתובית כי מדובר בשידור ישיר Off tube . על פי תפישת עולמי הטלוויזיונית מדובר בחרבון עיתונאי . שידור Off tube מהמוניטור באולפן כשיטה , כפילוסופיית שידור , כמדיניות שידור שנקבעת מראש ומתנהלת בחובבנות שכזאת לאורך שבוע שלם במקום לדווח מהשטח , הוא בפירוש מעשה עיתונאי ירוד ונחות של מי שמתכנן אותו ושל מי שמבצע אותו . עיתונאות מחפירה .  

2. רדיו גלי צה"ל והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1

האזנתי אתמול (יום שני – 24 ביולי 2013) ברוב קשב לריאיון הארוך שקיימה גב' יעל דן עם מר אורי שנער (לשעבר מנכ"ל חברת "קשת" בערוץ 2) ואָחִיָה "חִיקָה" גִינוֹסָר יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים ועובד וותיק של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 אודות סגירה אפשרית של ערוץ 1 ע"י ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו ושר התקשורת מר גִלְעַד ארדן . זהו איום ממשי . אורי שנער חילק בתורו עצות לשידור הציבורי ונשמע מגוחך ולא מהימן . צריך לזכור שאורי שנער הוא אולי ידען גדול וגיבור במתן עצות, אך אל לקוראי הבלוג לשכוח כי אותו אורי שנער הודח וסולק בשעתו בפרשה מתוקשרת בריש גלי ע"י מוזי וורטהיים מתפקידו הרם מנכ"ל "קשת" והוחלף ע"י אָבִי נִיר . בעת השמעת חזון השידור שלו לגב' יעל דן התברר שהוא אוּרִי שִנְעָר איננו צנוע יתר על המידה . הוא סיפר למראיינת ולכל מי שרק רצה לשמוע כי אהוד אולמרט וביבי נתניהו הציעו לו פעם כל אחד בתורו להיות מנכ"ל רשות השידור . אם נכון הדבר הרי מדובר בהצעה פוליטית גרידא משום שלאהוד אולמרט וביבי נתניהו אין שום מושג הנוגע לניהול מקצועי של רשת שידור . ואז הגיע תורו של חיקה גינוסר להשמיע את דעתו אודות השמועה המאיימת לגדוע את השידור הציבורי ע"י ממשלת ישראל כפי שגדעה ממשלת יוון רק לפני שבועות ספורים את ERT רשת הטלוויזיה הציבורית הוותיקה היוונית . אנוכי מכיר היטב את חיקה גינוסר . הוא איש מקצוע בעל וותק וגם בחור אהוד ואהוב אולם הנימוקים שלו שנועדו להגן על השידור הציבורי הקורס בטלים בשישים . הוא היה באותה שיחה אתמול בר מזל מפני שהמראיינת החובבנית גב' יעל דן לא אמרה לו את הדברים הבאים כהאי לישנא : "מר חיקה גינוסר אינך יכול להגן על שידור ציבורי שנהנה מאגרת טלוויזיה שנתית ברוֹם של כמעט 1.000000000 (מיליארד) שקל אך מניב בתמורה ב- Prime time שלו במשך שנים ארוכות רייטינג קטסטרופלי בשיעור ממוצע של % 1.5 – % 1.0 , שלא לדבר על מדרוג נוסף עלוב ובלתי סביר בשעות שהן Non Prime Time  שם צובר ערוץ 1 ממוצע של % 0.5 . אין לעובדות הקשות האלה אח ורע בשידור הציבורי ב- EBU . חיקה גינוסר במצב הנתון החמור הזה וחסר התקדים אין כל הצדקה לקיום שידור ציבורי במתכונתו הנוכחית . מה מפריע לכם עיתונאי ומפיקי ערוץ 1 ולמנכ"ל שלכם יוני בן מנחם וליו"ר הוועד המנהל שלכם ד"ר אמיר גילת לייצר רייטינג יומי על בסיס יומי שנע בין % 15 ל- % 20 . לא פחות" . בתום הטקסט הייתה אמורה לשלוף את מפות המִדְרוּג של אֶמֶש (יום ראשון – 21 ביולי 2013) ולהציג אותן כאספקלריה סדוקה בפניו של חִיקָה גִינוֹסָר . היות וגלי צה"ל הם רדיו ולא טלוויזיה , היה עליה לשנן באוזניו של חיקה גינוסר ובאוזני מאזיניה את נתוני הרייטינג האומללים אתמול פרי מחקר של וועדת המדרוג הארצית . היות והמראיינת והמערכת שלה בגלי צה"ל אינם מעודכנים וחסרי כל ידע בנדון , ולכן מחפפים , הותירה גב' יעל דן לחיקה גינוסר לחמוק מטפריה . והוא חמק . ברור שבמצב המדרוג הנוכחי אין לערוץ 1 שום זכות קיום . האשמה הכבדה הזאת מוטחת לפתחם של שתי שורות המנהלים בערוץ 1 , הבכירה וגם המשנית , ומגולגלת ראשית דבר ללשכתם של מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם , עוזרו הראשי מר זליג רבינוביץ' , ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת . שלישייה חסרת מינימום של כישרון , יכולת , וידע ונעדרת כל כריזמה בניהול השידור הציבורי . דמותם של יוני בן מנחם , זליג רבינוביץ , ואמיר גילת כמראה מפות הרייטינג והמדרוג הגוססות ואשר מצורפות לפוסט . שתי מילים בלבד בושה וחרפה ייטיבו לתאר את פניו של השידור הציבורי של מדינת ישראל . צריך לזכור שמדובר בפיסות מדרוג . הרייטינג העלוב הזה הוא נחלתו של ערוץ 1 לא מהיום . מזה שנים ארוכות . ברור שערוץ 1 הציבורי גוסס וחולה במחלה חשוכת מרפא . זה רק עניין של זמן קצר עד שממשלת ישראל (כל ממשלה מהימין והשמאל גם יחד) תסגור באבחה אחת את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כפי שממשלת יוון סגרה את רשת הטלוויזיה היוונית הציבורית ERT באמתלה ראשית נכונה שזכתה לגיבוי של חלק גדול מהעם היווני : לא ייתכן כי אנשי ERT שמשתכרים משכורות עתק יניבו ביום שידור ממוצע סך של  % 1.0 רייטינג בלבד . סילוף עובדת החיים הזאת והפראדוקס בו המון אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 משתכרים משכורת חודשית בת עשרות אלפי שקלים (נטו) אך מניבים אחוז אחד ו/או שניים של רייטינג לא יִנּוֹן לנֶצַח. מר אָחִיָה "חִיקָה" גִינוֹסָר שהוא איש יישר דרך, הגון, וגם איש של כבוד צריך להיזהר מפני שהתקרה עלולה לקרוס לפתע ללא כל הודעה מוקדמת נוספת . ערוץ 1 שעדיין נקרא השידור הציבורי איננו יכול וגם איננו רשאי להגן במצבו הנוכחי על האינטרסים שלו כשמאחוריו מתייצבות ספרות דמויות אפסים ריקות מכל תוכן . לפנים חשבתי כי גב' יעל דן היא הרבה יותר חריפה וממוקדת . היא לא הכינה היטב את שיעורי הבית שלה הפעם בטרם שני הראיונות שקיימה עם מר אורי שנער השחצן ועם מר אחיה "חיקה" גינוסר התמים .

rat 5טקסט מסמך : יום ראשון – 21 ביולי 2013 . טבלת המדרוג ברבעי שעות בין 16.00 ל- 18.45 . טרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 ניבטת מכל פינה . ערוץ 2 וערוץ 10 עושים שמות בערוץ הציבורי . (באדיבות וועדת המדרוג) .

rat 6

טקסט מסמך : יום ראשון – 21 ביולי 2013 . טבלת המדרוג ברבעי שעות בין 18.45 ל- 21.15 . טרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 ניבטת מכל פינה . משדר השחייה מאליפות העולם ב- ברצלונה בין 18.30 ל- 19.45 צובר רייטינג ממוצע של % 1.38 . ערוץ 1 מתאושש קמעא עם מהדורת "מבט" בין 19.50 ל- 20.30 עם רייטינג ממוצע של % 3.3 אולם שב לסורו והמשך שידור השחייה מברצלונה בין 20.30 ל- 21.15 צובר רייטינג ממוצע של % 1.96 . יומן המכבייה ה- 19 בהגשת גב' מירי אליקים צובר בין 21.15 ל- 21.30 רייטינג של % 1.7 (כפי שאפשר לראות במפת המדרוג הבאה) . ערוץ 2 וערוץ 10 עושים שמות בערוץ הציבורי . (באדיבות וועדת המדרוג) .

rat 7

טקסט מסמך : יום ראשון – 21 ביולי 2013 . טבלת המדרוג ברבעי שעות בין 21.15 ל- 23.45 . טרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 ניבטת מכל פינה . ערוץ 2 וערוץ 10 עושים שמות בערוץ הציבורי . (באדיבות וועדת המדרוג) .

rat 8

טקסט מסמך : יום ראשון – 21 ביולי 2013 . טבלת המדרוג ברבעי שעות בין 23.45 ל- 25.59 (שתיים לפנות בוקר) טרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 ניבטת מכל פינה . ערוץ 2 וערוץ 10 עושים שמות בערוץ הציבורי . (באדיבות וועדת המדרוג) .

3. הודח שדר השחייה משה גרטל      

שוחחתי אתמול שיחה טלפונית קצרה עם משה גרטל פנסיונר טרי של רשות השידור . הבנתי ממנו שבעקבות מחלוקת "מנהלית" בינו לבין מר מאיר בר מנהל חטיבת הספורט הנוכחי בערוץ 1 , החליט הממונה לוותר על שירותיו כשדר מיועד של תחרויות השחייה שיחלו בשבוע הבא בברצלונה . מאיר בר הדיח את משה גרטל (כאמור פנסיונר בן 67) , מָשָה אותו מהמים וזרק אליהם את השדר ליאן ווילדאו טירון ירוק בתחום השחייה . זהו הימור גדול . אנוכי חולק לחלוטין על כל פילוסופיית השידור של משה גרטל לאורכן של 6 (שש) אולימפיאדות , והתייחסותו כאיש טלוויזיה אל עצמו , אל המיקרופון , וגם אל צופיו . הוא נותר בעיניי שדר שנוי במחלוקת רווי חסרונות . גם בגילו המבוגר ניתן לפקח עליו ולשפר את איכותו . טיב המוצר שהוא מספק מותנה במידת מה גם במערכת שמנהלת אותו . על פי הכלל הפיזיקאלי של "כלים שלובים" משה גרטל והמערכת שהפעילה אותו באולימפיאדת לונדון 2012 תאמו איש את רעהו . הוא היה שדר הטלוויזיה הראשון בהיסטוריה הישראלית והבינלאומית שניהל שיחות טלפון ב- iphone הפרטי שלו עם מעריציו בעת השידורים הישירים מבריכת השחייה האולימפית במשחקי לונדון 2012 וזאת על חשבון העברת מידע לצופי הטלוויזיה . הוא גם שדר הטלוויזיה הראשון שאני מכיר ב- 40 (ארבעים) שנות עבודתי בתעשיית הטלוויזיה הישראלית והבינלאומית שאחזה בו רוח הנבואה בעת השידורים הישירים מבלי לסייג את עצמו ואת אמירותיו . זכור היטב טקסט שידור הנבואה שלו במשחה השליחים בשלב הגמר במקצוע המרתק 4 פעמים 100 מ' בסגנון חופשי לגברים באולימפיאדת בייג'ינג 2008 , בו התפתה והעניק ב- Leg האחרון ניצחון וודאי לנבחרת הצרפתית בטרם עת על הנבחרת האמריקנית . "אני חותם לכם כי צרפת תכה שוק על ירך את ארה"ב" , שידר בהתרגשות ובביטחון רב לצופי הטלוויזיה בישראל כאילו יש לו חזקה התפתחות העלילה והדרמה בבריכה . כמובן שקרה ההפך . השחיין האמריקני המסיים ג'אסון ליזאק (Jason Lezak) ניצח בנגיעת יד את יריבו הצרפתי אלן ברנארד (Alain Brnard) . הרביעייה האמריקנית קבעה שיא עולם חדש 3:08.24 דקות וזכתה במדליית הזהב ואילו הרביעייה הצרפתית "הסתפקה" במדליית הכסף בתוצאה 3:08.32 דקות . חז"ל כבר חיוו את דעתם מזמן למי ניתנה הנבואה . משה גרטל נאלץ לבלוע את הכובע . חמור מזה מהימנותו כאיש מקצוע נפגעה אנושות . נבואתו הפכה להימור ובכך כרה לעצמו בורות ושם לעצמו רגל מבלי שהוא מחויב לכך . הוא נפל לתוכם ושילם על כך בריבית דה ריבית. טלוויזיה איננה מוסד להימורים והמיקרופון איננו מקום מפלטם של השוטים . משה גרטל איננו שוטה ולא טיפש אבל הוא נוטה לעיתים לקלות דעת ולמעוד במקום שהוא נדרש ללכת בקומה זקופה . לכן נקטתי באחת מהביקורות שלי באחד הפוסטים בבלוג לשון חריפה אודותיו : "כי בעוד המצלמה נטתה לו חסד המיקרופון עשה בו שַמוֹת" .

וכאן אנוכי מסייג את עצמי . ייתכן והיום בקיץ 2013 אני נמצא בעמדת מיעוט המתייחסת למקצועיות של משה גרטל . עובדה שבחלוף השנים הוא צבר מוניטין בעַם . חלק מהעַם הזה חלק רואה בו לא רק שַדָּר טלוויזיה פופולארי אלא גיבור תרבות . דיווחו לי שהייתה לו לאחרונה עדנה בהופעת אורח כידוען בתוכנית "האח הגדול" בערוץ 2. אין מתווכחים עם עובדות. אם זה היה תלוי בי הייתי מטיס עוד היום את משה גרטל לברצלונה (למרות הכל) וקורא לליאן ווילדאו לשוב משם ארצה . הצבתו של ליאן ווילדאו לראשונה בחייו בעמדת השידור בברצלונה באליפות עולם בשחייה היא הימור עצום ומסוכן . שידור ישיר של Play by play בתחרויות שחייה ברמה של אליפות עולם דורשת הכנה מדוקדקת , לימוד מפורט של החומר מהיבטים רבים , ולבטח תרגול על מודל פשוט יותר .

באולימפיאדת הדמים של מינכן 1972 הימרו דן שילון ואלכס גלעדי על השַדָּר נסים קיוויתי (אז כתב העיתון "ידיעות אחרונות" בלונדון) והציבו אותו בעמדת השידור ב- בריכה האולימפית בנוסף על מינויו לשדר מוביל של תחרויות הא"ק האולימפיות . ההימור ב- בריכה צלח מעל המשוער . אך צריך לזכור שהיה מדובר אז לפני 41 (ארבעים ואחת) שנים בנסים קיוויתי האחד והיחיד , ולא בליאן ווילדאו היום . באוגוסט 2003 הציב מנהל מחלקת הספורט של ערוץ 1 מר אורי לוי את עצמו בעמדת השידור בפאריס באליפות העולם ה- 9 בא"ק . התוצאה : כישלון ונֶפֶל מוחלטים . זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה בחייו של אורי לוי שהוא שידר ישיר אליפות עולם בא"ק . נפילתו הייתה קולוסאלית . מאז 2003 לא שב עוד לעסוק במקצוע שידור כל כך כך מורכב ומסובך הקרוי שידורים ישירים של תחרויות א"ק בטלוויזיה . אורי לוי הוא שדר טניס ולא שדר א"ק . באוגוסט 2005 הציב מנהל מחלקת הספורט ששי אפרתי את שדר רדיו "קול ישראל" מר דניאל "דני" דבורין בעמדת השידור בהלסינקי בעת תחרויות אליפות העולם ה- 10 בא"ק . התוצאה : התרסקות טוטאלית . זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שדני דבורין שידר ישיר אליפות עולם בא"ק . הוא לא שידר יותר ישיר תחרויות א"ק בטלוויזיה . דני דבורין הוא שדר כדורגל ולא שדר א"ק . באוגוסט – ספטמבר 2007 הציב מנהל מחלקת הספורט ששי אפרתי את מר עמית הורסקי בעמדת השידור באוסאקה – יפן בעת אליפות העולם ה- 11 בא"ק . התוצאה : מפולת אישית ותבוסה של עמית הורסקי שהוא שדר כדורסל וכדורגל ורחוק שנות אור מזירת הא"ק . זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שמר עמית הורסקי שידר ישיר אליפות עולם בא"ק . שלושת השדרים האלה הפכו בעל כורחם את הפרשן הוותיק שלהם ד"ר גלעד וויינגרטן למגוחך . חוקי השידור בטלוויזיה ברורים : שדר טוב צריך לידו בעמדת השידור פרשן טוב , וגם להפך : פרשן טוב זקוק לידו שדר טוב.

בעסקה מאיר בר – ליאן ווילדאו יש כבר מפסיד אחד. משה גרטל. אנשים מסוגו שומרים את תודעתם ואורך חיי המדף שלהם בציבור באמצעות קולם והמראה שלהם בטלוויזיה . משאלה נעלמים נגזר גורלם להישכח. אולם בעסקה הזאת עלול להיות גם מפסיד שני. הציבור. לא ו/או כן , את זאת נגלה בתוך ימים ספורים כבר בראשית השבוע הקרוב. 

gertel yoash

טקסט תמונה : 1980 . אנוכי (משמאל) ומשה גרטל (מימין) . רכילאית שבועון "העולם הזה" כתבה במדורה כלהלן : "כשיואש אלרואי איננו בסביבה – גרטל הוא הכי יפה בשטח" . השנה ההיא של 1980 הייתה Srart up של שנינו . שלו כשדר טלוויזיה ושלי כמנהל ומנהיג חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . יושבים בתחתית התמונה : דוד "דודיק" אייגר , יעקב "ז'קי" ווישניה , ועוזרת ההפקה גב' עדה קרן (קטועה משמאל) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gertel yoash 1

טקסט תמונה : יולי 1992 . אולימפיאדת ברצלונה 1992 . משרד ההפקה , התקשורת , והשידורים שלי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) בברצלונה . אנוכי ממנה את משה גרטל (בן 46 ב- 1992 , אחד מגדולי השחיינים של מדינת ישראל בכל הזמנים) לשדר השחייה האולימפי הראשי באולימפיאדת ברצלונה 92' במקומו של נסים קיוויתי שפרש לגימלאות . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : משה גרטל , מפיקת הטלוויזיה המכסיקנית גב' מוניקה זאמבראנו , פרשן השחייה בגבו למצלמה יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל (בן 74 ב- 1992 , חבר קיבוץ כפר מכבי מרכיב אוזניות על ראשו) , והמפיק שלי ויד ימיני מר אמנון ברקאי (בן 37 ב- 1992, היום סמנכ"ל התפעול בערוץ 10) . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gertel yoash 3

טקסט תמונה : אוגוסט 1992 . אולימפיאדת ברצלונה 1992 . היכל הכדורעף ב- "פלאו דה ג'ורדי" בקומפלקס האולימפי הנפלא ב- "הר היהודים" ב- ברצלונה . זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אנוכי , צלם ה- ENG שרגא מרחב , השדר רמי ווייץ (מזוקן , פונה למצלמה) , והשדר משה גרטל (ממושקף) שהיה גם שדר הכדורעף במשחקים האולימפיים ההם . (צילום מר עמוס אטינגר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

4. סיכום קצרצר 

טלוויזיה איננה מוסד שידור דמוקראטי . ההיררכיה ברורה. המנהל בכל דרג בכיר ו/או משני הוא הבוס הראשי ועל פיו יישק דבר. נכון שבכל "סניף" טלוויזיה כמו במחלקת הספורט , בחטיבת חדשות , ו/או בחטיבת תוכניות וכו' מתקיימות ישיבות מערכות מקצועיות בהן כל אחד רשאי להביע את דעתו , אבל מנהלי יחידות השידור הם אלה שמחליטים בסופו של דבר . זאת אחריותם ואחריות אי אפשר לחלוק . הם יישאו בה לבדם . מאיר בר חושב שליאן ווילדאו יהיה עדיף על משה גרטל בשבוע הבא בעמדת השידור בתחרויות אליפות העולם בשחייה בברצלונה , בדיוק כפי שמנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם חושב שמר זליג רבינוביץ' העוזר שלצדו הוא היעיל והטוב בעולם .