הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 12). פוסט מס' 308. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 308 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום ראשון – 27 באוקטובר 2013

—————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : שידור Off tube של משחק העל בכדורגל ברצלונה – ריאל מדריד 2 :1 אמש מוצ"ש – 26 באוקטובר 2013 בערוץ 5 בכבלים מול עליבות ורדידות של ליגת העל של כדורגל הישראלי .

השידור הישיר אמש (שבת – 26 באוקטובר 2013 בין 19.00 ל- 21.00) Off tube בערוץ 5 בכבלים של משחק המרכזי במחזור ה- 10 של ליגת העל הספרדית בכדורגל  ברצלונה – ריאל מדריד 2 : 1 , הטיל צל טלוויזיוני כבד והֶאֶפִיל לחלוטין על כל שידורי הכדורגל בערוצים 53 ו- 54 של חברת "צ'ארלטון" וגם על התוכנית "שער השבת" של ערוץ 5 בכבלים בעצמו (מוצ"ש – 26 באוקטובר 2013 בין 22.00 ל- 22.50) . מדובר אומנם בשידור Off tube של אירוע על בספורט הבינלאומי המתקיים במרחק של 5000 ק"מ מישראל בעיר הקאטאלונית ברצלונה ע"י השַדָּר הַיָדְעַן מר נדב יעקובי שיושב ליד מוניטור באולפן בהרצליה ומוביל אותו יחדיו עם הפרשן החלש שלו אלי אוחנה – אך תמונת ה- Video הטלוויזיונית הספרדית האיכותית מחפה על רידוד ה- Play by play הישראלי של ערוץ 5 בכבלים . כבר נכתב בבלוג הזה 1001 פעמים בגנות שידורי ה- Off tube וההעתקה מהמוניטור של ערוצי הטלוויזיה השונים שמפיקים חרבון עיתונאי . וייאמר שוב : ערוץ 5 בכבלים בועט שוב ושוב בדלי החלב אולם מבלי שהדבר ניכר עדיין . ה- Off tube שהוא חרבון עיתונאי איננו משפיע לכאורה על צופי הטלוויזיה , ואם הוא כן משפיע ולא לכאורה אלא באופן ממשי , אין הוא נראה לעין לפי שעה . המנויים אינם מתנתקים למרות תופעת שידור ה- Off tube הנלוזה במקום דיווח מהשטח . מנויי ערוץ 5 בכבלים נשארים נאמנים לו מפני שהם כמו צופי הטלוויזיה בכל העולם (כ- חצי מיליארד צופי טלוויזיה בכל רחבי תבל ראו את ההתמודדות היוקרתית ברצלונה – ריאל מדריד 2 : 1) נכבלים בשלשלאות ומרותקים לתמונה ייחודית כמעט חד פעמית שמעניקה להם פיצוי באופן הולם ומיוחד . היכן ומתי אפשר יהיה לראות שוב את כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי מתמודדים ראש בראש ? ערוץ 5 בכבלים מנצל את תופעת היוקרה הבלבדית ומניח שהציבור יתחבר אליו בכל מקרה בין אם מדובר בהעתקה מהמוניטור בשידור Off tube מהרצליה ובין אם מדובר בדיווח מהשטח מ- "NOU CAMP" בברצלונה .

דמויות כדורגל ספרדיות כמו ליונל מסי , צ'אבי הרננדז , אנדריאס אינייסטה , ניימאר דה סילבה , כריסטיאנו רונאלדו , קארים בנזאמה , גארת' בייל (לרבות משחק השח מט וקרב המוחות שמנהלים ביניהם מאמן ברצלונה טאטו מארטינו ומאמן ריאל מדריד קארלו אנצ'לוטי) – מזדקרים לעין כל ובולטים עד למאוד בנוף הכדורגל הטלוויזיוני , ללא כל השוואה עם כישרון תיאור ה- Off tube של נדב יעקובי ואלי אוחנה מהמוניטור בהרצליה . במידה רבה אנחנו בני מזל שמתאפשר לנו בשני העשורים האחרונים בשל שיפור טכנולוגי ברמת הצילום (30 – 28 מצלמות שמחוברות כל אחת למקור Replay עצמאי משלה) והאצת טכנולוגיית תקשורת לוויינים מפותחת – לחזות בכמה משחקי כדורגל רוויי עניין מליגות העל של ספרד , אנגליה , גרמניה , ואיטליה . התמודדויות שמעורבות בהן קבוצות עַל כמו ברצלונה , ריאל מדריד , צ'לסי , מנצ'סטר יונייטד , ליוורפול , ארסנל , באיירן מינכן , בורוסיה דורטמונד , יובנטוס , רומא ועוד כמה אחרות דומות ברמתן לדרגה העליונה של משחקי צמרת ב- מונדיאלים וב- Euros . חוויית הצפייה הטלוויזיונית בקבוצות האלה היא כל כך גדולה עד שצופי הטלוויזיה מתעלמים וסולחים למדיניות השידורים הכושלת ועיתונאות ה- Off tube שמנהל ערוץ 5 בכבלים כשיטה בראשות המנכ"ל תומר תורג'מן, וממהרים לעבור לסדר היום כאילו לא קרה מאום . דמויות כמו ליאו מסי , כריסטיאנו רונאלדו, אנדריאס אינייסטה, וויין רוני, פרנצ'סקו טוטי, בסטיאן שוויינשטייגר, ועוד כמה אחרים – נראים ונצרבים בתודעה שלנו כ- פסלי כדורגל מתקופת הרנסאנס שפיסלו אותם מיכאל אנג'לו וז'אן לורנצו ברניני . מדובר בקלאסיקה וויזואלית שמנטרלת לחלוטין את ה- Voice Over וה- Audio שמפיקים נדב יעקובי ואלי אוחנה מהאולפן . לא ניתן לקפוץ לשלב הבא בכתיבת הפוסט מבלי להשתמש שוב בקלישאה כי תמונה אחת שווה 1000 (אלף) מילים . וודאי כשמדובר במשחק ברצלונה – ריאל מדריד ו- בפרשן חדל אישים (בתחום הפרשנות) ורָב מֶלֶל כאלי אוחנה שלא אומר כלום . הוא איננו האשם היחיד . עולה חשד אולי בלתי מתקבל על הדעת כי המערכת כולה לרבות השדרים מסוגם של יורם ארבל , נדב יעקובי , אבי מלר (וגם אחרים) אינם מלבנים , מלטשים , מחדדים , ומנקים את יסודות עמדת הפרשנות בכוונה תחילה . אולי נוח להם כי לצִדם יישבו פרשני כדורגל רעועים שמסתבכים שוב ושוב בפטפוט מפני שאינם יודעים בדיוק ובמפורש מהי משימתם האמיתית . לרשימת הפרשנים הזאת אפשר להוסיף גם את דני נוימן ואת פרשן הכדורסל צבי שרף . מה כל כך קשה לערוך Symposium פנימי בערוץ 5 בכבלים בהשתתפות השדרנים והפרשנים בצד ניתוח קטעי Video שונים כדי "לעלות" על נקודות התורפה ועל מנת לנכש עשבים שוטים . האנשים האלה אלי אוחנה , איציק זוהר , שגיא כהן , ודני נוימן אינם חכמים פחות מהשדרנים המובילים שלהם , אך לא הכשירו אותם למשימה הסבוכה הזאת של פרשנות כדורגל , ולא ניתחו וציירו בפניהם את מטרות הפרשנות . פרשן לא צריך לדבר הרבה כדי להסביר את רעיונות וקווי המחשבה של המשחק . אפשר לעשות זאת במשפטים בודדים וקצרים . הם הפרשנים מצטיירים כפטפטנים ומשתמשים באוצר מילים עצום כדי לבנות רעיון פשוט שאפשר להציג אותו באופן הרבה יותר חסכוני , בהיר , ונעים לאוזן . פרשנות ספורט טובה כמו כתיבה מיומנת איננה רק כישרון , היא גם עניין של אימון , הכנה נאותה , והתכוננות מדוקדקת . הציבור איננו מבין כי הרבה יותר קשה להיות פרשן כדורגל מאשר שדרן Play by play . רבים מפרשני הכדורגל הללו חושבים שמפני שמיקרופון הטלוויזיה שלהם פתוח כל הזמן וזמין בדומה ל- iphone – הם רשאים להביע כל הזמן את דעתם גם כשההסבר איננו דרוש .

כל הקונץ של מֶלֶל בטלוויזיה הוא לנסח רעיון במינימום מילים ולשתוק . מלאכת התיווך של מימוש הרֵיאָלְיָה בין הפרשן לצופה שלו באמצעות מסך הטלוויזיה הקטן חייבת להיעשות באופן יעיל וחסכוני . חוכמת המלל היא לא להעמיס על אוזנו של הצופה. לא בכדי הגה רבי משה אבן עזרא סלוגן נפלא : "אם הקיצור יספיק – האריכות שגיאה". יורם ארבל , גדעון הוד , ונחמיה בן אברהם ז"ל שלושה שדרנים פנטסטיים שחרתו כבר מזמן את שמם באותיות של זהב בהיסטוריה של שידורי הספורט Play by play בארץ – בטלוויזיה וברדיו ,לקחו ברצינות יתירה את עצתו הכֵּנָה של רבי משה אבן עזרא . אנוכי זוכר למשל את שידור ה- Play by play החסכוני של נחמיה בן אברהם ברדיו "קול ישראל" ב- 31 במאי 1956 מאצטדיון ר"ג (49000 צופים נדחסו לאצטדיון) , כששידר ישיר את המשחק הקדם אולימפי בכדורגל ישראל – ברה"מ 1 : 2 . בדקה ה- 66 השווה נחום סטלמך בנגיחה סנסציונית את התוצאה ל- 1 : 1 . נחמיה בן אברהם יכול היה להכביר במילים הנוגע לאירוע המרעיש אולם הוא בחר לנעול את פיו והודיע לקהל מאזיניו כי הוא משאיר את המיקרופון לקהל . רעש הקהל העצום באצטדיון ר"ג שבקע מבעד למיקרופון של נחמיה בן אברהם העיד היטב על מה שהתחולל באצטדיון באותו הרגע ההוא . הדוגמאות רבות מספור . צריך לציין כאן שקיים הבדל עקרוני בכמות המלל הדרושה לתאר אירוע כלשהו ברדיו לעומת סצנה דומה בטלוויזיה , אולם נחמיה בן אברהם וגדעון שהיו שדרני ספורט כה מחוננים ידעו לצעוד תוך הפגנת שיווי משקל למופת על קו התפר הדק שמפריד בין שִידוּר לבִרְבּוּר . מן ההיבט הזה נחמיה בן אברהם , גדעון הוד , ויורם ארבל הם שדרנים בלתי נשכחים . אל החבורה המצומצמת הזאת ניתן לצרף גם את השַדָּר רמי ווייץ (להיכן הוא נעלם…?) אך הוא כמובן חסר עדיין את מכסת השעות הדרושה כדי לשפוט אותו לאורך זמן . אף על פי כן רמי ווייץ הוא שַדָּר ספורט מוכשר ומהימן ובעל קול רדיופוני , שיודע גם לבנות דרמה ונעים להקשיב לו . באופן טבעי באינסטינקטים הטלוויזיוניים שלו , הוא יודע כשדר טלוויזיה למַנֵן את כמות המלל שהוא משדר לצופיו .

nehemiah

טקסט תמונה : שנות ה- 50 של המאה שעברה. זהו נחמיה בן אברהם בשיא פעילותו כשַדָּר ספורט וכדורגל ברדיו "קול ישראל". הוא נחשב לאבי ומייסד תורת השידור של אירועי הספורט ברדיו בשנים שבין 1947 ל- 1977. רבים רואים בו גם היום את גדול שדרני הספורט ברדיו "קול ישראל" בכל הזמנים. כישרון השידור הנפלא שלו , יכולת ומהימנות התיאור , והידע שלו לבנות דרמה בשידור הציבו אותו בפסגת השידור. נחמיה בן אברהם (כמו גדעון הוד ויורם ארבל אחריו) צעד בהצלחה מְרָבִּית על התפר הדק שמפריד בין שִידוּר לבִרְבּוּר . (התמונה באדיבות תמרה בן אברהם . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה : פרק נרחב מאוד ומפורט מאוד אודות נחמיה בן אברהם מופיע בספר עב הכרס בן כ- 8000 (שמונת אלפים) עמודים שחקרתי וכתבתי וקרוי "הכדורגל סמן ימני" . הספר הזה הוא אחד מ- 13 ספרים שמרכיבים את הסדרה רחבת היקף "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה"

היה שם עוד קטע מגוחך אֶמֶש בו המנחה הראשי של אולפן 5 בכבלים מודי בר-און , זה המפרסם את שירותיו של בנק דיסקונט , הקביל את פניו של פרשן ה- Off tube המגוחך אלי אוחנה שהצטרף לפנל הדיון באולפן במחצית המשחק בין ברצלונה לריאל מדריד בברכה לגלגנית , משהו בנוסח המלגלג הזה , "שלום לאלי אוחנה שמצטרף אלינו מרום עמדת השידור באצטדיון…" . סמל לעליבות העיתונאית של ערוץ טלוויזיה מס' 5 בכבלים ששידור ה- Off tube הפך לסמלו המסחרי . אי אפשר כלכלית לשדר את כל המשחקים באירופה מעמדות שידור באצטדיונים אולם את המרכזיים שבהם – חייבים !  ועוד דבר : היה שם קטע מביך ותמוה עם הפרשן החדש של ערוץ 5 בכבלים בוני גינזבורג . הוא נשא דרשה (צפויה ומשעממת) בפני מודי בר- און בהפסקת המשחק ברצלונה – ריאל מדריד בשעה שהקבוצה הקאטאלונית ירדה מכר הדשא במחצית ביתרון 1 : 0 , וכה אמר בסיום הגשת התזה המביכה והמסורבלת שלו כלהלן : "…ה- 0 : 1 משחק לטובת ריאל מדריד למרות שהיא בפיגור…" . קשה להבין את מנכ"ל ערוץ 5 בכבלים מר תומר תורג'מן מדוע הוא כה מאמץ אל לבו בחוזקה את אלו שמתיימרים להיות פרשני כדורגל , והם לא : אלי אוחנה איציק זוהר (שני שחקני כדורגל טובים שמוכיחים מידי יום ביומו כי אין שום הדדיות בין כר הדשא למיקרופון הטלוויזיה) , וגם שגיא כהן ובוני גינזבורג – איננה קבוצה משובחת. הרי מדובר ברביעייה צפויה, מונוטונית, חד גונית, ומשעממת שאיננה תורמת מאומה לשידורים שלו.

בעשור ה- 80 במאה שעברה נקטתי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ביוזמה של שידורים ישירים של משחקי הגמר על הגביע האנגלי (בגיבויים של שני המנכ"לים של רשות השידור בעת ההיא יוסף "טומי" לפיד ז"ל ואורי פורת ז"ל) . היוזמה נתקלה בחומה בצורה והתנגדות רבתי של ראשי התאחדות הכדורגל של ישראל חיים הברפלד ז"ל , עזריקם מילצ'ן , ושאול סווירי – ייבדל ולחיים ארוכים , ומנכ"ל ההתאחדות יעקב אראל . הנימוק של הם היה כי שידורים ישירים של של משחקי הגמר על הגביע האנגלי (הערה שלי : ב- 1983 מנצ'סטר יונייטד – ברייטון , ב1984 אוורטון ווטפורד , ב- 1985 מנצ'סטר יונייטד – אוורטון , ב- 1986 ליוורפול – אוורטון , ב- 1987 קובנטרי – טוטנהאם) בטלוויזיה הישראלית הציבורית באותן השעות בהן מתקיימים משחקי הליגה הלאומית והארצית בארץ – ישאירו את הצופים הישראליים הפוטנציאליים בבתיהם ליד מסך הטלוויזיה במקום לנהור למגרשים . כל הסבריי כי ממילא ערוץ הטלוויזיה הירדני מס' 6 של המלך ההאשמי חוסיין שהסיגנל שלו נקלט היטב בכל רחבי ישראל משדר ישיר באופן מסורתי מידי שנה בשנה את משחקי הגמר על הגביע האנגלי ומושך אליו המוני צופים – נדחה על ידיהם על הסף . חוק מס' 14 של התאחדות הכדורגל האירופית UEFA בימים הגן על התאחדות הכדורגל הישראלית ושמר על "שמיים סגורים" בפני יְבוּא סיגנל של שידורי טלוויזיה ישירים של משחקי כדורגל מאירופה לארץ . המו"מ והוויכוחים שלי עם חיים הברפלד ועזריקם מילצ'ן היו מַרִים . הם טענו כאמור כי השידורים הישירים מ- "וומבלי" של משחקי הגמר על הגביע האנגלי באותן השבתות ההן לפני שנות דור יפגעו בקבוצות הכדורגל הישראליות. שאול סווירי לעומתם היה פתוח קצת יותר. בסופו של דבר כמה פעמים הצלחתי ובכמה הזדמנויות נכשלתי . היום השמיים פתוחים לחלוטין . בעידן טכנולוגיית הטלוויזיה בכבלים ולוויינים בהם זורמים מאות ערוצי טלוויזיה מהעולם לישראל אי אפשר עוד לטמון את הראש בחול ולנהל מדיניות בת יענה ע"י החשכת מסכים . ברור לחלוטין שמשחקים מסוימים בליגות העל של ספרד , אנגליה , גרמניה , ואיטליה מציבים ב- 2013 דילמת איכות בפני צופי הכדורגל בישראל . יום אתמול משמש דוגמא מצוינת לצורך השוואה בין הכדורגל הישראלי לבין הכדורגל האירופי ובראשו השידור הישיר הזמין מספרד של המשחק ברצלונה נגד ריאל מדריד . אי אפשר להכריח את אוהד הכדורגל הישראלי לצעוד למגרש הפועל קריית שמונה כדי לצפות במשחק העלוב קריית שמונה – מכבי פ"ת 0 : 0 .במשחק הזה צפו 750 (שבע מאות וחמישים) אנשים . לא ניתן לצוות על אוהד הכדורגל הישראלי ללכת למגרש בשכונת התקווה כדי לראות את משחק הנפל בני יהודה – הפועל רעננה 0 : 0 . במשחק הזה צפו כ- 1100 (אלף ומאה) אנשים . בלתי אפשרי לכפות על אוהד הכדורגל הישראלי לרצות לראות את המשחק באצטדיון "גרונדמן" בו הביסה הפועל ת"א את רמת השרון 5 : 0 . רק 11000 (אחד עשר אלף) נכחו אתמול בחמשת משחקי ליגת העל של ישראל .

השידור הישיר אמש של ברצלונה – ריאל מדריד 2 : 1 עושה שמות בשידורי הכדורגל הישראליים מליגת העל שחושפים לא רק רמה ירודה אלא גם תמונות Video מכוערות רוויות פרסומות מסחריות בלתי שדירות מההיבט הטלוויזיוני מהמגרשים השונים . מוזר שכבוד השופטת גב' דליה דורנר נשיאת מועצת העיתונות איננה מתערבת בתופעה הבלתי מתקבלת הזאת בה ערוצי הטלוויזיה 5 בכבלים , 53 ו- 54 של חברת צ'ארלטון , וערוץ 1 הציבורי שוטפים את עיניהם של צופיהם בעל כורחם בכמויות בלתי מתקבלות של פרסומות מסחריות על המסך מזוויות צילום שונות . כאילו שהדבר ראוי וכאילו שהיה כאן מאז ומעולם . שידורי כדורגל העל מאירופה (לא כולם) הופכים למשוואה מתמטית בה שלושת פרשני ערוץ 5 בכבלים המופיעים בתוכנית "שער לשבת", גיא לוי, מוטי פשחצקי, עומרי אפק ובראשם המנחה שלה יונתן כהן מצטיירים כתינוקות של בני רבן . גיא לוי הוא המבוגר , המאופק , השקול והטוב מביניהם אך סך כל האולפן הזה של "שער השבת" הוא חיזיון ילדותי קטנוני . אין מילים לתאר זאת אחרת .

הערה 4 : ערוץ 10 – ערוץ הבית שלי מעסיק מפיקים , מתכננים , עיתונאים , ושדרנים ברמה גבוהה אך הרייטינג שלו משום מה לא נוסק .

rt 2 24 10 2013

טקסט מסמך (1) : יום חמישי – 24 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 19.45 ל- 22.30 שכוללת בתוכה את מדידת הרייטינג במגזר "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . מהדורת החדשות המרכזית המצוינת של ערוץ 10 בין 20.00 ל- 21.00 מביסה את מהדורת החדשות של ערוץ 1 אולם ניגפת בפני מהדורת החדשות של ערוץ 2 . בשעה 21.00 מתחיל בערוץ 10 השידור הישיר מהיכל הספורט ביד אליהו של משחק הכדורסל במחזור ה- 2 בית המוקדם מס' 4 ב- Euroleague מכבי ת"א – הכוכב האדום בלגראד בהובלת הצוות יורם ארבל ופיני גרשון . השידור הישיר מסתיים ב- 23.15 וגורף רייטינג קלוש באוכלוסייה היהודית ממוצע שנסב על  % 7.07 בלבד . השידור הישיר של מכבי ת"א נגד הכוכב האדום בלגראד 96 : 82 מביס לחלוטין את ערוץ 1 שנעלם כליל ממפת המדרוג ב- 21.00 , אולם ניגף קשות בפני ערוץ 2 . (באדיבות וועדת המדרוג) .  

rt 3 24 10 2013

טקסט מסמך (2) : יום חמישי – 24 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 22.15 ל- 24.59 שכוללת בתוכה את מדידת הרייטינג במגזר "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . בשעה 21.00 מתחיל בערוץ 10 השידור הישיר מהיכל הספורט ביד אליהו של משחק הכדורסל במחזור ה- 2 בית המוקדם מס' 4 ב- Euroleague מכבי ת"א – הכוכב האדום בלגראד בהובלת הצוות יורם ארבל ופיני גרשון . השידור הישיר מסתיים ב- 23.15 וגורף רייטינג קלוש באוכלוסייה היהודית ממוצע שנסב על  % 7.07 בלבד . השידור הישיר של מכבי ת"א נגד הכוכב האדום בלגראד 96 : 82 מביס לחלוטין את ערוץ 1 שנעלם כליל ממפת המדרוג ב- 21.00 , אולם ניגף קשות בפני ערוץ 2 .  (באדיבות וועדת המדרוג) .

ביום שישי – 25 באוקטובר 2013 . חוזרת התמונה ונשנית ביתר שאת . מהדורת החדשות "שישי" של ערוץ 10 בהובלת אַלוֹן בֵּן דָוִד וטָלִי מוֹרֶנוֹ ניגפת ע"י "יומן" של ערוץ 1 בהובלת אַיָילָה חַסוֹן ומובסת ע"י מהדורת החדשות של "אולפן שישי" של ערוץ 2 . הכתבה של טָלִי מוֹרֶנוֹ שעסקה בבחירתו של עיתונאי הטלוויזיה רפיק חלבי לראש מועצת דליית אל כרמל עסקה בליטוף ושבחים יתר על המידה במקום לדווח לציבור הצופים שלה מה הן הסיבות ומדוע נבלמה נסיקתו אל על של מנהל חטיבת החדשות רָפִיק חַלָבִּי בערוץ 1 הציבורי (עיתונאי ערני ובעל יכולות שמונה לתפקיד הרם ב- 1996 ע"י מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ) . למה נקטעה הקריירה שלו אם לא באיבה הרי באמצע שלה ,  והוא אולץ ו/או נאלץ לפרוש מהשידור הציבורי בטרם עת . זאת הייתה השאלה שהופנתה אלי בעקבות הכתבה ששודרה בערוץ 10 ע"י טָלִי מוֹרֶנוֹ אודות רָפִיק חַלָבִּי והנוסח שלה היה כלהלן : "אם הוא היה כל כך מוכשר וזכה לתשבחות בשידור הטלוויזיוני הציבורי כמנהל חטיבת החדשות מדוע לא המשיך הלאה…?" . הפניתי את השואלים לגב' טלי מורנו . עם סיום הכתבה "רפיק חלבי נבחר לראש המועצה החדשת של דליית אל כרמל" לחש אַלוֹן בֵּן דָוִד לאוזנה של טלי מורנו "נראה לי שזאת לא הייתה המילה האחרונה שלו" (רָפִיק חַלָבִּי היה פעם לפני כ- 17 שנים הבוס של אַלוֹן בֵּן דָוִד בחטיבת החדשות של ערוץ 1) וזאת השיבה לו ללא היסוס , "גם לפי דעתי" . את זאת עוד נראה. "שישי" ייחדה במהדורה פינה להומור סטירי . טלי מורנו הטילה את משימת הייצוג על מוטי קירשנבאום והפנתה אליו את תשומת לב הציבור ב- Lead in , כלהלן : "מוטי קירשנבאום שוקל ירידה" . ואז החל מופע Stand up קולני בן כ- 2 דקות של אבי הסטירה הטלוויזיונית במדינת ישראל . ברקע שלו רצו ההדגשים ועיקרי הטקסט של המלל שלו אולם הרייטינג של ערוץ 10 לא האמיר . ערוץ 10 שקוע בצרות כספיות וקיומיות . למנכ"ל רָפִי גִינַת צפויה עבודה רבה . חזון ערוץ 10 של סדר טלוויזיוני חדש בלילות שישי כשל והתנפץ , למרות ה- Promo היומרני ההוא בו גב' טלי מורנו נושאת עיניה לעבר האופק ב- Extreme Close Up בצילום של Super Slow Motion . הרייטינג הנמוך של חדשות ערוץ 10 בכלל ושל "שישי" בפרט בהשוואה לערוץ 2 מסכן עד למאוד את המשך קיומו . הרייטינג הדליל של ערוץ 10 שווה מחקר מפני שמדובר בחבורת עיתונאים ומפיקים רצינית ובעלת ניסיון שמאיישת את חברת החדשות ב- "בֵּית הוֶורֶד" בגבעתיים . משהו פה לא ברור ולא הגיוני . פער הרייטינג העצום בין ערוץ 2 ל- ערוץ 10 בתוכניות החדשות והאקטואליה איננו מוצדק ואיננו תואם כשבוחנים את המבנה הערכי והאיכותי של חברת החדשות של ערוץ 10 .

rt 1 25 10 2013

טקסט מסמך (3) : יום שישי – 25 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 19.45 ל- 22.30 שכוללת בתוכה את מדידת הרייטינג במגזר "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . "יומן" של ערוץ 1 הציבורי בהובלת גב' איילה חסון מנצח בין 20.00 ל- 21.30 את "שישי" של ערוץ 10 בהובלת אלון בן דוד וטלי מורנו (למעט ברבע שעה האחרונה בין 21.15 ל- 21.30) . אולם אולפן שישי של ערוץ 2 בהובלת דני קושמרו מביסה את מהדורות החדשות של ערוץ 1 וערוץ 10 , יחדיו וכל אחת לחוד . העסק הזה תמוה ונראה כחידה לא פתורה מפני שחברת החדשות של ערוץ 10 היא גוף עיתונאי ערכי , חרוץ , ובעל ניסיון . (באדיבות וועדת המדרוג) .

הערה 5 : העיתונאי עמיר פלג מ- "ידיעות אחרונות" הוא האחד שכמעט אין בלתו .

חובה לקרוא את המדור הוותיק של העיתונאי מר עמיר פלג בימי חמישי בשבוע, "פלג בחמישי" בעיתון "ידיעות אחרונות" . מדובר בעיתונאי מוכשר , עניו וצנוע , ואשר כותב היטב במקלדת חדה , שנונה , וחסכונית . הו – הו – הא , כמה שהוא יודע לכתוב היטב ומדויק . אנשים מסוגו של עמיר פלג שומרים על החברה ישראלית מניוון שרירים וסתימות עורקים . מפני שכתיבתו חריפה ואותה מידה הגונה ראוי העיתונאי עמיר פלג להערכה רבה . Masterpiece . מר עמיר פלג מקיים במשיכת קולמוס אחת את הסלוגן של רבי משה אבן עזרא , "אם הקיצור יספיק – האריכות שגיאה" , וגם את זו של השַדָּר המנוח רב המוניטין בעל היושר של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC האווארד קוסל שהעביר מסר בלתי נשכח בשעתו לכל אנשי הטלוויזיה בתבל באשר הם : "Tell it like it is" . הנה הטור המלא של מר עמיר פלג ב- "ידיעות אחרונות" כפי שכתב אותו לפני שלושה ימים בכמה נושאים. לקרוא , לגזור , ולשמור כפי שאנוכי עשיתי .

ראה "ידיעות אחרונות" מ- יום חמישי – 24 באוקטובר 2013 . "פלג בחמישי" . 

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 12). פוסט מס' 308. כל הזכויות שמורות.

מגיעות הרבה מאוד תגובות לבלוג הזה הקרוי yoashtvblog.co.il בכלל ולסדרת הפוסטים הנוגעים ל- "הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982" בפרט . ההפקה המורכבת והמסובכת ההיא של מונדיאל ספרד 1982 נושאת עמה מסע ארוך של הפקת לקחים בכל תחומי הטלוויזיה , טכנולוגיה , לוגיסטיקה , מנהיגות , דרך ארץ , דוגמא אישית , חזון , דבקות במשימה , יכולת ניהול מו"מ , ועוד , ועוד , ועוד . זאת הייתה בסך הכל ההפקה הבינלאומית השנייה שלי בה התנפצו לרסיסים רבים מהחלומות שלי . יוסף "טומי" לפיד אכזב אותי . עלי כעסתי הכי הרבה . הוא לא ידע , לא הבין , ולא הכיר את הדברים הכי בסיסיים בטלוויזיה בטכנולוגיה ושידור . הפקדת שתי שפות (עִברית ועַרבית) על אותו המיקרופון במונדיאל ספרד 1982 על פי צו של מנכ"ל רשות השידור הייתה מעשה איוולת שלא חזר על עצמו עוד לעולם . שידורם של 7 משחקים בלבד בשלב ששת הבתים המוקדמים מתוך סך של 36 משחקים היה טמטום ומעשה חלם . היו לי את כל האמצעים והכלים במונדיאל ספרד 1982 (שדרים + קווי שידור + לווייני תקשורת + פוטנציאל קבוע לשִריון עמדות שידור נוספות באצטדיונים השונים) על מנת להעביר כמות הרבה יותר גדולה של אינפורמציה למען הציבור בישראל, ולשדר אם לא את כל 36 המשחקים לפחות % 75 מהם. אם לא % 75 לפחות % 60. אם לא % 60 , שדר % 50 מהם . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד התיר לי לשדר בסופו של דבר 7 משחקים בלבד מתוך סך של 36 . מדובר היה במשימת כיסוי של רשת טלוויזיה ארצית את טורניר הכדורגל החשוב בעולם מונדיאל 1982 . שני המוסדות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית תחת ניהולו של טוביה סער ורשות השידור תחת מנכלותו של יוסף "טומי" לפיד אפילו לא קיימו מעולם בתום השידורים של ספרד 1982 שום פגישה לצורך הפקת לקחים והסקת מסקנות לקראת העתיד לבוא . אולי גם בגלל שאנוכי כמפקד כוחות השידור של הטלוויזיה בספרד נחתתי ב- 13 ביולי 1982 בנתב"ג עם שובי מספרד היישר למלחמת לבנון ה- 1 . אחד הלקחים העיקריים שלי מאותה ההפקה הבינלאומית ההיא של מונדיאל ספרד 1982 נוגע ליושרה האנושית . יש מה לדבר על זה . יושרה איננה כנראה ערך עליון שאמורה להיות מובנת מאליה בעיקר כשהיא נעה במשעול שעובר בסמוך וליד המיקרופון והמסך . הלקח העיקרי שלי מתבסס על ונובע מכל מיני כותרות מופרכות שהתפרסמו בעיתונות הישראלית בתום משימת השידורים של מונדיאל ספרד 1982, כמו זו האחת מהן שמופיעה למטה . כל עיתונאי הגון באשר הוא , עיתונאי בטלוויזיה , ברדיו , ו/או בעיתונות הכתובה חייב להצליב מידע כאשר הוא מקבל ידיעה כלשהי לידיו , גם אם הוא חושב שמדובר במקור בטוח של % 100. קטע העיתונות המופרך והבלתי ייאמן בנכונותו ומהימנותו , שהופיע בזמנו בעיתון הוותיק "חדשות הספורט" בחודש יולי של שנת 1982 "הצוות הישראלי בספרד היה גדול מה – BBC", ואשר צוטטו מפיו של אחד מאנשי משלחת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר סולומון "סולי" מוניר, ופורסמו בעיתון הספורט הנפוץ בעת ההיא "חדשות הספורט ע"י עיתונאי בעל מוניטין בשם אֵלִי עַזוּר – הוא לקח מַר בלתי נשכח ואסור שיישנה . מה זה הדבר הזה שאדם כלשהו גם הוא נמנה על המשלחת הישראלית למונדיאל ספרד 1982 הולך לעיתונאי כלשהו ומעביר לו אינפורמציה ונתונים מופרכים , והאיש מהצד השני מעניק לאותה האינפורמציה הקלוקלת והבלתי נכונה בעליל כותרת ראשית בעיתון שלו…???   

munir 2טקסט תמונה : יולי 1982 . העיתון "חדשות הספורט" . כותרת מופרכת מיסודה שהגה סולומון "סולי" מוניר שדר הטלוויזיה הישראלית בשפה הערבית במונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 , והעיתונאי אלי עזור אץ לפרסמה מבלי להצליב מידע ומבלי לבדוק את אמיתות הסיפור . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 7

טקסט מסמך : יולי 1982 . המאמר הנרחב כפי שהודפס ביומון – עיתון "חדשות הספורט" . שדר הטלוויזיה בשפה הערבית מר סולומון "סולי" מוניר מתראיין לכתב אלי עזור מ- "חדשות הספורט" , ומצהיר בפניו כלהלן : "הצוות הישראלי בספרד 1982 היה גדול מה- BBC" . עוד אינפורמציה פתטית ומופרכת לחלוטין . צוות ה- BBC הציבורי הבריטי במונדיאל ספרד 1982 מנה כמות גדולה של כוח אדם , 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים . לאחר שנבחרת אנגליה לא העפילה לסיבוב השני של הטורניר הוקטן הופחת הצוות של רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC ל- 79 אנשים . ראה בהמשך את הטלקס של ראש הצוות של ה- BBC  אלק וויקס אלי מ- 25 באוגוסט 1982 . הידיעה הלא נכונה הזאת פורסמה ע"י הכתב אלי עזור בעיתון "חדשות הספורט" מבלי שהוא ועורכיו יצליבו מידע עמי ויבררו אם הנתונים נכונים , וגרמה נזק תדמיתי . (ארכיון "חדשות הספורט" ובאדיבות הארכיונאי מר רוני דרור) 

הסקת המסקנות ברורה . אולם הלקח מהעיתונאות השלילית הזאת לא הופק מעולם . נקל לשער מה היה קורה בשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית ובתוככי רשות השידור אילו אלק וויקס (Alec Weeks) מה- BBC היה מסרב לשלוח לי את נתוני האמת של הרכב וגודל משלחת ה- BBC למונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . כיצד זה יכול עיתונאי בטלוויזיה הישראלית הציבורית לדווח לעיתונאי אחר מהעיתונות הכתובה כי צוות הטלוויזיה הישראלית במונדיאל ספרד 1982 היה גדול מה- BBC ? על איזה עובדות בדיוק הוא ביסס את המידע שלו בשעה שה- BBC נדרש להעביר בשידורים ישירים את כל משחקי שלוש נבחרות האיים הבריטיים אנגליה , סקוטלנד , וצפון אירלנד , שנטלו חלק בטורניר מונדיאל ספר 1982 לרבות כל 52 משחקי הטורניר ולרבות עשיית כתבות עיתונאיות – חדשותיות אודות צבע ו- אווירה ועל שחקני שלוש הנבחרות הבריטיות , ונבחרות אחרות – ע"י עשרת ציוותי ה- ENG שעמדו לרשותו במונדיאל ספרד 1982 . כיצד זה העיתונאי ב- "חדשות הספורט" שמקבל ידיעה מופרכת שכזאת לא מעלה בדעתו להעלות קושיות , לבדוק , לאמת , ולהצליב מֵידָע בטרם הוא מפרסם קשקוש שכזה ? צוות הטלוויזיה של ה- BBC במונדיאל ספרד 1982 כלל בשורותיו 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים . לאחר שנבחרת סקוטלנד כשלה להעפיל למשחקי הסיבוב השני (נבחרות אנגליה וצפון אירלנד כן העפילו) – הופחת הצוות מ- 129 ל- 75 (שבעים וחמישה אנשים) .

צריך להבין כי כל האינפורמציה המגוחכת הנ"ל שהופיעה בכותרות ראשיות בעיתון "חדשות הספורט" נודעה לי באיחור ובדיעבד מפני שבאותה העת נלחמתי בגזרת בירות בלבנון באוגדה של איציק מרדכי . הודעותיו הפתטיות של סולומון "סולי" מוניר לעיתונות יצרו בלבול והטילו לרגע דופי בהפקת מונדיאל ספרד 1982 באחריותי . לפתע נדרשתי להגן על האגפים שלי מבלי שאנוכי נמצא כלל בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים . באחת החופשות שלי מהמלחמה פניתי למר אָלֶק וִויקְס (Alec Weeks) בלונדון , ידיד אישי שלי ב- BBC , ומי ששימש ראש המשלחת של רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית של ה- BBC במונדיאל ספרד 1982 כדי שיספק לי את נתוני האמת הנכונים לגבי גודל המשלחת שלו בספרד 82' , הרכבה, ותפקודה . אָלֶק וִויקְס איש נאמן ויישר דרך נעתר לבקשתי ללא כל היסוס . הוא רק ביקש לשמור על האינפורמציה ב- טלקס (Telex) ההוא ש- שלח לי ב- 25 באוגוסט 1982 כ- "Highly Confidential" (סודית) . מכיוון שחלפו מאז יותר משנות דור , יותר מ- 33 (שלושים ושלוש) שנים , אני רשאי לפרסם את המידע ברשות הרבים . הטלקס המפורט הזה של אָלֶק וִויקְס (Alec Weeks) מפריך לחלוטין את האינפורמציה האבסורדית והמגוחכת שמסר השַדָּר בשפה הערבית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית סולומון "סולי" מוניר לעיתונאי "חדשות הספורט" מר אֵלִי עַזוּר . הטלקס מפרט את הרכב משלחת ה- BBC ותפקידי האנשים וציוותי השידור . הטלקס הזה של אלק וויקס מ- 25 באוגוסט 1982 מראה כי צוות הטלוויזיה של ה- BBC היה גדול פי 13 מהצוות הישראלי בספרד 1982 .

alec 1

טקסט מסמך : 25  באוגוסט 1982. זהו מסמך ה- Telex המקורי  ששלח לי אלק וויקס (Alec Weeks) ראש משלחת השידור של רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC  למונדיאל ספרד 1982. המסמך קובע כי משלחת ה- BBC למונדיאל ספרד 1982 מנתה 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים בשלב הראשון של המשחקים צומצמה ל- 79 (שבעים ותשעה) בשלב השני . המסמך הזה מפריך לחלוטין את דיווחו של השדר בשפה הערבית סולומון מוניר לעיתונות הישראלית , בו סיפר כי צוות הטלוויזיה הישראלית במונדיאל ספרד 1982 היה גדול מה- BBC . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

נקדימון "נקדי" רוגל היה אחוז תדהמה והמום לאחר שהצגתי בפניו את טלקס האינפורמציה של אלק וויקס (Alec Weeks) . "איזה סירחון הסריחו כאן כל מיני גורמים אינטרסנטיים" , מלמל לעצמו והוסיף , "הרי האינסטנציה הגבוהה ביותר בטלוויזיה , מנהל הטלוויזיה טוביה סער בעצמו שיבח את מבצע השידורים בראשותך" . המדינה הייתה כמרקחה בגלל אירועי מלחמת לבנון הראשונה וגם בשל הביצה העיתונאית בה טבלו רגליהם של שדרני רדיו "קול ישראל" במונדיאל ספרד 1982. העובדות האמיתיות של הצלחת הפקת שידורי ספרד 1982 בטלוויזיה הוצנעו מעין הציבור והתבטלו מפני הרכילויות העיתונאיות . אני עצמי שבתי ארצה מספרד 1982 ב- 13 ביולי 1982 והתגייסתי מייד למלחמה כקצין קרבי מבלי שהייתי יכול להַגֵן על עובדיי ועל עצמי . הבחישה והשמחה לאידה של רשות השידור עלתה על גדותיה . נוצרה אווירת לינץ' ציבורית נגד רדיו "קול ישראל" שהופנתה אוטומטית גם נגד הטלוויזיה הישראלית הציבורית , שני גופי שידור ציבוריים הכפופים לשררה ניהולית משותפת של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ידע את האמת ודחה מכל וכל את הביקורת על שידורי ספרד 1982 [2] "לדעתי הטלוויזיה הצליחה בשידוריה מספרד 1982 . אינני רואה טעם בביקורת על צוות עיתונאי וטכני שהצליח להעביר בשידורים ישירים ללא תקלות 25 משחקים , וזה בפני עצמו הישג לא מבוטל" , אמר והוסיף בקטע אחר בריאיון , "אנשי צוות הטלוויזיה ייצגו אותנו בכבוד ולא נפלו מרשתות טלוויזיה אחרות . הטלוויזיה עשתה עבודה גדולה . הביקורת הפנימית בתוך הבניין על המשדרים באה בעיקר מאלה שלא נסעו" . למרות כתב ההגנה הפומבי של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שררה אווירה קשה בציבור וגם בין כתליה של רשות השידור . הציבור ביקש לדעת מה קרה בדיוק עם משלחת רשות השידור בספרד 1982 . הוא לא הבחין בין ההפקה המצוינת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין הכושלת של רדיו "קול ישראל" , בה העזו אנשיה לשדר חלק מהמשחקים מחדרי השינה שלהם במלונות בהם שהו . הרֶפֶש שהוטל על הרדיו ניתז גם לעברה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . שבתי ממלחמת לבנון ה- 1 הביתה למשפחתי ולעבודה . 1982 הייתה שנת אובדן התמימות הטלוויזיונית שלי . הלקח שלי היה חד משמעי , אינך יכול לחלוק את אחריותך עם איש . ניווט וניהול שידורי הספורט בטלוויזיה אינם קטיף עגבניות ו/או קציר אספסת ותלתן לרפת בקיבוץ . אתה לבד . אין חֲבֵרִים ואין חֲבֵרוּת . יש אינטרסים . בעת טיפוח וקביעת מדיניות שידורים ארוכת טווח וכיסוי של האירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם שנשענים על ממון רב , טכנולוגיה מורכבת ויקרה , ומשאבי אנוש , עליך להיות חשדן כלפי ידידיך בעבודה בדיוק באותה מידת חשדנות שאתה חש כלפי המתחרים של , והקנאים והשונאים – מבית ומחוץ .

bbc

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . עמדת שידור ופרשנות נוספת של רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית הציבורית ה- BBC בפעולה באחד מהאצטדיונים במונדיאל ספרד 1982 (בנוסף על עמדת השידור המקובלת בכל אצטדיון באזור עמדות השידור הכללי) . משמאל המגיש ג'ימי היל (Jimmy Hill) ומימין המאמן הנודע בובי רובסון (Bobby Robson). (התמונה הזאת לקוחה מהספר המרתק ורב העניין שכתב אלק וויקס המנוח "Under Auntie's Skirts" והוענקה לי על ידו באדיבות . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC חוללה במונדיאל ספרד 1982 עבודה מקיפה ביותר . ראשית דבר היא העבירה בשידורים ישירים את כל 52 משחקי טורניר ספרד 1982 . מפני שצוות השידור הענק שלה כלל 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים , הייתה הרשת מסוגל לטפל נכון , מהר , ויעיל בכל המשימות העיתונאיות שניצבו בפניה .

סוף הפוסט רשימה מס' 12 . ראה המשך בפוסט הבא , "הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982" , רשימה מס' 13 . כל הזכויות שמורות .

סוף הפוסט מס' 308. 

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 11). פוסט מס' 307. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 307 : הועלה לאוויר בערב יום שישי – 25 באוקטובר 2013

—————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : ריאיון בגלי צה"ל של מר רזי ברקאי עם השר להגנת העורף גלעד ארדן.

הריאיון החשוב שערך לפני כמה ימים מר רזי ברקאי בתוכניתו "מה בוער" ברדיו גלי צה"ל עם השר גלעד ארדן האחראי על הגנת העורף בנושא רעידות אדמה קטלניות בעלות פוטנציאל להרעיד ולזעזע חלקים שונים במדינת ישראל – לא מוצה עד תום ולא נאמרה בו כל האמת המרה . רזי ברקאי חשף שר מבולבל אולם לא היה נוקב מספיק כדי להתווכח ולהעמיד אותו על חומרת המצב האמיתי כשתתחולל רעידת אדמה כזאת . מדינת ישראל הייתה חייבת להעביר כבר מ- מזמן את חוק תמ"א 38 . הדרך היחידה לנסות למנוע ולהפחית מחומרת הרעידה הקטלנית העתידית שתתרחש בבוא העת במגינת ישראל היא לחזק את יסודות הבניינים בעיר לבטח אלה הישנים שנבנו על עמודים . לא עוביים חשוב . חשוב חיבורם ליחידה אחת מתחת לפני הקרקע ו/או מעליה . בתי עמודים הם הראשונים להיפגע , התנדנד ולהתמוטט כמגדל קלפים .

הערה 4 : תוכנית הרדיו בגלי צה"ל "מצד שני" בהגשת יועז הנדל וסופי עובדיה

שני מגישי רדיו גל צה"ל ד"ר יוֹעָז הֶנְדֶל ומר סֶפִי עוֹבַדְיָה העלו בתוכנית האקטואליה שלהם "מצד שני" היום (יום חמישי – 24 באוקטובר 2013) בין 11.00 ל- 12.00 את שר המשפטים לשעבר מר דניאל פרידמן לשיחת – ריאיון שגם שעת דיון לא תספיק . בחלוף רגע בעוד האיש המבריק הזה דניאל פרידמן מפתח ונושא את טיעוניו הודיע לו ספי עובדיה בקולו הצפצפני כי זמן השיחה אזל ותם לו . זאת לא הפעם הראשונה ברדיו גלי צה"ל בה עורכי ומגישי תוכניות החדשות והאקטואליה טועים לחלוטין בחישובי הזמן . ברור שיש התפתחויות בלתי צפויות בשיחות שמקיימים שני הצדדים , ולפי כך ישנן חריגות , ולא תמיד ניתן לעמוד עם Stopper ביד . טוב היה עושה העורך של יוֹעָז הֶנְדֶל וסֶפִי עוֹבַדְיָה לוּ לא היה מעלה כלל לשידור את דניאל פרידמן (למרות שתמיד מרתק להקשיב לאיש הפורה והלא שגרתי הזה) ומתנצל לא On air , אלא Off air .

הערה 5 : תוכנית "כלבוטק" של רפי גינת .

תוכנית "כלבוטק" האחרונה (שלשום יום שלישי – 22 באוקטובר 2013) בעריכה והגשה של מנכ"ל ערוץ 10 רפי גינת שעסקה בחקר איכות המים שמספקים דודי השמש לבתי האב במדינת ישראל – הייתה חשובה . למעשה אחת החשובות ביותר בתולדות תוכנית הטלוויזיה הוותיקה הזאת שעוסקת בצרכנות . "כלבוטק" של מר רפי גינת מהווה בדק בית חיוני ביותר ורלוואנטית לכל אזרח בארץ . תוכנית טלוויזיה ציבורית בעלת חשיבות יֶתֶּר בגלל מציאות חייהם של המון אזרחים קשי יום במדינה שרוויה ב- פארטאץ' , חאפ – לאפ , חובבנות , תכנון לקוי , רמאות , ואי עמידה בתקן . מעשים שבשגרה על חשבון הבריאות והכסף של כל תושב . רפי גינת משמש במידה רבה כלב שמירה שמגן במשך שנים רבות על הציבור מפני שרלטנים שתוחבים את היד לכיסו של האזרח הקטן מבלי להעניק לו תמורה של ממש . מן ההיבט הזה הוא ראוי להערכה רבה .

הערה 6 : השידור הישיר של ערוץ 10 את משחק ה- Euroleague  בכדורסל מכבי ת"א – הכוכב האדום בלגראד 96 : 82 .

השידור הישיר של ערוץ 10 מכבי ת"א – הכוכב האדום בלגראד  96 : 82 אמש (יום חמישי – 24 באוקטובר 2013) מהיכל הספורט ביד אליהו במסגרת המחזור השני בבית מס' 4 המוקדם ב- Euroleague היה רוטיני כמו המשחק . הבימאי ראובן "רוביק" פודגור , העורך משה סגל , והמפיק רונן רץ מילאו את תפקידם כראוי כמו גם השדר יורם ארבל והפרשן שלו פיני גרשון . לא המצלמות ולא אובייקט הצילום – הבריקו . משחק מונוטוני בו חטפה מכבי ת"א במחצית השנייה 50 נקודות . הניצחון הזה של מכבי ת"א ייזכר על ידי בשל 15 שלשות של שחקניה מתוך 28 זריקות (% 53.57) . יכולת הצליפה של מכבי ת"א עלתה לאין ערוך על זאת של הסרבים והיא זאת שעשתה את ההבדל . למרות שהפרשן אריה מליניאק במאמר הניתוח המקדמי שלו "אין היררכיה , יש אילתורים" אתמול בבוקר ב- "ידיעות אחרונות" (יום חמישי – 24 באוקטובר 2013) הזהיר והילל בטרם המשחק את יכולת הקליעה המשולשת של שחקני הכוכב האדום בלגראד , יותר מ- % 40 , במשחק ההפסד הביתי בבלגראד במחזור הראשון בשבוע שעבר לקובאן . פיני גרשון הוא קופירייטר . זה כבר ידוע . אתמול הדגיש את חולשתה של מכבי ת"א בהגנה בסמוך לסל שלה באזור ה- 3 שניות כששלף משרוולו : "הצבע של מכבי ת"א נראה כמו מעבר חציה" . פיני גרשון הוא פרשן כדורסל מצוין שצריך להיזהר משימוש יתר בשפת רחוב וגם במונחי כדורסל באנגלית . כשהוא משתמש בניתוח שלו במונח "Low post" גם אנשים שקרובים למשחק הכדורסל לא מבינים תמיד על מה הוא מדבר ולמה הוא מתכוון . הוא איננו פרשן פרטי של הבראנז'ה . פרשן הכדורסל המצטיין של "ישראל היום" מר אלי סהר אוכל , ישן , וחולם כדורסל . במאמר הפרשנות שלו "יריבה בהזמנה" הבוקר בעיתונו אודות המשחק אמש מכבי ת"א – הכוכב האדום בלגראד 96 : 82 , ניתח בכישרון את יכולת משחקו של הענק הסרבי בובאן מריאנוביץ' שמתנשא לקומה של 2.22 מ' ואת הפוטנציאל הטמון בגובהו העצום אולם בינתיים בלתי מנוצל דיו . "בובאן מריאנוביץ' לא יכול לשמור על עץ , גם לא בימי שלכת" , פוסק אלי סהר ומוסיף , "שון ג'יימס וסופוקליס שחורציאניטיס קלעו עליו ביחד 26 נקודות" , ופוגע בול . מכבי ת"א נראית לי קבוצה טובה יותר מזו של אשתקד , אולם אלי סהר צודק שהקבוצה הסרבית אמש הייתה כמו יריבה בהזמנה .

הערה 7 :  מאמר הטלוויזיה של גב' נטע אלכסנדר הבוקר בעיתון "הארץ" "למה הדבר דומה ?"

מאמר הטלוויזיה של גב' נטע אלכסנדר הבוקר בעיתון "הארץ" "למה הדבר דומה ?" – לא מדויק , כוללני מידי , ובסופו של דבר כושל . נטע אלכסנדר רושמת בקטע המסכם כלהלן : "…במילים אחרות , את החדשות שלנו אנחנו אוהבים לקבל מנשים שקל לגברים לפנטז עליהן…". הגדרה רכלנית וקביעה מטופשת, לא בדוקה , לא מנומקת ומוסברת , ולא נתמכת ע"י עובדות ו/או סקר סטטיסטי . זאת השערה מגוחכת של רכילאית שעשתה לעצמה חיים קלים והביאה את גדי סוקניק כאסמכתא רדודה . מי זה גדי סוקניק ואיזה נעליים . אפשר לחשוב שמדובר באלוהי הטלוויזיה . בנות זוגו של גדע סוקניק בהגשת מהדורת החדשות בערוץ 2 בזמנו גב' מיקי חיימוביץ' וגב' יונית לוי האפילו עליו לא בגלל האסתטיות אלא מפני שהיו שדרניות רהוטות טובות יותר ממנו . מה הקשר כאן עם לפנטז ? הצבתה של תמר איש שלום כמגישה יחידה ומובילה של מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 (במקום מיקי חיימוביץ') היא החלטה טלוויזיונית הולמת ובמידה רבה מרחיקת לכת מפני שלפני שנתיים ימים נחשבה תמר איש שלום לטירונית ואשת טלוויזיה אנונימית . צפוי לה לתמר איש שלום עתיד טלוויזיוני מזהיר . החלטה דרמטית שדומה ומקבילה לזאת שקיבלו מנהל החדשות רפיק חלבי ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בשעתו באוגוסט 1997 המציבה בכֵּס הגשת "מבט" את גב' גאולה אבן (אז בת 25) כמגישה מובילה יחידה במקום חיים יבין שפרש לעשות לביתו בערוץ 2 (כעבור חודשים ספורים חזר אותו חיים יבין עם הזנב בין הרגליים למכורתו בערוץ 1) . ההחלטה למנות את גאולה אבן בקיץ 1997למגישה ראשית של מהדורות "מבט" הייתה בעת ההיא חסרת תקדים . גְאוּלָה אֶבֶן איננה כוכבת קולנוע כמו שרון סטון ו/או סילבאנה מנגאנו והיא גם לא צריכה להיות כזאת , אולם היא נאה ואסתטית , ורהוטה וסמכותית . וחשוב מכל היא מוכשרת ובעלת סמכות לשמש כקריינית ושדרנית שמעבירה אינפורמציה ומתווכת באמצעות המסך הקטן בין המְצִיאוּת לבין צופי הטלוויזיה בסלון ביתם . אלוהי הטבע העניק לתָּמָר אִיש שָלוֹם מתת . היא גם אישה יפה על המסך וגם אשת טלוויזיה נבונה , אך אין זה אומר על פי קביעתה המטופשת של גב' נטע אלכסנדר "…כי אנחנו אוהבים לקבל מנשים שקל לגברים לפנטז עליהן…" . קשקוש בגרוש . מדע הטלוויזיה מתייחס בכובד ראש ובקפדנות יתירה לנושא של בחירת מתווכים ראויים ומתאימים בעלי סמכות עיתונאית . עליהם להיות בעלי קול נעים ורהוט וגם בעלי חזות אסתטית בעת הופעתם על מסך הטלוויזיה . השדרניות והשדרנים הללו הם אלה שמתייצבים בין הרֵיאָלְיָה לבין קהל הטלוויזיה וממחישים אותה לציבור . אך מכאן להרחיק לכת ולהתבונן בשם כל הגברים מזווית סקסיסטית בעניין בחירת נשים נאות להגשת חדשות בטלוויזיה כפי שעושה זאת גב' נטע אלכסנדר – הטווח הוא עצום . ב- 1976 החליטו מנהלי רשת הטלוויזיה האמריקנית ליאונארד גולדנסון (Leonard Goldenson) ופרד פירס (Fred Pierce) לצרף את גב' ברברה וולטרס (Barbara Walters) כמגישת מהדורת החדשות הארצית של הרשת לצדו של מר הארי ריזונר (Harry Risoner) בשל היותה עיתונאית נבונה ולא בגלל חזותה האסתטית כדי שהגברים יפנטזו עליה . כנ"ל עניין בחירתה של גב' דאייאן סוייר (Diane Sawyer) ב- 1989 למגישת מהדורת החדשות הארצית ב- ABC בזמן צפייה ראשי בצמד יחדיו עם מר סם דונלדסון (Sam Donaldson) . בחזרה למחוזותינו . גב' מירי נבו היא מגישת חדשות ניאותה בערוץ 5 בכבלים . היא איננה שדרנית Play by play אולם היא Representative סמכותית ורהוטה בעלת חזות נאה באולפן ואתה מאמין לה ולאינפורמציה שהיא מעבירה אליך . מי מדבר כאן בכלל על פינטוז . הטלוויזיה באשר היא כמדיה לתקשורת המונים דורשת ראשית דבר מהימנות עיתונאית אולם מעניקה יתרון לבני אדם נאים ואסתטיים שמתייצבים בחלון הראווה הראשי שלה . וזה בסדר גמור . גְאוּלָה אֶבֶן , מִיקִי חַיִימוֹבִיץ' , יוֹנִית לֵוִי , ותָּמָר אִיש שָלוֹם הן שדרניות טלוויזיה מוכשרות , אמינות , ומהימנות שהציבור רוחש להן הערכה , לא בגלל חזותן אלא בגלל מיומנותן . כל צופה טלוויזיה ישראלי התמלא גאווה כשראה לא מכבר את גב' יונית לוי מראיינת בכישרון ובמיומנות באנגלית מצוינת ומיטבית את נשיא ארה"ב ברק אובמה . לבו של כל צופה טלוויזיה גואה כשהוא רואה מידי ערב את גב' תָּמָר אִיש שָלוֹם מובילה בתבונה את מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 ומראיינת בעברית (ובאנגלית מצוינת ומיטבית כשצריך) את המרואיינים שלה בארץ ובחו"ל ללא מורא וללא משוא פנים . פוטוגניות עוד לא קלקלה לאף אחד ולאף אחת את הקריירה אולם אין לכך דבר עם פינטוז . המאמר של גב' נטע אלכסנדר "למה הדבר דומה" (יום שישי –  25 באוקטובר 2013 במוסף "הארץ") והסקת המסקנה שלה בתומו , ולהלן הציטוט , "…במילים אחרות , את החדשות שלנו אנחנו אוהבים לקבל מנשים שקל לגברים לפנטז עליהן…" - הם דברים לא רק לא נכונים וכלל לא מדויקים , הם במידה רבה חולניים .

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 11). פוסט מס' 307. כל הזכויות שמורות. 

סיקור מלחמת לבנון ה- 1 והפקת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית (11.7.1982 – 13.6.1982) היוו את גולת הכותרת הבינלאומית של מנכ"ל רשות השידור בוטה , חכם , וחסר ניסיון יוסף "טומי" לפיד . יוסף "טומי" לפיד ז"ל שימש מנכ"ל רשות השידור במשך חמש שנים בין 1979 ל- 1984. מינויו לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור ב- 1 באפריל 1979 ע"י ממשלת מנחם בגין ועל פי המלצת השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור זבולון המר ז"ל לוּווּ בהתחלות קשות ומחלוקות רבות שהיו מנת חלקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשלוש השנים הראשונות של ניהולו . במשך הזמן הן הכילו תמורות  גדולות ובצדם לקחים  חשובים . בשלוש השנים האלה 1982 – 1979 חוויתי יחדיו עם המנכ"ל שלי את המהלכים שהובילו לקראת הפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת מוסקבה 1980 ואת אלה של משחקי גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982. שני מבצעי השידורים הישירים הללו בשני האירועים הבינלאומיים הגדולים ב- 1980 ו- 1982 הניבו תקדימים חשובים לעתיד לבוא . 

1. מבצע שידורי ספרד 1982 יוצא לדרך בעיצומה של מלחמת לבנון ה- 1 .

2. כישלון מביך של הפקת רדיו "קול ישראל" הוותיק במונדיאל ספרד 1982 . מדובר ב- עיתונאות מסוכנת ורברבנית , עלובה , ורדודה שמפגינים שלושת השדרנים גדעון הוד, דני דבורין , ורמי יצהר .

3. נכשל כליל הרעיון של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל של מיסוד מיקרופון משותף הנוגע לשידור בשתי שפות עִברית ועַרבית  את משחקי מונדיאל ספרד 1982 .

4. מוסד פרשנות הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל ספרד 1982 . מרדכי שפיגלר הוא כדורגלן רב מוניטין אך פרשן טריביאלי לא מעניין ולא חשוב שהחמיץ את ההזדמנות להשפיע על איכות המיקרופון הטלוויזיוני . 

החלטתו של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד להטיס את שַדָּר הספורט בשפה הערבית סולומון "סוֹלִי" מוניר מישראל לספרד רק כדי לשדֵר Off tube מהמוניטור ב- IBC במדריד לצופיו בארץ , הרתיחה וקוממה אותי עד למאוד . לא היה דבר מגוחך מזה . לא יכולתי להתאפק . בטרם צאתי למסע הטלוויזיוני הממושך המורכב והמסובך והמרוחק ההוא במונדיאל ספרד 1982 נתתי ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לדעת שוב מה אנוכי חושב עליו : "אילולא היכרתיך – הייתי מתעב אותך" , אמרתי לו . הוא לא איחר להשיב לי , "אל תלמד אותי כיצד לנהל את רשות השידור".

בבוקרו של יום ראשון  6 ביוני 1982 טסתי למדריד . החל מבצע שידורי גביע העולם בכדורגל של ספרד 82' והחל גם מבצע "שלום הגליל" . צה"ל נכנס ללבנון . אמנון ברקאי אז עובד ש.ת. (Free lancer) במחלקת הספורט גויס למלחמה . הוא שירת במלחמה כשִריוֹנֶר בצוות טנק .  אורי לוי קיבל צו 8 , גם רמי ווייץ התחייל . מעטים מאנשי מחלקת הספורט לא גויסו . אורלי יניב הגישה את המשדרים באולפן גביע העולם בירושלים . את דני לבנשטיין מיניתי למגיש – מנחֶה לידה .

yoash 1

טקסט תמונה :  מאי 1982 . חודש לפני תחילת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . אנוכי יחדיו עם אורלי יניב מגישת שידורי הספורט ושידורי ספרד 1982 . הערכתי אותה ואהבתי אותה . מגישת טלוויזיה רהוטה שהקדימה את זמנה . כוכבת טלוויזיה שעונה ב- בהא הידיעה על ההגדרה ויחד עם זה אישה צנועה שדרכיה היו דרכי ענווה . פיגורה טלוויזיונית בלתי נשכחת עבורי . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

yoash 2

טקסט מסמך : 4 ביוני 1982 . יממה בטרם טיסתי למדריד לניהול שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של משחקי מונדיאל ספרד 1982 אני מעניק ריאיון לעיתונאי מר מוטי בסוק מ- "על המשמר" אודות העיקרון החשוב של שידורי הספורט מעמדות שידור באצטדיונים – בארץ ובעולם . (ארכיון "על המשמר" ובאדיבות "בית אריאלה" בתל אביב) .

יוסף "טומי" לפיד טלפן אלי למשרד ב- IBC במדריד , וחיווה את דעתו על אולפן המונדיאל בירושלים , כלהלן : "האולפן עובד נכון והתקצירים הם תשובה עיתונאית מוחצת לנוכחות הטלוויזיונית הדלה שלנו בשלב הראשון של המשחקים . אורלי יניב פשוט מצוינת , אך היית חייב למנות לתפקיד המרכזי הזה של מגיש – מנחה באולפן הכדורגל בירושלים לצדה מישהו טוב יותר מדני לבנשטיין . את שידורי הכדורגל האלה צריך להוביל אדם שיודע גם לחייך מעת לעת , ולא דני לבנשטיין היבשושי , חמור הסבר , חסר לחלוטין חוש ההומור וקסם אישי . הוא איננו אישיות טלוויזיונית" , והוסיף , "אני רוצה להחליף אותו במישהו אחר כריזמטי יותר , הרי מדובר בטלוויזיה" , אמר . "אל תיגע בו" , השבתי . יוסף "טומי" לפיד נענה לי ולא הזיז אותו מתפקידו . עורך המשדרים בארץ היה איציק גליקסברג , ובימאי האולפן שימש יואב פלג .

הטלפון הראשון שעשיתי מייד עם הגיעי למדריד היה דווקא לכתב – התחקירן המצטיין של הטלוויזיה הישראלית הציבורית יָרִין קִימוֹר שכבר לא היה אז איש מחלקת הספורט . נתתי לו אור ירוק להכין סרט דוקומנטארי בן תשעים דקות, שנושאו, "עשור לרצח י"א הספורטאים באולימפיאדת הדמים של מינכן 1972" . יעד השידור נקבע לתחילת ספטמבר 1982 . נותרו לו שלושה חודשים להפיק את התוכנית . ליאיר אלוני מנהל סרטי תעודה בימים ההם והבוס של יָרִין קִימוֹר לא היה כסף לממן את הסרט החשוב . הודעתי לו כי מחלקת הספורט תישא בעלות התקציבית של העשייה . כרגיל כל דבר בטלוויזיה מתחיל ונגמר בכֶּסֶף . ירין קימור שהיה פעם גבר יפה תואר הפך כבר ב- 1982 לאיש גדל מידות עתיר קילוגרמים מיותרים רבים . כשנפרדנו , הבטיח לי , "יואש , כשתחזור מספרד תמצא ירין קימור אחר הרבה יותר קַל" , והוסיף , "אתה עוד תראה" .

מָנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ (Manolo Romero) נענה מייד לבקשתי ולבקשת רשתות קטנות נוספות ב- EBU (איגוד השידור האירופי) לערוך תקציר יומי של המשחקים בשלב הראשון . לנו היה נימוק מֵקל . הסברתי לו שבארץ מתנהלת מלחמה , ואנחנו משדרים ישיר רק שבעה משחקים מתוך השלושים ושישה בשלב המוקדם של מונדיאל ספרד 1982 . אין לנו אישור תקציבי להקליט את עשרים ותשעה הנותרים בירושלים . מרבית רשתות הטלוויזיה הציבוריות המאוגדות ב- EBU  שידרו ישיר את כל משחקי השלב הראשון והקליטו אותם כמובן בתחנת האם שלהן , ועל כן יכלו לשָדֵר את תקצירי המשחקים לצופיהם בכוחות עצמן . החלטתו הביצועית של מנולו רומרו וכושר התִּמְרוּן הטכנולוגי של הבלגי אֶטְיֶין הֶרְצֶנְס (Etienne Hertsens) מהנדס תקשורת הלוויינים הראשי של ה- EBU במונדיאל ספרד 1982 ששהה במדריד , למען רשות השידור הישראלית , היוּ לי לעזרה גדולה . שניהם אִפשרוּ לי לשַדֵּר מידי יום באחת עשרה ושלושים בלילה ממשרד ההפקה והשידורים במדריד לירושלים תקציר יומי מוקלט מסכֵּם בן כעֶשֶר – שְתֵּיים עשרֶה דקות של משחקי המונדיאל שלא שודרו והועברו ארצה . התקציר כלל את הקטעים הנבחרים והשערים ממשחקי היום לרבות ההילוכים החוזרים , לטובת אותם הצופים בישראל שהחמיצו את השידורים הישירים שלנו ו/או את המשחקים האחרים שיוסף "טומי" לפיד וטוביה סער חשבו שהם לא נחוצים ולא הִירשוּ לי לשדרם ארצה . רבים מצופי הטלוויזיה הישראלית ואוהדי הכדורגל של ספרד 1982 היו חיילים מגויסים בשירות מילואים לאורך הגבול הצפוני ובלבנון (בשל מלחמת לבנון הראשונה) , מצאו דרכי אִלתור להציב מוניטורים בחזית כדי לצפות בשידורי המונדיאל .

שרר פער גדול איכותית וכמותית בין תפישת השידור הטלוויזיונית של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד את מונדיאל ספרד 1982 לבין המנכ"לים האחרים של רשתות הטלוויזיה הציבורית באיגוד השידור האירופי ה-  EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) . הם המנכ"לים באירופה רצו את המאכסימום – הוא מנכ"ל רשות השידור הישראלית עשה את המינימום . שידרנו ישיר רק 7 משחקים מתוך ה- 36 בשלב המוקדם  (כ- % 19.5) למרות שזכויות השידורים של המפעל היו נכס בלעדי אקסקלוסיבי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . ההחלטה המינימאלית הזאת התקבלה עוד לפני פרוץ מלחמת לבנון ה- 1 .

הקוֹד הטכני של ביצוע שידורי התקצירים הקצרצרים שאורכם פחות מרבע שעה היה מסורבל אך ערכם לצופים בישראל היה חשוב . רשות השידור מנעה מהם לראות בשידורים ישירים את מסת המשחקים הגדולה שתכננתי עבורם והייתה נחלתו של כל צופה טלוויזיה באירופה . שידרנו ישיר בהיקף מלא רק 25 משחקים מתוך ס"ה 52 משחקי טורניר ספרד 82' . פחות מ- % 50 . סיגנל השידור עשה דרך ארוכה ונפתלת מספרד לישראל . מנואל "מנולו" רומרו עשה מאמץ גדול לשלוח  Feed מיוחד של תקציר ה- Multilateral (חומר שידור רב משתתפים) ששודר מחדר ה- Dispatch העולמי (הפצת השידור) המיוחד של הטלוויזיה הספרדית הציבורית RTVE במרכז הישן שלה בפְּרָדוֹ דֶל רֵיי (Prado Del Rey) בכיוון טוֹרֶה אֶסְפַּנְיָה (Torre Espania) מרכז השידורים החדש של RTVE ולמשרד שלנו ובמקביל גם לחדר ה- Dispatch של ה- EBU בראשותו של הבלגי אטיין הרצנס . משם נשלח סיגנל השידור הזה במיקרוגל קרקעי לתחנת הקרקע הצרפתית ברסניי (Berceney) והועלה ע"י הצרפתים בכיוון שני הלוויינים ה- Primary  ו- Major האטלנטיים A.O.R. (ראשי תיבות של Atlantic Ocean Regency) אליהם הייתה מחוברת תחנת הקרקע שלנו בעמק האלה .

אנשי "בֶּזֶק" בעמק האלה היוו את החוליה האחרונה (החזקה) בהעברת סיגנל השידורים מהאִצטדיונים ברחבי ספרד לבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית ברוממה . דרך מפותלת בת אלפי קילומטרים ומלאה מהמורות שצריך היה לדעת כיצד לנָוֵוט את השידור עליה . עוֹל שידור התקצירים בשלב המוקדם של המשחקים בבתים (נעשה Off  Tube ישיר מהמוניטורים הממוקמים במשרד ההפקה והשידורים שלנו ב- IBC במדריד) הוטל לחילופין על אחד משלושת השדרים שהיה פנוי וחופשי ממשימת השידור הישיר באותו היום , והתחלק שווה בשווה (פחות או יותר) בין יורם ארבל , נסים קיוויתי , או רפי גינת .

spain 1

טקסט תמונה :  חודש יוני של שנת 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. זהו משרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC  במדריד. רפי גינת מחזיק בידו את מיקרופון "השפתיים" (מכונה Lip  Microphone) שהכין מבעוד מועד מהנדס הקול והתקשורת מיכה לויירר ומשדר את אחד מהתקצירים הלֵילִיים בני כ-  15 דקות בשיטת OFF TUBE ממשרד ההפקה שלנו במדריד בשלב המוקדם של המשחקים . התקצירים הליליים (מידי לילה) כללו את ה- Highlights והשערים של משחקי אותו היום בטורניר שלא הועברו בשידורים ישירים לישראל . רפי גינת היה איש צוות ממושמע, התנהג למופת, ועשה את המוטל עליו בדייקנות מקצועית. משימת שידור התקצירים הוטלה לסירוגין על יורם ארבל , נסים קיוויתי , ורפי גינת . היוזמה הברוכה התאפשרה הודות לשני אנשים : מהנדס הטלוויזיה הספרדי מנואל "מנולו" רומרו (Manolo Romero) מי שהיה המנהל והמפיק הראשי ( Chief Executive Producer ) של RTVE  (ראשי תיבות של Radio Television Espania) ושל קצין תקשורת הלוויינים של ה- EBU  הבלגי המחונן אטיין הרצנס (Etienne Hertsens) .

משמאל , זהו מפקח הקול והתקשורת מיכה לויירר שמאזין ומפקח על האיכות הקולית של השידור שמבצע רפי גינת . (תיעוד וצילום יואש אלרואי  . ארכיון יואש אלרואי) .

שלושת השַדָּרִים לא היו עסוקים יתר על המידה בשלב הראשון של המשחקים . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הקציב מנת שידורים ישירים רק של  7 משחקים מתוך ה- 36 בשלב ששת הבתים המוקדמים . בסביבות חצות הלֵיל שודר כבר התקציר היומי בירושלים ליותר ממיליון צופי טלוויזיה בישראל , רבים מהם חיילי צה"ל בשירות סדיר ומילואים הנוטלים חלק במלחמת לבנון ה- 1 הצופים בשידורים באמצעות מקלטי טלוויזיה מאולתרים . שידור התקצירים ממגדל "טוֹרֶה-אֶסְפַּנְיָה" היה הפתרון העיתונאי החדשותי היחיד , המהיר ביותר , והזוֹל ביותר כדי להביא את  ה- Highlights של משחקי היום והשערים הביתה . לוּלֵא תרומתו ועזרתו האישית של מנולו רומרו שעקף את הבירוקרטיה הספרדית , גם את זה לא ניתן היה לעשות . נוכחותי במדריד וקשרי האישיים אִפשרו לי לעקוב מקרוב אחרי מהירות הביצוע של התקשורת הלוויינית במונדיאל של ספרד 1982 מספרד לישראל . התקשורת הלוויינית הנוכחית במִפעל הכדורגל של ספרד 1982 הייתה איתנה ויציבה לאין ערוך יותר בהשוואה לזאת שהייתה מנת חלקנו ארבע שנים קודם לכן במונדיאל הקודם בארגנטינה 1978 בעת שהותי אז בבואנוס איירס . מצבנו היה טוב בהרבה עכשיו . תחנת הקרקע הישראלית לתקשורת לוויינים בעמק האלה הייתה מצוידת ב- 1982 באנטנות – צלחות נוספות , והייתה מסוגלת להתחבר ללוויינים האטלנטיים ה- Primary וה- Major , ובמקביל גם לשני הלוויינים ההודיים I.O.R. ה- "Primary 4f6"  והרזרבה שלוֹ שכונה בז'רגון של התעשייה , "Reserve 4af3" . גם האנשים שלנו בארץ ובראשם מהנדס התקשורת הבינלאומית של "בֶּזֶק" גבריאל שֶקֶל , מנהל תחנת הקרקע בעמק האלה אברהם – יצחק נָגֶל ואנשיו , וקצין תקשורת הלוויינים של הטלוויזיה הישראלית זאב שטוקהיים , היו עכשיו מנוסים יותר והבינו היטב כיצד פועלת מערכת התקשורת הלוויינית הבינלאומית הסבוכה וכיצד יש לנתב את ה- Bookings (הזמנות הלוויין שלי) בצורה המהירה והיעילה ביותר . תחנת הקרקע הספרדית בבואיטראגו (Buitrago – מוקמה ליד מדריד) ששירתה את שידורי מונדיאל 1882 הייתה מהמודרניות ביותר באירופה ובעלת אופציות תקשורתיות רבות . לא צפיתי עכשיו לבעיות תקשורת מיוחדות במינן .

בינתיים שוּחרר אורי לוי מהשירות הצבאי במלחמת לבנון והגיע למדריד לסייע לי . נישקתי וחיבקתי אותו בשדה התעופה הבינלאומי של מדריד כשבאתי לקבל את פניו שם . כל כך חיכיתי וציפיתי לבואו . האווירה בצוותי השידור שלנו בספרד 82' הייתה עגומה ועצובה בגלל המלחמה . השידורים הישירים והתקצירים נכנסו לרוֹטינה וההפקה התנהלה נכון ועל מי מנוחות . RTVE עשתה עבודה יסודית במשך שנים והייתה ראויה להערכה . הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותו של טוביה סער עברה בשל מלחמת לבנון ה- 1 לשַדֵר סביב השעון , 24 שעות ביממה , והמנכ"ל יוסף "טומי" לפיד החליט להפסיק את מחיקת הצבע משידוריה .

רבים מעובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ברכו אותי מעת לעת בהפסקות המשחקים באמצעות קווי שידור ה- 4W שהיו פרושים בין המשרד שלנו ב- IBC במדריד לבין ירושלים ובישרו ש- "תוצאות ההפקה והשידורים עצמם הם בעלי ערך טלוויזיוני חשוב"  . גם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד עלה יום אחד על קוו השידור ה- 4W והודה על שידורי מונדיאל ספרד 1982 , אשר , "זוכים להערכה רבה בציבור" . שאלתי את יוסף "טומי" לפיד : "כיצד אתה מעריך את תרומת שידורי מונדיאל ספרד 1982 ללוח השידורים הציבורי שהנך מנהל והאם אין טעם לפגם בכך שאנחנו משדרים כדורגל מספרד בעוד חיילי צה"ל מחרפים את נפשם בהגנה על המולדת ורבים נהרגים במלחמה הקשה בלבנון ?" . יוסף "טומי" לפיד לא המתין וטען : "דווקא בתקופת החירום הזאת יש חשיבות יתירה והצדקה לשידור משחקי גביע העולם בכדורגל לעם הנמצא במלחמה". יום אחד עלה על קו שידור ה- 4W גם מוטי קירשנבאום שהחמיא לשידורים וסיפר לי עד כמה ממושך הולך להיות הסיפור בלבנון . "זה ייקח הרבה זמן עוד חודשים ארוכים" , אמר והוסיף , "יואש אלרואי , זה סיפור ארוך אתה עוד תספיק לשרת שם במילואים ולהשתתף במלחמה" . הוא צָדָק .

spain 2

טקסט תמונה :  חודש יוני של שנת 1982 . מונדיאל הכדורגל של ספרד 82' . משרד ההפקה והשידורים שלנו ב- IBC  במדריד . זוהי מערכת השידור והתקשורת ובקרת קווי השידור שבנה המפקח הטכני מיכה לויירר (במרכז התמונה) במשרד ההפקה שלנו ב- IBC  במדריד . קווי שידור ה- 4W בתוך ספרד ומחוצה לה ומערכת הטלפונים הבינלאומית אִפשרו לי לנהל כהלכה את ההפקה המורכבת בספרד 1982 וגם את מהלכי השידור בירושלים . מימין , זהו סעדיה קאראוואני עוזרו של מיכה לויירר . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

קושי ההפקה הסבוך ביותר בספרד נבע בסופו של דבר "מבית" ונגרם ע"י הקולגות ושותפינו ברשות השידור הלא הם אנשי צֶוֶות רדיוֹ "קול ישראל" בראשותו של גִדְעוֹן הוֹד . אנשי "קוֹל ישראל" חמישה במספר , שני טכנאים מַקְס גוּרְפִינְקֶל ודוּבִּי מַאוּנְטְנֵר , שני שדרים דני דבורין ורמי יצהר ובראשם מנהלם השַדָּר גדעון הוֹד , הגיעו למדריד כמה ימים אחרי ואחרי צוות השידור שלי. הם באו למדריד לא מוכנים לחלוטין מן ההיבט הטכנולוגי והכלכלי , לא "מאובזרים" באמצעים הטכניים האלמנטאריים , וחסרי ידע מינימאלי בהבנת תפישת ההפקה של ה- Host broadcaster הבינלאומי (רשת RTVE הספרדית) . למרות חוסר המוכנות המקצועית של אנשי הרדיו הם קיבלו אישור ממנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ומנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב ארי לטוס לספרד אך מבלי שיעמדו לרשותם עמדות שידור באִצטדיונים , מבלי שיהיו להם קווי שידור 4W (ראשי תיבות של המונח התקשורתי Four Wire) , וללא מערכת טלפונים . מנכ"ל רשות השידור ומנהל הרדיו התירו למשלחת "קול ישראל" לטוס לספרד 1982 בידיים ריקות מפני ששניהם בעצמם לא הכירו את הטכנולוגיה המורכבת של השידורים , לא הבינו את המשמעות הכוללת של ההפקה , מורכבותם , ועלותם . שניהם סמכו בעיניים עיוורות על ההתכוננות הכושלת ודיווחו השגוי של מפקד משלחת הרדיו , מר גדעון הוֹד , משהו בסגנון , "כי אומנם הכול בסדר – אל תדאגו" . הפקת שידורי רדיו "קול ישראל" במונדיאל ספרד 1982 הייתה שלומיאלית ורשלנית , וכישלון קולוסאלי מכל היבט . של גדעון הוֹד ושל מנהליו כאחד . מערכת הבקרה הראשית של רשות השידור ובראשה מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד עצמו ומנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב ארי שהייתה אמורה לפקח על ביצוע הרדיו , פשוט כשלה וקרסה . היא בעצם לא הייתה קיימת . תמוה מאוד כיצד שני אנשים בדרגת ניהול כה בכירה כמו גדעון לב ארי ויוסף "טומי" לפיד אִפשרו לגדעון הוד אחד משדרני רדיו "קול ישראל" המוכשרים והיעילים ביותר בכל הזמנים להתעסק בענייני הפקה , ארגון , ותיאום במקום לשמֵר אותו כ- אתרוג , כשדר מוביל ומיטבי , לצורכי שידור נטו בלבד . כמפיק שידורי הרדיו במונדיאל ספרד הוא עשה שגיאות קרדינליות שבסופן שילם מחיר אישי כבד . הוא הודח מתפקידו . הפקת רדיו "קול ישראל" את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 הייתה הפקת נֶפֶל .

לכישלון רדיו "קול ישראל" מחַד והצלחת הפקת הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאידך היו השלכות מרחיקות לכת על התפתחות שידורי הספורט והכדורגל בשתי הגזרות . גם פרסונאליות . באורח פרדוקסאלי נקשר גורל הפקות הספורט המיומנות של הטלוויזיה בתקופתו של המנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד , בעיקר בטורניר גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982 , עם אֵילוּ הרופפות של הרדיו , מפני ששני הגופים שייכים לרשות שידור אחת . יועצו הקרוב של מנכ"ל רשות השידור נקדימון "נקדי" רוגל עשה סדר בעובדות המעוותות וחולל סוף דרמטי לעניין בתום שידורי מונדיאל ספרד 1982 . גִדְעוֹן הוֹד היה שַדָּר הספורט המוביל ברדיו "קול ישראל" (שַדָּר מחונן) ובד בבד שימש כמֵפיק ומנהל שידורי הספורט ברדיו . במידה רבה משימה בלתי אפשרית . אך הוא גדעון לא היה באופיו וורסאטילי שכזה בשני תחומים נפרדים של שידור וארגון . הוא גם לא היה מתכנן באישיות שלו . הוא היה שַדָּר יוצא דופן באיכותו . בדיעבד התברר לי מפיו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כי הוא כלל לא דיווח לממונים עליו את דו"ח הנתונים הכספיים של המפרטים הטכנולוגיים השונים ואת היקף העלויות של מבצע השידורים של ספרד 82' . למשל , עלות השימוש בכל עמדת שידור באִצטדיונים השונים  עמדה על 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר אך מנהלו הישיר גִדְעוֹן לֵב אָרִי ז"ל לא ידע דבר על הנתון הכספי הזה . כל פעולה של המדיה וגם של רדיו "קול ישראל" בספרד 82' הייתה אקוויוולנט לכסף אך גִדְעוֹן הוֹד לא עבר את מסלול ה-"וִויָה דוֹלוֹרוֹזָה" הכלכלי ולא חווה את מפגש הבקרה ההכרחי עם סמנכ"ל הכספים של רשות השידור יִשְרָאֵל דוֹרִי ועוזרו יוֹחָנָן צָנְגֶן על מנת לנתח את היקף עבודת השידור וצורכי ההפקה שלוֹ לצורך קבלת האישורים הנדרשים . אף על פי כן נשלח עם כוחותיו למונדיאל ספרד 82' .

שלב "הוִויָה דוֹלוֹרוֹזָה" הזה בו אתה נפגש ומתמקח עם אנשי הכספים של הרשות על עלויות המבצע הוא שלב הכרחי בהפקה . במפגשים האלה אתה מדווח לבוסים שלך את העלויות הטכניות של ההפקה ומנסה לשכנע אותם בחיוניות צריכתם . הטכנולוגיה המיידית בטלוויזיה וברדיו היא כידוע הבסיס לעיתונאות המודרנית . מנהליו של גִדְעון הוֹד וגם סמנכ"ל הכספים יִשְרָאֵל דוֹרִי טענו שלא קיבלו כל דיווח ממנו . הוא לעולם לא הציג בפניהם את ה- Questionnaire המפורסם של RTVE , וממֵילָא לא קיבל אישור לשום  Booking  (הזמנה לוגיסטית או טכנולוגית מהקבוצה המבצעית של RTVE) שעולה כידוע כסף רב . אף על פי כן נשלח עם ציוותו לספרד ע"י מנהל רדיו "קול ישראל" גִדְעוֹן לֵב אָרִי ז"ל ובידיעתו ואישורו של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל . שני האנשים הבכירים האלה בהיררכית הרשות שאינם בקיאים בהפקה המורכבת לא היו מודעים לעובדה כי גדעון הוד איננו מוכן וערוך טכנולוגית ולוגיסטית לביצוע משימות השידור במונדיאל ספרד 1982 .

spain 3

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה שעברה . צמרת רשות השידור . מימין לשמאל : מנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב ארי ז"ל (מרכיב משקפי שמש) , מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל , ומנהל הטלוויזיה הישראלית יצחק ,צחי" שמעוני ז"ל . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מנהל הרדיו והמנכ"ל יחדיו עם גִדְעוֹן הוֹד וציוותו צעדו בדרך הבטוחה לכרוניקה של טרגדיית שידור ידועה מראש . באופן פרדוקסאלי היא השפיעה גם עלי כמי שניצב בראש שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. בסופו של דבר לטרגדיה הזאת הייתה השלכה חשובה על האבולוציה ההיסטורית של הפקת שידורי הספורט הבינלאומיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית . לדאבון לֵב בדרך השלילה . גדעון הוֹד וצוות אנשיו ברדיו "קול ישראל" נקלעו למצוקת שידור קשה והיו שרויים בצרה צרורה . לא היו להם עמדות שידור מוזמנות באִצטדיונים אפילו לא אחת באחד מ- 17 האצטדיונים הפרושים ברחבי 14 ערים בספרד הענקית , לא היו להם כלל קווי שידור , ולא היה להם משרד הפקה ותקשורת . כל פונקציות השידור הללו עולות הון תועפות שיש לשלם עליהן זמן רב מראש . קרתה כאן פשלה נוראית ומביכה שלו עצמו ושל הבוסים האחראים עליו גִדְעוֹן לֵב אָרִי ויוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מפני שמדובר בשליחות רשמית של הרדיו הממלכתי של מדינת ישראל . אין לשכוח שמדובר בפעילות הרדיו באירוע הספורט התקשורתי החשוב בתבל שהוא טורניר גמר גביע העולם בכדורגל , בשעה שמדינת ישראל נלחמת על חייה במלחמת לבנון ה- 1 (המבצע נקרא בתחילתו "מבצע שלום הגליל") נגד אִרגוני הרצח של יאסר עראפאת . אנשי רדיו "קוֹל ישראל" לא הכינו את שיעורי הבית והגיעו ליעד השידור חסרי כל ובלתי מוכנים . מדהים . בתנאי השידור המגוחכים שכפה על עצמו הוא היה מוכרח לבצע שגיאות שידור גסות מכל הסוגים . והוא אכן ביצע אותן , בזו אחר זו . החלטתי לסייע לגדעון הוֹד ואנשיו במקום שיכולתי כדי להציל משהו מההפקה הרשלנית של שידורי הרדיו שלו . הכנסתי אותם ואפשרתי להם להתמקם במשרד ההפקה והתקשורת הקטנטן וצר המידות של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית ששטחו היה בס"ה 12 מטרים רבועים על חשבון מרחב הקיום הטכני והפיסי שלנו . הצטופפנו נורא . נהגתי באחינו מרדיו "קול ישראל" הכנסת אורחים לפנים משורת הדין . נטלתי הימור גדול כשאִפשרתי בעזרתו של מיכה לויירר לשני טכנאי הרדיו מַאקְס גוּרְפִינְקֶל ודוּבִּי מָאוּנְטְנֶר להתחבר לקווי השידור ה- 4W  הרֶזֶרְבִיים שלנו ששימשו Back up לכל מערך השידור של הטלוויזיה הישראלית . סיכון מחושב שלקחתי על עצמי יחד עם מיכה לויירר כדי לעזור לקולגות שלנו ברדיו "קול ישראל" בשעת צרה . ככלות הכול היינו רשות שידור אחת . אִפשרנו להם להתקין את מערכת שידור הרדיו על גבי המערכת שלנו ולהשתמש בציוד ה- Spare הטכני שלנו . השאלנו לאחינו מרדיו "קול ישראל" גם טלפון חיוג בינלאומי אחד מתוך השניים שהזמנתי לשימוש במשרד שלנו .

קשה לתאר את מה שהתחולל במשרד הקטן שלנו במשך כל תקופת השידורים בת שלושים וחמישה ימים רצופים , מאז כניסת הרדיו לחדר צר המידות . שררה שם צפיפות נוראית בלתי מתקבלת על הדעת . לפעמים נדחסו לשטח של 12 מטר רבועים יותר מחמישה עשר אנשים . שום רשת טלוויזיה לא עבדה בתנאי הפקה , תקשורת , ושידור כה מחפירים כפי שאנחנו עבדנו .

spain 4

טקסט תמונה :  יוני – יולי 1982 . מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . זהו משרד ההפקה , השידורים , והתקשורת של הטלוויזיה ב- IBC במדריד . שטח המשרד היה קצת פחות מ- 12  מטרים רבועים . כניסת אנשי רדיו "קול ישראל" הבלתי מתוכננת אליו יצרה צפיפות בלתי נסבלת והפכה את חיי כולנו לבלתי אפשריים . אף על פי כן עברו שידורי הטלוויזיה בשלום . אך לא של הרדיו . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אורי לוי , גדעון הוד (מעשן) , רמי יצהר (ראשו מוסתר ע"י דף נייר) , מיכה לויירר (מצחו מציץ) , דני דבורין (מחזיק במיקרופון ומשדר ישיר מהמוניטור במקום מהשטח) , נתן זהבי (מזוקן) , מציצה קבוצת שיער של שמואל בונדה , גיורא צור (יושב למטה ממושקף בחולצת פסים) , וסולי מניר (חבוש אוזניות) . מציץ בדלת איש אחזקה ספרדי מ- RTVE . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

היה כל כך צָפוּף עד שהֶבֶל פיהם של האנשים ועשן הסיגריות הסְריח את החדר . דוחק , לחץ , רוגז ועצבנות שררו במשרד הקטן במשך 35 (שלושים וחמישה) ימים , רק משום שאפשרתי לאנשי רדיו "קול ישראל" להתנחל במשרד צר המידות שלי . בְּלִיל של כבלים ושיחות קואורדינציה על הטלפונים וקווי ה- 4W לתיאום השידורים בין מדריד לבין ירושלים  , סתם פטפוטים של אנשי הצוות (הרי אי אפשר לנצור את הלשון במשך ארבעים יום , וכמובן השידורים עצמם של רדיו 'קול ישראל' והטלוויזיה במקביל שבקעו מהמכשירים היו מנת חלקנו היומית , הפריעו זה לזה , ואִפיְינוּ את חיינו המשותפים . התפללתי שהמונדיאל יסתיים עוד לפני שהתחיל .

spain 5

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. משרד ההפקה, השידורים, והתקשורת של הטלוויזיה ב- IBC  במדריד.   דיווחתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד על הצפיפות הנוראית במשרד ההפקה והשידורים שגודלו היה רק 12  מטרים  רבועים , על חוסר המקצועיות וסכנת ביטחון השידור , על הסירחון הבוקע ממנו ועל הצורך להיערך בצורה שונה במבצע השידורים הבא . תשובתו הבוטה והצינית הייתה צפויה , "בפעם הבאה נשלח פחות אנשים" , אמר לי בטלפון .

זיהוי הנוכחים מימין לשמאל בשורה האחורית : שמואל בונדה (עוזר שדר של סולומון "סולי" מניר) , סולי מוניר (חובש Head set ומאזין לשידור הרדיו של דני דבורין בשורה הקדמית) , דובי מאוטנר טכנאי רדיו , האיש מוסתר מאחורי ראשו של דני דבורין הוא השדר יורם ארבל .

זיהוי הנוכחים מימין לשמאל בשורה הקדמית : מקס גורפינקל טכנאי רדיו (חובש אוזניות) , גדעון הוד (מעשן) , רמי יצהר , דני דבורין (מחזיק במיקרופון) , ונתן זהבי עורך סרטים בטלוויזיה הישראלית הציבורית . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הנהלת רשות השידור טעתה כשלא הצמידה מֵפיק בעל שיעור קומה לגדעון הוֹד זמן רב טרם המשחקים ולא ערכה שום Follow up (בדיקת מעקב) תקופתית אחרי מהלך ההפקה וההתארגנות של רדיו "קול ישראל" לקראת שידורי ספרד 1982. גדעון הוֹד נחשב לשַדָּר רדיו מצוין במהותו אך הוא לא היה מנהל או מנהיג בעל שיעור קומה של קבוצת אנשים וגם לא מפיק . הוא שָגָה קָשוֹת כמנהל בשעה "שהִתְּחָרָה" בימים ההם על אותו המיקרופון עם פיקודיו דני דבורין ורמי יצהר , ובאותה העת שמר לעצמו את הפררוגטיבה והסמכות להפקיע לעצמו את בכורת השידור לכשיִרְצֶה . הדבר איננו מקובל . נוצרה אווירה עכורה ועימותים קשים בין שלושת השדרים . שדרי הרדיו דאגוּ דאוֹג היטב ליָיבֵא את יחסי העבודה הבלתי תקינים ביניהם למשרד צַר המידות שלי במדריד . בספרד שָגָה גדעון הוד שגיאה קָשָה נוספת וגם שילם עליה ביוקר רב . הוא נכנע למאווייו האישיים וייצרו העיתונאי כשניסה להגשים את משימות הדיווח מהשטח ולספק את הדרישות המקצועיות של מנהליו , אך מבלי שהוא וכתביו יהיו בעצמם באצטדיון , וללא האמצעים הטכניים המינימאליים הדרושים לביצוע משימות שידורים ישירים כגון אלוּ . מדובר היה בתחרויות גביע העולם בכדורגל . גִדְעוֹן הוֹד עשה מעשה שלא ייעשה ואִפשֵר ביודעין לרמי יִצְהָר ודָנִי דְבוֹרִין לשָדֵר שידורים ישירים למאזיני רדיו "קול ישראל" בארץ מהמלונות בהם התגוררו שַדָּרָיו בהיעדר עמדות שידור מקוריות באִצטדיון . בכך יצר אשליה מכוונת כאילו השַדָּר מבצע את עבודתו מהשטח . גם דָנִי דְבוֹרִין ורָמִי יִצְהָר חטאו חטא כבד . הם הסכימו להיות משת"פים של הבוס שלהם במשימת שידור אפלה כגון זאת . מי שמע על כך ששדרי כדורגל של הרדיו הציבורי ממלכתי ישדרו אירוע ספורט מהמוניטור המוצב בחדר המלון שלהם .

הנפילה הראשונה התרחשה ביום שני – 14 ביוני . רמי יצהר שידר ישיר בתשע בערב מהחדר במלון שלו בסביליה את המשחק ברזיל – ברה"מ שנערך באצטדיון "בניטו ווילמארין" (Benito Villamarin) בסביליה. טכניקת הונאת המאזינים ע"י אנשי הרדיו ובראשם גדעון הוד ושדריו הייתה פשוטה . אחד מטכנאי הרדיו היה מתקשר ממשרד הטלוויזיה ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במדריד בטלפון פנוי לחדרו של רמי יצהר במלון . רמי יצהר היה מפעיל את מכשיר הטלוויזיה בחדרו ומשדר בטלפון מחדרו במלון למשרד שלנו ב- IBC  במדריד את הנעשה במגרש באמצעות מוניטור הטלוויזיה כאילו הוא נוכח במשחק . טכנאי הרדיו במשרד שלי ב- IBC במדריד היה "גוֹנֵב" במקביל את ה-International sound (רעש קהל) מאחד המוניטורים הדלוקים במשרד ההפקה במדריד והמכוון באמת על המשחק הרצוי ברזיל – ברה"מ , ועושה ערבוב קול (Mix sound) במקום , ערבוב טכני של קוֹל השַדָּר המגיע מהטלפון במלון עם קוֹל רעש הקהל האמיתי מהמגרש הבוקע מהמוניטור במשרד , ובכך יוצר אשליה כאילו השַדָּר משדר ישיר מן האִצטדיון . הונאה עיתונאית מבישה . אין דרך אחרת לתאר את המעשה הנואל . הסיפור הזה תועד על ידי במסע היומן שלי בספר ההפקה של מבצע השידורים של הטלוויזיה הישראלית בציבורית את פרויקט ספרד 1982 .

radio spain 1982

טקסט מסמך : 14 ביוני 1982 . מונדיאל ספרד 1982 . הערות שרשמתי לעצמי ביומן המסע שלי הנוגעות להפקת פרויקט שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ספרד 1982 . סעיף 3 במסגרת יומן המסע עוסק ברמי יצהר ששידר את המשחק ברזיל – ברה"מ מהחדר שלו במלון בעיר סביליה . הערת היומן מסבירה מנקודת מבט טכנולוגית כיצד בוצעה פעולת ההונאה של אנשי רדיו "קול ישראל" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה : כל ששת ההפקות שלי מטעם הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 את המונדיאלים של ארגנטינה 1978 , ספרד 1982 , מכסיקו 1986 , איטליה 1990 , ארה"ב 1994 , ו- צרפת 1998 – תועדו על ידי בפרוטרוט כפרקי מסע יומן . 

שיא הצחוק והטרגדיה אירעה באחד השידורים הישירים של רמי יצהר מהמלון שלוֹ . לפתע קרתה הפסקת חשמל  בלתי צפויה במלון של רמי יצהר בסביליה ומכשיר הטלוויזיה בחדרו כבה . רָמִי יִצְהָר שַדָּר בעל ניסיון לא התבלבל . הוא "החזיר" בנון שלנטיות את השידור לגדעון הוד ב- IBC במדריד בטענה , "שהצופים באִצטדיון מסתירים לו את שדה הראייה והוא אינו רואה את המשחק" . הונאה עיתונאית שאין לה כפרה . הבלופים האלה נמשכו מספר פעמים עד שהעיתונות בארץ עלתה עליהם וחשפה את קלונם של אנשי הרדיו בפומבי . הפשע העיתונאי הזה של שידור משחקי מונדיאל ספרד 1982 מחדריהם של אנשי הרדיו בבתי מלון בספרד היה סוד כמוס אותו ידעו חמישה אנשים בלבד . שלושת שדרי הרדיו ושני הטכנאים שלהם . בתוך כמה ימים הודלף סיפור הפשע לעיתונאי "חדשות הספורט" שאול אייזנברג . שאול אייזנברג מיהר ופּרסֵם ב- 20 ביוני 1982 בעיתונו מאמר ביקורת חריף על הפקת שידורי רדיו "קול ישראל" תחת הכותרת , "כיצד משדר הרדיו מספרד" [1] . דובר הרדיו השתיק את הפרשה והגיב בשם מנהל "קול ישראל" גדעון לֵב אָרִי, "הכול פועל על פי התוכנית" .

ב- 6 ביולי 1982 ביקר עיתונאי "חדשות הספורט" שאול אייזנברג בברצלונה בשליחות העיתון וחקר בעצמו את המתחולל במחלקתו של גדעון הוד . הוא לא היסס לפרסם ב- 6 ביולי 1982 מאמר קשה נוסף בגנות שידורי הרדיו ותמה בנוסח הגשש החיוור , "זה רדיו , זה ?" . אל "חדשות הספורט" הצטרפו עיתונים נוספים . עיתונאי "הארץ" צבי הראל פרסם מאמר ענק שכותרתו הייתה , "האליפות שודרה מבית מלון" . הפרשה תפשה תאוצה . ח"כ דן תיכון פנה למבקר המדינה כדי שיערוך בדיקה ויגיש את מסקנותיו לוועדת הביקורת של הכנסת .

גדעון הוֹד נאלץ להודות באשמה . הוא טעה טעות קשה נוספת כשבחר להשיב לתוקפיו בעיתונים בנימוקים פתטיים בלתי מתקבלים על הדעת : "באמצעות השידורים מהמלון חסכנו כסף רב" , טען להגנתו המקצועית , והוסיף , "התנאים במרכז העיתונות בברצלונה ומדריד לא היו אידיאליים . עדיף היה שהכתב ישב במלון ויעביר את המשחק דרך מסך הטלוויזיה לארץ . שידור המשחקים מבית המלון חסך למדינה הון כסף מכיוון שעבור הזכות לקבל עמדת שידור בכל מגרש גבו הספרדים 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר. אם ח"כ דָן תִּיכוֹן היה מברר את העובדות , הוא היה חולק שבחים לרדיו" [2] . תפקידו של גִדְעוֹן הוֹד במדריד לא היה לחסוך כסף לרשות השידור . תפקידו היה להפיק שידורים עיתונאיים אמינים .

המנהל הקפדן של רדיו "קול ישראל" גִדְעוֹן לֵב אָרִי ז"ל יצא מכליו לשמע טיעוניו של גדעון הוד . "השידורים מבתי המלון הם מעשה חמור . לדעתי  זה היה ממש מעשה טירוף . אני ידעתי שרמי יצהר ודני דבורין שידרו מבתי המלון רק כאשר הצוות חזר לישראל" , אמר להגנתו . הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת קיבלה את הצעתו של ח"כ דן תיכון לבקש את חוות דעתו של מבקר המדינה בנושא משלחת רשות השידור לטורניר גמר גביע העולם בכדורגל בטורניר ספרד 82' . רשות השידור כוללת כידוע גם את הטלוויזיה הישראלית הציבורית . לפתע מצאתי את עצמי יושֵב על ספסל הביקורת . כתבי "ידיעות אחרונות" , צדוק יחזקאלי וצפריר פז יצקו שֶמֶן על המדורה ובעיתון התנוססה כותרת , "מבקר המדינה יבדוק את מחדלי סיקור הטלוויזיה והרדיו מספרד 1982" . עכשיו כבר לא היה ספק . הזוהמה שהוטלה ברדיו דבקה גם בי ובחבריי במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

ב- 21 ביולי 1982 לאחר שוב שתי משלחות השידור של הטלוויזיה והרדיו לישראל פרסם העיתונאי אֵלִי עַזוּר ב- "חדשות הספורט" האשמה חדשה בלתי מבוססת בעליל ובלתי נכונה לחלוטין מפיו של שַדָּר הספורט בשפה העַרבית סולומון "סולי" מוניר, בה טען כלהלן : "צוות הטלוויזיה הישראלית בספרד 82' היה גדול מצוות השידור של ה- BBC" . טענה מגוחכת כזאת מעידה עד כמה אין לאיש שדאג לפרסם ולהפיץ את הידיעה הזאת שום יֶדָע ומושג כיצד רשתות טלוויזיה גדולות כמ ה- BBC מפיקות את השידורים שלהן , בעיקר לאחר שלאנגליה הייתה נבחרת משלה שנטלה חלק בטורניר ספרד 1982 ועוד שתי נבחרות סקוטלנד וצפון אירלנד שהשתתפו במונדיאל ספרד 1982 וייצגו את האיים הבריטיים . האם ייתכן כי צוות השידור של ה- BBC היה אומנם קטן מהצוות שלי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , כשעליו מוטלות משימות שידורים ישירים של שלוש נבחרות בריטיות בשלושה Locations שונים והרחוקים זה מזה בספרד הענקית , לרבות עשיית כתבות עיתונאיות – חדשותיות ב- ENG אודות קורות השחקנים המאיישים את שלוש הנבחרות הבריטיות האלה ??? ובכן ה- BBC שיגר למונדיאל ספרד 1982 קבוצת שידור שמנתה 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים בראשותו של הבימאי והמפיק אלק וויקס (Alec Weeks) . עורכי העיתון "חדשות הספורט" של אֵלִי עַזוּר כמו הכתב עצמו (לרבות מפיץ הידיעה השקרית) נעדרו כל אוריינטציה ומודיעין מינימאליים הנוגעים להפקות טלוויזיה בינלאומיות גדולות בסדר גודל של מונדיאל (ו/או אולימפיאדה) ואת כמות כוח האדם וכמות הטכנולוגיה הנלוות אליהן . אנשי "חדשות הספורט" לא בדקו כמובן את תוכן אמיתות הידיעה , לא הצליבו מידע , ופרסמו אותה בהבלטה גדולה כמו שהיא . זאת הייתה ידיעה לחלוטין לא נכונה שנראתה כמו ההטעיה מכוונת והסתת הציבור , ואשר גרמה נזק תדמיתי גדול לטלוויזיה הישראלית הציבורית וגם לרשות השידור . פרסום ידיעות מצוצות מהאצבע בעיתונות מהסוג הזה שפרסם העיתון "חדשות הספורט" ועיתון "הארץ" מפיו של סולומון "סולי" מוניר , מי ששימש מקור של מר אלי עזור ומשה הר געש ז"ל (כפי שקוראי הבלוג נוכחו לדעת בעבר הקרוב , ו- ייווכחו לדעת או טו טו שוב בעתיד הקרוב) – כי "צוות הטלוויזיה הישראלית בספרד 1982 היה גדול מה-  בי. בי. סי" , הן בעלות דינמיקה שלילית וטומנות בחובן סכנה רבה כדרכן של שמועות . בהיעדר קיר מגן הן מתגלגלות כ- כדור שלג . אנוכי הייתי באותם הימים בשירות מילואים קרבי ונטלתי חלק במלחמה בלבנון . לא יכולתי להגיב . החלו להתרוצץ שמועות שווא כי באמת צוות הטלוויזיה שלי בספרד 82' היה גדול מצוות השידור של ה- BBC . לא היה מי שיכחיש אותן . מספסל הביקורת של העיתונות על הטלוויזיה הישראלית הציבורית הועברתי לספסל הנאשמים שלה , ואני בכלל נלחמתי באותה שעה ב- בירות במלחמת לבנון ה- 1 .

spain 6

טקסט תמונה :  זהו סולומון "סולי" מוניר שדר הטלוויזיה הישראלית בשפה הערבית , במונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 7

טקסט תמונה :  21 ביולי  1982 . קטע מהעיתון "חדשות הספורט" . מר אלי עזור כתב העיתון "חדשות הספורט" מפרסם ידיעה מופרכת מיסודה מפיו של סולומון 'סולי' מוניר , וכותרתה : "הצוות הישראלי בספרד היה גדול מה-  בי. בי. סי ." , מדהים שהעורכים שלוֹ פִּרסמו סיפור מופרך לחלוטין מבלי להניד עפעף ומבלי להצליב מידע . משלחת השידור של רשת הטלוויזיה האנגלית הציבורית  ה- BBC  בטורניר ספרד 1982 , הורכב מ-  129 אנשים . צוות הטלוויזיה הישראלית הציבורית מנה 9  אנשים בלבד . נוסף אליו השדר בשפה הערבית סלומון מוניר ואיש המנהלה של רשות השידור נסים מזרחי שלא נשא בשום תפקיד רשמי . הוא נשלח לספרד 82' ע"י גדעון לב ארי ז"ל ששימש באותה התקופה ההיא ממלא מקומו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . לנוכחותו של מר נסים מזרחי במדריד לא הייתה שום חשיבות מבצעית . (ארכיון עיתון "חדשות הספורט" . העיתון הזה נסגר במחצית השנייה של עשור ה- 80 במאה שעברה) .

הדיווח הלא מהימן והמופרך לחלוטין מיסודו של סולומון "סולי" מוניר הוכיח עד כמה האיש איננו מכיר ואיננו מתמצא כלל בהיקף הפקות הטלוויזיה הבינלאומיות הגדולות . האם יעלה על דעתו של כל איש טלוויזיה רציני באשר הוא כי ה- BBC הבריטי הגדול והעצום ורב היכולות , שעליו הייתה מוטלת המשימה לסקר ולשדר ישיר לא רק את הנבחרת הלאומית האנגלית שהתמודדה בספרד 1982 , אלא לסקר ולשדר ישיר גם את משחקן של עוד שתי נבחרות מהאיים הבריטיים צפון אירלנד וסקוטלנד שהעפילו אף הן לספרד 1982 – אומנם ישגר למונדיאל ספרד 1982 משלחת טלוויזיה אשר קטנה ממשלחת השידור שלי ? התשובה לכך היא הֶבֶל הבלים . מגוחך שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל שקרא את הידיעה המופרכת שהתפרסמה בעיתון "חדשות הספורט" בראשית חודש יולי של שנת 1982 , והיה מודע לבלוף – בחר להבליג ולשתוק , בעוד אנוכי משתתף במלחמה ב- בֵּירוּת , ולא יכול לְהַגֵן על עצמי .

גִדְעוֹן הוֹד היה האָשֵם העיקרי במעשה המביש של רדיו "קול ישראל" , לא מפני ששידר בעצמו מהמלון אלא בגלל שהרשה זאת ביודעין לפיקודיו . גם שני פיקודיו דני דבורין ורמי יצהר היו אשמים במעשה ההונאה משום שהסכימו לשתף פעולה ולשדר Off tube בין אם מדובר בשידור Off tube מהחדר במלון ובין אם מדובר בשידור Off tube ממרכז שידורים כמו שלי ב- IBC במדריד . מדהים ששני טכנאי הרדיו מאקס גורפינקל ודובי מאוטנר לא הפנו כל שאלה ולא ביקשו כל הסבר משלושת השדרנים , "האם בעבור הפשלה הזאת הטסתם אותנו מירושלים למדריד ?" . שותפים מלאים להצגת הנֶפֶל הזאת ומעשה ההונאה הזה של חמשת אנשי הרדיו שלושת השדרים ושני הטכנאים , היו מנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב ארי ומנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שלא וִוידְאוּ ביצוע כבר מההתחלה בשלבים הראשונים של הפקת רדיו "קול ישראל" . האשמה הכבדה מוטלת גם לפִתחם של שני השדרים דָנִי דְבוֹרִין ורָמִי יִצְהָר שהסכימו בנפש חפצה להשתתף בפיאסקו המֵביש ונטלו מרצון חלק במעשה המעל והמרמה . צריך להבין כי שידורי רדיו "קול ישראל" במונדיאל ספרד 1982 עולם לא התבצעו מעמדות שידור באִצטדיונים. במקרה הטוב הם שידרו Off Tube ממסך הטלוויזיה במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי במדרי , ובמקרה הגרוע מהמוניטור בחדר במלון בו התגוררו השדרים. מדהים כיצד ההפקה הרשלנית הזאת זלגה דרך חורי הבקרה של המסננת מבלי לעורר את חושיו החדים של מנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לֵב ארי .

ועוד דבר במסגרת ההיסטוריה הזאת של שידורי Off tube מהמוניטור של רדיו "קול ישראל" מחדר במלון : זאת לא הייתה הפעם הראשונה שרדיו "קול ישראל" נהג כך . היה לכך תקדים . במונדיאל ארגנטינה 1978 סיפר לי דני דבורין ידיעה קלוקלת על עצמו כי הוא וּפָרשנוֹ עמי פזטל שידרו ישיר ממוניטור הטלוויזיה בחדרם במלון "פלאזה – סַן מרטין" בבואנוס איירס (Buenos Aires – מקום משכנה של משלחת רשות השידור) את משחק הפתיחה במונדיאל ארגנטינה 1978 בין נבחרות מערב גרמניה ופולין . זה היה ב- 1 ביוני 1978 בין 14.55 ל- 16.45 על פי שעון ארגנטינה (21.45 – 19.55) שעון ישראל . לטיב מזלו של דני דבורין העסק המְנֻוָון הזה נשמר בסוֹד ולא דלף . העיתונות הכתובה לא עלתה על מעשה השידור המביש הזה . דני דבורין  סיפר לי זאת בעצמו אישית בבושת פנים . לא מרצונו החופשי אלא כתשובה לשאלה שלי מהיכן הוא והפרשן שלו שידרו ישיר את משחק הפתיחה מערב גרמניה – פולין ב- 1 ביוני 1978 . בביקור ביקורת שלי בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון "ריבר פלייט" בבואנוס איירס בטרם משחק הפתיחה מערב גרמניה – פולין באותו יום חמישי ההוא של 1 ביוני 1978(כעורך ומפיק ראשי של מבצע שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 1978) לא ראיתי ולא מצאתי כל זכר לעמדת שידור של רדיו "קול ישראל" . עמדות השידור היו מסומנות על פי הקודים של רשתות הטלוויזיה והרדיו המשדרות . למשל עמדות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בחמשת האצטדיונים ב- בואנוס איירס , רוסריו , מנדוזה , קורדובה , ומאר דל פלאטה במונדיאל ארגנטינה 1978 סומנה כ- IBA TV . אם רדיו "קול ישראל" היה משדר מאצטדיון "ריבר פלייט" עמדת השידור שלו הייתה אמורה להיות מזוהה על פי הכתובת IBA R . בדקתי עם ביל וורד (Bill Ward) ומנולו רומרו (Manolo Romero) ראשי קבוצת ה- Operation group של ה- EBU בבואנוס איירס את הרשומות שלהם ועם ה- Host broadcaster הארגנטיני ATC 7 , האם רדיו "קול ישראל" שכר עמדת שידור באצטדיון "ריבר פלייט" . התשובה הייתה שלילית . יתירה מזאת : לרדיו "קול ישראל" לא הייתה שום עמדת שידור מוזמנת בשום אצטדיון בחמשת הערים הארגנטיניות בואנוס איירס , רוסריו , קורדובה , מנדוסה , ומאר דל פלאטה שאירחו את מונדיאל ארגנטינה 1978 . מכיוון שדני דבורין ועמי פזטל אף לא שידרו Off tube ממשרד ההפקה , התקשורת , והשידורים שלי ב- IBC (מוקם ברובע פיגואורוה – אלקורטה בבואנוס איירס) , התעניינתי לדעת אצלו אצל דני דבורין , כיצד ביצע את משימת השידור הישיר שלו . הוא השיב לי מבויש , "מהמוניטור בחדר במלון כי לא הייתה לי ברירה" . הופתעתי מאוד וריחמתי עליו . ברור שדני דבורין היה מעדיף לשדר למאזינים שלו מאצטדיון "ריבר פלייט" . אינני יודע עד היום הזה מדוע נכפה לעבוד בתנאים מגוחכים ומבישים שכאלה ומדוע הסכים לטוס לארגנטינה רק כדי לשדר ישיר את משחק הפתיחה של מונדיאל ארגנטינה 1978 Off tube ממכשיר הטלוויזיה המוצב בחדרו במלון "פלאזה סאן מרטין". לא דיווחתי על כך לבוס שלי ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. זה לא היה ענייני. גם לא הדלפתי דבר לאיש . בחלוף יותר מ- 35 שנים מאז אותו מקרה אין הדבר עוד סוד. אך נעזוב זאת עכשיו.

ליקוי חמור שלי היה נעוץ באי הענקת תשומת לב מספקת לחֵלק מההערכות הלוגיסטית המסובכת בספרד , שנשענה בפעם הראשונה על דִילִים של מגורים במלונות , על בסיס של "הכול או לא כלום" . הסכמתי לוותר בארץ לסמנכ"ל הכספים יִשְרָאֵל דוֹרי על חֶדֶר אחד במדריד, בעת הדיון על מגורי הצוותים במלונות ברחבי ספרד. המחירים במדריד היו היקרים ביותר גם ברשימת המלונות הזולים שהוצעו לנו . 112 דולר ללילה . במלונות אחרים במדריד נדרשו המשתכנים לשלם 250 דולר ללילה , וגם 350 דולר ואפילו 450 דולר ללילה אחד. מר ישראל דוֹרִי שרצה להגן על קופת רשות השידור אמר לי משהו כמו , "הֵי  יואש , אתה כבר תסתדר , תסתפק בחמישה חדרים , אינך צריך שישה" . הסכמתי "להסתדר" . שגיתי שגיאה קשה . לא ניתן היה אז לשבור את העיקרון הנוקשה שכפתה רשות השידור מגורים בזוגות . היינו היחידים מבין כל רשתות השידור בעולם שאנשיה לנו במלונות בזוגות כמו בקיבוץ , או אם תרצו כמו באוהל משותף בשירות מילואים . להסכים מרצוני לוותר להנהלה על חדר במלון בהנחה שאני מציל את קופת רשות השידור, הייתה אִיוֶולֶת . מנינו אחת עשרה אנשים במשלחת לספרד , בתוכה גם אישה אחת , עוזרת ההפקה החרוצה שלי עדה קרן . עשרה גברים ואישה אחת אמורים היו לחלוק עכשיו חמישה חדרים . לחֶדֶר שלי חבְרוּ סולומון "סולי" מוניר ונסים מזרחי . גרנו שלושה בחדר מבלי שאני מיידע את הנהלת המלון .

שני שכניי לחדר המשותף היו עסוקים הרבה פחות ממני במשימות השידור בספרד 1982 ולכן מצאו שפע זמן פנוי לבילויים . "סוג בילוי אהוּב עלינו היה ביקור בקזינו העירוני של מדריד" , סיפר לי נסים מזרחי . סולומון "סולי" מוניר לא היה "חייל "שלי . הוא היה נציג של הטלוויזיה בשפה העַרבית שהייתה אקוויוולנט ניהולי וגוף שידור עצמאי המקביל לטלוויזיה הישראלית הציבורי, בשפה העִברית . לא הערתי להם אך מפני שהם היו שותפים ל- Double room שבו התאכסנתי יחד אתם , נאלצתי להשאיר להם את דלת החדר פתוחה כדי לאפשר להם להיכנס עם שחר למיטותיהם מבלי להעירני . אחד משני שותפיי לחדר לא החזיק מעולם מעמד בשל הבילויים והיה נרדם במשרד ב- IBC בעיצומם של השידורים . כל העסק הזה היה מגוחך . עשיתי מעשה לוגיסטי אסור . וויתרתי ולא התעקשתי רק כדי לחסוך כמה דולרים ליוסף "טומי" לפיד וישראל דוֹרִי על חשבון האינטגריטי האישי שלי כעורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי הטלוויזיה של ספרד 1982 ומנהל משלחת הטלוויזיה הישראלית הציבורית . השאר התחלקו לזוגות בארבעת החדרים הנותרים , שבעה גברים ואישה אחת . זה היה פתרון כפוי ומאולתר שלי ברגע האחרון שבּוֹ עדה קֶרֶן נאלצה לחלוק חדר משותף עם גברים אחרים. כמו בטיול שנתי של "הנוער העובד והלומד", "הצופים", ו/או תנועת "השומר הצעיר" אם תירצוּ .

spain 8

טקסט תמונה :  יוני – יולי 1982 . מונדיאל ספרד 1982 . משרד ההפקה והשידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC  במדריד . אחת התמונות העגומות בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית בה שדר טלוויזיה ישראלי טס מישראל לספרד רק כדי לשדר Off tube מהמוניטור ב- IBC במדריד לצופיו בישראל . חזון טלוויזיה בלתי מתקבל על הדעת . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : שדר הטלוויזיה בשפה הערבית סולומון מוניר משדר Off Tube מהמוניטור במשרד לצופים שלו בישראל . נסים מזרחי עייף ומנומנם וחסר כל תפקיד בצוות השידורים מחזיר לעצמו שעות שינה בעת ישיבתו במשרד , מיכה לויירר מפקח התקשורת והקוֹל , עדה קרן עוזרת ההפקה , ומנחם וולף מפקח ה- Video . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אינני יודע אם המאזינים וצופי הטלוויזיה בשפה הערבית היו מודעים לעובדה כי האינפורמציה העיתונאית המובאת להם ממדריד , נעשית בעצם מהמוניטור במשרד ב- IBC ולא מעמדת שידור באצטדיון . מצב רגיש ובעייתי . נקדימון "נקדי'" רוגל ז"ל נהג לומר לי , "את שידור ה- Off  tube שעושה השַדָּר בשפה הערבית במדריד ניתן לעשות מהמוניטור בירושלים . נסיעתו לספרד 1982 מיותרת לחלוטין" .

spain 9

טקסט תמונה :  יוני – יולי  1982 . מונדיאל ספרד 1982 . מדריד . עדה קרן עוזרת ההפקה שלי במשרד ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במדריד- ספרד . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

עדה קֶרֶן הייתה עוזרת ההפקה שלי בטורניר מונדיאל ספרד 1982 . היא שימשה במשך שנים בתפקיד הזה בתפעול השוטף של מחלקת הספורט בארץ . היא הייתה עוזרת הפקה יעילה , מוכשרת , וגם יפת מראה שנשאה על גבה צמת שיער אדמונית .היא עזבה את מחלקת הספורט ב- 1984 . במקומה מונתה לתפקיד גב' שמחה שטרית .

spain 10

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . לינה קבוצתית בקרב משלחת רשות השידור . השדר יורם ארבל (מימין) ומפקח התקשורת מיכה לויירר חולקים חדר משותף במלון  “CONVENCION“ במדריד . הלינה הקבוצתית במבצעי שידור בינלאומיים ממושכים הייתה המצאה ישראלית שנועדה לחסוך כסף לקופת הרשות . שום רשת טלוויזיה בעולם אינה נוהגת להלין את עובדיה בזוגות במבצע שידורים כה ממושך חוץ מהטלוויזיה הישראלית . עבודת ההפקה והשידור בחו"ל איננה שירות מילואים וגם לא חיי קומונה בקיבוץ . מספיק שאחד מבני הזוג נוֹחֵר בלילה או מעשֵן כדי להפוך את חייו של השני לבלתי נסבלים . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת נענה להפצרתי והפסיק את הנוהג הנפסד הזה של 'לינה בזוגות'  במונדיאל של מכסיקו 1986 . התיעוד נשמר . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מסת השידורים הישירים הגדולה שלנו בהיקפים מלאים החלה ב- 28 ביוני 1982 בתשע בערב מאצטדיון "נואו קמפ" בברצלונה עם תחילת משחקי הסיבוב השני של הטורניר שהתנהלו במסגרת ארבעה בתים בשיטת ליגה בת סיבוב אחד . בשידור הישיר הראשון פולין הביסה את בלגיה  3 : 0 בבית A . יוסף "טומי" לפיד עמד בדיבורו ואִפשר לי לפעול במלוא הקיטור על פי התוכנית המקורית . כלומר 16 (שישה עשר ) שידורים ישירים של כל משחקי הסיבוב ה- 2 לרבות שני משחקי חצי הגמר , המשחק על המקום ה- 3 , ומשחק הגמר ביום ראשון – 11 ביולי 1982 באצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד . ואם יידרש , שידור ישיר גם של משחק הגמר החוזר באותו מקום (במקרה של תוצאת תיקו במשחק הגמר הראשון בתום 120 דקות) ביום שלישי – 13 ביולי 1982 . יורם ארבל , נסים קיוויתי , ורפי גינת נעו מעִיר לעִיר ומאִצטדיון לאִצטדיון עם שני הטכנאים הצמודים אליהם סעדיה קאראוואני ומנחם ווֹלף . זמני המשחקים היו נוחים . חמש ורבע אחה"צ ותשע בערב על פי שעון ישראל . הצוות בספרד 1982 לא עשה אפילו טעות אחת למעט הפריצות הכפויות (על פי הוראתו של יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור) של השַדָּר בשפה העַרבית סולומון "סולי" ומוניר .

ב- 29 ביוני 1982 שידרנו ישיר בתשע בערב בבית B ממדריד את המשחק מערב גרמניה – אנגליה 0 : 0 , ואח"כ ב- 2 ביולי בתשע בערב ממדריד את ניצחונה של מערב גרמניה על ספרד 2 : 1 . גולת השידורים הישירים היו משחקי בית C  שנערכו בברצלונה בהשתתפות נבחרות איטליה , ברזיל , וארגנטינה . שלושת המשחקים החשובים והמסקרנים האלה נערכו על פי קביעה מוקדמת באצטדיון השני (הקטן יותר) של העיר בברצלונה (Estadio RCD Espanol) . ב- 29 ביוני 1982 בשעה 17.15 החל השידור הישיר שלנו של המשחק איטליה נגד אלופת העולם מ- 1978 נבחרת ארגנטינה . איטליה ניצחה בתוצאה 2 : 1 משערים של מארקו טארדלי בדקה ה- 55 ואנטוניו קאבריני בדקה ה- 67 . דניאל פאסארלה צִמצם ל- 2 : 1 בדקה ה- 83 . ארגנטינה הופיעה כמעט באותו בהרכב שהעניק לה את הבכורה ארבע שנים קודם לכן . בשער ניצב אובאלדו פיליול (Ubaldo Matildo Fillol) . הרביעייה האחורית כללה את הבלם דניאל פאסארלה (Daniel Alberto Passarella) , ואת חורחה אולגואין (Jorge Mario Olguin) , לואיס גאלוואן (Luis Adolfo Galvan) , ואלברטו טאראנטיני (Alberto Cesar Tarantini) . שחקני מרכז השדה ועושי המשחק היו אוסבאלדו ארדילס (Osvaldo Cesar Ardiles) שהיה אז כבר שחקן הקבוצה האנגלית טוטנהאם, דייגו ארמאנדו מאראדונה (Diego Armando Maradona) , ואמריקו – רובן גאייגו (Americo Ruben Gallego). השורה הקדמית הורכבה ממריו קמפס (Mario Alberto Kempes), ריקארדו – דניאל ברטוני  (Ricardo Daniel Bertoni) , וראמון דיאז (Ramon Angel Diaz) .

ב- 2 ביולי 1982 שידרנו ישיר בחמש אחה"צ מברצלונה את המשחק ברזיל – ארגנטינה 3 : 1 . את השערים לברזיל הבקיעו זִיקוּ בדקה ה- 11, סרג'יניו בדקה ה- 66, וג'וניור בדקה ה- 75. ראמון דיאז הקטין בדקה ה- 89. ב- 5 ביולי 1982 נפל בחלקו של יורם ארבל לשדר מברצלונה את אחד המשחקים הבלתי נשכחים בתולדות המונדיאלים בכל הזמנים , איטליה – ברזיל 3 : 2 . ברזיל הייתה הפייבוריטית אך לאיטליה היה את פאולו רוסי בן ה- 26 שחקו קבוצת יובנטוס . פאולו רוסי הבקיע שלושער לזכות נבחרת איטליה . השידור הישיר באולפן בירושלים החל בחמש אחה"צ . הובילו אותו אורלי יניב ודני לבנשטיין . המשחק יצא לדרך ב- 17.15 . פאולו רוסי קבע 1 : 0 בדקה ה- 5 . סוקראטס הִשווה ל- 1 : 1 בדקה ה- 12 . פאולו רוסי כבש שוב בדקה ה- 25 ופלקאו שוב השווה ל – 2 : 2 בדקה ה- 68 . ואז הגיע שער הניצחון של פאולו רוסי בדקה ה- 74 . נבחרת איטליה שיחקה בהרכב הזה : שוער דינו זוֹף (Dino Zoff) . בשורה אחורית הציב המאמן אנצו בירזוט את קלאודיו ג'נטילה (Claudio Gentile) , ג'אטאנו שיריאה (Gaetano Scirea) , פולוויו קולווואטי (Fulvio collovati) , ואנטוניו קאבריני (Antonio Cabrini) . במרכז השדה שיחקו ברונו קונטי (Bruno Conti) , מארקו טארדלי (Marco Tardeli) , ז'אן – קארלו אנטוניוני (Giancarlo Antognoni) , וגבּריאל אוריאלי (Gabriele Oriali) . חוליית החוד הורכבה מפראנצ'סקו גראציאני (Francesco Graziani) והחלוץ מריח השערים פאולו רוסי (Paolo Rossi) . על הספסל ישבו שחקנים לא פחות מוכשרים מהשמות בהרכב הראשון כמו אלסאנדרו אלטובלי (Alessandro Altobelli) , ג'יוזפה ברגומי (Giuseppe Bergomi) , פראנצ'ינו בארזי (Franchino Baresi) ואחרים שהמתינו בכיליון עיניים להזדמנות שלהם .

איטליה הייתה נבחרת חזקה , מאוזנת , ויציבה ובעלת כושר גופני פנטאסטי . המשחק נגד ברזיל סלל לאיטליה את הדרך למשחק הגמר . לפתע הכול התחבר לה . צריך לזכור שבבית המוקדם סיימה איטליה בתוצאת תיקו את שלושת משחקיה . תיקו אפס נגד פולין , תיקו אחת נגד פרו , ושוב תיקו אחת נגד קָמרון . פולין סיימה ראשונה בבית עם 4 נק' ואיטליה דורגה שנייה עם 3 נקודות . הניצחון על ברזיל היווה נקודת מפנה איטלקית .

spain 11

טקסט תמונה :  מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . זוהי נבחרתה הלאומית של ברזיל הנפלאה במונדיאל ספרד 1982 שלא נזהרה דיה במשחק מול איטליה והפסידה 3 : 2 .

כורעים מימין לשמאל ראשון ושני : אלכסיו אסיס אדר וזיקו (שמו המלא : ארתור אנטונס קוימברה) . כורעים רביעי וחמישי מימין לשמאל אנטוניו קארלוס סרזו והקפטן אוליביירה בראזיליירו סוקראטס .

עומד שלישי מימין לשמאל : רוברטו פלקאו . עומדים חמישי ושישי מימין לשמאל : המגינים חוזה ברנארדי אוסקאר , חוזה פררייה ליאנדרו והשוער וואלדיר ארודה פרז . (באדיבות RTVE  ו- FIFA) .

מבית D שידרנו ישיר את שני ניצחונותיה של צרפת המבריקה על אוסטריה 1 : 0 ועל צפון אירלנד 4 : 1 . המאמן מישל הידאלגו הציב נבחרת מלאת ברק והתקפית מאוד בה בלטו השוער דומיניק באראטלי , שחקני ההגנה מנואל אמורוס ומקסים בוסיס , ושחקני הקישור וההתקפה מישל פלאטיני, ז'אן טיגאנה, אלן ז'ירס ורבים אחרים. צרפת הייתה נבחרת מסוכנת מאוד .

spain 12

טקסט תמונה    זוהי נבחרתה הלאומית של צרפת במונדיאל ספרד 1982. כורעים שני  ושלישי מימין לשמאל : מישל פלאטיני ואלן ז'ירס. עומדים ראשון ושלישי מימין לשמאל : מקסים בוסיס ומנואל אמורוס.  עומד שני משמאל השוער דומיניק בארטאלי. (באדיבות RTVE  ו-  FIFA).

spain 13

טקסט תמונה :  מונדיאל ספרד 1982 . נבחרת פולין המפתיעה שהעפילה לשלב המכובד של חצי הגמר . (באדיבות RTVE  ו-  FIFA) .

לשלב חצי הגמר של מונדיאל ספרד 1982 העפילו נבחרות איטליה, מערב גרמניה, צרפת, ופולין המפתיעה. שני משחקי חצי הגמר נערכו באותו יום חמישי ב- 8 ביולי 1982. טעות ארגונית של RTVE והוועדה המארגנת גם יחד . רפי גינת היה בר מזל (החלטה שגויה שלי) לשדר ישיר את משחק חצי הגמר השני בתשע בערב בסביליה מערב גרמניה – צרפת 3 : 3 בתום 120 דקות  ו- 5 : 4 בבעיטות הכרעה מ- 11 מ' . יורם ארבל שידר ישיר מ- "נואו קאמפ" בברצלונה בחמש אחה"צ את משחק חצי הגמר הראשון איטליה – פולין בתוצאה 2 : 0 . פאולו רוסי כבש את שני השערים לאיטליה . ביום משחק הגמר , יום ראשון – 11 ביולי 1982 נוצרה אווירה טעונה בצוות שלנו , שהפכה במהרה לעכורה. סולומון "סולי" מוניר ביקש לממֵש את הבטחת המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד לוֹמַר את המשפטים הבודדים שלו בשפה הערבית בפעם הזאת דווקא מעמדת השידור שהוקצתה לטלוויזיה הישראלית הציבורית באִצטדיון "סנטיאגו ברנבאו" במדריד . עד עתה הוא עשה זאת Off  Tube מהמוניטור במשרד ההפקה ב- IBC במדריד . הפעם הזאת הוא ביקש להיות במגרש . אני התנגדתי . דה עקה , עמדת השידור באִצטדיון "סַנְטְיָאגוֹ בֵּרְנַבֵּיאוֹ" במדריד הכילה שלושה מושבים בלבד . עבור השַדָּר יורם ארבל ופרשנו מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר , ולטכנאי הצמוד סעדיה קאראוואני שהיה אחראי על ביטחון השידור הישיר מן ההיבט הטכנולוגי .

מבצעי השידור הבינלאומיים שלנו לקו בחיסרון מסורתי בולט כבר שנים . מיקרופון השידור היה מעֵין אביזר משותף בימים ההם לטלוויזיה הישראלית אז בראשות טוביה סער ולטלוויזיה בשפה הערבית תחת ניהולו של יוסף בר-אל . שתי ישויות נפרדות ששכנו תחת קורת גג משותפת ברשות השידור . הייתי חייב מעֵת לעֵת לעצור ולקטוע את השידור הישיר הקוֹלֵח בשפה העברית במשחקי המונדיאל בספרד 82' על פי הוראתו המפורשת של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד , כדי להכניס בצורה מאולצת ובאופן מלאכותי את השַדָּר בשפה הערבית סולומון מוניר "לאוויר" , על מנת שיאמר וישָדֵר משפטים ספורים בשפה הערבית לאוזני "צופיו" מעמדת השידור Off  Tube שהותקנה בעבורו במשרד השידורים שלנו ב- IBC במרכז התקשורת הבינלאומית במדריד, כאילו שצופי הטלוויזיה הערביים במדינת ישראל אינם מבינים את שפתם של יורם ארבל , נסים קיוויתי , ורפי גינת . פארסה . השַדָּר בשפה הערבית לא ביקר ולא שידר מעולם עד אז מהאִצטדיונים . תמיד Off Tube מהאולפן ב- IBC וגם זה היה מיותר . השידור המלאכותי והלא חשוב מכל היבט שהוא בשפה העַרבית תוך כדי הפקעת המיקרופון וקטיעת השידור בשפה העִברית , נעשה בדרך כלל ברִגעי שיא של המשחקים לאחר כיבוש שערים על רקע ההילוכים החוזרים , יעֵני כאילו לטובת הצופים הערבים במדינת ישראל . כאילו צופי הטלוויזיה הערביים בישראל אינם מבינים את שפת השידור בעברית של יורם ארבל , נסים קיוויתי , או רפי גינת . פגם מקצועי ארכאי בלתי מוּלַד . פטנט שמוּסַד ע"י יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כדי לרצות את יוֹסֵף בַּר-אֵל ואנשיו . אנשי הטלוויזיה בשפה העַרבית הרגישו תמיד מקופחים בהשוואה לקולגות שלהם בשפה העִברית. צריך היה להפסיק עם העניין השטותי והמטופש המיקרופון המשותף מייד פעם אחת ולתמיד, ולשנותו לאלתר . עשיתי כל מאמץ להמעיט בתופעה הפתטית והמגוחכת הזאת שהביאה למתח וסכסוך גלוי ביני לבין השַדָּר בשפה הערבית . מאוחר יותר סייע לי נַקְדִימוֹן "נַקְדִי" רוֹגֵל לעקור את התופעה הבלתי נסבלת מהשורש כדי לעשות סוף לפארסה שאין לה אח ורע בעולם הטלוויזיה הבינלאומי . שידור ספורט ישיר בשתי שפות במשותף באותו ערוץ טלוויזיה הוא דבר בלתי מתקבל על הדעת .

רוּבִּי רִיבְלִין יו"ר הכנסת היום ואז יו"ר קבוצת בית"ר ירושלים היה אורח אישי שלי בספרד 1982 . ניצלתי את קשריי האישיים עם RTVE וסדרתי לו לפנים משורת הדין תג זיהוי (Accreditation) למשחקי המונדיאל כאיש משלחת הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשל יחסי העבודה המיוחדים שהיו בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לאגודה שבראשה ניצב . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אישר את המהלך . אפילו הוא לא הבין את צורך ההסדר הכפוי של מיקרופון משותף לשתי השפות . מעשה שידור מלאכותי שאיננו קיים בשום רשת טלוויזיה בעולם המכבדת את עצמה . "זאת שערורייה שצריך להפסיק אותה מייד" , אמר לי .

המאמץ הזה שלי לסלק את סולי מוניר מהמיקרופון לא היה אישי אלא עקרוני אבל הוליד כמובן סכסוכים מכל הכיוונים , דווקא עֶרֶב השידור הישיר האחרון של משחק הגמר ביום ראשון – 11 ביולי 1982 בין נבחרות איטליה וגרמניה. רבים סברו שאני נוטר טינה אישית לקולגה שלי שמדבר לשומעיו בשפה שֵמִית שונה משלי. המנכ"ל טומי לפיד התייצב מאחורי סולומון "סולי" מניר והבטיח לוֹ כי הפעם הזאת הוא יאמר את משפטיו הבודדים בשפה העַרבית מעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית באִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד . התנגדתי לכך בכל תוקף . השַדָּר בשפה הערבית התקשר בטלפון ממדריד לבקש את סיועו של המנכ"ל ולגייס את תמיכת וועד העובדים נגדי . טומי לפיד כעס עלי מאוד וטען שאני ממרה את פיו . "סלק את הפרשן שלך מוטל'ה שפיגלר מעמדת השידור , הוא ממילא פטפטן חסר תקנה" , פקד עלי טלפונית כשאיננו מסתיר את תיעובו למרדכי שפיגלר .

spain 14

טקסט תמונה :  חודש יוני של שנת  1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. ה- IBC במדריד בירת ספרד.

זהו משרד תהליך הפקת האקרדיטציה (Accreditation Procedure) של הוועדה המארגנת המקומית במרכז השידורים הבינלאומי במדריד (IBC) בתקופת מונדיאל ספרד 1982 . אנוכי מסדר לרובי ריבלין תג זיהוי טלוויזיוני מיוחד (באישורו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד) . רובי ריבלין יושב מתוח לקראת הלחיצה על ההֶדֶק של הצלם הספרדי . כעבור כמה שניות יכול היה להיכנס באופן חופשי לכל אצטדיון ברחבי ספרד בו חפץ על חשבונה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד היה הרבה יותר נאמן ליוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה בעַרבית מאשר לי . יוסף 'טומי' לפיד סלד ממרדכי שפיגלר הפרשן . לא ממוטל'ה השחקן . הוא ראה במרדכי "מוטל'ה" שפיגלר אלוף הקלישאות ונהג לומר לי, "הוא אולי  גדול השחקנים בישראל – אך קטוֹן הפרשנים", וסימן באצבעותיו את גובה קומתו של הפרשן . מנכ"ל רשות השידור ידע שמרדכי שפיגלר נבחר על ידי לתפקיד הפרשן במונדיאל ספרד 82' כמעין ברירת מחדל . הוא ניאות לשלם לו שכר עבדים בהתאם . מעולם לא נתקלתי באנטגוניזם שידור כזה כפי שפיתח יוסף 'טומי' לפיד כלפי הפרשנות של מוטל'ה שפיגלר .

spain 15

טקסט תמונה :  יוני – יולי 1982 . מדריד . מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . אנוכיי יחדיו עם הפרשן מרדכי שפיגלר (מימין) ומהנדס הקול והתקשורת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מיכה לויירר (משמאל) על רקע תפאורת הבניין הענק , המרשים , היפהפה , ופונקציונאלי של מרכז השידורים הבינלאומי – שהקימה RTVE והקרוי "Torre Espania" . הצבתם של מרדכי שפיגלר (וגם של אמציה לבקוביץ') על ידי כפרשנים בעמדות השידור שלנו בספרד 1982 הייתה כמעין כברירת מחדל . הם היו אנשי הכדורגל היחידים שהגיעו לספרד בתקופת המלחמה . אמציה לבקוביץ' חזר לארץ עם תחילת משחקי הסיבוב השני והוצב כפרשן באולפן גביע העולם בירושלים לצדם של המנחה דני לבנשטיין והמגישה אורלי יניב. מרדכי שפיגלר המשיך עמנו עד הסוף. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוסף "טומי" לפיד לא העריך את מוטל'ה שפיגלר כפרשן עד כדי תיעוב . כשביקשתי ממנו לשלם לפרשן תמורת עבודתו בספרד 1982 , ירה לעברי , "מה פתאום  שאני אשלם לו . שמרדכי שפיגלר הוא שישלם לטלוויזיה על שהיא בכלל מסכימה להעסיק אותו" . יו"ר וועד עיתונות – הפקה אז בטלוויזיה הישראלית הציבורית מר פיטר מיליק הצטרף למאבק נגדי , והודיע לי בטלפון מישראל שהוא ניצב לצִדו של השַדָּר בשפה הערבית . הוא אף איים בהשבתת השידורים אם לא יימצא מקום לשַדָּר בשפה העַרבית . "תעיף את הפרשן שלך מוטל'ה שפיגלר מעמדת השידור לטובתו של סולי מוניר" , אמר לי והוסיף , "מי צריך את מוטל'ה שפיגלר שם , עמדת השידור שייכת לרשות השידור ולא לפרשן מוטל'ה שפיגלר , אפילו המנכ"ל כבר אמר לך את זה" , זעף . סולי מוניר כעס עלי ונעלב ממני לפני שנות דוֹר מפני שהעדפתי בעמדת השידור את הפרשן מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר על פניו . לעיתים קרובות מצאתי את עצמי בתפקיד של גננת בגן ילדים לצד ניהול והפקת השידור הישיר של אירוע הספורט החשוב בתבל .

spain 16

טקסט תמונה : ספטמבר  1982 . משרד מחלקת הספורט בקומה החמישית של בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים . פיטר מיליק (מימין) מאנשי צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבוריתב- 1968 נשא ב- 1982 בתפקיד החשוב ורב האחריות של יו"ר וועד עובדי עיתונות – הפקה אך התנהג כילד קטן . תמיכתו בהצבת סולי מוניר בעמדת השידור של הטלוויזיה במשחק הגמר איטליה – גרמניה 3 :1 ב- 11 ביולי 1982 לצדו של יורם ארבל במקומו של הפרשן מוטל'ה שפיגלר הייתה פתטית . במרכז התמונה עוזרת ההפקה עופרה סתת – מילוא  ואמנון ברקאי .  (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 17

טקסט תמונה :  21  ביולי  1982 . קטע מעיתון "הארץ" . סולומון "סולי" מוניר טוען בפני עיתונאי "הארץ" משה הר געש ז"ל כלהלן : "רק בזכות נציגי מדינות ערב נכנסתי למשחק הגמר" . היות ונלחמתי באותה שעה ב- בֵּירוּת , איש מעיתון "הארץ" לא טרח לשאול אותי אם הדבר נכון . גם לא לאחר ששבתי לארץ מהמלחמה בלבנון . (באדיבות עיתון "הארץ") .

יורם ארבל שידר היטב את משחק הגמר . הוא זעק למיקרופון את  השערים  של איטליה , ושאג את שמותיהם של  פָּ – א – וֹ – ל – וֹ     ר – וֹ – סִ – י  ,   מָ – א – רְ – ק – וֹ    טָ – א – רְ – דֶ – לִ – י  , ואת שמו של  א - לֶ – סָ – א – נְ – דְ – ר – וֹ    אָ – לְ – ט – וֹ – בֶּ – לִ – י  , כאילו היה איטלקי לכל דבר . איש לא התחרה עמו בכישרון בניית הדרמות על כר הדשא ותיאורן בלשון קולחת ועברית תקנית . הוא היה אשף המיקרופון . קול הבריטון העמוק והיפהפה שלו לא ישכח ו- יִינוֹן לנצח על סרטי ההקלטה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . איטליה גברה על גרמניה המערבית 3 : 1 וזכתה בפעם השלישית בתולדותיה בגביע העולם . בשעה ששידר את טקס הענקת הגביע  ביום ראשון – 11 ביולי בו דִינו זוֹף שוער נבחרת איטליה והקפטן שלה , מניף את הפרס היקר אל על , ואמר בפעם האחרונה, "אליך סולומון מוניר…" , ידעתי שמשימת ספרד 1982 הסתיימה . המטרה הסופית הושגה אך נותרתי עייף , חבול , ועִם פחות חברים.

spain 18

טקסט תמונה :  פאולו רוסי ממצטייני נבחרת איטליה ומלך השערים שלה מניף את גביע העולם בכדורגל לאחר הניצחון על נבחרת מערב גרמניה 3 : 1 במשחק הגמר של מונדיאל ספרד 1982 . זאת הייתה הזכייה השלישית של איטליה בהיסטוריה של גביע העולם בכדורגל . (באדיבות RTVE  ו-  FIFA) .

spain 19

טקסט תמונה : שחקני נבחרת איטליה מניפים אל על את מאמנם אנצו בירזוט (Enzo Bearzot) לאחר הזכייה בגביע העולם של מונדיאל ספרד 1982 . (באדיבות RTVE  ו-  FIFA) .

הודיתי ליורם ארבל על שידוריו . הוא היה שַדָּר הספורט והכדורגל בטלוויזיה הטוב ביותר במדינת ישראל . הייתי אסיר תודה למִיכָה לוֹיְירֶר מפקח הקול הנודע ואָשָף התקשורת הבינלאומית שישב צמוד אלי בעמדת הפיקוד ב- IBC מדריד 40 ימים ולילות . הוא ניהל כהלכה (ללא שגיאות) וביד מקצועית רמה את תפעול קווי השידור הבין ארציים ומערכת הטלפונים הבינלאומית . אם יורם ארבל היה ב- 1982 הטוב בשדרים הרי שמיכה לויירר היה הטוב בטכנאים . מיכה לויירר היה רָב אמן במקצועו וחָף משגיאות . יֶקֶה חניך האסכולה הגרמנית בעל משמעת שידור איתנה שעבד כשעון שווייצרי . הייתה לו אוזן של מוסיקאי , חוש טכני מפותח , דייקן מוחלט ופדנט מאין כמותו בעבודתו . "עבודה זאת עבודה" , נהג לומר לי . הוא ידע לחשוב , להתכונן , ולתכנן . בתחום הטכני הזה היה משכמו ומעלה . מיכה לויירר עִיצֵב וליטש כל פעולה של טכנאי הקוֹל והתקשורת בטלוויזיה הישראלית בימים ההם . הוא היה מוֹרם ורַבם של דוֹרוֹת של טכנאי קוֹל בטלוויזיה הישראלית . הודות למיכה לויירר וביצועיו האיכותיים לא הייתה לנו ולוּ טעות תקשורת אחת בספרד 1982 . תופעה נדירה באירוע ספורט בינלאומי מתמשך רָב צמתים ומהמורות וגדוש שידורים . לימים ירש את מקומו סעדיה קאראוואני . טכנאי קול מוכשר שצמח והתפתח בחממה של עקיבא מלמד ומיכה לויירר ועלה ברבות השנים אף הוא לגדולה – לדרגת רב אומן בתקשורת בינלאומית . סְעֲדְיָה קָארָאוַואנִי עֶלֶם חמודות , שימש לי מקור סיוע ועזרה בלתי נדלים במשך שנים רבות , בהפקות ספורט רבות בארץ ובעולם . הייתה לי הערכה עצומה לשני האישים המומחים האלה מיכה לויירר וסעדיה קאראוואני . באמצעות הידע והכישרון שלהם ידעו להתכונן ביסודיות לקראת מבצעי השידור הגדולים . הם היו מחוננים כדי להקים ולבנות מערכות תקשורת ולתרגל אותן על מודל , ולהביאן לידי פעילות מבצעית מושלמת ללא תקלות . אי אפשר היה להפסיד עמם בקרבות השידור הרבים שהיו לנו בארץ ובחו"ל .

spain 20

טקסט תמונה :  יוני – יולי 1982 .מונדיאל ספרד 1982 . משרד ההפקה , השידורים , והתקשורת שלנו ב- IBC  במדריד . סולומון "סולי" מוניר חובש אוזניות ומשדר Off tube מהמשרד תקצירי כדורגל בשפה הערבית לצופיו הערביים בישראל . קומוניקציה מופרכת מיסודה בין מוֹסֵר האינפורמציה למאזיניו וצופיו . השידור בשפה הערבית הייתה הפרדה מקצועית מלאכותית ומכוונת של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בין צופי הטלוויזיה היהודיים לבין הצופים הערביים במדינת ישראל . אפשר היה לחשוב שהצופים הערביים בישראל אינם מסתפקים בקולם של שלושת השדרים בשפה העברית יורם ארבל , נסים קיוויתי , ורפי גינת – וזקוקים לתרגום בערבית .

זיהוי הנוכחים משמאל לימין : יורם ארבל (מניף אצבע) , אורי לוי , סולי מוניר (מחזיק מיקרופון וחובש אוזניות) , עוזרת ההפקה עדה קרן , רפי גינת (מזוקן ומרכין ראש לכתפה של עדה קרן) , ומאחור נסים מזרחי (משוחח בטלפון) . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

פַּס הקוֹל החַרוּת בסרטיית הטלוויזיה הישראלית על ה- Video במשחק ההרואי הבלתי נשכח בשלב חצי הגמר בספרד 1982 בין מערב גרמניה לצרפת (הסתיים 3 : 3 בתום 120 דקות , ו- 8 : 7 לגרמנים בתום בעיטות הכרעה מ- 11 מ') , איננו של נסים קיוויתי . הוא שייך לרפי גינת , האדם השלישי במסע הארוך . רפי גינת הובא על ידי למבצע שידורי מונדיאל ספרד 1982 מן התוכנית "כלבוטק" עליה היה מופקד . הוא עזב את מחלקת הספורט ב- 1978 . לא היו שדרי כדורגל אחרים במדינה . דן שילון אחד המועמדים הנוספים בארסנל השדרים של מונדיאל ספרד 1982 כבר כרת ברית שידור אחרת עם יעקב לווינסון נשיא בנק הפועלים והיה בדרכו מחוץ לרשות השידור .

חשבתי שרָפִי גִינַת מחובר יותר לכדורגל מנסים קיוויתי , אך לא עלה עליו בדרגה כזאת שתצדיק את מינויו לשָדֵר את משחק חצי הגמר גרמניה – צרפת . רפי גינת במבט לאחור , לא יכול היה להביא יותר רייטינג  מנסים קיוויתי . האירוע היה גדול וחשוב משניהם . שגיתי כשמיניתי אותו לשדר את המשחק גרמניה – צרפת ולא את נסים קיוויתי שנחשב לשָדָר מספר 2 במחלקת הספורט . רפי גינת היה אורח זמני שהושאל מתוכנית הצרכנות "כּל בּוֹ טֶק" . בתום שידורי מונדיאל ספרד 1982 לא שָב רפי גינת עוד למיקרופון הספורט . הוא התחפר בתוכנית הצרכנות "כּל בּוֹ טֶק" ובתוכנית "בשידור חוקר" . לא היה לוֹ עוד כל בּיקוש כשַדָּר כדורגל וספורט . בתחום הזה הוא לא היה נחוץ . אינני זוכר שראיתי בימים ההם אִי אֵלוּ משמרות מחאה של מפגינים מול בניין הטלוויזיה ברוממה והמחזיקים בידם שלטים , "רוצים את רפי גינת בשידורי הכדורגל" , או , "יוחזר לאלתר רפי גינת למיקרופון הספורט" . מצטער לא ראיתי דבר כזה .

וויכוח הרייטינג לא ירד מעולם מהכותרות , וההתלבטות של מקבלי ההחלטות להצמיד "כוכב" שידור כזה או אחר "לאירוע שידורי מבוקש" כדי לשפר את המסך והרייטינג , נמשכת עד עצם היום הזה .

ב- 1998 הדיח המנכ"ל אורי פורת את גְאוּלָה אֶבֶן מהגשת "מבט" בטלוויזיה הישראלית והציב את חיים יבין במקומה. ניסיונו ודמותו על המרקע של חיים יבין הישן נושן וזיהויו בציבור שוב , "כמגיש חדשות מספר 1",  לא הביא אפילו אֶפֶס קצהו של אחוז רייטינג אחד יותר מגאולה אבן הצעירה . יעל שטרנהל הוצבה בזמנו כמגישה מרכזית של תוכנית החדשות "שבע וחצי" בטלוויזיה הישראלית . היא לא סחפה בעקבותיה כמות יתרה של רייטינג מזה של יעקב אחימאיר הוותיק . יעקב אחימאיר לא יִיצֵר יותר רייטינג מגִלעַד עַדִין אחד מכוכבי השידור החדשים של חטיבת החדשות בערוץ הציבורי . אין זאת כי האירועים חשובים מהאנשים המגישים אותם על המרקע . צורת ואופן הטיפול באירוע ע"י המערכת כולה , ראשוניות , מהימנות , ומקצוענות הטיפול , ולבטח השגת בלעדיות  –  הם מרכיבי הרייטינג האמיתיים . חשיבות עצומה יש למנהיגות המטפחת את ערכי העשייה האלה .

בחודש ספטמבר 1990 נטש יורם ארבל לפתע את חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בדרכו לכבלים ולערוץ 2 . לחלוטין לא הייתי מודאג . זאת הייתה אבֵדת שידור אך לא מהלומת שידור . לא חששתי מפניה מפני שזכויות השידורים של כל אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם היו שלי . הודעתי להנהגה שאני מצרף אלי את מאיר איינשטיין מהרדיו במקומו . בתוך עֶשֶר דקות נסגר העניין בשיחת וועידה טלפונית ביני לבין יוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבוריתאז ואריה מֶקֶל מנכ"ל רשות השידור . מאיר איינשטיין היה שלי .

שניהם שאלו אותי חסרי ביטחון בעקבות עזיבתו של ארבל , "מה יהיה…?" . השבתי להם , "כי אינני מודאג כלל ועיקר , וגם הם אינם צריכים להיות מודאגים , כל עוד זכויות השידורים של אירועי הספורט החשובים , הגדולים , והרלוואנטיים בארץ ובעולם מוחזקים על ידינו באופן בלעדי , יהיה השדר אשר יהיה . זהו התנאי החשוב ביותר להישרדות שלנו" . תשובתי הייתה חד משמעית : "אם יורם ארבל ישדר דוּק בערוץ 2 ואורי לוי ישדר מולו את מכבי ת"א בגביע אירופה בכדורסל , נביס אותו ברייטינג בקלות . לא בגלל טיב השדר . בשל איכות האירוע" , אמרתי לבוסים המודאגים שלי , והוספתי , "אם יורם ארבל ישדר בערוצים המתחרים בשידור ישיר דוֹמִינוֹ או כָּדוֹרֶת ומאיר איינשטיין ישדר במקביל ומוּלוֹ כדורגל , אין ספק בכלל שהציבור יעדיף אותנו . ללא תנאי . זהו בסיס כּוֹחֵנו" , הדגשתי בפניהם , "עליכם לעזור לי לעזור לכם להַגֵן על זכויות השידורים שלנו ולשמור עליהם מכל משמר מפני רכישתם ע"י ערוץ 2 ו/או הכבלים . זכרו תמיד את אמירתו של רון ארלדג' נשיא חטיבות הספורט והחדשות של ABC אחת משלוש הרשתות הארציות הגדולות של הטלוויזיה האמריקנית, כלהלן : "When you have the rights – you have the show" . מאיר איינשטיין ייכנס בתוך זמן קצר ללא כל קושי לנעליו (הגדולות) של יורם ארבל . זה ייקח לוֹ הרבה פחות זמן ממה שאתם מתארים לעצמכם" . ידעתי שמאיר איינשטיין שַדָּר טוֹב , אך לא ידעתי עַד כמה הוא טוֹב . המתנתי לשַדָּר ועיתונאי ברמתו כעשוֹר שנים . מעולם אגב לא איחלתי ליורם ארבל לשָדֵר דוּק . "דוּק" שימש כמטפורה עניינית לאירוע ספורט זַניח ואִזוֹטֶרִי .

בספרד 1982 חיפשתי שְלֵמוּת במקום שלא הייתי צריך לחפשה . נסים קיוויתי ידיד וחֲבֵר אישי שלי (גם כיום) , נעלב (בצדק) מהחלטה מקצועית מוּטְעֵית שלי להציב את רפי גינת כשַדָּר במשחק חצי הגמר גרמניה – צרפת  ב- 7 ביולי 1982 . הוא כל כך כעס על הבחירה וראה בה מעשה בגידה בו "כשַדָּר שֵני" לאחר יורם ארבל ' עד סירב להיות נוכח בארוחת הסיום החגיגית שלנו במסעדה נחמדה במדריד בתום משחק הגמר וסיום מבצע השידורים כולו . היעדרותו גרמה לי צער רב . הודיתי בארוחת הערב לכל אחד מאנשי המשלחת על תרומתו . תַּם לו פרק שידור בתולדות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית , אך בצִדו האחֵר היה פרוש לפני ובפני הטלוויזיה הישראלית כַּר נרחב של לימודים . דברי הסיכום שלי במסעדה היו מאופקים . ידענו כולנו שאנחנו חוזרים למדינה במלחמה . קודם לכן נפרדתי מ- מַנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ שהיה אורח אהוב שלנו בארוחה החגיגית והודיתי לו על קבלת הפנים והאירוח של משלחת הטלוויזיה הישראלית בספרד , וגם על ההפקה הנפלאה שלו ועל עזרתו החשובה להצלחת השידורים שלנו . מנולו רומרו קבע  סטנדרט צילומי חדש , כשהציב בכל משחק באליפות כמות גדולה של מצלמות , 8 בשלבים המוקדמים ו-  13 בשלבים המאוחרים של המונדיאל לרבות שפע של הילוכים חוזרים מזוויות צילום שונות . זאת הייתה עליית מדרגה בהשוואה לצילומי ארגנטינה 1978 . בבוקרו של 12 ביולי 1982 בסיומו של מבצע שידורי מונדיאל ספרד 1982 , מצאתי על שולחני במשרד ב- IBC מכתב פרידה מנסים קיוויתי אחד האנשים שהכי אהבתי והערכתי במחלקת הספורט . המכתב שהיה כתוב בכתב ידו בישר לי כי הוא נוטש כל משימת שידור עתידית במחלקת הספורט בעקבות העדפתי את רפי גינת "כשַדָּר שֵני"  בשלב חצי הגמר לצִדוֹ של יורם ארבל . נסים קיוויתי ישב בלילה מלווה בתחושות של שדר מוכה , חבול , ובודד . בחדרו במלון "Convencion" כתב בזעף את המילים הקשות והעצובות על נייר המכתבים הרשמי של המלון , ללא שלום וללא ברכה [3] .

spain 21

טקסט תמונה :  יוני – יולי מונדיאל ספרד 1982 . השדר נסים קיוויתי במשרד ההפקה והתקשורת שלנו ב- IBC  במדריד בעת שידורי מונדיאל ספרד 82' . הוא נדחק על ידי שלא בצדק למקום השלישי אחרי יורם ארבל ורפי גינת ונפגע עד עמקי נשמתו מהחלטתי זאת.  משמאל שני שדרי רדיו "קול ישראל" גדעון הוד ודני דבורין אפופי עשן סיגריות משדרים Off tube מהמשרד בספרד למאזיניהם בארץ . (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 22

טקסט מסמך :  12 ביולי 1982 . מדריד . מונדיאל ספרד 1982 . מכתבו המצהיב של נסים קיוויתי העציב אותי עד למאוד . המכתב הזה שנכתב לפני 31 שנים שימש עדות נוספת לקיומה של סביבה תחרותית מאין כמותה ליד המיקרופון ומסך הטלוויזיה .

אל  :  יואש אלרואי מנהל מחלקת הספורט – הטלוויזיה הישראלית                                                                     מדריד – 12.7.1982

מאת  :  נסים קיוויתי

להודיעך כי החל מהיום אני מסיר את עצמי מכל משימה של שידור אירועי ספורט בטלוויזיה. זה כולל כדורגל, א"ק, שחייה , או כל ענף אחר , בשטח או באולפן , בארץ או בחו"ל . זה כולל גם הגשה כלשהי . אמשיך למלא במיטב יכולתי תפקידים אחרים במחלקה , לרבות עריכת תוכניות , כתבות , ו.ט.ר. , והפקה .

                                                                                                                   נסים  קיוויתי

הוא כתב לי מכתב "בְּרוֹגֶז" , אך לא היה יכול לעמוד בהבטחתו . תאוות השידור והמסך היו חזקים ממנו . כעבור חודשיים שָב לאחוז במיקרופון ועשה את הדבר שהוא ידע הכי טוב לעשות . לשָדֵר ספורט . אולי קיבל עידוד מהאיש שאהב לסנוט בו ולעקוץ אותו , העיתונאי עֵלי מוֹהַר ממקומון "העיר" של תל אביב . ביום שישי – 9 ביולי 1982 ניהל עלי מוהר השנון פנקס חשבונות במדורו "בשער" עם שַדָּרֵי הטלוויזיה של ספרד 1982. כך כתב [4].

"רפי גינת היהודי הכלבוטקי  העבה הזה רמס ברגל גסה כמה מן הניואנסים הענוגים ביותר במשחק . אין לי כוח למנות ולשחזר כאן את כל טעויותיו של רפי גינת ודברי ההבל שהשמיע . הבֵן לא אוכל , על סמך מה הוא משָדֵר ?  אה  ?  איך הוא נחת שם בכלל  ?  גם יורם ארבל איננו נקי משגיאות . מגרעתו הגדולה והמכרעת היא שיש לו נטייה לדכא את הצופים בבית עד עפר . יורם ארבל לא מבין שזה בידור . תפקידו בין השאר הוא לעזור לצופה להיכנס למשחק ולאווירה , להתלהב . יורם ארבל עושה את ההפך . הוא עושה הכול כדי לשכנע אותי שבעצם כדאי לי לסגור את מקלט הטלוויזיה ולעסוק מעט בקרמיקה . זהו משגה חמור המקלקל את השורה . נסים קיוויתי מצטייר לטעמי כשדרן הטוב ביותר שהיה לנו בספרד 1982 . דומני שהוא אוהב הספורט המובהק מבין השלושה . הוא מתרגש מן המעמד , מתלהֵב , ובסך הכול הוא הכי נסבל".

spain 23

טקסט תמונה : 1982 . רפי גינת מנחה את התוכנית "כל בו טק" באולפן א' בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : דניאל פאר , רפי גינת (עומד מזוקן) , ונתן כספי . (מחלקת הסטילס . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ארבעים יום ולילה שהיתי במדריד היפהפייה והמלכותית , אך כמעט ולא ראיתי ממנה דבר . קשה להסביר את מהות האחריות העצומה לשידורים . אולי גם אין צורך . האחריות העצומה כעורך ומפיק השידורים של ספרד 1982 גררה אותי לנוע בציר תנועה יחיד ומשעמם : משרד – מלון – אצטדיון – משרד , טורה אספניה – 'רסידנסיה קונבנסיון' וחוזר חלילה מידי יום ביומו . ובעצם , למי גם היה רצון לטייל כשמִידֵי עֶרֶב רַץ "במבט" בירושלים ה- Roller השחור שנושא עליו את שמות חיילי צה"ל שנהרגו בקרבות מלחמת לבנון ה- 1 . לחדשות מירושלים האזנו באוזן דואגת באמצעות אחד מקווי השידור של ה- 4W  שהיה פנוי באותה העת .

כמעט בכל מוּנְדִיאַל זכור לפחות רגע צילומי אחד השנוי במחלוקת ציבורית בגלל החלטות מוטעות של שופטי המשחקים . ב- 1966 התנהל וויכוח טלוויזיוני סביב שערו של ג'פרי הרסט במשחק הגמר אנגליה – גרמניה . ב- 1986 היה זה שער "יד האלוהים" של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה במשחק רבע הגמר ארגנטינה – אנגליה . במשחקי ספרד 1982 שררה מחלוקת קשה שלא עסקה בשער , אלא ברגע ההתנגשות הקשה בין שוער גרמניה האראלד שומכר לבין החלוץ הצרפתי פאטריק באטיסטון , במשחק חצי הגמר הדרמטי שהסתיים בתוצאת תיקו    3 : 3 בתום  120 דקות . גרמניה ניצחה  8 : 7  בבעיטות ההכרעה מ- 11 מ' . הוֹרסט רוּבֶּש שחקנה של המבורג הבקיע בבעיטה השמינית וגרמניה העפילה למשחק הגמר נגד איטליה . רפי גינת שידר ישיר את המשחק הזה . 13 המצלמות שהֵציב מנולו רומרו במשחק הזה במדריד וההילוכים החוזרים הרבים , אִפשרו לרפי גינת ולמאה שַדָּרים נוספים שישבו בעמדות השידור שלהם באִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" , לקבוע את חוות דעתם הברורה כי האראלד שומכר פגע בפאטריק בטיסטון בצורה מחפירה וברוטאלית , ושלח אותו לבית החולים לחצי שנה . פַּאטְרִיק בַּאטִיסְטוֹן לא חזר עוד לכַר הדֶשֶא . השופט במשחק הברוטאלי הזה היה צ'ארלס קוֹרוֶור (Charles Corver) מהולנד . הוא אפילו לא שָלָף כרטיס צהוב לשוער הגרמני הגַס והאלים .

spain 24

טקסט תמונה : יום ראשון – 11 ביולי 1982 . אצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד . נבחרת איטליה דקות ספורות לפני משחק הגמר במונדיאל ספרד 82' . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : מארקו טארדלי , אנטוניו קאבריני , גבריאל אוריאלי , פאולו רוסי , ג'יוזפה ברגומי , קלאודיו ג'נטילה , ג'אטאנו שיריאה , פולביו קולובאטי , ברונו קונטי , פראנצ'סקו גראציאני , השוער והקפטן דינו זוף , הקוון הישראלי אברהם קליין , והשופט המרכזי של המשחק הברזילי ארנאלדו קוהליו (Arnaldo  Coelho) . (באדיבות RTVE ו-  FIFA) .

spain 25

טקסט תמונה : 11  ביולי 1982 . אצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד . משחק הגמר במונדיאל ספרד 1982 . נבחרת מערב גרמניה לפני האתגר הגדול . זיהוי הנוכחים העומדים משמאל לימין : פייר ליטבארסקי , קארל היינץ פורסטר , קלאוס פישר , וולפגאנג דרמלר , ברנד פורסטר , פאול ברייטנר , אולריך שטיליקה , האנס פיטר בריגל , מאנפרד קאלץ , השוער הראלד שומאכר , הקפטן קארל היינץ רומיניגה , והקוון הצ'כוסלובקי ווייטץ' חריסטוב . שמונה שנים חלפו מאז זכתה בפעם השנייה והאחרונה ב- 1974 בגביע העולם . רק שחקן אחד מההרכב ההוא נשאר לפליטה , זהו פאול ברייטנר .  (באדיבות RTVE  ו-  FIFA) .

spain 26

טקסט תמונה : תזכורת . 7  ביולי 1974 . אלופת העולם נבחרת מערב גרמניה דקות אחדות בטרם משחק הגמר נגד נבחרת הולנד באִצטדיון האולימפי במינכן במונדיאל 74'  בו ניצחה 2 : 1 . מימין לשמאל : אולי הנס , פאול ברייטנר , האנס הוברט , 'ברטי' פוגטס , וולפגאנג אובראט , גרד מילר , יורגן גראבובסקי , ברנד הולצנביין , ריינר בונהוף , גוסטאב שווארצנבק , השוער ספ מאייר , והקפטן פרנץ בקנבאואר . (באדיבות ZDF / ARD ו-  FIFA) .

לקראת סיום הטורניר הפגישה אותי ידידה מכסיקנית שלי גב' אָנָה מָרִיָה אָגִירֶה , ששימשה כמזכירת איגוד השידור של מרכז ודרום אמריקה (OTI) , עם אליל נעורי השחקן הברזילי אדסון אראנטז דו נאסימנטו המוכר יותר בכינויו "פֶּלֶה" . היא צילמה אותנו והעניקה לי את הצילום המשותף כמזכרת . מכיוון שהייתי גבוה מפֶּלֶה בעשרים סנטימטר דאגה לחתוך את ראשי .

spain 27

טקסט תמונה :  מונדיאל ספרד 1982 . את שחקן הכדורגל הברזילי הדגול אדסון אראנטז דו נאסימנטו ("פֶּלֶה")  פגשתי לראשונה בבואנוס איירס במונדיאל ארגנטינה 1978 . הצגתי את עצמי והגשתי לו את דרכוני כדי שיחתום לי . במדריד ב- 1982 הוא זכר אותי וביקש לערוך צילום משותף . פלה שימש פרשן ראשי ומוביל במונדיאל ספרד 1982 של רשת הטלוויזיה הספרדית TVGLOBO . הרשת שילמה לו שכר של 1.000000 (מיליון) דולר . גב' אנה מאריה אגירה מזכירת OTI (איגוד השידור של רשתות הטלוויזיה והרדיו של מרכז ודרום אמריקה) צילמה אותנו מחובקים יחדיו . היא הייתה אשת הפקה רצינית ובעלת קשרים מקצועיים רבים אך לא צלמת גדולה וחתכה לי את הראש . (תיעוד וצילום אנה מאריה אגירה . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ביקשתי את אָנָה מָארִיָה אָגִירֶה בעלת הקשרים בשל תפקידה החשוב ב- OTI (איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה) וקשריה הענפים להסדיר לי פגישה וצילום משותף עם דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה אך הכוכב הארגנטיני כבר חזר לבואנוס איירס עם נבחרתו המובסת . אף על פי כן מצאתי דרך להצטלם עם השחקן הנפלא הזה שהיה ללא ספק ווירטואוז וגאון כדורגל נערץ . הזמנתי את מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר להצטרף אל דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ואֵלַי לצילום התמונה המשותפת . אָנָה מַארִיָה אָגִירֶה לחצה על הֶדֶק המצלמה וזה מה שראתה העדשה .

spain 28

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982 . מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . מרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) – במדריד . מרדכי שפיגלר (מימין) ואנכי (משמאל) מחבקים את דייגו ארמאנדו מאראדונה (במרכז) . הצַלֶמֶת המכסיקנית הצליחה הפעם ללחוץ נכון על הדק המצלמה ולא חתכה את הראשים שלנו, אבל דייגו ארמאנדו מאראדונה נותר עבורי רק חלום. זה היה רק "Blow up " מסחרי שלוֹ עשוי דִיקט בו העניק שירותי פרסומת לחברת הצילום AGFA תמורת הרבה מאוד דולרים .  (תיעוד הצילום נעשה בידי גב' אנה מריה אגירה . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

השידורים של יוֹרָם אַרְבֵּל היו טובים . שַדָּר כדורגל מחונן שניצב בדרגה שלמה מעל כולם . של נסים קיוויתי ורָפִי גִינַת מניחים את הדעת . אך לא הפרשנות של מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' . הם הגיעו בכלל בכוחות עצמם לספרד 1982 ולא תוכננו להיות פרשני טלוויזיה . הם היו שחקני כדורגל מעולים כל אחד בתקופתו אך לא פרשני כדורגל בשידורי טלוויזיה. הם לא אוּמנו לקראת המשימה. צריך לומר זאת לקולתם. המנכ"ל אסר עלי לשלם לפרשנים . טומי לפיד טבע אז בפני את הסלוגן הבוטה שלו נגד מוסד פרשנות הכדורגל . "שהפרשנים ישלמו" , קבע בפני , וטען , "שאין צורך שהציבור ישלם מכיסו לפרשן – פטפטן בדמותו של מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר בעבור הסבריו למיקרופון , רק מפני שיואש אלרואי עורך שידורי הספורט בטלוויזיה חושב שדֶגֶם השידור היחיד שהוא מכיר מבוסס על צוות של שַדָּר ופַרְשָן" . מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר ייצג בעיני מנכ"ל רשות השידור את להג הדיבור ורדידות הפרשנות בענף ספורט שהוא בעצם כל כך פשוט ומובן לכל צופה . כך סבר . לכן מיהר להוסיף , "יורם ארבל יכול להסתדר מצוין גם בלי מרדכי שפיגלר" . יוסף "טומי" לפיד החזיק בדעתו ועמד בדיבורו . הוא סירב לשלם להם . מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' צורפו על ידי לעמדות השידור שלנו בכורח הנסיבות ולא מפני שהיו פרשנים נבחרים . זה נעשה באקראי ולא היה מחושב מראש . הם היו אנשי הכדורגל היחידים שהגיעו מישראל לספרד 1982 , וגם הסכימו לעבוד למעשה בחינם בשירות הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

סוף הפוסט (מס' 307) רשימה מס' 11 . ראה המשך בפוסט הבא , "הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982" , רשימה מס' 12 . כל הזכויות שמורות . 

[1]  ראה נספח : עיתון "חדשות הספורט" מ- 20 ביוני 1982 .

[2]  ראה נספח : המקומון הירושלמי "כל העיר" מיום שישי – 30 ביולי 1982 .

[3]  ראה נספח : מכתבו של נסים קיוויתי אלי במדריד מ- 12 ביולי 1982 המודיע לי על נטישתו את משימות השידור העתידיות של מחלקת הספורט תחת פיקודי .

[4]  ראה נספח : מקומון "העיר" של תל אביב מיום שישי –  9 ביולי 1982 .

סוף הפוסט מס' 307. 

ערב הספורט הישראלי בערוץ 1 (שני – 21 באוקטובר 2013). שידור ישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל מכבי ת"א – מכבי חיפה 75 : 73 ושידור ישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל בית"ר ירושלים – הפועל ת"א. מבצע שידורים ישירים כפול של ערוץ 1. ביקורת טלוויזיה. פוסטמ מס' 306. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

הערה 3 : רף הכניסות היומי לבלוג הזה שכתובתו yoashtvblog.co.il נע בין 100 ל- 300.

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 306 : הועלה לאוויר ב- 01.55 של יום רביעי – 23 באוקטובר 2013

—————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ערב הספורט הישראלי בערוץ 1 (יום שני – 21 באוקטובר 2013). שידור ישיר של המשחק המרכזי במחזור ה- 2 בליגת העל בכדורסל סגנית האלופה מכבי ת"א נגד האלופה מכבי חיפה 75 : 73, וגם שידור ישיר של המשחק המרכזי במחזור ה- 6 בליגת העל בכדורגל בית"ר ירושלים – הפועל ת"א. מבצע שידורים ישירים כפול של ערוץ 1. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 306. כל הזכויות שמורות.

1. הקדמה קצרצרה 

ערוץ 1 המַט לִיפּוֹל יחדיו עם ההנהלה המסוכסכת והכושלת של רשות השידור חוללו אתמול מהפך בחשיבה הטלוויזיונית של השידור הציבורי ובִּיצְעוּ בשקט מהלך דרמטי בלוח התוכניות . בפעם הראשונה בהיסטוריה של השידור הטלוויזיוני הציבורי מאז נוסד ב- 1968 ייוחד כל ה- Prime time (בין 18.30 ל- 23.00) של יום שני בערב למבצע של שני שידורי ספורט ישירים ויומרניים מליגת העל בכדורסל ואחריו ליגת העל בכדורגל . יומרניים , מפני שלרשותו של ערוץ 1 הציבורי עומד היום רק שדר ספורט אחד ברמה גבוהה , יורם ארבל . אורי לוי איננו שדר ספורט . פיצול כוחות בעת שידורים ישירים דורש תיאום מושלם של כל צדדי ההפקה , ערנות מקסימלית של הגנרלים , שליטה במערכות הקשר, תרגול על מודל, וסגירת כל הקצוות ע"י ההפקה בטרם יציאה לקרב השידור. ב- משבצת השידור החדשה אמש שמתיימרת להציג מידי יום שני בשבוע את "ערב הספורט הישראלי בערוץ 1" , התגלו לא מעט חולשות של ההפקה , באחת מהן נתפש אוּרִי לֵוִי באוויר כשהוא חסר אונים . אולם מעולם לא היה ניסיון כזה בתולדות השידור הציבורי בכל עידניו לחולל שינוי דרמטי שכזה ולהקדיש ערב שלם בזמן צפייה ראשי לשני שידורי ספורט מליגות העל בכדורסל וכדורגל . אפילו לא בעידן מנכ"ל רשות השידור מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מר יאיר שטרן בשנים 1998 – 1993 . המבצע אֶמֶש (יום שני – 21 באוקטובר 2013) כלל בתוכו החל מ- 18.30 את השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת בעל בכדורסל במסגרת המחזור השני בו גברה מכבי ת"א בהיכל הספורט ביד אליהו על מכבי חיפה 75 : 73 , ואח"כ החל מ- 20.45 את השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל במסגרת המחזור השישי בכדורגל מאצטדיון "טדי" בירושלים בית"ר ירושלים – הפועל ת"א 1 : 0 . מהדורת "מבט" מקוצרת בת 20 דקות בלבד בהגשת גב' מֵרָב מִילֶר ומר אָמִיר אִיבְּגִי נדחקה להפסקה שבין שתי המחציות של משחק בכדורסל ושודרה מ- 19.40 עד 20.00 . מתברר שלא קרה שום אסון .

מדובר במהפכה חסרת תקדים ומוצדקת בתולדות השידור הציבורי , אותה מכנה ערוץ 1 , "ערב הספורט הישראלי בערוץ 1" . מעולם לא "הוחרם" זמן הצפייה הטלוויזיוני הראשי הציבורי בערב אחד לטובת סיקור כפול וישיר של שני המשחקים המרכזיים בשני ענפי הספורט העיקריים של מדינת ישראל , כדורסל וכדורגל . ערוץ 1 משיב מלחמה שערה ומול תוכניות בידור , רכילות , וקומיות למשפחה (חלקן ירודות ומגוחכות) כמו "אנשים" , "מה אתם הייתם עושים" ו- "מונית הכסף" בערוץ 2 ו- "גיא פינס" , "אמבוש" , ו- "מלבי אקספרס" בערוץ 10 – הוא מציב מולם שני שידורים ישירים בהיקפים מלאים של שני אירועים מרכזיים בחיי הספורט במדינה . אנוכי תומך ברעיון המהפכני אך לא בביצוע הדַל של ערוץ 1 . ערוץ 1 משולל לפי שעה כישרון שידור אנושי של Play by play כדי להניף במקביל שתי משימות שידור כה אטרקטיביות . אף על פי כן לא הכל אבוד באם יצליח ערוץ 1 לגייס למשימות השידור הרבות שעומדות בפניו את רמי ווייץ , מאיר איינשטיין , נדב יעקובי , וניב רסקין . מדובר בתחילתו של המבצע הממושך . יפה שבעידן התקשורת התחרותית והרב ערוצית מציע השידור הציבורי בערבי שני בשבוע אופציה שונה לצופי הטלוויזיה בארץ שגם מניבה רייטינג רב אך אין מדובר רק בעניין המדרוג . אירועי הספורט הרלוואנטיים , בראש וראשונה אלה של הכדורסל והכדורגל הישראליים , הם חלק אינטגרלי לחלוטין מנוף וחיי התרבות של העם היושב בציון , ובמידה רבה הם גם נשמת אפו של השידור הציבורי . טוב שהם באים לידי חשיפה בערוץ 1 . מדובר במדינה חופשית . מי שרוצה יראה בערבי שני בשבוע את תוכנית הבידור המגוחכת "מונית הכסף" בערוץ 2 בהנחיית עידו רוזנבלום . מי שרוצה יצפה בתוכנית המתיחות המופרכת "אמבוש" בהובלת עופר שכטר . ומי שרוצה ילחץ על המספר "הציבורי" 11 בשלט שלו , ויצפה בשידור הישיר הכפול של צמרת הספורט במדינת ישראל : משחק הכדורסל מכבי ת"א – מכבי חיפה 75 : 73 ואחריו במשחק הכדורגל בית"ר ירושלים – הפועל ת"א 1 : 0 . שידור ציבורי איתן איננו מוצא את ביטויו רק בשידור חדשות , אקטואליה , דוקומנטרי , וסדרות תיעודיות . שידורים ישירים של אירועי הספורט הרלוואנטיים – בארץ ובעולם חייבים לקשט באופן קבוע ושיטתי את חלון הראווה הטלוויזיוני של ערוץ 1 . הם הדֶבֶק שמחבר את חלקי הפאזל השונים בלוח התוכניות . המהלך החדש השבוע של  הצבת "ערב הספורט הישראלי ביום שני בשבוע בערוץ 1" במוקד השידורים של הלוח הטלוויזיוני הציבורי מזכיר לי את המהלך המהולל שחולל רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) נשיא חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC ב- 1970, כששהוביל למיסוד "Monday Night Football" שזכתה להצלחה סנסציונית ומִדְרוּג מצוין בקרב ציבור צופי הטלוויזיה בארה"ב .

מבצע השידורים הישירים הכפול של ערוץ 1 אמש שסיקר את משחק הכדורסל ומשחק הכדורגל , איננו זול כלל ועיקר . ערוץ 1 משלם בעבור כל שידור ישיר שבועי של המשחק המרכזי בליגת העַל בכדורסל זכויות שידורים לאיגוד הכדורסל (בראשו יו"ר האיגוד הרמטכ"ל לשעבר רב אלוף במיל. דן חלוץ) סכום בגובה של 150000 (מאה וחמישים אלף) שֶקֶל , סך שמצטבר ל- 6000000 (שישה מיליון) שקל בעונת 2014 – 2013 . בעבור כל שידור ישיר שבועי של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל משלם ערוץ 1 להתאחדות הכדורגל (בראשה היו"ר אבי לוזון) סך של 450000 (ארבע מאות וחמישים אלף) שֶקֶל , מצטבר ל- 15000000 (חמישה עשר מיליון) שֶקֶל בעונת 2014 – 2013 . הערה שלי : ערוץ 1 חתם הסכם ארוך טווח לשלוש עונות 2016 – 2013 עם התאחדות הכדורגל ובמסגרת החוזה הוא התחייב לשלם בשלוש שנים הללו סך של 45000000 (ארבעים וחמישה מיליון) שקל . לסכומים היקרים של תשלום זכויות השידורים לשתי הוועדות המארגנות איגוד הכדורסל והתאחדות הכדורגל יש לצרף את הוצאות ההפקה בשתי הזירות המסוקרות . מדובר בהפעלת שתי ניידות שידור טלוויזיוניות גדולות ובתוכן כ- 100 (מאה) עובדים יחדיו (עיתונאים ושדרנים , טכנאים ואנשי הנדסה , ועובדי הדירוג המשולב) שגוררות הוצאה נוספת של עוד כ- 150000 (מאה וחמישים אלף) שֶקֶל . כלומר ערוץ 1 קיזז אמש מקופתו בערב שידורים אחד כ- 750000 (שבע מאות וחמישים אלף) שֶקֶל בעבור שני שידורי ספורט ישירים , אולם החזיר ומִזְעֵר את "הנזק" הכספי בכ- % 20 באמצעות תשדירי החסויות הרבים . וגם זכה ליוקרה וצבר רייטינג חסר תקדים יחסית ליכולתו של השידור הציבורי . % 8.7 ב- Peak של השידור הישיר בכדורסל מכבי ת"א – מכבי חיפה 75 : 73 , וממוצע רייטינג יפה מאוד של % 15.12 בשידור הישיר של משחק הכדורגל בית"ר ירושלים – הפועל ת"א 1 : 0 עם פעמיים Peak של % 16.3 בין 22.30 ל- 23.00 . אם ערוץ 1 יוותר בחיים וישרוד את מלחמות הקיום שלו , הרי שמאגר הרייטינג היפה יתעצם במשך הזמן ויהפוך לשיטה . שידורי ספורט רלוואנטיים בערבי שני בשבוע שנוגעים בנפשו של ציבור ענק בארץ ינגסו בשידור המסחרי (זה שמציע להם את "מונית הכסף" ו- "אמבוש") ויעבירו צופים מהשידור המסחרי לעבר השידור הציבור . זה לא יקרה ביום אחד , אולם משזה יתרחש יוכלו אזי קברניטי רשות השידור לדרוש מהחברות המסחריות תשלום יֶתֶּר תמורת החסויות , ובכך באמת ישלימו וישיבו מלחמה שערה ויגרמו נזק ממשי לערוץ 2 וערוץ – 10 ולתוכניות הבידור הנחותות מהסוג ששני הערוצים המסחריים שידרו אֶמֶש . אולם עוד חזון למועד .

ערוץ 1 חולל אמש מהפכת שידור בקנה מידה ארצי אך מסיבותיו הוא כלל לא שיווק ולא פרסם אותה , וודאי לא באמצעות שלטי חוצות , וגם לא באמצעות מודעות גדולות בעיתונות הכתובה . אפילו מדורי הספורט ב- "ידיעות אחרונות" , "הארץ" , "ישראל היום" , "מעריב" ו- "סוף השבוע" לא טרחו לשבח את השידור הציבורי על המבצע החדש , התעלמו ממנו , ודאגו רק לציין באותיות קטנות כי שני האירועים המרכזיים האלה של משחקי הכדורסל והכדורגל אומנם ישודרו בערוץ 1 . לא יותר מזה . העיתונאית גילי איזיקוביץ' כתבת התקשורת והטלוויזיה של עיתון "הָאָרֶץ" גרמה אתמול נזק תדמיתי עצום לערוץ 1 ורשות השידור דווקא ביום המהפכה . היא פרסמה במוסף "גלריה" כתבה קשה ומפורטת אודות היחסים העכורים בין מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות ד"ר אמיר גילת . שום מילה על מהפכת שידורי הספורט בערוץ 1 . האנשים הטובים והרציניים שנותרו ב- ערוץ 1 נטול מנהל ויד מכוונת בימים אלה היו אף על פי כן אמורים לכַנֵס יחדיו עם מנכ"ל הרשות יוני בן מנחם ויועץ הממלכה זליג רבינוביץ' , מסיבת עיתונאים , ולספר בכמה מילים לציבור על מהפכת השידור המתוכננת בערבי שני בשבוע ועל המאמצים התוכניתיים והכלכליים שהם עושים למען משלם האגרה . במקום זאת עסוק יוני בן מנחם בריבים וסכסוכי נצח עם אמיר גילת . אז מה ? אי אפשר לשים לרגע בצד את האינטריגות , הקונפליקטים , והמדנים כדי לקדם ו/או לפחות לנסות לקדם רעיון מהפכני של השידור הציבורי שטמון בו פוטנציאל גדול ?

ראה "הארץ" מ- יום שני – 21 באוקטובר 2013 . עיתון "הארץ" . עיתונאית התקשורת והטלוויזיה של "הארץ" גב' גילי איזיקוביץ' מדווחת על יחסי העבודה העכורים, ההתקוטטויות, והריבים שבין מנכ"ל רשות השידור מר יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת . שום מילה על מהפכת שידורי הספורט של השידור הציבורי הטלוויזיוני המתחוללת בערבי שני בשבוע . 

2. 1970 . חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC 

הקדשת ערב אחד בשבוע בזמן צפייה ראשי למען שידורים ישירים של אירועי הספורט הרלוואנטיים אינם המצאה של ערוץ 1 . ב- 1970 הגה נשיא חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC רון ארלדג' (Roone Arledge) רעיון טלוויזיה מהפכני . הוא החליט לשדר ישיר מידי ערבי ימי שני בשבוע בזמן צפייה ראשי משחק Football מליגת ה- NFL . הרעיון היה נועז ומהפכני משום שבפעם הראשונה בהיסטוריית הטלוויזיה האמריקנית קם מישהו שמציע לשדר ישיר ב- Prime time תוכנית Football שעוסקת בענף ספורט פופולארי מול התוכניות למשפחה המסורתיות שמשדרות מידי ערב שתי הרשתות האחרות NBC ו- CBS . הבוסים של רון ארלדג' ב- ABC מר ליאונארד גולדנסון (Leonard Goldenson) ו- פרד פירס (Fred Pierce) קנו את הרעיון הגאוני . השאר היסטוריה . רוּן אָרְלֶדְג' העניק למתכונת החדשה השבועית של שידור ישיר בערבי שני שֵם קליט וענייני שנצרב היטב ומייד בתודעת הציבור האמריקני , "Monday Night Football" . בתוך חודשים ספורים הפכה תוכנית הכדורגל "Monday Night Football" ללהיט טלוויזיוני היסטרי וניפצה את כל התחזיות ושברה את כל מסגרות הרייטינג לטובת ABC . הגאוניות של רוּן אָרְלֶדְג' התבטאה בכך שהוא ראה את הנולד והבין שיש מקום לשידור ישיר ענף ספורט אטרקטיבי בזמן צפייה ראשי שקשור בעבותות לתרבות הספורט האמריקנית , גם אם הוא שובר כביכול את המסורת המקובעת של שידור תוכניות למשפחה בערב כשכל המשפחה נמצאת יחדיו בשעות הערב בבית . החזון של רוּן אָרְלֶדְג' צלח והרחיק לכת מעבר לכל דִמיון . רוּן אָרְלֶדְג' מינה את השדר רב המוניטין והמבריק  הָאווֹאָרְד קוֹסֶל (Howard Cosell) להוביל את השידור הישיר של ה- NFL ומינה לצדו את שני הפרשנים פְרָנְק גִיפוֹרְד (Frank Gifford) ודוֹן מֶרֶדִית' (Don Meredith) . השמות הטלוויזיוניים האלה של השדר הָאווֹאָרְד קוֹסֶל ושני הפרשנים שלו פְרָנְק גִיפוֹרְד ודוֹן מֶרֶדִית' אינם אומרים דבר והם בחזקת נעלמים לציבור הישראלי אולם התוכנית הזאת "Monday Night Football" שסיקרה מידי ערבי שני בשבוע את המשחק המרכזי בליגת ה- NFL הייתה כל כך מרתקת ופופולארית , עד שהציבור האמריקני מ- "חוף לחוף" סגר מוקדם מהרגיל את העסקים , החנויות , והמסעדות שלו ומיהר לביתו כדי לחזות בשידורים הישירים של המשחקים . פאבים ומסעדות שנשארו בכל זאת פתוחים הציבו מוניטורים של טלוויזיה למען הלקוחות שלהם שחפצו לראות את השידורים הישירים "כדורגל ביום שני" בהובלת הָאווֹאָרְד קוֹסֶל . "Monday Night Football" הפכה לסנסציית טלוויזיה במשך כ- 15 שנים , 1985 – 1970 , והובילה את מצעדי הרייטינג . נכון שמדובר בשיקול דעת של רשת טלוויזיה מסחרית בארה"ב אך אי אפשר לנתח את התופעה הסנסציונית ההיא שחוללה ABC כ- זילות, הבלים , ו/או חוצפה וחילול השידור הציבורי רק מפני שמדובר בשידור ישיר של אירוע ספורט רלוואנטי ושבירת מוסכמות , כי מכאן ולהבא ABC תשדר ישיר בכל יום שני בערב משחק Football מליגת ה- NFL במקום את התוכניות המקובלות למשפחה . ABC לפני היותה רשת טלוויזיה מסחרית הייתה אמצעי תקשורתי ציבורי ששידר למען הציבור האמריקני הקפיטליסטי וכמובן כמו כל עסק מסחרי ביקשה גם להרוויח . תוכנית הספורט הזאת  "Monday Night Football" הופיעה כמטאור בשמי הטלוויזיה האמריקנית ברגע הנכון וגרפה הצלחה מרעישה . רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) העניק לתוכנית עטיפה מצודדת וערכית כאמור בדמותו של צוות השידור הייחודי שלה והבלתי נשכח שמנה את הָאווֹאָרְד קוֹסֶל כשדר מוביל (ועוד איזה שדר, פְרָנְק גִיפוֹרְד, ודוֹן מֶרֶדִית' . "Monday Night Football" הפכה למותג אמריקני מרטיט .

cosell 1

טקסט תמונה : 1971 . שדר הטלוויזיה היהודי – אמריקני הבלתי נשכח האווארד קוסל (Howard Cosell במרכז) מוביל יחדיו עם צוות הפרשנים שלו פרנק גיפורד (Frank Gifford מימין) ודון מרדית' (Don Meredith משמאל) את "Monday Night Football" לפסגת הרייטינג במשך 15 עשרה שנים רצופות מ- 1970 עד 1985 . (באדיבות ABC) .

ABC עשתה את ההכנות המתאימות בטרם העלייה לאוויר ושיווקה לציבור את סחורת השידור וצוות השידור כעסקה אחת בנייר צלופן נוצץ . מעולם לא היה שַדָּר ספורט בארה"ב כמו הָאווֹאָרְד קוֹסֶל שכה זוהה ע"י הציבור האמריקני כמי שמביא לסלון ביתם את משחקי ה- NFL (הָאוֹואָרְד קוֹסֶל התפרסם גם כשַדָּר אִגְרוּף מצוין ששידר ישיר את כל הקרבות של מוחמד עלי בעשורי ה- 60 ו-70 של המאה שעברה) . האווארד קוסל ושני פרשניו הופיעו בטלוויזיה on air כשהם מחויטים , לובשים ז'אקטים ומעונבים tip top , כששלושתם עונדים את הלוגו של ABC על לוח לִבָּם . הווארד קוסל כבר איננו בין החיים . הוא היה אישיות טלוויזיונית מרתקת ושדר מוכשר מאוד ויוצא דופן , משכמו ומעלה אפילו בארה"ב הענקית שרוויה בכוכבי טלוויזיה . האווארד קוסל הותיר מאחוריו "כתובים" בעלי עניין רב ובראשם ספרו הראשון "COSELL" שיצא לאור ב- 1973 . קראתי את הספר המרתק . הוא מונח כלאחר כבוד כמו גם ספריו האחרים על המדף בחדר העבודה שלי . "COSELL" הוא סֶפֶר חוֹבָה לכל איש טלוויזיה באשר הוא . אולי קוראי הבלוג ימצאו בו חפץ והעיון בו יביא להם תועלת ויגרום להם הנאה .

cosell 2טקסט מסמך : 1973 . ספרו המרתק של שדר הטלוויזיה האמריקני רב המוניטין (וגם שנוי במחלוקת) של רשת ABC הווארד קוסל , "COSELL" . 

3. חטיבת הספורט של ערוץ 1 אֶמֶש יום שני – 21 באוקטובר 2013

בחזרה ל- "ערב הספורט הישראלי בערוץ 1". חלפו 43 שנים מאז זרחה "Monday Night Football" בשמי הטלוויזיה האמריקנית וגם בשמי הטלוויזיה הבינלאומית . זרמו מאז מים רבים אפילו בנהר הירדן הקטנטן שלנו . ערוץ 5 בכבלים מכביר ביום בשנת 2013 שידורי כדורגל מרהיבים מה- "Champions League" ושידורי כדורסל ראוותניים לא פחות מליגת הכדורסל של ה- NBA . אף על פי כן הציבור הישראלי קרוב לעצמו , לתרבות שלו , ואהדה לספורט המקורי שלו , לבטח כשמדובר בשני ענפי הספורט המרכזיים בעלי מסורת במדינת ישראל הכדורסל והכדורגל . אף על פי ששתי הליגות הישראליות בכדורסל וכדורגל רוויות בהמון שחקנים זרים , מרבית הציבור הישראלי מזדהה ראשית דבר עם הסמל של המועדונים . עובדה שמשחק הכדורגל באצטדיון "טדי" אֶמֶש כינס סביבו 30000 (שלושים אלף) צופים , ועובדה גם שהרייטינג של ערוץ 1 נסק פעמיים ביום שני בערב ב- 21 באוקטובר 2013 בשעות 22.30 ו- 22.45 (בשל השידור הישיר של משחק הכדורגל בית"ר ירושלים – הפועל ת"א 1 : 0)  לגבהים חדשים של % 16.3.

ערוץ 1 ורשות השידור שרויים בתקופה האחרונה בצרות צרורות שנוגעות לעצם קיומם והישרדותם . אי אפשר לדרוש מהם להשתוות לכישרון ABC אך אפשר לתבוע מהם אוריינטציה מינימאלית בהתנהלותם בשטח . העטיפה הכללית של שני שידורי הספורט אמש הייתה כה מרושלת ומיושנת להחריד וגם שלומפרית . המותג יָשָן וחלוד . מגישים לצופים שוקולד באריזה טלוויזיונית מלפני שנות דור . אורי לוי איננו שַדָּר כדורסל וגוּר שֶלֶף לא פרשן כדורסל . נכון ששני השידורים הישירים אמש של מכבי ת"א – מכבי חיפה 75 : 73 ובית"ר ירושלים – הפועל ת"א 1 : 0 מניבים רייטינג וכך זה גם צריך להיות , אך לעטיפה החיצונית ולמסגרת השידור יש חשיבות וויזואלית עליונה. הופעתו הוויזואלית של אורי לוי בפני המצלמה איננה מרנינה בלשון המעטה . כמו גם קולו שאיננו טוב דיו . גם בעשור ה- 90 של המאה שעברה הוא היה במידה רבה ברירת מחדל שלי כשמיניתי אותו לשַדָּר כדורסל בספטמבר 1990 לאחר נטישתו של יוֹרָם אָרְבֶּל . משהפציעה קרנו של מאיר איינשטיין בטלוויזיה הישראלית הציבורית היא האפילה גם על אורי לוי . בשלב די מוקדם הדחתי אותו ממיקרופון הכדורסל והפקדתי עליו את מאיר איינשטיין יורשו של יורם ארבל . גוּר שֶלֶף הוא פועל מובטל שהודח ממכבי ת"א לפני זמן מה אך אין זה אומר שערוץ 1 אמור לספח אותו כפרשן כדורסל ללא כל הכנה ולימוד מוקדמים . אין שום סיכוי שאורי לוי ב- 2013 יהיה טוב יותר מאוּרִי לֵוִי של 1993 . אין גם שום סיכוי שגוּר שֶלֶף ייכנס לנעליהם של אריה מליניאק ואלי סהר ללא הכנה יסודית מוקדמת . בהיעדר סיכויים הפכו אוּרִי לֵוִי ו- גוּר שֶלֶף לגרוטסקה . שניהם אינם מאיישים שום Level טלוויזיוני ראוי להערכה . בהיכל הספורט ביד אליהו התפתחה דרמת כדורסל ברמה ישראלית בין אלופת המדינה לסגניתה אולם אורי לוי בטקסט משעמם ברמה של Voice over והפרשן חסר הניסיון גור שלף שיוו לסצנת המתח Television – Commentary רוטיני ואפרורי וממד מונוטוני ושגרתי . זאת הטרגדיה המתמשכת של אורי לוי . האיש איננו מסוגל לבנות בקולו דרמה . מחט הדציבלים קופאת על מקומה . השידור שלו ושל גור שלף מכיל אין סוף מילים אך הוא שבלוני ודומה לפטפוט . אפשר לקחת את סרט ההקלטה ולנתח את העובדות והנתונים הקוליים מדוע הממברנות של המיקרופון מקשות על קיומו כשדר כדורסל. בטרם שריקת הפתיחה ב- Pre Game Show בין 18.30 ל- 18.45 הוא פנה אל גוּר שֶלֶף בטקסט שחזר על עצמו אין ספור פעמים , "בוא נדבר…" וזה החזיר לו עשרות פעמים בגיבוב מֶלֶל משלו כשבכל משפט שני שירבב את המילה "מעניש…" . יש אלף ואחד תחליפי טקסטים ל- וורבליזם משעמם שכזה שחוזר על עצמו . בהיעדר ידע טלוויזיה בסיסי צפוי הפרשן גור שלף להפוך לטיפש ופטפטן גם יחד . הוא חייב לעבור קורס טלוויזיה . חלפו הימים בהם כל עובר אורח בשם גוּר שֶלֶף ו/או דני נוימן שצעד על המדרכה ליד בניין הטלוויזיה ,"נחטף" , והוצב ליד המיקרופון הטלוויזיוני . השידור הישיר של משחק הכדורסל אמש היה עלוב , גם מפני ש- שני השדרנים אינם מסוגלים להתאים את חוסר כישרון השידור שלהם למאבק המתחולל בפסגת הכדורסל הישראלי בזירת הפרקט . אורי לוי איננו שַדָּר כדורסל . השידור הישיר של משחק הכדורסל היה עגמומי ולוּוָה בתקלה טכנית חמורה אחת לרבות תיאום קלוקל של הודעת Promo בתום הרבע השלישי שהותירה את אוּרִי לֵוִי נוגה בצֵל . הוא נראה על המסך נבוך וגלמוד . אורי לוי צריך להתרחק מהמיקרופון ומהמסך לטובתו האישית ולטובת הצופים שלו . אם כבר שיצעד מאחורי המצלמה ולא לפניה . השידור הישיר של משחק הכדורסל מכבי ת"א – מכבי חיפה 75 : 73 הסתיים תחת לחץ זמן אטומי . אורי לוי , גוּר שֶלֶף , ולִיאָב נַחְמָנִי אפילו לא הצליחו לקיים כמה ריאיונות קצרים עם גיבורי העלילה וכבר נדרשו להחיש את המיקרופון וזמן המסך לטובתו של יורם ארבל באצטדיון "טֶדִי" בירושלים . אם בריאן רנדל לא היה מחמיץ כאמור בטיפשות רבה מקרוב וסמוך מאוד לסל את זריקת ה- Lay up האחרונה והרשלנית , והיה משווה את התוצאה ל- 75 : 75 , ערוץ 1 היה נקלע למצוקת הפקה קשה . מרווח הזמן בין שני השידורים הישירים קטן מידי ו- רווי מהמורות וסכנות טלוויזיוניות .

rt 1

טקסט תמונה : יום שני בערב 18.30 – 21 באוקטובר 2013 . היכל הספורט ביד אליהו . השדר אורי לוי (משמאל) והפרשן גור שלף (מימין) מריצים את השידור הישיר של המשחק המרכזי במחזור השני בליגת העל בכדורסל , מכבי ת"א – מכבי חיפה 75 : 73 . ערוץ 1 איננו מסוגל להרים רק באמצעות כוחותיו הוא (ברגע זה) שתי הפקות ספורט גדולות ממדים בשידורים ישירים. (צילום ב- iphone  של מסך ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) . 

rt 3

טקסט תמונה : יום שני בערב – 21 באוקטובר 2013 . היכל הספורט ביד אליהו . רגע של מבוכה בתום הרבע השלישי בשידור הישיר של משחק הכדורסל מכבי ת"א – מכבי חיפה 75 : 73 . אירעה תקלה בהפקה שחשפה את אורי לוי ב- "אוויר" מאוד לא מרוצה . כרגיל במקרים כאלה של חוסר ערנות בהפקה מאבד השדר המוביל את סבלנותו ומצטייר (שלא באשמתו) אובד עצות , נבוך , וגלמוד . (צילום ב- iphone את מסך ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) .

ערוץ 1 איבד ממילא את מאפייני העבר שלו והפר מזמן את כללי הבידול וההזדהות של צופי הטלוויזיה עם השידור הציבורי . כיצד ניתן להזדהות עם המותג הזה שנקרא "השידור הציבורי" אם יורם ארבל משדר גם בערוץ 2 , גם בערוץ 10 , וגם בערוץ 5 בכבלים ?  תארו לכם את גב' מֵרָב מִילֶר ומר אָמִיר אִיבְּגִי מגישים מהדורות חדשות לסירוגין גם בערוץ 10 וגם בערוץ 2 ומידי פעם גם בכבלים . אם כך ואם כבר נפרצו הגבולות שעוסקים במיתוג ובידול טלוויזיוניים של השידור הציבורי , אזי מדוע לא לשכור את שירותיהם של ארבעת שדרני הספורט המצוינים האחרים רמי ווייץ , ניב רסקין , מאיר איינשטיין , ונדב יעקובי במקום אורי לוי החיוור . למה לא לשכור את שירותיו של הפרשן הוותיק אלי סהר ו/או של אריה מליניאק ולהעיף את גור שלף ? ערוץ 1 ניצב מעכשיו מידי יום שני בשבוע בפני שתי משימות שידור ספורטיביות מרתקות וכִבדות משקל. זהו אתגר עצום ועליו להיערך בהתאם. ועוד דבר : אם שחקן מכבי חיפה בריאן רנדל היה קולע Lay up פשוט בשניית הסיום לסלה של מכבי ת"א ומשווה את התוצאה לתיקו 75 : 75 , הוא היה משבש לחלוטין את Line up מבצע השידור הישיר הכפול מתל אביב והמשכו בירושלים ,בית"ר ירושלים – הפועל ת"א, שלא לדבר על סיטואציה אפשרית של שתי הארכות.

הפסקת משחק הכדורסל הוארכה לכדי 20 דקות כדי לאפשר שידור מהדורה מקוצרת של "מבט" בהנחיית מֵרָב מִילֶר ואָמִיר אִיבְּגִי . ואז עלה לפתע לאוויר מר עמית הורסקי נסער ורווי אנרגיות באצטדיון "טֶדִי" כשהוא מדווח לשניים בהתרגשות רבה בטרם שריקת הפתיחה כי את אצטדיון "טֶדִי" בירושלים מלא על גדותיו ב- 30000 (שלושים אלף) צופים וכי על הסדר באצטדיון הופקדו 700 (שבע מאות) שוטרים . עמית הורסקי הוֹמֶה ולוֹהֵט הוסיף כי כל הכרטיסים נמכרו עד האחרון שבהם והוסיף עוד פרטים כהנה וכהנה…עד שמרב מילר קטעה אותו והעירה לו , "לכן יש שידור ישיר בערוץ 1…" . נדמה היה לפתע כי עמית הורסקי שכח כי חלק מתפקיד הפריצה החיה שלו למהדורת החדשות הוא גם לקדם את השידור הישיר בראשות יורם ארבל ודני נוימן . היה עליו להודיע על כך בריש גלי גם אם איננו נוטה חיבה יתירה ליורם ארבל שגנב לו את ההצגה (למרות שעל מסך ערוץ 1 הוטל Super imposing אינפורמטיבי שדן בסוגיה) .

rt 2

טקסט תמונה : יום שני בערב 19.55 – 21 באוקטובר 2013 . מהדורת "מבט" מקוצרת בת כ- 20 דקות משודרת בהפסקה בין שתי המחציות של השידור הישיר של משחק הכדורסל סגנית האלופה מכבי ת"א נגד האלופה מכבי חיפה 75 : 73 . הכתב עמית הורסקי (משמאל) מבשר מאצטדיון "טדי" בירושלים לצמד המגישים גב' מרב מילר ומר אמיר איבגי כי האצטדיון שאמור לארח את המשחק בית"ר ירושלים – הפועל ת"א מלא על גדותיו ב- 30000 צופים . כמו כן הוא מדווח כי 700 שוטרים מאבטחים את הסדר במקום . (צילום ב- iphone את מסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1). 

ליגת העַל בכדורסל רוויה מזה שנים בתהליך "אמריקניזציה" שעושה בסופו של דבר שַמוֹת בנוער הישראלי . נכון שנוצר איזה שוויון כוחות מדומה בין הקבוצות בגלל השחקנים האמריקנים , אך אנוכי באופן אישי אינני יכול להזדהות עמה . אותי היא איננה מעניינת במיוחד . נדמה לי שגם לא כך את הציבור שמסתייג ממנה . רק 4000 (ארבעת אלפים) צופים הטריחו את עצמם להגיע להיכל הספורט ביד אליהו . חלפו 47 (ארבעים ושבע) שנים מאז אוקטובר 1996 , העת ההיא , בה נחת הכדורסלן האגדי היהודי – אמריקני טל ברודי במגרש הבלטות של מכבי תל אביב ברחוב "המכבי" בתל אביב ליד קולנוע "אוֹרְיוֹן" הישן , ועדיין מדברים אצלנו בפסקי הזמן בשפה האנגלית . זה מעיד במשהו על חלחול האמריקניזציה לעומק הכדורסל הישראלי ולשורשיו . מכבי ת"א נראתה אמש כקבוצה כבויה ובלתי מוכשרת בשעה שמכבי חיפה צעדה ביתרון עצום 51 : 34 באחד משלבי המשחק . מכבי ת"א היא קבוצה צפויה ומשעממת עד מוות ולמאמן שלה דיוויד בלאט ושני עוזריו גָיְא גוּדֶס ואַלוֹן שְטָיִין יש המון המון עבודה . אצטדיון "טֶדִי" היה מלא אמש עד אפס מקום אולם רמת הכדורגל אפסית . בימאי הטלוויזיה של משחק הכדורסל אמנון אוסמן יחדיו עם אוּרִי לֵוִי וגוּר שֶלֶף ושדר הקווים ליאב נחמני כמו גם בימאי הטלוויזיה של משחק הכדורגל ג'אמל "ג'ימי" סובחי וצוות השידור שלו יורם ארבל ודני נוימן עשו את מיטבם שלא הספיק . מה העניין הזה בו יורם ארבל מזהה את אביגדור ליברמן ולא את המועמד המתמודד לראשות עיריית ירושלים משה ליאון שיושב בצמוד לו ? אולי הוא איננו מכיר את האיש . על כל פנים יש לו לא מעט טעויות זיהוי בשידורים הישירים שלו אך אין לו מתחרים בבניית דרמה וכישרון תיאור הדרמה . במובן הזה הוא כמעט היחיד שאין בלתו למעט רמי ווייץ . טמון משהו ייחודי – אנטומי במיתרי הקול של יורם ארבל ורמי ווייץ . מתנה מאלוהי המיקרופון . אפשר לבוא באין סוף טענות לערוץ 1 ורשות השידור , אולם הרייטינג של השידור הציבורי שעסק וחשף אֶמֶש בשני שידורים ישירים של המשחקים המרכזיים בליגות הכדורסל והכדורגל מעורר שביעות רצון הבוקר הזה בין אנשי ערוץ 1 . ולא בכדי . זמן רב חלף מאז הציצו אנשי ערוץ 1 ורשות השידור בטבלאות המדרוג כשהם לוגמים את קפה הבוקר הראשון ומרשים לעצמם לחייך קמעא ולחכך את כפות ידיהם בהנאה . % 16.3 שצובר ערוץ 1 בערבו של יום שני ב- 22.30 – 21 באוקטובר 2013 איננו חיזיון נפרץ . מדובר כמעט באחרית הימים .

rating 1 21 10 2013

טקסט מסמך : יום שני – 21 באוקטובר 2013 . עמודת המדרוג ברבעי שעות בין 16.00 ל- 18.45 בעת המדידה בשני המגזרים "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 ניגף בפני ערוץ 2 וגם בפני ערוץ 10 , גם לאחר שמתחיל השידור הישיר המקדים של ה- Pre Game Show של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל מכבי ת"א – מכבי חיפה 75 : 73 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 2 21 10 2013

טקסט מסמך : יום שני – 21 באוקטובר 2013 . עמודת המדרוג ברבעי שעות בין 18.30 ל- 21.15 בעת המדידה בשני המגזרים "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . מהדורת "מבט" המקוצרת שמשודרת בין 19.40 ל- 20.00 צוברת מדרוג סביר של % 5.1 . המחצית השנייה של השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל בערוץ 1 מכבי ת"א – מכבי חיפה 75 : 73 מטפסת במעלה המדרוג ומגיע ל- Peak של ב- 20.45 עם רייטינג נאה של % 8.7 . אורי לוי וגור שלף מוסרים במצב טוב את מטה השליחים לצוות השידור של משחק הכדורגל בית"ר ירושלים – הפועל ת"א , יורם ארבל ודני נוימן . תוצאת הרייטינג של השידור הישיר של משחק הכדורגל כבר ב- Pre Game Show בין 20.45 ל- 21.00 מעפיל ל- % 10.1 ומטפס ברבע שעה הראשונה של המשחק ל- % 12.0 . רייטינג יפה מאוד של ערוץ 1 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 3 21 10 2013

טקסט מסמך : יום שני – 21 באוקטובר 2013 . עמודת המדרוג ברבעי שעות בין 21.00 ל- 23.45 בעת המדידה בשני המגזרים "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . השידור הישיר של משחק הכדורגל בית"ר ירושלים – הפועל ת"א 1 : 0 בערוץ 1 ע"י יורם ארבל ודני נוימן בין 20.50 ל- 23.00 גרף רייטינג ממוצע באוכלוסייה היהודית בגובה של % 15.12 , וב- Peak שלו הגיע שלוש פעמים בין 22.15 ל- 22.29 לשיאים של % 15.0 , בין 22.30 ל- 22.44 ל- % 16.3 , ושוב בין 22.45 ל- 22.59 ל- % 16.3 . מדובר בהישגי מדרוג יוצאי דופן בעבור ערוץ 1 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

יום שני של 21 באוקטובר 2013 ייזכר כתחילתה של מהפכת שידור בתחום מסוים בערוץ 1 הציבורי . למרות הקשיים הנוראיים שחווים אנשיו מידי יום ביומו , רובם שם אנשי עבודה חרוצים ורציניים , ואל להם לוותר על האתגר החדש . "ערב יום שני בשבוע של הספורט הישראלי" הוא רעיון טלוויזיה מצוין שצריך לדבוק בו , לטפח אותו , ולהשביח אותו . ובדרך לסגור ולהדק את כל קצוות ההפקה .

סוף הפוסט מס' 306.

 

כן בא בחשבון . ככה מנהלים ריאיון במהדורת החדשות עם שר האוצר של מדינת ישראל. תמר איש שלום ראיינה ב- 21 באוקטובר 2013 בערוץ 10 בתבונה וביעילות את יאיר לפיד. פוסט מס' 305. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

הערה 3 : רף הכניסות היומי לבלוג הזה שכתובתו yoashtvblog.co.il נע בין 100 ל- 300.

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 305 : הועלה לאוויר ב- 01.07 של יום שלישי – 22 באוקטובר 2013

—————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כן בא בחשבון . ככה מנהלים ריאיון במהדורת החדשות עם שר האוצר של מדינת ישראל. תמר איש שלום ראיינה ב- 21 באוקטובר 2013 בערוץ 10 בתבונה וביעילות את יאיר לפיד. פוסט מס' 305. כל הזכויות שמורות. 

הקדמה קצרה .

מגישת מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 תָּמָר אִיש שָלוֹם מרשימה אותי . הערה מס' 3 בפוסט הקודם מס' 305 שהועלה לאוויר לפני כ- 24 שעות דן גם בריאיון הנוקב שערכה במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 (בשמונה בערב ביום ראשון – 21 באוקטובר 2013) עם שר האוצר של מדינת ישראל מר יאיר לפיד . ייתכן כי הערה מס' 3 נבלעה בתוך הפוסט רחב הידיים שעסק בכללו בהפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . אי לכך החלטתי לערוך ולבודד את הערה מס' 3 מאתמול לכדי פוסט בפני עצמו והעומד ברשות עצמו , וכך להגיש אותו לקוראי הבלוג . גב' תָּמָר אִיש שָלוֹם ראיינה ביום ראשון – 21 באוקטובר 2013 בתבונה וביעילות את שר האוצר יאיר לפיד . כותרת הפוסט הזה מלמדת על ההערכה שאנוכי רוחש לגב' תמר איש שלום כעיתונאית , מראיינת , ומגישה ומנחה מהדורות חדשות , "כן בא בחשבון . ככה מנהלים ריאיון במהדורת החדשות עם שר האוצר של מדינת ישראל. תמר איש שלום ראיינה ב- 21 באוקטובר 2013 בערוץ 10 בתבונה וביעילות את יאיר לפיד. כל הזכויות שמורות" . הטקסט הזה הוא אנטגוניסט לכותרת מ- 18 ביולי 2013 של פוסט קודם מלפני כשלושה חודשים שגם הוא עסק בריאיון שערכה תמר איש שלום עם שר האוצר יאיר לפיד . אולם אז לפני שלושה חודשים היא הייתה הרבה פחות טובה , לא חדה , ובלתי נחושה . מראיינים ו/או מראיינות טובים וטובות , מוכשרים לחקור ולשאול שאלות נוספות מתוך התשובות שהם מקבלים ואינן מניחות את דעתם , ואינם מסתפקים ומסתמכים רק על רשימת השאלות שהכינו לעצמם בעת התחקיר . לראיונות עיתונאיים בטלוויזיה , ברדיו , ובעיתונות עם ראשי המשק , האוצר , והמדינה יש חשיבות עליונה . ראיונות כאלה מחייבים את המראיינים להכין באופן מדוקדק ביותר את שיעורי הבית שלהם ולעמוד כחומה בְּצוּרָה מול המרואיינים שלהם ללא כחל ושרק . תָּמָר אִיש שָלוֹם איננה רק מגישת חדשות בטלוויזיה . בהיותה מראיינת ראשית של מנהיגי המדינה היא נושאת באחריות עצומה . עליה ועל המראיינים האחרים (גם ברדיו ובעיתונות הכתובה) לעמוד ערניים וזקופים על משמרת הדמוקרטיה ולתבוע מהמרואיינים שלהם בכל תנאי דו"ח כֵּנֶה אודות המצב . זאת אחת הסיבות בגללן ממנות רשתות הטלוויזיה צוות שידור המונה שניים – שלושה מראיינים מפני שלמראיין יחיד ו/או מראיינת יחידה עלול להיווצר קושי מול פוליטיקאים שמאומנים היטב בטשטוש עובדות והתחמקות עקבית מפני האֶמֶת . המגישה והעיתונאית תָּמָר אִיש שָלוֹם ניצבה לבדה מול שר האוצר יאיר לפיד ויכלה לו . אותי היא הרשימה . למען קוראי הבלוג אני מבודד את הערה מס' 3 בפוסט מס' 304 משלשום ומעלה אותה לאוויר כפוסט מס' 305 העומד ברשות עצמו .

הערה מס' 3 ב- פוסט מס' 305  

ראיתי אֶמֶש (יום ראשון – 20 באוקטובר 2013) את גב' תָּמָר איש שָלוֹם מגישת ערוץ 10 מביסה בפתח מהדורת החדשות המרכזית בשמונה בערב את שר האוצר מר יָאִיר לַפִּיד. ישב מולה מישהו שאמור להבין משהו ברזי תקשורת והופעה מול מצלמה אך שבר את כל הכללים . מול אשת טלוויזיה יפת תואר זקופת גו ובטוחה בעצמה , ומישירה מבט ישב שם בכיסא לידה יאיר לפיד מי שנושא במשרת שר האוצר בכתפיים מכונסות, גו שחוח, כפוף, מְפַלְבֵּל עיניים, חסר ביטחון, ונראה מתנדנד כעלה נידף בפניה. היכן יועצי התקשורת שלו של יאיר לפיד שאִפשרו לו הופעה כה עגומה בפרהסיה באולפן ערוץ 10 בנווה אילן אתמול בערב ? יאיר לפיד נראה עייף, יגע, ומותש עוד בטרם תחילת הריאיון הקשה. כלל ראשון של התייצבות בפני מצלמת הטלוויזיה של כל אישיות של כל אדם באשר הוא עוסק ראשית דבר בישיבה זקופה , מראה רענן, ומבט עיניים חודר וישיר של המשיב לשואל, כמובן לצד תבונה והיגיון. תָּמָר אִיש שָלוֹם הכינה הפעם הזאת היטב את שיעורי הבית שלה. השאלות ששאלה אמש את יאיר לפיד היו חדות וענייניות לאין ערוך מתשובותיו המגמגמות וההססניות. גם כשהילל את עצמו ודיבר אודות נאומו בפרלמנט ההונגרי וסיפר על השלט שהיה תלוי פעם בפתח הדלת של הפרלמנט האנטישמי "הכניסה לכלבים ויהודים אסורה" , נשמע לא משכנע. אין מדובר בשַר אוצר טיפש. מדובר בשר אוצר שהונה את בוחריו . והוא יודע שהוא רימה אותם . קונץ קטן ליטול את השררה ולומר אח"כ לא ידעתי כמה קשה לנַהֵל . אינני מדבר כבר על הדיקטטורה שהטיל על חברי סיעתו "יש עתיד" והעונש הפרלמנטרי המגוחך והבעייתי שיִידָה לעברה של חברת סיעתו הח"כ גב' עדי קול בגיבויו של יו"ר הסיעה הח"כ עופר שלח. מגוחך שחלק מהח"כים והח"כיות האחרים בסיעת "יש עתיד" מדברים בגנותו של "הדמוקרט הגדול של המפלגה" מאחורי גבו כעכברים נפחדים, וחוששים להתייצב לימינה של הח"כ הסוררת והמודחת שלא בצדק. סיעה של פחדנים ומדליפים. גב' תמר איש שלום יצאה אמש מנצחת ב- Knock out גם מפני שהתייצב מולה איש לא מהימן. היא הדפה בקלות את מר יאיר לפיד לקרשי זירת ערוץ 10. אפשר היה לשמוע את ה- Count down שמונים צופי הטלוויזיה של תמר איש שלום. הוא אומנם נעמד שוב על רגליו לאחר שתמה הספירה עד 10 אך היה "גְרוֹגִי" ועזב את האולפן נזוף וחבול. תָּמָר אִיש שָלוֹם עשתה בית ספר לשַר האוצר של מדינת ישראל. היא רהוטה ביותר, קלת ביטוי, יודעת לקטוע ולהתערב, מוכשרת להקשות ולשאול שאלות חדשות כשהתשובות של שר האוצר אינן מספקות אותה, ובעלת ביטחון שיודעת ללחוץ על הדוושה כשצריך. תָּמָר אִיש שָלוֹם הייתה אתמול במיטבה. אופטימלית מן ההיבט של עיתונאות עֵרנית. מגישת מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 העמידה אותו בדרכי נועם במקום הראוי לו בשלב התחתון של הסולם. יאיר לפיד כשַר אוֹצָר התגלה אֶמֶש (יום ראשון – 21 באוקטובר 2013) כ- "Vulnerable" וגב' תמר איש שלום ניצלה זאת עד תום. למרות קֶצֶב הדיבור המסחרר שלה, היא שדרנית פנטסטית שאינה "מלפססת" מעולם, קולחת, וניחנה בדיקציה מושלמת. העיתונאות הברורה שהפגינה אתמול תָּמָר אִיש שָלוֹם במהלך הריאיון עם שר האוצר ראויה להערכה רבה. עיתונאות בלתי מתחסדת אולם גם לא תוקפנית יתר על המידה. חדה, ישירה, ומאוזנת.

סוף הפוסט מס' 305.

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . (רשימה מס' 10). פוסט מס' 304. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי .

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 304 : הועלה לאוויר ב- 01.30 של יום שני – 21 באוקטובר 2013

—————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : ראיתי אמש (יום ראשון – 20 באוקטובר 2013) את גב' תָּמָר איש שָלוֹם מגישת ערוץ 10 מביסה בפתח מהדורת החדשות המרכזית בשמונה בערב את שר האוצר מר יָאִיר לַפִּיד . ישב מולה מישהו שאמור להבין משהו ברזי תקשורת והופעה מול מצלמה אך שבר את כל הכללים . מול אשת טלוויזיה יפת תואר זקופת גו ובטוחה בעצמה , ומישירה מבט ישב שם בכיסא לידה יאיר לפיד מי שנושא במשרת שר האוצר בכתפיים מכונסות , גו שחוח , כפוף , מפלבל עיניים , חסר ביטחון , ונראה מתנדנד כעלה נידף בפניה . היכן יועצי התקשורת שלו של יאיר לפיד שאִפשרו לו הופעה כה עגומה בפרהסיה באולפן ערוץ 10 בנווה אילן אתמול בערב ? יאיר לפיד נראה עייף , יגע , ומותש עוד בטרם תחילת הריאיון הקשה . כלל ראשון של התייצבות בפני מצלמת הטלוויזיה של כל אישיות של כל אדם באשר הוא עוסק ראשית דבר בישיבה זקופה , מראה רענן , ומבט עיניים חודר וישיר של המשיב לשואל , כמובן לצד תבונה והיגיון . תָּמָר אִיש שָלוֹם הכינה הפעם הזאת היטב את שיעורי הבית שלה . השאלות ששאלה אמש את יאיר לפיד היו חדות וענייניות לאין ערוך מתשובותיו המגמגמות וההססניות . גם כשהילל את עצמו ודיבר אודות נאומו בפרלמנט ההונגרי וסיפר על השלט שהיה תלוי פעם בפתח הדלת של הפרלמנט האנטישמי "הכניסה לכלבים ויהודים אסורה" , נשמע לא משכנע . אין מדובר בשר אוצר טיפש . מדובר בשר אוצר שהונה את בוחריו . והוא יודע שהוא רימה אותם . קונץ קטן ליטול את השררה ולומר אח"כ לא ידעתי כמה קשה לנַהֵל . אינני מדבר כבר על הדיקטטורה שהטיל על חברי סיעתו "יש עתיד" והעונש הפרלמנטרי המגוחך והבעייתי שיִידָה לעברה של חברת סיעתו הח"כ גב' עדי קול בגיבויו של יו"ר הסיעה הח"כ עופר שלח , כשחלק מהח"כים והח"כיות האחרים בסיעה מדברים בגנותו מאחורי גבו כעכברים נפחדים , וחוששים להתייצב לימינה של הח"כ הסוררת והמודחת שלא בצדק . סיעה של פחדנים ומדליפים . גב' תמר איש שלום יצאה אמש מנצחת ב- Knock out גם מפני שהתייצב מולה איש לא מהימן . היא הדפה בקלות את מר יאיר לפיד לקרשי זירת ערוץ 10 . אפשר היה לשמוע את ה- Count down של צופי הטלוויזיה . הוא אומנם נעמד שוב על רגליו לאחר שתמה הספירה עד 10 אך היה "גרוגי" ועזב את האולפן נזוף וחבול . תָּמָר אִיש שָלוֹם עשתה בית ספר לשַר האוצר של מדינת ישראל . היא רהוטה ביותר , קלת ביטוי , יודעת לקטוע ולהתערב , מוכשרת להקשות ולשאול שאלות חדשות כשהתשובות של שר האוצר אינן מספקות אותה , ובעלת ביטחון שיודעת ללחוץ על הדוושה כשצריך . תָּמָר אִיש שָלוֹם הייתה אתמול במיטבה . במובן הזה של עיתונאות עֵרנית היא העמידה אותו בדרכי נועם במקום הראוי לו בשלב התחתון של הסולם . יאיר לפיד כשַר אוֹצָר היה אֶמֶש (יום ראשון – 21 באוקטובר 2013) "Vulnerable" וגב' תמר איש שלום ניצלה זאת עד תום. למרות קֶצֶב הדיבור המסחרר שלה, היא שדרנית פנטסטית שאינה "מלפססת" מעולם , וניחנה בדיקציה מושלמת . העיתונאות הברורה שהפגינה אתמול תָּמָר אִיש שָלוֹם במהלך הריאיון עם שר האוצר ראויה להערכה רבה . עיתונאות בלתי מתחסדת אולם גם לא תוקפנית יתר על המידה. חדה, ישירה, ומאוזנת.

הערה 4 : רדיו גלי צה"ל ממשיך להיות ערוץ הבית שלי . האמת כבר מזמן לא שמעתי את קולם של רביב דרוקר ואמנון אברמוביץ' בתוכנית "מה בוער" של מר רזי ברקאי . אולם התחנה הצבאית לא התמוטטה .

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 10). פוסט מס' 304. כל הזכויות שמורות. 
1. פרולוג קצר 
תכנון שידורי הטלוויזיה והפקתם במונדיאל ארגנטינה 1978 היו מורכבים ומסובכים פי 100 (מאה) יותר מאלה שקדמו להם ארבע שנים קודם לכן במונדיאל מערב גרמניה 1974. לא רק בגלל המרחק העצום מגבולות מדינת ישראל והתקשורת הלוויינית הבעייתית בין דרום אמריקה לאסיה , אלא גם בשל חוסר ניסיונה המוחלט של ה- Host broadcaster הטלוויזיוני הארגנטיני ATC 7 בהשוואה ל- Host broadcaster הטלוויזיוני הגרמני שהיה מורכב משתי רשתות הטלוויזיה הציבוריות של מערב גרמניה ARD ו- ZDF . בדצמבר 1978 ביקש אלכס גלעדי את רשותו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר ארנון צוקרמן להשתתף בפגישת ה- WBM הראשון בבואנוס בהשתתפות איגוד השידור האירופי ה- EBU שהטלוויזיה הישראלית הציבורית נמנתה על שורותיו . כל מנהלי מחלקות הספורט של רשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU טסו לבירת ארגנטינה כדי ליטול חלק באותה הפגישה ההיא הסופר חשובה של ה- Pre Production , כחמישה חודשים בטרם תחילת המונדיאל . ארנון צוקרמן לגלג על מכתב בקשת ההשתתפות של אלכס גלעדי ופטר אותו בלאו רבתי. "תישאר בארץ", פקד עליו. אלכס גלעדי נעלב אך ניסה להתווכח עמו, "איך אתה רוצה שאקח אחריות ביצועית על הפקה כל כך רחוקה ומורכבת וממושכת מבלי שאתה מאפשר לי לטוס ליעד כדי ללמוד את רָזֵיה" ? שאל את הבוס שלו . ארנון צוקרמן נשאר בשלו , "אינך טס לבואנוס איירס ל- WBM" , קבע בנחרצות אתה נשאר כאן . אלכס גלעדי בעל ביטחון עצמי לא מבוטל לאחר שהפיק בהצלחה רבתי את משדר הטלוויזיה של הבחירות לכנסת ב- 17 במאי 1977 וגם את הפקת משדרי הטלוויזיה של ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בירושלים בנובמבר 1977 – כתב מכתב התפטרות והניח את המפתחות על שולחנו של ארנון צוקרמן בלשכת מנהל הטלוויזיה בקומה השלישית בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . ארנון צוקרמן גיחך וקרא לאלכס גלעדי ללשכתו והחזיר לו את מכתב ההתפטרות . "תתרגל גם כשאומרים לך לָאו" , נזף בו . אלכס גלעדי התרגל וחזר בו . בפברואר 1978 ארגן ואירח אלכס גלעדי בשם רשות השידור את כנס ה- "Sports Working Party", מפגש בן שלושה ימים של כל מנהלי מחלקות הספורט של רשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU בירושלים . מנהל הטלוויזיה בעת ההיא היה ארנון צוקרמן , יצחק לבני כיהן כמנכ"ל רשות השידור , ו- ד"ר וולטר איתן שימש כיו"ר הוועד המנהל של רשות השידור .
ההיסטוריה המתעתעת זימנה לכאן גם את ה- "EBU Sports Operation Group-  Argentina 1978" שעסקה בתכנון שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 . אנשי הקבוצה המבצעית של איגוד השידור האירופי ובראשם היו"ר הבריטי ביל וורד (איש ITV) , הנורווגי יארלה הויסאטר (איש NRK) , מנולו רומרו (איש RTVE) , והורסט זייפארת (איש ARD) נזעקו לירושלים כדי להסביר למנהלי מחלקות הספורט של האיגוד כיצד מתנהלת הפקת שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 מנקודות מבט טכנולוגית , לוגיסטית , והבנת שיטת המשחקים של טורניר הכדורגל החשוב בעולם . ה- Chairman של אותה הקבוצה המבצעית של איגוד השידור האירופי היה הבריטי ביל וורד (Bill Ward) . בִּיל ווֹרְד הכיר את כישוריו של אלכס גלעדי וביקש מארנון צוקרמן לצרף את מנהל מחלקת הספורט שלו לשורות הקבוצה המבצעית של ה- EBU בארגנטינה כ- Liaison Officer באצטדיון בעיר רוסאריו . ארנון צוקרמן נענה לפנייה והפקיד אותי במקומו של אלכס גלעדי על ההפקה הענקית והרחוקה בבואנוס איירס . נכנסתי לנעליו הגדולות של אלכס גלעדי . אולם משום שגם אנוכי לא ביקרתי מעולם בארגנטינה הלכתי לישון עם מחברת ועיפרון כדי להעלות על הכתב את שאלות ההפקה הטכנולוגיות והלוגיסטיות שיצוצו וראויות לפתרון . והן היו רבות . לציבור לא היה צֵל של מושג קלוש במורכבות ובמסובכות של תכנון שידורי טלוויזיה בינלאומיים בימים ההם לפני 35 שנים מארגנטינה לישראל ולקיחת אחריות . אין זה גם תפקידו להבין את מדע הטלוויזיה . הציבור מבקש ללחוץ על השלט ולקבל את הסחורה . השאר איננו מעניין אותו . אתה כמפיק ועורך ומתכנן ראשי של מבצע שידורים כה מורכב ומרוחק מותנה ראשית דבר בכישרונו של מנהל הטלוויזיה שלך ובפתיחות והתעוזה שלו , כמו גם בהבנה הכלכלית והתכנית , יהיו שאיפותיך אשר יהיו . כמו כן אתה תלוי באלפי גורמים מקומיים וחיצוניים טכנולוגיים ולוגיסטיים אחרים . אתה צועד כל הזמן בנתיב מלא מהמורות ומוקשים . לא רק הידע הקונקרטי והמנהיגות שלך עומדים למבחן . גם האישיות שלך מוטלת על כף המאזניים . אתה מנווט בודד בשטח וזקוק לידך למנהלים איתנים שמבינים וסומכים על קו ההתקדמות שלך . מן ההיבט הזה היה מנהל החדשות חיים יבין Out בהפקת מונדיאל ארגנטינה 1978, בעוד מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן היה In . ארנון צוקרמן היה המטרייה האווירית שלי . השאר כתוב ורשום בפוסטים הקודמים בדברי הימים שהתפרסמו זה מכבר ב- בלוג הזה ודנו בהפקת מונדיאל ארגנטינה 1978. הייתי בודד גם בהפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 ארבע שנים אח"כ . שם העסק היה שונה לחלוטין מפני שלא לימדו אותי אף פעם לנהל מו"מ עם מנכ"ל רשות השידור , וודאי לו עם מנכ"ל רשות שידור שקוראים לו יוסף "טומי" לפיד .
yoash argentina 1978 2
טקסט תמונה : מאי 1978 . באונוס איירס . מונדיאל ארגנטינה 1978 . התמונה צולמה ב- IBC בפיגורואה אלקורטה בבואנוס איירס . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
alex 1
טקסט תמונה : סתיו 1978 . מנהל מחלקת הספורט מר אלכס גלעדי . אהבתי אותו ורחשתי לו הערכה רבה . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
yoash argentina 1978 1
טקסט מסמך :  לקראת סופה של 1978 . אלכס גלעדי התרשם מהצלחתי (בהיעדרו) כעורך ומפיק ראשי של שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 1978 והחליט למנות אותי גם למפיק שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ספרד 1982 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
2. בדרך למונדיאל ספרד 1982. כלכלה טלוויזיונית וספורטיבית.
ציטוט : "הסדר הוא לעיתים משא, אך תמיד עמוּד אוֹר ומוֹרֶה דרך בטוח". (פתגם רומי).
א. הפקת שידורי הטלוויזיה המסובכים והיקרים של טורניר גמר גביע העולם בכדורגל ספרד 1982 נכנסים להילוך גבוה .

ב. הופעתו המזהירה של מנולו רומרו ראש הקבוצה המבצעית של הטלוויזיה הספרדית RTVE.

ג. התנאי הראשי להצלחה של שידורי טלוויזיה כה מורכבים ברמה של מונדיאל ו/או אולימפיאדה , מותנה בעבודת הכנה מדוקדקת לפרטי פרטים שנמשכת שנים .

ד. אני צועד שלוב זרועות עם RTVE ו- EBU .

ה. החל השלב האחרון של התכנון וההכנות : שכנוע שלי את מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בצורך החיוני להקים משרד תקשורת , הפקה , ושידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בצומת השידורים הבינלאומי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במדריד 1982.

ביום שני – 18 בינואר 1982 שלח אותי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד למדריד – ספרד לפגישת ה- WBM (המְשָדֵר הציבורי העולמי – World Broadcasters Meeting) שדנה בהיערכות שידורי הטלוויזיה של RTVE ו- EBU לקראת משחקי גביע העולם בכדורגל שעמדו להתחיל ב- 13 ביוני באותה השנה ההיא של 1982. זה היה המונדיאל השלישי שלי והראשון שלוֹ של יוסף "טומי" לפיד. "החזק אותי בתמונה", ביקש אותי. בעת פגישת ה- WBM בבניין הקונגרסים במרכז מדריד השוכן בסמיכות לאִצטדיון הכדורגל "סנטיאגו ברנביאו" (Santiago Bernabeu) מגרשה הביתי של קבוצת הכדורגל המפורסמת ריאל מדריד בהשתתפות מאות אנשי טלוויזיה ורדיו מכל רחבי תבל – נערכה במקום גם הגרלת השיבוץ של 24 הנבחרות לששת הבתים המוקדמים של טורניר הגמר של משחקי גביע העולם בכדורגל – ספרד 82' . כרגיל התקיים במדריד בסמיכות ל- WBM העולמי כנס נפרד במקביל של ה- EBU  (איגוד השידור האירופי שהטלוויזיה הישראלית הציבורית נמנית על שורותיו) . טסתי למדריד בשליחות מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד כדי ללמוד בצוותא עם הקולגות שלי מ- EBU את פרטי ההפקה הענקית , ועל מנת להחליט כיצד להתנהל טכנולוגית ולוגיסטית , וכיצד ומה לשָדֵר .

spain 1טקסט תמונה :  ינואר 1982 . אִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" בלֵב מדריד בירת ספרד . אנוכי ניצב ליד מבנה ארכיטקטוני עצום , אִצטדיון הכדורגל המפואר והיפהפה של ריאל מדריד בינואר 82' , הממוקם בלֵב הבירה הספרדית . האִצטדיון המהודר והמרווח נקרא על שמו של סנטיאגו ברנביאו נשיא מועדון ריאל מדריד בעבר . הוא מתמלא ב- 100000 (מאה אלף) אנשים בתוך רבע שעה ומתרוקן בסדר ושלווה בתוך עשר דקות . קשה להאמין כיצד עם ים תיכוני כמונו מנהל את חייו בצורה כה מאורגנת ומעוררת כבוד . למעלה מימין רואים את הגשר המחבר את בניין הקונגרסים של העיר עם האִצטדיון המלכותי של ריאל מדריד. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 2

טקסט תמונה :  ינואר 1982 . ספרד . בניין הקונגרסים בעיר הבירה מדריד . כאן התקיימו במשך ארבעה ימים פגישות ה- WBM ופגישת העבודה של ה- EBU שעסקו בדרך ופילוסופיית הפקת שידורי הטלוויזיה והרדיו הבינלאומיים של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982 ע"י  RTVE בראשות מואל "מנולו" רומרו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 3

טקסט תמונה :  ינואר 1982 . אני עם סדרני מועדון ריאל מדריד באצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" האחראיים על הסדר ובדיקת הכרטיסים באצטדיון . בעלת אחד המזנונים באצטדיון ביקשה להצטרף לצילום . אזרחי ספרד הם אנשים פשוטים , נחמדים , ומאירי עיניים שעושים את עבודתם נאמנה בענייני משמעת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 4

טקסט תמונה :  חודש ינואר של שנת 1982 . אנוכי מצלם בתוך אחד ממתקני הכדורגל המפורסמים בעולם , "ESTADIO  SANTIAGO  BERNABEU" , אצטדיון הכדורגל של ריאל מדריד בטבורה של בירת ספרד . אנשי ה- EBU שנטלו חלק בפגישת ה- WBM הוזמנו לצפות במשחק של ריאל מדריד . המשחק עצמו לא עניין אותי יתר על המידה . היה לי הרבה יותר חשוב לדעת כיצד RTVE מפיקה את כיסוי המשחק וכמה מצלמות אלקטרוניות היא מציבה כדי לסקר אותו . אהבתי את העם הספרדי מכניס אורחים אהבה רבה . שבע שנים לאחר תום השלטון הדיקטטורי של הגנרליסמו פרנציסקו פרנקו , נשארו אזרחי ספרד אדיבים , מחייכים , טובי לב ומלאי חיות . רציתי להנציח אותם בזיכרון שלי . שלפתי את מצלמת הסטילס שלי . לא הופתעתי מכוחה של עדשת המצלמה . חצי אִצטדיון היפנה אליה את מבטו . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מלאכת ההפקה הבינלאומית שלי את שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 החלה בראשית  1981. עכשיו היא צברה עכשיו תאוצה . היא לא דמתה לאחרות  שקדמו לה . היא הייתה רחבה וגדולה יותר , מפני שבפעם הראשונה בהיסטוריה של טורנירי הגמר שהחלו בשנת 1930 במונטבידיאו בירת אורוגוואי , החליטה ה- FIFA (התאחדות הכדורגל הבינלאומית) לארגן את המפעל היוקרתי בצורה שונה ובשיטה אחרת . היא הגדילה את מספר הנבחרות המשתתפות ל- 24 במקום 16 נבחרות כפי שהיה נהוג עד כה . (14 מתוך ה- 24 היו נבחרות אירופיות) . כמות המשחקים בטורניר ספרד 1982 צמחה ל- 52 . הועדה המארגנת הספרדית פיזרה את 52 משחקי הטורניר על פני ארבע עשרה ערים ושִבְעָה עשר אצטדיונים בכל רחבי המדינה (השלישית בגודלה באירופה) . בנתח הגדול והחשוב של האירוח התחלקו כמובן שתי הערים המרכזיות במדינה הנפלאה הזאת, הבירה מדריד והעיר ברצלונה (העיר הראשית של מחוז קָאטָאלוּנְיָה) . זאת הייתה הפעם הראשונה בקריירה שלי שניצבתי לבד לגמרי מול אתגרי טלוויזיה כל כך מורכבים וגם מוּל הנהלת רשות השידור נוקשה וקשוחה בראשות המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל והמשנה שלו שלמה עבדי ז"ל . אלכס גלעדי לא היה עוֹד עִמי כדי לסייע לי ולגונן עלי . הוא היה כבר שייך ל- NBC .

צריך לשים לב לעובדה חשובה : תוספת של שמונה נבחרות הנוטלות חלק במשחקי טורניר הגמר של אליפות העולם , הגדילה את כמות המשחקים  מ- 38 במונדיאל ארגנטינה 1978 ל- 52  במונדיאל ספרד 1982. גידול של  % 36. פועל יוצא של שיתוף 24 נבחרות בטורניר ספרד 1982 גרם למֶשֶך הטורניר להתארך . אינטנסיביות השידורים הישירים ועלותם גדלו בהתאם . מונדיאל ספרד 1982 הפך להיות בפעם הראשונה אירוע כלכלי רִוְוִחי והפך את ה- FIFA (התאחדות הכדורגל הבינלאומית) לא רק לגוף בעל השפעה עצומה בשדה הספורט הבינלאומי , אלא גם לגוף עשיר ובעל ממון . הכדורגל הוא ענף הספורט הפופולארי ביותר בעולם . טמון בו כסף רב . המְשָדֵר הטלוויזיוני הציבורי העולמי הכולל בתוכו שישה איגודי שידור בינלאומיים המייצגים את רשתות הטלוויזיה בכל חמש יבשות תבל (EBU, OIRT, OTI, ASBU, URTNA, ABU) שילם סכום של  39000000 (שלושים ותשעה מיליון) פרנקים שווייצריים שווה ערך ל-  25000000 (עשרים וחמישה מיליון) דולר – עבור זכויות השידורים של טורניר גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982 . ביזנס ענק .

ההכנסות במונדיאל ספרד 1982 הסתכמו ב- 77000000 (שבעים ושבעה מיליון) דולר . 27000000 (עשרים ושבעה מיליון) דולר היו פרי של הכנסה ממכירת הכרטיסים . 26000000 (עשרים ושישה מיליון) דולר הופקו מזכויות השידורים , ו-  24000000 (עשרים וארבעה מיליון) דולר היו תוצאה של מכירת פרסומות מסחריות (Advertising) .

לאחר ניקוי ההוצאות השונות בגובה של 000000 34 (שלושים וארבעה מיליון) דולר נשארו בקופה  43000000 (ארבעים ושלושה מיליון) דולר. הסכום חולק כלהלן : % 10 כ- 4300000 (ארבעה מיליון ועוד שלוש מאות אלף) דולר הועברו ל- FIFA (התאחדות הכדורגל הבינלאומית) . % 25 כ- 10.600000 (עשרה מיליון ועוד שש מאות אלף) דולר ניתנו לוועדה המארגנת הספרדית של המשחקים (RFEF) . סכום של 27600000 (עשרים ושבעה מיליון ועוד שש מאות אלף) דולר הוענקו כבונוסים לקבוצות המשתתפות בטורניר ספרד 1982 . נבחרת איטליה שזכתה באליפות העולם ב- 1982 לאחר שגברה על מערב גרמניה 3 : 1 גרפה בונוס של 3.000000 (שלושה מיליון) דולר . מערב גרמניה סגניתה צברה 2.300000 (שני מיליון ועוד שלוש מאות אלף) דולר בטורניר . הכדורגל הפך לתעשייה של ממון . עידַן התמימות חלף זה מכבר . כשמדברים היום על רוח והאחווה בספורט צריך לזכור שמניעים אותן לא רק השאיפה למצוינות והביצוע המושלם . הכדורגלנים ושאר אלופי הספורט מתוגמלים היום בכסף גדול תמורת הצטיינותם .

spain 5

טקסט תמונה :  13 ביוני 1982 . טקס הפתיחה של מונדיאל הכדורגל ספרד 82' . אִצטדיון "נואו קאמפ" בברצלונה . מבנה ארכיטקטוני מרשים המסוגל להכיל 120000 (מאה ועשרים אלף) צופים . הצילום נעשה מאזור עמדות השידור של רשתות הטלוויזיה . ביקרתי בתוקף תפקידי באצטדיון הנהדר הזה בעל המראה המרשים כמה וכמה פעמים . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

משחק הפתיחה בין אלופת העולם ארגנטינה לנבחרת בלגיה נקבע ליום ראשון – 13.6.1982 באִצטדיון "נואו קמפ" בברצלונה . תפארת ארכיטקטונית . מבנה ספורט מפואר שהפך לאחד מסמלי העיר . משחק הגמר יתקיים בדיוק כעבור ארבעה שבועות ביום ראשון – 11.7.1982 באִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד . במקרה של תוצאת תיקו במשחק הגמר בתום 120 דקות נקבע שייערך משחק גמר חוזר כעבור יומיים ביום שלישי – 13.7.1982 באותו מקום . יורם ארבל נקבע לשדר את משחק הפתיחה ומשחק הגמר . הוא היה ללא ספק השַדָּר המועדף על ידי וטוב יותר לאין שיעור מנסים קיוויתי ורפי גינת . הספרדים המוכשרים הכינו קבלת פנים טלוויזיונית מרהיבה לעולם כולו . את פניהם וגם את פני קידמה כרזת המשחקים של הצייר הדגול חוּאן מירו .

spain 6

טקסט תמונה : כרזת המשחקים הנפלאה של מונדיאל ספרד 1982 שצוירה בידי האומן חואן מירו. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הסברתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד , מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני , ומנהל החדשות טוביה סער כי בעת תכנון לוח המשדרים חשוב להתבונן בהגיון ה- FIFA והוועדה המארגנת המקומית הספרדית כיצד הם מעצבים את שיטת המשחקים של האליפות . נקבעו שישה בתים מוקדמים . שיבוץ הנבחרות איננו מקרי . בראש כל בית הוצבו הנבחרות הטובות ביותר איטליה , מערב גרמניה , ארגנטינה , אנגליה , . אליהן הוגרלו – שובצו נבחרות מן הדרג השני, השלישי, והרביעי. לסוג כזה של ארגון מפעלי ספורט יש חזון כספי. חשוב לוודֵא שהנבחרות המצטיינות ובעלות המוניטין יצעדו בנתיב בטוח . רצוי שהן יעפילו לשלבים הגבוהים של הטורניר מפני שהן מושכות את מירב קוני הכרטיסים והעניין של רשתות הטלוויזיה . לנבחרות לאומיות מסוגן של ניו – זילנד, אל-סאלוואדור , אלג'יר , או סקוטלנד אין כמעט סיכוי להעפיל לשלבים האחרונים של הטורניר . אולי אסור שזה גם יקרה . זה מקלקל ומסב נזק ליוקרת הטורניר ולהתעניינות הגלובאלית בו . כפי שידוע למשחק הגמר בספרד 1982 העפילו שתי מעצמות כדורגל נבחרות איטליה ומערב גרמניה לשביעות רצון רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות הנה חלוקת השיבוץ של  24 הנבחרות לששת הבתים בטורניר על פי שיטת הדירוג מחושבת מראש . השיבוץ מונע מפגש מוקדם מידַי בין הנבחרות הגדולות לבין עצמן . זהו ניסיון קידום ברור של הנבחרות החזקות לעבר השלבים המכריעים של הטורניר .

בית א'              בית ב'               בית ג'             בית ד'            בית ה'              בית ו'  

איטליה         מע' גרמניה         ארגנטינה          אנגליה            ספרד              ברזיל

איטליה אלופת העולם ב- 1934 ו- 1938. מערב גרמניה אלופת העולם ב- 1954 ו- 1974. ארגנטינה אלופת העולם ב- 1978. אנגליה אלופת העולם ב- 1966 . ברזיל אלופת העולם ב- 1958, 1962, ו- 1970. ספרד הוצבה בראש בית ה' כמדינה המארחת .                            

פולין               אלג'יר                בלגיה              צרפת              הונדורס           ברה"מ

פרו                צ'ילה                 הונגריה            צ'כוסלובקיה     יוגוסלביה          סקוטלנד

קמרון            אוסטריה            אל-סַלבדור         כוויית              צפ' אירלנד       ניו-זילנד

שיטת המשחקים בסיבוב הראשון קבעה  כי בכל בית יתמודדו הקבוצות בשיטת ליגה בת סיבוב אחד . פירושו של דבר כי בשלב הראשון בלבד יתקיימו 36 משחקים (6 בכל בית) . כמות משחקים ענקית המקבילה כמעט לסך הכולל של כל משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978 .  שתי המנצחות בכל בית (12 נבחרות) יעפילו לשלב השני , בו יקבעו ארבעה בתים חדשים בני שלוש נבחרות כל אחת . גם המשחקים בשלב השני של האליפות ייערכו בשיטת ליגה בת סיבוב אחד , שלושה משחקים בכל בית , ס"ה יתקיימו 12 משחקים בשלב השני . ארבעת המנצחות בארבעת הבתים בשלב השני עולות לשלב חצי הגמר (2 משחקים) , המנצחות בחצי הגמר מעפילות למשחק הגמר , והמפסידות משחקות על המקום השלישי . ס"ה  52  משחקים . פרויקט שידורים ענק שתבע מרשתות הטלוויזיה בעולם מאמצים כספיים ולוגיסטיים הרבה יותר גדולים מבעבר .

spain 7

טקסט תמונה :  הוועדה המארגנת הספרדית מפרסמת בינואר 1982 (חצי שנה לפני תחילת האליפות) את מערך 52  המשחקים ואת שיטת המאבקים בארבעת השלבים של טורניר מונדיאל ספרד 1982 –  על פי ימים , תאריכים , שעות , והמקומות בהם ייערכו .  עבודה ארגונית נאה , שהעניקה די זמן והותר לרשתות הטלוויזיה בעולם להפיק ולהתארגן נכונה לקראת מבצע השידור הענק . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

RTVE (ראשי תיבות של Radio Television Espania) הטלוויזיה הממלכתית של ספרד שימשה כרשת שידור מארחת (Host broadcaster ) של האירוע העולמי . % 98 משטחה של ספרד הענקית כוסה כבר אז ע"י רשת מיקרוגל (Microwave) , מערכת ארצית של תמסורת שידורי טלוויזיה ממקום למקום . הישג טכנולוגי מרשים ביותר שמדינת ישראל רק הייתה יכולה לחלום עליו ב- 1982 . רשת המיקרוגל הארצית התנקזה לשני מוקדים ראשיים בעלי אופציות רבות במדריד . הראשון לעבר מרכז השידורים החדש ומשוכלל שלה שהוקם בא'וֹדוֹנֶל בטוֹרֶה אֶסְפּנְיָה (Torre Espania ) ובמקביל גם למרכז הישן של הטלוויזיה הספרדית ששכן באזור  פְּרָדוֹ דֶל רֵיי במדריד (Prado del rey) . זוהי מין "עיירת טלוויזיה" גדולה בת 10000 (עשרת אלפים) עובדים . כל 14 הערים המארחות את המשחקים מדריד , ברצלונה , וולנסיה , אליקנטה , אלצ'ה , מאלאגה , סביליה , וויאדוליד , וויגו , לה קורוניה , אוביידו , גיחון , בילבאו , וסרגוסה שכנו תחת מטריית המיקרוגל הארצית של הטלוויזיה הספרדית הציבורית . הישג טכנולוגי מרשים שרשות השידור שלנו בראשות יוסף "טומי" לפיד יכלה רק לחלום עליו . שיטת השידור בצבע של הטלוויזיה הספרדית תאמה את שלנו , Pal 625 . שידורי ספרד 82' היו אמורים להישלח לצופים בישראל בסיגנל צבעוני לאחר שהנהלת רשות השידור החליטה ב- 4 ביוני 1982 להפסיק את מחיקת הצבע משידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון ראו את המעבר משידור בשָחוֹר / לָבָן לשידור בצבע הישג אישי שלהם .

spain 8

טקסט תמונה :  מתקן תקשורת ספרדי של צלחות מיקרוגל (Microwave) בראשית שנות ה- 80  המוצב במדריד לצורך קבלה והעברה (Receive & Transmit) של שירותי טלפוניה , קווי שידור W4 , וסיגנאל השידורים של הטלוויזיה והרדיו . אלפי מתקנים אלה ברחבי ספרד הענקית (המדינה השלישית בגודלה באירופה) שודרגו לקראת מבצע שידורי גביע העולם בכדורגל ב- 1982 . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 9

טקסט תמונה :  הארכיטקטורה הנפלאה של מרכז השידורים החדש של RTVE  (רשות השידור הספרדית טלוויזיה ורדיו)  הנקרא "טורה – אספניה" (Torre Espana) , והוקם לקראת שידורי גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982 . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 10

טקסט תמונה :  קיץ 1982 . מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . זהו מרכז השידורים החדש , היפהפה , והמרשים של RTVE – Torre Espana ומגדל השידורים שלוֹ המיתמר לגובה של 220 מטרים ברובע "אוֹדוֹנֶל" בעיר הבירה מדריד . המרכז ובו שירותי הטלוויזיה של ה- IBC הנוח והפונקציונלי מוסדו לקראת שידורי גביע העולם בכדורגל ספרד 1982. ממשלת ספרד בנתה את התשתיות המתאימות הנלוות להפקת הטלוויזיה הבינלאומית הענקית של מונדיאל ספרד 1982 . ניתן לראות את הכבישים הרחבים והנוחים המובילים אל מרכז הטלוויזיה הבינלאומי העצום הזה . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

המונדיאל היה פרויקט אִרגוני ואתגר שידור בינלאומי ראשון ענק ממדים שספרד לקחה על עצמה להרים מאז מותו ב- 1975 של הדיקטאטור שלה הגנרליסמו פרנציסקו פראנקו . מייד לאחר מותו של פרנציסקו פראנקו הפכה ספרד למדינה דמוקרטית וכלכלתה פרחה לתפארת . בתוך שבע שנים בין 1975 ל- 1982 הייתה ספרד המדינה השלישית בגודלה באירופה , למעצמה כלכלית . המדינה הנפלאה ומאירת הפנים הזאת יחד עם רשת הטלוויזיה הממלכתית שלה הפיקו אירוע ספורט עולמי שמדינת ישראל ורשת הטלוויזיה הקטנטונת שלה אפילו לא יכלו לחלום עליו .  את פני אנשי הטלוויזיה הבאים מכל רחבי תבל לספרד הקבילה גרפיקה שובת עין , בה נקשרו יחדיו RTVE (ראשי תיבות של Radio Television Espania) והציור המפורסם של הצייר הספרדי מִירוֹ שנושאו  "82 ESPANA" . רשות השידור הציבורית ממלכתית של ספרד שהכינה את שידורי ספרד 82' קשרה וחיברה את תרבות הטלוויזיה והכדורגל עם האומנות הספרדית והצייר הידוע חואן מירו שהיה אחד ממיצגיה . זאת הייתה הפתעה נעימה . מישהו ב- RTVE הרחיק ראות . ספרי ההדרכה המפורטים יצאו לאור טרם המשחקים בארבע שפות ספרדית , אנגלית , צרפתית , וגרמנית . הם כללו מִפְרָטִים מדויקים של הטכנולוגיה הטלוויזיונית כמו עמדות שידור וקווי W4 ועלותם , אופן וצורת ההפקה של הקבוצה המבצעית של RTVE ו- CTNE (חברת הטלפונים הלאומית הספרדית המעניקה את שירותי התקשורת והטלפוניה) , ודרך ההיערכות וכיצד להתכונן לקראת השידורים המורכבים . הטלוויזיה הספרדית הפתיעה את המְשָדֵר הציבורי הבינלאומי בכריכת ספרי השידור שנשאו רמז דק אך ברור . אומנות ספרדית וטלוויזיה ספרדית .

spain 11

טקסט תמונה :  מונדיאל הכדורגל של ספרד 82' . זהו ה- Cover page של ספר השידור הטכנולוגי והלוגיסטי שהפיקה הקבוצה  המבצעית המיוחדת של RTVE  בשידורי ספרד 82' . ספר השידור הטלוויזיוני הזה היעיל והמפורט בהגיון רב , המשלב את הלוגו של ה- GRUPO OPERATIVO  הספרדית עם הציור של חואן מירו "ESPANA 82`" , מסביר ומדריך בצורה ברורה מאוד את המְשָדֵר הציבורי הבינלאומי באשר הוא כיצד להיערך לקראת השידורים המורכבים .  ה- Cover page האטרקטיבי היה רעיון מבריק של שיווק באמצעות גרפיקה המשלבת את טורניר גביע העולם בכדורגל- ספרד 82'  עם אוצרות האומנות הספרדית רבת המוניטין . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הוועדה מארגנת הספרדית נרתמה אף היא לשיווק נושא התיירות . התפוז הספרדי נבחר לקמע המשחקים. הגרפיקאים הספרדיים מיהרו להפכו לשחקן כדורגל והציבו כדור בידיו . השחקן החדש נקרא עכשיו "תפוזון"(Naranjito) .

spain 12

טקסט תמונה : קמע המשחקים הצבעוני והספקטקולרי "התפוזון הספרדי", שוּוק כמוצר תיירותי רחב ממדים . בשנת 1982 ביקרו בספרד כ- 40000000 (ארבעים מיליון) תיירים . תייר זר על כל תושב ספרדי מקומי . נתון מדהים . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בראש הקבוצה המבצעית המיוחדת הספרדית של RTVE (רשות השידור הספרדית) בת אלפי עובדים               שהפיקה וצילמה את השידורים עמד איש צעיר ומוכשר בן 41 (נולד ב- 22 באפריל 1941) בשם מנולו רומרו (Manolo Romero) . הוא הפך להיות חיש מהר אחד מפיגורות הטלוויזיה הבינלאומיות הידועות והדגולות ביותר בתבל .

romero 1

טקסט תמונה : זהו מנולו רומרו ב- 1982 , מגדולי אנשי הטלוויזיה בדורנו . הוא היה ראש הקבוצה המבצעית המיוחדת של RTVE  שהפיקה את שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 82' . הזמנתי אותו באופן אישי להשתתף עמנו בארוחה החגיגית שערכתי במדריד בתום ההפקה לצוות הטלוויזיה הישראלית כאות הצדעה לפועלו . הוא נענה וכיבד אותנו בנוכחותו . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

romero 2

טקסט תמונה :  זוהי נבחרת הטלוויזיה של מנולו רומרו "שהרימה" הפקת טלוויזיה בינלאומית לתפארת במונדיאל ספרד 1982 . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

עם חזרתי לארץ פרשתי ב- 27 בינואר 1982 בפני המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד , מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל החדשות טוביה סער את מפות ההיערכות של ההפקה בספרד וירושלים ואת תוכנית השידורים המפורטת הסופית שלי [1] . הפגישה הזאת נסמכה על שני דו"חות הפקה קודמים שהוגשו על ידי למנהל החדשות טוביה סער ב- 22 ביוני 1981 וב- 11 בנובמבר 1981 [2] [3] . בהצעה הראשונה ביקשתי מיוסף "טומי" לפיד בשיחת טלפון ממדריד בתום פגישת ה- WBM לשָדֵר ישיר את כל 52 המשחקים של המונדיאל . המנכ"ל פסל את בקשתי על הסף . "השתגעת לגמרי" , הוא אמר לי . התוכנית השנייה החלופית הציעה כ- 22 שידורים ישירים בשלב הראשון של האליפות (מתוך 36 משחקים) , ו- 16 שידורים ישירים נוספים של כל המשחקים החל מהשלב השני ועד סוף הטורניר , לרבות משחק הגמר עצמו . הצעתי לשדר ישיר עכשיו  38 משחקים מתוך סך ה- 52 לאורך 28 ימי האליפות . כולם בזמן צפייה נוח . רובם בזמן צפייה ראשי . שעוני ישראל וספרד חפפו זה את זה בקיץ 1982 (עמדו על 2 + GMT ) . ספרד הסיטה את מחוגי שעונה שעה אחת קדימה ועברה לשעון הקיץ האירופי ..

טוביה סער נדהם מגודל המָסָה . גם יוסף "טומי" לפיד חשב בתחילה שזה חזון אחרית הימים . החלה הטפת המוסר המוכרת מימים ימימה ע"י הבוסים שלי . מכל עבר נשמעו קולות ממורמרים וניגונם המוכר , "מה יואש אלרואי הזה חושב לעצמו , לא כולם אוהבים ספורט , יש רק ערוץ טלוויזיה אחד בישראל , לא יעלה על הדעת לשדר כמות כזאת שח כדורגל" , ושאר קלישאות ידועות . המנכ"ל שהיה חכם מעוזריו ושלט בהם ביד רמה נדרש להכריע . הוא התעשת גם אם מאוחר והֵבין שמונדיאל ספרד 1982 הוא אֵירוּע הספורט הבינלאומי החשוב ביותר של השנה ומוצר טלוויזיה שיש לוֹ ביקוש רב בישראל . על רשות השידור המונופוליסטית שהוא עומד בראשה והמחזיקה בזכויות השידור הבלעדיות שלו מוטלת החובה לחשוף אותו בצורה מקצועית ועניינית לטובת משלם האגרה . בסופו של דבר לאחר ששמע את נימוקי כל הצדדים התפשר יוסף "טומי" לפיד ואישֵר תוכנית שידורים מוגבלת . מקוצצת יותר ממוגבלת . שבעה שידורים ישירים בשלב הראשון של האליפות . משחק הפתיחה ארגנטינה – בלגיה , ברזיל – ברה"מ , אנגליה – צרפת , ברזיל – סקוטלנד , אנגליה – צ'כוסלובקיה , ברה"מ – צ'כוסלובקיה ברה"מ – סקוטלנד , וצרפת – צ'כוסלובקיה , אך קיבל את הצעתי לשידורים ישירים בהיקף מלא של כל  16 המשחקים הבאים מן השָלָב השני של המונדיאל ועד למשחק הגמר (כולל) . שידור ישיר בהיקף מלא כמעט בכל יום . סך של 23 שידורים ישירים בפרק זמן של כ- ארבעה שבועות .

spain 13

טקסט תמונה :  זהו שרטוט התכנון של RTVE  להעברת ה- Video המולטי לאטראלי והיוני לאטראלי מהאצטדיונים השונים ברחבי ספרד למרכז השידורים הבינלאומי (IBC) במדריד ומשם לרחבי תבל . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 14

טקסט תמונה :  שרטוט התכנון של RTVE להעברת ה- Audio המולטי לאטראלי והיוני לאטראלי מהאצטדיונים ל- IBC  במדריד . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 15

טקסט תמונה :  זהו השרטוט המקורי שלי בכתב ידי , המציג את מערך התקשורת הלוויינית ואת אופציות העברת הסיגנלים מספרד לישראל ערב שידורי מונדיאל ספרד 1982 שרטטתי את המסמך הזה כדי להסביר את מגוון אפשרויות התקשורת הבינלאומית העומדות לרשותנו לעומת המוגבלויות שהיינו שרויים בהן בעת מונדיאל ארגנטינה 1978 . רציתי ליצור באמצעות התרשים הזה , "אהדה טכנולוגית" בלב הבוסים שלי יוסף "טומי" לפיד, יצחק "צחי" שמעוני, וטוביה סער, כדי לקבל את תמיכתם להצעה המרבית שלי ולפוטנציאל השידור הישיר של מכסימום משחקים מספר 1982 על מסך הטלוויזיה הישראלית . (השרטוט נלקח מספר השידור / פקודת המבצע של ספרד 1982 שכתבתי וחיברתי בעת ההיערכות לקראת השידורים הישירים מספרד 1982 עצמה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

היה זה אך טבעי שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בחר ומינה אותי לעמוד בראש צוות הטלוויזיה לשידורי ספרד 1982 , כדי שאנהל ואפיק עבורו את מבצע השידורים הזה . יוסף "טומי" לפיד וסמנכ"ל הכספים שלו ישראל דוֹרִי אישרו בסופו של דבר לזְכוּת המבצע הזה לא מעט אמצעים , לרבות מצבת כוח האדם , והקמת המערך הטכנולוגי והלוגיסטי בספרד וירושלים . כשהגיע הדיון לעניין מיסוּד משרד תקשורת , שידורים , והפקה של הטלוויזיה הישראלית – במדריד שם שכן מרכז התקשורת והשידורים הבינלאומי – IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) , שעלותו נסבה על מחיר של 11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר ומחיר מ"ר אחד משטחו היה יותר מ- 900 (תשע מאות) דולר – סירב יוסף "טומי" לפיד לקבוע עמדה ולהחליט . נקבע דיון בנפרד . החשוב מכל היה שהמנכ"ל מחוץ להיותו מפקד רשות השידור היה גם עיתונאי בעצמו ואִישֵר לי את עיקרון השידור הישיר מהשטח , מעמדות שידור באִצטדיונים . השידור מהשטח גָבָה מחיר כספי כבד . רשתות הטלוויזיה בעולם (כולל אנחנו) נדרשו לשלם 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר תמורת כל עמדת שידור בכל 14 האִצטדיונים הפרושים ברחבי ספרד בהם נערכים 52 משחקי האליפות . כמעט פי שלושה יותר ממה ששילמנו במונדיאל ארגנטינה 1978 . הוֹן עַתֵּק בימים ההם על פי תפישתו של המנכ"ל ועוזריו . אך יוסף "טומי" לפיד הסכים לבסוף להתייצֵב מאחורי העיקרון העיתונאי של השידור מהשטח ולשָלֵם את העלויות . זה לא היה דָבָר מובן מאליו . מן ההיבט הכלכלי הייתה הפקת ספרד 1982 נקודת מפנה . עד אז שילמנו מעט כסף עבור שימוש בעמדות שידור במונדיאלים ובאולימפיאדות . עבור שימוש בעמדת שידור אחת במונדיאל ארגנטינה 1978 שילמנו 850 (שמונה מאות וחמישים) דולר . במונדיאל ספרד 1982 האמירו המחירים ב- % 250 . ליוסף "טומי" לפיד זה נראה המון ויותר מידי .

spain 16

טקסט תמונה :  1981 . קונסורציום השידור הבינלאומי מתכנס במדריד כשנה לפני תחילת משחקי גביע העולם בכדורגל של ספרד 82' (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

זיהוי הנוכחים משמאל לימין :  ריצ'ארד באן נציג ה- EBU (איגוד השידור האירופי) , פרנסיסקו גואררו מנהל מחלקת יחסי הציבור של RTVE , מנולו רומרו יו"ר הקבוצה המבצעית של RTVE המפיקה את סיגנל השידור הטלוויזיוני הבינלאומי , הקטור קירוגה מנהל חטיבת התיאום והמידע בקבוצה המבצעית של RTVE , פרנץ בנקו מהונגריה נציג OIRT (איגוד השידור המזרח אירופי) , אנחל מורנו המהנדס האחראי על הביצועים הטכניים באצטדיונים , אמאורי דאומס נציג OTI (איגוד השידור של מרכז ודרום אמריקה) , וחוזה אלמיידו קאסטרו אף הוא נציג של OTI . (באדיבות  RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מסקנות קונסורציום של השידור הבינלאומי ב- 1981 היו חשובות והיוו ציוני דרך בהתפתחות כיסוי הכדורגל בטלוויזיה :

א. נקבע כי לכיסוי הטלוויזיה של משחקי ספרד 1982 צריך להיות צביון ייחודי.

ב. נקבע אופי הכיסוי הטלוויזיוני של המשחקים באצטדיונים השונים (נעשה ע"י RTVE) צריך להיות אחיד.

ג.  נקבע כי כל 52 השידורים הישירים צריכים להתחיל כ- 8 דקות לפני בעיטת הפתיחה כדי שהשדרים יוכלו להציג את ההרכבים והשחקנים של הנבחרות המתמודדות.

ד. נקבע כי השחקנים יתייצבו לנגינת ההִמנונים בתלבושתם המלאה ומספרים בולטים כדי שאפשר יהיה לזהות ולהציג כל שחקן על המסך בשמו המלא. ההפסקה בין שתי המחציות תימשך רבע שעה . מצלמה אחת תהיה ב- "אוויר" בזמן ההפסקה ותראה את המגרש ב- Long Shot  (צילום מרחוק) .

ה. נקבע כי הצבת המצלמות ב- 12 האצטדיונים תהיה הולמת את פרזנטציה ה- Video של הקבוצה המבצעית של RTVE .

spain 17

טקסט תמונה :  מונדיאל ספרד 1982 . מסקנות הקונסורציום (1 מתוך 2) . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 18

טקסט תמונה :  מונדיאל ספרד 1982 . מסקנות הקונסורציום (2 מתוך 2) . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בחרתי לקחת עִמי את השדרים יורם ארבל (שַדָּר מוביל) , נסים קיוויתי , ורפי גינת איש מערכת "כל בו טק" . בראש הצוות הטֶכני שלי ניצב אז מיכה לויירר מנהל מחלקת הקוֹל בטלוויזיה הישראלית הציבורית . מיכה לויירר היה רב אומן בתקשורת בינלאומית . עמדו להצטרף אליו מפקח השידור איש ה- Video מנחם וולף (יֶקֶה – ידען ומסודר) . לימים הפך להיות מנהל חטיבת הביצוע בשירותי ההנדסה . אליהם הצטרף איש קוֹל נוסף , טכנאי צעיר ומוכשר סעדיה קאראוואני שהצטיין בהבנת מִגוָון הטכנולוגיות של מיסוד קווי השידור והקמת תקשורת בינלאומית בין ספרד לישראל .

spain 19

טקסט תמונה :  יום ראשון –  5 ביוני 1982 . מיכה לויירר (משמאל) וסעדיה קאראוואני במטוס 'אל על' המטיס אותנו מנתב"ג למדריד בימים שעוד היה מותר לעשן במושבים האחרונים בירכתי המטוסים . מיכה לויירר מנהל מחלקת הקול והתקשורת בטלוויזיה הישראלית היה מומחה בינלאומי בתחומי הקול והתקשורת ואחד מאנשי ההנדסה החשובים ביותר בתולדות הטלוויזיה הישראלית . ה- EBU השתמש לא אחת בשירותיו הטובים . לסעדיה קאראוואני שירש אותו היה ממי ללמוד . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

את אורי לוי הצבתי כמפיק מִשנה שלי לצִדי בצֶוֶות ההפקה של ספרד 1982 . הוא מעולם לא היה מפיק , אך רציתי לקַדֵם אותו ולהציג בפניו פן נוסף בשידורי הטלוויזיה שטרם הכיר . המינוי קומם את איציק גליקסברג שראה את עצמו מועמד טבעי לתפקיד . זה לא הזיז לי . לא הייתי חייב דבר לאיש . המחשבה היחידה שהעסיקה אותי היה פיתוחה המהיר של מערכת הספורט כולה והצבתה בנקודת זינוק חדשה . נכונו לנו בתוך זמן קצר אתגרי שידור רבים ועצומים . את עדה קרן הבאתי למדריד כעוזרת הפקה שלי .

spain 20

טקסט תמונה :  יוני – יולי 1982 . הפקת שידורי גביע העולם בכדורגל של ספרד 1982 . אני עוטף את אורי לוי (מימין) ואת מיכה לויירר . ברקע ניצב מגדל השידורים הענק "טורה אספניה" (Torre Espania) של הטלוויזיה הספרדית RTVE  ו- IBC  היעיל במדריד . הבאתי את אורי לוי עמי לספרד כדי לקדם אותו בתחום טלוויזיה קונקרטי שהוא לא הכיר אז , תחום התכנון וההפקה . ראית בו איש ראוי ומהימן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

צֶוֶות שידורי המונדיאל של ספרד 1982 מנה תשעה אנשים . קבוצת השידור הגדולה ביותר ששיגרה הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעודה בהיסטוריית שידורי גביעי העולם בכדורגל , אך הקטן ביותר בכמותו מבין ציוותי הטלוויזיה הבינלאומיים שהגיעו לסיקור המונדיאל . אל הצוות הזה הצטרף שַדָּר הטלוויזיה בשפה הערבית סלומון מוניר על פי אישור מיוחד של יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור . השתתפותו של שַדָּר ספורט בערבִית בימים ההם ב- 1982 במפעל ספורט בינלאומי , הקוֹטֵע ביודעין מעֵת לעֵת דווקא בשיא המתח והדרמה את השידור הרצוף בשפה העִברית על פי קו מחשבה מוטעה ופקודת שידור מעוותת של המפקד העליון (קרי מנכ"ל רשות השידור) , הולידה את אחת ממחלוקות השידור הגדולות ביותר בתולדות הטלוויזיה הישראלית . השערורייה הייתה כל כך גדולה עד שנקדימון "נקדי" רוגל , אֵל הצֶדֶק שנחשב  ל"אורים ותומים" של הגיון עיתונאות השידור בטלוויזיה , נדרש להתערב ולהכריע אחת ולתמיד בסוגיה הזאת . והוא הכריע נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד .

נשארה רק סוגיה אחת בלתי פתורה . חסר היה אישור המנכ"ל למיסודו של משרד ההפקה , התקשורת והשידורים שלי במדריד . פרט טכני קטן לציבור אך אלמנט שידור חשוב ביותר עבורי ועבור רשת הטלוויזיה שלי . הצורך בהקמת משרד הפקה של מחלקת הספורט במרכז השידורים הבינלאומי (IBC) במדריד הביא אותי בפעם הראשונה כמנהל שידורי הספורט להתנגשות גלויה עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . הבנתי מסמנכ"ל הכספים של הרשות ישראל דוֹרִי כי המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד איננו מאשר הקמת משרד ב- IBC במדריד , הדבר אינו דרוש לשידור על פי דעתו , והוא רואה בו מותרות ועול כלכלי מיותר . זאת הייתה צרה צרורה מפני שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד היה מחוסר כל ידע טכנולוגי וניסיון בהפקה כה מורכבת שמבוססת על קווי תקשורת ושידור 4W תקינים והנוגעת למיסוד "Production office & communication" כמו בהרבה פרטים טכנולוגיים אחרים בהפקות רחבות היקף , אבל הוא היה העורך הראשי והמחליט הסופי . יוסף "טומי" לפיד היה משולל השכלה טלוויזיונית כדי להבין כי הפונקציה הזאת הקרויה "משרד הפקה, תקשורת, ושידורים" מהווה בעצם חדר פיקוד ושליטה באמצעותה אני מנהל את מבצע השידורים שלנו ברחבי ספרד הענקית , ובכך תעודת ביטוח של ההפקה כולה שהייתה מסובכת וגם מרוחקת מגבולות המדינה . מדהים שהעורך הראשי של רשות השידור אִפְשֵר לי לשלוח אנשים לקרב אך לא העניק לי אפשרות לפַקֶד עליהם . הבנתי כי מבצע שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 נמצא בסכנה אמיתית . ב- 25 בפברואר 1982 החשתי מכתב ובו חוות דעתי על הצורך החיוני במשרד בספרד 1982 למנהל החדשות טוביה סער שעמד כבר על סף מינויו למנהל הטלוויזיה במקומו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי .

spain 21

טקסט מסמך : 25 בפברואר 1982 . הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל ספרד 1982 . המסמך מנמק למנהל החדשות מדוע הקמת משרד ב- IBC במדריד היא חיונית ביותר . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בהיעדר אישור תקציבי בן  11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר למיסוּד המשרד לא יכולתי להשיב עדיין על חלק מהשאלות הקונקרטיות ב- Questionnaire הבינלאומי של הטלוויזיה הספרדית הנוגעות למשרד . זה שיגע אותי והטריד את מנוחתי . פשוט הֵדיר שינה מעיני . השאלון המקדים הזה הופנה לכל רשתות הטלוויזיה והרדיו בעולם המתכוונות לשדר את מונדיאל ספרד 1982 . הוא מפורט מאוד ומציע שירותי שידור הנוגעים לכל היבטי ההפקה , השידור והלוגיסטיקה , וכן הבקשות ה- Unilateral של כל רשת משדרת טלוויזיה ורדיו . הכול כמובן תמורת תשלום . יש לענות עליו על פי Deadline מוסכם שנקבע ע"י הרשת המארחת , כדי לתת לה שהות מספקת להתמודד עם הבקשות הרבות , וליישמן בשטח . כמובן שרשות השידור המסורבלת והאיטית לא כיבדה את רגע נעילת ההזמנות בהפקת ספרד 198 . לא מרוע לֵב. בגלל חובבנות שנובעת מפרוצדורות ביורוקרטיות ארוכות מידי . מבצע השידורים שתוכנן בקפדנות רבה ע"י RTVE בראשות מנולו רומרו , היה ענק ממדים . הקמתן , מיסודן , ובנייתן של כ- 1100 (אלף ומאה) עמדות שידור במועֵד ב- 17 אִצטדיונים הפרושים על פני ספרד במועד בעבור רשתות הטלוויזיה (וגם הרדיו) הבינלאומיות המגיעות למונדיאל מכל רחבי העולם , מיסודם של אלפי קווי שידור 4W וקווי טלפון בינלאומיים , בניית מרכזי שידור על כל התכולה הטכנולוגית שלהם , והיכולת להעביר את האינפורמציה הטלוויזיונית המתקבלת יום – יום , כמעט עשרים וארבע שעות ביממה במשך חודש שלם מהרבה מאוד מקורות שידור במקביל , באמצעות תקשורת מקומית ברחבי ספרד ותקשורת לוויינית לעולם כולו – אינם עניין של מה בכך . זהו מבצע שידורים מורכב ומסובך מאוד וגם יָקָר .

בפעם הראשונה נדרשה הטלוויזיה הישראלית לשלם במיטב כספה הציבורי מחירים יקרים שלא הורגלה בהם בעבר . לא רק עבור זכויות השידורים , אלא גם תמורת הפקת השידורים שכללו את השירותים הטכנולוגיים והלוגיסטיים שהעניקו לנו RTVE  והוועדה המארגנת הספרדית . לכל צעד ושעל בספרד 1982 היה מחיר . עלות עמדת שידור אחת במשחק בודד עמדה על 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר לעומת 850 (שמונה מאות וחמישים) דולר במונדיאל ארגנטינה 1978 . המחיר הכולל של סך עמדות השידור של הטלוויזיה הישראלית באִצטדיונים השונים ברחבי ספרד חצה את גבול 50000 (חמישים אֶלֶף) דולר . יוסף 'טומי' לפיד לא הבין בתחילה את המבנה הכלכלי של הפקת שידורי ספרד 1982 . זה נראה לו מופרך לשלם כסף עבור עבודה עיתונאית טריוויאלית . "למה זה כל כך יקר ?" , הוא שאל אותי שוב ושוב .

העלויות הטכניות של עמדות השידורים באצטדיונים באירועי הספורט הבינלאומיים הגדולים האמירו במשך השנים כלהלן :

מונדיאלים                                אולימפיאדות                                אליפויות העולם בא"ק

אנגליה 1966, חינם                    מינכן 1972, 500 דולר                     הלסינקי 1983, 150 דולר

מכסיקו 1970, חינם                    מונטריאול 1976, 1000 דולר           רומא 1987, 3000 דולר

גרמניה 1974, חינם                    מוסקבה 1980, 1500 דולר               טוקיו 1991, 3500 דולר

ארגנטינה 1978, 850 דולר         לוס אנג'לס 1984, 16200 דולר [4]    שטוטגרט 1993, 3000 דולר

ספרד 1982, 2200 דולר             סיאול 1988, 1200 דולר                  גטבורג 1995, 3200 דולר

מכסיקו 1986, 2900 דולר           ברצלונה 1992, 3000 דולר              אתונה 1997, 4000 דולר

איטליה 1990, 3200 דולר           אטלנטה 1996, 3500 דולר              סביליה 1999, 4000 דולר

ארה"ב 1994, 2900 דולר            סידני 2000, 5500 דולר                  אדמונטון 2001, 4000 דולר

צרפת 1998, 4500 דולר             אתונה 2004, 7800 דולר                 פאריס 2003, 4500 דולר

יפן/קוריאה 2002, 5000 דולר      בייג'ינג 2008, 11000 דולר              הלסינקי 2005, 4000 דולר

גרמניה 2006, 4500 דולר            לונדון 2012, 12000 דולר               אוסאקה 2007, 4500 דולר

דרום אפריקה 2010, 5100 דולר                                                        ברלין 2009, 4500 דולר

                                                                                                     דאגו 2011, 5500 דולר

                                                                                                     מוסקבה 2014 6000 דולר

spain 22

טקסט מסמך :  (עמוד מס' 1 מתוך 2) זהו מפרט העלות הכספית בן 220000 (מאתיים ועשרים אלף) פזטות ספרדיות (כ-  2200 דולר) של שימוש חד פעמי למשחק בודד בעמדת שידור של הטלוויזיה באצטדיונים במונדיאל ספרד 1982 . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לא הבין בתחילה מדוע אנו נדרשים לשלם כל כך הרבה כסף על זכותנו הטבעית לשדר אינפורמציה עיתונאית למשלם האגרה. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 23

טקסט מסמך :  (עמוד מס' 2 מתוך 2) זהו מפרט העלות הכספית בן 220000 (מאתיים ועשרים אלף) פזטות ספרדיות (כ-  2200 דולר) של שימוש חד פעמי למשחק בודד בעמדת שידור של הטלוויזיה באצטדיונים במונדיאל ספרד 1982 . מנכ"ל רשות השידור לא הבין בתחילה מדוע אנו נדרשים לשלם כל כך הרבה כסף על זכותנו הטבעית לשדר אינפורמציה עיתונאית למשלם האגרה . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לכך היה צריך להוסיף את מחירי מיסוד קווי השידור ה- 4W (ראשי תיבות של Four Wire – קו שידור ארבע גידי של הטלוויזיה) הבינלאומיים ממדריד לבניין הטלוויזיה ברוממה-ירושלים , וכן מיסוד מכשירי טלפון הבינלאומיים בכל אחת מעמדות השידור שלנו , כדי שישמשו כ- Back up (אופציית תמיכה) במקרה וקו השידור ה – W 4 המקורי יינזק .  עלות מטר מרובע אחד במרכז השידורים הבינלאומי (I B C) לצורך הקמת המשרד במדריד היה כ- 915 דולר. לחדר במלון "קונבסיון" ( Convencion ) בו התגוררנו במדריד נדרשנו לשלם ללילה כ- 112 דולר, מחיר שנתפש ע"י הנהלת רשות השידור והטלוויזיה כחלום בלהות . זכויות השידורים לבדם עמדו על סכום של 000 128 (מאה עשרים ושמונה אֶלֶף) דולר. כמו כן היה צריך גם להטיס את צוות השידור לספרד, לשכור לו טיסות מקומיות למשימות השידור בערי ספרד השונות , ולממן את שהותו בכל מיני מלונות ולהאכילו בכל התקופה הארוכה הזאת . עלות הפקת שידורי ספרד 1982 התקרבה ל- 000 450 (ארבע מאות וחמישים אֶלֶף) דולר . סכום מגוחך היום אך נחשב ע"י המנכ"ל טומי לפיד ושר הכספים שלו ישראל דוֹרִי בימים ההם להון עתֵּק . שניהם נדהמו מהיקף העלויות וגובה המחירים [5] . לקח להם זמן לעכל את הנתונים הכספיים "המחרידים" שלא היו מקובלים מבחינתם . אך זאת הייתה חלק מהמְצִיאוּת הפיננסית במונדיאל ספרד 1982 .

spain 24

טקסט תמונה : מפרט העלויות הכספיות של CTNE (משרד התקשורת של ספרד) על שימוש בטלפוניה וקווי שידור 4W – בתקופת משחקי מונדיאל ספרד 1982 . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ביום שישי – 5 במרס 1982 , כשלושה חודשים לפני תחילת המונדיאל , ולאחר התלבטויות ממושכות אין סופיות , ניאות ישראל דורי סמנכ"ל הכספים של רשות השידור סוף כל סוף לאשר לאיטלקי מר ליאונרדו לה פייטרה           (Leonardo la Pietra) איש ה- EBU שעסק בתיאומי וגביית הכספים מטעם איגוד השידור האירופי , את הסכמת רשות השידור לשלם את מחיר זכויות השידורים של משחקי גביע העולם – ספרד 82' . הסכום עמד על 000 193 (מאה תשעים ושלושה אֶלֶף) פרנקים שווייצריים שווה ערך ל- 128000 (מאה עשרים ושמונה אֶלֶף) דולר . מקום מושבו של ה- EBU  הוא בגֶ'נֶבָה – שווייץ , לכן הוא מנהל את חשבונות הכספים שלו על פי המטבע שווייצרי בפרנקים שווייצריים . [6] [7] .

ביום ראשון – 4 באפריל 1982 בשעה אחת בצהרים (עֶרֶב צאתי לשירות מילואים ממושך) , זומנה פגישה בדרג מנכ"ל בסוגיית מיסוד המשרד שלנו ב- IBC (ראשי תיבות שלInternational Broadcasting Center) במדריד . יוסף "טומי" לפיד דרש לדעת מדוע הפונקציה הזאת כל כך חשובה לשידורים שלי מספרד , והאם יש הצדקה להוציא  11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר נוספים מקופת הרשות עבור שידורי המונדיאל , "רק משוּם שיואש אלרואי סבור שזאת פונקצית שידור הכרחית" . הדיון התבסס על נייר העמדה שהצגתי למנהל החדשות בעניין חמישה שבועות קודם לכן  [8] . הפגישה התקיימה במקום משכנה החדש של הנהלת רשות השידור בבניין "כלל" בירושלים . ההנהלה נדדה מבניין 'החוטים' ברוממה בראשית שמונת ה- 80 ושכרה קומת משרדים בניין "כלל" המפואר במרכז העיר . היא שילמה הון שכירות עתק .  המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל בחר לקיים את קבוצת הפקודות בטרם קרב במשרדו של המשנה שלו הסמנכ"ל שלמה עבדי ז"ל . בפגישה המכרעת הזאת נכחו מנהל הטלוויזיה החדש טוביה סער שהתמנה לתפקידו רק לפני חודשיים , מנהל הטלוויזיה הקודם ושותף העבר של יוסף "טומי" לפיד בעיצוב השידור הציבורי יצחק "צחי' שמעוני , המהנדס מיכה לויירר ראש הצוות הטכני שלי , אורי לוי מפיק המשנה שלי בצוות השידור , סמנכ"ל הכספים יעקב דוֹרי , מנהל שירותי ההנדסה גַבִּי פִישֶר , המשנה למנכ"ל שלמה עבדי , ואנוכי . הייתי סקרן לדעת באיזה שלב וכיצד יתערב מנהל הטלוויזיה החדש טוביה סער לטובתי במהלך הצגת טיעוניי לפני מנכ"ל רשות השידור . להתערבותו של מנהל הטלוויזיה בדינאמיקה של מו"מ מהסוג הזה והתייצבותו לצדי היה אמור להיות משקל רב . מה עוד שהפונקציה הזאת של הקמת משרד ההפקה התקשורת, והשידורים במדריד היה נחוץ והכרחי. תהיתי לסוג הקשר שנוצר בין טומי לפיד לבין טוביה סער, לקשר שיש בין הממנה לממונה . הרהרתי האם הקשר הזה בין השניים הוא סימביוטי . טוביה סער רחש חיבה לשידורי הספורט . טומי לפיד לא . אבל לא זה היה לב העניין . השאלה הייתה האם טומי לפיד בתוקף תפקידו כעורך ראשי של שידור ה- Media האלקטרונית חושב ששידורי הספורט (הרלוואנטיים) בטלוויזיה הם מרכיב חשוב בנדבך השידור הציבורי עליו הוא מופקד .

קיבלתי הראשון את רשות הדיבור . הסברתי באריכוּת ליוסף "טומי" לפיד את  הנחיצות במשרד כזה ואת הפונקציות שהוא משמש ואת העלוּת שלוֹ , כלהלן : "עלות המשרד ששיטחו כ- 12 מטרים רבועים שווה אומנם ל- 11000 (אחד עשר אלף) דולר , אך זהו איננו "משרד" במובן המקובל של המילה , אלא יחידת שטח חיונית שיחד עם המרכיבים הטכנולוגיים בתוכה מהווה את מרכז ההפקה , השידורים , והתקשורת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית" , והוספתי , "המשרד שלנו ממוּקם בלֵב מרכז השידורים הבינלאומי   (IBC) במדריד . קווי השידור ה- 4W שלנו מהאִצטדיונים השונים לרבות הטלפוניה מתנקזים למרכז הבקרה הספרדי הבינלאומי (IBC) , משם מועברים למשרד שלנו לצורך בקרה שלנו , ומן המשרד שלנו מוחזרים למרכז הבקרה  הספרדי (IBC) בדרכם לאולפנים בירושלים . משרד ההפקה , השידורים , והתקשורת במדריד שולט על מיתוג קווי השידור ה- 4W ועמדות השידור שלנו ברחבי ספרד ובמקביל מקושר גם לאולפן השידור בירושלים, ובכך הוא מאפשר לי לנהל ולחלוש על השידור הישיר המתבצע משני מוקדים  –  בספרד ובארץ. המשרד שלנו במדריד מחובר גם מיידית לחדר בקרת התקשורת הלוויינית של ה- EBU  לצורך בירור תקלות במידה וייקרוּ בשידור סיגנל השידורים הישירים והתקצירים המוקלטים מספרד לירושלים הממוקם אף הוא במרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC במדריד" . ההסבר המפורט נראה לי אולטימטיבי וכל כך ברור ומובן מאליו עד שהחלטתי לסיים אותו באיום , "בלי משרד שלנו ב- IBC  במדריד לא ניתן ואי אפשר יהיה לבצע את השידורים כפי שתכננתי" .

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד האזין בקשב רב לדבריי ולתהליך התקשורתי בינינו . אי אפשר היה לטעות בשפת גופו . לפתע נדלק , התרגז , והֶאֶדים . הבנתי מייד ששגיתי בשִיווּק המֶסֶר . זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה בקריירה הארוכה שלי בת עשרות שנים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהתבטאתי והשתמשתי בצירוף שתי המילים , "אי אפשר" . מעולם לא שבתי להשתמש ולומר אותן בשום סיטואציה. בשום קונסטלציה . זאת התבטאות בעייתית מפני שאין דבר כזה "אי אפשר" . אם "אי אפשר" – תתפטר . בלתי אפשרי לומר "אִי אֶפְשָר" וגם להישאר בתפקיד .

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד כמעט יצא מדעתו . "אם עוד פעם אחת תגיד שאי אפשר אז בכלל לא יהיו שידורים מספרד" , נזף בי בקול רם כשכף ידו השמאלית חובטת בשולחן ועורקי צווארו תפוחים מדם . הוא היה אדוֹם וחַמוּם . פתאום התדרדר הדיון הבּוֹטֶה עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד למחוזות שבהם לא היה לי שום ניסיון קודם . לא הייתי מוכן נפשית מבעוד מועד לכך . בחֶדֶר שרַר שקט מוחלט . דממה . הפניתי את מבטי לעבר טוביה סער ויצחק "צחי" שמעוני כדי לקבל את סיועם אך לא ראיתי אותם . הם היו שם אך נעלמו כשראשיהם המורכנים ומבטם מושפל מטה כאילו "עִלעלוּ" בניירות ובמסמכים שהיו מונחים על בירכיהם . הם הֵליטו עיניהם מפניו של מנכ"ל רשות השידור הזועף . והוא ידע לכעוס . שניהם לא התערבו בוויכוח ביני לבין יוסף "טומי" לפיד ונשארו דוממים . הבנתי שאני לבד . גם שני הטכנאים המהנדס אורי לעדן ומומחה הקול והתקשורת מיכה לויירר ישבו שם נדהמים וקפואים על מקומם. נוצרה שם פלנטה אחרת. קור מקפיא ללא קול וללא קשב. דומייה מעיקה של אלם ושתקנות . סמנכ"ל הכספים ישראל דוֹרִי ישב גם הוא דומֵם ולא העז לומר מילה למרות שהכיר בחשיבות מיסוד משרד תקשורת והפקה במדריד . הוא לא לא ניסה לתרום שום טקסט יצירתי משלו בוויכוח הזה . הוא השאיר את קלפיו נסתרים מתחת לשולחן . אולי מפני שהיה על סף סיום הקריירה שלו ברשות השידור ופרישתו ממנה . מאורי לוי לא ציפיתי כמובן לכלום . הוא היה טירון ירוק בתחילת דרכו ולא היה לו עדיין מה לומר . בחירתו כמפיק משנה שלי הייתה צעד ראשון בדרך ארוכה לפיתוחו כאיש טלוויזיה וורסטילי . צעדים דומים נקטתי מאוחר יותר גם לצורך קידומם של אמנון ברקאי וששי אפרתי בהפקות השידור הבינלאומיות של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 .

spain 25

טקסט תמונה :  חורף 1982 . אידיליה בלשכת מנכ"ל רשות השידור בבניין "כלל" בירושלים . יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור (מימין) יחדיו עם מנהלת לשכתו המסורה והמקצוענית שלו גב' רוחמה איילון (במרכז) , ונהגו האישי מר גבי אוחנה (משמאל) . יוסף "טומי" לפיד היה איש בוטה וחכם שלא הכיר ולא הבין את הטכנולוגיה והלוגיסטיקה הטלוויזיוניות הנדרשות כדי "להרים" את הפקת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . זה לא היה פשוט לנהל מולו מו"מ כספי אודות אמצעי שידור כדי לבסס את איכות תנאי ההפקה . (התמונה באדיבות גב' רוחמה איילון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

חזרתי לעימות עם יוסף "טומי" לפיד . מעולם לא לימדו אותי לנהל מו"מ ישירות פנים אל פנים נוכח מנכ"ל רשות השידור . לבטח לא עם אדם שמעולם לא הפיק ולא נִיהֵל קודם לכן שידורי טלוויזיה ישירים כל כך מורכבים ומסובכים כמו משחקי גביע העולם בכדורגל . מדובר בתקופה של לפני שנות דור . שידורי הטלוויזיה הישירים מאירופה וארה"ב לישראל היו עדיין מסובכים ו- לוו ב- ביורוקרטיה מסורבלת וארוכת דרך . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד היה כאמור איש חכם אך חסר כל ניסיון בהיבטים הטכנולוגיים המורכבים והכלכליים של העלויות היקרות , אך הוא היה האיש שנדרש עכשיו להכריע ולאשֵר לי את התקציבים שכלל לא היה מודע לעלותם . הופתעתי מאוד מרמת הדיון הנמוכה במפגש קבוצת הפקודות הזאת . נדהמתי להיווכח איזה פער עצום רובץ בין הידע הטלוויזיוני שאני הייתי מצויד בו בכל התחומים המרכיבים את תמונת הקרב של ההיערכות לקראת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 לבין זה המועט של מפקדי יוסף "טומי" לפיד . הוא פשוט לא היה בקי בנושא (בלשון המעטה) ונדרש להכריע בנושאים שלא היה לוֹ בהם כל ניסיון . גם לא מושג .

נזכרתי במחלוקות העבר ששררו בין יוסף "טומי" לפיד לבין מפקדי לשעבר בחטיבת הספורט מר אלכס גלעדי . יוסך "טומי" לפיד לא הבין אז ופשוט לא התמצא לחלוטין גם עכשיו בנתוני כמות כוח האדם ובמרכיבים הטכנולוגיים והלוגיסטיים הנחוצים כדי למַמֵש את משימת השידורים הישירים מספרד 1982 . הוא נעדר השכלה טלוויזיונית בסיסית שהייתה אמורה לגבש את תפישת עולמו ולסייע לו להחליט את ההחלטות המתחייבות ובכך להכריע את קרב השידור . אם להשתמש במטפורה צבאית דמה המצב להתכנסות קבוצת פקודות קרבית בה המ"פ מנווט וקורא את מפת הקרב אך למח"ט שלו אין כל מושג על מה הוא מדבר . אינני יודע אם מנהל הטלוויזיה הנוכחי טוביה סער ומנהל הטלוויזיה המתפטר יצחק "צחי" שמעוני העבירו לו במהלך החודשים שחלפו את עיקרי תוכניתי .

המחשבות התרוצצו בראשי כמו בסרט נַע . היה ברור לי כי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לא הכין את שיעורי הבית שלו . האם באשמתו או באשמת עוזריו ? זה כבר לא היה רלוואנטי עכשיו . ברור שלא היו לו את הכלים הנחוצים כדי להכין את שיעורי הבית . לא ניתן לפתור תרגילים באלגברה , גאומטריה , וטריגונומטריה במתמטיקה אם חסרים לך את התשתית הנחוצה . כנ"ל בענייני טלוויזיה . בדיעבד התברר גם כי מנכ"ל רשות השידור לא הכין את שיעורי הבית שלו גם בפגישתו עם נציגי הרדיו וסמך בעיניים קשורות על מנהל רדיו "קול ישראל' מר גדעון לב ארי . שניהם שילמו על כך מחיר יקר . זה היה מצב קריטי ורגיש , וודאי לא הזמן להטיח האשמות נגד הנהלת הרשות . שאלתי את עצמי מה אני יכול לעשות עוד באווירת לחץ המו"מ ההוא שנוצרה בחדר כדי לשכנע את יוסף "טומי" לפיד בצדקתי , חוץ מלגַיֵיס את השכל הישר ואת ההיגיון שלי שעל פי תפישתי ואמונתי היה הגיוני לחלוטין . נעצתי את עיניי בעיניו . את השיחה ההיא באפריל 1982 שהייתה המו"מ הראשון בקריירה שלי עם יוסף "טומי" לפיד לא אשכח לעולם . שנינו לא הסרנו את מבטינו איש מרעהו . הוא הבין מעט מאוד בהפקות טלוויזיה בינלאומיות אך לפחות היה איש חכם ואני חושב שגם הגון . לא הלכתי עם הראש בקיר . דיברתי בשקט והוא האזין לי , "המשרד הזה הוא פוּנקציה הכרחית לביטחון הניווּט של השידורים מספרד 1982 לירושלים . חשוב מאוד שתדע שרשתות הטלוויזיה הרציניות ב- EBU  ממסדות אף הן פונקציות טכניות תומכות במרכז השידורים הבינלאומי (IBC) במדריד הדומות לזאת שאני מבקש להציג בפניך . אין לי שום עניין לחְוֹות תקלות תקשורת בקווי השידור שלנו בעת פיקוד אישי שלי באירוע כל כך מורכב ומסובך , וגם יוּקרתי ויָקָר וממושך מבלי יכולת להתגבר עליהן" , אמרתי והוספתי , "גם במונדיאל האחרון בארגנטינה 1978 מיסדנו משרד הפקה ותקשורת במרכז השידורים הבינלאומי בבואנוס איירס" . הזכרתי לטומי לפיד , והמשכתי , "גם אלכס גלעדי הקים משרד הפקה , שידורים ותקשורת כבר בימי אולימפיאדת מונטריאול 1976 . אני שב וחוזר ואומר לך בכל האחריות כמפיק ומנהל מבצע שידורי ספרד 1982, כי דרך ומהות עבודת המשרד והטכנאים הצמודים אליו מהווה את  פוליסת הביטוח של ההפקה והשידורים מספרד . זאת הפקה בסדר גודל בינלאומי ממושכת מאוד , יוקרתית , ובעלת פוטנציאל צפייה ו- Rating , וגם רחוקה מהארץ , ולכן דרושה לה פוליסת ביטוח בדמותו של מיסוד משרד הפקה , שידורים , ותקשורת ב- IBC במדריד סמוך למקום התרחשות קרבות השידור . אי אפשר לנהל קרבות שידור בשלט רחוק . עליך להיות נוכח בשטח ולראות את תמונת הקרב מקרוב" . עשיתי פאוזה קצרה . הייתה דממה בחדר . המשכתי להתבונן ביוסף "טומי" לפיד ואמרתי לו , "אדוני המנכ"ל אם תבטל את שכירתו והקמתו של המשרד ותעניש אותי בביטול השידורים מספרד אקבל את החלטתך ואתפטר מניהול שידורי הספורט , אך זכור שגם עליך חלה האחריוּת המקצועית הציבורית כמוני . אתה כמנכ"ל רשות השידור וכעורך הראשי שלה תישא בתוצאות כישלון השידור ותידרש להסביר לציבור כמוני מה קרה כאן" .

יוסף "טומי" לפיד היה המום מנחרצות דבריי . הוא לא קטע אותי , לא התערב , ולא דיבר . הוא רק התבונן בי וגם אני בו . אינני מסיר לעולם את עיניי מבן שיחי . אינני יודע מדוע . אולי זה עניין של הרגל מקטנות . הייתי כֵּנֶה עִמוֹ . התביעות המקצועיות שלי היו דרישות אמת . מעולם לא הפרתי את ה- יושרה שלי כלפי הממונים עלי . גם לא כלפי פִּיקוּדַיי . אינני רמאי ולא אופורטוניסט . הדיווח הכֵּנֶה , ה- יושרה והאמינות , והדוגמא האישית היו נֵר לרגלי . כך חינכו אותי בקיבוץ אפיקים ובשירות הצבאי שלי ב- "גולני" . הדרישות שלי מההנהלה היו מקצועיות לחלוטין . לא ביקשתי דבר למען יוקרתי האישית . מנכ"ל רשות השידור ידע זאת היטב . אני בטוח שהוא העריך זאת והוקיר את נחישותי למען הצלחתם של המשדרים מספרד 1982 למען משלם האגרה .

spain 26

טקסט תמונה :  ראשית חודש יוני של שנת 1982 . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד (בן 50) . הוא היה מודע היטב לאחריות הגדולה שרובצת עליו כעורך ראשי של רשות השידור והכללתם של שידורי הספורט הרלוואנטיים בלוח השידורים של הטלוויזיה הישראלית . בקיץ 1982 ניצב בפני שתי משימות סיקור טלוויזיוניות ענקיות , כיסוי מלחמת לבנון ה- 1 והפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 . הצילום המוגדל הזה מגלה ארשת פנים של מנכ"ל רשות שידור מודאג . מבטו נישא לעבר האופק . הוא ידע כבר שמלחמת לבנון הראשונה מתדפקת בשער . מבטו הטרוד מסגיר את מחשבותיו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 27

טקסט תמונה : שנת 1982 . אנוכי בעת המו"מ עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד על היקף התקציב , תנאי ההפקה , והאמצעים הטכנולוגיים הדרושים להפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . (צילום משה  פרידמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

צורת ההתמודדות בוויכוח המקצועי הזה הייתה מעין מו"מ ביני לבין יוסף "טומי" לפיד של מנצח מול מנצח , או מפסיד מול מפסיד . במערכת היחסים ההיררכית הזאת בין המנכ"ל לפיקודו שהתפתחה למעין עימות , יכלו להיות שני מנצחים או שני מפסידים . לא היה כאן מו"מ של מנצח – מפסיד , או מפסיד – מנצח . יוסף "טומי" לפיד ידע את זה . מנכ"ל רשות השידור כבר פתח את פיו כדי לסכם את הדיון כשלפתע הֵגיח קוֹל נוסף מכיוון בלתי צפוי . אצבע אלוהים שלחה את הקול הזה להדהד בחדר הדיונים . זה היה קולו של הסמנכ"ל שלמה עבדי שביקש להשמיע את דברי הקטגוריה והבֶּלַע שלוֹ באוזני המנכ"ל שלו . כמעשה בלעם בן בלק בן ציפור . לעולם לא אשכח את מה שקרה שָם באותן השניות במשרד האטוּם . זאת הייתה סנסציה . מהפך דרמטי במונחים של מו"מ בטלוויזיה אודות הפקה של אירוע בינלאומי גדול וממושך דוגמת טורניר גביע העולם בכדורגל של ספרד 1982 .

המִשְנֶה של יוסף "טומי" לפיד הסמנכ"ל שלמה עבדי שעד אז ישב בשקט בפינת החדר ולא פצה את פיו התרומם ממקום מושבו , והתערב לפתע בצורה גסה כשהוא טוען ברוגז ובהתנשאות , "כן טומי" , אמר בהתרגשות והוסיף , "יואש אלרואי דורש משרד בעלוּת של 11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר , מה פתאום…? אין לנו כסף לדרישות שלו . חוץ מזה אישרת לו משלחת ענקית של תשעה אנשים . מה פתאום טומי… ? אין לכך תקדים . במונדיאל ארגנטינה 1978 הם מנו בכלל רק שישה אנשים . זה עולה הון תועפות . אין לנו כסף . אני מתנגד באופן הנחרץ ביותר לתוכנית ההפקה המגלומנית של יואש אלרואי  ולהטסת כמות כזאת של אנשים לספרד" . זאת הייתה אמפליטודה . בשפת המתמטיקה הפיסיקלית – הסטייה הגדולה ביותר לרעתי של מטוטלת שיווי המשקל . עכשיו גם סמנכ"ל רשות השידור היה נגדי .

לפתע התהפכו היוצרות . חלפה שנייה אחת אולי שתיים והמנכ"ל סמוּק הפנים וגדַל הגוּף סובב את גופו ממני והעתיק את מבטו הכועס לעבר משנהו. קֶצֶב וטוֹן קוֹלוֹ הפכוּ קְרֶשֶנדוֹ, "תקשיב שלמה עבדי", אמר בהחלטיות, והוסיף : "יש להם משרד כפי שיואש אלרואי ביקש , יש להם תשעה אנשים בצֶוֶות השידורים כפי שיואש אלרואי רצה , ויש ליואש אלרואי  גם את 23 השידורים הישירים מספרד כפי שהוא תּכְנֵן" . מנכ"ל רשות השידור גדל הגוף וכבד המשקל קם מכיסאו, עזב את החדר, והפטיר מניה וביה , "הפגישה הסתיימה" . רגע בלתי נשכח בתולדות התפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . ידעתי עכשיו שיש לי את שידורי ספרד 1982 . לא כפי שרציתי ותִּכננתי בתחילה אך הרבה יותר מכפי שרצו וחשבו לנכון מנהל הטלוויזיה החדש שהיה גם מנהל חטיבת החדשות טוביה סער , והמשנה למנכ"ל שלמה עבדי .

spain 28

טקסט תמונה : חורף 1982 . זהו שלמה עבדי ז"ל מי ששימש משנה למנכ"ל הרשות ושימש סמנכ"ל כספים וכוח אדם ראשי שלרשות השידור . הבוס שלו יוסף "טומי'" לפיד לא סַפָר אותו ברגע האמת ודחה את חוות דעתו המקצועית . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אווירת המתח התפוגגה בבת אחת .  מנהל הטלוויזיה לשעבר יצחק "צחי" שמעוני התרומם מכיסאו עגום פנים . הוא היטיב להכיר את המנכ"ל "ההונגרי" הבוטה שלו ולא שבע נחת מצורת התנהלות העניינים . הוא כבר החליט להתפטר זה מכבר מתפקידו כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מנהל הטלוויזיה הנוכחי החדש טוביה סער שלא העניק לי טיפת גיבוי בכל הוויכוח הארוך עם מנכ"ל רשות השידור , הרשה לעצמו עכשיו להגיח ממחבואו . פתאום גיחך ואמר ברצינות תהומית , "אתה רואה יואש אלרואי" , והוסיף , "מה דאגת כל כך , סידרתי לך את כל מה שביקשת" . פָארְסָה . הוא לא סידר כלום . הוא שתק במשך כל הוויכוח . הבנתי שהקשר בינו לבין הממנה שלו הוא סימביוטי . טוביה סער הפדנט והצייתן לא שכב עבורי על הגדר . הבנתי אותו . רק עתה התמנה להיות מנהל הטלוויזיה . הוא בשום אופן לא התכוון לריב את ריבי עם הבוס הגדול למרות אהדתו האישית לי ולשידורי הספורט . אך טוביה סער בכל זאת עשה משהו חשוב למען ההפקה . הוא אישר בכְתב את מה שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אישר לי בע"פ . [9] .

הפתיע אותי מאוד ישראל דורי שפעל היטב למען הפקת ספרד 1982 מאחורי הקלעים אך בחר לדוֹמֵם את המנוע שלו דווקא ברגע שכל כך הייתי זקוק לו . אח"כ גם הבנתי למה . כששאלתי אותו מדוע לא התערב לטובת העניין , פטר אותי בחביבות האופיינית לוֹ , "השארתי אותך לבד כדי שתתאמן" .

ישראל דוֹרִי (הבוס בימים ההם של יוחנן צנגן , צבי ברק , ומוטי לוי) היה פיגורה חשובה ומשפיעה במערך הניהול של רשות השידור . הוא סייע בזמנו לאלכס גלעדי ואח"כ עזר גם לי להכין את תקציב שידורי הספורט ולעצבם מן ההיבטים הפיננסיים בראשית צעדיי בניהול המורכב מאוד של מחלקת הספורט בטלוויזיה המונופוליסטית . זה היה היכן שהוא ב- 1981 .

יוסף "טומי" לפיד היה איש צעיר רק בן 47 בשנת 1979 בשעה שמונה לתפקיד מנכ"ל רשות השידור . איש חכם ובוטה , תוסס , דינאמי , ומלא טמפרמנט . כמו המנכ"לים האחרים שקדמו לו ואלה שבאו אחריו בשרשרת בזה אחר זה , גם הוא היה מינוי פוליטי מטעם ממשלת ישראל . טומי לפיד נחשב לעיתונאי וותיק ומוכשר , בעל מוניטין והשפעה ב- "מעריב" מימים ימימה . הוא היה ניצול שואה ובראשית הקריירה העיתונאית שלו שימש מזכירו האישי של העורך והמייסד של העיתון "מעריב" , עזריאל קרליבך . כמו מורו עזריאל קרליבך היה יוסף "טומי" לפיד רב אומן בכתיבה וניסוח . כבר נאמר כאן אלף פעמים כי יוסף "טומי" לפיד מעולם לא ניהל קודם לכן רשת שידור ציבורית – ממלכתית המונה אלפי עובדים בשתי הרשתות הציבוריות של הטלוויזיה והרדיו . יוסף "טומי" לפיד גם מעולם לא חוָוה על בשרו שום הפקת טלוויזיה בינלאומית רחבת ממדים ברמה ובהיקף מהיבטי התוכן , הטכנולוגיה , והכלכלה כמו שידור המשחקים האולימפיים ו/או גביעי העולם בכדורגל , המונדיאלים . הוא וִויתֵּר מיוזמתו על הפקת שידור "האֶרו – וִיזיוֹן" (Eurovision) שנקרה לו בראשית דרכו ברשות השידור . זכייתה של הזמרת גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" בתחרות שירי "הארו-וויזיון" שהתקיימה בבנייני האומה בירושלים ב- 31 במארס 1979 העניקה לרשות השידור את הזכות הנוספת לארח את תחרות הארו-וויזיון גם באביב 1980 , אך יוסף "טומי" לפיד סירַב לעשות זאת בשל מצבה הכספי הרעוע של הרשות לטענתו . על האולימפיאדה הראשונה שלו כמנכ"ל הרשות שהתקיימה במוסקבה בקיץ 1980, הטיל ראש הממשלה מנחם בגין חֶרֶם. ציוותי השידור של מחלקת הספורט נשארו בארץ ושידרו את המשחקים האולימפיים בשיטת Off Tube  מן האולפן בירושלים . המנכ"ל הבטיח אז בכתב לאלכס גלעדי כי שידורי אולימפיאדת מוסקבה מן האולפן בירושלים , אינם מהווים תקדים לעתיד , ונובעים אך ורק משיקולים פוליטיים של החרמת המשחקים ע"י מדינת ישראל [10]. כך כתב במסמך החשוב , מהחשובים ביותר שנכתבו אי פעם ע"י מנכ"ל כלשהו בתולדות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית .

spain 29

טקסט מסמך : 19 ביוני 1980 . זהו המסמך המקורי הבלתי נשכח שכתב מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד למנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי . "כדי למנוע אי הבנות , אני רוצה להדגיש כי היעדרם של כתבינו מאולימפיאדת מוסקבה 1980 , נובע אך ורק מהחרמת האולימפיאדה על ידי ישראל , ואיננו משמש תקדים לעתיד" , התחייב יוסף "טומי" לפיד בפני אלכס גלעדי . זהו אחד המסמכים החשובים ביותר בתולדות רשות השידור ובהיסטוריה של שידורי הספורט בטלוויזיה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יוסף "טומי" לפיד היה חסר אז כל השכלה טלוויזיונית בהפקת אירועי ענק . מפני זאת נשמע לוֹ המושג , "משרד טלוויזיה" , כקונוטציה הקשורה ל- "משרד רגיל של עיתון" , בו יושבים שליחיו וכותבים את מאמריהם . לכן סירב בתחילה בנוקשות רבה לשלם את הסכום היקר של 11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר דמי שכירות בעבור 12 מ"ר , שטח המשרד הקטנטן שלי במרכז השידורים הבינלאומי במדריד . עלות שכירת מטר רבוּע אחד עמדה על כ- 916 (תשע מאות ושישה עשר) דולר . מנכ"ל רשות השידור לא היה מוּדע לצורך החיוני של פונקציה טכנית חשובה מהסוג הזה של משרד הפקה , תקשורת ושידורים , פונקציה הממיינת ומנקזת את השידורים של עצמה , מקיימת מיתוג עצמאי של קווי השידור שלה , ועורכת בקרה מקצועית מכוונת על כל מערכת השידור המעבירה את השידורים הישירים והמוקלטים מספרד לישראל . זאת הייתה הפעם הראשונה של יוסף 'טומי' לפיד להיתקל בסוג כזה של שידור שאפתני מאז החל לנהל את הרשות . אין ספק שמחירי ההפקה הגבוהים הוציאו אותו משָלְוָותּוֹ . אך אף על פי כן ולמרות השיחה הקשה באותו היום למדתי להכירו ברבות הימים . זה לא היה אישי נגדי ולא נבע מרוע לב . הוא עשה זאת מדאגה ומחמת מצוקתה הכספית של רשות השידור שעליה  היה מופקד . יוסף "טומי" לפיד היה איש הגיוני ומהיר תפישה , וגם הגון וישר דרך עִמִי . הוא הֵבין בדרכו שלו למרות מתנגדיו בטלוויזיה , כי כמנכ"ל קיבל את רשות השידור לתקופת פיקדון ומשמרת בת חמש שנים , ומוטלת עליו החובה למסור אותה בבוא העֵת למחליפו במצב טוב יותר מאשר קיבל אותה מקודמו לתפקיד . למרות הכול את מונדיאל ספרד 1982 ביקש לכסות בממדים קטנים יותר מאשר תכננתי אני , אך הבין כמוני שללא סדר ותכנון קפדני מוקדם , לא ניתן להגיע לתוצאות שידור רציניות .

רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הם גופים ציבוריים מסורבלים והיררכיים מאין כמותם . אתה נזקק לאין סוף אישורים מדרגי הניהול השונים . הבירוקרטיה הכלכלית , המסובכת , והמתישה – מעיקה . מדיניות האישורים "עובדת" פעמים רבות על סמך תקדימים , גם אם נפח המשימות העכשווי השתנה לבלי הכר לעומת העבר , בעיקר כשמדובר בהפקות ספורט טלוויזיוניות בינלאומיות . מטבע הדברים הן מורכבות ארוכות ויקרות , וגם יוקרתיות .

היה זה לקח חשוב עבורי לקראת הבאות . אתה חייב להתכונן ביסודיות רבה לקראת המפגשים עם ההנהלה הראשית . אתה נדרש להכין כהלכה את שיעורי הבית ולוודא שגם הבוס שלך יכין את שיעורי הבית שלו . עליך היות מסוּדר ומוכשר כדי לדעת להסביר בקיצור ובצורה בהירה והגיונית כיצד אתה מתכוון להרכיב את הפּאזֶל המסובך ולנהל אותו , בכפוף לדו"ח הכספי שאתה מגיש . הכול צריך להיות מחושב מראש . אין לאַלתֵּר כאן ואין לקחת צָ'אנס מפני שאת סיכומן ותוצאותיהן של הפגישות הלא שכיחות הללו קשה מאוד לשנות אח"כ גם אם אתה  צודק ורוצה לתקן מאוחר יותר סעיף כזה או אחר. חוץ מזה לעולם אל תאמר "אי אפשר" . לא היה לי אז שום ניסיון בהצגת פרזנטציה כל כך מורכבת של אירוע ספורט בינלאומי ענק בפני הדֶרֶג הניהולי הבכיר ביותר ברשות השידור . זאת הייתה פרזנטציה רוויה בהרבה מאוד פרטים תוכניים , טכנולוגיים , ולוגיסטיים . הייתי צריך להרצות בזהירות מפני שלא היה לי מספיק זמן כדי לפַרֵק ספק אחר ספק שלהם בדרך להשגת האישורים הנדרשים למיסוד הפקת ספרד 1982 , ולשכנע אותם שאני צודק במהלכיי כדי שיבינו כי סוף מעשיי במחשבותיי תחילה . זאת הייתה הפעם הראשונה שלי לנאום כמחצית השעה בפני מנכ"ל רשות השידור יוסף 'טומי' לפיד – ושֶלוֹ להקשיב לי . אני זוכר היטב את מבטו מלא החששות . הוא באמת היה מודאג . חשבתי לעצמי במידה רבה שמה שברור ומובן לי יהיה נהיר בעל כורחו לשומעיי שהם גם מנהליי . זאת הייתה טעות מפני שהמציאות המורכבת הייתה שוֹנָה . הופתעתי להיווכח עד כמה לצמרת רשות השידור לא היה צֵל של מושג במבנה השידור הטכנולוגי והלוגיסטי של מונדיאל ספרד 1982 . הם לא ידעו כיצד פועלת אופרציה שידור בינלאומית בהיקף כזה. הטרמינולוגיה של שפת השידור וזָ'רְגוֹן המונחים הטכנולוגיים של הפקת שידורי מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 בטלוויזיה הייתה זרה להם לחלוטין , בעיקר לא מוכרת לאיש שצריך לבסוף לקבל את ההחלטות , המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד . חוסר התמצאות בסיסית במורשת הטכנולוגית של הטלוויזיה לצד אינפורמציית המחירים הגבוהים מנעו מהם בתחילה לעזור לעצמם כדי לעזור לי לגבש לוח שידורים סביר . לפעמים הרגשתי שאני צועד ימים רבים ללא סוף במין וִויָה דוֹלוֹרוֹזה כלכלית . מנסה לשכנע את ההנהלה שלי בצדקת טיעוני כאילו מדובר בעסק פרטי של משפחתי . הנתונים הכספיים הדאיגו אותם מאוד . ככל שהתארכה מַצֶגֶת דבריי הם הלכו ונעשו פחות רגועים . הם חשו כאִילוּ אני פוגע בקופתם המדולדלת  . מנקודת מבטי היה לרשות השידור מזל גדול שבאותה העֵת ניצב בראשה יוסף 'טומי' לפיד ולידו ישראל דוֹרִי . בגלל שהיה חכם מהאחרים וגם מהיר תפישה (וחֵמה) התעשת יוסף :טומי" לפיד הראשון . הוא העריך את היֶדע והכּישרון שלי ואת המאמצים הרבים שהשקעתי בתכנון הפקת שידורי המונדיאל , ונתן לי אור ירוק לצאת לדרך . יוסף "טומי" לפיד הֵבין לבסוף את גודל משימת השידור והאחריות הכבדה של מונדיאל ספרד 1982 המוטלת עלי וגם עליו כמנכ"ל רשות השידור .

ב- 11 באפריל 1982 יצאתי לשירות מילואים ממושך עם הגדוד שלי להגן על גבולה המזרחי הארוך של מדינת ישראל בערבה הגובֵל עם ירדן , מקיבוץ עין גדי בואכה אילת . כעבור חודש ב- 11 במאי 1982 ממש עם סיום השירות , נקרא הגדוד לפתע לעלות צפונה למחנה בן עמי ליד עכו . הצטיידנו במחסני החירום לקראת כניסה מיידית ללבנון . אך עוד באותו לילה בוטלה פקודת המלחמה , ולמחרת יום רביעי – 12 במאי 1982 השתחררנו הביתה . מצאתי רשת שידור שונה . בראשה ניצב טוביה סער ולא יצחק "צחי" שמעוני .

בימים שנותרו עד תחילת משחקי מונדיאל ספרד 82' הייתי עסוק בחיבור וכתיבה של ספר השידור בן 100 עמודים המהווה את פקודת המבצע המסודרת של הפקת שידורי הטלוויזיה של ספרד 82' , פקודת מבצע המסבירה ומסכמת בדיוק רב ובפרוטרוט את כל מהלכי ההפקה והשידור . הספר הוּפץ במאה וחמישים עותקים לכל הרפרנטים והגורמים הרבים בטלוויזיה הישראלית ורשות השידור .

ספר השידור הזה [13] משמש כמעין תנ"ך של הטלוויזיה על פיו יישק דבר בתקופת המשחקים . בפתחו כתבתי לכל העושים במלאכה בלשון זו :

"לקורא שלום רב , מונח לפניך ספר השידור/ פקודת המבצע של שידורי גביע העולם בכדורגל – ספרד 82' . פקודת המבצע נועדה לעשות סדר במחשבות של כולנו , כדי שנשדר על גל אחד והיא מעלה על הכתב את סיכומים ודרך הפעולה של מחלקת הספורט והטלוויזיה הישראלית באירוע המדובר אנא מימך , קרא בעיון את הפרוש לפניך , כדי להימנע מתקלות אפשריות . אין לי כל ספק שבעת העבודה בשטח יהיה לבטח קשה . כרגיל תיווצרנה בעיות קטנות כגדולות , אך הן נוצרו כדי לפתור אותן . יחד נטה כתף וברוח צוות טובה נעשה את העבודה כהלכה . כי זוהי מטרתנו , לשדר את הטוב ביותר בתנאים העומדים לרשותנו" .

spain 30

טקסט תמונה :  זהו ה- Cover page  של ספר השידורים / פקודת המבצע בן 100 העמודים שחיברתי לקראת שידורי מונדיאל הכדורגל של ספרד 82' .  את העותק הראשון מסרתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד עם הקדשתי , " יש לך עם מי לצאת לקרב – ותוצאתו איננה מוטלת בספק" . השני הועבר לידיו של מנהל הטלוויזיה החדש טוביה סער .

פעלתי באקלים כמעט בלתי אפשרי . את העותק הראשון מסרתי אישית למנכ"ל רשות השידור טומי לפיד . למרות שהיה עסוק מאוד בעֵת ההיא הסכים לקבל את פני . הוא היה כל כך טרוד עד שראה אפילו בהפסקות האוכל המקובלות , ארוחות הצהריים והערב שלוֹ בזבוז זמן , ודרש מעוזריו כי את האוכל יביאו לו בתוך פיתה ללשכתו . מנהל לשכתו גב' רוחמה איילון שלחה כל יום את נהגו האישי גבי אוחנה לשוּק מחנה יהודה הקרוב כדי להביא למנכ"ל בעל התיאבון הבריא שתי פיתות עמוסות בבשר , חוּמוּס , סַלָט , וצִ'יפְּס . מיטב ה- Junk food . "אפשר לאכול וגם לעבוד" , התבדח , והוסיף , "אחרי שאסיים את תפקידי כמנכ"ל רשות השידור אכתוב סֶפֶר ואקרא לוֹ, 'חמש שנים בפיתה' " . יוסף "טומי" לפיד סעד את ליבו במשך שנים בצורה לא מסודרת ולא מבוקרת . לוחות הזמנים הצפופים וצורת העבודה האינטנסיבית של ניהול רשתות שידור של הטלוויזיה והרדיו הציבוריים במשך חמש שנים כפו עליו סגנון של חֲטוֹף ואֶכוֹל . הוא פרק כל עול גסטרונומי והיה לחלוטין חסר משמעת בעניין האוכל . לכן היה נפוח , עב מותניים וכרס בטרם עֵת . הוא היה רק בן 50 ונראה מבוגר מכפי מגילו אך כריזמאטי כרגיל . קסמו האישי מעולם לא נטש אותו . הוא היה רעיונאי, קופירייטר מבריק, ורב אומן בניסוח בכתיבה ובע"פ. ועיתונאי מצוין . אדם יחיד ומיוחד , הגון וישר וגם בוטה וקשה , שבמרבית התחומים היה משכמו ומעלה מבין הסובבים אותו . מנהלת לשכתו הנאמנה גב' רוחמה איילון הייתה נוכחת כשהוספתי לו הקדשה בכתב ידי בספר ההפקה של שידורי מונדיאל ספרד 1982 , "למרות כל הקשיים יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינם מוטלים בספק" .

ב- 1 ביוני 1982 פרסם עורך ומפיק "מבט" יאיר שטרן תדריך הנוגע למבצע שידורי ספרד 1982 . בסופו של המסמך כתב , "זכרו כי מחלקת הספורט המפיקה משדרים אלה היא חלק אינטגראלי מחטיבת החדשות ואני מאחל בשם כולנו הצלחה לאנשי הספורט בהפקת מבצע שידורים ענק זה" . הייתי זקוק לברכתו .

spain 31

טקסט מסמך :  1 ביוני 1982 . מסמך התדריך של עורך ומפיק "מבט" יאיר שטרן לעובדי חטיבת החדשות הנוגד לשידורי מונדיאל ספרד 1982 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כרגיל עֶרֶב תחילת מבצע שידורים גדול בטלוויזיה הישראלית הציבורית ניהלו הטכנאים מאבק בינם לבין עצמם וגם עם ההנהלה על טיב "הגדרת המקצועות" והשוואת "תנאי העבודה" של טכנאי ה- Video  בספרד לזו של טכנאי הקול שם . הוויכוח המטופש והילדותי בין שני הסקטורים של הטכנאים היה נעוץ בשאלה האם רשאי טכנאי הווידיאו להחזיק בידיו "Lip mic" (קיצור של שתי המילים "Lips Microphone" , סוּג של מיקרופון הצמוד לשפתיים שתפקידו לְבוֹדֵד את קול השַדָּר מרעש הקהל באִצטדיון) , שהוא רכושו הבלעדי של טכנאי הקול . טכנאי ה- Video החליטו להחרים את סיגנאל שידורי הלוויין הנמצא בתחום פיקוחם . הריב בין הנִצִים הטכניים הרקיע שחקים וכמעט הוליד דחייה של טיסתי למדריד ואולי את ביטולו המוחלט של כל מבצע שידורי מונדיאל ספרד 1982 . עיצומי וועד ההנדסה בשל ריב פנימי בין שני הסקטורים ה- Video ובקוֹל בתוך הטלוויזיה הישראלית עֶרֶב משחקי גביע העולם בכדורגל , יצר אי סדר ולחץ עצום בתוככי הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הפוליטיקאים מייד התערבו . ב- 1 ביוני 1982 ארבעה ימים לפני טיסתי למדריד כדי להתחיל את מבצע השידורים הצהיר הח"כ הליברלי פנחס גולדשטיין ז"ל בוועדת החינוך והספורט של הכנסת , "מוטב טלוויזיה סגורה – מאשר להיות כלי משחק בידי טכנאי הטלוויזיה המכתיבים את רצונם לעם ישראל" .

הח"כ גב' אוֹרָה נַמִיר מהמערך וח"כ יהודה פרח מהליכוד הגישו הצעה דחופה לסדר היום לדיון במצבה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הח"כ הצעיר מהליכוד מאיר שטרית הציע לסגור את הטלוויזיה הישראלית הציבורית לאלתר . עוד חכמולוג . סגן שר התחבורה דוד שיפמן הציע לשר החינוך והתרבות זבולון המר השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור ולראש הממשלה מנחם בגין להקים לאלתר עוד ערוץ טלוויזיה בארץ . הוא ביקש שהערוץ ה- 2  יוקם על בסיס מתקני הציוד וכוח האדם של הטלוויזיה החינוכית , והוא שישדר את משחקי גביע העולם בכדורגל מספרד 1982 במידה והטלוויזיה הישראלית תמשיך בעיצומים הבלתי נסבלים שלה . הח"כ אִמְרִי רוֹן חבר מפ"ם פנה בקריאה נרגשת לראש הממשלה מנחם בגין להפעיל את מלוא השפעתו כדי שהטלוויזיה כן תשדר את משחקי המונדיאל של ספרד 1982 . אִמרי רוֹן חבר קיבוץ משמר העמק טען בפני מנחם בגין כי אם הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא תשדר את משחקי גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982 , יהפוך ערוץ 6 של הטלוויזיה הירדנית לערוץ הממלכתי – לאומי של מדינת ישראל . המדינה סערה וגעשה והעניינים בטלוויזיה הישראלית  ערב המונדיאל הלכו והסתבכו . טוביה סער מנהל הטלוויזיה החדש שלח לי מכתב המבטל את יציאת המשלחת לספרד 1982 לנוכח עיצומי הטכנאים . הנה לשונו [14] .

spain 32

טקסט מסמך : 31 במאי 1982 . מכתבו של מנהל הטלוויזיה טוביה סער אל גבי פישר מנהל שירותי ההנדסה בטלוויזיה ואלי , "המקפיא" את יציאת משלחת השידור למונדיאל ספרד 82'  בשל עיצומי הטכנאים בטלוויזיה . פעלנו כל הזמן באקלים בלתי אפשרי של יחסי עבודה רעועים בתוך רשות השידור ושורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יחסי העבודה העכורים בין הטכנאים לבין עצמם הידרדרו לשפל המדרגה . הבוס הישיר שלהם גבריאל "גבי" פישר שהובא מחוץ לכותלי רשות השידור לנהל את שירותי ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית , לא הצליח להשתלט על העניינים . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שהה בתקופה ההיא כחודש בדרום אפריקה ובהיעדר ידו החזקה , מנהיגותו , וחריפות שכלו , המשיכו הנִצִים לכרות בהנאה את קבריהם לעצמם . מחלות ילדות של סכסוכי עבודה פנימיים , מנהיגות רדודה של חלק מהמנהלים בשדרת הפיקוד העליונה ואיומי ההשבתה הריטואליים ששבו וחזרו על עצמם מעת לעת , היו ממאפייניה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1982 , גם משבגרה ומלאו לה 14 שנה .

המלחמה המתקרבת אל גבולה הצפוני של ישראל עם לבנון לא בלמה את הפקת שידורי מונדיאל ספרד 82' , אבל טיעוניו של וועד ההנדסה בטלוויזיה הישראלית היו חזקים ממאורעותיה . ה- Issue מי יחזיק במיקרופון של הטלוויזיה הישראלית בספרד 1982 טכנאי קוֹל או טכנאי ווידיאו , היה חשוב בעיני וועד ההנדסה יותר מהשידורים עצמם . הפקת שידורי המונדיאל עמדה לרדת לטִמיון . ב- 2 ביוני 1982 הענקתי ריאיון למר שאול אייזנברג אז כתב בכיר של היומון "חדשות הספורט" [15]. כותרת הריאיון הייתה , "אם לא ישודרו המשחקים – טרגדיה" , וכותרת המשנה , "2.300000 (שני מיליון ושלוש מאות) שקל כבר הושקעו במבצע השידורים . תכנון של 4 שנים עלול לרדת לטמיון . הבעיה איננה אם אנחנו נצא לספרד 1982 או שנישאר בבית , אלא אם יהיו שידורים ממשחקי גביע העולם אם לאו .אם חלילה לא יהיו שידורים , תהיה זאת טרגדיה גדולה מאוד עבורי באופן אישי ועבור רשות השידור . מאחורי מבצע השידורים של ספרד 82' מסתתרת עבודה של הרבה ידע , כישרון , מאמץ , מוטיבציה , וממון . חבל שהם ירדו לטמיון" .

במאמץ של הרגע האחרון הצליחו יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון להרגיע את המצב . טומי לפיד נִפנֵף מעליו את כל הפוליטיקאים מהימין והשמאל גם יחד ועשה את המעשה הנבון והחכם באותו רגע . הוא התקשר ביוזמתו למזכיר ההסתדרות הארצית של ההנדסאים זלמן שֶנְקְמַן ועירֵב אותו בסכסוך הפנימי של חטיבת ההנדסה . הוא לא היה טיפש האיש הזה יוסף 'טומי' לפיד , מי שמכהן היום כשַר המשפטים וסגן ראש ממשלת ישראל , ויו"ר מפלגת "שינוי" שלה 15 מנדטים בכנסת ישראל . זלמן שנקמן עשה ליוסף "טומי" לפיד את העבודה השחורה והשלים בן הנִצִים .

עוד קודם לכן דאג מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בהיגיון רב למנוע ריבי סמכויות מיותרים וקבע כי שלושת הטכנאים הטסים עִמי לספרד 1982 , מיכה לויירר וסעדיה קאראוואני אנשי הקול , ומנחם וולף איש ה- Video  יוצאים לספרד כצוות אחד [16]. תנאי העבודה הסוערים בתוככי הטלוויזיה הישראלית הציבורית היו בלתי מתקבלים על הדעת . בתוך כל אלה נדרשתי להפיק פרויקט שידורים כל כך מורכב ומסובך וממושך . הייתי הרוס מעייפות ומרוט עצבים . חוסר הוודאות המתמשך הרג אותי . פלא שלא השתגעתי .

spain 33

טקסט תמונה : 1983. בין כתליה ובמסדרונות רשות השידור הממלכתית . יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור בשנים 1984- 1979 (בתמונה כבן 51 ונראה כבר נפוח ושמן מאוכל) היה איש נבון שעשה כל מאמץ לחיות בשלום עם הוועדים החזקים והמיליטנטיים בטלוויזיה וברדיו . כאן הוא נראה עם יו"ר וועד עיתונות- הפקה בטלוויזיה הצלם צבי וולף . יוסף "טומי" לפיד היה פוליטיקאי מנוסה שידע לא ליפול לבורות שהאחרים כרו לו , ועקף אותם . במרבית תקופת שלטונו ברשות השידור הוא נהנה משקט תעשייתי וכמעט ללא שביתות וללא עיצומים של הוועדים . (צילום משהל'ה פרידמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סוף הפוסט (מס' 304) רשימה מס' 10 . ראה המשך בפוסט הבא "הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982" , רשימה מס' 11 . כל הזכויות שמורות. 

[1]  ראה נספח : מכתבי אל מנהל החדשות , מתאריך 27  בינואר 1982 הנוגע לגביע העולם בכדורגל ספרד 82'  (דו"ח מס' 3).

[2]  ראה נספח : מכתבי אל מנהל החדשות , מתאריך  8  בנובמבר  1981 , הנוגע לגביע העולם בכדורגל ספרד 82' (דו"ח מס' 2).

[3]  ראה נספח : מכתבי אל מנהל הטלוויזיה (צחי שמעוני) באמצעות נמהל החדשות (טוביה סער) , אינפורמציה בסיסית – מגמות ראשוניות לקראת אליפות העולם בכדורגל ספרד 1982 , מתאריך  22  ביוני 1981 (דו"ח מס' 1) .

[4]  ראשי ה- "EBU sports operation group – Los Angeles 1984" ובראשם הנורווגי יארלה הויסאטר , הספרדי מנולו רומרו , והצרפתי לוסיין באנטון הורידו את המחיר לרשתות הטלוויזיה של ה- EBU ל- 11000 דולר .

[5]  ראה נספח : מכתבי לישראל דורי סמנכ"ל כספים וכלכלה מתאריך 18 בפברואר 1982 , הערכה תקציבית של על עלות שידורי גביע העולם ספרד 1982 .

[6]  ראה נספח : הטלקס של לֵיאוֹנַרְדוֹ לָה פְּיֶיטְרָה (איש הכספים של ה- EBU) אלי , מתאריך 3 במרס 1982 .

[7]  ראה נספח : תשובתו של ישראל דורי ל- EBU מתאריך 5 במרס 1982 , המאשרת את תשלום הזכויות של ספרד 82'  .

[8]  ראה נספח : מכתבי למנהל החדשות מתאריך  25 בפברואר 1982 , הנוגע לחשיבות עליונה של מיסוד משרד תקשורת , הפקה  ושידורים שלנו (במרכז השידורים הבינלאומי) במדריד .

[9]  ראה נספח : מכתבו של טוביה סער אלי מתאריך 7  בפברואר 1982 המאשר את סיכום הפגישה עם המנכ"ל בעניין ההערכות  לשידורי ספרד כפי שאישר לי המנכ"ל  ב- 27  בינואר 1982 .

[10]  ראה נספח : מכתב התחייבות של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד אל מנהל חטיבת הספורט מר אלכס גלעדי מ-  19ביוני 1980 .

[11]  ראה נספח   מכתבו של איש הפרסום מר גיורא עילם (זר) מתאריך 16 במאי 1982 התוקף בחריפות רבה את שדר המשחק שמשון ת"א – הפועל כפ"ס , רפי גינת .

[12]  ראה נספח : תשובתי למר גיורא עילם (זר)  מ-  24 במאי 1982 המגוננת בתוקף על רפי גינת .

[13]  ראה נספח : פקודת מבצע / ספר השידורים שנכתב על ידי לקראת שידורי מונדיאל ספרד 82' .

[14]  ראה נספח : מכתבו של טוביה סער מנהל הטלוויזיה (יצחק "צחי" שמעוני התפטר בינתיים) מתאריך 31  במאי 1982 , המעכב את יציאת הצוות לספרד , בשל עיצומי טכנאי הווידיאו המונעים את שידורי הלוויין , כאמצעי לחץ להשוואת איכות עבודתו של טכנאי  הווידיאו היוצא לספרד לצִדם של שני טכנאי קול .

[15]  ראה נספח : ריאיון שהענקתי ב- 2 ביוני 1982 לכתב העיתון "חדשות הספורט" , הנוגע לסכנת ביטול הפקת שידורי המונדיאל של ספרד 82' , בשל סכסוך עבודה פנימי בין טכנאי הקול לטכנאי הווידיאו בחטיבת ההנדסה של הטלוויזיה הישראלית .

[16]  ראה נספח : הוראת המנכ"ל מתאריך 17 במאי 1982 , הקובעת כי שלושת הטכנאים היוצאים לספרד 82' יוצאים כצוות אחד.

סוף הפוסט (מס' 304) רשימה מס' 10 . ראה המשך בפוסט הבא "הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982" , רשימה מס' 11 . כל הזכויות שמורות. 
סוף הפוסט מס' 304. 

לבוראל קאצ'ו – מכבי ת"א 84 : 80 (ב- 17 באוקטובר 2013 בוויטוריה – ספרד) במסגרת מחזור 1 בבית מס' 4 ב- Euroleague. שידור ישיר בערוץ 10. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 303. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי .

——————————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 303 : הועלה לאוויר במוצ"ש של – 19 באוקטובר 2013

——————————————————————————————————————

לבוראל קאצ'ו – מכבי ת"א 84 : 80 (ב- 17

באוקטובר 2013 בוויטוריה – ספרד) במסגרת

מחזור 1 בבית מס' 4 ב- Euroleague. שידור

ישירבערוץ 10. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס'

303. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הקבוצה הספרדית לבוראל קוצ'ה מנצחת בוויטוריה את מכבי ת"א 80 : 84 ביום חמישי – 17 באוקטובר 2013 במסגרת המחזור ה- 1 בבית מס' 4 ב- Eurolrague . שידור ישיר בערוץ 10. 

מנכ"ל ערוץ 10 מר רפי גינת הוא בעל טביעת עין וניסיון עצום בטלוויזיה . תוצאה של שהייה בת עשרות שנים בתעשייה . עם פתיחת השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א ב- Euroleague של עונת 2014 – 2013 מבצע רפי גינת רֵה – אוֹרְגַנִיזַצְיָה ומדיח מכהונתו בערוץ 10 את הצוות ניב רסקין וצבי שרף , צוות שמתמחה בשידורי כדורסל , וממנה וממנה לתפקיד הנכבד צוות שידור אחר , השַדָּר הוותיק יורם ארבל ולצדו את הפַּרְשָן פיני גרשון . ההבדל בין יורם ארבל השרוי בעשור השמיני לחייו לבין ניב רסקין הצעיר ממנו ביותר משנות דור – מצומצם . אולם החיץ בין פיני גרשון לצבי שרף גדול וחושף יתרונות שנוטים באופן ברור לטובתו של הראשון . שניהם מבינים היטב את תורת הכדורסל אולם פיני גרשון עדיף בהרבה . הוא ראשית דבר אישיות טלוויזיונית . ערני , קל ביטוי , קצב דיבור מהיר , יורה מהמותן אבל לא אינסטינקטיבית , חריף אבל מחושב ומכיר את המשחק על בוריו . לפעמים הוא כמו סוס שדוהר מהר מידי ונחוץ לשים מתג איזה שהוא רסן בפיו כדי לחסום וגם לעצור אותו . הוא גם חוצפן לא קטן ורווי ביטחון עצמי שלוקח סיכונים בפרשנות שלו אבל זאת הפררוגטיבה שלו שנובעת מניסיונו וכישרונו בתחום . צבי שרף הוא ההפך ממנו בכל הפרמטרים הנ"ל שהובאו כאן לדיון . הוא יודע כדורסל אך כמו פרשנים רבים אחרים (לאו דווקא במשחק הכדורסל ו/או בתחומי ספורט אחרים) איננו מסוגל לתרגם זאת את הידע שלו ל- "שפת טלוויזיה". זאת שפה תקשורתית ייחודית שדורשת מהפרשן ערנות , מהירות מחשבה , ויכולת ניסוח , ביטוי קל , וקצב דיבור מהיר . בעיקר כשמדובר בפרשנות של משחק קונקרטי כמו הכדורסל , משחק מורכב בו הסיטואציות על הפרקט משתנות במהירות רבה כמו חיפזון התקוות שזרחו ושקעו שוב ושוב במשחק שלשום בו ניצחה לבוראל את מכבי ת"א בסופו של דבר בהפרש זעיר של ארבע נקודות . כשאנוכי רואה את ה- Roller credit הארוך שרָץ בסוף השידור הישיר בתחתית המסך ובראשו הבימאי ראובן "רוביק" פודגור והמפיק רונן רץ אנוכי יודע שאני נמצא בידיים טובות .

alex 4

טקסט תמונה :  מחצית שנות ה- 70 של המאה שעברה . הימים ההם לפני כמעט ארבעה עשורים בהם רפי גינת (שני מימין) שימש עוזר שדר של אלכס גלעדי . זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הספורט ביד אליהו . להלן זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : שני עוזרי השדר של אלכס גלעדי הרצל רווה ורפי גינת (מזוקן) , השדר אלכס גלעדי , ומנהל הבמה (Floor manager) יוסף "פונצי" הדר . (משהל'ה פרידמן מחלקת הסטילס . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

פיני גרשון הוא כוכב טלוויזיה ופרשן בעל נוכחות (אף על פי כן הוא צריך להיזהר מגלישה לדיבור והבעת טקסטים בשפת רחוב. פרשנות טלוויזיה איננה דומה להבעת טקסט מלקה , מנגח , מייסר , סוטר , ופוצע של מאמן לשחקניו ב-  Time Out . זה סיפור אחר לגמרי) . הטלוויזיה מחבבת את פיני גרשון . גם המיקרופון מפני שהוא קל ביטוי . אולי זאת הסיבה שהוא מהווה "סמרטוט אדום" מסנוור מול עיניו של צבי שרף גם אם העיתונות הכתובה מדווחת כי השניים האלה השלימו בתום ריב קטנוני ומחלוקת מטופשת שהחלה בקיץ 1995 בעת שידורי אליפות אירופה בכדורסל שהתקיימה ביוון ואשר שודרו ע"י חטיבת הספורט דל הטלוויזיה הישראלית הציבורית –  ערוץ 1 בראשותי . צבי שרף היה אז מאמן נבחרת ישראל ומתוקף המינוי הנכבד היווה גם את הסמכות העליונה המקצועית באיגוד הכדורסל . פיני גרשון שימש בתפקיד זוטר ממנו באיגוד . מיניתי אותו את פיני גרשון להיות פרשן טלוויזיה אד הוק של אותה אליפות אירופה ב- 1995 באולפן בירושלים , בעוד השַדָּר מאיר איינשטיין הוביל למיטב זיכרוני את השידורים הישירים מאתונה . פיני גרשון לא עשה חשבון למאמן הלאומי צבי שרף והתנהג כפרשן טלוויזיה כפי שציפיתי ממנו . הוא לא היה חבר של צבי שרף . הוא היה ידיד של המסך הציבורי , חיווה את דעתו , והעיר באמצעות המיקרופון למאמן הלאומי בנחרצות שוב ושוב ללא מורא וללא משוא פנים . הוא פרס מעת לעת מִשְנַת כדורסל שונה מזאת של צבי שרף ובעצם הכריז על עצמו באמצעות המיקרופון והמסך כעל מאמן הלאומי . לטלוויזיה יש כוח סוגסטיבי עצום . הציבור האמין לו . היה חשוב שהוא כנה ומדבר מהרהורי לבו למען ציבור צופי הטלוויזיה ולא כדי למצוא חן בעיניי נשיאות איגוד הכדורסל . זה נראה לי ועוד איך נראה לי . הערכתי עד למאוד את העובדה שהוא עושה חשבון לי ולא למעסיק הראשי שלו , האיגוד . פיני גרשון התנהג כאיש טלוויזיה "חוצפן" ועצמאי בשטח , תכונה חשובה של כל עיתונאי ופרשן . דבר הפרשנות החריפה והמקורית שלו בה גם ביקר את תפיסת הכדורסל של צבי שרף נודעה בחלוף זמן קצר למאמן הלאומי שעשה כמובן מאמצי על לנצח על הפרקט באתונה 1995 עם הנבחרת שלו . צבי שרף חזר ארצה ובא בטענה ילדותית מה פתאום איש זוטר ממנו בתפקיד מאמן כלשהו באיגוד הכדורסל הישראלי מבקר בטלוויזיה בפרהסיה את מי שנושא במשרה הבכירה ביותר של מאמן הנבחרת הלאומית . צבי שרף עשה ברוגז עם פיני גרשון . ב- 1995 החל צבי שרף את הריב ההוא שגבל במשטמה כלפי פיני גרשון . פיני גרשון וצבי שרף הם שני הפכים כמו פלוס ומינוס שלא יכולים לדור בכפיפה אחת גם אם עשו שולם ביניהם .

pini gershon 1

טקסט תמונה : יום חמישי – 30 במארס 2000 . אחת עשרה בלילה . היכל הספורט ביד אליהו. השַדָּר אורי לוי (משמאל) אחד האנשים המרכזיים והטובים ביותר שלי בחטיבת הספורט בעת הפקת השידור הישיר ההוא מכבי ת"א – "פאף" בולוניה 79 : 63 , יחדיו עם הפרשן רלף קליין ז"ל (במרכז),  מראיינים במסגרת ה- Post Game Show בשידור ישיר את מר פיני גרשון מאמן מכבי ת"א . עמדת השידור השנייה שלי הוקמה בסמוך לסל הדרומי בהיכל הספורט והריאיון נעשה דקות ספורות לאחר שפיני גרשון ושחקניו השלימו ניצחון על אלופת איטליה "פאף" בולוניה 79 : 63 במשחק השלישי והמכריע שהעלה את מכבי ת"א ל- Final four  בסלוניקי  2000 לאחר היעדרות בת עשור שנים . (התמונה באדיבות ראובן שוורץ . התמונה ניתנה לי תמורת תשלום . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

הערה : את עמדת השידור הראשית בהיכל הספורט ביד אליהו איישו מאיר איינשטיין והפרשן אלי סהר .

ציוותם של יורם ארבל ופיני גרשון ע"י מנכ"ל ערוץ 10 רפי גינת למשרת שדרני הכדורסל שלו מהווה עדיין ניסוי כלים . אין ספק בכלל שה- טריאומוויראט הזה רפי גינת + יורם ארבל + פיני גרשון יפגע "בּוּל" בבוא הזמן Cעת המטווח הראשי . רפי גינת הכריז על מהלך טלוויזיוני מנצח (על פי ניתוח טלוויזיוני שלי וגם מפני שערוץ 10 צבר שלשום במשחק הראשון של עונת 2014 – 2013 רייטינג ממוצע סביר סביב %  8.0 עם שיא צפייה כלל לא רע של % 11.1 בין 23.15 ל- 23.30) בשעה שרכש מחדש את זכויות השידורים של משחקי מכבי ת"א ב- Euroleague . מכבי ת"א משמשת עדיין מותג מרכזי בספורט הישראלי וערוץ 10 משלם תמורת כל שידור ישיר סכום של כ- 115000 (כ- מאה וחמישה עשר אלף) דולר ( + / - ). כל שלושת הערוצים הארציים לרבות ערוץ 2 חיים בתקופה האחרונה בצמצום ואין להעלות על הדעת כי דווקא ערוץ 10 ששרוי בבעיות קיומיות יכול לצאת עכשיו מגדרו ולהעניק למכבי ת"א חיבת יתר מעבר למידותיו , גם אם רפי גינת שימש בעבר כרוז של המועדון במשחקיו בהיכל הספורט ביד אליהו , ונחשב לאוהד של מכבי ת"א . הוא רשאי להיות אוהד כמה שהוא רוצה אך תפקידו הראשון הוא להשאיר את ערוץ 10 בחיים . רפי גינת עשה את שלו כעת חובת ההוכחה חלה על מכבי "אלקטרה" תל אביב .

מעניין אם הפרשן פיני גרשון ימצא את שביל הזהב לאוזניהם של צופי כדורסל מבוגרים שאינם מבינים את ההגדרות המקצועיות והמונחים הרבים באנגלית ולא ערים לאין סוף המצבים המשתנים במשחק . הציבור המבוגר שאיננו נמנה על האוהדים הקרובים של מכבי ת"א נהנה בעת השידור הישיר מהוויטאליות, מהחיוניות, מהמרץ הטבעי שטמון במשחק, מחוש החיים והקצב המדהים שלו, ובסופו הכדורים שחודרים לרשת – אולם הוא איננו מודע כל צורכו להפכפכות של המשחק ולסודותיו , ולסיבות מדוע הכדור קורע את הרשת בצד אחד של המגרש יותר מאשר בצד השני . אנוכי לוקח לדוגמא את אימא שלי ז"ל עובדת אדמה מראשוני קיבוץ אפיקים בעמק הירדן . היא אמרה לי פעם שגם אם מכשיר הטלוויזיה ייכנס לביתה – היא לא תצפה בו . אבא שלך יצפה בטלוויזיה . "אני אמשיך לפַסֵל (היא הייתה אומנית ופסלת דגולה ומוכשרת) ולקרוא ספרים" , סחה לי בביטחון . "אימא , עוד לא נולד האדם שניצח והכניע את הטלוויזיה . ביום שמוניטור הטלוויזיה יחצה את מפתן הדלת שלכם בקיבוץ אפיקים , אבא וגם את , תהפכו כמו כולם לעבדים של המסך הקטן" , השבתי לה . ברבות השנים הפכה אימא שלי למעריצה גלויה של מיקי ברקוביץ' . היא הייתה מספרת לי שהיא רואה את משחקי מכבי ת"א בטלוויזיה מההתחלה ועד הסוף בגלל מיקי ברקוביץ' . כשהתעניינתי לדעת מה דעתה על השדרנים דן שילון ואלכס גלעדי , ומאוחר יותר גם אודות יורם ארבל והפרשן אריה מליניאק השיבה לי שהיא לא כל כך שמה לב אליהם מפני שהיא מתעניינת יותר במיקי ברקוביץ' . יכול להיות שאימא שלי התרחקה משפת השידור שלהם מפני שהם היו Over professional עבורה והיא לא הבינה את המונחים המקצועיים השגורים בשפת השידור שלהם .

נראה כי למכבי ת"א קבוצה טובה יותר בעונה הנוכחית מאשר בעונה שחלפה וספסל שחקנים ארוך יותר . נראה אם המאמן הראשי של דיוויד בלאט הפיק לקחים לאחר שאיבד את תואר האליפות למכבי חיפה . בזאת עוד ניווכח . מוקדם עדיין להעניק לדיוויד בלאט את התואר "מוח כדורסל חריף" כפי שכינה אותו אייל גיל ב- "הארץ" (עיתון הבית שלי) ביום שלישי – 15 באוקטובר 2013 לאחר משחק ההפסד ל- הפועל חולון 73 : 83 , גם אם הוא מוסיף באותה נשימה כי למאמן מכבי ת"א בעל ספסל עמוק התווספו הרבה אפשרויות ורוטציות , "עד אפילו גם הוא מתחיל לאבד כיוון" . מעט מאמני כדורסל בעולם לא כל שכן בישראל ראויים לתואר עליון של "מאמן חריף" . קיימת כמובן בעיה של מיעוט שחקנים ישראליים בשורות מכבי ת"א בעונה הנוכחית ועניין ההזדהות עמה כמועדון כדורסל ישראלי יעמוד למבחן , אולם בעידן הגלובליזציה תופעת הפטריוטיות  פחותת ערך , והניצחונות אם יבואו – יפצו את האוהדים ויחלישו כל אופוזיציה לאומנית . קבוצות כדורגל בעלות מוניטין כמו ברצלונה , ריאל מדריד , מנצ'סטר יונייטד , באיירן מינכן , ואחרות – נשענות על אין סוף שחקני חיזוק זרים אולם בגלל ההצלחות הפנטסטיות שלהן לא איבדו את זהותן הלאומית . האוהדים שלהן ממלאים עד אפס מקום את אצטדיוני הבית ורשתות הטלוויזיה משחרות לפתחן ומזרימות ממון אדיר תמורת זכויות השידורים . מצב דומה שורר בקנה מידה מקומי במועדון הכדורסל של מכבי ת"א אולם נעזוב זאת כעת . אנוכי משאיר את מלאכת הניתוח של משחקי מכבי ת"א בכדורסל בארץ וגם באירופה לפרשנים אריה ליבנת , אורי גיל , אלי סהר , אבי סגל , אריה מליניאק , אבי אורנן , וגם אחרים .

הערה 3 : סדרת הטלוויזיה התיעודית "לא תשקוט הארץ". הפרק הרביעי והאחרון שודר ביום חמישי – 17 באוקטובר 2013 בין 21.00 ל- 22 בערוץ 1 הציבורי. 

הצלחה כבירה ומרשימה ביותר של יוצרי הסדרה התיעודית בת ארבעה פרקים "לא תשקוט הארץ" בראשות הבימאי והמפיק עמית גורן , הבימאים לוי זיני ואידו סלע , ועורכי התחקיר היסודי והמעמיק והתסריטאים אמיר אורן ומיכה פרידמן . אנוכי מצדיע להם , ובאותה שעה מכבד את מנהל מחלקת תעודה בערוץ 1 הציבורי מר איתי לנדסברג על יוזמת ההפקה התכנית והכלכלית ושיתוף פעולה שלו עם היוצרים ועם חברת HOT , והבאת הסדרה לשידור בערוץ טלוויזיה ארצי בשבוע שחלף . ערוץ 1 הציבורי ניצב בפני משבר קיומי . מנהלים אותו שלושה אנשים לא מוצלחים ובלתי מוכשרים : מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ועוזרו הראשי זליג רבינוביץ' , כמו גם יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בעת הזאת ד"ר אמיר גילת . מפתיע כי שורת עובדים וותיקה וחרוצה בערוץ 1 ניצבת מנגד ומחרישה , וממתינה בפסיביות מדהימה לקץ גורלה . ערוץ 1 הציבורי ניצב אל עברי פי תהום . חידלוןצ ועליבות שלא היו כמותם בתולדות השידור הציבורי . ברור שאיו לו זכות קיום במתכונתו הנוכחית . אף על פי צבר הפרק האחרון של "לא תשקוט הארץ" ששודר שלשום (ערב יום חמישי – 17 באוקטובר 2013 בין 21.00 ל- 23.00) רייטינג יחסית נאה של % 4.8 במגזר "האוכלוסייה היהודית" (רייטינג של % 4.8 בערוץ 1 שווה ל- % 30.0 בערוץ 2) . הנה מפות מדידת המדרוג ברבעי שעות של יום חמישי – 17 באוקטובר 2013 החל מ- 16.00 .
rating 1 17 10 2013
טקסט מסמך : יום חמישי – 17 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 16.00 ל- 18.45 ב- "אוכלוסייה היהודית" וב- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 שממומן בכמעט 1.000000000 (מיליארד) שקל מידי שנה ממשלם האגרה צובר רייטינג אפסי וכמעט ואיננו קיים . (באדיבות וועדת המדרוג) .
rating 2 17 10 2013
טקסט מסמך : יום חמישי – 17 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 18.00 ל- 21.15 בשני מגזרי המדידה של ה- "אוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 מתחזק קמעא עם עליית "מבט" לאוויר ב- 19.50 . ב- 20.30 הוא מעביר את מטה השליחים למגישה גב' גאולה אבן ו- "המוסף" שלה . גאולה אבן מחליקה במדרון הרייטינג ומוסרת את מטה השליחים ב- 21.00 לפרק הרביעי בסדרה "לא תשקוט הארץ" כשמד הצפייה מורה על % 2.4 בלבד לערוץ 1 . "לא תשקוט הארץ" שמשודרת בין 21.00 ל- 22.00 מכפילה את מדרוג ערוץ 1 אולם בזה אין כמובן די . (באדיבות וועדת המדרוג) .
rating 3 17 10 2014
טקסט מסמך : יום חמישי – 17 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 21.00 ל- 23.45 בשני מגזרי המדידה של ה- "אוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . בשעה 22.00 עם סיום שליחותה של הסדרה התיעודית המדהימה , המצמררת , והמטלטלת "לא תשקוט הארץ" בערוץ1 חוזר השידור הציבורי לסורו וחוטף Knock Out כפול מאגרופיהם של ערוץ 2 וערוץ 10 . ב- 21.45 מתחיל השידור הישיר בן כשעתיים של ערוץ 10 מוויטוריה – ספרד לבוראל קוצ'ה נגד מכבי ת"א 80 : 84 . נראה כי ערוץ 10 עשה עסקת טלוויזיה טובה . (באדיבות וועדת המדרוג) .
הערה 4 : שדרן ערוץ 10 גיא זוהר ברדיו 103FM.
גיא זוהר הוא מגיש חדשות ואקטואליה נבון וסמכותי . אנוכי אוהב גם את הסגנון הבלתי מכופתר שלו בעת ההגשה וההנחיה של מהדורת החדשות המסכמת היומית בערוץ 10 באחת עשרה בלילה . ראשית דבר הוא משדר אמינות אבל הוא נראה גם נָאֶה ואלגנטי על המסך . למרות סגנון הגשה חופשי, משוחרר כזה, בלתי רשמי, וקל – הוא מפגין בגרות טלוויזיונית . הצופים מאמינים לו . סטייל ההופעה שלו על מסך ערוץ 10 בפני הציבור מעוצב באופן אישי ומותאם לו . קשה לייצר מחליפים לדמות טלוויזיונית שכזאת שאומנם עוסקת בהעברת אינפורמציה עיתונאית – חדשותית לציבור , אך עושה זאת באופן כה מהימן , כה אסתטי , וכה אינדיבידואלי , ברמה של שחקן קולנוע . למתבונן מהצד נראה כי מדובר בחיים קלים וכאילו הטקסט נשפך לו מהשרוול . אנוכי מבטיח לכם נאמנה כי גיא זוהר עובד קשה ומתאמץ מאוד כדי להיראות איש טלוויזיה מהימן שנעים להתבונן בו ולהאזין לו. זה לא בא לו בקלות . סגנון ההגשה וההנחיה שלו בטלוויזיה הוא תופעה ייחודית .
תמוה ולא מובן כיצד נבחרת עיתונאית – חדשותית כה משובחת וכה מנוסה של חברת החדשות של ערוץ 10 הכוללת בשורותיה את גיא זוהר , רביב דרוקר , אור הלר , צבי יחזקאלי , אלון בן דוד , נדב אייל , נדב פרי , הילה אלרואי , נוגה ניר – נאמן , מואב ורדי , תמר איש שלום , טלי מורנו , נעמה אייזנברוך , דני רופ , גיל תמרי , ברוך קרא , אבישי בן חיים ועוד אחרים טובים – איננה מנהלת קרב שווה כוחות נגד נבחרת החדשות של חברת החדשות של ערוץ 2 , וסופגת מידי ערב בערבו מפלות רייטינג שוב ושוב אחת אחרי השנייה .
סוף הפוסט מס' 303.
 

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. עלייתו לגדולה של העיתונאי טוביה סער והעפלתו לצמרת ניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית בפברואר 1982. (רשימה מס' 9). פוסט מס' 302. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי .

——————————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 302 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום חמישי – 17 באוקטובר 2013

——————————————————————————————————————

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : "לא תשקוט הארץ"
הסדרה התיעודית בת ארבעה פרקים  "לא תשקוט הארץ" המשודרת כעת בערוץ 1 בהפקה של עמית גורן כמו גם בימוי שלו יחדיו עם לוי זיני ואידו סלע + תסריט ותחקיר יסודי , נמרץ , ומעמיק מאוד של אמיר אורן ומיכה פרידמן –  היא מדהימה , מצמררת , מטלטלת , וגם מרתקת עד למאוד . הסדרה "לא תשקוט הארץ" היא ברת השוואה ושוות ערך לסדרה התיעודית המהוללת "עמוד האש" שביים וערך העיתונאי הבלתי נשכח יִגְאָל לוֹסִין ובהפקתו הנפלאה של יעקב "יענקל'ה" אייזנמן בעשור ה- 70 של המאה שעברה (תחת ניהולם של מנהל התוכניות מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן) . המוצר הסופי של 19 פרקי הסדרה "עמוד האש" שודרו בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1980 בתקופת מנכלותו של יוסף "טומי" לפיד . "לא תשקוט הארץ" היא מוצר תיעודי שהופק , בוים , ונערך ברמה גבוהה יוצאת דופן ולכן היא שוות ערך גם לסדרה הבלתי נשכחת "תקומה" בת 22 פרקים שהפיק וערך אחד האנשים החשובים בתולדות השידור הציבורי גדעון דרורי ז"ל בעשור ה- 90 של המאה שעברה . 22 הפרקים של "תקומה" שודרו בערוץ 1 ב- 1997 ו- 1998 ועוררו תהודה תקשורתית עצומה ובצדה גם רגעי מחלוקת לא מעטים . מנכ"ל רשות השידור באותה העת היה מוטי קירשנבאום .
הסדרה "לא תשקוט "הארץ" היא תוצר טלוויזיוני בעל ערך דוקומנטארי עצום פרי שיתוף פעולה של ערוץ 1 עם ערוץ 8 של חברת הכבלים HOT . חברת HOT השקיעה סכום של  195000 (מאה תשעים וחמישה אלף) שקל בכל אחד מארבעת פרקי הסדרה . הקרן החדשה תרמה 50000 (חמישים אלף) , ו- ערוץ 1 השקיע 245000 (מאתיים ארבעים וחמישה אלף) שקל בכל פרק . ערוץ 1 השקיע באיתור חומרי ארכיון בשווי של כ- 400000 (ארבע מאות אלף) שקל . בהפקת הסדרה "לא תשקוט הארץ" הושקע סך של כ- 2.000000 (כ- שני מיליון) שקל . ערוץ 1 השקיע השקיע מחצית מהסכום , והרוויח כ- 1.000000 (מיליון) שקל , אולם שילם מחיר עיתונאי – חדשותי לא פשוט משהסכים לשמש לא רק "יד שנייה" , אלא ניאות להקרין אותה באיחור זמן מסוים , במידה מסוימת מעבר ליכולת הזיכרון הטבעית של הציבור להזדהות עם האירוע , התאריך , והמקום . אולם אנוכי יכול להעיד על עצמי כי כ- קצין קרבי שנלחם במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 בחזית המצרית , לא פספסתי אפילו Frame אחד מהסדרה ההירואית הזאת גם אם היא שודרה קודם לכן בערוץ 8 ב- HOT (משפחתנו מנויה על YES) . אף על פי כן ולמרות האיחור הקל בהעלאתה ל- "אוויר" של ערוץ 1 צריך לכבד את מר איתי לנדסברג איש מקצוע וותיק , פורה , מוצלח , וחרוץ בערוץ 1 ומנהל מחלקת התעודה בשידור הציבורי על יוזמתו המבורכת ועל שיתוף הפעולה ההדדי והפרודוקטיבי ביצירת והפקת הסדרה עם חברת "HOT" . הערב (יום חמישי – 17 באוקטובר 2013 ישודר הפרק הרביעי והאחרון של הסדרה המונומנטלית "לא תשקוט הארץ" . ממחר תְּאוּפְסַן הסדרה "לא תשקוט הארץ" בארכיון – אכסניה של ערוץ 1 ותשכון על אותו מדף מפואר לצדן של "עמוד האש" ו- "תקומה" . שלוש סדרות תיעודיות בעלות חשיבות רבה ובלתי נשכחות שזיכרונן נחרת לדוֹרוֹת .
itai
טקסט תמונה : זהו מר איתי לנדסברג מעמודי התווך של ערוץ 1 הציבורי . הוא משמש עורך ומגיש "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה של  ערוץ 1 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
למרות החשיבות העליונה של שידור הסדרה התיעודית "לא תשקוט הארץ" בערוץ 1 אי אפשר שלא להלין פעם נוספת נגד הרייטינג האפסי והמגוחך שמלקט ערוץ 1 , גם אתמול (יום רביעי – 16 באוקטובר 2013) , כפי שחושפת אותו וועדת המִדְרוּג הארצית . מִדְרוּג בלתי מתקבל על הדעת גם לאור העובדה שערוץ 1 ממומן בכמעט 1.000000000 (מיליארד) שֶקֶל בשנה ע"י משלם האגרה . מישהו צריך לשים סוף לקטסטרופת ההידרדרות הזאת  של השידור הציבורי , סחף מסוכן במדרון תלול שסופו קץ  , שחיקה והידרדרות שהחלה ב- 2002 עם ראשית כהונתו של מנכ"ל רשות השידור ההוא יוסף בר-אל וסופה התרסקות . הציבור כבר לא זוכר שבמארס 2002 הודח מנכ"ל רשות השידור הזמני רן גלינקא מתפקידו ע"י ראש הממשלה בעת ההיא אריאל "אריק" שרון . במקומו מונה תכף ומייד לתפקיד הרם יוסף בר-אל . השר הממונה על רשות השידור רענן כהן העלה באפריל 2002 את שמו של יוסף בר-אל מהאוֹב , מ- מעמקי שאול הרייטינג האפסי של ערוץ 33 המגוחך , והציע אותו לראש הממשלה כמנכ"ל רשות השידור המיועד הבא במקומו של רן גלינקא . אריאל "אריק" שרון קיבל את ההצעה . ב- 2 ביוני  2002 מונה יוסף בר-אל למנכ"ל ה- 9 של רשות השידור . בחלוף שלוש שנים ב- 2 במאי 2005 הדיחה אותה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון וסגנו השר אהוד אולמרט את יוסף בר-אל מתפקידו כמנכ"ל רשות השידור בעוון שחיתות ושוחד מסך . חלפו מאז יותר משמונה שנים . יוסף בר-אל סולק לירכתי ההיסטוריה של השידור הציבורי . ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון שקוע בתרדמת כבר כמה שנים בגין שבץ מוחי . מחליפו אהוד אולמרט שהיה לראש ממשלה במקומו נאשם בפלילים ואולץ להתפטר מראשות הממשלה . השידור הציבורי שרוי מאז 2002 בדעיכה מתמדת . במרבית הזמן הוא קיים באופן תיאורטי בלבד .
r 1
r 2
טקסט של שני מסמכי מדרוג : יום רביעי – 16 באוקטובר 2016 . שתי מפות מדרוג ברבעי שעות בין 18.00 ל- 23.14 אשר חושפות את מצב הרייטינג הנואש של ערוץ 1 ב- "אוכלוסייה היהודית" וגם ב- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 מובס באופן טוטלי ע"י ערוץ 2 וערוץ 10 . בין שש בערב ל שבע וחצי בערב ערוץ 1 בכלל לא קיים . כמות המדרוג שהוא אוסף נמצאת מתחת לרף של אחוז אחד . ערוץ 1 נעלם מהמפה גם בעשר בערב . הרייטינג שלו עומד על משהו סביב % 1.3 – % 1.0 . צריך לזכור שערוץ 1 גוֹבֶה כמעט 1.000000000 (מיליארד) שקל מהציבור תמורת התוכניות שהוא מפיק ומקרין אולם אותו ציבור שמממן אותו לא צופה בו . הפרק השלישי של הסדרה התיעודית "לא תשקוט הארץ" שהוקרן אמש (יום רביעי – 16 באוקטובר 2013) בערוץ 1 ב- Prime time , בין 21.00 ל- 22.00 , צבר רייטינג ממוצע מאכזב ומדאיג ביותר של פחות משלושה אחוזים רק  % 2.975 . ׁ(באדיבות וועדת המדרוג) .  

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. עלייתו לגדולה של העיתונאי טוביה סער והעפלתו לצמרת ניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית בפברואר 1982 (רשימה מס' 9). פוסט מס' 302. כל הזכויות שמורות. 

1. הקדמה קצרצרה. 

ראשיתה של 1982. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד משלים את מהפך המנהיגות שהחל בו ב- 2 באוגוסט 1979 ברשות השידור ועורך שוב שינויים דרמטיים באיוש תפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ב- 2 באוגוסט 1979 הדיח יוסף "טומי" לפיד את מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן בתום שתי קדנציות , הראשונה 1976 – 1973 והשנייה 1979 – 1973 . יוסף "טומי" לפיד סירב למנות את ארנון צוקרמן למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית לקדנציה שלישית בת שלוש שנים שאמורה הייתה להימשך מ- 1 באוגוסט 1979 עד 1 באוגוסט 1982 . עיתונאי הטלוויזיה ועיתונאי רדיו "קול ישראל" ראו בכך מהלך הדחה שרירותי מפני שארנון צוקרמן נחשב למנהל מוכשר , כריזמטי , הגון , ופרקטי , ומי שהוביל את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ל- "תור הזהב" שלה בשנות ניהולו 1979 – 1973. כמה ימים לפני תום קדנציית הניהול השנייה של ארנון צוקרמן ביום שני בבוקר – 23 ביולי 1979 נתנו המוני עיתונאי רשות השידור ביטוי לתמיכתם בארנון צוקרמן ויצאו להפגין הפגנת תמיכה חריפה ועוצמתית מאוד ואמוציונלית מאוד בעדו של ארנון צוקרמן ונגד יוסף "טומי" לפיד . ההפגנה התנהלה ברחוב הצר "תורה מציון" על כביש אספלט בשכונת רוממה בירושלים ליד בניין הטלוויזיה וליד בניין החוטים מקום משכנו של רדיו "קול ישראל" וגם מקום משכנה של הנהלת רשות השידור בראשותו של יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בראשות פרופסור ראובן ירון . את המפגינים הרבים שחלקם נשאו שלטים וטקסט כמו רֶקְלָמוֹת בגנותו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד , הוביל מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה ישראלית הציבורית באותם הימים מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום . מוטי קירשנבאום מתומכיו המובהקים של ארנון צוקרמן (נשא בעצמו שלט ועליו טקסט תקיף ובוטה נגד יוסף "טומי" לפיד) הרהיב עוז וזעק בקול ניחר לעברו של מנכ"ל רשות השידור החדש (שימש בתפקידו הרָם פחות מארבעה חודשים והגיע באותה שעה מתל אביב לעבודתו בירושלים ובכך הזדמן להפגנה נגדו) , בזה הנוסח : "טומי לפיד הִזְנֵיתָּ את הטלוויזיה , הסתלק מכאן , התפטר !" . הייתי שם ושמעתי זאת במו אוזניי . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא התפטר כמובן . לאחר שהדיח את אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן נזהר במינוי מנהל טלוויזיה חדש . הוא מינה את עצמו למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בפועל ונשא במקביל באותה העת בשני תפקידים רבי העוצמה מנכ"ל רשות השידור ומנהל הטלוויזיה . המצב הבלתי בריא הזה נמשך שבעה חודשים תמימים . רק ב- 16 במארס 1980 החליט למנות את יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי לא החזיק מעמד כנגד מנכ"ל רשות השידור הדומיננטי וכעבור שנה ועשרה חודשים בינואר 1982 החזיר את המפתחות . בשיחות התחקיר שניהלתי עמו בשנים 2007 – 2005 סיפר לי כי לא היה מסוגל לעבוד עם יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שכל הזמן התערב לו בעניינים ולא נתן לו מנוח . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ניהל את הטלוויזיה במשך שנה ועשרה חודשים והתפטר . הוא לא הספיק להותיר את חותמו . יוֹסֵף "טוֹמִי" לֶפִּיד קיבל את התפטרותו ללא נדנוד עפעף והציב במקומו את מנהל חטיבת החדשות טוביה סער . טוּבְיָה סַעַר התמנה ע"י יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד למנהל החדשות בנובמבר 1980 במקומו של חיים יבין . עלייתו לפסגת הניהול הייתה מטאורית . טוביה סער (בן 47 יליד 1935) היה עיתונאי בעל ניסיון רב בגלי צה"ל , ברדיו "קול ישראל , וגם בטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא נמנה על צוות המקימים של הטלוויזיה ב- 1968 (יחדיו עם פרופסור שלמה אַהֲרוֹנְסוֹן, מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם, יוֹרָם רוֹנֵן ז"ל, דָן שִילוֹן, שִמְעוֹן טֶסְלֶר ז"ל, דָן בִּירוֹן, שָרִי רָז , לוּאִי לֶנְטִין , סְטֶנְלִי גֶרֶנְדֵיְיזִי , רָם עֶבְרוֹן ז"ל ורבים אחרים) בראשות פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ וסגנו עוּזִי פֶּלֶד . עם מינויו לתפקיד הרָם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בפברואר 1982 זכה טוּבְיָה סַעֶר למבול של ברכות של פוליטיקאים רבים מכל גווני הקשת . כמה חודשים אח"כ בקיץ 1982 ניצבו הוא ויוֹסֵף "טוֹמִי לַפִּיד" בפני שני אתגרי שידור גדולים ועצומים : סיקור מלחמת לבנון ה- 1 וסיקור מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982.

2. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ממשיך לחולל על פי דרכו בשנים 1982 – 1979 את מהפכת המנהיגות בטלוויזיה הישראלית הציבורית . 

בראשית 1982 השלים מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד את מהפך המנהיגות בטלוויזיה הישראלית הציבורית שהחל בו לפני שלוש שנים בקיץ 1979 . מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן היה המודח הראשון בעידן המשותף של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ויו"ר הוועד המנהל של הרשות פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן גבר נאה וכריזמטי בעל קול בַּס – בַּרִיטוֹן עמוק וסמכותי צבר בעזרת המומחים הראשיים שלוֹ , דן שילון , מוטי קירשנבאום , ואלכס גלעדי בשֵש שנות ניהולו את הטלוויזיה ניסיון ורקורד עשיר בהפקות טלוויזיה מקומיות ובינלאומיות גדולות . ביניהן גם הפקת מבצעי שידורי הספורט הבינלאומיים הגדולים בטלוויזיה הישראלית הציבורית כמו גביע העולם בכדורגל של מערב גרמניה 1974 , אולימפיאדת מונטריאול 1976 , ומונדיאל ארגנטינה 1978 . בחודש ינואר 1982 התפטר מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי בטענה שאיננו יכול לעבוד עוד בצוותא עם המנכ"ל שלוֹ יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא הזיל אפילו דמעה אחת והקפיץ בפברואר 1982 לתפקיד שהתפנה את בחיר לִיבּוֹ טוּבְיָה סַעַר . צריך להזכיר כאן שמנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד יחדיו עם יו"ר הוועד המנהל שלרשות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן היו שני האישים שלא האריכו בנובמבר 1980 לחַיִים יָבִין קדנציית ניהול שנייה של ניהול חטיבת החדשות . הם הפקידו את הניהול הרגיש בידיו של טוּבְיָה סַעַר . היה זה אותו מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שבאופן תפיסתו את ניהול השידור הציבורי גרם למנהל חטיבת התוכניות מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם להתרחק משורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית . במקומו התמנה לתפקיד החשוב צְבִי "צְבִיקָה" שַפִּירָא מי שהיה בעברו מפקד רדיו גלי צה"ל .

יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד עשה טעות נפוצה בניהול . הוא דן עם יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן בשינוי אסטרטגיית השידור לפני שיישב את המחלוקות בתוך ארגון השידור שעליו הופקד . אי הארכת כהונתו של מנהל טלוויזיה מוצלח כ- אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן שהפך למנהיג שידור מיתולוגי , נתפשה כהדחה . ההדחה מן הסוג הזה נעשתה מן הבטן והובנה ע"י רבים בשורות רשות השידור כמהלך מוטעה . לרבים ברשות השידור וגם מחוצה לה נראה כי יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מנכ"ל טירון כוחני שלא ניהל מעולם רשת שידור המונה אלפי עובדים ברדיו "קול ישראל" ובטלוויזיה הציבורית , ניסה לרכוש ידע ניהולי באמצעות ירייה מהמותן ולא דרך הכוונות , לא באמצעות תפישה קוגניטיבית , ולא בעזרת חשיבה ארוכת טווח . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן הודח ויוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד נתקל בטלוויזיה בעלת משאבים מצומצמים , נעדרת רוח קרב , ונושאת מוטיבציה שלילית של תומכי המנהל המודח . מאות עובדים בטלוויזיה ראו ביוסף "טומי" לפיד שליח פוליטי חסר ידע מינימלי בתפעוּל רֶשֶת שידור והעניקו גיבוי ותמיכה חסרת פשרות למנהל הטלוויזיה המודח שלהם . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן בעל חזות וקוֹל מרשימים נחשב ע"י עובדי הטלוויזיה ל- "יחיד ומיוחד והאחד שאין בלתו". אחד התומכים הנלהבים שלוֹ היה מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם. השני אָלֶכְּס גִלְעָדִי . השלישי דָן שִילוֹן .

kirshenbaum 1

טקסט תמונה : סוף שנות ה- 70 של המאה שעברה . מנהל חטיבת התוכניות מרדכי "מוטי" קירשנבאום (מימין) ומנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן . (באדיבות ארנון צוקרמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מוטי קירשנבאום נחשב לגדול תומכיו ונאמניו של ארנון צוקרמן . בשעה שמנכ"ל רשות השידור הדיח בקיץ 1979 את ארנון צוקרמן מכהונת מנהל הטלוויזיה , הניף מוטי קירשנבאום לעברו של יוסף "טומי" לפיד שלט "התפטר" בהפגנת העובדים המפורסמת , וזעק לעברו בזעם לא עצור , "טומי לפיד הזנית את הטלוויזיה!" .

kirshenbaum 2

טקסט תמונה :  יום שני – 23 ביולי 1979 . הרחוב צר המידות "תורה מציון" בשכונת רוממה בירושלים . מאות מפגינים מעובדי הטלוויזיה בראשותו של מוטי קירשנבאום (במרכז) מביעים תמיכה במנהל הטלוויזיה המודח ארנון צוקרמן ומניפים שלטי מחאה "חרפה" ו- "התפטר" לעברו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . מוטי קירשנבאום שימש אז בתפקיד הבכיר של מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא לא נרתע מלזעוק בקול ניחר לעברו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד , "הִזְנֵיתָּ את הטלוויזיה… ! התפטר…! לך מכאן…!" . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : יגאל לוסין (חתוך) , מנהלת מחלקת תעודה גב' ג'ודי לוץ (בגבה למצלמה) , הצלם עזרא שמואלי , מוטי קירשנבאום , יוסי בסון , גב' זיווה אוריין , והבימאי יעקב אסל (חתוך) . התמונה באדיבות ארנון צוקרמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ראה גם הפרק , "אליפות אירופה בכדורסל – טורינו 1979" בספר עב הכרס המכיל כ- 10000 (עשרת אלפים) עמודים שחקרתי וכתבתי , והקרוי : "הפקות חובקות ארץ ועולם" .

אָלֶכְּס גִלְעָדִי היה מאוד לא מאושר במחלקת הספורט של הטלוויזיה בתקופת ניהולו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד את רשות השידור . הוא חשב שמנכ"ל רשות השידור תוקע מקלות בגלגלי עגלת מחלקת הספורט . מצד אחד קיצץ מנכ"ל רשות השידור בתקציב מחלקת הספורט שלו ומנע הפקות ספורט שונות רלוואנטיות ומאידך לא התייצב להגנת מחלקת הספורט בשעה שהעיתונות הכתובה תקפה אותה על חוסר יזמתה ואוזלת ידה כביכול . העיתונות הכתובה וגלי צה"ל היללו את ערוצי 3 ו- 6 של הטלוויזיה הירדנית בגין שידורי הספורט שלהם , שידורים שהיינו מסוגלים להפיק אותם בקלות ובצורה הרבה יותר טובה מהטלוויזיה הירדנית , אילו רק יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה נותן לנו אור ירוק . אָלֶכְּס גִלְעָדִי נתן ביטוי חריף במכתבו למנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ומנהל חטיבת החדשות חַיִים יָבִין ב- 10 ביוני 1980 . "השארתם אותנו חשופים , חסרי הגנה" , כתב במסמך והוסיף בכעס רב , "לא נשכח !" . הוא התכוון לשלישייה יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד , יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי , וחַיִים יָבִין .

ארנון צוקרמן זוכר בשיחות התחקיר עמי ב- 2005 כלהלן : "לא רק מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לא רצה אותי . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אז פרופסור ראובן ירון שגם היה חבר מרכז חירות – הליכוד, היה חריף וקיצוני מיוסף "טומי" לפיד. הוא הצהיר מפורשות, "או אני או ארנון צוקרמן" . יוסף "טומי" לפיד לא האריך כאמור בנובמבר 1980 גם את כהונתו של חַיִים יָבִין שכיהן באותה העת בתפקיד הרגיש של מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית ומינה במקומו את טוּבְיָה סַעַר .

יצחק "צחי" שמעוני נבחר למלא את החלל שהותיר אחריו ארנון צוקרמן . המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל ראובן ירון וגם מיכה ינון תמכו בו ללא סייג . צחי שמעוני היה בן 54 כשהתמנה במארס 1980 למנהל הטלוויזיה הישראלית . הוא היה בעברו שַּדָּר רדיו מפורסם ואבי תוכנית הרדיו הוותיקה בשנות ה- 50 "שלושה בסירה אחת" , מִשְדָר רדיו מרתק ופופולארי שכיכבו בו דן בן אמוץ , שלום רוזנפלד (עורך העיתון "מעריב" לשעבר) , גבריאל צִיפרוני מנהל הבימה , המשורר והפּזמונאי חיים חפר , דן אלמגור , שמואל אלמוג , אמנון אחי נעמי , ומי לא . מנהל הרדיו הוותיק חנוך גִבְתוֹן הפקיד בידיו גם שידור התוכניות הפופולאריות "מחפשים את המטמון" , ו- "החידון המוסיקאלי" . יצחק "צחי" שמעוני היה איש אשכולות ברדיו "קול ישראל" ונחשב לסלבריטי – ידוען לאומי . הוא היה אחד המפורסמים מבין אנשי התקשורת בארץ . משהוקמה הטלוויזיה הישראלית הציבורים בשנים 1968- 1967 ע"י ראש צוות ההקמה פרופסור אליהוא כץ ועוזרו עוזי פלד , נפרד יצחק "צחי" שמעוני משמואל אלמוג  מנהל מרדיו "קול ישראל" והתמנה למנהל התוכניות בטלוויזיה הצעירה שזה נעמדה על רגליה.

shimoni 3

טקסט תמונה : זהו יצחק "צחי" שמעוני עיתונאי ושדר ב- רדיו "קול ישראל' בשנות ה- 50 של המאה שעברה . (התמונה באדיבות יצחק "צחי" שמעוני . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

shimoni 4

טקסט תמונה : שנות ה- 50 של המאה שעברה ברדיו "קול ישראל" שכונה אז "שירות השידור" . יצחק "צחי" שמעוני (מימין) מנחה ומגיש את תוכנית הרדיו הפופולרית והמואזנת , "שלושה בסירה אחת" . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : שמואל אלמוג, אמנון אחי – נעמי, דן אלמגור, ומנחה המִשדר צחי שמעוני. (באדיבות יצחק "צחי" שמעוני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

shimoni 1

טקסט תמונה :  יצחק "צחי" שמעוני מוותיקי רדיו "קול ישראל" ורשות השידור היה איש תוכניות . כאן הוא נראה מנחה את התוכנית הפופולרית "מחפשים את המטמון" . הוא התמנה לתפקיד הרם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- מארס 1980 ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. (התמונה באדיבות יצחק "צחי" שמעוני . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 1980 הציע לו יוסף "טומי" לפיד להתמנות למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . צחי שמעוני הסכים ונכנס לנעליו הגדולות מכל היבט  של ארנון צוקרמן . הוא לא שיער לאיזה גוֹב אריות השתחל וכנראה לא הכיר מספיק טוב את הממנה שלו . מנכ"ל רשות שידור יוסף "טומי" לפיד היה איש בוטה , חכם , ושתלטן שנוטה להתערב שוב ושוב בחיי פּיקוּדָיו . יצחק "צחי" שמעוני היה מנהל עַדִין וג'נטלמן מִידַי מול הבוס שלו . ב- 16 במארס 1980 כתב מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מכתב הערכה ליצחק "צחי" שמעוני בו הוא מנמק מדוע בחר בו להיות האיש שינהל את הטלוויזיה הישראלית הציבורית לאחר עידן ארנון צוקרמן .

shimoni 2

טקסט מסמך :  16 במארס 1980 . זהו כתב מינוי מטעם מנכ"ל רשות השידור טומי לפיד (מ- 16 במארס 1980) בו הוא ממנה את יצחק "צחי" שמעוני למנהל הטלוויזיה ה- 6  (מאז נוסדה ב- 1968) . "הכישורים המקצועיים שלך , ניסיונך ואישיותך הנינוחה יחד עם החלטתך הנחושה להצדיק את האמון שניתן לך, הִנם ערובה להצלחת המשימה הקשה שהוטלה עליך", כתב יוסף "טומי" לפיד ליצחק "צחי" שמעוני . הוא החזיק מעמד כשנתיים ולא היה יכול עוד . בינואר 1982 התפטר מתפקידו .

יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי זוכר בכעס בשיחות התחקיר עמי בשנים 2007 – 2005 כלהלן : "טומי לפיד לא העניק לי עצמאות כמנהל טלוויזיה . הוא כל הזמן התערב לי בחיים . הוא בדק אותי והסתובב לידי בצורה מרגיזה . לא הייתה לו את היכולת להעניק לי סמכויות" . מנהל הטלוויזיה החדש שכח אולי שסמכויות לא מחלקים . סמכויות לוקחים .

יורשיו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן בניהול הטלוויזיה , יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי בתחילה ואח"כ טוּבְיָה סַעַר היו חסרי ניסיון מבצעי ספורטיבי מהסוג הבינלאומי . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי איש ישר והגון היה מנהל טלוויזיה נטול כריזמה ביצועית בהשוואה לאַרְנוֹן צוּקֶרְמַן , אולי מפני שמנכ"ל רשות השידור הטיל עליו את צִלוֹ הכבֵד . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי לא היה מסוג האנשים המאושרים והשמחים  שיבוא ויאמר לך , "איזה כֵּיף , הבה נשדר את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 בגדול" . גם מפני שהוא עצמו לא היה מאושר בתפקידו . שידורי הספורט ונֶטֶל הניהול רבצו על צווארו כאבני רֵחַיים . לפחות לי הוא נתן תחושה כזאת . הוא היה איש רדיו וותיק בעל זכויות רבות שעבר לשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית עם הקמתה בסוף שנות ה-60 ושימש בה כמנהל התוכניות .

בינואר 1982 התפטר יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי מתפקידו כמנהל הטלוויזיה . "לא יכולתי עוֹד" , אמר לי כעבור שנים רבות בשיחת התחקיר . הוא לא היה מסוגל עוד לעבוד עם יוסף "טומי" לפיד . דרכיהם נפרדו . בקיץ 2005 בעת כתיבת הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" נפגשתי לכמה שיחות תחקיר ארוכות עם יִצְחָק '"צַחִי'" שִמְעוֹנִי בביתו בירושלים . הוא היה כבר בן 79 ואמר לי באכזבה גלויה מלווה בלא מעט כעס , "התפטרתי מניהול הטלוויזיה לא בשל רוע לִיבּוֹ של המנכ"ל אלא בגלל גסוּת רגליו". יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי שב למקום ממנו בא . הוא היה שוב שַדָּר ומנחה חִידוֹנֵי מוסיקה בטלוויזיה , מגיש ומנחה של התוכנית "משלוש יוצא אחד" , וגם של התוכנית "מקבילית המוחות" . אמירתו המפורסמת בתוכנית , "התחלתי – לכן אסיים" , השתרשה בתודעת הציבור והפכה לסלוגן . מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא הזיל אפילו דמעה אחת בגין התפטרותו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי מניהול הטלוויזיה . הוא לא התמהמה והֵמִיר אותו מייד בטוביה סער שניהל קודם לכן תקופה קצרה את חטיבת החדשות והציב אותו בחוֹד חנית השידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי חזר לכור מחצבתו הישן – מיקרופון , וקנה שוב את פרסומו לא בניהול השידור אלא בשידור עצמו .

shimoni 5

טקסט תמונה :  קיץ 1980 . אצטדיון הספורט של האוניברסיטה העברית בגבעת רם – ירושלים . יצחק "צחי" שמעוני ז"ל (בן 54 במרכז) , ולימינו מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל (בן 48) , ומנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב- ארי ז"ל (בן 45 מרכיב משקפי שמש) , מברכים את נבחרת הטלוויזיה הישראלית הציבורית בכדורגל שזכתה בגביע רשות השידור ע"ש של השדר נחמיה בן-אברהם . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הטיל את צלו הכבד על מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני בכל מקום בו שהו השניים . גם בטקס הענקת פרסי הכדורגל לעובדי הטלוויזיה . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : אלי מגן , אילן קיסר, ששי אפרתי (לימים מנהל מחלקת הספורט), יעקב ארמוזה , יצחק "צחי" שמעוני, יוסף "טומי" לפיד, וגדעון לב ארי . צחי שמעוני לא הסכים לקבל את ההתערבות הבלתי פוסקת של מנכ"ל רשות השידור יוסף 'טומי' לפיד בענייני הטלוויזיה שעליהם היה מופקד . בראשית 1982 התפטר מתפקידו כמנהל הטלוויזיה .(התמונה באדיבות יצחק "צחי" שמעוני . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

sasi 1

טקסט תמונה :  קיץ 1980 . מגרש ימק"א בירושלים . זוהי הנבחרת הבלתי מנוצחת של הטלוויזיה הישראלית בכדורגל בעידן מנכ"ל רשות השידור יוסף 'טומי' לפיד ומנהל הטלוויזיה יצחק 'צחי' שמעוני . נבחרת הכדורגל הזאת הייתה גאוותו של המוסד . זיהוי העומדים משמאל לימין : ששי אפרתי, אילן קיסר, משה פרטוש, יגאל כהן, אלי מגן, יונה יונה (קצת מאחור בלבוש אזרחי רגיל), יעקב אברג'יל , ושמעון סיסו (בלבוש אזרחי רגיל) . זיהוי הכורעים משמאל לימין : הרצל פור , יצחק שאבו , יעקב ארמוזה , יעקב "קובי" ברוך , יוסי מוסן , רפי בן ז'אנו , בני מועלם , ובני אליאס . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

פרישתו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי בראשית 1982 מניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית היוותה סיומה של תקופה ברשות השידור . הוא היה האחרון בדוֹר מנהיגי השידור הציבורי בישראל שנולדו בשנות ה- 20 של המאה שעברה ופרשו מתפקידי הניהול ברדיו ובטלוויזיה כל אחד מסיבותיו הוא . יצחק "צחי" שמעוני הצטרף לשורת אישי תקשורת נכבדה שעיצבה את ההיסטוריה של השידור הציבורי , כמו חֲנוֹךְ גִבְתּוֹן , אֵלִיהוּא כָּ"ץ , עוּזִי פֶּלֶד , חַגַּי פִּינְסְקֶר , ְשמּוֵאל אַלְמוֶֹה חוֹבָב , מִיכַל זְמוֹרָה – כּהֵן , ונַקְדִימוֹן "נַקְדִי" רוֹגֵל . בעקבות התפטרותו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי בינואר 1982 מניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית פרשה גם מנהלת לשכתו המסורה גב' יָפָה מִישוֹרִי לאחר ששהתה בלשכה מ- 1970 מאז ימיו של מנהל הטלוויזיה נַקְדִימוֹן "נַקְדִי" רוֹגֵל .

נוצר עכשיו טריאומוויראט חדש בצמרת הרשות . המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד מתואם לחלוטין עם יו"ר הוועד המנהל מר רְאוּבֵן יָרוֹן , ומנהל הטלוויזיה הפדנט והצייתן טוביה סער עושה דברו המובהק של מנכ"ל רשות השידור . שלושתם היו חסרי כל ניסיון גם המועט ביותר בתפעול הפקות ספורט בינלאומיות גדולות . ב- 1 באפריל  1982 מלאו שלוש שנים לכהונתו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור . למען האמת שום דבר מסעיר לא קרה ברשות השידור בשלוֹש השנים האלה , למַעֵט אולי ההחלטה המשותפת שלוֹ ושל יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן בשיתוף עם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער להפסיק לאלתר בשנים ההֵן של קיץ 1982 את מחיקת שידורי הצבע משידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית . המעבר ההיסטורי לשידורים בצבע בפיגור של שנות דוֹר אחרי העולם הפך סיבה למסיבה . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד וטוּבְיָה סַעַר נכחו באירוע והשיקו כוסות יין עם העובדים . ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד נותרו עוד שנתיים לסיום כהונתו ואז פרצה מלחמת לבנון ה- 1 והחלו משחקי גביע העולם בכדורגל של ספרד 82' .

lapid 8

טקסט תמונה :  צהריי יום שישי –  4 ביוני 1982 . אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית חוגגים באולפן א' בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים את המעבר ההיסטורי מצילומים  בשחור / לבן לעידן השידורים בצבע . במוקד עמדו שני אתגרי סיקור של שני האירועים הגדולים בקיץ 1982 , מלחמת לבנון ה- 1 ומשחקי מונדיאל הכדורגל ספרד 1982 . שניהם שודרו בטלוויזיה בצבע . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : הבימאי הראשי של הטלוויזיה אורן שינדל , מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד (מי שמתבונן היטב בתמונה הזאת יכול להבחין כי יוסף "טומי" לפיד נראה נוגה , מהורהר , ומודאג ונושא עיניו אל האופק לנוכח כובד סיקור המשימות שהוטלו עליו . הוא ידע כבר שמלחמת לבנון ה- 1  עומדת בשער וכי יהיה עליו גם להתמודד עם הפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982) , המגישה דליה מזור , מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער , המגיש דניאל פאר , והבימאי הראשי ג'קי גורן (חתוך). (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

למרבה הפלא אולי למרבית התמיהה , הפקת שידורי מונדיאל ספרד 1982 הייתה באֶמֶת ניסיון ומבצע שידור ספורטיבי הראשון שלוֹ בקנה מידה בינלאומי רחב היקף מהשטח . שלוֹ , של הוועד המנהל , וגם של מנהל הטלוויזיה החדש בימים ההם טוביה סער שהתמנה זמן קצר לפני כן במקומו של יצחק "צחי" שמעוני . יוסף "טומי" לפיד חשש מההפקה הזאת . היו לו הרבה הסתייגויות . בעיקר מפני שהייתה אמורה לגזול מקופת רשות השידור לא מעט דולרים . העניין הכספי בא לו בהפתעה . העיתונאי שבא מ- "מעריב" כדי לשַמֵש מנכ"ל רשות השידור נדרש לפתע להתמודד עם הפקות אירועי ספורט בינלאומיים שעלותם מיליוני דולרים בגין קניית זכויות השידורים שלהם ועליו כמנכ"ל רשות השידור לשלם תשלומים נוספים גם בעבור שימוש בטכנולוגיות טלוויזיוניות חדישות שה- Host broadcaster  הבינלאומי מקצה לעובדיו , בשעה שהעיתון שלוֹ "מעריב" מדווח על אותם האירועים בחינם . הוא לא כל כך הבין בהתחלה מהיכן זה נחת עליו . לא היה לוֹ שום ניסיון קודם בניהול מדיה תקשורתית רבת עובדים שמשלמת ממון רָב כדי להיכנס בפתחם של מתקני הספורט הבינלאומיים . לא רק ששום דבר איננו ניתן חינם בטלוויזיה אלא שבשידורי הספורט בניגוד לכיסוי חדשות אתה נדרש לשלם עבור זכויות השידורים . פעם באחד הדיונים לקידום הפקת פרויקט השידור של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 הוא אמר לי ברוגזה : "יואש אלרואי תפסיק להוסיף לי שוב ושוב כל מיני סעיפים , אני לא כל כך בור כמו שאתה חושב , גם אני הייתי מפיק של "מעריב" במונדיאל של אנגליה 1966 , והשגתי כרטיסים למי שצריך מעיתונאי 'מעריב' " . הוא לא טען זאת מרוע לֵב . הוא אמר את הדברים בתמימות , ב- בורות , ומחוסר ידע מינימאלי במורכבות הפקות שידורי הספורט הבינלאומיים בטלוויזיה . בשלוש שנותיו הראשונות ברשות השידור היה ראשו של יוסף "טומי" לפיד תקוע בדרך כלל בחטיבת החדשות שאלכס גלעדי ואנכי כמנהלי מחלקת הספורט היינו "Desk" בתוכה . שידורי החדשות הסבו לו כאב ראש בגלל תוכנן . תוכניות הספורט גרמו לו כאב ראש בשל עלותן . עם בואו לרשות השידור חולל יוסף "טומי" לפיד שינויים ארגוניים בראשות הטלוויזיה . הוא מינה כאמור במארס 1980 את יצחק "צחי" שמעוני לתפקיד מנהל הטלוויזיה במקום ארנון צוקרמן , והפקיד בנובמבר 1980את טוביה סער במקומו של חיים יבין על חטיבת החדשות . יאיר שטרן התמנה למפיק הראשי של "מבט" . השינויים המבניים האלו לא החזיקו מעמד זמן רב . בינואר 1982 כפי שדווח קודם , התפטר יצחק "צחי" שמעוני מניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית בטענה שאיננו יכול עוד לעבוד עם יוסף "טומי" לפיד . הוא ניהל את הטלוויזיה הישראלית הציבורית זמן קצר רק שנה אחת ועשרה חודשים . התפטרותו לא השאירה רושם רב מידַי על מנכ"ל רשות השידור . בתוך יום אחד נמצא לו מחליף בדמותו של טוביה סער מנהל חטיבת החדשות הוקפץ לתפקיד מנהל הטלוויזיה . יצחק "צחי" שמעוני מוותיקי רדיו "קול ישראל , מי שנודע בשנות ה- 50 של המאה שעברה כשדרן ומנחה מוצלח של תוכנית הרדיו הפופולארית , "שלושה בסירה אחת" , ו- "מחפשים את המטמון" , שב לזירת ההנחייה ותוכניות הבידור שהיו אהובות עליו ובהן קנה את המוניטין שלו . הוא היה מראשוני אנשי רדיו "קול ישראל" שעברו לטלוויזיה הצעירה עם הקמתה בסוף שנות ה- 60 , ושימש בה שנים רבות בתפקיד החשוב של מנהל התוכניות . הוא התפרסם כמנחה חידוני טלוויזיה כמו , "משלושה יוצא אחד" , "מקבילית המוחות" , וגם חידוני מוסיקה . "לא יכולתי לעבוד עם טומי לפיד שהיה מנכ"ל צנטרליסטי . הוא התערב יותר מידי בהחלטות ובניהול שלי . לבסוף פשוט החלטתי לקחת את הרגליים וללכת . לא הייתי מסוגל עבוד עמו . אני מכיר בצורך בהיררכיה ובמשמעת הניהול , אך עם יוסף "טומי" לפיד פשוט לא הייתי יכול עוד לנהל" , אמר לי כעבור שנים רבות בשיחות התחקיר בינינו . יצחק "צחי" שמעוני חזר לכור מחצבתו , לדבר הטוב ביותר שידע לעשות בטלוויזיה , לחוּד חידוֹת בשעשועוני רדיו וטלוויזיה .

3. מר טוביה סער בן 47 מתמנה למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בפברואר 1982. הוא נבחר לתפקיד הרם של הובלת השידור הציבורי בעצה אחת ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון.

טוביה סער ביצע קפיצת ניהול נחשונית בטלוויזיה הישראלית הציבורית . בנובמבר 1980 מונה ע"י מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ובתמיכת יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן לתפקיד מנהל חטיבת החדשות (במקומו של חיים יבין שהקדנציה שלו לא הוארכה) . בחלוף שנה ורבע בפברואר 1982 התמנה ע"י אותם הבוסים העליונים של רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ופרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן לתפקיד מנהל הטלוויזיה (במקומו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי שהתפטר) . לא ניתן לסקור את הפקת שידורי הטלוויזיה של טורניר ספרד 1982 מבלי להעיף מבט על הקריירה המקצועית של טוביה סער ברשות השידור , ברדיו ובטלוויזיה , בשנים ההן . טוביה סער היה כבר כאמור מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ביוני 1982 בעת סיקור מלחמת לבנון הראשונה והפקת שידורי הטלוויזיה הישירים של מונדיאל ספרד 1982 . מפני שהיה צייתן ביותר למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הייתה מעורבותו בחומר בשלושת הפרויקטים המורכבים והמסובכים של הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את טורניר הכדורגל של ספרד 1982 , אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 , ואולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 – דלה . שליטתו בחומר הטלוויזיוני של שלושת הפרויקטים הבינלאומיים הייתה קלושה . נושא הפקות הבינלאומיות היה חדש לו . טוביה סער היה אדם נבון ועיתונאי עתיר ניסיון . מבין שניהם היה מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד יותר דומיננטי ממנו והאפיל עליו לחלוטין . הדיונים שלי אודות קידומם של שידור ספרד 1982 , הלסינקי 1982 , ולוס אנג'לס 1984 נעשו ישירות עם מנכ"ל רשות השידור . הוא היה הרוח החיה בכל דיון ובכל מו"מ . יוסף "טומי" לפיד בשל אישיותו השתלטנית שינה לחלוטין לטובתו את מאבק הסמכויות הסמוי והגלוי והטלת מרות בינו כ- מנכ"ל שמכהן בתפקיד העורך הראשי ועל פיו יישק דבר לבין מנהל הטלוויזיה שאמור לסור לפקודותיו . העובדים הוותיקים הכירו יחסי כוחות שונים קודם לכן בחמש השנים של 1979 – 1974 בעידן מנכ"ל רשות השידור דאז יִצְחָק לִבְנִי לבין מנהל הטלוויזיה אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן . היו אלה יחסים עכורים וחשדניים בהם אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן לא התיר דריסת רגל בבניין הטלוויזיה ליִצְחָק לִבְנִי . אין ספק שטוּבְיָה סַעַר היה מוכשר בתחומי התקשורת השונים . עריכה , הגשה , והנחייה מול מיקרופון ומצלמה . נכון גם להעריך שעלייתו המטאורית לפסגת הניהול בטלוויזיה הישראלית הציבורית בתוך שנתיים בהיותו בן 45 בשנים 1982- 1980 תחילה כמנהל החדשות ואח"כ כמנהל הטלוויזיה – עולה על כל דמיון . טוּבְיָה סַעַר הגשים את האמירה אודות "האיש הנכון שהיה במקום הנכון ובזמן הנכון" . הוא זכה לאימונו המלא והמוחלט של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . אולי גם מפני שהיה צייתן מוחלט . לא יהיה מוגזם לומר כי יתירה מזאת יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא רק העריך אותו אלא גם אהב אותו . הוא סמך עליו בעיניים עצומות . טוּבְיָה סַעַר היה איש שונה לחלוטין באופיו מיצחק "צחי" שמעוני . לבטח מחוספס ממנו . טוביה סער נולד בירושלים ב- 24 באפריל 1935 . בגיל שלוש עבר לתל אביב ולמד בבית הספר היסודי בבן יהודה . את שנות התיכון למד בבית הספר לקציני ים בחיפה . את שירותו הצבאי עשה בחיל הים . דוד ריבלין הביא אותו ב- 1958 לתחנת הרדיו של גלי צה"ל . מפקד גלי צה"ל היה רב סרן בנו צור . טוביה סער היה שַדָּר ועורך שנה אחת בלבד בתחנה הצבאית אך שם קנה לראשונה את המוניטין שלו כאיש תקשורת ועיתונאי ברמה גבוהה .

saar 6

טקסט תמונה :  שנת 1958 . טוביה סער (בן 23) כתב , שדר , ועורך בתחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 1959 נטש טוביה סער עיתונאי מוכשר וקריין רהוט את רדיו גלי צה"ל ועבר לרדיו "קול ישראל" . הוא התקבל מייד לעבודה . בתחילה שימש ככתב צבאי , אח"כ היה כתב פוליטי בכיר , עורך ומנחה התוכנית האינטר – אקטיבית בהשתתפות מאזינים "יש שאלות" , ונבחר גם לשדר ישיר את מצעדי צה"ל בימי העצמאות יחד עם נַקְדִימוֹן "נַקְדִי" רוֹגֵל . הוא הצליח מאוד בכל תפקידיו . ב- 1965 נשלח טוביה סער נשלח ע"י מנהל הרדיו חֲנוֹךְ גִבְתוֹן עם קבוצת אנשי רדיו נוספים לצרפת כדי ללמוד טלוויזיה לקראת הקמתה הצפויה בישראל . הקבוצה מנתה בשורותיה חוץ מטוביה סער גם את נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל , אריה אורגד , יעקב אסל , ו- ורדי בן יעקב . אל קבוצת הלימוד הזאת הצטרף גם כתב רדיו "קול ישראל" בפאריס מר איז'ו רגר ז"ל .

orgad

טקסט תמונה : שנות ה- 60 של המאה שעברה . אריה אורגד שדר מפורסם ב- רדיו "קול ישראל" . ב- 1968 הפך לאחד ממגישי מהדורת החדשות "מבט" בטלוויזיה הישראלית הציבורית . (באדיבות יוסף "פונצי" הדר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

nakdi 3

טקסט תמונה :  שנות ה- 60 של המאה שעברה. זהו נקדימון "נקדי" רוגל. מחשובי האישים ברדיו "קול ישראל", בטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור בכל הזמנים . (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ומאיר אביהוד . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מנהל רדיו "קול ישראל" חנוך גִבְתוֹן היה בטוח שהוא יהיה האיש שיקבל באופן טבעי ובבוא העֵת את המינוי הממשלתי כדי להקים ולנהל את הטלוויזיה הישראלית העתידית , לכן שלח לפאריס כמה מאנשי הרדיו שלו כדי שאלה יסייעו בידיו להקים מאוחר יותר את הטלוויזיה . לבסוף כפי שידוע הוטל תפקיד הקמת הטלוויזיה בישראל ב- 1967 מעפרה על עולה חדש מארה"ב פרופסור אֵלִיהוּא כַּץ וסגנו עוּזִי פֶּלֶד . חֲנוֹךְ גִבְתוֹן מנהל הרדיו בשנים 1967 – 1960 הודח מניהול רדיו ונשלח ע"י ממשלת ישראל לשמש קונסול בלוס אנג'לס . שמואל אלמוג התמנה במקומו בנובמבר 1967 למנהל רדיו 'קול ישראל' . ראה הספר עב הרס בן כ- 7500 (שבעת אלפים וחמש מאות) עמודים שחקרתי וכתבתי , וקרוי ,  "שמונה ימי בראשית".

טוביה סער זוכר בשיחות התחקיר עמי ב- 2008 – 2007 כלהלן :  "חנוך גבתון היה אישיות בלתי רגילה וכריזמטי מאוד. הוא היה מנהל רדיו שצפה את הנולד . כולם העריכו אותו מאוד . על פי זיכרוני נשלחה גם קבוצת לימוד עם חיים יבין לצורך לימוד טלוויזיה באנגליה . למרות שדוד בן גוריון כבר לא היה ראש ממשלה ובתפקיד הזה כיהן לוי אשכול הרי האיש בעל רעמת השיבה המשיך להַטִיל את צלו הענק נגד הקמת טלוויזיה בארץ . אף על פי כן הייתה לכולם הרגשה שאוֹ טוֹ טוֹ העסק שנקרא טלוויזיה מתקרב לפתחנו . זאת הסיבה שנבחרתי  ונשלחתי ב- 1965 לצרפת . את תוכנית האקטואליה "יש שאלות" ברדיו "קול ישראל" התחלתי להגיש ב- 1965 .  זאת הייתה תוכנית רדיו מהפכנית אינטר אקטיבית בהשתתפות פעילה של המאזינים . בפעם הראשונה שידרנו ישיר ב- Prime time  ברדיו תוכנית בה יכלו המאזינים לשאול שאלות בשידור ישיר פנל נבחר של מומחים בענייני צבא וביטחון , כלכלה , רפואה , ופוליטיקה . שם הכרתי את חיים "וויוויאן" הרצוג שהשתתף באותו ה- פנל ההוא כמומחה צבאי" . טוביה סער נמנה  ב- 1968 על אנשי צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית . הוא עמד בראש מערכת הטלוויזיה בתל אביב כחמש שנים , היה מעורכי ומגישי "מבט" הראשונים , וגם הפיק והנחה את תוכנית האקטואליה , "מוקד".

טוביה סער מוסיף בשיחות התחקיר עמי : "שנת 1967 הייתה שנה חשובה שלי ברדיו . ערב מלחמת ששת הימים (פרצה ב- 5 ביוני 1967) חגי פינסקר ואנכי ערכנו במשמרות את תוכניות החדשות והאקטואליה . הבסיס העיתונאי שלנו היה בית אגודת העיתונאים ע"ש נחום סוקולוב בתל אביב . הימים היו לחוצים והציבור היה לחוץ . חיפשנו פרשן צבאי שירגיע את האווירה . אני הצעתי להביא את חיים "וויוויאן"  הרצוג אותו הכרתי מקודם בתוכנית הרדיו שלי "יש שאלות" . חגי פינסקר וחנוך גִבְתוֹן חששו מהמבטא האנגלי של חיים הרצוג (יליד אירלנד) . אני דווקא חשבתי שהמבטא האנגלו – סאכסי יוסיף לאמינות דבריו . ערכנו לחיים הרצוג "אודישן" רדיופוני וזה הצליח . חנוך גבתון היה שבע רצון . משפרצה מלחמת ששת הימים קנה חיים הרצוג את עולמו כפרשן צבאי . ב- 1968 עברתי מהרדיו לצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותם של פרופסור אליהוא כ"ץ וסגנו עוזי פלד . הקמתי את מערכת תל אביב לרבות מערכת החדשות מכלום . ב- 1974 מינה אותי דן שילון לכתב פרלמנטארי והייתי גם עורך ומגיש מהדורות "מבט" מעת לעת" .

ב- 1975 היו שני אנשי "מבט" טוביה סער ואלי ניסן מועמדים להחליף את יעקב אחימאיר בתפקידו ככתב הטלוויזיה והרדיו בארה"ב . מנהל חטיבת החדשות דן שילון ומנהל הטלוויזיה תמכו במועמדות של טוביה סער אך מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני חשב אחרת והצליח להעביר את מינויו של אלי ניסן ככתב בוושינגטון . טוביה סער רגז ויצא לחופשת מחאה . העניין דלף לעיתון 'ידיעות אחרונות' שפרסם כותרת , "טוביה סער לחופשת זעם" . חיים הרצוג שהתמנה זה עתה לשגריר ישראל באו"ם קרא את הידיעה בעיתון והציע לטוביה סער לשמש הדובר שלו באו"ם . טוביה סער נענה לה .

saar 7

טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה שעברה בטלוויזיה הישראלית  הציבורית . טוביה סער (משמאל) ויעקב אחי מאיר. (התמונה באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טוּבְיָה סַעַר זוכר בשיחות התחקיר עמי : "ב- 1975 הציע לי באמת חיים הרצוג שגריר ישראל באו"ם לשמש דובר המשלחת . הייתי כל כך מרוגז על הרשות שהסכמתי מייד . לא היה מקום להשוואה בין כשרוני לבין זה של אֵלִי נִיסַן . הייתי טוב ממנו בהרבה . מאוד התאכזבתי מהנהלת רשות השידור . עברתי מרשות השידור בהשאלה למשרד החוץ . אני דובר היטב אנגלית וגם צרפתית . זכיתי להצלחה גדולה במילוי תפקידי כדובר משלחת ישראל באו"ם בשנים 1978 – 1975 וגם קיבלתי על כך שבחים רבים מכל הגורמים" .

דן שילון זוכר בשיחות התחקיר עמי ומחמיא לטוביה סער כלהלן :  "טוביה סער היה דובר מצוין של משלחת ישראל באו"ם ועשה את תפקידו בכישרון רב" .

saar 8

טקסט תמונה :  שנת 1975 . טוביה סער (מימין) דובר משלחת ישראל באו"ם בניו יורק יחדיו עם השגריר חיים "וויוויאן" הרצוג , לימים הנשיא ה- 6 של מדינת ישראל . (באדיבות טוביה סער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

saar 9

טקסט תמונה :  שנת 1976 . טוביה סער דובר משלחת ישראל באו"ם עם השגריר חיים הרצוג (מימין) ושר החוץ יגאל אלון (משמאל) . לידו של טוביה סער עומד דני קורן יועצו של יגאל אלון . דני  קורן שימש תקופה קצרה כיו"ר מחלקת הכדורסל של הפועל ת"א . (באדיבות טוביה סער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

saar 10

טקסט תמונה : 1977 . טוביה סער מנהל מסיבת עיתונאים של משלחת ישראל בהשתתפותו של שר החוץ משה דיין בבניין האו"ם בניו יורק בתום דיוני העצרת של האומות המאוחדות .

זיהוי הנוכחים משמאל לימין : חיים הרצוג שגריר ישראל באו"ם , מאיר רוזן , משה דיין , טוביה סער (דובר משלחת של ישראל באו"ם( , נפתלי לביא (אחיו של הרב ישראל לאו ועוזרו של משה דיין ) , ועו"ד אליקים רובינשטיין יועצו המשפטי של משה דיין . (באדיבות טוביה סער) .

saar 11

טקסט תמונה : שנת 1977. טוביה סער (מימין) במסיבת Cocktail באו"ם יחדיו עם שדרנית ABC גב' ברברה וולטרס והשגריר חיים ,ויווייאן" הרצוג . (התמונה באדיבות טוביה סער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 1978 חזר טוביה סער לטלוויזיה הישראלית ובמשך שנתיים שימש עורך תוכנית האקטואליה "מוקד" ומידי פעם גם מגיש "מבט" . מנכ"ל רשות השידור יוסף ,טומי" לפיד העריך אותו ושם עליו עין . עלייתו והעפלתו של טוביה סער לצמרת הניהול בטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה מרשימה . בתוך שנה ורבע התמנה בזה אחר זה לתפקיד מנהל החדשות ומייד אח"כ למנהל הטלוויזיה . בנובמבר 1980 מינה אותו יוסף "טומי" לפיד למנהל חטיבת החדשות במקומו של חיים יבין , ובפברואר 1982 הוקפץ לתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית במקומו של יצחק "צחי" שמעוני .

saar 12

טקסט תמונה : שנת 1961 . טוביה סער כתב רדיו "קול ישראל" נושא נגרה (מכשיר הקלטה) על כתפו , מראיין את ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון בנמל התעופה לוד . מימין , זהו יצחק נבון מזכירו של ראש הממשלה ומנהל לשכתו . בשורה האחורית באמצע נראה יו"ר הכנסת קדיש לוז (חבר קיבוץ דגניה ב' בעמק הירדן) . (התמונה באדיבות טוביה סער ולע"מ) .

saar 13

טקסט תמונה : 1963 . טוביה סער כתב רדיו "קול ישראל" מראיין את שר ההגנה הגרמני פרנץ יוזף שטראוס . שר החקלאות משה דיין מאזין לריאיון . (התמונה באדיבות טוביה סער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יוסף "טומי" לפיד לא היה ב- 1 באפריל 1979 המועמד המועדף של ממשלת ישראל להחליף את יצחק לבני בתפקיד מנכ"ל רשות השידור . ראש הממשלה מנחם בגין הציע את התפקיד הרם בתחילה לאריה נאור מזכיר הממשלה מי שנחשב לאחד אחד מנסיכי הליכוד ובן ונכד למשפחה הלוחמת של אִרגוני מחתרות האצ"ל ולח"י. אריה נאור סירב . לזבולון הָמֶר שר החינוך והתרבות בממשלת ישראל והשַר הממונה היה מועמד משלו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור . הסופר , המחזאי , והסטיריקן אפרים קישון .

עו"ד נתן כהן ז"ל . מי ששימש היועץ המשפטי הוותיק של רשות השידור בימים ההם נזכר בשיחות התחקיר עמי כלהלן :  "זבולון המר באמת רצה למנות את הסופר אפרים קישון למנכ"ל רשות השידור . אפרים קישון סירב ואמר לשר החינוך כי יש לו מועמד טוב ממנו . קוראים לו יוסף לפיד ומכנים אותו "טומי" . רק אז נעשתה הפנייה ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד אחד העיתונאים הבולטים של העיתון "מעריב" . אֶפְרָיִם קִישוֹן בעצמו איש "מעריב" הפך למליץ היושר מספר אחת של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד והצטרף לדעתו זו קריקטוריסט העיתון קְרִיאֵל "דוֹש" גָרְדוֹש. שניהם נודעו באהדתם לאגף הימני במפה הפוליטית של ישראל. יִצְחָק לִבְנִי היה מינוי של שמעון פרס מהמערך . הוא כיהן כמנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974 . זמן כהונתו תם . הממשלה לא האריכה את כהונתו . הגיע הזמן לשנות . הממנים החדשים טיפחו תקוות חדשות  . הם ראו ביוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד המנכ"ל הבא של רשות השידור וביו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן יָרוֹן חבר מרכז מפלגת חירות (החליף בתפקיד את וולטר איתן איש המערך שנה קודם לכן) את שני האנשים הנכונים במקום הנכון . שרים רבים בממשלת ישראל קיוו שיהיה ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ופרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן את הכוח והנחישות לחולל שינויים פרסונאליים בדרגי הניהול שיביאו לשינויים אופרטיביים הכרחיים על פי דעתם בתפישת השידור , שינויים שישתקפו וייראו על המסך . בעיקר כמובן בתחום שידורי החדשות והאקטואליה . זכורה עקיצתו של ראש הממשלה מנחם בגין הנוגעת לסגנון הגשת החדשות והרמת הגבה של המגיש הלאומי והחיוך של חַיִים יָבִין .

בשלוש השנים האלה שבין 1979 ל- 1982 ערך יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שינויי גַברֵי בשלטון הטלוויזיה . מייד עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור ב- 1979 , הדיח את אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן מנהל הטלוויזיה . הוא דאג שלא תאושר הארכת כהונתו בוועד המנהל של רשות השידור . לתפישת הניהול של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ויו"ר הוועד המנהל של הרשות פרופסור ראובן יָרוֹן היה משקל והשפעה מכרעת בצמרת רשות השידור . הדבר ניכר בשליטה בוועדת המכרזים שם הם תמיד השיגו רוב מרשים . אי הארכת תקופת כהונתו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן בקיץ 1979 לשלוש שנים נוספות  עד קיץ 1982 התפרשה כהדחה . סילוק . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן היה איש ניהול מוכשר, אולי עצמאי מידי , אך בטוח מנהל טלוויזיה מצליח בעל קבלות במשך שֵש שנים . ציבור עובדי הטלוויזיה לא הבין כיצד מנפנפים לפתע פתאום מנהיג שידור בהינף יד , מנהיג שידור שהביא מערכת עיתונאית מורכבת לשיאים והצלחתו בה הייתה מוכחת . אם כי צריך להכיר בעובדה שהצלחתו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן לא הייתה בלעדית אלא גם הודות לקו המחשבה והעשייה העיתונאית והתרבותית של מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני בשנים 1979- 1974 שקודם לכן ניהל בהצלחה גדולה את רשת הרדיו הצבאית גלי צה"ל . אחרי הדחתו של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן הגיע תורו של חַיִים יָבִין מנהל חטיבת החדשות . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא האריך את כהונתו ובחודש נובמבר  של שנת 1980 הריץ את טוּבְיָה סַעַר כמועמד מטעמו למשרת מנהל חטיבת החדשות הבא . טוּבְיָה סַעַר צלח בקלות את וועדת המכרזים הודות לתמיכתם והשפעתם העצומה במסגרת הזאת של המנכ"ל ויו"ר רשות השידור" .

טוּבְיָה סַעַר זוכר בשיחות התחקיר עמי בשנים 2007 ו- 2008 כלהלן : "זכיתי לתמיכה מרשימה בוועדת המכרזים . במכרז למנהל הטלוויזיה בפברואר 1982 לאחר התפטרותו של צחי שמעוני התמודדתי על התפקיד מול סמנכ"ל הרשות שלמה עַבַּדִי . הבסתי אותו 9 : 1 בהצבעה החשאית בוועדת המכרזים ושני נמנעים" .

saar 14

טקסט תמונה :  חורף 1981 . טוביה סער (ראשון מימין) מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית, מנהל את ישיבת הבוקר היומית של מערכת "מבט" בקומה השלישית של בניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים . בראש השולחן יושב עורך "מבט" יעקב אחימאיר .

זיהוי הנוכחים משמאל לימין : דוד "דודו" גלבוע , יעקב אחימאיר (עורך "מבט" בראש השולחן קרוב למצלמה)  , יעל חן , יאיר שטרן (מרכיב משקפיים משעין את סנטרו על יד שמאל) , יורם רונן , ישראל סגל , דניאל פאר , ובני ליס . (התמונה באדיבות יאיר שטרן ואדי סופר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מינויו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי למנהל טלוויזיה במארס 1980 התקבל בהבנה ע"י ציבור עובדי הטלוויזיה , אך זה של טוביה סער אחריו בפברואר 1982 נתקל במבט תמוה . רבים מוותיקי הטלוויזיה הישראלית הציבורית שללו את יכולתו של טוּבְיָה סַעַר להנהיג את המוסד לאחר הניהול המזהיר של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן . הוא לא הצטייר כאישיות בעלת שיעור קומה ונחשב לנאמן פוליטי ועושה דברו של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . ההערכה המקצועית אל טוביה סער כמנהל טלוויזיה הייתה מועטה . מינויו לתפקיד הרם עורר אנטגוניזם בין רבים מעיתונאי הטלוויזיה שהתעלמו ממנו . לעומתם הסתדרו הפוליטיקאים מגווני הקשת השונים בשורה כדי לברך את מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית החדש טוּבְיָה סַעַר . לרגל מינויו הבכיר קיבל מברקי ומכתבי ברכה מפוליטיקאים רבים אך כלום מחבריו הוותיקים ברשות השידור . אלה התכחשו לו . מדהים היה להיווכח שוב עד כמה נתפשו תפקידי ניהול מקצועיים כמו מנהל הטלוויזיה ומנהל חטיבת החדשות בשידור הציבורי ע"י הפוליטיקאים בישראל מימין ומשמאל , כמשרות מפתח תקשורתיות העשויות ו/או עלולות להשפיע על עתידם הפוליטי . לכן אמרו לעצמם צריך להקדים ולברך מייד את הנבחרים המחזיקים במשרות האלה . טוּבְיָה סַעַר התמנה למנהל הטלוויזיה ב- 12 בפברואר 1982 לתקופת ניסיון בת חצי שנה . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה שבע רצון ממנו . ב- 9 באוגוסט 1982 שלח לו מכתב חם המסמיך אותו להיות מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשלוש השנים הבאות עד 1985 כלהלן :  "טוּבְיָה יקירי , בתום תקופת הניסיון שלך אני רוצה לברך אותך על הצלחתך בתפקיד עד כה , ולהביע את תקוותי כי תמשיך באותה דרך , תוך שיתוף פעולה מבורך בינינו לטובת רשות השידור וכלל הציבור בישראל" . הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1982 הייתה מונופול שידור .

saar 15

טקסט מסמך :  15 בפברואר 1982 . מנהל מנגנון כוח אדם רשות השידור מר עמרם עמר מבשר לטוביה סער כי וועדת המכרזים בחרה בו להיות מנהל הטלוויזיה לתקופת ניסיון בת חצי שנה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

saar 16

טקסט מסמך : 9  באוגוסט 1982 . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מביע את שביעות רצונו מדרך ניהולו של טוביה סער את המוסד , ומאשר את מינויו למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית לשלוש שנים בתום תקופת הניסיון . "טוביה יקירי" , פנה יוסף "טומי" לפיד אל טוביה סער בכתב ידו המסורבל ובכך שבר את הסגנון הפורמאלי של מכתבים מהסוג הזה . אח"כ חתם את המכתב , "שלך יוסף לפיד" . מנכ"ל רשות השידור רחש אימון רב למנהל הטלוויזיה החדש שלוֹ .

saar 17

טקסט תמונה : קיץ 1982 . היוצרות התהפכו . טוביה סער היה עכשיו מנהל הטלוויזיה והבוס הישיר של חיים יבין ויאיר שטרן בעיצומם של ימי מלחמת לבנון ה- 1 ושידורי מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . (התמונה באדיבות יאיר שטרן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מר יָרוֹן לוֹנְדוֹן מוותיקי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ראה במינויו של יוסף "טומי" לפיד למנכ"ל רשות השידור והאיש שמינה את טוביה סער למנהל הטלוויזיה – סֵיאוּב . בפברואר 1982 תקף בחריפות רבה את מינויו של טוּבְיָה סַעַר למנהל הטלוויזיה מפני שזה לא הגן עליו מפני יוסף "טומי" לפיד , והגדיר את המינוי המופרך לטעמו בטקסט מכלים ומשפיל , "הנהג שקיבל את הפיקוד על הגדוד" , והוסיף , "היינו בני שלושים כשהטלוויזיה נולדה ב- 1968 . בזמן כה קצר יש כבר תהליך של סתימת עורקים בטלוויזיה , ובה מתקדם רק מי שהוא בּוּעת אוויר. רק מי שאין לו לחלוטין משקל , כשרון , עמדה , ואינטגריטי – צָף !" . הוא חיווה את דעתו הנחרצת על מנהל הטלוויזיה שלוֹ הנוכחי שלו טוּבְיָה סַעַר וכיוון את חִצָיו המושחזים גם אל מנכ"ל רשות השידור שמינה סוג כזה של אדם לתפקיד כה חשוב של ניהול ערוץ טלוויזיה ציבורי . הפוליטיקאים בניגוד ליָרוֹן לוֹנְדוֹן אצו לברך את מנהל הטלוויזיה החדש . זה נראה כמו איזה מסע הערכה מתוכנן ומאורגן לטובת המנהל החדש בו הפוליטיקאים מבקשים את קרבתו של האיש האחראי על גוף התקשורת החשוב במדינה . מצאתי צורך לתעד את התופעה הזאת .

saar 18

טקסט מסמך :  18 בפברואר 1982 . זהו מכתב הברכה ששלח ח"כ אבא אבן (לשעבר שר החוץ) לטוביה סער לרגל מינויו למנהל הטלוויזיה הישראלית . אבא אבן תוקף את רדידות ושִעמום שידורי הטלוויזיה הישראלית , "פרט ל- 'מבט' , הטלוויזיה הישראלית מייסרת את הציבור באוסף מדהים של מעמדי שעמום ורדידות . זהו שירות הטלוויזיה הגרוע ביותר בעולם – לפי מיטב התרשמותי" . (באדיבות טוביה סער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אבא אֶבֶן לא הזכיר במכתבו כי את הטלוויזיה הישראלית הרדודה והמשעממת על פי דבריו ניהלו לפני טוביה סער יצחק "צחי" שמעוני וארנון צוקרמן , ומנכ"ל רשות השידור שקדם ליוסף "טומי" לפיד היה יצחק לבני .

saar 19

טקסט מסמך : 14 בפברואר 1982 . מברק ברכה משר התקשורת מרדכי ציפורי לטוביה סער לרגל מינויו למנהל הטלוויזיה . (באדיבות טוביה סער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

saar 20

טקסט מסמך : 14 בפברואר 1982 . מברק ברכה משמעון פרס לטוביה סער לרגל מינויו למנהל הטלוויזיה.(באדיבות טוביה סער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

saar 21

טקסט מסמך : 17 בפברואר 1982. מברק ברכה מהשר יצחק מודעי לטוביה סער לרגל מינויו למנהל הטלוויזיה. (באדיבות טוביה סער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

saar 22

טקסט מסמך :  17 בפברואר 1982 . מברק הברכה של ד"ר יוסף בורג לטוביה סער לרגל מינויו למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית .(באדיבות טוביה סער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

saar 23

טקסט מסמך :  15 בפברואר 1982 . חיים "וויויאן" הרצוג , רעייתו אורה , והילדים שלחו מברק ברכה לטוביה סער לרגל מינויו למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית .(באדיבות טוביה סער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

saar 24

טקסט תמונה : טוביה סער מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית החדש מפברואר 1982 היה נאמנו של יוסף "טומי" לפיד וכנראה חביב על הפוליטיקאים . טוביה סער מונה לתפקידו במקומו של יצחק "צחי" שמעוני . צחי שמעוני לא יכול היה לסבול עוד את צורת ניהולו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד וחזר לכור מחצבתו , למה שהוא יודע לעשות הכי טוב . לחוּד חִידוֹת בתוכניות המוסיקה ו- "מקבילית המוחות" בטלוויזיה . מבחנו של טוביה סער כמנהל טלוויזיה מנקודת מבטי תהיה מידת מעורבותו , הבנתו , ותמיכתו בשלוש הפקות הבינלאומיות המורכבות והמסובכות שעמדתי בראשן , מונדיאל הכדורגל – ספרד 82' , אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983, ואולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 . אנוכי אהבתי את טוביה סער . (התמונה באדיבות טוביה סער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

saar 25

טקסט מסמך : 17 בפברואר 1982 . מכתב הברכה של שר החינוך זבולון המר (בממשלתו של מנחם בגין) לטוביה סער לרגל מינויו למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . (באדיבות טוביה סער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

saar 26

טקסט תמונה : 23 בפברואר 1982 . מכתב הברכה של סגן שר הבינוי והשיכון משה קצב לטוביה סער לרגל מינויו למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . (באדיבות טוביה סער . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

saar 27

טקסט תמונה :  יום שני בערב – 23 ביולי 1984 . משדר הבחירות לכנסת ה- 11 . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר טוביה סער (שני משמאל) מנחה ומתדרך את המגיש חיים יבין ואת הסטטיסטיקאי האחראי על מדגמי הטלוויזיה ד"ר חנוך סמית במשדר .

זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : עוזר בצוות של חנוך סמית , חיים יבין , חנוך סמית , טוביה סער , ומיכה לימור . (באדיבות טוביה סער , ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הימר מבין כל המועמדים על טוביה סער ומינה אותו לתפקיד הרם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . המועמד הבכיר ביותר שהתמודד על משרת מנהל הטלוויזיה במכרז מול טוביה סער היה סמנכ"ל הרשות שלמה עבדי ז"ל , אולם טוביה סער הביס אותו בהצבעה במכרז ההוא בפברואר 1982 ביחס של 9 ל- 1 . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית החדש טוביה סער ניצב יחדיו עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בפני שני אתגרי סיקור גדולים : מלחמת לבנון ה- 1 ומונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון (שימש דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים) ראו בטוביה סער מנהל אמין וצייתן . אין ספק כי יוסף "טומי" לפיד הרחיק לכת ומעבר להערכה המקצועית גם אהב את טוביה סער . הוא רחש לו אמון כמעט בעיניים עיוורות . היו ליוסף "טומי" לפיד אופציות נוספות ועוד מועמדים פוטנציאליים לתפקיד מנהל הטלוויזיה כמו דן שילון ומוטי קירשנבאום אולם הוא חשד בהם וקראה בהם את נאמניו של ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה אותו הדיח ב- 1 באוגוסט 1979 משלא הפקיד בידיו את ניהול הטלוויזיה לקדנציה שלישית 1982 – 1979 . (הערה שלי : קדנציה אחת של מנהל הטלוויזיה היא בת שלוש שנים . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נבחר לתפקידו גם כן לתקופה של שלוש שנים . תקופת כהונה של מנכ"ל רשות השידור נמשכת חמש שנים) . כזכור ניהל ארנון צוקרמן את הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהצלחה רבה במשך שתי קדנציות בשנים 1979 – 1973 . גם אנוכי אהבתי את טוביה סער . הוא היה איש נבון וחכם ובעל ניסיון עיתונאי ממושך . בהיות כזה חלק לא אחת על דרך הניהול של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אולם היה צייתן ונאמן . הוא לא התווכח עם הבוס הראשי שלו יותר מידי , ואם כן , עשה זאת בצורה תרבותית . הוא היה Super cool . מעולם לא ראיתי אותו צועק ומשתולל ומאבד את צלמו . ביוני – יולי 1978 בתום הפקת מונדיאל ארגנטינה 1978 טסתי מבואנוס איירס לניו יורק . שהיתי שם כ- חודש במנהאטאן כאורחו של באד גרינספאן . ניצלתי את ההזדמנות וביקרתי את דן שילון ששימש כתב הטלוויזיה והרשות בניו יורק . דן שילון אמר לי כהאי לישנא : "טוביה סער עושה עבודה יוצאת מן הכלל כדובר משלחת ישראל באו"ם" .

טוביה סער איש אמונו של מנכ"ל הרשות נשא במשך שנה אחת מפברואר 1982 עד פברואר 1983 בשתי המשרות של מנהל הטלוויזיה ומנהל חטיבת החדשות . בפברואר 1983 מונה יאיר שטרן לתפקיד מנהל חטיבת החדשות . יוסף "טומי" לפיד האמין ביאיר שטרן שימלא את חובתו המקצועית כפי שהוא כעורך ראשי של  רשות השידור רואה את התפקיד . יוסף "טומי" לפיד המשיך להיות מנכ"ל חשדן . גם בתחום הכלכלי . בעת ניהול הפקת הטלוויזיה תכנית ולוגיסטית על ידי את שידורי אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 הציע לי ה- EBU מציע מגורים במלון Holiday Inn מול הוליווד בעלות נחמדה של 90 (תשעים) דולר ללילה ב- Double room . הודעתי ליוסף "טומי" לפיד כי אנוכי מתנתק מכל מיני עסקי דיור לא בטוחים בדירות פרטיות של ישראלים יורדים ששהו בלוס אנג'לס . הנימוק היה כי ציוותי השידור שלי שאמורים לעבוד בין 12 ל- 15 שעות זקוקים לפרטיות ומנוחה מוחלטת בתנאים מקובלים ואל לה לרשות לנסות לחסוך כמה דולרים על גבם של העובדים . לא מדובר בשירות מילואים . מדובר במשימת שידור עיתונאית – אולימפית מורכבת וממושכת . יוסף "טומי" לפיד לא השתכנע . הוא ביקש מיאיר שטרן שהשתתף בוועידת מנהלי החדשות של ה- EBU ב- קורפו לקפוץ ללוס אנג'לס כדי למצוא בכל זאת סידורי לינה זולים בסיוע הקהילה היהודית – ישראלית במקום . יאיר שטרן לא הצליח והציע בדו"ח שלו לסמוך על פתרונות הדיור של ה- EBU כפי שהוצעו לי . במידה רבה הייתי בר מזל משנתתי ל- EBU תשובה עקרונית חיובית כי אומנם נגור במלון Holiday inn . אילו הייתי מתמהמה עוד קמעא כבקשתו של יוסף "טומי" לפיד המהסס וכמי ששומר על הקופה הציבורית , הייתי נדרש לשכור חדרים במלון אחר בלוס אנג'לס במחיר כפול . יוסף "טומי" לפיד היה אדיב כלי מנהל החדשות הטרי שלו ושלח לו מכתב תודה ב- 12 באוקטובר 1983 על שהואיל לסייר למענו בלוס אנג'לס כדי למצוא דיור מוזל אצל יהודי העיר עבור צוות השידור האולימפי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

lapid 6טקסט מסמך : 12 באוקטובר 1983 . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד משבח את מנהל החדשות יאיר שטרן על שהואיל לערוך בשעתו סיור לוגיסטי בלוס אנג'לס כדי למצוא דיור מוזל אצל הקהילה היהודית – ישראלית בעיר עבור צוות השידורים האולימפי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . (ארגיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

סוף הפוסט (מס' 302) רשימה מס' 9 . ראה המשך בפוסט הבא "הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. עלייתו לגדולה של העיתונאי טוביה סער והעפלתו לצמרת ניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית בחודש פברואר של שנת 1982" , רשימה מס' 10. כל הזכויות שמורות.

סוף הפוסט מס' 302. 

1. התמוטטות השידור הציבורי. את רשות השידור וערוץ 1 מנהלים שני אישים לא מוכשרים בדמותם של המנכ"ל יוני בן מנחם והיו"ר ד"ר אמיר גילת. לא רק לא מוכשרים גם לא נבונים שמסוכסכים בינם לבין עצמם ועסוקים במאבקי כוח וריבי סמכויות. 2. הסכם זכויות שידורים חדש לעונת 2014 – 2013 בין ערוץ 1 לאיגוד הכדורסל הישראלי. 3. ישראל – צפון אירלנד 1 : 1, ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 301. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי .

הערה 3 : רף הכניסות היומי לבלוג yoashtvblog.co.il נע בין 100 (מאה) ל- 300 (שלוש מאות) .

——————————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 301 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום רביעי – 16 באוקטובר 2013

——————————————————————————————————————

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

1. התמוטטות השידור הציבורי הטלוויזיוני של מדינת ישראל. מלחמת החורמה שמנהלים ביניהם מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ו- יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת, בענייני מאבקי ניהול וריבי סמכויות – מסמלים את שיא הפוליטיזציה בתוככי ערוץ 1 המט ליפול.

המאבק הפוליטי המר וריב הסמכויות בין מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ועוזרו הראשי זליג רבינוביץ' לבין יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת מקרב את קיצו של ערוץ 1 שממילא ניצב במתכונתו הנוכחית אלי פי תהום . שלושת האישים הבלתי מוכשרים הללו בעליל הם שהמשיכו לדרדר את השידור הציבורי לעברי פי פחת שמתגלגל לעבר קיצו מאז ימיו של של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל שהתמנה לתפקידו הרם בחודש יוני של שנת 2002 . יוני בן מנחם ואמיר גילת הם מינויים פוליטיים כושלים . החלטתו של מנכ"ל רשות השידור הנוכחי יוני בן מנחם לקדם את עוזרו הראשי מר זליג רבינוביץ' לתפקיד יועץ הממלכה , מישהו שמסדר את העניינים ברשות שידור כמו שר החצר פולוניוס בממלכתו של קלאודיוס , הוא מינוי כושל ורופף עד למאוד שנעשה ע"י איש שאמור להיות בר מקצוע מספר אחד . לא סתם בר מקצוע , אלא אדם שנדרש להיות משכמו ומעלה כמי שנושא בתפקיד העורך הראשי של רשות השידור . אולם מפני שהוא יוני בן מנחם בעצמו מעשה בחירה פוליטי בבחינת אֵין אוֹנִים , הוא ממנה לעוזרו הקרוב ביותר את זליג רבינוביץ' . הטריאומוויראט הרדוד והבלתי מוכשר הזה הזה המכיל בתוכו את יוני בן מנחם + זליג רבינוביץ' + אמיר גילת מצעיד את השידור הציבורי לאבדון מכל היבט . אין שום סיכוי שוועדת רם לנדס תאפשר ליצור התקשורתי המבולבל , המְמוּטָט , וחסר דרך הזה להמשיך ולהתקיים במתכונתו הנוכחית . אגב , מתי הוביל אמיר גילת שידור ציבורי לפני מינויו לתפקיד הרם ע"י ראש הממשלה בנימין נתניהו ? כאילו מִשְרָת  יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מיועדת לחובבנים בלבד ? באילו כישורים ניחן אמיר גילת כדי לפקח באופן מקצועי – מדעי – ציבורי על רשת שידור באשר היא רשת שידור ? איזה ניסיון טלוויזיוני – תקשורתי קודם צבר אמיר גילת כדי להצעיד קדימה את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 , זאת שמכונה "השידור הציבורי" ? כאילו שידור ציבורי הוא איזה שק חבטות שנידון לכישלון מראש . את אותן השאלות האלה בדיוק ניתן לשאול לגבי עברו של המנכ"ל הנוכחי הכל כך בלתי מוצלח מר יוני בן מנחם . נכון שהוא היה פעם מנהל רדיו "קול ישראל" . תואר נכבד ברזומה שלו , אך צריך לזכור שהוא היה פרי מינוי שתדלני של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון . היה זה אותו ראש הממשלה אריאל שרון שכמו שדחף את יוני בן מנחם לפסגת הניהול של הרדיו הציבורי נתן יד למינוי המופרך בקיץ 2002 של מר יוסף בר-אל לתפקיד מנכ"ל רשות השידור . אמש (יום שלישי – 15 באוקטובר 2013) שידר ערוץ 1 בשם השידור הציבורי ב- 18.55 את תוכנית הנֶפֶל של גב' מרב בטיטו "המתורבתים" שזכתה לרייטינג ממוצע של פחות מ- אחוז אחד . % 0.9 במגזר האוכלוסייה היהודית ו- % 0.77 במגזר של כל האוכלוסייה . איזה הצדקה יש לשדר תוכניות תרבות ו/או בידור עלובות מהסוג הזה בשם "השידור הציבורי" כאילו הוא השידור הציבורי משוחרר מעוֹל הרייטינג . השידור הציבורי איננו רק פועל יוצא של מה שבעלי הבית רוצים לכפות ולהראות לצופי הטלוויזיה , אלא הוא תוצאת בחירה מה גם הקליינטים רוצים לראות על המסך בסלון ביתם . בניית לוח שידורים טלוויזיוני מגוון ואטרקטיבי היא מלאכה מורכבת ומסובכת שנועדה למנהלי תוכניות ומנהלי רשתות טלוויזיה מוכשרים במיוחד . כדי לאמת ולגבות את הטקסט הרשום לעיל הדן ברייטינג הדל עד למאוד של השידור הטלוויזיוני הציבורי אנוכי מביא לידי קוראי הבלוג את עובדות נתוני המִדְרוּג האיומים מאתמול (יום שלישי – 15 באוקטובר 2013 בשני מגזרי המדידה "כלל האוכלוסייה" ו- "האוכלוסייה היהודית") של ערוץ 1 ברבעי שעות בין 16.00 ל- 20.00 מועד תחילת השידור הישיר של משחק הכדורגל בקדם גביע העולם ברזיל 2014 ישראל – צפון אירלנד 1 : 1 . הנתונים האלה חושפים סקנדל צפייה חסר תקדים ועם עובדות אי אפשר להתווכח . הציבור איננו צופה בערוץ 1 .

rating 6

טקסט מסמך (1) : יום שלישי – 15 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 16.00 ל- 18.45 בשני מגזרי מדידת הרייטינג , "כלל האוכלוסייה" + "האוכלוסייה היהודית" , חושפת את הרייטינג האפסי שצובר ערוץ 1 בשעה שהוא ממומן בכמעט 1.000000000 (מיליארד) שקל בשנה ע"י משלם האגרה . (באדיבות וועדת המדרוג) .

rating 4

טקסט מסמך : יום שלישי – 15 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 18.30 ל- 21.15 בשני מגזרי מדידת הרייטינג , "כלל האוכלוסייה" + "האוכלוסייה היהודית" . תוכנית הנֶפֶל "מתורבתים" בעריכת גב' מרב בטיטו עלתה ל- "אוויר" אתמול בערב בשעה 18.55 וצוברת רייטינג מגוחך של % 0.9 באוכלוסייה היהודית ו- % 0.77 בכלל האוכלוסייה . מדובר בטרגדיה . "מתורבתים" היא (ושכמותה) מתיימרות להיות שליחות טלוויזיוניות שמביאות את בשורת התרבות בשם השידור הציבורי , כאילו התוכניות הללו כמו גם תוכניות הנפל של גל אוחובסקי (ודומיו) משוחררות מעול הרייטינג . בטרם 20.00 מתחיל השידור הישיר של משחק הכדורגל ישראל – צפון אירלנד 1 : 1 שמציל במשהו את המצב לאורך הערב . ערוץ 1 איננו רשאי ואסור לו להפקיר את גורלו בידיהם של מרב בטיטו וגל אוחובסקי ודומיהם . ברור שאת שאלות חקירת כישלון הרייטינג הנורא יש גם להפנות אל מר יואב גינאי שמתהדר בתואר מנהל חטיבת התוכניות בערוץ 1 . במצב הנוכחי הזה מדובר בשואת רייטינג בה אין שום תקומה לערוץ 1 . (באדיבות וועדת המדרוג).

ערוץ 1 איננו כמובן ערוץ ספורט . הוא ערוץ ציבורי מגוון בעל היבטים רבים שאמור לשקף את חיי החברה והמדינה בתחומים שונים , אולם איננו אמור להתאבד בפרהסיה לעיני כל ולשדר תכנים משעממים עד מוות כמו "המתורבתים" ודומיה . ערוץ 1 התנהג אמש עד שמונה בערב כאילו הוא תחנת ניסיונות . נכון שבהיותו שידור ציבורי הוא מחויב לסקר ולשדר תכנים פוליטיים , חברתיים , וכלכליים , וגם תיאטרון , וגם אומנות , וגם מוסיקה , וגם הפקה מקורית (בתנאי שהיא מעניינת ובעלת רמה) , וגם סרטים זרים וגם סדרות זרות . אבל הוא מחויב גם לסקר בשידורים ישירים את אירועי הספורט הרלוואנטיים . קיומו של ערוץ 1 מותנה במידה רבה ביכולתו ובכישרונו הכלכלי להתחבר ולהביא למסך הציבורי באופן בלעדי ובלבדי את אותם אירועי הספורט הרלוואנטיים היקרים והיוקרתיים – מהארץ ומהעולם , שהציבור סקרן מעוניין לראות אותם ולצפות בהם . מדובר בראש וראשונה בכדורגל הישראלי ובכדורסל הישראלי לגוונים השונים שלהם במישור המקומי ובמישור הבינלאומי , כמו גם שידורים ישירים של המשחקים האולימפיים , המונדיאלים , ואליפויות אירופה בכדורגל (Euro) . הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מבקשת מאז היווסדה ב- 1968 להידמות ל- BBC הציבורי הבריטי . זהו אותו ה- BBC שמתגאה מאז 1938 (שידר ישיר לראשונה בטלוויזיה את משחק הגמר על הגביע האנגלי פרסטון נורת' אנד / Preston North End) – הדרספילד / Huddersfield בתוצאה 1 : 0) במגוון עצום של שידורי ספורט ישירים רלוואנטיים שלו . תשאלו את המנכ"ל המוכשר של ה- BBC בשנים 2004 – 2000 מר גְרֵג דָיְיק (Greg Dyke) שהקציב לחטיבת הספורט של ה- BBC (על שני ערוציו BBC 1  ו- BBC 2ׂ) מידי שנה בשנה מאגר כספי בן 350000000 (שלוש מאות וחמישים מיליון) דולר . מדובר בסכום עצום לטובת הפקות שידורי הספורט בלבד כדי לרומם את השידור הציבורי הבריטי . גרג דייק שהחליף ב- 2000 את מנכ"ל ה- BBC שקדם לו סיר ג'וֹן בִּירְט (Sir John Birt , מי שהיה מנכ"ל ה- BBC בשנים 2000 – 1992) הבין היטב לנפשו של הפרט , אותו משלם האגרה הבריטי , שיש לו קשר הדוק שלו עם תרבות הספורט האנגלית , וכמי שצמח וגדל על שידורי הספורט הרלוואנטיים הגדולים ע"י ה- BBC באנגליה ומחוצה לה במשך שנים רבות . בעצם מאז שנות ה- 30 של המאה שעברה . דווקא בעידן התחרותי בעת תקופת התחרות הקשה והמפרכת נגד ITV , כמו גם נגד Channel 4 , כמו גם נגד רשת הטלוויזיה הלוויינית הבריטית BSB של המיליארדר האוסטרלי רופרט מורדוק (Rupert Murdoch) , החליט גרג דייק לתגבר את שידורי הספורט של ה- BBC . צריך להבין שבשנת 2000 שנת המינוי של גרג דייק למנכ"ל החדש של ה- BBC , שידרה רשת הטלוויזיה הציבורית של אנגליה ב- BBC1 וב- BBC 2 כ- 1900 (אלף תשע מאות) שעות ספורט . גרג דייק איש טלוויזיה מזהיר וגם מעשי ומיומן מאין כמותו הבין היטב (כמו גם מרבית המנכ"לים שקדמו לו) כי שיבוץ שידורי הספורט הישירים הרלוואנטיים המתקיימים בבריטניה ובעולם בלוח השידורים הציבורי של ה- BBC , הם קניין צפייה רב עוצמה של כל בריטי באשר הוא בריטי , ומהווים תעודת ביטוח להתקיימותו של השידור הציבורי באנגליה .

ביקורות הטלוויזיה של גב' אריאנה מלמד ב- Ynet ושל גב' עינב שיף ב- "ידיעות אחרונות" המלגלגות ומגנות את ערוץ 1 על הזזת משדר תיעודי בערוץ 1 ב- 6 באוקטובר 2013 שעסק ב- "מלחמת יום הכיפורים – אוקטובר 1973" לשעה מאוחרת של 23.00 , כדי להקדים לפניו את השידור הישיר ב- 21.00 העוסק במשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל מכבי חיפה נגד הפועל באר שבע – מגוחכות . הביקורת הזאת של שתיהן איננה חשובה מפני שהיא נקודתית . מדובר ב- ביקורת טקטית של רגע ולא בביקורת ותכנון אסטרטגית . שתיהן אינן מבינות דבר ב- בניין לוח שידורים וניהול רשת טלוויזיה וגם לא בקיום הסכמים . ערוץ 1 חתם באביב 2013 על הסכם בלעדי כספי יקר עם התאחדות הכדורגל הישראלית לשלוש עונות 2016 – 2013 תמורת 45.000000 (ארבעים וחמישה מיליון) שֶקֶל ' המאפשר לו לשדר מידי שבוע בתחילת כל שבוע את המשחק המרכזי ב- 21.00 . מועד חשיפת התחרות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הוא קרדינאלי וחיוני לשני הצדדים . אין ערוץ 1 רשאי לסטות מההסכם עם ההתאחדות (מועדי התשלום ושעת השידור) על דעת עצמו מבלי הסכמת הצד השני , גם אם מדובר ברצון לשדר סדרה תיעודית יוקרתית כמו "לא תשקוט הארץ" ב- Prime time . זה לא עובד ככה .

בחג פורים ביום שישי – 25 בפברואר 1994 ביצע רוצח יהודי בשם ברוך גולדשטיין מעשה טבח נורא במערת המכפלה וטבח למוות 30 ערבים ופצע 100 . למחרת בשבת – 26 בפברואר 1994 עמדתי לשדר ישיר את במסגרת המחזור ה- 25 של הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העל היום) את משחק העונה , מכבי חיפה נגד מכבי ת"א . למרות חומרת המצב ומסובכות היחסים בעקבות הרצח השפל עם הרשות הפלסטינית בראשה היו"ר ה- ארכי טרוריסט יאסר עראפאת , לא פגע ולא ביטל מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום לבקשתי את השידור הישיר של משחק הכדורגל המתוכנן . "ה- הסכם עם התאחדות הכדורגל הישראלית הוא הסכם לכל דבר , גם אם מדובר בשיקול עריכה של סיקור אירוע פוליטי חשוב ומתועב הנוגע למהות יחסי מדינת ישראל עם הרשות הפלסטינית , מול תחרות כדורגל שהיא בסך הכל אירוע ספורט" , אמר . השדר מאיר איינשטיין והפרשן אבי רצון שידרו ישיר את משחק הכדורגל ההוא ב- 26 בפברואר 1994 שנערך האצטדיון קריית אליעזר בחיפה.

התנהלות רשות השידור בתחומי ההפקה והארגון בשנים האחרונות היא מעשה עצלנות וגרירת רגליים . רשות השידור חייבת להפוך את ערוץ 33 לערוץ שידורים ראשי שלה לבעל מוניטין ויוקרה ו- שווה ערך מבחינת התוכן לערוץ 1 , בדיוק כפי שרשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC מפעילה מימים ימימה את BBC 1 ובמקביל את BBC 2 . בכך תימנע רשות השידור הישראלית מכל מיני מצוקות שידור שנופלות עליה חדשים לבקרים .

ברור שערוץ 1 מחויב לשדר סדרת טלוויזיה כה עוצמתית , מטלטלת , מדהימה ומצמררת כמו "לא תשקוט הארץ" , זהו חלק מתפקידו כערוץ טלוויזיה שאמור להיות רציני איכותי ואין זה חשוב אם מדובר בערוץ ציבורי ו/או מסחרי , אולם ברור שהוא מחויב באותה מידה להטיל "עוגנים ספורטיביים" חזקים ויציבים במימי האוקיינוסים הטלוויזיוניים . ערוץ 1 חייב לשלב בלוח סרטי תעודה כמו "לא תשקוט הארץ" – מחד וגם שידורי ספורט רלוואנטיים - מאידך , כאלה שציבור הצופים שלו במדינת ישראל קשור אליהם משחר נעוריו . שידורי הספורט הרלוואנטיים הטלוויזיוניים מהווים נדבך חשוב ביותר בלוח השידורים הציבורי . הם גם משמשים במידה רבה פלטפורמה רייטינג לתוכניות העוקבות ובאות אחריהם . הפרק הראשון של "לא תשקוט הארץ" ששודר בערוץ 1 ביום ראשון – 13 באוקטובר ב- 23.00 סבל מבצורת רייטינג לא רק בשל השעה המאוחרת אלא בגלל שיווק מבולגן ומפאת ברדק פרסומי של רשות השידור שהדעת לא סובלת . ביום שני – 14 באוקטובר 2013 הייתה תמונה שונה . הפרק השני של "לא תשקוט הארץ" שודר ב- 21.25 בעקבות השידור הישיר המשגשג של משחק הכדורסל המרכזי הפועל חולון – מכבי ת"א (83 : 73) החל מ- 19.00 . הרייטינג של הפרק השני "לא תשקוט הארץ" הכפיל ושילש את עצמו בבת אחת למרות ש- שוב היו שיבושים בשיווק ופרסום לוח השידורים של ערוץ 1 בעיתונות הארצית . הנה עמודות המדרוג של יום שני – 14 באוקטובר 2013 ועם עובדות אי אפשר להתווכח .

rating 1 14 10 2013

טקסט מסמך (3) : יום שני – 14 באוקטובר 2013 . עמודות המדרוג ברבעי שעות בין 18.00 ל- 20.44 של שני מגזרי המדידה "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . ערוץ 1 מתחיל לנשום ולהעפיל במעלה הרייטינג בשעה 19.45 בעיצומו של השידור הישיר של משחק הכדורסל בו חוללה הפועל חולון הפתעה גדולה כשמוטטה את מכבי ת"א וגברה עליה בתוצאה  83 : 73 . (באדיבות וועדת המדרוג) .

rating 2 14 10 2013

טקסט מסמך (4) : יום שני – 14 באוקטובר 2013 . עמודות המדרוג ברבעי שעות בין 20.30 של שני מגזרי המדידה "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . הפרק השני של הסדרה התיעודית "לא תשקוט הארץ" שמשודר בין 21.25 ל- 22.30 בערוץ 1 בעקבות השידור הישיר של משחק הכדורסל בו חוללה הפועל חולון הפתעה גדולה כשמוטטה את מכבי ת"א וגברה עליה בתוצאה  83 : 73 – מכפיל ומשלש את הרייטינג שלו בהשוואה לפרק הראשון מיום ראשון – 13 באוקטובר 2013 . (באדיבות וועדת המדרוג) .

המחלוקת וריב הסמכויות הנוכחי בין מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ועוזרו המגוחך זליג רבינוביץ' לבין יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת מסבים נזק עצום לשידור הציבורי שממילא קורס לחלוטין . מדובר בכיאוס ניהולי חסר תקדים בתולדות רשות השידור . אִילוּ שני האישים הלא מוכשרים האלה , מנהיגי שידור מפוקפקים שניצבים כיום בפסגת השידור הציבורי , היו לפחות מסוגלים להשלים ביניהם ולצעוד באותו משעול – ניחא . הם לא רק לא מוכשרים בתחום הקונקרטי הזה של ניהול רשת תקשורת אלקטרונית נרחבת למדי (ערוץ 1 , ערוץ 33 , ו- רדיו "קול ישראל" בעִברית ובעַרבית) , הם גם לא נבונים . מפליא כיצד עובדי ערוץ 1 ניצבים כנועים ונבוכים מנגד וממתינים ללא מעש לרגבי האדמה שמכסים את ערוגות הקבר . קומו התעוררו אחים והניפו את נֵס המרד . לכו אל הציבור וספרו לו את דבר התועבה שמתחוללת בין כתלי רשות השידור וערוץ 1 כפי שהגדיר זאת מקורב לוועדת רם לנדס , "התמונה המתגלה ברשות השידור מעוררת חלחלה" . ראה כתבתו של מר נתי טוקר במוסף הכלכלי "TheMarker" של עיתון "הארץ" מיום שלישי – 15 באוקטובר 2013. אנשים רבים שואלים בדם לבם מדוע השידור הציבורי מתמוטט ? כיצד זה הוצבו בראשו מנהיגי שידור כל כך לא מוצלחים וכל כך לא מוכשרים ? ואיך קרה שאיש טלוויזיה כה אפרורי כמו מר זליג רבינוביץ' הפך להיות יועצו ואיש סודו הקרוב ביותר של מנכ"ל רשות השידור ?

ראה "דהמארקר" מ- יום שלישי – 15 באוקטובר 2013 . TheMarker / "הארץ" . דיווחו של מר נתי טוקר "התמונה המתגלה ברשות השידור מעוררת חלחלה" אודות התנהלות וועדת רם לנדס ואודות היחסים העכורים בין מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו"ר הוועדה מנהל שלרשות השידור ד"ר אמיר גילת . מפליא שעובדי ערוץ 1 ומדובר במוכשרים ובנבונים שבהם , עומדים פאסיביים וממתינים למר גורלם במקום ליטול אותו לידיהם . 

ההיסטוריה של רשות השידור רצופה מאבקי כוחות בין המנכ"ל והיו"ר מאז אוחדו רדיו "קול ישראל" והוותיק ו- "הטלוויזיה הכללית" הצעירה ב- 1969 תחת קורת ניהול משותפת , אולם לא כזאת המתאפיינת כעת בכל כיעורה בין יוני בן מנחם לאמיר גילת . ב- 31 במארס 1969 הציבה ממשלת ישראל בראשות גב' גולדה מאיר ועל פי המלצת השר הממונה על רשות השידור ישראל גלילי את שמואל אלמוג בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל . שמואל אלמוג היה המנכ"ל הראשון של רשות השידור . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור דאז ד"ר וולטר איתן טען ששמואל אלמוג עוקף אותו ולא משתף אותו די בבניית לוח השידורים של הטלוויזיה . לעומת זאת יחסי העבודה בין המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד לבין היו"ר פרופסור ראובן ירון בשנים 1984 – 1979 היו שיתופיים והרמוניים . גם יחסי העבודה בין המנכ"ל מוטי קירשנבאום לבין היו"ר מיכה ינון בשנים 1995 – 1993 היו מלוכדים , פוריים , ובעלי הסכמה הדדית . משתמה תקופת כהונתו של מיכה ינון כיו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ב- 1995 ובמקומו מונתה לתפקיד הרם פרופסור רינה שפירא , פרצו מחלוקות בין המנכ"ל הוותיק ליו"רית החדשה . הוועד המנהל של רשות השידור בראשות דוד אדמון ז"ל בשנים 1989 – 1984 עשה חיים קשים למנכ"ל רשות השידור באותן השנים ההן אורי פורת . המנכ"ל אורי פורת סבל גם בקדנציית הניהול השנייה שלו בשנים 2001 – 1998 ממעלליהם של שני היו"רים בתקופה ההיא גיל סמסונוב ונחמן שי .

2. הסכם שידורים חדש ומבורך בין ערוץ 1 ואיגוד הכדורסל הישראלי בעונת 2014 – 2013 . 

ערוץ 1 מתנהל מכוח האנרציה . אין לו כלל מנהל . אולם מכיוון שיש שם עדיין כמה אנשים הגונים ובעלי ניסיון שאכפת להם , ואף על פי שערוץ 1 הציבורי אותו הם מפעילים בשעה זאת מהווה חידלון טלוויזיוני ונדחף לשולים שבשוליים , הם מצליחים לנווט איך שהוא את השידורים . לאחרונה חתם ערוץ 1 על חוזה שידורים חדש עם איגוד הכדורסל הישראלי לעונת 2014 – 2013 תמורת כ- 6.000000 (שישה מיליון) שקל . מדובר בכ- 40 (ארבעים) שידורים ישירים של המשחקים המרכזיים בליגת העל בכדורסל בימי שני בשבוע ב- 19.00 . 150000 (מאה וחמישים אלף) שקל זכויות שידורים לכל שידור ישיר של כל משחק כדורסלן מרכזי . צריך להוסיף לכך שערוץ 1 משלם גם 45.000000 (ארבעים וחמישה מיליון) שקל להתאחדות הכדורגל הישראלית לשלוש העונות של 2016 – 2013 (כ- 15מיליון שקל בכל עונה) . ערוץ 1 מתכנן לשדר ישיר מידי יום שני בשבוע ב- 19.00 את המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל (שדר עמית הורסקי ופרשן גור שלף) וב- 21.00 הוא מבקש לשדר ישיר את המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל (שדר יורם ארבל ופרשן דני נוימן) . מהדורה מקוצרת של "מבט" בימי שני בשבוע תשודר בהפסקה בין שתי המחציות של משחק הכדורסל, הפסקה שתתארך ל- 20 (עשרים) דקות. מדובר במדיניות התחברות אגרסיבית של ערוץ 1 לציבור משלם האגרה ותגבור הרייטינג באמצעות שני שידוריי ספורט רלוואנטיים . מפעל ההתחברות המחודש של ערוץ 1 לקהל הצופים שלו בישראל באמצעות שני שידורי הספורט של כדורגל וכדורסל בימי שני בשבוע דומה במשהו למפעל ההתחברות לצופה הטלוויזיה האמריקני שיזם נשיא חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC רון ארלדג' (Roone Arledge) , בשעה שמיסד את תוכנית הספורט שלו "Monday Night Football" ששודרה בימי שני בשבוע בערב . תוכנית הספורט ההיא "כדורגל ביום שני" של ABC מול תוכניות למשפחה סטנדרטיות ששידרו שתי מתחרות מולו NBC ו- CBS . רון ארלדג' ניצח אותם . ערוץ 1 מציב אתגר מעניין מול תוכניות השידורים הרגילות והמקובלות של ערוץ 2 וערוץ 10 המוכרות לנו בין 19.00 ל- 23.00 . ברור שמשדרים עוטפים ה- Pre game Show וה- Post Game Show המאפיינים שידורי ספורט ישירים , יצטרכו להתקצר עד למאוד . קיים כאן גם קושי ארגוני נוסף שקשור לאורכו המשתנה של משחק הכדורסל , וודאי כשהוא כפוף לפוטנציאל של תוצאת תיקו בסיומו דבר הדורש קיום הארכה ולפעמים שתי הארכות .

3. השידור הישיר אמש (יום שלישי – 15 באוקטובר 2013) של ערוץ 1 מאצטדיון ר"ג של משחק הכדורגל האחרון בקדם מונדיאל ברזיל 2014, ישראל – צפון אירלנד 1 : 1.

א. משחק ירוד ומשעמם וחסר כל עניין שגרר את השדר יורם ארבל והפרשן שלו דני נוימן לשינה עמוק בציבור ופיהוק עמוק וממושך .

ב. הפאנל המשמים שכלל את עיתונאי "מעריב" אביעד פוהורילס וסוכן השחקנים אבי נמני אותו הובילה גב' שרון פרי תרם אפס מידע . הפאנל המלאכותי והבלתי נחוץ נכח על המסך כדקה בפתיחת הידור הישיר , נעלם במחצית בשל שידור מהדורת "מבט" , והופיע בסיום המשחק כ- 13 דקות . הפאנל המגוחך ממשיך גם להצטלם כשברקע שלו מופיעים שלטי פרסומת מסחריים האסורים על פי החוק להקרנה בשידור הציבורי . הפרסומת המסחרית "HERTZ" הממוקמת ברום היציע המזרחי של אצטדיון ר"ג ממשיכה לחגוג אמש שוב ושוב באין מפריע בערוץ 1 .

ג. הסידור הזה של שידור מהדורת "מבט" מקוצרת בהפסקת המשחק בין שתי המחציות – הגיוני ונכון . ממילא חוטפת "מבט" סנוקרות הגונות משני האגפים ע"י ערוץ 2 וערוץ 10 .

ד. ערוץ 1 קיזז אמש מקופתו בעת השידור הישיר של משחק הכדורגל הירוד עוד כחצי מיליון שקל .

ה. למרות כל החסרונות – הרייטינג נחמד .

rating 4

טקסט מסמך : יום שלישי – 15 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 18.30 ל- 21.15 . ב- 20.00 החל השידור הישיר של ערוץ 1 מאצטדיון ר"ג  של משחק הכדורגל ישראל – צפון אירלנד 1 : 1. הרייטינג של ערוץ 1 מתחיל לטפס מעלה . בשעה 21.00 מביס ערוץ 1 את ערוץ 10 . (באדיבות וועדת המדרוג) . 

rating 5טקסט מסמך : יום שלישי – 15 באוקטובר 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 21.00 ל- 23.45 . ב- 20.00 החל כאמור השידור הישיר של ערוץ 1 מאצטדיון ר"ג  של משחק הכדורגל ישראל – צפון אירלנד שהסתיים בתיקו 1 : 1. הרייטינג של ערוץ 1 מביס בין 21.00 ל- 22.00 את הרייטינג של ערוץ 10 . (באדיבות וועדת המדרוג) . 

המצב הנוכחי הבלתי נסבל והמעורר דאגה עד למאוד בערוץ 1 ב- 2013 תחת שלטונם של יוני בן מנחם ואמיר גילת מעורר געגועים וכיסופים עזים למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון בשנים 1984 – 1979 . ועוד דבר : היועץ והעוזר הקרוב של מנכ"ל רשות השידור בשנים ההן היה נקדימון "נקדי" רוגל . היועץ והעוזר הקרוב של יוני בן מנחם הוא זליג רבינוביץ' .

סוף הפוסט (מס' 301) . הפוסט הבא ידון שוב בהפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 , ועלייתו לגדולה של העיתונאי טוביה סער והעפלתו לצמרת ניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית בפברואר 1982 . זו תהיה רשימה מס' 9 בסדרה . כל הזכויות שמורות. 

סוף הפוסט מס' 301.

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל ספרד 1982. (רשימה מס' 8). פוסט מס' 300. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי .

הערה : במידה ונפלה שגיאה ו/או טעות במתן קרדיט לצלמי התמונות אנוכי מבקש להעיר את תשומת לבי כדי שאתקן את הדרוש תיקון .

——————————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 300 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ המוקדמות של יום שני – 14 באוקטובר 2013

——————————————————————————————————————

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 8). פוסט מס' 300. כל הזכויות שמורות.  

טקסט תמונה :  2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : ערוץ 1 הציבורי שרוי בצרה טלוויזיונית מתמשכת . הוא סובל מרייטינג ירוד . קטסטרופה של ממש . זוהי מועקה שמעידה במידה רבה אודות איכות צופי הטלוויזיה של עַם הַסֶפֶר היושב בציון הלא היא מדינת ישראל והמְכוּנֶה "עַם סְגוּלָה" ו- "עַם הבְּחִירָה" . איזה עם הספר ואיזה עם סגולה ואיזה נעליים כפי שיתברר כלהלן . מחלקת התעודה של ערוץ 1 בראשותו של מר איתי לנדסברג אחד המנהלים המוכשרים והטובים המכהן כיום בשידור הציבורי , הקרינה אֶמֶש (ליל ראשון – 13 באוקטובר 2013) בין 21.00 ל- 22.00 את הפרק הראשון בן שעה (מתוך ארבעה) של הסדרה הדוקומנטרית הדרמטית והחשובה "לא תִּשְקוֹט הָאָרֶץ" שעוסקת בדמי חייה של מדינת ישראל . הסדרה ההיסטורית המושקעת היטב בתחקיר פרודוקטיבי רחב היקף ומדויק – דנה במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 . הפרק הראשון צבר אתמול בערב רייטינג ממוצע מגוחך במגזר של האוכלוסייה היהודית של % 2.025 בלבד, ובמגזר כלל האוכלוסייה אפילו פחות מכך, רק % 1.775. "עַם הַסֶפֶר" כינוי שאבד עליו הכלח מתעניין בתכנים אחרים לחלוטין . תוכנית הבידור של ערוץ 2 "הכוכב הבא" ששודרה בין 21.00 ל- 22.45 באוכלוסייה היהודית , צברה כמות רייטינג ממוצעת פנטסטית שנעה סביב % 37.4 . "עם הספר" איננו מתעניין עוד ביצירות תיעוד טלוויזיוניות מופתיות ,בדרמות דוקומנטריות שעיצבו את חייו בדם ואש ותימרות עשן בארץ ישראל . תוכניתו המעניינת של אמנון לוי "הפנים האמיתיות" ששודרה אמש בערוץ 10 בין 21.00 ל- 22.00 ועסקה במשפחות סוכני המוסד החיות את חייהן בצֵל מאחורי הקלעים , צברה רייטינג ממוצע של % 11.1.

rating 3טקסט מסמך : יום ראשון – 13 באוקטובר 2013 . זוהי מפת המדרוג ברבעי שעות בין 19.45 לבין 22.30 . ערוץ 1 שקוע בצרות צרורות . הפרק הראשון של הסדרה התיעודית ההיסטורית החשובה והמושקעת , "לא תשקוט הארץ" ניגף והולך לאיבוד בין משדרי ערוץ 2 וערוץ 10. (באדיבות וועדת המדרוג).

הערה 4 : גב' נועה אסטרייכר , אל תכללי אותי בין קוראי "הארץ" שעל פי קביעתך מכירים את גדעון לוי כעיתונאי אמין , חרוץ , ובעל מוסר גבוה" . לחלוטין אינני מסכים עם הרכב המילים הללו . אנוכי חושב שהוא עיתונאי לא אמין ואיננו בעל מוסר גבוה , למרות שאנוכי נמנה על קוראי עיתון "הארץ" מזה שנים רבות .

הערה 5 : קראתי כל מילה בכתבתו המעניינת של מר אריה לבנת בעיתון "הארץ" "בואו נחזור ל- 1953" אודות שחקן הכדורסל המצוין ומאמן הכדורסל המצוין בעבר שמעון "צ'ינגה" שלח . שמעון שלח היה מאמן כדורסל שלי לפרק זמן קצר כששיחקתי בקבוצת הפועל אשדות יעקב בליגה הלאומית בכדורסל לצדו של יגאל וולודרסקי (דר) ב- 1959 ו- 1960 . הוא היה מאמן מוערך על ידי וחשתי כלפיו יראת כבוד כמו רבים אחרים .

yoash 3

טקסט תמונה : 1960 – 1959 . קבוצת הכדורסל של הפועל אשדות יעקב ששיחקה בשנים ההן בליגה הלאומית בכדורסל : זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : אמיר ראובני , יגאל וולודרסקי – דר ז"ל , אנוכי יואש אלרואי – בלינדמן (הגובה שלי 1.90 מ' . יכולתי לגעת בטבעת הסל במרפק שלי) , אבנר וורד . זיהוי הכורעים מימין לשמאל : מאיר ברזילי ז"ל , יוסף קנטרוביץ'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 8). פוסט מס' 300. כל הזכויות שמורות. 

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מחמיץ את ההפקה הטלוויזיונית של אולימפיאדת מוסקבה 1980. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 היה ניסיונו הבינלאומי הראשון .

moscow 1

טקסט תמונה : לוגו אולימפיאדת מוסקבה 1980. (באדיבות IOC) .

מוזר ותמוה אולם הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 הייתה הניסיון הטלוויזיוני הבינלאומי הראשון של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . יוסף "טומי" לפיד משל כבר אומנם שלוש שנים על השידור הציבורי אולם ביטל בדרך את המבצע העתידי של הפקת שידורי תחרות השירים האירופית "אֶרוֹ – וִויזְיוֹן" (Eurovision Song Contest) ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית שנועדה להיערך באפריל 1980 בירושלים (מנימוקים כספיים) . תחרות הזמר האירופית ה- "אֶרוֹ – וִויזְיוֹן" הייתה אמורה להיערך שוב ב- 1980 בארץ בגלל זכייתה של הזמרת גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" עם השיר "הללויה" במקום הראשון בתחרות האֶרוֹ – וִויזְיוֹן שנערכה ב- 31 במארס 1979 בנייני האומה בירושלים .

יוסף "טומי" לפיד גם החמיץ את סיקור משחקי אולימפיאדת מוסקבה 1980 (מהשטח) מפני שראש הממשלה מר מנחם בגין הצטרף לחֶרֶם האמריקני של נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר בשל פלישת צבא ברה"מ לאפגניסטן . הוועד האולימפי הישראלי הצביע ב- 22 במאי 1980 וקיבל ברוב של 17 נגד 8 מתנגדים את החלטת החֶרֶם של ראש הממשלה מנחם בגין ולא שלח את ספורטאיו למוסקבה . יוסף "טומי" לפיד היה נאמן למִמְסַד הפוליטי שאִימֵץ אותו שנה אחת קודם לכן ואשר הציב אותו כמנכ"ל רשות השידור . אולי מפני שסבר שאין לו ברירה אחרת ואין הוא יכול לצאת נגד הממשלה שמינתה אותו . יוסף "טומי" לפיד תמך בהחלטת החֶרֶם של ממשלת ישראל ובחר שלא להטיס את נבחרת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורדיו "קול ישראל" למוסקבה. "עשה זאת מירושלים לפחות נחסוך כסף בלית ברירה" , ציווה על מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי המאוכזב . יוסף "טומי" לפיד אומנם חסך כֶּסֶף לקופה הציבורית הענייה של רשות השידור משלא שלח את נבחרת השידור שלוֹ למוסקבה , אך מדובר בדולרים ספורים . צריך להדגיש לזכותו הגדולה שעשה זאת לא מטעמי מָמוֹן אלא בגלל העיקרון . החלטתו של מנכ"ל רשות השידור נועדה להזדהות עם מעשה החֶרֶם של ממשלת ישראל , שהזדהתה וקיבלה על עצמה בלֵב שלם את יוזמת החֶרֶם המקורי שהגה נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר . "לא יכול להיות שראש ממשלת ישראל והוועד האולימפי הישראלי מחרימים את המשחקים האולימפיים של מוסקבה 80 , ומנכ"ל רשות השידור הממלכתית מאידך , מטיס משלחת שידור לאולימפיאדה שספורטאים ישראליים אינם משתתפים בה" , קבע המנכ"ל בטיעונו ההגיוני . להחלטה הזאת היה מחיר עיתונאי כבד . יוסף "טומי" לפיד מנע מעצמו ומאנשי מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית את חוויית המקצוע של השידור העיתונאי מהשטח , ועוד במוסקבה 80' . הוא כפה עלינו לשדר את כל התחרויות של המשחקים האולימפיים ההם מהמוניטור בירושלים . משחקי מוסקבה 1980 שודרו באמת על ידינו Off Tube מהאולפן בירושלים . קללה ומאירה טלוויזיונית אבל זה היה צו של המפקד העליון של צבאות רשות השידור המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד בכורח הנסיבות . צריך להזכיר כאן שהדבר הזה של שידור Off tube לא שָנַה ולא חזר על עצמו יותר במסגרות שידורי הספורט בשידור הטלוויזיוני הציבורי . ההחלטה הדרמטית ההיא של יוסף "טומי" לפיד בחודש מאי של שנת 1980 לשדר Off tube מהמוניטורים בירושלים את המשחקים האולימפיים של מוסקבה 80' נבעה אומנם מנימוקים פוליטיים אך הסבה מפח נפש מאין כמותו לכל מפיק , שדר , ועורך , ובעצם לכל איש בטלוויזיה באשר הוא שנשא בעול בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית .

מן הראוי להזכיר כאן שההחלטה השלילית ההיא שלו לא היוותה משנה סדורה . יוסף "טומי" לפיד היה בעצמו עיתונאי והבין כי על העיתונאות הטלוויזיונית להתייצב במוקד ההתרחשות ולדווח מהשטח . שידור ה- Off tube של אולימפיאדת מוסקבה 1980 היה מעשה חריג ביותר . ב- 19 ביוני 1980 של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד למנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי את (באמצעות שני הבוסים שלו מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל החדשות חיים יבין) אחד המסמכים החשובים ביותר בתולדות השידור הציבורי שנכתב ע"י מנכ"ל רשות שידור כלשהו, הנוגע לשידורי ה- Off tube של המשחקים האולימפיים של מוסקבה 1980 שהיו בבחינת כורח : "אלכס גלעדי , אני מעריך מאוד את המאמץ שאתם משקיעים בהכנת שידורי האולימפיאדה בתנאים שנוצרו בעל כורחנו . כדי למנוע אי הבנות, אני רוצה להדגיש כי היעדרם של כתבינו מאולימפיאדת מוסקבה 1980 נובע אך ורק מהחרמת האולימפיאדה על ידי ישראל, ואיננו משמש תקדים לעתיד" . המסמך המקורי החשוב chu,r הזה נשמר והוא מובא לידיעת קוראי הבלוג yoashtvblog.co.il . יוסף "טומי" לפיד הבין ששידור Off tube מהמוניטור הוא דבר מסריח . בהיותו ראשית דבר עיתונאי היה מודע היטב לצורך החיוני וההכרחי של התייצבות המפיקים , העיתונאים , והשדרנים של הטלוויזיה במוקד ההתרחשות על מנת לדווח לציבור מהשטח .

lapid 5

טקסט מסמך : 19 ביוני 1980 . חודש ימים בדיוק לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת מוסקבה 1980. אולימפיאדת מוסקבה נפתחה ב- 19 ביולי 1980). מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד משגר מכתב למנהל הספורט אלכס גלעדי בו הוא מפרסם ומבהיר את התזה העיתונאית – טלוויזיונית שלו העוסקת בחשיבות השידור מהשטח . זהו אחד המסמכים החשובים ביותר בהיסטוריה של השידור הציבורי מאז היווסדו . "כדי למנוע אי הבנות, אני רוצה להדגיש כי היעדרם של כתבינו מאולימפיאדת מוסקבה 1980 נובע אך ורק מהחרמת האולימפיאדה על ידי ישראל, ואיננו משמש תקדים לעתיד" , כתבההתכתבות החשובה הזאת עם אלכס גלעדי ב- 19 ביוני 1980 נעשתה באמצעות ההיררכיה המקובלת ברשות השידור ובטלוויזיה , כלומר דרך שני הבוסים הישירים מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל החדשות חיים יבין . אפשר לראות כי יצחק "צחי" שמעוני חתם את חתימתו בעת העברת המסמך החשוב לידי אלכס גלעדי בעוד חיים יבין התעלם . שני מנהליו העליונים של אלכס גלעדי נמנעו מלחוות את דעתם אודות תוכן המסמך הערכי , הבסיסי , והקרדינלי . זאת הייתה אחת הסיבות שיוסף "טומי" לפיד למרות חסרונותיו הטלוויזיוניים היה בעבורי אישיות בלתי נשכחת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מן הראוי להזכיר כאן שהנהלת רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC שרכשה בשעתו את זכויות השידורים הבלעדיות של אולימפיאדת מוסקבה 1980 תמורת סכום של 85.000000 (שמונים וחמישה מיליון) דולר , נהגה כמו יוסף "טומי" לפיד , וצעדה בעקבות נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר והוועד האולימפי האמריקני שהטילו חֶרֶם על המשחקים . בהיעדר ספורטאים אמריקניים במוסקבה 80' ביטלה NBC את מבצע הכיסוי הענק UVHER שתכננה . ביטול השידורים האולימפיים גרם ל- NBC הפסד כספי ענק . הרשת קיבלה החזר כספי רק של 35.000000 (שלושים וחמישה מיליון) דולר מחברות הביטוח . בניגוד לטלוויזיה הישראלית הציבורית הרי ש- NBC התעלמה לחלוטין מאולימפיאדת מוסקבה 1980 למעט דיווחים חדשותיים .

צריך להוסיף ולומר במסגרת הפוסט הזה כי הוועד האולימפי האנגלי ועִמו רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC (זאת המשמשת מופת ומודל חיקוי לרשות השידור הישראלית הציבורית מזה שנים רבות) , החליטו שלא להצטרף לחֶרֶם של ראש ממשלת אנגליה גב' מרגרט תאצ'ר על המשחקים האולימפיים של מוסקבה 80' . הוועד האולימפי האנגלי שלח את ספורטאיו לאולימפיאדת מוסקבה 1980 ו- BBC הטיס לשָם בעקבותיו את נבחרת השידור שלו .

alex 2

טקסט תמונה : ינואר 1980 . מוסקבה בירת ברה"מ . זהו אלכס גלעדי בפגישת ההיערכות והדיונים של איגוד השידור האירופי ה- EBU  (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) שנערכה בבירת ברה"מ לקראת מבצע השידורים של אולימפיאדת מוסקבה 1980 . החלטתו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לא לשלוח צוות סיקור של חטיבת הספורט למוסקבה ציערה אותו מאוד . אלכס גלעדי היה איש טלוויזיה מוכשר אך יוסף "טומי" לפיד סירב להכיר בכישרונו זה . (התמונה באדיבות ה- EBU . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

moscow 2

טקסט תמונה : חורף 1980 . "יואשיש , אתה הרי אומן ואימא שלך ציירת ופסלת , תראה איך הרוסים הושפעו מהגרפיקה הגרמנית של אולימפיאדת מינכן 1972 " , אמר לי אלכס גלעדי עם שובו מפגישת ה- EBU במוסקבה. הוא נתן לי למַשֵש אות . שנינו לא תיארנו לעצמנו כי לא נהיה שם. (ארכיון יואש אלרוא . כל הזכויות שמורות) .

החֶרֶם על המשחקים האולימפיים מנע מיוסף "טומי" לפיד לא רק סיקור טלוויזיוני – ספורטיבי ברמה גבוהה מהשטח , אלא בלם הזדמנות עיתונאית בלתי חוזרת לחדור דרך מסך הברזל למוסקבה כדי ליצור קֶשֶר עם הציבור היהודי במוסקבה . האולימפיאדה הייתה אמורה לשמש מקפצת סיקור שמטרתה להביא את סיפורה הטרגי והקשה של הקהילה היהודית הענקית בת מיליוני הנפשות החיה ומתקיימת בפחד ממושך ונורא מפני השלטון המרכזי בברה"מ הקומוניסטית , גם אז בימים ההם של אולימפיאדת מוסקבה ב- 1980 בתקופת נשיאותו של ליאוניד ברז'נייב , ומסתגרת בד' אמותיה מאֵימַת עריצות המשטר .

בשנות ה- 70 עלוּ לישראל כבר יותר מ- 100000 (מאה אלף) יהודי ברה"מ . הגיעו משם הרבה סיפורים קשים וידיעות מצמררות על מסורבי עלייה יהודים  הגיבורים ובראשם אנטולי (נתן) שצ'רנסקי , אדוארד קוזנייצוב , ואִידָה נודל המנהלים בכוחותיהם הדלים מאבק עיקש והרואי על שאיפתם לעלות לישראל נגד המדינה הטוטליטרית שמונעת זאת מהם , והמסתתרת עדיין ומאגפת את עצמה במסכי ברזל . השלטונות הסובייטים גזרו על מסורבי העלייה מאסרים ממושכים בתנאים קשים ומחפירים . עונשם היה לחיות בצינוק . חלקם הוגלה למחנות עבודה בסיביר הקפואה . זה היה סיפור עיתונאי גדול וחשוב שניתן היה לכסותו במצלמות טלוויזיה רק לאחר כניסה לברה"מ . בשום אופן לא בשלט רחוק . החֶרֶם הפך את רעיון חשיפת מצבם של יהדות ברה"מ בטלוויזיה הישראלית ב- 1980 לחלומות באספמיה . אינני יודע בכלל אם יוסף "טומי" לפיד היה מאפשר לאלכס גלעדי לתמרן את צוותי הטלוויזיה שלוֹ לבצע תחקירים עיתונאיים , לבדוק , ולחקור את חיי היהודים בברה"מ אילו הגענו בכלל לאולימפיאדת מוסקבה 1980 . אינני יודע אם השלטונות הסובייטים היו מרשים לאנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית לטייל ברחובות מוסקבה כאילו היו אלה רחובות תל אביב . דבר אחד היה ברור מעל כל ספק . יוסף "טומי" לפיד היה מנכ"ל רשות שידור ממלכתית זהיר ושמרן . הוא לא נָטָה להסתבך בהפקות שנראו לו הרפתקאות טלוויזיוניות כביכול . הוא היה איש מעשה ולא רומנטיקן . למדתי זאת מאוחר יותר על בשרי .

הפקת אולימפיאדת מוסקבה 1980 הייתה מקומית והצטמצמה לגבולות הקומה ה- 5 בבניין הטלוויזיה ברוממה- ירושלים מקום מושבה של מחלקת הספורט , אף על פי כן משכה אליה את טובי בניה של רשות השידור . הפקות הספורט והחדשות היו תמיד לב ליבה של המדיה הציבורית והצילומים שהשתמרו מנציחים את הפעילות העיתונאית השוקקת באותם ארבעת הכתלים של חיטבת הספורט תחת שרביט ניהולו של מר אלכס גלעדי ..

yoash 17

טקסט תמונה :  קיץ 1980 . הפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת מוסקבה ביולי- אוגוסט 1980 משכה עולי רגל רבים למשרד מחלקת הספורט בקומה החמישית של בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אמנון ברקאי , כתב חטיבת החדשות אורי גולדשטיין , אנוכי , והשדר נסים קיוויתי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 18

טקסט תמונה :  יולי 1980 . אולימפיאדת מוסקבה 1980 . משרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה ברוממה . מנהל חטיבת התוכניות של הטלוויזיה מרדכי "מוטי" קירשנבאום מכבד את חטיבת הספורט (בראשות אלכס גלעדי)  בנוכחותו . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל :  מזכירת ההפקה של אלכס גלעדי רוחל'ה ברכה (בגבה למצלמה) , מוטי קירשנבאום מנהל חטיבת התוכניות , אנוכי , והכתב – שדר משה גרטל .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי הטיל כרגיל על נסים קיוויתי את עול השידור העיקרי . הוא שידר את טקסי הפתיחה והנעילה של אולימפיאדת מוסקבה וגם את כל תחרויות הא"ק והשחייה מעמדת שידור Off tube שהוכנה עבור כל קבוצת השדרים באולפן א' בקומת המרתף של בניין הטלוויזיה הישראלית בשכונת רוממה – ירושלים . זה היה סיוט ומוזר . אך זאת גם הייתה אמירה של רשות השידור הציבורית של מדינת ישראל שהיא תומכת בהחלטת ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין והוועד האולימפי הישראלי המחרימים את אולימפיאדת מוסקבה 1980 ואיננה משגרת לשם את משלחת הטלוויזיה שלה . אמנון ברקאי שימש עוזר השדר הראשי של נסים קיוויתי ושני הפרשנים שלו היו ד"ר גלעד וויינגרטן בתחרויות הא"ק ויוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי בבריכת השחייה . מר יורם ארבל וגב' אורלי יניב הגישו מהאולפן הספורט ברוממה את השידורים האולימפיים של מוסקבה 80' לקהל הצופים של ישראל .

moscow 3

טקסט תמונה : שבת – 19 ביולי 1980 . טקס הפתיחה של האולימפיאדה ה- 22 של העת החדשה , אולימפיאדת מוסקבה 1980 . רבבת אנשים מאומנים מציגים את הלוגו האולימפי של חמש הטבעות ואת הדובי הרוסי הקמע של המשחקים . (באדיבות RTR ו- IOC) .

moscow 4

טקסט תמונה : שבת – 19 ביולי 1980 . טקס הפתיחה של האולימפיאדה ה- 22 של העת החדשה , אולימפיאדת מוסקבה 1980 . רבבת אנשים מאומנים מציגים את הלוגו האולימפי של חמש הטבעות ואת הדובי הרוסי הקמע של המשחקים . (באדיבות RTR ו- IOC) .

moscow 5

טקסט תמונה :  שבת – 19 ביולי 1980 . אולימפיאדת מוסקבה 1980 . ההנהגה הסובייטית בראשות נשיא ברה"מ ליאוניד ברז'נייב (שלישי משמאל) צופים בטקס הפתיחה המרשים . יושבים קיצונים משמאל נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי הלורד מייקל קילאנין ורעייתו . רביעי משמאל הוא נשיא הוועדה המארגנת של המשחקים איגנאטי נוביקוב . חמישי משמאל אלכסיי קוסיגין . (באדיבות RTR ו- IOC) .

moscow 6

טקסט תמונה : שבת – 19 ביולי 1980 . אולימפיאדת מוסקבה 1980 . טקס הפתיחה . המתעמל ניקולאי אנדריאנוב משביע את הספורטאים .(באדיבות RTR ו- IOC) .

moscow 7

טקסט תמונה :  שבת – 19 ביולי 1980 . אולימפיאדת מוסקבה 1980 . טקס הפתיחה . אלכסנדר מדווד משביע את השופטים .(באדיבות RTR ו- IOC) .

moscow 8

טקסט תמונה : שבת – 19 ביולי 1980 . אולימפיאדת מוסקבה 1980 . נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) הלורד מייקל קילאנין ונשיא הוועדה המארגנת של המשחקים איגנאטי נוביקוב פותחים את המשחקים .(באדיבות RTR ו- IOC) .

moscow 9

טקסט תמונה : שבת – 19 ביולי 1980 . אולימפיאדת מוסקבה 1980 . טקס הפתיחה . הטלוויזיה הסובייטית RTR מעבירה בשידור ישיר את נשיאת הדגל האולימפי בתוך הטקס. (באדיבות RTR ו- IOC).

moscow 10

טקסט תמונה : שבת – 19 ביולי 1980 . טקס הפתיחה של אולימפיאדת מוסקבה 1980 . קופץ המשולשת הסובייטי הנודע וויקטור סאנייב (משמאל) מי שהיה אלוף אולימפי שלוש פעמים ברציפות בקפיצה משולשת באולימפיאדות מכסיקו 1968 , מינכן 1972 , ומונטריאול 1976 מעביר את הלפיד האולימפי לידיו של הכדורסלן הרוסי אלכסנדר בלוב . אלכסנדר בלוב נבחר ע"י הוועדה המארגנת הסובייטית לשאת את הלפיד בתוך האצטדיון ולהדליק את המשואה האולימפית . מוזר , אבל שני הספורטאים אלכסנדר בלוב ו- וויקטור סאנייב נועלים נעלי "adidas". (באדיבות RTR ו- IOC) . הערה : אלכסנדר בלוב נפטר לפני כשבועיים ממחלת הסרטן . 

yoash 19

טקסט תמונה : חודש יולי – שנת 1980 . אולימפיאדת מוסקבה 80' .  אגף במשרד מחלקת הספורט השוכנת בקומה החמישית בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. אלכס גלעדי (יושב משמאל) בהתייעצות עִמי הדנה בהמשך תכנון ומהלך שידורי ה- Off Tube האולימפיים . הוא היה רשאי להיות גאה בעצמו על המבצע למרות תנאי העבודה הכושלים שנכפו עליו ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . בתווך עומד מר צבי ברק יד ימינו של ישראל דוֹרי במחלקה הכלכלית של רשות השידור . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 20

טקסט תמונה : חודש יולי של שנת 1980 . אולימפיאדת מוסקבה 1980 . משרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אנשי המערכת גיורא צור (בן 25) , אורלי יניב (בת 23) , אנוכי (בן 42) , ואמנון ברקאי (בן 26). (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 21

טקסט תמונה : חודש יולי – שנת 1980 . אולימפיאדת מוסקבה 1980 . משרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אנשי המערכת בני עורי (בן 23) , מיכל הוכשטט (בת 23) , וגיורא צור (בן 25) . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 22

טקסט תמונה :  אולימפיאדת מוסקבה 1980 . משרד מחלקת הספורט בקומה החמישית בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : המפיק אמנון ברקאי , עוזרת ההפקה והבימוי נעמי קארו , והכתב – שדר משה גרטל . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 23

טקסט תמונה : חודש יולי של שנת 1980 . אולימפיאדת מוסקבה 80' . אולפן א' בבניין הטלוויזיה הישראלית בשכונת רוממה ירושלים . אנוכי (משמאל) משדר ישיר מהמוניטור Off  Tube מאולפן א' בירושלים את תחרויות הכדורעף האולימפיות . אמנון ברקאי (במרכז) משמש עוזר שדר שלי ושל נסים קיוויתי (מימין , ממתין לתורו לשדר ישיר את תחרויות הא"ק). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 24

טקסט תמונה :  אולימפיאדת מוסקבה 1980 . אגף במשרד חטיבת הספורט בקומה החמישית של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . אנוכי עם רוחל'ה ברכה מזכירת ההפקה של אלכס גלעדי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 25

טקסט תמונה : אולימפיאדת מוסקבה 1980 . משרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים באחת ההפסקות בין השידורים האולימפיים . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : יצחק "איציק" גליקסברג , אנוכי – עורך השידורים האולימפיים (יושב) , עוזר השדר אמנון לנגזם (משופם) , פרשן השחייה יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל (חבר קיבוץ כפר מכבי) , ומשה גרטל . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 26

טקסט תמונה : אולימפיאדת מוסקבה 1980 . בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . אורי לוי אחד מאנשי הטלוויזיה הטובים ביותר בחטיבת הספורט ואנוכי עורכים חומרים אולימפיים על VTR של שני אינטשים . בתווך הטכנאי צביקה הירש . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 27

טקסט תמונה : אולימפיאדת מוסקבה 1980 . אגף המשרדי חטיבת הספורט בקומה החמישית בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . אנוכי יחדיו עם רוחל'ה ברכה (משמאל) ונערת הקאראקטר המצטיינת רוזי קוקה . בקדמת התמונה זהו פרשן ההתעמלות ז'קי ווישניה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 28

טקסט תמונה : יולי 1980 . משרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים בעת שידורי אולימפיאדת מוסקבה 80' . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : אמנון ברקאי , אמנון לנגזם , פרשן הא"ק ד"ר גלעד וויינגרטן , איש לא מזוהה , גיורא צור (בחולצת פסים נשען על הארון) , נערת הקאראקטר המצטיינת מירה הראל – יגן , ואנוכי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 29

טקסט תמונה : קיץ 1980 . ימי אולימפיאדת מוסקבה 80' . אנוכי עם משה גרטל בימים ההם כשעוד בניתי עליו כשדר ספורט מוביל . זה לא הלך . היה לו פוטנציאל שמעולם לא מומש ולא הגיע לשום מקום . בחזית התמונה פרשן הא"ק דוד אייגר , ומשמאל פרשן ההתעמלות יעקב "ז'קי" ווישניה .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יש לי דעה אישית מאוד מגובשת על נורמת הניהול , הנשיאה באחריות והדוגמא האישית . אינך חייב להיות חֲבֵר של העובדים כדי לנהלם . אי חֲבֵרות איננה צריכה או אמורה להתפרש כהִתנשאוּת . פעם שאלו אותי מה הקֶשֶר בין לנהל את ענף הרֶפֶת בקיבוץ אפיקים , לבין לנהל כקצין בצבא קבוצת חיילים בגולני (שם שרתי כשלוש שנים) , לבין לנהל את מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . התשובה ברורה . המכנה המשותף הוא שבכל רמות הניהול – קטנות כבכירות – ולא משנה באיזו דיסציפלינה , אתה צריך להסתמך על אנשי מקצוע . אתה קובע מי יהיו אנשי המקצוע ועליך מוטלת החובה לגבש אותם לצֶוֶות ולקבוע מדיניות תפעול ושידור , אך אינך צריך להיות חבר שלהם. תוכל לגבש צֶוֶות רק אם המנהיגות שלך נשענת על יושרה מוחלטת , משמעת קפדנית , דרך ארץ ומתן דוגמא אישית . וכמובן כשרון קונקרטי בתחום בו אתה עוסֵק .

פעם באחד הוויכוחים בינינו הֵטיף לי יוסף "טומי" לפיד מוּסַר בסגנון העוֹקצני שלוֹ כשאמר , "לאנשים יָפִים יש חסרון אחד בולט . הם לא צריכים להתאמץ להיות חכמים" . אינני יודע אם התכוון אלי או למשה גרטל . יכול להיות שמישהו העביר לידיו של מנכ"ל רשות השידור פיסת רכילות של כתבת "העולם הזה" תְּחִיָה אָדָר , בו כתבה בשבועון הנפוץ , "כאשר המפיק יואש אלרואי לא נמצא בשטח , משה גרטל הוא הכי יפה במקום". טקסט "נחמד" שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד השתמש בו לא פעם אחת בלשונו הבוטה .

yoash 30

yoash 31

טקסט תמונה : חודש ינואר של שנת 1984 . אנוכי יחדיו עם משה גרטל במשרד שלי במחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים לאחר חזרתי מפגישת ה-  WBM ה- 1 (ראשי תיבות של World Broadcasters Meeting) העולמית  שהתקיימה בלוס אנג'לס לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס 84' . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יתכן מאוד שיוסף "טומי" לפיד החכם והבוטה ביסס את תּיאוריית השנינוּת שלו הנוגעת ליופי ולחוכמה על דברי רכילותה של גב' תחיה אדר . הפקת אולימפיאדת מוסקבה 1980 הייתה מלאכת אומן של אלכס גלעדי . הוא היה רשאי להתגאות במעשה ידיו למרות שהסיקור כולו נכפה עליו והתבצע מהאולפנים בבניין הטלוויזיה ישראלית ברוממה – ירושלים . כשהסתיימו שידורי ה- Off Tube שלנו מהאולפן בירושלים שתיארו את תחרויות אולימפיאדת מוסקבה 1980 לא היסס אלכס גלעדי וניגן על רקע תמונות הסיום האולימפיות והדובי הבוכה את שירה של נעמי שֶמֶר , "לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב" .

yoash 32

טקסט תמונה :  3 באוגוסט 1980 . אגף במשרד מחלקת הספורט בקומה החמישית של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . התמונה צולמה בסיום ההפקה והשידורים של אולימפיאדת מוסקבה 80' . מנהל מחלקת הספורט בשפה הערבית מחמוד אבו באכר (בגבו) מברך את המפיק אלכס גלעדי על הצלחת השידורים . מימין , אורי לוי מעלעל ביומון "חדשות הספורט" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 33

טקסט תמונה :  3 באוגוסט 1980 . רגע הסיום ההפקה והשידורים של אולימפיאדת מוסקבה 80' . אלי בואנוס ואנוכי . זאת באמת הייתה שמחה והקלה גדולה בתום ההפקה של כיסוי אולימפיאדה מוחרמת באמצעות שידורי Off tube מהאולפן בירושלים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

במאי 1981 שלחתי את המפיק איציק גליקסברג והשַדָּר יורם ארבל לצ'כוסלובקיה לכסות את אליפות אירופה בכדורסל בהשתתפות נבחרת ישראל שנערכה בברטיסלאבה ופראג . תִּכננתי להגשים חלום יָשָן . ביקשתי לערוך ריאיון נרחב בפראג עם אמיל זטופק האתלט הצ'כוסלובקי הדָגוּל (היה בן 59 ב- 1981) , הרץ הנודע למרחקים ארוכים שזכה באולימפיאדת הלסינקי 1952 בהישג מופלא וחסר תקדים (איש לא עשה זאת לפניו וגם לא אחריו) , זכייה בשלוש מדליות זהב בריצות הארוכות ל- 5000 מ' ,10000 מ' , ובריצת המרתון , כדי לשדרוֹ ב- "מבט ספורט" . כאמור איש לא חזר על הישגו זה של אמיל זטופק באולימפיאדת הלסינקי 1952 עד עצם היום הזה . אמיל זטופק המנוח היה אליל נעורים שלי וגם של טומי לפיד ונחשב בצֶדֶק לאחד מגדולי הספורטאים והאתלטים בעולם בכל הזמנים שציבור גדול בישראל הזדהה עִמוֹ . עמד לרשותי צוות שידור בפראג . הטלוויזיה הצ'כוסלובקית שהייתה חברה ב- OIRT (איגוד השידור של מדינות מזרח אירופה) , נהגה בנו באדיבות רבה וניאותה להשכיר לנו לצורך הסיפור צוות צילום בפרוטות . רשות השידור הצ'כוסלובקית הממלכתית אירחה בצורה מכובדת גם אם מאופקת את איציק גליקסברג ויורם ארבל וכן צִוותי שידור רבים מרשתות הטלוויזיה החברות ב- EBU (איגוד השידור המערב אירופי היה הרבה יותר גדול מ- OIRT וגם הרבה יותר עשיר) שהגיעו לצ'כוסלובקיה לסקר את אליפות אירופה בכדורסל ה- 22 במניין . היא ראתה בעין יפה את בקשתי לראיין את האתלט הדגול , התייחסה לכך בכבוד רב , ונענתה לכל פניותיי הלוגיסטיות כדי לקיים את הפגישה עִמוֹ . ריאיון עם אמיל זטופק בימים ההם של צ'כוסלובקיה הקומוניסטית ושידורו "במבט ספורט", אמור היה להיות הישג עיתונאי חשוב ובלעדי לטובת צופי הטלוויזיה בישראל . מנכ"ל רשות השידור התנגד ליוזמה שלי . הוא טען בנימוקיו שראיון כזה של הטלוויזיה הישראלית עם אמיל זטופק מסכן את הישראליים העושים במלאכת הריאיון . "אין לדעת איזה מלכודת מכין להם שירות הביטחון הצ'כוסלובקי" , טען כלפיי . תגובתו של יוסף "טומי" לפיד ב- 4  ביוני 1981 לבקשתי לעשות כתבה נרחבת על הגיבור האולימפי אמיל זטופק לשידור ב – "מבט ספורט" הפתיעה אותי מאוד , נראתה לי בלתי הגיונית , לא סבירה , וגם לא משכנעת [1] . הנה היא כלשונה .

lapid 7

טקסט תמונה :  4 ביוני 1981 . זהו המסמך המקורי שכתב לי יוסף "טומי" לפיד בעניין התכנון שלי להפיק ריאיון טלוויזיה בלעדי עם הרץ הצ'כוסלובקי האולימפי האגדי אמיל זטופק בפראג .(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מכתבו המגוחך של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אִכזֵב אותי מאוד . הרגיז אותי שדווקא הוא כעיתונאי בלם את יוזמתי העיתונאית באמצעות נימוקים כל כך לא משכנעים . בעיקר נראה לי תמוה טקסט הפּסְקָה בו קובע יוסף "טומי" לפיד כי הריאיון הטלוויזיוני שתכננתי לערוך עם האלוף האולימפי הדָגוּל שאין אולי שֵנִי לוֹ בערכו הספורטיבי בתולדות האולימפיאדות , האיש שהעפיל שוב ושוב לפסגת היכולת האנושית , הוא בס"ה , "הישג שהראוותנות בו רבה מן המהות" . לעומת זאת אישר לי יוסף "טומי" לפיד את הפקת שידורי הכדורסל הישירים במלואם . הוא זכר היטב את לקח ההיערכות שלנו לקראת אליפות אירופה בכדורסל שנתיים קודם לכן באיטליה ואת כישלון התקשורת הלוויינית משם בראשית תקופתו כמנכ"ל רשות השידור , וזכר היטב גם שנבחרת ישראל בראשותו של המאמן רלף קליין מגיעה לפראג כסגנית אלופת אירופה מטורינו 1979 . יוסף "טומי" לפיד וסמנכ"ל הכספים ישראל דורי העניקו לי את המָמוֹן והזמן הדרוש כדי להכין בקפידה את השידורים מצ'כוסלובקיה . כרגיל במקומותינו , כגודל ההכנות והתקוות כן גודלן של האכזבות . נבחרת ישראל סיימה את האליפות במקום השישי . שום דבר מסעיר לא קרה בברטיסלאבה , בטח לא בפראג . בשורות נבחרת ישראל שיחקו אז מיקי ברקוביץ' , דורון ג'מצ'י , ג'ים בוטרייט , לו סילבר ג'ון וויליס , חיים זלוטיקמן , פיני חוזז , בועז ינאי , בארי ליבוביץ' , אביגדור מוסקוביץ' , סטיב שלכטר , וגל קנז .

יורם ארבל שידר ישיר מברטיסלאבה את הניצחונות על צרפת 88 : 76 ועל יוון 82 : 71 , ואת ההפסדים בבית המוקדם לספרד 89 : 81 ולצ'כוסלובקיה 86 : 85 . בבית הגמר בפראג הובסה ישראל בשלושת משחקיה יוגוסלביה 102 : 87 , ע"י ברה"מ 112 : 84 , ולאיטליה 116 : 98 . נבחרת ישראל בכדורסל מעולם לא שִחזֵרה עוד את הישגה באליפות אירופה בכדורסל בטורינו – 1979 .

משהגיע מועד הפקת שידורי הטלוויזיה באחריותי של מונדיאל ספרד 1982 תפשתי את המנכ"ל שלי לא מוכן . יוסף "טומי" לפיד חי באקלים טלוויזיוני בו נתפשו הפקות הספורט הבינלאומיות המורכבות והמסובכות ע"י ההנהלה שהקיפה אותו כדבר פעוט ערך . בהיותו העורך הראשי של רשות השידור ובמקביל האחראי הראשי על הקופה הציבורית שלה היה איש מודאג ונתקף מעת לעת בחששות כלכליים מחד ופוליטיים מאידך . ב- 1981 עשתה לו הממשלה בראשות מנחם בגין והאופוזיציה בראשות שמעון פרס צרות צרורות והסב נזק למוניטין שלו ולביטחונו העצמי כמנכ"ל רשות השידור . בין ארבעת הכתלים שלו שמע קולות שהקלו ראש וביטלו את חשיבות שיבוצם של שידור אירועי הספורט הרלוואנטיים בלוח השידורים הציבורי . היו כאלה מבין יועציו הקרובים היו שראו בנסיעת ציוותי השידור לחו"ל כמעין מסע תענוגות , קייטנה , בה רשות השידור אמורה לממן את שליחיה בנוסף לכל גם בשכירת מלונות והקצאת דולרים יומית לארוחות . אחד מהמנהלים הקרובים למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אף הציע שהטלוויזיה הישראלית תוכל לחסוך כסף אם תימנע מהטסת ציוותי שידור למונדיאל ספרד 1982 , מפני שהיא יכולה לשדר את המשחקים Off tube מהמוניטור בירושלים , בדיוק כפי שעושה הטלוויזיה הירדנית שמשדרת את כל שידורי הספורט שלה מהסטודיו בעמאן . "אין הבדל גדול בין לשדר משחק כדורגל ממדריד ו/או לשדר מירושלים , ולציבור זה גם לא משנה , אם השַדָּר שלו יושב בעמדת שידור באצטדיון ו/או באולפן בירושלים" , סח המלעיז . כאן קפץ יוסף "טומי" לפיד מכיסאו כנושך נחש ואמר כהאי לישנא : "לא יקום ולא יהיה . שידורי הטלוויזיה הישירים של מונדיאל ספרד 1982 בראשות יואש אלרואי יתקיימו אך ורק מהשטח , מעמדות שידור באצטדיונים . כמה משחקים נשדר ישיר מסך 52 משחקי הטורניר – זו כבר שאלה אחרת" .

[1] ראה נספח : מכתבו של המנכ"ל טומי לפיד אלי  מ- 4  ביוני 1981 המסביר מדוע הוא מתנגד לבקשתי לעשות כתבה בפראג על אמיל זטופק האלוף האולימפי הנודע בריצות ארוכות .

סוף הפוסט (מס' 300) , רשימה מס' 8 . ראה המשך בפוסט הבא , "הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982" , רשימה מס' 9 . כל הזכויות שמורות. 

סוף הפוסט מס' 300.

1. פורטוגל – ישראל 1 : 1 (אמש ליל שישי – 11 באוקטובר 2013) בליסבון במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2014. שידור Off tube דל בערוץ 5 בכבלים. ביקורת טלוויזיה. 2. הפרשן הצבאי של ערוץ 10 מר אלון בן דוד מפליל את חברת החדשות של הערוץ, יוצא חוצץ נגד חלק מהקולגות שלו בערוץ 10, וטוען כהאי לישנא : "עשינו בעבר כתבות נגד בנימין נתניהו שלא היו מוצדקות עיתונאית". פוסט מס' 299. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק . גם עליו חלים זכויות יוצרים .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי .

הערה : במידה ונפלה שגיאה ו/או טעות במתן קרדיט לצלמי התמונות אנוכי מבקש להעיר את תשומת לבי כדי שאתקן את הדרוש תיקון .

——————————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 299 : הועלה לאוויר בשעות הערב של מוצ"ש – 12 באוקטובר 2013

——————————————————————————————————————

1. פורטוגל – ישראל 1 : 1 (אמש ליל שישי – 11 באוקטובר 2013) בליסבון במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2014. שידור Off tube דל בערוץ 5 בכבלים. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 299. כל הזכויות שמורות.

2. הפרשן הצבאי של ערוץ 10 מר אלון בן דוד מפליל את חברת החדשות של הערוץ, יוצא חוצץ נגד חלק מהקולגות שלו בערוץ 10, וטוען טענה חסרת תקדים בחומרתה כהאי לישנא : "עשינו בעבר כתבות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו שלא היו מוצדקות עיתונאית". פוסט מס' 299. 

טקסט תמונה :  2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : השידור הישיר Off tube אמש (ליל שישי – 11 באוקטובר 2013) של ערוץ 5 בכבלים מליסבון של משחק הכדורגל פורטוגל נגד נבחרת ישראל 1 : 1 תחת הדרכתו של המאמן הלאומי אלי גוטמן במסגרת הבית האירופי מס' 6 בקדם מונדיאל ברזיל 2014 – היה אנקדוטה . חווית טלוויזיה קלושה ודלה . חרבון עיתונאי . ערוץ 5 בכבלים מתאמץ להמציא כל פעם מחדש עיתונאות טלוויזיונית מחורבנת של שידור מהמוניטור באולפן בהרצליה  – וכל פעם גם נכשל מחדש . המגיש יונתן כהן וצמד הפרשנים שלו שלמה שרף ובוני גינזבורג מנהלים החל מפתיחת המשדר ב- 22.00 ובמשך כשלושת רבעי שעה Pre Game Show מגלומני משעמם וארוך כאורך הגלות . בלתי ניתן להפיק ולייצר 45 דקות מרתקות באולפן בהרצליה בטרם שריקת הפתיחה (נקבעה ל- 22.45) מבלי להיעזר בצוות שידור שאמור להימצא במוקד ההתרחשות באצטדיון "חוזה אלבלאדה" בליסבון ולדווח לציבור הצופים דיווח עדכני וישיר ממקור ראשון אודות המוכנות של הנבחרת הישראלית הלאומית בטרם שריקת הפתיחה באמצעות ריאיונות , תגובות , ושיחה עם המאמן אלי גוטמן . בעיקר נוכח העובדה כי אותו אלי גוטמן הכריז בתחילת הקמפיין , "יש לי חלום בו נבחרת ישראל בראשותו תעפיל למונדיאל ברזיל 2014" . העתקה מהמוניטור ושידור Off tube מפורטוגל שכפה אמש ערוץ 5 בכבלים על עצמו במשך כ- שלוש שעות בין 22.00 ל- 01.00 הוא שערורייה וביזיון . זלזול מוחלט בציבור צופים גדול שמממן מכיסו את קיומו של הערוץ המעתיקן . הדבר הזה איננו בא בחשבון .

שלמה שרף מאמן עבר בעל מוניטין בכדורגל , עתיר תארים במישור הקבוצתי , אך כישלון ברמה הלאומית – התבלט אמש באולפן ערוץ 5 בכבלים . הוא היה חד ונוקב יותר מבוני גינזבורג שמהלך על גחלים ומבקש כרגיל למצוא חן בעיני כל הצדדים . בוני גינזבורג לא אמר אמש בכל משדר ה- Off tube הארוך אפילו צמד מילים אחד שראויים לזיכרון כלשהו . עיתונאי אנמי חסר כל אישיות . שלמה שרף "התחצף" והכריז ב- Pre Game Show בפרהסיה בפני קהל מאזיניו , "לא חשוב מה אתה אומר – חשוב מה אתה עושה" , והוסיף מייד חד משמעית , "אפשר לנצח את פורטוגל !" . הוא צדק הפעם הזאת למרות שבוני גינזבורג הפסימי חלק עליו . אח"כ הוסיף כי גדולתו של כריסטיאנו רונאלדו הלוהט בשורות נבחרת פורטוגל – מוגבלת , ו/או בלשונו המקורית , "כריסטיאנו רונאלדו של ריאל מדריד וכריסטיאנו רונאלדו של פורטוגל – זה לא אותו כריסטיאנו רונאלדו…אם אני המאמן של כריסטיאנו רונאלדו אני מוציא אותו ואומר לו בוא שב לידי על הספסל…". שלמה שרף שוב צדק. ברור ששלמה שרף מבין ונושם כדורגל . זה זורם לו בעורקים . הוא לא צריך להתאמץ להבין את יחסי הכוחות ומערכי ההתמודדות ואת קומבינציות המתחוללות על כר הדשא. הוא מבין וקורא את המשחק טוב יותר מהרבה אחרים, אותו המשחק שהבריטי בילי רייט קפטן נבחרת אנגליה בכדורגל בשנות ה- 40 ו- 50 של המאה שעברה הביע פעם לפני שנים רבות את דעתו הנחרצת עליו , "משחק הכדורגל הוא אולי פשוט – אך נועד לאנשים חושבים". (הסלוגן נאמר בעקבות התבוסה 3 : 6 שספגה נבחרת אנגליה ב- 25 בנובמבר 1953 באצטדיון "וומבלי" בלונדון מרגלי שחקני נבחרת הונגריה . מאמן נבחרת הונגריה היה גוּסְטָב שֶבֶּש ומאמן נבחרת אנגליה היה וָולְטֶר וִוינְטֶרְבּוֹטוֹם)

השידור הישיר אֶמֶש של ערוץ 5 בכבלים מאצטדיון "חוזה אלבלאדה" בליסבון היה אפרורי גם בחלקו האחרון ב- Post Game Show . ניכרה בו טביעות אצבע של הפקה מזופתת עד שבסיום הרשו לעצמם אנשיו של המנכ"ל תומר תורג'מן לערוך מהאולפן בהרצליה ריאיון סיכום טלפוני מגוחך עם המאמן הלאומי אלי גוטמן בליסבון מבלי שתראה דמותו על המסך , רק קולו נשמע , ומבלי להתנצל בפני צופיהם על רמת הפקה פתטית . אלי גוטמן נשמע מונוטוני וכמי שחוזר על עצמו כמו מעשה הנבחרת הלאומית הרוטינית והמשעממת שלו על כר הדשא . כנראה שהיהודים נולדו להיות כנרים ושחמטאים מצטיינים וגם אנשי High Tech וזוכי פרס נובל . הכדורגל הישראלי הוא עלוב , חסר כישרון , והשראה . במחשבה שנייה הרי היו לנו פעם לפני המון זמן את יעקב חודורוב , יהושע "שייע" גלזר , נחום סטלמך , אלי פוקס , אמציה לבקוביץ' , דוד פרימו , גיורא שפיגל , מרדכי שפיגלר , אורי מלמיליאן , ואחרים . להיכן הם וההשראה שלהם נעלמו ?

אלי גוטמן הכריז אֶמֶש בחצות הליל באותה שיחת הטלפון מליסבון בסיום המשחק באוזני המנחה יונתן כהן , שלמה רף , ובוני גינזבורג כי במידה רבה היה שבע רצון משחקניו במחצית השנייה של ההתמודדות נגד פורטוגל והילל אותם . הוא את כינה את נבחרת פורטוגל כאחת הטובות בעולם . נדמה היה כי בדברי הסניגוריה שלימד על שחקניו בריאיון הטלפוני בעצם ביקש מיו"ר ההתאחדות אבי לוזון עוד קדנציה והזדמנות נוספת לזכות במשרת המאמן הלאומי גם בקמפיין הבא של Euro 2016 . שלמה שרף ניסה לקטוע את אלי גוטמן באמצע העברת המֶסֶר ושאל אותו , "אבל אלי גוטמן…למה… למה…?" , אבל יונתן כהן עמד על המשמר וביקש ממנו להיות מנומס ולאפשר למאמן הלאומי לסיים את דבריו . משאֵלֶה תמו הבדיל שלמה שרף בין יכולתו הטובה של ערן זהבי בקבוצתו מכבי ת"א לבין יכולתו המועטת בנבחרת הלאומית כמו אמש בליסבון. אלי גוטמן השיב מייד, "קודם כל אני לא מסכים אתך לחלוטין…" . שלמה שרף הקשה , "ערן זהבי היה טוב היום…?" . אלי גוטמן נעקץ וירה בחזרה , "בעיניך שלמה שרף הרי כולם לא טובים…". מה שנאמר אח"כ כבר לא היה חשוב . שלמה שרף הוא היום איש טלוויזיה ואיננו חייב דבר למאמן הלאומי . מוזר ומביך היה להתבונן בפרשן השני באולפן בוני גינזבורג שבלם את פיו ונשאר "אוּ"מְנִיק". ניטרלי . לא שיניתי את דעתי אודות בוני גינזבורג מאז 1998. הוא איננו עיתונאי. ולכן חסר כל כישרון לשמש נציג הציבור בפנל עיתונאי . נכון שהוא מחפה על חסרונותיו העיתונאיים בנחמדות כלשהי אך זוהי איננה תרופת נצח . לזכותו ייאמר כי אף על פי כן הוא טוב יותר מגב' מירי אליקים יוֹרָשְתּוֹ בסיקור המשחקים המרכזיים של ליגת העל בערוץ 1.

שלמה שרף יודע כדורגל אולם מתנסח באופן מסורבל ובונה טקסט מגושם . קצב דיבורו איטי וכבד תנועה כדרכם של אנשים מבוגרים , אך אני מבין למה הוא מתכוון , מפני שהוא מאמן כדורגל בעל ניסיון רב בן עשרות שנים , ובאמתחתו רשומים כמה הישגים ואליפויות בלתי נשכחים . הוא ישיר ומדבר בדם לבו וחש עצמאות באולפן . זהו יתרון לא קטן . כשיונתן כהן מנסה להרגיע אותו אמש מול אלי גוטמן , מצלמת באולפן לוכדת אותו לא רגוע כסוּס ששמו לו רֶסֶן בפיו . אפשר כמובן לחלוק על שלמה שרף . מפריע לי שהאיש פרסם פעם פוסט דעתני – ב- "ישראל היום" אודות אירוע מסוים מבלי שהיה כלל נוכח בו . אחד מקוראי העיתון עלה באקראי על מעשה ההונאה וההתחזות הילדותית שלו בה התחפש לעיתונאי מהימן כביכול ולא היסס לשקר לקוראיו . מפריע לי גם שהיום כפרשן טלוויזיה הוא מטיף ללא הרף לשחקנים ומאמנים כאחד , אולם זהו אותו שלמה שרף שכיהן כמאמן לאומי של נבחרת ישראל בכדורגל במשך שמונה שנים בין 1992 ל- 2000 ונכשל בארבעה קמפיינים . הוא ושחקניו (בראשם אייל ברקוביץ' , חיים רביבו , וראובן עטר) לא הצליחו להעפיל למונדיאל ארה"ב 1994 , לא ל- Euro 1996  , גם לא למונדיאל צרפת 1998 , ואף לא ל- Euro 2000 . כמובן שכמאמן לאומי סירב לשמוע כל דבר ביקורת  ובעיקר תיעב את מר אבי רצון פרשן הכדורגל שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . אבי רצון נהג להציע לו רוויזיות ונוסחאות כדורגל שונות ממשנתו ומהפילוסופיה שבה דבק בימים ההם של עשור ה- 90 במאה שעברה . מתברר שאין איש שאוהב להאזין ולהקשיב לעצות , הסתייגות , ודבר ביקורת של זולתו – בכל תחום מתחומי חיינו .

ובאשר לשַדָּר ה- Off tube מר נדב יעקובי ופרשן ה- Off tube שלו ד"ר שגיא כהן. שגיא כהן איננו פרשן טלוויזיה. הוא עוד מישהו שהמנכ"ל תומר תורג'מן מציב מול המוניטור בהרצליה כדי שהציבור ישמע את התרשמותו מהמשחק, אך מה לזה עם פרשנות וביאור המשחק. הוא פיגורה טלוויזיונית לא חשובה. נדב יעקובי הוא סיפור שונה . מדובר בעיתונאי רציני בר סמכה , בעל ידע עצום , ניסיון , וגם עין חדה . נבצר ממני להבין מדוע איננו מניח את המפתחות על שולחנו של תומר תורג'מן בשעה שהוא נקרא לדגל כדי למלא משימות Off tube. נדב יעקובי הוא עיתונאי טלוויזיה מחונן ומוערך ע"י רבים. בעצם מוֹסָד שידור ואינפורמציה בפני עצמו . ערוץ 5 בכבלים על ערוציו השונים זה הוא – והוא זה ערוץ ערוץ 5 בכבלים . אינני רואה שום דרך ומשעול כיצד אינסטיטוציית הנִישָה הזאת שצברה מאז 1990 מאות אלפי אוהדים אולי מיליונים במדינת ישראל – יכולה להתקיים בלעדי אישיותו המיוחדת והתרבותית של נדב יעקובי (ושכמותו) . הוא באמת משכמו ומעלה . הרי הוא לא נולד "Off tube Commentator" . מעצבן אותי שאיש טלוויזיה ברמתו לא מניח את המפתחות על השולחן ואיננו מעמיד את מנהליו בפני דילמה : "או אנוכי בעמדת שידור באצטדיון – או שלא תראו יותר את זיו פניי" . אין לי ספק מי יהיה הזוכה בהתמודדות הזאת אם תתקיים . עיתונאות ה- Off tube היא דבר מחורבן .

ועוד דבר : סיקור המשחק אמש ע"י RTP רשת הטלוויזיה הפורטוגלית הציבורית היה שגרתי והזכיר באיכותו את ניידת השידור "מזמור" של דני לנקרי . נכון שכמעט כל Highlight זכה לשלושה – ארבעה הילוכים חוזרים . אולם גם הניידת הפורטוגלית חסרה מצלמות SSM כמו ניידת "מזמור" ולכן אין הכיסוי שלה משאיר כל חותם

13 באוקטובר 1993. אצטדיון "פארק דה פראנס" בפאריס. נבחרת ישראל תחת שרביט המאמן שלמה שרף מנצחת את צרפת 3 : 2 במסגרת קדם מונדיאל ארה"ב 1994. המשחק ההוא מועבר בסופו של דבר בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית.

הערה 4 : ערוץ 5 בכבלים הקרין אמש ב- Pre Game Show קטע כדורגל קצרצר מהמשחק הבלתי נשכח ב- 13 באוקטובר 1993 צרפת – ישראל 2 : 3 במסגרת קמפיין ארה"ב 1994 . זה היה בתקופה ש- שימשתי מנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . כיהנתי בתפקיד העורך הראשי והמפיק הראשי בשנים ההן ואנוכי זוכר כל כל פרט מהאירוע ההוא . הטסתי אז לפאריס את צוות השידור שלי השַדָּר המוביל מאיר איינשטיין ואת הפַּרְשָן לצדו אבי רצון ששידרו ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1את ניצחונה הסנסציוני של נבחרת ישראל בכדורגל על נבחרת צרפת בתוצאה 3 : 2 באצטדיון "פָּארְק דֶה פְּרָאנְס" בפאריס בקדם גביע העולם של ארה"ב 1994 . 

מבצע השידור הישיר ההוא לפני כ- 20 שנים ב- 13 באוקטובר 1993 בטלוויזיה הציבורית מהווה פרשת שידור תמוהה וביזארית . הוא כמעט לא יצא לפועל וכמעט לא שודר ישיר כל ידי . מנהל הטלוויזיה דאז יאיר שטרן סבר שמפני שנבחרת ישראל איננה עוד בתמונת הסיכויים להעפיל לטורניר מונדיאל ארה"ב 1994 ולכן ההתמודדות שנקבעה להיערך ב- 13 באוקטובר 1993 באצטדיון "פארק דה פראנס" היא חסרת משמעות ספורטיבית ולכן חסרת סקרנות ציבורית . זה היה שיקול דעת מטופש וחסר כל חוכמה תקשורתית . יאיר שטרן התנגד לשידור הישיר למרות שזכויות השידורים הבלעדיות על סך 37500 (שלושים ושבעה אלף וחמש מאות) דולר נרכשו על ידי זמן רב לפני כן ולמרות שנרכשה על ידי עמדת שידור באצטדיון "פארק דה פראנס" ואף על פי כן שנשלח צוות שידור (מאיר איינשטיין ואבי רצון) למוקד ההתרחשות . אנוכי לעומתו לגלגתי על תפיסת עולמו וחפצתי בכל מאודי בשידור הישיר של המשחק . "גם אם אין לנבחרת ישראל שום סיכוי להעפיל למונדיאל ארה"ב 1994 , הרי שההתמודדות נגד נבחרת כדורגל בסדר גודל של צרפת מעניינת את הציבור , מה עוד שזכויות השידור שולמו זה מכבר , ומה עוד שלצוות השידור שלי ממתינה עמדת שידור ב- "פארק דה פראנס" , התווכחתי עמו . יאיר שטרן לא הסכים ואני לא הסכמתי להסכים עם אי ההסכמה שלו . נוצרה מחלוקת קשה בינינו שהגיעה לפתרונה באופן מפתיע ובלתי צפוי . הנה סיפורה .

אני לא בטוח שמאיר איינשטיין היה בּוֹחֵר מרצונו צורת שידוּר קוֹלית כזאת שבה יימוֹג קולו לפתע ויישמע כצְוָוחָת תרנגולת שְחוּטָה , דווקא באותו ליל רביעי ההוא – 13 באוקטובר 1993 בדקה ה- 93 במשחק הכדורגל באצטדיון הפריסאי "פארק דה פראנס" , בו הבקיע ראובן עטר הנפלא את שער הניצחון במשחק הכדורגל צרפת נגד ישראל 3 : 2 . אחד הרגעים החשובים ביותר בהיסטוריה ובתולדות הכדורגל הישראלי מעולם . משחק הכדורגל הזה שודר ישיר ע"י מאיר איינשטיין והפרשן אבי רצון , וצווחת התרנגולת שלו התרחשה באחת עשרה שלושים וחמש בלילה . זה היה בדקה האחרונה של המשחק . ממש באותו הרגע חוללה נבחרת ישראל בכדורגל סנסציה עולמית משער ניצחון שהבקיע ראובן עטר בדקה האחרונה של המשחק על אדמת צרפת בקדם גביע העולם – ארה"ב 94' . לא היה שחקן מתאים יותר מראובן עטר בעל דרך ארץ , דוגמא אישית , מוסר עליון , ויושרה מושלמת לכבוש את שער הניצחון . אחרים יאמרו כי זה היה מזל היסטורי . ההיסטוריה איננה עושה את האנשים . האנשים הם המחוללים אותה . ראובן עטר נמנה עליהם . השחקן הדגול הזה הוא אדם וספורטאי מהגדולים שקמו למדינת ישראל . אייל ברקוביץ' , חיים רביבו , ומרדכי שפיגלר ורבים אחרים עדיין יכולים ללמוד ממנו גם היום . עקבתי אחריו באמצעות מצלמות הטלוויזיה שלי לאורכן של שנים רבות . לא טעיתי באבחנתי .     מיליון צופים בישראל שמעו בליל 13 באוקטובר 1993 את מאיר איינשטיין נחנק מרוב התרגשות ומאבד את קולו . זאת הייתה עובדה שלא ניתן להסתירה ואת הנעשה לא אפשר היה להשיב . צווחת התרנגולת השחוטה שלוֹ הייתה למרבה הפרדוקס בעלת חֵן . היא הוקלטה ותועדה לעַד על הרצועה המגנטית של טֵייפּ השידוּר ומצויה בארכיון ערוץ 1 בירושלים ..

שידורו הנרגש של מאיר איינשטיין המתאר את הבקעת השער השלישי של ראובן עטר שהיה גם שער ההכרעה הסנסציוני של נבחרת ישראל על נבחרת צרפת בדקה האחרונה (למעשה בדקה ה- 93) של המשחק במוקדמות גביע העולם – ארה"ב 94' , כשמיתרי גרונו קוֹרסים , וקולו הנמוֹג צווח " — ש —  ע — ר — "  , היה פָארְסָה קוֹלִית טלוויזיונית, Fade out . ניהלתי את השידור הישיר מעמדת המפיק שלי באולפן א' בבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים ולא האמנתי למשמע אוזני . אינני זוכר תופעה דומה כזאת של איבוד קול ברגע כה חשוב אצל יורם ארבל , רמי ווייץ , ו/או נסים קיוויתי . אבי רצון הפרשן של מאיר איינשטיין באותו משחק , היה אָדִיב מספיק כדי להיכנס בטבעיות לשידור הישיר ולומר באצילות למיקרופון , "תירגע  מאיר , תירגע…" . זאת הייתה פאוזה הכרחית בת כמה שניות כדי לאפשר לשַדָּר ההמום להתאושש ולהחזיר לתקנם את מיתרי קולו האבודים .

למרבית מזלו הציבור דווקא קיבל את הפשלה ברוח טובה . אולי בגלל שנקשרה והייתה כרוכה ברגע הכרעה כה עֶרכּי וכל כך חשוב בהיסטוריית הכדורגל של ישראל . ייתכן מפני שהציבור פשוט אהב את מאיר איינשטיין  מגדולי השדרים – העיתונאיים בישראל ובערוץ 1 בכל הזמנים , וראה בצווחת התרנגולת השחוּטה שלוֹ מעין ברירת מחדל , ומייד סלח לוֹ . את נסים קיוויתי כבר היו תולים מזמן על העץ הכי גבוה בכיכר העיר בגין איבוד קול מֵביך שכזה . מאיר איינשטיין היה חַסִין . לפתע הפך לשָדָר טֶפְלוֹן כמו יורם ארבל . נקי ללא רבב . מין שַדָּר ששגיאות שידור אינן נדבקות בו . כשהֵן בכל זאת קורות – הן נושרות מייד ומחליקות ממנו . הוא עלה מדרגה בהיררכיה של השידור והפך לשַדָּר קונצנזוס .

בניגוד לכל הגיון טלוויזיוני הפכה הסתבכות מיתרי גרונו ותקלת הקוֹל המביכה לאחד מסמליו המסחריים . הציבור סמך את ידו לא רק על קולו של מאיר איינשטיין אלא גם על מראהו . יופיו על המסך היה טמוּן במראהו הדומה לנוֹאַש . הייתי אומר כמעט בכיעורו . אבל בהופעתו האנטי טלוויזיוני הייתה טמונה מהימנות ואופי . התסרוקת הביזארית של שערו האפור והמלבין הגולש על מצחו התקבלה על מרקע בנפש חפצה . רותי ליפקין מזכירת ההפקה שלי במשך שנים רבות הייתה תמיד אומרת לי , "יואש אלרואי , חייבים לעשות משהו עם התספורת המשונה שלו , אתה חייב לשלוח אותו למספרה". היא צדקה אולם מעולם לא הערתי לו. באופן פרדוקסאלי התספורת המוזרה הזאת דווקא העניקה לו אסטטיקה וחֵן ייחודי . במראהו החסר תיקווה כמעט על מסך הטלוויזיה , פניו הרזים , וחוטמו החד קנה לו אמינות ואמפטיה – אצלי וגם בציבור . מאיר איינשטיין היה בימים ההם של עשור ה- 90 במאה שעברה שַדָּר עַל בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 .

einstein

טקסט תמונה : קיץ 1997 . אתונה . אליפות העולם ה- 6  בא"ק נערכת באתונה – יוון . אנוכי בעמדת השידור באצטדיון האולימפי באתונה יחדיו עם מאיר איינשטיין . הוא היה שדר- עיתונאי אהוב ומוערך . שימו לב לחולצה של מאיר איינשטיין . הלוֹגוֹ של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 משתלב בלוֹגוֹ האולימפי של חמש הטבעות כפי שעיצב ב- 1924 מחדש המשחקים האולימפיים בעידן החדש הברון הצרפתי פייר דה קוברטיין. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אני זוכר את היום ההוא בספטמבר 1990 בו הפקדתי בידו את מיקרופון מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 (לאחר נטישתו יורם ארבל אותי) והעליתי אותו בפעם הראשונה בחייו על מסך הטלוויזיה הציבורית . לא היו לי ספקות כי הוא ייכנס בקלות לנעליו הגדולות של יורם ארבל . ידעתי שהוא טוב . לא ידעתי עד כמה הוא טוב . הצלחתו המטאורית לאחר עזיבת יורם ארבל הצדיקה את הסלוגן שטבא הנביא ירמיהו "לא אלמן ישראל" . אהבתי אותו את מאיר איינשטיין , את מראהו , ואת האינטליגנציה שפרצה ממנו והפיץ אותה לכל עבר . האיש היה עיתונאי קַר רוח , שקול , החלטי , ודומיננטי בשידור . וגם חרוץ . הוא עשה את המוטל עליו. לעולם לא התבכיין ולא בא בטענות, וגם אף פעם לא ריכֵל . איש עבודה יוצא מן הכלל ושַדָּר עַל.

את המשחק הכדורגל ההיסטורי ההוא בו גברה ישראל על צרפת 3 : 2 ב- 13 באוקטובר 1993 הזה סירב מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן מכל וכל לשדר בשידור ישיר . הוא טען שנבחרת הכדורגל של ישראל איננה עוד בתמונת הסיכויים להעפיל לטורניר ארה"ב 94' ולכן ההתמודדות הזאת מְשוּלֶלֶת ערך ספורטיבי , תהיה תוצאת המשחק הזה אשר תהיה . הוא טָעָה טעוּת קשה ומֵאן לחזור ממנה . גם כשהבין ששָגָה שגיאה מוחלטת התחפר עוד יותר בעמדתו וסירב לחזור בו ולמחול על כבודו . "לא יהיה שידור ישיר נגד צרפת ב- 13 באוקטובר 1993" , פסק , והטיל את כל כובד סמכותו הניהולית מאחורי ההחלטה המטופשת וחסרת ההיגיון הזאת שלו . כל ניסיונותיי הדַלים לא הזיזו אותו מעמדתו . הסברתי ופרשתי בפני מנהל הטלוויזיה את כל הנימוקים הדרושים : "כבר שילמנו ממילא את זכויות השידור הבלעדיות של המשחק  37500 (37 אלף ו- 500) דולר לחברת CWL הגרמנית של גינטר נצר וקלאוס אנדרס . כמו כן מוזמנת לנו עמדת שידור באִצטדיון "פָּארק דֶה פְּרינס" בפאריס , וגם השַדָּר המוביל מאיר איינשטיין והפרשן אבי רצון יאיישו אותה בכל מקרה" , והוספתי , "ככלות הכול מדובר בנבחרת צרפת אחת מנבחרות הכדורגל הטובות באירופה" . נותר עכשיו רק לפתוח את צוהר השידור הישיר אבל הוא לא השתכנע . "יואש אלרואי" , השיב לי בחמלה , ואמר , "אני מבין את להיטותך אך אנחנו נקליט את המשחק ונשדר קטעים נבחרים ממנו למחרת" . לא האמנתי למשמע אוזניי . פניתי אל מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום שהבין משהו בעסקי טלוויזיה והיה בעצמו חובב ספורט וכדורגל כדי שיתערב בצרה הצרורה . אך מנכ"ל הרשות היה אנֶמי : "אם זה מה שמנהל הטלוויזיה רוצה" , גִמגֵם , "אז אין לי מה לומר וזה מה שיהיה" , הוסיף . מנהל החדשות רפיק חלבי התנהג כמו המנכ"ל שלו . עמד מהצד כמו "או"מניק" ולא התערב במחלוקת . פתאום זה לא היה העניין שלו . נשארתי חשוף ובודד וללא הגנה . חלפו שבועיים ימים של ניסיונות סרק ומסע שכנועים חסר תוצאות .

הרגשתי פשוט אָבוּד והַלוּם צער, וגם טיפֵּש . איזה מין דבר זה לשָלֵם עשרות אלפי דולרים תמורת זכויות שידורים בלעדיות כדי לרכוש את שידור המשחק למען הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, לשכור עמדת שידור "בפָּארְק דֶה פְראנס" (Parc des Princes ) , להטיס את צוות השידור לפאריס , ובסופו של עֶרֶב לשָדֵר מן המשחק המסקרן הזה רק קטעים מוקלטים נבחרים , ועוד למחרת . היה נדמה לי שההנהלה שלי פשוט השתגעה ונפלה על הראש . יש נטייה כזאת אצל כל מנהיגות באשר היא לבטל את ההיגיון כדי לפגוע בעצמה ביודעין . ההנהלה מחסלת משום מה במו ידיה את הנוגדנים של גופה ונותנת לו לקרוס . מי שלא מאמין צריך לקרוא את הספר "מצעד האיוולת" של ברברה טוכמן . בְּ- בַטְלוֹ את השידור הישיר של משחק הכדורגל צרפת – ישראל שנועד להיערך ב- 13 באוקטובר 1993 באצטדיון "פארק דה פראנס" פעל יאיר שטרן במתכוון נגד עצמו ונגד המוֹסָד שבראשו ניצב . זה נכון שנבחרת ישראל ספגה הפסד ביתי רב שערים 4 : 0 נגד נבחרת צרפת באִצטדיון ר"ג ב- 17 בפברואר 1993 , ואח"כ נחלה תבוסה 5 : 0 גם במשחק חוץ נגד נבחרת שוודיה בסטוקהולם ב- 2 ביוני 1993 . היא באמת לא הייתה עוד בתמונת הסיכויים . אבל היא הייתה הנבחרת הלאומית של עם ישראל שמתמודדת במאבק כוחות מעניין ומסקרן נגד צרפת ומשחקת במשחק רשמי בקדם גביע העולם בכדורגל . אין בכלל ספק שהייתה מוטלת עלי החובה הציבורית כמנווט , מנהל ראשי , ומתווה את מדיניות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לשכנע את ההנהלה (מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן) בצורך לשָדֵר ישיר את האירוע למען משלם האגרה . תירוציו של מנהל הטלוויזיה שחשב אחרת ממני נשמעו לי חסרי הגיון , מגוחכים , ופתטיים . לא רציניים . לכֵן לא וויתרתי לוֹ .

נותר לי עוד צָ'אנס אחד . האחרון . משימת השידור הישיר נראתה לי חשובה מספיק כדי שאפנה בעת צרה לידיד משותף של יאיר שטרן ושלי . עו"ד רוֹנִי בר – און (מי שהיה ח"כ מטעם מפלגת "קדימה" ולשעבר גם שר הפנים ושר האוצר בממשלות ישראל) . את עו"ד רוֹני בר-אוֹן אהבתי משכבר הימים עוד כשהיה יו"ר מועדון בית"ר ירושלים בכדורגל בשנות ה- 80 של המאה שעברה . ב- 1987 יצר היסטוריה יחד עם משה דדש המיתולוגי כשקבוצתם בית"ר ירושלים זכתה לראשונה באליפות המדינה . רוני בר-און היה איש חכם , בעל תפישה מהירה של הדברים , ופרטנר ביצועי הַגוּן והגיוני . טסתי למשרד עורכי הדין שלו בגבעת שאול בירושלים וסיפרתי לו את הסיפור המדהים במלואו כי חבֵרו יאיר שטרן מסרב לשדר ישיר בטלוויזיה את המשחק צרפת – ישראל ב- 13 באוקטובר 1993 . ביקשתי אותו שיתערב אצל מנהל הטלוויזיה לטובת השידור הישיר .

dadash

טקסט תמונה :  קיץ 1987 . היו"ר עו"ד רוני בר- און (משמאל) והמנכ"ל משֶה דָדָש (מימין) הצֶמֶד שהוביל את מועדון בית"ר ירושלים ב- 1987 לזכייה הראשונה בתולדות המועדון בתואר אלופת המדינה בכדורגל . רוני בר-און היה אחד האנשים החכמים והמחושבים ביותר שהכרתי בכדורגל הישראלי . (באדיבות משֶה דָדָש . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הלא ייאמן קרה . מה שאני לא הצלחתי לעשות כמנהל שידורי הספורט של יאיר שטרן במשך ארבעה עשר ימי תחנונים , הסברים , והשתדלויות – הצליח עו"ד רוֹני בר-און לחוֹלֵל בשיחה בת חמֵש דקות עם מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן . עו"ד רוֹני בר-אוֹן שטח בפני הבוס הראשי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 את נימוקיו שלוֹ ושִכנע את יאיר שטרן בחיוניות השידור הישיר . תוצאת המשחק צרפת  – ישראל שהחל ברֶבַע לעֶשֶר בעֶרֶב (השידור הישיר נפתח בתשע ושלושים בתום "מבט") והסתיים בחצות ורבע – הייתה סנסציונית . כמוהו גם הרייטינג . יותר מ- % 65 מכלל צופי הטלוויזיה במדינת ישראל חזוּ באותו לילה בשידור הישיר ההיסטורי של מאיר איינשטיין ואבי רצון שיאיר שטרן סירב לשָדֵר בגין הטענה המגוחכת , "כי נבחרת ישראל איננה עוד בתמונת הסיכויים" . לא סתם סירב . התעקש בכל כוחותיו לא לשָדֵר .

הצמד מֵאִיר איינשטיין ואָבִי רָצוֹן היה צֶוֶות שידור טלוויזיוני מעולה שמשך יחדיו את שידורי הכדורגל בערוץ הציבורי כעשור שנים, אבל סיבת הרייטינג הגבוה הייתה חומר השידור עצמו, עם כל הכבוד לצוות השידור ששידֵר אותו. השָדָרים חשובים – אך חומר השידור חשוב מהם . זהו חוק ברזל בטלוויזיה . תכונות הבּלְעדיוּת, הרִאשוניוּת, והמהֵימנוּת המאפיינים את שידורי חומרי הגרעין השונים בטלוויזיה, מבּידוּר וסרטי קולנוע ועד חדשות וספורט והמתקיימים לאורך זמן , הם שיקבעו את כּמוּת הרייטינג ויכולת הִיטמעוּתן בקרב הציבור הרחב .

המנהיגות והמערכת המתכננת את לוח השידורים והרוכשת את החומרים הבלעדיים ומנווטת את השידורים האלו , חשובה לא פחות מצִוותי השידור המפרסמים את המראה שלהם לצופים . האמת, מה זה בעצם חשוב מנקודת מבטו של הציבור מי יָשָב בעמדת השידור באִצטדיון "פָּארְק דֶה פְרינס" (Parc des Prince) באותו הערב ההוא של 13 באוקטובר 1993 ושידר משם את המשחק הסנסציוני . האם היה זה מאיר איינשטיין , יורם ארבל , רָמִי וָוייץ , ו/או זוֹהֵייר בָּהָלוּל . המשחק הזה עמד בזכות עצמו . חשוב שהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רכשה אותו בזמנו לשידור ישיר בלעדי לציבור הצופים בארץ ולא וויתרה עליו . ועוד דבר חשוב הנוגע להפקה שהצופים אינם יודעים . לשידור הזה היה גיבוי לווייני . אם סיגנל השידור הישיר היה נופל בשל תקלה כלשהי , הייתי יכול להתחבר מייד לסיגנל השידור של רשת הטלוויזיה הצרפתית 1 TF שהפיקה את כלל השידור מראשיתו ועד סופו עבורי . זאת הייתה הפקה כפולה מאורגנת ומתוכננת (Double Production) נכון מראש . במקרה של תקלה לוויינית בהעברת התמונה היו השָדָר והפרשן שלי בפאריס נדרשים לשָדֵר מכסימום ב- Reverse Angel (זווית הפוכה בין עמדת השידור הישראלית למצלמות הטלוויזיה הצרפתיות) .

ובאשר לצרפת ולצד הספורטיבי של הסיפור . צרפת הייתה זקוקה לתוצאת תיקו אחת בלבד בשני משחקי הבית  שנותרו לה נגד ישראל  ב- 13 באוקטובר 1993 , ונגד בולגריה  ב- 10 בנובמבר 1993, כדי להיות המדורגת הראשונה בבית המוקדם ועל מנת להעפיל לטורניר גמר גביע העולם שנקבע להיערך בקיץ 1994 בארה"ב . נגד ישראל היא ניגפה . נותר לה הצ'אנס האחרון נגד נבחרת בולגריה שוב באצטדיון הביתי שלה בפאריס "פארק דה פראנס" . היא הייתה זקוקה לתוצאת תיקו בלבד כדי להעפיל לארה"ב 1994 ובאמת בדקה ה- 92 הייתה התוצאה נגד בולגריה 1 : 1 . אבל אז פרץ החלוץ הבולגרי אמיל קוסטדינוב מאגף ימין והבקיע את השער הצרפתי . בולגריה ניצחה 2 : 1 ועלתה לארה"ב 94' . נבחרת צרפת שהייתה זקוקה לתוצאת תיקו בשני משחקים ביתיים האחרונים נגד ישראל ובולגריה – כשלה . זה קורה אחת לאֶלֶף שנה וזה אירע לצרפת מעצמת עַל בכדורגל פעמיים ברציפות דווקא במגרשה הביתי . צרפת תיקנה את עצמה כעבור ארבע שנים לאחר שזכתה ב- 1998 על אדמתה בגביע העולם בכדורגל (גברה על ברזיל במשחק הגמר 3 : 0) , ובשנת 2000 ניצחה במשחק הגמר באליפות אירופה לאומות בכדורגל את איטליה 1 : 0 .

ראה גם הספר עב הכרס בן 10000 (רבבה) עמודים שחקרתי וכתבתי  והקרוי , "הפקות חובקות ארץ ועולם" במסגרת סדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" , ודנה ועוסקת בקורות ותולדות הטלוויזיה המקומית והבינלאומית בשלושה תחומים עיקריים : חדשות , ספורט , ותיעוד .  

הערה 5 : העיתונאי ערן סוויסה פרסם סקופ יוצא דופן אתמול (יום שישי – באוקטובר 2013) בעיתון "ישראל היום" בו הכתב והפרשן הצבאי הוותיק המצוין של ערוץ 10 מר אלון בן דוד מפליל את חברת החדשות של הערוץ שלו ומנגח חלק מהקולגות שלו , כשהוא אומר כהאי לישנא : "עשינו בעבר כתבתו נגד בנימין נתניהו שלא היו מוצדקות עיתונאית. חרגנו מהאתיקה. לפעמים האמת הגזמנו . פגענו גם בשרה רעייתו של בנימין נתניהו כדי להראות שאנחנו משוחררים" . אנוכי מכיר היטב את אלון בן דוד עוד מהימים ההם כששירתנו יחדיו את הטלוויזיה ישראלית הציבורית – ערוץ 1 , הוא בחטיבת החדשות ואנוכי בחטיבת הספורט . אלון בן דוד הוא איש יישר דרך והגון . אנוכי מאמין לכל מילה שאמר אודות "ביום כתבות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בשעה שלא הייתה לכך כל הצדקה עיתונאית" במסגרת הרצאה אותה נשא בכנס "מנהיגות ומצוינות" של הפקולטה למשפט ועסקים ברמת גן . מעניין מה פתאום עלה בדעתו להפליל באופן החמור ביותר ולהעמיד במבחן האמת חלק מחבר מרעיו בחברת החדשות וביניהם העיתונאי רביב דרוקר מי שמצטייר כבר פלוגתא חריף ביותר של ראש הממשלה בנימין נתניהו . מעניין יהיה לשמוע את תגובת הקולגות שלו בחברת החדשות של ערוץ 10 לידיעה הסנסציונית , כמו תגובת מנהל חברת החדשות מר גולן יוכפז , וסמנכ"ל התפעול של חברת החדשות מר אמנון ברקאי . מעניין מה הביא את אלון בן דוד להחשיד ולהכתים את חבריו בחברת החדשות . להפללה עיתונאית שכזאת אין אח ורע בתולדות הטלוויזיה בארץ ובעולם .

יום שישי – 11 באוקטובר 2013 . ראה בעיתון עיתון "ישראל היום" . העיתונאי ערן סוויסה עולה על ידיעה סנסציונית בתחום העיתונאות הטלוויזיונית במדינת ישראל . העיתונאי והפרשן הצבאי של ערוץ 10 מר אלון בן דוד מפליל באופן החמור ביותר את חברת החדשות של ערוץ 10 , כשהוא מצהיר בפרהסיה : "עשינו בעבר כתבות נגד בנימין נתניהו שלא היו מוצדקות עיתונאית . חרגנו מהאתיקה" . בהצהרתו זאת הוא מעמיד למבחן אמת , מהימנות , ויושרה חלק מחבר מרעיו בחברת החדשות של ערוץ 10 וביניהם העיתונאי רביב דרוקר מי שמצטייר כבר פלוגתא של ראש הממשלה בנימין נתניהו . 

הערה 6 : אנוכי אוהב לקרוא את גב' סימה קדמון עיתונאית חדת עין בעלת כישרון הבעה ויכולות כתיבה , המועסקת מזה שנים רבות ב- "ידיעות אחרונות" . היא והצלמת שלה גב' רחל בן עמי עלו על סצנה כמעט בלתי מציאותית ולא אפשרית . ראש אמ"ן לשעבר האלוף במיל. אלי זעירא בן 86 וראש המוסד לשעבר האלוף במיל צבי זמיר לוחצים יד ומשוחחים בניחותא איש עם רעהו לאחר שלא דיברו ביניהם במשך 40 שנים . המפגש הדרמטי ביניהם התרחש מאחורי הקלעים בתום שיחת פנל רחבת יריעה שנושאה היה "המודיעין , מה אספנו ? מה הערכנו ?" . המפגש התקיים השבוע במכון למחקרי ביטחון לאומי של אוניברסיטת תל אביב והוקדש למלחמת יום הכיפורים של אוקטובר 1973 . הצלמת רחל בן עמי הייתה במקום ובחושה העיתונאי הנציחה את האירוע הנדיר והסנסציוני . רשות הדיבור ניתנת לצלמת רחל בן עמי ולכתבת סימה קדמון .

ראה "ידיעות אחרונות". ראש אמ"ן לשעבר האלוף במיל. אלי זעירא בן 86 (מימין) משוחח בניחותא עם האלוף במיל. וראש המוסד לשעבר צבי זמיר בן 89 (משמאל) כאילו לא אירע ביניהם קרע נוראי במלחמת יום הכיפורים של אוקטובר 1973 . הצלמת רחל בן עמי מנציחה סקופ ענק . 

הערה 7 : הפוסט של ד"ר אריאל פיקאר כפי שהתפרסם אתמול ב- "מעריב" , וכותרתו , "הפוסק , המנהיג , והמחנך" אודות הרב עובדיה יוסף , הוא מעניין אך אי אפשר להסכים למוטיב המרכזי שלו . אריאל פיקאר קובע כהאי לישנא בכותרת המשנה , "בפסיקת ההלכה והשפה הבוטה שבה השתמש הרב עובדיה יוסף כלפי חילוניים נבעו מאותו המקום בדיוק : הניסיון לעצב חברה מסורתית ספרדית גאה ומלוכדת" . הרב עובדיה יוסף העביר מסר נורא ואיום לקהל מאמיניו והכריז "כאשר גב' שולמית אלוני ומר יוסי שריד ימותו , הוא הרב עובדיה יערוך משתה" . מה זאת אומרת מר אריאל פיקאר ? אז מה , האם מותר לו למי שנחשב עילוי בתורה בשם המוניטין שלו ובשם ניסיונו לעַצֵב חברה מסורתית ספרדית גאה ומלוכדת ,לקלל , לנאץ , לגדף , להשמיץ , לבזות , להעליב , ולהטיל רפש קלון וחרפה בציבור חילוני – אשכנזי גדול אחר שחולק על דרכו ? . האם מותר לו בגין שמו ותארו להסית את נאמניו נגד אנשים יישרי דרך והגונים אחרים שאינם נמנים על צאן מרעיתו ? הדעת איננה סובלת זאת . מדובר במעשה נְבָלָה . אין על כך סליחה ומחילה .

יום שישי – 11 באוקטובר 2013 . ראה העיתון "מעריב" . אינני יכול להסכים לרעיון המרכזי של ד"ר אריאל פיקאר כי מותר לרב עובדיה יוסף בשם המוניטין שלו וניסיונו לבנות חברה ספרדית גאה ומלוכדת לקלל , לנאץ , לגדף , להשמיץ , לבזות , להעליב , ולהטיל רפש קלון וחרפה בציבור חילוני אשכנזי גדול אחר שחולק על דרכו ? . האם מותר לו בגין הפרסום שלו ובגין שמו ותארו להסית את נאמניו נגד אנשים רבים יישרי דרך והגונים אחרים שאינם נמנים על צאן מרעיתו כדי לקדם את האינטרסים הפוליטיים – סוציולוגיים שלו ? אין על כך מחילה וסליחה . 

יום שישי – 11 באוקטובר 2013 . ראה העיתון "מעריב" . אינני יכול להסכים לרעיון המרכזי של ד"ר אריאל פיקאר כי מותר לרב עובדיה יוסף בשם המוניטין שלו וניסיונו לבנות חברה ספרדית גאה ומלוכדת לקלל , לנאץ , לגדף , להשמיץ , לבזות , להעליב , ולהטיל רפש קלון וחרפה בציבור חילוני אשכנזי גדול אחר שחולק על דרכו ? . האם מותר לו בגין הפרסום שלו ובגין שמו ותארו להסית את נאמניו נגד אנשים רבים יישרי דרך והגונים אחרים שאינם נמנים על צאן מרעיתו כדי לקדם את האינטרסים הפוליטיים – סוציולוגיים שלו ? אין על כך מחילה וסליחה . 

הערה 8 : כמו רבים גם אני קונה מידי יום שישי את העיתון "סוף השבוע" בגלל הכותבים גב' ליאורה כהן , מר רמי רוטהולץ , מר רון קופמן , וגם מר רון מייברג כשהוא עוסק בחומרים שקשורים למכורתי . הפוסט שלו מאתמול (יום שישי – 11 באוקטובר 2013) אודות גמר האלופות, מי יותר גדולה "שובר שורות" ו/או "הסופרנוס" מעניין את זקנתי.

סוף הפוסט מס' 299.