השידור הציבורי – רוש ולענה (8). ממשלת ישראל ממנה בספטמבר 2001 את רן גלינקא למנכ"ל רשות השידור ומדיחה אותו במארס 2002. בקיץ 2002 ממנה הממשלה את יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור במקומו של רן גלינקא ומדיחה גם אותו (בצדק) במאי 2005. הפוליטיקאים בוחשים ברשות השידור חסרת הישע כבתוך שלהם – לטוב ולרע. כל הזכויות שמורות

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר .

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי . הפוסטים מתעדכנים מעת לעת .

——————————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 228 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום שלישי – 4 ביוני 2013 .

——————————————————————————————————————

השידור הציבורי – רוֹש וְלַעֲנָה (8). ממשלת ישראל ממנה בספטמבר 2001 את רָן גָלִינְקָא למנכ"ל רשות השידור ומדיחה אותו במארס 2002. בקיץ 2002 ממנה הממשלה את יוֹסֵף בַּר-אֵל למנכ"ל רשות השידור במקומו של רָן גָלִינְקָא ומדיחה גם אותו (בצֶדֶק) במאי 2005. הפוליטיקאים בוחשים ברשות השידור חסרת הַיֶשָע כבתוך שלהם – לטוֹב ולרָע. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 4 : "שומרי הסף" הוא יצירת מופת תיעודית של מר דְרוֹר מוֹרֶה . ערוץ 1 רכש את זכויות השידורים של חמשת הפרקים של הסרט הדוקומנטארי המרתק הזה . הדיון האולפני המלאכותי המטופש שהתקיים אמש בתום הקרנת הפרק הראשון בהנחיית מר אמיר בר שלום וגב' נועה ברק הוא ביזיון טלוויזיוני . אם אמיר בר שלום ונועה ברק היו אנשי טלוויזיה רציניים , כנים , ובעלי מצפון בעניין הקונקרטי הזה הם היו מסרבים להיות משת"פים ולשמש מנחי אולפן זולים . אמיר בר שלום היה גם צריך לסרב ללחוץ את ידו של מפקדו לשעבר בחטיבת גבעתי איש הימין תת אלוף מיל אפי איתם (גם אם לחיצת היד נעשתה בהיסח הדעת) שהשתתף אמש בתום הדיון הבלתי חשוב ולא נחוץ הזה שנכפה על אנשי ערוץ 1 מטעם הנהלת רשות השידור . במה יש לדון בדיוק לאחר ששומעים ללא כחל ושרק את דבריהם של ששת ראשי השב"כ . מה כבר אמיר בר שלום ונועה ברק והפנל באולפן יכולים להוסיף ו/או להועיל לצופי הטלוויזיה . ברור שיד חובבנית לא נעלמה כפתה את הביזיון הפוליטי הזה על אנשי המקצוע העיתונאים . מעניין לשמוע מדוע וכיצד זה מנהל חטיבת התוכניות יואב גינאי מתקפל מפני הבוסים שלו ומה הם התירוצים שלו , ולמה איתי לנדסברג יחדיו עם אמיר בר שלום ונועה ברק לא מניחים את המפתחות על השולחן . תעודת עניות לחטיבת התעודה של ערוץ 1 .

הפוליטיזציה של השידור הציבורי בישראל. רוש ולענה (8).

רוֹש  ולַעֲנָה בימי האוֹפֶל של השנים 2005 – 2001 . הפוליטיזציה לגווניה השונים ממוטטת את השידור הציבורי של מדינת ישראל . תקופת מנכלותו של יוסף בר-אל את רשות השידור בשנים 2005 – 2002 שווה דיון ציבורי היסטורי מעבר לכמה הפוסטים הללו שאני מפרסם כעת בבלוג שלי . כיצד זה נפלה ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ואהוד אולמרט בפח ומינתה בקיץ 2002 איש כה שנוי במחלוקת בלשון המעטה ולא מוכשר בעליל למנכ"ל רשות השידור הציבורית של מדינת ישראל ? עד כדי כך נכשלה בבחירתה עד שבתום שלוש שנים מאז המינוי היא עצמה נאלצה במאי 2005 להדיח אותו לאלתר ממשרתו הרָמָה בבושת פנים . כיצד זה הסתמכה הממשלה רק על עדותו והמלצתו של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן , האיש שהמליץ המלצה חמה בפני ראש הממשלה אריאל שרון להציב את יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל , מבלי לבדוק עדויות ומקורות מידע נוספים אודות המועמד ? איזה אינטרס מובהק היה למר רענן כהן להמליץ במארס 2002 בפני ראש הממשלה אריאל שרון דווקא על יוסף בר-אל לתפקיד מנכ"ל רשות השידור ? הייתה זאת שרת החינוך לשעבר גב' שולמית אלוני שאמרה לי בעת שיחות התחקיר עמה ב- 2006 שנגעו למחקר וכתיבת הספר "רוש ולענה" במסגרת הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" כלהלן : "לאחר שממשלת ישראל בראשות יצחק רבין ועל פי המלצה שלי כשרה הממונה על ביצוע חוק רשות השידור מינתה את מוטי קירשנבאום ב- 18 באפריל 1993 למנכ"ל רשות השידור במקום אריה מקל , ביקשתי ממנו במפורש להדיח לאלתר את יוסף בר-אל מתפקידו כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית משום שסברתי שמדובר באיש טלוויזיה מושחת מבחינה פוליטית שכל הזמן עסוק בהענקת טובות טלוויזיוניות – פוליטיות לכל מיני פוליטיקאים". הערה שלי : יוסף בר-אל נבחר לתפקיד מנהל הטלוויזיה במכרז ב- 10 ביולי 1990 . בראש וועדת המכרז ישבו מנכ"ל רשות השידור דאז אַרְיֵה מֶקֶל ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור דאז אַהֲרוֹן הַרְאֵל . יוסף בר-אל זכה במשרה והביס את המתחרה שלו לתפקיד בימים ההם נסים משעל שנשא בתפקיד מ"מ מנהל הטלוויזיה הזמני מאז נובמבר 1989 בתום סיום כהונתו של מר חיים יבין . אנוכי שהיתי ב- 10 ביולי 1990 ברומא וניהלתי עם ציוותי השידור שלי את השידורים הישירים של משחקי מונדיאל הכדורגל של איטליה 1990 .

ב- 2 במאי 2005 התחוללה כאמור רעידת אדמה במדינת ישראל . ממשלת ישראל בראשותו של אָרִיאֵל "אָרִיק" שָרוֹן וסגנו אֵהוּד אוֹלְמֶרְט מדיחה את מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף בַּר-אֵל מכהונתו הרמה ומסלקת אותו לאלתר ממנהיגות השידור הציבורי . לראשונה בתולדות מדינת ישראל ובהיסטוריה של רשות השידור מודח מנכ"ל רשות שידור מכהן . יוסף בר-אל נשלח בבושת פנים הביתה . מרבית הציבור בארץ איננו עֵר דיו , לא מתעניין , ולא מבין את חומרת התנהלותו המתמשכת של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף בַּר-אֵל בין כותלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית -ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" בתקופה שבין תאריך מינויו לתפקיד הרם באפריל 2002 לבין תאריך הדחתו במאי 2005 . ראש הממשלה אָרִיאֵל שָרוֹן נטה חֶסֶד ליוֹסֵף בַּר-אֵל . הרי הוא היה השושבין הראשי שמינה אותו למשרה התקשורתית הרמה . באפריל 2005 עדיין התלבט אָרִיאֵל שָרוֹן האם צריך לנקוט במהלך פיטורין כה דרמטי . הוא השתעשע במחשבה שניתן לגרור את העניין ואולי איך שהוא להימנע מההדחה אולם אז ניצב בדרכו היועץ המשפטי לממשלה מֶנִי מַזוּז (יועץ משפטי שהותיר עלי רושם עצום כמו אחד מהיועצים המשפטיים שקדמו לו יִצְחָק זָמִיר) שאמר לו "אין לך ברירה לנוכח הסיאוב והשחיתות הנוראית ששוררת ברשות השידור תחת שילטונו של מנכ"ל הרשות יוסף בר-אל" . מני מזוז כתב כהאי לישנא מדוע אין לראש הממשלה שום ברירה אלא להדיח לאלתר את יוסף בר- אל מכהונתו הרמה : "יוסף בר-אל פעל בניגוד לחוק ולכללי מינהל תקין בהקשרים שונים , ובהם מינוי מקורבים , העסקה וקידום עובדים ללא מכרזים כדין , התקשרויות עם יועצים חיצוניים ועם מפיקי תוכניות ללא קבלת אישור של הגורמים המוסמכים" . הסוף כאמור ידוע . ראש הממשלה אריאל שרון הביא ב- 2 במאי 2005 את פרשת הדחת מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל להצבעה בממשלה . 13 שרים הצביעו בעד ההדחה , 2 שרים הצביעו נגד ההדחה , ו- 3 שרים נמנעו . האם קוראי הבלוג יכולים לתאר לעצמם את ממשלות ישראל לדורותיהן מדיחה מנכ"לים בעבר של רשות השידור ברמת אישיות כמו למשל של שְמוּאֵל אַלְמוֹג , יִצְחָק לִבְנִי , יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד , ו/או מרדכי "מוטי" קירשנבאום ? מדוע אם כן הודח דווקא יוסף בר-אל מכהונתו הרמה וסולק ממנה ע"י ממשלת אריאל "אריק" שרון וסגנו אהוד אולמרט ? שִבְעַת הפוסטים הקודמים שכותרתם "השידור הציבורי – רוש ולענה" דנו בעניין וענו במידה רבה על השאלה המורכבת הזאת .

יוסף בר-אל התגלה לי כמי שניווט בשעתו את שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית כמנהל טלוויזיה כושל כבר בשנים 1993 – 1990 . אולם זאת לא הייתה התגלות מיידית . וועדת המכרזים של רשות השידור בראשות מנכ"ל רשות השידור אַרְיֵה מֶקֶל ויו"ר הועד המנהל של רשות השידור אהרון הראל ז"ל בחרה בו ב- 10 ביולי 1993 להיות מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוועדה העדיפה אותו על פניהם של נסים משעל ויוסי צמח . מנהל כל רשת שידור באשר היא נושא על כתפיו אחריות כבדה . הוא איננו רק האחראי הראשי לשידור התוכן אלא מתפעל ראשי של הטכנולוגיה , כוח אדם , וההתנהלות הלוגיסטית בתוכה . התוכן המשודר איננו רק פרי טעמו של מנהל הטלוויזיה שהוא כידוע העורך הראשי של הרשת , אלא גם פועל יוצא של ניהול נבון וניצול הגיוני של משאבי השידור העומדים לרשותו , לרבות תפעול נכון ויעיל של כוח האדם , ושימוש מושכל בלוגיסטיקה המורכבת של רשת הטלוויזיה בראשה ניצב . הבקיעים הראשונים בכישרון הניהול הטלוויזיוני של יוסף בר-אל הופיעו בכל עוצמתם בשידור הישיר בשבת אחה"צ –  9 בפברואר 1991 (בעיצומה של מלחמת המפרץ ה- 1) בו קטע וגדע בעת השידור הישיר ההוא על סמך שיקול עריכה מזויף ופגום את הפנדלים במשחק הגמר על גביע הטוֹטוֹ שהתקיים בבאר שבע בין קבוצות מכבי חיפה – בית"ר ת"א . הוא נימק את הגדיעה חסרת ההיגיון בטענה טלפונית מגוחכת מביתו אותה מסר למפקח המאסטר באותה שעה המהנדס אלי קרייתי כלהלן : "ליואש אלרואי היה כבר מספיק כדורגל" . אלי קרייתי העביר לי את הוראת יוסף בר-אל לאולפן ב' שם שהיתי כעורך המשדר הישיר . רצתי בבהלה ל- Mater Control (מרחק של כ- 15 מטרים . חדר ה- Master Control וחדר הבקרה של אולפן ב' שכנו באותה הקומה השנייה של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים) . זאת הייתה ריצת אמוק . הייתי נרגז מאוד נוכח פשר ההחלטה החובבנית של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית כשהספקתי לשמוע את המפקח אלי קרייתי משיב לו ממש לידי בזאת הלשון : "יוסף בר-אל תמתין עוד כמה דקות , המשחק מסתיים מייד , נותרו רק בעיטות ההכרעה מ- 11 מ' , זה שיא המתח , אל תקטע" . יוסף בר-אל התרתח : "אלי קרייתי תעשה את אשר פקדתי עליך . ליואש אלרואי היה מספיק כדורגל . תוריד אותו ואת הכדורגל שלו מהשידור הישיר ותשים במקומו שידור חוזר של שרה'לה שרון" . זה מה שאלי קרייתי סיפר לי בתום שיחת הטלפון המביכה והמטומטמת כדבריו . המשחק בין מכבי חיפה לבית"ר ת"א  הסתיים בתיקו 0 : 0 בתום 120 דקות ושתי הקבוצות נערכו לבעיטת הכרעה מ- 11 מ' . השידור ישיר של משחק הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית היה אמור להימשך עוד דקות אחדות עד להכרעה האחרונה . את המשחק ההוא שידרו מאיר איינשטיין והפרשן אבי רצון . היציעים היו ריקים לחלוטין (על פי הוראת כוחות הביטחון בשל ירי טילים עיראקיים על ישראל) . רק כמה מסכות אב"כ לשעת חירום של עובדי הטלוויזיה שהיו מונחות על כמה מושבים באצטדיון בבאר שבע היו עֵדוֹת יחדיו עם 2000000 (שני מיליון) צופי טלוויזיה מסוגרים בבתיהם לשיאה של דרמת כדורגל שעמדה להסתיים בתוך דקות ספורות בפנדלים . מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל גדע את השידור הישיר ברגע השיא שלו בנימוק ש- "ליואש אלרואי היה כבר מספיק כדורגל" , כאילו מדובר במשימת שידור ישיר פרטית שלי . הבנתי שבראש הטלוויזיה הישראלית הציבורית ניצב אדם לא רק שאיננו מוכשר אלא גם קל להשפעה ונוח ללחצים ע"י אנשים שעומדים במוקדי כוח שונים . כלל לא היה מפתיע כשהצהיר פוליטית את מה שהצהיר ללא כחל ושרק כעבור אחת עשרה שנים שחלפו (מאז 9 בפברואר 1991) בעיתון "מעריב" של יום שישי – 26 באפריל 2002 , הצהרה שזעזעה את אוֹשְיוֹת העיתונאות הדמוקרטית במדינה חופשית כישראל . הוא הביע את דעתו באותו היום ההוא בפני גב' שרי מקובר עיתונאית "מעריב" כי הוא כמנהיג השידור הציבורי המיועד (עֶרֶב מינויו למנכ"ל רשות השידור על פי החלטת ראש הממשלה אריאל שרון ובהמלצת השר הממונה רענן כהן) מתחייב כלהלן : "אם ראש הממשלה יבקש ממני משהו ויגיד לי שהבקשה על פי הערכתו היא לטובת עם ישראל, אעשה מה שהוא יאמר לי". לא ייאמן…? דווקא ייאמן…!

טקסט מסמך : יום שישי – 26 באפריל 2002 . העיתון "מעריב" מנכ"ל רשות השידור המיועד יוסף בר-אל מחווה את דעתו בפני עיתונאית "מעריב" גב' שרי מקובר את על עצמו : אלוהים קרא לי ואמר : ג'ו סיים את המשימה שלך" והוסיף בריאיון שזעזע את אושיות העיתונאות במדינה דמוקרטית כישראל : "אם ראש הממשלה יבקש ממני משהו ויגיד לי שהבקשה היא לטובת עם ישראל , אעשה מה שהוא יאמר לי" . כעבור שלוש שנים מיום מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור הדיחה אותו ממשלת ישראל במאי 2005 מכהונתו הרמה . (באדיבות העיתון "מעריב") .

קטעי העיתונות הבאים מחודש מאי של 2005 הם תזכורת איתנה ומספרים היטב את סיפור הדחתו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל באמצע כהונתו מתפקידו הרם ע"י ממשלת ישראל . בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובתולדות רשות השידור הציבורית של מדינת ישראל מסולק מנכ"ל רשות שידור בעודו נושא בתפקידו . ההדחה חסרת התקדים הזאת סוקרה בהרחבה בעיתונות הישראלית במאי 2005 . יוסף בר-אל כיהן כשלוש שנים בתפקיד מנכ"ל רשות השידור . שנתיים ימים לפני תום תקופת כהונתו שהייתה אמורה להסתיים בקיץ 2007 השליכה אותו ממשלת ישראל משורות רשות השידור . שני שרים בממשלה מר מאיר שטרית וגב' דליה איציק הרימו יד נגד ההדחה והגנו על יוסף בר-אל מהטעמים והנימוקים שלהם כמעט בחרוף נפש . והיו להם נימוקים "טובים" . הסֵיאוּב ושוחד המסך הגיעו לשיאים חדשים שלא היו כמותם מעולם בשידור הציבורי . השר מאיר שטרית דיווח כלהלן ב- 2005 לעיתון "הארץ" : "מאז שמונו יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור ואברהם נתן (הערה שלי : איש "ליכוד" מוצהר) ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור יש שם שקט ואני רואה שינוי לטובה" . כמה ימים אח"כ שודרה בערוץ 1 תוכנית שלימה במסגרת "מבט שני" שהוקדשה בלבדית לשר מאיר שטרית . לא ייאמן…? דווקא ייאמן…! עיתונאית חוקרת נמרצת ועירנית מעיתון "הארץ" בשם ענת באלינט חשפה שוב ושוב את התנהלותו הקלוקלת (בלשון המעטה) בשנים ההן של 2005 – 2002 והעניקה לניהול המר והכושל שלו תהודה ענקית . לא ניתן עוד היה לסובב את הגלגל לאחור . הצטרפו אליה עיתונאים נוספים גב' סימה קדמון , אהוד "אודי" אשרי ז"ל, יניב זך , רז שכניק , גב' יולי חרומצ'נקו , דורון צברי , איתמר אייכנר , אמנון דנקנר , דן מרגלית , בועז גריילסמר , אילאיל שחר , גיא מרוז ואחרים שתיעדו אף הם את מחדלי מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל . היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז ומשרד מבקר המדינה הגדירו זאת כניהול ללא יושרה ולחלוטין לא תקין . להלן חלק מקטעי העיתונות מחודש מאי של 2005 שתיעדו את פרשת ההדחה של יוסף בר- אל מתפקידו כמנכ"ל רשות השידור .

טקסט מסמך : 1 במאי 2005 . עיתון "הארץ" . מאמר מערכת של "הארץ" הדן בפיטורי מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל יום לפני הדחתו ע"י ממשלת ישראל . (באדיבות עיתון "הארץ") .

טקסט מסמך : 21 במאי 2005 . עמוד השער של מאמר שכותרתו "מלחמה" של מר דורון צברי בגיליון "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" שדן ברשות השידור בימי שילטונו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל , וקובע כי רשות השידור הציבורית של מדינת ישראל היא הגוף המסואב והמושחת ביותר בישראל " . (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות") . 

טקסט מסמך : 21 במאי 2005 . גיליון "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" . קטע מתוך המאמר הארוך "מלחמה" של דורון צברי שדן ברשות השידור המושחתת והמסואבת תחת שילטונו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל . נושא המאמר רחב ההיקף נחקר ונכתב ע"י דורון צברי והודפס ב- "ידיעות אחרונות" לאחר שממשלת ישראל ברשות אריאל שרון וסגנו אהוד אולמרט הדיחה אותו מכהונתו הרמה ב- 2 במאי 2005 . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

טקסט מסמך : 21 במאי 2005 . גיליון "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" . קטע נוסף מתוך המאמר הארוך "מלחמה" של דורון צברי שדן ברשות השידור המושחתת והמסואבת תחת שילטונו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל . נושא המאמר רחב ההיקף נחקר ונכתב ע"י דורון צברי והודפס ב- "ידיעות אחרונות" לאחר שממשלת ישראל ברשות אריאל שרון וסגנו אהוד אולמרט הדיחה אותו מכהונתו הרמה ב- 2 במאי 2005 . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

טקסט מסמך : 21 במאי 2005 . גיליון "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" . עוד קטע מתוך המאמר הארוך "מלחמה" של דורון צברי שדן ברשות השידור המושחתת והמסואבת תחת שילטונו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל . נושא המאמר רחב ההיקף נחקר ונכתב ע"י דורון צברי והודפס ב- "ידיעות אחרונות" לאחר שממשלת ישראל ברשות אריאל שרון וסגנו אהוד אולמרט הדיחה אותו מכהונתו הרמה ב- 2 במאי 2005 . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

טקסט מסמך : 6 במאי 2005 . עיתון "הארץ" . העיתונאי המזהיר אהוד "אודי" אשרי ז"ל תוקף בחריפות רבה את שני השרים גב' דליה איציק ומאיר שטרית שהגנו על מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל והצביעו בממשלה נגד הדחתו מכהונתו הרמה בנימוקי שווא ותירוצים מסולפים . (באדיבות עיתון "הארץ") .

טקסט מסמך : 29 באפריל 2005 . העיתון "ידיעות אחרונות" . הכתבת גב' סימה קדמון עוסקת במאמר שלה "נאחז במסך" בהדחתו הצפויה של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל ממשרתו הרמה ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון וסגנו אהוד אולמרט . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

טקסט מסמך : 29 באפריל 2005 . העיתון "ידיעות אחרונות" . גוף המאמר "נאחז במסך" של גב' סימה קדמון העוסק בהדחתו הצפויה של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל ממשרתו הרמה ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון וסגנו אהוד אולמרט . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

טקסט מסמך : 2 במאי 2013 . עיתון "הארץ" . קריקטורה של הקריקטוריסט החד , השנון , והמדויק מר עמוס בידרמן ומאמר של העיתונאי – משפטן זאב סגל ז"ל העוסקים בהדחת מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל מכהונתו הרמה ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון וסגנו אהוד אולמרט . ההדחה נעשתה על פי חוות דעתו החד משמעית של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז . (באדיבות עיתון "הארץ") .

טקסט מסמך : 2 במאי 2013 . העיתון "מעריב" . הח"כ מסיעת העבודה איתן כבל מדווח ל- "מעריב" כי מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל אמר לו כהאי לישנא : "תרשום את הטלפון שלי ותתקשר בכל עניין שאתה צריך" . לא ייאמן…? דווקא ייאמן…! (באדיבות העיתון "מעריב") .

ביום חמישי – 22 ביולי 2004 פרסמה גב' העיתונאית הנמרצת גב' ענת באלינט מאמר במוסף הכלכלי של עיתון "הארץ" שכותרתו זועקת לשמים : "ממצאים חמורים על מצבה של רשות השידור בדו"ח של חב' ברייטמן- אלמגור , הגירעון של רשות השידור גדול פי שישה מכפי שהציג יוסף בר-אל . ממכתב ששלח יו"ר רשות השידור מר אברהם נתן עולה כי המנכ"ל יוסף בר-אל דיווח על גירעון של 35 מיליון ב- 2002 לעומת 200 מיליון כפי שמופיע בדו"ח של חב' ברייטמן-אלמגור" . בגוף המאמר הוסיפה גב' ענת באלינט : "זאת הפעם הראשונה שיו"ר רשות השידור אברהם נתן , אשר עד עתה נקט מדיניות של הסכמה מלאה עם המנכ"ל יוסף בר-אל , יוצא נגדו ומצביע על כך שהמנכ"ל העביר לוֹ ולשרי הממשלה דיווח לא נכון" . מאמר התחקיר של גב' ענת באלינט טרם זכה לכתב הגנה של רשות השידור .

טקסט תמונה : העיתונאית החוקרת והנמרצת גב' ענת באלינט חושפת במדור הכלכלה של עיתון "הארץ" ב- 22 ביולי 2004 את ההידרדרות החמורה ומצבה הכספי הנואש של רשות השידור בעידן המנכ"ל יוסף בר-אל . (באדיבות עיתון "הארץ") . 

טקסט מסמך :  3 במאי 2005 . כתבת עיתון "הארץ" גב' ענת באלינט מדווחת לקוראי העיתון כי ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון וסגנו אהוד אולמרט אישרה ברוב גדול את הדחת מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל . בנוסף מביאה ענת בלינט את תגובתו של השר אהוד אולמרט שקובע כלהלן : לראש הממשלה אריאל שרון היה קושי פסיכולוגי לנקוט את הצעד הזה של פיטורי יוסף בר-אל". (באדיבות עיתון "הארץ").

טקסט מסמך : 3 במאי 2005 . כתב העיתון "ידיעות אחרונות" מר רז שכניק מדווח לקוראיו כי יוסף בר-אל הוא מנכ"ל רשות השידור הראשון שהודח מתפקידו ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון וסגנו אהוד אולמרט" . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

טקסט מסמך : 3 במאי 2005 . גוף הכתבה של כתב "ידיעות אחרונות" מר רז שכניק בו הוא מדווח לקוראיו כי יוסף בר-אל הוא מנכ"ל רשות השידור הראשון שהודח מתפקידו ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון וסגנו אהוד אולמרט" . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

טקסט מסמך : 3 במאי 2005 . כתב העיתון "ידיעות אחרונות" איתמר אייכנר סוקר את הדחת מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל מתפקידו . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

טקסט מסמך : 3 במאי 2005 . כתבי העיתון "מעריב" מר יניב זך וגב' אילאיל שחר סוקרים את הדחת מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון וסגנו אהוד אולמרט . (באדיבות העיתון "מעריב") .

טקסט מסמך : 3 במאי 2005 . ביקורת טלוויזיה של כתב עיתון "הארץ" אהוד "אודי" אשרי ז"ל ביום הדחת יוסף בר-אל ע"י ממשלת ישראל מהכהונה הרמה של מנכ"ל רשות השידור . (באדיבות עיתון "הארץ") .

טקסט מסמך : יום שישי – 6 במאי 2005 . כתבת עיתון "הארץ" גב' ענת באלינט סוקרת (1 מתוך 2) את פרשת פיטוריו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל ע"י ממשלת ישראל . (באדיבות "הארץ") .

טקסט מסמך : יום שישי – 6 במאי 2005 . כתבת עיתון "הארץ" גב' ענת באלינט סוקרת (2 מתוך 2) את פרשת פיטוריו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל ע"י ממשלת ישראל . (באדיבות "הארץ") .

טקסט מסמך : 3 במאי 2005 . עיתון "הארץ" . סגן ראש הממשלה אהוד אולמרט מספר כי מכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל הציע לו שוחד – תוכנית טלוויזיה שבה הוא יופיע לעיתים קרובות . (באדיבות עיתון "הארץ") .

טקסט מסמך : 1 במאי 2005 . פרופסור גבי וויימן מאוניברסיטת חיפה תוקף את אופן הניהול של יוסף בר-אל את רשות השידור . למחרת הודח יוסף בר-אל ממשרתו ע"י ממשלת ישראל . (באדיבות עיתון "הארץ") .

טקסט מסמך : 1 במאי 2005 . מאמר מערכת של עיתון "הארץ" בגנות התנהלותה של רשות השידור בעידן המנכ"ל יוסף בר-אל . "אין תמורה בעד האגרה" קובע המאמר . (באדיבות "הארץ") .

טקסט מסמך : 17 במאי 2013 . כותרת ראשית של העיתון "מעריב" מטעמם של הכורך אמנון דנקנר והכתב דן מרגלית כשבועיים לאחר הדחת מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל בעוון שוחד מסך ושחיתות : "עברתם כל גבול" . בגוף המאמר כותבים השניים כהאי לישנא : "…אם הגענו למצב שבו שרים ואנשי ציבור זוללים בתיאבון שוחד מסך מידו המזוהמת של מנכ"ל רשות השידור מושחת ומשחית  -ובתמורה מעניקים לו הגנה מפני הדחה מוצדקת…" . (באדיבות "מעריב") .

טקסט תמונה : 3 במאי 2005 . העיתון "מעריב" מדווח לקוראיו בעמוד השער שלו כי לראשונה בתולדות מדינת ישראל החליטה הממשלה להדיח את מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל . (באדיבות "מעריב") . 

מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל הודח שלוש שנים לאחר מינויו ע"י ממשלת ישראל בידי הרכב דומה של שַרים שבחר בו לכהונה הרמה  ב- 2 ביוני 2002 . 13 שַרים תמכו בהדחה של מנכ"ל רשות השידור שלפי דעתם שילטונו ברשות השידור היה מביש . 3 שַרים נמנעו : שר האוצר ביבי נתניהו , וגם דני נווה , ופואד בן-אליעזר . 2 שַרים התנגדו להדחה , דליה איציק ומאיר שטרי ת. גב' דליה איציק נימקה את התנגדותה כלהלן :  "מעולם לא היה מנכ"ל רשות שידור שהצליח בתפקידו , כולם נכשלו ואף פעם לא הדיחו אף אחד מהם" , והוסיפה , "אז מדוע צריך דווקא להדיח את יוסף בר- אל" . טיעון פתטי ומר של שַרה בממשלת ישראל (נבחרה לאחר מכן ליו"ר כנסת ישראל) הגורסת כי ממילא הכל כאילו אבוד בשירות הציבורי , הרווי ממילא בחלוקת ג'ובים ומינויים לא מקצועיים של קרובים ומקורבים , (מבקר המדינה השופט שלמה גולדברג התייחס לפרשה הזאת בחומרה רבה בדו"ח האחרון שלו במאי 2005) , טיעון בלתי מתקבל על הדעת המתיישב עם ההסכמה לקבל מראש את הסֵיאוּב וחוסר היושרה הקיימת גם ברשות השידור בתקופת ניהולו של יוסף בר-אל , כאל נורמה .

גב' דליה איציק נחשבה לאשת ציבור מוכשרת ומתוקשרת שהייתה למרבית הפליאה באופן בלתי מובן תומכת סדרתית ונלהבת של מר יוסף בר-אל הבלתי מוכשר בעליל לאורך כל הדרך . בהיותה חברת הוועד המנהל של רשות השידור מטעם מפלגת המערך ב- 1990 , הצביעה בעד מינויו של יוסף בר- אל למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית לקדנציה של שלוש שנים , 1993 – 1990 . ואז מאוחר יותר החלו להתברר יחסי הקרבה וההערכה בין גב' דליה איציק לבין יוסף בר-אל . אודי אשרי וענת בלינט חשדו בה מזמן ועלו עליה . קטע העיתונות הבא ב- "הארץ" מ- 9 במאי 2005 חושף טפח מצורת הקשר והתמיכה ההדדית בין השניים .

טקסט מסמך : 9 במאי 2005 . עיתון "הארץ" . ידיעה של הכתבת גב' ענת באלינט המדווחת על קשר שנראה כבלתי הגון בין חלק מהפוליטיקאים לבין מנכ"ל רשות השידור יוסף בר- אל שזועק מכל עבר . (באדיבות "הארץ") .                                                                                                                                           

סגן ראש הממשלה השר אהוד אולמרט לחם בכל כוחו בחודשים הראשונים להדיח לאלתר את מנכ"ל רשות השידור מתפקידו . "יפה שעה אחת קודם" הכריז אהוד אולמרט . יש להוסיף כאן שלתביעת הדחת יוסף בר-אל מתפקידו כמנכ"ל רשות השידור הצטרפה התנועה לאיכות השלטון בישראל (נוסדה ב- 1990) בראשות היו"ר שלה עו"ד אליעד שרגא . ראש הממשלה אריאל שרון לא רצה להעיף את יוסף בר-אל . הוא התמהמה , פסח על שני הסעיפים , וסחב זמן . היה לו לא נעים . הרי הוא מינה אותו לתפקיד הרם בקיץ 2002 על פי המלצתו של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור מר רענן כהן . אבל אז התערב היועץ המשפטי לממשלה איש משפט הגון וישר דרך בשם מני מזוז ואמר לאריאל שרון כלהלן : "אולי לא נעים לך אבל אין לך ברירה אחרת . זהו בדיוק המהלך שאתה צריך לעשות כראש ממשלה" . ביום שני – 2 במאי 2005 התכנסה ממשלת ישראל כדי לדון בהדחת מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל מתפקידו . ראש הממשלה אריאל שרון הביא את פרשת ההדחה להצבעה גלויה בממשלה ואלה תוצאותיה : 13 שרים הצביעו בעד ההדחה לרבות ראש הממשלה וסגן ראש הממשלה . שלושה שרים נמנעו : שר האוצר בנימין נתניהו , דני נווה , ו- פואד בן אליעזר . שני שרים הצביעו נגד ההדחה ויצאו להגנתו של יוסף בר-אל , היו אלה גב' דליה איציק ומאיר שטרית . ב- 2 במאי 2005 הודח יוסף בר-אל מתפקידו כמנכ"ל רשות השידור באמצע כהונתו וסולק משורותיה .

                                                                         

סוף הפוסט .

האם ערוץ 10 מסוגל להשתקם בעקבות סדר היום החדש שקבע בליל שבת עם אולפן החדשות "שישי" ותוכנית הבידור "שי בשישי" ? כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.  התוכנה מורכבת מידי ורווייה אופציות יתר על המידה .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. לא במאגרי ידע פרטיים ו/או מסחריים . 

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי . הפוסטים מתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 227 : הועלה לאוויר לפנות ערב של יום שני – 3 ביוני 2013

———————————————————————————————————

האם ערוץ 10 מסוגל להשתקם בעקבות סדר היום החדש שקבע בליל שבת עם אולפן החדשות "שִישִי" ותוכנית הבידור "שַי בְּשִישִי" ? כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

האם ערוץ 10 מסוגל להשתקם בעקבות סדר היום החדש שקבע בליל שבת עם אולפן החדשות "שִישִי" ותוכנית הבידור "שַי בְּשִישִי" ? כל הזכויות שמורות.

תעשיית הטלוויזיה איננה מדע מדויק . במידה רבה היא מתעתעת . ערוץ 10 השיק לפני זמן לא רב תשדיר פרומו שנועד לקדם סדר יום טלוויזיוני חדש בליל שבת . ה- Promo ההוא שיסודותיו גבלו בשיגעון גדלות נועד לספר לצופי הטלוויזיה במדינת ישראל כי חברת החדשות של ערוץ 10 בראשות מר גוֹלָן יוֹכְפָּז מתכננת למסד אולפן חדשות חדש בשם "שישי" אותו יובילו מר אַלוֹן בֵּן דָוִד וגב' טַלִי מוֹרֶנוֹ . "שישי" נועד להוות יריב שקול ולהתחרות בשוויון כוחות עם "אולפן שישי" של ערוץ 2 (בהגשת מר דני קושמרו ואנשי הפנל שלו רוני דניאל , אמנון אברמוביץ' ונחמיה שטרסלר ואורחים נוספים) , בטח להביס ללא תנאי את "יוֹמָן" של ערוץ 1 (בהגשת איילה חסון) . בפרומו המגלומני ההוא שהושקעו בו מחשבה וממון (נעשה בשחור / לבן) נראית טלי מורנו מפנה מבטה ונושאת פניה הַשָמַיְימָה אל העתיד בתקווה גדולה (הצילום נעשה ב- Super Slow Motion) , ממש כמו סְקָארְלֶט א'וֹהָרָה בסרט "חלף עם הרוח" . Promo קולנועי שכזה שמורכב מתצלומים מהסוג בהן המגישה הראשית הבלונדינית בעלת שיער פזור מסתכלת בהילוך איטי מאוד נוכח פני קו האופק נושא תוכן צילומי ומסר שיווקי חד משמעי : "מדינת ישראל אנחנו כאן ניצבים ליד ערוץ 2 ! כדאי לכם לצפות בנו !" . מֶסֶר ה- Promo מצניע לחלוטין את כישרונה וניסיונה העיתונאי של המגישה ו- מתבסס על הופעתה החיצונית האסתטית של טלי מורנו כאילו הייתה כוכבת קולנוע . ברור שה- Promo אפוף האמביציות איננו מסתמך על עברו של המגיש והעיתונאי המצוין אלון בן דוד וכמובן איננו חושף אותו בהילוך איטי . יתירה מזאת : אלון בן דוד וטלי מורנו נראים אומנם יחדיו בתחילת מִשְדָר ה- Promo אולם המצלמה ניתקת מהגבר ועוברת לצילומי האישה שהיא הרבה יותר פוטוגנית ממנו . היא מתרכזת בטלי מורנו לא רק באמצעות צילום SSM אלא גם ע"י קירוב העדשה אל פניה במצב של Extreme Close up . זהו חתיכת Promo בעל יומרות של סִינֶמָה שיוצר ציפיות רבות ואשר נעשה באישורם של מנהל חברת החדשות של ערוץ 10 ושל מנכ"ל ערוץ 10 מר רָפִי גִינַת .

אולם כגודל הציפיות כך גם גודל האכזבות . "שישי" איננו מצליח להתרומם בלילות שבת למרות ה- Promo המגלומני ומגרד לפי שעה רייטינג רדוד של כ- % 5.0 . "אולפן שישי" חזק ממנו פי שלושה ויותר . במונחים של רשתות טלוויזיה מסחריות מדובר בפער עצום . ברור שהכנסות ערוץ 2 מפרסומות מסחריות שמות בכיס הקטן את אלה של ערוץ 10 . חלף חודש מאז עלה "שישי" לאוויר אולם דני קושמרו יחדיו עם אנשיו מחזיקים את הצופים אצלם בבית . ביום שישי האחרון – 31 במאי 2013 צבר "אולפן שישי" % 16.0 לעומת % 5.0 של "שישי" , ו- % 4.8 של "יומן" . משהו בסיסי לאורך זמן פוגם בדימויו הציבורי של ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) . גם מר שי שטרן בתוכנית הבידור שלו בערוץ 10 "שי בשישי" בליל שבת מפסיד בגדול מול "אחד נגד מאה" בהנחיית מר אברי גלעד . שי שטרן צובר לפני שלושה ימים ביום שישי – 31 במאי 2013 % 5.8 . אברי גלעד מביס אותו בקלות ללא תנאי כבר שבוע רביעי עם % 19.6 . רפי גינת וגולן יוכפז הם עבדי מוֹלֶך הרייטינג (כמו כל מנהלי ומנהיגי הטלוויזיה באשר הם). בעלעלם בדפי המִדְרוּג אתמול מוקדם בבוקר של יום ראשון – 2 ביוני 2013 הם נראו מודאגים . סבר פניהם לא היה כ- תמול שלשום ואני אומר זאת על אחריותי . האם סדר היום הטלוויזיוני החדש שהרכיבו זה עתה בלילות שבת בערוץ 10 השתבש מוקדם מהצפוי ו/או שמא ערוץ 10 פשוט איננו מוכשר מכדי להשתקם מול ערוץ 2 גם אם למנכ"ל החדש שלו קוראים רפי גינת .

ערוץ 2 הוא מַעֲצֶמֶת רייטינג . אפילו התוכנית "כל בו טק" בהגשה ועריכתו האישית של רפי גינת שהייתה עתירת רייטינג בערוץ 2 (אצל הזכיינית "רשת") מפסידה אחוזים רבים מיוקרתה באכסניה החדשה ב- ערוץ 10 . "כל בו טק" למרות אין סוף משדרי Promo צברה בשידור האחרון שלה בערוץ 10 רק % 10.7 . רייטינג דליל מפתיע לרעה .

אלכס גלעדי מגדולי אנשי הטלוויזיה שצמחו בארץ (אם לא המוכשר והמוצלח ביניהם) העניק ריאיון מעניין בשבוע שעבר לגיליון "7 לילות" של "ידיעות אחרונות" . בריאיון הזה התייחס לתופעה דרמטית בתעשיית הטלוויזיה בארץ הנוגעת הצלחת הרייטינג ההיסטרית של ערוץ 2 שאיננה מתורגמת לרווחים כספיים . שווה לקרוא את הריאיון הזה עם אלכס גלעדי כפי שתמיד מעניין לשמוע את חוות דעתו הטלוויזיונית אודות התעשייה המקומית והבינלאומית אותה הוא משמיע מעת לעת בכל מיני פורומים . אלכס גלעדי הפתיע אותי בריאיון כשהוא מודיע לקוראים כי הוא צופה ב- "אח הגדול" תוכנית ריאליטי נושאת הדגל של ערוץ 2 וחברת "קשת" . "האח הגדול" היא מצבור רייטינג מדהים אולם יצירה טלוויזיונית ריקה מתוכן . הייתי סקרן כמו רבים אחרים וניסיתי בשעתו להתחבר לשיממון העלוב הזה . כשלתי . אינני רוצה להתנסח בהתנשאות . אני מדבר בשם עצמי ואומר את דעתי האישית בלבד על תוכנית הטלוויזיה הכי קלוקלת והכי נצפית במדינת ישראל . זה מעניין ומוזר שאלכס גלעדי בעל המוניטין מי שנודע כאיש רוח , חזון , וסֶפֶר – משחית את זמנו (לפי דעתי) וצופה בקביעות ב- "אח הגדול" . אנוכי מכיר את אלכס גלעדי היטב ולא אומר זאת בכְדִי . זה אותו אלכס גלעדי שקרא את כל כתבי נתן אלתרמן . כמה בארץ עשו זאת וכמה שמעו בכלל ויודעים מי היה נתן אלתרמן .

סוף הפוסט .

ערוץ 1 נמוג ממפת הרייטינג בדומה לבני בגין, דן מרידור, רובי ריבלין, ומיכאל איתן שנעלמו מהמפה הפוליטית. לערוץ 1 ולארבעת האישים אין להלין אלא רק על עצמם. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.  התוכנה מורכבת מידי ורווייה אופציות יתר על המידה .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. לא במאגרי ידע פרטיים ו/או מסחריים . 

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי . הפוסטים מתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 226: הועלה לאוויר בשבת אחה"צ-1 ביוני 2013

———————————————————————————————————

ערוץ 1 נמוג ממפת הרייטינג בדומה לבני בגין, דן מרידור, רובי ריבלין, ומיכאל איתן שנעלמו מהמפה הפוליטית. לערוץ 1 ולארבעת האישים אין להלין אלא רק על עצמם. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ערוץ 1 נמוג ממפת הרייטינג בדומה לבני בגין, דן מרידור, רובי ריבלין, ומיכאל איתן שנעלמו מהמפה הפוליטית. לערוץ 1 ולארבעת האישים אין להלין אלא רק על עצמם. כל הזכויות שמורות.

הערה 4 : אין לי מושג מה צפוי להיות אורך חיי המדף של עיתון סַקְרָן ומְסַקְרֵן חדש , "סוף השבוע" . היום , יום שישי – 31 במאי 2013 יצא לאור גיליון מס' 25 שלו . אני קונה אותו מידי יום שישי לא רק בגלל שלושה כותבים טובים ובולטים שמשרתים אותו כל אחד בתחום שלו : גב' ליאורה כהן , מר רמי רוטהולץ , ומר רון מיברג . אני קורא את "סוף השבוע" מידי שישי – שבת כי העיתון ערוך היטב ומושך תשומת לב . הריאיון שערכה היום גב' טל בשן ב- "סוף השבוע" עם הפוליטיקאי הוותיק דן מרידור – חשוב . דן מרידור מכה לפתע בפרהסיה על חטאים מדיניים ומוכיח שוב כי דוד בן גוריון היה האחד והיחיד. "הליכוד זה לא אני" , הוא מכריז במרץ רב ב- "סוף השבוע" , ומוסיף , "בני בגין , מיכאל איתן , ואנוכי – אנחנו הליכוד האמיתי" . ראש הממשלה בנימין נתניהו עשה בית ספר לנסיכי העבר של "הליכוד" דן מרידור , בני בגין , ראובן "רובי" ריבלין , ומיכאל "מיקי" איתן . בעצם הוא ובוחריו סילקו והדיחו את הארבעה משורות נבחרי המפלגה . אין להם אלא להלין על עצמם . ארבעת האישים האלה רתמו את עצמם לפני זמן רב ביודעין לעגלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו , וחברו אליו מרצונם ה חופשי ומתוך שיקול דעת . היללו ורוממו אותו . אילו דן מרידור שנטש את מכורתו "הליכוד" (בסוף כהונתו בכנסת ה- 14 פרש מ- "הליכוד" והקים את מפלגת "המרכז" יחדיו עם איציק מרדכי האוגדונר שלי במלחמת לבנון ה- 1 ב- 1982 , רב אלוף מיל. אמנון ליפקין – שחק , ורוני מילוא) ושב אליה כשהתחשק לו , חונן באמת כמדינאי ולא פוליטיקאי , היה מרחיק רְאוֹת ומבחין כבר אז כי משנתו המדינית של "הליכוד" היא בעצם "נוכלות מדינית" על פי הגדרתו של שר החינוך לשעבר יוסי שריד . כשהיה נוח לו לדן מרידור תמך במפעל ההתנחלויות והנציח את רעל הכיבוש , הדיכוי , וההתעמרות בעם אחר . את לֵיל הַסֵדֶר של 1968 חגג עם קִיצוֹנֵי הימין בחברון . עכשיו באיחור זמן עצום הוא חוזר בתשובה . אולם אין לשכוח כי דן מרידור הצעיר נשבע להקריב את חייו למען מדינת ישראל כמו רבים מאיתנו אם יהיה צורך בכך והיה חייל קרבי – טנקיסט , ששעט עם חטיבות השריון של צה"ל במלחמת ששת הימים 1967 מערבה אל גדות תעלת סואץ , ואשר הביאו להתמוטטותו של צבא מצרים . ברור שהוא אדם ישר והגון . אני מצדיע לו כחייל . מדינאי הוא לא . לארבעת האישים הללו דן מרידור , בני בגין , רובי ריבלין , ומיקי איתן היה פעם הרבה כוח ביד . הם יכלו לחתור ולהעניק עתיד שונה לאזרחי מדינת ישראל . בעיקר להילחם מבפנים נגד ראש ממשלה שהם עצמם ביקרו אותו , את רעיונותיו המדיניים והאזרחיים , ואת מידותיו המוסריות ויושרתו האישית (גם על חשבון הקריירה הפוליטית שלהם) , אולם הם בחרו לחבור אליו מנימוקים השלטוניים שהיו כדאיים להם . דן מרידור נזכר מאוחר מידי . כוחו הפוליטי סר מעליו . הוא איחר את המועד . הריאיון המעניין שהעניק היום לגב' טלי בשן איננו אפקטיבי ובטל בשישים .

טקסט מסמך : יום שישי – 31 במאי 2013 . עמוד השער של העיתון המסקרן "סוף השבוע" . דן מרידור מצהיר בפני העיתונאית גב' טל בשן : "בני בגין , מיכאל איתן , ואני – אנחנו ליכוד אמיתי" . הצהרה לא אפקטיבית מפני שתש כוחו של אומרה . (באדיבות "סוף השבוע") .

טקסט מסמך : יום שישי – 31 במאי 2013 . עמוד השער של העיתון המסקרן "סוף השבוע" . דן מרידור מצהיר בפני העיתונאית גב' טל בשן : "הליכוד זה לא אני" . הוא איחר את המועד . (באדיבות "סוף השבוע") .

הערה 5 : אינני אוהב נבחרי ציבור שלא מילאו את חובתם הראשונית והיסודית ביותר למען המדינה – שירות קרבי בצה"ל . אין לי שום חיבה לשר האוצר יו"ר מפלגת "יש עתיד" יאיר לפיד . בסדר , הוא יודע לכתוב ולדבר , אז מה ? הוא העביר את השירות הצבאי שלו ככתב העיתון הצבאי "במחנה" . אני ניצב הרחק מהמשוואות הפוליטיות שלו אולם רחוק עוד יותר ממי שלא חלק עמי בשעתו את השוויון בנטל . ב- 1956 התגייסתי לגדוד 12 של חטיבת גולני . כל בני כיתתי בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן ללא יוצא מהכלל התגייסו לחילות קרביים כמו גולני , צנחנים , נח"ל , ושריון . מי שמע בכלל אז על ג'וב של כתב "במחנה" . לעומת זאת אני רוחש הערכה רבה לאבא שלו יוסף "טומי" לפיד ז"ל מי שהיה מנכ"ל רשות השידור בשנים 1984 – 1979 אך קודם לכן מילא את חובתו האזרחית הראשונה ושירת שירות צבאי מלא בצה"ל . אני לא מאמין כהוא זה למדיניות הכלכלית של יאיר לפיד ולא למשנתו המדינית . אינני בוחר באזרח ישראלי שלא שירת בצבא לתפקידים מנהיגות – פוליטיים . נכון , לדבר ולהבטיח הוא יודע . נחכה ונראה מה ייצא מכל ההבטחות שלו כשר האוצר .

הערה 6 : אנוכי חש באופן טבעי קרבת יתר , אזרחית ורעיונית – פוליטית , לאנשים פשוטים מהשורה שאינם נסיכים כמו אבשלום "אבו" ווילן חבר קיבוץ נגבה חיים "ג'ומס" אורון חבר קיבוץ להב , רן כהן , יאיר צבן , וניצן הורוביץ .

הערה 7 : מעניין , מה מניע את מר נחמיה שטרסלר להתחנף לשר האוצר יאיר לפיד מידי ליל שבת ב- "אולפן שישי" בערוץ 2 ?

הערה 8 : שר האנרגיה והמים מר סילבן שלום עורך לעצמו היום , יום שישי – 31 במאי 2013 מסע יחסי ציבור בעיתון – חינמון "ישראל היום , ומצהיר הצהרה שחצנית בפני העיתונאי מר מתי טוכפלד : "לא יהיה חשמל חינם . 2000 מעובדי חברת החשמל ייאלצו לעזוב . הנשארים ייוותרו על ההטבה שהפכה לסמל , חשמל בחינם . המטרה לייעל את חברת החשמל שצברה גירעון ענק של 76.000000000 (שבעים ושישה מיליארד) שקל". ההצהרה נראית על פניה כרברבנית . נחכה ונראה . ייטיב החינמון לעקוב אחר מעשיו , הישגיו , ותוצאותיו של סילבן שלום כי בדיבורים וחוסר צניעות הוא ממש חזק .

טקסט מסמך : יום שישי – 31 במאי 2013 . העיתון – חינמון "ישראל היום" מעניק לשר האנרגיה והמים מר סילבן שלום מבט שחצני ואמירה מתרברבת . נראה אותו . (באדיבות העיתון "ישראל היום") .

הערה 9 : מר שרון דרוקר הוא פרופסור לכדורסל . איש עתיר ידע בתחום וגם אדם ישיר והגון . אני מכיר אותו . אין לי צל של מושג כיצד איבד את מנהיגותו בקבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים ומדוע חלק מהשחקנים איננו משחק למענו ובשבילו . הטרגדיה הגדולה ביותר של מאמן היא כשחקניו אינם נלחמים עוד בעבורו . אני לא יודע מה קרה שם ב- הפועל ירושלים לאורכה של העונה המוזרה הזאת , אך אין לזקוף זאת לחובתו של שרון דרוקר בלבד . לא יכול להיות שהוא האשם היחיד . 

הערה 10 : בחודש דצמבר 1993 טסתי ללָאס וֶוגָאס (Las Vegas) בארה"ב בשליחותם של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן להשתתף בפגישה קדם הפקה כלל עולמית ה- WBM של כל גופי הטלוויזיה בעולם המשדרים את המונדיאל של ארה"ב 94' . זכויות השידור של המפעל היו בלעדיות שלנו . משחק הפתיחה של המונדיאל בהשתתפות 24 נבחרות נועד ליום שישי – 17 ביוני 1994 בשיקגו . לוס אנג'לס נקבעה לארח את משחק הגמר כעבור 31 ימים ביום ראשון של 17 ביולי 1994 . הוועדה המארגנת האמריקנית הטילה על פיגורת הטלוויזיה הספרדית מר מנואל "מנולו" רומרו לנהל את ההפקה הבינלאומית . מנולו רומרו הקים גוף מבצעי אד הוק לצורך ביצוע המשימה – ESI (ראשי תיבות של EBU Sports International), והחליט למקם את ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) מרכז השידורים הבינלאומי בדאלאס בירת מדינת טקסס . תשע ערים בכל רחבי ארה"ב הענקית מן החוף המזרחי ועד מערבה בעלות שעוני זמן שונים נקבעו לארח את 52 משחקי המונדיאל . זה היה מבצע שידורים מרוחק ומסובך (למרות שהתנהל בארה"ב המאורגנת והמסודרת) . ה- Chief Producer מנולו רומרו זימן פגישת קדם הפקה של המשדר העולמי – WBM (ראשי תיבות של World Broadcasters Meeting) בת ארבעה ימים בין 18 בדצמבר 1993 ל-21 בדצמבר 1993 בלָאס – וֶוגָאס . פגישת ה- WBM נועדה להסביר את מהלכי ההפקה המורכבת והממושכת . הוועדה המארגנת האמריקנית של המשחקים בראשותו של אלן רות'נברג הבטיחה למשתתפי הכינוס קבלת פנים מאוד מקורית ומיוחדת שלא תשכח בעיר ההימורים בנֶבַאדָה . הם צדקו . לא שכחתי את לָאס – וֶוגָאס עד היום הזה . אין לאמריקנים מתחרים בשיווק המוצר ושטיפת מוח . בקטע הזה הם אָשָפִים . לא אשכח את החיבור בין אחת מה- Sponsors הגדולים של האירוע המונדיאלי הזה , חברת המזון המהיר "מקדונאלד" , לבין הלוֹגוֹ הרשמי של משחקי מונדיאל ארה"ב 1994 .

טקסט תמונה : דצמבר 1993 . הוועדה המארגנת של משחקי מונדיאל ארה"ב 1994 "התלבשה" על חברת המזון "מקדונאלד" , וזאת לא היססה "להתלבש" על הכדורגל בכל מקום ולוּ הנידח ביותר בארה"ב . יכולת לחזות בכישרון הנדיר של השיווק המאסיבי והאגרסיבי האמריקני בכל תחום לרבות תחום הספורט , ובשילוב ההכרחי שבין אכילת ההמבורגר לבין הבעיטה בכדור . (באדיבות EBU International) .

טקסט מסמך : דצמבר 1993 . הוועדה המארגנת מציגה את ה- Logo הרשמי של מונדיאל הכדורגל – ארה"ב 1994 . (באדיבות EBU International) .

גם בלילה האחרון לא הצלחתי להירדם במלון שלי "Bally Casino Resort" . תנאי המלון המשופרים בו התגוררתי (בסוויטה הענקית יכלה להשתכן פלוגה) לא הועילו לי בשל ה- Jet Lag (יָעֶפֶת) המתמשך . מעולם לא התאכסנתי בסוויטה מפוארת כמו זו שהועמדה לרשותי מטעם הוועדה המארגנת בלָאס-וֶוגָאס . פלוגה של חיילי צה"ל הייתה יכולה להתאכסן בסוויטה ההיא ועוד היה נותר Space . כללי האירוח בעיר ההימורים המִדְבָּרִית (הוקמה ב- 1947 ע"י הגנגסטר היהודי – אמריקני בָּאגְסִי סִיגֶל וחבר מרעיו) הם עקרוניים וברורים . שָלֵם מְעַט – הַמֵר הרבה . מחיר הסוויטה שלי ללילה היה 32 דולר בלבד . כמעט בחינם . אבל עלי הם לא יכלו לבנות . אין לי אופי של מהמר . לא הימרתי .

במהלך ארבעת הימים של פגישת ה- WBM בלאס ווגאס אירעה סנסציה דרמטית בתעשיית הטלוויזיה בארה"ב. רשת CBS הפסידה את זכויות השידורים של ליגת ה- NFC לאחר שהחזיקה בהן 28 שנים ברציפות מאז 1965 . דיווחתי מלאס ווגאס למוטי קירשנבאום אודות התבוסה המדהימה של נשיא הרשת הוותיקה CBS לורנס "לָארִי" טִיש לאיל העיתונות האוסטרלי רוּפֶּרְט מֶרְדוֹק נשיא הרשת הצעירה FOX . "מוטי" , אמרתי לוֹ , "כל התקשורת האמריקנית איננה מפסיקה לעסוק בסנסציה הזאת בה רשת הטלוויזיה CBS הפסידה את זיכיון השידורים בחלק שלה ה- NFC בליגת ה- NFL לאחר עשרים ושמונה שנות שידורים רצופות לרשת  FOX  של איל התקשורת רופרט מורדוק" , והוספתי , "מוטי , אמריקה כמרקחה . במכרז החדש שנערך והסתיים זה עתה לקראת ארבע השנים הבאות 1998- 1994 , נעצרה CBS של לָארִי טִיש על 1.180000000 (מיליארד ומאה ושמונים מיליון) דולר , ורוּפֶּרְט מֶרְדוֹק הסכים לשלם 1.580000000 (מיליארד וחמש מאות ושמונים מיליון) דולר וזכה ב- NFC . כל התקשורת האמריקנית כאן המומה מהתבוסה הקולוסאלית שנחלה CBS . הידיעה הסנסציונית הזאת פותחת את מהדורות החדשות של כל רשתות הטלוויזיה כאן . מוטי קירשנבאום שרק לנו לא יקרה דבר כזה , בו נפסיד בטעות את זכויות השידור של הליגה הלאומית בכדורגל לערוץ 2" , סחתי לו בטלפון מחדרי בסוויטה המלכותית של המלון . עלות הסוויטה ללילה אחד עמדה על 32 (שלושים ושניים) דולר בלבד וגם האוכל במסעדות היה זול מאוד . הנהלות המלונות ביססו את ההכנסות שלהם על ההימורים . אנשים באים ל- לָאס וֶוגָאס להמר . שינה טובה וזולה ומבחר הגון של אוכל טעים וזול אף הוא , פותח את הכיסים . [1] .

מוטי קירשנבאום הקשיב . שיחת הטלפון הטראנס – אטלנטית בין ירושלים ללאס ווגאס התארכה . אמרתי למוטי קירשנבאום : "רופרט מרדוק שהקים זה עתה את רשת הטלוויזיה החדשה בארה"ב FOX , הוא המקביל של ערוץ 2 החדש אצלנו (ערוץ 2 עלה "לאוויר" בחודש נובמבר 1993) . גם שלושת המנכ"לים של שלוש הזכייניות בערוץ 2 , דן שילון ויוחנן צנגן המנכ"לים המשותפים של "רשת" , אלכס גלעדי מנכ"ל "קשת" , ועוזי פלד מנכ"ל "טלעד" – כמו רופרט מרדוק , ינסו למשוך אליהם צופים באמצעות "גניבת" שידורי ספורט אטרקטיביים מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . מוטי אנו חייבים לשמור על עצמנו ועל אגפינו" . זה היה תרגיל עוקץ ידוע . כל רשתות הטלוויזיה בעולם שנבטו על קרקע תחרותית עשו מאמץ עליון לגזול את זכויות השידורים של אירועי הספורט הרלוואנטיים מיריבות השידור שלהן . FOX של רופרט מרדוק לא נבדלה מהאחרות . אח"כ התברר כי זכייניות ערוץ 2 המסחרי בישראל מאמצות אף הן את הרעיון .

בלָאס – וֶוגָאס הייתה השעה אחת אחר חצות , ובירושלים – אחת עשרה לפני הצהריים של יום רביעי – 22 בדצמבר 1993 . מוטי קירשנבאום נשאר קר רוח . אולי אדיש . הוא השיב לי , "כשתחזור לארץ נדבר (ממילא נקבעה לי עוד קודם לכן פגישה חשובה עמו ועם סמנכ"ל הכספים ומנהל הטלוויזיה , בתאריך 26 בדצמבר 1993 עניין המונדיאל הקרב ובא וחידוש הסכם הזכויות עם התאחדות הכדורגל לשנים 1997 – 1994) , בינתיים יואש , אני מציע שאם אינך יכול להירדם קח מונית על חשבוני , וסע ל- Down town של העיר שם תראה תאורת לילה מדהימה שהופכת אותו ליום . עֶשֶר מיליון נורות חשמל מהבהבות הופכות את לאס ווגאס בירת נבדה המדברית לאטרקציה מיוחדת במינה", אמר בחדווה. "חוץ מזה אל תשכח להַמֵר", והוסיף בהומור הידוע שלוֹ , "על חשבוני" . מוטי קירשנבאום הכיר היטב את האזור . הוא היה סטודנט לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס ונהג מידי פעם לנסוע למדבר נֶבַאדָה ולבירת ההימורים שלה רבת המוניטין לָאס וֶוגָאס .

קיבלתי את הצעתו כפי שנהגתי לעשות לרוב בחמש שנות שִלטונו כמנכ"ל רשות השידור . התלבשתי חַם ויצאתי לאוויר המדברי הקר לתוּר את העיר אך לא להמֵר . לָאס – וֶוגָאס היא עיר מִדְבָּרִית נוצצת ומדהימה . אין ספק . עסקי ההימורים בלָאס – וֶוגָאס גלגלו בשנת 1993 מחזור כספים של 100.000000000 (מאה מיליארד) דולר. מלונות העיר מעוצבים כאתרי תיירות כל אחד בפני עצמו . צריך לסייר במלון Treasure Island שנקרא על שמו של ספר ההרפתקאות הנודע של הסופר האנגלי רוברט לואיס סטיבנסון , "אִי המטמון" , (כולנו קראנו אותו כילדים) כדי להבין במה מדובר .  המלון המפואר משווק ומגשים את המֶסֶר הספרותי של שמו . מנהלי המלון הביאו למדבר כמות מים אדירה ובנו את החלק החיצוני של המלון הפונה לרחוב הראשי של לָאס – וֶוגָאס על גדת המים כדקורציה המזכירה רחוב פאבים בנמלים של ליוורפול או פורטסמות' במאה השמונה עשרה . המלון מציג לתיירים הרבים המסתובבים ברחוב הראשי הצגות חוזרות ונשנות של קרבות ימיים אמיתיים בין ספינות תמימות לבין שודדי ים באמצעות פירוטכניקה מרהיבה . ממלון "אי המטמון" הלכתי לבקר במלון Caesar Hotel ("מלון הקיסר") . במלון הזה ממוקם לתפארת פסלו של המתאגרף האמריקני הנודע שחום העור ג'וֹ לוּאִיס (Joe Louis) אלוף העולם במשקל כבד בשנות ה- 30 , ה- 40 ו- 50 . ג'וֹ לוּאִיס היה אליל ילדותי ובני דוֹרי , וספורטאי נערץ עלי . ביימתי סרט דוקומנטארי בן שעה אודותיו ששודר בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ב- 1979 . ג'ו לואיס שהיה פעם ספורטאי עַל , איש עשיר וסלבריטי מפורסם בארה"ב ובעולם כולו סיים את חייו לבסוף כ- Doorman (שוער) ומארח במלון "קיסר" . הזמר פרנק סינטרה ויריבו בעבר בזירת האִגרוף המתאגרף הגרמני מאקס שמלינג (מת בגיל 100 בפברואר 2005) מימנו את תרופותיו והשלימו את שכרו עד שסיים שם את חייו .

משם נדדתי ל- MGM Hotel ולמלונות אחרים . צריך להיות בלאס ווגאס כדי להבין במה מדובר . התאורה האדירה והצבעונית מדליקה ומאירה את לָאס וֶוגָאס באור יום כמעט . העוֹשֶר העצום מבצבץ מכל פינה ומנקר את העיניים . העיצוב הנוצץ וכמויות האוכל המוצעות למאות אלפי התיירים בעיר ההימורים בכל הטעמים ובמחירים נוחים , אינם יכולים להשאיר אדיש את המהמר הפוטנציאלי . זוהי מערכת אירוח משומנת מגובה ביחסי ציבור אדירים שמציעה לך מכל משמני הארץ . היא משווקת בכשרון רָב את סחורת ההימורים ושואבת אותך בצורה יעילה בעל כורחך אל המכונות שיכולות להפוך אותך בשנייה אחת למיליונר .

ביום ראשון – 26 בדצמבר 1993 נפגשתי בלשכת המנכ"ל בבניין "כלל" בירושלים עם הגוורדיה המנהלת את רשות השידור בעניינים הנוגעים להפקת מונדיאל ארה"ב 1994 וחידוש החוזה שעמד לפוּג עם התאחדות הכדורגל . חזרתי שוב על הסיפור המדהים של אובדן זכויות השידור של ה- NFL לפני כמה ימים ע"י רשת CBS לאחר שהחזיקה בהן 28 שנה רצופות . התבוסה של נשיא CBS לורנס "לָארִי" טִיש הייתה מושלמת לאחר שצוות השידור הוותיק והמפורסם שלו ג'וֹן מָאדֶן (John Madden) ופַּאט סָאמֶרְווֹל (Pat Summerall) הודיע כי הוא נוטש את CBS שהייתה בית עבורם ועובר לשורות FOX . זאת הייתה מהלומה כבדה ל- CBS . השתמשתי ברשת הטלוויזיה האמריקנית CBS כמטפורה למצב העתידי העומד להתרחש בישראל . אמרתי למוטי קירשנבאום ויאיר שטרן כשמסמך הרכישה המחודשת פרוש לנגד עיניהם , "שלא יקרה לכם מה שקרה ל- CBS . אם תפסידו את הקרב הזה שהוא חשוב למשלם האגרה שלכם , תובסו פעמיים . גם תחטפו מהמנצח במכרז וגם ערוץ 2 ייבנה על חורבותיה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . בעניין הזה אין פשרות . נכון ששיקולי CBS הם מסחריים בלבד , אבל זִכרו ששידורי הספורט הרלוואנטיים בערוץ הטלוויזיה הציבורי , ובעיקר שידורי הכדורגל בהם רשות השידור מחזיקה 25 שנים ברציפות הם הצדקה ברורה לסלוגן שטבעה הרשות  "יש תמורה לאגרה" . עוצמת שידורי הספורט הרלוואנטיים מחברת את הצופה בעל כורחו לשידורים הערכיים האחרים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 , ולא רק להפך , כפי שסוברים רבים" . עכשיו הצגתי בפגישה את מסמך העבודה המפורט שלי הנוגע לרכישה מחודשת של זכויות הכדורגל הישראלי על כל מרכיביו לארבע השנים הבאות 1998- 1994, והמאבק נגד ערוץ 2 והכבלים. סמנכ"ל הכספים היה המכותב הראשי (על פי בקשת המנכ"ל) , אך עותקיו הועברו גם לידיהם הבטוחות של קירשנבאום ושטרן עצמם [3] . הייתי מוטרד מהתחרות נגד אנשי ערוץ 2 האמביציוזיים על זכויות הכדורגל הישראלי . בקדמת ערוץ 2 הצעיר והנמרץ ניצבו אנשים שהיו פעם חברים במסדר האבירים של הטלוויזיה הישראלית – דן שילון , יוחנן צנגן , אלכס גלעדי , עוזי פלד , ונחמן שי (שימש יו"ר מועצת הרשות השנייה) , ועתה הנהיגו את הרשת המסחרית וידעו היטב מה הם רוצים . ערוץ 2 לטש עיניים גדולות ובורקות לעבר הכדורגל הישראלי , שהיה קניינו הבלעדי והמובהק של ערוץ 1 הציבורי מזה עשרים וחמש שנה ברציפות מאז 1968. מוצר עתיר רייטינג שזוהה עם ערוץ 1 . בעיקר רשפו עיניהם של דן שילון ואלכס גלעדי שרצו ליטול את הבכורה מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהייתה נווה ביתם הישן ולהעבירה לווילה החדשה שלהם בערוץ 2 . בכך חשבו עכשיו לנקום ולהשיב לרשות השידור כגמולה .

בשעה שנכנסנו מנכ"ל רשות השידור , מנהל הטלוויזיה , ואנוכי לדוּן בלִשכתו בבניין "כלל" בירושלים ב- 26 בדצמבר 1993 ביוזמת הרכישה המחודשת של הכדורגל הישראלי לארבעת השנים הבאות , נִדְרַךְ מוטי קירשנבאום . "היעלה על דעתך שאוותר על "מבט שני" (בעריכתו של מיכאל קרפין) כדי לקחת את הכדורגל" , שאל אותי לפתע בכעס . לא הייתי מוכן לפנייה הבוטה והנרגזת שלו .  גם יאיר שטרן הופתע . "אינך צריך להעמיד את הדברים בצורה הזאת" , השבתי לו , והוספתי , "יש מקום לשניהם בלוח השידורים , בעיקר כיש לך מספיק כסף לממן את הכדורגל . יו"ר מועצת ההימורים והטוטו אריה זייף הוא ידיד גדול של השידור הציבורי ורשות השידור . ניתן להגיע לעסקת חסות עם הטוטו שתכסה לפחות % 33 מהעלות הכללית של שידורי הכדורגל . מילה של אריה זייף היא מילה . הוא איש רציני שהוכיח את עצמו" . המשכתי לטעון בפני שני הבוסים שלי מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן , "מוטי קירשנבאום שים לב , אריה זייף מֵאיץ בי שראשית דבר נקנה את הזכויות והוא ילך לקראתנו ביד רחבה כפי שעשה תמיד . חוץ מזה ניתן להביא לשידורי הכדורגל גורמים כלכליים נוספים שיעניקו חסות . אל תוותר בשום פנים ואופן על שידורי הכדורגל הישראלי . זהו חלון הראווה הראשי שלך . השידורים האלה מניבים רייטינג שיא . 25 שנה רצופות הרגלנו את מדינת ישראל לצפות בשבתות בכדורגל הישראלי . אובדן הכדורגל הישראלי לערוץ 2  עלול להביא למפולת . ערוץ 2 יקום על חורבותיה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1" . התבוננתי בפניו של מנכ"ל רשות השידור . תפסתי אותו מאזין אומנם לדבריי אך הוא לא היה דרוּך . מוטי קירשנבאום ישב שם מולי עם פני הפוקר שלוֹ ולא התרגש יותר מידי . יאיר שטרן דווקא כן . הוא היה שונה ממנו מהבוס שלו . מבע פניו היה מיוסר [1] .

ניתוח נסיבות הרֶכֶש בחודשים האלה ע"י המנכ"ל היה רציונלי . טקטית הוא צדק . אסטרטגית הוא טעה . ככל שנקפו הימים וכיסוי הכדורגל שלנו השתפר מן ההיבטים העיתונאיים והטכנולוגיים כך עלה ערכו הטלוויזיוני בעיני ערוץ 2 המסחרי והחמדן . זה היה פרדוקס מעניין . רמת הכדורגל בארץ נשארה בעינה , לא מי יודע מה , כמו בשנים עברו . גם כמות הצופים במגרשים נשארה דלילה כשהייתה (למעט כמה משחקים מרכזיים בעונה) . אך רמת השידור בטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 הרקיעה בבת אחת לשחקים וגררה עמה למרקע הטלוויזיה בכל מוצ"ש "בעונת הזהב" כמות צופים הגדולה פי חמישים ממספר הצופים במגרשים . הנתון המתמטי הזה עניין מאוד את הערוץ המסחרי החדש . הכדורגל עצמו פחות . ערוץ 2 התעניין ברייטינג וכמה כסף ניתן להפיק משיעור הצפייה ולָאו דווקא בתוכן השידור הציבורי .

טקסט תמונה : יו"ר מועצת ההימורים והטוטו אריה זייף בעשורי ה- 80 ו- 90  . היה ידיד גדול של השידור הציבורי . אמר זאת , הראה זאת , ועשה זאת . (התמונה באדיבות אריה זייף . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

נפגשנו עם התאחדות הכדורגל למו"מ שלוש פעמים ברציפות בימי שישי של 31 בדצמבר 1993 , 7 בינואר 1994 , ו- 14 בינואר 1994 . להתאחדות היה כבר מושך בחוטים חדש העונה לשֵם מר גבריאל "גָבְרִי" לֵוִי . גם הוא וגם מוטי קירשנבאום הקשיבו זה לזה , אך שמרו כל אחד את קלפי המו"מ קרוב לחזה . אמרתי למוטי קירשנבאום ויאיר שטרן שאנחנו טועים . אסור לנו להמתין . עלינו לפעול על פי טיוטת הנייר עליו הייתה כתובה ההצעה הכספית שלי, ואם יהיה צורך להוסיף – נוסיף . היה לנו את הגב של אַרְיֵה זָיְיף יו"ר מועצת ההימורים והטוטו תומך נלהב של שידור הכדורגל בטלוויזיה הציבורית . שומה היה עלינו להציע להתאחדות הצעה שלא תוכל לסרב לה ולעשות זאת לפני כניסתו של ערוץ 2 לתחרות . ביקשתי מיָאִיר שְטֶרְן שיאיץ במנכ"ל . הנימוקים לא להמתין היו דווקא בשל ההצלחה הדרמטית של השידורים הישירים  ו – "משחק השבת" שהפך למסמך דוקומנטרי עיתונאי שלם ומרתק והפך ללהיט שידור . חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שִדְרֶגָה "בעונת הזהב" את הכדורגל הישראלי הרבה מעבר לרמתו האמיתית . מניות שידורו עלו בהתמדה . הצלחת ערוץ הטלוויזיה הציבורית חשפה במקביל את שאיפות ההתפשטות של ערוץ 2 שזה אך נעמד על רגליו . ערוץ 2 הצעיר על שלוש זכייניותיו "רֶשֶת" , "קֶשֶת" , ו- "טֶלְעַד" לטש עיניו לכדורגל הישראלי . זה לא היה עוד סוד . היינו חייבים להקדים את הערוץ המסחרי לפני שבשלה שם ההחלטה לקחת לעצמו את הכדורגל הישראלי בכל מחיר . בחודש ינואר 1994 עדיין ניתן היה לרכוש את זכויות השידור של הכדורגל הישראלי לשלוש שנים הבאות עד 1997 בקלות יתירה . ברור שהיינו אמורים להוסיף כסף להתאחדות אך זה לא היה בשמיים . יו"ר מועצת ההימורים והטוֹטוֹ מר אַרְיֵה זָיְיף העניק לנו גב כלכלי איתן . הטוֹטוֹ היה אמור לממן % 33 מעלות זכויות השידורים בחוזה של 1997 – 1994 . צריך להדגיש שחששו של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום בדצמבר 1993 מפני התרוממות רָף עלויות רכישת זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי , תוך סיכון התרוששות הקופה הציבורית ,ועד כדי פגיעה בהפקת תוכניות דוקומנטאריות יוקרתיות כמו "מבט שני" (בעלת רייטינג של % 25) בעריכת מִיכָאֵל קָרְפִּין – היה כֵּנֶה . הוא טען גם שרמת הכדורגל הישראלי לא שווה את זכויות השידורים שאנחנו אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית אמורים להוציא עליו למרות שהיה צופה נאמן של התוכנית "משחק השבת" שחשפה את אותנ רמת הכדורגל הישראלי שלה לעג . מאוחר יותר סנט בי לא פעם ולא פעמיים כשנדמה היה לו שאני לוטש עיניים לעבר זכויות שידורים יקרות מידי של אירועי ספורט יוקרתיים על פי הציטוט הבא : "יואש אלרואי שלא תטעה – לא קוראים לי קירש , קוראים לי קירשנבאום". צריך להבין כי ב- "עונת הזהב" ההיא בשנים ההן  של 1994 – 1993 צברו שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רייטינג שופע מזהיר בכמויות אדירות שנע בין % 35 ל- % 45 ואף יותר . כנ"ל "מבט" ותוכנית האקטואליה "מבט שני" . הספציאליטה , תחום ההתמחות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בשנים 1994 – 1993 היה בשידורי הספורט , החדשות , והאקטואליה . מי האמין כי בחלוף פחות משני עשורים לא ייוותר זכר לערוץ 1 ולמוניטין שלו . התחושה היא שערוץ 1 נמוג ממפת המדרוג הישראלית זה עידן ועידנים . כאילו הייתה זאת גם נחלת העבר שלו . לא נכון . הטלוויזיה הישראלית הציבורית חוננה מאז נוסדה ב- 1968 גם בפרקים היסטוריים מזהירים בכל תחומי העשייה הטלוויזיוניים אולם הזיכרון הקולקטיבי הציבורי קצר הדיח אותה זה מכבר לשוליים של השוליים .

[1] ראה עדות בספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי , מכיל כ- 8000 (שמונת אלפים) עמודים : "הכדורגל הישראלי והבינלאומי מהווה סמן ימני של רכישת זכויות שידורים טלוויזיוניות" : יאיר שטרן היה מעוניין כל השנים מאז האובדן ב- 1994 להחזיר את זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי לערוץ 1 . ב- 1999 ביקש ממנו מנכ"ל רשות השידור אורי פורת להמשיך בתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . יאיר שטרן התנה את הסכמתו בהשבת הכדורגל הישראלי לזרועותיו של ערוץ 1 .

[2]  ראה נספח : קטעי עיתונות אמריקניים מתאריך 22 בדצמבר 1993 , המדווחים על המפלה הגדולה שספגה CBS , לאחר שהפסידה את זכויות השידור של ה- NFL  לרשת הטלוויזיה האמריקנית החדשה FOX .

[3]  מקור : הספר “THE GAME BEHIND THE GAME” , מאת טרי א'וניל (terry O`neil) .

[4] ראה נספח : תוכנית העבודה שלי כיצד לרכוש את זכויות שידורי הכדורגל הישראלי בשנים 1998- 1994 , כפי שהוגשה להנהלת רשות השידור , בפגישה  שהתקיימה בלשכת המנכ"ל ב-  26 בדצמבר 1993.

[5] ראה הצעת השידורים שלי מ- 26 בדצמבר 1993 שהוגשה למנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום , למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן , וסמנכ"ל הכספים של הרשות מר מוטי לוי .

הערה 11 : התוכנית "מבט שני" בעריכת מר איתי לנדסברג ובהגשת גב' נועה ברק המשודרת בערוץ 1 היא חשובה ביותר , ומקבילה בערכה ל- "עובדה" של גב' אילנה דיין בערוץ 2 וה- "המקור" של מר רביב דרוקר בערוץ 10 . הצפייה הדלילה ב- "מבט שני" של ערוץ 1, % 2.9 באוכלוסייה היהודית ו- % 2.6 בכלל האוכלוסייה , מעידה על התמוטטותו של ערוץ 1 הציבורי . הרייטינג האפסי הוא תוצאה של ניהול כושל של מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת . שני האישים הם פרי מינויו של ראש הממשלה בנימין נתניהו .

                 מדרוג כלל האוכלוסייה                                                            מדרוג האוכלוסייה היהודית

                 ליל רביעי – 29 במאי 2013                                                       ליל רביעי – 29 במאי 2013

שעה  מדדי צפייה  ערוץ1 ערוץ 2 ערוץ 10 ערוץ 9 ערוץ 24  ס"ה TV ערוץ 1 ערוץ 2 ערוץ 10 ערוץ 9 ערוץ 24  ס"ה TV
000's 50.0 369.0 226.0 21.0 6.0 1275.0 46.0 362.0 209.0 16.0 6.0 1118.0
2100-2114 TVR 2 21.2 12 1 0.1 66.4 2.1 24.2 12.9 0.9 0.1 67.6
000's 40.0 422.0 239.0 19.0 1.0 1324.0 36.0 414.0 221.0 15.0 1.0 1156.0
2115-2129 TVR 2.7 22.8 10.5 0.5 0.2 66.4 3 26.2 11.2 0.5 0.2 68.1
000's 55.0 454.0 210.0 10.0 4.0 1325.0 52.0 447.0 191.0 9.0 4.0 1164.0
2130-2144 TVR 2.3 22.8 11 0.8 0 65.6 2.6 26 11.6 0.9 0 67.6
000's 47.0 454.0 219.0 16.0 0.0 1309.0 44.0 445.0 199.0 16.0 0.0 1155.0
2145-2159 TVR 3.5 19.2 9.3 0.9 0.8 63.8 3.9 22.1 9.8 1.1 0.9 66.1
000's 69.0 384.0 186.0 18.0 16.0 1271.0 66.0 378.0 167.0 18.0 16.0 1130.0

טקסט מסמך : יום רביעי – 29 במאי 2013 . מדרוג ברבעי שעות של הצפייה בטלוויזיה בין 21.00 ל- 22.00 . (באדיבות וועדת המדרוג) .

עוצמות רייטינג כה מזעריות ודלילות אינן זקוקות למימון ציבורי . ערוץ 1 מְמוּטַט . במתכונתו הנוכחית ותחת מנהיגותו הקיימת אין לו שום זכות קיום .

סוף הפוסט .

נבואתו האפוקליפטית של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ב- 1 באוקטובר 1986 : "חוק הקמתו של הערוץ השני הוא חוק סגירתו של הערוץ הראשון" . כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.  התוכנה מורכבת מידי ורווייה אופציות יתר על המידה .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. לא במאגרי ידע פרטיים ו/או מסחריים . 

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי . הפוסטים מתעדכנים מעת לעת.

—————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 225 : הועלה לאוויר לפנות ערב של יום שני – 28 במאי 2013

—————————————————————————————–

נבואתו האפוקליפטית של מנכ"ל רשות השידור אוּרִי פּוֹרָת ז"ל ב- 1 באוקטובר 1986 : "חוק הקמתו של הערוץ השֵנִי הוא חוק סגירתו של הערוץ הראשון". כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

נבואתו האפוקליפטית של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ב- 1 באוקטובר 1986 : "חוק הקמתו של הערוץ השני הוא חוק סגירתו של הערוץ הראשון". כל הזכויות שמורות.

1. עידן מנכ"ל רשות השידור אוּרִי פּוֹרָת וסמנכ"ל הכספים יוֹחָנָן צָנְגֶן בשנים 1989 – 1984 . התעצמות הערוצים המסחריים ברחבי תבל בעשור ה- 80 לבלי הכר במקביל להתעצמות הוועדות המארגנות של אירועי הספורט הבינלאומיים הגדולים , ובעקבותיהן האמרת זכויות השידורים. הקמתה של הטלוויזיה בכבלים במדינת ישראל ב- 1989 ומיסודו של ערוץ 5 (ספורט) משנה לחלוטין מקצה לקצה את מחירי זכויות השידורים של שני הענפים המרכזיים, כדורגל וכדורסל .

אוּרִי פּוֹרָת היה נאמן לשידור הציבורי . באוקטובר 1986 חוקקה הממשלה את חוק הערוץ השני שהחל בשידוריו הניסיוניים . מידי ערב שודרו שירים ישראליים ברצף וסרטי נוף מלווים במוסיקה . זה היה רק עניין של זמן עד שערוץ 2 יעלה לאוויר ויחל בשידוריו המסחריים . אוּרִי פּוֹרָת נחרד . נותרו לו כשנתיים וחצי לסיום המשימה שלו והוא חשב שהדבר יתרחש עוד בעידן שלו כמנכ"ל הרשות . ימים ספורים לפני חג ראש השנה של תשמ"ו ב- 1 באוקטובר 1986 , שלח איגרת ברכה נרגשת לעובדי רשות השידור בה העלה את חששותיו מפני מיסוד ערוץ 2 וגם נימק אותם : "בעצם אין מדובר בחוק הקמתו של הערוץ השני אלא בחוק סגירתו של הערוץ הראשון , ובפגיעה קשה מאוד ביכולת תפקודו של רדיו "קול ישראל" . עלינו להיאבק על קיומנו , ואין למאבק כזה סיכוי להצלחה , אלא אם כן תהא השנה הקרובה שנה של שקט תעשייתי והשקעת כל מאמץ אפשרי – לשיפור השידור , לייעול , ולחיסכון" , כתב לאנשי הטלוויזיה והרדיו" . אורי פורת ב- 1986 נבעת מרעיון מיסוד חוק הקמתו של הערוץ השני . הוא היה מבוהל . אפשר לראות זאת בטקסט הרגשני שכתב לעובדי רשות השידור ב- 1 באוקטובר 1986 בפרוס חג ראש השנה . אורי פורת חשש כי לשידור הציבורי אין את מקורות המימון הדרושים (קרי האגרה) כדי להתמודד עם הערוץ ה- 2 המסחרי לכשיקום . 

 

טקסט מסמך : 1 אוקטובר 1986 . נבואתו האפוקליפטית של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת מקופלת בתוך איגרת ברכה נרגשת ששלח לעובדי הטלוויזיה והרדיו לקראת חג ראש השנה של תשמ"ו , בו הוא מבקש לשמור אל אחדות השורות לקראת הקמתו של ערוץ טלוויזיה מסחרי במדינת ישראל (עמוד מס' 1 מתוך 2) . "…בעצם אין מדובר בחוק הקמתו של הערוץ השני, אלא בחוק סגירתו של הערוץ הראשון…" כתב אורי פורת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 1 אוקטובר 1986 . איגרת ברכה נרגשת ששלח מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לעובדי הטלוויזיה והרדיו לקראת חג ראש השנה של תשמ"ו , בו הוא מבקש לשמור אל אחדות השורות לקראת הקמתו של ערוץ טלוויזיה מסחרי במדינת ישראל (עמוד מס' 2 מתוך 2). "הורגלתי לדבר אמת ולא אכחד גם ברגע זה", כתב מנכ"ל רשות השידור הנחרד אורי פורת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנכ"ל רשות השידור אוּרִי פּוֹרָת היה נרעש מאוד מהחלטת ממשלת ישראל בסתיו 1986 לאשר הצעת את חוק הקמת הערוץ השני לשידורי טלוויזיה ורדיו תחת מטרייה מסחרית . האמת לא הייתה כל רְבוּתָּא בהחלטה זו של הממשלה לאשר את הקמת ערוץ 2 . דובר במסדרונות הטלוויזיה ישראלית הציבורית על התחרות הטלוויזיונית שתיווצר בין שני גופי השידור  מאז ימי הקמת וועדת חַיִים קוּבֶּרְסְקִי ב- 1979 שהמליצה לממשלת מנחם בגין להקים ערוץ טלוויזיה מסחרי . בסופו של דבר חלפו 14 שנים מאז אותה ההמלצה החיובית של וועדת חיים קוברסקי (בוועדה ההיסטורית ההיא כיהנו עוד 6 חברים חוץ מהיו"ר חַיִים קוּבֶּרְסְקִי : קְרִיאֵל גָרְדוֹש , יוֹסֵף בַּר שְלמה , יְהוֹשֻע בּוּרְלָא , זַלְמָן שָלֵו , עו"ד נָתַּן כּהֵן היועץ המשפטי של רשות השידור ששימש מתאם הוועדה, ויְהוּדָה דוֹן) בדבר הקמת ערוץ שני מסחרי . אולם רק בנובמבר 1993 נעמד ערוץ 2 דרדק תקשורת על רגליו , כך שלטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 היה שהות מספקת די והותר כדי להתכונן לקראת התחרות הממשמשת ובאה , אולם היא בזבזה את זמנה ובמקרים והזדמנויות לא מעטים השחיתה אותו לריק . הגורל הטיל על מוטי קירשנבאום להתמודד עם ערוץ 2 הצעיר והחדש תאב האמביציות . הוא התמנה ב- 18 באפריל 1993 לתפקיד מנכ"ל רשות השידור (במקום אריה מקל) ע"י ממשלת יצחק רבין ובהמלצה חמה של שרת החינוך גב' שולמית אלוני . בנובמבר 1993 במשמרת של מוטי קירשנבאום החל ערוץ 2 המסחרי לפעול . הוא היווה מייד עם היווסדו אלטרנטיבה ואיום על השידור הציבורי המסורבל ובמידה רבה יָגֵעַ . העול להילחם בו ונגדו הוטל על מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום . זה נפל על המשמרת שלו

טקסט תמונה : מארס 1979 . מר חַיִים קוּבֶּרְסְקִי איש המפד"ל ששימש יו"ר "וועדת קוברסקי" שדנה בבירור נושא כדאיות הפעלתו של ערוץ שני בטלוויזיה בישראל . (לע"מ) .

טקסט מסמך :  18 במארס 1979 . מר חיים קוברסקי יו"ר וועדת קוברסקי שדנה בנושא הפעלתו של ערוץ שני לטלוויזיה במדינת ישראל מגיש את דו"ח הוועדה לשר החינוך זבולון המר ושר התקשורת יצחק מודעי . (ארכיון ממשלת ישראל) .

כבר ב- 2 באוגוסט 1983 פרסם מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מִנְשָר – מכתב לבכירי הטלוויזיה    הקורא להם להתכונן לקראת הקמתו של ערוץ 2 , אולם הוא היה הרבה יותר Cool ממחליפו אורי פורת , הרבה פחות היסטרי , ויותר שכלתן . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא נבהל משום דבר . הוא החליט להתכונן לבאות כנדרש אולם כעבור שמונה חודשים מאז פרסום המנשר שלו , ב- 1 באפריל 1984 , לא היה עוד ברשות השידור . את מקומו ירש מנכ"ל חדש , אוּרִי פּוֹרָת . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד רצה מאוד לזכות בכהונה שנייה רצופה בת חמש שנים בתפקיד מנכ"ל רשות השידור , שתימשך עד 1 באפריל 1989 . הוא האמין שהוא האיש הראוי וחשב בקיץ 1983 שהטלוויזיה הישראלית הציבורית בימי כהונתו היא נהדרת והרבה יותר טובה מאשר קיבל אותה לידיו באפריל 1979 מהמנכ"ל יִצְחָק לִבְנִי . בהיותו אדם ממלכתי ואיש התקשורת החשוב במדינה וגם שחקן שח – מט ראה את הנולד . בראייתו הייחודית צפה כמה מהלכים מראש והקדים רבים לידו . הוא הבין שערוץ 2 המסחרי ניצב בשער ורצה להכין לו קבלת פנים ציבורית מנצחת . ב- 2 באוגוסט 1983 כתב את המסמך הבא לקבוצת אנשי מפתח בטלוויזיה הישראלית הציבורית , איגרת התרעה חשובה ביותר בתולדות רשות השידור בעת ההיא , שנועדה להאיץ במפיקיו ועורכיו של השידור הציבורי וגם באנשי המנהל והכספים לחשוב כיצד להגן עליו בפני ההסתערות של הערוץ השני המסחרי בחסות הממשלה הממשמשת ובאה : "אין ספק כי הערוץ השני יופעל ביום מן הימים וכי להפעלתו תהיה השפעה מרחיקת לכת על רשות השידור מבחינה פרסונאלית , תכנית , כלכלית , וטכנית . כמו כן תהיינה השלכות גם בתחום הקשרים הבינלאומיים , היחסים עם מוסדות ישראליים וביחסי ציבור . עלינו לעשות חושבים !" .

טקסט מסמך :  2 באוגוסט 1983 . מכתבו של מנכ"ל רשות השידור יוסף 'טומי' לפיד לקבוצת מנהלים ועורכים בטלוויזיה הישראלית הציבורית המתריע על הקמת ערוץ טלוויזיה מסחרית במדינת ישראל והשלכותיו המרחיקות הלכת . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) . 

הערה . להלן זיהוי תפקידי האנשים המכותבים במנשר – מכתב של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מ- 2 באוגוסט 1983 : טוביה סער שימש מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית , רון נחמן ז"ל היה המשנה למנכ"ל יוסף "טומי" לפיד , עו"ד – ד"ר נתן כהן כיהן כ- יועץ המשפטי של רשות השידור , נקדימון רוגל ז"ל שימש יועץ מיוחד של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד , ארי אבנר ז"ל התמנה זה מכבר לאומבודסמן של רשות השידור (Ombudsman / נציב תלונות הציבור) , צביקה שפירא (לשעבר מפקד רדיו גלי צה"ל) היה מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה ישראלית הציבורית , דוד הירשפלד ז"ל ניהל את חטיבת שירותי הפקה בטלוויזיה הישראלית הציבורית , גבי פישר היה מנהל שירותי ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית , יאיר שטרן התמנה בפברואר 1983 למנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית , אנוכי יואש אלרואי הייתי מנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית , יוחנן צנגן היה סמנכ"ל כספים וכלכלה ברשות השידור , גב' מרים רוטשילד הייתה מנהלת יחידת הרכש של קניית סרטים ותוכניות טלוויזיה שונות מרשתות טלוויזיה בינלאומיות בעולם (למעשה בעיקר מה- BBC ומארבעת הרשתות האמריקניות הגדולות CBS , NBC , ו- ABC וגם מרשת הכבלים האמריקנית HBO , אריאלה רבדל הייתה דוברת רשות השידור . 

 מבוקשו של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד להתמנות לקדנציה שנייה בתקיד הרם כדי לקדם את פני ערוץ 2 בקדנציה השנייה שלו לכשייבחר לא ניתנה לו . ב- 1באפריל 1984 מינה ראש הממשלה יצחק שמיר את אורי פורת למנכ"ל רשות השידור ויוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הלך הביתה ושב לעיתונו "מעריב" . ערוץ 2 יצא לדרך בנובמבר 1993 עשור שנים לאחר נבואתו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . השפעתה של הטלוויזיה המסחרית על הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה מיידית ודרמטית בכל תחום כפי שניבא . במקום כלשהו עשה ערוץ 2 שַמוֹת בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 אך יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא היה כבר שם כדי להגן על השידור הציבורי שאותו הוביל במשך חמש שנים . ב- 18 באפריל 1993 הטיל הגורל על מנכ"ל רשות השידור חדש בשם מרדכי "מוטי" קירשנבאום את מלאכת ההתמודדות של השידור הציבורי הוותיק והעני עם הטלוויזיה המסחרית הצעירה והעשירה . ערוץ 2 נשף בעורפו של ערוץ 1 . לפחות בשני מקרים ניגף מוטי קירשנבאום ע"י יריביו המוכשרים בערוץ 2 ( דָן שִילוֹן , יוֹחָנָן צָנְגֶן , אָלֶכְּס גִלְעָדִי , ועוּזִי פֶּלֶד) בשני קרבות שידור יקרים ויוקרתיים ביותר . היו אלה תבוסת זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי במאי 1994 (הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 החזיקה בהן רבע מאה של שנים מ- 1969 עד 1994) ותבוסת כיסוי שבוע האֵבֶל , ימי הצער והיגון , לאחר רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל בנובמבר 1995 , ממש על פי נבואתו האפוקליפטית של אורי פורת ז"ל . צריך להבין כי מוטי קירשנבאום נחשב בעיני רבים ביום מינויו לכהונה הרמה של מנכ"ל רשות השידור ב- 18 באפריל 1993, למשהו שמקביל למִשְרַת ה- אוֹרַאקְל מדֶלְפִי . התבוסות המפתיעות ההן הוכיחו כי הוא איננו מצביא שידור מוכשר יותר מיריביו בערוץ 2 . הוא אומנם יוצר וחתן פרס ישראל שכבודו במקומו מונח אך לחלוטין איננו אוֹרַאקְל ולא דובר האֵלִים . מוטי קירשנבאום הוא איש טלוויזיה מהשורה ככל שהדבר נוגע לענייני מנהיגות ותכנון מודלים לטווח ארוך . התמוטטות ערוץ 1 ותבוסות השידור שנחל מערוץ 2 אירעו במשמרת שלו כמנכ"ל רשות השידור . ביולי 1994 אמר לי אָלֶכְּס גִלְעָדִי במשרד ההפקה שלי ב- IBC בדאלאס – טקסס (Dallas – Texas בעת הפקת שידורי מונדיאל ארה"ב 1994 וכחודשיים לאחר שערוץ 2 זכה לראשונה בתולדותיו בזכויות השידורים של הכדורגל הישראלי) בטוֹן מתנשא בזאת הלשון : "יואשיש , דיוויד פדרמן ואני עשינו בי"ס למוטי קירשנבאום". 

רבים חשבו שיוסף "טומי" לפיד האינטלקטואל מוכשר יותר מאורי פורת ועליו להמשיך לכהן קדנציה שנייה כמנכ"ל רשות השידור עד 1989 , אך ראש הממשלה יצחק שמיר סבר אחרת . ברגע ההדחה (או אי הארכת הקדנציה שלוֹ) העריך יוסף "טומי" לפיד שהוא מוסר ב- 1 באפריל 1984 לאורי פורת רשות שידור טובה יותר מזאת שקיבל  ב- 1 באפריל 1979 מידיו של יִצְחָק לִבְנִי . ב- 28 בדצמבר 1983 פגשה כתבת השבועון "להיטון" גב' מרי אוסקובסקי את מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שניאות להעניק לה ריאיון עיתונאי רחב ממדים . הריאיון היה בעִתּוֹ מפני שב- 1 באפריל 1984 עמדה להתחולל מהפכה ברשות השידור . לראשונה בתולדות המוסד יתחלפו בתאריך הזה כל הגופים והאישים הנבחרים של רשות השידור : הוועד המנהל של רשות השידור , מליאת רשות השידור , יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ,ומנכ"ל רשות השידור . כותרת הריאיון הייתה : "יוסף "טומי" לפיד המנכ"ל השנוי במחלוקת של רשות השידור , מספר על ילדותו בהונגריה , על מלחמתו לשיפור פני רשות השידור , על מערכת יחסיו עם עובדיו , ומצהיר : 'אני משתוקק להיות פחות חשוב' " .                                                                                           

טקסט מסמך : 28 בדצמבר 1983 . השבועון "להיטון" . כותרת הריאיון של גב' מרי אוסקובסקי עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . (באדיבות ארכיון "להיטון" ותודה לאנשי בית אריאלה בתל אביב) .

יוסף "טומי" לפיד הרשה למרי אוסקובסקי לשאול אותו 27 שאלות . שאלה מס' 27 והאחרונה נגעה להמשך כהונתו כמנכ"ל רשות השידור : "יוסף "טומי" לפיד במידה ואתה לא נבחר לקדנציה נוספת מה אתה עושה ?" . יוסף "טומי" לפיד לא המתין אפילו שנייה אחת והשיב : "אני חוזר ל- "מעריב" . זהו ביתי ומבצרי . טבעי שעיתונאי בגילי יעסוק בפובליציסטיקה . אבל בינתיים אני לא רוצה לדבר מה אני אעשה ב- "מעריב" , כי אני עוד לא יודע , מלבד העובדה שאם אני לא אמשיך פה , אני אחזור ל- "מעריב" . את צריכה להבין שהקשר שלי עם "מעריב" זה לא רק קשר עם מקום עבודה . אני לא עשיתי שום דבר בחיים שלי חוץ מ- "מעריב" . התחתנתי עם בת "מעריב" שולמית גלעדי . ב- 15 בפברואר 1984 מתחתנת הבת הבכורה שלי מיכל . זה יהיה יום השנה ה- 25 לנישואיי וזה גם יהיה יום ההולדת של "מעריב" . הקשר הוא כל כך אמיץ , שבשבילי "מעריב" הוא בית שני"  [1] . עם כל ההערכה ליוסף "טומי" לפיד צריך לזכור שהמינוי שלו לתפקיד הרם של מנהיג השידור הציבורי במדינת ישראל היה פוליטי גרידא ולא בשל כישרון , יכולת , ו/או ניסיון מוצלח קודם . זה הדבר האחרון שעניין את ראש הממשלה מנחם בגין ושר החינוך והממונה על רשות השידור זבולון המר אלה שהפקידו את רשות השידור בידיו של יוסף "טומי" לפיד . למען הרקורד ההיסטורי צריך לציין שמשרת מנכ"ל רשות השידור הוצעה קודם לכן למזכיר הממשלה אריה נאור , ולאחר מכן לסטיריקן "מעריב" אפרים קישון . היה זה אפרים קישון שסירב אף הוא להצעה לשמש מנכ"ל רשות השידור והציע למנחם בגין וזבולון המר את ידידו יוסף "טומי" לפיד לכהונה הרמה . הפוליטיקאים ראו בתפקיד המקצועי של מנכ"ל רשות השידור מִשְרָת נאמנות לשלטון .

באפריל 1989 הסתיימה כהונתו של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ולראש הממשלה יִצְחָק שָמִיר נקרתה הזדמנות שנייה למנות לתפקיד מישהו מתומכיו . הוא וויתר על אורי פורת ובחר למשימה הנכבדה ורבת האחריות את איש משרד החוץ אַרְיֵה מֶקֶל והפקיד בידיו את רשות השידור הציבורית לחמש שנים הבאות עד 1994 .

בקיץ 1990 נערך טורניר גביע העולם בכדורגל באיטליה . הטלוויזיה האיטלקית הציבורית (והעשירה) RAI שימשה Host broadcaster בינלאומי ועשתה את עבודתה נאמנה . RAI  הציבה בכל משחק מ- 52 משחקי המונדיאל שנערכו ב- 12 ערים ברחבי איטליה , 15 מצלמות ו- 6 הילוכים חוזרים איטיים מזוויות צילום שונות . שהיתי ברומא היפהפייה כחודש וחצי בתפקיד עורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את משחקי המונדיאל . לקראת סופם היה מנכ"ל רשות השידור אַרְיֵה מֶקֶל אורח שלי לכמה ימים בבירה האיטלקית . באחד מימי המנוחה בטורניר סעדנו את לבנו במסעדה נחמדה בוויה – וונטו רחוב מרכזי וסואֵן בליבה של רומא. בעוד שנינו טועמים מהלזניה וגומאים יין "Chianti" , סיפר לי שָם בחוש הומור הידוע שלו את ההליך הפוליטי של מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור : "ב- 1989 הייתי איש משרד החוץ . בכלל לא דימיתי להיות מנכ"ל הרשות וגם לא חשבתי שאני מתאים למשימה . המועמדים הראשיים לתפקיד היו אורי פורת שעמד לסיים קדנציה בת חמש שנים ורצה בשנייה ויוסף בר-אל שנשא עיניו אל על . מליץ היושר שלו של יוסף בר-אל היה אדם בעל משקל , שר החינוך יצחק נבון בכבודו ובעצמו . לראש הממשלה יצחק שמיר נמאס מאורי פורת ובעניין יוסף בר-אל היה אמביוולנטי . הדאיגה אותו התגייסותו הבלתי מובנת ומלחמתו והתעקשותו הבלתי מתפשרת של יצחק נבון למען מינויו של יוסף בר-אל (שימש בתפקידו אז כמנהל הטלוויזיה בשפה הערבית) – לתפקיד המנכ"ל . לבסוף נפטר משניהם גם מיוסף בר-אל וגם מיצחק נבון ופנה אלי כדי שאטול אני את התפקיד . השבתי לו בכל הרצינות ראויה , אדוני ראש הממשלה אין לי שום הכשרה לנהל רשת שידור שמונה בשורותיה שתי רשתות רדיו של "קול ישראל" בשתי שפות עִברית ועַרבית ושתי רשתות טלוויזיה בשתי שפות עִברית ועַרבית , שמעסיקה יותר מ- 2000 (אלפיים) עובדים , מה עוד שעד היום הזה ניהלתי במשרד החוץ בקושי שולחן ומזכירה ?" . הייתה הפוגה קצרה בדבריו . הוא נגס מהפיצה והוריד לכרסו עוד לגימת "קייאנטי" , ואז הוסיף : "יצחק שמיר היה המום אבל רק לרגע . מייד התעשת והשיב לי , "נו אריה מה אתה חושב לעצמך , גם אני לא ניהלתי כלום לפני שהתמניתי לראש ממשלה . אין לך ממה לחשוש" . אַרְיֵה מֶקֶל צחק צחוק מתגלגל ואמר , "הסכמתי , והנה כמנכ"ל רשות השידור יש לי את העונג לאכול עכשיו ארוחת צהרים עם יואש אלרואי ברומא , ואני גם משלם" .  אריה מֶקֶל היה איש שיחה שָנוּן שלא לקח את עצמו ברצינות יתירה אך כמנכ"ל ובניגוד לאופיו החייכני הקפיד ולא וויתר על קוצו של יוד בביצוע חוק רשות השידור.

[1]  ראה השבועון "להיטון" מ- 28 בדצמבר 1983 .

חלפה שנה בדיוק מאז משבר ערוץ 2 אליו נקלע אורי פורת. ב- 5 באוקטובר 1987 פרצה שביתת העיתונאים הגדולה ביותר מאז ומעולם בשידור הציבורי, בטלוויזיה וברדיו, שנמשכה 52 ימים רצופים על רקע תביעות לשיפור השכר. וועד עיתונאי רשות השידור בז למנכ"ל רשות השידור אורי פורת ולעג לו. רשות השידור נכנסה ל- "קוֹמָה" בת כחודשיים . השביתה הממושכת לא השיגה דבר . באוקטובר 1987 בעת קיום השביתה הממושכת שִחְרְרוֹ שלטונות ברה"מ במפתיע את אסירת ציון הוותיקה והנודעת גב' אִידָה נוּדֶל מכלאה בסיביר . היא עלתה מייד לארץ וממשלת ישראל בראשות יצחק שמיר ושמעון פרס ערכה לה בנתב"ג קבלת פנים ממלכתית . הטלוויזיה ישראלית שבתה והשחירה את המסך שלה אולם ערוץ 2 הניסיוני בראשות שר התקשורת גד יעקובי היה נוכח במקום ושידר ישיר את הטקס. בואה של אִידָה נוּדֶל לארץ שימש קטליזאטור שזירז את הקמתו הממשמשת ובאה של ערוץ 2. בסתיו 1986 ניצבו רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית בפני מהפכה כלכלית הנוגעת לתשלום זכויות שידורים של אירועי הספורט הרלוואנטיים. ערוץ 2 וטכנולוגיית הטלוויזיה בכבלים בישראל טרם מוסדו אך התעצמותם של הערוצים המסחריים באירופה (כמו "קאנאל צ'ינקואה" באיטליה בראשות סילביו ברלוסקוני, ITV האנגלית, TV3 מברצלונה ואחרים) ובעולם, ושגשוג כלכלי עצום של הקהילה האירופית דחף את הוועדות המארגנות של אירועי הספורט הגדולים לתבוע את ליטרת הבשר שלהם. איגוד השידור האירופי ה- EBU שאיגד בשורותיו שלושים וחמש רשתות טלוויזיה ציבוריות לרבות הטלוויזיה הישראלית, ביניהן רשתות עשירות כמו ה- BBC ו- ITV הבריטיות, ARD ו- ZDF המערב גרמניות, A2F ו- TF1 הצרפתיות, RAI האיטלקית, ו- RTVE הספרדית – נתבע לשלם מאות אחוזים יותר ממה ששילם בעבר. מכיוון שהטלוויזיה הישראלית הייתה חברה מלאה (Active member) ב- EBU ההסכמים וכללי התשלום חלו גם עליה. הסמן הימני העולמי היה נשיא חטיבות הספורט והחדשות של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC שניאות לשלם תמורת זכויות השידורים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 225000000 (מאתיים עשרים וחמישה מיליון) דולר, סכום שבאותן השנים נחשב לפנטסטי. תשלום דמיוני של תעשיית הטלוויזיה הבינלאומית במסגרת אירועי הספורט בכלל ובמשחקים האולימפיים בפרט. צריך לזכור שאותו האמריקני רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) שילם עבור זכויות השידורים של אולימפיאדת מונטריאול 1976 רק 25000000 (עשרים וחמישה מיליון) דולר. מכאן אפשר להבין את עוצמת עליית גרף המחירים. ה- Share של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במסגרת חברותה ב- EBU תפח לממדים שלא הכרנו קודם לכן. צריך לזכור שזה היה עוד בטרם הופעת ערוץ 2 וערוץ הספורט (5) בכבלים. השידור הציבורי בישראל לא היה בנוי להתמודד לאורך זמן עם עלויות בסדר גודל כזה. ברור שכמנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לקחתי את זה אישית. זה עלה לי בבריאות. הרהרתי כל הזמן ביני לבין עצמי כמה מרץ יעמוד לי להילחם עבור הרשת שלי ועד כמה יהיה כוח לרשות השידור לתמוך בי ובשאיפותיי. הרי אורי פורת ויוחנן צנגן לא יישארו בתפקידם לנצח. להלן השוואה קצרה של עליית גרף מחירי זכויות השידורים של הטלוויזיה בארץ ובעולם בתחומי שלושת אירועי הספורט הגדולים הבינלאומיים : אולימפיאדות, מונדיאלים, ואליפויות עולם בא"ק, ווימבלדון. וככל שנוגע לתעשיית הטלוויזיה בארץ מדובר גם בזכויות השידורים של מועדון מכבי ת"א בכדורסל ושל הכדורגל הישראלי על מרכיביו השונים.

1. אולימפיאדות

אולימפיאדת מוסקבה 80    אולימפיאדת לוס אנג'לס 84    אולימפיאדת סיאול 88    אולימפיאדת ברצלונה 92

תשלומי ה- EBU איגוד השידור האירופי : 

5.95 מיליון דולר               19.8 מיליון דולר                 28 מיליון דולר              90 מיליון דולר

תשלומי הטלוויזיה הישראלית הציבורית :

אנחנו 150 אלף דולר        אנחנו 200 אלף דולר           אנחנו 600 אלף דולר     אנחנו 800 אלף דולר

2. מונדיאלים

מונדיאל ארגנטינה 78       מונדיאל ספרד 82        מונדיאל מכסיקו 86          מונדיאל איטליה 90

תשלום EBU  :              תשלומי המשדר הציבורי :

7.85 מיליון דולר           המשדר הציבורי כולו       המשדר הציבורי כולו        המשדר הציבורי כולו

                                  26 מיליון דולר               32.6 מיליון דולר             63.3 מיליון דולר

אנחנו 92 אלף דולר     האיגוד 9 מיליון דולר        האיגוד 12 מיליון דולר     האיגוד 23.3 מיליון דולר

                               אנחנו 128 אלף דולר       אנחנו 150 אלף דולר         אנחנו 303 אלף דולר

3. אליפויות עולם בא"ק

אליפות העולם ה- 1         אליפות העולם ה- 2            אליפות העולם ה- 3         אליפות העולם ה- 4

בא"ק הלסינקי 1983        בא"ק – רומא 1987           בא"ק – טוקיו 1991        בא"ק – שטוטגרט 1993

אנחנו 3000 דולר            אנחנו 30 אלף דולר           אנחנו 150 אלף דולר       אנחנו 190 אלף דולר

4. ווימבלדון

ווימבלדון 1980              ווימבלדון 1985                 ווימבלדון 1990             ווימבלדון 1995

אנחנו 1500 דולר           אנחנו 10000 דולר          אנחנו 15000 דולר         אנחנו 40 אלף דולר

5. מועדון מכבי ת"א בכדורסל

מכבי ת"א בכדורסל        מכבי ת"א בכדורסל           מכבי ת"א בכדורסל        מכבי ת"א בכדורסל

עונת 1977 – 1976      עונת 1987 – 1985      עונת 1989 – 1987       עונת 1995 – 1994

אנחנו 7000 דולר        אנחנו 70 אלף דולר     אנחנו 200 אלף דולר    אנחנו כמיליון ורבע דולר

                                35 אלף דולר בעונה     100 אלף דולר בעונה

6. הכדורגל הישראלי

הכדורגל הישראלי בעונות 1989 – 1985

אנחנו : 400 אלף דולר לארבע עונות (100 אלף דולר לכל עונה) .

6. 1. הכדורגל הישראלי

הכדורגל הישראלי בעונות 1992 – 1989

אנחנו : 3 מיליון דולר לשלוש עונות (מיליון דולר לכל עונה) [1] .

6. 2 . הכדורגל הישראלי

הכדורגל הישראלי בעונות 1994 – 1992

אנחנו : 3.3 מיליון דולר לשתי עונות (1.65 מיליון דולר לכל עונה) [2] .

עליית מדד המחירים והופעתם במלוא התנופה של ערוץ 2 וערוץ 5 (בארץ) יצרה לחץ , בלבול , ופאניקה במערכות הפיננסיות והתוכן של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור . יתירה מזאת : היא העלתה חששות בנוגע לרכישת זכויות השידורים עתידיות של אירועי הספורט הרלוואנטיים שהפכו זה מכבר לנכסי צאן ברזל של השידור הציבורי . דוגמא מצוינת היה המאבק הטלוויזיוני על קניית זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי לשלוש השנים של 1997 – 1994 , בין רשות השידור הוותיקה לבין ערוץ 2 המסחרי שזה עתה נולד . צריך להבין שהטלוויזיה הישראלית הציבורית החזיקה בזכויות האלה מאז ראשית היווסדה ב- 1968 . במשך רבע מאה של שנים היא הייתה זאת שחשפה באופן בלבדי את הכדורגל הישראלי על מרכיביו השונים , ליגה , גביע המדינה , ומשחקי נבחרת ישראל באמצעות שידורים ישירים ובאמצעות שתי תוכניות הדגל שלה "מבט ספורט"  ו- "משחק השבת". דורות שלמים של צופי טלוויזיה בישראל "גדלו" על שתי התוכניות הפופולאריות האלה.

לקראת עונת 1995 – 1994 נוצר מצב חדש . לתמונת המאבק של רכישת זכויות הכדורגל הישראלי המחודשות נכנס גם ערוץ 2 הצעיר והדָרְדַקִי שזה אך נעמד על רגליו . על ערוץ 1 הציבורי הוותיק שהיה עד כה מונופול טלוויזיוני נכפתה תחרות שמעולם לא התנסה בה . התאחדות הכדורגל ניצלה את הופעתו של ערוץ 2 , פתחה מכרז לחוזה בן שלוש שנים 1997 – 1994 , והעלתה את רָף התשלומים למינימום 5000000 (חמישה מיליון) דולר בראשית המו"מ לכל עונה מהשלוש . מינימום 15.000000 (חמישה עשר מיליון) דולר לשלוש שנים . ההתאחדות הציבה את השעה שתיים עשרה של יום שלישי – 17 במאי 1994 (למחרת חג שבועות תשנ"ד) כתאריך יעד להגשת מעטפות ה- Bid בהן טמונות ההצעות הכספיות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וערוץ 2 המסחרי . המרבה במחיר היה אמור לזכות בחוזה הנחשק . את המו"מ של הרשות עם ההתאחדות ניהל מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום לבדו ובעצמו . הוא לא הקים קבוצת מו"מ ולא שיתף את מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן וגם לא אותי במהלכיו. את המו"מ בשם שלוש זכייניות ערוץ 2 "רֶשֶת" , "קֶשֶת" ו- "טֵלְעַד" עם ההתאחדות ניהלו אָלֶכְּס גִלְעָדִי (מנכ"ל הזכיינית "קֶשֶת") ודֵיוִויד פֶדֶרמן מבעלי המניות של הזכיינית "רֶשֶת".

ביום הדין של שליפת מעטפות המכרז ביום שלישי בשתים עשרה בצהריים – 17 במאי 1994 במשרדי ההתאחדות באצטדיון ר"ג , היה עסוק מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום בהכנת כתבה על פינוי כוחות צה"ל מרצועת עזה . צוות ה- ENG שלו מנה את הצלם צָ'ארְלִי שִטְרִית ואיש הקוֹל אִילָן מַנֶס . מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם סבר כי אנשי ערוץ 2 לא יגישו את מעטפת ה- Bid (הצעת מחיר) שלהם להתאחדות מפני שהעריך אז כי אין להם עדיין מספיק כסף להרפתקה טלוויזיונית יקרה (יחסית) ולכן נמנע מלהגיע למשרדי ההתאחדות באצטדיון רמת גן ולהגיש את מעטפת רשות השידור . הוא העדיף לביים באותו יום שלישי של 17 במאי 1994 כתבה למגזין "יוֹמָן" (ביום שישי – 20 במאי 1994) העוסקת בנסיגת צה"ל מרצועת עזה בעקבות ההבנות שהושגו בין ראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין לבין יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר עראפאת . מנהל החדשות דָוִד "דוּדוּ" גִלְבּוֹעַ במקום לומר לו , "מוטי קירשנבאום לך תתעסק עם העניינים החשובים שלך לרבות הגנה על זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי שערוץ 2 הצעיר לוטש אליהם עיניים גדולות , יש 20 כתבים אחרים שיעשו את הכתבה אודות פינוי רצועת עזה לא פחות טוב ממך" – שתק . הצרה הייתה שדודו גלבוע היה מנותק . הוא כלל לא ידע שמתנהלת זה מכבר מלחמת זכויות שידורים בין ערוץ 2 הצעיר לערוץ 1 הוותיק אודות קניית החוזה של הכדורגל הישראלי לשלוש שנים הבאות של 1997 – 1994 , וכי אָלֶכְּס גִלְעָדִי ודֵיוִויד פֶדֶרְמַן הערמומיים פזרו מסך עשן וטמנו מארב לידידם מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם . בעסקים אין יְדִידוּת . יש אוֹיְבוּת .

אלכס גלעדי ודייויד פדרמן הגיעו למשרדי ההתאחדות בתאריך שנקבע ובשעה היעודה . הם רשמו צֶ'ק על סך 5.550000 (חמישה מיליון וחמש מאות וחמישים אלף) דולר , 550000 (חמש מאות וחמישים אלף) דולר מעל רף המינימום והצמידו את מעטפת ה- Bid היקרה לחזה שלהם . שניהם המתינו בדריכות להתייצבותו של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום עם מעטפת ה- Bid שלוֹ . הם לא ידעו שמוטי קירשנבאום נמצא ברצועת עזה עם צוות ה- ENG שלו הצלם צָ'אְרִלי שִטְרִית ואיש הקוֹל אִילָן מָנֶס ועסוק בכלל בתיעוד פינוי כוחות צה"ל מהרצועה במסגרת כתבה המיועד לשידור בערב שישי – 20 במאי 1994 . גם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן ואנוכי לא ידענו כי הוא איננו מתכוון לנטוש את כתבתו בעזה ולסוּר למשרדי ההתאחדות . יומיים קודם לכן ביום ראשון – 15 במאי 1994 בטרם עֶרֶב חַג השבועות פרש כנפיו על עם ישראל ונכנס לתוקפו נפגשו אלכס גלעדי יחדיו עם דיוויד פדרמן ומוטי קירשנבאום לארוחת צהריים במסעדת "מי ומי" ברחוב פינסקר בתל אביב . זאת הייתה מעין פגישת עבודה ואולי גם לצורך תיאום עמדות בטרם הגשת מעטפות ה- Bid . הם היו אומנם מתחרים טלוויזיוניים שניצבו משני צידי המתרס אך היו גם ידידים ששררה ביניהם אחווה ארוכת שנים . מוטי קירשנבאום נמנע כאמור מלהביא לפגישה הזאת את מנהל הטלוויזיה יָאִיר שְטֶרְן ואותי . הוא ניהל את העניינים בעצמו ולא שיתף איש מאתנו בסוד המו"מ . מוטי קירשנבאום אמר לאלכס גלעדי ודיוויד פדרמן את הטקסט הזה כלהלן : "אין לכם כסף כזה גדול להציע להתאחדות . אתם לא תיגשו למו"מ וגם אנחנו לא ניגש . מהלך כזה שבו שני גופי הטלוויזיה מתעלמים מהמכרז יצריך את התאחדות הכדורגל להוריד מייד את רף המחירים ואז אנחנו רשות השידור נזכה בו , ונזרוק לכם עצם . ניתן לכם לשדר ישיר כמה משחקים בכל עונת משחקים" . אלכס גלעדי ודיוויד פדרמן מיהרו לתקן את מנכ"ל רשות השידור : "מוטי קירשנבאום טעות גדולה בידך . אנחנו ניגשים למכרז. שלא תטעה בנו", השיבו לו . מוטי קירשנבאום פטר אותם : "אל תספרו לי מעשיות , אין לכם כסף" . לרגע דומה היה כי מנכ"ל רשות השידור שנודע בעומק מחשבתו המקורית הוא בעצם קלפן שמשחק פּוֹקֶר נגד שני אָָסִים ברמתם של אלכס גלעדי ודיוויד פדרמן . שני הצדדים נפרדו בברכת חג שבועות שמח .

עכשיו ביום שלישי בשתים עשרה בצהריים – 17 במאי , יממה לאחר חג שבועות , ישבו אלכס גלעדי ודייויד פדרמן בחדר צדדי במשרדי ההתאחדות והמתינו לבואו של מנכ"ל רשות השידור שבושש להגיע . כשהבינו שני נציגי ערוץ 2 כי מוטי קירשנבאום באמת מקיים את דיבורו ואיננו מגיע למכרז , וכי הם נותרו בודדים במערכה , שלפו את הצ'ק מהמעטפה ומחקו ממנו 550000 (חמש מאות וחמישים אלף) דולר . הם הגישו אותו להתאחדות עליו היה רשום סכום המינימום 5000000 (חמישה מיליון) דולר . בהיעדר הצעה נגדית מצד ערוץ 1 זכה ערוץ 2 בהתמודדות ללא קרב . זאת הייתה סנסציה . הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 , רשות השידור , והמפקד העליון שלה מוטי קירשנבאום ניגפו במערכה מבלי שהשיבו מלחמה שערה . בחלוף עשרים וחמש שנה הוטל השידור הציבורי פרקדן לזירה מאֶגְרוֹף Knock out של ערוץ 2 . מאוחר יותר נימק מוטי קירשנבאום את אי התייצבותו למאבק הפיננסי נגד ערוץ 2 הצעיר בכך שהוא כמנכ"ל רשות השידור והעורך הראשי של הטלוויזיה ורדיו "קול ישראל" , וניסח זאת כלהלן :"אינני רואה לנכון ואינני מתכוון להניח את הז'יטונים של השידור הציבורי על שולחן הרולטה" . ביטוי הגיוני ושָנוּן שלא היה בכוחו למנוע את גודל ההשתוממות אודות ההפתעה העצומה הבלתי כפויה . האם מוטי קירשנבאום שיחק עם יריביו פּוֹקֶר בעוד הם שיחקו נגדו שחמט ? התשובה איננה עלומה . לפחות לא על פי התוצאה הסופית . מוטי קירשנבאום נִיגָף . אָלֶכְּס גִלְעָדִי ו- דֵיוִויד פֶדֶרְמַן הביסו אותו . אָלֶכְּס גִלְעָדִי אמר לי לאחר הניצחון המזהיר של ערוץ 2 הצעיר על ערוץ 1 הוותיק כהַאי לִישָנָא : "יואשיש , דיוויד פדרמן ואנוכי עשינו בית ספר למוטי קירשנבאום" . צריך לציין כאן עוד עובדה חשובה . יו"ר מועצת ההימורים והטוטו אריה זייף הבטיח במאי 1994 למַמֵן שליש מעלות זכויות השידורים במידה והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יזכה בבכורה . אַרְיֵה זָיְיף אמר לי : "אתם חייבים לקחת את המכרז ואתה יודע שרשות השידור יכולה לסמוך על המילה שלי" . לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 היה עדיין ב- 1994 מספיק ממון כדי להתמודד בכבוד מול ערוץ 2 ולגבוֹר עליו אך היא כשלה ואיבדה בטרם עת נכס שידור כבד משקל . היה מדובר בהשקעה לא פשוטה בזכויות שידורים בסדר גודל של חמישה עד שישה 5 מיליון בכל שנה משלוש שנות ההסכם אך הייתה לו את המטרייה הכספית האיתנה של מועצת ההימורים והטוֹטוֹ בראשות מר אַרְיֵה זָיְיף  כששליש מהעלות ממומן באופן רשמי ע"י המועצה .

ביום רביעי בבוקר – 18 במאי 1994 , פחות מיממה לאחר ההפסד ההיסטורי של זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי לערוץ 2, נפגשתי עם מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בלשכתו לישיבת הפוסט מורטם היומית. זאת ישיבת בוקר שגרתית של הפקת לקחים המתקיימת מידי יום בשמונה ושלושים בה משתתפת קבוצת אנשים הנושאים באחריות תפקידים ומשרות בכירות בשתי פונקציות , תכניות וטכניות. האנשים האלה מדווחים כל אחד בתורו למנהל הטלוויזיה על טִיב ואיכות התנהלות עֶרֶב ולֵיל השידורים הקודם בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ו/או על קלקולים הנראים להם מנקודת מבטם.                                                                                                                            

התייצבתי לישיבת הבוקר מוקדם מהרגיל . אפילו מגש כוסות הקפה המסורתי ותרמוס המים החמים טרם הועלו מהמזנון ללשכת מנהל הטלוויזיה בקומה השלישית של הבניין הישן זַב הכישלונות . מנהל הטלוויזיה ואנכי היינו עדיין לבד . יאיר שטרן היה מזועזע מאובדן זכויות השידורים . אחזה בו תדהמה. לעולם לא אשכח את מראה פניו באותו בוקר של 18 במאי 1994 לאחר תבוסת השידור הגדולה בהיסטוריה . עיניו היו טרוטות כשלי . הוא לא האמין שזה קורה לוֹ . יאיר שטרן היה מנהל טלוויזיה מוּבַס. "יואש, חשבתי להתפטר בעקבות התבוסה האומללה של מוטי קירשנבאום", אמר לי בייאוש כשראשו לָפוּת בשתי כפות ידיו . לעולם לא אשכח את מִילותיו אלה ואת מראהו הדַל . הוא נראה מנוצח ומובס , עייף עם עיניים אדומות , שבע תלאות , והַמוּם . השבתי לוֹ : "יאיר שטרן לא ישנתי כל הלילה. לא הצלחתי להירדם. התהפכתי במיטתי שהייתה מיתתי". המחשבות התרוצצו בראשי במהירות שוב ושוב . ערוץ 2 המסחרי חתם על הסכם בלעדי לשלוש שנים והבטיח לעצמו גם את זכות הסירוב הראשונה (First Refusal ) ויתרון עצום במו"מ הבא שיתקיים בשנת 1997. איבדנו את הכדורגל כנראה להרבה שנים, סברתי לעצמי. "יאיר שטרן" , אמרתי למנהל הטלוויזיה, "ראה מי ניהל את המו"מ ומי הפסיד אותו . הרי הוא מורנו ורבנו . "האוֹרַאקְל" מדֶלְפִי החמיץ אותו . זה שנחשב בעיני רבים ל- "גוּרוּ" של הטלוויזיה ומדליק פנס הקסם הראשון שלה . לא יוסף בר- אל הפסיד את הזכויות,  גם לא אריה מֶקֶל, לא יוסף "טומי" לפיד, לא אורי פורת ולא ויוחנן צנגן , לא חיים יבין ולא טוביה סער , גם לא יצחק לבני . מוטי קירשנבאום הפסיד ואנחנו הובסנו", אמרתי לו . יאיר שטרן מנהל טלוויזיה היה מדוכדך ונבוך מאוד מהמצב החדש המפתיע הבלתי כפוי שנוצר. לא רק ההפסד הדאיג אותו. צוּרת ההפסד והמידור שלו ע"י מוטי קירשנבאום הייתה בושה גדולה להנהגת הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהוא עמד בראשה , וכלימה לרשות השידור. התחוללה רעידת אדמה בבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים וגם בתעשיית הטלוויזיה בארץ . התברר כי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהצטיירה כמונופול אכזר ורב זרועות הוא בעצם גוף תקשורת מסורבל , כבד תנועה , בעל מותניים עבות , מגיב בטיפשות ופגיע . אם הוא פגיע כעת הוא יהיה גם פגיע בעתיד , וכנראה שהוא גם לא מוכשר מי יודע מה . אפשר להתעסק אתו ולהטרידו . לנשוך אותו . ההפסד הבלתי צפוי יצר מציאות בלתי צפויה ושרטט אותה כתבוסה . התבוסה הפכה לטראומה [3].

טקסט תמונה :  19 במאי 1994 . ידיעה של העיתונאית אורה עריף ב- "ידיעות אחרונות" ב- 19 במאי 1994 . (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות") .

מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום לא התקשר אלי לדווח על תבוסתו . יתירה מזאת : הוא האשים אותי כי אני הוא זה שהדלפתי את סיפור התבוסה לעיתון "ידיעות אחרונות" . כתבת העיתון גב' אורה עריף יודעת היטב שלא דיברתי עמה . מעולם לא הדלפתי דבר לה ו/או לעיתונאים אחרים ולא דיברתי מאחורי גבה של רשות השידור . אם דיברתי עם העיתונאים זה היה בגלוי ובפרהסיה . דרשתי מהם לפתוח מירכאות .                                                              אינני יודע אם סיפר זאת באותו היום לדרגי הניהול האחרים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . יכול להיות שלא היה לו זמן לעסוק בכישלון מפני שהיה עסוק מאוד באותו היום בהכנת הכתבה "ליומן" בעניין פינוי כוחות צה"ל את רצועת עזה . הראשונים שידעו על אובדן זכויות שידורי הכדורגל היו אנשי צוות ה- ENG , צוות הצילום שלו ,שמנה את צָ'ארְלִי שִיטְרִית ואִילָן מַנֶס . מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום דיווח להם במילה אחת , "הפסדנו". שניהם אמרו לי כי הוא נראה המום וצבע פניו היה כשל קיר כשיצאה מפיו המילה "הפסדנו". לי הוא לא מצא לנכון לדַוֵוח .

דבר התבוסה נודע לי בכלל מפי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 דוד "דוּדוּ" גלבּוֹע ששמע את הבשורה המרעישה והמרה בחדשות רדיו "קוֹל ישראל" . הוא מיהר להתקשר אלי בטלפון נדהם . "איך קרה דבר כזה ?" , שאל . השבתי לו מייד בכעס גדול , "אפוא היית אתה מר חדשות כל הזמן יחדיו עם החבר שלך אוהד הספורט ועורך "מבט" מר רפיק חלבי , היכן התחבאתם" , והוספתי מייד , "כמנהל ישיר שלי דוּדוּ גִלְבּוֹעַ היית חייב להיות בתמונת המו"מ קודם לכן , ולומר למנכ"ל רשות השידור את מה שאני אמרתי לוֹ . לשאול עכשיו "איך קרה דבר כזה זה" , זה בפירוש פתטי ולא לעניין . דוּדוּ גלבּוֹע דע לך שקרה לנו אסון שידורי קשה ולרוע המזל גם בלתי מחויב המציאות . תהיה לו השפעה שלילית מרחיקת לכת בתחרות המתפתחת עכשיו בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וערוץ 2 המסחרי , ולאו דווקא רק בשידורי הספורט האטרקטיביים ". ערוץ 2 שָרָה עם המלאך ויכול לוֹ . מנהל חטיבת החדשות דוּדוּ גִלְבּוֹע (חטיבת הספורט כפופה לניהולו הישיר של מנהל חטיבת החדשות) כמו אחרים לפניו בתפקיד , היה מנותק ממהלך האירועים וההתרחשויות שהביאו לאובדן נכס שידור בלעדי החשוב ביותר שהיה בידי ערוץ הטלוויזיה הציבורי מאז ומעולם , במשך 25 שנה רצופות מאז 1969 . הוא לא היה בעניינים ולכן הופתע .

טקסט תמונה :  דודו גלבוע מנהל חטיבת החדשות (משמאל) ב- 1994 יחד עם יאיר שטרן מנהל הטלוויזיה . דודו גלבוע היה הבוס הישיר שלי היה מנהל חדשות מוצלח אך מנותק משידורי הספורט והמו"מ על רכישת זכויות השידורים של ענף הספורט הפופולארי במדינה . לכן הופתע . (התמונה באדיבות יאיר שטרן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

המפסידנים חושבים שלהיסטוריה יש תכונה מגונה . היא אוהבת לזכור תאריכים  שהם המפסידַנים היו רוצים לשכוח . בכל אירוע שיש בו מנצח נמצא מן העבר השני המפסידַן שלו . לצדם של המנצחים המאושרים ניתן למצוא תמיד את המובסים ספוגי העֶצֶב והלומי צער. ההיסטוריה כורכת אותם בזיכרונה את "שמחת הניצחון ותוגת ההפסד" , לעַד יחדיו . באנלוגיה הזאת , ערוץ 2 הוא המנצח המאושר והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 היא הערוץ המובס , הַלוּמת כְּאֵב , יָגוֹן , וצער .
ב- 23 במאי 1993 , בחרה מועצת הרשות השנייה בחברות "קשת" , "רשת" , ו- "טלעד" כזכייניות הערוץ ה- 2   המסחרי . זה היה אור אדום לערוץ הטלוויזיה הציבורי כי עליו להתכונן לתחרות הצפויה . ב- 4 בנובמבר 1993 הושק ערוץ 2 לראשונה "באוויר" . יעקב איילון הגיש באותו ערב לראשונה את מהדורת החדשות של ערוץ 2 המסחרי . בדיוק כפי שעשה זאת חיים יבין בטלוויזיה הישראלית 25 שנה לפניו . זה היה איתות ירוק לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כי הגיע הרגע להתחיל את הנסיקה "לאוויר" אך היא נשארה מקורקעת . ב- 17 במאי 1994 הפסיד השידור הציבורי המגולם בדמותה של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 את זכויות שידור הכדורגל שלו לערוץ 2 המסחרי בתום 25 שנים רצופות . ב- 6 בנובמבר 1995 למחרת רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל ולאורך כל שבוע אירועי האבל , ניצחה חברת החדשות של ערוץ 2 והביסה את חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 בסיקור ובדיווח , ולראשונה גם ברייטינג . ערוץ 2 קיבע את עצמו בתודעת הציבור בתוך שנתיים בלבד מיום הקמתו כרשת טלוויזיה מנצחת .

ביום חמישי – 2 ביוני 1994 , יומיים לפני מִשדר הסיכום של "עונת הזהב" בכדורגל שלא תחזור על עצמה לעולם , ושבוע לפני טיסתי לדָאלָאס (Dallas) בירת מדינת טקסס (Texas) להפקת שידורי גביע העולם בכדורגל – ארה"ב 1994 , כתבתי את המסמך הבא למנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בדם לִבִּי [4] . פתחתי במילים  האלה .

הטלוויזיה הישראלית – רשות השידור

מחלקת הספורט – ירושלים                                                                                                                       2.6.1994

יאיר יקירי שלום רב,

ערב נסיעתי לדאלאס כדי לנהל משם את מבצע שידורי גביע העולם בכדורגל – ארה"ב 1994 , אני מבקש לפרוס בפניך את האפשרויות העומדות בפנינו להמשך שידורי הספורט בערוץ 1 לאחר אובדן זכויות השידור של הליגה הלאומית בכדורגל . יממה אחת לאחר תום השידור הישיר של משחק הגמר בגביע העולם ארה"ב 1994 (יום ראשון – 17 ביולי 1994), נתייצב כולנו אתה , אני  ומחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 בפעם הראשונה מזה 25 שנה בפני מציאות חדשה , עידן שונה לחלוטין ותקופה לא קלה לאחר אובדן זכויות השידור של הליגה הלאומית בכדורגל. למרות שספגנו מהלומה קשה ובלתי צפויה, הכול יחסי. יש דברים יותר קשים בחיים, לכן לא צריך לאבד את הראש. לפי דעתי כדאי לכנס מייד צוות מוחות (ברמה שלך לרבות מנהלי חטיבות החדשות והתוכניות ואולי גם אנשים אחרים , וחלק מאנשי הספורט) כדי לבחון את האפשרויות הרלוונטיות הנוספות חוץ מהכדורגל, הניצבות בפנינו בעידן התחרות הקשה נגד ערוץ 2 והכבלים – ביוקרה, בזמן והיקף השידורים עצמם, וכמובן גם בממון.

יאיר היקר, אנשים רבים (וטובים) שואלים שאלות בדם ליבם . תשובות מדויקות וברורות הם לא קיבלו , ואולי אין בנמצא כאלה. אני יודע יאיר היטב עד כמה כואב לך באופן אישי אובדן זכויות הכדורגל , ושאתה לא ישן בלילות ומתהפך במיטתך כמוני . צריך להודות – חטפנו מכה קשה ביותר, אבל יחד עם זה לא נשכח שמוטי קירשנבאום נתן לנו את השנה הגדולה מכולן…נגענו סוף סוף בשמיים…עונה כזאת לא הייתה לטלוויזיה הישראלית…אין זה הזמן להתבכיין ולהטיח האשמות. פשוט צריך לחשוב בהגיון קר ובחוכמה מה ניתן לעשות הלאה, ומה כדאי לבצע בעתיד הקרוב והרחוק למען ולטובת הטלוויזיה הישראלית. חשוב מאוד לתכנן את תוכניותינו לטווח ארוך ככל שניתן, ואל תתבייש להתייעץ בעניין עם מוטי קירשנבאום ומיכה ינון (יו"ר הועד המנהל של רשות השידור בשנים ההן).

אוהב אותך מאוד  -  יואש אלרואי .

טקסט מסמך :  2 ביוני 1994 . זהו עמוד מס' 5 של המסמך המקורי שכתבתי למנהל הטלוויזיה יאיר שטרן (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מנהלה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן הוכה מכה אנושה, כאדם ומנהל. הוא הוטל לקרשים . יאיר שטרן התיימר להמריא ולהוביל את רשת טלוויזיה ציבורית שעליה הופקד לעבר פסגת התקשורת במדינת ישראל . "נבנה את השידור הציבורי בדמותו של עיתון "הארץ" המיועד לאנשים חושבים", הצהיר בתחילת כהונתו בריאיון שהעניק לדן שילון בתוכנית "ערב חדש" בטלוויזיה החינוכית . לפתע קוצצו כנפיו . איזה להמריא ואיזה נעליים . אובדן הכדורגל הותיר אותו המום ונדהם. זה לא היה בתכנון שלו . הוא היה חסר אונים ושפת גופו שידרה אי שביעות רצון קיצונית מהמנכ"ל שלוֹ . כשהתעורר מחוויית ההֶלֶם זה היה כבר מאוחר מידי. את הגלגל אי אפשר היה להחזיר לאחור. יאיר שטרן לא גייס לעזרתו את בכירי חטיבת החדשות כמו ובראש בראשונה את מנהל חטיבת החדשות עצמו דודו גלבוע. גם לא את עורך "מבט" רפיק חלבי והמפיק הראשי של חטיבת החדשות אמנון ברקאי . הוא גם לא ניסה לרתום לעגלתו אישים נוספים בעלי ידע טלוויזיוני בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 , כדי לעלות במשותף לרגל אל מוטי קירשנבאום ולהזהירו מפני המפולת . מנהל חטיבת החדשות דודו "דוד" גלבוע כלל לא היה בסוד העניינים . האיש מודר ולא שותף אך אין הוא פטור מהאחריות לכישלוֹן . לא מפני שהיה שותף למהלכים חס וחלילה אלא דווקא מפני שלא היה שותף ולא התעניין בהם . כמוהו יורשו . מצד שני לך תדע אם זה היה עוזר מפני שהמנכ"ל היה נעול מראש כבר זמן רב על קונספציה שהתבררה כשְגוּיָה ולא היה מוכן להקשיב לאיש חוץ מעצמו , והפסיד . מוטי קירשנבאום הוא ככלות הכול בֵּן – מַלְכוּת , ובבֵן מַלְכוּת לא פוגעים . אני מקווה שהטקסט הדן באובדן הכדורגל ב- 1994 ושנכתב בדם לִבִּי בכל ה- Sequence  הכואב הזה איננו מעליב ולא פוגע בוֹ . על דבר אחד אין וויכוח . רשות השידור יצאה מפרשת הכדורגל מוכה וחבולה בצורה איומה .

סוף דבר . בספטמבר 1994 יצא ערוץ 2 לדרך חדשה ולראשונה בידיו זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי לתקופה של שלוש שנים . בעוד אלכס גלעדי , עוזי פלד , ודן שילון ויוחנן צנגן חוגגים את ניצחונם נחת על שולחני מכתב בירוקראטי של מנהל חטיבת החדשות דודו גלבוע , נציג של הממסד המסורבל , ובו כתוב כלהלן : "יואש אלרואי , נוכח המצב הכלכלי החמוּר שבו נתונה הטלוויזיה הישראלית הציבורית , הוחלט על שורה של צעדים לצמצום ההוצאות השוטפות, החל מ- 1 בספטמבר 1994. בין היתר הוחלט על קיצוץ ריאלי של כ- % 20 מהמכסה החטיבתית של השעות הנוספות של כל עובדי הבניין. אני יודע כי קשה מאוד לתחום עבודה עיתונאית עפ"י מכסת שעות, אך חובת הצמצום חלה גם עלינו. אבקשכם להקפיד. בברכה, דוד גלבוע מנהל חטיבת החדשות".  הבנתי עכשיו כי אבדו הסיכויים להשיב לנו את היהלום שבכתר שידורי הספורט.

טקסט מסמך :  11 בספטמבר 1994 . ערוץ 2 יצא לדרך חדשה מצויד בכדורגל הישראלי ואנחנו חזרנו לסוּרֶנו . במידה מסוימת לאותה העליבות שהייתה מנת חלקנו שנים כה רבות לפני עונת הזהב ההיא של 1994 – 1993 .

ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "סמן ימני" (8000 עמודים) במסגרת סדרה רחבת היקף של 13 ספרים שקרויה , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" .

אך בל אקדים את המאוחר . ב- 1986 ניצבו מנכ"ל רשות השידור אורי פורת וסמנכ"ל הכספים שלו יוחנן צנגן בפני דילמות כלכליות מורכבות . החלטתי לשלוח מסמך ל- Controller Sports הראשי של EBU ריצ'ארד באן (Richard Bunn) הנושא ונותן בזכויות השידורים עם הוועדות המארגנות מטעם האיגוד והצבעתי בפניו על עליית רף התשלומים המסכֵּן עד למאוד את הרשתות הקטנות בתוכן הטלוויזיה הישראלית . המסמך הביע דאגה מהמוכנות של ה- EBU להגביר את התשלומים עבור זכויות השידורים של אירועי הספורט הגדולים וממבנה נוסחת ה- Cost Sharing המתוחכמת של ה- EBU שמקטינה ומצמצמת את הנטל הכספי הרובץ על רשתות הטלוויזיה הגדולות והעשירות והופכת במידה מסוימת את הרשתות הקטנות והעניות לעוד יותר עניות .

ההיסטוריה של קשרי ה- EBU איגוד השידור הציבורי העשיר והחשוב בעולם עם הוועדות המארגנות של אירועי הספורט הבינלאומיים הגדולים בעולם , והשפעתו הבינלאומית על תזרים זכויות השידורים תמורת שידורם בטלוויזיה , היא ארוכה ומשמעותית ביותר , והחלה ב- 1954 (שנת היסוד של ה- EBU ומיקומו בג'נבה) . במחצית השנייה של ה- 120 פעלו שישה איגודי שידור ציבוריים בינלאומיים : EBU (איגוד השידור המערב אירופי) [5] , OIRT (איגוד השידור המזרח אירופי) , ASBU (איגוד השידור של המדינות הערביות), URTNA (איגוד השידור של מדינות אפריקה) , OTI (איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה) , ו- ABU (איגוד השידור של מדינות מזרח אסיה) . ה- EBU הוא ללא ספק הגדול , החשוב , והמשפיע ביותר מכולם עד עצם היום הזה .

במשך שנים הייתה שיטת קניית זכויות השידורים ב- EBU של אירועי הספורט השונים מבוססת על הצעה כספית מרבית של כל רשת טלוויזיה החברה באיגוד . השיטה נקראה "Maximum offer" . וועדה כלכלית מיוחדת ב- EBU הייתה מחליטה האם ההצעה הכספית היא סבירה ו/או על המציע להוסיף מכיסו או שמא לא יוכל להשתתף ברכישה , ולכן יהיה מנודה משידור האירוע המדובר . למשל , ה- "Maximum offer" של הטלוויזיה הישראלית להשתתפות בשידור אליפות העולם ה- 1 בא"ק (אתלטיקה קלה / Athletics) שנערכה בהלסינקי באוגוסט 1983 עמד על 3000 (שלושת אלפים) דולר בלבד , והוועדה קיבלה אותו . כעבור ארבע שנים באליפות העולם ה- 2 בא"ק שנערכה ברומא בסוף אוגוסט וראשית ספטמבר 1987 , האמירו המחירים בצורה דרמטית ,  והטלוויזיה הישראלית הציבורית נתבעה לשלם על פי הנוסחה המתמטית המתוחכמת שקבע ה- EBU פי עשרים יותר , סכום של 60000 (שישים אלף) דולר . ה- EBU חתם על חוזים ארוכי טווח ושיטת התשלום של כל רשת טלוויזיה באשר היא נקבעה על פי נוסחא מתמטית חכמה שדרגה את מספר היחידות הבסיסיות (Basic units) של כל מדינה ומדינה , והורכבה מנתונים של שורש ריבועי של כמות המוניטורים בבתי אב חלקי עשרת אלפים . על הטלוויזיה הישראלית הציבורית הושתו אט- אט סכומי כסף גדולים . פקססתי לריצ'ארד באן את המסמך .

טקסט מסמך :  17 באוקטובר 1986 . זהו המסמך (עמוד מס' 1 מתוך 4) שנשלח לריצ'ארד באן ה- Sports Controller הראשי של ה- EBU במו"מ על חוזי הספורט הבינלאומיים . המסמך דן בשני נושאים : מוכנות ה- EBU  להעלות שוב ושוב את רף התשלומים תמורת רכישת זכויות השידורים , והמבנה של נוסחת התשלומים .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך :  17 באוקטובר 1986 . זהו המסמך (עמוד מס' 2 מתוך 4) שנשלח לריצ'ארד באן ה- Sports Controller הראשי של ה- EBU במו"מ על חוזי הספורט הבינלאומיים . המסמך דן בשני נושאים : מוכנות ה- EBU  להעלות שוב ושוב את רף התשלומים תמורת רכישת זכויות השידורים , והמבנה של נוסחת התשלומים .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך :  17 באוקטובר 1986 . זהו המסמך (עמוד מס' 3 מתוך 4) שנשלח לריצ'ארד באן ה- Sports Controller הראשי של ה- EBU במו"מ על חוזי הספורט הבינלאומיים . המסמך דן בשני נושאים : מוכנות ה- EBU  להעלות שוב ושוב את רף התשלומים תמורת רכישת זכויות השידורים , והמבנה של נוסחת התשלומים .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך :  17 באוקטובר 1986 . זהו המסמך (עמוד מס' 4 ואחרון מתוך 4) שנשלח לריצ'ארד באן ה- Sports Controller הראשי של ה- EBU במו"מ על חוזי הספורט הבינלאומיים . המסמך דן בשני נושאים : מוכנות ה- EBU  להעלות שוב ושוב את רף התשלומים תמורת רכישת זכויות השידורים , והמבנה של נוסחת התשלומים .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ריצ'ארד באן השיב לי בנימוס ב- 13 בנובמבר 1986 . הוא העביר את המסמך לידיעתם של אנשי הוועדה הכלכלית של ה- EBU איגוד השידור האירופי (Eurovision Cost – Sharing Sub Group) שעסקו בחלוקת התשלומים של רכישות זכויות שידורים של אירועי ספורט בין רשתות הטלוויזיה בתוככי האיגוד מר וולקוויסט (Wallqvist) ומר באק (Buck) . זה היה לפני יותר מרבע מאה של שנים . המציאות הייתה חזקה מכל . המחירים המשיכו להאמיר והגיעו לממדים אסטרונומיים כפי שהם מפורטים בספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "הפקות חובקות ארץ ועולם" .

טקסט מסמך : 13 בנובמבר 1986 . תשובתו של ריצ'ארד באן אלי (עמוד מס' 1 מתוך 2) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 13 בנובמבר 1986 . תשובתו של ריצ'ארד באן אלי (עמוד מס' 2 מתוך 2) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סוף הפוסט .

[1]  המו"מ האגרסיבי בין רשות השידור להתאחדות הכדורגל על תשלום זכויות השידורים לשלוש העונות של 1992 – 1989 התנהל בין אלכס גלעדי נציג ההתאחדות לבין יוחנן צנגן סמנכ"ל הכספים של רשות השידור . אלכס גלעדי  את רף התשלומים של הרשות ב- % 1000 (אלף אחוזים) במכה אחת . התאחדות הכדורגל תגמלה אותו בבונוס של 300000 (שלוש מאות אלף) דולר .

[2]  החוזה המקורי של 1994 – 1992 עמד על 2.300000 (שני מיליון ושלוש מאות אלף) דולר . ב- 18 באפריל 1993 התמנה מוטי קירשנבאום למנכ"ל רשות השידור לתקופה של חמש שנים במקומו של אריה מקל . מוטי קירשנבאום נענה ליוזמתי לשדר 20 משחקי ליגה בשידור ישיר (מתוך 39 מחזורים ס"ה בעונת 1994 – 1993) ולשלם זכויות שידורים עבור כל שידור ישיר סכום של 50000 (חמישים אלף) דולר . יו"ר מועצת ההימורים של הטוטו אריה זייף מימן רבע מהעלויות ע"י פרסום שקופיות חסות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 .

[3]  תבוסת זכויות הכדורגל של ערוץ 1  ב- 17 במאי 1994 נידונה גם בכרך א' של הספר "הפקות חובקות ארץ ועולם" .

[4]  ראה נספח : מכתבי אל מנהל הטלוויזיה מ-  2 ביוני 1994, המציע לו הקמת צוות מוחות  לקראת היערכות מחודשת של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 לאחר אובדן זכויות השידור של הכדורגל הישראלי.

[5] ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) איגוד השידור המערב אירופי כלל בשורותיו את רשתות הטלוויזיה הציבוריות מהמדינות כלהלן : אוסטריה (ORF) , בלגיה (שתי רשתות BRT ו- RTBF)  , שווייץ (SRG) , קפריסין (CYBC) , מערב גרמניה (שתי רשתות ARD ו- ZDF) , דנמרק (DR) , אלג'יריה (TDA) , מצרים (ERTU) , ספרד (RTVE) , פינלנד (שתי רשתות YLE ו- MTV) , צרפת (שתי רשתות A2F ו- TF1) , אנגליה (שתי רשתות BBC ו- ITV) , יוון (ERT) , יוגוסלביה (JRT) , אירלנד (RTE) , ישראל (IBA) , איסלנד (RUV) , איטליה (RAI) , ירדן (JRTV) , לוקסמבורג (RTL) , לוב (LJB) מרוקו (RTM) , מונקו (TMC) , מלטה (MBA) , הולנד (NOS) , נורווגיה (שתי רשתות NRK ו- TV2) , פורטוגל (RTP) , שוודיה (SVT) , סאן מרינו (SM) , טוניסיה (ERTT) , טורקיה (TRT) , לבנון (TL) , הוותיקן (VA) .

[6]  לאחר התפרקותו של גוש המדינות הקומוניסטיות של מזרח אירופה ב- 1990 , וחלוקתן מחדש של ברה"מ כמו גם חלוקתה של יוגוסלביה למדינות עצמאיות , חברו כל רשתות הטלוויזיה המזרח אירופיות והמדינות החדשות ל- EBU (איגוד ה- OIRT התפרק ונעלם מהמפה) : רוסיה (RTR) , צ'כיה (CT) , סלובקיה (SK) , פולין (TVP), בולגריה (BNT), רומניה (TVR), הונגריה (MTV), לאטביה (LV), ליטא (LT), אסטוניה (ETV), אוקראינה (NTU), מזרח גרמניה (DDR שהתאחדה עם גרמניה. DDR נעלמה מהמפה), בלרוס (BTRC), מולדובה (TRM) , אלבניה (RTVSH) , קרואטיה (HRT) , סלובניה (RTVSLO) , סרביה (YU) , מקדוניה (MKRTV) , בוסניה (JSBH) , ומונטנגרו .

סוף הפוסט .

מוצ"ש – 25 במאי 2013. גמר ה- Champions League באצטדיון "וומבליי" באיירן מינכן – בורוסיה דורטמונד 2 : 1. הפרשן אלי אוחנה שובר את חוק הכלים השלובים בעמדת השידור של ערוץ 2 באצטדיון בלונדון. הציבור ראוי לפרשן נבון ממנו. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.  התוכנה מורכבת מידי ורווייה אופציות יתר על המידה .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. לא במאגרי ידע פרטיים ו/או מסחריים . 

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי . הפוסטים מתעדכנים מעת לעת.

—————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 224 : הועלה לאוויר בשעות הצהריים של יום שני – 27 במאי 2013

—————————————————————————————–

מוצ"ש – 25 במאי 2013. גמר ה- Champions League באצטדיון "וומבליי" באיירן מינכן – בורוסיה דורטמונד 2 : 1. הפרשן אלי אוחנה שובר את חוק הכלים השלובים בעמדת השידור של ערוץ 2 באצטדיון בלונדון. הציבור ראוי לפרשן נבון ממנו. כל הזכויות שמורות. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 4 : לִיאוֹר שְלָיִין מנחה תוכנית "מצב האומה" אמש בערוץ 2 הוא איש טלוויזיה מיומן , שנון , ומרשים במיוחד . הוא מאפיל ללא כל קושי על מר גורי אלפי , גב' אורנה בנאי , וגב' עינב גלילי – על שלושתם ביחד ועל כל אחד לחוד . גורי אלפי , אורנה בנאי , ועינב גלילי מסתכנים כל פעם מחדש כשהם מחליטים ליטול חלק בפאנל שלו ומתיישבים לצדו . יש לו לליאור שליין הזה את כל התכונות הדרושות שמנחה ומגיש בטלוויזיה זקוק להן : הוא חכם , חד , דיבור קולח , מתנסח היטב , בעל חוש הומור , דיקציה טובה , קול נעים , מכבד את רֵעיו ויודע להאזין להם ולהגיב במהירות , והוא לא יפה . במקרה שלו זה יתרון . צופה הטלוויזיה מתבונן בחוכמתו ולא ביופיו . ליאור שליין יגיע רחוק . הוא ג'וני קארסון האמריקני . התוכנית "מצב האומה" היא עוד שלב אחד בדרך לפסגה של אישיות טלוויזיונית יוצאת דופן ברמתה (ובחוכמתה) .

אינני מבין רק מדוע הוא מבקש לטמון פח לכל מיני אורחים אנשי טלוויזיה נחותים ממנו ומזמן אותם לאולפן שלו בטרם השידור הישיר של משחק הגמר של ה- Champions League בין שתי הקבוצות הגרמניות באיירן מינכן ובורוסיה דורטמונד אותו עתיד לשדר בתוך דקות ספורות השדר הוותיק בן 71 יורם ארבל . ליאור שליין מכניס למלכודת פתאים תשעה שדרני טלוויזיה בינוניים לגמרי בשעה שהוא מבקש מהם בחן (וערמומיות) לייצר משפטים שיכולים להחליף בפנתיאון את הסלוגן ההוא של יורם ארבל "ככה לא בונים חומה" . ואלה נופלים מרצונם החופשי לבור שכרה להם . אנשי טלוויזיה מהשורה צריכים להימנע מלהיות אורחים של פנומנים – קולגות כמו דיוויד לטרמן , ג'יי לנו , ג'וני קארסון , וודי אלן , וגם ליאור שליין .

ביום ראשון ההוא – 19 במארס 1989 , לפני 24 שנים , נחה על יורם ארבל רוח האלוהים . בעת השידור הישיר של משחק הכדורגל באצטדיון ר"ג מסגרת קדם גביע העולם ישראל – אוסטרליה 1 : 1 הגה בדקה ה- 71 (בשידור ישיר) את הסלוגן הנודע והבלתי נשכח , "ככה לא בונים חומה" , לאחר שהאוסטרלי צ'ארלי יאנקוס היתל בשוער נבחרת ישראל בוני גינזבוג וכבש שער בבעיטה חופשית מסובבת מ- 28 מטרים . והוא הוסיף מייד בטון של נוזף ומטיף מוּסָר לאומי : "זה מה שאמרתי לכם…זה מה שאמרתי לכם…ככה לא בונים חומה…ככה לא בונים חומה" (חמש דקות קודם לכן בדקה ה- 66 העניק אלי אוחנה יתרון 1 : 0 לישראל מבעיטת עונשין מ- 11 מ'). סלוגן חסכוני ומדויק שכזה בן קומץ מילים נחרת ונצרב בזיכרון הציבורי . זהו טקסט היסטורי נדיר שנשלף כתגובה ע"י מנסח רב אומן ברגע של תדהמה ולאור נסיבות שנוצרו והתהוו במגרש בסיטואציה מאוד מסוימת בהתמודדות שקרויה , "בעיטה חופשית" . הבלוג הזה עסק וניתח כבר כמה פעמים את תופעת הטקסט הכה ייחודי וכה חד פעמי "ככה לא בונים חומה", שנְהֶגָה על קרקע פורייה וראוי לפרס פוליצר . ואולי אף להיכתב ליד מסכת הסלוגנים האיכותיים והגאוניים של שלמה המלך בספר " מִשְלֵי" שבו אני מעיין ברגע זה . חלפה כמעט רבע מאה של שנים מאז אותה ההפקה ההיא שניהלתי באצטדיון ר"ג אולם היא עדיין זכורה לי היטב לא רק בשל הנזיפה הלאומית הישירה של יורם ארבל בשידור ישיר בשוער בוני גינזבורג (מבלי להזכיר את שמו) אלא גם ואולי דווקא באופן פרדוקסאלי בשל אמצעי השידור הדלים שקיבלתי ממנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית דאז חיים יבין . העברנו את המשחק בשידור ישיר באמצעות ניידת ה- "וֶורֶד" ו- 6 מצלמות בלבד . אפילו לא הייתה לי מצלמה מאחורי השער הדרומי באצטדיון ר"ג ולפי כך הריץ הבימאי יואב פלג את ה- Replay היחידי לשער של צ'ארלי יאנקוס מאותה הזווית של המצלמה המובילה . מעניין שהציבור לא רק זוכר בע"פ את ארבעת המילים ההן "ככה לא בונים חומה" אלא גם העניק להן גושפנקה של זיכרון ממלכתי . שדרני טלוויזיה ספורים (גם בעולם) זוכים לכבוד לאומי שכזה .

יורם ארבל הפך במידה רבה לקונצנזוס . נסים קיוויתי יצר גם הוא סלוגן באולימפיאדת מונטריאול 1976 ונכנס אף לפנתיאון לאחר שהכריז בשידור ישיר בתום ריצת הגמר ל- 5000 מ' "מי מסתכל בנופלים כשהמנצח מופיע במרכז התמונה" , והתכוון למנצח הפיני לאסה ווירן ולגרמני קלאוס הילדנבראנד שנפל על קו הסיום בניסיון נואש לזכות לפחות במדליית הארד . בפנתיאון הזה השמור לאישים ספורים בעלי מוניטין חבֵר גם שַדָּר ה- BBC קנת' וולסטנהולם (Kenneth Wolstenholme) ששידר ישיר מאצטדיון "וומבליי" בלונדון ב- 30 ביולי 1966 את משחק הגמר במונדיאל 1966 אנגליה – גרמניה 4 : 2 , ואמר בשניות הסיום של ההארכה בטרם הבקיע ג'ף הרסט את שערו השלישי : "Some people are on the pitch… they think i'ts all over…it is now".

ואז נכנסים בזה אחר זה תשעה שדרני ופרשני טלוויזיה בעלי וותק של עשרות שנים (כל אחד) אולם אפורים וסתמיים לאולפן "מצב האומה" של ליאור שליין ומתעקשים לעשות מעצמם צחוק בפרהסיה . רובם לא מוכשרים וגם חוש ההומור שלהם לא מי יודע מה . אורי לוי , משה גרטל , דני דבורין , איציק זוהר , שלמה שרף , אבי מלר , אלי ישראלי , אופירה אסייג , ומוטי איוואניר – לא הותירו במשך עשרות שנות עבודתם שום חותם למזכרת ליד המיקרופון הטלוויזיוני . אף על פי כן הם נוטלים לעצמם משימה בלתי אפשרית ומנסים את כוחם ברוב טיפשותם לייצר אמירות תחליף ליורם ארבל . שדר טלוויזיה כמו יורם ארבל נולד פעם בדור . אולי בשני דורות . לסצנה אמש ב- "מצב האומה" בה המחקה הראשון אורי לוי מנפנף בידיו ואומר "אללה ירחמו" בוודאי יש תחליף .

טקסט תמונה : שבת – 25 במאי 2013 . אולפן "מצב האומה" בראשות ליאור שליין . איש ערוץ 1 אורי לוי מנסה לייצר תחליף לסלוגן הנצחי של יורם ארבל "ככה לא בונים חומה" . (באדיבות ערוץ 2) .

אפשר להתייחס בהומור , בהיתול , בשחוק קל , ובאופן שובבי לניסיונם של תשעת השדרנים להפיק תשעה סלוגנים שיחליפו בפנתיאון את זה של יורם ארבל "ככה לא בונים חומה" . ניתן להתייחס בקלות ראש כבדרך אגב גם לסלוגן ההוא של משה גרטל מאולימפיאדת אטלנטה 1996 שנפרד מהצופים שלו ברצינות תהומית , "נוחו על משכבכם בשלום" . אולם אפשר גם להסתכל בכובד ראש על כל קונסטלציה טלוויזיונית כזאת בה שדרן מחזיק מיקרופון , ולהתרשם מנקודת מבט רמת מעלה , גם אם מדובר בתוכנית בידור כ- "מצב האומה" . איש מהתשעה איננו יכול להתחרות עם השנינות של ליאור ושליין ותפארתו של יורם ארבל ולכן כולם נידונו מראש לכישלון . ספק אם לְשוֹנָאִים שנונים שפיהם הפיק מרגליות ברמתם של דן בן אמוץ ז"ל , חיים חפר ז"ל , יוסף "טומי" לפיד ז"ל (אמר בשעתו ב- 1979 לאחר מינויו למנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת מנחם בגין : "אני רוצה טלוויזיה אובייקטיבית – אבל לא ניטרָאלית") , ויבדלו לחיים ארוכים מוטי קירשנבאום (אמר בשעתו ב- 1981 לאחר שנטש את הטלוויזיה הישראלית הציבורית בגלל ניהולו של יוסף "טומי" לפיד : "יוסף "טומי" לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה – אך לא ידע להרכיבה מחדש") , דן אלמגור , מאיר שלו , ואחרים – יכולים היו להתחרות עם האמירה ההיא "ככה לא בונים חומה" . אי אפשר לייצר תחליפים לסלוגנים החד פעמיים של יורם ארבל כמו שאי אפשר להפיק אמירות יותר שנונות ולהחליף את אלו הקלסיות שהגה שלמה המלך לפני שלושת אלפים שנים : "בֵּן חָכָם יְשַמַּח אָב – וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמוֹ" , "לָתֵּת לִפְתָּאִים עוֹרְמָה – לנַעַר דַּעַת וּמְזִימָּה" , "נוֹקִשְתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ – נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ" . עבור שדרני הטלוויזיה והרדיו בימינו אלה שניצבים בסמוך למיקרופון טווה ה- Copywriter המבריק הזה סלוגן מיוחד : "חֲכָמִים יצְפְּנוּ דָעַת – וּפִי אֶוִויל מְחִיתָּה קְרוֹבָה" . הסלוגן "ככה לא בונים חומה" גדול על תשעת שדרני הטלוויזיה האלה שהיו שלשום אורחיו של ליאור שליין . בעודם מסתלקים מבעד לדלת האולפן של "מצב האומה" אתה למד לדעת עד כמה הם פתטיים . במחשבה שנייה אולי הַמְגוּחָכוּת שלהם מעניקה לליאור שליין בטעות תהילת יתר. אשראי גדול יותר ממה שמגיע לו באמת.

הערה 5 : ולנושא אחר ושונה לחלוטין . הטלוויזיה והעיתונות עסקו בשבוע שעבר בשאלה עתיקת יומין איך קורה שאדם נורמלי נהפך לרוצח והתכוונו לרס"ן איתמר אלון קצין בעל אות הצטיינות מבאר שבע שרצח ארבעה אנשים בסניף בנק הפועלים בעיר . תשובה לשאלה המורכבת הזאת ניתן למצוא בספרו התיעודי המצוין של האמריקני קוונטין ריינולדס (Quentin Rynolds) בספרו "בית דין" (Courtroom) שדן בפרקליט היהודי אמריקני המזהיר ורב המוניטין סמואל "סם" ליבוביץ' בעשורי ה- 20 ו- 30 במאה שעברה לפני מלחמת העולם השנייה , ובעשור שלאחריה . הספר יצא לאור בארץ ב- 1952 בהוצאת "כתבים" בע"מ תל אביב ובתרגום מאנגלית של ש. שניצר . סם ליבוביץ' הוזמן יום אחד להרצות בפני סטודנטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ניו יורק . הוא שלל לחלוטין את התיאוריות הפסיכולוגיות של הרופא האוסטרי פראנץ יוזף גאל ושל הקרימינולוג האיטלקי צ'זארה לומברוזו שקבעו , "כי נטיות פליליות באות לאדם מלידה ושאפשר להבחין בהן לפי צורת הגולגולת . הרוצח הוא פושע , מין טיפוס מיוחד שמקומו בתווך בין המטורף לבין הפראי" . בהרצאה המאלפת ההיא אמר עו"ד סם ליבוביץ' לסטודנטים כי היה סניגור של רוצחים מפורסמים בהיסטוריה האמריקנית וכי נסיבות החיים הן שדוחפות את האדם לקריירה פלילית . "ייתכן מאוד שמישהו מכם ימצא את עצמו יום אחד עומד לדין באשמת רצח בדרגה ראשונה" , אמר . סטודנט אחד התפרץ והשיב לעו"ד הנודע : "מר ליבוביץ' , אם כך אתה יכול לומר ששמונה מיליון רוצחים פוטנציאליים מתהלכים ברחובות ניו יורק". "זה מה שאני אומר", השיב סם ליבוביץ' בשלווה . הסטודנט המשיך להקשות ושאל , "האם פירוש הדבר אם כך שאנשים רגילים, הגונים , ושומרי חוק מסוגלים לרצוח ?" . סם ליבוביץ' המתין רגע והשיב : "בתנאים מסוימים ואני מדבר במונחים מופשטים , הייתי יכול למנות חמישים מקרים שבהם הנסיבות הפכו אזרחים רגילים, שומרי חוק, ואפילו דתיים מאוד לרוצחים. בדרך כלל אנחנו מגלים התאפקות ביחסינו לאנשים אחרים. אולם לעיתים קורה משהו ששובר את ההתאפקות הזאת . משהו שאין לנו שליטה עליו" , ושוב השתהה לפרק זמן קצר והוסיף , "קורה שאדם נורמלי מכל הבחינות מוצא את עצמו נאשם ברצח . נסיבות שאין לו שליטה עליהן מכריחות אותו להרוג . רק לפני חודשיים היה מעשה באדם שהרג ולפי שעתי לא היה חייב באשמת רצח. הזוכרים אתם את משפטו של אלווין דולי . הבה אספר לכם על אלווין דולי ואתם בעצמכם תחליטו אם הוא היה רוצח מלידה" . הסיפור התיעודי שאליו מתכוון סם ליבוביץ' נקרא "דולי היה שוטר" . הספר "בית דין" (Courtroom) הוא מסמך תיעודי מרתק שנכתב בכישרון עצום ע"י קוונטין ריינולדס שבעצמו היה סטודנט למשפטים ושאף להיות פרקליט ולבסוף הפך לעיתונאי וסופר מצליח .

מוצ"ש – 25 במאי 2013. גמר ה- Champions League באצטדיון "וומבליי" באיירן מינכן – בורוסיה דורטמונד 2 : 1. הפרשן אלי אוחנה שובר את חוק הכלים השלובים בעמדת השידור של ערוץ 2 באצטדיון בלונדון. הציבור ראוי לפרשן נבון ממנו. כל הזכויות שמורות.

הזכיינית "רשת" הנמנית על ערוץ 2 הטיסה ביום שישי האחרון את השדר יורם ארבל , הפרשן אלי אוחנה , ושני המפיקים יצחק גליקסברג ודני לנקרי לעמדת שידור באצטדיון "וומבליי" כדי להעביר משם בשידור שידור ישיר את משחק הגמר של ה- Chanpions League בין שתי הקבוצות הגרמניות באריירן מינכן ובורוסיה דורטמונד . "רשת" שילמה למחזיקי זכויות השידורים המקוריים ערוץ 5 בכבלים , משהו סביב 700000 (שבע מאות אלף) שקל . סכום לא פעוט שמהווה את הסיבה לריבוי העצום של הקרנת פרסומות במהלך השידור הישיר על חשבון ניתוח , פרשנות , וסטטיסטיקה .

ברגע שפרשן הסוּפֶּר – טְרִיוְויָה אלי אוחנה פתח לראשונה את פיו כשהוא ניצב על כר הדשא יחדיו עם יורם ארבל ב- "וומבליי" , וסיפר את מה שסיפר לשדר המוביל שלו ולצופי הטלוויזיה במבוא לשידור הישיר ב- "מצב האומה" של ליאור שליין – ידעתי שהעסק אבוד . "תראה יורם , יהי מפגש מאוד מעניין . יהיה כדורגל אטרקטיבי . בסופו של דבר אנחנו אמורים לראות משחק ברמה גבוהה מאוד" , אומר אלי אוחנה ליורם ארבל . לשם כך לא היה צורך להטיס את אלי אוחנה ללונדון . אלו לא דברי פרשנות ואת הטקסט הנָבוּב הזה היה יורם ארבל יכול לומר בכוחות עצמו . אולם מתברר שגם יורם ארבל איננו גאון כזה גדול . שדרן כן , אולם לחלוטין לא עיתונאי סקרן שמרשה לעצמו בפתח השיחה עם הפרשן שלו אלי אוחנה לשאול את השאלה הכי סוּפֶּר טְרִיבְיָאלִית : "אלי אוחנה , יהיה פה מפגש מעניין מאוד היום ?" . יש להעריך את "אומץ לבו" של אלי אוחנה שניאות כל פעם מחדש לחשוף את חולשותיו בפני הציבור . בסיום ההתמודדות הוא מיידע את יורם ארבל וצופיו בישראל בעוד נתון טריוויה , "כן…אני חושב שזאת השנה של באיירן מינכן לאורך כל הדרך…היום הוא היום של באיירן מינכן" , ומעיד על עצמו סופית כי הוא הכל רק לא פַּרְשָן . והיכן המערכת העיתונאית שמפיקה את השידור הישיר הזה מ- "וומבליי" ואמורה לכוון ולתדרך במשהו את יורם ארבל .

טקסט תמונה : שבת אחה"צ – 25 במאי 2013 . אצטדיון "וומבליי" . השדר יורם ארבל (משמאל) והפרשן אלי אוחנה (מימין) ב- Stand up על כר הדשא באצטדיון הלונדוני במיוחד עבור התוכנית "מצב האומה" של ליאור שליין . נוכחותו של אלי אוחנה ליד המיקרופון של הטלוויזיה מביישת את נעוריו ועברו על כר הדשא . (באדיבות ערוץ 2) .

אין צופה טלוויזיה אחד במדינת ישראל שיכול לקום בתום השידור הישיר שלשום מ- "וומבליי" ולומר , "אלי אוחנה בראוו, תודה. השכלת אותי. הענקת לי תובנות חדשות". אלי אוחנה נעדר כל כישרון פרשנות ושוגה (כמו אחרים) משהם מסכימים להתייצב בחלון ראווה שגדול מ- מידותיהם . הרצאות הפרשנות של אלי אוחנה שלשום הן ארוכות מהטקסט של יורם ארבל ומסתובבות סביב הרעיון המרכזי מבלי לפגוע בו . הוא משתמש ללא צורך בהמון תחמושת ואיננו מסוגל להביע ולהסביר מוטיב פשוט בטקסט חסכוני ומעט מילים . אלי אוחנה הוא פרשן רדוד ששובר את חוק הכלים השלובים בעמדת השידור ב- "וומבליי" ובכך מפחית גם מיעילותו של יורם ארבל . הוא יכול להיות פרשן טלוויזיה הרבה יותר טוב ממה שהוא בתנאי שמישהו יאמן ויכשיר אותו לקראת משימת הפרשנות . טוב תעשה המערכת אם תואיל לבדוק יחד עמו את פס הקול של הפרשנות שלו כדי לתקן שגיאות ולהפיק לקחים לעתיד . אולם נראה כי המערכת העיתונאית שמעסיקה את אלי אוחנה לוקחת אותו (ופרשנים רבים אחרים) כמובן מאליו , For granted , בשל עברם כשחקנים ו/או מאמנים , ומעניקה להם בימה חופשית מבלי להכשירם ומבלי להסביר להם מראש את תפקידם ואת יעדי הפרשנות בשידור טלוויזיה . בכך היא מכשילה אותם . על הפרשן אלי אוחנה מוטל העוֹל להסביר לצופיו את מה שנחבא ומסתתר בתוך אינפורמציית שידור ה- Play by play של יורם ארבל , אך הוא איננו מצליח . הוא מכסימום שַדָּר אקראי נוסף בעמדה ב- "וומבליי" שיוצר במֶלֶל שלו עוֹמֶס מיותר על קווי השידור . אי אפשר להשוות את כישרון הפרשנות המוגבל של אלי אוחנה , איציק זוהר , צבי שרף , ושלמה שרף עם היכולת והמיומנות של פרשנים אחרים בתחום הכדורגל והכדורסל  אבי רצון , אריה מליניאק , אלי סהר , ועוד קבוצת פרשנים בתחומי הא"ק , ההתעמלות , והשחייה כמו : מולי אפשטיין , גלעד וויינגרטן , יעקב ווישניה , ו- יוסף טלקי ז"ל . ערוץ 5 בכבלים מעניק פעמים רבות הנאה צרופה לצופיו אולם בעניין גישתו לפרשנות הספורט הוא טועה בגדול . הוא נותן לפרשניו בימה ופרסום – מחד , אך בהיעדר הכשרה וחינוך למיומנות קונקרטית בתחום הזה בטלוויזיה הוא הופך אותם באותה נשימה לנַכִים .

מדוע אם כך להיתלות באילן גבוה כמו הרַעיונַאי שלמה המלך . הבה נפנה לאשר צבי גינצברג . "סלסלו את המחשבה – והיא תרומם את הלשון" , מייעץ לכולנו אחד העם . ומשה אבן עזרא מוסיף אף הוא עֵצָה משלו לשדרני הטלוויזיה , "אם הקיצור יספיק – האריכות שגיאה" .

ועוד דבר . בדקה ה- 90 מחליף מאמן באיירן מינכן יופ היינקס את פראנק רִיבֶּרִי בלואיס גוסטאבו אך השדר הוותיק יורם ארבל לא מזהה משום מה את השחקן המחליף, לא יודע מיהו, לא מכיר אותו, הופך ברשימותיו, ומתבלבל . הוא איננו מתמצא בחומר כפי שצופה הטלוויזיה שלוֹ מצפה ממנו . הכרת השחקנים היא א' – ב' של מיומנות השידור הישיר . גם הפרשן לא מזהה ומעניק לו את מספר החולצה 3 שכלל לא קיים ב- Line up של באיירן מינכן . שניהם משתהים פרק זמן ארוך מידי כדי לדעת שמדובר בלואיס גוסטאבו . 

אינני רוצה לסיים את הפוסט הזה מבלי לציין את ניקיון הסיגנל הטלוויזיוני מפרסומות מסחריות , וחדות התוצאה של 28 המצלמות , שנטלו חלק בכיבוי האירוע ב- "וומבליי" שלשום , בו באיירן מינכן ניצחה את בורוסיה דורטמונד בגמר ה- Champions Leauge בתוצאה 2 : 1 . הכיסוי הטלוויזיוני הבריטי שלשום ב- "וומבליי" מקדים לדאבון לב את הכיסוי הישראלי לא רק באיכות טכנולוגית מרשימה אלא ראשית דבר במוּסָר שלו .

טקסט תמונה : מוצ"ש – 25 במאי 2013 . אצטדיון "וומבליי" . הטלוויזיה הבריטית שומרת בשבע עיניים על ניקיון התמונה שהיא מפיקה מפרסומות מסחריות . (באדיבות ערוץ 2) .

סוף הפוסט . 

 

סיגנלי הטלוויזיה של ערוץ 5 בכבלים בשני משחקי ה- Play off נתניה – ירושלים ואילת – ראשל"צ, שלשום בליל חמישי – 23 במאי 2013, רוויים בגודש פרסומות מסחריות מכוערות, לכן הם אינם ראויים וקבילים לחלוטין לצפייה. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.  התוכנה מורכבת מידי ורווייה אופציות יתר על המידה .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. לא במאגרי ידע פרטיים ו/או מסחריים . 

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי . הפוסטים מתעדכנים מעת לעת.

—————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 223 : הועלה לאוויר בשעות הצהריים של שבת – 25 במאי 2013

—————————————————————————————–

סִיגְנָלֵי הטלוויזיה של ערוץ 5 בכבלים בשני משחקי ה- Play off נתניה – ירושלים ואילת – ראשל"צ, שלשום בליל חמישי – 23 במאי 2013, רוויים בגודש עצום של פרסומות מסחריות מכוערות. לכן הם אינם ראויים וקבילים לחלוטין לצפייה. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סיגנלי הטלוויזיה של ערוץ 5 בכבלים בשני משחקי ה- Play off נתניה – הפועל ירושלים ואילת – ראשל"צ , שלשום בליל חמישי – 23 במאי 2013, רוויים בגודש עצום של פרסומות מסחריות מכוערות. לכן הם אינם ראויים וקבילים לחלוטין לצפייה. כל הזכויות שמורות.

א. התמונות הבאות צולמו שלשום יום חמישי – 23 במאי ב- IPHONE מהמסך "המלוכלך" בפרסומות מסחריות של ערוץ 5 בכבלים בעת השידורים הישירים של שני משחקי ההכרעה (מספרי 5) בכדורסל בסדרת חצי הגמר של ה- Play off , בנתניה : נתניה – הפועל ירושלים ובאילת : הפועל אילת – מכבי ראשל"צ . ערוץ 5 בכבלים בסיוע איגוד הכדורסל מפיק מהמגרשים תמונות טלוויזיה מכוערות שאינן ראויות לצפייה מפני שרואים בהן הכל חוץ מהשחקנים ולמעט את ההתמודדות עצמה . גועל נפש בהתגלמותו . בושה וחרפה שערוץ טלוויזיה מכובד ניאות ביודעין להפיק תמונה עיתונאית "מלוכלכת" שכזאת שגובלת בעבירה על חוק חשיפת פרסומות מסחריות בטלוויזיה . המסך "המלוכלך" של ערוץ 5 רווי באין סוף פרסומות מסחריות . הוא יוצר תמונה בלתי אסתטית ובלתי קבילה לחלוטין לצפייה . ערוץ 5 בכבלים בגיבוי איגוד הכדורסל מפמפם ומלעיט בכוונה תחילה את צופיו במשך שעות רבות בכמות פנטסטית של פרסומות מסחריות מעל ומעבר לכל קנה מידה מקובל . הבלוג הזה כבר התריע בעבר כמה וכמה פעמים כי ערוצי הטלוויזיה בישראל בכלל וערוץ 5 בכבלים בפרט משדר תמונות Video שהן אסורות לצפייה בשל גודש הפרסומות המסחריות שהן מכילות . 

ב. תמוה מאוד להיכן נעלמה כבוד השופטת גב' דליה דורנר יו"ר מועצת העיתונות בישראל שאיננה מתערבת בחומרת העניין . אם כך וזוהי התמונה העגומה הנשקפת מהמרקע , ברור שהגברת הנכבדה איננה ממלאת את חובתה . מדובר בעיתונאות אלקטרונית פגומה וקלוקלת לחלוטין . גב' דליה דורנר איננה עומדת על משמרתה ולא מגוננת על צרכן הטלוויזיה בפני הסקנדל הזה של עודף פרסומות מסחריות עצום בלתי מתקבל הדעת , ש- שוטף שוב ושוב את עיניו ללא הסכמתו , והמְשוּדָר חדשים לבקרים בערוץ 5 בכבלים (ולא רק) , ואיננה ניצבת כמחסום בפני השתוללות המפרסמים במגרשים ובאצטדיוני הספורט במדינת ישראל בגיבוי הוועדות המארגנות של אירועי הספורט . 

ג. לא יכול להיות שהנהלת ערוץ 5 בכבלים איננה ערה , כה לא זהירה , ולא מודעת לתמונה המכוערת של הפרסומות המסחריות שהיא מפיקה משדרת לצופיה . העסק הבזוי והמְשוּקָץ הזה צועק לשמיים . אי ניקיון ולכלוך שכזה מעלה את החשד ואני אומר זאת בזהירות רבה כי ייתכן ונרקמת כאן עסקה בה מישהו מארבעת הצדדים המעורבים איגוד הכדורסל, המועדונים המארחים, המפרסמים, ורשתות הטלוויזיה – והנוטלים חלק בהפקת האירועים לא רק מרוויח בעקיפין (מעל ו/או מתחת לשולחן) – אלא בנוסף כופה על צופי הטלוויזיה לראות תמונה מכוערת שהיא בלתי שְדִירָה לחלוטין . ברור שקיים כאן טעם חמור לפגם . לא ייתכן כי אנשים שמבינים משהו ו/או שניים בתעשיית הטלוויזיה ירשו לכיעור מבחיל ומאוס כזה להשתלט על המסך שלהם .

ד. מנהיגותו הבעייתית של מאמן הפועל ירושלים מר שרון דרוקר (מאמן מוכשר ובעל ידע) הולכת לאיבוד תרתי משמע בעת השידור הישיר של המשחק נתניה – הפועל ירושלים . הוא במידה מסוימת בר מזל מפני שחשיפת הפרסומות המסחריות מסיטות את תשומת הלב ממנו ומחולשת שליטתו בנעשה בקבוצה . תשומת הלב במאמן שרון דרוקר מתגמדת נוכח הכמות הבלתי נסבלת של הבאנרים והשלטים שמסמאים את עיניי . הצלחתי לשמוע את השדר ניב רסקין והפרשן שלו אלי סהר (עולה עשרת מונים על צבי שרף) דנים במנגנון ההרס העצמי של קבוצת הפועל ירושלים , בעוד שחקן החיזוק סמארדו סמואלס שהוחלף ע"י שרון דרוקר, נעלב לו, מתריס בפרהסיה, ומתיישב כועס בפינת המגרש במקום לנוח על הספסל ובכך לכבד את מאמנו ואת חבריו, ואז נטשתי את המסך. אילו אנוכי במקומו של שרון דרוקר הייתי מעיף לו סטירה ומעיף אותו מהמועדון קבל מצלמות ערוץ 5 . מאמן כדורסל הוא ראשית דבר מנהיג ומחנך . מכאן נובעת סמכותו . בשעה שהוא מאבד את יכולת המנהיגות ואין השחקנים עוד סרים למשמעת שהוא מכתיב , לא מכבדים אותו , ולא מקשיבים לו , הוא מאבד גם את סמכותו המקצועית . סיר אלכס פרגוסון לא התבייש לזרוק נעל על דיוויד בקהאם משסבר כי השחקן הנודע מזלזל בכללי המשמעת של מועדון מנצ'סטר יונייטד . אינני יודע מה קרה בהמשך משום לא יכולתי להמשיך לצפות בשידור הישיר בשל עומס הפרסומות המסחריות העצום שנוצר על עיניי (ועל שכלי) .

טקסט תמונה ( 1 ) : ליל חמישי – 23 במאי 2013 . המשחק החמישי בסדרת ה- Play off בכדורסל בנתניה . האגף הצפוני של האולם בנתניה . לא רק מהמועדונים נוטף צליל מסחרי , גרינטופס נתניה נגד מגדל ירושלים , אלא הווייתה של תמונת הטלוויזיה הזאת כולה שמפיק ערוץ 5 בכבלים היא מסחרית מידי , מכוערת , ומשובשת . מרוב פרסומות מסחריות לא רואים את השחקנים . (צילום מ- IPHONE את מסך הטלוויזיה של ערוץ 5 בכבלים) .

טקסט תמונה ( 2 ) : ליל חמישי – 23 במאי 2013 . המשחק החמישי בסדרת ה- Play off בכדורסל בנתניה . האגף הדרומי של האולם בנתניה . לא רק מהמועדונים נוטף צליל מסחרי , גרינטופס נתניה נגד מגדל ירושלים, אלא הווייתה של תמונת הטלוויזיה הזאת כולה שמפיק ערוץ 5 בכבלים היא מסחרית מידי, מכוערת, ומשובשת. מרוב פרסומות מסחריות לא רואים את השחקנים. (צילום מ- IPHONE את מסך הטלוויזיה של ערוץ 5 בכבלים) .

טקסט תמונה ( 3 ) : ליל חמישי – 23 במאי 2013 . המשחק החמישי בסדרת ה- Play off בכדורסל בנתניה . מבט נוסף על האגף הצפוני של האולם בנתניה . לא רק מהמועדונים נוטף צליל מסחרי , גרינטופס נתניה נגד מגדל ירושלים , אלא הווייתה של תמונת הטלוויזיה הזאת כולה שמפיק ערוץ 5 בכבלים היא מסחרית מידי , מכוערת , ומשובשת . מרוב פרסומות מסחריות לא רואים את השחקנים . (צילום מ- IPHONE את מסך הטלוויזיה של ערוץ 5 בכבלים) .

טקסט תמונה ( 4 ) : ליל חמישי – 23 במאי 2013 . המשחק החמישי בסדרת ה- Play off בכדורסל בנתניה . עוד מבט על האגף הצפוני של האולם בנתניה . לא רק מהמועדונים נוטף צליל מסחרי , גרינטופס נתניה נגד מגדל ירושלים , אלא הווייתה של תמונת הטלוויזיה הזאת כולה שמפיק ערוץ 5 בכבלים היא מסחרית מידי , בוטה ומכוערת , ולכן משובשת . מרוב פרסומות מסחריות לא רואים את השחקנים . התיעוד הזה הוא אות קלון לכל רשת טלוויזיה שמתירה חשיפת פרסומות מסחריות מכוערות בכמות כזאת ללא כל בקרה ושליטה . (צילום מ- IPHONE את מסך הטלוויזיה של ערוץ 5 בכבלים) .

טקסט תמונה ( 5 ) : ליל חמישי – 23 במאי 2013 . המשחק החמישי בסדרת ה- Play off בכדורסל באילת . האגף הדרומי של האולם באילת . לא רק מהמועדונים נוטף צליל מסחרי , פתאל אילת נגד פנדור ראשל"צ אלא הווייתה של תמונת הטלוויזיה הזאת כולה שמפיק ערוץ 5 בכבלים היא מסחרית מידי , מכוערת , ומשובשת . מרוב פרסומות מסחריות לא רואים את השחקנים . (צילום מ- IPHONE את מסך הטלוויזיה של ערוץ 5 בכבלים) .

טקסט תמונה ( 6 ) : ליל חמישי – 23 במאי 2013 . בטרם המשחק החמישי בסדרת ה- Play off בכדורסל בנתניה . צמד השדרים של ערוץ 5 בכבלים מצטלם ב- Two shot בשידור ישיר על רקע פרסומות מסחריות הניבטות מהאגף הצפוני של האולם בנתניה . תמונת הטלוויזיה הזאת כולה שמפיק ערוץ 5 בכבלים היא מסחרית מידי , מכוערת , ומשובשת . לא ייתכן כי הנהלת ערוץ 5 מרשה ומתירה לצלם את מגישי התוכניות כשברקע שלהם ניצבת ביודעין פרסומות מסחריות (צילום מ- IPHONE את מסך הטלוויזיה של ערוץ 5 בכבלים) .

טקסט תמונה ( 7 ) : ליל חמישי – 23 במאי 2013 . המשחק החמישי בסדרת ה- Play off בכדורסל באילת . עוד מבט האגף הדרומי של האולם באילת . לא רק מהמועדונים נוטף צליל מסחרי , פתאל אילת נגד פנדור ראשל"צ אלא הווייתה של תמונת הטלוויזיה הזאת כולה שמפיק ערוץ 5 בכבלים היא מסחרית מידי , מכוערת , ומשובשת . מרוב פרסומות מסחריות הולכת ההתמודדות לאיבוד . (צילום מ- IPHONE את מסך הטלוויזיה של ערוץ 5 בכבלים) .

טקסט תמונה ( 8 ) : ליל חמישי – 23 במאי 2013 . המשחק החמישי בסדרת ה- Play off בכדורסל באילת . האגף הדרומי של האולם באילת . לא רק מהמועדונים נוטף צליל מסחרי , פתאל אילת נגד פנדור ראשל"צ אלא הווייתה של תמונת הטלוויזיה הזאת כולה שמפיק ערוץ 5 בכבלים היא מסחרית מידי , מכוערת , ומשובשת . מרוב פרסומות מסחריות מאבד צופה הטלוויזיה את הקשר שלו עם המתרחש על המרקע . (צילום מ- IPHONE את מסך הטלוויזיה של ערוץ 5 בכבלים) .

התיעוד בפוסט הזה הוא אות קלון לכל רשת טלוויזיה שמתירה חשיפת פרסומות מסחריות מכוערות בכמות כזאת על המסך שלה ללא כל בקרה ושליטה .

סוף הפוסט .

מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Hostbroadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשדר שלה יורם ארבל (חלק 10 ואחרון). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.  התוכנה מורכבת מידי ורווייה אופציות יתר על המידה .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. לא במאגרי ידע פרטיים ו/או מסחריים . 

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי . הפוסטים מתעדכנים מעת לעת.

—————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 222 : הועלה לאוויר בשעות הערב המוקדמות של יום שישי – 24 במאי 2013

—————————————————————————————–

מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלה יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 10 אחרון). כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלה יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 10 ואחרון). כל הזכויות שמורות.

פוסט (חלק 10 ואחרון) הוא המשך של פוסט מס' 9 באותו העניין של כיסוי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 .

1. פרולוג . מצביאים מובילים את צבאותיהם לניצחונות . גאון כדורגל ושמו דייגו ארמאנדו מאראדונה.

שני המאמנים הארגנטיניים סֶזָאר לוּאִיס מֶנוֹטִי וקָארְלוֹס בִּילָארְדוֹ הצעידו כל אחד בתקופתו את נבחרת ארגנטינה לפסגת היכולת האנושית , פעמיים אלופת העולם בכדורגל ב- 1978 ו- 1986 . סֶזָאר לוּאִיס מֶנוֹטִי היה הראשון שחולל זאת במונדיאל ארגנטינה 1978 ללא דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מַארָאדוֹנָה בן ה- 18 . ד"ר קָארְלוֹס בִּילָארְדוֹ עשה זאת עמו במונדיאל מכסיקו 1986 כשמַארָאדוֹנָה היה בן 26 . סזאר לואיס מנוטי הכיר בכישרונו הפנומנאלי של דייגו ארמאנדו מאראדונה אך החליט לוותר עליו בנבחרת הלאומית ולהשאיר את השחקנים הוותיקים יותר בהנחה שלמאראדונה נכונו הזדמנויות נוספות בטורניר גביע העולם בעתיד .

טקסט תמונה : 1978 . סזאר לואיס מנוטי (Cesar Luis Menotti) מאמנה בן ה- 35  של נבחרת ארגנטינה ב- 1978 . הוא היה יותר ממאמן שהעניק לנבחרתו את גביע העולם הראשון שלה במונדיאל שנערך בארגנטינה 78' . הוא היה מנהיג . (באדיבות 7  ATC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  1977. דייגו ארמאנדו מאראדונה ראשון מימין (בן 18 – נולד ב- 1960) במדי נבחרת הנוער של ארגנטינה . הוא הודח מהסגל הלאומי ע"י המאמן סזאר לואיס מנוטי ערב משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978 . (באדיבות 7  ATC . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : 25  ביוני 1978 . מונדיאל ארגנטינה 1978 . אצטדיון "ריבר פלייט" בבואנוס איירס . נבחרת ארגנטינה ללא דייגו ארמאנדו מאראדונה דקות אחדות בטרם תחילת משחק הגמר נגד נבחרת הולנד . ארגנטינה ניצחה לאחר הארכה 3 : 1 והוכתרה לראשונה בתולדותיה בתואר אלופת העולם בכדורגל. ארגנטינה שיחקה בהרכב הבא : השוער אובאלדו פיליול (עומד ראשון מימין) , חורחה אולגואין (עומד שלישי משמאל) , לואיס גאלוואן (כורע ראשון מימין) , הקפטן דניאל פאסארלה (עומד ראשון משמאל) , אלברטו טאראנטיני (עומד שלישי מימין) , אוסוואלדו ארדילס (כורע שני משמאל) , אמריקו גאייגו (כורע ראשון משמאל) , מאריו קמפס (עומד שני מימין) , דניאל ברטוני (עומד שני משמאל) , ליאופולדו לוקה (כורע באמצע , משופם) ואוסקר אורטיז (כורע שני מימין) . כן שיחקו המחליפים עומאר לארוסה ורנה האוזמן . (באדיבות 7  ATC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : 25  ביוני 1978 . מונדיאל ארגנטינה 1978 . אצטדיון "ריבר פלייט" בבואנוס איירס . נבחרת ארגנטינה ללא דייגו ארמאנדו מאראדונה (בן 18) דקות אחדות בטרם תחילת משחק הגמר נגד נבחרת הולנד . זיהוי שורת השחקנים העומדים משמאל לימין : דניאל פאסארלה (קפטן בן 25) , דניאל ברטוני (בן 23) , חורחה אולגואין (בן 26) , אלברטו טאראנטיני (בן 23) , מאריו קמפס (בן 24) , השוער אובאלדו פיליול (בן 28) . זיהוי שורת השחקנים הכורעים משמאל לימין : אמריקו גאייגו (בן 23) , אוסבאלדו ארדילס (בן 26) , ליאופולדו לוקה (בן 29) , אוסקאר אורטיז (בן 25) , לואיס גאלוואן (בן 30) . (באדיבות 7  ATC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "למילים יש וויזואליה משלהן" במסגרת סדרה רחבת היקף של 13 ספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" , שאנוכי עדיין חוקר וכותב . הסדרה דנה ועוסקת בהתפתחות שידורי הטלוויזיה בארץ ובעולם בשנים 2012 – 1884 בשלושה תחומים עיקריים : ספורט , חדשות , ותיעוד (Documentary) .

העולם הכיר בכישרונו המופלג של הארגנטיני דייגו ארמאנדו מאראדונה במונדיאל ספרד 1982 . בתום המונדיאל נרכש ע"י קבוצת ברצלונה בשורותיה נפצע קשה ונקנה ב- 1985 ע"י קבוצת נאפולי . 85000 (שמונים וחמישה אלף) צופים נפוליטאניים ערכו לו קבלת פנים מלכותית באצטדיון "סן פאולי" של העיר . דייגו ארמאנדו מאראדונה הוסע במכונית מפוארת עמוסה ב- 100 כדורי רגל בתוככי האצטדיון . דייגו ארמאנדו מאראדונה לבוש אזרחית בעט את כל מאה הכדורים ליציעים העמוסים לעייפה במעריציו . באותה עונה של 1986 – 1985 זכתה נאפולי באליפות איטליה בזכותו של דייגו ארמאנדו מאראדונה . במונדיאל מכסיקו 1986 היה כבר כוכב עַל עד שהמומחים כינו את נבחרתה הלאומית של ארגנטינה " מאראדונה ועוד עשרה". השחקן המוכשר הזה נשמר בכל מקום בשבע עיניים ע"י כל ההגנות אך יכול להם. הוא שילם מחיר פיזי כבד בגין כישרונו. הוא נפגע שוב ושוב והוטח לכר הדשא . אך מפני שהיה צעיר וחסון , ובעל כושר גופני בלתי רגיל בימים ההם יצא מהפגיעות האלה בשלום .

טקסט תמונה : דייגו ארמאנדו מאראדונה במשחק הגמר של מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 . רק כך היה ניתן לבלום אותו . (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לצִדוֹ של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה שיחקו בהרכב הראשון שחקנים חסרי ברק כמעט אנונימיים עד שאין איש זוכר היום את שמם . מי זוכר היום את נֶרִי פּוּמְפִּידוֹ (Neri Pumpido) , חוֹרְחֶה בּוּרוּצָ'אגָה (Jorge Burruchaga) , רִיקַארְדוֹ גְ'יוּסְטִי (Ricardo Giusti) , אוֹסְקַר רוּגֶרִי (Oscar Ruggeri) , חוֹזֶה בְּרָאוּן (Jose Brown) , סֶרְגְ'יוֹ בָּאטִיסְטָה (Sergio Batista) , חוּלְיוֹ אוֹלָארְטִיקוֹצֵ'יאָה (Julio Olarticoechea) , חוֹזֶה קוּסְיוּפוֹ (Jose Cuciuffo) , הֶקְטוֹר אֶנְרִיקֶה (Hector Enrique) , חוֹרְחֶה וָואלְדָאנוֹ (Jorge Valdano) מנכ"ל מועדון הכדורגל של הקבוצה הספרדית ריאל מדריד עד לא מזמן , ואחרים . אבל השחקנים האלה הם אלופי העולם בכדורגל . הם אלופי העולם הודות לגאון הכדורגל דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה וגם בזכותו של המאמן ד"ר קַרְלוֹס בִּילָארְדוֹ (Carlos Salvador Bilardo) רופא לשעבר במקצועו שהפך את ארגנטינה מנבחרת ב- 1982 לקבוצת כדורגל ב- 1986 .

טקסט תמונה :  ד"ר קארלוס סלבאדור בילארדו רופא וכירורג לשעבר במקצועו שהפך למאמן ומנהיג כדורגל , וב- 1986 גם אלוף עולם . ד"ר קארלוס בילארדו נולד ב- 16 במארס 1941 . הוא היה המאמן הארגנטיני השני אחרי סזאר לואיס מנוטי שזכה עם נבחרתו בתואר אלוף העולם . בתקופת שהייתי  במכסיקו סיטי כעורך ומפיק של שידורי הטלוויזיה  הישראלית הציבורית , שמעתי רבים אומרים כי לא היה בהישגו של קארלוס בילארדו כל רבותא מפני לרשותו עמד גאון כדורגל העונה לשם דייגו ארמאנדו מאראדונה . (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ביום רביעי – 25 ביוני 1986 ניצחה ארגנטינה את בלגיה 2 : 0 בשלב חצי הגמר באצטדיון ה- "אצטקה" . דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כבש את שני השערים בדקות ה- 51 ו- 63 . נסים קיוויתי שידר ישיר בתשע בערב את המשחק הנפלא הזה . דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה עשה במו רגליו את כל מפיקי הטלוויזיה לאנשים מאושרים יותר ואותי מהטלוויזיה הישראלית הענייה באופן מיוחד . הייתה הצדקה כספית מלאה לרכוש את זכויות הכדורגל היקרות מפני שהוא היה השחקן הראשי על כר הדשא . ה- Host broadcaster המכסיקני קבוצת TELEMEXICO היטיבה לצלם את פֶּלֶא הכדורגל הזה . רק שמו הארגנטיני בעל הצליל המשולש העביר רטט בלבי . דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה היה לא רק ווירטואוז . הוא היה לוחם עַז נפש למען הסמל הלאומי ודגל המדינה של ארגנטינה . כּיִשרונות יש הרבה . לוחמים עשויים ללא חַת – מעט . אי אפשר היה שלא להעריץ את הקפטן הארגנטיני ואי אפשר היה שלא להזדהות ולהתפעֵל ממנהיגותו היוצאת דופן על כר הדשא . דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כמו הכישרון ההולנדי יוֹהָאן קְרוֹיְף וגאון הכדורגל הברזילי אֶדְסוֹן אָרָאנְטֶז דוֹ נָאסִימֶנְטוֹ , הלא הוא פֶּלֶה (Edson Arantes Do Nacsimento – PELE) לפניו , הם שהפכו את משחק הכדורגל לעונג צָרוּף ואת שידורי הטלוויזיה בהשתתפותם לחוויה .                                                                                                               שימח אותי לדעת ששידור המשחק ארגנטינה – בלגיה  היווה פיצוי מה לנסים קיוויתי על עגמת הנפש שגרם לעצמו במשחק ברזיל – ספרד שלושה שבועות קודם לכן . יורם ארבל שידר באותו לילה (באחת אחרי חצות) את משחק חצי הגמר השני מאצטדיון "חַלִיסְקוֹ" בגוואדאלאחרה בו גברה מערב גרמניה תחת מנהיגותו של המאמן פרנץ בקנבאואר על צרפת 2 : 0 משעריהם של אַנְדְרֵיאַס בְּרֶהְמֶה בדקה ה- 9 ורוּדִי פֶלֶר בדקה ה- 89 .                                            

טקסט תמונה : נבחרת צרפת הנפלאה אך חסרת המזל במונדיאל מכסיקו 86' .                                                                                 

עומדים מימין לשמאל : לואיס פרננדס (היה מאמנה של קבוצת בית"ר ירושלים בעונת 2006 – 2005  , ומאמנה של נבחרת ישראל בשנים 2011 – 2010) , מקסים בוסיס , פאטריק באטיסטון , וויליאם אייאשה , השוער ג'ואל באטס , ומנואל אמורוס .                                                                  

כורעים מימין לשמאל : ז'אן טיגאנה, יאניק סטופירה, ז'אן-פייר פאפן, מישל פלטיני (קפטן), אלן ז'ירס. (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות ) .

הצרפתים היו חסרי מזל . הם ניגפו שוב בחצי הגמר כמו ארבע שנים קודם לכן במונדיאל ספרד 82' נגד נבחרת מערב גרמנית מאוד אמביציוזית בראשותו של המאמן פרנץ בקנבאואר (בן 40) .                                           הייתה לצרפת ב- 1986 נבחרת יצירתית ואטרקטיבית . הקפטן מישל פלטיני (Michel Platini) הוביל הרכב שחקנים מרשים . בשער ניצב ג'ואל באטס (Joel Bats) . בשורת ההגנה שיחקו וויליאם אייאשה (William Ayache) , מקסים בוסיס Maxi me Bosis)) , מנואל אמורוס (Manuel Amoros) , והבלם האחורי פטריק באטיסטון (Patrick Battiston) שנשבע לנקום בשוער הגרמני האראלד שומאכר (Harald Schumacher) שפצע אותו כה קשה במשחק המפורסם הבלתי נשכח בחצי הגמר בספרד 1982 (גם רפי גינת ששידר אותו ישיר לא ישכח את המשחק ההוא) . בשורת הקשרים שיחקו ז'אן טיגאנה (Jean Tigana) , אלן ז'ירס (Alain Giresse) , מישל פלטיני (Michel Platini) , לואיס פרננדז (Luis Fernandez) , יאניק סטופירה (Yannick Stopyra) , וברונו בלון (Bruno Bellone) . השתתפו במשחק גם פיליפ וֶורְקרוּיז (Philippe Vercruysse) ודניאל קְסוּרֶבּ (Daniel Xuereb) שהחליפו במהלך ההתמודדות את אלן ג'ירס וברונו בלון . דומיניק רושטו (Dominique Rocheteau) לא שיחק בגלל פציעה . את צרפת אימן הנרי מישל (Henri Michel) בן ה- 39 .

טקסט תמונה : הנרי מישל (Henri Michel)  בן ה- 39 מאמנה המוכשר של נבחרת צרפת במונדיאל מכסיקו 86' . (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כישרונה של צרפת לא הספיק מול קור הרוח , התכנון , והתִּכְנוּת הגרמני . המאמן פרנץ בקנבאואר (Frantz Beckenbauer) הציב בשער את הראלד שומכר (Harald Schumacher) . שורת ההגנה הקשוחה הורכבה מדיטמאר ג'קובס (Ditmar Jakobs) כבלם אחורי , אנדריאס ברהמה (Andreas Brehme) , קארל – היינץ פורסטר (Karlheinz Forster) , והאנס-פיטר בריגל (Hans-Peter Briegel) . שורת הקשרים והחלוצים נבנתה מלותאר מתיאוס (Lothar Matthaus) , וולפגאנג רולף (Wolfgang Rolff) , נורברט אֶדֶר (Norbert Eder) , פליקס-וולפגאנג מאגאת (Felix-Wolfgang Magath) , קארל-היינץ רומיניגה (Karl-Heinz Rummenigge) , וקלאוס אלופס (Klaus Allofs). רוּדִי פֶלֶר (Rudolf Voller) החליף בדקה ה- 58 את קארל-היינץ רומיניגה.

טקסט תמונה : נבחרת גרמניה במונדיאל מכסיקו 86' דקות לפני השריקה של משחק הגמר.                                                                                

עומדים משמאל לימין : השוער האראלד שומכר , תומאס ברטולד , האנס-פיטר בריגל , קארל- היינץ רומיניגה , דיטמאר ג'קובס , ופליקס- וולפגאנג מאגאת .                                                              

כורעים משמאל לימין : קארל- היינץ פורסטר , אנדריאס ברהמה , קלאוס אלופס , נורברט אדר , ולותאר מתיאוס . (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : פרנץ בקנבאואר (Franz Beckenbauer) מאמנה עטור התהילה של נבחרת מערב גרמניה במונדיאל מכסיקו 86' .  (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

נותרה לי עוד משימה אחת ואחרונה . כמו לשני המאמנים פרנץ בקנבאואר וקארלוס בילארדו . משימת השידור הישיר של משחק הגמר . אסור היה להם לשגות . גם לי לא הייתה רשות לטעות כמפיק השידור של ההתמודדות האחרונה במכסיקו 1986 . 51 הפקות עברו בשלום למַעֵט הטעות האיומה של נסים קיוויתי . משחק הגמר הייתה משימת השידור ה- 52 שלי ושל ציוותי השידור שלי . זאת הייתה הפִינָאלֶה של אחת מהצגות הספורט הגדולות בתבל . הייתי מרותק להפקה הטלוויזיונית המעניינת הזאת כעשרים שעות ביממה במשך חודש ימים . היום הכול יסתיים . מחר אהיה אדם חופשי נטול דאגות , חשבתי לעצמי . משחק הגמר נערך באִצטדיון ה- "אצטקה" (Azteca) במכסיקו סיטי ביום ראשון – 29 ביוני 1986 . יורם ארבל ומרדכי שפיגלר נשלחו לעמדת השידור יחד עם המפיק אמנון ברקאי ושני הטכנאים אלן הופמן ויצחק בן יוסף . לא היה לי עוד על הראש את שדר הטלוויזיה בשפה הערבית סולומון "סוֹלִי" מניר . ימי ספרד 1982 בהם שני שדרים בשתי שפות שונות , עִברית ועַרבית , חולקים אותו מיקרופון על פי תפישתו העגומה של מנכ"ל רשות השידור טומי לפיד חלפו לבלי שוב . נקדימון 'נקדי' רוגל ומנכ"ל רשות השידור הנוכחי סייעו לי לשים סוף לפארסה הזאת . 114600 (מאה וארבע עשר אלף ושש מאות) צופים נדחסו לאצטדיון  ה- "אָצְטֶקָה" (AZTECA) המפואר . יצירה ארכיטקטונית מרשימה שהוקמה למען העשירון העליון המכסיקני ובשוליה מתגוררים עניי המדינה בפחונים וחושות .

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986 . אזור עמדות השידור של הטלוויזיה באִצטדיון "אצטקה" המפואר ב- 1986 . ( באדיבות TELEMEXICO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה :  מכסיקו היא מדינה טיפוסית של העולם השלישי . ארץ  עשירה ולצִדוֹ עוני עצום . זוהי חושה ופחון של משפחה אינדיאנית מכסיקנית ענייה בשנות ה- 70 בצֵל המבנה הארכיטקטוני ההָדוּר של אִצטדיון ה- "אצטקה" בעיר הבירה מכסיקו סיטי . (באדיבות TELEMEXICO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : אולימפיאדת מכסיקו 1986 . זהו האצטדיון האולימפי במכסיקו סיטי שאירח את האולימפיאדה ה- 19 של העידן החדש – אולימפיאדת מכסיקו 1968 .בעת אירוח גביע העולם בכדורגל 1986 התקיימו כאן כמה משחקים בודדים . האצטדיון האולימפי היה קטן יותר ומפואר פחות מאצטדיון ה- "אצטקה" . (באדיבות TELEMEXICO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986 . יום ראשון – 29 ביוני 1986 . עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באִצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי בצוהרי היום . דקות ספורות לפני  תחילת משחק הגמר בין נבחרות מכסיקו ומערב גרמניה . מימין לשמאל : הטכנאי יצחק "בניו" בן יוסף , הפרשן מרדכי שפיגלר , והשדר יורם ארבל . מרדכי שפיגלר קיבל פרוטות מרשות השידור עבור עבודתו כפרשן טלוויזיה . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

רשתות הטלוויזיה הגדולות הביאו עמן לעמדות הפרשנות ב- "אָצְטֶקָה" את מיטב שחקני העבר ושילמו להם משכורות עתק . אחד מהם היה פֶּלֶה (Pele) . רשת הטלוויזיה הברזילאית TVGLOBO שכרה את שירותיו ושילמה לו משכורת של 500000 (חצי מיליון) דולר . ב- 1986 פגשתי אותו בפעם השלישית בחיי . הוא זכר אותי מהמונדיאלים הקודמים של ארגנטינה 1978 וספרד 1982 . יצא לנו לשוחח דקות ספורות ולהחליף כמה מילים . הוא היה אז בן 46  אך נראה צעיר מגילו . פֶּלֶה נשאר אדם צנוע ונערץ וספורטאי דָגוּל . הוא היה אישיות אהובה עלי . הצטלמנו שוב יחדיו .

טקסט תמונה :  מאי 1986 . מונדיאל מכסיקו 86' . מכסיקו סיטי . אנוכי יחדיו עם פלה ( PELE ) מברזיל גדול שחקני הכדורגל בעולם בכל הזמנים . התמונה הזאת צולמה  ב- IBC מרכז השידורים הבינלאומי במכסיקו סיטי (International Broadcasting Center) בקיץ 1986 . פלה זכה שלוש פעמים באליפויות העולם בכדורגל , במונדיאל שוודיה 1958 (היה בן 17 ותשעה חודשים) , מונדיאל צ'ילה 1962 , ובמונדיאל של מכסיקו 1970 . הוא נשאר אדם צנוע , עניו , ואדיב . ספורטאי דגול משכמו ומעלה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

שני מיליון צופים בישראל ושלושה מיליארד ברחבי תבל התכנסו מול מרקעי הטלוויזיה כדי לחזות בהתמודדות בין הכישרון הבלתי נדלה של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה נגד מכונת כדורגל מדויקת גרמנית . גרמניה הביאה עמה למשחק הגמר במכסיקו 86' ניסיון ומורשת , ונודעה כנבחרת עקשנית . היא הייתה פעמיים אלופת העולם ב- 1954 ו- 1974 ופעמיים העפילה למשחקי הגמר ב- 1966 ו- 1982 וזכתה בסגנות, ועוד פעמיים עלתה לשלב חצי הגמר במונדיאלים של שוודיה 1958 ומכסיקו 1970 . ארגנטינה הייתה מצוידת במטען דַל יותר . היא הייתה פעם אחת אלופת עולם ב- 1978 , ומעולם לא פיינאליסטית , וגם לא העפילה בשום מונדיאל לשלב חצי הגמר . אבל במונדיאל הזה היה לה את דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה הבלתי נשכח ועוד עשרה שחקנים שאיש לא זוכר אותם היום . שתי הנבחרות ארגנטינה וגרמניה הציבו הרכבים זהים שהיטיבו לשחק בשלב חצי הגמר .

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986 . נבחרת ארגנטינה דקות אחדות לפני תחילת משחק הגמר נגד נבחרתה של גרמניה במונדיאל מכסיקו 86' .                                                                     

עומדים משמאל לימין :  סרג'יו – דניאל באטיסטה , חוזה-לואיס קוסיאופו , חוליו- חורחה אולארטיקוצ'אה , השוער נרי- אלברטו פומפידו , חוזה-לואיס בראון , אוסקר- אלפרדו רוגרי , ודייגו ארמאנדו מאראדונה (גובהו 1.66 מ') .     

כורעים משמאל לימין : חורחה- לואיס בורוצ'אגה , ריקארדו- אומר ג'יוסטי, הקטור-אדולפו אנריקה , וחורחה – אלברטו וואלדאנו . (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה :  קיץ 1986 . מונדיאל מכסיקו 86' . גזוזטרת המצלמות המובילות של TELEMEXICO באִצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי . לקבוצה המבצעית של TELEMEXICO היה מאגר בלתי נדלה של ציוד טלוויזיוני חדיש . אפשר היה רק לקנא בהם . (צילום TELEMEXICO ואמנון ברקאי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

2. אפילוג . דייגו ארמאנדו מאראדונה כובש את פסגת הכדורגל העולמי

חוזה-לואיס בְּרָאוּן קבע בדקה ה- 23  1 : 0 לארגנטינה וחורחה – אלברטו וָואלְדָאנוֹ העלה ל- 2 : 0 בדקה ה- 55 . הגרמנים העקשנים צִמצמו ל- 2 : 1 בדקה ה- 74 ע"י קארל-היינץ רומיניגה . רוּדִי פֶלֶר השווה ל- 2 : 2 בדקה ה- 80 . כשנדמה היה שהמשחק צועד לקראת הארכה , הבקיע חורחה – לואיס בורוצ'אגה בדקה ה- 83 את שער הניצחון לארגנטינה . ארגנטינה גברה על גרמניה המערבית בתוצאה 3 : 2 . בתא הכבוד של ה- FIFA ברוֹם יציעי אִצטדיון ה- "אַצְטֶקָה" הציבו שתי רשתות הטלוויזיה המכסיקניות "TELEVISA" ו- "ערוץ 13 " הציבורי (שתיהן הרכיבו את הקבוצה האופרטיבית של TELEMEXICO) על פי פקודה מפורשת של נשיא TELEVISA זָ'אן אֶמִילְיוֹ אֶסְקָארָאגָה (חניך האסכולה האמריקנית) חמש מצלמות פעילות ועוד שלוש לגיבוי במקרה של תקלה לצורך כיסוי מפורט של טקס הענקת הגביע לקפטן ארגנטינה דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה . בתא הכבוד ניצב גם יו"ר הוועדה המארגנת המקומית גיירמו קניידו שהיה גם סגנו וחברו הטוב של ז'אן אמיליו אסקאראגה ב- TELEVISA . עמדו שם זה ליד זה בסוויטה המלכותית נשיא מכסיקו מִיגֶל דֶה לָה מַדְרִיד , נשיא ה- FIFA מר ז'וּהוֹ הָאבֶלָאנְז' מברזיל , סגנו הגרמני הֶרְמַן נוֹיְבֶּרְגֶר שכיהן בתפקיד של יו"ר הוועדה המארגנת של המשחקים מטעם ה-FIFA , ויו"ר הוועדה המארגנת המקומית המכסיקני גיֶירְמוֹ קָאנְיֶידוֹ . שלושתם הציצו בערגה ואולי גם בקנאה לעבר נשיא מכסיקו מִיגֶל דֶה לָה מַדְרִיד שזכה בכבוד להעניק את הגביע לדְיֶיגוֹ אַרְמָאנְדוֹ מַארָאדוֹנָה . נשיא מכסיקו לבוש בחליפה כחולה ועונד עניבה אדומה נראה נהנה לנופף לרגע קט בגביע העולם המוזהב לעיני בני עמו בעודו ממתין לבואו של הקפטן הארגנטיני כדי להעניק לו את הפרס היקר . TELEMEXICO עקבה אחרי מִיגֶל דֶה לָה מַדְרִיד ולא פִספסה אותו . היא הנציחה כל פרט בהופעתו .

                                                                                                                                                                                                                               

טקסט תמונה :  29 ביוני 1986 . אצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי . נשיא מכסיקו מיגל דה לה מדריד מחזיק בגביע העולם  . פרוטוקול ה- FIFA  קובע כי ראש המדינה המארחת הוא המעניק את גביע העולם לקבוצה המנצחת (ולא נשיא ה- FIFA) . (התמונה באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

החבורה הנכבדה בתא הכבוד המתינה לדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה. המעריצים הרבים חלקם עיתונאים וצלמים, חיבקו ונישקו אותו וסירבו לנתק מגע ממנו. דְיֶיגוֹ אַרְמָאנְדוֹ מַארָאדוֹנָה פשוט לא היה יכול להעפיל לתא הכבוד. אוהביו לא נתנו לו . הוא זכה לאהדה וההערצה עצומים בדומה לאלה שהוענקו בזמנו לברזילאי פֶּלֶה (Pele) .                                                                                                                           

טקסט תמונה :  29  ביוני  1986 . אִצטדיון "האצטקה" . דקה אחת בדיוק בתום משחק הגמר . טקס הענקת הגביע של מונדיאל מכסיקו 86' לקפטן דייגו ארמאנדו מאראדונה התעכב מפני שכמה מקורבים על כר הדשא מנעו ממנו באהבתם והערצתם לטפס לתא המלכותי . הם ממש לפתו את גאון הכדורגל ונישקו אותו ללא הרף . זאת הייתה אהבה דרום אמריקנית חמה מלאת יצרים . לקח לו זמן להשתחרר מהם . (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לבסוף ניתק מהם . לא היה איש ראוי יותר מגאון הכדורגל הזה ובן נאמן למולדתו ארגנטינה לכבוד העצום של זכייה באליפות העולם וקבלת הגביע מידי נשיא המדינה המארחת , מיגל דה לה מדריד .

טקסט תמונה :  29  ביוני 1986 . אצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי . השעה שתיים וחצי בצהריים . נשיא ה- FIFA  ז'ואו הבלאנז' (שני מימין) מברך את קפטן ארגנטינה דייגו ארמאנדו מאראדונה אלוף העולם בכדורגל בעוד נשיא מכסיקו מיגל דה לה מדריד (ראשון מימין) ממתין לתורו להעניק את הגביע לשחקן הדגול . משמאל מוחאים כף לכבוד דייגו ארמאנדו מאראדונה המכסיקני גיירמו קניידו (Guillermo Canedo) יו"ר הוועדה המארגנת המקומית וסגן נשיא רשת הטלוויזיה  המכסיקנית שכיסתה את המשחקים (TELEVISA) והרמן נוייברגר יו"ר הוועדה המארגנת מטעם ה- FIFA התאחדות הכדורגל הבינלאומית. (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

דְיֶיגוֹ אַרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לא המתין בתא הכבוד זמן רב ומיהר אל חבריו על כר הדשא . החגיגה הפכה להיסטריה . זאת דרכה של שמחה המונית .

טקסט תמונה : דייגו ארמאנדו מאראדונה עם גביע העולם ביום ראשון- 29 ביוני 1986 . שרר אי סדר באִצטדיון ה- "אצטקה" בתום טקס הענקת הגביע . ההמונים רקדו כמטורפים סביב הגביע המוזהב והפכו את המניף  לבן אלים . הייתי שם וראיתי זאת במו עיניי . (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הגביע המוזהב לא היה שווה רק זָהָב . הוא היה שווה גם כֶּסֶף . דְיֶיגוֹ אַרְמָאנְדוֹ מַארָאדוֹנָה העשיר במו כישרונו את קופת ההתאחדות הארגנטינית . כל ניצחון במונדיאל של מכסיקו 1986 זיכה את נבחרת ארגנטינה בסכום של 320000 (שלוש מאות ועשרים אֶלֶף) דולר . בתום שבעה משחקים זכתה אלופת העולם בצֶ'ק מ- FIFA  ע"ס  2.250000 (שני מיליון ורבע) דולר . המממן הראשי של הצ'ק הזה היה המְשָדֵר הציבורי הבינלאומי ששילם ל- FIFA זכויות שידורים עבור מונדיאל מכסיקו 1986 סכום של 49.000000 (ארבעים ותשעה מיליון) פרנקים שווייצריים , ש- שווים לסכום של 33000000 (שלושים ושלושה מיליון) דולר .

ביום ראשון – 29 ביוני 1986 באה לקיצה הפקת מונדיאל מכסיקו 1986 . למחרת טס השדר יורם ארבל  ממכסיקו סיטי לעיר וויגו בספרד שם עמדה נבחרת ישראל בכדורסל עם הקפטן מיקי ברקוביץ' ומאמנה צביקה שרף ליטול חלק באליפות העולם (Mundobasket 1986) . ב- 2 ביולי 1986 שבתי ארצה כדי לנהל מהאולפן בירושלים את שידורי אליפות העולם בכדורסל – ספרד 1986 ואת שידורי חצי הגמר והגמר של הגברים והנשים בטורניר ווימבלדון בטניס . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לא חסך בשידורי ספורט שהם רלוואנטיים למשלם האגרה . הטניסאי הגרמני בוריס בקר בן 18 זכה בפעם השנייה ברציפות בתואר אלוף ווימבלדון לאחר שגבר על הצ'כוסלובקי איוואן לנדל 6 : 4 , 6 : 3 , 7 : 5 . בין הנשים ניצחה הצ'כוסלובקית מרטינה נאוורטילובה את בת ארצה האנה מאנדליקובה 7 : 6 , 6 : 3 .

שום דבר לא התחרה ב- 1986 עם המונדיאל המכסיקני . לא הטניס באנגליה וגם לא נבחרת ישראל בכדורסל המתמודדת בספרד . כמי שניווט , ערך , והפיק את שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה לי תחושה ברורה כי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת המשמש כעורך ראשי של שידורי הטלוויזיה והרדיו מעניק לי כלי הפקה לא מעטים כדי לכסות את אירועי הספורט הבינלאומיים בשידורים ישירים למען משלם האגרה . בתפישתו זאת כי השידורים הישירים בטלוויזיה של תחרויות החשובות ספורט בארץ ובעולם הם נדבך שידור הכרחי ורלוואנטי בלוח השידור הציבורי – כפה את דעתו גם על מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת ההיא חיים יבין .זה לא היה דבר של מה בכך . אורי פורת היה המנכ"ל הראשון בתולדות רשות השידור שתמך תמיכה גלויה ומסיבית בשידורי ספורט ישירים ונרחבים במסגרת השידור הציבורי כפי שעשו מנכ"לים רבים ב- EBU ובראשם המנכ"לים של הטלוויזיה הציבורית האנגלית ה- BBC לדורותיהם , אבל לא בישראל . המנכ"לים שקדמו לו ברשות השידור שְמוּאֵל אַלְמוֹג , יִצְחָק לִבְנִי , ויוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הצרו את שידורי הספורט . אורי פורת שינה זאת בצורה דרמטית . יתירה מזאת : הוא צעד נגד ה- Main stream בציבור וגם בתוככי הטלוויזיה שחלק גדול ממנו טען כי הספורט כמושג כללי של מטען שידור הוא חומר נחות . מדיניות כזאת כפי שנקט אורי פורת איננה מוצאת את ביטויה רק בזמן מסך אלא גם בהעדפה בתקציבים ורכישת זכויות שידורים ובמתן אמצעי הפקה , צילום , ועריכה לטובת שידורי הספורט . כמובן שהדבר הרגיז  אנשים רבים בתחומים שונים בציבור הישראלי , בעיקר בוועד המנהל של רשות השידור , שם צבר לו המנכ"ל אויבים מושבעים , שניסו למנוע בכל מחיר כמעט את ביצוע השקפת עולמו הלכה למעשה . רק מנכ"ל רשות השידור המצטיין בשנים 1998 – 1993 מוטי קירשנבאום הלך בעקבותיו של אורי פורת .

פסגת ההיררכיה של השידור הציבורי במדינת ישראל מצאה צורך לנכון להביע בפניי את תודתה בכתב בחודש יולי 1986 , כמי שמייצג חבורת עובדים מקצוענית , נאמנה ומסורה , ודבקה עד כלות במשימות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הרייטינג של מונדיאל מכסיקו 1986 נסק לגבהים של % 90 .אולם לא הייתה בכך רבותא. דובר באירוע ספורטיבי בינלאומי סופר רלוואנטי שמשודר ברשת טלוויזיה מונופוליסטית.

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986 . מכתב ההערכה של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין שנשלח אלי בתום מבצעי השידור הטלוויזיוניים של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 ומונדיאל הכדורסל של ספרד 1986 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986 . מכתב הערכה של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת שנשלח אלי בתום מבצעי השידור הטלוויזיוניים של מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 , טורניר ווימבלדון בטניס , ומונדיאל הכדורסל של ספרד 1986 (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הייתי אסיר תודה מקרב לבי לאמנון ברקאי שפעל לידי ללא ליאות במכסיקו סיטי ולאורי לוי שעשה את מיטבו במערכת ירושלים וכמובן לצוותי השידור והטכנאים , ועוזרת ההפקה החרוצה והנאמנה שלי גב' שמחה שטרית. אולם אני חייב להדגיש כי לא ניתן היה לנהל את מבצע השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 ומונדיאל הכדורסל של ספרד 1986 כמו גם השידורים הישירים של טורניר ווימבלדון 1986 ללא העבודה המוקפדת , המדויקת , והאחראית של אנשי תחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה ליד ירושלים , ובראשם המהנדס אברהם יצחק נגל ז"ל . אברהם יצחק נָגֶל יליד דרום אפריקה קיבל במולדתו הראשונה חינוך שמרני של העולם הישן אותו נשא עמו למולדתו השנייה מדינת ישראל . כמנהל תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים בעמק האלה הפגין ניהול קשוח בסגנון בריטי . הצברים הישראליים בסביבתו גיחכו למשטר העבודה והמשמעת החמורה שהנהיג אך גם הם ידעו שהוא אחד המומחים הטובים בעולם בתקשורת לוויינים . ללא אברהם יצחק נגל והמהנדס הבינלאומי של חברת "בֶּזֶק" גבריאל "גָבֶּי" שֶקֶל ז"ל לא ניתן היה לנהל כהלכה את שידורי הספורט הישירים ש- "יובאו" לטלוויזיה הישראלית הציבורית בכמויות מחו"ל מכל קצוות תבל . חובה עלי גם לציין את עבודתו המסורה , האחראית , והמוקפדת עד למאוד של קצין הלוויינים של הטלוויזיה הישראלית המהנדס זְאֵב שְטוֹקְהָיְים ז"ל (החליף אותו בתפקיד החשוב הזה יבל"א מר שמואל כהן) . תרומתו של אברהם יצחק נגל להצלחת שידורי הספורט ממכסיקו , ספרד , ואנגליה בקיץ 1986 הייתה משמעותית ביותר . ב- 21 ביולי 1986 לאחר שובי ממכסיקו נתתי לו לדעת מה אני חושב עליו ועל אנשיו . אברהם יצחק נגל היה אישיות ייחודית . רחשתי לו הערכה רבה והייתי אסיר תודה לו ולאנשיו על עבודת ההפקה המשותפת במשך שנים רבות , על אלה שהיו , ועל אלו שנכונו לנו בעתיד .

טקסט מסמך : 21 ביולי 1986 . מכתב תודה והערכה למהנדס "בזק" אברהם יצחק נגל מנהל תחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה ולאנשיו בתום מבצעי השידורים הישירים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית : מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 , מונדיאל הכדורסל של ספרד 1986 , וטורניר הטניס של ווימבלדון 1986 (עמוד מס' 1 מתוך 2) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 21 ביולי 1986 . מכתב תודה והערכה למהנדס "בזק" אברהם יצחק נגל מנהל תחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה ולאנשיו בתום מבצעי השידורים הישירים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית : מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 , מונדיאל הכדורסל של ספרד 1986 , וטורניר הטניס של ווימבלדון 1986 (עמוד מס' 2 מתוך 2) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לא היה ספק . שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ניצבו בשיאם ב- 1986 . הרבה הודות למנכ"ל רשות השידור אורי פורת (שלא רק אישר את ביצועם אלא מצא יחדיו עם סמנכ"ל הכספים הבלתי נשכח שלו יוחנן צנגן את מקורות המימון) , וכמו מנכ"ל ה- BBC ומנכ"לים רבים אחרים ב- EBU , ראה אף הוא בשידורי הספורט הרלוואנטיים  נדבך חשוב בלוח השידורים הציבורי . אי אפשר היה כלל להשוות בין תרומתו לזאת של קודמיו שמואל אלמוג , יצחק לבני , ו- יוסף "טומי" לפיד .

עם שובי ארצה ממכסיקו בתום המונדיאל בראשית חודש יולי של שנת 1986 חיברתי דו"ח סיכום את הקורות אותנו – במכסיקו ובארץ בעת ההפקה , העריכה , והשידורים של מפעל רחב ההיקף הזה . הדו"ח כמו דו"חות אחרים נשלחו לשלושת הפונקציות הבכירות ברשות המנכ"ל אורי פורת , מנהל הטלוויזיה חיים יבין , ומנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן ונועד להסב את תשומת לִבָּם לחשיבות עריכת Post mortem , הפקת לקחים , והסקת מסקנות בתום מפעל שידור טלווויזיוני ענק ממדים כמו מונדיאל כדורגל . לא היה לי זמן לנוח . בפתח ניצבו כבר הפקות הענק של אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987 , אולימפיאדת סיאול 1988 , ומונדיאל הכדורגל הבא שאמור היה להתקיים באיטליה בקיץ 1990 . Post mortem הוא הליך הכרחי של כל גוף מבצעי בעל יומרות שעוסק במנגנוני כוח אדם גדול , מטפל בטכנולוגיה איכותית וכמותית רבה , ומפעיל סביבו לוגיסטיקה מורכבת בארץ ובמדינת היעד . לדו"ח המבצעי המקיף שלי הדן בשידורי הטלוויזיה של מונדיאל מכסיקו 1986 אותו שלחתי לטריאומווירט רשות השידור , הוספתי את נספחי הסיכום של השידורים הישירים שלנו מטורניר ווימבלדון 1986 ומאליפות העולם בכדורסל שנערכה באותו קיץ של 1986 בספרד בהשתתפות נבחרת ישראל (תחת הדרכתו של המאמן צביקה שרף) .

מעבר למכתבי ההערכה שכתבו לי הבוסים שלי לא נערך כל תחקיר מסכם . לרוע המזל בקיץ 1990 כבר לא נשאו אוּרִי פּוֹרָת , חַיִים יָבִין , ויָאִיר שְטֶרְן בתפקידם . אַרְיֵה מֶקֶל נשא במשרה הרמה של מנכ"ל רשות השידור במקום אוּרִי פּוֹרָת ז"ל . נִסִים מִשְעַל התמנה למ"מ הטלוויזיה הישראלית הציבורית במקומו של חַיִים יָבִין . אֵלִימֶלֶך רָם התמנה לתפקיד מנהל חטיבת החדשות במקום יָאִיר שְטֶרְן . יוֹסֵף בַּר-אֵל שימש מנהל הטלוויזיה בשפה הערבית [1] וב- 10 ביולי 1990 התמנה למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . בכל הנוגע לשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל איטליה 1990 נדרשתי להתחיל מבראשית את כל התכנון ומהלכי ההפקה של  מבנה כוח אדם , המבנה הטכנולוגי (איכותי וכמותי) של השידורים הישירים  מאיטליה לירושלים , זכויות שידורים , כלכלה , ממון , ולוגיסטיקה בינלאומית – עבור הבוסים החדשים שלי שהיו אנשים חדשים בתחום. ברור שהחלה מחדש גם כל מסכת נימוקים והסברים למהלכים המורכבים והמסובכים הללו שנועדה להוכיח כי ההיגיון שלי הגיוני וכי אני צודק בדרישות ההפקה שלי .

ראה את דו"ח הסיכום של מבצע השידורים של מונדיאל מכסיקו 1986 בקובץ נפרד . 

סוף הפוסט ועשרת הפוסטים שדנו ועסקו בכיסוי חטיבת הספורט בראשותי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדעאל הכדורגל של מכסיקו 1986 .


[1]  יוסף בר-אל נבחר ב- 10 ביולי 1990 בתום הפקה ושידורי מונדיאל איטליה 1990 למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא ניצח במכרז לתפקיד את מ"מ מנהל הטלוויזיה נסים משעל .

מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשדר שלה יורם ארבל (חלק 9). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.  התוכנה מורכבת מידי ורווייה אופציות יתר על המידה .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. לא במאגרי ידע פרטיים ו/או מסחריים . 

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי . הפוסטים מתעדכנים מעת לעת.

—————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 221 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ המוקדמות של יום חמישי – 23 במאי 2013

—————————————————————————————–

מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלה יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 9 – אחד לפני אחרון). כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלה יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 9 – אחד לפני אחרון). כל הזכויות שמורות.

פוסט (חלק 9) הוא המשך של פוסט מס' 8 באותו העניין של מונדיאל מכסיקו 1986 :

1. הקדמה קצרצרה .

זה היה לפני 28 (עשרים ושמונה) שנים . הפקת משחקי המונדיאל של מכסיקו 1986 שגשגה בסופו של דבר למרות התקלות הטכניות הרבות בשבוע הראשון של מפעל השידורים המורכב . הרבה הודות לתכנון הממושך בירושלים , הבנת יסודות ההפקה הבינלאומית במכסיקו עצמה , ומשמעת השידור הקפדנית שכפיתי ללא פשרות על אנשי המשלחת . בפקודת המבצע – ספר השידור שחוברה ונכתבה על ידי , נקבעו בבירור עקרונות ההפקה המקודשים .כל צוות שידור היוצא למשימה נדרש לברר לפני צאתו עִם אמנון ברקאי , אֵלִי גַל ועִמי את כל הפרטים הנחוצים לביצועה . זמן יציאה , זמן ההגעה, אמצעי התחבורה , והפעילות שיש לבצע בעמדת השידור באִצטדיון . יש להגיע לעמדת השידור באִצטדיון לפחות שעתיים לפני תחילת כל משחק . אין להפר בשום אופן את ההוראה הזאת . עם ההגעה לעמדת השידור שלנו באִצטדיון יש ליצור מגע ולהיפגש עם האחראי המכסיקני במקום , ולוודא שכל פרטי השידור נמצאים במקומם ומוכנים להפעלה . שני מיקרופונים לשדר ולפרשן שלוֹ , שתי מערכות אוזניות (Headsets) , ומוניטור תקין . עם ההגעה לעמדת השידור מוטלת החובה על צוות השידור ליצור קשר מיידי עִמי ואֵלִי גַל במשרד במכסיקו סיטי באמצעות הטלפון הבינלאומי בעמדת השידור (משמש כ- Back up לקו השידור) . יש לקבל במהירות את הזיהוי הקולי של IBA (הטלוויזיה הישראלית הציבורית) למגרש . יש לשמור ולפקוח עין על ציוד התקשורת ועמדת השידור שלנו מפני אנשים זרים המנסים להשתמש ללא אישור בטלפון הבינלאומי שלנו . יש להיות ערניים מפני פיגוע חבלני .

טקסט תמונה : יוני 1986 . מונדיאל מכסיקו 1986 . מרכז השידורים הבינלאומי במכסיקו סיטי ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) . אנוכי יחדיו עם טכנאית מכסיקנית מהצוות של TELEMEXICO. המכסיקנים התגלו כמארחים נדיבים ומכניסי אורחים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני 1986 . מונדיאל מכסיקו 1986 . מרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) הממוקם במכסיקו סיטי . אני יחדיו עם טכנאי קווי התקשורת ה- 4W היוגוסלווי דומיץ' (Dumic) מ- Operation group של ה- EBU  בראשות מנולו רומרו ויארלה הויסאטר במכסיקו סיטי  . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : יוני 1986 . ה- IBC במונדיאל מכסיקו 1986 (International Broadcasting Center) . אנוכי יחדיו עם מהנדס התקשורת של ה- EBU הנורווגי שֶל (Sheil) במשרד ההפקה , השידורים והתקשורת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC . מאחור מציץ שדר רדיו "קול ישראל" מר דני דבורין . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : זהו מערך קווי שידור ה-  4W (מונח טכני אנגלי Four Wire שפירושו קו שידור המורכב מארבע גידים בניגוד לקו טלפון שנקרא קו שידור 2W ומכיל שני גידים) שלנו בין עמדות השידור שלנו ברחבי מכסיקו וחיבורן עם מרכזי התקשורת של TELEMEXICO ו- EBU  ב- ICR (מונח ספרדי שמקביל למונח האנגלי IBC) שמוקמו במכסיקו סיטי , ושליחתם לירושלים . התכנון של מיכה לויירר והביצוע של אלי גל היו ללא דופי . (מתוך ספר השידור שחיברתי וכתבתי לקראת מבצע שידורי מונדיאל מכסיקו 1986. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות)                                                                              

במכסיקו דרך כוכבם של המפיק אמנון ברקאי ושל ראש הצוות הטכני אֵלִי גַל . אֵלי גַל האפיל על חבריו הטכנאים אלן הופמן ויצחק בן יוסף . שניהם , אמנון ברקאי ואֵלִי גַל , הוכיחו את נכונות הנצח של האמירה , "סוף מעשה במחשבה תחילה" . אֵלִי גַל נחשב ל- "עוֹף מוזר" (כביכול) ויוצא דופן במחלקת הקוֹל של מיכה לויירר . אמרו שהוא כאילו איש שנוי במחלוקת מבחינה חברתית (אולי מפני שלא היה מאותם אומרי "הֵן" אוטומטיים והעדיף לחשוב ולנתח את העובדות בטרם מתן תשובתו) , אך הוא לחלוטין לא היה שנוי במחלוקת מההיבט המקצועי . אלי גל לא היה "עוף מוזר" . הוא היה טכנאי מוכשר ונבון וגם חרוץ ודאגן שידע לעמוד על שלוֹ . הפקת שידורי מכסיקו 86' הייתה הניסיון הבינלאומי הראשון שלו בו האחריות הטכנולוגית של העברת קולות השדרים ממכסיקו לירושלים רבצה נטו על כתפיו . כשהתברר לפני תחילת המשחקים כי מערכת השידור והתקשורת  הפועלת באמצעות קווי ה- 4W שהקים במשרד שלנו ב- IBC (מרכז השידורים הבינלאומי) במכסיקו סיטי פועלת ללא דופי וקולות השדרים מגיעים ממכסיקו הרחוקה לתחנת האֵם בירושלים כהלכה , לא ידע את נפשו מרוב אושר . הוא פשוט קפץ ודילג במשרד כשהוא צורח בשמחה , "יואש המערכת עובדת , הקווים מגיעים לירושלים , יואש עשיתי את זה לבד , לא סעדיה קאראוואני , לא יאיר שרף , ולא מיכה לויירר עשו את זה , אֵלִי גַל עשה את זה" . הוא פשוט היה נסער מרוב אושר . בצדק . אלי גל היה יציר כפיו של המהנדס מיכה לויירר מנהל מחלקת הקוֹל המיתולוגי בטלוויזיה הישראלית הציבורית . מיכה לויירר לא היה עִמִי במכסיקו אך רוחו שרתה שָם . לאחר שהושלמה מלאכת הקמת משרד ההפקה , התקשורת והשידורים שלנו ב- IBC במכסיקו סיטי , כתב אלי גל המקורי במו ידיו מודעת ענק צבעונית בעברית ובאנגלית על דלת המשרד : "אסור לחלוטין לעָשֵן במשרד הטלוויזיה הישראלית הציבורית" . יום אחד ביקר אותי במשרד אלכס גלעדי ששימש נציג NBC במשחקי המונדיאל במכסיקו 86' . אלכס גלעדי שלא ראה את הבקשה החד משמעית המודבקת על דלת המשרד הדליק להנאתו סיגריה . אֵלִי גַל לא היה יכול להתאפק . הוא ממש גירש אותו החוצה .

טקסט תמונה : גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986 . אלכס גלעדי סגן נשיא בכיר ב- NBC  הוא אורח שלי במשרד ההפקה , התקשורת , והשידורים שלנו ב- IBC  במכסיקו סיטי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה :  גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986.                                                                       

ההצלחה הסופית של כל הפקת טלוויזיה בינלאומית מורכבת היא תוצאה של ידע , כישרון , קשרים , וגם קצת מזל . אנויכ יחדיו עם המכסיקנית גב' אנה מריה אגירה מזכירתו ומנהלת לשכתו של אמאורי דאומאס מזכ"ל  OTI (איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה) וחרארדו גונזאלס נהג מקומי שלנו במשרד ההפקה שלנו ב- IBC  במכסיקו סיטי . היה לי את המזל הטוב כמפקד המבצע להכיר את שניהם עוד בטרם החלו השידורים הישירים ממכסיקו לירושלים. היוזמה, הידע, האוריינטציה, וההתמצאות של שניהם  בנִבכי  הלוגיסטיקה  המכסיקנית סייעה לי בהצלחת מבצע השידורים הממושך . מההיבט הזה לא היה לאנשים המקומיים האלה כל תחליף. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אֵלִי גַל לא היה מעולם איש עבודה קַל . מאחורי מינויו המפתיע לראש הצוות הטכני בשידורי מונדיאל מכסיקו 1986 התייצבו מיכה לויירר וגם יעקב אורן המנהל הוותיק של חטיבת כוח האדם בטלוויזיה הישראלית , ששימש עכשיו גם כמנהל חטיבת ההנדסה בפועל . יעקב אורן נודע ברשות השידור כמנהל קשוח . אך מאחורי הקשיחות הסתתרה נפש רגישה וגם הגונה . אֵלִי גַל לא היה הפייבוריט שלוֹ אך הוא היה בעד להעניק צ'אנסים בחטיבת ההנדסה לאנשים בעלי יכולת שלא נחשבו לפופולאריים .

חלק מהקולגות של אלי גל במחלקת הקול לא קיבלו את המינוי הבכיר בעין יפה . על אחד הקירות בחדר הקוֹל בקומה השנייה בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים התנוססה לה פורמולה אפוקליפטית . כתבה וניסחה אותה בהיחבא יד אנונימית בה נאמר כהאי לישנא : "אֵלִי גַל  +  יואש אלרואי שווה פיצוץ אטומי" . התנהגות ילדותית שאפשרית רק בערוץ ציבורי בו לא ניתן לעולם לפטר עובד בגלל הפחד מ- ההסתדרות הכללית . כמובן שלנוסחה לא היה כל שחר . אֵלי גַל עמד במשימת שידורי מכסיקו 1986 בכבוד רָב וזכה להערכה מקצועית גדולה על פועלו ותרומתו להצלחת השידורים .

2. תהילה ושכחה. כשרון הטקסט וגאונות הכתיבה. הכול עניין של ניסוח והגדרה – בטלוויזיה ובקולנוע כאחד.

המוניטין הציבורי של נסים קיוויתי כשַדָּר כדורגל נפגע ללא תקנה . הוא ספג מהלומה קשה . כשפרש לגִמלאות בדצמבר 1991 מעבודתו במחלקת הספורט של הטלוויזיה הציבורית , הצטייר כשַדָּר Loser (מפסידן) שאיש איננו חפץ בו יותר . הטרגדיה הגדולה של נסים קיוויתי הייתה שהצלחות העבר במשך שנים רבות לא עמדו לו בעת כישלון בודד . שגיאה אחת העיבה עליהן וליוותה אותו כצֵל לעַד . למרות שהיה שַדָּר ספורט מצטיין , עיתונאי טלוויזיה מנוסה, עורך וכותב ברמה גבוהה , וגם עיתונאי פוליטי מוכשר ומוערך ששירת את "ידיעות אחרונות" בהצלחה גדולה שנים רבות , דבק בו כתם מכסיקו 86' והֵעיב עליו לנצח . ערוצי הטלוויזיה החדשים שקמו במדינת ישראל בראשית עשור ה- 90 של המאה שעברה הפנו לו עורף . הם לא ביקשו את ידו את האיש שיצא לגמלאות בשיא כוחו מהטלוויזיה ישראלית הציבורית . לפתע היה ברור כי נסים קיוויתי נדון לשכחה .

שנים רבות העסקתי את עצמי בשאלה , כיצד קרתה תקלה כזאת לשדר טלוויזיה כל כך מנוסה ? איך לא הבחין מעמדת השידור שלו באצטדיון 'חליסקו' כי המשחק לא חודש כלל מקו האמצע ? הרי לוּ באֶמֶת הובקע שער חוקי והשופט היה מאשר אותו הייתה נדרשת כמות זמן מינימאלית כדי להביא את כדור המשחק לנקודת האמצע כדי לחדש את ממנו את המשחק , והַרֵי הוא מעולם לא הגיע לשם . מדוע לא הרים את עיניו מהמוניטור כדי לראות את הנעשה במגרש ? תשובות ברורות לכל השאלות האלה לא קיבלתי מעולם . עיוורון רגעי (Black out) וצירוף מקרים מטופש גרמו לשגיאה נוראית . סטטיסטית היא נמדדת אחת למיליארד שידורים . הצרה שהיא אירעה וקרתה דווקא לנסים קיוויתי . נסים קיוויתי הרגיש נורא עם שגיאתו הבלתי נסלחת . הוא היה מבויש ואומלל ושילם מחיר מקצועי כבד . ה- "הקולגות" העיתונאים בישראל השחיזו את עטיהם ורדפו אחריו עד למכסיקו . הם לא המתינו ופגעו בו אנושות . מדינה שלמה לעגה לוֹ .

טקסט תמונה : יוני 1986 . מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 . זהו אגף במשרד ההפקה , השידורים , והתקשורת שלנו ב-  IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במכסיקו סיטי 1986 .                                                                                                                                    

השדר יורם ארבל (שני מימין) נראה שמח , מאושר , טוב לב , וגם רגוע . השדר נסים קיוויתי (משמאל) – נראה מדופרס ומודאג לאחר טעותו הקשה במשחק ברזיל – ספרד (1 : 0) ב- 1 ביוני 1986 באצטדיון "חליסקו" בגוואדאלאחארה . קיצונית מימין זאת היא המפיקה המכסיקנית גב' מוניקה זאמבראנו (בת 19) מקבוצת ההפקה של TELENEXICO . שני משמאל , המפיק אמנון ברקאי יד ימיני במשך שנים רבות במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

האירוניה בפרשה המביכה עברה את גדותיה . שמונים אחוז מכלל רשתות הטלוויזיה העולמית ששלחו את צִוותיהן לאִצטדיון "חליסקו" בגְוָואדָאלָאחָארָה מכל רחבי תבל , לא הצליחו לשדר כלל את המשחק ברזיל – ספרד בשל תקלה טכנולוגית חמורה וחסרת תקדים (במפעל שידור בסדר גודל כזה) של רשת הטלוויזיה המכסיקנית המארחת  TELEVISA בתפעול קווי שידור ה- 4W הבינלאומיים . אחד מלווייני התקשורת הביתיים של מכסיקו קרס ולא הצליח להוביל את קווי השידור הרבים מאִצטדיון "חליסקו" ב- גוואדאלאחארה למרכז השידורים הבינלאומי במכסיקו סיטי . בדיעבד, ולרוע מזלו של נסים קיוויתי , היינו בין היחידים בחבורת התקשורת הבינלאומית הנכבדה שקיבלנו כהלכה את קו השידור ה- 4W (קול / Sound באיכות קולית סבירה ברמה ואיכות של kh 3.5) בדרך יבשתית המובילה מהעיר גוואדאלאחארה ל- IBC  הממוקם בעיר הבירה של המדינה הענקית . שגיאת השידור הטרגית והבלתי מובנת של נסים קיוויתי נשמעה בכל רחבי ישראל והונצחה לעַד על טֵייפּ השידוּר .

נסים קיוויתי לא היה שַדָּר כדורגל רָע . כשהתמודדה נבחרת ישראל ב- 1973 בדרום קוריאה במסגרת טורניר קדם גביע העולם בכדורגל , שלח לשם דן שילון (מנהל מחלקת הספורט אז) את נסים קיוויתי. הוא העדיף את אופציית נסים קיוויתי על נבחרת השַדָּרִים שעמדה לרשותו בארץ בימים ההם. לא היו חסרים במחלקת הספורט אז מועמדים יידועי שם ובראשם יאיר שטרן, איתן עמית, עו"ד חנוך קינן , ואלכס גלעדי, ואפילו הטירון יורם ארבל. דן שילון בחר בנסים קיוויתי והעניק לו אשראי רב כשַדָּר ועיתונאי . נסים קיוויתי שידר ב- 28 במאי 1973 מסיאול את משחק הגמר של הטורניר אליו העפילו נבחרות קוריאה וישראל . החלוץ הקוריאני צֶ'ה בּוּם קוּן הבקיע את שער הניצחון בהארכה בדקה ה- 109 , ושלח את ישראל הביתה ואת נבחרתו למונדיאל של גרמניה בקיץ 1974 . דן שילון הזמין אותו שוב להצטרף למשלחת השדרים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , שכיסתה את משחקי גביע העולם במערב גרמניה . נסים קיוויתי שידר בתקופתי שלושה מונדיאלים : ספרד 1982, מכסיקו 1986, ואיטליה 1990. הוא היה שַדָּר כדורגל טוב . עיתונאים קטנים נטפלו אליו . גם אלכס גלעדי האמין בו ואהב אותו . עוד בהיותו כתב "ידיעות אחרונות" בוושינגטון בעשור ה- 70 של המאה שעברה הטיל עליו אלכס גלעדי לשדר משחק כדורסל של מכבי תל אביב באירופה וכשחבר למחלקת הספורט ב- 1979 הרשה לו אלכס גלעדי מעת לעת לשדר משחקי כדורסל בליגה הלאומית .

עורך העיתון הידוע "The New York Times" הָאוֶול רוֹזֶנְטָל שהתפטר ב- 2003 מעריכת עיתונו המפורסם (פישל באיתור וזיהוי כתב בלופר שכתב במשך זמן רב בעיתון שלוֹ) , אמר פעם : "כשאתה טועה במקצוע הזה , נותר לך רק דבר אחד לעשות , והוא לתקן את עצמך מהר ככל האפשר" . נסים קיוויתי שהיה שַדָּר אהוּב והגוּן מאוד נהג בתמימות כעצתו . הוא מיהר לתקן את עצמו בצורה כל כך גלויה וכֵּנָה (וגם תמימה) על המסך , וזכה לקיטונות של בּוּז מהציבור והעיתונות . אינני מכיר הרבה שַדָּרִים שהיו נוהגים כמוהו בדרך האמיצה בה בחר להתנצל בפומבי על המסך . הוא שילם בריבית ד ריבית על טעותו ב- גוואדאלאחארה . נסים קיוויתי ייזכר לעולם כשַדָּר א"ק ושחייה דגול . הטוב ביותר שהיה בישראל בכל הזמנים .

טקסט תמונה : 1979 . נסים קיוויתי (לאחר שחבר לחטיבת הספורט בפיקודו של אלכס גלעדי) משדר משחק כדורסל בליגה הלאומית . לידו עוזר השדר גיורא איילון והמפיק יצחק "איציק" גליקסברג (במעיל כחול) . מאחור איך אפשר בלי רכז ההפקה מר נסים מזרחי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יורם ארבל ונסים קיוויתי היו שַדָּרֵי ספורט מחוננים כל אחד בדרכו שלו . שניהם היו רבי אומנים בניסוח הטקסט בעת השידור הישיר . הדברים שיצאו מפיהם היו לא רק תולדה של כשרון אלא של רגש . הם יצאו מחדרי לִבָּם ונאמרו בדם לִבָּם . הם האמינו בטקסט ששידרו . טכנולוגיית התקשורת המיידית חשפה את גדולתם של יורם ארבל ונסים קיוויתי במשך שנים רבות . אך הייתה מסוכנת לשדרים כשתפשה אותם בלתי מוכנים לשידור ולכן שימשה ללא התראה כבומרנג . לשניהם קרה אסון שידור כבד באמצע שנות ה- 80  במאה שעברה . האחד התאושש כי היה עשוי מטֶפְלוֹן . דווקא השני שקורץ מפלדה – כוּפַף . הטעויות הקשות של שני שדרי הספורט הבכירים , העלו מחדש ברשות השידור את שאלת חשיבות שכירת עמדות שידור ב- Venues . "המומחים" למיניהם ששרצו בטלוויזיה הישראלית הציבורית כבר שידרו לי סיגנלים מאחורי גבי , "אם השַדָּרִים שלך טועים ממילא בצורה כל כך גסה בשעה שהם ישובים בעמדות שידור במגרש שעולות ממון רב , מוטב שילמדו מהטלוויזיה הירדנית , ולפחות ייעשו את השגיאה מהאולפן בירושלים" . את הטענה הקנטרנית הזאת ביטל באחת מנכ"ל רשות השידור אורי פורת . הוא כלל לא התייחס אליה . הרעיון שהעליתי וטענתי בזמנו בנובמבר 1980 בפני מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ומנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני כי עמדת השידור באצטדיון בארץ ובחו"ל היא כלי נשקו העיתונאי הראשון של שַדָּר הספורט נותר על כנו , שריר וקיים גם בתקופת מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בשנים של 1989 – 1984. עדות ראייה ושמיעה והדיווח מהשטח הם תמצית העיתונאות באשר היא . 

שידורי מונדיאל מכסיקו 86' זעזעו את הציבור ובעיקר את העיתונות . אפילו העיתונאי הוותיק חיים ברעם ירה אש לעברי בימים ההם , "לא זכיתי להכיר אישית את מר יואש אלרואי , ובעקבות קריאת הטלפון שלוֹ ממכסיקו לביתי פחתה אצלי המוטיבציה לעשות כן"  [1] . נכתב בעקבות שיחת טלפון שלי אליו ממכסיקו לאחר שפרסם כתבת ענק במקומון "כל העיר" ב- 27 ביוני 1986 , שהכילה על פי הבנתי פרטים ועובדות שגויות .

את פרשת שידורי מונדיאל מכסיקו 86' שעלתה לסדר היום הציבורי של מדינת ישראל כל כך הרבה פעמים במשך 30 יום , הֵיטִיב לסכם בקולו השפוי הפרופסור לתקשורת דן כספי . כך כתב בטוּר האישי שלוֹ "תקשורת" במקומון "קול ירושלים" (המסונף ל- "ידיעות אחרונות")  [2] .

טקסט תמונה :  מבקר הטלוויזיה הירושלמי פרופסור דן כספי בצעירותו . (באדיבות פרופסור דן כספי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

"בלילות כדורגל אלה עולות מחדש השגות וטרוניות כלפי הטלוויזיה הישראלית . שוב נדמה שדינה של הטלוויזיה נגזר . מה שלא תעשה ותשדר או לא תשדר בערוץ הבודד והמסכן , לא ישביע את רעבונם של ארבעה מיליון מכורים למסך הכחלחל . שידורים כמעט יומיומיים וליליים , ממכסיקו מעוררים את חמתם של רבים מבין הצופים שאינם מתעניינים בספורט זה או אחר. אולי יש אמת סטטיסטית בטענתם שרוב הצופים נמנים עליהם . ומדוע הם יקופחו וייגזל מהם זמן שידור לטובת מיעוט גדול ככל שיהיה של אוהדים וחסידי כדורגל . רשות השידור אף השקיעה ממון לשלוח שדרים על מנת להבטיח תיאורים המלווים את התמונות המגיעות בלוויין. ומה התוצאה ? גם רבים מן הצופים בשידורים אינם מרוצים . הפעם מרמת התיאור של השדרים והפרשנים . כרגיל מנצלים המבקרים את הטלוויזיה הירדנית כדי לעקוץ את הטלוויזיה הישראלית . בערוץ 6 של הטלוויזיה הירדנית משודרים המשחקים נקיים מבליל תיאורים ופרשנויות . אבל מה היה קורה לוּלֵא הועברו השידורים הישירים ממכסיקו 86' מידֵי יום או מידֵי לילה בטלוויזיה הישראלית ?  מה היה קורה לוּ הסתפקה רשות השידור בתיאורים קצרים ויבשים מן האולפן כנהוג בטלוויזיה הירדנית או הסוּרית ? או אז הייתה קמה צעקה על זִלזול במשלם האגרה , על הרמה העיתונאית הנמוכה הנהוגה במחלקת הספורט של הטלוויזיה , ועוד . לא שאין מה לשפר בשידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית . אולי אפשר להשתמש בה בטלוויזיה הירדנית כדי לנגח את הטלוויזיה הישראלית , אך בשום אופן אין לראות בטלוויזיה הירדנית או באחותה הסורית דגם לחיקוי , לא במִשְדָרֵי הספורט ולא בתחומים אחרים . גם לא חייבים להיות צרי עין . מותר לפַרגֵן לשדרי הספורט המסתובבים בעולם מידֵי פעם כדי להביא לסלון את המשחקים בעטיים משתעבדים למסך הקטן בלילות הקיץ" .

טקסט מסמך : יולי 1986 . פרופסור דן כספי מגן על מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל מכסיקו 1986 בעיתון "קול ירושלים" בהוצאת "ידיעות אחרונות" . כתיבתו הייתה שפויה , עניינית , אחראית , והגונה . (באדיבות המקומון "קול ירושלים" בהוצאת "ידיעות אחרונות") .

כישלונות השידור של יורם ארבל ונסים קיוויתי בכירי השַדָּרִים של מחלקת הספורט שלי , הזכירו לי סיפור נשכח מהיסטוריית הפספוסים בשידורי הספורט הבינלאומיים . בראש הקבוצה המבצעית של ה- EBU  בשידורי מונדיאל ארגנטינה 1978, ניצב בִּיל ווֹרְד (Bill Ward) מאנגליה . בִּיל ווֹרְד היה בעברו איש רשת הטלוויזיה המסחרית באנגליה ITV . כששהינו יחד בבואנוס איירס , סיפר לי סיפור מדהים . הרשת שלחה שַדָּר ואותו כמֵפיק לפני שנים רבות ליפן לשידור משחק כדורגל שעניין משום מה את הצופים האנגליים . השָדָר נרדם ולא הגיע במועד לתחילת השידור . מנהלי הרשת באולפן בלונדון , הורו לו לקחת את המיקרופון ולהתחיל לשדר עד לבואו של השדר המיועד . מספר בִּיל וֹורְד , "קיבלתי שבחים רבים על השידור שלי מהממונים עלי בלונדון בתום המחצית הראשונה , דווקא הרגשתי טוב כשַדָּר . זה היה באמת שידור מצוין . הייתה רק בעיה אחת . החלפתי בין הקבוצות" . שאלתי את בִּיל וֹורְד , "איך עלית על הטעות הנוראית הזאת רק בתום המחצית הראשונה ?" . הוא ענה לי במין חיוך מריר שכזה , "לא אני עליתי על הטעות , יואש , השַדָּר שלי שהתעורר משנתו העמוקה הופיע בעמדת השידור לקראת תחילת המחצית השנייה 'וקִלְקֵל' את הכול . הוא חטף ממני את המיקרופון שהיה שלוֹ ושִידֵר את המשחק כראוי וכפי שצריך לעשות . לרוע מזלי הוא גם זיהה נכון את הקבוצות" , והוסיף , "אתה מתאר לך וודאי איזה בלגן נוצר באולפן השידור בלונדון . רציתי לקבור את עצמי מבושה" . כשנפרדנו אִיחֵל לי , "שלא תקרה לך טרגדיה כזאת מעולם, לא כשַדָּר ולא כמֵפיק" .

3. "יד האלוהים" של דייגו ארמאנדו מאראדונה מכניעה ב- 22 ביוני 1986 את שוער נבחרת אנגליה פיטר שילטון אך לא את מצלמות הטלוויזיה של, TELEMEXICO 1986 וגם לא את השַדָּר יורם ארבל. התפתחות צילום וכיסוי הכדורגל בטלוויזיה היא מרשימה. הצבת מספר רב של מצלמות טלוויזיה באצטדיון, עושר זוויות הצילום, גודל העדשות שלהן, ולא פחות חשוב חיבורן למכשירי VTR נפרדים לצורך יצירת כמות גדולה של מערכת הילוכים חוזרים מאפשרות להן לחשוף ללא כל קושי את פשעו של דייגו ארמאנדו מאראדונה. "יד האלוהים" שלו היה מעשה מרמה. 1 ביוני 1983 – אִצטדיון ר"ג. חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית (בעידן מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ומנהל הטלוויזיה טוביה סער יבל"א) משדרת ישיר את משחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל בין הפועל ת"א ומכבי ת"א . גיל לנדאו מבלף ומכניע בידו את שוער מכבי ת"א משה מרכוס. הוא מביס את שופט המשחק עובדיה בן-יצחק , אך לא את מצלמות הטלוויזיה וגם לא את השדר נסים קיוויתי.

52 המשחקים במונדיאל מכסיקו 86' שוחקו בשני זמנים מרכזיים על פי השעון המקומי . לפחות אחד מהם בשעה מאוד לא שגרתית , שתיים עשרה בצהרים על פי שעון מכסיקו . זמן צפייה טלוויזיוני מאוד לא נוח למדינה המארחת ולכל מדינות מרכז ודרום אמריקה תאבות הכדורגל אך מועד מתאים לצופי הטלוויזיה באירופה וישראל . צוהרי היום במכסיקו הקבילו לשעה שמונה בערב באירופה ותשע בישראל . השעה המרכזית השנייה נקבעה לארבע אחה"צ על פי שעון מכסיקו שהייתה שעת חצות הלֵיל באירופה והשעה אחת לפנות בוקר בישראל. שעות המשחקים נקבעו בלחץ הקבוצה המבצעית של ה- EBU (איגוד השידור האירופי) בראשה ניצבו מָנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ הספרדי ויָארְלֶה הוֹיְסָאטֶר הנורווגי . איגוד השידור האירופי היה גוף השידור העשיר ביותר , החזק ביותר , והמשפיע ביותר בתבל מבין ששת איגודי השידור העולמיים שהיו קיימים אז , OIRT – איגוד השידור המזרח אירופי , OTI – איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה , URTNA , איגוד השידור האפריקני ASBU – איגוד השידור של המדינות הערביות , ABU – איגוד השידור של מדינות מזרח אסיה והאזור הפסיפיק לרבות אוסטרליה , ולכן שילם גם את זכויות השידורים הגבוהות ביותר ל- FIFA  בתקופה ההיא . ל- EBU  ( וְ- OIRT ) הייתה עדיפות בתכנון וקביעת שעות המשחקים . 14 מבין 24 הנבחרות הנוטלות חלק בטורניר הגיעו מאירופה . לשני גוּפֵי השידור האירופיים הייתה השפעה על TELEMEXICO , קבוצת הטלוויזיה המבצעית המקומית שהייתה האחראית על כיסוי הטורניר ושימשה Host broadcaster בינלאומי שלוֹ , והוועדה המארגנת המקומית , בקביעת לוחות הזמנים הראשיים של המשחקים . שתיים עשרה בצהריים וארבע אחה"צ. הפרש של שמונה שעות חצץ בין שעוני מכסיקו ואירופה. תשע שעות הפרידו בין שעון מכסיקו לשעון ישראל . שידור המשחק הראשון החל בישראל בתשע בעֶרֶב והשני באחת בלילה אחר חצות . המשחק ארגנטינה – אנגליה בשלב רבע הגמר של מונדיאל מכסיקו 86'  ב- 22 ביוני 1986 עורר עניין עצום בכל העולם ונקבע לשעת צפיית שיא בישראל ובאירופה . בדיוק בצוהרי היום במכסיקו סיטי , תשע בעֶרֶב בישראל ושמונה באירופה. עמדה לרשותנו עמדת שידור מוזמנת זמן רב מראש עַל יָדִי באִצטדיון ה- "אצטקה". יורם ארבל נקבע להיות שַדָּר המשחק ומרדכי "מוטל'ה" שפיגלר הפרשן שלו.

מאמנה של נבחרת אנגליה בּוֹבִּי רוֹבְּסוֹן הציב למשחק הזה את השוער מספר אחת שלו והטוב בשוערי אנגליה פִּיטֶר שִילְטוֹן מסאותהמפטון . שורת שחקני ההגנה הורכבה מ- גָארִי סְטִיבֶנְס מאֶוֶורְטוֹן , טֶרִי פֶנְוִויק מ- ק.פ.ר. , טֶרִי בּוּצֶ'ר שחקו גלאזגו ריינג'רס , וקֶני סַאנְסוֹם מארסנל . את חוליית הקישור איישו טְרֶוֹור סְטִיבְן מקבוצת אוורטון , גְלֶן הוֹדְל – מטוטנהאם , ופִּיטֶר רִיד – מאברטון . שלושת החלוצים היו פִּיטֶר בּירְדְסְלִי – מניוקאסל , מבקיע השערים המחונן גָארי לִינִיקֶר אז שחקן ברצלונה , וסְטִיב הוֹדְג' – מאַסְטוֹן וִוילָה . כל שחקני נבחרת אנגליה ומאמנה היו מוכרים היטב לחובבי הכדורגל בארץ מהקרנת משחקי הליגה האנגלית הבכירה בטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית ששידרה לציבור מונוגאמי .

טקסט תמונה : שנות ה- 80 של המאה שעברה . בובי רובסון מאמנה הכריזמטי ויפה התואר של נבחרת אנגליה בכדורגל . (באדיבות יוסל'ה מירמוביץ'  ארכיון יואש אלרואי) .

טקסט תמונה : 22  ביוני  1986 . מונדיאל מכסיקו 1986. אִצטדיון ה- "אצטקה" (AZTECA) במכסיקו סיטי . נבחרת אנגליה מתייצבת נוכח מצלמות הטלוויזיה לפני היציאה לקרב נגד ארגנטינה בשלב רבע הגמר של גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986 .                                                                          

זיהוי העומדים משמאל לימין : טרי בוצ'ר , גארי ליניקר , טרי פנוויק , גלן הודל , גארי סטיבנס , והקפטן השוער פיטר שילטון . זיהוי הכורעים משמאל לימין : פיטר בירדסלי , פיטר ריד , סטיב הודג' , טרבור סטיבן , קני סאנסום . (במשחק השתתפו גם ג'ון בארנס שחקן קבוצת ווטפורד וקריס וודל שחקנה של טוטנהאם) . (באדיבות TELEMEXICO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

המאמן הארגנטיני ד"ר קָארְלוֹס בִּילָארְדוֹ יורשו של סֶזָאר לוּאִיס מֶנוֹטִי הציב בשער את נֶרִי פּוּמְפִּידוֹ , ובהגנה את אוֹסְקַר רוּגֶ'רִי , חוֹזֶה בְּרָאוּן , חוֹזֶה קוּסִיוּפוֹ , וסֶרְגְ'יוֹ בַּאטִיסְטָה . בקישור שיחקו חוּלְיוֹ אוֹלָרטִיקוֹצֶ'אָה , רִיקָארְדוֹ גְ'יוּסְטִי , וחוֹרְחֶה בּוּרוּצָ'אגָה , לידם שיחקו דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה מנהיג וקפטן הנבחרת והֶקְטוֹר אֶנְרִיקֶה , בחוד ההתקפה הוצב חוֹרְחֶה וָואלְדָאנוֹ . שופט המשחק היה עָלִי בֵּנָאסֵאר מטוניס . השחקנים הארגנטיניים היו כמעט אנונימיים בארץ למעט כמובן דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ששיחק במדי אלופת איטליה קבוצת נאפולי וחוֹרְחֶה וָואלְדָאנוֹ שחקן ריאל מדריד . היה בסגל הארגנטיני עוד שחקן מוכר דָנִיאֵל פַּאסָארֶלָה , הבלם הנפלא שהניף את גביע העולם ב- 1978 ועכשיו שחקן הקבוצה האיטלקית אִינְטֶר , אך הוא היה כבר בן 33 והמאמן קַרְלוֹס בִּילָארְדוֹ אפילו לא נתן לוֹ צ'אנס כשחקן מחליף .

יורם ארבל ומצלמות TELEMEXICO 86 הגיעו לשיא יכולת האבחנה בעת השידור הישיר של המשחק ארגנטינה נגד אנגליה . זה התרחש בצוהרי יום ראשון – 22 ביוני 1986 באִצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" במכסיקו . תשע בערב שעון ישראל . כל חובבי הספורט במדינת ישראל הסתופפו סביב מסך הטלוויזיה של הערוץ הציבורי המונופוליסטי . נדמה היה שאיש במדינה לא החמיץ אותו .

בדקה ה- 51 של המשחק נִיתֵּר דְיֶיגוֹ אָרְמָנְדוֹ מָאראָדוֹנָה לעבר כדור גובה שנהדף בטעות מקו ה- 16 ע"י סְטִיב הוֹדְג' (Steve Hodge) לעבר רחבת השער של פִּיטֶר שִילְטוֹן . השוער האנגלי פִּיטֶר שִילְטוֹן יצא לקַדֵם את פני הסכנה כשבעה מטרים מהשער וניתר מול הקפטן הארגנטיני אל הכדור כדי להדפו , אך דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָדוֹנָה הזריז הקדים אותו וכבש את השער בעזרת ידו השמאלית המאוגרפת שהייתה צמודה לראשו . גניבת השער נעשתה במיומנות אך נראתה חשודה מראשיתה . שופט המשחק הטוניסאי עלי בֵּנָאסֶר (Ali Bennaceur) לא ראה שום דבר פגום בהבקעה ולכֵן לא היסס ואישֵר את השער מייד . שני שופטי הקו אוּלוֹאַ מוֹרֵיירָה (B. Ulloa Morera) מקוסטה ריקה ובּוֹרִיס דוֹטְשצֶ'ב (Boris Dotschev) מבולגריה לא הבחינו אף הם בשום דבר חריג בהבקעת השער של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ונעו למרכז המגרש כדרכם של הקוונים לאחר הבקעת שער . זאת הייתה טעות שיפוט קטסטרופלית אך יש לה הסבר אנושי . השחקנים האנגליים ומאמנם בובי רובסון יצאו מדעתם . חלק מהם רצו נסערי נפש אל השופט המרכזי כדי שיבטל את רוע הגזרה . הם טענו שדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה הבקיע את השער הלא חוקי בידו ולא בראשו אך השופט לא שהה לתחינותיהם . הוא הורה להם לחדש את המשחק מקו האמצע .

המאמן בּוֹבִּי רוֹבְּסוֹן היה המסכן והמפסיד הגדול מכולם . הוא הכין במשך שנים את נבחרת אנגליה לסוג כזה של התמודדות . מפגש מכריע אחד בגביע העולם על כל הקופה . להיות או לחדול . הגורל זימן לו בשלב רבע הגמר במכסיקו 1986 את נבחרת ארגנטינה ובראשה הקפטן דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ואת השופט הטוניסאי עלי בנסאר . המשחקים בין היריבוֹת בשלב רבע הגמר בגביע העולם הם התמודדות של הכול או לא כלום . זה דבר ידוע . לפתע העניק שופט המשחק מקדמה בחינם לקבוצה היריבה . בובי רובסון נשאר ג'נטלמן על הספסל אך התפוצץ מפנים . הוא חש שהוא ונבחרתו נשדדו ע"י דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ושופט המשחק לאור היום . הוא הקדיש את מיטב שנותיו לכדורגל הבריטי. הוא היה שחקן בנבחרת הלאומית , שימש כמאמן רב מוניטין ומבוקש בליגה הבכירה האנגלית וגם מחוץ לגבולות האיים הבריטיים , ועכשיו היה מאמן הנבחרת הלאומית . אישיות דגולה שהייתה הרבה יותר ממאמן כדורגל . בובי רובסון היה מורה ומחנך . הוא מסוג האנשים שנתן את כל כולו למען הכדורגל . ההדרכה והאימון בכדורגל עלו לו בבריאות . ראשו האפיר מוקדם מהצפוי והפך לסַב .

TELEMEXICO ורשת הטלוויזיה המכסיקנית TELEVISA בראשות נשיאה זָ'אן אֶמִילְיוֹ אֶסְקָארָאגָה אימצה קונספציה בימוי ממוּחשבת שקבעה מראש את השימוש במערכות ה- Replays  (הילוכים חוזרים) בניידות השידור ושיטת ההרצה שלהם . בכל ניידת שידור הותקנו ארבע יחידות הילוכים חוזרים בהם השתמשו הבימאים לאחר כיבושי השערים . משך הזמן של שידור ארבעת ההילוכים החוזרים באופן רָצִיף בזה אחר זה על המרקע , עמד על כעשרים וחמש שניות . לא כולם שודרו ב- Slow motion (הילוך איטי) . חלקם הוזנו במהירות צילום רגילה של 25 פריימים בשנייה אחת . שיטת הביצוע של שידור של שלושה או ארבעה הילוכים חוזרים מוחשבה ונקבעה מראש . בתחילה שוּדרוּ שני הילוכים חוזרים משתי מצלמות מובילות שונות מכיוון עמדות השידור המרכזיות (מצלמות מס' 1 ומס' 2 במערך הצילום) או ממצלמה שהוצבה על קווי ה- 16 . ההילוך החוזר השלישי הובא מהמצלמה האחורית וההילוך הרביעי ב- Reverse Engel (זווית נגדית ההפוכה לכיוון המצלמות המרכזיות המובילות) . הצבת מצלמה בצד השני של האִצטדיון היה חידוש מעניין וחשוב של TELEMEXICO 86  ונעשה על ידה בפעם הראשונה בהיסטוריה של צילומי כדורגל בטלוויזיה . ההילוך החוזר האחרון (השלישי ולפעמים רביעי) שהובא מהמצלמה שניצבה מאחורי השער (שנכבש) והיה האחרון שנעל גם את מסֶכֶת ההילוכים החוזרים . לא כל הבימאים הקפידו להזין את ההילוכים החוזרים על פי הסדר הנַקוּב , אך ההוראה הבסיסית שניתנה לכולם בניידות השידור באִצטדיונים השונים , חייבה אותם במפגיע להגיע במועד לצילום חידוש המשחק מקו האמצע לאחר השער שהובקע . במובן מסוים זאת הייתה אוטומטיזציה של מחשבת האדם . היה בכך יתרון כי היא מנעה טעויות אֶנוֹש , אך בהיותה ממוחשבת ומתוכנתת מראש ונתונה בסַד של זמן , חסְרה השיטה את הרגישות ואת הגיון האדם היכן להתחיל את ההילוך החוזר והיכן לסיימו . האוטומציה התזזית והקופצנית המכסיקנית של ההילוכים החוזרים שיבשה במשהו את ההמשכיות הטבעית של מהלכי הכדורגל השלמים לפחות את אלה שהיו ראויים להקרנה נוספת וממושכת יותר . השיטה הממוחשבת והמסרים הקצרים האלה מנעו מצופי הטלוויזיה בשל מסגרת הזמן סוג של נינוחות ורגיעה קולנועית . מין תחושה שרגע השיא נגמר מהר מידי . ההילוכים החוזרים של כיבוש השערים אמורים להאריך את רגעי השיא ולהעצים את החוויה הטלוויזיונית . זהו סוד כוחם . השיטה במכסיקו 86' קיצרה אותה לעיתים . שער "יד האלוהים" של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה זכה לשלושה הילוכים חוזרים משלוש זוויות שונות : מצלמת קו 16 , מצלמה מהזווית ההפוכה , ומצלמה אחורית מאחורי השער האנגלי .

צפיתי מעמדת הפיקוד שלי בשידורים של TELEMEXICO 86` בקנאה מקצועית רבה. הייתי מרותק אליהם. אנחנו בטלוויזיה הישראלית רק יכולנו לחלום בעת ההיא על עושר טכנולוגי מודרני שכזה . כיבוש השער ע"י דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה בידו היה מלאכת מחשבת אך בעצם מעשה מִרְמָה מחוּשב ומתוחכם בתוך שבריר שנייה של גאון ו- וִוירטוּאוֹז כדורגל . היה קשה להבחין בתחילה בעת הבקעת השער האם הובקע  ביד או בראש . שהיתי במכסיקו כמנהל שידורי הטלוויזיה עבור הטלוויזיה הישראלית וראיתי הכול . הייתי עֵד ראייה למעשה הרמייה של קפטן נבחרת ארגנטינה ועֵד שמיעה לטקסט הנבון של יורם ארבל שתיאר בשידור ישיר את האירוע והחוויה , והיה לא פחות מרשים מהווירטואוזיות של דְיֶיגו אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה .

זה הלך ככה :

א. טקסט יורם ארבל לאחר הבקעת השער  :  "שער…השופט מסמן למרכז …דייגו ארמאנדו מאראדונה כובש את השער הראשון…אנגליה טוענת לנגיעת יד אולי לעבירה על השוער פיטר שילטון…אבל שחקני ארגנטינה חוזרים למרכז עם השופט…" . אחת ממצלמות ה- Close up של ניידת השידור "רדפה" אחרי דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה והביאה את קפיצות השמחה שלו כמו ריקוד ניצחון כשאגרופו מתנופף באוויר . כל שחקני ארגנטינה רצו לחבק ולנשק אותו . מצלמה אחרת הראתה את טֶרִי פֶנְוִויק (Terry Fenwick) האנגלי רודף אחרי השופט ומסמן לו כי דייגו ארמאנדו מאראדונה הבקיע את השער בידו . הוא ממש התחנן בתנועות ידיים בפני השופט שיבטל את החלטתו. מצלמות האווירה שעקבו אחרי תרועות הגיל של 115 אֶלֶף הצופים הנרגשים באצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" העניקו תחושה ברורה על מסך הטלוויזיה כאילו השער שנכבש היה חוקי והובקע בדרך ראויה . ייאמר לזכותו של יורם ארבל שהוא מייד חשד בדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה .

ב. טקסט יורם ארבל בהילוך החוזר ה- 1 של מצלמת  ה- 16 : "מאראדונה…זוהי הכנסת כדור לא טובה של ההגנה האנגלית…נגיעת יד של מאראדונה או לא…" .

ג. טקסט יורם ארבל בהילוך החוזר ה- 2 של המצלמה האחורית : "בואו נבדוק שוב…אולי מן הזווית הזוֹ…אני כמעט בטוח שכן…" .

ד. טקסט יורם ארבל בהילוך החוזר ה- 3 של המצלמה מהזווית ההפוכה :  "עוד מבט אחד מן הזווית ההפוכה. לא יכול להיות שהראש של דייגו ארמאנדו מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של פיטר שלטון". 

טקסט נפלא , מדויק , וחסכוני בשידור ישיר . בהילוך החוזר השלישי כבר לא היה לוֹ סָפֵק . יורם ארבל הביע את דעתו הנחרצת ומנוסחת היטב בשידור ישיר ניסוח בן תריסר מילים שלא יישכח לעַד על ידי . אבחנה מדויקת ומַרשִימה של שַדָּר דָגוּל שהפך באחת את וִוירטוּאוֹז הכדורגל דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לעבריין . אני זוכר היטב שישבתי בעמדת הניהול שלי ב- IBC במכסיקו סיטי והערצתי את גאוניות הניסוח התמציתי של יורם ארבל בעת שידור ישיר . הוא הרשים אותי . הייתי מוקסם ממנו . הוא היה אמן השפה העברית ולוליין טלוויזיוני שהתהלך בביטחון על קו התפר שהפריד אותו מהקולגות האחרות ונחשב כל ידי ל- עילוי . הייתי המום מהכישרון העצום שהיה טבוע בו . בנוסף לכל העניק לו אלוהי הטלוויזיה קול בריטון יפהפה . "הללויה" לווירטואוז המיקרופון יורם ארבל . דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה גבר בידו על פִּיטֶר שִילְטוֹן אך לא יכול היה לנצח את מצלמות הטלוויזיה המכסיקניות של TELEMEXICO , ונכנע לאבחנה דקת העין של השַדָּר יורם ארבל האחד והיחיד . דייגו ארמאנדו מאראדונה כדורגלן בעל יכולת וגם ערמומי דחף במו ידו השמאלית את מונדיאל מכסיקו 1986 לעבר פסגה דרמטית עטופה בסקרנות , מתח , ועניין בינלאומי עצום .

"לא יכוֹל להיות שהראש של מָארָאדוֹנָה עלה גבוה יותר מהידיים של שִילְטוֹן" , הייתה אבחנה נפלאה של יורם ארבל ויכולת ביטוי מרשימה בשידור ישיר ובלחץ זמן . זאת הייתה בעינַיי פסגת שידוריו של יורם ארבל בטלוויזיה הישראלית הציבורית . הברקה כזאת בשידור ישיר ראויה לפרס פוליצר . דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה היה פֶנוֹמֶן שסחף את נבחרתו ארגנטינה לזכייה שנייה בגביע העולם בכדורגל של מכסיקו 1986 . כוכבו של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה זרח ביתר שאת על רקע נבחרת ארגנטינית אפרורית דלת הכוכבים. הוא היה שחקן כדורגל כל כך גדול שאישיותו הדומיננטית על כר הדשא ויכולתו הווירטואוזית הפכה גם את חבריו האלמונים לשחקנים מצטיינים ידועי שם באותה העֵת . דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה שִימֵש מנהיג וקפטן של נבחרתו והבקיע בעצמו חמישה שערים במהלך האליפות . ובאשר לפרשן שלנו מרדכי שפיגלר . האיש ישב המום בעמדת השידור . הוא היה נבוך ולא רצה להאמין כי גאון הכדורגל הארגנטיני הסתייע ביודעין ובכוונה תחילה בידו כדי להבקיע שער . מרדכי שפיגלר שהיה בעצמו רב אמן בכדורגל (בקנה מידה ישראלי) חַש נבגד למראה עיניו . כשיורם ארבל סיים את אבחנתו שידר מרדכי שפיגלר למיקרופון , "ציפיתי ממָארָאדוֹנָה שייעשה הכול , אבל להבקיע שער ביד במעמד כזה…? זה כבר יותר מידי…!" . זאת לא הייתה בדיוק פרשנות טלוויזיה אולם זה מה ציפיתי לשמוע ממנו פחות או יותר . זאת הייתה הבעת דעה אישית על מוּסַר בספורט . רציתי לשמוע ממנו פרשנות על מוסד השיפוט ומדוע לא ראה השופט המרכזי והקוונים שלוֹ את מה שראו השחקנים האנגלים , והאם יש צורך עתידי במקרים כגון אלה לעַרֵב את מצלמות הטלוויזיה בהחלטות השופטים השגויות ולהכריח את מוסד הכדורגל השמרני להיעזר בעדשות המצלמות . במקום זה שמעתי הטפת מוּסַר לקפטן הארגנטיני השובב .

טקסט תמונה : 22  ביוני 1986 . מונדיאל מכסיקו 1986 . אצטדיון ה- "אצטקה" (AZTECA) במכסיקו סיטי . הפרשן מרדכי שפיגלר ועוזרת ההפקה המצוינת שלי גב' שמחה שטרית בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שעה קלה בטרם ההתמודדות בשלב רבע הגמר ארגנטינה – אנגליה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : 22  ביוני  1986 . מונדיאל מכסיקו 1986 .  אִצטדיון ה- "אצטקה" (AZTECA) במכסיקו סיטי . השעה אחת ושש דקות בצהריים שעון מקומי . דייגו ארמאנדו מאראדונה גובר בידו על שוער נבחרת אנגליה פיטר שילטון , אך איננו מכניע את מצלמות הטלוויזיה של TELEMEXICO וגם לא את השדר יורם ארבל . תיעוד חשוב בהתפתחות שידורי הטלוויזיה והמעורבות שלה בכיסוי אירועים שנויים במחלוקת בספורט התחרותי בכלל ובכדורגל בפרט. (התמונה באדיבות קבוצת TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

“ERA LA  MANO  DE  DIOS” , הצהיר דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה , בפני העיתונאים כשנשאַל אם כבש את השער בידו או בראשו . "זו הייתה יד האלוהים" , כינה בסיום המשחק את מעשה התרמית שהביא להבקעת שערו הראשון . ניסוּח תֵּיאוֹלוֹגִי מחושב שהותיר לוֹ לצאת בשלום מהסבך המוּסרי אליו נקלע כקפטן נבחרתו . כשנשאל שוב ושוב מדוע לא הודה בעבירה המתוחכמת שנסתרה מעיניי השופט , שִיוֵוק את עצמו לתקשורת כאילו היה שליח האֵל עלי אדמות ובמצוותו נקם את חרפת ארגנטינה . לכל הפונים הֵשיב שוּב ושוּב באותה מטבע , "זאת הייתה יד האלוהים" , אך המצלמות היו בעוכריו . על כך אמרה סוּזַן סוֹנְטָאג , "הצילום הוא דרך לוִוידוּא החוויה" . היא צדקה .

טקסט תמונה :  22 ביוני 1986 . מונדיאל מכסיקו 86' . המצלמות לוכדות את דייגו ארמאנדו מאראדונה בקלקלתו . שופט המשחק הטוניסאי עָלִי בֵּנָאסאֶר ניצב קרוב לאירוע אך לא הבחין במעשה הרמאות של הגאון הארגנטיני . (באדיבות TELEMEXICO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות ) .

ניתוח טלוויזיוני של הבקעת השער ע"י "יד האלוהים" מסביר מדוע שופט המשחק עָלִי בֵּנָאסֶר לא ראה את מה שראו השחקנים האנגליים בצורה וודאית וכל כך בבירור ובראשם השוער פִּיטֶר שִילְטוֹן . גופו של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ניצב בפרופיל לשופט עָלִי בּנָאסֵר בעת הניתור לכדור . אֶגְרוֹף יד שמאל של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה זה שהדף את הכדור לשער האנגלי הוסתר כמעט במלואו ע"י ראשו של השחקן הארגנטיני . השופט שהיה בכושר גופני מניח את הדעת ובס"ה ניצב בסביבת האירוע ליד קשת ה- 16 מ', והתמקם באופן סביר , משהו כמו תשעה אולי עשרה מטרים מנקודת המפגש בין דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לפִּיטֶר שִילְטוֹן ומקום הקרב על הכדור ביניהם, אך לרוע מזלו זווית הראייה שלו הייתה שגויה לשבריר שנייה . דייגו ארמאנדו מאראדונה ניתר מעשה שטן בפרופיל והשופט ראה את הצְדוֹדִית שלו . לכֵן סבר בטעות שדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כבש את השער בנגיחה בראשו . אפשר לראות את הסיטואציה הקצרצרה והמורכבת הזאת היטב על טייפ השידור בסופה הוענק לעבריין הארגנטיני הפרס שחשק בו . במקום שיונף לעברו כרטיס אדום אישר השופט את השער והעניק לארגנטינה יתרון בחינם . בובי רובסון מאמן נבחרת אנגליה כעס ורגז אך צריך לציין שלא לא איבד את צלמו . המחאות לא עזרו לוֹ וגם לא לשחקני אנגליה . שלוש דקות חלפו , וליורם ארבל הוענקה הזדמנות נוספת לשדר בשידור ישיר בשפתו העשירה ובקול הבריטון העמוק שלו עוד מהלך של גאון הכדורגל דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה . זה היה בדקה ה- 54 של המשחק . דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה נטל את הכדור לעצמו כעשרה מטרים בתוך המחצית של נבחרתו ות"ק פרסה מהשער האנגלי והתחיל לשעוט עִמוֹ לעבר פִּיטֶר שִילְטוֹן . במבצע פריצה אישי שטרם נראה כמותו בהיסטוריה , לאורך של יותר משישים מטר , חלף על פני ארבעה שחקנים אנגליים ובסופו מוֹטֵט את השוער פִּיטֶר שִילְטוֹן בדחיקת כדור קטנה כזאת אופיינית בכף רגלו השמאלית. יורם ארבל שאג למיקרופון באצטדיון ה- "אצטקה" עוד פְּנִינַת שידור , "ש – ע – ר ! , מֵאָה אַחוּז חוּקי , אֶלֶף אַחוּז חוּקי" . הוא שוב צָדָק .

החלוץ האנגלי מריח השערים גָארִי לִינִיקֶר האנגלי רק צמצם את התוצאה בדקה ה- 80  ל-  2 : 1 . ארגנטינה העפילה לשלב חצי הגמר .אינני זוכר שהמאמן האנגלי בּוֹבּי רוֹבְּסוֹן לחץ את ידו של עמיתו קָארְלוֹס בִּילָארְדוֹ בתום המשחק . אנגליה נשדדה לאור היום , ושופט המשחק הטוניסאי לא חזר לשפוט עוד במהלך האליפות . הוא נשלח הביתה . ההתנסחות וההתמצאות של יורם ארבל בסבך המחלוקת של "יד האלוהים" , בתוך זמן כה קצר , שניות ספורות ממש , ראויות לכל שבח . תמונות הטלוויזיה המתחלפות בזו אחר זו סייעו לו . השוער האנגלי פִּיטֶר שִילְטוֹן נכנע ל- "יד האלוהים" של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ולהחלטה המוטעית של השופט , אך לא למצלמות של הקונסורציום הטלוויזיוני המכסיקני “TELEMEXICO” . המצלמה איננה משקרת .

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 86' . גארי ליניקר החלוץ מבקיע השערים של נבחרת אנגליה . סייע לנבחרתו רק בשער אחד שהבקיע במשחק ב- 2 בינוי 1986 נגד ארגנטינה . זה לא הספיק . מאוחר יותר הפך גארי ליניקר למגיש בתוכניות הספורט של ה- BBC . (באדיבות TELEMEXICO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

למעשה הרמאות של גאון הכדורגל הארגנטיני דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה, שימוש במתכוון בידו לצורך כיבוש שער, אין אח ורֵע בתולדות המונדיאלים . אף על פי כן ציבור אוהדי הכדורגל בעולם סלח לוֹ על המעשה הנפשע . דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה נתפס בעיניו כגיבור וכַך גם שוּוָק בסרט הטלוויזיה "Hero" שהוא כוכבו . שום כוכב כדורגל בינלאומי נערץ ברמתו של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כמו פֶרֶנְץ פּוּשְקָש , פֶּלֶה , או יוֹהָאן קְרוֹיְף לא היה מעז ולא היה מעלה בדעתו לעשות מעשה קונדס שכזה נוכח יציעי ה- "אצטקה" העמוסים לעייפה ב-  115000 (מאה וחמישה עשר אלף) אנשים , 15 מצלמות טלוויזיה הפרושות באִצטדיון , ומיליארד צופי טלוויזיה ברחבי העולם החוזים בשידור הישיר . דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה היה גאון כדורגל שנהג כפִּרְחַח . הוא הכניע את פִּיטֶר שִילְטוֹן אבל לא את מצלמות הטלוויזיה שחשפו את קלונו. זה היה עונשו.

טקסט תמונה : זהו בובי רובסון מאמן נבחרת אנגליה במונדיאל מכסיקו 1986 . פגשתי אותו כעבור 12 שנה יחד עם יוסל'ה מרימוביץ' במשרד ההפקה והשידורים שלי ב- IBC בפאריס במונדיאל צרפת 1998 . שאלתי אותו , "מה קרה שם באִצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו 86' עם "יד האלוהים" של דייגו ארמאנדו מאראדונה…?" . הוא חייך חיוך מריר והשיב , "שדדו אותנו לאור היום" . 22 שחקני שתי הקבוצות , המאמן הארגנטיני קארלוס בילארדו ואני , ועמנו 100 אלף צופים באִצטדיון ראו שדייגו ארמאנדו מאראדונה כבש את השער בידו , חוץ משלושת השופטים . הם לא ראו דבר ואישרו את השער" . (באדיבות TELEMEXICO ובאדיבות יוסל'ה מרימוביץ' . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בהפקות הטלוויזיה הבינלאומיות אתה פוגש ברחבי העולם הרבה מאוד דמויות ופיגורות שקשורות לביזנס הזה שנקרא , "הסימביוזה הבלתי נמנעת של הטלוויזיה והכדורגל" . מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998 לא היה יוצא דופן מהבחינה הזאת בשעה שעל דלת הכניסה למשרד ההפקה והשידורים שלי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) בפאריס נשמעו כמה הקשות קלות . בפתח ניצבו יוסל'ה מרימוביץ ז"ל וחברו המנוח בובי רובסון . יוסל'ה מרימוביץ היה ידיד אמת שלי (ושל רבים אחרים בארץ ובעולם) שאיננו מחמיץ לעולם שום מונדיאל . הוא חייך ואמר לי , "יואש , תכיר , זהו בובי רובסון , חבר שלי" . הזמנתי אותם פנימה בחפץ לב . התפתחה שיחה על כוס תה וקפה . הם שתו תה ואני קפה . החזרתי את בובי רובסון 12 שנה לאחור ל- "יד האלוהים" של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה . רציתי לשמוע ממקור ראשון מה קרה אז מנקודת מבטו ב- 22 ביוני 1986 באִצטדיון ה- "אצטקה" . הוא נשאר ג'נטלמן אנגלי גם עכשיו . הוא דיבר בשקט , לא הרים את קולו , וסיפר בצורה שלווה על ההשקעה האישית שלו באימונים והכנות של נבחרת אנגליה לטווח ארוך בדיוק לקראת סוג כזה של מפגשים על כל הקופה . היו לו תלונות מאוד קשות נגד השיפוט ההוא , על עיוורונם של כל שלושת שופטי המשחק , ועל עבודתו רבת שנים שירדה בבת אחת לטמיון . הוא לא איבד את צלמו ונשאר Cool . אי אפשר היה שלא להעריך את הופעתו והתנהגותו באותה פגישה ביוני 1998 בפאריס . היה בו משהו מאוד אצילי ומאופק . לא רבים מכירים את הקריירה המקצועית העשירה של בובי רובסון . הוא נחשב לבר סמכא ואחד ממומחי הכדורגל הגדולים בעולם . בובי רובסון נולד בלונדון ב- 1933 . בגיל 17 החל את קריירה הכדורגל שלו בקבוצת פולהאם (Fulham) . הוא היה שחקן מרכז שדה מצטיין . ניהול וראיית המשחק היו תחום התמחותו . ב- 1956 הועבר לקבוצת ווסט אלביון ברומיץ' (West Bromwich Albion) שם שיחק שֵש שנים ואח"כ חזר לקבוצת נעוריו פולהאם . בובי רובסון שיחק 15 שנה בליגה הבכירה והשתתף ב- 584 משחקים . הוא הבקיע 133 שערים . לאחר שסיים את הקריירה בפולהאם הצדיע לוֹ המועדון והעניק לו את תפקיד המנהל .  ב- 1968 עבר בובי רובסון לעונה אחת לקנדה שם אימן את קבוצת הכדורגל , "גַלֵי הקֶצֶף הלָבָן" , של העיר וואנקובר (Vancouver Whitecaps) . 1969 הייתה נקודת המפנה שלו כמאמן . בובי רובסון נטל לידיו את מִשרת המאמן של קבוצת איפסוויץ' (Ipswich) ושהה בה שלוש עשרה שנה . הוא הקים דוֹר של שחקנים צעירים . ב- 1978 זכתה איפסוויץ' בגביע האנגלי ובשנת 1981 לקחה את גביע יואפ"א (UEFA Cup) . התאחדות הכדורגל האנגלית שמה עליו עין . ב- 1978 מונה בובי רובסון למאמן נבחרת ב' של אנגליה . ארבע שנים אח"כ ב- 1982 מונה למנג'ר נבחרת אנגליה .

טקסט תמונה :  שנת 1960. בובי רובסון חלוץ נבחרת אנגליה (עם הכדור בחולצה הכהה) בצעירותו מול הבלם ג'קי צ'ארלטון (באדיבות יוסל'ה מירמוביץ' . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

התבוננתי עכשיו בפניו היפים של בובי רובסון . הוא היה כבר בן 65 וראשו סַב לגמרי . יש משהו שמעורר הדרת כבוד כלפי הכדורגל האנגלי וגם למצלמות הטלוויזיה של ה- BBC  , ITV  ו- BSKYB , שמכסות ומשדרות אותו. הודיתי לבובי רובסון ויוסל'ה מרימוביץ' (האהוּב) על הביקור ולחצתי בחוֹם לשניהם את היד.

טקסט תמונה : 1970 . לפני 43 שנים . יוסל'ה מרימוביץ' (מימין) וחברו הטוב המאמן האנגלי בובי רובסון במגרש האימונים של איפסוויץ' ב- 1970 . (התמונה באדיבות יוסל'ה מירמוביץ' . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הניסוח התיאולוגי של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כי הייתה זאת "יד האלוהים" שכבשה את שערה של אנגליה ב- 22 ביוני 1986 היה מעניין ומחושב . בעל השראה . שתי המילים "יד האלוהים" כללו בתוכן פירוש וויזואלי מובהק של ייסורי ההיסטוריה הארגנטינית : חזון תיאולוגי ומעשה נקמה נגד האימפריה הבריטית בראשות אשת הברזל מרגרט תאצ'ר שכבשה ב- 1982 את איי פוקלנד (מאלווינאס) מידי ארגנטינה והסבה לאומה הארגנטינית אבדות צבאיות כבדות והשפלה מדינית . דייגו ארמאנדו מאראדונה לא שכח זאת . הוא תיעב את האנגלים והיה אחד מאותם הארגנטינאים שמעולם לא לבש את מדיו של מועדון כדורגל אנגלי כלשהו כפי שעשו בזמנו חבריו לנבחרת ארגנטינה אוֹסְבָאלְדוֹ אָרְדִילֶס וריקארדו וויז'ה .

4. 3 ביוני 1983. אצטדיון ר"ג. גמר גביע המדינה בכדורגל . הפועל ת"א – מכבי ת"א 3 : 2. השדר נסים קיוויתי ושחקן הפועל ת"א גיל לנדאו .

ההיסטוריה סובבת על צירה . דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לא היה הראשון שהשתמש במונח "יד האלוהים" כדי לתרץ כיבוש שער . עשה זאת לפניו ווירטואוז אחר מישראל המשורר עֵלִי מוֹהַר ברפורטאז'ה עיתונאית שלוֹ במדורו "בשער" , במקומון התל אביבי "העיר" , ביום שישי – 10 ביוני 1983 . עלי מוהר הקדים את דייגו ארמאנדו מאראדונה והשתמש בניסוח תיאולוגי המנמק את הבקעת שער הניצחון של גִילִי לַנְדָאו במשחק הגמר על גביע המדינה בו ניצחה הפועל ת"א את מכבי ת"א 3 : 2 . עֵלִי מוֹהַר עיתונאי וכותב מחונן וגם אוהד שרוף מוצהר של אגודת הספורט הפועל ת"א , טבע בכישרון רב מאמר הומוריסטי מיוסר בעל השראה במקומון "העיר" המנתח את אותו רגע המחלוקת המפורסם בו הכניע גיל לנדאו בידו את שוער מכבי ת"א משה מרכוס ושופט המשחק עובדיה בן- יצחק אך לא גבר על מצלמות הטלוויזיה הישראלית ולא על השַדָּר נסים קיוויתי . עלי מוהר לא ראה יד (שהייתה) וגייס את חבר מרעיו פול רנייה , פולמוסאי , קולמוסאי  ושאר ידידיו כדי שיתמכו בגרסתו . למאמרו העניק את הכותרת , "יושם קץ למחלוקת" , וכך כתב : "האם הייתה זו ידו של גילי לנדאו ? ! – זוהי השאלה המוחצת ! ידו של מי התערבה שם , שואלים אתם – ואני עונה ואומר : יד הגורל הייתה זו , חברים , יד הגורל . ואולי רק אצבע , אצבע אלוהים , ולא בהכרח ידו של גילי !"  [3] .

טקסט מסמך : 10 ביוני 1983. מקומון "העיר" תל אביב. המשורר המחונן עלי מוהר מכנה במקומון "העיר" את שער הניצחון של גילי לנדאו (הובקע ביד) כ- "אצבע אלוהים",  במשחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל של 1983, בו גברה הפועל ת"א על מכבי ת"א 3 : 2. (באדיבות "העיר" תל אביב).

ביום רביעי אחה"צ – 1 ביוני 1983 , התקיים באצטדיון רמת גן משחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל בין קבוצות הפועל ת"א ומכבי ת"א . דרבי סוער ויוקרתי בין שתי יריבות וותיקות שמעורר עניין רב ברחוב הספורטיבי של המדינה . בונוס . לא יכולתי לצפות ליותר מזה . זכויות השידורים נרכשו על ידי בחינם במו"מ קצר עם יו"ר ההתאחדות חיים הברפלד תמורת הצבת שלטי פרסומת מסחרית באצטדיון כאוות נפשם . חוזה השידור הישיר נחתם ברוח הסלוגן הכספי – כלכלי ההיסטורי שטבע מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ב- 23 במאי 1983 בכתב ידו המסורבל והמגושם , "הם פרסומות – אנחנו בחינם" .

טקסט מסמך :  23 במאי 1983 . "הם שלטים – אנחנו בחינם" , כתב לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . האותיות היו מגושמות ומסורבלות , ורחוקות מלהיות אסתטיות , אך הייתה להן משמעות רבה . יוסף "טומי" לפיד השמרן היה בעצם האיש שבאופן פרדוקסאלי הציף את מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעודף פרסומות מסחריות . הוא מחד חסך כסף לקופת רשות השידור באי תשלום זכויות שידורים אולם מאידך בנה במו ידיו צוהר לא קטן לדליפת פרסומות מסחריות אל מסך הטלוויזיה הציבורית שעליו היה אחראי . הדליפה הפכה לזרם והזרם נהיה אשד בהיקפים חסרי תקדים. חלפו שנים רבות מאז אך המסמך שקבע תקדים היסטורי חשוב לטוב ולרע – נשמר על ידי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

באִצטדיון ר"ג הוצבה כמות גדולה של שלטים שנשאו פִּרסומות מסחריות לרוֹב , הרבה מעבר למקובל . חריגה מוחלטת מתשעת עקרונות של מסמך ה- EBU המציבים כללים ברורים של הצבת שלטי פרסומות מסחריות בשידורי ספורט בטלוויזיה . רשות השידור כחברה מלאה ב- EBU הייתה מחויבת למסמך הזה וההוראות הכלולות בו . קו האורך המזרחי של המגרש והאזורים שמאחורי השערים היו רוויים בשלטי פרסומת מסחרית לעייפה , אך אנחנו שידרנו ישיר את המשחק בחינם . יוסף "טומי" לפיד עשה כל מאמץ לשמור על תקציב מאוזן של רשות השידור אך הוא היה האיש שהתיר בגלוי את חדירתה הגלויה של הפִּרסומת המסחרית הסמויה למסך שידורי הספורט בטלוויזיה . לא הייתה לו ברירה . אולי חשב שמאבק הטלוויזיה הישראלית הציבורית נגד חדירת הפרסומת המסחרית בשילוט במגרשי הספורט , בעיקר באצטדיוני הכדורגל והיכלי הכדורסל , הוא מאבק אבוד וחסר סיכוי , והחשוב ביותר ככלות הכול מנקודת מבטו הוא לשמור על תקציב מאוזן . לשמחתי יכולתי להעמיד לרשותו של השַדָּר נסים קיוויתי את ניידת מט"ח של הטלוויזיה החינוכית שהפיקה שידור בצבע בפיקוחו הטכני של מאיר בן ארי [4] . לרשות ניידת השידור הזאת עמדו חמש מצלמות . מספר שיא בימים ההם . ממש אותה כמות מצלמות שעמדה לרשות ה- BBC  בעת כיסוי משחק הגמר על גביע העולם ב- 1966 . ניידת השידור הזאת כללה טכנולוגיה רב צדדית משופרת . הפעילו אותה כ- 30 צלמים וטכנאים . לראשונה עמדו לרשותנו שני מקורות של הילוכים חוזרים , אומנם במהירות רגילה מפני שלא היה קיים אז הילוך חוזר איטי בטלוויזיה הישראלית הציבורית , אך אחד מהם היה נפרד מ- Integrated feed של הצילום הכללי . מכשיר ההקלטה של ההילוך החוזר הנפרד התחבר למצלמה האחורית הקרקעית שהוצבה ליד השער הצפוני . המצלמה הזאת הייתה Camera Isolated והייתה מקושרת ל- VTR בן 2 אינטשים משל עצמה .

טקסט תמונה : שנות ה- 80 של המאה שעברה . זהו העיתונאי נסים קיוויתי שדר הספורט הוותיק בטלוויזיה הישראלית הציבורית . אישיות טלוויזיונית מיוחדת וגם אדם דגול ומוכשר בתחומים רבים שאהבתי ותמיד אוהב אותו . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

נסים קיוויתי שידר ישיר את המשחק . כרגיל למגִנת לבו של יורם ארבל . שער הניצחון של חלוץ הפועל ת"א גִיל לַנְדָאוֹ בדקה ה- 67 הובקע ביד . לא היה כל ספק בכך . דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ניסה בשעתו להסתיר את מעשה הפשע . הוא היה שחקן כדורגל מתוחכם ודאג להצמיד את האגרוף המרוּשָע לראשו . גילי לנדאו עשה זאת בגלוי . הוא לא עמד בפיתוי ושלח זרוע ארוכה לעבר הכדור ובראשה האגרוף הקפוץ שלוֹ . מצלמות הטלוויזיה שלנו חשפו ללא כל קושי את מעשה התרמית . שוער מכבי ת"א משה מרכוס יצא משערו עד לקו ה- 16 כמעט כדי לבלום מסירה ארוכת טווח שנבעטה לעברו של גִיל לַנְדָאוֹ . הוא הגיע הראשון לכדור וניסה להרחיק אותו בבעיטה אך הכדור פגע ברגלו של גיל לנדאו וניתז כריקושט לעבר שער מכבי ת"א . למקום הסכנה חש בלם מכבי ת"א אָבִי כּהֵן ז"ל . גיל לנדאו הגיע במרוצה גם הוא , ניתר והתרומם לעבר הכדור האווירי בסמוך מאוד לשער מכבי ת"א כשאבי כהן עם פניו לשער ובגבו לגיל לנדאו מנסה לסוכך על הכדור בגופו . בשהייתו הקצרה באוויר כשהוא גוחן מעל כתפיו של בלם מכבי ת"א אבי כהן התפתה גיל לנדאו ליֶצֶר הרַע ושלח את אגרוף יד ימין שלוֹ לכדור . הוא הכה בו בכף ידו ממש כמו בתנועת הנחתה במשחק כדורעף . הכדור טַס לשער . הקוונים לא הגיבו ושופט המשחק עובדיה בן – יצחק שגם הוא לא הבחין במשהו חריג אישר את השער . אָבִי כּהֵן ממש התחנֵן לפני השופט כי יבטל את השער שהובקע ללא כל ספק ביד , אך עובדיה בן-יצחק לא שעה לתחינותיו . שתי המצלמות האלקטרוניות של ניידת השידור , המצלמה המובילה ברוֹם האִצטדיון ומצלמת ההילוך החוזר האחורית ליד שער מכבי ת"א , גילוּ את מעשה התרמית של גיל לנדאו והצליחו להוכיח מעל לכל ספק , במאת האחוזים , כי השער אומנם הובקע ביד . הפועל ת"א ניצחה 3 : 2 וזכתה בגביע . נשיא המדינה מר חיים הרצוג העניק אותו למשה סיני קפטן הפועל ת"א . כעבור ימים אחדים הודה גיל לנדאו בעיתונות שאומנם כבש את השער בידו . נסים קיוויתי היה צריך להודות לאלוהי הטכנולוגיה שאִפשֵר לו להיות חכם וגם צודֵק On line בזמן אמת . TELEMEXICO חשפה את פשעו של דייגו ארמאנדו מאראדונה בעזרת 15 (חמש עשרה) מצלמות טלוויזיה ושלושה הילוכים חוזרים . אנחנו חשפנו את החטא של גיל לנדאו באמצעות חמש מצלמות בלבד ושני הילוכים חוזרים .

עורך הספורט של "מעריב" ישראל רוזנבלט פרסם ב- 4 ביוני 1983 בעיתונו ביקורת טלוויזיה בשבח האבחנה הטלוויזיונית של נסים קיוויתי , והכתיר את מאמרו בכותרת , "הניצחון הידני" . כך כתב [5] : "מצלמות הטלוויזיה הישראלית התעלו אתמול למעמד של "הבלש הלאומי", כאשר חשפו בצורה בהירה וחדה את המשחקים האסורים של גיל לנדאו. אתמול הוכח מעל לכל ספק כי שער הניצחון במשחק גמר גביע המדינה הובקע במהלומת אגרוף. מה שלא ראו אלפי הצופים בגלל מבנהו הלקוי של אִצטדיון ר"ג, מה שלא ראו השופט הראשי עובדיה בן-יצחק והקוון שלו יצחק אורגד מסיבות שקשה מאוד להבינַן – ראו המצלמות האלקטרוניות והן דיווחו "בסלואו מושן" מעורר התפעלות כיצד פוגע הכדור פעם אחת בידו של גיל לנדאו בשעה שהוא פורץ מול השוער מרכוס, ומה שחמור יותר ,כיצד מתרומם גיל לנדאו באוויר מעל אבי כהן ומנחית את הכדור לתוך הרשת בישו הימנית. הניצחון הידני במשחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל ב- 1983 ייכנס לפולקלור של הכדורגל הישראלי יחד עם עוד מקרים שקרו בעבר כמו שערו של דרור בר-נור "שנגח" שער בידו ב- 1976 במשחק מכבי ת"א נגד מכבי נתניה, פעולה שנראתה ע"י 20 אלף צופים, אך נעלמה מעיני השופט נפתלי איתן .אוהדי הפועל ת"א ימשיכו להניף את הגביע ואוהדי מכבי ת"א יוכלו תמיד לטעון כי לדידם הסתיים המשחק ללא הכרעה 2 : 2". גִיל לנדאו לא הצטייר במשחק הזה כצדיק גדול . כמו דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה סירב להודות באשמה בזמן אמת . הוא בחר לעשות זאת ארבעה ימים מאוחר יותר בווידוי פרטי בפני אבי רצון ששימש אז כעיתונאי ב- "מעריב" [6] . לאולפן הטלוויזיה שלנו הוא חשש לבוא .

טקסט תמונה : יוני 1983 . שחקן הפועל ת"א גיל לנדאו מתוודה בפני העיתונאי אבי רצון מ- "מעריב" כי אכן הבקיע את שער הניצחון בידו במשחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל באצטדיון ר"ג ב- 3 ביוני 1983 בו ניצחה הפועל ת"א את מכבי ת"א 3 : 2 . גיל לנדאו עשה שגיאה גדולה משלא הסכים להתייצב בפני מצלמות הטלוויזיה בתום המשחק כדי להכות מייד בפומבי על החטא . הוא צבר תדמית ציבורית שלילית בדמותו של "גילי – טריקי" . (באדיבות "מעריב") .

אין עונג גדול יותר לשַדָּר ספורט בטלוויזיה מלגלות ולחשוף את האֶמֶת On line באמצעות הטכנולוגיה העומדת לרשותו . אין אושר רב יותר לשדר כדורגל לשמֵש קָטֵגוֹר (או סָנֵגוֹר) , שוֹפֵט , פּוסֵק , ואֶקְזֶקְיוּטר של שופטי המשחק בעת ובעונה אחת בשידור ישיר לעיני מיליון צופים – והאמינו לי שאני יודע על מה אני מדבר . זוהי משאת נפשו של כל שַדָּר טלוויזיה . העונג הזה נפל הפעם בחלקו של נסים קיוויתי .

סוף הפוסט (מס' 9) 
ראה המשך : מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלה יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 10 ואחרון). כל הזכויות שמורות.

[1]  ראה נספח : כתבה של חיים ברעם במקומון הירושלמי "כל העיר" בתקופת משחקי גביע העולם בכדורגל- מכסיקו 86 .

[2]  ראה נספח : מאמר ביקורת טלוויזיה של פרופסור דן כספי במקומון "קול ירושלים" מחודש יוני 1986 , הנוגע לשידורי הטלוויזיה הישראלית- ערוץ 1 במונדיאל מכסיקו 1986 .

[3]  ראה נספח : מאמרו של עלי מוהר במדור 'בשער' במקומון התל אביבי "העיר" מיום שישי – 10 ביוני 1983

[4]  ראה נספח : זאת הייתה ניידת השידור מט"ח ולא ניידת ה- "וורד" . ראה מסמך בתיק מנהל הטלוויזיה 5.7.1984 – 13.2.1983

[5]  ראה נספח : מאמר ביקורת הטלוויזיה של ישראל רוזנבלט "במעריב"  מ- 4 ביוני 1983 המשבח את עבודת מצלמות הטלוויזיה הישראלית הציבורית שפסקו כי שער הניצחון של חלוץ הפועל ת"א גילי לנדאו במשחק גמר גביע המדינה נגד מכבי  ת"א  הובקע  ביד .

[6]  ראה נספח :  מר גיל לנדאו מודה בכתבה של אבי רצון "במעריב" ב-  6 ביוני 1983 כי כבש את שער הניצחון בידו .

סוף הפוסט (מס' 9) 
 
ראה המשך : מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלה יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 10 ואחרון). כל הזכויות שמורות.

ערוץ 1 מתמוטט. הרייטינג האפסי של השידור הציבורי מעיד כי אין בו צורך במתכונתו הנוכחית ובהנהגתו הנוכחית. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.  התוכנה מורכבת מידי ורווייה אופציות יתר על המידה .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. לא במאגרי ידע פרטיים ו/או מסחריים . 

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי . הפוסטים מתעדכנים מעת לעת.

—————————————————————————————

פוסט חדש מס' 220 : הועלה לאוויר לפנות ערב של יום רביעי – 22 במאי 2013

—————————————————————————————

ערוץ 1 מתמוטט. הרייטינג האפסי של השידור הציבורי מעיד כי אין בו צורך במתכונתו הנוכחית ובהנהגתו הנוכחית. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 4 : התוכנית "יציע העיתונות" בערוץ 5 בכבלים בהשתתפות הפאנל אייל ברקוביץ , צבי שרף , אלי אוחנה , והמנחה ניב רסקין אירחו אמש את איש הכדורסל מיקי דורסמן (אישיות מעניינת) . מיקי דורסמן (בעלה לשעבר של גב' שרי אריסון) היה מאמן טירון כמעט עלום שֵם של קבוצת הפועל חולון בכדורסל מי שהדיחה ב-Final two  ב- 29 במאי 2008 בהיכל הספורט ביד אליהו את מכבי ת"א מתואר האליפות במשחק סנסציוני ודרמטי בו גברה עליה בשנייה האחרונה בתוצאה 73 : 72 . המשחק ההוא היה מלא תהפוכות וכיסה אותו ערוץ 10 בשידור ישיר . הבימאי בניידת השידור של JCS היה ראובן "רוביק" פודגור מי שנחשב לבימאי הספורט והחדשות בטלוויזיה הטוב ביותר בארץ כיום (מכל היבט) . צוות השידור שלו מנה את המפיק רונן רץ , השַדָּר יורם ארבל , והפרשן עופר שלח . שֵש שניות לפני סיום המשחק הסוער ההוא במצב של 72 : 71 לזכות מכבי ת"א מסַל של ניקולה וויצ'יץ' נטל מיקי דורסמן פסק זמן . כדור המשחק היה שלו . הוא תכנן היטב את מהלך הסיום וכנראה חילק לשחקניו (מאליק דיקסון, אריק קמפבל, מורן רוט, פי ג'יי טאקר, טריי סימונס, כריס ווטסון, טוני ווישהאם, ועמית תמיר) הוראות מדויקות וחכמות , וגם פשוטות כיצד להכריע את ההתמודדות בזמן הקצרצר שנותר לו . שחקניו הקשיבו לו ועשו את המוטל עליהם כפי שהתברר בדיעבד . מנגד הורה המאמן צבי שרף בפסק הזמן האחרון הזה לשחקניו שלו כיצד לשמור על היתרון בן נקודה . במאבק השחמט הסמוי הזה בין שני המאמנים ניצח כידוע בסופו של דבר מיקי דורסמן . בשידור הישיר ההוא התרחש מקרה תמוה עד למאוד . המיקרופונים של ערוץ 10 בצד המזרחי של הקווים שהיו אמורים לדווח לצופים את תדריך שני המאמנים בפסק הזמן הקריטי ההוא שש שניות לפני סיום המשחק נותרו בלתי פעילים ודממו לחלוטין . הם לא חשפו את דו-קרב השחמט שניהלו ביניהם שני המאמנים לאור נוּרוֹת יד אליהו . עד היום אין יודעים מה אמר והורה בדיוק מיקי דורסמן לשחקני חולון לבצע ומה אמר והורה בדיוק צבי שרף לשחקני מכבי ת"א לעשות , וכיצד זה גבר דווקא מאמן הפועל חולון חסר הניסיון בתרגיל כדורסל פשוט של Give and go (תרגיל ברמה של בי"ס יסודי שהחל בהוצאת חוץ של מאליק דיקסון מקו האמצע) על המאמן התל אביביבי הוותיק והֵבִיס אותו . אני זוכר היטב את הסיטואציה ההיא שהתרחשה לפני חמש שנים כשנותרו שש שניות לסיום . מאליק דיקסון שחקן הפועל חולון הוציא את הכדור מהצד מקו האמצע כש- וויל ביינום ממכבי ת"א שומר עליו . הוא מסר את הכדור לשחקן קבוצתו אריק קמפבל שנשמר ע"י דיוויד בלוטנטל (עכשיו דיוויד בלו) . השמירה הלקויה של וויל ביינום ו- דיוויד בלוטנטל איפשרה ל- מאליק דיקסון ו- אריק קמפבל לבצע ביניהם תרגיל פשוט של Give and go . מאליק דיקסון קיבל את הכדור בחזרה מ- אריק קמפבל כִּדְרֵר וחדר באין מפריע לרחבת מכבי ת"א וקלע שתי נקודות מעל ידו המושטת של טרנס מוריס שחקן מכבי ת"א בעת ההיא . הלוח בהיכל הספורט ביד אליהו הורה על תוצאה סנסציונית : 73 : 72 ל- הפועל חולון . אתמול ניתנה לניב רסקין מנחה "יציע העיתונות" ההזדמנות לעַמֵת את המאמן המנצח מיקי דורסמן עם המאמן הכושל צבי שרף בפרשת ההפסד הדרמטי ההוא לפני חמש שנים הזכורה היטב לצופי טלוויזיה רבים , אך נותרה עלומה מההיבט התכנוני שלה (ברמת המאמנים) באותן 6 השניות האחרונות של ההתמודדות . אני בטוח שרוביק פודגור בימאי השידור הסנסציוני ההוא ב- 29 במאי 2008 בהיכל הספורט ביד אליהו מכה גם הוא על חטא כיצד לא הצליח לתפעל את שדרני הקווים של ערוץ 10 ובעצם החמיץ לעַד תיעוד Sound בעל חשיבות היסטורית עצומה . הוא כמובן תיקן את עצמו בשידורים הישירים העתידיים שנכונו לו בערוץ 10 , ושאותם ביים בהצלחה רבה ברמה בינלאומית !

הערה 5 : אייל ברקוביץ' האפיל אמש שוב בקלות ב- "יציע העיתונות" על אלי אוחנה וצבי שרף . הוא יותר חכם משניהם , חריף ומהיר יותר , וגם עירני יותר . הוא פשוט הרבה יותר טוב ומושחז מהקולגות שלו ואני חושש שגם נבון מהם . אני רק מתפלא מדוע הוא אייל ברקוביץ' הנמרץ והעצמאי בעל טון דיבור פרובוקטיבי , לא ניצל את ההזדמנות ולא שאל את מיקי דורסמן ואת צבי שרף את השאלה שכל צופה טלוויזיה חפץ היה לשאול בעצמו : מה אמר בדיוק מיקי דורסמן לשחקני הפועל חולון שמילאו את הוראותיו והכריעו את המשחק , ועל מה שוחח מנגד צבי שרף עם שחקני מכבי ת"א שלא הצליחו למנוע את סל הניצחון בשניית הסיום , שבסופו העניק ל- הפועל חולון ניצחון מפתיע ודרמטי בתוצאה  73 : 72 . אני מסכים לחלוטין עם הערכתו של אייל ברקוביץ' את תופעת המאמן ז'וזה מוריניו שהוא עתיר כריזמה אך התוויית דרכו ונפתולי פילוסופיית הכדורגל שלו אינם נהירים דיים כמו אלה של המאמן הקטלוני פפ גווארדיולה . אייל ברקוביץ' אבחן את השוני ומהות ההבדל בין השניים . אייל ברקוביץ' מוצא חן בעיניי מכמה טעמים ונימוקים טלוויזיוניים . 

הערה 6 : הריאיון שערך אתמול בין חמש ל שֵש אחה"צ בתוכנית האקטואליה בגלי צה"ל העיתונאי סֶפִי עובדיה עם ח"כ ישראל אייכלר ממפלגת "יהדות התורה" , היה מביך וחלשלוש בלשון המעטה . הריאיון נסב בחלקו סביב חתונתו הנובורישית אֶמֶש של יורש העצר של חסידות בעֶלז שָלוֹם רוֹקַח בן 18 (נכדו של המנהיג הנוכחי הסבא שלו מר דוב רוקח) קריית בעֶלז בירושלים עם בחירת ליבו (ש- שמה לא הותר משום מה לפרסום בציבור) . ישראל אייכלר , מי שנודע כפוליטיקאי וותיק , מהיר מחשבה וחריף לשון , ודבק עד למאוד בחסידות בעלז (קנה חלק מהמוניטין הציבורי שלו בתוכנית "פופוליטיקה" הישנה ששודרה בטלוויזיה הישראלית הציבורית של ראשית שנות ה- 90 במאה שעברה בהגשת דן מרגלית והפקת אהרון גולדפינגר , והפָּאנֶל שמנה את יוסף "טומי" לפיד , אמנון דנקנר , ואת אותו ישראל אייכלר השנון בכבודו ובעצמו) – גבר והאפיל לחלוטין על המראיין שלו ספי עובדיה . השיחה הפוליטית בין השניים גלשה לעבר מונחים של מלוכה ודמוקרטיה כשישראל אייכלר מנצל בקלות את יתרונו בכל תחום על פני מראיינו , ומנווט את השיחה ואת תשובותיו , כדי לקדם את ענייני יהדות התורה ואת הזרם של חסידות בעלז ה- "דמוקרטית" . ישראל אייכלר הכריז בסוף הריאיון "תודה לך ספי עובדיה" ואז גם היה ברור מי ניצח בהתמודדות הזאת בין השניים . סֶפִי עובדיה מתחיל את הופעתו ברדיו מנקודת שֶפֶל רדיופונית בולטת . הקול שלו גבוה וממברנות המיקרופון מעניקות לו גוון צפצפני . קול בריטון יוצר אמינות . קול דקיק מפיק תמיהה וסימני שאלה . האיכות הקוֹלִית איננה מדד יחיד אך יש לה חשיבות רבה . ברור שדרושה נְבוֹנוּת אולם קול איתן ועמוק מעניק יתרון וסמכות לכל איש רדיו באשר הוא . סֶפִי עובדיה לא שאל אתמול את ישראל אייכלר שתי שאלות חשובות (ללא קשר לגוון קולו) . מדוע הוכרחו אלפי אברכים צעירים שהפרוטה איננה נמצאת בכיסם למסור צ'קים לשָלוֹם רוֹקַח בגובה של 1000 (אלף) שקל ואף יותר , ומדוע אין נערכות בחירות דמוקרטיות על ראשות קהיליית בעֶלז בה עוברת המלוכה מהסבא לאבא , וּמְאָב לבֵּן , בדיוק כפי שהדבר נעשה לפני כשלושת אלפים שנה בעת מלכות דוד ושלמה . על מה בדיוק מדבר הח"כ ישראל אייכלר ? ומדוע ספי עובדיה נמנע מלתקוף אותו ?

הערה 7 : עקבתי אחרי סופת הטורנאדו הקטלנית שזרעה הרס נוראי באוקלהומה – ארה"ב באמצעות שני ערוצי הבית שלי גלי צה"ל וערוץ 10 . העיתונאים דני רופ , גיל תמרי , תמר איש שלום , גיא זוהר , ורזי ברקאי לא הבהירו לי נקודה אחת חשובה שדורשת הסבר יסודי . אם באמת מדינת אוקלהומה נחשבת לסִמְטָת בית היוצר של סופות טורנאדו קטלניות חדשים לבקרים , מדוע הבנייה שם כל כך כך רופפת ורעועה ונשענת על מבני עץ (לרבות מבני ציבור) , ולא על מבני בטון מסיביים וקשיחים כולל בנייה מתוכננת מראש של מרתפי מילוט גדולים לאזרחי האזור הפגיע . ערוץ 10 וגלי צה"ל דשדשו בפרטי האסון הכבד בו נספו גם ילדים קטנים , אולם לא שאלו את השאלה המתבקשת כיצד זה אמריקה כמדינה העשירה בעולם איננה נערכת ומתמודדת למפרע , בשיטתיות , ובקפידה עם אסונות טבע שמתרחשים תדירות שוב ושוב באזורים שנחשבים apriori למוכי אסון . לפני שלוש שנים ביקרנו רעייתי ואנוכי ביקור ממושך את בני פרופסור גוּר אלרואי ורעייתו יָסְמִין רואת חשבון מצטיינת בעלת מוניטין וילדיהם בעיירה פסטורלית ויפהפייה טנפלאיי (Tenafly) במדינת ניו ג'רסי . שניהם שהו שם בשבתון בן שנתיים ימים ועשו חיל כל אחד בתחומו . יסמין עסקה בראיית חשבון ובני גוּר הרצה באוניברסיטאות "ראטגרס" בניו ג'רסי ו- "ניו יורק" במאנהאטן . הפתיע אותי מאוד שכל בנייני המגורים של המעמד הבינוני בטנפלאיי עשויים עץ המעניק למקום העשיר בעצים, ירק, מדשאות, גינות ופרחים חזות נינוחה של כפר. פסטורליה בהתגלמותה. סופת "סנדי" האחרונה שפגעה קשות בניו יורק וניו ג'רסי פסחה במפתיע על טנפלאיי . אילו פגעה בעיירה השקטה והכפרית הזאת הייתה Tenafly נמחקת מהמפה . צריפי עץ אינם עמידים בפני איתני טבע כה הרסניים כסופות הוריקאן וטורנאדו .

הערה 8 : להיכן נעלמו שתי המנהיגות הסוציאליסטיות גב' שלי יחמוביץ' וגב' זהבה גל און ? אפוא הן מתחבאות שתי הדמויות האלה החיוורות ונטולות הכריזמה (לעומת גב' ציפי לבני) כשצריך לשמוע את קולן ברמה ? גילוי נאות : אנוכי ורעייתי הצבענו מֶרֶץ .

ערוץ 1 מתמוטט. הרייטינג האפסי של השידור הציבורי מעיד כי אין בו צורך במתכונתו הנוכחית ובהנהגתו הנוכחית. כל הזכויות שמורות.

פרנסי השידור הציבורי מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם , יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת , ומנהל ערוץ 1 התבוננו אתמול יום שלישי – 21 במאי 2013 בייאוש במפת המדרוג . למעט השידור הישיר של השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל שצובר עדיין כמה אחוזי רייטינג בודדים הרי הערוץ הציבורי הארצי שנהנה מתקציב של כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל מתשלום האגרה ופרסומות חסויות שקוע בתרדמת , טבע ונח לו במצולות הים , רחוק מהעין והלב , ואיננו מעניין עוד את הציבור שמממן אותו . עליבותו של ערוץ 1 זועקת לשמיים . שוב ושוב נשאלות אותן השאלות אלו כישורים מוקדמים בדיוק העניקו ליוני בן מנחם ואמיר גילת את היכולת והזכות להנהיג , להוביל , ולנהל ערוץ טלוויזיה ארצי גם אם הוא מכונה "שידור הציבורי" . התבוננות במפת הרייטינג בשתי מדידות המדרוג , בכלל האוכלוסייה ובאוכלוסייה היהודית , מצביעה על כישלון קולוסאלי . התמוטטות טלוויזיונית מוחלטת במלוא מובן המילה . שני האחראיים הישירים לקריסה המוחלטת הם מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת . שניהם , פרי מינויו של ראש הממשלה בנימין נתניהו . הציבור שותק . הכנסת שותקת . וחמור מכל עובדי ערוץ 1 שותקים ודוממים בשעה שהם מכסים את פיהם ועיניהם ואוטמים את אוזניהם בשארית פיסת הרייטינג האחרונה הקרועה לגזרים . מה זה צריך להיות העניין הזה שבין חמש לשש אחה"צ צופים בערוץ 1 % 0.1 בעוד בערוץ 2 צופים % 8.2 ובערוץ 10 צופים % 7.0 ? בושה וחרפה . לא ייאמן…? דווקא ייאמן…! אין מנוס מלכַנוֹת את מחיקתו (בלתי מחויבת המציאות) של השידור הציבורי ממפת הטלוויזיה הישראלית במילה אחת – טרגדיה .

טקסט מסמך : יום שני – 20 במאי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות של כל האוכלוסייה והאוכלוסייה היהודית בין חמש אחה"צ לשבע ארבעים וחמש בערב חושפת את המפולת החמורה בה שרוי ערוץ 1 מזה זמן רב . קבורתו של ערוץ 1 מתחת להריסותיו היא באחריותם של שני אישים כה לא מוכשרים מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת . (באדיבות וועדת המדרוג) . 

טקסט מסמך : יום שני – 20 במאי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות של כל האוכלוסייה והאוכלוסייה היהודית בין שבע ארבעים וחמש בערב לעשר בערב מצביעה על התמוטטות רייטינג גם של "מבט" וגם של השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל מכבי ת"א – בני יהודה 0 : 3 . ערוץ 2 וערוץ 10 וגם ערוצי נישה בכבלים עושים שַמוֹת בשידור הציבורי ומציגים אותו בשיממונו . (באדיבות וועדת המדרוג) .

טקסט מסמך : יום שני – 20 במאי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות של כל האוכלוסייה והאוכלוסייה היהודית בין עשר בערב לחצות הליל . השידור הישיר של משחק הכדורגל מכבי ת"א – בני יהודה 0 : 3 מחזיק את אפו של ערוץ 1 כסנטימטר מעל ניצי כר הדשא אולם התוכנית "בועטים" באחת עשרה בלילה קוברת אותו סופית (באדיבות וועדת המדרוג) . 

סוף הפוסט .

מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשדר שלה יורם ארבל (חלק 8) . כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.  התוכנה מורכבת מידי ורווייה אופציות יתר על המידה .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. לא במאגרי ידע פרטיים ו/או מסחריים . 

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי . הפוסטים מתעדכנים מעת לעת.

—————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 219 : הועלה לאוויר בשעות הערב המוקדמות של יום שלישי – 21 במאי 2013

—————————————————————————————–

מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלה יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 8). כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלה יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 8). כל הזכויות שמורות.

פוסט (חלק 8) הוא המשך של פוסט מס' 7 באותו העניין של מונדיאל מכסיקו 1986 :

נִסִים קִיוִויתִּי שידר ישיר ב- 1 ביוני 1986 את המשחק ברזיל – ספרד ללא פרשן . הוא היה בודד בעמדת השידור באצטדיון "חַלִיסְקוֹ" בגְוָואדָאלָאחָארָה . לצדו ישב רק הטכנאי יצחק בן – יוסף (נודע בכינויו "בֶּנְיוֹ") מפקח Video במקצועו , שהיה זה תורו מטעם הטלוויזיה הישראלית לנסוע כאיש טכני לאירוע ספורט יוקרתי בחו"ל . לרוע מזלו של נסים קיוויתי שרר בימים ההם ריב ומחלוקת בין אנשי  ה- Sound לבין אנשי ה- Video בטלוויזיה הישראלית המונופוליסטית . בין הנִצִים ניטש וויכוח מקצועי מר , מי מהם אמור לאייש ולהגיש סיוע טכני לשדרי הספורט בעמדות השידור בחו"ל . אנשי מחלקת הקול טענו לא בלי הגיון כי הגשת סיוע טכני בתחום הקונקרטי הזה של השידור הוא בדיוק תחום ההתמחות שלהם . רק עליהם ניתן לסמוך . לבסוף החליט מנהל ההנדסה בפועל אז יַעֲקב אוֹרֶן (שימש שנים רבות מנהל כוח אדם בטלוויזיה הישראלית) לנקוט במעשה פשרה . הוא החליט כי למכסיקו 86' יישלחו שני טכנאי קוֹל המפקח אלי גל ועוזרו אָלָן הוֹפְמָן ואליהם יצטרף איש ה- Video יצחק בן – יוסף . ההחלטה הזאת הולידה  מלחמת אחים בתוככי חטיבת ההנדסה . בכך לא תמו הקרבות הילדותיים בטלוויזיה הישראלית . מנהליו וחבריו של אֵלִי גַל לעבודה במחלקת הקול בירושלים בראשם מיכה לויירר , יאיר שרף ז"ל , וסעדיה קאראוואני לא התירו לוֹ כל שיתוף פעולה עם מפקח הווידיאו יִצְחָק "בֵּנְיוֹ" בֵּן- יוֹסֵף . הם פשוט ליבו מלחמת אחים בתוך משלחת שידור קטנה בארץ רחוקה בשם המקצועיות הטכנית בעיסוק ב- Sound , כאילו הייתה להם מונופול ובלעדיות על המיקרופונים . אנשי הקוֹל הבכירים אסרו להעביר לידיו של מפקח הווידיאו את מיקרופון "השפתיים" הייחודי (Lip Microphone) שאֵלִי גַל נטל כמה מהם מירושלים לצורכי השידורים במכסיקו סיטי כאילו מדובר היה ברכושם הפרטי . "מיקרופון השפתיים" נחשב בעיני אנשי הקוֹל לאַבִיזָר קדוש ולכן סברו שאין להעבירו לידי אנשי ה- Video החובבניים אחיהם לחטיבת ההנדסה בטלוויזיה הישראלית . חלק מאנשי הקוֹל במחלקה של מִיכָה לוֹיְירֵר היו כל כך קנאים לעבודתם עד שראו בעמיתיהם אנשי ה- Video בחטיבת ההנדסה טכנאים חסרי כּישרון שמגע ידיהם הטמֵא במיקרופון ה- "שפתיים" אסור בהחלט . הוויכוח המקצועי המטופש הזה חסר התכלית בתוך חטיבת ההנדסה גרם בשעתו נזק מקצועי רב וגם אישי לאלה שעסקו בו . יראתי יותר במכסיקו 86' את היחסים עכורים בין ציוותי השידור הטכניים במכסיקו מאשר כישלונות מקצועיים בגין השימוש באביזר הטכני הקדוש .

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986 . משרד ההפקה שלנו ב- IBC במכסיקו סיטי בעת שידורי במונדיאל מכסיקו 1986 . מפקח ה- Video יצחק "בניו" בן יוסף מבצע את "הפשע" של ה- 120 במשרד ההפקה , התקשורת , והשידורים שלנו ב- IBC  במכסיקו סיטי  . הוא אוחז בידיו את מיקרופון ה- Lip mic  הקדוש ומעז למשש בידיו את קונסולה ה- Sound  . חטא בל ייסלח . למריבות המקצועיות הקטנוניות בין הסקטורים השונים בטלוויזיה הישראלית הציבורית ולסכסוכי העבודה בתוכה , יצא שם דבר מאז היווסדה ב- 1968 והיו להן השפעות שליליות ביותר על איכות ההפקות . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ה- Lip Mic כשמו כן הוא . זהו מיקרופון שפה שצמוד מעל לשפה העליונה של השַדָּר ומְבוֹדֵד טוב יותר את קולות השדרים מרעש הקהל באִצטדיון , בהשוואה למיקרופון האורגינאלי המחובר למערכת ה- Headset (אוזניות השידור) . הרכבת  ה- Lip microphone  בעמדות השידור במכסיקו ע"י הטכנאים שלנו והחלפתו במיקרופון האורגינאלי הייתה כאמור פרי מחשבתו של מנהל מחלקת הקול והתקשורת המוכשר בימים ההם המהנדס מִיכָה לוֹיְירֵר . הוא למד את הפטנט הטכני הזה מאנשי ה- BBC הבריטיים . היוזמה הטכנולוגית שלו הביאה לכך שקוֹל השַדָּר ורעש הקהל הגיעו ממכסיקו 1986לאולפנים בירושלים באפיקים לווייניים נפרדים לאולפן השידור בירושלים . מייד נעשה להם ערבוב קוֹל (Mix Sound) מקצועי ע"י איש קול נוסף בחדר הקול בירושלים . התוצאה הסופית המשופרת נשלחה לבתי הצופים (במקביל לתמונה) . זאת הייתה אופראציה טכנית מסובכת יותר מהמקובל אך המעשה הניב איכות קוֹל טובה יותר והצדיק את המאמץ .

אֵלִי גַל חַטָא אז "חֵטְא נורא" כשלא נשמע להוראת החֶרֶם של הבוסים שלו . הוא נחשב לנטע זַר ע"י חלק מהקולגות שלוֹ במחלקת הקוֹל , אבל למהנדס מיכה לויירר מנהל מחלקת הקוֹל ויעקב אורן מנהל ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית זה לא הפריע לשלוח אותו למכסיקו . אֵלִי גַל חש את עצמו סוברני להחליט על דעת עצמו להעביר את "מיקרופון הפלאים" הזה שעורר כל כך הרבה מחלוקות לידיו של מפקח הווידיאו יִצְחָק בֵּן – יוֹסֵף הסַייע הטכני של נִסִים קִיוִויתִּי . הֵדי הוויכוח המטופש בין שתי קבוצות הטכנאים הגיעו עד לגְוָואדָאלָאחָארָה והוציאו את השַדָר משלוותו . נסים קיוויתי שהיה כבר בן 60 איבד לרגע את הריכוז שכה היה דרוש לוֹ . זאת בוודאי איננה סיבה לטעות כל כך חמורה אבל זה אולי יכול להסביר במשהו את הצורך בשקט הנפשי לוֹ זקוק השַדָּר לפני ביצוע משימת השידור הישיר בה הוא בודד לגמרי וחשוף לטעויות . האחריות המוטלת על כל שָדָר באשר הוא היא תמיד עצומה , בעיקר כשמדובר בשידור ישיר מעמדת שידור מבודדת ורחוקה מהבית וללא עזרתו של פרשן ועוזר שדר מקצועי . לכן צריך לעשות כל מאמץ לסוכך עליו ולשמר אותו באווירה סטרילית ככל שניתן . נסים קיוויתי לא זכה באצטדיון "חַלִיסְקוֹ" בגְוָואדָאלָאחָארָה לשֶקֶט הנפשי שכה ייחֵל לוֹ . צירוף מקרים אומלל הוליד את שגיאת השידור הגדולה ביותר בתולדות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . הטכנאי יצחק בן יוסף שישב ליד נסים קיוויתי בעמדת השידור בגְוָואדָאלָאחָארָה חמוש באוזניות אף הוא חוֹבֵב כדורגל בעצמו , האזין לאֵיכות הקוֹלית של השַדָּר הבוקעת מ- "מיקרופון השפתיים" שזה אך הִתקין למען השַדָּר , אך לא הקשיב לתוכן השידור שלוֹ . בהיעדר פרשן צמוד לא היה לנסים קיוויתי מושיע . יצחק בן – יוסף שמקצועו היה טכנאי טלוויזיה ותחביבו כדורגל חש אף הוא בושה גדולה נוכח טעותו הנוראית של השַדָּר. הוא יכול היה להתנחם בעובדה שנשלח על ידי לגְוָואדָאלָאחָארָה לסייע טכנית להצלחת השידור הישיר של המשחק ברזיל- ספרד , ולא למנוע טעויות זיהוי של נסים קיוויתי . 

ביום רביעי – 21 במאי 1986 יצאנו בדרכנו הארוכה מנתב"ג למכסיקו סיטי . הגענו רצוצים ועייפים למלון שלנו (הוזמן מראש באמצעות ה- EBU (איגוד השידור האירופי) "Calinda Geneve" באזור Zona Rossa היפה והפופולארי של העיר מכסיקו סיטי לאחר הטיסה המתישה מישראל עם Connection ארוך בניו יורק . התרשמתי לטובה מהמפיק שלי אמנון ברקאי שזאת הייתה ההפקה הבינלאומית הראשונה שלו . למרות שהיה עייף מאוד בעצמו , סייע לכולם בסבלנות לעשות ביעילות את ה- Checking in לחדרים. לאחר מכן עבר מחדר לחדר כדי לוודא שהאנשים שבעי רצון מתנאי המגורים שנכפו עליהם . אמנון ברקאי ניחן במשמעת עצמית וחוש אחריות ובדבֵקות עילאית למשימות השידור . הוא היה עיתונאי בחסד , בעל חוש טכני מפותח , וגם רגיש ומסוּר לעובדיו . התכונות האלו הפכו אותו למפיק דָגוּל . אהבתי אותו כבְנִי .

טקסט תמונה : 1980 . מגרשי הגולף בקיסריה . אמנון ברקאי (משמאל חובש כובע) בראשית דרכו כמפיק בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית יחדיו עם שחקן הקולנוע האמריקני קירק דאגלאס . הצלם הוא יורם מנדלבאום . אמנון ברקאי היה עיתונאי ומפיק טלוויזיה משכמו ומעלה מעל רבים ו- וותיקים ממנו . (באדיבות מועדון הגולף קיסריה . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : יולי 1981 . אצטדיון "קנדה" במרכז הטניס ברמת השרון . מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעבירה בשידורים ישירים את תחרות גביע דייויס בטניס ישראל – הונגריה . השדר היה אורי לוי והפרשן ד"ר איאן פרומן . עומדים מימין לשמאל : עוזר השדר אמנון לנגזם (משופם מושיט יד לאמנון ברקאי) , המפקח הטכני  דוב "דובל'ה" גולדשטיין , המפיק אמנון ברקאי (חובש כובע ומכשיר קשר בידו) , החשמלאי – תאורן ז'אן לב ארי (מרכיב משקפיים , לובש מכנסיים קצרים , ומעשן פייפ) , ומפקח ניידת השידור האלקטרונית (מש"י – מכונית שידור ירוקה) ריימונד לוי . (צילום ותיעוד יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : מאי 1986. מכסיקו סיטי. מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 86'. משרד ההפקה, התקשורת, והשידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במכסיקו סיטי . אנחנו נערכים למסת השידורים הישירים שתימשך 35 ימים . משמאל לימין : אמנון ברקאי , אנוכי , ועוזרת ההפקה שמחה שטרית . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : סופו של חודש מאי 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. אווירה נינוחה, רגועה, וסולידית במשרד ההפקה שלנו  ב- IBC  במכסיקו סיטי 86'  בטרם סערה ולפני תחילת השידורים הישירים.                                                                                                                                                                                              

מימין לשמאל : אנוכי , הטכנאי יצחק "בניו" בן יוסף  , השדר יורם שימרון , השדר יורם ארבל , הטכנאי אלי גל , השדר בשפה הערבית סולומון "סולי" מוניר , שמואל בונדה . (הצילום והתיעוד נעשה ע"י גב' שמחה שטרית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

TELEVISA היא רשת טלוויזיה מסחרית ומפותחת בסדר גודל של רשתות הטלוויזיה האמריקניות הגדולות כמו CBS , NBC , ו- ABC . TELEVISA יחד עם ערוץ 13 הציבורי של מכסיקו הרכיבו את הקבוצה המבצעית של TELEMEXICO ושימשו Host Broadcaster בינלאומי משותף של סיגנאל השידור הבינלאומי במונדיאל מכסיקו 1986 . בראשה של TELEVISA ניצב אז אֵיל התקשורת זָ'אן אֶמִילְיוֹ אָסְקָארָאגָה (Jean Emilio Azcarraga) . זָ'אן אֶמִילְיוֹ אָסְקָארָאגָה הפך את רשת הטלוויזיה שלו למובילת התקשורת במכסיקו . TELEVISA העמידה בצֵל את רשת הטלוויזיה הממלכתית של מכסיקו "Channel 13" וגרפה לעצמה את קופת האירוח של מפעל הכדורגל היוקרתי – המונדיאל . זָ'אן אֶמִילְיוֹ אָסְקָארָאגָה השתמש בטכנולוגיות הטלוויזיה החדישות ביותר למרות שהיו לו תקלות תקשורת רבות בשבוע הראשון של המשחקים שהעיבו על שידורי המשחקים (אח"כ הם התגברו עליהן והכול עבד חלק) . הדבר עורר תרעומת קשה בעיקר בין רשתות השידור של ה- EBU . במשחק ברזיל – ספרד שהתקיים בגְוָואדָאלָאחָארָה ב- 1 ביוני 1986 , 70 רשתות טלוויזיה ורדיו לא קיבלו את קו השידור שלהן . אנחנו היינו בין המעטים ששפר מזלם וקו השידור ה- 4W שלנו פעל כהלכה בדרכו הארוכה מגְוָואדָאלָאחָארָה למכסיקו סיטי ומשם לירושלים. זהו המשחק שבו עשה נסים קיוויתי את טעות חייו. הוא שִידֵר קבל עם ועדה שער שלא היה. אילולא קיבלנו את קו השידור טעותו המרה של נסים קיוויתי לא הייתה נודעת לעולם . אני זוכר היטב את פניו של המפיק הבריטי הבכיר בּוֹב בּוֹרוֹאוּס (Bob Borrows) של רשת השידור המסחרית האנגלית ITV , רץ אחוז אמוק במסדרון הארוך ב- IBC במכסיקו סיטי (ליד משרד ההפקה שלי) מפני שלא קיבל את קו השידור מגְוָואדָאלָאחָארָה של המשחק ברזיל נגד ספרד בעודו זוֹעֵק חסר ישע ומייבב כשדמעות בעיניו  "הצילו , אין לי קַו שידור" . כל ניסיונותיו לקבל את השַדָּר שלוֹ מאצטדיון "חַלִיסְקוֹ" (Jalisko) בגְוָואדָאלָאחָארָה העלו חֶרֶס . אין בושה גדולה יותר מלהיכשל בפרהסיה בהפקת שידור בטלוויזיה . לא רק כשַדָּר אלא גם כמפיק . יצא לי לשוחח עם בּוֹב בּוֹרוֹאוּס בתום הכישלון שלו וההצלחה שלי . "יואש , אתה יודע מה הנורא מכל בכל כישלון שידור" , שאל אותי רטורית ומבלי להמתין לתשובתי ענה לעצמו , "המחשבות של הבוסים שלי בלונדון שלא יודעים מה באֶמֶת קרה כאן במרכז השידורים הבינלאומי של מכסיקו סיטי". הבנתי את תחושותיו הקשות . הוא נראה כאיש מוכה . רבים חשבו שההבדל הגדול שחצץ בינינו – ההצלחה שלי והכישלון שלוֹ – היה עניין של מזל . אני סברתי שזו הייתה הצלחת ההפקה בשל תכנון נבון מוקדם וגם בגלל תושייתו האישית של אֵלִי גַל .

מַנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ (Manolo Romero) ויָארְלֶה הוֹיְסָאטֶר (Jarle Hoeysaeter) ראשי הקבוצה המבצעית של ה- EBU (איגוד השידור האירופי) במונדיאל מכסיקו 86' התעניינו לדעת בתום המשחק כיצד זה דווקא הייתי אני בר המזל ב- EBU ובין הבודדים בעולם שקיבל כהלכה את קו שידור ה- 4W מאצטדיון "חַלִיסְקוֹ" מגְוָואדָאלָאחָארה , לשמחתי , ולדאבון לבו של נִסִים קִיוִויתִּי בדיעבד . כולם ב- EBU ו- TELEMEXICO רצו להבין כיצד הכול פעל בשלמות וללא תקלה דווקא בטלוויזיה הישראלית הקטנה ודלת האמצעים ולא ברשתות הטלוויזיה האחרות שחלקן היו גדולות מאִתנו עשרות מונים באמצעים , טכנולוגיה לרבות גיבויים , וממון . אֵלי גַל ראש הצוות הטכני שלי היה רשאי להיות גאה בעצמו . שבוע השידורים הראשון במכסיקו 1986 היה רצוף כישלונות טכניים של קבוצת ההפקה המכסיקנית "TELEMEXICO" . בנו הם לא פגעו . הצלחנו לעקוף אותם ויכולנו להלך בראש מורם וגֵו זקוף ב- IBC .

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 86' . ה- IBC  במכסיקו סיטי 1986 .

אני עם קווין קיגן (Kevin Kigan , משמאל) שחקן עבר מצטיין בליוורפול ונבחרת אנגליה ששימש פרשן של רשת הטלוויזיה הבריטית ITV  בשידורי מונדיאל מכסיקו 86' . עניין אותי לדעת מה הוא חושב על נחיצות מוסד פרשנות הכדורגל בשידורי הטלוויזיה באשר הם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כיסוי הטלוויזיה של משחקי מונדיאל מכסיקו 86' היה הפקה רחוקה מגבולות מדינת ישראל וסיבה למורכבות מההיבט התקשורתי . היה צריך להיזהר בה זהירות רבה כדי להבין כיצד TELEMEXICO מנתבת את הסיגנלים וקווי השידור שלה באמצעות מערכת לוויינים ביתית מהאצטדיונים המרוחקים הפזורים לאורכה של מדינה ענקית המשתרעת במרכז אמריקה לאורך כ- 3000 ק"מ , ומביאה אותם עד ל- IBC (מרכז השידורים הבינלאומי) הממוקם במכסיקו סיטי , ומשם הם מנותבים לכל רחבי תבל . סיגנל השידורים של המשחקים שנערכו בשני האִצטדיונים של מכסיקו-סיטי , "האולימפי" ו- "אצטקה" , וגם זה של "נֶזָה" הועברו ל- IBC באמצעות מיקרוגל קרקעי . סיגנל השידורים מתשעה אִצטדיונים אחרים נותבו ל- IBC באמצעות תחנות ממסר קבועות וניידות לשני הלוויינים הביתיים . הסיגנלים של כל המשחקים נותבו משלוש תחנות קרקע מכסיקניות לתקשורת לוויינים . טוּלָנְצִ'ינְגוֹ וקוֹנְטֶל שיגרו את הסיגנלים שלהן לעבר שלושת הלוויינים ש- שייטו מעל האוקיינוס האטלנטי , Primary , 1 Major  , ו- 2 Major , ונהנו מהם רשתות הטלוויזיה החברות ב- EBU (אירופה המערבית) , ורשתות הטלוויזיה החברות באיגוד השידור המזרח אירופי INTERVISION (מדינות אירופה המזרחית – הקומוניסטית) . תחנת מֶרְמוֹסְיוֹ שלחה את הסיגנלים שלה ללוויינים מעל האוקיינוס הפסיפיק .

טקסט תמונה :  דצמבר 1985 . שלב ההכנות לקראת שידורי מונדיאל מכסיקו 1986 .                                                                                                   

זהו השרטוט המקורי בכתב ידי של מערך שידורי הטלוויזיה הלווייניים המורכב של TELEMEXICO , פנימי וחיצוני , כפי שהכנתי למנכ"ל רשות השידור אורי פורת ומ"מ מנהל הטלוויזיה יאיר אלוני בדצמבר 1985 עם שובי מפגישת ה- WBM במכסיקו סיטי . לכיוון מזרח זורמים הסיגנלים של שידורי הטלוויזיה לעבר הלוויינים האטלנטיים באמצעות שתי תחנות הקרקע "טולאנצ'ינגו" ו- "קונטל" . מערבה בכיוון האוקיינוס הפסיפיק – הם נדחפים ע"י תחנת הקרקע "מרמוסיו" .

(השרטוט נלקח מתוך פקודת מבצע של שידורי הטלוויזיה הישראלית שחיברתי וכתבתי אשר מכסה בשידורים ישירים את מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986 . השרטוט הוכן על ידי עבור מנכ"ל רשות השידור אורי פורת , מנהל הטלוויזיה חיים יבין , ומנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן . זהו מערך השידור הטלוויזיוני הלווייני בין תחנת הקרקע המכסיקנית טוּלאנצ'ינגוֹ לבין תחנת הקרקע עמק האלה ליד ירושלים . בעת ההיא הייתה כבר תחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה מחוברת לשני הלוויינים האטלנטיים , ה- Primary  ו- Major . כל הסיגנאלים של השידורים הגיעו ממכסיקו לירושלים בשיטת השידור האמריקנית 525 NTSC . נדרשנו להמיר אותם באמצעות קונברטורים  (Converter) דיגיטאליים לשיטת השידור שלנו 625 PAL .                                                                                                        

(השרטוט לקוח מספר השידורים / פקודת המבצע בן 110 עמודים שחובר ונכתב על ידי לקראת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל מכסיקו 1986 . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 86' . זהו התרשים המקורי של זרימת הסיגנלים של ה- Video  ו- Audio מחדר הקונטרול של ה- EBU  ב- ICR (מקביל למונח האנגלי IBC) במכסיקו סיטי לאולפן בירושלים. (מתוך ספר השידורים / פקודת המבצע . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הפקת שידורי מכסיקו 86' הייתה מורכבת ומסובכת ודרשה התמצאות , כושר ניווט , ואחריות רבה כדי לוודֵא שראשית דבר כל השידורים הישירים יגיעו ממכסיקו לישראל עם קולות השַדָּרִים שלנו בשפה העברית . מהות העבודה המורכבת הוסברה בספר פקודת המבצע המפורטת בת 100 עמודים שכתבתי לקראת תחילת מבצע השידורים . ואומנם לא היו לנו תקלות טכנולוגיות , ואם היו לנו הצלחנו להתגבר עליהן . מן ההיבט הזה הייתה חשיבות רבה להצמדתם של טכנאים שלנו לעמדות השידור במכסיקו לצִדם של השדרים . קושי נוסף היה טמון בגרעין השידור של הטלוויזיה המכסיקנית , ששידרה בשיטת השידור האמריקנית NTSC 525 , בעוד אנחנו שידרנו בשיטת השידור האירופית PAL 625 . נדרשנו להמיר את סטנדרט השידור המכסיקני לסטנדרט השידור שלנו באמצעות קונברטורים דיגיטאליים , וזה עבד . צופי הטלוויזיה בארץ קיבלו את השידורים בבתיהם בצבע ובאיכות סבירה . היה לנו יתרון אחד גדול בתכנון השידורים . מכיוון שהמְשָדֵר הציבורי העולמי ובראשו ה- EBU גוף השידור העשיר מכולם שילם ל- FIFA סכום של 49000000 (ארבעים ותשעה מיליון) פרנקים שווייצריים (שווים ל- 32.6 מיליון דולר) תמורת זכויות השידורים , נקבע כי זמן מרכזי אחד (מבין שניים) של 52 המשחקים יהיה בשתיים עשרה בצהריים על פי שעון מכסיקו המתאים ל- Prime time של אירופה – שמונה בערב , ותשע בערב שעון ישראל. השעה המרכזית הנוספת נקבעה לארבע אחה"צ במכסיקו. חצות באירופה ואחת בלילה בישראל. לטלוויזיה הבינלאומית ששילמה הון תועפות לוועדות המארגנות הבכירות תמורת הזיכיון לשָדֵר הייתה השפעה רבה בקביעת לוחות הזמנים עד כדי אבסורד לעתים . בשום מדינה בעולם אין משחקים כדורגל ברמה הגבוהה שלו בשתיים עשרה בצהריים . השעון הביולוגי של שחקני הכדורגל מורה להם לשחק בשעות אחה"צ המאוחרות או בשעות הערב . אף פעם לא בצוהרי היום . האירוני היה ש- EBU גוף השידור הציבורי העשיר בעולם כפה את דעתו גם על 14 נבחרות אירופיות לשחק בצוהרי היום מבלי שהיו רגילות לכך . אך מה לא עושים למען הכסף ולטובת הרייטינג . כבר נאמר בבלוג הזה לא פעם אחת כי אנשי הטלוויזיה הם עבדיו של מוֹלֶךְ הרייטינג . אז אני מנצל את ההזדמנות וחוזר שוב על הקלישאה הזאת שהיא כֵּנָה ואמיתית .

אֵלי גַל היה טכנאי קוֹל מוכשר . אדם קשה ביחסי אנוש אך איש תקשורת מוצלח . הוא הבין היטב את מערכת השידור הקולית הסבוכה , והקים בהצלחה במשרד שלנו ב- IBC במכסיקו סיטי בהשראתו של מיכה לויירר מעין מִינִי Sub-Center לתקשורת . אֵלי גַל שלט בעצמו על ניתוב קווי ה- W4 הבינלאומיים שהותקנו לצורך השידורים הישירים שיצאו מעמדות השידור של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 בתשעת האִצטדיונים ברחבי מכסיקו בהם נערכו 52 משחקי הטורניר , ונשאו עליהם את קולות שלושת השדרים יורם ארבל נסים קיוויתי ויורם שִמְרוֹן , ונותבו לעבר ה- Switching Center של ה- EBU שמוקם אף הוא ב- IBC במכסיקו סיטי . מרכז הניתוב של ה- EBU פעל תחת אחריותם של שני אשפי התקשורת הסקנדינביים השוודי וויקינג אהלברג (Viking Ahlberg) והנורווגי שֶל רִיד (Kjell Reed) , משם הועברו קווי השידור למערכת התקשורת שבנה אֵלי גַל במשרד שלנו, אח"כ הוחזרו למרכז התפעול של ה- EBU, ומשם נשלחו לירושלים. אֵלי גַל עשה עבודה טכנית מצוינת במכסיקו 1986 . הוא היה ללא כל ספק תעודת הביטוח של ההפקה המורכבת וראה את עצמו כנאמן שלה .

טקסט תמונה : יוני 1986 . שידורי גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986 . אלי גל (מקצוען בתחום ה- Sound בהפקות טלוויזיה) מתקין את מערכת הקול , קווי ה- W 4 , והתקשורת הפנימית והחיצונית , במשרד ההפקה והשידורים שלנו ב- IBC  במכסיקו סיטי . הוא עשה את עבודתו נאמנה ובכישרון . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

5 ביוני 1986 היה יום החמישי השחור של שידורי מונדיאל מכסיקו 86' . שידרנו ישיר כמו רשתות טלוויזיה בינלאומיות רבות מפּוּאֶבְּלָה את המשחק המסקרן איטליה – ארגנטינה . השם דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לבדו הצית לבבות גם את שלי . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת אישר לי לשָדֵר ישיר את המשחק הזה זמן רב מראש . יורם ארבל שידר את המשחק ולידו ישב בעמדת השידור הפרשן מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר . הטכנאי הצמוד של צוות השידור היה המפקח הטכני יִצְחָק "בֶּנְיוֹ" בֵּן – יוֹסֵף . שלחתי עמם כתגבורת את המפיק שלי אמנון ברקאי וידעתי גם למה .

הסיפור הבא מסביר היטב את המורכבות המסובכות הטכנולוגית של ההפקה , את מהות התלוּת שלך בגורמי שידור שאין לך כלל שליטה עליהם , ואת הקַו הדק המפריד בין כישלון להצלחה . כִּישרונו של אמנון ברקאי כמפיק הביא לפתרון הבעיה והתרת הפלונטר . לאנשי הקבוצה ההנדסית של  TELEMEXICO  בראשם וִויקְטוֹר רוֹחָאס וסֶזָאר גֶרְבָּאסִי היו לא מעט שגיאות טכניות בניתוב קווי התקשורת ליעדם בתחילת שידורי המונדיאל . רשתות טלוויזיה רבות ברחבי תבל לרבות אלה המשתייכות ל- EBU לא קיבלו שוב ושוב קווי השידור ולא את השדרים שלהם . שררה התמרמרות גדולה בקרב ה- EBU . חלק מרשתות הטלוויזיה היו כל כך מיואשות עד שביקשו להפסיק כליל את שידוריהן ולהשיב את משלחות השידור שלהן ממכסיקו בחזרה למדינותיהן . הקבוצה המִבצעית המיוחדת של ה- EBU לאליפות העולם בכדורגל של מכסיקו 1986 בראשותם של מַנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ (Manolo Romero) מספרד והנורווגי יָארְלֶה הוֹיְסָאטֶר (Jarle Hoeysaeter) הייתה חסרת אונים בימים הראשונים של המשחקים . ה- EBU בראשותו מנולו רומרו ויארלה הויסאטר ערכה מסיבת עיתונאים במכסיקו 1986 וביקשה לקבל מייד החזר כספי מפני שלא התמלאו כל התביעות הטכניות של המְשָדֵר הציבורי .

יארלה הויסאטר , זוכר בשיחות התחקיר עמי : "שדרים ומפיקים רבים התלוננו במהלך ההתקנות והבדיקות הטכניות התלוננו לפני תחילת האליפות כי ההכנות אינן דופקות כהלכה וכי הוועדה המארגנת  וקבוצת TELEMEXICO ששימשה כ- Host broadcaster אינן מאמצות כל שיטה טכנית משביעת רצון שתמנע את התקלות . אנחנו ב- EBU הצענו את עזרתנו המקצועית למכסיקנים אך הם דחו אותה על הסף . קריסת מערך קווי השידור הבינלאומיים שלנו ה- 4W , קווי שידור ארבעה גידיים ברוחב פס צר khz 3.5 (וגם ברוחב פס רחב khz 15) בשבוע הראשון של משחקי מכסיקו 1986 כונה , “The biggest disaster in Sports broadcasting ever” . משלא חַל כל שיפור , כינסנו מנולו רומרו ואנוכי מסיבת עיתונאים בשם ה- EBU ב- IBC במכסיקו סיטי והודענו חד משמעית שלכישלונות הטכניים יהיו השלכות כספיות מרחיקות לכת . שילמנו כסף רב אך לא קיבלנו תמורתו את השירות שהיינו אמורים לקבל . כל איגודי השידור בעולם שרכשו את זכויות השידורים של מכסיקו 1986 תבעו בחריפות רבה להחליף מייד את המנהיגות הטכנולוגית המכסיקנית , או לפחות להציב את מהנדסי ה- EBU ליד אותם המהנדסים המכסיקנים הכושלים . תקלת התקשורת החמורה הזאת במכסיקו 1986 הולידה אח"כ את הקמת מועצת השידור הבינלאומית המשותפת לחמשת איגודי השידור הציבוריים בעולם , ונקראה , ה- CCC (ראשי תיבות של Consortium Coordination Council) , שתפקידה היה לעקוב , לייעץ , ולקיים Control תמידי המבַקֵר את איכות ההכנות של ה- Host broadcaster המקומי . מנולו רומרו ואני שימשנו נציגים קבועים של ה- EBU ב- CCC . ריצ'ארד באן היה מזכיר הוועדה . וועדת ה- CCC פעלה ביעילות רבה במונדיאלים של איטליה 1990 , ארה"ב 1994 , וצרפת 1998 . היא התפרקה לאחר שהמְשָדֵר הציבורי איבד את זכויות השידורים של המונדיאל של קוריאה ויפן 2002 וגרמניה 2006" .

טקסט תמונה :  ה- IBC  במכסיקו סיטי ב- 1986 . מנולו רומרו (מימין) שימש בשידורי מונדיאל מכסיקו 86' כאחד משני ראשי הקבוצה המבצעית של ה- EBU יחד עם יארלה הויסאטר . הוא היה אורח שלי במשרד ההפקה , התקשורת , והשידורים שלנו ב- IBC במכסיקו סיטי . מנולו רומרו נחשב היום לאחד מאנשי התקשורת המשפיעים ביותר בתחום שידורי הטלוויזיה המסקרים את המשחקים האולימפיים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בעקבות תקלות תקשורתיות טכניות רבות בשבוע הראשון של משחקי בהן שורה ארוכה של רשתות טלוויזיה ורדיו (לא רק אלה המשתייכות ל- EBU אלא מכל רחבי תבל) לא קיבלו את קווי השידור שלהן , הוציא איגוד השידור האירופי דו"ח מסודר מידי יום בשבוע הראשון של הטורניר , ובו רשימת רשתות הטלוויזיה והרדיו שנפגעו ואשר מסונפות אליו . זה היה מסמך מחאה חריפה שהוגש למהנדסים של TELEMEXICO מלווה בעותק לנציג ה- FIFA השוויצרי מרטין פרגלר . ה- EBU איים לנטוש את משימת כיסוי מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 אם TELEMEXICO לא תשתפר מייד .

טקסט מסמך : 1 ביוני 1986 . מונדיאל מכסיקו 86' . דו"ח ה- EBU שהוגש ל- TELEMEXICO ונוגע לרשתות הטלוויזיה והרדיו של איגוד השידור האירופי שלא שידרו ו/או היו להן תקלות תקשורת בטקס הפתיחה ומשחק הפתיחה של הטורניר איטליה – בולגריה 1 : 1 . אנחנו אנשי חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית תפעלנו כהלכה את אחד מקווי השידור הבינלאומי ה- 4W  לעומת רדיו "קול ישראל" שנכשל . (עמוד מס' 1 מתוך 2) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 1 ביוני 1986 . מונדיאל מכסיקו 86' . דו"ח ה- EBU שהוגש ל- TELEMEXICO ונוגע לרשתות הטלוויזיה והרדיו של איגוד השידור האירופי שלא שידרו ו/או היו להן תקלות תקשורת בטקס הפתיחה ומשחק הפתיחה של הטורניר איטליה – בולגריה 1 : 1 . (עמוד מס' 2 מתוך 2) . ראה המשך . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 1 ביוני 1986 . מונדיאל מכסיקו 86' . דו"ח ה- EBU שהוגש ל- TELEMEXICO ונוגע לרשתות הטלוויזיה והרדיו של איגוד השידור האירופי שלא שידרו ו/או היו להן תקלות תקשורת במשחק מס 3 בטורניר בגוואדאלחרה ברזיל – ספרד 1 : 0 . אנחנו אנשי חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית היינו בין הבודדים בעולם שתפעלנו כהלכה את אחד מקווי השידור הבינלאומי ה- 4W , והשידור הישיר של המשחק ברזיל – ספרד 1 : 0 כפי ששידר נסים קיוויתי הגיע בשלום הביתה . (עמוד מס' 1 מתוך 2) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 1 ביוני 1986 . מונדיאל מכסיקו 86' . דו"ח ה- EBU שהוגש ל- TELEMEXICO ונוגע לרשתות הטלוויזיה והרדיו של איגוד השידור האירופי שלא שידרו ו/או היו להן תקלות תקשורת במשחק מס 3 בטורניר בגוואדאלחרה ברזיל – ספרד 1 : 0 . אנחנו אנשי חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית היינו בין הבודדים בעולם שתפעלנו כהלכה את אחד מקווי השידור הבינלאומי ה- 4W , והשידור הישיר של המשחק ברזיל – ספרד 1 : 0 כפי ששידר נסים קיוויתי הגיע בשלום הביתה . (עמוד מס' 2 מתוך 2) .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

היו לי דפיקות לב מואצות לקראת השידור הישיר של משחק מס' 13 המסקרן אותנו ואת העולם כולו בטורניר מונדיאל מכסיקו 86' , איטליה נגד ארגנטינה באצטדיון פואבלה ב- 5 ביוני 1986. חלפו כבר כמה ימי חֶסֶד מאז תחילת מבצע השידורים אך קבוצת TELEMEXICO עדיין המשיכה לזייף בהתקנת קווי שידור ה- W4 של רשתות הטלוויזיה הרבות ולבַלְבֵּל בין הכתובות . התקלות היו רבות . לא לנו . לקולגות שלנו מסביב . ידעתי שגם תורנו יגיע במוקדם או במאוחר . זאת לדעת כי העיתונות הטלוויזיונית הזריזה והדיווח הישיר שלה מותנים בטכנולוגיה מיידית ואיתנה . הטכנולוגיה הטלוויזיונית הזאת היא מורכבת, עדינה ורגישה, ומועדת לפורענות. יותר מ- 100 רשתות טלוויזיה ורדיו מרחבי תבל שידרו ישיר את המשחק איטליה – ארגנטינה בפואבלה (Puebla) ביום חמישי – 5 ביוני 1986 . טכנאי התקשורת של TELEMEXICO נדרשו להתקין ולחבר מספר עצום של קווי שידור W4 דבר שעלול להוות מכשלה ותקלות בגלל כמות ניתוב גדולה . יורם ארבל נבחר על ידי להיות השַדָּר הנבחר במשחק הזה ושלחתי לשטח גם את המפיק אמנון ברקאי . מפיק מוכשר שהיווה חלק חשוב בפוליסת הביטוח הטכנית שלי . הוא היה הראשון שאִיתֵּר ועלה על השגיאה הטכנית הפטאלית של ה- Sub Center המקומי של TELEMEXICO באִצטדיון בפּוּאֶבְּלָה שכשל וניתב בטעות את קווי שידור ה- W4 של עמדות השידור הרבות , "עמדה אחת ימינה" בעת מסעם מה- Sub Center הטכני באִצטדיון בפּוּאֶבְּלָה ל- CIR המרכזי במכסיקו סיטי . טעות מרה ששיגעה את כל רשתות השידור ולא ניתנה לתיקון בשל גילויה המאוחר . המשחק עמד אוֹ – טוֹ – טוֹ לצאת לדרך . שרר שם בלגן גדול . בבדיקות התקשורת המוקדמת שערכנו ממכסיקו סיטי עם עמדת השידור בפואבלה הוברר שקוֹלוֹ של יורם ארבל מגיע בדרך כלשהי לקופנהגן . נדרשנו לפעול במהירות . היו שגיאות נוספות בהן קווי השידור הארבע גידים לא הגיעו ליעדם המקורי . קו השידור של הטלוויזיה הנורווגית NRK הגיע לפולין , קו השידור של הטלוויזיה הפולנית TVP הגיע לקנדה , וקו השידור של רשת הטלוויזיה המסחרית הבריטית ITV הגיע לאיטליה .

היות וקסטת הזיהוי (I. D. ) שלנו מהמגרש הגיעה ל- ITV  הבריטית ללא כל סיכוי לשנות זאת מפאת קוצר הזמן , נענו המפיקים האנגליים לבקשתי , ואִפשרו לנו לשָדֵר את המשחק מעמדת השידור שלהם . יורם ארבל שידר לארץ באמצעות קו שידור 4W סטנדרטי אך ללא תיווך ובקרה של המשרד שלנו במכסיקו סיטי . הוריתי למפיק שלי בשטח אמנון ברקאי למסור את מכשיר הטלפון הבינלאומי בעמדת השידור שלנו באצטדיון בפואבלה (שימש אותנו כ- Back up לקו השידור הבינלאומי ה- 4W המקורי שלנו) לידִידִי טִים א'וֹקוֹנוֹר (Tim O'cconor) מהטלוויזיה האירית RTE כדי לסייע לוֹ ולרשת הטלוויזיה שלוֹ (חברה ב- EBU כמונו) השרויה במצוקת שידור קשה . גם הוא לא קיבל בשל הבִּלְבּוּל ששרר במקום את קו שידור ה- W4 הסטנדרטי שלוֹ . טים א'וקונור היה בר מזל ושידר את כל המשחק ישיר לצופיו באירלנד באמצעות הטלפון הישראלי המותקן בעמדת השידור שלנו בפואבלה כמכשיר גיבוי . הוא הודה לי אח"כ בדמעות . "יואש , הצלת אותי מבושה גדולה" , אמר לי בתום המשחק באושר רב . יארלה הויסאטר ומנולו רומרו היו אובדי עצות . בצר להם חיברו עוד דו"ח תקלות אותו העבירו ל- TELEMEXICO בחריקת שיניים כששניהם רותחים מזעם .

טקסט מסמך : 6 ביוני 1986 . מונדיאל מכסיקו 86' . דו"ח ה- EBU שהוגש ל- TELEMEXICO ונוגע לרשתות הטלוויזיה והרדיו של איגוד השידור האירופי שלא שידרו או שהיו להן תקלות במשחקים מס' 13 (איטליה – ארגנטינה) , משחק מס' 14 (קוריאה – בולגריה) , ומשחק מס' 15 (צרפת – ברה"מ) . אנחנו אנשי חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית היינו בין הבודדים בעולם שתפעלנו כהלכה את קווי השידור הבינלאומיים ה- 4W במשחקים הנ"ל . (עמוד מס' 1 מתוך 2) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 6 ביוני 1986 . מונדיאל מכסיקו 86' . דו"ח ה- EBU שהוגש ל- TELEMEXICO ונוגע לרשתות הטלוויזיה והרדיו של איגוד השידור האירופי שלא שידרו או שהיו להן תקלות במשחקים מס' 13 (איטליה – ארגנטינה) , משחק מס' 14 (קוריאה – בולגריה) , ומשחק מס' 15 (צרפת – ברה"מ) .  אנחנו אנשי חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית היינו בין הבודדים בעולם שתפעלנו כהלכה את קווי השידור הבינלאומיים ה- 4W במשחקים הנ"ל . (עמוד מס' 1 מתוך 2) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . מיכה לויירר מפקח קול ותקשורת בטלוויזיה הישראלית הציבורית ניצב במרכז המיתוג הספרדי ב- IBC  במדריד בעת מונדיאל הכדורגל של ספרד 82' , המנווט מאות קווי שידור 4W של אירוע ספורט עולמי גדול לעבר יעדם בכל רחבי תבל . טעות מיתוג קטנה של אחד הטכנאים המקומיים בחיבור קווי השידור והקול של הטלוויזיה הישראלית הציבורית עלול להגיע בטעות לטימבוקטו ו/או לניו דלהי במקום לאולפני הטלוויזיה בירושלים . זה נראה פשוט אולם אלו הן פעולות טכנולוגיות מורכבות שדורשות מיומנות ודיוק רב  . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

גם אם הרשת הבריטית ITV לא הייתה נענית לבקשתי עדיין הייתי יכול לבצע את משימת השידור בעזרת הטלפון הבינלאומי שלנו שימש כ- Back up לקו השידור של ה- 4W . עמדו לרשותי על פי הזמנה מיוחדת שלנו מכשירי טלפון בינלאומי בכל אחת מעמדות השידור שלנו ברחבי מכסיקו ששימשו גיבוי הכרחי לקו השידור הארבע גידי. הוצאה כספית שהצדיקה את עצמה. המשחק איטליה – ארגנטינה הסתיים בתיקו 1 : 1 . אָלֶסָאנְדְרוֹ אַלְטוֹבֶּלִי הבקיע כבר בדקה ה- 6 שער לאיטליה ודְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה הִשווה את התוצאה בדקה ה- 34 . אבל לא זה מה שהיה חשוב . ההצלחה האמיתית הייתה בפתרון מהיר והגיוני של תקלת שידור קשה . החשוב היה שצופי הטלוויזיה בישראל ראו את המשחק בשלמותו ושמעו את קולות השדרים . עוד הוברר כי הצמדתם של מפיק וטכנאי ליורם ארבל ומרדכי שפיגלר במשחק הזה בפּוּאֶבְּלָה הייתה חיונית והוכיחה את עצמה מעל לכל ספק . היכרותנו האישית הקרובה את ראשי הקבוצה המבצעית של ה- EBU מנולו רומרו ויארלה הויסאטר , וכן את השוודי וִויקִינְג אָהלְבֶּרְג והנורווגי מר שֶל רִיד האחראיים על מִיתּוּג ונִיתּוּב קווי השידור של ה- EBU (איגוד השידור האירופי) ב- Switching Board ב- IBC (מונח מקביל ל- ICR) במכסיקו סיטי , ואטיין הרצנס הבלגי האחראי על השידור הלווייני , וגם חלק מאנשי TELEMEXICO , הקלה על פתרון התקלות .

טקסט תמונה : יוני 1986 . אני עם הנורווגי יארלה הויסאטר (משמאל) מראשי הקבוצה המבצעית של ה- EBU במונדיאל מכסיקו 86' במשרד ההפקה , התקשורת , והשידורים שלי ב- IBC במכסיקו סיטי . יארלה הויסאטר ומנולו רומרו היו האדמו"רים שלי בתחום שידורי הספורט הבינלאומיים בטלוויזיה . שניהם היו בעלי ניסיון עצום בתחום הפקת שידורי טלוויזיה והובילו את ה- EBU להישגי שידור מזהירים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

שגשוגה של הפקת מונדיאל מכסיקו 1986 ע"י חטיבת הספורט בראשותי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית נשענה על תכנון מפורט , מדויק , וקפדני שלי לטווח ארוך , למעשה לאורך ארבע שנים . ברור שנהניתי מגיבוי מוחלט של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל וסמנכ"ל הכספים יוחנן צנגן . התכנון המפורט עסק גם בראיית הנולד של אבחון תקלות טכנולוגיות ולוגיסטיות אפשריות שעלולות להתרחש והיערכות מהירה ויעילה שלנו לצורך פתירתן . לא ניתן היה להגיע להישגי שידור טלוויזיוניים בינלאומיים שכאלה מכל היבט ב- 1986 ללא סיועם של המפיק אמנון ברקאי ומפקח התקשורת שלי אלי גל ב- IBC במכסיקו סיטי וללא סיועם של אורי לוי , סעדיה קאראוואני , ומיכה לויירר באולפני הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים .

סוף הפוסט (חלק 8) .

ראה המשך בפוסט : מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלה יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 9). כל הזכויות שמורות.