פרק קצרצר מספר עב כרס שחקרתי וכתבתי "כּוּר מַחֲצָבְתִּי" . עיקרון הדבקות במשימה – בקיבוץ ובטלוויזיה. פוסט מס' 383. כל הזכויות שמורות

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 383 : הועלה לאוויר בשעות הבוקר המוקדמות של יום ראשון – 27  באפריל 2014

———————————————————————————————–

פרק קצרצר מספר עָב כֶּרֶס שחקרתי וכתבתי בשנים 2014 – 1999 ואשר קרוי , "כּוּר מַחֲצָבְתִּי – עיקרון הדבקות במשימה בקיבוץ ובטלוויזיה". כל הזכויות שמורות. 

טקסט תמונה :  2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון . ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור . בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו הרָם מנכ"ל רשות שידור מכהן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כּוּר מַחֲצָבְתִּי

עיקרון  הדבקות  במשימה – בקיבוץ ובטלוויזיה. פרק קצרצר מסֶפֶר עב כרס שחקרתי וכתבתי "כּוּר מַחֲצָבְתִּי". זהו ספר אחד בסדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שאנוכי חוקר וכותב מאז 1999, ואשר קרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". הסדרה דנה ועוסקת בקורות ותולדות התפתחות תעשיית שידורי הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884, בשלושה תחומים עיקריים : חדשות, ספורט, ותיעוד. הסדרה בוחנת את שלושת התחומים הללו משלוש נקודות מבט ראשיות : התפתחות הכלכלה הטלוויזיונית והאמרה ועלייה דרמטית של גְרָף זכויות שידורים (באירועי הספורט), התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז שנות ה- 20 של המאה שעברה, והשפעת כוכבי וכוכבות הטלוויזיה בארץ ובעולם על הרייטינג בשידורי החדשות והספורט לגווניו הרבים.

 

סיסמת הספר והסדרה :

                                  FROM MY POINT OF VIEW – if you do, do it right – if not give it up

השורה התחתונה של הספר ושל הסדרה כולה :

THE HISTORY OF THE UNAVOIDABLE SYMBIOTIC RELATIONSHIPS BETWEEN TELEVISION AND SPORTS (+ News + Documentary) IN ISRAEL AND AROUND THE WORLD, IN YEARS OF 1936 – 2010 

כל הזכויות שמורות למחבר יואש אלרואי. הספר נחקר ונכתב בתקופה שבין אוקטובר 2000 לינואר 2012.    

"משה מת, יהושע מכניס"

 קוּמוּ, תּוֹעֵי מִדְבָּר, צְאוּ מִתּוֹךְ הַשְּמָמָה

 עוֹד הַדֶּרֶך רָב, עוֹד רַבָּה הַמִּלְחָמָה.

 רָב – לָכֶם לָנוּעַ, לָנוּד בָּעֲרָבָה

 וּלִפְנֵיכֶם פְּרוּשָה דֶּרֶךְ גְדוֹלָה, רְחָבָה. 

(חיים נחמן ביאליק מתוך השיר "מתי מדבר האחרונים". נכתב בשנת תרנ"ז-1897) . 

 

1. הקדמה קצרצרה

נולדתי בקיבוץ אָפִיקִים שבעמק הירדן בערב שבועות ה' החודש סיוון תרצ"ח , 4 ביוני 1938 . לא יכולתי להיוולד בקיבוץ טוב יותר ממנו בישראל . מעולם לא תיארתי לעצמי ולא שיערתי כי בגיל 33 יזמינו אותי מר דָן שִילוֹן ומר אָלֶכְּס גִלְעָדִי להיות כתב ועיתונאי יחד עמם בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הציבורית הישראלית , שנקראה בפי כל "הטלוויזיה הכללית" . אז גם התוודעתי לראשונה למר מָרְדְּכָי "מוֹטִי" קִירְשֶנְבָּאוּם . זה היה בקיץ חם אחד לפני ארבעים ושלוש שנים . ליתר דיוק בשבת – 3 ביולי 1971.

afikim 6

טקסט תמונה : קיבוץ אפיקים, פינת חמד בעמק הירדן. בקדמת התמונה נראה כביש בית שאן – טבריה החוצה את עמק הירדן . (התמונה באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמרות).

הפרק הקצרצר נכתב על קצה המזלג בעֶרֶב יוֹם השוֹאָה והגבורה של שנת 2014 (כ"ז ניסן תשע"ד) והוא מוקדש לחברי קיבוץ אָפִיקִים האמיצים שהתגייסו לבריגדה היהודית הלוחמת במלחמת העולם ה- 2 ואשר חירפו את נפשם מול הצורר הגרמני והקלגסים הנאציים . אח"כ סייעו אנשי קיבוץ אפיקים לאוּדִים מוּצָלִים מְאֵש להגיע מכִּבשנה של אירופה לארץ ישראל וגם לקיבוץ אָפִיקִים .

afikim 5

טקסט תמונה : חורף  1945 . מלחמת העולם ה- 2 . קבוצה מחברי קיבוץ אפיקים מתנדבת לשרת בבריגדה היהודית הלוחמת על אדמת אירופה בעת המאבק נגד הצורר הנאצי . זיהוי הנוכחים בשורה האחורית מימין לשמאל : מנחם מצגר , דוד "דודיק" פרדקין , יהודה לווין , שלום גרא , יצחק גרשוני , איש לא מזוהה , משה בכר . זיהוי הנוכחים בשורה הקדמית מימין לשמאל : דוד זיגלמן , איש לא מזוהה , סרג'נט בֶּנִי אִילָן (יליד ארה"ב) , יעקב רוזנהאוך , סרג'נט צבי ברנר (יליד ארה"ב, היה קודם לכן לוחם בפלוגות הלילה של צ'ארלס אורד ווינגייט בארץ ישראל) , חיים הורוביץ . כל האנשים הגיבורים האלה אינם עוד בין החיים . (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

2. כל חבר קיבוץ תורם לקהילה על פי יכולתו ומקבל על פי צרכיו

afikim 7

טקסט תמונה :  שנות ה- 40  של המאה שעברה . קיבוץ אָפִיקִים בראשיתו . (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות ) .

afikim 8

טקסט תמונה : קיץ 1946 . הכניסה לקיבוץ אָפִיקִים ומגדל המים שהפך לסמלו המסחרי של הקיבוץ . משמאל, משאבת הבנזין של הקיבוץ שנועדה לתדלק את צי המכוניות של הקיבוץ שעסקו בהבאת בולי עץ ענקיים מנמל חיפה לבית החרושת "קלת" של הקיבוץ. (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

afikim 13

טקסט תמונה : 1950. חבר קיבוץ אָפִיקִים יוסף שכטר מקבל בול עץ לקילוף בבית החרושת "קֶלֶת" . בולי העץ הענקיים הובאו באוניות מיערות אפריקה לנמל חיפה , ומשם הועמסו על צי המכוניות הכבדות של קיבוץ אָפִיקִים שהוסעו לבית החרושת "קֶלֶת" לקילוף ועיבוד . (התמונה באדיבות ארכיון קיבוץ אָפִיקִים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

afikim 14

טקסט תמונה : 1950 . מנוף מזלג מרים משטח עץ מקולף בבית החרושת "קלת" . (התמונה באדיבות ארכיון קיבוץ אָפִיקִים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אני אוֹ טוֹ טוֹ בן 80 היום . מעט מאוד אנשים השפיעו עלי בחיי ועיצבו את אופיי . אבא ואימא שלי ז"ל שכל כך אהבתי והערכתי הם הראשונים ברשימה קצרה . שני אנשים פשוטים וישרי דרך שעלו לארץ מליטא בסוף שנות ה- 20 וראשית שנות ה- 30 כדי לבנות חברה חדשה וצודקת בארץ ישראל .הם היו חלוצים . פועלים . אימא שלי הקדימה את אבא . צריך להבין באילו תנאים הם חיו . אימא הגיעה להכשרה בקבוצת כִּינֶרֶת . הם ישנו בלילה על קַש שהובא מהרפת . אבא שלי הגיע קצת אחריה . שניהם היו מראשוני בוני קיבוץ אָפִיקִים בעמק הירדן . מעולם לא שמעתי אותם מתלוננים . הם היו כל חייהם אנשי העבודה והעמל  . שְמַרִיָהוּ נַאבֶּל (בן 95 היום) היה המורה שלי לחינוך גופני וספורט בקיבוץ אפיקים . הוא היה איש קפדן , נוקשה וקשוח שדרש משמעת והישגיות . ממנו שמעתי לראשונה את האמירה ההיסטורית הנוגעת להגינות בספורט : "לנצח ביושר – להפסיד בכבוד" .

afikim 1

טקסט תמונה : חג סוכות 1954 . בתום הניצחון הקבוצתי  של "הפועל" אָפִיקִים בצליחת הכינרת התחרותית למרחק 6.5 ק"מ . אני בן 16 (רביעי מימין בשורת העומדים) לצדו של שמריהו נאבל (בחולצת "טי שירט" לבנה) המורה הבלתי נשכח לספורט וחינוך גופני . זיהוי העומדים מימין לשמאל : אהרון בר (ביכלר) , יונה רז (רוזנברג) , אברהם זלקטה , יואש אלרואי , שמריהו נאבל , שמואל "מוליק" כהן , ו- עוזי וואליש בן קיבוץ גינוסר. זיהוי הכורעים והיושבים מימין לשמאל : יצחק פלינט, צבי "צירי" אשכנזי, יורם קן , משה ציון , ומיכאל רכס . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

afikim 2

טקסט תמונה : שנת 1936 . קיבוץ אָפִיקִים בראשיתו . מורה ההתעמלות סולומון מלמד את ילדי כיתה א' לקפוץ על ארגז שוודי. (באדיבות ארכיון קיבוץ אָפִיקִים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

afikim 3

טקסט תמונה :  1942 קיבוץ אָפִיקִים . ילדים מזנקים לתחרות בריצת 60 מ' . זיהוי משמאל לימין : דַלְיָה רוֹן – לוּבַּרְסְקִי , עֶדְנָה רוֹט , איתמר גולני ז"ל  (היה מ"פ בצנחנים במלחמת העצמאות 1948 ונספה בגיל 20 בתאונת צניחה ממטוס דקוטה באוקטובר 1948), ודני שפירא. האחרים לא מזוהים. (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

afikim 4

טקסט תמונה :  קיץ 1942 . תחרויות א"ק באצטדיון המכבייה בתל אביב בהשתתפות תלמידים מקיבוץ אפיקים . זיהוי העומדים משמאל לימין : שמריהו נאבל , איש לא מזוהה , איתמר גולני , שני אנשים לא מזוהים , ויוסקה לוקסמבורג . זיהוי הכורעים משמאל לימין : דליה רון – לוברסקי (חובשת כובע) , עדנה רוט (יושבת) , שתי ילדות לא מזוהות , ואפרים חסקלברג . (באדיבות ארכיון אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

רוּדיק לֵוִוין היה "הבוס" שלי בענף הרפת . אדם פשוט . "רק" מנהל ענף הרֶפֶת בקיבוץ . אך חרוץ , צנוע , ועניו , ואיש בעל יושרה . רפתן נפלא ברמה של מדען , חקלאי בעל ידע וחזון , ודבק מאין כמוהו במשימה . רוּדיק לֵוִוין לא היה איש של דיבורים . הוא היה איש המעשה . מדינת ישראל עומדת על תִּלָה בגללו ובשל אנשים כמותו . בשירות הצבאי הקרבי שלי בחטיבת "גולני" השפיעו עלי יותר מכל , לא מג"דים ולא מח"טים , גם לא אוגדונרים , לא אלופי פיקוד , ולא רמטכ"לים , אלא המ"כ שלי בטירונות יְהוֹֻשעַ מִיצְמָאכֶר ממושב שְדֶה יַעֲקב וזְאֵב שְטֶרְנְהל (היום פרופסור) המ"מ שלי בקורס מ"כים ב- ג'וֹעָרָה (ג'וֹעָרָה הבסיס הצבאי הוותיק בעל מסורת ומורשת עוד מימי "ההגנה" ו- הפלמ"ח היה ממוקם ליד הקיבוצים עין השופט ורמת השופט) . הם השפיעו עלי מאוד בתחום המנהיגות והדוגמא האישית . אינני יכול וגם אינני רוצה לשכוח אותם . בלימודיי האקדמאיים במדרשה למורים לחינוך גופני מכון ווינגייט פגשתי את המורה המחנך שלי אוּרִי אָפֵק ואת המומחה למתמטיקה ופיסיקה יִצְחָק "אִיצִיק" מַנְדֶלְבְּרוֹיְד שהיה המורה שלי במקצוע הא"ק (שניהם בני 82 היום) . איציק מנדלברויד היה איש בעל היגיון הגיוני , מההגיוניים ביותר שהכרתי בחיי . הייתה לי זכות גדולה להיות סטודנט של שני מורים ומחנכים נכבדים ומחושבים ברמתם של אורי אפק ואיציק מנדלברויד שהעמידו דורות של מורים לחינוך גופני וספורט . הם הותירו עלי רושם עצום עד עצם היום הזה . ב- 1971 אִינָה לי גורלי לפגוש את שלושת אנשי טלוויזיה הישראלית הציבורית , אָלֶכְּס גִלְעָדִי , דָן שִילוֹן , ומוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם מאבות השידור הציבורי . שלושתם השפיעו עלי ועל בני דורי השפעה מכרעת ארוכת טווח . לא רק בגלל הידע הטלוויזיוני שאצרו בקרבם אלא ראשית דבר בשל ה- יושרה והדבקות במשימה שחוננו בה. דָן שִילוֹן ומוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם נמנו ב- 1968 על צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . בראש צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה ניצבו פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ וסגנו עוּזִי פֶּלֶד .

katz 1

טקסט תמונה : ינואר  1968 . פרופסור אליהוא כ"ץ (בן 42) בלשכת מנהל צוות ההקמה הממוקמת בקומה החמישית ב- "בית היהלומים" בשכונת רוממה ירושלים (בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית נבנה בירושלים עבור תעשיית יהלומים עתידית בעיר אולם הוסב והפך למשכנה של הטלוויזיה). פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ עלה לארץ מארה"ב  ב- 1963 .  ב- 1967 נחשב עדיין לעולה חדש אך השר הממונה על רשות השידור ישראל גלילי חשב שאין טוב ממנו והטיל עליו את המעמסה הכבדה להקים את הטלוויזיה הישראלית הציבורית מכלום . (באדיבות ארכיון שרגא מרחב . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

peled 1

טקסט תמונה : שנת 1968 . עוזי פלד בן 31 (לימים מנכ"ל חברת "טלעד" מזכייניות ערוץ 2 ) מפיק ועוזר רב יוזמה וסגנו של פרופסור אליהוא כ"ץ ב- 1968 , ניצב בפתח משרדי צוות ההקמה ברחוב שמאי בירושלים . הטלוויזיה הישראלית כונתה בפי כל "הטלביזיה הכללית" ומומחי הלשון קבעו אז שיש לכתוב את המילה הלועזית שכה השתרשה בשפה העברית ב- בֵית ולא בשני וָוים . (באדיבות עוזי פלד . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אָלֶכְּס גִלְעָדִי הגיע למשכן הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים ב- 1969 . דָן שִילוֹן קיבל את פניו . אלכס גלעדי הביא כעבור כמה חודשים את חברו יָאִיר שְטֶרְן שרק חזר לישראל יחד עם רעייתו הדסה "דסי" שטרן מלימודי תקשורת וטלוויזיה בארה"ב . גם את פניו הקביל דן שילון . ב- 1975 שמעתי לראשונה מפי מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ז"ל את שמעוֹ של הבימאי הדגול והמתעד האולימפי בַּאד גְרִינְסְפָּאן (Bud Greenspan) המנוח .  באולימפיאדת מונטריאול 1976 פגשתי אותו . בַּאד גְרִינְסְפָּאן יהודי – אמריקני ממנהטן (מת ב- 2010 בן 84) נחשב לאחד מאנשי הטלוויזיה הדגולים בדורנו . דוקומנטאריסט מוכשר בעל טביעת עין שלימד רבים מאִתנו בארץ ובעולם כיצד לחשוב בטלוויזיה , כיצד לתחקר ולתעד , כיצד לתסרט את החומר , וכיצד לכתוב בטלוויזיה . הכתיבה היא כישרון . בטלוויזיה היא גם מדע . אולי אומנות . ההשפעה של בַּאד גְרִינְסְפָּאן עלי היא נִצְחִית . סדרת הטלוויזיה הדוקומנטארית שלוֹ "OLYMPIAD" בת 22 הפרקים (כל פרק בן 50 דקות) היא מונומנט טלוויזיוני שיתקיים לעַד . צריך לראות אותה ולצפות בה כדי להבין מדוע היא מצבת זיכרון טלוויזיונית . ב- 1 באפריל 1984 פגשתי בבניין הטלוויזיה הישראלית בשכונת רוממה בירושלים איש אָהוּב . אוּרִי פּוֹרָת ז"ל מראשון לציון . אדם עַדִין , רגיש , שקול , וחכם . הוא התמנה ב- 1 באפריל 1984 ע"י ראש הממשלה יצחק שמיר למנכ"ל רשות השידור לתקופה של חמש שנים עד 1989. אינני רוצה ואינני יכול לשכוח את דמותו .

אבא ואימא שלי נולדו בלִיטָא ב- 1913 ו- 1912 למשפחות דתיות ציוניות . הם עזבו יחד עם אחיהם ואחיותיהם בסוף שנות ה- 20 ותחילת עשור ה- 30 במאה שעברה את בית הוריהם ששכנו בעיירות שירווינט וקורשאן ליד עיר הבירה קובנה בליטא , והעפילו לארץ ישראל כדי להקים כאן בית חדש . שניהם נטשו את כור מחצבתם והשאירו את הוריהם מאחור כדי לבנות את כור מחצבתם החדש בארץ ישראל . את קיבוץ אפיקים . אבא ואימא שלי גדלו והתחנכו בבתים דתיים ושומרי מסורת קפדניים אך החלום הציוני ודרך הגשמתו הפך אותם לצעירים חילוניים . שניהם גדלו בגולה והתחנכו על התפילה אולי סיסמא בת שנות אלפיים , "בשנה הבאה בירושלים" . משהגיעה השעה הגשימו את החלום . הם עלו לאֶרֶץ ישראל יחד עם אחיהם כדי לבנות חברה חדשה בארץ ישראל המתחדשת ואת קיבוץ אפיקים . שני הסבים ושתי הסבתות שלי נשארו לבדם בליטא . איש מילדיהם לא נשאר עם ההורים . מדובר בהתנתקות משפחתית בלתי הוגנת . קשה, כמעט מעשה אכזרי . אין זאת כי החזון הציוני היה חזק מהם . הוריהם המבוגרים נשארו לבד בליטא ללא ילדיהם . היום בגיל או טו טו 80 אני יודע בבירור שאם ילדיי ונכדיי היו מתנתקים ממני , נתלשים ממני ככה גם תמורת רעיון נשגב , לא הייתי מחזיק מעמד בלעדיהם . אימא שלי נולדה ב- 1912 בעיירה קוּרְשָאן להוריה מרדכי ורבקה פְּרֶס . אבא שלה היה רָב גדול בתורה ואימה עקרת בית . היא הייתה בת יחידה והצעירה ביותר במשפחה ולה ארבעה אחים . אימא ושני אחים שלה עלו ב- 1929 לארץ ישראל . שניים אחרים החליטו להקים את ביתם בדרום אפריקה . אימא שלי הצליחה ב- 1935 להעלות את הוריה מליטא לארץ ישראל . הוריה נולדו בלִיטָא ב- 1879 .

כששניהם הגיעו לארץ ישראל היו כבר בני 56 . צעירים במונחי הזמן של היום . מבוגרים אז . הם היו ציונים אך דתיים מכף רגל ועד ראש . סבא שלי למרות שהיה ציוני נראה כמו איש נטורי קרתה . מפני שהיו דתיים סירבו לגור באפיקים שהיה קיבוץ בעל אורח חיים חילוני . אימא שיכנה אותם בדירה קטנטונת בטבריה סמוך לבית הכנסת של העיר . טבריה הייתה אז עיר מעורבת בה גרו יחדיו יהודים וערבים . סבא וסבתא שלי היו אנשים מאוד עניים . בשנות מלחמת העולם ה- 2 נדרשה אימא לנסוע פעם בשבוע או עשרה ימים מקיבוץ אפיקים לטבריה עם ארגז בתוכו קצת ירקות ופרות ואיזו תרנגולת כדי שיהיה להם מה לאכול . תמיד נסעתי עִמה לבוש במכנסי ספורט כחולים ויָחֵף . כביש העמק חצה את הכפר הערבי הגדול צֶמַח (בערבית קראו לו סֶמַח – Semach) הרחוק כשלושה ק"מ צפונית לקיבוץ אפיקים . הנסיעה באוטובוס היָשָן המְאַסֵף של הימים ההם מהקיבוץ בואכה טבריה הייתה איטית ונמשכה כמעט שעה. כנכד קטן הייתי מאוד קשור אליהם . אהבתי את סבא וסבתא שלי אהבה רבה . אימא שלי סיפרה לי תמיד בהערצה גדולה על אביה, "תדע לך שסבא שלך הוא כמו נביא. בשעה שהפילדמרשאל הגרמני אֶרְוִוין רוֹמֶל ניצב בראש גיסותיו במלחמת העולם ה- 2 ב- 1942 בשערי אל עלמיין והייתה סכנה שיגיע גם לארץ ישראל , סבא שלך אמר , "לא יהיה חורבן בית שלישי…" . אימא שלי פסלת דגולה העריצה את הוריה , רחשה להם כבוד רב , ומאוד דאגה להם . אבא ואימא שלה נפטרו צעירים בגיל 69 . זה היה בשנת 1948 כשאני הייתי בן עֶשֶר . הייתי קשור מאוד אל שניהם . בכיתי בכי רב על מותם . התאבלתי עליהם זמן רב . לא יכולתי להתרכז בלימודים . התרחקתי גם משני ענפי הספורט הפופולריים האהובים עלי ביותר בקיבוץ ,כדורגל וכדורסל .

afikim 9

טקסט תמונה :  1935 . ארץ ישראל . סבא וסבתא שלי מרדכי ורבקה פרס , ההורים של אימא שלי . שניהם נולדו בליטא ב- 1879 והגיעו לטבריה בשנת 1935 בהיותם בני 56 . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

אבא שלי נולד בליטא ב- 1913 להוריו חייקל ושטירל . היו לו עוד שני אחים ואחות , טֵיְיבֶה , אושר ויוסל'ה. סבא חייקל שלי היה סוחר עצים . סבתא שטירל החזיקה את משק הבית . משפחה דתית ציונית שחיה את חייה בשלווה בעיירה שירווינט . אבא שלי למד ב- "חדר" . אח"כ הצטרף לתנועת הנוער הציונית בעיירה שחרתה על דגלה בשנה הבאה בירושלים . אבא ושני אֶחָיו עלו לארץ ישראל . האחות טייבה היגרה לקובה . יותר הם לא ראו את הוריהם . שלא כמו אימא שלי אבא לא הביא את הוריו לארץ . אינני יודע מה הסיבה . כששאלתי אותו פעם מדוע השאיר אותם מאחוריו בליטא ולא הביאם ארצה , כעס עלי ולא ענה . הוא אף פעם לא דיבר יותר מידי . הוא ידע לעבוד . הוא היה חקלאי ואיש המִסְפּוֹא הטוב ביותר שהכרתי מעודי . אבא שלי היה חלוץ והעבודה הייתה תכלית חייו . סבא חייקל וסבתא שטירל נִספו בשואה ב- 1942 . הגרמנים רצחו אותם . מעולם לא ראיתים . נותרו לזיכרון רק כמה תמונות דהויות .

afikim 10

טקסט תמונה :  שנת 1930. העיירה שירווינט בליטא . משפחת בלינדמן . סבא חייקל וסבתא שטירל שלי (ילידי 1877) . שיבה זרקה בשיערם בטרם עת . כאן הם בתמונה עם ילדיהם אוֹשֶר האח הגדול , משה (אבא שלי באמצע) , ויוסל'ה האח הצעיר . האחות הבכורה טֵיְיבֶה נעדרת מהתמונה . התמונה צולמה בשירווינט , כנראה ב- 1929 אולי ב- 1930 . דודי אוֹשֶר היה מבוני העיר חיפה ואח"כ הקים את ביתו בעמק יזרעאל במושב רמת צבי. אבא שלי היה מבוני קיבוץ אפיקים בעמק הירדן . דודי יוֹסָלֶ'ה היה מבוני קיבוץ גבת בעמק יזרעאל . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

קיבוץ אָפִיקִים כמו כל קיבוצי עמק הירדן הוקם , נבנה , והתמודד עם תנאי התיישבות קשים . אקלים חם וקדחת . מאחורי מציאות חיים כמעט בלתי אפשרית ניצב חזון אדיר ממדים . חיי הקיבוץ קראו לשִוויון חברתי מלא . סיסמת חיי הקיבוץ הייתה , "כל אחד תורם לקהילה על פי יכולתו – ומקבל על פי צרכיו" . חיי הקומונה הזאת בקיבוץ הם סמל החירות והדמוקרטיה . פילוסופיית חיים הירואית שהגשימה בצורה מלאה ושלמה את רעיון הקומוניזם האמיתי .  ההורים שלי כמו חבריהם בקיבוץ אפיקים היו אידיאליסטים שחונכו ע"י הוריהם על ערש הברכה , "לשנה הבאה בירושלים" . הורינו חינכו אותנו לחיי אחווה פשוטים וטהורים , וצנועים . הענווה , רעיון העבודה , הדבקות במשימה, המסירות והדוגמא האישית , החריצות וההסתפקות במועט , היו חרותים על דגלו של הקיבוץ .

afikim 11

טקסט תמונה : קיץ 1926. ראשוני קיבוץ אפיקים . חברי הפלוגה מתכנסים בזיכרון יעקב בשנת 1926 . יושבים בשורה הראשונה על הקרקע משמאל לימין : חנה בת – חיים (מאסטרו) , אריה בהיר (שמו ברוסיה היה לוֹנְיָה גֶלֶר) ורעייתו פִירָה . זיהוי היושבים בשורה השנייה על ספסל משמאל לימין : שני אנשים לא מזוהים , אייזיק שלמון (שולמן) אברהם לשם (אברשה לכטמן) , סיומה לין (לינקובסקי) , ארבעה אנשים לא מזוהים , וסיומה פינסקי (קצת מאחור בחולצה הכהה) . העומדים בשורה האחרונה אינם מזוהים . (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים) .

שורשיו הראשונים של קיבוץ אָפִיקִים נטועים בתנועת הנוער "השומר הצעיר" ברוסיה אשר פעלה בראשית שנות ה- 20 בתנאי מחתרת . במשך כעשור שנים נשא קיבוץ אפיקים את השם "קיבוץ השומר הצעיר מ- ס.ס.ס. ר." . ראשוני הקיבוץ הניחו את היסוד שלו בתרפ"ד – 1924 . חלק מחברי קיבוץ אפיקים עלו לארץ ישראל לאחר מאסרים וגירושים בעוון חינוך נוער יהודי לציונות סוציאליסטית , דמוקרטית , וקיבוצית . העולים הראשונים הגיעו לארץ ישראל בתקופת משבר כלכלי ואבטלה שאילצו את חברי הקיבוץ לנדוד למושבות ולערים כדי למצוא עבודה . את מבוקשם השיגו חברי קיבוץ אפיקים רק בעמק הירדן . התעסוקה המלאה בו אִפשרה לקיבוץ לחסוך מעט אמצעים כספיים , ששימשו לו יסוד ובסיס לראשית התיישבותו . ליד ענפי המשק החקלאי הניח קיבוץ אפיקים את היסוד לענף התובלה והתעשייה . זו האחרונה שימשה דחיפה להקמת התעשייה הקיבוצית .

בשנים הראשונות שימש קיבוץ אפיקים כאחד המרכזים לבירורים רעיוניים בהם השתתפו ראשי תנועת העבודה והתנועה הקיבוצית . הקיבוץ כשליח תנועתו ברוסיה הניף את דגל אחדותם של המחנה הפועלי והקיבוצי . "עוון" זה כפה עליו ועל תומכיו את נטישת ההסתדרות העולמית של "השומר הצעיר" כהכרעת הרוב בתוכה . הקיבוץ נאלץ להתארגן יחד עם התומכים בדרכו , ולהקים את הסתדרות "השומר הצעיר" – נצ"ח . העולים מהמסגרת החדשה קיבלו ברובם את הכשרתם בתוך הקיבוץ הראשון , כדי להוות גרעינים לקיבוצים נוספים במסגרת הקיבוץ המאוחד , אשר בעת ייסוּדוֹ דגל באיחוד התנועה הקיבוצית . קיבוץ אפיקים שימש מרכז מקרין לתנועתו בגולה ומקום קליטה וחינוך לעשרות חברות נוער [1] .

afikim 12

טקסט תמונה : שנת 1931. חצר קבוצת כינרת.

חברי קיבוץ אפיקים בחצר קבוצת כינרת טרם היציאה לנקודה "טוצ'קה" בה הוקם הקיבוץ בעמק הירדן היכן שהוא עומד היום . זהו צילום משותף של הפגישה המפורסמת של שלושת קיבוצי "השומר הצעיר" (נצ"ח) בקיבוץ המאוחד בחצר קבוצת כינרת בחג הפסח תרצ"א-1931 בהשתתפות שני מנהיגי היישוב ותנועת העבודה בימים ההם , ברל כצנלסון (בעל שפם שחור , מניח את יד שמאל על רגלו בשורת היושבים הראשונה חמישי משמאל ) ואברהם הרצפלד (לובש ז'קט בלוי ויושב ישיבה מזרחית בשורה הראשונה שביעי משמאל) . מימינו של אברהם הרצפלד שמיני משמאל יושב אריה אופיר (בבגדי חאקי מרכיב משקפיים) מראשוני החברים בקיבוץ אפיקים . (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים) .

השפעתו של ברל כצנלסון על חברי קיבוץ אפיקים (קיבוץ השומר הצעיר  מ- ס. ס. ס. ר.) וחברי הקיבוצים הקבוצות האחרים שהתיישבו בארץ ישראל באותה תקופה הייתה עצומה . הוא היה מנהיג של ההתיישבות העובדת כמו דוד בן גוריון ודבריו כ- "אלוהים חיים" . ברל כצנלסון נפטר בן 57  ב- 12 בספטמבר 1944 . באחת הפגישות של ברל כצנלסון עם חברי קיבוץ אפיקים בסוף שנות ה- 20 נשא בפניהם דברים שנשמעו כמו טקסט היסטורי :

"אתם באים מרוסיה, ואנו מייחלים כי תביאו עמכם את הטוב שבה. כוחה של רוסיה גדול כרגע במובן הרצון העז למעשים המפעם בקרבה . בעולם הגדול משווים אותה כעת לאמריקה במובן הטמפו שלה. הטיפוס האנושי של רוסיה במשך דורות הצטייר כאיש חולם, ולא כאיש מעשה. אחרי מהפכת אוקטובר של 1917 נראה הטיפוס שלה אקטיביסט. ואומנם לארץ ישראל דרוש טיפוס מאותו סוג. לארץ ולבניינה לא מספיק הטיפוס של האינטליגנט הרוסי, כי אם הטיפוס של החלוץ. כשבאתי אליכם לעפולה והתבוננתי ביש שלכם, בצריף חדר האכילה, בנשף שערכתם בו, ברדיו (הראשון בקיבוצים ואולי בארץ) וכדומה, רציתי לחשוב שאת הטמפו של החיים שלכם ברוסיה הבאתם גם לארץ ישראל. בפגישה זו עמכם שמעתי רוסית יותר מאשר במשך 18 שנים בארץ. הקיבוץ שהאוריינטציה שלו היא עברית, היה לו זמן מספיק במשך שנתיים וחצי לקיומו לרכוש לעצמו את השפה. אם במשך אותו זמן לא עולה בידי הקיבוץ לרכוש לעצמו את המפתח לארץ, סימן הוא לעזוּבה ידו. קשה לחשוד בכם בחוסר רצון לחיות חיים אינטלקטואליים. ומי בארץ משתמש בשפות זרות ? אלה הם אנשי האינטליגנציה, שלא הביאו אתם את הכרת ההכרח לרכוש לעצמם מערכי התרבות הנוצרת בארץ ישראל. אם יש חוגים כאלה בקרב האינטליגנציה בארץ, משונה לפגוש קיבוץ צעיר המסוגל להמשיך כל כך הרבה זמן בלי לשון ובלי אוצרות התרבות שנוצרו בארץ. צריך שיהיה מובן אצלכם שקיבוץ, משקו וחבריו ללא תרבות עברית אינם מתקשרים עם התחייה של האומה בארץ ישראל. אם לא יימצאו בקרבכם הכוחות הדרושים כדי להיאבק למען חדירה לתרבות עברית ארץ ישראלית, כי אז גורלכם בסכנה. אתם מוכרחים להתחיל לינוק ישר ממעיין האושר של ארץ ישראל. הגורם אשר מפריע אצלכם בתחום הנדון, זו הרוח השוררת בקרבכם. אנו נפגשים עם תופעה של התרוקנות מתוכן החיים היהודיים . בעיירה הייתה קיימת אומה יהודית, לא כן בערי. מה שמתרחש כעת ברוסיה מְסַכֵּן את גורלם של שלושת מיליוני היהודי. האנשים הבאים מהגירוש – הפרובלמה הציונית מטושטשת אצלם. נחוץ להתחיל להתחנך מחדש.

אתם השתמשתם בפתגמים רוסיים, ואף אחד משל הפילוסוף הגל, שנהפך למושג ריאקציוני, השתמשתם בביטוי מרקסיסטי, "ההוויה קובעת את ההכרה". ביטוי זה נכון אולי במקום שההוויה היא בת דורות. אבל לא אצלנו כרגע כשאנו עושים מהפכה. הצו שלנו תובע מאתנו להגביר את ההכרה שלנו, להגביר לאור ההכרה את פעולותינו.

כששאלתי את אנשי הגדוד ואת אנשי קיבוצי השומר הצעיר למה נחוצה פרוגרמה פוליטית ? אנו לי לפי הפתגם הנ"ל. אבל הרי בתל יוסף ובית אלפא חיים חברים בעלי הכרה שונה. לאבחנה שנעשתה כאן בנושא זה, ראוי להעיר : באופן אורגני מתהווה משפחה ולא קיבוץ. אומנם בכל קיבוץ ישנה שאיפה להיות אורגני. קיבוץ זה דבר עדין מאוד. היסוד שיש במשפחה יש גם בקיבוץ. אך בהרבה קיבוצים יש לטפח את היסוד החברי – אישי. כל יצירה זקוקה לטיפוח ולשמירה. נחוץ חוש מיוחד ליצירה, לחיי אדם, וגם לחיי קיבוץ. קיימות יצירות שמספיק להקימן פעם אחת אחרי התאמצות קצרה. יש יצירות שצריך לחדשן יום – יום. קבוצה היא יצירה כל כך רכה ועדינה שאם תתקיים במצב סטטי לא יהיה לה קיום . על פי מהותה היא מחייבת טיפוח יום – יום וזהירות. רוב ההרס שחל בקיבוצים בזמנינו איננו נובע מיסוד כלכלי או אידיאולוגי, כי אם מחוסר אותו היסוד שהזכרתי. פה דיברו על יתרונות, כל יצירה דורשת יתרונות. המצב הקשה ב- "גדוד העבודה" לא היה רק אידיאולוגי, הייתה גם שאלה של יחסי חברים ואימון הדדי ביניהם. אני מכיר אתכם מזמן שבאתם לארץ. החיים בארץ העמידו את חבריכם בניסיונות קשים ומרים, ואתם ניצלתם. מצב דומה עלול לחזור, כדי שלא להיפגע אתם צריכים לשמור על חוסנכם, שיש לו ערך בשביל התנועה כולה. וזאת מתוך שמירה על הקיבוץ ועל יחסי חברים תקינים בתוכו. אחד האמצעים לכך הוא הגברת בפעולה התרבותית בקיבוץ". דבריו של ברל כצנלסון הרשימו כה עמוקות את שומעיו בקיבוץ אפיקים עד שאחד החברים בקיבוץ אליעזר "לסיה" גלילי לא התאפק ו- העריך את השיחה הזאת של ברל כצנלסון כדברי נבואה [2] .

afikim 15

טקסט תמונה : אביב 1928 . חברי קיבוץ אפיקים חוגגים את חג הפסח ליד המגורים ברפת בקבוצת כינרת . כולם נראים חמורי סבר . איש איננו מחייך . זיהוי חלקי : שוכב מלפנים בקדמת התמונה , אריה אופיר. יושב באמצע השורה הראשונה , אברהם לשם (אברשה לכטמן) . יושב שני מימין בשורה השלישית , שלמה אלפרט (אביו של הצלם ואיש הקולנוע משהל'ה אלפרט) . יושב באמצע השורה השנייה הנמוכה , סיומה לין (לינקובסקי) . יושב חמישי משמאל בשורה השלישית, אליק שומרוני (בחולצייה לבנה פתוחה) . יושב ראשון משמאל בשורה השנייה, סיומה פינסקי. (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ביומן הקיבוץ מתאריך ה' בחשוון תרפ"ט – 9 באוקטובר 1928 ניתן למצוא : "כדי לקרב את החברים אל תיאטרון "אוהל" והצגותיו , ובכדי לקרב את החברים אל המילה ההולכת ונדפסת בארץ ישראל , החליטו כמה מן החברים לסדר מסיבה ראשונה של "עונג שבת" (מהטיפוס של "עונג שבת" בתל אביב מיסודו של חיים נחמן ביאליק) . היו הקראות של שלום עליכם , הקריאו קטעים ממנדלי מוכר ספרים וכדומה" . חיים נחמן ביאליק שלח ב- 16 בדצמבר 1928 את תגובתו לחברי קיבוץ אפיקים . כך כתב למרדכי "מִיטְיָה" קריצ'מן :

"שמחתי לשמוע על דבר מסיבות "עונג שבת" שלכם . דרככם נכונה . גם הצורה שבחרתם בה מתאימה למסיבה . לסמן מרחוק נושאים ותוכניות להרצאותיכם אי אפשר לי, שאינני יודע את טיב הקהל שלכם. עליכם לבחור מתוככם וועדה מיוחדת שתכין את החומר לשבתות הקרובות. אפשר גם להזמין לפרקים מרצים מן החוץ. ואם יש לכם איש המעמיק באגדה העברית, כדאי שתקבעו עתים גם לאגדה ולמו"מ ולשיחה עליה. איך שהוא שִמרו על המסיבות האלו ושִקדו על שִכלולן, ומובטחני, כי לא יעברו ימים רבים וכולכם תיווכחו בתועלתן החינוכית המרובה".

                                                          שלכם בלב ונפש

                                                          ח. נ. ביאליק

alroey 1

טקסט תמונה :  אימא שלי , שרק'ה פרס – בלינדמן – אלרואי בהיותה בת 19. התמונה צולמה ב- 1931 בארץ ישראל. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alroey 2

טקסט תמונה : אבא שלי משה בלינדמן – אלרואי בגיל 19 . התמונה צולמה בלִיטָא זמן קצר לפני עלייתו לארץ ישראל ולקיבוץ אפיקים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

alroey 3

טקסט תמונה :  קיץ 1957 . קיבוץ אפיקים . אני בן  19 (בגיל שאבא ואימא שלי עזבו את בתיהם ומשפחותיהם בשירווינט וקורשאן בליטא ועלו לארץ ישראל) בעת חופשה רגילה בשירות הצבאי שלי בגדוד 12 של חטיבת גולני . חלק מזמן החופשות הרגילות של חיילי קיבוץ אפיקים הוקדש לעבודה במשק. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סוף הפוסט.

[1]  ראה נספח : ספרו של אריה אופיר מוותיקי החברים בקיבוץ אפיקים , "אפיקים – דרכו של קיבוץ" (יצא לאור ב- 1986) .

[2]  ראה נספח : ספרו של אריה אופיר , "אפיקים – דרכו של קיבוץ" . (יצא לאור ב- 1951) .

סוף הפוסט .

דֵיְוִויד בְּלָאט. פוסט מס' 382. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 382 : הועלה לאוויר בשעות העֶרֶב המוקדמות של יום חמישי – 23  באפריל 2014

———————————————————————————————–

דֵיְוִויד בְּלָאט. כל הזכויות שמורות.

  טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

1. הקדמה קצרצרה

מאמן קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א דֵיְוִויד בְּלָאט עשה זאת . הוא העפיל אמש (יום רביעי – 23 באפריל 2014) יחד עם קבוצה בינונית , בלתי מאוזנת , ופגיעה אותה בנה בצלמו ל- Final four האירופי בכדורסל . מכבי ת"א הביסה אתמול בערב בהיכל הספורט ביד אליהו קבוצה איטלקית בלתי מאורגנת ושבורה אַרְמָאנִי מִילָאנוֹ תחת הנהגת מאמן מגוחך וחלש בתוצאה 86 : 66 במשחק הרביעי בסדרת רבע הגמר ב- Euroleague . כמי שמתבונן מהצד נראה לי כי מכבי ת"א וארמאני מילאנו הן שתי הקבוצות החלשות ב- Top 8 . דֵיְוִויד בְּלָאט וקבוצתו היו ברי מזל משהועיד להם הגורל הספורטיבי את אַרְמָאנִי מִילָאנוֹ החלשה (אומנם בעלת יתרון הביתיות) ואת מאמנה הדַל לוּקֶה בָּאנְקִי. אינני סבור שמכבי ת"א הייתה מוכשרת ומסוגלת לדלג בשלב הזה של רבע הגמר על מי מ- שֵש הקבוצות האחרות ברצלונה , ריאל מדריד , צסק"א מוסקבה , אולימפיאקוס , פאנאתינאיקוס , ואפילו גָאלָאטָאסָארָאיי הטורקית בסדרת משחקים של הטוב מחמישה . אמש ב- 20.30 (יום רביעי – 23 באפריל 2014) ביצע בימאי החדשות של ערוץ 10 דורון עובדיה – לונדי את ה- Spleet screen שלו , ועל המסך נראו יחדיו מגישת החדשות של ערוץ 10 גב' אוֹשְרָת קוֹטְלֶר (בירושלים) ו- יורם ארבל (בהיכל הספורט ביד אליהו) . אושרת קוטלר העבירה את רשות הדיבור ליורם ארבל ואיחלה לו "בהצלחה". המסך נותר חצוי לעוד כמה שניות וחדי העין מבין צופי הטלוויזיה לא יכלו להחמיץ את המבט הקורקטי והרציני שנעצה אוֹשְרָת קוֹטְלֶר ביורם ארבל . מבט אוֹרֵב . היא המתינה לראות האם יורם ארבל יָעֵז לשבש שוב את שמה ויקרא לה בטעות "מירב" כפי שעשה בפעם קודמת (צודקת).

יורם ארבל לא התבלבל וכדרמטורג עתיר ניסיון הכריז ונשא בפני מאות אלפים את דרשתו, "זהו רגע האמת של מכבי ת"א. המשחק הכי חשוב שלה" . המאמן דיוויד בלאט הבטיח לטל שורר בטרם שריקת הפתיחה כהאי לישנא, "אני יודע שהקהל שלנו יבוא וידחוף אותנו ואנחנו נחזיר להם בהשקעה מקסימלית". אחת מתופעות הספורט הוותיקות והמופלאות ביותר . אוהדי מועדון הפאר של מכבי ת"א לדורותיהם שומרים אמונים לקבוצה באש ובמים מאז היווסדה ב- 1932. אֶמֶש היה היכל הספורט ביד אליהו עמוס לעייפה גם אם מדובר בקבוצה איטלקית בינונית כ- אַרְמָאנִי מִילָאנוֹ שנכנעה והרימה דגל לבן וידיים ברבע הרביעי . 32 : 10 למכבי ת"א . הכדורסל המודרני איננו מתיר עוד לבנות קבוצה לא מאוזנת ללא שחקני ציר גבוהים ולא מרשה לבסס את תוכנית המשחק רק על קליעה מרחוק .

פרשן הכדורסל של ערוץ 10 פיני גרשון פרע אֶמֶש את השטר השני שלו . הוא צדק במרבית הסבריו ונימוקיו לאורך כל הדרך אם כי נותר ארוגנטי ומאדיר בכוח המיקרופון את עצמו , "כבר כתבתי לפני שלושה חודשים שמכבי ת"א יכולה להיות ב- Final four…זה מופיע בכתובים…" , הוא טוען . הצטרפותו כפרשן לערוץ 10 (במקומו של צְבִי שֶרְף) שדרגה כהרף עין את השדר המוביל שלו יורם ארבל . מנכ"ל ערוץ 10 מר רָפִי גִינָת שדרג את רשת הטלוויזיה שלו משחתם על הסכם זכויות שידורים עם קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א לעונת 2014 – 2013 . צוות השידורים של רפי גינת בראשות בימאי הספורט המצוין רְאוּבֵן "רוּבִיק" פּוֹדְגוֹר (הטוב בארץ) עמד במשימות הכיסוי לאורך כל העונה. יתרונו של רוּבִיק פּוֹדְגוֹר כבימאי טלוויזיה כפול : הוא ראשית דבר עיתונאי ערני, קפדן, ומדויק, שבנוסף מכיר היטב את חוקת הכדורסל ומבין את רזי המשחק . הכרת החוקה והבנה בניואנסים של המשחק מאפשרת לו להזריק באופן מותאם ופדנטי וללא היסוסים מיותרים את המוני ההילוכים החוזרים במהירות של SSM . השימוש התדיר של עשרות ומאות פעמים בהילוכים חוזרים (עיתוי הכנסת ה- Replay , נקודת הכניסה שלו , משכו , ונקודת היציאה) בשידור ישיר של משחק כדורסל הוא משימה מורכבת ורגישה של כל בימאי טלוויזיה באשר הוא ומעידה על כישרונו ושליטתו במלאכה . מדובר באחת התובנות החשובות ביותר המרכיבות את תורת הטלוויזיה הספורטיבית . לבטח בשידורים ישירים . זאת שעוסקת בתפישת שידור ובדרך הטובה ביותר שקשורה לאספקת אינפורמציה רציפה כמותית ואיכותית מבלי לאבד שבבי מידע אחרים בעֵת על חשבון הקרנת ה- Replays . הכנסת הילוכים חוזרים לאוויר שוב ושוב בשידור טלוויזיה ישיר היא כל פעם מהלך מכריע מחדש של הבימאי ותמיד החלטה ש- "נגועה" בהתלבטויות . קוראי הבלוג שמתמצאים בקורות תעשיית הטלוויזיה , אפילו קמעא , יכולים להבין באיזה לחץ נמצא הבימאי היושב בניידת השידור ואיזו אחריות רובצת עליו במשך כשעתיים – שעתיים וחצי המהלך השידור ישיר . עבודת הטלוויזיה המורכבת והמוצלחת של רְאוּבֵן "רוּבִיק" פּוֹדְגוֹר היא שירות מיטבי לצופיו וגם שיעור מצוין לקולגות שלו . ערוץ 10 רשאי להיות גאה ביכולתו המקצועית של רְאוּבֵן "רוּבִיק" פּוֹדְגוֹר . בימאי מחונן ובנוסף אדם בעל שֶקֶט נפשי , איש נעים הליכות שלעולם איננו מאבד את עשתונותיו .

2. דֵיְוִויד בְּלָאט

שעתו הגדולה של דיוויד בלאט כמאמן ספורט ואדם לא הייתה ה- העפלה ל- Final four אלא שני ראיונות הסיכום הנרגשים והמכובדים שלו בתום הניצחון המכריע על ארמאני מילאנו 86 : 66 . הוא התגלה כאיש תרבות שנכון לחלוק את התהילה עם עוזריו וכל צוות האימון שלו . את הריאיון הראשון העניק לשדר הקווים של ערוץ 10 מר טַל שוֹרֵר סמוך מאוד לשריקת הסיום וכעבור כמה דקות מאוחר יותר שוחח ארוכות (כ- 10 דקות) בהיכל הספורט ביד אליהו עם צוות השידור המוביל של ערוץ 10 יורם ארבל ופיני גרשון . באותה העת נע המדרוג של ערוץ 10 סביב נתון מרשים ביותר חסר תקדים של % 20.6 במגזר ה- "אוכלוסייה היהודית" , בעוד הרייטינג של ערוץ 2 הסתובב באותו הרגע סביב % 10.0 , ואילו הרייטינג הדלוח והעלוב של ערוץ 1 הגוסס ומט ליפול עמד על % 1.4 בלבד. מאות אלפי צופי טלוויזיה האזינו לשני הראיונות הנכבדים והנעלים שערכו ציוותי השידור של ערוץ 10 עם דיוויד בלאט . גם אם חזר לסורו ותקף – לעג למבקריו על שהרשו לעצמם לבקר ולתקוף את איכותו כמאמן כדורס , דיבר דֵיְוִויד בְּלָאט בלהט , ביושרה , ו- בדָם לִבּוֹ. במידה רבה הייתה זו שעתו היפה. טַל שוֹרֵר שַדָּר הקווים העירני והפעלתן של ערוץ 10 תפש אותו כמה שניות לאחר שריקת הסיום כשהוא נרגש , נלהב , ונסער עד דמעות בתום מבצע ההעפלה ל- Final four של מִילָאנוֹ 2014 .

דֵיְוִויד בְּלָאט מתראיין על הפרקט אצל טל שורר בעיניים דומעות וקול רוטט (1).

"ניצחנו עכשיו קבוצה גדולה ב- 20 נקודות הפרש…אין לי מילים להגיד על החברה שלנו…אנחנו כקבוצה החלטנו לנטרל את כל הרעשים ולהתרכז ביתרונות של הכדורסל ולהאמין בעצמנו…מכבי ת"א היא קבוצה גדולה בלי כוכבים גדולים…זהו הישג מדהים למכבי אלקטרה תל אביב…לפני שישה חודשים כולם, אבל כולם, הוציאו אותנו למִדְבָּר ללא דרך חזרה…עכשיו אני אגיד לך משהו…אחרי התבוסה לנס ציונה אמרתי שאנחנו מגיעים ל- Final four…זה הישג מדהים לשחקנים שרוצים ויודעים לשחק מתי שצריך…איך שצריך…וכמו שצריך…".

דֵיְוִויד בְּלָאט מתראיין מאוחר יותר בעמדת השידור אצל יורם ארבל פיני גרשון. הוא עכשיו הרבה יותר רגוע ושליו (2).

1. "שמרנו בצורה מדהימה…"

2. לפתע מתערב פיני גרשון (בעל ביטחון עצמי ומרגיש עליונות על מי שהיה פעם עוזרו במכבי ת"א וכעת משמש מאמן ראשי בזכות עצמו) , מנסה לגנוב את ההצגה מגיבור העלילה דיוויד בלאט , ומדבר אליו כפטרון שלו : "דיוויד עזוב את השטויות…" , הוא אומר , ושולף קמע בת מזל. "הקמע הזאת עשתה המון פיינאל פורים…" , טוען פיני גרשון ומסיט את הריאיון עם דיוויד בלאט לרמה של עובדי אלילים . פלא שהוא לא הושיב לצדו את הרב'ה יעקב גלויברמן . 

3. "אסור להתווכח עם ההיסטוריה , המסורת , והאמונה…"

4. "קיבלתי את הקבוצה שרציתי מדיוויד פדרמן ושמעון מזרחי…"

5. "אני מבקש להלל את קבוצת האימון של מכבי ת"א ואת שני עוזריי גיא גודס ואלון שטיין…ואת דגי ואחרים…הם עשו עבודה מדהימה…צוות האימון של מכבי ת"א הם ה- Spirit של מכבי ת"א…צוות האימון הוא חלק מאיכות המועדון…"

6. "בעניין דיוויד בלו…הוא חלק מההיסטוריה של מכבי ת"א…"

7. יורם ארבל מתפרץ : "שידחה את ה- Real astate שלו בשנה…"

8. "זה לא עניין של כסף…"

9. פיני גרשון שוב מנסה לגנוב את ההצגה כאילו מדובר בשיחת רחוב , "אה, הוא לא אוהב כסף…זה הכל כסף…הכסף מדבר…"

10. "דיוויד בלו הוא בחור קצת שונה…לפעמים מה שיש לו בלֵב חשוב יותר ממה שיש לו בכִּיס…"

11. "כל השנה דיברנו על ארבעה דברים : "רוגע , פוקוס , ביטחון , ואגרסיביות…דיברנו ושיננו זאת פעם אחר פעם…"

12. "אני האמנתי כל הזמן בשחקנים שלי…ואני עדיין מאמין בהם…" .

דֵיְוִויד בְּלָאט הצטייר לפתע כאיש תרבות אמריקני (עלה לארץ מבוסטון – ארה"ב ב- 1981 וגם לאחר כל כך הרבה שנים מבטאו האמריקני לא נטש אותו והוא עדיין מתקשה להתבטא ולדבר עברית נקייה ותקנית), סובלני, גלוי, ואדיב בניגוד לכמה ראיונות שהעניק בעבר לערוץ 10 וערוץ 5 בכבלים . אף על פי כן הוא נותר במידה רבה גם אמש רָדוּף וכמי שנוטה להאשים שוב ושוב את העיתונות לגווניה , משום שחלק ממנה איננו מאמין עיוור ביכולתו ובכישרונו . דֵיְוִויד בִּלָאט בנה העונה את הקבוצה בצלמו כמו אשתקד . בעונה שעברה איישו את שורות מכבי ת"א שני כדורסל מגוחכים בדמותם של דארקו פלאניניץ' וניק קיינר – מדלי . העונה הגיע למכבי ת"א שוב שחקן כדורסל גרוטסקי וקיקיוני בשם אנדריאה זִיזִ'יץ' . מיותר לציין שסוֹפוֹקְלִיס שְחוֹרְצִיָאנִיטִיס משחק על זמן שָאוּל . מיתריו וגידיו השומרים את מפרקי הברכיים והקרסוליים שלו עדיין תקינים (פחות או יותר) עומדים להתפקע מרוב משקל עודף עצום . זה קרה בעבר וזה עלול לקרות שוב מחדש בכל רגע בכל משחק עתידי . מדובר בשחקן שמשתכר כ- 1.000000 (מיליון) דולר בעונה תמורת כ- 19 – 13 דקות בלבד פֶּר התמודדות בה הוא משתתף (בשל חולשת מפרקיו וכושרו הגופני הלקוי) . למרות סגנון משחקו הכוחני והמכוער שלו וקרב החפירות שהוא מנהל כשהוא תוקף את סל היריב , הוא חיוני למערך הקבוצה שבנה דֵיְוִויד בְּלָאט . פציעה שלו מסכנת עד למאוד את פוטנציאל המאמן והקבוצה ואת אמביציות המועדון לפגוע שלושה בולים במטרה המשולשת .

מוזר שאיש כמו דיוויד בלאט שעלה ארצה לפני יותר משנות דור ממדינה דמוקרטית ואשר מקדשת עיתונות חופשית כ- ארה"ב , מרשה לעצמו לחשוב ולהעריך כי העיתונות , הרדיו , והטלוויזיה אמורים לעבוד אצל מכבי ת"א . הוא לא הראשון וכנראה לא האחרון שמתקומם נגד התקשורת . פיני גרשון הטיל חרם בעונת 2000 – 1999 על צוות הטלוויזיה שלי מאיר איינשטיין ואלי סהר וסירב להתראיין אצלם בטענה שהם תוקפים אותו ב- Commentary ובפרשנות שלהם מבלי ששניהם מבינים בכלל כדורסל . "הם מעולם לא היו בעצמם שחקני כדורסל וגם לא מאמנים , מהיכן הם שואבים את עזות המצח לומר כל כך הרבה שטויות לציבור הצופים" , טען בפני את טענתו זאת ולא התייצב לראיונות עמם . מאמן נבחרת ישראל צבי שרף תקף ב- 1997 בשידור ישיר On Camera בטלוויזיה את אֵלִי סַהַר בלשון גסה "שסרוסי יזדיין…" (שם משפחתו הקודם של אֵלִי סַהַר היה סָרוּסִי) מפני שחשב שאֵלִי סַהַר פרשן הכדורסל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מקפח אותו ומטיל בו דופי מקצועי באופן שיטתי . יו"ר מכבי ת"א עו"ד שמעון מזרחי אמר לי לא פעם אחת בסוף עשור ה- 90 של המאה שעברה כי הפרשנות של אלי סהר מוטה לרעת מכבי ת"א ואיננה מקצועית . דיוויד פדרמן לעומתו תמיד שתק ולא התערב במלאכת הכיסוי וה- Commentary של חטיבת הספורט בראשותי .

scharf 1

טקסט מסמך (1) : קיץ 1997 . אליפות אירופה בכדורסל מתקיימת בבדלונה וברצלונה בספרד. מאמן נבחרת ישראל צבי שרף נלחם בפרשן הכדורסל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 אלי סהר וגם בי : "גם יואש אלרואי צריך ללכת הביתה. 28 שנים הוא מנהל מחלקת הספורט. התחלפו כבר נשיאים וראשי ממשלות ורק יואש אלרואי נשאר" (1 מתוך 2) .

scharf 2

טקסט מסמך (2) : קיץ 1997 . אליפות אירופה בכדורסל מתקיימת בבדלונה וברצלונה בספרד. מאמן נבחרת ישראל צבי שרף נלחם בפרשן הכדורסל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 אלי סהר וגם בי : "גם יואש אלרואי צריך ללכת הביתה. 28 שנים הוא מנהל מחלקת הספורט. התחלפו כבר נשיאים וראשי ממשלות ורק יואש אלרואי נשאר" (2 מתוך 2) .

yoash 2 טקסט תמונה : 30 במארס 2000 . היכל הספורט ביד אליהו . השדר מאיר איינשטיין (משמאל) והפרשן אלי סהר (מימין) מאיישים את עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעת השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה לקבוצות אלופות . התמונה צולמה לאחר ניצחונה של מכבי ת"א במשחק השלישי והמכריע על אלופת איטליה קבוצת פאף בולוניה 79 : 63 , זכייה שהעניקה למכבי ת"א את הזכות להעפיל ל- Final four של סלוניקי 2000 . מאמן מכבי ת"א באותה עונה פיני גרשון החרים את מאיר איינשטיין ואת אלי סהר בטענה שהם מבקרים אותו מבלי שהם מבינים בכלל כדורסל . בתגובה כינה אותו מאיר איינשטיין בשמו פנחס ולא בכינויו "פיני" . (צילום ראובן שוורץ . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

3. סיכום קצרצר

מכבי ת"א החתימה את דֵיְוִויד בְּלָאט לתקופה של שלוש שנים כדי להשיג בכל עונה שלוש מטרות : לנצח באליפות המדינה , לזכות בגביע המדינה , ולקחת את גביע ה- Euroleague . אשתקד הפסיד דיוויד בלאט את אליפות המדינה למכבי חיפה וגם לא העפיל ל- Final four . השנה זכה בגביע המדינה והעפיל ל- Final four אולם טרם זכתה באליפות המדינה . מכבי ת"א נותרה קבוצת כדורסל פגיעה ודיוויד בלאט רגיש לביקורת . מדובר בעיניי בקבוצת כדורסל מוגבלת וחסרת כישרון מפני שהיא לא מאוזנת יחסית לתקציב (גדול הרבה יותר מכל תקציב של כל מועדון אחר בליגת העל הישראלית) שהעמידה הנהלתה לרשות דיוויד בלאט , ויותר מכל צפויה ומאבדת כדורים מבלי שהיא כפויה לכך גם בחודש אפריל של 2014 . אתמול שמונה . ביום שני תריסר . ביום שישי אחד עשר. השידור הישיר של מכבי ת"א – ארמאני מילאנו 86 : 66 אמש (יום רביעי – 23 באפריל 2014) בערוץ 10 גרף בין 20.30 ל- 23.00 רייטינג ממוצע ב- "אוכלוסייה היהודית" של % 15.9 . שיאי המִדְרוּג של ערוץ 10 היתמרו אתמול בערב לגבהים חדשים בין 21.45 ל- 23.00 כלהלן :

ערוץ / רייטינג / שעות                ערוץ 1             ערוץ 2              ערוץ 10

א. 22.00 – 21.45                                 % 2.2                 % 15.3                    % 16.9

ב. 22.15 – 22.00                                  % 2.0                 % 13.0                   % 17.7

ג. 22.30 – 22.15                                  % 1.5                 % 10.1                   % 20.6

ד. 22.45 – 22.30                                  % 1.6                 % 10.1                   % 16.1

ה. 23.00 – 22.45                                  % 1.0                 % 9.8                     % 9.9

 

סוף הפוסט .                                      

פרשן הכדורסל של ערוץ 10 פִּינִי גֵרְשוֹן פרע שלשום (יום שני – 21 באפריל 2014) את השטר הראשון בשלושה תשלומים. שידור ישיר בערוץ 10 מהיכל הספורט ביד אליהו : מכבי ת"א – ארמאני מילאנו 75 : 63 במשחק השלישי בסדרת רבע הגמר ב- Euroleage. פוסט מס' 381. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 381 : הועלה לאוויר בצהריים של יום רביעי – 23 באפריל 2014

———————————————————————————————–

פַּרְשָן הכדורסל של ערוץ 10 פִּינִי גֵרְשוֹן פרע שלשום (יום שני – 21 באפריל 2014) את השטר הראשון בשלושה תשלומים. שידור ישיר בערוץ 10 מהיכל הספורט ביד אליהו : מכבי ת"א מנצחת את אַרְמָאנִי מִילָאנוֹ 75 : 63 במשחק השלישי בסדרת רבע הגמר ב- Euroleage. כל הזכויות שמורות. טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

ציטוט : "יהירות ושחצנות יכולות להיחשב למעלות טובות אם האיש המוכשר ראוי להן". (אנונימי) .

1. פיני גרשון. הקדמה קצרצרה.

פרשן הכדורסל של ערוץ 10 פיני גרשון ממקם את עצמו באפריל 2014 בשוּרָת הַצָמֶרֶת של פרשני הספורט בטלוויזיה לצִדָם של מר אבי רצון ומר אריה מליניאק (שני האנשים האלה הניחו בשעתו את יסודות הפרשנות בטלוויזיה הישראלית הציבורית במשחקי הכדורגל והכדורסל) , בתום שלושת המפגשים של מכבי ת"א עם אַרְמָאנִי מִילָאנוֹ בשלב רבע הגמר בסדרת רבע הגמר של ה- Euroleague . אנוכי אומר זאת מבלי להתייחס לרמה המקצועית המוגבלת של מכבי ת"א וגם של אַרְמָאנִי מִילָאנוֹ על שחקניהן ומאמניהן . מדובר במשחקים מותחים וערוץ 10 גם צובר נתח רייטינג נאה , אולם רמת הכדורסל נמוכה . אי אפשר להרכיב קבוצת כדורסל ללא שחקני ציר גבוהים בעלי השפעה משמעותית ולבסס את תורת המשחק על קליעות מרחוק . מההיבט הזה מכבי ת"א וארמאני מילאנו דומות . למכבי ת"א יש את סוֹפוֹקְלִיס שְחוֹרְצִיָאנִיטִיס (2.06 מ') ול- אַרְמָאנִי מִילָאנוֹ יש את סמארדו סמואלס (גם הוא מתנשא ל- 2.06 מ') . פילוסופיית המשחק דומה : המון חדירות פנימה והוצאת הכדור החוצה לקלעים שלא תמיד מצליחים לצלוף . מכבי ת"א ניצחה אמש (יום שני – 21 באפריל 2014) בהיכל הספורט ביד אליהו במשחק השלישי את אַרְמָאנִי מִילָאנוֹ 75 : 63, הרבה אודות לחולשת הקליעה מרחוק של הקבוצה האיטלקית. מדובר בשחקני כדורסל מקצועניים וגם באוסף פספסנים מילאנזיים . מדהים ומוזר מפני שאין שום דמיון לנתוני הסטטיסטיקה האיטלקית הקודמים שחשפו מילאנו אחרת . אַרְמָאנִי מִילָאנוֹ הכניעה ביום שישי – 18 באפריל 2014 במשחק השני במילאנו את מכבי ת"א 91 : 77 . אמש (יום שני – 21 באפריל 2014) קלעו שחקני אַרְמָאנִי מִילָאנֹו רק 4 פעמים מתוך 25 זריקות לשלוש נקודות (% 16.0 בלבד) , ודייקו ב- 19 קליעות עונשין מתוך 28 (% 67.9ׂ) . מכבי ת"א פגעה אמש 6 פעמים מתוך 18 זריקות לשלוש נקודות (% 33.33) ודייקה ב- 9 זריקות עונשין מ- 13 (% 69.2) . במשחק הניצחון של אַרְמָאנִי מִילָאנוֹ על מכבי ת"א שהסתיים בתוצאה 91 : 77 לפני ארבעה ימים קלעו השחקנים האיטלקיים 13 פעמים מ- 28 זריקות לשלוש נקודות (% 46.5) ודייקו ב- 18 קליעות עונשין מ- 21 זריקות (% 85.7) . הפערים האיטלקיים בדיוק הקליעה לסל בין המשחק השני לבין השלישי – עצומים . שחקני מכבי ת"א קלעו במשחק השני ב- מִילָאנוֹ רק 5 פעמים לשלוש נקודות מתוך 22 ניסיונות (% 22.7) ודייקו ב- 20 זריקות עונשין מתוך 26 (% 76.9) . פיני גרשון צדק במרבית ההערכות שלו שנשענות על ידע ונימוקים . הוא איננו מהמר ולא מחזיק מעצמו נביא . גם כשהוא הופך פה ושם לחוזה מגיד עתידות הוא מסייג את עצמו . רב אומן בהבנת והכרת המשחק שאיננו מהסס לסייג את הערכותיו והגות ומחשבת הכדורסל שלו . יתרון עצום בפרשנות טלוויזיונית . פיני גרשון הוא כירורג כדורסל. האיש נושם, אוכל, שותה, ישן, וחולם כדורסל. הפרשן הזה חי את המשחק בכל רמ"ח אבריו . במהלך הפרשנויות הטלוויזיוניות שלו הוא מאוד מעורב . Appeale המאמן שלו איננו נוטש אותו והוא לא מתאפק ומחלק עצות לשחקני מכבי ת"א . פיני גרשון התגלה לי כפרופסור שמכיר היטב את הכדורסל הישראלי וגם את האירופי על בוריו לאורכו ולרוחבו . אמש (יום שני – 21 באפריל 2014) במצב של  56 : 42 לטובת מכבי ת"א אמר פיני גרשון בזו הלשון כהאי לישנא והסתמך כדרכו על עובדות מתמטיות : "אני לוקח עכשיו הימור על המשחק…הימור שלי…מכבי ת"א לא הפסידה מעולם כשדיוויד בלו קולע 15 נקודות…" (מאזנו של דֵיוִויד בְּלוּ עמד אמש באותו רגע על 15 נקודות) . הוא צדק והוכיח שוב שהוא פרשן זהיר , רציני , מהימן , ושיודע גם לנמק את הסבריו וניתוחיו .

הנהלת ערוץ 10 עשתה עסקה מצוינת משהושיבה אותו בכֵּס הָפַּרְשָן ליד יורם ארבל והדיחה משם את קודמו צבי שרף . נאמר כבר ב- בלוג הזה לא פעם ולא פעמיים כי שדרים ופרשנים נבונים בטלוויזיה נמדדים לא רק בכישרון ההסברה אלא גם ביכולת ההערכה שלהם את התרחשותן של סיטואציות עתידיות לעיתים מורכבות ואת ותוצאתן הסופית, ואין מדובר רק בשידורי ספורט כמו כדורגל, כדורסל , א"ק , שחייה , ומה לא . תקשורת המונים היא עסק רציני שנשען על מהימנות בין מדווח ומוסר האינפורמציה לבין מקבלה . שדרים ופרשנים נוטלים על עצמם אחריות עצומה משהם ניצבים חשופים בחלון הראווה של כל רשת טלוויזיה באשר היא . רואים אותם ומקשיבים להם . האנשים הנבחרים האלה מחזיקים מיקרופון שאיננו צעצוע פרטי שלהם אלא מייצגים ראשיים של אותה רשת הטלוויזיה שנותנת בהם אמון ומציבה אותם בקדמת הבימה . הם אינם רשאים להעריך ולשגות ואח"כ להתלוצץ עם קהלם . תקשורת המונים שונאת טעויות של שדרניה מחד והתנצלויות שלהם מאידך . טעויות עושים בין ארבע קירות בבית לא מול קהל . זאת המסגרת וככה זה עובד . פיני גרשון עומד לפי שעה בקריטריון הנוקשה הזה . לא בכדי שלושת הפוסטים האחרונים ב- בלוג מוקדשים לפועלו בערוץ 10 . את השטר הראשון פרע פיני גרשון בשלושה תשלומים בשלושת שידוריו הישירים האחרונים . נראה מה מחכה לו היום (יום רביעי – 23 באפריל 2014) בשידור הישיר בערוץ 10 של משחק הרביעי בהיכל הספורט בין מכבי ת"א לארמאני מילאנו והאם יפרע גם את השטר השני בתשלום בודד .

לא כולם מקבלים את הגישה הנוקשה של תקשורת המונים הגורסת כי שדרנים אינם טועים ולא מתנצלים . שדר השחייה משה גרטל איחל לצופיו בתום אחד משידורי השחייה הישירים באולימפיאדת אטלנטה 1996 "לילה טוב" , ושלח אותם , "לנוח על משכבם בשלום…" . הוא אמר זאת אולי בבדיחות דעת אולם המיקרופון שלו לא סינן ועשה בו מייד שַמוֹת . הטקסט הוקלט לעַד על טייפ השידור . באולימפיאדת בייג'ינג 2008 התנבא בפרהסיה וזעק למיקרופון במשחה הגמר לשליחים 4 פעמים 100 מ' בסגנון חופשי , "כי צרפת תכה שוק על ירך ארה"ב…" . קרה בדיוק ההפך . אינני זוכר אם הוא התנצל או לאו , אולם היה ברור כי המיקרופון עשה בו שוב שַמוֹת . באולימפיאדת לונדון 2012 הסתמס מעת לעת עם צופיו בעת השידורים הישירים עצמם מהתחרויות ב- בריכת השחייה (על חשבון העברת אינפורמציה טלוויזיונית רלוואנטית לשמה נשלח) ואיבד קליל את אמינותו כשַדָּר אולימפי . שום שדר אולימפי מבין 200 (מאתיים) רשתות טלוויזיה שכיסו את אולימפיאדת לונדון 2012 לא העז להסתמס ב- iphone שלו עם צופיו בעת שידור ישיר של מקצוע כזה ו/או אחר . מעידותיו המביכות של משה גרטל באולימפיאדת לונדון 2012 נעשו תחת עינם הפקוחה של מנכ"ל רשות השידור הכושל יוני בן מנחם ועוזרו הקרוב זליג רבינוביץ' שהסכינו עמן . שניהם העניקו גיבוי טוטאלי לשַדָּר השחייה האולימפי שלהם בלונדון 2012 . מעולם לא שמעתי כי שדר טלוויזיה כלשהו , יהיה מי שיהיה , עוסק בשילוח SMS מה- iphone שלו לצופיו במהלך עבודתו הישירה On line על חשבון משימת השידור שלשמה הוטס מישראל לאנגליה . משה גרטל קנה לו מוניטין ואולי גם מעריצים בדרך טלוויזיונית מפוקפקת ושנויה לחלוטין במחלוקת שאינני מאמין בה . לא רק לא מאמין אלא כופר בה לגמרי . אין דבר כזה . אנוכי התחנכתי על אסכולה טלוויזיונית שונה ואחרת במאה ושמונים מעלות . בריאיון לעיתונאי ערן נבון מהעיתון "ישראל היום" סיפר משה גרטל כלהלן : "…אני יודע שלפעמים אני פולט דבר שטות שיוצאים לי דברים ואז צוחקים עלי , אבל שחייה זה משעמם . לפעמים אני מרגיש שאני מעיר מתים…" . אולם לתבנית הטלוויזיה הקלסית והמוכרת יש שיטה . היא איננה עובדת על פי רצונותיהם ו/או שיגיונותיהם האקראיים של כאלה ואחרים , בטח לא על פי תפישת עולמו של משה גרטל .

בהיותי ילד קטן בכיתה א' חשבתי שהעולם עובד על פי דפוס אלוהי . הסָבִים והסַבְתּוֹת שלי ז"ל היו דתיים מאוד ושומרי מסורת קפדניים . ההורים שלי ז"ל מראשוני קיבוץ אפיקים בעמק הירדן היו אנשים חילוניים אולם האמינו באלוהים . גם אני כילד בקיבוץ אפיקים החילוני האמנתי באלוהים והלכתי להתפלל ב- בית הכנסת בקיבוץ ליד הורי החברים . נכון שבעת ביקוריי בבית הכנסת לבשתי רק מכנסי ספורט כחולים קצרים בלבד , התרוצצתי יחף , ולא חבשתי כיפה אולם זה לא הפריע לי להאמין באלוהים בדרכי שלי . התבוננתי בהורים המבוגרים לובשים טליתות ומנענעים את גופם לקֶצֶב התפילות . אלוהים שלי היה אבי הסדר העולמי בקיבוץ . מידי לילה התפללתי לאלוהים שלי וביקשתי ממנו שיקנה לי שוֹט כמו ה- שוֹטִים שכמה מהם שכנו באורוות הקיבוץ . רציתי שוֹט לא כדי להצליף בסוסים שאהבתי אלא כדי להיות ילד נחשב . התפללתי לאלוהים עד שהבנתי שהעולם שלו לא עובד ככה . אז התפלחתי לאורווה וגנבתי שוֹט ואח"כ ביקשתי מאלוהים שיסלח לי .

מוזר שמשה גרטל (בן 68) חושב גם היום שהוא מוכשר ויכול לשנות את כללי הטלוויזיה הקלאסיים הישנים . הוא לא .

gertel navon טקסט מסמך : משה גרטל מתראיין לעיתונאי ערן נבון ומעיד על עיסתו ותפישתו העיתונאית כשדר טלוויזיה . לקרוא ולא להאמין . (באדיבות "ישראל היום") . yoash 29 טקסט תמונה : קיץ 1980 . משרד מחלקת הספורט בקומה החמישית של בניין הטלוויזיה בשכונת קוממה בירושלים . משה גרטל (מימין) ואנוכי . התמונה צולמה זמן קצר בטרם התמניתי למנהל ומנווט שידורי הספורט (במקומו של אלכס גלעדי) ושנים רבות לפני שמשה גרטל הפך לשדר שחייה אולימפי . יושב משמאל פרשן ההתעמלות ז'קי ווישניה ולידו מציץ ראשה של עוזרת ההפקה גב' עדה קרן . יושב מימן בקדמת התמונה פרשן הא"ק דוד "דודיק" אייגר . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

מר משה גרטל שימש שדר שחייה אולימפי מאז 1992 אולם שידר ישיר רק פעם אחת מידי ארבע שנים . כאן טמונה אחת הסיבות לכישלונו מנקודת מבטי . הזדמנות בודדה המוענקת לשדר כזה ו/או אחר פעם אחת בלבד בארבע שנים היא מעט מידי וגם תמיד מאוחר מידי . משה גרטל איננו בר השוואה עם שדרני על בשחייה כמו האמריקני ברנט מאסברגר (Brent Musberger) ו/או נִסִים קִיוִויתִּי (בן 88 היום) . נסים קיוויתי שימש Presnter מוצלח ומוכשר של השידור הציבורי הטלוויזיוני בשנים 1990 – 1970 . הוא שימש שדר אולימפי ראשי של שני ענפי הספורט המרכזיים ביותר בכל אולימפיאדה , א"ק ושחייה , מאז אולימפיאדת הדמים של מינכן 1972 לרבות מונטריאול 1976 , מוסקבה 1980 , לוס אנג'לס 1984 , וסיאול 1988 . אולם גם הוא נפל טרף למיקרופון המתעתע . בטרם הזינוק לריצת הגמר ב- 100 מ' לגברים באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 דיווח נסים קיוויתי לצופיו במדינת ישראל בשידור ישיר כי המועמד לניצחון האצן האמריקני קארל לואיס , "נראה מתוח וחיוור…" . מתוח אולי כן אולם אי אפשר היה להבחין בחיוורונו משום שקארל לואיס הוא אתלט שחור וצבעו כפחם . ב- 1 ביוני 1986 ב- מונדיאל מכסיקו 1986 , שידר נסים קיוויתי בטעות במשך כשבע דקות מעמדת שידור נוחה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון "חליסקו" בגוואדאלאחארה , כי ברזיל צועדת ביתרון 1 : 0 על יריבתה ספרד משער שלא היה (נפסל ע"י השופט) בעוד התוצאה הייתה 0 : 0 . רצועת ההקלטה המגנטית של ה- VTR (ראשי תיבות של Video Tape Recording) הקליטה את שתי הטעויות שנאמרו בשידור ישיר ועשתה בו שַמוֹת למרות ההיסטוריה הארוכה שלו והמוניטין העצום שלו . spain 21 טקסט תמונה : 1982 . נסים קיוויתי ( מימין) שדר ספורט מוכשר ומוצלח של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1991 – 1970 . משמאל , דני דבורין וגדעון הוד (במרכז) . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מרדכי שפיגלר שימש ב- 21 ביוני 1970 פרשן של שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית דן שילון בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי , במשחק הגמר של מונדיאל  מכסיקו 1970 בו הביסה ברזיל את איטליה 4 : 1 . אני רואה במרדכי שפיגלר את אבי הפרשנות "של מה בכך" בטלוויזיה וממציאה של פרשנות כדורגל נדושה , שגרתית , וטפלה . ובמקרים רבים חסרת ערך . מרדכי שפיגלר תקע טריז בין יכולתו הרבה על כר הדשא לבין כישרונו הדַל ליד המיקרופון . בטרם שריקת הפתיחה למשחק הגמר ההוא במונדיאל מכסיקו 1970 לפני 44 שנים הגה משפט פרשנות סתמי וחסר ערך בו בישר לדן שילון , "כי במצב של תיקו אפס הקבוצה שתבקיע ראשונה היא זאת שתוביל 1 : 0" . המיקרופון הזדוני עשה שַמוֹת במרדכי שפיגלר ולרוע מזלו הרצועה המגנטית של סרט ההקלטה דאגה לשַמֵר את פרשנות הטריוויה הילדותית הזאת. בקריירת הטלוויזיה הארוכה שלי הזדמן לי להאזין לשידורי כדורגל וכדורסל של הרבה שדרנים ופרשנים , ביניהם אנגליים ואמריקניים . שחקן הכדורסל האמריקני הנודע ביל ראסל (Bill Russell) שימש פרשן כדורסל תקופת מה בחטיבת הספורט של ABC בראשותו של רון ארלדג' . עכשיו כשאנוכי כותב את הפוסט הזה בזכות פיני גרשון אני נזכר ב- ביל ראסל הנבון והמקורי ובגישתו הרצינית למיקרופון הפרשנות של רשת הטלוויזיה ABC בעת ההיא. ביל ראסל ופיני גרשון הם אנטי תזה ל- משה גרטל. bill russel טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה . פרשן הכדורסל של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC ביל ראסל (משמאל) והשדר המוביל שלו קית' ג'קסון (Kieth Jackson מימין) . (התמונה באדיבות ABCׂ) .

מוסד תקשורת המונים בין אם מדובר בטלוויזיה , רדיו , ועיתונות מתעב טעויות של עיתונאיו מחד והתנצלויות שלהם מאידך . דבר אחד ברור ומוחלט . אין סיכוי שהאמירות השנונות של הטובים במנסחי הטקסטים בטלוויזיה נשלפות מהשרווּל. הן מחושבות מראש. רבים חשבו פעם שאמירותיו האימורטליות של מנחה הטלוויזיה האמריקני רָב המוניטין ואבי תוכניות ה- "Talk Show" ג'וֹנִי קָארְסוֹן המנוח נורו על ידו אינסטינקטיבית מהמותן . הרבה מאוד צופי טלוויזיה סברו שההתחכמויות שלו , הטקסטים השנונים , הבדיחות החכמות , וההומור של הגאון הזה בתוכנית הטלוויזיונית המפורסמת שלוֹ "NBC The Tonight Show" , שרצה שנות דוֹר רצופות 1992- 1962 , אומנם נשלפו מהשרווּל ונאמרו כלאחר יד . טעות , זה לא נכון . לאחר שפרש גילה לציבור כי מעולם לא אִלְתֵּר ולא הִמציא . הכל היה כתוב , מחושב , ומתוכנן לפרטים מראש . המפיקים והעורכים עשו חזרות קפדניות לקראת שידורה הישיר של כל תוכנית . הם ערכו חזרות מדויקות ותִּזמנו את האמירות של ג'וני קארסון , בעוד לצופי הטלוויזיה היה נדמה כאילו הן פרי תגובה של הרגע ונשלפו לפתע מהשרוול ע"י המנחה המוכשר .

carson

טקסט תמונה : 1965 . ג'וני קארסון השנון (מימין) מראיין בתוכנית "The Tonight Show" של רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC את בימאי הקולנוע וודי אלן שהיה בעצמו חריף שכל וביטוי . (באדיבות הוצאת TV Guide 50 years of Television).

ג'וני קארסון קבע כי הטקסט איננו מקרי והוא תמיד מחושב מראש גם אם נדמה כי נשלף מהשרוול . זאת הייתה גאוניותו . כישרונו של ג'וֹנִי קָארְסוֹן היה טמון ביכולתו להתכונן ולהתאמן שבעים ושבע פעמים לקראת השידור הישיר . נדמה היה כי אמירותיו השנונות  באמת נאמרו כלאחר יד ונשלפו מפני שהדבר נעשה בחֵן ובטבעיות כה רבה וכמובן בעיתוי הנכון . אך הן תוכננו למפרֵע . זאת הייתה גאוניותו של המנחה שהיה לאט רק כוכב טלוויזיה אלא גם דמות תיאטרלית . "לא השארתי דבר ליד המקרה" , אמר , והוסיף ג'וני קארסון , "הצהרות טלוויזיוניות הנשלפות מהשרווּל משולות ל- Gembling . הן הימור שעלולות להפוך לחֶרֶב פִּיפִיוֹת ואת אומרם לטמבל וטיפש גמור" . מן ההיבט הזה היה ג'וֹנִי קָארְסוֹן איש טלוויזיה מחושב וזהיר שלא נטל מעולם סיכונים מיותרים . 

2. פיני גרשון . פרקים נבחרים מהתקצירים הקודמים בשלושת המפגשים של מכבי ת"א עם ארמאני מילאנו

יום רביעי – 16 באפריל 2014. מכבי ת"א מנצחת במשחק הראשון במילאנו את ארמאני מילאנו בהארכה 101 : 99 וצועדת ביתרון 1 : 0 בסדרת רבע הגמר של ה- Euroleague. (בתום הזמן החוקי הייתה התוצאה 87 : 87).

1. "המשחק עדיין לא גמור… ראינו כבר מה אפשר לעשות בשלוש דקות וחצי האחרונות של המשחק…"

2. "אפשר לחזור למשחק…בטח שאפשר לחזור למשחק… מה קרה לך יורם ארבל…?"

3. "דקה וחצי לסיום המשחק…רק 7 נקודות הפרש לארמאני מילאנו…המשחק לא התחיל…"

4. "זהו הרבע האחרון אבל הראשון שמכבי ת"א עוצרת את ארמאני מילאנו על 14 נקודות…"

5. "יורם ארבל אמרתי לך ש- שום דבר לא גמור למרות שבמצב של 84 : 72 זה נראה כך…"

6. "הם גם לא חכמים גדולים…לתוצאה הסופית במשחק הזה יכולה להיות השפעה על המשחק הבא…"

7. "מכבי ת"א צריכה להיות לדעתי טובה יותר בהארכה…"

8. "ניצחון גדול…יכול להיות ניצחון של סדרה…עשינו את זה…"

יום שישי – 18 באפריל 2014. ארמאני מילאנו מנצחת במשחק השני במילאנו את מכבי ת"א בתוצאה 91 : 77 ומשווה את ההתמודדות בסדרת רבע הגמר ל- 1 : 1.

1. "ארמאני מילאנו שבורה…היא תילחם במשחק השני בסגנון בושידו ו- ז'יאוז'יטסו…היא תבוא לפרק ולפוצץ…זה הסיכוי האחרון שלהם…"

2. "אני חושב שהסדרה תסתיים ביום רביעי – 23 באפריל 2014 ביד אליהו בתל אביב…"

3. "אני חושב שמכבי ת"א לוקחת את הסדרה…אבל אם ארמאני מילאנו תנצח את מכבי ת"א במשחק השני בהפרש של 20 נקודות , היא יכולה לחזור לסדרה…"

4. "קשה לי להאמין שארמאני מילאנו יכולה לנצח את מכבי ת"א בהיכל הספורט ביד אליהו…"

יום שני – 21 באפריל 2014. מכבי ת"א מנצחת במשחק השלישי בהיכל הספורט ביד אליהו את ארמאני מילאנו 75 : 63, וצועדת ביתרון 2 : 1 בסדרה.

1. "האופטימיות שלי נובעת מהסטטיסטיקה…מכבי ת"א מנצחת תמיד בהיכל הספורט ביד אליהו בהפרש של 5 עד 8 נקודות…"

2. "מכבי ת"א תנצח אם תשחק נכון ותלויה גם ביכולת הקליעה שלה מטווח של 3 נקודות…"

3. "דווין סמית' טוב יותר כשסופוקליס שחורציאניטיס על הפרקט…הוא מושך אליו את השומרים האיטלקיים על שחקני החוץ של מכבי ת"א…כשסופוקליס שחורציאניטיס בחוץ השומרים של דווין סמית' נצמדים אליו קרוב יותר ולא מאפשרים לו כר פעולה…"

4. "לוקה באנקי מסתכן כשהוא משאיר את קית' לאנגפורד במגרש עם שתי עבירות אישיות…"

5. "למה סופוקליס שחורציאניטיס דוחף ידיים ועושה פאולים…מילא הוא לא מסתדר עם הרגליים…אבל ידיים…?"

6. "יוגב אוחיון לך על קית' לאנגפורד…"

7. "במשחק מהסוג הזה 10 נקודות הפרש 39 : 29 לטובת מכבי ת"א זה הרבה…"

8. "56 : 42 למכבי ת"א…הימור שלי…מכבי ת"א לא הפסידה מעולם כש- דיוויד בלו קולע 15 נקודות…" 9. "יורם ארבל אני פנוי להובלה…"

פרשן הכדורסל של ערוץ 10 פיני גרשון פרע את השטר הראשון שלו בשלושה תשלומים , העליתי לדיון את חשיבות הפרשנות הטלוויזיונית שלו מפני שהוא מנתח את מפת הקרב , מנמק את מהלכי ההסברה שלו , ומסייג את תחזיותיו . הוא חי את המשחק והכדורסל זורם לו בעורקיו . הוא איננו צריך להתאמץ להבין את הניואנסים השונים של המשחק שרחוקים מעין עם הארץ . הישגיו הנכבדים בעבר הם מקור סמכותו . נכון שהוא משתמש לעיתים בשפת רחוב אולם הוא איננו בלופר . חלק גדול ממערך ההסברה שלו נשען על מתמטיקה וסטטיסטיקה . על עובדות . פיני גרשון התגלה כ- כוכב טלוויזיה בשלושת השידורים הישירים האחרונים של ערוץ 10 בסדרת רבע הגמר של מכבי ת"א – ארמאני מילאנו ב- Euroleague.

3. יורם ארבל

עוד לא היה דבר כזה בתולדות הטלוויזיה במדינת ישראל שבו שַדָּר ספורט אחד יהיה אותו שַדָּר מוביל של משחקי הכדורסל והכדורגל בשלושה ערוצי טלוויזיה ארציים שונים : ערוץ 10, ערוץ 2, ו- ערוץ 1. בלתי מתקבל על הדעת מן ההיבט הזה יורם ארבל (בן 72) הוא מוטציה טלוויזיונית לא רק בישראל אלא בעולם כולו . תופעת טבע שאין לה אח ורע בתבל כולה . יורם ארבל שידר ישיר אמש (יום שלישי – 22 באפריל 2014) מעמדת שידור במדריד בעבור ערוץ 2 את משחק חצי הגמר הראשון ב- Champions League אתלטיקו מדריד – צ'לסי (0 : 0) . מדובר במשחק כדורגל לא רק משעמם אלא גם מכוער (רייטינג בר % 16.1) ובפרשן בטל בשישים לידו בשם שגיא כהן , אולם על כך אין יורם ארבל אחראי . מדהים ש- שלוש רשתות הטלוויזיה הארציות במדינת ישראל מעדיפות מכל וכול את שירותיו על פני שדרני ספורט אחרים . חיי המדף הטלוויזיוניים הארוכים כמעט נצחיים של יורם ארבל מטשטשים את הייחוד והבידול של כל ערוץ בנפרד . יורם ארבל משדרג בו זמנית את שלושתם ומאחד אותם לבימה פרטית משלו . יורם ארבל הופך לשליט ומושל בלעדי בכיפה כשמתחילה תורת ההשוואה . שלשום ביום שני (21 באפריל 2014) בעוד יורם ארבל משדר ישיר עבור ערוץ 10 מהיכל הספורט ביד אליהו את ניצחונה של מכבי ת"א על ארמאני מילאנו 75 : 63 במשחק השלישי בסדרת רבע הגמר ב- Euroleague , הציב ערוץ 1 בעמדת השידור שלו בסכנין את שדר הקווים ליאן ווילדאו על מנת שישמש תחליף לרגע לשדר הבכיר במשחק המרכזי סכנין – מכבי ת"א 2 : 1 . הפער הוא עצום לטובת יורם ארבל – מחד . מאידך – מדוע ליאן ווילדאו (שדר כדורגל מגוחך) מסכים מרצונו החופשי להיות שפן ניסיונות . אנשי טלוויזיה נבונים אינם נכנסים מראש לנעליים שגדולות ממידתם . השידור הישיר של משחק הכדורסל מכבי ת"א – ארמאני מילאנו 75 : 63 בערוץ 10 התבצע בעצם "ראש בראש" בשידור הישיר של ערוץ 1 הציבורי סכנין – מכבי ת"א 2 : 1 . צוות ערוץ 10 פיני גרשון ויורם ארבל צבר רייטינג ממוצע של % 13.5 מול צוות השידור של ערוץ 1 דני נוימן ו- ליאן ווילדאו שהשיג רייטינג ממוצע של % 4.9 בלבד . הפער העצום במִדְרוּג לטובת ערוץ 10 על פני ערוץ 1 נובע במידה רבה לא רק בשל אופי האירוע אלא גם בגלל המוניטין של הצוות המשדר .

4. מנכ"ל ערוץ 10 מר רָפִי גִינָת ערך עסקת טלוויזיה טובה משרכש את זכויות השידורים של משחקי מכבי ת"א ב- Euroleague לעונת 2014 – 2013 .

רפי גינת משלם לכל שידור ישיר של מכבי ת"א ברשת שלו כ- 120000 (מאה ועשרים אלף) דולר זכויות שידורים . פר משחק . תעשו בעצמכם את חשבון ההוצאות "המכביסטיות" של ערוץ 10 לאורך כל העונה של 2014 – 2013 . רפי גינת הוא איש טלוויזיה רב גוני בעל ניסיון עצום בתחום . בסיוע צוות השידור שלו פיני גרשון את יורם ארבל והבימאי המצוין ראובן "רוביק" פודגור וגם בעזרת המזל , מביס רפי גינת לאחרונה בטבלת ה- רייטינג שמביס את ערוץ 2 ושולח גם לקרשים את ערוץ 1 . הנה טבלת המדרוג של יום שני האחרון (21 באפריל 2014) בזמן צפייה ראשי החל מ- 20.30 ואשר מיטיבה עם ערוץ 10 , וקובעת שרפי גינת צדק .

ערוץ / רייטינג / שעות               ערוץ 1                  ערוץ 2                    ערוץ 10

א. 20.45 – 20.30                      % 3.1                    % 18.4                  % 8.4

ב. 21.00 – 20.45                      % 5.0                    % 17.8                  % 7.0

ג. 21.15 – 21.00                      % 5.8                    % 13.2                  % 8.2

ד. 21.30 – 21.15                     % 4.3                    % 11.5                  % 11.5

ה. 21.45 – 21.30                     % 2.6                    % 10.4                  % 12.4

ו. 22.00 – 21.45                     % 3.5                    % 8.7                    % 14.4

ז. 22.15 – 22.00                     % 6.9                    % 8.4                    % 10.4

ח. 22.30 – 22.15                     % 5.9                    % 8.4                    % 12.1

ט. 22.45 – 22.30                     % 6.0                    % 7.7                    % 13.3 

י. 23.00 – 22.45                     % 1.8                    % 7.5                    % 16.5 

יא. 23.15 – 23.00                     % 1.8                    % 7.2                    % 13.6

יב. 23.30 – 23.15                     % 1.6                    % 8.4                    % 9.1 

יג. 23.45 – 23.30                     % 1.1                    % 8.6                    % 8.1 

בטרם סיום : נראה אם פרשן הכדורסל המצוין של ערוץ 10 מר פנחס "פיני" גרשון יפרע הערב (יום רביעי – 23 באפריל 2014) בשידור ישיר את השטר השני במשחק הרביעי מכבי ת"א – ארמאני מילאנו בסדרת רבע הגמר של ה- Euroleague . פיני גרשון נכנס לנישה טלוויזיונית תובענית בפרק זה של חייו . הוא חייב להיות עירני כל שנייה , כל רגע , כל הזמן במשעול שבחר לצעוד בו עכשיו כפי שהיה בשעה שהוביל את מועדון הכדורסל של מכבי ת"א לפסגה האירופית. המיקרופון איננו מסננת. הוא בסך הכל מתעד טקסטים של שדרנים שמייצרים כמויות מלל עצומות ועמם על פי חוקי ההיגיון גם אחוז השטויות עולה . שום דבר לא מובטח לו .

סוף הפוסט .

גָארֶת' בֵּיְיל (Gareth bale). פוסט מס' 380. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 380 : הועלה לאוויר ביום שני – 21 באפריל 2014

———————————————————————————————–

גָארֶת' בֵּיְיל (Gareth Bale). כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : להלן מדידת הרייטינג במגזר "האוכלוסייה היהודית) של השידור הישיר בערוץ 10 מ- מִילָאנוֹ , ב- יום שישי – 18 באפריל 2014 ברבעי שעות בין 21.30 ל- 23.45 , של המשחק השני בסדרת רבע הגמר ב- Euroleague , אָרְמָאנִי מִילָאנוֹ – מכבי תל אביב 91 : 77 .

יום שישי – 18 באפריל 2014 . מדרוג הטלוויזיה ברבעי שעות במגזר "האוכלוסייה היהודית" בין 21.30 ל- 23.45 .

שעות / ערוצים / רייטינג          ערוץ 1             ערוץ 2               ערוץ 10

21.45 – 21.30                       % 3.2             % 14.1               % 6.4 

22.00 – 21.45                       % 3.0             % 13.7               % 7.9

22.15 – 22.00                       % 3.1             % 12.2               % 8.5

22.30 – 22.15                       % 2.9             % 12.8               % 8.3

22.45 – 22.30                       % 3.5             % 11.7               % 6.3

23.00 – 22.45                       % 2.9             % 11.5               % 7.3

23.15 – 23.00                       % 1.6              % 9.9                % 9.0

23.30 – 23.15                       % 1.8              % 4.3                % 10.9

23.45 – 23.30                       % 2.1              % 3.3                % 8.8

כמו רבים אחרים גם אני מצפה להאזין הערב (יום שני – 21 באפריל 2014) לפרשנותו של מר פנחס "פיני" גרשון במשחק הכדורסל השלישי בהיכל הספורט ביד אליהו בסדרת רבע הגמר ב- Euroleague בין מכבי ת"א לבין אַרְמָאנִי מִילָאנוֹ .

הערה 4 : מישהו וותיק העובד שנים רבות ברשות השידור כתב בעילום שם בעיתון "הָאָרֶץ" (יום שישי – 18 באפריל 2014) מאמר עובדתי ידוע (ונכון) , אך לעוס , בנאלי , ונדוש שאין בו שום חידוש ולא טריות וכותרתו , "ככה לא בונים רשות שידור" . כותב (ו/או כותבת) המאמר תוקף / תוקפת בחריפות רבה את הנהלת רשות השידור המובסת ובראשה המנכ"ל מר יוני בן מנחם , עוזרו הקרוב מר זליג רבינוביץ' , ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת . מערכת "הארץ" (עיתון הבית שלי) ראתה לנכון לפרסם את הפוסט למרות שכותבו נוהג כפחדן ומצטייר כמוג לב מבלי לגלות ברבים את שמו ותפקידו ברשות השידור . קונץ קטן . הכותב עושה מלאכה עלובה ומסתתר בשדה האנונימיות . אין דבר בזוי יותר (בעיניי) מלתקוף בעילום שֵם ולהאשים בשֵם האלמוניות גם אם מדובר בהנהלה כושלת , נרפית , ובלתי מוכשרת . יוני בן מנחם , זליג רבינוביץ' , ו- ד"ר אמיר גילת מסמלים את עליבות רשות השידור מצדו האחד של המטבע . הכותב האלמוני חסר אומץ לב ציבורי מינימלי ונעדר מוסר בסיסי בכך שהוא יורה עם סתרשף , חושף את עליבות עצמו (ועליבותו של ציבור לא קטן סמוך לו) בטלוויזיה וברדיו מצדו האחר של המטבע . רשות השידור הציבורית על הטלוויזיה והרדיו שלה נידונה לכליה מזה שנים במתכונתה הנוכחית . אי אפשר להציל אותה . הטלוויזיה הציבורית נהנית מרייטינג עלוב , רדוד , ונחות מאין כמותו ואף על פי כן משלמת הטלוויזיה משכורות ענק לחלק גדול מעובדיה (עיתונאים וטכנאים) ונהנית גם מ- מימון ציבורי אוטומטי של כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל מידי שנה בשנה של משלם האגרה . חלק גדול מעיתונאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ועיתונאי "קול ישראל" אינם מבינים את תפקידם וגם לא קוראים נכון את מפת הקרב הפוליטית . רובם פחדנים , אפתיים , נעדרי אומץ לב , שמסרבים לבצע מהפכת אמת בכוחות עצמם גלויה לעין כל . במהפכה יש נפגעים אולם היא טומנת בחובה תקוות , ועתיד טוב והוגן יותר . האם הם באמת סבורים כי המצב הטלוויזיוני – תקשורתי העצל הזה בו שרוי השידור הציבורי המט ליפול ואשר צובר מִדְרוּג כה מגוחך ורדוד יימשך לנצח ? מֶרֶד אַגְרָה לְאוּמִי כבר מונח על סף דלתם. במוקדם או במאוחר תתחולל המהפכה בלעדיהם ועל גופתם . אני מפנה אותם לגורלה של שכנתם הטלוויזיה היוונית הציבורית ERT הבלתי מוכשרת . דרך התנהלותה של ERT במשך שנים רבות הזכירה במידה רבה את אופן השתרכותה המגושם , המסורבל , הבלתי יעיל , הבלתי מקצועי , והבזבזני של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . השתרכות שהביאה בסופו של דבר ל- צבירת רייטינג אפסי , כלום , ובעצם לחיסולו של השידור הציבורי במתכונתו הקיימת . זאת לדעת : ERT איננה קיימת עוד . היא נמחקה ממפת התקשורת היוונית ע"י ממשלת יוון .

בטרם אנוכי משליך את הפוסט  החוזר על עצמו והבלתי חשוב "ככה לא בונים רשות שידור" לפח הוא מועבר לידיעת קוראי הבלוג . חוו את דעתכם לעצמכם אודות הכותב הפחדן שמביע את דעתו בפרהסיה בעילום שם ומתחבא באנונימיות מאחורי פרגוד . הרי מדובר בהבעת דעה במדינה דמוקרטית בעלת עיתונות חופשית חופשית . מדוע הוא נוהג כך ומסתתר ? מה יש לו להפסיד מגילוי שמו ? מדוע הוא חסר אומץ לב מינימלי ? האם הוא ירא את מנהליו וחושש למשכורתו ? האם הוא אופורטוניסט שמדלג מצד לצד ? מביך ומגוחך . אדם הגון , יישר דרך , ושלם עם דרכו איננו מביע את דעתו בעילום שם . טוב , אבל שמו שמור במערכת . 

rshut hashidur

 טקסט מסמך : יום שישי – 18 באפריל 2014 . עיתון "הארץ" . זהו המאמר "ככה לא בונים רשות שידור" שכתב מישהו ברשות השידור בעילום שם . עסק נוגה ומדכדך מפני שהכותב הוותיק שעובד שנים רבות ברשות השידור בחר לנהוג כמוג לב ו- להיוותר אנונימי . אנשים רציניים נושאים את האמת בגאון ובגלוי מבלי להישאר אלמונים . זרקתי את הפוסט הזה של הכותב האנונימי לפח . (באדיבות עיתון "הארץ") .

הערה 5 : אנוכי אוהב את ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) ואוהב אהבה רבה את המלחינה הנפלאה נורית הירש , ואת ירדנה ארזי , אילנית , ויוסי בנאי ז"ל . כוכבי תוכניות הבידור של ערוץ 10 אמש (יום ראשון – 20 באפריל 2014) ב- ערב חג פסח ב' היו משב רוח מרענן . יופי .

הערה 6 : קראתי את רשימתו הפסיבית של מר דוד אדלר "המוגבלות הממארת של האמת" אודות אמנון דנקנר ז"ל , כפי שהתפרסמה ביום ראשון – 20 באפריל 2014 במוסף התרבות וספרות של עיתון הבית שלי "הארץ" . אמנון דנקנר ז"ל איננו מעניין אותי כלל כסופר , אולם כן מעניין אותי מדוע אדם שאני מעריך מאוד כמר אורי אבנרי מתעב את אמנון דנקנר ואת כתיבתו .

גארת' בייל (Gareth Bale). כל הזכויות שמורות. 

יום רביעי – 16 באפריל 2014. ספרד. תחרות הכדורגל על גביע המלך. ריאל מדריד ללא כריסטיאנו רונאלדו הפצוע אך עם גָארֶת' בֵּיְיל מתמודדת נגד ברצלונה בשורותיה מככבים שלושת האסים ליאו מסי , אנדראס אינייסטה , ו- צ'אבי הרננדז .  מהירות ריצתו של שחקן הכדורגל של ריאל מדריד הוולשי גָארֶת' בֵּיְיל בקצב של ספרינטר מול תנועת הצָב של שחקן ברצלונה מָארְק בַּארְטְרָה מסמלת יתרון מכריע ועליונות ספורטיבית . הבכורה והעדיפות של ריאל מדריד באה לידי ביטוי מובהק בדקה ה- 85 של המשחק על גביע המלך בו . האָצָן גָארֶת' בֵיְיל גובר ללא כל קושי בתחרות ריצה למרחק של יותר מ- 50 (חמישים) מטר (מתנהלת בתנאים לא נוחים מבחינתו) על מגן ברצלונה מָאְרק בּארְטְרָה ומבקיע את שער הניצחון . ריאל מדריד מנצחת את ברצלונה 2 : 1 (יום רביעי – 16 באפריל 2014) . תחרות הריצה בין גארת' בייל למארק בארטרה התרחשה במשחק כדורגל ולא בתחרות א"ק , והוכיחה עד כמה חשובה רמת האתלטיות של שחקני הכדורגל , בעיקר במאבקים אישיים של אחד על אחד בשטחים פנויים ארוכי טווח ורחבי ממדים בזירת כָּר הַדֶשֶא . פרשן הכדורסל של ערוץ 10 פיני גרשון העלה לדיון לפני כמה ימים בעת ההתמודדות ארמאני מילאנו – מכבי ת"א את מהות חוכמת משחק הכדורסל מול האתלטיות של השחקנים. הוא קבע נחרצות כי אי אפשר להיות כדורסלן טוב ללא תכונות אתלטיות (קואורדינציה, ניתור, כדרור ותנועה מהירה, זינוק זריז ותאוצת הגוף, כמו גם בלימת פתע ושינויי כיוון ,וכיו"ב) . אין זה מספיק להיות רק חכם . חוכמה בלבד איננה מניבה ניצחונות . פיני גרשון צדק .

יתרונו הגופני ומהירות ריצתו של גארת' בייל בה השיג עדיפות מכרעת על מארק בארטרה מסמל במשהו את סוף עידן מאמני ברצלונה טאטא מארטינו ולפניו פראנססק "טיטו" ווילאנובה יורשיו של פפ גווארדיולה . פפ גווארדיולה ׁ(מאמן עכשיו את באיירן מינכן) הותיר אחריו נעליים גדולות . מדובר באישיות מוכשרת מיוחדת במינה . פפ גווארדיולה הוא מורה כדורגל , מחנך , ומנהיג בעל כריזמה , שייסד מורשת ומסורת . זה המון בכל תחום מתחומי חיינו . גם בספורט על גווניו הרבים . ברצלונה טרם מצאה לו מחליף . ככל שחולף הזמן מתברר עד כמה אישיותו של פפ גווארדיולה הייתה קרדינלית וברת השפעה במועדון . הוא לפי שעה האחד שאין בלתו ומצטרף לשורה קצרה בינלאומית של מאמנים – מחנכים ומנהיגי ספורט בעלי מוניטין (במשחקי הכדורסל והכדורגל ) כמו ג'ון וודן, רד אוורבך , פיל ג'קסון , וויטוריו פוצו , ספ הרברגר, אלף ראמזי , הלמוט שן , סזאר לואיס מנוטי , אנצו בירזוט , פרנץ בקנבאואר , איימה ז'אקה (Aime Jacquet) , וויסנטה דל בוסקה , יהושע רוזין , רלף קליין , עמנואל שפר , ועוד כמה ספורים .

גובהו של גארת' בייל – 1.83 מ' . הוא שוקל 74 ק"ג , והוא בן 25 . נתוניו האישיים של מארק בארטרה דומים . גובהו 1.83 . משקלו 70 ק"ג , וגילו 23 . הנתונים על הנייר שווים . על כר הדשא העסק שונה מפני שגארת' בייל חונן בתכונות של אָצָן ואילו מארק בארטרה נראה לידו כמו צָב . במאבק בין אישי שהתפתח בין השניים בסיטואציית משחק פשוטה ולא מורכבת בשטח פתוח לחלוטין לא היה כל סיכוי לברצלונאי האיטי מול המדרידאי המהיר . לעומת זה היה זה מארק בארטרה שהשווה את התוצאה ל- 1 : 1 בדקה ה- 68 של המשחק מנגיחה חזקה ומדויקת . אולם בתחרות הריצה מול גארת' בייל הוא הפסיד ושילם מחיר יקר . אני אוהב יותר את ברצלונה ואת חוכמת המשחק המאורגן והמחושב והמקורי שלה וקד קידה לכבוד שלישיית המהנדסים שלה ליאו מסי , אנראס אינייסטה ו- צ'בי הרננדס . אולם ללא השוער הקבוע שלה והפצוע וויקטור וואלדס (השוער המחליף חוזה מנואל פינטו פחות טוב) ובלעדי הבלם התמיר וגבה הקומה ג'רארד פיקה (1.93 מ') ההגנה שלה חדירה מידי . לא מתקיים שיווי משקל ו- Match up בין כישרון התקפת ברצלונה לבין הגנת ברצלונה הרעועה . ריאל מדריד היא קבוצת כדורגל אטרקטיבית גם ללא כריסטיאנו רונאלדו (פצוע) אולם שונה לחלוטין בסגנון משחקה מברצלונה . המשחק שלה מבוסס על יכולת אתלטית נהדרת , בעיקר מהירות תנועה פנטסטית של כריסטיאנו רונאלדו וגארת' בייל . מדובר בשני שחקני כדורגל ש- שווים זמן של 10.8 – 10.7 שניות בריצת 100 מ' . היא בנויה על הרבה מבצעים אישיים אתלטיים של כוכביה ופחות על כישרון קבוצתי . ריאל מדריד איננה משיגה יתרון ועדיפות מספרית בשטחי ההריגה של המשחק אלא מנצחת בגלל יכולת עדיפה בני שברירי שניות באחד על אחד . אנחל די מאריה גבר על מגן ברצלונה ג'ורדי אלבי והשחיל לו כדור בין הרגליים . הכדור המדוד היה נאה אולם לא בלתי עציר . שוער עירני מחוֹזֶה מַנוּאֵל פִּינְטוֹ היה עוצר את הכדור .

ריאל מדריד צירפה לשורותיה את הוולשי גָארֶת' בֵּיְיל (שיחק לפני כן בטוטנהאם האנגלית) תמורת סכום של 100.000000 (מאה מיליון) יורו . ברצלונה צירפה למועדון שלה את הברזילאי ניימאר תמורת סכום דומה . ניימאר נראה ברגע זה כמו עלה נידף ליד גארת' בייל . גארת' בייל הוא שמאלי אך איננו איטר רגל ימין . הוא מוכשר ומהווה כבר ברגע זה נֶכֶס עצום עבור מועדון ריאל מדריד והמאמן קארלו אנצ'לוטי . מעבר לאישיותו הספורטיבית הכובשת ומהירות הריצה הסילונית שלו , גארת' בייל מרשים אותי ביכולתו הטכנית בטיפול בכדור , בכישרון המסירה , ובדיוק הבעיטה שלו לשער . הרגל האנושית היא באופן טבעי איבר הרבה יותר גַס מהיד ופחות מדויק . אצל גארת' בייל העניין שונה . רגלו השמאלית היא מכשיר מדויק כמו הזרוע אצל אנשים אחרים . ניקיון המסירה המדודה ודיוק בעיטות הסרגל שלו באמת מדהימים . משהו בדומה לכישרונו של הארגנטיני דייגו ארמאנדו מאראדונה בימים ההם . חוץ מזה גארת' בייל הוא גם דמות פוטוגנית . מצלמות הטלוויזיה רוחשות לו חיבה .

 

סוף הפוסט .

 

הפרשן פִּינִי גֵרְשוֹן. שידור ישיר של ערוץ 10 מ- מִילָאנוֹ אֶמֶש (יום שישי – 18 באפריל 2014) של משחק הכדורסל השני בסדרת רבע הגמר של ה- Euroleague, בו גברה אַרְמָאנִי מִילָאנוֹ על מכבי ת"א 91 : 77. פוסט מס' 379. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 379 : הועלה לאוויר בשעות הלילה המאוחרות של מוצ"ש – 19 באפריל 2014

———————————————————————————————–

הפַּרְשָן פִּינִי גֵרְשוֹן. שידור ישיר של ערוץ 10 ממילאנו אמש (יום שישי – 18 באפריל 2014) של משחק הכדורסל השני בסדרת רבע הגמר של ה- Euroleague אַרְמָאנִי מִילָאנוֹ – מכבי ת"א 91 : 77. כל הזכויות שמורות.טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

1. הקדמה קצרצרה.

עניין אותי שוב להקשיב אמש (יום שישי – 18 באפריל 2014)  לפרשן הכדורסל של ערוץ 10 מר פִּנְחָס "פִּינִי" גֵרְשוֹן . הוא מנתח היטב ובהיגיון את הנתונים העכשוויים של ארמאני מילאנו ומכבי ת"א ופורש בפניי נכוחה את מפת הקרב בטרם שריקת הפתיחה . השידור הישיר של ערוץ 10 מקבל בגללו ערך מוסף . חוט המחשבה שלו בהיר ונבון משל דייוויד בלאט והוא גם מתנסח טוב יותר ממנו . הוא מטיל צֵל לא רק על מאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט אלא גם על השדר המוביל בעמדת השידור של ערוץ 10 במילאנו, מר יורם ארבל . היה שם קטע מביך אמש ב- Pre Game Show בעת הפרזנטציה ההתחלתית בטרם שריקת הפתיחה . פיני גרשון סיים את הצגת הנתונים שלו ויורם ארבל לא התאפק ושאל אותו שאלה של ילד בכיתה ג' : "פיני גרשון מי אם כך לוקח את זה היום…?" . שאלה מטופשת וקטנונית שהכניסה את הפרשן למלכודת טלוויזיונית . פיני גרשון איננו יושב על כס הפרשן כנביא אלא כ- כירורג כדורסל . מנתח המשחק עבור הציבור . במקום לומר ליורם ארבל , "תגיד לי מה אתה עושה צחוק…? מה אני יושב כאן על ידך על תקן של חוזה מגיד עתידות…?" , הוא השיב את מה שהשיב ובמידה רבה נפל בפח . (ראה בהמשך הפוסט) .

זה מזכיר לי שביום ראשון – 4 ביולי 2004 עמד להתחיל בתשע וחצי בערב בליסבון השידור הישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 של משחק גמר אליפות 2004 EURO, בין נבחרות פורטוגל המדינה המארחת ויוון הנבחרת המפתיעה. כשעה וחצי מתום התוכנית "לונדון את קירשנבאום" (מסתיימת בשמונה בערב). מערכת התוכנית זימנה לאולפן ערוץ 10 את מרדכי שפיגלר כדי לשמוע את חוות דעתו והערכתו המקצועית על אֵיכות וטִיב הטורניר של אליפות אירופה לאומות בכדורגל הננעלת בפורטוגל. המערכת הועידה את מוטי קירשנבאום לשוחח עם שחקן העבר. הייתי עסוק אז בכתיבת אחד הספרים בסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" אך למשמע צירוף השמות, "קירשנבאום את שפיגלר" מ- בניה הוותיקים של העיר נתניה, נדרכו אוזניי. עיניי נדלקו. באולפן ערוץ 10 נוצרה שיחה בטלה, מבודחת, ותפלה עם מרדכי שפיגלר. לא באשמתו. באשמת המראיינים. הדקות נקפו. נשפכו הרבה מילים אך לא נאמר בהן דבר. מרדכי שפיגלר לא לקח אחריות. השעון הדוחק המקרֵב את התוכנית לסיומה הֵאִיץ את מוטי קירשנבאום לשאול לבסוף את מרדכי שפיגלר שאלה טריוויאלית אחת בלתי נמנעת, כמו פיתיון המונח על החַכָּה, אותה השליך למים. סוג של שאלה שמטילה את כל האחריות על הדָג ולא על בעל החַכָּה. "תגיד כבר מוטל'ה, איזו נבחרת תנצח העֶרֶב", שאל מנכ"ל רשות השידור לשעבר מוטי קירשנבאום את אחד מבכירי שחקני הכדורגל של ישראל בכל הזמנים, ומרדכי שפיגלר בלע את הפיתיון. קרס האונקל פתח את פיו של מרדכי שפיגלר אלוף הטריוויה ש- שלף משרוולו קלישאה כמה לא מפתיעה מימים עברוּ, והשיב בחֵן נבואי אך ברָהָב : "יש שתי אפשרויות, או שהמנצחת תהיה נבחרת פורטוגל או שהמפסידה תהיה נבחרת יוון". אנחנו יודעים היטב למי ניתנה הנבואה. קרה בדיוק ההפך. הפרשנות התגלתה חיש מהר עוד באותו לילה כמופרכת. דווקא נבחרת יוון ניצחה את פורטוגל המארחת בתוצאה 1 : 0 וזכתה באליפות EURO 2004. מצלמות הטלוויזיה טומנות מלכודת לרברבנים. הן מנציחות לעַד את הטעויות באמצעות הרצועה המגנטית של ה- VTR. עדשת המצלמה באולפן חשפה את דמותו המחויכת ספוגת רהב של מרדכי שפיגלר ב- Close up לאחר הצהרתו המביכה ומדושנת העונג. היא לא הותירה ספק כי האיש רווי בשביעות רצון עצמית. הקלישאי שנחשב לשחקן נערץ, אחד מגדולי הכדורגל של ישראל בכל הזמנים, נכשל שוב בלשונו. הוא נפל לבור שמוטי קירשנבאום כרה לו לא בכוונה אז באקראי באולפן ערוץ 10. 

ועוד אחד שנפל בפח. במשחה הגמר לשליחים בסגנון חופשי 4 פעמים 100 מ' בתחרויות השחייה באולימפיאדת בייג'ינג 2008, שחררמשה גרטל שדר ערוץ 1 בשידור ישיר את הטקסט הבא כלהלן : "צרפת תכה את ארה"ב שוק על ירך…אני חותם לכם על זה…". קרה כמובן בדיוק הפך. מלאכת השדרות והפרשנות בטלוויזיה היא עסק נכבד ורציני ביותר בתקשורת המונים. הטלוויזיה היא המקום האחרון בו אתה יכול להפריח שמועות ולומר אח"כ לא התכוונתי זה היה בצחוק.

 2. ארמאני מילאנו – מכבי ת"א 91 : 77 .

ארמאני מילאנו הייתה טובה יותר אמש (יום שישי – 18 באפריל 2014) ממכבי ת"א . הניצחון שלה בהפרש של 14 נקודות בתוצאה 91 : 77 עושה חסד עם מכבי ת"א . הפער כבר נסק ל- 18 נקודות בשעה שארמאני מילאנו צעדה ביתרון 76 : 58 . לעיתים מדובר היה בשתי קבוצות משתי ליגות ברמות שונות . יתרונה של ארמאני מילאנו הפך את המשחק למשעמם וחשף שוב את כל המגבלות הידועות של מכבי ת"א אותן אנו מכירים מהליגה הישראלית . מכבי ת"א היא קבוצת כדורסל משעממת ובעיקר מוגבלת וצפויה . אתה מתבונן בה ותוהה כיצד , מדוע , ומה הן הסיבות בגינן צירף המאמן דיוויד בלאט את אנדריאה זִ'יזִ'יץ' למועדון מכבי ת"א . אתה צופה במשחק מסורבל ומזומן של סופוקליס שחורציאניטיס ותוהה מתי יכריע משקל גופו העצום את שריריו , גידיו , ומיתריו המחזיקים עדיין איך שהוא את מפרקי הברכיים והקרסוליים החלשלושים שלו . סופוקליס שחורציאניטיס הוא שחקן שסיגל לעצמו סגנון כדורסל מכוער . כשהוא מתחיל לחפור עם המסה הענקית באזור הצבע , ללא שום ניסיון להטעות את שומריו , ללא שום תחכום , וללא שום שינוי כיוון אלא הולך רק עם הראש בקיר , אתה מבין שמדובר בהתגוששות ברוטלית , כוחנית , ולא אסתטית . בארבע מילים : זה לא משחק כדורסל ו/או בשתי מילים : כדורסל מכוער . אנוכי מדבר כצופה של ערוץ 10 . ל- דיוויד בלאט יש וודאי נימוקים משלו מדוע הוא מחזיק אצלו שחקן כה מגושם ולא יצירתי . בעיניי מדובר בכדורסל גס ודוחה . ראיתי הרבה מאוד שחקני ציר בקריירה הטלוויזיונית הארוכה שלי . האם אפשר להשוות את המתאבק סופוקליס שחורציאניטיס לשחקני כדורסל כמו ביל ראסל ו/או ווילט צ'מברליין ? גם אי אפשר להשוות את המסורבלות וחוסר הכישרון שלו  עם שחקני ציר גבוהים וכבדים כמו יאניס קרומינש , לא עם וולדימיר טקאצ'נקו , ו- וודאי לא עם שאקיל אוניל . במשחק שהועבר אמש בשידור ישיר ע"י ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) צפו מאות אלפים . למרות התוצאה העגומה לרעת מכבי ת"א ערוץ 10 תורם תרומה ציבורית משמעותית לשימור מורשתה של מכבי ת"א .

נחמד לראות כי הנהלת ה- Euroleague משתמשת בטכנולוגיית הטלוויזיה כדי לאפשר לשופטים להתיר בעיות ולפתור אירועים שנויים במחלוקת . כזכור היה זה האמריקני פיט רוזל (Pete Rozelle) הקומישינר של ה- NFL שהחליט להשתמש כבר בעשור ה- 80 של המאה שעברה במצלמות הטלוויזיה של הרשתות הארציות הגדולות כ- "מצלמות שופטות" , כסַייעוֹת עזר לשופטים שהם רק בני אנוש. הפער בין ארמאני מילאנו למכבי ת"א במשחק אמש (יום שישי – 18 באפריל 2014) היה גדול. לכן אין זה חשוב מידי מה אמר יורם ארבל , והאמת גם לא כל כך מה פרשן עבורי פיני גרשון . אף על פי כן חוויית הצפייה וההאזנה לשניהם עדיפה מכל וכל על זאת של אורי לוי וגור שלף בערוץ 1 . 4:24 דקות בטרם סיום הרבע הרביעי (סיום המשחק בעצם) הובילה ארמאני מילאנו בהפרש של 14 נקודות ופיני גרשון נאלם דום . הוא לא אמר לי עוד שזה אפשרי…הוא שתק . 3:35 בטרם סיום המשחק השני במצב 81 : 71 לארמאני מילאנו נזכר לפתע יורם ארבל : "הכל עדיין פתוח…" . איזה פתוח ואיזה נעליים , אולם מי שניכווה ברותחין נזהר בצוננין . במשחק הראשון  "סגר" יורם ארבל את השידור הישיר שלו בטרם עת ועכשיו בהתמודדות השנייה הוא מנסה "לפתוח" אותו על בסיס של ניסוי וטעייה . כמו עכבר במבוך . אולי זה יצליח לו כפי שזה הצליח לפרשן שלו פיני גרשון במשחק הראשון . בסיום המשחק השני לאחר שארמאני מילאנו כבר הכריעה את מכבי ת"א באורח משכנע 91 : 77, לקח פיני גרשון הימור בדברי הסיכום שלו וכה אמר : "קשה לי להאמין שארמאני מילאנו יכולה לנצח את מכבי ת"א בהיכל הספורט ביד אליהו…" . אולם הוא נזהר ומסייג את עצמו שוב , "השאלה מה יהיה עם סופוקליס שחורציאניטיס בהמשך…" . אני מטיל ספק בהערכתו זאת אולם ייתכן כי כפרופסור לכדורסל הוא רואה משם דברים שאני אינני רואה מבעד למוניטור הטלוויזיה שלי כאן . אך הבה אָסוּר לתחילת השידור הישיר.

3. פיני גרשון ויורם ארבל.

יורם ארבל פותח את השידור הישיר אמש (יום שישי – 18 באפריל 2014) בהצהרה הירואית : "ניצחונה של מכבי ת"א על ארמאני מילאנו במילאנו במשחק הראשון היה משחק שהרטיט לבבות , הדהים את כל אירופה , משחק שלא נראה כמותו שייכנס לפנתיאון…" . פיני גרשון מהרהר ומסתייג , "ומה עם 2004…?" , הוא תמה ומוסיף , "ארמאני שבורה…היא תבוא להילחם נגד מכבי ת"א בסגנון בושידו ו- ז'יאוז'יטזו…היא תבוא לפרק ולפוצץ…זה הסיכוי האחרון שלהם…" . אח"כ הוא קובע עוד ביוזמתו את מה שאמר בסיום משחק התבוסה של מכבי ת"א , "מכבי ת"א עוברת את הסדרה הזאת…". סיום הפרזנטציה הראשונה ב- Pre Game Show" והצגת הנתונים , יורם ארבל לא מתאפק ושואל את הפרשן שאלה "תמימה" : "אם כך מי לוקח את זה היום…?" . פיני גרשון לא מהסס ונופל בפח : "אני חושב שהסדרה תסתיים ביום רביעי…" . אח"כ הוא מסייג את עצמו ומוסיף , "אני חושב שמכבי ת"א לוקחת את הסדרה…" אך מסייג את עצמו ומוסיף , "אולם אם ארמאני מילאנו תנצח הערב בהפרש של 20 נקודות היא יכולה לחזור לסדרה…" . כאן קוטע אות יורם אבל ומטיל ספק, "איזה 20 הפרש…" . זה לא היה רחוק מ- 20 הפרש . מכבי ת"א פגיעה . אח"כ העלה פיני גרשון לדיון את האתלטיות בכדורסל לעומת חוכמת המשחק . פיני גרשון דוגל באתלטיות של הכדורסל . פיני גרשון לקח על עצמו אמש אחריות בדו שיח שלו עם יורם ארבל . נראה אם יידרש לפרוע את השטר . אני בטוח שפרשן הכדורסל של ערוץ 10 יודע גם יודע שהטלוויזיה היא המקום האחרון בו אתה יכול להפריח שמועות ולומר אח"כ לא התכוונתי זה היה בצחוק . התלוצצתי . זה לא עובד ככה .

4. סיכום קצרצר.

המשחק השני אמש במילאנו הציב את פיני גרשון בפרשת דרכים . הוא משדרג ומשביח את ה- Commentary של ערוץ 10 אולם אמש הימר. כמה פעמים הימר ולקח צד, את הצד של מכבי ת"א (גם אם נימק וסייג את עצמו), אולם שכח לרגע שהטלוויזיה איננה מוסד הימורים והתערבויות. אנוכי אוהב להקשיב לניתוחים שלו . הוא בדרך כלל משתמש בהוכחות מתמטיות ונשען על סטטיסטיקה כדי להצדיק את טיעוניו , אולם הוא גם משתמש באינטואיציה שלו , ולא מהסס לשוחח עם צופיו כשצריך בשפת רחוב. פיני גרשון הוא במידה כלשהי קטליזטור שמסייע לי ללחוץ על השלט גם מפני שהוא מייצר % 50 טקסט מהכמות של פרשן ערוץ 1 גור שלף . הטלוויזיה היא חלון ראווה ענק שנהנה מאין סוף השוואות והעדפות . לכן אומר כך : פיני גרשון שם בכיס הקטן את גור שלף , כמו שיורם ארבל מטיל צל ענק על אורי לוי , ובאותה מידה כפי שראובן "רוביק" פודגור טוב לאין ערוך משמואל שלזינגר איש ערוץ 1 . אנוכי ממתין לשני המשחקים הבאים בהיכל הספורט ביד אליהו של מכבי ת"א נגד ארמאני מילאנו כדי להיווכח אם ההערכות של פיני גרשון , חלקן מנומקות ואחרות אינטואיטיביות , אומנם יתגשמו .

 

סוף הפוסט .

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מר פִּנְחָס "פִּינִי" גֵרְשוֹן הוא פרשן כדורסל טוב במונחים מקומיים. אמש (יום רביעי – 16 באפריל 2014) האפיל שוב על השדר המוביל שלו יורם ארבל בעת השידור הישיר של ערוץ 10 את התמודדות הכדורסל ב- מילאנו שהסתיימה בתוצאה מפתיעה, ארמאני מילאנו – מכבי ת"א 99 : 101 במשחק הראשון בשלב רבע הגמר ב- Euroleague. פוסט 378. פוסט מס' 378. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 378 : הועלה לאוויר בשעות הלילה המאוחרות של יום חמישי – 17 באפריל 2014

———————————————————————————————–

המאמן מר פִּנְחָס "פִּינִי" גֵרְשוֹן הוא פרשן כדורסל טוב במונחים מקומיים. אמש (יום רביעי – 16 באפריל 2014) האפיל שוב על השַדָּר המוביל שלו יוֹרָם אָרְבֵּל, בעת השידור הישיר של ערוץ 10 את התמודדות הכדורסל ב- מילאנו שהסתיימה בתוצאה מפתיעה, אַרְמָאנִי מִילָאנוֹ – מכבי ת"א 99 : 101 במשחק הראשון בשלב רבע הגמר ב- Euroleague. פוסט מס' 378. כל הזכויות שמורות. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : ב- 1999 בהיותי מנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים (שונים) אודות קורות והתפתחות שידורי הטלוויזיה בשנים 2014 – 1884 בעולם ובארץ . לכל ספר וספר בסדרה יש את השם הספציפי שלו . מאידך ה- Title המשותף של כל 13 הספרים בסדרה קרוי, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . מאות מקוראי הבלוג התעניינו זה מכבר האם הספרים יצאו לאור , ואם כן היכן ניתן לעיין בהם . תשובתי לכולם כי מלאכת המחקר והכתיבה יסתיימו אני מעריך בתוך חמש שנים , היכן שהוא ב- 2019 . לצורך מחקר וכתיבת 13 הספרים שוחחתי ו- ראיינתי יותר מ- 2000 (אלפיים) אנשים בתעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ . הקושי הגדול במחקר ובכתיבה איננו נוגע רק ללימוד החומר ואיסופו אלא קשור גם באיתור עשרות אלפי תמונות אקסקלוסיביות (ורכישתן) ומחקר לגילוי וחשיפה של מסמכים אותנטיים . הסופר הרוסי הנודע והמוכשר לב טולסטוי היה עיתונאי צבאי בעברו במלחמת קרים בשנים 1856 – 1853. הוא לא היה עיתונאי רגיל , אלא כַּתָּב בעל תכונות של סוֹפֵר . הוא לא רק חיבר רפורטאז'ה, אלא תיאר בתוך הקרבות הקשים מצבים מורכבים של בהלה, חרדה, געגועים, וחמלה . תיאוריו ב- "סבסטופול" במלחמת קרים לפני 160 שנים חושפים את המהלכים הצבאיים מבעד לנפשם המורכבת ורבת הסתירות של הלוחמים , ואתה תוצאות מבעד לטעויות אנוש בשטח . בטרם החל לכתוב את הרומן ההיסטורי הנפלא שלו והבלתי נשכח "מלחמה ושלום" , ערך מחקר עצום ומקיף בן כחמש עשרה שנים הנוגע לאפופיאה , לאֵפּוֹס התקופה ההיא של מלחמת רוסיה נגד צבא צרפת בראשות נפוליאון . אינני מתכוון להשוות את כישרוני עם כישרונו הנדיר של סופר העַל הרוסי לב טולסטוי , אולם מאמצי המחקר ועקרונות המחקר שלו ושלי – זהים .

ביום שני האחרון (14 באפריל 2014) פרסם עיתון "הָאָרֶץ" במוסף התרבות והספרות שלו פוסט מרתק של גב' רוּת בָּקִי – קוֹלוֹדְנִי (בת 75 היום . הייתה בעברה כתבת ושדרנית ברדיו "קול ישראל" ומנהלת מרכז ההדרכה של רשות השידור) , המספר על היכולות של העיתונאי – סוֹפֵר לב טולסטוי במלחמת קרים ההיא לפני 160 (מאה ושישים) שנים . הפוסט קרוי , "המלחמה בדמותה הנכונה – בדם , בעינויים, במוות" , ומומלץ לקריאה .

 

ראה "הארץ" מ- יום שני – 14 באפריל 2014 . עיתון "הארץ" (עיתון הבית שלי) . המאמר המרתק של גב' רות בקי קולודני אודות הכתב הצבאי הראשון בהיסטוריה העיתונאי לב טולסטוי (בן 26) שסיקר את מלחמת קרים בשנים 1856 – 1853 . מאוחר יותר קנה את פרסומו העולמי כסופר ברומן ההיסטורי שכתב "מלחמה ושלום" . 

המאמן מר פִּנְחָס "פִּינִי" גֵרְשוֹן הוא פרשן כדורסל טוב במונחים מקומיים. אמש (יום רביעי – 16 באפריל 2014) האפיל שוב על השַדָּר המוביל שלו יוֹרָם אָרְבֵּל, בעת השידור הישיר של ערוץ 10 את התמודדות הכדורסל ב- מילאנו שהסתיימה בתוצאה מפתיעה, אַרְמָאנִי מִילָאנוֹ – מכבי ת"א 99 : 101 במשחק הראשון בשלב רבע הגמר ב- Euroleague. פוסט מס' 378. כל הזכויות שמורות.

1. הקדמה קצרצרה.

מועדון הכדורסל של מכבי ת"א חולל אמש סנסציה. מכבי ת"א גברה אמש (יום רביעי – 16 באפריל 2014) במילאנו בתום הארכה על ארמאני מילאנו במשחק הראשון ביניהן בתוצאה 99 : 101, בשלב רבע הגמר של ה- Euroleague . בתום הסיום החוקי של המשחק הייתה התוצאה 87 : 87 .מכבי ת"א פגשה קבוצת כדורסל איטלקית בינונית (גם היא כמו מכבי ת"א חסרה שחקנים גבוהים משמעותיים) שמשחקת כדורסל דומה לסגנון המשחק של האלופה הישראלית . חדירות רבות פנימה והוצאת הכדור החוצה לקלעים לזריקות 3 נקודות . קבוצת ארמאני מילאנו דייקה ב- 13 מ- 29 זריקות (% 44.8) . מכבי ת"א קלעה בפרמטר הזה 7 מ- 14 זריקות (% 50.0) . מכבי ת"א נתקלה ביריב איטלקי נוח יחסית בעל שם יוקרתי ונוצץ "אָרְמָאנִי מִילָאנוֹ" אולם המשחק ביניהן היה בטיב דומה למשחקה של מכבי ת"א נגד קבוצות הישראליות מכבי חיפה , הפועל ירושלים , ואפילו הפועל ת"א . סגנון המשחק של שתי הקבוצות ארמאני מילאנו ומכבי ת"א – דומה , ומעניק לשתיהן סיכויים שווים להעפיל ל- Final four של 2014 (ייערך במילאנו) . הניצחון של מכבי ת"א אֶמֶש היה במידה רבה סנסציוני ודרמטי ולכן גם השידור הישיר של ערוץ 10 צבר ב- Peak שלו בין 23.45 ל- 24.00 רייטינג נאה של % 13.5 (לעומת % 1.1 של ערוץ 1 ו- % 5.0 של ערוץ 2 באותו פרק הזמן הנדון), אולם אין בכך לחפות על רמת כדורסל בינונית . פעמים רבות צפיתי במשחק לא אחראי מצד שתי הקבוצות , צפוי , וגם רווי איבודי כדורים . מתח ודרמה בטלוויזיה הם ערכי צפייה חשובים אך אינם מצביעים בהכרח על רָמָה . בסופו של דבר קיבלה מכבי ת"א יריב נוח בדרך ל- Final four .

milano maccabi 5

טקסט תמונה : יום רביעי – 16 באפריל 2014 . פרשן הכדורסל של ערוץ 10 אמש בעמדת השידור היכל הכדורסל במילאנו בעת שידור ישיר של ההתמודדות בעלת הסוף המפתיע והדרמטי , ארמאני מילאנו – מכבי ת"א 99 : 101 בשלב רבע הגמר של ה- Euroleague. פרשן כדורסל משכמו ומעלה שמאפיל על השדר המוביל שלו יורם ארבל. ה- Shot הזה הוא מעניין מפני שבימאי הטלוויזיה האיטלקית מתעלם מהשדר יורם ארבל ומתרכז רק בפרשן שלו. בדרך כלל יחסי הכוחות בעמדת השידור הפוכים. (באדיבות ערוץ 10. צולם ב- ipad ממסך ערוץ 10).

2. פרשן הכדורסל של ערוץ 10 מר פנחס "פיני" גרשון והשדר המוביל יורם ארבל (1).

האם פנחס "פיני" גרשון הוא פרשן פרטי של יורם ארבל ו/או פרשן של כלל צופי ערוץ 10 ? אין לי תשובה מדויקת אולם מדובר בפרשן טלוויזיה נבון בעל ראיית משחק , קריאת נכונה מראש של מפת הקרב , והכרה והבנה מיטביים של הכדורסל האירופי לגווניו ומרכיביו השונים . פיני גרשון התעלה אמש (יום רביעי – 16 באפריל 2014) בהיכל הכדורסל של מילאנו לדרגה של פרשן עַל ברמה ישראלית . הוא צדק למפרע בכל הפרמטרים של המשחק שהעלה אתמול לדיון בשידור ישיר בערב פרשנות ארוך שנמשך כשעתיים ושלושה רבעים מ- 21.30 ועד 24.15 . אף פעם לא שמעתי פרשן כדורסל ישראלי כמו פיני גרשון שקולע במשחק אחד בול אחרי בול ושוב פוגע פגיעה אחרי פגיעה במטרה . מנתח וכירורג כדורסל . פיני גרשון מדבר לעיתים קרובות בשפת העם במֶלֶל רחוב . "ארמאני מילאנו עושה במכנסיים…" . אח"כ הוא מדווח לצופיו (וליורם ארבל) , "אני לא מאמין לך…" (לאחר קליעה משולשת של האיטלקי קרטיס ג'רליס) . צופה טלוויזיה מהשורה איננו מבין את סלנג הרחוב של פיני גרשון , ולמה בדיוק מתכוון המשורר . אולם יש לו הרבה יתרונות אחרים ובכך הוא מאפיל על יורם ארבל . לא משלים אותו אלא מאפיל עליו . 2:36 דקות לפני תום המשחק צעדה הקבוצה האיטלקית ארמאני מילאנו ביתרון של 12 נקודות , 84 : 72 . יורם ארבל המיואש כבר "סגר" את השידור הישיר וחוץ מלומר לצופיו כי תם הטקס , המשחק הוכרע , והם יכולים להתפזר – אמר את הכל . היה זה פיני גרשון רווי אמונה וביטחון ש- "פתח" מחדש את מסכת העלילה ונימק בשידור ישיר מדוע יש למכבי ת"א בסיטואציה מסוימת פוטנציאל להשתוות לארמאני מילאנו למרות הפיגור הגדול בן תריסר נקודות הפרש לרעתה . ההתערבות של פיני גרשון בצֶפִי של יורם ארבל הייתה חשובה ודוּ ערכית . הוא שַם את יורם ארבל שהשלים עם ההפסד בצֵל – מחד , ומאידך שמר על גָחֶלֶת השידור הישיר של ערוץ 10 במילים אחרות , הוא קרא למאות אלפי צופי כדורסל בסלון ביתם בישראל להישאר צמודים למושבם , וגם נימק להם מדוע . הוא הסביר בשפת העם שהדרמה טרם הסתיימה והכל עוד יכול להתחולל על הפרקט . פיני גרשון במודע ו/או לאו נטע תקוות מחודשות בלב הצופים ואין דבר חזק יותר מתקוות כדי לשמור על צופים ערניים ומדרוג תלול . הוא צדק . תרומתו של פיני גרשון לערוץ 10 מההיבט הטלוויזיוני של מדידת הרייטינג של השידור הישיר הייתה מבורכת . יורם ארבל משדר כדורסל בטלוויזיה כבר 34 (שלושים וארבע) שנים . כל פעם מחדש אנוכי תוהה מדוע השדר הוותיק שראה ושידר אלפי משחקים בחייו הטלוויזיוניים זקוק לפרשן לידו . הרי חוקי המשחק לא השתנו חוץ מהשעונים ומדידת הזמנים . אולם יורם ארבל זקוק לפרשן ועוד איך . הוא איננו קורא את מפת הקרב ולא מבין גם לאחר כל כך הרבה שנים את הניואנסים של ההתמודדות . הפרשן פיני גרשון מציל אותו . מן ההיבט האישי של המשוואה פיני גרשון הוא בר מזל שהוא מנתח ומפרשן בעמדת שידור לצדו של יורם ארבל  – לטוב ולרע . אבל כשיורם ארבל מפעיל את מיתרי קול הבריטון שלו ומשדר את הדרמה כ- דְרָמָטוּרְג טלוויזיה – אין שני לו . הוא ללא מתחרים בארץ . כדי לשדר ישיר דרמה כמו אֶמֶש עבור מאות אלפי צופי טלוויזיה אתה זקוק לקול דרמטי . כדי לזעוק את זעקות השֶבֶר של אוֹתֶּלוֹ (Otello) במחזה השייקספירי "אותלו" ליד דֶזְדֶמוֹנָה ו- יָאגוֹ אתה זקוק לקול כמו של אהרון מסקין (שחקן נודע ורב מוניטין בשעתו בתיאטרון "הבימה") .

הבה נחזור לתחילת ההתמודדות אמש בין ארמאני מילאנו ומכבי ת"א . פיני גרשון מסביר לצופיו מדוע אנדריאה ז'יז'יץ' (2.07 מ') פותח בחמישיית מכבי ת"א ולא סופוקליס שחורציאניטיס (2.06 מ') . הנימוק שלו : "דיוויד בלאט מקווה שסמארדו סמואלס האיטלקי (2.06 מ') הוא היחיד שיכול להתמודד פיזית עם המסה של סופוקליב שחורציאניטיס . והיה אם סמארדו סמואלס הזה יבצע נגיד שתי עבירות כבר בשלב הראשון של המשחק , אזי המאמן לוקה באנקי ייאלץ להושיב אותו לפרק זמן על הספסל . מנגד יכניס דיוויד בלאט למשחק את סופוקליס שחורציאניטיס בשעה שלאיטלקים לא יהיו שומרים שיוכלו להתמודד עם ממדי גופו ומשקלו של הענק היווני – תל אביבי" . אח"כ מסביר פיני גרשון ליורם ארבל (וגם לי) , "תראה ארמאני מילאנו היא קבוצה של 84 נקודות בבית . זאת אומרת מכבי ת"א צריכה לקלוע לפחות 85 נקודות כדי לנצח" , ומוסיף , "זה לא היה קל" . פיני גרשון צודק . אנוכי מאזין לו בקשב ובתשומת לב . בניגוד לאיש הכדורגל והטלוויזיה בערוץ 1 דני נוימן , פיני גרשון הוא פרשן . הוא איש שיודע להסביר . הוא אדם שיודע לנמק . הוא איש טלוויזיה שיודע להעלות נושא לדיון וגם כיצד לפַתֵּח אותו ולטפל בו

ערוץ 10 עשה אמש עבודת טלוויזיה טובה לאורך כל הערב . שיתוף הפעולה בין מגישת מהדורת החדשות המרכזית אושרת קוטלר לבין יורם ארבל היה מהיר , קצר , ולעניין . ה- Pre Game Show התארך ל- 14 דקות אולם חלף ביעף גם בגלל שהשַדָּר המוביל חרג מהשגרה בהתייחסות והחשיבות הגאוגרפית – ספורטיבית שהעניק יורם ארבל למיקומה ותפקידה של מילאנו  "בירת תצוגות האופנה בצפון איטליה" .

הטלוויזיה האיטלקית עשתה אתמול במשך כשלוש שעות עבודת כיסוי נהדרת . הבימאי האיטלקי מבין משהו בדרמה ובמושכי החוטים מאחורי הקלעים . לא בכדי הוא סידר לנו Match up של תצלומי מתח ב- Close ups של עו"ד שמעון מזרחי יו"ר מכבי ת"א מול איש האופנה האיטלקי רב המוניטין ג'ורג'יו ארמאני ה- Sponsor הראשי של קבוצת ארמאני מילאנו . המתח והדרמה מחוץ לקווים מעניינים ומותחים כמו הדרמה בין הקווים . רואים את שמעון מזרחי שוב ושוב אמש היכל הכדורסל של מילאנו נושף ו/או ממלמל משהו לתוך כפות ידיו האטומות . מה הוא עושה שם ? מה הוא אומר לעצמו ברגעי לחץ ? אולי הוא מדבר עם אלוהים ? אולי הוא מתפלל וקורא פרקי תהילים ? בימאי הטלוויזיה האיטלקית מבין שיש לו משהו ביד וחוזר ושונה על הריטואל . אין מדובר בגְרוֹטֶסְקָה אלא ביו"ר מועדון פאר בעל מורשת . עו"ד שמעון מזרחי בן 75 הוא יו"ר מועדון הכדורסל של מכבי ת"א מאז סתיו 1969 . הוא החליף בתפקידו את היו"ר הקודם ישראל גורל .

אני סומך על הצוות המוביל של ערוץ 10 את שידורי הספורט והכדורסל שלו ובראשם הבימאי ראובן "רוביק" פודגור , המפיק רונן רץ , והעורך משה סגל . מדובר בצוות שידור עתיר ניסיון אולם מה שקרה אמש על המסך 31 שניות לפני סיום המשחק אסור שיקרה . במצב של 84 : 77 לטובת ארמאני מילאנו (כאמור 0:31 דקה לסיום ההתמודדות) התכנסו שתי הקבוצות לפסק זמן (משכו דקה אחת) ויורם ארבל החזיר את השידור לערוץ 10 כדי שיריץ פרסומות . דקת הפסק זמן הסתיימה והפרסומות לא ירדו מהמסך . מכבי ת"א חזרה למשחק מפֶּסֶק הזמן וביצעה תרגיל יפה בו ריק היקמן קלע סל של שלוש נקודות וצמצם את הפער ל- 84 : 80 , אולם הפרסומת של Pansonic על כל המסך הסתירה את המהלך . מדובר בחוסר ריכוז ותשומת לב שגובלים ב- ביזיון . איך קורה דבר כזה . מזלו של ערוץ 10 שהטלוויזיה האיטלקית הריצה שלושה הילוכים חוזרים לסל הזה של ריק היקמן .

milano - maccabi 2

טקסט תמונה : יום רביעי – 16 באפריל 2014 . היכל הכדורסל של מילאנו . ריק היקמן (בתחתית המסך מצד שמאל) קולע שלשה ומצמק ל- 84 : 80 אולם הפרסומת המסחרית מכסה את התמונה . (באדיבות ערוץ 10 . צולם מ- ipad ממסך ערוץ 10) . שני השופטים למעלה מימין ולמטה מימין מסמנים על סל של שלוש נקודות . מונה התוצאה של ערוץ 10 טרם הספיק לשנות את הנתונים . 

milano maccabi 1

טקסט תמונה : יום רביעי – 16 באפריל 2014 . היכל הכדורסל של מילאנו . ריק היקמן מס' 7 (בתחתית המסך מצד שמאל) עושה את דרכו חזרה לעבר הסל שלו אולם הפרסומת המסחרית עדיין מכסה את התמונה . (באדיבות ערוץ 10 . צולם מ- ipad ממסך ערוץ 10) . מונה התוצאה של ערוץ 10 טרם הספיק להתעדכן ולשנות את הנתונים . 

milano maccabi 3

טקסט תמונה : יום רביעי – 16 באפריל 2014 . היכל הכדורסל של מילאנו . ריק היקמן (בתחתית המסך מצד שמאל) קולע שלשה ומצמק ל- 84 : 80 אולם הפרסומת המסחרית מכסה את התמונה . (באדיבות ערוץ 10 . צולם מ- ipad ממסך ערוץ 10) . מונה התוצאה של ערוץ 10 מתעדן ומשנה את הנתונים . 

3. פרשן הכדורסל של ערוץ 10 מר פנחס "פיני" גרשון והשדר המוביל יורם ארבל (2). שעשועי שידור ופרשנות. יורם ארבל ופיני גרשון מרכיבים את צוות השידור הטלוויזיוני הטוב בארץ בכל הנוגע לשידורי כדורסל.

רבע 4 , 6:57 דקות לסיום . דניאל האקט חודר לסל , מנפנף את ריק היקמן וקובע 74 : 65 לארמאני מילאנו .

פיני גרשון : "עוד פעם…מה זה הוא עובד כמו מסננת היום…"

רבע 4 , 6:45 לסיום . אלכס טיוס מחטיא מקרוב .

יורם ארבל : "כשלא הולך אז לא הולך…"

רבע 4 , 6:27 לסיום . גאני לאוואל מטביע וקובע 76 : 65 לארמאני מילאנו .

פיני גרשון : "יָה בָּה יֵי…"

יורם ארבל : "חנייה , חנייה…:

רבע 4 , 5:32 לסיום . 78 : 65 לארמאני מילאנו .

רבע 4 , 3:51 לסיום . 81 : 70 לארמאני מילאנו .

יורם ארבל ב- 3:38 לסיום : "זה הולך ונעשה קשה מרגע לרגע . עוד סל של מילאנו ותם הטֶקֶס…" .

פיני גרשון : "המשחק עדיין לא גמור…ראינו כבר מה אפשר לעשות בשלוש דקות וחצי…"

יורם ארבל : "ראינו , אבל לא ככה…אולי…אולי…בוא נראה עכשיו…:

רבע 4 , 2:36 לסיום . האיטלקי סמארדו סמואלס מגדיל בשתי קליעות עונשין מוצלחות את פער התוצאה ל- 84 : 72

רבע 4 , 1:27 דקה לסיום . ריק היקמן  מקטין בסל שדה ל- 84 : 76 פלוס קליעת עונשין ומצמק את התוצאה לשבע נקודות הפרש  84 : 77 . התקוות של מכבי ת"א וגם של יורם ארבל ופיני גרשון זורחות ושוקעות לסירוגין בפרק זמן כה קצר .

יורם ארבל : "אפשר  לבוא למשחק…?"

פיני גרשון : "בטח, מה קרה  לך… בוא נחזור למשחק…" !

יורם ארבל : "אי אפשר לחזור למשחק…"

פיני גרשון : "אפשר לחזור למשחק…דקה וחצי …שבע הפרש…לא התחיל המשחק…"

יורם ארבל : OK…אני אִתְּך…".

רבע 4 , 0:31 דקה לסיום . ריק היקמן קולע שלשה ומצמק ל – 84 : 80 .

יורם ארבל : "ובינתיים מכבי ת"א מקטינה ל- 84 : 80…"

פיני גרשון : "אמרתי לך שהמשחק יסתיים בין 3 ל- 5 לארמאני מילאנו…" . (פרשן שחצן אבל צודק) .

יורם ארבל : "זה בדיוק בין 3 ל- 5…"

פיני גרשון : "זה הרבע הראשון שמכבי ת"א עוצרת את ארמאני מילאנו על 14 נקודות…"

רבע 4 , 0:28.6 דקה לסיום . ארמאני מילאנו מעלה את התוצאה ל- 85 : 80 מקליעת עונשין אחת של קרטיס ג'רליס . אח"כ עבירה גסה על טייריס רייס ש- מצמק בשתי קליעות עונשין את התוצאה ל- 85 : 82 . 

יורם ארבל לאחר העבירה הגסה והבלתי ספורטיבית של ניקולו מלי על טייריס רייס ובטרם הוא מצמק בשתי קליעות עונשין ל- 85 : 82 : "זה יכול לעשות את המהפך…" .

רבע 4 , 0:21.4 דקה לסיום . עוד עבירה על טייריס רייס שמצמק בשתי קליעות עונשין את התוצאה ל- 85 : 84 

יורם ארבל : "פיני , זה אתה שסידרת את העניין…אני כבר סגרתי את המשחק…"

פיני גרשון : "אמרתי לך ששום דבר לא גמור למרות שב- 84 : 72 , 12 הפרש , זה נראה ככה…" .

רבע 4 , 0:11.4 דקה לסיום ארמאני מילאנו מעלה בקליעת עונשין אחת של דניאל האקט את התוצאה ל- 86 : 84 . טייריס רייס גומל בסל פלוס עבירה וזריקת עונשין וקובע שוב מהפך ואת התוצאה ל- 87 : 86 לטובת מכבי ת"א .

פיני גרשון : "קח את זה…קח את זה…שלוש נקודות…"

פיני גרשון : "הם גם לא חכמים גדולים…לתוצאה הסופית יש השפעה על המשחק הבא…תן לי את בלו ואת פניני…הנה בלו…בלו…בלו…"

רבע 4 , 0:02 שניות לסיום המשחק במצב של 87 : 86 מבצע ריק היקמן עבירה על קית' לאנגפורד של ארמאני מילאנו .

פיני גרשון : "יו יו…איזה שריקה…איזה שריקה…

הדרמטורג יורם ארבל בשיאו הווקאלי : "לא ייאמן כי יסופר…"

רבע 4 , שתי שניות לסיום . קית' לאנגפורד משווה בקליעת עונשין אחת ל- 87 : 87 וכופה הארכה.

יורם ארבל : "ביקשתם – קיבלתם" .

הארכה

04:24 לסיום ההארכה , פיני גרשון : "המזל עם מכבי ת"א…"

03:50 לסיום ההארכה , פיני גרשון : "מכבי ת"א צריכה להיות טובה יותר בהארכה…"

03:30 לסיום ההארכה , פיני גרשון : "ארמאני מילאנו עושים במכנסיים…אין להם את הביטחון…אין להם את האומץ…"

01:40 לסיום ההארכה , קית' לאנפורד מחטיא , פיני גרשון : "יה בה יי…יש לו אומץ…"

סל של שלוש של קרטיס ג'רליס קובע יתרון לארמאני מילאנו 96 : 95 , פיני גרשון : "רני לא מאמין לך…מאפוא באת לי עכשיו…?"

ההארכה מסתיימת בניצחון מכבי ת"א 101 : 99 , הדרמטורג יורם ארבל : "נגמר המשחק…נגמר המשחק…מכבי ת"א מנצחת כנגד הסיכויים , כנגד הסטטיסטיקה , וכנגד מהלך המשחק…" .

פיני גרשון : "ניצחון גדול של מכבי ת"א…יכול להיות שזה ניצחון של הסדרה כולה…עשינו את זה…(מתכוון לערוץ 10 ומכבי ת"א…) . יורם ארבל ופיני גרשון הם צוות השידור הטוב בארץ של משחקי כדורסל" .

milano maccabi 4

טקסט תמונה : יום רביעי – 16 באפריל 2014 . היכל הכדורסל של מילאנו . הפרשן פיני גרשון (מימין) מחמיא למאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט (במרכז) ואומר לו : "לא אומרים שיבחו של אדם בפניו אבל היה ברור שאתה עושה למאמן ארמאני מילאנו מר לוקה באנקי בי"ס…" . דיוויד בלאט השיב : "משלמים לי ומשאירים אותי במכבי ת"א כדי שאני אתרום את החלק שלי…המשחק ייכנס לפנתיאון…" . יורם ארבל (משמאל) פונה אל דיוויד בלאט : "פיני גרשון אמר בשניות האחרונות של סיום המשחק כי לתוצאה הזאת תהיה השפעה גדולה על המשך הסדרה…" . דיוויד בלאט משיב : "הוא צודק…" . (באדיבות ערוץ 10 . צולם מ- ipad את מסך ערוץ 10) .

4. השידור הישיר של ארמאני מילאנו – מכבי ת"א 99 : 101 אמש יום רביעי – 16 באפריל 2014 משתלט על מפת הרייטינג בין 21.30 ל- 24.15. ערוץ 10 מביס את ערוץ 1 ומכניע גם ללא כל קושי את ערוץ 2.

שעות / רייטינג                       ערוץ 1                      ערוץ 2                         ערוץ 10

 21.45 – 21.30                       % 1.8                       % 15.2                        % 9.8

22.00 – 21.45                        % 1.5                       % 14.2                        % 10.5

22.15 – 22.00                        % 0.9                       % 10.7                        % 11.7 

22.30 – 22.15                        % 0.9                       % 8.3                          % 10.8 

22.45 – 22.30                        % 1.0                       % 6.9                          % 8.9 

23.00 – 22.45                        % 0.9                       % 5.9                          % 11.7 

23.15 – 23.00                        % 1.0                       % 5.9                          % 11.6 

23.30 – 23.15                        % 1.5                       % 5.0                          % 12.4 

23.45 – 23.30                        % 1.3                       % 4.9                          % 12.8 

24.00 – 23.45                        % 1.1                       % 5.0                          % 13.5 

24.15 – 24.00                        % 1.7                       % 5.3                          % 9.9 

4. סיכום קצרצר 

פיני גרשון העריך כי לתוצאת המשחק הראשון במילאנו  99 : 101 לזכות מכבי ת"א נגד ארמאני מילאנו (ביום רביעי – 16 באפריל 2014) תהיה השפעה גדולה על המשך סדרת רבע הגמר הזאת ב- Euroleague . אנוכי ממתין לראות אם הוא שוב צדק .

סוף הפוסט מס' 378. 

 

 

 

 

 

 

 

ח"כ נַחְמָן שַי לשעבר יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בשנים 2002 – 2000. בארבע מילים : אכזבה גדולה מנקודת מבטי. (פוסט 4 מ- 4). פוסט מס' 377. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 377 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום רביעי – 16 באפריל 2014

———————————————————————————————–

ח"כ נַחְמָן שַי, לשעבר יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בשנים 2002 – 2000. בארבע מילים: אכזבה גדולה מנקודת מבטי. (פוסט 4 מ- 4). פוסט מס' 377. כל הַזְכוּיוֹת שְמוּרוֹת. טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ח"כ נַחְמָן שַי, לשעבר יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בשנים 2002 – 2000. בארבע מילים: אכזבה גדולה מנקודת מבטי. (פוסט 4 מ- 4). פוסט מס' 377. כל הַזְכוּיוֹת שְמוּרוֹת.

1. הקדמה קצרצרה .

השידור הציבורי בטלוויזיה הישראלית הציבורית וברדיו "קול ישראל" עבר בין השנים 1969 ל- 2014 שינויים קיצוניים ומהפכים דרמטיים . רק לחשוב כי בתפקיד מנכ"ל רשות השידור ה- 1 כיהן פעם אישיות ברמה של שמואל אלמוג ז"ל (בשנים 1974 – 1969) וכי מנכ"ל רשות השידור ה- 11 הנוכחי הוא יוני בן מנחם הכושל, אתה מתחלחל ונתקף צמרמורת . רעיון השינויים הקיצוניים והמהפכים הדרמטיים מתייחס גם למינויים המופרכים ב- 2002 של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור ושנתיים קודם לכן בסופה של שנת 2000 את נחמן שי ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור . יוסף בר-אל העפיל והתייצב לשעה ארוכה בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל במארס 2002 עד שהממשלה בראשות אריאל "אריק" שרון הדיחה והעיפה אותו משם ב- 2 במאי 2005 . נחמן שי התמנה בדצמבר 2000 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון לתפקיד יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור . הוא לא הותיר מאחוריו מורשת . אפילו לא חצי מורשת . ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון עשה כבתוך שלו בימים ההם ברשות השידור בסיועו של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן . במארס 2002 הדיח ראש הממשלה אריק שרון את מנכ"ל רשות השידור הזמני רן גלינקא ומינה תחתיו את יוסף בר-אל המיועד לתפקיד המנכ"ל הבא . ב- 2 ביוני 2002 העניק ראש הממשלה אריק שרון את המינוי הרשמי וכהונת מנכ"ל רשות השידור ליוסף בר-אל לתקופה של חמש שנים עד התאריך של 2 ביוני 2007 . בדצמבר 2000 מינה ראש הממשלה אריק שרון את נחמן שי לתפקיד יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור . ב- 2002 הדיח ראש הממשלה אריק שרון את נחמן שי מתפקידו כ- יו"ר רשות השידור ומינה תחתיו את אברהם נתן . תירוץ ההדחה שהוא עומד לחולל שינויים ברשות , ונחמן שי איננו מתאים לו .

2. דעתי לא השתנתה . נחמן שי ויוסף בר-אל היו מינויים מופרכים שהודחו מרשות השידור בעודם מכהנים בתפקידם הרם. הראשון כ- יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור והשני, והשני כמנכ"ל רשות השידור.

עם הגיע נחמן שי לרשות השידור בדצמבר 2000 בפעם השנייה בחייו , אך הפעם בתפקיד הרם של המפקח העליון של השידור הציבורי (יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור) , שלחתי לו מכתב ברכה לרגל המינוי הנכבד . נחמן שי היה מבניה הראשונים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ומראשית עשור ה- 70 של המאה שעברה נשא בתפקיד הכתב הצבאי בחטיבת החדשות , למרות שאת שירותו הצבאי עשה ככתב בעיתון "במחנה – נח"ל" . חלפו מאז שנים רבות . נחמן שי חצה את הקווים ועשה הסבה מקצועית . הוא הפך לפוליטיקאי ודובר של פוליטיקאים . אף על פי כן איחלתי לו את המיטב . לבטח כשנכנסים בשתי רגליים לניהול ציבורי – אזרחי של רשת שידור אזרחית .

shai 2

טקסט מסמך : 31 בדצמבר 2000 . אנוכי מברך את נחמן שי היו"ר החדש של הוועד המנהל של רשות השידור . התברר כי הייתה זאת ברכה לבטלה . הוא כבר לא היה עיתונאי . הוא הפך לפוליטיקאי שיומרותיו שונות לחלוטין מאלה של העיתונאים .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

הדרך הטובה ביותר להגן על "תוֹכְנַת הניהול" של השידור הציבורי מפני אנשים כמו מנכ"ל רשות השידור מר יוסף בר-אל (הודח וסולק ע"י ממשלת ישראל ב- 2 במאי 2005) ושכמותו , היא לדאוג לכך שאותם הפוליטיקאים המשגיחים על אותה תוכנת הניהול והממנים את מנכ"ל רשות השידור לתפקידו הרם , יזכרו שתמיד מישהו עוקב אחריהם ושתמיד אפשר להדיח גם אותם . לרוֹע המזל שְבִיל הַזָהָב הזה טֶרֶם נמצא במדינת ישראל . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בעת ההיא של שנת 2002 הבעייתית היה מר נחמן שי . כמפקח עליון של השידור הציבורי ראה היטב את הפגמים ומעללי הניהול של יוסף בר-אל כמנכ"ל רשות השידור , אולם התעלם וניצב על הקו כעסקן פוליטי רדוד . הוא לא הגיב לנעשה ברשות השידור כמצופה ממנו . ב- 17 ביולי 2002 בעת מאבקי החריף במנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל כתבתי בלשון הזאת בין היתר כהאי לישנה ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נַחְמָן שי : "מנכ"ל רשות השידור איננו "מונרך אבסולוט" וגם איננו "מלך בבחינת אדון הממלכה הפרטית שלו" , אלא משרתה הראשון של רשות השידור . הוא משמש העורך הראשי אומנם אך איננו עומד מעל שום ביקורת לגיטימית והגיונית של הציבור ואזרחיו…" . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי עמד בצידי הדרך והשפיל מבטו . הוא לא ענה למכתבי ונימוקיו עמו . יכול להיות שהוא היה יו"ר של אחרים אולם הוא לא היה יו"ר שלי . הוא לא התווכח עם מנכ"ל רשות השידור ולא הזיז את יוסף בר-אל הלא מוכשר מעמדת הניהול שלו . נחמן שי הוביל את ההצבעה בוועד המנהל ומליאת רשות השידור שקבעה כי יוסף בר-אל הוא מועמד מצוין לתפקיד מנכ"ל רשות השידור במקום רן גלינקא ובעצם הוא יוסף בר-אל הוא האחד שאין בלתו . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי היה אכזבה רבתי מנקודת מבטי . לא מנהיג שידור ולא נעליים . הוא נחמן שי היה אמור להתריע בתוקף תפקידו את ממשלת ישראל כי יוסף בר-אל הוא מנכ"ל רשות שידור לא מוצלח. עובדה וצריך לומר זאת שוב ושוב חזור ושְנֶה, מאות ואלפי פעמים : בחלוף שלוש שנים מאז אותו המינוי המופרך ב- 2 ביוני 2002 הבינה ממשלת ישראל גם ללא עדותו של נחמן שי כי יוסף בר-אל הוא מינוי רשלני ולא מתאים , ועל כן החליטה לסלק אותו ב- 2 במאי 2005 מתפקידו כמנכ"ל רשות השידור בעוון שוחד מסך ושחיתות . נחמן שי לא הותיר שום מורשת ברשות השידור ובטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא היה איש בלתי חשוב שכתב לי מכתב פרידה יפה ולא חשוב עם נטישתי את הטלוויזיה והרשות לעַד בטריקת דלת .

פרידתי מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור  ב- 1 בפברואר 2003  בתום 32 שנות עבודה רצופות , איננה מקרית אֵפוֹא ואיננה פרישה טבעית  . הייתי עצוב ומאוד כעסתי על כל מה שקרה בחודשים האחרונים אך הייתה לי תחושת הקלה מפני חשתי שאני עוזב מין גן עדן של שוטים . יכולתי לאמֵץ עכשיו אל לִבִּי את המליצה השירית הנפלאה הבאה לידי ביטוי בכל עוצמתה בפסוק א' בספר תהילים האומרת , "אַשְרֵי הָאִיש, אֲשֶר לא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָעִים, וּבְדֶרֶך חַטָּאִים לא עָמָד , וּבְמוֹשַב לֵצִים לא יָשָב" . זאת האמת לאמיתה . חֶשְרָת הֶעָבִים של אביב 2002 החזירה אותי לימי ההתחלה שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית בקיץ מאושר אחד בחודש יולי של שנת 1971 בשעה ש- פגשתי לראשונה אז את אלכס גלעדי , דן שילון , ומוטי קירשנבאום .

ביום שני – 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשותו של אריאל שרון את מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל מתפקידו בגין שוחד מסך ושחיתות ושלחה אותו בבושת פנים לביתו . הדחה חסרת תקדים הנעשית בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ותולדות רשות השידור . מתכנן ויוזם מהלכי ההדחה במשך חודשים ארוכים היה אהוד אולמרט סגן ראש הממשלה ושר התמ"ס שכיהן גם כשַר הממונה על רשות השידור . ראש הממשלה אריאל שרון הרים את ידו בעד הדחת מנכ"ל רשות השידור אולי מפני שהיועץ המשפטי של הממשלה מֶנִי מַזוּז קבע נחרצות כי יש להעיף את יוסף בר-אל מתפקידו הרָם בעקבות מִמצאיו השליליים של מבקר המדינה . יתירה מזאת . היועץ המשפטי הודיע לשרי הממשלה כי אם הם יצביעו נגד ההדחה הוא לא יוכל להגן על החלטתם ב- בג"צ . מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל הצטייר זה מכבר בעיני התנועה לאיכות השלטון בראשותו של עו"ד שרגא אליעד ובעיני איגוד הבימאים והתסריטאים בישראל כמנכ"ל רשות שידור מְסוֹאָב . ב- בג"צ המתינו כבר שתי עתירות של שני הגופים האלה מאז דצמבר 2004 המבקשות להדיח אותו מכהונתו . אנשי ציבור מהימין והשמאל כאחד , כמו השַר אהוד אולמרט וח"כ איתן כַּבֶּל נתנו ביטוי מרחיק לכת לסלידה שהצטברה בקרב הציבור מדרך ניהולו של יוסף בר-אל את רשות השידור . שניהם הצהירו בריש גלי בעיתונות כי מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל הציע להם שוחד מסך . [2] ו- [3]  .

הנה הרשימה המלאה של חברי הוועד המנהל ואנשי מליאת השידור , שהם בעצמם מינויים פוליטיים שהרימו את ידם ותמכו תמיכה מסיבית במינויו של יוסף בר-אל לתפקיד מנכ"ל רשות השידור :  נחמן שי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור , גב' אהובה אורן המשנה ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור , סאלם ג'ובראן , ד"ר אילן אסיה , אלון אלרואי , עו"ד ראובן שלום , גב' נִילִי כרמל – יונתן (רעייתו של המשורר המנוח נתן יונתן ז"ל) , גב' יעלה גרנות ז"ל (חברת קיבוץ שובל) , ד"ר יהודית אורבך , שי חרמש (חבר קיבוץ כפר עזה) , גב' אמונה אלון , משה  איבגי , עטאף כיוף , אפרים באוך , עו"ד נועם גרסל , עו"ד יאיר זלמנוביץ' , יחזקאל זכאי , אביהו מדינה , עו"ד – ד"ר עמרם מליץ , יעקב גיל , גב' גאולה כהן עו"ד חסן עתמאנה , ועו"ד אבי שמידט .

יוסף בר-אל הנתמך תמיכה גורפת ע"י מוסדות רשות השידור , העפיל בקַלות מהתחרות בשלב המוקדם לשלב רבע הגמר , ואח"כ דילג למֵירוֹץ חצי הגמר . שמו כמועמד למנכ"ל רשות השידור הנתמך עכשיו ע"י הוועד המנהל והמליאה של רשות השידור הועבר שוּב לאישור וועדת השופט יצחק רביבי . וועדת המינויים הציבורית לא היססה ואישרה את מועמדותו לתפקיד הנכבד לאחר שזכה ברוב מוחץ בהצבעה דמוקרטית בתוך ממלכת רשות השידור של מדינת ישראל . יוסף בר-אל חלף בקלילות מפתיעה גם מעל משוכת השופט יצחק רביבי . הוא העפיל לשלב הגמר .  ביום ראשון – 2 ביוני 2002 בחרה ממשלת ישראל בראשותו של ראש הממשלה אריאל שרון כמעט פה אחד ביוסף בר-אל לכהונה הרמה והפקידה בידיו את רשות השידור הציבורית לתקופה של חמש שנים . גם השַר אהוד אולמרט הרים את ידו בעד המינוי . 13 שרים תמכו במינוי יוסף בר-אל לתפקיד מנכ"ל רשות השידור עד שנת 2007 . רק שר אחד התנגד . יוסף בר-אל היה מינוי פוליטי מובהק שתחילתו בקמפיין מתוכנן ומתוזמר של השר הממונה על רשות השידור רענן כהן , וסופו בתמיכתו הסוחפת של ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון .

הרוֹב תמך בו . אך איזה מין רוֹב זה היה ? פרידריך פון שילר התייחס פעם באמירה מבריקה שלוֹ לשאלת הרוב כששאל – אמר , "מהו הרוֹב" ? , והשיב בעצמו , "הרוֹב… רוּבּוֹ שטויות , התבונה תמיד הייתה במיעוט" . תשובה מוחצת לאנשי הוועד המנהל ומליאת רשות השידור ושרי ממשלת ישראל שבחרו ביוסף בר- אל . השופט העליון תֵּיאוֹדוֹר אוֹר (היה פעם שחקן כדורגל מצטיין שהופיע בהרכבה של קבוצת הפועל בלפוריה מעמק יזרעאל ששיחקה בשנות ה- 50 בליגה הלאומית בכדורגל) , מתח פעם ביקורת קשה על ידה הרכה של וועדת השופט יצחק רביבי, כאשר אמר באחד מפסקי הדין שלו, "כדי להכשיר מינוי פוליטי צריך לא סתם 'כשירות מיוחדת', אלא הכישורים חייבים להיות "יוצאי דופן" , מיוחדים , וחריגים" , והוסיף , "וכל זאת כדי לבַעֵר את נגע המינויים הפוליטיים שפשה בחברות הממשלתיות והציבוריות" . לרוע המזל הוציא אליקים רובינשטיין היועץ המשפטי של הממשלה דאז הנחיות מֵקלוֹת שחייבוּ את דרך פעולתה הבעייתית של וועדת השופט יצחק רביבי . מי היה מאמין שאיש כה בלתי מוכשר כיוסף בר-אל יתמנה יום אחד למנכ"ל רשות השידור…???

אנוכי מעביר לידי קוראי הבלוג חלק מהמסמכים וההתכתבויות שלי עם גורמי רשות השידור הנוגעים למלחמתי במנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 במנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל . המכתבים נכתבו על ידי לפני תריסר שנים (בקיץ 2002) ליו"ר הוועד המנהל שלרשות השידור נחמן שי , מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מר רפיק חלבי , והיועצת המשפטית של רשות השידור  עו"ד חנה מצקביץ' . מלחמתי ביוסף בר-אל נדחקה למסלול משפטי . נצטוויתי על ידו לעמוד למשפט בו שימש מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל המאשים, התובע, השופט הראשי, והתליין שלי. אף איש מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 (למעט גב' וורד ברמן, מר איתי לנדסברג, וגדעון דרורי ז"ל) לא התייצב לימיני . אנשי העיירה עמדו מהצד והתבוננו בדו קרב . אין לדעת כיצד היה מסתיים הדו קרב הזה שלי מול מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל ללא סיועם המשפטי של עו"ד גלעד שר ועו"ד אופיר טל . shai 16 טקסט מסמך : 10 במארס 2002 . מכתבו של מ"מ מנהל הטלוויזיה יאיר אלוני למנכ"ל רשות השידור רן גלינקא הממליץ למנות אותי כמנהל המו"מ עם התאחדות הכדורגל הישראלית הנוגע למשחקי הבית של נבחרת ישראל בכדורגל לאור הצלחתי בניהול המו"מ עם UFA הנוגע למשחקי החוץ של נבחרת ישראל בכדורגל במסגרת קדם Euro 2004 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . moty levi 1 טקסט מסמך : 21 ביולי 2002 . סמנכ"ל הכספים של רשות השידור מוטי לוי מבקש ממני בשם מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל ומ"מ מנהל הטלוויזיה יוסי משולם להודיע ל- UFA כי ההתקשרות שלי עמם איננה מחייבת את רשות השידור מאחר ולא קיבלתי את האישורים הדרושים . גיחכתי . דבר עם עורכי הדין שלי גלעד שר ואופיר טל , השבתי לו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .  rafik 01 טקסט מסמך : 29 ביולי 2002 . מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי מי שהיה הבוס שלי כותב לי כי עמדת מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל וסמנכ"ל הכספים שלו מוטי לוי היא שיש לבטל את הסכם פורטו וביקשו אותו להנחות אותי לבטלו . השבתי לו בכתב ידי מה אני חושב עליו . ברגע המכריע הוא לא התייצב לצדי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . shai 1 טקסט מסמך : 17 ביולי 2002 . מכתבי ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי . המסר של המסמך הזה היה "כי מנכ"ל רשות השידור איננו "מונרך אבסולוט" וגם לא "מלך בבחינת אדון הממלכה הפרטית שלו" , אלא משרתה הראשון של רשות השידור . הוא העורך הראשי אומנם אך איננו עומד מעל שום ביקורת לגיטית והגיונית של הציבור ואזרחיו"  . נחמן שי לא השיב למכתבי זה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות") .

ראה "ידיעות אחרונות" מ- 8 ביולי 2002 . כותרת ראשית בעיתון "ידיעות אחרונות" . אנוכי מתפטר מניווט וניהול שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעקבות מינויו של מר יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל. בתגובה מודיע יוסף בר-אל לעיתון : "הגיע הזמן לגאול את הטלוויזיה מיואש אלרואי…" . היו ימים והאופורטוניסט יוסף בר-אל שהתמנה לפני זמן קצר למנכ"ל רשות השידור חשב אודותיי והעריך אותי באופן שונה לחלוטין . מישהו מבין שנינו השתנה וזה לא הייתי אני . ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון וסגנו אהוד אולמרט ובתמיכתו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז הדיחה ב- 2 במאי 2005 את מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל מכהונתו הרמה . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

tsalash 7

טקסט מסמך : 27 במאי 1985 . 17 (שבע עשרה) שנים חוצצות בין המסמך הנוכחי של 27.5.1985 לבין התמונה ממעל בה מכריז מנכ"ל רשות השידור ב- 8 ביולי 2002 בעיתון "ידיעות אחרונות" , ציטוט : "הגיע הזמן לגאול את הטלוויזיה מיואש אלרואי…" . זוהי חוות דעתו של יוסף בר-אל אודותיי בקיץ 1985 בהיותו מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית 17 (שבע עשרה) שנים בטרם התמנה למנכ"ל רשות השידור . מנכ"ל רשות השידור באותם הימים היה אורי פורת ז"ל . מנהל חטיבת החדשות היה יאיר שטרן . אני כיהנתי עבורם בתפקיד מנווט שידורי הספורט ומנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

rafik 0

טקסט מסמך : 30 ביולי 2002 . מכתב תשובה שלי למנהל החדשות רפיק חלבי על פי עצת עורכי דיני עו"ד גלעד שר ועו"ד אופיר טל . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . rafik 1 טקסט מסמך : 7 באוגוסט 2002 . מכתב נוסף שלי למנהל החדשות רפיק חלבי הנוגעים ל- "הסכם פורטו" שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA . עמוד מס' 1 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . rafik 2 טקסט מסמך : 7 באוגוסט 2002 . מכתב נוסף שלי למנהל החדשות רפיק חלבי הנוגעים ל- "הסכם פורטו" שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA . עמוד מס' 2 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . rafik 3 טקסט מסמך : 7 באוגוסט 2002 . מכתב נוסף שלי למנהל החדשות רפיק חלבי הנוגעים ל- "הסכם פורטו" שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA . עמוד מס' 3 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . rafik 4 טקסט מסמך : 7 באוגוסט 2002 . מכתב נוסף שלי למנהל החדשות רפיק חלבי הנוגעים ל- "הסכם פורטו" שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA . עמוד מס' 4 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . rafik 5 טקסט מסמך : 7 באוגוסט 2002 . מכתב נוסף שלי למנהל החדשות רפיק חלבי הנוגעים ל- "הסכם פורטו" שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA . עמוד מס' 5 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . rafik 6 טקסט מסמך : 7 באוגוסט 2002 . מכתב נוסף שלי למנהל החדשות רפיק חלבי הנוגעים ל- "הסכם פורטו" שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA . עמוד מס' 6 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . metskevich 1 טקסט מסמך : 25 באוגוסט 2002 . מכתבי ליועצת המשפטית של רשות השידור עו"ד גב' חנה מצקביץ' הנוגעים ל- "הסכם פורטו" שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA . המכתב המפורט נכתב אליה על פי עצת עורכי דיני עו"ד גלעד שר ו- עו"ד אופיר טל . עמוד מס' 1 מתוך 7 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . metskevich 2 טקסט מסמך : 25 באוגוסט 2002 . מכתבי ליועצת המשפטית של רשות השידור עו"ד גב' חנה מצקביץ' הנוגעים ל- "הסכם פורטו" שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA . המכתב המפורט נכתב אליה על פי עצת עורכי דיני עו"ד גלעד שר ו- עו"ד אופיר טל . עמוד מס' 2 מתוך 7 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . metskevich 3 טקסט מסמך : 25 באוגוסט 2002 . מכתבי ליועצת המשפטית של רשות השידור עו"ד גב' חנה מצקביץ' הנוגעים ל- "הסכם פורטו" שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA . המכתב המפורט נכתב אליה על פי עצת עורכי דיני עו"ד גלעד שר ו- עו"ד אופיר טל . עמוד מס' 3 מתוך 7 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . metskevich 4 טקסט מסמך : 25 באוגוסט 2002 . מכתבי ליועצת המשפטית של רשות השידור עו"ד גב' חנה מצקביץ' הנוגעים ל- "הסכם פורטו" שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA . המכתב המפורט נכתב אליה על פי עצת עורכי דיני עו"ד גלעד שר ו- עו"ד אופיר טל . עמוד מס' 4 מתוך 7 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . metskevich 5 טקסט מסמך : 25 באוגוסט 2002 . מכתבי ליועצת המשפטית של רשות השידור עו"ד גב' חנה מצקביץ' הנוגעים ל- "הסכם פורטו" שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA . המכתב המפורט נכתב אליה על פי עצת עורכי דיני עו"ד גלעד שר ו- עו"ד אופיר טל . עמוד מס' 5 מתוך 7 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . metskevich 6 טקסט מסמך : 25 באוגוסט 2002 . מכתבי ליועצת המשפטית של רשות השידור עו"ד גב' חנה מצקביץ' הנוגעים ל- "הסכם פורטו" שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA . המכתב המפורט נכתב אליה על פי עצת עורכי דיני עו"ד גלעד שר ו- עו"ד אופיר טל . עמוד מס' 6 מתוך 7 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . metskevich 7 טקסט מסמך : 25 באוגוסט 2002 . מכתבי ליועצת המשפטית של רשות השידור עו"ד גב' חנה מצקביץ' הנוגעים ל- "הסכם פורטו" שחתמתי עם סוכנות התיווך הגרמנית UFA . המכתב המפורט נכתב אליה על פי עצת עורכי דיני עו"ד גלעד שר ו- עו"ד אופיר טל . עמוד מס' 7 מתוך 7 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . barel טקסט מסמך : יום שישי – 26 באפריל 2002 . המיועד הבלעדי לתפקיד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל מכריז בעיתון "מעריב" : "אם ראש הממשלה יבקש ממני משהו , ויגיד לי שהבקשה , על פי הערכתו , היא לטובת עם ישראל , אעשה מה שהוא יאמר לי" . ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון קפץ על המציאה ומינה את יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור גם על פי המלצתו החמה של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן . (באדיבות "מעריב") . sharon olmert טקסט תמונה : ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון (מימין) וסגנו שר התמ"ת אהוד אולמרט (משמאל) ממנים ב- 2 ביוני 2002 את יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור , ומדיחים אותו מתפקידו הרם ב- 2 במאי 2005 . (לע"מ תמורת תשלום) . 

ראה "הארץ" מ- 3 במאי 2005 . עיתון "הארץ" מדווח לקוראיו כי ממשלת ישראל אישרה ברוב גדול את הדחת מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל . 

shai 26 טקסט מסמך : 14 במאי 2001 . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי משגר אלי מכתב הערכה בתום מבצע השידורים הישירים של טורניר ה- Final four האירופי בכדורסל בהשתתפות מכבי ת"א , בהיכל הכדורסל של "ברסי" ב- פאריס . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . shai 27 טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002 . מכתב הפרידה של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ממני לאחר נטישתי את ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד . המכתב היה נחמד אבל לא הגירושים . נטשתי בטריקת דלת . נחמן שי לא התייצב לימיני במאבקי הצודק נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל . את מה שהוא לא עשה , עשתה ממשלת ישראל ב- 2 במאי 2005 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

את מה שנחמן שי לא עשה עשתה לבסוף ממשלת ישראל . ב- 2002 נִטְרֵל ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון את נחמן שי . הוא מינה במקומו לתפקיד יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור את מר אברהם נתן . ב- 2005 סולק יוסף בר-אל מתפקידו כמנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל . במקום המודח הוצב ב- 2006 מנכ"ל חדש מר מרדכי "מוטי" שקלאר . במקום אברהם נתן התמנתה ב- 2006 לתפקיד יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גב' גבריאלה שלו .

סוף הפוסט מס' 377.

שחקן קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א סופוקליס שחורציאניטיס – צודק ! ( 2 ). פוסט מס' 376. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 376 : הועלה לאוויר ביום ראשון – 13 באפריל 2014

———————————————————————————————–

שחקן קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א סוֹפוֹקְלִיס שְחוֹרְצִיָאנִיטִיס – צוֹדֵק ! ( 2 ). כל הזכויות שמורות. טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : שידור ישיר של ערוץ 1 את המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל אמש (מוצ"ש – 12 באפריל 2014) במלחה, הפועל ירושלים – מכבי ת"א 79 : 83

א. הקדמה קצרצרה.

סוף כל סוף מייצרים ההפקה והבימוי הרשלניים של ערוץ 1 אמש (מוצ"ש – 12 באפריל 2014) בהיכל הכדורסל של מלחה "Post Game Show" בתום השידור הישיר של משחקה צמרת בליגת העל בכדורסל הפועל ירושלים נגד מכבי ת"א 79 : 83 . מדובר במשחק ילדותי ומוגבל מצד שתי הקבוצות אבל מותח בחלקו האחרון . ראיונות הסיכום עם שני המאמנים דיוויד בלאט של מכבי ת"א ובראד גרינברג של הפועל ירושלים הכרחיים להשלמת התמונה הכללית , ובדרך אגב מספקים לי הוכחה מדוע משחק כה מבטיח בעמדת הפתיחה שלו בין שתי קבוצות הכדורסל הטובות בארץ , הופך לאווילי וחסר בגרות בנקודת הסיום שלו .שתי קבוצות חסרות ריכוז , לא יודעות לשמור , מאבדות כדורים , מפספסות קליעות עונשין (הפועל ירושלים 8 מ- 17 רק % 47.05), ומחטיאות מקרוב זריקות קלות. מכבי ת"א היא עדיין הקבוצה הטובה בארץ אבל סוּפֶּר פְּגִיעָה . היה לה כבר יתרון פיזי (וגם פסיכולוגי) בן 17 נקודות בתום הרבע ה- 3 אולם זה לא הספיק והיא שוב נקלעה לנחיתות מביכה בחלק המסיים . מכבי ת"א ללא שחקנים גבוהים , דומיננטיים , ויעילים מתחת לסלים עדיפה בקושי רב אם בכלל על הפועל ירושלים , מכבי חיפה , והפועל ת"א . היא שרויה כל העת בדרגת סיכון גבוהה ושום דבר איננו מובטח לה עוד במצבה הנוכחי . ההתמודדות אמש נגד הפועל ירושלים חשפה שוב את החולשות המוכרות . במצב של 77 : 79 לטובת מכבי ת"א (מכבי ת"א הובילה כאמור כבר ביתרון 17 נקודות בתוצאה של 66 : 49) , 0:41 דקה לפני סיום המשחק , איבד המוביל של הפועל ירושלים בְּרֵיְיסִי רָיְיט כדור בצורה טיפשית ל- דֶוִוין סְמִית' . בעֶצֶם המשחק הוכרע בשל שטות ירושלמית . מכבי ת"א לא ניצחה . הפועל ירושלים הפסידה .

מכבי ת"א נהנית עדיין ממוניטין של קבוצת עַל מקומית אולם לעיתים קרובות למראית עין . בראד גרינברג לא חידש דבר למראיין שלו אֵלִיאָן וִוילְדָאוֹ . מאומה . המאמן הראשי של הפועל ירושלים איננו קורא נכון את מפת הקרב ופרשן הכדורסל של "ישראל היום" מר אֵלִי סַהַר מדגיש זאת במאמר הפרשנות שלו היום (יום ראשון – 13 באפריל 2014) כלהלן : "…לקח לבראד גרינברג שלושה רבעים כדי לעבור להרכב נמוך שלחץ ורץ , ופתאום גרם ללחץ במכבי ת"א…" . העובדות בטרם קרב הצמרת אמש במלחה ידועות . הפועל ירושלים (תחת הדרכתו של בְּראד גְרִינְבֶּרְג ועוזרו אוֹרֶן עַמִיאֵל) הביסה לפני זמן מה את מכבי ת"א במבצרה בהיכל הספורט ביד אליהו בתוצאה המכרעת  93 : 65 . אולם אח"כ הודחה הפועל ירושלים ממפעל הכדורסל האירופי ה- Eurocup  ע"י הקבוצה הרוסית ניז'ני נובגורוד (מדובר לא רק בהפסד ספורטיבי אלא גם באיבוד תשואות כספיות) , והובסה לפני כמה ימים ע"י האלופה מכבי חיפה ובראשה הכוכב החיפאי דונטה סמית' . מדוע צריך לשלם משכורת כה נדיבה ל- בראד גרינברג כשהעוזר שלו הישראלי אורן עמיאל איננו נופל ממנו . האמריקניזציה עושה שמות בכדורסל הישראלי אולם למה לוותר לה גם בתחום האימון וההדרכה . מאמני כדורסל הצעירים שלנו אֶרֶז אֶדֶלְשְטֵיין , דָנִי פְרָנְקוֹ , אוֹרֶן עַמִיאֵל , עוֹדֵד קָטָש , נָדָב זִילְבֶּרְשְטָיִין ואחרים אינם נופלים כהוא זה מבראד גרינברג . הריאיון המשעמם עמו בתום המשחק נבע גם מהעובדה שהמראיין שלו מר ֵאִליאָן וִוילְדָאוֹ מערוץ 1 היה רדום ולא חד . רמת ההגנה של הפועל ירושלים בהתמודדות ובראשה השומר ליאור אליהו מעוררת גיחוך . מדובר בהגנה פרוצה . כתרים רבים נקשרו בטרם עת ליכולת ההתקפית של יותם הלפרין . הוא כל כך לא מרשים אותי ואמש גם דאג להראות זאת . השחקן הזה שמשתכר משכורת ענק בת מאות אלפים רבים של דולרים קלע אמש 2 נקודות בלבד . מדובר בגיחוך . מאידך לא מצאתי גם שום גדולה בגָיְא פְּנִינִי של מכבי ת"א . נכון, הוא קלעי לא רע אך לוקה ביסודות המשחק האחרים כמו כדרור, כדרור תוך כדי תנועה ושינוי כיוון חד ומהיר , איננו יודע לשמור , בעל תנועה איטית ומסורבלת , ו- פאוליסט מכוער .

מאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט מסר אמש את גרסתו למראיין שלו מר אַלְמוֹג שָרִיד מערוץ 1 בתום המשחק לאחר ניצחון מזערי שהושג בעור שיניו שלו ושל שחקניו . דֵיוִויד בְּלָאט נראה לי כמתבונן מהצד לא רק מאמן לא מוכשר שבנה במו ידיו קבוצה לא מוכשרת , אלא איש שאיננו מנהיג . בכיין וקוּטֶר . אתמול בערב התלונן קבל עם ועדה בפני אלמוג שריד על עומס המשחקים של קבוצתו (4 ב- 9 ימים) כאילו מדובר בסַד . תגיד לי דֵיְוִויד בְּלָאט מה אתה עושה צחוק…? השחקנים שלך ואתה מקבלים מהנהלת מכבי ת"א משכורות עָתֵּק . במכבי ת"א יש כמה שחקנים לרבות המאמן הראשי שמשתכרים כ- 1.000000 (מיליון) דולר בעונה ואפילו יותר , בין השאר גם בעבור מאמץ משימתי מרוכז של השתתפות בארבעה משחקים בתוך תשעה ימים . בהשוואה לחיילי צה"ל הקרביים שמְגֵנִים על גבולות המדינה ביבשה , בים , ובאוויר מדובר במאמץ מכביסטי קטנטן . קל יותר לרוץ על הפַּרְקֶט ולכדרר בכדור ארבע פעמים בתשעה ימים מאשר לשכב לילה אחר לילה אחר לילה במארבים , לנווט פשיטות ליליות ולהגיע ליעדים , לצעוד במסעות אלונקה ארוכים , ולהילחם בטרור באין סוף היתקלויות (בתוך הגבול ומעבר לו) תוך חירוף נפש , גם כדי שמכבי ת"א תוכל לשחק בשלווה בהיכל הספורט ביד אליהו . ההתבכיינות של דיוויד בלאט אודות הקושי הנורא לשחק בתוך תשעה ימים נגד ביירן מינכן הגרמנית, הפועל ת"א, צסק"א מוסקבה, ואתמול נגד הפועל ירושלים – מגוחכת וקטנונית . לא צריך להיות בעל עין ביוֹנִית כדי לראות שהראיונות שמקיים ערוץ 1 במלחה בטרם תחילת המשחק מקובעים ב- Location מסודר בעוד ראיונות הסיכום עם שני המאמנים נערכים כלאחר יד במקום "זרוק" נעדר תפאורה טלוויזיונית כאילו תפשו אותם במקרה ברחוב . Frame מכוער . אפשר היה לביים את ראיונות הסיכום הרבה יותר טוב .

ב. הפקה , עריכה , שידור , ופרשנות רשלניים של ערוץ 1.

ב.1. השַדָּר

כשהשַדָּר המוביל של ערוץ 1 אורי לוי לוחץ על הדוושה וחוזר ושונה שוב ושוב במהלך השידור הישיר פעמיים ו/או שלוש מילים כמו , "שקול , שקול , שקול…" , ואח"כ "מאוד , מאוד…" , ושוב "תודה, תודה…" וכו' , אתה מבין שהאיש במצוקה . בחלון הראווה של ערוץ 1 ניצב שַדָּר כדורסל אָנֶמִי לא מוכשר שמשדר דרמה ספורטיבית בטמפו של מְסַפֵּר סִיפּוּרִים בקצב הַכְתָּבָה אודות "כיפה אדומה" של האָחִים גְרִים . מדובר בשידור ישיר של משחק סוּפֶּר צָמֶרֶת בליגת העל רווי מתח אולם השדר המוביל מתעקש בכל כוחו להישאר נטול דרמה . הוא איננו מרגש , לא דינמי , לא דומיננטי , לא אטרקטיבי , וכל כך משעמם , ולא כריזמטי . אורי לוי בעל קול גבוה צווחני עד בכייני איננו חייב להיות שדר , וודאי לא שדר שמשדר דרמת כדורסל בקצב של מדקלם . אפשר לתת לו לעשות דברים אחרים בטלוויזיה . ערוץ 1 הציבורי ניצב ערב פירוק והקמה מחדש . הוא יוכל ל- לַבְלֵב שוב רק אם בקדמת חלון הראווה שלו יוצבו אנשי טלוויזיה גברים ונשים כריזמטיים , מלאי השראה , נערצוּת , וקסם אישי , ומהימנים. וֶותֶּק איננו קריטריון ולא אמתלה להחזקת מיקרופון וגם לא מצדיק הופעה על מסך הטלוויזיה .

ב.2. הפַּרְשָן 

גוּר שֶלֶף הוא פרשן רָב מֶלֶל וטקסט , הרבה מעבר לדרוּש . הפרשנות שלו נשענת לא פעם על כרעי תרנגולת ורצופה עליות ומורדות . הוא חזר שוב ושוב על ההערכה כי למכבי ת"א סגל ארוך , מנוסה , ועמוק , גם בלעדי סופוקליס שחורציאניטיס המורחק , יוגב אוחיון הפצוע , ודווין סמית' המדדה על רגל אחת . מדובר בהערכה מוטעית . מכבי ת"א היא קבוצת כדורסל מדאיגה ונטולת כוח . אין לה סגל ארוך , מנוסה , ועמוק . היא חסרה בעיקר שני שחקנים גבוהים יעילים בשורותיה . אמש הייתה ברת מזל גם משום שנתקלה בשחקן גבוה בשורות הפועל ירושלים ארטיום פרוחאסקי (2.11 מ') שדומה לגימיק כמו אנדריאה ז'יז'יץ' שלה , וגם משום שג'וֹש דָאנְקֶן השחקן המצטיין של הפועל ירושלים לא שיחק . בתחילת השידור אמש הציב אורי לוי בפני גור שלף בעיה , וביקש לדעת מה קרה ל- הפועל ירושלים שהביסה את מכבי ת"א בהפרש עצום ואח"כ ניגפה בפער דומה ע"י מכבי חיפה ? גור שלף לא התיר אותה , הסתבך והשיב לפונה בזאת הלשון , "לא ברור מה קרה שם… . את זאת גם זְקֵנְתִּי יכולה לומר . במצב של 64 : 49 לטובת מכבי ת"א (1:30 דקה לפני תום הרבע ה- 3) , הגה מר גור שלף את הפרשנות הבאה , "…מכבי ת"א נראית הרבה יותר דרוכה…הרבה יותר מוכנה…מאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט הוא לא פראייר…" , ומייד הוסיף , "הפועל ירושלים לא עומדת באגרסיביות של מכבי ת"א…" . ואומנם מכבי ת"א מגדילה את הפער ל- 17 נקודות והתוצאה עומדת על 66 : 49 לטובתה . לפתע מצמצמת הפועל ירושלים את ההפרש ל- 53 : 66 ותופשת את הפרשן לא מוכן . גוּר שֶלֶף ממהר לבשר לצופיו כי הפועל ירושלים מקטינה במקרה , "לטעמי זה מקרי…" , הוא קובע ולא מסייג את עצמו . ואז ברבע ה- 4 מגיע המַפָּץ . מתברר כי הפועל ירושלים מצמצמת את הפער לא במקרה ולא באקראי . לא מדובר באפיזודה אלא במהלך מתוכנן ובכוונה תחילה , כפי שהסביר אותו לעֵיל פרשן "ישראל היום" מר אלי סהר . אילולא איבוד הכדור המטופש וחסר האחריות של שחקן הפועל ירושלים ברייסי רייט (במצב של 79 : 77 לזכות מכבי ת"א , ארבעים ואחת שניות לפני סיום המשחק) , ייתכן והפועל ירושלים הייתה מנצחת וטורפת את הקלפים והופכת את הפרשן של ערוץ 1 מר גוּר שֶלֶף . לא רק לפטפטן אלא גם לטיפש . תיאוריית הפרשנות שלו במהלך המשחק הגורסת כי , "מכבי ת"א נראית הרבה יותר דרוכה…הרבה יותר מוכנה…וכי מאמן מכבי ת"א דיוויד בלאט הוא לא פראייר…" קורסת ברבע ה- 4 ולקראת סיומו היא כבר לגמרי בלתי אמינה . כמי שניצב בקו הקדמי של שידורי ערוץ 1 הוא מסתכן סכנה גדולה בכמות המֶלֶל שהוא מייצר ובניסוח טקסטים מסורבלים , והיעדר כישרון לסייג את עצמו . עליו לדעת כי ככל שכמות המֶלֶל שלו תוֹפַחָת  גם אחוז השטויות עולה בהתאם . גור שלף משביע אולי את רצונם של האחרים . עבורי הוא לא פרשן אלא דרדק תקשורת . פרשן שלא עבר שום אימון והדרכה קדם טלוויזיוניים ואשר מתגלח כל פעם מחדש על הזיפים שלי .

ב.3. העורך , המפיק , והבימאי

כמה שאלות למר יגאל שמעוני , מר יונתן קנלר , ומר שמואל שלזינגר (הראשון עורך , השני מפיק , והשלישי בימאי) הנוגעות למשדר הכדורסל הישיר אמש ממלחה , הפועל ירושלים – מכבי תל אביב 79 : 83 . א. מדוע לא מראים את זמרת ההמנון הלאומי (בטרם שריקת הפתיחה) אמש בהיכל הכדורסל במלחה ומשמיעים רק את קולה…? הרי מדובר במדיה וויזואלית ולא ברדיו מדוע משאירים אותה אנונימית…? ב. מדוע אין אפילו Super imposing שמזהה אותה לציבור צופי הטלוויזיה…? ג. מדוע ערוץ 1 מסתיר בקביעות את זהותה ומשתמש בה כסוד כמוס…? ד. האם היא עובדת המוסד ו/או השב"כ במקרה…ולכן אסור להראות אותה ? ו/או שמא עשתה משהו אפל בעברה הרחוק…? ה. האם היא אשמה בעבירה נסתרת שאסור לגלותה…? ו. מדוע מראים שוב ושוב את האישה שמנהלת את שעשועוני הכדורסל בדקות ההפסקה בהתמודדות הפועל ירושלים – מכבי ת"א 79 : 83 , אך אין מזהים אותה בשמה , גם לא באמצעות Super imposing …? מוזר ומביך ששלושה אנשי טלוויזיה כה וותיקים מתעקשים שוב ושוב לשבור את חוקי המידע הטלוויזיוניים הבסיסיים ביותר לעין כל . מדובר בהפקה ועריכה רשלניים . ועוד דבר : הבימאי שמואל שלזינגר איננו מבין את עקרונות תורת הבימוי הטלוויזיוני של תחרות ספורט. הוא חוזר שוב ושוב על כל מיני שגיאות בסיסיות . בין היתר ב- Timing של הכנסת הילוכים חוזרים : בנקודות הכנסתם , מהירות שידורם , משך שידורם , ונקודות יציאתם . הוא איננו מצליח להביא את "אווירת מלחה" לסלון ביתם של צופי הטלוויזיה שלו (גם בגלל שידור כל כך אנמי , רדום , ובטלני של השַדָּר המוביל שלו) , הוא לא מבין כי הצגת דמותם של המושכים בחוטים מאחורי הקלעים בשתי הקבוצות היא חלק אינטגראלי מהדרמה המתחוללת על הפרקט בזירת המשחק . הוא איננו מבין כי הצגת דמויות ב- Close up על מסך הטלוויזיה היא "עסק אדיטוריאלי" שמחייב זיהוי מלא , אחרת מדוע אתה מראה דמויות אנונימיות ומשאיר אותן כאלה על המסך ? האם אתה חד חידות לקהל הצופים שלך ? מה זה צריך להיות הדבר הזה בו בימאי הטלוויזיה מחביא באופן שיטתי את זמרת ההמנון הלאומי במשחקי הכדורסל שערוץ 1 משדר ישיר , כאילו הבימאי הזה מביים שידור רדיו להמונים ? ערוץ 1 מתעקש להיוותר מגוחך . זאת זכותו . אינני כופר ברצונו החוזר ונשנה להתאבד התאבדות טלוויזיונית בכל דרך שייבחר לעצמו . הצבתם של אורי לוי + שמואל שלזינגר בחלון הראווה הקדמי של ערוץ 1 היא סוג של דרך נאותה . הראשון איננו שדר כדורסל והשני איננו בימאי כדורסל . לכו שניכם אל יורם ארבל וראובן "רוביק" פודגור בערוץ 10 , ראו דרכיהם , והחכימו . נכון שערוץ 1 צבר אמש בין 20.30 ל- 22.45 רייטינג ממוצע של % 5.67 ו- Peak נחמד של % 8.20 (בין 22.15 ל- 22.30) . נתוני הצפייה הללו אינם נובעים בגלל איכות צוות השידור , העריכה , ההפקה , והבימוי – אלא למרות , ומפני שערוץ 1 מחזיק בזכויות השידור הבלבדיות של האירוע הנ"ל .

שחקן קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א סוֹפוֹקְלִיס שְחוֹרְצִיָאנִיטִיס – צוֹדֵק ! ( 2 ). כל הזכויות שמורות.

ג. לידיעת מר מולי שפירא עורך ומגיש התוכנית "עושים תרבות" ברדיו גלי צה"ל בימי שישי בשבוע בין 09.00 ל- 11.00 : חירות האוהדים איננה אמורה להפוך לאנרכיה מילולית !

הטענה של מולי שפירא כי השמעת נאצות נבזיות במגרשי הכדורסל והכדורגל ע"י אוהדי ספורט היא לגיטימית , "…מפני שזירות הכדורגל והכדורסל אינן אולמות קונצרטים ולכן על הספורטאי המקצועני להסכין עמן…" , כפי שהשמיע באוזניו של פרשן הספורט של התחנה מוטי קירשנבאום ביום שישי – 11 באפריל 2014, מופרכת מיסודה. מדובר בטענת סרק מבישה, פרחחית, מסריחה, ומחורבנת של מר מוּלִי שַפִּירָא . הנימוק המטופש שלו כי זירות הספורט אינן אולמות קונצרטים ולכן יש להן פטור ומותר שָם לקלל – ראוי לכל גינוי . האופן והצורה בה העלה עורך ומגיש הרדיו הוותיק מולי שפירא , מי שאחראי על התוכנית "עושים תרבות" ברדיו גלי צה"ל את נימוקיו לדיון הם לעג לרש . על פי משנתו של מולי שפירא חייבים להתנהג כבני אדם רק באולמות קונצרטים . מחוצה להם מותר להתנהג כ- וונדלים , חמסנים ואכזריים , חסרי תרבות , וברברים . נימוק עלוב של אדם שמתיימר להיות בעצמו איש תרבות ומגיש תוכנית תרבות ברשת רדיו לאומית . מוטי קירשנבאום השיב לו כגמולו ואמר כי אילו הוא היה יונתן שולדבראנד לא היה מתאפק ומכה את גיא פניני מכות רצח . קללות נאצה וודאי בפרהסיה הן עבירה פלילית לכל דבר. השפעתן ופגיעתן היא הרסנית . החוק הפלילי התייחס משום מה ב- 1995 בסלחנות יתר לאנשי הימין הקיצוני שקיללו וניאצו את ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל . יתירה מזאת : החוק הפלילי סלח לאותם אנשי הימין הקיצוני שהלבישו את ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין בן מלכות במדי SS נאציים והניחו על ראשו כאפייה של יאסר עראפאת , כאילו היו אלה חוקי המשחק המקובלים והמְנוּבָזִים של הפוליטיקה הישראלית מקדמת דנה . לא עוד . הטקסטים הנבזיים והמלוכלכים שהשמיעו אוהדי הפועל ת"א באוזניו של סופוקליס שחורציאניטיס הם מטונפים ולכן בלתי נסלחים . אין עליהם מחילה . על היועץ המשפטי להתערב בנעשה בהקדם. ברור שחשתי חיבה לסופוקליס שחורציאניטיס באותו המעמד ההוא השנוי במחלוקת. כמי שחווה בשעתו באופן אישי  קללות ונאצות בטון , צליל , וטקסט ברובד של דברי נְבָלָה , אנוכי מבקש לסיים את כתיבת הפוסט הזה בפרוזה תנ"כית הדנה בקללות ונאצות ודינן של אלה שמשתמשים בהן בצורה כה מכוערת ופרובוקטיבית , כלהלן :

בעת מנוסת הבהלה של דָוִד הַמֶלֶך מפני בנו אַבְשָלוֹם שמרד ב , נפגשה החבורה המלכותית בראשות דוד המלך ואנשי השב"כ שלו וראש מאבטחיו אָבִישַי בֵּן צְרוּיָה בבַּחוּרִים בשִמְעִי בֶן גֵּרָא בן שבט בנימין ומקורבו של שָאוּל המֶלֶך (המלך שָאוּל נספה כידוע עם בנו יוֹנָתָן בקרבות קשים נגד הפלישתים ברֶכֶס הגלבוע). שִמְעִי בֶן גֵּרָא תיעב את דוד המלך מימים ימימה וראה בו תאב שררה ובר פלוגתה של שאול המלך ושַר צבאו אָבְנֵר בֶּן נֵר. שנאתו לדָוִד הַמֶלֶך לא ידעה גבול ולא שכחה גם לאחר מות שָאוּל ולאחר שדָוִד הפך למֶלֶך יְהוּדָה ואח"כ של כל עַם יִשְרָאֵל (מלך שֶבַע שנים בחברון ושְלוֹשִים וְשָלוֹֹש שנים בירושלים). שִמְעִי בֶן גֵּרָא ניצל את סיטואציית מֶרֶד אַבְשָלוֹם באביו ואת מנוסת הבהלה של דָוִד הַמֶלֶך והפמליה הקרובה שלו שהיו בסכנת חיים של ממש . אַבְשָלוֹם ביקש להיות מלך בכל מחיר במקומו של אביו דָוִד הַמֶלֶך תוך כדי ביצוע הפיכה צבאית נגד שלטון אביו. על פי משנתו של יועצו הפוליטי הקרוב של אבשלום אֲחִיתוֹפֶל הַגִילוֹנִי (היה הסבא של בַּת שֶבַע אשת דָוִד הַמֶלֶךׂ), המרד ועמו ההפיכה הצבאית ונטילת השלטון הייתה אמורה לצלוח ולהסתיים לאחר הריגת דָוִד הַמֶלֶך. שִמְעִי בֶּן גֵּרָא ניצל את חולשתו של דָוִד המלך הבורח וקילל אותו ב- בַּחוּרִים קללות נמרצות, יידה בו אבנים, וכינה אותו איש דמים ובן בליעל. הוא לא חשש להתעמת באופן מילולי קשה ביותר עם המלך החלש ואשר בורח מפני בנו. "צֵא צֵא איש הדמים ואיש הבליעל. השיב עליך אלוהים כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתיו וייתן אלוהים את המלוכה ביד אבשלום בנך, והנך ברעתך כי איש דמים אתה", זעק בקול ניחר לעברו של דָוִד הַמֶלֶך הנָס על נפשו ממרומי הרכס. כל החבורה המלכותית שמעה את שִמְעִי בֶּן גֵּרָא מנאץ, תוקף, עוֹלֵב, ופוגע באופן מילולי קשה מנשוא במלך, עד שראש השב"כ שלו אֲבִישַי בֶּן צְרוּיָה (אחיו של שר הביטחון של דָוִד הַמֶלֶך יוֹאָב בֵּן צְרוּיָה) פנה לדָוִד הַמֶלֶך ואמר לו, "למה יקלל הכלב המת הזה את אדוני המלך, אֶעְבְּרָה נא ואסירה את ראשו". דָוִד הַמֶלֶך היה פרקטי ודחה את הרעיון של אֲבִישַי בֶּן צְרוּיָה על הסף מפני שהיה עסוק במסע ההישרדות הפוליטי שלו וחשש מפילוג והתפוררות הממלכה השסועה . הוא לא רצה לפתוח חזית שנייה נגד שבט בנימין בעת דיכוי המֶרֶד ו- "בלע" את הטקסט הפוגעני והמקניט של שִמְעִי בֶּן גֵּרָא, אולם לא שכח. לאחר שמֶרֶד אַבְשָלוֹם סוקל ע"י הצבא בפיקודו של יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה (היו אלה חייליו של יֹוָאב בֶּן צְרוּיָה שהרגו בדם קר את אַבְשָלוֹם). שִמְעִי בֶּן גֵּרָא היה הראשון שבא לבקש סליחה מדָוִד המֶלֶך והתחנן על חייו. אֲבִישַי בֶּן צְרוּיָה שוב ביקש את רשות דָוִד הַמֶלֶך להרוג את מי שקילל את משיח אלוהים, "התחת זאת לא יומת שמעי בן גרא כי קילל את משיח אלוהים…?", אולם דָוִד הַמֶלֶך סירב גם הפעם בגלל שיקולים פוליטיים – ממלכתיים (הוא חשש לאחדות העַם והעריך שממלכתו טרם יציבה דיה לאחר מרד אבשלום על מנת להיכנס לעימות עם שבט בנימין, מה עוד שנשקפו לו סכנות צבאיות ומדיניות גם מבחוץ מעבר לגבול) והבטיח לשִמְעִי בֶּן גֵּרָא "לא תמות" , ואף נשבע לו , אולם לא שכח את ה- העלבות והנאצות ההם (איש דמים ובן בליעל) כפי שכינה אותו המַלְעִיז. עלבונות נבזיים ומבישים אינם נשכחים אף פעם ולא נסלחים לעולם. חלפו שנים. על עֶרֶש דווי בעוד דָוִד הַמֶלֶך לוחש לבנו שְלמה הַמֶלֶך את צוואת הירושה המלכותי, ציווה לו בין היתר גם את התכתיב הבא כהאי לישנא, "הנה עִמְך שמעי בן גרא בן הימיני מבחורים והוא קיללני קללה נמרצת ביום לכתי מחניים והוא ירד לקראתי הירדן , ואשבע לו באלוהים לאמר , אם אמיתך בחרב . ועתה אל תנקהו כי איש חכם אתה, וידעת את אשר תעשה לו , והורדת את שיבתו בדם שאול". שלמה המלך לא היסס אפילו לרגע. הוא הוציא להורג את שִמְעִי בֶּן גֵּרָא (גם אם בדרך מתוחכמת שאופיינית לשליטים רודנים). הדיווח המפורט הזה מסופר שחור על גבי לבן בתנ"ך בספר "שמואל ב' " ובספר " מלכים א' ". מקללים ומנאצים לא ינוקו.

מהיכן אני יודע כל זאת ? אין יום שעובר מבלי שאנוכי קורא כמה פרקים בספר התנ"ך ולפחות פרק אחד ביום מספר "תהילים" .

סוף הפוסט .          

שחקן קבוצת מכבי ת"א בכדורסל סופוקליס שחורציאניטיס – צוֹדֵק ! ( 1 ). פוסט מס' 375. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 375 : הועלה לאוויר ביום חמישי – 10 באפריל 2014

———————————————————————————————–

שחקן קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א סוֹפוֹקְלִיס שְחוֹרְצִיָאנִיטִיס – צוֹדֵק ! ( 1 ). כל הזכויות שמורות. טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : שידור ישיר של ערוץ 10 הערב יום חמישי – 10 באפריל 2014 מהיכל הספורט ביד אליהו בו מכבי ת"א מפסידה ל- צסק"א מוסקבה 76 : 81 . מכבי ת"א היא קבוצה פגיעה ובלתי מאוזנת שחושפת בבת אחת את כל חולשותיה : משחק צפוי ומסורבל + חוסר תיאום מדהים בין השחקנים שגורם לאין סוף איבודי כדורים + קליעות עונשין מחורבנות + מחסור עצום בשחקנים גבוהים מתחת לסלים . רִיק הִיקְמַן , טְיֶירִיס רָיְיס , ויוֹגֵב אוֹחָיוֹן הם שחקנים נחמדים אך כמותם יש 100 (מאה) בלירה באירופה . מכבי ת"א נראית לפרקים קבוצה מגוחכת . סוֹפוֹקְלִיס שְחוֹרְצִיָאנִיטִיס הוא סוּפֶּר כּוֹחָנִי אך גלוי וחזוי וכל מהלכיו ידועים מראש . אין באמתחתו שום אָס . סופוקליס שחורציאניטיס הוא גאון כדורסל קטן ומוגבל אף על פי כן ולמרות המסורבלות ומשקל גופו (יותר מ- 150 ק"ג) הוא תורם לקבוצה משהו בשל המסה הגדולה שלו . מכבי ת"א כל כך חורקת וכל כך לא בטוחה בעצמה עד שהכתובת הנבואית אודותיה מזדקרת לעין כל על הקיר : "The worst is yet to come". קבוצת כדורסל לא מאוזנת , נעדרת שחקנים גבוהים , מגייסת לשורותיה שחקן חיזוק נֶפֶל בשם אנדריאה ז'יז'יץ' , מבססת חלק ניכר מתוכנית המשחק שלה על זריקות מרחוק , ולכן פגיעה במשחקים רבים כמעט מכל היבט .

הערה 4 : מפיק האופנה מוֹטִי רָיְיף יצא לאחרונה בהצהרה גלויה כי הוא מעשן גְרָאס (מריחוּאנה) . זמן קצר אח"כ נודע כי השחקנית המוערכת גב' קֶרֶן מוֹר (אני אוהב אותה) מעשנת אף היא גראס – מריחוּאנה . עישון מריחואנה בישראל הוא עבירה על החוק . שמעתי את העיתונאי ובימאי הטלוויזיה מר דוֹרוֹן צַבָּרִי והשחקן משֶה אִיבְּגִי תוקפים ומאשימים את המשטרה שמבזבזת ומשחיתה את זמנה בשעה שהיא מתעסקת עם Celebrities – עבריינים זוטרים שמעשנים מריחואנה ובכך תופסת טרמפ על גבם של הידוענים , בעוד לווייתני הפשע בישראל מסתובבים חופשי , מפוצצים את יריביהם כאוות נפשם , והופכים את רחובות הערים לזירות קֶטֶל . טענה קטנונית ונימוק מטופש . אם הידוענים למיניהם הופכים ביודעין למפרי חוק (גם אם מדובר נניח בעבירה קלה כמו עישון מריחואנה) עליהם לשלם את המחיר . אין זה מעניינם של הסנגורים דורון צברי ומשה איבגי להתנות את זכות הידוענים לעבור על החוק ולהטיף לעישון אסור של מריחואנה במדינת ישראל בנימוק שהמשטרה איננה מצליחה להדוף את ארגוני הפשע ולהילחם עמם בהצלחה , ולכן נטפלת לזוטרים . הציבור ואנוכי בתוכו מצפה כי אישים מפורסמים כמו מוטי רָיְיף , קֶרֶן מוֹר , יהודה לֵוִי , ויונתן גֶפֶן יכבדו את החוק הישראלי . חוק זה חוק קלה כחמורה . הם אינם ניצבים מעליו .

הערה 5 : מדור הספורט של "הָאָרֶץ" (עיתון הבית שלי) כֻּוָוץ בשנים האחרונות לממדים בלתי מתקבלים על הדעת . אף על פי כן הוא נותר קריא . היום (יום חמישי – 10 באפריל 2014) מפרסם העיתונאי אריה ליבנת פוסט נוסטלגי מעניין ב- "הארץ" אודות נבחרת ישראל בכדורגל שחוללה סנסציה כמעט בלתי נתפסת משניצחה ב- 10 באפריל 1960 (לפני 54 שנים) בבלגראד את נבחרת יוגוסלביה הגדולה 2 : 1 במסגרת התמודדות קדם אולימפית בטרם אולימפיאדת רומא 1960 . את המשחק ההוא שנערך כאמור באצטדיון "פרטיזן" ב- בלגראד שידר ישיר ברדיו "קול ישראל" השַדָּר נסים קיוויתי (במקומו של השַדָּר הקבוע נחמיה בן אברהם) . הפוסט של אריה ליבנת מפורט היטב וכתוב נכון אולם המחבר שוגה שגיאה עיתונאית רשלנית וקרדינלית בשעה שאיננו מזהה עבור קוראיו את שחקני נבחרת ישראל אחד לאחד בתמונה ההיא שנלווית לפוסט שלו . מדובר בתמונה שצילם משה פרידן מ- לע"מ לפני חמישים וארבע שנים ב- 6 במארס 1960באצטדיון ר"ג , דקות ספורות בטרם שריקת הפתיחה למשחק הקדם אולימפי ישראל – יוון  2 : 1 . אנוכי עורך את מלאכת הזיהוי במקומו של אריה ליבנת .

הערה שלי : בשני משחקי חו"ל במסגרת אותו טורניר קדם אולימפי נגד נבחרות יוון ויוגוסלביה שיחק מגן מכבי נתניה צבי מוייססקו במקום חנוך מורקוביץ' . מאמן הנבחרת דאז היה היהודי – הונגרי גיולה מאנדי . israel football team טקסט תמונה : 6 במארס 1960 . אצטדיון ר"ג . נבחרת ישראל בכדורגל (חולצות תכלת ומכנסיים לבנים) בטרם ההתמודדות נגד נבחרת יוון במסגרת הטורניר הקדם אולימפי של רומא 1960. זיהוי הנוכחים על ידי מצד שמאל לצד ימין : יהושע גלזר (מכבי ת"א , יוסף גולדשטיין (מכבי ת"א) , רפי לוי (מכבי ת"א) , אברהם מנצ'ל (מכבי חיפה) , גדעון טיש (הפועל ת"א) , אמציה לבקוביץ' (הפועל ת"א) , אהרון אמר (מכבי חיפה) , חנוך מורדקוביץ' (הפועל ר"ג) , שאול מתניה (מכבי ת"א , השוער יעקב חודורוב (הפועל ת"א) , הקפטן נחום סטלמך (הפועל פ"ת) , ואחד משופטי המשחק . הערה : ב- 10 באפריל 1960 גברה נבחרת ישראל בהרכב זהה (למעט שינוי אחד בו צבי מוייססקו החליף את חנוך מורדקוביץ') בבלגראד על יוגוסלביה בתוצאה 2 : 1 גם כן במסגרת הטורניר הקדם אולימפי של רומא 1960 . (התמונה באדיבות לע"מ) .

הערה 6 : ערוץ 10 או טו טו משתווה לערוץ 2 ומצליח אף הוא לסַמֵם את צופיו באמצעות תוכניות ריאליטי מזויפות נטולות כל חשיבות טלוויזיונית . תוכנית הסיום של "זוג מנצח VIP" צברה אמש רייטינג ממוצע של % 16.2 ואילו תוכנית הסיום של "היפה והחנון" (שלשום) השיגה רייטינג ממוצע של % 17.2. לא מעניין ולא חשוב . עכשיו מתכנן ערוץ 10 להזריק לציבור עוד סַם ריאליטי החל מ- 22 באפריל בדמות "עד סוף העולם" . מדובר שוב בקשקוש טלוויזיוני . אנוכי צופה נאמן של ערוץ 10 בגלל חברת החדשות המצוינת שלו .

שחקן קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א סוֹפוֹקְלִיס שְחוֹרְצִיָאנִיטִיס – צוֹדֵק ! ( 1 ). כל הזכויות שמורות.

הערה 7 : סוֹפוֹקְלִיס שְחוֹרְצִיָאנִיטִיס צודק בתגובתו ב- % 100 . ב- 2003 תמכתי תמיכה מלאה בגור שלף (שחקן קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א דאז וקפטן נבחרת ישראל) שנזעק להגן באולם הכדורסל "אוסישקין" באמצעות כוחו הפיזי על זיכרון אביו המת עמי שלף ז"ל מפני מנאצים בני עוולה שהסתוו כאוהדי מועדון הפועל ת"א . אוהדי הפועל ת"א קיללו אז קללות נמרצות את גור שלף שחקן מכבי ת"א ואת אבא שלו עַמִי שֶלֶף ז"ל (לשעבר שחקן הפועל ת"א , שחקן הנבחרת הלאומית , ומי שהיה מאוחר יותר יו"ר הוועדה המקצועית של איגוד הכדורסל) . גוּר שֶלֶף לא יכול היה להתאפק עוד וטיפס במעלה היציעים כדי להתעמת בכוח עם המקללים . ברור שהערכתי אותו עד למאוד . הייתי רוחש לו בוז אלמלא פעל כפי שפעל . קללות נבזיות ופוגעניות בעלות תוכן גזעני ומיני שמטיח אוהד "X" בספורטאי "Y" (כמו השמעת קולות של קופי בבונים כלפי שחקני כדורגל וכדורסל שחורים ו/או טקסטים כמו "אני אזיין את אימא שלך ואחותך" , הן פשע פלילי לכל דבר , גם אם הן נאמרות במגרשי הכדורסל והכדורגל במסווה של אהדה ספורטיבית .

הטענה כי השמעת נאצות נבזיות כאלה ע"י אוהדי ספורט היא לגיטימית , "…מפני שזירות הכדורגל והכדורסל אינן אולמות קונצרטים ולכן על הספורטאי המקצועני להסכין עמן…" , כפי שטען אתמול איש רדיו גלי צה"ל מר מוּלִי שַפִּירָא באוזניו של פרשן הספורט של התחנה מוטי קירשנבאום – מופרכת מיסודה . טענת סרק מבישה , פרחחית , מסריחה , ומחורבנת של מר מולי שפירא . הנימוק המטופש שלו כי זירות הספורט אינן אולמות קונצרטים ולכן יש להן פטור ומותר שָם לקלל – ראוי לכל גינוי . האופן והצורה בה העלה עורך ומגיש הרדיו הוותיק מולי שפירא , מי שאחראי על התוכנית "עושים תרבות" ברדיו גלי צה"ל את נימוקיו לדיון הם לעג לרש . על פי מולי שפירא חייבים להתנהג כבני אדם רק באולמות קונצרטים . מחוצה להם מותר להתנהג כוונדלים , חמסנים ואכזריים , חסרי תרבות , וברברים . נימוק עלוב של אדם שמתיימר להיות בעצמו איש תרבות ומגיש תוכנית תרבות ברשת רדיו לאומית .

קללות ודברי נאצה מהסוג שספגו גוּר שֶלֶף לפני עֶשֶר שנים וסוֹפוֹקְלִיס שְחוֹרְצִיָאנִיטִיס לפני שלושה ימים ע"י אוהדי הפועל ת"א הן עניין קרימינלי לכל דבר וכך יש התייחס אליהן . בסרט הטלוויזיה של ערוץ 1 (יום שני – 7 באפריל 2014) רואים אוהד כלשהו של הפועל ת"א לבוש בחולצה לבנה מנסה להשתחל ולשרבב את ראשו לתוך מנהרת ה- "שַרְווּל" בשעה ששחקני מכבי ת"א עושים את דרכם לחדר ההלבשה . הוא מצליח לקלל את סופוקליס שחורציאניטיס קללות נמרצות . קולו מהדהד בתוך ה- "שַרְווּל" . מדובר במעשה נבלה ובתקיפה מילולית ברברית שאין הדעת סובלת . סופוקליס שחורציאניטיס צודק בתגובתו הגופנית כלפי אותו האיש שעוטה כסות של אוהד הפועל ת"א . מדובר במנוול שהבין כי סרח . האוהד הפחדן ברח מזירת הפשע מפני זרועו של המעניש לאחר שהבין כי המֶסֶר המבחיל והמטונף שלו נקלט והגיע ליעדו אחרת מדוע נַס…? איגוד הכדורסל הישראלי ינהג בצביעות אם באמת יבקש להעניש את סופוקליס שחורציאניטיס . מדוע ניסיון הרמת יד של ספורטאי כזה ו/או אחר היא מעשה חמור יותר מאיומיו הפומביים הנבזיים של אותו אוהד המבקש לשכב עם אשתו של שחקן כזה ו/או אחר , מאיים לאנוס את בתו , ו/או פוגע בזיכרון של אביו המֵת ז"ל…? מדוע איומים מילוליים כמו , "אני אזיין את אשתך בתחת…ו/או אני אזיין את הילדה שלך בכוס שלה…" הם עבירות מינוריות בעוד הרמת יד על אותו אדם מלוכלך ובוטה וגס רוח נחשבת לעבירה ברוטלית ו- מג'ורית ? כמתבונן מהצד אנוכי רוחש חיבה לסופוקליס שחורציאניטיס . בעיניי הוא זכאי לחלוטין . ב- 2003 חשתי חיבה גלויה לגור שלף שיצא להגן על כבוד אביו עַמִי שֶלֶף ז"ל . כל בן אדם אחר במקומו של סופוקליס שחורציאניטיס היה מגיב כמותו בסיטואציה כל כך מזוהמת ומְנוּבֶזֶת שכפו עליו אוהדי הפועל ת"א . אפשר לחלוק על יו"ר מכבי ת"א עו"ד שמעון מזרחי יו"ר מכבי ת"א בכל דרך מקובלת , אולם לצעוק לעברו בדקלום חוזר ונשנה וגם בשירה קצובה (במשך שעות) "שמעון מזרחי תתאבד…" , הרי שמדובר במעשה נבלה. אלימות מילולית פלילית היא פשע לכל דבר, ב- וודאי כשהיא נעשית לעין כל, ו- וודאי כשמדובר במר שמעון מזרחי שהוא במידה רבה בֵּן מַלְכוּת וחתן פרס ישראל. אין איש רשאי להשתמש נגדו בטקסט מְנוּבָז שכזה כפי זועקים כלפיו אוהדי הפועל ת"א . אני מתפלא מהיכן שואב שמעון מזרחי שוב ושוב את תעצומות הנפש האלה ועומד בראש מורם וגו זקוף במסכת ההשפלות הנבזיות הללו .

אוהדי הפועל סרחו בדברי הבֶּלָע הפליליים שלהם ביום שני האחרון (יום שני – 7 באפריל 2014) . אנשי ערוץ 1 שתפעלו את ניידת הטלוויזיה "מִזְמוֹר" של המהנדס דני לנקרי באולם הדר יוסף שגו שגיאה עיתונאית בלתי נסבלת משוויתרו על תיעוד בקול + תמונה את הסצנות הנוגעות לאלימות הפלילית הברוטלית שהפגינו אותם פושעים פליליים במסווה של אוהדי ספורט . קללות נמרצות והתגרויות כה וולגריות וגסות בפרהסיה הן פשע פלילי . אנשי ערוץ 1 ידעו שמדובר בשידור ישיר של משחק כדורסל , טעון , רווי מתחים , ויריבות בלתי מתפשרת בין שני מחנות אוהדים ולא עשו דבר . הרי מדובר בניידת "מזמור" בעלת פוטנציאל כיסוי טלוויזיוני רב שעמדה לרשותם , ואשר מצוידת בתריסר מצלמות ולפחות באותה כמות מיקרופונים . מה כל כך קשה להציב מיקרופונים ליד היציעים הרגישים והגועשים ו- להטיל על שדר הקווים אליאב נחמני להתייצב בזירת הפשע כדי לדווח משם ועל מנת לתעד את מה שמתחולל בה . במקום זאת עולה ליאב נחמני לאוויר מעת לעת ומדווח אינפורמציות טריוויה אודות שתי הקבוצות . את הדבר החשוב באמת אליאב נחמני לא עשה . מדובר בעיתונאות שבלונית , רוטינית , צפויה , ועצלה שאיננה רואה מטר אחד קדימה . היכן ציוותי התכנון , ההפקה , והשידור של ערוץ 1 שזכויות השידורים של המשחק הנפיץ הזה (בשל הקְהָלִים של שני המועדונים) , הפועל ת"א – מכבי ת"א 80 : 83 , שייכים בלבַדִית רק לו . מדובר בטלוויזיה ציבורית מוגבלת ודַלָה שיודעת לספר מי מוסר את הכדור למי…אך לא מעבר לכך . בטלנות והתבטלות טלוויזיונית .

הערה 7 : ובאשר לי.

ראשי פרקים : 

1. קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים בראשות הנהלתה היו"ר דני קליין, עו"ד אבשלום כ"ץ, וראש השב"כ לשעבר כרמי גילון תובעת מאז 1997 את נזיד העדשים שלה / זכויות שידורים מרשות השידור בעת פגישה בבניין "כלל" עם הנהלת רשות השידור המנכ"ל מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן ואנוכי כעורך ומפיק ו- מנווט שידורי הספורט שלהם. (הערה : אנוכי לא נמניתי על הנהלת רשות השידור). תביעתם נדחית על הסף . מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן מקבלים את גרסתי כמנווט שידורי הספורט שלהם כי השידור הציבורי שהם ניצבים בראשו צועד apriori עם האלופה הישראלית ולא באופן אישי עם יו"ר מועדון מכבי ת"א שמעון מזרחי רק מפני ששם האגודה הוא מכבי ת"א .  

2. בּריונים אוהדי מועדון הפועל ירושלים תוקפים אותי בנאצות וקללות נבזיות (וגם שליחות ידיים לעברי) בעת סיקור ושידור ישיר באחד ממשחקי סדרת הגמר סל מכבי ת"א – הפועל ירושלים שנערך ב- 9 במאי 1999 באולם "מלחה" של הפועל ירושלים.

3. אני שולח מכתב מחאה ליו"ר איגוד הכדורסל דני קסטו ז"ל ול- איגוד הכדורסל ובו התראה כי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לא תשוב להיכל "מלחה" בירושלים  עד שלא יתקיים בירור נוקב בעניין האלימות המילולית הקשה והפיזית נגד הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. רופא קבוצת הפועל ירושלים ד"ר יונתן מרסקי תובע אותי באופן אישי בגין הוצאת דיבה , ומפסיד . בית המשפט מזכה אותי כליל נכתב האישום . 

הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 איננה נישה של שידורי ספורט . מדובר ברשת טלוויזיה ארצית כללית, פלורליסטית, ומגוונת שמשדרת לצופים שלה מקדמת דנה תכנים שונים של חדשות ואקטואליה , ספורט לגווניו השונים , תיעוד , תוכניות בידור , הפקות מקוריות , סדרות מתח ודרמה קנויות , סרטי קולנוע קנויים , מדע , מוזיקה , אומנות ותיאטרון , ומה לא בעצם…? ברגע שנקבע מקדת דנה כי ערב אחד בלבד בשבוע ייוחד בזמן הצפייה הראשי שלו למשחקי אלופת ישראל בכדורסל בגביע אירופה לקבוצות אלופות , היה ברור כי הטלוויזיה הישראלית הציבורית תצעד שלובת זרוע עם הקבוצה האלופה מכבי ת"א . רק בעונת 1977 – 1976 התחלנו (הכוונה לרשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית) לשלם למכבי ת"א זכויות שידורים . היה מדובר בסכום התחלתי מיניאטורי . בין 1969 ל- 1976 לא קיבלה מכבי ת"א מאתנו אפילו דולר אחד בעבור זכויות השידורים , עד כדי כך היה רב כוחה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית . מכבי ת"א בראשות היו"ר שמעון מזרחי , מנהל הקבוצה שמואל "שמלוק" מחרובסקי , והגזבר אריה ברנוביץ' תגברה את התקציב שלה ואת היכולת הפיננסית החל מעונת 1971 – 1970 בגין Sponsor נדיב בדמותה של חברת "עֵלִית" העשירה (חברה לשוקולד, ממתקים, וקפה) תחת ניהולם המזהיר והמשותף של אבא פרומצ'נקו ז"ל ומרק מושביץ ז"ל . כזכור זכתה מכבי ת"א ב- 7 באפריל 1977 לראשונה בתולדותיה בגביע אירופה לאלופות בכדורסל לאחר שניצחה בבלגראד את אלופת איטליה מובילג'ירג'י ווארזה בתוצאה 78 : 77 . אלכס גלעדי מנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית העביר אז מעמדת שידור בהיכל "פאיוניר" ב- בלגראד את המשחק בשידור ישיר ארצה . מונופול הרייטינג הטלוויזיוני במדינת ישראל נסק סמוך לרף המכסימאלי של % 100 . לראשונה בהיסטוריה התירה הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשות מנהלה המצוין ארנון צוקרמן צילומים של שחקני מכבי ת"א כשהם לובשים חולצות עם פרסומת מסחרית של "עֵלִית" . זה היה חידוש מפליג . הטלוויזיה הישראלית הציבורית באמצעות השידורים הישירים שלה לפני כ- 37 (שלושים ושבע) שנים הפכה מועדון פרטי בשם מכבי ת"א לקבוצה של המדינה , וראש הממשלה יצחק רבין שקיבל פברואר 1977 את השחקנים האלופים ומנהליהם בלשכתו בקרייה בתל אביב (לאחר הניצחון על צסק"א מוסקבה 91 : 79 בווירטון – בלגיה) נתן לכך גושפנקא ממלכתית . נוצרה העדפה טלוויזיונית . הקשר בין רשות השידור למכבי ת"א הפך לסימביוטי .

m 15

טקסט תמונה : יום רביעי – 23 בפברואר 1977 . לשכת ראש הממשלה בקרייה בתל אביב . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפכה את אלופת הכדורסל מכבי ת"א לקבוצה של המדינה וראש הממשלה יצחק רבין ז"ל נתן לכך גושפנקא רשמית. יו"ר מועדון מכבי ת"א עו"ד שמעון מזרחי (משמאל) מעניק את נֵס המועדון לראש הממשלה יצחק רבין (במרכז . יושב מימין הכדורסלן האגדי טל ברודי (חתן פרס ישראל), ומאחוריו דן פתיר יועץ התקשורת של ראש הממשלה . האיש הקיצוני מימין איננו מזוהה. ראש הממשלה יצחק רבין החליט לקבל את את שחקני קבוצת מכבי ת"א ומנהליה בלשכתו בקרייה בתל אביב שישה ימים אחרי הניצחון הסנסציוני של מכבי ת"א בעיירה הבלגית ווירטון על אלופת ברה"מ צסק"א מוסקבה 91 : 79. בתום המשחק הבלתי נשכח ההוא אמר קפטן מכבי ת"א טל ברודי לשדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית אלכס גלעדי את הסלוגן האלמותי שלו : "אנחנו על המפה לא רק בספורט אלא ב- הכל". אלכס גלעדי העביר ביום חמישי – 17 בפברואר 1977 בשידור ישיר את המשחק מווירטון לאולפני הטלוויזיה בירושלים. אנוכי שימשתי עורך מפיק השידור הישיר הבלתי נשכח הזה ב- Master בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונות רוממה בירושלים. (התמונה באדיבות לע"מ תמורת תשלום).

הטלוויזיה הישראלית הציבורית התאהבה במכבי ת"א (וגם שילמה לה ממון בעבור זכויות השידורים) כפי שהתאהבה בשעתו גם בזמר אריק איינשטיין . מכבי ת"א שבה וזכתה פעם שנייה בגביע אירופה לאלופות בכדורסל לאחר שגברה ב- 26 במארס 1981 בסטרסבורג (צרפת) על אלופה איטלקית נוספת סינודינה בולוניה גם כן על חודה של נקודה בתוצאה 80 : 79 . ספק גדול אם התשלום בן פרוטות שהעבירה רשות השידור בימים ההם לכיסה של מכבי ת"א בעבור זכויות השידורים הן אלה שהפכו אותה למה שהיא , לאלופה . רוח המועדון תמיד הייתה יותר מ- אקוויוולנט לתשלום הדולרים מרשות השידור . מכבי ת"א הקדימה את הפועל ת"א וגם את הפועל ירושלים הודות למנהיגות מוצלחת של שמעון מזרחי . יו"ר הפועל ת"א בשנים ההן מר אברהם פלדה ויו"ר הפועל ירושלים מר דני קליין ניסו לרדוף אחרי מכבי ת"א בשנים ההן אך ללא הועיל .

brodie 1

טקסט תמונה :  יום חמישי בערב – 7 באפריל  1977 . היכל הכדורסל "פאיוניר" בבלגראד . דקות ספורות לאחר ניצחונה של מכבי ת"א על מובילג'ירג'י ווארזה 78 : 77 וזכייתה ההיסטורית בגביע אירופה לאלופות בכדורסל . בפעם הראשונה בתולדות הקשר הסימביוטי בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין מכבי ת"א נחשפת הפרסומת המסחרית "ELITE" על חולצות השחקנים . השידור ה- Multilateral  לכל אירופה הסתיים אך מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית פתחה באמצעות המרכז הטכני של ה- EBU בבריסל ערוץ שידור לווייני Unilateral כדי שאלכס גלעדי יוכל לראיין ישיר את קפטן מכבי ת"א טל ברודי ואת הגביע בידיו . משמאל , מיקי ברקוביץ (מס' 9) . (צילום משה פרידמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

brodie 2

טקסט תמונה : יום שישי בבוקר – 27 במארס 1981 . נמל התעופה של סטרסבורג – צרפת לקראת החזרה הביתה . השַדָּר יורם ארבל ופרשן הטלוויזיה הישראלית הציבורית טל ברודי עם גביע אירופה השני לקבוצות אלופות בכדורסל בו זכתה מכבי ת"א . איש לא שיער לעצמו כי זמן כה רב 20 שנה יפרידו בין הזכייה השנייה של מכבי ת"א בגביע אירופה ב- 1981 לבין זכייתה השלישית ב- 2001 . כבר לא היה ספק . מכבי ת"א היא קבוצה לאומית . עשיתי את כל ההכנות הדרושות לכיסוי קבלת הפנים המונית לאלופת אירופה בכדורסל ביום ראשון – 28 במארס 1981  בכיכר מלכי ישראל . (התמונה באדיבות טל ברודי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הקשר הסימביוטי שנוצר ביני כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין מועדון מכבי ת"א הפך במידה רבה לכמעט קבוע , והתבסס על שני ווקטורים עיקריים ו/או על שתי שלוחות : מכבי ת"א הביאה את הכישרון ואנוכי את המצלמות . הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 איננה מוסד לגמילות חסדים וגם לא בית דין גבוה לצדק . היא חייבת לדאוג לעצמה ולרייטינג שלה . המִדְרוּג המצטיין של השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א במסגרות גביעי אירופה בכל השנים סייע לנו לשמור על קשר איתן עם ציבור משלם האגרה . מן ההיבט הזה הייתי חייב חוב מקצועי גדול לשני מנכ"לים שלי בעבר הרחוק ההוא , אורי פורת ז"ל ומוטי קירשנבאום ייבדל לחיים ארוכים . מכבי ת"א שמרה על מסורת האליפויות ואט – אט תפחו במקביל הסכומים של זכויות השידורים אותן שילמנו למועדון התל אביבי . האמת , עד לעונת 1995 – 1994 שילמנו למכבי ת"א סכומים כספיים מגוחכים . בעונת הכדורסל של 1994 – 1993 הצענו מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ואנוכי למר גָד יַעֲקב (חבר קיבוץ מנרה) מי שכיהן כ- יו"ר אלופת המדינה הפועל גליל עליון סכום של 1.000000 (מיליון) דולר עבור זכויות השידורים של הקבוצה במפעל האירופי גביע אירופה לאלופות . בפעם הראשונה בהיסטוריה של רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 חצינו את רָף ה- 1.000000 (מיליון) דולר . מר גָד יַעֲקב סירב להצעה שלנו מנימוקיו שלו וחבר לערוץ 5 בכבלים .

הערה : מי שמתעניין באמת במערכת התשלומים המוניטרית ובקשרים הכלכליים שהתנהלו בשנים 2006 – 1969 בין רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לבין מכבי ת"א , יוכל למצוא את מפרט הנתונים המדויקים בספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי בן כ- 10000 עמודים ואשר קרוי "הקשר הסימביוטי".

symbiotic 1

טקסט מסמך : שער הכריכה הקדמי של הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי בן כ- 10000 (עשרת אלפים)עמודים , וקרוי "הקשר הסימביוטי" . הספר נמנה על סדרה רחבת היקף של 13 ספרים (שונים) שאני חוקר וכותב אודות תולדות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884 וקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . מהפכת המידע השנייה הייתה מהפכת האינטרנט . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

symbiotic 2

טקסט מסמך : טקסט מסמך : שער הכריכה הקדמי של הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי בן כ- 10000 (עשרת אלפים)עמודים , וקרוי "הקשר הסימביוטי" . הספר נמנה על סדרה רחבת היקף של 13 ספרים (שונים) שאני חוקר וכותב אודות תולדות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884 וקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . מהפכת המידע השנייה הייתה מהפכת האינטרנט . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הפועל ירושלים ראתה בעין מאוד לא יפה את ברית השידור הנִצְחִית שנכרתה בין רשות השידור לבין האלופה נִצחית של הכדורסל הישראלי . אוהדיה הנלהבים נתנו לכך ביטוי בשני משחקי סדרת הגמר סל שנערכו בעונת 1999 – 1998 בהיכל הכדורסל במלחה בין הפועל ירושלים לבין מכבי ת"א , והועברו על ידי מחלקת הספורט בשידורים ישירים בתאריכים של 2  ו- 9 במאי 1999 . המוני אוהדים ירושלמים של מועדון "הפועל" מכל הגילים , ביניהם אנשים מבוגרים חלקם אקדמאים , תקפו בקללות ונאצות שלוחות רסן את עמדת השידור הקטנה בה ישבנו השַדָּר מאיר איינשטיין , הפרשן אֵלִי סַהַר , ואנוכי כמֵפיק ראשי ומנהל השידור הישיר. הם קיללו קללות נמרצות במשך כשלוש שעות את רעייתי, ילדיי, ואת אבא ואימא שלי בטענה שאני אוהד מכבי ת"א ולכן מעדיף לשדר בטלוויזיה את מכבי ת"א על פני הפועל ירושלים (ועוד לשלם לה זכויות שידורים) ובכך אני מוֹעֵל בתפקידי . טענה שטותית ומופרכת מיסודה . עובדה שהמנכ"לים של רשות השידור ומנהלי הטלוויזיה לדורותיהם תמכו במדיניות השידורים שלי בארץ ובעולם לרבות ההתקשרות ארוכת הטווח עם מועדון הכדורסל של מכבי ת"א . אוהדי הפועל ירושלים על הגוונים השונים שלהם , לא רק גידפו אותי בצורה כל כך מטונפת ומכוערת (רובם ביקשו לשכב עם אימא שלי ועם רעייתי) אלא התקרבו אלי קרבה מסוכנת , ירקו עלי , ואף שלחו ידיים לגופי וחבטו בי מאחור , ואיימו עלי ברצח . זה נשמע סוריאליסטי , לא מציאותי , פנטסטי אולי , אולם זאת הייתה המציאות באותו הערב של 9 במאי בהיכל הכדורסל במלחה ירושלים . מחזה עלוב ומסוכן בלתי נשכח ובלתי נסלח . בני גוּר אַלְרוֹאִי שהיה אז סטודנט בחוג ללימודים של "המכון ליהדות זמננו" באוניברסיטה העברית בירושלים (למד תחת שרביטם של פרופסור גדעון שמעוני ופרופסור חגית לבסקי והיום הוא פרופסור באוניברסיטת חֵיפָה ונושא בתפקיד ראש החוג ללימודי ארץ ישראל) , ואשר שימש למחייתו כקב"ט הרדיו "קול ישראל" , היה עֵד לתופעה הנִבְזְית והמְבִישָה . כ- קב"ט הוצב לשמור ולאבטח את עמדת השידור שלנו בהיכל הכדורסל של הפועל ירושלים בשכונת מלחה בעיר . הוא היה עֵד למעשי התקיפה והמלל הנפשעים והמכוערים נגד אביו ואִמוֹ . שנינו זיהינו בבירור לפחות שלושה אוהדים שרופים של הפועל ירושלים שתקפו אותי בצורה מילולית ברוטלית ונפשעת : מר אלי גונן מי שהיה מנכ"ל משרד התיירות בתקופתו של שר התיירות עוזי ברעם , עו"ד אַמְנוֹן לוֹרְךְ , ואוהד קולני שעונה לשם יָאִיר מֶצְגֶר . רציתי להגיב בכוח נגד המקללים אולם בני גור , פקד עלי כל הזמן , "אבא אל תגיב…אבא אל תגיב…שמור על קור רוח…אני שומר עליך ועל השדרים שלך…אל תגיב" . תקיפת האוהדים הַמְנוּבֶזֶת הזאת התגלגלה בסופו של דבר לפִתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים ואל כבוד השופטת (יפת התואר) מיכל אגמון – גונן .

ב- 10 במאי 1999 , הודעתי במכתב רשמי ליו"ר איגוד הכדורסל מר דני קסטן בליווי עותק למר דני קליין יו"ר הפועל ירושלים , כי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לא תצלם יותר את משחקי הכדורסל של הפועל ירושלים בהיכל העירוני במלחה עד שלא ייערך בירור נוקב בעניין האלימות שפרצה במקום נגד צוות השידור בכלל ונגדי בפרט . האשמתי במכתבי זה גם את רופא הקבוצה ד"ר יונתן מרסקי שהתנהג על הפרקט בצורה מאוד לא ראויה בלשון המעטה . הנה המכתב כלשונו  [1] .

kasten 1

טקסט מסמך :  10 במאי 1999 . זהו המסמך המקורי שכתבתי למר דני קסטן יו"ר איגוד הכדורסל אודות התפרעות אוהדי הפועל ירושלים שהתחוללה אמש בהיכל "מלחה" בכדורסל בירושלים ובה היה שותף רופא קבוצת הפועל ירושלים ד"ר יונתן מרצקי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

דני קסטן ז"ל הבטיח לטפל מייד בבקשתי לערוך בירור יסודי עם ראשי הפועל ירושלים . הופתעתי מאוד לקבל יומיים אח"כ עותק מתשובתו של דני קליין ליו"ר איגוד הכדורסל שבה טען , "(…) למיטב ידיעתנו, הייתי נוכח במשחק במלחה וראיתי כי התנהגות הקהל הייתה ניאותה וספורטיבית, לכן נראה לנו כי יש מקום לבדוק בנוסף למה שמבקש יואש אלרואי – גם את מידת אחריותו של ערוץ 1 ואנשי ציוותו "לחימום" האווירה והתפרצות אוהדים כלפי צוות זה – אם הייתה כזו (…)" .

מעשי הבִּרְיוֹנוּת של אוהדי הפועל ירושלים נגדי וכלפיי באותו המשחק ההוא והשידור הישיר ההוא התפתחו לפרשה פוליטית . חבר מליאת רשות השידור ד"ר יִשְרָאֵל פֶּלֶג שהכיר אותי היטב ואת פועלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מימים ימימה ובמשך שנים רבות , פנה בציניות אל מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מר יאיר שטרן וביקש לדעת כלהלן : "מה היה לי ולבני גוּר לחפש בעמדת השידור של הטלוויזיה במלחה" . עד כדי כך פשתה הפוליטיזציה ברשות השידור . חבר מליאת רשות השידור שואל ברצינות תהומית את מנכ"ל רשות השידור , "מה יש לעורך , המפיק , ומנהל מחלקת הספורט יואש אלרואי לעשות בעמדת השידור של מחלקת הספורט…?" . אני חייב לומר כי אורי פורת ז"ל ויאיר שטרן ייבדל לחיים ארוכים ניצבו מאחורי כחומה בצורה . יאיר שטרן גם סיפר לי מאוחר יותר כי חלק מהאקדמאים אוהדי הפועל ירושלים שקיללו ותקפו אותי אמרו לוֹ , "כי אחרי ההתעללות ביואש אלרואי שבוע קודם לכן ב- 2 במאי 1999 , הם לא חשבו ולא תיארו לעצמם שהוא (יואש אלרואי) , יעיז שוב להראות את פניו במלחה" . הם הציעו למנהל הטלוויזיה יאיר שטרן לשמש בורר בינם לביני כדי לסיים את "המריבה" . הודעתי למנהל הטלוויזיה יאיר שטרן חד משמעית כי אינני מעוניין להיפגש כלל עם אנשי הסכסוך , העוינות , והמדוֹן שניאצו את שמי ושֵם משפחתי והרימו עלי יד .

ב- 17 ביוני 1999 השיבו מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בכתב לחבר המליאה ד"ר ישראל פלג שהטיל בי דופי בשידור הישיר של משחק הכדורסל ההוא ממלחה . הנה הוא כלשונו [2] .

רשות השידור – המנהל הכללי

 17  ביוני  1999                                                                                              ג'  תמוז  תשנ"ט

לכבוד

ד"ר ישראל פלג

חבר מליאת רשות השידור

                    הנדון : כדורסל. סימוכין, שאילתא מיום 31.5.1999

להלן התייחסותו של מר יאיר שטרן מנהל הטלוויזיה לשאילתה שבנדון.

1. מנהל מחלקת הספורט חייב על פי תפקידו להיות נוכח באירועי ספורט גדולים על מנת להבטיח את תקינות השידור . הוא יכול לשבת בניידת השידור , או ליד השדרים , או בכל מקום אחר שהוא מוצא לנכון , על פי המתרחש בזמן השידור.

2. בנו של מנהל מחלקת הספורט מועסק כמאבטח על ידי חברת אבטחה פרטית בשם "סהר" . הוא אכן שימש כמאבטח ביום 9.5.1999 . מזל שהיו אנשי אבטחה לצוות השידור , מכיוון שללא נוכחותם היה נערך פרוגרום לצוות שלנו.

3. התשובה שלילית.

4. מעניין מדוע חבר הוועד המנהל שהציג את השאילתה לא טרח להתעניין בהתקפות של אוהדי הפועל ירושלים , מילולית ופיזית , על אנשי צוות השידור של הטלוויזיה . חלק מאנשינו הוכו ועל כך נמסרה תלונה למשטרה.

עותק : גיל סמסונוב יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור

                                                       בברכה ,

                                                       אורי פורת

                                                       מנכ"ל רשות השידור

תמוה מאוד מדוע מצא לנכון ד"ר ישראל פלג להטיל בי דופי . ההיתממות הזאת שלו , "מה יש ליואש אלרואי מנהל מחלקת הספורט לחפש בעמדת השידור של ערוץ 1 בשעה שאנשיו משדרים ישיר משחק כדורסל" , מאוסה ומקוממת בלשון המעטה . הוא ידע היטב שמקומי כמפקד השידור הישיר הזה הוא להיות בחזית ולא במשרד . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב בניגוד לחבר מליאת רשות השידור ד"ר ישראל פלג , הבין שקרה כאן מקרה חמור ואלים של ציבור אוהדים נגד מנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומייד ניצב לימיני . כך כתב לי ב- 11 במאי 1999 [3] .

samaonov 1

טקסט מסמך : 11 במאי  1999 . זהו מסמך התמיכה המקורי שכתב לי מר גיל סמסונוב יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

ציטוט : יואש היקר ,

בשם הוועד המנהל אני מביע את זעזועי מהאלימות שנתקלת בה בירושלים. הוועד המנהל החליט אתמול כי הִישָנוּת של מקרה אלימות כלפי התקשורת תגרור נקיטת אמצעים חריפים כלפי הקבוצות שאוהדיהן נוקטים באלימות. אני משוכנע כי אתה תמשיך ביושר, באומץ, ובנאמנות לשידורי הספורט מעל לכל, ולא תיכנע בפני כל אלימות מילולית או פיסית. הֶיֶיה חזק ! גיל  סמסונוב יו"ר רשות השידור.

ד"ר יונתן מרסקי רופא קבוצת הפועל ירושלים שתקף אותי מילולית ופיזית באופן אישי הגיש נגדי תביעת דיבה משפטית על הוצאת לשון הרע (בכין מכתבי ליו"ר איגוד הכדורסל מד דני קסטן מ- 10 במאי 1999). מדהים שאותם האנשים / אוהדים הירושלמים שהסתערו עלי אישית ועל עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ונמלטו מאחריותם הנפשעת, ביקשו במסווה החוֹק להפוך מנתבעים לתובעים . הם כמעט הצליחו . התביעה חסרת השחר הזו נגדי התבררה במשך כארבע שנים וחצי בין כותלי בית המשפט . כבוד שופטת בית משפט השלום בירושלים ד"ר מיכל אגמון – גונן יפת התואר זיכתה אותי בסופו של דבר לחלוטין מהוצאת דיבה , וחייבה את רופא קבוצת הפועל ירושלים ד"ר יונתן מרסקי לשאת בהוצאות המשפט . החלטתה ופסק דינה של השופטת הנכבדה מיכל אגמון – גונן הייתה בעלת חשיבות היסטורית , מפני שהיא מְגִינָה בעצם על ביטחונם של העיתונאים ואנשי הטלוויזיה באשר הם , בעת מילוי תפקידם הציבורי בשטח ועל זכותם להתלונן נגד התוקפים אותם [4] . להלן ציטוט החלטת הזיכוי של כבוד השופטת ד"ר מיכל אגמון – גונן .

                                                              בתי  המשפט

בית משפט השלום ירושלים.

לפני כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון – גונן       א 99 / 019565

בעניין  :   ד"ר יונתן מרסקי

                                                     נגד

              יואש אלרואי

                                                  פסק דין.

(…) עניינה של התביעה שלפני במכתב תלונה כנגד התובע (ד"ר יונתן מרסקי) ששלח הנתבע (יואש אלרואי) ליו"ר איגוד הכדורסל. לטענת התובע מדובר בלשון הרע. התובע (ד"ר יונתן מרסקי) הִנו רופא משפחה במקצועו ומשמש מזה 8 שנים כרופא קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים. הנתבע (יואש אלרואי) הוא מנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית (…).

סעיף 4 . הגנת תום הלב של הנתבע (יואש אלרואי).

(…) לנתבע עומדת הגנת האמת בפרסום (…). מכתב התלונה שכתב הנתבע (יואש אלרואי) , נכתב במטרה להגן על ביטחונם ושלומם של עובדי הטלוויזיה . תוכן המכתב הנו דיווח על עובדות כפי שנצטיירו ע"י מפרסמו. המכתב הופנה למעסיקי הנתבע (יואש אלרואי) ליו"ר איגוד הכדורסל ולמעסיקו של הנתבע. בנסיבות אלו טוען הנתבע כי עומדת לו הגנת תום הלב על פי סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע.

(…) כאמור בהחלטתי מיום 30 בספטמבר 2003, הנתבע (יואש אלרואי) הוכיח את המרכיבים המצטברים הנדרשים להוכחת ההגנות הקבועה בסעיפים 15 (2) ו- 15 (3) לחוק. כמו כן הנתבע הרים את הנטל ההתחלתי הדרוש לצורך הקמת החזקה הקבועה בסעיף 16 (א) בעשיית הפרסום בנסיבות הקבועות בסעיף 15 (3) לחוק. כעת, הנטל עובר לתובע להוכיח את אחת החזקות הקבועות בסעיף 16 (ב) לחוק.

סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע קובע כדלקמן :

"במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע  עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו … :

(2) היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית , מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום…

(3) הפרסום נעשה לשם הגנה על עניין אישי כשר של הנאשם או הנתבע , של האשם שאליו הופנה הפרסום , או של מי שאותו אדם מעוניין בו עניין אישי כשר…".

סעיף 4 א . סעיף 15 (3) לחוק.

התובע (ד"ר יונתן מרסקי) לא עמד בנטל להוכיח את החזקות שבסעיף 16 (ב) לחוק.

כאמור בהחלטתי מיום 30 בספטמבר 2003, האינטרס בכתיבת המכתב (של יואש אלרואי) היה להגן על ביטחונם של עובדי הטלוויזיה. תוכן המכתב הכולל דיווח על העובדות כפי שהצטיירו ע"י מפרסמו, והפניית המכתב לתפוצה מצומצמת הכוללת את מעסיקיו (של יואש אלרואי), את הסמכות הגבוהה ביותר באיגוד הכדורסל ואת מעסיקו של התובע (ד"ר יונתן מרסקי), אינם מהווים פגיעה בתובע (ד"ר יונתן מרסקי) במידה גדולה מהנדרש כדי להגן על אינטרס זה. מכאן שהתובע (ד"ר יונתן מרסקי) לא הוכיח כי המכתב (של יואש אלרואי) פגע בו פגיעה גדולה משהייתה סבירה באותן נסיבות על מנת להגן על הערך המוגן בסעיף 15   (3) לחוק , הגנה על ביטחון צוות השידור. כמו כן התובע (ד"ר יונתן מרסקי) לא הוכיח כי הייתה לנתבע (יואש אלרואי) כוונה כלשהי לפגוע בו באופן אישי.

מהאמור עולה כי התובע לא הוכיח אף אחת מהחזקות הקבועות בסעיף 16 (ב) לחוק. לפי כך עומדת לנתבע (יואש אלרואי) הגנת סעיף 15 (3) לחוק.

סעיף 4 ב . סעיף 15 (2) לחוק.

כאמור בהחלטתי מיום 30 בספטמבר 2003 הנתבע (יואש אלרואי) הוכיח את מרכיבי ההגנה שבסעיף 15 (2) לחוק, למעֵט מרכיב תום לב. לעניין מרכיב תום הלב, הבהרתי בהחלטתי כי שאלת המפתח הנה האם המפרסם (יואש אלרואי) נקט באמצעים סבירים לבדוק את אמיתות הפרסום. כאמור לעיל, די בכך שהנתבע (יואש אלרואי) היה נוכח בעת האירוע כדי למלא אחר דרישת האמצעים הסבירים. התובע (ד"ר יונתן מרסקי) לא הוכיח כי הנתבע (יואש אלרואי) לא דיווח את אשר ראה. שכן הוכח שהתובע (ד"ר יונתן מרסקי) ניגש לעמדת השידור וצעק לעבר נתבע מס' 3 (אלי סהר – פרשן הכדורסל של ערוץ 1) בכעס הערות לגבי צבע עניבתו , בעת שאוהדים רבים התלהמו בצוות השידור. סביר שהנתבע (יואש אלרואי) ראה בתובע (ד"ר יונתן מרסקי) חלק מאותם האוהדים שביצעו את המעשים שתוארו במכתב (של יואש אלרואי) . ומכל מקום התובע (ד"ר יונתן מרסקי) לא הוכיח אחרת. על כן לא ניתן לשלול את תום ליבו של הנתבע (יואש אלרואי).

הנתבע (יואש אלרואי) הוכיח אפוא את כל מרכיבי ההגנה שבסעיף 15 (2) לחוק. בנוסף הנתבע (יואש אלרואי) הוכיח את החזקה הקבועה בסעיף 16 (א) לחוק, שכן קבעתי בהחלטתי מיום 30 בספטמבר 2003 כי הפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן הנסיבות . התובע (ד"ר יונתן מרסקי) מצדו, כאמור לעיל, לא הוכיח אף אחת מהחזקות שבסעיף 16 (ב) לחוק. אשר על כן, עומדת לנתבע (יואש אלרואי) גם הגנת סעיף 15 (2) לחוק.

(…) נראה לי שבמקרה שלפניי, עלי לתת משקל מיוחד לעובדה שהתובע ד"ר יונתן מרסקי) הביא את עצמו לסיטואציה בה למעשה לקח חלק באירוע שהיה במגרש, על ידי כך שבעֵת שאוהדים רבים התפרצו למגרש וצעקו לעבר צוות השידור, הוא בחר לגשת לעבר עמדת השידור ולצעוק (…) תוך שהוא מנופף בידו. התובע משמש כרופא העבודה, וככזה לא היה צריך להיות כלל על המגרש באותה עֵת. לפי כך, לא ניתן אומנם לומר כי אין לוֹ להלין אלא על עצמו, אך בהחלט בעיקר על עצמו.

התובע (ד"ר יונתן מרסקי) ישלם לנתבע (יואש אלרואי) ולרשות השידור הוצאות ושכר טִרחת עורך דין של 3500 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

ניתן היום, ה' בכסלו תשס"ד (30 בנובמבר 2003) במעמד המתייצבים.

                                                    על החתום

                                                    ד"ר מיכל אגמון – גונן, שופטת

כשלוש שעות נמשכה מתקפת הקללות האלימה האישית נגדי ע"י גוש גדול של אוהדים שישב מאחורי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית ביציע המזרחי של ההיכל במלחה ב- 9 במאי 1999. יכולתי בקלות בתוקף תפקידי כמנהל מחלקת הספורט להסֵב את תשומת לבו של המפיק ששי אפרתי והבימאי אמנון אוסמן בניידת השידור למעשי הבריונות הנפשעים הנעשים נגדי אישית , ולהורות להם להציב מצלמה ומיקרופון לידם של כדי לתעד את המגדפים בשידור ישיר . הבלגתי ובחרתי שלא לעשות זאת , מפני שדובר בהתקפות אישיות עלי ולא נגד הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 או רשות השידור . לא רציתי לנצל את השררה לטובתי האישית . הנחתי למפיק ולבימאי לגלות בעצמם התופעה המכוערת שנמשכה כאמור כשלוש שעות ללא הפסקה והסתיימה לבסוף בהרמת ידיים עלי . שניהם , ששי אפרתי ואמנון אוסמן הספונים בניידת השידור לא גילו דבר במשך שלוש שעות ולא היו ערים לתופעה . פגם עיתונאי המעיד על "התנתקות" האחראים המקצועיים על השידור מהנעשה בשטח בעל כורחם . הפקות ספורט טעונות מהסוג הזה רוויות אלימות מילולית , נאצות , וקללות דורשות לפחות עוד זוג עיניים ואוזניים של ההפקה בתוך היכל מלחה . התופעה המכוערת הזאת כפי שהופגנה ע"י אוהדי הפועל ירושלים לא נחשפה בשידור ישיר ולא הוקלטה על ידי צוות השידור בניידת הטלוויזיה (OB ה- "וורד") ולא תועדה מעולם על טייפ השידור . אחרי המקרה המביש הזה לא שבתי עוד לעולם לתַּעֵד או לבַקֵר במשחקי הפועל ירושלים בהיכל מלחה .

[1]  ראה נספח : מכתבי לדני קסטן ז"ל יו"ר איגוד הכדורסל  מ- 10 במאי 1999 המדווח לו על אווירת האלימות שהשתררה במלחה בסיום המשחק הפועל ירושלים – מכבי ת"א ביום ראשון – 9  במאי 1999 .

[2]  ראה נספח : מכתבם של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מר יאיר שטרן מ – 17 ביוני 1999 , המגן עלי מפני חבר מליאת רשות השידור ד"ר ישראל פלג .

[3]  ראה נספח : מכתב התמיכה של יו"ר הוועד המנהל גיל סמסונוב אלי  מ- 11 במאי 1999 בעקבות ההתקפה עלי של חלק מאוהדי הפועל ירושלים בהיכל מלחה במשחק הגמר סל הפועל ירושלים – מכבי ת"א  ב- 9 במאי 1999 .

[4]  ראה נספח : פסק הדין המשפטי של כבוד השופטת ד"ר מיכל אגמון – גונן המזכה אותי מהוצאת דיבה ולשון הרע נגד ד"ר יונתן מרסקי רופא קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים

סוף הפוסט . 

ח"כ נחמן שי, לשעבר יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בשנים 2002 – 2000. בארבע מילים : אכזבה גדולה מנקודת מבטי. (פוסט 3 מ- 4). פוסט מס' 374. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 374 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום שלישי – 8 באפריל 2014

———————————————————————————————–

ח"כ נַחְמָן שַי, לשעבר יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בשנים 2002 – 2000. בארבע מילים: אכזבה גדולה מנקודת מבטי. (פוסט 3 מ- 4). פוסט מס' 374. כל הַזְכוּיוֹת שְמוּרוֹת.   טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : "Monday night Basketball & Soccer" של ערוץ 1 ביום שני – 7 באפריל  2014

ערוץ 1 המַט לִיפּוֹל השקיע אמש (יום שני – 7 באפריל 2014) כ- 800000 (שמונה מאות אלף) שקל בשני השידורים הישירים של שני שני המשחקים בשתי ליגות העל הישראליות של הכדורסל והכדורגל הפועל ת"א – מכבי ת"א 80 : 83 והפועל קריית שמונה – מכבי ת"א 2 : 2, ושכרו בצדו. ערוץ 1 קצר רייטינג נאה יחסית לעצמו. השידור הישיר של הדרבי התל אביבי בכדורסל מאולם הדר יוסף (יום שני 7 באפריל 2014) בהובלת אורי לוי וגור שלף בין 18.30 ל- 20.45 הניב רייטינג ממוצע של % 4.76 ו- Peak עונתי מרשים של % 7.9 בין 20.30 ל- 20.45 . השידור הישיר של משחק הכדורגל מקריית שמונה בהובלת יורם ארבל ודני נוימן צבר רייטינג ממוצע של % 9.2 ושני שיאים בין 22.30 ל- 23.00 שהתייצבו על % 10.2 . משחק הכדורסל הפועל ת"א – מכבי ת"א 80 : 83 היה דרמטי אולם לֻוָוה באין סוף תקלות קוֹלִיוֹת טכניות ו- Commentary בקצב הכתבה . מגוחך היה לשמוע את אורי לוי מבשר בהיסטריה לציבור צופי הטלוויזיה 22 שניות לפני תום הרבע הראשון (הפועל ת"א צעדה ביתרון 28 : 14) כי עמדת השידור שלו קוֹרֶסֶת כמו מכבי ת"א . פגמים טכניים פותרים בסתר ובשקט נפשי ולא לעין כל ובפרהסיה . מדהים שערוץ 1 איננו מציב את שדר הקווים שלו ליאב נחמני ליד הקהל האלים ולא מעמיד מיקרופונים רגישים בצד השני של אולם הדר יוסף כדי לתעד את אוהדי הפועל ת"א מנאצים בקללות רוויות שִטְנָה את מוני פנאן ז"ל , את היו"ר שמעון מזרחי ייבדל לחיים ארוכים , ואת סופוקליס שחורציאניטיס . הפקה ענייה , בימוי עייף , ועיתונאות מוגבלת ובלתי סקרנית . כל בימאי מתחיל היה עט על "העימות" הסוער שמחוץ לקווי הפרקט בין מנהיגות מכבי ת"א בראשות שמעון מזרחי לבין מנהיגות הפועל ת"א בראשות רמי כהן אמש בהדר יוסף . די היה להראות אמש את שני היו"רים ב- Close ups כדי להבין את גודל הדרמה שהתחוללה אמש באולם . מדובר בבימוי משעמם , רוטיני , וחסר כל השראה של מר שמואל שלזינגר מערוץ 1 . אפוא הוא ואפוא ראובן "רוביק" פודגור מערוץ 10 . כרגיל לא שרר שום Match up בין הדרמה המתחוללת על הפרקט לבין התיאור הדל ע"י צוות השידור של ערוץ 1 עבור צופי הטלוויזיה . כמויות מלל פנטסטיות ללא שום צורך וללא תוחלת . השידור הישיר של משחק הכדורסל המותח הסתיים כרגיל ללא ראיונות סיכום הכרחיים עם שני המאמנים דיוויד בלאט של מכבי ת"א וארז אדלשטיין של הפועל ת"א . החיפזון המלאכותי להעביר את השידור הישיר מהדר יוסף לקריית שמונה הפך לרוֹעֵץ וערוץ 1 החמיץ בשידור ישיר בכמה שניות את שערוריית שחקן מכבי ת"א סופוקליס שחורציאניטיס מאבד את עשתונותיו , נוטל את החוק לידיו , ומתפרץ לעבר יציע אוהדי הפועל ת"א שקיללו אותו כדי להעניש אותם עונש פיזי באמצעות כוחו הגופני הרב . ערוץ 1 מחזיק באופן בלעדי בזכויות השידורים של המשחקים המרכזיים בליגת העל בכדורסל ומתעקש כל פעם מחדש לפגוע בעבודה העיתונאית של עצמו בעיקר כשמדובר במשחק כדורסל כה טעון , מותח , ודרמטי . ההחמצה האקראית של שערוריית סופוקליס שחורציאניטיס היא מעין עונש לשבלונה של ערוץ 1 בגין העברה מהירה ורוטינית של רשות הדיבור ליורם ארבל ודני נוימן מבלי שכבו כל גצי האֵש שאיימו להדליק אתמול בערב מדורה גדולה בהדר יוסף . מה קרה…? מה אתם ממהרים כל כך להעביר את רשות הדיבור ליורם ארבל כשאולם הכדורסל ב- הדר יוסף עומד על סף פיצוץ…? נכון שערוץ 1 עדכן את צופיו בעניין שערוריית סופוקליס שחורציאניטיס באמצעות הקלטה של שדר הקווים שלו בהדר יוסף אליאב נחמני , בעת הפסקת משחק הכדורגל בקריית שמונה, קריית שמונה – מכבי ת"א 2 : 2 , אולם זה היה מעט מידי ומאוחר מידי . תוכנית הספורט של ערוץ הכוללת בתוכה שני שידורים ישירים מליגות העל בכדורסל וכדורגל "Monday night basketball & soccer" היא רעיון טלוויזיה מצוין אולם הביצוע שלו ממשיך להיות כושל . העדכון השני הנוגע להתפרצות האלימה של סופוקליס שחורציאניטיס כלפי אוהדי הפועל ת"א לרבות ריאיון עם יו"ר המועדון עו"ד שמעון מזרחי ודובר הפועל ת"א , נעשה בתוכנית הלילה המאוחרת "פסק זמן" בהובלת שני המגישים גב' שרון פרי ומר אבי פירסט , אולם לא חידש דבר . "פסק זמן" היא תוכנית בעייתית חסרת חוט שדרה למרות שבין אנשי הפנל שלה אפשר למצוא את העיתונאי בעל המוניטין מר אבי רצון . "פסק זמן" קיבלה את מטה השליחים מיורם ארבל (הנמצא בעמדת השידור באצטדיון הכדורגל של קריית שמונה) ב- 23.00 עליו רשום רייטינג של % 5.3 , אולם היא חיש מהר מאבדת אותו ויורדת למִדְרוּג דַל של % 3.2 ואח"כ % 2.2. איבוד רייטינג הוא תמיד סימן שאיננו מבשר טובות. יורם ארבל נותר חידה . מגישי מהדורת "מבט" (מקוצרת . צברה רייטינג בן % 5.4) גב' מירב מילר ומר אמיר איבגי פנו בעת הפסקת משחק הכדורסל אל יורם ארבל הממוקם באצטדיון קריית שמונה , כדי שיעדכן את משלמי האגרה בנעשה על כר הדשא לקראת התמודדות הצמרת הפועל קריית שמונה – מכבי ת"א . יורם ארבל אמר את מה שאמר והבטיח לצופיו כי הם ישובו ויתראו שוב בסוף "מבט" . האיש שהוא עדיין שדר מוביל איננו מרוכז . איזה מהדורה ואיזה נעליים . הרי בסוף "מבט" מתוכננת לשידור ישיר המחצית השנייה של משחק הכדורסל הפועל ת"א – מכבי ת"א מהדר יוסף . אמיר איבגי נדרש לתקן את בלבול המסר של יורם ארבל וערך את הדרוש תיקון בחיוך משותף עם מירב מילר . לא מדובר בטעות קרדינלית של יורם ארבל . אולם טעות טיפשית כזאת ו/ואו אחרת ועוד מעידה בזיהוי , ועוד שגיאה במסירת פרט מידע כזה ו/או אחר בשידור ישיר מצטרפות לשיטה , ומעידות על תופעה של רשלנות בלתי נשלטת . אולם משמתחיל המשחק הפועל קריית שמונה – מכבי ת"א (הסתיים בתוצאה 2 : 2) אין לו ליורם ארבל בעל קול הבריטון מתחרים בתיאור הדרמה המתחוללת על כר הדשא . הוא האחד שאין בִּלְתּוֹ .

ח"כ נַחְמָן שַי, לשעבר יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בשנים 2002 – 2000. בארבע מילים: אכזבה גדולה מנקודת מבטי. (פוסט 3 מ- 4). כל הַזְכוּיוֹת שְמוּרוֹת.

1. הקדמה קצרצרה.

יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מר נחמן שי נבחר לכהונתו הרמה  על מנת לשמש יו"ר גם שלי ושל כל העובדים בשידור הציבורי ולא רק של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל . היו"ר נחמן שי היה עֵד מקרוב בשנים 2002 – 2000 לכל התהפוכות השליליות שהתחוללו ברשות השידור . ידע והחריש עד שגם אותו סילק משם ראש הממשלה אריאל שרון בטענת סרק שהוא מתכוון לחולל שינויים בשידור הציבורי ועל הציב בתפקיד יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור את אברהם נתן במקום נחמן שי . נחמן שי ידע כי המנכ"ל המיועד מר יוסף בר-אל כינה את המנכ"ל הקודם המודח לפניו רן גלינקא "דָפוּק" . (כך התבטא בריאיון שערכה עמו העיתונאית גב' אביבה קרול ותוכנו התפרסם בעיתון "גלובס" ב- 18 באפריל 2002) . אף על פי כן ולמרות חומרת הדברים והסגנון הבוטה והכוחני בו משתמש מנכ"ל מיועד ובו הוא משמיץ מנכ"ל מודח , נמנה מר נחמן שי על קבוצת חברי הוועד המנהל של רשות השידור ואנשי המליאה שהצביעו בעד מינויו לתפקיד הבכיר של מנכ"ל רשות השידור בנימוק "כי הוא יוסף בר-אל הוא האחד שאין בִלְתּוֹ" . את הטקסט הנ"ל  שמעתי ב- 24 בחודש מאי של שנת  2002 מהשופט יצחק רביבי הממונה על המינויים הציבוריים הבכירים בשירות הציבורי בעת פגישה אישית שלי עמו בביתו ברמת השרון . פגישתי עמו נועדה למחות נגד המינוי הצפוי וכדי להתריע בפניו כי כתב ההסמכה שמייעדת ממשלת ישראל ליוסף בר-אל והפקדתו על השידור הציבורי הוא מעשה מופרך מיסודו חסר כל בסיס . כבוד השופט יצחק רביבי הוא שאמר לי אז בביתו כי אנשי הוועד המנהל וחברי מליאת רשות השידור הצביעו כמעט פה אחד בעד מינויו של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור הבא (במקום רָן גָלִינְקָא) וכי נגד זה אין לו עוד מה לעשות ושום דרך לפעול נגד המינוי . גם בחלוף כל כך הרבה שנים מאז אותו המינוי הבַּטֵל והתַמוּהָ ב- 2002 הדן בהצבתו של יוסף בר-אל הבלתי מוכשר בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ע"י ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון והשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן – האירוע המופרך ההוא בלתי נשכח עבורי . כל מה שנותר לי הוא להשתעשע יחדיו עם כל מיני סוציולוגים שְנוּנִים שהצליפו בלשונם ועֵטָם ללא רחם באותה נְפוֹלֶת פוליטית וטלוויזיונית ׁהקיימת במחוזות שונים ברחבי תבל זאת שמתבססת על מינויים והפקדות מופרכים . אנוכי לא רק התרחקתי מהן אלא גם התפטרתי בשל כך מכל תפקידי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור . הפוליטיזציה שהייתה מנת חלקה של רשות השידור בשנים 2005 – 2001 דמתה לחֶשְרָת עָבִים . עובדה שאותה ממשלה ואותו ראש ממשלה אריאל שרון שמינו את יוסף בר-אל בקיץ 2002 למנכ"ל רשות השידור היו גם אלה שהדיחו וסילקו אותו ממשרתו הרמה (ללא חרטות) כעבור שלוש שנים בקיץ 2005 בעוון שוחד מסך ושחיתות . בסופו של דבר ממשלת ישראל גילתה את הפגמים החמורים בהתנהלותו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל גם אם באיחור זמן עצום של שלוש שנים , והפסיקה מייד את כהונתו . בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ופעם הראשונה בתולדות השידור הציבורי בארץ הודח מנכ"ל רשות שידור מכהן .

ציטוט : "מְרִידָה בעַרִיצוּת היא צִיוּת לאֶלוֹהִים" . (אלמוני) .

ציטוט : "אַשְרֵי הָאִיש, אֲשֶר לא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָעִים, וּבְדֶרֶך חַטָּאִים לא עָמָד , וּבְמוֹשַב לֵצִים לא יָשָב" .(תהילים , פרק א' , פסוק א') .

ציטוט : "הצָרָה העיקרית באֲשֶר לשַקְרָנִים הִיא שאֵין כּל עֲרוּבָּה שלא ידברו לעיתים אֶמֶת" .(קינגסלי אמיס)

ציטוט : "לעוֹרְמָה מטרות אָנוֹכִיוֹת בִּלְבַד" . (אדיסון).

ציטוט של הַמְלֶט : "רוֹש ולַעֲנָה! רוֹש ולַעֲנָה!" (מתוך המחזה "המלט נסיך דנמרק" של המחזאי וויליאם שייקספיר).

ציטוט : "כּל אֲמַתְּלָה תְּשַרֵת עָרִיץ" . (אזופוס) .

ציטוט : "אֵֵין לך עַבְדוּת גְרוּעָה מזוֹ שמְקַבֵּל עַלָיו אָדָם מְרָצוֹן" .(סנקה) .

ציטוט : "הַרוֹדָן הַנָאוֹר רוֹאֶה עַצְמוֹ כרוֹעֶה שֶל האזרחים ודוֹרֵש מהם כניעה של צאן" . (אריק הופר) .

ציטוט : "הנִיצָחוֹן שֶל הַדֶמָגוֹגִיוּת הוּא קְצָר יָמִים –  אבל ההֶרֶס נִצְחִי" . (שארל פגאי) .

2. הוועד המנהל של רשות השידור ומליאת רשות השידור ב- 2002 .

barel 10

טקסט מסמך : 20 במארס 2002 . זהו המסמך המקורי . כתב אישום נגד מנכ"ל רשות השידור המיועד יוסף בר-אל שהופנה לכתובת הלא נכונה . כל אנשי הוועד המנהל של רשות השידור (למעט פרופסור דן כספי) וכל אנשי מליאת רשות השידור (למעט ד"ר יוסי דהאן) הרימו את היד בעד בחירתו של יוסף בר- אל למנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 . ממשלת ישראל בראשותו של ראש הממשלה אריאל שרון מינתה אותו לתפקיד הרָם והדיחה אותו כעבור שלוש שנים במאי 2005 ממשרתו . יוסף בר-אל סולק אם כן לאלתר לקרן זווית של ההיסטוריה. השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן לא השיב לדברי הקטגוריה הללו המופיעים במסמך המצ"ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

השר הממונה רענן כהן לא ענה לכתב האישום . זמן קצר לאחר מינוי הקבע של יוסף בר-אל לתפקיד מנכ"ל רשות השידור , התפתח וויכוח מַר בין המנכ"ל החדש ועושה דברו הנאמן מ"מ מנהל הטלוויזיה החדש יוסי משולם (מ"מ מנהל הטלוויזיה הקודם יאיר אלוני הודח ע"י יוסף בר-אל) , לבין ד"ר יהודית אורבך ששימשה בעֵת ההיא כיו"ר וועדת תוכניות הטלוויזיה של מליאת רשות השידור (גב' יהודית אורבך עמדה אז בראש היחידה ללימודי עיתונאות ותקשורת באוניברסיטת בר-אילן) . היא מונתה לתפקידה החשוב על ידי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מר נחמן שי . ד"ר יהודית אורבך הגיעה לתפקידה כיו"ר וועדת הטלוויזיה מעולם תקשורתי פתוח ופלורליסטי ונתקלה במנכ"ל כוחני , חסר ידע , ונטול כישרון . ההתכתשות בינה לבין יוסף בר-אל הייתה בלתי נמנעת ונַסבָה על אופיו של לוח השידורים החדש בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהיה אמור להיות משודר בתחילת אוקטובר 2002 .

ד"ר יהודית אוֹרבך וחבריה בוועדה לא אישרו לשידור את הלוח העני המוצע ע"י יוסף בר-אל ויוסי משולם , ואשר אינו תואם את מטרות השידור הציבורי . אף על פי כן ולמרוֹת אי מתן האישור החלה הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 לשָדֵר באוקטובר 2002 את הלוח החדש על פי הוראתו האישית של מנכ"ל רשות השידור. יוסף בר-אל התעלם מד"ר יהודית אורבך . בכך פיתח תרבות שלטון כוחנית . יכולתו הדלה כמנכ"ל רשות השידור, כישרונו המועט, וכוחניותו הרבה הביאו לִבְסוף להדחתו מרשות השידור . ד"ר יהודית אוֹרְבַּך הייתה בשעתו מראשי התומכים במינוי יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור . עכשיו היא נכנסה לעימות חזיתי עם האיש שבו בחרה . ד"ר יהודית אורבך טענה כי הפעלת לוח השידורים של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 באוקטובר 2002 ללא אישור וועדת הטלוויזיה שהיא עומדת בראשותה, הוא מעשה כוחני ואסור של יוסף בר-אל המבוצַע בניגוד לחוֹק רשות השידו . הקש ששבר את גַב הגָּמָל מבחינתה של ד"ר יהודית אורבך הייתה מסיבת העיתונאים שכינס יוסף בר-אל באוקטובר 2002 בה הציג את תוכנית השידורים החדשה שלו , והודיע כי היא אושרה ע"י וועדת הטלוויזיה של המליאה ברשותה של ד"ר יהודית אורבך . "זה היה שקר גס" , כפי שטענה לימים ד"ר יהודית אורבך בעת שיחות התחקיר שלי עמה. היא התפטרה מתפקידה במליאת רשות השידור .

ד"ר יהודית אורבך חברת מליאת רשות השידור בימים ההם זוכרת בשיחות התחקיר שלי עמה כלהלן : "רשות השידור עברה בזמני תהפוכות רבות . בקיץ 2001 פתחנו בהליך הדחה של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת , שהיה על פי תפישתנו מנכ"ל מאוד לא מוצלח . אורי פורת הקדים את הדחתו והתפטר . תקופה קצרה מילא נחמן שי יו"ר הוועד המנהל גם את תפקיד המנכ"ל . אח"כ הובא רן גלינקא לרשות וגם הוא הלך . כשהובא שמו של יוסף בר-אל למליאת רשות השידור כמועמד לתפקיד המנכ"ל ראינו בכך ישועה . לא רק אני סברתי כך . לא הכרתי אותו בעצם . הייתי תמימה וחשבתי בתמימות שהוא האיש הנכון במקון הנכון . חשבתי ברצינות שאנו חברי המליאה , רובם אקדמאיים , נוכל לפַקֵח עליו . טעיתי טעות מרה . באמת פתטי לחשוב שפעם חשבתי שאין טוב ממנו . שגיאה בלתי נסלחת . יוסף בר-אל ויוסי משולם שאותו מינה למ"מ מנהל הטלוויזיה לא עמדו במשימות השידור שהטלנו עליהם . הם צפצפו עלינו בגדול , עלי באופן אישי ועל אנשי הוועדה , ובעצם על כל חברי המליאה . הם פשוט רימו אותנו . הם עשו זאת בדרך מתוחכמת . מידי פעם הם היו זורקים אלינו את "ליטרת הבשר" שלהם המעידה כאילו השידור שלהם עומד במתלה הציבורית , אך היו חוזרים מהר מאוד לסורם. הקש ששבר את גב הגמל הייתה מסיבת העיתונאים שכינס יוסף בר-אל (לא הזמין אותי) בה הציג את תוכנית שידורי הטלוויזיה שלוֹ לעונת 2004 – 2003 . התוכנית הזאת לא עמדה בתנאי המינימום שהצבנו לו וליוסי משולם . יוסף בר- אל לא אמר אמת לשומעיו כשהודיע במסיבת העיתונאים הזאת שבה לא נוכחתי , 'שוועדת הטלוויזיה של מליאת רשות השידור בראשותי אומנם אישרה את לוח השידורים הזה' . זה היה שקר גַס . הבנתי עם מי יש לי עסק . פשוט קמתי והלכתי" .

ב- 24 באוקטובר 2002 שלחה ד"ר יהודית אורבך את מכתב ההתפטרות שלה לראש הממשלה אריאל שרון שהיה באותה העת גם השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור . הנה הטקסט שלו במלואו [1] .

לכבוד                                                                     י"ח בחשוון תשס"ג

כבוד רוה"מ מר אריאל שרון                                        24 באוקטובר 2002

השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור

ירושלים

הנידון : התפטרות. 

אני מבקשת להודיע לך על התפטרותי מחברותי במליאת רשות השידור , ומתפקידי כיו"ר וועדת הטלוויזיה ויו"ר הוועדה למעמד האישה.

מאז מוניתי כחברה במליאה ונבחרתי ע"י החברים לתפקידים האלו השתדלתי בכל מאודי, יחד עם חברים רבים וטובים במליאה , לקדם את הנושאים עליהם אנחנו מופקדים . פעלתי תמיד על פי מצפוני וללא כל עניין אישי כזה או אחר, כדי למלא את מטרות הרשות כפי שנקבעו בחוק.

תמכתי יחד עם חברים רבים בבחירתו של מר יוסף בר-אל לתפקיד מנכ"ל רשות השידור מתוך אמונה שבחירתו תביא להבראת הרשות החולה. טעיתי.

הרשות היום חולה לא פחות משהייתה. תחלואיה רבים, אך אתעכב רק על אילוּ שהביאו במישרין להתפטרותי.

בתחום העיקרי שעליו הופקדתי מטעם המליאה – וויסות לוח השידורים של הערוצים הציבוריים – סיכלה ההנהלה בראשות המנכ"ל את כל מאמצינו לעצב לוח שידורים שישרת באופן המיטבי את הציבור בישראל.

לוח השידורים הנוכחי לא אושר ע"י וועדת הטלוויזיה. זהו לוח גרוע ונחות מכל בחינה שהיא , והחשוב מכל , הלוח משודר לכאורה בניגוד לחוֹק . הגעתי למסקנה שמיציתי את כל יכולתי להביא לשינוי ולשיפור. מאחר שאינני מוכנה לשאת באחריות להתנהלות שאין בכוחי לשנות, אני מודיעה לך בזאת על התפטרותי.

בכבוד רב,

ד"ר יהודית אורבך 

העתק  :  חברי המליאה

              מנכ"ל רשות השידור

              היועץ במשפטי לממשלה

              מבקר המדינה 

משרד מבקר המדינה בראשותו של כבוד השופט שלמה גולדברג היה המכוּתב האחרון על מכתבה של ד"ר יהודית אורבך . אינני יודע אם התייחס בכלל למכתבה . אם התייחס הרי שלא פעל לחקור את כל מה שקרה והתחולל באמת בתוככי רשות השידור בשלוש השנים של 2005 – 2002 , תקופת שלטונו של המנכ"ל יוסף בר-אל . אם פעל הרי שלא פעל במלוא העוצמה כפי שכל אזרח הגון במדינת ישראל מצפה שיפעל . על עובדה אחת אי אפשר להתווכח . יוסף בר- אל שמונה ע"י ממשלת ישראל בראשותו של ראש הממשלה אריאל שרון בקיץ 2002 הודח ממשרתו בבושת פנים בקיץ 2005 ע"י אותה הממשלה וראש הממשלה שמינו אותו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור שלוש שנים קודם לכן .

orbach 1

טקסט מסמך :  24 באוקטובר 2002 . זהו מסמך ההתפטרות המקורי ששלחה ד"ר יהודית אורבך יו"ר וועדת הטלוויזיה של מליאת רשות השידור לראש הממשלה אריאל שרון . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

במקומה מונה לתפקיד יו"ר ועדת הטלוויזיה של מליאת רשות השידור יעקב שחם , עורך מקומון של "ידיעות תקשורת" בחיפה וחבר מרכז הליכוד . יעקב שחם אישר בינואר 2003  רטרואקטיבית ללא כל התלבטות את לוח השידורים של יוסף בר-אל ויוסי משולם (לוח שידורים שלא אושר קודם לכן ע"י ד"ר יהודית אורבך) ואשר פעל למעשה בניגוד לחוק מאז אוקטובר 2002 . ד"ר יהודית אורבך אישה חכמה ונבונה , הבינה עם מי יש לה עסק וחזרה לאלמוניות שהייתה מנת חלקה לפני הגיעה לרשות השידור . היא עומדת בראש יחידת התקשורת באוניברסיטת בר אילן . החזיקה – החרתה אחרי ד"ר יהודית אוֹרבּך חברת המליאה גב' נִילִי יונתן – כרמל שלא הסכימה אף היא עם דרכו של המנכ"ל יוסף בר-אל והתפטרה מחברותה בגוף הציבורי בו שירתה , הנקרא מליאת רשות השידור . גם הגב' נילי יונתן – כרמל הרימה בשעתו את ידה בעד מינויו של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור . עכשיו זה היה מאוחר מידי .

[1] ראה נספח : מכתב ההתפטרות של ד"ר יהודית אורבך מתפקידה כיו"ר וועדת הטלוויזיה של מליאת רשות השידור שנשלח לראש הממשלה אריאל שרון ב- 24 באוקטובר 2002 לאחר הסכסוך המתוקשר שלה עם מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל .

3. ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ממנה ב- 2 ביוני 2002 את מר יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור לתקופה של חמש שנים עד 2 ביוני 2007 . המינוי הרם מתגלה כמופרך מיסודו . אותה הממשלה ואותו ראש ממשלה שמינו את יוסף בר-אל משרה הנכבדה מדיחים אותו ב- 2 במאי 2005 ומסלקים אותו לאלתר מרשות השידור . בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישאל ופעם היחידה בתולדות רשות השידור מודח מנכ"ל רשות שידור מכהן .

barel 3

טקסט מסמך : 6 ביוני 2002 . מזכיר הממשלה גדעון סער מודיע ליוסף בר-אל כי ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון החליטה למנות אותו למנכ"ל רשות השידור . תוקף המינוי הוא לתקופה של חמש שנים עד 2 ביוני 2007 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ראה "ידיעות אחרונות" מ-  8 ביולי 2002 . כותרת ראשית בעיתון "ידיעות אחרונות" . אנוכי מתפטר מניווט וניהול שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעקבות מינויו של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל . בתגובה מודיע מר יוסף בר-אל לעיתון : "הגיע הזמן לגאול את הטלוויזיה מיואש אלרואי" . היו ימים והאופורטוניסט יוסף בר-אל שהתמנה לפני זמן קצר למנכ"ל רשות השידור חשב אודותיי והעריך אותי באופן שונה לחלוטין . מישהו מבין שנינו השתנה וזה לא הייתי אני .(באדיבות "ידיעות אחרונות") . 

tsalash 7

טקסט מסמך : 27 במאי 1985 . חוות דעתו של יוסף בר-אל אודותיי בהיותו מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית 17 (שבע עשרה) שנים בטרם התמנה למנכ"ל רשות השידור . מנכ"ל רשות השידור באותם הימים היה אורי פורת ז"ל . מנהל חטיבת החדשות היה יאיר שטרן . אני כיהנתי בתפקיד מנווט שידורי הספורט ומנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בחלוף 17 (שבע עשרה) שנים שינה את דעתו עלי מקצה לקצה לא רק מפני שהעזתי לחלוק עליו על דרך ניהולו את רשות השידור , אלא בגלל שאמרתי לו זאת בפרצופו .

barel 4

טקסט מסמך : 25 באפריל 2002 . מכתבי למנהל החדשות רפיק חלבי הנוגע לפגישה מבישה רבת משתתפים של עורכים ומפיקים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ב- 24 באפריל 2002 עם המיועד לתפקיד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל . המפגש עסק בהודעתו של המיועד לתפקיד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל כי קנה את זכויות השידורים של 8 משחקים במונדיאל יפן / קוריאה 2002 מחברת "צ'ארלטון" תמורת סכום אסטרונומי של 3.800000 דולר . אפשר היה לעשות זאת הרבה יותר טוב והרבה יותר בזול . ליוסף בר-אל לא היה ניסיון במו"מ שנוגעים לרכישת זכויות שידורים של מונדיאלים ואולימפיאדות(עמוד מס' 1 מתוך 2) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

barel 5

טקסט מסמך : 25 באפריל 2002 . מכתבי למנהל החדשות רפיק חלבי הנוגע לפגישה מבישה רבת משתתפים של עורכים ומפיקים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ב- 24 באפריל 2002 עם המיועד לתפקיד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל . המפגש עסק בהודעתו של המיועד לתפקיד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל כי קנה את זכויות השידורים של 8 משחקים במונדיאל יפן / קוריאה 2002 מחברת "צ'ארלטון" תמורת סכום אסטרונומי של 3.800000 דולר . אפשר היה לעשות זאת הרבה יותר טוב והרבה יותר בזול . ליוסף בר-אל לא היה ניסיון במו"מ שנוגעים לרכישת זכויות שידורים של מונדיאלים ואולימפיאדות . (עמוד מס' 2 מתוך 2) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

barel 6

טקסט תמונה  :  זהו יוסף בר- אל מנכ"ל רשות השידור בשנים 2005 – 2002 . מרבית אנשי הוועד המנהל של רשות השידור וחברי המליאה הצביעו בקיץ 2002 בעד מינויו למנכ"ל רשות השידור בנימוק של , "אישיות חיונית יחידה ואין בלתו" . צחוק הגורל . רק שני אנשים בשני הפורומים הציבוריים האלה התנגדו התנגדות נמרצת למינוי . היו אלה פרופסור דן כספי וד"ר יוסי דאהן . בקיץ 2002 מינתה ממשלת ישראל בראשותו של אריאל 'אריק' שרון ברוב הדר עם ופאר את יוסף בר- אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור והציבה אותו בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל . כעבור שלוש שנים הדיחה הממשלה ואותו ראש ממשלה את יוסף בר- אל מהתפקיד הרם לנבכי ההיסטוריה . הוא נשלח בבושת פנים לפח האשפה של ההיסטוריה . (לע"מ תמורת תשלום) .

barel 7

טקסט תמונה : 3 במאי 2005 . כותרת ראשית ב- Cover Page של העיתון "מעריב". "הודח . לראשונה בתולדות המדינה החליטה הממשלה להדיח מנכ"ל רשות השידור מכהן מתפקידו". (באדיבות העיתון "מעריב").

משהובא בשעתו שמו של יוסף בר-אל בן ה- 68  לאישורה של וועדת רביבי בראשות השופט בדימוס יצחק רְבִיבִי כמועמד מטעמו של השר הממונה , פסלה תחילה הוועדה את מועמדותו מפאת גילו . כאילו שגִיל המועמד חשוב או צריך לשמש מחסום מפני המינוי . הגיל איננו חשוב לעולם . הייתה חשובה לצורך הדיון איכות אישיותו של יוסף בר-אל , מוסריותו , הדוגמא האישית , וכישרונותיו . באלה היה צריך לדוּן . אך וועדת השופט יצחק רביבי קבעה כי יוסף בר-אל יוכל להתמנות למנכ"ל הבא של רשות השידור למרות מחסום הגיל , והציבה לשם כך תנאי . רק באם שני הגופים הציבוריים המפקחים של רשות השידור , הועד המנהל וחברי המליאה , יכריזו כי יוסף בר-אל הוא , "מנהל חיוּני ואין בִּלְתּוֹ" , הנדרש לשַמֵש בתפקיד הרַם של מנכ"ל רשות השידור . שמו הוחזר לשלב הדיון המוקדם בגופים הציבוריים של רשות השידור. השר הממונה רענן כהן עשה את כל מאמציו כדי לממש את חזונו להציב את יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי . אני עשיתי הכל כדי למנוע זאת . הכרתי אותו היטב וידעתי מה צפוי לשידור הציבורי ועיתונאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" , אם ימונה למנכ"ל רשות השידור .

ניסיתי למנוע את המינוי הצפוי בכל מחיר . הרמתי טלפון לשופט בדימוס יצחק רביבי וביקשתי להיפגש עמו . כבוד השופט הסכים לארח אותי בביתו . רק שני אנשים ידעו על פגישתי הצפויה עם השופט יצחק רביבי . וֶורֶד בֶּרְמַן ורעייתי יעֵל . לא ראיתי שום בעיה בפגישה עם השופט המלומד . הוא היה איש ציבור וכמוהו גם אני . זאת הייתה זכותי לומר לו את דבריי . יתירה מזאת . זאת הייתה חובתי .

נסעתי יחד עם רעייתי יעֵל בעֶרֶב שישי – 24 במאי 2002 לביתו ברמת השרון כדי להתריע בפניו נגד מינויו של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור . יצחק רביבי פתח את הדלת . זה היה דקות ספורות אחרי שמונה בערב . לפני עמד גבר נאה באמצע שנות ה- 70 שלוֹ לבוש במכנסי ספורט וגופיה . הפרעתי לו לצפות יחד עם רעייתו בתוכנית החדשות של ערוץ 2 דווקא . משום מה לא  ב- "יומן" של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . הבלורית הכסופה שלוֹ העניקה לשופט יצחק רביבי מראה צעיר יותר מ- 74 שנותיו . הפקדתי בידיו של אחד האנשים החשובים והמשפיעים ביותר על המינויים הציבוריים במדינת ישראל את אותו המסמך הארוך והמנומק שכתבתי ליוסף בר-אל עצמו בו עמדתי על חולשותיו כמנכ"ל המיועַד להתייצב בראש רשות השידור . השופט הנכבד קיבל אותי בסֶבֶר פנים יפות . לא כפיתי את עצמי עליו . שוחחנו קודם לכן שיחה מקדימה בטלפון . הצגתי בשיחת הטלפון את מטרת הפגישה והוא אישר אותה . הוא ציין בפירוש שאין לו שום בעיה לארח אותי . אמרתי מייד לשופט יצחק רביבי בהגיעי לביתו : "מינויו של יוסף בר-אל למשרה הרמה והאחראית כמנכ"ל רשות השידור תהיה בכייה לדורות . גִילוֹ אינו רלוואנטי במערכת השיקולים האם למנותו לתפקיד הרם . האיש איננו מוכשר בעליל ואמינותו המקצועית בעייתית בלשון המעטה (עובדה שבחלוף שלוש שנים מתאריך מינויו ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל את יוסף בר-אל לאלתר מכהונתו הרמה כמנכ"ל רשות השידור) . מינויו יגרום לנזקים מקצועיים ומוסריים כבדים . זה החל כבר בהתרפסות לשלטון ובחלוקת ג'ובים למקורבים בתוך הטלוויזיה הציבורית ויסתיים בשוחד מסך ומיקרופון בשידור הציבורי" , והוספתי , "אל תיתן את קוֹלך עבורו ואל תמליץ על מינויו. בידך הדבר" . השופט המכשיר את המינויים הציבוריים הבכירים במדינת ישראל הניח בידידות את ידו על כתפי , סקר אותי במבט אבהי , ואז השיב לי כהאי לישנא , "יואש אלרואי דבריך נוגעים ללב , אך אינני יכול להתעלם מההצבעה הגורפת כמעט פה אחד של אנשי הוועד המנהל של רשות השידור בראשותו של היו"ר נחמן שי וחברי מליאת רשות השידור בעד מינויו של יוסף בר- אל למנכ"ל רשות השידור בנימוק שהוא, "אישיות חיונית, יחידה, ואין בִּלְתָּה", שרק היא מסוגלת להוֹבִיל ולנַוֵוט את השידור הציבורי" . הוכיתי בתדהמה הייתי מאוכזב מאוד מתשובתו .

שיא הצחוק והטרגדיה . יוסף בר-אל הוכרז ע"י מרבית חברי הוועד המנהל של רשות השידור וחברי המליאה כאישיות חיונית שאין בִּלְתָּה כדי לנהל את רשות השידור . אילו וועדת רביבי בראשותו של כבוד השופט יצחק רביבי הייתה מקשיבה לדבריי ולעדויות אחרות שהצטברו על שולחנה לחובתו של המנכ"ל המיועד היא הייתה יכולה לחסוך שלוש שנים מרות של דעיכת השידור הציבורי בישראל .

לא רק וועדת רביבי הכשירה את יוסף בר-אל כמועמד ראוי לתפקיד מנהיג השידור הציבורי במדינת ישראל . גם מנכ"ל רשות השידור בעבר טומי לפיד (בשנים 1984 – 1979) יצא ללמד סנגוריה עליו . יוסף בר-אל קיבל סיוע ארטילרי מכיוון בלתי צפוי . טומי לפיד הצהיר בחודש מאי 2002 בגלי צה"ל את חוות דעתו אודותיו של יוסף בר-אל המנכ"ל המיועד את המילים הבאות , "יש אנשים בגיל 70 שהם צלולים , ואפילו עומד להם" [1] . איזו וויזואליה מדהימה העניקו מילותיו של מנכ"ל רשות השידור בעבר לסגולותיו של המנכ"ל המיועד.

ראה "מעריב" : הצהרתו של יוסף "טומי" לפיד ז"ל בגלי צה"ל במאי 2002 אודותיו של יוסף בר- אל המיועד לתפקיד מנכ"ל רשות השידור : "יש אנשים בגיל 70 שהם צלולים ואפילו עומד להם" . באמירתו זאת הפך יוסף "טומי" לפיד ז"ל את עצמו באחת לדמות גרוטסקית .  

lapid 3

טקסט תמונה : יוסף ,טומי" לפיד ז"ל מגדולי תומכיו של יוסף בר- אל ב- 2002 למינויו למנכ"ל רשות השידור . השתמש במטפורה אירוטית המדגישה את יכולתו של יוסף בר-אל לנהל את רשות השידור . (לע"מ תמורת תשלום) .

בהצבעה שהתקיימה בבניין הנהלת רשות השידור "שערי צדק" בירושלים  ביום ראשון – 19 במאי 2002 , אימצו הועד המנהל והמליאה ברוב גורף של כמעט % 100 את הרעיון כי יוסף בר-אל הוא "מנהל חיוני ואין בִּלְתּוֹ" , ולכן חשוב שימונה למנכ"ל הקבוע הבא של רשות השידור לחמש שנים הבאות עד 2007" . רק איש אמיץ אחד , בעל יושרה , מוסר , ודרך דרך , החבר בוועד המנהל של רשות השידור פרופסור דן כספי הרים בעוֹז את ידו נגד מינויו של יוסף בר-אל . הוא ידע היטב למה . חָבָר אליו ד"ר יוסף דַהָאן חבר מליאת רשות השידור שאף הוא התנגד באופן נחרץ למינוי הלא ראוי . יש לי הערכה גלויה ורבה לשני האנשים שצעדוּ ללא חשש נגד  ה-Main stream . לא רק בגלל שצדקוּ , אלא בגלל שלא פחדו לומר את דברם קבל עם ועדה .

kaspi

טקסט תמונה :  זהו פרופסור דן כספי ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת 'בן גוריון' בבאר שבע  וחבר הוועד המנהל של רשות השידור בשנים 2003 – 2000 . אדם ישר , הגון , חכם , וגם מוכשר מאוד . (באדיבות דן כספי ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לאחר פרישתי מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור ניהלתי כמה שיחות עם פרופסור דן כספי הנוגעות להתייחסותו אל מנכ"ל רשות השידור המודח מר יוסף בר- אל . פרופסור דן כספי זוכר היטב בשיחות התחקיר עמי כלהלן : "לא במקרה התנגדתי והצבעתי נגד מינויו של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור . כל חברי הוועד המנהל לרבות היו"ר נחמן שי ואנשי מליאת רשות השידור הצביעו בעד המינוי . אני התנגדתי התנגדות נמרצת . חבר אלי ד"ר יוסי דאהן שהיה אז חבר המליאה והתנגד אף הוא למינוי . עקבתי אחרי מסלול הקידום של יוסף בר-אל ברשות השידור מאז היה מנהל החדשות בשפה הערבית ואח"כ מנהל הטלוויזיה בשפה הערבית . מעולם לא הערכתי את יכולתו המקצועית , לא את יושרתו , וגם לא את כושר המנהיגות שלו . יוסף בר-אל התמחה בשידורי תעמולה פשטניים בשפה הערבית שמצאו חן והשביעו משום מה את רצון הממסד הביטחוני . במסגרת שידורי הטלוויזיה עליהם היה אחראי הריץ דגם חלופי של תקשורת מגויסת ובה שני מרכיבים עיקריים – התרפסות לשליט ונתינת שוחד מסך" .

הנה הרשימה המלאה של חברי הוועד המנהל ואנשי מליאת השידור , שהם בעצמם מינויים פוליטיים שהרימו את ידם ותמכו תמיכה מסיבית במינויו של יוסף בר-אל לתפקיד מנכ"ל רשות השידור :  נחמן שי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור , גב' אהובה אורן המשנה ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור , סאלם ג'ובראן , ד"ר אילן אסיה , אלון אלרואי , עו"ד ראובן שלום , גב' נִילִי כרמל – יונתן (רעייתו של המשורר המנוח נתן יונתן ז"ל) , גב' יעלה גרנות , ד"ר יהודית אורבך , שי חרמש , גב' אמונה אלון , משה  איבגי , עטאף כיוף , אפרים באוך , עו"ד נועם גרסל , עו"ד יאיר זלמנוביץ' , יחזקאל זכאי , אביהו מדינה , עו"ד – ד"ר עמרם מליץ , יעקב גיל , גב' גאולה כהן עו"ד חסן עתמאנה , ועו"ד אבי שמידט .

יוסף בר-אל הנתמך תמיכה גורפת ע"י מוסדות רשות השידור , העפיל בקַלות מהתחרות בשלב המוקדם לשלב רבע הגמר , ואח"כ דילג למֵירוֹץ חצי הגמר . שמו כמועמד למנכ"ל רשות השידור הנתמך עכשיו ע"י הוועד המנהל והמליאה של רשות השידור הועבר שוּב לאישור וועדת השופט יצחק רביבי . וועדת המינויים הציבורית לא היססה ואישרה את מועמדותו לתפקיד הנכבד לאחר שזכה ברוב מוחץ בהצבעה דמוקרטית בתוך ממלכת רשות השידור של מדינת ישראל . יוסף בר-אל חלף בקלילות מפתיעה גם מעל משוכת השופט יצחק רביבי . הוא העפיל לשלב הגמר .  ביום ראשון – 2 ביוני 2002 בחרה ממשלת ישראל בראשותו של ראש הממשלה אריאל שרון כמעט פה אחד ביוסף בר-אל לכהונה הרמה והפקידה בידיו את רשות השידור לתקופה של חמש שנים . גם השַר אהוד אולמרט הרים את ידו בעד המינוי . 13 שרים תמכו במינוי יוסף בר-אל לתפקיד מנכ"ל רשות השידור עד 2007 . רק שר אחד התנגד . יוסף בר-אל היה מינוי פוליטי מובהק שתחילתו בקמפיין מתוכנן של השר הממונה על רשות השידור רענן כהן וסופו בתמיכתו הסוחפת של ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון .

הרוֹב תמך בו . אך איזה מין רוֹב זה היה ? פרידריך פון שילר התייחס פעם באמירה מבריקה שלוֹ לשאלת הרוב כששאל – אמר , "מהו הרוֹב" ? , והשיב בעצמו , "הרוֹב… רוּבּוֹ שטויות , התבונה תמיד הייתה במיעוט" . תשובה מוחצת לאנשי הוועד המנהל ומליאת רשות השידור ושרי ממשלת ישראל שבחרו ביוסף בר- אל . השופט העליון תֵּיאוֹדוֹר אוֹר (היה פעם שחקן כדורגל מצטיין שהופיע בהרכבה של קבוצת הפועל בלפוריה מעמק יזרעאל ששיחקה בשנות ה- 50 בליגה הלאומית בכדורגל) , מתח פעם ביקורת קשה על ידה הרכה של וועדת השופט יצחק רביבי, כאשר אמר באחד מפסקי הדין שלו, "כדי להכשיר מינוי פוליטי צריך לא סתם 'כשירות מיוחדת', אלא הכישורים חייבים להיות 'יוצאי דופן' , מיוחדים , וחריגים" , והוסיף , "וכל זאת כדי לבַעֵר את נגע המינויים הפוליטיים שפשה בחברות הממשלתיות והציבוריות" . לרוע המזל הוציא אליקים רובינשטיין היועץ המשפטי של הממשלה דאז הנחיות מֵקלוֹת שחייבוּ את דרך פעולתה של וועדת השופט יצחק רביבי .

חזרתו של יוסף בר-אל ממקום נחוּת ושכוּח אֵל לקִדְמַת הבימה של השידור הציבורי ב- 2002 הייתה מרשימה . אין ספק  בכך . Come back בלתי צפוי בהתחשב בעובדה שבשֶבַע שנות ניהולו של יוסף בר-אל את ערוץ 33 של רשות השידור , צָבָר הערוץ רייטינג יומי זָנִיח הדומה לכְלוּם . מִדרוג הצפייה הנמוך מאין כמותו נַע מרבית הזמן בין % 0.0 למשהו כמו % 0.4 , אולי % 0.7 במקרה הטוב . שלא לדבר על איכות תכניו הלא חשובים והבלתי רלוואנטיים לציבור הצופים במדינת ישראל . הרייטינג הקלוש והמִזערי הוא העֵדוּת האמיתית והמכרעת למה שהתרחש בתוככי ערוץ 33 באותה תקופה וסיפורו של האיש שניהל אותו והיה אחראי עליו . ערוץ 33 היה ערוץ טלוויזיה זניח ונחשל וּמידה רבה בבואה של יוצריו . הם לא נענשו על כך . הערתי למוטי קירשנבאום , יאיר שטרן , וואורי פורת ז"ל אודות אמצעי הייצור של ערוץ 33 והרייטינג האפסי שלו , אך הם בחרו להתעלם . לא שיערתי ולא תיארתי לעצמי שהמחלוקת הקשה שלי עם יוסף בר-אל ששורשיה היו נטועים בעבר יצמיחו שריגים וזלזלים גם בעתיד . הרי מוטי קירשנבאום בעצה אחת עם שרת החינוך דאז גב' שולמית אלוני ז"ל כבר סילקו אותו מניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בקיץ 1993 . פתאום הוא שָב ללא כל הודעה מוקדמת והתייצב בפִּסגה בעזרתו של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור מר רענן כהן וכמובן על פי קביעתו של ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון . הרי יוסף בר-אל הצהיר כבר קבל עם וארץ ב- 26 באפריל 2002 בעיתון "מעריב" בטרם מינויו כי הוא יעשה את מה שראש הממשלה יורה לו לשדר . אחרת איזה סיבה אחרת חוץ מנאמנות עיוורת הייתה לראש ממשלת ישראל להציב את יוסף בר-אל בפסגת השידור בציבורי . בתחנתו האחרונה בערוץ 33 בטרם מינויו למנכ"ל רשות השידור הוא התגלה שוב כאיש טלוויזיה מיושן ובלתי מוכשר בעליל שמקבץ רייטינג בגובה הדשא ששחקני הכדורגל רצים עליו . באחת משיחותיי עם יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מר נחמן שי ומנהלת לשכתו טלי בן אבי התעניינתי לדעת אצלם האם שאל אי פעם את רענן כהן אלו יתרונות עמדו לצדו של יוסף בר-אל כשהציע אותו לאריאל "אריק" שרון כ- Candidate לתפקיד כה חשוב כמנהיג השידור הציבורי של מדינת ישראל ? נחמן שי פטר אותי בלא כלום , "זה לא תפקידי לעסוק בשיקולי השר הממונה ובשיקולי ראש הממשלה" , השיב לי היו"ר . מנהלת לשכתו טלי בן אבי שתקה .

דוגמא מצוינת לסוג כזה של החמצה ובלבול מוחלט ששררו בתוככי רשות השידור , בה יו"ר הוועד המנהל נחמן שי משמש במקביל גם כמנכ"ל הרשות לעת מצא במקומו של אורי פורת שפרש וכבר לא היה בשִלטון , נקרתה לי שוב במשחק החוץ האחרון של נבחרת ישראל בכדורגל נגד נבחרת בוסניה במסגרת קדם מונדיאל 2002 שנערך בעיר הבירה הבוסנית סאראייבו , במוצ"ש – 1 בספטמבר 2001  בתשע בערב . כשנחמן שי התמנה בדצמבר 2000 ליו"ר הוועד המנהל של רשות התרחב לבי . לרוע מזלי טרם זמנו . נחמן שי היה מבניה הראשונים של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 . הכרתי אותו היטב הוא שימש שנים ככתב צבאי בחטיבת החדשות תחת ניהולו של דן שילון . הוא התפרסם כאוהד מושבע של אגודת הפועל ירושלים . נחמן שי היה ידוע בהערצתו לשידורי הספורט של דן שילון ואלכס גלעדי בימי ראשית הטלוויזיה . הוא אפילו ניסה את כוחו כשַדָּר כדורגל ב- "מבט ספורט" . במשך השנים סטה למסלולי תקשורת של ייעוץ והסברה לפוליטיקאים , אך נשאר מודַע היטב לחשיבותם של שידורי הספורט בערוץ הטלוויזיה הציבורי שברגע זה הפך למפקח הציבורי הראשי שלי .

ביומה האחרון של שנת 2000 יום ראשון – 31 בדצמבר , ברכתי אותו על מינויו החשוב ורם המעלה [1] . לא תיארתי לעצמי עד כמה שיני הזמן נגסו ועשו בו שמות . הֵן הפכו אותו מעיתונאי לפוליטיקאי .

רשות השידור – הטלוויזיה הישראלית

מחלקת הספורט ירושלים                      יום ראשון – 31.12.2000

 לכבוד

נחמן שי –  יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור 

נחמן היקר ,

(…) אנחנו כאן במחלקת הספורט הוותיקה ועתירת הפעלים מבקשים לאחל לך הצלחה רבה עם מינויך לתפקיד רב האחריות של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור. אנחנו מקווים מאוד שאומנם תסייע בידיו של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לרכוש את זכויות השידורים הבלעדיות של אירועי הספורט הרלוואנטיים (בארץ ובעולם), ו/או חלק מהם, כדי לעצב מחדש לוח שידורים אטרקטיבי יותר למען משלם האגרה, מושך ומעניין מזה הנוכחי.

שידורי הספורט הרלוואנטיים בכל רשת טלוויזיה ציבורית- ממלכתית הם בסיס כל מוצק ורחב עד שאין בִּלְתּוֹ. שידורי הספורט נושאי זכויות השידורים והנחשבים בעיניי לרלוואנטיים הם הכדורגל הישראלי על מרכיביו השונים (נבחרת ישראל, משחקי ליגת העל, ומשחקי חצי הגמר וגמר גביע המדינה) , כנ"ל הכדורסל הישראלי על פי אותו הדגם של שידורי הכדורגל, משחקי קבוצת מכבי ת"א בכדורסל בזירה האירופית , המשחקים האולימפיים, המונדיאלים ואליפויות אירופה לאומות בכדורגל, וגם אליפויות העולם בא"ק.

ועוד דבר…אתה חייב לסייע למנכ"ל להפוך את ערוץ 33 (אִזוטרי באשמתו של מנהלו יוסף בר- אל … ונטול לחלוטין כל רייטינג משהו בין % 0.0  ל- % 0.7 במקרה הטוֹב) לערוץ טלוויזיה רלוואנטי מן המניין תחת חזון שידור משותף ואותה קורת ניהול של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 (…). 

אני שב ומאחל לך הצלחה רבתי בכל מעשיך ברשות השידור.

               בברכה חמה,

               יואש  אלרואי 

barel 8

טקסט תמונה :  שנת 2002 . דף מדרוג צפייה אחד מתוך מאלפי  דו"חות רייטינג מצהיבים המונחים בארכיון רשות השידור . דף המדידה הקונקרטי הזה מהשעה 16.45 ועד 01.00  מוכיחים שוּב ושוּב את עליבותו הנוראית של ערוץ 33  ברשות השידור תחת ניהולו של יוסף בר-אל ועד כמה הוא איננו רלוואנטי לצופי הטלוויזיה בארץ. מעניין , העובדה הזאת לא הפריעה לשר הממונה רענן כהן למנות את האיש הכושל והלא מוכשר הזה למנכ"ל רשות השידור . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לתקוות החדשות שפעפעו בלבי בטרם זמן לא היה כל יסוד . נחמן שי היה אומנם חובב כדורסל אך אוהד של הפועל ירושלים . לא של מכבי ת"א . בדרכו הדיפלומטית הפך למתנגד חריף ביותר של המנכ"ל אורי פורת , והקשה עליו מאוד . על כל צעד ושעל . הערכתי הרבה יותר את עוזרתו הראשית גב' טָלִי בֵּן אָבִי מאשר אותו . הבעיה עם נחמן שי הייתה שהוא איש נבון לכל הדעות אך אך לקח צד לא נכון . כך אני הבינותי את פני הדברים .

למחרת ביומה הראשונה של שנת 2001 שלח לי היו"ר החדש של הוועד המנהל את דברי תשובתו בנוסח מאוד דיפלומטי המגן על אגפיו מכל הכיוונים . לא נדרשה שום פרשנות לפענח את הכתוב [2] .

רשות השידור

יו"ר רשות השידור

נחמן שי

1 בינואר 2001

ו'  טבת   ת ש ס " א

(סימוכין 0046)

לכבוד

יואש אלרואי

מנהל מחלקת הספורט

יואש ידידי ,

תודה על הברכות ,

אני מכיר בחשיבות שידורי הספורט , אך אני גם יודע כי המציאות התקשורתית בישראל השתנתה , וממילא מה שהיה זמין וזוֹל פעם  –  אינו כזה היום . נשב בקרוב ונדבר על הכל , גם על הנושא הזה . ושוב תודה ! 

                                                                        בברכה ,

                                                                        נחמן  שי

מינויו של נחמן שי לתפקיד יו"ר הוועד המנהל לא היטיב עם הרשות ולא הביא שום מזוֹר . עם מינויו גברו הריב והמדנים והתחדדו ביתר שֵאת .

חוסר יכולתו של נחמן שי שכיהן כעת יו"ר ומנכ"ל בו זמנית של השידור הציבורי (הפך לאישיות פוליטית מובהקת) , להחליט להתייצב בשתי רגליו מאחורי החלטה שלוֹ עצמו שכבר קיבל בעבר , ולא להתעסק יותר עם מתווך זכויות השידורים של המשחק מר אביב גלעדי הדורש מַמוֹן רָב מידי תמורת זכויות השידורים של המשחק בוסניה –  ישראל – הייתה בעייתית . חומת ההתנגדות העקרונית שלו זאת שתמכה במדיניות הרכש שלי נפרצה . פוטנציאל התמרון שלו הצטמצם וגרר בעקבותיו התערבות פוליטית של שר האוצר סילבן שלום ברגע האחרון סביב שידור ספורט ישיר לא מתוכנן בה רשות השידור גם שילמה בסופו של דבר תוספת של יותר מ- % 25 למחיר שממילא לא רצתה לשלם , וגם הכניסה אותי ללחץ אטומי בלתי אפשרי של הפקה ושידור . מר נחמן שי היה בשנות ה- 70 עיתונאי וכתב צבאי בחטיבת החדשות תחת ניהולו של דן שילון בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . הייתי  עֵד פעם לשיחה מעניינת בינו לבין הבוס שלוֹ . לנחמן שי הוצעה הצעה קוסמת לצאת להשתלמות עיתונאית בת כ- 8 חודשים בארה"ב . הכתב הצבאי שאל את מנהלו , "האם יישמר לוֹ תפקיד הכתב הצבאי לכשיחזור" . מר דָן שִילוֹן לא המתין אפילו שנייה אחת והשיב לנַחְמָן שַי , "וודאי שלא" , והוסיף , "בחטיבת החדשות אין נחלות פרטיות" . לתפקיד הכתב הצבאי במקומו של נחמן שי מונה עמירם ניר ז"ל . נחמן שי לא חזר מעולם לתפקידו הישן . במשך השנים "התקדם" נחמן שי והפך לעוזר ודובר של פוליטיקאים , עד שהפך לפוליטיקאי בעצמו . לפוליטיקאים החודרים למערכת השידור יש תכונה מוּלֶדֶת או תוכנת מחשב נרכשת , המכוונת ומדריכה אותם לשַלֵם יותר במקום שלא צריך . בתמורה יפורסם שְמַם בציבור ויזכה לתהודה המתאימה . ראיתי זאת והייתי עֵד לכך שוב ושוב לאחר הסתלקותו הבלתי צפויה של אורי פורת מכֵּס מנכ"ל רשות השידור .

עננה כבדה כבר רבצה על רשות השידור זה מכבר . היה לה יו"ר מתפתל שפוסח על שתי הסעיפִּים , שַר ממונה שדמותו נחשפת לעיתים קרובות מידי בערוץ 33 של רשות השידור וקולו נשמע ברדיו "קול ישראל" , ומנהל ערוץ 33 עצמו שאוֹרֵב וממתין לשעת הכושר להתפלֵח אל כֵּס מנכ"ל רשות השידור שהתפנה לאחר סילוקו של רן גלינקא .

בזכויות השידור של המשחק בוסניה – ישראל החזיק אביב גלעדי , כמו גם בשני משחקי החוץ הקודמים של הנבחרת שלנו , נגד אוסטריה (התקיים בווינה ב- 28 במרס 2001 ושודר ע"י ערוץ 2) , ונגד ליכטנשטיין (נערך בוָואדוּז) בשבת – 2 ביוני 2001 , אך לא שודר בטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 וגם לא בערוץ 2 שהיו עסוקים לאורך אותה השבת בכיסוי אסון הדולפינריום הכבד בתל אביב שאירע פחות מיממה קודם לכן , בו נספו עשרות צעירים מהתפוצצות מתאבד פלסטיני בערבו של יום שישי – 1  ביוני 2001 . המשחק ליכטנשטיין – ישראל שוּדַר לבסוף כפתרון כפוי בערוץ הספורט בכבלים , ואביב גלעדי מתווך זכויות שידורים שהשקיע וקנה אותם מחברת  UFA תמורת כסך רב לצורך מכירתם לגוף שידור ציבורי בישראל עבור ממון עוד יותר גדול , הרי הוא היה צריך להרוויח משהו מהעסקה , הפסיד בסופו של דבר הון עתק . ביום שני – 19  בפברואר 2001 , בקשתי את יאיר אלוני (מנהל הטלוויזיה בפועל קרוב לשנה כבר) בכתב להיכנס למו"מ מוקדם ללא לחץ עם אביב גלעדי , "(…) כדי להציע לו מייד במו"מ שערוץ 1 יקנה ממנו את המשחקים המחיר סביר (…)" . הדגשתי בפניו באותיות מוגדלות במכתב , "(…) כי לפחות שלושה רבעים מהסכום שבו נקנה מאביב גלעדי את שלושת המשחקים נחזיר באמצעות חסויות , וזאת הבטחה אישית שלי לך (…) הפנייה לאביב גלעדי צריכה להיעשות מייד כי המשחק נגד אוסטריה בווינה , אוֹ – טוֹ – טוֹ , מתקיים בעוד 39 ימים (…)"  [1] . המנכ"ל אורי פורת שנדחף אט – אט מחוץ לכותלי רשות השידור והיה אמור להתפטר ו/או להיות מפוטר ומודח בתוך חודשים ספורים מכהונתו ע"י יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי וחלק מחבריו בוועד המנהל , ישב כהרגלו על המדוכה והתלבט והיסס בתשובתו . בקיצור , לא יצא מזה שום דבר . בחודש אוגוסט 2001 , ערב הדחתו ע"י הועד המנהל , התפטר אורי פורת או התפוטר . מה זה חשוב עכשיו . נחמן שי יו"ר רשות השידור ועכשיו גם מ"מ המנכ"ל נטל לעצמו את מוֹסְרוֹת המו"מ עם אביב גלעדי במשחק החוץ האחרון שנותר , בוסניה – ישראל .

למשחק במוצ"ש – 1 בספטמבר 2001 בסַארָאיֶיבוֹ הייתה חשיבות רבה . נבחרת ישראל הייתה עדיין בתמונת הסיכויים כדי לתפוש את המקום השני בבית המוקדם אחרי ספרד , מיקוּם המאפשר העפלה ל-  Play Off (שני משחקי הכרעה , בית וחוץ ) כנגד אחת הנבחרות האירופיות , ואולי עם טיפ טיפת מזל גם העפלה לטורניר הגמר של מונדיאל 2002, מפעל ממנו נעדרת נבחרת הכדורגל של ישראל מאז 1970 . מתווך זכויות השידורים מר אביב גלעדי דרש מאִתנו סכום של  400000 ארבע מאות אֶלֶף) דולר תמורת השידור הישיר . זו הייתה זכותו כאיש עסקים . אנחנו הסכמנו לשלם  225000 (מאתיים עשרים וחמישה אֶלֶף) דולר . למרות רצוני העַז לשָדֵר את המשחק , פער התיווך היה עצום והמו"מ נתקע . רשות השידור גמגמה כרגיל . במקום להיכנס מייד למו"מ ולקנות את זכויות השידורים של המשחק ישירות מ- UFA (סוכנות התיווך הגרמנית) , בזבז סמנכ"ל הכספים של הרשות מוטי לוי זמן שלא לצורך , ולוואקום המסחרי חדר אביב גלעדי . עכשיו נדרשנו לשלם פעמיים פערי תיווך . בינתיים נרתמתי בכל כוחי להפיק במקביל את השידורים הישירים של משחקי נבחרת ישראל בכדורסל באליפות אירופה שהתקיימה בטורקיה , והחלה ביום שישי – 31 באוגוסט 2001 במשחק נגד צרפת . משחק הכדורגל של ישראל – בוסניה במסגרת קדם מונדיאל יפן / קוריאה 2002 לא נלקח יותר בחשבון כאופציית שידור . שלחתי לאנקרה בירת טורקיה את צֶוֶות השידור הבכיר שלי , השַדָּר מאיר איינשטיין , הפרשן אלי סהר , והמפיק מספר אחת שלי היחיד והמיוחד – ששי אפרתי .

הגעתי כהרגלי לעבודה מוקדם בבוקר בשבת – 1 בספטמבר 2001 , כדי להפיק את השידור הישיר הקרוב מאנקרה ישראל נגד ליטא , התמודדות שנקבעה לאותה שבת – 1 בספטמבר 2001 בארבע וחצי אחה"צ . מצאתי לנכון להיות כבר בבוקר במשרד בירושלים על מנת לשוחח עם עמיתי בטלוויזיה הטורקית הממלכתית TRT המפיקה את הסיגנל הבינלאומי , ולבקש מהם לפקח ולהעניק תשומת לב לקווי ה- ISDN  של השידור שלנו . כמו כן רציתי לוודא שזמן השידור שלנו על מערכת התקשורת הלוויינית של EBU , אומנם שריר וקיים בעבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . ביטחון הפקת השידור מכתיב שעות עבודה בלתי מוכרות לאזרח הרגיל .

בשעה שתיים בצהריים של אותה שבת – 1 בספטמבר 2001 , שעתיים וחצי לפני תחילת השידור של משחק הכדורסל ישראל – ליטא , נחתה במשרדי שיחת טלפון (שיחת וועידה) מפתיעה ובהולה ממנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי ויו"ר הוועד המנהל ומ"מ מנכ"ל רשות השידור (בעת ובעונה אחת) מר נחמן שָי, בה הודיעו לי שניה , כי רשות השידור קנתה ברגע זה מאביב גלעדי תמורת 300 אֶלֶף דולר את זכויות השידור של משחק הכדורגל בוסניה – ישראל , שעמד להתחיל בתוך שבע שעות בסאראייבו . מדהים . הם לא שיתפו בהחלטה את מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מר יאיר אלוני במהלכם החדש ולא דיווחו לו על השידור הישיר שנולד בניתוח קיסרי בו משתתף גם שר האוצר של מדינת ישראל סילבאן שלום, אולי מפני שלא איתרו אותו . שניהם , נחמן שי ורפיק חלבי צִלצלוּ אלי בשמחה ובישרו לי , "יֵש לְךָ אוֹר יָרוֹק לשָדֵר אֶת המִשְחַק" . לא האמנתי בתחילה למשמע אוזניי . ההפתעה הייתה מוחלטת . שמחתי וחששתי . שמחתי, כי מאוד רציתי לשָדֵר ישיר את המשחק, אך ירֵאתי שלא אעמוד במשימת השידור בשל הזמן הקצר שעמד לרשותי כדי להיערך לקראתו . "יצאתם מדעתכם , ככה לא עובדים , ככה לא מפיקים וככה לא מנהלים את הטלוויזיה הישראלית – הציבורית ערוץ 1" , אמרתי להם בתדהמה בשיחת הטלפון , אך הוספתי מייד , "אעשה כל מאמץ כדי לבצע את משימת השידור למרות הזמן הקצר שנותר לי להתכונן לקראתה" . רָפִיק חלבי סיים את שיחת הוועידה הטלפונית כשאמר לנחמן שי כלהלן :  "אל תדאג נחמן , אתה לא מכיר את יואש אלרואי , הוא יוציא לך את השידור גם מתחת לאדמה" , והטלפונים נטרקו .

התברר שאביב גלעדי לא היה טיפש . סוֹחֵר זכויות השידור ידע שערוץ 5 וערוץ 2 לא ישלמו לוֹ פרוטה עבור המשחק הזה והבין שבעניין הזה אפשר להפיל בפח רק את הערוץ הציבורי . הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 כבר הביעה את נכונותה בעבר לשלם 225 אֶלֶף דולר תמורת השידור הישיר של המשחק בוסניה – ישראל , למרות שהוא כמתווך זכויות שידורים ואיש עסקים שילם לבעלי הבית המקוריים של הזכויות החברה הגרמנית UFA סכום של  300000 (שלוש מאות אֶלֶף) דולר . אביב גלעדי רתם בדקה האחרונה ממש את יו"ר התאחדות הכדורגל גברי לוי ואת שר האוצר סילבן שלום למאמצי המכירה שלו , למרות שאנחנו וויתרנו זה מכבר על המשחק ולא כללנו אותו עוֹד בלוח השידורים שלנו . בשבת – 1 בספטמבר 2001 , בעיצומו של המו"מ החדש שהתפתח שוב ברגע האחרון בין רשות השידור לבין אביב גלעדי , "מצא" פתאום מר נחמן שי שהיה עסקן ופוליטיקאי באופיו יותר מיו"ר של וועד מנהל של רשת טלוויזיה ציבורית , סכום של 000 75 (שבעים וחמישה אֶלֶף) דולר נוספים באמתחת רשות השידור המדולדלת שלוֹ . ב- "בעסקה סיבובית משולשת" בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לבין התאחדות הכדורגל וּלבין אביב גלעדי , כששַר האוצר של מדינת ישראל משמש אפוטרופוס , נחתם ההסכם בו שילמה רשות השידור סכום של  300000 (שלוש מאות אֶלֶף) דולר לאירוע שביצועו הישיר מבחינה טכנית  מוטל בכלל בספק .

בשבע ושלושים בערב התראיין כבר שַר האוצר סִילְבַן שָלוֹם בהרחבה ברשת ב' של "קול ישראל" בתוכנית האקטואליה של אבי בטלהיים (כתב ועורך בכיר בעיתון "מעריב" בעת ההיא ששימש במקביל שדרן תוכנית אקטואליה מידי מוצ"ש ברשת ב' של "קול ישראל") , וסיפר למאזינים בגאווה עצמית ובאריכות , "כי נכנס לעובי קורת המו"מ כדי להֵיטִיב עִם העַם אך בעיקר עִם חיילי צה'ל" . ממש רעיון מבריק שמעולם לא עלה על דעתי , כי מי הם בכלל חיילי צה"ל בעיניי . שַר האוצר הוא פוליטיקאי משופשף שכמובן נטל את מלוא חופן קרדיט שידור המשחק לעצמו . רשות השידור שילמה 300000 (שלוש מאות אֶלֶף) דולר שלא היו לה היישר לכיסו של מר אביב גלעדי . ההחלטה של רשות השידור העצלנית והרפה הייתה כה חפוזה עד שלא נותרה לי טיפת זמן כדי להשיג חסויות למִזעוּר נִזקֵי העלויות של קניית זכויות השידורים המפתיעה . ביצוע השידור הישיר היה בסכנה גדולה בשל הזמן הקצר שנותר ועוד בשבת להיערך מן ההיבט הטכנולוגי . לא היה לי זמן לוויין "משוריין" מראש לשידור המפתיע , ולא הייתה לי כמובן עמדת שידור בסַארָאיֶיבוֹ וקווי שידור משם . הטלוויזיה הבּוסנית טרם שמעה על רצוני לשדר את המשחק ולא נערכה לספק לי את סיגנל השידור . גם אנשי ה- EBU  בג'נבה המתאמים ומקצים את זמני השידור על המערכת הלוויינית המסועפת של איגוד השידור האירופי טרם ידעו על רצוני לשָדֵר את המשחק בוסניה – ישראל , והשַדָּר מספר אחת שלי מר מאיר איינשטיין נמצא בכלל באנקרה בירת טורקיה . הייתי בלחץ בשל סיבות טכנולוגיות . באותה שבת של 1 בספטמבר 2001 , נערכו משחקי כדורגל מכריעים רבים ביבשת אירופה במסגרת קדם גביע העולם 2002 , והמערכת הלוויינית של איגוד השידור האירופי ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) המעבירה את סיגנלי השידור הרבים ממדינה למדינה הייתה עמוסה וסתומה .

נותרו לי שעות ספורות לתמרן ולהעמיד שידור ישיר נוסף על הרגליים באותו היום . הודות לניסיון רָב שנים בעבודה מן הסוג הזה של מיסוד שידורים בינלאומיים , ובסיוע קשרי הטובים עם ידידי ב-EBU  בג'נבה , וגם עם אנשי רשת הטלוויזיה הממלכתית הבּוֹסְנִית (RTVBH) שהיא חברה מלאה כמונו באיגוד השידור האירופי ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting uonion) הצלחתי לעמוד במשימה . בשבע בערב טלפנתי למנהל החדשות רפיק חלבי והודעתי לו , "כי השלמתי את מלאכת ההפקה והשידור הישיר של המשחק בּוֹסְנִיָה – ישראל מסאראייבו . הוא מובטח לנו עכשיו , וכי אומנם נבצע אותו בהיקף מלא"לאולפן הכדורגל בירושלים גייסתי את השָדָר זוהייר בהלול ולצִדוֹ הפרשן אבי רצון . הוטלה עליהם המשימה לשָדֵר בלית ברירה Off Tube  מהמוניטור באולפן , משימת שידור שנואה ובלתי מקובלת . כחיילים ממושמעים הם צייתו לפקודה שלי . תמיד ליוותה אותי תחושה שעם העיתונאי – פרשן אבי רצון לא נפשל . הוא פשוט היה משכמו ומעלה . 14 (ארבע עשרה) שנים חלפו מאז אך הערכתי אליו לא פגה . 

שני שידורי הספורט הבינלאומיים הישירים באותה שבת – 1.9.2001 , הראשון – נבחרת ישראל נגד לִיטָא באליפות אירופה בכדורסל מאנקרה בחסות השַדָּר מאיר איינשטיין והפרשן אלי סהר כששי אפרתי מפיק אותם בטורקיה , יחד עם אורי לוי והפרשנים יורם חרוש ושרון דרוקר המנווטים את השידור באולפן בירושלים , והשידור הישיר השני מסאראייבו שנולד ברגע האחרון בו מתמודדת בוסניה נגד נבחרת ישראל ואת המיקרופון שלוֹ אוחזים יחדיו השָדָר זוהייר בהלול ואבי רצון , צָלְחוּ והניבו את מיטב הרייטינג , אך הייתי מאוכזב מתוצאות המשחקים . נבחרת ישראל בכדורסל הפסידה לליטא ונבחרת הכדורגל  סיימה בתיקו אֶפֶס את המשחק בסַארָאיֶיבוֹ . כרגיל לא שרר שום מִתאַם בין ההוצאות ההפקה היקרות לבין מה שהתחולל בזירת הפרקט ועל כר הדשא , אך הייתי הרבה יותר מאוכזב וגם מותש ולחלוטין לא מאושר מדרך התנהלותה של הנהלת רשות השידור . בתום השידורים הישירים צלצלו למשרד מחלקת הספורט שוּב רפיק חלבי ונחמן שי , ובפיהם שבחים עד אין קֵץ להפקה . לא יכולתי לקבלם . חובבנות , טיפשות , וחוסר ידע מינימאלי בניהול מו"מ שהולידו בסופם כניעה למוֹלֶך הפוליטי , יצרו עליבות מקצועית ומכאובים . לדברי השבח שלהם לא הייתה כל חשיבות בעיניי . בתקופה האחרונה הוטלו עלי ברשות השידור יותר מידי מטלות נטולות פשר .

שיחת ה- Post mortem  (שיחה מקצועית של ניתוח השידור לאחר ביצועו) הטלפונית שלי אל היו"ר- מנכ"ל, הייתה חריפה . שאלתי את מר נחמן שי , "מהיכן מצאת לפתע 75 אֶלֶף דולר עודפים בקופת הרשות , ומדוע נכנעת ללחץ הפוליטיקאים , והאם סטנדרט השידור העלוב של Off tube מהאולפן בירושלים שניכפה עלי אומנם מקובל עליך ?" , והוספתי מייד , "נחמן שי , אם אתה עושה דבר כלשהו עשה זאת הֵיטב , אם לאו וַותֵּר עליו . אילו הייתה עומדת לרשותי לפחות יממה אחת נוספת להפקת השידור , יכולתי לגייס חסויות מתאימות ולהקטין בהרבה את עלויות השידור" . זאת הייתה פָארסה . אבל זאת הייתה גם המציאות . ככה התנהלה רשות השידור בראשותו של היו"ר החדש של רשות השידור נחמן שי שרק עכשיו תפש את כֵּס המנכ"ל היָשָן והמתפּוּטר שלה אורי פורת . נחמן שי ידע שאני צודק Apriori , לכן מיהר להשיב , "יואש אתה צודק לחלוטין" . תשובתו לא סיפקה אותי . היא גם לא הגנה על כללי המִנְהָל התקין ברשות השידור שהוא היה עכשיו האחראי הראשי לביצועם .

באותו עֶרֶב בשבת – 1 בספטמבר 2001 במקביל למשחק בוסניה – ישראל , אירחה נבחרת גרמניה במינכן את נבחרת אנגליה במשחק המכריע ביניהן בבית המוקדם , גם כן במסגרת קדם מונדיאל 2002 . חשבתי בלבי האם גם גְרֶג דָיְיק (Greg Dyke) מנכ"ל רשת הטלוויזיה הציבורית באנגליה ה- BBC , טִלפֵּן גם הוא למנהל מחלקת הספורט שלו פִּיטֶר סַלְמוֹן (Peter Salmon) שבע שעות לפני המשחק , כדי לבַשֵר לוֹ ברגע האחרון שיש לוֹ אישור לשידור ישיר Off Tube של המשחק הזה מהאולפן בלונדון . ובכן תשמעו סיפור .ה- BBC  רכש את זכויות השידור של המשחק גרמניה נגד אנגליה שָנָה מראש . ג'וֹן מוֹטְסוֹן (John Motson) שָדָר המשחק וציוותו נשלחו לעמדת השידור באצטדיון במינכן . המנכ"ל גְרֶג דָיְיק הצטרף אליהם עם כמה אנשים בכירים אחרים  מ- BBC . אנגליה הביסה את גרמניה במשחק הזה בתוצאה המזהירה של  5 : 1 . בסיום השידור הישיר של המשחק הפנטסטי , הטוב ביותר של אנגליה בשנים האחרונות , שידור ישיר שריתק אליו 15 מיליון צופים באיים הבריטיים , מספר גרג דייק בספרו “GREG  DYKE : INSIDE STORY” סיפור מעניין בעל חשיבות טלוויזיונית [2] כלהלן : "ג'ון מוטסון שח לי בהתרגשות , גרג זה היה משחק נהדר האם לא כדאי לשדרו הלילה שוב בשידור חוזר לצופי ה- BBC שחוו את החוויה יוצאת הדופן וגם לאלה שהחמיצו אותה'…?" . גרג דייק מוסיף בספרו , "תפשתי את מארק תומפסון (Mark Thompson) מנהל שני הערוצים של ה- BBC  בשדה התעופה במינכן , גם הוא נכח במשחק כמוני , ובעצה אחת החלטנו לשנות מייד את לוח המשדרים המתוכנן באותו ערב כדי לשָדֵר שוב את המשחק היוצא דופן באיכותו . צִלצלנו משדה התעופה לגב' לוֹריין הֶגֶסִי (Lorraine Heggessey) הקונטרולר של 1 BBC , וממש כפינו עליה לשנות את לוח המשדרים באותו מוצ"ש לטובת שידור חוזר של המשחק הסנסציוני" .

לֶקָח בוסניה היה הקטליזטוֹר הראשי שהֵאיץ את מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי , מ"מ מנהל הטלוויזיה יאיר אלוני , המנכ"ל רָן גָלִינְקָא , והיו"ר נחמן שי לשלוח אותי לפורטו (PORTO) , כדי שאני אנהל בעצמי ולבד את המו"מ התחרותי נגד ערוץ הספורט בכבלים וערוץ 2 . הם החליטו להשאיר את מוטי לוי סמנכ"ל הכספים של הרשות בארץ . ההנהלה הסמיכה אותי לחתום על עסקת השידור של משחקי החוּץ של נבחרת ישראל  לקראת 2004 EURO  בעבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 תוך כדי התייעצות עם המנכ"ל בעת מהלך המו"מ . הגבול הפיננסי שלנו עמד על  300000 (שלוש מאות אֶלֶף) דולר למשחק .  1.200000 ( 1.2 מיליון) דולר לארבעה משחקים . לא רצינו לשלם יותר מזה . הנחנו שנוכל לכסות % 50 מעלות זכויות השידורים באמצעות חסויות . ההנהלה אישרה את בקשתי לטוס לפורטוגל . הטקס הביורוקרטי הושלם בפעם המי יודע כמה  [3]  .      

מייד עם הגיעי לפורטו (PORTO) עיר הנמל הפורטוגלית ביום רביעי – 23.1.2002 נפגשתי עם נציגי שלוש חברות הזכויות הגדולות המחזיקות ומתווכות ברוב נכסי השידור של הכדורגל האירופי UFA , TWI  וחברת CWL (בבעלותו של Leo Kirsh) . הסברתי להם , "כי יש על מה לדבר" . רשות השידור מעונינת לקנות מהם את זכויות השידורים מיד ראשונה ולא באמצעות גוף מתווך נוסף בישראל כפי שקרה בעבר הלא רחוק עם אביב גלעדי .

shai 5 טקסט מסמך : 13 בינואר 2002 . זהו המסמך המאשר את טיסתי לפורטו כדי לנהל את המו"מ על זכויות השידורים הנוגעים למשחקי קדם 2004 EURO  בהשתתפות נבחרת ישראל . מטרת הנסיעה שלי לפורטו בפורטוגל הייתה לרכוש את זכויות השידורים של משחקי הנבחרת ישירות מחברת UFA , ובכך להקדים את כניסתם של המתווכים השונים לתמונת הרכישה כדי לחסוך כסף רב לרשות (דמי תיווך) . מנכ"ל רשות השידור רן גלינקא בגיבויו של מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר אלוני החליט לשלוח אותי לנהל את המו"מ בפורטו – פורטוגל ולא את סמנכ"ל הכספים מוטי לוי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בצוהרי יום שישי – 25 בינואר 2002 , התקיימה הגרלת השיבוץ של עשרת הבתים המוקדמים במסגרת אליפות אירופה לאומות בכדורגל – פורטוגל 2004  (2004 Euro) , והועברה בשידור ישיר בכל היבשת . גם אנחנו שידרנו ישיר (על חשבון הזמן של הטלוויזיה החינוכית) . ישראל הוגרלה לבית אחד עם צרפת (שהייתה אז אלופת העולם ואלופת אירופה) , סלובניה , קפריסין , ומלטה . בתום ההגרלה הוברר שחב'  UFA  מחזיקה בידיה שתי נבחרות בטוחות סלובניה וקפריסין וגם סיכויים טובים להשיג גם את צרפת, בעוד נבחרת מלטה קשורה לחברת הזכויות CWL . עשיתי את פעמיי למלון היוקרתי "Le Meridien Park Atlantic" בשדרות בּוֹאָוִוישְטָה בפּוֹרְטוֹ , שם שכנה המשלחת הגדולה של חב' UFA , כדי לפתוח מייד במו"מ עם רוברט מילר (Robert Muller) נציג החברה אותו הכרתי ממו"מ קודמים בעבר . מטרת המו"מ שלי הייתה לחתום מייד על חוזה עם מחזיק זכויות השידורים ולסלק מהדרך את ערוץ 2 המסחרי וערוץ 5 בכבלים וגם את הסוכנים המתווכים בדמותם של מר אביב גלעדי ואנשי חברת "צ'ארלטון" אלי עזור ופנחס זהבי . פחדתי גם מפתיחת מכרזים . רשות השידור תמיד מפסידה בהם בשל התערבות חברי הוועד המנהל והמליאה המסרבלים ומאיטים את גַל הניפוץ . הייתי בעברי גם קצין חבלה ראשי בגדוד 12 בחטיבת גולני . מי שעסק בהרכבת חומרי חבלה ובתכנון פיצוצים בשדה הקרב יודע את תפקיד המאיץ וחשיבות מהירות גַל הניפוץ . אני הייתי הפתיל הרועם של הטלוויזיה ואנשי הוועד המנהל היו פתיל הביטחון של רשות השידור . הטענה היחידה שהייתה לי אל מרבית חברי הוועד המנהל ומליאה רשות שחברותם בשני הגופים המפקחים על השידור הציבורי הייתה הובי . רובם היו חובבנים חסרי כל מושג מקצועי בשידורי טלוויזיה שהפכו את עצמם לאנכרוניסטיים ובלתי רלוואנטיים , לעומת חברותי שלי ושל חבריי בטלוויזיה שהייתה מקצוע .

בתוך דקות הגעתי להסכם עם רוברט מילר כי רשות השידור תשלם  300000 (שלוש מאות אֶלֶף) דולר למשחק  (1.2 מיליון בעבור כל ארבעת המשחקים) . חזי וויטקובסקי יועצו הישראלי של רוברט מילר בארץ נכח בפגישת המו"מ . זה היה המכסימום אותו הסכימה רשות השידור לשלם והמינימום אותו הסכימה UFA לקבל . הייתי זקוק רק לאישורו של מנכ"ל רשות השידור רן גלינקא . הבהרתי לרָן גָלִינְקָא המנכ"ל הזמני של רשות השידור בפלא פון הצמוד אלי בפורטו , "כי זהו המחיר הסופי . זה נכון ש- 300 אֶלֶף דולר הם סכום לא מבוטל , אך בהחלט מתקבל על הדעת בתנאים התחרותיים הקיימים בשוּק. זהו תשלום אותו כבר שילמנו בעבר כמה פעמים עבור שידור משחקי חוץ של נבחרת ישראל בכדורגל". עוד הסברתי לרָן גָלִינְקָא: "כי אי חתימה במקום ומייד, תגרור את המו"מ למחוזות שאיננו חפצים להגיע אליהם . עכשיו יש לאל ידינו להקדים את כל מתחרינו . דחיית החתימה תאמיר את המחירים ותעניק הזדמנות ליריבינו העשירים מאתנו להיכנס לתחרות . בסופו של דבר נפסיד את הבכורה , וגם יודבק למִצחֵנו אות הקָלוֹן של הערוץ המַפְסִידָן" .

הבטחתי למנכ"ל שאני אתגייס בכל כוחי למסע השיווק של השגת החסויות , כפי שעשיתי שנתיים ורבע קודם לכן , עֶרֶב משחקי החוץ נגד קפריסין וספרד בספטמבר ואוקטובר 1999 . חברת פלא פון בראשותו של יו"ר הדירקטוריון קוֹבִּי בֵּן גוּר , מימנה אז את החסויות בשני המשחקים הנ"ל בסכום של  315000 (שלוש מאות וחמש עשרה אֶלֶף) דולר. הערכתי בפני מנכ"ל רשות השידור הזמני רן גלינקא , כי במסע שיווק אגרסיבי נוכל להשיג חסויות שיכסו לפחות כ- % 50 מעלות ההשקעה. המנכ"ל רן גלינקא אישר לי בעֵצה אחת עמו לחתום בפורטו על חוזה השידורים עם UFA .מייד עם שובי לארץ ביום ראשון – 27 בינואר 2002 , העברתי את החוזה החתום עם UFA לידיעת המנכ"ל רשות השידור באמצעות מנהל החדשות ומ"מ מנהל הטלוויזיה יאיר אלוני . בקשתי את הבוסים שלי ליידע את היועצת המשפטית וסמנכ"ל הכספים .

ביום רביעי – 13 בפברואר 2002 בערוב ימיו של רָן גָלִינְקָא שידרנו ישיר מקייזרסלאוטרן את משחק הרֵעים בכדורגל נבחרת גרמניה נגד נבחרת ישראל . נבחרת ישראל הובסה על כר הדשא אבל לא ברייטינג . השידור הישיר החל ב- 21.22 בתום "מבט" (מקוצר) והסתיים כעבור שעתיים ושמונה דקות . תוצאות הרייטינג הבהירו היטב מי היה המנצח באותו ערב. צברנו רייטינג ממוצע של % 19.23 מול % 14.71 של ערוץ 2, ו- % 2.18  של ערוץ 10 שמנסה בכל כוחו לעמוד על רגליו כדי לנשום אוויר פסגות ומבלי ליפול שוּב ושוּב . למחרת כתבתי לרן גלינקא , יאיר אלוני , ורפיק חלבי את הטקסט הבא  [4]  כלהלן :

(…) היזהרו מאחוזיו (הרעים) של ערוץ 10. יוהנה פרנר מתכננת בצר לה לחזור בגדול עם שני שידורי הכדורגל הישירים של הפועל ת"א נגד הקבוצה האיטלקית פארמה ב- 21  וב- 28 בפברואר 2002. מדהים אולם לא מתפיע כיצד כל רשתות הטלוויזיה בארץ התעניינו לפתע במשחקיה של קבוצת הכדורגל של הפועל ת"א. ”Beware the ides of March”, אומר מגיד העתידות ליוליוס קיסר במחזה של וויליאם שיקספיר. לשאלתו של קיסר הכל יכול , “The ides of March are come ?“, משיב לו נחרצות ומייד מגיד העתידות, “Aye Caesar , but not gone…”. חברים יקרים, על משקל המטפורה הזאת , "סכנת ערוץ 10 הגיעה, אך לא חלפה…". אין זמן עוד לכל הדיונים האיטיים והמסורבלים האלה בוועד המנהל ובמליאת רשות השידור על וועדותיה השונות. מספיק עם הנזק העצום שנגרם לנו בשנים האחרונות בגלל היעדר שידורי הספורט הדומיננטיים. אל תחכו, אל תמתינו עוד, אל תהססו…הגיע הזמן לחתום על חוזי הספורט החשובים, כאן עכשיו ומייד, לפני שערוץ 10 הפגיע והפצוע יקדים אותנו (…).

                                                            בברכה,

                                                            יואש  אלרואי

אבל המנכ"ל החדש רָן גָלִינְקָא המשיך להסס , לפסוח על שתי הסעיפּים , ולהחליט שלא להחליט . ערוץ 10 לא המתין לנו ורכש את זכויות השידורים של שני משחקי הפועל ת"א נגד קבוצת פארמה האיטלקית ברבע הגמר של גביע UEFA ב- 21 בפברואר באִצטדיון "בלומפילד" , וב- 28 בפברואר בפארמה . הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הוכתה קשה ברייטינג . רָן גָלִינְקָא ויועצו יוסף בר-אל לא הפנימו את הצורך להתחבר למשלם האגרה באמצעות רכישת שידורי ספורט רלוואנטיים בלעדיים , עדיין במחירים סבירים , ולפחות את מחצית עלותם ניתן לממן באמצעות שקופיות חסות . הפועל ת"א הפכה ב- 2002 לאובייקט שידור דרמטי ורלוואנטי . מנכ"ל רשות השידור רן גלינקא ויועצו לא הבינו זאת . אי אפשר היה להמשיך לעבוד בצורה כזאת ללא תכלית וללא תקווה .

ביום שישי – 22 בפברואר 2002 שוב הפניתי את תשומת לִבָּם של מנהל הטלוויזיה יאיר אלוני ומנהל החדשות רפיק חלבי למצבו הפתטי של הערוץ הציבורי שעובד ללא תכנון ולא מוצא את ידיו ואת רגליו  [5]  .

רשות השידור – הטלוויזיה הישראלית

מחלקת הספורט – ירושלים                                יום שישי – 22.2.2002

יאיר ורפיק שבת שלום ,

(…) המנכ"ל רן גלינקא שגה שגיאה חמורה בשעה שלא אִפשֵר לי לקנות בזול את שני משחקיה של הפועל ת"א

נגד פארמה , לפני כניסת ערוץ 10 לתחרות הרכישה (…)

(…) ליוהנה פרנר לא היו הרבה ברירות . היא והערוץ הדלוח שלה מונחים על הקרשים מאז היוולדם. ולכן במקום להמשיך ולזרוק כספים על “Campaign” כושל לסחורה כושלת, היא החליטה להמר על שני שידורים בלעדיים של משחקי כדורגל בהם מעורבת קבוצה ישראלית פופולארית הפועל ת"א שהיא אלופת המדינה בכדורגל , מועדון בעל שם מפואר שיש לו מאות אלפי אוהדים בכל רחבי במדינה. יוהנה פרנר וערוץ 10 הביסו אמש בעת השידור הישיר של המשחק הפועל ת"א – פארמה , את הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 ואת ערוץ 2, כל אחד לחוּד ואת שניהם ביחד (…)

(…) המנכ"ל רן גלינקא שאיננו מבין דבר וחצי דבר בתקשורת המונים למרות שהוא אפוף בשני יועצים נכבדים, העוזרת האישית שלו גב' ליאורה שמעוני ויוסף בר-אל חטא אמש חטא כפול. הוא גם הובס ע"י ערוץ 10 המַט ליפול, וגם העניק לראשיו חומר למחשבה והראה לוֹ את הדרך כיצד יש באמת להתחבר לצופי הטלוויזיה במדינת ישראל. בכך העיר מרִבְצוֹ אריה מנמנם.

יאיר ורפיק, זהו כל הסיפור. היזהרו מאחוזיו של ערוץ 10. הם הגיעו אך טרם חלפו. ערוץ 10 יעשה עכשיו כל מאמץ לנגוס בשיניו את שידורי הספורט שלנו, וימשוך אליו צופים על חשבוננו ולא על חשבון ערוץ 2 (…).

(…) מי היה מאמין שלוחם ומפקד שייטת 13 המהולל , יהיה מן הססן שכזה , חסר ביטחון , רועד כמו עלה נידַף , מוקף ביועצים ועוזרים שלומיאלים , וחסר כל ידע אלמנטארי וחושי תקשורת בריאים כדי להתמודד בתחרות כל כך חריפה ופראית בתחום המדיה האלקטרונית (…).

(…) אני שב ומזכיר לכם שאם תחליטו בעתיד להיענות לבקשות השידור שלי, זִכרו שאני זקוק  לאתראת זמן מספיק ארוכה כדי לשווק את סחורת השידור לגופים נותני החסויות. מסתובב בחוץ כסף גדול למרות המצב הכלכלי הלא סימפטי במדינה. בעלי הממון מחפשים גם עכשיו לפרסם ולשווק את מוצריהם בציבור באמצעות שידורי טלוויזיה עתירי רייטינג.               

יש חשיבות עליונה לתכנון וקבלת החלטות סופיות מוקדם ככל האפשר הנוגעות לשידורי ספורט ישירים שאת עלותם, או את החלק הארי של העלות, ניתן לממן באמצעות חסויות (…).

(…) אני מבקש ליידע אותך שמחלקת השיווק של רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC החלה להתעסק במכירת הפרסומות המסחריות של שידורי אולימפיאדת החורף של סאלט לייק סיטי 2002 כשנה וחצי לפני טקס הפתיחה והצליחה בסופו למכור אותן תמורת סכום של 800 מיליון דולר. אנחנו איננו NBC, אך הדבר לא צריך להפריע לנו להיערך בזמן לקראת משימות שידור ייחודיות כמו שידורי הספורט הרלוואנטיים כדי להצליח לממן אותם.

אי אפשר בשום פנים ואופן לכפות מכירת חסויות בתחום זמן קצר כל כך , רק בגלל שרן גלינקא וליאורה שמעוני שלוֹ חושבים שניתן לקבל החלטות שידור מקצועיות באיחור זמן עצום, תמיד אחרי כל כך הרבה היסוסים והתלבטויות ועוד פעם לבטים והיסוסים, ועוד הגיג ועוד מחשבה , ועוד פרק זמן "כדי להיות עם עצמך כדי להרהר פעם נוספת" , וכו' וכו' …

איזה פארסה…יאיר ורפיק אתם חייבים לעזור למנכ"ל הבלתי מנוסה לצלוח את דרכו בשלום…מי היה מאמין שלאחר אורי פורת יירש את מקומו מנכ"ל שמתנהג בצורה חובבנית וכל הזמן מגיע לאחר התלבטויות מגוחכות חוזרות ונשנות לשום מקום…מי היה מאמין שזה המנכ"ל שמדבר עמנו (בשמו של מי ?) באמצעות העיתונים על פיטורים המוניים בטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 , על הליכי הבראה ברשות השידור , על ייעול המערכת …אך מעולם לא שמעתי ממנו דבר וחצי דבר על מבנה לוח השידורים הציבורי , איזה לוח שידורים הוא היה רוצה לראות , מה הכיוון שלוֹ , מהי פילוסופיית השידורים שלו , ומה הם יעדיו האמיתיים של השידור הציבורי במדינת ישראל , להיכן הוא חותר (…)

                          באכזבה רבה ממה שמתחולל

                          בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור

                          יואש  אלרואי

נעלי רשות השידור היו גדולות על תא"ל במיל. רָן גָלִינְקָא בכמה מספרים . הוא היה קצין צה"ל אמיץ ובעברו מפקד שייטת 13 , אך מה לזה וניהול רשת שידור . רן גלינקא ניסה אומנם לעשות גם כמה דברים טובים בחצי שנת ניהולו אך זה וודאי לא הספיק . הוא היה מנהל כושל מצדו השני של המטבע . כעבור פחות מחודשיים הוּדַח רן גלינקא ויוסף בר-אל התמנה תחתיו . הרמתי טלפון לרָן גָלִינְקָא כדי להיפרד ממנו ולהודות לו באופן אישי על תקופת ניהולו הקצרה . בטון מריר השיב לי הטִירון : "אני עם רשות השידור גמרתי לנצח" , והוסיף , "יוסף בר- אל תקע לי יותר מידי סכינים בגב" . באֵלוּ המִילִים . זאת הייתה תשובה חלקית . רָן גָלִינְקָא החובבן שממש לא היה בקי בענייניה של רשות השידור שכח לציין שהוא זה שעשה חראקירי לעצמו . הוא תקע במו ידיו את סכינים בבטנו . שמו הלא חשוב נשכח לעַד .

מייד עם מינויו לתפקיד המנכ"ל הזמני , תקף יוסף בר-אל בצורה ברוטלית חסרת תקדים בכל פורום אפשרי ברשות השידור את המנכ"ל הקודם רָן גָלִינְקָא ואותי בגין שני ההסכמים הכספיים , זה של "פּוֹרְטוֹ" עם UFA המאפשר לנו לשדר ישיר את ארבעת משחקי החוץ של נבחרת ישראל בכדורגל במסגרת קדם 2004 EURO וזה של הסכם "מִילָנו" שערכתי עם מיילן טנזר מערוץ הספורט בכבלים (ערוץ 5) המקנה לטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 את זכויות השידורים של שני משחקי הפועל ת"א נגד קבוצת הפאר האיטלקית מילאן  ב-  14 ו- 21  במרס 2002 , שני הסכמים שניהלתי וחתמתי עליהם בשם רשות השידור . יוסף בר-אל ידע היטב שכל מהלך נסיעתי לפורטו בפורטוגל , ניהול המו"מ שם והחתימה על "חוזה פּוֹרְטוֹ" כמו גם החתימה על "חוזה מילנו" נעשו בידיעה ואישורה של הנהלת רשות השידור בראשותו של רן גלינקא . אף על פי כן בחר להכפיש את שמי בתוככי רשות השידור ומחוצה לה , לרבות הדלפות מכוונות לעיתונות , וגם לאינטרנט , על מנת להאשים אותי באופן אישי ולהציג אותי כקרימינאל , "(…) שפעלתי ללא רשות וסמכות ובניגוד לנהלים…ומעשי מהווים יותר מסתם עבירה…והדבר גובל בחבלה של ממש בתקציב ועבירה על חוק יסודות התקציב של רשות השידור (…)", והוסיף, "אני אפטר אותו , ויכול להיות שלפני שיפוטר יצא לפנסיה"  [6] .                                                

ב- 6 באוגוסט 2002 טען יוסף בר-אל באתר האינטרנט www.ice.co.il  , (ציטוט מתוך האתר) , "כי ההסכם לרכישת זכויות השידורים של מוקדמות אליפות אירופה בכדורגל מחברת UFA הגרמנית שנחתם ע"י יואש אלרואי , גובל בחבלה של ממש בתקציב ועבירה על חוק יסודות התקציב של רשות השידור" [7] .

אלה היו האשמות לא נכונות . יוסף בר-אל ידע היטב שחתמתי כחוק על החוזה עם UFA באישורו והרשאתו של המנכ"ל הקודם שהודח זה עתה מר רן גלינקא . זה לא הפריע למנכ"ל רשות השידור הנוכחי יוסף בר-אל לגייס לשורותיו במלחמת החרמה נגדי את יו"ר וועדת הביקורת של המליאה עו"ד אבי שמידט ואת מבקרת הפנים של הרשות רומה אבישי . ב- 2 באוגוסט 2002 חיברה גב' רומה אבישי מבקרת הפנים של רשות דו"ח נגדי בו היא מציינת , "לצערי לא יכולתי לדבר עם מר רן גלינקא מנכ"ל רשות השידור בעת חתימת הסכם 'פורטו' ע"י יואש אלרואי , לאחר שעזב את הרשות , ואשר לוֹ אולי  יש פתרונות להבדלי הגִרסאות בין האנשים השונים עמם שוחחתי…"  [8]  . מדהים . מבקרת הפנים של רשות השידור מחברת דו"ח על הסכם "פורטו" ומעבירה אותו לגורמים שונים , מבלי לתשאל את ההיררכיה העליונה ברשות השידור שהסמיכה אותי לחתום , הלא הוא רן גלינקא . ב- 6 באוגוסט 2002 הוסיף יוסף בר-אל דברים משלו , והעביר אותם גם הוא לעו"ד אבי שמידט יו"ר וועדת הביקורת של מליאת רשות השידור . כך כתב  [9] : "החוזה המדובר נחתם ב- 25.1.2002 ע"י אדם אחד ויחיד הוא מר יואש אלרואי , ללא רשות חתימה וללא סמכות לחייב את תקציב רשות השידור , ובניגוד לנהלים . החוזה הוסתר (!!) מהמנכ"ל וממנהל הטלוויזיה דאז יאיר אלוני . מר יאיר אלוני הבהיר חד משמעית בדיון בהנהלה ב- 4.8.2002 , שהמנדט אשר ניתן ליואש אלרואי היה לנהל מו"מ בלבד ולא לחתום על הסכמים" . מדהים . לא האמנתי למראה עיניי . הרי יאיר אלוני מ"מ מנהל הטלוויזיה הוא אותו האיש שכתב למנכ"ל רן גלינקא ב- 10 במרס 2002 מסמך , בו הוא קובע  [10]  , "נוכח הצלחתו של יואש אלרואי במו"מ על משחקי החוץ של נבחרת ישראל עם UFA , אני ממליץ בפניך להסמיכו גם לנהל את המו"מ על משחקי הפנים , נשוא מכתבי זה" .

לא היה לי עוד ספק . יוסף בר-אל מבקש להציג אותי כקרימינַל של רשות השידור בכל מקום אפשרי , רק מפני שהעזתי להטיל דופי באישיותו ובזכותו המוסרית לנהל את רשות השידור . ההדלפות לעיתונות , בעיקר ל- "ידיעות אחרונות" ו- "מעריב" , היו מודרכות ונעשו בכוונה תחילה . לפחות כך זה נראה . היה שָם עיתונאי אחד ב- "ידיעות אחרונות" בשם עֵֵרָָן הָדָס שלא בחל בשום רכילות מזדמנת שהודלפה לו מהנהלת רשות השידור כדי להדפיס את אותן ההדלפות בעיתונו מבלי לשאול לחוות דעתי . ככה התנהלו העניינים ברשות השידור של יוסף בר-אל . דלת העם ברשות שתקה . בכיריה החרישו .

shai 16 טקסט מסמך : 10 במארס 2002  . זהו המסמך המקורי שכתב מ"מ מנהל הטלוויזיה יאיר אלוני למנכ"ל רשות השידור רן גלינקא . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

[1]  ראה נספח : מכתבי ליאיר אלוני מתאריך 19 בפברואר 2001 , הנוגע לרכישת זכויות השידורים של שלושת משחקי החוץ של נבחרת ישראל בכדורגל נגד אוסטריה , ליכטנשטיין ובוסניה (במסגרת קדם גביע העולם 2002) מידי אביב גלעדי

[2]  ראה נספח : ספרו של גרג דייק "INSIDE  STORY GREG DYKE" .

[3]  ראה נספח : מכתבי למנכ"ל  מתאריך 30 בדצמבר 2001 , המבקש לטוס לפורטו כדי לנהל ולרכוש בו במקום את משחקי  החוץ של נחרת ישראל בכדורגל .

[4]  ראה נספח : מכתבי למנכ"ל , מנהל הטלוויזיה , ומנהל החדשות מ- 14 בפברואר 2002 המסביר את חשיבות רכישת שידורי הספורט הרלוואנטיים בתום השידור הישיר עתיר הרייטינג של משחק הכדורגל גרמניה- ישראל 6 : 1 (מ- 13 בפברואר 2002) .

[5]  ראה נספח : מכתבי למנהל הטלוויזיה ומנהל החדשות המוחה נגד הססנות רשות השידור לקנות את אירועי הספורט הרלוואנטיים שמעניינים את משלם האגרה , כמו לדוגמא משחקיה של הפועל ת"א בגביע UEFA 2002 בכדורגל .

[6]  ראה נספח : תמליל פרוטוקול מ- 21 ביולי 2002 מישיבה של מנכ"ל רשות השידור + הוועד המנהל של רשות השידור + וועדת הכספים של המליאה , וכן מכתבו של המנכ"ל אל עו"ד אבי שמידט יו"ר ועדת הביקורת של מליאת רשות השידור מ- 6 באוגוסט 2002  +  כותרות עיתונות של העיתונים "מעריב" , ו- "ידיעות אחרונות" .

[7]  ראה נספח : אתר האינטרנט www.ice.co.il  מתאריך 6 באוגוסט 2002 .

[8]  ראה נספח : דו"ח מבקרת הפנים של רשות השידור מ- 2 באוגוסט 2002 , הנוגע להסכם "פורטו" .

[9]  ראה נספח : מכתב שכתב מנכ"ל רשות השידור ב- 6 באוגוסט 2002 ליו"ר וועדת הביקורת של המליאה בו הוא מאשים אותי בהסתרת חוזה "פורטו" מהמנכ"ל ומנהל הטלוויזיה .

[10]  ראה נספח : מכתבו של יאיר אלוני מ"מ מנהל הטלוויזיה מ- 10 במרס 2002 למנכ"ל רן גלינקא , בו הוא ממליץ שאני אנהל בשם רשות השידור את המו"מ עם ההתאחדות גם על משחקי הבית לנוכח הצלחתי במו"מ עם UFA הנוגע לרכישת משחקי החוץ .

[1]  ראה נספח : מכתב הברכה מ- 31 בדצמבר 2000 שנשלח לנחמן שי לכבוד מינויו הרם לתפקיד היו"ר החדש של הוועד המנהל של רשות השידור .

[2]  ראה נספח : דברי תשובתו של נחמן שי היו"ר החדש של הוועד המנהל של רשות השידור אלי מ- 1 בינואר 2001 על מכתב הברכה שלי למינויו לתפקיד הרם .

[1]  ראה נספח : ציטוט מהעיתון "מעריב" ב- 23 בינואר 2006 .

יוסף בר-אל נבחר באופן פרדוקסלי לתפקיד הרָם בצורה הדמוקרטית ביותר . אֲבָל…ויש כאן אֲבָל גדול . לא מִינוּ אותו אנשי מקצוע . מִינוּ אותו פוליטיקאים או שליחיהם . האיש התראיין תחת כל עץ רענן ונשף בעורפי .יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי החריש . נאלצתי לשכור את שירותם של עו"ד גלעד שר ואופיר טל כדי להגן על שמי הטוב . אינני רוצה להשוויץ ו/או להתפאר אבל כ- 120 (מאה ועשרים) מכתבי הערכה נכתבו אלי ע"י המנכ"לים , מנהלי הטלוויזיה , ומנהלי החדשות לדורותיהם (לרבות יוסף בר-אל עצמו) והיו תלויים על הכותל המערבי במשרדי מחלקת הספורט . לפתע בקיץ 2002 מנכ"ל רשות השידור הנוכחי יוסף בר-אל מנסה להפליל אותי כמועל ופושע קטן הפועל בתוככי הטלוויזיה ורשות השידור .

ראה "מעריב".  קיץ 2002 . קטע עיתונות מ- "מעריב" .מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל נלחם בי באמצעות העיתונות . חברי הוועד המנהל וחברי מליאת רשות השידור העלימו עין ומילאו פיהם מים נוכח המעשה המכוער . סיקור המונדיאל של קוריאה / יפן 2002  ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 היה שירות ציבורי רדוד ומוגבל , חלקי מאוד , בלתי מקצועי , ויקר ללא כל צורך . זאת הייתה שערוריית שידור שאין לה אח ורע בתולדות הרשות והטלוויזיה הציבורית . לא היה שום match up הגיוני בין הפקת מונדיאל הכדורגל של צרפת 98' לבין זאת של קוריאה / יפן 2002 . (באדיבות "מעריב") .

drori 1

טקסט מסמך : 4 באוגוסט 2000 . גדעון דרורי ז"ל מאושיות הטלוויזיה הישראלית הציבורית בכל הזמנים מחבר מניפסט ופונה לכלל אנשי ערוץ 1 לסייע לי במימון ההגנה המשפטית שלי נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל. פנייתו לא נענתה. שכרתי את עו"ד גלעד שר ואופיר טל להגן על שמי הטוב , והם עשו זאת היטב , בנאמנות , ובדבקות במשימה. לא הייתי חבר באגודת העיתונאים מטעמים עקרוניים. מימנתי מכיסי את ההגנה המשפטית שלי. רעייתי יעל עמדה לצדי לכל אורך הדרך. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

ב- 8 באוגוסט 2002 שלחתי פקס בכתב ידי לביתו הפרטי של יאיר אלוני מ"מ מנהל הטלוויזיה שהודח ע"י יוסף בר-אל (במקומו מונה יוסי משולם) במושב חֵרות , המבקש ממנו לסתור את דבריו של יוסף בר-אל , כאילו המנדט שניתן לי היה רק לנהל מו"מ ולא לחתום עליו , בזו הלשון [1] .

הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1                    יום חמישי – 8 באוגוסט 2002

מחלקת הספורט / ירושלים

יאיר היקר,

אני כותב לך עכשיו בתור חֲבֵר שלי , וגם כממונה שלי ומ"מ מנהל הטלוויזיה בעבר. אני המום ונדהם מהנבלה אשר מתנהלת נגדי בחודשיים האחרונים בתוככי רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, נבלה מנובזת המנוהלת נגדי ועל גופתי ע"י הנהלת רשות השידור.

אני מבקש אותך כחבר לסתור בכתב את הציטוט מפיו של מנכ"ל רשות השידור, האומר, "כי הסתרתי את הסכם "פורטו" מהמנכ"ל רן גלינקא וממך", ומוסיף, "מר יאיר אלוני הבהיר חד משמעית בדיון בהנהלה ב- 4 באוגוסט 2002, שהמנדט שניתן ליואש אלרואי היה לנהל מו"מ בלבד ולא לחתום על הסכמים". המנכ"ל מנצל את השררה המופקדת בידיו ומשקר עלי ביודעין בכל מקום ואתר כדי להפילני לקרשים. מדהים אותי לראות איך רבים מחבריי סביבי הפכו לפתע לאילמים המסתתרים בחוריהם.

                                              שלך ,

                                              בידידות רבה

                                              יואש אלרואי

יאיר אלוני שהיה הבוס שלי בתפקידו כ- מ"מ מנהל הטלוויזיה וחבר לעבודה במשך 32 שנה , לא ענה ולא השיב לי . הוא עמד מהצד ופחד להתערב . הוא התעלם מהמכתב . לא הופתעתי מכך שחשש מיוסף בר-אל והתנהג בפחדנות כמו מרבית אנשי הטלוויזיה האחרים . הם היו אנשים לא אמיצים . יאיר אלוני הסתגר ושמר ברגע האמת על אגפיו . לא על שלי למרות שהייתי פַּקוּד שלוֹ . ריחמתי עליו .

yair aloniטקסט תמונה : זהו יאיר אלוני מ"מ מנהל הטלוויזיה בשנים 2002 – 2000 . ברגע האמת פסח על הסעִיפִּים וכמנהיג שידור לא ניצב לצִדִי כמתבקש במאבקי הצודק מול מנכ"ל רשות השידור יוסף בר- אל . (התמונה צולמה ע"י CBC קנדה באולימפיאדת מונטריאול 1976 . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

יאיר אלוני ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי שני עיתונאים וותיקים בדברי הימים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, התבוננו מהצד במלחמתי הצודקת נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל אולם החרישו . יאיר אלוני ונחמן שי הם שני אנשים נבונים ומשכילים יישרי דרך וזקופי קומה שהיו שייכים פעם לתקופה טלוויזיונית אחרת שחלפה לבלי שוב השליכו עכשיו מיוזמתם הם את הגדולה שבזכויות בני אנוש להיות אדם ריבוני . הם בחרו בקיץ 2002 מרצונם להסכין עם מדיניות הניהול החדשה והמעוותת לחלוטין שכפה המנכ"ל יוסף בר-אל על רשות השידור ועל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . עמידתם מהצד של יאיר אלוני ושל נחמן שי הייתה תמוהה בלשון המעטה . מדוע שניהם שתקו ? מדוע שניהם עברו לסדר היום למרות שידעו כי יוסף בר-אל מנהל את רשות השידור בדרכים ושיטות לא כשירות ? עובדה שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון בניגוד ליאיר אלוני ונחמן שי הבחינה בניהול הכושל מכל היבט ומכל זווית של יוסף בר-אל והחליטה ב- 2 במאי 2005 להדיח אותו לאלתר מכהונתו הרָמָה בעוון שחיתות ושוחד מסך . בשנים 2003 – 2002 נטשתי וניתקתי כליל מגע מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור . לא ראיתי אז וגם לא אח"כ שום מניפסט בו תוקפים יאיר אלוני ונחמן שי (כפי שאנוכי כתבתי את מניפסט המחאה שלי) ומגנים באופן נחרץ את התנהלותו ופעולתו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל בימים ההם . באה ממשלת ישראל ועשתה זאת במקומם . חלפו מאז תריסר שנים ופרשת הדחתו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל גוועה ונשכחה . והנה מופיע לו לפתע מר נחמן שי בחודש האביב של שנת תשע"ד (אפריל 2014) ומטיף מוסר במאמר שהתפרסם במוסף הכלכלה של "הארץ" ב- TheMarker – בעד השידור הציבורי ובגנות התערבות הפוליטיקאים . הפוסט הקונקרטי הזה נועד לעשות סדר בקונטקסט רווי הפרטים ההם שנשכחו זה מכבר . תפקידו של הפוסט הזה לא רק לגלות את האמת ההיסטורית ומה שהתחולל בין ארבעת כתלי רשות השידור ב- 2002 , אלא גם להציב גבולות ברורים לחוסר ה- היגיון שנדף מכמה אישים שאיישו אז עמדות בכירות ברשות השידור ובטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . טרגדיות מתחוללות כשאנשים חסרי היגיון פותחים את פיהם,  ולא רק . טרגדיות קורות כשאנשים יישרי דרך סוגרים את פיהם דווקא בשעה שהם חייבים להשמיע את קולם, ולא רק . טרגדיות מתרחשות גם כשאנשים ניגפים מפני האֶמֶת אך הם חיש מהר מתרוממים וממהרים לדרכם כאילו דבר לא קרה . (הטרגדיה השלישית משויכת לסלוגן שהגה ווינסטון צ'רצ'יל) .

מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל המשיך במסע הרכש שלו בתוככי רשות השידור כדי לחזק את עצמו במלחמה נגדי . ב- 21 ביולי 2002  רתם גם את סמנכ"ל הכספים שלו מוטי לוי לעגלתו . הוא פקד עליו לכתוב לי מסמך , המורה לי לבַטֵל ביוֹזמתי את "הסכם פורטו" , ולהודיע ל- UFA , "שלא הייתה לי סמכות לחתום על החוזה עימם" . כך כתב לי מוטי לֵוִי באמצעות מ"מ מנהל הטלוויזיה ועושה דברו של המנכ"ל יוסי משולם , ודאג להעביר עותק מהמכתב ליוסף בר-אל עצמו [2]  . "אבקשך לפנות לגוף שעמו חתמת על הסכם "פורטו" , ולהבהיר לוֹ כי ההתקשרות איננה מחייבת את רשות השידור , מאחר ולא קיבלה את האישורים הדרושים"דחיתי את בקשתם של המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים על הסף . את נימוקיי הידועים הסברתי למנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי [3] .

[1]  ראה נספח : פקס שנשלח על ידי ב- 8 באוגוסט 2002 ליאיר אלוני מ"מ מנהל הטלוויזיה המודח כדי שיסתור את דבריו של המנכ"ל יוסף בר- אל האומרים , "מר יאיר אלוני הבהיר חד משמעית ב- 4 באוגוסט 2002 שהמנדט שניתן ליואש אלרואי היה לנהל מו"מ בלבד ולא לחתום על הסכמים" . זה היה לא נכון .

[2]  ראה נספח : מכתבו של סמנכ"ל כספים מוטי לוי אלי מתאריך 21 ביולי 2002 .

[3]  ראה נספח : מכתבי אל מנהל החדשות מתאריך 30 ביולי 2002 .

הייתי בודד בעַיָירָה . עַיֶירֶת רשות השידור . כל תושבי העיירה בהם בכיריה מאבות ומייסדי השידור הציבורי הסתגרו ספונים בבתיהם . הם עמדו מהצד ולא התערבו . רק הציצו מהחלונות בדו-קרב המתפתח ביני לבין מנכ"ל רשות השידור . הייתה חסרה ברקע רק המוסיקה הפנומנלית של דימיטרי טיומקין מהסרט "בצוהרי יום" (High noon) כדי להשלים את עיצובה של התפאורה האומללה הזאת . מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל נלחם בי בכל כוחו ועשה ברשות השידור כבתוך שלו . החלה מכירת החיסול של ערכי השידור הציבורי , מינוי מקורבים שלוֹ , וחלוקת ג'ובים . ציבור הטלוויזיה שידע על הנעשה בתוך שורותיו דמם . דווקא תומכי השידור הציבורי מחוץ לכותלי רשות השידור באו לתמוך באלה שבפנים ולא התביישו לשתוק .

ב- 12 באוגוסט 2002 רק כחודשיים ימים מאז מינויו של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור , פרסם אזרח בשם ד"ר יוסי יונה קריאה פומבית לוועד המנהל של רשות השידור וחברי המליאה לבדוק את הגבלת חופש הביטוי וחריגה ממנהל תקין ברשות השידור . על העצומה הענקית שהופנתה גם לממשלת ישראל , למבקר המדינה השופט אליעזר גולדברג , ליועץ המשפטי לממשלה מר אליקים רובינשטיין , לפרופסור מרדכי קרמניצר נשיא מועצת העיתונות , לעו"ד הדס תגרי יו"ר האגודה לזכויות האזרח , ולעו"ד אליעד שרגא יו"ר התנועה לאיכות השלטון היו חתומים כ- 150 אנשי רוח ואקדמאים . הנה עיקרי נוסח העצומה . ירייה ראשונה של הציבור נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל .

"קריאה זו מפנים מאות אזרחים ישראליים אל חברי הגוף המפקח על רשות השידור, ואל העוסקים באיכות השלטון בישראל ובזכויות האדם. בעצומה אשר מופצת ונחתמת הימים אלו, מוצגות של החלטות מדאיגות שקיבל מר יוסף בר-אל בזמן כהונתו כמנכ"ל רשות השידור, ומנהלים אחרת ברשות. חותמי העצומה מודאגים מהצטברותן של עדויות המסכנות את אופייה הדמוקרטי של החברה הישראלית ומלמדות על פגיעה שיטתית בעיקרון אי – התלות של השידור הציבורי בשלטון. נראה כי תחת ניהולו של מר יוסף בר-אל החלה רשות השידור לאמץ דפוסי פעולות שהולמים משטרים חשוכים שמטרתם היא שטיפת מוחו של הציבור ושליטה במחשבתו ודעותיו .אנו החתומים על העצומה , חרדים לאופייה הדמוקרטי של החברה הישראלית, מבקשים להתריע על התפתחויות מדאיגות המתרחשות לאחרונה ברשות השידור, הנהלתה ומוסדותיה. אנו מודאגים ממינויו של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור, אדם שהצהיר שמדיניות העריכה שלו תקבע בין היתר על ידי הוראות מלשכת ראש הממשלה. אנו מודאגים מניסיונו הבוטה של השר הממונה על רשות השידור רענן כהן להתערב בתכני החדשות בטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 ולהטותם, על מנת לקדֵם את מינויו ליו"ר הבנק לפיתוח התעשייה .אנו מודאגים מהצנזורה וההשתקה שהופעלו ע"י יוסף בר-אל נגד חבר מליאת רשות השידור ד"ר יוסי דהאן, ומניעת השתתפותו בתוכנית "פוליטיקה" משיקולים זרים ושרירותיים שמטרתם ניסיון להשתקה של ביקורתעל אופן ניהולה של רשות השידור.

הערה שלי  : ד"ר יוסי דהאן היה אחד משני המתנגדים בוועד המנהל ובמליאת רשות השידור למינויו של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור) .

אנו מודאגים מפיטוריו של עיתונאי "הארץ" רון קופמן מעבודתו כפרשן ספורט ברדיו בשל מאמר ביקורת שפּרסם נגד החלטתה של רשות השידור לקנות את זכויות השידורים של מונדיאל 2002 בסכום של 3.8 מיליון דולר. אנו מודאגים מהפוליטיזציה הברוטלית המתרחשת בשידורי הרדיו, הבאים לידי ביטוי באי חידשו חוזהו של הפרשן המשפטי משה נגבי מצד אחד , ומאידך העסקת יועצו האישי של ראש הממשלה אורי דן בתוכנית מרכזית ברדיו. אנו מודאגים מהתנהגותם של עובדים בכירים ברשות השידור הציבורית, אשר נמנעים להרים את קולם ולמחות נגד תהליכי הפוליטיזציה, הצנזורה, וההשתקה, המופעלים ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל".

בתוך כל האפלה הזאת הפציע לפתע מכתב מאלכס גלעדי [1] חבר הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) שהשתתף בפגישת ה- WBM הראשונה (ראשי תיבות של World Broadcasting Meeting) של המְשָדֵר הציבורי הבינלאומי באתונה לקראת הפקת שידורי האולימפיאדה שהייתה אמורה להתקיים בבירת יוון 2004 . מאה ושמונה שנים לאחר האולימפיאדה הראשונה של הזמן החדש שנערכה שם ב- 1896 , ומחוללה היה הברון הצרפתי פייר דה קוברטיין .

הייתי אמור להשתתף בפגישה הזאת מטעם רשות השידור , אך הודעתי זה מכבר לבוס הישיר שלי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי , כי אין בדעתי להמשיך עוד את עבודתי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 תחת שלטונו של מנכ"ל רשות השידור הנוכחי יוסף בר-אל . ניתקתי מגע לעַד .

חמש הטבעות האולימפיות 

אלכס גלעדי Alex Gilady

חבר הוועד האולימפי הבינלאומי

Member International Olympic Committee 

 

25 באוגוסט 2002

לכבוד : יואש אלרואי  (באמצעות פקס)

יואש יקירי,

הייתי בשבוע שעבר ב- WBM באתונה וחסרת שם מאוד.

הרבה מחבריך, מכריך, ומוקיריך הצטערו לשמוע שהחלטת לפרוש.

חשבתי שתשמח לשמוע כמה אוהבים אותך.

 

להתראות בסתיו, אלכס גלעדי.

alex 1

טקסט מסמך :  25 באוגוסט 2002 . מכתבו של אלכס גלעדי אלי לאחר נטישתי את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

המדהים בכל הסיטואציה השִקְרִית והמבולבלת הזאת היה שרָן גלינקא המנכ"ל המוּדַח שאישר אז את כל מהלכי המו"מ שלי וידע כי מחליפו תוקף אותי (וגם אותו) בשחצנות ודברי רָהָב לא נכונים ולא הגיוניים , בחר עכשיו לשתוק. יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי , שהודח אף הוא מאוחר יותר ע"י ראש הממשלה , והיה שותף מלא יחד עם המנכ"ל הקודם רָן גלינקא "להסכם פורטו" , ואף שלח לי בהסתר צל"ש , מכתב הערכה סוֹדִי עם נטישתי לעַד את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 [2] , כאילו לצאת ידי חובתו , וכאילו הייתה זאת התכתבות פרטית בינו לביני . נחמן שי העדיף גם הוא לעמוד עכשיו מהצד . הוא היה הרי פוליטיקאי משופשף ושמח להיפטר ממני תמורת שיגור טקסט מלבב אלי . נראה היה כי הוא איננו צריך בשורותיו סוג של עובדים שמתעמתים עם השלטון , ויוצרים אי שקט במערכת . לשון הסנגוריה הציבורית שהייתה צריכה להישמע בפומבי מפיו למען הצדק וה- יושרה המקצועית , נאלמה . פשוט לא ייאמן .

רשות השידור – לשכת יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור

יו"ר רשות השידור

נחמן שי                              ו' אלול  תשס"ב

                                          14 באוגוסט 2002                                                                                                                                        

סימוכין  :  6181

לכבוד

מר יואש אלרואי,

קיבלתי את סיכום פעילותך ברשות השידור, אשר נכתב ערב סיום עבודתך,  ב- 1.7.2002.  אתה חותם בכך תקופה ארוכה – אך מלאת הישגים.

אני מטיל ספק כמה עובדים ברשות יכולים לראות באור כל כך בהיר את הצלחתם בתחום המִקצועי , כפי שעשית אתה.

ניהלת בשנים האלה בעקשנות, בדבקות, במסירות וביעילות את תחום הספורט ברשות. לא רק הספורט הוא אחד "מעמודי התווך" של השידור, כפי שנהגת להגיד- אלא אתה עצמך הייתה אחד מעמודי התווך של הרשות.

אני מוקיר ומכיר את פועלך.

בשם רבים וטובים בארץ הזו – אשר נהנו משידורי הספורט בשנים האלה – אני מודה לך.

כל טוּב !

 

                                  בברכה ,

                                  נחמן שי 

nachman shai 1

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002  . זהו מסמך הפרידה המקורי שכתב לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מר נחמן שי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

[1]  ראה נספח : מכתבו של אלכס גלעדי אלי מ- 25 באוגוסט 2002 בתום פגישת ה- WBM לקראת אולימפיאדת אתונה 2004 .

[2]  ראה נספח : מכתבו של יו"ר הועד המנהל של רשות השידור נחמן שי  אלי , מתאריך 14 באוגוסט 2002 .

"אין כל חדש תחת השמש" , כדברי קהלת בן דוד מלך בירושלים . הטקסט הקלסי  מתייחס גם לרשות השידור בתקופה ההיא שבין השנים 2001 ל- 2005 בואכה עד שנת 2014 . "הבל הבלים אמר קהלת , הבל הבלים הכל הבל ! . מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש ?  דור הולך ודור בא , והארץ לעולם עומדת . וזרח השמש ובא השמש , ואל מקומו שואף , זורח הוא שם . הולך אל דרום וסובב אל צפון . סובב סבב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח .כל הנחלים הולכים אל הים- והים איננו מלא. אל מקום שהנחלים הולכים , שם הם שבים ללכת . כל הדברים יגעים . לא יוכל איש לדבר , לא תשבע עין לראות , ולא תמלא אוזן משמוע . מה שהיה הוא שיהיה , ומה שנעשה הוא שיעשה , ואין כל חדש תחת השמש. יש דבר שיאמר : ראה זה חדש הוא ! כבר היה לעולמים , אשר היה מלפנינו . אין זיכרון לראשונים , וגם לאחרונים שיהיו , לא יהי להם זיכרון עם שיהיו לאחרונה" .

אינני שונא את יוסף בר-אל . אינני רוחש לו טינה . אני מרחם עליו . מינויו למנכ"ל רשות השידור היה שגוי ומופרך מיסודו . יותר משאני בַּז לוֹ אני בַּז לשְדֵרַת הפיקוד והמנהיגות העכשווית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 על דרגיה השונים . רובם כיהנו שם כמנהלי – בובה תחת השגחתו של המנכ"ל יוסף בר-אל שהודח וסולק ממשרתו הרמה ב- 2005 ע"י ממשלת ישראל . חלק ניכר ממאגר כוח האדם ההוא היו חדלי אישים , חסרי יושרה מינימלית , נעדרי מעש וחזון , ומְעוּטֵי כבוד אישי ומקצועי מינימלי . אנשי טלוויזיה שממתינים לתלוש המשכורת בסוף החודש . זוהי שדרת פיקוד אופורטוניסטית שהפכה למשת"פית , אומרת אמן למנהיגות המייצגת ערכים כל כך שליליים , וסוגדת בהִנְהוּן ראש לעריצות עיתונאית המזכירה משטרים אפֵלים . מדהים כיצד חלק גדול מהאנשים ההם בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהיו בעלי ניסיון רב בתחום השידור , קיבלו החלטות בלתי סבירות משוללות כל הגיון , החרישו מן הצד במקרה הטוב ו/או הרשו לעצמם במקרה הגרוע להַנְהֵן בראשם "כיֶסְמֶנִים" , מפני שאיבדו זה מכבר את חירותם וגם את כבודם . אין בי גם היום שום טיפת געגוע למוֹסַד אותו שֵרַתִּי בנאמנות 32 שנים , מוסד שהיה ביתי השני ולעיתים גם הראשון .                                                                                                                                                       

החלטתי לפרוש מהטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 ורשות השידור הייתה לאלתר וסופית . ב- 8  ביולי 2002 היום בו פרסם מנכ"ל יוסף בר-אל גילוי דעת בעיתון "ידיעות אחרונות" , "כי הגיע הזמן לגאוֹל את הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 מיואש אלרואי " , שלח לי אלכס גלעדי מכתב הנושא טקסט שוֹנֶה . הנה הוא כלשונו  [1] .

אלכס גלעדי – Alex Gilady

חבר הוועד האולימפי הבינלאומי

Member International Olympic Committee

8 ביולי  2002

 

לכבוד

יואש אלרואי

מנהל מח' הספורט

הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1

 

יואשיש,

הצטערתי מאוד לשמוע הבוקר על התפטרותך. 21 שנים וחצי נשאת על גבך הרחב את מחלקת הספורט בתנאים לא תנאים וקשיים גדולים כהרים .עכשיו כשכבר החלטת , איני יכול להניא אותך , אך אני יכול לשבח, לפאר ולרומם את מה שעשית ברוממה.

 אם נזכה והזמן המהיר לא יאמר לנו פתע –  הרף, עוד נזכה לשתף פעולה בתעשייה שאנחנו אוהבים כל כך.

חיבוק אמיץ ונשיקות.

בתודה וברכה,

אלכס גלעדי

העתק : דן שילון , הוגה , יוזם , ומקים מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1

alex 2

טקסט מסמך :  8 ביולי 2002 . זהו המסמך המקורי שכתב לי אלכס גלעדי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הדרך הטובה ביותר להגן על "תוֹכְנַת הניהול" של השידור הציבורי מפני אנשים כמו מנכ"ל רשות השידור מר יוסף בר-אל (הודח וסולק ע"י ממשלת ישראל) ושכמותו , היא לדאוג לכך שאותם הפוליטיקאים המשגיחים על אותה תוכנת הניהול והממנים את מנכ"ל רשות השידור לתפקידו הרם , יזכרו שתמיד מישהו עוקב אחריהם ושתמיד    אפשר להדיח גם אותם . לרוֹע המזל שְבִיל הַזָהָב הזה טֶרֶם נמצא במדינת ישראל .

פרידתי מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור  ב- 1 בפברואר 2003  בתום 32 שנות עבודה רצופות , איננה מקרית אֵפוֹא ואיננה פרישה טבעית  . הייתי עצוב ומאוד כעסתי על כל מה שקרה בחודשים האחרונים אך הייתה לי תחושת הקלה מפני חשתי שאני עוזב מין גן עדן של שוטים . יכולתי לאמֵץ עכשיו אל לִבִּי את המליצה השירית הנפלאה הבאה לידי ביטוי בכל עוצמתה בפסוק א' בספר תהילים האומרת , "אַשְרֵי הָאִיש, אֲשֶר לא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָעִים, וּבְדֶרֶך חַטָּאִים לא עָמָד , וּבְמוֹשַב לֵצִים לא יָשָב" . זאת האמת לאמיתה .

חשרת העבים של אביב 2002 החזירה אותי לימי ההתחלה שלי בטלוויזיה הישראלית  בקיץ מאושר אחד ב- 1971 , כשפגשתי לראשונה אז את אלכס גלעדי , דן שילון , ומוטי קירשנבאום .

ביום שני – 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשותו של אריאל שרון את מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל מתפקידו ושלחה אותו בבושת פנים לביתו . הדחה חסרת תקדים הנעשית בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ותולדות רשות השידור . מתכנן ויוזם מהלכי ההדחה במשך חודשים ארוכים היה אהוד אולמרט סגן ראש הממשלה ושר התמ"ס שכיהן גם כשַר הממונה על רשות השידור . ראש הממשלה אריאל שרון הרים את ידו בעד הדחת מנכ"ל רשות השידור אולי מפני שהיועץ המשפטי של הממשלה מֶנִי מַזוּז קבע נחרצות כי יש להעיף את יוסף בר-אל מתפקידו הרָם בעקבות מִמצאיו השליליים של מבקר המדינה . יתירה מזאת . היועץ המשפטי הודיע לשרי הממשלה כי אם הם יצביעו נגד ההדחה הוא לא יוכל להגן על החלטתם בבג"צ . מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל הצטייר זה מכבר בעיני התנועה לאיכות השלטון בראשותו של עו"ד שרגא אליעד ובעיני איגוד הבימאים והתסריטאים בישראל כמנכ"ל רשות שידור מְסוֹאָב . ב- בג"צ המתינו כבר שתי עתירות של שני הגופים האלה מאז דצמבר 2004 המבקשות להדיח אותו מכהונתו . אנשי ציבור מהימין והשמאל כאחד , כמו השַר אהוד אולמרט וח"כ איתן כַּבֶּל נתנו ביטוי מרחיק לכת לסלידה שהצטברה בקרב הציבור מדרך ניהולו של יוסף בר-אל את רשות השידור . שניהם הצהירו בריש גלי בעיתונות כי מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל הציע להם שוחד מסך . [2]  [3]  .

sharon olmert

טקסט תמונה : חודש מאי – שנת 2005 . ראש הממשלה אריאל שרון (מימין) וסגנו השר אהוד אולמרט הם מראשי מדיחיו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל בעיצומה של כהונתו הרמה . מקרה חסר תקדים בהיסטוריה של רשות השידור ובתולדות מדינת ישראל . (לע"מ תמורת תשלום) .

ראה "מעריב" מ- 2  במאי 2005 . ח"כ איתן כבל ממפלגת "העבודה" מספר לעיתון "מעריב" על הצעות שוחד שידור בטלוויזיה שהציע לו מנכ"ל רשות השידור יוסף בר- אל . 

ראה "הארץ" מ- 3 במאי 2005 . שר התעשייה והמסחר וממלא מקום ראש הממשלה מר אהוד אולמרט מגלה לעיתון "הארץ" , "כי מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל הציע לו שוחד מסך" . 

ראה "הארץ" מ- 3 במאי 2005 . עיתון הארץ מפרסם בכותרת הראשית שלו , "הממשלה אישרה ברוב גדול את הדחת מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל" . בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל ובהיסטוריה של רשות השידור מודח ממשרתו מנכ"ל רשות שידור מכהן. 

מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל הודח שלוש שנים לאחר מינויו ע"י ממשלת ישראל בידי הרכב דומה של שַרים שבחר בו לכהונה הרמה  ב- 2 ביוני 2002 . 13 שַרים תמכו בהדחה של מנכ"ל רשות השידור המביש . 3 שַרים נמנעו ביניהם שר האוצר ביבי נתניהו , וגם דני נווה , ופואד בן-אליעזר . 2 שַרים התנגדו להדחה , דליה איציק ומאיר שטרית. דליה איציק נימקה את התנגדותה , "כי מעולם לא היה מנכ"ל רשות שידור שהצליח בתפקידו , כולם נכשלו ואף פעם לא הדיחו אף אחד מהם" , והוסיפה , "אז מדוע צריך דווקא להדיח את יוסף בר- אל" . טיעון פתטי ומר של שַרה בממשלת ישראל (נבחרה לאחר מכן ליו"ר כנסת ישראל) הגורסת כי ממילא הכל כאילו אבוד בשירות הציבורי , הרווי ממילא בחלוקת ג'ובים ומינויים לא מקצועיים של קרובים ומקורבים , (מבקר המדינה השופט שלמה גולדברג התייחס לפרשה הזאת בחומרה רבה בדו"ח האחרון שלו במאי 2005) , טיעון בלתי מתקבל על הדעת המתיישב עם ההסכמה לקבל מראש את הסֵיאוּב וחוסר יושרה הקיימת גם ברשות השידור כאל נורמה . גב' דליה איציק נחשבה לתומכת סדרתית ונלהבת של מר יוסף בר-אל לאורך כל הדרך . בהיותה חברת הוועד המנהל של רשות השידור מטעם מפלגת המערך ב- 1990 , הצביעה בעד מינויו של יוסף בר- אל למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית , לקדנציה של שלוש שנים 1993 – 1990 .

ראה "הארץ" מ- 9 במאי 2005 . עיתון "הארץ" . ידיעה של הכתבת גב' ענת באלינט המספרת על הקשר בין הפוליטיקאית דליה איציק לבין מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל . הכותרת "ימים לפני שהודח אישר יוסף בר-אל לצרף כתב לנסיעתה של דליה איציק לדרום קוריאה" זועקת מכל עבר לכל עבר .

ראה "מעריב" מ- 3 במאי 2005 . כותרת ראשית ב- Cover Page (עמוד ראשון) של העיתון "מעריב" . הודח . לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובתולדות רשות השידור החליטה הממשלה בראשותו של אריאל "אריק" שרון לסלק ולהדיח מנכ"ל רשות השידור מכהן מתפקידו. המודח הוא יוסף בר- אל.                                                                                                                  

dankner margalit

טקסט תמונה : 17 במאי 2005 . אמנון דנקנר עורך העיתון "מעריב" והעיתונאי ושַדָּר הטלוויזיה דן מרגלית מפנים אצבע מאשימה לכיוון השלטון במדינת ישראל, ולכיוונו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר- אל שכבר הודח מתפקידו. בגוף הכתבה נכתב :  "…אם הגענו למצב שבו שרים ואנשי ציבור זוללים בתיאבון שוחד מסך מידו המזוהמת של מנכ"ל רשות השידור מושחת ומשחית ובתמורה מעניקים לו הגנה מפני הדחה מוצדקת…" . (באדיבות העיתון "מעריב") .

בכירי רשות השידור ובראשם יו"ר הוועד המנהל מר נחמן שי ניצבו על אם הדרך והתבוננו במאבקי הצודק נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל אולם לא נקפו אצבע .

[1]  ראה נספח : מכתבו של אלכס גלעדי אלי  מ- 8 ביולי 2002  בעקבות התפטרותי מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור .

[2]  ראה נספח : האמירה של אהוד אולמרט בעיתון "הארץ" מ- 3 במאי 2005 , "מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל הציע לי שוחד מסך בטלוויזיה הישראלית הציבורית –  ערוץ 1…" .

[3]  ראה נספח : הצהרתו של ח"כ איתן כבל בעיתון "מעריב" מ- 2 במאי 2005 , "איתן כבל תרשום את הטלפון האישי שלי , של מנכ"ל רשות השידור , ותתקשר אלי בכל עניין שאתה צריך…" .

סוף הפוסט מס' 374.