רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל במוצ"ש של 4 בנובמבר 1995 ע"י בן עוולה בכיכר העיר בתל אביב מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 1 וערוץ 2 שלא היו שם. (רשימה מס' 2 מתוך 4). פוסט מס' 313. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים אין להעתיק , לשכפל , ולעשות כל שימוש בטקסט ובתמונות .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרת רווח כספי ו/או לצורך פרסום אישי .

הערה 3 : פרסום התמונות הרבות בבלוג נשען על השגת אישורים מתאימים מהגורמים הרלוואנטיים והענקת קרדיט ואשראי מקובלים לבעלי התמונות . אולם יחד עם זה אני מבקש לציין כי חרף המחקר והכתיבה בני שנים ארוכות המרכיבים את כתיבת הבלוג (מודגש כאן כי הבלוג איננו נכתב למען מטרות רווח כספי ו/או לטובת רווח מסחרי) ייתכן ונעשו שגיאות ו/או טעויות באיתור וזיהוי בעלי התמונות . אני מודה מראש לכל בעל זכויות של תמונה כזאת ו/או אחרת המתפרסמת בבלוג , באם ייאות ויפנה אלי , כדי לתקן ולעדכן אותי בנוגע לתמונות שהוא חושב שהן דורשות תיקון והכנסת פרטים רלוואנטיים חדשים .

—————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 313 : הועלה לאוויר בשעות הצהריים של יום שני – 4 בנובמבר 2013

—————————————————————————————————-

רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין ז"ל במוצ"ש של 4 בנובמבר 1995 ע"י בן עוולה בכיכר העיר בתל אביב מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 1 וערוץ 2 שלא היו שם. (רשימה מס' 2 מתוך 4). פוסט מס' 313. כל הזכויות שמורות.    

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את השידור הציבורי בטלוויזיה וברשות השידור . עזבתי בטריקת דלת כאות מחאה נגד מינויו המופרך של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון . עובדה שאותה הממשלה ואותו ראש ממשלה שמינו אותו לתפקיד הרם הדיחו וסילקו אותו כעבור שלוש שנים מכהונתו הנכבדת . בפעם הראשונה בתולדות רשות השידור ובהיסטוריה של מדינת ישראל הודח מנכ"ל רשות שידור מכהן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .  

רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל במוצ"ש של 4 בנובמבר 1995 ע"י בן עוולה בכיכר העיר בתל אביב מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 1 וערוץ 2 שלא היו שם. (רשימה מס' 2 מתוך 4). פוסט מס' 313. כל הזכויות שמורות.    

רשימה מס' 2 מתוך 4 

רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין ב- מוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 בכיכר העיר בתל אביב. בֵּן הַמַלְכוּת נָפַל. הַנֵּזֶר וְהַאֶצְעָדָה נִגְזֵלוּ מִמֶנוּ. הפוסט הזה נכתב מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 1 וערוץ 2 שנעדרו מזירת הרצח. כל ערוץ מסיבותיו. הן סיקרו את עצרת השלום הענקית שהתכנסה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב באותו מוצ"ש ההוא של 4 בנובמבר 1995 ליד בניין העירייה בהשתתפות ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין ובנוכחות של כ- 400000 (ארבע מאות אלף ויש אומרים אף 1/2 מיליון) אזרחי מדינת ישראל שבאו להביע את תמיכתם במדיניות השלום וההתפייסות עם העם הפלסטיני שהוביל ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין. (לאחר הרצח הוסב שמה של כיכר מלכי ישראל ל- "כיכר רבין"). הסיקור הטלוויזיוני של ערוץ 1 וערוץ 2 את עצרת השלום הענקית חסרת תקדים בממדיה באותו מוצ"ש ההוא של 4 בנובמבר 1995 כלל כמה פריצות בודדות קצרות למהדורות החדשות של שתי הרשתות ששודרו בין 20.00 ל- 21.00. לא יותר מזה. מר גדי סוקניק היה השדר של ערוץ 2 המסחרי בעצרת השלום וגב' קרן נויבך שידרה לערוץ 1 הציבורי . שתי ניידות השידור של ערוץ 1 וערוץ 2 קיפלו את ציודן ב- 21.00 ואיפסנו בתוכן את המצלמות האלקטרוניות ואת הכבלים שלהן ושל מערכת הקול והמיקרופונים . ניידת השידור של ערוץ 2 ששידרה את העצרת והעבירה את המידע לאולפן החדשות של ערוץ 2 בתל אביב באמצעות צלחת אנטנה SNG (ראשי תיבות של Satellite News Gathering) התקפלה בטרם ניידת השידור של ערוץ 1 לעשות זאת , ולכן הצליחה לחמוק בעוד מועד מבעד לעצרת הצפופה. ניידת השידור של ערוץ 1 שהעבירה את המידע מהעצרת לאולפן החדשות שלה בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים באמצעות השיטה הישנה של צלחת Microwave קרקעית – נתקעה בכיכר מלכי ישראל בגלל צפיפות ההמונים ולא יכלה לפרק את מתקן התקשורת שלה ולעזוב את המקום. צלחת השידור של ערוץ 1 על מכמניה הטכנולוגיים הוצבה על גג עיריית תל אביב משם נשלח סיגנל השידור לצלחות Microwave המותקנות ברוֹם מגדל שלום, משם נשלח הסיגנל לתחנת "איתנים" של חברת "בֶּזֶק" בהרי יהודה בירושלים, ומשם נשלח סיגנל הטלוויזיה הזה לאולפני ערוץ 1 בירושלים. זירת הרצח הופקרה ע"י שתי רשתות הטלוויזיה הארציות של מדינת ישראל. מצלמות ערוץ 1 וערוץ 2 לא היו נוכחות ברגע המכריע במקום. לוואקום חדר צלם חובב בשם רוני קמפלר. הוא ניצב באקראי על הגג של בניין "גן העיר" הסמוך לבניין העירייה. מר רוני קמפלר עמד עם המצלמה שלו במרחק של כ- 7 (שבעה) מטרים מהמקום בו ירה הרוצח יגאל עמיר שלושה כדורי אקדח מטווח אפס בגבו של יצחק רבין ז"ל ורצח אותו. רוני קמפלר לא החמיץ את אירוע הרצח במצלמת החובבים שלו. הוא השתמש ב- מצלמת Video קטנה ופשוטה ותיעד את הרצח למרות התאורה הקלושה ש- שררה בשטח שהיה כאילו סטרילי . במסגרת המחקר הענֵף וכתיבת הספר עב הכרס בן כ- 10000 (רבבה) כמודים על ידי "רצח ראש ממשלה בישראל בכיכר העיר בתל אביב במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995", נפגשתי וחקרתי גם את מר רוני קמפלר. לאחר הרצח הוסב שמה של כיכר מלכי ישראל לכיכר יצחק רבין.  הפוסט הזה רשימה מס' 1 נכתב מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ושל חברת החדשות של ערוץ 2 המסחרי – שנעדרו מזירת הרצח בתשע וחצי בערב במוצ"ש של 4 בנובמבר 1995 . מוצ"ש – 4 בנובמבר 1995, ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל נרצח בתום עצרת השלום הענקית בכיכר מלכי ישראל בתל אביב מאקדחו של מתנקש בן עוולה מהימין הקיצוני יגאל עמיר. הרוצח יורה בגבו של בן המלכות שלוש יריות קטלניות. שתי הרשתות הארציות של ערוץ 1 וערוץ 2, שניידות השידור שלהן מכסות את עצרת השלום (בהשתתפות של כמעט חצי מיליון אנשים), מחמיצות את הרצח. צלם חובב בשם רוני קמפלר שניצב על הגג של "גן העיר" מתעד במצלמת ה- Video הקטנה שלו בתנאי תאורה לא טובים את מעשה התנקשות של הרוצח ביצחק רבין. שלוש יריות בגבו מטווח אפס. חלפו 18 שנים מאז נרצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 בכיכר העיר בתל אביב ע"י המתנקש יגאל עמיר . עכשיו בעֵת כתיבת הפוסט השני הנוגע לרצח יצחק רבין (יום שני – 4 בנובמבר 2013) אנוכי מוצא את עצמי מבוגר יותר מראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל בן 73 בעת שנורה בגבו ע"י בן עוולה עלוב.

רוֹנִי קֶמְפְּלֶר רואה חשבון במקצועו בן 37 וצַלָּם חובב החזיק בידו מצלמת Video ביתית דגם סאניו (Sanyo) ששאל מחברו ותיעד את העצרת מראשית התכנסותה בכיכר מלכי ישראל ליד הבימה המרכזית מגובה פני הקרקע . אחר כך הוזז משם , אך טיפס באין מפריע על גַגוֹן בניין "גַן העִיר" מאחורי בניין העירייה וניצב שם עם המצלמה הפשוטה שלוֹ , כשישה – שבעה מטרים מזירת הרצח . הוא המשיך לתעד את האווירה ברחוב הצַר הממוקם כמה עשרות מטרים צפונית לבימה המרכזית . בדרך מקרה לכד בעדשת מצלמתו את הרוצח יגאל עמיר נַע באי שקט במדרכה הסמוכה הלוך ושוב לעבר הנקודה "הסטרילית" אליו אמורים להגיע ראש הממשלה יצחק רבין ושר החוץ שלו שמעון פרס לאחר רדתם במדרגות מהבימה המרכזית בתום העצרת . מעקה או גַגוֹן "גַן הַעִיר" שעליו ניצב רוֹנִי קֶמְפְּלֶר נחשב אף הוא לשטח סטרילי . הסתובבו שם עוד אנשים . מחדל חמור של השב"כ. אסור היה לרוֹנִי קֶמְפְּלֶר כלל להימצא שם. אולי מפני שהיה חשוך במקצת לא הבחינו בו אנשי השב"כ. הצלם החובב זכה מן ההפקר והמשיך לצלם כרצונו . מזלו של השב"כ שרוֹנִי קֶמְפְּלֶר החזיק בידו מצלמה ולא עמד שם אדם עם רובה צלפים ו/או איזה טיל לָאוֹ . הוא היה אפוא האיש היחיד שתיעד במצלמת Video קטנה ופשוטה את רצח ראש ממשלת ישראל יִצְחָק רָבִּין בידי המתנקש יגאל עמיר . התאורה בזירת הרצח הייתה קלושה והמצלמה הפשוטה שאחז בידו וצילמה את הרצח לא הייתה רגישה מספיק . תמונות ה- Video שהפיקה המצלמה האלקטרונית הקטנה היו כהות וחשוכות אך רוֹנִי קֶמְפְּלֶר הצַלָּם החובב החזיק בידיו תיעוד אקסקלוסיבי – סקופ טלוויזיוני יקר מפז גם בלעדי תאורה טלוויזיונית מקצועית . הוא היה היחיד שלכד בעדשתו את מעשה הרצח . רוֹנִי קֶמְפְּלֶר היום בשנת 2015 הוא בן 57 . הוא זכר היטב ב- 30 בדצמבר 2007 התאריך בו נפגשנו את מה שהתחולל לפני שתיים עשרה שנה באותו מוצ"ש נורא של  4 בנובמבר 1995 , בו צילם ותיעד את רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין בידי המתנקש יגאל עמיר . נפגשנו ב- 30 בדצמבר 2007 ב- Reception של מגדל הדירות הגבוה ברמת גן בו הוא מתגורר . הוא היה אז בן 49 ואני כבן 71 . מר רוֹנִי קֶמְפְּלֶר הוא טיפוס נעים הליכות אך חשדן השתמש במצלמת Video ביתית אנלוגית מדגם VM  D6P8 mm – Sanyo . המצלמה הייתה בכלל של חבר שלו . הוא רוֹנִי קֶמְפְּלֶר ביקש ממנו את המצלמה כדי לתעד את עצרת השלום ההמונית בכיכר מלכי ישראל במוצ"ש ההוא של 4 בנובמבר 1995 . רוֹנִי קֶמְפְּלֶר צילם את העצרת מראשית התכנסותה . הוא צילם את מאות האלפים מגיעים לכיכר העיר ומתקבצים עם השלטים , ותיעד את כל נאומו של יִצְחָק רָבִּין מלמטה סמוך לבימה המרכזית שלפני בניין העירייה . הוא הרגיש שהעצרת עצמה הייתה די משעממת . ההפקה החיצונית של העצרת בראשותם של שלמה " צִ'יץ' " לָהָט וזָ'אק פְרִידְמַן לא הייתה מרשימה בעיניו . האִרְגוּן לא היה "פרפקט" . שיא העצרת היה נאומו של ראש הממשלה ושר הביטחון . לאחר שיִצְחָק רָבִּין סיים לנאום החלו שורות ההמונים להתרווח . האנשים החלו להסתובב . לקראת תום העצרת שרו יִצְחָק רָבִּין ושרי ממשלתו את "שיר השלום" יחד עם הזמרת מִירִי אַלוֹנִי . אח"כ שרו כולם לסיום את ההמנון הלאומי "התּקְוָוה" . רוֹנִי קֶמְפְּלֶר צילם חומר רב . בשלב מסוים החליט לנוע קמעא צפונה לאורכו של רחוב אבן גבירול עד לעברו השני של בניין העירייה ולטפס על גג מבנה "גָן הַעִיר" כדי לחפש זווית צילום שונה שאמורה לתעד את ירידתם של שרי הממשלה במדרגות לכיוון אזור ההתכנסות הסטרילי בסיומה של העצרת . המקום היה חשוך יחסית לעומת הבימה המרכזית המוארת . רוֹנִי קֶמְפְּלֶר הוא צלם חובב , אף על פי כן היו לו כמה עקרונות צילום שהחליט לא לסטות מהם , כפי שהעיד בפניי בשיחות התחקיר שניהלתי עמו ב- 30 בדצמבר 2007 : "החלטתי לא להשתמש בביצועים האוטומטיים של המצלמה . כמות האור ופוקוס המצלמה נקבעו על ידי מראש . החלטתי לעצמי כי אינני משנה את המציאות ע"י תוספת תאורה . אני מצלם ומתעד אותה As is . כמו שהיא . בעת צילום הרצח כלל לא הבחנתי ביגאל עמיר . פשוט מפני שהיה חשוך וה- Frame כהה . שמעתי ירייה וראיתי את ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין נופל . הבנתי שיש לי "משהו" במצלמה אך למען האמת הייתי מבולבל ובהלם . לא עיכלתי מייד את מה שאירע וכי אומנם לכדתי בפריים המצלמה הביתית את מעשה הרצח של יגאל עמיר" .

חלק מהאינפורמציה המובאת בשלושת הפוסטים האחרונים והנוגעת לרצח הנפשע ראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין ז"ל ב- 4 בנובמבר 1995 שאובה מהספר פרולוג ב' המשמש הקדמה לסדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שאנוכי חוקר וכותב מאז 1999 אודות התפתחות ותולדות שידורי הטלוויזיה בארץ ובעולם במשך 129 שנים מ- 1884 (השנה בה המציא מהנדס אלקטרוניקה גרמני את ה- Spinning Disk) ועד ימינו אנו ב- 2013 . סדרת הספרים הזאת קרויה : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . הסדרה בכללה עוסקת בשלושה תחומי טלוויזיה עיקריים : חדשות, ספורט, ותיעוד. כל ספר בסדרת הטלוויזיה הזאת עוסק בנושא שונה. הסדרה כוללת בתוכה כ- 110000 (מאה ועשרה אלף) עמודים . מחקרה וכתיבתה מתנהלים במשך כ- 14 שנים . המחקר והכתיבה טרם הסתיימו . לצורך המחקר והכתיבה ראיינתי קרוב ל- 2000 (אלפיים) אנשים בארץ ובעולם מתעשיית הטלוויזיה . טקסט מסמך : זהו השער  הקדמי של הספר פרולוג ב' המקדים את הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . טקסט מסמך : זהו השער  האחורי של הספר פרולוג ב' המקדים את הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

רוֹנִי קֶמְפְּלֶר היה שָם אך לא המצלמות שלנו של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וגם לא של ערוץ 2 . מצלמת ניידת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 נעדרה מפני שצוות ניידת השידור קיבל הוראה להתקפל בתום "רואים עולם" בתשע בערב . כשיִצְחָק רָבִּין נוֹרָה שכנה כבר מצלמת ה- ENG של יוֹרָם בַּרְקָאִי מקופלת בטבורה של ניידת השידור שסיימה את תפקידה אך נשארה על עוֹמדה ותקועה במקום בגלל הצפיפות הגדולה ששררה בכיכר מלכי ישראל . היה בַּלָגָן ובלבול עצום באֵזוֹר הכיכר . אי אפשר גם היה לפרק את ציוד התקשורת של ה- Microwave שהוצב על גג בניין עיריית תל אביב . האזור כולו נראה כמו קופסת סרדינים ענקית ממדים מלאה עד גדותיה . צריך להבין שברגע שראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין נוֹרָה הצטופפו בכיכר מלכי ישראל ובאזור הקונקרטי המקיף אותו כ- חצי מיליון בני אדם . הצַלָּם יוֹרָם בַּרְקָאִי שזה עתה פרש מעבודתו כצלם של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC וחתם על חוזה עבודה בשירות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 , החזיר את המצלמה לידי המפקח מֵאִיר חַיְימִי בתום ביצוע "שיר השלום" . זה היה בתשע בערב של מוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 . נאמר לו שתפקידו כצלם חדשות של אירוע עצרת השלום הענקית בכיכר מלכי ישראל בתל אביב תם מפני שהתוכנית "רואים עולם" הסתיימה בתשע בערב . כאמור , עזב יורם ברקאי את המקום וצעד רגלית לעבר מכוניתו הפרטית שהמתינה לוֹ בשדרות חֵן הסמוכות לכיכר מלכי ישראל בדרכו לביתו . גם ניידת השידור הגדולה של ערוץ 2 כבר לא הייתה כבר בשטח . את ניידת החדשות הזאת שכרה חברת החדשות של ערוץ 2 מחברת "בֶּזֶק" . זאת הייתה ניידת שידור לוויינית רב תכליתית של חברת "בֶּזֶק" באחריות המפקח הטכני הוותיק והמעולה שלה יצחק "אִיצִיק" גִינַת . אחד מאנשי חברת "בֶּזֶק" הטובים ביותר שפגשתי מעודי בקריירה הארוכה שלי . לניידת "בֶּזֶק" של המפקח איציק גִינַת היה יתרון אחד גדול על ניידת השידור של המפקח מאיר חיימי מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . אִיצִיק גִינַת השתמש ב- SNG (ראשי תיבות של Satellite News Gathering) מעין צלחת – אנטנה ניידת ( Fly way ) כדי להעביר את סיגנל השידור באמצעות לוויין תקשורת מכיכר מלכי ישראל לנְוֶוה אִילָן ליד ירושלים , מקום משכנה של חברת החדשות . מֵאִיר חַיִימִי וציוותו נִכְפּוּ על פי הסכמי עבודה מיושנים בערוץ 1 הציבורי – הממלכתי להשתמש בצלחת מיקרוגל מסורבלת שהוצבה על גג עיריית ת"א . סיגנל השידור הממלכתי נדחף ונע מגַג העירייה לתחנת המִמְסַר ברוֹם מגדל שלום , ומשם לתחנת המִמְסַר ב- "אֵיְתָּנִים" שממוקמת בהרי יהודה ןאשר העבירה אותו לבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הממוקם בשכונת רוממה בירושלים . חברת החדשות של ערוץ 2 הצעיר הייתה כבר אז בנובמבר 1995 אנרגטית יותר , נמרצת יותר , וחדשנית יותר גם בשדה הטכנולוגיה מחטיבת החדשות של ערוץ 1 הוותיק , וגם רָזָה יותר בכמות האנשים שהפיקה את תוכן השידור . עיתונאי ערוץ 1 לא נפלו מעיתונאי ערוץ 2 אולם הסכמי העבודה המסורבלים והנוקשים של ערוץ 1 מקדמת דנה , הנוגעים לשעות העבודה ושימוש בטכנולוגיה טלוויזיונית מתקדמת , בעיקר אלו שנעשו עם הטכנאים בחטיבת ההנדסה של ערוץ 1 הגבילו עד למאוד את פעולות ההפקה הטלוויזיוניות עליהן היה אחראי אַמְנוֹן בַּרְקָאִי . היתרונות הטכנולוגיים הללו תורגמו בשטח ואִפְשֵרוּ לחברת החדשות של ערוץ 2 התארגנות , גמישות , ודיווח עיתונאי מהיר יותר מהדיווח שלנו . אני אומר שלנו כי אנוכי עדיין מרגיש את עצמי גם היום כ- איש ערוץ 1 והשידור הציבורי , כנראה לעַד . הייתי ונשארתי . טריקת הדלת על ידי בקיץ 2002 הייתה צעד מחאה נגד מינויו המופרך של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון .

שנים אחרי הטראומה ההיא זוכר מפקח ניידת השידור של ערוץ 1 מֵאִיר חַיִימִי את מלוא הפרטים כפי שהעיד בפניי בשיחות התחקיר בינינו , כלהלן : "כולנו חשבנו שמשימת השידור שלנו תמה עם סיומה של התוכנית "רואים עולם" . הצלם יוֹרָם בַּרְקָאִי עזב זה מכבר את הניידת . גם הכתבת – שדרנית קֶרֶן נוֹיְבַּךְ הסתלקה זה מכבר . כשהחלו היריות בכיכר וכל הבלגן הזה הייתי צריך לפרוש מחדש את כבל המצלמה הארוך . עוזר הצלם אִיצִיק בֵּנְיוּנְסְקִי סייע לי . חיברנו שני כבלי מצלמה לכבל אחד . בדיוק ברגע המכריע לא היה לי את הפלאייר שלי אבל היה אחד אחר במקרה אצל אִיצִיק בֵּנְיוּנְסְקִי. הוא היה עוזר מצוין וחרוץ. תפשתי בעצמי את מצלמת ה- ENG  בהיעדרו של יוֹרָם בַּרְקָאִי והצלחתי לצלם את אנשי הביטחון ומשמר הגבול עוצרים את הרוצח יגאל עמיר . השוטים האלה הם בלעדיים שלי" .

מר אִיצִיק בֵּנְיוּנְסְקִי עוזר הצלם של יורם ברקאי מוסיף ומעיד בפניי אף הוא בעת שיחות התחקיר שלי עמו כלהלן : "לאחר שיורם ברקאי הניח את המצלמה והלך לביתו , מֵאִיר חַיִימִי וקֶרֶן נוֹיְבִּךְ עסקו בתוך הניידת בעריכת קטע VTR לתוכנית "בוקר טוב ישראל" של יום ראשון – 5 בנובמבר 2007 . לפתע התחילו צעקות ושמועות , "ירו ביצחק רבין , ירו ביצחק רבין" . זה היה בלתי נתפש . מאיר חיימי ואני פרשנו שוב את ציוד הצילום . יוֹרָם בַּרְקָאִי כבר הלך . עבדנו במהירות רבה . אני זוכר היטב את חיבור הכבלים של המצלמה באמצעות פלאייר שמצאתי במקרה קודם לכן בשטח . לעולם לא אשכח את מה שקרה שם" .

טקסט תמונה : שנות ה- 90 . מאיר חיימי אחד המפקחים  הטכניים החרוצים , הטובים , והיעילים ביותר בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. (מחלקת הסטילס של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : איציק בניונסקי עוזר הצלם רב התושייה של יורם ברקאי בליל רצח  ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין  במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 בכיכר מלכי ישראל בתל אביב . (באדיבות איציק בניונסקי . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

בחברת החדשות של ערוץ 2 שרר מצב דומה . לאנשיהם היו כבר מספיק שוטים מעצרת הענק . הם עצרו זה מכבר את הכיסוי הטלוויזיוני וארזו את המצלמות . מפיק ניידת השידור של "בֶּזֶק" מטעם ערוץ 2 היה יוסי אבישי . אִיצִיק גִינַת המפקח הטכני של של ניידת השידור של "בֶּזֶק" קיפל את הציוד והניידת עזבה את כיכר מלכי ישראל בשמונה וחצי בערב , מפני שכך הורה לוֹ השַדָּר – כתב גָדִי סוּקֶנִיק שכיסה את עצרת השלום לערוץ 2 . משימת הכיסוי שלהם הסתיימה .

טקסט תמונה : חודש ספטמבר – שנת 1993 . וושינגטון בירת ארה"ב . גדי סוקניק הכתב המדיני של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 בימים ההם , מראיין ב- 13 בספטמבר 1993 על מדשאות הבית הלבן את מוטה גור סגן שר הביטחון של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין. כעבור שנתיים חטף שלום קיטל מנכ"ל חברת החדשות את גדי סוקניק מערוץ 1 והעביר אותו לשורות ערוץ 2 . (באדיבות גדי סוקניק . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

גָדִי סוּקֶנִיק זוכר ומעיד בפניי בעת שיחות התחקיר שלי עמו כלהלן : "אני הצטרפתי לחברת החדשות של ערוץ 2 בראשותו של שלום קיטל בספטמבר 1995 . פרשתי מרשות השידור והצטרפתי לחברת החדשות בעקבות בקשתו של שלום קיטל . במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 הוצבתי ע"י שלום קיטל כשַדָּר עצרת השלום בכיכר מלכי ישראל . בתום ביצוע שיר השלום בהשתתפות הזמרת מִירִי אַלוֹנִי , יִצְחָק רָבִּין , ושִמְעוֹן פֶּרֶס , שלושתם ניצבו בקִדְמַת הבימה , חשבתי שהסתיים תפקידי העיתונאי . פחדתי מהצפיפות והפקקים העלולים להיווצר בסיום העצרת והוריתי לה להתקפל במהירות ולמצוא נתיב יציאה מכיכר מלכי ישראל הדחוסה והחסומה" . גָדִי סוּקֶנִיק מוסיף לי ומפרט כלהלן : "5 חודשים לפני הרצח נפגשתי עם ראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין בחגיגות המימונה בביתו של גָבִּי אוֹרוֹן (הבעלים של חברת נעלי הספורט "גָלִי") . התפתחה שיחה בינינו אני זוכר שהזהרתי את יצחק רבין על כך שיחסי הציבור שלו גרועים מאוד וחובה עליו לשפר אותם , מפני שחלקים גדולים בציבור צוברים כלפיו הרבה טינה" .

טקסט תמונה : שנת 1995 . חגיגת המימונה ב- 1995 בביתו של גבי אורון (שני מימין) ה- Owner של חברת הנעליים "גלי" , בהשתתפות ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין . גדי סוקניק במרכז התמונה (ממושקף) מזהיר את ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין (ראשון מימין) מפני הטינה המצטברת כלפיו בציבור בישראל בשל מדיניות השלום שהוא נוקט כלפי הרשות הפלסטינית והיו"ר שלה יאסר עראפאת , בעוד מדינת ישראל טובלת בנהרות של דם מהתפוצצויות של מחבלים פלסטיניים בתוכה . גדי סוקניק קבל בפני יצחק רבין על היעדר יחסי ציבור נאותים האמורים לשווק את מדיניות הפיוס ההיסטורית שלו עם יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר עאראפת , שליט שנתיניו זורעים חורבן , דם , והרס בתוככי מדינת ישראל . (התמונה באדיבות גדי סוקניק . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

גָדִי סוּקֶנִיק שימש שנים רבות שַדָּר וכתב פעיל מצטיין ברדיו "קול ישראל" בתחומי כיסוי רבים . לוחם שייטת 13 היה ידוע כעיתונאי ישר והגון , לוחמן , ופורץ דרך בעיתונאות האלקטרונית . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל בשנים 1993 – 1990 עשה עסקה מצוינת כשהעביר את גָדִי סוּקֶנִיק מהרדיו הציבורי של "קול ישראל" לטלוויזיה הציבורית והפך אותו לכתב המדיני בשנים 1995- 1990 של ערוץ 1 . גָדִי סוּקֶנִיק נשלח ע"י יאיר שטרן ומוטי קירשנבאום לוושינגטון לכסות ב- 13 בספטמבר 1993 את טקס חתימת הסכם אוֹסְלוֹ על מדשאות הבית הלבן ולחיצת היד בין יִצְחָק רָבִּין וראש אש"פ יָאסֶר עַרָאפַאת . גָדִי סוּקֶנִיק הפך לכוכב טלוויזיה בהֵא הידיעה של השידור הציבורי . כמו רבים מעמיתיו שנטשו את רשות השידור עם קוֹם והתמסדותו של ערוץ 2 גם גדי סוקניק עזב אותה וחבר יחד עם גָבִּי גָזִית , רִינָה מַצְלִיח , אהרון "אהרל'ה" ברנע , משֶה נוּסְבָּאוּם , ואחרים  אל שָלוֹם קִיטָל שהתמנה זה מכבר למנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 . לאחר מעברו של המגיש הנודע יַעֲקב אֵיְילוֹן לערוץ 10 , הפך שָלוֹם קִיטַל את גָדִי סוּקֶנִיק למגיש הראשי של מהדורות חדשות ערוץ 2 במקומו של הפורש . אחרי שגם המגישה גב' מיקי חיימוביץ' פרשה מהגשת החדשות בערוץ בערוץ 2 וחברה מחדש ליעקב איילון בערוץ 10 , קידם שלום קיטל את גב' יונית לוי לכס המגישה הראשית של מהדורת החדשות המרכזית בערוץ 2 . גדי סוקניק הגיש את מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2 לצידן של מיקי חיימוביץ' ושל יוני לוי . שתיהן מגישות מוכשרות שהאפילו עליו .

גָדִי סוּקֶנִיק חַש שמיצה את תפקידו העיתונאי באותו מוצ"ש ב- 4 בנובמבר 1995. הוא חשב שתפקידו העיתונאי הסתיים . הניידת של "בֶּזֶק" לא המתינה כלל לתום העצרת . יוֹסִי אָבִישַי וגָדִי סוּקֶנִיק נתנו את האות לאִיצִיק גִינַת לקפל את הציוד . כולם כבר רצו להגיע הביתה מבלי לבזבז זמן באזור הפקוק בטרם סיומה של עצרת ההמונים . אִיצִיק גִינַת לא המתין אפילו רגע . היה שָם צפוּף מאוד בכיכר . דיברו על חצי מיליון אנשים שהגיעו מכל קצוות הארץ לתמוך בראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין . הכיכר הייתה מלאה עד אפס מקום . גם הרחובות מסביב היו פקוקים מכמות אדירה של בני אדם . אִיצִיק גִינַת אסף את הציוד הפרוש והסתלק עם ניידת השידור של "בֶּזֶק" מהמקום זמן מה לפני סיומה הרשמי של העצרת . הוא ביקש להקדים ולברוח עִמה מכיכר מלכי ישראל לפני שההמונים המתפזרים יחסמו את דרך הניידת גם ברחובות הסמוכים לכיכר .  בדיעבד זה הקֵל עליה להגיע במהירות לבית החולים "אִיכִילוֹב" (הממוקם בקצהו הדרומי של רחוב ווייצמן בתל אביב) עם היוודע דבר ההתנקשות בראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין , וּלשָם פונה והובהל כשהוא פצוע קשה מאוד מהירי הקטלני .

טקסט תמונה : קיץ 1995. ניידת השידור הלוויינית של חברת "בזק" וצלחות השידור שלה. זיהוי העומדים מימין לשמאל : אלי ישראלי הנהג הוותיק של הניידת לתקשורת לוויינית של "בזק , יצחק "איציק" גינת , ואברהם ליפשיץ . שניהם מפקחים טכניים נמרצים ובעלי ידע של חברת "בזק" . (התמונה באדיבות בצלאל ליס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1995. זוהי הניידת לתקשורת לוויינית של חברת "בֶּזֶק" , שערוץ 2  הפעיל במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 בעת כיסוי עצרת השלום הענקית (500000 – 400000 אנשים) ויער שלטים בכיכר מלכי ישראל בהשתתפות ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין. ערוץ 2  הצעיר השיג עדיפות טכנולוגית בכיסוי האירוע על פני זו של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הוותיקה ממנו. (באדיבות בני ליס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ניידת הטלוויזיה הישראלית הקטנה של מאיר חיימי נשארה לכודה במקומה ומפורקת בצידה המערבי של הבימה מבלי יכולת לזוז ליד כשהיא ממוקמת ליד הבימה הריקה והשוממת בכיכר מלכי ישראל עליה ניצב רק לפני דקות ספורות ראש הממשלה . מר יוֹסִי אָבִישַי מפיק ניידת "בֶּזֶק" מטעם חברת החדשות של ערוץ 2 המסחרי , אז בן 35, זוכר היטב כפי שהעיד בפניי בשיחות התחקיר שניהלתי עמו , כלהלן : "מיצינו את כיסוי העצרת כבר בשמונה וחצי בערב . אני נסעתי לצפון העיר לשתות קפה עם ידיד . לפתע השיג אותי הביפר של דוֹבִי גִילְהָר . ידעתי כבר שראש הממשלה הובל לביה"ח "איכילוב". צלצלתי לאיציק גינת להתייצב מייד בבית החולים. הכתב שלנו אהרון "אהרל'ה" ברנע כבר המתין לי שם. עוזרת ההפקה שלי הטיסה אותי על הטוּס-טוּס שלה לביה"ח "איכילוב" . הדבר המדהים היה שבאותו הזמן שראש הממשלה שכב על ערש דווי עסקה הניידת של איציק גינת בהעברת סיגנל השידור הלווייני של שיחות השבת של הרב עובדיה יוסף . איציק גינת עשה מעשה בלתי מקובל שאסור היה לו לעשות . הוא קטע את השידור הישיר של הרב עובדיה יוסף מבית הכנסת של הבוכרים בירושלים , והעלה אותנו במקום הרב עובדיה יוסף לשידור ישיר . הספקנו לתפוש את אהרל'ה ברנע מדווח באמצעות הפלא פון שלו מבית החולים "איכילוב" , ואת הודעתו הדרמטית של איתן הבר כי ראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין איננו עוד בחיים" .

טקסט תמונה : יוֹסִי אָבִישַי מפיק של חברת החדשות בערוץ 2 (קיצוני משמאל) . נראה בתמונה באחת מהפקות חברת החדשות של ערוץ 2 בחו"ל . מימין שליט לוב מועמאר קאדאפי . (התמונה באדיבות יוסי אבישי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

גָדִי סוּקֶנִיק זוכר את התפתחות האירועים כפי שהעיד בפניי בשיחות התחקיר שניהלתי עמו : "מייד עם צלצול הביפר בעקבות הודעתו הדרמטית של דוֹבִי גִילְהָר על היריות בכיכר , רצתי לאולפן הטלוויזיה של חברת החדשות של ערוץ 2 ששכנה ברחוב המסגר בתל אביב . התיישבתי באולפן לצִדו של השדר גיא זוהר . הייתי העיתונאי הראשון שדיווח בשידור ישיר בטלוויזיה את זהותו של הרוצח . ידעתי ששמו הפרטי הוא יגאל . ידעתי שהוא סטודנט למשפטים בן 25 שלומד באוניברסיטת בר אילן , אך לא ידעתי את שֵם משפחתו . קיבלתי את הפרטים המזהים ממר חיליק גולדשטיין שהיה בעֵת ההיא דובר התאחדות הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן הצלבתי את האינפורמציה שהייתה בידי ואימתי את הפרטים המזהים . עליתי ל- "אוויר" . היה לי ביטחון מלא במידע הראשוני שבידי המזהה את הרוצח, כי הוא אומנם נכון" . שוב התברר כי מעברו של גָדִי סוּקֶנִיק הנמרץ והמצוין מחטיבת החדשות של ערוץ 1 לחברת החדשות של ערוץ 2 הייתה מהלומה ואוֹבְדָן לשידור הציבורי .

את המהלומה הגדולה ביותר של סיקור הרצח ספגה ספגו אנשי רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC בארץ , זאת שהייתה היחידה שנקטה כבר חודשים אחדים במדיניות הצילום הרציפה של המונח Death Watch , אך ברגע האֶמֶת נעדרה מזירת ההתנקשות . צוות הצילום שלה בראשותו של הצלם יוסי גבאי היה נוכח כמובן בעצרת השלום בכיכר מלכי ישראל . ברגע המכריע כשיִצְחָק רָבִּין ירד מהבמה הראשית במדרגות לעבר מכוניתו , הסיט המפיק של ABC מר בַּרוּךְ בֵּן – חוֹרִין את צוות הצילום שלוֹ מהמוקד לצורך עריכת ראיונות עם קומץ מאנשי הימין שנכחו בעצרת אך התנגדו להשקפת עולמו של יצחק רבין . הצלם יוֹסִי גָבַּאי והמפיק ברוך בן – חורין ביקשו לאזן ולהשלים את תיעוד סיקור העצרת שהסתיימה בשלום וללא תקריות . הם הפרו לכמה שניות את מדיניות הכיסוי הטלוויזיוני של ה- Death Watch כפי שהגה בזמנו דִין רֵיְינוֹלְדְס , ובכך החמיצו את תיעוד הרצח .

כששמע מפקח ניידת השידור מֵאִיר חַיִימִי את היריות מעבר לבמה בצידה המזרחי הבין שנוצר מצב חדש בזירת הסיקור . הוא היה איש שטח מנוסה במלוא רמ"ח אבריו והחליט על דעת עצמו להחזיר מייד את הניידת שלו "לחיים" ולתפעול בתפוקה מלאה . ניידת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 חזרה לפעול במהירות עצומה . מאיר חיימי חיבר חיש מהר כבל כפול באורך 100 מטרים למצלמת  ה- ENG של הניידת . בעזרת עוזר הצַלָּם הנמרץ והמסור אִיצִיק בֶּנְיוּנְסְקִי משך את המצלמה והכבל הארוך הצמוד אליה לכיוון אֵזוֹר הירי . בהיעדרו של צָלָם הניידת יוֹרָם בַּרְקָאִי נטל מאיר חיימי את אחריות הצילום על עצמו . הוא הספיק לצַלֵם במו ידיו את תמונות ה- Video הבלעדיות בהן רואים את הרוצח המתנקש יגאל עמיר נתפס ונעצר בידי קבוצת שוטרים ואנשי משמר הגבול . ניידת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שפעלה לבדה בשטח , לא הספיקה להגיע במועד לבית החולים "אִיכִילוֹב" , יעד השידור השני , שם שכב בחדר הטראומה ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין , בעצם על ערש דווי . לניידת השידור של חברת החדשות בפיקוד שלום קיטל שחמקה מהעצרת לפני תומה הייתה עכשיו עדיפות על הניידת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 התקועה בכיכר מלכי ישראל . היא מיהרה באין מפריע לבית החולים "אִיכִילוֹב" כשיחידת ה- SNG שלה צמודה לה . השימוש של חברת החדשות של ערוץ 2 ב- Satellite News Gathering , צלחת – אנטנה לוויינית ניידת המעבירה את סיגנל השידור ממקום ההתרחשות למרכז בקרת שידורי הטלוויזיה של ערוץ 2 בנְוֶוה אִילָן ליד ירושלים , היה כפי שהתברר בעל חשיבות יתירה . השימוש ב- SNG הקנה לה את הבכורה על פני העבודה המסורבלת של ערוץ 1 הוותיק . ה- SNG הוא יתרון טכנולוגי עצום במהירות הדיווח הטלוויזיוני . עיתונאות טלוויזיונית מהירה , עדכנית ומהימנה , כפופה לטכנולוגיה מודרנית . זה כבר הוסבר כמה פעמים בסדרת 13 הספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . SNG צמוד בנובמבר 1995 היה חלום רטוב של כל מפיק חדשות בטלוויזיה . זאת הסיבה שערוץ 2 היה הראשון שהיו לו את התמונות בהן איתן הַבֶּר עוזרו הקרוב ומנהל לשכתו של ראש הממשלה שנרצח , קורא מן הכתב ב- Stand up  בפתח בית החולים "אִיכִילוֹב" בתדהמה ובקול דרמטי את הטקסט הנורא המבשר על מותו של יִצְחָק רָבִּין . ערוץ 2 הקדים את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מבלי שהתכוון לכך . חברת החדשות של ערוץ 2 בראשותו של שָלוֹם קִיטָל טֶרֶם הייתה מודעת לניצחון העיתונאי הראשון שלה במאבק השידור שנפתח בין שני הערוצים עם הירייה הראשונה של הרוצח יגאל עמיר . הראשוניות ומהירות ביצוע הדיווח והשידור של הכתבים הם פריבילגיה חשובה ומשמעותית בשידור חדשות , לא רק הבלעדיות .

אַמְנון בַּרְקָאִי ביקש את צוות הכוננות התל אביבי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לטוּס לבית החולים "אִיכִילוֹב" . הצָלָם הכּוֹנַן יחיאל כהן לא המתין לאיש הקוֹל שלו וטס עם מצלמת ה- ENG שלוֹ לבדו לבית החולים , "במהירות של 160 קמ"ש" , כפי שסיפר לי לאחר שנים . יחיאל כהן זוכר כפי שהעיד בפניי בשיחות התחקיר עמו כלהלן : "הגעתי במועד והספקתי לצַלֵם את הודעתו המצמררת של איתן הַבֶּר המודיע על מותו של ראש הממשלה , אך לרוע המזל שכחתי לבַצֵע פעולה טכנית פשוטה במצלמה , מין לחיצה על הכפתור המחבר את מיקרופון הַקְלָטַת הקוֹל למערכת הצילום. מצלמת ה- ENG אומנם פעלה אך המיקרופון נשאר מנותק . כשהגיע חומר הצילום למערכת החדשות בירושלים הוברר כי הצילום הוא Mute (אִילֵם ללא קול)". המפיק הבכיר של חטיבת החדשות בערוץ 1 אַמְנוֹן בַּרְקָאִי גילה שוב תושייה. הוא זוכר כפי שהעיד בפניי בשיחות התחקיר שניהלתי עמו : "הוריתי לטכנאים שלנו לערוך את פס הקוֹל של אֵיְתָן הַבֶּר שהוקלט ע"י אנשי הרדיו של "קול ישראל" ולהצמיד אותו לתמונת ה- Video של הצלם יחיאל כהן. אומנם שידרנו את הודעתו הדרמטית של איתן הבר על מותו של ראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין באיחור וגם אחרי חברת החדשות של ערוץ 2 , אך לפחות לא נזקקתי לטובות משָלוֹם קִיטַל מנהל חברת החדשות של ערוץ 2 כבר בתחילת מרוץ הסיקור בינינו . בינתיים שמרתי על כבודנו".

טקסט תמונה : זהו אַמְנוֹן בַּרְקָאִי ב- 1995 , המפיק הראשי של חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . רחשתי לו הערכה רבה . הוא היה הראשון בחטיבת החדשות שהתעשת והבין את גודל ומורכבות הבעיה שנוצרה בשטח . יתרונותיו כמפיק עַל הם רבים . אחד מהם הוא יכולתו לפעול בקור רוח מופתי תחת לחץ רב מבלי לאבד את העשתונות . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

שרר בתחילה בִּלְבּוּל גדול בשתי רשתות הטלוויזיה הארציות בישראל . בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 פעלו באותו ערב באורח אקראי כוחות המילואים שלה . שַרִי רָז ערכה את "רואים עולם" ואֶלִינוֹר אָמִיד הגישה אותה במקומו של העורך והמגיש הקבוע יעקב אחימאיר . השַדָּר הירוק חסר הניסיון אז גִלְעַד עַדִין הוביל בתחילה שידור ההתנקשות לבדו עד שהובררו ממדי האסון . מאוחר יותר אוּתַּר חַיִים יָבִין . הוא נכנס לאולפן השידור ונטל מידי הטירוֹן את בכורת ההגשה , ההנחיה , ונִיוֵוט בעצמו את השידורים . כמוהו עשה יעקב איילון מגיש החדשות הסמכותי של ערוץ 2 שטס עם מכוניתו מתל אביב לאולפני חברת החדשות בירושלים .

למחרת הרצח בבוקרו המוקדם של יום ראשון – 5 בנובמבר 1995 התקיימה בלשכתו של מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן פגישת חירום של בכירי ערוץ 1 הציבורי ביניהם מנהל חטיבת החדשות דודו גלבוע , המפיק הראשי שלו אַמְנוֹן בַּרְקָאִי , ומנהלי חטיבת ההנדסה כיצד להיערך לקראת השידורים המיוחדים הצפויים בשבוע האֵבֶל . ערוץ 2 נהג כמותם ונערך לקראת שידורי שבוע האֵבֶל וגם לקראת התחרות הטלוויזיונית הנכונה לוֹ מול הערוץ הוותיק בעל הניסיון בכיסוי חדשות . מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום כבר דחה כמה שעות קודם לכן בשיחת טלפון באחת בלילה (שלוש וחצי שעות לאחר הרצח) את הצעת מנכ"ל חברת החדשות שָלוֹם קִיטַל מערוץ 2 לאיחוד השידור המסחרי והציבורי והקמת אולפן משותף והפקת סיגנל שידור משותף של שני הערוצים בשבוע האבל על רצח ראש הממשלה .

שָלוֹם קִיטַל מנכ"ל חברת החדשות בערוץ 2 והאיש שבנה אותה לתלפיות זוכר כפי שהעיד בפניי בשיחות התחקיר שניהלתי עמו : "הייתי בדרכי במכוניתי במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 מאצטדיון קריית אליעזר בחיפה לתל אביב . נסעתי לחיפה כאוהד בית"ר ירושלים לראות את המשחק מכבי חיפה – בית"ר ירושלים שהסתיים בתיקו 2 : 2 . היריות בכיכר מלכי ישראל ורצח ראש הממשלה אירעו בתשע וארבעים בערב . הידיעה תפסה אותי נוהג ברכבי . דיווחתי על כך לעוּזִי פֶּלֶד . טרם ידענו עוד כי יצחק רבין ראש הממשלה ושר הביטחון נפגע קשה משלושה קליעי אקדח בסיום העצרת . ביקשתי את עוּזִי פֶּלֶד להעביר את הידיעה ליוֹרָם אַרְבֵּל שהגיש באותן דקות את תוכנית הכדורגל "הדקה ה- 91" במסגרת שידורי הזכיינית חברת "טלעד" ששידרה אותה תקופה בשבת . יורם ארבל היה בעצם איש הטלוויזיה הראשון שבישר לצופים אודות אירוע היריות בכיכר העיר . טסתי לאולפני הטלוויזיה שלנו ששכנו אז בבניין הפירמידה ברחוב המסגר בתל אביב כדי לקדם את שידור החדשות ואת המעקב אחרי האירועים . משם נסעתי לאולפנים הישנים של חברת החדשות בבניין "בֵּית אֶגֶד" בירושלים . לאחר חצות קיימנו נחמן שַי יו"ר דירקטוריון ערוץ 2 , אוּרִי שִנְעָר מחברת "קֶשֶת" ואנוכי שיחת וועידה עם דָן שִילוֹן מנכ"ל "רשת" ועוזי פלד מנכ"ל "טלעד" כיצד לקדם ולהיערך ליום השידורים הבא . החלטנו יחדיו להציע לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 איחוד שידורים מאולפן משותף . הצעתי זאת בעצמי בערך באחת בלילה של יום ראשון – 5 בנובמבר 1995 בשיחה טלפונית למנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום . אולם מוטי קירשנבאום דחה זאת בביטול על הסף בטענה שהאינטרסים של השידור הציבורי והמסחרי הם שונים לגמרי" .

ערוץ 2 הצעיר היה צריך לצאת לדרך לבדו . למזלו הרב ניצב בראש חברת החדשות מנכ"ל טוב ותָּאֵב הצלחה בשם שָלוֹם קִיטָל , שקרא נכון את מפת השידורים העתידית בשבוע האֵבֶל . שלום קיטל איש תקשורת וחדשות וותיק נולד ב- 22 בדצמבר 1947. כשהיה בן 23 הצטרף לרדיו "קול ישראל". קיבל אותו לעבודה ברדיו הציבורי – ממלכתי בשנת 1970 עמוס גורדון . כשקמה חברת החדשות בערוץ 2 בנובמבר 1993 שימש כסגנו של אֵיילוֹן שָלֵו . כעבור זמן קצר החליף אותו בתפקיד הרָם והפך בכִישרונו את חברת החדשות של ערוץ 2 לטובה ביותר בתחומה . שלום קיטל זוכר היטב את הפרטים כפי שהעיד בפניי בשיחות התחקיר בינינו כלהלן : "החלטנו לאחד את ה-"אוויר" של שלושת הזכיינים "רשת" , "קשת" , ו- "טלעד" בשבוע שידורי האֵבֶל תחת ניהול חברת החדשות . מגישי ושדרני של שלוש הזכייניות, דן שילון, רָפִי רֶשֶף, גָבִּי גָזִית, גִידִי גוֹב ואחרים פעלו כגוף אחד והובילו את שידורי ערוץ 2 באמצעות אולפן פתוח. שלושה מהם נחרתו בתודעת הציבור . הריאיון של רָפִי רֶשֶף בטכנולוגיית IFB  עם האלמנה לאה רבין, שיחזור טלוויזיוני שערך רפי רשף אודות רגעי הפינוי של יצחק רבין מזירת הרצח ע"י נהגו מנחם דמתי, והריאיון שעשה גִידִי גוֹב עם נכדיו של ראש הממשלה נוֹעָה ויוֹנָתָּן בֵּן – אָרְצִי".

טקסט תמונה : שָלוֹם קִיטָל בצעירותו לפני 35 שנים ב- 1977 בהיותו עיתונאי , כתב , ושדר ברדיו "קול ישראל' . (לע"מ תמורת תשלום) .

ערוץ 2 הצעיר עול ימים רק בן שנתיים , חסר הניסיון בהפקת חדשות , כמעט התחנן על חייו בפני אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הוותיקה בעלת הניסיון העצום בכיסוי אירועים ממלכתיים , כדי שזאת תיאות ותסכים לאַחֵד את שידורי שתי הרשתות לצורך שידור משותף . הערוץ הציבורי  סירב משיקוליו שלוֹ . נראה כאילו נהג בהתנשאות והתיר לערוץ 2 להתחבר לסיגנל השידור הישיר שלו רק במסע ההלוויה של ראש הממשלה ושר הביטחון המנוח יִצְחָק רָבִּין ז"ל . מן ההיבט ההיסטורי זאת הייתה טעות קשה של ערוץ גֵא . לערוץ 2 לא היה מה להפסיד . התפתחה תחרות . ערוץ 2 חסר הניסיון ועני עדיין בטכנולוגיה טלוויזיונית האמורה לכסות סיטואציה שידור מורכבת של רצח מנהיג מדינה ואֵבֶל לאומי בעקבותיו , החליט להשיב מלחמה שערה בהנהגתו של מנכ"ל חברת החדשות מר שָלוֹם קִיטָל .  שְלוֹש הזכייניות "רֶשֶת" , "קֶשֶת" , ו- "טֶלעַד" , הקימו מעין מערכות עיתונאיות מודולאריות משל עצמן בראשותן של הכוכבים שלהן , דָן שִילוֹן , רָפִי רֶשֶף , גַבִּי גָזִית , גִידִי גוֹב ואחרים . חברת החדשות של ערוץ 2 הלכה על ראיונות וסיפורים אישיים ואנושיים בלעדיים של הדמויות הקרובות ביותר הקשורות במישרין ליצחק רבין . ההישג העיתונאי הטלוויזיוני הגדול ביותר בשבוע האֵבֶל שייך לשדרן רָפִי רֶשֶף . רָפִי רֶשֶף , מראיין קר רוח וחריף שכל , מהטובים ביותר שצמחו בשורות הטלוויזיה והרדיו בישראל בכל הזמנים , הגדיל לעשות כשרִאיין את אלמנת ראש הממשלה לאה רבין טרם צאתה להלוויה הממלכתית של בעלה. הריאיון עימה נעשה באמצעות טכנולוגיית הצילום IFB . רָפִי רֶשֶף זוכר כפי שהעיד בפניי בשיחות התחקיר עמו : "לא ישבתי בעצמי מול האלמנה האבלה . שאלתי את שאלותיי העיתונאיות מאולפן השידור של ערוץ 2 באמצעות קו טלפון שמחובר למצלמת ה- ENG " . גדולתו של רָפִי רֶשֶף כמראיין עיתונאי החלה בתעוזתו האישית להתקשר לביתה של האלמנה האבלה כדי לפנות ולבקש ממנה שתעניק לו ריאיון בלעדי בטרם חלפו שבעת ימי האבל . היוזמה הבלתי מקובלת הניבה ריאיון עיתונאי מרתק ומעניין מאין כמוהו שכל המדינה צפתה בו . חלפו רק יומיים מאז הרצח והבקשה הנועזת והבלתי מקובלת של רפי רשף נענתה בחיוב . הריאיון של רָפִי רֶשֶף עם גב' לֵאָה רָבִּין באותו ערב יום של יום שני – 7 בנובמבר 1995 זכה לצפיית שיא , בה קנה המראיין את עולמו הטלוויזיוני , וערוץ 2 את אהדת הציבור . יוזמת הריאיון עם האלמנה גב' לֵאָה רָבִּין הוצעה כבר ביום ראשון – 5 בנובמבר ל- יוֹסִי רוֹנֵן העורך הוותיק של "ערב חדש" בטלוויזיה החינוכית ע"י אנשי המערכת שלוֹ , אך הוא דחה את הרעיון על הסַף והצהיר בשם האתיקה : "אני אינני מראיין אנשים בשבוע האבל שלהם" .

לאחר מכן ערך רָפִי רֶשֶף ריאיון מעניין ומרתק נוסף בשעה ששִחזֵר עם נהגו של ראש הממשלה מנחם דמתי את מסלול הפינוי של יצחק רבין הירוי מטווח אפס כששלושה כדורי אקדח נעוצים בגבו והוא שוכב פצוע אנוּש במכונית הדוהרת מהכיכר לעבר בית החולים "אִיכִילוֹב" . גִידִי גוֹב אירח בתוכניתו את הנכדים של יצחק ולאה רבין נועה ויונתן בן ארצי . שידורי חברת החדשות של ערוץ 2 לבשו צִביון של אמפאטיה מעבר לדיווח היבש והקונקרטי .

עוּזִי פֶּלֶד מנכ"ל הזכיינית "טֶלְעַד" בערוץ 2 המסחרי זוכר כפי שהעיד בפניי בשיחות התחקיר הרבות שניהלתי עמו : "ההישג העיתונאי של גידי גוב בעצם קיום הריאיון עם שני הנכדים סמוך כל כך לרצח ראש הממשלה היה מעניין ודרמטי . המפיקה הראשית של גידי גוֹב בשידוריו השבועיים "לילה גוֹב" בחברת "טלעד" הייתה גב' אֶתִּי אַנְטָה אשתו של ד"ר שלמה שֶגֶב רופאו האישי של יצחק רבין . אתי אנטה הייתה זאת שהציעה לי להביא את הנכדים יונתן ונועה לריאיון עם גידי גוֹב . מובן שנתתי מייד את הסכמתי למרות שהטלתי ספק ביכולתה לעשות זאת בתוך שבוע האֵבֶל . אך היא הייתה מקורבת דייה למשפחה ולנכדים כדי ייעתרו להזמנתה . הריאיון הבלעדי של גִידִי גוֹב עם נועה ויונתן בן ארצי עורר הדים עצומים בארץ" . צריך לזכור שחלק מכתביה הצעירים של חברת החדשות בערוץ 2 היו יוצאי גל"צ . הם היו נמרצים ומלאי תושייה ובסופו של דבר עשו בית ספר לכתבי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . בזמנו לעג להם רָפִיק חַלָבִּי מנהל חטיבת החדשות בערוץ הציבורי , והצהיר כי כתבי גלי צה"ל אינם בני תחרות לערוץ הממלכתי [4]. ההכרזה הזאת התפרסמה במקומון התל אביבי "הַעִיר", אולם התברר כי לא היה לָה כל כיסוי. עכשיו החל הקרב בין שני ערוצי הטלוויזיה על רכישה בלעדית של זכויות השידורים הבלעדית של קלטת הרצח כפי שתועדה ע"י הצלם החובב רוֹנִי קֶמְפְּלֶר . חברת החדשות של ערוץ 2 בשיתוף עם העיתון "ידיעות אחרונות" בראשותו של המו"ל אַרְנוֹן "נוֹנִי" מוֹזֶס הביסו את רשות השידור שחברה  ל- "מעריב" ועופר נמרודי וניצחה במאבק . עופר נמרודי היה עני יותר ופחות מוכשר מאַרְנוֹן "נוֹנִי" מוֹזֶס , ודוּדוּ גלבוע פחות נועז משָלוֹם קִיטָל . עוּזִי פֶּלֶד המנכ"ל הנמרץ והמוכשר של הזכיינית "טלעד" זוכר כפי שהעיד בפניי בשיחות התחקיר בינינו : "חברת החדשות של ערוץ 2  זכתה בבכורה מפני שארבעת המנכ"לים , שני המנכ"לים המשותפים של "רשת" דן שילון ויוחנן צנגן , מנכ"ל "קשת" אלכס גלעדי , ואנוכי כמנכ"ל טלעד" , סברנו והיינו כולנו בדעה אחת כי תשלום של כ- 1.000000 (מיליון) שקל (הערה שלי : היו שווים בסופה של 1995 ל- 330000 דולר) עבור הקלטת המתעדת Exclusively את רצח ראש הממשלה יצחק רבין – הוא סכום סביר וראוי ! תשלום יָקָר אך לא יָקָר מִידַי , בהתחשב בנסיבות האירוע ומשמעות הפרסום ושידור הטלוויזיה הבלעדי של סקופ היסטורי יחיד במינו בערוץ 2. התשלום התחלק חצי בחצי בין ערוץ 2 לנוני מוזס". כעורך שידורי הספורט צפיתי בפעם הראשונה לבדי בהקרנת תיעוד רצח ראש ממשלת ישראל על מסך ערוץ 2 בתוכנית מיוחדת שהגיש והנחה רפי רשף . ערוץ 1 שוב הוּבַס . הצטערתי צער רב עבור כולנו אך בעיקר בשביל מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום שעשה כרגיל את מיטבו שלא הספיק גם הפעם .

מר רוֹנִי קֶמְפְּלֶר זוכר שקלטת הצילום שלוֹ שתיעדה את רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 שודרה לראשונה ע"י ערוץ 2 רק לאחר שחלפו 45 יום מהלילה ההוא . את המו"מ עם ערוץ 1 וערוץ 2 הנוגע למכירת זכויות השידור של "קָלֶטֶת הַרֶצַח" ניהלו מטעמו עורכי הדין יורם סמואל ואריק אוורבך . רוֹנִי קֶמְפְּלֶר זוכר שראה בתקופת המו"מ על זכויות השידורים של קלטת הרצח את מנהל חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 דָוִד "דוּדוּ" גִלְבּוֹעַ מתראיין בתוכנית "תיק תקשורת" בטלוויזיה החינוכית , ואמר , "כי הוא דוד גלבוע מצפה לקבל את התיעוד של רצח ראש הממשלה יצחק רבין בחינם" . רוני קמפלר נדהם . הוא הרהר בינו לבין עצמו , "מה פתאום בחינם ?  זה עולה הרבה כסף" . לבסוף העניקו עורכי הדין שלו והוא את זכויות השידור לחברת החדשות של ערוץ 2 בראשות שָלוֹם קִיטָל תמורת כמיליון שקל . מאוחר יותר אמרו לו כמה אנשים שאם היה מעביר את הקלטת מייד לאחר הרצח לידי אחת מרשתות הטלוויזיה האמריקניות הגדולות היה יכול לקבל תמורתה פי כמה יותר ממה שקיבל מערוץ 2 . רוֹנִי קֶמְפֱּלֶר העיד בפניי ב- 30 בדצמבר 2007 , "כי הציעו לוֹ סכום של 50000 (חמישים אֶלֶף) דולר תמורת המצלמה שבה תיעד את רצח ראש הממשלה יצחק רבין" .

הטבע אינו סובל וָואקוּם . במקום שנעדרו ממנו מצלמות הטלוויזיה המקצועיות של ערוץ 1 וערוץ 2 באותו מוצ"ש ההוא של 4 בנובמבר 1995 בכיכר הרצח בתל אביב , ניצב שָם צַלָּם חובב בשם רוני קמפלר שעשה נאמנה את עבודתו . ההיסטוריה של הטלוויזיה רשמה את שמו באותיות של זהב כפי שהתייחסה 32 שנה קודם לכן בצורה דומה לשמו של הצלם החובב אֵיְיבְּרָאהָאם זָאפְּרוּדֶר האיש שתיעד במצלמת חובבים את רצח נשיא ארה"ב ג'וֹן פִיצְגֶ'רָאלְד קֶנֶדִי בעיר דָאלָאס בירת מדינת טקסס ב- 22 בנובמבר 1963 . רכישת זכויות השידורים של רצח ראש ממשלת ישראל השתלמה בסופו של דבר לא רק בגלל היוקרה אלא גם מבחינה חומרית . ניתן היה להחזיר את ההשקעה בקלות יחסית באמצעות מכירת צילום ה- Video הבלעדי המראה כיצד נועץ הרוצח יגאל עמיר 3 כדורים בגבו החשוף של יצחק רבין לרשתות טלוויזיה רבות בחו"ל לרבות ארבעת רשתות הטלוויזיה הגדולות בארה"ב . הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 נותרה הרחק מאחור . היא הייתה שבוייה בתפישת השידור הישנה שלה . ההבדל בין שתי וורסיות השידור של הערוץ הזקן והצעיר ניכרו לעין . ערוץ 2 היה קונקרטי והתמקֵד בראיונות אישיים עם האלמנה גב' לאה רבין , עם נהגו של יצחק רבין מְנָחֵם דָמְתִּי , ועם הנכדים נועה ויונתן בן ארצי . מעטפת השידור הממלכתית של הערוץ הציבורי הייתה הרבה יותר כללית . היא כללה צילומים רבים של עשרות אלפי בני הנוער שהגיעו במהלך ימי האבל לכיכר מלכי ישראל, הביעו את סערת רוחם בכתובות גְרָאפִיטִי על הקירות, הדליקו נֵרות נשמה, וחשפו את יגונם וסערת רוחם בשירים שקטים וחרישיים לזכרו של ראש הממשלה שנרצח בשל מדיניות השלום שלו. בתום שבעת ימי האבל הוסב שמה של "כיכר מלכי ישראל" ל- "כיכר יצחק רבין". שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רָווּ פרשנות אקדמית אך נעדרו סיפורים עיתונאיים אנושיים דרמטיים מן הסוג שערוץ 2 טיפל בהם ואשר נגעו בלֵב לִבּוֹ של הציבור. ישראל הוכתה בהלם. גם הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . פתאום קם לה מתחרה צעיר ונחוש שמוכן להעז וגם להסתכן . היא נשארה מקובעת במסגרות הישנות שלה וניגפה במערכה על לֵב הצופים .

בתוך שבעת ימי האֵבֶל בחודש נובמבר 1995 נבנה ערוץ 2 בפעם השנייה בתולדותיו על הריסותיה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית והפך למותג , לערוץ מוֹביל גם בשידורי חדשות ולא רק בתוכניות בידור . לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 נותרו רק כמה פֵּירוּרים של כבוד . לא יותר מזה . אם נותר בה שֶמֶץ כלשהו מהיסטוריית העבר המפוארת שלה בשידורי שבוע האֵבֶל , הרי זה הודות למפיק החדשות אמנון ברקאי שעבד ללא ליאות ,  24 שעות מסביב לשעון בתקופה היא . מלבד היותו מפיק טכני מחונן היו לו חושים עיתונאים בריאים וחדים . הוא היה בין הבודדים שניסו לבלום ולעצור במשהו את ההידרדרות המהירה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהסתיימה בתבוסת שידור הגדולה . "אני תמה כיצד חטיבת החדשות מתעלמת ממני ומאנשי מחלקת הספורט ולא מבקשת את עזרתנו בימים טרופים אלה , במחשבה  וחשיבה , העלאת  רעיונות וביצועם . אני מציע לך את עזרתי בשבוע שידורי האבל על רצח ראש הממשלה , ואבצע כל תפקיד שתטיל עלי " , אמרתי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר יאיר שטרן בפגישה בינינו . מנהל הטלוויזיה דחה על הסַף את בקשתי להצטרף לחטיבת החדשות בטענה שעצם צירוף איש בדרגתי ובמעמדי למאמץ ההפקה בעֵת הזאת , ולא חשוב באיזה תפקיד בחטיבת החדשות , עלולה להתפרש כצעד של אי אימון במנהל החטיבה ובמערכת כולה . הייתי המום ומזועזע מתפקודה הכושל של חטיבת החדשות לאורך כל החזית והתבוסה הקשה לערוץ 2 . הבעתי זאת במכתבי אליו . אין לי ספק בכלל כי אילו הייתי ניצב בראש חטיבת חדשות היינו מביסים את שָלוֹם קִיטָל מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 . לאו דווקא בתפקיד מנהל החטיבה אפילו בתפקיד נהג ו/או עוזר שדר היינו מנצחים את ערוץ 2 . הנה המכתב המקורי שנכתב ליאיר שטרן בדם לבי ב- 8 בנובמבר 1995 .

טקסט מסמך (1) : 8  בנובמבר 1995 . זהו המסמך המקורי (עמוד מס' 1 מתוך 3) שכתבתי למנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בתום כשלון שידורי הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 במהלך שבוע האבל על רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך (2) :  8  בנובמבר 1995 . זהו המסמך המקורי (עמוד מס' 2 מתוך 3) שכתבתי למנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בתום כישלון שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במהלך שבוע האבל על רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך (3) :  8  בנובמבר 1995 . זהו המסמך המקורי (עמוד מס' 3 מתוך 3) שכתבתי למנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בתום כשלון שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במהלך שבוע האבל על רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

חטיבת החדשות כאילו שכחה לעבוד . לפתע נראתה קהה וחלודה . הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וחטיבת החדשות שלה בעלי סמכות התיעוד לא קיימו מעולם Post Mortem אחרי סיקור הרצח ושבוע האֵבֶל הלאומי בעקבותיו ברמה מדעית וממצה . חלק מכישלונות השידור האלה טואטאו מתחת לשטיח . כישלון הסיקור בערב רצח ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין במוצ"ש – 4 בספטמבר 1995 ורדידות חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לאורך כל שבוע האֵבֶל מצביעים על עובדה ידועה אחת . הפקת שידורי טלוויזיה היא עסק מורכב שיש להתכונן לקראתו בכובד ראש וברצינות רבה . שום דבר לא מובן מאליו . לא כל אחד יודע להרכיב פַּאזֶל שידור כה מסובך ומורכב מכל כך הרבה אלמנטים . מעטים הם המוכשרים לבצע זאת במהירות וללא טעויות . פרשת רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין בכיכר העיר היא אומללה מכל היבט שהוא . וודאי מההיבט הטלוויזיוני שלה . שום פקולטה רצינית לתקשורת במדינת ישראל לא תוכל להתעלם מלחקור בעתיד את שידורי הטלוויזיה הכושלים באותו ערב מַר בכיכר מלכי ישראל , ולהבין מדוע כשלו ערוצי הטלוויזיה 1 ו- 2 בישראל וכיצד לא הפיקו את לקחי אי הכיסוי של רצח נשיא ארה"ב ג'וֹן פִיצְגֶ'רָאלְד קֶנֶדִי בדָאלָאס  ב- 22 בנובמבר 1963 , בטרם יצאו לסַקֵר בעצמם את עצרת השלום בכיכר מלכי ישראל במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995. מצלמות הטלוויזיה של רשתות הטלוויזיה האמריקנית  NBC , CBS , ו- ABC השאירו כידוע את צילום רצח הנשיא ג'וֹן פִיצְגֶ'רָאלְד קֶנֶדִי במושב האחורי של מכונית ה- "לינקולן" לצַלָּם חובב במצלמת פילם 8 מ"מ, בשם אֵיְיבְּרָאהָם זָאפְּרוּדֶר . ערוץ 1  וערוץ 2  ידעו כי ראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין מאוים . אף על פי כן הפקירו 32 שנה אח"כ את זירת הרצח החשוכה של ראש הממשלה ושר הביטחון בכיכר העיר , והותירו אותה בידי צלם חובב מחזיק במצלמת Video רעועה , העונה לשם רוֹנִי קֶמְפְּלֶר .

אין דוֹמָה תבוסת הרייטינג בימים קשים ועצובים בו האומה מתאבלת על רצח מנהיגה בנובמבר 1995 להפסד שידורי הכדורגל שנה וחצי קודם לכן במאי 1994 . הפסד זכויות שידורי הכדורגל של ערוץ 1 לערוץ 2  ב- 17 במאי 1994 הייתה תבוסה טכנית . תבוסת השידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הוותיקה והמנוסה לערוץ 2 הצעיר בימי רצח יִצְחָק רָבִּין ז"ל , הייתה הרבה מעבר לכך . היא הייתה כישלון מהותי בתוכן ובתפיסת עולם עיתונאית . היא חשפה שיטת עבודה ארכאית של ערוץ גֵא וחטיבת חדשות מתנשאת ומסורבלת המקובעת בתפיסת שידור הקרובה מאוד ל- "אני ואפסי עוד" . היא חטפה על הראש . זאת הייתה מציאות מאוד מפתיעה וכואבת מפני שבחטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 עבדו בימים ההם עיתונאים מצוינים ומוכשרים , וגם בעלי ניסיון . אין לי בכלל ספק שרבים מהם מתהפכים עד היום בלילות במיטותיהם ושואלים את עצמם , כיצד קרה לנו הדבר ומדוע לא היינו ברגע הנכון במקום הנכון . דָן שִילוֹן ששימֵש מנכ"ל הזכיינית "רֶשֶת" בערוץ 2 המסחרי באותם הימים ההם זוכר כפי שהעיד בפניי בעת שיחות התחקיר בינינו כלהלן : "בלֵיל הרצח הייתי בביתי וצפיתי בטלוויזיה . המידע על ההתנקשות בראש הממשלה הגיעה אלי דקות אחדות לאחר שיצחק רבין נפגע , ועוד לפני שנודע כי נפטר . קיימנו שיחת וועידה טלפונית משותפת של שלושת הזכיינים עם שלום קיטַל מנהל חברת החדשות של ערוץ 2 , והתחלנו מייד לתכנן את הכיסוי החדשותי ובמקביל את הלוח הרציף של כלל התוכניות . שלום קיטל שהביא עם מינויו לתפקיד בשורה מקצועית ותנופה חשובה לשידורי החדשות של ערוץ 2 , היה האיש הנכון במקום הנכון . לא ערכנו אומנם תכנון מדעי של לוח השידורים בשבוע האֵבֶל , אבל השקענו מחשבה מעמיקה בבניית לוח שידורים רגיש ויעיל בשיתוף פעולה הדוק בין שלוש הזכייניות ובהרמוניה מקצועית . תוצאת השידור הייתה חַד משמעית . ערוץ הטלוויזיה הממלכתי לא היה מסוגל לייצר אלטרנטיבה במקום שלכאורה היה השטח החזק שלוֹ . זאת לא הייתה שאלה של תקציבים או יכולות טכנולוגיות, זאת הייתה גישה מתנשאת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שבסופו של דבר הביאה להתרסקותה הגדולה" . חשתי לפחות שֶמֶץ של שִמְחָה לאֵיד היה בדבריו כשהעיד בפניי וניתח את תוצאות התבוסה של ערוץ 1 .

מנהל חברת החדשות של ערוץ 2 שָלוֹם קִיטָל התגלה בשבוע האֵבֶל על רצח ראש הממשלה כעיתונאי טלוויזיה נמרץ ומנהיג שידור והפך ליריב מַר של השידור הציבורי . הוא היה יריב אמביציוזי ונחוש להביסו גם באמצעות כלים טלוויזיוניים בלתי כשרים (ראה בהרחבה את הפוסט הקרוי : "פרטנזיות , התיימרויות , התרברבויות , ואמביציות [ 3 ] שנכתב ב- 16 בספטמבר 2012) . שָלוֹם קִיטָל היה בעברו שַדָּר ברדיו "קול ישראל" ומנהל חטיבת החדשות שלה . מאוחר יותר ניסה את כוחו גם על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 , אך אכל שָם מְרוֹרִים . משהתמנה למנהל חברת החדשות בערוץ 2 במקומו של אֵיילוֹן שָלֵו ב- 1994 לא עשה חשבון לרדיו "קוֹל ישראל" ורשות השידור שהיו פעם ביתו הראשון. הוא האיש שבנה את חברת החדשות של ערוץ 2 והביא אליו כתבים ושדרני רדיו של "קול ישראל" בימים ההם , אַהֲרוֹן בַּרְנֵע , שֶלִי יְחִימוֹבִיץ' , רוֹנִי דָנִיאֵל , רִינָה מַצְלִיח , משה נוּסְבַּאוּם , גַבִּי גָזִית , צִ'יקוֹ מְנָשֶה , שְלמה רָז , ואחרים . שָלוֹם קִיטַל בנה בתוך זמן קצר ובתנופה , וצריך לומר גם בכִישרון וידע  , קבוצת שידור צעירה ונמרצת שביקשה להוכיח את עצמה , והיוותה בבת אחת אלטרנטיבה רצינית לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . הוא לא היסס לצרף לשורותיו גם את שדרי גלי צה"ל הצעירים ובראשם יעקב איילון , דוֹבִי גִילְהָר , אוּדִי סֶגָל , אִיתַּי אֶנְגֶל , ויָרוֹן דֶקֶל . שָלוֹם קִיטַל הוא גם האיש שטיפח את צוות ההגשה המצוין יעקב איילון ומיקי חיימוביץ' . ב- 1995 'גנב' לטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1שניים מבכירי שדריה , אֵהוּד יערי הכתב הוותיק לענייני ערבים וגָדִי סוּקֶנִיק ששימש חמש שנים כתב מדיני . משערק צֶמֶד ההגשה (מוכשר ונוֹצֵץ) שלוֹ יעקב איילון ומִיקִי חַיִימוֹבִיץ' לערוץ 10 לא איבד את עשתונותיו והשיב מלחמה שערה . הוא בנה צוות מגישים חדש גָדִי סוּקֶנִיק ויוֹנִית לֵוִי שכבשו מייד את מקומם בצמרת ליגת השדרים – מגישים . שָלוֹם קִיטָל מנהל חברת החדשות של ערוץ 2 הפך ב- 1995 ליריב שקול , מַר ובעל יכולות שהתמודד בכישרון מול הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הוותיקה . עם הקמת ערוץ 2  ב- 1993 הקדימו אֵילוֹן שָלֵו ושָלוֹם קִיטָל את מהדורת החדשות המרכזית שלהם לשמונה בערב . הם כפו והכריחו את מוטי קירשנבאום מנכ"ל רשות השידור בעת ההיא להתחרות בהם . מהדורת "מבט" ששודרה באורח קבע בתשע בערב 25 שנים ברציפות , הוקדמה לשמונה בעֶרֶב . מוטי קירשנבאום החליט לסטות מהנוהל ולהתחרות ביריביו החדשים ראש בראש . הוא היה המנכ"ל הראשון ברשות השידור שפעל בתנאי תחרות . הוא הגדיל את נפח "מבט" מחצי שעה ל- 45 דקות ותבע מהעורכים לשדר מוספים יומיים של ספורט וכלכלה . אני זוכר היטב את דבריו של מנכ"ל רשות השידור מר מוטי קירשנבאום בתום שידור מהדורת "מבט" הראשונה ההיסטורית לראשונה בשמונה בערב כשאמר לי על שלוש המדרגות המפורסמות בכניסה לבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים בטרם הסיע אותו גבי אוחנה נהגו האישי לביתו במכמורת : "הרעיון להקדים את שידור "מבט" מתשע לשמונה הוא נכון . לא צריך לפחד , אנחנו טובים מהם , אנחנו נכה אותם במוספי הספורט , לחברת החדשות של ערוץ 2 אין את מערכת הספורט , ואין להם את מאיר איינשטיין".

הערה נוספת : 

לפני כמה שורות ציינתי בפוסט הזה ש- שָלוֹם קִיטָל היה יריב מַר של רשות השידור . טעמיי עִיִמי . בתחרות העיתונאית שהתהוותה מאז 1995 בין חברת החדשות של ערוץ 2 המתחזקת בראשותו לבין חטיבת החדשות הנחלשת של ערוץ 1 בראשות רָפִיק חַלָבִּי , הפר שָלוֹם קִיטָל שוב ושוב ברגל גסה את כל כללי וחוקי המאבק ההוגן בין שתי רשתות טלוויזיה המתחרות זו בזו , בעיקר אלה שעסקו באייטמים חדשותיים של אירועי ספורט רלוואנטיים . התברר לי שהוא איננו רק שאפתן אלא ערוך ומוכן לשבור את חוקי התחרות הטלוויזיונית . הדהים אותי שמנכ"ל הרשות מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה היו עֵדִים להפרות הבלתי חוקיות אך העדיפו להחריש , ובכך לבלוע את הצפרדע . החלטתי על דעת עצמי להעיר לשָלוֹם קִיטָל על הפרותיו הבלתי חוקיות במלוא החריפות בע"פ ובכתב , החלטה מתבקשת , וליידע את הממונים עלי מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום, מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן, ומנהל החדשות רָפִיק חַלָבִּי. ברור שנוצרה סיטואציה חדשה בשדה הקרב הטלוויזיוני במדינת ישראל . מישהו בערוץ 2 קבע כלל חדש . הכלל החדש היה שאין יותר כללים בתחרות הטלוויזיה בין ערוץ 1 לערוץ 2 כאילו השוק פרוץ פרוע . זה לא נכון . קוראי הבלוג שאינם מיומנים בעסקי טלוויזיה חייבים לדעת ששוּק הטלוויזיה איננו פרוע ופרוץ כלל ועיקר . תעשיית הטלוויזיה (בארץ ובעולם) היא עסק מוּסְדָר מְסוּדָר , ומתוכנן היטב לפרטי פרטים בהם כל חומרי השידור כפופים לחוזים , הסכמים , וזכויות שידורים . שלום קיטל עשה מעשים שלא ייעשו . הוא פשוט יירט חומרי שידור שלא שלוֹ שהיו של ערוץ 1 בלבד והוא גם שילם תמורתם . אולם הוא לא נענש בגלל המסורבלות הבלתי מתקבלת של רשות השידור והטלוויזיה על שני הגופים המובילים שלה , מנהיגי התוכן ואנשי המחלקה המשפטית . הרגיז אותי עד למאוד שמוטי קירשנבאום ויָאִיר שְטֶרְן התבוננו מהצד בשתיקה כיצד אני מתקוטט לבדי עם שָלוֹם קִיטָל , כאילו הטלוויזיה היא קניין פרטי שלי . מוטי קירשנבאום התגלה כמנכ"ל חלש וחסר כושר מנהיגות במעמד הזה . הוא היה הראשון שהיה אמור להתנפל על שָלוֹם קִיטָל ולא עשה זאת . יאיר שטרן הצטרף למאבק בהפרת הזכויות ע"י שָלוֹם קִיטָל מערוץ 2 מאוחר יותר . שני המסמכים הבאים מצביעים על העובדה עד כמה הגניבות שלו מערוץ 1 היו מרחיקות לכת וחמורות ביותר . לקח לו זמן להבין ש- שָלוֹם קִיטָל נלחם נגדו באמצעים בלתי כשרים . מסמכי המחאה שכתבתי לשָלוֹם קִיטָל לא נכתבו על ידי על פתק עַלוּם לוֹגוֹ . הם נכתבו על נייר מכתבים רשמי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בלשון שזהה לחומרת העבירה שנעשתה על ידו . איש חצוף ורדוד שהפר ביודעין ובמתכוון בצורה ברוטאלית את חוקי התחרות בין שתי רשתות טלוויזיה במדינת ישראל .

(ראה בהרחבה הפוסט הקרוי : "פרטנזיות , התיימרויות, התרברבויות, ואמביציות [ 3 ] שנכתב ב- 16 בספטמבר 2012).

טקסט מסמך : 2 ביוני 1997 . מכתב מחאה חריף ביותר למנהל חברת החדשות של ערוץ 2 שלום קיטל . חברת החדשות של ערוץ 2 מיירטת בבוקר של 2 ביוני 1997 מהלוויין את תחרות הריצה דונובן ביילי – מייקל ג'ונסון למרחק 150 מטרים . זכויות השידור Terrestrial הבלעדיות של האירוע הזה לשידור בארץ נרכשו על ידי כחוק באופן בלבדי מחברת EUROSPORT עבור שידור בערוץ 1 . אולם חברת החדשות של ערוץ 2 שנלחמה מלחמת חורמה בחטיבת החדשות הרָפָה של ערוץ 1 , גנבה את חומר השידור פשוטו כמשמעו מאיתנו , ושידרה אותו ללא רשות במהדורת חדשות הבוקר שלה . אנוכי הגבתי בחריפות אולם שני הבוסים הראשיים שלי מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן ומנהל החדשות רפיק חלבי מילאו פיהם מים ושתקו . הם התבוננו כיצד אנוכי מתקוטט עם שלום קיטל ולא התערבו כאילו מדובר בעניין פרטי שלי . מדובר היה באדם רווי אמביציות שגמר אומר להביס את המתחרים שלו בכל האמצעים העומדים לרשותו וגם כאלה שאינם עומדים לרשותו . יִירוּט אייטם מהלוויין שאיננו שלך אלא של יריבך ולשדר אותו בערוץ שלך ללא רשות הוא הפרת כל הכללים של התחרות הטלוויזיונית . היה ברור לי כי מנהל חברת החדשות של ערוץ 2 קבע כללים חדשים . הכללים החדשים שלו שאין כללים . זה לא היה הכל . ראה המסמך הבא .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 12 ביוני 1997 . מכתב המחאה החריף השני שכתבתי למנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 מר שלום קיטל , ושוב באותו עניין . גניבת חומרים בלעדיים של ערוץ 1 שעליהם שילם במיטב כספו ושידורם ללא רשות בצורה מתוחכמת בערוץ שלו . כפי שאפשר לראות , עותקים מהמסמך הזה הועברו לידיעת מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום , מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן , וגם מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי . מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן לא הגיבו , לא תקפו אותו , ולא תבעו להעמידו לדין מפני שהיה מפר חוק . היה מנוי וגמור עם שלום קיטל להדביר את ערוץ 1 בכל דרך ולהעביר לצדו את הרייטינג וקהל צופי הטלוויזיה שהיה משויך פעם לערוץ 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

ערוץ הטלוויזיה האירופי של  "Eurosport" קנס את ערוץ 2 בגין גניבת ה- Item "תחרות הריצה ל – 150 מטרים בין דונובאן ביילי לבין מייקל ג'ונסון" ב- 2000 דולר , אולם שָלוֹם קִיטָל לא נענש באופן אישי על הפגיעה בערוץ 1 . מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 שָלוֹם קִיטָל התנצל . הוא הֵבין את חומרת מעשהו והבטיח שלא לחזור עליו . לא ידעתי שהוא החליט אז להילחם בחטיבות החדשות והספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בכל הכֵּלִים שעומדים לרשותו . וכשיהיה צריך גם עם הכֵּלִים שלא עומדים לרשותו .

מהות האירוע :

כעשרה חודשים וחצי מתום אולימפיאדת אטלנטה 1996 , נערך ב- 1 ביוני 1997 בטוֹרוֹנטוֹ שבקנדה אירוע א"ק בינלאומי בעל מוניטין עולמי ויוקרה חד פעמיים , אם כי בעל מוֹטִיב של קִרְקָס . וועדה מארגנת קנדית אד הוק ארגנה תחרות ריצה בלתי מקובלת בטורונטו למרחק 150 מ' (One to one) בין שני האָצָנִים המהירים בתבל בעת ההיא : דוֹנוֹבָאן בֵּיְילִי מקנדה אלוף אולימפיאדת אטלנטה 1996 ושיאן העולם בריצת 100 מטרים בתוצאה של 9.84 ש' לבין האמריקני מָיְיקֶל ג'וֹנְסוֹן האלוף האולימפי מאטלנטה 1996 בריצת 200 מטרים ומחזיק בשיא העולם בריצה זוֹ בזמן של 19.32 ש' . למנצח מבין השניים הובטח פרס כספי בגובה של 1.000000 (מיליון) דולר ולמפסיד מחצית ממנו . אנשי Eurosport ערוץ הספורט האירופי הפופולארי רכשו את זכויות השידורים של האירוע המסקרן להפצה באירופה לרבות ה- EBU . ארגון תחרות ריצה משותפת מהסוג הזה בין שני שיאני העולם המחוננים הטריים שקבעו את שיאיהם העולמיים במשחקים האולימפיים באטלנטה 96' אינו דבר של מה בכך . 150 מ'איננו מרחק אולימפי אלא טווח פשרה שהושגה בין השניים מפני שדונובאן ביילי הוא אָצָן שהיה רָב אומן בריצת 100 מ', ומייקל ג'ונסון לעומתו ספרינטר וגְרָאנְד מַאסְטֶר במרחק הכפול . זה לא כל כך פשוט להפגיש שתי פרימדונות ידועות כאלה בעלות שֵם שעל כפות המאזניים מונחת יוקרה כל כך רבה . היה צריך לקנות אותם בכסף גדול . עוד לא נולד האדם שאמר לא לממון . שניהם לא יכלו לסרב להצעה הכספית הנדיבה של הוועדה המארגנת . אירוע טלוויזיוני מסקרן אך בעל נטל כלכלי . מי שרוצה לראות אותו יידרש לשלם . Eurosport הצליחה לשָוֵוק בהצלחה גדולה את אירוע הקרקס הזה בעולם והפכה את התחרות הלא שגרתית לאפיזודה טלוויזיונית נוֹצֵצת , יוקרתית , נושאת זכויות שידורים , ונחשקת ! נדלקתי על הרעיון הנחמד של Eurosport  כמו עשרות רשתות טלוויזיה אחרות באירופה ובעולם ומיהרתי לרכוש את זכויות השידור הבלעדי של האירוע בעבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 תמורת סכום צנוע של 800 (שמונה מאות) דולר . הכרתי היטב את אנשי המכירות של  Eurosport  שהעניקו לי מחיר מיוחד . כרגיל זמזמתי באוזניהם כמו באוזני אחרים את הרינגטון שלי : "IBA is a very small non commercial television network" . דונובן ביילי ומייקל ג'ונסון היו אמורים לעבור את המרחק של 150 מטרים בזמן של כ- 15 שניות בערך . מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 נדרשה לשלם 53.3 דולר לכל שנייה מהתחרות . מחיר הוגן . תאריך התחרות יוּעַד ליום ראשון – 1 ביוני 1997 בשש אחה"צ שעון טורונטו (יום שני – 2 ביוני 1997 באחת לפנות בוקר שעון ישראל) . ההסכם הגביל אותי כמו את הרוכשים האחרים ברשתות הטלוויזיה של ה- EBU ולא אִפשֵר לי לשָדֵר את האייטם לפני השעה שֵש בערב שעון ישראל . זו הייתה התחייבות שלי כמו של הקולגות האחרות באיגוד השידור האירופי . מנהל חברת החדשות של ערוץ 2 שלום קיטל הקדים אותי . הוא יירט את הלוויין וגנב את "התחרות דונובאן ביילי – מייקל ג'ונסון" שאיננה שלו אלא שלי , וגם שידר אותו לפניי . אתם קוראי הבלוג רשאים לכנות את שָלוֹם קִיטָל בעקבות המעשה הזה ככל העולה על רוחכם . יָשָר – הוא לא !

באפריל 1998 התמנה אורי פורת למנכ"ל רשות השידור במקומו של מוטי קירשנבאום . אורי פורת השיב את "מבט" לשעה המקורית שלו בתשע בערב , והדיח מכס ההגשה את גְאוּלָה אֶבֶן , והחזיר אליו את חַיִים יָבִין . אבל זהו כבר סיפור אחר . ב- 2002 חלו זעזועים בחברת החדשות של ערוץ 2 . רָם לָנְדֶס שכיהן כעורך מצטיין אצל שָלוֹם קִיטָל פרש מחברת החדשות של ערוץ 2 , וחבר לערוץ 10 כאן הקים כמעט מבראשית את חטיבת החדשות של ערוץ 10 . הוא העביר אליו את צמד המגישים מר יעקב אֵיילוֹן וגב' מִיקִי חַיימוֹביץ' שדרני המהדורה המרכזית ולאחר אין ספור ניסיונות בּידֵל בהצלחה את השעה שבע בערב לטובת תוכנית אקטואליה בהגשת שני עיתונאים וותיקים , בעלי ניסיון , ומבוגרים בדמותם של ירון לונדון ומוטי קירשנבאום. התוכנית . "לונדון את קירשנבאום" הפכה אם כי לא מייד למותג טלוויזיה ופלטפורמה לקראת שידור המהדורה המרכזית של ערוץ 10 בשמונה בערב . (התוכנית "לונדון את קירשנבאום" הוסטה מאוחר יותר לאחור והוקדמה ל- 18.00 . במקומה ב- 19.00 הוצבה תוכנית הרכילות של גיא פינס) . היה אם כן למר רָם לָנְדֶס ממי ללמוד . משָלוֹם קִיטַל . שָלוֹם קִיטָל נהג שלא בהגינות (בלשון המעטה) בהתמודדות שלו נגד חטיבת החדשות של ערוץ 1 הציבורי , אולם היה ברור שהוא עיתונאי מוכשר ושאפתן , והאחראי הראשי על שגשוג חברת החדשות של ערוץ 2 בשנים ההן .

שום מנכ"ל רשות שידור לפני מוטי קירשנבאום או אחריו מאז נוסדה הטלוויזיה הישראלית ב- 1968 , לא ספג תבוסות שידור כה טראומתיות מידי מתחריו שזִעזעו עד עָפָר את אושיות שידור הטלוויזיה הציבורי – ממלכתי , ועוררו גם וויכוחים בתוככי ערוץ 1 וברשות השידור כולה . אך גם שום מנכ"ל לפניו לא ניהל את רשות השידור בתקופה תחרותית מול אריות טלוויזיה בדמותם של זכייניות ערוץ 2 . המנכ"לים שמואל אלמוג ז"ל  , יצחק לבני ייבדל לחיים ארוכים , יוסף "טומי" לפיד ז"ל , אורי פורת ז"ל (בקדנציה הראשונה) ואריה מֶקֶל ייבדל לחיים ארוכים פעלו כמונופוליסטיים . מוטי קירשנבאום היה המנכ"ל הראשון של רשות השידור הציבורית שנדרש להתחרות ביריב מוכשר , צעיר וקל רגליים , וגם עשיר . דן שילון , יוחנן צנגן , אלכס גלעדי , ועוזי פלד היו מוכשרים חכמים , בעלי יוזמה , נועזים וחדשניים , וגם עתירי ניסיון ניהולי לא פחות ממוטי קירשנבאום עצמו . הם לא נפלו ממנו במאום . היה ברור שערוץ 2 הצעיר ורווי האמביציות יגנוב בתחילה את תשומת הלב מהשידור הציבורי הוותיק והמסורבל שהיה עד עכשיו מונופול . הצרה שהוא לא גנב . הוא שדד . השידור הציבורי החל בעידן מוטי קירשנבאום את המלחמה על חייו ועל הרלוואנטיות שלו . גם מוטי קירשנבאום הבין שהשידור הציבורי בראשותו איננו משוחרר מעול הרייטינג . הרלוואנטיות שלו וגדולתו וכוחו המוסרי בתחומי טלוויזיה רבים נובעים מכמות הצופים המעוניינים לצפות בשירותיו ולא מכוח החוק המצווה כל אזרח ישראלי המחזיק מוניטור טלוויזיה בסלון ביתו לשלם מס שנתי הקרוי "תשלום האגרה" .

להיסטוריה יש תכונה מגונה . היא אוהבת לזכור ולהנציח אירועים שהמפסידים רוצים לשכוח . אלוּ הם אותם שני המקרים בהם הֵבִיס ערוץ 2 הצעיר ללא תנאי את ערוץ 1 המסורבל והשָבֵעַ בשני קרבות התקשורת ההיסטוריים בעשור ה- 90 של המאה שעברה : הראשון , הזכייה המפתיעה בזכויות השידורים של כדורגל הישראלי במאי 1994 (נכס שידור שהיה עוגן שידור בלעדי ובלבדי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במשך רבע מאה של שנים , 1994 – 1969) . השני , כיסוי שבוע האבל לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ב- 4 בנובמבר 1995 על פי פילוסופיית שידור ורעיון כיסוי עיתונאי – חדשותי שונה לחלוטין שהוביל מר שלום קיטל . היו למוטי קירשנבאום כמובן גם הרבה הצלחות כמנכ"ל רשות השידור בשנים ההן כאשר כיהן וניווט אותה בתקופה שנמשכה חמש שנים , 1998 – 1993 . אולם שתי התבוסות הצוֹרְבוֹת האלה שבוודאי היה רוצה לשכוח , ייזכרו וייזקפו לעַד ברקורד שלוֹ .

טקסט תמונה : שנת 1994 . היכל הספורט ביד אליהו . מוטי קירשנבאום מנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993 (מימין) יחדיו עם מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן (משמאל) והכדורסלן האיטלקי הנודע דינו מנגין (קומתו 2.05 מ' – במרכז) . מוטי קירשנבאום היה המנהיג בהא הידיעה של השידור הציבורי אך ספג שתי תבוסות בלתי נשכחות מערוץ 2 המסחרי . הוא היה ראש השידור הציבורי הראשון שנדרש להתמודד בסביבה תחרותית מול אריות טלוויזיה בערוץ 2 המסחרי כמו דן שילון ויוחנן צנגן המנכ"לים של "רשת" , אלכס גלעדי מנכ"ל "קשת" , ועוזי פלד מנכ"ל "טלעד" – אנשי טלוויזיה שלא נפלו ממנו במאום בשום תחום . (באדיבות יאיר שטרן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מוטי קירשנבאום נשאר על כנו וסיים קדנציית ניהול מלאה בת חמש שנים . אישיותו הייתה יציבה . הוא לא היה טיפוס שנגרר לפאניקת שידור למרות התבוסות . הוא נשאר זקוף מפני שהיה מנהיג אמת . כתפיו מעולם לא היו שחוחות . הוא נשאר קר רוח ותחת שליטה עצמית . מוטי קירשנבאום לא התפטר לאחר המשברים הכבדים וגם לא פיטר את האחראיים לתבוסת השידור השנייה . יכול להיות שהסכין עם העובדה שחכמתו כמאמן ראשי לא חִלחלה עד לאחרון השחקנים בחמישייה הראשונה שלוֹ ברשות השידור . מרדכי "מוטי" קירשנבאום המשיך לדחוף כמיטב יכולתו את עגלת השידור הציבורי לקרבות נוספים שנכונו לוֹ למרות שתי התבוסות שנחל . רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין בכיכר העיר ב- 4 בנובמבר 1995 יישאר פצע פתוח ושותת בגוף האומה עוד זמן רב . זיכרון מַר בחייו של עם שָסוּעַ . המחלוקות הפוליטיות הקשות הקיימות בין רבדים שונים בעם ישראל רובצות עדיין לפתחנו . הן טרם פגו ועלולות להחריף . המבנה המסועף של החברה בישראל על מגזריה השונים והכלכלה הקפיטליסטית שאימצה המדינה הקטנה בד בבד עם הימצאותם של עניים כה רבים בתחומה ומשברי החינוך , עלולים לכַרְסֵם בסופו של דבר באשיות הדמוקרטיה . הפערים הכלכליים העצומים בין הרבדים השונים בחברה מצומצמת ימשיכו לחלחל ולהזין את המחלוקות הקיימות . הם ידגישו ביתר שאת את ההבדלים הפוליטיים בתוכנו . יכולת הריסון תפחת , אי הציות והאלימות יגברו בתחומים . משפחתי שלי אנחנו כולנו , ילדנו , ונכדנו נזכור לעד את זכרו של יִצְחָק רָבִּין האהוב .

טקסט תמונה : קיץ 2007 . נכדיי הגדולים מבקרים באתר ההנצחה במקום בו נרצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, ברחוב אבן גבירול בתל אביב ליד בניין העירייה. מימין לשמאל : נעמי אלרואי , יובל אלרואי , ואיתמר אלרואי. (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 2007 . נכדיי נעמי , איתמר , ויובל מכבדים את זכרו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין שנרצח בכיכר העיר ב- 4 בנובמבר 1995 . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

שידורי הספורט בהנהגתי חזרו מייד לרוּטינה בסוֹפָה של 1995.  ב- 15 בנובמבר 1995 אחד עשר יום לאחר רצח ראש הממשלה , כבר העבירו מאיר איינשטיין ואבי רצון בשידור ישיר מהעיר קוֹן בצרפת את משחק הכדורגל צרפת – ישראל בקדם אליפות אירופה . צרפת ניצחה 2 : 0 . שבוע אח"כ החלו השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה בכדורסל . בקיץ 1996 לא זכר כבר איש את תבוסת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לערוץ 2 המסחרי וכישלון הסיקור של רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין . ההצלחות של שני מבצעי השידור הגדולים של מחלקת הספורט בקיץ 1996 , משחקי אליפות אירופה בכדורגל  1996 EURO  באנגליה ו, המשחקים האולימפיים של אטלנטה 1996 בארה"ב , שתי מסות שידור ספורטיביות שהכילו יותר מ- 300 שעות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, השכיחו כה מהֵר את מפלות העבר . השיחה המעניינת והמתמשכת עם מנכ"ל רשות השידור במסעדה הלונדונית האוקספורדית התארכה . לפתע שינה מוטי קירשנבאום כיוון . מוטי קירשנבאום העריך מאוד וכיבד את חיים יבין . הוא סַח לי לא פעם אחת במין גאווה שכזאת , "ההלוויה של חַיִים יָבִין תצא מבניין הטלוויזיה ברוממה" . פעם סיפר לי שבימיה הראשונים של הטלוויזיה הישראלית  ב- 1968 ניסו רבים את כוחם כמגישי חדשות מול מצלמת הטלוויזיה המָאגִית באולפן . כולם ביקשו להיות כוכבי הגשה . "כשהתיישב חַיִים יָבִין לראשונה על כֵּס המגיש ב- Screen Test  ב- 1968 והעמיד את כישרונו למבחן מול מצלמת הטלוויזיה באולפן , ידענו כולנו מייד שנולד מגיש חדשות טבעי" , סיפר מוטי קירשנבאום בעיניים בורקות ואהדה גלויה לקריין הוותיק . חיים יבין היה בשנים ההן קריין חדשות נודע ברדיו "קול ישראל" ושימש כעוזרו הקרוב של המומחה לתקשורת ד"ר אליהוא כ"ץ שנבחר להקים את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 על רגליה . הצלחתו של חיים יבין ב- Screen test ההוא לפני כמעט 40 שנה סללה בפניו קריירה טלוויזיונית מזהירה . מוטי קירשנבאום אהב והעריך את חיים יבין . שניהם היו חברי צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית ב- 1968 ושירתו תחת פיקודם של פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ וסגנו עוּזִי פֶּלֶד . חיים יבין , מוטי קירשנבאום , דן שילון , טוביה סער , יורם רונן , חגי פינסקר , נקדימון רוגל , שרי רז , דן בירון ורבים אחרים הקימו את הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה . לפני כן לא היה כאן שום דבר . מוטי קירשנבאום חזר על הטקסט במסעדה באוקספורד סטריט בסופו של חודש יוני 1996 , ואמר לי שוּב : "כשהקריירה של חַיִים יָבִין תגיע לקיצה , הוא צריך להיטמן בארון הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 , ומסע הקבורה צריך לצאת מרוממה" . מוטי קירשנבאום רצה להעניק פרס למגיש החדשות הוותיק שלו , על חריצותו ותרומתו רבת המשמעות במשך שנים רבות לשידורי החדשות של השידור הציבורי , ובּיקֵש ממני לארח את חיים יבין במשחקים האולימפיים של אטלנטה 1996. הבטחתי לוֹ להשתַּדֵל.

1996 הייתה שנה עמוסת שידורי ספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . ביום ראשון – 30 ביוני סיימנו את מבצע שידור אליפות אירופה בכדורגל – אנגליה 1996 בשידור ישיר מאִצטדיון "וומבלי" (Wembley) בלונדון את משחק הגמר של בין נבחרות גרמניה וצ'כיה . צ'כיה הובילה 1 : 0 משער שכבש פטריק ברגר בבעיטת עונשין מ-11 מטר בדקה  ה- 59 . אוֹלִיבֶר בִּירְהוֹף הִשווה ל- 1 : 1 בדקה ה- 73 . הגרמנים בהדרכתו של מאמנם בֶּרְטִי פוֹגְטְס הציגו משחק בעל סגנון גופני מובהק ודבקות במשימה אך חסר כל השראה וברק . זה הספיק להם לנצח בשער זָהָב מקרי של אוֹלִיבֶר בִּירְהוֹף בדקה ה- 95 בתוך תקופת ההארכה (השוער הצ'כי פֶּטֶר קוֹבָה השמיט כדור טיפשי לתוך שערו) ולנצח 2 : 1 כדי לזכות בכתר . מאיר איינשטיין ואבי רצון נשאו כרגיל בעוֹל העיקרי של השידורים , אך גם זוֹהֵייר בַּהָלוּל והפרשן שלו חַיִים בַּרְעַם עשו עבודה טובה , רצינית , ואחראית .

טקסט תמונה : קיץ 1996 . אליפות אירופה לאומות בכדורגל – אנגליה 1996 (EURO 96ׂ השדר מאיר איינשטיין והפרשן אבי רצון בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באִצטדיון "אולד טראפורד"  (OLD  TRAFFORD) של מנצ'סטר יונייטד ביוני 1996 בעֵת השידורים הישירים מ- 1996- EURO .  צוות השידור "איינשטיין – רצון" היה בבת עיני . הסיבה פשוטה , מפני ששניהם היו לא רק שדרים אלא גם עיתונאים . לצוות השידור הזה הייתה השפעה עצומה על שידורי הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעשור ה- 90 של המאה שעברה . אבי רצון הציב רף גבוה בפרשנות ספורט בטלוויזיה. הוא ללא ספק נחשב בעיניי לגדול פרשני הכדורגל בטלוויזיה שהיו לנו אי פעם. בכל הזמנים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

את הצלחת שידורי 1996 EURO אני חייב קודם כל לשירותי התקשורת היוצאים מן הכלל שהעניקה לנו RTV London ("רויטרס טלוויז'ן" בלונדון) במשרדיהם בלונדון בהנהלתם של פול בינסטד וטרי ברטון . שני ג'נטלמנים אנגליים , מקצועניים , רציניים , אדיבים , ומאוד מדויקים . הם היו מאוד מסורים לנו . הזמנתי את שניהם לארוחת הסיום המסורתית שערכתי למשלחת השידור שלנו במסעדה לבנונית בלונדון בתום עוד מבצע שידורים ארוך , והענקתי להם בשם רשות השידור תשורות מאִתנו . מוטי קירשנבאום שבא לבקר את ציוותי השידור בלונדון הצטרף לסעודת הערב המזרחית בבירה האנגלית . כשחזרתי לארץ מצאתי על שולחני פקס נחמד מפול בינסטד [5] .

F A C S I M I L E  TO:  YOASH  ALROEY  , IBA

 FAX :  00 972  – 2  – 301446   FROM:  PAUL  BINSTED/ TERRY  BARTON   DATE:

  1st  JULY 1996

Dear Yoash, On behalf of Terry Barton and my self we would like to thank you  for your hospitality on Friday 28 June and the very lovely books you gave us onIsrael. It was a great pleasure meeting with you and your General-Director and his wife, and trust they were not too cold at Wimbledonon Saturday. I hope everything goes well in Atlanta. Do not hesitate to contact us if we can be of assistance to you in the future. Best regards once again from terry and my self

PAUL  BINSTED

העברתי את הפקס הנחמד לידיעתו של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום .

כשהסתיימו שידורי 1996 – EURO , הגיעו ללונדון אורי לוֵי ופרשן הטניס שלנו עמוס מנסדורף כדי לשָדֵר ישיר לארץ את משחקי חצי הגמר והגמר של הנשים והגברים בטורניר הטניס של ווימבלדון . הטניסאית הגרמנייה שְטֶפִי גְרָאף זכתה בבכורה בין הנשים כשניצחה את הספרדייה ארנצ'ה סאנצ'ז , ובין הגברים בלט בעליונותו ההולנדי ריצ'ארד קרייצ'ק (שחקן טניס סלובקי במקור) . הוא ניצח במשחק הגמר את האמריקני מאליוואי וושינגטון . מחלקת הספורט סיימה בהצלחה עוד שני מבצעי שידור ארוכים בני 100 שעות שנמשכו כארבעה שבועות . לא נותר לה זמן לנוח על זרי הדפנה . שידורי 1996 – EURO היו היוֹמָן . המשחקים האולימפיים של אטלנטה 1996 היו הסֶרֶט. הם כבר ניצבו בשער. הייתי שָרוּי אז באחת מתקופות השיא בעשיית שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום נתן לי חבל ארוך . צריך להבין שבעבור זכויות שידורים בלבד שילמנו ל- UEFA תמורת כיסוי Euro 1996 באנגליה כ- 500000 (חצי מיליון) דולר , בעבור זכויות השידורים של כיסוי טורניר ווימבלדון 1996 שילמנו 40000 (ארבעים אלף) דולר , ובעבור זכויות השידורים של אולימפיאדת אטלנטה 1996 שילמנו קרוב ל- 1.000000 (מיליון) דולר . וזה בטרם ביצענו את פסיעות ההפקות המורכבות והמסובכות שלנו שדרשו הוצאות כספיות – כלכליות בנוסף לתשלומי זכויות השידורים. פתאום הוברר כי החיים היו חזקים מהמתים . רצח ראש הממשלה ושר הביטחון האהוב יצחק רבין נותר מאחור.

ב- 2 ביולי 1996 חזרתי מלונדון לשהייה בת שבוע בארץ . אח"כ הייתי צריך לטוס לאולימפיאדת אטלנטה 1996 . מיהרתי לשני נכדיי הקטנים והאהובים , אל יובל בת ה- 8 חודשים ולנכדי הבכוֹר אִיתָּמָר שכל כך הייתי קשור אליו והוא אלי . הם היו שני הנכדים הראשונים של רעייתי יעל ושלי . במשך השנים נוספו אליהם עוד שמונה . אין אושר גדול מלהיות סבא וסבתא לנכדים אהובים . איתמר היה תינוק יפה תואר בן שנה ו- 9 חודשים . לא ראיתיו יותר מחודש . תהיתי אם יכיר אותי לאחר מִרוַוח זמן כה גדול . הוא התעורר משנתו ולא רק שהכיר אותי אלא חיבק אותי מייד בעוֹז הנכד הקטנטן והחמוּד והיָקָר הזה. זהו האושר האמיתי בהתגלמותו . היום בשנת 2004 הוא בן תשע וחצי . ילד מחונן ויפהפה . הוריו , בני הבכור רוֹעִי ורעייתו חַגִית לא השאירו אותו לבד . יש לאיתמר שלוש אחיות , נעמי בת 8 , רחלי בת 4 וחצי ועלמה בת השנתיים ואח אבשלום בן שנתיים . כשנכתב בתנ"ך בספר שמואל ב' בפרק כ"ה : "וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל להלל מאוד" , התכוון המשורר לא רק לאבשלום בנו של דוד המלך אלא גם לנכדנו אבשלום , של רעייתי יעל ושלי . אבשלום ועלמה הם אחים תאומים . האחד יותר יפה מהשני במשפחה הזאת של בני הבכור רועי ורעייתו חגית . האמת ילדיו של בני השני גוּר ואשתו יסמין נכדתי יוּבָל בת ה- 8 וחצי ונכדי נְבוֹ בן ה- 4 וחצי אינם נופלים במאום ביופיים וחכמתם מבני דודם . הם שונים לגמרי אך יפי תואר ונבונים גם הם מאין כמותם . נראה מה ייצא מכל השבט המורחב הזה . ילדיי ונכדיי מאוד קשורים אלינו . הודות לרעייתי נשארה המשפחה מאוחדת ומלוכדת , וקרובה מאוד. (הערה : הטקסט הזה נכתב בשנת 2002).

אני מת לסתור את סיסמתו של נִיק רוֹמָנוֹ גיבור הספר "דפוק על כל דלת" (נכתב ע"י וִוילָארְד מוֹטְלִי), האומר, "מוּת צעיר ותהיה לך גוויה יפה" . בניגוד לנִיק רוֹמָנוֹ אני רוצה לחיות שנים רבות . הסלוגן , "מִי ששוֹאֵף לחְיוֹת זְמָן רָב – חַיָיב להִזְדָקֵן" – הוא נכון. חיים יבין אמר לי פעם, "הסלוגן הזה נכון ומשקף את חיי בטלוויזיה", והוסיף, "אבל כאן יש פתרון. מאפרת". אני לוקח את האחריות הזאת להיות איש זקן על עצמי כדי לראות לאן יוביל גורל החיים את נכדיי , ולוואי ואוּכל להכיר את ניניי . אין יום שחולף מבלי שאני קורא כמה פרקים בתנ"ך . רבות הרהרתי ביני לבין עצמי האם בּוֹעַז ורוּת חיו מספיק שנים כדי להכיר את נינם דוד , האם עוֹבֵד בנם של בועז ורות וסבו של דוד המלך האריך שנים כדי להיות הסנדק של נכדו בטקס ברית המילה . אלוהים היה עִמי . זכיתי להיות סנדקם של נכדיי בברית מילתם .

כעבור שבוע ימים טסתי עם צֶוֶות החלוּץ לארה"ב , לאטלנטה בירת מדינת ג'ורג'יה . בשבת – 20 ביולי 1996 נפתח שָם טקס הפתיחה של האולימפיאדה ה- 26 של העִידָן החדש . השארתי בידי מוטי קירשנבאום מנכ"ל רשות השידור , יאיר שטרן מנהל הטלוויזיה , ודוּדוּ גִלְבּוֹע , ועוד 150 נשים בטלוויזיה וברשות השידור את ספר השידורים / פקודת המבצע שחיברתי לקראת שידורי אולימפיאדת אטלנטה 1996 . חלפו ארבע שנים מאז ימי ברצלונה 1992 האומללים ותקופת הניהול של יוסף בר-אל ואֶלִימֶלֶך רָם . זה את הטלוויזיה והאחר את חטיבת החדשות . מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן הפקידו בידי הרבה יותר אמצעים טכנולוגיים וכוח אדם . אופציות השידורים התרחבו . מבצע השידורים היה הפעם לא רק רחוק יותר מברצלונה אלא גם הרבה יותר מורכב ומסובך .

לא שכחתי את בקשתו של מוטי קירשנבאום לרכוש לחיים יבין ולרעייתו יוספה את צמד הכרטיסים המבוקשים לטקס הפתיחה של הגדולה בהצגות הספורט בתבל . רכשתי למענם באמצעות ה- EBU את מיטב הכרטיסים לטקסי הפתיחה והנעילה ולתחרויות החשובות ביותר בא"ק , שחייה , והתעמלות . חלק מהאירועים האולימפיים האלה באולימפיאדת אטלנטה 1996 נחשבו למבוקשים ביותר . נטלו בהם חלק הספורטאים הטובים בעולם . הכרטיסים נחטפו .על כן ה- EBU הגדיר אותם כ- High Demand Events . אפילו שדרי הטלוויזיה מצוידים בתג הזיהוי המיוחד (Accreditation) התלוי על צווארם נדרשו לאישור נוסף כדי לחדור לעמדות השידור שלהם באִצטדיונים . ראשי ה- EBU באטלנטה 1996 יצאו מגדרם כדי לשריין את הכרטיסים הפופולאריים למגיש החדשות הכי מפורסם בישראל . מבצע קניית הכרטיסים של חַיִים יָבִין לאירועים המבוקשים באטלנטה 1996 עלה לנו כ- 5000 (חמשת אלפים) דולר . זאת הייתה בקשתו המפורשת של מוטי קירשנבאום . מילאתי אותה בדייקנות וכלשונה . חַיִים יָבִין ניהל את חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1980- 1977 ואת הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1989- 1986 . לאלכס גלעדי ולי היו לא מעט מחלוקות עמו בשנים ההן אך למרות הוויכוחים אף פעם לא נטר ולא נקם . הוא היה מעין אבא טלוויזיוני של כולנו . למרבה ההפתעה חיים יבין לא שעה להזמנתו של מוטי קירשנבאום ולא הטריח את עצמו מעולם להגיע לאולימפיאדת אטלנטה 1996. אולי זה לא עניין אותו. התקיימו שם רק המשחקים האולימפיים ולא הבחירות לנשיאות ארה"ב.

נאלצתי להציב את אחד מעוזריי אֶיָיל יָרְדֵן , ישראלי שהתגורר באטלנטה ונמנה אֶד-הוֹק על צֶוֶות ההפקה שלי , בפתחם של האִצטדיונים האולימפיים כדי למכור פעם אחר פעם את זוגות הכרטיסים היקרים למופעים השונים ולהשיב את כל הכסף האָבוּד לקופת הרשות . עלות הכרטיסים האולימפיים לא הייתה זוֹלה . מחירו של כרטיס בודד לטקס הפתיחה של אולימפיאדת אטלנטה 1996 עמד על 715 דולר . כל הכרטיסים נחטפו כלחמניות טריות בידי תושבים מקומיים והכסף חזר לקופת רשות השידור . מביקוריי הרבים בארה"ב בתוקף תפקידי כמנהל מחלקת הספורט הבנתי שהציבור האמריקני מעדיף לראות אירועי ספורט מהיציעים באצטדיון על פני צפייה בטלוויזיה מהכורסא .

אני חושב שהייתה לו למוטי קירשנבאום נחמה גדולה באנגליה ב- 96' EURO בשעה שבישרתי לו כי רֶשֶת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC שוב הפסידה באותה שנה את זכויות השידורים של ליגת העַל האנגלית בכדורגל (Premier League) לרשת הטלוויזיה הלוויינית BSkyB של מיליארדר התקשורת האוסטרלי רוּפֶּרְט מֶרְדוֹק . לא ראו את האושר הנסוך על פני הפוקר שלו . ב- 1992 הפסיד ה- BBC  בפעם הראשונה בקרב זכויות השידורים נגד איל העיתונות האוסטרלי . ב- 1996 זאת הייתה תבוסה . רופרט מרדוק ייצג טכנולוגיית שידור לוויינית מתוחכמת , עשירה , ומיידית  –  שונה מאלוּ של ה- BBC  ו- ITV  המסחרית . זאת הנהנית מכיסם הפרטי התפוּח של מטורפי הכדורגל ולאו דווקא מכיסו המצומק של משלם האגרה המממן את השידור הציבורי הבריטי . באמצעות הכסף הגדול יכול היה להציע להתאחדות הכדורגל האנגלית הצעה שלא תוכל לסרב לה . רופרט מרדוק שילם להתאחדות הכדורגל האנגלית תמורת חוזה השידורים הישירים החדש ארוך טווח לארבע שנים של 2001 – 1997 סכום דִמיוני חסר תקדים בן של 1.000000000 (מיליארד) פאונד – סטרלינג . ממון בלתי נתפש בימים ההם. הידיעה המרעישה הזאת התפרסמה בהרחבה ובהבלטה בעיתונות הבריטית בתחילת חודש יוני 1996 [6] . העיתונות הבריטית העניקה לעסקה הכספית הענקית את הכינוי "בּוֹנָנְזָה" (Bonanza) . מִכְרֶה זָהָב עבור התאחדות הכדורגל האנגלית .

טקסט מסמך :  קיץ 1996 . סנסציה עולמית . בהיותי בלונדון לצורך הפקת שידורי EURO 96 , פרסם העיתון הלונדוני הנודע רב התפוצה  ה- "DAILY  TELEGRAPH"  בכותרת הראשית שלו במדור הספורט ביום שישי – 7 ביוני 1996 את הידיעה הסנסציונית , כי מועדוני הכדורגל בליגת העַל האנגלית יקבלו בהסכם החדש עם איל התקשורת האוסטרלי רופרט מרדוק (Rupert Murdoch בעל רשת הטלוויזיה הלוויינית האנגלית B SKY B) בתקופת ארבע השנים הבאות 2001 – 1997 , סכום של מיליארד פאונדס סטרלינג . העיתון הכתיר את החוזה החדש עם רשת הטלוויזיה הלוויינית כעסקת "בוננזה" (מכרה זהב) לכדורגל האנגלי. רשת הטלוויזיה הציבורית רבת המוניטין של אנגליה ה- BBC נדחקה לשוליים . הבאתי את האינפורמציה הזאת לידיעתו של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום . אולי היא הייתה עבורו נחמה פורתא .  (באדיבות ה- "דיילי טלגראף") .  

ה- BBC בראשותו של המנכ"ל ג'וֹן בִּירְת (John Birt) הסתפק בתשלום של עשרים ושבעה מיליון דולר (כ- 18 מיליון סטרלינג) לחוזה בן ארבע שנים עבור שידור תקצירים בלבד . 6.750000 (שישה מיליון ושלושת רבעי) דולר בכל שנה תמורת המשך שידור תוכנית הסיכום הוותיקה והמוקלטת של משחקי המחזור המסורתית שנודעה בשמה המיתולוגי ,"Match Of The Day" . ה- BBC הציבורי שילם להתאחדות הכדורגל האנגלית כ- % 2.6 מתשלומי הענק של תעשיית שידורי הטלוויזיה ה- BSB של רוּפֶּרְט מֶרְדוֹק. נדמה לי שמוטי קירשנבאום חַש הקלה למקרא הידיעה. הוּטַב לוֹ. הוא הרגיש עכשיו שהוא לא הפראייר היחידי באירופה בשעה שהפסיד את זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי  ב- 1994 לערוץ 2. זה קרה למנכ"לים רבים בשידור הציבורי ב- EBU. שוחחנו על כך לעיתים קרובות. בכל רחבי אירופה חלו תמורות כספיות מרחיקות לֶכֶת ברכישת שידורי הספורט עם חדירתם של גורמי שידור פרטיים עתירי ממון לשוק שידורי הטלוויזיה . ARD ו- ZDF שתי רשתות הטלוויזיה הציבוריות בגרמניה הפסידו זה מכבר את זכויות השידורים המסורתיות של הכדורגל הגרמני וגם את משחקי הטניס בווימבלדון שהיו בידיהם שנים רבות למיליארדר הגרמני לֵיאוֹ קִירְש (Leo Kirsh). רשת הטלוויזיה RTL הפכה לגיבורת שידורי הספורט בגרמניה .

בקיץ 1989 ספגו ARD  ו- ZDF  מַפֶּלֶת שידור יוקרתית קשה כששני הטניסאים הגרמניים הצעירים והפופולאריים שְטֶפִי גְרָאף (Steffi Graf) ובּוֹרִיס בֶּקֶר (Boris Becker) רקדו את ריקוד הניצחון המשותף שלהם בווימבלדון . זכויות השידורים כבר לא היו אז בידיהן . בוריס בקר ניצח במשחק הגמר את הטניסאי השוודי סטפאן אדברג 3 : 0 (6 : 0 , 7 : 6 , 6 : 4) , ושְטֶפִי גְרָאף גברה במשחק הגמר על מַרְטִינָה נַאוְורָאטִילוֹבָה בשלוש מערכות 2 : 1 (6 : 2 , 6 : 7 , 6 : 1) . צופי הטלוויזיה בגרמניה ראו את שני משחקי הגמר האלה ברשת הטלוויזיה המסונפת ל- MEDIA KIRSH . מחירי זכויות השידורים של ווימבלדון האמירו ושני המנכ"לים של ARD ו- ZDF  בימים ההם סירבו לשלם מחירים שהיו לדעתם מופרזים . השנים נקפו וגם רשתות הטלוויזיה הציבוריות בצרפת 3F/2F ספגו אבֵדות . וכמותן גם הרשת הממלכתית הספרדית TVE . מוטי קירשנבאום לא שכב פרקדן לבדו בזירת האגרוף הטלוויזיונית . לידו שכבו מובסים מנכ"לים נוספים בשידור הציבורי מ- EBU .

צריך להוסיף כאן עוד נתון כספי בעת עריכת ההקבלה הזאת בהפסד שידורי הכדורגל של ה- BBC  באנגליה והטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 בישראל . ה- BBC  ניצב ב- 1996 מול חומת מָמוֹן בלתי עבירה . המתחרה של ה- BBC על זכויות השידורים של הליגה האנגלית אֵייל התקשורת האוסטרלי המיליונר רוּפֶּרְט מֶרְדוֹק הציב נתון תחרותי ענק בן יותר ממִיליארד דולר. התאחדות הכדורגל האנגלית לא הייתה יכולה לסרב להצעה כספית כל כך נדיבה . ל-BBC  לא היה שום סיכוי להתחרות ברוּפֶּרְט מֶרְדוֹק . מוטי קירשנבאום לעומת זאת נאבק בערוץ 2 הצעיר שהציע רק 5.5 מיליון דולר להתאחדות הכדורגל הישראלית . הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 הוותיקה יכולה הייתה להתחרות בקַלוּת בנתון הכספי הזה שהיה בס"ה סכום סביר , מה עוד שמועצת ההימורים והטוֹטוֹ בראשותו של היו"ר מר אַרְיֵה זָיְיף הבטיחה לתמוך בעלויות היקרות של הפקת הכדורגל בערוץ 1 ולמַמֵן כ- % 33 מהעלויות האלה באמצעות תשדירים שירות ושקופיות חסוּת . הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 וויתרה על המאבק ולא התחרתה כידוע בערוץ 2 . היריבה המסחרית זכתה כזכור ללא קרב בבכורה ורכשה את זכויות השידורים של ליגת העַל ומשחקי גביע המדינה בכדורגל לשלוש שנים , 1997 – 1994 .

בסוף שנות ה- 70 ותחילת שנות ה- 80 של המאה שעברה האמירו זכויות השידורים של ענפי הספורט הפופולאריים בבת אחת לגבהים ושיאים חדשים . היו לכך גורמים רבים שכבר מניתי אותם בסדרה המפורטת בת 13 ספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . בראשם השיפור הכלכלי הגדול של הפרט במדינות העולם החופשי וגידול ניכר בשעות הפנאי שלו לאחר מלחמת העולם ה- 2, או כפי שנהוג לכנות ולהגדיר זאת , "השפע הכלכלי של מדינות הדמוקרטיות בעלות השוק החופשי" . התפתחות מואצת של טכנולוגיית הצילום והתקשורת שבאה לידי ביטוי בשידורים הישירים בטלוויזיה , והתחרוּת בין מקורות השידור וערוצי הטלוויזיה על בלעדיות הפצת האינפורמציה , השפיעו השפעה מכרעת על התפתחותה ועיצובה של החברה האנושית המודרנית . לתוך מציאות השפע הכלכלי והוואקום שיצר הגידול העצום בשעות הפנאי חדרו הטלוויזיה כמדיה טלוויזיונית וויזואלית והוועדות המארגנות של אירועי הספורט הגדולים . הטלוויזיה (באשר היא) העבירה אין סוף שידורים ישירים של אירועי ספורט , והוועדות המארגנות דרשו הון עתק תמורת ההרשאה לרשתות הטלוויזיה באשר הן להביא בשידור ישיר את מרכולתן היישר לסלון ביתם של הצופים .

תענוג צרוף היה לי לארח את מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום בלונדון ביוני 1996 בשני אירועי הספורט הבינלאומיים , אליפות אירופה בכדורגל – אנגליה 1996 (EURO 96) וטורניר ווימבלדון (Wimbledon) הצמוד לו בסופו של חודש יוני וראשית יולי של 1996 , שניהם משודרים ישיר במשך חודש ימים לצופי הטלוויזיה בישראל . ביקורו של מנכ"ל רשות השידור באתרי ההפקה (בארץ או בחו"ל) מוכיח כי הוא מזדהה עם השידור הקונקרטי – ספורטיבי ומטרותיו , וחשוב מכל מפני שהוא מאמין ביכולתך לבצע היטב את משימת השידור . ברור שהערכתי ואהבתי אותו עד למאוד . דאגתי לכל הסידורים הלוגיסטיים שלו בלונדון . מוטי קירשנבאום התגורר עם משלחת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במלון קטן , זוֹל , ונחמד "Holiday Inn Garden" (בסמוך לרחוב הסואן Oxford Street) , ששכרתי בעת סיור קדם ההפקה בלונדון בינואר 1996 . יוסף בר-אל למשל שניהל את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בשנים 1993 – 1990 , ובתקופתו נערכו והתקיימו אליפות אירופה בכדורגל – שוודיה 1992 (Euro 1992) ומבצע השידורים הסבוך והמורכב של אולימפיאדת ברצלונה 1992, לא מצא מעולם צורך לבקר את ציוותי השידור שלוֹ בעת ביצוע המשימות המורכבות באירועים האלה .

בקיץ 1996 שהיתי כ- 40 (ארבעים) ימים באטלנטה בירת מדינת ג'ורג'יה בארה"ב כמפיק ראשי ועורך ראשי של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באולימפיאדת אטלנטה 1996. "יואש אלרואי , מוטי קירשנבאום מגיע לאטלנטה" , בישרה לי גב' אלינור בלקין מנהלת לשכת מנכ"ל רשות השידור . לשמחתי הוא באמת בא . אני חושב שאין כבוד והערכה גדולים יותר מביקורו של רמטכ"ל צבא השידור הציבורי אצל פיקודו בקו החזית הקדמי . שידור אולימפיאדת אטלנטה 1996 (4.8.1996 – 19.7.1996) היוו ללא ספק את האתגר הגדול והחשוב ביותר שניצב בפני ערוץ 1 בעת ההיא . בחלק ניכר בתקופת מנכ"לותו היה מוטי קירשנבאום מנהיג שידור יוצא דופן שיצר מוטיבציה גדולה כדי לעבוד עִמוֹ ולמענו . אינני מעריץ איש בעולם , אולם בכמה מובנים היה מוטי קירשנבאום עבורי נערץ ו- בלתי נשכח . מדהים היה שחלפו חודשים ספורים מאז רצח יצחק רבין ז"ל והחיים הטלוויזיוניים שבו כה מהר למסלולם .

סוף הפוסט מס' 313 , רשימה מס' 2 (מתוך 4) . ראה המשך בפוסט הבא "רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל במוצ"ש של 4 בנובמבר 1995 ע"י בן עוולה בכיכר העיר בתל אביב מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 1 וערוץ 2 שלא היו שם" , רשימה מס' 3 מתוך 4. כל הזכויות שמורות.  

[1]  שמעון שיפר היה כתב ושדר במערכת החדשות של רדיו "קול ישראל" בשנים 1989 – 1974 , ואז עבר לעיתון "ידיעות אחרונות". במהלך עבודתו ברדיו זכה בשני פרסים עיתונאיים : פרס חנוך גבתון ופרס מנהל "קול ישראל".

[2]  ביה"ס החקלאי "כדורי" הוקם ב- 1930 בגליל התחתון למרגלות הר תבור ונחשב לאחד מבתי הספר הטובים בתקופת המנדט הבריטי . התלמידים התקבלו לאחר מיון קפדני . מטרת הלימודים הייתה להעניק לתלמידים המצטיינים המסיימים את כיתה י"ב אפשרות ללמוד לימודי חקלאות גבוהים באירופה . התלמיד יצחק רבין רצה להיות מהנדס מים . ביה"ס "כדורי" נודע בזכותו של המנהל והמחנך המיתולוגי נתן פִיאַט שניהל אותו מאז 1934 . נתן פִיאַט הנהיג את "בחינות הכבוד" במוסד ללא נוכחות המורים והתרכז בנושאי חקלאות וביטחון . רבים מבין תלמידיו ובוגריו של "כדורי" התגייסו לפלמ"ח ולארגון "ההגנה" וקנו את המוניטין שלהם כמגינים על ביטחון המדינה והיוו חלק נכבד בשרשרת הפיקוד בצה"ל. רבים אחרים נטלו חלק פעיל בהתיישבות העובדת.

[3]  כאיש הממונה על הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל ארה"ב 94' עמדו לרשותי בדאלאס שני רכבי הפקה תוצרת ארה"ב מסוג "Buick".

[4]  ראה נספח : המקומונים , "העיר" ו- "כל העיר".

[5]  ראה נספח : מכתבו של מנהל משרדי סוכנות רויטרס טלוויז'ן בלונדון מר פול בינסטד אלי  מ- 1 ביולי 1996 , האיש שהעניק לנו את שירותי התקשורת בעת השידורים הישירים של 1996 EURO , והמשבח את שיתוף הפעולה ועבודת ההפקה של צוות הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1.

[6]  ראה נספח : קטעי עיתונות אנגליים ב- "TIMES"  ו- "DAILY  TELEGRAPH" הלונדוניים מיוני 1996.

סוף הפוסט מס' 313 , רשימה מס' 2 (מתוך 4) . ראה המשך בפוסט הבא "רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל במוצ"ש של 4 בנובמבר 1995 ע"י בן עוולה בכיכר העיר בתל אביב מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 1 וערוץ 2 שלא היו שם" , רשימה מס' 3 מתוך 4. כל הזכויות שמורות.  

סוף הפוסט מס' 313.

רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל במוצ"ש של 4 בנובמבר 1995 ע"י בן עוולה בכיכר העיר בתל אביב מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 1 וערוץ 2 שלא היו שם. (רשימה מס' 1 מתוך 4). פוסט מס' 312. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים אין להעתיק , לשכפל , ולעשות כל שימוש בטקסט ובתמונות .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרת רווח כספי ו/או לצורך פרסום אישי .

—————————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 312 : הועלה לאוויר בשעות הערב המוקדמות של יום ראשון – 3 בנובמבר 2013

—————————————————————————————————————

רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל במוצ"ש של 4 בנובמבר 1995 ע"י בן עוולה בכיכר העיר בתל אביב מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 1 וערוץ 2 שלא היו שם. (רשימה מס' 1 מתוך 4). פוסט מס' 312. כל הזכויות שמורות.  

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . עזבתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

רשימה מס' 1 מתוך 4 

רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין ב- מוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 בכיכר העיר בתל אביב. בֵּן הַמַלְכוּת נָפַל. הַנֵּזֶר וְהַאֶצְעָדָה נִגְזֵלוּ מִמֶנוּ. הפוסט הזה נכתב מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 1 וערוץ 2 שנעדרו מזירת הרצח. כל ערוץ מסיבותיו. הן סיקרו את עצרת השלום הענקית שהתכנסה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב באותו מוצ"ש ההוא של 4 בנובמבר 1995 ליד בניין העירייה בהשתתפות ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין ובנוכחות של כ- 400000 (ארבע מאות אלף ויש אומרים אף 1/2 מיליון) אזרחי מדינת ישראל שבאו להביע את תמיכתם במדיניות השלום וההתפייסות עם העם הפלסטיני שהוביל ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין. (לאחר הרצח הוסב שמה של כיכר מלכי ישראל ל- "כיכר רבין"). הסיקור הטלוויזיוני של ערוץ 1 וערוץ 2 את עצרת השלום הענקית חסרת תקדים בממדיה באותו מוצ"ש ההוא של 4 בנובמבר 1995 כלל כמה פריצות בודדות קצרות למהדורות החדשות של שתי הרשתות ששודרו בין 20.00 ל- 21.00. לא יותר מזה. מר גדי סוקניק היה השדר של ערוץ 2 בעצרת השלום וגב' קרן נויבך שידרה לערוץ 1. שתי ניידות השידור של ערוץ 1 וערוץ 2 קיפלו את ציודן ב- 21.00. ניידת השידור של ערוץ 2 ששידרה את העצרת והעבירה את המידע לאולפן החדשות של ערוץ 2 בתל אביב באמצעות צלחת אנטנה SNG (ראשי תיבות של Satellite News Gathering) הצליחה לחמוק בעוד מועד מבעד לעצרת הצפופה. ניידת השידור של ערוץ 1 שהעבירה את המידע מהעצרת לאולפן החדשות שלה בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים באמצעות השיטה הישנה של צלחת Microwave קרקעי – נתקעה בכיכר מלכי ישראל ולא יכלה לפרק את מתקן התקשורת שלה. (צלחת השידור של ערוץ 1 על מכמניה הטכנולוגיים הוצבה על גג עיריית תל אביב משם נשלח סיגנל השידור לצלחות Microwave המותקנות ברוֹם מגדל שלום, משם נשלח הסיגנל לתחנת "איתנים" של חברת "בֶּזֶק" בהרי יהודה בירושלים, ומשם נשלח הסיגנל לאולפני ערוץ 1 בירושלים. זירת הרצח הופקרה ע"י שתי רשתות הטלוויזיה הארציות של מדינת ישראל. מצלמות ערוץ 1 וערוץ 2 לא היו נוכחות ברגע המכריע במקום. לוואקום חדר צלם חובב בשם רוני קמפלר. הוא ניצב באקראי על הגג של בניין "גן העיר" הסמוך לבניין העירייה. מר רוני קמפלר עמד עם המצלמה שלו במרחק של כ- 7 (שבעה) מטרים מהמקום בו ירה הרוצח יגאל עמיר שלושה כדורי אקדח מטווח אפס בגבו של יצחק רבין ז"ל ורצח אותו. רוני קמפלר לא החמיץ את אירוע הרצח במצלמת החובבים שלו. הוא השתמש ב- מצלמת Video קטנה ופשוטה. במסגרת המחקר הענֵף וכתיבת הספר עב הכרס על ידי "רצח ראש ממשלה בישראל בכיכר העיר בתל אביב במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995", נפגשתי וחקרתי גם את מר רוני קמפלר. לאחר הרצח הוסב שמה של כיכר מלכי ישראל לכיכר יצחק רבין. 

הפוסט הזה רשימה מס' 1 נכתב מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ושל חברת החדשות של ערוץ 2 – שנעדרו מזירת הרצח בתשע וחצי בערב במוצ"ש של 4 בנובמבר 1995 .

מוצ"ש – 4 בנובמבר 1995, ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל נרצח בתום עצרת השלום הענקית בכיכר מלכי ישראל בתל אביב מאקדחו של מתנקש בן עוולה מהימין הקיצוני יגאל עמיר. הרוצח יורה בגבו של בן המלכות שלוש יריות קטלניות. שתי הרשתות הארציות של ערוץ 1 וערוץ 2, שניידות השידור שלהן מכסות את עצרת השלום (בהשתתפות של כמעט חצי מיליון אנשים), מחמיצות את הרצח. צלם חובב בשם רוני קמפלר שניצב על הגג של "גן העיר" מתעד במצלמת ה- Video הקטנה שלו בתנאי תאורה לא טובים את מעשה התנקשות של הרוצח ביצחק רבין. שלוש יריות בגבו מטווח אפס.

חלפו 18 שנים מאז נרצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 בכיכר העיר בתל אביב ע"י המתנקש יגאל עמיר . עכשיו בעֵת כתיבת הפוסט הזה היום (יום ראשון – 3 בנובמבר 2013) אנוכי מוצא את עצמי מבוגר יותר מראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל בן 73 בעת שנורה בגבו ע"י בן עוולה עלוב.

מדהים . מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 1 וערוץ 2 נעדרו מזירת הרצח בתשע וחצי בערב של מוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 ליד המדרגות של הבימה המרכזית בכיכר מלכי ישראל סמוך לבניין עיריית תל אביב , שָם נורה בֵּן הַמַלְכוּת יִצְחָק רָבִּין שלוש פעמים מטווח אפס ע"י מתנקש בן עוולה בשם יגאל עמיר . הן  היו שם וסיקרו את עצרת השָלוֹם הענקית אך אנשי ההפקה והצלמים של שני הערוצים קיפלו את הציוד בטרם עת .

במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 התקיימה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב ליד בניין העירייה עצרת שלום ססגונית ענקית בהשתתפות מאות אלפי אזרחים , על פי הערכת המשטרה כ- 400000 (ארבע מאות אלף ויש אומדים את מספר המשתתפים ב- חצי מיליון) . ההמונים הגיעו מכל קצוות הארץ וביקשו להביע את תמיכתם במדיניותו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין וביוזמת השלום שלוֹ שאותה הציע לפלשתינים . יצחק רבין , מי שהיה מפקד הפלמ"ח המהולל , מי שהיה רמטכ"ל צה"ל בעת הניצחון המזהיר במלחמת ששת הימים בקיץ 1967 על שלושה צבאות ערביים מצרים , סוריה , וירדן , ועכשיו ראש הממשלה ושר הביטחון – עשה זה מכבר תפנית ושינה כיוון מדיני . הוא הושיט יד לשלום לגדול אויביה של מדינת ישראל יו"ר אש"פ יָאסֶר עָרָאפָאת , ואף לחץ אותה בטקס פומבי על המדשאה ליד הבית הלבן בוושינגטון ב- 13 בספטמבר 1993 לעיני מצלמות הטלוויזיה ומצלמות הסטילס מכל רחבי תבל . מדיניות השלום של ראש הממשלה נתפשה ע"י חלק מהעם כוותרנות והולידה איבה כלפיו ומחלוקת פוליטית קשה במדינה . אווירה מתוחה של פלגנות וקיטוב חצתה את החברה הישראלית לאורכה ולרוחבה . ראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין עצמו תִּכְנֵן להתייצב בעצמו על הבימה בעצרת ההמונים הזאת במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 בכיכר מלכי ישראל יחד עם שר החוץ שמעון פרס ושרים נוספים בממשלתו נוכח מאות אלפי תומכיהם . הוא התכוון לשֵאת את הנאום המרכזי בעצרת כדי להסביר לאומה שוב את מהלכיו המדיניים ואת מסע חתירתו לשלום עם העם הפלשתיני . יִצְחָק רָבִּין רצה באמת לסיים את הסכסוך ההיסטורי בין שני העמים . משנתו המדינית ב- 1993 למען כינון השלום דרשה וויתורים מרחיקי לכת על חלקים מארץ חמדת אבות . עקירת גושי התיישבות ישראליים ביהודה ושומרון אלה שממשלות ישראל לדורותיהן סמכו ובירכו על הקמתם לאחר המלחמה ב- 1967. האומה הישראלית נחצתה לשניים. בעד יִצְחָק רָבִּין ונגד יִצְחָק רָבִּין.

הערה א' : מנהל חטיבת החדשות של הטלוויזיה בשפה הערבית בשנים ההן של 1995 – 1993 מר משֶה צוּר  (מנהל הטלוויזיה בשפה הערבית היה יוֹסֵף בִּינְיָא) אמר לי אז לא פעם ולא פעמיים : "אתם אינכם מבינים כי ראש הממשלה יצחק רבין שהוא מדינאי בעל שיעור קומה אך נאיבי , בעת לחיצת היד שלו עם יאסר עאראפאת , הוא בעצם מכניס לרצועת עזה סוס טרויאני . אין שום סיכוי כי יָאסֶר עָארָאפָאת יעשה שלום עם מדינת ישראל" . 

בפוליטיקה הבינלאומית היה המצב שונה . יִצְחָק רָבִּין נתפס בעולם כמנהיג שלום וזכה להערכה עצומה . נשיא ארה"ב ביל קלינטון העריץ אותו ורחש לו כבוד אישי עצום . לא עבר זמן רב ו- וועדת פרס נובל הנורווגית החליטה באוקטובר 1994 להעניק את פרס נובל לשלום לראש ממשלת ישראל ושר הביטחון יצחק רבין , לשר החוץ שמעון פרס , וליו"ר הרשות הפלסטינית יָאסֶר עָארָאפָאת . מדינת ישראל השסועה , המפולגת , והמבולבלת הייתה כמרקחה . תערובת רותחת . הימין הקיצוני (הנבזי) הכתיר את ראש הממשלה בפרהסיה בוגד , נאצי , שקרן , ומוֹסֵר חלקי אדמת ארץ ישראל לאויבו המושבע הארכי טרוריסט רָב המרצחים יָאסֶר עָארָאפָאת . חלק מחובשי הכיפות של הימין הקיצוני קרא להרוג את יִצְחָק רָבִּין ושִמְעוֹן פֶּרֶס . נסיעתם של יִצְחָק רָבִּין ושִמְעוֹן פֶּרֶס לאוסלו בירת נורווגיה כדי לקבל את פרס נובל לשלום יחדיו עם יָאסֶר עָארָאפָאת הוציא את הימין ההמום מדעתו . הימין הקיצוני ניאץ את יצחק רבין . הימין המתון הקשיב לנאצות אך לא בלם אותם ולא קרא קריאות נגד המטיפים לרצוח את ראש הממשלה . השידור הציבורי בטלוויזיה וברדיו בראשותו של המנכ"ל מוטי קירשנבאום היה במקום והעביר את טקס קבלת פרס למחוללי השלום והמהלכים שקדמו לו בשידורים ישירים . קופת רשות השידור התרוקנה מפני שחטיבות החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורדיו "קול ישראל" עבדו ברצינות גמורה ובחריצות יתירה סביב השעון אך חרגו בהרבה מתקציבן .

טקסט תמונה : דצמבר 1994. אוסלו בירת נורווגיה. ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין (ראשון מימין) שר החוץ שמעון פרס , ויו"ר הרשות הפלסטינית יאסר עראפאת מציגים בגאווה קבל עם ועדה את פרס נובל שלום שקיבלו מידי מלך נורווגיה . (לע"מ תמורת תשלום).

אמנון ברקאי המפיק הראשי של חטיבת החדשות בטלוויזיה שלח בשבת אחה"צ ב- 4 בנובמבר 1995 לכיכר מלכי ישראל כמעשה שגרה את אחת מניידות השידור הקטנות של ערוץ 1 מצוידת במצלמת ENG אחת (בלבד) כדי לכסות את עצרת ההמונים . הניידת על עובדיה הספורים הייתה חייבת להתמקם במקומה ליד הבימה המרכזית בכיכר עד השעה ארבע אחה"צ מפני שהמשטרה וכוחות הביטחון סגרו בשעה הזאת את השטח לתנועת רכבים והפכו את הבימה לשטח סטרילי . המציאות הפוליטית הקשה בארץ הייתה טעונה , שסועה , ומפולגת . הקיטוב בין הימין לשמאל הפך זה מכבר לשנאת אחים והיה חריף מאין כמוהו . לכן האירוע ההמוני בכיכר מלכי ישראל היה מאובטח (לא טוב מספיק כפי שהתברר בדיעבד) ע"י כוחות ביטחון גדולים של מג"ב , משטרת ישראל , והשב"כ . הרחובות שהקיפו את הכיכר נחסמו לתנועת כלי רכב .

טקסט מסמך : מפה של אחד מאזורי תל אביב משנת 2003 . במרכז המפה וקצת למעלה נראית כיכר מלכי ישראל שם נערכה עצרת השלום הענקית (שמה הוסב לכיכר רבין לאחר הרצח) , מעליה נראה בניין העירייה (בצע בורדו) , וצפונית לו "גן העיר" (הצבע אדום) . (באדיבות "מפה – מיפוי והוצאה לאור") .  

פרישת ציוד הצילום הדליל של ניידת השידור היה צריך להיעשות בטרם יְמָלֵא ויָצִיף הקהל העצום את משטח רחבת כיכר מלכי ישראל ליד בניין עיריית תל אביב . צוות השידור הקטן בן שמונת האנשים כלל את המפיק אבי כהן , המפקח הטכני מאיר חיימי , הצַלָם יוֹרָם בַּרְקָאי ועוזרו איציק בּנְיוּנְסְקִי, איש הקוֹל אִילָן מַנֶס , השדרנית-כתבת לענייני מפלגות קֶרֶן נוֹיבַּך כתבת ומראיינת פוליטית נוספת איילה חסון , ושני אנשי המיקרוגל (Microwave) יעקב לוי ויעקב זכאי שתפקידם היה להעביר את סיגנל השידור מכיכר מלכי ישראל למרכז הבקרה בירושלים . הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 השתמשה בתקופה ההיא עדיין בטכנולוגיה של תקשורת צלחות מיקרוגל מסורבלת ומיושנת , במקום לעשות זאת באמצעות סיבים אופטיים או ע"י SNG ניידות של Satellite News Gathering . טכנאי המיקרוגל ממחלקת ה- Maintenance נדרשו להציב צלחות שידור על גג בית העירייה המתנשא מעל הכיכר בתל אביב כדי לדחוף את תמסורת התמונה והקוֹל מכיכר מלכי ישראל לצלחות המיקרוגל המותקנות על מגדל שלום , ומשם למרכז התקשורת ב- "אֵיתָּנִים" בהרי יהודה , בדרך למרכז הבקרה והשליטה בבניין הטלוויזיה הישראלית ציבורית – ערוץ 1 בשכונת רוממה בירושלים . אנשי חברת החדשות של ערוץ 2 השתמשו לעומת אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בטכנולוגיה מתקדמת יותר . הם הציבו ליד ניידת השידור שלהם שנשכרה מ- "בֶּזֶק" מתקן של צלחת – אנטנה SNG והעבירו את סיגנל השידור למרכז הבקרה שלהם באולפני נְוֶוה אִילָן (ליד ירושלים) באמצעות לוויין התקשורת "עָמוֹס'" . טכנולוגיה מהירה , נוחה , גמישה הרבה יותר מזאת המסורבלת של הערוץ הציבורי .

טקסט תמונה : מחצית שנות ה- 90 . זוהי "חוות הלוויינים" המפותחת והמשוכללת של אולפני ג. ג. וחברת החדשות של ערוץ 2 בנווה אילן ליד הכפר אבו גוש בדרך המובילה לירושלים . (לע"מ תורת תשלום) .

האיש החשוב ביותר בצוות ההפקה של הטלוויזיה הוא המפיק . המפיק הוא המנהיג המקומי של צוות השידור . על פיו ועל פי הכתב – שדר יישק דבר מפני ששניהם משמשים נציגים בכירים של העורך הראשי . רבים נוטים לחשוב בטעות כי תפקידו של המפיק הוא באספקת הסעה , אוכל , ושתייה לצוות . בּוּרוּת . המפיק איננו רכז הפקה . המפיק הוא שותף בכיר לעורכים הראשיים של המִשְדָר . הוא המפקד הראשי של העובדים בשטח , הדמות המקצועית והמוסרית מספר אחת של הצוות , ו- Pusher של כל ההפקה שמייצרת את סיגנל השידור עבור משלם האגרה . המפיק אבי כהן שימֵש באותו ערב מר ונמהר על תקן של רכז הפקה . אין הוא רשאי לזקוף לזכותו שום תכונה מתכונות המפיק הרשומות לעֵיל .

טקסט תמונה :  מחצית עשור ה- 90 של המאה שעברה. אגף במערכת חטיבת החדשות של ערוץ 1 בקומה השלישית של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . המפיק אבי כהן (משמאל) שימש מפיק ניידת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהתמקמה בכיכר מלכי ישראל במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995. מאות אלפים גדשו את כיכר העיר באווירה מחשמלת, שסועה, ורווית מתח פוליטי , אך לא עלה בדעתו של המפיק להציע לבוסים שלו לחרוג מלוח השידורים המתוכנן, כדי להעביר את האירוע בשידור ישיר . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : עוזרת ההפקה גב' אורלי שעיה (עומדת בגופייה שחורה) , בימאית "מבט" רלי בורקו , המזכירה – כתבנית גב' רחל זמיר (רחוקה מהמצלמה) , הלשונאית דבורה בן ישראל, והמפיק אבי כהן. (התמונה באדיבות אבי כהן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

לחטיבת החדשות של ערוץ 1 וחברת החדשות של ערוץ 2 היו ידועים היטב זה מכבר ממדי עצרת השלום הענקית האמורה להתכנס במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 בכיכר מלכי ישראל בתל אביב בהשתתפות ראש הממשלה ושריו . מאות אלפי אזרחים תומכים במדיניות השלום של יִצְחָק רָבִּין עתידים היו להגיע במסגרת מבצע אִרגוני רחב היקף כלל ארצי ומתואם היטב מכל רחבי המדינה כדי ליטול חלק בהפגנה רבת משתתפים , משולטת כהלכה מכל כיוון ונושאת עִמה דגלים רבים . מאות אלפים מזַן פוליטי אחר שהתייצבו מעברו השני של המתרס המתנגד לראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין , המתינו בבתיהם , אך היו מוכנים לפוֹצֵץ את עצרת השלום הזאת בכל דרך . שני ערוצי הטלוויזיה לא התייחסו בדיעבד ברצינות הראויה לעצרת הענק בכיכר מלכי ישראל , הגדולה ביותר מאז הפגנת המחאה של מאות אלפים באותה כיכר העיר בספטמבר 1982 נגד ההסתבכות במלחמת לבנון הראשונה . מתברר כי דוּדוּ גִלְבּוֹעַ מחד ושָלוֹם קִיטָל מאידך ראו בעצרת הענקית כל אחד מסיבותיו הוא – רוטינה . עוד כנס פוליטי אחד מני רבים ו- Item חדשותי ששווה מאכסימום שתיים – שלוש פריצות קצרות בשידור ישיר לתוכנית "רואים עולם" בערוץ 1 ול- "מהדורת החדשות" בערוץ 2 .

ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין היה נתון באותם ימים לאיומים על חייו ונמצא בסכנת חיים של ממש . רק איש לא לקח זאת ברצינות . גם לא הוא יצחק רבין עצמו . חייו היו תלויים על חוט השערה , על בלימה , אך שום אדם בחטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 גם בחברת החדשות של ערוץ 2 , לא היה מודע לדבר ולא חשב כך . לא המנהלים , לא השַדָּרִים , וגם לא העורכים והמפיקים . אי אפשר להאשים רק אותם ברשלנות התקשורתית הזאת כפי שהתבררה בדיעבד , מפני שגם הגוף הביטחוני המקצועי הטוב ביותר במדינת ישראל, השב"כ , האמור להגן על חייו של ראש הממשלה ושר הביטחון התנהג בשלומיאליות . השב"כ לא העריך נכון את חומרת הסכנה ונכשל באבטחת חייו של יִצְחָק רָבִּין . ביום רביעי בערב – 1 בנובמבר 1995 , שלושה ימים לפני הרצח , ערך אהוד יערי ריאיון טלוויזיוני נרחב עם יצחק רבין בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בתוכנית האקטואליה "מוֹקֵד" . מר אהוד יערי הוותיק ובעל הניסיון ואחד העיתונאים הטובים בישראל שימש גם מנחה ומגיש התוכנית . מפני שהעניק חשיבות רבה לפגישה עם ראש הממשלה ושר הביטחון החליט אהוד יערי לחלוק את אחריות הריאיון העיתונאי עם אנשים נוספים והזמין לראיין לצִדוֹ באותו ערב את יָרוֹן דֶקֶל איש רדיו "קול ישראל" ושמעון שִיפֶר  [1] הכתב המדיני של "ידיעות אחרונות" . הריאיון עם ראש הממשלה נסב בתחילה על מו"מ מדיני אפשרי עם סוריה אך גלש חיש מהר למצב הפוליטי המתוח במדינה בו הימין הקיצוני מאיים על חייו של יצחק רבין . שמעון שִיפֶר הדליק את הנורה האדומה האחרונה בריאיון . הוא שאל את ראש הממשלה : "איך אתה חַש בימים אלה שכמעט כל מגע שלך עם הציבור הלווה באבטחה כבדה בה יותר ויותר שוטרים ואנשי אבטחה חוצצים בינך לבין הציבור ?" . יצחק רבין חַש נפגע  מהפגנות הימין בהן נושאים המפגינים תמונה שלוֹ עוטה בגדי גסטאפו נאציים ומכנים אותו "בוגד" , "נאצי" , ו- "רוצח". אך יותר מכל הרתיחו אותו צביעותם של יו"ר הליכוד בנימין נתניהו וראשי הימין הלוקחים חלק בהפגנות המכוערות והאלימות האלה נגדו , ומצד שני מבקשים להידבֵר עמו . אלפי נורות אדומות זעקו מכל עבר כי חייו של יצחק רבין נתונים בסכנה גדולה אך עיתונאי הטלוויזיה הכול כך מנוסים היו גם כה עיוורי צבעים .

טקסט תמונה : 5 באוקטובר 1995 . הימין הקיצוני והנבזי של מדינת ישראל מסית ומדיח . אנשיו מלבישים את ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין במדי SS גרמניים – נאציים של היינריך הימלר בהפגנת ה- 30000 בכיכר ציון בירושלים ומטיפים להרוג אותו . (מקור ערוץ 1) .

טקסט תמונה : 5 באוקטובר 1995 . כיכר ציון בירושלים . אנשי הימין הקיצוני יוצרים " פוטומונטאג' " ועוטים את ראשו של בן המלכות ראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין בכפייה ערבית בטייל יאסר עאראפאת. כותרת ה – Blow up המורכב על שלט היא נבזית : השקרן . ההסתה וההדחה נגד בן המלכות הובילה לרצח יצחק רבין ז"ל. (מקור ערוץ 1) .

עַצֶרֶת השלום השנויה במחלוקת במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 עמדה ללא ספק באותו עֶרֶב במרכז ההוויה של החברה בישראל . הווייה דרמטית ומתוחה מאין כמותה . היא ניצבה בטבור החדשות והאקטואליה של התקשורת האלקטרונית והכתובה על כל האגפים שלהן . מאות אלפים תמכו בה . מאות אלפים התנגדו לה . היא עוררה סביבה עניין פוליטי עצום ומחלוקת נוראית .  אף על פי כן לא עלה בדעתה של חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לשָדֵר את כל מהלכה בשידור ישיר . היום זה לא יכול לקרות . אולם זה קרה אז גם בעקבות ההצהרות של יצחק רבין שוב ושוב כי איננו פוחד ואיננו מתכוון ללבוש אפוד מגן בהופעותיו הפומביות בארץ . לסובבים אותו אמר : "אני …? ללבוש אפוד מגן בארץ…? יצאתם כולכם מדעתכם…! אני לא לובש שום שכפ"ץ עלי…!" , ובכך הרדים אולי את השב"כ וגם את דוד "דודו" גלבוע ושלום קיטל מנהלי החדשות בערוץ 1 וערוץ 2 . ובאמת מי העלה בדעתו כי ראש ממשלה יירצח במדינה דמוקרטית וחופשית כמדינת ישראל . הוצאות להורג פוליטיות , התנקשויות , ורציחות של שליטים ונשיאים היו אופייניות והתאימו למדינות ערב . במצרים רצחו קיצוני האחים המוסלמים ב- 1981 את הנשיא אנוואר סאדאת . במדינת ישראל הנאורה לא יכול להתרחש רצח פוליטי חשבו לעצמם אזרחים רבים . אולם קיים פער עצום בין הלך רוח חשיבה אזרחית – המונית לבין חשיבה טלוויזיונית מקצועית . למנהלי רשתות הטלוויזיה ומנהלי החדשות והמפיקים שלהם – בארץ ובעולם משלמים משכורות גדולות כדי שיחשבו . הטלוויזיה הישראלית הציבורית נהגה בכנס הענק בכיכר מלכי ישראל במוצ"ש של ה- 4 בנובמבר 1995 כמעשה שגרה . ייעודה של גב' קֶרֶן נוֹיְבַּךְ כתבת בחטיבת החדשות של דודו גלבוע בעת העצרת נותר מצומצם . היה עליה לדַוֵוח ישיר מכיכר מלכי ישראל במסגרת שתיים – שלוש פריצות שגרתיות קצרות לתוכנית האקטואליה "רואים עולם" , כמותן עשתה כבר בעשרות הזדמנויות קודמות . את התוכנית "רואים עולם" של מוצ"ש – 4 בספטמבר 1995 ערכה באותו ערב השדרנית הוותיקה שַרי רָז והמגישה הייתה אֶלִינוֹר אַמִיד . יַעֲקב אָחִימִאִיר המגיש הקבוע שהה בארה"ב .

הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הייתה יכולה להיערך בצורה שונה לחלוטין והרבה יותר מסיבית . עמדו לרשותה בימים ההם בשבתות ניידות שידור גדולות פנויות , שפע של טכנולוגיה , ואמצעי שידור רבים שהתפנו לאחר אובדן זכויות השידורים של סיקור הכדורגל . אך ליין – אפ השידורים של ערוץ הטלוויזיה הציבורי המתמחה דווקא בשידורי חדשות ישירים מהשטח נשאר דַל כמו המחשבה הבלתי מתוכננת . הכוונה הבסיסית של העורכת שַרִי רָז הייתה להביא בקיצור נמרץ את אווירת ההפגנה הענקית בכיכר מלכי ישראל בתל אביב . התוכנית הוותיקה הזאת "רואים עולם" שהייתה מיועדת לשידור שבועי מִידֵי מוצ"ש , עוד מימיו של המנכ"ל הקודם אורי פורת , התכוונה מראש לעסוק על פי הגדרתה בחדשות מהעולם . זאת היה תכליתה ולא בעֲצֶרֶת השלום בתל אביב , אסיפת עַם בהשתתפות מאות אלפי אנשים , שראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין עמד להשתתף בה ולהיות הנואם הראשי בה . העיתונאי הוותיק יַעֲקב אָחִימֵאִיר מאוֹשיות רשות השידור ששמו קשור מזה שנים ארוכות כמותג וסמל מוביל של משדרי החדשות בערוץ הציבורי , מגיש ומנחה התוכנית "רואים עולם" (נדמה כי איש טרם הצליח להיכנס לנעליו בהגשת התוכנית הוותיקה הזאת) , שימש בשנים 1997- 1994 ככתב הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בוושינגטון . הוא לא שהה בישראל . מי יודע , אולי אם היה בארץ הכול היה מתפתח אחרת . אלו כמובן רק ספקולציות . "רואים עולם" שודרה כהרגלה באורך כשעה באותו מוצ"ש ב- 4 בנובמבר 1995 בין שמונה לתשע בערב . כמעט חצי מיליון אנשים המתינו ליצחק רבין בכיכר העיר אך המערכת העיתונאית של התוכנית "רואים עולם" ראתה בעצרת השלום הענקית הזאת סרח עודף . היא הפריעה לליין אפ השידור שתוכנן במהלך השבוע שחלף . מדהים אילוּ כתבות שודרו באותו הערב ההוא ב- "רואים עולם" על חשבון כיסוי העצרת אליה גרף אחריו ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק לכיכר העיר מאות אלפי אנשים תומכים. בתוכנית "רואים עולם" במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 שודרה כתבה על מורשת הגנרל פרנצ'יסקו פראנקו בספרד וגם דיווח נרחב על פועלו של רָלְף בֵּגְלֶיְיטֶר כתב בכיר ברשת CNN , ועוד כתבה על הקהילה הקופטית במצרים , וגם כתבה על הקַלוּת הרבה בהשגת נשק בארה"ב . סיקור העצרת ההמונית בכיכר מלכי ישראל בתל אביב בהשתתפות ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין וחברי ממשלתו נדחק לשוליים . צריך לקרוא את הספר "מצעד האיוולת" של ברברה טוכמן כדי להבין היכן המנהיגים המקצועיים עושים שטויות , שוגים , טועים , ולבסוף נופלים במלכודות של עצמם .

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 70  של המאה שעברה . יעקב אחימאיר (במרכז) מנחה את תוכנית "מוקד" בטלוויזיה. משמאל, חברי הכנסת יצחק בן אהרון ואלימלך רימלט. מימין, שני אנשים לא מזוהים. (באדיבות יוסף "פונצי הדר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

היה ברור שחטיבת החדשות השאננה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 , וכמוה צוות "רואים עולם", מתייחסים לפריצות הישירות המתוכננות של קרן נויבך מכיכר מלכי ישראל כאל סוג של דיווח רוטיני , אולי הכרחי , אך משהו שגרתי כמו לצאת ידי חובה . "רואים עולם" תוכנית אקטואליה שבועית עובדת כמו תוכניות אחרות בטלוויזיה ונמדדת על פי שעון "Stopper" . היא מתוזמנת מראש ל- 60 דקות . ההגשה בה אומנם ישירה וחיה (Live) אך הכתבות המשודרות בה ערוכות , מוקלטות , ומתוזמנות למַפרע . לכן הפריצות הישירות של גב' קֶרֶן נויבך היו צריכות להיות מתוכננות בקפידה . אסור היה לה להאריך יתר על המידה . לעורכת שַרִי רָז לא היה כל היתר ממנהל הטלוויזיה יאיר שטרן לגלוש מעבר לגבולות הזמן שהוקצבו לפרוגרמה .

אלה היו העובדות ופני הדברים במערכת חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בשמונה בערב במוצ"ש – 4 בספטמבר 1995 , כשעה וחצי לפני הרצח . איש מהצוות המוביל בערוץ 1 לא העריך ולא צפה את העומד להתרחש בעצרת , כמו גם בחברת החדשות של ערוץ 2 . צריך להבין ולזכור שמדובר בארבעה אנשי חדשות מובהקים בערוץ 1 : מנהל הטלוויזיה יָאִיר שְטֶרְן , מנהל חטיבת החדשות דוד "דודו" גלבוע , עורך "מבט" רפיק חלבי (הדריך טיול של עובדי רשות השידור בירדן) , והמפיק הראשי של החטיבה אמנון ברקאי . ארבעתם לא היו קוטלי קנים כלל ועיקר . כל הארבעה מצוידים בכושר ניתוח ובעלי ניסיון עצום בשידורי חדשות בטלוויזיה אך השִגְרָה כילתה כל חלקה טובה . חבורת אנשי המקצוע הנכבדה לא צפתה את העומד להתחולל בעצרת ואני מאמין להם כשהם אומרים זאת . אבל הם ידעו כמו כל אזרח במדינה שהמצב קריטי , האווירה קשה , סערת הוריקן פוליטית מטלטלת את המדינה כבר חודשים , והימין הקיצוני איננו מסתיר ומאיים בגלוי על חייו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין . יאיר שטרן , דודו גלבוע , רפיק חלבי , ואמנון ברקאי ידעו שיצחק רבין יתייצב שוב חשוף במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 מול הציבור . מינו את ארבעת האנשים האלה לתפקידם הרָם כדי לחשוב כמה מהלכים קדימה . הם לא היו רק עורכים ומפיקים . הם נחשבו למובילי השידור הציבורי בתחום החדשות והאקטואליה .

נוכחותם של כ- חצי מיליון בני אדם בכיכר העיר באווירה פוליטית כה עכורה וסוערת , הבאים להשתתף בעצרת תמיכה מיוחדת בראש הממשלה , פי 50 יותר מכמות הצופים במשחקי מכבי ת"א בהיכל הספורט ביד אליהו , חייבה Apriori היערכות עיתונאית טלוויזיונית שונה לחלוטין והרבה יותר מסיבית בכיכר מלכי ישראל . החבורה הנכבדה הזאת לא ערכה קבוצת פקודות רצינית ולא תדרכה את קֶרֶן נוֹיְבַּך לקראת יציאתה למשימת השידור בעצרת השלום שם עתיד היה ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין לשאת את נאום "האני מאמין" האחרון שלוֹ במסע השלום לעבר העַם הפלשתיני . מנהל חטיבת החדשות דוּדוּ גלבוע לא התכוון לבצע את נוֹהַל הקרב הדרוש לקראת משימת השידור שהמתינה לערוץ 1 בכיכר מלכי ישראל . זה לא היה נדרש על פי דעתו . ממילא תוכננו שתיים – שלוש פריצות קצרות בלבד ל- "רואים עולם" ותּוּ לא . כולנו שרתנו בצבא ולמדנו את חשיבות פקודת נוהל קרב בטרם יציאה למשימה ולוּ גם הקטנה ביותר . אם הצבא מקיים תדריכים ונהלי קרב כשיטה, מדוע זה הטלוויזיה שהיא מדיה מורכבת ומסובכת מהיבטי התוכן , הטכנולוגיה , מערכות הקשר , קווי השידור , והלוגיסטיקה – לא תקיים אף היא תדריכים ונהלי קרב משלה . נוהל קרב טלוויזיוני הוא תדריך חובה לכל צוות שידור גם אם מדובר בכתבת ENG . אני כמנהל חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 קיימתי תמיד נהלי קרב ותדריכים מפורטים בטרם היציאה למשימות השידור, קלות כחמורות. יתירה מזאת : לקראת מבצעי שידור מורכבים כמו מונדיאלים, אולימפיאדות, אליפויות עולם בא"ק , אליפויות אירופה בכדורגל (Euros) וכו' חיברתי בכתב פקודות מבצע מיוחדות ותדריכים מפורטים . ברור שהכתבת קרן נויבך התייחסה לדיווח מעצרת הענק כאל סיקור רוטיני של מה בכך . בסך הכל הוטלה עליה משימה רוטינית לפרוץ פעמיים אולי שלוש לתוכנית "רואים עולם" . מה זה כבר בשבילה משימת שידור קטנטונת שכזאת . מצלמת ניידת השידור אותה נושא הצלם יוֹרָם בַּרְקָאִי על כתפו תייצר עבורה כמה שוטים מעצרת הענק והיא תעניק אינפורמציית רקע בסגנון Voice over על התפאורה הדרמטית בכיכר לרבות כמה נתונים מתמטיים אודות מספר המתכנסים וכמות האבטחה , ואולי Sync פה ו- Sync שם . לבטח איזה ציטוט של שִמְעוֹן פֶּרֶס שהיה הנואם הראשון והפחות חשוב בערב המַר ההוא . זכות הבכורה , אקורד הסיום של האירוע – הייתה שמורה לראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין . איסוף הנתונים מצביע על העובדה כי לא היה מדובר בשידור ישיר בן שעתיים שזהו כבר סיפור שונה לחלוטין . בשתי מילים : שיגרה ואדישות . כולם התעלמו אולי בתת מודע שלהם מהאיום המפורש על חייו של ראש הממשלה ושר הביטחון כפי שהיה ידוע להם , וכפי שהם שידרו את תמונות האיום המהדורות "מבט" . איש מהם לא יזם ולא הציע למנהל הטלוויזיה יאיר שטרן לשנות את לוח השידורים במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 . את אותו הדבר ניתן לומר על יאיר שטרן שלא הציע לסטות מרוטינת השידור ולא התייעץ עם מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום אודות כדאיות של שידור ישיר בהיקף מלא של עצרת המונים בהשתתפות של כמעט חצי מיליון אנשים . איש לא ביקש לשָדֵר ישיר את מהלך העצרת הענקית בטלוויזיה על חשבון "רואים עולם" באמצעות ניידת השידור הגדולה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 , "OB ה- וֶורֶד" , בעלת  8 מצלמות שעמדה לה בטלה ממעש ב- "Hangar" הקטן בחצר החנייה האחורית של ניידות השידור של ערוץ 1 סמוך לבניין הראשי . בדומה למה שעשינו בשידורים הישירים במשחקי מכבי ת"א בכדורסל ומשחקי נבחרת ישראל בכדורגל . מצלמות הספורט נשארות פעילות ועוקבות אחר האירוע עד תומו . איש לא תּכנֵן להציב מצלמות פעילוֹת וצמודות כאלה באירוע ההמוני בעצרת השלום בכיכר מלכי ישראל ולכַוֵון את העדשות החזקות שלהן כל הזמן לכיוון ראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין הנתון בסכנת חיים , והניצב חשוף על הבימה וגלוי לעין אוהביו ושונאיו . שום איש טלוויזיה בארץ גם לא מהרשתות הזרות לא נערך ולא תכנן להציב מצלמות המשקיפות על האזור הסטרילי ליד המדרגות המובילות מהבימה המרכזית מתחת לבניין העירייה למכוניות הממתינות לראש הממשלה ושר החוץ שלוֹ , ולהאיר את המקום החשוך שם נרצח ונפל בן המלכות . הפקת הטלוויזיה באווירה הפוליטית הסוערת בארץ המפולגת אמורה להסתיים רק לאחר שראש הממשלה נכנס למכוניתו ומתפנה מהמקום . בעיניי קברניטי החדשות של שני הערוצים , הסתיים האירוע הרבה קודם לכן , בעֵת שיצחק רבין עדיין ניצב בכל הדרו על הבימה המרכזית . זה מדהים . הם כולם נִמנמו שָם . מנהל הטלוויזיה יָאִיר שְטֶרְן סמך את ידיו על מנהל חטיבת החדשות דוּדוּ גִלְבּוֹעַ . דוּדוּ גִלְבּוֹעַ סמך את ידיו על המפיק הראשי אַמְנוֹן בַּרְקָאִי ועורך "מבט" רָפִיק חַלָבִּי , וגם על איש ה- Front man  ו- Anchorman של חטיבת החדשות המגיש חַיִים יָבִין שהבין משהו ברזי הפוליטיקה הישראלית העכורה . כידוע העניינים התפתחו אחרת לגמרי מהצפוי .

טקסט תמונה : מחצית עשור ה- 90 של המאה שעברה. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן (מימין) יחדיו עם מנהל חטיבת החדשות דודו גלבוע . (באדיבות יאיר שטרן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום והעורך הראשי שלה לא התערב בשיקולי העריכה של מערכת החדשות באותו יום מַר ונמהר של שבת – 4 בנובמבר 1995 , אולי משום שסבר והניח כי עומדת לרשותו החמישייה העיתונאית הטובה ביותר של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בימים ההם , אולי הטובה בכל הזמנים . ב- 1995 זאת הייתה נבחרת חדשות מרשימה , המשובחת ביותר ובעלת הניסיון הרב ביותר בעיתונאות הטלוויזיונית במדינת ישראל . אשתמש במטפורת הכדורסל : מוטי קירשנבאום היה המאמן הראשי של החמישייה ההיא ויאיר שטרן שימש כעוזר המאמן שלוֹ . השחקנים הקבועים בחמישייה הפותחת היו מר דוד "דוּדוּ" גלבוע מנהל חטיבת החדשות , מר אַמְנוֹן בַּרְקָאִי המפיק הראשי , מר רָפִיק חַלָבִּי עורך "מבט" , מר חַיִים יָבִין המגיש הראשי של מהדורות "מבט" , והעורך – מגיש של התוכנית "רואים עולם" יעקב אֲחִימֵאִיר . כאמור לאנשים האלה שילמו גם כדי לחשוב ועל מנת לשחק שחמט טלוויזיוני . מתוקף תפקידם הבכיר הוטל עליהם להיות משהו בדומה לרמת אלוף העולם בשחמט גארי קאספארוב . הם היו אמורים לצפות כמה מהלכים קדימה ומראש . הם היו צריכים לדעת גם לשחק שחמט עִיוֵור מבלי לראות את הלוח .
דווקא באותם הימים הסוערים של נובמבר 1995 , כאילו להכעיס , שהה השדר הוותיק ורב הניסיון מר יעקב אחימאיר בארה"ב . גם רָפִיק חַלָבִּי עורך "מבט" הנמרץ נעדר מהמערכת באותה שבת של 4 בנובמבר 1995 מפני שהוביל סיור כֵּיף של קבוצת מטיילים בת כארבעים אנשים מעובדי ערוץ 1 בממלכה ההאשמית הירדנית . רצח יצחק רבין נודע לוֹ בחצות הלֵיל מפי מלצרים ירדניים שעבדו במלון בו שהה עם אנשיו . ייתכן והמצב היה שונה אילו יַעֲקב אֲָחִימֵאִיר ורָפִיק חַלָבִּי המנוסים היו נוכחים בחדר המערכת של חטיבת החדשות ביום שישי – 3 בנובמבר 1995 בעֵת שעסקה בתכנון השידור של "רואים עולם" . האם אפשר היה בעזרתם להחזיר לאחור את גלגל ההיסטוריה ? האם מישהו משניהם היה מעלה בכל זאת שיקול עריכה אחר ואת הצורך בשידור ישיר בהיקף מלא באמצעות ניידת גדולה את עצרת השלום בכיכר מלכי ישראל בהשתתפות ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין חשוף מול כחצי מיליון אזרחים כשהוא מאוים ע"י הימין הקיצוני , וידוע שהוא נתון בסכנת חיים ? השאלות האלה יוותרו לעולם חסרות תשובה .

היה צריך רק להַסֵב מבט לעבר אירועי העבר שהתרחשו זה עתה כדי להיזכר באיזה מצוקה וסכנה היה שרוי יִצְחָק רָבִּין בהופעותיו הפומביות האחרונות. הרָב נתן אופיר התנפל בגלוי על יצחק רבין באוקטובר 1995 במכון ווינגייט. ברעננה צעדו מפגיני הימין בספטמבר 1995 נושאים חבל תלייה וארון קבורה כשלכולם ברור למי הוא מיועד. בהפגנת ענק של הימין בכיכר ציון בירושלים הוצג יצחק רבין בצילומי "Blow up" כשהוא לבוש בגדי S.S. גרמניים נאציים של היינריך הימלר וריינהארדט היידריך שני ראשי הגסטאפו הנודעים לשמצה , ועוטה על ראשו כפייה בסגנון יאסר עראפאת . כל הצמרת הפוליטית מהימין לרבות אריאל שרון ובנימין נתניהו הייתה נוכחת בכנס ההסתה הנורא ההוא בכיכר ציון וצפתה במתרחש מהגזוזטרה הגבוהה אך בחרה להחריש מול המראות המבישים . אלה לא היו חלום באספאמיה . זאת הייתה המציאות בישראל . השחקן השישי והמחליף הראשון היה גִלְעַד עַדִין . גִלְעַד עַדִין באמת ישב באולפן החדשות של הטלוויזיה הישראלית במוצ"ש – 4  בנובמבר 1995 על תקן של שחקן מחליף ובִישֵר לאומה על דרמת היֶרִי המתרחשת בכיכר מלכי ישראל בתל אביב . מאוחר יותר בלילה איתרו את שחקן הציר חיים יבין שאַץ להחליף את השחקן המחליף . משהו השתבש במהירות התגובה של ערוץ 1 שלמיומנותו בכיסוי חדשות יצא פעם מוניטין רָב . מוטי קירשנבאום בטרם נבחר למנכ"ל הרשות היה פעם שחקן חשוב בשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית וברשות השידור . זה היה מזמן בעשור ה- 70 של המאה שעברה . אבל עכשיו משהפך למנכ"ל ומאמן של נבחרת שחקנים (שהוא בחר וכנראה היו פחות טובים ממנו) , היה לוֹ אולי קשה להעביר מסרים שהוא הבין אבל לא בטוח שהם קלטו . אין ספק שמוטי קירשנבאום היה מאמן כוכב בעל כושר ניתוח , אבל אי היכולת של החמישייה המפורסמת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לזהוֹר כמוהו באותם עשרת הימים הנוראים של נובמבר 1995, פגעה בו בסופו של דבר. הוא היה מנכ"ל רשות השידור ומאמן אסטרטג לטווח ארוך אך לא טקטיקן של רגע . את השימוש בתחבולות מקומיות השאיר לעוזר המאמן שלו יאיר שטרן . חמישיית ערוץ 1 ועוזר המאמן עמדו בפני תבוסה והתרסקות קולוסאלית  ב- "משחק העונה" הפוליטי – טלוויזיוני מול ערוץ 2 וחברת החדשות של ערוץ 2 מבלי שהם מודעים לכך .

סערה גדולה טִלטלה את המדינה , אבל הסימנים והאותות שהזדקרו לכל עין עיתונאית בהם הימין הקיצוני מאיים תדיר ובאופן ממשי על חיי ראש הממשלה , לא חִלחלו לתודעת אנשי החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . אך הסיגנלים היו עובדות ועם עובדות לא מתווכחים . נוצרה סביב ראש הממשלה אווירה עכורה ומאיימת מאין כמותה . המצב בארץ היה רגיש ומתוח מאוד . תמונות מסעי האימים וההסתה הנוראיים שניהלו הימין השפוי והימין הקיצוני והסהרורי בימים ההם יחדיו נגד מהלכי השלום של ראש הממשלה , חזרו על עצמן שוב ושוב . האיומים ששוגרו לעבר ראש הממשלה בצורת מטפורה של ארון קבורה עליו חרות השם יצחק רבין וחבל תלייה לידו הצטלמו באופן ברור בטלוויזיה . הדֶה-לגיטימציה וההסתה שערכו לו מתנגדיו נראו היטב בכל סלון ביתו של כל צופה טלוויזיה בישראל . איש מהנהגת הימין לא פצה את פיו . זהו אחד החזיונות המבישים ביותר בתולדות חייה הפוליטיים של מדינת ישראל בכל הזמנים . מפקד הפלמ"ח המהולל בימי מלחמת העצמאות של עם ישראל להיות או לחדול ב- 1948 , ולימים רמטכ"ל צה"ל במלחמת ששת הימים , מבניו המפוארים של עם ישראל לדורותיו , הוכרז כבוגד לנוכח אוזניהם הכרויות ועיניהם הפעורות של מנהיגי הימין אריק שרון ובנימין נתניהו אלה שהפכו לראשי ממשלות לאחר שנרצח .

טקסט תמונה : 1994 . שנת התקוות . תמונה בעלת חשיבות היסטורית . מנהיג הטרור יאסר עראפאת הפך לפתע ליקיר האומה בישראל . עיתונאים ואנשי תקשורת ישראליים עלו אליו לרגל , מיהרו להצטלם עם הסוס הטרויאני שחבש כפייה לבש מדים צבאיים , ואף נשא אקדח בחגורתו (גם לאחר שלחץ לשלום את ידו של ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון שלה יצחק רבין) . איציק גינת המפקח הטכני של ניידת השידור הלוויינית של חברת "בֶּזֶק" מצטלם עם הראיס הפלסטיני חתן פרס נובל לשלום ב- 1994 במשותף עם יצחק רבין ושמעון פרס . יאסר עראפאת היה רב אומן ביחסי ציבור . לרגע קט הצליח לתעתע בהיסטוריה . (התמונה באדיבות איציק גינת . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לא פחות חמורות היו ההפגנות השבועיות הקולניות והמשולטות בכתובות נאצה שהתמקמו מידי עֶרֶב שבת מול ביתו הפרטי של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ברמת אביב , והפכו למעשה שבשגרה . גם חטיבת החדשות של הטלוויזיה בערוץ הציבורי נהגה מעשה שִגרה . היא התעניינה בצורה שגרתית בשִגרת השנאה היומית של הימין הקיצוני נגד ראש הממשלה . הפגנות הנגד שחזרו על עצמן שוב ושוב כבר לא נחשבו בעיני הקברניטים והעורכים לחדשות חמות . מעולם לא הועמדה בלילות שישי ההם שום ניידת שידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ליד ביתם של יצחק ולאה רבין ברמת אביב כדי לדווח ולחשוף בשידור ישיר לצופי מגזין ה- "יוֹמָן" את כמות האֶרֶס שבעבעה לכיוונו של ראש הממשלה . שונאיו לא הניחו לוֹ גם לאחר כניסת השבת . השנאה התהומית של הימין הקיצוני לא השפיעה על שיקולי העריכה של ערוץ 1 וערוץ 2 לאורך זמן . התקשורת התרגלה ולא הייתה שם מספיק . שגיאה גררה שגיאה . תמונות האֶרֶס והשטנה הפכו ל- Déjà vu שהוליד רוֹטִינָה ושִגְרָה . השגרה יצרה אווירת סטגנציה ושאננות . זהו אותו הקיפאון שליווה את אנשי הטלוויזיה משני הערוצים גם באותו מוצ"ש המַר והנמהר ב- 4 בנובמבר 1995 .

אבי כהן מפיק ניידת השידור הקטנה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בכיכר מלכי ישראל , והשדרנית שלוֹ קֶרֶן נוֹיְבַּך , המפקח הטכני מאיר חיימי , והצלם יוֹרָם בּרַקְאָיִ לא קיבלו ממפקדיהם באותו ערב את הפקודה הטלוויזיונית החשובה והמכרעת בת שתי המילים , "Follow him" (עקוב אחריו) . בשתי המילים האלה מקופלת מדיניות צילום קשוחה ודינמית בה חייבת המצלמה לדבוק במשימת הצילום ולעקוב כל הזמן אחר ראש הממשלה בשל חשש ההתנקשות בו , מרגע הופעתו וכל עוד הוא גלוי וחשוף , ועַד היכנסו למכוניתו הממתינה לוֹ בשטח הסטרילי בירכתי הבימה . לא נאמר ולא הודגש בפני אנשי צוות הצילום בשום תדריך כי הקצאת אורך כֶּבֶל מצלמת ה- ENG המחבר אותה אל אותו ה-VTR המקליט אותה בניידת השידור הנַיֶיחֶת והמקובעת למקומה , חייב להיות מותאם כהלכה וארוך מספיק כדי לאַפְשֵר למצלמת ה- ENG נגישות וגמישות יתר בליווי ראש הממשלה . כל העֵת , גם בתום נאומו בעצרת ,ובגמר נעילת העצרת . אסור למצלמה לאבד אותו . מעולם לא נאמר לצלם יוֹרָם בַּרְקָאִי כי עליו ללוות צמוד את ראש הממשלה גם בעֵת ירידתו מהבימה במדרגות המובילות לעבר הרכב הצמוד שלו בשטח הסטרילי הסמוך שם המתין לו הרוצח , ושם גם נרצח . זאת הייתה חובת צילום . פקודה נחרצת כזאת , "Follow him" , לא ניתנה ע"י דוּדוּ גִלְבּוֹעַ ורָפִיק חַלָבִּי למפיק אבי כהן . אבי כהן עצמו לא נתן פקודה "עקוב אחריו" לצלם יוֹרָם בַּרְקָאִי ולשדרנית קֶרֶן נוֹיְבַּך . לרוע מזלם של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וגם של ערוץ 2 , העניינים התפתחו בשונה מהצפוי .

צוות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, העיתונאים והטכנאים גם יחד שכיסו את העצרת , היו ככלות הכול מיומנים ובעלי ניסיון רָב של שנים בכיסוי חדשות . הם רק לא קיבלו את הפקודה המתאימה . מאיר חיימי המפקח הטכני של ניידת השידור הקטנה שהופקדה על משימת הכיסוי בכיכר מלכי ישראל נחשב לאחד מטובי הטכנאים של הטלוויזיה הישראלית. יוֹרָם בַּרְקָאי צַלָם הניידת הוא בעל עבר אמריקני עשיר בצילום חדשות. המפיק היה אבי כהן . היום הוא משמש כמפיק ראשי של חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במקומו של אמנון ברקאי שעבר לערוץ 10 שם הוא נושא בתפקיד סמנכ"ל התפעול . מכונית השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 התמקמה בצידה המערבי של הבמה המרכזית וקֶרֶן נוֹיְבַּך הייתה מוכנה בזמן בשמונה בערב לפריצה הראשונה . האווירה בכיכר הייתה מחשמלת .

טקסט תמונה : עשור ה- 90 של המאה שעברה . זהו יורם ברקאי צלם ה- ENG המצוין של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . הוא עשה עבודה יוצאת מהכלל בעת כיסוי עצרת השלום במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 . יורם ברקאי הוא אחד מאותם צלמי חדשות ואנשי שטח שראויים להערכה רבה בגין דבקותו במשימת הצילום בכל תנאי ובכל מחיר . (התמונה באדיבות יורם ברקאי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

על הבימה ניצבו יִצְחָק רָבִּין ראש הממשלה וסמוך מאוד אליו שמעון פרס שר החוץ , ושרים אחרים בממשלה נוכח מאות האלפים הנרגשים המצטופפים בכיכר . בין יצחק רבין לשמעון פרס שני יריבים פוליטיים מאותו הצד של המתרס שררה זה מכבר השלמה והרמוניה. לידם ניצב השר רענן כהן והיו שם עוד כמה שרים נוספים. קצת מאחור נשקפה דמותו של יוזם ומארגן האירוע ההמוני הזה שלמה " צִ'יץ' " להט ובלורית השֵיבָה שלוֹ . " צִ'יץ' " שימש כיו"ר מטה התנועה "אזרחים למען רבין" . אחד מ- מְמַמְנֵי הפקת עצרת ההמונים הזאת בכיכר מלכי ישראל והתנועה "אזרחים למען רבין" היה המיליונר זָ'אן פְרִידְמַן . לחבורה הנכבדה שעמדה על הבימה בכיכר מלכי ישראל הצטרפה לקראת רגע השיא הזמרת מירי אלוני . היא עמדה לשיר יחד עם ראש הממשלה יצחק רבין ושַרָיו בסיום העצרת את "שיר השלום" על פי הלחן שחיבר יאיר רוזנבלום ואת מִילוֹתיו כתב יַעֲקב רוֹטְבְּלִיט . עצרת השלום הזאת הייתה אחת ההפגנות ההמוניות הפוליטיות הגדולות ביותר בתולדות מדינת ישראל וגם אמוציונאלית מאוד , שנושאת תקוות עבור צד אחד במפה הפוליטית הישראלית ואכזבות בשביל הצד האחר .

המפיק הראשי אמנון ברקאי שהה במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בירושלים ותִּכְנֵן יחד עם גב' שַרי רָז עורכת התוכנית "רואים עולם" והמגישה גב' אֵלִינוֹר אַמִיד את פריצות השידור הקצרות של קֶרֶן נויבך מהעצרת . אמנון ברקאי הוא איש טלוויזיה יסודי ורציני ומפיק בחסד עליון . כדי להעשיר את תמונות הדיווח העיתונאי מכיכר מלכי ישראל שכר את מטוֹס הסֶסְנָה של רשת ב' (שדיווח מידֵי בּוֹקֶר על מצב התנועה בכבישי גוש דן ההומים ) , והושיב עליו את הצָלָם שי כהן על מנת להעניק לדיווח זווית צילום נוספת של מבט מלמעלה על האזור העמוס במאות אלפי אנשים . זה היה מבצע לוגיסטי זריז . מַטוֹס הסֶסְנָה המריא משדה דוֹב בתל אביב , ערך מעל הכיכר כמה גיחות צילום ונחת בחזרה בשדה דוֹב . מונית מיוחדת הריצה את הטייפ לניידת השידור של המפקח הטכני מאיר חיימי . כעבור כמה דקות היו תמונות ה- Aerial shots  באוויר של "רואים עולם" . הצילום האווירי הראה בבירור עד כמה הכיכר והרחובות הסמוכים לה דחוסים בכמויות עצומות של בני אדם . כמה אירוני לחשוב שראש הממשלה שעתיד להירצח בתוך דקות ספורות היה רשאי להיות גאה בפועלו ובעצמו לפני מותו . בצניעותו וביושרה המושלמת שלו , שני מרכיבים כל כך חשובים בכריזמה המנהיגות של יצחק רבין , סחף אחריו לכיכר העיר המונים מכל רחבי הארץ . כמה מנהיגים יכולים באמת להתפאר בהישג עצום שכזה . האזרחים לא הזדמנו לכיכר מלכי ישראל במקרה . איש – איש ממשתתפי העצרת הענקית התפנה לרגע אחד ממלאכתו ועיסוקו . הם כיתתו רגליהם ביוזמתם האישית מכל קצוות הארץ לכיכר מלכי ישראל בתל אביב כדי ליטול חלק בעצרת , וכדי ולהקשיב לדבריו של מנהיג אהוּב . זו הייתה דרכם להביע את תמיכתם במדיניות השלום שלוֹ . כך ביקשו להביע אמון במנהיגות הדגוּלָה שלוֹ . זה היה אירוע טלוויזיוני רָב חשיבות ואדיר ממדים שטופל בצנעה רבה ע"י שתי רשתות הטלוויזיה הגדולות בארץ .

למרות התמיכה הענקית בראש הממשלה , היו רבים בישוב שהתנגדו בצורה נחרצת למדיניות השלום והפיוס שקידם יצחק רבין עם יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר עראפאת . הסכם אוסלו ב' שנחתם ב- 28 בספטמבר 1995 בוושינגטון בארה"ב בין מדינת ישראל לפלסטינים נתן את האות לתחילתן של הפגנות הימין חסרות תקדים בחריפותן ואלימותן . נוצרו שני גושים פוליטיים מובהקים . גוש השמאל שתמך ביצחק רבין ומחנה הימין ובראשם המתנחלים שהתנגדו לו . הפגנות הימין הקיצוני היו אפקטיביות והרסניות וְלוּווּ בדברי הסתה והדחה חמורים מאין כמותם של רבנים בארץ ובארה"ב שקבעו במפורש : "יצחק רבין הוא מוסר ואיש בוגד באינטרסים של מדינת ישראל" . הימין הקיצוני איים בגלוי על חייו של יצחק רבין . דמו של ראש הממשלה הוּתַּר . אנשי המשרד של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC בישראל היו הראשונים שהבינו את חומרת המצב השוררת במדינת ישראל והפנימו אותה . הם נכנסו לכוננות צילום . האווירה ערב הרצח הייתה כשל מלחמת אחים פוליטית . חצי מהעם אהב את ראש הממשלה . חציו השני שנא אותו . הימין הקיצוני תעב אותו . האגף הפוליטי הקיצוני הזה הרחיק לכת מעבר לתיעוב . הוא ראה ביצחק רבין בוגד.

את משרד רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC בתל אביב בתקופה הרת הגורל הזאת בישראל ניהלה גב' קֶטִי מֶקְמֶנֶס אך דִין רֵיינוֹלְדְס (Dean Reynolds) בן ה- 47 היה הכתב הבכיר של הרשת בישראל בימים ההם . הוא היה הראשון בין אנשי התקשורת בארץ , זרים ומקומיים , שהתעשֵת והבין כי חייו של ראש הממשלה נתונים בסכנה מתמדת . יצחק רבין היה מאוים בכל הופעה פומבית שלו בכל מקום במדינה ע"י הימין הקיצוני . זה לא היה עוד סוֹד . דִין רֵיְינוֹלְדְס קבע נוהל חירום של דריכות ועֵרנות יֶתֶּר בעֵת הכיסוי הטלוויזיוני של הופעותיו הפומביות של יצחק רבין . הוא היה איש חדשות מיומן ובעל מורשת (אבא שלוֹ , פְרָאנְק רֵיְינוֹלְדְס היה כתב ומגיש חדשות נודע ב- ABC תחת מנהיגות השידור של רוּן אָרְלֶדְג') והבין בחושיו העיתונאיים החדים את חומרת המצב הפוליטי בישראל . "דִין רֵיְינוֹלְדְס הנהיג מדיניות צילום חדשה הנוגעת לכיסוי ראש ממשלת ישראל, וכינה אותה בשתי מילים המקפלות בתוכן את כל תורת החדשות בטלוויזיה , “Death Watch” , סיפר לי אחד מצלמי ABC בארץ דוּדוּ בְּיָאנְקוֹ . שתי מילים שפירושן בזָ'רְגוֹן הטלוויזיה הן עֵרנות , דריכות , זהירות , ומעקב צילום רצוף ושיטתי אחר ראש ממשלת ישראל הנתון בעת הופעותיו הפומביות לסכנת התנקשות מוחשית בחייו . מדיניות הצילום הזאת שלוֹ הייתה אפופת רָז . הוא ביקש לשמור אותה כסוֹד מִקצועי של הרשת . צלמי ABC בישראל נדרשו לעקוב ולצַלֵם את ראש הממשלה יצחק רבין , ולא להסיר את עדשת המצלמה ממנו כל עוד הוא חשוף ונגלה לעֵין הציבור ועד לרגע שנעלם בתום נאומיו לתוך מכוניתו המתרחקת מהשטח .                                                                                                                                                 דִין רֵיינוֹלְדְס (Dean Reynolds) היה איש הטלוויזיה הראשון בישראל שטבע בארץ את מוּנַח הטלוויזיה האמריקני המקצועי "Death Watch" . הוא היה הראשון שחשב על הרעיון לעקוב עם מצלמות הרשת אחרי יצחק רבין מהסיבה הפשוטה שראש הממשלה ושר הביטחון מאוים ע"י אנשים קיצוניים שגם מחזיקים בידיהם כלי נשק . ברור שהוא ראוי על כך להערכה . הוא אימֵץ את מדיניות הצילום הזאת כבר שמונה שנים קודם לכן בראשית האינתיפאדה הראשונה ב- 1987 בשעה שמצלמות ABC סיקרו ועקבו בעת המצב המתוח אחר ראש הממשלה הקודם יצחק שמיר . דִין רֵיְינוֹלְדְס נישא ליָעֵל ישראלית עובדת הרשת בארץ . הם עזבו את ישראל במאי 1995 וחזרו לעבוד בשורות ABC בארה"ב כחצי שנה לפני רצח ראש הממשלה . הם מתגוררים ליד שיקאגו ויש להם ארבעה ילדים . אף על פיכן חִלחלה סיסמאת ה- "Death Watch" לצלמי ABC בישראל. מונח בן שתי מילים שכדאי לכל איש חדשות באשר הוא לאַמֵץ אל לִבּוֹ .

דִין רֵיְינוֹלְדְס זוכר כפי שהעיד בפניי בשיחות התחקיר שניהלתי עמו :  "מאז רצח הנשיא קֶנֶדִי , הפכה כל הופעה פומבית של כל נשיא אמריקני למדיניות צילום טלוויזיונית אוטומטית של , "Death Watch" . למדנו מניסיון החמצת ההתנקשות בנשיא קנדי . עובדה שיריית ההתנקשות של ג'ורג' הינקלי שפגעה בנשיא רונלד ריגן ב- 1981 בתום אחת מהופעותיו הפומביות שניות ספורות לפני שנכנס למכוניתו המשוריינת , נלכדה ותועדה ע"י כתבי החדשות ומצלמות ה- ENG של כל שלוש הרשתות הגדולות ABC , NBC , ו- CBS . נכון שלא מייד הבנו שהנשיא ריגן נורה ונפגע , מפני שבתוך שבריר שנייה הוא נדחף ע"י מאבטחי ה- FBI למכונית הלימוזינה שלו , אבל לכל הרשתות היה את צילום ההתנקשות . את המונח “Death Watch” לא אני המצאתי . אבל טבעתי אותו לראשונה בישראל כבר ב- 1987 בעֵת מעשי הטרור באינתיפאדה הראשונה בשעה שכיסינו את ראש הממשלה יצחק שמיר . הבנו שהוא יעד ראשי של הטרור הפלשתיני ולכן עלול להיות פגיע . דרשתי בעקבות כך ערנות יתר מצוותי הצילום של ABC  בישראל" .

הלקח יושם גם בישראל . צלמי רשת ABC נתבעו להפעיל כאן את מדיניות ה- "Death Watch" במדינה השסועה והמפולגת, וכיננו וכיוונו את עדשות מצלמותיהם אל ראש הממשלה יצחק רבין כל אימת שהופיע בציבור הם ראויים על כך להערכה רבה . אנשי ABC בישראל היו לְמוּדִים ניסיון מאירוע ההתנקשות של נשיא ארה"ב ג'וֹן פִיצְגֶ'ָרלְד קֶנֶדִי שלושים ושתיים שנה קודם לכן ברחובות דָאלָאס בירת מדינת הדרום טֶקְסַס  ב- 22 בנובמבר 1963 . הרצח לא תועד מעולם ע"י רשתות הטלוויזיה האמריקניות הגדולות ABC , NBC , ו- CBS מפני שהמצלמות שלהן כלל לא נכחו בזירת ההתנקשות . סיורו של נשיא ג'וֹן פִיצְגֶ'רָאלְד קֶנֶדִי ארה"ב ב- 22 בנובמבר 1963 בדָאלָאס – טֶקְסַס נראה בעיני מנהלי החדשות של CBS , NBC , ו- ABC מסע בחירות רוטיני שלא דרש מעקב צילום צמוד למרות שמדובר במדינה רוויית נשק חם פרטי . אנשי ABC בישראל הפיקו את הלקח הנדרש וניסו ליישם אותו ב- 1995 . הם פעלו בישראל כפי שפעלו עכשיו לאור הלקח המַר שהפיקו רשתות הטלוויזיה הגדולות בארה"ב בעצמן , אלוּ שהחמיצו ופִספסו את תיעוד ההתנקשות בנשיא ארה"ב לפני שנות דוֹר , רק מפני שנשיאי חטיבות החדשות והמפיקים שלהן , לא טרחו לשלוח כלל מצלמות לזירת הרצח . רק צָלָם חובב אחד , סוחר בגדים סקרן בשם אֵייבְּרַהָאם זָפְּרוּדֶר (Abraham Zapruder) שעמד בצִדֵי הכביש יחד עם אלפי אזרחים אחרים באחד מרחובות העיר מצויד אך מצויד במצלמת8 מ"מפשוטה , עקב במקרה אחר המכונית הנשיאותית המשייטת לאיטה במהירות של25 קמ"ש. מצלמתו לכדה את רגע פגיעת קליעי הרובה של המתנקש לִי אוֹסְוָואלְד בראשו של הנשיא שישב במושב האחורי של הלימוזינה הגדולה מכונית הלִינְקוֹלְן הפתוחה והחשופה לצד רעייתו הגב' זָ'אקְלִין קֶנֶדִי . אורך Shot הצילום שהפך לסקופ עולמי , 27 שניות .

טקסט תמונה :  22 בנובמבר 1963 . דאלאס בירת טקסס . זהו אייברהאם זאפרודר (Abraham Zapruder) חייט וסוחר בגדים במקצועו , הוא הצלם החובב שתיעד בלעדית במצלמת פילם קטנה8 מ"מ (Super 8 mm) ב- 22 בנובמבר 1963  בדאלאס את ההתנקשות בחייו של נשיא ארה"ב ג'ון פיצג'ראלד קנדי . הוא היה במקרה האיש הנכון, במקום הנכון, ברגע הנכון ולעג בתיעוד ההיסטורי שלוֹ לשלוש רשתות הטלוויזיה האמריקניות הגדולות CBS ,NBC, ו- ABC שנעדרו ביודעין מזירת הרצח. (סוכנויות).

אזרח מהשורה אֵייבְּרַהָאם זָפְּרוּדֶר תיעד באמצעות ציוד צילום קלוש את הרצח המפורסם ביותר של המאה ה- 20 , ועשה את מה שמצלמות הטלוויזיה האלקטרוניות המתוחכמות של שלושת רשתות הטלוויזיה האמריקניות הארציות והעשירות לא הצליחו לעשות מפני שלא נכחו במקום . הנשיא נרצח על המושב האחורי שלמכונית "הלינקולן" הפתוחה . כל שנותר לווֹלְטֶר קְרוֹנְקָיְיט (Walter Cronckite) מגיש החדשות הנודע של רשת CBS היה לומר לצופיו , "הנשיא איננו" . ל- CBS לא היה שום תיעוד מצולם של ההתנקשות . גם לא ל- NBC ו- ABC . רצח הנשיא קנדי ב- 1963 הוכיח שוב כי שום רשת טלוויזיה לא הקדימה מעולם את זמנה ואיננה חסינה בפני הפתעות . גם לא האמריקניות העשירות . הייתה דרושה החמצה טלוויזיונית בסדר גודל אדיר של רצח נשיא כדי שחטיבות החדשות של  ABC , NBC  ו- CBS , יתעשתו , יעשו הערכה מחודשת , ויאמצו אל לִבם מדיניות צילום חדשה וזהירה של “Death Watch” . הפקה שעולה יֶתֶּר מַמוֹן אך מונעת בושות עיתונאיות . את ההתנקשות בנשיא רוֹנָאלְד רִיגֶן ב- 1981 לכדו המצלמות של כל שלוש הרשתות האמריקניות הגדולות , מפני שנקטו במדיניות הצילום “Death Watch” .

טקסט תמונה : 1961 . וולטר קרונקייט (משמאל) מגיש החדשות רב המוניטין של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS לפני ריאיון עם נשיא ארה"ב ג'ון פיצג'ראלד קנדי . (באדיבות רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS) .

מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ביקר אותי בדָאלָאס – טקסס בעת הפקת שידורי המונדיאל של ארה"ב בקיץ 1994 . שוחחנו על רמת הביצוע של שלושת ציוותי השידור בטורניר ארה"ב 94' , איכות השדרים והפרשנים , וטיב ההפקה בארה"ב ובאולפן המונדיאל בירושלים המנווט את 120 (מאה ועשרים) שעות השידורים של משחקי גביע העולם בכדורגל . מוטי קירשנבאום , אמרתי למנכ"ל רשות השידור : "ברור לי כי מאיר איינשטיין ואבי רצון ניצבים בדרגה אחת מעל הצוות רמי ווייץ והפרשן שלוֹ אברהם גרנט , ושני אלה מאפילים ולוקחים בהליכה את הצוות השלישי המורכב מדני דבורין ומוטל'ה שפיגלר" , והוספתי , "מטריד אותי הרבה יותר האולפן בירושלים עליו ממונה אורי לוי . אם הצ'יפים יפלו נכון יהיה לו שידור מפואר ביום משחק הגמר . הזמנתי את ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין הידוע כחובב כדורגל וספורט להיות האורח הראשון במעלה שלנו לשעה קלה באולפן בירושלים ביום ראשון – 17 ביולי 1994, תאריך משחק הגמר" .

טקסט מסמך : 10 ביוני 1994 . זהו מכתב ההזמנה שפִקססתי לראש הממשלה ושר הביטחון האהוב יצחק רבין המזמין אותו להיות אורח ראשון במעלה באולפן בירושלים המנווט את משחק הגמר בתאריך 17 ביולי 1994 . ידעתי שיצחק רבין הוא צופה נאמן בתוכניות הספורט והכדורגל בטלוויזיה . כתלמיד היה בעצמו שחקן עבר בקבוצת הכדורגל של ביה"ס החקלאי כדורי . יצחק רבין היה עסוק ולא התפנה להגיע לאולפן מונדיאל ארה"ב 1994 . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  1938 . ביה"ס החקלאי "כַּדּוּרִי" בגליל התחתון למרגלות הר תבור [1] . זאת נבחרת הכדורגל של ביה"ס התיכון חקלאי "כדורי" שניצחה את קבוצת הפרשים הבריטית וזכתה בגביע . יצחק רבין  בן 17 (עומד שלישי מימין) נמנה על נבחרת הכדורגל של המוסד החינוכי . זיהוי הנוכחים בשורת העומדים מימין לשמאל : יוחנן גולדברג (דובז'ה) , יהודה בן דוד , יצחק רבין , עמיחי הלוי (בן מושבת כינרת שנרצח ב- 1941 ע"י פורעים ערבים בכביש בין מושבת כינרת לטבריה) , מאיר ליכטנשטיין (מחדרה) , ד"ר ארתור קם מורה לפלחה וגידול ירקות בביה"ס כדורי ששימש כמאמן וגם שופט כדורגל בביה"ס "כדורי" , ונתן פיאט המנהל המיתולוגי של המוסד החינוכי  ביה"ס "כדורי". זיהוי הנוכחים בשורת כורעים מימין לשמאל : עמוס פינק , אורי ברפל , ליידה , ראובן צינדר (פועל מסג'רה) , יהושע "זיגי'"זייגר , והמשורר חיים גורי (גורפינקל) . זיהוי השוכבים מימין לשמאל : שאול ביבר (היחיד שנועל נעלי כדורגל) והשוער משה נצר (נוסוביצקי) ולידו הגביע .                 

הערה 1 : עשיתי מאמץ רב והצלחתי לבסוף אתר את שאול ביבר (בן 90) ואת חיים גורי (בן 90) . שניהם סייעו לי בזיהוי כל הנוכחים בתמונה שצולמה כאמור ב- 1938 . פניתי ראשון למשורר האהוב עלי חיים גורי אולם הוא הפנה אותי למר שאול ביבר ואמר לי בשיחת התחקיר עמו : "לשאול ביבר זיכרון נפלא . הוא יזהה לך את כולם עד האחרון שבהם" . הוא צדק . נפגשתי עם שאול ביבר ב- "קפה תמר" ברחוב שיינקין בתל אביב . הוא זיהה את כל הנוכחים בתוך 30 שניות . 

הערה 2 : שאול ביבר ז"ל מת לפני זמן מה בגיל 91 .

הערה ב' : קבעתי כלל לעצמי כי אני מזהה בכל תמונה ותמונה בסדרה ובבלוג את כל הנוכחים בכל התמונות גם אם חשיבותם של חלק מהם פחותה , גם אם מדובר בתמונות ישנות . מיומנותו של מתעד והיסטוריון נבחנת גם בדבקותו במשימה בזיהוי כל הנוכחים בתמונות השונות .

מוטי קירשנבאום הופתע אך לא אמר דבר . הכנתי ותִּכננתי עבורו מסע הפקה שונה . זה היה בדָאלָאס בירת טקסס באחד מימי המנוחה של המשחקים והשידורים הישירים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במונדיאל ארה"ב בחודש יולי 1994 . מחשבותינו נשאו את שנינו זה מכבר לנסיעה המתוכננת במכונית ההפקה שלנו באותו מסלול הנסיעה המדויק בה נסעה מכונית הנשיא האמריקני בדָאלָאס לפני שלושים ואחת שנה ב- 22 בנובמבר 1963 בה נקטל בעיקול הכביש סמוך לבניין הספרייה הישן לפני הגשר . נהגתי ברכב ההפקה במהירות של 10 קמ"ש בדיוק באותה המהירות בה נסעה אז מכונית ה- "Lincoln" הנשיאותית בין טורי הקהל הניצב משני צִדֵי הכביש , מנפנף ומריע לג'ון פיצג'ראלד קנדי ורעייתו ז'אקלין שניהם יפי תואר , שישבו במושב האחורי של המכונית . מכונית ה- "לינקולן" (Lincoln) הפתוחה שִיְיטָה לה באיטיות רבה בין ההמונים מפני שזה היה מסע בחירות של הנשיא האמריקני . עכשיו בעת הנסיעה האיטית במכונית ה- "בְּיוּאִיק" (Buick) של ההפקה [2]  יחדיו עם מנכ"ל רשות השידור אתה מבין כיצד ובאיזה קלות פגעו שלוֹש יריות רובה הצלפים הקטלניות של לִי אוֹסְוָואלְד והרגו את נשיא ארה"ב ג'וֹן פִיצְגֶ'ראלְד קֶנֶדִי . בסיום מסע הקֶטֶל החנינו את המכונית שלנו במגרש החנייה העירוני ליד בניין הספרייה ועלינו במעלית שהובילה אותנו למקום בו ניצב לִי אוֹסְוָואלְד לפני שנות דוֹר בודד באין מפריע בקומה השישית בבניין הספרייה משם פגע ללא קושי את הנשיא האמריקני . עיריית דָאלָאס הפכה את כל הקומה השישית בבניין הספרייה שהיה פעם מחסן ספרים לאתר תיירות ומוזיאון טלוויזיה . המקום רוחש מבקרים . הכניסה לאתר בתשלום אך מפני שנשאנו עִמנו Accreditation (תגי זיהוי מיוחדים) המעידים כי אנו אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 המסקרים את משחקי מונדיאל ארה"ב 1994 , אפשרו לנו בעלי המקום להיכנס בחינם . התבוננו יחדיו במוניטורים שמספרים על ביקורו בן ארבעת הימים של הנשיא ג'וֹן פִיצְגֶ'רָאלְד קֶנֶדִי בנובמבר 1963 במדינת טֶקְסַס ובדָאלָאס עצמה , במסגרת מסע הבחירות שלוֹ לקראת הקדנציה השנייה , וסרט הרצח בן ה- 27 שניות של הצלם החובב אֵיְיבְּרָהָאם זאפְּרוּדֶר המוקרן עבור המבקרים ב- Loop . האווירה במוזיאון המתעד את ההתנקשות והרצח שקטה , מלנכולית , ואפופת זיכרונות . אתה כל הזמן שואל את עצמך בלחש איך "השב"כ" האמריקני , ה- FBI האדיר בעל האמצעים והיכולות , לא הצליח למנוע את רצח הנשיא האמריקני יפה התואר והכריזמטי ומדוע שום רשת טלוויזיה אמריקנית לא הייתה נוכחת במקום ולא תיעדה את ההתנקשות . בעת השיטוט בחדר ההנצחה והתיעוד רחב הידיים שאלתי לפתע את מוטי קירשנבאום : "תאמר לי מוטי , האם דבר כזה של רצח ראש מדינה בפומבי עלול להתרחש גם במדינת ישראל" , והוספתי , "האם יכולה להתרחש התנקשות כזאת של ראש ממשלה בישראל בעת הופעה פומבית מבלי שרשת טלוויזיה מקצועית תתעד אותו…?" . מוטי קירשנבאום שמע את השאלה . הוא הביט עלי במבט המזוגג שלוֹ והסב את פני הפוקר שלוֹ חזרה למרקע הטלוויזיה בספרייה . אני חושב שהיה לו כישרון להעמיד פנים של אדם מרוחק כשרצה . הוא לא ענה לי . אינני יודע לאן נשאו אותו מחשבותיו .

טקסט תמונה : קיץ 1994 . מונדיאל הכדורגל של ארה"ב 94' . דָאלָאס . מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום (בן 55) מבקר אותי ואת צוות הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1  ב- IBC מרכז השידורים הבינלאומי בדָאלָאס (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) מרכז השידורים הבינלאומי בעיר דאלאס בירת מדינת הדרום טקסס .

זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין עם כיוון השעון :  מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום , רלי בורקו עוזרת ההפקה שלי (בחולצה כחולה) , רעייתי יעל תג'ר (בחולצה לבנה) , אנוכי , אורי רשף טכנאי התקשורת , סולומון "סולי" מוניר שדר ה- OFF TUBE  בשפה הערבית , ועוזרי הראשי ויד ימיני ששי אפרתי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אינני יודע אם קברניטי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מכירים את עובדות הסיפור הזה בו נעדרו מצלמות הרשתות הגדולות מתיעוד רצח הנשיא האמריקני ג'וֹן פִיצְגֶ'רָאלְד קֶנֶדִי כפי שפורט בקטע הקודם . אך אין ספק שמנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 דוּדוּ גִלְבּוֹע ועורך "מבט" רפיק חלבי , בין אם הכירו את הסיפור ובין אם לאו , המשיכו לנַהֵל מדיניות צילום שאננה בעֵת הופעותיו הפומביות של ראש הממשלה יצחק רבין . הם לא נקטו שום יוזמת צילום או צעדי חירום מתבקשים לאור האיומים הרצופים על חייו . גם מנכ"ל חברת החדשות בערוץ 2 מר שָלוֹם קִיטַל לא התמיד במעקב צילומי שיטתי אחרי יצחק רבין , ופעל פחות או יותר על פי מודל הכיסוי שטבעה הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. שני ערוצי הטלוויזיה לא הפיקו את הלקחים הנדרשים מהמצב הפוליטי רווי המתח והמסוכן שהשתרר במדינה בו חייו של ראש הממשלה ושר הביטחון מונחים על הכף. לשאננות התמוהה של דוּדוּ גלבוע מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 והאיש הנושא באחריות העיקרית לתפעול אנשיו יש רק הסבר אחד . השאננות היא מגפה ומנהל החדשות נדבק במחלה . הוא היה הראשון שאמור להתריע ולהזעיק אך לא היה דרוך מפני ששני הבוסים שלוֹ ברשות השידור מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן , שהיו עיתונאים כמותו , לא עמדו הכֵן במידה מספקת . גם הם לא היו מוכנים מספיק . הם כמפקדים המשיכו לנהוג כמו פיקודם על פי דרך הרוטינה למרות המצב הפוליטי הלא שִגרתי, המתוח מאוד, וחסר התקדים בתולדות מדינת ישראל. הם היו שאננים לאיומים הממשיים על חייו של ראש הממשלה המרבה להופיע בציבור השסוע והמפולג ובחלקו גם עוין ביותר . השאננות מצאה את ביטויה בחוסר יעילות ההפקה ואי שִריוּן אמצעי צילום נוספים בכל מקום בו מופיע ראש הממשלה. הם לא היו ערניים. אולי היו אפילו אדישים למצב מפני שהאיומים על חיי יִצְחָק רָבִּין היו כל כך רבים והפכו לשגרת חייו וחיינו . או שמא נכנעו להנחה שהתבררה כשגויה, שרצח ראש ממשלה, עלול להתרחש רק במדינות העולם השלישי ובשום פנים ואופן לא בישראל . לא התקיים כל תדריך חירום ולא הוצא כל מסמך מנחה בחטיבת החדשות של הטלוויזיה ישראלית הציבורית – ערוץ 1 הדורש התייחסות מסוג אחר להופעותיו של ראש הממשלה ושר הביטחון בציבור . לא נופקו שום הוראות מקדימות חַד משמעיות בכתב ו/או בע"פ לפיקודיו מטעמם של מנהל חטיבת החדשות דָוִד "דוּדּו" גִלְבּוֹעַ ועורך "מבט" רָפִיק חַלָבִּי – למפיקים , השַדָּרִים , הכתבים , הצלמים וטכנאי ניידות השידור המחייבות נקיטת מדיניות כיסוי וצילום של "Death watch" בעת כיסוי הופעותיו הפומביות של ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין . חסרה גם הוראה מכוונת מתי ניתן לסיים את מלאכת הכיסוי ומתי אפשר לנתק את עדשת המצלמה ממגעה עם ראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין . כל כתב , עורך , וצַלָּם בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 פעל בערך על פי צו מצפונו ותחושותיו האישיות . ברור כי איש לא האמין שרצח ראש ממשלה אפשרי בכלל במדינת ישראל הנאורה , הדמוקרטית , והחופשית . שתי רשתות הטלוויזיה הגדולות בישראל היו עתידות לשלם על כך ביוקר רב .

ב- 13 בספטמבר 1995 קיים הימין טקסי אזכרה לקורבנות הטרור שנרצחו מאז הסכם אוסלו הראשון שנחתם על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון שנתיים קודם לכן , ב- 13 בספטמבר 1993 . מנהיג האופוזיציה יו"ר הליכוד בנימין נתניהו צולם בצומת רעננה כשהוא צועד ליד תהלוכת תומכי הימין הקיצוני שנשאו חבל תלייה וארון מתים עליו רשום במפורש שמו של יצחק רבין . ארון המתים היה עטוף בדגל הלאום . ליד ארון הקבורה צעדו אנשים מטורפים נוספים כשהם מצוידים כאמור בחבל תלייה . לכולם היה ידוע היטב למי הוא מיועד . קשה להאמין שמר בנימין נתניהו מועמד הליכוד לראשות ממשלת ישראל הניצב כה סמוך לא ראה את המראות המזוויעים האלה . מראה נכלולי עגום וביזיון מביש מאין כמותו של אדם המבקש להיות ראש ממשלה בעצמו . מר בנימין "ביבי" נתניהו התעלם ולא הגיב . התמונות הקשות והמַרות ברעננה תועדו רק ע"י דוּדוּ בְּיָאנְקוֹ צלם טלוויזיה וותיק ומנוסה של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC , והקולות הנפשעים שבקעו משם הוקלטו בידי המקליט שלו בצוות ה- ENG רוֹנִי רִימֶר .

טקסט תמונה : שנת 1975 . חצי האי סיני . דודו ביאנקו (עומד עם הקלאפר) צלם החדשות המצטיין של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC  בישראל ניצב במעבר המיתלה המפורסם במדבר סיני ב- 1975 יחד עם הבוס שלו ביל סימנס (Bill Simmense) , כשהם מצלמים ומראיינים את ראש הממשלה יצחק רבין (בן 53) בימים ההם . שניהם נראים בתמונה בשעה שהם מכינים כתבה על יצחק רבין שתשודר בתוך ימים ספורים בארה"ב . מצלמות ABC בישראל עקבו 20 שנה אחרי ראש ממשלתה הדגול של מדינת ישראל. ברגע הרצח הם לא היו שם. (התמונה באדיבות דודו ביאנקו . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : זהו דודו ביאנקו . צלם ה- ENG  החרוץ והפעלתן שעבד שנים רבות בשירות רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC בישראל . (התמונה באדיבות דודו ביאנקו . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ביום חמישי – 12 באוקטובר 1995 (ג' בחול המועד של חג הסוכות) נאם ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין בכנס חגיגי של עולים אנגלו – סאכסיים במכון ווינגייט . בעת נאומו על בימה מאולתרת באחד הדשאים במכון , התקרב אליו קרבה מסוכנת כמטחווי ירי אקדח , איש חובש כיפה ומזוקן , כשהוא מתלהם ומנופף באגרופיו כדי לפגוע בראש הממשלה . התברר כי היה זה הרָב נָתַן אוֹפִיר מהאוניברסיטה העברית בירושלים . מאבטחי השב"כ הרחיקו את הרב נתן אופיר בכוח מהמקום . צלם חדשות נוסף של ABC יוֹרָם בַּרְקָאִי תיעד במצלמת ה- ENG שלוֹ את האירוע הקשה . לא היה עוד ספק באבחנה החמורה והמדאיגה . יצחק רבין ראש הממשלה ושר הביטחון הנבחר במדינה חופשית ודמוקרטית , נתון לאיומי הימין הקיצוני , פלג זניח חובשי כיפות בעַם , אך נחוש לרצוח את ראש הממשלה בהזדמנות הראשונה שתיקרֵא לוֹ. המצב היה רציני. יִצְחָק רָבִּין חשוף לא רק להפחדות אלא נתון לאיומים המסכנים את חייו סיכון של ממש . האיומים על חייו של יצחק רבין מידי קיצונֵי הימין במקומות שונים בארץ הפכו לתכופים ולמעשה שבשגרה . אך הטלוויזיה הציבורית הוותיקה בת ה- 27 וגם ערוץ 2 המסחרי הצעיר בן השנתיים , טרם הפנימו את חוּמרת המצב . המצלמות שלהם לא תיעדו ולא עקבו אחרי ראש הממשלה בצורה שיטתית ועקבית לאורך כל הדרך . לעומתם פעלו ציוותי צילום ה- ENG של רשת ABC האמריקנית בכל עוּזַם ובעקביות . הם היו בכל מקום . צוות צילום של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 דווקא היה נוֹכֵח בביקורו של ראש הממשלה בכנס העולים האנגלו – סאכסיים במכון ווינגייט , אך משום מה לא היה דרוך מספיק ולא צילם את רגע ההתנפלות של רָב האוניברסיטה העִברית נתן אוֹפיר על ראש הממשלה . חומר הצילום הדרמטי לא היה בידו . מפיק החדשות הדומיננטי של "מבט" אמנון ברקאי זוכר כפי שהעיד בפניי : "מנעתי בושה גדולה מעצמנו לאחר שהצלחתי ברגע האחרון להניח את ידי על קלטת ה- ENG שצולמה בידי יוֹרָם בּרַקְאָיִ , אז צַלָם החדשות של ABC , וה-Soundman (איש קוֹל) שלוֹ משֶה לוּבְּלִינֶר . שניהם היו נוֹכחים באירוע החמוּר וקרובים מאוד בעצמם אל ראש הממשלה . הם צילמו היטב את המקרה ותיעדו אותו כראוי" . החומר שוּדַר באותו עֶרֶב במהדורת החדשות המרכזית של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 "מבט" , והצביע שוב בפעם המי יודע כמה על המחלוקת הקשה בעם . מצד אחד המִתווה המדיני של יִצְחָק רָבִּין ומאידך רצונו המפורש של הימין לקעקע את המִתווה ולהכשיל את ראש הממשלה, ואת שאיפתו החשופה והבלתי מוסתרת של הימין הקיצוני לפגוע ביצחק רבין פיזית.

שבוע לפני הניסיון לפגוע ביצחק רבין במכון ווינגייט , ב- 5 באוקטובר 1995 , אישרה הכנסת ברוב דחוק את הסכם אוסלו ב' . באותו עֶרֶב ארגן הליכוד הפגנת אלפים בכיכר ציון בירושלים בהשתתפות תומכיו ביניהם מתנחלים רבים , חלקם מהימין הקיצוני . על הגזוזטרה מעל הכיכר הירושלמית ניצבו מנהיגי הליכוד ובראשם אריק שרון וביבי נתניהו , וגם דוד לוי , ומשה קצב . מהגזוזטרה הזאת נישאו בזה אחר זה נאומי הסתה חוצבי להבות נגד מדיניותו של ראש הממשלה ושר הביטחון יִצְחָק רָבִּין . ההמון היה משולהב . נראו שם מחזות מזעזעים ומחרידים חסרי תקדים שלא נראו קודם לכן ל-ומעולם בישראל . ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין הולבש והופיע בתמונות מצולמות מוגדלות (Blow ups ) במדי S.S. נאציים של היינריך הימלר וריינהארדט היידריך ועל ראשו מתנוססת הכפייה המפורסמת של יאסר עראפאת. צעקות ההמון "בוגד""רוצח", ו- "נאצי". מבטי השנאה של תומכי ומעריצי הימין הקיצוני הבליטו ביתר שֵאת את האֵיבָה לראש הממשלה . יצחק רבין איש הפלמ"ח וסגנו של יגאל אלון במלחמת העצמאות ב- 1948 ורמטכ"ל צה"ל ואבי הניצחון המזהיר במלחמת ששת הימים ב- 1967 הוצג עכשיו ע"י משתתפי האסֵיפה הפוליטית בני עמוֹ מהימין והימין הקיצוני כבוגד . התמונות הקשות לא נעלמו מעיניהם של אריק שרון , ביבי נתניהו ,יצחק שמיר , משה קצב דוד לוי , ואהוד אולמרט . ששת מנהיגי הליכוד החרישו ובחרו שלא לגנות את מעשי ההסתה המחפירים .

ראש השב"כ החדש כַּרְמִי גִילוֹן (מוּנָה לתפקיד החשוב ב- 1 במארס 1995) במקומו של מר יעקב פֶּרִי , החליט להגדיל את היחידה לאבטחת אישים מחשש כבד לחיי יצחק רבין ולחיי חלק משריו הבכירים . לראש הממשלה עצמו שוב הוּצַע ללבוש אֵפוד מגן כדי להגן על חייו בעֵת הופעותיו הפומביות . הוא סירב . תגובתו של יצחק רבין ראש הממשלה לבקשת מאבטחי השב"כ לעַטוֹת על גופו אֵפוֹד מָגֵן בעת הופעותיו הפומביות הייתה מדהימה . "השתגעתם…? אֵפוֹד מַגֵן במדינה שלי…? בשום פנים ואופן לא…!" , השיב להם יצחק רבין  בתמימות ובענווה האופיינית לוֹ . השב"כ יָדַע יָדוֹע היטב כי ראש הממשלה נמצא תדיר תחת איומים אמיתיים וממשיים על חייו . אנשיו הבינו וידעו שיצחק רבין שרוי בסכנת חיים , אך השירות רק הציע ולא כפה על ראש הממשלה לעטות עליו את האֵפוֹד שאולי היה מציל את חייו . ראש הממשלה לא לבש אֵפוד מגֵן בעת שהרוצח ירה את שלושת כדורי האקדח הקטלניים שחדרו לגופו החשוף . השב"כ נִמנֵם פעמיים . לא כפה עליו לעטות בגד הגנה מפני כדורי האקדח הקטלניים ולא בלם ומנע את יֶרִי הרוצח מטווח אֶפֶס .

מול ביתו של ראש הממשלה ברמת אביב נערכו הפגנות קולניות שיטתיות של הימין הקיצוני , אך שוּב הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וגם ערוץ 2 המעיטו לדווח עליהן . האיומים על חייו של ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין מצד הימין הקיצוני הפכו למעשים של שגרה מידֵי יום . מכיוון שהפכו לשגרה יום – יומית מחפירה שבסופה לא קרה מאום התייחסו גם חטיבות החדשות של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 וערוץ 2 למצב כאל שגרה, בה אם קיימת בכלל סכנה כלשהי, הרי שתחלוף מאליה. השגרה היא האויב המַר ביותר של השידור.

שני ערוצי הטלוויזיה הבכירים בישראל מצאו את עצמם באשמתם הישירה לא מוכנים מבחינה פסיכולוגית ומעשית כאחת למשימת השידור החשובה מכל . משימת כיסוי עצרת השלום שהתקיימה בתל אביב במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 בהשתתפות ראש הממשלה יצחק רבין , שבסיומה נרצח . במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 קבע השב"כ כמה אזורים סטריליים סביב הבמה ועל הבמה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב . אחד מהם היה בצידה המזרחי של הבמה סמוך להצטלבות הרחובות בְּלוֹךְ , אִבֵּן גָבִירוֹל , ושדרות דוד בן גוריון , שָם ניצבו המדרגות עליהן פסעו נבחרי העם ובראשם ראש הממשלה בעלותם לבימת הכיכר , ובתום העצרת ירדו מהן בדרכם לעבר הרכבים שהמתינו להם . מוזר , אך באֵזור הסטרילי הזה חנה גם רכב הסעת העובדים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 , זה הרכב שנשא את ציוד המיקרוגל והסיע את עובדי הניידת מירושלים לתל אביב , ואמור היה להחזירם לביתם בתום שידור העצרת .

אמנון ברקאי זוכר כפי שהעיד בפניי : "ביקשתי מגב' עַלִיזָה גוֹרֶן יועצת התקשורת והדוברת של ראש הממשלה להציב את יצחק רבין כנואם ראשון בעצרת . זה היה חשוב לי מבחינת ליין אפ השידור העיתונאי בתוכנית "רואים עולם" . עורכי התוכנית וקרן נויבך תּכננו כשתיים אולי שלוש פריצות חיות מעצרת השלום לתוך מהדורת "רואים עולם" שעלתה לאוויר באותו מוצ"ש ב- 4  בנובמבר 1995 בשמונה בערב , ואמורה הייתה להסתיים כעבור שישים דקות" . אַמְנוֹן בַּרְקָאִי היה לא רק מפיק מצוין , הוא היה גם עיתונאי בחושיו . כאיש חדשות מובהק שאף שהנאום המרכזי באירוע ההמוני שהוא מדרך הטבע של ראש הממשלה ושר הביטחון , אומנם "ייפול" לתוך תחום זמן השידור המוקצה לתוכנית "רואים עולם" . הוא התאכזב לשמוע שגב' עליזה גורן לא שעתה לבקשתו . הייתה היררכיה בסדר הנאומים . הנואם החשוב יותר על פי תפישתה הוא הנואם המסיים והאחרון את התכנסות הַעֲצֶרֶת . וכך נקבע ששִמְעוֹן פֶּרֶס יהיה הנואם הראשון ויִצְחָק רָבִּין השני. .

המיקרופון נטה חֶסֶד ליצחק רבין . מיתרי קוֹלוֹ הפיקו צליל בַּס – בַּרִיטוֹן עמוק . ראש הממשלה ניחַן בקול רדיופוני יוצא דופן באיכותו . מרשים . הוא לא היה אוֹרָאטוֹר מקצועי אך זכה במתת טבע קוֹלִית . ליִצְחָק רָבִּין האיש בעל היוֹשְרָה המושלמת היה קוֹל נפלא ודיקציה מצוינת שהוסיפו מהימנות לתוכן דבריו . יתרון חשוב של כל נואם באשר הוא . קֶצֶב דיבורו האיטי רק הדגיש ביתר שֵאת את מילות נאומו המרגֵש ובעל ההשראה . יצחק רבין לא רק נאם באותו ערב . הוא דיבר בדַם לִבּוֹ . הוא דיבר אל מאות האלפים בכיכר ופנה אל מאות אלפים אחרים שצפו בו בטלוויזיה והאזינו לוֹ. הוא דיבר על ערך הדמוקרטיה בישראל ועל הצורך בשלום. הוא נאם נגד האלימות. "תרשו לי לומר לכם שאני מתרגש. אני מאמין שיש סיכוי לשלום, ואתם כאן מוכיחים שהעַם באמת רוצה בשלום . האלימות היא כִּרסום הדמוקרטיה הישראלית" , אמר . התוכנית "רואים עולם" , פינתה כמה דקות למִילותיו האחרונות שהפכו לצוואה היסטורית .

ראש הממשלה סיים את דבריו הקצרים. מאות האלפים הריעו לוֹ. הוא היה ללא ספק מנהיג ומדינאי דָגוּל ואָהוּב . אל הבימה עלתה והצטרפה אליו ואל שמעון פרס הזמרת מִירִי אַלוֹנִי בעלת הקוֹל המרשים והנפלא כדי לשיר מעל הבימה המרכזית את "שיר השלום" . יורם ברקאי שהיה אך לפני תקופה קצרה צלם חדשות של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC , ועכשיו חתם על חוזה עבודה ברשות השידור , נשא את מצלמת ה- ENG של הטלוויזיה הישראלית על כתפו הימנית בדרכו לעבר יצחק רבין הניצב על הבימה הראשית בכיכר מלכי ישראל כדי ללכוד Close up של ראש הממשלה ושר הביטחון שַר את "שיר השלום" . הטלוויזיה היא מדיום של Close ups . כל צלם מתחיל יודע זאת . יוֹרָם בַּרְקָאִי הצלם לוחמני של ערוץ 1 פילֵס לו דרך  והצליח לחדוֹר ולהתקרב עד למאוד לקִדְמַת הבמה במקום שבו ניצבו יִצְחָק רָבִּין ושִמְעוֹן פֶּרֶס . עדשת המצלמה שלוֹ חשפה באותן הרגעים את הערכתו העצומה ואהבתו של שמעון פרס ליִצְחָק רָבִּין . יוֹרָם בַּרְקָאִי היה כל כך סמוך אל שניהם עד שהמיקרופון המותקן על מצלמת ה- ENG שלוֹ קלט היטב את דברי שר החוץ שמעון פרס משבח את ראש הממשלה יצחק רבין העָנָיו אך מאושר , כשהוא אומר לו , "תראה יצחק איך הם מריעים לך , תרים לכבודם את ידך" . הטקסט הזה נשמע בבירור . אל שניהם הצטרפה עכשיו ברגע השיא של העצרת הזמרת מִירִי אַלוֹנִי . הכֶּבֶל הארוך שהיה מחובר למצלמתו של יורם ברקאי מניידת האֵם הקטנה אִפשֵר לו לתעד את שירתה של מירי אלוני יחד עם יִצְחָק רָבִּין ושִמְעוֹן פֶּרֶס , מקָרוֹב , וברמה מקצועית גבוהה ביותר . סייע לוֹ בגרירת כֶּבֶל המצלמה ופילס לוֹ את הדרך ותמך בו , עוזר הצַלָּם החרוץ שלוֹ אִיצִיק בֶּנְיוּנְסְקִי . פונקציה חשובה והכרחית לעיתים גם בצילומי חדשות . יוֹרָם בַּרְקָאִי בן 43 היה צַלָּם חדשות מצטיין ובעל ניסיון , לוחמני ומיומן , כפי שדורש המקצוע . מהסוג שיוזם ונדחף עם מצלמתו קרוב ככל האפשר למרכז האירועים . הוא לא היסס וטיפס על הבמה עם המצלמה כשהוא ניצב שניים אולי שלושה מטרים בלבד מראש הממשלה יצחק רבין . אנשי השב"כ ניסו להדוף אותו לאחור אך הוא לא וויתר . יוֹרָם בַּרְקָאִי פילס לעצמו דרך (כפי שעשו קודמיו הצלמים שְמוּלִיק בַּרְעַם וטֶדִי לָמְבֶּרְג באירועים צפופים דומים) והבקיע את חומת הביטחון שסככה על יצחק רבין ושמעון פרס . הוא עשה עבודה עיתונאית פנטסטית . עדשת המצלמה והמיקרופון לכדו בצילומי Close ups מזהירים את ראש הממשלה ושר החוץ שָרִים יחד עם הזמרת מִירִי אָלוֹנִי את המילים המצמררות של "שיר השלום" , דקות אחדות לפני שנורה בגבו . זהו תיעוד טלוויזיוני – היסטורי ברמה מקצועית גבוהה . משתמה התוכנית "רואים עולם" בתשע בערב הסתיימה גם תפקידה של ניידת השידור הקטנה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בכיכר העיר. ציוד הצילום קוּפַּל ונארז בניידת . ניידת השידור חיפשה דרך להתפנות מהמקום . הצלם יוֹרָם בַּרְקָאִי נפרד מהצוות ופנה לשדרות חֵן ליטול את מכוניתו הפרטית בדרכו הביתה . קרן נויבך ואבי כהן נשארו בניידת להכין את חומרי השידור לתוכנית "בוקר טוב ישראל" למחרת . קֶרֶן נוֹיְבַּךְ זוכרת כפי שהעידה בפניי ב- 2005 : "איש לא תיאר לעצמו איזה אסון אמור להתחולל בתוך דקות . אני ישבתי בניידת שמאיר חיימי היה המפקח הטכני שלה כדי להכין כתבת דיווח קצרה על העצרת למהדורת הבוקר של יום ראשון – 5 בנובמבר 1995" .

טקסט תמונה : זוהי גב' קרן נויבך כתבת ושדרנית בחטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 בליל רצח ראש הממשלה יצחק רבין בעצרת השלום בכיכר מלכי ישראל , במוצ"ש –  4 בנובמבר 1995 . קרן נויבך ראתה במו עיניה כי מאות אלפי אנשים נוהרים לעצרת השלום וגודשים את כיכר העיר עד אפס מקום . היא הייתה מודעת היטב לאווירת המדנים הפוליטית הקשה והשסועה שאפפה את ראש הממשלה ושר הביטחון של מדינת ישראל בימים ההם , וכי הימין הקיצוני מאיים תדירות על חייו של ראש הממשלה ושר הביטחון . אף על פי כן ולמרות מעמדה הבכיר במערכת החדשות לא התריעה ולא לחצה על הבוסים שלה לשנות את לוח השידורים המתוכנן באותו ערב המוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 ולהגדיל את היקף הסיקור . היא הייתה משוללת כל כשרון ויכולת בעת ההיא להתריע , להשפיע , ולשכנע את ההנהלה בצורך החשוב להיערך בצורה שונה על מנת להגדיל את ממדי ההפקה ונפח השידור באותו ערב מר ונמהר (ארכיון ערוץ 1 – מחלקת הסטילס) .

טקסט תמונה : עשור ה- 90  של המאה שעברה . זהו המפיק הראשי אבי כהן (ראשון מימין עם טלפון סלולארי בידו) בחדר מערכת החדשות בקומה השלישית בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . לא נראה כי התעלה כמפיק במוצ"ש –  4 בנובמבר 1995 . זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : המגיש גלעד עדין , המזכירה  גב'  אורלי בר צבי , העורך יורם כהן , והמפיק אבי כהן . שני האחרונים אינם קרובי משפחה. (התמונה באדיבות אבי כהן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לעולם לא נדע מה חַש ראש הממשלה יִצְחָק רָבִּין עמוק בתוך לִבּוֹ , האיש שהיה רמטכ"ל צה"ל בעבר ומתכנן הניצחון המזהיר במלחמת "ששת הימים" ב- 1967 נגד צבאות מצרים , סוריה , וירדן , וסגנו של יגאל אלון מפקד הפלמ"ח במלחמת העצמאות ב- 1948 , כששָר את המילים האפוקליפטיות של שיר השלום כפי שהנציח אותן יעקב רוטבליט (חייל מילואים שאיבד את רגלו בקרב על ירושלים במלחמת "ששת הימים" ב- 1967) , "תְּנוּ לַשֶּמֶש לַעֲלוֹת לַבּוֹקֶר לְהָעִיר , הַזַּכָּה שֶבַּתְּפִילוֹת אוֹתָנוּ לא תַּחְזיר , מִי אֲשֶר כָּבָה נֵרוֹ וּבֶעָפָר נִטְמַן , בְּכִי מַר לא יְעִירוֹ לא יַחְזִירוֹ לְכָאן , אִיש אוֹתָנוּ לא יָשִיב מִבּוֹר תַּחְתִּית אָפֵל , כָּאן לא יוֹעִילוּ לא שִמְחַת הַנִּיצָּחוֹן ולא שִירֵי הַלֵּל , לָכֵן רַק שִירוּ שִיר לַשָּלוֹם אַל תִּלְחֲשוּ תְּפִילָּה , מוּטָב תָּשִירוּ שִיר לַשָּלוֹם בִּצְעָקָה גְּדוֹלָה , תְּנוּ לַשֶּמֶש לַחֲדוֹר מִבַּעַד לַפְּרָחִים , אַל תַּבִּיטוּ לְאָחוֹר הָנִיחוּ לַהוֹלְכִים , שְאוּ עֵינַיִים בְּתִּקְוָוה לא דֶרֶךְ כַּוָונוֹת , שִירוּ שִיר לָאַהֲבָה וְלא לַמִּלְחָמוֹת , אַל תַּגִּידוּ יוֹם יָבוֹא – הָבִיאוּ אֶת הַיּוֹם ! כִּי לא חֲלוֹם הוּא וּבְכָל הַכִּיכָּרוֹת הָרִיעוּ רַק שָלוֹם". המשורר יעקב רוטבליט שכתב את המילים הטרגיות של מוות ושכול המשוועות בעוצמה כה רבה לתקווה חדשה של חיים , לא נכח בעצרת . כך סיפר לי בשיחת התחקיר שניהלתי עמו כעבור שנים .

כשהסתיימה העצרת לחץ ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין מחויך ומאושר את ידי משתתפי העצרת . משָם נפנה למדרגות יחד עם מאבטחי השב"כ שהובילו לעבר השטח הסטרילי בצד הצפוני – מזרחי של הבמה במקום שבו המתין לו המרצח ושם נורה . המתינה לו מכוניתו והנהג מנחם דמתי . דוב 'דוֹבִי' גִילְהָר שהיה אז כתב גלי צה"ל וחברת החדשות של ערוץ 2 , הצלם שלו גיא שפירא , והמקליט מאיר בן הרוש היו אחרוני אנשי התקשורת שראו את יצחק רבין לפני ההתנקשות . דוֹבִי גִילְהָר בוגר גל"צ וכתב החדשות של ערוץ 2 במוצ"ש – 4 בנובמבר 1994 , היה היה אז בן 28 . הוא היה כתב הטלוויזיה המתוסכל ביותר בישראל באותו ערב עצוב וזוכר היטב מדוע , כפי שהעיד בפניי בעת שיחת התחקיר שלי עמו , כלהלן : "נכחו שם בכיכר מלכי ישראל הרבה ציוותי צילום , אך אנחנו צוות ה- ENG הנייד של חדשות ערוץ 2 , היינו היחידים שהסתובבנו על הבימה בסיום העצרת . לא הייתה עלינו שום מגבלה , ולא היה שם שום שטח סטרילי . עשיתי כתבה נרחבת על העצרת בהשתתפות ראש הממשלה המנוח יצחק רבין . היו בידי כבר ארבע קלטות מצולמות . נכון , הבימה בכיכר מלכי ישראל הייתה אזור סטרילי על פי הוראת השב"כ . אז מה , איש לא הפריע לנו לצלם . צילמנו את יצחק רבין בסיום העצרת מחויך ומאושר מתחבק עם אביב גפן ואח"כ מתחבק עם שלמה "צ'יץ'" להט . לא הופתעתי כשראש הממשלה ניגש אל צוות צילום ה- ENG שלי ולחץ את ידיהם של הצלם גיא שפירא והמקליט מאיר בן הרוש. אני הסתתרתי מאחוריהם. לא כל כך רציתי ללחוץ יד של יצחק רבין כי לא רציתי להסתלבט כעיתונאי עם ראש הממשלה. בתמונה האחרונה בקלטת האחרונה שלנו רואים את יצחק רבין לוחץ את היד לצלם . גיא שפירא החזיק ביד אחת את המצלמה ובשנייה לחץ את ידו של יצחק רבין ראש הממשלה ושר הביטחון . זאת הייתה התמונה האחרונה . אח"כ נפנה יצחק רבין מאִתנו לכיוון המדרגות . התייעצתי עם הצלם שלי גיא שפירא , האם להמשיך ללוות את ראש הממשלה היורד במדרגות לכיוון המכונית המשוריינת שלו שם המתין לו נהגו מנחם דמתי ובדיעבד גם הרוצח יגאל אמיר . התלבטנו יחדיו האם לצלם מהגב ולהמשיך לעקוב אחר יצחק רבין העוזב אותנו ופונה לעבר המדרגות המובילות אל מכוניתו . לא היה כל קושי ללוות אותו עם המצלמה ולרדת בעִקבותיו במדרגות . נמלכתי בדעתי לאחר שהחלטתי בעצה אחת עם הצלם שלי שאין צורך בכך , מפני שעמדו לרשותנו כבר 4 קלטות מצולמות מלאות בתמונות מהאירוע . משהו כמו מאה דקות צילום של חומר נהדר מעצרת השלום בכיכר" . 

לפתע נשמעו שלוש היריות שקטלו את חייו . יצחק רבין ראש ממשלת ישראל, רמטכ"ל צה"ל במלחמת ששת הימים ב- 1967, מפקד פלמ"ח נערץ במלחמת העצמאות ב- 1948 , וחתן פרס נובל לשלום , נורה בגבו ע"י מרצח יהודי . דוֹבִי גִילְהָר מוסיף לי : "החמצנו את תיעוד הרצח ב- 40 שניות . תחושת החמצה נוראית שמלווה אותי ללא הרף מאז היום ההוא . אני בעצמי לא שמעתי את יריות האקדח של יגאל אמיר . ראיתי לפתע המולה גדולה ליד מדרגות הבימה אליה נשאבים אנשים רבים וכוחות משטרה . מישהו אמר שירו ביצחק רבין . הודעתי מייד לשָלוֹם קִיטָל ולד"ר יוּבָל שילון (היום רופא) ששימש אז קָשָב בערוץ 2 , כי יודיע באמצעות מערכת המולטי-ביפר לכל כתבי ערוץ 2 כי ראש הממשלה נורה . יובל שילון היה בהלם . הוא לא האמין בתחילה להודעתי . התעשתי ותפשתי את הצלם והמקליט שלא הספיקו להתרחק . הספקנו לצלם את תפישתו של הרוצח יגאל אמיר בידי כוחות הביטחון , המשטרה ומשמר הגבול , הצמדתו לקיר , והשתלטותם עליו . עצרתי נהג ווספה שלא הכרתי , הזדהיתי בפניו , וסיפרתי לו על אירוע הרצח וביקשתי את עזרתו המיידית . בעל הקטנוע היה נדיב ואדיב כלפי . הוא הוריד את אשתו והרכיב אותי על הווספה . דהרנו לבית "מעריב" שם שכנו כמה ממשרדי חברת החדשות . משם רצתי לרחוב המסגר שם היה סטודיו שידור מאולתר של ערוץ 2 כדי לערוך את החומר החדשותי שבידיי" .

טקסט תמונה : מר דובי גילהר כתב חברת החדשות של ערוץ 2 וצוות ה- ENG  שלו , היו עיתונאי הטלוויזיה האחרונים שראו את יצחק רבין בחיים באותו מוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 . ארבעים שניות לאחר שנפרד מהם על הבמה בכיכר מלכי ישראל נרצח ע"י המתנקש יגאל עמיר .

מימין לשמאל : השַדָּר- כתב דובי גילהר וצלם ה- ENG  שלוֹ גיא שפירא . מאחור איש הקול והמקליט מאיר בן הרוש . (התמונה באדיבות דובי גילהר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מצלמות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וגם של ערוץ 2 לא היו שם . למרבה האירוניה גם לא המצלמה של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC בארץ , שהכתב הבכיר שלה דִין רֵיְינוֹלְדְס היה האיש שהמציא בזמנו את סלוגן המעקב הטלוויזיוני הרצוף , "Death Watch" . לא בטוח שצוות הצילום של ABC היה יכול בכלל לחדור לשטח הסטרילי בצד הצפוני – מזרחי של הבימה שם המתינה ליצחק רבין מכוניתו בסיום העצרת ושם אומנם נרצח . צוות ABC היה עסוק על כל פנים בעת ההתנקשות בראש הממשלה בליקוט תגובות וראיונות עם אחדים ממשתתפי העצרת שזה אך הסתיימה . המצלמה שלהם כלל לא עקבה אחרי ראש הממשלה ושר הביטחון פוסע לעבר המדרגות שהובילו אותו אל אקדחו של יגאל עמיר . היעדרן של מצלמות הטלוויזיה המקצועיות של ערוץ 1 הציבורי , ערוץ 2 המסחרי , וצוות החדשות של רשת ABC בישראל הותירה את זירת הרֶצַח החשוכה למצלמת חובבים יחידה של איש עלום שם רוֹנִי קֶמְפְּלֶר . בדומה למצלמות  CBS , NBC ו- ABC שהותירו 32 שנה קודם לכן את זירת הרצח בדָאלָאס למצלמת חובבים אחת של אייברהאם זפרודר .

אני מבקש להדגיש כי חלק מהאינפורמציה המובאת בפוסט הזה לקוחה מפרולוג ב' שמקדים את המחקר והכתיבה שלי הנוגעים לסדרה רחבת ההיקף בת 13 הספרים , וקרויה : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" .

טקסט מסמך : השער  הקדמי של כריכת הספר פרולוג ב' המקדים את הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים שחקרתי וכתבתי , ואשר קרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט מסמך : השער האחורי של כריכת הספר פרולוג ב' המקדים את הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים , שחקרתי וכתבתי , ואשר קרויה : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

[1]  ביה"ס החקלאי "כדורי" הוקם ב- 1930 בגליל התחתון למרגלות הר תבור ונחשב לאחד מבתי הספר הטובים בתקופת המנדט הבריטי . התלמידים התקבלו לאחר מיון קפדני . מטרת הלימודים הייתה להעניק לתלמידים המצטיינים המסיימים את כיתה י"ב אפשרות ללמוד לימודי חקלאות גבוהים באירופה . התלמיד יצחק רבין רצה להיות מהנדס מים . ביה"ס "כדורי" נודע בזכותו של המנהל והמחנך המיתולוגי נתן פִיאַט שניהל אותו מאז 1934 . נתן פִיאַט הנהיג את "בחינות הכבוד" במוסד ללא נוכחות המורים והתרכז בנושאי חקלאות וביטחון . רבים מבין תלמידיו ובוגריו של "כדורי" התגייסו לפלמ"ח ולארגון "ההגנה" וקנו את המוניטין שלהם כמגינים על ביטחון המדינה והיוו חלק נכבד בשרשרת הפיקוד בצה"ל . רבים אחרים נטלו חלק פעיל בהתיישבות העובדת .

[2]  כאיש הממונה על הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית של מונדיאל ארה"ב 94' עמדו לרשותי בדאלאס שני רכבי הפקה אמריקניים מסוג Buick .

סוף פוסט רשימה מס' 1 . ראה המשך בפוסט הבא : "רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל במוצ"ש של 4 בנובמבר 1995 ע"י בן עוולה בכיכר העיר בתל אביב מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה של ערוץ 1 וערוץ 2 שלא היו שם" , רשימה מס' 2 . כל הזכויות שמורות.  

סוף הפוסט מס' 312.

מַסָּה בענייני רֵייטִינְג ומִדְרוּג (2 בנובמבר 2013). רשימה מס' 1. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 311. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 311 : הועלה לאוויר במוצ"ש  – 2 בנובמבר 2013

—————————————————————————————————-

מַסָּה בענייני רֵייטִינְג ומִדְרוּג. (2 בנובמבר 2013). רשימה מס' 1. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 311. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מַסָּה בענייני רֵייטִינְג ומִדְרוּג. (2 בנובמבר 2013). ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 311. כל הזכויות שמורות.

הערה 3 : לוקומוטיב קובאן – מכבי ת"א 58 : 73 במחזור 3 בבית מס' 4 המוקדם של ה- Euroleague, יום שישי – 1 בנובמבר 2013. שידור ישיר בערוץ 10. ביקורת טלוויזיה.

ניצחון אמש (ערב שישי – 1 בנובמבר 2013) במשחק חוץ של מכבי ת"א במחזור השלישי בבית מס' 4 המוקדם של ה- Euroleague בו גברה ב- קְרָאסְנוֹדָאר על הקבוצה הרוסית לוקומוטיב קובאן 73 : 58 , הבליט יותר מכל את פרשן הטלוויזיה של ערוץ 10 פיני גרשון רווי ביטחון עצמי . נוטף . יורם ארבל אומנם הוביל אמש את השידור הישיר בו נראה כי מכבי ת"א שבה לאיתנה אולם הצטייר כהולך לאיבוד בעמדת השידור ליד פיני גרשון ונשמע כמדקלם . פיני גרשון הדומיננטי מאפיל עליו בכל ממד טלוויזיוני אפילו בעת הריאיון המסכם אמש בהיכל הכדורסל של קְרָאסְנוֹדָאר עם מאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט . שוב מתברר כי ליורם ארבל יש בעיית אִישִיוּת ליד המיקרופון . אישיותו נחצית ונשברת ליד פרשנים דעתניים כמו פיני גרשון – עכשיו , ועופר שלח ואייל ברקוביץ' – בעבר . הוא מסכים מרצונו להידחק לשוליים ברגעים מסוימים למרות שהוא נושא במשרה של שַדָּר מוביל . לפני כמה שנים כשהוא והפרשן עופר שלח (כעת ח"כ עופר שלח) שידרו יחדיו בערוץ 10 את משחקי הכדורסל של מכבי ת"א ב- Euroleague , יורם ארבל "עשה במכנסיים" על ידו , ואיבד את הייחודיות שלו . עופר שלח נטל אז מיורם ארבל את ביטחונו העצמי , הפך אותו לבעל אישיות מתנדנדת , ואפילו סילק אותו מעמדת הראיונות בתום המשחקים . זכורה היטב הסצנה הטלוויזיונית בה הפך עופר שלח את יורם ארבל באחד מסיומי המשחקים של מכבי ת"א בחו"ל לקריין רֶצֶף שלו , פשוטו כמשמעו , בעוד הוא ניצב על הפרקט כמראיין בלעדי ללא השַדָּר המוביל שלו . סצנה טלוויזיונית חסרת תקדים בה השדר המוביל מוותר מרצונו להיות חוקר עיתונאי . לא ייאמן כי יסופר אולם זה התרחש במְצִיאוּת . הקטע הטלוויזיוני הזה שמור בארכיון ערוץ 10 ואפשר להציץ בו . יורם ארבל איבד את זהותו הטלוויזיונית . דומה היה כי הפרשן עופר שלח אומר ליורם ארבל , אינך עיתונאי לכן אין לך מה לחפש במקום שצריך לחקור , להתעניין , ולשאול שאלות . ההפתעה הגדולה התרחשה כשיורם ארבל השדר המוביל נכנע , הרים ידיים , ובאמת נעמד בפינת הפרקט נחבא אל הכלים כאילו הוא בעונש , והפך לקריין רֶצֶף לרגע של עופר שלח . הוא באמת היה קריין רצף של עופר שלח בערוץ 10 כשאמר על הפרקט החו"ל : "עכשיו עופר שלח יראיין את מאמן מכבי ת"א צבי שרף" . זמן לא רב אח"כ הודח יורם ארבל מכס השידור של ערוץ 10 ובמקומו הוצב אז ניב רסקין . ניב רסקין ועופר שלח הפכו ל- Team כמו בערוץ 5 בכבלים . שניהם זיהו לצופי ערוץ 10 וערוץ 5 בכבלים את שידורי הכדורסל . ראית ב- Frame את הצמד הזה "ניב רסקין את עופר שלח" – ידעת אז שמדובר בשידור ישיר של משחק כדורסל בארץ ו/או באירופה . כעת , לקראת העונה הנוכחית של 2014 – 2013 סילק מנכ"ל ערוץ 10 רפי גינת את צוות השידור הקודם ניב רסקין והפרשן צבי שרף (החליף את עופר שלח שנבחר לח"כ במפלגת "יש עתיד") , והציב במקומו בעמדת שידור הכדורסל של ערוץ 10 את יורם ארבל ופיני גרשון .

גם אֶמֶש (ערב שישי – 1 בנובמבר 2013) חזרה התופעה על עצמה . בתום המשחק גנב פיני גרשון ליורם ארבל את ההצגה בעמדת הריאיונות בעת המפגש – ריאיון המסכם עם מאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט (ריאיון קולי בלבד על רקע תמונות מהשחק לוקומוטיב – מכבי ת"א 58 : 73 – ללא מצלמה) . בניגוד למה שהתחולל לפני שבועיים בוויטוריה בתום משחק ההפסד ל- לאבוראל קוצ'ה , בו דיוויד בלאט לא הגיע לעמדת הריאיונות של יורם ארבל ופיני גרשון והשניים נאלצו להמתין עד בוש מבלי שיקרה דבר , אמש דיוויד בלאט אץ מאושר ושמח לב לאחר ניצחונו למפגש עם צוות השידור ומצא שם שדר שאיננו עיתונאי ופרשן בשם פיני גרשון שהחניף לו מכאן ועד הודעה חדשה . ברור שדיוויד בלאט ניצל את הבימה , העלה תירוצים בגין משחק ההפסד לנס ציונה 71 : 72 , והאשים ותקף את מי שלא מבין עד כמה קשה לו בתפקיד כפוי הטובה הזה של מאמן מכבי ת"א , בעיקר כשריק היקמן קצת פצוע ודווין סמית' מדדה קמעא על רגליו , ושניהם אינם בשיאם . פיני גרשון התגלה כמחניף בחלק המסיים של השידור הישיר ורברבן בחלק העיקרי . את העיר קְרָאסְנוֹדָאר הגדיר "כמקום משעמם בקווקז שאין מה לעשות בו כמו פתח תקווה" . אח"כ הצהיר ש- "קובאן לא יכולה לנצח במשחק הזה את מכבי ת"א גם אם הוא יימשך שבועיים" . בסיום המשחק ניאץ איזה פונקציונר כדורסל שחלף ליד עמדת השידור כשדיבר עליו סרה באוזניו של יורם ארבל , "הוא אפילו לא יכול להיות עוזר של רונן רץ בהפקה" . מדובר בפרשנות רחוב והבעת טקסטים פרחחיים ובוטים . פיני גרשון הוא Copywriter קל ביטוי בעל ידע ו- Tocuch עם המיקרופון כמו עם המשחק . מבחירתו האישית הוא צועד על תפר שידור דַק שמפריד בין פרשן הגיוני ומבריק לבין פרשן פורק עול , פוחז , ואיש של הפקר . הוא נשמע לעיתים אַלִים , אגרופן , ותוקפן . מכאן קצרה הדרך להפוך לגימיק . צריך להדגיש כאן שוב שפיני גרשון הוא פיגורה תקשורתית בכלל וטלוויזיונית בפרט והוא יודע כדורסל . הוא פגע בול בפרשנות שלו אודות "הסלים הקשים" בהיכל בקְרָאסְנוֹדָאר ויכולת הקליעה המועטה של שחקני קובאן אך הוא צריך להיזהר מרכילות . הוא פגע הטלוויזיה הרוסית מילאה בדרך כלל את תפקידה + טעויות פה ושם . ההיכל הקטן והנמוך יחסית מכריח אותה להציב מצלמה מובילה בזווית צילום נמוכה מידי . לא נורא . מביך יותר שערוץ 10 איננו מפיק בסיום המשחק זמן ושידור Unilaterlal צורך ריאיון סיכום של פיני גרשון ויורם ארבל עם מאמן מכבי ת"א . הריאיון נעשה Off air . מה זה צריך להיות ?

ובאשר למכבי ת"א . נראה כי מכבי ת"א היא בעלת כלים טובים יותר מאשר אשתקד אולם היא עדיין נראית פגיעה ועוד חזון למועד . חובת ההוכחה חלה כל דיוויד בלאט שמשמע פעם אחר פעם כמתרץ ולא מנהיג . מצבה של מכבי תל אביב איננו מזהיר בכל מקרה וכישרון שחקניה איננו מפליג כמו זה של מאמנה . אנוכי משאיר את הניתוח המקצועי המפורט לפרשנים המקצועניים. אולם ברור ש- "עוד הדרך רב – עוד רבה המלחמה", כדבריו של המשורר.

הערה 4 : למנכ"ל ערוץ 10 מר רפי גינת יש הזדמנות היסטורית בלתי חוזרת לשנות בחזרה את כללי המשחק הטלוויזיוניים במדינת ישראל.

מנכ"ל ערוץ 10 רפי גינת צריך להתמודד עם ירושה טלוויזיונית שהותיר לו המנכ"ל הקודם יואב הלדמן בדמות לוח שידורים בעייתי שכולל בתוכו תוכניות נפל כמו "הכפר", "אמבוש", ו- "מלבי אקספרס", ועוד כמה. רפי גינת הוא בעל ניסיון של 39 שנות עבודה בתעשיית הטלוויזיה . יש לו Touch עם ה- Media והוא מבין את יסודות "תורת תקשורת המונים" ובניית לוח שידורים אטרקטיבי ציבורי וגם מכובד . בפני רפי גינת נקרתה הזדמנות היסטורית לשנות בחזרה את כללי המשחק הטלוויזיוניים במדינת ישראל ולהראות שהמכנה המשותף של פוטנציאל הצפייה הטלוויזיונית במדינת ישראל בת ה- 65 איננו כה נמוך כפי שסוברים רבים . בעת מחקר וכתיבת הספר עב הכרס "8 ימי בראשית" , הספר הראשון בסדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שדנה ועוסקת בתולדות הטלוויזיה בשנים 2013 – 1884 בארץ ובעולם (בעיקר בתחומי החדשות , ספורט , ותיעוד)  ואשר קרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" – נפגשתי הרבה פעמים עם פרופסור אליהוא כ"ץ מקימה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1968 מעפרה . הוא סיפר לי כי למרות שהוא יליד ארה"ב (נולד בניו יורק ב- 1925) וגדל וצמח על ברכי הטלוויזיה האמריקנית המסחרית ותיאוריות ההתפשטות שלה , דגל מלכתחילה ברעיון וחשב כבר מבראשית כי הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהוא יוצר ובורא צריכה להידמות באופיה לרשת הטלוויזיה הציבורית של ה- BBC הבריטי . ב- 1970 כתב פרופסור אליהוא כ"ץ את המסה רחבת היריעה שלו , ואשר קרויה , "The Television Comes to the People of the Book" . במסה החשובה הזאת גרס וחשב כבר ב- 1968 כי על הטלוויזיה הישראלית הציבורית (נקראה בימים ההם בפי כל "הטלוויזיה הכללית") לצעוד במשעול המורשת הטלוויזיונית הבריטית ולהידמות למודל השידור של ה- BBC הציבורי . נכון שהטלוויזיה הישראלית הציבורית שידרה בעשורי ה- 70 ו- 80 של המאה שעברה פורמטים של בידור קל וחידונים כמו "תשע בריבוע" , "4 דקות ועשרים שאלות""מקבילית המוחות" , ועוד , אולם היא שידרה במקביל גם את שתי הסדרות התיעודיות הדרמטיות הבינלאומיות , החשובות והמרתקות , והבלתי נשכחות מעשה ידיו של המפיק – בימאי ג'רמי אייזאקס מחברת "THAMES" הבריטית , "עולם במלחמה" (World in War) , ו- "הפתרון הסופי" (The Final  Solution) . הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשות העורך – בימאי יִגְאָל לוֹסִין והמפיק שלו יעקב "יענקל'ה" אייזנמן הפיקה בשנים ההן את הסדרה התיעודית המרשימה "עמוד האש" . מאז זרמו מים רבים אפילו בנהר הירדן . הטלוויזיה השתנתה . הוברר גם ש- מדינת ישראל איננה יותר עם סגולה והעם היהודי איננו בבחינת "אתה בחרתנו" כפי שסיפרו לנו בהיותנו ילדים . אף על פי כן מדינת ישראל היא עדיין מדינה דמוקרטית מזן מיוחד באזור הזה של המזרח התיכון . מדינת ישראל היא בעלת צבא נפלא ומוסרי שעדיין נלחמת על חייה גם במלאת לה 65 שנים ועל עיצוב תרבותה הרוחנית בצד פיתוח יכולות טכנולוגיות ומדעיות מפליגות ומדהימות בתחום הפיזיקה , המתמטיקה , הכימיה , המחשבים , ותעשיית ה- High Tech . מנכ"ל ערוץ 10 רפי גינת ניצב תחת מחוג השעון שמראה את שעת חצות . הוא חייב לשנות את כללי המשחק הטלוויזיוניים במדינת ישראל . אם הוא הוא מנהיג אמת בעל חזון אין הדבר כה קשה לביצוע . ערוץ 10 מסוגל לתת תשובה ופרשנות אחרת לגמרי למונח "ריקנות" שערוץ 2 מטפח במרץ באמצעות שיפוץ הבידור הקל ותוכניות הריאליטי שלו . רק אין לו זמן . זה עכשיו או לעולם לא .

הערה 5 : קרבות השידור "ראש בראש" בערבי שבת בין "יומן" (ערוץ 1) לבין "אולפן שישי" (ערוץ 2) לבין "שישי" (ערוץ 10). 

אולפני החדשות של ערוצים 1 , 2 , ו- 10 ניהלו אמש (ערב שבת – 1 בנובמבר 2013) את קרב הרייטינג המשולש השבועי שלהם . מראש אני מוציא מתמונת המאבק את "אולפן שישי" של ערוץ 2 שזוכה בבכורת הרייטינג ללא מאבק ומאמץ מיוחד , ומותיר את התרשמותי הנוגעת לקרב שמתחולל בין ערוץ 1 לבין ערוץ 10 , העיתונאית איילה חסון (חושפת פרשת בר-און / חברון ב- 1997) והפאנל שלה בערוץ 1 לבין אלון בן דוד וטלי מורנו והפאנל שלהם בערוץ 10 .

אלון בן דוד וטלי מורנו מתעסקים עם שלוש כתבות מרכזיות ב- "שישי" : "פלאי קלעים" של גִיל רִיבָה אודות שחקנית התיאטרון המוכשרת והוותיקה גב' תיקי דיין (בעלה היה יאיר אחי אילן ז"ל , עורך סרטים מזהיר בעשור ה- 70 של המאה שעברה שעבד בטלוויזיה ישראלית הציבורית) המגלמת את " אימא קוראז' " . וגם כתבה של אלון בן דוד "גופייה מס' 6" אודות שחקן הכדורסל וקפטן מכבי ת"א דריק שארפ ששיחק 15 שנים בשורות מועדון הפאר עמו זכה באליפויות המדינה , אליפויות אירופה , וגביעי המדינה – ולאחרונה הודח מצוות האימון של מכבי ת"א ועכשיו תובע את עלבונו וכבודו , וגם סיפור אודות השחקנית חולת סרטן איילון נופר בכתבה "חשופה" של חן ליברמן .

איילה חסון הולכת עם "יומן" בכיוון שונה לחלוטין . יחדיו עם צוות התגובות שלה תא"ל מיל. שמוליק זכאי , הכתב הצבאי אמיר בר שלום , עיתונאי "הארץ" ארי שביט , ופרופסור עמנואל גרוס מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה , היא מקרינה ריאיון מטלטל בן שני חלקים נפרדים (בני 10 דקות כל אחד) עם סא"ל מיל. בועז הרפז הנוגע ל- "Start up" נועז ובאותה מידה מוזר ומביך עד למאוד , שתחילתו ב- 2010 ונועד לסלול את הדרך לרמטכ"ל דאז רב אלוף גבי אשכנזי לראשות ממשלת ישראל . רעיון ה- "סטארט אפ" הזה נשמע מופרך אך לא הריאיון שערכה גב איילה חסון עם בועז הרפז . הריאיון היה עטוף בפירו – טכניקה טלוויזיונית מגלומנית ומיותרת לחלוטין שגורעת מתשומת הלב של העניין העיקרי שהוא סקנדל מרתק ואשר עומד בפני עצמו , ואיננו זקוק לחיזוק ותמיכה של אפקטים וויזואליים . הריאיון האינפורמטיבי המסקרן מציב אין סוף סימני שאלה אדומים ראשית דבר סביב המרואיין עצמו , אך גם כאלה אף הם בצבע אדום בוהק סביב רמטכ"ל צה"ל גבי אשכנזי ורעייתו גב' רונית אשכנזי (לפחות על פי עדותו של בועז הרפז מזכירה את Livia בימי הקיסר אוגוסטוס) , וסימני שאלה בצבע בורדו ליד היועץ המשפטי לממשלה מר יהודה וויינשטיין ובקרבתם של חוקרי וקציני משטרה אנונימיים שחקרו בשעתו את הפרשה המסריחה . על פי מהלך הריאיון של איילה חסון עם בועז הרפז ניתן היה להבין כי הרמטכ"ל גבי אשכנזי האזין לשיחות טלפון אישיות של אלופים ותתי אלופים (במסווה של ביטחון שדה) בהם חשד כי אינם נאמנים לו ומותחים אודותיו ביקורת בכל מיני הזדמנויות ופורומים מקצועיים . ניתן היה להבין מאיש הפאנל תא"ל מיל. שְמוּלִיק זַכַּאי כי תא"ל צִ'יקוֹ תָּמִיר הודח מצה"ל ע"י רב אלוף גבי אשכנזי מפני שהעביר ביקורת על ההחלטות שלו הנוגעות למבצע צה"ל ברצועת עזה "עופרת יצוקה" (18.1.2009 – 27.12.2008) . אלוף פיקוד דרום היה אז יואב גלנט . תא"ל מיל. שמוליק זכאי נדהם מעוצמת הריאיון המטלטל וכמעט מצמרר שערכה איילה חסון עם בועז הרפז . ראו את התדהמה על פניו כשמיהר לומר , "אבל לא כל צה"ל כזה…" , ואח"כ הגן בפנים חמורות סֶבֶר על תא"ל צִ'יקוֹ תָּמִיר המודח מצה"ל וקבע מפורשות , ש- "על צה"ל לטפח קצינים דעתניים ערכיים ולא YesMen" . אמיר בר שלום העיר "כי הרמטכ"ל גבי אשכנזי אמר בשעתו שבועז הרפז לא היה מבאי ביתו" , ורמז שהרמטכ"ל לשעבר לא דובר אמת .  בועז הרפז סיפר לאיילה חסון כי היה מקורב מאוד לרמטכ"ל גבי אשכנזי . איש הפאנל אָרִי שָבִיט מעיתון "הָאָרֶץ" היה בהלם מהגילוי של איילה חסון בעצם עריכת וחשיפת תוצאות הריאיון עם בועז הרפז , החמיא לכישרונה העיתונאי , והכריז כשהוא נחרד ומזועזע : "גבי אשכנזי ולשכתו מתמרדים נגד הרשות המדינית. לא קביל צבאית ולא קביל דמוקרטית. זאת פרשה חמורה ביותר שמזעזעת את אושיות הדמוקרטיה במדינת ישראל" . תא"ל מיל. שמוליק זכאי דיבר על שיכרון הכוח של לשכת הרמטכ"ל והשמיע דעה נחרצת בגנותו של עוזר הרמטכ"ל אל"מ אֶרֶז וִוינֶר שמתערב ומשפיע על מינוי אלופים בצה"ל לתפקידם הרם . בקלחת הדיון עפו שמות נוספים של דובר צה"ל אבי בניהו והעיתונאי בן כספית . וכמובן צצה דמותו של האלוף מיל. יוֹאָב גָלָנְט שכבר מונה ע"י ממשלת ישראל לרמטכ"ל הבא במקומו של גבי אשכנזי והודח ע"י בג"ץ . תא"ל מיל. שְמוּלִיק זַכַּאי יצא להגנתו של יוֹאָב גָלָנְט המודח ואמר נחרצות : "איזה מין דבר שזה שממשלת ישראל ממנה את יואב גלנט לרמטכ"ל , ולאחר שבג"ץ מתערב מדיח אותו , אותה ממשלה שמינתה אותו שותקת , איננה מתעקשת , ולא מתייצבת מאחורי המינוי והחלטת המינוי" . פרשת "בועז הרפז" היא כמעט עתיקת יומין . תחילתה במסמך שנחשף ב- 6 באוגוסט 2010 במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2 ע"י העיתונאי מר אמנון אברמוביץ' . מהות המסמך המסתורי שלא ידוע ע"י מי נכתב והופץ תוארה כתבנית , כחוות דעת , שנועדה לפגוע במעמדו של הרמטכ"ל דאז רב אלוף גבי אשכנזי , להיטיב ולשפר את תדמיתו של שר הביטחון אהוד ברק , ולהבטיח בבוא העת הקרובה את מינויו של האלוף יוֹאָב גָלָנְט לרמטכ"ל הבא של צה"ל . הריאיון שערכה גב' איילה חסון עם סא"ל מיל. בועז הרפז הטיל אור עובדתי ותדמיתי שלילי ביותר על רא"ל גבי אשכנזי שהפך חיש מהר לצֵל כבד .רמטכ"ל צה"ל גבי אשכנזי הצטייר לציבור צופי ערוץ 1 כמדיח ומסית , סכסכן ותככן . בסוף "יומן" פרץ שולחן הפאנל וויכוח ילדותי בין תא"ל מיל. שמוליק זכאי שיצא חוצץ כנגד העיתונות שהשתיקה את החידלון של הרשות החוקרת הציבורית ב- "פרשת בועז הרפז" לבין אמיר בר שלום שיצא להגן על עצמו ועל הקולגות שלהם . איילה חסון הרגיעה אותם כשציינה ש- "קציני משטרה וחוקרי משטרה בכירים אמרו לה בעילום שם שמידרו אותם וקשרו להם את הידיים" , והצהירה בנוסף , "כי יש באמתחתה עוד עניינים מטלטלים מבית המדרש של "פרשת בועז הרפז". בכל האמור לעיל  וההתייחסות לריאיון איילה חסון – בועז הרפז, צריך לומר כי חסרה כאן שאלה נוקבת של המראיינת איזו סיבה ואיזה אינטרס הניעו את סא"ל מיל. בועז הרפז להירתם לטובתו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי על מנת להיכנס בשתי רגליים לתוך המדמנה המטונפת הזאת ? איזה תועלת אישית קיווה להפיק מעסקים מלוכלכים שכאלה שמציגים יחסי ריקבון בעלי פָּן פלילי בין לשכת הרמטכ"ל גבי אשכנזי לבין לשכת שר הביטחון אהוד ברק ? הריאיון של איילה חסון עם בועז הרפז הציגה מעורבות של שחקן פּוֹקֶר שעלולה להסתיים בבית כלא , לא רק שלו , אם העובדות נכונות . מה פתאום הוא מתעסק בעניינים האלה ברוּמָה של המדינה כ- מהמר טוֹטוֹ ובשֵם מי ? ומי הוא בכלל ? הריאיון של איילה חסון עם בועז הרפז חושף תמונה עגומה וקלוקלת ביותר של הצמרת הצבאית והביטחונית של המדינה בעוד בנינו ונכדינו משרתים בשעה הזאת בצה"ל ומחרפים נפשם למען המולדת . וצריך לומר עוד דבר . העיתונאית אמירה לם מ- "ידיעות אחרונות" הקדימה את איילה חסון . בשמונה בבוקר של יום שישי – 1 בנובמבר 2013 קראתי את הכתבה הענקית והמקיפה של אמירה לם במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות" . תריסר שעות אח"כ ראיתי אותה בשידור חוזר בערוץ 1 .

ה- "יומן" של איילה חסון אֶמֶש היה אנטי תזה חדשותית ועיתונאית לגישה הקלילה של ערוץ 10 שהריץ על המסך "שישי" שלו תכנים מסוג שונה לגמרי, נושאים שאפשר היה לשדרם בעוד חודש ואם תרצו גם לפני חודש. נמתין לתוצאות הרייטינג מחר (יום ראשון – 3בנובמבר 2013) וניווכח להיכן נהר הציבור . באשר לי . צפיתי בערוץ 1 והקלטתי את ערוץ 10 לצפייה מאוחרת יותר .

הערה 6 : לערוץ 1 אין שום זכות קיום במתכונתו הנוכחית . למרות שהוא גובה מהציבור מידי שנה בשנה כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל , הציבור מסרב לצפות בו ומפנה לו גב . מדהים כיצד זה ראש הממשלה בנימין נתניהו מחריש , מתעלם מהמצב הקודר , ואיננו מדיח לאלתר את מנכ"ל רשות השידור מר יוני בן מנחם ואת יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת .

דיכאון הרייטינג של ערוץ 1 לכל אורכה של היממה שלשום , יום חמישי – 31 באוקטובר 2013 הוא תוצאה של מורשת מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל בקיץ 2002 . הטריאומוויראט הכושל של רשות השידור יוני בן מנחם + זליג רבינוביץ' + אמיר גילת , ממשיך להציג יכול נֶפֶל . מדהים מדוע זה ראש הממשלה מר בנימין נתניהו מחריש נוכח האפלה שסוגרת על השידור הטלוויזיוני הציבורי של מדינת ישראל . הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ממשיכה ב- 2013 לתחוב את זרועה הארוכה לכיסם של מיליוני אזרחים ישראליים ולגבות מהם מס טלוויזיה שנתי על סך כולל של כמעט 1.000000000 (מיליארד) שקל , אך מניבה רייטינג אפסי בכל שעת מדידה . שלשום שודרה למשל בשעה תשע בערב בשידור חוזר תוכנית הנֶפֶל הציבורית "הזירה" בהנחייתו המעממת והרדודה של גל אוחובסקי . זאת בדיחה עצובה . "הזירה" היא תוכנית עלובה שנדחקה ללוח השידורים של ערוץ 1 במסווה של השם הערטילאי והבלתי מחייב "השידור הציבורי" , כאילו שההגדרה הזאת השידור הציבורי משחררת את מנהל התוכניות החובבן מר יואב גינאי ואת המנחה גל אוחובסקי מעול הרייטינג והמדרוג . "הזירה" מפיקה רייטינג אפסי גם כשהיא משודרת לראשונה ב- "אוויר" הציבורי . קברניטי ערוץ 1 שיודעים שמדובר בתוכנית נפל משבצים אותה שוב לשידור חוזר בזמן צפייה עיקרי . הענקת עדיפות טלוויזיונית לתוכנית "הזירה" מעידה באילו צרות צרורות שקוע ערוץ 1 ואיזה מנהלים , מעצבי תוכן , וקובעי מדיניות עומדים בראשו. אין לערוץ 1 שום סיבה להתקיים במתכונתו הנוכחית . הֵיי רשלנים שכמותכם , חטיבת הגבייה של רשות השידור גובה מהציבור 1.000000000 (מיליארד) שקל מידי שנה אך אתם עושי הטלוויזיה הציבורית מייצרים רייטינג אפסי . מה זה צריך להיות כל החרבון הטלוויזיוני הזה…???

הבה נתבונן ב- 8 מפות המדרוג ברבעי שעות משלשום של יום חמישי – 31 באוקטובר 2013 כפי שהכינה וועדת המדרוג הארצית . תחילת המדידה בשני המגזרים "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" בשעה שש בבוקר וסיומה בשתיים לפנות בוקר. על קוראי הבלוג להתבונן בשלוש העמודות של ערוץ 1, ערוץ 2, וערוץ 10 ולהשוות.

rating 1 31 10 2013

טקסט מסמך : יום חמישי – 31 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג של "האוכלוסייה היהודית" ושל "כלל האוכלוסייה" בין 06.00 ל- 08.44 . ערוץ 1 גובה 1.000000000 (מיליארד) שקל ומשיב לו בתמורה רייטינג אפסי . אין מילים אחרות מלתאר את המצב : בושה וחרפה . אין לערוץ 1 שום זכות קיום במתכונתו הנוכחית . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 2 31 10 2013

טקסט מסמך : יום חמישי – 31 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג של "האוכלוסייה היהודית" ושל "כלל האוכלוסייה" בין 08.30 ל- 11.14. ערוץ 1 גובה 1.000000000 (מיליארד) שקל ומשיב לו בתמורה רייטינג אפסי . אין מילים אחרות מלתאר את המצב : בושה וחרפה . אין לערוץ 1 שום זכות קיום במתכונתו הנוכחית . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 3 31 10 2013

טקסט מסמך : יום חמישי – 31 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג של "האוכלוסייה היהודית" ושל "כלל האוכלוסייה" בין 11.00 ל- 13.44 . ערוץ 1 גובה 1.000000000 (מיליארד) שקל ומשיב לו בתמורה רייטינג אפסי . אין מילים אחרות מלתאר את המצב : בושה וחרפה . אין לערוץ 1 שום זכות קיום במתכונתו הנוכחית . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) . 

rating 4 31 10 2013

טקסט מסמך : יום חמישי – 31 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג של "האוכלוסייה היהודית" ושל "כלל האוכלוסייה" בין 13.30 ל- 16.14. ערוץ 1 גובה 1.000000000 (מיליארד) שקל ומשיב לו בתמורה רייטינג אפסי . אין מילים אחרות מלתאר את המצב : בושה וחרפה . אין לערוץ 1 שום זכות קיום במתכונתו הנוכחית . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 5 31 10 2013

טקסט מסמך : יום חמישי – 31 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג של "האוכלוסייה היהודית" ושל "כלל האוכלוסייה" בין 16.00 ל- 18.44 . ערוץ 1 גובה 1.000000000 (מיליארד) שקל ומשיב לו בתמורה רייטינג אפסי . אין מילים אחרות מלתאר את המצב : בושה וחרפה . אין לערוץ 1 שום זכות קיום במתכונתו הנוכחית . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 6 31 10 2013

טקסט מסמך : יום חמישי – 31 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג של "האוכלוסייה היהודית" ושל "כלל האוכלוסייה" בין 18.45 ל- 21.14 . ערוץ 1 גובה 1.000000000 (מיליארד) שקל ומשיב לו בתמורה רייטינג אפסי . אין מילים אחרות מלתאר את המצב : בושה וחרפה . אין לערוץ 1 שום זכות קיום במתכונתו הנוכחית . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 7 31 10 2013

טקסט מסמך : יום חמישי – 31 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג של "האוכלוסייה היהודית" ושל "כלל האוכלוסייה" בין 21.00 ל- 23.44 . ערוץ 1 גובה 1.000000000 (מיליארד) שקל ומשיב לו בתמורה רייטינג אפסי . אין מילים אחרות מלתאר את המצב : בושה וחרפה . אין לערוץ 1 שום זכות קיום במתכונתו הנוכחית . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 8 31 10 2013

טקסט מסמך : יום חמישי – 31 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג של "האוכלוסייה היהודית" ושל "כלל האוכלוסייה" בין 23.30 ל- 02.00 (25.59) . ערוץ 1 גובה 1.000000000 (מיליארד) שקל ומשיב לו בתמורה רייטינג אפסי . אין מילים אחרות מלתאר את המצב : בושה וחרפה . אין לערוץ 1 שום זכות קיום במתכונתו הנוכחית . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

הערה 7 : מר ארז טל רחוק מלהיחשב גאון טלוויזיה . הוא בסך הכל רעיונאי והוגה דרך שממשיך הגות המחשבה של הטלוויזיה הקפיטליסטית המסחרית האמריקנית. אינני מוצא בו שום גדולה. 

מר אֶרֶז טַל מערוץ 2 נחשב על ידי אחדים לגאון טלוויזיה . אנוכי אינני מוצא בו שום גדולה ולא נמשך לתוכניות הטלוויזיה דלות התוכן ועשירות הרייטינג שלו . התוכניות שהנחה ו/או הוא מנחה גם היום כמו "גלגל המזל" , "הכספת", "האח הגדול" , ו- "בטוח או ביטוח" , חושפות חקיין טלוויזיה . הוא בסך הכל הוגה דעות מסחרי . האמריקניים הקפיטליסטיים יצרו את הוויזואליה הריקנית בטלוויזיה ובאמצעותה קראו לציבור לצפות בה, משום ש- "מדד נילסן" הכריח אותם לעשות כך . אם אתה חפץ בחיים טלוויזיוניים במדינה שהקפיטליזם הוא הדגל החברתי שלה , אתה חייב להשלים עם העובדה שאתה עֶבֶד של המסך הקטן , ומוכרח בטרם כל לשַדֵר פרסומות לציבור ורק אח"כ לצקת לתוכן טלוויזיוני . תורת הטלוויזיה הקפיטליסטית מעלה לדיון מי קדם למי הביצה ו/או התרנגולת , כלומר הפרסומת ו/או התוכן . "מדד נילסן" הוא פשרה פילוסופית – מתמטית של הדיון הזה ועל פיו יישק דבר. רשתות הטלוויזיה הארציות הגדולות  NBC , ABC , ו- CBS הבינו מייד כבר ב- קיץ 1945 עם תום מלחמת העולם ה- 2 כי רק חומרים פופולריים בהמוניהם , בעיקר בשני התחומים העיקריים רחבי ממדים שמרכיבים את תעשיית הטלוויזיה , ספורט לגווניו השונים ובידור קל לגווניו השונים , הם אלה שיכוננו מִדְרוּג איתן ויביאו עמם למסך הקטן פרסומות מסחריות . על פי התפישה הקפיטליסטית הטלוויזיה היא מוסד תקשורת שנועד ראשית דבר להרוויח הרבה כסף , ורק אח"כ מהווה שירות לציבור . ארז טל בשם ערוץ 2 הוא ממשיך יציב ,איתן ונחוש של הגישה הטלוויזיונית האמריקנית כי הרייטינג יענה על הכל . אנוכי אינני צופה בו . אותי ארז טל איננו מעניין . אולם אין להכחיש כי כל רשת טלוויזיה באשר היא רשת טלוויזיה במדינה קפיטליסטית נעדרת יכולת קיום והישרדות ללא פרסומות מסחריות . זהו גם גורלה של הטלוויזיה המסחרית בישראל . מתברר כי הציבורי הישראלי בכללו איננו שונה מהציבור האמריקני בכללו . גם אותו קל להלעיט אותו בבידור קל , ריק , וזול . בידור קל , ריק , וזול הוא סם טלוויזיוני ממכר . לאחר שהוזרק פעם אחת בלבד לוורידיו ועורקיו של כל צופה טלוויזיה באשר הוא , גם כזה שמתיימר להיות דעתן , שכלתן , ו- מצויד בשיקול דעת וכו' , האֶרֶס יעשה את שלו. אינני צופה כלל בתוכניות שהגה ארז טל. הוא וחזונו אינם מעניינים אותי . הרייטינג המטורף שהוא צובר מעיד על חולשתו ובחומרים הקלוקלים שהוא מייצר. רייטינג עצום איננו מעיד תמיד ובהכרח על איכות . פרופסור אליהוא כ"ץ מייסדה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית כינה פעם במסה הטלוויזיונית שלו מ- 1970 את העם היושב בציון "The People of The Book". אולם כאמור זה היה מזמן. לפני 43 שנים.

סוף הפוסט מס' 311.

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 13). פוסט מס' 310. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 310 : הועלה לאוויר לפנות ערב של יום חמישי – 31 באוקטובר 2013

—————————————————————————————————-

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 13). פוסט מס' 310. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : ערוץ 10 מתקשה לשרוד תחת מנהיגותו של המנכ"ל רפי גינת.

אם מנכ"ל ערוץ 10 רָפִי גִינָת חפץ חיים הוא חייב לשנות לחלוטין מקצה לקצה את תפישת העולם הטלוויזיונית המוטעית של קודמיו מר יוסי וורשבסקי ומר יואב הלדמן. ערוץ 10 לא הביא עד כה שום בשורה טלוויזיונית חדשה. אין שום סיכוי ש- ייוושע מתוכניות נֶפֶל כמו "הַכְּפָר" בהנחיית בוקי נאה , ו/או "אָמְבּוּש" בהובלת עופר שכטר , ו/או "מלבי אקספרס" פרי יצירתו הכושלת של מיקי גבע , וגם כל מיני תוכניות בידור מהזן הזה . ערוץ 2 לא רק שעושה זאת טוב ממנו בתחום הבידור הקל , בדרך הוא עושה שמות בערוץ 10 , משפיל אותו , שודד את מרבית הרייטינג ומכריח את רפי גינת שוב לכרוע ברך בפני מר רון לאודר . ערוץ 10 מאכלס בתוכו חברת חדשות ברמה גבוהה . חבורת עיתונאים , מפיקים , ועורכים מוכשרת ובעלת ניסיון . המאגר האנושי הזה הוא היתרון הגדול של ערוץ 10 שמעניק לו אופציות הפקה בתחום החדשות , האקטואליה , והתיעוד  . רפי גינת חייב לשָנֵס מותניים ולהבין כי זכות הקיום ואופציית ההישרדות הבלבדית של ערוץ 10 איננה במרדף מטופש אחרי תוכניות הבידור קלות תוכן של ערוץ 2 שמסממות את צופי השידור המסחרי ומכריחות אותו לא לחשוב , אלא ביצירת מסורת טלוויזיונית חדשה שתְּבַדֵל ותְּמַתֵּג אותו באופן שונה מזה של ערוץ 2 (למרות ששניהם מכונים ערוצים מסחריים). גם שידור מסחרי יכול להפיק סדרה תיעודית היסטורית בעלת ערך בת כ- 40 שעות למשל הדנה ב- "מורשת דוד בן גוריון מול מורשת מנחם בגין" , ולהרבות רייטינג , כמו גם הפקת סדרה תיעודית העוסקת נאמר , ב- " מורשת ההגנה והפלמ"ח מול מורשת ה- אצ"ל ולח"י " . גם שידור מסחרי הוא שידור ציבורי . ערוץ 2 שידר לא מזמן ב- Prime time בין 21.00 ל- 23.00 תזכורת תיעודית למלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 וגרף 35 אחוזי רייטינג . אם רפי גינת רוצה לחרות את שמו באותיות זהב בתולדות תעשיית הטלוויזיה בארץ הוא חייב לערוך מהפכה רעיונית ושינוי טוטאלי בקו המחשבה המטופש שמניח apriori כי שידור טלוויזיוני מסחרי אמור לבסס את הצלחתו רק בתחום שיפוץ הבידור הקל . הצלחתו של שידור ציבורי מסחרי שנשען על פרסומות כמו של שידור ציבורי שנסמך על תשלום אגרה מבוסס על לוח שידורים מגוון נושא פלטפורמות שונות שמובילות ומתחברות זו לזו : חדשות , ספורט רלוואנטי , תיעוד , בידור לגווניו השונים , סרטים קנויים , סדרות קנויות , הפקות מקור , בישול ואוכל , אומנות , מוסיקה , תיאטרון , וכו' . שידור תוכנית הריאליטי "הכפר" בערוץ 10 אֶמֶש (יום רביעי – 30 באוקטובר 2013) בהנחיית בוקי נאה "ראש בראש" מול תוכנית הריאליטי "אקס פקטור" של ערוץ 2 בהנחיית גב' בר רפאלי משול למעשה התאבדות טלוויזיוני . "אקס פקטור" צוברת בין 21.00 ל- 22.45 כמות רייטינג ממוצעת של % 33.32 עם Peak של % 37.10 בעוד "הכפר" צוברת רייטינג ממוצע של % 6.11 וברבע שעה האחרונה בין 22.15 ל- 22.30 צונחת ל- % 4.1 . מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 בהגשת תמר איש שלום צברה אמש (יום רביעי – 30 באוקטובר 2013) רייטינג ממוצע נחמד ומתקבל על הדעת של % 10.52 וב- Peak של % 12.2. תָּמָר אִיש שָלוֹם העבירה אמש את מטה השליחים ל- בּוּקִי נָאֶה כשהיא רושמת ב- 21.00 מִדְרוּג סביר לערוץ שלה % 9.20 , אולם ה- Anchor Runner , הרץ המסיים של ערוץ 10 במירוץ השליחים הטלוויזיוני הזה ב- Prime time , מפיל את המקל . למנכ"ל רפי גינת יש הרבה עבודה לעשות .

הערה 4 : "מבט שני" בערוץ 1 היא תוכנית טלוויזיה חשובה רק לא צופים בה .

תוכנית האקטואליה הוותיקה והחשובה "מבט שני" של ערוץ 1 בהובלת מר איתי לנדסברג ואשר מוקרנת בימי רביעי בשבוע ב- 21.00 היא מאוֹשְיוֹת השידור הציבורי , אחת מיתרונותיו , ולבטח ספינת דגל . אין על כך וויכוח . יש לה רק חיסרון אחד . לא רואים אותה ולא צופים בה . "מבט שני" הולכת לחלוטין לאיבוד בשל Programing שגוי ומטופש שמציב אותה "ראש בראש" מול תוכנית הריאליטי עתירת הרייטינג של ערוץ 2 "אקס פקטור" , ונכנעת אפילו לתוכנית הריאליטי הכושלת של ערוץ 10 "הכפר" שמשודרת באותה שעה של תשע בערב . ערוץ 1 איננו רשאי להתהדר בתואר הערטילאי "השידור הציבורי" ולהכריז על עצמו כי הוא פטור מיצירת פלטפורמות ומשוחרר מעול הרייטינג . מה הטעם לשדר תוכנית כלשהי ב- Prime time כמו "מבט שני" כמו גם "המוסף" בהנחיית גב' גאולה אבן אם שתי תוכניות האקטואליה הללו מניבות רייטינג קְלוֹקֵל ורָדוּד שבקושי מגרד את גיד אכילס . צופי הטלוויזיה במדינת ישראל אינם רואים אותן . צחוק הגורל הוא שמהדורת "מבט" בהנחיית מירב מילר ואמיר איבגי משמשת פלטפורמת שידור ל- "המוסף" של גאולה אבן וזאת אמורה להיות מעין גורר , מפלס דרך , שימשוך את איתי לנדסברג לעבר הפסגה . בהיעדר פלטפורמה משמעותית כזאת בערוץ 1 אין שום סיכוי שמהלך כזה יצלח. Programing, תכנון והרכבת לוח שידורים טלוויזיוני רלוואנטי לצופים הוא קונץ גדול שנועד למומחים, וודאי בעידן התחרותי , ולא כל שכן בשעה שמדובר בשידור ציבורי מסורבל ומסוכסך , שלרוע מזלו מנוהל בתקופה הנוכחית באופן הגרוע ביותר שאפשר להעלות על הדעת . אילו "מבט שני" החשובה הייתה משודרת בערוץ 2 שהוא בית חרושת לרייטינג , היא הייתה צוברת רייטינג של % 20 . אבל לא זה לב העניין . דווקא בערוץ 1 במתכונתו הנוכחית זקוקה "מבט שני" להבלטה ו- Progrming נבון . אמש עסקה "מבט שני" ודנה בנשק ההשמדה ההמוני – כימי ואטומי , ועסקה בגורל חיינו , בחייהם של כל אזרחי מדינת ישראל , אך צברה רייטינג ממוצע דַל ועלוב של % 2.62 בלבד ב- "אוכלוסייה היהודית" . מצבה של "מבט שני" במדידת המִדְרוּג במגזר של "כלל האוכלוסייה " מדאיג עוד יותר , רק % 2.37 . צריך לקחת בחשבון כל הזמן כי השידור הציבורי הטלוויזיוני של מדינת ישראל ממומן ע"י משלם האגרה וגובה מהציבור מידי שנה סכום של כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל אך מניב רייטינג יָרוּד ביותר .

rating 1 30 10 2013טקסט מסמך : יום רביעי – 30 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 16.00 ל- 18.44 המודדת את הרייטינג בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 הציבורי שנהנה מתשלום אגרה של כ- 1.000000000 (מיליארד) דולר נמחק מהמפה . הוא פשוט לא קיים . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 2 30 10 2013

טקסט מסמך : יום רביעי – 30 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 18.30 ל- 21.14 המודדת את הרייטינג בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . מהדורת "מבט" מצילה במשהו את כבודו של ערוץ 1 בין שמונה לשמונה וחצי בערב כשהיא צוברת % 4.4 ו- % 5.2 . מרב מילר ואמיר איבגי מוסרים את מטה השליחים ב- 20.30 לגאולה אבן במצב טוב יחסית אך זאת משמיטה אותו ומדרדרת את הרייטינג ל- % 2.25 בלבד . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 3 30 10 2013

טקסט מסמך : יום רביעי – 30 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 21.00 ל- 23.44 המודדת את הרייטינג בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . תוכנית האקטואליה החשובה "מבט שני" צוברת רייטינג עלוב של % 2.62 . "מבט שני" איננה יכולה להמריא ללא פלטפורמה נאותה , מה עוד שתנין ענק בדמות "אקס פקטור" של ערוץ 2 קורע לגזרים את ערוץ 1 הציבורי  . ה- Programing של השידור הציבורי בימי רביעי בשבוע הוא יותר מאיום ונורא . (באדיבות וועד המדרוג הארצית) .

הערה 5 : שששששששששש…שלונסקי

תוכנית הרדיו "עושים ספורט" שמשודרת בגל צה"ל מידי צהריי יום חמישי בשבוע בהנחיית אפי טריגר ואלי ישראלית היא מעין שירות עיתונאי למאזיני התחנה . התוכנית הוותיקה הזאת לבשה ופשטה צורה בשנים האחרונות בעיקר פשטה מאז נטש אותה ניב רסקין . קיים חיץ בולט בין העיתונאות של ניב רסקין לבין זו של הצמד "טריגר את ישראלי" . תמוהה מאוד פינת האירוח האנכרוניסטית בתוכנית בה מזמינים אפי טריגר ואלי ישראלי את מר משה שלונסקי מפקד גלי צה"ל בעבר להשמיע את דרשותיו ב- "עושים ספורט" (היכן שהוא סמוך למהדורת החדשות של 13.00 . כשאנוכי שומע את אלי ישראלי מתחנף ומסנן למיקרופון בדרמטיזציה מופרזת , "שששששששששש…שלונסקי" , אני מבין אז שעורכי ומגישי התוכנית איבדו כליל את שיקולי העריכה שלהם . משה שלונסקי מתארח אצל אפי טריגר ואלי ישראלי כאיש פאנל בודד על בסיס קבע אך איננו תורם למאזינים שום מידע עיתונאי – חדשותי בעל ערך . הוא מצטייר כל פעם מחדש כפיגורה רדיופונית שוּלִית ומשעממת . דומה כי הרוטינה המגוחכת הזאת נשענת על מעין דילמה כאילו התחנה אמורה להעניק בימת כבוד למי שהיה בעברו מפקד גלי צה"ל . פרובלמה . מתהווה פלונטר . כל מאזין מבין כי ל- משה שלונסקי אין מה להגיד ואף על פי כן הוא נדרש לומר את דבריו . הוא בעצם לא אומר כלום . התרומה העיתונאית של מר משה שלונסקי לתוכנית "עושים ספורט" – אפסית .

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 13). פוסט מס' 310. כל הזכויות שמורות.

1. הקדמה קצרצרה

פצצת סִירחון מוטלת לזירת השידור של מונדיאל ספרד 1982 . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי, לפיד קורא לנקדימון "נקדי" רוגל לפרִק אותה . קנאה, שנאה, ונקמנות אופפים את המיקרופון והמרקע של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . רעידת אדמה ברדיו "קול ישראל" .

2. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד , היועץ הבכיר שלו נקדימון "נקדי" רוגל , ואנוכי כמנווט שידור הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

ביום שלישי – 13 ביולי 1982 שבתי לישראל , היישר מהמטוס שנחת בנתב"ג למלחמה . הספקתי לנָשֵק את רעייתי וילדיי ולמחרת 14 ביולי התחיילתי במחנה בן עמי (ממוקם בין עכו לנהריה) כקצין קרבי לשירות מילואים ממושך . נכנסתי ללבנון כדי להילחם באוגדה של תא"ל איציק מרדכי בבֵּירוּת .

ניצלתי את חופשתי הראשונה כדי לקפוץ לבניין הטלוויזיה ברוממה . ביקשתי לראות כיצד פועלת מחלקת הספורט בהיעדרי הכפוי ומצאתי חזית שנייה . המקום היה מוקף בקֵן צרעות . העיתונות האיצה את מלחמתה באנשי רדיו "קול ישראל" ששידרו חלק מהמשחקים במונדיאל ספרד 1982 מהמלונות , והגבירה גם את ביקורתה ותוקפנותה נגד הטלוויזיה הישראלית הציבורית . החל מסע שֵדים מניפולטיבי . אחד מחברי המשלחת שלי , שַדָּר הספורט בשפה העַרבית סולומון "סולי" מוניר , מצא לנכון להתראיין לכמה עיתונים , ביניהם "חדשות הספורט" ו- "הארץ"  [1] ולמסור להם גִרסאות מְשוּנוֹת וכה רחוקות מהמציאות על האמביציות שלי כעורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי מונדיאל ספרד 1982 . אינני יודע מדוע מצא לנכון להדליף ולספר עובדות לא נכונות לחלוטין משידורי הטלוויזיה בספרד 1982 . הכותרות שהוענקו לכתבות הנרחבות עִמוֹ הנוגעות למבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של ספרד 1982 היו בדותות ומערכות העיתונים שפרסמו אותן מבלי לבדוק ולהצליב מידע הפכו את עצמן לפָארְסָה . בכותרת אחת שפורסמה ע"י אֵלִי עַזוּר ב- "חדשות הספורט" נטען על ידו , "הצוות הישראלי בספרד היה גדול מה-  BBC" . קִשְקוּש מוחלט כפי שיתברר להלן . בכותרת אחרת סיפר המרואיין לעיתונאי משה הר- געש ז"ל מעיתון "הארץ" כלהלן : "רק בזכות נציגי מדינות ערב נכנסתי למשחק הגמר" . אותם העיתונאים שפרסמו דברים לא נכונים ולא מדויקים בעיתוניהם (בלשון המעטה) לא טרחו כלל לקבל את חוות דעתי .

תעשיית הטלוויזיה רוויה במדנים ורגעי מחלוקת . ב- 29 ביולי 1982 כתב סולומון "סולי" מניר באמצעות הבוס שלו יוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה בשפה העַרבית מכתב תלונה אישי נגדי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד על דרך ניהולי את הפקת שידורי ספרד 1982 [2] . אני נלחמתי באותה העת באוגדה של איציק מרדכי במלחמת לבנון בבֵּירוּת ולא יכולתי להגיב על ההאשמות חסרות הבסיס . המכתב של מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה שפה הערבית שתפש טרמפ על השידורים בשפה העברית בספרד 1982 היה בוטה וארסי . סולומון "סולי" מוניר התייחס לריאיון נוקב שהענקתי לגב' דִינָה וָנוֹן כתבת השבועון "העולם הזה" בימים ההם , בו תקפתי את ההחלטה הבלתי הגיונית לשלוח שַדָּר לספרד 1982 רק כדי לומר כמה משפטים בשפה הערבית Off Tube מהמוניטור במשרד ההפקה , התקשורת והשידורים שלי ב- IBC ב- מדריד, בשעה שהמשחקים המשודרים על ידו משוחקים בכלל הרחק ממנו בברצלונה , אליקנטה , סרגוסה , ו/או סביליה . אבסורד . מגוחך . פתטי . חתיכת ביזיון . הרי את זאת הוא יכול עשות מהאולפן בירושלים . סולומון "סולי" מוניר לקח את דבריי (הנכונים) קשה ל- ליבו וכתב ליוסף "טומי" לפיד בזה הנוסח : "אם יואש אלרואי לא יתנצל בפניו בתוך שבוע באותו העיתון , הוא ייאלץ לנקוט באמצעים משפטיים נגד יואש אלרואי על הוצאת דיבה ואף ייאלץ לחשוף דברים שעד כה העדיף להימנע מלהוציאם מחוץ לכותלי בניין הטלוויזיה" , והוסיף , "אנא טיפולך המיידי" . כמובן שהוא לא הזיז לי . המשכתי לגחך . לא היה לי על מה להתנצל בפניו ולא בפני כל איש אחר . מצדי שיחשוף מחוץ לכותלי הטלוויזיה מה שהוא רוצה . לי אין דבר להסתיר . לא היו לי שום סודות . הכול גלוי , חשוף , ושקוף . מצפוני נקי .

הואשמתי בפומבי אשמות שווא בצורה ישירה ובעקיפין, מבלי שתינתן לי ההזדמנות נאותה להגן על עצמי. נלחמתי בלבנון. אווירת העליהום על הטלוויזיה התחדדה וקיבלה משנה תוקף בשעה שעוזי פלד (מנכ"ל הזכיינית חברת "טלעד" בערוץ 2 החל מ- 1993 ) ודן שילון (מנכ"ל הזכיינית "רשת" בערוץ 2 החל מ- 1993) החליטו אף הם כל  אחד מנימוקיו הוא, לתקוף בעיתונות את רמת השידורים ואיכות השַדָּרים שלי בספרד 1982. עוזי פלד קבע בנחרצות : "הצוות הישראלי בספרד 82' היה מנופח . שדרי הטלוויזיה ופרשניה נכשלו בגביע העולמי" . דן שילון אמר : "רמת השידורים מהגביע העולמי תאמה את רמת השידורים הנמוכה בטלוויזיה" [3] . טענות קטנוניות , מגוחכות , ואבסורדיות . חשבתי לעצמי בעת המלחמה המתנהלת בבֵּירוּת בירת לבנון בה נטלתי חלק אלו סיבות מניעות את עיתונאי הטלוויזיה כמו עוזי פלד ודן שילון , אלה שבפנים ואלה שעכשיו מחוצה לה ואשר הייתה פעם ביתם השני , אנשים שהכירו אותי היטב – לנסות לפגוע בי ובמוּצַר שהפקתי . יושבים להם בקיץ 1982 בשתי פינות נפרדות , שתי פיגורות טלוויזיוניות ממקימי הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה ב- 1968 , ובחלוף 14 שנים מבקרים באופן ילדותי וחובבני מבצע שידורים של מונדיאל ספרד 1982 שצלח ושִגְשֵג למרות אין סוף מכשולים ומהמורות . לא יכולתי להתייחס אל שניהם ברצינות . הם נראו לי כהולכי רכיל .

ראה "ידיעות אחרונות" מ- יולי 1982 . טקסט של מנכ"ל אולפני "טלעד" מרעוזי פלד , "שדרי הטלוויזיה ופרשניה נכשלו בגביע העולמי של ספרד 1982. הצוות הישראלי בספרד 82' היה מנופח" . לא ייחסתי שום חשיבות לדעתו המקצועית . היא פשוט לא הייתה חשובה למרות שקיבלה Space  נרחב  בעיתון "ידיעות אחרונות" . 

ראה "ידיעות אחרונות" מ- יולי 1982 . לא הופתעתי מביקורתו החריפה והשלילית של דן שילון שהיה פעם החונך שלי , כשאמר , "רמת השידורים מהגביע העולמי תאמה את רמת השידורים הנמוכה בטלוויזיה" , הוא לא צדק . דן שילון היה בעת ההיא איש מובס שהורחק בכוח ממוקד העשייה ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף טומי" לפיד . הקנאה הבוקעת מגרונם של אנשים מובסים משבשת כל היגיון . שניהם דן שילון ועוזי פלד הביעו לא אחת דעות בלתי הגיוניות בעת ההיא . לא הייתה לי כל כוונה לאמץ את הביקורת המגוחכת והבלתי עניינית שלהם . לא היה לי כל עניין להתחשב בפוסטים שכתבו אף על פי שהעיתון "ידיעות אחרונות" בחר להדפיסם ולהוציאם לאור. 

העברנו במשך חודש ימים מספרד 1982 לאולפן בירושלים 20 תקצירים מהשלב המוקדם של המשחקים ו- 25 שידורים ישירים בהיקף מלא ללא תקלה אחת . שלושת השדרים יורם ארבל , נסים קיוויתי , ורפי גינת היו עכשיו שדרי כדורגל טובים לאין ערוך מדן שילון האיש שבא אליהם בטענות . ה- Host broadcaster הבינלאומי של שידורי ספרד 1982 , הייתה RTVE הספרדית . היא הפיקה סיגנל שידורים ראוי להערכה . לא מובנת על כן הביקורת בה קבע דן שילון כי רמת השידורים מהגביע העולמי תאמה את רמת השידורים הנמוכה בטלוויזיה הישראלית הציבורית . זאת הייתה ביקורת שטחית ולא מנומקת שקל היה להדוֹף אותה . דן שילון ועוזי פלד נחשבו ב- 1982 לאנשי טלוויזיה בעלי שיעור קומה. לי הם נראו ביולי 1982 כשני אנשים קטנטנים ולא חשובים.

סערת הרוחות שפרצה במדינה לאחר שהתפוצצה הפרשה ונודע כי קבוצת שדרני רדיו "קול ישראל" שנשלחה לכסות את טורניר גביע העולם ספרד בכדורגל של ספרד 1982 (מנתה את גדעון הוד , דני דבורין , ורמי יצהר ושני טכנאים מאקס גורפינקל ודובי מאונטנר) שידרה חלק מהמשחקים ממכשירי הטלוויזיה בחדריהם המלון במקום מעמדות שידור באצטדיונים – הפכה למסע אישום ולבשה אווירת לינץ' ציבורי . מסע האישום תוכנן על ידי חלק מהעיתונות בקפידה רבה . כל ידיעה עיתונאית יצקה שמן למדורה הענקית . לא רק נגד אנשי רדיו רדיו "קול ישראל" אלא התרסה גם כלפי מבצע שידורי חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . אווירת הלינץ' לבשה אופי של מסע הכפשה מאורגן . לכל אחד היה עכשיו מה לומר .  הרדיו והטלוויזיה נמצאים תחת קורה ניהולית משותפת אחת ברשות השידור , והדוֹמֶן שדבק ברדיו בעקבות שידור משחקי הכדורגל מהמלונות הותז גם לעברי . לפתע החלו לצוץ שמועות מכל עבר , שגם אני הוריתי לשדרי הטלוויזיה לשַדֵר מהמלונות . מנכ"ל רשות השידור הושפע מהשמועות בעיתונות ומהיוזמה של ח"כ דן תיכון להעביר את הפרשה המסריחה לביקורת המדינה . העיתונות הכתובה העניקה תנופה ותימוכין לח"כ דן תיכון ומכל עבר החלו לצוץ כותרות כי מבקר המדינה יבדוק את מחדלי הסיקור של הטלוויזיה ורדיו "קול ישראל" במונדיאל ספרד 1982 . החבל נכרך סביב צווארי כעורך ומפיק שידורי גביע העולם בכדורגל של ספרד וכמי ששהה וניהל מהמפקדה במדריד את השידורים וגם סביב צווארה של רשת הטלוויזיה שלי , הטלוויזיה הישראלית הציבורית . היה ברור כי הופצו אין סוף שקרים סביב מהלכי ההפקה והשידור המצוינים של הטלוויזיה . לא יכולתי לעשות דבר באותו הרגע מפני שנלחמתי באותה העת בלבנון . לא ניתן היה להדוף את הכזבים ולהגן על עצמי ועל משלחת הטלוויזיה בספרד 1982 .

ראה "ידיעות אחרונות" , "מעריב" ו- "חדשות הספורט" של יולי 1982 . הכותרות הראשיות בעיתונות הכתובה : "מבקר המדינה יבדוק מחדלי הסיקור בטלוויזיה וברדיו מספרד 1982" . "כתב שידר ממלון בספרד 82' את המשחק". העיתונות מובילה מהלך ו- "משסה" את מבקר המדינה לבדוק את ציציות רשות השידור , רדיו "קול ישראל" , והטלוויזיה הישראלית הציבורית תחת הנהגתם של יוסף "טומי" לפיד וטוביה סער בתום שידורי הטלוויזיה והרדיו במונדיאל ספרד 1982 .

בידיו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טוֹמִי" לַפִּיד אם כן לא נותרה ברירה . הוא ביקש להקדים את מבקֵר המדינה ולערוך חקירה מקיפה וממצה בעצמו . ב- 29 ביולי 1982 מינה את יקירו ויועצו נקדימון "נַקְדִי" רוֹגֵל אחד האנשים המהימנים ביותר ובעל ניסיון ברשות השידור לבדוק את פרשת משלחת הספורט של הרדיו ושל הטלוויזיה לכיסוי אליפות העולם הכדורגל בספרד 1982 [4] . הוא ציווה על נקדימון "נקדי" רוֹגֵל לבדוק מה באמת קרה בעֵת שידורי ספרד 1982 בתוך ציוותי הרדיו והטלוויזיה של רשות השידור , והוסיף במכתבו , "אני כותב לך על דעת המשנה למנכ"ל (שלמה עבדי) ומנהלי המדיה (טוביה סער וגדעון לב ארי)" .

spain 32

טקסט מסמך : 29 ביולי 1982 . מכתבו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הממנה את נקדימון "נקדי" רוגל לבדוק את פרשת משלחות הרדיו והטלוויזיה למונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 .

השמועות אודות הקמת וועדת חקירה לבדיקת שידורי הרדיו והטלוויזיה הציבוריים את מונדיאל ספרד 1982 בראשות נקדימון "נקדי" רוגל הגיעו עד לבֵּירוּת בירת לבנון .  רתחתי מזעם . אני נמצא בחזית המלחמה והאנשים האלה ברשות השידור מתעסקים בוועדת חקירה של שידורי מונדיאל ספרד 1982 בגלל כמה חוות דעת לא חשובות של דן שילון ועוזי פלד וסיפורים כוזבים בעליל כפי שיתבררו מייד של סולומון "סולי" מוניר . הֵיי רק רגע , המתינו לי עד שאסיים את שירות המילואים כקצין קרבי בלבנון . גם לי יש מה לומר . הרי אין ספק בכלל כי הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל ספרד 1982 עמדה על הגובה על פי כל פרמטר מקצועי . הֵיי אדוני המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד , מה פתאום אתה מקים וועדת חקירה וגורר אותי לתוכה מבלי לשמוע כלל מה יש לי לומר בעניין ומבלי יכולת להגן על עצמי ועל אנשיי . לדאבון לִבִּי שהיתי באותה העֵת במלחמה בפאתי בֵּירּות והייתי עסוק עם חייליי כל הזמן בפעילות מבצעית . לא היה לי מהיכן להתקשר למנהל הטלוויזיה טוביה סער ולמנכ"ל הרשות יוסף "טומי" לפיד כדי לעצור את הפארסה הזאת . לפחות אמרתי לעצמי כי אם צריך לבדוק את מעשיי הרי שאין בחירה טובה ואמינה יותר מנקדימון "נקדי" רוֹגֵל , אישיות תקשורתית דגולה מימים ימימה ברשות השידור . עיתונאי , עורך , מנהל חטיבת הביצוע ברדיו ובעצמו שַדָּר רדיו בעל מוניטין . איש מוכשר , עתיר ניסיון מאז שנות ה- 50 , ישר והגון מאין כמוהו ששימש מנהל הטלוויזיה תקופה קצרה ב- 1971 – 1970 . מאשְיוֹת רשות השידור של הרדיו והטלוויזיה הציבוריים – ממלכתיים בכל הזמנים . נקדימון "נקדי" רוגל הוא האיש שחיבר את הקוֹד העיתונאי של רשות השידור שנודע ברבות הימים בשם "מסמך נקדי" .

spain 33

טקסט תמונה : שנות ה- 50 של המאה שעברה ברדיו "קול ישראל" . נקדימון "נקדי" רוגל (עומד מימין) חוגג עם ציוותי הרדיו את סיום הפקת התוכנית , "מחפשים את המטמון" . (באדיבות איש רדיו "קול ישראל" ומאוחר יותר בימאי הטלוויזיה מאיר אביהוד . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 34

טקסט תמונה :  נקדימון "נקדי" רוגל יועצו של  מנכ"ל  רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ב- 1982 . ה- "שוּעָרֶבּ" הענקי שלו היה סמלו המסחרי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 35

טקסט תמונה : מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בשנים 1984 –  1979 . הוטל עליו עול טלוויזיוני כפול שלא היה לו בו כל ניסיון קודם . לנהל רשות שידור בעת מלחמה (מלחמת לבנון ה- 1) וסיקור אירוע ספורט בינלאומי בסדר גודל של מונדיאל . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בחופשתי השנייה הקצרצרה מהלחימה בלבנון נפגשתי לשיחה ארוכה עם נקדימון "נקדי" רוגל  במקום להיות עם משפחתי . מטרתי הראשונה הייתה לנפץ ולנתץ לרסיסים את האשמה שטפל סולומון "סולי" מוניר עלי בה אמר קבל עם ועדה , "משלחת הטלוויזיה הישראלית הייתה גדולה ממשלחת ה – BBC". אִיוֶולֶת ובּוּרוּת של המדליף מוסר הידיעה וחוסר בקיאותו המינימלית בחומר. נקדימון "נקדי" רוגל לא המתין אפילו שנייה אחת והשיב לי : "אני מעריך שהוא אמר את מה שאמר לא רק מטיפשות אלא גם מרישעות" . כעסתי מאוד על מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ונתתי לו לדעת זאת . "תראה טומי אם אתה חושב שיש גרעין של אמת בטיעון של סולומון "סולי" מוניר כי המשלחת בראשותי הייתה גדולה מזאת של ה- BBC לסיקור מונדיאל ספרד 1982 , אזי מה כל כך קשה לך להרים טלפון למקביל שלך מנכ"ל ה- BBC ולספר לו כי יש סערה בארץ בעניין כיסוי מפעל הכדורגל של ספרד 1982 , ואתה מתעניין בנושא ומבקש לדעת את גודל משלחת ה- BBC לצורך בדיקת העניין ברשות". הערה שלי : מנכ"ל ה- BBC בשנים 1982 – 1977 היה סיר איאן טרת'הוואן (Sir Ian Trethhowan) . הוא האיש שאישר את תוכנית הכיסוי של מונדיאל ספרד 1982 ואת הקצאת כוח האדם של 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים לצורך ביצוע המשימה כפי שתוכנן ע"י מנהלי חטיבת הספורט של ה- BBC אז אלאן הארט (Alan Hart) ו- ג'ונתן מרטין (Jonathan Martin) וראש המשלחת של ה- BBC למונדיאל ספרד 1982 המפיק – בימאי אךק וויקס (Alec Weeks) . את איאן טרת'הוואן החליף אלאסדייר מילן (Alasdaire Milne) מי שכיהן כמנכ"ל ה- BBC בשנים 1987 – 1982 . העסק הזה של הדלפה מכוערת ובלתי נכונה לעיתונות כי הצוות של יואש אלרואי במונדיאל ספרד 1982 היה גדול מה- BBC לעיתונות הייתה מסריחה ומרגיזה . בעיקר מפני ששהיתי בלבנון ולא הייתי יכול להגן על אגפיי .

הסברתי לנקדימון "נקדי" רוגל , כלהלן : "לא ייתכן ולא יכול להיות בשום אופן מצב בו הצוות שלנו בספרד 1982 היה גדול יותר מצוות השידור הטלוויזיוני של ה- BBC , מה עוד שלרשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית היו שלוש נבחרות מהאיים הבריטיים ששיחקו במונדיאל ספרד 1982 עצמו , לרבות נבחרת אנגליה ש- שיחקה בית ד' המוקדם עם נבחרות צרפת , צ'כוסלובקיה וכוויית . לבטח משלחת השידור של ה- BBC הייתה ענקית וגדולה עשרת מונים בהשוואה לשלנו . יהיה לי קל מאוד להַפְריך את כתב האישום המגוחך חסר השחר הזה שהוטח בי ע"י סולומן "סולי" מוניר באמצעות העיתונות הכתובה" , אמרתי בבִטחה לנַקְדִימוֹן רוֹגֵל והערכתי בפניו על סמך ידע אישי והוספתי כי , "אין ספק בכלל שכמותית מנתה משלחת הטלוויזיה של ה- BBC  למונדיאל ספרד 1982 לפחות 100 (מאה) אנשים בפונקציות השונות של הסיקוּר הטלוויזיוני . אינני יודע את הכמות המדויקת אך אני מכיר מקרוב את אורח מחשבתם וצורת עבודתם של אנשי ה- BBC . אבדוק את העובדות ואתן לך לדעת אותן" . נקדימון "נקדי" רוגל התעניין לדעת מי הוא מקור האינפורמציה שלי וכיצד יש בדעתי לבדוק ולאַמֵת את מַצֶבֶת כוח האדם של ה- BBC  במשחקי גביע העולם בכדורגל של ספרד 1982 . "זאת הבעיה שלי" השבתי לו. היקף משלחת השידור של ה- BBC לספרד 1982, כמות אנשיה , והפונקציות שמילאו עובדיה בכיסוי הטורניר הייתה אינפורמציה חסויה . ה- BBC לא מיהר לנדב אותה לאיש . אף על פי כן ביקשתי מידיד וקולגה שלי , המפיק ובימאי הספורט הראשי של ה- BBC הבריטי מר אָלֶק וִויקְס (Alec Weeks) ששימש Executive Producer ועמד בראש משלחת הטלוויזיה של ה- BBC בספרד 1982 לשלוח לי טֶלֶקְס  (Telex) המְפַרֵט את פרישת כוח האדם שלוֹ בספרד 1982 . הסברתי לוֹ בשיחת טלפון ארוכה מדוע אני מבקש את החֶסֶד ממנו . אָלֶק וִויקְס נעתר לבקשתי מייד וללא היסוס [5] . הוא רק ביקש ממני להתייחס בסודיות מוחלטת לאינפורמציה המקצועית הרשומה בגוף הטֶלֶקְס . מפני שחלפו שנות דוֹר מאז אותם הימים , אני מרשה לעצמי לחשוף בפומבי את המסמך של ה- BBC . אני כבר או טו טו בן 80 היום ואָלֶק וִויקְס הלך לעולמו בן 85 ב- 2011  . היום הוא והטלקס ששלח לי לפני עשרים ותשע שנים אינם עוד בגדר סוֹד .

ב –  25 באוגוסט  1982 קיבלתי לידיי את טלקס התשובה מאָלֶק וִויקְס ובו האינפורמציה המפורטת המבוקשת על ידי . הג'נטלמן האנגלי הזה עשה זאת לפנים משורת הדין . הנה הטקסט במקור .

spain 36

טקסט מסמך :  25 באוגוסט 1982 . זהו מסמך הטלקס המקורי  ששלח לי אלק וויקס ראש משלחת השידור של ה- BBC  הבריטי לספרד 1982. המסמך קובע כי משלחת ה- BBC למונדיאל ספרד 1982 מנתה 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים בשלב הראשון של המשחקים , וצומצמה ל- 75 בשלב השני של הטורניר . המסמך הזה הפריך לחלוטין את דיווחו של השדר בשפה הערבית סולומון "סולי" מוניר לעיתונות הישראלית בו קבע , "צוות הטלוויזיה הישראלית במונדיאל ספרד 1982 היה גדול מה- BBC" . צֶוֶות  ה- BBC  כלל בשידורי גביע העולם בכדורגל של מונדיאל ספרד 1982 , 129 אנשים בתפקידים והפונקציות כלהלן : 4  שדרים. 10 כתבים, מומחים, ופרשנים. 55  טכנאים בתפקידים שונים. 4 מפיקים ועורכים בכירים. 18 מפיקים ועוזרות הפקה. 18 אנשים שאיישו את ציוותי ה- ENG של ה- BBC ויועדו לצילומי חדשות. 10 מתרגמים.

חשוב לציין שלאחר כישלון סקוטלנד להעפיל למשחקי הסיבוב השני במונדיאל ספרד 1982 כמו גם הפחתת משימות השידורים בשלב השני של מונדיאל ספרד 1982, החליטה הנהלת ה- BBC לקזז את משלחת השידור מ- 129 ל- 75 אנשים .

באחת החופשות שלי מהמלחמה בלבנון , קפצתי לבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים והעברתי את המסמך הזה לידיעתו של החוקר נקדימון "נקדי" רוגל , בליווי מכתב מטעמי שהפריך מכל וכול את האינפורמציה הכוזבת של סולומון מוניר . זה היה ב- 27 באוגוסט 1982 . בורותם של חלק ניכר מאנשי הטלוויזיה והרדיו במשלחת ספרד 1982 בתחומי ההפקה והטכנולוגיה הבינלאומית לא ידעה גבולות , כמו גם של מומחי טלוויזיה לשעבר ועיתונאים לא מעטים שהביעו את דעתם הלא חשובה בעיתונות הכתובה .  הנְבִיבוּת , גַסוּת הרוּח , חוסר הבְּקִיאוּת , והנִבְעַרוּת של אותם הרכלנים הייתה מוחלטת . היא נבעה לא רק מריקנות וחובבנות אלא גם מחוסר כישרון ורִשְעוּת .

spain 37

טקסט מסמך : 27 באוגוסט 1982 . הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית את מונדיאל ספרד 1982 . זהו המסמך שהעברתי לידיעתו של החוקר נקדימון "נקדי" רוגל יחדיו עם מסמך ששלח לי המפיק הבריטי אלק וויקס . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

נקדימון "נקדי" רוגל התבונן בטֶלֶקְס בתדהמה . האינפורמציה הייתה פרושה לפניו . הוא היה המום ולא הסתיר את התפעלותו הכפולה . ראשית מעצם השגת המידע הרלוואנטי שבאופן טבעי איננו נגיש וגם ממניין וכמות כוח האדם העצום שהטיסה רשת הטלוויזיה של ה- BBC מאנגליה למונדיאל ספרד 1982 . זאת הייתה מערכת עיתונאית טלוויזיונית משומנת של הפקה , צילום , תחקיר ופרשנות , עריכה , ושידורים ישירים המשרתת בסופו של דבר קבוצת שידור Play by play הכוללת בתוכה ארבעה שַדָּרִים בלבד . הטלקס ההוא של מר אלק וויקס (Alec Weeks) מ- 25 באוגוסט 1982 קעקע והִפריך לחלוטין באופן סופי את עדותו המגוחכת של סולומון מוניר בה טען בפני אֵלִי עַזוּר כתב העיתון "חדשות הספורט" טענה הזויה ודמיונית , "צוות הטלוויזיה הישראלית במונדיאל ספרד 1982 היה גדול מהצוות של  ה- BBC".

ראה אודות אלק וויקס בימאי ומפיק הטלוויזיה הדגול ורב המוניטין של ה- BBC בשנים 1995 – 1955 גם בספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי בסדרה בת 13 הספרים , ואשר קרוי ,  "למילים יש וויזואליה משלהן" , ובספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "מונדיאל אנגליה 1966 – השער שלא היה" .

שלב השיחה השני עם נקדימון רוגל נָסַב אודות סֶפֶר השידור / פקודת המבצע של ספרד 1982 שכתבתי והוצאתי לאוֹר (בעזרתו האדמיניסטרטיבית של איש המשק הוותיק של הטלוויזיה הישראלית , יגאל כהן) . הבאתי לפגישה עִם נקדימון רוגל עותק אחד כדי שיוכל לקרוא בעצמו ולהבין איזו כמות עבודה הושקעה במתן תדריכים והסברים מפורטים כתובים ובע"פ , לכל בעל פונקציה ונושא תפקיד בטלוויזיה הישראלית הציבורית , בירושלים ובספרד כאחד , המשתתף במבצע השידורים – בפגישות פנים אל פנים ובאמצעות פקודת המבצע / ספר השידור . סחתי לנקדימון "נקדי" רוגל כי אפשר להתווכח עמי על אֵיכוּת השַדָּרים . "אלו הם השלושה הטובים בארץ שעמדו לרשותי ולרשות הטלוויזיה באותה שעה" , אמרתי לוֹ , והוספתי , "אך לא ניתן לעַרעֵר את טִיב ההפקה שכללה תדריכים שיטתיים ברורים לכל המשתתפים העברת פקודות מסודרות לצוותי העבודה והבהרתן לכל הכפופים לי ולשותפיי בכל מגזרי הטלוויזיה , והוצאה לאור על ידי את פקודת מבצע-ספר שידור של הפקת שידורי ספרד 1982 . עובדה שלא נפלו כלל שגיאות בעת המבצע הממושך בן כ- 40 (ארבעים) ימים" . נקדימון רוגל ידע שהפצתי כ- 100 (מאה) עותקים של פְּקוּדַת המִבְצַע / סֶפֶר השִידוּר הזה לכל הגורמים והפונקציות ההכרחיות בטלוויזיה וברדיו , לרבות הנהלת רשות השידור . הוא ערך חקירה יסודית , ובדק וחקר עשרות אנשים נוספים בטלוויזיה וברדיו במשך כמעט חודשיים ימים .

ב- 21 בספטמבר 1982 פִּרְסֵם את מסקנותיו [6] ושלח אותן למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד .              נקדימון רוגל ידע היטב שמילאתי את חובתי כראוי בהיותי מפיק ועורך ראשי , ומנהל שידורי הטלוויזיה הישראלית בספרד 1982 , מעל ומעבר לציפיותיהם של מנהל הטלוויזיה טוביה סער והמנכ"ל יוסף "טומי" לפיד . הוא הבין שאני צודק לחלוטין בגישה ובפילוסופיית השידור שלי ובכל פרמטר בהפקה המורכבת והמסובכת הזאת . נקדימון "נקדי" רוגל העניק לי הערכה וצל"ש בדו"ח שלוֹ . הוא לא רק עשה צֶדֶק אלא גם חשף אותו לאוֹר . הוא בִּיקֵר בחריפות רבה בדו"ח שלוֹ את דרך ניהולו של גדעון הוֹד בשידור המשחקים ברדיו "קול ישראל" , קבע ששכירת משרד ההפקה והתקשורת במדריד הייתה חיונית  , ותקף בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את פריצוֹת השידור בשפה הערבית של סולומון "סוֹלי" מֵניר לתוך השידור הישיר בשפה העִברית . הדו"ח הזה עיצב ב- 1982 מחדש את פניה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור בתחום שידורי הספורט . היה לו ערך רב בעתיד לבוא . צריך לומר כאן לזכותו של יוסף "טומי" לפיד שהוא קיבל והסכים לדו"ח כלשונו . הוא לא ניסה להתייפייף ולא השתדל להשפיע. הוא הודיע בפומבי : "אני איישם את דו"ח נקדי כפי שהוא , As is". אלו אם כן היו עיקריו של הדו"ח החוֹקֵר מטעם נקדימון רוגל כפי שהוגש למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד כאמור ב- 21 בספטמבר 1982 .

spain 38

טקסט מסמך (1) : 21 בספטמבר 1982 . עמוד 1 (מתוך 5)  במסמך ההמלצות המקורי בן 5 עמודים של "ספרד 82' " , שהגיש נקדימון "נקדי" רוגל למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בתאריך 21 בספטמבר 1982 , בעקבות חקירתו את עבודת משלחות הטלוויזיה והרדיו לכיסוי אליפות העולם בכדורגל – ספרד 1982. (ראה המשך בעמוד הבא). (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה :  לא הסכמתי עם דבריו של נקדימון רוגל רוגל הנוגעים לסעיף 5. שידורי הטלוויזיה של כל מונדיאל כדורגל באשר הוא מוצאים עניין עצום בציבור בארץ גם ללא השתתפותה של נבחרת ישראל.

spain 39

טקסט מסמך (2) :  21 בספטמבר 1982 . עמוד 2 (מתוך 5) במסמך הדו"ח  " ספרד 82' " שכתב נקדימון "נקדי" רוגל, והעבירו לידי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. (ראה המשך בעמוד הבא). (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סעיף 10 : "עלי להטעים על הסף כי הכנת המבצע הטלוויזיוני והוצאתו אל הפועל עלו לאין שיעור וללא כל השוואה על מה שנעשה ברדיו . אף על פי כן מתחה העיתונות ביקורת על הצד התוכני של שידורי ספרד 82' בטלוויזיה . אין מנוס מהקביעה כי הואיל וזו רשות אחת , בעיני הציבור דבק גם בטלוויזיה משהו מן הרפש שהוטח ברדיו" .

spain 40

טקסט מסמך (3) :  21 בספטמבר 1982 . עמוד 3 (מתוך 5) במסמך " ספרד 82' " שפרסם נקדימון "נקדי" רוגל והוגש למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . (ראה המשך בעמוד הבא) .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סעיף 5 : "טענתו של המפיק כי שדר טוב צריך לדעת להסתדר בכל התנאים היא טענת סרק . מפיק ראוי לשמו מעולם לא היה נקלע למצב ביש כזה ולא היה כופה על עמיתיו פתרונות מבישים ובלתי מקצועיים כאלה , שיש בהם גם משום הונאת במאזינים" .

spain 41

טקסט מסמך (4) : 21 בספטמבר 1982 . עמוד 4 (מתוך 5) במסמך " דו"ח ספרד 82' "  שכתב נקדימון "נקדי" רוגל למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. (ראה המשך בעמוד הבא) .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סעיף 1 : "מבצע הטלוויזיה הוכן ותוקצב בקפדנות מקצועית , בסדר ובפירוט ראויים לשבח . כל אנשי הצוות מהללים ללא סייג את עבודתו של האחראי יואש אלרואי" .

spain 42

טקסט מסמך (5) : 21  בספטמבר 1982 . עמוד 5 ואחרון של מסמך "דו"ח ספרד 1982" שכתב והגיש מר נקדימון "נקדי" רוגל למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סעיף 10 : "שכירת המשרד במדריד הייתה חיונית" .

סעיף 11 : "לא מצאתי כל סיכום בעניין 'הפריצוֹת' של שדר הטלוויזיה בעַרבית והגרסאות בעניין הסיכום בע"פ – סותרות . לדעתי אין טעם ואין תועלת ב- 'פריצוֹת' בערבית בכל מסגרת שהיא . הפריצות האלה מקלקלות את השידור בעִברית ונותנות מעט מאוד לצופה העַרבי" .

spain 43

טקסט תמונה : שנת 1970 . בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת ברוממה בירושלים .

נקדימון "נקדי" רוגל בשנות הזוהר שלו מארח ב- 1970 את שר החינוך והתרבות יגאל אלון (וגם השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור) בבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל  : יורם רונן מנהל חטיבת החדשות , בוב גולדמן עורך סרטים , ראובן מורגן בימאי טלוויזיה , נקדימון "נקדי" רוגל , יונה יונה מנהל התחבורה בטלוויזיה (מציץ בדלת) , יגאל אלון , ורבקה בהירי (מוסתרת) . נקדימון "נקדי" רוגל היה איש אשכולות במונחים טלוויזיוניים . איש בעל אינטגריטי שחונן גם בכושר אבחנה טכנולוגי . לא בכדי הטיל עליו מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לבדוק את שידורי הרדיו והטלוויזיה בספרד 1982 . בדו"ח הבדיקה המפורסם שלוֹ שדן בסיקור מונדיאל ספרד 1982 ע"י משלחת רדיו "קול ישראל" בראשות גדעון הוד ו- ע"י משלחת הטלוויזיה ברשותי והוגש למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד כתב ב- 21 בספטמבר 1982 כלהלן : "מבצע הטלוויזיה הוכן ותוקצב בקפדנות מקצועית בסדר, ובפירוט ראויים לשבח. כל אנשי הצוות מהללים ללא סייג את עבודתו של האחראי יואש אלרואי. אין מנוס מן הקביעה כי הואיל וזו רשות שידור אחת, דבק גם בטלוויזיה משהו מן הרפש שהוטח ברדיו" . (התמונה באדיבות נקדימון רוגל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לא בכדי הטיל יוסף "טומי" לפיד על נקדימון "נקדי" רוגל לפרק עבורו את פצצת הסִרחון שזרקו כמה אנשים טיפשים לזירת השידור . נקדימון "נקדי" רוגל היה איש עתיר ניסיון ברשות השידור ובעל יושרה כעיתונאי ומנהל . הוא עשה את עבודתו נאמנה . "הצדק ייעשה וגם ייראה" , אמר לי לאחר שעיין בטלקס הסודי ההוא מ- 25 באוגוסט 1982 של איש ה- BBC אלק וויקס . עבורי ועבור רבים ברשות השידור היה נקדימון "נקדי" רוגל אישיות בלתי נשכחת .

spain 44

טקסט תמונה : שנת 1989 . נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל מאשיות רשות השידור לדורותיה מוסר למנהל הטלוויזיה חיים יבין את מפתח "אולפן נקדי", אולפן טלוויזיה חדיש שנקרא על שמו עוד בהיותו בחיים. שום איש טלוויזיה לא זכה לכבוד כה רב של הנצחה , בו נקרא מתקן מפואר של רשות השידור על שמו בעודו עדיין בחיים . אהוד מנור זכה לכבוד כזה רק במותו . נקדימון "נקדי" רוגל הוא אבי מולידם של פרויקטים טכנולוגיים מורכבים וחשובים בתולדות רשות השידור . (התמונה באדיבות נקדימון רוגל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

עובר אורח המזדמן לבניין הטלוויזיה ובניין "חוטי ירושלים" בשכונת רוממה בירושלים בסביבת בניין הטלוויזיה יכול להבחין בשלט צנוע עליו כתוב "אולפן נקדי" . תרומתו של נקדימון "נקדי" רוגל לשידור הציבורי הייתה גדולה וחשובה .

spain 45

טקסט תמונה : רחוב צר "תורה מציון" בשכונת רוממה בירושלים . שלט קטן וצנוע ליד בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית מנציח אישיות דגולה ברשות השידור . אולפן "נקדי" נקרא על שמו של נקדימון "נקדי" רוגל . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

נַקְדִימוֹן "נקדי" רוֹגֵל השאיר מאחוריו מורשת שידור נִצחית . תדריך החדשות והאקטואליה שחיבר נַקְדִימוֹן רוֹגֵל עבור עיתונאי רשות השידור (יצא לאור כסִפרון ונקרא "תדריך נַקְדִי") המכתיב עבודה עיתונאית ויצירת עיתונות הגונה ויישרת דרך הציב אותו במקום ייחודי בתולדות רשות השידור . כל המנכ"לים של רשות השידור אימצו את "תדריך נקדי" אל לִבָּם וראו בו את התנ"ך של רשות השידור . באוקטובר 1998 הורה מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לכל עיתונאי רשות השידור בטלוויזיה וברדיו לקרוא את הוראות ועקרונות "תדריך נקדי" כדי להבין טוב יותר את דרך עבודתם בשידור הציבורי .

spain 46

טקסט תמונה :  זהו הספרון , "תדריך חדשות ואקטואליה" , שנכתב ע"י נקדימון "נקדי'" רוגל . הבנתו , הגיונו , ניסיונו , היושרה שלו והשכלת השידור הרחבה שבה חונן הפכה אותו לבורר יחיד בכל סוגיית מחלוקת שהתעוררה ברשות השידור . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 47

טקסט תמונה :  זהו המסמך המאשר את הפצת "תדריך נקדי" באוקטובר 1998 בין עיתונאי רשות השידור . לא בכדי הטיל מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ב- 1982 על נקדימון "נקדי" רוגל לבדוק את תפקודה של משלחת רדיו "קול ישראל" לגביע העולם ספרד 82' , ואח"כ גם את תפקוד משלחת הטלוויזיה , שבטעות דבק בה הבוץ שהוטל ברדיו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 49

טקסט תמונה :  נקדימון "נקדי" רוגל (נולד ב- 1925) שידר ברדיו "קול ישראל" מאז שנות ה- 50 של המאה שעברה. הוא היה מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ה- 4  לפרק זמן קצר בשנת 1970 לאחר חגי פינסקר . הותיר את רישומו על רשות השידור במשך עשרות שנים . (התמונה באדיבות איזי מן מחבר הספר "קול ישראל מירושלים") .

העיתונות הכתובה רובה ככולה עטה על מסקנות הדו"ח של נקדי ופִרסמה את תוצאותיו בהרחבה [7] . דו"ח נקדימון "נקדי" רוגל נתפש בעיניה כמסמך סנסציוני . כותרות העיתונות ממש זעקו : "בעקבות מִמצאים חמורים על תִּפקודו במונדיאל ספרד 1982, שהועלו בדו"ח פנימי של רשות השידור , גדעון הוד הודח מניהול מחלקת הספורט ברדיו" .

spain 50

טקסט תמונה :  ספטמבר 1982 . קטע מהעיתון "ידיעות אחרונות" . גדעון הוד ספג מפלה קשה . הוא הודח בפרהסיה מניהול שידורי הספורט ברדיו 'קול ישראל'  בעקבות מחדלי שידורי הרדיו בטורניר גביע העולם בכדורגל – ספרד 82' . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

spain 51

טקסט תמונה : ספטמבר 1982 . קטע מהעיתון "ידיעות אחרונות" . גדעון הוד מודח קבל עם ועדה מניהול שידורי הספורט ברדיו 'קול ישראל' בעקבות מחדלי ספרד 1982 . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

גדעון הוֹד הוּדַח מתפקידו כמנהל שידורי הספורט ברדיו "קול ישראל" אך הוא לא הודח מהמיקרופון . הוא שָב להיות שַדָּר מן השורה . להגנתו אמר שההחלטות המוטעות שקיבל נבעו ממערכת היחסים הלקויה עם צוות השדרים שלו בספרד 82' דני דבורין ורמי יצהר . שלושת שדרי הרדיו בספרד 1982 הִיווּ נבחרת משובחת של "קול ישראל" אך הם לא היו קבוצה . מעולם לא ראיתי יחסי קנאה כה חסרי מוסר וכה עכורים כפי שבאו לידי ביטוי בין גדעון הוד , דני דבורין , ורמי יצהר . כל אחד מהשלושה היה בנפרד שדָר מוכשר . יחדיו הם היו צוות מובס . כישלון קולוסאלי .

יכול להיות שככלות הכול הדו"ח של נקדימון רוגל היטיב עם גדעון הוֹד מפני שהוא כפה עליו לחזור לאהבתו הישנה – המיקרופון . גדעון הוד בוודאי לא היה האַשֵם היחידי אך הוא נשא באחריות הראשית כמנהל להפקת שידורי מונדיאל ספרד 82' ברדיו "קול ישראל" , ושילם בצדק מחיר היקר . במשרתו . באחת החופשות שלי ממלחמת לבנון באוגוסט 1982 , הענקתי ריאיון לכתבת השבועון "העולם הזה" גב' דינה וָנוֹן הנוגע להפקת שידורי הטלוויזיה והרדיו של משחקי גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982 . דינה וָנוֹן עיתונאית מוכשרת ותחקירנית יסודית , ראיינה בתגובה לדבריי גם את גדעון הוד וסולומון מוניר . היא פרסמה כתבה עיתונאית בם אלפיים מילה והעניקה לה כותרת מושחזת ברוח העיתון , "כאשר חזרו שדרי רדיו "קול ישראל" ממשחקי גביע העולם בספרד , התברר שנסעו לשָם מבלי לדאוג לעמדות שידור באצטדיונים  –  ושתקעו גול עצמי בספרד" [8] .  הכתבה הייתה מדויקת לחלוטין . התכוונתי לכל מילה שאמרתי . דינה וָנוֹן ציטטה אותי נכון.

spain 52

טקסט תמונה :  דינה וָנוֹן . כתבת שבועון "העולם הזה" שהציגה את רדיו "קול ישראל" ככלי ריק במונדיאל של ספרד 82' . (התמונה באדיבות דינה ונון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

גדעון הוד קרא את הרשימה העיתונאית הארוכה . אחוז תדהמה שלח לי מכתב מריר ונוראי [9]לא עניתי למר גדעון הוֹד בשֶל סיבה אחת ויחידה . הוא היה איש שידור ומנהל מוּבַס בשל טעויות קרדינאליות , לא רק באשמתו ולא רק שלוֹ . נקדימון "נקדי" רוגל חשף את קלונו בתוך רשות השידור והעיתונות האכזרית עשתה זאת קבל עם ועדה לעיני מיליוני קוראים . שמונה עשרה שנה מאוחר יותר הבאתי את גדעון הוֹד עמי מרדיו "קול ישראל" לאוסטרליה כדי להיות שַדָּר בצוות הטלוויזיה הישראלית באולימפיאדת סידני 2000 . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת הסכים למהלך שלי . גדעון הוֹד היה שַדָּר ועיתונאי ספורט מזהיר ברדיו "קול ישראל" במשך עשרות שנים , מאז שנות  ה- 50 . אישיות תקשורתית ברוכת כישרון , קורא ספר ומוסיקאי מחונן , ומוכשר לשפות . איש אשכולות . הידע הספורטיבי עשיר שלו, קולו המיוחד, העברית הקולחת בפיו, יכולת התיאור הצבעונית , והחשוב מכל יכולת שידור הדְרָמָה בקוֹלוֹ תוך התרגשות מבוקרת ומבלי לחצות את גבולות הטעם הטוב , קנו לו מעריצים רבים . גדעון הוֹד חרת את שמו זה מכבר באותיות של זהב בגלריית שדרי הספורט של מדינת ישראל .

spain 53

טקסט תמונה :  אולימפיאדת סידני 2000 . משרד ההפקה והתקשורת שלנו במרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) בסידני .  אני עם השַדָּר גדעון הוד במשרד ההפקה , התקשורת , והשידורים שלי ב- IBC באולימפיאדת סידני 2000 . הבאתי אותו לסידני כשדר . סוף נחמד לפרשה עגומה . הערכתי אותו עד למאוד כשדר ספורט ברדיו . שדרן אינטליגנטי ובעל ידע עצום , בעל קול ייחודי שיודע לייצר דרמה בשידור . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כמה ימים לאחר הדחתו המתוקשרת של גדעון הוד מניהול מחלקת הספורט ברדיו , יצא להגנתו ב- 8 באוקטובר 1982 העיתונאי אדם ברוך במדורו "קֶשֶר עַיִן" בעיתון "ידיעות אחרונות" [10] . מאמרו המנומק וההגוּן של אדם ברוך בשבחו של גדעון הוֹד כשַדָּר ספורט חשוב מן ההיבט ההיסטורי להבנת תולדות התפתחות שידורי הספורט במדיה האלקטרונית בישראל . אדם ברוך היה העיתונאי היחיד בישראל שלימד סנגוריה על השַדָּר המוכשר שנכשל כמנהל ומנהיג שידורים . בסגנון כתיבתו המיוחד החמיא לגדעון הוֹד ושלל את כישרונם של שני שדרי הטלוויזיה שלי בספרד 1982 , יורם ארבל ורפי גינת . כותרת המאמר הייתה , "להתראות במגרש גדעון הוֹד" . הנה הטקסט המעניין כלשונו .

"אז הדיחו את גדעון הוד ראש מערכת הספורט של הרדיו" 

"כמה מילים בשבח גדעון הוֹד כשדר ספורט, כעיתונאי ספורט, כאיש רדיו. אני לא אומר את זה עכשיו רק בשביל לעשות לו קצת טוב על הלב . אני חושב את זה מזמן , אבל כמו בהרבה מקרים אחרים, אתה חושב וחושב, ובסוף מרוב מחשבות אתה נרדם ושוכח מה אתה חייב לכל מיני אנשים, ולגדעון הוד ביניהם. ואז לדוגמא, כשבארי לייבוביץ' כוכב הכדורסל עוזב את תל אביב , אתה נזכר מי היה ומה היה בארי. או לדוגמא כשבאמצע העונה מדיחים את אריה דווידסקו מאמן הכדורסל, אתה תופש שהעסק הזה נראה רע ואתה כותב על דווידסקו הטוב ועל הרעה שעשו לו. בדרך כלל זה יוצא מאוחר מידי לאחר מעשה . מה אתה יכול עכשיו להועיל לגדעון הוד, שכמו פרשן הספורט ידידי מייק קרנון, הוא גם איש מוסיקה מובהק וגם אדם שראה עולם, וגם מישהו שמבין את טיבה של ההצגה שנקראת שידורי ספורט .בלא מעט משחקים , ישבתי בבית כמו תרח עם הטלוויזיה ועם הרדיו. בטלוויזיה ראיתי את המשחק וברדיו שמעתי את גדעון הוד מתאר את המשחק . בלי רצון יוצא לי הספד על גדעון הוד. גם מוקדם מידי וגם מיותר .לא מעט ישראלים השתיקו את הטלוויזיה , נשארו על התמונה ושמעו את גדעון הוד. יש לוֹ מה שאין לאחרים . יש לו כשרון מיוחד . ליורם ארבל ,אין מה לעשות , אין כשרון מיוחד . לרפי גינת , אין מה לעשות, אין כשרון מיוחד. גדעון הוד הודח בעקבות ממצאים חמורים על תפקודו במונדיאל ספרד 1982, משחקי גביע העולם בכדורגל. הממצאים פחות או יותר הורגים את גדעון הוד כמנהל, כראש מערכת. חבל. חבל עליו וחבל על מה שקרה.

במדינה בה מעטים משלמים את המחיר, גדעון הוד מצטרף למעטים. במדינה בה השמחה היחידה היא השמחה לאיד, לא מעט כתבי ספורט שמחים לאידו של גדעון הוד. חבל גדעון הוד, שאחרי קריירה כשלך, 28 שנים, אתה חוטף אותה, ואתה חוטף אותה בצדק, כנראה על פי הממצאים. אם היו מדיחים אותך באינטריגות היינו מרגישים יותר טוב .משחקי הגביע החזיקו את המדינה מול הטלוויזיה . השאלה לא הייתה אם כדורגל דוחה שבת , אלא אם הוא דוחה מלחמה. עַם הטוֹטוֹ ועַם הפיס חי את משחק הגמר. הטלוויזיה הישראלית עשתה את המאכסימום שלה. זה לא היה הרבה. אולפן בירושלים עם מוט'לה שפיגלר ואמציה לבקוביץ' כפרשנים , ודני לבנשטיין כמנחה , וכתבים בספרד . אין לי שום דבר אישי נגד יורם ארבל , כי לא יכול להיות לך משהו נגד מישהו שהוא הכי טוב בין היורם – ארבלים, שהם עצמם פשוט לא הכי טובים. מה שקרה ליורם ארבל קורה לכל אחד מאתנו. הוא לקח אתו את עצמו לספרד. אני לא מסכים להגדרות שלו, לניתוחים שלו. אם הוא עצמו לא שיחק ממש כדורגל, לא אופתע. דרך אגב, פרשן כדורגל טוב אינו בהכרח כדורגלן לשעבר טוב. ודרך אגב יורם ארבל הוא שָדָר ספורט ולא פרשן ספורט.

ההישגים הצנועים של יורם ארבל לא יכולים להצדיק את הפאשלות של גדעון הוד  אין כל קשר ביניהם. הממצאים מגלים שהצוות של גדעון הוד שידר משחקים כשהוא רואה אותם בטלוויזיה שבמלון. אין ספק זאת הסרחה רצינית. רק בשביל זה הוא צריך ללכת. וזה מה שהוא עושה. הוא הולך .אבל הוא גם הולך וגם נשאר. על פי העיתונות הדו"ח קובע שהוא "שדר וכתב טוב". כותב הדו"ח נקדימון רוגל מציע להשאיר אותו ככתב מן השורה. החלטה נבונה. מיותר היה ללכת אִתו עד הסוף. הדו"ח כאמור קובע שהוא "טוב". ייתכן שאת הדו"ח חיברו ברוח החסכונית המינימאליסטית האנגלית. הוא מצוין.

הוא מצוין לא רק משום שהוא היורש היחיד והבלעדי של נחמיה בן-אברהם. לא רק משום שהוא עולה נכון ויורד נכון עם הקצב העולה ויורד של המשחק. לא רק משום שהוא זוכר שזה רדיו. הוא מצוין משום שהוא יודע מה זו דרמה אמיתית.

הוא מגיע לעיתונות הספורט מתוך בחירה. לא כל עיתונאי הספורט הגיעו לכך מתוך בחירה שכזו. אם הוא היה באמריקה הוא היה נעשה הווארד קוסל. מי זה הווארד קוסל, שאלה טובה באמת. אני לא רוצה לעשות עוול כלשהו לקולגות המתמחים בספורט. אני מנחש שגם איש מהם לא חושב שהמחמאות שניתנות לגדעון הוד המִקצוען באות על חשבוננו. יש כתבים ויש גדעון הוד. עכשיו הוא אולי מוכה ואולי גם קצת מושפל. ועכשיו זו גם ההזדמנות הנכונה לומר לו, גדעון הוד, המיץ של העריכה הראשית ושל הניהול אולי עלה לך לראש, עובדה פישלת  אבל אנחנו מחכים לך. להתראות במגרש גדעון הוד".

יכול להיות שכתב הסנגוריה שלימד אדם ברוך על גדעון הוֹד לפני כל כך הרבה שנים הותיר אותו בשלום ליד מיקרופון הרדיו לעשור וחצי נוסף של שנים . גדעון הוד היה שַדָּר ספורט נפלא משכמו ומעלה ברדיו 'קול ישראל' . אדם ברוך צדק .

ראה "ידיעות אחרונות" .  אדם ברוך ז"ל היה עיתונאי ברוך כישרונות ויישר דרך , ומי תמך תמיכה מקצועית ומוראלית בגדעון הוד השדר . 

באחת החופשות שלי מהמלחמה בלבנון , מצאתי על שולחני במשרד מחלקת הספורט בקומה ה- 5 של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים מכתב הערכה ממנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר טוביה סער למבצע שידורי גביע העולם בכדורגל של ספרד 1982 . הנה הוא כלשונו [11] .

spain 55

טקסט מסמך :  12 ביולי 1982 . זהו מסמך הצל"ש המקורי שכתב לי מנהל הטלוויזיה טוביה סער בתום הפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 . טוביה סער לא המתין לדו"ח נקדימון "נקדי" רוגל . כבוס ישיר שלי ידע היטב שההפקה המורכבת צלחה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 56

טקסט תמונה : טוביה סער מנהל הטלוויזיה הישראלית בשנים 1985 – 1982 . איש שאהבתי והערכתי . (באדיבות טוביה סער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

למרות מכתב ההערכה והצל"ש של מנהל הטלוויזיה טוביה סער , היו שידורי ספרד 1982 התחלה בעייתית ולא נוחה ומבחן קשה ומורכב עבורי כמנהיג עתידי של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית . התמודדות רווית לקחים מקצועיים מרים . המסקנות האישיות שלי בתום מבצע שידורי הטלוויזיה במונדיאל ספרד 1982 צרובות לעַד בזיכרון הפרטי שלי כעורך ראשי ומפיק ראשי (וגם בארכיון רשות השידור) . למדתי לקח חשוב מאוד לדעת שגם אם ההיגיון שלי הגיוני בעיניי הוא איננו ערובה מספקת להצלחה . למדתי שיעור מאלף בו הבנתי שאין דַי בלעשות את הדברים נכון על פי מיטב כישרונך הראוי , שיפוטך , ומצפונך – אם אינך מצליח לשכנע בנכונות הביצוע והמעשה את האנשים סביבך הנוגעים לעניין . צֶדֶק הוא מושג יחסי . כדי לממש את הצֶדֶק בפעילות ציבורית יש לחשוף אותו . צדק צריך להיראות לא רק להיעשות . זהו אולי הלקח החשוב ביותר . הכּרה ומַצְפּוּן חשובים כשהם טמונים ונמצאים בתָּוֶוך במאבקיך הפרטיים בינך לבין נפתולי נפשך . הם הופכים להיות מונחים ספרותיים פסטוראליים אם הם נסתרים . הם חסרי כל ערך מעשי אם אינם מוטלים לקדמת הוויכוח הפומבי בשעה שמתחולל מאבק מקצועי גלוי לעֵין כּל בינך לבין ההנהלה על עין הצופים .

spain 58

טקסט תמונה :  שנות ה- 60 של המאה שעברה . טוביה סער מי שהיה מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1985 – 1982 (מימין)  יחדיו עם נקדימון (נקדי" רוגל (מחזיק במיקרופון "השפתיים" –  Lip Mic) יועצו המיוחד של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד , בימים ההם של טרום הטלוויזיה . שניהם העריכו את מבצע שידורי מונדיאל ספרד 1982 בטלוויזיה הישראלית הציבורית נתנו לכך ביטוי הולם בכתב. (התמונה באדיבות נקדימון "נקדי" רוגל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

השהוּת הארוכה של האנשים מחוץ לביתם והרחק ממשפחתם גם בחו"ל בעת מבצע שידורים ארוך בן 40 ימים יוצרת דינאמיקה מיוחדת של יחסים בין הצוותים . דינאמיקה המזכירה ודומה במשהו לזאת הקיימת בשירות מילואים ממושך . בניגוד למה שחושבים השהייה הארוכה בחו"ל איננה מסע תענוגות . ציוותי השידור אינם חוזרים בתום התעסוקה המבצעית היומית אל סביבתם הטבעית – למשפחה , לאישה , והילדים . תנאי שירות לא טובים ולא נוחים מספיק בעת השידורים מחו"ל כמו מגורים לא מסודרים , תחבורה לא תמיד נוחה , או איזה שמועה ו/או רכילות מרושעת שלא הייתה ולא נבראה ואשר עושה דרכה במהירות מהארץ לספרד – מכבידים , יוצרים קשיים ומתח מצטבר. הגעגועים הביתה רק מחזקים את הלחץ. לאנשים אין דרך והיכן לפרוק את המתח. בתוך שבוע , שבועיים מאכסימום , מתחילים הקיטורים כמו בשירות מילואים אמיתי . לטרוניות יש כתובת אחת בלבד , למפקד בשטח . פתאום מצאתי את עצמי בספרד עוסק זמן רב מידי בפתרון בעיות אנוש (המשפיעות על השידור ועוד איך) במקום בשידור עצמו . הבנתי שאין לוָותֵּר עוד לעולם להנהלה באיכות וטיב תנאי התעסוקה המִבצעית של האנשים . הלוגיסטיקה חשובה כמו השידור עצמו . לחמוֹ של העובד ומיטתו גם בחו"ל אינם נופלים לעולם מחשיבותו נישקו – המיקרופון . ידעתי עכשיו שכמנהיג הנושא באחריות אני בודד ללא חברים . אינני יכול וגם אינני רשאי לחלוק את האחריות עם מישהו אחר . אני הוא  הנושא העיקרי בעול התוויית הדרך של ניהול והנהגת שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית , והדרך הזאת רוויה מהמורות ומוקשים מסוגים שונים בעומקים שונים . זהו לקח חשוב שלמדתי .

אי אפשר להסביר לאחרים בדיוק מרבי את גודל האחריות ותחושת הבדידות האישית שלי . פשוט לא ישנתי . אולי שעתיים בלילה . בנוסף לכל הייתי מוטרד מאוד מסידורי הביטחון הספרדיים . היינו רחוקים רק כעשוֹר מאסון מינכן 1972 בו נרצחו אחד עשר ספורטאים ישראליים . חששתי לביטחונם של אנשיי שהיו מפוזרים במקומות שונים ברחבי ספרד הענקית , ב- (IBC) מרכז השידורים הבינלאומי במדריד , במלונות , ובעמדות השידור שלנו באצטדיונים השונים . צריך לזכור שבאותה העת התנהלה מלחמת לבנון בכל עוזה . חששתי מאפשרות שהמחבלים יתקפו אותנו במדריד או ברצלונה כמעשה נקם . לבסוף עבר מבצע השידורים בשלום .

spain 59

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של ספרד – יוני 1982 . סעדיה קאראוואני (שני מימין), נסים מזרחי, ואנוכי , עם צוות אבטחה ספרדי במתחם מרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC  (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) ב- "טורה אספניה" במדריד. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יום אחד לאחר חזרתי ממדריד ניגש לברֵך אותי בבניין הטלוויזיה ברוממה מישהו מוכר על הצלחת שידורי ספרד 1982 . זה היה היכן שהוא בין כסה לעשוֹר , לאחר ראש השנה תשמ"ג ולפני יום כיפור , כחודשיים וחצי מאז זכתה איטליה בגביע העולם . לחצנו ידיים והודיתי לוֹ אך לא זיהיתיו בתחילה משוּם שהשיל מגופו יותר מארבעים ק"ג בזמן כה קצר של שלושה חודשים. "יָרִין קִימוֹר", סח לי והציג את עצמו, ומייד הוסיף, "עמדתי בהבטחתי". נדהמתי . הוא התיר בגאווה את כפתורי חולצתו וחשף את גופו השרירי . לנגד עיניי נִגלוּ ששת השרירים המרובעים של בּטנו החטובה והישרה כקיר . "יצאת מדעתך" , השבתי לוֹ . "אתה עתיד להשיב לגופך בדרכך המוטעית הזאת את כל הקילוגרמים האבודים בריבית דה ריבית" , הזהרתיו , והוספתי , "אין דרך קיצור בהפחתת משקל . החוכמה היא לא לרדת במשקל בחטף , אלא בהדרגה , ולסגֵל הרגלי תזונה נכונים ובריאים" . לרוע מזלוֹ צדקתי .

spain 60

טקסט תמונה :  ירין קימור ב- 1982 . כתב דוקומנטארי מוכשר שהתעלל בגופו ביודעין . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

האיש שרצה להיות שוב נער בן שש עשרה הכפיל במשך השנים את משקלו לממדים מבהילים . הוא עבר ללא הועיל ניתוח להצרה וקיצור קיבתו . הוא היה מכור לאוכל. הוא הכניס והעמיס על מערכת העיכול שלו כל מה שראה. ירין קימור הודה בפני מצפונו שהוא אכלן כפייתי. הפגם המביך איננו בפיו אלא במוחו הקודח מאוכל . כמו כל דבר בחיינו . אבל האֶמֶת חייבת להיאמר, התאווה לאוכל לא מנעה מירין קימור איש נבון להפוך לאחד היוצרים והמתעדים הדוקומנטאריים הטובים ביותר בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

בסופה של שנת 1982 הזמין אותי פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אל ביתו בשכונת רחביה בירושלים . הוא רצה לשמוע ממקור ראשון מה התחולל באמת בהפקות שידורי הרדיו והטלוויזיה במונדיאל ספרד 1982 . סיפרתי לו במשך שעה וחצי את כל פרטי ההפקה ומלאכת התכנון הארוכה , וביצועה . "יש לך מזל גדול שאישיות כל כך רצינית והגונה ובעלת שיעור קומה כנקדימון "נקדי" רוגל הוצבה ע"י יוסף "טומי" לפיד לחקור , ולגלות את האמת , ולשפוט את מעשיך" , הפטיר לעברי פרופסור ראובן ירון מי שהיה דִיקָן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים – כשנפרדנו . השבתי לו כי במידה רבה זאת נקודת מבט נכונה אולם אני ראשית דבר בר מזל מפני שאני זה אני . אנוכי יודע בדיוק מה אני שווה למערכת הטלוויזיונית הענפה שמעסיקה אותי , כפי שהמערכת הזאת יודעת מה אני שווה עבורה .

spain 61

טקסט תמונה : פרופסור ראובן ירון . שימש במשך שש שנים כיו"ר הוועד המנהל של רשות השידור , 1984- 1978 . (התמונה באדיבות פרופסור ראובן ירון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 62

טקסט תמונה : יום שני בבוקר –  12  ביולי  1982 . משרד ההפקה , השידורים , והתקשורת שלי ב- IBC במדריד . אווירת "סיום העונה" עם תום מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . רגע הסיום והקיפול . שני טכנאי הקול והתקשורת מיכה לויירר (מימין) וסעדיה קאראוואני (משמאל) משוחחים עם הבית לאחר שקיפלו וארזו זה מכבר את הציוד הטכני במשרד שלנו ב- IBC  במדריד לקראת הטסתו בחזרה לארץ . בשובנו ארצה המתינה לנו מלחמת לבנון הראשונה. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יורם ארבל מִיצֵב את עצמו ב- 1982 כשַדָּר מוֹביל של מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ללא מתחרים . נסים קיוויתי שנחשב לשדר מספר 2  פנה לכיוון שידור ענפי הספורט האולימפיים הקלאסיים ובראשם האתלטיקה הקלה . רמי ווייץ טרם הבשיל להיות שַדָּר כדורגל בר סמכא , ואורי לוי עשה את צעדיו הראשונים בשידורים הישירים של הטניס המקומי והבינלאומי . מאיר איינשטיין היה ב- 1982 שַדָּר אנונימי . בס"ה "עוֹד שַדָּר" במערך השדרים של תוכנית הרדיו "שירים ושערים" בשבתות , המסקרת ומדווחת ממגרשי הליגה הלאומית בכדורגל . כבר אז שמתי עליו את עיני .

ב- 1977 סיים דן שילון תקופת ניהול מרשימה בת שלוש שנים של חטיבת החדשות . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן העריך עד למאוד את פועלו ושלח אותו לשמש כתב הטלוויזיה הישראלית הציבורית בארה"ב . מקום מושבו היה בניו יורק . בשנת 1981 שב לירושלים . הוא היה מאוד לא שבע רצון ממה שמצא עכשיו בחטיבת החדשות בפרט ובטלוויזיה בכלל . דן שילון היה מאוד מאוכזב משלטונו של יוסף "טומי" לפיד כמנכ"ל רשות השידור . רציתי את דן שילון  כתגבורת שידור למחלקת הספורט . כמות שידורי הספורט בטלוויזיה טפחה ללא היכר ועִמה השתפרה גם היכולת הטכנולוגית שלנו וכישרון ההפקה . ניצבו לפנינו יעדי שידור אין סופיים כמעט – בארץ וגם בעולם . אי אפשר היה לבסס את שגשוג חטיבת הספורט רק על כישרונם של יורם ארבל ונסים קיוויתי . היו דרושים לי עוד שדרים , מפיקים , ועורכים . אהבתי את דן שילון מהימים ההם של ראשית שנות ה- 70 כשהיה שַדָּר ספורט פעיל . בטחתי בו . מיניתי אותו עם שובו מארה"ב לשָדֵר חלק ממשחקיה של מכבי ת"א בגביע אירופה בכדורסל בעונת 1982-1981 , למגנת לִבָּם של יורם ארבל ונסים קיוויתי שראו בו לפתע מתחרה על מסך הטלוויזיה האקסקלוסיבי "שלהם" . הם חשו נרגנים וממורמרים . פתאום מצאתי בעיתונות הכתובה הדלפות וסיפורים חסרי שחר מאחורי גבי [12] . לא היה ספק מי קִשְקֵש מאחורי גבי כל מני רכילויות מהנעשה במחלקת הספורט לעיתונאי משה ליכטמן . כמו ילדים קטנים הם נעלבו שמישהו גנב להם את "הצעצוע" בדמותו של המיקרופון . דן שילון שִידֵר בדצמבר 1981 בהיכל הספורט ביד אליהו את המשחק מכבי ת"א נגד הקבוצה היוונית פאנאתאנאייקוס לשביעות רצוני המליאה . אח"כ שלחתי אותו בינואר 1982 לברצלונה לשדר את משחקה של מכבי ת"א משם . אמביציות השידור של יורם ארבל ונסים קיוויתי לא ידעו גבולות . נוצרה אווירה עכורה סביב המסך והמיקרופון במחלקת הספורט . תופעה מוכרת בכל רשת טלוויזיה באשר היא , אך בזויה . הם סירבו לחלוק את המיקרופון שלהם עם שַדָּר נוסף . זה הרגיז אותם ומאוד לא מצא חן בעיניהם שאני מרשה לדן שילון לגנוב להם את ההצגה , מה שכמובן לא היה נכון . מחלקת הספורט התרחבה מפני שמשימות השידור גדלו . הייתה עבודה מספקת לכולם . ביטחונם העצמי אָבָד להם ללא שום הצדקה . שני השַדָּרִים הבכירים שלי בימים ההם חשבו שנוצרה צפיפות רבה מידי סביב המיקרופון "שלהם" , ונתנו לדן שילון להרגיש שהוא לא רצוי . הם שכחו שדן שילון היה האיש שהעניק לשניהם פעם ברוחב לב את ההזדמנות הראשונה להיות שדרי ספורט במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , וגמלו לוֹ בקנאה קטנונית. "קנאת סוֹפרים – תרבה חוכמה", אומר פתגם עברי ידוע. "קנאת שַדָּרים – תרבה שִנאה", קובע סלוגן הטלוויזיה . האיש שהיה פעם אלוהי הטלוויזיה התקבל בחֶדְוָוה קטנה מאוד בשוּבוֹ לארבעת הכתלים של מחלקת הספורט שאותה הקים ובנה לא לפני זמן רב , זאת שהייתה פעם ביתו וקורת הגג הראשונה שלו בטלוויזיה הישראלית הציבורית . זה היה הניסיון הראשון שלי להיתקל ולחוות תופעה בזויה כזאת של קנאת שדרים ומגישי ם. זאת הייתה התחלה של מציאות עגומה שלא פגה בעֶצֶם לעולם .

spain 63

טקסט תמונה :  10 בדצמבר 1981 . היכל הספורט ביד אליהו – תל אביב .

אנוכי ממנה את דן שילון (בן 41) לשדר ישיר את משחק הכדורסל בגביע אירופה לאלופות בכדורסל בו מתמודדת אלופת ישראל מכבי ת"א נגד אלופת יוון פאנאתאנאייקוס . הייתה לי זכות גדולה בקריירה העיתונאית הממושכת שלי שלי בשידור הציבורי להיות חניך שלו ב- 1971 ובוס שלו עשור שנים אח"כ. השדר יורם ארבל נעלב מאוד ממהלך המינוי ויצא כמעט מדעתו. הוא ראה במינויו של דן שילון לשדר כדורסל בחורף 1981 צעד מגמתי שלי שנועד לקפח אותו ולגנוב את פרנסתו. הוא ראה מהרהורי לבו. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

תיקי העבודה האישיים שלי מלאים במכתבי תלונה שכתבו לי שַדָּרֵי מחלקת הספורט בדם לִיבּם בימים ההם איש נגד רעהו . סביבת המסך והמיקרופון אפופת אמביציות אישיות . קשה להאמין עד כמה האזור הזה כה נוטף אגואיזם ומלא בשאיפות להתרחבות עצמית שאיננה יודעת גבולות . הקנאה לא שכחה גם לאחר שדן שילון עזב כרוח סערה את המוֹסַד שאותו שירת נאמנה כל כך הרבה שנים . אין מקום אמביציוזי יותר מאשר סביבתם של שדרי הטלוויזיה . האמביציה מולידה קְנָאוֹת וכידוע לכל הקִנְאָה היא רגש הרסני המוליד נקמות .

נסים קיוויתי נעלב עד עמקי נשמתו כשרפי גינת מונה על ידי לשָדֵר את אחד משני משחקי חצי הגמר (מערב גרמניה – צרפת) במונדיאל של ספרד 1982 . הוא לקח את זה קשה מאוד ועשה עִמי בשל כך ברוגז ממושך. כמעט חֶרֶם . אח"כ נַטָר למאיר איינשטיין שקוּדָם לתפקיד השַדָר הראשי של הכדורגל . מאיר איינשטיין עצמו כעס והחמיץ פנים כשרָמִי וֶוייץ קיבל ממני משימות בשידורים ישירים שהוא מאיר איינשטיין חשב שהן מגיעות לוֹ . יורם ארבל ממש יצא מהכלים בשעה שנסים קיוויתי נשלח לאוסטרליה באפריל 1989 כדי לשדר את משחק ההכרעה ההוא אוסטרליה – ישראל במסגרת הביית האוקייאני המוקדם של מונדיאל איטליה 1990 . השער הווירטואוזי של אלי אוחנה שהובקע בסידני בדקה ה- 40 של המשחק ביום ראשון – 16 באפריל 1989 רשום לנצח על שמו של נסים קיוויתי . יורם ארבל לא סלח לי על שמיניתי את אוּרי לֵוי (לפרקים) לשָדֵר משחקי כדורסל במקומו . יורם ארבל שידר % 90 מהמשחקים אך % 5 שהיו שייכים לאורי לוי פגעו קשה בגאוותו . כשהצבתי את אורי לוי כמנחה הפינה "רגע של מחלוקת" ב- "משחק השבת" , יורם ארבל התפוצץ מקנאה . כשאורי לוי הגיש והִנחה את "משחק השבת" , חש יורם ארבל מחנק . רמי ווייץ שהיה שַדָּר Off  tube של התקצירים באולימפיאדת ברצלונה 1992  – בדרך כלל של ענפי הספורט הפחות מוכרים ופופולאריים בישראל , לא קיבל בשלוות נפש את הצלחתו של אורי לוי כשַדָּר מוביל של השידורים הישירים שָם בהשתתפות הספורטאים והספורטאיות הישראליים (שִמְשוֹ של רמי ווייץ כשדר כדורגל זַרְחָה רק עם מעברו ב- 1994 לערוץ 5 בכבלים . הוא שַדָּר כדורגל מצוין שאני החמצתי משהענקתי את הבכורה למאיר איינשטיין) .אוּרי לֵוי שידֵר ישיר גם את כל משחקי הכדורסל באולימפיאדת ברצלונה 1992 , לרבות משחקי חצי הגמר והגמר, בהם נטלה חלק גם נבחרת ה- Dream Team המהוללת של ארה"ב. הקִנְאָה היא רֶגֶש נִקלֶה והרסני צריך לומר , ומצויה בשפע ליד המיקרופון ומוניטור הטלוויזיה .

סוף הפוסט מס' 310 , רשימה מס' 13 . ראה המשך בפוסט הבא "הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982" , רשימה מס' 14. כל הזכויות שמורות.

[1]  ראה נספח : קטעי עיתונות :  עיתון "חדשות הספורט"  ועיתון "הארץ" מ- 21  ביולי 1982 ,  ובעיתון "העולם הזה" .

[2]  ראה נספח : מכתבו של סולומן "סולי" מוניר אל מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור מ- 29 ביולי 1982 התוקף מזווית אישית את הניהול שלי בספרד 1982.

[3]  ראה נספח : קטעי עיתונות  של עיתון "ידיעות אחרונות" מתאריך 13 ביולי 1982 .

[4]  ראה נספח : מכתבו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אל היועץ שלו מר נקדימון "נקדי" רוגל מ- 1 באוגוסט 1982 הממנה אותו לבדוק את שידורי הרדיו והטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 .

[5] ראה נספח : טלקס התשובה של אלק וויקס (Alec Weeks) מ- BBC  אלי מ- 25 באוגוסט  1982 , המפרט את סדרי הגודל של כוח האדם של ה- BBC  בהפקת שידורי המונדיאל של ספרד 1982  . 129 אנשים בשלב הראשון של האליפות , ו-  75 אנשים בשלב  השני  שלה .

[6]  ראה נספח : מסקנות והמלצות  דו"ח נקדי – בעקבות הבדיקה של פרשת משלחות הספורט של הרדיו והטלוויזיה , לכיסוי אליפות העולם בכדורגל בספרד מתאריך 21  בספטמבר  1982

[7]  ראה נספח : קטעי עיתונות המפרסמים את דו"ח נקדי (נקדימון רוגל) מתאריך 29  בספטמבר 1982 , המתייחס לשידורי הרדיו והטלוויזיה .

[8]  ראה נספח : כתבה של דינה וונון בשבועון "העולם הזה" בתחילת אוגוסט 1982 , הדנה הפקת שידורי הטלוויזיה והרדיו במונדיאל ספרד 1982 .

[9]  ראה נספח : מכתבו המריר הנורא ששלח לי גדעון הוד ב- 13 באוגוסט 1982 בעקבות הכתבה של דינה וונון "בעולם הזה" בתחילת אוגוסט 1982 .

[10]  ראה נספח : מאמרו של אדם ברוך בשבחו של שדר הרדיו גדעון הוד כפי שהתפרסם ב- 8 באוקטובר 1982 , לאחר שהודח מניהול מחלקת הספורט של הרדיו בתום שידורי מונדיאל ספרד 1982 , בעקבות ממצאי וועדת חקירת פנימית בראשות של נקדימון רוגל .

[11]  ראה נספח : מכתב הערכה של מנהל הטלוויזיה טוביה סער אלי מ- 12 ביולי 1982 בעקבות מבצע השידורים של מונדיאל ספרד 82' .

[12]  ראה נספח : קטע עיתונות  של הכתב משה ליכטמן שהתפרסם במגזין "אנשים" באפריל 1982 , תחת הכותרת "מאחורי המסך של מבט ספורט" .

סוף הפוסט רשימה מס' 13 . ראה המשך בפוסט הבא "הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982" , רשימה מס' 14. כל הזכויות שמורות.

סוף הפוסט מס' 310. 

"Monday Night Basketball + Soccer" של ערוץ 1 הוא רעיון טלוויזיוני נכון שמבוצע ברשלנות. תוכנית ספורט לעניים. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 309. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 309 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום שלישי – 29 באוקטובר 2013

—————————————————————————————————-

"Monday Night Basketball + Soccer" של ערוץ 1 הוא רעיון טלוויזיוני נכון שמבוצע ברשלנות. תוכנית ספורט לעניים. פוסט מס' 309. ביקורת טלוויזיה. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

"Monday Night Basketball + Soccer" של ערוץ 1 הוא רעיון טלוויזיוני נכון שמבוצע ברשלנות. תוכנית ספורט לעניים. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 309. כל הזכויות שמורות.

1. גוּר שֶלֶף . פרשנות כדורסל .

ערוץ 1 נעדר נוכחות טלוויזיונית והוא מחוסר כל כריזמה תקשורתית . זאת עובדה . אין לו את הכוחות מקצועיים כדי להרים תוכנית יומרנית מידי יום שני בשבוע שמכנה את עצמה "ערב הספורט הישראלי" ומחרימה את ה-Prime time החל מ- 18.30 ועד 23.00 . הביצוע הרשלני של ערוץ 1 לא יחזיק מעמד למרות שהוא מחזיק בזכויות השידורים הבלעדיות של השידורים הישירים של המשחקים המרכזיים מידי שעת ערב מוקדמת בימי שני בשבוע בליגת העל בכדורסל תמורת סכום של 6.000000 (שישה מיליון) שקל לעונת 2014 – 2013 , כמו גם בזכויות השידורים הבלבדיות של המשחקים המרכזיים בליגת העל בכדורגל בשעות הערב המאוחרות של ימי שני בשבוע תמורת תשלום של 15.000000 (חמישה עשר מיליון) שקל לעונת 2014 – 2013 וסך של 45.000000 (ארבעים וחמישה מיליון) לשלוש העונות של 2016 – 2013 . ערוץ 1 לא יִיוָושָע מדמויות טלוויזיה קלושות שמובילות את השידורים הישירים הללו כמו השדרנים מר אורי לוי , גב' מירי אליקים , מר עמית הורסקי ושני הפרשנים מר גוּר שֶלֶף ומר דָנִי נוֹיְמַן . גוּר שֶלֶף הולך ומחמיץ את ההזדמנות שנקרתה לו לשמש פרשן כדורסל של הערוץ הציבורי . גוּר שֶלֶף הוא אדם שקול ורציני אולם נעדר כל ניסיון תקשורתי – טלוויזיוני מוקדם לא כל שכן בעמדת פרשנות של משחק הכדורסל . פרשן טלוויזיה של ענפי ספורט פופולאריים בעיר כמו כדורסל וכדורגל הוא Job לא פשוט . מִשְרָה שעלולה להפוך ל- כפוית טובה ולהיות חֶרֶב פיפיות . בכדורגל עוד יותר מאשר בכדורסל . מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה הולך ומסתבך וסופג ביקורת הציבורית והופך לשק חבטות בהתאמה, ככל שהפרשן נתבע לפרש לציבור את סודותיהם של משחקים כה מוכרים , פשוטים , ופופולאריים כמו הכדורגל והכדורסל . קל הרבה יותר להיות פרשן של ענפי ספורט אולימפיים כמו א"ק , שחייה , והתעמלות שצופנים בחובם ניתוחים פיזיקליים , מתמטיים , פיזיולוגיים , ואנטומיים . פרשן הא"ק ד"ר גלעד וויינגרטן כבר משמיע את דעתו כמו תקליט שחוק במשך שנות דור אודות "מרכז הכובד של הכידון ששט באוויר…" והציבור נפעם כל פעם מחדש אך איננו מבין על מה הוא מדבר ולכן לא יכול להתווכח עמו . כשפרשן ההתעמלות ז'קי ווישנייה עסק ודָן בסלטות המפורסמות של שתי המתעמלות האקרובטיות אוֹלְגָה קוֹרְוּט ונַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י על הקורה והמִזְרָן , איש מהצופים לא התווכח עמו ולא חלק על פרשנותו , מפני שלצופי הטלוויזיה שלו לא היו כלים להתמודד עם אמיתות האינפורמציה שהוא מוסר להם . בשעה שפרשן השחייה יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי דיווח לצופים אודות ה- "משקל הסגולי" הנמוך של שחיין הגב האולימפי רב המוניטין ממזרח גרמניה רולאנד מאתס (מנצח במשחי הגב ל – 100 מ' ו- 200 מ' באולימפיאדות מכסיקו 1968 ומינכן 1972) – שתה הציבור בצימאון והאמין לכל מילה שיצאה מפיו . צופי הטלוויזיה נעדרי כל השכלה בהידרודינאמיקה בטחו במֵידָע שהעביר להם פרשן השחייה המהולל של השידור הציבורי בימים ההם . רבים מהם לא יודעים ולא מבינים עד היום כי משקל סגולי נמוך של האדם באשר הוא אדם מהווה יתרון גדול בשחייה מפני שהתכונה הזאת מאפשרת לו צִיפָה טובה יותר על פני המים . שחיין ו/או שחיינית ככל שיהיו מיומנים ומוכשרים בתחום אינם ככלות הכל דָגִים , מבנה גופם איננו הידרודינאמי , ולכן התנגדות המים עושה בהם שַמוֹת ומקשה עליהם את ההתקדמות במים . שחיינים יחידי סגולה שנולדו עם משקל סגולי נמוך (תכונה גנטית) מחפים במשהו על חולשתם ההידרודינאמית ועל שאינם דולפינים ו/או כרישים בכך שהם צפים טוב יותר מאנשים אחרים על פני המים . הכוח של אותם השחיינים המוכשרים יחידי הסגולה הללו שנֵיחַנוּ במשקל סגולי נמוך מושקע בהנעת הגוף קדימה ולא במניעת שקיעתו במים . זהו כמובן מַעֲלָה עצומה בשחייה התחרותית המודרנית . שחיינים אלופים אולימפיים נודעים כמו ג'וני ווייסמילר , גב' דואון פרייזר, מארי רוז, דון שולאנדר, מרק ספיץ, רולאנד מאתס, גב' קורנליה אנדר, איאן ת'ורפ, מייקל פלפס , פיטר וואן דן הוגנבאנד , ארון פירסול , ריאן לוכטה , ואחרים – חוננו ראשית דבר במשקל סגולי נמוך של גופם .

ככל שנושא המשחק פופולארי ומוּכָּר יותר , נתקל הפרשן בקשיים לבַאֵר אותו ולפַרֵש אותו . ככל שהעסק פשוט יותר – מסובך יותר להסביר אותו . הציבור רואה בכדורגל משחק פשוט . כל צופה טלוויזיה בסלון ביתו הוא בעצם מומחה ופרשן בפוטנציה . לכן פרשן כדורגל וכדורסל בטלוויזיה הוא מקצוע עיתונאי מסועף ומסורג . מקצוע דיאלקטי שיוצר פולמוס מפני שפרשן הטלוויזיה נושא דרשות בפני אנשים שחושבים שהם פרשנים טובים ממנו. זהו אחד המקצועות הקשים בטלוויזיה שנועד לאנשים חכמים שיודעים להתנסח בקצרה ולהביע רעיון במינימום מילים . פרשני כדורגל וכדורסל נבונים מוכשרים מראש למנן את כמות המילים שבהם הם משתמשים למרות שהמיקרופון שלהם פתוח כל הזמן . מסובך לפַרְשֵן מהלך כדורסל גלוי לעין ולהסביר לציבור הצופים איזה רָז ו/או איזה קֶסֶם מסתתרים מאחוריו בו ריק היקמן ויוגב אוחיון מוסרים כדור לשון ג'יימס שהופך אותו לסל . מדובר בתיאום שכאילו מובן מאליו לכל צופה . קשה לפַרְשֵן הרמוניה הגיונית , נאמר כמו עובדה מתמטית כה פופולארית וברורה לציבור , מדוע  2 = 1 + 1 . מן ההיבט הזה מהלכים רבים ופשוטים בכדורסל וכדורגל דומים למשוואה היסודית ביותר בשדה המתמטיקה, ואף על פי כן מתעקשים הפרשנים לפרש אותם . הם כמובן נתפשים מייד בעיניי הציבור הנבון כפטפטנים . קל יותר לפַרְשֵן מדוע באהבה 1 = 1 + 1 על פי דעתו של הפילוסוף הצרפתי ז'אן פול סארטר , ו/או מדוע סכום שתי צלעות במשולש ישר זווית תמיד יהיו גדולות מהיֶתֶּר על פי תורתו של המתמטיקאי היווני פיתאגוראס בעת העתיקה . מורכב יותר לפַרְשֵן את המהלכים הטריביאליים שהוביל אֶמֶש ערן זהבי באצטדיון "בלומפילד" ביפו ואשר אִפשרו לו לכבוש שני שערים במשחק הניצחון מכבי ת"א – סכנין 4 : 1 מפני שמדובר בעסק שנהיר לציבור . הטלוויזיה הישראלית הציבורית קמה מעפרה ב- 1968 . היא נמצאת ב- "אוויר" כבר ארבעה עשורים וחצי . כיהנו בשורותיה עשרות פרשני כדורסל וכדורגל . רק שניים אולי שלושה חצו בשלום ב- 45 שנות קיומה את תעלת הפרשנות של משחקי הכדורגל והכדורסל . אבי רצון ואריה מליניאק . אולי גם אלי סהר .

גוּר שֶלֶף ודָנִי נוֹיְמַן אינם מבינים שהם נושאים את דרשת הפרשנות הטלוויזיונית שלהם בפני מאות אלפי צופי טלוויזיה שכל אחד מהם רואה את עצמו כפרשן טוב מהם ו/או טוב כמותם בין אם זה נכון ובין אם לאו . גוּר שֶלֶף ודני נוימן אינם פרשני טלוויזיה . הם מקסימום מהווים עוד זוג עיניים בעמדת השידור . הייתי מצפה מאיש נבון כ- גוּר שֶלֶף שיתנה את הסכמתו בטרם התייצבותו בכֵּס הפרשן את הצורך בלימוד מוקדם של התפקיד . גוּר שֶלֶף הוא טרמפיסט . הוא היה בעברו שחקן מקצועני וקפטן של קבוצת הפאר של מכבי ת"א בכדורסל . לפני כמה שנים לאחר מותו של המנהל הקודם מוֹנִי פַנָן ז"ל בנסיבות טרגיות , מונה במקומו למנהל הקבוצה . לפני זמן קצר הודח גוּר שֶלֶף במפתיע מתפקידו כמנהל קבוצת מכבי ת"א ובמקומו מונה לתפקיד הקרואטי ניקולה וויצ'יץ אף הוא שחקן עבר בשורות מועדון מכבי ת"א . גוּר שֶלֶף נותר לפתע לאחר שנים כה רבות מובטל ופנוי להובלות . וערוץ 1 עצר לידו באקראי והציע לו טרמפ . גוּר שֶלֶף התמים עלה עליו . מזל רע . מה עוד שהוא משמש פרשן לצִדָם של שני חֶבְרֶה שמתחזים לשדרני כדורסל , עמית הורסקי ואורי לוי . אנשי טלוויזיה וותיקים כאורי לוי ועמית הורסקי חייבים לומר לגוּר שֶלֶף טירון טלוויזיוני וחסר כל ניסיון בעיתונאות כי למרות שהמיקרופון שלו פתוח אַל לוֹ להשחית מילים , וכי מוטלת עליו החובה להתנסח בקצרה וביעילות , ולנסות להביע באופן חסכוני את רעיונות הפרשנות שלו . ועוד דבר : בעַמִית הוֹרְסְקִי טמון עוד איך שהוא סממן של איזה פוטנציאל סמוי אולי כבוי , אך גם הוא כמו גוּר שֶלֶף נזרק בשעתו למים הקרים בטענה שמדובר בכישרון שעוד יוכיח את עצמו ועתידו לפניו . איזה כישרון ואיזה נעליים . מנהל חטיבת הספורט בערוץ 1 מר מאיר בר חייב להחזיר את עמית הורסקי לנקודת ההתחלה וללמד אותו את ה- אלף בית של העיתונאות הטלוויזיונית ואת סודות השידור הישיר של ה- Play by play . באשר לאורי לוי מדובר בשַדָּר ספורט מגוחך שנָס ליחו . מקרה אבוד . הפקדת המיקרופון בידיו והעלאתו לאוויר זה כמו לקרוא לצופי השידור הציבורי ללחוץ על השלט ולהמיר את ערוץ 1 של הטלוויזיה הישראלית במשהו אטרקטיבי יותר .

אינני יודע אם גוּר שֶלֶף נמנה על קוראי הבלוג . בטרם יישרף כליל ויימוג בתחתיות הרייטינג של ערוץ 1 הוא חייב לדרוש לעצמו קורס פרשנות בטלוויזיה . לא כל קפטן ולא כל שחקן כדורסל ו/או כדורגל מוכשר להיות פרשן טלוויזיה . לא מתקיימת כל קורלאציה טלוויזיונית מדעית בין היותך שחקן עבר ו/או מאמן פעיל בהווה ו/או בעבר לבין כישרונך ליד המיקרופון . אבי רצון לא היה מעולם שחקן כדורגל . אלי סהר לא היה אף פעם שחקן כדורסל . אבל שניהם היו פרשני ספורט מצוינים בטלוויזיה הישראלית הציבורית כל אחד בתחומו . אריה מליניאק היה שחקן כדורסל בינוני ומאמן כושל אולם פרשן כדורסל מיטבי בטלוויזיה הישראלית הציבורית . במאי 1984 בעת הטורניר הקדם אולימפי בכדורסל בפאריס נכשל מאמן נבחרת ישראל מר אריה מליניאק כישלון קולוסאלי ומביש יחדיו עם שחקניו להעפיל לאולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (המאמן הלאומי אריה מליניאק ושחקני הנבחרת שלו הפסידו לאנגליה החלשה  88 : 92 ונוצחו גם ע"י שוודיה הדלה 79 : 80 . אח"כ הובסו בהפרשים גדולים ע"י נבחרות ברה"מ , ספרד , צרפת , ויוון) . המפלה הקשה של נבחרת ישראל בכדורסל בגרנובל ופאריס הפכה לפְיָאסְקוֹ עד שיו"ר הוועדה המקצועית של האיגוד הכדורסל באותם הימים עַמִיֵאל "עַמִי" שֶלֶף ז"ל (אביו של גוּר שֶלֶף) הדיח את אריה מליניאק מתפקידו ואמר לי באכזבה רבתי ף "יואש אלרואי אתה יכול לקחת אותו בחזרה להיות פרשן שלך בטלוויזיה. אריה מליניאק הוא הכל רק לא מאמן כדורסל". אריה מליניאק היה מאמן מוּבַס אולם פרשן כדורסל טוב . לא קיימת קורלאציה מדעית בדוקה בין הרקע המקצועי והשִגְשוּג על כר הדשא ו/או הפרקט לבין הכישרון הנדרש ליד המיקרופון ומרקע הטלוויזיה . טרם הוכח כי שחקני כדורגל ו/או מאמני כדורגל עדיפים כפרשני טלוויזיה על פני אחרים , כאלה שאין להם ניסיון מעשי על כר הדשא . ב- 1978 הפקתי , ערכתי , וניהלתי עבור מנהל הטלוויזיה ישראלית הציבורית ארנון צוקרמן בבואנוס איירס את מבצע שידורי הטלוויזיה של מונדיאל הכדורגל ארגנטינה 1978 . כל רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות הביאו עמם כל מיני פרשנים . אחד המפורסמים ביניהם היה הפרשן של רשת הטלוויזיה הצרפתית המסחרית היה הכדורגלן האגדי של נבחרת הטריקולור מר ז'יסט פונטיין מלך השערים במונדיאל שוודיה 1958 . המפיקים הצרפתיים סיפרו לי כי אותו זִ'יסְט פוֹנְטֵיין (Just Fontaine) הוא אומנם מיתולוגיה מהלכת , אולם איננו יודע לתרגם את הידע שלו לשפת פרשנות הטלוויזיה , והם כעת מחזיקים אותו בתפקיד בעל כורחם . דברים דומים אפשר לומר על שחקן הכדורגל הישראלי מרדכי שפיגלר . אין כל קשר מחייב ו/או קרלאציה הכרחית בין מחוננות העבר שלו על כַּר הַדֶשֶא לבין הכישורים הנדרשים ליד המיקרופון . מרדכי שפיגלר אלוף הטריוויה החמיץ שוב ושוב את ההזדמנות להטיל את צִלוֹ על עמדת פרשות הכדורגל של הטלוויזיה הציבורית . אבי רצון איננו אָלֶן דֶלוֹן וגם לא רוֹבֶּרְט רֶדְפוֹרְד ואין לו קול של חַיִים יָבִין אף על פיכן הוא נחשב (בעיניי) לגדול פרשני הספורט והכדורגל של השידור הציבורי בכל הזמנים. לא רק במפני שהוא אדם חכם ומקורי אלא בעיקר בגלל שידע לנתח, להסביר, ולהסיק מסקנות On line בגובה עיניהם של צופיו . המומחה הישראלי לפיזיולוגיה ואנטומיה מר מולי אפשטיין לא היה מעולם אלוף בא"ק בשום מקצוע על המסלול ו/או בשדה . אולם ניתוחיו הפיזיקליים – מתמטיים, יכולתו לנתח בבהירות ובפשטות את תורת התנועה המורכבת של האתלטים, פרשנויותיו הבהירות והממצות, לשונו הקולחת, קולו הנעים והדיקציה שבפִיו, והסקת המסקנות שלו – הופכות אותו לפרשן ספורט ו- א"ק נבון . תענוג להקשיב לו בטלוויזיה . הנאה רבה טמונה במעקב אחרי מחשבתו ו- ההיגיון ההגיוני שלו .

ועוד דבר : בראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה החזיקה חטיבת הספורט שלרשת הטלוויזיה האמריקנית ABC בראשות רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) בזכויות השידורים של ליגת הכדורסל ה- NBA . ה- NBA טרם הייתה פופולארית כפי שהיא כיום בטלוויזיה – בארה"ב וגם בתבל . רשתות הטלוויזיה האמריקניות טרם השתגעו עליה וה- NBA גם לא היוותה אז סחורת שידור בינלאומית נדרשת . רוּן אָרְלֶדְג' ניסה לטפח את ה- NBA ומצא פרשן כדורסל בדמותו של שחקן העבר בִּיל רָאסֶל (Bill Russel) . הוא הזמין אותו לעמדת הפרשנות של הרשת . בִּיל רָאסֶל בעל מוניטין עצום התנה זאת בלימוד מוקדם של החומר הטלוויזיוני . כדורסל הוא ידע כמובן טוב יותר מכל איש אחר אולם מכיוון שהיה איש נבון וחכם הוא לא היה בטוח אם הוא מסוגל לתרגם את הידע שהוא אוֹצֵר בקרבו לשפת הטלוויזיה . בִּיל רָאסֶל היה ענק כדורסל תרתי משמע (נולד ב- 1934 . גובהו האישי 2.08 מ' . הוא זכה 11 פעמים בתואר אלוף ה- NBA כשחקן קבוצת "בוסטון סלטיקס" וגם כשחקן – מאמן שלה בין השנים 1956 ל- 1969) אך נותר ספקן וגם איש עָנָיו . הוא שאל את עצמו האם הוא מוכשר דיו לאייש את עמדת הפרשנות הטלוויזיונית לצדו של שַדָּר הכדורסל המוביל של ABC בעת ההיא קִית' גֶ'קְסוֹן (Kieth Jackson), למרות המוניטין הספורטיבי העצום שלו .

bill russel

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה . זוהי עמדת השידור של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC בעת סיקור משחקי הכדורסל של ליגת ה- NBA . מימין, השדר המוביל קית' ג'קסון ומשמאל, הפרשן ביל ראסל . (התמונה באדיבות ABC ובאדיבות מר ג'ים ספנס וספרו המרתק אודות ביצועיה של ABC רשת הטלוויזיה שלו , "Up Close & Personal . הספר יצא לאור בארה"ב ב- 1988") .

2. הרייטינג של ערוץ 1 

השידור הישיר של משחק הכדורסל אמש (יום שני – 28 באוקטובר 2013) ממלחה , הפועל ירושלים – הפועל אילת 91 : 75 היה משעמם לא רק בגלל צוות השידור של ערוץ 1 עמית הורסקי וגור שלף אלא גם בגלל חוסר היכולת להזדהות עם "האמריקניזציה" המטורפת שחלחלה בעוצמה לשורות הכדורסל הישראלי ועושה בו שמות נוראיות . כולם היללו את יותם הלפרין מהפועל ירושלים (גור שלף אבחן ואמר שהוא יותם הלפרין "פודה את שטרותיו") . בעיניי יותם הלפרין הוא שחקן אפרורי , צפוי , ונעדר כל קסם אישי ו- ווירטואוזיות כשחקן . הוא אפילו לא חצי מנהיג . אינני יכול לסבול גם את ההתנהגות הברוטלית הבלתי חינוכית של מאמן הפועל ירושלים בראד גרינברג על ספסל קבוצתו. רמה ילדותית , ירודה , ושבלונית . שחקני שתי הקבוצות רובם שחקני חיזוק אמריקניים כאמור שאינני מכיר ומעט שחקנים ישראליים הרגו את הנאת ההתמודדות של כאילו משחק צָמֶרֶת . עמית הורסקי וגור שלף המשעממים קברו את העניין בו . גם שדרני הקווים אלין ווילדאו וליאב נחמני לא הועילו. אין טעם להתייחס ברגע זה לבימוי של מר צבי סלפון שהיה רווי לא מעט טעויות . בסך הכל זה היה שידור ישיר לעניים ועם עובדות הרייטינג העלוב אי אפשר להתווכח . רק % 2.4 בלבד במגזר "האוכלוסייה היהודית" . המצב רע עוד יותר במגזר "כלל האוכלוסייה" שם נמדדת כמות רייטינג של % 2.15 . זה עוד טוב מפני שבין 16.00 ל- 18.44 צובר ערוץ 1 הציבורי כמות רייטינג ממוצעת מדהימה בעליבותה של % 0.66 . פשוט מדהים . סקנדל שאין כמותו בתעשיית הטלוויזיה במדינת ישראל . מדובר בשידור ציבורי שגובה כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל מידי שנה ממשלם האגרה רק איש לא רואה אותו . בלתי נתפש . מדובר בשוֹאָת רייטינג לה אחראים במישרין קבוצת אנשים כה רדודה ובלתי מוכשרת שניצבת כבר זמן רב בפסגת הניהול בדמותם של מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם , עוזרו הקרוב זליג רבינוביץ' , ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת .

r1

טקסט מסמך : יום שני – 28 באוקטובר 2013 . מפת המִדְרוּג ברבעי שעות בין 16.00 ל- 18.45 ואשר כוללת בתוכה את שני מגזרי המדידה של "האוכלוסייה היהודית" ו- כלל האוכלוסייה" . מדידת הרייטינג קובעת עובדה נחרצת : ערוץ 1 הציבורי שנהנה מתשלום מס אגרה בגובה של כמעט 1.000000000 (מיליארד) שקל בשנה נעלם ממפת הרייטינג בין 16.00 ל- 18.44 כלא היה . במצב הזה אין שום הצדקה לשַמֵר את השידור הטלוויזיוני הציבורי במתכונתו הנוכחית תחת הנהלה סוּפֶּר כושלת של מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם , עוזרו הראשי מר זליג רבינוביץ' , ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת . (באדיבות וועדת המדרוג) .

r2

טקסט מסמך : יום שני – 28 באוקטובר 2013 . מפת המִדְרוּג ברבעי שעות בין 18.30 ל- 20.45 ואשר כוללת בתוכה את שני מגזרי המדידה של "האוכלוסייה היהודית" ו- כלל האוכלוסייה" . שידור הכדורסל הישיר של המשחק הפועל ירושלים – הפועל אילת 91 : 75 מהיכל "מלחה" ע"י עמית הורסקי וגור שלף לרבות משדר "מבט" מקוצר בהפסקה שבין שתי המחציות , ומבזק החדשות בטרם המעבר לשידור הישיר מאצטדיון "בלומפילד" של המשחק המרכזי בכדורגל מכבי ת"א – סכנין 4 : 1 , גורף רייטינג ממוצע עלוב של % 2.4 . זה הכל . ולכך עוד קוראים שידור ציבורי שתוחב את ידו לכיסו של האזרח הקטן ודולה ממנו מס בגובה של כ- 1.000000000 (מיליארד שקל בשנה) בשנה . בשתי מילים : בושה וחרפה . (באדיבות וועדת המדרוג) .

ואז ב- 20.45 הגיע תורו של השידור הישיר מאצטדיון "בלומפילד" מכבי ת"א – סכנין 4 : 1 . השידור הציבורי המט ליפול יכול להשליך את יהבו כמה שהוא רוצה על הפרשן מר דני נוימן והשדרנית המנווטת ומחזיקת ההפסקה בין שתי המחציות גב' מירי אליקים . אין טעם לדוש עוד בתפקיד הפרשן ובתפקיד המנווטת . דני נוימן איננו פרשן כדורגל ומירי אליקים היא קוּרְיוֹז טלוויזיוני . השיחה הילדותית שניהלה בהפסקה עם אורח שנדחק ל- Frame הטלוויזיה מר דִידִי הָרָרִי ועם גב' אִירִיס שְטָרְק מנכ"לית ליגת הכדורסל לנשים באיגוד גב' אִירִיס שְטָרְק , מראה כי אין בה שמץ של עיתונאות חוקרת. החזקת המחצית של משחק הכדורגל ע"י גב' מירי אליקים דמתה לניהול גָנוֹן. אי אפשר שלא להעיר הערה לבימאי אמנון אוסמן . זה בסדר שאתה מתאהב בפרופיל של גב' אִירִיס שְטָרְק , אבל למה כל הציבור צריך לסבול . מה כל כך קשה להוריד עוד מצלמה לדֶשֶא כדי לשבור את הצילום המונוטוני והמשעמם , על מנת לגוון את הסיקור וכדי לצלם אותה Enface (ממוּל) ? דני נוימן מהווה עוד זוג עיניים ליורם ארבל שמתנהג בכל מקרה כסומא לא פעם ולא פעמיים . האיש לא רואה , מתבלבל , שוגה , טועה בזיהוי השחקנים ושמותיהם , בין אם מדובר ב- "חרגולים" כפי שהם נראים מעמדת השידור באצטדיון "בלומפילד" ובין אם מדובר בשחקנים שנראים כ- "זבובים" על פי הגדרת המידות שלו , כפי שהתבונן בהם מרום עמדת השידור האיכותית והמרווחת שנבנתה בשעתו בסטנדרטים אירופיים ובינלאומיים ברום היציע המערבי של אצטדיון ר"ג . הוא טועה בכל מקרה מקרוב ומרחוק בכל מקרה . הבימאי אמנון אוסמן מילא בסך הכל את חובתו כמו גם יורם ארבל ודני נוימן , ושדרי הקווים שלהם גב' הדס גרינברג ומר פאדי מולה . העטיפה המסורבלת של ערוץ 1 , כוח האדם העני שלו הניצב בקדמת השידור בחלון הראווה שלו , סגירת הקצוות הנרפית והשלומפרית יוצרת מסגרת ישנה ודהויה . "Monday Night Basketball & Soccer" בערוץ 1 הוא רעיון נכון אבל סך הביצוע שלו רחוק מלהיות מבריק . ערוץ 1 מחזיק בזכויות שידורים בלעדיות של שני אירועי ספורט סופר טריביאליים . נראה אם יהיה מוכשר לטפח את סביבתו הייחודית הזאת . מפת המדרוג בין 20.45 ל- 23.00 איננה מחמיאה לביצועיהם של אמנון אוסמן ויורם ארבל. ממוצע רייטינג של % 9.47 בלבד של שידור ישיר של אירוע ספורט רלוואנטי בו לערוץ 1 יש זכויות שידורים בלעדיות – הוא מעט מידי . מצאה חן בעיניי המצלמה האחורית של אמנון אוסמן שתיעדה את כיבוש השער השלישי לזכות הפועל ת"א מבעיטה חזקה מ- 25 מטרים ע"י שחקן החיזוק הקרואטי ניקולה מיטרוביץ' . יורם ארבל שאין עוד אחד כמותו בתעשיית הטלוויזיה בארץ שיודע לבנות דרמה בקול הבריטון העמוק שלו פסק כי מדובר ב- "טיל באליסטי" . הכדור עשה את כברת הדרך מרגלו של ניקולה מיטרוביץ' עד לשערה של סכנין בשנייה אחת וצבר בדרכו בת 25 מטר מהירות ממוצעת של 90 קמ"ש . התיעוד של המצלמה האחורית של ערוץ 1 (חבל שאין להם לאנשי ערוץ 1 מצלמת SSM) מסביר עד כמה מסוכנות הן הבעיטות החזקות שמאיצות את מהירות תנועת הכדור לפנים וגם מסובבות אותו ומעניקות לו מסלול תעופה אווירודינאמי מעוקל ובלתי צפוי .

והערה לעורך מר יגאל שמעוני : נכון שמדובר בשידור ישיר של משחק כדורגל אך מה כל כך קשה להכניס בפאתי המשדר הזה את הידיעה הסנסציונית מליגת העל בכדורסל בו גברה קבוצת נס ציונה על מכבי "אלקטרה" תל אביב 72 : 71 …??? מה כל כך קשה להציג את טבלת ליגת העל בכדורסל המסכמת בסיום המשדר הישיר מאצטדיון "בלומפילד" . רשלנות עיתונאית

r3

טקסט מסמך : יום שני – 28 באוקטובר 2013 . מפת המִדְרוּג ברבעי שעות בין 21.00 ל- 23.44 ואשר כוללת בתוכה את שני מגזרי המדידה של "האוכלוסייה היהודית" ו- כלל האוכלוסייה" . השידור הישיר של משחק הכדורגל מכבי ת"א – סכנין 4: 1 ע"י יורם ארבל ודני נוימן בין 20.25 ל- 23.00 צובר רייטינג ממוצע באוכלוסייה היהודית של % 9.47 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

סוף הפוסט מס' 309. 

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 12). פוסט מס' 308. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 308 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום ראשון – 27 באוקטובר 2013

—————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : שידור Off tube של משחק העל בכדורגל ברצלונה – ריאל מדריד 2 :1 אמש מוצ"ש – 26 באוקטובר 2013 בערוץ 5 בכבלים מול עליבות ורדידות של ליגת העל של כדורגל הישראלי .

השידור הישיר אמש (שבת – 26 באוקטובר 2013 בין 19.00 ל- 21.00) Off tube בערוץ 5 בכבלים של משחק המרכזי במחזור ה- 10 של ליגת העל הספרדית בכדורגל  ברצלונה – ריאל מדריד 2 : 1 , הטיל צל טלוויזיוני כבד והֶאֶפִיל לחלוטין על כל שידורי הכדורגל בערוצים 53 ו- 54 של חברת "צ'ארלטון" וגם על התוכנית "שער השבת" של ערוץ 5 בכבלים בעצמו (מוצ"ש – 26 באוקטובר 2013 בין 22.00 ל- 22.50) . מדובר אומנם בשידור Off tube של אירוע על בספורט הבינלאומי המתקיים במרחק של 5000 ק"מ מישראל בעיר הקאטאלונית ברצלונה ע"י השַדָּר הַיָדְעַן מר נדב יעקובי שיושב ליד מוניטור באולפן בהרצליה ומוביל אותו יחדיו עם הפרשן החלש שלו אלי אוחנה – אך תמונת ה- Video הטלוויזיונית הספרדית האיכותית מחפה על רידוד ה- Play by play הישראלי של ערוץ 5 בכבלים . כבר נכתב בבלוג הזה 1001 פעמים בגנות שידורי ה- Off tube וההעתקה מהמוניטור של ערוצי הטלוויזיה השונים שמפיקים חרבון עיתונאי . וייאמר שוב : ערוץ 5 בכבלים בועט שוב ושוב בדלי החלב אולם מבלי שהדבר ניכר עדיין . ה- Off tube שהוא חרבון עיתונאי איננו משפיע לכאורה על צופי הטלוויזיה , ואם הוא כן משפיע ולא לכאורה אלא באופן ממשי , אין הוא נראה לעין לפי שעה . המנויים אינם מתנתקים למרות תופעת שידור ה- Off tube הנלוזה במקום דיווח מהשטח . מנויי ערוץ 5 בכבלים נשארים נאמנים לו מפני שהם כמו צופי הטלוויזיה בכל העולם (כ- חצי מיליארד צופי טלוויזיה בכל רחבי תבל ראו את ההתמודדות היוקרתית ברצלונה – ריאל מדריד 2 : 1) נכבלים בשלשלאות ומרותקים לתמונה ייחודית כמעט חד פעמית שמעניקה להם פיצוי באופן הולם ומיוחד . היכן ומתי אפשר יהיה לראות שוב את כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי מתמודדים ראש בראש ? ערוץ 5 בכבלים מנצל את תופעת היוקרה הבלבדית ומניח שהציבור יתחבר אליו בכל מקרה בין אם מדובר בהעתקה מהמוניטור בשידור Off tube מהרצליה ובין אם מדובר בדיווח מהשטח מ- "NOU CAMP" בברצלונה .

דמויות כדורגל ספרדיות כמו ליונל מסי , צ'אבי הרננדז , אנדריאס אינייסטה , ניימאר דה סילבה , כריסטיאנו רונאלדו , קארים בנזאמה , גארת' בייל (לרבות משחק השח מט וקרב המוחות שמנהלים ביניהם מאמן ברצלונה טאטו מארטינו ומאמן ריאל מדריד קארלו אנצ'לוטי) – מזדקרים לעין כל ובולטים עד למאוד בנוף הכדורגל הטלוויזיוני , ללא כל השוואה עם כישרון תיאור ה- Off tube של נדב יעקובי ואלי אוחנה מהמוניטור בהרצליה . במידה רבה אנחנו בני מזל שמתאפשר לנו בשני העשורים האחרונים בשל שיפור טכנולוגי ברמת הצילום (30 – 28 מצלמות שמחוברות כל אחת למקור Replay עצמאי משלה) והאצת טכנולוגיית תקשורת לוויינים מפותחת – לחזות בכמה משחקי כדורגל רוויי עניין מליגות העל של ספרד , אנגליה , גרמניה , ואיטליה . התמודדויות שמעורבות בהן קבוצות עַל כמו ברצלונה , ריאל מדריד , צ'לסי , מנצ'סטר יונייטד , ליוורפול , ארסנל , באיירן מינכן , בורוסיה דורטמונד , יובנטוס , רומא ועוד כמה אחרות דומות ברמתן לדרגה העליונה של משחקי צמרת ב- מונדיאלים וב- Euros . חוויית הצפייה הטלוויזיונית בקבוצות האלה היא כל כך גדולה עד שצופי הטלוויזיה מתעלמים וסולחים למדיניות השידורים הכושלת ועיתונאות ה- Off tube שמנהל ערוץ 5 בכבלים כשיטה בראשות המנכ"ל תומר תורג'מן, וממהרים לעבור לסדר היום כאילו לא קרה מאום . דמויות כמו ליאו מסי , כריסטיאנו רונאלדו, אנדריאס אינייסטה, וויין רוני, פרנצ'סקו טוטי, בסטיאן שוויינשטייגר, ועוד כמה אחרים – נראים ונצרבים בתודעה שלנו כ- פסלי כדורגל מתקופת הרנסאנס שפיסלו אותם מיכאל אנג'לו וז'אן לורנצו ברניני . מדובר בקלאסיקה וויזואלית שמנטרלת לחלוטין את ה- Voice Over וה- Audio שמפיקים נדב יעקובי ואלי אוחנה מהאולפן . לא ניתן לקפוץ לשלב הבא בכתיבת הפוסט מבלי להשתמש שוב בקלישאה כי תמונה אחת שווה 1000 (אלף) מילים . וודאי כשמדובר במשחק ברצלונה – ריאל מדריד ו- בפרשן חדל אישים (בתחום הפרשנות) ורָב מֶלֶל כאלי אוחנה שלא אומר כלום . הוא איננו האשם היחיד . עולה חשד אולי בלתי מתקבל על הדעת כי המערכת כולה לרבות השדרים מסוגם של יורם ארבל , נדב יעקובי , אבי מלר (וגם אחרים) אינם מלבנים , מלטשים , מחדדים , ומנקים את יסודות עמדת הפרשנות בכוונה תחילה . אולי נוח להם כי לצִדם יישבו פרשני כדורגל רעועים שמסתבכים שוב ושוב בפטפוט מפני שאינם יודעים בדיוק ובמפורש מהי משימתם האמיתית . לרשימת הפרשנים הזאת אפשר להוסיף גם את דני נוימן ואת פרשן הכדורסל צבי שרף . מה כל כך קשה לערוך Symposium פנימי בערוץ 5 בכבלים בהשתתפות השדרנים והפרשנים בצד ניתוח קטעי Video שונים כדי "לעלות" על נקודות התורפה ועל מנת לנכש עשבים שוטים . האנשים האלה אלי אוחנה , איציק זוהר , שגיא כהן , ודני נוימן אינם חכמים פחות מהשדרנים המובילים שלהם , אך לא הכשירו אותם למשימה הסבוכה הזאת של פרשנות כדורגל , ולא ניתחו וציירו בפניהם את מטרות הפרשנות . פרשן לא צריך לדבר הרבה כדי להסביר את רעיונות וקווי המחשבה של המשחק . אפשר לעשות זאת במשפטים בודדים וקצרים . הם הפרשנים מצטיירים כפטפטנים ומשתמשים באוצר מילים עצום כדי לבנות רעיון פשוט שאפשר להציג אותו באופן הרבה יותר חסכוני , בהיר , ונעים לאוזן . פרשנות ספורט טובה כמו כתיבה מיומנת איננה רק כישרון , היא גם עניין של אימון , הכנה נאותה , והתכוננות מדוקדקת . הציבור איננו מבין כי הרבה יותר קשה להיות פרשן כדורגל מאשר שדרן Play by play . רבים מפרשני הכדורגל הללו חושבים שמפני שמיקרופון הטלוויזיה שלהם פתוח כל הזמן וזמין בדומה ל- iphone – הם רשאים להביע כל הזמן את דעתם גם כשההסבר איננו דרוש .

כל הקונץ של מֶלֶל בטלוויזיה הוא לנסח רעיון במינימום מילים ולשתוק . מלאכת התיווך של מימוש הרֵיאָלְיָה בין הפרשן לצופה שלו באמצעות מסך הטלוויזיה הקטן חייבת להיעשות באופן יעיל וחסכוני . חוכמת המלל היא לא להעמיס על אוזנו של הצופה. לא בכדי הגה רבי משה אבן עזרא סלוגן נפלא : "אם הקיצור יספיק – האריכות שגיאה". יורם ארבל , גדעון הוד , ונחמיה בן אברהם ז"ל שלושה שדרנים פנטסטיים שחרתו כבר מזמן את שמם באותיות של זהב בהיסטוריה של שידורי הספורט Play by play בארץ – בטלוויזיה וברדיו ,לקחו ברצינות יתירה את עצתו הכֵּנָה של רבי משה אבן עזרא . אנוכי זוכר למשל את שידור ה- Play by play החסכוני של נחמיה בן אברהם ברדיו "קול ישראל" ב- 31 במאי 1956 מאצטדיון ר"ג (49000 צופים נדחסו לאצטדיון) , כששידר ישיר את המשחק הקדם אולימפי בכדורגל ישראל – ברה"מ 1 : 2 . בדקה ה- 66 השווה נחום סטלמך בנגיחה סנסציונית את התוצאה ל- 1 : 1 . נחמיה בן אברהם יכול היה להכביר במילים הנוגע לאירוע המרעיש אולם הוא בחר לנעול את פיו והודיע לקהל מאזיניו כי הוא משאיר את המיקרופון לקהל . רעש הקהל העצום באצטדיון ר"ג שבקע מבעד למיקרופון של נחמיה בן אברהם העיד היטב על מה שהתחולל באצטדיון באותו הרגע ההוא . הדוגמאות רבות מספור . צריך לציין כאן שקיים הבדל עקרוני בכמות המלל הדרושה לתאר אירוע כלשהו ברדיו לעומת סצנה דומה בטלוויזיה , אולם נחמיה בן אברהם וגדעון שהיו שדרני ספורט כה מחוננים ידעו לצעוד תוך הפגנת שיווי משקל למופת על קו התפר הדק שמפריד בין שִידוּר לבִרְבּוּר . מן ההיבט הזה נחמיה בן אברהם , גדעון הוד , ויורם ארבל הם שדרנים בלתי נשכחים . אל החבורה המצומצמת הזאת ניתן לצרף גם את השַדָּר רמי ווייץ (להיכן הוא נעלם…?) אך הוא כמובן חסר עדיין את מכסת השעות הדרושה כדי לשפוט אותו לאורך זמן . אף על פי כן רמי ווייץ הוא שַדָּר ספורט מוכשר ומהימן ובעל קול רדיופוני , שיודע גם לבנות דרמה ונעים להקשיב לו . באופן טבעי באינסטינקטים הטלוויזיוניים שלו , הוא יודע כשדר טלוויזיה למַנֵן את כמות המלל שהוא משדר לצופיו .

nehemiah

טקסט תמונה : שנות ה- 50 של המאה שעברה. זהו נחמיה בן אברהם בשיא פעילותו כשַדָּר ספורט וכדורגל ברדיו "קול ישראל". הוא נחשב לאבי ומייסד תורת השידור של אירועי הספורט ברדיו בשנים שבין 1947 ל- 1977. רבים רואים בו גם היום את גדול שדרני הספורט ברדיו "קול ישראל" בכל הזמנים. כישרון השידור הנפלא שלו , יכולת ומהימנות התיאור , והידע שלו לבנות דרמה בשידור הציבו אותו בפסגת השידור. נחמיה בן אברהם (כמו גדעון הוד ויורם ארבל אחריו) צעד בהצלחה מְרָבִּית על התפר הדק שמפריד בין שִידוּר לבִרְבּוּר . (התמונה באדיבות תמרה בן אברהם . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה : פרק נרחב מאוד ומפורט מאוד אודות נחמיה בן אברהם מופיע בספר עב הכרס בן כ- 8000 (שמונת אלפים) עמודים שחקרתי וכתבתי וקרוי "הכדורגל סמן ימני" . הספר הזה הוא אחד מ- 13 ספרים שמרכיבים את הסדרה רחבת היקף "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה"

היה שם עוד קטע מגוחך אֶמֶש בו המנחה הראשי של אולפן 5 בכבלים מודי בר-און , זה המפרסם את שירותיו של בנק דיסקונט , הקביל את פניו של פרשן ה- Off tube המגוחך אלי אוחנה שהצטרף לפנל הדיון באולפן במחצית המשחק בין ברצלונה לריאל מדריד בברכה לגלגנית , משהו בנוסח המלגלג הזה , "שלום לאלי אוחנה שמצטרף אלינו מרום עמדת השידור באצטדיון…" . סמל לעליבות העיתונאית של ערוץ טלוויזיה מס' 5 בכבלים ששידור ה- Off tube הפך לסמלו המסחרי . אי אפשר כלכלית לשדר את כל המשחקים באירופה מעמדות שידור באצטדיונים אולם את המרכזיים שבהם – חייבים !  ועוד דבר : היה שם קטע מביך ותמוה עם הפרשן החדש של ערוץ 5 בכבלים בוני גינזבורג . הוא נשא דרשה (צפויה ומשעממת) בפני מודי בר- און בהפסקת המשחק ברצלונה – ריאל מדריד בשעה שהקבוצה הקאטאלונית ירדה מכר הדשא במחצית ביתרון 1 : 0 , וכה אמר בסיום הגשת התזה המביכה והמסורבלת שלו כלהלן : "…ה- 0 : 1 משחק לטובת ריאל מדריד למרות שהיא בפיגור…" . קשה להבין את מנכ"ל ערוץ 5 בכבלים מר תומר תורג'מן מדוע הוא כה מאמץ אל לבו בחוזקה את אלו שמתיימרים להיות פרשני כדורגל , והם לא : אלי אוחנה איציק זוהר (שני שחקני כדורגל טובים שמוכיחים מידי יום ביומו כי אין שום הדדיות בין כר הדשא למיקרופון הטלוויזיה) , וגם שגיא כהן ובוני גינזבורג – איננה קבוצה משובחת. הרי מדובר ברביעייה צפויה, מונוטונית, חד גונית, ומשעממת שאיננה תורמת מאומה לשידורים שלו.

בעשור ה- 80 במאה שעברה נקטתי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ביוזמה של שידורים ישירים של משחקי הגמר על הגביע האנגלי (בגיבויים של שני המנכ"לים של רשות השידור בעת ההיא יוסף "טומי" לפיד ז"ל ואורי פורת ז"ל) . היוזמה נתקלה בחומה בצורה והתנגדות רבתי של ראשי התאחדות הכדורגל של ישראל חיים הברפלד ז"ל , עזריקם מילצ'ן , ושאול סווירי – ייבדל ולחיים ארוכים , ומנכ"ל ההתאחדות יעקב אראל . הנימוק של הם היה כי שידורים ישירים של של משחקי הגמר על הגביע האנגלי (הערה שלי : ב- 1983 מנצ'סטר יונייטד – ברייטון , ב1984 אוורטון ווטפורד , ב- 1985 מנצ'סטר יונייטד – אוורטון , ב- 1986 ליוורפול – אוורטון , ב- 1987 קובנטרי – טוטנהאם) בטלוויזיה הישראלית הציבורית באותן השעות בהן מתקיימים משחקי הליגה הלאומית והארצית בארץ – ישאירו את הצופים הישראליים הפוטנציאליים בבתיהם ליד מסך הטלוויזיה במקום לנהור למגרשים . כל הסבריי כי ממילא ערוץ הטלוויזיה הירדני מס' 6 של המלך ההאשמי חוסיין שהסיגנל שלו נקלט היטב בכל רחבי ישראל משדר ישיר באופן מסורתי מידי שנה בשנה את משחקי הגמר על הגביע האנגלי ומושך אליו המוני צופים – נדחה על ידיהם על הסף . חוק מס' 14 של התאחדות הכדורגל האירופית UEFA בימים הגן על התאחדות הכדורגל הישראלית ושמר על "שמיים סגורים" בפני יְבוּא סיגנל של שידורי טלוויזיה ישירים של משחקי כדורגל מאירופה לארץ . המו"מ והוויכוחים שלי עם חיים הברפלד ועזריקם מילצ'ן היו מַרִים . הם טענו כאמור כי השידורים הישירים מ- "וומבלי" של משחקי הגמר על הגביע האנגלי באותן השבתות ההן לפני שנות דור יפגעו בקבוצות הכדורגל הישראליות. שאול סווירי לעומתם היה פתוח קצת יותר. בסופו של דבר כמה פעמים הצלחתי ובכמה הזדמנויות נכשלתי . היום השמיים פתוחים לחלוטין . בעידן טכנולוגיית הטלוויזיה בכבלים ולוויינים בהם זורמים מאות ערוצי טלוויזיה מהעולם לישראל אי אפשר עוד לטמון את הראש בחול ולנהל מדיניות בת יענה ע"י החשכת מסכים . ברור לחלוטין שמשחקים מסוימים בליגות העל של ספרד , אנגליה , גרמניה , ואיטליה מציבים ב- 2013 דילמת איכות בפני צופי הכדורגל בישראל . יום אתמול משמש דוגמא מצוינת לצורך השוואה בין הכדורגל הישראלי לבין הכדורגל האירופי ובראשו השידור הישיר הזמין מספרד של המשחק ברצלונה נגד ריאל מדריד . אי אפשר להכריח את אוהד הכדורגל הישראלי לצעוד למגרש הפועל קריית שמונה כדי לצפות במשחק העלוב קריית שמונה – מכבי פ"ת 0 : 0 .במשחק הזה צפו 750 (שבע מאות וחמישים) אנשים . לא ניתן לצוות על אוהד הכדורגל הישראלי ללכת למגרש בשכונת התקווה כדי לראות את משחק הנפל בני יהודה – הפועל רעננה 0 : 0 . במשחק הזה צפו כ- 1100 (אלף ומאה) אנשים . בלתי אפשרי לכפות על אוהד הכדורגל הישראלי לרצות לראות את המשחק באצטדיון "גרונדמן" בו הביסה הפועל ת"א את רמת השרון 5 : 0 . רק 11000 (אחד עשר אלף) נכחו אתמול בחמשת משחקי ליגת העל של ישראל .

השידור הישיר אמש של ברצלונה – ריאל מדריד 2 : 1 עושה שמות בשידורי הכדורגל הישראליים מליגת העל שחושפים לא רק רמה ירודה אלא גם תמונות Video מכוערות רוויות פרסומות מסחריות בלתי שדירות מההיבט הטלוויזיוני מהמגרשים השונים . מוזר שכבוד השופטת גב' דליה דורנר נשיאת מועצת העיתונות איננה מתערבת בתופעה הבלתי מתקבלת הזאת בה ערוצי הטלוויזיה 5 בכבלים , 53 ו- 54 של חברת צ'ארלטון , וערוץ 1 הציבורי שוטפים את עיניהם של צופיהם בעל כורחם בכמויות בלתי מתקבלות של פרסומות מסחריות על המסך מזוויות צילום שונות . כאילו שהדבר ראוי וכאילו שהיה כאן מאז ומעולם . שידורי כדורגל העל מאירופה (לא כולם) הופכים למשוואה מתמטית בה שלושת פרשני ערוץ 5 בכבלים המופיעים בתוכנית "שער לשבת", גיא לוי, מוטי פשחצקי, עומרי אפק ובראשם המנחה שלה יונתן כהן מצטיירים כתינוקות של בני רבן . גיא לוי הוא המבוגר , המאופק , השקול והטוב מביניהם אך סך כל האולפן הזה של "שער השבת" הוא חיזיון ילדותי קטנוני . אין מילים לתאר זאת אחרת .

הערה 4 : ערוץ 10 – ערוץ הבית שלי מעסיק מפיקים , מתכננים , עיתונאים , ושדרנים ברמה גבוהה אך הרייטינג שלו משום מה לא נוסק .

rt 2 24 10 2013

טקסט מסמך (1) : יום חמישי – 24 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 19.45 ל- 22.30 שכוללת בתוכה את מדידת הרייטינג במגזר "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . מהדורת החדשות המרכזית המצוינת של ערוץ 10 בין 20.00 ל- 21.00 מביסה את מהדורת החדשות של ערוץ 1 אולם ניגפת בפני מהדורת החדשות של ערוץ 2 . בשעה 21.00 מתחיל בערוץ 10 השידור הישיר מהיכל הספורט ביד אליהו של משחק הכדורסל במחזור ה- 2 בית המוקדם מס' 4 ב- Euroleague מכבי ת"א – הכוכב האדום בלגראד בהובלת הצוות יורם ארבל ופיני גרשון . השידור הישיר מסתיים ב- 23.15 וגורף רייטינג קלוש באוכלוסייה היהודית ממוצע שנסב על  % 7.07 בלבד . השידור הישיר של מכבי ת"א נגד הכוכב האדום בלגראד 96 : 82 מביס לחלוטין את ערוץ 1 שנעלם כליל ממפת המדרוג ב- 21.00 , אולם ניגף קשות בפני ערוץ 2 . (באדיבות וועדת המדרוג) .  

rt 3 24 10 2013

טקסט מסמך (2) : יום חמישי – 24 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 22.15 ל- 24.59 שכוללת בתוכה את מדידת הרייטינג במגזר "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . בשעה 21.00 מתחיל בערוץ 10 השידור הישיר מהיכל הספורט ביד אליהו של משחק הכדורסל במחזור ה- 2 בית המוקדם מס' 4 ב- Euroleague מכבי ת"א – הכוכב האדום בלגראד בהובלת הצוות יורם ארבל ופיני גרשון . השידור הישיר מסתיים ב- 23.15 וגורף רייטינג קלוש באוכלוסייה היהודית ממוצע שנסב על  % 7.07 בלבד . השידור הישיר של מכבי ת"א נגד הכוכב האדום בלגראד 96 : 82 מביס לחלוטין את ערוץ 1 שנעלם כליל ממפת המדרוג ב- 21.00 , אולם ניגף קשות בפני ערוץ 2 .  (באדיבות וועדת המדרוג) .

ביום שישי – 25 באוקטובר 2013 . חוזרת התמונה ונשנית ביתר שאת . מהדורת החדשות "שישי" של ערוץ 10 בהובלת אַלוֹן בֵּן דָוִד וטָלִי מוֹרֶנוֹ ניגפת ע"י "יומן" של ערוץ 1 בהובלת אַיָילָה חַסוֹן ומובסת ע"י מהדורת החדשות של "אולפן שישי" של ערוץ 2 . הכתבה של טָלִי מוֹרֶנוֹ שעסקה בבחירתו של עיתונאי הטלוויזיה רפיק חלבי לראש מועצת דליית אל כרמל עסקה בליטוף ושבחים יתר על המידה במקום לדווח לציבור הצופים שלה מה הן הסיבות ומדוע נבלמה נסיקתו אל על של מנהל חטיבת החדשות רָפִיק חַלָבִּי בערוץ 1 הציבורי (עיתונאי ערני ובעל יכולות שמונה לתפקיד הרם ב- 1996 ע"י מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ) . למה נקטעה הקריירה שלו אם לא באיבה הרי באמצע שלה ,  והוא אולץ ו/או נאלץ לפרוש מהשידור הציבורי בטרם עת . זאת הייתה השאלה שהופנתה אלי בעקבות הכתבה ששודרה בערוץ 10 ע"י טָלִי מוֹרֶנוֹ אודות רָפִיק חַלָבִּי והנוסח שלה היה כלהלן : "אם הוא היה כל כך מוכשר וזכה לתשבחות בשידור הטלוויזיוני הציבורי כמנהל חטיבת החדשות מדוע לא המשיך הלאה…?" . הפניתי את השואלים לגב' טלי מורנו . עם סיום הכתבה "רפיק חלבי נבחר לראש המועצה החדשת של דליית אל כרמל" לחש אַלוֹן בֵּן דָוִד לאוזנה של טלי מורנו "נראה לי שזאת לא הייתה המילה האחרונה שלו" (רָפִיק חַלָבִּי היה פעם לפני כ- 17 שנים הבוס של אַלוֹן בֵּן דָוִד בחטיבת החדשות של ערוץ 1) וזאת השיבה לו ללא היסוס , "גם לפי דעתי" . את זאת עוד נראה. "שישי" ייחדה במהדורה פינה להומור סטירי . טלי מורנו הטילה את משימת הייצוג על מוטי קירשנבאום והפנתה אליו את תשומת לב הציבור ב- Lead in , כלהלן : "מוטי קירשנבאום שוקל ירידה" . ואז החל מופע Stand up קולני בן כ- 2 דקות של אבי הסטירה הטלוויזיונית במדינת ישראל . ברקע שלו רצו ההדגשים ועיקרי הטקסט של המלל שלו אולם הרייטינג של ערוץ 10 לא האמיר . ערוץ 10 שקוע בצרות כספיות וקיומיות . למנכ"ל רָפִי גִינַת צפויה עבודה רבה . חזון ערוץ 10 של סדר טלוויזיוני חדש בלילות שישי כשל והתנפץ , למרות ה- Promo היומרני ההוא בו גב' טלי מורנו נושאת עיניה לעבר האופק ב- Extreme Close Up בצילום של Super Slow Motion . הרייטינג הנמוך של חדשות ערוץ 10 בכלל ושל "שישי" בפרט בהשוואה לערוץ 2 מסכן עד למאוד את המשך קיומו . הרייטינג הדליל של ערוץ 10 שווה מחקר מפני שמדובר בחבורת עיתונאים ומפיקים רצינית ובעלת ניסיון שמאיישת את חברת החדשות ב- "בֵּית הוֶורֶד" בגבעתיים . משהו פה לא ברור ולא הגיוני . פער הרייטינג העצום בין ערוץ 2 ל- ערוץ 10 בתוכניות החדשות והאקטואליה איננו מוצדק ואיננו תואם כשבוחנים את המבנה הערכי והאיכותי של חברת החדשות של ערוץ 10 .

rt 1 25 10 2013

טקסט מסמך (3) : יום שישי – 25 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 19.45 ל- 22.30 שכוללת בתוכה את מדידת הרייטינג במגזר "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . "יומן" של ערוץ 1 הציבורי בהובלת גב' איילה חסון מנצח בין 20.00 ל- 21.30 את "שישי" של ערוץ 10 בהובלת אלון בן דוד וטלי מורנו (למעט ברבע שעה האחרונה בין 21.15 ל- 21.30) . אולם אולפן שישי של ערוץ 2 בהובלת דני קושמרו מביסה את מהדורות החדשות של ערוץ 1 וערוץ 10 , יחדיו וכל אחת לחוד . העסק הזה תמוה ונראה כחידה לא פתורה מפני שחברת החדשות של ערוץ 10 היא גוף עיתונאי ערכי , חרוץ , ובעל ניסיון . (באדיבות וועדת המדרוג) .

הערה 5 : העיתונאי עמיר פלג מ- "ידיעות אחרונות" הוא האחד שכמעט אין בלתו .

חובה לקרוא את המדור הוותיק של העיתונאי מר עמיר פלג בימי חמישי בשבוע, "פלג בחמישי" בעיתון "ידיעות אחרונות" . מדובר בעיתונאי מוכשר , עניו וצנוע , ואשר כותב היטב במקלדת חדה , שנונה , וחסכונית . הו – הו – הא , כמה שהוא יודע לכתוב היטב ומדויק . אנשים מסוגו של עמיר פלג שומרים על החברה ישראלית מניוון שרירים וסתימות עורקים . מפני שכתיבתו חריפה ואותה מידה הגונה ראוי העיתונאי עמיר פלג להערכה רבה . Masterpiece . מר עמיר פלג מקיים במשיכת קולמוס אחת את הסלוגן של רבי משה אבן עזרא , "אם הקיצור יספיק – האריכות שגיאה" , וגם את זו של השַדָּר המנוח רב המוניטין בעל היושר של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC האווארד קוסל שהעביר מסר בלתי נשכח בשעתו לכל אנשי הטלוויזיה בתבל באשר הם : "Tell it like it is" . הנה הטור המלא של מר עמיר פלג ב- "ידיעות אחרונות" כפי שכתב אותו לפני שלושה ימים בכמה נושאים. לקרוא , לגזור , ולשמור כפי שאנוכי עשיתי .

ראה "ידיעות אחרונות" מ- יום חמישי – 24 באוקטובר 2013 . "פלג בחמישי" . 

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 12). פוסט מס' 308. כל הזכויות שמורות.

מגיעות הרבה מאוד תגובות לבלוג הזה הקרוי yoashtvblog.co.il בכלל ולסדרת הפוסטים הנוגעים ל- "הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982" בפרט . ההפקה המורכבת והמסובכת ההיא של מונדיאל ספרד 1982 נושאת עמה מסע ארוך של הפקת לקחים בכל תחומי הטלוויזיה , טכנולוגיה , לוגיסטיקה , מנהיגות , דרך ארץ , דוגמא אישית , חזון , דבקות במשימה , יכולת ניהול מו"מ , ועוד , ועוד , ועוד . זאת הייתה בסך הכל ההפקה הבינלאומית השנייה שלי בה התנפצו לרסיסים רבים מהחלומות שלי . יוסף "טומי" לפיד אכזב אותי . עלי כעסתי הכי הרבה . הוא לא ידע , לא הבין , ולא הכיר את הדברים הכי בסיסיים בטלוויזיה בטכנולוגיה ושידור . הפקדת שתי שפות (עִברית ועַרבית) על אותו המיקרופון במונדיאל ספרד 1982 על פי צו של מנכ"ל רשות השידור הייתה מעשה איוולת שלא חזר על עצמו עוד לעולם . שידורם של 7 משחקים בלבד בשלב ששת הבתים המוקדמים מתוך סך של 36 משחקים היה טמטום ומעשה חלם . היו לי את כל האמצעים והכלים במונדיאל ספרד 1982 (שדרים + קווי שידור + לווייני תקשורת + פוטנציאל קבוע לשִריון עמדות שידור נוספות באצטדיונים השונים) על מנת להעביר כמות הרבה יותר גדולה של אינפורמציה למען הציבור בישראל, ולשדר אם לא את כל 36 המשחקים לפחות % 75 מהם. אם לא % 75 לפחות % 60. אם לא % 60 , שדר % 50 מהם . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד התיר לי לשדר בסופו של דבר 7 משחקים בלבד מתוך סך של 36 . מדובר היה במשימת כיסוי של רשת טלוויזיה ארצית את טורניר הכדורגל החשוב בעולם מונדיאל 1982 . שני המוסדות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית תחת ניהולו של טוביה סער ורשות השידור תחת מנכלותו של יוסף "טומי" לפיד אפילו לא קיימו מעולם בתום השידורים של ספרד 1982 שום פגישה לצורך הפקת לקחים והסקת מסקנות לקראת העתיד לבוא . אולי גם בגלל שאנוכי כמפקד כוחות השידור של הטלוויזיה בספרד נחתתי ב- 13 ביולי 1982 בנתב"ג עם שובי מספרד היישר למלחמת לבנון ה- 1 . אחד הלקחים העיקריים שלי מאותה ההפקה הבינלאומית ההיא של מונדיאל ספרד 1982 נוגע ליושרה האנושית . יש מה לדבר על זה . יושרה איננה כנראה ערך עליון שאמורה להיות מובנת מאליה בעיקר כשהיא נעה במשעול שעובר בסמוך וליד המיקרופון והמסך . הלקח העיקרי שלי מתבסס על ונובע מכל מיני כותרות מופרכות שהתפרסמו בעיתונות הישראלית בתום משימת השידורים של מונדיאל ספרד 1982, כמו זו האחת מהן שמופיעה למטה . כל עיתונאי הגון באשר הוא , עיתונאי בטלוויזיה , ברדיו , ו/או בעיתונות הכתובה חייב להצליב מידע כאשר הוא מקבל ידיעה כלשהי לידיו , גם אם הוא חושב שמדובר במקור בטוח של % 100. קטע העיתונות המופרך והבלתי ייאמן בנכונותו ומהימנותו , שהופיע בזמנו בעיתון הוותיק "חדשות הספורט" בחודש יולי של שנת 1982 "הצוות הישראלי בספרד היה גדול מה – BBC", ואשר צוטטו מפיו של אחד מאנשי משלחת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר סולומון "סולי" מוניר, ופורסמו בעיתון הספורט הנפוץ בעת ההיא "חדשות הספורט ע"י עיתונאי בעל מוניטין בשם אֵלִי עַזוּר – הוא לקח מַר בלתי נשכח ואסור שיישנה . מה זה הדבר הזה שאדם כלשהו גם הוא נמנה על המשלחת הישראלית למונדיאל ספרד 1982 הולך לעיתונאי כלשהו ומעביר לו אינפורמציה ונתונים מופרכים , והאיש מהצד השני מעניק לאותה האינפורמציה הקלוקלת והבלתי נכונה בעליל כותרת ראשית בעיתון שלו…???   

munir 2טקסט תמונה : יולי 1982 . העיתון "חדשות הספורט" . כותרת מופרכת מיסודה שהגה סולומון "סולי" מוניר שדר הטלוויזיה הישראלית בשפה הערבית במונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 , והעיתונאי אלי עזור אץ לפרסמה מבלי להצליב מידע ומבלי לבדוק את אמיתות הסיפור . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 7

טקסט מסמך : יולי 1982 . המאמר הנרחב כפי שהודפס ביומון – עיתון "חדשות הספורט" . שדר הטלוויזיה בשפה הערבית מר סולומון "סולי" מוניר מתראיין לכתב אלי עזור מ- "חדשות הספורט" , ומצהיר בפניו כלהלן : "הצוות הישראלי בספרד 1982 היה גדול מה- BBC" . עוד אינפורמציה פתטית ומופרכת לחלוטין . צוות ה- BBC הציבורי הבריטי במונדיאל ספרד 1982 מנה כמות גדולה של כוח אדם , 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים . לאחר שנבחרת אנגליה לא העפילה לסיבוב השני של הטורניר הוקטן הופחת הצוות של רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC ל- 79 אנשים . ראה בהמשך את הטלקס של ראש הצוות של ה- BBC  אלק וויקס אלי מ- 25 באוגוסט 1982 . הידיעה הלא נכונה הזאת פורסמה ע"י הכתב אלי עזור בעיתון "חדשות הספורט" מבלי שהוא ועורכיו יצליבו מידע עמי ויבררו אם הנתונים נכונים , וגרמה נזק תדמיתי . (ארכיון "חדשות הספורט" ובאדיבות הארכיונאי מר רוני דרור) 

הסקת המסקנות ברורה . אולם הלקח מהעיתונאות השלילית הזאת לא הופק מעולם . נקל לשער מה היה קורה בשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית ובתוככי רשות השידור אילו אלק וויקס (Alec Weeks) מה- BBC היה מסרב לשלוח לי את נתוני האמת של הרכב וגודל משלחת ה- BBC למונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . כיצד זה יכול עיתונאי בטלוויזיה הישראלית הציבורית לדווח לעיתונאי אחר מהעיתונות הכתובה כי צוות הטלוויזיה הישראלית במונדיאל ספרד 1982 היה גדול מה- BBC ? על איזה עובדות בדיוק הוא ביסס את המידע שלו בשעה שה- BBC נדרש להעביר בשידורים ישירים את כל משחקי שלוש נבחרות האיים הבריטיים אנגליה , סקוטלנד , וצפון אירלנד , שנטלו חלק בטורניר מונדיאל ספר 1982 לרבות כל 52 משחקי הטורניר ולרבות עשיית כתבות עיתונאיות – חדשותיות אודות צבע ו- אווירה ועל שחקני שלוש הנבחרות הבריטיות , ונבחרות אחרות – ע"י עשרת ציוותי ה- ENG שעמדו לרשותו במונדיאל ספרד 1982 . כיצד זה העיתונאי ב- "חדשות הספורט" שמקבל ידיעה מופרכת שכזאת לא מעלה בדעתו להעלות קושיות , לבדוק , לאמת , ולהצליב מֵידָע בטרם הוא מפרסם קשקוש שכזה ? צוות הטלוויזיה של ה- BBC במונדיאל ספרד 1982 כלל בשורותיו 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים . לאחר שנבחרת סקוטלנד כשלה להעפיל למשחקי הסיבוב השני (נבחרות אנגליה וצפון אירלנד כן העפילו) – הופחת הצוות מ- 129 ל- 75 (שבעים וחמישה אנשים) .

צריך להבין כי כל האינפורמציה המגוחכת הנ"ל שהופיעה בכותרות ראשיות בעיתון "חדשות הספורט" נודעה לי באיחור ובדיעבד מפני שבאותה העת נלחמתי בגזרת בירות בלבנון באוגדה של איציק מרדכי . הודעותיו הפתטיות של סולומון "סולי" מוניר לעיתונות יצרו בלבול והטילו לרגע דופי בהפקת מונדיאל ספרד 1982 באחריותי . לפתע נדרשתי להגן על האגפים שלי מבלי שאנוכי נמצא כלל בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים . באחת החופשות שלי מהמלחמה פניתי למר אָלֶק וִויקְס (Alec Weeks) בלונדון , ידיד אישי שלי ב- BBC , ומי ששימש ראש המשלחת של רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית של ה- BBC במונדיאל ספרד 1982 כדי שיספק לי את נתוני האמת הנכונים לגבי גודל המשלחת שלו בספרד 82' , הרכבה, ותפקודה . אָלֶק וִויקְס איש נאמן ויישר דרך נעתר לבקשתי ללא כל היסוס . הוא רק ביקש לשמור על האינפורמציה ב- טלקס (Telex) ההוא ש- שלח לי ב- 25 באוגוסט 1982 כ- "Highly Confidential" (סודית) . מכיוון שחלפו מאז יותר משנות דור , יותר מ- 33 (שלושים ושלוש) שנים , אני רשאי לפרסם את המידע ברשות הרבים . הטלקס המפורט הזה של אָלֶק וִויקְס (Alec Weeks) מפריך לחלוטין את האינפורמציה האבסורדית והמגוחכת שמסר השַדָּר בשפה הערבית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית סולומון "סולי" מוניר לעיתונאי "חדשות הספורט" מר אֵלִי עַזוּר . הטלקס מפרט את הרכב משלחת ה- BBC ותפקידי האנשים וציוותי השידור . הטלקס הזה של אלק וויקס מ- 25 באוגוסט 1982 מראה כי צוות הטלוויזיה של ה- BBC היה גדול פי 13 מהצוות הישראלי בספרד 1982 .

alec 1

טקסט מסמך : 25  באוגוסט 1982. זהו מסמך ה- Telex המקורי  ששלח לי אלק וויקס (Alec Weeks) ראש משלחת השידור של רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC  למונדיאל ספרד 1982. המסמך קובע כי משלחת ה- BBC למונדיאל ספרד 1982 מנתה 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים בשלב הראשון של המשחקים צומצמה ל- 79 (שבעים ותשעה) בשלב השני . המסמך הזה מפריך לחלוטין את דיווחו של השדר בשפה הערבית סולומון מוניר לעיתונות הישראלית , בו סיפר כי צוות הטלוויזיה הישראלית במונדיאל ספרד 1982 היה גדול מה- BBC . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

נקדימון "נקדי" רוגל היה אחוז תדהמה והמום לאחר שהצגתי בפניו את טלקס האינפורמציה של אלק וויקס (Alec Weeks) . "איזה סירחון הסריחו כאן כל מיני גורמים אינטרסנטיים" , מלמל לעצמו והוסיף , "הרי האינסטנציה הגבוהה ביותר בטלוויזיה , מנהל הטלוויזיה טוביה סער בעצמו שיבח את מבצע השידורים בראשותך" . המדינה הייתה כמרקחה בגלל אירועי מלחמת לבנון הראשונה וגם בשל הביצה העיתונאית בה טבלו רגליהם של שדרני רדיו "קול ישראל" במונדיאל ספרד 1982. העובדות האמיתיות של הצלחת הפקת שידורי ספרד 1982 בטלוויזיה הוצנעו מעין הציבור והתבטלו מפני הרכילויות העיתונאיות . אני עצמי שבתי ארצה מספרד 1982 ב- 13 ביולי 1982 והתגייסתי מייד למלחמה כקצין קרבי מבלי שהייתי יכול להַגֵן על עובדיי ועל עצמי . הבחישה והשמחה לאידה של רשות השידור עלתה על גדותיה . נוצרה אווירת לינץ' ציבורית נגד רדיו "קול ישראל" שהופנתה אוטומטית גם נגד הטלוויזיה הישראלית הציבורית , שני גופי שידור ציבוריים הכפופים לשררה ניהולית משותפת של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ידע את האמת ודחה מכל וכל את הביקורת על שידורי ספרד 1982 [2] "לדעתי הטלוויזיה הצליחה בשידוריה מספרד 1982 . אינני רואה טעם בביקורת על צוות עיתונאי וטכני שהצליח להעביר בשידורים ישירים ללא תקלות 25 משחקים , וזה בפני עצמו הישג לא מבוטל" , אמר והוסיף בקטע אחר בריאיון , "אנשי צוות הטלוויזיה ייצגו אותנו בכבוד ולא נפלו מרשתות טלוויזיה אחרות . הטלוויזיה עשתה עבודה גדולה . הביקורת הפנימית בתוך הבניין על המשדרים באה בעיקר מאלה שלא נסעו" . למרות כתב ההגנה הפומבי של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שררה אווירה קשה בציבור וגם בין כתליה של רשות השידור . הציבור ביקש לדעת מה קרה בדיוק עם משלחת רשות השידור בספרד 1982 . הוא לא הבחין בין ההפקה המצוינת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין הכושלת של רדיו "קול ישראל" , בה העזו אנשיה לשדר חלק מהמשחקים מחדרי השינה שלהם במלונות בהם שהו . הרֶפֶש שהוטל על הרדיו ניתז גם לעברה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . שבתי ממלחמת לבנון ה- 1 הביתה למשפחתי ולעבודה . 1982 הייתה שנת אובדן התמימות הטלוויזיונית שלי . הלקח שלי היה חד משמעי , אינך יכול לחלוק את אחריותך עם איש . ניווט וניהול שידורי הספורט בטלוויזיה אינם קטיף עגבניות ו/או קציר אספסת ותלתן לרפת בקיבוץ . אתה לבד . אין חֲבֵרִים ואין חֲבֵרוּת . יש אינטרסים . בעת טיפוח וקביעת מדיניות שידורים ארוכת טווח וכיסוי של האירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם שנשענים על ממון רב , טכנולוגיה מורכבת ויקרה , ומשאבי אנוש , עליך להיות חשדן כלפי ידידיך בעבודה בדיוק באותה מידת חשדנות שאתה חש כלפי המתחרים של , והקנאים והשונאים – מבית ומחוץ .

bbc

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . עמדת שידור ופרשנות נוספת של רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית הציבורית ה- BBC בפעולה באחד מהאצטדיונים במונדיאל ספרד 1982 (בנוסף על עמדת השידור המקובלת בכל אצטדיון באזור עמדות השידור הכללי) . משמאל המגיש ג'ימי היל (Jimmy Hill) ומימין המאמן הנודע בובי רובסון (Bobby Robson). (התמונה הזאת לקוחה מהספר המרתק ורב העניין שכתב אלק וויקס המנוח "Under Auntie's Skirts" והוענקה לי על ידו באדיבות . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC חוללה במונדיאל ספרד 1982 עבודה מקיפה ביותר . ראשית דבר היא העבירה בשידורים ישירים את כל 52 משחקי טורניר ספרד 1982 . מפני שצוות השידור הענק שלה כלל 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים , הייתה הרשת מסוגל לטפל נכון , מהר , ויעיל בכל המשימות העיתונאיות שניצבו בפניה .

סוף הפוסט רשימה מס' 12 . ראה המשך בפוסט הבא , "הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982" , רשימה מס' 13 . כל הזכויות שמורות .

סוף הפוסט מס' 308. 

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 11). פוסט מס' 307. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 307 : הועלה לאוויר בערב יום שישי – 25 באוקטובר 2013

—————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : ריאיון בגלי צה"ל של מר רזי ברקאי עם השר להגנת העורף גלעד ארדן.

הריאיון החשוב שערך לפני כמה ימים מר רזי ברקאי בתוכניתו "מה בוער" ברדיו גלי צה"ל עם השר גלעד ארדן האחראי על הגנת העורף בנושא רעידות אדמה קטלניות בעלות פוטנציאל להרעיד ולזעזע חלקים שונים במדינת ישראל – לא מוצה עד תום ולא נאמרה בו כל האמת המרה . רזי ברקאי חשף שר מבולבל אולם לא היה נוקב מספיק כדי להתווכח ולהעמיד אותו על חומרת המצב האמיתי כשתתחולל רעידת אדמה כזאת . מדינת ישראל הייתה חייבת להעביר כבר מ- מזמן את חוק תמ"א 38 . הדרך היחידה לנסות למנוע ולהפחית מחומרת הרעידה הקטלנית העתידית שתתרחש בבוא העת במגינת ישראל היא לחזק את יסודות הבניינים בעיר לבטח אלה הישנים שנבנו על עמודים . לא עוביים חשוב . חשוב חיבורם ליחידה אחת מתחת לפני הקרקע ו/או מעליה . בתי עמודים הם הראשונים להיפגע , התנדנד ולהתמוטט כמגדל קלפים .

הערה 4 : תוכנית הרדיו בגלי צה"ל "מצד שני" בהגשת יועז הנדל וסופי עובדיה

שני מגישי רדיו גל צה"ל ד"ר יוֹעָז הֶנְדֶל ומר סֶפִי עוֹבַדְיָה העלו בתוכנית האקטואליה שלהם "מצד שני" היום (יום חמישי – 24 באוקטובר 2013) בין 11.00 ל- 12.00 את שר המשפטים לשעבר מר דניאל פרידמן לשיחת – ריאיון שגם שעת דיון לא תספיק . בחלוף רגע בעוד האיש המבריק הזה דניאל פרידמן מפתח ונושא את טיעוניו הודיע לו ספי עובדיה בקולו הצפצפני כי זמן השיחה אזל ותם לו . זאת לא הפעם הראשונה ברדיו גלי צה"ל בה עורכי ומגישי תוכניות החדשות והאקטואליה טועים לחלוטין בחישובי הזמן . ברור שיש התפתחויות בלתי צפויות בשיחות שמקיימים שני הצדדים , ולפי כך ישנן חריגות , ולא תמיד ניתן לעמוד עם Stopper ביד . טוב היה עושה העורך של יוֹעָז הֶנְדֶל וסֶפִי עוֹבַדְיָה לוּ לא היה מעלה כלל לשידור את דניאל פרידמן (למרות שתמיד מרתק להקשיב לאיש הפורה והלא שגרתי הזה) ומתנצל לא On air , אלא Off air .

הערה 5 : תוכנית "כלבוטק" של רפי גינת .

תוכנית "כלבוטק" האחרונה (שלשום יום שלישי – 22 באוקטובר 2013) בעריכה והגשה של מנכ"ל ערוץ 10 רפי גינת שעסקה בחקר איכות המים שמספקים דודי השמש לבתי האב במדינת ישראל – הייתה חשובה . למעשה אחת החשובות ביותר בתולדות תוכנית הטלוויזיה הוותיקה הזאת שעוסקת בצרכנות . "כלבוטק" של מר רפי גינת מהווה בדק בית חיוני ביותר ורלוואנטית לכל אזרח בארץ . תוכנית טלוויזיה ציבורית בעלת חשיבות יֶתֶּר בגלל מציאות חייהם של המון אזרחים קשי יום במדינה שרוויה ב- פארטאץ' , חאפ – לאפ , חובבנות , תכנון לקוי , רמאות , ואי עמידה בתקן . מעשים שבשגרה על חשבון הבריאות והכסף של כל תושב . רפי גינת משמש במידה רבה כלב שמירה שמגן במשך שנים רבות על הציבור מפני שרלטנים שתוחבים את היד לכיסו של האזרח הקטן מבלי להעניק לו תמורה של ממש . מן ההיבט הזה הוא ראוי להערכה רבה .

הערה 6 : השידור הישיר של ערוץ 10 את משחק ה- Euroleague  בכדורסל מכבי ת"א – הכוכב האדום בלגראד 96 : 82 .

השידור הישיר של ערוץ 10 מכבי ת"א – הכוכב האדום בלגראד  96 : 82 אמש (יום חמישי – 24 באוקטובר 2013) מהיכל הספורט ביד אליהו במסגרת המחזור השני בבית מס' 4 המוקדם ב- Euroleague היה רוטיני כמו המשחק . הבימאי ראובן "רוביק" פודגור , העורך משה סגל , והמפיק רונן רץ מילאו את תפקידם כראוי כמו גם השדר יורם ארבל והפרשן שלו פיני גרשון . לא המצלמות ולא אובייקט הצילום – הבריקו . משחק מונוטוני בו חטפה מכבי ת"א במחצית השנייה 50 נקודות . הניצחון הזה של מכבי ת"א ייזכר על ידי בשל 15 שלשות של שחקניה מתוך 28 זריקות (% 53.57) . יכולת הצליפה של מכבי ת"א עלתה לאין ערוך על זאת של הסרבים והיא זאת שעשתה את ההבדל . למרות שהפרשן אריה מליניאק במאמר הניתוח המקדמי שלו "אין היררכיה , יש אילתורים" אתמול בבוקר ב- "ידיעות אחרונות" (יום חמישי – 24 באוקטובר 2013) הזהיר והילל בטרם המשחק את יכולת הקליעה המשולשת של שחקני הכוכב האדום בלגראד , יותר מ- % 40 , במשחק ההפסד הביתי בבלגראד במחזור הראשון בשבוע שעבר לקובאן . פיני גרשון הוא קופירייטר . זה כבר ידוע . אתמול הדגיש את חולשתה של מכבי ת"א בהגנה בסמוך לסל שלה באזור ה- 3 שניות כששלף משרוולו : "הצבע של מכבי ת"א נראה כמו מעבר חציה" . פיני גרשון הוא פרשן כדורסל מצוין שצריך להיזהר משימוש יתר בשפת רחוב וגם במונחי כדורסל באנגלית . כשהוא משתמש בניתוח שלו במונח "Low post" גם אנשים שקרובים למשחק הכדורסל לא מבינים תמיד על מה הוא מדבר ולמה הוא מתכוון . הוא איננו פרשן פרטי של הבראנז'ה . פרשן הכדורסל המצטיין של "ישראל היום" מר אלי סהר אוכל , ישן , וחולם כדורסל . במאמר הפרשנות שלו "יריבה בהזמנה" הבוקר בעיתונו אודות המשחק אמש מכבי ת"א – הכוכב האדום בלגראד 96 : 82 , ניתח בכישרון את יכולת משחקו של הענק הסרבי בובאן מריאנוביץ' שמתנשא לקומה של 2.22 מ' ואת הפוטנציאל הטמון בגובהו העצום אולם בינתיים בלתי מנוצל דיו . "בובאן מריאנוביץ' לא יכול לשמור על עץ , גם לא בימי שלכת" , פוסק אלי סהר ומוסיף , "שון ג'יימס וסופוקליס שחורציאניטיס קלעו עליו ביחד 26 נקודות" , ופוגע בול . מכבי ת"א נראית לי קבוצה טובה יותר מזו של אשתקד , אולם אלי סהר צודק שהקבוצה הסרבית אמש הייתה כמו יריבה בהזמנה .

הערה 7 :  מאמר הטלוויזיה של גב' נטע אלכסנדר הבוקר בעיתון "הארץ" "למה הדבר דומה ?"

מאמר הטלוויזיה של גב' נטע אלכסנדר הבוקר בעיתון "הארץ" "למה הדבר דומה ?" – לא מדויק , כוללני מידי , ובסופו של דבר כושל . נטע אלכסנדר רושמת בקטע המסכם כלהלן : "…במילים אחרות , את החדשות שלנו אנחנו אוהבים לקבל מנשים שקל לגברים לפנטז עליהן…". הגדרה רכלנית וקביעה מטופשת, לא בדוקה , לא מנומקת ומוסברת , ולא נתמכת ע"י עובדות ו/או סקר סטטיסטי . זאת השערה מגוחכת של רכילאית שעשתה לעצמה חיים קלים והביאה את גדי סוקניק כאסמכתא רדודה . מי זה גדי סוקניק ואיזה נעליים . אפשר לחשוב שמדובר באלוהי הטלוויזיה . בנות זוגו של גדע סוקניק בהגשת מהדורת החדשות בערוץ 2 בזמנו גב' מיקי חיימוביץ' וגב' יונית לוי האפילו עליו לא בגלל האסתטיות אלא מפני שהיו שדרניות רהוטות טובות יותר ממנו . מה הקשר כאן עם לפנטז ? הצבתה של תמר איש שלום כמגישה יחידה ומובילה של מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 (במקום מיקי חיימוביץ') היא החלטה טלוויזיונית הולמת ובמידה רבה מרחיקת לכת מפני שלפני שנתיים ימים נחשבה תמר איש שלום לטירונית ואשת טלוויזיה אנונימית . צפוי לה לתמר איש שלום עתיד טלוויזיוני מזהיר . החלטה דרמטית שדומה ומקבילה לזאת שקיבלו מנהל החדשות רפיק חלבי ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בשעתו באוגוסט 1997 המציבה בכֵּס הגשת "מבט" את גב' גאולה אבן (אז בת 25) כמגישה מובילה יחידה במקום חיים יבין שפרש לעשות לביתו בערוץ 2 (כעבור חודשים ספורים חזר אותו חיים יבין עם הזנב בין הרגליים למכורתו בערוץ 1) . ההחלטה למנות את גאולה אבן בקיץ 1997למגישה ראשית של מהדורות "מבט" הייתה בעת ההיא חסרת תקדים . גְאוּלָה אֶבֶן איננה כוכבת קולנוע כמו שרון סטון ו/או סילבאנה מנגאנו והיא גם לא צריכה להיות כזאת , אולם היא נאה ואסתטית , ורהוטה וסמכותית . וחשוב מכל היא מוכשרת ובעלת סמכות לשמש כקריינית ושדרנית שמעבירה אינפורמציה ומתווכת באמצעות המסך הקטן בין המְצִיאוּת לבין צופי הטלוויזיה בסלון ביתם . אלוהי הטבע העניק לתָּמָר אִיש שָלוֹם מתת . היא גם אישה יפה על המסך וגם אשת טלוויזיה נבונה , אך אין זה אומר על פי קביעתה המטופשת של גב' נטע אלכסנדר "…כי אנחנו אוהבים לקבל מנשים שקל לגברים לפנטז עליהן…" . קשקוש בגרוש . מדע הטלוויזיה מתייחס בכובד ראש ובקפדנות יתירה לנושא של בחירת מתווכים ראויים ומתאימים בעלי סמכות עיתונאית . עליהם להיות בעלי קול נעים ורהוט וגם בעלי חזות אסתטית בעת הופעתם על מסך הטלוויזיה . השדרניות והשדרנים הללו הם אלה שמתייצבים בין הרֵיאָלְיָה לבין קהל הטלוויזיה וממחישים אותה לציבור . אך מכאן להרחיק לכת ולהתבונן בשם כל הגברים מזווית סקסיסטית בעניין בחירת נשים נאות להגשת חדשות בטלוויזיה כפי שעושה זאת גב' נטע אלכסנדר – הטווח הוא עצום . ב- 1976 החליטו מנהלי רשת הטלוויזיה האמריקנית ליאונארד גולדנסון (Leonard Goldenson) ופרד פירס (Fred Pierce) לצרף את גב' ברברה וולטרס (Barbara Walters) כמגישת מהדורת החדשות הארצית של הרשת לצדו של מר הארי ריזונר (Harry Risoner) בשל היותה עיתונאית נבונה ולא בגלל חזותה האסתטית כדי שהגברים יפנטזו עליה . כנ"ל עניין בחירתה של גב' דאייאן סוייר (Diane Sawyer) ב- 1989 למגישת מהדורת החדשות הארצית ב- ABC בזמן צפייה ראשי בצמד יחדיו עם מר סם דונלדסון (Sam Donaldson) . בחזרה למחוזותינו . גב' מירי נבו היא מגישת חדשות ניאותה בערוץ 5 בכבלים . היא איננה שדרנית Play by play אולם היא Representative סמכותית ורהוטה בעלת חזות נאה באולפן ואתה מאמין לה ולאינפורמציה שהיא מעבירה אליך . מי מדבר כאן בכלל על פינטוז . הטלוויזיה באשר היא כמדיה לתקשורת המונים דורשת ראשית דבר מהימנות עיתונאית אולם מעניקה יתרון לבני אדם נאים ואסתטיים שמתייצבים בחלון הראווה הראשי שלה . וזה בסדר גמור . גְאוּלָה אֶבֶן , מִיקִי חַיִימוֹבִיץ' , יוֹנִית לֵוִי , ותָּמָר אִיש שָלוֹם הן שדרניות טלוויזיה מוכשרות , אמינות , ומהימנות שהציבור רוחש להן הערכה , לא בגלל חזותן אלא בגלל מיומנותן . כל צופה טלוויזיה ישראלי התמלא גאווה כשראה לא מכבר את גב' יונית לוי מראיינת בכישרון ובמיומנות באנגלית מצוינת ומיטבית את נשיא ארה"ב ברק אובמה . לבו של כל צופה טלוויזיה גואה כשהוא רואה מידי ערב את גב' תָּמָר אִיש שָלוֹם מובילה בתבונה את מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 ומראיינת בעברית (ובאנגלית מצוינת ומיטבית כשצריך) את המרואיינים שלה בארץ ובחו"ל ללא מורא וללא משוא פנים . פוטוגניות עוד לא קלקלה לאף אחד ולאף אחת את הקריירה אולם אין לכך דבר עם פינטוז . המאמר של גב' נטע אלכסנדר "למה הדבר דומה" (יום שישי –  25 באוקטובר 2013 במוסף "הארץ") והסקת המסקנה שלה בתומו , ולהלן הציטוט , "…במילים אחרות , את החדשות שלנו אנחנו אוהבים לקבל מנשים שקל לגברים לפנטז עליהן…" – הם דברים לא רק לא נכונים וכלל לא מדויקים , הם במידה רבה חולניים .

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 11). פוסט מס' 307. כל הזכויות שמורות. 

סיקור מלחמת לבנון ה- 1 והפקת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית (11.7.1982 – 13.6.1982) היוו את גולת הכותרת הבינלאומית של מנכ"ל רשות השידור בוטה , חכם , וחסר ניסיון יוסף "טומי" לפיד . יוסף "טומי" לפיד ז"ל שימש מנכ"ל רשות השידור במשך חמש שנים בין 1979 ל- 1984. מינויו לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור ב- 1 באפריל 1979 ע"י ממשלת מנחם בגין ועל פי המלצת השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור זבולון המר ז"ל לוּווּ בהתחלות קשות ומחלוקות רבות שהיו מנת חלקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשלוש השנים הראשונות של ניהולו . במשך הזמן הן הכילו תמורות  גדולות ובצדם לקחים  חשובים . בשלוש השנים האלה 1982 – 1979 חוויתי יחדיו עם המנכ"ל שלי את המהלכים שהובילו לקראת הפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת מוסקבה 1980 ואת אלה של משחקי גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982. שני מבצעי השידורים הישירים הללו בשני האירועים הבינלאומיים הגדולים ב- 1980 ו- 1982 הניבו תקדימים חשובים לעתיד לבוא . 

1. מבצע שידורי ספרד 1982 יוצא לדרך בעיצומה של מלחמת לבנון ה- 1 .

2. כישלון מביך של הפקת רדיו "קול ישראל" הוותיק במונדיאל ספרד 1982 . מדובר ב- עיתונאות מסוכנת ורברבנית , עלובה , ורדודה שמפגינים שלושת השדרנים גדעון הוד, דני דבורין , ורמי יצהר .

3. נכשל כליל הרעיון של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל של מיסוד מיקרופון משותף הנוגע לשידור בשתי שפות עִברית ועַרבית  את משחקי מונדיאל ספרד 1982 .

4. מוסד פרשנות הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל ספרד 1982 . מרדכי שפיגלר הוא כדורגלן רב מוניטין אך פרשן טריביאלי לא מעניין ולא חשוב שהחמיץ את ההזדמנות להשפיע על איכות המיקרופון הטלוויזיוני . 

החלטתו של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד להטיס את שַדָּר הספורט בשפה הערבית סולומון "סוֹלִי" מוניר מישראל לספרד רק כדי לשדֵר Off tube מהמוניטור ב- IBC במדריד לצופיו בארץ , הרתיחה וקוממה אותי עד למאוד . לא היה דבר מגוחך מזה . לא יכולתי להתאפק . בטרם צאתי למסע הטלוויזיוני הממושך המורכב והמסובך והמרוחק ההוא במונדיאל ספרד 1982 נתתי ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לדעת שוב מה אנוכי חושב עליו : "אילולא היכרתיך – הייתי מתעב אותך" , אמרתי לו . הוא לא איחר להשיב לי , "אל תלמד אותי כיצד לנהל את רשות השידור".

בבוקרו של יום ראשון  6 ביוני 1982 טסתי למדריד . החל מבצע שידורי גביע העולם בכדורגל של ספרד 82' והחל גם מבצע "שלום הגליל" . צה"ל נכנס ללבנון . אמנון ברקאי אז עובד ש.ת. (Free lancer) במחלקת הספורט גויס למלחמה . הוא שירת במלחמה כשִריוֹנֶר בצוות טנק .  אורי לוי קיבל צו 8 , גם רמי ווייץ התחייל . מעטים מאנשי מחלקת הספורט לא גויסו . אורלי יניב הגישה את המשדרים באולפן גביע העולם בירושלים . את דני לבנשטיין מיניתי למגיש – מנחֶה לידה .

yoash 1

טקסט תמונה :  מאי 1982 . חודש לפני תחילת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . אנוכי יחדיו עם אורלי יניב מגישת שידורי הספורט ושידורי ספרד 1982 . הערכתי אותה ואהבתי אותה . מגישת טלוויזיה רהוטה שהקדימה את זמנה . כוכבת טלוויזיה שעונה ב- בהא הידיעה על ההגדרה ויחד עם זה אישה צנועה שדרכיה היו דרכי ענווה . פיגורה טלוויזיונית בלתי נשכחת עבורי . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

yoash 2

טקסט מסמך : 4 ביוני 1982 . יממה בטרם טיסתי למדריד לניהול שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של משחקי מונדיאל ספרד 1982 אני מעניק ריאיון לעיתונאי מר מוטי בסוק מ- "על המשמר" אודות העיקרון החשוב של שידורי הספורט מעמדות שידור באצטדיונים – בארץ ובעולם . (ארכיון "על המשמר" ובאדיבות "בית אריאלה" בתל אביב) .

יוסף "טומי" לפיד טלפן אלי למשרד ב- IBC במדריד , וחיווה את דעתו על אולפן המונדיאל בירושלים , כלהלן : "האולפן עובד נכון והתקצירים הם תשובה עיתונאית מוחצת לנוכחות הטלוויזיונית הדלה שלנו בשלב הראשון של המשחקים . אורלי יניב פשוט מצוינת , אך היית חייב למנות לתפקיד המרכזי הזה של מגיש – מנחה באולפן הכדורגל בירושלים לצדה מישהו טוב יותר מדני לבנשטיין . את שידורי הכדורגל האלה צריך להוביל אדם שיודע גם לחייך מעת לעת , ולא דני לבנשטיין היבשושי , חמור הסבר , חסר לחלוטין חוש ההומור וקסם אישי . הוא איננו אישיות טלוויזיונית" , והוסיף , "אני רוצה להחליף אותו במישהו אחר כריזמטי יותר , הרי מדובר בטלוויזיה" , אמר . "אל תיגע בו" , השבתי . יוסף "טומי" לפיד נענה לי ולא הזיז אותו מתפקידו . עורך המשדרים בארץ היה איציק גליקסברג , ובימאי האולפן שימש יואב פלג .

הטלפון הראשון שעשיתי מייד עם הגיעי למדריד היה דווקא לכתב – התחקירן המצטיין של הטלוויזיה הישראלית הציבורית יָרִין קִימוֹר שכבר לא היה אז איש מחלקת הספורט . נתתי לו אור ירוק להכין סרט דוקומנטארי בן תשעים דקות, שנושאו, "עשור לרצח י"א הספורטאים באולימפיאדת הדמים של מינכן 1972" . יעד השידור נקבע לתחילת ספטמבר 1982 . נותרו לו שלושה חודשים להפיק את התוכנית . ליאיר אלוני מנהל סרטי תעודה בימים ההם והבוס של יָרִין קִימוֹר לא היה כסף לממן את הסרט החשוב . הודעתי לו כי מחלקת הספורט תישא בעלות התקציבית של העשייה . כרגיל כל דבר בטלוויזיה מתחיל ונגמר בכֶּסֶף . ירין קימור שהיה פעם גבר יפה תואר הפך כבר ב- 1982 לאיש גדל מידות עתיר קילוגרמים מיותרים רבים . כשנפרדנו , הבטיח לי , "יואש , כשתחזור מספרד תמצא ירין קימור אחר הרבה יותר קַל" , והוסיף , "אתה עוד תראה" .

מָנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ (Manolo Romero) נענה מייד לבקשתי ולבקשת רשתות קטנות נוספות ב- EBU (איגוד השידור האירופי) לערוך תקציר יומי של המשחקים בשלב הראשון . לנו היה נימוק מֵקל . הסברתי לו שבארץ מתנהלת מלחמה , ואנחנו משדרים ישיר רק שבעה משחקים מתוך השלושים ושישה בשלב המוקדם של מונדיאל ספרד 1982 . אין לנו אישור תקציבי להקליט את עשרים ותשעה הנותרים בירושלים . מרבית רשתות הטלוויזיה הציבוריות המאוגדות ב- EBU  שידרו ישיר את כל משחקי השלב הראשון והקליטו אותם כמובן בתחנת האם שלהן , ועל כן יכלו לשָדֵר את תקצירי המשחקים לצופיהם בכוחות עצמן . החלטתו הביצועית של מנולו רומרו וכושר התִּמְרוּן הטכנולוגי של הבלגי אֶטְיֶין הֶרְצֶנְס (Etienne Hertsens) מהנדס תקשורת הלוויינים הראשי של ה- EBU במונדיאל ספרד 1982 ששהה במדריד , למען רשות השידור הישראלית , היוּ לי לעזרה גדולה . שניהם אִפשרוּ לי לשַדֵּר מידי יום באחת עשרה ושלושים בלילה ממשרד ההפקה והשידורים במדריד לירושלים תקציר יומי מוקלט מסכֵּם בן כעֶשֶר – שְתֵּיים עשרֶה דקות של משחקי המונדיאל שלא שודרו והועברו ארצה . התקציר כלל את הקטעים הנבחרים והשערים ממשחקי היום לרבות ההילוכים החוזרים , לטובת אותם הצופים בישראל שהחמיצו את השידורים הישירים שלנו ו/או את המשחקים האחרים שיוסף "טומי" לפיד וטוביה סער חשבו שהם לא נחוצים ולא הִירשוּ לי לשדרם ארצה . רבים מצופי הטלוויזיה הישראלית ואוהדי הכדורגל של ספרד 1982 היו חיילים מגויסים בשירות מילואים לאורך הגבול הצפוני ובלבנון (בשל מלחמת לבנון הראשונה) , מצאו דרכי אִלתור להציב מוניטורים בחזית כדי לצפות בשידורי המונדיאל .

שרר פער גדול איכותית וכמותית בין תפישת השידור הטלוויזיונית של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד את מונדיאל ספרד 1982 לבין המנכ"לים האחרים של רשתות הטלוויזיה הציבורית באיגוד השידור האירופי ה-  EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) . הם המנכ"לים באירופה רצו את המאכסימום – הוא מנכ"ל רשות השידור הישראלית עשה את המינימום . שידרנו ישיר רק 7 משחקים מתוך ה- 36 בשלב המוקדם  (כ- % 19.5) למרות שזכויות השידורים של המפעל היו נכס בלעדי אקסקלוסיבי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . ההחלטה המינימאלית הזאת התקבלה עוד לפני פרוץ מלחמת לבנון ה- 1 .

הקוֹד הטכני של ביצוע שידורי התקצירים הקצרצרים שאורכם פחות מרבע שעה היה מסורבל אך ערכם לצופים בישראל היה חשוב . רשות השידור מנעה מהם לראות בשידורים ישירים את מסת המשחקים הגדולה שתכננתי עבורם והייתה נחלתו של כל צופה טלוויזיה באירופה . שידרנו ישיר בהיקף מלא רק 25 משחקים מתוך ס"ה 52 משחקי טורניר ספרד 82' . פחות מ- % 50 . סיגנל השידור עשה דרך ארוכה ונפתלת מספרד לישראל . מנואל "מנולו" רומרו עשה מאמץ גדול לשלוח  Feed מיוחד של תקציר ה- Multilateral (חומר שידור רב משתתפים) ששודר מחדר ה- Dispatch העולמי (הפצת השידור) המיוחד של הטלוויזיה הספרדית הציבורית RTVE במרכז הישן שלה בפְּרָדוֹ דֶל רֵיי (Prado Del Rey) בכיוון טוֹרֶה אֶסְפַּנְיָה (Torre Espania) מרכז השידורים החדש של RTVE ולמשרד שלנו ובמקביל גם לחדר ה- Dispatch של ה- EBU בראשותו של הבלגי אטיין הרצנס . משם נשלח סיגנל השידור הזה במיקרוגל קרקעי לתחנת הקרקע הצרפתית ברסניי (Berceney) והועלה ע"י הצרפתים בכיוון שני הלוויינים ה- Primary  ו- Major האטלנטיים A.O.R. (ראשי תיבות של Atlantic Ocean Regency) אליהם הייתה מחוברת תחנת הקרקע שלנו בעמק האלה .

אנשי "בֶּזֶק" בעמק האלה היוו את החוליה האחרונה (החזקה) בהעברת סיגנל השידורים מהאִצטדיונים ברחבי ספרד לבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית ברוממה . דרך מפותלת בת אלפי קילומטרים ומלאה מהמורות שצריך היה לדעת כיצד לנָוֵוט את השידור עליה . עוֹל שידור התקצירים בשלב המוקדם של המשחקים בבתים (נעשה Off  Tube ישיר מהמוניטורים הממוקמים במשרד ההפקה והשידורים שלנו ב- IBC במדריד) הוטל לחילופין על אחד משלושת השדרים שהיה פנוי וחופשי ממשימת השידור הישיר באותו היום , והתחלק שווה בשווה (פחות או יותר) בין יורם ארבל , נסים קיוויתי , או רפי גינת .

spain 1

טקסט תמונה :  חודש יוני של שנת 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. זהו משרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC  במדריד. רפי גינת מחזיק בידו את מיקרופון "השפתיים" (מכונה Lip  Microphone) שהכין מבעוד מועד מהנדס הקול והתקשורת מיכה לויירר ומשדר את אחד מהתקצירים הלֵילִיים בני כ-  15 דקות בשיטת OFF TUBE ממשרד ההפקה שלנו במדריד בשלב המוקדם של המשחקים . התקצירים הליליים (מידי לילה) כללו את ה- Highlights והשערים של משחקי אותו היום בטורניר שלא הועברו בשידורים ישירים לישראל . רפי גינת היה איש צוות ממושמע, התנהג למופת, ועשה את המוטל עליו בדייקנות מקצועית. משימת שידור התקצירים הוטלה לסירוגין על יורם ארבל , נסים קיוויתי , ורפי גינת . היוזמה הברוכה התאפשרה הודות לשני אנשים : מהנדס הטלוויזיה הספרדי מנואל "מנולו" רומרו (Manolo Romero) מי שהיה המנהל והמפיק הראשי ( Chief Executive Producer ) של RTVE  (ראשי תיבות של Radio Television Espania) ושל קצין תקשורת הלוויינים של ה- EBU  הבלגי המחונן אטיין הרצנס (Etienne Hertsens) .

משמאל , זהו מפקח הקול והתקשורת מיכה לויירר שמאזין ומפקח על האיכות הקולית של השידור שמבצע רפי גינת . (תיעוד וצילום יואש אלרואי  . ארכיון יואש אלרואי) .

שלושת השַדָּרִים לא היו עסוקים יתר על המידה בשלב הראשון של המשחקים . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הקציב מנת שידורים ישירים רק של  7 משחקים מתוך ה- 36 בשלב ששת הבתים המוקדמים . בסביבות חצות הלֵיל שודר כבר התקציר היומי בירושלים ליותר ממיליון צופי טלוויזיה בישראל , רבים מהם חיילי צה"ל בשירות סדיר ומילואים הנוטלים חלק במלחמת לבנון ה- 1 הצופים בשידורים באמצעות מקלטי טלוויזיה מאולתרים . שידור התקצירים ממגדל "טוֹרֶה-אֶסְפַּנְיָה" היה הפתרון העיתונאי החדשותי היחיד , המהיר ביותר , והזוֹל ביותר כדי להביא את  ה- Highlights של משחקי היום והשערים הביתה . לוּלֵא תרומתו ועזרתו האישית של מנולו רומרו שעקף את הבירוקרטיה הספרדית , גם את זה לא ניתן היה לעשות . נוכחותי במדריד וקשרי האישיים אִפשרו לי לעקוב מקרוב אחרי מהירות הביצוע של התקשורת הלוויינית במונדיאל של ספרד 1982 מספרד לישראל . התקשורת הלוויינית הנוכחית במִפעל הכדורגל של ספרד 1982 הייתה איתנה ויציבה לאין ערוך יותר בהשוואה לזאת שהייתה מנת חלקנו ארבע שנים קודם לכן במונדיאל הקודם בארגנטינה 1978 בעת שהותי אז בבואנוס איירס . מצבנו היה טוב בהרבה עכשיו . תחנת הקרקע הישראלית לתקשורת לוויינים בעמק האלה הייתה מצוידת ב- 1982 באנטנות – צלחות נוספות , והייתה מסוגלת להתחבר ללוויינים האטלנטיים ה- Primary וה- Major , ובמקביל גם לשני הלוויינים ההודיים I.O.R. ה- "Primary 4f6"  והרזרבה שלוֹ שכונה בז'רגון של התעשייה , "Reserve 4af3" . גם האנשים שלנו בארץ ובראשם מהנדס התקשורת הבינלאומית של "בֶּזֶק" גבריאל שֶקֶל , מנהל תחנת הקרקע בעמק האלה אברהם – יצחק נָגֶל ואנשיו , וקצין תקשורת הלוויינים של הטלוויזיה הישראלית זאב שטוקהיים , היו עכשיו מנוסים יותר והבינו היטב כיצד פועלת מערכת התקשורת הלוויינית הבינלאומית הסבוכה וכיצד יש לנתב את ה- Bookings (הזמנות הלוויין שלי) בצורה המהירה והיעילה ביותר . תחנת הקרקע הספרדית בבואיטראגו (Buitrago – מוקמה ליד מדריד) ששירתה את שידורי מונדיאל 1882 הייתה מהמודרניות ביותר באירופה ובעלת אופציות תקשורתיות רבות . לא צפיתי עכשיו לבעיות תקשורת מיוחדות במינן .

בינתיים שוּחרר אורי לוי מהשירות הצבאי במלחמת לבנון והגיע למדריד לסייע לי . נישקתי וחיבקתי אותו בשדה התעופה הבינלאומי של מדריד כשבאתי לקבל את פניו שם . כל כך חיכיתי וציפיתי לבואו . האווירה בצוותי השידור שלנו בספרד 82' הייתה עגומה ועצובה בגלל המלחמה . השידורים הישירים והתקצירים נכנסו לרוֹטינה וההפקה התנהלה נכון ועל מי מנוחות . RTVE עשתה עבודה יסודית במשך שנים והייתה ראויה להערכה . הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותו של טוביה סער עברה בשל מלחמת לבנון ה- 1 לשַדֵר סביב השעון , 24 שעות ביממה , והמנכ"ל יוסף "טומי" לפיד החליט להפסיק את מחיקת הצבע משידוריה .

רבים מעובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ברכו אותי מעת לעת בהפסקות המשחקים באמצעות קווי שידור ה- 4W שהיו פרושים בין המשרד שלנו ב- IBC במדריד לבין ירושלים ובישרו ש- "תוצאות ההפקה והשידורים עצמם הם בעלי ערך טלוויזיוני חשוב"  . גם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד עלה יום אחד על קוו השידור ה- 4W והודה על שידורי מונדיאל ספרד 1982 , אשר , "זוכים להערכה רבה בציבור" . שאלתי את יוסף "טומי" לפיד : "כיצד אתה מעריך את תרומת שידורי מונדיאל ספרד 1982 ללוח השידורים הציבורי שהנך מנהל והאם אין טעם לפגם בכך שאנחנו משדרים כדורגל מספרד בעוד חיילי צה"ל מחרפים את נפשם בהגנה על המולדת ורבים נהרגים במלחמה הקשה בלבנון ?" . יוסף "טומי" לפיד לא המתין וטען : "דווקא בתקופת החירום הזאת יש חשיבות יתירה והצדקה לשידור משחקי גביע העולם בכדורגל לעם הנמצא במלחמה". יום אחד עלה על קו שידור ה- 4W גם מוטי קירשנבאום שהחמיא לשידורים וסיפר לי עד כמה ממושך הולך להיות הסיפור בלבנון . "זה ייקח הרבה זמן עוד חודשים ארוכים" , אמר והוסיף , "יואש אלרואי , זה סיפור ארוך אתה עוד תספיק לשרת שם במילואים ולהשתתף במלחמה" . הוא צָדָק .

spain 2

טקסט תמונה :  חודש יוני של שנת 1982 . מונדיאל הכדורגל של ספרד 82' . משרד ההפקה והשידורים שלנו ב- IBC  במדריד . זוהי מערכת השידור והתקשורת ובקרת קווי השידור שבנה המפקח הטכני מיכה לויירר (במרכז התמונה) במשרד ההפקה שלנו ב- IBC  במדריד . קווי שידור ה- 4W בתוך ספרד ומחוצה לה ומערכת הטלפונים הבינלאומית אִפשרו לי לנהל כהלכה את ההפקה המורכבת בספרד 1982 וגם את מהלכי השידור בירושלים . מימין , זהו סעדיה קאראוואני עוזרו של מיכה לויירר . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

קושי ההפקה הסבוך ביותר בספרד נבע בסופו של דבר "מבית" ונגרם ע"י הקולגות ושותפינו ברשות השידור הלא הם אנשי צֶוֶות רדיוֹ "קול ישראל" בראשותו של גִדְעוֹן הוֹד . אנשי "קוֹל ישראל" חמישה במספר , שני טכנאים מַקְס גוּרְפִינְקֶל ודוּבִּי מַאוּנְטְנֵר , שני שדרים דני דבורין ורמי יצהר ובראשם מנהלם השַדָּר גדעון הוֹד , הגיעו למדריד כמה ימים אחרי ואחרי צוות השידור שלי. הם באו למדריד לא מוכנים לחלוטין מן ההיבט הטכנולוגי והכלכלי , לא "מאובזרים" באמצעים הטכניים האלמנטאריים , וחסרי ידע מינימאלי בהבנת תפישת ההפקה של ה- Host broadcaster הבינלאומי (רשת RTVE הספרדית) . למרות חוסר המוכנות המקצועית של אנשי הרדיו הם קיבלו אישור ממנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ומנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב ארי לטוס לספרד אך מבלי שיעמדו לרשותם עמדות שידור באִצטדיונים , מבלי שיהיו להם קווי שידור 4W (ראשי תיבות של המונח התקשורתי Four Wire) , וללא מערכת טלפונים . מנכ"ל רשות השידור ומנהל הרדיו התירו למשלחת "קול ישראל" לטוס לספרד 1982 בידיים ריקות מפני ששניהם בעצמם לא הכירו את הטכנולוגיה המורכבת של השידורים , לא הבינו את המשמעות הכוללת של ההפקה , מורכבותם , ועלותם . שניהם סמכו בעיניים עיוורות על ההתכוננות הכושלת ודיווחו השגוי של מפקד משלחת הרדיו , מר גדעון הוֹד , משהו בסגנון , "כי אומנם הכול בסדר – אל תדאגו" . הפקת שידורי רדיו "קול ישראל" במונדיאל ספרד 1982 הייתה שלומיאלית ורשלנית , וכישלון קולוסאלי מכל היבט . של גדעון הוֹד ושל מנהליו כאחד . מערכת הבקרה הראשית של רשות השידור ובראשה מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד עצמו ומנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב ארי שהייתה אמורה לפקח על ביצוע הרדיו , פשוט כשלה וקרסה . היא בעצם לא הייתה קיימת . תמוה מאוד כיצד שני אנשים בדרגת ניהול כה בכירה כמו גדעון לב ארי ויוסף "טומי" לפיד אִפשרו לגדעון הוד אחד משדרני רדיו "קול ישראל" המוכשרים והיעילים ביותר בכל הזמנים להתעסק בענייני הפקה , ארגון , ותיאום במקום לשמֵר אותו כ- אתרוג , כשדר מוביל ומיטבי , לצורכי שידור נטו בלבד . כמפיק שידורי הרדיו במונדיאל ספרד הוא עשה שגיאות קרדינליות שבסופן שילם מחיר אישי כבד . הוא הודח מתפקידו . הפקת רדיו "קול ישראל" את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 הייתה הפקת נֶפֶל .

לכישלון רדיו "קול ישראל" מחַד והצלחת הפקת הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאידך היו השלכות מרחיקות לכת על התפתחות שידורי הספורט והכדורגל בשתי הגזרות . גם פרסונאליות . באורח פרדוקסאלי נקשר גורל הפקות הספורט המיומנות של הטלוויזיה בתקופתו של המנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד , בעיקר בטורניר גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982 , עם אֵילוּ הרופפות של הרדיו , מפני ששני הגופים שייכים לרשות שידור אחת . יועצו הקרוב של מנכ"ל רשות השידור נקדימון "נקדי" רוגל עשה סדר בעובדות המעוותות וחולל סוף דרמטי לעניין בתום שידורי מונדיאל ספרד 1982 . גִדְעוֹן הוֹד היה שַדָּר הספורט המוביל ברדיו "קול ישראל" (שַדָּר מחונן) ובד בבד שימש כמֵפיק ומנהל שידורי הספורט ברדיו . במידה רבה משימה בלתי אפשרית . אך הוא גדעון לא היה באופיו וורסאטילי שכזה בשני תחומים נפרדים של שידור וארגון . הוא גם לא היה מתכנן באישיות שלו . הוא היה שַדָּר יוצא דופן באיכותו . בדיעבד התברר לי מפיו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כי הוא כלל לא דיווח לממונים עליו את דו"ח הנתונים הכספיים של המפרטים הטכנולוגיים השונים ואת היקף העלויות של מבצע השידורים של ספרד 82' . למשל , עלות השימוש בכל עמדת שידור באִצטדיונים השונים  עמדה על 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר אך מנהלו הישיר גִדְעוֹן לֵב אָרִי ז"ל לא ידע דבר על הנתון הכספי הזה . כל פעולה של המדיה וגם של רדיו "קול ישראל" בספרד 82' הייתה אקוויוולנט לכסף אך גִדְעוֹן הוֹד לא עבר את מסלול ה-"וִויָה דוֹלוֹרוֹזָה" הכלכלי ולא חווה את מפגש הבקרה ההכרחי עם סמנכ"ל הכספים של רשות השידור יִשְרָאֵל דוֹרִי ועוזרו יוֹחָנָן צָנְגֶן על מנת לנתח את היקף עבודת השידור וצורכי ההפקה שלוֹ לצורך קבלת האישורים הנדרשים . אף על פי כן נשלח עם כוחותיו למונדיאל ספרד 82' .

שלב "הוִויָה דוֹלוֹרוֹזָה" הזה בו אתה נפגש ומתמקח עם אנשי הכספים של הרשות על עלויות המבצע הוא שלב הכרחי בהפקה . במפגשים האלה אתה מדווח לבוסים שלך את העלויות הטכניות של ההפקה ומנסה לשכנע אותם בחיוניות צריכתם . הטכנולוגיה המיידית בטלוויזיה וברדיו היא כידוע הבסיס לעיתונאות המודרנית . מנהליו של גִדְעון הוֹד וגם סמנכ"ל הכספים יִשְרָאֵל דוֹרִי טענו שלא קיבלו כל דיווח ממנו . הוא לעולם לא הציג בפניהם את ה- Questionnaire המפורסם של RTVE , וממֵילָא לא קיבל אישור לשום  Booking  (הזמנה לוגיסטית או טכנולוגית מהקבוצה המבצעית של RTVE) שעולה כידוע כסף רב . אף על פי כן נשלח עם ציוותו לספרד ע"י מנהל רדיו "קול ישראל" גִדְעוֹן לֵב אָרִי ז"ל ובידיעתו ואישורו של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל . שני האנשים הבכירים האלה בהיררכית הרשות שאינם בקיאים בהפקה המורכבת לא היו מודעים לעובדה כי גדעון הוד איננו מוכן וערוך טכנולוגית ולוגיסטית לביצוע משימות השידור במונדיאל ספרד 1982 .

spain 3

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה שעברה . צמרת רשות השידור . מימין לשמאל : מנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב ארי ז"ל (מרכיב משקפי שמש) , מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל , ומנהל הטלוויזיה הישראלית יצחק ,צחי" שמעוני ז"ל . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מנהל הרדיו והמנכ"ל יחדיו עם גִדְעוֹן הוֹד וציוותו צעדו בדרך הבטוחה לכרוניקה של טרגדיית שידור ידועה מראש . באופן פרדוקסאלי היא השפיעה גם עלי כמי שניצב בראש שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. בסופו של דבר לטרגדיה הזאת הייתה השלכה חשובה על האבולוציה ההיסטורית של הפקת שידורי הספורט הבינלאומיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית . לדאבון לֵב בדרך השלילה . גדעון הוֹד וצוות אנשיו ברדיו "קול ישראל" נקלעו למצוקת שידור קשה והיו שרויים בצרה צרורה . לא היו להם עמדות שידור מוזמנות באִצטדיונים אפילו לא אחת באחד מ- 17 האצטדיונים הפרושים ברחבי 14 ערים בספרד הענקית , לא היו להם כלל קווי שידור , ולא היה להם משרד הפקה ותקשורת . כל פונקציות השידור הללו עולות הון תועפות שיש לשלם עליהן זמן רב מראש . קרתה כאן פשלה נוראית ומביכה שלו עצמו ושל הבוסים האחראים עליו גִדְעוֹן לֵב אָרִי ויוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מפני שמדובר בשליחות רשמית של הרדיו הממלכתי של מדינת ישראל . אין לשכוח שמדובר בפעילות הרדיו באירוע הספורט התקשורתי החשוב בתבל שהוא טורניר גמר גביע העולם בכדורגל , בשעה שמדינת ישראל נלחמת על חייה במלחמת לבנון ה- 1 (המבצע נקרא בתחילתו "מבצע שלום הגליל") נגד אִרגוני הרצח של יאסר עראפאת . אנשי רדיו "קוֹל ישראל" לא הכינו את שיעורי הבית והגיעו ליעד השידור חסרי כל ובלתי מוכנים . מדהים . בתנאי השידור המגוחכים שכפה על עצמו הוא היה מוכרח לבצע שגיאות שידור גסות מכל הסוגים . והוא אכן ביצע אותן , בזו אחר זו . החלטתי לסייע לגדעון הוֹד ואנשיו במקום שיכולתי כדי להציל משהו מההפקה הרשלנית של שידורי הרדיו שלו . הכנסתי אותם ואפשרתי להם להתמקם במשרד ההפקה והתקשורת הקטנטן וצר המידות של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית ששטחו היה בס"ה 12 מטרים רבועים על חשבון מרחב הקיום הטכני והפיסי שלנו . הצטופפנו נורא . נהגתי באחינו מרדיו "קול ישראל" הכנסת אורחים לפנים משורת הדין . נטלתי הימור גדול כשאִפשרתי בעזרתו של מיכה לויירר לשני טכנאי הרדיו מַאקְס גוּרְפִינְקֶל ודוּבִּי מָאוּנְטְנֶר להתחבר לקווי השידור ה- 4W  הרֶזֶרְבִיים שלנו ששימשו Back up לכל מערך השידור של הטלוויזיה הישראלית . סיכון מחושב שלקחתי על עצמי יחד עם מיכה לויירר כדי לעזור לקולגות שלנו ברדיו "קול ישראל" בשעת צרה . ככלות הכול היינו רשות שידור אחת . אִפשרנו להם להתקין את מערכת שידור הרדיו על גבי המערכת שלנו ולהשתמש בציוד ה- Spare הטכני שלנו . השאלנו לאחינו מרדיו "קול ישראל" גם טלפון חיוג בינלאומי אחד מתוך השניים שהזמנתי לשימוש במשרד שלנו .

קשה לתאר את מה שהתחולל במשרד הקטן שלנו במשך כל תקופת השידורים בת שלושים וחמישה ימים רצופים , מאז כניסת הרדיו לחדר צר המידות . שררה שם צפיפות נוראית בלתי מתקבלת על הדעת . לפעמים נדחסו לשטח של 12 מטר רבועים יותר מחמישה עשר אנשים . שום רשת טלוויזיה לא עבדה בתנאי הפקה , תקשורת , ושידור כה מחפירים כפי שאנחנו עבדנו .

spain 4

טקסט תמונה :  יוני – יולי 1982 . מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . זהו משרד ההפקה , השידורים , והתקשורת של הטלוויזיה ב- IBC במדריד . שטח המשרד היה קצת פחות מ- 12  מטרים רבועים . כניסת אנשי רדיו "קול ישראל" הבלתי מתוכננת אליו יצרה צפיפות בלתי נסבלת והפכה את חיי כולנו לבלתי אפשריים . אף על פי כן עברו שידורי הטלוויזיה בשלום . אך לא של הרדיו . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אורי לוי , גדעון הוד (מעשן) , רמי יצהר (ראשו מוסתר ע"י דף נייר) , מיכה לויירר (מצחו מציץ) , דני דבורין (מחזיק במיקרופון ומשדר ישיר מהמוניטור במקום מהשטח) , נתן זהבי (מזוקן) , מציצה קבוצת שיער של שמואל בונדה , גיורא צור (יושב למטה ממושקף בחולצת פסים) , וסולי מניר (חבוש אוזניות) . מציץ בדלת איש אחזקה ספרדי מ- RTVE . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

היה כל כך צָפוּף עד שהֶבֶל פיהם של האנשים ועשן הסיגריות הסְריח את החדר . דוחק , לחץ , רוגז ועצבנות שררו במשרד הקטן במשך 35 (שלושים וחמישה) ימים , רק משום שאפשרתי לאנשי רדיו "קול ישראל" להתנחל במשרד צר המידות שלי . בְּלִיל של כבלים ושיחות קואורדינציה על הטלפונים וקווי ה- 4W לתיאום השידורים בין מדריד לבין ירושלים  , סתם פטפוטים של אנשי הצוות (הרי אי אפשר לנצור את הלשון במשך ארבעים יום , וכמובן השידורים עצמם של רדיו 'קול ישראל' והטלוויזיה במקביל שבקעו מהמכשירים היו מנת חלקנו היומית , הפריעו זה לזה , ואִפיְינוּ את חיינו המשותפים . התפללתי שהמונדיאל יסתיים עוד לפני שהתחיל .

spain 5

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. משרד ההפקה, השידורים, והתקשורת של הטלוויזיה ב- IBC  במדריד.   דיווחתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד על הצפיפות הנוראית במשרד ההפקה והשידורים שגודלו היה רק 12  מטרים  רבועים , על חוסר המקצועיות וסכנת ביטחון השידור , על הסירחון הבוקע ממנו ועל הצורך להיערך בצורה שונה במבצע השידורים הבא . תשובתו הבוטה והצינית הייתה צפויה , "בפעם הבאה נשלח פחות אנשים" , אמר לי בטלפון .

זיהוי הנוכחים מימין לשמאל בשורה האחורית : שמואל בונדה (עוזר שדר של סולומון "סולי" מניר) , סולי מוניר (חובש Head set ומאזין לשידור הרדיו של דני דבורין בשורה הקדמית) , דובי מאוטנר טכנאי רדיו , האיש מוסתר מאחורי ראשו של דני דבורין הוא השדר יורם ארבל .

זיהוי הנוכחים מימין לשמאל בשורה הקדמית : מקס גורפינקל טכנאי רדיו (חובש אוזניות) , גדעון הוד (מעשן) , רמי יצהר , דני דבורין (מחזיק במיקרופון) , ונתן זהבי עורך סרטים בטלוויזיה הישראלית הציבורית . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הנהלת רשות השידור טעתה כשלא הצמידה מֵפיק בעל שיעור קומה לגדעון הוֹד זמן רב טרם המשחקים ולא ערכה שום Follow up (בדיקת מעקב) תקופתית אחרי מהלך ההפקה וההתארגנות של רדיו "קול ישראל" לקראת שידורי ספרד 1982. גדעון הוֹד נחשב לשַדָּר רדיו מצוין במהותו אך הוא לא היה מנהל או מנהיג בעל שיעור קומה של קבוצת אנשים וגם לא מפיק . הוא שָגָה קָשוֹת כמנהל בשעה "שהִתְּחָרָה" בימים ההם על אותו המיקרופון עם פיקודיו דני דבורין ורמי יצהר , ובאותה העת שמר לעצמו את הפררוגטיבה והסמכות להפקיע לעצמו את בכורת השידור לכשיִרְצֶה . הדבר איננו מקובל . נוצרה אווירה עכורה ועימותים קשים בין שלושת השדרים . שדרי הרדיו דאגוּ דאוֹג היטב ליָיבֵא את יחסי העבודה הבלתי תקינים ביניהם למשרד צַר המידות שלי במדריד . בספרד שָגָה גדעון הוד שגיאה קָשָה נוספת וגם שילם עליה ביוקר רב . הוא נכנע למאווייו האישיים וייצרו העיתונאי כשניסה להגשים את משימות הדיווח מהשטח ולספק את הדרישות המקצועיות של מנהליו , אך מבלי שהוא וכתביו יהיו בעצמם באצטדיון , וללא האמצעים הטכניים המינימאליים הדרושים לביצוע משימות שידורים ישירים כגון אלוּ . מדובר היה בתחרויות גביע העולם בכדורגל . גִדְעוֹן הוֹד עשה מעשה שלא ייעשה ואִפשֵר ביודעין לרמי יִצְהָר ודָנִי דְבוֹרִין לשָדֵר שידורים ישירים למאזיני רדיו "קול ישראל" בארץ מהמלונות בהם התגוררו שַדָּרָיו בהיעדר עמדות שידור מקוריות באִצטדיון . בכך יצר אשליה מכוונת כאילו השַדָּר מבצע את עבודתו מהשטח . גם דָנִי דְבוֹרִין ורָמִי יִצְהָר חטאו חטא כבד . הם הסכימו להיות משת"פים של הבוס שלהם במשימת שידור אפלה כגון זאת . מי שמע על כך ששדרי כדורגל של הרדיו הציבורי ממלכתי ישדרו אירוע ספורט מהמוניטור המוצב בחדר המלון שלהם .

הנפילה הראשונה התרחשה ביום שני – 14 ביוני . רמי יצהר שידר ישיר בתשע בערב מהחדר במלון שלו בסביליה את המשחק ברזיל – ברה"מ שנערך באצטדיון "בניטו ווילמארין" (Benito Villamarin) בסביליה. טכניקת הונאת המאזינים ע"י אנשי הרדיו ובראשם גדעון הוד ושדריו הייתה פשוטה . אחד מטכנאי הרדיו היה מתקשר ממשרד הטלוויזיה ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במדריד בטלפון פנוי לחדרו של רמי יצהר במלון . רמי יצהר היה מפעיל את מכשיר הטלוויזיה בחדרו ומשדר בטלפון מחדרו במלון למשרד שלנו ב- IBC  במדריד את הנעשה במגרש באמצעות מוניטור הטלוויזיה כאילו הוא נוכח במשחק . טכנאי הרדיו במשרד שלי ב- IBC במדריד היה "גוֹנֵב" במקביל את ה-International sound (רעש קהל) מאחד המוניטורים הדלוקים במשרד ההפקה במדריד והמכוון באמת על המשחק הרצוי ברזיל – ברה"מ , ועושה ערבוב קול (Mix sound) במקום , ערבוב טכני של קוֹל השַדָּר המגיע מהטלפון במלון עם קוֹל רעש הקהל האמיתי מהמגרש הבוקע מהמוניטור במשרד , ובכך יוצר אשליה כאילו השַדָּר משדר ישיר מן האִצטדיון . הונאה עיתונאית מבישה . אין דרך אחרת לתאר את המעשה הנואל . הסיפור הזה תועד על ידי במסע היומן שלי בספר ההפקה של מבצע השידורים של הטלוויזיה הישראלית בציבורית את פרויקט ספרד 1982 .

radio spain 1982

טקסט מסמך : 14 ביוני 1982 . מונדיאל ספרד 1982 . הערות שרשמתי לעצמי ביומן המסע שלי הנוגעות להפקת פרויקט שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ספרד 1982 . סעיף 3 במסגרת יומן המסע עוסק ברמי יצהר ששידר את המשחק ברזיל – ברה"מ מהחדר שלו במלון בעיר סביליה . הערת היומן מסבירה מנקודת מבט טכנולוגית כיצד בוצעה פעולת ההונאה של אנשי רדיו "קול ישראל" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה : כל ששת ההפקות שלי מטעם הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 את המונדיאלים של ארגנטינה 1978 , ספרד 1982 , מכסיקו 1986 , איטליה 1990 , ארה"ב 1994 , ו- צרפת 1998 – תועדו על ידי בפרוטרוט כפרקי מסע יומן . 

שיא הצחוק והטרגדיה אירעה באחד השידורים הישירים של רמי יצהר מהמלון שלוֹ . לפתע קרתה הפסקת חשמל  בלתי צפויה במלון של רמי יצהר בסביליה ומכשיר הטלוויזיה בחדרו כבה . רָמִי יִצְהָר שַדָּר בעל ניסיון לא התבלבל . הוא "החזיר" בנון שלנטיות את השידור לגדעון הוד ב- IBC במדריד בטענה , "שהצופים באִצטדיון מסתירים לו את שדה הראייה והוא אינו רואה את המשחק" . הונאה עיתונאית שאין לה כפרה . הבלופים האלה נמשכו מספר פעמים עד שהעיתונות בארץ עלתה עליהם וחשפה את קלונם של אנשי הרדיו בפומבי . הפשע העיתונאי הזה של שידור משחקי מונדיאל ספרד 1982 מחדריהם של אנשי הרדיו בבתי מלון בספרד היה סוד כמוס אותו ידעו חמישה אנשים בלבד . שלושת שדרי הרדיו ושני הטכנאים שלהם . בתוך כמה ימים הודלף סיפור הפשע לעיתונאי "חדשות הספורט" שאול אייזנברג . שאול אייזנברג מיהר ופּרסֵם ב- 20 ביוני 1982 בעיתונו מאמר ביקורת חריף על הפקת שידורי רדיו "קול ישראל" תחת הכותרת , "כיצד משדר הרדיו מספרד" [1] . דובר הרדיו השתיק את הפרשה והגיב בשם מנהל "קול ישראל" גדעון לֵב אָרִי, "הכול פועל על פי התוכנית" .

ב- 6 ביולי 1982 ביקר עיתונאי "חדשות הספורט" שאול אייזנברג בברצלונה בשליחות העיתון וחקר בעצמו את המתחולל במחלקתו של גדעון הוד . הוא לא היסס לפרסם ב- 6 ביולי 1982 מאמר קשה נוסף בגנות שידורי הרדיו ותמה בנוסח הגשש החיוור , "זה רדיו , זה ?" . אל "חדשות הספורט" הצטרפו עיתונים נוספים . עיתונאי "הארץ" צבי הראל פרסם מאמר ענק שכותרתו הייתה , "האליפות שודרה מבית מלון" . הפרשה תפשה תאוצה . ח"כ דן תיכון פנה למבקר המדינה כדי שיערוך בדיקה ויגיש את מסקנותיו לוועדת הביקורת של הכנסת .

גדעון הוֹד נאלץ להודות באשמה . הוא טעה טעות קשה נוספת כשבחר להשיב לתוקפיו בעיתונים בנימוקים פתטיים בלתי מתקבלים על הדעת : "באמצעות השידורים מהמלון חסכנו כסף רב" , טען להגנתו המקצועית , והוסיף , "התנאים במרכז העיתונות בברצלונה ומדריד לא היו אידיאליים . עדיף היה שהכתב ישב במלון ויעביר את המשחק דרך מסך הטלוויזיה לארץ . שידור המשחקים מבית המלון חסך למדינה הון כסף מכיוון שעבור הזכות לקבל עמדת שידור בכל מגרש גבו הספרדים 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר. אם ח"כ דָן תִּיכוֹן היה מברר את העובדות , הוא היה חולק שבחים לרדיו" [2] . תפקידו של גִדְעוֹן הוֹד במדריד לא היה לחסוך כסף לרשות השידור . תפקידו היה להפיק שידורים עיתונאיים אמינים .

המנהל הקפדן של רדיו "קול ישראל" גִדְעוֹן לֵב אָרִי ז"ל יצא מכליו לשמע טיעוניו של גדעון הוד . "השידורים מבתי המלון הם מעשה חמור . לדעתי  זה היה ממש מעשה טירוף . אני ידעתי שרמי יצהר ודני דבורין שידרו מבתי המלון רק כאשר הצוות חזר לישראל" , אמר להגנתו . הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת קיבלה את הצעתו של ח"כ דן תיכון לבקש את חוות דעתו של מבקר המדינה בנושא משלחת רשות השידור לטורניר גמר גביע העולם בכדורגל בטורניר ספרד 82' . רשות השידור כוללת כידוע גם את הטלוויזיה הישראלית הציבורית . לפתע מצאתי את עצמי יושֵב על ספסל הביקורת . כתבי "ידיעות אחרונות" , צדוק יחזקאלי וצפריר פז יצקו שֶמֶן על המדורה ובעיתון התנוססה כותרת , "מבקר המדינה יבדוק את מחדלי סיקור הטלוויזיה והרדיו מספרד 1982" . עכשיו כבר לא היה ספק . הזוהמה שהוטלה ברדיו דבקה גם בי ובחבריי במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

ב- 21 ביולי 1982 לאחר שוב שתי משלחות השידור של הטלוויזיה והרדיו לישראל פרסם העיתונאי אֵלִי עַזוּר ב- "חדשות הספורט" האשמה חדשה בלתי מבוססת בעליל ובלתי נכונה לחלוטין מפיו של שַדָּר הספורט בשפה העַרבית סולומון "סולי" מוניר, בה טען כלהלן : "צוות הטלוויזיה הישראלית בספרד 82' היה גדול מצוות השידור של ה- BBC" . טענה מגוחכת כזאת מעידה עד כמה אין לאיש שדאג לפרסם ולהפיץ את הידיעה הזאת שום יֶדָע ומושג כיצד רשתות טלוויזיה גדולות כמ ה- BBC מפיקות את השידורים שלהן , בעיקר לאחר שלאנגליה הייתה נבחרת משלה שנטלה חלק בטורניר ספרד 1982 ועוד שתי נבחרות סקוטלנד וצפון אירלנד שהשתתפו במונדיאל ספרד 1982 וייצגו את האיים הבריטיים . האם ייתכן כי צוות השידור של ה- BBC היה אומנם קטן מהצוות שלי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , כשעליו מוטלות משימות שידורים ישירים של שלוש נבחרות בריטיות בשלושה Locations שונים והרחוקים זה מזה בספרד הענקית , לרבות עשיית כתבות עיתונאיות – חדשותיות ב- ENG אודות קורות השחקנים המאיישים את שלוש הנבחרות הבריטיות האלה ??? ובכן ה- BBC שיגר למונדיאל ספרד 1982 קבוצת שידור שמנתה 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים בראשותו של הבימאי והמפיק אלק וויקס (Alec Weeks) . עורכי העיתון "חדשות הספורט" של אֵלִי עַזוּר כמו הכתב עצמו (לרבות מפיץ הידיעה השקרית) נעדרו כל אוריינטציה ומודיעין מינימאליים הנוגעים להפקות טלוויזיה בינלאומיות גדולות בסדר גודל של מונדיאל (ו/או אולימפיאדה) ואת כמות כוח האדם וכמות הטכנולוגיה הנלוות אליהן . אנשי "חדשות הספורט" לא בדקו כמובן את תוכן אמיתות הידיעה , לא הצליבו מידע , ופרסמו אותה בהבלטה גדולה כמו שהיא . זאת הייתה ידיעה לחלוטין לא נכונה שנראתה כמו ההטעיה מכוונת והסתת הציבור , ואשר גרמה נזק תדמיתי גדול לטלוויזיה הישראלית הציבורית וגם לרשות השידור . פרסום ידיעות מצוצות מהאצבע בעיתונות מהסוג הזה שפרסם העיתון "חדשות הספורט" ועיתון "הארץ" מפיו של סולומון "סולי" מוניר , מי ששימש מקור של מר אלי עזור ומשה הר געש ז"ל (כפי שקוראי הבלוג נוכחו לדעת בעבר הקרוב , ו- ייווכחו לדעת או טו טו שוב בעתיד הקרוב) – כי "צוות הטלוויזיה הישראלית בספרד 1982 היה גדול מה-  בי. בי. סי" , הן בעלות דינמיקה שלילית וטומנות בחובן סכנה רבה כדרכן של שמועות . בהיעדר קיר מגן הן מתגלגלות כ- כדור שלג . אנוכי הייתי באותם הימים בשירות מילואים קרבי ונטלתי חלק במלחמה בלבנון . לא יכולתי להגיב . החלו להתרוצץ שמועות שווא כי באמת צוות הטלוויזיה שלי בספרד 82' היה גדול מצוות השידור של ה- BBC . לא היה מי שיכחיש אותן . מספסל הביקורת של העיתונות על הטלוויזיה הישראלית הציבורית הועברתי לספסל הנאשמים שלה , ואני בכלל נלחמתי באותה שעה ב- בירות במלחמת לבנון ה- 1 .

spain 6

טקסט תמונה :  זהו סולומון "סולי" מוניר שדר הטלוויזיה הישראלית בשפה הערבית , במונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 7

טקסט תמונה :  21 ביולי  1982 . קטע מהעיתון "חדשות הספורט" . מר אלי עזור כתב העיתון "חדשות הספורט" מפרסם ידיעה מופרכת מיסודה מפיו של סולומון 'סולי' מוניר , וכותרתה : "הצוות הישראלי בספרד היה גדול מה-  בי. בי. סי ." , מדהים שהעורכים שלוֹ פִּרסמו סיפור מופרך לחלוטין מבלי להניד עפעף ומבלי להצליב מידע . משלחת השידור של רשת הטלוויזיה האנגלית הציבורית  ה- BBC  בטורניר ספרד 1982 , הורכב מ-  129 אנשים . צוות הטלוויזיה הישראלית הציבורית מנה 9  אנשים בלבד . נוסף אליו השדר בשפה הערבית סלומון מוניר ואיש המנהלה של רשות השידור נסים מזרחי שלא נשא בשום תפקיד רשמי . הוא נשלח לספרד 82' ע"י גדעון לב ארי ז"ל ששימש באותה התקופה ההיא ממלא מקומו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . לנוכחותו של מר נסים מזרחי במדריד לא הייתה שום חשיבות מבצעית . (ארכיון עיתון "חדשות הספורט" . העיתון הזה נסגר במחצית השנייה של עשור ה- 80 במאה שעברה) .

הדיווח הלא מהימן והמופרך לחלוטין מיסודו של סולומון "סולי" מוניר הוכיח עד כמה האיש איננו מכיר ואיננו מתמצא כלל בהיקף הפקות הטלוויזיה הבינלאומיות הגדולות . האם יעלה על דעתו של כל איש טלוויזיה רציני באשר הוא כי ה- BBC הבריטי הגדול והעצום ורב היכולות , שעליו הייתה מוטלת המשימה לסקר ולשדר ישיר לא רק את הנבחרת הלאומית האנגלית שהתמודדה בספרד 1982 , אלא לסקר ולשדר ישיר גם את משחקן של עוד שתי נבחרות מהאיים הבריטיים צפון אירלנד וסקוטלנד שהעפילו אף הן לספרד 1982 – אומנם ישגר למונדיאל ספרד 1982 משלחת טלוויזיה אשר קטנה ממשלחת השידור שלי ? התשובה לכך היא הֶבֶל הבלים . מגוחך שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל שקרא את הידיעה המופרכת שהתפרסמה בעיתון "חדשות הספורט" בראשית חודש יולי של שנת 1982 , והיה מודע לבלוף – בחר להבליג ולשתוק , בעוד אנוכי משתתף במלחמה ב- בֵּירוּת , ולא יכול לְהַגֵן על עצמי .

גִדְעוֹן הוֹד היה האָשֵם העיקרי במעשה המביש של רדיו "קול ישראל" , לא מפני ששידר בעצמו מהמלון אלא בגלל שהרשה זאת ביודעין לפיקודיו . גם שני פיקודיו דני דבורין ורמי יצהר היו אשמים במעשה ההונאה משום שהסכימו לשתף פעולה ולשדר Off tube בין אם מדובר בשידור Off tube מהחדר במלון ובין אם מדובר בשידור Off tube ממרכז שידורים כמו שלי ב- IBC במדריד . מדהים ששני טכנאי הרדיו מאקס גורפינקל ודובי מאוטנר לא הפנו כל שאלה ולא ביקשו כל הסבר משלושת השדרנים , "האם בעבור הפשלה הזאת הטסתם אותנו מירושלים למדריד ?" . שותפים מלאים להצגת הנֶפֶל הזאת ומעשה ההונאה הזה של חמשת אנשי הרדיו שלושת השדרים ושני הטכנאים , היו מנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב ארי ומנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שלא וִוידְאוּ ביצוע כבר מההתחלה בשלבים הראשונים של הפקת רדיו "קול ישראל" . האשמה הכבדה מוטלת גם לפִתחם של שני השדרים דָנִי דְבוֹרִין ורָמִי יִצְהָר שהסכימו בנפש חפצה להשתתף בפיאסקו המֵביש ונטלו מרצון חלק במעשה המעל והמרמה . צריך להבין כי שידורי רדיו "קול ישראל" במונדיאל ספרד 1982 עולם לא התבצעו מעמדות שידור באִצטדיונים. במקרה הטוב הם שידרו Off Tube ממסך הטלוויזיה במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי במדרי , ובמקרה הגרוע מהמוניטור בחדר במלון בו התגוררו השדרים. מדהים כיצד ההפקה הרשלנית הזאת זלגה דרך חורי הבקרה של המסננת מבלי לעורר את חושיו החדים של מנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לֵב ארי .

ועוד דבר במסגרת ההיסטוריה הזאת של שידורי Off tube מהמוניטור של רדיו "קול ישראל" מחדר במלון : זאת לא הייתה הפעם הראשונה שרדיו "קול ישראל" נהג כך . היה לכך תקדים . במונדיאל ארגנטינה 1978 סיפר לי דני דבורין ידיעה קלוקלת על עצמו כי הוא וּפָרשנוֹ עמי פזטל שידרו ישיר ממוניטור הטלוויזיה בחדרם במלון "פלאזה – סַן מרטין" בבואנוס איירס (Buenos Aires – מקום משכנה של משלחת רשות השידור) את משחק הפתיחה במונדיאל ארגנטינה 1978 בין נבחרות מערב גרמניה ופולין . זה היה ב- 1 ביוני 1978 בין 14.55 ל- 16.45 על פי שעון ארגנטינה (21.45 – 19.55) שעון ישראל . לטיב מזלו של דני דבורין העסק המְנֻוָון הזה נשמר בסוֹד ולא דלף . העיתונות הכתובה לא עלתה על מעשה השידור המביש הזה . דני דבורין  סיפר לי זאת בעצמו אישית בבושת פנים . לא מרצונו החופשי אלא כתשובה לשאלה שלי מהיכן הוא והפרשן שלו שידרו ישיר את משחק הפתיחה מערב גרמניה – פולין ב- 1 ביוני 1978 . בביקור ביקורת שלי בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון "ריבר פלייט" בבואנוס איירס בטרם משחק הפתיחה מערב גרמניה – פולין באותו יום חמישי ההוא של 1 ביוני 1978(כעורך ומפיק ראשי של מבצע שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 1978) לא ראיתי ולא מצאתי כל זכר לעמדת שידור של רדיו "קול ישראל" . עמדות השידור היו מסומנות על פי הקודים של רשתות הטלוויזיה והרדיו המשדרות . למשל עמדות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בחמשת האצטדיונים ב- בואנוס איירס , רוסריו , מנדוזה , קורדובה , ומאר דל פלאטה במונדיאל ארגנטינה 1978 סומנה כ- IBA TV . אם רדיו "קול ישראל" היה משדר מאצטדיון "ריבר פלייט" עמדת השידור שלו הייתה אמורה להיות מזוהה על פי הכתובת IBA R . בדקתי עם ביל וורד (Bill Ward) ומנולו רומרו (Manolo Romero) ראשי קבוצת ה- Operation group של ה- EBU בבואנוס איירס את הרשומות שלהם ועם ה- Host broadcaster הארגנטיני ATC 7 , האם רדיו "קול ישראל" שכר עמדת שידור באצטדיון "ריבר פלייט" . התשובה הייתה שלילית . יתירה מזאת : לרדיו "קול ישראל" לא הייתה שום עמדת שידור מוזמנת בשום אצטדיון בחמשת הערים הארגנטיניות בואנוס איירס , רוסריו , קורדובה , מנדוסה , ומאר דל פלאטה שאירחו את מונדיאל ארגנטינה 1978 . מכיוון שדני דבורין ועמי פזטל אף לא שידרו Off tube ממשרד ההפקה , התקשורת , והשידורים שלי ב- IBC (מוקם ברובע פיגואורוה – אלקורטה בבואנוס איירס) , התעניינתי לדעת אצלו אצל דני דבורין , כיצד ביצע את משימת השידור הישיר שלו . הוא השיב לי מבויש , "מהמוניטור בחדר במלון כי לא הייתה לי ברירה" . הופתעתי מאוד וריחמתי עליו . ברור שדני דבורין היה מעדיף לשדר למאזינים שלו מאצטדיון "ריבר פלייט" . אינני יודע עד היום הזה מדוע נכפה לעבוד בתנאים מגוחכים ומבישים שכאלה ומדוע הסכים לטוס לארגנטינה רק כדי לשדר ישיר את משחק הפתיחה של מונדיאל ארגנטינה 1978 Off tube ממכשיר הטלוויזיה המוצב בחדרו במלון "פלאזה סאן מרטין". לא דיווחתי על כך לבוס שלי ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. זה לא היה ענייני. גם לא הדלפתי דבר לאיש . בחלוף יותר מ- 35 שנים מאז אותו מקרה אין הדבר עוד סוד. אך נעזוב זאת עכשיו.

ליקוי חמור שלי היה נעוץ באי הענקת תשומת לב מספקת לחֵלק מההערכות הלוגיסטית המסובכת בספרד , שנשענה בפעם הראשונה על דִילִים של מגורים במלונות , על בסיס של "הכול או לא כלום" . הסכמתי לוותר בארץ לסמנכ"ל הכספים יִשְרָאֵל דוֹרי על חֶדֶר אחד במדריד, בעת הדיון על מגורי הצוותים במלונות ברחבי ספרד. המחירים במדריד היו היקרים ביותר גם ברשימת המלונות הזולים שהוצעו לנו . 112 דולר ללילה . במלונות אחרים במדריד נדרשו המשתכנים לשלם 250 דולר ללילה , וגם 350 דולר ואפילו 450 דולר ללילה אחד. מר ישראל דוֹרִי שרצה להגן על קופת רשות השידור אמר לי משהו כמו , "הֵי  יואש , אתה כבר תסתדר , תסתפק בחמישה חדרים , אינך צריך שישה" . הסכמתי "להסתדר" . שגיתי שגיאה קשה . לא ניתן היה אז לשבור את העיקרון הנוקשה שכפתה רשות השידור מגורים בזוגות . היינו היחידים מבין כל רשתות השידור בעולם שאנשיה לנו במלונות בזוגות כמו בקיבוץ , או אם תרצו כמו באוהל משותף בשירות מילואים . להסכים מרצוני לוותר להנהלה על חדר במלון בהנחה שאני מציל את קופת רשות השידור, הייתה אִיוֶולֶת . מנינו אחת עשרה אנשים במשלחת לספרד , בתוכה גם אישה אחת , עוזרת ההפקה החרוצה שלי עדה קרן . עשרה גברים ואישה אחת אמורים היו לחלוק עכשיו חמישה חדרים . לחֶדֶר שלי חבְרוּ סולומון "סולי" מוניר ונסים מזרחי . גרנו שלושה בחדר מבלי שאני מיידע את הנהלת המלון .

שני שכניי לחדר המשותף היו עסוקים הרבה פחות ממני במשימות השידור בספרד 1982 ולכן מצאו שפע זמן פנוי לבילויים . "סוג בילוי אהוּב עלינו היה ביקור בקזינו העירוני של מדריד" , סיפר לי נסים מזרחי . סולומון "סולי" מוניר לא היה "חייל "שלי . הוא היה נציג של הטלוויזיה בשפה העַרבית שהייתה אקוויוולנט ניהולי וגוף שידור עצמאי המקביל לטלוויזיה הישראלית הציבורי, בשפה העִברית . לא הערתי להם אך מפני שהם היו שותפים ל- Double room שבו התאכסנתי יחד אתם , נאלצתי להשאיר להם את דלת החדר פתוחה כדי לאפשר להם להיכנס עם שחר למיטותיהם מבלי להעירני . אחד משני שותפיי לחדר לא החזיק מעולם מעמד בשל הבילויים והיה נרדם במשרד ב- IBC בעיצומם של השידורים . כל העסק הזה היה מגוחך . עשיתי מעשה לוגיסטי אסור . וויתרתי ולא התעקשתי רק כדי לחסוך כמה דולרים ליוסף "טומי" לפיד וישראל דוֹרִי על חשבון האינטגריטי האישי שלי כעורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי הטלוויזיה של ספרד 1982 ומנהל משלחת הטלוויזיה הישראלית הציבורית . השאר התחלקו לזוגות בארבעת החדרים הנותרים , שבעה גברים ואישה אחת . זה היה פתרון כפוי ומאולתר שלי ברגע האחרון שבּוֹ עדה קֶרֶן נאלצה לחלוק חדר משותף עם גברים אחרים. כמו בטיול שנתי של "הנוער העובד והלומד", "הצופים", ו/או תנועת "השומר הצעיר" אם תירצוּ .

spain 8

טקסט תמונה :  יוני – יולי 1982 . מונדיאל ספרד 1982 . משרד ההפקה והשידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC  במדריד . אחת התמונות העגומות בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית בה שדר טלוויזיה ישראלי טס מישראל לספרד רק כדי לשדר Off tube מהמוניטור ב- IBC במדריד לצופיו בישראל . חזון טלוויזיה בלתי מתקבל על הדעת . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : שדר הטלוויזיה בשפה הערבית סולומון מוניר משדר Off Tube מהמוניטור במשרד לצופים שלו בישראל . נסים מזרחי עייף ומנומנם וחסר כל תפקיד בצוות השידורים מחזיר לעצמו שעות שינה בעת ישיבתו במשרד , מיכה לויירר מפקח התקשורת והקוֹל , עדה קרן עוזרת ההפקה , ומנחם וולף מפקח ה- Video . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אינני יודע אם המאזינים וצופי הטלוויזיה בשפה הערבית היו מודעים לעובדה כי האינפורמציה העיתונאית המובאת להם ממדריד , נעשית בעצם מהמוניטור במשרד ב- IBC ולא מעמדת שידור באצטדיון . מצב רגיש ובעייתי . נקדימון "נקדי'" רוגל ז"ל נהג לומר לי , "את שידור ה- Off  tube שעושה השַדָּר בשפה הערבית במדריד ניתן לעשות מהמוניטור בירושלים . נסיעתו לספרד 1982 מיותרת לחלוטין" .

spain 9

טקסט תמונה :  יוני – יולי  1982 . מונדיאל ספרד 1982 . מדריד . עדה קרן עוזרת ההפקה שלי במשרד ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במדריד- ספרד . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

עדה קֶרֶן הייתה עוזרת ההפקה שלי בטורניר מונדיאל ספרד 1982 . היא שימשה במשך שנים בתפקיד הזה בתפעול השוטף של מחלקת הספורט בארץ . היא הייתה עוזרת הפקה יעילה , מוכשרת , וגם יפת מראה שנשאה על גבה צמת שיער אדמונית .היא עזבה את מחלקת הספורט ב- 1984 . במקומה מונתה לתפקיד גב' שמחה שטרית .

spain 10

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . לינה קבוצתית בקרב משלחת רשות השידור . השדר יורם ארבל (מימין) ומפקח התקשורת מיכה לויירר חולקים חדר משותף במלון  “CONVENCION“ במדריד . הלינה הקבוצתית במבצעי שידור בינלאומיים ממושכים הייתה המצאה ישראלית שנועדה לחסוך כסף לקופת הרשות . שום רשת טלוויזיה בעולם אינה נוהגת להלין את עובדיה בזוגות במבצע שידורים כה ממושך חוץ מהטלוויזיה הישראלית . עבודת ההפקה והשידור בחו"ל איננה שירות מילואים וגם לא חיי קומונה בקיבוץ . מספיק שאחד מבני הזוג נוֹחֵר בלילה או מעשֵן כדי להפוך את חייו של השני לבלתי נסבלים . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת נענה להפצרתי והפסיק את הנוהג הנפסד הזה של 'לינה בזוגות'  במונדיאל של מכסיקו 1986 . התיעוד נשמר . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מסת השידורים הישירים הגדולה שלנו בהיקפים מלאים החלה ב- 28 ביוני 1982 בתשע בערב מאצטדיון "נואו קמפ" בברצלונה עם תחילת משחקי הסיבוב השני של הטורניר שהתנהלו במסגרת ארבעה בתים בשיטת ליגה בת סיבוב אחד . בשידור הישיר הראשון פולין הביסה את בלגיה  3 : 0 בבית A . יוסף "טומי" לפיד עמד בדיבורו ואִפשר לי לפעול במלוא הקיטור על פי התוכנית המקורית . כלומר 16 (שישה עשר ) שידורים ישירים של כל משחקי הסיבוב ה- 2 לרבות שני משחקי חצי הגמר , המשחק על המקום ה- 3 , ומשחק הגמר ביום ראשון – 11 ביולי 1982 באצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד . ואם יידרש , שידור ישיר גם של משחק הגמר החוזר באותו מקום (במקרה של תוצאת תיקו במשחק הגמר הראשון בתום 120 דקות) ביום שלישי – 13 ביולי 1982 . יורם ארבל , נסים קיוויתי , ורפי גינת נעו מעִיר לעִיר ומאִצטדיון לאִצטדיון עם שני הטכנאים הצמודים אליהם סעדיה קאראוואני ומנחם ווֹלף . זמני המשחקים היו נוחים . חמש ורבע אחה"צ ותשע בערב על פי שעון ישראל . הצוות בספרד 1982 לא עשה אפילו טעות אחת למעט הפריצות הכפויות (על פי הוראתו של יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור) של השַדָּר בשפה העַרבית סולומון "סולי" ומוניר .

ב- 29 ביוני 1982 שידרנו ישיר בתשע בערב בבית B ממדריד את המשחק מערב גרמניה – אנגליה 0 : 0 , ואח"כ ב- 2 ביולי בתשע בערב ממדריד את ניצחונה של מערב גרמניה על ספרד 2 : 1 . גולת השידורים הישירים היו משחקי בית C  שנערכו בברצלונה בהשתתפות נבחרות איטליה , ברזיל , וארגנטינה . שלושת המשחקים החשובים והמסקרנים האלה נערכו על פי קביעה מוקדמת באצטדיון השני (הקטן יותר) של העיר בברצלונה (Estadio RCD Espanol) . ב- 29 ביוני 1982 בשעה 17.15 החל השידור הישיר שלנו של המשחק איטליה נגד אלופת העולם מ- 1978 נבחרת ארגנטינה . איטליה ניצחה בתוצאה 2 : 1 משערים של מארקו טארדלי בדקה ה- 55 ואנטוניו קאבריני בדקה ה- 67 . דניאל פאסארלה צִמצם ל- 2 : 1 בדקה ה- 83 . ארגנטינה הופיעה כמעט באותו בהרכב שהעניק לה את הבכורה ארבע שנים קודם לכן . בשער ניצב אובאלדו פיליול (Ubaldo Matildo Fillol) . הרביעייה האחורית כללה את הבלם דניאל פאסארלה (Daniel Alberto Passarella) , ואת חורחה אולגואין (Jorge Mario Olguin) , לואיס גאלוואן (Luis Adolfo Galvan) , ואלברטו טאראנטיני (Alberto Cesar Tarantini) . שחקני מרכז השדה ועושי המשחק היו אוסבאלדו ארדילס (Osvaldo Cesar Ardiles) שהיה אז כבר שחקן הקבוצה האנגלית טוטנהאם, דייגו ארמאנדו מאראדונה (Diego Armando Maradona) , ואמריקו – רובן גאייגו (Americo Ruben Gallego). השורה הקדמית הורכבה ממריו קמפס (Mario Alberto Kempes), ריקארדו – דניאל ברטוני  (Ricardo Daniel Bertoni) , וראמון דיאז (Ramon Angel Diaz) .

ב- 2 ביולי 1982 שידרנו ישיר בחמש אחה"צ מברצלונה את המשחק ברזיל – ארגנטינה 3 : 1 . את השערים לברזיל הבקיעו זִיקוּ בדקה ה- 11, סרג'יניו בדקה ה- 66, וג'וניור בדקה ה- 75. ראמון דיאז הקטין בדקה ה- 89. ב- 5 ביולי 1982 נפל בחלקו של יורם ארבל לשדר מברצלונה את אחד המשחקים הבלתי נשכחים בתולדות המונדיאלים בכל הזמנים , איטליה – ברזיל 3 : 2 . ברזיל הייתה הפייבוריטית אך לאיטליה היה את פאולו רוסי בן ה- 26 שחקו קבוצת יובנטוס . פאולו רוסי הבקיע שלושער לזכות נבחרת איטליה . השידור הישיר באולפן בירושלים החל בחמש אחה"צ . הובילו אותו אורלי יניב ודני לבנשטיין . המשחק יצא לדרך ב- 17.15 . פאולו רוסי קבע 1 : 0 בדקה ה- 5 . סוקראטס הִשווה ל- 1 : 1 בדקה ה- 12 . פאולו רוסי כבש שוב בדקה ה- 25 ופלקאו שוב השווה ל – 2 : 2 בדקה ה- 68 . ואז הגיע שער הניצחון של פאולו רוסי בדקה ה- 74 . נבחרת איטליה שיחקה בהרכב הזה : שוער דינו זוֹף (Dino Zoff) . בשורה אחורית הציב המאמן אנצו בירזוט את קלאודיו ג'נטילה (Claudio Gentile) , ג'אטאנו שיריאה (Gaetano Scirea) , פולוויו קולווואטי (Fulvio collovati) , ואנטוניו קאבריני (Antonio Cabrini) . במרכז השדה שיחקו ברונו קונטי (Bruno Conti) , מארקו טארדלי (Marco Tardeli) , ז'אן – קארלו אנטוניוני (Giancarlo Antognoni) , וגבּריאל אוריאלי (Gabriele Oriali) . חוליית החוד הורכבה מפראנצ'סקו גראציאני (Francesco Graziani) והחלוץ מריח השערים פאולו רוסי (Paolo Rossi) . על הספסל ישבו שחקנים לא פחות מוכשרים מהשמות בהרכב הראשון כמו אלסאנדרו אלטובלי (Alessandro Altobelli) , ג'יוזפה ברגומי (Giuseppe Bergomi) , פראנצ'ינו בארזי (Franchino Baresi) ואחרים שהמתינו בכיליון עיניים להזדמנות שלהם .

איטליה הייתה נבחרת חזקה , מאוזנת , ויציבה ובעלת כושר גופני פנטאסטי . המשחק נגד ברזיל סלל לאיטליה את הדרך למשחק הגמר . לפתע הכול התחבר לה . צריך לזכור שבבית המוקדם סיימה איטליה בתוצאת תיקו את שלושת משחקיה . תיקו אפס נגד פולין , תיקו אחת נגד פרו , ושוב תיקו אחת נגד קָמרון . פולין סיימה ראשונה בבית עם 4 נק' ואיטליה דורגה שנייה עם 3 נקודות . הניצחון על ברזיל היווה נקודת מפנה איטלקית .

spain 11

טקסט תמונה :  מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . זוהי נבחרתה הלאומית של ברזיל הנפלאה במונדיאל ספרד 1982 שלא נזהרה דיה במשחק מול איטליה והפסידה 3 : 2 .

כורעים מימין לשמאל ראשון ושני : אלכסיו אסיס אדר וזיקו (שמו המלא : ארתור אנטונס קוימברה) . כורעים רביעי וחמישי מימין לשמאל אנטוניו קארלוס סרזו והקפטן אוליביירה בראזיליירו סוקראטס .

עומד שלישי מימין לשמאל : רוברטו פלקאו . עומדים חמישי ושישי מימין לשמאל : המגינים חוזה ברנארדי אוסקאר , חוזה פררייה ליאנדרו והשוער וואלדיר ארודה פרז . (באדיבות RTVE  ו- FIFA) .

מבית D שידרנו ישיר את שני ניצחונותיה של צרפת המבריקה על אוסטריה 1 : 0 ועל צפון אירלנד 4 : 1 . המאמן מישל הידאלגו הציב נבחרת מלאת ברק והתקפית מאוד בה בלטו השוער דומיניק באראטלי , שחקני ההגנה מנואל אמורוס ומקסים בוסיס , ושחקני הקישור וההתקפה מישל פלאטיני, ז'אן טיגאנה, אלן ז'ירס ורבים אחרים. צרפת הייתה נבחרת מסוכנת מאוד .

spain 12

טקסט תמונה    זוהי נבחרתה הלאומית של צרפת במונדיאל ספרד 1982. כורעים שני  ושלישי מימין לשמאל : מישל פלאטיני ואלן ז'ירס. עומדים ראשון ושלישי מימין לשמאל : מקסים בוסיס ומנואל אמורוס.  עומד שני משמאל השוער דומיניק בארטאלי. (באדיבות RTVE  ו-  FIFA).

spain 13

טקסט תמונה :  מונדיאל ספרד 1982 . נבחרת פולין המפתיעה שהעפילה לשלב המכובד של חצי הגמר . (באדיבות RTVE  ו-  FIFA) .

לשלב חצי הגמר של מונדיאל ספרד 1982 העפילו נבחרות איטליה, מערב גרמניה, צרפת, ופולין המפתיעה. שני משחקי חצי הגמר נערכו באותו יום חמישי ב- 8 ביולי 1982. טעות ארגונית של RTVE והוועדה המארגנת גם יחד . רפי גינת היה בר מזל (החלטה שגויה שלי) לשדר ישיר את משחק חצי הגמר השני בתשע בערב בסביליה מערב גרמניה – צרפת 3 : 3 בתום 120 דקות  ו- 5 : 4 בבעיטות הכרעה מ- 11 מ' . יורם ארבל שידר ישיר מ- "נואו קאמפ" בברצלונה בחמש אחה"צ את משחק חצי הגמר הראשון איטליה – פולין בתוצאה 2 : 0 . פאולו רוסי כבש את שני השערים לאיטליה . ביום משחק הגמר , יום ראשון – 11 ביולי 1982 נוצרה אווירה טעונה בצוות שלנו , שהפכה במהרה לעכורה. סולומון "סולי" מוניר ביקש לממֵש את הבטחת המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד לוֹמַר את המשפטים הבודדים שלו בשפה הערבית בפעם הזאת דווקא מעמדת השידור שהוקצתה לטלוויזיה הישראלית הציבורית באִצטדיון "סנטיאגו ברנבאו" במדריד . עד עתה הוא עשה זאת Off  Tube מהמוניטור במשרד ההפקה ב- IBC במדריד . הפעם הזאת הוא ביקש להיות במגרש . אני התנגדתי . דה עקה , עמדת השידור באִצטדיון "סַנְטְיָאגוֹ בֵּרְנַבֵּיאוֹ" במדריד הכילה שלושה מושבים בלבד . עבור השַדָּר יורם ארבל ופרשנו מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר , ולטכנאי הצמוד סעדיה קאראוואני שהיה אחראי על ביטחון השידור הישיר מן ההיבט הטכנולוגי .

מבצעי השידור הבינלאומיים שלנו לקו בחיסרון מסורתי בולט כבר שנים . מיקרופון השידור היה מעֵין אביזר משותף בימים ההם לטלוויזיה הישראלית אז בראשות טוביה סער ולטלוויזיה בשפה הערבית תחת ניהולו של יוסף בר-אל . שתי ישויות נפרדות ששכנו תחת קורת גג משותפת ברשות השידור . הייתי חייב מעֵת לעֵת לעצור ולקטוע את השידור הישיר הקוֹלֵח בשפה העברית במשחקי המונדיאל בספרד 82' על פי הוראתו המפורשת של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד , כדי להכניס בצורה מאולצת ובאופן מלאכותי את השַדָּר בשפה הערבית סולומון מוניר "לאוויר" , על מנת שיאמר וישָדֵר משפטים ספורים בשפה הערבית לאוזני "צופיו" מעמדת השידור Off  Tube שהותקנה בעבורו במשרד השידורים שלנו ב- IBC במרכז התקשורת הבינלאומית במדריד, כאילו שצופי הטלוויזיה הערביים במדינת ישראל אינם מבינים את שפתם של יורם ארבל , נסים קיוויתי , ורפי גינת . פארסה . השַדָּר בשפה הערבית לא ביקר ולא שידר מעולם עד אז מהאִצטדיונים . תמיד Off Tube מהאולפן ב- IBC וגם זה היה מיותר . השידור המלאכותי והלא חשוב מכל היבט שהוא בשפה העַרבית תוך כדי הפקעת המיקרופון וקטיעת השידור בשפה העִברית , נעשה בדרך כלל ברִגעי שיא של המשחקים לאחר כיבוש שערים על רקע ההילוכים החוזרים , יעֵני כאילו לטובת הצופים הערבים במדינת ישראל . כאילו צופי הטלוויזיה הערביים בישראל אינם מבינים את שפת השידור בעברית של יורם ארבל , נסים קיוויתי , או רפי גינת . פגם מקצועי ארכאי בלתי מוּלַד . פטנט שמוּסַד ע"י יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כדי לרצות את יוֹסֵף בַּר-אֵל ואנשיו . אנשי הטלוויזיה בשפה העַרבית הרגישו תמיד מקופחים בהשוואה לקולגות שלהם בשפה העִברית. צריך היה להפסיק עם העניין השטותי והמטופש המיקרופון המשותף מייד פעם אחת ולתמיד, ולשנותו לאלתר . עשיתי כל מאמץ להמעיט בתופעה הפתטית והמגוחכת הזאת שהביאה למתח וסכסוך גלוי ביני לבין השַדָּר בשפה הערבית . מאוחר יותר סייע לי נַקְדִימוֹן "נַקְדִי" רוֹגֵל לעקור את התופעה הבלתי נסבלת מהשורש כדי לעשות סוף לפארסה שאין לה אח ורע בעולם הטלוויזיה הבינלאומי . שידור ספורט ישיר בשתי שפות במשותף באותו ערוץ טלוויזיה הוא דבר בלתי מתקבל על הדעת .

רוּבִּי רִיבְלִין יו"ר הכנסת היום ואז יו"ר קבוצת בית"ר ירושלים היה אורח אישי שלי בספרד 1982 . ניצלתי את קשריי האישיים עם RTVE וסדרתי לו לפנים משורת הדין תג זיהוי (Accreditation) למשחקי המונדיאל כאיש משלחת הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשל יחסי העבודה המיוחדים שהיו בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לאגודה שבראשה ניצב . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אישר את המהלך . אפילו הוא לא הבין את צורך ההסדר הכפוי של מיקרופון משותף לשתי השפות . מעשה שידור מלאכותי שאיננו קיים בשום רשת טלוויזיה בעולם המכבדת את עצמה . "זאת שערורייה שצריך להפסיק אותה מייד" , אמר לי .

המאמץ הזה שלי לסלק את סולי מוניר מהמיקרופון לא היה אישי אלא עקרוני אבל הוליד כמובן סכסוכים מכל הכיוונים , דווקא עֶרֶב השידור הישיר האחרון של משחק הגמר ביום ראשון – 11 ביולי 1982 בין נבחרות איטליה וגרמניה. רבים סברו שאני נוטר טינה אישית לקולגה שלי שמדבר לשומעיו בשפה שֵמִית שונה משלי. המנכ"ל טומי לפיד התייצב מאחורי סולומון "סולי" מניר והבטיח לוֹ כי הפעם הזאת הוא יאמר את משפטיו הבודדים בשפה העַרבית מעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית באִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד . התנגדתי לכך בכל תוקף . השַדָּר בשפה הערבית התקשר בטלפון ממדריד לבקש את סיועו של המנכ"ל ולגייס את תמיכת וועד העובדים נגדי . טומי לפיד כעס עלי מאוד וטען שאני ממרה את פיו . "סלק את הפרשן שלך מוטל'ה שפיגלר מעמדת השידור , הוא ממילא פטפטן חסר תקנה" , פקד עלי טלפונית כשאיננו מסתיר את תיעובו למרדכי שפיגלר .

spain 14

טקסט תמונה :  חודש יוני של שנת  1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. ה- IBC במדריד בירת ספרד.

זהו משרד תהליך הפקת האקרדיטציה (Accreditation Procedure) של הוועדה המארגנת המקומית במרכז השידורים הבינלאומי במדריד (IBC) בתקופת מונדיאל ספרד 1982 . אנוכי מסדר לרובי ריבלין תג זיהוי טלוויזיוני מיוחד (באישורו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד) . רובי ריבלין יושב מתוח לקראת הלחיצה על ההֶדֶק של הצלם הספרדי . כעבור כמה שניות יכול היה להיכנס באופן חופשי לכל אצטדיון ברחבי ספרד בו חפץ על חשבונה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד היה הרבה יותר נאמן ליוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה בעַרבית מאשר לי . יוסף 'טומי' לפיד סלד ממרדכי שפיגלר הפרשן . לא ממוטל'ה השחקן . הוא ראה במרדכי "מוטל'ה" שפיגלר אלוף הקלישאות ונהג לומר לי, "הוא אולי  גדול השחקנים בישראל – אך קטוֹן הפרשנים", וסימן באצבעותיו את גובה קומתו של הפרשן . מנכ"ל רשות השידור ידע שמרדכי שפיגלר נבחר על ידי לתפקיד הפרשן במונדיאל ספרד 82' כמעין ברירת מחדל . הוא ניאות לשלם לו שכר עבדים בהתאם . מעולם לא נתקלתי באנטגוניזם שידור כזה כפי שפיתח יוסף 'טומי' לפיד כלפי הפרשנות של מוטל'ה שפיגלר .

spain 15

טקסט תמונה :  יוני – יולי 1982 . מדריד . מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . אנוכיי יחדיו עם הפרשן מרדכי שפיגלר (מימין) ומהנדס הקול והתקשורת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מיכה לויירר (משמאל) על רקע תפאורת הבניין הענק , המרשים , היפהפה , ופונקציונאלי של מרכז השידורים הבינלאומי – שהקימה RTVE והקרוי "Torre Espania" . הצבתם של מרדכי שפיגלר (וגם של אמציה לבקוביץ') על ידי כפרשנים בעמדות השידור שלנו בספרד 1982 הייתה כמעין כברירת מחדל . הם היו אנשי הכדורגל היחידים שהגיעו לספרד בתקופת המלחמה . אמציה לבקוביץ' חזר לארץ עם תחילת משחקי הסיבוב השני והוצב כפרשן באולפן גביע העולם בירושלים לצדם של המנחה דני לבנשטיין והמגישה אורלי יניב. מרדכי שפיגלר המשיך עמנו עד הסוף. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוסף "טומי" לפיד לא העריך את מוטל'ה שפיגלר כפרשן עד כדי תיעוב . כשביקשתי ממנו לשלם לפרשן תמורת עבודתו בספרד 1982 , ירה לעברי , "מה פתאום  שאני אשלם לו . שמרדכי שפיגלר הוא שישלם לטלוויזיה על שהיא בכלל מסכימה להעסיק אותו" . יו"ר וועד עיתונות – הפקה אז בטלוויזיה הישראלית הציבורית מר פיטר מיליק הצטרף למאבק נגדי , והודיע לי בטלפון מישראל שהוא ניצב לצִדו של השַדָּר בשפה הערבית . הוא אף איים בהשבתת השידורים אם לא יימצא מקום לשַדָּר בשפה העַרבית . "תעיף את הפרשן שלך מוטל'ה שפיגלר מעמדת השידור לטובתו של סולי מוניר" , אמר לי והוסיף , "מי צריך את מוטל'ה שפיגלר שם , עמדת השידור שייכת לרשות השידור ולא לפרשן מוטל'ה שפיגלר , אפילו המנכ"ל כבר אמר לך את זה" , זעף . סולי מוניר כעס עלי ונעלב ממני לפני שנות דוֹר מפני שהעדפתי בעמדת השידור את הפרשן מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר על פניו . לעיתים קרובות מצאתי את עצמי בתפקיד של גננת בגן ילדים לצד ניהול והפקת השידור הישיר של אירוע הספורט החשוב בתבל .

spain 16

טקסט תמונה : ספטמבר  1982 . משרד מחלקת הספורט בקומה החמישית של בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים . פיטר מיליק (מימין) מאנשי צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבוריתב- 1968 נשא ב- 1982 בתפקיד החשוב ורב האחריות של יו"ר וועד עובדי עיתונות – הפקה אך התנהג כילד קטן . תמיכתו בהצבת סולי מוניר בעמדת השידור של הטלוויזיה במשחק הגמר איטליה – גרמניה 3 :1 ב- 11 ביולי 1982 לצדו של יורם ארבל במקומו של הפרשן מוטל'ה שפיגלר הייתה פתטית . במרכז התמונה עוזרת ההפקה עופרה סתת – מילוא  ואמנון ברקאי .  (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 17

טקסט תמונה :  21  ביולי  1982 . קטע מעיתון "הארץ" . סולומון "סולי" מוניר טוען בפני עיתונאי "הארץ" משה הר געש ז"ל כלהלן : "רק בזכות נציגי מדינות ערב נכנסתי למשחק הגמר" . היות ונלחמתי באותה שעה ב- בֵּירוּת , איש מעיתון "הארץ" לא טרח לשאול אותי אם הדבר נכון . גם לא לאחר ששבתי לארץ מהמלחמה בלבנון . (באדיבות עיתון "הארץ") .

יורם ארבל שידר היטב את משחק הגמר . הוא זעק למיקרופון את  השערים  של איטליה , ושאג את שמותיהם של  פָּ – א – וֹ – ל – וֹ     ר – וֹ – סִ – י  ,   מָ – א – רְ – ק – וֹ    טָ – א – רְ – דֶ – לִ – י  , ואת שמו של  א לֶ – סָ – א – נְ – דְ – ר – וֹ    אָ – לְ – ט – וֹ – בֶּ – לִ – י  , כאילו היה איטלקי לכל דבר . איש לא התחרה עמו בכישרון בניית הדרמות על כר הדשא ותיאורן בלשון קולחת ועברית תקנית . הוא היה אשף המיקרופון . קול הבריטון העמוק והיפהפה שלו לא ישכח ו- יִינוֹן לנצח על סרטי ההקלטה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . איטליה גברה על גרמניה המערבית 3 : 1 וזכתה בפעם השלישית בתולדותיה בגביע העולם . בשעה ששידר את טקס הענקת הגביע  ביום ראשון – 11 ביולי בו דִינו זוֹף שוער נבחרת איטליה והקפטן שלה , מניף את הפרס היקר אל על , ואמר בפעם האחרונה, "אליך סולומון מוניר…" , ידעתי שמשימת ספרד 1982 הסתיימה . המטרה הסופית הושגה אך נותרתי עייף , חבול , ועִם פחות חברים.

spain 18

טקסט תמונה :  פאולו רוסי ממצטייני נבחרת איטליה ומלך השערים שלה מניף את גביע העולם בכדורגל לאחר הניצחון על נבחרת מערב גרמניה 3 : 1 במשחק הגמר של מונדיאל ספרד 1982 . זאת הייתה הזכייה השלישית של איטליה בהיסטוריה של גביע העולם בכדורגל . (באדיבות RTVE  ו-  FIFA) .

spain 19

טקסט תמונה : שחקני נבחרת איטליה מניפים אל על את מאמנם אנצו בירזוט (Enzo Bearzot) לאחר הזכייה בגביע העולם של מונדיאל ספרד 1982 . (באדיבות RTVE  ו-  FIFA) .

הודיתי ליורם ארבל על שידוריו . הוא היה שַדָּר הספורט והכדורגל בטלוויזיה הטוב ביותר במדינת ישראל . הייתי אסיר תודה למִיכָה לוֹיְירֶר מפקח הקול הנודע ואָשָף התקשורת הבינלאומית שישב צמוד אלי בעמדת הפיקוד ב- IBC מדריד 40 ימים ולילות . הוא ניהל כהלכה (ללא שגיאות) וביד מקצועית רמה את תפעול קווי השידור הבין ארציים ומערכת הטלפונים הבינלאומית . אם יורם ארבל היה ב- 1982 הטוב בשדרים הרי שמיכה לויירר היה הטוב בטכנאים . מיכה לויירר היה רָב אמן במקצועו וחָף משגיאות . יֶקֶה חניך האסכולה הגרמנית בעל משמעת שידור איתנה שעבד כשעון שווייצרי . הייתה לו אוזן של מוסיקאי , חוש טכני מפותח , דייקן מוחלט ופדנט מאין כמותו בעבודתו . "עבודה זאת עבודה" , נהג לומר לי . הוא ידע לחשוב , להתכונן , ולתכנן . בתחום הטכני הזה היה משכמו ומעלה . מיכה לויירר עִיצֵב וליטש כל פעולה של טכנאי הקוֹל והתקשורת בטלוויזיה הישראלית בימים ההם . הוא היה מוֹרם ורַבם של דוֹרוֹת של טכנאי קוֹל בטלוויזיה הישראלית . הודות למיכה לויירר וביצועיו האיכותיים לא הייתה לנו ולוּ טעות תקשורת אחת בספרד 1982 . תופעה נדירה באירוע ספורט בינלאומי מתמשך רָב צמתים ומהמורות וגדוש שידורים . לימים ירש את מקומו סעדיה קאראוואני . טכנאי קול מוכשר שצמח והתפתח בחממה של עקיבא מלמד ומיכה לויירר ועלה ברבות השנים אף הוא לגדולה – לדרגת רב אומן בתקשורת בינלאומית . סְעֲדְיָה קָארָאוַואנִי עֶלֶם חמודות , שימש לי מקור סיוע ועזרה בלתי נדלים במשך שנים רבות , בהפקות ספורט רבות בארץ ובעולם . הייתה לי הערכה עצומה לשני האישים המומחים האלה מיכה לויירר וסעדיה קאראוואני . באמצעות הידע והכישרון שלהם ידעו להתכונן ביסודיות לקראת מבצעי השידור הגדולים . הם היו מחוננים כדי להקים ולבנות מערכות תקשורת ולתרגל אותן על מודל , ולהביאן לידי פעילות מבצעית מושלמת ללא תקלות . אי אפשר היה להפסיד עמם בקרבות השידור הרבים שהיו לנו בארץ ובחו"ל .

spain 20

טקסט תמונה :  יוני – יולי 1982 .מונדיאל ספרד 1982 . משרד ההפקה , השידורים , והתקשורת שלנו ב- IBC  במדריד . סולומון "סולי" מוניר חובש אוזניות ומשדר Off tube מהמשרד תקצירי כדורגל בשפה הערבית לצופיו הערביים בישראל . קומוניקציה מופרכת מיסודה בין מוֹסֵר האינפורמציה למאזיניו וצופיו . השידור בשפה הערבית הייתה הפרדה מקצועית מלאכותית ומכוונת של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בין צופי הטלוויזיה היהודיים לבין הצופים הערביים במדינת ישראל . אפשר היה לחשוב שהצופים הערביים בישראל אינם מסתפקים בקולם של שלושת השדרים בשפה העברית יורם ארבל , נסים קיוויתי , ורפי גינת – וזקוקים לתרגום בערבית .

זיהוי הנוכחים משמאל לימין : יורם ארבל (מניף אצבע) , אורי לוי , סולי מוניר (מחזיק מיקרופון וחובש אוזניות) , עוזרת ההפקה עדה קרן , רפי גינת (מזוקן ומרכין ראש לכתפה של עדה קרן) , ומאחור נסים מזרחי (משוחח בטלפון) . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

פַּס הקוֹל החַרוּת בסרטיית הטלוויזיה הישראלית על ה- Video במשחק ההרואי הבלתי נשכח בשלב חצי הגמר בספרד 1982 בין מערב גרמניה לצרפת (הסתיים 3 : 3 בתום 120 דקות , ו- 8 : 7 לגרמנים בתום בעיטות הכרעה מ- 11 מ') , איננו של נסים קיוויתי . הוא שייך לרפי גינת , האדם השלישי במסע הארוך . רפי גינת הובא על ידי למבצע שידורי מונדיאל ספרד 1982 מן התוכנית "כלבוטק" עליה היה מופקד . הוא עזב את מחלקת הספורט ב- 1978 . לא היו שדרי כדורגל אחרים במדינה . דן שילון אחד המועמדים הנוספים בארסנל השדרים של מונדיאל ספרד 1982 כבר כרת ברית שידור אחרת עם יעקב לווינסון נשיא בנק הפועלים והיה בדרכו מחוץ לרשות השידור .

חשבתי שרָפִי גִינַת מחובר יותר לכדורגל מנסים קיוויתי , אך לא עלה עליו בדרגה כזאת שתצדיק את מינויו לשָדֵר את משחק חצי הגמר גרמניה – צרפת . רפי גינת במבט לאחור , לא יכול היה להביא יותר רייטינג  מנסים קיוויתי . האירוע היה גדול וחשוב משניהם . שגיתי כשמיניתי אותו לשדר את המשחק גרמניה – צרפת ולא את נסים קיוויתי שנחשב לשָדָר מספר 2 במחלקת הספורט . רפי גינת היה אורח זמני שהושאל מתוכנית הצרכנות "כּל בּוֹ טֶק" . בתום שידורי מונדיאל ספרד 1982 לא שָב רפי גינת עוד למיקרופון הספורט . הוא התחפר בתוכנית הצרכנות "כּל בּוֹ טֶק" ובתוכנית "בשידור חוקר" . לא היה לוֹ עוד כל בּיקוש כשַדָּר כדורגל וספורט . בתחום הזה הוא לא היה נחוץ . אינני זוכר שראיתי בימים ההם אִי אֵלוּ משמרות מחאה של מפגינים מול בניין הטלוויזיה ברוממה והמחזיקים בידם שלטים , "רוצים את רפי גינת בשידורי הכדורגל" , או , "יוחזר לאלתר רפי גינת למיקרופון הספורט" . מצטער לא ראיתי דבר כזה .

וויכוח הרייטינג לא ירד מעולם מהכותרות , וההתלבטות של מקבלי ההחלטות להצמיד "כוכב" שידור כזה או אחר "לאירוע שידורי מבוקש" כדי לשפר את המסך והרייטינג , נמשכת עד עצם היום הזה .

ב- 1998 הדיח המנכ"ל אורי פורת את גְאוּלָה אֶבֶן מהגשת "מבט" בטלוויזיה הישראלית והציב את חיים יבין במקומה. ניסיונו ודמותו על המרקע של חיים יבין הישן נושן וזיהויו בציבור שוב , "כמגיש חדשות מספר 1",  לא הביא אפילו אֶפֶס קצהו של אחוז רייטינג אחד יותר מגאולה אבן הצעירה . יעל שטרנהל הוצבה בזמנו כמגישה מרכזית של תוכנית החדשות "שבע וחצי" בטלוויזיה הישראלית . היא לא סחפה בעקבותיה כמות יתרה של רייטינג מזה של יעקב אחימאיר הוותיק . יעקב אחימאיר לא יִיצֵר יותר רייטינג מגִלעַד עַדִין אחד מכוכבי השידור החדשים של חטיבת החדשות בערוץ הציבורי . אין זאת כי האירועים חשובים מהאנשים המגישים אותם על המרקע . צורת ואופן הטיפול באירוע ע"י המערכת כולה , ראשוניות , מהימנות , ומקצוענות הטיפול , ולבטח השגת בלעדיות  –  הם מרכיבי הרייטינג האמיתיים . חשיבות עצומה יש למנהיגות המטפחת את ערכי העשייה האלה .

בחודש ספטמבר 1990 נטש יורם ארבל לפתע את חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בדרכו לכבלים ולערוץ 2 . לחלוטין לא הייתי מודאג . זאת הייתה אבֵדת שידור אך לא מהלומת שידור . לא חששתי מפניה מפני שזכויות השידורים של כל אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם היו שלי . הודעתי להנהגה שאני מצרף אלי את מאיר איינשטיין מהרדיו במקומו . בתוך עֶשֶר דקות נסגר העניין בשיחת וועידה טלפונית ביני לבין יוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבוריתאז ואריה מֶקֶל מנכ"ל רשות השידור . מאיר איינשטיין היה שלי .

שניהם שאלו אותי חסרי ביטחון בעקבות עזיבתו של ארבל , "מה יהיה…?" . השבתי להם , "כי אינני מודאג כלל ועיקר , וגם הם אינם צריכים להיות מודאגים , כל עוד זכויות השידורים של אירועי הספורט החשובים , הגדולים , והרלוואנטיים בארץ ובעולם מוחזקים על ידינו באופן בלעדי , יהיה השדר אשר יהיה . זהו התנאי החשוב ביותר להישרדות שלנו" . תשובתי הייתה חד משמעית : "אם יורם ארבל ישדר דוּק בערוץ 2 ואורי לוי ישדר מולו את מכבי ת"א בגביע אירופה בכדורסל , נביס אותו ברייטינג בקלות . לא בגלל טיב השדר . בשל איכות האירוע" , אמרתי לבוסים המודאגים שלי , והוספתי , "אם יורם ארבל ישדר בערוצים המתחרים בשידור ישיר דוֹמִינוֹ או כָּדוֹרֶת ומאיר איינשטיין ישדר במקביל ומוּלוֹ כדורגל , אין ספק בכלל שהציבור יעדיף אותנו . ללא תנאי . זהו בסיס כּוֹחֵנו" , הדגשתי בפניהם , "עליכם לעזור לי לעזור לכם להַגֵן על זכויות השידורים שלנו ולשמור עליהם מכל משמר מפני רכישתם ע"י ערוץ 2 ו/או הכבלים . זכרו תמיד את אמירתו של רון ארלדג' נשיא חטיבות הספורט והחדשות של ABC אחת משלוש הרשתות הארציות הגדולות של הטלוויזיה האמריקנית, כלהלן : "When you have the rights – you have the show" . מאיר איינשטיין ייכנס בתוך זמן קצר ללא כל קושי לנעליו (הגדולות) של יורם ארבל . זה ייקח לוֹ הרבה פחות זמן ממה שאתם מתארים לעצמכם" . ידעתי שמאיר איינשטיין שַדָּר טוֹב , אך לא ידעתי עַד כמה הוא טוֹב . המתנתי לשַדָּר ועיתונאי ברמתו כעשוֹר שנים . מעולם אגב לא איחלתי ליורם ארבל לשָדֵר דוּק . "דוּק" שימש כמטפורה עניינית לאירוע ספורט זַניח ואִזוֹטֶרִי .

בספרד 1982 חיפשתי שְלֵמוּת במקום שלא הייתי צריך לחפשה . נסים קיוויתי ידיד וחֲבֵר אישי שלי (גם כיום) , נעלב (בצדק) מהחלטה מקצועית מוּטְעֵית שלי להציב את רפי גינת כשַדָּר במשחק חצי הגמר גרמניה – צרפת  ב- 7 ביולי 1982 . הוא כל כך כעס על הבחירה וראה בה מעשה בגידה בו "כשַדָּר שֵני" לאחר יורם ארבל ' עד סירב להיות נוכח בארוחת הסיום החגיגית שלנו במסעדה נחמדה במדריד בתום משחק הגמר וסיום מבצע השידורים כולו . היעדרותו גרמה לי צער רב . הודיתי בארוחת הערב לכל אחד מאנשי המשלחת על תרומתו . תַּם לו פרק שידור בתולדות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית , אך בצִדו האחֵר היה פרוש לפני ובפני הטלוויזיה הישראלית כַּר נרחב של לימודים . דברי הסיכום שלי במסעדה היו מאופקים . ידענו כולנו שאנחנו חוזרים למדינה במלחמה . קודם לכן נפרדתי מ- מַנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ שהיה אורח אהוב שלנו בארוחה החגיגית והודיתי לו על קבלת הפנים והאירוח של משלחת הטלוויזיה הישראלית בספרד , וגם על ההפקה הנפלאה שלו ועל עזרתו החשובה להצלחת השידורים שלנו . מנולו רומרו קבע  סטנדרט צילומי חדש , כשהציב בכל משחק באליפות כמות גדולה של מצלמות , 8 בשלבים המוקדמים ו-  13 בשלבים המאוחרים של המונדיאל לרבות שפע של הילוכים חוזרים מזוויות צילום שונות . זאת הייתה עליית מדרגה בהשוואה לצילומי ארגנטינה 1978 . בבוקרו של 12 ביולי 1982 בסיומו של מבצע שידורי מונדיאל ספרד 1982 , מצאתי על שולחני במשרד ב- IBC מכתב פרידה מנסים קיוויתי אחד האנשים שהכי אהבתי והערכתי במחלקת הספורט . המכתב שהיה כתוב בכתב ידו בישר לי כי הוא נוטש כל משימת שידור עתידית במחלקת הספורט בעקבות העדפתי את רפי גינת "כשַדָּר שֵני"  בשלב חצי הגמר לצִדוֹ של יורם ארבל . נסים קיוויתי ישב בלילה מלווה בתחושות של שדר מוכה , חבול , ובודד . בחדרו במלון "Convencion" כתב בזעף את המילים הקשות והעצובות על נייר המכתבים הרשמי של המלון , ללא שלום וללא ברכה [3] .

spain 21

טקסט תמונה :  יוני – יולי מונדיאל ספרד 1982 . השדר נסים קיוויתי במשרד ההפקה והתקשורת שלנו ב- IBC  במדריד בעת שידורי מונדיאל ספרד 82' . הוא נדחק על ידי שלא בצדק למקום השלישי אחרי יורם ארבל ורפי גינת ונפגע עד עמקי נשמתו מהחלטתי זאת.  משמאל שני שדרי רדיו "קול ישראל" גדעון הוד ודני דבורין אפופי עשן סיגריות משדרים Off tube מהמשרד בספרד למאזיניהם בארץ . (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 22

טקסט מסמך :  12 ביולי 1982 . מדריד . מונדיאל ספרד 1982 . מכתבו המצהיב של נסים קיוויתי העציב אותי עד למאוד . המכתב הזה שנכתב לפני 31 שנים שימש עדות נוספת לקיומה של סביבה תחרותית מאין כמותה ליד המיקרופון ומסך הטלוויזיה .

אל  :  יואש אלרואי מנהל מחלקת הספורט – הטלוויזיה הישראלית                                                                     מדריד – 12.7.1982

מאת  :  נסים קיוויתי

להודיעך כי החל מהיום אני מסיר את עצמי מכל משימה של שידור אירועי ספורט בטלוויזיה. זה כולל כדורגל, א"ק, שחייה , או כל ענף אחר , בשטח או באולפן , בארץ או בחו"ל . זה כולל גם הגשה כלשהי . אמשיך למלא במיטב יכולתי תפקידים אחרים במחלקה , לרבות עריכת תוכניות , כתבות , ו.ט.ר. , והפקה .

                                                                                                                   נסים  קיוויתי

הוא כתב לי מכתב "בְּרוֹגֶז" , אך לא היה יכול לעמוד בהבטחתו . תאוות השידור והמסך היו חזקים ממנו . כעבור חודשיים שָב לאחוז במיקרופון ועשה את הדבר שהוא ידע הכי טוב לעשות . לשָדֵר ספורט . אולי קיבל עידוד מהאיש שאהב לסנוט בו ולעקוץ אותו , העיתונאי עֵלי מוֹהַר ממקומון "העיר" של תל אביב . ביום שישי – 9 ביולי 1982 ניהל עלי מוהר השנון פנקס חשבונות במדורו "בשער" עם שַדָּרֵי הטלוויזיה של ספרד 1982. כך כתב [4].

"רפי גינת היהודי הכלבוטקי  העבה הזה רמס ברגל גסה כמה מן הניואנסים הענוגים ביותר במשחק . אין לי כוח למנות ולשחזר כאן את כל טעויותיו של רפי גינת ודברי ההבל שהשמיע . הבֵן לא אוכל , על סמך מה הוא משָדֵר ?  אה  ?  איך הוא נחת שם בכלל  ?  גם יורם ארבל איננו נקי משגיאות . מגרעתו הגדולה והמכרעת היא שיש לו נטייה לדכא את הצופים בבית עד עפר . יורם ארבל לא מבין שזה בידור . תפקידו בין השאר הוא לעזור לצופה להיכנס למשחק ולאווירה , להתלהב . יורם ארבל עושה את ההפך . הוא עושה הכול כדי לשכנע אותי שבעצם כדאי לי לסגור את מקלט הטלוויזיה ולעסוק מעט בקרמיקה . זהו משגה חמור המקלקל את השורה . נסים קיוויתי מצטייר לטעמי כשדרן הטוב ביותר שהיה לנו בספרד 1982 . דומני שהוא אוהב הספורט המובהק מבין השלושה . הוא מתרגש מן המעמד , מתלהֵב , ובסך הכול הוא הכי נסבל".

spain 23

טקסט תמונה : 1982 . רפי גינת מנחה את התוכנית "כל בו טק" באולפן א' בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : דניאל פאר , רפי גינת (עומד מזוקן) , ונתן כספי . (מחלקת הסטילס . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ארבעים יום ולילה שהיתי במדריד היפהפייה והמלכותית , אך כמעט ולא ראיתי ממנה דבר . קשה להסביר את מהות האחריות העצומה לשידורים . אולי גם אין צורך . האחריות העצומה כעורך ומפיק השידורים של ספרד 1982 גררה אותי לנוע בציר תנועה יחיד ומשעמם : משרד – מלון – אצטדיון – משרד , טורה אספניה – 'רסידנסיה קונבנסיון' וחוזר חלילה מידי יום ביומו . ובעצם , למי גם היה רצון לטייל כשמִידֵי עֶרֶב רַץ "במבט" בירושלים ה- Roller השחור שנושא עליו את שמות חיילי צה"ל שנהרגו בקרבות מלחמת לבנון ה- 1 . לחדשות מירושלים האזנו באוזן דואגת באמצעות אחד מקווי השידור של ה- 4W  שהיה פנוי באותה העת .

כמעט בכל מוּנְדִיאַל זכור לפחות רגע צילומי אחד השנוי במחלוקת ציבורית בגלל החלטות מוטעות של שופטי המשחקים . ב- 1966 התנהל וויכוח טלוויזיוני סביב שערו של ג'פרי הרסט במשחק הגמר אנגליה – גרמניה . ב- 1986 היה זה שער "יד האלוהים" של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה במשחק רבע הגמר ארגנטינה – אנגליה . במשחקי ספרד 1982 שררה מחלוקת קשה שלא עסקה בשער , אלא ברגע ההתנגשות הקשה בין שוער גרמניה האראלד שומכר לבין החלוץ הצרפתי פאטריק באטיסטון , במשחק חצי הגמר הדרמטי שהסתיים בתוצאת תיקו    3 : 3 בתום  120 דקות . גרמניה ניצחה  8 : 7  בבעיטות ההכרעה מ- 11 מ' . הוֹרסט רוּבֶּש שחקנה של המבורג הבקיע בבעיטה השמינית וגרמניה העפילה למשחק הגמר נגד איטליה . רפי גינת שידר ישיר את המשחק הזה . 13 המצלמות שהֵציב מנולו רומרו במשחק הזה במדריד וההילוכים החוזרים הרבים , אִפשרו לרפי גינת ולמאה שַדָּרים נוספים שישבו בעמדות השידור שלהם באִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" , לקבוע את חוות דעתם הברורה כי האראלד שומכר פגע בפאטריק בטיסטון בצורה מחפירה וברוטאלית , ושלח אותו לבית החולים לחצי שנה . פַּאטְרִיק בַּאטִיסְטוֹן לא חזר עוד לכַר הדֶשֶא . השופט במשחק הברוטאלי הזה היה צ'ארלס קוֹרוֶור (Charles Corver) מהולנד . הוא אפילו לא שָלָף כרטיס צהוב לשוער הגרמני הגַס והאלים .

spain 24

טקסט תמונה : יום ראשון – 11 ביולי 1982 . אצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד . נבחרת איטליה דקות ספורות לפני משחק הגמר במונדיאל ספרד 82' . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : מארקו טארדלי , אנטוניו קאבריני , גבריאל אוריאלי , פאולו רוסי , ג'יוזפה ברגומי , קלאודיו ג'נטילה , ג'אטאנו שיריאה , פולביו קולובאטי , ברונו קונטי , פראנצ'סקו גראציאני , השוער והקפטן דינו זוף , הקוון הישראלי אברהם קליין , והשופט המרכזי של המשחק הברזילי ארנאלדו קוהליו (Arnaldo  Coelho) . (באדיבות RTVE ו-  FIFA) .

spain 25

טקסט תמונה : 11  ביולי 1982 . אצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד . משחק הגמר במונדיאל ספרד 1982 . נבחרת מערב גרמניה לפני האתגר הגדול . זיהוי הנוכחים העומדים משמאל לימין : פייר ליטבארסקי , קארל היינץ פורסטר , קלאוס פישר , וולפגאנג דרמלר , ברנד פורסטר , פאול ברייטנר , אולריך שטיליקה , האנס פיטר בריגל , מאנפרד קאלץ , השוער הראלד שומאכר , הקפטן קארל היינץ רומיניגה , והקוון הצ'כוסלובקי ווייטץ' חריסטוב . שמונה שנים חלפו מאז זכתה בפעם השנייה והאחרונה ב- 1974 בגביע העולם . רק שחקן אחד מההרכב ההוא נשאר לפליטה , זהו פאול ברייטנר .  (באדיבות RTVE  ו-  FIFA) .

spain 26

טקסט תמונה : תזכורת . 7  ביולי 1974 . אלופת העולם נבחרת מערב גרמניה דקות אחדות בטרם משחק הגמר נגד נבחרת הולנד באִצטדיון האולימפי במינכן במונדיאל 74'  בו ניצחה 2 : 1 . מימין לשמאל : אולי הנס , פאול ברייטנר , האנס הוברט , 'ברטי' פוגטס , וולפגאנג אובראט , גרד מילר , יורגן גראבובסקי , ברנד הולצנביין , ריינר בונהוף , גוסטאב שווארצנבק , השוער ספ מאייר , והקפטן פרנץ בקנבאואר . (באדיבות ZDF / ARD ו-  FIFA) .

לקראת סיום הטורניר הפגישה אותי ידידה מכסיקנית שלי גב' אָנָה מָרִיָה אָגִירֶה , ששימשה כמזכירת איגוד השידור של מרכז ודרום אמריקה (OTI) , עם אליל נעורי השחקן הברזילי אדסון אראנטז דו נאסימנטו המוכר יותר בכינויו "פֶּלֶה" . היא צילמה אותנו והעניקה לי את הצילום המשותף כמזכרת . מכיוון שהייתי גבוה מפֶּלֶה בעשרים סנטימטר דאגה לחתוך את ראשי .

spain 27

טקסט תמונה :  מונדיאל ספרד 1982 . את שחקן הכדורגל הברזילי הדגול אדסון אראנטז דו נאסימנטו ("פֶּלֶה")  פגשתי לראשונה בבואנוס איירס במונדיאל ארגנטינה 1978 . הצגתי את עצמי והגשתי לו את דרכוני כדי שיחתום לי . במדריד ב- 1982 הוא זכר אותי וביקש לערוך צילום משותף . פלה שימש פרשן ראשי ומוביל במונדיאל ספרד 1982 של רשת הטלוויזיה הספרדית TVGLOBO . הרשת שילמה לו שכר של 1.000000 (מיליון) דולר . גב' אנה מאריה אגירה מזכירת OTI (איגוד השידור של רשתות הטלוויזיה והרדיו של מרכז ודרום אמריקה) צילמה אותנו מחובקים יחדיו . היא הייתה אשת הפקה רצינית ובעלת קשרים מקצועיים רבים אך לא צלמת גדולה וחתכה לי את הראש . (תיעוד וצילום אנה מאריה אגירה . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ביקשתי את אָנָה מָארִיָה אָגִירֶה בעלת הקשרים בשל תפקידה החשוב ב- OTI (איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה) וקשריה הענפים להסדיר לי פגישה וצילום משותף עם דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה אך הכוכב הארגנטיני כבר חזר לבואנוס איירס עם נבחרתו המובסת . אף על פי כן מצאתי דרך להצטלם עם השחקן הנפלא הזה שהיה ללא ספק ווירטואוז וגאון כדורגל נערץ . הזמנתי את מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר להצטרף אל דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ואֵלַי לצילום התמונה המשותפת . אָנָה מַארִיָה אָגִירֶה לחצה על הֶדֶק המצלמה וזה מה שראתה העדשה .

spain 28

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982 . מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . מרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) – במדריד . מרדכי שפיגלר (מימין) ואנכי (משמאל) מחבקים את דייגו ארמאנדו מאראדונה (במרכז) . הצַלֶמֶת המכסיקנית הצליחה הפעם ללחוץ נכון על הדק המצלמה ולא חתכה את הראשים שלנו, אבל דייגו ארמאנדו מאראדונה נותר עבורי רק חלום. זה היה רק "Blow up " מסחרי שלוֹ עשוי דִיקט בו העניק שירותי פרסומת לחברת הצילום AGFA תמורת הרבה מאוד דולרים .  (תיעוד הצילום נעשה בידי גב' אנה מריה אגירה . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

השידורים של יוֹרָם אַרְבֵּל היו טובים . שַדָּר כדורגל מחונן שניצב בדרגה שלמה מעל כולם . של נסים קיוויתי ורָפִי גִינַת מניחים את הדעת . אך לא הפרשנות של מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' . הם הגיעו בכלל בכוחות עצמם לספרד 1982 ולא תוכננו להיות פרשני טלוויזיה . הם היו שחקני כדורגל מעולים כל אחד בתקופתו אך לא פרשני כדורגל בשידורי טלוויזיה. הם לא אוּמנו לקראת המשימה. צריך לומר זאת לקולתם. המנכ"ל אסר עלי לשלם לפרשנים . טומי לפיד טבע אז בפני את הסלוגן הבוטה שלו נגד מוסד פרשנות הכדורגל . "שהפרשנים ישלמו" , קבע בפני , וטען , "שאין צורך שהציבור ישלם מכיסו לפרשן – פטפטן בדמותו של מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר בעבור הסבריו למיקרופון , רק מפני שיואש אלרואי עורך שידורי הספורט בטלוויזיה חושב שדֶגֶם השידור היחיד שהוא מכיר מבוסס על צוות של שַדָּר ופַרְשָן" . מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר ייצג בעיני מנכ"ל רשות השידור את להג הדיבור ורדידות הפרשנות בענף ספורט שהוא בעצם כל כך פשוט ומובן לכל צופה . כך סבר . לכן מיהר להוסיף , "יורם ארבל יכול להסתדר מצוין גם בלי מרדכי שפיגלר" . יוסף "טומי" לפיד החזיק בדעתו ועמד בדיבורו . הוא סירב לשלם להם . מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' צורפו על ידי לעמדות השידור שלנו בכורח הנסיבות ולא מפני שהיו פרשנים נבחרים . זה נעשה באקראי ולא היה מחושב מראש . הם היו אנשי הכדורגל היחידים שהגיעו מישראל לספרד 1982 , וגם הסכימו לעבוד למעשה בחינם בשירות הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

סוף הפוסט (מס' 307) רשימה מס' 11 . ראה המשך בפוסט הבא , "הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982" , רשימה מס' 12 . כל הזכויות שמורות . 

[1]  ראה נספח : עיתון "חדשות הספורט" מ- 20 ביוני 1982 .

[2]  ראה נספח : המקומון הירושלמי "כל העיר" מיום שישי – 30 ביולי 1982 .

[3]  ראה נספח : מכתבו של נסים קיוויתי אלי במדריד מ- 12 ביולי 1982 המודיע לי על נטישתו את משימות השידור העתידיות של מחלקת הספורט תחת פיקודי .

[4]  ראה נספח : מקומון "העיר" של תל אביב מיום שישי –  9 ביולי 1982 .

סוף הפוסט מס' 307. 

ערב הספורט הישראלי בערוץ 1 (שני – 21 באוקטובר 2013). שידור ישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל מכבי ת"א – מכבי חיפה 75 : 73 ושידור ישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל בית"ר ירושלים – הפועל ת"א. מבצע שידורים ישירים כפול של ערוץ 1. ביקורת טלוויזיה. פוסטמ מס' 306. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

הערה 3 : רף הכניסות היומי לבלוג הזה שכתובתו yoashtvblog.co.il נע בין 100 ל- 300.

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 306 : הועלה לאוויר ב- 01.55 של יום רביעי – 23 באוקטובר 2013

—————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ערב הספורט הישראלי בערוץ 1 (יום שני – 21 באוקטובר 2013). שידור ישיר של המשחק המרכזי במחזור ה- 2 בליגת העל בכדורסל סגנית האלופה מכבי ת"א נגד האלופה מכבי חיפה 75 : 73, וגם שידור ישיר של המשחק המרכזי במחזור ה- 6 בליגת העל בכדורגל בית"ר ירושלים – הפועל ת"א. מבצע שידורים ישירים כפול של ערוץ 1. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 306. כל הזכויות שמורות.

1. הקדמה קצרצרה 

ערוץ 1 המַט לִיפּוֹל יחדיו עם ההנהלה המסוכסכת והכושלת של רשות השידור חוללו אתמול מהפך בחשיבה הטלוויזיונית של השידור הציבורי ובִּיצְעוּ בשקט מהלך דרמטי בלוח התוכניות . בפעם הראשונה בהיסטוריה של השידור הטלוויזיוני הציבורי מאז נוסד ב- 1968 ייוחד כל ה- Prime time (בין 18.30 ל- 23.00) של יום שני בערב למבצע של שני שידורי ספורט ישירים ויומרניים מליגת העל בכדורסל ואחריו ליגת העל בכדורגל . יומרניים , מפני שלרשותו של ערוץ 1 הציבורי עומד היום רק שדר ספורט אחד ברמה גבוהה , יורם ארבל . אורי לוי איננו שדר ספורט . פיצול כוחות בעת שידורים ישירים דורש תיאום מושלם של כל צדדי ההפקה , ערנות מקסימלית של הגנרלים , שליטה במערכות הקשר, תרגול על מודל, וסגירת כל הקצוות ע"י ההפקה בטרם יציאה לקרב השידור. ב- משבצת השידור החדשה אמש שמתיימרת להציג מידי יום שני בשבוע את "ערב הספורט הישראלי בערוץ 1" , התגלו לא מעט חולשות של ההפקה , באחת מהן נתפש אוּרִי לֵוִי באוויר כשהוא חסר אונים . אולם מעולם לא היה ניסיון כזה בתולדות השידור הציבורי בכל עידניו לחולל שינוי דרמטי שכזה ולהקדיש ערב שלם בזמן צפייה ראשי לשני שידורי ספורט מליגות העל בכדורסל וכדורגל . אפילו לא בעידן מנכ"ל רשות השידור מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מר יאיר שטרן בשנים 1998 – 1993 . המבצע אֶמֶש (יום שני – 21 באוקטובר 2013) כלל בתוכו החל מ- 18.30 את השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת בעל בכדורסל במסגרת המחזור השני בו גברה מכבי ת"א בהיכל הספורט ביד אליהו על מכבי חיפה 75 : 73 , ואח"כ החל מ- 20.45 את השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל במסגרת המחזור השישי בכדורגל מאצטדיון "טדי" בירושלים בית"ר ירושלים – הפועל ת"א 1 : 0 . מהדורת "מבט" מקוצרת בת 20 דקות בלבד בהגשת גב' מֵרָב מִילֶר ומר אָמִיר אִיבְּגִי נדחקה להפסקה שבין שתי המחציות של משחק בכדורסל ושודרה מ- 19.40 עד 20.00 . מתברר שלא קרה שום אסון .

מדובר במהפכה חסרת תקדים ומוצדקת בתולדות השידור הציבורי , אותה מכנה ערוץ 1 , "ערב הספורט הישראלי בערוץ 1" . מעולם לא "הוחרם" זמן הצפייה הטלוויזיוני הראשי הציבורי בערב אחד לטובת סיקור כפול וישיר של שני המשחקים המרכזיים בשני ענפי הספורט העיקריים של מדינת ישראל , כדורסל וכדורגל . ערוץ 1 משיב מלחמה שערה ומול תוכניות בידור , רכילות , וקומיות למשפחה (חלקן ירודות ומגוחכות) כמו "אנשים" , "מה אתם הייתם עושים" ו- "מונית הכסף" בערוץ 2 ו- "גיא פינס" , "אמבוש" , ו- "מלבי אקספרס" בערוץ 10 – הוא מציב מולם שני שידורים ישירים בהיקפים מלאים של שני אירועים מרכזיים בחיי הספורט במדינה . אנוכי תומך ברעיון המהפכני אך לא בביצוע הדַל של ערוץ 1 . ערוץ 1 משולל לפי שעה כישרון שידור אנושי של Play by play כדי להניף במקביל שתי משימות שידור כה אטרקטיביות . אף על פי כן לא הכל אבוד באם יצליח ערוץ 1 לגייס למשימות השידור הרבות שעומדות בפניו את רמי ווייץ , מאיר איינשטיין , נדב יעקובי , וניב רסקין . מדובר בתחילתו של המבצע הממושך . יפה שבעידן התקשורת התחרותית והרב ערוצית מציע השידור הציבורי בערבי שני בשבוע אופציה שונה לצופי הטלוויזיה בארץ שגם מניבה רייטינג רב אך אין מדובר רק בעניין המדרוג . אירועי הספורט הרלוואנטיים , בראש וראשונה אלה של הכדורסל והכדורגל הישראליים , הם חלק אינטגרלי לחלוטין מנוף וחיי התרבות של העם היושב בציון , ובמידה רבה הם גם נשמת אפו של השידור הציבורי . טוב שהם באים לידי חשיפה בערוץ 1 . מדובר במדינה חופשית . מי שרוצה יראה בערבי שני בשבוע את תוכנית הבידור המגוחכת "מונית הכסף" בערוץ 2 בהנחיית עידו רוזנבלום . מי שרוצה יצפה בתוכנית המתיחות המופרכת "אמבוש" בהובלת עופר שכטר . ומי שרוצה ילחץ על המספר "הציבורי" 11 בשלט שלו , ויצפה בשידור הישיר הכפול של צמרת הספורט במדינת ישראל : משחק הכדורסל מכבי ת"א – מכבי חיפה 75 : 73 ואחריו במשחק הכדורגל בית"ר ירושלים – הפועל ת"א 1 : 0 . שידור ציבורי איתן איננו מוצא את ביטויו רק בשידור חדשות , אקטואליה , דוקומנטרי , וסדרות תיעודיות . שידורים ישירים של אירועי הספורט הרלוואנטיים – בארץ ובעולם חייבים לקשט באופן קבוע ושיטתי את חלון הראווה הטלוויזיוני של ערוץ 1 . הם הדֶבֶק שמחבר את חלקי הפאזל השונים בלוח התוכניות . המהלך החדש השבוע של  הצבת "ערב הספורט הישראלי ביום שני בשבוע בערוץ 1" במוקד השידורים של הלוח הטלוויזיוני הציבורי מזכיר לי את המהלך המהולל שחולל רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) נשיא חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC ב- 1970, כששהוביל למיסוד "Monday Night Football" שזכתה להצלחה סנסציונית ומִדְרוּג מצוין בקרב ציבור צופי הטלוויזיה בארה"ב .

מבצע השידורים הישירים הכפול של ערוץ 1 אמש שסיקר את משחק הכדורסל ומשחק הכדורגל , איננו זול כלל ועיקר . ערוץ 1 משלם בעבור כל שידור ישיר שבועי של המשחק המרכזי בליגת העַל בכדורסל זכויות שידורים לאיגוד הכדורסל (בראשו יו"ר האיגוד הרמטכ"ל לשעבר רב אלוף במיל. דן חלוץ) סכום בגובה של 150000 (מאה וחמישים אלף) שֶקֶל , סך שמצטבר ל- 6000000 (שישה מיליון) שקל בעונת 2014 – 2013 . בעבור כל שידור ישיר שבועי של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל משלם ערוץ 1 להתאחדות הכדורגל (בראשה היו"ר אבי לוזון) סך של 450000 (ארבע מאות וחמישים אלף) שֶקֶל , מצטבר ל- 15000000 (חמישה עשר מיליון) שֶקֶל בעונת 2014 – 2013 . הערה שלי : ערוץ 1 חתם הסכם ארוך טווח לשלוש עונות 2016 – 2013 עם התאחדות הכדורגל ובמסגרת החוזה הוא התחייב לשלם בשלוש שנים הללו סך של 45000000 (ארבעים וחמישה מיליון) שקל . לסכומים היקרים של תשלום זכויות השידורים לשתי הוועדות המארגנות איגוד הכדורסל והתאחדות הכדורגל יש לצרף את הוצאות ההפקה בשתי הזירות המסוקרות . מדובר בהפעלת שתי ניידות שידור טלוויזיוניות גדולות ובתוכן כ- 100 (מאה) עובדים יחדיו (עיתונאים ושדרנים , טכנאים ואנשי הנדסה , ועובדי הדירוג המשולב) שגוררות הוצאה נוספת של עוד כ- 150000 (מאה וחמישים אלף) שֶקֶל . כלומר ערוץ 1 קיזז אמש מקופתו בערב שידורים אחד כ- 750000 (שבע מאות וחמישים אלף) שֶקֶל בעבור שני שידורי ספורט ישירים , אולם החזיר ומִזְעֵר את "הנזק" הכספי בכ- % 20 באמצעות תשדירי החסויות הרבים . וגם זכה ליוקרה וצבר רייטינג חסר תקדים יחסית ליכולתו של השידור הציבורי . % 8.7 ב- Peak של השידור הישיר בכדורסל מכבי ת"א – מכבי חיפה 75 : 73 , וממוצע רייטינג יפה מאוד של % 15.12 בשידור הישיר של משחק הכדורגל בית"ר ירושלים – הפועל ת"א 1 : 0 עם פעמיים Peak של % 16.3 בין 22.30 ל- 23.00 . אם ערוץ 1 יוותר בחיים וישרוד את מלחמות הקיום שלו , הרי שמאגר הרייטינג היפה יתעצם במשך הזמן ויהפוך לשיטה . שידורי ספורט רלוואנטיים בערבי שני בשבוע שנוגעים בנפשו של ציבור ענק בארץ ינגסו בשידור המסחרי (זה שמציע להם את "מונית הכסף" ו- "אמבוש") ויעבירו צופים מהשידור המסחרי לעבר השידור הציבור . זה לא יקרה ביום אחד , אולם משזה יתרחש יוכלו אזי קברניטי רשות השידור לדרוש מהחברות המסחריות תשלום יֶתֶּר תמורת החסויות , ובכך באמת ישלימו וישיבו מלחמה שערה ויגרמו נזק ממשי לערוץ 2 וערוץ – 10 ולתוכניות הבידור הנחותות מהסוג ששני הערוצים המסחריים שידרו אֶמֶש . אולם עוד חזון למועד .

ערוץ 1 חולל אמש מהפכת שידור בקנה מידה ארצי אך מסיבותיו הוא כלל לא שיווק ולא פרסם אותה , וודאי לא באמצעות שלטי חוצות , וגם לא באמצעות מודעות גדולות בעיתונות הכתובה . אפילו מדורי הספורט ב- "ידיעות אחרונות" , "הארץ" , "ישראל היום" , "מעריב" ו- "סוף השבוע" לא טרחו לשבח את השידור הציבורי על המבצע החדש , התעלמו ממנו , ודאגו רק לציין באותיות קטנות כי שני האירועים המרכזיים האלה של משחקי הכדורסל והכדורגל אומנם ישודרו בערוץ 1 . לא יותר מזה . העיתונאית גילי איזיקוביץ' כתבת התקשורת והטלוויזיה של עיתון "הָאָרֶץ" גרמה אתמול נזק תדמיתי עצום לערוץ 1 ורשות השידור דווקא ביום המהפכה . היא פרסמה במוסף "גלריה" כתבה קשה ומפורטת אודות היחסים העכורים בין מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות ד"ר אמיר גילת . שום מילה על מהפכת שידורי הספורט בערוץ 1 . האנשים הטובים והרציניים שנותרו ב- ערוץ 1 נטול מנהל ויד מכוונת בימים אלה היו אף על פי כן אמורים לכַנֵס יחדיו עם מנכ"ל הרשות יוני בן מנחם ויועץ הממלכה זליג רבינוביץ' , מסיבת עיתונאים , ולספר בכמה מילים לציבור על מהפכת השידור המתוכננת בערבי שני בשבוע ועל המאמצים התוכניתיים והכלכליים שהם עושים למען משלם האגרה . במקום זאת עסוק יוני בן מנחם בריבים וסכסוכי נצח עם אמיר גילת . אז מה ? אי אפשר לשים לרגע בצד את האינטריגות , הקונפליקטים , והמדנים כדי לקדם ו/או לפחות לנסות לקדם רעיון מהפכני של השידור הציבורי שטמון בו פוטנציאל גדול ?

ראה "הארץ" מ- יום שני – 21 באוקטובר 2013 . עיתון "הארץ" . עיתונאית התקשורת והטלוויזיה של "הארץ" גב' גילי איזיקוביץ' מדווחת על יחסי העבודה העכורים, ההתקוטטויות, והריבים שבין מנכ"ל רשות השידור מר יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת . שום מילה על מהפכת שידורי הספורט של השידור הציבורי הטלוויזיוני המתחוללת בערבי שני בשבוע . 

2. 1970 . חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC 

הקדשת ערב אחד בשבוע בזמן צפייה ראשי למען שידורים ישירים של אירועי הספורט הרלוואנטיים אינם המצאה של ערוץ 1 . ב- 1970 הגה נשיא חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC רון ארלדג' (Roone Arledge) רעיון טלוויזיה מהפכני . הוא החליט לשדר ישיר מידי ערבי ימי שני בשבוע בזמן צפייה ראשי משחק Football מליגת ה- NFL . הרעיון היה נועז ומהפכני משום שבפעם הראשונה בהיסטוריית הטלוויזיה האמריקנית קם מישהו שמציע לשדר ישיר ב- Prime time תוכנית Football שעוסקת בענף ספורט פופולארי מול התוכניות למשפחה המסורתיות שמשדרות מידי ערב שתי הרשתות האחרות NBC ו- CBS . הבוסים של רון ארלדג' ב- ABC מר ליאונארד גולדנסון (Leonard Goldenson) ו- פרד פירס (Fred Pierce) קנו את הרעיון הגאוני . השאר היסטוריה . רוּן אָרְלֶדְג' העניק למתכונת החדשה השבועית של שידור ישיר בערבי שני שֵם קליט וענייני שנצרב היטב ומייד בתודעת הציבור האמריקני , "Monday Night Football" . בתוך חודשים ספורים הפכה תוכנית הכדורגל "Monday Night Football" ללהיט טלוויזיוני היסטרי וניפצה את כל התחזיות ושברה את כל מסגרות הרייטינג לטובת ABC . הגאוניות של רוּן אָרְלֶדְג' התבטאה בכך שהוא ראה את הנולד והבין שיש מקום לשידור ישיר ענף ספורט אטרקטיבי בזמן צפייה ראשי שקשור בעבותות לתרבות הספורט האמריקנית , גם אם הוא שובר כביכול את המסורת המקובעת של שידור תוכניות למשפחה בערב כשכל המשפחה נמצאת יחדיו בשעות הערב בבית . החזון של רוּן אָרְלֶדְג' צלח והרחיק לכת מעבר לכל דִמיון . רוּן אָרְלֶדְג' מינה את השדר רב המוניטין והמבריק  הָאווֹאָרְד קוֹסֶל (Howard Cosell) להוביל את השידור הישיר של ה- NFL ומינה לצדו את שני הפרשנים פְרָנְק גִיפוֹרְד (Frank Gifford) ודוֹן מֶרֶדִית' (Don Meredith) . השמות הטלוויזיוניים האלה של השדר הָאווֹאָרְד קוֹסֶל ושני הפרשנים שלו פְרָנְק גִיפוֹרְד ודוֹן מֶרֶדִית' אינם אומרים דבר והם בחזקת נעלמים לציבור הישראלי אולם התוכנית הזאת "Monday Night Football" שסיקרה מידי ערבי שני בשבוע את המשחק המרכזי בליגת ה- NFL הייתה כל כך מרתקת ופופולארית , עד שהציבור האמריקני מ- "חוף לחוף" סגר מוקדם מהרגיל את העסקים , החנויות , והמסעדות שלו ומיהר לביתו כדי לחזות בשידורים הישירים של המשחקים . פאבים ומסעדות שנשארו בכל זאת פתוחים הציבו מוניטורים של טלוויזיה למען הלקוחות שלהם שחפצו לראות את השידורים הישירים "כדורגל ביום שני" בהובלת הָאווֹאָרְד קוֹסֶל . "Monday Night Football" הפכה לסנסציית טלוויזיה במשך כ- 15 שנים , 1985 – 1970 , והובילה את מצעדי הרייטינג . נכון שמדובר בשיקול דעת של רשת טלוויזיה מסחרית בארה"ב אך אי אפשר לנתח את התופעה הסנסציונית ההיא שחוללה ABC כ- זילות, הבלים , ו/או חוצפה וחילול השידור הציבורי רק מפני שמדובר בשידור ישיר של אירוע ספורט רלוואנטי ושבירת מוסכמות , כי מכאן ולהבא ABC תשדר ישיר בכל יום שני בערב משחק Football מליגת ה- NFL במקום את התוכניות המקובלות למשפחה . ABC לפני היותה רשת טלוויזיה מסחרית הייתה אמצעי תקשורתי ציבורי ששידר למען הציבור האמריקני הקפיטליסטי וכמובן כמו כל עסק מסחרי ביקשה גם להרוויח . תוכנית הספורט הזאת  "Monday Night Football" הופיעה כמטאור בשמי הטלוויזיה האמריקנית ברגע הנכון וגרפה הצלחה מרעישה . רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) העניק לתוכנית עטיפה מצודדת וערכית כאמור בדמותו של צוות השידור הייחודי שלה והבלתי נשכח שמנה את הָאווֹאָרְד קוֹסֶל כשדר מוביל (ועוד איזה שדר, פְרָנְק גִיפוֹרְד, ודוֹן מֶרֶדִית' . "Monday Night Football" הפכה למותג אמריקני מרטיט .

cosell 1

טקסט תמונה : 1971 . שדר הטלוויזיה היהודי – אמריקני הבלתי נשכח האווארד קוסל (Howard Cosell במרכז) מוביל יחדיו עם צוות הפרשנים שלו פרנק גיפורד (Frank Gifford מימין) ודון מרדית' (Don Meredith משמאל) את "Monday Night Football" לפסגת הרייטינג במשך 15 עשרה שנים רצופות מ- 1970 עד 1985 . (באדיבות ABC) .

ABC עשתה את ההכנות המתאימות בטרם העלייה לאוויר ושיווקה לציבור את סחורת השידור וצוות השידור כעסקה אחת בנייר צלופן נוצץ . מעולם לא היה שַדָּר ספורט בארה"ב כמו הָאווֹאָרְד קוֹסֶל שכה זוהה ע"י הציבור האמריקני כמי שמביא לסלון ביתם את משחקי ה- NFL (הָאוֹואָרְד קוֹסֶל התפרסם גם כשַדָּר אִגְרוּף מצוין ששידר ישיר את כל הקרבות של מוחמד עלי בעשורי ה- 60 ו-70 של המאה שעברה) . האווארד קוסל ושני פרשניו הופיעו בטלוויזיה on air כשהם מחויטים , לובשים ז'אקטים ומעונבים tip top , כששלושתם עונדים את הלוגו של ABC על לוח לִבָּם . הווארד קוסל כבר איננו בין החיים . הוא היה אישיות טלוויזיונית מרתקת ושדר מוכשר מאוד ויוצא דופן , משכמו ומעלה אפילו בארה"ב הענקית שרוויה בכוכבי טלוויזיה . האווארד קוסל הותיר מאחוריו "כתובים" בעלי עניין רב ובראשם ספרו הראשון "COSELL" שיצא לאור ב- 1973 . קראתי את הספר המרתק . הוא מונח כלאחר כבוד כמו גם ספריו האחרים על המדף בחדר העבודה שלי . "COSELL" הוא סֶפֶר חוֹבָה לכל איש טלוויזיה באשר הוא . אולי קוראי הבלוג ימצאו בו חפץ והעיון בו יביא להם תועלת ויגרום להם הנאה .

cosell 2טקסט מסמך : 1973 . ספרו המרתק של שדר הטלוויזיה האמריקני רב המוניטין (וגם שנוי במחלוקת) של רשת ABC הווארד קוסל , "COSELL" . 

3. חטיבת הספורט של ערוץ 1 אֶמֶש יום שני – 21 באוקטובר 2013

בחזרה ל- "ערב הספורט הישראלי בערוץ 1". חלפו 43 שנים מאז זרחה "Monday Night Football" בשמי הטלוויזיה האמריקנית וגם בשמי הטלוויזיה הבינלאומית . זרמו מאז מים רבים אפילו בנהר הירדן הקטנטן שלנו . ערוץ 5 בכבלים מכביר ביום בשנת 2013 שידורי כדורגל מרהיבים מה- "Champions League" ושידורי כדורסל ראוותניים לא פחות מליגת הכדורסל של ה- NBA . אף על פי כן הציבור הישראלי קרוב לעצמו , לתרבות שלו , ואהדה לספורט המקורי שלו , לבטח כשמדובר בשני ענפי הספורט המרכזיים בעלי מסורת במדינת ישראל הכדורסל והכדורגל . אף על פי ששתי הליגות הישראליות בכדורסל וכדורגל רוויות בהמון שחקנים זרים , מרבית הציבור הישראלי מזדהה ראשית דבר עם הסמל של המועדונים . עובדה שמשחק הכדורגל באצטדיון "טדי" אֶמֶש כינס סביבו 30000 (שלושים אלף) צופים , ועובדה גם שהרייטינג של ערוץ 1 נסק פעמיים ביום שני בערב ב- 21 באוקטובר 2013 בשעות 22.30 ו- 22.45 (בשל השידור הישיר של משחק הכדורגל בית"ר ירושלים – הפועל ת"א 1 : 0)  לגבהים חדשים של % 16.3.

ערוץ 1 ורשות השידור שרויים בתקופה האחרונה בצרות צרורות שנוגעות לעצם קיומם והישרדותם . אי אפשר לדרוש מהם להשתוות לכישרון ABC אך אפשר לתבוע מהם אוריינטציה מינימאלית בהתנהלותם בשטח . העטיפה הכללית של שני שידורי הספורט אמש הייתה כה מרושלת ומיושנת להחריד וגם שלומפרית . המותג יָשָן וחלוד . מגישים לצופים שוקולד באריזה טלוויזיונית מלפני שנות דור . אורי לוי איננו שַדָּר כדורסל וגוּר שֶלֶף לא פרשן כדורסל . נכון ששני השידורים הישירים אמש של מכבי ת"א – מכבי חיפה 75 : 73 ובית"ר ירושלים – הפועל ת"א 1 : 0 מניבים רייטינג וכך זה גם צריך להיות , אך לעטיפה החיצונית ולמסגרת השידור יש חשיבות וויזואלית עליונה. הופעתו הוויזואלית של אורי לוי בפני המצלמה איננה מרנינה בלשון המעטה . כמו גם קולו שאיננו טוב דיו . גם בעשור ה- 90 של המאה שעברה הוא היה במידה רבה ברירת מחדל שלי כשמיניתי אותו לשַדָּר כדורסל בספטמבר 1990 לאחר נטישתו של יוֹרָם אָרְבֶּל . משהפציעה קרנו של מאיר איינשטיין בטלוויזיה הישראלית הציבורית היא האפילה גם על אורי לוי . בשלב די מוקדם הדחתי אותו ממיקרופון הכדורסל והפקדתי עליו את מאיר איינשטיין יורשו של יורם ארבל . גוּר שֶלֶף הוא פועל מובטל שהודח ממכבי ת"א לפני זמן מה אך אין זה אומר שערוץ 1 אמור לספח אותו כפרשן כדורסל ללא כל הכנה ולימוד מוקדמים . אין שום סיכוי שאורי לוי ב- 2013 יהיה טוב יותר מאוּרִי לֵוִי של 1993 . אין גם שום סיכוי שגוּר שֶלֶף ייכנס לנעליהם של אריה מליניאק ואלי סהר ללא הכנה יסודית מוקדמת . בהיעדר סיכויים הפכו אוּרִי לֵוִי ו- גוּר שֶלֶף לגרוטסקה . שניהם אינם מאיישים שום Level טלוויזיוני ראוי להערכה . בהיכל הספורט ביד אליהו התפתחה דרמת כדורסל ברמה ישראלית בין אלופת המדינה לסגניתה אולם אורי לוי בטקסט משעמם ברמה של Voice over והפרשן חסר הניסיון גור שלף שיוו לסצנת המתח Television – Commentary רוטיני ואפרורי וממד מונוטוני ושגרתי . זאת הטרגדיה המתמשכת של אורי לוי . האיש איננו מסוגל לבנות בקולו דרמה . מחט הדציבלים קופאת על מקומה . השידור שלו ושל גור שלף מכיל אין סוף מילים אך הוא שבלוני ודומה לפטפוט . אפשר לקחת את סרט ההקלטה ולנתח את העובדות והנתונים הקוליים מדוע הממברנות של המיקרופון מקשות על קיומו כשדר כדורסל. בטרם שריקת הפתיחה ב- Pre Game Show בין 18.30 ל- 18.45 הוא פנה אל גוּר שֶלֶף בטקסט שחזר על עצמו אין ספור פעמים , "בוא נדבר…" וזה החזיר לו עשרות פעמים בגיבוב מֶלֶל משלו כשבכל משפט שני שירבב את המילה "מעניש…" . יש אלף ואחד תחליפי טקסטים ל- וורבליזם משעמם שכזה שחוזר על עצמו . בהיעדר ידע טלוויזיה בסיסי צפוי הפרשן גור שלף להפוך לטיפש ופטפטן גם יחד . הוא חייב לעבור קורס טלוויזיה . חלפו הימים בהם כל עובר אורח בשם גוּר שֶלֶף ו/או דני נוימן שצעד על המדרכה ליד בניין הטלוויזיה ,"נחטף" , והוצב ליד המיקרופון הטלוויזיוני . השידור הישיר של משחק הכדורסל אמש היה עלוב , גם מפני ש- שני השדרנים אינם מסוגלים להתאים את חוסר כישרון השידור שלהם למאבק המתחולל בפסגת הכדורסל הישראלי בזירת הפרקט . אורי לוי איננו שַדָּר כדורסל . השידור הישיר של משחק הכדורסל היה עגמומי ולוּוָה בתקלה טכנית חמורה אחת לרבות תיאום קלוקל של הודעת Promo בתום הרבע השלישי שהותירה את אוּרִי לֵוִי נוגה בצֵל . הוא נראה על המסך נבוך וגלמוד . אורי לוי צריך להתרחק מהמיקרופון ומהמסך לטובתו האישית ולטובת הצופים שלו . אם כבר שיצעד מאחורי המצלמה ולא לפניה . השידור הישיר של משחק הכדורסל מכבי ת"א – מכבי חיפה 75 : 73 הסתיים תחת לחץ זמן אטומי . אורי לוי , גוּר שֶלֶף , ולִיאָב נַחְמָנִי אפילו לא הצליחו לקיים כמה ריאיונות קצרים עם גיבורי העלילה וכבר נדרשו להחיש את המיקרופון וזמן המסך לטובתו של יורם ארבל באצטדיון "טֶדִי" בירושלים . אם בריאן רנדל לא היה מחמיץ כאמור בטיפשות רבה מקרוב וסמוך מאוד לסל את זריקת ה- Lay up האחרונה והרשלנית , והיה משווה את התוצאה ל- 75 : 75 , ערוץ 1 היה נקלע למצוקת הפקה קשה . מרווח הזמן בין שני השידורים הישירים קטן מידי ו- רווי מהמורות וסכנות טלוויזיוניות .

rt 1

טקסט תמונה : יום שני בערב 18.30 – 21 באוקטובר 2013 . היכל הספורט ביד אליהו . השדר אורי לוי (משמאל) והפרשן גור שלף (מימין) מריצים את השידור הישיר של המשחק המרכזי במחזור השני בליגת העל בכדורסל , מכבי ת"א – מכבי חיפה 75 : 73 . ערוץ 1 איננו מסוגל להרים רק באמצעות כוחותיו הוא (ברגע זה) שתי הפקות ספורט גדולות ממדים בשידורים ישירים. (צילום ב- iphone  של מסך ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) . 

rt 3

טקסט תמונה : יום שני בערב – 21 באוקטובר 2013 . היכל הספורט ביד אליהו . רגע של מבוכה בתום הרבע השלישי בשידור הישיר של משחק הכדורסל מכבי ת"א – מכבי חיפה 75 : 73 . אירעה תקלה בהפקה שחשפה את אורי לוי ב- "אוויר" מאוד לא מרוצה . כרגיל במקרים כאלה של חוסר ערנות בהפקה מאבד השדר המוביל את סבלנותו ומצטייר (שלא באשמתו) אובד עצות , נבוך , וגלמוד . (צילום ב- iphone את מסך ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) .

ערוץ 1 איבד ממילא את מאפייני העבר שלו והפר מזמן את כללי הבידול וההזדהות של צופי הטלוויזיה עם השידור הציבורי . כיצד ניתן להזדהות עם המותג הזה שנקרא "השידור הציבורי" אם יורם ארבל משדר גם בערוץ 2 , גם בערוץ 10 , וגם בערוץ 5 בכבלים ?  תארו לכם את גב' מֵרָב מִילֶר ומר אָמִיר אִיבְּגִי מגישים מהדורות חדשות לסירוגין גם בערוץ 10 וגם בערוץ 2 ומידי פעם גם בכבלים . אם כך ואם כבר נפרצו הגבולות שעוסקים במיתוג ובידול טלוויזיוניים של השידור הציבורי , אזי מדוע לא לשכור את שירותיהם של ארבעת שדרני הספורט המצוינים האחרים רמי ווייץ , ניב רסקין , מאיר איינשטיין , ונדב יעקובי במקום אורי לוי החיוור . למה לא לשכור את שירותיו של הפרשן הוותיק אלי סהר ו/או של אריה מליניאק ולהעיף את גור שלף ? ערוץ 1 ניצב מעכשיו מידי יום שני בשבוע בפני שתי משימות שידור ספורטיביות מרתקות וכִבדות משקל. זהו אתגר עצום ועליו להיערך בהתאם. ועוד דבר : אם שחקן מכבי חיפה בריאן רנדל היה קולע Lay up פשוט בשניית הסיום לסלה של מכבי ת"א ומשווה את התוצאה לתיקו 75 : 75 , הוא היה משבש לחלוטין את Line up מבצע השידור הישיר הכפול מתל אביב והמשכו בירושלים ,בית"ר ירושלים – הפועל ת"א, שלא לדבר על סיטואציה אפשרית של שתי הארכות.

הפסקת משחק הכדורסל הוארכה לכדי 20 דקות כדי לאפשר שידור מהדורה מקוצרת של "מבט" בהנחיית מֵרָב מִילֶר ואָמִיר אִיבְּגִי . ואז עלה לפתע לאוויר מר עמית הורסקי נסער ורווי אנרגיות באצטדיון "טֶדִי" כשהוא מדווח לשניים בהתרגשות רבה בטרם שריקת הפתיחה כי את אצטדיון "טֶדִי" בירושלים מלא על גדותיו ב- 30000 (שלושים אלף) צופים וכי על הסדר באצטדיון הופקדו 700 (שבע מאות) שוטרים . עמית הורסקי הוֹמֶה ולוֹהֵט הוסיף כי כל הכרטיסים נמכרו עד האחרון שבהם והוסיף עוד פרטים כהנה וכהנה…עד שמרב מילר קטעה אותו והעירה לו , "לכן יש שידור ישיר בערוץ 1…" . נדמה היה לפתע כי עמית הורסקי שכח כי חלק מתפקיד הפריצה החיה שלו למהדורת החדשות הוא גם לקדם את השידור הישיר בראשות יורם ארבל ודני נוימן . היה עליו להודיע על כך בריש גלי גם אם איננו נוטה חיבה יתירה ליורם ארבל שגנב לו את ההצגה (למרות שעל מסך ערוץ 1 הוטל Super imposing אינפורמטיבי שדן בסוגיה) .

rt 2

טקסט תמונה : יום שני בערב 19.55 – 21 באוקטובר 2013 . מהדורת "מבט" מקוצרת בת כ- 20 דקות משודרת בהפסקה בין שתי המחציות של השידור הישיר של משחק הכדורסל סגנית האלופה מכבי ת"א נגד האלופה מכבי חיפה 75 : 73 . הכתב עמית הורסקי (משמאל) מבשר מאצטדיון "טדי" בירושלים לצמד המגישים גב' מרב מילר ומר אמיר איבגי כי האצטדיון שאמור לארח את המשחק בית"ר ירושלים – הפועל ת"א מלא על גדותיו ב- 30000 צופים . כמו כן הוא מדווח כי 700 שוטרים מאבטחים את הסדר במקום . (צילום ב- iphone את מסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1). 

ליגת העַל בכדורסל רוויה מזה שנים בתהליך "אמריקניזציה" שעושה בסופו של דבר שַמוֹת בנוער הישראלי . נכון שנוצר איזה שוויון כוחות מדומה בין הקבוצות בגלל השחקנים האמריקנים , אך אנוכי באופן אישי אינני יכול להזדהות עמה . אותי היא איננה מעניינת במיוחד . נדמה לי שגם לא כך את הציבור שמסתייג ממנה . רק 4000 (ארבעת אלפים) צופים הטריחו את עצמם להגיע להיכל הספורט ביד אליהו . חלפו 47 (ארבעים ושבע) שנים מאז אוקטובר 1996 , העת ההיא , בה נחת הכדורסלן האגדי היהודי – אמריקני טל ברודי במגרש הבלטות של מכבי תל אביב ברחוב "המכבי" בתל אביב ליד קולנוע "אוֹרְיוֹן" הישן , ועדיין מדברים אצלנו בפסקי הזמן בשפה האנגלית . זה מעיד במשהו על חלחול האמריקניזציה לעומק הכדורסל הישראלי ולשורשיו . מכבי ת"א נראתה אמש כקבוצה כבויה ובלתי מוכשרת בשעה שמכבי חיפה צעדה ביתרון עצום 51 : 34 באחד משלבי המשחק . מכבי ת"א היא קבוצה צפויה ומשעממת עד מוות ולמאמן שלה דיוויד בלאט ושני עוזריו גָיְא גוּדֶס ואַלוֹן שְטָיִין יש המון המון עבודה . אצטדיון "טֶדִי" היה מלא אמש עד אפס מקום אולם רמת הכדורגל אפסית . בימאי הטלוויזיה של משחק הכדורסל אמנון אוסמן יחדיו עם אוּרִי לֵוִי וגוּר שֶלֶף ושדר הקווים ליאב נחמני כמו גם בימאי הטלוויזיה של משחק הכדורגל ג'אמל "ג'ימי" סובחי וצוות השידור שלו יורם ארבל ודני נוימן עשו את מיטבם שלא הספיק . מה העניין הזה בו יורם ארבל מזהה את אביגדור ליברמן ולא את המועמד המתמודד לראשות עיריית ירושלים משה ליאון שיושב בצמוד לו ? אולי הוא איננו מכיר את האיש . על כל פנים יש לו לא מעט טעויות זיהוי בשידורים הישירים שלו אך אין לו מתחרים בבניית דרמה וכישרון תיאור הדרמה . במובן הזה הוא כמעט היחיד שאין בלתו למעט רמי ווייץ . טמון משהו ייחודי – אנטומי במיתרי הקול של יורם ארבל ורמי ווייץ . מתנה מאלוהי המיקרופון . אפשר לבוא באין סוף טענות לערוץ 1 ורשות השידור , אולם הרייטינג של השידור הציבורי שעסק וחשף אֶמֶש בשני שידורים ישירים של המשחקים המרכזיים בליגות הכדורסל והכדורגל מעורר שביעות רצון הבוקר הזה בין אנשי ערוץ 1 . ולא בכדי . זמן רב חלף מאז הציצו אנשי ערוץ 1 ורשות השידור בטבלאות המדרוג כשהם לוגמים את קפה הבוקר הראשון ומרשים לעצמם לחייך קמעא ולחכך את כפות ידיהם בהנאה . % 16.3 שצובר ערוץ 1 בערבו של יום שני ב- 22.30 – 21 באוקטובר 2013 איננו חיזיון נפרץ . מדובר כמעט באחרית הימים .

rating 1 21 10 2013

טקסט מסמך : יום שני – 21 באוקטובר 2013 . עמודת המדרוג ברבעי שעות בין 16.00 ל- 18.45 בעת המדידה בשני המגזרים "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 ניגף בפני ערוץ 2 וגם בפני ערוץ 10 , גם לאחר שמתחיל השידור הישיר המקדים של ה- Pre Game Show של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל מכבי ת"א – מכבי חיפה 75 : 73 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 2 21 10 2013

טקסט מסמך : יום שני – 21 באוקטובר 2013 . עמודת המדרוג ברבעי שעות בין 18.30 ל- 21.15 בעת המדידה בשני המגזרים "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . מהדורת "מבט" המקוצרת שמשודרת בין 19.40 ל- 20.00 צוברת מדרוג סביר של % 5.1 . המחצית השנייה של השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל בערוץ 1 מכבי ת"א – מכבי חיפה 75 : 73 מטפסת במעלה המדרוג ומגיע ל- Peak של ב- 20.45 עם רייטינג נאה של % 8.7 . אורי לוי וגור שלף מוסרים במצב טוב את מטה השליחים לצוות השידור של משחק הכדורגל בית"ר ירושלים – הפועל ת"א , יורם ארבל ודני נוימן . תוצאת הרייטינג של השידור הישיר של משחק הכדורגל כבר ב- Pre Game Show בין 20.45 ל- 21.00 מעפיל ל- % 10.1 ומטפס ברבע שעה הראשונה של המשחק ל- % 12.0 . רייטינג יפה מאוד של ערוץ 1 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 3 21 10 2013

טקסט מסמך : יום שני – 21 באוקטובר 2013 . עמודת המדרוג ברבעי שעות בין 21.00 ל- 23.45 בעת המדידה בשני המגזרים "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . השידור הישיר של משחק הכדורגל בית"ר ירושלים – הפועל ת"א 1 : 0 בערוץ 1 ע"י יורם ארבל ודני נוימן בין 20.50 ל- 23.00 גרף רייטינג ממוצע באוכלוסייה היהודית בגובה של % 15.12 , וב- Peak שלו הגיע שלוש פעמים בין 22.15 ל- 22.29 לשיאים של % 15.0 , בין 22.30 ל- 22.44 ל- % 16.3 , ושוב בין 22.45 ל- 22.59 ל- % 16.3 . מדובר בהישגי מדרוג יוצאי דופן בעבור ערוץ 1 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

יום שני של 21 באוקטובר 2013 ייזכר כתחילתה של מהפכת שידור בתחום מסוים בערוץ 1 הציבורי . למרות הקשיים הנוראיים שחווים אנשיו מידי יום ביומו , רובם שם אנשי עבודה חרוצים ורציניים , ואל להם לוותר על האתגר החדש . "ערב יום שני בשבוע של הספורט הישראלי" הוא רעיון טלוויזיה מצוין שצריך לדבוק בו , לטפח אותו , ולהשביח אותו . ובדרך לסגור ולהדק את כל קצוות ההפקה .

סוף הפוסט מס' 306.

 

כן בא בחשבון . ככה מנהלים ריאיון במהדורת החדשות עם שר האוצר של מדינת ישראל. תמר איש שלום ראיינה ב- 21 באוקטובר 2013 בערוץ 10 בתבונה וביעילות את יאיר לפיד. פוסט מס' 305. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

הערה 3 : רף הכניסות היומי לבלוג הזה שכתובתו yoashtvblog.co.il נע בין 100 ל- 300.

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 305 : הועלה לאוויר ב- 01.07 של יום שלישי – 22 באוקטובר 2013

—————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כן בא בחשבון . ככה מנהלים ריאיון במהדורת החדשות עם שר האוצר של מדינת ישראל. תמר איש שלום ראיינה ב- 21 באוקטובר 2013 בערוץ 10 בתבונה וביעילות את יאיר לפיד. פוסט מס' 305. כל הזכויות שמורות. 

הקדמה קצרה .

מגישת מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 תָּמָר אִיש שָלוֹם מרשימה אותי . הערה מס' 3 בפוסט הקודם מס' 305 שהועלה לאוויר לפני כ- 24 שעות דן גם בריאיון הנוקב שערכה במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 (בשמונה בערב ביום ראשון – 21 באוקטובר 2013) עם שר האוצר של מדינת ישראל מר יאיר לפיד . ייתכן כי הערה מס' 3 נבלעה בתוך הפוסט רחב הידיים שעסק בכללו בהפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . אי לכך החלטתי לערוך ולבודד את הערה מס' 3 מאתמול לכדי פוסט בפני עצמו והעומד ברשות עצמו , וכך להגיש אותו לקוראי הבלוג . גב' תָּמָר אִיש שָלוֹם ראיינה ביום ראשון – 21 באוקטובר 2013 בתבונה וביעילות את שר האוצר יאיר לפיד . כותרת הפוסט הזה מלמדת על ההערכה שאנוכי רוחש לגב' תמר איש שלום כעיתונאית , מראיינת , ומגישה ומנחה מהדורות חדשות , "כן בא בחשבון . ככה מנהלים ריאיון במהדורת החדשות עם שר האוצר של מדינת ישראל. תמר איש שלום ראיינה ב- 21 באוקטובר 2013 בערוץ 10 בתבונה וביעילות את יאיר לפיד. כל הזכויות שמורות" . הטקסט הזה הוא אנטגוניסט לכותרת מ- 18 ביולי 2013 של פוסט קודם מלפני כשלושה חודשים שגם הוא עסק בריאיון שערכה תמר איש שלום עם שר האוצר יאיר לפיד . אולם אז לפני שלושה חודשים היא הייתה הרבה פחות טובה , לא חדה , ובלתי נחושה . מראיינים ו/או מראיינות טובים וטובות , מוכשרים לחקור ולשאול שאלות נוספות מתוך התשובות שהם מקבלים ואינן מניחות את דעתם , ואינם מסתפקים ומסתמכים רק על רשימת השאלות שהכינו לעצמם בעת התחקיר . לראיונות עיתונאיים בטלוויזיה , ברדיו , ובעיתונות עם ראשי המשק , האוצר , והמדינה יש חשיבות עליונה . ראיונות כאלה מחייבים את המראיינים להכין באופן מדוקדק ביותר את שיעורי הבית שלהם ולעמוד כחומה בְּצוּרָה מול המרואיינים שלהם ללא כחל ושרק . תָּמָר אִיש שָלוֹם איננה רק מגישת חדשות בטלוויזיה . בהיותה מראיינת ראשית של מנהיגי המדינה היא נושאת באחריות עצומה . עליה ועל המראיינים האחרים (גם ברדיו ובעיתונות הכתובה) לעמוד ערניים וזקופים על משמרת הדמוקרטיה ולתבוע מהמרואיינים שלהם בכל תנאי דו"ח כֵּנֶה אודות המצב . זאת אחת הסיבות בגללן ממנות רשתות הטלוויזיה צוות שידור המונה שניים – שלושה מראיינים מפני שלמראיין יחיד ו/או מראיינת יחידה עלול להיווצר קושי מול פוליטיקאים שמאומנים היטב בטשטוש עובדות והתחמקות עקבית מפני האֶמֶת . המגישה והעיתונאית תָּמָר אִיש שָלוֹם ניצבה לבדה מול שר האוצר יאיר לפיד ויכלה לו . אותי היא הרשימה . למען קוראי הבלוג אני מבודד את הערה מס' 3 בפוסט מס' 304 משלשום ומעלה אותה לאוויר כפוסט מס' 305 העומד ברשות עצמו .

הערה מס' 3 ב- פוסט מס' 305  

ראיתי אֶמֶש (יום ראשון – 20 באוקטובר 2013) את גב' תָּמָר איש שָלוֹם מגישת ערוץ 10 מביסה בפתח מהדורת החדשות המרכזית בשמונה בערב את שר האוצר מר יָאִיר לַפִּיד. ישב מולה מישהו שאמור להבין משהו ברזי תקשורת והופעה מול מצלמה אך שבר את כל הכללים . מול אשת טלוויזיה יפת תואר זקופת גו ובטוחה בעצמה , ומישירה מבט ישב שם בכיסא לידה יאיר לפיד מי שנושא במשרת שר האוצר בכתפיים מכונסות, גו שחוח, כפוף, מְפַלְבֵּל עיניים, חסר ביטחון, ונראה מתנדנד כעלה נידף בפניה. היכן יועצי התקשורת שלו של יאיר לפיד שאִפשרו לו הופעה כה עגומה בפרהסיה באולפן ערוץ 10 בנווה אילן אתמול בערב ? יאיר לפיד נראה עייף, יגע, ומותש עוד בטרם תחילת הריאיון הקשה. כלל ראשון של התייצבות בפני מצלמת הטלוויזיה של כל אישיות של כל אדם באשר הוא עוסק ראשית דבר בישיבה זקופה , מראה רענן, ומבט עיניים חודר וישיר של המשיב לשואל, כמובן לצד תבונה והיגיון. תָּמָר אִיש שָלוֹם הכינה הפעם הזאת היטב את שיעורי הבית שלה. השאלות ששאלה אמש את יאיר לפיד היו חדות וענייניות לאין ערוך מתשובותיו המגמגמות וההססניות. גם כשהילל את עצמו ודיבר אודות נאומו בפרלמנט ההונגרי וסיפר על השלט שהיה תלוי פעם בפתח הדלת של הפרלמנט האנטישמי "הכניסה לכלבים ויהודים אסורה" , נשמע לא משכנע. אין מדובר בשַר אוצר טיפש. מדובר בשר אוצר שהונה את בוחריו . והוא יודע שהוא רימה אותם . קונץ קטן ליטול את השררה ולומר אח"כ לא ידעתי כמה קשה לנַהֵל . אינני מדבר כבר על הדיקטטורה שהטיל על חברי סיעתו "יש עתיד" והעונש הפרלמנטרי המגוחך והבעייתי שיִידָה לעברה של חברת סיעתו הח"כ גב' עדי קול בגיבויו של יו"ר הסיעה הח"כ עופר שלח. מגוחך שחלק מהח"כים והח"כיות האחרים בסיעת "יש עתיד" מדברים בגנותו של "הדמוקרט הגדול של המפלגה" מאחורי גבו כעכברים נפחדים, וחוששים להתייצב לימינה של הח"כ הסוררת והמודחת שלא בצדק. סיעה של פחדנים ומדליפים. גב' תמר איש שלום יצאה אמש מנצחת ב- Knock out גם מפני שהתייצב מולה איש לא מהימן. היא הדפה בקלות את מר יאיר לפיד לקרשי זירת ערוץ 10. אפשר היה לשמוע את ה- Count down שמונים צופי הטלוויזיה של תמר איש שלום. הוא אומנם נעמד שוב על רגליו לאחר שתמה הספירה עד 10 אך היה "גְרוֹגִי" ועזב את האולפן נזוף וחבול. תָּמָר אִיש שָלוֹם עשתה בית ספר לשַר האוצר של מדינת ישראל. היא רהוטה ביותר, קלת ביטוי, יודעת לקטוע ולהתערב, מוכשרת להקשות ולשאול שאלות חדשות כשהתשובות של שר האוצר אינן מספקות אותה, ובעלת ביטחון שיודעת ללחוץ על הדוושה כשצריך. תָּמָר אִיש שָלוֹם הייתה אתמול במיטבה. אופטימלית מן ההיבט של עיתונאות עֵרנית. מגישת מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 העמידה אותו בדרכי נועם במקום הראוי לו בשלב התחתון של הסולם. יאיר לפיד כשַר אוֹצָר התגלה אֶמֶש (יום ראשון – 21 באוקטובר 2013) כ- "Vulnerable" וגב' תמר איש שלום ניצלה זאת עד תום. למרות קֶצֶב הדיבור המסחרר שלה, היא שדרנית פנטסטית שאינה "מלפססת" מעולם, קולחת, וניחנה בדיקציה מושלמת. העיתונאות הברורה שהפגינה אתמול תָּמָר אִיש שָלוֹם במהלך הריאיון עם שר האוצר ראויה להערכה רבה. עיתונאות בלתי מתחסדת אולם גם לא תוקפנית יתר על המידה. חדה, ישירה, ומאוזנת.

סוף הפוסט מס' 305.

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . (רשימה מס' 10). פוסט מס' 304. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 304 : הועלה לאוויר ב- 01.30 של יום שני – 21 באוקטובר 2013

—————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : ראיתי אמש (יום ראשון – 20 באוקטובר 2013) את גב' תָּמָר איש שָלוֹם מגישת ערוץ 10 מביסה בפתח מהדורת החדשות המרכזית בשמונה בערב את שר האוצר מר יָאִיר לַפִּיד . ישב מולה מישהו שאמור להבין משהו ברזי תקשורת והופעה מול מצלמה אך שבר את כל הכללים . מול אשת טלוויזיה יפת תואר זקופת גו ובטוחה בעצמה , ומישירה מבט ישב שם בכיסא לידה יאיר לפיד מי שנושא במשרת שר האוצר בכתפיים מכונסות , גו שחוח , כפוף , מפלבל עיניים , חסר ביטחון , ונראה מתנדנד כעלה נידף בפניה . היכן יועצי התקשורת שלו של יאיר לפיד שאִפשרו לו הופעה כה עגומה בפרהסיה באולפן ערוץ 10 בנווה אילן אתמול בערב ? יאיר לפיד נראה עייף , יגע , ומותש עוד בטרם תחילת הריאיון הקשה . כלל ראשון של התייצבות בפני מצלמת הטלוויזיה של כל אישיות של כל אדם באשר הוא עוסק ראשית דבר בישיבה זקופה , מראה רענן , ומבט עיניים חודר וישיר של המשיב לשואל , כמובן לצד תבונה והיגיון . תָּמָר אִיש שָלוֹם הכינה הפעם הזאת היטב את שיעורי הבית שלה . השאלות ששאלה אמש את יאיר לפיד היו חדות וענייניות לאין ערוך מתשובותיו המגמגמות וההססניות . גם כשהילל את עצמו ודיבר אודות נאומו בפרלמנט ההונגרי וסיפר על השלט שהיה תלוי פעם בפתח הדלת של הפרלמנט האנטישמי "הכניסה לכלבים ויהודים אסורה" , נשמע לא משכנע . אין מדובר בשר אוצר טיפש . מדובר בשר אוצר שהונה את בוחריו . והוא יודע שהוא רימה אותם . קונץ קטן ליטול את השררה ולומר אח"כ לא ידעתי כמה קשה לנַהֵל . אינני מדבר כבר על הדיקטטורה שהטיל על חברי סיעתו "יש עתיד" והעונש הפרלמנטרי המגוחך והבעייתי שיִידָה לעברה של חברת סיעתו הח"כ גב' עדי קול בגיבויו של יו"ר הסיעה הח"כ עופר שלח , כשחלק מהח"כים והח"כיות האחרים בסיעה מדברים בגנותו מאחורי גבו כעכברים נפחדים , וחוששים להתייצב לימינה של הח"כ הסוררת והמודחת שלא בצדק . סיעה של פחדנים ומדליפים . גב' תמר איש שלום יצאה אמש מנצחת ב- Knock out גם מפני שהתייצב מולה איש לא מהימן . היא הדפה בקלות את מר יאיר לפיד לקרשי זירת ערוץ 10 . אפשר היה לשמוע את ה- Count down של צופי הטלוויזיה . הוא אומנם נעמד שוב על רגליו לאחר שתמה הספירה עד 10 אך היה "גרוגי" ועזב את האולפן נזוף וחבול . תָּמָר אִיש שָלוֹם עשתה בית ספר לשַר האוצר של מדינת ישראל . היא רהוטה ביותר , קלת ביטוי , יודעת לקטוע ולהתערב , מוכשרת להקשות ולשאול שאלות חדשות כשהתשובות של שר האוצר אינן מספקות אותה , ובעלת ביטחון שיודעת ללחוץ על הדוושה כשצריך . תָּמָר אִיש שָלוֹם הייתה אתמול במיטבה . במובן הזה של עיתונאות עֵרנית היא העמידה אותו בדרכי נועם במקום הראוי לו בשלב התחתון של הסולם . יאיר לפיד כשַר אוֹצָר היה אֶמֶש (יום ראשון – 21 באוקטובר 2013) "Vulnerable" וגב' תמר איש שלום ניצלה זאת עד תום. למרות קֶצֶב הדיבור המסחרר שלה, היא שדרנית פנטסטית שאינה "מלפססת" מעולם , וניחנה בדיקציה מושלמת . העיתונאות הברורה שהפגינה אתמול תָּמָר אִיש שָלוֹם במהלך הריאיון עם שר האוצר ראויה להערכה רבה . עיתונאות בלתי מתחסדת אולם גם לא תוקפנית יתר על המידה. חדה, ישירה, ומאוזנת.

הערה 4 : רדיו גלי צה"ל ממשיך להיות ערוץ הבית שלי . האמת כבר מזמן לא שמעתי את קולם של רביב דרוקר ואמנון אברמוביץ' בתוכנית "מה בוער" של מר רזי ברקאי . אולם התחנה הצבאית לא התמוטטה .

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 10). פוסט מס' 304. כל הזכויות שמורות. 
1. פרולוג קצר 
תכנון שידורי הטלוויזיה והפקתם במונדיאל ארגנטינה 1978 היו מורכבים ומסובכים פי 100 (מאה) יותר מאלה שקדמו להם ארבע שנים קודם לכן במונדיאל מערב גרמניה 1974. לא רק בגלל המרחק העצום מגבולות מדינת ישראל והתקשורת הלוויינית הבעייתית בין דרום אמריקה לאסיה , אלא גם בשל חוסר ניסיונה המוחלט של ה- Host broadcaster הטלוויזיוני הארגנטיני ATC 7 בהשוואה ל- Host broadcaster הטלוויזיוני הגרמני שהיה מורכב משתי רשתות הטלוויזיה הציבוריות של מערב גרמניה ARD ו- ZDF . בדצמבר 1978 ביקש אלכס גלעדי את רשותו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר ארנון צוקרמן להשתתף בפגישת ה- WBM הראשון בבואנוס בהשתתפות איגוד השידור האירופי ה- EBU שהטלוויזיה הישראלית הציבורית נמנתה על שורותיו . כל מנהלי מחלקות הספורט של רשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU טסו לבירת ארגנטינה כדי ליטול חלק באותה הפגישה ההיא הסופר חשובה של ה- Pre Production , כחמישה חודשים בטרם תחילת המונדיאל . ארנון צוקרמן לגלג על מכתב בקשת ההשתתפות של אלכס גלעדי ופטר אותו בלאו רבתי. "תישאר בארץ", פקד עליו. אלכס גלעדי נעלב אך ניסה להתווכח עמו, "איך אתה רוצה שאקח אחריות ביצועית על הפקה כל כך רחוקה ומורכבת וממושכת מבלי שאתה מאפשר לי לטוס ליעד כדי ללמוד את רָזֵיה" ? שאל את הבוס שלו . ארנון צוקרמן נשאר בשלו , "אינך טס לבואנוס איירס ל- WBM" , קבע בנחרצות אתה נשאר כאן . אלכס גלעדי בעל ביטחון עצמי לא מבוטל לאחר שהפיק בהצלחה רבתי את משדר הטלוויזיה של הבחירות לכנסת ב- 17 במאי 1977 וגם את הפקת משדרי הטלוויזיה של ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בירושלים בנובמבר 1977 – כתב מכתב התפטרות והניח את המפתחות על שולחנו של ארנון צוקרמן בלשכת מנהל הטלוויזיה בקומה השלישית בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . ארנון צוקרמן גיחך וקרא לאלכס גלעדי ללשכתו והחזיר לו את מכתב ההתפטרות . "תתרגל גם כשאומרים לך לָאו" , נזף בו . אלכס גלעדי התרגל וחזר בו . בפברואר 1978 ארגן ואירח אלכס גלעדי בשם רשות השידור את כנס ה- "Sports Working Party", מפגש בן שלושה ימים של כל מנהלי מחלקות הספורט של רשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU בירושלים . מנהל הטלוויזיה בעת ההיא היה ארנון צוקרמן , יצחק לבני כיהן כמנכ"ל רשות השידור , ו- ד"ר וולטר איתן שימש כיו"ר הוועד המנהל של רשות השידור .
ההיסטוריה המתעתעת זימנה לכאן גם את ה- "EBU Sports Operation Group-  Argentina 1978" שעסקה בתכנון שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 . אנשי הקבוצה המבצעית של איגוד השידור האירופי ובראשם היו"ר הבריטי ביל וורד (איש ITV) , הנורווגי יארלה הויסאטר (איש NRK) , מנולו רומרו (איש RTVE) , והורסט זייפארת (איש ARD) נזעקו לירושלים כדי להסביר למנהלי מחלקות הספורט של האיגוד כיצד מתנהלת הפקת שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 מנקודות מבט טכנולוגית , לוגיסטית , והבנת שיטת המשחקים של טורניר הכדורגל החשוב בעולם . ה- Chairman של אותה הקבוצה המבצעית של איגוד השידור האירופי היה הבריטי ביל וורד (Bill Ward) . בִּיל ווֹרְד הכיר את כישוריו של אלכס גלעדי וביקש מארנון צוקרמן לצרף את מנהל מחלקת הספורט שלו לשורות הקבוצה המבצעית של ה- EBU בארגנטינה כ- Liaison Officer באצטדיון בעיר רוסאריו . ארנון צוקרמן נענה לפנייה והפקיד אותי במקומו של אלכס גלעדי על ההפקה הענקית והרחוקה בבואנוס איירס . נכנסתי לנעליו הגדולות של אלכס גלעדי . אולם משום שגם אנוכי לא ביקרתי מעולם בארגנטינה הלכתי לישון עם מחברת ועיפרון כדי להעלות על הכתב את שאלות ההפקה הטכנולוגיות והלוגיסטיות שיצוצו וראויות לפתרון . והן היו רבות . לציבור לא היה צֵל של מושג קלוש במורכבות ובמסובכות של תכנון שידורי טלוויזיה בינלאומיים בימים ההם לפני 35 שנים מארגנטינה לישראל ולקיחת אחריות . אין זה גם תפקידו להבין את מדע הטלוויזיה . הציבור מבקש ללחוץ על השלט ולקבל את הסחורה . השאר איננו מעניין אותו . אתה כמפיק ועורך ומתכנן ראשי של מבצע שידורים כה מורכב ומרוחק מותנה ראשית דבר בכישרונו של מנהל הטלוויזיה שלך ובפתיחות והתעוזה שלו , כמו גם בהבנה הכלכלית והתכנית , יהיו שאיפותיך אשר יהיו . כמו כן אתה תלוי באלפי גורמים מקומיים וחיצוניים טכנולוגיים ולוגיסטיים אחרים . אתה צועד כל הזמן בנתיב מלא מהמורות ומוקשים . לא רק הידע הקונקרטי והמנהיגות שלך עומדים למבחן . גם האישיות שלך מוטלת על כף המאזניים . אתה מנווט בודד בשטח וזקוק לידך למנהלים איתנים שמבינים וסומכים על קו ההתקדמות שלך . מן ההיבט הזה היה מנהל החדשות חיים יבין Out בהפקת מונדיאל ארגנטינה 1978, בעוד מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן היה In . ארנון צוקרמן היה המטרייה האווירית שלי . השאר כתוב ורשום בפוסטים הקודמים בדברי הימים שהתפרסמו זה מכבר ב- בלוג הזה ודנו בהפקת מונדיאל ארגנטינה 1978. הייתי בודד גם בהפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 ארבע שנים אח"כ . שם העסק היה שונה לחלוטין מפני שלא לימדו אותי אף פעם לנהל מו"מ עם מנכ"ל רשות השידור , וודאי לו עם מנכ"ל רשות שידור שקוראים לו יוסף "טומי" לפיד .
yoash argentina 1978 2
טקסט תמונה : מאי 1978 . באונוס איירס . מונדיאל ארגנטינה 1978 . התמונה צולמה ב- IBC בפיגורואה אלקורטה בבואנוס איירס . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
alex 1
טקסט תמונה : סתיו 1978 . מנהל מחלקת הספורט מר אלכס גלעדי . אהבתי אותו ורחשתי לו הערכה רבה . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
yoash argentina 1978 1
טקסט מסמך :  לקראת סופה של 1978 . אלכס גלעדי התרשם מהצלחתי (בהיעדרו) כעורך ומפיק ראשי של שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 1978 והחליט למנות אותי גם למפיק שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ספרד 1982 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
2. בדרך למונדיאל ספרד 1982. כלכלה טלוויזיונית וספורטיבית.
ציטוט : "הסדר הוא לעיתים משא, אך תמיד עמוּד אוֹר ומוֹרֶה דרך בטוח". (פתגם רומי).
א. הפקת שידורי הטלוויזיה המסובכים והיקרים של טורניר גמר גביע העולם בכדורגל ספרד 1982 נכנסים להילוך גבוה .

ב. הופעתו המזהירה של מנולו רומרו ראש הקבוצה המבצעית של הטלוויזיה הספרדית RTVE.

ג. התנאי הראשי להצלחה של שידורי טלוויזיה כה מורכבים ברמה של מונדיאל ו/או אולימפיאדה , מותנה בעבודת הכנה מדוקדקת לפרטי פרטים שנמשכת שנים .

ד. אני צועד שלוב זרועות עם RTVE ו- EBU .

ה. החל השלב האחרון של התכנון וההכנות : שכנוע שלי את מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בצורך החיוני להקים משרד תקשורת , הפקה , ושידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בצומת השידורים הבינלאומי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במדריד 1982.

ביום שני – 18 בינואר 1982 שלח אותי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד למדריד – ספרד לפגישת ה- WBM (המְשָדֵר הציבורי העולמי – World Broadcasters Meeting) שדנה בהיערכות שידורי הטלוויזיה של RTVE ו- EBU לקראת משחקי גביע העולם בכדורגל שעמדו להתחיל ב- 13 ביוני באותה השנה ההיא של 1982. זה היה המונדיאל השלישי שלי והראשון שלוֹ של יוסף "טומי" לפיד. "החזק אותי בתמונה", ביקש אותי. בעת פגישת ה- WBM בבניין הקונגרסים במרכז מדריד השוכן בסמיכות לאִצטדיון הכדורגל "סנטיאגו ברנביאו" (Santiago Bernabeu) מגרשה הביתי של קבוצת הכדורגל המפורסמת ריאל מדריד בהשתתפות מאות אנשי טלוויזיה ורדיו מכל רחבי תבל – נערכה במקום גם הגרלת השיבוץ של 24 הנבחרות לששת הבתים המוקדמים של טורניר הגמר של משחקי גביע העולם בכדורגל – ספרד 82' . כרגיל התקיים במדריד בסמיכות ל- WBM העולמי כנס נפרד במקביל של ה- EBU  (איגוד השידור האירופי שהטלוויזיה הישראלית הציבורית נמנית על שורותיו) . טסתי למדריד בשליחות מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד כדי ללמוד בצוותא עם הקולגות שלי מ- EBU את פרטי ההפקה הענקית , ועל מנת להחליט כיצד להתנהל טכנולוגית ולוגיסטית , וכיצד ומה לשָדֵר .

spain 1טקסט תמונה :  ינואר 1982 . אִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" בלֵב מדריד בירת ספרד . אנוכי ניצב ליד מבנה ארכיטקטוני עצום , אִצטדיון הכדורגל המפואר והיפהפה של ריאל מדריד בינואר 82' , הממוקם בלֵב הבירה הספרדית . האִצטדיון המהודר והמרווח נקרא על שמו של סנטיאגו ברנביאו נשיא מועדון ריאל מדריד בעבר . הוא מתמלא ב- 100000 (מאה אלף) אנשים בתוך רבע שעה ומתרוקן בסדר ושלווה בתוך עשר דקות . קשה להאמין כיצד עם ים תיכוני כמונו מנהל את חייו בצורה כה מאורגנת ומעוררת כבוד . למעלה מימין רואים את הגשר המחבר את בניין הקונגרסים של העיר עם האִצטדיון המלכותי של ריאל מדריד. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 2

טקסט תמונה :  ינואר 1982 . ספרד . בניין הקונגרסים בעיר הבירה מדריד . כאן התקיימו במשך ארבעה ימים פגישות ה- WBM ופגישת העבודה של ה- EBU שעסקו בדרך ופילוסופיית הפקת שידורי הטלוויזיה והרדיו הבינלאומיים של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982 ע"י  RTVE בראשות מואל "מנולו" רומרו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 3

טקסט תמונה :  ינואר 1982 . אני עם סדרני מועדון ריאל מדריד באצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" האחראיים על הסדר ובדיקת הכרטיסים באצטדיון . בעלת אחד המזנונים באצטדיון ביקשה להצטרף לצילום . אזרחי ספרד הם אנשים פשוטים , נחמדים , ומאירי עיניים שעושים את עבודתם נאמנה בענייני משמעת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 4

טקסט תמונה :  חודש ינואר של שנת 1982 . אנוכי מצלם בתוך אחד ממתקני הכדורגל המפורסמים בעולם , "ESTADIO  SANTIAGO  BERNABEU" , אצטדיון הכדורגל של ריאל מדריד בטבורה של בירת ספרד . אנשי ה- EBU שנטלו חלק בפגישת ה- WBM הוזמנו לצפות במשחק של ריאל מדריד . המשחק עצמו לא עניין אותי יתר על המידה . היה לי הרבה יותר חשוב לדעת כיצד RTVE מפיקה את כיסוי המשחק וכמה מצלמות אלקטרוניות היא מציבה כדי לסקר אותו . אהבתי את העם הספרדי מכניס אורחים אהבה רבה . שבע שנים לאחר תום השלטון הדיקטטורי של הגנרליסמו פרנציסקו פרנקו , נשארו אזרחי ספרד אדיבים , מחייכים , טובי לב ומלאי חיות . רציתי להנציח אותם בזיכרון שלי . שלפתי את מצלמת הסטילס שלי . לא הופתעתי מכוחה של עדשת המצלמה . חצי אִצטדיון היפנה אליה את מבטו . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מלאכת ההפקה הבינלאומית שלי את שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 החלה בראשית  1981. עכשיו היא צברה עכשיו תאוצה . היא לא דמתה לאחרות  שקדמו לה . היא הייתה רחבה וגדולה יותר , מפני שבפעם הראשונה בהיסטוריה של טורנירי הגמר שהחלו בשנת 1930 במונטבידיאו בירת אורוגוואי , החליטה ה- FIFA (התאחדות הכדורגל הבינלאומית) לארגן את המפעל היוקרתי בצורה שונה ובשיטה אחרת . היא הגדילה את מספר הנבחרות המשתתפות ל- 24 במקום 16 נבחרות כפי שהיה נהוג עד כה . (14 מתוך ה- 24 היו נבחרות אירופיות) . כמות המשחקים בטורניר ספרד 1982 צמחה ל- 52 . הועדה המארגנת הספרדית פיזרה את 52 משחקי הטורניר על פני ארבע עשרה ערים ושִבְעָה עשר אצטדיונים בכל רחבי המדינה (השלישית בגודלה באירופה) . בנתח הגדול והחשוב של האירוח התחלקו כמובן שתי הערים המרכזיות במדינה הנפלאה הזאת, הבירה מדריד והעיר ברצלונה (העיר הראשית של מחוז קָאטָאלוּנְיָה) . זאת הייתה הפעם הראשונה בקריירה שלי שניצבתי לבד לגמרי מול אתגרי טלוויזיה כל כך מורכבים וגם מוּל הנהלת רשות השידור נוקשה וקשוחה בראשות המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל והמשנה שלו שלמה עבדי ז"ל . אלכס גלעדי לא היה עוֹד עִמי כדי לסייע לי ולגונן עלי . הוא היה כבר שייך ל- NBC .

צריך לשים לב לעובדה חשובה : תוספת של שמונה נבחרות הנוטלות חלק במשחקי טורניר הגמר של אליפות העולם , הגדילה את כמות המשחקים  מ- 38 במונדיאל ארגנטינה 1978 ל- 52  במונדיאל ספרד 1982. גידול של  % 36. פועל יוצא של שיתוף 24 נבחרות בטורניר ספרד 1982 גרם למֶשֶך הטורניר להתארך . אינטנסיביות השידורים הישירים ועלותם גדלו בהתאם . מונדיאל ספרד 1982 הפך להיות בפעם הראשונה אירוע כלכלי רִוְוִחי והפך את ה- FIFA (התאחדות הכדורגל הבינלאומית) לא רק לגוף בעל השפעה עצומה בשדה הספורט הבינלאומי , אלא גם לגוף עשיר ובעל ממון . הכדורגל הוא ענף הספורט הפופולארי ביותר בעולם . טמון בו כסף רב . המְשָדֵר הטלוויזיוני הציבורי העולמי הכולל בתוכו שישה איגודי שידור בינלאומיים המייצגים את רשתות הטלוויזיה בכל חמש יבשות תבל (EBU, OIRT, OTI, ASBU, URTNA, ABU) שילם סכום של  39000000 (שלושים ותשעה מיליון) פרנקים שווייצריים שווה ערך ל-  25000000 (עשרים וחמישה מיליון) דולר – עבור זכויות השידורים של טורניר גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982 . ביזנס ענק .

ההכנסות במונדיאל ספרד 1982 הסתכמו ב- 77000000 (שבעים ושבעה מיליון) דולר . 27000000 (עשרים ושבעה מיליון) דולר היו פרי של הכנסה ממכירת הכרטיסים . 26000000 (עשרים ושישה מיליון) דולר הופקו מזכויות השידורים , ו-  24000000 (עשרים וארבעה מיליון) דולר היו תוצאה של מכירת פרסומות מסחריות (Advertising) .

לאחר ניקוי ההוצאות השונות בגובה של 000000 34 (שלושים וארבעה מיליון) דולר נשארו בקופה  43000000 (ארבעים ושלושה מיליון) דולר. הסכום חולק כלהלן : % 10 כ- 4300000 (ארבעה מיליון ועוד שלוש מאות אלף) דולר הועברו ל- FIFA (התאחדות הכדורגל הבינלאומית) . % 25 כ- 10.600000 (עשרה מיליון ועוד שש מאות אלף) דולר ניתנו לוועדה המארגנת הספרדית של המשחקים (RFEF) . סכום של 27600000 (עשרים ושבעה מיליון ועוד שש מאות אלף) דולר הוענקו כבונוסים לקבוצות המשתתפות בטורניר ספרד 1982 . נבחרת איטליה שזכתה באליפות העולם ב- 1982 לאחר שגברה על מערב גרמניה 3 : 1 גרפה בונוס של 3.000000 (שלושה מיליון) דולר . מערב גרמניה סגניתה צברה 2.300000 (שני מיליון ועוד שלוש מאות אלף) דולר בטורניר . הכדורגל הפך לתעשייה של ממון . עידַן התמימות חלף זה מכבר . כשמדברים היום על רוח והאחווה בספורט צריך לזכור שמניעים אותן לא רק השאיפה למצוינות והביצוע המושלם . הכדורגלנים ושאר אלופי הספורט מתוגמלים היום בכסף גדול תמורת הצטיינותם .

spain 5

טקסט תמונה :  13 ביוני 1982 . טקס הפתיחה של מונדיאל הכדורגל ספרד 82' . אִצטדיון "נואו קאמפ" בברצלונה . מבנה ארכיטקטוני מרשים המסוגל להכיל 120000 (מאה ועשרים אלף) צופים . הצילום נעשה מאזור עמדות השידור של רשתות הטלוויזיה . ביקרתי בתוקף תפקידי באצטדיון הנהדר הזה בעל המראה המרשים כמה וכמה פעמים . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

משחק הפתיחה בין אלופת העולם ארגנטינה לנבחרת בלגיה נקבע ליום ראשון – 13.6.1982 באִצטדיון "נואו קמפ" בברצלונה . תפארת ארכיטקטונית . מבנה ספורט מפואר שהפך לאחד מסמלי העיר . משחק הגמר יתקיים בדיוק כעבור ארבעה שבועות ביום ראשון – 11.7.1982 באִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד . במקרה של תוצאת תיקו במשחק הגמר בתום 120 דקות נקבע שייערך משחק גמר חוזר כעבור יומיים ביום שלישי – 13.7.1982 באותו מקום . יורם ארבל נקבע לשדר את משחק הפתיחה ומשחק הגמר . הוא היה ללא ספק השַדָּר המועדף על ידי וטוב יותר לאין שיעור מנסים קיוויתי ורפי גינת . הספרדים המוכשרים הכינו קבלת פנים טלוויזיונית מרהיבה לעולם כולו . את פניהם וגם את פני קידמה כרזת המשחקים של הצייר הדגול חוּאן מירו .

spain 6

טקסט תמונה : כרזת המשחקים הנפלאה של מונדיאל ספרד 1982 שצוירה בידי האומן חואן מירו. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הסברתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד , מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני , ומנהל החדשות טוביה סער כי בעת תכנון לוח המשדרים חשוב להתבונן בהגיון ה- FIFA והוועדה המארגנת המקומית הספרדית כיצד הם מעצבים את שיטת המשחקים של האליפות . נקבעו שישה בתים מוקדמים . שיבוץ הנבחרות איננו מקרי . בראש כל בית הוצבו הנבחרות הטובות ביותר איטליה , מערב גרמניה , ארגנטינה , אנגליה , . אליהן הוגרלו – שובצו נבחרות מן הדרג השני, השלישי, והרביעי. לסוג כזה של ארגון מפעלי ספורט יש חזון כספי. חשוב לוודֵא שהנבחרות המצטיינות ובעלות המוניטין יצעדו בנתיב בטוח . רצוי שהן יעפילו לשלבים הגבוהים של הטורניר מפני שהן מושכות את מירב קוני הכרטיסים והעניין של רשתות הטלוויזיה . לנבחרות לאומיות מסוגן של ניו – זילנד, אל-סאלוואדור , אלג'יר , או סקוטלנד אין כמעט סיכוי להעפיל לשלבים האחרונים של הטורניר . אולי אסור שזה גם יקרה . זה מקלקל ומסב נזק ליוקרת הטורניר ולהתעניינות הגלובאלית בו . כפי שידוע למשחק הגמר בספרד 1982 העפילו שתי מעצמות כדורגל נבחרות איטליה ומערב גרמניה לשביעות רצון רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות הנה חלוקת השיבוץ של  24 הנבחרות לששת הבתים בטורניר על פי שיטת הדירוג מחושבת מראש . השיבוץ מונע מפגש מוקדם מידַי בין הנבחרות הגדולות לבין עצמן . זהו ניסיון קידום ברור של הנבחרות החזקות לעבר השלבים המכריעים של הטורניר .

בית א'              בית ב'               בית ג'             בית ד'            בית ה'              בית ו'  

איטליה         מע' גרמניה         ארגנטינה          אנגליה            ספרד              ברזיל

איטליה אלופת העולם ב- 1934 ו- 1938. מערב גרמניה אלופת העולם ב- 1954 ו- 1974. ארגנטינה אלופת העולם ב- 1978. אנגליה אלופת העולם ב- 1966 . ברזיל אלופת העולם ב- 1958, 1962, ו- 1970. ספרד הוצבה בראש בית ה' כמדינה המארחת .                            

פולין               אלג'יר                בלגיה              צרפת              הונדורס           ברה"מ

פרו                צ'ילה                 הונגריה            צ'כוסלובקיה     יוגוסלביה          סקוטלנד

קמרון            אוסטריה            אל-סַלבדור         כוויית              צפ' אירלנד       ניו-זילנד

שיטת המשחקים בסיבוב הראשון קבעה  כי בכל בית יתמודדו הקבוצות בשיטת ליגה בת סיבוב אחד . פירושו של דבר כי בשלב הראשון בלבד יתקיימו 36 משחקים (6 בכל בית) . כמות משחקים ענקית המקבילה כמעט לסך הכולל של כל משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978 .  שתי המנצחות בכל בית (12 נבחרות) יעפילו לשלב השני , בו יקבעו ארבעה בתים חדשים בני שלוש נבחרות כל אחת . גם המשחקים בשלב השני של האליפות ייערכו בשיטת ליגה בת סיבוב אחד , שלושה משחקים בכל בית , ס"ה יתקיימו 12 משחקים בשלב השני . ארבעת המנצחות בארבעת הבתים בשלב השני עולות לשלב חצי הגמר (2 משחקים) , המנצחות בחצי הגמר מעפילות למשחק הגמר , והמפסידות משחקות על המקום השלישי . ס"ה  52  משחקים . פרויקט שידורים ענק שתבע מרשתות הטלוויזיה בעולם מאמצים כספיים ולוגיסטיים הרבה יותר גדולים מבעבר .

spain 7

טקסט תמונה :  הוועדה המארגנת הספרדית מפרסמת בינואר 1982 (חצי שנה לפני תחילת האליפות) את מערך 52  המשחקים ואת שיטת המאבקים בארבעת השלבים של טורניר מונדיאל ספרד 1982 –  על פי ימים , תאריכים , שעות , והמקומות בהם ייערכו .  עבודה ארגונית נאה , שהעניקה די זמן והותר לרשתות הטלוויזיה בעולם להפיק ולהתארגן נכונה לקראת מבצע השידור הענק . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

RTVE (ראשי תיבות של Radio Television Espania) הטלוויזיה הממלכתית של ספרד שימשה כרשת שידור מארחת (Host broadcaster ) של האירוע העולמי . % 98 משטחה של ספרד הענקית כוסה כבר אז ע"י רשת מיקרוגל (Microwave) , מערכת ארצית של תמסורת שידורי טלוויזיה ממקום למקום . הישג טכנולוגי מרשים ביותר שמדינת ישראל רק הייתה יכולה לחלום עליו ב- 1982 . רשת המיקרוגל הארצית התנקזה לשני מוקדים ראשיים בעלי אופציות רבות במדריד . הראשון לעבר מרכז השידורים החדש ומשוכלל שלה שהוקם בא'וֹדוֹנֶל בטוֹרֶה אֶסְפּנְיָה (Torre Espania ) ובמקביל גם למרכז הישן של הטלוויזיה הספרדית ששכן באזור  פְּרָדוֹ דֶל רֵיי במדריד (Prado del rey) . זוהי מין "עיירת טלוויזיה" גדולה בת 10000 (עשרת אלפים) עובדים . כל 14 הערים המארחות את המשחקים מדריד , ברצלונה , וולנסיה , אליקנטה , אלצ'ה , מאלאגה , סביליה , וויאדוליד , וויגו , לה קורוניה , אוביידו , גיחון , בילבאו , וסרגוסה שכנו תחת מטריית המיקרוגל הארצית של הטלוויזיה הספרדית הציבורית . הישג טכנולוגי מרשים שרשות השידור שלנו בראשות יוסף "טומי" לפיד יכלה רק לחלום עליו . שיטת השידור בצבע של הטלוויזיה הספרדית תאמה את שלנו , Pal 625 . שידורי ספרד 82' היו אמורים להישלח לצופים בישראל בסיגנל צבעוני לאחר שהנהלת רשות השידור החליטה ב- 4 ביוני 1982 להפסיק את מחיקת הצבע משידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון ראו את המעבר משידור בשָחוֹר / לָבָן לשידור בצבע הישג אישי שלהם .

spain 8

טקסט תמונה :  מתקן תקשורת ספרדי של צלחות מיקרוגל (Microwave) בראשית שנות ה- 80  המוצב במדריד לצורך קבלה והעברה (Receive & Transmit) של שירותי טלפוניה , קווי שידור W4 , וסיגנאל השידורים של הטלוויזיה והרדיו . אלפי מתקנים אלה ברחבי ספרד הענקית (המדינה השלישית בגודלה באירופה) שודרגו לקראת מבצע שידורי גביע העולם בכדורגל ב- 1982 . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 9

טקסט תמונה :  הארכיטקטורה הנפלאה של מרכז השידורים החדש של RTVE  (רשות השידור הספרדית טלוויזיה ורדיו)  הנקרא "טורה – אספניה" (Torre Espana) , והוקם לקראת שידורי גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982 . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 10

טקסט תמונה :  קיץ 1982 . מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . זהו מרכז השידורים החדש , היפהפה , והמרשים של RTVE – Torre Espana ומגדל השידורים שלוֹ המיתמר לגובה של 220 מטרים ברובע "אוֹדוֹנֶל" בעיר הבירה מדריד . המרכז ובו שירותי הטלוויזיה של ה- IBC הנוח והפונקציונלי מוסדו לקראת שידורי גביע העולם בכדורגל ספרד 1982. ממשלת ספרד בנתה את התשתיות המתאימות הנלוות להפקת הטלוויזיה הבינלאומית הענקית של מונדיאל ספרד 1982 . ניתן לראות את הכבישים הרחבים והנוחים המובילים אל מרכז הטלוויזיה הבינלאומי העצום הזה . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

המונדיאל היה פרויקט אִרגוני ואתגר שידור בינלאומי ראשון ענק ממדים שספרד לקחה על עצמה להרים מאז מותו ב- 1975 של הדיקטאטור שלה הגנרליסמו פרנציסקו פראנקו . מייד לאחר מותו של פרנציסקו פראנקו הפכה ספרד למדינה דמוקרטית וכלכלתה פרחה לתפארת . בתוך שבע שנים בין 1975 ל- 1982 הייתה ספרד המדינה השלישית בגודלה באירופה , למעצמה כלכלית . המדינה הנפלאה ומאירת הפנים הזאת יחד עם רשת הטלוויזיה הממלכתית שלה הפיקו אירוע ספורט עולמי שמדינת ישראל ורשת הטלוויזיה הקטנטונת שלה אפילו לא יכלו לחלום עליו .  את פני אנשי הטלוויזיה הבאים מכל רחבי תבל לספרד הקבילה גרפיקה שובת עין , בה נקשרו יחדיו RTVE (ראשי תיבות של Radio Television Espania) והציור המפורסם של הצייר הספרדי מִירוֹ שנושאו  "82 ESPANA" . רשות השידור הציבורית ממלכתית של ספרד שהכינה את שידורי ספרד 82' קשרה וחיברה את תרבות הטלוויזיה והכדורגל עם האומנות הספרדית והצייר הידוע חואן מירו שהיה אחד ממיצגיה . זאת הייתה הפתעה נעימה . מישהו ב- RTVE הרחיק ראות . ספרי ההדרכה המפורטים יצאו לאור טרם המשחקים בארבע שפות ספרדית , אנגלית , צרפתית , וגרמנית . הם כללו מִפְרָטִים מדויקים של הטכנולוגיה הטלוויזיונית כמו עמדות שידור וקווי W4 ועלותם , אופן וצורת ההפקה של הקבוצה המבצעית של RTVE ו- CTNE (חברת הטלפונים הלאומית הספרדית המעניקה את שירותי התקשורת והטלפוניה) , ודרך ההיערכות וכיצד להתכונן לקראת השידורים המורכבים . הטלוויזיה הספרדית הפתיעה את המְשָדֵר הציבורי הבינלאומי בכריכת ספרי השידור שנשאו רמז דק אך ברור . אומנות ספרדית וטלוויזיה ספרדית .

spain 11

טקסט תמונה :  מונדיאל הכדורגל של ספרד 82' . זהו ה- Cover page של ספר השידור הטכנולוגי והלוגיסטי שהפיקה הקבוצה  המבצעית המיוחדת של RTVE  בשידורי ספרד 82' . ספר השידור הטלוויזיוני הזה היעיל והמפורט בהגיון רב , המשלב את הלוגו של ה- GRUPO OPERATIVO  הספרדית עם הציור של חואן מירו "ESPANA 82`" , מסביר ומדריך בצורה ברורה מאוד את המְשָדֵר הציבורי הבינלאומי באשר הוא כיצד להיערך לקראת השידורים המורכבים .  ה- Cover page האטרקטיבי היה רעיון מבריק של שיווק באמצעות גרפיקה המשלבת את טורניר גביע העולם בכדורגל- ספרד 82'  עם אוצרות האומנות הספרדית רבת המוניטין . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הוועדה מארגנת הספרדית נרתמה אף היא לשיווק נושא התיירות . התפוז הספרדי נבחר לקמע המשחקים. הגרפיקאים הספרדיים מיהרו להפכו לשחקן כדורגל והציבו כדור בידיו . השחקן החדש נקרא עכשיו "תפוזון"(Naranjito) .

spain 12

טקסט תמונה : קמע המשחקים הצבעוני והספקטקולרי "התפוזון הספרדי", שוּוק כמוצר תיירותי רחב ממדים . בשנת 1982 ביקרו בספרד כ- 40000000 (ארבעים מיליון) תיירים . תייר זר על כל תושב ספרדי מקומי . נתון מדהים . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בראש הקבוצה המבצעית המיוחדת הספרדית של RTVE (רשות השידור הספרדית) בת אלפי עובדים               שהפיקה וצילמה את השידורים עמד איש צעיר ומוכשר בן 41 (נולד ב- 22 באפריל 1941) בשם מנולו רומרו (Manolo Romero) . הוא הפך להיות חיש מהר אחד מפיגורות הטלוויזיה הבינלאומיות הידועות והדגולות ביותר בתבל .

romero 1

טקסט תמונה : זהו מנולו רומרו ב- 1982 , מגדולי אנשי הטלוויזיה בדורנו . הוא היה ראש הקבוצה המבצעית המיוחדת של RTVE  שהפיקה את שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 82' . הזמנתי אותו באופן אישי להשתתף עמנו בארוחה החגיגית שערכתי במדריד בתום ההפקה לצוות הטלוויזיה הישראלית כאות הצדעה לפועלו . הוא נענה וכיבד אותנו בנוכחותו . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

romero 2

טקסט תמונה :  זוהי נבחרת הטלוויזיה של מנולו רומרו "שהרימה" הפקת טלוויזיה בינלאומית לתפארת במונדיאל ספרד 1982 . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

עם חזרתי לארץ פרשתי ב- 27 בינואר 1982 בפני המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד , מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל החדשות טוביה סער את מפות ההיערכות של ההפקה בספרד וירושלים ואת תוכנית השידורים המפורטת הסופית שלי [1] . הפגישה הזאת נסמכה על שני דו"חות הפקה קודמים שהוגשו על ידי למנהל החדשות טוביה סער ב- 22 ביוני 1981 וב- 11 בנובמבר 1981 [2] [3] . בהצעה הראשונה ביקשתי מיוסף "טומי" לפיד בשיחת טלפון ממדריד בתום פגישת ה- WBM לשָדֵר ישיר את כל 52 המשחקים של המונדיאל . המנכ"ל פסל את בקשתי על הסף . "השתגעת לגמרי" , הוא אמר לי . התוכנית השנייה החלופית הציעה כ- 22 שידורים ישירים בשלב הראשון של האליפות (מתוך 36 משחקים) , ו- 16 שידורים ישירים נוספים של כל המשחקים החל מהשלב השני ועד סוף הטורניר , לרבות משחק הגמר עצמו . הצעתי לשדר ישיר עכשיו  38 משחקים מתוך סך ה- 52 לאורך 28 ימי האליפות . כולם בזמן צפייה נוח . רובם בזמן צפייה ראשי . שעוני ישראל וספרד חפפו זה את זה בקיץ 1982 (עמדו על 2 + GMT ) . ספרד הסיטה את מחוגי שעונה שעה אחת קדימה ועברה לשעון הקיץ האירופי ..

טוביה סער נדהם מגודל המָסָה . גם יוסף "טומי" לפיד חשב בתחילה שזה חזון אחרית הימים . החלה הטפת המוסר המוכרת מימים ימימה ע"י הבוסים שלי . מכל עבר נשמעו קולות ממורמרים וניגונם המוכר , "מה יואש אלרואי הזה חושב לעצמו , לא כולם אוהבים ספורט , יש רק ערוץ טלוויזיה אחד בישראל , לא יעלה על הדעת לשדר כמות כזאת שח כדורגל" , ושאר קלישאות ידועות . המנכ"ל שהיה חכם מעוזריו ושלט בהם ביד רמה נדרש להכריע . הוא התעשת גם אם מאוחר והֵבין שמונדיאל ספרד 1982 הוא אֵירוּע הספורט הבינלאומי החשוב ביותר של השנה ומוצר טלוויזיה שיש לוֹ ביקוש רב בישראל . על רשות השידור המונופוליסטית שהוא עומד בראשה והמחזיקה בזכויות השידור הבלעדיות שלו מוטלת החובה לחשוף אותו בצורה מקצועית ועניינית לטובת משלם האגרה . בסופו של דבר לאחר ששמע את נימוקי כל הצדדים התפשר יוסף "טומי" לפיד ואישֵר תוכנית שידורים מוגבלת . מקוצצת יותר ממוגבלת . שבעה שידורים ישירים בשלב הראשון של האליפות . משחק הפתיחה ארגנטינה – בלגיה , ברזיל – ברה"מ , אנגליה – צרפת , ברזיל – סקוטלנד , אנגליה – צ'כוסלובקיה , ברה"מ – צ'כוסלובקיה ברה"מ – סקוטלנד , וצרפת – צ'כוסלובקיה , אך קיבל את הצעתי לשידורים ישירים בהיקף מלא של כל  16 המשחקים הבאים מן השָלָב השני של המונדיאל ועד למשחק הגמר (כולל) . שידור ישיר בהיקף מלא כמעט בכל יום . סך של 23 שידורים ישירים בפרק זמן של כ- ארבעה שבועות .

spain 13

טקסט תמונה :  זהו שרטוט התכנון של RTVE  להעברת ה- Video המולטי לאטראלי והיוני לאטראלי מהאצטדיונים השונים ברחבי ספרד למרכז השידורים הבינלאומי (IBC) במדריד ומשם לרחבי תבל . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 14

טקסט תמונה :  שרטוט התכנון של RTVE להעברת ה- Audio המולטי לאטראלי והיוני לאטראלי מהאצטדיונים ל- IBC  במדריד . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 15

טקסט תמונה :  זהו השרטוט המקורי שלי בכתב ידי , המציג את מערך התקשורת הלוויינית ואת אופציות העברת הסיגנלים מספרד לישראל ערב שידורי מונדיאל ספרד 1982 שרטטתי את המסמך הזה כדי להסביר את מגוון אפשרויות התקשורת הבינלאומית העומדות לרשותנו לעומת המוגבלויות שהיינו שרויים בהן בעת מונדיאל ארגנטינה 1978 . רציתי ליצור באמצעות התרשים הזה , "אהדה טכנולוגית" בלב הבוסים שלי יוסף "טומי" לפיד, יצחק "צחי" שמעוני, וטוביה סער, כדי לקבל את תמיכתם להצעה המרבית שלי ולפוטנציאל השידור הישיר של מכסימום משחקים מספר 1982 על מסך הטלוויזיה הישראלית . (השרטוט נלקח מספר השידור / פקודת המבצע של ספרד 1982 שכתבתי וחיברתי בעת ההיערכות לקראת השידורים הישירים מספרד 1982 עצמה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

היה זה אך טבעי שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בחר ומינה אותי לעמוד בראש צוות הטלוויזיה לשידורי ספרד 1982 , כדי שאנהל ואפיק עבורו את מבצע השידורים הזה . יוסף "טומי" לפיד וסמנכ"ל הכספים שלו ישראל דוֹרִי אישרו בסופו של דבר לזְכוּת המבצע הזה לא מעט אמצעים , לרבות מצבת כוח האדם , והקמת המערך הטכנולוגי והלוגיסטי בספרד וירושלים . כשהגיע הדיון לעניין מיסוּד משרד תקשורת , שידורים , והפקה של הטלוויזיה הישראלית – במדריד שם שכן מרכז התקשורת והשידורים הבינלאומי – IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) , שעלותו נסבה על מחיר של 11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר ומחיר מ"ר אחד משטחו היה יותר מ- 900 (תשע מאות) דולר – סירב יוסף "טומי" לפיד לקבוע עמדה ולהחליט . נקבע דיון בנפרד . החשוב מכל היה שהמנכ"ל מחוץ להיותו מפקד רשות השידור היה גם עיתונאי בעצמו ואִישֵר לי את עיקרון השידור הישיר מהשטח , מעמדות שידור באִצטדיונים . השידור מהשטח גָבָה מחיר כספי כבד . רשתות הטלוויזיה בעולם (כולל אנחנו) נדרשו לשלם 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר תמורת כל עמדת שידור בכל 14 האִצטדיונים הפרושים ברחבי ספרד בהם נערכים 52 משחקי האליפות . כמעט פי שלושה יותר ממה ששילמנו במונדיאל ארגנטינה 1978 . הוֹן עַתֵּק בימים ההם על פי תפישתו של המנכ"ל ועוזריו . אך יוסף "טומי" לפיד הסכים לבסוף להתייצֵב מאחורי העיקרון העיתונאי של השידור מהשטח ולשָלֵם את העלויות . זה לא היה דָבָר מובן מאליו . מן ההיבט הכלכלי הייתה הפקת ספרד 1982 נקודת מפנה . עד אז שילמנו מעט כסף עבור שימוש בעמדות שידור במונדיאלים ובאולימפיאדות . עבור שימוש בעמדת שידור אחת במונדיאל ארגנטינה 1978 שילמנו 850 (שמונה מאות וחמישים) דולר . במונדיאל ספרד 1982 האמירו המחירים ב- % 250 . ליוסף "טומי" לפיד זה נראה המון ויותר מידי .

spain 16

טקסט תמונה :  1981 . קונסורציום השידור הבינלאומי מתכנס במדריד כשנה לפני תחילת משחקי גביע העולם בכדורגל של ספרד 82' (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

זיהוי הנוכחים משמאל לימין :  ריצ'ארד באן נציג ה- EBU (איגוד השידור האירופי) , פרנסיסקו גואררו מנהל מחלקת יחסי הציבור של RTVE , מנולו רומרו יו"ר הקבוצה המבצעית של RTVE המפיקה את סיגנל השידור הטלוויזיוני הבינלאומי , הקטור קירוגה מנהל חטיבת התיאום והמידע בקבוצה המבצעית של RTVE , פרנץ בנקו מהונגריה נציג OIRT (איגוד השידור המזרח אירופי) , אנחל מורנו המהנדס האחראי על הביצועים הטכניים באצטדיונים , אמאורי דאומס נציג OTI (איגוד השידור של מרכז ודרום אמריקה) , וחוזה אלמיידו קאסטרו אף הוא נציג של OTI . (באדיבות  RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מסקנות קונסורציום של השידור הבינלאומי ב- 1981 היו חשובות והיוו ציוני דרך בהתפתחות כיסוי הכדורגל בטלוויזיה :

א. נקבע כי לכיסוי הטלוויזיה של משחקי ספרד 1982 צריך להיות צביון ייחודי.

ב. נקבע אופי הכיסוי הטלוויזיוני של המשחקים באצטדיונים השונים (נעשה ע"י RTVE) צריך להיות אחיד.

ג.  נקבע כי כל 52 השידורים הישירים צריכים להתחיל כ- 8 דקות לפני בעיטת הפתיחה כדי שהשדרים יוכלו להציג את ההרכבים והשחקנים של הנבחרות המתמודדות.

ד. נקבע כי השחקנים יתייצבו לנגינת ההִמנונים בתלבושתם המלאה ומספרים בולטים כדי שאפשר יהיה לזהות ולהציג כל שחקן על המסך בשמו המלא. ההפסקה בין שתי המחציות תימשך רבע שעה . מצלמה אחת תהיה ב- "אוויר" בזמן ההפסקה ותראה את המגרש ב- Long Shot  (צילום מרחוק) .

ה. נקבע כי הצבת המצלמות ב- 12 האצטדיונים תהיה הולמת את פרזנטציה ה- Video של הקבוצה המבצעית של RTVE .

spain 17

טקסט תמונה :  מונדיאל ספרד 1982 . מסקנות הקונסורציום (1 מתוך 2) . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 18

טקסט תמונה :  מונדיאל ספרד 1982 . מסקנות הקונסורציום (2 מתוך 2) . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בחרתי לקחת עִמי את השדרים יורם ארבל (שַדָּר מוביל) , נסים קיוויתי , ורפי גינת איש מערכת "כל בו טק" . בראש הצוות הטֶכני שלי ניצב אז מיכה לויירר מנהל מחלקת הקוֹל בטלוויזיה הישראלית הציבורית . מיכה לויירר היה רב אומן בתקשורת בינלאומית . עמדו להצטרף אליו מפקח השידור איש ה- Video מנחם וולף (יֶקֶה – ידען ומסודר) . לימים הפך להיות מנהל חטיבת הביצוע בשירותי ההנדסה . אליהם הצטרף איש קוֹל נוסף , טכנאי צעיר ומוכשר סעדיה קאראוואני שהצטיין בהבנת מִגוָון הטכנולוגיות של מיסוד קווי השידור והקמת תקשורת בינלאומית בין ספרד לישראל .

spain 19

טקסט תמונה :  יום ראשון –  5 ביוני 1982 . מיכה לויירר (משמאל) וסעדיה קאראוואני במטוס 'אל על' המטיס אותנו מנתב"ג למדריד בימים שעוד היה מותר לעשן במושבים האחרונים בירכתי המטוסים . מיכה לויירר מנהל מחלקת הקול והתקשורת בטלוויזיה הישראלית היה מומחה בינלאומי בתחומי הקול והתקשורת ואחד מאנשי ההנדסה החשובים ביותר בתולדות הטלוויזיה הישראלית . ה- EBU השתמש לא אחת בשירותיו הטובים . לסעדיה קאראוואני שירש אותו היה ממי ללמוד . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

את אורי לוי הצבתי כמפיק מִשנה שלי לצִדי בצֶוֶות ההפקה של ספרד 1982 . הוא מעולם לא היה מפיק , אך רציתי לקַדֵם אותו ולהציג בפניו פן נוסף בשידורי הטלוויזיה שטרם הכיר . המינוי קומם את איציק גליקסברג שראה את עצמו מועמד טבעי לתפקיד . זה לא הזיז לי . לא הייתי חייב דבר לאיש . המחשבה היחידה שהעסיקה אותי היה פיתוחה המהיר של מערכת הספורט כולה והצבתה בנקודת זינוק חדשה . נכונו לנו בתוך זמן קצר אתגרי שידור רבים ועצומים . את עדה קרן הבאתי למדריד כעוזרת הפקה שלי .

spain 20

טקסט תמונה :  יוני – יולי 1982 . הפקת שידורי גביע העולם בכדורגל של ספרד 1982 . אני עוטף את אורי לוי (מימין) ואת מיכה לויירר . ברקע ניצב מגדל השידורים הענק "טורה אספניה" (Torre Espania) של הטלוויזיה הספרדית RTVE  ו- IBC  היעיל במדריד . הבאתי את אורי לוי עמי לספרד כדי לקדם אותו בתחום טלוויזיה קונקרטי שהוא לא הכיר אז , תחום התכנון וההפקה . ראית בו איש ראוי ומהימן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

צֶוֶות שידורי המונדיאל של ספרד 1982 מנה תשעה אנשים . קבוצת השידור הגדולה ביותר ששיגרה הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעודה בהיסטוריית שידורי גביעי העולם בכדורגל , אך הקטן ביותר בכמותו מבין ציוותי הטלוויזיה הבינלאומיים שהגיעו לסיקור המונדיאל . אל הצוות הזה הצטרף שַדָּר הטלוויזיה בשפה הערבית סלומון מוניר על פי אישור מיוחד של יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור . השתתפותו של שַדָּר ספורט בערבִית בימים ההם ב- 1982 במפעל ספורט בינלאומי , הקוֹטֵע ביודעין מעֵת לעֵת דווקא בשיא המתח והדרמה את השידור הרצוף בשפה העִברית על פי קו מחשבה מוטעה ופקודת שידור מעוותת של המפקד העליון (קרי מנכ"ל רשות השידור) , הולידה את אחת ממחלוקות השידור הגדולות ביותר בתולדות הטלוויזיה הישראלית . השערורייה הייתה כל כך גדולה עד שנקדימון "נקדי" רוגל , אֵל הצֶדֶק שנחשב  ל"אורים ותומים" של הגיון עיתונאות השידור בטלוויזיה , נדרש להתערב ולהכריע אחת ולתמיד בסוגיה הזאת . והוא הכריע נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד .

נשארה רק סוגיה אחת בלתי פתורה . חסר היה אישור המנכ"ל למיסודו של משרד ההפקה , התקשורת והשידורים שלי במדריד . פרט טכני קטן לציבור אך אלמנט שידור חשוב ביותר עבורי ועבור רשת הטלוויזיה שלי . הצורך בהקמת משרד הפקה של מחלקת הספורט במרכז השידורים הבינלאומי (IBC) במדריד הביא אותי בפעם הראשונה כמנהל שידורי הספורט להתנגשות גלויה עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . הבנתי מסמנכ"ל הכספים של הרשות ישראל דוֹרִי כי המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד איננו מאשר הקמת משרד ב- IBC במדריד , הדבר אינו דרוש לשידור על פי דעתו , והוא רואה בו מותרות ועול כלכלי מיותר . זאת הייתה צרה צרורה מפני שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד היה מחוסר כל ידע טכנולוגי וניסיון בהפקה כה מורכבת שמבוססת על קווי תקשורת ושידור 4W תקינים והנוגעת למיסוד "Production office & communication" כמו בהרבה פרטים טכנולוגיים אחרים בהפקות רחבות היקף , אבל הוא היה העורך הראשי והמחליט הסופי . יוסף "טומי" לפיד היה משולל השכלה טלוויזיונית כדי להבין כי הפונקציה הזאת הקרויה "משרד הפקה, תקשורת, ושידורים" מהווה בעצם חדר פיקוד ושליטה באמצעותה אני מנהל את מבצע השידורים שלנו ברחבי ספרד הענקית , ובכך תעודת ביטוח של ההפקה כולה שהייתה מסובכת וגם מרוחקת מגבולות המדינה . מדהים שהעורך הראשי של רשות השידור אִפְשֵר לי לשלוח אנשים לקרב אך לא העניק לי אפשרות לפַקֶד עליהם . הבנתי כי מבצע שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 נמצא בסכנה אמיתית . ב- 25 בפברואר 1982 החשתי מכתב ובו חוות דעתי על הצורך החיוני במשרד בספרד 1982 למנהל החדשות טוביה סער שעמד כבר על סף מינויו למנהל הטלוויזיה במקומו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי .

spain 21

טקסט מסמך : 25 בפברואר 1982 . הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל ספרד 1982 . המסמך מנמק למנהל החדשות מדוע הקמת משרד ב- IBC במדריד היא חיונית ביותר . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בהיעדר אישור תקציבי בן  11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר למיסוּד המשרד לא יכולתי להשיב עדיין על חלק מהשאלות הקונקרטיות ב- Questionnaire הבינלאומי של הטלוויזיה הספרדית הנוגעות למשרד . זה שיגע אותי והטריד את מנוחתי . פשוט הֵדיר שינה מעיני . השאלון המקדים הזה הופנה לכל רשתות הטלוויזיה והרדיו בעולם המתכוונות לשדר את מונדיאל ספרד 1982 . הוא מפורט מאוד ומציע שירותי שידור הנוגעים לכל היבטי ההפקה , השידור והלוגיסטיקה , וכן הבקשות ה- Unilateral של כל רשת משדרת טלוויזיה ורדיו . הכול כמובן תמורת תשלום . יש לענות עליו על פי Deadline מוסכם שנקבע ע"י הרשת המארחת , כדי לתת לה שהות מספקת להתמודד עם הבקשות הרבות , וליישמן בשטח . כמובן שרשות השידור המסורבלת והאיטית לא כיבדה את רגע נעילת ההזמנות בהפקת ספרד 198 . לא מרוע לֵב. בגלל חובבנות שנובעת מפרוצדורות ביורוקרטיות ארוכות מידי . מבצע השידורים שתוכנן בקפדנות רבה ע"י RTVE בראשות מנולו רומרו , היה ענק ממדים . הקמתן , מיסודן , ובנייתן של כ- 1100 (אלף ומאה) עמדות שידור במועֵד ב- 17 אִצטדיונים הפרושים על פני ספרד במועד בעבור רשתות הטלוויזיה (וגם הרדיו) הבינלאומיות המגיעות למונדיאל מכל רחבי העולם , מיסודם של אלפי קווי שידור 4W וקווי טלפון בינלאומיים , בניית מרכזי שידור על כל התכולה הטכנולוגית שלהם , והיכולת להעביר את האינפורמציה הטלוויזיונית המתקבלת יום – יום , כמעט עשרים וארבע שעות ביממה במשך חודש שלם מהרבה מאוד מקורות שידור במקביל , באמצעות תקשורת מקומית ברחבי ספרד ותקשורת לוויינית לעולם כולו – אינם עניין של מה בכך . זהו מבצע שידורים מורכב ומסובך מאוד וגם יָקָר .

בפעם הראשונה נדרשה הטלוויזיה הישראלית לשלם במיטב כספה הציבורי מחירים יקרים שלא הורגלה בהם בעבר . לא רק עבור זכויות השידורים , אלא גם תמורת הפקת השידורים שכללו את השירותים הטכנולוגיים והלוגיסטיים שהעניקו לנו RTVE  והוועדה המארגנת הספרדית . לכל צעד ושעל בספרד 1982 היה מחיר . עלות עמדת שידור אחת במשחק בודד עמדה על 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר לעומת 850 (שמונה מאות וחמישים) דולר במונדיאל ארגנטינה 1978 . המחיר הכולל של סך עמדות השידור של הטלוויזיה הישראלית באִצטדיונים השונים ברחבי ספרד חצה את גבול 50000 (חמישים אֶלֶף) דולר . יוסף 'טומי' לפיד לא הבין בתחילה את המבנה הכלכלי של הפקת שידורי ספרד 1982 . זה נראה לו מופרך לשלם כסף עבור עבודה עיתונאית טריוויאלית . "למה זה כל כך יקר ?" , הוא שאל אותי שוב ושוב .

העלויות הטכניות של עמדות השידורים באצטדיונים באירועי הספורט הבינלאומיים הגדולים האמירו במשך השנים כלהלן :

מונדיאלים                                אולימפיאדות                                אליפויות העולם בא"ק

אנגליה 1966, חינם                    מינכן 1972, 500 דולר                     הלסינקי 1983, 150 דולר

מכסיקו 1970, חינם                    מונטריאול 1976, 1000 דולר           רומא 1987, 3000 דולר

גרמניה 1974, חינם                    מוסקבה 1980, 1500 דולר               טוקיו 1991, 3500 דולר

ארגנטינה 1978, 850 דולר         לוס אנג'לס 1984, 16200 דולר [4]    שטוטגרט 1993, 3000 דולר

ספרד 1982, 2200 דולר             סיאול 1988, 1200 דולר                  גטבורג 1995, 3200 דולר

מכסיקו 1986, 2900 דולר           ברצלונה 1992, 3000 דולר              אתונה 1997, 4000 דולר

איטליה 1990, 3200 דולר           אטלנטה 1996, 3500 דולר              סביליה 1999, 4000 דולר

ארה"ב 1994, 2900 דולר            סידני 2000, 5500 דולר                  אדמונטון 2001, 4000 דולר

צרפת 1998, 4500 דולר             אתונה 2004, 7800 דולר                 פאריס 2003, 4500 דולר

יפן/קוריאה 2002, 5000 דולר      בייג'ינג 2008, 11000 דולר              הלסינקי 2005, 4000 דולר

גרמניה 2006, 4500 דולר            לונדון 2012, 12000 דולר               אוסאקה 2007, 4500 דולר

דרום אפריקה 2010, 5100 דולר                                                        ברלין 2009, 4500 דולר

                                                                                                     דאגו 2011, 5500 דולר

                                                                                                     מוסקבה 2014 6000 דולר

spain 22

טקסט מסמך :  (עמוד מס' 1 מתוך 2) זהו מפרט העלות הכספית בן 220000 (מאתיים ועשרים אלף) פזטות ספרדיות (כ-  2200 דולר) של שימוש חד פעמי למשחק בודד בעמדת שידור של הטלוויזיה באצטדיונים במונדיאל ספרד 1982 . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לא הבין בתחילה מדוע אנו נדרשים לשלם כל כך הרבה כסף על זכותנו הטבעית לשדר אינפורמציה עיתונאית למשלם האגרה. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 23

טקסט מסמך :  (עמוד מס' 2 מתוך 2) זהו מפרט העלות הכספית בן 220000 (מאתיים ועשרים אלף) פזטות ספרדיות (כ-  2200 דולר) של שימוש חד פעמי למשחק בודד בעמדת שידור של הטלוויזיה באצטדיונים במונדיאל ספרד 1982 . מנכ"ל רשות השידור לא הבין בתחילה מדוע אנו נדרשים לשלם כל כך הרבה כסף על זכותנו הטבעית לשדר אינפורמציה עיתונאית למשלם האגרה . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לכך היה צריך להוסיף את מחירי מיסוד קווי השידור ה- 4W (ראשי תיבות של Four Wire – קו שידור ארבע גידי של הטלוויזיה) הבינלאומיים ממדריד לבניין הטלוויזיה ברוממה-ירושלים , וכן מיסוד מכשירי טלפון הבינלאומיים בכל אחת מעמדות השידור שלנו , כדי שישמשו כ- Back up (אופציית תמיכה) במקרה וקו השידור ה – W 4 המקורי יינזק .  עלות מטר מרובע אחד במרכז השידורים הבינלאומי (I B C) לצורך הקמת המשרד במדריד היה כ- 915 דולר. לחדר במלון "קונבסיון" ( Convencion ) בו התגוררנו במדריד נדרשנו לשלם ללילה כ- 112 דולר, מחיר שנתפש ע"י הנהלת רשות השידור והטלוויזיה כחלום בלהות . זכויות השידורים לבדם עמדו על סכום של 000 128 (מאה עשרים ושמונה אֶלֶף) דולר. כמו כן היה צריך גם להטיס את צוות השידור לספרד, לשכור לו טיסות מקומיות למשימות השידור בערי ספרד השונות , ולממן את שהותו בכל מיני מלונות ולהאכילו בכל התקופה הארוכה הזאת . עלות הפקת שידורי ספרד 1982 התקרבה ל- 000 450 (ארבע מאות וחמישים אֶלֶף) דולר . סכום מגוחך היום אך נחשב ע"י המנכ"ל טומי לפיד ושר הכספים שלו ישראל דוֹרִי בימים ההם להון עתֵּק . שניהם נדהמו מהיקף העלויות וגובה המחירים [5] . לקח להם זמן לעכל את הנתונים הכספיים "המחרידים" שלא היו מקובלים מבחינתם . אך זאת הייתה חלק מהמְצִיאוּת הפיננסית במונדיאל ספרד 1982 .

spain 24

טקסט תמונה : מפרט העלויות הכספיות של CTNE (משרד התקשורת של ספרד) על שימוש בטלפוניה וקווי שידור 4W – בתקופת משחקי מונדיאל ספרד 1982 . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ביום שישי – 5 במרס 1982 , כשלושה חודשים לפני תחילת המונדיאל , ולאחר התלבטויות ממושכות אין סופיות , ניאות ישראל דורי סמנכ"ל הכספים של רשות השידור סוף כל סוף לאשר לאיטלקי מר ליאונרדו לה פייטרה           (Leonardo la Pietra) איש ה- EBU שעסק בתיאומי וגביית הכספים מטעם איגוד השידור האירופי , את הסכמת רשות השידור לשלם את מחיר זכויות השידורים של משחקי גביע העולם – ספרד 82' . הסכום עמד על 000 193 (מאה תשעים ושלושה אֶלֶף) פרנקים שווייצריים שווה ערך ל- 128000 (מאה עשרים ושמונה אֶלֶף) דולר . מקום מושבו של ה- EBU  הוא בגֶ'נֶבָה – שווייץ , לכן הוא מנהל את חשבונות הכספים שלו על פי המטבע שווייצרי בפרנקים שווייצריים . [6] [7] .

ביום ראשון – 4 באפריל 1982 בשעה אחת בצהרים (עֶרֶב צאתי לשירות מילואים ממושך) , זומנה פגישה בדרג מנכ"ל בסוגיית מיסוד המשרד שלנו ב- IBC (ראשי תיבות שלInternational Broadcasting Center) במדריד . יוסף "טומי" לפיד דרש לדעת מדוע הפונקציה הזאת כל כך חשובה לשידורים שלי מספרד , והאם יש הצדקה להוציא  11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר נוספים מקופת הרשות עבור שידורי המונדיאל , "רק משוּם שיואש אלרואי סבור שזאת פונקצית שידור הכרחית" . הדיון התבסס על נייר העמדה שהצגתי למנהל החדשות בעניין חמישה שבועות קודם לכן  [8] . הפגישה התקיימה במקום משכנה החדש של הנהלת רשות השידור בבניין "כלל" בירושלים . ההנהלה נדדה מבניין 'החוטים' ברוממה בראשית שמונת ה- 80 ושכרה קומת משרדים בניין "כלל" המפואר במרכז העיר . היא שילמה הון שכירות עתק .  המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל בחר לקיים את קבוצת הפקודות בטרם קרב במשרדו של המשנה שלו הסמנכ"ל שלמה עבדי ז"ל . בפגישה המכרעת הזאת נכחו מנהל הטלוויזיה החדש טוביה סער שהתמנה לתפקידו רק לפני חודשיים , מנהל הטלוויזיה הקודם ושותף העבר של יוסף "טומי" לפיד בעיצוב השידור הציבורי יצחק "צחי' שמעוני , המהנדס מיכה לויירר ראש הצוות הטכני שלי , אורי לוי מפיק המשנה שלי בצוות השידור , סמנכ"ל הכספים יעקב דוֹרי , מנהל שירותי ההנדסה גַבִּי פִישֶר , המשנה למנכ"ל שלמה עבדי , ואנוכי . הייתי סקרן לדעת באיזה שלב וכיצד יתערב מנהל הטלוויזיה החדש טוביה סער לטובתי במהלך הצגת טיעוניי לפני מנכ"ל רשות השידור . להתערבותו של מנהל הטלוויזיה בדינאמיקה של מו"מ מהסוג הזה והתייצבותו לצדי היה אמור להיות משקל רב . מה עוד שהפונקציה הזאת של הקמת משרד ההפקה התקשורת, והשידורים במדריד היה נחוץ והכרחי. תהיתי לסוג הקשר שנוצר בין טומי לפיד לבין טוביה סער, לקשר שיש בין הממנה לממונה . הרהרתי האם הקשר הזה בין השניים הוא סימביוטי . טוביה סער רחש חיבה לשידורי הספורט . טומי לפיד לא . אבל לא זה היה לב העניין . השאלה הייתה האם טומי לפיד בתוקף תפקידו כעורך ראשי של שידור ה- Media האלקטרונית חושב ששידורי הספורט (הרלוואנטיים) בטלוויזיה הם מרכיב חשוב בנדבך השידור הציבורי עליו הוא מופקד .

קיבלתי הראשון את רשות הדיבור . הסברתי באריכוּת ליוסף "טומי" לפיד את  הנחיצות במשרד כזה ואת הפונקציות שהוא משמש ואת העלוּת שלוֹ , כלהלן : "עלות המשרד ששיטחו כ- 12 מטרים רבועים שווה אומנם ל- 11000 (אחד עשר אלף) דולר , אך זהו איננו "משרד" במובן המקובל של המילה , אלא יחידת שטח חיונית שיחד עם המרכיבים הטכנולוגיים בתוכה מהווה את מרכז ההפקה , השידורים , והתקשורת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית" , והוספתי , "המשרד שלנו ממוּקם בלֵב מרכז השידורים הבינלאומי   (IBC) במדריד . קווי השידור ה- 4W שלנו מהאִצטדיונים השונים לרבות הטלפוניה מתנקזים למרכז הבקרה הספרדי הבינלאומי (IBC) , משם מועברים למשרד שלנו לצורך בקרה שלנו , ומן המשרד שלנו מוחזרים למרכז הבקרה  הספרדי (IBC) בדרכם לאולפנים בירושלים . משרד ההפקה , השידורים , והתקשורת במדריד שולט על מיתוג קווי השידור ה- 4W ועמדות השידור שלנו ברחבי ספרד ובמקביל מקושר גם לאולפן השידור בירושלים, ובכך הוא מאפשר לי לנהל ולחלוש על השידור הישיר המתבצע משני מוקדים  –  בספרד ובארץ. המשרד שלנו במדריד מחובר גם מיידית לחדר בקרת התקשורת הלוויינית של ה- EBU  לצורך בירור תקלות במידה וייקרוּ בשידור סיגנל השידורים הישירים והתקצירים המוקלטים מספרד לירושלים הממוקם אף הוא במרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC במדריד" . ההסבר המפורט נראה לי אולטימטיבי וכל כך ברור ומובן מאליו עד שהחלטתי לסיים אותו באיום , "בלי משרד שלנו ב- IBC  במדריד לא ניתן ואי אפשר יהיה לבצע את השידורים כפי שתכננתי" .

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד האזין בקשב רב לדבריי ולתהליך התקשורתי בינינו . אי אפשר היה לטעות בשפת גופו . לפתע נדלק , התרגז , והֶאֶדים . הבנתי מייד ששגיתי בשִיווּק המֶסֶר . זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה בקריירה הארוכה שלי בת עשרות שנים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהתבטאתי והשתמשתי בצירוף שתי המילים , "אי אפשר" . מעולם לא שבתי להשתמש ולומר אותן בשום סיטואציה. בשום קונסטלציה . זאת התבטאות בעייתית מפני שאין דבר כזה "אי אפשר" . אם "אי אפשר" – תתפטר . בלתי אפשרי לומר "אִי אֶפְשָר" וגם להישאר בתפקיד .

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד כמעט יצא מדעתו . "אם עוד פעם אחת תגיד שאי אפשר אז בכלל לא יהיו שידורים מספרד" , נזף בי בקול רם כשכף ידו השמאלית חובטת בשולחן ועורקי צווארו תפוחים מדם . הוא היה אדוֹם וחַמוּם . פתאום התדרדר הדיון הבּוֹטֶה עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד למחוזות שבהם לא היה לי שום ניסיון קודם . לא הייתי מוכן נפשית מבעוד מועד לכך . בחֶדֶר שרַר שקט מוחלט . דממה . הפניתי את מבטי לעבר טוביה סער ויצחק "צחי" שמעוני כדי לקבל את סיועם אך לא ראיתי אותם . הם היו שם אך נעלמו כשראשיהם המורכנים ומבטם מושפל מטה כאילו "עִלעלוּ" בניירות ובמסמכים שהיו מונחים על בירכיהם . הם הֵליטו עיניהם מפניו של מנכ"ל רשות השידור הזועף . והוא ידע לכעוס . שניהם לא התערבו בוויכוח ביני לבין יוסף "טומי" לפיד ונשארו דוממים . הבנתי שאני לבד . גם שני הטכנאים המהנדס אורי לעדן ומומחה הקול והתקשורת מיכה לויירר ישבו שם נדהמים וקפואים על מקומם. נוצרה שם פלנטה אחרת. קור מקפיא ללא קול וללא קשב. דומייה מעיקה של אלם ושתקנות . סמנכ"ל הכספים ישראל דוֹרִי ישב גם הוא דומֵם ולא העז לומר מילה למרות שהכיר בחשיבות מיסוד משרד תקשורת והפקה במדריד . הוא לא לא ניסה לתרום שום טקסט יצירתי משלו בוויכוח הזה . הוא השאיר את קלפיו נסתרים מתחת לשולחן . אולי מפני שהיה על סף סיום הקריירה שלו ברשות השידור ופרישתו ממנה . מאורי לוי לא ציפיתי כמובן לכלום . הוא היה טירון ירוק בתחילת דרכו ולא היה לו עדיין מה לומר . בחירתו כמפיק משנה שלי הייתה צעד ראשון בדרך ארוכה לפיתוחו כאיש טלוויזיה וורסטילי . צעדים דומים נקטתי מאוחר יותר גם לצורך קידומם של אמנון ברקאי וששי אפרתי בהפקות השידור הבינלאומיות של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 .

spain 25

טקסט תמונה :  חורף 1982 . אידיליה בלשכת מנכ"ל רשות השידור בבניין "כלל" בירושלים . יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור (מימין) יחדיו עם מנהלת לשכתו המסורה והמקצוענית שלו גב' רוחמה איילון (במרכז) , ונהגו האישי מר גבי אוחנה (משמאל) . יוסף "טומי" לפיד היה איש בוטה וחכם שלא הכיר ולא הבין את הטכנולוגיה והלוגיסטיקה הטלוויזיוניות הנדרשות כדי "להרים" את הפקת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . זה לא היה פשוט לנהל מולו מו"מ כספי אודות אמצעי שידור כדי לבסס את איכות תנאי ההפקה . (התמונה באדיבות גב' רוחמה איילון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

חזרתי לעימות עם יוסף "טומי" לפיד . מעולם לא לימדו אותי לנהל מו"מ ישירות פנים אל פנים נוכח מנכ"ל רשות השידור . לבטח לא עם אדם שמעולם לא הפיק ולא נִיהֵל קודם לכן שידורי טלוויזיה ישירים כל כך מורכבים ומסובכים כמו משחקי גביע העולם בכדורגל . מדובר בתקופה של לפני שנות דור . שידורי הטלוויזיה הישירים מאירופה וארה"ב לישראל היו עדיין מסובכים ו- לוו ב- ביורוקרטיה מסורבלת וארוכת דרך . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד היה כאמור איש חכם אך חסר כל ניסיון בהיבטים הטכנולוגיים המורכבים והכלכליים של העלויות היקרות , אך הוא היה האיש שנדרש עכשיו להכריע ולאשֵר לי את התקציבים שכלל לא היה מודע לעלותם . הופתעתי מאוד מרמת הדיון הנמוכה במפגש קבוצת הפקודות הזאת . נדהמתי להיווכח איזה פער עצום רובץ בין הידע הטלוויזיוני שאני הייתי מצויד בו בכל התחומים המרכיבים את תמונת הקרב של ההיערכות לקראת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 לבין זה המועט של מפקדי יוסף "טומי" לפיד . הוא פשוט לא היה בקי בנושא (בלשון המעטה) ונדרש להכריע בנושאים שלא היה לוֹ בהם כל ניסיון . גם לא מושג .

נזכרתי במחלוקות העבר ששררו בין יוסף "טומי" לפיד לבין מפקדי לשעבר בחטיבת הספורט מר אלכס גלעדי . יוסך "טומי" לפיד לא הבין אז ופשוט לא התמצא לחלוטין גם עכשיו בנתוני כמות כוח האדם ובמרכיבים הטכנולוגיים והלוגיסטיים הנחוצים כדי למַמֵש את משימת השידורים הישירים מספרד 1982 . הוא נעדר השכלה טלוויזיונית בסיסית שהייתה אמורה לגבש את תפישת עולמו ולסייע לו להחליט את ההחלטות המתחייבות ובכך להכריע את קרב השידור . אם להשתמש במטפורה צבאית דמה המצב להתכנסות קבוצת פקודות קרבית בה המ"פ מנווט וקורא את מפת הקרב אך למח"ט שלו אין כל מושג על מה הוא מדבר . אינני יודע אם מנהל הטלוויזיה הנוכחי טוביה סער ומנהל הטלוויזיה המתפטר יצחק "צחי" שמעוני העבירו לו במהלך החודשים שחלפו את עיקרי תוכניתי .

המחשבות התרוצצו בראשי כמו בסרט נַע . היה ברור לי כי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לא הכין את שיעורי הבית שלו . האם באשמתו או באשמת עוזריו ? זה כבר לא היה רלוואנטי עכשיו . ברור שלא היו לו את הכלים הנחוצים כדי להכין את שיעורי הבית . לא ניתן לפתור תרגילים באלגברה , גאומטריה , וטריגונומטריה במתמטיקה אם חסרים לך את התשתית הנחוצה . כנ"ל בענייני טלוויזיה . בדיעבד התברר גם כי מנכ"ל רשות השידור לא הכין את שיעורי הבית שלו גם בפגישתו עם נציגי הרדיו וסמך בעיניים קשורות על מנהל רדיו "קול ישראל' מר גדעון לב ארי . שניהם שילמו על כך מחיר יקר . זה היה מצב קריטי ורגיש , וודאי לא הזמן להטיח האשמות נגד הנהלת הרשות . שאלתי את עצמי מה אני יכול לעשות עוד באווירת לחץ המו"מ ההוא שנוצרה בחדר כדי לשכנע את יוסף "טומי" לפיד בצדקתי , חוץ מלגַיֵיס את השכל הישר ואת ההיגיון שלי שעל פי תפישתי ואמונתי היה הגיוני לחלוטין . נעצתי את עיניי בעיניו . את השיחה ההיא באפריל 1982 שהייתה המו"מ הראשון בקריירה שלי עם יוסף "טומי" לפיד לא אשכח לעולם . שנינו לא הסרנו את מבטינו איש מרעהו . הוא הבין מעט מאוד בהפקות טלוויזיה בינלאומיות אך לפחות היה איש חכם ואני חושב שגם הגון . לא הלכתי עם הראש בקיר . דיברתי בשקט והוא האזין לי , "המשרד הזה הוא פוּנקציה הכרחית לביטחון הניווּט של השידורים מספרד 1982 לירושלים . חשוב מאוד שתדע שרשתות הטלוויזיה הרציניות ב- EBU  ממסדות אף הן פונקציות טכניות תומכות במרכז השידורים הבינלאומי (IBC) במדריד הדומות לזאת שאני מבקש להציג בפניך . אין לי שום עניין לחְוֹות תקלות תקשורת בקווי השידור שלנו בעת פיקוד אישי שלי באירוע כל כך מורכב ומסובך , וגם יוּקרתי ויָקָר וממושך מבלי יכולת להתגבר עליהן" , אמרתי והוספתי , "גם במונדיאל האחרון בארגנטינה 1978 מיסדנו משרד הפקה ותקשורת במרכז השידורים הבינלאומי בבואנוס איירס" . הזכרתי לטומי לפיד , והמשכתי , "גם אלכס גלעדי הקים משרד הפקה , שידורים ותקשורת כבר בימי אולימפיאדת מונטריאול 1976 . אני שב וחוזר ואומר לך בכל האחריות כמפיק ומנהל מבצע שידורי ספרד 1982, כי דרך ומהות עבודת המשרד והטכנאים הצמודים אליו מהווה את  פוליסת הביטוח של ההפקה והשידורים מספרד . זאת הפקה בסדר גודל בינלאומי ממושכת מאוד , יוקרתית , ובעלת פוטנציאל צפייה ו- Rating , וגם רחוקה מהארץ , ולכן דרושה לה פוליסת ביטוח בדמותו של מיסוד משרד הפקה , שידורים , ותקשורת ב- IBC במדריד סמוך למקום התרחשות קרבות השידור . אי אפשר לנהל קרבות שידור בשלט רחוק . עליך להיות נוכח בשטח ולראות את תמונת הקרב מקרוב" . עשיתי פאוזה קצרה . הייתה דממה בחדר . המשכתי להתבונן ביוסף "טומי" לפיד ואמרתי לו , "אדוני המנכ"ל אם תבטל את שכירתו והקמתו של המשרד ותעניש אותי בביטול השידורים מספרד אקבל את החלטתך ואתפטר מניהול שידורי הספורט , אך זכור שגם עליך חלה האחריוּת המקצועית הציבורית כמוני . אתה כמנכ"ל רשות השידור וכעורך הראשי שלה תישא בתוצאות כישלון השידור ותידרש להסביר לציבור כמוני מה קרה כאן" .

יוסף "טומי" לפיד היה המום מנחרצות דבריי . הוא לא קטע אותי , לא התערב , ולא דיבר . הוא רק התבונן בי וגם אני בו . אינני מסיר לעולם את עיניי מבן שיחי . אינני יודע מדוע . אולי זה עניין של הרגל מקטנות . הייתי כֵּנֶה עִמוֹ . התביעות המקצועיות שלי היו דרישות אמת . מעולם לא הפרתי את ה- יושרה שלי כלפי הממונים עלי . גם לא כלפי פִּיקוּדַיי . אינני רמאי ולא אופורטוניסט . הדיווח הכֵּנֶה , ה- יושרה והאמינות , והדוגמא האישית היו נֵר לרגלי . כך חינכו אותי בקיבוץ אפיקים ובשירות הצבאי שלי ב- "גולני" . הדרישות שלי מההנהלה היו מקצועיות לחלוטין . לא ביקשתי דבר למען יוקרתי האישית . מנכ"ל רשות השידור ידע זאת היטב . אני בטוח שהוא העריך זאת והוקיר את נחישותי למען הצלחתם של המשדרים מספרד 1982 למען משלם האגרה .

spain 26

טקסט תמונה :  ראשית חודש יוני של שנת 1982 . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד (בן 50) . הוא היה מודע היטב לאחריות הגדולה שרובצת עליו כעורך ראשי של רשות השידור והכללתם של שידורי הספורט הרלוואנטיים בלוח השידורים של הטלוויזיה הישראלית . בקיץ 1982 ניצב בפני שתי משימות סיקור טלוויזיוניות ענקיות , כיסוי מלחמת לבנון ה- 1 והפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 . הצילום המוגדל הזה מגלה ארשת פנים של מנכ"ל רשות שידור מודאג . מבטו נישא לעבר האופק . הוא ידע כבר שמלחמת לבנון הראשונה מתדפקת בשער . מבטו הטרוד מסגיר את מחשבותיו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 27

טקסט תמונה : שנת 1982 . אנוכי בעת המו"מ עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד על היקף התקציב , תנאי ההפקה , והאמצעים הטכנולוגיים הדרושים להפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . (צילום משה  פרידמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

צורת ההתמודדות בוויכוח המקצועי הזה הייתה מעין מו"מ ביני לבין יוסף "טומי" לפיד של מנצח מול מנצח , או מפסיד מול מפסיד . במערכת היחסים ההיררכית הזאת בין המנכ"ל לפיקודו שהתפתחה למעין עימות , יכלו להיות שני מנצחים או שני מפסידים . לא היה כאן מו"מ של מנצח – מפסיד , או מפסיד – מנצח . יוסף "טומי" לפיד ידע את זה . מנכ"ל רשות השידור כבר פתח את פיו כדי לסכם את הדיון כשלפתע הֵגיח קוֹל נוסף מכיוון בלתי צפוי . אצבע אלוהים שלחה את הקול הזה להדהד בחדר הדיונים . זה היה קולו של הסמנכ"ל שלמה עבדי שביקש להשמיע את דברי הקטגוריה והבֶּלַע שלוֹ באוזני המנכ"ל שלו . כמעשה בלעם בן בלק בן ציפור . לעולם לא אשכח את מה שקרה שָם באותן השניות במשרד האטוּם . זאת הייתה סנסציה . מהפך דרמטי במונחים של מו"מ בטלוויזיה אודות הפקה של אירוע בינלאומי גדול וממושך דוגמת טורניר גביע העולם בכדורגל של ספרד 1982 .

המִשְנֶה של יוסף "טומי" לפיד הסמנכ"ל שלמה עבדי שעד אז ישב בשקט בפינת החדר ולא פצה את פיו התרומם ממקום מושבו , והתערב לפתע בצורה גסה כשהוא טוען ברוגז ובהתנשאות , "כן טומי" , אמר בהתרגשות והוסיף , "יואש אלרואי דורש משרד בעלוּת של 11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר , מה פתאום…? אין לנו כסף לדרישות שלו . חוץ מזה אישרת לו משלחת ענקית של תשעה אנשים . מה פתאום טומי… ? אין לכך תקדים . במונדיאל ארגנטינה 1978 הם מנו בכלל רק שישה אנשים . זה עולה הון תועפות . אין לנו כסף . אני מתנגד באופן הנחרץ ביותר לתוכנית ההפקה המגלומנית של יואש אלרואי  ולהטסת כמות כזאת של אנשים לספרד" . זאת הייתה אמפליטודה . בשפת המתמטיקה הפיסיקלית – הסטייה הגדולה ביותר לרעתי של מטוטלת שיווי המשקל . עכשיו גם סמנכ"ל רשות השידור היה נגדי .

לפתע התהפכו היוצרות . חלפה שנייה אחת אולי שתיים והמנכ"ל סמוּק הפנים וגדַל הגוּף סובב את גופו ממני והעתיק את מבטו הכועס לעבר משנהו. קֶצֶב וטוֹן קוֹלוֹ הפכוּ קְרֶשֶנדוֹ, "תקשיב שלמה עבדי", אמר בהחלטיות, והוסיף : "יש להם משרד כפי שיואש אלרואי ביקש , יש להם תשעה אנשים בצֶוֶות השידורים כפי שיואש אלרואי רצה , ויש ליואש אלרואי  גם את 23 השידורים הישירים מספרד כפי שהוא תּכְנֵן" . מנכ"ל רשות השידור גדל הגוף וכבד המשקל קם מכיסאו, עזב את החדר, והפטיר מניה וביה , "הפגישה הסתיימה" . רגע בלתי נשכח בתולדות התפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . ידעתי עכשיו שיש לי את שידורי ספרד 1982 . לא כפי שרציתי ותִּכננתי בתחילה אך הרבה יותר מכפי שרצו וחשבו לנכון מנהל הטלוויזיה החדש שהיה גם מנהל חטיבת החדשות טוביה סער , והמשנה למנכ"ל שלמה עבדי .

spain 28

טקסט תמונה : חורף 1982 . זהו שלמה עבדי ז"ל מי ששימש משנה למנכ"ל הרשות ושימש סמנכ"ל כספים וכוח אדם ראשי שלרשות השידור . הבוס שלו יוסף "טומי'" לפיד לא סַפָר אותו ברגע האמת ודחה את חוות דעתו המקצועית . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אווירת המתח התפוגגה בבת אחת .  מנהל הטלוויזיה לשעבר יצחק "צחי" שמעוני התרומם מכיסאו עגום פנים . הוא היטיב להכיר את המנכ"ל "ההונגרי" הבוטה שלו ולא שבע נחת מצורת התנהלות העניינים . הוא כבר החליט להתפטר זה מכבר מתפקידו כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מנהל הטלוויזיה הנוכחי החדש טוביה סער שלא העניק לי טיפת גיבוי בכל הוויכוח הארוך עם מנכ"ל רשות השידור , הרשה לעצמו עכשיו להגיח ממחבואו . פתאום גיחך ואמר ברצינות תהומית , "אתה רואה יואש אלרואי" , והוסיף , "מה דאגת כל כך , סידרתי לך את כל מה שביקשת" . פָארְסָה . הוא לא סידר כלום . הוא שתק במשך כל הוויכוח . הבנתי שהקשר בינו לבין הממנה שלו הוא סימביוטי . טוביה סער הפדנט והצייתן לא שכב עבורי על הגדר . הבנתי אותו . רק עתה התמנה להיות מנהל הטלוויזיה . הוא בשום אופן לא התכוון לריב את ריבי עם הבוס הגדול למרות אהדתו האישית לי ולשידורי הספורט . אך טוביה סער בכל זאת עשה משהו חשוב למען ההפקה . הוא אישר בכְתב את מה שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אישר לי בע"פ . [9] .

הפתיע אותי מאוד ישראל דורי שפעל היטב למען הפקת ספרד 1982 מאחורי הקלעים אך בחר לדוֹמֵם את המנוע שלו דווקא ברגע שכל כך הייתי זקוק לו . אח"כ גם הבנתי למה . כששאלתי אותו מדוע לא התערב לטובת העניין , פטר אותי בחביבות האופיינית לוֹ , "השארתי אותך לבד כדי שתתאמן" .

ישראל דוֹרִי (הבוס בימים ההם של יוחנן צנגן , צבי ברק , ומוטי לוי) היה פיגורה חשובה ומשפיעה במערך הניהול של רשות השידור . הוא סייע בזמנו לאלכס גלעדי ואח"כ עזר גם לי להכין את תקציב שידורי הספורט ולעצבם מן ההיבטים הפיננסיים בראשית צעדיי בניהול המורכב מאוד של מחלקת הספורט בטלוויזיה המונופוליסטית . זה היה היכן שהוא ב- 1981 .

יוסף "טומי" לפיד היה איש צעיר רק בן 47 בשנת 1979 בשעה שמונה לתפקיד מנכ"ל רשות השידור . איש חכם ובוטה , תוסס , דינאמי , ומלא טמפרמנט . כמו המנכ"לים האחרים שקדמו לו ואלה שבאו אחריו בשרשרת בזה אחר זה , גם הוא היה מינוי פוליטי מטעם ממשלת ישראל . טומי לפיד נחשב לעיתונאי וותיק ומוכשר , בעל מוניטין והשפעה ב- "מעריב" מימים ימימה . הוא היה ניצול שואה ובראשית הקריירה העיתונאית שלו שימש מזכירו האישי של העורך והמייסד של העיתון "מעריב" , עזריאל קרליבך . כמו מורו עזריאל קרליבך היה יוסף "טומי" לפיד רב אומן בכתיבה וניסוח . כבר נאמר כאן אלף פעמים כי יוסף "טומי" לפיד מעולם לא ניהל קודם לכן רשת שידור ציבורית – ממלכתית המונה אלפי עובדים בשתי הרשתות הציבוריות של הטלוויזיה והרדיו . יוסף "טומי" לפיד גם מעולם לא חוָוה על בשרו שום הפקת טלוויזיה בינלאומית רחבת ממדים ברמה ובהיקף מהיבטי התוכן , הטכנולוגיה , והכלכלה כמו שידור המשחקים האולימפיים ו/או גביעי העולם בכדורגל , המונדיאלים . הוא וִויתֵּר מיוזמתו על הפקת שידור "האֶרו – וִיזיוֹן" (Eurovision) שנקרה לו בראשית דרכו ברשות השידור . זכייתה של הזמרת גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" בתחרות שירי "הארו-וויזיון" שהתקיימה בבנייני האומה בירושלים ב- 31 במארס 1979 העניקה לרשות השידור את הזכות הנוספת לארח את תחרות הארו-וויזיון גם באביב 1980 , אך יוסף "טומי" לפיד סירַב לעשות זאת בשל מצבה הכספי הרעוע של הרשות לטענתו . על האולימפיאדה הראשונה שלו כמנכ"ל הרשות שהתקיימה במוסקבה בקיץ 1980, הטיל ראש הממשלה מנחם בגין חֶרֶם. ציוותי השידור של מחלקת הספורט נשארו בארץ ושידרו את המשחקים האולימפיים בשיטת Off Tube  מן האולפן בירושלים . המנכ"ל הבטיח אז בכתב לאלכס גלעדי כי שידורי אולימפיאדת מוסקבה מן האולפן בירושלים , אינם מהווים תקדים לעתיד , ונובעים אך ורק משיקולים פוליטיים של החרמת המשחקים ע"י מדינת ישראל [10]. כך כתב במסמך החשוב , מהחשובים ביותר שנכתבו אי פעם ע"י מנכ"ל כלשהו בתולדות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית .

spain 29

טקסט מסמך : 19 ביוני 1980 . זהו המסמך המקורי הבלתי נשכח שכתב מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד למנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי . "כדי למנוע אי הבנות , אני רוצה להדגיש כי היעדרם של כתבינו מאולימפיאדת מוסקבה 1980 , נובע אך ורק מהחרמת האולימפיאדה על ידי ישראל , ואיננו משמש תקדים לעתיד" , התחייב יוסף "טומי" לפיד בפני אלכס גלעדי . זהו אחד המסמכים החשובים ביותר בתולדות רשות השידור ובהיסטוריה של שידורי הספורט בטלוויזיה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יוסף "טומי" לפיד היה חסר אז כל השכלה טלוויזיונית בהפקת אירועי ענק . מפני זאת נשמע לוֹ המושג , "משרד טלוויזיה" , כקונוטציה הקשורה ל- "משרד רגיל של עיתון" , בו יושבים שליחיו וכותבים את מאמריהם . לכן סירב בתחילה בנוקשות רבה לשלם את הסכום היקר של 11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר דמי שכירות בעבור 12 מ"ר , שטח המשרד הקטנטן שלי במרכז השידורים הבינלאומי במדריד . עלות שכירת מטר רבוּע אחד עמדה על כ- 916 (תשע מאות ושישה עשר) דולר . מנכ"ל רשות השידור לא היה מוּדע לצורך החיוני של פונקציה טכנית חשובה מהסוג הזה של משרד הפקה , תקשורת ושידורים , פונקציה הממיינת ומנקזת את השידורים של עצמה , מקיימת מיתוג עצמאי של קווי השידור שלה , ועורכת בקרה מקצועית מכוונת על כל מערכת השידור המעבירה את השידורים הישירים והמוקלטים מספרד לישראל . זאת הייתה הפעם הראשונה של יוסף 'טומי' לפיד להיתקל בסוג כזה של שידור שאפתני מאז החל לנהל את הרשות . אין ספק שמחירי ההפקה הגבוהים הוציאו אותו משָלְוָותּוֹ . אך אף על פי כן ולמרות השיחה הקשה באותו היום למדתי להכירו ברבות הימים . זה לא היה אישי נגדי ולא נבע מרוע לב . הוא עשה זאת מדאגה ומחמת מצוקתה הכספית של רשות השידור שעליה  היה מופקד . יוסף "טומי" לפיד היה איש הגיוני ומהיר תפישה , וגם הגון וישר דרך עִמִי . הוא הֵבין בדרכו שלו למרות מתנגדיו בטלוויזיה , כי כמנכ"ל קיבל את רשות השידור לתקופת פיקדון ומשמרת בת חמש שנים , ומוטלת עליו החובה למסור אותה בבוא העֵת למחליפו במצב טוב יותר מאשר קיבל אותה מקודמו לתפקיד . למרות הכול את מונדיאל ספרד 1982 ביקש לכסות בממדים קטנים יותר מאשר תכננתי אני , אך הבין כמוני שללא סדר ותכנון קפדני מוקדם , לא ניתן להגיע לתוצאות שידור רציניות .

רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הם גופים ציבוריים מסורבלים והיררכיים מאין כמותם . אתה נזקק לאין סוף אישורים מדרגי הניהול השונים . הבירוקרטיה הכלכלית , המסובכת , והמתישה – מעיקה . מדיניות האישורים "עובדת" פעמים רבות על סמך תקדימים , גם אם נפח המשימות העכשווי השתנה לבלי הכר לעומת העבר , בעיקר כשמדובר בהפקות ספורט טלוויזיוניות בינלאומיות . מטבע הדברים הן מורכבות ארוכות ויקרות , וגם יוקרתיות .

היה זה לקח חשוב עבורי לקראת הבאות . אתה חייב להתכונן ביסודיות רבה לקראת המפגשים עם ההנהלה הראשית . אתה נדרש להכין כהלכה את שיעורי הבית ולוודא שגם הבוס שלך יכין את שיעורי הבית שלו . עליך היות מסוּדר ומוכשר כדי לדעת להסביר בקיצור ובצורה בהירה והגיונית כיצד אתה מתכוון להרכיב את הפּאזֶל המסובך ולנהל אותו , בכפוף לדו"ח הכספי שאתה מגיש . הכול צריך להיות מחושב מראש . אין לאַלתֵּר כאן ואין לקחת צָ'אנס מפני שאת סיכומן ותוצאותיהן של הפגישות הלא שכיחות הללו קשה מאוד לשנות אח"כ גם אם אתה  צודק ורוצה לתקן מאוחר יותר סעיף כזה או אחר. חוץ מזה לעולם אל תאמר "אי אפשר" . לא היה לי אז שום ניסיון בהצגת פרזנטציה כל כך מורכבת של אירוע ספורט בינלאומי ענק בפני הדֶרֶג הניהולי הבכיר ביותר ברשות השידור . זאת הייתה פרזנטציה רוויה בהרבה מאוד פרטים תוכניים , טכנולוגיים , ולוגיסטיים . הייתי צריך להרצות בזהירות מפני שלא היה לי מספיק זמן כדי לפַרֵק ספק אחר ספק שלהם בדרך להשגת האישורים הנדרשים למיסוד הפקת ספרד 1982 , ולשכנע אותם שאני צודק במהלכיי כדי שיבינו כי סוף מעשיי במחשבותיי תחילה . זאת הייתה הפעם הראשונה שלי לנאום כמחצית השעה בפני מנכ"ל רשות השידור יוסף 'טומי' לפיד – ושֶלוֹ להקשיב לי . אני זוכר היטב את מבטו מלא החששות . הוא באמת היה מודאג . חשבתי לעצמי במידה רבה שמה שברור ומובן לי יהיה נהיר בעל כורחו לשומעיי שהם גם מנהליי . זאת הייתה טעות מפני שהמציאות המורכבת הייתה שוֹנָה . הופתעתי להיווכח עד כמה לצמרת רשות השידור לא היה צֵל של מושג במבנה השידור הטכנולוגי והלוגיסטי של מונדיאל ספרד 1982 . הם לא ידעו כיצד פועלת אופרציה שידור בינלאומית בהיקף כזה. הטרמינולוגיה של שפת השידור וזָ'רְגוֹן המונחים הטכנולוגיים של הפקת שידורי מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 בטלוויזיה הייתה זרה להם לחלוטין , בעיקר לא מוכרת לאיש שצריך לבסוף לקבל את ההחלטות , המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד . חוסר התמצאות בסיסית במורשת הטכנולוגית של הטלוויזיה לצד אינפורמציית המחירים הגבוהים מנעו מהם בתחילה לעזור לעצמם כדי לעזור לי לגבש לוח שידורים סביר . לפעמים הרגשתי שאני צועד ימים רבים ללא סוף במין וִויָה דוֹלוֹרוֹזה כלכלית . מנסה לשכנע את ההנהלה שלי בצדקת טיעוני כאילו מדובר בעסק פרטי של משפחתי . הנתונים הכספיים הדאיגו אותם מאוד . ככל שהתארכה מַצֶגֶת דבריי הם הלכו ונעשו פחות רגועים . הם חשו כאִילוּ אני פוגע בקופתם המדולדלת  . מנקודת מבטי היה לרשות השידור מזל גדול שבאותה העֵת ניצב בראשה יוסף 'טומי' לפיד ולידו ישראל דוֹרִי . בגלל שהיה חכם מהאחרים וגם מהיר תפישה (וחֵמה) התעשת יוסף :טומי" לפיד הראשון . הוא העריך את היֶדע והכּישרון שלי ואת המאמצים הרבים שהשקעתי בתכנון הפקת שידורי המונדיאל , ונתן לי אור ירוק לצאת לדרך . יוסף "טומי" לפיד הֵבין לבסוף את גודל משימת השידור והאחריות הכבדה של מונדיאל ספרד 1982 המוטלת עלי וגם עליו כמנכ"ל רשות השידור .

ב- 11 באפריל 1982 יצאתי לשירות מילואים ממושך עם הגדוד שלי להגן על גבולה המזרחי הארוך של מדינת ישראל בערבה הגובֵל עם ירדן , מקיבוץ עין גדי בואכה אילת . כעבור חודש ב- 11 במאי 1982 ממש עם סיום השירות , נקרא הגדוד לפתע לעלות צפונה למחנה בן עמי ליד עכו . הצטיידנו במחסני החירום לקראת כניסה מיידית ללבנון . אך עוד באותו לילה בוטלה פקודת המלחמה , ולמחרת יום רביעי – 12 במאי 1982 השתחררנו הביתה . מצאתי רשת שידור שונה . בראשה ניצב טוביה סער ולא יצחק "צחי" שמעוני .

בימים שנותרו עד תחילת משחקי מונדיאל ספרד 82' הייתי עסוק בחיבור וכתיבה של ספר השידור בן 100 עמודים המהווה את פקודת המבצע המסודרת של הפקת שידורי הטלוויזיה של ספרד 82' , פקודת מבצע המסבירה ומסכמת בדיוק רב ובפרוטרוט את כל מהלכי ההפקה והשידור . הספר הוּפץ במאה וחמישים עותקים לכל הרפרנטים והגורמים הרבים בטלוויזיה הישראלית ורשות השידור .

ספר השידור הזה [13] משמש כמעין תנ"ך של הטלוויזיה על פיו יישק דבר בתקופת המשחקים . בפתחו כתבתי לכל העושים במלאכה בלשון זו :

"לקורא שלום רב , מונח לפניך ספר השידור/ פקודת המבצע של שידורי גביע העולם בכדורגל – ספרד 82' . פקודת המבצע נועדה לעשות סדר במחשבות של כולנו , כדי שנשדר על גל אחד והיא מעלה על הכתב את סיכומים ודרך הפעולה של מחלקת הספורט והטלוויזיה הישראלית באירוע המדובר אנא מימך , קרא בעיון את הפרוש לפניך , כדי להימנע מתקלות אפשריות . אין לי כל ספק שבעת העבודה בשטח יהיה לבטח קשה . כרגיל תיווצרנה בעיות קטנות כגדולות , אך הן נוצרו כדי לפתור אותן . יחד נטה כתף וברוח צוות טובה נעשה את העבודה כהלכה . כי זוהי מטרתנו , לשדר את הטוב ביותר בתנאים העומדים לרשותנו" .

spain 30

טקסט תמונה :  זהו ה- Cover page  של ספר השידורים / פקודת המבצע בן 100 העמודים שחיברתי לקראת שידורי מונדיאל הכדורגל של ספרד 82' .  את העותק הראשון מסרתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד עם הקדשתי , " יש לך עם מי לצאת לקרב – ותוצאתו איננה מוטלת בספק" . השני הועבר לידיו של מנהל הטלוויזיה החדש טוביה סער .

פעלתי באקלים כמעט בלתי אפשרי . את העותק הראשון מסרתי אישית למנכ"ל רשות השידור טומי לפיד . למרות שהיה עסוק מאוד בעֵת ההיא הסכים לקבל את פני . הוא היה כל כך טרוד עד שראה אפילו בהפסקות האוכל המקובלות , ארוחות הצהריים והערב שלוֹ בזבוז זמן , ודרש מעוזריו כי את האוכל יביאו לו בתוך פיתה ללשכתו . מנהל לשכתו גב' רוחמה איילון שלחה כל יום את נהגו האישי גבי אוחנה לשוּק מחנה יהודה הקרוב כדי להביא למנכ"ל בעל התיאבון הבריא שתי פיתות עמוסות בבשר , חוּמוּס , סַלָט , וצִ'יפְּס . מיטב ה- Junk food . "אפשר לאכול וגם לעבוד" , התבדח , והוסיף , "אחרי שאסיים את תפקידי כמנכ"ל רשות השידור אכתוב סֶפֶר ואקרא לוֹ, 'חמש שנים בפיתה' " . יוסף "טומי" לפיד סעד את ליבו במשך שנים בצורה לא מסודרת ולא מבוקרת . לוחות הזמנים הצפופים וצורת העבודה האינטנסיבית של ניהול רשתות שידור של הטלוויזיה והרדיו הציבוריים במשך חמש שנים כפו עליו סגנון של חֲטוֹף ואֶכוֹל . הוא פרק כל עול גסטרונומי והיה לחלוטין חסר משמעת בעניין האוכל . לכן היה נפוח , עב מותניים וכרס בטרם עֵת . הוא היה רק בן 50 ונראה מבוגר מכפי מגילו אך כריזמאטי כרגיל . קסמו האישי מעולם לא נטש אותו . הוא היה רעיונאי, קופירייטר מבריק, ורב אומן בניסוח בכתיבה ובע"פ. ועיתונאי מצוין . אדם יחיד ומיוחד , הגון וישר וגם בוטה וקשה , שבמרבית התחומים היה משכמו ומעלה מבין הסובבים אותו . מנהלת לשכתו הנאמנה גב' רוחמה איילון הייתה נוכחת כשהוספתי לו הקדשה בכתב ידי בספר ההפקה של שידורי מונדיאל ספרד 1982 , "למרות כל הקשיים יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינם מוטלים בספק" .

ב- 1 ביוני 1982 פרסם עורך ומפיק "מבט" יאיר שטרן תדריך הנוגע למבצע שידורי ספרד 1982 . בסופו של המסמך כתב , "זכרו כי מחלקת הספורט המפיקה משדרים אלה היא חלק אינטגראלי מחטיבת החדשות ואני מאחל בשם כולנו הצלחה לאנשי הספורט בהפקת מבצע שידורים ענק זה" . הייתי זקוק לברכתו .

spain 31

טקסט מסמך :  1 ביוני 1982 . מסמך התדריך של עורך ומפיק "מבט" יאיר שטרן לעובדי חטיבת החדשות הנוגד לשידורי מונדיאל ספרד 1982 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כרגיל עֶרֶב תחילת מבצע שידורים גדול בטלוויזיה הישראלית הציבורית ניהלו הטכנאים מאבק בינם לבין עצמם וגם עם ההנהלה על טיב "הגדרת המקצועות" והשוואת "תנאי העבודה" של טכנאי ה- Video  בספרד לזו של טכנאי הקול שם . הוויכוח המטופש והילדותי בין שני הסקטורים של הטכנאים היה נעוץ בשאלה האם רשאי טכנאי הווידיאו להחזיק בידיו "Lip mic" (קיצור של שתי המילים "Lips Microphone" , סוּג של מיקרופון הצמוד לשפתיים שתפקידו לְבוֹדֵד את קול השַדָּר מרעש הקהל באִצטדיון) , שהוא רכושו הבלעדי של טכנאי הקול . טכנאי ה- Video החליטו להחרים את סיגנאל שידורי הלוויין הנמצא בתחום פיקוחם . הריב בין הנִצִים הטכניים הרקיע שחקים וכמעט הוליד דחייה של טיסתי למדריד ואולי את ביטולו המוחלט של כל מבצע שידורי מונדיאל ספרד 1982 . עיצומי וועד ההנדסה בשל ריב פנימי בין שני הסקטורים ה- Video ובקוֹל בתוך הטלוויזיה הישראלית עֶרֶב משחקי גביע העולם בכדורגל , יצר אי סדר ולחץ עצום בתוככי הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הפוליטיקאים מייד התערבו . ב- 1 ביוני 1982 ארבעה ימים לפני טיסתי למדריד כדי להתחיל את מבצע השידורים הצהיר הח"כ הליברלי פנחס גולדשטיין ז"ל בוועדת החינוך והספורט של הכנסת , "מוטב טלוויזיה סגורה – מאשר להיות כלי משחק בידי טכנאי הטלוויזיה המכתיבים את רצונם לעם ישראל" .

הח"כ גב' אוֹרָה נַמִיר מהמערך וח"כ יהודה פרח מהליכוד הגישו הצעה דחופה לסדר היום לדיון במצבה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הח"כ הצעיר מהליכוד מאיר שטרית הציע לסגור את הטלוויזיה הישראלית הציבורית לאלתר . עוד חכמולוג . סגן שר התחבורה דוד שיפמן הציע לשר החינוך והתרבות זבולון המר השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור ולראש הממשלה מנחם בגין להקים לאלתר עוד ערוץ טלוויזיה בארץ . הוא ביקש שהערוץ ה- 2  יוקם על בסיס מתקני הציוד וכוח האדם של הטלוויזיה החינוכית , והוא שישדר את משחקי גביע העולם בכדורגל מספרד 1982 במידה והטלוויזיה הישראלית תמשיך בעיצומים הבלתי נסבלים שלה . הח"כ אִמְרִי רוֹן חבר מפ"ם פנה בקריאה נרגשת לראש הממשלה מנחם בגין להפעיל את מלוא השפעתו כדי שהטלוויזיה כן תשדר את משחקי המונדיאל של ספרד 1982 . אִמרי רוֹן חבר קיבוץ משמר העמק טען בפני מנחם בגין כי אם הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא תשדר את משחקי גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982 , יהפוך ערוץ 6 של הטלוויזיה הירדנית לערוץ הממלכתי – לאומי של מדינת ישראל . המדינה סערה וגעשה והעניינים בטלוויזיה הישראלית  ערב המונדיאל הלכו והסתבכו . טוביה סער מנהל הטלוויזיה החדש שלח לי מכתב המבטל את יציאת המשלחת לספרד 1982 לנוכח עיצומי הטכנאים . הנה לשונו [14] .

spain 32

טקסט מסמך : 31 במאי 1982 . מכתבו של מנהל הטלוויזיה טוביה סער אל גבי פישר מנהל שירותי ההנדסה בטלוויזיה ואלי , "המקפיא" את יציאת משלחת השידור למונדיאל ספרד 82'  בשל עיצומי הטכנאים בטלוויזיה . פעלנו כל הזמן באקלים בלתי אפשרי של יחסי עבודה רעועים בתוך רשות השידור ושורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יחסי העבודה העכורים בין הטכנאים לבין עצמם הידרדרו לשפל המדרגה . הבוס הישיר שלהם גבריאל "גבי" פישר שהובא מחוץ לכותלי רשות השידור לנהל את שירותי ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית , לא הצליח להשתלט על העניינים . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שהה בתקופה ההיא כחודש בדרום אפריקה ובהיעדר ידו החזקה , מנהיגותו , וחריפות שכלו , המשיכו הנִצִים לכרות בהנאה את קבריהם לעצמם . מחלות ילדות של סכסוכי עבודה פנימיים , מנהיגות רדודה של חלק מהמנהלים בשדרת הפיקוד העליונה ואיומי ההשבתה הריטואליים ששבו וחזרו על עצמם מעת לעת , היו ממאפייניה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1982 , גם משבגרה ומלאו לה 14 שנה .

המלחמה המתקרבת אל גבולה הצפוני של ישראל עם לבנון לא בלמה את הפקת שידורי מונדיאל ספרד 82' , אבל טיעוניו של וועד ההנדסה בטלוויזיה הישראלית היו חזקים ממאורעותיה . ה- Issue מי יחזיק במיקרופון של הטלוויזיה הישראלית בספרד 1982 טכנאי קוֹל או טכנאי ווידיאו , היה חשוב בעיני וועד ההנדסה יותר מהשידורים עצמם . הפקת שידורי המונדיאל עמדה לרדת לטִמיון . ב- 2 ביוני 1982 הענקתי ריאיון למר שאול אייזנברג אז כתב בכיר של היומון "חדשות הספורט" [15]. כותרת הריאיון הייתה , "אם לא ישודרו המשחקים – טרגדיה" , וכותרת המשנה , "2.300000 (שני מיליון ושלוש מאות) שקל כבר הושקעו במבצע השידורים . תכנון של 4 שנים עלול לרדת לטמיון . הבעיה איננה אם אנחנו נצא לספרד 1982 או שנישאר בבית , אלא אם יהיו שידורים ממשחקי גביע העולם אם לאו .אם חלילה לא יהיו שידורים , תהיה זאת טרגדיה גדולה מאוד עבורי באופן אישי ועבור רשות השידור . מאחורי מבצע השידורים של ספרד 82' מסתתרת עבודה של הרבה ידע , כישרון , מאמץ , מוטיבציה , וממון . חבל שהם ירדו לטמיון" .

במאמץ של הרגע האחרון הצליחו יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון להרגיע את המצב . טומי לפיד נִפנֵף מעליו את כל הפוליטיקאים מהימין והשמאל גם יחד ועשה את המעשה הנבון והחכם באותו רגע . הוא התקשר ביוזמתו למזכיר ההסתדרות הארצית של ההנדסאים זלמן שֶנְקְמַן ועירֵב אותו בסכסוך הפנימי של חטיבת ההנדסה . הוא לא היה טיפש האיש הזה יוסף 'טומי' לפיד , מי שמכהן היום כשַר המשפטים וסגן ראש ממשלת ישראל , ויו"ר מפלגת "שינוי" שלה 15 מנדטים בכנסת ישראל . זלמן שנקמן עשה ליוסף "טומי" לפיד את העבודה השחורה והשלים בן הנִצִים .

עוד קודם לכן דאג מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בהיגיון רב למנוע ריבי סמכויות מיותרים וקבע כי שלושת הטכנאים הטסים עִמי לספרד 1982 , מיכה לויירר וסעדיה קאראוואני אנשי הקול , ומנחם וולף איש ה- Video  יוצאים לספרד כצוות אחד [16]. תנאי העבודה הסוערים בתוככי הטלוויזיה הישראלית הציבורית היו בלתי מתקבלים על הדעת . בתוך כל אלה נדרשתי להפיק פרויקט שידורים כל כך מורכב ומסובך וממושך . הייתי הרוס מעייפות ומרוט עצבים . חוסר הוודאות המתמשך הרג אותי . פלא שלא השתגעתי .

spain 33

טקסט תמונה : 1983. בין כתליה ובמסדרונות רשות השידור הממלכתית . יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור בשנים 1984- 1979 (בתמונה כבן 51 ונראה כבר נפוח ושמן מאוכל) היה איש נבון שעשה כל מאמץ לחיות בשלום עם הוועדים החזקים והמיליטנטיים בטלוויזיה וברדיו . כאן הוא נראה עם יו"ר וועד עיתונות- הפקה בטלוויזיה הצלם צבי וולף . יוסף "טומי" לפיד היה פוליטיקאי מנוסה שידע לא ליפול לבורות שהאחרים כרו לו , ועקף אותם . במרבית תקופת שלטונו ברשות השידור הוא נהנה משקט תעשייתי וכמעט ללא שביתות וללא עיצומים של הוועדים . (צילום משהל'ה פרידמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סוף הפוסט (מס' 304) רשימה מס' 10 . ראה המשך בפוסט הבא "הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982" , רשימה מס' 11 . כל הזכויות שמורות. 

[1]  ראה נספח : מכתבי אל מנהל החדשות , מתאריך 27  בינואר 1982 הנוגע לגביע העולם בכדורגל ספרד 82'  (דו"ח מס' 3).

[2]  ראה נספח : מכתבי אל מנהל החדשות , מתאריך  8  בנובמבר  1981 , הנוגע לגביע העולם בכדורגל ספרד 82' (דו"ח מס' 2).

[3]  ראה נספח : מכתבי אל מנהל הטלוויזיה (צחי שמעוני) באמצעות נמהל החדשות (טוביה סער) , אינפורמציה בסיסית – מגמות ראשוניות לקראת אליפות העולם בכדורגל ספרד 1982 , מתאריך  22  ביוני 1981 (דו"ח מס' 1) .

[4]  ראשי ה- "EBU sports operation group – Los Angeles 1984" ובראשם הנורווגי יארלה הויסאטר , הספרדי מנולו רומרו , והצרפתי לוסיין באנטון הורידו את המחיר לרשתות הטלוויזיה של ה- EBU ל- 11000 דולר .

[5]  ראה נספח : מכתבי לישראל דורי סמנכ"ל כספים וכלכלה מתאריך 18 בפברואר 1982 , הערכה תקציבית של על עלות שידורי גביע העולם ספרד 1982 .

[6]  ראה נספח : הטלקס של לֵיאוֹנַרְדוֹ לָה פְּיֶיטְרָה (איש הכספים של ה- EBU) אלי , מתאריך 3 במרס 1982 .

[7]  ראה נספח : תשובתו של ישראל דורי ל- EBU מתאריך 5 במרס 1982 , המאשרת את תשלום הזכויות של ספרד 82'  .

[8]  ראה נספח : מכתבי למנהל החדשות מתאריך  25 בפברואר 1982 , הנוגע לחשיבות עליונה של מיסוד משרד תקשורת , הפקה  ושידורים שלנו (במרכז השידורים הבינלאומי) במדריד .

[9]  ראה נספח : מכתבו של טוביה סער אלי מתאריך 7  בפברואר 1982 המאשר את סיכום הפגישה עם המנכ"ל בעניין ההערכות  לשידורי ספרד כפי שאישר לי המנכ"ל  ב- 27  בינואר 1982 .

[10]  ראה נספח : מכתב התחייבות של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד אל מנהל חטיבת הספורט מר אלכס גלעדי מ-  19ביוני 1980 .