מלחמה היא עניין בעל פרספקטיבה אישית. הסמיכות לחזית הקרבות ברצועת עזה, הקרבה לאש האויב, והשתתפותם של היקרים לך ביותר במערכה הכבדה והמסוכנת נגד האויב – משפיעים והופכים את זווית הראייה של המתבונן מהצד לאישית. האם הייתה כאן הירדמות צבאית? האם התחוללה פה חוסר עירנות מודיעינית? פוסט מס' 418. כל הזכויות שמורות.


הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 418 : הועלה לאוויר ביום שני – 28 ביולי 2014.

מלחמה היא עניין בעל פרספקטיבה אישית. הסמיכות לחזית הקרבות ברצועת עזה, הקִרְבָה לאש האויב, והשתתפותם של היקרים לך ביותר במערכה הכבדה והמסוכנת נגד האויב – משפיעים והופכים את זווית הראייה של המתבונן מהצד ל- אישית. האם הייתה כאן הירדמות צבאית? האם התחוללה פה חוסר עירנות מודיעינית? פוסט מס' 418. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה :  2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל, ובחלוף שלושה חודשים מינוי הקבע שלו ב- 2 ביוני 2002 לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הקדמה

החלק הראשון של הפוסט הזה נוגע ל- ערוץ 10 שהוא ערוץ הבית שלי . אני כמעט ולא פוזל לערוץ 2 . וודאי לא לערוץ 1 . מנהלי ערוץ 10 הציבו זה מכבר בחלון הראווה החדשותי שלו שלוש מגישות מובילות ודומיננטיות ששולטות היטב בחומר : טלי מורנו, אושרת קוטלר, ו- תמר איש שלום. איש כבר לא זוכר שלפני זמן מה בעבר הלא רחוק ישבו על הכיסאות האלה יעקב איילון ומיקי חיימוביץ' . טלי מורנו , אושרת קוטלר , ותמר איש שלום מגשימות את רעיון הטלוויזיה הבסיסי כי מדובר במדיה וויזואלית שדורשת מצד אחד בקיאות והיגיון צרוף , סקרנות , קול רדיופוני , דיקציה , ושטף דיבור ליד המיקרופון , ומאידך מקפידה על אסתטיקה של המסך ומראם של המגישות והמגישים המעבירים את האינפורמציה לציבור . נראה לי שכל השלוש מתות לשאול את השאלה שכל צופה טלוויזיה שואל את עצמו שוב ושוב בסלון ביתו : איך לא ידענו…? כיצד נעלמו מהמודיעין הצבאי של מדינת ישראל , מהשב"כ , ומהמוסד במשך שנים ה- Issue המטורף והמסוכן של חפירת עשרות מנהרות עמוקות והתקפיות ע"י החמאס לעבר יישובי עוטף עזה , ומשמעות האיום האסטרטגי שלהן…? כיצד נעלם מעיני המודיעין הישראלי נושא ההתחמשות הפנטסטית של החמאס ברקטות שמגיעות לכל מקום ופינה במדינת ישראל…? ואם בכל זאת המודיעין הישראלי ידע והיה מודע לאיום החמור והעצום שמגלגל החמאס לפתחה של מדינת ישראל , מדוע ראש הממשלה בנימין נתניהו וצה"ל המתינו עד בוש…? נכון שהחמאס הוא ארגון טרור ממודר אולם לשם מה קיימים השב"כ והמוסד…? האם הייתה הירדמות…? האם התחוללה חוסר עירנות מודיעינית…? יש לאזרחי מדינת ישראל שאלות לא מעטות למנהיגות הפוליטית והצבאית שלנו הנוגעות למלחמת "צוק איתן" ומהלכיה . על דבר אחד כולם מסכימים : מלחמה בין מדינה חופשית לבין מדינת טרור איננה יכולה להסתיים ללא הכרעה ברורה , כניעה , פירוק טוטלי של הטרוריסטים מנשקם , ופירוז השטח . שום מצב צבאי אחר איננו בא בחשבון .

החלק השני של הפוסט , מדווח כיצד ווירטואוז מדיני מנוול חולני ורוצח המונים אולם נאצי כריזמטי בשם אדולף היטלר הרדים את העולם מאז עלייתו לשלטון בראשית 1933 והסתיר את ההכנות הצבאיות המדוקדקות שלו לקראת שינוי פני העולם הישן בכוח הזרוע ובניית רייך שלישי בן 1000 שנים . הקנצלר אדולף היטלר זכה לאמון מוחלט של אומה גדולה השוכנת במרכז אירופה ואשר מנתה ב- 1939 69.000000 (שישים ותשעה מיליון) תושבים . בהיעדר אופוזיציה איחד את שתי המשרות קנצלר ונשיא והפך את עצמו לרודן ו-פיהרר על פיו יישק דבר. אדולף היטלר והמשטר הנאצי במסווה של הכנות בנות שלוש שנים ואירוח וארגון למופת של המשחקים האולימפיים ב- 1936 בבירת מדינתו ברלין , בנה צבא אדיר ממדים באוויר , בים , וביבשה , הקים שירותי ביטחון פנים אכזריים בדמות ה- Gestapo וה- S. S. טווה את מדיניות עליונות הגזע הארי , והסית להשמדה טוטאלית של כל יהודי אירופה . המשטר הנאצי המטורף והנבזי נהנה מיחסי ציבור ושיווק אגרסיביים של תועמלן ארסי , שר התעמולה שלו ד"ר יוזף גבלס . הקולנוענית והבימאית הדוקומנטארית לני ריפנשטאהל (Leni Riefenstahl) עשתה את אותו הדבר בתיעוד אולימפיאדת ברלין 1936 . היא הציגה את הפיהרר אדולף היטלר קבל עם ועולם כפטריוט אולימפי , צופה ספורט אדוק , ושוחר שלום . חברת הטלוויזיה והאלקטרוניקה הגרמנית "Telefunken" בראשות המהנדס הראשי שלה וולטר ברוך (Walter Bruch) העבירה 72 שעות של שידורים ישירים מ- תחרויות ברלין 36' בטלוויזיה הגרמנית בחסות ה- DRP . העולם החופשי נרדם . בספטמבר 1939 זרעו הוורמאכט , הלופטוואפה , הגסטאפו , והוואפן S. S. הגרמניים דָם ואֵש ותימרות עשן בכל יבשת אירופה . האֵש הבלתי נשלטת התפשטה על פני כל הגלובוס . 55.000000 (חמישים וחמישה מיליון) חיילים ואזרחים נספו במלחמת העולם ה- 2 . 6.000000 (שישה מיליון) יהודים נרצחו בירי ובגזים במחנות ריכוז והשמדה נאציים .

הערה 4 : נאומו של נשיא המדינה העשירי מר ראובן "רובי" ריבלין בטקס השבעתו בכנסת לפני כמה ימים היה מרשים . אני מציין כאן כי תורתם הבית"ריסטית של זאב ז'בוטינסקי ומנחם בגין אבותיו הפוליטיים של ראובן ריבלין לא אוזכרה ולא נלמדה בביה"ס החקלאי של עמק הירדן "בית ירח" בו למדתי כבן קיבוץ אפיקים בראשית שנות ה- 50 של המאה הקודמת . שמו של ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון דוד בן גוריון נישא בגאון בין כתלי ביה"ס "בית ירח" . שמותיהם של זאב ז'בוטינסקי ומחם בגין היו מוקצים מחמת מיאוס בקיבוצי עמק הירדן בשנים הראשונות ההן לאחר קום המדינה .

הערה 5 : הקשבתי הבוקר (יום ראשון – 27 ביולי 2014) לריאיון שערך מר רזי ברקאי עם זוהייר בהלול ו- אבולעפיה בעקבות אירועי המלחמה הכבדה שמנהל צה"ל נגד שני ארגוני טרור קיצוניים שמוכרים בשמם ה- חמאס והג'יהאד האיסלאמי . אינני מבחין בין יהודים לבין ערבים לבין נוצרים לבין דרוזים . אני מתרחק מאויביי באשר הם ומאלו הקוראים להשמיד את מדינת ישראל ומתקרב לאחיי . זוהייר בהלול ומחמוד אבו באכר הם אחים שלי. אין מלחמות שמחות. רדיו גל צה"ל הוא ערוץ הבית שלי . אני מפעיל אותו כשאני שומע את קולם של יעל דן , עידן קוולר , ירון ווילנסקי , רזי ברקאי , ניר ברנד , וטלי ליפקין שחק , וסוגר אותו כשבוקעים ממנו קולותיהם של אברי גלעד וג'קי לוי ועירית לינור וקובי אריאלי .

הערה 6 : אלון בן דוד מצטייר ללא כל ספק כשדר מוביל של ערוץ 10 בסיקור המערכה הכבדה העקובה מדם בה נלחם צה"ל נגד מדינת טרור מחומשת שקמה לה ברצועת עזה בראשות מנהיגיה אנשי החמאס איסמעיל הנייה ומוחמד דף . מדובר בכתב ושדר טלוויזיה אמיץ ושקול של ערוץ 10 שמופיע באופן מאופק ומרשים באולפן ובשטח ובקי בחומר בצורה בלתי רגילה ומצויד במקורות טובים . מפני שניחן גם בקול רדיופוני ובהופעה נאה ובוטחת מול מצלמת הטלוויזיה נהנה אלון בן דוד מסמכותיות ו- אוטוריטה כמעט בלתי מוגבלות . הציבור מאמין לו . אלון בן דוד מסקר ומנתח באופן נבון את מהלכי המערכה הסבוכה מהשטח . התייצבותו העיתונאית האמיצה יחדיו עם צוות הצילום שלו בקו האש והחזית הקדמי ביותר בשטח הלחימה ברצועת עזה מוסיפה לו הרבה נקודות (כמו גם לכתב הצבאי החרוץ והנמרץ של ערוץ 2 רוני דניאל) . היה זה הפרשן אלון בן דוד העיתונאי ואיש הטלוויזיה הראשון ששינה את המינוח הצבאי מבצע "צוק איתן" והעביר אותו להגדרה חדשה ומקפת של מלחמה אסטרטגית צבאית קיומית מול אויב נחוש שהתכונן אליה היטב על פי דוקטרינה מחושבת מראש של לחימה מתוך מנהרות התקפיות ומתוך אוכלוסייה צפופה שלו , מבלי להתחשב באבדות בנפש ורכוש של אזרחיו . מעניין , בעוד אלון בן דוד עוסק בניתוח המערכה המורכבת והסבוכה בשטח , ודן באסטרטגיה ואיום צבאי קיומי על מדינת ישראל , הקולגה שלו רביב דרוקר מצטייר לפתע ולרגע אחד כילדותי ובלתי חשוב כשהוא מוצא זמן לדון באולפן המאולתר על גג עיריית ת"א בזוטות כמו אורנה בנאי ומאיים להתחשבן ולהציב מַרְאָה מול פרצופם של כל אלה שאינם מוצאים חן בעיניו . בדסק הצבאי של ערוץ 10 ניצבים ליד אלון בן דוד שורת מדווחים ארוכה וחרוצה ובראשם אור הלר ואלמוג בוקר טרוט העיניים ומבע הפנים הרציני והמודאג . אולם אלון בן דוד הוא לבטח מס' 1 . חוקי הטלוויזיה הם חמקמקים ולא תמיד ברורים . יורם ארבל , דני דבורין , ומשה גרטל עוסקים באותם נושאים אינפורמטיביים בזירות הספורט השונות . לא תמיד ניתן להסביר ולנמק מדוע הראשון הוא שַדָּר מקובל ואילו השניים האחרים נתפשים כ- פטפטנים בלתי מוצלחים . פעם ב- 1981 רציתי להעביר את דני דבורין מרדיו "קול ישראל" לשורות חטיבת הספורט בטלוויזיה. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנה ההיא יצחק "צחי" שמעוני ז"ל  הטיל ווטו : "על גופתי המתה . דני דבורין איננו שדר רדיו הוא פטפטן רדיו . מקומו לא יכירנו בשידורי הספורט של הטלוויזיה" , אמר לי .

הערה 7 : מפתיע מדוע נעדר מקומו של האלוף במיל. יוֹרָם "יָה – יָה" יָאִיר משורות פרשני המלחמה באולפני הטלוויזיה והרדיו . האזנתי לפני כמה ימים לריאיון שערך קובי מידן ברדיו "גלי צה"ל" עם יה – יה בעת שובו של זה במכוניתו מרצועת עזה לאחר פגישת – הרצאה שנשא בפני לוחמים וקצינים שנלחמים כעת נגד החמאס . הלוחמים והקצינים ביחידות השונות יוצאים מעת לעת לפוש קמעא ולהתרענן לרגע מהמערכה הכבדה בטרם ישובו אליה , וצה"ל מנצל זאת ומזמין את הגנרל  יָה – יָה לשאת בפניהם את עיקרי תורת המלחמה שלו . כזכור היה זה אל"מ יָה – יָה שבין השאר פיקד בעוז ובתבונה לפני שנות דוֹר על חטיבת הצנחנים, והוביל אותה לניצחונה המזהיר במלחמת לבנון ה- 1 בקיץ 1982 . ברבות הימים הועלה לדרגת אלוף . יה – יה בן 70 היום אך נותר מנהיג צבאי בעל ניסיון קרבי עצום ותודעת אחוות לוחמים , וגם חכם . מסכי הפלזמה והאינטרנט לא יוכלו לעולם להחליף את הגיונו , ניסיונו , ושיקול דעתו בשדות הקרב .

הערה 8 :  אני בן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן . גדלתי על ערכי תנועת העבודה . השקפת עולמי הפוליטית והחברתית מאז היותי נער נעה בין מפא"י של דוד בן גוריון , לוי אשכול , גולדה מאיר , יצחק רבין , ושמעון פרס לבין רץ של שולמית אלוני , לבין מרצ של זהבה גלאון , אולם איננה חופפת בהכרח את השקפת עולמי הפוליטית בעיתות מלחמה . אני נגד מדיניות ההפרטה הקפיטליסטית של בנימין נתניהו תלמידו של זאב ז'בוטינסקי הבית"רי אבל גם לא מעריץ עיוור של גב' זהבה גלאון המנהיגה הפוליטית שלי . נתתי לה את קולי בבחירות האחרונות אך האמת אפוא היא ואפוא חיים ג'ומס אורון ושולמית אלוני…?

הערה 9 : האזנתי ביום שישי – 25 ביולי 2014 בין 16.00 ל- 17.00 בעת נסיעתי לירושלים לביקור ילדיי ונכדיי לתוכנית האקטואליה ברשת ב' של רדיו "קול ישראל" אותה הנחה השדרן ירון אנוש . יהודה פוליקר שר שָם את , "ערב טוב ייאוש – לילה טוב תקווה…מי הבא בתור…ומי בתור הבא…" , ואחריו עלה לאוויר מר אליעזר יערי. הוא קריין איזה שהוא טקסט אדיטוריאלי משעמם ברמה של מאמר מערכת. לא הופתעתי . הוא דיבר בקלישאות גבוהה גבוהה ובעצם לא אמר כלום .

הערה 10 : האזנתי לחידון הטריוויה של גב' עינת שרוף ששודר ברדיו גלי צה"ל בליל שישי – 25 ביולי 2014 . עינת שרוף טעתה והטעתה את המאזינים שלה לא פעם ולא פעמיים במהלך השידור הישיר של החידון ונחשפה כמנחה לא מדויקת ולא מהימנה . הקטע המוקלט שהועלה על ידה כחידה ונגע לפס קול של שדרן הכדורגל נחמיה בן אברהם נלקח ממשחק קדם גביע העולם אוסטרליה – ישראל 1 : 1 שנערך ב- 14 בדצמבר 1969 בסידני , ולא כפי שציינה בטעות כאילו מדובר במשחק שוודיה – ישראל 1 : 1 שנערך ב- 7 ביוני 1970 בטולוקה במסגרת מונדיאל מכסיקו 1970 .

הערה 11: אני צועד בעקבות מורשתם הדמוקרטית של מנהיגי העולם החופשי במלחמת העולם ה- 2 בשנים 1945 – 1939, ראש ממשלת אנגליה ווינסטון צ'רצ'יל ונשיאי ארה"ב פרנקלין דילאנו רוזוולט והארי טרומן , ולומד מהם. שלושת הדמוקרטים הדגולים הגו את הסלוגן "עם נִבְזִים תִּתְּנָבָז" וכפועל יוצא שלו קבעו כי "טרור ייענה בטרור". הדמוקרטים הדגולים האלה קבעו כי אין עושים עסקים עם טרור גרמני ולא עם טרור יפני כה הרסניים ואין עורכים עם האויב הטרוריסט שום הסכמים תוך כדי הלחימה הנוראית. הסכמים עושים רק לאחר הכרעתו הסופית של האויב , הורדתו על ברכיו , וכניעתו הסופית המוחלטת . הפוסטים האחרונים דנו במורשת המלחמה של ווינסטון צ'רצ'יל, פרנקלין דילנו רוזוולט, והארי טרומן. לקוראי הבלוג שמתעניינים בהיסטוריה של מלחמת העולם ה- 2 הנוראית, בה ניצבו הדמוקרטיות החופשיות מול מזימות ההתפשטות הטריטוריאלית ומדיניות ההשמדה ההמונית פי דוקטרינה משורטטת ומחושבת מראש של גרמניה הנאצית ויפן המיליטריסטית, אני ממליץ לקרוא את ששת הכרכים המרתקים שכתב ווינסטון צ'רצ'יל בשנים 1948 – 1945 אודות מלחמת העולם ה- 2 (ששת הכרכים תורגמו ויצאו לאור בישראל ע"י הוצאת "עם הספר" בשנת 1957).

לצורך הבנת רוח הקרב ונחישותו של העולם החופשי במלחמה על החיים ועל המוות, אנגליה וארה"ב נגד גרמניה ויפן אז, ועכשיו מדינת ישראל נגד החמאס וחיזבאללה, אני מבקש להביא לקוראי הבלוג את תיעוד נימוקי האולטימטום הצבאי בו דרשה ארה"ב מיפן ב- 26 ביולי 1945 כניעה מיידית ללא תנאי, בטרם שימוש בנשק השמדה המוני בהטלת פצצות אטום נגד אזרחי יפן. מדינת ישראל ניצבת היום בפני מדיניות השמדה שהכריזו עליה ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה כפי שאפשר היה להבין באופן מפורש מריאיון חשוב ומעניין ביותר שערכה לפני זמן קצר אושרת קוטלר בערוץ 10 עם הרופא המצרי ד"ר תאופיק חָמִיד. ד"ר תאופיק חָמִיד פירט והסביר את דוקטרינת ההשמדה וחיסולה של מדינת ישראל ע"י ארגוני החמאס וחיזבאללה באמצעי טרור צבאיים. הריאיון הטלוויזיוני שניהלה לא מכבר אושרת קוטלר עם ד"ר תאופיק חמיד (לשעבר חבר בשורות אלקעידה) הוא אחד החשובים ביותר ששודרו בעת הזאת, מפני שהביא תיעוד ומידע ממקור ראשון אודות האויב האיסלאמי הרדיקאלי והטרוריסטי החמאס וחיזבאללה, ומשנתו המדינית ההרסנית. קיומו ואיתנותו של ארגון הטרור חמאס מותנים ומובנים בעצם הסכסוך והשנאה האגרסיבית והטרור הצבאי שהוא מייצר באופן שיטתי לאורך שנים נגד מדינת ישראל ואזרחיה. השורה התחתונה על פי המידע שסיפק ד"ר חמיד לאושרת קוטלר הוא כי מחשבת החמאס גורסת כי, "יהודי / ישראלי טוב – הוא יהודי / ישראלי מת". ארגוני הטרור של החמאס הבינו כבר מזמן כמו הארכי טרוריסט אדולף היטלר והשרים הנאציים פושעי המלחמה בממשלתו יוזף גבלס, היינריך הימלר, הרמן גרינג, יואכים פון ריבנטרופ, האנס פראנק, אלפרד רוזנברג, ארתור זייס אינקווארט, פריץ זאוקל, וולטר פונק, ווילהלם פריק, באלדור פון שיראך לרבות מפקדי המטכ"ל הצבאי שלו הגנרלים ווילהלם קייטל ואלפרד יודל כי בעת מלחמה אין צורך להשיג ניצחון בהתמודדות צבאית ישירה ע"י השמדת צבא היריב . הכרעה אפשר להשיג גם ע"י הפחדה , בלבול, והֶרֶס מאסיבי ושיטתי של האוכלוסייה האזרחית הבלתי מוגנת. החמאס בראשות מנהיגו המדיני איסמעיל הנייה והרמטכ"ל מוחמד דֶף אימץ את תורת הלחימה הטרוריסטית של אדולף היטלר. לכן הוא ארגון של אנשי דמים. ממתי עושים שלום עם אנשי טרור ? נבואה אפוקליפטית : דוקטרינה מטורפת ושאפתנית שכזאת מביאה בהכרח ובסופו של דבר לעימות בלתי קונבנציונלי.

ווינסטון צ'רצ'יל, פרנקלין דילאנו רוזוולט, הארי טרומן, ואנוכי – אין אנו פחות דמוקרטיים, אין אנו פחות נושאי ערכים, אין אנו פחותי יושרה , אין אנו פחותי מוסר, ואין אנו פחותי אנשי שלום מאלוף בן וגדעון לוי. עימות בין תפישה מדינית של עולם חופשי ודמוקרטי לבין גישה פוליטית דיקטטורית – טוטליטארית חייבת להביא להתנגשות דמים חריפה ובסופה שימוש בנשק להשמדה המונית . איש לא חשב ב- 1936 בעת שהקנצלר הנאצי אדולף היטלר אירח באופן מופתי את אולימפיאדת ברלין 36' כי השלישייה הדמוקרטית הנ"ל ווינסטון צ'רציל, פרנקלין דילאנו רוזוולט, והארי טרומן יהגו כעבור חמש שנים ב- 1941 סלוגן כה אכזרי של אחרית הימים נושא כליה : "הם או אנחנו".

כבר הוסבר וסופר בפוסטים הקודמים שארה"ב הקיזה דם רב ואיבדה עשרות אלפי לוחמים בקרבות על החיים ועל המוות בכיבוש האיים סביב יפן שהיו בשליטת הצבא היפני הנחוש והחפור היטב . ערב ההסתערות האחרונה על יפן העריך הפיקוד האמריקני הצבאי כי כיבוש יפן יארך שנים ויגבה כ- 2.000000 (שני מיליון) אבדות אמריקניות. על סמך הנתונים המחרידים האלה פרסם נשיא ארה"ב הארי טרומן (הנשיא הוא על פי החוקה האמריקנית המפקד העליון של צבא ארה"ב) את האולטימטום הצבאי בו דרשה ארה"ב מיפן ב- 26 ביולי 1945 כניעה מיידית ללא תנאי , בטרם שימוש בנשק השמדה המוני. קיסר יפן הירואיטו והכת הצבאית היפנית בראשות הידקי טוג'ו דחו את האולטימטום על הסף . בתגובה לסירוב הטיל חיל האוויר האמריקני שתי פצצות אטום על אזרחי יפן הערים הירושימה ונאגאסאקי ב- 6 באוגוסט 1945 ו- 8 באוגוסט 1945.

surrender 1

טקסט מסמך (1 מתוך 3) : 26 ביולי 1945. טקסט האולטימטום שהכתיבה ארה"ב בראשות נשיאה הארי טרומן ליפן הקיסרית ואשר דורש ממנה כניעה מיידית ללא תנאי בטרם שימוש נגדה בנשק השמדה המוני והטלת פצצות אטום על שתי הערים הירושימה ונאגאסאקי . (1 מתוך 3) . מתוך הכרך השישי "ניצחון וטרגדיה" שכתב ותיעד ראש ממשלת אנגליה ווינסטון צ'רצ'יל ב- 1948 . ששת הכרכים המרתקים יצאו לאור בישראל בשנת 1957 ע"י הוצאת "עם הספר" בע"מ .

surnder 2

טקסט מסמך (2 מתוך 3) : 26 ביולי 1945. טקסט האולטימטום שהכתיבה ארה"ב בראשות נשיאה הארי טרומן ליפן הקיסרית ואשר דורש ממנה כניעה מיידית ללא תנאי בטרם שימוש נגדה בנשק השמדה המוני והטלת פצצות אטום על שתי הערים הירושימה ונאגאסאקי . (2 מתוך 3) . מתוך הכרך השישי "ניצחון וטרגדיה" שכתב ותיעד ראש ממשלת אנגליה ווינסטון צ'רצ'יל ב- 1948 . ששת הכרכים המרתקים יצאו לאור בישראל בשנת 1957 ע"י הוצאת "עם הספר" בע"מ .

surrender 3

טקסט מסמך (3 מתוך 3) : 26 ביולי 1945. טקסט האולטימטום שהכתיבה ארה"ב בראשות נשיאה הארי טרומן ליפן הקיסרית ואשר דורש ממנה כניעה מיידית ללא תנאי בטרם שימוש נגדה בנשק השמדה המוני והטלת פצצות אטום על שתי הערים הירושימה ונאגאסאקי . (3 מתוך 3) . מתוך הכרך השישי "ניצחון וטרגדיה" שכתב ותיעד ראש ממשלת אנגליה ווינסטון צ'רצ'יל ב- 1948 . הערת אשראי : ששת הכרכים החשובים המרתקים , תורגמו ויצאו לאור בישראל בשנת 1957 ע"י הוצאת "עם הספר" בע"מ .

winston 1

טקסט תמונה : 5 בפברואר 1945 . וועידת יאלטה . ראש ממשלת אנגליה ווינסטון צ'רצ'יל (מימין בן 71) ונשיא ארה"ב פרנקלין דילנאנו רוזוולט (בן 63) (שניהם הרבה יותר צעירים ממני בעת כתיבת שורות אלה) בעת התייעצות משותפת בטרם הפגישה המשולשת של שלושת הגדולים יחדיו עם שליט רוסיה סטאלין באותה וועידת יאלטה ההיא. (סוכנויות) .

winston 2

טקסט תמונה : 18 ביולי 1945 . פגישת שלושת הגדולים בעיר הגרמנית פוטסדאם (סמוכה לברלין) לאחר כניעת גרמניה הנאצית . מימין לשמאל : שליט רוסיה סטאלין (בן 67) , נשיא ארה"ב הארי טרומן (בן 61), וראש ממשלת אנגליה ווינסטון צ'רצ'יל (בן 71) . שלושתם הרבה יותר צעירים ממני בעת כתיבת שורות אלה . (סוכנויות) .

winston 3

טקסט תמונה : 10 במאי 1945 . לונדון . ראש ממשלת אנגליה ווינסטון צ'רצ'יל (משמאל בן 71) יחדיו עם מלך אנגליה ג'ורג' ה- 6 (בן 50) לאחר כניעת גרמניה הנאצית . שניהם הרבה יותר צעירים ממני בעת כתיבת שורות אלה . (סוכנויות) .

הערה 9 : הבליץ קריג הגרמני בפרוץ מלחמת העולם ה- 2 תפס את העולם החופשי בלתי מוכן והיה בתחילה מבצע פיקניקי רווי תהילה נאצית . המבצע הפך למלחמה אכזרית וממושכת כשהמוני חיילים גרמניים חזרו הביתה בארונות ו/או לא שבו כלל מפני שנקברו בשדות הקטל ועשרות ערים גרמניות הפכו לעיי חרבות . התבוסה הגרמנית בחזית סטלינגראד ברוסיה בחורף המקפיא של ינואר 1943 בה נכנעה הארמיה ה- 6 על 300000 (שלוש מאות אלף) חייליה בפיקוד הגנרל פרידריך פון פאולוס, הפכה את המלחמה לאישית . גרמניה הנאצית ניגפה ונכנעה לצבא בנות הברית רק לאחר שסבלה אבדות כבדות ועצומות בנפש ורכוש , כ- 8.000000 מיליון הרוגים . 4 מיליון חיילים הרוגים ו- 4 מיליון אזרחים הרוגים , לרבות מיליונים שנותרו ללא קורת גג ומזון .

מלחמה היא עניין בעל פרספקטיבה אישית. הסמיכות לחזית הקרבות ברצועת עזה, הקִרְבָה לאש האויב, והשתתפותם של היקרים לך ביותר במערכה הכבדה והמסוכנת נגד האויב – משפיעים והופכים את זווית הראייה של המתבונן מהצד לאישית. האם הייתה כאן הירדמות צבאית…? האם התחוללה פה חוסר עירנות מודיעינית…? 

מידת הסמיכות לחזית הקרבות , מידת הקרבה לאֵש האויב , והשתתפותם של היקרים לך ביותר במערכה הכבדה והמסוכנת נגד האויב – יוצרים משוואה מורכבת בעלת שני ווקטורים רִגְשִית והגיונית, והופכים את זווית הראייה של המתבונן מהצד לאישית . אזרחים שמקום מושבם הרחק מקו האש ברמת אביב , אפקה , צהלה , ו/או מכמורת אינם חשים מטבע הדברים את אפקט לחץ האֵש שחוֹוִים ומרגישים תושבי היישובים בעוטף רצועת עזה מאז שנת 2000 . אזרחי מדינת ישראל ההגונים ושואפי השלום האלה , חקלאים ואנשי הערים , הם שחטפו וחוטפים במשך ארבע עשרה שנים רצופות עד עצם היום הזה (יום שישי – 25 ביולי 2014) כ- 100000 (מאה אלף) רקטות, טילים, ופצמ"רים . מדהים . תושבי נתיב העשרה , ניר עם , מפלסים , אור הנר , יד מרדכי , כפר עזה , נחל עוז , זיקים , כרמייה , כרם שלום , נירים , ניר עוז , סופה , עין השלושה , חולית , סעד , כיסופים , שדרות , אשקלון , וגם יישובים אחרים מרוחקים יותר סופגים במשך 14 (ארבע עשרה) שנים אש תלולת מסלול בכמויות עצומות חסרות תקדים שנועדה להרוג . מדובר באוכלוסייה אזרחית ישראלית שקצב חייה על כל מרכיביה מבוגרים , ילדים וטף , נשים , וזקנים מושפע במשך תקופה כה ארוכה מאזעקות "צבע אדום" ושיגור חומרי נפץ מעופפים . אזרחי ישראל אחרים שמרוחקים מקו האש יכולים להזדהות עם האוכלוסייה המופגזת אולם לא לחוות את התחושות שלהם . אתה שומע אמירות של כל מיני שדרני טלוויזיה ורדיו , "אנחנו מחבקים אתכם תושבי הדרום מאולפן רדיו גלי צה"ל ביפו…" , "תשמרו על עצמכם…" , "אוהבים אתכם…" וכל מיני סלוגני טריוויה שיוצאים ידי חובה וכמובן אין בכך די . ואז אתה מגחך לעצמך .  חיילי ו- חוקרי משטרה צבאית לעולם לא יחושו את הפחד הנורא שחווים לוחמי הנח"ל , גבעתי , גולני , הצנחנים , יחידות הנדסה קרבית , והטנקיסטים שמשרתים בקו הראשון של החזית , בזירת האש הקדמית ביותר , נעים מבניין לבניין , ממנהרה למנהרה , בין מלכודות פתאים , ובתוך ירי מתמשך . לפתע אתה יכול להבין כיצד חוקר משטרה צבאית לשעבר מכריז על עצמו שהוא קודם כל עיתונאי ורק אח"כ ישראלי . אינני יודע מה הרקע הצבאי של גדעון לוי , אלוף בן , ואלון עידן . היכן שירתו ובאלו מלחמות נלחמו והאם ניצבו ימים ולילות ארוכים בדריכות קשה מנשוא בקו האש הקדמי . אין לי מושג אם יש להם ילדים אולי נכדים שמשרתים כעת בצנחנים, גולני, גבעתי, נח"ל, הנדסה קרבית, ו/או שריון . אין שום סיכוי שעיתונאים , כתבים , וצלמים שנעים כעת צמוד עם כוחות צה"ל בקווי האש הקדומניים ביותר ברצועת עזה יעלו על המקלדת שלהם את אותו הטקסט "הרעים לטיס" שכותב מר גדעון לוי על המקלדת בביתו הקריר והממוזג , רחוק משדה המערכה , ושאותו עורכים בחדווה אלוף בן ואלון עידן . קונץ קטן . מלחמה היא עניין אישי . אורי אבנרי שירת כ- לוחם ישראלי אמיץ בקווי החזית הקדמיים ביותר במלחמת העצמאות ב- 1948 (היה אז בן 25) כ- חייל בפלוגת הקומנדו "שועלי שמשון" , סיירת ג'יפים בחטיבת גבעתי בפיקודו של שמעון אבידן . אורי אבנרי נפצע קשה במלחמת העצמאות 1948 . בתום סערת הקרבות והמלחמה כתב ב- 1949 את ספרו המעניין והמרתק "בשדות פלשת 1948" . כחייל קרבי ישראלי ששירת בצה"ל ואשר חווה את מאורעות המלחמה הכבדה על גופו סיפר ראשית דבר על עצמו ואודות חבריו הלוחמים . ב- 1949 לא כתב אורי אבנרי פוסטים שעסקו בטרגדיה שפקדה חלק מהאוכלוסייה הערבית בארץ ישראל שברחה מביתה מאימת הלוחם הישראלי ובגין תבוסת שבע מדינות ערב שתקפו את מדינת ישראל הצעירה שזה אך נעמדה על רגליה . עשרות אלפי ערבים תושבי ארץ ישראל הפכו לפליטים אולם אורי אבנרי סיפר לציבור על עצמו .

avneri 1

טקסט מסמך : ספרו של הלוחם הישראלי והעיתונאי הנערץ אורי אבנרי , "בשדות פלשת 1948" . הספר נכתב ע"י אורי אבנרי ב- 1949 לאחר תום מלחמת העצמאות 1948 .

לא היה ילד ו/או נער בקיבוץ אפיקים שלא קרא את ספרו זה של אורי אבנרי הנערץ "בשדות פלשת 1948" . בפלוגת הקומנדו של "שועלי שמשון" ההיא בעת מלחמת העצמאות 1948 שירתו גם כדורגלן מכבי ת"א ונבחרת ישראל יוסל'ה מירמוביץ' ז"ל וכדורסלן מכבי ת"א ונבחרת ישראל אברהם שניאור ז"ל . בחלוף 65 שנים שינה אורי אבנרי כיוון ורשם את הפוסט הסהרורי והמופרך שלו "צ'רצ'יל המנוול" . בפוסט הזה "צ'רצ'יל המנוול" מדגמן איסמעיל הנייה אקוויוולנט של ווינסטון צ'רצ'יל , והנאצי הארסי יוזף גבלס מצטייר כלוחם חירות וחופש שמצהיר כי חילות האוויר של בנות הברית יכולים להשמיד במלחמת העולם ה- 2 את רכוש הגרמנים אך לא לשבור את רוחם של אזרחי הרייך ה- 3 . מלחמה היא עניין אישי לגמרי .

יוסף "יוסל'ה" מרימוביץ' אז ב- 1948 בן 24 וחייל באותה פלוגת "שועלי שמשון" של אורי אבנרי , זוכר בעת שיחות התחקיר עמי הנוגעות למחקר וכתיבת הספר על ידי "הכדורגל – סמן ימני טלוויזיוני", כלהלן : "אני שרתי ביחידה צבאית בחזית הדרום. אנחנו נלחמנו נגד הגייסות המצריים והשתתפתי בקרב המפורסם לכיבוש משטרת "עירק – סואידן". אני הייתי מקלען בחוליית המקלע הבריטי "ברן". אחד מחבריי לצוות המקלע היה שחקן הכדורסל של מכבי ת"א אברהם שניאור. היחידה שלנו היוותה בסיס להקמת "שועלי שמשון" עליה נמנה השוער אברהם בנדורי (בנדרסקי). השוער הראשון שלנו יעקב חודורוב בן ה- 21 לא השתתף במסע הזה לארה"ב מפני שלא איתרו אותו בשורות הצבא . הוא בדיוק עבר יחידה והצטרף לחיל הים. כל השחקנים נפגשו במחנה הצבאי "סרפנד". לא היו שם הרבה חיוכים . נהרגו לידנו בקרבות הרבה חיילים חברים שלנו . בכיתה שלי נהרגו שני חיילים המ"כ אליהו דיסקין ונהג הג'יפ מנחם ברוצקי בקרב הקשה נגד הכוח המצרי שהחזיק במשטרת "עירק – סואידן". חלק מהשחקנים היו הלומי צער ויגון. אני זוכר היטב את השוער אברהם "אברמהל'ה" בנדורי. הוא היה השחקן הצעיר בנבחרת, הבנימין שבחבורה , ועצוב מאוד לאחר שאיבד ב- "שועלי שמשון" את מיטב חבריו. ראינו דבר ראשון בייצוג והשתתפות בנבחרת הכדורגל של ישראל כבוד רב ושליחות לאומית" .

הערה שלי : הספר עב הכרס שחקרתי "הכדורגל סמן ימני טלוויזיוני" הוא אחד מ- 13 ספרים המרכיבים סדרת טלוויזיה רחבת היקף שאני חוקר וכותב , וקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . סדרת הספרים הזאת עוסקת ודנה בקורות ותולדות הטלוויזיה בעולם ובארץ במשך 140 (מאה וארבעים) שנים בין 1884 ל- 2014 בשלושה תחומים עיקריים : כיסוי חדשות , שידורי ספורט , ותיעוד . המחקר והכתיבה על ידי אמורים להסתיים ב- 2019  ו/או לכל המאוחר ב- 2020 . 

mirmovich

טקסט תמונה : קיץ 1948 . צפון הנגב . מלחמת הקוממיות בחזית הדרום . זהו תצלום של כיתה בפלוגת "שועלי שמשון" . החיילים מצוידים בסטנים , רובים אנגליים , ומקלע ברן . יוסל'ה מרימוביץ' ז"ל כדורגלן מכבי ת"א שוכב קיצוני מימין ולידו שני מימין אברהם שניאור ז"ל שחקן הכדורסל של מכבי ת"א (בגופיה וחובש כובע טמבל בהיר) . שוכב שלישי מימין דובל'ה קירשנבאום . שלושתם היוו את חוליית המקלע האנגלי "ברן" של אחת הכיתות בפיקודו של המ"כ אליהו דיסקין בפלוגת "שועלי שמשון" . שאר החיילים מצוידים בסטנים ורובים אנגליים . זיהוי הנוכחים בשורה אחורית משמאל לימין : המ"כ אליהו דיסקין (נהרג בקרבות הדרום) , מנחם ברוצקי (מחזיק "סטן" במאוזן . נהרג בקרבות לכיבוש משטרת עירק – סואידן) , לוחם לא מזוהה , יצחק (כורע ומחזיק רובה אנגלי) , אלימלך , דוד פינקל (כורע) . זיהוי הנוכחים בשורה קדמית משמאל לימין : לוחם לא מזוהה , צבי "צווק" ברוק , דובל'ה קירשנבאום (משופם) , אברהם שניאור ז"ל , ויוסל'ה מרימוביץ' . הערה : זיהוי הנוכחים בתמונה נעשה ע"י יוסל'ה מרימוביץ' ז"ל . יוסל'ה מרימוביץ' ז"ל נשלף מיחידתו בספטמבר 1948 בעיצומם של הקרבות כדי לייצג את נבחרת ישראל בכדורגל במשחקיה בארה"ב . (התמונה באדיבות ארכיון יוסל'ה מרימוביץ' ז"ל . ארכיון יואש . כל הזכויות שמורות) .

רבים מהוועדים האולימפיים האירופיים מתנגדים ליטול חלק באולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. לעומתם מנהל נשיא הוועד האולימפי האמריקני אוורי בראנדג' (Avrey Brundage) ושיח וסיג עם המשטר הנאצי ותומך תמיכה נלהבת בהשתתפות ספורטאי ארה"ב באולימפיאדת ברלין 1936. המוטו שלו הוא כלהלן : "אין לערב פוליטיקה עם ספורט גם אם מדובר בשלטון גרמני נאציונאל -סוציאליסטי אבי תורת הגזע וממציא דוקטרינת השנאה האנטישמית והשמדת כל יהודי באשר הוא". אוורי בראנדג' שומר הסף של הממסד הישן עוצם עיניים כמו רבים אחרים נוכח ההתעצמות המיליטאריסטית חסרת התקדים של גרמניה הנאצית ההיטלראית בשנים ההן של 1939 – 1933 במסווה של מדינה שוחרת שלום שמטפחת את הספורט האולימפי ושומרת בשבע עיניים על עקרונות הביצוע שלו.

המתעד ובימאי הקולנוע הטלוויזיה הדגול היהודי – אמריקני בָּאד גְרִינְסְפַּאן (Bud Greenspan) עשה את הדבר ההגיוני ואולי הפשוט ביותר בתעשיית הטלוויזיה . הוא הטיס ב- 1966 את גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) בן ה- 53 מארה"ב לאצטדיון האולימפי בברלין שנותר שלם ללא פגע לאחר מלחמת העולם ה- 2 כדי שיְשַחְזֵר את קורותיו ואת העימות עם אדולף היטלר , ויספר את הנֶרָטִיב הדרמטי חסר התקדים ב- Location המקורי בו חולל את הדרמה הספורטיבית הבינלאומית לפני 37 שנים . הבימאי תלה על גֶ'סִי אוֹאֶנְס מיקרופון , נתן לוֹ Cue , ופקד Action על צלם מצלמת ה- Film של חברת ההפקה “Cappy Productions” . גֶ'סִי אוֹאֶנְס עשה זאת בצורה מרשימה . הוא ידע להופיע לפני המצלמה , עשה זאת באופן טבעי והיה לו קול נעים ורהוט . במקביל איתר בָּאד גְרִינְסְפָּאן את קטעי הפילם הבלתי נשכחים בסרטה הדוקומנטארי של הבימאית הגרמנייה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל "OLYMPIA" שצולמו ב- 1936 ועסקו באָצָן האמריקני המופלא . לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל הסריטה וצילמה את גֶ'סִי אוֹאֶנְס בעשר מצלמות 35 מ"מ ועקבה אחריו גם בריצות המוקדמות מכל זווית אפשרית . היא השתמשה בכמות Footage בלתי מוגבלת כמעט אין סופית . כקולנוענית ומתעדת של משחקי ברלין 1936 הקדישה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל ל- ג'סי אואנס זמן ואמצעים . בעיניה הוא היה "האתלט העליון" באצטדיון , הטוב ביותר והמוכשר מכולם שניצח וזכה בארבע מדליות זהב בריצות הגמר ל- 100 מ' , 200 מ' , קפיצה לרוחק , ובמרוץ השליחים 4 פעמים 100 מ' . היא לא התעצלה וערכה עמו גם כמה ראיונות קצרים בתום זכיותיו .

עבור בָּאד גְרִינְסְפָּאן הסרט הדוקומנטארי "OLYMPIA" היה מכרה זהב ארכיוני . אוצר בלום של פילם נדיר שאיש בארה"ב טרם ראה אותו מפני שחברות הסרטים ומפיצי הסרטים בארה"ב סירבו להקרין את "אולימפיה" . הם האשימו את לני ריפנשטאהל בתמיכה במדיניות האנטישמית של הקנצלר הנאצי אדולף היטלר . צריך לזכור שיהודים רבים ניהלו אז את תעשיית הקולנוע האמריקנית ושימשו בימאים , מפיקים , ואף נשיאים של האולפנים הגדולים בהוליווד . הצילומים שתיעדו את ההצלחה הפנומנאלית של ג'סי אואנס באולימפיאדת ברלין 1936 לא נראו מעולם בארה"ב , אך הם נשתמרו בסרטה הכולל של לני ריפנשטאהל "OLYMPIA" והשלימו את מלאכת התיעוד של בַּאד גְרִינְסְפַּאן וציוותו הנוגע לסרט "ג'סי אואנס חוזר לברלין" (Jesse Owens returns to Berlin) ב- 1967 , ואת עדותו האישית של האתלט הדָגוּל מה באמת התחולל על המסלול וביציע הכבוד משם צפה והתבונן בו אדולף היטלר . [1] .

greenspan 1

טקסט תמונה : ספטמבר 1988 . אולימפיאדת סיאול 88' . אנוכי (במרכז) יחדיו עם המתעד והבימאי האולימפי הדגול היהודי – אמריקני באד גרינספאן ועוזרתו ננסי בפה ב- IBC בסיאול בירת דרום קוריאה. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

riefenstahl 1

טקסט תמונה :  אולימפיאדת ברלין 1936 . אוגוסט 1936 . בימאית הקולנוע הגרמנייה לני ריפנשטאהל (Leni Riefenstahl, במרכז) בעת ביצוע שוט צילום "דולי" על עגלה תוך כדי תנועה . הצלם הוא מר וולטר פרנטץ (Walter Frentz) . (מתוך Olympiazeitung 1936) .

הבימאית לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) העסיקה פרסונאל הפקה בן כ- 200 אנשים בכיסוי משחקי אולימפיאדת ברלין 1936 בתוכם צוות של 45 צלמים (ולצִידָם עוזרי צלמים , תאורנים , מקליטים , פועלי במה , ומפעילי ציוד עזר של הצילום) , שהיו מצוידים במצלמות Film בנות 35 מ"מ בעלי עדשות מגוונות לצורכי משימות צילום שונות . חוזה הפקת הסרט "OLYMPIA 1936" נחתם בין לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל לבין ד"ר יוֹזֵף גֶבֶּלְס ב- 7 בנובמבר 1935 . עלות הפקת הסרט הדוקומנטארי "OLYMPIA – 1936 " נאמדה בכ- 2000000 (שני מיליון) מארקים גרמניים (Reichsmarks) ושולמה כולה ע"י משרד התעמולה בראשות ד"ר יוֹזֵף גֶבֶּלְס . זה היה תקציב ענק שגודלו פי ארבעה יותר מכל סרט גרמני אחר שהופק בתקופה ההיא . בימאית הקולנוע לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל ביקשה להפיק את "OLYMPIA" בסדר גודל כמותי ואיכותי שטרם נודע כמותו בעידן התיעוד של שנות ה- 30 במאה שעברה . אדולף היטלר שנמנה על מעריציה נתן פקודה והמשטר נענה מייד לבקשתה , ואף שילם לה משכורת של 250000 (רבע מיליון) מארקים עבור עבודתה זאת . לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל בת 34 נהנתה ב- 1936 ממוניטין עצום כבימאית קולנוע בגרמניה וגם ברחבי אירופה . לפני כן הייתה בשנות ה- 20 שחקנית קולנוע וחביבתו של הבימאי הגרמני הנודע ד"ר אָרְנוֹלְד פַאנְק (Dr. Arnold Fanck). ב- 1933 לאחר שקראה את הספר "מיין קאמפף" של אדולף היטלר והתרשמה ממנו התרשמות עזה החליטה להפיק ולביים שני סרטים דוקומנטאריים קצרים "יום החירות" (Day of freedom) ו- "ניצחון האמונה" (Victory of  Faith) . הסרטים האלה הותירו רושם חזק על אדולף היטלר ויוזף גבלס וכל ההנהגה הנאצית . התמחותה הקולנועית בתחום התיעוד הפכה לשם דבר ושניהם נענו לפנייתה לתעד את הכנס הענק של המפלגה הנאצית בנירנברג בספטמבר 1934 . התקציב שהועמד לרשות ההפקה הקולנועית היה כ-1250000 (מיליון ורבע) מארקים גרמניים .

ב- 31 ביולי 1934 מת נשיא גרמניה פָּאוּל פוֹן הִינְדֶנְבּוּרְג ויממה אח"כ ב- 1 באוגוסט 1934 הכריז אדולף היטלר על מיזוג שתי המשרות נשיא הרפובליקה והקנצלר . הוא היה גם המפקד העליון של ה- "וורמאכט" ודרש וקיבל מהצבא שבועת אמונים ללא תנאי . בכך הפך לשליט – רודן מוחלט של האומה הגרמנית . מנהיג . פיהרר . בכנס המפלגה הנאצית בספטמבר 1934 בנירנברג השתתפו 180000 (מאה ושמונים אלף) מנהיגים פוליטיים , 88000 אנשי פלוגות הסער , 12000 אנשי אֶס. אֶס. 60000 חברי תנועת ה- "היטלר יוּגֶנְד" , 50000 אנשי שירות העבודה , 120000 חברי המפלגה , ו- 9000 פונקציונרים של ה- אֶס. אֶס. למרות שהכינוס הענק ב- 1934 כונה "ימי הנאמנות של המפלגה" הרי שבמהלכו הושם דגש נמרץ על הפטריוטיזם הגרמני יותר מאשר על הנאמנות המפלגתית הצרה של העבר . אדולף היטלר הכליל בכנס בנירנברג גם הופעות ראוותניות של ה- "וורמאכט" . בפעם הראשונה מאז חוזה וורסאי (1919) ביצעו יחידות ממונעות של הצבא הגרמני כשהחיילים לבושים במדים מגוהצים , מצוחצחים , ומבריקים תמרוני מצעד חסרי רבב בפומבי . כחצי מיליון צופים משולהבים הזדהו עם מצעדי ה- "וֶורְמַאכְט" בנירנברג . הם יצאו מהכלים . ההזדהות חרגה מכל פרופורציה . הקנצלר אדולף היטלר נאם בפאתוס עצום את נאום הסיכום שלו ושִלְהֵב עוד יותר את ההמונים . הוא הילל את גרמניה ואת הצבא . הוא בעצמו נתפס לשיכרון חושים וקהל המעריצים היה בהיסטריה . רודולף הס שעליו הוטל כמייצג ההמונים להיפרד מאדולף היטלר לא הצליח להרגיע את ההיסטריה והסגידה לאדולף היטלר . מיליון אנשים היו קרובים לטירוף מרוב התרגשות . רודולף הס נטל את מיקרופון הנאומים וזעק : "המפלגה היא אדולף היטלר , אדולף היטלר הוא גרמניה ממש כשם שגרמניה היא אדולף היטלר . הייל היטלר" , והוסיף שלוש קריאות שחזרו על עצמן , "קדימה לניצחון" .

בערבו של היום הראשון בכנס המפלגה הנאצית בן ארבעה הימים בספטמבר 1934 בנירנברג נאם אדולף היטלר בפני מאות אלפים נאום שהיה מעין "תפילה" בו תבע מהאומה קורבן ומשמעת . ככל שהתקדם הנאום ירדה החשיכה . אנשים בעלי תפקידים מיוחדים הדליקו המון לפידים לכל רוחב האופק .אלומות אור מאונכות של זרקורים רבי עוצמה האירו את עצרת הענק . קרני האור הארוכות האירו גם אלפי נושאי הלפידים שצעדו בשורות , תריסר נושאי לפיד בשורה . הם צעדו בעקבות הפיהרר אדולף היטלר חמור הסבר שצעד לעבר מכונית המרצדס המשוריינת , הגדולה , והנוצצת שלו . מנהיגי הגדודים הצעירים של ה- "Hitler Jugend" פקדו על מאות אלפי חניכיהם לשאוג יחדיו , "עם אחד , פיהרר אחד , רייך אחד" ! והם ביצעו זאת בשלמות . מומחי הארגון של המפלגה הנאצית פתרו את הבעיות שהתעוררו בתכנון מופע עצום רב ממדים ו-אקסטרווגאנטיים מהסוג הזה . שליחי המפלגה בחרו בקפידה את המשתתפים חודשים לפני כן לצורך חזרות ואימונים . כאשר התקרב מועד הכינוס נערכו חזרות בכל ערב של שבוע העבודה וגם בסופי שבוע . בטרם ביצוע ההיסעים ולפני היציאה לנירנברג קיבל כל משתתף פיסות נייר בצבעים שונים ובהן מידע מפורט ביחס לנסיעה , מועד ההגעה והמגורים . בפיסת נייר ירוקה נרשמו פרטי זיהוי המשתתף ומאיזה מחוז ועיר הגיע , ומספר יחידתו . על פיסת נייר בצבע ירוק קיבל כל משתתף מספר אישי וציון שם עיר הולדתו , מספרה של המשאית בה ייסע , מקום היציאה שלו , זמן היציאה , ומספר מושבו במשאית . על פיסת נייר בצבע אדום נרשם קטע המחנה האוהלים בהם ישוכן . בחברה צייתנית ופטריוטית שניצבה בפני תהליך של עיצוב מתמיד ב- 1934 ע"י הימצאות כל מקומית – המיידיות של הרמקול קיבל משמעות חדשה . מהנדסי האלקטרוניקה של הרייך ה- 3 תכננו עבור הכינוסים ההמוניים רמקול חדש דמוי פטרייה , שהיה בעת ובעונה אחת עדין , רגיש , ובעל עוצמה . גם בהפיקו את מלוא עוצמת הקול , לא זמזם הרמקול ולא היו לו השפעות לוואי של הֵד .

אדולף היטלר שהבין ביעילותה של פרופגאנדה שיטתית לא פחות משר התעמולה שלו ד"ר יוזף גבלס ציווה שהכֶּנֶס ב- 1934 בנירנברג יתועד ויוקרן בבתי קולנוע . מיליון גרמנים היו עֵדים למופע הנאצי בן ארבעה ימים בספטמבר 1934 אך אדולף היטלר ביקש שייצפו בו עשרה מיליון . ובאמת , בסופו של דבר קיבל כינוס המפלגה הנאצית בנירנברג בספטמבר 1934 תשומת לב לאומית , לא משום שהיה מפואר ביותר , אלא מפני שתועד והפך לביטוי של אומנות קולנועית ע"י לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) . אדולף היטלר השתוקק שמספר גדול ככל האפשר ייטול חלק בעצרות הנאציות שדמו לאסיפות עם פולחניות . הוא כשלעצמו מצא עניין רב בקולנוע ולפוטנציאל התעמולה הגלום בו . הוא ביקש שלני ריפנשטאהל תפיק ותביים סרט אודות הכינוס בספטמבר 1934 בנירנברג . הדבר יאפשר את הקרנתו במאות אולי אלפי בתי קולנוע ברחבי גרמניה כדי שמיליונים נוספים בני העם הגרמני ייראו את השבט מלוכד כפי שראו זאת מיליון אנשים בנירנברג . לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל הייתה בעלת ידע רב וניסיון בצילום ובימוי קולנועי , בקיאה בארגון והפקה קולנועית רחבת ממדים כהסרטת "OLYMPIA" , וניחנה בקסם אישי . היא הייתה מצוידת בחושים פוליטיים וניצלה עד תום את מנגנון המשטר והערצת אדולף היטלר ויוֹזֵף גֶבֶּלְס אליה לטובת ההפקה . יוֹזֵף גֶבֶּלְס בכלל התאהב בה וקינא לה על קרבתה הבלתי אמצעית לפיהרר ועל חיבתו המוחצנת של אדולף היטלר לבימאית המוכשרת .

לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל הגיעה ל- נירנברג כשבוע לפני פתיחת הכינוס הענק . ראש העירייה העמיד לרשותה את הציוד לכיבוי שריפות ומכלול שירותים ציבוריים אחרים של העיר . צוות ההפקה מנה כ- 120 אנשים בתוכם 30 צלמים ועוזריהם . עבודת הצילום המאסיבית נעשתה ממטוסים , מנופים , כיסאות גלגלים , עגלות שטוחות נעות על גלגליות , שוחות קרקעיות , ומסלולי צילום שחלקם הורכבו מפסים (דמוי "פסי רכבת") עליהן נעו מצלמות "דולי" . חלק מהעצרות ההמוניות שהתקיימו במשך ארבעה ימים בנירנברג התקיימו ובוימו באופן מיוחד עבור המצלמות של לני ריפנשטאהל , ולא נערכו כלל פעם נוספת . הסרט "ניצחון הרצון" שהופק וצולם בספטמבר 1934 בתנאים גרנדיוזיים היה סינתזה של כמה אומנויות . הוא שיבח את הפולחן הפוליטי של אדולף היטלר, הפולחן הפוליטי המשוכלל ביותר שנראה עד אז בעשור הרביעי של המאה ה- 20. הצללואיד  של ה- Film שימר את זינוקו המטאורי של הפיהרר אדולף היטלר . לני ריפנשטאהל הפיקה וביימה לראשונה סרט גדול וארוך רחב ממדים וקראה לו , "ניצחון הרצון" (Triumph of the Will) . הסרט בן ארבע שעות תיעד בפרוטרוט באמצעות טכניקות צילום שונות את קורות כנס המפלגה הנאצית בן ארבעה ימים בראשות הפיהרר אדולף היטלר בעיר נירנברג [2]. צוות של כ- 30 צלמי פילם צילם את הכנס בנירנברג על פי הוראות הפקה ובימוי מדויקות של לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל . טכניקת הצילום של המסדרים הצבאיים ההמוניים בהשתתפות הוורמאכט ושירותי הביטחון של ה- S. S.  ו- S. A. כשברקע אלפי דגלי צלב הקרס הענקיים , הייתה חדשנית [3]. לני ריפנשטאהל הייתה הבימאית הדוקומנטארית הראשונה בתקופה המודרנית שהשתמשה במצלמות נעות , עדשות ארוכות מוקד , צילומים מעגורנים ומסולמות גבוהים של מכוניות לכיבוי אש , וגם צילומי אוויר מצפלין , צילומים על רקע השמיים , וצילומים מגובה הקרקע . 30 הצלמים שלה ירו במשך 4 ימים כמות עצומה של חומר פילם בסדר גודל של כ- 300000 (שלוש מאות אלף) feet . הצפייה בחומר ושלבי הניפוי והעריכה היו מורכבים , אך מאידך אפשרו לה הצילומים הרבים (בעלי אופי שונה ומזוויות שונות) "לשַחֵק" בשלב העריכה על שולחן ה- Steenbeck בין מגוון צילומי Long shots לבין Medium shots לבין Close ups, ובעת הצורך גם להשתמש ב- Extreme close ups. בהיותה קולנוענית מוכשרת הבינה גם את תפקידה של המוסיקה ה- אדיטוריאלית בסרטי הקולנוע . לא בכדי שימש פס הקול של "דמדומי האלים" שחיבר ריכארד וואגנר ופס הקול הורסט וואסל כאמירה בסרט הזה "ניצחון הרצון" . הסרט בן שלוש שעות שודר בהקרנת קולנוע חגיגית ב- 1935 בברלין , ואח"כ בו זמנית בבתי קולנוע ברחבי גרמניה . לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל הפכה את הפיהרר אדולף היטלר לבֵן אֵלִים שאין בִּלְתּוֹ ואת עצמה לבימאית קולנוע בינלאומית רבת מוניטין בגרמניה ובאירופה , וגם בארה"ב ומומחית עצומה בתיעוד .

riefenstahl 2

טקסט תמונה :  1934 . כנס המפלגה הנאצית הגרמנית בראשות הקנצלר אדולף היטלר בעיר נירנברג . בימאית הקולנוע לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (בתחתית התמונה חובשת כובע לבן עם סרט) מתעדת את הכנס ומביימת את הסרט הדוקומנטארי "ניצחון הרצון" (TRIUMPH OF THE WILL) בו הפכה את אדולף היטלר לבן אלים .

הצופה בסרט בבית הקולנוע נמשך בקלות לאירועים ההמוניים הדרמטיים ומשוטט ועובר בינות כמות עצומה של אנשים , נסים , ודגלים . דומה כי לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל העניקה לצופי בתי הקולנוע נקודת תצפית בלתי נראית אך כזאת שממנה רואים הכול . נקודת התצפית הזאת היא גמישה ומתופעלת ביעילות בה הצופה יכול לנוע על פי רצונו לפנים ולאחור בחלל , וקדימה במימד הזמן , בקצב שיגביר בצורה ניכרת את תהילת החיזיון המופלא המתרחש לנגד עיניו . משתתפי הכינוס בספטמבר 1934 בנירנברג קיבלו תדריכים ברורים מראשי הקבוצות שלהם להתנהג בטבעיות מול המצלמות הרבות בעלות העדשות המשתנות ולהימנע מהקדשת תשומת לב ומבט סקרני אליהן . לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל ביקשה לדמות לתיעוד שלה "נון שלנטיות" כאילו כך מתנהלים הדברים בגרמניה מימים ימימה . גם בימינו אנו מסוגל הסרט "ניצחון הרצון" (Triumph of the will) להתגבר על הביקורת הפוליטית והקולנועית , והוא אשר שכנע אז כשהוקרן ב- 1935 כי השטן עלי אדמות איננו אלא מנהיג רוחני , רחום וחנון , החש עמוקות את אושרם של נתיניו .

לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל גילתה בסרט "ניצחון הרצון" אלמנט נוסף בתכונות הקולנועיות שלה . היא העלתה לדיון את האֶרוֹס הנורדי וחשפה אותו . הייתה לה הערכה נלהבת לגברים שריריים ויפי תואר . יש בסרט "ניצחון הרצון" לפחות חמישים צילומי Close up של ראשים וכתפיים אריים נאים ומייד לאחריהם נודדת המצלמה לפניו של אדולף היטלר שכידוע לא הצטיין כיפהפה . הסרט מראה גם את חייהם של הנערים הגרמניים בלונדיניים דקי גזרה , מזומורפיים , וחסונים במאהלים שלהם כשהם משתעשעים ומחייכים , ואף שרים מסביב למדורות המחנה . הסרט "ניצחון הרצון" נועד לשמש עדות כי לאחר עשרות שנים של ייאוש בחברה הגרמנית , הרי הופעתו של אדולף היטלר בשמי גרמניה שינתה את המצב מקצה לקצה , ועתה האומה מאושרת ורווית תקוותלקראת העתיד . האומה הגרמנית מתגברת בהתמדה על הייאוש הרוחני והדיכאון הכלכלי בזכות אדולף היטלר בשעה ששאר העולם לא מוצא פיתרון לבעיותיו הקשות . רפובליקת וויימאר נפלה ומתה . החל העידן החדש של הרייך ה- 3 בהנהגתו של הפיהרר . ההערצה לאדולף היטלר ואימון האומה הגרמנית בו לא ידעו גבולות .

לאחר תבוסתה במלחמת העולם הראשונה ב- 1918 האיצה גרמניה את פיתוח נושא תרבות הגוף , הספורט , והחינוך הגופני בבתי הספר . הנוער והדור הצעיר בכללו נקרא להתחנך עליו . הפעילות הגופנית של הצעירים הגרמניים בשנות ה- 20 קיבלה ממדים המוניים של הערצה לאומית בתקופתו של הנשיא פאול פון הינדנבורג עוד בטרם עלה אדולף היטלר לשלטון . אדולף היטלר המשיך את התנופה . עוד כשהיה בבית הכלא במינכן לאחר ניסיון הפוטש הכושל כתב ב- 1924 בספרו "מיין קאמפף" את הטקסט הבא : "במדינה נציונאל – סוציאליסטית גזעית חייב בית הספר להקדיש זמן ללא שיעור להקניית כושר גופני . אסור שיעבור יום אחד שבו לא יתורגל גופו של האדם הצעיר לפחות שעה אחת בכל בוקר וערב , וזאת בכל סוגי הספורט וההתעמלות" . אדולף היטלר ייחס את כישלונותיה של גרמניה בשדות הקרב במלחמת העולם ה- 1 בשנים 1918 – 1914 לחינוך הרפה בגלל העדפה פדגוגית אינטלקטואלית מידי ופחות גופנית ולכן בלתי טבעית . אדולף היטלר טען ב- "מיין קאמפף" : "באמצעות כוחו הגופני וזריזותו חייב הנער לבצר את אמונתו שגזעו ואמונתו הם בלתי מנוצחים". בעיניו נחשב הנוער הגרמני והדור הצעיר הגרמני לחזק ביותר, המוכשר ביותר, בעל הפוטנציאל הרב ביותר, וגם היפה ביותר . אדולף היטלר החשיב את הגזע הארי בעל השיער הבלונדיני והעיניים הכחולות לעילוי ביולוגי . הוא טען בדמגוגיה החולנית והמטורפת שלו כי כל היהודים באשר הם כולל אזרחי גרמניה הם אנשים מכוערים ונתעבים שחומדים את הכסף הגרמני ויש לסלקם מהר ככל האפשר ובכל מחיר מהמדינה הגרמנית . התעמולה הנאצית הזוועתית נגד יהודי גרמניה של אדולף היטלר ושר התעמולה ד"ר יוזף גבלס הסתייעה בעיתונות הגרמנית ובראשה ב- "דֶר שְטִירְמֶר" השבועון הצפעוני והארסי של הנאצי הגרמני יוליוס שטרייכר [4] . אדולף היטלר אימץ גם שנאה עיוורת לגזע השחור וקבע שהספורטאים השחורים הם אנשים נחותים וגם ספורטאים נחותים . הפיהרר הנאצי לעג לנשיא ארה"ב פראנקלין דילאנו רוזוולט על שהוא מרשה לספורטאים אמריקניים שחורים להימנות על נבחרת ארה"ב באולימפיאדת ברלין 1936 . אזרחים גרמניים האמינו לו וחשבו באמת שהאָצָן האולימפי הגרמני אֶרִיק בּוֹרְכְמאֶיֶיר (Erich Borchmeyer) הוא המהיר בעולם עד שבא האָצָן השחור האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jeese Owens) וסתר באחת את כל התיאוריה הגזענית המטופשת ועליונות הגזע הארי הבלונדיני תכול העיניים שהמציאו הקנצלר אדולף היטלר ושר התעמולה שלו ד"ר יוזף גבלס .

[1]  הסרט הדוקומנטארי "OLYMPIA" של לני ריפנשטאהל בן כ- ארבע שעות חולק לשניים : החלק הראשון נקרא "פסטיבל העמים" (Fest der Volker) . לחלק השני קראה הבימאית "פסטיבל היופי" (Fest der Schonheit) . הסרט "אולימפיה" הוקרן לראשונה כהקרנת גאלה בברלין ב- 20 באפריל 1938 ביום ההולדת ה- 49 של אדולף היטלר .

[2]  יש אומרים כי את השם " Triumph Des Willens " (ניצחון הרצון) לסרטה של לני ריפנשטאהל בחר אדולף היטלר בעצמו .

[3]  בכנס ההמוני של המפלגה הנאצית ב- 1934 בנירנברג ב- באוואריה השתתפו כ- 800000 (שמונה מאות אלף) תומכי המפלגה .

[4]  העיתונאי הנאצי יוליוס שטרייכר נמצא אשם במשפטי נירנברג ב- 1946 בפשעים נגד האנושות והוצא למוות בתלייה .

זירת האגרוף כמבחן כוח בין הדמוקרטיה האמריקנית לבין הפאשיזם והנאציזם הגרמני. המתאגרף האמריקני ג'ו לואיס מתמודד פעמיים ב- 1936 ו- 1938 באצטדיון ה- Yankee Stadium בניו יורק נגד המתאגרף הגרמני מאקס שמלינג על הבכורה העולמית במשקל כבד.

אין פלא שאדולף היטלר וד"ר יוזף גבלס העריצו בשנים ההן הערצה עצומה את המתאגרף הגרמני במשקל כבד מָאקְס שְמֶלִינְג (Max Schmeling) שעל פי תפישתם היה לוחם של האומה הגרמנית וניהל קרבות אִגְרוּף במשקל כבד בזירה למען המשטר הנציונאל – סוציאליסטי . ב- 19 ביוני 1936 התמודד מָאקְס שְמֶלִינְג בזירת האגרוף של ה- "Yankee Stadium" בניו יורק נגד המתאגרף האמריקני השחור ג'וֹ לוּאִיס (Joe Louis) על התואר של אלוף העולם באגרוף במשקל כבד . זאת הייתה תחרות ספורט שגרתית שעוררה סקרנות בינלאומית אך הפכה לבלתי סטנדרטית מפני שהמשטר הנציונאל – סוציאליסטי הגרמני הרחיק לכת והעניק להתמודדות הזאת פירוש פוליטי – גזעני שכותרתו מאבק בין הגזע הארי הגרמני העליון לבין הגזע השחור הנחות . קרב האגרוף הזה הועבר בשידור ישיר ברדיו בארה"ב וגם בגרמניה . ג'וֹ לוּאִיס בן 22 (נולד ב- 1914 במדינה הדרומית אלבאמה) היה מתאגרף מוכשר יותר ממָאקְס שְמֶלִינְג המבוגר ממנו בתשע שנים בן 31 (יליד 1905) אך  עדיין חסר ניסיון בזירה . הוא הפך רק עכשיו למתאגרף מקצועני ולאלוף העולם ודווקא בקרב הזה בו נדרש להגן על תוארו אלוף העולם במשקל כבד , התאגרף בצורה לא חכמה , עשה כמה טעויות טיפשיות בלתי מחויבות המציאות , הפך לפגיע ושילם מחיר יקר . הוא נכנע בנוק אאוט בסיבוב השניים עשר ואיבד את התואר .

louis 1

טקסט תמונה :  13 ב דצמבר 1935 . ניו יורק , מָאקְס שְמֶלִינְג (מימין) מבקר בזירת האגרוף של "Madison Square Garden "  את ג'וֹ לוּאִיס (משמאל) בטרם הקרב של ג'ו לואיס נגד פאולינו אוזקודון (Paolino Uzecudun) . (באדיבות ביל קייטון) 

ניצחונו של מָאקְס שְמֶלִינְג על המתאגרף השחור האמריקני העניק רוח גבית לתיאוריה הגזענית הגרמנית של הטריאומוויראט הסהרורי והצפעוני הפיהרר אדולף היטלר , ד"ר יוֹזֵף גֶבֶּלְס , ו- יוּלְיוּס שְטְרָיְיכֶר בדבר עליונות הגזע האָרִי על הגזע השחור . מָאקְס שְמֶלִינְג קיבל למלון שלו בניו יורק כ- 1200 (אלף ומאתיים) מברקי ברכה ממעריצים גרמניים בארה"ב ומאוהדים רבים בגרמניה . מברק הברכה המפורסם ביותר היה זה של שר התעמולה ד"ר יוזף גבלס הנסער והנלהב שניסח זאת כך , "רוב תודות לך מר מאקס שמלינג . אני יודע שנלחמת עבור גרמניה . הניצחון שלך הוא ניצחון האומה הגרמנית כולה . הייל היטלר" . באחד מנאומי הפרופגנדה שלו ברדיו הגרמני צרח יוזף גבלס בקולו ההיסטרי והארסי , "זה היה ניצחונו ההיסטורי של האדם הלבן על האדם השחור , והלבן הוא גרמני" .

מָאקְס שְמֶלִינְג שב מניו יורק לגרמניה בספינת האוויר הִינְדֶנְבּוּרְג (Hindenburg Zeppelin) והתקבל כגיבור לאומי . האמריקנים ציידו אותו בסרט הפילם שתיעד את ניצחונו על ג'וֹ לוּאִיס והופץ בבתי הקולנוע ברחבי גרמניה . הפיהרר אדולף היטלר העניק לו קבלת פנים ממלכתית בלשכת הקנצלר המפוארת שלו בברלין (Reich Chancellery) כפי שנהג לארח שם את כל גיבורי הספורט הגרמניים. אדולף היטלר בהשראת וייעוץ של שר התעמולה שלו יוזף גסלס אמר בפני האורחים הרבים וקציני הצבא שנכחו בלשכה : "Max Schmeling Sieg – Ein Deutscher Sieg" (ניצחונו של מאקס שמלינג הוא ניצחון גרמניה כולה) .ניצחונו של מָאקְס שְמֶלִינְג בזירת האגרוף בניו יורק כחודש וחצי בטרם טקס הפתיחה של אולימפיאדת ברלין 1936 העניק תחושת ביטחון להנהגה הגרמנית כי הספורטאים שלהם לא יינגפו מידי אלה של ארה"ב . אדולף היטלר עצמו אמר לספורטאים הגרמניים כי על סמך ניצחונו של מאקס שמלינג על ג'וֹ לוּאִיס אל להם לפחד מלגיונות הגלדיאטורים השחורים של ארה"ב . אולימפיאדת ברלין 1936 תהיה ניצחון גרמני בכל קריטריון ומכל מבט שהוא . מָאקְס שְמֶלִינְג עצמו הסתייג מכל ההמולה סביבו . הוא כלל לא היה נאצי אלא ספורטאי שחיבב עד למאוד את יריבו השחור מארה"ב כפי שקָארְל לוּדְוִויג "לוּץ" לוֹנְג התיידד עם גֶ'סִי אוֹאֶנְס בעת תחרות הקפיצה לרוחק במשחקי ברלין 1936 . שני הספורטאים הגרמניים האלה רחשו הערכה רבה לשני הספורטאים השחורים האמריקניים אותם כינו ג'נטלמנים מאירי פנים , ודחו לחלוטין את תיאוריית הגזע הנאצית . בלוף רעיון העליונות הארית הגרמנית על הגזע השחור התנפץ בקרב הגומלין בין מָאקְס שְמֶלִינְג לג'וֹ לוּאִיס שהתקיים אף הוא באצטדיון ה- "Yankee Stadium" בניו יורק, ב- 22 ביוני 1938. מָאקְס שְמֶלִינְג שב לניו יורק להגן על תארו אך פגש עיר אחרת ותושבים שונים וחש כי כאלוף עולם גרמני שהגיע מברלין הוא איננו מקובל עוד . העיתונאים שאלו אותו שאלות פוליטיות : "מה דעתך על הפוליטיקה הגזענית הנאצית של אדולף היטלר ?". מישהו אחר שאל אותו, "מאקס שמלינג אתה הרי אדם עליון , כיצד יקבלו את פניך בגרמניה אם תפסיד לג'ו לואיס ?" . מאקס שמלינג נשאר שליו ואדם הוגן . הוא השיב למתעניינים , "אינני פוליטיקאי . אני ספורטאי – מתאגרף . אינני אדם עליון בשום דרך" .

ואז החל קרב הגומלין הלילי ב- 22 ביוני 1938 גם כן בזירת האגרוף של ה- "Yankee Stadium" בעיר ניו יורק . העולם ראה בכך התמודדות בין הדמוקרטיה האמריקנית לפאשיזם הגרמני . המתאגרף האמריקני ג'וֹ לוּאִיס שזה מכבר הוצמד לו הכינוי "המפציץ החוּם" (The brown bomber) פתח בסערה וניצח את מָאקְס שְמֶלִינְג בנוֹק אָאוּט (Knock Out) מוחץ כבר בחלוף 2:04 דקות בתוך הסיבוב הראשון . הוא הפגין סדרת חבטות אכזריות ופוגעניות שהורידו את הגרמני לפרקט הזירה ובכך השיב לעצמו את תואר אלוף העולם באגרוף במשקל כבד [1] . הם נשארו ידידים גם לאחר תבוסת מאקס שמלינג . גרמניה שהפכה למעצמה כלכלית וצבאית הראשונה במעלה באירופה , ובינתיים סיפחה לעצמה ב- "אָנְשְלוּס" את אוסטריה וקרעה את חבל הסוּדֶטִים מצ'כוסלובקיה , הייתה המומה מהפסדו של מָאקְס שְמֶלִינְג בסיבוב הראשון לג'וֹ לוּאִיס . ג'ו לואיס הפך לאחד המתאגרפים הנערצים ביותר בהיסטוריה של האגרוף במשקל כבד .

אלכס גלעדי חזר למחלקת הספורט באפריל 1979 מייד בתום הפקת תחרות שירי הארו- וויזיון שנערכה במוצ"ש 31 במארס 1979 בבנייני האומה בירושלים (Eurovision Song Contest) בה זכתה הזמרת גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" במדליית הזהב . אהבתי את אלכס גלעדי עד למאוד כאדם ואיש מקצוע . כל כך שמחתי שחזר . הוא אִפְשֵר לי להפיק , לביים , ולשָדֵר סרט דוקומנטארי בן שעה וחצי שכה חפצתי לעשותו אודות המתאגרף האמריקני  השחור והמדהים ג'ו לואיס (Joe Louis) אלוף העולם במשקל כבד בשנים 1951- 1938 ותקופתו. ג'ו לואיס היה אז איש לא בריא בערוב ימיו . הוא מת ב- 10 באפריל 1981 בהיותו בן 67 . הזמר הנודע פרנק סינטרה ומאקס שמלינג עצמו מימנו את טיפוליו הרפואיים של אלוף האגרוף הדָגוּל ג'ו לואיס ששימש בשנותיו האחרונות Doorman (שועֵר) של מלון  "Caesar Hotel" ב- לָאס וֶוגָאס . עד כדי כך הִתדרדר מכס אלוף העולם באגרוף לתפקיד של שוֹעֵר בבית מלון .לסרט על המתאגרף הדגול קראתי , "המפציץ החוּם" (The Brown Bomber) , כינויו המקצועי רב המוניטין של ג'ו לואיס בארה"ב וברחבי תבל . שמו המלא היה ג'וֹזֶף בָּארוֹאוֹ לוּאִיס (Joseph Barrow Louis) . הוא נולד ב- 13 במאי 1914 באלבאמה , ילד שביעי במשפחה שחורה ענייה . הוא הגיח לעולם כדי להיות מתאגרף .

אל ג'וֹ לוּאִיס והאגדה שאפפה אותו התוודעתי לראשונה כילד בן 7 בקיבוץ אפיקים . זה היה זמן קצר לאחר מלחמת העולם ה- 2 כשקראתי את שני השבועונים  "משמר לילדים" ו- "דבר לילדים" . לא שערתי כמובן שתעמוד לי זכות גדולה בעתיד לביים בטלוויזיה הישראלית הציבורית סרט על חייו . במרכז הסרט עמדו ילדותו הענייה ושלושת הקרבות החשובים בחייו שסימלו את עלייתו ונפילתו של המתאגרף הדגוּל, האציל, המוכשר , והאהוב הזה .  ב- 19 ביוני 1936 הפסיד למתאגרף הגרמני הנודע מאקס שמלינג (Max Schmeling) בסיבוב ה- 12 בקרב שנערך באצטדיון ה- "יאנקי סטאדיום" (Yankee Stadium) בניו יורק . גרמניה חגגה ויצאה מכליה . אדולף היטלר והמפלגה הנאצית ראו בניצחונו של מקס שמלינג ביטוי נוסף לעליונות הגזע הארי על האדם השחור . הוא התקבל בכבוד מלכים בשובו למולדתו . מקס שמלינג התכחש כל ימיו לתיאוריה המטורפת הנאצית המדברת על עליונות הגזע הארי הגרמני על הגזע השחור . הוא לעג לה . בהיותו ספורטאי אמיתי רחש חיבה עזה לג'ו לואיס והיה חבר טוב שלו כל השנים . שנתיים אח"כ ב- 22 ביוני 1938 נערך קרב הגומלין בין מָאקְס שְמֶלִינְג וג'וֹ לוּאִיס , גם כן בזירה של ה- יאנקי סטדיום . 80000 (שמונים אלף) אלף צופים ראו כיצד מביס ג'ו לואיס את מאקס שמלינג בנוק אאוט סנסציוני בסיבוב הראשון , למעשה 2 דקות וארבע שניות לאחר תחילתו . שלוש עשרה שנה מאוחר יותר ב- 26 באוקטובר 1951 בהיותו בן 38 ניגף ג'ו לואיס בניו יורק בנוק אאוט בסיבוב ה- 8 למתאגרף האמריקני (ממוצא איטלקי) רוקי מארציאנו (Rocky Marciano) . ג'וֹ לוּאִיס ניצח בקריירה הארוכה שלו עשרות מתחרים ביניהם מתאגרפים ידועי שם כמו בּילִי קוֹן , גִ'ים בְּרָאדוֹק , ג'וֹ ווֹלְקוֹט ואחרים , אך אלה היו שלושת הקרבות החשובים ביותר בחייו בזירת האִגרוף . הם תועדו בשעתם במלואם ע"י מצלמות קולנוע אמריקניות . המצלמות הנציחו גם את הראיונות שנערכו עם ג'וֹ לוּאִיס , מָאקְס שְמֶלִינְג , ורוֹקִי מָארְצִיאָנוֹ , לפני ובתום הקרבות . ההיסטוריה הספורטיבית המופלאה של ג'ו לואיס המתאגרף האציל לא עניינה רק אותי . אנשים גדולים ומכובדים ממני חיפשו ומצאו ואת חברתו .

louis 2

טקסט תמונה : קיץ  1938 . ניו יורק . אלוף העולם באגרוף במשקל כבד ג'ו לואיס מלקק גלידה ב- 1938 בחברתו של המחזאי האירי רב המוניטין  ג'וֹרְג' בֵּרְנָארְד שוֹ (George Bernard Shaw) . ג'ורג' ברנארד שו העריץ את ג'ו לואיס . (באדיבות ביל קייטון) .

סרטי הפילם הנדירים הללו הוענקו לי בחינם ע"י ביל קייטון (Bill Cayton) לשעבר מנהלו של מייק טייסון   (Mike Tyson) ובעל חברת הסרטים "The Big Fights Ltd" , כמתנה על בקיאותי בתולדות האִגרוף האמריקני . אלכס גלעדי היה המום . "בחינם…" בוא שאל אותי בתמיהה . כן "בחינם…כפרס על ידענותי" השבתי לו . הספרייה הפרטית שלי בחדר עבודתי גדושה בספרות על תולדות האגרוף . הסרט "המפציץ החוּם" , שודר ב- "מבט ספורט" בקיץ 1979 וזכה לביקורות נלהבות של צופי הטלוויזיה בארץ . אלכס גלעדי טרח לקרוא באוזניי את השבחים הרבים שהצטברו על שולחנו אודות הסרט על ג'וֹ לוּאִיס . לעולם לא אשכח את הפתק ששלח לי בכתב ידו , "יוֹאָשִיש , מתי יסתיימו טענות הצופים נגדך…?" . המסמך בן שנות דוֹר נשמר .

yoash 2

טקסט מסמך :  15  ביולי 1979 . זוהי גלויה ששלח צופה הטלוויזיה גדי לב מחיפה , אחת מני ממכתבים רבים המשבחים את משדר הספורט הדוקומנטארי אודות אלוף העולם האמריקני הדגול באגרוף במשקל כבד ג'ו לואיס (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

זאת הייתה אחת הפעמים היחידות בתולדות שידורי מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים ההן בה הפקענו את זמן התוכנית "מבט ספורט" לטובת שִרטוט פרופיל בן 70 דקות של ספורטאי עַל אמריקני ששמו היה זַר ואנונימי כמעט לצופי התוכנית . אף על פי כן הגיעו למחלקת הספורט מכתבי תודה והערכה , אולי מפני שהתוכנית פתחה צוהר ואִפְשֵרה לרגע לצופים רבים להתבונן במשהו שהוא שונה מהכדורגל . האנשים צפו בסיפור אנושי של מתאגרף דגול , ספורטאי הגון , ופיגורת עַל בספורט האִגרוף עטור הילה בינלאומית . ספק גדול אם שמו של  ג'וֹ לוּאִיס אומר היום משהו לצופי הספורט של המילניום השלישי . הרייטינג שצבר הסרט "המפציץ החוּם", לימד את אלכס גלעדי ואותי כי בתוכניות הספורט שלנו יש מקום מעת לעת (וגם צורך) להציג תיעוד דוקומנטארי של ספורטאים עולמיים בעלי מוניטין ונבחרות בינלאומיות ששמן הולך לפניהם . הסרט אודות ג'וֹ לוּאִיס סלל את הדרך לעשיית סרטים דוקומנטאריים נוספים ביניהם הסרט על מוחמד עלי , והקרנת הסרט הדוקומנטארי ההונגרי המפורסם "ARANYCZAPAT" (נבחרת הזהב של הונגריה בכדורגל) שהפיקה וביימה הטלוויזיה ההונגרית אודות נבחרת הכדורגל הפִּלְאִית של הונגריה בשנים ההן של 1954- 1949 , בראשותם של פֶרֶנְץ פּוּשְקָש והמאמן המיתולוגי גוּסְטָאב שֶבֶּש .

louis 3

טקסט תמונה :  22 ביוני 1938 . זירת האגרוף של אצטדיון ה- Yankee stadium בניו יורק . טקס השקילה של שני המתאגרפים ג'ו לואיס (מימין) ומאקס שמלינג (משמאל) בטרם קרב הגומלין ביניהם על התואר העולמי במשקל כבד . במרכז נראה סוכן ואמרגן האגרוף מייק ג'ייקובס .

קרב האגרוף בין מָאקְס שְמֶלִינְג לג'וֹ לוּאִיס בזירת האגרוף של ה- "Yankee Stadium" בניו יורק ב- 22 ביוני 1938 עורר שוב כמו ההתמודדות ביניהם לפני שנתיים ביוני 1936 , עניין ספורטיבי ופולמוס פוליטי רב . 80000 (שמונים אלף) הצופים באצטדיון הניבו הכנסה של 900000 (תשע מאות אלף) דולר . המפגש השני בין השניים שודר ישיר ברדיו בארבע שפות בכל העולם אנגלית , גרמנית , ספרדית , ופורטוגזית . מיליונים בעולם האזינו לו .

גרמנים רבים נשאלו והתבקשו לציין לאחר תבוסת מָאקְס שְמֶלִינְג לג'וֹ לוּאִיס ב- 22 ביוני 1938 היכן בדיוק טמונה ההוכחה המורה על עליונות הגזע הארי על פני הגזע השחור , שהרי על מסלולי הא"ק באולימפיאדת ברלין 1936 ובזירת האגרוף של ה- Yankee stadium בניו יורק , קרה בדיוק להיפך . הספורטאים הגרמניים הובסו בזה אחר זה ע"י ספורטאים אמריקניים שחורים . רבים מהם השיבו תשובה סתמית , "מפני שכך קבעו אדולף היטלר וד"ר יוזף גבלס ואנחנו מאמינים להם" . הציות העיוור של האומה הגרמנית כולה לפיהרר שונא מושבע של יהודים ושחורים בעשור ה- 30 הרָקוּב של המאה שעברה עורר תהיות . הרי זה אותו העם שהוציא מתוכו את עילויי היצירה התרבותית , אנשי האשכולות ההומאניסטיים שהיו הוגי דעות , משוררים ופילוסופים , תיאטרון והמוסיקה יוֹהָאן ווֹלְפְגָאנְג פוֹן גֶתֶּה (Johann Wolfgang Von Goethe) ו- פְרִידְרִיך שִילֶר (Friedrich Schiller) . עם מינויו בינואר 1933 לקנצלר גרמניה לאחר התפוררות רפובליקת וֵויְימָאר הביא אדולף היטלר ראשית דבר ליציבות כלכלית , פתר את בעיית האבטלה ובלם את האינפלציה הקשה , וגם העניק לעמו זקיפות קומה מדינית לאחר כניעת גרמניה במלחמת העולם הראשונה ובתומה "הסכם וורסאי" המשפיל מנקודת ראותה של גרמניה . אזרחי המדינות השונות ולא משנה היכן , אינם ממהרים להחליף שלטון בעת יציבות כלכלית . השלטון הנציונאל – סוציאליסטי היה חייב תודה לשר הכלכלה של אדולף היטלר היָאלְמָאר שָאכְט (Hjalmar Schacht) כלכלן מבריק ונגיד ה- "רָיְיכְסבָּנְק" . היָאלְמָאר שָאכְט היה גאון פינאנסי ומי שנחשב למייצב הכלכלה הגרמנית ומייצב המטבע הגרמני בשנים 1930 – 1923 . אדולף היטלר רתם אותו מייד בינואר 1933 לעגלת המשטר הנאצי . בבחירות הדמוקרטיות שנערכו בגרמניה ב- 1937 זכה אדולף היטלר לרוב מוחלט של % 97.9 מקולות הבוחרים ונחשב לבֵן אֵלִים . מדיניות הפנים המעוותת והמטורפת שלו כנגד יהודי גרמניה ומדיניות החוץ התוקפנית והאגרסיבית כנגד אוסטריה וצ'כוסלובקיה ולמעשה התגרות בכל אירופה התקבלה בהבנה מוחלטת ע"י הציבור הגרמני . אדולף היטלר גרר בספטמבר 1939 את גרמניה ואירופה למלחמה כוללת שהפכה למלחמת העולם ה- 2 שנמשכה שש שנים . משנסחפה אירופה לתימרות עשן ואש ונהרות של דם כבר אי אפשר היה להפילו מבפנים , לא ע"י האזרחים וגם לא ע"י הגנרלים של צבא ה- "וֶורְמָאכְט" . הדיקטטורה הנציונאל – סוציאליסטית הקיפה את עצמה בחגורה של שירות הביטחון הענֵף והאכזרי של ה- S. S. בפיקודו של היינריך הִימְלֶר שלא ניתן היה להבקיעה .

schacht 1

טקסט תמונה :  מחצית שנות ה- 30 של המאה שעברה . זהו היָאלְמָאר שָאכְט (Hjalmar Schacht)שר הכלכלה ונגיד ה- "רייכסבנק" (Reichsbank) במשטר הנציונאל – סוציאליסטי בראשות הקנצלר אדולף היטלר . (סוכנויות) .

hitler 1

טקסט תמונה : 1938 . הפיהרר הגרמני אדולף היטלר לא היה מודאג מתבוסתו של מאקס שמלינג לג'ו לואיס בזירת האגרוף של ה- "Yankee Stadium" בניו יורק ב- 22 ביוני 1938 . גרמניה הנציונאל – סוציאליסטית המעצמה הצבאית והכלכלית הגדולה והחזקה ביותר באירופה בראשותו ותחת הנהגתו של אדולף היטלר , הביסה כבר ללא קרב את אוסטריה וצ'כוסלובקיה , וכפתה על ראש ממשלת אנגליה נוויל צ'מברליין הסכם מדיני שהעניק לה יתרון מדיני ויוקרה .

לאדולף היטלר כבר לא היה זמן להתרשם מהצלחה או כישלון של ספורטאי זה או אחר . היו לו תוכניות גלובאליות אחרות . עיניו ומחשבותיו היו מרוכזות בתמרונים מדיניים מסוכנים וצעדים מחרחרי מלחמה שתכליתם היו ליצור בבוא העת את גרמניה הגדולה , זאת של הרייך ה- 3 שתחזיק מעמד 1000 (אלף) שנים . הוא כבר שכח כי בתום אולימפיאדת החורף בגָארְמִיש – פָּארְטֶנְקִירְשֶן בפברואר 1936 אמר לנשיא הוועדה המארגנת הבנקאי הנאצי קָארְל רִיטֶר פוֹן הָאלְט כי הוא רוצה , ואין שום סיבה שלא , כי גרמניה תארח שוב כבר בעתיד הקרוב את אולימפיאדת החורף . מייד לאחר סיום אולימפיאדת הקיץ של ברלין באוגוסט 1936 הודיע אדולף היטלר גם לד"ר קָארְל דִים וד"ר תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד כי לפי דעתו כל אולימפיאדות הבאות לאחר אלו של אולימפיאדת החורף ב- סָאפּוֹרוֹ 1940 ואולימפיאדת הקיץ בטוקיו 1940 , צריכות להתקיים על אדמת גרמניה . אדולף היטלר התייעץ עם האדריכל אלברט שפר (Albert Speer) וביקש ממנו לבנות לשם כך אצטדיון ענק שמכיל 400000 (ארבע מאות אלף) צופים .

במארס 1937 פלש צבא יפן לסין . חבר הוועד האולימפי האמריקני איי.סי. ג'ילברט (A. C. Gilbert) כתב לנשיא הוועד האולימפי האמריקני אוורי בראנדג' (מי שהיה עכשיו גם חבר הוועד האולימפי הבינלאומי) כי הציבור האמריקני כולו מתנגד חד משמעית ובצורה החריפה ביותר לקיום האולימפיאדות ב- 1940 ביפן ולהשתתפות משלחות ספורטאים אמריקניות במשחקים האולימפיים הללו . אֶוְורִי בְּרָאְנֶדג' ענה לו כמו בתקופה שקדמה לאולימפיאדת ברלין 1936 באופן מחוצף ובנחרצות מוחלטת , "אין לערבב ספורט ופוליטיקה וכי ההצגה האולימפית חייבת להימשך" . כלומר , אולימפיאדות החורף והקיץ ייערכו במועדן ב- 1940 ביפן . הממשלה היפנית הייתה ערה ללחץ הבינלאומי המתהווה נגדה , ובלחץ מפקדי הצבא היפני הודיעה שוב ב- 12 ביולי 1938 , "שתי אולימפיאדות החורף והקיץ יתקיימו כמתוכנן ב- 1940 ביפן" , והוסיפה ואיימה , "כי אם תועתק האולימפיאדה למדינה אחרת לא יורשו הספורטאים היפניים ליטול בה חלק" . העיר ניו יורק הציעה את עצמה לארח את משחקי האולימפיאדה ה- 12 במידה ויועתקו מטוקיו . הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) הבין את חומרת המצב הפוליטי הבינלאומי ולא נכנע ליפן המיליטאריסטית . הוא החליט להעביר את משחקי הקיץ מטוקיו להלסינקי ואת משחקי החורף מ- סָאפּוֹרוֹ לאתר סט. מוֹרִיץ בשווייץ . בעוד פינלנד מקדמת בברכה את אירוח אולימפיאדת הקיץ ב- 1940 בארצה הודיעה שווייץ על חילוקי דעות עם IOC הנוגעות לתוכנית המשחקים . הוועד האולימפי השווייצרי התעקש כי אין לכלול באולימפיאדת סט. מוריץ את מקצוע הסקי האָלְפִּינִי מפני ש- IOC מעלימה עין ומאפשרת למדריכי סקי מקצועניים להתחרות עם מחליקים חובבים .בשל קוצר הזמן החליטו נציגי הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) ב- 1939 להעתיק שוב את המשחקים ולקיים את אולימפיאדת החורף באתר האולימפי הוותיק של 1936 ליד שני הכפרים הסמוכים גארמיש ו- פארטנקירשן במדינת באוואריה בגרמניה . זאת הייתה פארסה . הוועד האולימפי הבינלאומי נטל מיפן המיליטאריסטית זאת שפלשה לסין ב- 1937 את הזכות לארח את המשחקים האולימפיים בסאפורו וטוקיו ב- 1940 , אך השיב את הפריבילגיה הזאת לגרמניה הנאצית זאת שכבשה חלקים מצ'כוסלובקיה וחוללה בנובמבר 1938 על אדמתה את הפוגרום המביש של ליל הבדולח (Kristallnacht) . לא היה גבול לציניות של הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) שאימץ זה מכבר ובכל מחיר את הסלוגן המתחסד של האמריקני אוורי בראנדג' , "The Olympic Show must go on" .

הוועד האולימפי הגרמני בראשות נשיאו הָאנְס פוֹן טְשָאמֶר אוּנְד אוֹסְטֶן ומי שהיה גם שַר הספורט בממשלת הרייך ה- 3 הודיע בגאווה כי גרמניה תשמח לארח בפברואר 1940 את אולימפיאדת החורף ה- 5 . חיש מהר הוקמה וועדה מארגנת חדשה ושוב בראשות קָארְל רִיטֶר פוֹן הָאלְט המארגן הוותיק מאז ימי אולימפיאדת החורף ה- 4 הקודמת של גָארְמִיש – פָּארְטֶנְקִירְשֶן בפברואר 1936 . שני הכפרים הגרמניים בדרום באוואריה גארמיש ופארטנקירשן הסמוכים לאינסברוק האוסטרית [2] נחשבו לאתרים מועדפים של ספורט החורף . לגרמניה הנאצית בעלת האמצעים והניסיון של הפקה וארגון אירועי ספורט גדולים לא הייתה כל בעיה להפיק , לארגן , ולארח את משחקי החורף גם ברגע האחרון .

garmisch

טקסט תמונה :  מפת האירועים של אולימפיאדת החורף ה- 4  בגארמיש – פארטנקירשן בפברואר 1936  (16.2.1936 –  6.2.1936)

1939 הייתה שנה פוליטית נפיצה . קָארְל רִיטֶר פוֹן הָאלְט שהיה מודע למצב הפוליטי הבינלאומי הרגיש שלח מייד הזמנת השתתפות לאֶוְורִי בְּרָאְנֶדג' נשיא הוועד האולימפי האמריקני . הוא ידע כי אם ארה"ב תיענה לה הרי שמדינות העולם האחרות ילכו בעקבותיה אבל לאדולף היטלר היו תוכניות אחרות . ב- 1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה לפולין וכבשה אותה בתוך זמן קצר תוך גרימת נזק עצום והרס רב באמצעות מטוסי הפצצה של ה- "לופטוואפה" (חיל האוויר הגרמני) ואוגדות השריון של אלפי טנקים מסוג "פאנצר" . מדינות בריטניה וצרפת הכריזו מלחמה על גרמניה ומלחמת העולם ה- 2 פרצה . ב- 9 בספטמבר 1939 שיגר קָארְל רִיטֶר פוֹן הָאלְט איגרת לנשיא הוועד הבינלאומי הֶנְרִי דֶה בָּאלְיֶיט לָאטוּר כי המלחמה במזרח תסתיים במהרה ולגרמניה לא תהיה כל בעיה לעמוד בהתחייבותה לארגן היטב את תחרויות אולימפיאדת גארמיש – פרטנקירשן בפברואר 1940 . הוא כמובן התנה זאת והוסיף כי הוא צריך לבדוק את הדבר עם הפיהרר אדולף היטלר . לדאבון ליבו הודיע אדולף היטלר באוקטובר 1939 כי הוא משעה את כל ההכנות הספורטיביות לקראת אולימפיאדת גָארְמִיש – פָּרְטֶנְקִירְשֶן וכי בפני הנוער הגרמני ניצבים עכשיו אתגרים חשובים הרבה יותר מלהחליק על הקרח . גרמניה גייסה מיליוני חיילים כדי לכבוש את מערב אירופה ושלחה את מטוסיה להפציץ ולעשות שמות בערי אנגליה ובראשן הפצצת עיר הבירה לונדון . בינתיים פרצה גם המלחמה האכזרית בין פינלנד לרוסיה . שתי האולימפיאדות של הלסינקי 1940 וגָארְמִיש – פָּרְטֶנְקִירְשֶן 1940 בוטלו . אירופה כבר טבעה בתימרות עשן ואש ונהרות של דם . ווינסטון צ'רצ'יל שהתמנה במאי 1940 לראש ממשלת אנגליה במקומו של נוויל צ'מברליין החולה ביקש סיוע צבאי מיידי מפראנקלין דילאנו רוזוולט נשיא ארה"ב . היו אלה האמריקניים אוורי בראנדג' (Avrey Brundage) והטייס הנודע צ'ארלס לינדברג (Charles Lindbergh) שחתמו על עצומה נגד השתתפות ארה"ב במלחמה נגד גרמניה הנאצית [3] .

גרמניה הנאצית בראשות הפיהרר אדולף היטלר מארגנת ומארחת בהצלחה עצומה את אולימפיאדת החורף בפברואר 1936 בגארמיש – פרטנקירשן ואת אולימפיאדת הקיץ בברלין באוגוסט 1936. הופעתה של הקולנוענית והמתעדת הדוקומנטארית הגרמנייה לני ריפנשטאהל (Leni Riefenstahl) .

מָאקְס שְמֶלִינְג היווה השראה לנוער הגרמני . הפיהרר אדולף היטלר ביקש משַר הנוער בממשלת הרייך ה- 3 בָּאלְדוֹר פוֹן שִירָאךְ לפתח את ענף האגרוף . בָּאלְדוֹר פוֹן שִירָאךְ ראה בכך פקודה אך התלונן כי הפיהרר איננו מבקר כמעט את ספורטאי העתיד של גרמניה בעת העשייה בשטח . אף על פי כן מיליוני צעירים גרמניים היו כבר מאוגדים בגדודי הנוער ועסקו בפעילות ספורטיבית אינטנסיבית . חלקה ספורטיבית – מיליטריסטית . קנצלר גרמניה אדולף היטלר הצהיר שוב ושוב , "כי הוא דואג לבריאות האומה הגרמנית וכי עליה להיות אומה יצרנית ועַם של אנשים עובדים . לא אוּמַת פקידים" . בימאית הקולנוע לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל הייתה שָם והתרשמה עד כלות מיפי הגוף של הנערים והנערות הגרמניים ותיעדה את המתרחש במצלמותיה .

[1]  ב- 1979 הפקתי , ביימתי , וערכתי סרט דוקומנטארי בן 70 דקות אודות ג'ו לואיס ששודר בהצלחה רבה בטלוויזיה הישראלית ונקרא "המפציץ החוּם" . הסרט התיעודי כלל בתוכו גם את שני הקרבות המפורסמים שלו נגד מאקס שמלינג  ב- 1936 ו- 1938 , לרבות ראיונות מהימים ההם עם שני המתאגרפים .

[2]  העיר האוסטרית אינסברוק אירחה שתי אולימפיאדות חורף ב- 1964  ו- 1976 .

[3]  ארה"ב הצטרפה למלחמה ב- 7 בדצמבר 1941 לאחר הפצצת פרל הארבור בהאוואיי  (Hawaii) ע"י חיל האוויר היפני .

krimel 1

טקסט תמונה : שנות ה- 20 בגרמניה . קבוצת צעירים גרמניים עוסקת באימון גופני .                 (מתוך ספרו של הגרמני ד"ר קארל קרימל "אתלטיקה" שיצא לאור במינכן  ב-  1930).

krimel 2

טקסט תמונה : שנות ה- 20 בגרמניה . נערות גרמניות עוסקות באימון גופני בחיק הטבע .(מתוך ספרו של הגרמני ד"ר קארל קרימל , "אתלטיקה" , שיצא לאור במינכן  ב-  1930) .

krimel 3

טקסט תמונה : שנות ה- 20 בגרמניה . הטפה לאומית גרמנית לעיסוק בספורט וטיפוח תרבות פיתוח הגוף . צעירים גרמניים מתאמנים בגוף חשוף בהעברת כדורי כוח מיד ליד בחיק הטבע . (מתוך ספרו של הגרמני ד"ר קארל קרימל  "אתלטיקה"  שיצא לאור במינכן בשנת  1930) .

krimel 4

טקסט תמונה : שנות ה- 20 בגרמניה . אימון בהדיפת כדור ברזל . (מתוך ספרו של הגרמני ד"ר קארל קרימל , "אתלטיקה" , שיצא לאור במינכן  ב-  1930)  .

krimel 5

טקסט תמונה : שנות ה- 20 בגרמניה . צעירים עירומים באימון כוח בחיק הטבע . (מתוך ספרו של הגרמני ד"ר קארל קרימל , "אתלטיקה" , שיצא לאור במינכן  ב-  1930)  .

krimel 6

טקסט תמונה : שנות ה- 20 בגרמניה . ילדים באימון מעבר מכשולים בחיק הטבע . (מתוך ספרו של הגרמני ד"ר קארל קרימל , "אתלטיקה",  שיצא לאור במינכן  ב- 1930)  .

krimel 7

טקסט תמונה : שנות ה- 20 בגרמניה . ילדים מתאמנים בזריקת מקלות . ברבות הימים יהפכו למטילי כידונים . (מתוך ספרו של הגרמני ד"ר קארל קרימל  , "אתלטיקה" , שיצא לאור במחנכן  ב-  1930) .

הבימוי המוצלח בעל ההשראה של הסרט הדוקומנטארי "ניצחון הרצון" הכשיר את לני ריפנשטאהל כקולנוענית מוכשרת ובימאית עַל , וסלל בפניה את הדרך לקבלת המינוי כמפיקה ובימאית של הסרט הדוקומנטארי הגדול הבא "אולימפיאדת ברלין 1936" . בדיעבד נשמעו טענות קשות נגדה על התעלמותה מהחקיקה האנטי יהודית שהתקבלה לאחר שאדולף היטלר נבחר לקנצלר בינואר 1933 והתייחסותה הברברית של המפלגה הנאצית ויחסה המשפיל ליהודים אזרחי המדינה . הטרור נגד יהודים היה חלק אינטגראלי ממצע המפלגה הנאצית שפיתחה את מדיניות הפנים הנאצית ה- "גלייכשאלטונג" (Gleichschaltung) . נספח [3] . ב- 28 במארס 1933 הוכרז חרם לאומי על כל העסקים היהודיים בגרמניה . בחודש אפריל 1933 החל השלטון הנאצי לטהר את כל מוסדות השירות הציבורי והאוניברסיטאות מאלמנטים "לא אריים" וכן ממקצועות כמו עריכת דין ומשפט , וגם רפואה . ב- 14 ביולי 1933 הוכרזה המפלגה הנציונאל – סוציאליסטית כמפלגה החוקית היחידה בגרמניה . המשטר הנאצי הקים מחנות ריכוז בו כלא את מתנגדי המשטר על מנת להרחיקם מהתמונה הפוליטית . הכול היה פתוח בפני אדולף היטלר המטורף מושא הרצתה של בימאית הקולנוע לִנִי רִיפֶנְשְטָאהְל . בתוך פחות משנה כפו הנציונאל – סוציאליסטיים את הסדר הפוליטי החדש של גרמניה . אדולף היטלר הביא לקיצה את השיטה הפדראלית הבלתי יעילה והמיושנת . הוא החל את מורשת האיחוד והפך את גרמניה למדינה לאומית שאוחדה ע"י המנגנון והביורוקרטיה של המפלגה הנאצית . הנאצים נאמני הפיהרר הסתננו לכל חור במנגנון הממשלתי והפכו את אדולף היטלר לשליט עריץ כל יכול . ב- 15 בספטמבר 1935 נחקקו חוקי נירנברג החדשים ש- שללו מהיהודים וממי שהיו יהודים בחלקם את אזרחותם הגרמנית ואת זכויות האזרח שלהם . משטרת גרמניה דרבנה והאיצה בכל מיני בריוני רחוב לפגוע בחנויות שהיו שייכים ליהודים . העיתונאי הנאצי הארסי והמו"ל יוליוס שטרייכר (Julius Streicher) עורך העיתון הנודע לשמצה "דֶר שְטִירְמאֶר" (Der Sturmer) פרסם מאמר אנטישמי חריף ביולי 1933 ובו אמר , "יהודים הם יהודים ואין להם שום מקום על אדמת גרמניה , גם לא בספורט הגרמני . גרמניה היא מולדתם של הגרמנים ולא של היהודים , ולגרמני ישנה הזכות לעשות ככל העולה על רוחם בארצם שלהם" . ברחובות הערים הופיעו לפתע שלטים בהם היה כתוב, "יהודים אינם רצויים כאן". הקולנוענית והמתעדת הדוקומנטארית לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל ידעה ושתקה .

hitler 2

טקסט תמונה :  1934 . ברלין . בהשראת שני המסיתים הארסיים שר התעמולה ד"ר יוזף גבלס והעיתונאי יוליוס שטרייכר גרמני חבר במפלגה הנאצית תולה שלט המסית לחרם על חנויות של יהודים בברלין . (סוכנויות).

hitler 3

טקסט תמונה : 1935 . ברלין . הפגנת רחוב נאצית : "גרמנים היזהרו ! אל תקנו אצל יהודים" . (סוכנויות) .

hitler 4

טקסט תמונה : 1935 . ברלין . רוח השנאה והארס של ד"ר יוזף גבלס ויוליוס שטרייכר שורה ברחובות הערים בגרמניה הנאצית . בריוני רחוב של פלוגות הסער הנאציות משתלטים על חנויות וקוראים להחרמת בתי עסק של יהודים . (סוכנויות) .

hitler 5

טקסט תמונה : 1934 . הקנצלר אדולף היטלר (Adolf Hitler) נואם בכנס המפלגה הנאצית בנירנברג . המצלמות של לני ריפנשטאהל הפכו אותו לבֵן אֵלִים . אסמעיל הנייה וארגון החמאס אימצו את המדיניות האנטישמית והאנטי ישראלית של אדולף היטלר . (ארכיון ZDF) .

hitler 6

טקסט תמונה : 1934 . כנס המפלגה הנאצית בנירנברג . שוט המוני של מיליון תומכי הפיהרר אדולף היטלר והמפלגה הנאצית כפי שצילמו 30 מצלמות הפילם של לני ריפנשטאהל . לסרט התיעודי היא קראה "ניצחון הרצון" (TRIUMPH OF THE WILL) . (ארכיון ZDF) . איסמעיל הנייה וארגון החמאס העתיקו ואימצו את עצרות הכוח ההמוניות של המפלגה נאצית הגרמנית רוויות דגלים וסמלים פרי השראתו של שר התעמולה ד"ר יוזף גבלס כאות תמיכה במשטרם .

hitler 7

טקסט תמונה : מארס 1935 . הקרנת בכורה חגיגית בבית קולנוע גדול ברלין את הסרט "ניצחון הרצון" (TRIUMPH OF THE WILL) . לני ריפנשטאהל ויוזף גבלס הניעו היטב את מכונת התעמולה הארסית והכוחנית של המשטר הנאצי בגרמניה . (ארכיון ZDF) .

הפיהרר אדולף היטלר לא חסך שבחים מ- לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל . הוא לא שכח לה את תרומתה ופועלה העצומים למען המפלגה והמדינה והעניק לה הערכה מקצועית חסרת גבולות . היא הייתה עכשיו מקורבת לחוג ביתו ונהנתה מאימון מוחלט שלו ושל שַר התעמולה ד"ר יוֹזֵף גֶבֶּלְס . המשימה הבאה של לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל הייתה תיעוד המשחקים האולימפיים של ברלין 1936 . אדולף היטלר הורה לד"ר יוזף גבלס להעניק לה תקציב בלתי מוגבל ככל שיידרש להפקת הסרט "OLYMPIA" [נספח 4] . אותה הגישה הרצינית שאפיינה את עבודה בנירנברג ליוותה אותה עכשיו בהכנותיה לקראת כיסוי אולימפיאדת ברלין 1936 . זאת הייתה הפעם הראשונה בתולדות הקולנוע שמישהו נטל על עצמו לתעד בהרחבה ופרוטרוט את המשחקים האולימפיים . מעניין כי האולימפיאדה ה- 10 שנערכה ב- 1932 בלוס אנג'לס סמוך להוליווד (Hollywood) לא עוררה שום סקרנות קולנועית וכלל לא תועדה . לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל ראתה בדמיונה את הקשר הבל יינתק בין יוון העתיקה לגרמניה המודרנית . היא סיפרה כי כבר בראשית רעיון התיעוד המאסיבי של משחקי ברלין 1936 ראתה בחלומותיה את המקדשים של זֵאוּס והפסלים העתיקים של יוון הקדומה וכיצד ההריסות העתיקות קמות לתחייה . תיעוד "אולימפיה" היה ממושך . הוא החל בטקס הצתת הלפיד האולימפי ב- 20 ביולי 1936 פרי רעיונו של ד"ר קָארְל דִים באולימפיה העתיקה ביוון והבאתו לגרמניה . הטקס באולימפיה כוסה ע"י צוותי צילום בראשות הצלם וִוילִי זִילְקֶה (Willy Zielke) וגם ע"י הרדיו הגרמני שהעביר אותו בשידור ישיר מאולימפיה לברלין . התיעוד הקולנועי הסתיים בערבו של 16 באוגוסט 1936 יום טקס הנעילה של המשחקים . הספר "פסגת היכולת האנושית" מצדיע ל- לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל כקולנוענית ומתעדת מוכשרת .

berlin olympics 1

טקסט מסמך : אולימפיאדת ברלין 1936 . שרטוט מסע הלפיד האולימפי בן 3000 ק"מ שהחל ב- 20 ביולי 1936 מהכפר אולימפיה העתיקה ביוון , חצה שבע מדינות , והסתיים כעבור שניים עשר ימים ב- 1 באוגוסט 1936 – יום טקס הפתיחה של האולימפיאדה באצטדיון האולימפי המרכזי בברלין . (מקור : הספר והדו"ח הרשמי של הוועד האולימפי האמריקני "אולימפיאדת ברלין 1936") .

הצתת הלפיד ב- 20 ביולי 1936 באולימפיה העתיקה ביוון והבאתו לגרמניה ע"י 3300 רצים שנשאו אותו יומם וליל במשך שניים עשר ימים לאורך מסלול בן כ- 3000 ק"מ שחצה שבע מדינות יוון (1008 רצים) , בולגריה (238 רצים) , יוגוסלוויה (575 רצים) , הונגריה (386 רצים) , אוסטריה (219 רצים) , צ'כוסלובקיה 282 , וגרמניה (600 רצים) בואכה ברלין ב- 1 באוגוסט 1936 יום טקס הפתיחה – היה מבצע ארגוני מסובך אך גם מלהיב שזכה לשיתוף פעולה מצד המדינות המשתתפות בו . זה היה פרי רעיונו ויוזמתו החדשנית של ההיסטוריון האולימפי ואיש הספורט והחינוך הגופני ד"ר קָארְל דִים (Dr. Karl Diem) רעיון שמצא חן בעיני הקנצלר אדולף היטלר . קָארְל דִים היה הרוח החיה בוועדה המארגנת של משחקי ברלין 1936 ושימש אחד משני ראשיה יחדיו עם נשיאה ד"ר תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד (Dr. Theodor Lewald). קארל דים היה האיש שהוביל את ההזדהות האולימפית של גרמניה החדשה עם זאת של יוון הקדומה הקלאסית . הספורט על גווניו השונים היה חלק אינטגראלי של החברה היוונית העתיקה ועכשיו ב- 1936 הניע את הדינאמיקה היוצרת של גרמניה הנאצית .

riefenstahl 3

טקסט תמונה :  1936 . לני ריפנשטאהל חביבת השלטון הנאצי בחברת הפיהרר אדולף היטלר (מימין) ושר התעמולה הארסי והדומיננטי שלו ד"ר יוזף גבלס . (ארכיון ZDF) .

riefenstahl 4

טקסט תמונה :  1936 . בימאית הקולנוע לני ריפנשטאהל עם שר התעמולה ד"ר יוזף גבלס לאחר צילומי הסרט "OLYMPIA" . (ארכיון ZDF) .

לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל ידעה היטב בטרם תחילת הצילומים מי הוא האתלט האמריקני הצעיר גֶ'סִי אוֹאֶנְס בן ה- 23 ששמו הלך לפניו והכירה את איכויותיו . ב- 25 במאי 1935 שנה לפני אולימפיאדת ברלין כבש את פסגת היכולת האנושית משקבע באצטדיון "אָן אָרְבּוֹר" במישיגן בתוך פחות משעה שלושה שיאי עולם פנטסטיים , ריצת 100 מ' בזמן של 10.2 ש' , ריצת 200  מ' בזמן של 20.3 ש' , וקפיצה לרוחק בתוצאה של 8.13  מ' . לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל שהייתה רגישה ליפי הגוף ותנועתו , העריצה את גמישותו וזריזותו החתולית של גֶ'סִי אוֹאֶנְס . הוא היה אָצָן שיצר את הרושם כי רק פסע הפריד בינו לבין השלמות . הפרופורציות שלו היו כה מותאמות ומלאות הדר עד שלא נראה כלל מתאמץ . נדמה היה כי הוא מבצע את משימותיו האתלטיות על המסלול כלאחר יד . זהו דבר מדהים ומיוחד במינו . כל מי שצפה ב – "OLYMPIA" מ- 1936 של לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל או בסרטו התיעודי של בַּאד גְרִינְסְפַּאן "Jesse Owens Returns to Berlin" מ- 1968 היה עֵד לקלות בה השיג האָצָן האמריקני המופלא הזה את ניצחונותיו ובסופם ארבע מדליות מזהב שהוענקו לו . לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל תיעדה וצילמה את כל הפעילויות שלוֹ באולימפיאדת ברלין 1936 בפרוטרוט , בתוכן את ארבעת תחרויות הגמר בהן זכה ג'סי אואנס בארבע מדליות זהב , לרבות אימוניו והריצות המוקדמות בהן נטל חלק . 45 הצלמים שלה ירו במשך 16 ימי האולימפיאדה כמות פנטסטית של סלילי פילם סך של 1500000 feet (חצי מיליון מטר) . תוכניות הצילום היו מפורטות וכתובות מראש , אין דרך אחרת לעשות זאת אלא להיות מסודר ומדויק אך היו לה כל מיני העדפות משלה ושינויי כיוון במהלך ההסרטה , מעבר ל- Line up המתוכנן . היא ייחדה למשל יותר כמות פילם גם לתחרויות המוקדמות בהן נטל חלק גֶ'סִי אוֹאֶנְס והקצתה בין חמישה לשבעה צלמים מעבר למה שחשבה קודם , שתיעדו במשך שעות רבות את שני האתלטים האמריקניים הבכירים האָצָן גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) ואלוף קרב העשרה (Decathlon) גְלֶן מוֹרִיס  (Glenn Morris) . צריך להבין שגֶ'סִי אוֹאֶנְס נטל חלק במגוון גדול של פעילויות אולימפיות במשחקי ברלין 1936 . הוא השתתף בתחרויות המוקדמות , שלב רבע גמר , שלב חצי גמר , ושלב הגמר בשתי הריצות הקצרות ל- 100 מ' ו- 200 מ' , וכן התחרה בתחרויות המוקדמות ותחרויות הגמר בשני מקצועות נוספים , בקפיצה לרוחק ומרוץ שליחים לגברים 4 x 100 מ' . מפני שזכה בארבע מדליות זהב השתתף גֶ'סִי אוֹאֶנְס בארבעה טקסי מנצחים נפרדים בו ניצב על הדוכן הראשי באצטדיון האולימפי כשהוא מקבל את המדליות ועציצי עץ אלון ומנגנים לכבודו את ההמנון הלאומי האמריקני . הקולנוענית הדוקומנטארית לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל צילמה את כל עשרת התחרויות בהן השתתף גֶ'סִי אוֹאֶנְס .לוח ההופעות של גֶ'סִי אוֹאֶנְס במשחקים האולימפיים של ברלין 1936 היה אפוא עמוס ודחוס וכך גם עבודת המצלמות של הקולנוענית הגרמנייה . (על פי העיתון האולימפי היומי שיצא באותה העֵת מטעמה של הוועדה המארגנת הגרמנית (על פי הדיווח של "OLYMPIAZEITUNG") . נספח וסעיף עזר [5] .

hitler 8

טקסט תמונה : 1 באוגוסט 1936 . טקס הפתיחה של אולימפיאדת ברלין 1936 . גושי אדם ענקיים מסודרים בסדר מופתי מצדיעים במועל יד נאצי לנושא הלפיד המתקרב לפאתי האצטדיון האולימפי המרכזי . גדודי הנוער המוניים ה- "היטלר יוגנד" בפיקודו והנחייתו של שר הנוער באלדור פון שיראך ומאות דגלי צלב הקרס שהותקנו מסביב , היוו תפאורה ו- אלמנט הכרחי בקיומו של ריטואל שחזר על עצמו שוב ושוב ובמרכזו : "המולדת גרמניה מעל הכול" . (Olympiazeitung 1936) .

[1]  מקור :  מתוך ספרו של הגרמני ד"ר קארל קרימל, "אתלטיקה", שיצא לאור במינכן ב-  1930

[2]  מקור: מתוך ספרה של  מ.  מנסנדיק (M. Mensendieck) משנת 1923 :  "FUNKTIONNELLES  FRAUENTURNEN"

[3]  “Gleichschaltung” , מונח שהיה מקובל ושגור בגרמניה לאחר עלות אדולף היטלר לשלטון ופירושו , שכנוע מתנגדים באמצעים תקיפים , ו/או חיסול אופוזיציונרים.

[4]  גרמניה הנאצית – דיקטטורית מעולם לא פרסמה את העלות האמיתית של הפקת "OLYMPIA" , כמו שלא הביאה אף פעם לידיעת הציבור את העלויות הכלכליות של ארגון אולימפיאדות החורף והקיץ בגָארְמִיש – פָּרְטֶנְקִירְשֶן וברלין ב- 1936.

[5]  ראה נספח : העיתון היומי של הוועדה המארגנת הגרמנית , "1936 OLYMPIAZEITUNG".

אולימפיאדת ברלין 1936 מתקיימת בתאריכים 16.8.1936 – 1.8.1936 

שני ראשי הוועדה המארגנת של אולימפיאדת ברלין 1936 ד"ר תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד וד"ר קָארְל דִים שהיו מוכרים ומקובלים מאוד על כל אנשי IOC הודיעו שהוועד האולימפי הגרמני יקפיד למלא אחר החוקה האולימפית ולא תהיה שום אפליה הנוגעת ליהודים או של ספורטאים שחורים . אך הדבר לא עבר בשקט . ההחלטה לקיים את האולימפיאדה בברלין הנאצית ערערה לחלוטין את אימונם של המדינות הדמוקרטיות האירופיות וכל אלה שהאמינו בכנות אנשי IOC . ההחלטה לערוך את האולימפיאדה ה- 11 במניין הזמן החדש בגרמניה סתרה על פי דעתם את הרעיון האנושי שהונח בבסיס קיום האולימפיאדות , והוא שלום ואחווה בין בני האדם באשר הם והפגנת שוויון בין אומות העולם . קנצלר גרמניה אדולף היטלר חשב אחרת ובאחד מנאומיו רבי הפאתוס ברייכסטאג הציג את עיקרי תורת עליונות הגזע הארי ואת התוקפנות והכוחנות שלו ליצירת עולם חדש . אדולף היטלר לא הסתיר את שנאתו ליהודים ושחורים ואת כוונותיו בדרך להגשמת תיאוריית הגזע הגרמנית על כל משמעויותיה : אפליה , קיפוח , ושלילת זכויות אזרחים שנחשבו על פי התיאוריה הנוראית והמסולפת שלו לבני דרגה שנייה או שלישית . אדולף היטלר החליט לממש את רעיון עליונות הגזע הארי הגרמני גם באמצעות שימוש בהפעלת מכונת המלחמה האדירה שלו אם יהיה צורך בכך כדי לבנות מחדש רייך גרמני בן 1000 (אֶלֶף) שנים . ב- 1933 החלה גרמניה לפתח מערכות נשק חדישות והרסניות ועמן בניית צבא אדיר לרבות חיל אוויר וחיל הים בעוצמות חסרות תקדים . בחלוף שש שנים ב- 1 בספטמבר 1939 פתחה גרמניה בהנהגת אדולף היטלר במלחמת העולם ה- 2 . ב- 1941 החלה בהשמדה שיטתית של יהדות אירופה. במשך שש שנים טבלו אירופה והעולם בנהרות של דם, עלו באש , וכוסו בתמרות עשן . עשרות מיליוני בני אדם נהרגו במלחמה . המשטר הנאצי רצח שישה מיליון יהודים בתוכם מיליון ילדים יהודים .

ioc 1טקסט תמונה :  שנת 1930 . אנשי הוועד האולימפי הבינלאומי של IOC (ראשי תיבות של International Olympic Committee) מתכנסים לפגישת הכנה בברלין בטרם ההחלטה להעניק לבירה הגרמנית את הזכות לארח את המשחקים האולימפיים ב- 1936 . זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : סיגפריד אדסטרום (Sigfrid Edstrom – שוודיה) , מלכיור דה פוליגנאק (Melchior de Polignac – צרפת) , נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי הגראף הבלגי הנרי דה באיילט לאטור (Henri de Baillet Latour – בלגיה) , תיאודור ליוואלד (Theodor Lewalld – גרמניה) , ו- אלברט בארדז (Albert Berdez) מזכ"ל IOC . (באדיבות הוועד האולימפי הגרמני) .

אדולף היטלר בז ולעג לדמוקרטיות החלשות לרבות אנגליה וארה"ב המתייחסות בסובלנות לזכויות האדם ולהגינותן כלפי בני מיעוטים לרבות יהודים ושחורים .  בינתיים בטרם המשחקים ועם הגיע משלחות הספורט מרחבי העולם לאולימפיאדת ברלין 1936 הורה שר התעמולה ד"ר יוזף גבלס להנמיך להבות ולחדול באופן זמני מרדיפת יהודים בגרמניה . הוא ציווה גם להוריד את כל השלטים והסיסמאות האנטי יהודיות התלויות ברחובות הערים . גרמניה שינתה פניה לרגע .

בחודש יוני 1936 נערכה בפאריס וועידה רבת משתתפים להגנת טוהר הרעיון האולימפי , בה השתתפו נציגים ממדינות ארה"ב , ספרד , צרפת , אנגליה , צ'כוסלובקיה , שוודיה , שווייץ , בלגיה , דנמרק ועוד מדינות . הוועידה קראה להטיל חֶרֶם על אולימפיאדת ברלין 1936 ולקיים אולימפיאדה חלופית עממית בספרד . ביולי 1936 הגיעו לברצלונה כ- 20 משלחות, ביניהן משלחת מארץ ישראל שהייתה מיוצגת ע"י ספורטאי "הפועל" אולם בתאריך שנועד לטקס פתיחת המשחקים החלופיים האלה פרצה מלחמת האזרחים בספרד , מחנה הימין בראשות הגנרל פְרָנְצֶ'סְקוֹ פְרָאנְקוֹ נגד השמאל בארצו , והמשחקים בוטלו . אנשי הוועד האולימפי הבינלאומי התעלמו מהאזהרות והקריאות להחרמת ברלין 1936 בנימוק שאין לערב פוליטיקה עם ספורט . אדולף היטלר הרוויח . ספורטאים יהודים במשלחות הספורט השונות לא יכלו להבין כיצד אפשר להתחרות בגרמניה המשפילה את תושביה ואזרחיה היהודים עד עפר. חלק מהם ביטל את השתתפותו באולימפיאדת ברלין 1936. שלוש שחייניות יהודיות במשלחת האוסטרית למשחקי ברלין 1936 יהודית דויטש , לוסיה גולדנר , ורות לנגר וויתרו מייד על השתתפותן . לא כל הספורטאים היהודים נהגו כמותן . אחרים ביכרו לייצג את מדינותיהן בגרמניה למרות הנאציזם בטענה שהדגל האולימפי עם הלוגו של חמש הטבעות הוא שישלוט בברלין ולא גדל צלב הקֶרֶס . שני האָצָנִים היהודים במשלחת ארה"ב סֶם סְטוֹלֶר (Sam Stoller) ומַרְטִי גְלִיקְמַן (Martie Glickman) חברי רביעיית השליחים 4 x 100 מ' הפליגו בשמחה עם חבריהם לגרמניה . הסַיָיף היהודי הונגרי אָנְדְרֶה קָאבוֹש ניצח בתחרויות הסיף והחרב באולימפיאדת ברלין 1936 . הסייפת היהודייה – הונגרית אילונה שאכאֶרר – אֶלאֶק זכתה בין הנשים . היהודי הונגרי קארולי קארפאטי ניצח בהיאבקות חופשית במשקל קל [1] . מרים המשקלות היהודי אוסטרי רוברט פיין זכה במדליית הכסף במשקל קל . הוועד האולימפי הארץ ישראלי שנוסד ב- 1933 ושהיה מורכב מיהודים , אנגלים , וערבים קיבל אף הוא הזמנה רשמית להשתתף באולימפיאדת ברלין שאמורה הייתה להיפתח ב- 1 באוגוסט 1936 , אך דחה את ההזמנה בשאט נפש ובכך הזדהה עם העמדה היהודית . אם כי באופן רשמי הוא לא ייצג את העם היהודי אלא את השלטון המנדטורי הבריטי בפלשטינה , הלא היא ארץ ישראל . בתפקיד יו"ר הוועד האולימפי הארץ ישראלי שמנה תשעה חברים ב- 1936 כיהן הקולונל פְרֶדֶרִיק הֵרְמַן קִיש [2]  אך הרוח החיה בו היה מזכיר הכבוד יוֹסֵף יְקוּתִּיאֵלִי הוגה רעיון המכביות . סגני הנשיא של הוועד האולימפי הארץ ישראלי היו מ. פוללוק ואלכסנדר אפשטיין . גזבר הכבוד היה שלמה ארזי . שאר החברים היו עלי אפנדי מוסתקים , צבי נשרי , יהושע אלוף , ופרץ דגן . עיתון "הבּוֹקֶר" הארץ ישראלי פרסם ב- 8 באוגוסט 1936 את מכתב ההוקרה של הנרי מונד הלוֹרְד מֶלְצֶ'ט הצעיר [3] שברך את השחיינית היהודייה – אוסטרית יְהוּדִית דוֹיְטְש על החלטתה שלא להשתתף באולימפיאדה הנאצית .

להתעניינות והסקרנות שלי כעורך ומפיק בטלוויזיה באירוע של אולימפיאדת ברלין 1936 היו סיבות נוספות שנִלְווּ להופעתו המזהירה של גֶ'סִי אוֹאֶנְס . בראשן הפריצה ההיסטורית של הטלוויזיה הגרמנית "TELEFUNKEN" כמדיום של תקשורת המונים ותפעולה ע"י ה-  DRP (ראשי תיבות של Deutsche Riechs Post) משרד הדואר הגרמני , לצַד כישרון התיעוד של הקולנוענית והבימאית הגרמנייה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל .האתגר שניצב בפני היה כיצד לתרגם את הידע האישי שלי לאינפורמציית טלוויזיה . כיצד ואיך לביים את התוכנית , "מהר יותר , גבוה יותר , חזק יותר" , וכיצד לכתוב , לביים , ולערוך אותה טוב יותר .

הוועדה המארגנת של אולימפיאדת ברלין 1936 בראשותם של המזכ"ל ד"ר קָארְל דִים (Dr. Carl Diem) והנשיא ד"ר תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד (Dr. Theodor Lewald) [נספח 1] נהנתה מתקציב ענק של הממשלה הנאצית למעשה כמעט בלתי מוגבל . האולימפיאדה נועדה להאדיר ולפאר את שמה של גרמניה הנאצית במשפחת העמים . המשטר הנאצי הרוֹדָנִי לא מסר מעולם לנתיניו שום דו"ח כספי הנוגע לעלויות ארגון אולימפיאדת החורף 1936 בגָארְמִיש – פָּרְטֶנְקִירְשֶן ואולימפיאדת הקיץ 1936 בברלין . הערכות זעירות קובעות כי ארגון אולימפיאדת ברלין עלתה למשלם המיסים הגרמני כ- 40000000 (ארבעים מיליון) דולר [2]  בעוד עלות אולימפיאדת גארמיש – פרטנקירשן הייתה כמחצית מהסכום , 20000000 (עשרים מיליון) דולר . שישית מהסכום הזה כ- 10000000 (עשרה מיליון) דולר חזרו לקופת המדינה ממכירת כרטיסים לאירועי הספורט הרבים והמגוונים. בתחרויות ברלין 1936 נטלו חלק 49 מדינות ו- 4100 ספורטאים . במשך 16 ימי האולימפיאדה מטקס הפתיחה ב- 1 באוגוסט 1936 ועד טקס הנעילה ב- 16 באוגוסט 1936 היה האצטדיון האולימפי גדוש ב- 100000 (מאה אלף) צופים . תקציבי הענק הממשלתיים אפשרו לד"ר תיאודור ליוואלד וד"ר קָארְל דִים לשמר תכנים אולימפיים שנשכחו בצד חידושים מזהירים בתחום הארגון והטכנולוגיה . הוועדה המארגנת הגרמנית בראשותם העניקה לחלק מהתכנים דימוי טִקְסִי – מיתולוגי מתקופת יוון העתיקה , ובמרכזם הדלקת הלפיד בכפר אולימפיה העתיק המקום שאירח במשך 1169 שנים את האולימפיאדות הקדומות . שם החל מסע הבאתו לברלין באמצעות שרשרת של  3300 רצים לאורך מסלול בן 3300 ק"מ שחצה שבע מדינות ובסופו הדלקת המשואה האולימפית בטקס הפתיחה של המשחקים באצטדיון האולימפי בברלין ב- 1 באוגוסט 1936 . בכך ביקשו קָארְל דִים ותֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד להקים גשר אנושי בין יָוָון הקלאסית העתיקה לבין גרמניה החדשה . למרות שתֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד היה נשיא הוועדה הרי שהביצוע הטכני של משחקי ברלין 1936 נמסר למעשה לידיו המוכשרות של ד"ר קָארְל דִים (היה צעיר ב- 20 שנה מתֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד) , אשר בדומה למרבית בני ארצו חולל פלאים בארגון המשחקים שעה שהיה נתון לחסדיה של התנועה הנציונאל – סוציאליסטית . הוועדה המארגנת הגרמנית שיפרה את מערכת המדידה בתחרויות הריצה והשקיעה זמן ומחקר בפיתוח נוסף של מצלמת הפוטו פיניש . מערכת הפצת המידע הפנימית למען 100000 אנשים היושבים באצטדיון האולימפי וצופים בתחרויות הא"ק קיבלה תנופה וממדים חדשניים , בהשוואה לזאת של לוס אנג'לס 1932 . אולימפיאדת ברלין 1936 נחשבה לפסגת המשחקים האולימפיים מבחינה ספורטיבית , ארגונית , וטכנולוגית , בה גם התקשורת האלקטרונית רדיו וטלוויזיה , הגיעו להישגים חשובים ושם קנתה בימאית הקולנוע הגרמנייה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) את המוניטין הבינלאומי שלה עם סרטה "OLYMPIA" .

riefenstahl 5

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 . לני ריפנשטאהל (Leni Riefenstahl) ואחת מצוותי הצילום שלה בעת הסרטת האירועים האולימפיים . (Olympiazeitung 1936) .

ד"ר קָארְל דִים נולד ב- 24 ביוני 1880 בווירצבורג גרמניה . תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד נולד 20 שנה לפניו ב- 18 באוגוסט 1860 . מתקופת נערותו כאתלט מצטיין העריץ את האידיאל האולימפי עוד מימי יָוָון הקדומה שנחשב בעיניו להרואי . ב- 1906 החל את הקריירה האולימפית שלו בגרמניה . נחשב להיסטוריון הספורט החשוב בתקופתו גם של תולדות המשחקים הַהֵלֶנִיים באולימפיה העתיקה . הוא צעד יד ביד עם חבר הוועד האולימפי הגרמני תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד . בשנת  1909 הבטיח להם הוועד האולימפי הבינלאומי בראשות הנשיא פייר דה קוברטיין כי לאחר אולימפיאדת סטוקהולם 1912 מדינת גרמניה היא זאת שתארח את המשחקים ב- 1916 . מלחמת העולם ה- 1 שמה לאל את תקוותיהם . גרמניה שנתפשה כמדינה מיליטאריסטית שואפת אלי מלחמות ומי שאשמה בהתלקחות מלחמת העולם הראשונה , הורחקה ע"י הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) משתי האולימפיאדות של אנטוורפן 1920 ופאריס 1924 . היא הושבה לחיק המשפחה האולימפית לקראת אולימפיאדת החורף של סט. מוֹרִיץ (שווייץ) 1928 והמשחקים האולימפיים של אמשטרדם 1928 . משימת בניית המשלחות האולימפיות הוטלה על כתפיהם של שני הוותיקים ד"ר תיאודור ליוואלד וד"ר קארל דים .

שישה שבועות לאחר שהתמנה לקנצלר גרמניה ב- 1933 הודיע אדולף היטלר לתֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד ששימש עכשיו נשיא הוועד המארגנת של המשחקים ולקָארְל דִים מזכ"ל הוועדה כי המדינה תושיט להם כל סיוע אפשרי בארגון אולימפיאדת ברלין 1936 . מצבו של קָארְל דִים במשטר הנאצי הגזעני היה עדין . קָארְל דִים תמך ללא עוררין במפלגה הנאצית אך אשתו לִיזְלוֹט (Liselott) הייתה יהודייה . המשטר הנאצי העלים עין בשל הידע האולימפי העצום שלו וכישרונו הארגוני ואפשר לו לשמש בתפקיד ניהולי בכיר ביותר במיניסטריון הספורט של הרייך ה- 3 . שר הספורט בממשלת הרייך ה- 3 היה איש האצולה הָאנְס פוֹן טְשָאמֶר אוּנְד אוֹסְטֶן (Hans Von Tschammer Und Osten) , ידידו של הקנצלר אָדוֹלְף הִיטְלֶר מאז 1922. היו אלה קָארְל דִים ותֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד שהעניקו את המדליות האולימפיות בטקסים המרכזיים באצטדיון האולימפי בברלין 1936 , אך בעוד תיאודור ליוואלד הצדיע תמיד במועל יד נאצי , קָארְל דִים רק הסיר את כובעו בפני המנצחים כשידיו נשארות שמוטות בצידי גופו . לאחר נפילת הרייך ה- 3 וכניעת גרמניה ב- 1945 המשיך ד"ר קארל דים לשרת את הממשל הגרמני החדש בראשותו של הקנצלר קונראד אדנאואר . ד"ר תיאודור ליוואלד מת בקיץ 1947 . קארל דים מת בדצמבר 1962 .

karl diem 1

טקסט תמונה :  סוף שנות ה- 20 וראשית שנות ה- 30 של המאה שעברה . הגרמני ד"ר קארל דים (Dr. Carl Diem) הוא יו"ר הוועדה המארגנת של משחקי אולימפיאדת ברלין 1936.

theodor lewald 1

טקסט תמונה : ד"ר תיאודור ליוואלד (Dr. Theodor Lewald) הוא נשיא הוועדה המארגנת הגרמנית . קארל דים ותיאודור ליוואלד חוללו מהפכה ארגונית , תכניתית , וטכנולוגית בניהול והפקת המשחקים .

ראה שני הספרים עבי הכרס שחקרתי וכתבתי , "למילים יש וויזואליה משלהן" ו- "הפקות חובקות ארץ ועולם" במסגרת הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים שאני חוקר וכותב , וקרויה בשמה הכללי "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". המחקר והכתיבה יסתיימו ב- 2019 ו/או לכל המאוחר ב- 2020. 

במאי 1930 ערך כאמור הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) קונגרס גדול בברלין . נשיא גרמניה (רפובליקת וויימאר) הפילדמארשאל פאול פון הינדנבורג בן 83 פתח את הישיבות והכריז בנאום חוצב להבות , "תרבות הגוף חייבת להיות הרגל חיים" . רקטור אוניברסיטת ברלין פרדיננד שמידט , הוסיף , "כי בעבר הושם דגש גדול מידי על התרבות האינטלקטואלית בגרמניה לעומת התרבות הגופנית וכי עתה המטוטלת יכולה לנוע בכיוון אחר" . נשיא הוועד האולימפי הגרמני ד"ר תיאודור ליוואלד , הזכיר בנאומו את התפקיד הגרמני בהעמקת הידע אודות האולימפיזם הקלאסי . ב- 1931 החליט הוועד האולימפי הבינלאומי להעניק לברלין את הזכות לארח את המשחקים האולימפיים . נשיא רפובליקת ווימאר פאול פון הינדנבורג שהטיף לאומה הגרמנית זה מכבר לעסוק בתרבות הגוף הודיע לד"ר קארל דים כי על הוועד האולימפי הגרמני לדאוג בעצמו למקורות המימון . הוא אומנם תומך בספורט אבל בשל המצב הכלכלי הירוד של גרמניה הממשלה לא תתמוך כלכלית בפרויקט האולימפי . ד"ר קארל דים החל במסע איסוף תרומות בטרם התחוללה רעידת אדמה פוליטית בגרמניה . בינואר 1933 התמוטטה רפובליקת וויימאר ועל חורבותיה מינה הנשיא פאול פון הינדנבורג בינואר 1933 את אדולף היטלר לקנצלר החדש של גרמניה . במארס 1933 כשישה שבועות לאחר מינויו הצהיר הקנצלר החדש בראייתו הפוליטית המפוכחת כי הממשלה הנציונאל – סוציאליסטית בניגוד לדעתו של פאול פון הינדנבורג תעניק כל סיוע נדרש לוועדה המארגנת הגרמנית והוועד האולימפי הגרמני בארגון והפקת המשחקים האולימפיים של ברלין 1936 . בראש הוודה המארגנת והוועד האולימפי ניצבו כידוע ד"ר קָארְל דִים וד"ר תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד . במשך תקופה אינטנסיבית של שלוש שנים הקימה הוועדה המארגנת הגרמנית בתמיכת המשטר הנאצי ובראשות האדריכל הגרמני וֶורְנֶר מָארְץ' (Werner March) קומפלקס אולימפי ענק ומרשים בעלות של כ- 70000000 (שבעים מיליון) מארקים גרמניים [3] לקראת משחקי ברלין 1936 שנבנה על שטח של תשעה קמ"ר , ובמרכזו האצטדיון האולימפי המרכזי והמודרני שתכולתו כ- 105000 (מאה וחמישה אלף) צופים . זה היה אצטדיון חדיש ומשוכלל שמצויד במתקנים ספורטיביים יעילים ומרהיבים שטרם נראו עד אז . הגישה למסלולי הא"ק ומתקני הספורט האחרים הייתה באמצעות מנהרות תת קרקעיות . ליד האצטדיון האולימפי נבנתה בריכת השחייה האולימפית ומגדלי הקפיצה למים . תכולתה כ- 25000 (עֶשְרִים וחמישה אֶלֶף) צופים .

הארכיטקטורה המודרנית טרם ראתה מבני ספורט כה מפוארים ונוחים המאפשרים התכנסות מהירה של מאות אלפי אנשים בקומפלקס האולימפי ופיזורם בתוך דקות בסיום התחרויות . הארגון הגרמני היעיל והכלכלה המשגשגת של המשטר הנאצי הוכיחו את עצמם . תכנון מבנה הכפר האולימפי בשטח פסטוראלי עבור 4100 הספורטאים האמורים להגיע למשחקי ברלין 1936 היה מזהיר . הכפר האולימפי נבנה במרחק של 14 ק"מ מהקומפלקס האולימפי . הארכיטקטורה הגרמנית הצטיינה ביופייה , גודלה , ונפחה .

berlin olympics 2

טקסט תמונה : האולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936 . הכניסה המפוארת והמלכותית לקומפלקס האולימפי המפואר בברלין . מבקרים ואורחים רבים מחו"ל ראו בנוף האולימפי הזה ארכיטקטורה מגלומנית , שנועדה להאדיר את שמה הבינלאומי של גרמניה כמעצמה כלכלית החזקה בעולם . (OLYMPIAZEITUNG 1936) .

berlin olympics 3

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 . מראה ארכיטקטוני של האִצטדיון האולימפי המרכזי ב- ברלין המכיל 105000 (מאה וחמישה אלף) מקומות ישיבה . תכנן אותו האדריכל אלברט שפאר . ממול נראה יציע העיתונות הבינלאומית המרווח . 1500 עיתונאים מכל רחבי העולם סיקרו את אולימפיאדת ברלין 1936 . אדולף היטלר ביקש מהאדריכל הראשי שלו אלברט שפאר (Albert Speer) לבנות אצטדיון ענק שתכולתו 400000 (ארבע מאות אלף) צופים . אדולף היטלר רצה שגרמניה תהיה המארחת הבלעדית של כל האולימפיאדות שייערכו לאחר אולימפיאדת טוקיו 1940 . (OLYMPIAZEITUNG 1936) .

berlin olympics 4

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 . אגף של האצטדיון האולימפי המרכזי בברלין . מאסיבי , ענק , ומשוכלל . תכולתו 100000 (מאה אלף) צופים . את האצטדיון תכנן משרד האדריכלים של וורנר מארץ' (Werner March). (מקור : OLYMPIAZEITUNG 1936).

werner march

טקסט תמונה : זהו הארכיטקט הגרמני וורנר מארץ' (Werner March)  מתכנן הקומפלקס האולימפי של משחקי ברלין 1936 . (מתוך התיעוד הגרמני Olympiazeitung 1936) .

חזון האדריכלות של וורנר מארץ' השתלב היטב בתכנון הספורטיבי של מערך המשחקים והתחרויות ע"י הוועדה המארגנת בראשותם של שר הספורט של הרייך ה- 3 הָאנְס פוֹן טְשָאמֶר אוּנְד אוֹסְטֶן , נשיא הוועדה תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד והמנכ"ל ד"ר קָארְל דִים . התוצאה הסופית הייתה מופתית . אולימפיאדת ברלין 1936 הפכה להיות הסמן הימני של המשחקים האולימפיים אך הקנצלר אדולף היטלר רצה יותר מכך . הוא ביקש לרתום את מלאכת האדריכלות המפוארת והאִרגון היעיל של הוועדה המארגנת לעגלת שירות התעמולה של הרייך ה- 3 בראשות נאמנו ד"ר יוֹזֶף גֶבֶּלְס . אדולף היטלר לא הסתפק בהישגיות הספורטיבית הגרמנית באִרגון ועל המסלול . הצלחה הזאת איננה שווה דבר אם איננה מתורגמת מייד לשפה פוליטית כפי שמצוות מילות השיר הלאומי של המדינה , "גרמניה , גרמניה מעל לכל" (Deutschland , Deutschland Uber Alles) . המשחקים האולימפיים של ברלין 1936 היו חג לעם ומבחן למשטר [4] . האולימפיאדה הפכה למנוף והשגת יתרונות פוליטיים אך לא פגעו באטרקטיביות של תחרויות הספורט . העולם הנאיבי של שנות ה- 30 טרם תפש את גודל הסכנה הגרמנית . אירופה הישנה וארה"ב טרם הפריעו לדיקטטורה הנאצית לרתום כל אלמנט כלכלי פוליטי , וצבאי , חברתי ו/או תקשורתי בעל פוטנציאל להשפיע על גיוס העם ורוחו למען המאמץ המלחמתי של אדולף היטלר .

1936. ראשית עידן ה- Video בטלוויזיה. חברת האלקטרוניקה הגרמנית Telefunken בראשות המהנדס הראשי שלה וולטר ברוך (Walter Bruch) ותחת אחריותו המיניסטריאלית של שר התעמולה ד"ר יוזף גבלס וה- DRP (ראשי תיבות של Deutsche Reich Post) הופכת את אולימפיאדת ברלין 1936 לסנסציה עולמית תקשורתית חסרת תקדים. Telefunken נעזרת ומנצלת מחקרי טלוויזיה בריטיים ואמריקניים מוקדמים כדי להקים לראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה הבינלאומית מערך של 72 (שבעים ושתיים) שעות שידורים ישירים בטלוויזיה הגרמנית מתחרויות הא"ק, השחייה, וההתעמלות, ומטקסי הפתיחה והנעילה.

חברת האלקטרוניקה הגרמנית "Telefunken" בראשות המהנדס הראשי וָולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch) צברה בראשית שנות ה- 30 של המאה שעברה ידע טלוויזיוני שאפשר לה ב- 1935 לבנות ניידות שידור טלוויזיוניות ומצלמות אלקטרוניות . "טֶלֶפוּנְקֶן" הציבה באולימפיאדת ברלין 1936 שלוש מצלמות Video ענקיות [1]  באצטדיון המרכזי ובבריכה האולימפית , והעבירה משם 72 שעות של שידורים ישירים מתחרויות הא"ק והשחייה . המצלמות גדולות הממדים נראו כמו תותחי צילום . צוות של שישה אנשים נדרש להפעילן . כל אחת מהן שקלה יותר מ- 200 ק"ג . כלי הצילום המסורבלים האלה היו הדור הראשון של מצלמות ה-Video בהיסטוריה של הטלוויזיה . המצלמות הענקיות שידרו תמונת טלוויזיה גסה שהורכבה מ- 181 קווים בלבד ולכן נזקקו לאור יום חזק ומזג אוויר בהיר כדי לייצר סיגנאל שידור איתן [2] . סיגנאל הטלוויזיה נשלח לעשרים ושמונה מרכזי צפייה ציבוריים שהוקמו בתיאטראות וספריות בברלין וגם בכפר האולימפי , וגן לערים לייפציג , המבורג , ופּוֹטְסְדָאם , וכמה ערים נוספות . זה היה מבצע טכנולוגי מרשים . מאות אלפי אזרחים גרמניים יכלו לצפות בפלא השמיני . השידורים הישירים של הטלוויזיה הגרמנית הראו את גֶ'סִי אוֹאֶנְס בגדולתו ולצדו כוכבים אולימפיים רבים נוספים על המסלול ובבריכת השחייה . מצלמת Video אחת של "טֶלֶפוּנְקֶן" ניצבה ליד אחד משערי האצטדיון וסיקרה את הזינוק וההגעה של רצי המרתון . העולם היה עֵד ב- אוגוסט 1936 למהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה בעת התרחשותה בשידור ישיר .

walter bruch 5

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 . המהנדס הראשי של חברת TELEFUNKEN וָולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch משמאל) בודק ובוחן את אחת ממצלמות הווידיאו הענקיות המוצבות באצטדיון האולימפי המרכזי . הוא היה המהנדס הראשי של "טֶלֶפוּנְקֶן" אך גם צלם Video טוב שצילם חלק מהתחרויות . (באדיבות אולריך ארדט מ- ZDF. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

walter bruch 6

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 . ניידת שידור טלוויזיה משולבת של "TELEFUNKEN" (מורכבת על רכב גדול מסוג "מרצדס") מצוידת ביכולת לצלם בפילם ו- ווידיאו את תחרויות הא"ק והשחייה באולימפיאדת ברלין 1936 . הניידת מעבירה באמצעות כבל Video מיוחד היוצא ממכונית המרצדס את סיגנל התמונה לעבר אולפן הטלוויזיה המרכזי בברלין . ניידת שידור משולבת בצילום פילם ו- ווידיאו כזאת צילמה את ריצותיו של האתלט האמריקני ג'סי אואנס . לא נשאר שום זיכרון צילום ב- Video של זכיותיו של ג'סי אואנס בארבע מדליות זהב בריצות ל- 100  מ' , 200  מ' , קפיצה לרוחק , ומרוץ שליחים ארבע פעמים 100 מ' משום שמהנדסי הטלוויזיה טרם ידעו להקליט את תמונת ה- Video . (באדיבות אולריך ארדט מ- ZDF . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טכניקת כיסוי תחרויות הא"ק והשחייה ע"י ניידות השידור של הטלוויזיה נעשתה בשתי שיטות : האחת הייתה שידור ישיר ב- Video . בשנייה שילבו צילומי פילם (35 מ"מ) עם ווידיאו כלהלן : עם סיום צילום התחרויות הועברו סלילי הפילם למעבדת פיתוח פילם מיוחדת ששכנה בתוך הניידת עצמה . בעוד מפתחי הפילם עושים את עבודתם בבטנן של ניידות השידור (מכוניות מרצדס) חשו נהגיהן במהירות רבה לאולפן הטלוויזיה המרכזי בברלין . חומר הפילם הועבר ע"י המומחים לאינפורמציה אלקטרונית ושודר זמן קצר לאחר חשיפתו לעשרים ושמונה מרכזי צפייה ציבוריים שהיו פרושים ברחבי ברלין וגם בכפר האולימפי . זה היה חידוש תקשורתי – טלוויזיוני עצום בזמן ההוא . חברת TELEFUNKEN ומהנדסיה בראשות וָולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch) זכו למוניטין ויוקרה עצומים בגרמניה ואירופה וגם בארה"ב וקצרו שבחים מהקנצלר אדולף היטלר ושר התעמולה ד"ר יוזף גבלס .

בימאי הטלוויזיה הגרמני הורסט זייפארת (Horst Seifart) נפטר בנובמבר 2004 בן 82 , נחשב לאחד מגדולי אנשי הטלוויזיה והתקשורת בדורנו וגם היסטוריון טלוויזיה בעל ידע רב וזיכרון מופלא . הורסט זייפארת שימֵש בימאי הטלוויזיה הראשי של שידורי אולימפיאדת מינכן 1972 והוא זוכר בעת שיחות התחקיר עמי כלהלן [3] : "הפקת תמונת ה- Video באמצעות המצלמות הענקיות הייתה בראשית התפתחותה . צילומי הפילם של לני ריפנשטאהל השלימו בעצם את צילומי ה- Video החדשניים שטרם ידעו כיצד לשמרם . מהנדסי האלקטרוניקה הגרמניים של חברת 'טלפונקן' הרכיבו עוד שלוש מצלמות Video שהעבירו בשידורים ישירים את תחרויות הא"ק והשחייה באולימפיאדת ברלין 1936 , וכן העבירו בשידור ישיר את שלב ההגעה לאצטדיון האולימפי של ריצת המרתון לצורך ההקפה האחרונה התוך האצטדיון האולימפי שהיה גדוש מידי יום ביומו ב- 100000 צופים . חוץ מזה השתמשו מהנדסי חברת "טלפונקן" גם בכמה ניידות שידור ששילבו הפעלת שיטת צילום בפילם במצלמות 35  מ"מ ו- 'תרגום' טכני של הפילם בתוך הניידת (ו/או במרכז הטלוויזיה של TELEFUNKEN בברלין) לאינפורמציה אלקטרונית של ה- Video . בפחות מדקה אחת ניתן היה לקבל את התמונות האלקטרוניות על מסכי הטלוויזיה במרכזי הצפייה . זה היה תהליך מסורבל שצלח בימים ההם . מצלמת Video גדולה הוצבה גם בבריכת השחייה . הסיגנאלים האלקטרוניים נשלחו למרכזי צפייה בכפר האולימפי בברלין ולעוד 28 נקודות צפייה מרוכזות נוספות בבירה הגרמנית . כמו כן נשלח סיגנאל ה- ווידיאו גם לעיר פוטסדאם הקרובה לברלין , ולערים מרוחקות יותר כמו לייפציג (170 ק"מ מברלין) והמבורג (270 ק"מ מברלין) . לא ניתן היה לדחוף את סיגנאל הטלוויזיה למרחקים גדולים מאלה" .

horst seifart

טקסט תמונה : זהו הוֹרְסְט  זָיְיפָארְת המופלא , הבימאי הראשי של אולימפיאדת מינכן 1972 . כאן הוא נראה מקבל את פרס הטלוויזיה הגבוה ביותר "מצלמת הזהב" בטקס מיוחד שערכה לו רשת הטלוויזיה הגרמנית ARD . (התמונה באדיבות קלאוס בייסנר עוזרו של הורסט זייפארת . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

walter bruch 8

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 . חברת TELEFUNKEN מעבירה בשידור שיר את טקס הענקת המדליות בריצת המרתון . במרכז המנצח והזוכה במדליית הזהב הקוריאני – יפני שון קי צ'ונג (Sohn Kee Chung) בזמן של 2:29:19.2 שעתיים . מימין הזוכה במדליית הכסף הבריטי ארנסט הארפר (Ernest Harper) בזמן של 2:31:23.2 שעתיים . משמאל הזוכה במדליית הארד הקוריאני – יפני נאם סונג יונג (Nam Seung Yong) בזמן של 2:31:42.0 שעתיים. (OLYMPIAZEITUNG 1936) .

לא נשאר שום זיכרון צילום מהסיקור הטלוויזיוני הישיר של אולימפיאדת ברלין 1936 מפני שמהנדסי הטלוויזיה טרם ידעו להקליט את תמונת ה- Video על פס מגנטי . הניסיון הראשון בתולדות הטלוויזיה הבינלאומית של חברת "TELEFUNKEN" הגרמנית להעביר שידורי טלוויזיה ישירים מאצטדיוני הספורט למרכזי צפייה ציבוריים – צלח היטב . זו הייתה ראשיתה של מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה . רק בשנת 1956 המציאה חברת "AMPEX" האמריקנית בראשות המהנדס צ'ארלס גינזבורג את פטנט הקלטת תמונת ה- Video על רצועה מגנטית ברוחב של שני אינטשים . זיכרון הצילום היחיד ממשחקי ברלין 1936 הוא סרטה התיעודי ב- Film  בן ארבע שעות של בימאית הקולנוע רבת המוניטין לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל , שקראה לו "OLYMPIA" . הסרט "אולימפיה" חולק לשני חלקים "פסטיבל העמים" ו- "פסטיבל היופי" . לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל הקימה חברת הפקה אד הוק לצורך תיעוד המשחקים האולימפיים של ברלין 1936 בחסות ומימון שר התעמולה הנאצי ד"ר יוזף גבלס שכללה 250 עובדים וגייסה כ- 45 צלמים. חומר הצילום היה פילם של 35 מ"מ כמקובל בימים ההם. הצלמים השתמשו במהלך ההסרטה במצלמות שונות בעלי עדשות שונות וצילמו מזוויות שונות לעיתים בלתי מקובלות . במשך שישה עשר ימי המשחקים הם ירו כמות אדירה של חומר מצולם בת 500000 (חצי מיליון) מטר . לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל יחדיו עם 22 עורכי סרטים מיומנים שלה ועוזרי עריכה לצדם , ערכו את הסרט במשך שנה ושמונה חודשים . הקרנת הבכורה של "OLYMPIA" נערכה בברלין ב- 20 באפריל 1938 לכבוד יום הולדתו ה- 49 של הפיהרר אדולף היטלר . הסרט "OLYMPIA" בן ארבע שעות חולק לשניים , "פסטיבל העמים" ו- "פסטיבל היופי" . הסרט התיעודי הזה זכה בשעתו להערכה קולנועית רבה .

walter bruch 10

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 . משרד הדואר והתקשורת הגרמני ה-  (ראשי תיבות של Deutsche ReichsPost)  באחריותו של שר התעמולה הגרמני ד"ר יוזף גבלס מקים מרכזי צפייה לטלוויזיה מיוחדים בכפר האולימפי בברלין , בברלין עצמה , ובערים נוספות כלייפציג , המבורג , פוטסדאם ואחרות . מאות אלפי אזרחים גרמניים צפו בפלא השמיני . (התמונה באדיבות אולריך ארדט מ- ZDF . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

walter bruch 11

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 . אחד מעשרים ושמונה מרכזי צפייה ציבוריים שהקימה חברת טלפונקן (כאן בספרייה העירונית של ברלין) המאפשרת לאזרחי העיר לצפות בשידורי הטלוויזיה הישירים מתחרויות הא"ק והשחייה . (באדיבות ZDF . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

[1]  ראה נספח : וָולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch) נעזר ב- 1935 בטכנולוגיה טלוויזיונית אמריקנית שפיתחו במקביל שני מהנדסי הטלוויזיה בארה"ב וולדימיר זווריקין (Vladimir Zvorykin) ו- פילו טאיילור פארנסוורת' (Philo Taylor Farnsworth) .

[2]  ראה נספח : וָולְטֶר בְּרוּךְ היה גאון אלקטרוני שלא שקט על שמריו . ב- 1937 שיפרה חברת "טֶלֶפוּנְקֶן" את שידורי הטלוויזיה ועברה לשדר תמונת Video באיכות של 441 קווים כמו חברת "RCA" האמריקנית . התפתחות טכנולוגיית הטלוויזיה נעצרה בגלל פרוץ מלחמת העולם ה- 2 ב- 1939 .

[3]  ראה נספח : אסופות מאמרים של מפיקי ובימאי טלוויזיה בינלאומיים בנושא התפתחות צילום וכיסוי אירועי הספורט האולימפיים בטלוויזיה , בסימפוזיון שנערך ב- 1998 בלוזאן – שווייץ מקום מושבו של הוועד האולימפי הבינלאומי.

אני חוזר לטכנולוגיה הטלוויזיונית הגרמנית שהופעלה באולימפיאדת ברלין 1936 . בתחום הזה של שידורי הספורט וכיסוי מפעל ספורטיבי רב ממדים כמו המשחקים האולימפיים הייתה גרמניה חלוצה . הכיסוי הטלוויזיוני והעיתונאי העוצמתי שלה נבע גם מהפילוסופיה הפוליטית המגלומנית של קנצלר גרמניה אדולף היטלר . אדולף היטלר ראה בהצטיינות הארגון והשיווק של אולימפיאדת ברלין 1936 מנוף להכשרת המשטר הנציונאל – סוציאליסטי שבראשו עמד . ברור שהחשיפה האולימפית בטלוויזיה הגרמנית ובעיתונות הכתובה המקומית והבינלאומית , כמו גם המאמץ העצום של הקולנוענית הגרמנייה המפורסמת לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל   (Leni Riefenstahl) בהפקה ובימוי של הסרט הדוקומנטארי "OLYMPIA" , והסרטת התחרויות כיומני קולנוע חדשותיים (News reel) בגרמניה ובעולם , העניקה לרייך ה- 3 מוניטין עצום והציגה את גרמניה הטוטליטארית כמדינה מתקדמת ונאורה ואדיבה כלפי אורחיה . שום מדינאי בקהילייה האירופית ו/או בארה"ב לא שיער בקיץ 1936 כי בתוך שלוש שנים יחל אדולף היטלר במלחמה נגד פולין במטרה להרחיב את גבולות הרייך ה- 3 ומי שינסה לעמוד בדרכו ייפגע . כיבוש פולין הפך מייד לסכסוך בינלאומי ואנגליה וצרפת הכריזו בתגובה מלחמה על גרמניה . מלחמת העולם ה- 2 פרצה ואירופה עלתה בלהבות , דם , ותמרות עשן .

הכיסוי הטלוויזיוני הגרמני של אולימפיאדת ברלין 1936 בחסות ה-  DRP (ראשי תיבות של Deutsche Reichs Post) תחת עינו הפקוחה של שר התעמולה ד"ר יוזף גבלס , כלל 27 מצלמות מתוכן 3 מצלמות אלקטרוניות שאפשרו לראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה הבינלאומית שידורים ישירים . חידוש מפליג בימים ההם . השאר היו מצלמות פילם של 35 מ"מ שתוצרתן שודרה ביומני קולנוע [1] . צריך להבין שאת האולימפיאדות הקודמות של לוס אנג'לס 1932 , אמשטרדם 1928 , ופאריס 1924 כיסו מצלמות פילם בודדות בלבד , שלא לדבר על תיעוד הצילום האפסי של האולימפיאדות העתיקות יותר , אלו של אנטוורפן 1920 , סטוקהולם 1912 , ולונדון 1908 . מפיקי הקולנוע ההוליבודיים שממש מתחת לאפם התקיימה אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932 לא הביעו כל עניין  במפעל האולימפי . בגרמניה של 1936 המצב התקשורתי והקולנועי היה שונה לחלוטין .

[1] 27 המצלמות הגרמניות בתוכן 3 המצלמות האלקטרוניות שכיסו את  משחקי ברלין 1936  כ- "חדשות ספורט" עבור הציבור הגרמני והבינלאומי היו בעלות משימות שונות והיוו כמות נפרדת מ- 45 המצלמות שעמדו לרשותה של לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל לצורך צילומי סרטה הדוקומנטארי "אולימפיה" שהצגת הבכורה שלו הייתה רק  ב- 20 באפריל 1938.

חברת האלקטרוניקה הגרמנית "TELEFUNKEN" (בראשה ניצב כאמור המהנדס וולטר ברוך       (Walter Bruch) מחולל שיטת השידור הטלוויזיונית PAL 625 עמדה בראשית 1935 בפני משימת פיתוח עליונה של מצלמות אלקטרוניות שיאפשרו ביצוע שידורים ישירים משלושת המוקדים החשובים של התחרויות האולימפיות באולימפיאדת ברלין באוגוסט 1936 א"ק , שחייה , והתעמלות . הטלוויזיה הגרמנית נוסדה זה מכבר תחת פיקוח משרד הדואר והתקשורת של הרייך השלישי ה- DRP ראשי תיבות של Deutsche ReichPost) אך משימת הכיסוי הטלוויזיונית של תחרויות אולימפיאדת ברלין 1936 הייתה נכבדה ומורכבת ומסובכת גם עבור חברת אלקטרוניקה מוכשרת ובעלת מוניטין כ- "TELEFUNKEN" . וָולְטֶר בְּרוּךְ נשען על הטכנולוגיה הטלוויזיונית האמריקנית שהובילו וולדימיר זווריקין ופילו טיילור פארנסוורת' . "TELEFUNKEN" הצליחה לייצר עד פתיחת אולימפיאדת ברלין ב- 1 באוגוסט 1936 שלוש מצלמות Video שעברו סדרת ניסויים והיו כשרות לביצוע משימתן . שלוש מצלמות ה- Video האלה של חברת "TELEFUNKEN" הוצבו כפי שנקבע מראש במוקד התחרויות באצטדיון האולימפי המרכזי ובריכת השחייה האולימפית . הן הועברו על פי הצורך גם לתחרויות ההתעמלות שנערכו באתר "Dietrich Eckart Theatre" שנראה כאמפיתיאטרון יווני עתיק ולאצטדיון "May Field" שם התקיימו כל מיני תחרויות ראווה . המטרה הייתה לחשוף את המשחקים האולימפיים ככל האפשר יותר בפני כלל הציבור הגרמני . מצלמת ה- Video הראשונה מתוך השלוש נבנתה על פי הטכנולוגיה שהמציא פילו טיילור פארנסוורת' והוצבה באצטדיון האולימפי המרכזי מ- 1 באוגוסט 1936 ועד תום תחרויות הא"ק ב- 9 באוגוסט 1936 . אח"כ הועברה ל- " Dietrich Eckart Theatre" לצילום תחרויות ההתעמלות בין 11 באוגוסט 1936 ל- 13 באוגוסט 1936 . בתום תחרויות ההתעמלות הוחזרה לאצטדיון האולימפי המרכזי ושהתה שם עד סוף המשחקים כדי לצלם את טקס הנעילה ב- 16 באוגוסט 1936 . על המצלמה הענקית הזאת ששקלה כ- 210 ק"ג הורכבה עדשה בעלת קוטר של 30 ס"מ ואורך מוקד של 2.5 . את המצלמה המסורבלת תפעלו שישה אנשים . היא הפיקה ס"ה של 19 שעות שידור ב- Video בחמישה עשר מִשְדָרִים שונים .

walter bruch 1טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 . ראשית עידן הטלוויזיה . המהנדס הראשי של חברת האלקטרוניקה הגרמנית "טֶלֶפוּנְקֶן" (TELEFUNKEN) וָולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch) , ניצב ליד אחת משלוש מצלמות הטלוויזיה שהעבירו בשידורים ישירים את תחרויות הא"ק, השחייה, וההתעמלות, ואת טקסי הפתיחה והסיום כל עוד שרר אור יום חזק באתרי הצילום . מצלמות ה- Video הענקיות , הכבדות , והמסורבלות היו דור ראשון של פיתוח טכנולוגי ונראו כמו תותחי צילום (באדיבות אולריך ארדט ZDF) .

שתי מצלמות Video נוספות של "טֶלֶפוּנְקֶן" נשענו על טכנולוגיית הצילום שפיתח מדען הטלוויזיה הרוסי – אמריקני וולדימיר זווריקין באמצעות שפופרת הצילום האִיקוֹנוֹסְקוֹפּ (Iconoscope) שלו . אחת מהן הוצבה כל העת במרכז האצטדיון האולימפי מתחת לתא הכבוד לכל משך תקופת המשחקים מ- 1 באוגוסט 1936 ועד 16 באוגוסט 1936 . זאת הייתה מצלמה בעל עדשה ענקית של 99 ס"מ שהפיקה 29 שעות שידור ב- Video בעשרים וארבעה שידורים שונים . המצלמה הזאת הייתה מופקדת על כיסוי הריצות הקצרות והארוכות .הרכבתה של המצלמה השלישית הסתיימה ממש ברגע האחרון , שלושה ימים לפני תחילת המשחקים , ע"י וָולְטֶר בְּרוּךְ ועוזריו במרכז הטכני של TELEFUNKEN ב- DRP על פי המודל של וְולָדִימִיר זְווֹרִיקִין , והייתה מאובזרת אף היא בשפופרת האיקונוסקופ . היא הוצבה בבריכת השחייה האולימפית מ- 1 באוגוסט עד 16 באוגוסט והייתה אחראית על השידורים הישירים של תחרויות השחייה והקפיצות למים . המצלמה הזאת הפיקה 24 שעות שידור ב- Video בעשרים ושישה שידורים שונים . כל שלוש מצלמות ה- Video הללו היו כאמור גדולות מאוד , כבדות מאוד , ומסורבלות מאוד לתמרון . קבוצות של שישה טכנאים נדרשה להזיז כל אחת מהן ממקום למקום . מצלמות הדור הראשון של הטלוויזיה באולימפיאדת ברלין 1936נעדרו Viewfinder וליד הצלמים גם לא הוצב מוניטור כדי שיוכלו לראות את תוצאת הצילום הסופית פרי עמלם . הצלמים (אחד מהם היה וָולְטֶר בְּרוּךְ עצמו) בפירוש לא ידעו איזה Frame של תמונה מתקבל על המוניטורים בעשרות מרכזי הצפייה הציבוריים שנבנו לכבוד אזרחי גרמניה בברלין , פוטסדאם , לייפציג , והמבורג ומה רואים באמת מאות אלפי צופי הטלוויזיה הגרמניים על המסכים שלהם . צריך להבין שזאת הייתה ראשיתה של תעשיית שידורי הטלוויזיה . מהנדסי "טֶלֶפוּנְקֶן" ציידו את צלמי ה- Video במערכת אוזניות כדי שיוכלו לשמוע את קולות השדרים ועל מנת שהדבר יאפשר להם להיות מסונכרנים עם המצלמות שלהם על אותו האירוע המשודר . נוצר מצב הפוך בהשוואה להיום . הצלמים עקבו בעבודתם אחר מֶלֶל השדרים במקום שהשדרים יעקבו אחר התמונה .

walter bruch 2

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 . מצלמת ה- Video הראשונה של "TELEFUNKEN" (מתוך שלוש) ממוקמת באצטדיון האולימפי המרכזי . מהנדס הטלוויזיה הראשון מימין הוא וָולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch) . (התמונה באדיבות ZDF) .

צריך לציין עוד כי מהנדסי ה- DRP (Deutsche ReichsPost) הצליחו ב- 1936 לשלב ולתווך בין צילום ה- Film לצילום ה- Video , ובכך להתגבר על מחסור במצלמות Video באולימפיאדת ברלין 36' . הם פיתחו את סרטי הפילם והפכו אותם לאינפורמציה אלקטרונית כדי לשדר אותם באיחור מה במעגל השידור הטלוויזיוני הכללי .

walter bruch 4

טקסט תמונה : מחצית שנות ה- 30 של המאה שעברה . זוהי מצלמת ה- Video שפיתח מדען הטלוויזיה האמריקני פילו טיילור פארנסרוורת' . תעשיית הטלוויזיה הגרמנית בראשות חברת האלקטרוניקה "טלפונקן" ובראשה וולטר ברוך (Walter Bruch) נעזרה בטכנולוגיה טלוויזיונית ובשפופרות הצילום של ה- איקונוסקופ  (Iconoscope)  שפיתחו שני המהנדסים האמריקניים וולדימיר זווריקין ופילו טיילור פארנסוורת' . (באדיבות אולריך ארדט מ- ZDF) .

חברת "טֶלֶפוּנְקֶן" (TELEFUNKEN) בראשות וָולְטֶר בְּרוּךְ הצליחה לשפר ולפתח אחר אולימפיאדת ברלין 1936 את הדור השני של מצלמות הטלוויזיה ואת איכות צלחות השידור (Microwave dishes) המעבירות את סיגנל הטלוויזיה למקומות מרוחקים . אולם משפרצה מלחמת העולם ה- 2 בספטמבר 1939 , כמו בארה"ב ואנגליה , גויסו גם בגרמניה טובי מדעני הטלוויזיה שלהם לטובת פיתוח אמצעי לחימה אלקטרוניים עבור ה- וורמאכט . רק ב- 1946 התחדש מחקר הטלוויזיה הבינלאומי ועמו שיפור והמצאות חדשות של אמצעי צילום והקלטה .

שר התעמולה יוֹזֵף גֶבֶּלְס רתם זה מכבר את אמצעי התקשורת בגרמניה , רדיו , טלוויזיה , ועיתונות לטובת ולמען הרייך ה- 3. ב- 14 במארס 1934 ערב הקמת הטלוויזיה הגרמנית הודיע שר התעמולה יוֹזֶף גֶבֶּלְס כי כל אמצעי השידור בגרמניה לרבות הטלוויזיה העתידה לקום יוקדשו לקידום מטרותיו המדיניות , הכלכליות , והצבאיות של הרייך ה- 3 [5] . יוֹזֵף גֶבֶּלְס אפילו פקד על הספורטאים הגרמניים המנצחים הצדיעו במועל יד בעת טקס הענקת עציץ עץ האלון לזוכים הניצבים על הפודיום ונגינת ההִמנונים . למעשה הוא לא היה צריך לכפות זאת עליהם . זה היה מובן מאליו . "זִיג הָיְיל" הייתה קריאת ההמונים כשעל הדוכן האולימפי ניצב אדולף היטלר בכבודו ובעצמו המנצח הגדול עוד בטרם החלו המשחקים .

drp 1

טקסט תמונה : שנת 1935 . ברלין . המשטר הנאצי חונך את אולפני הטלוויזיה הגרמנית בברלין. מקלטי הטלוויזיה (Receivers)  הוצבו במקומות ציבוריים בלבד . שידורי הטלוויזיה הגרמנית נמשכו עד 1944 . ב- 14 במארס 1934 ערב הקמת הטלוויזיה הגרמנית הודיע שר התעמולה יוזף גבלס כי כל אמצעי השידור לרבות הטלוויזיה העתידה לקום יוקדשו למען קידום מטרותיו המדיניות , הכלכליות , והצבאיות של הרייך ה- 3 . (מתוך התיעוד הגרמני הנאצי של 1936 Olympiazeitung) .

איש לא תיאר לעצמו כי אולימפיאדת ברלין תהפוך לקונפרונטציה פוליטית כה עזה בין ההצלחה המזהירה של האתלטים השחורים של ארה"ב לבין אדולף היטלר אבי תורת הגזע העליון של הגרמנים הבלונדיניים ותכולי העיניים . אדולף היטלר לא היה מוכן להודות בעליונותו של גֶ'סִי אוֹאֶנְס על בני גרמניה . הקנצלר הגרמני ראה את גֶ'סִי אוֹאֶנְס מנצח בתחרויות הריצה והקפיצה לרוחק אך הסתלק מהאִצטדיון האולימפי מבעוד מועֵד לפני טקס הענקת זר המנצחים על הפודיום כדי להימנע מלחיצת יד לאתלט השחור . לשַר הנוער שלו בָּאלְדוֹר פוֹן שִירָאךְ אמר אדולף היטלר , "האמריקנים צריכים להתבייש על שהסכימו לזכות במדליות אולימפיות בעזרתם של ספורטאים שחורים" , והוסיף , "אני עצמי לא אלחץ לעולם את היד לספורטאי שחור" .

berlin olympics 5

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 . יציע העיתונות הבינלאומית שאכלס 1500 עיתונאים מכל רחבי תבל . (Olympiazeitung 1936) .

berlin olympics 6

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 . חדר תקשורת טלפונים עבור העיתונאים ושדרני הרדיו הבינלאומיים בקומפלקס האולימפי . (Olympiazeitung 1936) .

berlin olympics 7

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 . צילום ממטוס קל חושף את האצטדיון האולימפי (100000 מקומות ישיבה) והבריכה האולימפית (25000 מקומות ישיבה) ניצבים במוקד הקומפלקס הספורטיבי . משמאל למעלה בקצה התמונה רואים את הכניסה המלכותית לקומפלקס האולימפי (OLYMPIAZEITUNG 1936) .

מאמץ הארגון והעבודה האולימפית היה מסודר , שיטתי , וקפדני . בראש ההיררכיה הארגונית האולימפית ניצבו שני שרי הרייך ה- 3 , שר החינוך והמדע וקידום העם בֵּרְנָהארְד רוּסְט (Bernhard Rust) ושר הספורט הָאנְס פוֹן טְשָאמֶר אוּנְד אוֹסְטֶן . שני אנשי הביצוע המרכזיים שלהם היו ד"ר תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד שמונה לנשיא הוועדה המארגנת וד"ר קָארְל דִים המזכ"ל והרוח החיה בוועדה המארגנת . תיֵּאוֹדוֹר לִיוָואלְד כיהן גם כנשיא הוועד האולימפי הגרמני עד 1934 ואז הוחלף ובמקומו התמנה לתפקיד ידידו של אדולף היטלר הָאנְס פוֹן טְשָאמֶר אוּנְד אוֹסְטֶן . ד"ר תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד היה חבר וותיק בעל מוניטין ב- IOC  בשנים 1938 – 1924. קָארְל דִים היה חבר בוועד האולימפי הלאומי הגרמני .

usten 1

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 . זהו שר הספורט (Reich Sport Fuhrer) הגרמני בתקופת הרייך ה- 3 , האנס פון טשאמר אונד אוסטן . הביצועיסט הראשי של הקנצלר – פיהרר אדולף היטלר בענייני הספורט של המדינה ונשיא הוועד האולימפי הגרמני . הוא היה הבוס הראשי של הוועדה המארגנת הגרמנית של בראשות ד"ר קארל דים וד"ר תיאודור ליוואלד הציבה סטנדרטים חדשים של ארגון , ניהול , והפקה .(OLYMPIAZEITUNG 1936) .

rust 1

טקסט תמונה : ברנאהרד רוסט שר החינוך והמדע בממשלת הרייך ה- 3 שהיה גם האחראי על קידום העם , ניצב בראש ההיררכיה הארגונית לצדו של שר הספורט ואחראי בפני הפיהרר אדולף היטלר על הביצוע הארגוני של שתי האולימפיאדות הגרמניות ב- 1936 , אולימפיאדת החורף בגארמיש – פארטנקירשן ואולימפיאדת הקיץ בברלין . (OLYMPIAZEITUNG 1936) .

בניגוד למרשם האולימפי האנטי פוליטי של מחדש המשחקים הברון הצרפתי פייר דה קוברטיין , הרי שהאולימפיזם הגרמני נבלע חיש מהר ע"י הפוליטיקה הנאצית הגרמנית ולמעשה הפך במידה רבה לאביזר עזר שלה . ה- "רייכספורטפיהרר" מנהיג הספורט בגרמניה היה בן האצולה הגרמנית הסרן הָאנְס פוֹן טְשָאמֶר אוּנְד אוֹסְטֶן שנולד ב- 1887 . הָאנְס פוֹן טְשָאמֶר אוּנְד אוֹסְטֶן היה מורה צעיר לצרפתית ואנגלית עד שנשבה ב- 1922 בקסמיו של אדולף היטלר והפך למעריצו . התחביב שלו היה רכיבה על סוסים אך הוא לא הבין דבר בספורט ובארגון הספורט . מפני שהיה בן האצולה מתומכיו המובהקים של הפיהרר העניק לו אדולף היטלר את מינוי שר הספורט בממשלת הרייך ה- 3 . הָאנְס פוֹן טְשָאמֶר אוּנְד אוֹסְטֶן הופיע לעיתים רחוקות בציבור . משהופיע בכל זאת בפומבי , דאג להיראות כאציל פרוסי כשהוא לבוש מכנסי רכיבה חומים , מגפי עור גבוהים , חובש כובע מחודד ועונד עיטורי כבוד על מדי קצין ה- "וֵורְמַאכְט" שלו . בנוסף לחובותיו כביורוקרט במיניסטריון הפנים של הרייך ה- 3 קיבל הָאנְס פוֹן טְשָאמֶר אוּנְד אוֹסְטֶן את התפקיד הבכיר של נשיא הוועד האולימפי הגרמני . בתפקידו כאדמיניסטראטור ראשי של הספורט הגרמני ומנהיג של סקטור ספורטיבי הוטל עליו תפקיד חיוני וחשוב ביותר לשמר את האידיאולוגיה והפילוסופיה הפוליטית של ממשלת הרייך ה- 3 בתוך עולם הספורט הגרמני . ד"ר קָארְל דִים וד"ר תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד הכירו היטב את חוקי המשחק הפוליטיים שעטפו את משחקי ברלין 1936 , צייתו ושיתפו פעולה , למרות שקָארְל דִים מעולם לא הניף את זרועו במועל יד נאצי בטקסים האולימפיים . שניהם היו עסקני ספורט אך גם פוליטיקאים משופשפים שידעו היכן מרוחה החמאה על פרוסת הלחם . מהלכיהם של אדולף היטלר , ד"ר יוֹזַף גֶבֶּלְס , והָאנְס פוֹן טְשָאמֶר אוּנְד אוֹסְטֶן היו מתוכנתים וד"ר קָארְל דִים וד"ר תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד התיישרו על פיהם . גם נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי הֶנְרִי דֶה בָּאלְיֶיט לָאטוּר נראה נינוח בחברתם של המנהיגים הנציונאל-סוציאליסטיים הגרמניים .

usten 2

טקסט מסמך : 21 ביולי 1936 . עשרה ימים לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת ברלין 1936 מקדיש היומון האולימפי "OLYMPIAZEITUNG 1936" את עמוד השער בגיליון הראשון שלו ל- האנס פון טשאמר אונד אוסטן (במרכז) שר הספורט בממשלת הרייך ה- 3 ונשיא הוועד האולימפי הגרמני יחדיו עם מנהל הכפר האולימפי (משמאל) .

hess 1

טקסט תמונה : 30 ביולי 1936 . יומיים בטרם טקס הפתיחה של אולימפיאדת ברלין 1936 . נשיא הוועדה המארגנת הגרמנית ד"ר תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד (משמאל) מקבל את פניו של ה- "Reichsminister" (סגן הקנצלר) רוּדוֹלְף הֶס (מימין) בעת כנס של הוועדה המארגנת של המשחקים יחדיו עם נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי הבלגי הֶנְרִי דֶה בָּאלְיֶיט לָאטוּר ונשיא IAAF  השוודי סיגפריד אדסטרום . השלישייה הפיהרר אָדוֹלְף הִיטְלֶר , שר התעמולה ד"ר יוֹזֶף גֶבֶּלְס , ושר הספורט הָאנְס פוֹן טְשָאמֶר אוּנְד אוֹסְטֶן לא הסירה לרגע את עיניה מהפיקוח הפוליטי על ראשי הוועדה המארגנת . ד"ר קָארְל דִים ששימש העורך הראשי של היומון האולימפי "OLYMPIAZEITUNG  1936" החליט להקדיש את עמוד השער של העיתון להגעתו של רוּדוֹלְף הֶס לישיבה של הוועדה המארגנת .

usten 3

טקסט תמונה : אוגוסט 1936 . אולימפיאדת ברלין 1936 . שר הספורט האנס פון טשאמר אונד אוסטן (משמאל) נפגש עם אוברגרופנפיהרר של ה- S. S.  ריינהארדט היידריך .

usten 4

טקסט תמונה : סופו של חודש יולי 1936 . שר הספורט הָאנְס פוֹן טְשָאמֶר אוּנְד אוֹסְטֶן (מימין) מארח בהצגת תיאטרון במוזיאון המפורסם "פרגאמון אלטאר" (Pergamon Altar) בברלין הקשור לתולדות יוון הקלאסית הקדומה , את נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) הגרף הבלגי הֶנְרִי דֶה בָּאלְיֶיט לָאטוּר (משמאל) ואת רעייתו של שר הפנים וִוילְהֶלְם פְרִיק .

[1]  ד"ר קָארְל דִים שהיה צעיר מתֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד ב- 22 שנה ובא מרקע שונה משלו . דים העריץ את ליוואלד ועבד עימו בצמידות מלאה .

[2] 40 מיליון דולר אמריקנים היו שווים בימים ההם ל- 70 מיליון מארקים גרמניים .

[3] כלכלני הרייך ה- 3 סברו שמכירת הכרטיסים לאירועי הספורט האולימפיים השונים ובראשם תחרויות הא"ק הנערכות באצטדיון המרכזי לרבות טִקסי הפתיחה והנעילה ותחרויות השחייה , יכסו בקלות את ההשקעה של 70 מיליון מארקים , ואף יביאו רווח של פי כמה יותר לממשלה .

[4]  ראה נספח : ספרו של רִיצָ'ארְד מָאנְדֶל , "האולימפיאדה הנאצית" (The Nazi Olympics) .

[5]  ראה נספח : ספרו של אנטוני סמית' (Anthony Smith) , "Television An International History" .

[6]  המנצחים האולימפיים בענפי הספורט השונים באולימפיאדת ברלין 1936 קיבלו עציצים של עץ אלון ולא מדליות כמקובל היום.

[7]  הקולונל (בריגאדיר) קיש נפל במלחמת העולם ה- 2 בחזית בצפון אפריקה .

[8]  הנרי מונד הלורד מלצ'ט (Melchett) ה- 2 הוא בנו של היהודי – אנגלי סר אלפרד מוריץ מונד (Alfred Moritz Mond) ומי שנקרא הלורד מלצ'ט ה- 2 או הלורד מלצ'ט הצעיר .

השפעתו ושתדלנותו המאסיבית של נשיא הוועד האולימפי האמריקני אוורי בראנדג' על מנת שספורטאי ארה"ב ייטלו חלק באולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. את חשרת העבים שכיסתה את שמיה האולימפיים של גרמניה ראו מרבית הוועדים האולימפיים האירופיים. את אוורי בראנדג' מעריץ גדול של הוועד האולימפי הגרמני הנאצי זה לא הדאיג ממקום מושבו בארה"ב. הוא טען שאין לערב פוליטיקה עם ספורט.

תקופה קצרה לאחר שהמפלגה הנציונאל – סוציאליסטית תפשה את השלטון הבין אדולף היטלר את חשיבות קיומה של האולימפיאדה ה- 11 במניין הזמן החדש בברלין מהיבט פוליטי – מדיני . זאת הייתה הזדמנות עבורו להוכיח לאומות העולם את כישרונה של גרמניה להפיק ולארגן בצורה יעילה את מפגן הספורט והשלום הגדול ביותר בתבל , הם המשחקים האולימפיים .

ההכנות לקראת האולימפיאדה ה- 11 במניין הזמן החדש של ברלין 1936 נערכו בחו"ל ובגרמניה באקלים פוליטי וכלכלי בינלאומי סוער שניבא רעות . המשחקים האולימפיים של לוס אנג'לס 1932 סיפקו בידור חגיגי למיליוני אזרחים אמריקנים מאוכזבים בשל המשבר הכלכלי העמוק . אך צריך לזכור שמשחקי לוס אנג'לס 1932 הוכנו בטרם הפך המשבר הכלכלי לכה חמור והרסני . הציפיות הבינלאומיות בתחום הכלכלי והפוליטי כעבור זמן מה בשנים 1934 ו- 1935 היו שונות בשעה שהעולם כולו וגרמניה התכוננו לאולימפיאדת ברלין 1936 . למרות שכיום יודעים כי השלב הגרוע ביותר בעידן השפל ההוא חלף הרי שהבסיס הסטטיסטי שהעריך צמיחה מחודשת היה בלתי משמעותי והוערך נכונה רק ע"י קובץ מומחים . חשוב לציין כי ההתאוששות הכלכלית שהייתה מנת חלקם של כמה ארצות יוחסה להתערבות מכוונת של המדינה בענייני פנים . המדינה , לעיתים בעל כורחה , החלה לכוון עבודה , בנקאות , וסחר בינלאומי – פעילויות שמוסכמות התבונה אוסרות על התערבות אזרחית תקיפה בהן .

התבונה הקפיטליסטית , פוליטית וכלכלית , שרווחה במאות ה- 18 ו- 19 גרסה כי כוחות אלה יוכרעו באורח חופשי ע"י מיליוני המצביעים , הקונים , המוכרים , והיצרנים בעולם . היו אומות שהתאוששו באורח דרמטי מן המשבר הכלכלי העולמי החמור של סוף שנות ה- 20 והמחצית הראשונה של עשור ה- 30 במאה שעברה ומהכרסום הפסיכולוגי שהיה חלק ממנו , כל עוד לא התייחסו להנחות הליבראליות המוסכמות , אותם רעיונות מופשטים ביחס לכיוון הנחוץ לפעולה הפוליטית , שהדריכו את העלית של אירופה מאז המהפכה הצרפתית ב- 1789 . גרמניה לא הייתה היחידה שהתמסרה לשינויים רדיקאליים פוליטיים נוכח פני הכלכלה הרעועה . בארה"ב למשל פעלה תעשיית הפלדה במשך תקופה מסוימת רק כעשירית מפוטנציאל התפוקה המכסימאלי שלה, ומגזר יָצְרָנִי כמו כורי פחם וחוואי חקלאות, סבלו קשות כאשר מחירי המצרכים בעולם ירדו ב- % 50 . חלק מהמשבר הכלכלי החמור בארה"ב נפתר כשהנשיא פרנקלין דילאנו רוזוולט הכריז ב- 1932 במסע הבחירות שלו על מדיניות כלכלית לאומית ריכוזית חדשה ה- “New Deal” . רוזוולט חרג למעשה מהתפקיד שנועד לממשלה פדראלית במשק קפיטליסטי חופשי כמו השוק האמריקני אך הציל את הכלכלה האמריקנית ואת האומה מהתמוטטות . הוא נבחר בקלות וברוב גדול לתקופת נשיאות נוספת ב- 1936 . השיטה הפוליטית הבריטית שהיא יציבה באורח מסורתי נשמרה הודות להענקת סמכויות חירום לממשלה שעקפה לעיתים תכופות את ההליכים הפרלמנטאריים המקובלים . צרפת בעלת כלכלה תעשייתית – חקלאית מאוזנת אפשרה לה לא להינזק מהמשבר הכלכלי הבינלאומי אך היא נחלשה בשל מחלוקות פוליטיות פנימיות אין סופיות . ראשי ממשלת צרפת בעשור ה- 30 התגלו כהססניים ושילמו מחיר כבד עם פרוץ מלחמת העולם ה- 2 .

המבוכה הכלכלית וחוסר היציבות הפוליטית שפקדה את גרמניה בתקופת רפובליקת וויימאר הגיעה לשיאה בסופה של 1932 וראשית 1933 . ואז היא חוסלה באופן חַד וגם הוסוותה בחלקה בעקבות המהפכה הנציונאל – סוציאליסטית . המדיניות הטוטליטארית של אדולף היטלר בסיוע ראשי המשק היוו את המזור הכלכלי . פליטים רבים שברחו מגרמניה הנאצית ודיווחים שהופיעו בעיתונים הנאציים "דר אנגריף" ו- "פלקישה ביאובאכטר" סיפרו כי הפתרון הגרמני למשבר הכלכלי תוכנן והוצא לפועל בכוח , באמצעי טרור כשהיה צריך , ובצורה תוקפנית קשה מבלי להתחשב בזכויות האזרח ובמושג הצדק . הליבראלים בגרמניה נחרדו אך אנשי האינטליגנציה האינטלקטואלים הגרמניים ביניהם סופרים , אומנים , ומוסיקאים נפעמו מההתאוששות הכלכלית והפוליטית מעשה ידיו של הפיהרר ותכו בדרך בה הוביל הרודן את האומה ליציבות כלכלית ופוליטית . כמה מדינות שהיו תומכות מסורתיות של המשחקים האולימפיים בתקופה המודרנית קיבלו בשוויון נפש את הנאציזם ,שלמעשה היה סוג מסוים של הפילוסופיה הפוליטית של ניטשה . פה ושם אפשר היה לשמוע שבחים פרגמאטיים לרודן אדולף היטלר . ספרו "מַיְין קָאמְפְּף" ותורתו הפוליטית שנראו מטורפים בשנות ה- 20 היו קבילים בראשית שנות ה- 30 . למרות העובדה שבעת עבודות ההכנה הקדחתניות לקראת משחקי ברלין 1936 (כמו גם בתחומי החיים האחרים בגרמניה) הפרו הנציונאל – סוציאליסטיים בשיטתיות את זכויות האזרח וחוקים של התנהגות חברתית בינלאומית מקובלת , וגם סילקו ספורטאים יהודיים מהנבחרות הלאומיות שלהם וממועדוני הספורט , העולם בדרך כלל הסכין עם המתרחש בגרמניה ולא בלם את אדולף היטלר . המחאות נגד אדולף היטלר היו בודדות וספורות .

ווינסטון צ'רצ'יל שיבח ברשימותיו העיתונאיות (בטרם היה ראש ממשלה) את אדולף היטלר ואת בניטו מוסוליני כעדיפים על רוח הרפאים של הקומוניזם . השלטון הטוטליטארי נחשב כחוף מבטחים להמוני המובטלים המיואשים . וולטר מקלנון (מי שהיה ידוע כברון סיטרין איש איגודי הפועלים וחבר בדעה מייעצת בממשלת אנגליה) . הוא פרסם עלון שכותרתו הייתה , " תחת עקבו של אדולף היטלר – הדיקטטורה בספורט של גרמניה הנאצית" , והטיף ליצירת מערכת של מחאות רשמיות כנגד הנאציפיקציה של הספורט . קריאתו הנואשת עשתה רושם מועט על האנגלים . הוועד האולימפי הבריטי שהיה מורכב מאריסטוקרטים (כמו אנשי הוועד האולימפי הבינלאומי עצמם) חשש ממהפכה קומוניסטית אדומה ונטה לדחות כל קריאה פוליטית להחרמת משחקי אולימפיאדת ברלין , והיה עסוק רובו ככולו בהשגת מימון לשיגור משלחת בריטית גדולה למשחקי ברלין 1936 . המסירות לרעיון האולימפי הוליד אצל חסידי פייר דה קוברטיין את המחשבה והיוזמה כי למרות המכשולים הפוליטיים המשחקים האולימפיים חייבים להימשך .

ומה באשר לצרפת ? האנדרלמוסיה הפוליטית הפנימית בצרפת הותירה את הוועד האולימפי הצרפתי ללא סיוע ממשלתי . המימון ניתן ברגע האחרון והתבסס על שיקול פוליטי קר . ראש הממשלה ליאון בלום החליט לעזור בשיגור משלחת צרפתית למשחקי ברלין 1936 רק מפני שצרפת בראשותו עמדה לערוך ב- 1937 בפאריס את התערוכה העולמית היומרנית , ולא רצה להרגיז את השכנים הגרמניים . הוא ציפה להדדיות .

צרפת תשתתף באולימפיאדה הנאצית וגרמניה תיטול חלק בתערוכה הבינלאומית . לֵיאוֹן בְּלוּם היה יהודי וגם סוציאליסט . שיקוליו כמנהיג הרפובליקה הצרפתית השלישית הציגו אותו כאדיש להשלכות המסוכנות של תורת הגזע הנאצית , כפי שבאו לידי ביטוי גם במדיניות הגרמנית לגבי נבחרות הספורט שלה . "יהודים החוצה" הייתה לא רק סיסמה מתועבת של העיתונאי יוליוס שטרייכר ב- "דֶר שְטִירְמֶר" הארסי שלו , אלא סלוגן גרמני לאומי שנתמך בגלוי ע"י הקנצלר אדולף היטלר ובכירי ממשלתו שר התעמולה יוזף גבלס , שר הפנים ווילהלם פריק , מרשל האווירייה הרמן גרינג , שר החוץ יואכים פון ריבנטרופ , השַר רודולף הֶס , שר הנוער בַּאלְדוֹר פוֹן שִירָאךְ , ומי לא בעצם .

ביטויים של סלידה מהמשטר הנאצי וניסיונות להחרים את אולימפיאדת ברלין 1936 היו בשוודיה , הולנד , וצ'כוסלובקיה . הרפובליקה הספרדית סירבה להעניק תמיכה כספית לוועד האולימפי הספרדי , ובאמת ספורטאי ספרד לא נטלו חלק באולימפיאדה הנאצית . לעומת זאת מנהיגי מדינות קטנות כמו פינלנד והונגריה שספורטאיהן קנו מוניטין עצום במשחקים האולימפיים מאז האולימפיאדה הראשונה באתונה ב- 1896 – פינלנד בריצות הארוכות ובהטלת כידון והונגריה בשחייה וסיוף – לא העזו להתייצב בגלוי ובאופן רשמי נגד התזות הנאציות . הם טשטשו את המציאות . הברכות הנלהבות היחידות להכנות האולימפיות הגרמניות הגיעו מיפן ואיטליה והן יחדיו עם פינלנד היו המדינות הראשונות שקיבלו הזמנת השתתפות מד"ר קָארְל דִים .

התגובה האמריקנית ל- "גלייכשאלטונג" שנכפה על הספורט הגרמני הייתה תגובת נגד עוצמתית . אמריקה הדמוקרטית פיתחה תנועת מחאה מאיימת ורצינית נגד קיום האולימפיאדה ה- 11 ב- 1936 בגרמניה הנאצית . העיתונות האמריקנית סיקרה בהרחבה את עלייתו של אדולף היטלר לשלטון בינואר 1933 ודיווחה על חוקי הגזע הנאציים שחוקק המשטר הנציונאל – סוציאליסטי . ב- 6 ביוני 1933 התכנס הוועד האולימפי הבינלאומי בווינה ואנשי הוועד האולימפי האמריקני ניצבו בראש המאבק להעניש את גרמניה הנאצית ולשלול ממנה את זכות אירוח המשחקים . למחרת ב- 7 ביוני 1933 הודיע ד"ר תיאודור ליוואלד (נכח בווינה בתפקיד יועץ לוועדה המארגנת של משחקי ברלין 1936) כי גרמניה תכבד את כל ההחלטות האולימפיות ובעיקרון לא יורחקו ספורטאים יהודיים מהנבחרות הלאומיות הגרמניות . גנרל צָ'ארֱלְס שֶרִיל נציג ארה"ב בוועד האולימפי הבינלאומי (היה אָצָן מצטיין שהשתמש הראשון בתחרות א"ק בארה"ב ב- 1888 בזינוק הנמוך) דרש מהגרמנים נימוסים הולמים ו- וויתור מוחלט על הרחקת ספורטאים יהודיים . המשלחת הגרמנית בווינה בראשות נשיא הוועד האולימפי הגרמני הנאצי ושר הספורט בממשלה הנאצית הָאנְס פוֹן טְשָאמֶר אוּנְד אוֹסְטֶן נכנעה וקיבלה את הדרישה האמריקנית . טְשָאמֶר אוּנְד אוֹסְטֶן נימק את החולשה הרגעית הזאת כצעד טאקטי שנועד להתחשב באותו רגע במצב הפוליטי המסובך . הגרמנים חששו באמת מחרם כלל עולמי ונהגו שוב ושוב להשתמש במדיניות המרמה שלהם . שלושת האמריקנים חברי הוועד האולימפי הבינלאומי אֶרְנֶסְט לִי יָאנְקֶה , וִוילִיאָם גָארְלָאנְד , ובריגדיר – גנרל צָ'ארְלְס שֶרִיל עצמו נטו להאמין למשטר הרודני הגרמני כי הוא מכבד את החוקה האולימפית . הם לא חשדו אז באופורטוניזם הנאצי אך דעת הקהל בארה"ב לעומתם הייתה עֵרנית . אמריקה נחרדה . ב- 21 בנובמבר 1933 התקיימה בניו יורק פגישה גדולה של נציגי התאחדות הספורט החובבני בארה"ב . נערכה הצבעה וכל המשתתפים פרט לאחד הצביעו בעד החרמת אולימפיאדת ברלין 1936 עד שעמדתה של ממשלת גרמניה לא תשתנה לגבי ספורטאיה היהודיים .

היה זה איש הוועד האולימפי האמריקני גוּסְטָאבוּס קִירְבִּי שהעלה להצבעה את עניין החרם ונתמך בצורה נחרצת ע"י אוורי בראנדג' (נולד ב- 1887) ששימש נשיא הוועד האולימפי האמריקני מאז 1930 . אוורי בראנדג' איש עסקים מצליח היה דמות חשובה בספורט האמריקני . באולימפיאדת סטוקהולם 1912 סיים במקום ה- 6 בתחרות קרב חמישה . בתחרות זכה האתלט האינדיאני גִ'ים תּ'וֹרְפּ שניצח גם בקרב עשרה באותה האולימפיאדה . אֶוְורִי בְּרָאנְדֶג' תמך תמיכה נמרצת בפסילתו של גִ'ים תּ'וֹרְפּ לאחר שהתגלה כי היה בעברו בטרם משחקי סטוקהולם 1912 שחקן מקצוען בבייסבול בנשים 1909 ו- 1910 . אוורי בראנדג' היה איש ישר וקשוח , פוסק רב השפעה ועקשן שדגל בשמירה קפדנית על כללי החובבות בספורט . המרץ האנושי של אוורי בראנדג' , חביבותו , הקוד הנוקשה של התנהגותו האישית והדוגמא האישית שלו , ומסירותו למען הספורט האמריקני – הפכו אותו לדמות נערצת . אוורי בראנדג' החל בשנות ה- 20 במאבק למען ריכוז הבירוקרטיה של הספורט החובבני בארה"ב . אוורי בראנדג' נחשב למעריץ של הברון פייר דה קוברטיין שתמך כמובן בטוהר הספורט ללא פוליטיקה .

אֶוְורִי בְּרָאנְדֶג' (Avery Brundage) נבחר לראשונה לתפקיד הרם של נשיא הוועד האולימפי האמריקני . הוא נהנה במשך שנים מהתמיכה של התאחדות הספורט הלאומית של המכללות בארה"ב וגם של התאחדות הספורט החובבני . תחת מנהיגותו דעכו ההתנצחויות בעולם המפורד של ספורט החובבים האמריקני . מבחינה בינלאומית היה חשוב ש- אוורי בראנדג' שימר כל העת את החלטת התאחדות הספורט האמריקנית מ- 1933 להחרים את האולימפיאדה הנאצית של 1936 . ב- 1934 החלו להישמע יותר ויותר קולות כי גם על הוועד האולימפי האמריקני להחרים את המשחקים . לפתע בקיץ 1934 הודיע הוועד האולימפי הגרמני כי עשרים ואחד ספורטאים יהודיים נקראו להשתתף במחנות אימונים של נבחרות גרמניות . הוועד האולימפי האמריקני חשד והחליט לשלוח את אוורי בראנדג' עצמו לגרמניה כדי לחקור את המצב . מששב לארה"ב התברר כי אוורי בראנדג' התרשם כי הגרמנים מכבדים את האמנה האולימפית ככתבה ורוחה . על סמך המלצותיו החליט הוועד האולימפי האמריקני להשתתף באולימפיאדה ה- 11 של העת החדשה בבירת גרמניה ברלין 1936 .למרות הדו"ח החיובי של אוורי בראנדג' אודות ההכנות הגרמניות לקראת משחקי ברלין 1936 , המשיכו להגיע לארה"ב עוד ועוד דיווחים אודות רדיפות גזעניות בגרמניה . נודע כי הגרמנים שיקרו בנוגע להזמנת 21 יהודים ליטול חלק בנבחרות ספורט לאומיות . בקיץ 1935 החלו לדבר באירופה וארה"ב על עריכת אולימפיאדה חלופית לזאת של ברלין 1936 אך אוורי בראנדג' שידע כי אולימפיאדה מודרנית היא עניין מורכב ביותר לביצוע העריך כי שום עיר בעולם לא תוכל לעמוד במעמסה הארגונית הזאת בזמן הקצר שנותר זולת ברלין שעסקה בהכנות הגרנדיוזיות מזה כמה שנים . אוורי בראנדג' לא מצא גם שום צורך לסגת מההחלטה שקיבל הוועד האולימפי האמריקני בראשותו להשתתף במשחקים . מרבית חברי הוועד האולימפי האמריקני היו נאמנים לדברתו של פייר דה קוברטיין כי יהיו המכשולים אשר יהיו , הרי שהאולימפיאדות המודרניות חייבות להימשך . בסופו של דבר קיבלו אוורי בראנדג' וחבר נאמניו בוועד האולימפי האמריקני את העמדה כי גרמניה מקיימת את הבטחתה להתנהג כהלכה וכי הרעיון האולימפי הוא כל כך נשגב עד שיש להשתיק את המתנגדים לעריכת המשחקים האולימפיים בברלין מפני שהם מעמידים בסכנה את המוסד האולימפי . אוורי בראנדג' חש בוז לאגו של מתנגדיו כפי שציין זאת מפורשות רִיצָ'ארְד מַאנְדֶל (Richard Mandel) בספרו מ- 1971 "האולימפיאדה הנאצית" (The Nazi Olympics) . תמיכתו המופלגת של אוורי בראנדג' בקיום האולימפיאדה בברלין 1936 הביא לפרישתו של חבר הוועד האולימפי האמריקני אֶרְנֶסְט לִי יָאנְקֶה מחברותו בוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) . ההתנגדות לאֶוְורִי בְּרָאנְדֶג' בתוככי הוועד האולימפי האמריקני וגם של התאחדות הספורט האמריקנית האיצה אותו להקים ארגון חדש המקביל להתאחדות הספורט החובבני , כדי שיוכל לקיים את סדרת תחרויות המבחן לקביעת המשלחת האמריקנית במקצועות הספורט השונים לאולימפיאדת ברלין 1936 .

בינתיים התחולל משבר נוסף סביב אולימפיאדת ברלין 1936 . בכנס המפלגה הנציונאל – סוציאליסטית בנירנברג ב- 15 בספטמבר 1935 , הכריז אדולף היטלר על "חוקי נירנברג" החדשים ששללו מיהודי גרמניה את אזרחותם . החוקים הגזעניים החדשים של הרייך ה- 3 אסרו על השתתפות יהודים בנבחרות ספורט גרמניות , לא כל שכן באולימפיאדה הממשמשת ובאה , אסרו גם על נישואי תערובת בין גרמנים ליהודים במטרה לשמר את טוהר הדם הארי , והטילו חרם כללי על עסקים יהודיים בכל רחבי גרמניה . הדיווחים האלה התקבלו באֵימָה בארה"ב . נשיא התאחדות הספורט החובבני בארה"ב ג'יימס מאהוני פרסם בפומבי מכתב ששלח לד"ר תיאודור ליוואלד בו האשים את הנציונאל סוציאליסטיים בגרמניה בפגיעה ברעיון האולימפי המקודש . הדוגמא הידועה ביותר של אפליה גזענית כנגד ספורטאי יהודי – גרמני כלשהו לקראת אולימפיאדת ברלין 1936 קשורה לסייפת הֶלֶן מָאיֶיר (Helene Mayer) . הלן מאייר נולדה ב- 29 בדצמבר 1910 באוֹפֶנְבָּאך בגרמניה לאם נוצרייה ואב יהודי ד"ר לודוויג מאייר . לא ידוע בוודאות האם גודלה וחונכה כיהודייה או נוצרייה . בהיותה ילדה קיבלה שיעורי סיוף וב- 1923 בגיל 13 זכתה באליפות גרמניה ברומח . באולימפיאדת אמשטרדם 1928 בהיותה בת 18 זכתה הלן מאייר במדליית הזהב ברומח ובשנים 1929 ו – 1931 זכתה פעמיים באליפות העולם .

meyer 1

טקסט תמונה : אולימפיאדות אמשטרדם 1928 . הסייפת היהודייה – גרמנייה בת ה- 18 הלן מאייר (רביעית משמאל בשורת העומדות) בחברת שמונה הסייפות שהתחרו בתחרות הגמר ב- FOIL לנשים באולימפיאדת אמשטרדם 1928 . עומדות משמאל לימין : הזוכה במדליית הארד ב- FOIL  (רומח) אולגה אואלקרס (Olga Oelkers) – גרמניה , יוהאנה דה בור (Johanna De Boer) – הולנד , גלאיידיס דניאל (Glaydis Daniel) – אנגליה , הזוכה במדליית הזהב ב- FOIL (רומח) היהודייה – גרמנייה הלן מאייר (Helene Mayer) בת 18 חובשת סרט לבן על ראשה – גרמניה , ארנה סונדהיים (Erna Sondhiem) – גרמניה , הזוכה במדליית הכסף מיוריאל פרימאן (Muriel Freeman) – אנגליה . יושבות משמאל לימין : מרגיט דאני (Margit Dany) – הונגריה , ג'ני אדאמס (Jenny Adams) – בלגיה . (באדיבות הוועד האולימפי הגרמני) .

meyer 2

טקסט תמונה :  אולימפיאדת אמשטרדם 1928 . הסייפת הגרמנייה בת ה- 18 הלן מאייר זוכה במדליית הזהב בסיוף באולימפיאדת אמשטרדם 1928 . (באדיבות הוועד האולימפי הגרמני).

ב- 1931 מת אביה . ב- 1932 יצאה עם משלחת הספורט הגרמנית לאולימפיאדת לוס אנג'לס 1932 אך דורגה במקום החמישי בלבד בתחרויות הרומח . הלן מאייר החליטה להישאר בלוס אנג'לס בתום המשחקים וללמוד משפט בינלאומי באוניברסיטת דרום קליפורניה וגם שפות .

meyer 3

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932 . הסייפת היהודייה – גרמנייה הלן מאייר בת 22 מייצגת את גרמניה בתחרויות הסייף באולימפיאדת לוס אנג'לס 1932 . (באדיבות הוועד האולימפי הגרמני) .

בנובמבר 1933 קיבלה הֶלֶן מָאיֶיר וכתבי הספורט בעולם את הידיעה כי מועדון הסיוף של אופנבאך גירש אותה בשל חצי יהדותה . הסייפת בעלת המוניטין הודחה מנבחרת הסיוף של נשות גרמניה בשל חוקי הגזע המטורפים של הנאציים . ב- 22 באוקטובר 1935 חזר חבר הוועד האולימפי האמריקני הבריגדיר – גנרל צָ'ארְלְס שֶרִיל (נולד ב- 1867 והיה חבר גם ב- IOC בשנים 1936 – 1922) לארה"ב מסיור אולימפי בגרמניה . העיתונות אצה אליו וביקשה את תגובתו למכתבו של גֵ'יְימְס מַאהוֹנִי . צָ'ארְלְס שֶרִיל לא התרגש יותר מידי , נמאס לו מיפי הנפש בארצו וכך ענה למראייניו , "יצאתי בשליחות לגרמניה כדי להביא לצירופו של לפחות יהודי אחד לנבחרת ספורט גרמנית ואני חש ששליחותי הסתיימה . באשר למכשולים שהוצבו בדרכם של ספורטאים יהודיים ו/או ספורטאים אחרים , הרי שאין לי עניין לדון בנושא הזה עם הגרמנים יותר מאשר אילו ניסו הם להעמיד לדיון את מצבם של השחורים במדינות הדרום האמריקניות ו/או את היחס לו זוכים היפנים בקליפורניה" . צָ'ארְלְס שֶרִיל רמז גם בצורה מאיימת כי רמת הדאגה האמריקנית למתרחש בנושאי הפנים של גרמניה הנאצית עלול לעורר גל אנטישמי בארה"ב . צָ'ארְלְס שֶרִיל הוסיף , "אני מכיר יהודים – אמריקניים רבים שמתנגדים לכל חרם אולימפי על גרמניה מפני שהדבר יבליט ללא צורך את מידת ההשפעה של הגורם היהודי בארה"ב כפי שאירע הדבר בגרמניה בטרם החלו פעולות הדיכוי והגירוש של יהודים" . מזכיר הוועד האולימפי האמריקני פרדריק רוביין הציג אף הוא את עמדתו לאחר הריאיון העיתונאי של צ'ארלס שריל , ואמר , "הגרמנים אינם מפלים לרעה יהודים במבחנים האולימפיים שלהם . היהודים נופו מהסגלים מפני שאינם טובים מספיק כספורטאים . כידוע אין בעולם אפילו תריסר יהודים שהם ברמה אולימפית" . צָ'ארְלְס שֶרִיל רמז כי מקור הכוח להסתה נגד משחקי ברלין 1936 נמצא קרוב לנשיא פרנקלין דילאנו רוזוולט והתכוון לשר האוצר היהודי – אמריקני הנרי מורגנטאו . צָ'ארְלְס שֶרִיל היה פולמוסן צעקן והדבר לא תרם לשמו הטוב כאיש נבון .

בהופעתו בראשית 1936 לפני לשכת המסחר האיטלקית בניו יורק שיבח את הרודן האיטלקי בניטו מוסוליני , ואמר , "מוסוליני הוא מנהיג אמיץ בעולם של רכרוכיים" , והוסיף , "אני מתפלל לאלוהים שמוסוליני יבוא לאמריקה , ותהיה לו ההזדמנות לעשות את אותם הדברים כאן" .אבל צָ'ארְלְס שֶרִיל לא ייצג את דעת הקהל האמריקנית . הוועד האולימפי הגרמני נבהל מהלך הרוח בארה"ב ודאג להחזיר את היהודי – גרמני רוּדִי בֵּל שהתגורר עכשיו בצרפת לשורות נבחרת גרמניה בהוקי קרח שעמדה להשתתף בפברואר 1936 באולימפיאדת החורף בגארמיש – פרטנקירשן . אח"כ צורפה לנבחרת הסיוף של נשות גרמניה הלן מאייר בת לנישואי תערובת שהתגוררה כעת בארה"ב . הלן מאייר בת 26 הייתה סייפת מצטיינת , גבוהה וזקופה , בלונדינית תכולת עיניים בעלת מראה ארי מושלם . לאחר שהגרמנים צירפו אותה מחדש לנבחרת הסיוף מיהר שר הספורט הָאנְס פוֹן טְשָאמֶר אוּנְד אוֹסְטֶן להכריז כי היא ארית טהורה , אך זה היה שקר .

 

meyer 5

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 . דוכן המנצחות בתחרות הסיוף . זיהוי הנוכחות מימין לשמאל : הסייפת היהודייה – גרמנייה הֶלֶן מַאיֶיר (Helene Mayer) בת 26  זוכה במדליית הכסף ומצדיעה במועל יד נאצי , ההונגרייה אילונה אֶלֶק – שאשרר (Ilona Elek – Schacherer) היא הזוכה במדליית הזהב , והאוסטרית אלן פרייס (Ellen Priess) הזוכה במדליית הארד . (OLYMPIAZEITUNG 1936) .

הקהילה היהודית בארה"ב בראשות הרב הראשי סטיבן שמואל ווייז ניסו להניא את הֶלֶן מָאיֶיר מליטול חלק במשחקי האולימפיאדה הנאצית , אך הסייפת שייצגה את גרמניה באולימפיאדת אמשטרדם בהיותה בת 18 ואח"כ השתתפה גם באולימפיאדת לוס אנג'לס 1932 הודיעה שתשמח לעשות זאת גם באולימפיאדת ברלין 1936 . היא התחמקה באופן אלגנטי מהוויכוח הפוליטי וכינתה את הרב סטיבן שמואל ווייז כבוחש בקדרה . יתרה מזאת : משזכתה במדליית הכסף לא היססה להצדיע במועל יד על דוכן המנצחות ואח"כ לקוק קידה אל דגל צלב הקרס . יהדות ארה"ב הייתה מזועזעת . אח"כ הסבירה הֶלֶן מָאיֶיר כי שבה לגרמניה מפני שלא יכלה לעמוד בגעגועים לאימה ושני אחיה . הלן מאייר מתה בת 40 ב- 1953 .

stiven weiz

טקסט תמונה : 1936 . הרב סטיבן שמואל ווייז בארה"ב היה מזועזע מההצדעה במועל יד של הסייפת היהודייה – גרמנייה הלן מאייר על דוכן המנצחות והסכמתה להשתחוות לדגל צלב הקרס של גרמניה הנאצית .

הוועד האולימפי הגרמני בראשות נשיאו הָאנְס פוֹן טְשָאמֶר אוּנְד אוֹסְטֶן שלל משני ספורטאים יהודים – גרמניים אחרים שהיה ידוע כי הם ברמה אולימפית , הקופצת לגובה גְרֶטְל ברגמן (Gretel Bergmann) והאצן וורנר שכטמן את זכותם להשתתף במשחקים . גרטל ברגמן זכתה באליפות גרמניה בקפיצה לגובה בהישג 1.64 מ' , אך שבועיים לפני תחילת אולימפיאדת ברלין 1936 קיבלה הודעה כי לא תוכל להשתתף במשחקים בגלל "כושרה הלקוי" [1] . מהאָצָן היהודי וורנר שכטמן נמנע הסיכוי להתחרות באולימפיאדת ברלין 1936 מפני שהוועד האולימפי הגרמני לא נתן לו אפילו את ההזדמנות ליטול חלק באליפות גרמניה בא"ק , שהייתה למעשה מבחנים קדם אולימפיים .

לחץ דעת הקהל בארה"ב להחרים את אולימפיאדת ברלין 1936צבר עוצמה גם בארגונים נוצריים . מדיניות הפנים הגרמנית ה- "גלייכשאלטונג" חייבה את מיזוגם של ארגוני הספורט הפרוטסטנטיים והקתוליים במשטר הנאצי. הדבר עורר נוצרים וליבראלים בארה"ב להתלכד ולהביע חשש וסלידה. כתב העת הקאתולי – ליבראלי "קומונוויל" הדגיש כי ארגוני הנוער הנאציים הם בבחינת שערורייה ופאגאנים מיסודם . הוא נקט בעמדה כי תמיכת ארה"ב במשחקי ברלין 1936 פירושה להעניק חותמת הסכמה לדוקטרינת הנוער הנאצי שהיא אנטי נוצרית רדיקאלית . המועצה הלאומית של הכנסיות המתודיסטיות בארה"ב קיבלה החלטה נגד קיום האולימפיאדה ה- 11 בגרמניה . פדרציית העבודה האמריקנית הכריזה גם היא על התנגדותה להשתתפות ספורטאים וספורטאיות אמריקניים באולימפיאדת ברלין 1936 משום שהנאצים מתנגדים לארגוני עובדים ומכיוון שאין שום דבר אצילי ברדיפתם של 600000 (שש מאות אלף) יהודי גרמניה בידי 60000000 (שישים מיליון) גרמנים . הלחץ בתוככי ארה"ב תפש תאוצה . מועצות ערים רבות , איגודי פועלים , וארגונים אזרחיים קיבלו החלטות המתנגדות לכך שאמריקה תכבד בנוכחותה את פסטיבל הספורט בנאצי באוגוסט 1936 .

עיתונים אמריקניים רבים כולל כל העיתונות היומית בניו יורק הביעו התנגדות להכנות הנמשכות לבחירת הנבחרת האמריקנית לאולימפיאדת ברלין 1936 . מושל מדינת ניו יורק אל סמית' הבריק את התנגדותו לאוורי בראנדג' . עיתונאי הספורט האמריקני דאמון ראניון רב המוניטין כתב : "הפוטש הפאגאני של גרמניה ההיטלראית עושה את העובדה שמדינה זאת קיבלה את השבועה האולימפית האמיתית לבלתי אפשרית או לצביעות" . ג'ון קיראן מ- "ניו יורק טיימס" הביע זעזוע נוכח ההתנהגות הבלתי ספורטיבית של גרמניה . אד סליוואן מ- "ניו יורק דיילי ניוז" כתב בעיתונו : "קראתי אתמול בעיתונים כי גרמניה של אדולף היטלר מציעה עתה למחוק מרשומות המלחמה את שמותיהם של וותיקי המלחמה היהודיים אשר נפלו או נעשו נַכים בקרבות על הגנתה" . חייו של אוורי בראנדג' הלכו ונעשו קשים . ב- 3 בדצמבר 1935 נערכה ב- "מדיסון סקוויר גארדן" בניו יורק עצרת המונים שארגנה התאחדות ספורט החובבים בארה"ב נגד השתתפות ארה"ב במשחקי ברלין 1936 . מיליון וחצי חתמו על עצומת הנגד . אוורי בראנדג' ותומכיו הציגו את עצמם כמי שמתייצבים גבוה מעל השוביניזם הקטנוני שהפגינה התאחדות ספורט החובבים האמריקנית . מעת לעת השמיע נשיא הוועד האולימפי האמריקני אוורי בראנדג' שבחים להישגי הוועדה המארגנת הגרמנית של המשחקים בראשות ד"ר תיאודור ליוואלד וד"ר קָארְל דִים , ומאידך הטיל דופי בוועדת ג'רמי מאהוני על משחק לא הוגן שלה ועל היותם כמעט קומוניסטיים אדומים . שני הצדדים אספו תחמושת ריטורית לקראת הוויכוח הגדול באסיפה הלאומית של התאחדות ספורט החובבים שנערכה ב- 8 בדצמבר 1935 במלון "קומודור" בניו יורק . בתום חמש שעות נאומים חוצבי להבות נערכה הצבעה בה השיגה אוורי בראנדג' רוב זעום של שלושה קולות . אוורי בראנדג' הצליח להעביר החלטה התומכת בהשתתפות ארה"ב באולימפיאדת ברלין 1936 שטקס הפתיחה שלה נקבע להיערך בתוך שמונה חודשים ב- 1 באוגוסט 1936 אך סייג את ניצחונו בהצבעה ואמר כי אין בהשתתפות ארה"ב כל רמז של הסכמה לשלטון הפוליטי הנאצי בגרמניה . נשיא התאחדות ספורט החובבים ג'רמי מאהוני התפטר מתפקידו ובמקומו הוצע לתפקיד שהתפנה אוורי בראנדג' , שאומנם נבחר פה אחד . מכיוון שאיחד עכשיו את כהונת נשיא הוועד האולימפי האמריקני יחדיו עם נשיא התאחדות ספורט החובבים בארה"ב , תבע אוורי בראנדג' במפגיע את התפטרותם מרצון של כל בעלי התפקידים בארגון שהיה אנטי אולימפי .

נשיא המכבי העולמי זֶלִיג בְּרוֹדֶצְקִי כתב ב- 12 בנובמבר 1935 מכתב גלוי לנשיא הוועד האולימפי הבינלאומי הנרי דה באלייט לאטור בזו הלשון : "אנחנו היהודים איננו יכולים להתייחס בקלות ראש למצב שנוצר נוכח העובדה שהמשחקים האולימפיים ייערכו בברלין באוגוסט 1936 . אנוכי יחד עם כל היהודים ורבים אחרים משקיפים על המצב העניינים בגרמניה מנקודת מבט אנושית כללית ומהיבט של הגינות חברתית . אנחנו תובעים מכל הספורטאים היהודים ברחבי תבל , למען כבודם העצמי , להימנע מלהתחרות במדינה שבה הם מופלים לרעה בשל גזעם , ואחיהם היהודים בגרמניה נתונים ליחס משפיל וחסר תקדים באכזריותו" . ספורטאים יהודים לא מעטים התעלמו מהבקשה וביניהם כפי שהוזכר כבר , רודי בל , הלן מאייר , והסייפת אילונה אֶלֶק – שאחרר מהונגריה . הספורטאים הללו הגשימו את חלומם ליטול חלק במשחקים האולימפיים . האָצָן היהודי – אנגלי הָארוֹלְד אֵיְיבְּרָאהָמְס מי שזכה במדליית הזהב בריצה ל- 100 מ' באולימפיאדת פאריס 1924 התנגד לחרם  על אולימפיאדת ברלין 1936 . לעומתם היו ספורטאים יהודים שכן החרימו את האולימפיאדה הנאצית בהם השחיינית המצטיינת יהודית דויטש מאוסטריה והסייף אלברט וולף מצרפת . ספורטאים יהודים אמריקניים מצטיינים החליטו להשתתף במשחקים האולימפיים ביניהם שני האצנים מָרְטִי גְלִיקְמַאן וסֶם סְטוֹלֶר , וגם מרים המשקולות דייויד מאייר והכדורסלן סם באלטר .

בעוד אוורי בראנדג' מנהל מסע התרמה למען המשלחת האמריקנית למשחקי ברלין 1936 , ניסה גֶ'רְמִי מָאהוֹנִי יחדיו עם אנשי עסקים אמריקניים וגם אירופיים שנפגעו מוסרית , לארגן אולימפיאדת עממית מעין "משחקי פועלים" בעיר הספרדית ברצלונה (התחרתה עם ברלין על הזכות לארח את האולימפיאדה ה- 11) . זאת הייתה מחאה כנגד הנאצי פיקציה של הספורט הבינלאומי . המהלך היה חסר עניין . לא ניתן היה להתחרות נגד IOC על היוקרה האולימפית ועל המורשת של התנועה האולימפית גם אם האולימפיאדה הנאצית הייתה שנויה במחלוקת פוליטית . אֶוְורִי בְּרָאנְדֶג' התגלה כאיש עסקים מוכשר בעל יכולת שכנוע והשפעה . חרף העובדה שהשפל הכלכלי בארה"ב טרם חלף הוא הצליח לגייס סכום שיא של 400000 (ארבע מאות אלף) דולר על מנת להשיט את המשלחת האמריקנית הגדולה לגרמניה ולממן את שהותה בת השלושה שבועות שם .

AOC 1

טקסט תמונה : 1936 . בכירי הוועד האולימפי האמריקני . זיהוי הנוכחים בתמונה : משמאל למעלה , נשיא הוועד האולימפי האמריקני אוורי בראנדג' . מימין למעלה : סגן נשיא הוועדה המארגנת ד"ר ז'וזף ראייקרופט . באמצע : נשיא ארה"ב פרנקלין דילאנו רוזוולט ששימש נשיא כבוד של הוועד האולימפי האמריקני . משמאל למטה , מזכיר הוועד האולימפי האמריקני פרדריק רוביין . מימין למטה , גוסטאבוס קירבי גזבר הוועד האולימפי האמריקני . באמצע למטה זהו הרופא "ד"ר גראהם האמונד חבר מטעם כבוד בוועד האולימפי האמריקני . (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני) .

IOC 2

טקסט תמונה :  1936 . למעלה, שני נשיאי הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) . זיהוי מימין , הנשיא בעבר הברון הצרפתי פייר דה קוברטיין . משמאל , הנשיא הנוכחי הגרף הבלגי הנרי דה באלייט – לאטור .למטה , שלושת נציגי ארה"ב בוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) . מימין , אוורי בראנדג' . באמצע , הבריגדיר – גנרל צ'ארלס שריל (נפטר במפתיע מהתקף לב ב- 25 ביוני 1936) . משמאל , וויליאם גארלאנד מי שכיהן בתפקיד יו"ר הוועדה המארגנת של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932 . (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני AOC) .

[1] במקומה הוצבה קופצת גרמנייה אחרת בשם דורה ראטיין (Dora Ratjen) . דורה ראטיין גילתה ב- 1957 כי היא בכלל גבר שקורים לו הרמאן ראטיין (Herman Ratjen) .

אוורי בראנדג' (Avery Brundage) נשיא AOC ומאוחר יותר נשיא IOC

שני ראשי הוועדה המארגנת ד"ר תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד וד"ר קָארְל דִים שהיו מוכרים ומקובלים מאוד על כל אנשי IOC הודיעו שהוועד האולימפי הגרמני יקפיד למלא אחר החוקה האולימפית ולא תהיה שום אפליה הנוגעת ליהודים או של ספורטאים שחורים . אך הדבר לא עבר בשקט . ההחלטה לקיים את האולימפיאדה בברלין הנאצית ערערה לחלוטין את אימונם של המדינות הדמוקרטיות האירופיות וכל אלה שהאמינו בכנות אנשי IOC . ההחלטה לערוך את האולימפיאדה ה- 11 במניין הזמן החדש בגרמניה סתרה על פי דעתם את הרעיון האנושי שהונח בבסיס קיום האולימפיאדות , והוא שלום ואחווה בין בני האדם באשר הם והפגנת שוויון בין אומות העולם . נשיא הוועד האולימפי האמריקני אוורי בראנדג' דחה את הגישה הזאת על הסף . הוא העריץ את התנועה האולימפית הבינלאומית וגם את הוועד האולימפי הגרמני ואת הוועדה המארגנת הגרמנית של משחקי ברלין 1936 וסבר שאין לערב פוליטיקה וספורט . אין זה מעניינו של IOC והוועדים האולימפיים הלאומיים להתערב במבנה ואופי השלטון הפוליטי של גרמניה הנאצית . "אנחנו ספורטאים שבאים להתחרות ולא להטיף מוסר פוליטי לאיש" , גרס . קנצלר גרמניה אדולף היטלר ניצל את התקופה הטרום אולימפית ובאחד מנאומיו רבי הפאתוס ברייכסטאג הציג את עיקרי תורת עליונות הגזע הארי ואת התוקפנות והכוחנות שלו ליצירת עולם חדש . אדולף היטלר לא הסתיר את שנאתו ליהודים ושחורים ואת כוונותיו בדרך להגשמת תיאוריית הגזע הגרמנית על כל משמעויותיה : אפליה , קיפוח , ושלילת זכויות אזרחים שנחשבו על פי התיאוריה הנוראית והמסולפת שלו לבני דרגה שנייה או שלישית . ל- אוורי בראנדג' זה לא הפריע . אדולף היטלר החליט לממש את רעיון עליונות הגזע הארי הגרמני גם באמצעות שימוש בהפעלת מכונת המלחמה האדירה והמשוכללת שלו אם יהיה צורך בכך כדי לבנות מחדש רייך גרמני בן 1000 (אֶלֶף) שנים . ב- 1933 החלה גרמניה לפתח מערכות נשק חדישות והרסניות ועמן בניית צבא אדיר לרבות חיל אוויר וחיל הים בעוצמות חסרות תקדים . בחלוף שש שנים ב- 1 בספטמבר 1939 פתחה גרמניה בהנהגת אדולף היטלר במלחמת העולם ה- 2 . ב- 1941 החלה גרמניה הנאצית בהשמדה שיטתית של יהדות אירופה על פי דוקטרינה מחרידה מחושבת מראש . במשך שש שנים טבלו אירופה והעולם בנהרות של דם, עלו באש , וכוסו בתימרות עשן . עשרות מיליוני בני אדם נהרגו במלחמה . המשטר הנאצי רצח שישה מיליון יהודים בתוכם מיליון ילדים יהודים .

[1]  המנצחים האולימפיים בענפי הספורט השונים באולימפיאדת ברלין 1936 קיבלו עציצים של עץ אלון ולא מדליות כמקובל היום.

[2]  הקולונל (בריגאדיר) קיש נפל במלחמת העולם ה- 2 בחזית בצפון אפריקה .

[3]  הנרי מונד הלורד מלצ'ט (Melchett) ה- 2 הוא בנו של היהודי – אנגלי סר אלפרד מוריץ מונד (Alfred Moritz Mond) ומי שנקרא הלורד מלצ'ט ה- 2 או הלורד מלצ'ט הצעיר .

avery brundage 2טקסט תמונה : סופו של חודש יולי 1936 . ברלין . ימים אחדים לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת ברלין 1936 . אוורי בראנדג' (Avery Brundage) נשיא הוועד האולימפי האמריקני וראש משלחת ספורטאי ארה"ב לאולימפיאדה הנאצית (במרכז) מתקבל בכבוד מלכים ע"י ראש עיריית ברלין הנאצי יוליוס ליפרט (Julius Lippert משמאל) ונשיא הוועדה המארגנת הגרמנית תיאודור ליוואלד (Theodor Lewald מימין) . (באדיבות AOC) .

אדולף היטלר בז ולעג לדמוקרטיות החלשות לרבות אנגליה וארה"ב המתייחסות בסובלנות לזכויות האדם ולהגינותן כלפי בני מיעוטים , בעיר כלפי יהודים ושחורים בזויים .  בינתיים בטרם המשחקים ועם הגיע משלחות הספורט מרחבי העולם לאולימפיאדת ברלין 1936 הורה שר התעמולה ד"ר יוזף גבלס להנמיך להבות ולחדול באופן זמני מרדיפת יהודים בגרמניה . הוא ציווה גם להוריד את כל השלטים והסיסמאות האנטי יהודיות התלויות ברחובות הערים . גרמניה שינתה פניה לרגע .

ב- 1952 נבחר אוורי בראנדג' לנשיא IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) הוא כיהן בתפקידו כ- 20 שנים עד 1972 לרבות אולימפיאדת הדמים של מינכן 1972 . לאחר רצח אחד עשר הספורטאים הישראליים ב- 5 בספטמבר 1972 ע"י מחבלים טרוריסטים פלסטיניים טען שאין להפסיק את המשחקים . הוא סבר שוב שאין לערב פוליטיקה עם ספורט וההצגה האולימפית חייבת להימשך גם לאחר שהרעיון האולימפי הוטבע ברצח של חפים מפשע בתוך המשחקים ודמם של הנרצחים הישראליים נטף מחמש הטבעות האולימפיות .

avery brundage 1

טקסט תמונה : יום רביעי בבוקר – 6 בספטמבר 1972 . האצטדיון האולימפי המרכזי . נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי האמריקני אוורי בראנדג' בן 85 (Avery Brundage – במרכז) נתמך ע"י ווילי דאומה (Willi Daume – משמאל) יו"ר הוועדה המארגנת הגרמנית ונשיא הוועד האולימפי הגרמני , מגיע לטקס האזכרה ל- י"א הספורטאים הישראליים שנרצחו שעות ספורות לפני כן ע"י טרוריסטים פלסטיניים . מימין ומאחור , שני אנשים מהוועדה המארגנת הגרמנית מסייעים ל- אוורי בראנדג' המתקשה ללכת . ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972".

אני רואה בנשיא הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC בשנים 1972 – 1952 האמריקני אוורי בראנדג' כאחד האנשים הצבועים והציניים ביותר בתנועה האולימפית הבינלאומית מאז ומעולם . דבריו בטקס האזכרה באצטדיון האולימפי במינכן בבוקרו של יום רביעי – 6 בספטמבר 1972 ל- 11 הישראלים הנרצחים כי ההצגה האולימפית חייבת להימשך ("The Games must go on") , נוכח 80000 (שמונים אלף) צופים באצטדיון ומאות מיליוני צופי טלוויזיה ברחבי תבל , ראויים לכל גינוי וייזכרו לדיראון עולם .

סוף הפוסט מס' 418.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אנוכי מבטל את המנוי שלי על עיתון "הָאָרֶץ" לראשונה מאז עשיתי עמו הכרה ב- 1971. פוסט מס' 417. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 417 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום שלישי – 22 ביולי 2014.

אנוכי מבטל את המָנוּי שלי על עיתון "הָאָרֶץ" לראשונה מאז עשיתי עמו הכרה ב- 1971. פוסט מס' 417. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה :  2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שלום רב למו"ל עיתון "הארץ" מר עמוס שוקן ועורך עיתון "הָאָרֶץ" מר אלוף בן ,

אני מבקש לבטל לאלתר את המָנוּי שלי על עיתון "הָאָרֶץ" . "הָאָרֶץ" הוא עיתון טוב . עיתון הבית שלי במשך 43 (ארבעים ושלוש) שנים רצופות . אולם עכשיו אני מתנתק ממנו . לא מהבטן . בהיגיון . אינני מבין כיצד שני עיתונאים מובילים במדינת ישראל כעמוס שוקן ואלוף בן מטשטשים ביודעין מצב יחסים צבאי ופוליטי כה סבוך בין מדינה חופשית כישראל לבין ארגון טרור של החמאס ברמה של מדינה בעל יכולות צבאיות שהתמקם ברצועת עזה , ופוגעים במורל הצבא הישראלי והאומה הישראלית כולה . אינני יכול לקבל את השקפת עולמו של עיתון "הארץ" המאפשר בעת הזאת הדפסה והוצאה לאור של מאמרים שקריים , הזויים , וסהרוריים במסווה של חופש ביטוי עיתונות בשעה שעשרות אלפי חיילי צה"ל (בתוכם נכדי הבכור) נלחמים כבר יותר משבועיים נגד אויב שמצהיר באמנה הפוליטית שלו כי חרבו מופנית לעַד אל לבה של מדינת ישראל .

אני מנוי על עיתון "הָאָרֶץ" מאז 1971 במסגרת עבודתי העיתונאית בטלוויזיה הישראלית הציבורית ומאז 2002 כאזרח פרטי . אני קורא את "הארץ" במשך 43 (ארבעים ושלוש) שנים רצופות . עכשיו לנוכח פרסום כל מיני מאמרים סהרוריים ושקריים בעיתון "הארץ" בעת המערכה הכבדה שמנהל צה"ל נגד אויב מר ונפשע ברצועת עזה – החלטתי לגנוז את העיתון . מדובר במאמרי כזב שנכתבים ויוצאים לאור בעיתון "הארץ" כאילו בשם חופש הביטוי העיתונאי , מדובר ב- פוסטים רוויי אינפורמציה שגויה , מדובר באוסף של המון פרטים לא נכונים , מדובר בנימוקים מגוחכים ובתוכם גם שקרים מ- שקרים שונים הנוגעים למלחמה על החיים ועל המוות של אזרחי מדינת ישראל . אני מבקש לבטל לאלתר את המנוי שלי על עיתון "הארץ" .

שני הפוסטים של שני "אנשי השלום" גדעון לוי "הרעים לטיס" ושל אורי אבנרי "צ'רצ'יל המנוול" (ולא רק) מלאים ברצף של מידע לא נכון ועובדות שקריות . מתקבל הרושם כי עורך עיתון "הארץ" מחויב לשני העיתונאים הנ"ל ומעניק להם בימה מפני שְמָם ולא בגלל גדולת הטקסט . "הרעים לטיס" ו- "צ'רצ'יל המנוול" מקוממים אותי לא רק מפני שיווק מסר שקרני בהפוך על הפוך על הפוך אלא ראשית דבר בגלל עליבות הכתיבה הדמגוגית . באחד מקטעי הפוסט "צ'רצ'יל המנוול" , מדווח אורי אבנרי לקוראי "הארץ" (16 ביולי 2014) כי ד"ר יוזף גבלס (Dr. Joseph Goebbels) שר התעמולה של מכונת ההשמדה הנאצית ומנאמניו של הקנצלר המטורף והמגלומן אדולף היטלר , אומר לבני עמו בעקבות הפצצות חילות האוויר של בעלות הברית את ערי גרמניה , כלהלן : "הם יכולים להשמיד את רכושנו אך לא לשבור את רוחנו" . טקסט מרהיב כביכול שנְהֶגָה כאילו ע"י איש חֵירוּת ולוחם למען הקִידְמָה . אולם מדובר בפושע מלחמה ארור ואדם שקרן ו- נִבְזֶה בשם יוזף גבלס. מגדולי האנטישמים בהיסטוריה הגרמנית והבינלאומית . איש מנוול ופחדן , ורוצח המונים . ברור שהתחולל ההפך ממה שהבטיח יוזף גבלס התועמלן והדמגוג הנאצי הראשי במלחמת העולם ה- 2 : גם הושמד הרכוש הגרמני וגם נשברה לרסיסים רוחו של הרייך ה- 3 שנועד להתקיים ולהאריך חיים כ- 1000 (אלף שנים) על פי חזונם של אדולף היטלר ויוזף גבלס . רבים מקוראי הפוסט "צ'רצ'יל המנוול" של אורי אבנרי אינם מכירים את ההיסטוריה הגרמנית הנאצית ואת תורת הדמגוגיה האנטישמית והלאומנית המשומנת והארסית של יוזף גבלס . תגיד לי מר אורי אבנרי האם זה הזמן והמקום להביא לנו את ציטוטי "הגבורה" של יוזף גבלס אחד מגדולי האנטישמים המנוולים ביותר בהיסטוריה המודרנית של האנושות…??? תגיד לי מר אלוף בן עורך "הָאָרֶץ" האם זהו המצב והעת המתאימה להציג בעיתון שלך לציבור בישראל את ד"ר יוזף גבלס המנוול כ- גיבור רוחני של גרמניה הנאצית…??? אלו שיקולי עריכה רצים לך בדיוק בראש…??? יצאתם מדעתכם לגמרי בשם חופש העיתונות , ריבוי דעות , וביקורת לגיטימית כביכול . לידיעת קוראי הבלוג : גם אחרי שצבאות בעלות הברית נחתו ב- 6 ביוני 1944 בחוף נורמאנדי , השיגו עדיפות צבאית ברורה על הוורמאכט הגרמני , ושעטו לעבר נהר הריין , וגם לאחר שחדרו לברלין באפריל 1945 במשותף עם הצבא הרוסי וצבא גרמניה התמוטט לחלוטין , המשיכו שני הדמגוגים המטורפים אדולף היטלר ויוזף גבלס לבלף את אומה הגרמנית המובסת ברדיו הממלכתי של ה- DRP של האנס פריטשה (Hans Fritzsche) , כי הניצחון הגרמני קרוב ו- או טו טו ניצב מעבר לפתח . בדיוק כפי שאיסמעיל הנייה מבטיח כעת לאזרחיו ברצועת עזה .

goebbels

טקסט תמונה : 1940 – 1939 . זהו ד"ר יוזף גבלס (Dr. Joseph Goebbels) שר התעמולה האָרְסִי והמנוול בממשלתו הנאצית של רודן גרמניה הפיהרר המטורף , הארכי טרוריסט , ורוצח המונים אדולף היטלר (Adolf Hitler) . במאמרו הסהרורי "צ'רצ'יל המנוול" בעיתון "הארץ" (16 ביולי 2014) , פוסט בלתי מתקבל על הדעת על פי חוות דעתי , אין אורי אבנרי מציין אפילו פעם אחת כי גרמניה של אדולף היטלר ויוזף גבלס הייתה מדינה נאצית נבזית שהגתה את תורת הגזע והמציאה את הדוקטרינה של השמדת עמים בכוח הזרוע . בכך הוא מוציא פרטים חשובים הנחוצים להבנת תוכן ההקשר הכללי . הקורא התמים יכול להבין בטעות כי שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס שאמר בנאום רדיו לאומה הגרמנית המובסת לאחר הפצצות קשות של חילות האוויר של בנות הברית את עשרות ערי גרמניה הנאצית , את הטקסט כלהלן , "הם יכולים להשמיד את רכושנו אך לא לשבור את רוחנו" , הוא בעצם לוחם חֵירוּת וחוֹפֶש גרמני , והוגה דעות אציל רוח , ולא שותף מלא לרצח והשמדת עמים . יוזף גבלס הוא פושע מלחמה מְנוּבָז ופחדן שברח מהחיים ומהאחריות לתבוסה ולאובדנה של גרמניה בלחיצה אחת על הדק האקדח שלו שהיה מכוון לרקתו . (התמונה באדיבות הסוכנויות) .

בטרם כניעת ונפילת גרמניה ב- 8 במאי 1945 החליט הדמגוג הפחדן יוזף גבלס באפריל 1945 בבונקר בברלין להתאבד יחדיו עם רעייתו מַאגְדָה (Magda Goebbels) , ובכך להקדים את קצו הקרב ובא (יוזף גבלס ומאגדה התאבדו בעקבות התאבדות הפיהרר הנערץ שלהם אדולף היטלר ופילגשו אווה בראון , גם הם בבונקר בברלין) . לשניהם , לאדולף היטלר ויוזף גבלס לא היה העוז להתייצב ולהתוודות בפני האומה הגרמנית המובסת , "הובלנו אתכם לאבדון. מחלו לנו" , ורק אז לכוון את לוע האקדח לרקתם . לפני התאבדותם הפחדנית הורו מאגדה ויוזף גבלס לעוזריהם לקטול את חייהם של ששת ילדיהם הקטנים באמצעות זריקות רעל שמא ייפלו בשבי כוחות בנות הברית . בטרם נעיצת מזרקי המוות בגופם של הילדים הקטנים והמפוחדים , סיפרו להם המזריקים כי הם נותנים להם רק זריקות קטנות כדי שיוכלו לישון טוב יותר בלילה . את זאת ופרטי מידע אחרים נוספים נחוצים אין אורי אבנרי מספק לקוראי "הארץ" במאמר הסהרורי שלו "צ'רצ'יל המנוול" . פוסט דמיוני מבולבל , ומופרך. מנותק מהמציאות ולכן גם בלתי חשוב . קוראים צעירים שאינם בקיאים בהיסטוריה הגרמנית העכורה בשנים 1945 – 1933 עוד יכולים לחשוב שיוזף גבלס היה איש רוח גרמני , לוחם חופש , ודמוקרט דגול שחיבר סלוגן נאה ואמיץ שכזה נגד שלושת הרודנים ווינסטון צ'רצ'יל , פרנקלין דילנו רוזוולט , והארי טרומן . גדעון לוי הוא עיתונאי עלוב שמנתק מראש את קוראיו מהמציאות המורכבת , ולא מספר להם במאמר הנֶפֶל "הרָעִים לטַיס" בעיתון "הארץ" (14 ביולי 2014) את המְסוּבָּכוּת של ניהול מלחמה נגד אויב מְנוּבָז וטרוריסטי כמו החמאס הנאצי במסווה של מִמְסָד איסלאמי הגון ומוקפד . כאילו מדובר ביריב תמים ויישר דרך ברצועת עזה שאיננו פוגע באזרחים , כאילו הוא גדעון לוי דָן ועוֹסֵק בארגון טרור חביב ומנומס שלא גמר אומר להשמיד את מדינת ישראל במהלכים צבאיים מתוך ריכוזי אוכלוסייה צפופה שלו . האבדות האזרחיות ברצועת עזה במערכה הכבדה הן תוצאה של משטר נאצי – איסלאמי רצחני ובאחריות הארכי טרוריסט איסמעיל הנייה . דם אזרחיו יחולו על ראשו ולא עלינו . איסמעיל הנייה הוא בן מוות ודמו בראשו . במאבק המר המתחולל כעת בין מדינה חופשית ודמוקרטית לבין ארגון טרור רצחני שאיננו בוחל בשום אמצעי כדי להשמיד את מדינת ישראל ולזרוע בה הרס , טרור , בלבול , וחוסר וודאות מוטלת על מדינת ישראל החובה להוריד את שיבתו של איסמעיל הנייה בדָם שְאוֹל . השמדת המערך הרקטי – טילי  ומנהרות התופת של החמאס אינם מספיקים . יש לפגוע גם בדרג מקבלי ההחלטות . במנהיגות הפוליטית והצבאית של החמאס . המאמר של גדעון לוי "הרָעִים לטַיִס" הוא נכלולי ומטונף . אין בו אֶמֶת . בנוסף הוא גם כתוב בצורה עלובה, ומנומק באופן שקרני . פוסט פתולוגי .

זאת הייתה סצנה תקשורתית בלתי מתקבלת על הדעת . באותה העֵת הזאת בה רופא יהודי אוסטרלי שעלה לא מזמן ארצה עם משפחתו , מטפל בבית חולים בישראל בבנו שנפצע בפעולות חטיבת גבעתי עכשיו ברצועת עזה, ובשעה שבן נוסף שלו חייל בחטיבת הנח"ל נלחם גם הוא ברצועה וקופץ לרגע קט לבית החולים לחבק את אחיו הפצוע , ושניהם מספרים למצלמת הטלוויזיה באיפוק , ברצינות , בגאווה , ובמסירות אין קץ : "מי תיאר לעצמו לפני 60 ו- 70 שנה כי יום יבוא ותקום מדינת ישראל ויקום צה"ל , ואנחנו יהודים עולים חדשים מאוסטרליה נלבש את מדי צה"ל כדי להגן על תושביה" – ימצא עורך "הָאָרֶץ" מר אלוף בן צורך להדפיס את הפוסטים הסהרוריים האלה של גדעון לוי "הרָעִים לטַיִס" ו- "צ'רצ'יל המנוול" של אורי אבנרי . אם עורך "הָאָרֶץ" מר אָלוּף בֵּן מצויד באמת בשיקולים של עורך אחראי בעת ש- צה"ל (שהוא גם צבא שלו) מנהל כעת מערכה כבדה נגד אויב חמוש בדוקטרינת השמדה נחושה וסדורה של מדינת ישראל , מצויד בנשק רב לרבות מערך רקטי – טילי ורווי ובמנהרות תופת התקפיות מוכנות לפעולה – היה עליו להמתין עם פרסום שני הפוסטים "הרָעִים לטַיִס" ו- "צ'רצ'יל מנוול" של גדעון לוי ואורי אבנרי . בעיניי מדובר בעריכה עיתונאית בלתי מתקבלת על הדעת ולא שקולה בלשון המעטה . אינני איש שלום פחות מאורי אבנרי וגדעון לוי . אינני איש ערכים פחות מאורי אבנרי וגדעון לוי . יושרתי האישית והציבורית איננה פחותה מזאת של אורי אבנרי ו/או של גדעון לוי . משהו עקום התרחש בימים האחרונים בעיתון "הָאָרֶץ" חסר שיווי משקל . אם כך אינני זקוק עוד לעיתון "הָאָרֶץ" . אנוכי יכול לרכוש לעצמי מקורות מידע חלופיים .

צריך לומר כאן בסיום ה- Sequence הזה כי ווינסטון צ'רצ'יל , פרנקלין דילנו רוזוולט , והארי טרומן לא היו אנשי שלום פחות מגדעון לוי ואורי אבנרי וגם לא פחות דמוקרטיים מהם . שיקול דעתם של הדמוקרטים הדגולים ומנהיגי העולם החופשי בעת ההיא להילחם עד חורמה בטרור הגרמני הנפשע וההרסני בראשות פושעי המלחמה הנאציים הקנצלר אדולף היטלר ושר התעמולה שלו יוזף גבלס ושרים נוספים בממשלה הגרמנית הנאצית כמו הרמאן גרינג ויואכים פון ריבנטרופ וחבר מרעיהם בכת הצבאית היפנית הרדיקאלית של הידקי טוג'ו (Hideki Tojo) , בשיטת "טרור ייענה בטרור", הייתה ברירת מחדל אחרונה . במלחמה העקובה מדם ההיא בשנים ההן של 1945 – 1939 הכריע העולם החופשי הנאור והדמוקרטי בסופו של דבר באיחור זמן עצום ובקושי רב את מדינות הציר של גרמניה , יפן , ואיטליה .

המלחמה היא עניין אישי לחלוטין . כל אחד מתבונן בה מנקודת מבטו האישית והמשפחתית ומנקודת מבט של סיכון וסכנה בהם נתונים יקיריו . זכותם של גדעון לוי ואורי אבנרי להביע את דעתם ככל העולה על רוחם על המצב המורכב והמסובך אך אין זאת הפררוגטיבה של עורך העיתון להדפיס שקרים ועובדות עכשוויות והיסטוריות בלתי נכונות בשם חופש המידע כביכול . אינני איש שלום פחות מגדעון לוי ומאורי אבנרי וגם לא נאמן פחות מהם למדינת ישראל . אני מתפעל מאומץ לבם ודבקותם במשימה של חיילי צה"ל באוויר , בים , וביבשה – שמחרפים את נפשם ברגע זה ונלחמים בגופם על הגנת אזרחי מדינת ישראל על גורלה של מדינת ישראל . וצריך לומר כאן עוד דבר . תושבי הקיבוצים כפר עזה , נחל עוז , גבים , גברעם , ברור חיל , אור הנר , מפלסים , סעד , כיסופים , ניר עם , ארז , זיקים , כרמיה , עין השלושה , ויישובים רבים אחרים הסמוכים לגדר הגבול עם רצועת עזה אינם אנשי שלום פחות מאורי אבנרי , גדעון לוי , ו- עמוס עמיר ודומיהם . צריך להבהיר בזאת שיש גבול ברור בין ביקורת לגיטימית על הממשלה ועל פעולותיה כמקובל במדינה דמוקרטית וחופשית , לבין הפיכת עיתון "הָאָרֶץ" לשופר של קבוצת כותבים סהרוריים והזויים . כאן בדיוק תפקיד העורכים להתערב ולמנוע זאת . כתבי הבית של עיתון "הארץ" חצו את הקווים והפכו קוראים כמוני ושכמותי לבני ערובה שלהם . בינתיים הם העורכים ומפיקי עיתון "הארץ" מתפרנסים מהקליינטים שלהם ולא להפך . אני מבטל בזאת את המנוי שלי על עיתון "הארץ" . לא בגלל הכותבים. בגלל העורכים .

אני מצרף בזאת גם את מכתב הביטול על מָנוּי "הארץ" של בני פרופסור גור אלרואי מאוניברסיטת חיפה , כלהן :

שלום רב למערכת "הארץ",

אני מבקש לבטל לאלתר את המנוי שלי לעיתון "הארץ" . אני מנוי על העיתון שנים רבות (מלבד שנתיים שגרתי בארצות הברית) ואינני מעוניין להמשיך לקבלו. העיתון משקף במובנים את עמדתי הפוליטית (מדינית) ובכל זאת אני סבור שבשבוע האחרון הוא חצה קווים אדומים. לו הייתי סבור שהבעיה היא בגדעון לוי ואחרים הייתי קורא ומתעצבן (ואולי מוותר על הקריאה) וממשיך לעמודים הבאים. ואולם, דומני שיש כאן כשל של העורכים (ולא של הפובליציסטים) אשר מאפשרים פרסום מאמרים הזויים על גבול השיגעון מבלי שעברו עריכה או שיקול דעת של עורך ("הרעים לטיס" , "צ'רצ'יל המנוול" , אפשר להבין את חמאס וכיו"ב) . כמובן הכול בשם חופש הביטוי וריבוי הדעות. שטויות. הדעת לא סובלת הכול הנייר כן. אמצא דרך אחרת לקבל את החדשות לביתי. ייתכן ואין אלטרנטיבה ראויה אבל במציאות הנוכחית לא לקבל את "הארץ" עדיף מלקבלו.

בברכה,

גור אלרואי

להלן הסברו המפורט ונימוקיו של פרופסור גור אלרואי ראש ביה"ס להיסטוריה באוניברסיטת חיפה כפי שהוגשו אמש (יום שלישי – 22 ביולי 2014) למו"ל "הארץ" מר עמוס שוקן ועורך "הארץ" מר אלוף בן בגין ביטול המנוי על עיתון "הארץ" :

עמוס ואלוף שלום רב,

אני מבקש להודות לכם שמצאתם זמן בסדר יומכם העמוס לכתוב ולהגיב למנוי שעזב. זה בהחלט מלמד שאתם לא מתייחסים למינוים כדבר המובן מאליו והם חשובים לכם ולא רק בהיבט הכלכלי.

אני היסטוריון ולא עיתונאי וגם לא מומחה גדול בתקשורת. יחד עם זאת, אני חושב שיש דמיון מסוים בינינו. שנינו עוסקים בכתיבה ושנינו עורכים. עריכה איננה בשום אופן צנזורה ולא סתימת פיות. מטרת העורך היא לקרוא ולבקש (במידת הצורך) להתייחס לנקודות שהן חלשות במאמר ולא מספיק מבוססות. אף אחד לא אוהב שמתערבים בטקסט שלו וכולנו מאוד רגישים לדברים שאנחנו כותבים. דווקא בגלל זה קיים תפקיד העורך שמטרתו להסב את תשומת לב המחבר לכשלים במאמר ולבקש מהמחבר הבהרות או הסתייגויות. לעיתים די במילה אחת או שורה כדי להפוך את המאמר לטקסט מעמיק ורציני ששווה להתייחס אליו ולהתמודד עם טיעוניו.

אני לא תומך בקו של "יורים ושותקים". ההפך הגמור, יש מקום לדיון תקשורתי וחשוב לגרום לקוראים אי נחת כשצריך. אסור לעורכים חלילה לבקש מכותב המאמר לשנות את הטיעון ואת אופי המאמר כיוון שהוא לא חלק מהקונצנזוס. לטעמי זו התערבות גסה שאין לה מקום בחברה דמוקרטית.

ברצוני לתת לכם שתי דוגמאות קונקרטיות ולהסב את תשומת לבכם כיצד התערבות שלכם הייתה יכולה לשנות את המאמר מבלי לפגוע בטיעונים של הכותב.

א. גדעון לוי – "הרעים לטיס" : לוּ המאמר של לוי היה עוסק באוכלוסיה אזרחית שנפגעת מהפצצות חיל האוויר לא הייתי מתרעם. עם זאת, אני לא חושב שהמאמר ביקש "לעורר את השאלה, האם תקיפת בתים אזרחיים של פעילי חמאס – שהוצגו כמטרות העיקריות של חיל האוויר, בטרם התרחב המבצע לפעולה קרקעית – עומדת בכללים של פקודה חוקית, או שמדובר בפקודה בלתי חוקית בעליל, שעל הלוחמים לסרב לבצעה". הלוואי וזו הייתה הסוגיה שעולה ממנו. המאמר הציג את הטייסים כרוצחים. המאמר היה אישי נגד הטייסים מבלי שיש להם יכולת להגיב. הרי ברור לכם ששום טייס של חיל האוויר לא מחליט בוקר אחד להמריא, לטוס לרצועת עזה ולהרוג חפים מפשע. הרג האזרחים הוא פועל יוצא של הלחימה המורכבת בעזה ואפשר לדון אם זה הכרחי אבל הטייס הוא לא רוצח. כאן נדרשת ידו המכוונת של העורך. אפשר היה לבקש מגדעון לוי להציג את הטיעון אחרת לתקוף אותו מכיוון שונה. כל זאת, מבלי אפילו לבקש ממנו להתייחס לעובדה שהאוכלוסייה האזרחית התבקשה להתפנות לפני ההפגזה והחמאס הוא זה שכפה עליהם באיומי נשק להישאר והשתמש בהם כמגן אנושי. דרך אגב, גם אם הוא היה מציין זאת במאמר (ואפשר היה לבקש זאת ממנו) עדיין היה מקום רחב לדיון על אוכלוסייה אזרחית במלחמה.

ב. אורי אבנרי – "צ'רצ'יל המנוול" : אבנרי הוא עיתונאי עתיר זכויות אבל גם אותו אפשר לערוך. הוא זה שטבע את המושג "ללא מורא וללא משוא פנים" בעיתונות הישראלית. המאמר אמנם נכתב ללא מורא אבל יש בו הרבה משוא פנים והוא זה ששבר את גבי והביא לביטול המינוי. אני סבור שבמקרה הזה פשוט נרדמתם בשמירה. אין לי שום הסבר אחר. האם שמתם לב שאבנרי לא הזכיר ולו פעם אחת את המילים: "נאצי", "נאציזם" או "היטלר"? במקום זאת הוא בחר להשתמש במילה סתמית וריקה בשם "גרמניה". מדוע אי אפשר היה להשתמש בצמד המילים 'גרמניה הנאצית' או כאשר מציינים את גבלס להצמיד לו את התואר שר התעמולה הנאצי של היטלר? גם מקומו של היטלר נפקד מהמאמר כאילו הטייסים הגרמנים פעלו על דעת עצמם. המשפט של גבלס כפי שמופיע במאמרו של אבנרי: "הם יכולים להשמיד את רכושנו, אבל לא את רוחנו", הוא משפט פנטסטי והקוראים הצעירים שלכם יכולים לחשוב שגבלס היה לוחם חופש. אבנרי לא השתמש במילים, "נאצי", "היטלר", "גרמניה ההיטלראית" בכוונת תחילה. זה בדיוק התפקיד שלכם (לפחות מנקודת מבטי) לדרוש ממנו להשתמש במילים הללו וכל זאת מבלי לשנות את הטיעון העקרוני. נראה לי שאבנרי היה מסרב לבקשתכם כיוון שלו היה מסכים המאמר שלו היה הופך לפתטי והזוי כי אנחנו יודעים שאין באמת מקום להשוואה בין צ'רצ'יל להנייה. בניגוד למה שאלוף כתב לי, השימוש של אבנרי בטרמינולוגיה "נייטראלית" כביכול כן גורע מ"ההערכה שגרמניה הנאצית הייתה ממשטרי הרשע הגרועים והאכזריים בהיסטוריה, שהבסתה הייתה מעשה צודק מאין כמותו, ושצ'רצ'יל היה גדול הבריטים במאה הקודמת". מעניין שבדוא"ל אלי אלוף השתמש בתואר גרמניה הנאצית ואילו אורי אבנרי נמנע מלעשות זאת.

יש לי עוד דוגמאות למכביר אבל די בשתיים. פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה. הכלל הזה כנראה תקף גם לסיקור תקשורתי. רוב כותבי מאמרי הדעות הקבועים שלכם חיים במדינת תל אביב רבתי. אני מניח שלו הפובליציסטים שלכם היו גרים דרומה או צפונה לגוש דן או חלילה בעוטף עזה נקודת המבט הייתה קצת משתנה ועדיין נשארת ביקורתית ונוקבת אבל הרבה יותר עשירה ומגוונת.

בברכה,

גור אלרואי

סוף הפוסט מס' 418

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מבצע "צוק איתן". פוסט הגיוני ומרשים של ד"ר יאיר כספי "רוצים להשמידנו" מול פוסט תמוה ומבולבל של אורי אבנרי "צ'רצ'יל המנוול". טקסט הגיוני של העיתונאי ינון מגל מול טקסט שנוי במחלוקת ולא מובן של ענת סרגוסטי. פוסט מס' 416. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 416 : הועלה לאוויר בשבת בצהריים – 19 ביולי 2014.

מבצע "צוק איתן". פוסט הגיוני ומרשים של ד"ר יאיר כספי מול פוסט תמוה, מעוות, ומבולבל של אורי אבנרי. טקסט הגיוני של ינון מגל מול טקסט שנוי במחלוקת ולא מובן של ענת סרגוסטי. פוסט מס' 416. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה :  2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 4 : מאמרו של העיתונאי הוותיק מר אורי אבנרי "צ'רצ'יל המנוול" כפי שהתפרסם ביום רביעי – 16 ביולי 2014 בעיתון "הארץ" – מעוות , לא מוצלח בלשון המעטה , מבולבל , ו- מְקוֹמֵם . מעוות, בגלל שמדובר במאמר בו משווה אורי אבנרי את איסמעיל הנייה ואוכלוסייתו לווינסטון צ'רצ'יל ותושבי אנגליה ואת מדינת ישראל לגרמניה הנאצית . מקומם , מפני שהוא נכתב אומנם ללא מורא אך רווי משוא פנים . פוסט תמוה , לא מדויק , ובלתי נכון בכל מיני חלקים שלו .

כבן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן גדלתי כמו בני דורי לפני הרבה שנים על שלושה סלוגנים צנועים של הסתפקות במועט . א. "בקהיליית הקיבוץ כל אחד תורם על פי יכולתו ומקבל על פי צרכיו" . ב. "לנצח ביושר ולהפסיד בכבוד בתחרויות הספורט" . ג. "הדבר החשוב במשחקים האולימפיים הוא לא הניצחון אלא ההשתתפות" . עם שחרורי מצה"ל עשיתי הכרה בסוף שנות ה- 50 של המאה הקודמת עם סלוגן נוסף שהגה אורי אבנרי עורך השבועון "העולם הזה" , "ללא מורא – ללא משוא פנים" . הסלוגן מצא חן בעיניי . גיליון בודד של "העולם הזה" התגלגל מידי שבוע למועדון החברים של הקיבוץ . גיליון אחד שהיו לו מאות קוראים . מדובר היה בשבועון חדשות ורכילות ישראלי אנטי ממסדי בעל סממנים ראדיקאליים . למשל , אורי אבנרי כינה את השב"כ "מנגנון החושך" . "העולם הזה" נקרא ע"י רבים בקיבוץ אפיקים בימים ההם של 1960 משמאל לימין מפני שעורכו אורי אבנרי ביסס את דוקטרינת האינפורמציה המשולבת שלו על פוליטיקה בפתחו ועל רכילות עסיסית בסיומו . חלק ניכר מהעיתון הוקדש לשערוריות סקס , סנסציות של בגידות וגירושין של ידוענים , וצילומי עירום של נשים . חברי קיבוץ אפיקים שהיה בימים ההם מעוז של ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון דוד בן גוריון , קראו כמעט כאיש אחד את העיתון "דָבָר" , חלק מצומצם קרא גם את "על המשמר" אולם בשעות ערב ולילה מצאו אנשי תנועת העבודה במועדון החברים שלהם גם עניין וסקרנות במדור "רחל המרכלת" יותר ממאמריו המדיניים של עורך שבועון "העולם הזה" . אני לא חושב שמישהו בקיבוץ שלי התעניין ולקח ברצינות את דעותיו הפוליטיות ותורתו המדינית של אורי אבנרי . הנאמנות של % 99 מחברי קיבוץ אפיקים הייתה נתונה באופן מוחלט לראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון . היו בקיבוץ אפיקים גם כמה מפ"מניקים ברי פלוגתה שהערצתם הוענקה דווקא ליעקב חזן ומיאיר יערי . אף על פי כן עובדה שהחברים פזלו לעבר "העולם הזה" . רובם בגלוי . חלקם בסתר . אורי אבנרי ידע לכתוב ו- ידע גם לערוך ולמכור ולשווק את ה- "אני מאמין" הפוליטי בעל סממנים רדיקאליים שמאלניים שלו באמצעות מִשְנָה סְדוּרָה של שילוב עם רכילות תל אביבית פרועה, ולא רק. אורי אבנרי החזיק בדעות פוליטיות של מיעוט קטנטן בארץ והבין שעיתונו "העולם הזה" איננו יכול להתפרנס על דעותיו אמירותיו . מֵידָע הרכילות , בעיקר הרכילות התל אביבית היה הדלק שהניע את קידום המכירות של "העולם הזה" בנקודות המכירה הראשיות שלו ברחוב דיזנגוף בתל אביב . בעשור ה- 60 של המאה הקודמת צבר "העולם הזה" פופלאריות שיא, והגיע לתפוצה של 25000 (עשרים וחמישה אלף) עותקים . "העולם הזה" יצא לאור בערבי שלישי בשבוע והברנז'ה התל אביבית עטה עליו כעל מוצאת שלל רב . העיר תל אביב הייתה המעוז של "העולם הזה" לא בגלל הפוסטים הפוליטיים של אורי אבנרי אלא כאמור בגלל מדורי הרכילות הנרחבים שלֻווּ בצילומי עירום רעשניים וסנסציות Sex . גם בתל אביב נקרא "העולם הזה" משמאל לימין . "העולם הזה" הפיק 25000 גיליונות שבועיים בשיאו , אולם פוטנציאל הקוראים שלו היה גדול בהרבה ו- נאמד ביותר מ- 500000 (חצי מיליון) . 20 קוראים על כל גיליון . בשלב מסוים במחצית עשור ה- 60 של המאה הקודמת החליט אורי אבנרי (איש הגון ורדיקאל שמאלני) לרוץ לכנסת על סמך הפופולאריות העיתונאית שלו . אמרת "העולם הזה" – אמרת אורי אבנרי ! רשימתו "העולם הזה – כוח חדש" זכתה במנדט אחד בבחירות לכנסת השישית ב- 1965 ואורי אבנרי הפך ל- ח"כ . בבחירות לכנסת השביעית ב- 1969 הכפיל הח"כ אורי אבנרי את כוחו . הוא ושלום כהן ייצגו עכשיו את מפלגת השמאל הרדיאלית בכנסת . ב- 1972 התחולל קרע בין השניים . הח"כ אורי אבנרי והח"כ שלום כהן רבו ונפרדו . עורך ומו"ל "העולם הזה" אורי אבנרי לא היה טיפש אבל גם לא העם בישראל שדחה את משנתו הפוליטית ולא ראה בו מנהיג . אורי אבנרי לא הצליח לנהל אפילו סיעה פוליטית זעירה בת שני ח"כים . זאת הייתה שירת הברבור של אורי אבנרי בכנסת . לפתע התברר שאורי אבנרי הוא אולי עיתונאי מוכשר , אולם איננו משיח ולא גאון פוליטי כלל ועיקר . הוא לא הצליח לשכנע במשנתו השמאלית הרדיקאלית את האומה בצדקת דרכו המדינית. מרבית תושבי מדינת ישראל ראו בו קוריוז, ובאמת ב- 1973 נעלם מהכנסת וחזר לכור מחצבתו העיתונאית ב- "העולם הזה" .

אני עוזב לרגע את כותרת ההדמיה המטופשת והמעוותת "צ'רצ'יל מנוול" של אורי אבנרי , בה מוּשְוֶוה המנהיג הבריטי הדגול והדמוקרט ווינסטון צ'רצ'יל בהשאלה מבולבלת מתחכמת חוזרת ונשנית , ובהפוך על הפוך על הפוך , למנהיג הטרור החמאסי הרודן והבוגדני איסמעיל הנייה . השוואה מתוחכמת ומעוררת תמיהה רבתי . אורי אבנרי מספר לקוראי "הָאָרֶץ" כי הארכי טרוריסט קנצלר גרמניה הנאצית אדולף היטלר הציע ב- 1940 שלום למנהיג הדמוקרטי הדגול ראש ממשלת אנגליה ווינסטון צ'רצ'יל , אולם ווינסטון צ'רצ'יל דחה אותה מתוך מניעים אידיאולוגיים מטורפים וכך גזר על בני עמו ייסורים שלא יתוארו , והחזיק את כל אזרחי בריטניה כבני ערובה . קוראי "הארץ" הצעירים עוד יכולים להאמין לו .

Winston Churchill

טקסט תמונה : הדמוקרט הדגול ווינסטון צ'רצ'יל ראש ממשלת אנגליה בתקופת מלחמת העולם ה- 2 בשנים 1945 – 1940 , מושווה במטפורה מתחכמת חוזרת ונשנית ובהפוך על הפוך ע"י העיתונאי אורי אבנרי למנהיג החמאס הטרוריסטי איסמעיל הנייה . (סוכנויות).

אורי אבנרי לא מספר לקוראי "הארץ" כי ב- 1 בספטמבר 1939 פתחה גרמניה הטרוריסטית במלחמה טוטאלית נגד פולין וכבשה אותה בתוך שישה שבועות בדם ואש ותימרות עשן . בירת פולין ווארשה וערים פולניות אחרות נמחקו . 2.000000 (שני מיליון) אזרחים פולנים נהרגו מתוך סך אוכלוסייה של 11.500000 (אחד עשר מיליון וחמש מאות אלף) .

warsaw

טקסט תמונה : ספטמבר 1939 . מלחמת העולם ה- 2 . ילד פולני שניצל מההפצצות הגרמניות מתועד בתוך הריסות העיר . (סוכנויות) .

חודש קודם לכן באוגוסט 1939 נחתם הסכם אי התקפה בין גרמניה לרוסיה ע"י שר החוץ הנאצי יואכים פון ריבנטרופ לבין שר החוץ הרוסי וויאצ'סלאב מולוטוב . ההסכם שנודע כ – "הסכם ריבנטרופ – מולוטוב" נחתם באישורו כמובן של אדולף היטלר לצורכי הרגע בלבד והופר ע"י גרמניה הנאצית כשהיה לה כדאי ונוח ב- 22 ביוני 1941 כשה- וֶורְמָאכְט תקף במבצע צבאי ענק חסר תקדים בהיקפו את רוסיה (כונה בשם "מבצע בארבארוסה") . במלחמת העולם ה- 2 ההיא העקובה מדם , לא סיפר אורי אבנרי לקוראי "הָאָרֶץ" את ההשתלשלות ההיסטורית מבראשית וכי כבר באפריל 1940 כבשה גרמניה את דנמרק ונורווגיה ובמאי 1940 כבשה את בלגיה , לוקסמבורג , והולנד . אורי אבנרי לא סיפר לקוראי "הארץ" כי ביוני 1940 עקף ה- "וֶורְמָאכְט" את קו ההגנה "מָאזִ'ינוֹ" וכבש בסערה את צרפת . אורי אבנרי לא סיפר לקוראי "הָאָרֶץ" כי ב- 10 ביוני 1940 הצליחה ממשלת אנגליה בראשות ווינסטון צ'רצ'יל לפנות 340000 (שלושת מאות אלף וארבעים) חיילים בריטיים מחוף דָנְקֶרְק הצרפתי ולהשיבם לערי נמל אנגליות .

אורי אבנרי מספר לקוראי "הארץ" כי ווינסטון צ'רצ'יל כמו איסמעיל הנייה יצא מפעם לפעם מהמחילות שבהן הסתתר (כמו איסמעיל הנייה ברצועה) הצטלם ליד ההריסות וחזר למקום הבטוח תוך שהוא מבטיח לאזרחי אנגליה כי בדורות הבאים יגידו שזאת הייתה שעתם היפה . אח"כ ממשיך אורי אבנרי וכותב כי לחיל האוויר הגרמני (כמו לחיל האוויר הישראלי) לא הייתה ברירה אלא להמשיך בהפצצות העיר לונדון (בדומה ל- חיל האוויר הישראלי שמפציץ את עזה) כשלדברי הגנרלים של ה- וורמאכט , ה- לופטוואפה איננו מפציץ מטרות אזרחיות אנגליות אלא מפציץ מטרות צבאיות מובהקות כגון בתים פרטיים של חיילים בריטיים שבהם נערכו ישיבות וניתנו פקודות (כמו חיל האוויר הישראלי שמפציץ בתים של ראשי החמאס בעזה) . מדובר בפוסט מקומם ושגוי שמְעַוֵות את ההיסטוריה בעזרת פרטים ו- דימויים מטומטמים וכתיבה היסטורית בהפוך על הפוך על הפוך . העם הגרמני לא היה יכול להפיל את הרודן המטורף אדולף היטלר מפני שהיה מוקף באין סוף טבעות הגנה של הגֶסְטָאפּוֹ . אפילו בשיא הפופולאריות שלו ב- אולימפיאדת 1936 בעת נסיעתו יחדיו עם הפמליה שלו ברחובות ברלין ב- 1 באוגוסט 1936 בדרך לאצטדיון האולימפי כדי לפתוח חגיגית בטקס רב רושם את המשחקים האולימפיים , אובטח ונשמר מפני בני עמו , ע"י 40000 (ארבעים אלף) אנשי ביטחון הפנים לובשי המדים השחורים והחמושים של ה- Gestapo . הדיקטטור אדולף היטלר שימש כל הזמן יעד להתנקשות ע"י מתנגדיו אולם אובטח ונשמר היטב ע"י יחידות הגסטאפו בפיקודם של ראשי ה- S.S. היינריך הימלר וריינהארדט היידריך .

hitler 3

טקסט תמונה :  1 באוגוסט 1936. אולימפיאדת ברלין 1936 . אדולף היטלר (במכונית המובילה עומד משמאל) בלוויית הפמליה הגדולה שלו חולף על פני שער ברנדנבורג  ב- "Via Triumphalis" בעיר ברלין במסעו המלכותי במכונית מרצדס מפוארת לעבר האצטדיון האולימפי המרכזי , שם ייערך בעוד שעה קלה טקס הפתיחה רב רושם של האולימפיאדה ה- 11 במניין הזמן החדש . 40000 (ארבעים אלף) אנשי גסטאפו של ה- S.S. יחדיו עם המשטרה הגרמנית אבטחו את המסע האולימפי של הרודן הנאצי אדולף היטלר . לשום מתנקש פוטנציאלי לא היה סיכוי להגיע בסמוך אליו גם בהופעותיו הפומביות . (מקור : OLYMPIAZEITUNG 1936)

אורי אבנרי מסיים את הפוסט שלו וקובע כי גרמניה הנאצית בראשות אדולף היטלר לא נכנעה עד הרגע האחרון ממש , ומיליוני טונות של פצצות לא הועילו . הם רק חיזקו את מורל התושבים ואת נאמנותם למנהיגיהם הנאציים . לא נכון . היסטוריונים כמו איאן קרשו (Ian Kershaw) מדווחים על עובדות שונות לחלוטין . נכון שאוכלוסיית גרמניה שרדה את מלחמת העולם ה- 2 ואת שלטונו המטורף של היטלר אולם אוכלוסייה אזרחית חסרת הגנה מופצצת מהאוויר , מובסת , ומושמדת לעולם איננה תומכת במנהיג שמוביל אותה להרס טוטאלי ו- אבדון מוחלט . גם לא אוכלוסיית עזה . הבעת אמון ועצרות המוניות שנערכו בעבר ברצועת עזה ע"י אוכלוסייה ענייה ומובסת בעד איסמעיל הנייה ושלטונו כמו גם התמיכה המלאכותית העכשווית והבלתי אמיתית בו , נעשות בכוח הזרוע ותחת איומים של המשטר הטרוריסטי האיסלאמי המזוין בנשק ברצועה . איסמעיל הנייה איננו דמוקרט ולא נבחר לתפקידו בבחירות חופשיות נקיות . תמונות עצרות התמיכה בו ברצועה בעבר מזכירות את ההתלהבות והתמיכה העממית של האומה הגרמנית בקנצלר אדולף היטלר ובמשטר הנאצי בראשית מלחמת העולם ה – 2 , כשתקופת ה- "בליצקריג" באירופה נראתה כפיקניק וימי תהילה . החל מ- 1943 התרופפה התמיכה וההערצה לאדולף היטלר לחלוטין והפכה ל- מלאכותית ואכולת ספקות . ואם בכל זאת הייתה כזאת , היא נעשתה בכוח ע"י הזרוע לביטחון פנים של הגסטאפו . החל מ- 1943 הורו ראש ממשלת אנגליה ווינסטון צ'רצ'יל ונשיא ארה"ב פרנקלין דילנו רוזוולט לחילות האוויר שלהם לתקוף 25 (עשרים וחמש) ערים גרמניות כדי לפגוע נואשות באוכלוסייה אזרחית , בנפש , במורל , וברכוש : ברלין , קלן , דורטמונד ,דרזדן , דיסלדורף , אסן , פרנקפורט , המבורג , לייפציג , מינכן , בוכום , ברמן , חמניץ , שטטין , דסאו , דואיסבורג , האגן , האנובר , קאסל , קיל , מאיינץ , מגדבורג , מאנהיים , נירנברג , ו- שטוטגארט . 1.300000 (מיליון) אזרחים גרמניים נהרגו בהפצצות הכבדות . 300000 (שלוש מאות אלף) מתוכם מתו מרעב ומחלות . 7.500000 (שבעה מיליון וחמש מאות אלף) אזרחים גרמניים נותרו ללא קורת גג והפכו לחסרי בית . לכך צריך להוסיף 4.400000 (ארבעה מיליון וארבע מאות אלף) חיילים גרמנים הרוגים במלחמת העולם ה- 2 . סך אבדות גרמניה הנאצית בנפש בהנהגת הקנצלר המורף אדולף היטלר במלחמת העולם ה- 2 היו עצומות ונאמדו בין 5.500000 (חמישה מיליון וחצי) לבין 6.900000 (שישה מיליון ותשע מאות אלף) . בין % 7.9 ל- % 10.0 מהעם הגרמני הושמד בין השנים 1945 –  1939. בתחילת מלחמת העולם ה- 2 בספטמבר 1939 מנתה אוכלוסיית גרמניה 69.300000 (69 מיליון ושלוש מאות אלף) תושבים. לא ייתכן כי הנתונים החמורים, המזעזעים, והמדהימים האלה חיזקו את מורל תושבי גרמניה ואת נאמנותם לדיקטטור אדולף היטלר ולהנהגה הנאצית ולדוקטרינה המטורפת שלהם , זאת שהביאה הרס נוראי ואבדות עצומות בנפש ורכוש לאומה הגרמנית , כפי שטוען אורי אבנרי בפוסט שלו בעיתון "הארץ" מיום רביעי – 16 ביולי 2014 "צ'רצ'יל המנוול" . אין שום אפשרות הגיונית שהאוכלוסייה העזתית השְדוּפָה והענייה וחסרת כל , רוחשת אהדה כלשהי להנהגה המטורפת הרדיקאלית והמופללת של החמאס בראשות איסמעיל הנייה . ואם היא מביעה הערכה ב- נהי , בכי , וצעקות , הרי שהדבר נעשה בשל סוגסטיה אוטומטית הנובעת מפחד , ולא בגלל היגיון . לא היה שום סיכוי בשעתו כי העם היפני הצייתן יתמוך בכת הצבאית הצבאית הטרוריסטית המטורפת שלו לאחר הטלת שתי פצצות האטום האמריקניות על הירושימה (Hiroshima) ו- נאגאסאקי (Nagasaki). ב- 6 ו-8 באוגוסט 1945 . 

hitler 1

טקסט תמונה : חורף 1943 . מלחמת העולם ה- 2 . אחת ממאות אלפי תמונות שמתעדות אוכלוסייה אזרחית גרמנית מופצצת ומובסת נוטשת בבהלה ותדהמה את מקום מגוריה בהמבורג . לא ייתכן כי אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן , נשים , זקנים , וטף ו- אימהות וילדיהן מופצצת ומושמדת תדירות לאורך שנים , תגלה אהדה ותמיכה במנהיג המטורף שלה שמוביל אותה להרס ואבדון מוחלט , גם אם מדובר בפיהרר אדולף היטלר . (סוכנויות) .

drezden

טקסט תמונה : 1944 . מלחמת העולם ה- 2 . התמונה מתעדת את הריסות העיר הגרמנית דרזדן שהורחבה עד היסוד ע"י הפצצות שיטתיות של בנות הברית . (סוכנויות) .

פרופסור גור אלרואי (הבן שלי) מאוניברסיטת חיפה מוסיף כדלקמן : "במשטרים טוטליטאריים איש אינו יודע מה הם בדיוק רחשי הלב של העם. רובם מפוחדים ואינם משמיעים דעה ועל כן הטיעון של מר אורי אבנרי שהעם הגרמני תמך באדולף היטלר בזמן ההפצצות הוא טיעון מופרך מן היסוד ואין לו על מה להסתמך. קורבנות ההפצצות הגרמניים ע"י חילות האוויר של בעלות הברית הן בראש ובראשונה קורבנות ההיטלריזם ודוקטרינת המלחמה ההיטלראית. אל לאויב לחשוב שהוא יכול לפגוע באוכלוסיה האזרחית של שכנותיו ולצפות שהאוכלוסייה שלו לא תפגע. אורי אבנרי שכח לציין עובדה היסטורית מדהימה  מדינות דמוקרטיות לא הפסידו מעולם לרודנים ולמשטרים טוטליטאריים. הן תמיד סיימו אותן שידן על העליונה. ווינסטון צ'רצ'יל, פרנקלין דילנו רוזוולט, והארי טרומן הם המנצחים הגדולים של מלחמת העולם ה- 2. לא צריך להיות הוגה דעות גדול כדי להבין מה היה קורה לו גרמניה הנאצית ובנות בריתה הפשיסטיות היו מנצחות".

אני מביא לידי קוראי הבלוג את מאמרו התמוה , המעוות , המתוחכם , הסוּפֶּר – מטפורי , והבלתי מדויק "צ'רצ'יל  המנוול" של העיתונאי הוותיק אורי אבנרי , כפי שפורסם בעיתון "הארץ" ביום רביעי – 16 ביוני 2014 . כל אחד רשאי להסיק את המסקנות האישיות שלו . מדובר בפוסט מופרך שנשען על מטפורה מבולבלת ומגוחכת חוזרת ונשנית בהפוך על הפוך על הפוך ובעובדות היסטוריות שגויות לחלוטין . מתמיה שדווקא אחד מאבות העיתונות המודרנית במדינת ישראל כתב פוסט כל כך תמוה, מגוחך, ומבולבל . מתמיה גם שעורך "הָאָרֶץ" מר אָלוּף בֵּן מוציא לאור מאמר מגוחך ומבולבל ושגוי בעובדות היסטורית שאוזכרו ו/או שהועלמו מהקורא, רק מפני שלכותב קוראים אורי אבנרי .

ראה "הארץ" מ- יום רביעי – 16 ביולי 2014 . עיתון "הארץ" . מאמרו המופרך, התמוה , והמבולבל של העיתונאי הוותיק אורי אבנרי , "צ'רצ'יל המנוול" .

מאידך מצא חן בעיניי מאמרו השקול , ההגיוני , המנומק , והמרשים של ד"ר יאיר כספי האנונימי מנהל מרכז "פסיכולוגיה ויהדות" שמצא את מקומו בעת מלחמה בעיתון "הארץ" מיום שלישי – 15 ביולי 2014 וכותרתו : "רוצים להשמידנו" . גם המאמר הזה מובא לידיעתם ושיפוטם של קוראי הבלוג .

ראה "הארץ" מ- יום שלישי – 15 ביולי 2014 . עיתון "הארץ" . מאמרו המעניין של ד"ר יאיר כספי וכותרתו "רוצים להשמידנו" . 

הערה 5 :  מאות אלפי צופי טלוויזיה מתבוננים מידי יום וערב בעניין גובר והולך בדובר צה"ל תא"ל מוטי אלמוז שעושה בעת המלחמה המורכבת הזאת נגד החמאס ברצועת עזה עבודה יעילה למופת בשקט נפשי, בביטחון עצמי, בקול מדוד ורדיופוני, ובהופעה נעימה וצנועה בפני מצלמות הטלוויזיה .

הערה 6 : שני המגישים מוטי קירשנבאום וברוך קרא זימנו אתמול (יום חמישי – 17 ביולי 2014) לאולפן "לונדון את קירשנבאום" בערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) את העיתונאי ינון מגל מנהל חטיבת החדשות באתר האינטרנט "Walla" ואת העיתונאית גב' ענת סרגוסטי – לעימות אישי בעניין הכרזתו האישית של רביב דרוקר כי גם כעת בעת מלחמה קשה ואכזרית "צוק איתן" נגד אויב החמאס ברצועת עזה הוא קודם כל עיתונאי ורק אח"כ ישראלי . התפתח וויכוח באולפן . העיתונאי ינון מגל הצהיר מפורשות שבעת הזאת של המלחמה הוא ראשית דבר ישראלי ורק אח"כ עיתונאי . אנוכי תומך ב- % 100 בעמדתו של ינון מגל . ענת סרגוסטי לקחה את הצד של רביב דרוקר .

הערה שלי : היו אלה אורי אבנרי וענת סרגוסטי נציגי השמאל הרדיקאלי שנפגשו בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה בקיץ 1982 בממ"ד של הארכי טרוריסט יאסר עראפאת במערב ביירות . בעוד חיילי צה"ל נלחמים ומקריבים את נפשם למען ביטחון מדינת ישראל בקרבות עקובים מדם מצאו אורי אבנרי וענת סרגוסטי צורך להיפגש עם האויב המר . אני מבקש להדגיש כי אורי אבנרי הוא עיתונאי הגון ורם מעלה ועתיר זכויות . אולם אינני יכול להסכים לדרכו העיתונאית כי בעוד חיילי צה"ל ואנוכי בתוכם נלחמים ב- ביירות על החיים ועל המוות ומקיזים דם בלבנון , הולך אותו אורי אבנרי באותה שעה להיפגש ולדבר עם האויב המַר שלי שמבצע פשעי מלחמה נגד אוכלוסייה אזרחית ישראלית , בשם השליחות העיתונאית שלו . כאמור היה אורי אבנרי העיתונאי , העורך , והמו"ל של "העולם הזה" איש ששייך לאגף הרדיקאלי השמאלי במדינת ישראל . הוא היה אולי אדם חכם שלבטח ידע לכתוב ולהתנסח , אולם הציבור בישראל דחה לחלוטין את משנתו המדינית ואופן התנהלותו הפוליטית . ב- 1941 החליט רודולף הס סגנו של הקנצלר הנאצי הגרמני אדולף היטלר החלטה תימהונית . הוא טס על דעת עצמו לאיים הבריטיים , צנח שם , וביקש להיפגש עם ראש ממשלת אנגליה ווינסטון צ'רציל כדי לשוחח עמו על חוזה שלום בין גרמניה ואנגליה . ווינסטון צ'רציל גיחך , "אין מדברים עם האויב הטרוריסטי המר . נלחמים בו . נדבר עמו רק לאחר שייכנע ויניח את נשקו" , והורה לשים את רודולף הס בכלוב בבית האסורים . בתום מלחמת העולם ה- 2 נידון רודולף הס למאסר עולם ע"י בית משפט מיוחד של בעלות הברית שהתכנס באוקטובר 1945 בעיר נירנברג ב- באוואריה . בית המשפט הזה הגיש כתבי קטגוריה נגד ההנהגה הפוליטית הנאצית הגרמנית ומפקדי ה- וורמאכט וה- S.S. באשמה חמורה של ביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות . משפטי נירנברג נמשכו כשנה עד אוקטובר 1946 . בית הדין של בעלות הברית ב- משפטי נירנברג 1946 – 1945 הגדיר את רודולף הס סגנו של אדולף היטלר כפושע מלחמה נאצי וכאמור גזר עליו מאסר עולם . על חלק מההנהגה הפוליטית והצבאית של גרמניה נגזר פסק דין מוות והם הוצאו להורג בתלייה מייד בתום משפטי נירנברג .

אינני יודע מה מידת השליטה של מנהל חברת החדשות מר גולן יוכפז בכתביו ושדרניו ומהי מדיניות השידור של ערוץ 10 בעת מלחמה הקשה בין בנינו ונכדינו חיילי צה"ל לבין אויב החמאס שמבצע פשעי מלחמה , ורואה בפגיעה ביעדים ישראליים מטרות לגיטימיות . הכרזתו של רביב דרוקר כי הוא קודם כל עיתונאי ורק אח"כ ישראלי איננה נוחה בלשון המעטה . הוא איננו מה- או"ם וגם לא מכוח יוני"פיל . הוא גם לא עיתונאי מה- BBC . הוא עיתונאי בערוץ טלוויזיה ישראלי בעת מלחמה שצופים בו מאות אלפי הורים וסבים וסבתות מודאגים וחרדים לשלום יקיריהם . ההתייחסות למלחמה של כל אחד ואחת היא סובייקטיבית ורגשית – אישית . כל אחד ואחת מסיבותיו הוא והיא . בהיותי נער עוּל ימים יצאתי למלחמת סיני ב-1956 כחייל במחלקת המ"כים של המ"מ שלי זאב שטרנהל בגדוד 12 של חטיבת "גולני" עם חיוך על השפתיים . כבעל משפחה ואב לילדים זה כבר היה שונה לגמרי . איזה חיוך ואיזה נעליים . עכשיו כסבא של שני נכדיי חייל וחיילת שמשרתים בצה"ל אני מודאג ומוטרד . טקסט וטון העברת האינפורמציה מהחזית לציבור ע"י שדרני טלוויזיה ורדיו בין אם הם בחזית ו/או יושבים באולפן ממוזג בבית הוורד בגבעתיים , הם בעלי חשיבות פסיכולוגית עצומה . כשרביב דרוקר סוף סוף יתבגר וימצא את עצמו לובש חגור ונושא נשק ומשרת בקו החזית הראשון של מלחמה עקובה מדם , ו/או הילד שלו ישרת בצנחנים ו/או בגבעתי או גולני – הוא יהיה ראשית דבר וחיש מהר ישראלי ורק אח"כ עיתונאי . נקודת התצפית על המלחמה היא אישית לחלוטין . מה שרואים ומרגישים וחווים בחזית לא רואים מרגישים וחווים באולפן טלוויזיה בגבעתיים . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ניסח זאת בהצלחה והיטב : "אני רוצה טלוויזיה אובייקטיבית אבל לא ניטראלית" . ייתכן כי חברת החדשות של ערוץ 2 מביסה את חברת החדשות של ערוץ 10 ברייטינג גם מפני שרוני דניאל ואהוד יערי משדרים כעיתונאים ישראליים ולא כשדרנים מה- או"ם שמדווחים על מלחמה התמודדות לחיים ולמוות כעל משחק טניס ושובר שוויון .

הסבר שלי אודות עיתונאות וישראליות והשוני בין סיקור מזירת הספורט לבין דיווח משדה הקרב.

בתום אולימפיאדת ברצלונה 1992 פנתה הג'ודוקאית יעל ארד (זכתה במדליית כסף במשקל עד 63 ק"ג) אל שרת החינוך גב' שולמית אלוני ז"ל וסיפרה לה כי כעיתונאי טלוויזיה ישראלי ומנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית התנכלתי לה בדיווחים ובניתוחים שלי מהקרב השנוי במחלוקת שלה נגד הג'ודוקאית הגרמנייה פראוקה אייקהוף (Frauke Eickhoff) . השרה שולמית אלוני וסגנה הח"כ מיכה גולדמן יו"ר וועדת החינוך והספורט של הכנסת פנו בע"פ ובכתב אל מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל וביקשו להדיח אותי מתפקידי . הבקשה בע"פ הייתה להדיח אותי לאלתר מתפקידי כבוגד . ובתיעוד בכתב – להתנצל בפני יעל ארד על שקריי . בשיחת טלפון פנימית בתוך הבניין הודעתי למנהל הטלוויזיה , "אינני מתכוון להתייחס אליו . הוא מחפש פּרסום ואני תר אחר האמת ומציב את העובדות במקום הראשון . הודע לי מה מחשבותיך" . הטלוויזיה הישראלית היא ציבורית אך לא לאומית . אינני עובד בשירות הממלכה . אני עובד בשירות העיתונאות במדינה חופשית כפי שאני מבין אותה . השיבותי לו בקצרה בשלוש עשרה מילים בכתב ידי ובדם לִבִּי , מה אני חושב על הפוליטיקאים המתערבים ברגל גסה בתכני השידור, בזו הלשון [1] : "יוסף בר- אל שלום רב, כעיתונאי חופשי ברשות שידור עצמאית אני רואה את עצמי משוחרר מתשובה לגנגסטר ולפרחח פוליטי העונה לשם מיכה גולדמן" .

[1] ראה נספח : תשובתי הקצרה למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר- אל ב- 8 בינואר 1993 , הנוגעת למכתבו החצוף של סגן שר החינוך והתרבות ח"כ מיכה גולדמן .

הנהלות השידור הציבורי של הטלוויזיה ורשות השידור גם יחד , עמדו לפתע במצב עדין . אריה מֶקֶל , מיכה יִנוֹן , ויוסף בר-אל היו כל אחד מינוי מקצועי של הדרג פוליטי . מצד אחד העריכה אותי השלישייה מן ההיבט המקצועי , אך מאידך ביקשו השלושה לרָצוֹת  את גב' שולמית אלוני ז"ל  שרת החינוך והתרבות שהייתה הממונה בתוקף תפקידה כשרה ממונה על רשות השידור ועל ביצוע חוק רשות השידור . הם שלושתם היו תלויים בחסדיה הפוליטיים . הנהלת רשות השידור והנהלת הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא היו יכולים להתעלם מתביעת ההתנצלות של השרה שולמית אלוני ודנה בעניין בכובד ראש . הודעתי לממונים עלי שאני דוחה מכל וכל את דברי ההאשמה של השרה הנכבדה . לא היה לגב' שולמית אלוני מושג על מה היא מדברת . הרי היא עצמה לא צפתה בתוכנית המשודרת, וטענותיה הבוטות כלפיי היו מבוססות על שמועות בלבד . לא היה בדעתי להתנצל בפני אף אחד ואף אחת . לא התכוונתי להשיב לפונים . לא לשרת החינוך גב' שולמית אלוני ולא לסגן השרה מיכה גולדמן . גם לא ליָעֵל אָרָד . הודעתי לאַרְיֵה מֶקֶל , מִיכָה יִנוֹן , ויוסף בר-אל  בלשון ברורה, "אני מתכוון להסביר לכם בלבד בע"פ ובכתב כדֶרֶג המקצועי העליון שלי , את השתלשלות פני הדברים , ואת העקרונות העיתונאיים שהנחו אותי לשָדֵר את תוכנית הסיכום על הישגי הג'ודו הישראלי באולימפיאדת ברצלונה 1992 , כפי ששודרה . אתם תחליטו לאחר קריאת מכתבי והסברי אם אתם רוצים את ראשי ערוף תחת הגיליוטינה הפוליטית . אינני מתנצל וגם אינני מתפטר" , והוספתי , "שרת החינוך והסגן שלה מכפר תבור אינם חייבים לי כלום אך גם אני לא חייב להם דבר" . באחד הפוסטים העתידיים אביא את מכתבי ההוא אל מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל כלשונו , ואשר מתייחס למכתבה של שרת החינוך והתרבות גב' שולמית אלוני מ- 10 בינואר 1993 [1] . בסופו של המכתב אל מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית הוספתי בכתב ידי , "יוסף בר-אל , הטלוויזיה הישראלית היא ציבורית ולא לאומית" .

yael arad

טקסט תמונה :  יולי 1996 . אולימפיאדת אטלנטה 1996 . יעל ארד (שנייה משמאל) מבקרת עם מירי נבו (ראשונה משמאל) במשרד ההפקה , התקשורת , והשידורים של הטלוויזיה הישראלית ב- IBC  (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) בעת מבצע השידורים הישירים מהמשחקים האולימפיים של אטלנטה 1996 . יעל ארד הובסה ונכשלה לחלוטין בתחרויות הג'ודו של אטלנטה 96' . היא הייתה הג'ודוקאית המשעממת ביותר שפגשתי מעודי . הסכמתי לארח אותה בעמדת הפיקוד המרכזית שלי ב- IBC  על פי בקשתה של מירי נבו ששימשה אז דוברת המשלחת האולימפית . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל כלהלן : אורי לוי , אנוכי , משה גרטל , יעל ארד , ומירי נבו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מכתב התשובה שלי להנהלת רשות השידור סתם אחת ולתמיד את כל הפיות בתוך רשות השידור וגם מחוצה לה . ביום ראשון – 17 בינואר 1993 , בעקבות מכתבי , מיהר מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר יוסף בר-אל להשיב לשרת החינוך והתרבות גב' שולמית אלוני .להפתעתי עמד מנהל הטלוויזיה בלחצים הפוליטיים . כשרצה הוא היה ענייני וכֵּנֶה .כך כתב לה [1] .

barel 3

טקסט מסמך :  17 בינואר 1993 . זהו מסמך התשובה המקורי ( + עותק סמוי לי ) שכתב מנהל הטלוויזיה יוסף בר- אל לשרת החינוך והתרבות גב' שולמית אלוני . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

כבר אז נשא יוסף בר-אל את עיניו אל התואר הנכסף מנכ"ל בנוסף ל- Title  מנהל . בעת החתימה על המסמך הנ"ל הוא היה עדיין מנהל הטלוויזיה אך חתם כמנכ"ל הטלוויזיה. אין אוטוריטה כזאת מנכ"ל הטלוויזיה . יש מנהל הטלוויזיה ויש מנכ"ל רשות השידור .

פרשת יָעֵל אָרָד לא גוועה גם בחלוף ארבע שנים . בטרם אולימפיאדת אטלנטה 1996 פנתה הג'ודוקאית יעל ארד אל מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום וביקשה את הגנתו מפני האובייקטיביות והניטראליות העיתונאית שלי . לשם כך עלתה לירושלים . מוטי קירשנבאום זימן אותי ללשכתו שהייתה ממוקמת בעת ההיא בבניין "כלל" בירושלים . מנהלת לשכתו גב' אלינור בלקין (היפה) פתחה לי את הדלת ולהפתעתי ראיתי שם את יעל ארד ניצבת לידו . מוטי קירשנבאום ירה מייד : "תגיד לי יואש אלרואי אתה שונא אותה ?" . השבתי לו כלהלן : "ברור שלא . אני מעריך אותה כספורטאית נחושה למרות שהיא מייצגת להבנתי סגנון ג'ודו משעמם . יחד עם זאת אינני עובד בשירות יעל ארד . אני עובד מטעם מצפוני ולמען מסך הטלוויזיה עליו אני מופקד. אני עיתונאי ולא פקיד של הממלכה" . לחצתי את היד לשניהם ליעל ארד ולמוטי קירשנבאום וחזרתי לבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים להמשיך בעבודת ההפקה האולימפית . קיים שוני מהותי בין סיקור מזירת הספורט לבין דיווח משדה הקרב .

[1]  ראה נספח :  מכתב התשובה של מנהל הטלוויזיה יוסף בר- אל לשרת החינוך והתרבות גב' שולמית אלוני ב- 17 בינואר 1993 בעניין יעל ארד נגד מחלקת הספורט .

[2]  ראה נספח : מכתבי להנהלת רשות השידור ב-  15 בינואר 1993 , המסביר את עקרונות השידור העיתונאי של תוכנית הסיכום של הישגי הג'ודו הישראלי באולימפיאדת ברצלונה 1992 , ששודרה ב-  24 בדצמבר 1992 .

הערה 7 : מִשְדָר האקטואליה הלילית של ערוץ 10 אותה מגישים יחדיו אושרת קוטלר , רביב דרוקר , ושי שטרן מרום ה- Location של בניין עיריית תל אביב – איננה רצינית ודומה לתוכנית בידור .

הערה 8 : ח"כ מירי רגב (תא"ל במיל. ולשעבר דוברת צה"ל) היא פטריוטית אולם עליה להיות הרבה פחות וולגארית , וללמוד להימנע מלהיכנס למארב ומלכודת שטומנים לה יועז הנדל וספי עובדיה שדרני גלי צה"ל .

הערה 9 : ראש מועצת חבל אשכול מר חיים ילין יודע להופיע לפני מצלמת טלוויזיה ולנמק מדוע חשוב להרוס את המנהרות האסטרטגיות המבוצרות והמסוכנות שחצב החמאס במשך שנים ופתח היציאה שלהן מופנה לעבר וסמוך מאוד אל ישובי עוטף עזה . רק כשרינו צרור נפרד ממנו אומר לו מאולפן רדיו גלי צה"ל המרוחק ביפו , "חיים ילין אנחנו מחבקים אותכם" , רשאי חיים ילין להשיב לו , "בוא תחבק מקרוב . לא מרחוק" .

הערה 10 : אני תומך תמיכה מוחלטת בטקסט הדף הקרבי שפרסם המח"ט האמיץ של חטיבת גבעתי אל"מ עופר ווינטר ללוחמיו האמיצים עם תחילת הכניסה הקרקעית לרצועת עזה במבצע "צוק איתן" : "נעשה הכל כדי לעמוד במשימה על מנת להכרית את האויב ולהסיר את האיום מעם ישראל" .

ofer vinter 1

טקסט מסמך : הדף הקרבי שפרסם מח"ט חטיבת גבעתי ללוחמיו בטרם הכניסה הקרקעית לרצועת עזה במבצע "צוק איתן" .

אני אדם חילוני שמאמין באלוהים בדרכי שלי . במלחמת ששת הימים 1967 במלחמת ההתשה , במלחמת יום הכיפורים 1973 , ומלחמת לבנון ה- 1 ב- 1982 הנחתי תפילין והתפללתי לקב"ה בטרם יציאה לקרבות בחזית . בעשורי ה- 80 ו- 90 קראתי תהילים והתפללתי כל יום לאלוהים שישמור על ילדיי וחבריהם ששירתו שירות קרבי ממושך בצנחנים וגבעתי . עכשיו אני קורא כל יום פרקי תהילים ומתפלל לשלום נכדי הבכור וחבריו וכל חיילי צה"ל שנוטלים חלק במבצע "צוק איתן" ברצועת עזה .

הערה 11 : אני ניצב רחוק מדעותיו ועמדותיו הפוליטיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו . אף על פי כן אני מבקש לחזק את ידיו בעת הזאת של מלחמת "צוק איתן" נגד אויב מר ונבזי , ולברך אותו בברכה האלוהית – התנ"כית שלקוחה מפרק א' בספר יהושע : "הֲלוֹא צִיוִּויתִיךָ חֲזָק וֶאֱמָץ , אַל תַּעֲרוֹץ ואַל תֵּחָת , כִּי עִמְּךָ ה' אֶלוֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶר תֵּלֵך" . 

סוף הפוסט מס' 416. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דרוש שליש כישרון ושני שלישים עבודה קשה, אימונים מפרכים, ויושרה מושלמת כדי להצליח ולשגשג בכל תחום בחיינו. גם בהפקה ו- שדרנות ספורט בטלוויזיה. פוסט מס' 415. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 415 : הועלה לאוויר ביום שלישי – 15 ביולי 2014.

דרוש שליש כישרון ושני שלישים עבודה קשה, אימונים מפרכים, ויושרה מושלמת כדי להצליח ולשגשג בכל תחום ב- חיינו. גם בהפקה ו- שדרנות ספורט בטלוויזיה. פוסט מס' 415. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 4 : זכותו של אזרח מדינת ישראל מר גדעון לוי להביע את דעתו ולכתוב בעיתון "הארץ" מאמר מטונף ושקרני וכותרתו, "הרָעִים לטַיִס". זכותו של מו"ל עיתון "הארץ" (עיתון הבית שלי) מר עמוס שוקן והעורך מר אלוף בן להוציא לאור ולהדפיס את המאמר המטונף וה- שקרני של גדעון לוי "הרעים לטיס". אולם אם כך גם זכותו של הציבור להגיב ולהביע את דעתו ולומר בריש גלי כי מר גדעון לוי כתב מאמר מטונף ושקרני. "הרָעִים לטַיִס" הוא פוסט מטונף ומְנוּבָז וגם שקרני וסכסכני, רווי מחשבות בוגדניות, ואשר הועלה לאוויר ע"י מו"ל דמוקרט והגון (מר עמוס שוקן) במדינה חופשית. שדרנית רדיו גלי צה"ל גב' יעל דן (עיתונאית סקרנית ועירנית) התנסחה אתמול (יום שני – 14 ביולי 2014) טוב ממני כשהגדירה את הפוסט הזה "הרָעִים לטַיִס" של גדעון לוי  – "מְקוֹמֵם".

הערה 5 : כצופה טלוויזיה אני נאמן לחברת החדשות של ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) . אני מתפעל עמוקות מהחריצות והדבקות במשימה שמגלה כתב השטח שלה בכל אזור הדרום אלמוג בוקר. מדובר בעיתונאי טלוויזיה צעיר ואמיץ וגם נחוש בעל מקורות טובים שנענה לכל אתגר ולכל משימה. מבע פניו הרציני והופעתו הקורקטית והמאופקת בפני מצלמת הטלוויזיה משדרים יושרה, הגינות, ומהימנות. אלמוג בוקר הוא נכס עיתונאי טלוויזיוני מהמדרגה העליונה ביותר של חברת החדשות של ערוץ 10. לכן הופתעתי אתמול (יום שני – 14 ביולי 2014) לראות בשעות אחה"צ בערוץ 10 את הרכלן מר רפי רשף מצחקק ומתבדח באולפן הממוזג של ערוץ 10 ב- "בית הוורד" בגבעתיים על חשבון אלמוג בוקר, שכרגיל משדר באומץ לב, בחריצות, ובדבקות מהשטח, ואודות סיגנל הטלוויזיה שלו שנקטע לסירוגין. מר רביב דרוקר שותפו לשיחה של רפי רשף צחקק וגיחך אף הוא באולפן, אולם תפש שהרכלנצ'יק רפי רשף עבר את הגבול בציניות המגוחכת שלו. רביב דרוקר הודיע לציבור הצופים של ערוץ 10 בפנים מחייכות ומאולצות שאלמוג בוקר הוא "גיבור".

1. דרוש שליש כישרון ושני שלישים עבודה קשה, אימונים מפרכים, ויושרה מושלמת כדי להצליח ולשגשג בכל תחום ב- חיינו. גם בהפקה ו- שדרנות ספורט בטלוויזיה. פוסט מס' 415. כל הזכויות שמורות.

עיתון "הָאָרֶץ" (כמו "ישראל היום" ו- "ידיעות אחרונות") הוציא לאור ב- 10 ביוני 2014 חוברת עשירת מידע בת כ- 70 (שבעים) עמודים לקראת מונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014 . המוסף רחב הידיים הזה ו- רווי אינפורמציה נקרא , "בוא נרקוד – אירוע הספורט הגדול בעולם מגיע למדינה בה הכדורגל הוא הרבה יותר ממשחק . יהיה קרנבל" . את המוסף ערכו מר עוזי דן ומר אייל גיל בתוספת המראיין מר עירד צפריר (מראיין סקרן ועירני שאנוכי מוצא עניין לקרוא אותו היום כמו גם בימיו האחרונים של "עכבר העיר") . בין היתר נאסף והובא בחוברת מידע יסודי ומדויק אודות 768 השחקנים ומאמניהם המאיישים את שורות 32 הנבחרות שהעפילו לטורניר הגמר בברזיל 2014. המידע של עוזי דן ואייל גיל מפרט את שמם המלא של 768 השחקנים (המאמנים) , שמות המועדונים בהם הם משחקים , גיל , מספר ההופעות הבינלאומיות , מספר השערים שהבקיע כל שחקן במדי נבחרתו , ומספר החולצה . (הערה שלי : חסרים שני נתונים אישיים של גובה ומשקל , וגם תמונה של כל שחקן ומאמן . מה כל כך קשה לאתר אותם…?) .

אינני יודע כיצד התכונן יורם ארבל לקראת שידורי מונדיאל ברזיל 2014 ? באיזה אינטנסיביות הכין את שיעורי הבית שלו ? והאם קרא , שינן , ולמד בע"פ (!!!) את האינפורמציה המפורטת שהגישו לו בחינם אייל גיל ועוזי דן ? אינני יודע גם אם הבוס שלו מאיר בר ערך לו חזרות ובחינות ידע בטרם החל המבחן הגדול שלו כשדר מוביל של ערוץ 1 במונדיאל ברזיל 2014 . ה- YESMAX מאפסן את מאות הטעויות ושגיאות האי זיהוי של יורם ארבל ו- מצביע על עובדה אחת ברורה : האיש הגיע לברזיל לחלוטין לא מוכן . לא ייתכן כי שדר בעל וותק וניסיון שכמותו המתיימר להיות פיגורה מובילה, ימעד כל כך הרבה פעמים מול צופיו . בלתי סביר שאני אזהה את כל 768 השחקנים והמאמנים מהמוניטור מעמדת התצפית שלי מכורסתי ברחוב אבן גבירול בתל אביב , ואותו יורם ארבל ייכשל במשימה ולא יזהה את אותם השחקנים מעמדת תצפית נוחה בעמדות השידור שערוץ 1 שכר בעבורו בתריסר האצטדיונים בברזיל . כפי שנאמר כאן פעמים רבות : כישרון וקול בריטון אינם ערובה לכל . דרושים בנוסף עוד תכונות : רצון להתכונן ביסודיות , השקעת עבודה , יכולת וכישרון התמדה , ואימונים .

בהיותי מנווט שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בשנים 2002 – 1980 , והעורך הראשי והמפיק הראשי שלהם , בישרתי והודעתי לשדרים ולפרשנים שלי באולימפיאדות כמו גם במונדיאלים , כי ההפקה ששוכרת בעבורם עמדות שידור וקווי שידור באצטדיונים היא זאת שמממנת את משך שהותם בחו"ל , במלונות , תחבורות , אוכל , ודמי כיס . "אנוכי כעורך ומפיק ראשי שלכם מודיע לכם, כי אתם השדרנים והפרשנים מקבלים את תנאי העבודה הטובים ביותר שהמנכ"לים של רשות השידור אורי פורת ז"ל וייבדל לחיים ארוכים מוטי קירשנבאום יכולים ומסוגלים להעניק לי ואני לכם. אתם משוחררים לחלוטין מעול הארגון ו- ההפקה ומהאחריות הטכנולוגית והלוגיסטית. תפקידכם לשדר בלבד . לכן יש לכם די זמן והותר להכין את שיעורי הבית שלכם היטב, להתכונן, ו- ללקט את כל הפרטים הדרושים כדי ללמוד ולהכיר את מבנה העלילה ואת גיבורי העלילה על בוריים. שום תירוץ לא יתקבל" . טלוויזיה איננה מוסד רֵעִים וגם לא מִתְּקָן של חברויות וידידויות . לא היית חבר שלהם של השדרנים , הכתבים , ואנשי המערכת שלי . אינני מאמין בחֲבֵרוּת במסגרת העבודה בטלוויזיה . מדובר במפגש של אנשים אינטרסנטיים ובמפגש אינטרסים במַעֲבֶה של תעשייה טכנולוגית ואנושית מורכבת ויקרה שמספקת אינפורמציה במהירות עצומה בבת אחת למיליוני צופים . יחסי עבודה מקובלים ו- אווירה רעועה שאמורים לשרור בין העובדים בכל רשת טלוויזיה באשר היא מושתתים על הצלחה ושגשוג , על הישגיות , ועל מצוינות , ולא על שום דבר אחר . כמנהיג של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הייתי הממונה והאחראי על ההישגיות התוצאה הסופית של ההפקות המורכבות , הממושכות , והמסובכות (וגם יקרות מהיבטי הממון והכלכלה) בפני המפקדים העליונים שלי , ולא על חֲבֵרוּת עם פיקודיי . אחריות אי אפשר לחלוק ו- תקשורת המונים איננה סובלת פספוסים . נכון שאתה חייב להישאר אדם הגון וישר אולם אינך צריך להיות חֲבֵר ורֵע של העובדים שלך . אין זה כלול בכתב המינוי . שגשוג של כל יחידה אזרחית וצבאית מותנה בידע ומנהיגות . גם כשמדובר בחוליה בת שלושה אנשים ששוכבת במארב צבאי וממתינה לבואו של האויב . לא כל שכן כשמדובר בתפעול שידורי ספורט טלוויזיוניים ממושכים ורבי היקף , יקרים ועתירי רייטינג שמתקיימים הרחק מגבולות המדינה , והם מורכבים ומסובכים לביצוע מהיבטים טכנולוגיים ולוגיסטיים . מינו אותך לתפקיד הרָם לא כדי להיות חֲבֵר , ולא כדי להתרועֵע ולמצוא חן עיני פיקודיך , אלא כדי לכבוש יעדי טלוויזיה בארץ ובעולם ועל מנת להביא תוצאות טובות למסך שלך שעליו אתה אחראי . ניהול שידורי הספורט היה בעיניי שליחות .

כבר בתחילת השידורים הישירים של ערוץ 1 מברזיל 2014 הבחנתי כי יורם ארבל מפספס . אולם בהיותו איש טלוויזיה רב ניסיון הוא החליק , מרח , ו- טייח . טכניקת הטיוח פשוטה . בהיעדר כישרון זיהוי אין מציינים מייד במקרים מסוימים את שמם של כובשי השערים , אלא מושכים זמן ו- ממתינים בסבלנות ל- HBS , ה- Host broadcaster שמספק את סיגנל הטלוויזיה באמצעות 37 מצלמות , כדי שיבודד במצלמות ה- Close ups את המבקיע . רק לאחר הבידוד מזהים ומכריזים בבירור מי הוא המבקיע . אחד מכישלונות הזיהוי המובהקים של יורם ארבל התחולל במשחק קרואטיה – קמרון 4 : 0 ב- 18 ביוני 2014 במנאוס . בדקה ה- 48 הבקיע איוואן פרישיץ' את השער השני לזכות קרואטיה אולם יורם ארבל לא זיהה אותו במשך דקות ארוכות (גם לא דני נוימן) . הדוגמאות השליליות רבות מספור . כשיורם ארבל הבין שהוא איננו מזהה את השחקנים השונים וטועה ומערבב שמות הוא בחר בעוד טכניקת טיוח . שידור "כללי" וציון שמותיהם רק של שחקנים ש- מוכרים לו ואותם הוא מזהה על בטוח . מהאחרים התעלם . קונץ קטנטן . אינני זוכר ששדרי ספורט בעלי מוניטין בעולם כמו קנת' וולסטנהולם , דיוויד קולמאן , בארי דיוויס , הווארד קוסל , ברנט מאסברגר , דיק סטוקטון , מארב אלברט , בוב קוסטאס , ואחרים בעולם , ובארץ נסים קיוויתי ומאיר איינשטיין . כל הנתונים והעובדות הם ברי השוואה . יורם ארבל קיבל תנאי עבודה אידיאליים בברזיל 2014 . טכנולוגיים ולוגיסטיים . אין לו שום יד ורגל במאמץ ההפקה . כל מה שהיה שעליו לעשות הוא להכין שיעורי בית , לטוס מ- מקום ל- מקום , ולהתכונן ביעילות לקראת השידורים הישירים שלו . מן היבט הזיהוי וידע ו- בקיאות בחומר המונדיאל , שני השדרים האחרים של ערוץ 1 בברזיל מר מאיר איינשטיין ומר נדב יעקובי שמו אותו בדרך כלל בכיס הקטן (למרות שנדב יעקובי נתפש בלתי מוכן בסצנת הנשיכה של האורוגוואי לואיס סוארז את כתפו של האיטלקי ג'ורג'יו קייליני) . מהימנות של שדר "X" ו/או "Y" מבוססת לא רק על ידע וכישרון של הבנת העלילה אלא גם בקיאות מופלגת והכרת גיבורי העלילה . לא יכול להיות ששַדָּר ספורט כלשהו בטלוויזיה בתחומי הא"ק, השחייה, ההתעמלות , הכדוריד , הכדורעף , הכדורסל , הכדורגל, וענפי ספורט אחרים לא יזהה את גיבורי העלילה . זיהויים הוא א' – ב' בתורת השידור בטלוויזיה . חולשתו של יורם ארבל בברזיל 2014 מצטרפת להידלדלותו כששדר מוביל בשידורי מכבי ת"א ב- Euroleague בעונת 2014 – 2013 . בלעדי הפרשן שלו פנחס "פיני" גרשון הוא מאבד את צלמו כשדר טלוויזיה . חוסר יכולת הזיהוי שלו והיעדר כל סקרנות ואבחנה עיתונאית הפכו אותו זה מכבר לשדר רצסיבי אולם בעל קול בריטון נפלא . "משחק השרוכים" המכור לפני 16 (שש עשרה) שנים ב- 1998 אותו שידר בעבור ערוץ 2 יחדיו עם הפרשן וכדורגלן העבר אבי כהן ז"ל היווה נקודת מפנה שלילית בקריירת השידור שלו . יורם ארבל הפך לשדר נַסְגָנִי ."משחק השרוכים" ההוא נערך ב- 2 במאי 1998 באצטדיון "קריית אליעזר" בחיפה בו אירחה קבוצת הפועל בית שאן את בית"ר ירושלים והפסידה לה בכוונה 2 : 3 כדי שבית"ר ירושלים תזכה באליפות המדינה ולא הפועל ת"א. יורם ארבל ישב בעמדת שידור נוחה באצטדיון העירוני החיפני (יחדיו עם הפרשן שלו אבי כהן ז"ל) , שידר ישיר את המשחק עבור ערוץ 2 , ולא זיהה את המכירה . הוא שידר את המשחק באופן רגיל כאילו מדובר בהתמודדות ספורטיבית אמיתית ולא הבחין ששחקני הפועל בית שאן מוכרים את בכורתם מחד , ושחקני בית"ר ירושלים קונים את נזיד העדשים מאידך . אילו היה קורה הדבר בתקופתי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הייתי מעיף את יורם ארבל ואת הפרשן שלו בו במקום מעמדת השידור באמצע השידור הישיר , וממשיך לשדר אותו Mute . מדובר בהונאה , ב- ביזיון עיתונאי , ב- נפולת , ו- בחולשה עיתונאית שטרם נראתה כמותה עד אז על מסכי הטלוויזיה בארץ . מערכת ערוץ 2 לא פיטרה אז את יורם ארבל לאלתר והשאירה אותו על כנו . ההחלקות והמריחות של יורם ארבל לא החלו אם כן במונדיאל ברזיל 2014 .

ככלות הכל לא יכול להיות ששדרני ספורט שמופקדים על שידורים ישירים של טקסי פתיחה אולימפיים לא יכירו על בוריים את כל נושאי הדגלים במשלחות השונות . אורי לוי ויורם ארבל שידרו יחדיו בערוץ 1 את טקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון 2012. הם זיהו כ- % 20 בלבד מנושאי הדגלים. חלטורה. ובאותו הקשר : אורי לוי ויעל ארד שידרו ישיר באופן מגוחך וברמה ירודה את טקסי הפתיחה של אולימפיאדות אתונה 2004 ו- 2008 . כל אחד יכול להשיג את ההקלטות ההן מארכיון ערוץ 1 ורשאי ל- התבונן בעצמו ב- שידורים הישירים ההם שבוצעו ב- Level של חלטורה . כאילו היה מדובר בעבודה צדדית של העוסקים במשימות השידורים ההם .

אנוכי מביא לידיעת קוראי הבלוג חלק מעבודת המחקר שנעשתה ע"י עוזי דן ואייל גיל לקראת מונדיאל ברזיל 2014 , כפי שהתפרסמה בעיתון "הארץ" ב- 10 ביוני 2014 , תמה אם יורם ארבל התעניין בעבודת המחקר הזאת .

יש להכניס לפוסט את מידע ה- FIFA.

טקסט מסמך : 10 ביוני 2014 . מוסף מונדיאל ברזיל 2014 של עיתון "הארץ" . עמוד השער . 

יש להכניס לפוסט את מידע ה- FIFA.

טקסט מסמך : 10 ביוני 2014 . מוסף מונדיאל ברזיל 2014 של עיתון "הארץ" . מידע אודות בית מס' 1 בו משחקות נבחרות ברזיל , קרואטיה , מכסיקו , וקמרון . 

יש להכניס לפוסט את מידע ה- FIFA.

טקסט מסמך : 10 ביוני 2014 . מוסף מונדיאל ברזיל 2014 של עיתון "הארץ" . מידע אודות בית מס' 2 בו משחקות נבחרות ספרד , הולנד , צ'ילה , ואוסטרליה . 

יש להכניס לפוסט את מידע ה- FIFA.

טקסט מסמך : 10 ביוני 2014 . מוסף מונדיאל ברזיל 2014 של עיתון "הארץ" . מידע אודות בית מס' 3 בו משחקות נבחרות קולומביה , יוון , חוף השנהב , ויפן . 

יש להכניס לפוסט את מידע ה- FIFA.

טקסט מסמך : 10 ביוני 2014 . מוסף מונדיאל ברזיל 2014 של עיתון "הארץ" . מידע אודות בית מס' 4 בו משחקות נבחרות אורוגוואי , אנגליה , קוסטה ריקה , ו- איטליה . 

יש להכניס לפוסט את מידע ה- FIFA.

טקסט מסמך : 10 ביוני 2014 . מוסף מונדיאל ברזיל 2014 של עיתון "הארץ" . מידע אודות בית מס' 5 בו משחקות נבחרות שווייץ , צרפת , הונדורס , ו- אקוואדור . 

יש להכניס לפוסט את מידע ה- FIFA.

טקסט מסמך : 10 ביוני 2014 . מוסף מונדיאל ברזיל 2014 של עיתון "הארץ" . מידע אודות בית מס'  בו משחקות נבחרות ארגנטינה , בוסניה , ניגריה , ו- איראן .

יש להכניס לפוסט את מידע ה- FIFA.

טקסט מסמך : 10 ביוני 2014 . מוסף מונדיאל ברזיל 2014 של עיתון "הארץ" . מידע אודות בית מס' 7 בו משחקות נבחרות גרמניה , פורטוגל , גאנה , ו- ארה"ב . 

יש להכניס לפוסט את מידע ה- FIFA.

טקסט מסמך : 10 ביוני 2014 . מוסף מונדיאל ברזיל 2014 של עיתון "הארץ" . מידע אודות בית מס' 8 בו משחקות נבחרות בלגיה , רוסיה , קוריאה , ו- אלג'יריה . 

נדמה לי שמרבית הציבור בארץ מקבל בסלחנות את חולשותיו של יורם ארבל במונדיאל ברזיל 2014 ושומר לו חסד נעורים מהימים . זה כמובן לא מחייב אותי . ב- 2006 יצר לאור באנגליה ספרו של אָלֶק וִויקְס (Alec Weeks) בימאי הספורט והמפיק המפורסם מרשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC , שקרוי , "Under Auntie's Skirts" . בספרו רב הערך , מנתח אָלֶק וִויקְס בדקדקנות את ההיערכות וההכנות האינטנסיביות של ה- BBC בשנתיים שבין 1964 ל- 1966 לקראת הכיסוי הטלוויזיוני הפנטסטי של מונדיאל אנגליה 1966 . ההכנות האלה כללו בין היתר הפקת כרטסות מיוחדות + צילומים של כל שחקני 16 הנבחרות (ותפקודם במערכי הנבחרות) שהעפילו לטורניר הגמר , ואספקתם לעשרות צלמי ה- Video של ה- BBC שאיישו את 8 (שמונה) ניידות השידור האלקטרוניות שכיסו את המשחקים .

הערה שלי : 8 ניידות השידור האלקטרוניות הבריטיות שכיסו את 32 משחקי מונדיאל אנגליה 1966 כללו 45 מצלמות Video ו- 60 צלמים . בפעם הראשונה בהיסטוריה של המונדיאלים ובהיסטוריה של הטלוויזיה הבינלאומית, שודרו כל המשחקים באנגליה 66' ישיר והועברו באמצעות לווייני התקשורת של חברת התקשורת האמריקנית COMSAT למרבית רשתות הטלוויזיה בחמש יבשות תבל . שני איגודי השידור האירופיים ה- EBU העשיר והגדול בו מאוגדות רשתות השידור של מדינות מערב אירופה ו- OIRT בו מאוגדות רשתות הטלוויזיה של מדינות מזרח אירופה קיבלו את סיגנלי השידור של ה- BBC (וגם של ITV) באמצעות מערכת תמסורת קרקעית Microwave , אשר מרושתת היטב לאורכה ולרוחבה של היבשת . המרכז הטכני של ה- EBU ב- 1966 שכן בבריסל – בלגיה , ומרכז התיאום והלוגיסטי שלו מוסד בג'נבה – שווייץ . מאוחר יותר אוחדו שני המרכזים של ה- EBU במקום אחד – בג'נבה . מרכז השידורים של OIRT הוקם בפראג בירת צ'כוסלובקיה אז .

צלמי ה- BBC נדרשו לעשות הכרה מוקדמת מיטבית עם מושאי הצילום שלהם . בנוסף התבקשו שדרי ה- BBC  של מונדיאל 1966 אָלָאן וִויקְס (Alan Weeks אין קרבת משפחה ל- אָלֶק וִויקְס) , ווֹלִי בָּארֶנְס (Walley Barnes) , פְרָאנְק בָּאף (Frank Bough) , והשַדָּר המוביל קֶנֶת' ווֹלְסְטֶנְהוֹלְם (Kennert Wolstenholme) ללמוד בע"פ ולהכיר באופן יסודי את גיבורי העלילה במונדיאל אנגליה 1966 . אותם כמובן לא היה צריך לדרבן . הְיוּ ג'וֹנְס (Hugh Jones) שידר חלק קטן מהמשחקים בעבור רשת הטלוויזיה הבריטית המסחרית ITV . דֵיוִויד קוֹלְמָאן (David Coleman אז בן 40) היה השַדָּר והמגיש הראשי באולפן המנווט של ה- BBC בלונדון ולא שידר מהשטח . דֵיוִויד קוֹלְמָאן הפך לשַדָּר הכדורגל המוביל של ה- BBC במונדיאל מכסיקו 1970 , ולאחר פרישתו של קֶנֶת' ווֹלְסְטֶנְהוֹלְם .
weeksטקסט מסמך : מונדיאל אנגליה 1966 . ספרו של אלק וויקס "Under Auntie's Skirts" (נראה בתצלום שער הכריכה של ספרו חובש Headset) עוסק בתולדות הפקת ה- BBC הבלתי נשכחת את מונדיאל אנגליה 1966 . הספר מונח כלאחר כבוד ביציע הספרים בחדר העבודה שלי. (באדיבות אלק וויקס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אלק וויקס המנוח (2011 – 1927) היה אחד האישים המרכזיים עמם שוחחתי והתכתבתי בעת מחקר וכתיבת הספר עב הכרס "השער שלא היה" בן 10000 (עשרת אלפים) עמודים במסגרת הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים שאנוכי חוקר , כותב , ועורך , וקרויה " מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . המחקר והכתיבה יסתיימו ב- 2019 . הכי מאוחר ב- 2020 . ההכנות הקפדניות של ה- BBC התמקדו בהכרה מירבית וזיהוי מיידי של כל שחקן ושחקן ב- 16 הנבחרות שנטלו חלק בטורניר , ע"י שדרני ה- BBC . לא היה מקום לבלבול , שגיאות , ופספוסים . אין מדובר בהצגת טלוויזיה במעגל סגור . השידור הישיר של משחק הגמר ההוא ב- BBC ע"י קנת' וולסטנהולם בשבת – 30 ביולי 1966 באצטדיון "וומבליי" בלונדון , בו ניצחה אנגליה את מערב גרמניה 4 : 2, זכה לצפיית שיא בכל הזמנים באיים הבריטיים בתולדות הטלוויזיה באנגליה, 32.300000 (32.3 מיליון) צופים (600000000 צופי טלוויזיה ראו אותו בכל רחבי העולם) . הסיקור הישיר של ה- הלוויה הממלכתית של הנסיכה דיאנה ב- 1997 זכה ל- רייטינג של 32.100000 (32.1 מיליון) צופים. השידור הישיר של משחק הגמר החוזר על הגביע האנגלי ב- 1970 בין צ'לסי ל- לידס השיג רייטינג של 28.490000 (28.94 מיליון) צופים . השידור הישיר של הצֶמֶד הבריטי בהחלקה על הקרח ג'יין טורוויל וכריסטופר דין באולימפיאדת החורף בלילהאמר בנורווגיה ב- 1994 צבר רייטינג של 23.950000 (23.95 מיליון) צופים .

סיכומון.

הרייטינג של משחק הגמר גרמניה – ארגנטינה 1 : 0 ביום ראשון – 13 ביולי 2014 הניב בעבור ערוץ 1 סך נאה של % 36.7 . לא בגלל השידור הבינוני ומטה של יורם ארבל שממש לא רואה ושל בן זוגו דני נוימן , אלא בגלל סוג האירוע . בכל זאת מדובר בגמר מונדיאל . לעומת זאת "מבט" צבר ביום ראשון – 13 ביולי 2014 רק % 2.5 לעומת חדשות ערוץ 10 שהשיגו % 14.4 וחדשות ערוץ 2 שמלקטות את המירב % 32.4 . ערוץ 1 נכשל בהפקת שידורי מונדיאל ברזיל 2014 – בירושלים וגם בברזיל . אין צורך להרחיב מלל אודות שיטת האולפן המנווט הארכאי והמיושן של ברזיל 2014 שנדלק וכבה לסירוגין בצל אירועי המלחמה , ונפגע אנושות לא רק מפני השיטה אלא גם בגלל אי קונסיסטנטיות ואפרוריות אנשיו . שרון פרי הייתה המגישה והמנחה הטובה מכולם . קשה להאמין כיצד אישי טלוויזיה כה חסרי נוכחות וסמכות כמו גב' מירי אליקים ומר עמית הורסקי נדחקים עדיין איך שהוא לחלון הראווה של ערוץ 1 באישור ההנהלה . הציבור איננו יכול להזדהות עם אולפן מנווט כה אנמי , כה מיושן , כה משעמם , וכה צפוי , שאין בו שום דבר חדש . אולם נניח לזאת כעת .

הפקת שידורי מונדיאל ע"י כל רשת טלוויזיה באשר היא דומה למשחק ילדים לעומת הפקת שידורי אולימפיאדה . מונדיאל מייצר סך של מאכסימום 204 (מאתיים וארבע) שעות שידור (אם נוסיף שעה של Pre Game Show ו- Post Game Show לכל שידור ישיר) בתקופה של 32 ימים . אולימפיאדה מייצרת 5500 (חמשת אלפים וחמש מאות) שעות שידור בתקופה של 17 ימים . ערוץ 1 נכשל באופן קולוסאלי בשידורי אולימפיאדת לונדון 2012 ועכשיו גם בברזיל 2014. מדובר בהפקה מחורבנת . הוא נעדר שדרים משלו , אין לו מפיקים ועורכים ברמה מניחה את הדעת, אין לו פרשנים , ואין לו גם רעיונות . ואולי אי אפשר להאשים אנשים בחוסר כישרון כשהתקרה מתמוטטת מעל ראשיהם . ערוץ 1 מט ליפול והעובדים המיואשים חסרי מוטיבציה . הוא מקרטע ללא הנהגה , ללא סמנכ"ל כספים , בלעדי סמנכ"ל גבייה , נעדר סמנכ"ל שיווק , אין מנהל חדשות , אין מנהל טלוויזיה , אבל יש את המנכ"ל יוני בן מנחם ואת עוזרו הקרוב חסר כל מורשת טלוויזיונית מר זליג רבינוביץ' . הוועד המנהל של רשות השידור והמליאה נראים כמו ברווזים צולעים . שמו של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת נקשר זה מכבר בעיתונות הכתובה כאילו הוא נושא עיניו למכרז וג'וב אחר . אנשי ערוץ 1 ואנשי רדיו "קול ישראל" היו אמורים להתמרד ולחולל את המהפכה בכוחות עצמם על מנת להעיף ממשרתו את מנכ"ל רשות השידור הבלתי מוכשר יוני בן מנחם ואת עוזרו הבלתי מוכשר זליג רבינוביץ' . משלא עשו זאת בעצמם בא מישהו אחר במקומם ומסלק לא רק את המפקדים אלא גם את הפיקודים . אי אפשר להתבוסס לעַד במדמנת רייטינג ולהתגורר בבועה המנותקת מהמציאוּת .

אחד מקוראי הבלוג הוותיקים מר ראובן פריזי שלח לי את התמונה הרצ"ב שמעידה איזה חוסר ניהול, היעדר בקרה, ורשלנות  שוררים באחד מאולפני הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בבניין הישן בשכונת רוממה בירושלים .

uri levi 2

טקסט תמונה : יולי – 2014 . אחד מאולפני ערוץ 1 בבניין הישן בשכונת רוממה בירושלים מעלה כתובית שגויה . בהיעדר בקרת ניהול נותרה הכתובית הרשלנית ו- המגוחכת מספיק זמן באוויר כדי להנציח אותה וכדי להכתים את השידור הציבורי במתכונתו הישנה . (באדיבות ראובן פריזי . צילום ממסך ערוץ 1) .

סוף הפוסט מס' 415. 

 

 

 

מחשבות וטקסטים בעיתות מלחמה + הפקה ושידור רשלניים של ערוץ 1 גם בסיומו של מונדיאל ברזיל 2014. פוסט מס' 414. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 414 : הועלה לאוויר ביום ראשון – 13 ביולי 2014.

מחשבות וטקסטים בעיתות מלחמה + הפקה ושידור רשלניים וארכאיים של ערוץ 1 במונדיאל ברזיל 2014. פוסט מס' 414. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

1. מחשבות וטקסטים בעיתות מלחמה. 

שבע היחידות של "כיפות ברזל" הופכות את החיים בגוש דן וגם כמעט בכל אזורי הארץ לחוויית "פיקניק" . לא רק פיקניק אלא גם שעשועים והימורים , יפגע ו/או יחטיא , ייורט ויושמד ו/או ייפול וישמיד. בגלל היירוטים המוצלחים של מהנדסי ומפעילי יחידות "כיפות ברזל" מתקבל הרושם בארץ (וגם בעולם) שמדובר במצב נורמלי . בתחרות ספורט . הם משגרים וצה"ל מיירט . משהו כמו ב- "משחק טניס" , בו משגר החמאס מידי יום ולילה מאות טילים ורקטות לעבר מאות יישובים אזרחיים במדינת ישראל , ערים , עיירות , קיבוצים , ומושבים , אולם מחבטי הטניס של "כיפת ברזל" לא רק שהודפות את הפצצות המעופפות של החמאס, אלא מזהות שיגורים מעבר לקווי המגרש . שני שדרני חברת החדשות החרוצים של ערוץ 10 מר אלון בן דוד ומר אור הלר משתמשים בדיווחים שלהם משדות המערכה במונח "שובר שוויון" , הגדרת מצב ששְאוּלָה ממשחק הטניס . מדובר בדיווח ניטראלי מידי ולא נוח בעת מלחמה . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל (בשנים 1984 – 1979) הדגיש פעם בעת מלחמת לבנון הראשונה ב- 1982 כלהלן : "אני רוצה טלוויזיה אובייקטיבית אבל לא ניטראלית" . ניתוח מהלכי מלחמה אכזרית ומלוכלכת שנוקט האויב נגד מדינת ישראל בטלוויזיה וברדיו ושימוש באמצעות מונחי ספורט ע"י אלון בן דוד ואור הלר בערוץ 10 הישראלי , מציבים אותם במידה מסוימת בריחוק ממני , במעֵין קטגוריה של כתבי חוץ ניטארליים מ- BBC . וכל זאת בשעה ש- 5.000000 (חמישה מיליון) אזרחי מדינת ישראל אצים תחת לחץ זמן למצוא מקלט כמו צעצוע פורפרה שמסתובב סביב צירו בטרם יתמוטט . פתאום נדמה לי כי בכל יחידות "כיפות הברזל" יושבים שופטי ושופטות קווים , ו- כמו בטורניר הטניס ב- ווימבלדון , צועקים לאחר כל  שיגור של החמאס , "In" ו/או "Out" . חברת החדשות של ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) כוללת בשורותיה עיתונאים ועיתונאיות , מפיקים ומפיקות ברמה גבוהה ביותר . אף על פי כן מהדורות החדשות המרכזיות של ערוץ 10 ניגפות ברייטינג מול מהדורות החדשות של ערוץ 2 . ביום שלישי – 8 ביולי 2014 צברה מהדורת החדשות של ערוץ 2 מדרוג של % 30.6 מול % 15.7 של מהדורת החדשות של ערוץ 10 , ו- רק % 4.7 של "מבט" / ערוץ 1 . ביום רביעי – 9 ביולי 2014 צברה מהדורת החדשות של ערוץ 2 מדרוג של % 34.3 מול % 13.0 שהשיגה מהדורת החדשות של ערוץ 10 , ו- % 3.2 בלבד שצברה "מבט" / ערוץ 1 . ייתכן והרייטינג העצום שצוברות כעת מהדורות החדשות של ערוץ 2 כרוך גם באופן ה- העברה ורוח האינפורמציה הפטריוטית יותר שמשדר ערוץ 2 בראשות הכתב הצבאי הבכיר שלו רוני דניאל, לצופים שלו בעיתות מלחמה. אולי רוני דניאל נשמע גם לא אובייקטיבי וגם לחלוטין לא ניטראלי . פער הרייטינג בין ערוץ 2 לערוץ 10 הוא עצום לטובת ערוץ 2 . בלתי סביר . אולי ערוץ 2 ובראשו רוני דניאל ואהוד יערי מעניקים בדיווח ובפרשנות שלהם בעיקר במצבים קשים ומורכבים יתר תקוות ועידוד לצופים שלהם . תופעה טלוויזיונית מעניינת שטעונה בירור ו- שווה ניתוח יסודי יותר מאשר אִזכורה כאן על רגל אחת . כיצד זה יכול להיות ומה הן הסיבות שחברת החדשות של ערוץ 10 כה מוכשרת וחרוצה, נִיגֶפֶת בכזאת קלות מידי ערב בערבו בפני חברת החדשות של ערוץ 2 ?

ארגון הטרור הבוגדני והערמומי הזה החמאס מבין גם משהו בתעמולה , צביעות פוליטית , ו- ביחסי ציבור בינלאומיים . חיקוי מדויק של דוקטרינת השלטון הנאצי הדיקטטורי בשעתו בראשות הארכי טרוריסט הצורר אדולף היטלר ואשף יחסי הציבור והשיווק שלו יוזף גבלס . החמאס הציני והשקרני נערך מבעוד מועד והיטב ובמשך זמן רב למלחמה טילית / רקטית ארוכת ימים כנגד מדינת ישראל . המערך נושא ההרס של ארגון הטרור נבנה למפרע ומראש בתוככי שכונות מגורים , מוסדות חינוך , ומסגדים , משם הוא מופעל . נכון שעפים טילים לכל הארץ אולם הסובלים העיקריים פיזית ונפשית הם הערים והמושבים והקיבוצים הסמוכים לרצועה . בשני הקיבוצים זיקים וכרמייה נמנעו במקרה מעשי טבח של טרוריסטים שהגיעו בשחייה בים מעזה לאזורי הקיבוצים האלה שכה סמוכים למוקד הסכסוך . מדובר במרחק שחייה קצר ביותר של 900 – 700 מטרים בלבד . תוצאות המלחמה הזאת הן במידה רבה עניין אישי ונגזרת ממנה גם רווחה פוליטית . מי שנפגע ונקטל – מוּשְמַד . מי שיושב בממ"ד מוגן הרחק משדות הקרב והאש , מביע פליאה ו- תרעומת ובא בטענות מדוע צה"ל מגן בכל הכוח על אזרחיו ו- "הורג ילדים" . וכמובן גם טוען בנוסף במרירות שהמדינה מושחתת וצה"ל מושחת . כולם מושחתים .

החרבת גוש קטיף ע"י ממשלת אריאל שרון והבריחה הישראלית הטוטאלית מרצועת עזה ב- 2005 לא שימשו כתב סנגוריה בעבור מדינת ישראל . מאז 2005 אין שום כיבוש בעזה וגם לא נוכחות של אפילו חייל ישראלי אחד אולם האויב בראשות איסמעיל הנייה , מוחמד דף , ואחמד ג'עברי פירש את הבריחה הישראלית כחולשה רבתי . במשך תשע שנים משוגרים מעזה על פי מִשְנָה סְדוּרָה כ- 50000 טילים ורקטות לעבר יישובים אזרחיים ברחבי מדינת ישראל . איסמעיל הנייה  מוחמד דֶף , ואחמד ג'עברי שהם כידוע מנהיגים דמוקרטים דגולים , לא שאלו ולא התייעצו עם בני עמם האם הם רשאים להקים את מערכי המלחמה בתוך אוכלוסיה אזרחית  והאם מותר לחמאס לצאת למלחמת טרור וחורמה נגד מדינת ישראל . כפי שהחמאס מפנה את נשקו נגד מדינת ישראל כך הוא מפנה אותו גם נגד בני עמו . כמו הנחישות והאכזריות שהפגין בזמנו המשטר הנאצי בראשות הקנצלר אדולף היטלר , יוזף גבלס , היינריך הימלר , והרמאן גרינג נגד בני עמם בטרם תחילת מלחמת העולם השנייה ב- 1 בספטמבר 1939, מלחמה שהתקבלה בתשואות שיא גרמניות וגם במהלכה בה נגרמו לגרמניה מיליוני אבדות של חיילים ואזרחים . האומה הגרמנית הביעה כאילו "נאמנות אוטומטית" לאדולף היטלר ואזרחיה שתקו נוכח הרס עצום וחסר תקדים של תשתיות צבאיות ואזרחיות גרמניות שנגרם ע"י חילות האוויר של של בנות הברית , בריטניה וארה"ב . דומה ל- "תמיכה האוטומטית" שמעניקים תושבי הרצועה לאיסמעיל הנייה . כאילו שמישהו שואל אותם שם ברצועה . חוד החנית של ה- וורמאכט וה- לופטוואפה הופנה בקיץ וסתיו 1940 נגד ווינסטון צ'רצ'יל ןאזרחי אנגליה . הגסטאפו הופעל נגד האוכלוסייה הגרמנית בבחינת , "אוי ואבוי למי שינסה להתנגד למדיניות הטרור של הארכי טרוריסט הנאצי אדולף היטלר" . ה- וואפן ס.ס. שוריין בשלב הראשון לדיכוי האוכלוסיות האזרחיות במזרח אירופה ובראשן  הרוסית , הצ'כוסלובקית, והפולנית , ואח"כ הופקד על השמדתן ללא שום אבחנה . צריך להבין שבתקופה של 4 שנים בין פלישת גרמניה לרוסיה ב- "מִבְצָע בַּארְבָּארוֹסָה" במלחמת העולם השנייה ב- 22 ביוני 1941 לבין כניעתה ב- 9 במאי 1945 נהרגו והושמדו 28.000000 (עשרים ושמונה מיליון) חיילים ואזרחיים רוסיים . ממוצע של יותר מ- 19000 (תשעה עשר אלף) הרוגים רוסיים מידי יום ביומו במשך תקופה של ארבע שנים . גרמניה הנאצית הייתה הראשונה שגילתה ב- 1939 כי כדי לנצח במלחמות צריך לתקוף את האוכלוסיות האזרחיות של אנגליה ורוסיה לא פחות מאשר את צבאן . הגילוי הפך לדוקטרינה . החמאס בראשות איסמעיל הנייה אימץ את הדוקטרינה הזאת של פשעי המלחמה הנאציים ותוקף באופן אקטיבי ונבזי ביותר מרכזי אוכלוסייה ויעדים אזרחיים ישראליים . לא יעדים צבאיים .

אנוכי איש שלום . לא פחות מכל אחד אחר במדינת ישראל . גם לא פחות ממר גדעון לוי ומר שלומי אלדר . אולם מבין בניתוח הגיאו – פוליטי שלי כי ברור מה יקרה כשהחמאס ההיטלראי בכסות האיסלאם הקיצוני ידיר מהגדה את רגליו של ה- "פתח" החילוני בראשות אבו מאזן וסעיב עריקאת . ראיתי היטב מה עולל החמאס בכוח הזרוע והנשק לאחיו אנשי ה- "פתח" בהפיכה הצבאית שערך בעזה לפני כמה שנים . אבו מאזן הוא עלה נידף . וגם שקרן . זה רק עניין של זמן (לא ארוך) עד שהחמאס יעלים אותו . זה רק עניין של זמן לא ארוך עד שיוצבו מחפורות טילים גם בגדה , בין אם מדינת ישראל תחזור לגבולות 1967 ו/או תשוב לגבולות 1948. בריחת מדינת ישראל וצה"ל מלבנון ב- 2000 הביאה בסופו של דבר להתנגשות מזוינת ולמלחמה בין ישראל לבין ארגון הטרור של חיזבאללה . החמאס האיסלאמיסטי הוא ארגון טרור היטלראי שדוגל בהשמדת מדינת ישראל , אם לא באמצעות גז , אזי באמצעות חומרי נפץ . מדובר בארגון היטלראי נבזי ושקרני שעדיין נעדר את הכוח הצבאי של אדולף היטלר כדי להפוך את מדינת ישראל לציה ומדבר , אך את הדוקטרינה הנאצית הוא אימץ כבר מזמן . התמודדויות מהסוג הזה בין דיקטטורות נאציות (ו/או איסלמיות) בעלת אופי רודני וטרוריסטי הרסני לבין מדינות חופשיות , מביאות בסופו של דבר להסלמה קיצונית . הסלמה כל כך קיצונית עד שהכריחה בשעתו את מנהיגי העולם החופשי , הדמוקרטים הדגולים , ווינסטון צ'רצ'יל , פרנקלין דילנו רוזוולט , והארי טרומן להגות את הסלוגן , "טרור ייענה בטרור" . נשיא ארה"ב הארי טרומן קיבל אינפורמציה מדויקת בראשית אוגוסט 1945 מפיהם של שני המדענים אלברט איינשטיין ורוברט אופנהיימר כי הוא אומנם מחזיק בשתי ידיו ב- שתי פצצות אטום זעירות , שוות ערך "רק" ל- 20000 (עשרים אלף) טון דינמיט כ"א , אך הן מסוגלות להשמיד בשנייה אחת עיר שלמה ומאות אלפים מתושביה . נשיא ארה"ב הארי טרומן דמוקראט דגול ומנהיג העולם החופשי הודיע בראשית אוגוסט 1945 לקיסר יפן הטרוריסטית הירואיטו כי הוא דורש מיפן להיכנע לאלתר וללא תנאי לארה"ב בטרם ישתמש נגדו בנשק ההשמדה ההמוני שהוא מחזיק ברשותו . הארי טרומן הודיע למפקד החזית העליון שלו במזרח הרחוק הגנרל דוגלאס מקארתור כי אין בדעתו לפלוש באמצעות כוחות קרקע ליפן כדי להקריב 2.000000 (שני מליון) חיילים אמריקניים תמורת כיבוש , ועל מנת לסלק את השלטון הצבאי המטורף , הקיצוני , ותאב שאיפות של ארץ השמש העולה , בראשות הגנרלים היפניים הידקי טוֹג'וֹ ו- איסורוקו יָאמָאמוֹטוֹ . יפן לא האמינה לאיומי ארה"ב, גם לא לאחר הטלת פצצת האטום הראשונה ב- 6 באוגוסט 1945 על הירושימה . מדינת הטרור היפנית השתכנעה להניח את נשקה רק לאחר הטלת פצצת האטום השנייה על נאגאסאקי ב- 8 באוגוסט 1945 . מדהים שמנהיג העולם החופשי ו- דמוקראט דגול כהארי טרומן החליט להפיל את הפּוּר ולהשתמש פעמיים בנשק השמדה המוני כנגד אוכלוסיית אויב אזרחית (ובדרך זאת להרתיע ולהכניע את צבא האויב) כדי לשמור על חיי חייליו . שתי פצצות האטום האמריקניות השמידו בהירושימה ונאגאסאקי ב- 6 ו- 8 באוגוסט 1945 בתוך שתי שניות יותר מ- 100000 (מאה אלף) ילדים ונשים בשתי הערים המופצצות .

הערה שלי : לאחר שיפן נכנעה לצבא ארה"ב הוכרז גנרל הידקי טוג'ו כפושע מלחמה . הוא נתלה ב- 1948 ב- טוקיו בתום משפט צבאי שערך לו הצבא האמריקני . גנרל איסורוקו יאמאמוטה נהרג ב- 1943 לאחר שמטוסו הופל ע"י חיל האוויר האמריקני מעל איי שלמה . הביון האמריקני עלה על תשדורת צבאית יפנית שגילתה את מסלול התעופה של מטוסו . חיל האוויר האמריקני הכין לו מארב והפיל אותו . המטוס שלו התרסק בג'ונגל באחד האיים .

Albert Einstein 1

טקסט תמונה : פיזיקאי האטום היהודי – אמריקני פרופסור אלברט איינשטיין . במקור יליד גרמניה . (1955 – 1879) . אלברט איינשטיין נתן לנשיא ארה"ב הארי טרומן כלי משחית כדי להגן על העולם החופשי בפני השלטון הטוטליטארי ושאיפות ההתפשטות המגלומניות באירופה של הארכי טרוריסט קנצלר גרמניה אדולף היטלר , כמו גם נגד האימפריאליזם הצבאי המטורף של יפן במזרח אסיה . (סוכנויות) . גרמניה נכנעה ב- 9 במאי 1945 בטרם הפעילה ארה"ב את נשק יום הדין . יפן לא האמינה ל- ארה"ב כי הצליחה להרכיב פצצת אטום . רק לאחר מחיקתה של נאגאסאקי מהמפה יומיים לאחר השמדת הירושימה הבין הקיסר הירואיטו כי כלו כל הקיצים ונכנע . (סוכנויות) .

robert oppenheimer 1

טקסט תמונה : פיזיקאי האטום היהודי – אמריקני פרופסור רוברט אופנהיימר (1967 – 1904) . (סוכנויות) .

ברור שאני איש שוחר שלום מנעוריי . אני מתנגד ל- כיבוש ובוחל ב- קיצוניות הדתית היהודית המטורפת שתומכת בשני הסלוגנים , "אתה בחרתנו…" ו- "עם לבדד ישכון…" . מאידך אין לי שום חשק שהילדים והנכדים שלי ייספו מרקטות וטילים טרוריסטיים נושאי חומרי נפץ שמתעופפים בשמי הארץ כאילו מדובר ב- "תָּיָירוֹת" . ולכן אעשה כל מאמץ שזה לא יקרה גם אם אדרש להשתמש נגד ארגון טרוריסטי ערמומי ונחוש באמצעים שאינם נחשבים לקונבנציונליים .

2. הפקה ושידור רשלניים וארכאיים של ערוץ 1 במונדיאל ברזיל 2014 .

מונדיאל ברזיל 2014 ניצב ערב סיומו . או טו טו מתחיל הערב בריו דה ז'אניירו (יום ראשון – 13 ביולי 2014) משחק הגמר בין נבחרות גרמניה וארגנטינה . ראיתי אֶמֶש (מוצ"ש – 12 ביולי 2014) את ההפקה הלפני אחרונה של ערוץ 1 שעסקה בשידור הישיר Off tube מהמוניטור בירושלים של המשחק על המקום השלישי בו הביסה הולנד של לוּאִיס וָואן חָאל 3 : 0 את ברזיל של פיליפאו סקולארי , וניסתה לעטוף אותו בתפאורת האולפן הירושלמי המנווט בהנחיית גב' אליקים . האולפן המנווט של ערוץ 1 בירושלים מעורר חמלה ממש כמו השַדָּר המוביל שלו ב- ברזיל , יורם ארבל . סך הכל של הפקת מפעל העַל של ה- FIFA בברזיל 2014 ע"י ערוץ 1 בראשות מאיר בר – מופרכת . מעולם לא שמעתי כי מנהל חטיבת הספורט בכל רשת טלוויזיה באשר היא שמשמש בעצם עורך ראשי ומפיק ראשי , במקרה דנן של ערוץ 1 מר מאיר בר , בורח ונוטש את תפקידו כמנהל ועורך הפרויקט היקר והיוקרתי (זהו האשראי שהוא מקבל ברולר קרדיטס) , ומציב את עצמו כמפיק מקומי של צוות השידור של יורם ארבל ודני נוימן בתריסר אצטדיוני ברזיל , תפקיד שיכולים לעשות 100 (מאה) אנשים אחרים לא פחות טוב ויעיל ממנו . זה בסדר גמור שהוא מעדיף ורוצה לטייל עם יורם ארבל ודני נוימן ברחבי ברזיל הענקית אך מגוחך שמפקדיו ברשות השידור לא מעירים לו ולא מתערבים . תארו לכם את מנהל הספורט של ה- BBC נוטש את תפקידו כעורך ומפיק ראשי של מכלול הפרויקט ומצטרף על תקן של מפיקון זוטרון לצוות שידור כלשהו שלו במקום לנהל את מערכת השידור . הצבתם של גב' מירי אליקים ואורי לוי כמנחי האולפן המנווט בירושלים – מופרכת . זה בסדר גמור שסדרן העבודה מאיר בר מסדר לשניהם פרנסה בפרויקט העַל הזה אולם המתבונן מהצד רשאי להשתומם . היכן שרון פרי שהחלה את הנחיית האולפן המנווט הירושלמי בקול תרועה רמה ומסיימת אותו בקול ענות חלושה ?

ראיתי אמש בעשר וחצי בערב (מוצ"ש – 12 ביולי 2014) את מירי אליקים נטולת סמכות מינימאלית בתחום , מתייצבת בחלון הראווה של ערוץ 1 , ו- מובילה לשום מקום את אולפן המנווט יחדיו עם לירן שכנר , תמר ריפל , וזאב זלצר בשלב ה- Pre Game Show . מדובר בחלון ראווה פרוץ של ערוץ 1 ובאולפן ארכאי ומשעמם וכה עלוב ובנוסף גם לא קונסיסטנטי, שתורם אפס תובנות להבנת ההתמודדות הולנד – ברזיל 3 : 0 . שום דבר חדש . רוחות מלחמה מבטלות את עבודת האולפן המנווט בירושלים בהנחיית מירי אליקים בהפסקה שבין שתי המחציות . ראיתי הרבה מאוד טלוויזיה בחיים שלי . בארץ ובכל רחבי תבל . טלוויזיה כל כך מחורבנת ולא יעילה נטולת סמכות כפי שערוץ 1 מפיק במונדיאל ברזיל 2014 – לא ראיתי . כוח עליון מתערב ויורה חיצים בסטודיו הירושלמי המְנֻוָון ועושה בו שַמוֹת . האולפן המנווט הופך למין Filler מגוחך ומקרי שמופיע פעם כן ופעם לא בין השידורים הישירים מברזיל לבין הדיווחים הישירים משדה המערכה . Filler לא רק בלתי חיוני ולא נחוץ אלא נראה כעֲזוּבָה . אולפן מנווט ירושלמי הממוקם הרחק ממוקד ההתרחשות גם אם הוא מקבץ אליו את שני הפרשנים הוותיקים מר אבי רצון ומר זאב זלצר נראה כמוסד טלוויזיה מיושן וארכאי . De javu . במשך כ- 30 יום לא נאמר באולפן הירושלמי המְנָוֵוט שום דבר שמחזיק את עצמו וראוי להיזכר . אני סקרן לדעת מה חושבים שני פרשני האולפן המלומדים על עצמם , והאם הם זוכרים שהביעו רעיון כלשהו בלתי נשכח עבור צופיהם בתקופת הכדורגל האמורה .

ערוץ 1 שילם 5.000000 (חמישה מיליון) יורו זכויות שידורים בעבור בלעדיות ועוד מיליונים נוספים בעבור הוצאות הפקה בירושלים ובברזיל שיוחדו ל- שכירת משרד הפקה ותקשורת ב- IBC בריו דה ז'אניירו , קווי שידור ירושלים – אצטדיונים – IBC – ירושלים , טיסות , תחבורות , מלונות , אוכל וכו' – אולם ההפקה הייתה דַלָה וראיית הנולד עמומה . איזה מין דבר זה לכסות אירוע טלוויזיוני בשנת 2014 כמו ה- מונדיאל אפילו ללא צוות ENG אחד לרפואה בשטח ? שיאה השלילי של הצגת הכדורגל של ערוץ 1 אֶמֶש התמצתה בשידור Off tube מהמוניטור בירושלים ע"י עמית הורסקי והפרשן שלו אייל לחמן . השידור הישיר של המשחק אמש בין 23.00 ל- 01.00 צבר אומנם רייטינג מרשים של % 18.8 אולם ציבור משלם האגרה היה ראוי לקבל מידע עיתונאי ושידור ישיר מהשטח כמקובל . במצב הנוכחי אינך יכול להזדהות עם ההפקה בירושלים ולא עם נציגו של השידור הציבורי בברזיל, ערוץ 1. העוסקים במלאכה בשני הלוקיישנים נראים חָלוּדִים.

יורם ארבל המאכזב בברזיל 2014 שווה דיון שלם נפרד . מדובר בשדר לאומי בעל מוניטין ו- וותק שנתפש על חם . האיש לא הכין את שיעורי הבית שלו והגיע לברזיל 2014 בלתי מוכן . אי בקיאותו בחומר השידור לאורך כל הטורניר הארוך – מפתיעה ומדהימה כאחת . יורם ארבל כמוני וכמו בני דורי בטלוויזיה , גדל גם הוא מאז ראשית עשור ה- 70 של המאה הקודמת , על מורשת השידור המדויקת והמרשימה של שדרני הכדורגל של ה- BBC ו- ITV , ובראשם : קנת' וולסטנהולם (Kenneth Wolstenholme) , דיוויד קולמאן (David Coleman) , בארי דייוויס (Barry Davies) , היו ג'ונס (Hugh Jones) , בראיֵין מוּר (Bryan Moore) , ואחרים . איש מהרשימה הנכבדה הזאת לא היה מרשה לעצמו להתייצב על הבימה הראשית כה בלתי מוכן כדי להפגין הופעה מקצועית כה דַלָה וחסרת יֶדָע , אי הכרת נבחרות , רצופה המון טעויות , בלבולים , שגיאות ו- אי זיהוי מאות שחקנים מבין 32 הנבחרות הנוטלות חלק בטורניר , אי הכרת מערכים , וחוסר התמצאות בשיטות וסגנונות משחק – כפי שהרשה לעצמו לעשות נציגו הבכיר של ערוץ 1, יורם ארבל . שוב מתברר כי ללא סיוע צמוד של עוזרים ומערכת עיתונאית עוטפת ותומכת , השַדָר יורם ארבל שווה כקליפת השום שלא לדבר על עיתונאות מחורבנת . כאילו ששידור ישיר זה רק להחזיק מיקרופון וכאילו ששידור ישיר זה רק לספר לצופה הטלוויזיה ש- באסטיאן שוויינשטייגר מסר עכשיו את הכדור למירוסלאב קלוזה שמסר ל- תומאס מולר . מדובר בשַדָּר שטחי ולא יסודי שהחליק ומרח לא פעם ולא פעמיים בשידורים הישירים את האינפורמציה שהוא היה אמור לספק לצופים שלו ממונדיאל ברזיל 2014 , ולא סיפק אותו . חשתי במידה רבה כי יורם ארבל איננו רוחש כבוד יתר לצופיו . הוא זלזל בהם . ברור שאחרי מונדיאל ברזיל 2014 אי אפשר לכלול אותו עוד באותה השורה יחדיו עם הנבחרת הטלוויזיונית הבריטית המפוארת הנזכרת לעיל ההיא . קול רדיופוני איננו יכול לשמש הסוואת נצח לחוסר מוכנות והיעדר יֶדָע .

arbel 7

טקסט תמונה : טקסט תמונה : אוקטובר 1981 . הימים ההם הזמן ההוא. אצטדיון ר"ג . עמדת השידור של חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בפיקודי באצטדיון ר"ג בטרם השידור הישיר של משחק קדם גביע העולם בכדורגל ישראל נגד פורטוגל . יורם ארבל מתבונן בחומר השידור (במרכז, ממושקף עונד שעון על יד ימין שלו ומחזיק סיגריה ביד שמאל) מוקף בעוזרים שהצמדתי לו בעת השידורים הישירים שלנו . אנוכי עומד בגבי למצלמה . מעברי , זאת עוזרת ההפקה שלי ריקי רנד – אריכא . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

arbel 1

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 . הימים ההם הזמן ההוא. היכל הספורט ביד אליהו . זוהי עמדת השידור של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . יורם ארבל (שלישי משמאל מרכיב Headset) והפרשן שלצדו אריה מליניאק (שלישי מימין קצת מוסתר) מוקפים בחבורת עיתונאי טלוויזיה שמשמשים עוזרי שדר של שניהם . קיצוני משמאל , זהו השדר נסים קיוויתי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אינני רוצה לסיים את הפוסט הזה מבלי להלל ולשבח את העבודה העיתונאית החרוצה והטובה , המקיפה , והשיטתית בברזיל 2014 – של כתב עיתון "הארץ" עוזי דן , של כתב "ישראל היום" בברזיל עמית לוונטל , ושל כתב "ידיעות אחרונות" עמיר פלג .

סוף הפוסט מס' 414. 

 

 

 

עיתונאות ישראלית אמביציוזית מול ביטחון שדה צבאי לקוי. העיתונאות האלקטרונית הישראלית משמשת במידה רבה קת"ק של משגרי הרקטות והטילים של האויב של החמאס. פוסט מס' 413. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 413 : הועלה לאוויר בערב שבת – 11 ביולי 2014.

עיתונאות ישראלית אמביציוזית מול ביטחון שדה צבאי לקוי. העיתונאות האלקטרונית הישראלית משמשת במידה רבה קת"ק של משגרי הרקטות והטילים של אויב החמאס. פוסט מס' 413. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 4 : "בילוי נעים" בימי שישי ברדיו גלי צה"ל.

אני אוהב להקשיב לתוכנית הרדיו "בילוי נעים" המשודרת ברדיו גלי צה"ל מידי יום שישי בין 09.00 ל- 11.00 בהגשת והנחיית מר מולי שפירא הוותיק . התוכנית רוויה בפריטים "תרבותיים" רבים שאין ידי משגת במקומות אחרים . מולי שפירא בעל גוון קול נערי מגיש את התוכנית בקצב מהיר ובאופן לחלוטין לא מכופתר . הוא איננו פורמאלי וזורם . תמיד נדמה לי מפני מהירות הדיבור , קולו הצעיר , ואין סוף ליפסוסים שלו , כי מדובר בכלל בילד בן 16 שהתגלגל במקרה לתחנה הצבאית . אני אוהב להקשיב גם לניתוחי הספורט של מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום אורח קבוע בתוכנית הזאת "בילוי נעים" של מולי שפירא . נימקתי בעבר בבלוג הזה לא פעם אחת מדוע אני אוהב להקשיב לחוות דעתו של מוטי קירשנבאום בימי שישי בשבוע בשעה עשר וחמש דקות בבוקר . מוטי קירשנבאום איננו פרשן . הוא הרבה יותר מזה . הוא עיתונאי סקרן ושנון שמדבר למאזיניו בגובה האוזניים . פעם בהיעדרו אירח מולי שפירא במקומו ב- "בילוי נעים" את פרשן הכדורסל אלי סהר . פתאום אתה רואה שזה לא אותו דבר , לא אותה רמה , לא אותה אישיות , ומכיר בהבדל בין פרשן "מקצועי" שמסתגר בדלת אמותיו לבין עיתונאי רחב אופקים . זאת הסיבה שכמנווט שידורי הספורט והעורך והמפיק הראשי שלהם בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 העדפתי בשעתו (לפני רבע מאה של שנים) מכל וכל את פרשנות הכדורגל של העיתונאי אבי רצון על פני פרשנותם ה- כאילו "מקצועית" של כל מיני שחקני ומאמני עבר . מוטי קירשנבאום הפנה הבוקר הזה (יום שישי – 11 ביולי 2014) ביקורת לגלגנית ומתריסה כלפי המאמן "הגאון" של נבחרת הולנד לוּאִיס וָואן חָאל , ש- שוּם שֶמֶץ מגאונותו לא ניכר ולא נראה במשחק 1/2 הגמר המשעמם ארגנטינה – הולנד (הסתיים בתיקו אֶפֶס בתום 120 דקות ו- 4 : 2 בבעיטות הכרעה מ- 11 מטרים לזכות ארגנטינה) . גאונותו של לוּאִיס וָואן חָאל על פי משנתו של מוטי קירשנבאום מסתכמת בינתיים בהצבתו המוצלחת של השוער המחליף טים קרול (במקום גֶ'סְפֶּר סִילְסֶן) בעת דו קרב בעיטות ההכרעה מ- 11 מטרים נגד קוסטה ריקה בשלב 1/4 הגמר . כמאזין של מוטי קירשנבאום (בן 75) אני שם לב שלמרות גילו המבוגר הוא נותר אדם סקרן שמאבחן ומגיב מייד למתרחש סביבו . וזה מוצא חן בעיניי . מוטי קירשנבאום השתומם הבוקר הזה גם משיקול מערכת "בילוי נעים" בגלי צה"ל להשתמש ב- Promo רעשני עשוי קריינות בומבסטית של רפי גינת :  "…ועכשיו לפינת הספורט עם  מ – ו – ט – י    ק – י – ר – ש – נ – ב – א – ו – ם…" , טקסט שמקדים את הופעתו של מוטי קירשנבאום בתוכנית . הוא ניסח את השתוממותו בטון מינורי : "תגיד לי מולי שפירא, אתם לא שומעים אצלכם חדשות…?" , והתכוון שמדובר בשעת מלחמה ואין כעת מקום לקדימון שהוא מעֵין קוריוז צעקני . מולי שפירא השיב מייד בקולו הילדותי והמלופסס כי גם לו נראה הקדימון הרעשני זה כטעות צורמת . אינני יודע מדוע אך הדיאלוג בין שניהם , בין מולי שפירא למוטי קירשנבאום , תמיד נשמע לי כשיח בין ילד שהחל זה מכבר את העשור השמיני של חייו לבין אביו . נשמע לי מוזר כיצד זה מולי שפירא מתבטל לחלוטין מפני איש שיחו , ובתום הקשר הטלפוני ביניהם , ממהר להודות לו ונפרד ממנו כאילו דיבר לפני רגע עם פֶנוֹמֶן .

אני אוהב ורוחש הערכה למחותנים שלי מר חיים זוננפלד בן לשושלת הרבנים הירושלמית המפורסמת זוננפלד ולרעייתו רותי (ההורים של אשתו של הבן הבכור שלי) . אנחנו משוחחים הרבה פעמים . מדובר בשני אנשי משפחה חמים , בעלי ערכים , ומשכילים. כשאומרים על מישהו "מלח הארץ" מתכוונים גם למחותן ולמחותנת שלי בני משפחת זוננפלד מירושלים . חיים זוננפלד הבקי היטב בתורה , מסורת , וביהדות – הוא זה שמכין בדקדקנות ובקפדנות את כל הנכדים והנכדות שלנו לקראת עלייה לתורה שלהם בגיל בת ובר מצווה . למה אני מספר זאת ? מפני שבשיחתנו האחרונה לפני כמה ימים בביתו של בְּנִי ובִתּוֹ בירושלים סיפר לי להפתעתי בנון שלנטיות שכזאת כי גם הוא אוהב להאזין לפרשן הספורט מוטי קירשנבאום מידי יום שישי ב- "בילוי נעים" המשודרת ברדיו גלי צה"ל . עכשיו אני בטוח שמוטי קירשנבאום משפר את אחוזי הרייטינג של "בילוי נעים" .

מוטי קירשנבאום כיהן כמנכ"ל רשות השידור בשנים אפריל 1993 – אפריל 1998 . הוא סייע לי רבות בסתיו 1994 למסד את תוכנית הספורט החדשה "כדורגל עולמי" שהתבססה במשך ארבע שנים על שידורים ישירים (מהשטח) של משחקי הליגות הבכירות באיטליה ובגרמניה ודיווחים ישירים משתי הליגות האירופיות הבכירות האחרות באירופה של ספרד ואנגליה . אולפן "כדורגל עולמי" בירושלים התבסס בעיקר על פרשנות ספורטיבית של פרופסורים מהאוניברסיטה , ביניהם פרופסור משה צימרמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופסור אברהם "אבי" בן צבי מאוניברסיטת חיפה . מוטי קירשנבאום כמנכ"ל שלי סמך את ידו ו- קיבל את קו המחשבה שלי שמבסס את פרשנות "כדורגל העולמי" לציבור הצופים שלנו על סמך חוות דעתם של פרופסורים מהאקדמיה (ולא כמקובל זאת הנשענת על ידע של שחקני עבר ומאמנים מקצועיים מהשורה) . בעמדות השידור באצטדיונים בחו"ל ובאולפן "כדורגל עולמי" נכחו באורח קבע גם שני הפרשנים העיתונאים אבי רצון וחיים ברעם . כמו כן אייש את אולפן "כדורגל עולמי" גם עו"ד רוני בר און לשעבר ח"כ ושר האוצר של מדינת ישראל , ועבר גם יו"ר מועדון בית"ר ירושלים , ו- בקי ומומחה בכדורגל הגרמני . התוכנית "כדורגל עולמי" החזיקה מעמד ארבע שנים בין 1994 ל- 1998 . המנחים שלה היו מאיר איינשטיין ואורי לוי . אולפן "כדורגל עולמי" עוצב בקיץ 1994 על ידי הגרפיקאית המצוינת והצמודה שלי גב' וורוניקה רבוטניקוף . הדמות המרכזית בתפאורת האולפן היה משיקולים שלי הארגנטיני דייגו ארמאנדו מאראדונה .

הערה 5 : עיתונאות ישראלית אמביציוזית מול ביטחון שדה צבאי לקוי. העיתונאות האלקטרונית הישראלית משמשת במידה רבה קת"ק של משגרי הרקטות והטילים של אויב ה- חמאס. כל הזכויות שמורות.  

אנוכי שואב את המידע שלי בעתות מלחמה כמו גם בעיתות שלום בעיקר מערוץ 10 , רדיו גלי צה"ל , ועיתון "הארץ" (עיתון הבית שלי) , ונעזר גם ב- "ידיעות אחרונות" ו- "מעריב" . מדהים עד כמה ביטחון שדה של צה"ל והצנזורה הצבאית – פרוצים . מפתיע לרעה עד כמה העיתונאים במדיה האלקטרונית אינם זהירים דיים וברוב להיטותם מעבירים לידי הציבור הישראלי ובה בעת גם לידי האויב (בעל כורחם) סודות צבאיים ומידע מודיעיני רב ערך בעת הדיווחים שלהם מזירות הקרב . להלן כמה דוגמאות של הפקרות מודיעינית תוך גילוי נתונים ו- סודות צבאיים בשעת מלחמה הנוגעים לצה"ל ומדינת ישראל . בין אם הם נעשים בתמימות ורשלנות ו/או מטיפשות , האויב נהנה מהם בחינם וללא תשלום . מדובר בטמטום צבאי ועיתונאי ישראלי .

ידיעה א' : המדיה האלקטרונית מגלה בפרהסיה כי וועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה גיוס של 40000 (ארבעים אלף) חיילי מילואים לקראת כניסה אפשרית של כוחות קרקעיים לרצועת עזה . מדובר בסוד צבאי . מדוע האויב הטרוריסטי והבוגדני צריך לדעת איזה כמות חיילי מילואים אושרה לצה"ל לגייס במלחמה העקובה מדם נגדו…?

ידיעה ב' : המדיה האלקטרונית מגלה כי גיוס חיילי המילואים נועד להחליף כל מיני כוחות סדירים קרביים (מחזיקים קווים ומוצבים בגזרות פחות קריטיות) , כדי לאפשר להם לתגבר את כוחות הקרקע החונים סביב רצועת עזה . מדובר בסוד צבאי . מדוע האויב הטרוריסטי והבוגדני צריך לדעת מי הולך להילחם נגדו פנים אל פנים באם יוחלט על כניסה קרקעית…?

ידיעה ג' : חטיבות גבעתי , הצנחנים , והנח"ל חונות סביב הרצועה ומוכנות להיכנס פנימה . מדובר בסוד צבאי . מדוע האויב הטרוריסטי והבוגדני צריך לגעת איזה סד"כ מתייצב נגדו…? מדוע האויב הטרוריסטי והבוגדני צריך לדעת את שמות החטיבות הצה"ליות שאמורות לקטול אותו בבוא העת…?

ידיעה ד' : צה"ל מפעיל 7 יחידות "כיפות ברזל" תוך כדי ציון מיקומן , וכעת דווח גם על הפעלת "כיפת ברזל" שמינית . מדוע האויב הטרוריסטי והבוגדני צריך לדעת את המספר המדויק של "כיפות ברזל" שעומדות לרשות צה"ל ואת מיקומן…?

ידיעה ה' : יחידות "כיפות ברזל" מפעילות מעת לעת יירוט כפול כשמדובר בהגנה אווירית מפני תקיפות טילים ורקטות את גוש דן . מדוע האויב הטרוריסטי והבוגדני צריך לדעת את החישובים והשיקולים של מפקדי "כיפות ברזל" לשגר מעֵת לעֵת במצבים משתנים שני טילי "תמיר" כדי ליירט את רקטות ההרס של חמאס…?

ידיעה ו' : צה"ל מתעקש לשמש קת"ק (קצין תצפית קדמי) עבור משגרי הטילים של הטרוריסטים מהחמאס , ומציין בפניהם את מקום הפגיעה המדויק של הרקטות , באשדוד , באר שבע , וכו' . החמאס יורה רקטות וטילים לעבר מטרות רחבות של אוכלוסייה אזרחית באזורים שונים במדינת ישראל וכתבי הטלוויזיה מזדרזים לדווח בשידורים ישירים את הכתובת המדויקת של הפגיעה, באם הייתה כזאת . מדובר בגילוי סוד צבאי . הרקטות והטילים אינם כלי נשק מדויק ולכן בהיעדר קת"קים משלו , המידע אודות אזורי הפגיעה הוא חיוני ביותר עבור החמאס . צה"ל , שירותי הביטחון וההצלה , והעיתונות בישראל (בעיקר הטלוויזיה והרדיו) עושים כל מאמץ כדי לדווח On line לציבור הישראלי אודות דיווח מדויק שעוסק בזמן ושעה ו- מקום הפגיעה , ומספקים בדרך אגב לאויב מודיעין יקר מפז בחינם . ברור שאנשי הזרוע הצבאית של החמאס מנהלים מעקב , פנקסנות , ודו"ח מדויק אודות יעילותו ותפקודו של כל טיל ורקטה שמשוגרים על ידם לעבר מדינת ישראל . המידע המדויק שמספק צה"ל בזמן אמת ברגע נתון לאויב אודות מקום הפגיעה , זמן נחיתת הטיל ו/או הרקטה ששוגרו , ואפקט ההרס שהוא זורע , מסייע ל- תותחני החמאס לטווח ביתר דיוק את כלי ההרס שבידם . גם הודעות דובר צה"ל על נחיתת טילים ורקטות של החמאס בשטחים פתוחים הוא מידע מודיעיני רב ערך וגילוי סוד צבאי . ברור שאנשי הבקרה והמודיעין של החמאס יושבים ורושמים על סמך דיווח צה"ל ושירותי ההצלה הישראליים , דו"ח פרטני ומפורט אודות כל טיל וכל רקטה שהם משגרים לעבר יעדים אזרחיים במדינת ישראל . דו"ח הפגיעה מאפשר למהנדסי האויב לאַמֵת את נתוני זווית השיגור של הטיל / רקטה , משקל חומר הנפץ שהוא נושא , מקום הפגיעה , עיתוי וזמן ושעת הפגיעה , ואפקט ההֶרֶס הקונקרטי שהוא זורע . בהיעדר קת"קים משלו , רוֹוֶה החמאס נחת מהמידע הטרי , המהיר , והעדכני שהוא מקבל בחינם מצה"ל ומפיקוד העורף ושירותי ההצלה . מדובר ביותר מ- חוסר זהירות מודיעיני של צה"ל . נכון שהשטח רווי מצלמות "אזרחיות" של היי – פונים וסמארט – פונים , אולם עדיין ניתן לשלוט בזירה התקשורתית הפרועה טוב יותר כדי לקיים משטר צנזוראלי נוקשה שיקשה על האויב לאַפֵּס את כלי הנשק ההרסניים שלו , יכביד עליו את הטיווּח , ויערער את דיוק פגיעותיו במטרות שהציב לעצמו . מדובר במעשה חֶלֶם של צה"ל ואגף הצנזורה וביטחון השדה הצבאי שלו .

ידיעה ז' : אלוף פיקוד הדרום סמי תורג'מן מתראיין באקראי ובחופזה בשטח ליד הרצועה לכתבים הצבאיים של ערוץ 10 וערוץ 2 אלון בן דוד ורוני דניאל . צבא מסודר שמנוהל נכון אמור להעביר אינפורמציה צבאית בעתות מלחמה באמצעות ראש הממשלה , הרמטכ"ל שהוא המפקד העליון של הכוחות המזויינים , ו/או באמצעות דובר צה"ל . קצינים בכירים מוסרים אינפורמציה צבאית רק במסיבות עיתונאים מסודרות ורק אם הם מוזמנים אליהן ע"י ההיררכיה העליונה . תפקידו של האלוף סמי תורג'מן הוא לנהל את הקרב ולתכנן את הקרבות הקשים העתידיים שנכונו לו , ולא להעניק ראיונות טלוויזיוניים אקראיים. בעת מלחמת העולם ה- 2 היה זה ראש הממשלה הבריטי ווינסטון צ'רצ'יל הפונקציה היחידה שמסרה מידע צבאי לאומה . במלחמת המפרץ הראשונה ב- 1990 בעיראק היה זה הגנרל האמריקני נורמאן שוורצקופף מפקד כוחות הקואליציה איש הצבא היחיד שמסר אינפורמציה צבאית מסודרת ו- שוטפת לציבור אודות מהלכי הקרבות . התברר שהוא נורמאן שוורצקופף יודע להתייצב לפני מצלמת טלוויזיה ומוכשר לנתח מהלכים צבאיים וגם לשמור מכל משמר על אגפיו ועל ביטחון שדה של צבאו .

טוב שצה"ל נמנע לפי שעה מלדווח לציבור כמה טנקים , תותחים , נגמ"שים , והליקופטרים עומדים ליטול חלק בכניסה הקרקעית לרצועת עזה , מה יש לרוץ לעבר כל מיקרופון ואל כל כתב צבאי . מה יש לצה"ל ל- פטפט כל הזמן ברשתות טלוויזיה והרדיו אודות הכניסה הקרקעית לרצועה . על הצבא בראשות הרמטכ"ל רב אלוף בני גנץ מוטל עול כבד של ניהול המלחמה ותכנון המהלכים הבאים . אין זה תפקידו לרוץ למיקרופונים . הציבור מעניק לפי שעה לצה"ל ולכוחותיו באוויר , בים , וביבשה אשראי עצום וסומך עליו בעיניים עצומות . הציבור הישראלי הזה חזק ואיתן ויכול להסתדר ללא ה- בַּרְבֶּרֶת האין סופית השוררת ברשתות הטלוויזיה והרדיו , שבין השאר חושפת סודות צבאיים ומגלה לאויב מידע מודיעיני יקר ערך . רמטכ"ל צה"ל בעבר רפאל "רפול" איתן אמר פעם שהוא יודע להילחם . הוא לא יודע לדבר . התפקיד של הצבא הוא להתכונן למלחמה ולא לקשקש בתקשורת האלקטרונית והכתובה . אני מתפלא על ראש הממשלה בנימין נתניהו ורמטכ"ל צה"ל בני גנץ שמרשים לברדק תקשורתי – צבאי כזה להתחולל בעת מלחמה . חשבתי לתומי שאת צה"ל מנהלים כיום אנשים חכמים יותר מבעבר . לבטח בענייני אחריות הנוגעת ל- מודיעין צבאי וביטחון שדה צבאי .

סוף הפוסט מס' 413.  

 

 

 

 

 

 

FIFA הקלה מאוד על ערוצים 10 ו- 2 משקבעה כי חלק מכריע משעות המשחקים החשובים במונדיאל ברזיל 2014 לרבות משחקי 1/8 גמר + 1/4 גמר + 1/2 גמר + משחק הגמר ייערכו בשעת Non Prime Time ישראלית, ב- 23.00. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 412. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 412 : הועלה לאוויר ביום חמישי – 10 ביולי 2014.

FIFA הקלה מאוד על ערוצים 10 ו- 2 משקבעה כי חלק מכריע משעות המשחקים החשובים במונדיאל ברזיל 2014 לרבות משחקי 1/8 גמר + 1/4 גמר + 1/2 גמר + משחק הגמר ייערכו בשעת Non Prime Time ישראלית, ב- 23.00. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 412. כל הזכויות שמורות. 

———————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 4 : כל העולם במה וכל אחד משחק את התפקיד שלו . הכל עניין אישי . גם ההתרשמות מאפקטיביות ופְגִיעוּת הטרור היא אישית . כשטילי הטרור ו/או מתאבדי הטרור ו/או מטעני הטרור פוגעים באקראי דווקא בביתך וקוטלים את בני משפחתך – מדובר באויב ובהשמדה . כשאותם הטילים נופלים באקראי בשדות פתוחים במרחק של מאות קילומטרים ממך – מדובר בירי רקטות של החמאס .

הערה 5 : מוטי קירשנבאום ו- ירון לונדון ריאיינו לפני כמה ימים באולפן ערוץ 10 ב- "בית הוורד" בגבעתיים כלכלנית מומחית שמתמצאת פחות ו/או יותר במבנה הניהול הכלכלי והכספי של שלטון החמאס ברצועת עזה . הכלכלנית סיפרה כי התקציב השנתי של ממשלת איסמעיל הנייה נע סביב חצי מיליארד דולר . שני אנשי הטלוויזיה הוותיקים לא שאלו אותה שתי שאלות מתבקשות : האם ממשלת החמאס מנהלת מנגנון גביית מסים מסודר מאזרחיה ברצועה ואו שמא היא נשענת אך ורק על תרומות של מדינות המפרץ העשירות בנפט ? ושאלה נגזרת , כיצד בכל מקרה מעניק שלטון החמאס לאוכלוסייה שלו שירותים בסיסיים של תשתיות , רווחה , וחינוך ?

1. מדידת הרייטינג בערבים ובלילות של שידורי ערוץ 1 , ערוץ 2 , וערוץ 10 ביום שלישי – 8 ביולי 2014 וביום רביעי – 9 ביולי 2014. מונדיאל 2014 מהלל את הרייטינג של ערוץ 1.

שני השידורים הישירים של שני משחקי חצי הגמר במונדיאל ברזיל 2014 בערוץ 1 אותם שידרו יורם ארבל ודני נוימן , ביום שלישי – 8 ביולי 2014 ב- 23.00  גרמניה – ברזיל 7 : 1 , וביום רביעי – 9 ביולי 2014 גם כן ב- 23.00 ארגנטינה – הולנד 4 : 2 בבעיטות הכרעה מ- 11 מטרים לאתר תוצאת תיקו מאופסת בתום 120 דקות – הסבו מנעמי רייטינג לשידור הציבורי ברגעי חייו האחרונים במתכונתו הישנה . מדובר אומנם בשני משחקי חצי גמר אפרוריים אך במדרוג מיטבי בעבור ערוץ 1 שגרף רייטינג ממוצע של % 19.9 בין 23.00 ל- 01.00 בעת השידור הישיר של משחק חצי הגמר הראשון ברזיל – גרמניה 7 : 1 מבלו הוריזונטה . המשחק גבל בבדיחה והפך לקוריוז משום חד צדדיותו ובגלל פער האיכות העצום ששרר בין שתי הנבחרות גרמניה וברזיל . חולשתה ורדידותה של ברזיל ניכרה כבר מתחילת הטורניר . ברזיל היא נבחרת עגומה . קבוצת כדורגל ברמה נמוכה, צפויה, ומפוררת. נכון שגרמניה הרשיתה את הכדור שבע פעמים לתוך שערה הפרוץ של ברזיל , ואומנם ראיתי הרבה שערים במשחק הזה, אולם מי צריך הרבה שערים . צריך כדורגל . כפי שהמשחק המגוחך שהיה רחוק מהתמודדות ספורטיבית הסתיים בתבוסה ברזילית 7 : 1, הוא היה יכול להיגמר גם ב- 12 : 1. גרמניה הייתה קרובה לחוֹרֵר את הרשת הברזילאית לפחות עוד חמש – שש פעמים במהלך המשחק הזה. אמש (יום רביעי – 9 ביולי 2014) הגדיל ערוץ 1 לעשות לאחר שצבר בשידור הישיר של משחק חצי הגמר השני ארגנטינה – הולנד מסאו פאולו , בין 23.00 ל- 01.45 , רייטינג ממוצע יפה מאוד בן % 22.6 . מדובר במדרוג נאה בשעות לילה כה מאוחרות . ההתמודדות המשמימה והשבלונית בין השחקנים הארגנטיניים וההולנדיים הייתה נטולה כל הברקה ונעדרה כל אלתור . שתי הנבחרות הללו ארגנטינה והולנד משחקות משחק נוקשה , מסודר , וממושמע בו ההגנות חזקות מההתקפות . אפילו כוכבים יצירתיים וזוהרים בדרגתם של ארייאן רוֹבֶּן ההולנדי וליונל מֶסִי הארגנטיני נותרים כבויים בסוג כזה של מאבק "סגור" ומוקפד אמש . סגנון משחקה המאורגן של ארגנטינה מלמד כי אין סיכוי שגרמניה תדביר אותה במשחק הגמר ביום ראשון – 13 ביולי 2014 באותה תוצאה פנומנלית 7 : 1 כפי שעוללה לברזיל .

שעות שני משחקי חצי הגמר במונדיאל ברזיל 2014 ב- 23.00 שעון ישראל היטיבו עם שני הערוצים המסחריים 2 ו- 10 . "מבט" של ערוץ 1 ללא מעטפת המונדיאל חוזר לממדיו הטבעיים וניגף ללא תנאי בפני מהדורות החדשות של ערוץ 2 וערוץ 10 . שלשום ביום שלישי – 8 ביולי 2014 צבר "מבט" % 4.7 מול הישג של % 15.7 שצברה מהדורת החדשות ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) ו- % 30.6 שהפיקה מהדורת החדשות של ערוץ 2 . אמש ביום רביעי – 9 ביולי 2014 מצטיירת תמונה דומה . "מבט" בלעדי משחקי הכדורגל שָב לסוּרוֹ ו- מתדרדר ל- % 3.2 . מהדורת החדשות של ערוץ 10 צוברת % 13.0 , ומהדורת החדשות של ערוץ 2 נוסקת לגבהים חסרי פשר % 34.3 . יש לערוץ 10 חברת חדשות מקצועית שמשום מה איננה מצליחה להדביק את הרייטינג של חברת החדשות של ערוץ 2 .

2. יורם ארבל ודני נוימן. 

הדקה ה- 75 במשחק 1/2 הגמר בסאו פאולו ארגנטינה – הולנד אמש (יום רביעי – 9 ביולי 2014) תפשה שוב את יורם ארבל לא מוכן ועשתה בו שַמוֹת . יורם ארבל שאג כי ארגנטינה כבשה ש- ע – ר . קירות הבית רעדו . כעבור שנייה אחת ביטל את השער ומסר לצופיו אינפורמציה בדויה כי השופט שרק לנבדל בטרם כיבוש השער . דני נוימן שמשמש זוג עיניים נוסף של יורם ארבל בעמדת השידור בסאו פאולו "שַם רֶגֶל" בפרהסיה לשַדָּר המוביל שלו : "יורם ארבל על מה אתה מדבר, הכדור הארגנטיני פגע בכלל ברשת החיצונית וגם לא היה נבדל…" . יורם ארבל משיב לו , "וואלה… ?אתה חושב שהכדור לא חדר לשער…?" . דני נוימן מחזיר לו : "אני לא חושב…אני בטוח…!" . דני נוימן נשמע לי כמתריס . אולי לא . ברור שהוא מוצא את עצמו לפתע בעמדת יתרון מול השדר המוביל שלו . ואז יורם ארבל מתחיל להחליק ולשייף את הרשלנות הכרונית שלו ואת כישלון האי – זיהוי שלו , ומשתפך : "מעניין דני…מהזווית שלי נראה כאילו הכדור חדר פנימה…אני כל כך רוצה שיהיה גול…אז אני מבקיע בעצמי…זה כבר קרה לי לא פעם אחת בשידורים הישירים שלי…" . הוא מוסיף ומספר אמש לדני נוימן בעמדת השידור של שניהם בסאו פאולו סיפור לא חשוב מ- Euro 1988 . מוזר מאוד שיורם ארבל ודני נוימן רואים את המשחק ארגנטינה – הולנד מאותה זווית התבוננות בעמדת השידור המשותפת שלהם , אולם בעוד האחד רואה גול…השני רואה את ההפך . לא גול . מוזר מאוד גם שאת מה שאנוכי רואה בבירור מהמוניטור שלי בביתי ברחוב אבן גבירול בתל אביב , יורם ארבל לא רואה מעמדת השידור הנוחה שלו בעלת תצפית מצוינת באצטדיון בסאו פאולו . איזה שער ואיזה נבדל ואיזה נעליים . האיש חי בלה לה לנד . מדובר בסך הכל בחלטורה מתמשכת של יורם ארבל . תצוגת נֶפֶל של שַדָּר מוביל שהגיע לחלוטין לא מוכן למונדיאל ברזיל 2014 . הוא מכיר באופן מוגבל וחלקי ביותר את אובייקט השידור הענק והממושך שניצב לפניו , איננו רואה ולא מזהה את גיבורי העלילה , ולכן גם לא אמין ולא מהימן . נכון שבכל מיני חלקי שידור אחרים במסע הארוך לברזיל 2014 קול הבריטון שלו וניסיונו הרב בהעברת אינפורמציה מחפים על חולשותיו העיתונאיות ו- עיוורון הזיהוי , אולם בסך הכול מדובר מנקודת מבטי באכזבה רבתי . אני הכרתי יורם ארבל שונה לחלוטין כששִימֵש שַדָּר מוביל שלי במונדיאלים של ספרד 1982 , מכסיקו 1986 , ואיטליה 1990 . לא נראים לי גם דברי החנופה שהוא מרעיף ללא הפסק בעמדות השידור על המפיק הצמוד שלו בברזיל מר מאיר בר . מאיר בר הוא במקרה גם מנהל מחלקת הספורט והבוס הישיר של יורם ארבל בירושלים . בחלוף חודש ימים מאז החלו שידורי מונדיאל ברזיל 2014 יש ל- Sound ה- "תּוֹדָה" הבלתי פוסק הזה שמשמיע יורם ארבל תדירות , צליל של התרפסות . כמה כבר אפשר לשמוע את יורם ארבל לוחש דברי תודה באוזנו של מאיר בר…??? מה זה בכלל מעניין ומדוע זה חשוב . היום ברור שאפשר היה לעשות ולבצע את תפקיד רב האחריות של השַדָּר המוביל של ערוץ 1 במונדיאל ברזיל 2014 הרבה יותר טוב . הרבה הרבה יותר טוב . קבוצת HBS בראשות הצרפתי מר פראנסיס טלייה (Francis Tellier) מחוללת הפקת טלוויזיה בלתי רגילה שטרם נראתה כמותה בתולדות המונדיאלים , אולם ערוץ 1 יחדיו עם השַדָּר המוביל שלו נשרכים הרחק מאחור ללא שום הצדקה וללא שום נימוק הגיוני .

yoash 1

טקסט תמונה :  יוני – יולי 1998 . מונדיאל צרפת 1998 . ה- IBC בפאריס . אנוכי (מימין) עם מפיק הטלוויזיה מר פראנסיס טלייה (Francis Tellier) מי ששימש ראש קבוצת הטלוויזיה הצרפתית TVRS 98 שהפיקה את סיגנל הטלוויזיה הבינלאומי . במונדיאל הזה הוא קנה את המוניטין הטלוויזיוני הגדול שלו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

3. האולפן המנווט בירושלים. 

רֶצֶף מאורעות הזמן והמלחמה שמנהלת מדינת ישראל נגד מדינת הטרור של החמאס בעזה עושים שַמוֹת באולפן הירושלמי המנווט את שידורי מונדיאל ברזיל 2014 וממסמסים את תודעתו . הם כופים עליו זמניות , אקראיות , חוסר שיטתיות , ו- ביטולים . גם משך החשיפה המוגבל והמצומצם שלו הופכים אותו לפחות ופחות רלוואנטי דווקא בשיאו של מפעל השידור היוקרתי . אם כך מדובר במוסד פרשנות שנראה כ- Filler טלוויזיוני . אולפן מנווט בלתי קונסיסטנטי – לא בהופעתו ולא במשכו על מסך הטלוויזיה , ולכן מיותר , ארכאי , ומגוחך . הפסקת המשחק בין שתי המחציות אֶמֶש בשידור הישיר ארגנטינה – הולנד יוחדה למִבְזָק חדשות בהגשת מיכל רבינוביץ' ולאין סוף פרסומות מסחריות ו- Promotions . בתומן נותרו למגיש אורי לוי 55 (חמישים וחמש) שניות בלבד כדי לסכם את אירועי המחצית הראשונה בטרם יחזיר את השידור ליורם ארבל בסאו פאולו . אורי לוי הוא מגיש לָחוּץ . שחקן תיאטרון קטן ולא רגוע שאיננו מסוגל להפנים את רגשותיו . רואים שהוא נסער ונרגז . בצדק . חלוקת הזמנים בהפסקה שבין שתי המחציות הופכת את אורי לוי , אבי רצון , אייל לחמן , וזאב זלצר לפיגורות טלוויזיוניות בלתי נחוצות . אף על פי כן אורי לוי מנסה לעשות סדר וכמו מורה בכיתה יוצא ידי חובתו ומעניק לכל אחד בתורו את רשות השידור לכמה שניות . ובאמת כל אחד מהשלושה אומר משהו לא באמת חשוב שצריך לזכור . גם בגלל שהמשחק עצמו ארגנטינה – הולנד חסר עניין ומשעמם .

arbel 1

טקסט תמונה :  הימם ההם הזמן ההוא. מונדיאל ספרד 1982. מדריד בירת ספרד. זהו  משרד ההפקה , השידורים , והתקשורת שלנו ב- IBC במדריד. השדר בשפה הערבית סולי מניר חובש אוזניות ו- משדר Off  Tube מהמשרד תקצירי כדורגל בשפה הערבית לצופיו הערביים בישראל . קומוניקציה מופרכת מיסודה בין מוֹסֵר האינפורמציה למאזיניו וצופיו . השידור בשפה הערבית הייתה הפרדה מקצועית מלאכותית ומכוונת של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בין צופי הטלוויזיה היהודיים לבין הצופים הערביים במדינת ישראל. אפשר היה לחשוב שהצופים הערביים בישראל אינם מסתפקים בקולם של שלושת השדרים בשפה העברית, יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורפי גינת. זיהוי הנוכחים משמאל לימין : השדר יורם ארבל (בן 40), המפיק משנה שלי אורי לוי (בן 30), השדר בשפה הערבית סולומון "סולי" מניר (מחזיק מיקרופון וחובש אוזניות), עוזרת ההפקה שלי עדה קרן, השדר רפי גינת (בן 32) , ומאחור נסים מזרחי (משוחח בטלפון). (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

חוסר הרלוואנטיות של האולפן המנווט בירושלים חוזרת על עצמה שוב בחלוף 45 דקות . המשחק ארגנטינה – הולנד מסתיים בתוצאת תיקו אֶפֶס בתום תשעים דקות . בסאו פאולו מתקיימת הפסקה בת חמש דקות . שחקני שתי הנבחרות נחים קמעא בטרם ההארכה . יורם ארבל מחזיר את השידור לאורי לוי בירושלים . השידור מועבר ללא כל דיון למר אמיר בר שלום ולמר אמיר איבגי המעדכנים מאשדוד את צופי ערוץ 1 במתרחש בתום היום השני למלחמה . הדקות נוקפות ושחקני הולנד וארגנטינה נערכים לפתיחת ההארכה . אורי לוי הנואש מאיץ בשני ה- אָמִירִים לסיים . "אמיר" הוא קורא שוב ושוב…ועוד פעם ועוד פעם "אמיר"…אך שני ה- אָמִירִים לא עונים לו . או שהם לא שומעים אותו ו/או שאינם מקשיבים לו . הבימאי באולפן חוצה בינתיים את המסך לשניים (Split Screen) . בצדו האחד עוסקים אמיר בר שלום ואמיר איבגי באשדוד בניתוח מצב המלחמה והעברת נתונים ואינפורמציה לציבור . מצדו האחר נראה אורי לוי באולפן בירושלים שרוי במצוקה. מראה פניו עגום. הוא נראה מסכן ועייף , ומשדר לצופים שלו חוסר אונים . האיש מתחנן ומפציר כל הזמן בשניים להחזיר את השידור ליורם ארבל ודני נוימן בסאו פאולו . מדובר אומנם בשעת טלוויזיה מאוחרת, אחת בלילה (01.00), אף על פי כן % 22.6 מאוכלוסיית הטלוויזיה במדינת ישראל חוזה ב- סצנת טלוויזיה פתטית .

אינני יודע מי האחראי שם באחת (01.00) בלילה ברוממה בירושלים על המראֶה והאסתטיקה הפגומה של ערוץ 1, המאפשר חשיפה כל כך מגוחכת ומבולבלת של חלון ראווה כה רשלני של השידור הטלוויזיוני הציבורי . תמוה .

סוף הפוסט מס 412.

 

 

 

 

 

 

 

 

היום אני גאה להיות בנה של מדינת ישראל. אין הבדל בין השמדת העם היהודי בגזים במלחמת העולם ה- 2 לבין דוקטרינה של ארגון טרור ה- חמאס, הקוראת להשמדת מדינת ישראל ופגיעה מכוונת באוכלוסייה אזרחית תמימה באמצעות טילים, פצצות ומטענים, מתאבדים, ובאש ותימרות עשן. יש לפגוע ולרוצץ את ראש נחש הצפע. פוסט מס' 411. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת. זה לא עיתון – זה אינטרנט.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 411 : הועלה לאוויר ביום רביעי – 9 ביולי 2014.

היום אני גאה להיות בנה של מדינת ישראל שמשיבה מלחמה שערה. אין הבדל בין השמדת העם היהודי בגזים במלחמת העולם ה- 2 לבין דוקטרינה של ארגון טרור ה- חמאס, הקוראת להשמדת מדינת ישראל ופגיעה מכוונת באוכלוסייה אזרחית תמימה באמצעות טילים, פצצות ומטענים, מתאבדים, ובאש ותימרות עשן. יש לפגוע ולרוצץ את ראש נחש הצפע. פוסט מס' 411. כל הזכויות שמורות

———————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

1. היום אני גאה להיות בנה של מדינת ישראל שמשיבה מלחמה שערה. אין הבדל בין השמדת העם היהודי בגזים במלחמת העולם ה- 2 לבין דוקטרינה של ארגון טרור ה- חמאס, הקוראת להשמדת מדינת ישראל ופגיעה מכוונת באוכלוסייה אזרחית תמימה באמצעות טילים, פצצות ומטענים, מתאבדים, ובאש ותימרות עשן. יש לפגוע ולרוצץ את ראש נחש הצפע. פוסט מס' 411. כל הזכויות שמורות. 

מפגש בזירות האש ושדות הקרב בינך כחייל מדינת ישראל לבין אויבך מוליד כל מיני השקפות ומסקנות אישיות . חוויית המוות כמו חוויית החיים בשדה הקרב היא אישית . מתברר שהן מלוות אותך הרבה יותר זמן מאשר תכננת להכיל אותן . אינך מבין מדוע הגורל קטל את חייו של מקלען הבראונינג בכיתה שלי ריצ'ארד סילם ז"ל במלחמת סיני 1956 בעת כיבוש שלושת המוצבים המבוצרים 25, 27, ו- 29 בגזרת רפיח , ואותי שהסתערתי יחד עמו במרחק ארבעה מטרים ממנו , הותיר בחיים . שנינו היינו אז חניכים בקורס מ"כים של "גולני" ב- ג'וערה . פלוגת המ"כים שלנו בפיקודו של רב סרן זאב עופר הצטרפה לגדוד 12 . המ"מ שלי היה סגן זאב שטרנהל . המח"ט היה אל"מ בנימין ג'יבלי . לחמנו בגזרת עזה . חודשים ספורים קודם לכן בטרם מלחמת סיני 1956 בהיותנו נערים – טירונים נשבענו במחנה "פילון" ליד ראש פינה על ספר תנ"ך ורובה צֶ'כִי להקריב את חיינו למען המדינה אם נידרש. מאז 1956 לחמנו אני ובני דורי בעוד ארבע מלחמות. לא באפסנאות. גם לא בחדרי הקריינים של גלי צה"ל וליד המיקרופון של "קול ישראל" . בחזית .

שום פרשן טלוויזיה באף ערוץ לא הסביר לי עד היום מדוע לאחר שמדינת ישראל הרסה את גוש קטיף ב- 2005 , הסיגה את תושבי הגוש והחזירה אותם לגבולות המדינה , והשיבה את כל הריבונות על הרצועה לרשות הפלסטינית – יורים הטרוריסטים אנשי ארגון החמאס בעלי הבית של רצועת עזה טילים על ישובים ישראליים אזרחיים . הם  יורים ביודעין ובכוונה תחילה טילים נושאי חומר נפץ על אוכלוסייה אזרחית : על קיבוצים , מושבים , עיירות וערים ועל כלל אזרחי מדינת ישראל . מאז הנסיגה ההיא ב- 2005 ירה  ארגון הטרור חמאס כ- 50000 (חמישים אלף) טילים על מטרות אזרחיות במדינת ישראל . התנגשות שיטתית כזאת ארוכת שנים בין ארגון טרור חמוש שמתיימר לייצג מדינה ומתנקש כמשנה סדורה ללא אבחנה בכלל אזרחי מדינת ישראל מוליד כל מיני השקפות ומסקנות אישיות .

אבא שלי ז"ל מבוני קיבוץ אפיקים בעמק הירדן בראשית שנות ה- 30 של המאה הקודמת היה איש של שלום . כשהיה צורך החליף את החרמש , הקלשון , והטורייה ברובה אנגלי והצטרף ל- "הגנה" . אנוכי איש של שלום ושרתי בגולני . ילדיי הם אנשי שלום ששירתו בצנחנים ובגבעתי . הנכד הבכור שלי הוא איש של שלום ומשרת כעת בצה"ל בגדוד קרבי ברצועת עזה .

נולדתי כבן חורין . גדלתי והתחנכתי במדינה דמוקרטית במדינת ישראל . אבותינו בחרו לשוב לארץ ישראל לאחר 2000 שנות גלות וגולה ולבנות כאן מולדת חדשה שמבוססת על חברה חלוצית חופשית ודמוקרטית . איש לא תיאר אז ולא חזה את היריבות ארוכת השנים שעומדת להתחולל בין האומה הישראלית המתחדשת לבין ערביי הארץ שחשים כבעלי המקום ובעלי הבית של ארץ ישראל . לא לימדו אותי להילחם נגד טרור שמציב את כלי הנשק שלו נגדי בתוך אוכלוסייה אזרחית . לימדו אותי ב- "גולני" להילחם צבא נגד צבא . לא נגד אזרחים . אינני יודע להילחם נגד נשק השמדה המוני של האויב שמוצב ליד ו- בתוך בתי אזרחיו ומשם יורה עלי כדי להשמיד אותי ואת ילדיי ונכדיי . זוהי משנתו . מדוע ולמה הציב ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה לעצמו מטרה ב- "תקופת שלום" לייצר עשרות אלפי טילים נושאי חומרי נפץ ? ואז אני חושב לעצמי מה ההבדל בין תורת השמדת העם היהודי בגרמניה באמצעות גז שטווה אדולף היטלר לבין תיאוריה ודוקטרינה טרוריסטית של דיקטטורים רצחניים כ- איסמעיל הנייה ואחמד יאסין שקוראת לחסל את מדינת ישראל באמצעות אש , טילים , פצצות ומטענים , מתאבדים , מעשי חבלה , ויצירת פניקה והפחדה . שני המטורפים איסמעיל הנייה ואחמד יאסין לא שאלו ולא התייעצו עם עמם בדבר השמדת מדינת ישראל . הם כפו וכופים את דעתם הפוליטית והצבאים על אזרחיהם בכוח הזרוע . מה זה משנה לי בדיוק אם אמות מגז רעיל ו/או מחומר נפץ . ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין ונשיא ארה"ב פרנקלין דילנו רוזוולט ידעו בטרם פרוץ מלחמת העולם ה- 2 כי אדולף היטלר וממשלתו הנאצית הטוטליטרית בונים צי של 5000 (חמשת אלפים) מטוסי קרב ומפציצים , 15000 (חמישה עשר אלף) טנקים ו- 2.000000 (שני מיליון) חיילים , והחרישו . נוויל צ'מברליין ניהל ב- 29 בספטמבר 1938 שיחות מדיניות עם הקנצלר הגרמני אדולף היטלר בוועידת פסגה שהתכנסה מינכן ודנה ב- רוחות המלחמה שמנשבות מגרמניה. אדולף היטלר הרגיע את נוויל צ'מברליןן ו- הבטיח לו שהכול בסדר ופני גרמניה הנאצית מועדים לשלום ולא למלחמה . כששב לאחר יממה ל- לונדון הצהיר נוויל צ'מברליין לעמו (ולכלל העולם) בסופו של חודש ספטמבר 1938 בשידור ישיר בטלוויזיה של ה- BBC כי השיחות עם אדולף היטלר היו מועילות ומוצלחות וכי הוא כראש ממשלת אנגליה הציל את השלום באירופה . לא תהיה מלחמה הצהיר לבני עמו . אדולף היטלר לא בנה צבא אדיר ממדים ביבשה , באוויר , ובים כדי להשתעשע וכמובן לא התייעץ כדיקטטור עם עמו בעניין היציאה למלחמת עולם מחרידה בת שש שנים . את מלאכת ההסברה הציבורית בעניין הצורך לצאת למלחמת חורבן ואת מחירה הנורא למען קידושו של הרייך השלישי הגרמני שאמור להתקיים ב- 1000 (אלף) השנים הבאות , השאיר לידידו שר התעמולה שלו יוזף גבלס . אדולף היטלר ויוזף גבלס הותירו את גרמניה חרבה ועשנה והתאבדו באפריל 1945 . ב- 8 במאי 1945 נכנעה גרמניה .

chemberlain 1

טקסט תמונה:  30 בספטמבר 1938 . שדה התעופה הבינלאומי של לונדון . ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין מנפנף בפיסת הנייר ומצהיר בפני מצלמות הטלוויזיה של EMI / BBC לאחר שובו מפגישתו עם קנצלר והפיהרר של גרמניה הנאצית אדולף היטלר טקסט מדיני פייסני ופושר: "believe it is peace for our time. Peace with honor" , והתכוון לכך שהציל את השלום בדוֹרוֹ . אחת התמונות הפוליטיות החשובות ביותר ששידרה הטלוויזיה האנגלית בשידור ישיר בעשור ה- 30 של המאה שעברה . 

ראש ממשלת אנגליה החדש ווינסטון צ'רצ'יל שהחליף ב- 10 במאי 1940 את נוויל צ'מברליין החולה (מת ב- 9 בנובמבר 1940) לא ידע בתחילת מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939 כיצד להילחם נגד גדול הטרוריסטים בהיסטוריה האנושית הקנצלר הגרמני אדולף היטלר . גם נשיא ארה"ב פרנקלין דילנו רוזוולט שהצטרף אל וינסטון צ'רצ'יל בדצמבר 1941 לא ידע כיצד להילחם נגד הטרור הגרמני וגם לא נגד הטרור היפני המטורף . ואז הגיעו שני המנהיגים הדמוקרטים הדגולים לידי שתי החלטות אסטרטגיות מרחיקת לכת : אחת, אין מנהלים כל מו"מ עם ארכי טרוריסט גם אם הוא ראש מדינה . שתיים, אם אדולף היטלר נלחם לא רק נגד הצבא האנגלי אלא עוסק גם בהשמדה שיטתית של אוכלוסיות אזרחיות של רוסיה , צ'כוסלובקיה , ופולין , וגם של אנגליה ע"י הפצצת ערי אנגליה במטוסים וטילים , אזי אין דרך אחרת מאשר להורות לחילות האוויר של אנגליה וארה"ב לפגוע אף הם במכוון ובאופן מאסיבי ביותר באוכלוסייה אזרחית גרמנית . עשרות ערים גרמניות גדולות הופצצו בשיטתיות ובעקביות מהאוויר ע"י חילות האוויר של אנגליה וארה"ב . מיליוני אזרחים גרמנים נהרגו ונפצעו . נשיא ארה"ב הארי טרומן (החליף ב- 12 באפריל 1945 את פרנקלין דילנו רוזוולט שמֵת) לא ידע כיצד להתמודד עם הטרור היפני . בסתיו של שנת 1944 לאחר כיבוש האיים היפניים איבו ז'ימה , גוויידלקנל , מידוויי , סאיפן , ואוקינאווה במחיר נורא של 15000 נחתים אמריקניים הרוגים , החל צבא ארה"ב (מנה 500 אוניות , 1200 מטוסים , ו- 112000 נחתים) להפציץ את ערי יפן תוך כוונה להשמיד יעדים צבאיים , תעשיות ותשתיות , תחבורה , ופגיעה מכוונת וקשה באוכלוסייה אזרחית . יפן נפגעה קשות אולם לא נכנעה . בקיץ 1945 הציע נשיא ארה"ב הארי טרומן לקיסר יפן הירואיטו והגנרלים הלוחמניים שלו הידקי טוג'ו ואוסוזוקו יאמאמוטו להיכנע לארה"ב בטרם שימוש בנשק לא קונבנציונלי . יפן סירבה . הארי טרומן החליט כמפקד עליון של צבא ארה"ב כי הוא איננו מורה לחייליו לכבוש את יפן מפני שהערכה צבאית דיברה על מחיר כבד ביותר של 1.500000 (מיליון וחצי) חיילים אמריקניים הרוגים ופצועים . הארי טרומן הורה לחיל האוויר שלו להשתמש בנשק השמדה המוני כדי לזרז את הכניעה ולהטיל שתי פצצות אטום על אוכלוסייה יפנית אזרחית . ב- 6 באוגוסט 1945 הוטלה פצצת אטום על העיר הירושימה ויומיים אח"כ ב- 8 באוגוסט על העיר נאגאסאקי . שתי פצצות האטום הקטנות היו שוות כ"א לעוצמה של 20000 (עשרים אלף) טון דינמיט . מאות אלפי אזרחים יפניים שילמו בחייהם בגלל התעקשות הכת הצבאית שלא להיכנע לצבא ארה"ב . העוצמה האטומית הוכיחה את כישרון הרתעתה . יפן נכנעה .

Churchill

טקסט תמונה :  ראש ממשלת אנגליה בשנות מלחמת העולם ה- 2 ווינסטון צ'רצ'יל , דמוקרט דגול , שהחליט בעצה אחת עם ראש העולם החופשי והדמוקרטי נשיא ארה"ב פרנקלין דילנו רוזוולט להפציץ באופן מסיבי ושיטתי גם ערים ואוכלוסייה אזרחית גרמנית כדי להאיץ את כניעתה של מכונת המלחמה הנאצית הגרמנית בראשות הקנצלר אדולף היטלר והגנרלים שלו .

roosevelt 1טקסט תמונה : נשיא ארה"ב בשנות מלחמת העולם ה- 2 הדמוקרט הדגול פרנקלין דילנו רוזוולט החליט בעצה אחת עם ראש ממשלת אנגליה ווינסטון צ'רצ'יל להפציץ באופן מסיבי ושיטתי גם ערים ואוכלוסייה אזרחית גרמנית כדי להאיץ את כניעתה של מכונת המלחמה הנאצית הגרמנית בראשות הקנצלר אדולף היטלר והגנרלים שלו .

truman

טקסט תמונה : הדמוקרט הדגול נשיא ארה"ב הארי טרומן החליט ב- 6 וב- 8 אוגוסט 1945 להטיל שתי פצצות אטום על שתי ערים יפניות הירושימה ונאגאסאקי והשמדת מאות אלפי אזרחים יפניים כדי להאיץ את כניעת צבא יפן במלחמת העולם ה- 2 .

מדינת ישראל מתמודדות ביום השני של מלחמת "צוק איתן" נגד אותו רעיון נבזי של ארכי טרוריסט , נבל , ו- דיקטטור בשם איסמעיל הנייה . מישהו במדינת ישראל המציא הגדרה צבאית מטופשת כנגד ה- דיקטטורה הצבאית , האכזרית , והמתוחכמת של האויב , החמאס : "שקט ייענה בשקט" . כלומר אם חמאס לא ישגר טילים לעבר אוכלוסייה ישראלית אזרחית אזי צה"ל יישב בשקט ובחיבוק ידיים . אולם מה קורה עם התעשייה הצבאית של חמאס שמייצרת בתקופת "שקט ייענה בשקט" עשרות אלפי טילים נושאי חומרי נפץ ? מה קורה עם הברחת עשרות טילים קטלניים ארוכי טווח באופן מיוחד נושאי 125 ק"ג TNT דרך המנהרות לרצועה ? מה קורה עם עשרות אלפי הטילים האלה שכולם מיועדים לשיגור על מנת פגוע באוכלוסייה ישראלית אזרחית במוקדם ו/או במאוחר , כשאיסמעיל הנייה יחליט שעכשיו נוח לו עיתוי כזה ו/או אחר ? צה"ל יצא בשנים האחרונות לשני מבצעים צבאיים לא יעילים נגד החמאס,  "עופרת יצוקה" ו- "עמוד ענן" . שניהם הסתיימו בשקט שקרני יחסי ומדומה . סכסוך כה עקרוני ומר בין רשות רודנית טרוריסטית לבין מדינת ישראל ששוכנת כה קרוב מהצד השני של הגבול וטוענת להשמדתנו איננו יכול להסתיים בפשרות חסרות ערך ובהצהרות של "שקט ייענה בשקט" , ואולי גם לא בדרכים צבאיות קונבנציונליות ומקובלות . סכסוך כה עקרוני ומר במלחמת העולם השנייה בין העולם החופשי והדמוקרטי בהנהגת ארה"ב ובריטניה לבין הרודן הנאצי הארכי – טרוריסט הגרמני הנאצי אדולף היטלר והגנרלים היפניים , לא היה יכול להיפתר ולא היה יכול להסתיים ב- 1945 לולא שימוש גם בדרכים צבאיות בלתי קונבנציונליות . חיל האוויר הגרמני הלופטוואפה בראשות המרשל הרמן גרינג הטיל בקיץ וסתיו של שנת 1940 במלחמת העולם ה- 2 אלפי פצצות על עיר הבירה לונדון וערים אנגליות אחרות נוספות . ב- 1944 טיווח הצבא הנאצי את לונדון ושיגר לעברה את הטילים V1 ו- V2 (הונדסו ע"י מהנדס הטילים הגרמני וורנר פון בראון) שגרמו להרס אזרחי עצום ואבדות כבדות בנפש . הטיל המשופר V2 נשא ראש נפץ במשקל של 1000 (טון) ק"ג TNT .

בעצם ווינסטון צ'רצ'יל , פרנקלין דילנו רוזוולט , והארי טרומן הרכיבו סלוגן מעשי ואכזרי כאחד : "טרור ייענה בטרור . דם אזרחינו ייענה בדם אזרחיכם" , והשליכו מהאוויר עשרות אלפי טונות של פצצות דינמיט על ערי גרמניה הנאצית ואזרחיו החפים מפשע של אדולף היטלר ועל אזרחי יפן התמימים של הקיסר הירואיטו ושל הכת הצבאית הלוחמנית והקיצונית שלו בראשות הגנרלים הידקי טוג'ו ואיסוזוקו יאמאמוטו .

שר החוץ אביגדור ליברמן צדק בוויכוח שלו לפני כמה ימים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כשאמר לו חד משמעית : "תגיד לי , למה אתה מחכה וממתין , ופוסח על 2 הסעיפים כבר שנים , נוכח ההתחמשות הצבאית המטורפת של ארגון הטרור חמאס ? ככל שנוקפים הימים וחולפים החודשים יהיה לצה"ל הרבה יותר קשה להתמודד עם הטרור שצובר עוצמת אש ענקית" .

2. סיכום.

למרות הצהרתי כי היום הנני ישראלי גאה , אין בטקסט האמור לעיל מתן עצה לממשלת ישראל . מדובר ב- חוות דעת פרטית שלי הנוגעת למלחמה מורכבת ומסובכת ורבת דילמות שמנהלת מדינה דמוקרטית חופשית כמדינת ישראל בימים אלה נגד מדינת טרור ברצועת עזה שמשגרת ביודעין ובכוונה תחילה במשך שנים ארוכות משטחים בנויים ומאוכלסים שלה עשרות אלפי טילים נושאי חומרי נפץ לעבר יעדים ישראליים אזרחיים : ערים , עיירות , קיבוצים , ומושבים . לירי כה מסיבי על מטרות ישראליות אזרחיות לחלוטין יש מטרה אחת בלבד : להשמיד את האוכלוסייה הזאת פיזית ומוראלית. ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו ניצב בימים אלה בפני באותה דילמה צבאית – אנושית בפניה ניצבו בשעתו לפני כ- 70 שנה שלושה מנהיגים דמוקרטיים דגולים ראש ממשלת אנגליה ווינסטון צ'רצ'יל ושני נשיאי ארה"ב פרנקלין דילנו רוזוולט והארי טרומן בעת מאבקם עד חורמה במלחמת העולם ה- 2 (1945 – 1939) נגד האויב הטרוריסטי הגרמני המסוכן בראשות הרודן אדולף היטלר ונגד האויב הטרוריסטי היפני האימפריאליסטי בעל כוונות זדון בראשות הקיסר הירואיטו , מי שנכנע לחלוטין למדיניות המלחמתית הטרוריסטית הקיצונית של הרמטכ"ל היפני שלוֹ הידקי טוג'ו .

סוף הפוסט מס' 411.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

השידור הציבורי הטלוויזיוני במדינת ישראל בדמותו של ערוץ 1 איננו משוחרר לעולם מעול הרייטינג. מונדיאל ברזיל 2014 עושה חסד נעורים עם ערוץ 1 המסורבל והמיושן ומעניק לו מדרוג נפלא. עיני הציבור בישראל נשואות אל שר התקשורת גלעד ארדן ואל אחריתו של ערוץ 1 במתכונתו הישנה. (חלק י"א). פוסט מס' 410. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 410 : הועלה לאוויר ביום ראשון – 6 ביולי 2014.

השידור הציבורי הטלוויזיוני במדינת ישראל בדמותו של ערוץ 1 איננו משוחרר לעולם מעוֹל הרייטינג. מונדיאל ברזיל 2014 עושה חסד נעורים עם ערוץ 1 המסורבל והמיושן ומעניק לו מדרוג נפלא. עיני הציבור בישראל נשואות אל שר התקשורת גלעד ארדן ואל אחריתו של ערוץ 1 במתכונתו הישנה. (חלק י"א). פוסט מס' 410. כל הזכויות שמורות.  

———————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 4 : הקשבתי במכונית שלי בעניין לתוכנית "שאלות אישיות" ריאיון רדיו בגלי צה"ל שערך מישהו אלמוני עם מישהו פלמוני אתמול (שבת – 5 ביולי 2014) בין 09.00 ל- 10.00 ברדיו גלי צה"ל . הייתי בדרכי יחדיו עם רעייתי לאֵי שם כדי לבקר את נכדי הבכור המשרת ביחידה קרבית . המראיין בעצם היה מר יעקב אגמון . אני מכיר היטב את קולו ואת סגנון עריכת הריאיון הבלתי מכופתר שלו במשך שנים רבות . אני אוהב את הסיג והשיח שהוא מנהל עם אורחיו ואת הדרך בה הוא שואב את האינפורמציה מהם . מדובר במראיין נבון ורחב ידע . התפתח ריאיון קולח ותוסס עם בן שיחו הנעלם שענה על כל השאלות ללא כחל ושרק וללא הסוואה . המרואיין המצוין התגלה כמשיב ללא הסתרות . לא ידעתי מי המרואיין הזה משום שיעקב אגמון הוא אומנם איש רדיו וותיק אך משום מה לא נקב אפילו פעם אחת במשך הריאיון בשמו של המרואיין . רק לקראת הסוף גילה כי בן שיחו הוא מר בועז אפלבאום . מפקד רדיו "גלי צה"ל" . מר יָרוֹן דֶקֶל מחויב לתת את דעתו ולמצוא דרך כיצד לזהות את המרואיינים והמראיינים במשדרים מוקלטים . מה אשמים מאזיני גלי צה"ל שנכנסים באיחור למשדר כלשהו שמשודר ברשת ומפסידים את פרק ההקדמה והזיהוי . אספר רק כי בראשית עשור ה- 80 של המאה שעברה הפיקה גב' נאווה כהן בטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית תוכנית ראיונות בשם "זה הזמן" ששודרה ב- 22.00 . המראיין , המנחה , והמגיש שלה היה רָם עֶבְרוֹן ז"ל . יום אחד חזרתי לביתי ברחוב משמר הגבול 5 בירושלים והתחברתי באיחור ל- "זה הזמן" . רם עברון ראיין שם דמות מרתקת אך נעלמה ולא מוכרת במשך כ- 25 דקות . הייתי סקרן לדעת מי האיש אולם רם עברון לא קרא בשמו אפילו פעם אחת במשך הריאיון וגם לא היה שם שום Super imposing , כתובית כלשהי , שתזהה את המרואיין המעניין עבור הצופים . למחרת הערתי על כך לנאווה כהן . היא השיבה לי מייד ללא היסוס תשובה מטופשת , "מגיע לך העונש הזה…היית צריך לראות את התוכנית שלי מההתחלה…" . אני מקווה שיָרוֹן דֶקֶל איננו חושב כך .

הערה 5 :  גב' איילה חסון הסתבכה באוויר ביום שישי – 4 ביולי 2014 בתום השידור הישיר של משחק רבע הגמר במונדיאל ברזיל 2014 גרמניה – צרפת 1 : 0 מה- "מָארָאקָאנָה" ובטרם עליית ה- "יומן" שלה . היא הכריזה בנון שלנטיות ובטיפשות לאורכו ורוחבו של מסך ערוץ 1 כי גרמניה העפילה לשלב הגמר . מדובר אומנם "רק" בידיעה עיתונאית ספורטיבית אולם איילה חסון שאיננה מתמצאת בכדורגל והאוריינטציה שלה במונדיאל ברזיל 2014 מצומצמת ומוגבלת , הייתה חייבת בזהירות מִשְנֶה . נכון שאח"כ הבינה ששגתה ו- התנצלה . נכון גם שאין מדובר בטעות גורלית וקרדינלית שמפתלת את אורחות חיינו , סך הכל משהו שמקביל לטעויות הזיהוי המגוחכות והבלתי נסבלות של יורם ארבל , אולם עדיף מראש לא לשגות ולא להתנצל מאשר לשגות ואח"כ להתנצל . ג'וני קארסון (Johnny Carson) המנוח , האחד והיחיד בשעתו , אמר פעם ברגע של ווידוי שאת כל חוכמולוגיות הטקסטים השנונים שלו ואת כל הסלוגנים והאמירות והעקיצות שנאמרות על ידו בהזדמנויות שונות כ- Back announcements והתערבויות אחרות בתוך תוכנית ה- Talk Show המשגשגת שלו ב- NBC, שנראות כאילו נִשלפו מהשרוול- הן לא. הוא עורך עליהן חזרות קפדניות ומדוקדקות ומשתמש בהן בשעת כושר שמזדמנת לו . כך ניתח אמירת טקסט בלתי כתוב : "הקונץ הוא באמת להיראות על מסך הטלוויזיה ובפני הקהל שלך כאילו אתה שנון, מקורי, מהיר תגובה, ו- שולף מהשרוול. במידה מסוימת אינני רק מנחה. אני גם שחקן ואיש תיאטרון למוד ניסיון שיודע ש- ללא חזרות והכנת שיעורי בית, לשונך עלולה להפיל אותך בפח ולהוציא אותך טיפש בפרהסיה. קשה לקנות מוניטין. קל לאבד אותו. לא רק קל אלא יש 1000 (אלף) דרכים בטלוויזיה כיצד להפסיד אותו" . את הטקסט הזה הוא  שח פעם לוודי אלן .

hason

טקסט תמונה : 1994 . לפני 20 שנים . העיתונאית איילה חסון מעמודי התווך של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . (לע"מ תמורת תשלום) .

arbel

טקסט תמונה : 1981 . לפני 33 שנים . הימים ההם הזמן ההוא . יורם ארבל מעמודי התווך של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הישראלית המונופוליסטית בעת ההיא . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

הערה 6 :  משחק הגמר לגברים יחידים בטורניר ווימבלדון בטניס ביום ראשון – 6 ביולי 2014 בו ניצח הסרבי נובאק דג'וקוביץ' את השווייצרי רוג'ר פדרר 3 : 2 הוא חוויית טלוויזיה נהדרת בת 4 (ארבע) שעות, לא פחותה ממונדיאל ברזיל 2014 . השדר דניאל זילברשטיין והפרשן שלו שלמה צורף בקיאים בחומר ויודעים את העבודה . הראשון צריך להשתמש פחות בשתי המילים "פדרר מסתבך…" . רוג'ר פדרר לא מסתבך . העלילה הדרמטית שמורכבת מכל כך הרבה יסודות משנה שוּב ושוּב כיוון . השני שנושם , אוכל , שותה , יָשֵן , וחוֹלֵם טניס חייב להפסיק לבנות טקסטים טריביאליים כמו , "שני השחקנים צריכים לתת עכשיו את כל מה שיש להם…" . ערוץ 5 בכבלים איננו חורג מהמדיניות העבר שלו ומעביר את ההתמודדות המסקרנת בשידור ישיר Off tube מהמוניטור בהרצליה .

1. השידור הציבורי הטלוויזיוני במדינת ישראל בדמותו של ערוץ 1 איננו משוחרר לעולם מעול הרייטינג. מונדיאל ברזיל 2014 עושה חסד נעורים עם ערוץ 1 המסורבל והמיושן ומעניק לו מִדְרוּג נפלא. עיני הציבור בישראל נשואות אל שר התקשורת גלעד ארדן ואל אחריתו של ערוץ 1 במתכונתו הישנה. (חלק י"א). פוסט מס' 410. כל הזכויות שמורות.  

מונדיאל ברזיל 2014 עושה חסד עם ערוץ 1 במתכונתו הישנה ומאפשר לשידור הציבורי לשאוף עוד כמה מולקולות חמצן ולנוח על זרי דפנה . ארבעת משחקי שלב רבע הגמר בטורניר , שניים ביום שישי – 4 ביולי 2014 גרמניה נגד צרפת 1 : 0 , וברזיל – קולומביה 2 : 1 , ושניים ביום שבת , ארגנטינה – בלגיה 1 : 0 , והולנד – קוסטה ריקה 5 : 3 בבעיטות הכרעה מ- 11 מ' (המשחק הסתיים בתיקו אֶפֶס בתום 120 דקות) – הניבו את כמות הרייטינג המְצוּפָּה מהם כפי שאראה לכם מייד . ולא רק זאת : "יומן" של איילה חסון ששודר בבליל שישי – 4 ביולי 2014 בתום המשחק גרמניה – צרפת (גרמניה ניצחה 1 : 0) בין 21.00 ל- 22.00 , הניב רייטינג עצום שלא כמקובל והביס פי שניים וחצי את "שישי" של אַלוֹן בֵּן דָוִד וטַלִי מוֹרֶנוֹ בערוץ 10 ("שישי" שודר בין 20.00 ל- 21.30) והשתווה ל- "אולפן שישי" של דני קושמרו בערוץ 2 . מדובר בהישגי רייטינג חסרי תקדים של ערוץ 1 נציגו של השידור הציבורי במתכונתו הישנה .

2. מפת המדרוג המזהרת של ערוץ 1 מול מערכי הרייטינג של ערוץ 2 וערוץ 10 בערב וליל שישי – 4 ביולי 2014 בין 18.30 ל- 01.00 , בערב ולילה של שידורים ישירים של משחקי 1/4 הגמר במונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014. 

אולפן ברזיל 2014            ערוץ 1              19.00 – 18.30            % 7.8

גרמניה – צרפת 1 : 0         ערוץ 1             21.00 – 19.00             % 18.5 

"יומן"                              ערוץ 1             22.00 – 21.00             % 11.7

"שישי"                            ערוץ 10           21.30 – 20.00             % 5.0 

"אולפן שישי"                    ערוץ 2            21.30 – 20.00              % 11.7

אולפן ברזיל 2014             ערוץ 1            23.00 – 22.00              % 7.9

ברזיל – קולומביה              ערוץ 1            01.00 – 23.00              % 21.2

3. מפת המדרוג המזהרת של ערוץ 1 מול מערכי הרייטינג של ערוץ 2 וערוץ 10 במוצ"ש – 5 ביולי 2014 בין 18.30 ל- 01.00 , בערב ולילה של שידורים ישירים של משחקי 1/4 הגמר במונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014.

אולפן ברזיל 2014            ערוץ 1            19.00 – 18.30              % 5.6 

ארגנטינה – בלגיה 1 : 0     ערוץ 1            21.00 – 19.00              % 20.3 

"המגזין"                          ערוץ 10         21.00 – 20.00               % 5.3 

חדשות שבת                     ערוץ 2           21.00 – 20.00              % 18.5 

אולפן ברזיל 2014            ערוץ 1           23.00 – 22.30              % 8.65

הולנד – קוסטה ריקה         ערוץ 1           25.45 – 23.00              % 23.2 

5 : 3 בפנדלים לאחר 0 : 0 בתום 120 דקות

ארבעת המשחקים בשלב רבע הגמר בשיטת "המפסיד – יוצא" זכו לצפייה גדולה . המשחקים מסקרנים ומעניינים בזכות עצמם , וגם בגלל עבודת הפקה וצילום ברמה גבוהה מאוד שנעשית ע"י קבוצת הטלוויזיה HBS , זאת שמשמשת Host broadcaster בלעדי של הפקת סיגנל השידורים . ערוץ 1 מגלה שליטה לא מפתיעה ברייטינג . ככלות הכל מדובר במונדיאל . אולם זוהי תופעה זמנית וחד פעמית . דקה אחת בדיוק בתום השידור הישיר של משחק הגמר ע"י יורם ארבל ודני נוימן בדיוק בעוד שבוע , ב- 13 ביולי 2014 מאצטדיון ה- "מָארָאקָאנָה" בריו דה ז'אניירו , יהיו נשואות עיני הציבור הישראלי לעבר קיצו ואחריתו של ערוץ 1 הציבורי במתכונתו הישנה . ערוץ 1 עומד בפני צו הריסה . על חורבותיו יקום שידור ציבורי במתכונת חדשה . איש איננו יודע ברגע זה איזה מלבושים טלוויזיוניים ילבש השידור הציבורי העתידי , כיצד ייראה לוח השידורים שלו ? מה יהיה תקציבו הכספי ו- כישרונו וחוסנו הכלכלי ? האם יהיה ביכולתו להתמודד על זכויות השידורים של אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם ? ומה תהיה מידת המעורבות הפוליטית בו ? מדובר בדרמה תקשורתית ואנושית מורכבת וסבוכה כלכלית וחוקתית . דבר אחד ברור לכולם : טלוויזיה ציבורית איננה משוחררת מעוֹל הרייטינג . כפי שרדיו "קול ישראל" איננו מפסיד בתחרות רייטינג ההאזנה לרדיו גלי צה"ל , אין שום סיבה שערוץ 1 הציבורי יינגף מידי ערב לאורכן של שנים רבות מול שני הערוצים המסחריים 2 ו- 10 . שידור ציבורי איננו רק הגשת "מבט" ע"י מירב מילר ואמיר איבגי . שידור ציבורי איננו רק "מבט שני" בעריכת איתי לנדסברג . שידור ציבורי איננו רק הפקת תוכנית אקטואליה נידחת נטולת רייטינג (בשם השידור הציבורי) בימי שישי בשבוע "שישי בחמש" ואשר מוגשת ומונחית ע"י עו"ד כינרת בראשי ומר אורי לוי . התוכנית "מתורבתים" בערוץ 1 ששודרה ביום רביעי – 2 ביולי 2014 בין 18.30 ל- 19.00 צברה רייטינג עלוב של % 0.5  התוכנית "היסטוריה למכירה" ששודרה בערוץ 1 ביום רביעי – 2 ביולי 2014 בין 19.00 ל- 19.20 צברה רייטינג עלוב של % 0.8 . התוכנית "מעברים" ששודרה בערוץ 1 ביום רביעי – בין 19.20 ל- 19.50 צברה רייטינג עלוב של % 0.7 . התוכנית "תמונה משפחתית" ששודרה בערוץ 1 ביום חמישי – 3 ביולי 2014 בין 19.20 ל- 19.50 צברה רייטינג עלוב של % 0.5 . התוכנית "קול מן העבר" ששודרה בערוץ 1 ביום חמישי – 3 ביולי 2014 בין 21.15 ל- 21.45 צברה רייטינג עלוב של % 1.75 . התוכנית "החמישייה הקאמרית"  ששודרה בערוץ 1 ביום חמישי – 3 ביולי 2014 בין 23.15 ל- 23.45 צברה רייטינג עלוב של % 1.45 . אלו הן רק דוגמאות על קצה המזלג . לשם כך לא דרוש שידור ציבורי שאיש איננו צופה בו ולא את עושי השידור הציבורי במתכונתו זאת . ערוץ 1 הוא אפיק טלוויזיה כושל בכל פרמטר טלוויזיוני : חוסר מרץ אנושי , היעדר ניהול , אי כישרון ב- Programming , כריזמה מטושטשת לחלוטין , היעדרות מוחלטת של דמיון וחזון, סקרנות מוגבלת ביותר וחסרת עניין, אי בידול, ריבוי שידורים חוזרים , ובסופו של דבר חוסר כל יכולת להזדהות עמו גם בתחום הספציאליטה שהיה מנת חלקו מימים ימימה , חדשות ואקטואליה . חברת החדשות של ערוץ 10 כמו גם חברת החדשות של ערוץ 2 שמות בכיס הקטן את חטיבת החדשות הבלתי מוכשרת של ערוץ 1 . אסייג את עצמי : בחטיבת החדשות עדיין עובדים כמה נשים וגברים חרוצים ומוערכים , אולם ככלל , כחברה , כ- התכנסות מקצועית של עיתונאים  מדובר בעסק לא מוצלח . להזכיר שוב לקוראי הבלוג כי ערוץ 1 הציבורי הוא באופן אוטומטי אפיק הטלוויזיה העשיר ביותר בארץ מכל ערוצי הטלוויזיה, משום שהוא גובה למרות הרייטינג והיצירה העלובים שהוא מפיק, סכום של כ- 1.000000000 (מיליארד) שֶקֶל  באמצעות תשלום מַס הַאַגְרָה

חלק מהעיתונאים הכושלים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית –  ערוץ 1 המציאו במשך השנים מושג טלוויזיה מתעתע וחמקמק , וגם כאילו קדוש , שקרוי "השידור הציבורי" . ברוב חולשתם הם נאחזו בו היטב . כאילו שקיים בארץ סוג שידור טלוויזיה אחד שחייב ברייטינג ומולו סוג של שידור טלוויזיה שני שמתקרא "שידור ציבורי" שמשוחרר מעוּלוֹ . בלוף . הגדרת השידור הציבורי הזה בפיהם במתכונתו זאת , זה המתנגן ב- ערוץ 1 ובערוץ 33 , הפך אט – אט לכְסוּת , לשמיכה שכיסתה את הרייטינג והמדרוג העירומים . הציבור שמשלם כאמור מִידֵי שנה כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל דְמֵי אַגְרָה נטש מאז עידן יוסף בר-אל ב- 2002 את המסך הציבורי העלוב . לא סתם נַטָש . הפנה לו עורף . רשות השידור העשירה מנוהלת רָע מאז עידן יוסף בר-אל ורדוד גם בתקופת המנכ"ל הנוכחי יוני בן מנחם שסובל אף הוא מ- היעדר ידע ו- חוסר כישרון מדהים . אין שום סיבה להותיר את ערוץ 1 על כנו עם רייטינג כה מדשדש וכושל בעל כסות מִרְמָה של "שידור ציבורי" . איזה שידור ציבורי ואיזה נעליים . זה נראה לי כמו  הוֹנָאָה, כָּזָב, חִיפּוּי, גְנֵבַת דַעַת, הַעֲרָמָה , ו- הַסְתָּרָה מוחלטים . קִשְקוּש .

barel 8

טקסט תמונה : 2002 . יוסף בר-אל הוצב במארס – אפריל 2002 ע"י השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל כמנכ"ל מיועד (במקום המנכ"ל הזמני רן גלינקא שכהונתו לא הוארכה ע"י הממשלה). ב- 6 ביוני 2002 התמנה יוסף בר-אל בקול תרועה רמה למנכ"ל קבע של רשות השידור ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון . כהונתו הייתה אמורה להימשך עד 6 ביוני 2007. כעבור שלוש שנים בקיץ 2005 הודח וסולק מכהונתו הרמה בגין שחיתות ושוחד מסך ע"י אותה ממשלה ואותו ראש ממשלה שמינו אותו לתפקיד החשוב. (התמונה צולמה ב- 1990. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

צריך להתבונן בטרגדיית טורי הרייטינג וטבלאות המִדְרוּג של ערוץ 1 בתאריכים של ימי רביעי וחמישי – 2 ו- 3 ביולי 2014 (ימי מנוחה במונדיאל ברזיל 2014 שהבדילו בין שלב 1/8 הגמר ל- שלב 1/4 הגמר), לכן היו נטולי שידורים ישירים בטלוויזיה הציבורית ולהבין להיכן התדרדר ערוץ 1 . מדובר בכישלון קולוסאלי של רשת טלוויזיה ציבורית שמְכוּנָה ערוץ 1 ואשר תלויה לחלוטין בחסדי מונדיאל ברזיל 2014 . בלעדיו הוא שווה ערוץ 1 כקליפת השום מפני שאיש כמעט איננו צופה בו . ביומיים האלה של היעדר שידורים ישירים מברזיל 2014 , כאמור בשל סיבות ארגוניות של ה- FIFA , חזר ערוץ 1 לסוּרוֹ ושב לשקוע ו- להתבוסס ב- מַדְמֵנָת הרייטינג שלו . ערוץ 2 וערוץ 10 לא רק גוברים עליו אלא מאפילים עליו ודוחקים אותו לשוליים . אתה מתבונן בנתונים ובעובדות המתמטיות ואינך רוצה להאמין להיכן התדרדר ערוץ 1 העשיר שמתיימר לייצג את "השידור הציבורי" . זהו אותו ערוץ שנהנה מ- תשלום אַגְרָה של כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל מידי שנה בשנה אך מפיק מִדְרוּג אָפְסִי , אותו שידור ציבורי שהציבור שמממן אותו איננו צופה בו . מדובר בתצוגות נֶפֶל . אסון טלוויזיוני . עובדי ערוץ 1 אינם אנשים רָעִים . הם אנשים שְבֵעִים . אנשים שְבֵעִים אינם אוהבים שינויים וודאי לא מהפכות . נוח להם מחד לייצר רייטינג דָלוּח ומאידך להשתכֵּר היטב .

4. זהו מערך הרייטינג הרדוד והעלוב שהקים ערוץ 1 מול ערוץ 2 וערוץ 10 בין 15.00 ל- 01.00, ביום רביעי – 2 ביולי 2014, בעודו נטול לחלוטין שידורים ישירים מ- מונדיאל ברזיל 2014. בהיעדר משחקי כדורגל מגביע העולם מדובר באסון רייטינג. אין מילים אחרות.

רבעי שעות                         ערוץ 1                   ערוץ 2                     ערוץ 10

15.15 – 15.00                    % 0.3                   % 2.5                      % 2.9

15.30 – 15.15                    % 0.0                   % 3.3                      % 2.2

15.45 – 15.30                    % 0.1                   % 3.6                      % 2.4

16.00 – 15.45                    % 0.3                   % 4.0                      % 3.1

 

16.15 – 16.00                    % 0.4                   % 2.9                      % 4.9

16.30 – 16.15                    % 0.3                   % 3.8                      % 4.2

16.45 – 16.30                    % 0.1                   % 4.4                      % 5.0

17.00 – 16.45                    % 0.3                   % 5.9                      % 6.4

 

17.15 – 17.00                    % 1.2                   % 8.5                      % 8.3

17.30 – 17.15                    % 2.1                   % 8.4                      % 8.6

17.45 – 17.30                    % 1.4                   % 7.9                      % 9.4

18.00 – 17.45                    % 1.1                   % 8.5                      % 9.6

 

18.15 – 18.00                    % 0.8                  % 11.3                     % 9.4

18.30 – 18.15                    % 1.1                  % 12.0                     % 8.0

18.45 – 18.30                    % 0.7                  % 13.3                     % 8.1

19.00 – 18.45                    % 0.3                  % 14.1                     % 8.2

 

19.15 – 19.00                    % 0.7                  % 12.0                    % 9.6

19.30 – 19.15                    % 0.9                  % 12.4                    % 7.4

19.45 – 19.30                    % 0.5                  % 13.8                    % 7.8

20.00 – 19.45                    % 1.6                  % 15.1                    % 8.6

 

20.15 – 20.00                    % 3.0                  % 18.9                    % 9.7

20.30 – 20.15                    % 5.6                  % 20.5                    % 8.1

20.45 – 20.30                    % 3.7                  % 25.5                    % 10.2

21.00 – 20.45                    % 3.4                  % 29.7                    % 8.5

 

21.15 – 21.00                    % 2.2                  % 34.2                    % 7.4

21.30 – 21.15                    % 2.9                  % 31.5                    % 7.5

21.45 – 21.30                    % 3.4                  % 35.3                    % 5.8

22.00 – 21.45                    % 3.0                  % 36.3                    % 5.6

 

22.15 – 22.00                    % 2.4                  % 31.9                    % 5.7

22.30 – 22.15                    % 2.2                  % 32.8                    % 4.9

22.45 – 22.30                    % 1.4                  % 34.4                    % 3.6

23.00 – 22.45                    % 1.2                  % 29.2                    % 4.6

 

23.15 – 23.00                    % 1.1                  % 24.2                   % 5.3

23.30 – 23.15                    % 1.1                  % 17.2                   % 7.8

23.45 – 23.30                    % 1.4                  % 14.0                   % 6.2

24.00 – 23.45                    % 1.3                  % 9.6                     % 6.5

 

24.15 – 24.00                    % 1.9                  % 9.6                     % 5.1

24.30 – 24.15                    % 1.4                  % 8.0                     % 5.6

24.45 – 24.30                    % 1.3                  % 5.8                     % 3.2

25.00 – 24.45                    % 1.0                  % 5.3                     % 2.1

5. זהו עוד מערך רייטינג רדוד ועלוב שמיסד ערוץ 1 מול ערוץ 2 וערוץ 10 בין 15.00 ל- 01.00  ביום חמישי – 3 ביולי 2014, בשעה שהוא נטול לחלוטין שידורים ישירים מ- מונדיאל ברזיל 2014. מדובר במסננת מלאה חורים. בהיעדר משחקי כדורגל מגביע העולם מדובר בשוֹאָת מִדְרוּג. אין מילים אחרות.

רבעי שעות                          ערוץ 1                 ערוץ 2                    ערוץ 10

15.15 – 15.00                    % 0.2                  % 1.4                     % 1.8

15.30 – 15.15                    % 0.3                  % 1.5                     % 1.3 

15.45 – 15.30                    % 0.4                  % 1.8                     % 1.0

16.00 – 15.45                    % 0.5                  % 2.4                     % 2.5

 

16.15 – 16.00                    % 0.7                % 2.9                       % 3.8

16.30 – 16.15                    % 0.6                % 3.2                       % 3.1                

16.45 – 16.30                    % 0.3                % 3.2                       % 4.6

17.00 – 16.45                    % 0.8                % 5.7                       % 7.7

 

17.15 – 17.00                    % 1.9                % 6.8                       % 9.2

17.30 – 17.15                    % 3.0                % 6.8                       % 8.4

17.45 – 17.30                    % 1.3                % 6.3                       % 9.7

18.00 – 17.45                    % 0.5                % 7.3                       % 8.4

 

18.15 – 18.00                    % 0.3                % 10.1                     % 7.4

18.30 – 18.15                    % 0.9                % 11.3                     % 7.1

18.45 – 18.30                    % 2.1                % 11.5                     % 6.0

19.00 – 18.45                    % 1.2                % 12.4                     % 5.7

 

19.15 – 19.00                    % 0.4                % 11.6                     % 6.8

19.30 – 19.15                    % 0.3                % 12.2                     % 7.1

19.45 – 19.30                    % 0.7               % 13.4                      % 6.9

20.00 – 19.45                    % 2.2               % 14.1                      % 8.5

 

20.15 – 20.00                    % 3.8               % 19.5                      % 9.5

20.30 – 20.15                    % 3.9               % 25.8                      % 7.1

20.45 – 20.30                    % 2.5               % 24.3                      % 11.9

21.00 – 20.45                    % 2.2               % 21.9                      % 14.4

 

21.15 – 21.00                    % 1.0               % 26.5                      % 12.2

21.30 – 21.15                    % 1.1               % 26.7                      % 14.4

21.45 – 21.30                    % 2.4               % 26.7                      % 13.4

22.00 – 21.45                    % 1.5               % 31.6                      % 12.3

 

22.15 – 22.00                    % 2.1               % 29.7                     % 12.0 

22.30 – 22.15                    % 2.4               % 30.1                     % 10.3

22.45 – 22.30                    % 1.5               % 28.0                     % 9.6

23.00 – 22.45                    % 1.3               % 25.2                     % 10.3

 

23.15 – 23.00                    % 2.0               % 17.2                     % 9.5

23.30 – 23.15                    % 1.3               % 13.4                     % 10.6

23.45 – 23.30                    % 1.6               % 11.8                     % 8.8 

24.00 – 23.45                    % 0.5               % 9.4                       % 8.3

 

24.15 – 24.00                    % 0.2                % 9.2                      % 7.1

24.30 – 24.15                    % 0.7                % 7.9                      % 5.7

24.45 – 24.30                    % 0.5                % 7.2                      % 3.9

25.00 – 24.45                    % 0.6                % 5.1                      % 2.9

המערכת העיתונאית של ערוץ 1 היא זאת ש- דרדרה אותו במסווה של שידור ציבורי אל עברי פי פחת אל התהום . הטכנאים ואנשי הדירוג המשולב שניבטים בחודש האחרון מידי ערב מהמסך הציבורי בשחור / לבן אל משלם האגרה שלהם ומבקשים ממנו את תחינתם – אינם אשמים . עליבותו של ערוץ 1 נובעת מהתנהלותה של מערכת עיתונאית עשירה בממון וכוח אדם , לא מוכשרת , לא יעילה , ובזבזנית , שגם סובלת מניהול גרוע . ציפיתי שהעיתונאים , העורכים , המפיקים , הבימאים , ואנשי חטיבת התוכניות יחוללו את המהפכה הטלוויזיונית בכוחות עצמם ויניחו יחדיו כאיש אחד את המפתחות על שולחנם של יוני בן מנחם , זליג רבינוביץ' , ואמיר גילת . אולם הם כמובן בחרו להסתגר בבועה פרטית משלהם בטענה שהם אנשי מקצוע ונקיים מכל עוון וחטא . הנימוק העיקרי להסתגרות בבועה ואי הבעת מחאה כלפי הנהלתם הרופסת הוא פיננסי . כדאי ו/או לא כדאי . רבים מעיתונאי ערוץ 1 הציבורי הם בלתי מוכשרים ולא יעילים ויעידו על כך טבלאות הרייטינג המובאות להלן . מקומם העכשווי של רבים מעיתונאי ערוץ 1 הוא מפני ששָם נולדו . לא בטוח שמדובר בפטריוטים נכספים של השידור הציבורי אלא גם ברשלנים שמאיישים אותו בעל כורחם ואשר מפיקים במשך שנים ארוכות רייטינג עלוב שנע בתחתית הסולם , משהו בין % 1.0 לבין % 3.0 , אולם משתכרים משכורות מופלגות יחסית לאלה הקיימות בשוק התקשורת הישראלי . לא כולם . צריך לומר ולהדגיש כי בתוך החבורה הרשלנית (מהיבט מדידת הרייטינג) נמצאים גם כמה צדיקים ספורים אך זאת היא חבורה מצומצמת למדי . לרוב העיתונאים  לא כדאי למחות נגד הניהול הפתטי משום שהם בעלי אינטרס . יש להם משכנתאות , תשלומי הלוואות כבדות , רובצים עליהם החזרים כספיים תוך כדי קיום רמת חיים גבוהה ופרנסת משפחותיהם . למה אם כן כדאי להם לעלות על בריקדות ? מדוע המִדְרוּג הדַל אמור להעיק עליהם וצריך להדאיג אותם ? מן המפורסמות הוא כי אנשי טלוויזיה שמחוללים רייטינג נמוך משולים לבני אדם שחוטפים סטירות שמאדימות את לחייהם מבּוּשָה . אנשים עם לחיים אדומות אינם מסתובבים בדרך כלל בציבור סתם ככה כאילו לא קרה מאום . עם אנשי ערוץ 1 העסק שונה . הם כן מסתובבים בינינו ו- כולם רואים ש- לחייהם של מרבית עובדי ועיתונאי ערוץ 1 אדומות ולא מפּוּדְרָה, אולם הרייטינג המגוחך והרדוד איננו כפי הנראה מ- עניינם . מדובר בטרגדיית שידור ציבורית מתמשכת בת שנים . מדובר בסיפור עצוב .סַאגָה טלוויזיונית שהתפתחה לתעשייה חולנית ומדשדשת בגלל מחסור תמידי לאורך שנים ארוכות ב- וויטמין R . השימוש בוויטמין ה- Rating בתקשורת המונים – הכרחי . הוא שומר על בריאותה של כל רשת טלוויזיה באשר היא, ציבורית ו/או מסחרית . בהיעדרו – פניה מושחתים וגופה מתעוות . ערכו של וויטמין R הטלוויזיוני דומה לחיוניות והיעילות התזונתית שמספקת חומצה אסקורבית (Ascorbic acid) , וויטמין C . יורדי ים ומלחים נטלו אותה בימים ההם (על בסיס יומי כמו למשל נתינת שלוש כפיות מיץ לימון מידי יום לכל מלח) בעת מסעות ארוכים בני שנים במרחבי האוקיינוסים בספינות שניווטו הקפטנים והחוקרים הבריטיים ג'ימס קוק (James Cook) ו- וויליאם בלאיי (William Bligh) בשנים 1800 – 1770 . ללא אספקה שוטפת ומתמדת של וויטמין C יירקב גוף האדם ויחדל מלהתקיים . בלעדי רייטינג כל רשת טלוויזיה באשר היא – תגווע . במוקדם ו/או במאוחר .

אנוכי סקרן לדעת מי יהיה המנהיג שיידרש להקים את השידור הציבורי החדש על חורבותיו של הישן . בארץ נמצאים מעט מידי מנהיגי טלוויזיה שיודעים כיצד להנדס את המבנה החדש .

6. רייטינג. ערוץ 1 גוזר במונדיאל ברזיל 2014 בין 12 ביוני 2014 ל- 5 ביולי 2014 עוד ועוד קופוני מִדְרוּג.

זוהי רשימת הרייטינג הנכבדה, המצטברת, והמעודכנת  ליום ראשון – 6 ביולי 2014 שצבר ערוץ 1 (וגם ערוץ 2) עד כה בשידורים הישירים שלו במונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014 . מדובר בהישגי רייטינג נפלאים בעבור 1 הציבורי שמשפיעים על התחזקותם של "מבט" ו- "יומן" שני משדרי החדשות החשובים ביותר של ערוץ 1 .

תאריך                    משחק                      מקום              שעון ישראל          רייטינג 

12.6.2014        טקס פתיחת המונדיאל      (סאו פאולו)           21.00                 % 12.7 

12.6.2014        ברזיל – קרואטיה 3 : 1     (סאו פאולו )          23.00                % 23.2 

13.6.2014        מכסיקו – קמרון 1 : 0       (נאטאל)                19.00               % 12.1 

13.6.2014        הולנד – ספרד 5 : 1          (סלבאדור)            22.00               % 18.6 

14.6.2014        צ'ילה – אוסטרליה 3 : 1    (קויאבה)               01.00                % 7.2 

14.6.2014        קולומביה – יוון 3 : 0        (בלו הוריזונטה)      19.00                % 11.4 

14.6.2014        קוסטה ריקה – אורוגוואי 3 : 1 (פורטלזה)       22.00                % 14.9

15.6.2014        שווייץ – אקוואדור 2 : 1    (ברזיליה)              19.00               % 10.1 

15.6.2014        צרפת – הונדורס 3 : 0      (פורטו אלגרה)       22.00                % 15.9

16.6.2014        איראן – ניגריה 0 : 0        (קוריטיבה)            22.00                % 10.7

16.6.2014      גרמניה – פורטוגל 4 : 0   (סלבאדור)           19.00              % 17.6 (ערוץ 2)

17.6.2014        בלגיה – אלג'יריה 2 : 1     (בלו הוריזונטה)      19.00               % 11.0

17.6.2014       ברזיל – מכסיקו 0 : 0        (פורטלזה)             22.00               % 23.3 (ערוץ 2)

18.6.2014       הולנד – אוסטרליה 3 : 2    (פורטו אלגרה)       19.00                % 15.7

18.6.2014       צ'ילה – ספרד 2 : 0          (ריו דה ז'אניירו      22.00                 % 18.9

19.6.2014       קולומביה – חוף השנהב 2 : 1 (ברזיליה)          11.00                 % 13.0

19.6.2014       אורוגוואי – אנגליה 2 : 1    (סאו פאולו)          22.00                 % 20.8

20.6.2014       קוסטה ריקה – איטליה 1 : 0  (רסיפה)           19.00                  % 14.4

20.6.2014       צרפת – שווייץ 5 : 2        (סלבאדור)            22.00                  % 15.0 

21.6.2014       ארגנטינה – איראן 1 : 0   (בלו הוריזונטה)     19.00                  % 17.7 

21.6.2014       גרמניה – גאנה 2 : 2       (פורטלזה)             22.00                  % 20.6  

22.6.2014       בלגיה – רוסיה 1 : 0       (ריו דה ז'אניירו)     19.00                 % 15.1 (ערוץ 2)

22.6.2014       אלג'יריה – דר. קוריאה 4 : 2 (פורטו אלגרה)  22.00                 % 12.2  

23.6.2014       הולנד – צ'ילה 2 : 0        (סאו פאולו)            19.00                % 14.3 (ערוץ 2)

23.6.2014       ספרד – אוסטרליה 3 : 0  (קוריטיבה)            19.00                 % 5.5

23.6.2014       ברזיל – קמרון 4 : 1         (ברזיליה)            23.00                % 15.3 (ערוץ 2)

23.6.2014      מכסיקו – קרואטיה  3 : 1   (רסיפה)          23.00      % 5.7   (ערוץ 1 Off tube) 

24.6.2014      אורוגוואי – איטליה 1 : 0   (נאטאל)              19.00                 % 15.5 

24.6.2014      קוסטה ריקה – אנגליה 0 : 0  (בלו הוריזונטה) 19.00                 % 3.7 

24.6.2014      יוון – חוף השנהב  2 : 1    (פורטלזה)            23.00                 % 12.0 

25.6.2014     ארגנטינה – ניגריה 3 : 2  (פורטו אלגרה)      19.00                   % 16.1

25.6.2014     צרפת – אקוודור 0 : 0      (ריו דה ז'אניירו)    23.00                  % 15.4 

26.6.2014     גרמניה – ארה"ב 1 : 0    (רסיפה)              19.00                     % 14.2

26.6.2014     אלג'ריה – רוסיה 1 : 1     (קוריטיבה)           23.00                   % 10.9 

28.6.2014      ברזיל – צ'ילה 1/8 גמר, (1:1) 3:2 הכרעה בפנדלים, בלו הוריזונטה, 19.00-% 23.2

28.6.2014     קולומביה – אורוגוואי 1/8 גמר, 0:2 , ריו דה ז'אניירו , 23.00 – % 19.6

29.6.2014      הולנד – מכסיקו 1/8 גמר , 1:2 , פורטלזה , 19.00 – % 19.1 

29.6.2014      קוסטה ריקה – יוון 1/8 גמר (1:1), 5:3 בפנדלים, רסיפה , 23.00 – % 13.4 

30.6.2014      צרפת – ניגריה 1/8 גמר , 0:2 , ברזיליה , 19.00 , הרייטינג למשחק הזה נמדד רק במחצית הראשונה בלבד % 17.2 , מפני שהשידור הישיר בערוץ 1 הופסק בגין סיקור רצח שלושת הנערים החטופים ע"י חמאס , ו- הועבר לערוץ 511 HD .

הערה : המשחק השני ב- 30.6.2014 בשלב 1/8 גמר גרמניה – אלג'יריה 1 : 0 בהארכה שודר ישיר אך ורק בערוץ 5 בכבלים ולא בערוץ 2 כמתוכנן בגלל סיקור רצח שלושת הנערים החטופים ע"י החמאס. וועדת המדרוג איננה סוקרת את הרייטינג שצובר ערוץ 5 בכבלים .

1.7.2014        ארגנטינה – שווייץ 1/8 גמר , 0:1 , סאו פאולו , 19.00 . הערה : אין סקר רייטינג משום שהמשחק שודר בערוץ 511 HD .

1.7.2014        בלגיה – ארה"ב 1:2 1/8 גמר , סלבאדור , 23.00 . הערה : אין סקר רייטינג משום שהמשחק שודר בערוץ 59 HD . 

4.7.2014        גרמניה – צרפת 1/4 הגמר , 1 : 0 , ריו דה ז'אניירו , 19.00. רייטינג :  % 18.5 .

4.7.2014       ברזיל – קולומביה 1/4 גמר , 2 : 1 , פורטלזה , 23.00 . רייטינג :  % 21.2 .

5.7.2014       ארגנטינה – בלגיה  1/4 גמר , 1 : 0 , ברזיליה , 19.00 . רייטינג :  % 20.3 .

5.7.2-14       הולנד – קוסטה ריקה  1/4 גמר , 5 : 3 בפנדלים לאחר 0 : 0 בתום 120 דקות , המשחק נערך                     ב- 23.00 בסלבאדור . רייטינג : % 23.2 .

תאריכים             מבט – ערוץ 1          חדשות ערוץ 10                     חדשות ערוץ 2 

15.6.2014           % 10.9                      % 8.8                                    % 24.0

17.6.2014           % 11.2                      % 9.4                                    % 21.0

18.6.2014           % 10.9                      % 7.2                                    % 20.8 

19.6.2014           % 11.0                      % 8.4                                    % 20.8 

20.6.2014        "יומן" % 12.1               "שישי" % 4.7                    "אולפן שישי"  % 13.8

22.6.2014           % 5.8                        % 14.9                                  % 25.5 

23.6.2014           % 6.4                        % 17.1                                  % 19.0

24.6.2014           % 6.2                        % 16.1                                  % 22.7

25.6.2014           % 8.5                        % 7.9                                    % 18.2

26.6.2014           % 9.0                        % 7.9                                    % 17.1

27.6.2014     "יומן" % 5.4                     % 4.1                                    % 17.8

29.6.2014          % 13.0                      % 7.6                                     % 16.7 

 30.6.2014         % 10.4                      % 12.6                                   % 29.2

1.7.2014            % 4.8                        % 9.6                                     % 20.5

ערוץ 1 משדר ב- HD בערוץ 511 בלבד את המשחק ארגנטינה – שווייץ בשלב 1/8 הגמר בגלל סיקור רצח שלושת הנערים החטופים.

2.7.2014           % 5.2                         % 9.0                                   % 27.9

הפסקת מנוחה במונדיאל. אין שידורים ישירים בערוץ 1 מברזיל 2014.

3.7.20              % 4.1                        % 11.3                                  % 24.1

הפסקת מנוחה במונדיאל. אין שידורים ישירים בערוץ 1 מברזיל 2014.

 4.7.2014     "יומן" % 11.7                 % 5.0                                 % % 11.7

7. 4 ביולי 2014 . 19.00 שעון ישראל. גרמניה – צרפת 1 : 0 בשלב 1/4 הגמר ב- "מאראקאנה" בריו דה ז'אניירו.  

א. משחק משעמם .

ב. HBS מתגברת את מערך הצילום ומערכות ההילוכים החוזרים שלה . כל שער מוקרן 7 (שבע) פעמים בהילוכים חוזרים מזוויות התבוננות שונות לרבות זווית נגדית ו- SSM .

ג. האור והצל במאראקאנה מקשה על עבודת ה- CCU של HBS ופוגם ב- חוויית הצילום .

ד. המשחק כל כך משעמם שהוא מאפשר להבחין ביתר חדות בטעויות הזיהוי הנמשכות והבלתי מובנות של יורם ארבל . דקה 31 . ההגנה הצרפתית הודפת בראשות השוער שלה הוגו לוריס קרן גרמנית . הפרשן דני נוימן מתנסח כלהלן : "הוא לא נוגע כלל בכדור…" . יורם ארבל מגיב : "נכון…יש לו שחקן שלו שקופץ לו מול הפרצוף…" . אנוכי מזהה בקלות במוניטור שלי בדירתי הצנועה ברחוב אבן גבירול בתל אביב שלושה שחקנים צרפתיים פול פוגבה מס' 19 , מאמאדו סאקו מס' 5 , ו- רפאל וואראן מס' 4 ששומרים בגופם על שוערם הוגו לוריס , אולם גם מסתירים לו את שדה הראייה , ומקשים עליו לפעול . השַדָּר המוביל של ערוץ 1 יורם ארבל שיושב בעמדת שידור נוחה ב- "מָארָאקָאנָה" לא מזהה איש מהם . לא שגיאה גורלית אלא עוד טעות אחת של אי זיהוי בתהליך מתמשך מביך , מוזר , ו- שלילי שלו , שהחל ב- 12 ביוני 2014 . יורם ארבל לא מזהה ולא מכיר עשרות אולי מאות שחקנים ב- 32 הנבחרות עד שנדמה לך לפעמים שהוא פשוט לא יודע מהחיים שלו . הוא מחליק , משתמט מזיהוי הכרחי של גיבורי העלילה , ומשתמש בתיאורים ספרותיים במקום לדייק ולדבר עובדות בשפה מתמטית .

ה. דקה  69 . יורם ארבל לא רואה שהכדור שבועט תומאס מולר פוגע ברגל צרפתית ויוצא לקרן . דני נוימן מתקן אותו .

ו. דקה 75 . יורם ארבל ודני נוימן מנהלים וויכוח ביניהם כיצד מבטאים את השם הגרמני "מולר" . דני נוימן קורא לו מלר ויורם ארבל מכנה אותו "מולר" . דני נוימן מטיל ספק בפרהסיה במיומנות ובידע של יורם ארבל להגות את השם "Muller" עם שתי נקודות מעל האות "U" .

ז. מדובר ב- שעמום אחד גדול .

8. יום שישי – 4 ביולי 2014 . 23.00 שעון ישראל. ארגנטינה – בלגיה 1 : 0 בשלב רבע הגמר ב- ברזיליה.

א. אני לוחץ על 11 ב- שלט בגלל ליאו מסי .

ב. HBS מתגברת את מערך הצילום וההילוכים החוזרים שלה . אני רואה כל שער 7 ( שבע) פעמים. כל עבירה וכל בעיטה לשער זוכות לשלושה הילוכים חוזרים לרבות צילומי Close up ב- SSM . מדובר בחוויית צילום . עוד מעט כשנחזור בקרוב לצילומי הטלוויזיה בארץ המסקרים את משחקי ליגת העל של עונת 2015 – 2014 נתגעגע ונעריך עוד יותר את המלאכה של HBS . השער של גונזאלו היגואין בדקה ה- 7 זוכה לשלושה הילוכים חוזרים – אינסטנט . חולפות 4 דקות וב- 11:32 רואים עוד שלושה הילוכים חוזרים של השער היחיד במשחק מעוד שלוש זוויות צילום שונות . חולפות עוד כמה דקות ו- HBS מקרינה הילוך חוזר שביעי מזווית צילום שביעית אחרת. כיסוי מדהים בטיב האיכות שלו.

ג. השדר מאיר איינשטיין בניגוד ליורם ארבל מזהה כל הזמן בדייקנות ולאורך כל הדרך בכל המשחקים את שמות השחקנים המתמודדים על כר הדשא .

ד. דקה 39 . בעיטה חופשית של ליאו מסי מ- 17 מטרים . החומה הבלגית ניצבת כ- 7 מטרים אולי 6 מטרים מהכדור (במקום 9.15 מטרים). ל- ליאו מסי אין שום סיכוי ויכולת במצב הזה לעקוף את החומה ולכבוש שער . הכדור טס גבוה ומחמיץ את המסגרת .

9. שבת – 5 ביולי 2014 . 19.00 שעון ישראל . ברזיל – קולומביה 2 : 1 בשלב רבע הגמר ב- פורטלזה.

א. דקה 65. הקפטן הברזילי הדומיננטי טיאגו סילבה חוטף כרטיס צהוב שלא יאפשר לו לשחק בחצי הגמר נגד גרמניה . בימאי HBS שמבין דבר ו/או שניים בתורת המשחק וב- דוקטרינה של הטלוויזיה כמשווקת מסרים לא רק אינפורמציית Play by play ממהר לחוש אל פליפה סקולארי מאמן נבחרת ברזיל כדי לנתב לאוויר Reaction shot . פליפה סקולארי תופש את ראשו באכזבה . הוא הראשון שמבין את גודל האבדה בגין עבירה מיותרת וכרטיס צהוב טיפשי . הוא לא ידע שבחלוף עשרים דקות בדקה ה- 85 יאבד את ניימאר בגין פציעה קשה שנבעה מכניסה ברוטאלית במהירות גבוהה של חואן קמילו סוניגה ותקיעת ברך בתנופה גדולה בגבו של ניימאר . מדובר בתקיפה פלילית לכל דבר ולא בעבירה ספורטיבית כלשהי . שופט המשחק הספרדי קארלוס וולאסקו קראביו אפילו לא שלף כרטיס צהוב לתוקפן . ניימאר הובהל לבית החולים עם חשש לשבר בחוליה בעמוד השדרה . המצלמות של HBS מוכיחות שוב ושוב שמשחק הכדורגל הוא לעיתים פיזי מאוד , אגרסיבי , וגם אלים . כאילו מדובר בשדה קרב

ב. דקה 69 . דיוויד לואיז כובש שער מבעיטה חופשית ממרחק של 30 מ' . הכדור נוחת כעבור 1.5 שנייה בשיפולי הרשת של שער קולומביה . הכדור איננו מסובב ולא מטעה . הוא טס במהירות ממוצעת של 72 קמ"ש . לשוער קולומביה דוויד אוספינה יש זמן די והותר כדי לקטוף את הכדור אולם הוא איננו עירני ונכנע .

ג. אינני אוהב את המצלמות האוויריות של HBS . הן מעוותות את התמונה ואת קנה המידה של יחסי המרחקים .

10. מוצ"ש – 5 ביולי 2014 . 23.00 שעון ישראל. הולנד – קוסטה ריקה 5 : 3 בבעיטות הכרעה מ- 11 מטרים לאחר שהמשחק בסלבאדור הסתיים בתוצאה 0 : 0 בתום 120 דקות .

א. לא כוחות . משחק של חתול ועכבר .

ב. דקה 119 . יורם ארבל מכריז : "קוסטה ריקה מלכת הדרמות במונדיאל הזה" .

ג. דקה 120 . גם ההארכה הסתיימה בתיקו אפס . אוהדי קוסטה ריקה רואים בתוצאה המאופסת הישג , וכאילו ניצחו את הולנד .

ד. בעיטות ההכרעה מ- 11 מ' הן תמיד דרמה ואין טוב יותר מיורם ארבל לתאר אותה .

ב- 13 ביולי 2014 מסתיים מונדיאל ברזיל 2014 . עם תומו כל האפשרויות פתוחות . השאלה הגדולה האם שר התקשורת גלעד ארדן וממשלת ישראל מסוגלים להתמודד עם הרכבה ובנייה מחדש של מודל טלוויזיה ציבורית במקום הישנה .

סוף הפוסט מס' 410.

 

 

 

 

 

 

מחיר החופש והחירות לעולם איננו גבוה מידי (חלק י'). פוסט מס' 409. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 409 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ של יום שישי – 4 ביולי 2014.

מחיר החופש והחירות לעולם איננו גבוה מידי (חלק י'). פוסט מס' 409. כל הזכויות שמורות.  

———————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מחיר החופש והחירות לעולם איננו גבוה מידי (חלק י'). כל הזכויות שמורות.  

זה נכון שעיני העולם ומדינת ישראל נשואות בימים אלה אל מונדיאל ברזיל 2014 . היום ומחר (יום שישי ושבת – 4 ו- 5 ביולי 2014) ייערכו בברזיל ארבעת משחקי רבע הגמר בטורניר : גרמניה נגד צרפת , ברזיל – קולומביה , ארגנטינה – בלגיה , והולנד – קוסטה ריקה . ארבעת המשחקים בשיטת המפסיד – יוצא , מעניינים בזכות עצמם , וגם בגלל עבודת ההפקה והצילום ברמה גבוהה מאוד של HBS . אולם לא פחות מעניין הוא קיצו ואחריתו של ערוץ 1 הציבורי במתכונתו הקיימת וגם מצבו הרופף והבלתי ברור של ערוץ 10 המסחרי לאחר שהמנכ"ל שלו רפי גינת פוטר ונזרק בשל ניהול כושל . ערוץ 1 עומד בפני צו הריסה . על חורבותיו יקום שידור ציבורי במתכונת חדשה . איש איננו יודע כיום איזה מלבושים טלוויזיוניים ילבש השידור הציבורי העתידי , כיצד ייראה לוח השידורים שלו , מה יהיה תקציבו הכספי ו- כישרונו הכלכלי , האם יהיה ביכולתו להתמודד על זכויות השידורים של אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם , ומה תהיה מידת המעורבות הפוליטית בו . דבר אחד ברור לכולם : טלוויזיה ציבורית איננה משוחררת מעול הרייטינג . כפי שרדיו "קול ישראל" איננו מפסיד בתחרות רייטינג ההאזנה לרדיו גלי צה"ל , אין שום סיבה שערוץ 1 הציבורי יינגף מידי ערב לאורכן של שנים רבות מול שני הערוצים המסחריים 2 ו- 10 . שידור ציבורי איננו רק הגשת "מבט" ע"י מירב מילר ואמיר איבגי . שידור ציבורי איננו רק "מבט שני" בעריכת איתי לנדסברג . שידור ציבורי איננו רק הפקת תוכנית אקטואליה נידחת נטולת רייטינג (בשם השידור הציבורי) בימי שישי בשבוע "שישי בחמש" , מוגשת ע"י עו"ד כינרת בראשי ומר אורי לוי . חלק מהעיתונאים הכושלים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית –  ערוץ 1 המציאו במשך השנים מושג טלוויזיה מתעתע שקרוי "השידור הציבורי" , ונאחזו בו היטב . כאילו שקיים בארץ סוג שידור טלוויזיה אחד שחייב ברייטינג ומולו סוג של שידור טלוויזיה שני שמתקרא "שידור ציבורי" שמשוחרר מעוּלוֹ . בלוף . הגדרת השידור הציבורי הזה שלהם המתנגן ב- ערוץ 1 ובערוץ 33 הפך אט – אט לכְסוּת , לשמיכה שכיסתה את הרייטינג והמדרוג העירומים . הציבור שמשלם מִידֵי שנה כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל דְמֵי אַגְרָה נטש מאז עידן יוסף בר-אל ב- 2002 את המסך הציבורי העלוב . לא סתם נַטָש . הפנה לו עורף . רשות השידור העשירה מנוהלת רָע מאז עידן יוסף בר-אל ורדוד גם בתקופת המנכ"ל הנוכחי יוני בן מנחם שסובל אף הוא מ- היעדר ידע ו- חוסר כישרון מדהים . אין שום סיבה להותיר את ערוץ 1 על כנו עם רייטינג כה מדשדש בעל כסות מִרְמָה של "שידור ציבורי" . הונאה, כזב , חיפוי , גְנֵבַת דַעַת , הַעֲרָמָה , ו- הסתרה מוחלטים . קשקוש . המערכת העיתונאית של ערוץ 1 היא זאת ש- דרדרה אותו במסווה של שידור ציבורי אל עברי פי פחת . הטכנאים ואנשי הדירוג המשולב שניבטים בחודש האחרון מידי ערב מהמסך הציבורי בשחור / לבן אל משלם האגרה ומבקשים ממנו את תחינתם – אינם אשמים . עליבותו של ערוץ 1 נובעת מהתנהלותה של מערכת עיתונאית עשירה בממון וכוח אדם , לא מוכשרת , לא יעילה , ובזבזנית . ציפיתי שהעיתונאים , העורכים , המפיקים , הבימאים , ואנשי חטיבת התוכניות יחוללו את המהפכה הטלוויזיונית בכוחות עצמם ויניחו יחדיו כאיש אחד את המפתחות על שולחנם של יוני בן מנחם , זליג רבינוביץ' , ואמיר גילת . אולם הם כמובן בחרו להסתגר בבועה שלהם בטענה שהם אנשי מקצוע ונקיים מעל עוון וחטא . הנימוק העיקרי להסתגרות בבועה ואי הבעת מחאה כלפי הנהלתם הרופסת הוא פיננסי . כדאי ו/או לא כדאי . רבים מעיתונאי ערוץ 1 הציבורי הם בלתי מוכשרים ולא יעילים . מקומם העכשווי בערוץ 1 מפני ששם נולדו . לא בטוח שמדובר בפטריוטים נכספים של השידור הציבורי אלא ב- כאלה שמאיישים אותו בעל כורחם ואשר מפיקים רייטינג עלוב שנע בתחתית הסולם , משהו בין % 1.0 לבין % 3.0 , אולם משתכרים משכורות מופלגות יחסית לאלה הקיימות בשוק התקשורת הישראלי . לא כולם . יש ביניהם עדיין כמה צדיקים ספורים . לרובם לא כדאי להם למחות . לרובם יש משכנתאות , תשלומי הלוואות כבדות , החזרים כספיים , וקיום רמת חיים גבוהה של משפחותיהם . למה אם כן כדאי להם לעלות על בריקדות ? מדוע המִדְרוּג הדַל אמור להעיק עליהם וצריך להדאיג אותם ? מן המפורסמות הוא כי אנשי טלוויזיה שמחוללים רייטינג נמוך משולים לבני אדם שחוטפים סטירות שמאדימות את לחייהם מבּוּשָה . אנשים עם לחיים אדומות אינם מסתובבים בציבור סתם ככה כאילו לא קרה מאום . כולם רואים ש- לחייהם של מרבית עובדי ועיתונאי ערוץ 1 אדומות ולא מפּוּדְרָה, אולם הרייטינג המגוחך והרדוד איננו כפי הנראה מ- עניינם. משובר בטרגדיית שידור ציבורית מתמשכת בת שנים . מדובר בסיפור עצוב .לא פחות .

אחריתו של ערוץ 1 נוגעת לכלל הציבור בארץ ולכן איננה מעניינת פחות מ- מונדיאל ברזיל 2014 . כמו גם זאת של ערוץ 10 המתנדנד כלולב . בעלי השליטה בערוץ 10 העיפו את המנכ"ל רפי גינת לאחר ששרף להם כ- 80.000000 (שמונים מיליון) שקל על פי הדיווח של שני כתבי TheMarker הפעלתנים ובעלי מקורות טובים , נתי טוקר ואמיר טייג משלשום (יום רביעי – 2 ביולי 2014) . פיטוריו של רפי גינת והדחתו כעת מניהול ערוץ 10 – הם לא פחות מסנסציוניים מפני שמדובר בפיגורה מוכשרת שהגיעה לעמדת ניהול בכירה משורות התעשייה עצמה . האֶמֶת, שמות העבר של שני המנכ"לים ההם בל ערוץ 10 מודי פרידמן ויוסי וורשבסקי מתבטלים מאימת שמו של רפי גינת . רפי גינת הובא לערוץ 10 בפברואר 2013 על תקן של מושיע ע"י שני נציגיו של המיליארדר היהודי – אמריקני רוֹן לָאוּדֶר , אבי בלשניקוב ומיכל גרייבסקי . את ערוץ 10 שירתו לפניו המנכ"לים לשעבר מודי פרידמן , יוסי וורשבסקי , ויואב הלדמן שיצרו כל אחד בתורו בורות ענקיים של Over draft תקציבי . רפי גינת נחשב ע"י אבי בלשניקוב ומיכל גרייבסקי לעילוי טלוויזיוני בתחום העיתונאות ומשום מה גם בתחום הניהול . על סמך מה ? אולם נעזוב זאת כעת . שניהם הבטיחו כנראה לאייל ההון רון לאודר גדולות ונצורות ערב מינויו הרם של רפי גינת , אולי מדובר בכלל במשיח , מה עוד שרפי גינת הביא עמו לערוץ 10 נדוניה, את "כלבוטק" שלו . לפתע בחלוף שנה וחצי בלבד של ניהול , מתנפץ הכל בפרצופם של אבי בלשניקוב ומיכל גרייבסקי , והמושיע שלהם מסולק הביתה כ- מפסידן . מנכ"ל לא יוצלח על פי חוות דעתם . מה שמעיד אולי על יכולת אבחנה לקויה של אבי בלשניקוב ומיכל גרייבסקי בתחום הזה של ניהול רשת שידור והיעדר הבנה וחוסר כישרון של שניהם שמתבטאים בבחירה ההיא בפברואר 2013 באישיות לא מתאימה לשמש מנכ"ל של רשת טלוויזיה פרובלמטית כ- ערוץ 10 בתקופה של תחרות קשה מנשוא מול ערוץ 2 . פרשת העדפתו של מר רפי גינת והצבתו בפברואר 2013 בתפקיד הרם של מנכ"ל ערוץ 10 ופיטוריו לאלתר כעבור שנה וחצי בלבד ביולי 2014 – מהווה הפתעה מרעישה . פרטים קרדינליים בפרשת הפיטורין נותרו חסויים . הפרשה טרם הסתיימה . קוראי הבלוג יוכלו להתרשם מרשימותיהם וניתוחיהם של העיתונאים החרוצים של TheMarker , מר אמיר טייג ומר נתי טוקר אודות הדחתו של רפי גינת ו/או עזיבתו מרצון תפקיד כה רם , ולהסיק את מסקנותיהם לבד .

בקיץ 2002 אמרתי ליוסף בר-אל מנכ"ל רשות השידור המיועד בפניו את חוות דעתי השלילית עליו . "אתה איש לא מוכשר . ב- Unserstatement . אותה הממשלה ואותו ראש ממשלה אריאל "אריק" שרון שממנים אותך עכשיו לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור , הם אלה שיעיפו וידיחו אותך כשיגלו עד כמה הנך לא מיומן". סיימתי את דבריי , הנחתי את המפתחות על שולחנו , ונפניתי ממנו לעַד . מחיר החופש והחירות לעולם איננו גבוה מידי . ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל את מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל מתפקידו 

העיתונות והעיתונאות הציבורית – ממלכתית (לא כל שכן ערוץ 1 אבל גם הפרטית- מסחרית) , אמורות לנוע  בציר מקביל  לציר התנועה וההתנהלות של הממלכה והשלטון הפוליטי . כל עיתונאי מתחיל מאמץ מייד את העיקרון הקדוש אל ליבו ושומר עליו כעל בבת עינו . האקסיומה המתמטית הקובעת שקווים מקבילים אינם נפגשים לעולם – מהווה את הבסיס העיקרי לעיתונאות אמת ול- "מסמך נקדי" (קוד אתי  המדריך את עבודת העיתונאים ברשות השידור שחובר ע"י העיתונאי נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל) . מבחנה היומי של העיתונות , רגע – רגע  , שעה – שעה , הוא לוודא שאקסיומת "הקווים המקבילים" תשמר לעַד . אין על כך וויכוח , אין על זה עוררין . זהו המניפסט העיתונאי שלי , ולכן אני מבקש לשאול אותך ברצינות הרַבָּה ביותר כפַּקוּד שלך ברגע זה , האם תוכנו של הריאיון שהענקת לעיתונאית שָרִי מָקוֹבֶר ב- "מעריב" ביום שישי – 26.4.2002 , כאיש הניצב בעת הזאת בפסגת השידור הציבורי במדינת ישראל , איננו מנוגד ל- "מסמך נקדי" , קוד אתי המחייב את כל עיתונאי רשות השידור באשר הם (וגם אותך) לנהוג לפיו להיצמד אליו ללא כחל ושרק ? . מה פירוש הדבר כי כמנכ"ל רשות השידור המיועד אתה מצהיר כעיתונאי ומנהיג שידור בפרהסיה , "אם ראש הממשלה יבקש ממני משהו , ויגיד לי שהבקשה על פי הערכתו היא לטובת עם ישראל , אעשה מה שהוא יאמר לי" ? שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק שרון את מר יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כמנכ"ל רשות השידור ושלחה אותו הביתה .

ביום שישי – 3 במאי 2002 ערך העיתונאי מר דן שילון ב- "מעריב" ריאיון נוקב עם שר התקשורת ראובן "רובי" ריבלין אודות מצב התקשורת האלקטרונית בארץ , טלוויזיה + רדיו . בריאיון הזה התייחס דן שילון גם למינוי המופרך של יוסף בר-אל לתפקיד מנכ"ל רשות השידור . החלק הרלוואנטי מהימים ההם הזמן ההוא מובא לידיעת קוראי הבלוג , כלהלן :

 

ראה "מעריב" מ- יום שישי – 3 במאי 2002 . Headlines בעיתון "מעריב" . העיתונאי דן שילון מראיין את שר התקשורת ראובן "רובי" ריבלין (המיועד לנשיא המדינה היום) אודות מצב התקשורת האלקטרונית טלוויזיה + רדיו בארץ , לרבות התייחסות למינוי המופרך של יוסף בר-אל לתפקיד מנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון . 

 

ראה "מעריב" מ- יום שישי – 3 במאי 2002 . העיתונאי דן שילון מראיין את שר התקשורת ראובן "רובי" ריבלין (המיועד לנשיא המדינה היום) אודות מצב התקשורת האלקטרונית טלוויזיה + רדיו בארץ , לרבות התייחסות למינוי המופרך של יוסף בר-אל לתפקיד מנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון . 

דן שילון כמו הילד הקטן ההוא בסיפור המפורסם של האנס כריסטיאן אנדרסן , "המלך הוא עירום" , ביטא מייד את גודל תדהמתו מהריאיון שהעניק המנכ"ל המיועד יוסף בר-אל לעיתונאית "מעריב" בעת ההיא שרי מקובר ביום שישי – 26 באפריל , כשהפנה בחלוף שבוע שאלות נוקבות וברורות מאוד מיוזמתו לשר התקשורת ראובן (רובי) ריבלין במוסף השבת של "מעריב"  יום שישי- 3 במאי 2002 .

דן שילון שואל : ראש הממשלה רוצה ערוץ פטריוטי , וכוונתו לערוץ פוליטי ?

רובי ריבלין משיב : ראש הממשלה רוצה ערוץ פטריוטי , וגם פואד בן אליעזר.

דן שילון שואל : בגלל זה אתם הופכים עכשיו את המנכ"ל הזמני יוסף בר-אל לבן ערובה ולעבדו האישי של ראש הממשלה ?

רובי ריבלין משיב : ראש הממשלה הוא לא השר היחיד הממונה על הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 .

דן שילון שואל : לכן תקין בעיניך שראש הממשלה מעודד עכשיו מסע חנופה כלפיו של המנכ"ל הזמני , שמבקש להשיג לעצמו מינוי של קבע ?

רובי ריבלין משיב : לא , בהחלט לא . אני חושב שזה דבר לא טוב ולא תקין.

דן שילון שואל : וראש הממשלה לא מבין את זה ? הוא לא יודע שפסו מן העולם העבדים הנרצעים , ואלה שנותרו נשבעים אמונים להרבה אדונים ? הרי ברגע שיוסף בר-אל יקבל את מינוי הקבע שלו , הוא יתחיל במסע החנופה והזחילה שלו לאדונו הבא , כנראה לביבי נתניהו ?

רובי ריבלין משיב : כל העניין הזה חוֹרֶה לי מאוד , לא רק כשר אלא כאזרח .

דן שילון שואל : קראת את הריאיון שהעניק יוסף בר-אל "למעריב" בשבוע שעבר ? לא להאמין שקיימת תופעת זוועה שכזאת ?

רובי ריבלין משיב : קראתי והתקשיתי גם אני להאמין .

דן שילון שואל : והמסקנה ?

רובי ריבלין משיב : להערכתי אריק שרון חושב היום אולי בקורטוב של ציניות , שהכי טוב לא למנות עכשיו מנכ"ל קבוע לרשות השידור, לפחות כל עוד הוא מכהן בשלטון עד 2008. זהו המצב הכי טוב לראש הממשלה…

דן שילון שואל : כדי שהמנכ"ל הזמני ימשיך את מסע החנופה שלו לשרון , ויאסוף כמה פירורים שיפלו משולחנו ?

רובי ריבלין משיב : שרון לא מבקש את זה , אבל זה המצב שנוצר . 

barel 4

טקסט מסמך קטע עיתונות :  יום שישי – 26 באפריל 2002 . המיועד לתפקיד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל איננו מסתיר את כוונותיו מצהיר בפני המראיינת שלו גב' שרי מקובר : "אם ראש הממשלה יבקש ממני משהו , ויגיד לי שהבקשה על פי הערכתו היא לטובת עם ישראל , אעשה מה שהוא יאמר לי" . מדהים !  (באדיבות העיתון "מעריב") .

barel 2

טקסט מסמך קטע עיתונות : 3 במאי 2005 . כותרת ראשית ב- Front Page (עמוד ראשון) של העיתון "מעריב" . הודח !  לראשונה בתולדות מדינת ישראל ותולדות רשות השידור החליטה הממשלה בראשותו של אריאל "אריק" שרון לסלק ולהדיח מנכ"ל רשות השידור מכהן . (באדיבות עיתון "מעריב").

הדיווח אודות פיטוריו וסילוקו של רפי גינת מתפקידו הרם כמנכ"ל ערוץ 10 בחודש יולי של שנת 2014 הוא לא פחות מרעיש מהדחתו של יוסף בר-אל כמנכ"ל רשות השידור בחודש מאי של שנת 2005 . מלבד הערתי כי נפנופו המפתיע של רפי גינת מערוץ 10 הוא סנסציוני ואשר חלק גדול מפרטיו עדיין שרויים באפלה , אני מונע מעצמי מלהתייחס לפרשה מפני שבתי הגר אלרואי – בינו משמשת מפיקה בחברת החדשות של ערוץ 10 . אף על פי כן מדובר בסנסציה מפני שרפי גינת בעל וותק של 40 שנים בתעשיית הטלוויזיה בארץ ונחשב לפיגורה מוכשרת ובעלת קשרים , מפוטר בגין אי הצלחה ונשלח הביתה . באדיבות "הארץ" והמוסף הכלכלי שלו "TheMarker" (עיתוני הבית שלי אני מביא לקוראי הבלוג את האינפורמציה המעניינת של אמיר טייג ונתי טוקר בעניינו של רפי גינת משלשום , יום רביעי – 2 ביולי 2014 . הקוראים ישפטו בעצמם את טיב המידע .

 

ראה את המוסף הכלכלי "דה מארקר" מ- יום רביעי – 2 ביולי 2014 . כותרת ראשית במוסף הכלכלה של "הארץ" , "TheMarker" (עיתוני הבית שלי) – מאת נתי טוקר : "לאחר ששרף 80 מיליון שקל רפי גינת עוזב את ערוץ 10" . האם מדובר בהדחה ו/או בעזיבה מרצון של רפי גינת שנחשב לפיגורה מוכשרת בתעשייה ? 

 

ראה את המוסף הכלכלי "דה מארקר" מ-יום רביעי – 2 ביולי 2014 . כותרת במוסף הכלכלה של "הארץ" , "TheMarker" (עיתוני הבית שלי) הנוגעת להדחתו של רפי גינת מתפקיד מנכ"ל ערוץ 10 – מאת אמיר טייג : "טאלנט – לא מנהל" . האם מדובר בהדחה ו/או בעזיבה מרצון של רפי גינת שנחשב לפיגורה מוכשרת בתעשייה ? 

 סוף הפוסט מס' 409.