אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 2). כל הזכויות שמורות.

הערה 1. הבלוג שרוי עדיין בהתפתחותו הטכנולוגי ועיצובו הגראפי .

הערה 2. הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים מובהקות . האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ ועל הגולשים בו חלה אחריות אישית. אין להעתיק ו/או לאגור ו/או לאכסן באופן פרטי ו/או במחסני מידע למיניהם את תכולת הבלוג לרבות הפוסטים , הטקסטים , התמונות , והמסמכים שלו . הזכויות שמורות לחוקר , כותב , המחבר , והמפיק יואש אלרואי .

הערה 3. הבלוג איננו מופק , נחקר , ונכתב למען מטרות רווח כספי , ו/או כדי להפיק רווח כלכלי , ו/או לצורך פרסום אישי .

הערה 4. במידה והבלוג הזה מפר זכויות יוצרים במקום כזה ו/או אחר בפוסטים השונים , אני מבקש מציבור הקוראים לפנות אלי כדי שאתקן את הדרוש תיקון .

——————————————————————————————

פוסט מס' 253 : הועלה לאוויר לפנות בוקר של יום שישי – 26 ביולי 2013

——————————————————————————————

אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 מול

הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1

(רשימה מס'2). כל הזכויות שמורות.

alroey yoash טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי יואש אלרואי בתום 32 (שלושים ושתיים) שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). yoash 7 טקסט תמונה : 27 בנובמבר 1980 . אנוכי ב- 1980 . מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד יחדיו עם מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ז"ל וטוּבְיָה סַעַר (יבדל לחיים ארוכים) ממנים אותי למנהל חטיבת הספורט במקומו של אלכס גלעדי שעבר לשורות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC (ופיתח שם קריירה מזהירה) . זה היה לפני המון שנים אבל אני זוכר שכל מיני קיביצערים שאלו אותי מדוע אינני מחייך למצלמה לשמע בשורת המינוי הנכבד. השבתי להם כי הם והציבור אינם מודעים לעובדה עד כמה התפקיד הוא רב אחריות , מורכב ומסובך שכולל אספקטים טלוויזיוניים רבים של הפקה , עריכה , ניהול , מו"מ אודות זכויות שידורים של אירועי עַל בארץ ובעולם , וקביעת מדיניות שידורי הספורט ברשת הטלוויזיה שלי , שכפופים למגבלות כלכליות נוקשות, ביורוקרטיה מסורבלת, טכנולוגיות שונות, וטיפוח שוב ושוב (ומחדש) כוח אדם מיומן . לא הייתה לי שום סיבה לחייך . ב- 27 בנובמבר 1980 השתנו חיי לעַד . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . yoash dvorin 2 טקסט תמונה : יוני 1986 . אנוכי ב- 1986 במונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 . Location התמונה זהו ה- IBC במכסיקו סיטי . אנוכי (מימין) עם שדר רדיו "קול ישראל" מר דני דבורין (משמאל) בימים שחשבתי שהוא בעל כישרון ופוטנציאל להיות שדר ספורט בטלוויזיה . הוא לא . ה- Qalifications והאיכויות הנדרשים משַדָּר ספורט בטלוויזיה הן שונות מאלו של שַדָּר ספורט ברדיו לרבות כמות המלל . כישרון הניסוח , מבנה הטקסט ותחביר המשפט , יכולת התיאור , ומינון המלל הם ווקטורים חמקמקים . איש איננו יודע בוודאות מדוע שני שדרים שמייצרים אותה כמות מילים בעת תיאור של אותו אירוע מסוים , אחד מהם צובר Title של פטפטן , והשני מתקבל כשַדָּר הגיוני בעל כושר ביטוי שחוסך במילים . שני השדרים יורם ארבל ונסים קיוויתי היו רבי אומנים בניסוח וחיבור טקסטים בשידורים ישירים. שניהם מאפילים על רבים משדרני הספורט בהווה וגם על אלה של האתמול. (תיעוד וצילום גב' שמחה שטרית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 5 : האצן דונאלד סאנפורד קבע אתמול בתחרויות הא"ק של המכבייה ה- 19 שיא ישראלי חדש בריצת 400 מ' לגברים בזמן של 45.65 שניות . השיא החדש איננו מעניק לו כרטיס כניסה לאליפות העולם ה- 14 בא"ק שתיפתח בעוד כשבועיים במוסקבה , ומסביר בעצם עד כמה הא"ק הישראלית מפגרת ומנותקת מצמרת הא"ק הבינלאומית . בריצת הגמר ל- 400 מ' לגברים באולימפיאדת רומא 1960 , כלומר לפני 53 שנים , קבעו האמריקני אוטיס דייוויס (Otis Davis) והמערב גרמני קארל קאופמאן (Carl Kaufmann) שיא עולם חדש בתוצאה של 44.9 שניות (במדידה ידנית) . אבל הנה בא האצן האמריקני מייקל לאראבי (Michael Larrabee) וקבע במדידה אלקטרונית בריצת הגמר ל- 400 מ' לגברים באולימפיאדת טוקיו 1964 לפני 49 שנים , תוצאה של 45.15 שניות .

אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 2). כל הזכויות שמורות.

חטיבת הספורט של ערוץ 1 הציבורי שרויה בצרות צרורות . מנהיגות רשלנית, תוכן לקוי, ביצוע ירוד , ניהול כושל , ורייטינג אפסי . מה זה צריך להיות ההתייחסות החובבנית והכושלת הזאת לאליפות העולם בשחייה הנערכת כעת בברצלונה ? מה זאת העיתונאות העלובה שאתם מפגינים שם בירושלים ? היו פעם ימים אחרים לחלוטין .

1. אנוכי נמנה על אותה קבוצת צופים קטנטונת בת כאחוז וחצי הכלולה במדרוג הארצי שצופה בנאמנות ובאדיקות בשידורי אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 וביומני המכבייה ה- 19 בערוץ 1. אני חושב שהווירטואוזיות של הקפיצות למים , המיומנות והיופי שטמונים בשחייה הצורנית , הסבולת והדבקות במשימה שמפגינים השחיינים והשחייניות בשחייה למרחקים ארוכים בים הפתוח (Open Water) , והטכניקה העילאית , הדיוק , והמהירות והזריזות שמגלים שחקני הכדור מים – מלמדים אותנו רבות אודות המאמץ האנושי והשאיפה הכנה והמתמדת של בני האנוש להעפיל לפסגת היכולת האנושית , חרף כל הקשיים. אני צופה בחדווה גדולה באירועי אליפות העולם בשחייה בברצלונה 2013 ומאושר לדעת כי הטוב ביותר עדיין טרם הגיע (הכוונה היא כמובן לתחרויות השחייה מברצלונה שליאן ווילדאו והפרשן ד"ר ברוך צ'יש אמורים לשדר ישיר לצופי הטלוויזיה בישראל) , כפי שנהגו לומר לפני שנים הרצים למרחקים ארוכים של  קניה : "The best is yet to come" . אבל… וקיים כאן אבל גדול . אינני כותב את הטקסט הבא בגלל חמדנות , ו/או צרות עין , ו/או בגלל שמחה לאיד . אינני קנאי . מחד – אין מנוס מהשוואות . אורי לוי שם בכיס הקטן את גב' מירי אליקים באותה מידה כפי שגיא זוהר מאפיל למשל על נסלי ברדה . אולם אורי לוי נותר בודד במערכה לאחר שליאן ווילדאו טס לברצלונה לשדר החל מיום ראשון הקרוב – 28 ביולי 2013 את תחרויות השחייה . מאידך – אי אפשר שלא להזדעזע מדַלוּת ועוֹנִי כזה של חומר וביצוע כה רעוע הנוגעים לדיווחים מהמכבייה ה- 19 ודיווחים כל כך חלקיים מאליפות העולם בשחייה המתקיימת כעת בברצלונה , לרבות היעדר מוחלט של אולפן ספורט אסתטי שאמור לנווט ולהוביל . טרם ראיתי אֶבְיוֹנוּת ואוּמְלָלוּת טלוויזיונית שכזאת . מעולם לא נתקלתי ברשת טלוויזיה כל כך לא מקצוענית וחלשה שניגפת מפני כל אירוע אותו היא פוגשת . כתב בודד ויחיד בשם יגאל שמעוני מכסה לבדו 9000 (תשעת אלפים) ספורטאים ומאות אירועים ותחרויות ספורט במכבייה ה- 19 , בעוד מגישה שמתחזה למגישה , מגישה יומן בן רבע שעה ברוטו כל כך עלוב , כל כך ירוד , כל כך רדוד , כל כך נחות . אנשי ערוץ 1 לא מתביישים לקרוא לדבר הנבוב הזה "יומן המכבייה ה- 19" , כמו שאורי לוי איננו בוש להכריז (אמש יום חמישי – 25 ביולי 2013) בתום השידור הישיר שלו ושל הפרשנית סווטלנה בלכר את תחרויות הדואט החופשי בשחייה צורנית, "שלום רב ולהתראות , אחרינו יומן המכבייה עם מירי אליקים". על מה הוא מדבר . איזה יומן מכבייה ואיזה נעליים . איפה כל כתבי חטיבת הספורט ? היכן כתבי החדשות שאמורים לסייע ? היכן ציוותי הצילום ? היכן בוני גינזבורג ושרון פרי ? היכן יורם ארבל שיכול לתרום מהידע שלו גם בתחומי ספורט אחרים חוץ מכדורגל ? היכן משה גרטל שאפשר להחזיר אותו לרגע קט מהפנסיה ? היכן אנשים נוספים ? אפוא כל כוח האדם שלהם ? היכן יומן המכבייה שהם מתיימרים להציג ולשדר מידי ערב ? מה זה צריך להיות הדבר הזה , הנֶפֶל הזה , החולשה הזאת ? העליבות הזאת ? אורי לוי איננו יכול לשאת את כל המטען העצום הזה לבדו ועוד לעשות זאת Off tube מהאולפן בירושלים מה זה כאן אליפות העולם בשחייה של ברצלונה 2013 מתבססת על מר אורי לוי וגב' מירי אליקים ?

ערוץ 1 הוא בר מזל מפני ש- FINA שהעניקה לו את זכויות השידורים איננה מודעת לחלטורה הטלוויזיונית שמתנהלת בשבוע הזה שבין 20 ל- 27 ביולי 2013 על המסך של השידור הציבורי . בשתי מילים : בושה וחרפה .

2. ועוד דבר . דיווחי ה- Off tube הכל כך חלקיים וקטועים מתחרויות הקפיצות למים והשחייה הצורנית מברצלונה הם עניין רעוע אחד . צריך לזכור כי באליפות העולם בברצלונה מתקיים גם טורניר כדור מים ענק ואיכותי ביותר לגברים בהשתתפות נבחרות עַל כמו רוסיה , סרביה , מונטנגרו , הונגריה , ספרד , ארה"ב , יוון וכו' וגם טורניר כדור מים לנשים . גם אם מדובר בשלבים הראשונים של הטורניר , על ערוץ 1 לדווח ולהביא תקצירים מהמפגשים המרתקים . הוא מחזיק בזכויות השידורים הבלעדיות של האירוע .

3. ועוד פרט . באליפות העולם בברצלונה 2013 התקיימו ב- 20 וב- 23 ביולי 2013 משחים דרמטיים בים פתוח שנקראים "Open Water" למרחקים 5 ק"מ ו- 10 ק"מ – לגברים ונשים . הטוניסאי אוסאמה מֶלוּלִי זכה במשחק ל- 5 ק"מ לגברים בתוצאה 53:30.4 דקות ובין במרחק ל- 5 ק"מ הנשים ניצחה האמריקנית דניטה היילי אנדרסון בזמן 56:34.2 דקות . במשחה ל- 10 ק"מ לגברים זכה במדליית הזהב היווני ספירידון ג'יאניוטיס בזמן של 1:49:11.8 שעה . השחיינית הברזילאית פוליאנה סינטרה אוקימוטו ניצחה במשחה 10 ק"מ לנשים בתוצאה 1:58:19.2 שעה . ערוץ 1 התעלם מהאירוע למרות שרכש את זכויות השידורים הבלעדיות תמורת ממון רב .

4. ועוד סוגיה . על רקע הנחיתות והחולשה הנוראית של חטיבת הספורט בערוץ 1 בולטים איך שהוא שלושת הפרשנים מר נפתלי לוי בקפיצות למים וגב' ניקה בימבד וגב' סווטלנה בלכר בשחייה הצורנית . רק אף אחד לא יודע מי הוא ומי הן ואיזה ניסיון ספורטיבי צברו בתחומם כדי לשמש פרשנים בטלוויזיה . שומעים את קולם אך בהיעדר אולפן וויזואלי אין רואים אותם. סיטואציה טלוויזיונית בלתי מתקבלת על הדעת. אנוכי כצופה אינני יודע למשל מה הרקע המקצועי שלהם , מה היו ההישגים שלהם כספורטאים פעילים וכמאמנים בהווה, מהו הניסיון המצטבר שלהם, מהיכן הם בארץ, מאפוא הם בחו"ל, בני כמה הם, במה הם עוסקים בארץ , ומה מכשיר אותם לפרש עבורי את המידע שמופיע במוניטור שלי בסלון ביתי. הרי מדובר בבני אנוש ולא במכונות ספורט .

סוף הפוסט .

ראה המשך בפוסט : "אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 מול טרגדיית הביצוע והרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 3)" . 

אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 1). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 252 : הועלה לאוויר בערבו של יום שלישי – 23 ביולי 2013

———————————————————————————————————- 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 1). כל הזכויות שמורות.

1. עוללות הרייטינג הדַל והמִדְרוּג הנואש של ערוץ 1 

ערוץ 1 הציבורי חתם ב- 2010 על הסכמי זכויות שידורים בני שלוש שנים (2013 – 2010) הנוגעים לשני מפעלי הספורט הבינלאומיים הגדולים של שנת 2013 : אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 , ואליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . ערוץ 1 משלם ל- FINA (התאחדות השחייה הבינלאומית) סכום של כ- 100000 (מאה אלף) דולר לשלוש שנים ול- IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) סכום של כ- 750000 (שבע מאות אלף) דולר לשלוש שנים . בכך מצטרפת רשות השידור למרבית רשתות הטלוויזיה הציבוריות החברות באיגוד השידור האירופי ה- EBU , אשר מעבירות בשידורים ישירים בהיקפים מלאים את שני אירועי העל האלה בספורט העולמי . דא עקא , ערוץ 1 נוחל מידי ערב בערבו מפלות רייטינג בזו אחר זו בשבוע הראשון של השידורים הישירים של אליפות העולם בשחייה מברצלונה . לערוץ 1 אין מנהל טלוויזיה מזה חודשים לא מעטים . שורר שם אי סדר ניהולי בלשון המעטה . אולם ברור דבר אחד : מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם , עוזרו הראשי מר זליג רבינוביץ' , ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מר אמיר גילת מודעים היטב לטיפול הלקוי בחומר השידור ועמו תבוסת הרייטינג . הציבור איננו מתעניין עוד בערוץ 1 וודאי לא בסחורת ספורט השחייה שמספק לו ערוץ 1 בשידורי Off tube מברצלונה. אתמול יום שני – 22 ביולי 2013 , צבר ערוץ 1 בשידורי ברצלונה בין 18.30 ל- 19.50 % 1.52 רייטינג בלבד . בתקופת הזמן בין 20.30 ל- 21.45 צבר ערוץ 1 רק % 2.4 , ובעת שידור "יומן המכבייה ה- 19" בין 21.15 ל- 21.30 הסתכמה כמות הרייטינג ב- % 2.4 . מדובר בטרגדיית מִדְרוּג שהיא תוצאה של רשלנות חובבנות , חוסר מקצוענות , וכמה ווקטורים לא מוצלחים שמרכיבים את העשייה הטלוויזיונית של ערוץ 1 , אך בפירוש אינם כורח המציאות . הנה כמה מהחסרונות כלהלן :

1. שידורי Promo כלליים מידי לא ממוקדים ואשר אינם נוגעים ללב העניין .

2. אי הכנת דעת הקהל ואי זיהוי גיבורי העלילה בטרם התפתחותה ואשר איננה מוּכֶּרֶת די צורכה לציבור הצופים הפוטנציאלי .

3. שידור Off tube מונוטוני מהמוניטור בירושלים של אירוע על בספורט הבינלאומי המתרחש בספרד הוא בעל מֶסֶר כבוי : אם רשת הטלוויזיה שמחזיקה בזכויות השידורים הבלעדיות של האירוע המדובר אינה שולחת את נציגיה לספרד ומעדיפה לשדר אותו מהמוניטור בירושלים סימן שהאירוע אינו חשוב דיו.

4. הסתרת צוות השדרנים והשדרניות והפרשנים והפרשניות של ערוץ 1 מעין הצופים מרמזת כי מוסרי האינפורמציה אינם חשובים דיים מכדי להציגם באולפן השידור . אם מוסרי האינפורמציה לא חשובים כנראה שגם האינפורמציה עצמה שהם מעבירים לצופים איננה חשובה. 

הרייטינג הוא אפסי גם כשמדובר ביומני הטלוויזיה העגומים של המכבייה ה- 19 המשודרים בערוץ 1. המכבייה היא מפעל ציוני ספורטיבי רב ערך ובעל ממדים , שמציג חזון ורעיון נשגב וכרוך בהפקה וארגון לוגיסטי ענק ומורכב ביותר בשטח . מדובר בקיום מאות רבות של אירועי ספורט בכל רחבי המדינה ובאירוח, הלנה, האכלה, ומערכת היסעים ענקית של 9000 ספורטאים . יו"ר הוועדה המארגנת של המכבייה ה- 19 מר אמיר פלד וציוותו ראויים להערכה והוקרה רבה . הם עושים עבודה פנטסטית אולם מן ההיבט הספורטיבי הבינלאומי מדובר בקוריוז . אם מדובר בקוריוז ספורטיבי הרי שהשדרנית והמגישה של יומני המכבייה בערוץ 1 גב' מירי אליקים היא קוריוז טלוויזיוני . מוזרה ולא משעשעת . היא חסרת הכשרה לחלוטין בתחום הייצוג הטלוויזיוני ולא רשאית להתייצב בזירה Front of Camera . היא איננה ראויה להעמדה בחלון הראווה הציבורי . אינני מכיר אותה ומעולם לא ראיתיה . ייתכן וחוננה באישיות עיתונאית דגולה . אם כך המסך מסתיר זאת . היא איננה עוברת מסך ולא מבקיעה אותו , והיא גם לא קריינית ו/או שדרנית. היא נשמעת מהססת ולא בטוחה בעצמה. הרייטינג השולי שהיא צוברת – בהתאם.

איתרע מזלו של ערוץ 1 מפני שאת השבוע הראשון באליפות העולם בשחייה בברצלונה מייחדת ומקדישה FINA למקצועות שאינם מוכרים כמעט בארץ . המקצוע הראשון הוא קפיצות למים לגברים ונשים יחידים ויחידות וגם בצמדים (קפיצות למים מסונכרנות) משלוש מקפצות (שתיים אלסטיות) שגובהן 1 מ' ו- 3 מ' , ואחת מבטון ממגדל שגובהו 10 מ'. המקצוע השני הוא שחייה צורנית (לנשים בלבד) שכולל מופעים של יחידות, זוגות, ושמיניות. המקצוע השלישי הם משחקי הכדור מים . קפיצות למים , שחייה צורנית לנשים , וכדור מים – זרים לחלוטין לציבור צופי הטלוויזיה בישראל שאמון על כדורגל , כדורסל , ואולי גם טניס . תוצאת הרייטינג האפסי היא בהתאם . בצד זה חובה לציין כי ערוץ 1 לא עשה כל מאמץ מיוחד להתעמק בשידורי ה- Promo שלו על מנת לזהות זיהוי מוקדם לציבור הישראלי את גיבורי העלילה שמעצבים את דמותם של מקצועות הספורט האזוטריים האלה בארצנו . קפיצות למים הן שילוב של אקרובטיקה והתעמלות הדורשות קואורדינציית עַל ומיומנות מיוחדת מהמבצעים אותן . הן מחזה טלוויזיוני מרהיב שחושף שוב ושוב את דרגות הקושי הגבוהות והמסוכנות מזוויות התבוננות שונות ובהילוכים חוזרים איטיים מאוד (Super Slow Motion). שתי הסיניות וו מינקסיה (אליפות עולם שישית) ובת זוגה שי טינגמאו זכו במדליית הזהב בקפיצות למים מסונכרנות ממקפצה של 3 מ' . שתיהן שם דבר בעולם כולו אך עלומות בישראל . חטיבת הספורט בערוץ 1 ומחלקת ה- Promo לא דאגו לחשוף אותן ואת סיפורן האנושי לציבור בארץ בטרם התחרות בברצלונה . הצמד הגרמני סשה קליין ופטריק האוסדינג זכה במדליית הזהב בקפיצות מסונכרנות אקרובטיות רבות סיכון ממגדל 10 מטרים , אולם איש כמעט בישראל לא ראה ולא צפה בהם . שידור Promo יעיל עכשיו בעל הבלטת יתר של גיבורי העלילה הוא מעשה מאוחר מידי .

אני זוכר היטב כי לקראת שידורי אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 וסיאול 1988 עשינו לצופי הטלוויזיה הכרה עם מקצוע הקפיצות למים באמצעות הווירטואוז האמריקני גרג לוגאניס . הוא היה כוכב עולמי בקפיצות מ- 3 מ' וגם מ- 10 מ' , ובאמת זכה בשתי מדליות זהב במקצועות האלה בלוס אנג'לס 1984 ובסיאול 1988 . צרבנו את היכולת הגופנית הפנטסטית שלו ואת נטייתו לקחת סיכונים בתודעת הציבור . עשינו זאת גם באמצעות הסיפורים האולימפיים הנפלאים של המתעד ובימאי הטלוויזיה הדגול באד גרינספאן ז"ל . הרייטינג היה בהתאם גם אם מדובר במקצוע ספורט אולימפי צדדי .

בראשית שנות ה- 50 היה למדינת ישראל קופץ למים מוכשר יחיד בשם יואב רענן . יואב רענן נולד ב- 1928 במצרים. הוא היה אלחוטן במלחמת העצמאות ב- 1948. יואב רענן השתתף באולימפיאדת הלסינקי 1952 בקפיצות למים מ- 3 מ' ודורג במקום ה- 9. בקפיצות ממגדל 10 מ' דורג במקום ה- 30 . במשחקי אסיה שנערכו במנילה 1954 ייצג שוב את ישראל וזכה במדליית הזהב ממקפצה של 3 מ'. מאז יואב רענן אין למדינת ישראל שום קופץ למים אולימפי ושום נציג במקצוע הווירטואוזי והמרתק הזה.

yoav raanan 1952

טקסט תמונה : יולי 1952. האולימפיאדה ה- 20 במניין הזמן החדש נערכת בהלסינקי בירת פינלנד. הקופץ למים הישראלי יואב רענן (בן 24 יליד מצרים) ניצב בקצה המקפצה בגובה של 3 מ' . הוא דורג במקום התשיעי במקצוע המרהיב , האקרובטי, והמסוכן הזה שדורש מיומנויות של מתעמל . זהו ענף ספורט ייחודי שכלל לא קיים בישראל. (התמונה באדיבות YLE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

תמונה חדשה (1)

טקסט תמונה : שנת 1954. זוהי משלחת ישראל הקטנה למשחקי אסיה ה- 2 שנערכו במנילה בירת הפיליפינים ב- 1954 . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : הקופץ למים יואב רענן , הקופצת לגובה אהובה קראוז – קריביצקי (מרחובות), הקלע  דוב בן דוב, וד"ר מ. הרניק. (התמונה באדיבות אהובה קראוז – קריביצקי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כמובן שהיעדרם של קופצים ישראליים מכביד על הזדהות הציבור עם האירוע ומטיל על ערוץ 1 קושי נוסף בהתמודדות השידור שלו עם ענף ספורט לא פופולארי בארץ . בצד כל אלה צריך להדגיש את החרבון העיתונאי של שידור Off tube מהמוניטור בירושלים , שאנשי ערוץ 1 עושים בו השבוע שימוש מוגבר . אורי לוי עושה את מיטבו מהאולפן בירושלים . וודאי גם גב' מירי אליקים מנסה לעשות את את המקסימום בהתבוננות במוניטור אולם מיטבה איננו מספיק מפני שהיא נעדרת כל סמכות עיתונאית . הפרשן הנלווה לשניהם נפתלי לוי מנסה לסייע באולפן בפענוח סוד התנועות של הקופצים והקופצות והקואורדינציה הנהדרת שלהם, אולם סך הכל רחוק מלהיות מזהיר .

כישלון נוסף הוא רעיון אפוף סוד של ערוץ 1 להסתיר את דמויות שדרי ה- Off tube שלו . ראשיתם של השידורים הישירים מהאולפן מתחיל בפתיחה גראפית נאה של התחרויות , אולם לעולם אין רואים את אורי לוי , מירי אליקים , ליאן ווילדאו , ושני הפרשנים המשדרים המלווים את תחרויות הקפיצות למים  ואת שחייה צורנית , נפתלי לוי וגב' ניקה בימבד . קולם נשמע אך הם לא ייראו . טעות טלוויזיונית יסודית וגם מטופשת . הציבור תוהה מי הוא פרשן הקפיצות למים במדיה וויזואלית נפתלי לוי ? כמו גם מי זאת פרשנית השחייה הצורנית ניקה בינבד ? שניהם הופכים לנעלמים במשוואה חזותית , ל- "איקסים" במוסד טלוויזיה שאיננו רדיו .

Nika Bimbad

טקסט תמונה : זוהי גב' ניקה בימבד פרשנית השחייה הצורנית לנשים של ערוץ 1 בעת השידורים הישירים של אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 . (התמונה נלקחה מהאינטרנט . במידה והתמונה כפופה לזכויות יוצרים אנא הודיעוני ואסיר אותה מהבלוג) .

הזדהות הצופים היא בהכרח לא רק עם החומר המשודר אלא גם עם אותם האנשים שמניחים עבורם את האוכל על כפית ומגישים אותו לפיהם ו/או בעניינה של הטלוויזיה – פורסים אותו לפרוסות מול עיניהם בסלון ביתם . מגישי חדשות וספורט באולפן ובשטח אמורים להיות חשובים כמו האירועים עצמם . חשיפתם בפני הציבור הוא אחד מחוקי הטלוויזיה הישנים והידועים ביותר מאז ראשית התעשייה הזאת היכן שהוא בשנות ה- 30 של המאה שעברה . לא בכדי שכרם של מגישי החדשות והספורט וגם השדרנים הטובים מרקיע שחקים . הם ניצבים בחלון הראווה של רשתות הטלוויזיה שלהם ומשמשים מתווכים בין החומר החדשותי המצולם לבין יושבי הכורסא בבית מול המסך . ברור שזה היה פק"ל שנקטתי בעת שהייתי הארוכה בשידור הציבורי . שדרנים ופרשנים כמו יורם ארבל , נסים קיוויתי , יוסף "יוז'ו" טלקי , אורלי יניב , אריה מליניאק , אריה מליניאק , אורי לוי , מאיר איינשטיין , אלי סהר וגם אחרים תמיד הופיעו On Camera בטרם החל השידור הישיר וגם במחציתו . הם נעלו אותו On Camera בסיומו . באמצעותם זיהיתי לצופי הטלוויזיה שלי את מהות שידורי הספורט . זהו חלק חשוב בתהליך החיבור בין הצופה לסחורת השידור . מה שקורה בחטיבת הספורט של ערוץ 1 בשבוע הראשון של אליפות העולם בשחייה המתקיימת בחודש יולי 2013 בברצלונה הוא פארסה . אנשים כושלים חסרי מושג בתעשייה מנהלים שם את העניינים . גם ככה הם נראים . במצב הנוכחי אין להם שום סיכוי להתנער מקללת הרייטינג העלוב שהפך לנחלת קבע ברובריקות הציבוריות .

arbel yaniv

טקסט תמונה : חודש דצמבר של שנת 1979 . יורם ארבל ואורלי יניב מגישים את התוכנית "מבט ספורט" אחת מספינות הדגל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשית קריירה ההגשה וההנחיה של שניהם . שניהם נחשבו לצמד ההגשה המלכותי של תוכניות הספורט בימים ההם . ציבור צופי הטלוויזיה הזדהה עמם וזיהה באמצעותם את תוכניות הספורט . (מחלקת הסטילס . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי בן כ- 9000 (תשעת אלפים) עמודים, הקרוי : "למילים יש וויזואליה משלהן" . הספר עוסק בין השאר במיומנות כוכבי הטלוויזיה להגיש ולהנחות שידורים באולפן ובשטח ודן גם בכישרון שדרי הטלוויזיה שמשדרים ישיר אירועי ספורט מעמדות שידור באצטדיונים ו- Off tube מהמוניטור באולפן.

פק"ל חשיפת השדרנים והפרשנים היה גם חזונו של נשיא חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC רון ארלדג' (Roone Arledge) ז"ל , מי שהיה אחראי לעיצובה של תוכנית הספורט הידועה ורבת המוניטין ברשת שלו  "MONDAY NIGHT FOOTBALL" בראשית עשור ה- 70 של המאה שעברה . הדור שלי גדל על התוכנית הפופולארית  ההיא שנעלמה מן האופק . "MONDAY NIGHT FOOTBALL" היוותה ציון דרך בהתפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה בארה"ב אבל גם בעולם . היא שודרה ישיר ב- ABC (תמיד בערבי שני) מול כל מיני תוכניות למשפחה ששידרו שתי הרשתות הארציות בארה"ב CBS ו- NBC , וזכתה להצלחה חסרת תקדים בימים ההם . השידורים הישירים של "MONDAY NIGHT FOOTBALL" נפתחו וננעלו עם השַדָּר המוביל הראשי הבלתי נשכח של רון ארלדג' היהודי – אמריקני האווארד קוסל (Howard Cosell) ז"ל , ושני הפרשנים לצדו דון מרדית' (Don Meredith) ופראנק גיפורד (Frank Giford) באוויר "On Camera" – בעמדת השידור שלהם באצטדיונים בכל רחבי אמריקה . שלישיית השדרנים רבת המוניטין הזאת זיהתה את המשחק למיליוני צופים אמריקניים וגרפה רייטינג עצום בימים ההם . ערכם היה שווה ערך לשחקנים . מי שלא מבין את זה שלא יתעסק בביזנס שקרוי טלוויזיה . קוראי הבלוג שמוצאים עניין בהיסטוריה הבינלאומית של שידור ספורט ברשתות הטלוויזיה האמריקניות מוזמנים לקרוא את הספר "COSELL" (יצא ל אור ב- 1973 בארה"ב), ספרו המרתק של שַדָּר ספורט נפלא , מיוחד , ומקורי , חד ושנון , דרמטי ומפתיע , ויחד עם זאת הגיוני , העונה לשם האווארד קוסל (Howard Cosell)  

cosell

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה ברשת הטלוויזיה האמריקנית ABC . זהו צוות השידור רב המוניטין של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC שאחראי על ההצלחה המדהימה של השידורים הישירים של תוכנית הספורט הידועה והמפורסמת "Monday Night Football" במשך ארבע עשרה עונות רצופות – בשנים 1984- 1970 . השדר המיתולוגי הבלתי נשכח האווארד קוסל (Howard Cosell) יושב במרכז . עומד מימין פרנק גיפורד (Frank Giford) ומשמאל דון מרדית' (Don Meredith) שניהם שחקני פוטבול בעברם . השלישייה הזאת שינתה את הרגלי הצפייה של אמריקה. (באדיבות ABC . ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות) .

שידורי הכדורסל הישירים של מכבי ת"א מהיכל הספורט ביד אליהו נפתחו תמיד מראשיתם עם השדרים המובילים דן שילון , אלכס גלעדי , יורם ארבל , ומאיר איינשטיין – יושבים בעמדת השידור שלהם , איש איש בתקופתו . הם היו חשובים כמו שחקני מכבי ת"א . השידורים הישירים הללו לא רק נפתחים עם מראה פני השדרים והפרשנים אלא גם ננעלים על ידם , כאשר השדרים המובילים מצולמים On Air . 

shilon alroey

טקסט תמונה : יום חמישי בערב- 23 במארס 1972 . היכל הספורט ביד אליהו . היכל הכדורסל התל אביבי תחת ניהולו של גרשון פורמן מארח בפעם הראשונה בתולדותיו את משחק הגמר על גביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל בין איניס ווארזה האיטלקית ליוגופלסטיקה ספליט (קבוצת כדורסל קרואטית) אלופת יוגוסלביה הגדולה . אנוכי (מימין) משמש סטטיסטיקאי והמחשב האלקטרוני של השדר דן שילון (משמאל) באמצעות פתקאות נייר . כך מילאתי בימים ההם את תפקיד עוזר השַדָּר שלוֹ . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

gilady

טקסט תמונה : אמצע שנות ה- 70 של המאה שעברה . עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית בהיכל הספורט ביד אליהו באחד ממשחקיה של מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות בכדורסל . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : שני עוזרי השדר הרצל רווה ורפי גינת , השדר אלכס גלעדי , ומנהל הבמה (Floor manager)  יוסף "פונצי" הדר .(משהל'ה פרידמן מחלקת הסטילס . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

arbal barkai

טקסט תמונה : 28 בינואר 1981. עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- בריסל בירת בלגיה . השלטון הסובייטי הקומוניסטי בראשותו של נשיא ברה"מ ליאוניד ברז'נייב איננו מתיר לקבוצת צסק"א מוסקבה לשחק בתל אביב ואיננו מסכים לארח את מכבי ת"א במוסקבה . מכבי ת"א נדרשת לנהל מאבק כפול נגד אלופת ברה"מ במגרשה של קבוצת הכדורסל הבלגית "רויאל 4" . איש ה- FIBA הבלגי ליאון וואנדל מארגן את המפגש הכפול נגד צסק"א מוסקבה בבריסל . בתוקף תפקידי כמנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית אני ממנה את יורם ארבל (מימין מרכיב משקפיים) להיות שדר מוביל ולשדר ישיר ארצה את שני המשחקים בבריסל . נוכחותו ב- Frame  הטלוויזיוני הייתה חיונית למהימנות העיתונאית של התמונה . המפיק המצוין ועוזר השדר שלו הוא אמנון ברקאי חובש Headset משמאל. (באדיבות רשת הטלוויזיה הבלגית RTBF . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

einatein sahar alroey

טקסט תמונה : שנת 2001. בחלוף שני עשורים. עמדת השידור שלנו בהיכל הספורט יד אליהו . ב- 1995 מיניתי את אלי סהר לפרשן הכדורסל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במקומו של הפרשן המודח אריה מליניאק . המינוי הצליח מעל המשוער . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : השדר מאיר איינשטיין , הפרשן אלי סהר , ואנוכי – פוקח עין על שניהם ועל הפקת השידור . (צילום ראובן שוורץ . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

נוכחותם הוויזואלית של מגישי החדשות כמו חיים יבין , וולטר קרונקייט , יעקב איילון , ברברה וולטרס , יונית לוי , ותמר איש שלום באולפן – חיונית וחשובה כמו תמונות ה- Video שהם משדרים לציבור שלהם . בערוץ 5 בכבלים טרם הפנימו זאת והם עדיין מחביאים למשל את השדרנים שלהם דניאל זילברשטיין , עמיחי שפיגלר , מאיה רונן , ושימי ריגר . טעות חמורה . עכשיו אני רואה שגם במקרה דנן של תחרויות הקפיצות למים והשחייה הצורנית שמגיעים מאליפות העולם של ברצלונה 2013 לירושלים מסתיר ערוץ 1 את השדרנים והפרשנים שלו . ייתכן סיבותיו של לערוץ 1 עמו (מי יודע מי מנהל אותו בכלל בימים טרופים אלה) . מי יודע אולי להנהלת ערוץ 1 והנהלת רשות השידור יש סיבות טובות להחביא את שלושת השדרים ואת שני הפרשנים , סיבות שאנחנו אינם יודעים . יכול להיות כי אי חשיפת שדרני ה- Off tube של ערוץ 1 באולפן בירושלים וגילוי קולותיהם בלבד , היא מין פעולת הסוואה ומיסוך עשן , כדי שהציבור יחשוב שאין רואים אותם מפני שהם יושבים בעמדות שידור בברצלונה ובדרך כלל בשידורי Multilateral אין מראים את השדרים On Camera ב- Venues השונים . ערוץ 1 איננו מודיע בקול וגם לא בכתובית כי מדובר בשידור ישיר Off tube . על פי תפישת עולמי הטלוויזיונית מדובר בחרבון עיתונאי . שידור Off tube מהמוניטור באולפן כשיטה , כפילוסופיית שידור , כמדיניות שידור שנקבעת מראש ומתנהלת בחובבנות שכזאת לאורך שבוע שלם במקום לדווח מהשטח , הוא בפירוש מעשה עיתונאי ירוד ונחות של מי שמתכנן אותו ושל מי שמבצע אותו . עיתונאות מחפירה .  

2. רדיו גלי צה"ל והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1

האזנתי אתמול (יום שני – 24 ביולי 2013) ברוב קשב לריאיון הארוך שקיימה גב' יעל דן עם מר אורי שנער (לשעבר מנכ"ל חברת "קשת" בערוץ 2) ואָחִיָה "חִיקָה" גִינוֹסָר יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים ועובד וותיק של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 אודות סגירה אפשרית של ערוץ 1 ע"י ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו ושר התקשורת מר גִלְעַד ארדן . זהו איום ממשי . אורי שנער חילק בתורו עצות לשידור הציבורי ונשמע מגוחך ולא מהימן . צריך לזכור שאורי שנער הוא אולי ידען גדול וגיבור במתן עצות, אך אל לקוראי הבלוג לשכוח כי אותו אורי שנער הודח וסולק בשעתו בפרשה מתוקשרת בריש גלי ע"י מוזי וורטהיים מתפקידו הרם מנכ"ל "קשת" והוחלף ע"י אָבִי נִיר . בעת השמעת חזון השידור שלו לגב' יעל דן התברר שהוא אוּרִי שִנְעָר איננו צנוע יתר על המידה . הוא סיפר למראיינת ולכל מי שרק רצה לשמוע כי אהוד אולמרט וביבי נתניהו הציעו לו פעם כל אחד בתורו להיות מנכ"ל רשות השידור . אם נכון הדבר הרי מדובר בהצעה פוליטית גרידא משום שלאהוד אולמרט וביבי נתניהו אין שום מושג הנוגע לניהול מקצועי של רשת שידור . ואז הגיע תורו של חיקה גינוסר להשמיע את דעתו אודות השמועה המאיימת לגדוע את השידור הציבורי ע"י ממשלת ישראל כפי שגדעה ממשלת יוון רק לפני שבועות ספורים את ERT רשת הטלוויזיה הציבורית הוותיקה היוונית . אנוכי מכיר היטב את חיקה גינוסר . הוא איש מקצוע בעל וותק וגם בחור אהוד ואהוב אולם הנימוקים שלו שנועדו להגן על השידור הציבורי הקורס בטלים בשישים . הוא היה באותה שיחה אתמול בר מזל מפני שהמראיינת החובבנית גב' יעל דן לא אמרה לו את הדברים הבאים כהאי לישנא : "מר חיקה גינוסר אינך יכול להגן על שידור ציבורי שנהנה מאגרת טלוויזיה שנתית ברוֹם של כמעט 1.000000000 (מיליארד) שקל אך מניב בתמורה ב- Prime time שלו במשך שנים ארוכות רייטינג קטסטרופלי בשיעור ממוצע של % 1.5 – % 1.0 , שלא לדבר על מדרוג נוסף עלוב ובלתי סביר בשעות שהן Non Prime Time  שם צובר ערוץ 1 ממוצע של % 0.5 . אין לעובדות הקשות האלה אח ורע בשידור הציבורי ב- EBU . חיקה גינוסר במצב הנתון החמור הזה וחסר התקדים אין כל הצדקה לקיום שידור ציבורי במתכונתו הנוכחית . מה מפריע לכם עיתונאי ומפיקי ערוץ 1 ולמנכ"ל שלכם יוני בן מנחם וליו"ר הוועד המנהל שלכם ד"ר אמיר גילת לייצר רייטינג יומי על בסיס יומי שנע בין % 15 ל- % 20 . לא פחות" . בתום הטקסט הייתה אמורה לשלוף את מפות המִדְרוּג של אֶמֶש (יום ראשון – 21 ביולי 2013) ולהציג אותן כאספקלריה סדוקה בפניו של חִיקָה גִינוֹסָר . היות וגלי צה"ל הם רדיו ולא טלוויזיה , היה עליה לשנן באוזניו של חיקה גינוסר ובאוזני מאזיניה את נתוני הרייטינג האומללים אתמול פרי מחקר של וועדת המדרוג הארצית . היות והמראיינת והמערכת שלה בגלי צה"ל אינם מעודכנים וחסרי כל ידע בנדון , ולכן מחפפים , הותירה גב' יעל דן לחיקה גינוסר לחמוק מטפריה . והוא חמק . ברור שבמצב המדרוג הנוכחי אין לערוץ 1 שום זכות קיום . האשמה הכבדה הזאת מוטחת לפתחם של שתי שורות המנהלים בערוץ 1 , הבכירה וגם המשנית , ומגולגלת ראשית דבר ללשכתם של מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם , עוזרו הראשי מר זליג רבינוביץ' , ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת . שלישייה חסרת מינימום של כישרון , יכולת , וידע ונעדרת כל כריזמה בניהול השידור הציבורי . דמותם של יוני בן מנחם , זליג רבינוביץ , ואמיר גילת כמראה מפות הרייטינג והמדרוג הגוססות ואשר מצורפות לפוסט . שתי מילים בלבד בושה וחרפה ייטיבו לתאר את פניו של השידור הציבורי של מדינת ישראל . צריך לזכור שמדובר בפיסות מדרוג . הרייטינג העלוב הזה הוא נחלתו של ערוץ 1 לא מהיום . מזה שנים ארוכות . ברור שערוץ 1 הציבורי גוסס וחולה במחלה חשוכת מרפא . זה רק עניין של זמן קצר עד שממשלת ישראל (כל ממשלה מהימין והשמאל גם יחד) תסגור באבחה אחת את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כפי שממשלת יוון סגרה את רשת הטלוויזיה היוונית הציבורית ERT באמתלה ראשית נכונה שזכתה לגיבוי של חלק גדול מהעם היווני : לא ייתכן כי אנשי ERT שמשתכרים משכורות עתק יניבו ביום שידור ממוצע סך של  % 1.0 רייטינג בלבד . סילוף עובדת החיים הזאת והפראדוקס בו המון אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 משתכרים משכורת חודשית בת עשרות אלפי שקלים (נטו) אך מניבים אחוז אחד ו/או שניים של רייטינג לא יִנּוֹן לנֶצַח. מר אָחִיָה "חִיקָה" גִינוֹסָר שהוא איש יישר דרך, הגון, וגם איש של כבוד צריך להיזהר מפני שהתקרה עלולה לקרוס לפתע ללא כל הודעה מוקדמת נוספת . ערוץ 1 שעדיין נקרא השידור הציבורי איננו יכול וגם איננו רשאי להגן במצבו הנוכחי על האינטרסים שלו כשמאחוריו מתייצבות ספרות דמויות אפסים ריקות מכל תוכן . לפנים חשבתי כי גב' יעל דן היא הרבה יותר חריפה וממוקדת . היא לא הכינה היטב את שיעורי הבית שלה הפעם בטרם שני הראיונות שקיימה עם מר אורי שנער השחצן ועם מר אחיה "חיקה" גינוסר התמים .

rat 5טקסט מסמך : יום ראשון – 21 ביולי 2013 . טבלת המדרוג ברבעי שעות בין 16.00 ל- 18.45 . טרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 ניבטת מכל פינה . ערוץ 2 וערוץ 10 עושים שמות בערוץ הציבורי . (באדיבות וועדת המדרוג) .

rat 6

טקסט מסמך : יום ראשון – 21 ביולי 2013 . טבלת המדרוג ברבעי שעות בין 18.45 ל- 21.15 . טרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 ניבטת מכל פינה . משדר השחייה מאליפות העולם ב- ברצלונה בין 18.30 ל- 19.45 צובר רייטינג ממוצע של % 1.38 . ערוץ 1 מתאושש קמעא עם מהדורת "מבט" בין 19.50 ל- 20.30 עם רייטינג ממוצע של % 3.3 אולם שב לסורו והמשך שידור השחייה מברצלונה בין 20.30 ל- 21.15 צובר רייטינג ממוצע של % 1.96 . יומן המכבייה ה- 19 בהגשת גב' מירי אליקים צובר בין 21.15 ל- 21.30 רייטינג של % 1.7 (כפי שאפשר לראות במפת המדרוג הבאה) . ערוץ 2 וערוץ 10 עושים שמות בערוץ הציבורי . (באדיבות וועדת המדרוג) .

rat 7

טקסט מסמך : יום ראשון – 21 ביולי 2013 . טבלת המדרוג ברבעי שעות בין 21.15 ל- 23.45 . טרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 ניבטת מכל פינה . ערוץ 2 וערוץ 10 עושים שמות בערוץ הציבורי . (באדיבות וועדת המדרוג) .

rat 8

טקסט מסמך : יום ראשון – 21 ביולי 2013 . טבלת המדרוג ברבעי שעות בין 23.45 ל- 25.59 (שתיים לפנות בוקר) טרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 ניבטת מכל פינה . ערוץ 2 וערוץ 10 עושים שמות בערוץ הציבורי . (באדיבות וועדת המדרוג) .

3. הודח שדר השחייה משה גרטל      

שוחחתי אתמול שיחה טלפונית קצרה עם משה גרטל פנסיונר טרי של רשות השידור . הבנתי ממנו שבעקבות מחלוקת "מנהלית" בינו לבין מר מאיר בר מנהל חטיבת הספורט הנוכחי בערוץ 1 , החליט הממונה לוותר על שירותיו כשדר מיועד של תחרויות השחייה שיחלו בשבוע הבא בברצלונה . מאיר בר הדיח את משה גרטל (כאמור פנסיונר בן 67) , מָשָה אותו מהמים וזרק אליהם את השדר ליאן ווילדאו טירון ירוק בתחום השחייה . זהו הימור גדול . אנוכי חולק לחלוטין על כל פילוסופיית השידור של משה גרטל לאורכן של 6 (שש) אולימפיאדות , והתייחסותו כאיש טלוויזיה אל עצמו , אל המיקרופון , וגם אל צופיו . הוא נותר בעיניי שדר שנוי במחלוקת רווי חסרונות . גם בגילו המבוגר ניתן לפקח עליו ולשפר את איכותו . טיב המוצר שהוא מספק מותנה במידת מה גם במערכת שמנהלת אותו . על פי הכלל הפיזיקאלי של "כלים שלובים" משה גרטל והמערכת שהפעילה אותו באולימפיאדת לונדון 2012 תאמו איש את רעהו . הוא היה שדר הטלוויזיה הראשון בהיסטוריה הישראלית והבינלאומית שניהל שיחות טלפון ב- iphone הפרטי שלו עם מעריציו בעת השידורים הישירים מבריכת השחייה האולימפית במשחקי לונדון 2012 וזאת על חשבון העברת מידע לצופי הטלוויזיה . הוא גם שדר הטלוויזיה הראשון שאני מכיר ב- 40 (ארבעים) שנות עבודתי בתעשיית הטלוויזיה הישראלית והבינלאומית שאחזה בו רוח הנבואה בעת השידורים הישירים מבלי לסייג את עצמו ואת אמירותיו . זכור היטב טקסט שידור הנבואה שלו במשחה השליחים בשלב הגמר במקצוע המרתק 4 פעמים 100 מ' בסגנון חופשי לגברים באולימפיאדת בייג'ינג 2008 , בו התפתה והעניק ב- Leg האחרון ניצחון וודאי לנבחרת הצרפתית בטרם עת על הנבחרת האמריקנית . "אני חותם לכם כי צרפת תכה שוק על ירך את ארה"ב" , שידר בהתרגשות ובביטחון רב לצופי הטלוויזיה בישראל כאילו יש לו חזקה התפתחות העלילה והדרמה בבריכה . כמובן שקרה ההפך . השחיין האמריקני המסיים ג'אסון ליזאק (Jason Lezak) ניצח בנגיעת יד את יריבו הצרפתי אלן ברנארד (Alain Brnard) . הרביעייה האמריקנית קבעה שיא עולם חדש 3:08.24 דקות וזכתה במדליית הזהב ואילו הרביעייה הצרפתית "הסתפקה" במדליית הכסף בתוצאה 3:08.32 דקות . חז"ל כבר חיוו את דעתם מזמן למי ניתנה הנבואה . משה גרטל נאלץ לבלוע את הכובע . חמור מזה מהימנותו כאיש מקצוע נפגעה אנושות . נבואתו הפכה להימור ובכך כרה לעצמו בורות ושם לעצמו רגל מבלי שהוא מחויב לכך . הוא נפל לתוכם ושילם על כך בריבית דה ריבית. טלוויזיה איננה מוסד להימורים והמיקרופון איננו מקום מפלטם של השוטים . משה גרטל איננו שוטה ולא טיפש אבל הוא נוטה לעיתים לקלות דעת ולמעוד במקום שהוא נדרש ללכת בקומה זקופה . לכן נקטתי באחת מהביקורות שלי באחד הפוסטים בבלוג לשון חריפה אודותיו : "כי בעוד המצלמה נטתה לו חסד המיקרופון עשה בו שַמוֹת" .

וכאן אנוכי מסייג את עצמי . ייתכן והיום בקיץ 2013 אני נמצא בעמדת מיעוט המתייחסת למקצועיות של משה גרטל . עובדה שבחלוף השנים הוא צבר מוניטין בעַם . חלק מהעַם הזה חלק רואה בו לא רק שַדָּר טלוויזיה פופולארי אלא גיבור תרבות . דיווחו לי שהייתה לו לאחרונה עדנה בהופעת אורח כידוען בתוכנית "האח הגדול" בערוץ 2. אין מתווכחים עם עובדות. אם זה היה תלוי בי הייתי מטיס עוד היום את משה גרטל לברצלונה (למרות הכל) וקורא לליאן ווילדאו לשוב משם ארצה . הצבתו של ליאן ווילדאו לראשונה בחייו בעמדת השידור בברצלונה באליפות עולם בשחייה היא הימור עצום ומסוכן . שידור ישיר של Play by play בתחרויות שחייה ברמה של אליפות עולם דורשת הכנה מדוקדקת , לימוד מפורט של החומר מהיבטים רבים , ולבטח תרגול על מודל פשוט יותר .

באולימפיאדת הדמים של מינכן 1972 הימרו דן שילון ואלכס גלעדי על השַדָּר נסים קיוויתי (אז כתב העיתון "ידיעות אחרונות" בלונדון) והציבו אותו בעמדת השידור ב- בריכה האולימפית בנוסף על מינויו לשדר מוביל של תחרויות הא"ק האולימפיות . ההימור ב- בריכה צלח מעל המשוער . אך צריך לזכור שהיה מדובר אז לפני 41 (ארבעים ואחת) שנים בנסים קיוויתי האחד והיחיד , ולא בליאן ווילדאו היום . באוגוסט 2003 הציב מנהל מחלקת הספורט של ערוץ 1 מר אורי לוי את עצמו בעמדת השידור בפאריס באליפות העולם ה- 9 בא"ק . התוצאה : כישלון ונֶפֶל מוחלטים . זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה בחייו של אורי לוי שהוא שידר ישיר אליפות עולם בא"ק . נפילתו הייתה קולוסאלית . מאז 2003 לא שב עוד לעסוק במקצוע שידור כל כך כך מורכב ומסובך הקרוי שידורים ישירים של תחרויות א"ק בטלוויזיה . אורי לוי הוא שדר טניס ולא שדר א"ק . באוגוסט 2005 הציב מנהל מחלקת הספורט ששי אפרתי את שדר רדיו "קול ישראל" מר דניאל "דני" דבורין בעמדת השידור בהלסינקי בעת תחרויות אליפות העולם ה- 10 בא"ק . התוצאה : התרסקות טוטאלית . זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שדני דבורין שידר ישיר אליפות עולם בא"ק . הוא לא שידר יותר ישיר תחרויות א"ק בטלוויזיה . דני דבורין הוא שדר כדורגל ולא שדר א"ק . באוגוסט – ספטמבר 2007 הציב מנהל מחלקת הספורט ששי אפרתי את מר עמית הורסקי בעמדת השידור באוסאקה – יפן בעת אליפות העולם ה- 11 בא"ק . התוצאה : מפולת אישית ותבוסה של עמית הורסקי שהוא שדר כדורסל וכדורגל ורחוק שנות אור מזירת הא"ק . זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שמר עמית הורסקי שידר ישיר אליפות עולם בא"ק . שלושת השדרים האלה הפכו בעל כורחם את הפרשן הוותיק שלהם ד"ר גלעד וויינגרטן למגוחך . חוקי השידור בטלוויזיה ברורים : שדר טוב צריך לידו בעמדת השידור פרשן טוב , וגם להפך : פרשן טוב זקוק לידו שדר טוב.

בעסקה מאיר בר – ליאן ווילדאו יש כבר מפסיד אחד. משה גרטל. אנשים מסוגו שומרים את תודעתם ואורך חיי המדף שלהם בציבור באמצעות קולם והמראה שלהם בטלוויזיה . משאלה נעלמים נגזר גורלם להישכח. אולם בעסקה הזאת עלול להיות גם מפסיד שני. הציבור. לא ו/או כן , את זאת נגלה בתוך ימים ספורים כבר בראשית השבוע הקרוב. 

gertel yoash

טקסט תמונה : 1980 . אנוכי (משמאל) ומשה גרטל (מימין) . רכילאית שבועון "העולם הזה" כתבה במדורה כלהלן : "כשיואש אלרואי איננו בסביבה – גרטל הוא הכי יפה בשטח" . השנה ההיא של 1980 הייתה Srart up של שנינו . שלו כשדר טלוויזיה ושלי כמנהל ומנהיג חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . יושבים בתחתית התמונה : דוד "דודיק" אייגר , יעקב "ז'קי" ווישניה , ועוזרת ההפקה גב' עדה קרן (קטועה משמאל) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gertel yoash 1

טקסט תמונה : יולי 1992 . אולימפיאדת ברצלונה 1992 . משרד ההפקה , התקשורת , והשידורים שלי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) בברצלונה . אנוכי ממנה את משה גרטל (בן 46 ב- 1992 , אחד מגדולי השחיינים של מדינת ישראל בכל הזמנים) לשדר השחייה האולימפי הראשי באולימפיאדת ברצלונה 92' במקומו של נסים קיוויתי שפרש לגימלאות . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : משה גרטל , מפיקת הטלוויזיה המכסיקנית גב' מוניקה זאמבראנו , פרשן השחייה בגבו למצלמה יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל (בן 74 ב- 1992 , חבר קיבוץ כפר מכבי מרכיב אוזניות על ראשו) , והמפיק שלי ויד ימיני מר אמנון ברקאי (בן 37 ב- 1992, היום סמנכ"ל התפעול בערוץ 10) . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gertel yoash 3

טקסט תמונה : אוגוסט 1992 . אולימפיאדת ברצלונה 1992 . היכל הכדורעף ב- "פלאו דה ג'ורדי" בקומפלקס האולימפי הנפלא ב- "הר היהודים" ב- ברצלונה . זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אנוכי , צלם ה- ENG שרגא מרחב , השדר רמי ווייץ (מזוקן , פונה למצלמה) , והשדר משה גרטל (ממושקף) שהיה גם שדר הכדורעף במשחקים האולימפיים ההם . (צילום מר עמוס אטינגר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

4. סיכום קצרצר 

טלוויזיה איננה מוסד שידור דמוקראטי . ההיררכיה ברורה. המנהל בכל דרג בכיר ו/או משני הוא הבוס הראשי ועל פיו יישק דבר. נכון שבכל "סניף" טלוויזיה כמו במחלקת הספורט , בחטיבת חדשות , ו/או בחטיבת תוכניות וכו' מתקיימות ישיבות מערכות מקצועיות בהן כל אחד רשאי להביע את דעתו , אבל מנהלי יחידות השידור הם אלה שמחליטים בסופו של דבר . זאת אחריותם ואחריות אי אפשר לחלוק . הם יישאו בה לבדם . מאיר בר חושב שליאן ווילדאו יהיה עדיף על משה גרטל בשבוע הבא בעמדת השידור בתחרויות אליפות העולם בשחייה בברצלונה , בדיוק כפי שמנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם חושב שמר זליג רבינוביץ' העוזר שלצדו הוא היעיל והטוב בעולם .    

שלוש הערות : 1. מנחם בגין ז"ל ובריכות השחייה בקיבוצים. 2. שאול ביבר ז"ל. 3. זיכרון צילומי משידורי המכבייה בטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם של שנות ה- 80 במאה שעברה. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 251 : הועלה לאוויר בערב של יום ראשון – 21 ביולי 2013

———————————————————————————————————- 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 4 : ערוץ 1 נהג בחוכמה משחתם כמו מרבית רשתות הטלוויזיה החברות ב- EBU על הסכם זכויות שידורים עם FINA (התאחדות השחייה הבינלאומית) ו- IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) ומשדר החל מאתמול בשידורים ישירים חלקיים לא רצופים לרבות תקצירים את אליפות העולם בשחייה לשנת 2013 המתקיימת בקומפלקס האולימפי בברצלונה. (אליפות העולם ה- 14 בא"ק תחל ב- 10 באוגוסט 2013 במוסקבה). אליפות העולם בשחייה לגברים ונשים כוללת בשבוע הראשון שלה את מקצועות הקפיצות למים, השחייה הצוֹרָנִית, ומשחקי הכדור מים. מסמר האליפות, תחרויות השחייה לגברים ונשים יחלו רק ביום ראשון הקרוב – 28 ביולי 2013 גם כן בברצלונה . אתמול (שבת – 20 ביולי 2013) שידרו מר אורי לוי וגב' מירי אליקים Off tube מהאולפן בירושלים. מדובר במקצועות ספורט יפהפים (וצילומים מרהיבים) שאינם מוכרים די הצורך בארץ, בעיקר מקצוע הקפיצות למים ממקפצה (3 מ') ומגדל (10 מ') לגברים ונשים, יחידים / יחידות ובצמדים. השדר אורי לוי עולה לאין ערוך בידע שלו על הקולגה מירי אליקים. היא שדרנית שנעדרת כל ידע וחסרת כל מושג, ולכן גם חסרת ישע בתחום. מירי אליקים מורידה את רמת השידור ביגון שאולה . בין כה וכה השידור הישיר אֶמֶש בערוץ 1 (שבת – 20 ביולי 2013) של הקפיצות למים והשחייה צורנית צבר רייטינג ממוצע עלוב של % 1.5 . תוצאה כה דלה ששום ערוץ טלוויזיה ארצי איננו רשאי לעמוד מנגד ולקבל את רוע הגזירה כדבר מובן מאליו. את אותו המידע הנוגע למִדְרוּג עלוב ניתן לומר גם על התוכנית "רואים עולם" של יעקב אחימאיר, מגזין אקטואליה שהיה בשעתו ספינת דגל טלוויזיונית של ערוץ 1 הציבורי, ואמש (שבת – 20 ביולי 2013 בין 20.15 ל- 21.15) צבר רייטינג ממוצע משמים בלתי מתקבל על הדעת שניצב על  % 1.81 בלבד. לא נותר מ- "רואים עולם" כמעט דבר כפי שמעידה עליה המתמטיקה של הַמִדְרוּג.

שלשום בליל שישי – 19 ביולי 2013 , עשה דָן שִילוֹן ותוכניתו "המעגל" בית ספר למתחריו (יעקב כהן ושמואל ווילוז'ני מנחי התוכנית "מחר שבת" בערוץ 1 ושי שטרן מנחה התוכנית "שי בשישי" בערוץ 10. דן שילון צבר בין 21.30 ל- 23.00 רייטינג ממוצע של % 15.63 לעומת % 1.75 בערוץ 1 ו- % 2.62 בערוץ 10 . גב' איילה חסון אשת ערוץ 1 שוב הביסה עם "יומן" שלה את "שישי" של חברת החדשות של ערוץ 10 (בין 19.55 ל- 21.30) משצברה רייטינג ממוצע של % 4.95 לעומת % 3.35 של יריביה מערוץ 10. "אולפן שישי" בערוץ 2 בראשות דני קושמרו האפיל על שניהם וצבר רייטינג ממוצע של % 11.03 .

שלוש הערות : 1. מנחם בגין ז"ל ובריכות השחייה בקיבוצים. 2. שאול ביבר ז"ל. 3. זיכרון צילומי שידורי המכבייה בטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם של שנות ה- 80 במאה שעברה. כל הזכויות שמורות.

1. מנחם בגין ז"ל ובריכות השחייה של הקיבוצים.

פועלו ומורשתו של ראש הממשלה לשעבר מר מנחם בגין ז"ל שנולד לפני 100 שנים , מי שהיה מנהיג אצ"ל (ארגון צבאי לאומי) בארץ ישראל בשנות ה- 40, מנהיג מפלגת "חירות" לאחר קום המדינה ב- 1948 ויריב מר של דוד בן גוריון, ואח"כ מנהיג " גח"ל " (גוש חירות ליבראלים) ומי שניצח בבחירות לכנסת ה- 9 ב- 17 במאי 1977 והתמנה לראשונה בחייו לראש הממשלה של מדינת ישראל – ראויים לסדרת טלוויזיה תיעודית היסטורית. אולם מי שיעשה את הסדרה התיעודית הזאת לא יוכל להתעלם מרטוריקת ההסתה שלו הזכורה לשמצה באחד ממסעי הבחירות שלו לראשות הממשלה בו טען נגד הקיבוצים ובריכות השחייה שלהם , וניסה להציגם כיחידות התיישבות עשירות ומתנשאות. "הקיבוצים ובריכות השחייה שלהם" הוא ביטוי Nasty ושקרי שנועד להטיל אשמת שווא גם באבא ואימא שלי ז"ל משה בלינדמן – אלרואי ושרקה פרס חברי קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. בעזרת ההשמצה ההיא חסרת כל יסוד שנאמרה על ידו לפני שנות דור שיסע ראש הממשלה מנחם בגין את חסידיו באנשי הקיבוצים. באמצעות השסע ניסה לתמרן, לזרוע פירוד בעם, ולגרוף לטובתו קולות בקלפי.

אנוכי מתקרב אוֹ טוֹ טוֹ לגיל גבורות . עוד מעט אהיה בן 80 . לאחרונה עיינתי בארכיון התמונות הגדול המצוי בחדר עבודתי ומצאתי כמה תמונות מעניינות . חשיפת התמונות האלה נועדו להגן על אבא ואימא שלי שנולדו לפני 100 שנים ו- 101 שנים (בהתאמה) בליטא. שניהם עזבו את הוריהם, משפחותיהם, ועיירותיהם, שִירְוִוינְט וקוּרְשָאן בליטא, והעפילו לארץ ישראל כדי לבנות כאן חברה חלוצית חדשה. אבא ואימא שלי התיישבו בראשית שנת 1930 בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן. חודשי הקיץ בעמק הירדן הם חמים מאוד וגם לחים ויוצרים עומס חום כבד , והחורף קר. זה היה לפני המון שנים ובתקופה ההיא לחמו המתיישבים הצעירים לא רק בתנאי מזג האוויר הקשים ודאגו למחייתם באמצעות כלי עבודה פשוטים הטורייה , האֵת , הקלשון , החרמש, והמגרפה – אלא נתקלו גם ביתושי הקדחת. אבא ואימא שלי וחבריהם כבשו את האדמה ובנו את קיבוץ אפיקים לתפארת בתנאי קיום ומִחְיָה לא פשוטים . בראשית עשור ה- 40 של המאה שעברה החליט הקיבוץ (חבריו החרוצים בעת ההיא נחנו בכישרון יזמות בלתי רגיל בתחומים שונים בחקלאות ובתעשייה) לפתח את מערכת המים וההשקיה ולחפור בור ענק באדמה (לא מְבוּטָן באורך של 70 מ' , רוחב 30 מ' , ועומק של 2 מ') ולמלא אותו במים . זאת הייתה למעשה בריכת אגירה וגם בריכת שחייה פרימיטיבית שקירותיה אדמה, ובה קיררו החברים וילדיהם את גופם בקיץ החם. בריכת השחייה הפשוטה הזאת שימשה גם מוקד תחרויות. באליפות עמק הירדן ב- 1946 קבע שמואל "שמוליק" חדש מקבוצת כינרת בבריכת הבוץ הזאת שיא ארץ ישראלי חדש בשחייה ל- 100 מ' בסגנון חתירה בתוצאה של 1:05.0 דקה. לנו כילדים זה נראה קצה גבול יכולתו של בן אנוש בשחייה. ב- 1954 החליט קיבוץ אפיקים שהתפתח והתבסס בינתיים והיה גם לבעל תשתיות בחקלאות ובתעשייה לבנות בריכה אולימפית תקנית (מבטון) למען חבריו וילדיו. אבא ואימא שלי שני חלוצים – פועלים קשי יום, חרוצים עד כדי סגפנות, ומסורים עד למאוד לרעיון הקומונה וחיי השיתוף בקיבוץ, יכלו סוף כל סוף לצַנֵן את גופם במים צלולים.

מנחם בגין הוא דמוקראט דגול, מנהיג צנוע ועניו שמסתפק במועט , בהחלט דמות מופת בעלת ערכים אישיים ולאומיים שראויה לשמש מודל לחיקוי והערצה, אולם התבטאותו בעניין "הקיבוצים ובריכות השחייה שלהם" הייתה אומללה.

afikim 1

טקסט תמונה : קיץ של שנת 1946 . בריכת האגירה והשחייה של קיבוץ אפיקים בימים ההם .

מימין לשמאל ניצבים ליד הסולם שמוביל למקפצה : אנוכי (בן 8), אבא שלי משה אלרואי – בלינדמן (בן 33), ואחי יונתן (בן 6). התחתונים היו בגדי הים האישיים שלנו. לא היה אושר גדול יותר מלשחות ולשחק במשחק "תופסת" במים העכורים של בריכת האגירה הישנה של הקיבוץ שהייתה כמעין בריכת שחייה מבוץ. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

afikim 2

טקסט תמונה : שנות ה- 40 של המאה שעברה. מראה של הבריכה הפרימיטיבית  ששימשה בריכת אגירה ושחייה הפרימיטיבית של קיבוץ אפיקים. הצילום מתרכז באזור המקפצה. (התמונה באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

afikim 3

טקסט תמונה : שנת 1945. מראה כללי של בור עמוק באדמה שהפך לבריכת אגירה ושחייה של קיבוץ אפיקים . הבריכה הוקמה מדרום למוסך הטרקטורים והרפת של הקיבוץ ושימשה מפלט לחברי הקיבוץ בימי הקיץ הלוהטים של עמק הירדן. כאן נערכו מ- 1945 ועד 1954 כל תחרויות השחייה החשובות של "הפועל" עמק הירדן . כאן עלה לגדולה שְמוּאֵל "שְמוּלִיק" חָדָש ז"ל בן קבוצת כינרת. בבריכת האגירה הזאת הוא קבע ב- 1946 ב- 100 מ' בסגנון חתירה שיא ארץ ישראלי בזמן של 1:05.0 דקה. לנו כילדים זה נראה קצה גבול יכולתו של האדם. (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי).

afikim 4

טקסט תמונה : צליחת הכינרת ב- 1951 הייתה אירוע ספורט לאומי ובינלאומי בשנים ההן וזכתה לסיקור עיתונאי כמו הכדורגל היום. זיהוי הנוכחים משמאל לימין : שמואל "שמוליק" חָדָש (בן 26, סיים ראשון בין הישראליים), השוודי לארס ברטיל ווארלה (המנצח הבינלאומי בבגד ים לבן) , האדריכל מקס גלפז, ו- אבינועם חדש אחיו של שמוליק חדש שסיים שני בין הישראליים. (התמונה באדיבות  שמוליק  חדש ז"ל חבר קבוצת כינרת. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

afikim 5

טקסט תמונה : קיץ 1945. קלגנפורט אוסטריה . שמואל "שמוליק" חָדָש (בן 20 מימין) בן קבוצת כינרת בעמק הירדן והשחיין הטוב בישראל בעשור ה- 40 יחד עם אביו מרדכי חָדָש , בעת ששניהם שירתו בבריגדה היהודית הלוחמת במלחמת העולם ה- 2. התמונה צולמה בתחרות שחייה שארגנו הכוחות הלוחמים הבריטיים בעיר קלגנפורט באוסטריה בתום המלחמה ב- 1945. שמואל "שמוליק" חדש התעקש ללבוש את בגד הים שלו עטור מגן דוד. הוא ניצח בשני המשחים בתחרויות ל- 100 מטר ו- 400 מטר. האבא מרדכי חָדָש ממייסדי קבוצת כינרת היה אף הוא שחיין וצלח את הכינרת עם שישה חברים מקיבוצי עמק הירדן כבר ב- 1929. שבעת הצולחים הראשונים מכינרת לסאמרה מרחק של 6 ק"מ בשנת 1929 היו שמואל סטולר, מרדכי חדש, חיים גינזבורסקי, וד. שפרירי חברי קבוצת כינרת. וכן ז'ורה שיניאנסקי (שנאן), שוּרָה "ישראל" אילנאה, נחום שוחט,  ז. חייקין, ו- דוד שפירא חברי קיבוץ אפיקים בעמק הירדן שנקרא בתחילה בימים ההם "קיבוץ השומר הצעיר מ- ס. ס. ס. ר. ". משעזבו חברי קיבוץ אפיקים את חצר קבוצת כינרת שם התגוררו ועלו על הקרקע היכן שקיבוץ אפיקים שוכן היום עדיין נקרא היישוב החדש "טוצ'קה" (נקודה ברוסית). זמן לא רב אח"כ הוסב שמו של הקיבוץ מרוסית לעברית והוא נקרא "אפיקים". (התמונה באדיבות שמואל חדש ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

2. שָאוּל בִּיבֶּר ז"ל.

הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים שאנוכי חוקר וכותב מאז תום אולימפיאדת סידני 2000 וקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" מכילה כ- 110000 / 100000 (מאה אלף / תאה ועשרה אלף) עמודים עוסקת בשלושה תחומי טלוויזיה בארץ ובעולם : שידורי ספורט, שידורי חדשות, ותיעוד. הסדרה מכילה מלבד הטקסט שלי , עשרות אלפי עדויות , תמונות , וקטעי עיתונות . קבעתי חוק לעצמי כי בכל תמונה ותמונה המופיעה בסדרה אזהה את כל הנוכחים בה ולא רק את גיבורי העלילה שהם מטבע הדברים החשובים ביותר. טבעם של קוראי הספרים הוא לעלעל ראשית דבר בתמונות בתוך הספרים. כך אנוכי נוהג. מפריע לי (כמו גם בעיתונות הכתובה) כי אין המערכות נוהגות לזהות את הנוכחים בתמונות עד האחרון שבהם. אני רואה את הדברים אחרת לחלוטין. אני עושה כל מאמץ לזהות את כל הנוכחים בתמונה כפי שאפשר להיווכח גם בשני הכרכים עבי הכרס א' ו- ב' שעוסקים בפרולוג של "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". זיהוי הנוכחים על ידי את כל הנוכחים בכל תמונה ותמונה בבלוג ובספרים הוא עניין של דיוק המחקר ושירות לקוראים. הקדשתי מאמצים גדולים וזמן רב כדי לעמוד במשימות הזיהוי.

info 1

טקסט מסמך (1) : החלק הקדמי של הכריכה של פרולוג חלק א' של הסדרה בת 13 הספרים שדנה ועוסקת ב- "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" בשלושת תחומי הטלוויזיה המקומית והבינלאומית, ספורט, חדשות, ותיעוד. זיהוי כל הנוכחים בכל אחת מעשרות אלפי התמונות בסדרה חיונית לציבור הקוראים , לרבות זיהוי הנוכחים בתצלומים המופיעים על שערי הספרים הקדמיים והאחוריים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

info 2

טקסט מסמך (2) : החלק האחורי של הכריכה של פרולוג חלק א' של הסדרה בת 13 הספרים שדנה ועוסקת ב- "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" בשלושת תחומי הטלוויזיה המקומית והבינלאומית, ספורט, חדשות, ותיעוד. זיהוי כל הנוכחים בכל אחת מעשרות אלפי התמונות בסדרה חיונית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

info 3

טקסט מסמך (3) : החלק הקדמי של הכריכה של פרולוג חלק ב' של הסדרה בת 13 הספרים שדנה ועוסקת ב- "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" בשלושת תחומים של הטלוויזיה המקומית והבינלאומית : ספורט, חדשות, ותיעוד. זיהוי כל הנוכחים בכל אחת מעשרות אלפי התמונות בסדרה חיונית לצורכי המחקר והקוראים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

info 4

טקסט מסמך (4) : החלק האחורי של הכריכה של פרולוג חלק ב' של הסדרה בת 13 הספרים שדנה ועוסקת ב- "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" בשלושת תחומי הטלוויזיה המקומית והבינלאומית, ספורט, חדשות, ותיעוד. זיהוי כל הנוכחים בכל אחת מעשרות אלפי התמונות בסדרה חיונית למען הקוראים ולצורך דיוק המחקר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בעת מחקר וכתיבת הסדרה הנוגעת למנהיגות ספורטיבית, טלוויזיונית, ופוליטית – ואשר עוסקים גם בראש הממשלה ושר הביטחון של מדינת ישראל יצחק רבין ז"ל הגעתי לתמונה עתיקת יומין מ- 1938 המציגה את קבוצת הכדורגל של ביה"ס החקלאי. בתמונה הישנה נראה גם הנער יצחק רבין בן 1, מי ששיחק בתפקיד בלם אחורי בקבוצה של בית הספר החקלאי "כדורי" וביקש להיות מהנדס מים. תרתי במשך השנים אחרי עשרות אנשים שונים בארץ, גם אלה ממרכזי מורשת הפלמ"ח ומורשת יצחק רבין ברמת אביב האמורים לזהות את בנוכחים בתמונה ההיא. אולם ללא תועלת. אף אחד מהם לא הצליח לזהות. נדדתי עם התמונה ההיא מ- 1938 מאיש לאיש ומאישה לאישה מהדור ההוא, אולם אף אחד מהם מהם לא זכר, אף אחד לא ידע. ואז גמל בלבי רעיון חדש. בקיץ 2010 פניתי לסופר והמשורר הנערץ עלי מר חיים גורי יליד 1923 צעיר בשנה מיצחק רבין ומי שלמד כיתה אחת מתחתיו בביה"ס החקלאי כדורי. ביקשתי ממנו כי ינסה לזהות עבורי את הנוכחים בתמונה. (חיים גורי הוא סופר ומשורר מוכשר ובעל מוניטין עצום אולם במידה רבה בר מזל מפני שהמלחין הגאון סשה ארגוב הלחין את שירו "הרֵעוּת" והפך אותו לא רק למפורסם אלא לנכס צאן ברזל של עצמאות ישראל ותקומת האומה המתחדשת בדָם ומלחמות. טקסט דומה אפשר לומר על המשוררת הבלתי נשכח רחל שהיא בת מזל וצברה מוניטין עצום שנים רבות לאחר מותה גם מפני שאת שירה "זֶמֶר נוּגֶה" הלחין הזמר והמלחין הסוֹפֶּר מוכשר שמואל קראוס ז"ל והפך אותו לקניין רוחני של האומה הישראלית כולה). חיים גורי אפילו לא סיפר לי שהוא בעצמו מופיע בתמונה עתיקת היומין ההיא אולם הציע לי הצעה טובה יותר משמו רווי התהילה. "תשמע, דבר עם שאול ביבר, גם הוא נולד כמו יצחק רבין ב- 1922, והיה בן כיתתו ב- "כדורי". שאול ביבר יזהה לך בקלות את כל הנוכחים בתמונה ההיא. יש לו זיכרון מצוין". ואומנם כך עשיתי וכך אומנם הגעתי לכתובת הנכונה. שאול ביבר ניאות ברצון. נפגשנו בקפה "תמר" ברחוב שיינקין בתל אביב. הוא היה צלול לחלוטין בעל זיכרון מצוין וזיהה בקלות וללא שהות את כל הנוכחים בקבוצת הכדורגל ההיא של ביה"ס החקלאי כדורי מ- 1938. הנה התמונה בת 75 שנים מ- 1938 ומשתתפיה כפי שזיהה אותם שאול ביבר ז"ל. זוהי תרומה צנועה שלי לזכרו, לזכר דור שהולך ונעלם.

rabin 1938

טקסט תמונה : קיץ 1938 . ביה"ס החקלאי "כַּדּוּרִי" בגליל התחתון למרגלות הר תבור [1]. זאת נבחרת הכדורגל של ביה"ס התיכון חקלאי "כדורי" שניצחה את קבוצת הפרשים הבריטית וזכתה בגביע. יצחק רבין  בן 16 (עומד שלישי מימין) נמנה על נבחרת הכדורגל של המוסד החינוכי.                                                        

זיהוי העומדים מימין לשמאל :  יוחנן גולדברג (דובז'ה לובש חולצה "רוסית" לבנה), יהודה בן דוד, יצחק רבין, עמיחי הלוי (בן מושבת כינרת שנרצח ב- 1941 ע"י פורעים ערבים בכביש בין מושבת כינרת לטבריה), מאיר ליכטנשטיין (מחדרה), ד"ר ארתור קם מורה לפלחה וגידול ירקות בביה"ס כדורי ושימש גם כמאמן וגם שופט כדורגל במוסד, ומר נתן פיאט המנהל המיתולוגי של המוסד החינוכי ביה"ס החקלאי "כדורי".

זיהוי הכורעים מימין לשמאל : עמוס פינק, אורי ברפל, ליידה, ראובן צינדר (פועל מ- סג'רה) , יהושע "זיגי" זייגר, ו- המשורר והסופר חיים גורי (גורפינקל) .

זיהוי השוכבים מימין לשמאל : שאול ביבר (השחקן היחיד שנועל נעלי כדורגל בקבוצה) והשוער משה נצר (נוסוביצקי) ולידו הגביע .

הערה : סייעו בזיהוי הנוכחים שאול ביבר וחיים גורי . (באדיבות לע"מ + המרכז למורשת הפלמ"ח + המרכז למורשת יצחק רבין) .

[1] ביה"ס החקלאי "כדורי" הוקם ב- 1930 בגליל התחתון למרגלות הר תבור ונחשב לאחד מבתי הספר הטובים בתקופת המנדט הבריטי. התלמידים התקבלו לאחר מיון קפדני. מטרת הלימודים הייתה להעניק לתלמידים המצטיינים המסיימים את כיתה י"ב אפשרות ללמוד לימודי חקלאות גבוהים באירופה. התלמיד יצחק רבין רצה להיות מהנדס מים. ביה"ס החקלאי "כדורי" זכה למוניטין עצום בימים ההם הרבה בזכותו של המנהל והמחנך המיתולוגי נתן פִיאַט שניהל אותו מאז 1939. נתן פִיאַט הנהיג את "בחינות הכבוד" במוסד ללא נוכחות המורים והתרכז בנושאי חקלאות וביטחון. רבים מבין תלמידיו ובוגריו של "כדורי" התגייסו לפלמ"ח ולארגון "ההגנה" וקנו את המוניטין שלהם כמגינים על ביטחון המדינה והיוו חלק נכבד בשרשרת הפיקוד בצה"ל. רבים אחרים נטלו חלק פעיל בהתיישבות העובדת.

3. הימים ההם – הזמן הזה. זיכרון צילומי המתעד את אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשעת כיסוי בשידורים ישירים את תחרויות השחייה של המכבייה ה- 11 בקיץ 1981, שנערכו באוניברסיטת ת"א.

maccabiah 1

טקסט תמונה : קיץ 1981 . תחרויות השחייה של המכבייה ה- 11 מתקיימות ב- בריכת השחייה של אוניברסיטת ת"א. אוהל הסטטיסטיקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית וחברת השעונים "OMEGA". זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אורי לוי, נסים קיוויתי, אמנון ברקאי (אוחז ומדבר במכשיר קשר), ארנון וועדיה, פסיה לפלר (מרכיבה משקפי שמש). האחרים אינם מזוהים. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

maccabiah 2

טקסט תמונה : קיץ 1981. תחרויות השחייה של המכבייה ה- 11 מתקיימות ב- בריכת השחייה של אוניברסיטת ת"א. צילום של מגדל עמדת השידור ותמסורת המיקרוגל. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

maccabiah 3

טקסט תמונה : קיץ 1981. תחרויות השחייה של המכבייה ה- 11 נערכות ב- בריכת השחייה של אוניברסיטת ת"א. השדר יורם ארבל (משמאל) יחדיו הפרשן יוסף טלקי ז"ל (מימין). יורם ארבל שידר שחייה מפני ששדר השחייה הראשי והקבוע נסים קיוויתי היה עסוק בשידורי הא"ק של המכבייה. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

maccabiah 4

טקסט תמונה : קיץ 1981. תחרויות השחייה של המכבייה ה- 11 נערכות ב- בריכת השחייה של אוניברסיטת ת"א. מגדל השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

maccabiah 5

טקסט תמונה : קיץ 1981. תחרויות השחייה של המכבייה ה- 11 מתקיימות ב- בריכת השחייה של אוניברסיטת ת"א. יורם ארבל מחזיק בידו הימנית סיגריה וביד שמאל מהדק את האוזנייה בעת שהוא מתכונן לשידור הישיר . מאחוריו קופסת סיגריות "TIME" והמצית שלו. הוא היה בימים ההם מעשן כבד. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

maccabiah 6

טקסט תמונה : קיץ 1981. תחרויות השחייה של המכבייה ה- 11 נערכות ב- בריכת השחייה של אוניברסיטת ת"א. מימין לשמאל : אורן נהרי, אורי לוי (חובש כובע), אמנון ברקאי, ואליהו רבינא ז"ל מנהל הספורט באוניברסיטת תל אביב (אליהו רבינא הוא בן קיבוץ השומר הצעיר עין החורש. הוא היה בזמנו שחקן מצטיין בשישייה הראשונה של נבחרת ישראל בכדורעף בתפקיד Playmaker. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט . 

 

המכבייה ה- 19 בערוץ 1 היא קוּרְיוֹז. "כלוב הזהב" של ערוץ 2 הוא נֶפֶל . אולם הקוּרְיוֹז והנֶפֶל דרדרו אמש (ליל חמישי – 18 ביולי 2013) את כל "כלבוטק" של רפי גינת לשפל רייטינג חסר תקדים של % 6.5 , כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 250 : הועלה לאוויר ביום שישי – 19 ביולי 2013

———————————————————————————————————- 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 4 : לפני 100 שנים נולד אחד האישים והמנהיגים הדגולים ביותר של העם היהודי בכל הזמנים ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל . שום ערוץ טלוויזיה ארצי במדינת ישראל לא שידר עד כה סדרה דוקומנטארית בת לפחות 5 פרקים (50 דקות כל פרק) אודות זכר פועלו של הדמוקראט הבלתי נשכח הזה מנחם בגין . אפילו לא תוכנית אחת לזכרו של מנהיג ,פטריוט , מורה דרך וסולל דרך מנחם בגין . אבל כן מטמטמים לעם הזה את השכל עם "כלוב הזהב" , "המירוץ למיליון" , "האח הגדול" ועוד כל מיני תוכניות ריאליטי למיניהן . אולם תוכנית טלוויזיה תיעודית לזכרו של מנחם בגין הדגול , איש ההדר והכבוד , The Leader of the people , צנוע ועניו – זה בשום אופן לאו . בושה וחרפה אחת גדולה .

המכבייה ה- 19 בערוץ 1 היא קוּרְיוֹז ספורטיבי. "כְּלוּב הזָהָב" של ערוץ 2 הוא נֶפֶל טלוויזיוני. אולם הקוּרְיוֹז וְהַנֶפֶל דִרְדְרוּ אמש (ליל חמישי – 18 ביולי 2013) את כל "כּלבּוֹטֶק" של רפי גינת בערוץ 10 לשֶפֶל רייטינג חסר תקדים בן % 6.5 , כל הזכויות שמורות.

1. הזמן הזה . 

מתברר שוב ושוב כי ערוץ 10 פגיע ועמו נפגעת גם ספינת הדגל שלו ושל מנכ"ל הערוץ רפי גינת תוכנית הצרכנות והבילוש "כלבוטק" . השידור הישיר אמש (ליל חמישי – 18 ביולי 2013) בערוץ 1 של טקס הפתיחה של המכבייה – 19 מאצטדיון "טדי" בירושלים – ע"י צמד שדרנים חובבני מר אורי לוי וגב' שרון פרי – בהשתתפות כ- 8500 (שמונת אלפים וחמש מאות) ספורטאים מכל קצווי תבל בנוכחות נשיא המדינה שמעון פרס וראש הממשלה בנימין נתניהו ו- 30000 (שלושים אלף) צופים , יחדיו עם תוכנית הבידור "כלוב הזהב" בערוץ 2 , דחקו אמש את "כלבוטק" לשוליים . תוכנית הצרכנות והבילוש של רפי גינת שנחשבה בעתו למשדר צמרת צברה % 6.5 רייטינג בלבד (% 6.30 רייטינג במדידה בכלל האוכלוסייה ו- % 6.95 במדידה באוכלוסייה היהודית). בשני המקרים "כלבוטק") פגיעה באופן ניכר. אכסניית הרייטינג של ערוץ 2 מהתלת ברפי גינת.

משחקי המכבייה נוסדו ב- 1932 בתל אביב ע"י הוגה הרעיון יוסף יקותיאלי . כינוסם של אלפי ספורטאים יהודים מצטיינים מהגולה מידי ארבע שנים בארץ ישראל היה רעיון ציוני יהודי – סוציולוגי חשוב ונשגב שלו , אולם הפך ברבות השנים לקוריוז ספורטיבי דַל חסר כל משמעות . הפיחות הספורטיבי במשחקי המכבייה הוא בעצם תהליך הזדקנות שהחל לא לפני זמן רב כל כך . צריך לזכור שהמכבייה ה- 7 ב- 1965 הייתה תחרותית ביותר וגילתה לציבור הישראלי את השחיין היהודי – אמריקני נער בן 15 העונה לשם מַרְק סְפִּיץ (Mark Spitz) ואת הכדורסלן היהודי – אמריקני טַל בְּרוֹדִי (Tal Brodie) בן 22 . העיתונאית אילנה ברגר – הרפז כותבת היום (יום שישי – 19 ביולי 2013) בעיתון "ישראל היום" כהאי לישנא אודות מהות ותכלית משחקי המכבייה ה- 19 בחודש יולי של שנת 2013 : "…אם יהודי טוב מארה"ב בסופו של דבר יעלה ארצה בעקבות הביקור שלו במכבייה , או בחורה יהודייה מבית טוב מאוסטרליה ו/או מבלגיה תתאהב כאן בישראלי "צבר" כשר למהדרין – הרי המפעל הענק הזה כבר ייחשב להצלחה…" , והיא מוסיפה , "המכבייה הפכה עם השנים לקוריוז נחמד , לתחרויות ברמה של ספורט עממי טוב, ובעיקר למאגר שידוכים לא רע שיכול להבטיח שאולי תהיה קצת פחות התבוללות". חוות דעת לא מחמיאה של מישהי שמתמצאת בעניינים .אך אם לעסוק במה שהתחלתי בענייני טלוויזיה הרי זאת לדעת : קוריוז המכבייה בערוץ 1 ו- "כלוב הזהב" תוכנית בידור נֶפֶל ונחותה בהנחיית אבי קושניר בערוץ 2 , הדיחו אמש ללא כל קושי את "כלבוטק" לשולי הרייטינג של הטלוויזיה .

rt 1

טקסט מסמך (1) : יום חמישי – 18 ביולי 2013 . טבלת המדרוג ברבעי שעות בין 17.00 ל- 19.44 . ערוץ 2 מביס לחלוטין את ערוץ 1 וערוץ 10 . (באדיבות וועדת המדרוג) .

rt 2

טקסט מסמך (2) : יום חמישי – 18 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 19.30 ל- 22.14 . ערוץ 1 חוזר לחיים ב- 20.00 עם מהדורת מ"מבט" והחל מ- 20.30 עם תחילת השידור הישיר של טקס הפתיחה של משחקי המכבייה ה- 19 מביס את ערוץ 10 לרבות את "כלבוטק" של רפי גינת המשודרת בערוץ 10 בין 21.00 ל- 22.00 . תוכנית הבידור "כלוב הזהב" המשודרת בערוץ 2 בין 21.00 ל- 22.30 מנצחת ללא כל קושי את ערוץ 1 ואת ערוץ 10 כל אחד לחוד ואת שניהם ביחד. (באדיבות וועדת המדרוג) .

rt 3

טקסט מסמך (3) : יום חמישי – 18 ביולי 2013. מפת המדרוג ברבעי שעות בין 22.00 ל- חצות ושלושת רבעי. ערוץ 1 שומר על רייטינג יציב עד 23.29 בשל השידור הישיר של טקס הפתיחה של המכבייה ה- 19 מאצטדיון "טדי" בירושלים . התוכנית הסטירית "מצב האומה" בערוץ 2 בראשות המנחה המצוין שלה מר ליאור שליין שומרת על בכורת הרייטינג של ערוץ 2 בין 22.30 ל- 23.15 . (באדיבות וועדת המדרוג) .

השידור הישיר אמש של ערוץ 1 מאצטדיון "טֶדִי" בירושלים של טקס הפתיחה של המכבייה ה- 19 חשף תמונות גדושות של הפנינג המוני רווי התלהבות ומרץ נעורים , ותקוות , אך נעדר סדר ומשמעת . יש גבול לטקס פתיחה בלתי מכופתר , ולפחות בחלקו הראשון הוא נראה ילדותי ומבולגן בעת מצעד המשלחות . אולם השידור הישיר אתמול בערב של טקס הפתיחה של המכבייה ה- 19 גילה גם צמד שדרנים רשלני ושטחי שמרח אינפורמציה ולא הכין את שיעורי הבית שלו . מצעד המשלחות סבל מאי סדר ותמונה טלוויזיונית רוויית אנדרלמוסיה ולעיתים קרובות רוויה גם Commentary עַזוּב, כושל, עצלני, ונטול תשומת לב של אורי לוי ושרון פרי . שידור ישיר של טקס פתיחה אולימפי וגם של משחקי המכבייה שנמשך שעות ומכיל ומורכב מהרבה אלמנטים ואין סוף פרטים טכניים מונוטוניים כמו מצעד המשלחות הארוך והמייגע לרבות אירועי תרבות של הופעות בימה ושירה המוניות – דורש מיומנות מיוחדת והכנת שיעורי בית קפדנית ביותר ללימוד ושינון החומר . הרבה יותר קשה לשדר ישיר טקס פתיחה אולימפי ו/או טקס פתיחה של המכבייה מאשר לשדר ישיר את ריצת הגמר ל- 100 מ' ו/או את משחה הגמר ל- 100 מ' בסגנון חופשי . שידור ישיר של טקס פתיחה בצֶמֶד הוא משימה סיזיפית ממושכת וגם משעממת , רוויה כל מיני Anti climax, אולם דורשת הכנה מדוקדקת וטעינת אלפי פרטים כאלה ואחרים על המחשב . למתבונן מהצד נראה כי אופיו של שידור ישיר מהסוג הזה בצמדים טומן בחובו סכנה פסיכולוגית בו כל שדר ו/או שדרנית מטיל ביודעין ו/או שלא ביודעין את אחריות למידת ושינון החומר האפרורי על הצד שכנגד . השידורים הישירים בערוץ 1 בזמנו של טֶקֶס הפתיחה של אולימפיאדת בייג'ינג 2008 (ע"י מר אורי לוי וגב' יעל ארד) וגם זה האחרון של אולימפיאדת לונדון 2012 (ע"י מר יוֹרָם אָרְבֵּל ומר אוּרִי לֵוִי) היוו סמל ודוגמא לעבודת חלטורה רשלנית מאין כמותה, שידור ישיר ירוד, שדומה כי כל מטרתו היה כמו לצאת ידי חובה . מלאכה טלוויזיונית בלתי מתקבלת על הדעת . הדוגמאות לשידור עלוב , פטפוט , ומריחות אמש של אורי לוי ושרון פרי בטקס פתיחת המכבייה ה- 19 שהיה לפחות בחלקו הראשון רעשני ומפוזר, הן רבות מספור. אין טעם לפרט את כולן אולם על אחת אינני מתכוון לפסוח. זה היה בשעה שהמשלחת ההונגרית נגלתה לעין המצלמה אמש באצטדיון "טדי" והשדר החובבן ניסה להעלות מנבכי האוֹב את דמותה של הספורטאית היהודייה – הונגרייה הַדְגוּלָה גב' אָגְנֶס קֶלֶטִי (בת 92 וחצי היום ומתגוררת בהרצליה) ולחבר אותה במריחה למשלחת ההונגרית העכשווית הצועדת ב- "טדי", כאילו מדובר בעוד שבב אינפורמציה שניתן לשלוף מהשרוול . שמתי לב מייד ל- Commentary המריחה של אורי לוי שלא הכין את שיעורי הבית שלו בעוד הרפרנטית והקולגה שרון פרי דוממת לידו (אולי מחוסר ידע ו/או אולי מחמת הבושה). השם אגנס קלטי איננו אומר דבר לדוֹר הצעיר של מדינת ישראל . ספק אם הוא אומר משהו לשרון פרי שצעירה מאגנס קלטי ביותר מ- 50 (חמישים) שנים. אם אורי לוי היה באמת איש טלוויזיה רציני ויסודי , שדר מן המניין האיכותי , הוא היה מכין כרטסת שידור מיוחדת ותמציתית עבור גב' אגנס קלטי גדולת הספורטאיות היהודיות בכל הזמנים ומשדר לדור הצופים הצעיר של מדינת ישראל כלהלן :

"אגנס קלטי נולדה ב- 9 בינואר 1921 בבודפשט בירת הונגריה . היא ניצולת שואה ואלופה אולימפית בהתעמלות בת 92 וחצי , שמתגוררת היום בגפה בהרצליה. היא נמנתה על משלחת ההתעמלות של הונגריה באולימפיאדת לונדון 1948, אולם לאחר הגעתה ללונדון נפצעה באימונים בטרם התחרויות והחמיצה את אולימפיאדת לונדון 1948. היא שבה לאולימפיאדת הלסינקי 1952 בהיותה בת 31 וחצי ושם זכתה במדליית הזהב בתרגיל הקרקע על המזרן, זכתה במדליית הארד בתרגיל על המקבילים המדורגים, ודורגה במקום הרביעי על הקורה. אגנס קלטי דורגה באולימפיאדת הלסינקי 1952 במקום השישי בקרב רב אישי וזכתה עם נבחרת הונגריה במדליית הכסף הקבוצתית. אגנס קלטי לא התחתנה בהונגריה וכרווקה בת 35 וחצי שבה לזירת ההתעמלות האולימפית באולימפיאדת מלבורן 1956. היא זכתה במדליית הזהב בקרב רב אישי בשותפות עם המתעמלת הסובייטית לאריסה לאטינינה (בת 22), וכמו כן זכתה במדליית הזהב בתרגיל על מקבילים מדורגים , זכתה במדליית הזהב בתרגיל הקרקע , זכתה במדליית הזהב בתרגיל הקורה, ובשל פציעה חמורה בקרסולה דורגה רק במקום ה- 9 בסוס קפיצות דבר שמנע ממנה בסופו של דבר זכייה בלעדית במדליית הזהב בקרב רב אישי. כמו כן זכתה אגנס קלטי במדליית הכסף הקבוצתית באולימפיאדת מלבורן 1956. בתום משחקי מלבורן לא חזרה מאוסטרליה לארצה בגלל המרד ההונגרי נגד השלטון הסובייטי. היא עלתה לישראל ב- 1957 וכאן הקימה את משפחתה. היא התמנתה מייד למורה להתעמלות נשים במכון ווינגייט ולמאמנת נשות נבחרת ישראל במשחקי המכבייה ה- 5 בקיץ 1957 בתל אביב. אגנס קלטי היא גדולת הספורטאיות היהודיות בכל הזמנים שמתגוררת בערוב ימיה עמנו בהרצליה" .

mac 21

טקסט תמונה :  סתיו 1956 . אלופת ההתעמלות האולימפית האגדית היהודייה – הונגרייה אגנס קלטי באחד מהאימונים המפרכים שלה לקראת אולימפיאדת מלבורן 1956 . (התמונה באדיבות אגנס קלטי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הטקסט האמור לעיל  לא נאמר כמובן אמש בשידור הישיר  ע"י אורי לוי . במקום זה הוא מרח . אפשר לקחת את סרט ההקלטה ולבדוק . OK אורי לוי , אם כבר החלטת לדון בפועלה ההיסטורי הספורטיבי העצום של גב' אגנס קלטי הדגולה מה כל כך קשה לחקור, להתכונן כראוי, ולעשות שיעורי בית מדויקים.

אורי לוי ושרון פרי אינם שווים ביקורת אודות שידורם אמש מפני שהם נמצאים מתחת לה . אולם שני העיתונאים המגוחכים האלה אינם הטרגדיה האמיתית של ערוץ 1 . הסיפור הנוּגֶה של השידור הציבורי הוא שאין שָם שום מערכת בקרה , בניידת השידור "מזמור" של דני לנקרי ו/או מחוצה לה , שמסוגלת ללחוץ על ה- Talk back כדי להתערב ולומר לשני השדרים המובילים שלה, תפסיקו כבר עם המריחות ועם החובבנות שלכם . איש הישר בעיניו יעשה . שוער מכבי חיפה ניר דווידוביץ' נבחר ע"י הוועדה המארגנת להיות אחד מבין נושאי הלפיד אמש באצטדיון "טדי" . כל מה שהיה לשרון פרי לספר לצופים שלה שהספורטאי הזה סובל מברכיים פגועות . שום פרט נוסף על הקריירה הארוכה והמצטיינת שלו כשוער ראשי ו- וותיק במועדון מכבי חיפה בגינה נבחר לשאת את הלפיד בטקס הפתיחה של המכבייה ה- 19 בירושלים , שום אינפורמציה כמה עונות ובאלו כמות משחקים נטל חלק בשער המועדון וחרף את בריאותו על כר הדשא , כמה פעמים הגן על שער נבחרת ישראל , בן כמה הוא , מצבו המשפחתי , עיסוקו כיום . Nada . זה לא שידור ולא עיתונאות . בַּעֲרוּת . רמה שידור נמוכה שלא באה בחשבון אולם איך שהוא חולפת לה וכאילו עוברת בשלום . ולא היא .

מלאכת החובבנות ומריחת אינפורמציה של שני השדרים המובילים של ערוץ 1 – מקוממת מאוד ומתריסה , וגם חצופה. הנה עוד מעשה שידור דילטאנטי . על המסך בליל חמישי – 18 ביולי 2013 הופיעה דמותו המרשימה של איש מבוגר מאוד במשלחת האמריקנית בעת טקס הפתיחה של המכבייה ה- 19 . אורי לוי כמו קיבל אור ירוק והחל למרוח . הוא נדרש לומר רק את האינפורמציה הזאת : "זהו שחקן הכדורסל היהודי אמריקני דולפ שייס (Adolph "Dolph" Schayes) בן כ- 85 היום . הוא נולד בניו יורק ב- 19 במאי 1928 ומתנשא לגובה של 2.04 מ'. דולפ שייס שיחק 16 עונות ב- NBA בקבוצת "סיראקיוז" (Syracuse) מאז 1948 ועד 1964 . בעונתו האחרונה ב- NBA שיחק כמאמן/ שחקן בקבוצת פילדלפיה 76. דולפ שייס נבחר זה מכבר ע"י הביטאון המקצועי האמריקני רב המוניטין "Official NBA Register" לרשימת "NBA – all time great players" המאכסנת בתוכה את השחקנים הגדולים ביותר בתולדות ה- NBA. ב- 1973 נבחר ל- "Hall of Fame" של הכדורסל האמריקני ע"ש ג'יימס נייסמית'. בנו של דולפ שייס דון שייס שיחק אף הוא כשחקן ציר בשבע קבוצות ב- NBA בשנים 1999 – 1981. דולפ שייס הוא ציוני נאמן ואורח קבוע במשחקי המכבייה במשך שנים רבות" . ברור שהשַדָּר המוביל של ערוץ 1 לא שידר את הטקסט הזה וכמובן לא ציין את העובדות הרשומות בו . הוא מרח מידע לא ממוקד עבור צופיו . חלטורה טלוויזיונית חסרת כל הצדקה מפני שהאינפורמציה הרשומה לעיל אודות דולפ שייס נגישה וקלה להשגה .

schayes 1

טקסט תמונה (1) : 1950 . שחקן הכדורסל היהודי – אמריקני דולפ שייס בן 22 (נולד ב- 1928 וגובהו 2.04 מ' מטביע בקלות כדור לטבעת הסל . (באדיבות הספר שעוסק בספרואים יהודיים מצטיינים בארה"ב וקרוי , "Encyclopedia of Jews in Sports" משנת 1965 בהוצאת "Bloch Publishing Company". ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות). 

schayes 2

טקסט תמונה (2) : 1965 . שחקן הכדורסל היהודי – אמריקני דולפ שייס בן 37 (נולד ב- 1928 וגובהו 2.04 מ') הוחתם לשמש מאמן / שחקן בקבוצת פילדלפיה 76 . (באדיבות הספר שעוסק בספורטאים יהודיים בארה"ב ונקרא : "Encyclopedia of Jews in Sports" משנת 1965 בהוצאת "Bloch Publishing Company". ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות). 

2. הימים ההם .

כמי שנמנה על שורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאז קיץ 1971 השתתפתי בהפקה , ניהול , עריכה ושידורים ישירים של 8 מכביות רצופות בשנים 1973, 1977, 1981, 1985, 1989, 1993, 1997, ו- 2001 . בשידור הישיר ההוא של טקס הפתיחה של המכבייה ה- 9 מאצטדיון ר"ג בערבו של יום שלישי – 10 ביולי 1973 ישבתי בעמדת השידור כעוזר שדר לצדו של השדר דן שילון . אלכס גלעדי היה המפיק שלו . ניידת השידור ה- OB הלבן שצילמה בשחור / לבן הייתה כלי השידור הישיר שלנו . הכנתי לדן שילון לקראת השידור הישיר שלו את אינפורמציות כרטיסיות המשלחות , כמותן , הספורטאים הבולטים בתוכן , וכמובן שמותיהם של נושאי הדגל של כל משלחת , והסיבה מדוע הוענק להם הכבוד הזה של נשיאת הדגל בטקס הפתיחה של האולימפיאדה היהודית . ידענו מראש כי טל ברודי (מלווה באצנית אסתר רוט – שחמורוב וההלך ד"ר שאול לדני) נבחר לשאת את הלפיד באצטדיון ולהצית את אש המשחקים . מתקן המשואה הוצב בצד הדרומי ברום האצטדיון הישן של רמת גן . הייתי עד כיצד דן שילון רושם לעצמו הערה על כרטיס נושא הלפיד בטרם השידור הישיר , "גבירותיי ורבותיי , בטל ברודי מתגלם רעיון המכבייה" (הוא באמת שידר ישיר את שבע המילים הללו כשטל ברודי טיפס עם הלפיד במעלה המדרגות המובילות לעבר המשואה שניות ספורות לפני הצתת הלהבה . האתלטית הוותיקה תמר שומכר השביעה את הספורטאים זה התרחש לפני 40 שנים בקיץ החם של תל אביב ביולי 1973 . זאת הייתה מכבייה צנועה . רק 1800 ספורטאים מ- 27 מדינות נטלו חלק במשחקי המכבייה ה- 9 ההיא , אולם היא נשאה גאווה ספורטיבית מעבר לחזון היהודי והחברתי שלה . אצטדיון ר"ג היה מלא עד אפס מקום ב- 50000 (חמישים אלף) צופים . בימים ההם של יולי 1973 מלאו 5 שנים להולדתה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית עדיין רוויה מרץ נעורים וגם מצוידת בטכנולוגיה מועטה וישנה . דן שילון ואלכס גלעדי הוציאו לשטח את שתי ניידות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ה- "OB הלבן" החדש יותר וה- "OB הכחול" הישין יותר כשבוע ימים (!) בטרם טקס הפתיחה כדי להתקין את כל ההתקנות הטכנולוגיות , לקיים חזרות שידור , ועל מנת לאמן את הצוותים לקראת משימות השידורים הישירים שנכונו להם . עשרות רבות של עובדי הטלוויזיה שוכנו בקיץ 1973 במשך כחודש במלון "השרון" בהרצליה . המלון שימש להם בסיס יציאה לכיסוי האירועים בגוש דן .

mac 22

טקסט תמונה : 21 באפריל 1968 . הגבעה הצרפתית בירושלים . זוהי ניידת השידור הראשונה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , שנקראה ה- "OB הכחול" , ואשר נרכשה במארס 1968 מחברת הטלוויזיה האנגלית "THAMES" , והובאה לארץ ע"י עוזי פלד . (הגה המכונית ממוקם עדיין בצד ימין) . ניידת השידור הוותיקה הזאת נראית חונה חונה בגבעה הצרפתית בירושלים ,  12 ימים לפני שעת ה- "ש" , השידור הישיר הראשון של מצעד צה"ל בירושלים ב- 2 במאי 1968 חג העצמאות ה- 20 לתקומת מדינת ישראל. (התמונה באדיבות גב' רינה הררית . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הפקות הטלוויזיה הישראלית הציבורית את המכביות וכינוסי הפועל החלו ב- 1969. היו אלה שני מייסדי שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית דן שילון ואלכס גלעדי שיזמו את שידורי המכביות לפני יותר מ- 40 (ארבעים) שנים והותירו את חותמם לעַד על הטלוויזיה הישראלית הציבורית . דן שילון היה איש הטלוויזיה הראשון שהעניק ב- 1973 למשחקי המכבייה ה- 9 גושפנקא טלוויזיונית ממלכתית . הוא ראוי להערכה רבה על כך . זוהי נקודה חשובה לציון בתקופתו מפני שהיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית לא מעט אנשים בניגוד לוֹ שזלזלו ברעיון המכבייה ובחשיבות המשחקים ואיכות התחרויות, והבאתם בשידורים ישירים למסך הטלוויזיה. זה נחשב בעיניהם למִטְרָד.

משחקי המכבייה הנערכים מידי ארבע שנים בישראל מסורת ארוכה . זוהי מסגרת משחקים הנמשכת  כ- 10 ימים בהשתתפות טובי הספורטאים היהודים בתבל המתכנסים כאן , ולכן הוכתרה לכן בזמנו בתואר האולימפיאדה היהודית . אבי רעיון המכבייה הוא יוסף יקותיאלי ז"ל שנפטר בגיל 80 ב- 1977, זמן קצר לפני טקס הפתיחה של המכבייה ה- 10 בה הדליק הכדורסלן המצטיין מיקי ברקוביץ את משואת המשחקים .

המכבייה הראשונה נערכה בתל אביב ב- 1932 שהייתה כרך בן 50000 (חמישים אלף) תושבים בימים ההם . 20000 (עשרים אלף) מתוכם ובתוכם ראש עיריית תל אביב מאיר דיזנגוף וסגנו ישראל רוקח נדחסו ב- 29 במארס 1932 באִצטדיון "המכבייה" שהוקם בצפון העיר כדי לחזות בטקס הפתיחה בו צעדו בסך כ- 400 ספורטאים יהודים מ- 18 מדינות . התחרויות נמשכו תשעה ימים והסתיימו ב- 6 באפריל 1932 . חשיבותה של המכבייה הראשונה הייתה בעצם החזון שלה וקיומה המעשי . יוסף יקותיאלי יצר מסורת מעניינת וחשובה מאין כמותה שמחברת את היישוב היהודי הקטן בארץ ישראל עם הפזורה בגולה באמצעות תחרויות ספורט בענפים שונים , מסורת שמחזיקה מעמד 81 (שמונים ואחת) שנים עד עצם ימים אלה .

mac 1

טקסט תמונה : שנות ה- 30 של המאה שעברה . זהו יוסף יקותיאלי הוגה רעיון משחקי "המכבייה" – האולימפיאדה היהודית . (באדיבות ארכיון "המכבייה" בכפר המכבייה והארכיונאי רוני דרור) .

mac 2

טקסט תמונה : טקסט הפתיחה של משחקי המכבייה הראשונה ב- 1932 באצטדיון המכבייה הישן בצפון בתל אביב . (באדיבות ארכיון "המכבייה" בכפר המכבייה והארכיונאי רוני דרור) .

המכבייה ה- 2 נערכה ב- 1935 . מסורת משחקי המכבייה הופסקה בגלל מלחמת העולם ה- 2 בשנים 1945 – 1939 ובגלל מלחמת העצמאות ב- 1948 על תקומת מדינת ישראל . המסורת התחדשה שוב שנתיים לאחר קום מדינת ישראל . 45000 (ארבעים וחמישה אֶלֶף) צופים נכחו בטקס הפתיחה של המכבייה  ה- 3 שהתקיים באִצטדיון ר"ג ב- 27 בספטמבר 1950 . כ- 800 ספורטאים יהודיים מ- 20 מדינות נטלו חלק בתחרויות . מרבית הספורטאים היהודיים שהגיעו מחו"ל שוכנו באוהלים צבאיים גדולים . ראש הממשלה דוד בן גוריון התמנה ליו"ר כבוד של הוועדה המארגנת . בין שתי אגודות הספורט הארציות "מכבי" ו- "הפועל" שררה אז יריבות ספורטיבית מרה . דוד בן גוריון מינה מתווך בין שני מרכזי הספורט של "מכבי" ו- "הפועל" במטרה להביא אותם לידי שיתוף פעולה בהכנת הנבחרות הישראליות בענפי הספורט השונים במכבייה ה- 3 .

mac 3

טקסט תמונה : קיץ 1950 . תחרויות הא"ק במשחקי  המכבייה ה- 3 באצטדיון המכבייה הישן בצפון תל אביב . שני אצנים ישראליים מחיפה , עמק פרי ז"ל (מימין , מס' גופייה 132 , התפרסם בסוף שנות ה- 50 וראשית שנות ה- 60 כקריין חדשות רב מוניטין בעל סגנון הגשה אישי ברדיו "קול ישראל" וגם מגיש בטלוויזיה הישראלית) ואלי קיש משתתפים בתחרות לריצת 100 מ' בריצות 100 מ' ו- 200 מ' במשחקי המכבייה ה- 3  . עמק פרי הפך מאוחר יותר לשדר רדיו וקריין חדשות ידוע ברדיו 'קול ישראל' אך נכשל כמגיש בטלוויזיה הישראלית הציבורית . (התמונה באדיבות ארכיון שרגא מרחב . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

משחקי המכביות קנו להם אחיזה בתודעת הציבור והפכו לאירוע ספורט מרכזי בחיי המדינה מידֵי ארבע שנים . הם הפכו להיות המשחקים האולימפיים של העם היהודי בארץ ישראל ויעד עלייה לרגל לציוֹן של מיטב הנוער היהודי ברחבי תבל . חוט מקשר בין מדינת ישראל הצעירה , התוססת , והדינמית לבין הגולה . שמו של אבי הכנס היהודי הבינלאומי הגדול הזה בישראל (בגלל היערכות וארגון המכבייה בארץ) והאיש שהיה נשיא מכבי העולמי היהודי – האנגלי פייר גילדסגיים , נישא בפי חובבי הספורט בזמנו , באותה חשיבות בה נישא שמם של ראשי מחוללי הציונות המדינית בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים , אישים כמכס נורדאו , מנחם אוסישקין , ורבים אחרים .

mac 4

טקסט תמונה : 1957 . נשיא המכבי העולמי מר פייר גילדסגיים (מימין) מחבק את האצן הדרום אפריקני הארולד ברומברג במשחקי המכבייה ה- 5 ב- 1957. (באדיבות רוני דרור וארכיון המכבייה).

בתחילת חודש ינואר 1973 הגיש דן שילון לישעיהו תדמור מנהל הטלוויזיה וצבי גיל מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה את הצעת תוכנית השידורים שלו לכיסוי משחקי המכבייה ה- 9 המתקיימים בתל אביב . " לא תהיה זאת לפי דעתי הפרזה לקבוע כי מבצע שידורי המכבייה ה- 9 בעוד כשבעה חודשים הוא הגדול ביותר , המורכב ביותר והמסובך ביותר של הטלוויזיה מעודה . טקס הפתיחה של המכבייה ה- 9 יחל ב- 9 ביולי 1973 באצטדיון ר"ג ויחל באזכרה רבת משתתפים לאחד עשר הספורטאים הישראליים שנרצחו באולימפיאדת מינכן 72' " , כתב למנהל הטלוויזיה ישעיהו תדמור . זה היה מבצע שידור גדול לרשת טלוויזיה קטנטונת .

ישעיהו "שייקה" תדמור לְמוּד כישלון של הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את המשחקים האולימפיים במינכן 1972 – איכותית וכמותית – נרתם אישית לקידום הפקת הטלוויזיה של משחקי המכבייה בקיץ 1973 . הוא אישר לדן שילון תקציב , אמצעי הפקה ושידור , וזמן מסך שמנהל מחלקת הספורט אפילו לא חלם עליהם . נקיפות מצפונו של מנהל הטלוויזיה שייקה תדמור בשל כישלון ועליבות מקצועית של כיסוי אולימפיאדת הדמים של מינכן 72' בעת תקופת ניהולו "כפו" אולי עליו מתן פיצוי מקצועי משמעותי לדן שילון . ישעיהו "שייקה" תדמור זוכר היטב בעת שיחות התחקיר עמי את קורות הימים ההם : "הייתי רחוק מהמילה "ספורט" כמונח טלוויזיוני גלובאלי כמרחק מזרח ממערב. לא רק אני . כל צמרת רשות השידור . לא הבנו את חיוניות שידורי הספורט הרלוואנטיים לבטח השידורים הישירים של האירועים המרכזיים הארציים והבינלאומיים כנדבך חשוב ביותר בלוח שידורי הטלוויזיה הציבורית . התפנית שלי למען ולטובת שידורי המכבייה ה- 9 בקיץ 1973 לא נבעה משינוי פתאומי בתפישתי העיתונאית את חשיבות שידורי הספורט בטלוויזיה , אלא מפני שראיתי במשחקי המכבייה ה- 9 מפעל ציוני – יהודי ראשון במעלה" . גלגלי ההפקה נעו כרגיל לאיטם . ב- 29 למאי 1973 כתב מנהל שירותי ההפקה יוסי לנדאו למנהל הטלוויזיה כי התקציב המשוער של כיסוי המכבייה ה- 9 יגיע ל סכום של 120000 (מאה ועשרים אֶלֶף) ל"י ואולי אפילו ל- 130000 (מאה ושלושים אלף) ל"י , אך האירוע תוקצב בספר התקציב של רשות השידור רק בגובה של 50000 (חמישים אלף) ל"י [1] . הוא ביקש ממנהל הטלוויזיה לדון במקורות המימון . ישראל דורי חשב רשות השידור מצא פתרון פיננסי יצירתי ודיווח עליו למנהל הטלוויזיה ישעיהו תדמור [2]. המימון לסיקור משחקי המכבייה ה- 9 בטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 קבע , יבוא מתוספת של 55000 (חמישים וחמישה) ל"י [3] ל- 50000 (חמישים אֶלֶף) הקיימים כבר . על דן שילון יהיה לוותר לצורך כך על שלושה משדרי ספורט שלו בשווי של 30000 (שלושים אֶלֶף) ל"י . יצחק "צחי" שמעוני מנהל התוכניות בעברית יקזז כ- 15000 (חמישה עשר אֶלֶף) ל"י מתוכניות החגים שלו בספטמבר 1973 וסלים פתאל מנהל התוכניות בשפה הערבית יוותר על 10000 (עשרת אלפים) ל"י מתקציב ההפקה שלוֹ . ההסדר הזה היה מקובל על מנהל הטלוויזיה .

ב- 26 ביוני 1973 כשבועיים ימים לפני טקס הפתיחה של המכבייה ה- 9 עמד הכיסוי הטלוויזיוני של המשחקים בפני משבר . מפקחי חטיבת ההנדסה בטלוויזיה איימו לבטל את מבצע סיקור המשחקים , בטענה ששישה ימים קודם לכן התפרסמה ידיעה עיתונאית בשבועון "העולם הזה" המאשימה את טכנאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בביזיון השידור הישיר של משחק הגמר בכדורסל מהיכל הספורט בחולון ב- 7 ביוני 1973 בו הביסה מכבי ת"א את בית"ר ירושלים 118 : 79 . בגוף הידיעה העיתונאית נאמר כלהלן : "מדוע נקטע השידור הישיר של משחק הכדורסל ? מה קרה בדיוק באמצע משחק הכדורסל בחולון בין מכבי ת"א ובית"ר ירושלים , כאשר פתאום הופיעה הזמרת אילנית בפזמון ובעקבותיה מצעד פּזמונים מאולתר ? הפסקת השידור הישיר גרמה לזעם לאומי במופע שמאות אלפי צופים חזו בו בשידור ישיר . המונים אלה כבר רגילים לתקלות בטלוויזיה , אבל הערתו המרירה של דן שילון שקל יותר להעביר שידור ישיר מקוריאה מאשר מחולון , רמזה על כך כי הגיעו מים עד נפש . מה קרה ? שום דבר מיוחד . הטכנאים שישבו בניידת השידור החליטו שבעצם מתחשק להם לראות את המשחק מהמגרש . בלי היסוסים רבים הם נטשו את מכונית השידור ונכנסו לאצטדיון . בינתיים נשרף פקק במערכת החשמל של ניידת השידור ולא היה איש שיחליפו עד שאיתרו את הטכנאים במגרש" [4] .

המפקחים ראו בכתבת הסיקור האִזוטרית והזניחה הזאת השמצה גסה ועילה מספקת כדי ללַמֵד את דן שילון לקח . ההסתדרות תמכה בנעלבים ובאיומם . כל המשתתפים בפגישת התיאום האחרונה שהייתה אמורה לדון בנושא שידורי המכבייה אלי קובו , עקיבא מלמד , שמואל שוורץ , מיכה לויירר , יעקב זכאי , דוד שניידר , ו- י. תמיר סירבו לקיים כל דיון או פעולה אחרת הקשורים לשידורי המכבייה עד לפרסום הכחשה מתאימה בעיתונות מטעם רשות השידור . יעקב סווירי מנהל חטיבת הביצוע בהנדסה שלח מכתב SOS לישעיהו תדמור , "היות ומצב זה יפגע באופן חמור בהכנות וביצוע שידורי המכבייה , אבקש את טיפולך הדחוף בעניין", כתב לוֹ [5] . כדי לתת תוקף נוסף למכתבו שלח עותק ממנו לשמואל אלמוג מנכ"ל רשות השידור ולמהנדס הראשי שלמה גַל . שידורי המכבייה היו בסכנה. אלו היו מחלות ילדות של הטלוויזיה הציבורית המונופוליסטית שמעולם לא נגמלה מהן. אבל צריך לזכור שאותם הנעלבים היו אנשי הנדסה מוכשרים . אלו אותם האנשים שרִישְתּוּ את המדינה לאורכה ולרוחבה בתחנות מִמְסַר Micro Wave , כדי להעביר את סִיגְנָל השידור הטלוויזיוני לאולפן בירושלים כמעט מכל מקום ואתר בישראל . לא ניתן היה להעביר את השידורים הישירים של תחרויות הא"ק והשחייה במכבייה ללא הקמת תחנות ממסר על בניין "מגדל שלום" בתל אביב ועל גג בניין בורסת היהלומים ברמת גן [6] .

היו הרבה קשיים טכנולוגיים ולוגיסטיים . ב- 17 במאי 1973 הצטרף קושי נוסף . מנהלת לשכתו של מנהל הטלוויזיה ישעיהו "שייקה" תדמור גב' יפה מישורי , דיווחה כלהלן : "יוסף בר-אל מנהל החדשות בשפה הערבית מתנגד לניצול מחצית השעה המיועדת לחדשות בשפה הערבית , כולה או חלקה , לצורך כל שידור אחר , גם אם יימצא סידור לשילוב קריינות בערבית לתיאור המשחקים" [7] . זה לא היה חדש . יוסף בר- אל כעס על מנהל הטלוויזיה שייקה תדמור ומנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג שנתנו יד לחדירת השידורים הישירים של משחקי המכבייה לתוך תוכנית החדשות עליה היה מופקד . ראינו זאת שובו ושוב ברבות השנים כאילו מדובר היה בחלקת השידור הפרטית שלו . אף על פי כן "שייקה" תדמור עקף אותו והעניק לדן שילון ואלכס גלעדי את מירב זמן השידור ואמצעי השידור .

mac 5

טקסט מסמך : 17 במאי 1973 . זהו המסמך המקורי המציין את התנגדותו של יוסף בר-אל לשידורים ישירים של משחקי המכבייה ה- 9  בשנת 1973 , על חשבון השידורים בשפה הערבית . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 11 ביוני פרסם מנהל הטלוויזיה ישעיהו "שייקה" תדמור בעצמו מסמך רָב תפוצה הקובע את לוח השידורים הישירים המלא של משחקי המכבייה ה- 9 והיומנים כפי שיבוצע ע"י מחלקת הספורט , החל  מ- 9 ביולי 1973 ועד 21 ביולי 1973 [8] . ישעיהו "שייקה" תדמור אִפשֵר לדן שילון לשָדֵר 24 שעות בתקופה של עשרת ימי המשחקים בתוכן שידורים ישירים מלאים של כל תחרויות השחייה שנערכו בשעות אחה"צ בין ארבע לשש בערב ואת כל תחרויות הא"ק שהתקיימו בלב זמן הצפייה הראשי . יומני המכבייה שודרו באחת עשרה וחצי בלילה . ישעיהו "שייקה" תדמור העמיד לרשותו של דן שילון את מרבית אמצעי הצילום של התחנה , ניידות השידור האלקטרוניות וציוותי הפילם במשחקי המכבייה  .

מצפונו של מנהל הטלוויזיה העיק עליו . זה היה פיצוי על שידורי מינכן 72' האומללים . הוא העניק את מלוא העדיפות למחלקת הספורט של הטלוויזיה ולחטיבת החדשות בשפה העִברית בתקופת המשחקים על פני הטלוויזיה בשפה העַרבית . בפקודת המבצע שלו קבע כלהלן : "השידור הישיר של טקס הפתיחה של המכבייה ה- 9 מבטל את שידורי החדשות בשפה הערבית בשעה הקבועה 19.30 , אך ביקש שתועלה שקופית אינפורמציה בשעה היעודה שתפנה את הצופים לשידור דחוי של המהדורה בשפה הערבית ב- 20.00 בתום השידור הישיר בשפה העברית" . כמו כן הורה שמפאת הזמן הקצר שיוותר בין מהדורת החדשות בערבית לזאת בעברית , לא תוכל מערכת החדשות בערבית לנצל לשימושה את כל מכונות הטלסיני (Telecine) ו- VTR (ראשי תיבות של Video Tape Recording).  הוא הורה עוד כי  דן שילון יפרסם בתפוצת הנהלת הרשות , חברי רשות סגל (קבוצת המנהלים הבכירה בטלוויזיה) , וסגל המפקחים הטכניים את כל הפרטים על תחרויות המכבייה שמחלקת הספורט מתעתדת לשדר ישיר , וקבע כי מנהלי התוכניות יקבעו וישבצו את התוכניות שלהם לתקופת המכבייה בהתאם ללוח השידורים שקבע . זה היה חידוש מפליג . מנהל הטלוויזיה התנהג כמנהל טלוויזיה .

בתחילת חודש יולי 1973 פרסם דוד שניידר מתאם הביצוע של חטיבת ההנדסה את מצבת כוח של ניידת השידור הגדולה שלנו ( ה- OB הלָבָן) על 65 (שישים וחמישה) עובדיה וארבע מצלמותיה. טובי אנשי המקצוע נמנו עליה . אליהו "אלי" קובו היה המפקח הטכני הראשי ומיכה לויירר שימש כמפקח הקול . בתפקיד הצלמים כיהנו עמוס בן-שחר , שאול כהן , שלמה ספיטירקי , ואורי שמעוני . אנשי המיקרוגל היו יעקב זכאי , ג'ורג שפיצר , ומשה כהן . חשמלאי ראשי שימש ז'אן לב-ארי . המפיק והשַדָּר הראשי היה דן שילון . נסים קיוויתי שימש כשַדָּר שני . העורך היה אלכס גלעדי , הבימאית הראשית הייתה וַרְדִינָה אֶרֶז , מנהלי ההפקה היו אהרון "אהרל'ה" גולדפינגר ויוסי משולם . יואב פלג היה עוזר ההפקה של שידורי המכבייה וכרמלה ישראלי שימשה מזכירת ההפקה של דן . אלי בואנוס שימש רץ מיוחד ועוזר אישי של דן שילון בהפקה . "בוננזה" הוא קרא לאלי בואנוס . זה היה שם החיבה שלו . פיטר מיליק היה מנהל הבמה .

המפקח הטכני של ניידת השידור השנייה שכונתה "מכונית השידור הכחולה" (אותה ניידת השידור שהובאה מאנגליה במארס 1968 ובאמצעותה הועבר ב- 2 במאי 1968 בשידור ישיר מצעד צה"ל בירושלים) , היה שמואל שוורץ .  נתב התמונה היה ציון סווירי והבימאי שלמה גנון . שלום "שוּלְקָה" גֶרי היה מפקח הקוֹל והצלמים היו קרלוס פופ , דני ברנע , והנריק שוּלץ .

mac 6

טקסט מסמך :  20.7.1973 – 8.7.1973  . המסמך המקורי של מצבת כוח האדם שאיישו את שתי ניידות השידור הגדולות ה- OB הלבן  וה- OB הכחול שסיקרו את משחקי המכבייה ה- 9  בקיץ 1973 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) ..

תל אביב בקיץ 1973 הייתה כרגיל עיר חמה ולחה .  שתי ניידות השידור הוצבו כשִישָה ימים באִצטדיון ר"ג לפני תחילת התחרויות וטקס הפתיחה של המכבייה ה- 9 לצורך התקנות , בדיקות חוזרות ונשנות , צילומי חזרות , והשגת ביטחון טכנולוגי מרבי שהשידור הישיר לאומה שנועד ליום שני – 9 ביולי 1973 אומנם יעבור בשלום . שימשתי עוזר שַדָּר של דן שילון בטקס הפתיחה (במהלך המשחקים בקשתי מהמשבץ אלכס גלעדי לשמש כתב תחרויות הג'ודו בשל השתתפותו של אלוף אולימפיאדת מינכן 72' ההולנדי ווים רוסקה בתחרויות הראווה בתחרויות הג'ודו במכבייה ה- 9 שנערכו בירושלים) .

ליקטתי עבורו אינפורמציה לתיק השידור עב הכרס . צוות השידור הענק של ניידת השידור התגורר במלון "השרוֹן" בהרצליה . הופתעתי לראות את הבוס שלי דן שילון משתכשך במימי בריכת המלון כשכוס וויסקי ממתינה ליד כיסא הנוֹח שלוֹ . חלק מעובדיו שיחק טניס במגרשי המלון . הצוותים הענקיים של שתי ניידות השידור הלבנה והכחולה התגוררו בתנאי מלכים .

ביום שלישי בעֶרֶב – 10 ביולי 1973 ניצב טַל ברודי בן ה- 30 בטקס הפתיחה של משחקי המכבייה ה- 9 , לבוש מכנסים לבנים וגופיה לבנה עליה רקומה הספרה שֵש בפתח המנהרה המזרחית באצטדיון רמת גן הגדוש ב- 45 אלף צופים , כשהוא אוחז ביד ימינו את לפיד המשחקים כשהוא מלווה ע"י שני הספורטאים האולימפיים הבכירים של ישראל , ניצולי אסון מינכן 72' , אָצָנִית המשוכות אסתר רוֹט-שחמורוב וההלַך ד"ר שאול לדני . המצלמה המובילה של ניידת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שמוקמה ממוּל ברוֹם היציע המערבי קלטה היטב את שלושת הספורטאים . התאורה באצטדיון פעלה במלוא עוצמתה . ארבעת העמודים עליהם מותקנים הפנסים הענקיים הפיצו כמות אוֹר של 1000 יחידות לוּקְס (קריטריון למדידת תאורה בצילומי טלוויזיה בלילה) , שאִפשרה למצלמה בעלת העדשה הגדולה לשַרְטֵט בבירור את קווי דמותו של טל ברודי יפה התואר בעל השיער השחור . הרייטינג בימים ההם היה אבסולוטי . שני מיליון צופי טלוויזיה יכלו למַקֵד את מבטם במסך ולהבחין במבט הרציני הנשקף מעיניו השחורות . טל ברודי הנרגש המתכונן לקראת רגע השיא של המשחקים נצפה במדיו הלבנים כאֵל יווני . אחד מגדולי הספורטאים היהודיים בעולם ניצב שם מתוח ללא חיוך לקראת אחת המשימות הגדולות בחייו . בתוך שניות יקיף בריצה קלילה את האִצטדיון עם הלפיד ויצית את אֵש המשחקים של המכבייה ה- 9 . הוועדה המארגנת בראשותו של היו"ר חיים וויין ז"ל העניקה לטַל בְּרוֹדִי את הפרס היקר והגדול ביותר שניתן להעניק לספורטאי יהודי-אמריקני שהחליט לבנות את ביתו בישראל . כשטַל בְּרוֹדִי הקיף את האִצטדיון וקמעא מאחוריו רצים אסתר רוֹט-שחמורוב וד"ר שאול לדני הופר סדר המשלחות על כר הדשא . מאות ספורטאים מהמשלחות השונות נהרו אל המסלול לחזות מקרוב בנושא הלפיד יפה התואר . באותם הרגעים בהם טיפס טַל בְּרוֹדִי במעלה המדרגות של היציע הדרומי לעבר המַשוּאָה , שידר דן שילון טקסט בן שֶבַע מילים בלבד בשידור ישיר : "גבירותיי ורבותיי בטל ברודי מתקיים רעיון המכבייה" , וחרַת את רעיונו הדגול של יוסף יקותיאלי באותיות של זהב בתולדות שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה . בתום מבצע שידורי המכבייה ה- 9  ב- 20 ביולי 1973 העניק מנהל חטיבת החדשות צבי גיל צל"ש לדן שילון ואלכס גלעדי . כך כתב להם בזאת הלשון [9] :

mac 7

טקסט מסמך :  20 ביולי 1973 . זהו מסמך הצל"ש – מכתב ההערכה ששלח מנהל חטיבת החדשות צבי גיל למנהל חטיבת הספורט דן שילון בו שיבח אותו על שידורי הטלוויזיה שסיקרו את משחקי המכבייה ה- 9 בקיץ 1973 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

דן שילון שלח מצדו מכתב צל"ש לחטיבת ההנדסה . הוא כינה את הפקת שידורי המכבייה ה- 9 , "המבצע הגדול המורכב , והמסובך ביותר שהטלוויזיה עמדה בו עד היום" . טקסט מדויק . צריך לזכור שהטלוויזיה הישראלית הייתה עדיין בחיתוליה והפקת משחקי המכבייה הייתה אתגר טכנולוגי מורכב . חלפה רק שנה מאז הפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת הרצח במינכן 72' . אפשר היה להבין את התרגשותו של דן שילון שמצאה את ביטויה בטקסט התודה ששלח למהנדס הראשי שלמה גל , כשהוא נפעם מגודל ההצלחה הטכנולוגית והלוגיסטית של השידורים . היה ברור כי הטלוויזיה מתפתחת בכיוון הראוי גם אם בצורה איטית . הפקת מחלקת הספורט והצלחת שידורי המכבייה  ה- 9 יצרו תובנות חדשות ופתחו אופקים חדשים [10] .

רשות השידור                                                             20.9.1973

אל : שלמה גל המהנדס הראשי

מאת : דן שילון

                                                     הנדון : שידורי המכבייה ה- 9  

עם סיום מבצע שידורי המכבייה התשיעית , אני רואה לעצמי חובה נעימה להודות לך ולעובדיך על תרומתכם להצלחת השידורים . לא תהיה זאת לדעתי הפרזה לקבוע כי מבצע זה היה הגדול , המורכב והמסובך ביותר בתולדות הטלוויזיה . ברור כי בלא הביצוע ההנדסי המושלם לא היה ניתן להגיע לרמת השידורים שהושגה .

על כך שלוחה תודתי לך . אנא העבר תוכן מכתבי זה לעובדיך .

                                                                                                              בברכה ,

                                                                                                              דן  שילון

עותק  :  שמואל אלמוג מנכ"ל רשות השידור

המהנדס הראשי שלמה גל כל כך היה גאה במכתב הצל"ש שהעניק לו דן שילון עד שרץ והתפאר בו לפני החברה .

mac 8

טקסט מסמך : 1 באוגוסט 1973 . זהו מכתבו של המהנדס הראשי שלמה גל של רשות השידור למנהל חטיבת ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית ליאוניד סטרשון , לרבות עותקים למנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ומנהל התוכניות בשפה הערבית סאלים פתאל . הונחו היסודות לשידורי המכביות הבאות . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 1977 הטיל עלי מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי להפיק ולערוך את שידורי המכבייה ה- 10 . מלאכת התכנון והפקת השידורים של הטלוויזיה נעשתה בתיאום עם אריה רוזנצווייג מזכיר הוועדה המארגנת של המשחקים . פגשתי את מר אריה רוזנצווייג לראשונה בחיי באותה שנה . אדם מיוחד , נעים הליכות , ומארגן מצוין . דרכינו שָבוּ והצטלבו מאז פעמים רבות . הוא לא היה היו"ר הוועדה המארגנת בעצמו ב- 1977 , אבל היה האיש שהוציא לפועל במרץ , תושייה (ורוגע) את מדיניות היו"ר שלוֹ חיים וויין ז"ל איש וותיק בתנועת מכבי ישראל , ואחד האֹשיות שלה . חיים וויין נפטר ב- 1984 . שימש שנים רבות כמנהל מוצלח של ביה"ס להכשרת מורים לחינוך גופני במכון ווינגייט . המילה של אריה רוזנצווייג הייתה מילה ולוח הזמנים של התחרויות פעל ללא דופי . כמו באולימפיאדה . הכדורסלן מיקי ברקוביץ בן ה- 23 נשא את הלפיד בטקס הפתיחה והדליק את משואת המשחקים . שידורי המכבייה ה- 10 ב- 1977 צלחו בטלוויזיה הישראלית גם בגלל איש ארגון צעיר מוכשר בדמותו של אריה רוזנצווייג . מייקל קאווהאזי התמנה ליו"ר הוועדה המארגנת של משחקי המכבייה ה-11 ב- 1981 במקומו של חיים וויין . הוועדה המארגנת בראשותו החליטה להצניח עשרה צנחנים נושאי דגל ישראל לתוך אִצטדיון רמת גן בטקס הפתיחה . צילמנו ערב קודם לכן מתוך המטוס החג מעל אִצטדיון ר"ג את יציאת הצנחנים ממנו ומנווטים את מצנחיהם לעבר הדֶשֶא המואר בזרקורים הענקיים . האייטם המוקלט של קפיצת הצנחנים מהאווירון מאֶמֶש נערך והורץ בשידור הישיר מה- VTR על פי תזמון ותיאום מדויק עם מועד הצניחה עצמה . התמונה המוקלטת יצרה את האילוזיה אצל צופי הטלוויזיה כאילו הדבר מתרחש בזמן אמת בשידור הישיר , וכאילו למחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית יש טכנולוגיה מתקדמת המסוגלת לשָדֵר סיגנל טלוויזיה מתוך המטוס . הטניסאי שלמה גליקשטיין הדליק את לפיד המכבייה ה- 11 בטקס פתיחה מרשים באיכותו שנערך ביום שני – 6 ביולי 1981 באִצטדיון ר"ג והועבר על ידינו בשידור ישיר בהיקף מלא . 3400 ספורטאים מ- 35 מדינות נטלו חלק במשחקי המכבייה .

אלכס גלעדי כבר לא היה לידי אז . הוא עבר לשורות NBC . הייתי אומנם עורך ומפיק וותיק אך מנהל טירון של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . אלפי אלמנטים מפרידים בין כתב / עורך לבין ניהול ומנהיגות ולא זה המקום לדון בהם כעת . אף על פי שהייתי מנהל ומנהיג טירון התירו לי המנכ"ל מר יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד , מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי , ומנהל החדשות טוּבְיָה סַעַר לנהל הפקה רבת ממדים בה שידרנו ישיר את ענפי הספורט הראשיים א"ק, שחייה, והתעמלות (כמו באולימפיאדה), את משחק הגמר בכדורסל, וגם את טקס הנעילה מבריכת השולטן בירושלים ועריכת יומנים מיוחדים מידי ערב בצמוד למהדורות "מבט" . בנוסף שידרנו ישיר גם את תחרויות גביע דייויס בטניס ישראל – הונגריה שהתקיימו באִצטדיון "קנדה" במרכז הטניס ברמת השרון ב- 10 , 11 ו- 12 ביולי 1981 בעיצומן של תחרויות המכבייה ה- 11, שם עלה לגדולה בפעם הראשונה שַדָּר הטניס אורי לוי. בתום 25 שעות שידורים ישירים של משחקי המכבייה והטניס בפרק זמן של 10 ימים הביע צחי שמעוני את התפעלותו והערכתו למבצע [11] . טוביה סער הוסיף בכתב ידו , "ברכותיי ! כה לחי" .

mac 9

טקסט מסמך :  15 ביולי 1981 . זהו מסמך הצל"ש – מכתב ההערכה המקורי שכתב לי מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני בתום הפקת שידורי המכבייה ה- 11 בקיץ 1981 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ארבעה חודשים לפני המכבייה ה- 11 נספה בתאונת דרכים בלונדון פייר גילדסגיים בן ה- 78 שהיה נשיא תנועת "המכבי" העולמית ופעיל "במכבי" במשך 40 שנים . מַיְיקֶל קָוְוהָאזִי ניצב גם בראש הוועדה המארגנת של משחקי המכבייה ה- 12 ב- 1985 בה הדליק את הלפיד השחיין היהודי האמריקני הנודע מרק ספיץ . אח"כ הגיע תורו של אריה רוזנצווייג לשַמֵש יו"ר במכביות  ה- 13 ו- 14 בשנים  1989 ו- 1993.

mac 10

טקסט תמונה : קיץ 1993 . אריה רוזנצווייג מארח את ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ערב טקס הפתיחה של משחקי המכבייה ה-  14 . יצחק רבין הצנוע והעניו מודה על התשורה והכבוד לו זכה באמצעות שפת גופו המוכרת לכל מתבונן, הטיה קלה של הראש לעבר כתפו הימנית.

(התמונה באדיבות אריה רוזנצווייג אוניברסיטת ת"א . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

mac 11

טקסט תמונה : 1989 . אחד הרגעים המרתקים בטקס הפתיחה של משחקי המכבייה ה- 13  ב- 1989  באִצטדיון ר"ג . חנוך בודין קטוע יד נכה צה"ל ואלוף אולימפי בשחייה, נבחר לשֵאת את הלפיד ולהדליק את אש המשחקים. הערכה רבה וכבוד גדול שזוכים לו בודדים . (התמונה באדיבות בית הלוחם . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

שידורם של משחקי המכבייה בטלוויזיה הישראלית הציבורית הפכו למסורת אך הם הופקו בתנאים מגוחכים לנוכח אִלתורי צילום אין סופיים שלנו . לא היו קיימים מתקני צילום ועמדות שידור ראויות במגרשי הספורט . בכל כינוסי הפועל והמכביות נדרשנו לבנות מבראשית את כל תשתיות השידור שלנו ולמצוא פתרונות להעברת סיגנל השידורים מניידות השידור הפזורות ברחבי הארץ לאולפנים ברוממה – ירושלים באמצעות אִלתורים של התקנת תחנות ממסר (צלחות מיקרוגל – Micro Wave) בראשי בניינים גבוהים בארץ . היינו חייבים למצוא קו ראייה של קשר עין בין ניידות השידור לבין מוקדי התקשורת ותחנות הממסר המרכזיות של חברת "בזק" שהותקנו ברום "מגדל שלום" בתל אביב , ברום הר כנען ליד צפת , ובמרכז התקשורת באיתנים בהרי יהודה . בניין האוניברסיטה של חיפה היה לנו לעזר רב בשידורי הטלוויזיה מהצפון . פרישת מערך צלחות המיקרוגל הייתה עבודה מפרכת אבל אנשי הדוֹר ההוא בטלוויזיה הישראלית הציבורית ראו בה שליחות .

mac 12

טקסט תמונה :  קיץ 1985 . פרישת כבלי חשמל של ניידת השידור בבריכת אוניברסיטת ת"א בעת משחקי המכבייה ב- 1985 . במרכז זהו חשמלאי הטלוויזיה ז'אן לב- ארי , ועומד על השער מנהל חטיבת ההנדסה דובל'ה גולדשטיין שמסייע בהנחת הכבלים . עבודה מורכבת , מדויקת , ומפרכת . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

mac 13

טקסט תמונה : שנת 1981 . בריכת השחייה של אוניברסיטת ת"א . קונדיציות ההפקה של השידורים הישירים בתחומי הספורט השונים בימים ההם היו קשים . זהו דוגמא ל- פיגום דו קומתי שהפך לתחנת ממסר ועמדת שידור וצילום של הטלוויזיה במשחקי המכבייה ה- 10 ב- 1981  . סיגנל השידור נשלח לצלחת מיקרוגל שהוצבה על בניין גבוה באוניברסיטת ת"א ומשם נשלח למגדל שלום בדרכו לאיתנים וירושלים . זאת הייתה עבודת פרך טכנולוגית שהצריכה דיוק רב . בראש הסולם בצילום הזה ניצב המפקח הטכני אלכס לבריק. (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

mac 14

טקסט תמונה : קיץ 1981. שדר הטלוויזיה הדגול נסים קיוויתי רכון ומשדר מרום פיגום בן שתי קומות בבריכה של אוניברסיטת תל אביב את תחרויות השחייה במשחקי המכבייה ב- 1981 . הקומה השנייה נבנתה עבור משדר ה- Microwave שהעביר את סיגנל הטלוויזיה לבניין הגבוה של "מגדל שלום" בתל אביב . משם נשלח הסיגנל לתחנת הממסר הראשית ב- "איתנים" בהרי יהודה בדרכו לאולפני הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

mac 15

טקסט תמונה : שנת 1981 . פליקס , ריגר (פועל במה) דוחף מצלמת "דוֹלִי" של ניידת השידור הנעה על מסילה מיוחדת שהותקנה עבורה על שפת הבריכה . המצלמה הזאת אחראית על צילומי ה- Close ups  בכיסוי תחרויות השחייה במכבייה ב- 1981 . ברקע נראה לוח התוצאות האלקטרוני של חברת השעונים OMEGA .   (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

mac 16

טקסט תמונה : קיץ 1981 . הצלם עמוס בן שחר הופקד על מצלמת ה- "דולי" (נעה על מסילה לאורך הבריכה) בתחרויות השחייה במשחקי המכבייה ה- 10 ב- 1981 . ניתן להבחין כי על דופן הבריכה מותקנת מערכת המדידה האלקטרונית של חברת השעונים השווייצרית "OMEGA". (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיו יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

mac 17

טקסט תמונה : קיץ 1981 . פליקס עובד במה של הטלוויזיה הישראלית משמש בעת השידור הישיר מהבריכה מעין "נהג ריקשה" של צלם ה- Close ups  קרלוס פופ . זאת עבודה מדויקת שדורשת אימון ותרגול בה הדוחף צריך לשמור על מהירות תנועה של שני מטר בשנייה כמהירות התקדמות השחיינים במים . אחרת 'העסק' לא שווה שום דבר . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בראש הוועדה המארגנת של משחקי המכבייה ה- 15 הוּצַב מר יורם אֶיָיל . נפגשתי עם היו"ר החדש כמה וכמה פעמים לקראת טקס הפתיחה , שנקבע ליום שני בשמונה ושלושים בערב באִצטדיון ר"ג – 14 ביולי 1997 . מעבר להתחייבות על העמידה בלוחות הזמנים של תחרויות הספורט למיניהן וסוגיהן בעת שידורים ישירים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, דרשתי ממנו לנעול את דלתות המשחקים לרבות טקס הפתיחה בפני ציוותי הצילום של שלום קִיטַל מנכ"ל חברת "החדשות" של ערוץ 2 . זכויות השידורים היו בלעדיות של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . בשֵש לפנות ערב , שעתיים וחצי לפני תחילת השידור הישיר של טקס הפתיחה נשאתי לפני הצֶוֶות ברחבת ניידת השידור את נאום התדריך , האני מאמין שלי , בשידורי חדשות ואקטואליה . עמדו לרשותי רק שמונה מצלמות ביום שני – 14 ביולי 1997 , לעומת  50  שהיו לרשת הטלוויזיה NBC שכיסתה את טקס הפתיחה של אולימפיאדת אטלנטה 1996 , ו- 71  מצלמות שהיו ל- SOBO בעת השידור הישיר של אולימפיאדת סידני 2000 . אבל עמד לרשותי צוות מאומן בראשותו של מפיק השידור ששי אפרתי , והשדרים מאיר איינשטיין ואורי לוי .

כהרגלי וזאת הייתה מעין פק"ל, בקשתי להזכיר לצלמים ולמפיק שבתא הכבוד יושבים אישי ציבור נכבדים רבים וביניהם נשיא המדינה עזר וויצמן . חלפו רק שנה ו- 8 חודשים מאז רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל . הדגשתי שזכויות השידורים של טקס הפתיחה הן בלעדיות שלנו וערוץ 2 לא יהיה בסביבה . עלינו להיערך לכל האפשרויות הן באִצטדיון והן מחוצה לוֹ , כולל התנקשות בחיי ראשי המדינה . ששי אפרתי ואנכי הגינו אז את הרעיון של החזקת ערכת צילום ENG קבועה בניידת השידור לצורכי חירום בעת שידורים ישירים של אירועי ספורט המוניים . היא נועדה לטַפֵּל במהירות באופן עיתונאי – חדשותי באירועים יוצאים דופן המתרחשים מחוץ לזירוֹת הכיסוי , אליהם ייקח זמן רב להעתיק את המצלמות הכבדות והמסורבלות של הניידת . על מצלמה מס' 1 המובילה שניצבה ברום היציע המערבי באִצטדיון ר"ג בטקס הפתיחה של המכבייה ה- 15 הופקד איתן הדר , צלם ספורט וחדשות וותיק , מטובי הצלמים שלנו , והאיש שתיעד וצילם כמה מההצלחות הגדולות ביותר של גילויי "כל בו טק" בתקופתו של רפי גינת בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . הצלם הסקרן שוטט טרם תחילת השידור הישיר עם מצלמתו המצוידת בעדשת טֶלֶה 55 אנא ואנא , כשלפתע לכד במרחק רָב ממנוּ את המולה אנושית רבה סביב התמוטטות הגשר שניצב מעל הירקון בצִדו הצפון-מערבי של האִצטדיון בעת שהמשלחת אוסטרלית צעדה עליו . הגשר נוֹעַד לקַצֵר את הדרך לאלפי ספורטאי המשלחוֹת שרוכזו בשטח כינוס ליד אִצטדיון הא"ק של הדר יוסף בדרכם לעבר הכניסה הראשית של אִצטדיון ר"ג . הגשר נבנה בצורה שלומיאלית ע"י חברת "ארגונית" וקרס . השאר הוא היסטוריה של מוות ושכול .

mac 18

טקסט תמונה : עשור ה- 90 של המאה שעברה . זהו איתן הדר צלם הטלוויזיה הישראלית הציבורית המצטיין. צלם סקרן ובעל חוש עיתונאי בלתי נדלה . הוא האחראי הראשי על חשיפתו המהירה של אסון "הגשר" במשחקי המכבייה ה- 15 ב- 1997 . הוא היה הראשון שגילה את ההתמוטטות והקריסה של הגשר בשעה שצעדה עליו משלחת ספורטאי יהודי אוסטרליה בדרכם מהדר יוסף למצעד טקס הפתיחה באִצטדיון ר"ג . הוא דיווח לי מייד לניידת השידור את דבר הטרגדיה ואִפשר לנו בכך כיסוי חדשותי ויעיל . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

איתן הדר דיווח לי מייד את מה שראה דרך עדשת המצלמה (טלה 55) שלוֹ . הוריתי לצלם שמואל "שמוליק" ברעם לנטוש את מצלמה מס' שמונה שלוֹ באִצטדיון הממוקמת על המסלול והאחראית על צילומי ה- Close up של המשתתפים במצעד המשלחות , ולחוש לניידת השידור כדי להצטייד בערכת צילום ה- ENG ששכנה חירום בבטן הניידת . משה גרטל היה הכתב הצמוד שלוֹ . בתוך דקות יכלו עורכי החדשות וחיים יבין מגיש "מבט" , לשָדֵר תמונות ראשונות בלעדיות באסון הספורט הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל , ונודע בכינויו "אסון גֶשֶר המכבייה" . הגֶשֶר העלוב התמוטט וקרס בשעה שצעדה עליו משלחת אוסטרליה הראשונה בסדר הא' – ב' במצעד המשלחות בטקס הפתיחה . ארבעה ספורטאים יהודים-אוסטרליים מנבחרת הבאולינג של המשלחת , יטי בנט , אליזבת סוויצקי , וורן זיינס , וגרג סמול – נִספו . 65 אנשים נוספים מהמשלחת האוסטרלית נפצעו או הורעלו ממימֵי נחל הירקון המזוהמים .

למרות האסון החליט יו"ר הוועדה המארגנת של המשחקים מר יורם אייל בעצה אחת עם נשיא המדינה מר עזר ווייצמן לפתוח בכל זאת בטקס . בשעה ש- שמוליק ברעם תיעד הגשר הממוטט וחלק מהאוסטרלים טובעים במימי נחל הירקון ניתן האות להתחיל בטקס פתיחת משחקי המכבייה ה- 15 באצטדיון ר"ג למרות האסון הכבד שפקד רק לפני דקות ספורות את המשלחת האוסטרלית . חטיבת הספורט בפיקודי פעלה בשני מוקדים . טקס הפתיחה הועבר על ידי הצוות הגדול בשידור ישיר בצִלה של ההתמוטטות והטרגדיה . צוות ה- ENG המשיך בתיעוד הכשל והזרמת חומרי חדשות וראיונות ל- "מבט". הסיקור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 היה בלעדי למורת רוחו של מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 מר שלום קיטל.

עד 1973 הוקרנו קטעים קצרצרים מהמכביות רק ביומני "כרמל – הרצליה" בבתי הקולנוע . דן שילון היה האיש שחשף לראשונה את תחרויות המכבייה בסדר גודל אולימפי בטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 . הוא הניח את יסודות המחשבה ומסורת הצילום במכביות , וקבע כי לרעיון המכבייה כאירוע ספורטיבי , ביצוע הרעיון והגשמתו יש מקום נרחב בטלוויזיה הציבורית . הוא נתן לכך ביטוי טלוויזיוני נרחב הלכה למעשה במכבייה   ה- 9 , השנייה שנקרתה לפניו כאיש טלוויזיה . במשחקי המכבייה ה- 8  ב- 1969 לא היו לטלוויזיה מספיק אמצעים טכנולוגיים כדי להתמודד עם אתגר הצילום רב במשימות .השתתפתי בעצמי כאיש טלוויזיה בהפקת השידורים של 7 מכביות . חמש מתוכן מ- 1981 ניהלתי , ערכתי , והפקתי בתוקף תפקידי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . כמו דן שילון ואלכס גלעדי לפני , ייחדתי לאירוע החשוב בן עשרת הימים את מֵירב אמצעי השידור והצילום של מחלקת הספורט . פגשתי שם במשך שנות דוֹר אנשים נפלאים ומוכשרים של ארץ ישראל היפה שעמלו קשה במלאכת האִרגון והצליחו לשָמֵר את המורשת של יוסף יקותיאלי משנת 1932 .

רעיון המכבייה הוא רעיון נשגב , הטומן ביסודו רצון לאיחוד התפוצות והפזורה היהודית בתבל מידי ארבע שנים , סביב תחרויות ספורט המתקיימות בישראל במשך כעשרה ימים . במשך השנים השתתפו במכביות ספורטאים יהודיים מצטיינים רבים מרחבי העולם , אך אין ספק שהגדולים שבהם היו המתעמלת הנפלאה אגנס קלטי מהונגריה (נולדה ב- 9 בינואר 1921) שנטלה חלק בתחרויות הראווה במכבייה ב- 1957 והשחיין האמריקני המרק ספיץ (נולד ב- 10 בפברואר 1950) שהשתתף בתחרויות השחייה במכביות של 1965 ו- 1969 טרם הצלחתו הווירטואוזית  באולימפיאדת מינכן 1972 שם זכה בשבע מדליות זהב . אגנס קלטי זכתה בחמש מדליות זהב בתחרויות ההתעמלות באולימפיאדות הלסינקי 1952 ומלבורן 1956 . לאחר המשחקים האולימפיים של מלבורן 1956 לא חזרה למולדתה השסועה מהמרד שפרץ נגד ברה"מ . המרד דוכא באכזריות רבה בדם ואש ע"י הסובייטים . אגנס קלטי נשארה באוסטרליה . מנהל הספורט של המכבייה ה- 5 ב- 1957 ד"ר רוברט אטלס ומאמנה לשעבר פרופסור זולטן דיקשטיין שִכנעו אותה לעלות לישראל . אגנס קלטי ספורטאית ומתעמלת דגולה שינתה את פני ההתעמלות במדינת ישראל .

mac 19

טקסט תמונה : אולימפיאדת מלבורן 1956 . המתעמלת היהודייה – הונגרית אגנס קלטי ניצבת על דוכן מס' 2 בתחרויות הקרב רב בהתעמלות באולימפיאדת מלבורן 1956 . במדליית הזהב זכתה המתעמלת הסובייטית לאריסה לטינינה . על דוכן מס' 3 ניצבת עוד מתעמלת סובייטית סופיה מוראטובה .

(התמונה באדיבות אגנס קלטי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

mac 20

טקסט תמונה :  גב' אגנס קלטי מתעמלת יהודיה- הונגרית (קיצונית משמאל) פעמיים אלופה אולימפית בהתעמלות בשם הונגריה בהלסינקי 1952 ומלבורן 1956 , עלתה ב- 1957 לישראל הקימה את משפחתה ובנתה כאן את ביתה . מימין העיתונאי יהודה גבאי . (התמונה באדיבות גב' אגנס קלטי ויהודה גבאי. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

משחקי המכבייה הם מורשת חשובה ופלא אִרגוני בתולדות מדינת ישראל . במכבייה ה- 1 שנערכה בתל אביב ב-1932 , נטלו חלק 390 ספורטאים . כעבור 61 שנה ב- 1993 השתתפו במכבייה ה- 14 5061 ספורטאים . המכבייה הפכה למפעל ספורט בינלאומי מוכר , אהוד , ומשגשג . הגידול במספר המשתתפים נבע מתוספת ענפי ספורט , בעיקר ענפי "אנגלו – סאכסיים" , כמו סקווש , רוגבי , קריקט , סופטבול , הוקי שדה , קט רגל , וכדורת דשא .בשנים 1993 – 1973 החרים עולם הספורט את ספורטאי דרום אפריקה ולא אפשר את השתתפותם באירועי הספורט הבינלאומיים . מטה המכבייה השכיל לשתף ספורטאים יהודיים מדרום אפריקה במשחקי המכבייה מבלי להפר את החוקים הבינלאומיים .ב- 1989 , ערב התפרקותה הפוליטית של ברה"מ , שָבוּ ספורטאים יהודיים ממדינות מזרח אירופה להשתתף במכביות .הגידול העצום במספרי המשתתפים חייב שינוי בשיטת האִכסון . עד 1981 שוכנו הספורטאים בבתי מלון על פי ארצות המוצא . החל מ- 1981 הם שוכנו לפי ענפי הספורט . שיטת האכסון הזאת אפשרה להגדיל ולהעשיר את תוכנית המשחקים , מבלי לחשוש לבעיות היסעים ותחבורה .

משחקי המכבייה היוו מאיץ לפיתוח ורכישת מתקני וציוד ספורט ברמה בינלאומית , לצורך עמידה בתנאי התקנון הבינלאומי והמשקיפים הבינלאומיים אשר נשלחו לארץ למשחקים ע"י התאחדויות הספורט העולמיות .אִצטדיון הא"ק בהדר יוסף , היכל הספורט ביד אליהו , שיפוץ אִצטדיון ר"ג , מִטווח הקליעה הבינלאומי בהצלחה , מערכות המדידה האלקטרוניות בא"ק , שחייה וענפי ספורט אחרים  -  הם חלק מההישגים שהושגו בעקבות מאמץ אִרגוני בן שנים רבות . מעט אנשים נשאו בעול ההנהגה העיקרי בתקופת הגידול הענק במספר המשתתפים בשנים שבין 1973 ל- 1993 . ביניהם ד"ר ישראל פלד ראש העיר רמת גן ויו"ר מכבי העולמי ,חיים ויין ז"ל יו"ר הוועדה המארגנת של המכבייה ה- 9  ב- 1973  והמכבייה ה- 10 ב-1977 , מיכאל (מייקל)  קווהאזי יו"ר הוועדה מארגנת של המכבייה  ה- 11 ב- 1981  ומשחקי המכבייה ה- 12 ב- 1985 ששימש גם יו"ר מכבי העולמי , אריה רוזנצווייג יו"ר הוועדה המארגנת של המכביות ה- 13 ב- 1989 ו- 14 ב- 1993 , מרכוס ארבייטמן מברזיל נשיא המכבי העולמי , קן גריידון מאנגליה יו"ר וועדת הספורט הבינלאומית , אורי אפק מנכ"ל הוועד האולימפי וסגן יו"ר הוועדה הבינלאומית , ויריב אורן ז"ל ששימש שנים רבות מנהל רשות הספורט הממלכתית .

הפוסט הזה נכתב כדי לדווח לקוראי הבלוג , לפחות לצעירים שביניהם , כי היו פעם ימים אחרים . גם במשחקי המכבייה עצמם וגם בשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית שדיווחה אודותיהם .

סוף הפוסט .

[1]  ראה נספח : מכתבו של יוסי לנדאו מ- 29 במאי 1973 למנהל הטלוויזיה ישעיהו תדמור המודיע לו כי עלות מבצע שידורי המכבייה ה- 9  יעמוד על 130000 – 120000 ל"י בעוד האירוע מתוקצב על 50000 ל"י בלבד.

[2]  ראה נספח : מכתבו של ישראל דורי מ- 17 ביולי 1973 (שמונה ימים אחרי תחילת משחקי המכבייה ה- 9)  למנהל הטלוויזיה המציב פתרון תקציבי לכיסוי המכבייה ה- 9 .

[3]  הערה : ל"י , ראשי תיבות של לירה ישראלית .

[4]  ראה נספח : הידיעה שהופיעה בשבועון "העולם הזה" ביוני 1973 המאשימה את טכנאי הטלוויזיה בהפסקת החשמל וביזיון השידור הישיר של משחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל ב- 7 ביוני 1973 בחולון מכבי ת"א – בית"ר ירושלים 118 : 79 .

[5]  ראה נספח : מכתבו של יעקב סווירי מ- 22 ביוני 1973 למנהל הטלוויזיה המודיע לו כי המפקחים הטכניים הסרים למרותו נעלבו עד עמקי נשמתם מידיעה עיתונאית שהופיעה ב- "עולם הזה" המשמיצה אותם לדעתם על לא עוול בכפם .

[6]  ראה נספח : מכתבו של מנהל ההנדסה בטלוויזיה יעקב סווירי  מ- 17 במאי 1973 אל ישעיהו תדמור מנהל הטלוויזיה המודיע לו מערך המיקרוגל של שידורי הטלוויזיה של המכבייה ה- 9 נבדק והוכן .

[7]  ראה נספח : מכתבה של יפה מישורי מ- 17 במאי 1973 ליוסי בסון , צבי גיל , אלכס גלעדי , ויצחק שמעוני .

[8]  ראה נספח : ה מסמך הנרחב של שידורי המכבייה ה- 9  שפרסם מנהל הטלוויזיה ישעיהו תדמור בעצמו  ב- 11 ביוני 1973 .

[9]  ראה נספח : מכתב הערכה של מנהל החדשות צבי גיל מ- 20 ביולי 1973 ששלח לדן שילון ואלכס גלעדי בתום מבצע שידורי המכבייה ה- 9 .

[10]  ראה נספח : מכתב תודה של דן שילון לחטיבת ההנדסה ב- 20 ביולי 1973 בסיום שידורי המכבייה ה- 9 .

[11]  ראה נספח : מכתב ההערכה של מנהל הטלוויזיה צחי שמעוני אלי בתום שידורי המכבייה ה- 11 ב- 25 ביולי 1981 .

סוף הפוסט .

לא בא בחשבון. ככה לא מנהלים ריאיון במהדורת חדשות עם שר האוצר של מדינת ישראל. תמר איש שלום מראיינת אמש 17 ביולי 2013 את יאיר לפיד בערוץ 10. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 249 : הועלה לאוויר בערבו של יום חמישי – 18 ביולי 2013

———————————————————————————————————- 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לא בא בחשבון. ככה לא מנהלים ריאיון במהדורת חדשות עם שר האוצר של מדינת ישראל. תמר איש שלום ראיינה אמש 17 ביולי 2013 את יאיר לפיד במהדורה המרכזית של ערוץ 10. כל הזכויות שמורות.

שר האוצר של מדינת ישראל מר יאיר לפיד ומי שמנהיג את המפלגה השנייה בגודלה במדינת ישראל "יש עתיד" בכנסת נקלע אמש לאולפן החדשות למהדורה המרכזית של ערוץ 10 עם המגישה גב' תמר איש שלום . צריך לומר בגלוי שהוא היה גדול עליה בכמה מספרים טלוויזיוניים . יתירה מזאת : הוא התחצף והתנהג אליה ביהירות מפני שלא הקשיב לטענות שלה וענה עליהן בטרם סיימה לשאול . מעולם לא ראיתי באולפן מרואיין כה שחצן וכה בוטה , שר בכיר ביותר בממשלה , ששיקר והוליך שולל את בוחריו ביודעין בכל מיני הבטחות סרק כלכליות ופוליטיות רק לפני זמן כה מועט . אף פעם לא נתקלתי בפיגורה פוליטית שכה לא מכבדת את המארחת שלו באולפן החדשות . עד כדי כך שהוא אפילו לא מאזין לה . גב' תמר איש שלום בעלת נוכחות טלוויזיונית מרשימה לא הייתה אתמול במיטבה . היא כבר לפתה את הדמגוג , אולם לפתע הניחה לטרפה , ועברה להתעסק ברכילות אודות ה- "לפידומטור" וגניבה ו/או לא גניבה של בקבוקון בושם מחנות בהונג – קונג ע"י נגיד בנק ישראל המיועד ד"ר יעקב פרנקל . יאיר לפיד מתנהג עד כה כמַטְעֶה וכדמגוג . כותב טורים שאת השירות הצבאי שלו העביר בעיתון "במחנה" , אדם שאין לו שמץ מושג בכלכלה ומנהיגות אמת . "ניצחונה של הדמגוגיה הוא קצר ימים אך ההרס שלה נצחי" , כפי שאמר שארל פנאי .

כבן קיבוץ אפיקים הצבעתי כל חיי למפא"י ההיסטורית בראשות דוד בן גוריון ואח"כ בראשות לוי אשכול . בדצמבר 1973 שבתי מהחזית במלחמת יום הכיפורים ונתתי את קולי לר"צ בהנהגת שולמית אלוני . אח"כ חזרתי למפלגת העבודה . בבחירות האחרונות של 2013 נתתי את קולי ל- "מרצ" ולניצן הורוביץ ואבשלום "אבו" ווילן . לא היה שום סיכוי שאתמוך ביאיר לפיד ובמפלגה הקיקיונית שלו "יש עתיד" . גורלה של "יש עתיד" נחרץ כמו "שינוי" ב- 2004. לא ייתכן כי אנשים שמעפילים לצמרת (כל צמרת) באמצעות מילות דמגוגיה, דברי אילוזיה, והפצת הבטחות שווא – ייוותרו שם ויחזיקו מעמד יותר מידי זמן מעבר להוויית השקרים שטוו . ברור שבוחרי "יש עתיד" חשים נבגדים ואומרים בפרהסיה כפי שאמר בזמנו אוידה , "אין סכין כה חדה וכה מורעלת וכה מכאיבה בחיתוך שלה כמו בגידה". גב' תמר איש שלום לא חייבת דבר לשר האוצר אלא לציבור הצופים שלה בלבד. חשבתי שהיא תאזור עוז ותיפרד מיאיר לפיד בזאת הלשון "תראה אדוני שר האוצר מר יאיר לפיד , ווינסטון צ'רצ'יל התייחס פעם לשקרים והבטחות הבל (כמו שלך) ואמר ללא כחל ושרק , אנשים ניגפים לעיתים מפני האמת, אך הם חיש מהר מתרוממים וממהרים לדרכם כאילו דבר לא קרה" . במקום זה היא עברה להתעסק עם ה- "לפידומטור" כאילו הצופים שלה אינם עדיין אזרחי המדינה אלא הם ילדים וטף בגן טרום חובה . גב' תמר איש שלום אִכזבה אותי אמש .

ברור לכל בר בי רב כי ממשלת ישראל בראשות מר בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד יחדיו עם שר האוצר הקודם יובל שטייניץ היא ממשלה רעה . לא צריך לקרוא לשם כך כל בוקר את עיתון "הארץ" . דו"ח מבקר המדינה של השופט בדימוס מר יוסף שפירא מאתמול (יום חמישי – 17 ביולי 2013) חושף כי כל מפעל ההתנחלויות (הנתמך ע"י ממשלת הימין בראשות ביבי נתניהו) הוא מעשה הפקר אחד גדול ונפשע הן מההיבט הפוליטי והן מההיבט הכלכלי , "מציאות של איש הישר בעיניו יעשה".

ועוד דבר . מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 הציבה אתמול מראה (Mirror) ענקית כלפי האומה הישראלית ממנה נשקפים All the way מראות מאוד לא מלבבים , אולם המגישה גב' תמר איש שלום מוותרת על הקורקטיות ובוחרת להיפרד מהצופים שלה (וגם ממני) במין חיוך תמידי מלאכותי , מעוּשֶה מתקתק ללא כל סיבה , ועמו הצהרה "נתראה כאן מחר באותה שעה" . אינני זוכר שמגישי חדשות בעלי מוניטין בעבר ובהווה כמו וולטר קרונקייט , ברברה וולטרס , הארי ריזונר , יעקב איילון , יונית לוי , חיים יבין , שמעון טסלר , שרי רז , יאיר אלוני , אורלי יניב , ירון לונדון ואחרים נפרדו מקהלם כשחיוך נצח קבוע נפרס על פרצופם בעת הפרידה . מחייכים כשיש סיבה לחייך .

סוף הפוסט .

יצחק "צחי" שמעוני ז"ל 2013 – 1926. (רשימה מס' 5 ואחרונה). כל הזכויות שמורות

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 248 : הועלה לאוויר לפנות ערב של יום רביעי – 17 ביולי 2013

———————————————————————————————————- 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יצחק "צחי" שמעוני ז"ל, 2013 – 1926. (רשימה מס' 5 ואחרונה). כל הזכויות שמורות.

1. רקע היסטורי קצר.

זהו הסבר קצר ומקדים את רשימה מס' 5 (טקסט דומה נכתב גם ברשימה מס' 3) אודות איש רשות השידור יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ז"ל (2013 – 1926) אדם יקר ואהוב , מי שהיה מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1976 – 1969 וכיהן בתפקיד מנהל הטלוויזיה בין מארס 1980 לינואר 1980 . הרשימה הזאת זוכרת גם חלקי תקופות של המנכ"ל השני של רשות השידור יצחק לבני (בשנים 1979 – 1974) ושל המנכ"ל השלישי של רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל (1984 – 1979) מפני שיצחק "צחי" שמעוני היה חלק מהן , כפי שהיה חלק מתקופתו של שמואל אלמוג ז"ל מי שהיה המנכ"ל הראשון של רשות השידור בשנים 1974 – 1969. הרשימה הזאת נועדה להבהיר לקוראי הבלוג בעיקר הצעירים משהו על קצה המזלג מ- מְצִיאוּת הימים ההם של התפתחות הניהול והמנהיגות ברשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית בעשור ה- 70 של המאה שעברה . ימים של מרץ נעורים ובצדם מחסור בממון , מחסור בטכנולוגיה , מחסור בכוח אדם , וגם עודף בפוליטיזציה ממארת . כאלה שקדמו למינויו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי במארס 1980 בידי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לתפקיד הרם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית , וגם נותרו אחריהם . יצחק "צחי" שמעוני נחבא בצלו המאיים של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . במידה רבה ייזכרו שניהם כאומרי "לאו" שיטתי ליוזמות השידור של אלכס גלעדי (ושלי אחריו) בטענות שונות ש- "אין כסף", "אין זמן מסך", "זה לא מעניין", "זה לא חשוב", "אי אפשר עכשיו" , "נראה, אולי בשנה הבאה" , "נדון בכך מאוחר יותר" , ואין ספור תירוצים מרגיזים אחרים .יוסף "טומי" לפיד ויצחק "צחי" שמעוני השיבו בשלילה על % 95 מיוזמות השידור של אָלֶכְּס גִלְעָדִי ושלי . התירוץ אין כסף היה ברוב המקרים לא כנה ולא נכון . איזה אין כסף ואיזה נעליים . אנוכי ניהלתי את תקציב שידורי הספורט בשקיפות וביושרה מוחלטים . עמדו לרשותנו סעיפי תקציב לשידור אירועי ספורט רלוואנטיים בחו"ל אולם היה מדובר בניהול לא רציני ולא מעמיק . האנשים האלה פשוט לא רצו לשדר מעבר להתחייבות היום יומית המקובלת . הפקות הספורט גם הקלות שביניהן נראות כשאיפות התפשטות , ופשוט הפריעה להם . שידורי הספורט הוצבו במקרים רבים בשלב התחתון של סולם העדיפויות בטלוויזיה הישראלית הציבורית . מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי חסה בצלו של מנכ"ל הרשות יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כשם שחסה בצִלוֹ של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הבא בתור אחרי יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי, מנהל הטלוויזיה הבא טוּבְיָה סַעַר (בשנים 1985 – 1982) . בשלב מסוים כשנה ועשרה חודשים לאחר מינויו לתפקיד הרם חש יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי תחושת מועקה כבדה והרגיש כי הוא בעצם מכהן בתפקיד מנהל הטלוויזיה על תקן בובה (כך התנסח בשיחות התחקיר בין שנינו) וכי יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הדומיננטי מתערב כמעט בכל החלטה שלו ולא נותן לו מנוח . או אז החליט להתפטר מתפקידו כמנהל הטלוויזיה . הוא הניח את המפתחות והלך לו . זה היה בינואר 1982 .

shimoni lapid lev ari

טקסט תמונה : קיץ 1980 . אצטדיון הכדורגל של הפועל ירושלים בקטמון – ירושלים. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני ז"ל (בן 54 ניצב במרכז בחולצה כהה ידיו על מותניו) יחדיו עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל (בן 48 שלישי מימין) ומנהל רדיו "קול ישראל" גִדְעוֹן לֵב אָרִי ז"ל (שני מימין מרכיב משקפי שמש) . גברדיית הניהול של רשות השידור חוגגת ניצחון עם נבחרת הכדורגל של רשות השידור . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : איש שירותי אומנות אלי מגן , איש חטיבת החדשות אילן קיסר , מנהל מחלקת הספורט לשעבר ששי אפרתי , איש שירותי מנהל יעקב ארמוזה , יצחק "צחי" שמעוני , יוסף "טומי" לפיד , גדעון לב ארי , ואיש לא מזוהה . (התמונה באדיבות יצחק "צחי" שמעוני . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

המסמכים הבאים המצורפים לפוסט מלמדים משהו על רוח התקופה ואודות הקשיים והמגבלות של אווירת הימים ההם . הם מאפשרים לקוראי הבלוג להציץ לסבך הניהול הביורוקרטי והכלכלי של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בחלק מתקופתם של מנכ"ל רשות השידור מר יוסף "טומי" לפיד ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ומר יצחק "צחי" שמעוני .

gilady 36

טקסט מסמך : 9 בינואר 1981 . מסמך שנשלח על ידי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד באמצעות מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל החדשות טוביה סער הדן בשידורים הישירים של גביע העולם הקטן בכדורגל ה- "מונדיאליטו" (בחסות FIFA) שהתקיים במונטבידאו בירת אורוגוואי בתאריכים 10.1.1981 – 30.12.1980 , וכן עוסק ביחסים המורכבים והמתוחים בין EBU ל- FIFA הנוגעים לאירוע הנ"ל . עמוד מס' 1 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 37

טקסט מסמך : 9 בינואר 1981 . מסמך שנשלח על ידי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד באמצעות מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל החדשות טוביה סער הדן בשידורים הישירים של גביע העולם הקטן בכדורגל ה- "מונדיאליטו" (בחסות FIFA) שהתקיים במונטבידאו בירת אורוגוואי בתאריכים 10.1.1981 – 30.12.1980 , וכן עוסק ביחסים המורכבים והמתוחים בין EBU ל- FIFA הנוגעים לאירוע הנ"ל . עמוד מס' 2 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 38

טקסט מסמך : 9 בינואר 1981 . מכתבי למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני באמצעות מנהל החדשות טוביה סער כי יורם ארבל יהיה בסופו של דבר השדר בבריסל (ולא אלכס גלעדי כפי שנקבע על ידי קודם לכן) במפגש הכפול של מכבי ת"א נגד צסק"א מוסקבה ב- 28 ו- 29 בינואר 1981 , לרבות עלויות הטסתו ושהייתו בבריסל . הערה שלי : רצוני להציב את מר אלכס גלעדי איש NBC בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בבריסל הייתה בבחינת מחווה ומתנת פרידה שלי עבורו בתום אחת עשרה שנות שירות שלו לתפארת את השידור הציבורי של מדינת ישראל . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 39

טקסט מסמך : 9 בינואר 1981 . הצעה שלי למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני למסד את השידור הישיר של משחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל – למסורת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

gilady 40

טקסט מסמך (1) : 10 בינואר 1981 . תכנון בסיסי של משדרי הספורט הישירים בין חודשים ינואר 1981 – אוקטובר 1981 . עמוד מס' 1 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 41

טקסט מסמך (2) : 10 בינואר 1981 . תכנון בסיסי של משדרי הספורט הישירים בין חודשים ינואר 1981 – אוקטובר 1981 . עמוד מס' 1 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 42

טקסט מסמך (1) : 18 בפברואר 1981 . אחת מהתשובות השליליות של מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני שכה קוממו אותי . לשאלתי אותו : "כיצד אנוכי יכול ליטול אחריות על עצמי את מלאכת הפקת השידורים הבינלאומיים הסופר מורכבים ומסובכים וגם יקרים ללא לימוד החומר (וחלק מלימוד החומר הוא לשהות ב- "כיתת הלימוד" בג'נבה בעת ההרצאות והשיחות הנוגעות לעניין) במסגרת שירותי את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ?" , השיב לי מִנֵּיה וּבֵיהּ : "אני סומך עליך" . עמוד מס' 1 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 43

טקסט מסמך (1) : 18 בפברואר 1981 . אחת מהתשובות השליליות של מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני שכה קוממו אותי . לשאלתי אותו : "כיצד אנוכי יכול ליטול אחריות על עצמי את מלאכת הפקת השידורים הבינלאומיים הסופר מורכבים ומסובכים וגם יקרים ללא לימוד החומר (וחלק מלימוד החומר הוא לשהות ב- "כיתת הלימוד" בג'נבה בעת ההרצאות והשיחות הנוגעות לעניין) במסגרת שירותי את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ?" , השיב לי מִנֵּיה וּבֵיהּ : "אני סומך עליך" . עמוד מס' 1 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 44

טקסט מסמך : 20 בפברואר 1981 . ההצעה לשידור ישיר של משחק הכדורסל מדן בוס בהולנד , דן בוס נגד מכבי ת"א במסגרת גביע אירופה לאלופות בכדורסל בטרם הסתבכות הפרשה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 45

טקסט מסמך (1) : 25 בפברואר 1981 . הסתבכות השידור הישיר מהולנד של דן בוס – מכבי ת"א והצעתי לבטל את מבצע השידור הישיר הזה (לאחר שיורם ארבל כבר טס להולנד) . עמוד מס' 1 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 46

טקסט מסמך (2) : 25 בפברואר 1981 . הסתבכות השידור הישיר מהולנד של דן בוס – מכבי ת"א והצעתי לבטל את מבצע השידור הישיר הזה (לאחר שיורם ארבל כבר טס להולנד) . עמוד מס' 2 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 47

טקסט מסמך (1) : 26 בפברואר 1981 . החייאת השידור הישיר מהולנד דן בוס – מכבי ת"א במסגרת גביע אירופה לאלופות בכדורסל . פרשה שהסתבכה והפכה משידור ישיר פשוט כמותו עשיתי מאות ואלפי פעמים למבצע שידור . עמוד מס' 1 מתוך 4 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 48

טקסט מסמך (2) : 26 בפברואר 1981 . החייאת השידור הישיר מהולנד דן בוס – מכבי ת"א במסגרת גביע אירופה לאלופות בכדורסל . פרשה שהסתבכה והפכה משידור ישיר פשוט כמותו עשיתי מאות ואלפי פעמים למבצע שידור . עמוד מס' 2 מתוך 4 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 49

טקסט מסמך (3) : 26 בפברואר 1981 . החייאת השידור הישיר מהולנד דן בוס – מכבי ת"א במסגרת גביע אירופה לאלופות בכדורסל . פרשה שהסתבכה והפכה משידור ישיר פשוט כמותו עשיתי מאות ואלפי פעמים למבצע שידור . עמוד מס' 3 מתוך 4 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 50

טקסט מסמך (4) : 26 בפברואר 1981 . החייאת השידור הישיר מהולנד דן בוס – מכבי ת"א במסגרת גביע אירופה לאלופות בכדורסל . פרשה שהסתבכה והפכה משידור ישיר פשוט כמותו עשיתי מאות ואלפי פעמים למבצע שידור . עמוד מס' 4 ואחרון מתוך 4 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 51

טקסט מסמך (1) : 9 במארס 1981. הצעת עבודה שלי למנהל הטלוויזיה באמצעות מנהל החדשות העוסקת בשידור ישיר בצבע של משחק הגמר על גביע אירופה לאלופות בכדורסל בין מכבי ת"א לבין אלופת איטליה סינודינה בולוניה וכיסוי האירוע כולו ותיעודו בלוויית צוות פילם , אירוע המתוכנן להיערך ב- 26 במארס 1981 בעיר הצרפתית סטרסבורג. הערותיהם הנגטיביות של מנהל הטלוויזיה ומנהל החדשות קוממו והרגיזו אותי . האם הטסת צוות צילום בפילם לצרפת בראשות אורי לוי מייקרת מאוד מאוד את ההפקה ? הערכה כספית משוללת כל יסוד. מדובר באירוע על של הכדורסל הישראלי שמתייצב שוב בפסגת הספורט האירופית בשעה שמנהל חטיבת החדשות מר טוביה סער במקום לסייע לי מפחיד את יצחק "צחי" שמעוני ומדווח לו כי הטסת צוות צילום מייקרת מאוד מאוד את ההפקה. הסלנג העברי המציא לנימוקים המגוחכים האלה הגדרה מדויקת של ממש : "שטויות במיץ עגבניות". עמוד מס' 1 מתוך 2. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

gilady 52

טקסט מסמך (2) : 9 במארס 1981 . הצעת עבודה שלי למנהל הטלוויזיה באמצעות מנהל החדשות העוסקת בשידור ישיר בצבע של משחק הגמר על גביע אירופה לאלופות בכדורסל בין מכבי ת"א לבין אלופת איטליה סינודינה בולוניה וכיסוי האירוע כולו ותיעודו בלוויית צוות פילם , אירוע המתוכנן להיערך ב- 26 במארס 1981 בעיר הצרפתית סטרסבורג . הערותיהם הנגטיביות של מנהל הטלוויזיה ומנהל החדשות קוממו והרגיזו אותי. האם הטסת צוות צילום בפילם לצרפת בראשות אורי לוי מייקרת מאוד מאוד את ההפקה ? הערכה כספית משוללת כל יסוד . מדובר באירוע על של הכדורסל הישראלי שמתייצב שוב בפסגת הספורט האירופית בשעה שמנהל חטיבת החדשות מר טוביה סער במקום לסייע לי מפחיד את יצחק "צחי" שמעוני ומדווח לו כי הטסת צוות צילום מייקרת מאוד מאוד את ההפקה . הסלנג העברי המציא לנימוקים המגוחכים האלה הגדרה מדויקת: "שטויות במיץ עגבניות". עמוד מס' 2 מתוך 2. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

gilady 53

טקסט מסמך : 11 במארס 1981 . תשובתו השלילית של מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני לבקשתי לשדר ישיר בצבע את משחק הגמר על גביע אירופה בכדורסל מכבי ת"א נגד סינודינה בולוניה ב- 26 במארס 1981 בסטרסבורג לרבות הטסת צוות צילום בפילם לתיעוד האירועים סביב המשחק במקומות שהמצלמות האלקטרוניות אינן מגיעות לשם . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

gilady 54

טקסט מסמך (1) : 12 במארס 1981 . אנוכי מתעקש פעם נוספת על הטסת צוות צילום ב- Film לסטרסבורג כדי לתעד את אירוע העל של הספורט הישראלי באירופה , ונתקל שוב בתשובות מגוחכות של הבוסים שלי . כמנהל חטיבת הספורט של השידור הציבורי ניהלתי את סעיפי התקציב שלי באחריות , בשקיפות , ובכישרון . היה לי עודף תקציבי בסיקור אירועי חו"ל . עלות הטסת צוות צילום לסטרסבורג ושהייתו שם במשך יומיים – שלושה , לא הייתה אמורה לחרוג מסך של 2600 (אלפיים ושש מאות) דולר . מה זאת אומרת עלות של 2600  דולר עבור רשת טלוויזיה ארצית שמעניקה שירות ברמה גבוהה של תיעוד אירוע ברמה גבוהה לצופים שלה…? הארגומנט התקציבי שהעלה מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני היה מגוחך ושגוי לחלוטין . אמרתי לו את זה אז בפניו וגם מה אני חושב על התנהלותו כמנהל טלוויזיה , אולם הוא לא שינה את דעתו. עמוד מס' 1 מתוך 3 עמודים. הייתי מאוכזב עד למאוד מיצחק "צחי" שמעוני וגם מטוביה סער. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 55

טקסט מסמך (2) : 12 במארס 1981 . אנוכי מתעקש פעם נוספת על הטסת צוות צילום ב- Film לסטרסבורג כדי לתעד את אירוע העל של הספורט הישראלי באירופה , ונתקל שוב בתשובות מגוחכות של הבוסים שלי . כמנהל חטיבת הספורט של השידור הציבורי ניהלתי את סעיפי התקציב שלי באחריות , בשקיפות , ובכישרון . היה לי עודף תקציבי בסיקור אירועי חו"ל . עלות הטסת צוות צילום לסטרסבורג ושהייתו שם במשך יומיים – שלושה , לא הייתה אמורה לחרוג מסך של 2600 (אלפיים ושש מאות) דולר . מה זאת אומרת עלות של  2600 דולר עבור רשת טלוויזיה ארצית שמעניקה שירות ברמה גבוהה של אירוע ברמה גבוהה ותיעודו בשביל הצופים שלה…? הארגומנט התקציבי שהעלה מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני היה מגוחך ושגוי לחלוטין. אמרתי לו את זה אז בפניו ומה אני חושב עליו כמנהל טלוויזיה, אולם הוא לא שינה את דעתו. עמוד מס' 2 מתוך 3 עמודים. הייתי מאוכזב עד למאוד מיצחק "צחי" שמעוני וגם מטוביה סער. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

gilady 56

טקסט מסמך (3) : 12 במארס 1981 . אנוכי מתעקש פעם נוספת על הטסת צוות צילום ב- Film לסטרסבורג כדי לתעד את אירוע העל של הספורט הישראלי באירופה , ונתקל שוב בתשובות מגוחכות של הבוסים שלי . כמנהל חטיבת הספורט של השידור הציבורי ניהלתי את סעיפי התקציב שלי באחריות , בשקיפות , ובכישרון . היה לי עודף תקציבי בסיקור אירועי חו"ל . עלות הטסת צוות צילום לסטרסבורג ושהייתו שם במשך יומיים – שלושה , לא הייתה אמורה לחרוג מסך של 2600 (אלפיים ושש מאות) דולר . מה זאת אומרת עלות של  2600 דולר עבור רשת טלוויזיה ארצית שמעניקה שירות ברמה גבוהה של אירוע ברמה גבוהה ותיעודו לצופים שלה…? הארגומנט התקציבי שהעלה מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני היה מגוחך ושגוי לחלוטין. אמרתי לו את זה אז בפניו וגם מה אני חושב עליו כמנהל טלוויזיה , אולם הוא לא שינה את דעתו. הייתי מאוכזב עד למאוד מיצחק "צחי" שמעוני וגם מטוביה סער. עמוד מס' 3 ואחרון מתוך 3 עמודים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

arbel and brodie

טקסט תמונה : יום שישי בבוקר – 27 במארס 1981 . נמל התעופה של סטרסבורג לקראת החזרה הביתה . השַדָּר יורם ארבל (משמאל) ופרשן הטלוויזיה הישראלית הציבורית שחקן העבר האגדי טל ברודי (משמאל) עם גביע אירופה השני לקבוצות אלופות בכדורסל בו זכתה מכבי ת"א . איש לא שיער לעצמו כי זמן כה רב 20 שנה יפרידו בין הזכייה השנייה של מכבי ת"א בגביע אירופה ב- 1981 לבין זכייתה השלישית ב- 2001 . כבר לא היה ספק . מכבי ת"א היא קבוצה לאומית . עשיתי את כל ההכנות הדרושות לכיסוי קבלת הפנים המונית לאלופת אירופה בכדורסל ביום ראשון – 28 במארס 1981  בכיכר מלכי ישראל . (באדיבות אל ברודי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 58

טקסט מסמך (1) : 25 בנובמבר 1979 . מנהל חטיבת הספורט מר אלכס גלעדי נלחם בתחנות רוח שמייצרות אלימות ברוטאלית על מסך הטלוויזיה . עמוד מס' 1 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

gilady 59

טקסט מסמך (2) : 25 בנובמבר 1979 . מנהל חטיבת הספורט מר אלכס גלעדי נלחם בתחנות רוח שמייצרות אלימות ברוטאלית על מסך הטלוויזיה . עמוד מס' 2 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

gilady 57

טקסט מסמך : 18 באוקטובר 1980 . אלכס גלעדי כותב בדם ליבו למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני בעניין עריכת VTR בשבתות את הנוגעת התוכנית "מבט ספורט" . "…הגענו בנושא זה אל סף הסבלנות והסובלנות . לא נסכים להיות שאריות של הקדושה…" , כתב בלגלוג אודות קדושת "מבט" וקדושת חטיבת החדשות של הבוס הישיר שלו חיים יבין המקפח תדירות ובאופן שיטתי באמצעי הפקה , צילום , ועריכה . (ארכיון יואש אלרואי את מחלקת הספורט . כל הזכויות שמרות).

maccabiah 81 1

טקסט מסמך (1) : 6 ביוני 1981 . פנייה שלי למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני בעניין תכנון ושינוי בשידורים הישירים של תחרויות משחקי המכבייה ה- 11 בתאריכים 16.7.1981 – 6.7.1981 , ותשובו המהוססת הנוגעת לבדיקת העניין עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בתחום שנמצא באחריותו הבלעדית . עמוד מס' 1 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרןאי . כל הזכויות שמורות) .

maccabiah 81 2

טקסט מסמך (2) : 6 ביוני 1981 . פנייה שלי למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני בעניין תכנון ושינוי בשידורים הישירים של תחרויות משחקי המכבייה ה- 11 בתאריכים 16.7.1981 – 6.7.1981 , ותשובו המהוססת הנוגעת לבדיקת העניין עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בתחום שנמצא באחריותו הבלעדית . עמוד מס' 2 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרןאי . כל הזכויות שמורות) .

tennis 81 1

טקסט מסמך (1) : 21 ביוני 1981 . מכתבי למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני הדן בשידור ישיר של תחרות גביע דייוויס בין ישראל להונגריה במרכז הטניס ברמת השרון . תשובתו של מנהל הטלוויזיה להצעת השידור החלה כמעט כמקובל עם שתי המילים "אי אפשר…" . לבסוף הפקתי ושידרתי ישיר את כל תחרות גביע דייוויס ישראל – הונגריה . השדר שלי היה אורי לוי . עמוד מס' 1 מתוך 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

tennis 81 2

טקסט מסמך (2) : 21 ביוני 1981 . מכתבי למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני הדן בשידור ישיר של תחרות גביע דייוויס בין ישראל להונגריה במרכז הטניס ברמת השרון . תשובתו של מנהל הטלוויזיה להצעת השידור החלה כמעט כמקובל עם שתי המילים "אי אפשר…" . לבסוף הפקתי ושידרתי ישיר את כל תחרות גביע דייוויס ישראל – הונגריה . השדר שלי היה אורי לוי . עמוד מס' 2 מתוך 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

tennis 81 3

טקסט מסמך (3) : 21 ביוני 1981 . מכתבי למנהל הטלוויזי יצחק "צחי" שמעוני הדן בשידור ישיר של תחרות גביע דייוויס בין ישראל להונגריה במרכז הטניס ברמת השרון . תשובתו של מנהל הטלוויזיה להצעת השידור החלה כמעט כמקובל עם שתי המילים "אי אפשר…" . לבסוף הפקתי ושידרתי ישיר את כל תחרות גביע דייוויס ישראל – הונגריה . השדר שלי היה אורי לוי . עמוד מס' 3 מתוך 3 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

barkai 1

טקסט מסמך (1) : 12 באפריל 1981 . אני מבקש את מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני באמצעות מנהל החדשות טוביה סער להעניק תקן ו/או חוזה לאמנון ברקאי עובד Free lancer מוכשר של מחלקת הספורט . התשובה כרגיל מהוססת , "טוביה סער , כידוע לך אין לנו עתה תקנים פנויים . מציע כי נחזור ונבדוק אפשרויות אחרי הבחירות" . הערה שלי : יצחק "צחי" שמעוני לא צירף את אמנון ברקאי לסגל עובדי הטלוויזיה גם לאחר הבחירות לכנסת ה- 10 ב- 30 ביוני 1981 . אמנון ברקאי הצטרף לתקן באפריל 1983 לאחר השתדלות נוספת שלי אצל מנכ"ל רשות השידור בעת ההיא יוסף "טומי" לפיד . עמוד מס' 1 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

barkai 2

טקסט מסמך (2) : 12 באפריל 1981 . אני מבקש את מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני באמצעות מנהל החדשות טוביה סער להעניק תקן ו/או חוזה לאמנון ברקאי עובד Free lancer מוכשר של מחלקת הספורט . התשובה כרגיל מהוססת , "טוביה סער , כידוע לך אין לנו עתה תקנים פנויים . מציע כי נחזור ונבדוק אפשרויות אחרי הבחירות" . הערה שלי : יצחק "צחי" שמעוני לא צירף את אמנון ברקאי לסגל עובדי הטלוויזיה גם לאחר הבחירות לכנסת ה- 10 ב- 30 ביוני 1981 . אמנון ברקאי הצטרף לתקן באפריל 1983 לאחר השתדלות נוספת שלי אצל מנכ"ל רשות השידור בעת ההיא יוסף "טומי" לפיד . עמוד מס' 2 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

barkai + alroey

טקסט תמונה : אולימפיאדת מוסקבה 1980 . יולי 1980 . משרד מחלקת הספורט בקומה ה- 5 של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : אמנון ברקאי (אחד המפיקים המוכשרים והיעילים ביותר בתולדות השידור הציבורי) , אנוכי יואש אלרואי , מגישת "מבט ספורט" והתוכניות האולימפיות גב' אורלי יניב , גיורא צור . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

2. סוף דבר

יצחק "צחי" שמעוני היה אדם אהוב . איש עתיר ידע . בעל תואר אקדמי במתמטיקה ופיזיקה . איש רדיו וותיק ומנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורים בשנים 1976 – 1969 . יחידת הזמן הקצרה בה ניהל את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ממארס 1980 ועד ינואר 1982 לא הייתה תקופה מזהירה בחייו גם מפני שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שבחר בו לתפקיד הרם האפיל עליו לא רק בסמכויותיו כעורך ראשי של כל שידור רשות השידור ברדיו "קול ישראל" ובטלוויזיה הציבורית , אלא גם באישיותו הלוחמנית . יצחק "צחי" שמעוני לא ידע אושר בתקופה ההיא ששימש מנהל הטלוויזיה , כפי שאמר לי לא פעם אחת בשיחות התחקיר בינינו . הוא היה הרבה יותר שמח בחלקו משפנה אולי שב לתחום שעניין ומשך אותו בתקשורת המונים . תחום החידונים . הוא פרח מחדש משהנחה והגיש את החידון המוסיקאלי "אלגרו" ואת חידון הטריוויה "מקבילית המוחות" בטלוויזיה הישראלית הציבורית . עבורי היה יצחק "צחי" שמעוני אישיות ואדם בלתי נשכח .

סוף הפוסט . 

 

יצחק "צחי" שמעוני ז"ל, 2013 – 1926. (רשימה מס' 4). כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 247 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ של יום שלישי – 16 ביולי 2013

———————————————————————————————————- 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יצחק "צחי" שמעוני ז"ל, 2013 – 1926. (רשימה מס' 4). כל הזכויות שמורות.

1. הסבר קצר

זהו הסבר קצר ומקדים את רשימה מס' 4 (נכתב גם ברשימה מס' 3) אודות איש רשות השידור יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ז"ל (2013 – 1926) אדם יקר ואהוב , מי שהיה מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1976 – 1969 , וכיהן בתפקיד מנהל הטלוויזיה בין מארס 1980 לינואר 1980 . הרשימה הזאת דנה בחלקי תקופות של המנכ"ל השני של רשות השידור יצחק לבני (בשנים 1979 – 1974) ושל המנכ"ל השלישי של רשות השידור יוסף "טומי" לפיד (1984 – 1979) מפני שיצחק "צחי" שמעוני היה חלק מהן , כפי שהיה חלק מתקופתו של שמואל אלמוג מי שהיה המנכ"ל הראשון של רשות השידור בשנים 1974 – 1969. הרשימה הזאת נועדה להבהיר לקוראי הבלוג בעיקר הצעירים משהו על קצה המזלג מ- מְצִיאוּת הימים ההם של התפתחות הניהול והמנהיגות ברשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית בעשור ה- 70 של המאה שעברה . ימים של מרץ נעורים ובצדם מחסור בממון , מחסור בטכנולוגיה , מחסור בכוח אדם וגם עודף בפוליטיזציה ממארת , כאלה שקדמו למינויו של יצחק "צחי" שמעוני במארס 1980 בידי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לתפקיד הרם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . יצחק "צחי" שמעוני נחבא בצלו המאיים של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . במידה רבה ייזכרו שניהם כאומרי "לאו" שיטתי ליוזמות השידור של אלכס גלעדי (ושלי אחריו) בטענות שונות ש- "אין כסף", "אין זמן מסך", "זה לא מעניין", "זה לא חשוב", "אי אפשר עכשיו" , "נראה, אולי בשנה הבאה" , "נדון בכך מאוחר יותר" , ואין ספור תירוצים מרגיזים אחרים .יוסף "טומי" לפיד ויצחק "צחי" שמעוני השיבו בשלילה על % 95 מיוזמות השידור של אלכס גלעדי ושלי . התירוץ אין כסף היה ברוב המקרים לא כנה ולא נכון . איזה אין כסף ואיזה נעליים . אנוכי ניהלתי את תקציב שידורי הספורט בשקיפות וביושרה מוחלטים . עמדו לרשותנו סעיפי תקציב לשידור אירועי ספורט רלוואנטיים בחו"ל אולם היה מדובר בניהול לא רציני ולא מעמיק . האנשים האלה פשוט לא רצו לשדר מעבר להתחייבות היום יומית המקובלת . הפקות הספורט גם הקלות שביניהן נראות כשאיפות התפשטות , ופשוט הפריעה להם . שידורי הספורט הוצבו במקרים רבים בשלב התחתון של סולם העדיפויות בטלוויזיה הישראלית הציבורית . מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני חסה בצלו של מנכ"ל הרשות יוסף "טומי" לפיד כשם שחסה בצִלוֹ הבא בתור אחרי יצחק "צחי" שמעוני מנהל הטלוויזיה הבא טוביה סער (בשנים 1985 – 1982) . בשלב מסוים הרגיש יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי כי הוא מכהן על תקן בובה (כך התנסח בשיחות התחקיר בין שנינו) וכי יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הדומיננטי מתערב כמעט בכל החלטה שלו ולא נותן לו מנוח . או אז החליט להתפטר מתפקידו כמנהל הטלוויזיה . זה היה בינואר 1982 .

המסמכים הבאים המצורפים לפוסט מלמדים משהו על רוח התקופה ואודות הקשיים והמגבלות של אווירת הימים ההם . הם מאפשרים לקוראי הבלוג להציץ לסבך הניהול הביורוקרטי והכלכלי של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בחלק מתקופתם של מנכ"ל רשות השידור מר יוסף "טומי" לפיד ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ומר יצחק "צחי" שמעוני .

ag 1

טקסט מסמך (1) : 3 בספטמבר 1980 . מסמך בן חמישה עמודים. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד איננו מאפשר למנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי ליטול חלק בתחרות סרטי הספורט "גולדן רינג" האמורה להתקיים בג'נבה בין 20 ל- 25 בחודש אוקטובר של שנת 1980 , וגם אוסר עליו להשתתף במסע לימוד טלוויזיוני באמריקה בעת הבחירות לנשיאות ארה"ב ב- 4 בנובמבר 1980 (ניצח בה רונאלד ריגן) לקראת הפקת משדר הבחירות בישראל בקיץ 1981 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ag 2

טקסט מסמך (2) : 4 בספטמבר 1980 . מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני מודיע לאלכס גלעדי בכתב ידו (בעקבות התשובה השלילית של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד) כי האפשרויות התקציביות אינן מאפשרות . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ag 3

טקסט מסמך (3) : 14 באוגוסט 1980 . מכתב ההזמנה הכללי מטעם בוריס אקואדרו מהטלוויזיה השוייצרית הציבורית SRG לכל חברי ה- EBU המזמין אותם להשתתף בתחרות סרטי הספורט של ה- "גולדן רינג" . עמוד מס' 1 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ag 4

טקסט מסמך (4) : 14 באוגוסט 1980 . מכתב ההזמנה הכללי מטעם בוריס אקואדרו מהטלוויזיה השוייצרית הציבורית SRG לכל חברי ה- EBU המזמין אותם להשתתף בתחרות סרטי הספורט של ה- "גולדן רינג" . עמוד מס' 2 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ag 5

טקסט מסמך (5) : 18 באוגוסט 1980 . מכתבו האישי של מר בוריס אקואדרו איש SRG למר אלכס גלעדי מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . אלכס גלעדי נחשב לאיש מוכשר , בעל יכולות , ובעל מוניטין בתוככי איגוד השידור האירופי ה- EBU . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ag 6

טקסט מסמך : 21 בינואר 1980 . מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי מגיש בקשת אירוח למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי לפיד בה הוא מבקש לארח את מנהל חטיבת הספורט של ב- BBC הבריטי מר אלן הארט . מנכ"ל הרשות מסרב בכתב ידו המסורבל והגס, וחסר כל אסתטיקה – להקצות לאלכס גלעדי רכב של הטלוויזיה אולם מאשר לו ארוחת אירוח במסגרות שאינן חורגות מרוח הזמן . כמו כן כותב יוסף "טומי" לפיד כי ישמח לברך את אלן הארט במשרדו , ומורה לאלכס גלעדי לתאם את היעדרו עם מנהל חטיבת החדשות בעת ההיא מר חיים יבין . הערה שלי : יוסף "טומי" לפיד שימש מנהל הטלוויזיה במשך כשמונה חודשים מאוגוסט 1979 (לאחר הדחת ארנון צוקרמן) עד מארס 1980 (תאריך מינויו של יצחק "צחי" שמעוני למנהל הטלוויזיה) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ag 7

טקסט מסמך : 4 בפברואר 1980 . מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי עומד על דעתו , עונה בתקיפות וללא חשש למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד , בעניין אירוח אלן הארט . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 21

טקסט מסמך : 4 בדצמבר 1980 . מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני מסרב לבקשתי להתקין טלוויזיה במעגל סגור (לצורך הקרנת Highlights מהקריירה המוצלחת של אלכס גלעדי בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1980 – 1969) במסיבת הפרידה מאלכס גלעדי העובר לשורות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC , והמתוכננת להיערך ב- 22 בדצמבר 1980 במלון "דן אכדיה" בהרצליה פיתוח . הנימוק של יצחק "צחי" שמעוני , "טוביה סער , מצטער אין לנו תקציב וכוח אדם לכך" . טוביה סער מנהל החדשות באותם הימים מסכין עם תשובתו המגוחכת וחסרת כל צידוק של מנהל הטלוויזיה וכותב לי , "יואש , מצטער – טוביה" . לא האמנתי למראה עיניי . נדמה היה כי מנהל הטלוויזיה מדבר מגרונו של מנכ"ל רשות השידור . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 22

טקסט מסמך (1) : 12 בדצמבר 1980 . מסמך בן שלושה עמודים. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני מאשר לביצוע את הצעת השידורים הישירים שלי כמנהל חטיבת הספורט בתאריכים 20.12.1980 – 14 . עמוד מס' 1 מתוך 3 . ארכיון יואש אלרואי . (כל הזכויות שמורות).

gilady 23

טקסט מסמך (2) : 12 בדצמבר 1980 . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני מאשר לביצוע את הצעת השידורים הישירים שלי כמנהל חטיבת הספורט בתאריכים 20.12.1980 – 14 . עמוד מס' 2 מתוך 3 . ארכיון יואש אלרואי . (כל הזכויות שמורות).

gilady 24

טקסט מסמך (3) : 12 בדצמבר 1980 . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני מאשר לביצוע את הצעת השידורים הישירים שלי כמנהל חטיבת הספורט בתאריכים 20.12.1980 – 14 . עמוד מס' 3 מתוך 3 . ארכיון יואש אלרואי . (כל הזכויות שמורות).

gilady 25

טקסט מסמך (1) : 19 בדצמבר 1980 . מסמך טכנולוגי – כלכלי ותוכניתי (בן שישה עמודים) הדן בהיערכות שלי בארץ ובחו"ל לקראת שני השידורים הישירים מבריסל של שני משחקי מכבי ת"א נגד אלופת ברה"מ קבוצת צסק"א מוסקבה במסגרת גביע אירופה לאלופות בכדורסל . ביקשתי ממנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ו- ממנהל החדשות טוביה סער להציב את אלכס גלעדי (שעבר בינתיים ל- NBC) בעמדת השידור שלנו בבריסל (ולא את יורם ארבל) כמחווה שלי כלפיו וגם כמתנת פרידה מהאיש שתרם תרומה עצומה לאיכות השידור הציבורי . עמוד מס' 1 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 26

טקסט מסמך (2) : 19 בדצמבר 1980 . מסמך טכנולוגי – כלכלי ותוכניתי (בן שישה עמודים) הדן בהיערכות שלי בארץ ובחו"ל לקראת שני השידורים הישירים מבריסל של שני משחקי מכבי ת"א נגד אלופת ברה"מ קבוצת צסק"א מוסקבה במסגרת גביע אירופה לאלופות בכדורסל . ביקשתי ממנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ו- ממנהל החדשות טוביה סער להציב את אלכס גלעדי (שעבר בינתיים ל- NBC) בעמדת השידור שלנו בבריסל (ולא את יורם ארבל) כמחווה שלי כלפיו וגם כמתנת פרידה מהאיש שתרם תרומה עצומה לאיכות השידור הציבורי . עמוד מס' 2 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 27

טקסט מסמך (3) : 19 בדצמבר 1980 . מסמך טכנולוגי – כלכלי ותוכניתי (בן שישה עמודים) הדן בהיערכות שלי בארץ ובחו"ל לקראת שני השידורים הישירים מבריסל של שני משחקי מכבי ת"א נגד אלופת ברה"מ קבוצת צסק"א מוסקבה במסגרת גביע אירופה לאלופות בכדורסל . ביקשתי ממנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ו- ממנהל החדשות טוביה סער להציב את אלכס גלעדי (שעבר בינתיים ל- NBC) בעמדת השידור שלנו בבריסל (ולא את יורם ארבל) כמחווה שלי כלפיו וגם כמתנת פרידה מהאיש שתרם תרומה עצומה לאיכות השידור הציבורי . עמוד מס' 3 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 28

טקסט מסמך (4) : 19 בדצמבר 1980 . מסמך טכנולוגי – כלכלי ותוכניתי (בן שישה עמודים) הדן בהיערכות שלי בארץ ובחו"ל לקראת שני השידורים הישירים מבריסל של שני משחקי מכבי ת"א נגד אלופת ברה"מ קבוצת צסק"א מוסקבה במסגרת גביע אירופה לאלופות בכדורסל . ביקשתי ממנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ו- ממנהל החדשות טוביה סער להציב את אלכס גלעדי (שעבר בינתיים ל- NBC) בעמדת השידור שלנו בבריסל (ולא את יורם ארבל) כמחווה שלי כלפיו וגם כמתנת פרידה מהאיש שתרם תרומה עצומה לאיכות השידור הציבורי . עמוד מס' 4 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 29

טקסט מסמך (5) : 19 בדצמבר 1980 . מסמך טכנולוגי – כלכלי ותוכניתי (בן שישה עמודים) הדן בהיערכות שלי בארץ ובחו"ל לקראת שני השידורים הישירים מבריסל של שני משחקי מכבי ת"א נגד אלופת ברה"מ קבוצת צסק"א מוסקבה במסגרת גביע אירופה לאלופות בכדורסל . ביקשתי ממנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ו- ממנהל החדשות טוביה סער להציב את אלכס גלעדי (שעבר בינתיים ל- NBC) בעמדת השידור שלנו בבריסל (ולא את יורם ארבל) כמחווה שלי כלפיו וגם כמתנת פרידה מהאיש שתרם תרומה עצומה לאיכות השידור הציבורי . עמוד מס' 5 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 30

טקסט מסמך (6) : 19 בדצמבר 1980 . מסמך טכנולוגי – כלכלי ותוכניתי (בן שישה עמודים) הדן בהיערכות שלי בארץ ובחו"ל לקראת שני השידורים הישירים מבריסל של שני משחקי מכבי ת"א נגד אלופת ברה"מ קבוצת צסק"א מוסקבה במסגרת גביע אירופה לאלופות בכדורסל . ביקשתי ממנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ו- ממנהל החדשות טוביה סער להציב את אלכס גלעדי (שעבר בינתיים ל- NBC) בעמדת השידור שלנו בבריסל (ולא את יורם ארבל) כמחווה שלי כלפיו וגם כמתנת פרידה מהאיש שתרם תרומה עצומה לאיכות השידור הציבורי . עמוד מס' 6 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 31

טקסט מסמך (1) : 25 בדצמבר 1980 . מסמך טכנולוגי – תוכניתי בן שני עמודים שנכתב על ידי למנהל הטלוויזיה יציק "צחי" שמעוני ודן בהעברת חומי ספורט ב- Video מקסטות שלושת רבעי אינטש (לואו בנד ו/או האיי בנד) לטייפים VTR בני שני אינטשים . עמוד מס' 1 מתוך 2 . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 32

טקסט מסמך (2) : 25 בדצמבר 1980 . מסמך טכנולוגי – תוכניתי בן שני עמודים שנכתב על ידי למנהל הטלוויזיה יציק "צחי" שמעוני ודן בהעברת חומי ספורט ב- Video מקסטות שלושת רבעי אינטש (לואו בנד ו/או האיי בנד) לטייפים VTR בני שני אינטשים . עמוד מס' 1 מתוך 2 . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 33

טקסט מסמך : 1 בינואר 1981 . מסמך טכנולוגי – תוכניתי שהוגש על ידי למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .gilady 34

טקסט מסמך :  1בינואר 1981 . מכתב שלי שנשלח למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני באמצעות מנהל החדשות טוביה סער בו אני מבקש להאריך ברבע שעה את שידור "מבט ספורט" ה- 600 המספר . אני זוכר שהתאכזבתי מאוד מרוח התשובה וסגנונה שנכתבה בכתב ידו של הבוס שלי , וגם נתתי לו לדעת את תחושותיי כלפיו . (הערה שלי : תוכנית ה- 1000 של "מבט ספורט" שודרה על ידי ו- ע"י הצוותים שלי בחלוף שמונה שנים וחצי ב- 17 ביוני 1989) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gilady 35

טקסט מסמך : 1 בינואר 1981 . בקשה שלי ממנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני לשדר ישיר את משחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל העתיד להיערך ב- 9 בחודש מארס 1981 בהיכל הספורט ביד אליהו . מנהל החדשות טוביה סער מסכים בתנאי ש- "מבט" הקדוש לא ייפגע . מנהל הטלוויזיה מקשה בכתב ידו בשידור ישיר : "טוביה סער אילו אירועי ספורט בשידור ישיר צפויים לנו בחודש מארס (הכוונה לחודש מארס של 1981) . )ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סוף הפוסט .

ראה המשך בפוסט "יצחק "צחי" שמעוני ז"ל 2013 – 1926 . (רשימה מס' 5) .

ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) איננו מסוגל כפי הנראה לחולל סדר יום טלוויזיוני חדש בלילות שישי. ערוץ 1 שרוי בחידלון מוחלט. פשיטת רגל. ערש דווי טלוויזיוני. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 246 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ של יום שני – 15 ביולי 2013

———————————————————————————————————-

ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) איננו מסוגל כפי הנראה לחולל סדר יום טלוויזיוני חדש בלילות שישי כפי שהבטיח באותו ה- Promo ההוא שחשף ב- SSM (הילוך איטי מאוד-Super Slow Motion) את גב' טָלִי מוֹרֶנוֹ ב- Extreme Close up מביטה אל האופק בערגה ותקווה . ערוץ 1 שרוי בחידלון מוחלט. על סף פשיטת רגל. שרוע על ערש דְוָוי טלוויזיוני. כל הזכויות שמורות. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) איננו מסוגל כפי הנראה לחולל סדר יום טלוויזיוני חדש בלילות שישי כפי שהבטיח באותו ה- Promo ההוא שחשף ב- SSM (הילוך איטי מאוד-Super Slow Motion) את גב' טלי מורנו ב- Extreme Close Up מביטה אל האופק בערגה ותקווה. ערוץ 1 שרוי בחידלון מוחלט. ניצב בפני פשיטת רגל. ושרוע על ערש דווי טלוויזיוני. כל הזכויות שמורות.

ציטוטים מקוריים שלי שנוגעים לרוחו של הבלוג :

א. "במקום שהמתמטיקה ניצבת – אין צורך במילים".

ב. "במקום בו שוכן ההיגיון – הניחושים אינם נדרשים".

ג. "השכל הישר והרציונליות – אינם אופציות בעיני המתבונן".

ד. "עם עובדות אין מתווכחים" .

הבה נציץ בטבלאות הרייטינג של יום חמישי – 11 ביולי 2013 ושל יום שישי – 12 ביולי 2013 כפי שהוכנו ע"י וועדת המדרוג הארצית . הנתונים המתמטיים קובעים כלהלן : 1. ערוץ 2 הפך לאכסניית רייטינג קלסית . 2. ערוץ 10 איננו מוכשר בינתיים לחולל סדר יום טלוויזיוני חדש בערבי שבת . 3. ערוץ 1 בראשותם של מנכ"ל רשות השידור מר יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת שרוי בחידלון מוחלט וניצב בפני פשיטת רגל . וועדת המדרוג איננה חומלת על ערוץ 1 ומכריזה כהאי לישנא בשפת המתמטיקה קבל עם ועולם כי השידור הציבורי שנהנה מתשלום אגרה שנתי של כמעט 1.000000000 (מיליארד) שקל, שרוע מזה זמן רב על ערש דווי טלוויזיוני .

יחד עם זאת צריך לומר כאן בריש גלי כי אף על פי כן השידור הציבורי הרעוע והמט ליפול כולל בשורותיו עדיין הרבה מאוד אנשים רציניים, חרוצים, ונאמנים בשלושת הסקטורים שמרכיבים אותו : עיתונאים (כולל צלמים, עורכים, ומפיקים), טכנאים ואנשי הנדסה, וגם אנשי הדירוג המשולב . אולם אין האנשים הטובים הללו יכולים לרחוץ בניקיון כפיהם . הם אינם רשאים לטהר את שמם כאילו דבר איננו מתחולל בין כתלי ערוץ 1 וכאילו אשמת החידלון והחובבנות רובצת לפתחה של ההנהלה בלבד . על העובדים הרציניים שנותרו עדיין בערוץ 1 לחולל מפנה , לבצע מהפכה רעיונית ושינוי טוטאלי במבנה השידור הציבורי בטרם יהיה מאוחר מידי והתקרה תקרוס גם עליהם. אי אפשר וזה גם בלתי הוגן לבקש את התמיכה הכלכלית של הציבור עבור רייטינג כל כך עלוב, משמים, ושיטתי שבעה ימים בשבוע, ובמשך שנים לא מעטות .

כותרת (1) : יום חמישי – 11 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 17.00 ל- 19.44

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

טקסט מסמך (1) : יום חמישי – 11 ביולי 2013 . יש להניח כי בשעה חמש אחה"צ (17.00) מאות אלפי צופי טלוויזיה בישראל תחת מעטה כבד של המזגן כבר לוחצים על השלט . שימו לב לחדלון הרייטינג של ערוץ 1 . (באדיבות וועדת המדרוג) .

כותרת (2) : יום חמישי – 11 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 19.30 ל- 22.14

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

טקסט מסמך (2) : יום חמישי – 11 ביולי 2013 . "מבט" ו- "המוסף" בין 19.52 ל- 21.00 של ערוץ 1 ניגפים קשות בפני חברות החדשות של ערוץ 2 וערוץ 10 . גב' גאולה אבן מקבלת מטה השליחים במצב יחסי נוח אולם הרייטינג הדליל שלה מתגלגל במדרון . מנכ"ל ערוץ 10 מר רפי גינת שומר על גחלת ערוץ 10 בין תשע לעשר בערב באמצעות תוכניתו האישית "כל בו טק" . (באדיבות וועדת המדרוג).

כותרת (3) :יום חמישי – 11 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 22.00 ל- 24.44 (00.44)

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

טקסט מסמך (3) : יום חמישי – 11 ביולי 2013 . ערוץ 1 חוזר לסורו . חשוב להתבונן בחדלון הרייטינג האפסי של ערוץ 1 בראשות מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת (פירות מינויים של ראש הממשלה בנימין נתניהו) , ולזכור כל הזמן שהציבור משלם לו באופן מידי שנה סכום של כמעט 1.000000000 (מיליארד) שקל . (באדיבות וועדת המדרוג) .

כותרת (4) : יום שישי – 12 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 16.00 ל- 18.44

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

טקסט מסמך (4) : יום שישי – 12 ביולי 2013 . ציבור בין כמה מאות אלפים מתחיל לשוטט בין ערוצי הטלוויזיה השונים . ערוץ 1 זה שממומן בגובה של כמעט 1.000000000 (מיליארד) שקל מכספי הציבור ניגף קשות ובאופן מוחלט בפני ערוץ 2 וערוץ 10 . (באדיבות וועדת המדרוג) .

כותרת (5) : יום שישי – 12 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 18.30 ל- 21.14

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

טקסט מסמך (5) : ערוץ 1 שב מעט לחיים בשמונה בערב (20.00) עם  מגזין החדשות "יומן" בהגשת גב' איילה חסון . איילה חסון וציוותה מתמודדים יפה בין שמונה לתשע וחצי בערב מגישי "שישי" ערוץ 10 אלון בן דוד וגב' טלי מורנו . אולם שניהם ערוץ 1 וערוץ 10 מפסידים ל- "אולפן שישי" בערוץ 2 בהגשת דני קושמרו . ראה המשך במפת הרייטינג הבאה . (באדיבות וועדת המדרוג) .

כותרת (6) : יום שישי – 12 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 21.00 ל- 23.44

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

טקסט מסמך (6) : יום שישי – 12 ביולי 2013 . בין תשע (21.00) לתשע וחצי בערב (21.30) מאבדת איילה חסון משום מה המון צופים (כ- % 42.30 . הרייטינג שלה מתדרדר משיא של  5.2 לשפל של 3.0) לאלון בן דוד וטלי מורנו . הסנסציה הגדולה היא תרומת הרייטינג של המנחה הוותיק דן שילון (יהיה בן 73 באוקטובר 2013) באמצעות תוכנית הבידור שלו "המעגל" המתחדשת מס' 2 (בין 21.30 ל- 23.00) למען חברת "רשת" אחת משתי הזכייניות המרכיבות את ערוץ 2 . השנים הרבות שחלפו מאז הופעתו הראשונה של דן שילון על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1968 הותירו עליו את רישומן . הדיבור של דן שילון איננו נקי . הוא בולע מילים והברות ושפתו העליונה מתעוותת בעת הגיית אותיות מסוימות . % 100 הוא מבטא "מֵאָחוּז" . הוא איננו מגמגם אך דיבורו והדיקציה שלו אינם רהוטים . התוכנית הזאת מחזיקה מעמד כ- 90 דקות ומכילה בתוכה שני מקבצי פרסומות ו- Promo (בני 10 דקות כל אחד) אולם אותי היא משעממת מאוד וברוב הזמן נבובה . אייל קיציס גיבור תוכנית מס' 2 פשוט איננו מעניין . עוד גיבור בתוכנית ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי מתגלה עם החצוצרה השחוקה שלו כ- "Deja vu" בידורי ופוליטי כאחד , בעיקר בשעה שהוא מחניף לראש הממשלה ומדווח לדן שילון שבנימין נתניהו מנהל את ישיבות הממשלה בכישרון רב .

אף על פי כן עושה דן שילון שַמוֹת במתחרה שלו בזמן המקביל מר שי שטרן מגיש ומנחה "שי בשישי" בערוץ 10 . שי שטרן מקבל מטה שליחים במצב די נוח מאלון בן דוד וטלי מורנו אולם מאבד חיש מהר את תאוצתו והרייטינג שלו מאבד גובה בדומה לנפילה חופשית מ- 5.4 עד ל- 2.6 , איבוד של יותר מ- % 50 מהצופים שהיו עמו בעת הזינוק אך לא המתינו לו בקו הסיום . במונחים של טלוויזיה מסחרית מדובר בטרגדיה . מנחי התוכנית "מחר שבת" בערוץ 1 באותן שעות בלילות שישי שני הבדרנים המשעממים כהן ו- ווילוז'ני לא שווים ביקורת משום שהם מתחת לכל ביקורת . שניהם מקבלים את עונשם מהציבור שאיננו צופה בהם . (באדיבות וועדת המדרוג) .

כותרת (7) : יום שישי – 12 ביולי 2013 . מפת המדרוג ברבעי שעות בין 23.30 ל- 25.59 (02.00)

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

טקסט מסמך (7) : יום שישי – 12 ביולי 2013 . ערוץ 2 וערוץ 10 מנסים להחזיק את ראשם מעל פני המים בין אחת עשרה וחצי בלילה לבין חצות + ארבעים וחמש דקות , בעוד ערוץ 1 שקע זה מכבר במצולות . (באדיבות וועדת המדרוג) .

סוף הפוסט .

יולי 2013. יו"ר התאחדות הכדורגל הישראלית מאז 2007 מר אבי לוזון הוא איש מוכשר וכוחני. המחקר מעיד כי שלטונו בהתאחדות הוא בעייתי, מורכב, ומסובך ורווי סימני שאלה. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

יולי 2013 . יו"ר התאחדות הכדורגל הישראלית מאז 2007 מר אָבִי לוּזוֹן הוא איש מוכשר וכוחני. המחקר מעיד כי שלטונו בהתאחדות הוא בעייתי, מורכב, ומסובך ורווי סימני שאלה. כל הזכויות שמורות.   

וגם : תזכורת לפוסט / מחקר קצרצר שכתבתי ב- 23 בדצמבר 2012 , ונושאו : "…אם כך יו"ר התאחדות הכדורגל הישראלית מר אבי לוזון הוא באמת אָשָף פיננסי…!" 

———————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 245: הועלה לאוויר במוצ"ש-13 ביולי 2013

———————————————————————————————————- 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 4 : האזנתי בקשב רב לריאיון שערכו היום (יום חמישי – 11 ביולי 2013) מר ספי עובדיה ויועז הנדל עם שר האוצר של מדינת ישראל מר יאיר לפיד . ריאיון משעמם מפני שהשאלות החשובות באמת, לא נשאלו. ספי עובדיה מצויד בגוון קול בכייני וילדותי ויועז הנדל בגל קול רדיופוני נעים, נמנעו שניהם מלשאול שאלות כלכליות רבות חשיבות שעומדות על סדר היום הנוכחי ועשו כל מאמץ לא להתעמת עם שר האוצר . הם העניקו לו בחינם כבוד שלא לצורך ולא מילאו את תפקידם העיתונאי . תפקידם העיתונאי הוא להתעניין ולחקור ולשאול שאלות קשות גם אם אין הדבר נעים כל כך . לשם כך נתן להם מפקד גלי צה"ל ירון דקל את בכורת המיקרופון . שניהם נשמעו לא סקרניים ומשעממים לעייפה . מגוחך שיועז הנדל העניק לקולגה של ספי עובדיה בשידור ישיר את התואר "ברון העיתונות" . פתטי . איזה ברון עיתונות ואיזה נעליים . לא מוכרחים להיות תוקפניים ובוטים ולהשתמש בסגנון אגרסיבי כפי שגב' דפני ליף ואנוכי נוקטים ומתבטאים כנגד שר האוצר יאיר לפיד , אולם עליהם להיות פי אלף ממוקדים יותר ותכליתיים יותר , לשאול את השאלות המתבקשות גם אם הן לא נוחות , ולא לאפשר למרואיין שלהם לחמוק לצאת זך ונקי משטח המטווח (ראו הריאיון שערך מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום בתוכנית "לונדון את קירשנבאום" לפני זמן לא רב עם השר סילבן שלום) . עיתונאי רדיו גלי צה"ל מייצגים את הציבור ואינם אינם אמורים להיות נחמדים עם מושאי הראיונות שלהם . שר האוצר יאיר לפיד לא עושה שום טובה כשהוא מעניק ראיונות לכלי התקשורת הציבוריים . הוא מודע לכך שהוא נכנס לשדה אש – מטווח של שאלות , מעין מתקן קליעה רדיופוני וטלוויזיוני , והוא יודע שהמראיינים מאפסים את כלי הנשק שלהם לקראת בואו . כלי הנשק של ספי עובדיה ויועז הנדל נותרו הבוקר הזה כהים וחלודים . כל אזרח אחר מהישוב היה עושה זאת טוב יותר במקומם לבטח הקולגה שלהם גב' יעל דן . אנוכי אוהב את גב' דפני ליף . אישה כנה , אמיצה , יישרת דרך , ודבקה במשימה מאין כמותה . לא בכדי היא מכנה את יאיר לפיד איש המקצוע של הממשלה בענייני ממון וכלכלה  בתואר "שקרן וציני" . היא עושה זאת מבלי למצמץ ויש לה סיבות טובות כפי שטוענים תומכיה האזרחים הסוציאליסטים במדינת ישראל .

lif 1

טקסט מסמך :  יום רביעי – 10 ביולי 2013 . העיתון "TheMrker" המסופח לעיתון "הארץ" . מנהיגת המהפכה החברתית גב' דפני ליף מכנה את שר האוצר של מדינת ישראל יאיר לפיד "שקרן וציני" . (באדיבות עיתון "הארץ" ו- "דה מארקר" ובאדיבות המו"ל מר עמוס שוקן) .

lif 2טקסט מסמך :  יום רביעי – 10 ביולי 2013 . העיתון "TheMrker" המסופח לעיתון "הארץ" . מר יצחק "איציק" אלרוב ממובילי המאה החברתית נגד יוקר המחיה ויוזם מאת הקוטג' מצטט טור של העיתונאי יאיר לפיד בטרם הבחירות לכנסת (טור שנראה ברגע כתיבת הפוסט הזה הזוי לחלוטין כמו מעשה הטעייה / רמייה כלפי קהל בוחריו) ונותן צידוק לגב' דפני ליף לכנות את שר האוצר של מדינת ישראל יאיר לפיד "שקרן וציני" . (באדיבות עיתון "הארץ" ו- "דה מארקר" ובאדיבות המו"ל מר עמוס שוקן) .

הערה 5 : "הארץ" ו- "ידיעות אחרונות" כמו גם "ישראל היום" ו- "מעריב" מפרסמים היום (יום חמישי – 11 ביולי 2013) שתי תמונות שונות בהן שחקן הכדורסל הישראלי גל מקל מציג בדאלאס בגאווה את הגופייה מס' 33 אותה ילבש בעונת 2014 – 2013 בקבוצת Dallas Mavericks בליגת ה- NBA . מערכת "ידיעות אחרונות" היא המדויקת מכולם ומתייחסת ברצינות יתר לקוראי העיתון משום שהיא מזהה את כל האנשים הנוכחים בתמונה ולא את חלקם.

mekel 1

טקסט תמונה (1) : יום חמישי – 11 ביולי 2013 . "ידיעות אחרונות" . סיקור תמונת גל מקל שמציג בדאלאס את את גופייה מס' 33 אותה ילבש העונה בקבוצת Dallas Mavericks . מערכת הספורט של העיתון מזהה עבור קוראיה את כל ארבעת הנוכחים בתמונה . (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות").  

mekel 2

טקסט תמונה (2) : יום חמישי – 11 ביולי 2013 . "הארץ" . מערכת העיתון מתעקשת שלא לזהות את אבא של גל מקל שעומד ראשון משמאל . (באדיבות עיתון "הארץ") . mekel 3 טקסט תמונה (3) : יום חמישי – 11 ביולי 2013 . "ישראל היום" . מערכת העיתון מזהה עבור הקוראים רק את גל מקל עם הגופייה מס' 33 . שאר הנוכחים בתמונה אינם חשובים דיים כדי שמערכת "ישראל היום" תתאמץ לזהות אותם עבור קוראי החינמון . (באדיבות "ישראל היום") . mekel 4 טקסט תמונה (4) : יום חמישי -11 ביולי 2013 . "מעריב" . מערכת העיתון לא רק שאיננה מתאמצת לזהות את הנוכחים אלא שוגה בזיהוי . גל מקל נושא גופייה מס' 33 ניצב בין לארקין לבין אבא שלו ולא כפי שכתוב בתחתית התמונה. מוזר מפני שבמערכת הספורט של "מעריב" עובד עיתונאי בשם ערן סורוקה שהוא מומחה בעל מוניטין ובקי בענייני ה- NBA. (האדיבות העיתון "מעריב") .

הערה 6 : הקשבתי היום אחה"צ (יום חמישי – 11 ביולי 2013) למגזין החדשות של גלי צה"ל אותו הגיש מר ירון ווילנסקי . בסוף המהדורה משהו בסביבות 17.55 הוא קיבל לפתע עדכון של הרגע האחרון כי חברי הכנסת של מפלגת "הליכוד" הולכים ומתרחקים ובעצם מתנתקים מראש הממשלה בנימין נתניהו וכי זה דחה את נאומו בגני התערוכה ואף סירב להצטלם עמם . שוד ושבר את הידיעה החמה והטרייה העבירו לירון ווילנסקי דווקא שני הכתבים הוותיקים של התחנה עידן קוולר וספי עובדיה והפלא ופלא לא אמנון אברמוביץ' ורביב דרוקר .

הערה 7 : זה היה לפני יותר מ- 13 שנים. ביום שני – 15 בחודש מאי של שנת 2000 התכנסנו מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ואנוכי בתל אביב יחדיו עם הספונסרים ונותני החסות מר קובי בן גור יו"ר דירקטוריון "פלא פון" ומר אילן בן דוב בעל  Samsung ובעל חברת "Sanny" תקשורת , לארוחת ערב חגיגית במסעדת הסטייקים "דיקסי" ברחוב "הארץ" . ההתכנסות הייתה בעצם טקס חתימה על מתן חסות בגובה של 750000 (שבע מאות וחמישים אלף) דולר שהעניקו "פלא פון" ו- "Samsung" לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שנערכה לקראת מבצע השידורים הבינלאומי הנרחב של  2000 Euro , תואר שניתן לאליפות אירופה לאומות בכדורגל 2000 , טורניר שכלל בתוכה 31 משחקים ועמד להיערך ביוני ויולי 2000 בהולנד ובלגיה , והיה החשוב והיוקרתי ביותר לאחר המונדיאל . זה היה המון כסף וסכום חסות עצום בימים ההם . קדם להתכנסות מסמך מפורט של סיכום ההבנות בין שני הצדדים שהוצאתי ב- 14 במארס 2000 (בידיעתו והסכמתו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מר יאיר שטרן) ואשר נשלח למר קוֹבִּי בֵּן גוּר (פלאפון) , אילן בן דוב (סאני) , גִיל בּוּל (פלאפון) , וגב' רוֹנִי לָטְשוֹבֶר (פלאפון) , לרבות מידע אודות מהות ותקופת הזמן של חשיפת החסויות והסקרולים שיינתנו להם ב- Prime time לאורך כל 31 השידורים הישירים של משחקי הטורניר תמורת כספם . המסמך כלל גם את רשימת 31 המשחקים ומפה מפורטת של ימים , תאריכים , ושעות של 31 המשחקים. זאת הייתה עסקה כלכלית טובה מנקודת מבטה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . קובי בן גור ואילן בן דוב סמכו ידיהם על מסמך סיכום ההבנות בינינו ונתנו את מילתם בטרם החתימה עם מנכ"ל רשות השידור אורי פורת . שידורי הספורט הרלוואנטיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הפכו בשל בלעדיותם וראשוניותם למשאב כלכלי . החסויות כיסו חלקים גדולים מהעלויות הכספיות של הכיסוי הטלוויזיוני של האירועים הגדולים – בארץ ובעולם .euro 2000 1 טקסט מסמך (1) : 14 במארס 2000 . סיכום פגישה שהתקיימה ב- 13 במארס 2000 בבית חברת "פלאפון" בגבעתיים בהשתתפות קובי בן גור , אילן בן דוב , גיל בול , וגב' רוני לטשובר . ובהשתתפות מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ערוץ 1 ואנוכי . עמ' מס' 1 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . euro 2000 2 טקסט מסמך (2) : 14 במארס 2000 . סיכום פגישה שהתקיימה ב- 13 במארס 2000 בבית חברת "פלאפון" בגבעתיים בהשתתפות קובי בן גור , אילן בן דוב , גיל בול , וגב' רוני לטשובר . ובהשתתפות מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ערוץ 1 ואנוכי . עמ' מס' 2 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .   euro 2000 3 טקסט מסמך (3) : 14 במארס 2000 . סיכום פגישה שהתקיימה ב- 13 במארס 2000 בבית חברת "פלאפון" בגבעתיים בהשתתפות קובי בן גור , אילן בן דוב , גיל בול , וגב' רוני לטשובר . ובהשתתפות מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ערוץ 1 ואנוכי . עמ' מס' 3 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .   euro 2000 4 טקסט מסמך (4) : 14 במארס 2000 . סיכום פגישה שהתקיימה ב- 13 במארס 2000 בבית חברת "פלאפון" בגבעתיים בהשתתפות קובי בן גור , אילן בן דוב , גיל בול , וגב' רוני לטשובר . ובהשתתפות מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ערוץ 1 ואנוכי . עמ' מס' 4 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . euro 2000 5 טקסט מסמך (5) : 14 במארס 2000 . סיכום פגישה שהתקיימה ב- 13 במארס 2000 בבית חברת "פלאפון" בגבעתיים בהשתתפות קובי בן גור , אילן בן דוב , גיל בול , וגב' רוני לטשובר . ובהשתתפות מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ערוץ 1 ואנוכי . עמ' מס' 5 מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . euro 2000 6 טקסט מסמך (6) : 14 במארס 2000 . סיכום פגישה שהתקיימה ב- 13 במארס 2000 בבית חברת "פלאפון" בגבעתיים בהשתתפות קובי בן גור , אילן בן דוב , גיל בול , וגב' רוני לטשובר . ובהשתתפות מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ערוץ 1 ואנוכי . עמ' מס' 6 ואחרון מתוך 6 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כמובן שמנכ"ל רשות השידור אורי פורת הביא עמו את סמנכ"ל הכספים שלו מר מוטי לוי ואנוכי דרשתי ממנו לארח גם את יאיר שטרן שכבר לא היה מנהל הטלוויזיה (סיים את תפקידו ב- 30 באפריל 2000) אך היה יחדיו עמי שושבין ההסכם הנכבד שהיה טמון בו כאמור כסף רב . קובי בן גור הביא עמו את מר גיל בול . אילן בן דוב הופיע לבדו . בתום הרמת כוסות היין לחיים . נשאתי נאום קצר בן כמה משפטים בהם הודיתי מקרב לבי לקובי בן גור ואילן בן דוב , והותרתי את רשות הדיבור כמקובל לשתי האינסטנציות הבכירות אורי פורת ולבא אחריו יאיר שטרן . אחריו נשאו נאומים גיל בול וקובי בן גור . אילן בן דוב היה הנואם האחרון בטרם טריפת הסטייקים העסיסיים של מסעדת "דיקסי" בעלת מוניטין בתחום . פתאום שמעתי את אילן בן דוב אומר שיש לו כמה תיקונים להציע לקראת חתימה על ההסכם. הוא ביקש להפחית מסכום החסות לאחר שנתן את מילתו. נדהמתי והתפרצתי לתוך דבריו, "כמנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הזמנתי לכאן הערב את מנכ"ל רשות השידור אורי פורת כדי לחתום עמכם על ההסכם ולא כדי לפתוח אותו ולנהל מו"מ חדש במסעדה" . אילן בן דוב לא נשאר חייב , "תשמע מר יואש אלרואי בעסקים הכל מותר" . הייתי מחומם והשבתי לו מייד , "מה אתה אומר אילן בן דוב ? אולי בעסקים הכול מותר אך בטוח אסור לשקר . הרי סגרנו את כל הפרטים אתך ועם קובי בן גור בטרם החלטנו להיפגש ב- "דיקסי" " . אילן בן דוב שב וחזר על המנטרה "בעסקים הכול מותר" . חמתי בערה בי . לחשתי לאורי פורת שישב לצדי , "תשמע המנכ"ל אני מצטער שכך התפתחו העניינים . לא תיארתי לעצמי שניהלתי יחדיו עם יאיר שטרן מו"מ עם אדם כה לא אמין , לא מהימן , ולא ישר . אני מרגיש שהוּלכתי שולל והִטעיתי בתמימות שלי גם אותך . אני פורש מכאן ועוזב בכעס רב את המסעדה . תגמור מה שתגמור . גם יאיר שטרן כאן" , ואז משכתי במפה שהייתה פרוסה על השולחן הארוך . כמה כוסות עדיין גדושות ביין מרלו וקברנה וכמה בקבוקים וצלחות התעופפו והתרסקו על רצפת המסעדה. קובי בן גור ניסה לעצור אותי, "גם אני פה", אמר והוסיף, "יואש אלרואי זה לא סוף העולם" , אולם לא יכולתי להישאר עוד בחברתו של אילן בן דוב אדם שלא עומד במילה שלו . אולי זה באמת כך בעסקים  חזרתי נסער לביתי ברמת גן ברחוב גורי יהודה 2 ליד התיאטרון . לא הצלחתי להירדם כל הלילה . למחרת טלפנו אלי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת וגם יו"ר דירקטוריון "פלא פון" והודיעו לי כי העסקה נשארת על כנה . חלפו מאז יותר משלוש עשרה שנים . לפתע בצהריי היום , יום חמישי – 11 ביולי 2013 שמעתי במהדורת החדשות כי בנק לאומי עיקל את כל הנכסים של אילן בן דוב (האיש שאמר כי בעסקים הכול מותר) ומי שחייב לבנק לאומי יותר מ- 62.000000 (שישים ושתיים מיליון) שקל . ben dov טקסט מסמך : יום שישי – 12 ביולי 2013 . "ישראל היום" מייחד מקום בעיתון להסתבכותו ונפילתו של איש העסקים מר אילן בן דוב . (באדיבות "ישראל היום) . ben dov 1 טקסט מסמך : יום שישי – 12 ביולי 2013 . העיתון "TheMarker" מפרסם היום את הידיעה כי בנק לאומי הטיל עיקול על נכסיו של מר אילן בן דוב בשל חובות של 62.000000 (שישים ושתיים מיליון) שקל לבנק . (באדיבות עיתון "הארץ" ו- "דה מארקר" .

יולי 2013 . יו"ר התאחדות הכדורגל הישראלית מאז 2007 מר אבי לוזון הוא איש מוכשר וכוחני. המחקר מעיד כי שלטונו בהתאחדות הוא בעייתי, מורכב, ומסובך ורווי סימני שאלה. כל הזכויות שמורות.   

וגם : תזכורת ותוספת לפוסט שכתבתי ב- 23 בדצמבר 2012 , ונושאו : "אם כך יו"ר התאחדות הכדורגל הישראלית מר אבי לוזון הוא באמת אָשָף פיננסי…!"

 

1. יו"ר ההתאחדות אבי לוזון הוא איש מוכשר אולם כוחני מאין כמותו שמתרגם ומנצל את התנאים והדרישות הציבורית של העמותה שבראשה הוא ניצב – לטובתו האישית. חד וחלק. לא בכדי הגדירה "וועדת החקירה בראשות פרופסור ירון זליכה) את שלטונו רקוב. "יסודות הכדורגל הישראלי הם רקובים", קבע פרופסור ירון זליכה חד משמעית לפני ימים אחדים.

אינני מכיר אישית את יו"ר ההתאחדות הכדורגל של ישראל מר אבי לוזון שהפך לאישיות כה שנויה במחלוקת במדינת ישראל . מעולם לא שוחחתי עמו פנים אל פנים . מפליא אפילו מדהים שנשיא ה- FIFA יוֹזֵף "סֶפּ" בְּלָאטֶר ונשיא UEFA מִישֶל פְּלָאטִינִי מהללים אותו , מחבקים אותו , מתנשקים עמו על הלחיים ומדברים בשבחו ללא כחל ושרק , בעוד חלק מהעיתונאים הרציניים בעיתונות הכתובה בארץ לרבות עמיר פלג ואריה מליניאק (אנשי "ידיעות אחרונות") עושים בו שמות במקלדת השנונה שלהם , ומתייחסים אליו כל הזמן ולאורך תקופה ארוכה כאל החשוד העיקרי בקלקול הכדורגל הישראלי . פרשת התנהלותו של יו"ר התאחדות הכדורגל אבי לוזון היא סבוכה , מורכבת , מסובכת , ובעייתית . אולי אפילו מעבר לכך . בטוח רוויה סימני שאלה . חיבוקו של סֶפּ בְּלָאטֶר את אבי לוזון כאן בארץ מעיק ומעורר מחשבות נוגות וגם דאגות לא מעטות . אם מזכירים כאן את שמו של נשיא FIFA הוותיק הכל יכול סֶפּ בְּלָאטֶר צריך לזכור שהוא הואשם לא פעם ולא פעמיים ע"י גורמים בינלאומיים בניהול מושחת של מוסד הכדורגל הבינלאומי העליון בעולם שהוא עומד בראשו . ב- 1996 רקח את עסקת הזכויות המפורסמת ומעוררת המחלוקת והתהיות עם המיליארדר הגרמני לֵיאוֹ קִירְש (Leo Kirch) על חשבון איגוד השידור האירופי ה- EBU , ומכר לו את זכויות השידור של מונדיאל 2002 יפן / קוריאה תמורת 1.000000000 (מיליארד) דולר ואת מונדיאל 2006 בגרמניה בעבור 1.240000000 (מיליארד ומאתיים וארבעים מיליון) דולר . מומחי ה- EBU שרתחו מזעם על ספ בלאטר כינו את לֵיאוֹ קִירְש (מת לפני שנתיים בחוסר כל) ה- Capo de Capi העולמי ובאשר לסֶפּ בְּלָאטֶר ציטטו את הסופר הצרפתי אוֹנוֹרֶה דֶה בַּאלְזָאק שקבע "כי מאחורי כל כסף גדול מסתתר פשע" . אולם צריך לציין ש- שחיתותו של הנשיא סֶפּ בְּלָאטֶר אם הייתה קיימת – לא הוכחה . הכל התבסס על שמועות אבל לא נחשפו מסמכים שמוכיחים את אשמתו ושחיתותו . וכל זה למרות שנשיא UEFA השוודי ההגון מר לִינָארְט יוֹהָנְסוֹן בא אליו בטענות כספיות חמורות ערב פתיחת מונדיאל 2002 ואיים עליו במאי 2002 כי אם הבעיות הפיננסיות השנויות במחלוקת של ה- FIFA (התאחדות הכדורגל הבינלאומית) בראשות סֶפּ בְּלָאטֶר הבעייתי ואולי אף מושחת לא ייפתרו , אזי UEFA (התאחדות הכדורגל האירופית) תפרוש מהמונדיאל של יפן /קוריאה . כל מפיק ספורט ששהה באותן השנים בתעשיית הטלוויזיה הבינלאומית זוכר היטב את ההאשמות שהופנו לעברו של ספ בלאטר ולכיוונו של ליאו קירש.lennart 1 טקסט מסמך (1) : 16 במאי 2002 . הודעתו של נשיא UEFA השוודי לינארט יוהנסון מצהיר כהאי לישנא "UEFA could quit FIFA unless financial problems are resolved" . עמוד 1 מתוך 2 . (באדיבות ספורטקאל) . lennart 2 טקסט מסמך (2) : 16 במאי 2002 . הודעתו של נשיא UEFA השוודי לינארט יוהנסון מצהיר כהאי לישנא "UEFA could quit FIFA unless financial problems are resolved" . עמוד 2 מתוך 2 . (באדיבות ספורטקאל) .

שלא תהיה טעות . נשיאי הוועדות המארגנות הגדולות בעולם וגם בארץ הם חצי דיקטטורים על פי הם יישק דבר. כך זה ב- FIFA (הנשיא ספ בלאטר מצליח לקדם כמעט כל יוזמה ביצועית שלו) , כך זה גם ב- UEFA תחת נשיאותו של הצרפתי מישל פלאטיני (לשעבר שחקן כדורגל מחונן בנבחרת צרפת ובקבוצת יובנטוס האיטלקית), וכך זה גם בישראל. לנשיאים האלה יש משקל סגולי ענק בעיצוב דמותן של אותן וועדות מארגנות עליהן הם אחראיים. כך זה אגב גם ב- IOC. לנשיא IOC ז'אק רוגה השפעה עצומה על הנעשה ועל מאבקי הכוחות בתוככי הוועד האולימפי הבינלאומי . מר אבי לוזון שרוי באותה המסגרת . יו"ר התאחדות הכדורגל של ישראל אבי לוזון הוא איש מוכשר שטופלים עליו אשמה חמורה כי הוא מתנהל כ- טיראן תוך כדי ניצול תנאֵי העמותה שבראשה הוא ניצב לטובת שלטון אוטוקרטי . ממשלת ישראל באמצעות שרת הספורט גב' לִימוֹר לִבְנָת החליטה להתערב בנעשה בין כותלי ההתאחדות . מוסד ה- FIFA בראשות נשיאה ספ בלאטר ו- UEFA בראשות נשיאה מישל פלאטיני שני גופי הכדורגל החשובים בתבל , שניהם ידידי אבי לוזון לא נשארים חייבים . הם רואים בכל התערבות ממשלתית – פוליטית הפרה של המניפסט הספורטיבי שלהם . הם מאיימים כי התערבות פוליטית כזאת של הממשלה עלולה להביא לסילוקה של ישראל מכל פעילות בשתי המסגרות האלה ש- FIFA ו- UEFA אחראיות עליהן, כלומר הכדורגל עולמי והאירופי . OK התערבות פוליטית אסורה על פי דעתם של סֶפּ בְּלָאטֶר ומִישֶל פְּלָאטִינִי אולם מה עם ניקיון האורוות המלוכלכות ומיטוט היסודות הרקובים של הכדורגל הישראלי ? לפני כשנה הקימה שרת הספורט בממשלת בנימין נתניהו גב' לימור לבנת וועדה ציבורית – ממלכתית בראשות פרופסור ירון זליכה לבדיקת המבנה הניהולי של הכדורגל הישראלי בראשות יו"ר ההתאחדות אבי לוזון . לימור לבנת הטילה על פרופסור ירון זליכה לבחון ולבדוק חמישה מוקדי יסוד בהתאחדות . עצם ביצוע החקירה והבדיקה הממלכתית הזאת כפי שהטילה שרת הספורט לימור לבנת על פרופסור ירון זליכה,  נראית על פניה ומראש כמו כתב אישום והטלת דופי בהתנהלות היו"ר אבי לוזון ומקורביו . הנה חמשת סעיפי החקירה והבדיקה שהוטלו על "וועדת זליכה" כלהלן :

א. בדיקת שקיפות תקציבית – ניהולית במוסדות ההתאחדות ומועדוני הכדורגל בישראל .

ב. בדיקת מנגנוני הבקרה של ההתאחדות הנוגעים לרכישת קבוצות כדורגל וזכויות במועדוני הכדורגל ע"י בעלים פרטיים .

ג. בדיקת מערך מוסדות השיפוט בהתאחדות הכדורגל והבטחת עצמאות מוחלטת שלהם ואי תלות מוחלטת בשלטון היו"ר .

ד. בדיקת מבנה ההתאחדות לכדורגל של ישראל לרבות ניגוד עניינים בקרב בעלי תפקידים בתוכה .

ה. בדיקה ובחינת יעדי התאחדות לכדורגל ותפקידיה וכיצד היא ממלאת אותם תוכן .

זאת לדעת : התאחדות הכדורגל של ישראל נוסדה ב- 1928 והיא עמותה רשומה שמאגדת בתוכה יותר מ- 1000 (אלף) קבוצות כדורגל של ילדים , נערים , נוער , ובוגרים . בדף הבית של ההתאחדות באינטרט כתוב כלהלן :

א. ציטוט : "הנהלת התאחדות הכדורגל היא בעלת ההשפעה הרבה ביותר על ענף הכדורגל בישראל . מוסד זה מהווה הלכה למעשה את הרשות המחוקקת המרכזית והפעילה של ההתאחדות ובו מתקבלות רוב ההחלטות העקרוניות המתוות את מדיניות ההתאחדות" .

  ב. ציטוט : "מזכירות ההתאחדות לכדורגל היא מעין "קבינט" של ההנהלה , שעיקר תפקידיה ביצועיים והיא האחראית לניהול ענייני ההתאחדות, בהתאם להחלטות ההנהלה והאסיפה הכללית" .

  ג. ציטוט : "הרשות לבקרת תקציבים הוקמה בראשית עשור ה- 90 של המאה שעברה בעקבות המלצות של וועדה ציבורית שמונתה ע"י ההתאחדות לכדורגל במטרה לפקח על האיזון התקציבי ולהבריא את מצבן הכספי של קבוצות הכדורגל בשלושת הליגות המקצועניות" .

שרת הספורט גב' לִימוֹר לִבְנָת עיינה בשלושת הסעיפים הללו , התרשמה שההתאחדות בראשות אבי לוזון מתנהלת הפוך מהכתוב לעיל . היא מנוהלת ומתנהלת בבכוחניות באי שקיפות , בחוסר יושרה , ולא באופן דמוקרטי – וביקשה לחקור אותם ואת אבי לוזון וחבר מרעיו הקרובים . הישגו העיתונאי של מר נדב צנציפר מ- "ידיעות אחרונות" בו חשף את הפרוטוקולים של "וועדת זליכה" הציבורית שפעלה אשתקד (פרי מינויה של שרת הספורט גב' לימור לבנת) ואת סך הכל של האינפורמציה סביב הדו"ח החריף והחד משמעי – ראוי לכל שבח . מתברר כי דו"ח "וועדת פרופסור ירון זליכה" שבדקה את התנהלותה של התאחדות הכדורגל בראשות אבי לוזון (קשור קשר בל יינתק למועדון נעוריו מכבי פ"ת) ושל שר הכספים שלו במוסד הזה שטרן חלובה , מראה כי נשיאי הקבוצות העלו טענות קשות וחמורות ביותר נגד אבי לוזון . מר גֶ'קִי בֵּן זָקֵן נשיא מכבי אשדוד טען בפני "וועדת זליכה" כי אבי לוזון יו"ר ההתאחדות הוא שליט טוטליטארי שנותן הנחיות למוסד הבקרה של ההתאחדות , נותן הנחיות לבית הדין של ההתאחדות , ונותן הנחיות לתובע ההתאחדות וליועץ המשפטי של ההתאחדות . גב' אַלוֹנָה בַּרְקָת נשיאת מועדון הפועל באר שבע טענה בפני "וועדת זליכה" כי היועץ המשפטי של ההתאחדות מקבל פקודות מיו"ר ההתאחדות אבי לוזון . אִיזִי שָרָצְקִי נשיא אגודת הפועל קריית שמונה טען בפני "וועדת זליכה" כי יו"ר ההתאחדות אבי לוזון מתנהג בכוחניות ואיננו יודע את הגבול . משום מה לא נשמע קולו של נשיא מועדון מכבי חיפה מר יעקב שחר . גם יו"ר ההתאחדות בעבר מר גבריאל "גברי" לֵוִי (גברי לוי כיהן בתפקיד יו"ר ההתאחדות בתקופתי כשאני כיהנתי כמנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1) דיבר סרה בגנותו של אבי לוזון .

הערה שלי : גברי לוי איש הפועל פ"ת הוא יריב היסטורי מר של אבי לוזון איש מכבי פ"ת מזה שנים רבות . את כנות האבחנה שלו הנוגעת ליו"ר ההתאחדות הנוכחי אבי לוזון צריך לבחון בזכוכית מגדלת , גם לאור התנהגותו שלו כיו"ר ההתאחדות בשעתו כלפי מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ב- 1994 , בעת המו"מ המַר והשנוי במחלוקת בין רשות השידור לבין ההתאחדות הנוגע לרכישת זכויות השידורים של משחקי נבחרת ישראל בכדורגל בעת ההיא . פרשת המו"מ ההוא הגיעה בסופו של דבר לכותלי בית המשפט (ראה בהמשך הפוסט) . מוזר כי מר אריה מליניאק נתלה אתמול ברשימתו "על הריקבון" (בעיתון "ידיעות אחרונות") באִילָן צֶדֶק ששמו גברי לוי ופוסק : "האם יש אדם מוסמך יותר לקבוע שצריך לפרק את התאחדות הכדורגל מגברי לוי יו"ר ההתאחדות לשעבר ?" התשובה שלי : "ברור שיש" . גברי לוי העיד בזהירות בפני "וועדת זליכה" ואמר כי הנהלת ההתאחדות היא בס"ה חותמת גומי ויו"ר אבי לוזון ושטרן חלובה מעבירים מה שהם רוצים . צריך להבהיר לקוראי הבלוג כי גם גברי לוי בהיותו יו"ר ההתאחדות הכדורגל של ישראל מאז מחצית עשור ה- 90 של המאה שעברה ועד ראשית שנות ה- 2000 פעל ועשה כרצונו בהתאחדות ביד חזקה וזרוע נטויה . כמו אבי לוזון גם הוא היה מוכשר ביותר בתחום הכלכלה וגיוס כספים מזכויות שידורים אולם לא בטוח ששניהם צדיקים גדולים . יו"ר ההתאחדות גברי לוי היה יריב מר של מוטי קירשנבאום . מנהל הטלוויזיה , ושלי כמנהל חטיבת הספורט בשידור הציבורי . התואר "יריב מר" איננו מחמאה כל עיקר . בקיץ 1999 התפתחה מלחמת גוג ומגוג בין חברות הכבלים לבין חברת "YES" על רכישת זכויות השידור של הכדורגל הישראלי על מרכיביו השונים ליגה , גביע , ומשחקי הנבחרת הלאומית של ישראל לתקופה של שֵש עונות 2005 – 1999 . יו"ר ההתאחדות בימים ההם מר גבריאל "גברי" לוי ניצל את הסיטואציה החד פעמית ואת הלהיטות של שני הקונגלומרטים לזכות בכדורגל הישראלי כמעט בכל מחיר , ניצב על התפר שבין שני הניצים , וניהל תמחור כלכלי מוניטארי שיכול להילמד בפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטה . בשלב מסוים של המו"מ הצליח גברי לוי לתחוב את ידו לכיסם של שני המתמודדים וסיכם על תשלום מחיר של 14.000000 (ארבעה עשר מיליון) דולר מידי שנה לתקופה של שש שנים . אולם הוא לא הסתפק בסכום הזה ודרש משני הגופים להציע "BID" נוסף . הוא העלה את רף התשלומים בצורה דרמטית אולם בשכל והיגיון כלכלי . צריך להבין שערוץ 2 שהחזיק בזכויות השידורים בשנים 1999 – 1997 שילם לגברי לוי 7.000000 (שבעה מיליון) דולר זכויות שידורים לשנה , והנה מנהיג הכדורגל בישראל דורש וזוכה בסכום כפול . בהבינו את הסיטואציה המיוחדת במינה שהזדמנה לכיסו כיו"ר התאחדות הכדורגל לא הסתפק גברי לוי בסכום השנתי הפנטסטי של זכויות שידורים בגובה של 14.000000 דולר לשנה הנוגע לחוזה בן שש שנים 2005 – 1999 . מדובר בסכום מצטבר של 84.000000 (שמונים וארבעה מיליון) דולר לתקופה של שש שנים . זה לא הספיק לו . הוא רצה עוד ולא נעצר . גברי לוי סיפר לי בשיחות התחקיר שערכתי עמו ב- 2005 במסעדת "דיקסי" בתל אביב כלהלן : "אבי לוזון שהיה אז עסקן קטן בהתאחדות אמר לי, גברי תחתום על הסכום הזה של 14.000000 דולר מפני שלא תצליח לקבל יותר . עניתי לו , שב בשקט . אני אחצה את גבול ה- 20.000000 דולר לעונה" . ובאמת המציאות חצתה את כל גבולות הדמיון . חברות הכבלים שחששו מתקומתה ואיומיה של חברת "YES" עליהם הסכימו לשלם לגברי לוי לבסוף סכום פנטסטי של 20.600000 (עשרים מיליון ושש מאות אלף) דולר לעונה אחת . כלומר תשלום אגדי – אוטופי חסר תקדים בן 123.600000 (מאה עשרים ושלושה מיליון ושש מאות אלף) דולר לתקופה ארוכה של שש שנים . עכשיו מתברר שגם יו"ר ההתאחדות הנוכחי הבנקאי אבי לוזון הוא איש כספים מוכשר שאיננו קוטל קנים . הוא הצליח לגרד את תחתית החבית הטלוויזיונית של מדינת ישראל ולגרוף למען התאחדות הכדורגל בתקופה טלוויזיונית שדופה סכומים לא פעוטים מערוץ 1 , ערוץ 5 בכבלים , חברת צ'ארלטון , ערוץ 0NE , וגם מחברת התיווך הבינלאומית של זכויות שידורים טלוויזיוניות רבת המוניטין  "Infront Sports and Media". הצלחה לא מבוטלת של אבי לוזון .(ראה בהמשך הפוסט) .

טקסט תמונה : יורם אוברקוביץ' (משמאל) יו"ר איגוד הכדורסל ב- 1989 יחד עם ידידו וחברו הקרוב גבריאל "גברי" לוי . יורם אוברקוביץ' היה האיש הראשון שהביא כסף לאיגוד הכדורסל תמורת הענקת זכויות השידורים של הליגה והגביע לשידור הציבורי . שני המלבסים הללו הפכו לקברניטי הספורט הישראלי בעשור ה- 90 . (התמונה באדיבות גברי לוי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

גבריאל "גברי" לוי ויורם אוברקוביץ' שני מלבסים ילידי פתח תקווה היו חברים קרובים וניהלו ביד רמה את התאחדות הכדורגל ואיגוד הכדורסל (בהתאמה) כל אחד בדרכו שלו .

2. משהו רקוב בממלכת הכדורגל הישראלי .

באישון לילה אחד לפני הרבה שנים טובע מָרְצֶלוּס אחד מקציני המשמר המלכותי הדֶנִי סְלוֹגָן שייזכר לדורות . הוא אומר לחבריו השומרים עמו בלילה צוֹנֵן וקר ברוֹם טירת אֶלְסִינוֹר בדנמרק על סמך תחושה אינטואיטיבית והתרשמות פרטית שלו מאיזה סצנה דמיונית , בלא כל וועדת חקירה כלשהי , שבע מילים בזו הלשון : "Something is rotten in the state of Dennmark". (ראה המחזה "המלט" של הדרמטורג הבריטי וויליאם שייקספיר) . פרופסור ירון זליכה יו"ר הוועדה הממלכתית שמינתה שרת הספורט לימור לבנת לחקר הנעשה בהתאחדות הכדורגל משתמש בנוסח השייקספירי וקובע לאור היום , "יסודות הכדורגל הישראלי הם רקובים" , ומוסיף , "אי אפשר לבנות בניין ללא יסודות במיוחד שיסודות בניין התאחדות הכדורגל של ישראל רקובים ממש . הליכי בחירה , מינוי , והתנהלות ההתאחדות בראשותו של אבי לוזון הם רקובים וסופם שיהפכו גם את האנשים הטובים ביותר לכאלה שהתנהלותם איננה מכבדת את עצמם ואף לא את האחרים .עד שלא ניישם את ההמלצות לא נגיע רחוק . ניגוד העניינים של יו"ר ההתאחדות הנוכחי אבי לוזון הוא כה מובהק עד שהוא לא יכול לשמש בתפקידו אפילו דקה נוספת על פי כל מנהל תקין . הדו"ח הזה של "וועדת זליכה" איננו מופנה להתאחדות הכדורגל אלא נמסר לממשלת ישראל . הדו"ח קובע מפורשות כי כל עוד התהליכים הרקובים בענף הכדורגל לא ישתנו אסור לממשלת ישראל להעביר להתאחדות כספי ציבור". (מועצת ההימורים והטוטו בראשות היו"ר צחי פישביין מעבירה מידי שנה סכום שבין 80.000000 (שמונים מיליון) שקל ל- 100.000000 (מאה מיליון) שקל לקופת התאחדות הכדורגל . יו"ר ההתאחדות אבי לוזון לא נותר חייב. במסיבת עיתונאים מאורגנת לפת אבי לוזון את המיקרופון והכריז בקולי קולות בפומבי : "המוח של ירון זליכה רקוב" . רבים תמהו כיצד זה מרשה לעצמו מנהיג הכדורגל הישראלי להתבטא הצורה כה מלוכלכת וברוטלית קבל עם ועולם .  מעניין מאוד להזכיר שוב כי משוּם מה לא נשמע עד עתה בתוך המערבולת הזאת קולו של נשיא מכבי חיפה יעקב שחר בפרשה הסבוכה רוויית סימני שאלה של יו"ר ההתאחדות אבי לוזון . זהו פרט חשוב לציון משום שיעקב שחר נחשב ע"י רבים בארץ לאחד מ- ל"ו צדיקים , אורים ותומים של יושרה – כמנהל ספורט בכלל וכדורגל בפרט . רק פעם אחת בחיי ראיתי את אבי לוזון . זה היה מזמן בעשור ה- 80 של המאה שעברה כשהיה פעיל באגודת הכדורגל של מכבי פ"ת תחת ניהולו של אריה זייף בעת סיקור משחק של מכבי פ"ת לתוכנית "משחק השבת" . מאז דצמבר 2012 תאריך כתיבת הפוסט שמתייחס לאבי לוזון בצדק ו/או לאו כאשף פיננסי של התאחדות הכדורגל , פניתי חמש פעמים למערך הדוברות ויחסי הציבור של ההתאחדות בראשות גב' מיכל גרונדלנד ומר אמיר אפרת , בבקשה לראיין לבלוג הזה (בעל כמות מצטברת של עשרות אלפי קוראים) את יו"ר ההתאחדות אבי לוזון . בכל פעם נדחיתי מחדש בלך ושוב ע"י מיכל גרונדלנד בתירוץ שאבי לוזון איננו יכול עכשיו , אין לו כעת זמן , אולי יותר מאוחר , וכל מיני התחכמויות אחרות . עד היום הזה טרם הצלחתי לפגוש אותו . ביקשתי לברר אצל יו"ר ההתאחדות אבי לוזון בדצמבר 2012 אם הוא באמת אשף פיננסי שמצליח לגבות המון כסף ממקורות תעשיית הטלוויזיה במדינת ישראל עבור סוג של כדור שהוא מנהל כמצרך לעניים . רציתי להבין אז מאבי לוזון מדוע רק 17000 (שבעה עשר אלף) צופים הטריחו את עצמם בשבת של 22 בדצמבר 2012 להגיע ליציעים של חמישה משחקים בליגת העל במחזור ההוא . מדובר בכמות אפסית . נתון לא חדש אך מדאיג . ברור שצופי הכדורגל במגרשים בגדו זה מכבר במשחק ו/או ענף הספורט שאמור להיות הפופולרי ביותר בארץ . היציעים דלילים עד ריקים והקרחות הענקיות העידו כמו רוחות רפאים על בוגדנותו של הקהל הישראלי בכדורגל הישראלי . אווירת נכאים שוררת באצטדיוני הכדורגל ברחבי מדינת ישראל. הכדורגל הישראלי איננו מתקיים מחוג אוהדים פנאטי ולא מהקהל הספורטיבי השמרני הרחב, אלא מתפרנס מתשלום בהחלט לא פעוט של זכויות השידורים שמעניקים לו ערוצי הטלוויזיה בישראל , בהנחה שציבור צופי הטלוויזיה בארץ עדיין שומר באמת אמונים לכדורגל הישראלי באמצעות המרקע . אף אחד איננו יודע את סדר גודלו המדויק של ציבור צופי הטלוויזיה שמתעניין בכדורגל הישראלי , מפני שרק ערוץ 1 שהוא Channel ארצי מפרסם בצורה שיטתית ועקבית את נתוני הרייטינג של סחורת הצפייה בה הוא אוחז . המשחק המרכזי של ערוץ 1 בימי ראשון ו/או שני צובר רייטינג ממוצע של % 9 . ערוץ 5 בכבלים , ערוץ ONE וחברת צ'ארלטון מחביאים את נתוני הרייטינג שלהם . סביר להניח שאיננו מזהיר אחרת היו בעלי הבית ממהרים להתפאר ולהתהדר בו . יו"ר התאחדות הכדורגל הישראלית הנוכחי מר אבי לוזון הוא בטוח מומחה כלכלי , וכפי הנראה גם מוכשר לנהל ולהוביל מו"מ עם גופי הטלוויזיה בארץ ובעולם , ובעל יכולת לשכנע את ראשי הרשתות לשלם לו כהוגן . מר אבי לוזון ניצב בצומת פיננסית בה הוא רחוק מלהיראות קבצן . הוא מתנהג כמעט כפריץ שאוסף ואוגר ביעילות שוב ושוב ממון לקופת ההתאחדות . מזה כמה שנים מנבאים לכדורגל הישראלית תחזיות טלוויזיוניות שחורות , אולם הנתונים הפיננסיים של אבי לוזון נותרו מרשימים . בהשוואה לרמה הירודה שמייצר הכדורגל הישראלי ולהכנסות המועטות שהוא מפיק , מצטייר אבי לוזון כיו"ר התאחדות משגשג . לפחות מנקודת מבט בנקאית . הַרָף הכספי שמציב אבי לוזון לערוצי הטלוויזיה בארץ ובעולם איננו נמוך כלל ועיקר. "היי , אם אתם רוצים לשדר את הכדורגל הישראלי , אז תשלמו לי בהתאם" , אומר אבי לוזון כהַאי לִישָנָא לערוץ 1, ערוץ 5, ערוץ ONE, חברת "צ'ארלטון", וחברת התיווך הבינלאומית לזכויות שידורים "Infront Sports and Media". הנה הרָף בעל שבע השכבות :

א. הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 משלמת לאבי לוזון לעונת 2013 – 2012 סך של 15.000000 (חמישה עשר מיליון) שקל עבור שידור שבועי ישיר של המשחק המרכזי .

ב. ערוץ 5 בכבלים משלם לאבי לוזון לארבע עונות של 2016 – 2012 סך של 24.000000 (עשרים וארבעה מיליון) שקל עבור תקציר שבועי במוצ"ש של תוכנית קטועה "שער השבת" .

ג. ערוץ ONE משלם לאבי לוזון לארבע עונות של 2016 – 2012 סך של 16.000000 (שישה עשר מיליון) שקל .

ד. חברת צ'ארלטון משלמת לאבי לוזון לארבע עונות של 2016 – 2012 סך של 68.000000 (שישים ושמונה מיליון) שקל עבור 6 שידורים ישירים מידי מחזור בליגת העל (למעט המשחק המרכזי ששייך לערוץ 1) .

ה. יו"ר ההתאחדות מר אָבִי לוּזוֹן הצליח למכור את זכויות השידורים של חמשת משחקי הבית של נבחרת ישראל במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2014 לחברת "Infront Sports and Media" תמורת 33.000000 (שלושים ושלושה מיליון) שקל .

ו. יו"ר התאחדות הכדורגל מר אבי לוזון מכר את חמשת משחקי הבית של נבחרת ישראל במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2014 לרשות השידור בעבור 2.400000 (שני מיליון וארבע מאות אלף) שקל .

ז. לפני זמן לא רב באפריל 2013 ניאותה רשות השידור בראשות המנכ"ל יוני בן מנחם ו- יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת לשלם ליו"ר התאחדות הכדורגל אבי לוזון סכום של 45.000000 (ארבעים וחמישה מיליון) שקל תמורת חוזה שידורים חדש (שידור ישיר של המשחק המרכזי השבועי בלבד) לשלוש הבאות כדלקמן : שנים  2014 – 2013 , 2015 – 2014 , ו- 2016 – 2015 

הנתונים הכספיים הללו נוצצים לעומת חיוורונו של הכדורגל הישראלי ומאשרים את העובדה כי אבי לוזון הוא אם כך איש כספים וכלכלה משגשג . הוא איש ניהול מוכשר וריכוזי בעל כוח אך עמום ולא שקוף .בינתיים קמו שתי וועדות שחוקרות את התנהלות ההתאחדות שהוא עומד בראשה . וועדת הרפורמה בראשות מפכ"ל המשטרה לשעבר דודי כהן שהיא פרי מינוי של ההתאחדות עצמה ו- הוועדה הממלכתית בראשות פרופסור ירון זליכה פרי מינוי שרת הספורט גב' לימור לבנת בממשלת בנימין נתניהו . מנוי וגמור עם שרת הספורט לימור לבנת לחולל סדר יום חדש בהתאחדות הכדורגל . יהיה מעניין לעקוב אחרי התנהלותה כי זאת לדעת לימור לבנת בתפקידה החשוב לא הצליחה עד כה לקדם את הספורט הישראלי אפילו במילימטר אחד קדימה . הזיכרונות שלי ממנה כאישיות פוליטית אינם מלבבים . בראשית יוני 1996 בתום הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה ב- 29 במאי 1996, ולאחר שבנימין נתניהו הדיח מראשות הממשלה את שמעון פרס, והתכוון למנות את לימור לבנת לשרת התקשורת בממשלתו (1999 – 1996) , מיהרה הגברת להשתחץ בטרם עת והצהירה בפרהסיה , "עכשיו מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום יצטרך להזיע…מעכשיו יהיה סדר חדש ברשות השידור…", אמרה. אני זוכר את ההכרזה ההיא כאילו נאמרה היום . מוטי קירשנבאום כינס ב- 2 ביוני 1996 את עיתונאי הטלוויזיה ורדיו "קול ישראל" ברחבת ניידות השידור בחצר האחורית של בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים והשיב לה באומץ לב כהאי לישנא : "אנחנו אנשי רשות השידור נמשיך לעשות את עבודתנו ביושרה, באומץ, וללא משוא פנים". באולימפיאדת אתונה 2004 עבדתי בקבוצת "Athens Olympic Broadcasting", נבחרת הטלוויזיה הבינלאומית של מנואל "מנולו" רומרו,  ביחידה מס' 5 ב- Quality Control שהייתה אחראית על בקרת השידור , התמונה  והקול של אירועי החוץ האולימפיים . במהלך עבודתי כאיש AOB הייתי עד לתופעה חוצפנית שמאפיינת ישראליים רבים אך לא את שרי ממשלה . ראיתי את שרת החינוך והספורט גב' לימור לבנת (כיהנה כשרת החינוך בממשלת אריאל שרון בשנים 2006 – 2001) נדחקת בכוח לדוכן מס' 1 בפודיום האולימפי (אזור סטרילי שמיועד רק לספורטאים זוכי המדליות) בחוף הים של אתונה , שם ניצב הגולש הישראלי המצטיין בגלשני רוח גל פרידמן עונד מדליית זהב שאלכס גלעדי חבר הוועד האולימפי הבינלאומי העניק לו בתום השיוטים. גב' לימור לבנת עשתה מעשה בלתי אצילי לא מקובל והצליחה . היא דחפה את עצמה בכוח כדי להתייצב ליד מדליין הזהב גל פרידמן על מנת לעשות פוזה ולתפוש פרסומת בחינם . ישבתי ב- Quality Control מס' 5 והייתי המום מההתנהגות החוצפנית שלה. הקולגות הרבים שלי ב- AOB נדהמו לא פחות ממני מהתמונה הטלוויזיונית שנקרתה להם . שרת החינוך בממשלת ישראל עושה דין לעצמה וכופה את נוכחותה על הפודיום ליד הספורטאי הישראלי המנצח כשהיא מפרה בבוטות את חוקי IOC . היא הותירה עלי אז רושם שלישי ביותר . ראו שהיא איננה מסוגלת לכבוש את היצרים הפוליטיים האפלים שלה והכל למען השגת פרסום זול .  לאבי לוזון יש הישגים רבים כמו גם שימוש בנפוטיזם וכישלונות . הוא שנוא ומעורר אנטגוניזם עצום בחלק מהציבור בישראל אך אהוב ב- FIFA ו- UEFA . הסנגורים של אבי לוזון אלה שרוצים לראות אותו ממשיך בכהונתו כיו"ר ההתאחדות רושמים לזכותו את הארגון המיטבי של אליפות אירופה לנבחרות צעירות שנערכה לאחרונה בארבעה אצטדיונים בארץ . הם גם מונים לזכותו את הקמת בית הנבחרות המשוכלל והמודרני בקיבוץ שפיים בעלות של כ- 20.000000 (עשרים מיליון) שקל . אבי לוזון הוא אגב הישראלי הראשון שנבחר לחבר בוועד הפועל של UEFA . הוא מקבל בגין חברותו הפעילה שכר שנתי הנאמד ב- 150000 (מאה וחמישים אלף) יורו מהתאחדות הכדורגל האירופית . בתקופתו של אבי לוזון כיו"ר ההתאחדות מאז 2007 , נבנו שלושה אצטדיונים חדשים בקריית שמונה , נתניה , וסכנין , כמו גם האצטדיון העירוני בחיפה שקורם עור וגידים . כמו כן הושקעו בתקופתו של אבי לוזון כספים בשיפוץ אצטדיון "טדי" בירושלים ואצטדיון "בלומפילד" בתל אביב . המקטרגים טוענים כי קיים ניגוד עניינים מוחלט בין זיקתו למועדון מכבי פ"ת ותפקידו הלאומי כמנהיג הכדורגל הישראלי , ומאשימים אותו בנפוטיזם , ובגידתו בבית הדין של ההתאחדות . באחד המקרים לאחר הענשת קבוצתו מכבי פ"ת בהפחתת שלוש נקודות בעקבות מעורבותה באירוע אלים על כר הדשא וירידתה לליגת המשנה הצהיר בפרהסיה ללא כל בושה : "אין לי אמון בדיינים" . המקטרגים טוענים נגדו גם כי בתור אישיות רמת מעלה בספורט הישראלי הוא מרשה לעצמו להתבטא בלשון רחוב חסרת הדר וכבוד . בתקופתו גאתה האלימות והגזענות בכדורגל הישראלי .

עכשיו משנשענת מאכלת ממשלתית על צווארו של יו"ר ההתאחדות אבי לוזון נראה אם לשרת הספורט גב' לימור לבנת תהיה את היכולת לממש וליישם את המסקנות שהסיקה הוועדה הממלכתית בראשות פרופסור ירון זליכה, שקבעה כזכור חד משמעית כי יסודות הכדורגל הישראלי הם רקובים !

3. Greed היא תכונה חיובית ו/או שלילית ? הכל בעיני המתבונן ותלוי את מי שואלים. התנהגותו של יו"ר התאחדות הכדורגל גברי לוי במחצית הראשונה של עשור ה- 90 במאה שעברה כלפי השידור הציבורי בראשותם של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן הייתה לא הגונה. כך אני ראיתי והבנתי את פני הדברים.

יחסים מתוחים שררו תמיד מאז קדמת דנה ב- 1969 בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין התאחדות הכדורגל של ישראל . ההתאחדות הגרידית הקשיחה בקביעות את עמדותיה וביקשה להתעשר מהטלוויזיה הענייה שכל חפצה בראשית דרכה היה לשדר תקצירים של משחקי הליגה הלאומית ב- "מבט ספורט" עבור הציבור משלם האגרה . ההתאחדות ביקשה באגרסיביות זכויות שידורים בכמויות מהטלוויזיה הצעירה . מנהל מחלקת הספורט דן שילון ושר הכספים של רשות השידור הכלכלן אליהו בן עמרם סירבו לשלם סכומים אסטרונומיים . לשלם – כן , השאלה כמה . אין סוף של מחלוקות פרצו בין שני הצדדים רווי הכוח והשאיפות המנוגדות . ב- 1970 איים דן שילון במפגיע על יו"ר ההתאחדות יצחק זאבי כי אם לא יתיר את הצבת מצלמות הטלוויזיה במגרשים השונים , אזי תפנה הטלוויזיה הישראלית הציבורית ל- BBC הבריטי ותשדר מידי שבת שידורים ישירים מהליגה האנגלית המרתקת במקום שידור של תקצירי כדורגל ישראליים . זה היה כמובן איום סרק . חוק מס' 14 של UEFA מגן על התאחדויות הכדורגל המקומיות מפני וריקים מהסוג הזה . מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי חווה בתורו אין סוף מחלוקות כספיות עם יו"ר ההתאחדות מיכאל "מיקה" אלמוג . אני חוויתי בתורי מאבקים עם היו"רים הבאים של ההתאחדות חיים הברפלד וסגנו הנצחי עזריקם מילצ'ן ואחריו עם יו"ר ההתאחדות שאול סווירי , ועם עזריקם מילצ'ן שלבסוף הגשים את חלום חייו והתמנה אף הוא ליו"ר ההתאחדות לפרק זמן מסוים, ועם יו"ר ההתאחדות גבריאל "גברי" לוי . עזריקם מילצ'ן וגברי לוי היו הבוטים והתוקפניים מכולם .

association 1

טקסט תמונה : חלק מהיו"רים של התאחדות הכדורגל עמם היה לטלוויזיה הישראלית הציבורית במשך שנים רבות מו"מ קשוחים אודות זכויות השידורים , ואשר בעקבותיהם צצו מחלוקות רבות . בין שני הגופים הציבוריים האלה לא שררו מעולם יחסי הרמוניה . את הקשר הסימביוטי הזה אפיינו תמיד חשדנות וחוסר אמון . (התמונה באדיבות ארכיונאי ההתאחדות מר רוני דרור . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

גָבְרִיאֵל "גָבְרִי" לֵוִי הוא דמות מיתולוגית. איש הפועל פ"ת שנולד בדיוק 1937 שנים אחרי הולדתו של אבי הנצרות יֵשוּ. זה קרה בערב חג המולד ב- 24 בדצמבר . אוֹ טוֹ טוֹ גברי לוי בן 76 . ייאמר מייד : גברי לוי הוא איש חכם ונבון , אולם כשהוא רוצה הוא יודע להיות גם בוטה וגס ולחליפין מנומס ונופת צופים . במשך שנים רבות הקדיש את חייו למען הכדורגל הישראלי בדרגותיו השונות . הוא עשה ככל יכולתו להעשיר את קופת ההתאחדות . לעיתים קידשה המטרה את האמצעים . כאיש תעשיית הטלוויזיה שניצב מהצד השני של המתרס אהבתי ולא אהבתי את גברי לוי באותה מידה . משירד גברי לוי לעומקה של הכלכלה הספורטיבית הפך ליריב מסוכן של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 גם במשמעות השלילית של המושג .

מייד לאחר השגת ההסכם בקיץ 1994 בין ההתאחדות לבין רשות השידור המתיר למחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לשָדֵר ישיר את משחקי הבית של נבחרת ישראל בקדם 1996 Euro , הגיעו אלי שמועות כי ערוץ 5 (ערוץ הספורט בכבלים) מציע להתאחדות צ'ופר . ערוץ 5 בכבלים הציע להתאחדות כי תיסוג מהסכמתה עם הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ותעביר את זכויות השידורים לערוץ 5 בכבלים , ובתמורה יחשוף ערוץ 5 בכבלים לראשונה בצורה שיטתית ומסודרת את הליגה הארצית לרבות שידורים ישירים מליגת המִשנה שהייתה בעיניי כולם לא חשובה וגם לא אטרקטיבית . זה באמת היה צ'וּפָּר , כי את מי מעניינת בדיוק הליגה הארצית המשעממת ונעדרת צופים . בתנאים סבירים ונורמליים היה על ההתאחדות לשלם לנו ו/או לערוץ 5 בכבלים כדי שניאות לכסות את משחקי הליגה הארצית .

צריך להודות שערוץ 5 בכבלים נהג בתבונה בסביבה תחרותית . הוא הציע להתאחדות במלחמת זכויות השידורים להוסיף למחיר של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כ- 20000 (עשרים אֶלֶף) דולר לכל שידור ישיר של כל משחק בית, וגם לשָדֵר ולחשוף ליגת כדורגל נטולת עניין בעיקר כפי שנאמר קודם לכן היא מדוללת ונטולת צופים . ההתאחדות לא יכלה לסרב להצעה המפתה של ערוץ 5 בכבלים ומצאה סֶדֶק להפר את ההסכם בע"פ עמנו . טלפנתי מייד אל מוטי קירשנבאום והפניתי אותו לגוף הידיעה בעיתונים .

מנכ"ל רשות השידור רגז , "מה זאת אומרת יואש אלרואי , הרי אתה הייתה עֵד ללחיצת היד שלי עם גברי לוי באותו המו"מ ההוא במשרדי ההתאחדות באצטדיון ר"ג . זהו אומנם רק הסכם בע"פ (לפני שמעלים אותו על הכתב) , אך הוא מחייב את שני הצדדים  -  אותם ואותנו" , והפטיר , "איזה מין דבר זה , עזוב , הכל שמועות , זה לא ייתכן" . עניתי לו : "מוטי , אתה צודק בהשקפת עולמך אך אנשי ההתאחדות מפרשים אחרת את הדברים . הם חושבים שנקרתה להם שעת כושר תחרותית בין שני גופי השידור הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 וערוץ 5 בכבלים , ולכן ההסכם בע"פ מבחינתם נועד להפרה" . הם באמת הפרו אותו ללא כל היסוס . התברר כי מוטי קירשנבאום היה נאיבי כמו בפגישה ההיא ב- 15 במאי 1994 במסעדת "מי ומי" ברחוב בוגרשוב בתל אביב

מאוחר יותר נודע לי כי לאוזניהם של אנשי ההתאחדות טופטף טקסט Nasty משותף לאנשים רבים הנוגע לאבי רצון פרשן הכדורגל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בנוסף לשִדרוּג הכספי שערוץ 5 מציע מעבר למה שהשידור הציבורי הסכים לשלם להתאחדות . נאמר להם ע"י אנשים שונים משהו בסגנון , "עזבו את הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 הזקנה , שָם אבי רצון משמיץ אתכם , את הנבחרת הלאומית , והמאמן שלה על כל צעד ושעל" , והוסיפו , "תנו את הנבחרת לערוץ 5 בכבלים . הוא יעשה את זה יפה יותר ויטפל בנבחרת בידיים עדינות ועיניים אוהדות יותר מאשר השידור הציבורי" . גם בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 היו לא מעט אנשים שהחזיקו בדעה אנטגוניסטית הזאת כלפי אבי רצון . במקום שהיה אמור להיות משכנו בית הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים , היו לאבי רצון לא מעט שונאים . אנוכי גייסתי את ב- 1989 את העיתונאי אבי רצון כפרשן מצוין לשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . לא רק אהבתי אותו . הערכתי אותו (מאוד) .

זאת הייתה הפעם הראשונה שעולה לסדר היום עניין ההפקה הנוצצת והשַדָּרוּת בטלוויזיה כפקטור בודד ונפרד מכשרון העיתונאות . אבי רצון הפך לפתע להיות לרועץ לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במאבק על רכישת זכויות השידורים מההתאחדות הישראלית לכדורגל . שוחחתי על כך עם מוטי קירשנבאום ועל הסכנה הטמונה בדבר . מנכ"ל רשות השידור נתן את דעתו על כך והיה נחוש להעניק גיבוי טוטאלי לאבי רצון . ואומנם כך עשה .

ביום רביעי – 10 באוגוסט 1994 נגררנו לבית המשפט המחוזי בת"א . בפעם הראשונה בחיי הזדמנתי לבית משפט בישראל בעניין המאבק על זכויות השידורים . אז לא ידעתי שאין זה הביקור האחרון שלי בין כותלי בית המשפט הדן בנושא זכויות השידורים של אירועי ספורט . מוטי קירשנבאום לא שכח להביא עמו את כל צמרת רשות השידור לבית המשפט לרבות היועץ המשפטי שלו ד"ר עמית שכטר . מנכ"ל רשות השידור שהפסיד כבר פעם לערוץ 2 את זכויות השידורים של משחקי הליגה והגביע של הכדורגל הישראלי לשנים 1997 – 1994 , היה נחוש שלא להיות מובס שוב . הוא שכר תמורת כסף רב את שירותיו של עו"ד פרטי מנוסה בעניינים האלה בדמותו של מר רנאטו יארק . למשפט שלנו שהיה אמור להתברר בפני שופטת נחמדת סֶבֶר קדמו שני משפטי גירושין שנערכו בשיטת הסרט הנע בזה אחר זה . ניצבו שם שני בעלים ושתי נשים שהבטיחו פעם אהבת נצח איש לרעהו , ועכשיו דיברו ביניהם רק באמצעות עורכי דינם . עניין אותי פתאום לדעת כיצד משתמשת השופטת הנכבדה בהגיון השיפוטי שלה במחלוקת של , "מילה שלו כנגד מילה שלה" , ואיך היא אמורה להכריע בין הנִצים שכל אחד מהם טוען לצדקתו . והיא הכריעה וגם זלגו שם הרבה דמעות . אנחנו היינו הבאים בתור .

הבירור המשפטי שלנו היה דומה למשפט גירושין . מילה של יעקב אראל מנכ"ל התאחדות מול מילה של מוטי קירשנבאום מנכ"ל רשות השידור . מעניין היה לדעת למי תאמין השופטת . הייתי סקרן ועניין אותי לעקוב אחרי הגיונה המשפטי . ראשון הדוברים בפני השופטת היה מנכ"ל ההתאחדות יעקב אראל שטען בחביבות כשהוא מחייך מעת לעת , "כי כלל לא הושג הסכם עם הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במו"מ , בכלל לא לחצנו ידיים , ובטח אין חוֹזֶה כתוב . רשות השידור רואה מהרהורי לבה , וההתאחדות מנקודת מבטה רשאית וסוברנית להתקשר עם כל גוף שידור המציע הצעה טובה מזו של רשות השידור" .

association 2

טקסט תמונה : מר יעקה אראל מנכ"ל התאחדות הכדורגל של ישראל בעשור ה- 90 של המאה שעברה . (באדיבות ארכיונאי ההתאחדות מר רוני דרור . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לא האמנתי למשמע אוזניי . הרי אני הייתי שם כמשתתף פעיל במו"מ ועד לרגע ההסכם ההוא שהושג בתקיעת כף בין מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום לבין יו"ר ההתאחדות גברי לוי . מוטי קירשנבאום חמוּר הסֶבֶר ראה את הדברים אחרת לגמרי וסיפר לשופטת גִרְסָה שונה לחלוטין מזאת של יעקב אראל , "לחצנו ידיים בתום המו"מ והסכמנו בע"פ עם ההתאחדות על כל סעיפי השידורים הישירים הנוגעים למשחקי הבית של נבחרת ישראל במסגרת   96' EURO" , טען בביטחון כאשר מבט של שחקן פוקר נסוך על פניו . הוא דיבר אמת לאמיתה .

השופטת הנחמדה חייכה חיוך רחב ואמרה בחֵן רב לנו ולאנשי ההתאחדות : "אני באמת אוהבת את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וצופה רק בשידוריו" . לרגע קט נדלק זִיק של תקווה בכולנו , הנה השופטת הולכת להחליט לטובתנו , אך זאת הייתה רק הקדמה לדבריה . היא המשיכה כלהלן : "אני באמת לא יודעת למי להאמין משני הצדדים , אנא צאו בבקשה החוצה ונסו להגיע להבנות בכוחות עצמכם מחוץ לכותלי בית המשפט , לפני שאני אדרש להחליט . אם לא תגיעו להסכמות חזרו לאולם המשפט ואני אפסוק את מה שאפסוק". ככה חד וחלק ובנועם רב קבעה השופטת את מה שקבעה והותירה אותנו המומים. אתה פתאום מבין שאומנם אתה צודק בדבריך ב- % 100 אולם לשופטת הנכבדה אין שום כלים לאַמֵת את הגרסה שלך מול גרסת ההתאחדות ולכן היא שולחת את שני היריבים החוצה להתדיין ביניהם ולהגיע להסכמות בכוחות עצמם בטרם היא תחליט את מה שתחליט . אם כך אמרתי לעצמי, בית המשפט איננו מוסד צדק בכל תנאי .

לא רק שתקענו כף כשורה בתום המו"מ ב- 28 ביולי 1994, אלא נאמרו שם דברים ברורים בשם אומרם . מוטי קירשנבאום אמר לגברי לוי כשכפות ידיהם של שני הגברים האלה שלובות זו בזו , "אנחנו מסכימים בתקיעת כף על השידורים הישירים כמו יהלומנים בעסקות יהלומים , ואומרים את הברכה המסורתית  -  המזל והברכה" . גברי לוי לא נשאר חייב , "מוטי קירשנבאום , אני שמח שמשחקי הנבחרת בידי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כי אנשיכם הם המקצועניים ביותר בתעשיית הטלוויזיה" . וכך גם נפרדנו . אך ברכת היהלומנים של מוטי קירשנבאום , "המזל והברכה" , לא התגשמה . אין דרכה של ברכה מן הסוג הזה להתקיים ואין היא תופשת כשמדובר בהסכם שבע"פ עם התאחדות הכדורגל .

מוטי קירשנבאום לא התרגש מהשופטת הנכבדת . הוא בכלל היה מין טיפוס שלא חשף את רִגשותיו יתר על המידה ולא איבד את העשתונות . הוא היה איש מעשי ובעל חזוֹן .  הוא קרא ליאיר שטרן ולי לאחת הפינות בבניין הזה של משרד המשפטים הממוקם ברחוב ווייצמן בתל אביב כדי להיוועץ , ובעצם אמר את דעתו בקור רוח , "למרות שברור שאנחנו דוברי אמת בבית המשפט , לא תהיה ברירה ונהיה אנוסים לקחת תחת חסותנו את הליגה הארצית , אם ברצוננו לשָדֵר את משחקי הבית של הנבחרת הלאומית בכדורגל" . יאיר שטרן ואנכי הסכמנו ללא היסוס לחוות דעתו למרות שהיה ברור כי חשיפת הליגה הארצית מטילה עול כספי נוסף על רשות השידור .

הצ'וּפָּר שאנחנו הצענו להתאחדות בפרוזדור בית המשפט היה חידוש מפליג . לראשונה בתולדות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הסכמנו לשלם 200000 (מאתיים אֶלֶף) דולר תמורת זכויות השידורים של משחקי הליגה הארצית , אך נצמדנו למחיר זכויות השידורים בן 130000 (מאה ושלושים אֶלֶף) דולר כפי שהצענו בתחילת המו"מ לכל משחק בית של נבחרת ישראל . ההתאחדות הסכימה לעִסקה . כששבנו לאולם המשפט ברכה השופטת החייכנית וטובת הלֵב על המוגמר ואמרה , "אני שמחה שהצלחתם להסתדר בלעדיי וללא עזרתי" , ופטרה אותנו לשלום . זאת הייתה הוכחה שבית המשפט איננו פס ייצור לעשיית צֶדֶק אבסולוטי . כרגיל הכל יחסי בעולמנו הדַל .

מי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 חשב ותיאר אי פעם לעצמו שהוא יידרש לצלם את הליגה הארצית (הליגה הלאומית היום) בעוד ערוץ 2 מכסה את הליגה הלאומית (ליגת העל היום) . זה נראה כחלום בלהות . אך לכל רע מתרגלים בסופו של דבר. זה רק עניין של זמן . תוכנית הכדורגל הפופולרית "משחק השבת" (בגרסתה הקודמת "מבט ספורט") ששודרה 25 שנה ברציפות בטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 מידי מוצ"ש ירדה לנצח מן המסך בעונת 95' – 94' , בשל אובדן זכויות השידורים של הליגה הלאומית בכדורגל . את מקומה תפשה תוכנית הכדורגל הבינלאומית שלי "כדורגל עולמי" , ששובצה לשידור ע"י יאיר שטרן בלילות ימי ראשון , ויוחדה לסיקור ליגות הכדורגל הבכירות באירופה ובראשן הליגה האיטלקית . על פי ההסכם עם ההתאחדות ייחדנו בתוכנית "כדורגל עולמי" מוּסָף בן עֶשֶר דקות למשחקי הליגה הארצית . לפתע מצאו קבוצות הליגה הארצית את עצמן  -  הפועל קריית שמונה , הפועל ירושלים , הפועל בת -ים , הכוח רמת גן , נס ציונה , ומכבי יבנה מככבות בתוכנית "כדורגל עולמי" לצִדן של פאר הקבוצות האירופיות מילאן , יובנטוס , באיירן מינכן , ריאל מדריד , ברצלונה , מנצ'סטר יונייטד , ואייאקס ההולנדית . העניין הקלוקל הזה מראש של כיסוי הליגה האזוטרית בטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 , טפח מייד לשידורים ישירים , כתבות , תגובות וריאיונות . בעונת 1995- 1994 נחשפה הליגה הארצית בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כפי שלא נחשפה מעולם . זה לא היה מחזה מרנין נפש והדבר לא נבע מבחירתנו החופשית . אך לא הייתה לנו ברירה אחרת מפני שמאוד רצינו לשמור על נֶכֶס השידור של נבחרת ישראל . התאחדות הכדורגל ניצחה לבסוף את רשות השידור . גברי לוי הביס את מוטי קירשנבאום , את יאיר שטרן , ואותי . התאריך ההוא של 17 במאי 1994 בו הפסיד השידור הציבורי לראשונה בתולדותיו מאז 1969 את זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי ברמתו העליונה המשיך לרַצֵד באופק כמו רמזור אדום . gavri levi

טקסט תמונה :  עשור ה- 90 של המאה שעברה . גברי לוי יו"ר התאחדות הכדורגל של ישראל בשנות ה- 90  ו- ראשית שנות 2000 בשיא כוחו (מימין) יחדיו עם השוודי לינארט יוהנסון גדל הגוף נשיא UEFA (משמאל) . גברי לוי זכה לציון לשבח אירופי על דרך ניהולו את הכדורגל הישראלי (באדיבות גברי לוי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

שאלת המנהיגות כערך עליון הועלתה גם לגבי תפקודו של יו"ר התאחדות הכדורגל מר גברי לוי . הוא זכה להצלחה בישראל ולהערכה ב- UEFA , התאחדות הכדורגל האירופית בראשה ניצב השוודי לינארט יוהנסון .

אך עם כל הכבוד ליו"ר המוכשר , בימיו של גברי לוי אירעה פרשת נערות הליווי שהוזמנו והצטרפו למגורי שחקני נבחרת ישראל הלאומית בכדורגל בחדריהם בבית מלון בתל אביב בעת מחנה אימונים סגור . גברי לוי רחוק מלהיות נטול פגמים . הוא לבטח איננו דמות מופת חינוכית ולא מהווה שום מודל לחיקוי . זאת לא הייתה אשמתו הישירה של המפקד העליון של הכדורגל במדינת ישראל, אך הייתה זאת אחריותו המיניסטריאלית לביזיון המביש. ערב משימת ספורט של משחק בינלאומי חשוב עסוקים שחקני הנבחרת השוהים במחנה אימון סגור ומבודדים ממשפחותיהם , במשימה לילה מאוחרת משלהם כיצד להשכיב בחדריהם נערות ליווי . תופעה כזאת של משמעת כל כך ירודה ועלובה במסגרת של נבחרת ייצוג לאומית , מוסברת גם בחוסר מנהיגות מספקת של המאמן הראשי והיו"ר שלו . יכול להיות שהם נעדרו תכונות אופי כמו יושרה מוחלטת , דוגמא אישית  ודרך ארץ ההופכים מנהיגי אמת לשמש מודל ומופת לחיקוי. לעמנואל שפר מאמן הכדורגל האגדי, שהיה גם מנהיג ומחנך, זה לא היה יכול לקרות . הפרת משמעת מן הסוג הזה של הזמנה מאורגנת של נערות ליווי לחדרי השחקנים מעידה על חברה נטולת מוסר וערכים יסוד. זאת הייתה דמותה של נבחרת ישראל בכדורגל . זאת האווירה ששרתה שם שנים ארוכות. נושאי השיחה העיקריים בחברת הכדורגל הזאת היו מָמוֹן ונשים . מעולם לא דיברו שם על ציונות , חלוציות , הקרבה , ושירות צבאי קרבי למען המולדת . מאז 1970 כשלו נבחרות ישראל בכדורגל בזו אחר זו במשימות הלאומיות שניצבו בפניהן . לא בשל היעדר קורטוב של כישרון . כשרון היה לרבים מהם דווקא בשפע . נפש טהורה לא הייתה להם .

גברי לוי היה דמות שנויה במחלוקת כיו"ר התאחדות הכדורגל . נכון שהביא בתקופתו ממון רב להתאחדות מזכויות שידורים ששילמו לו רשתות הטלוויזיה . בקטע הזה חייבות לו קבוצות הכדורגל הישראליות תודה גדולה . אך לא בטוח שהוא הביא ערכים של חינוך ומנהיגות להתאחדות . נורמות הניהול שלו היו שנויות במחלוקת לאורך כל הדרך. הוא גם חטָא  חֵטא גדול כשאמר בראיון טלוויזיה למראיין מר גִיל רִיבָה (בערוץ 2) בפרשיית נערות הליווי כי גם שחקנים נשואים התהוללו עמן , אך מבלי לציין שמות קונקרטיים . בדבריו הטיל כתם מביש על כל קבוצת השחקנים הנשואים ששיחקו בה באותה תקופה לרבות רן בן-שמעון , חיים רביבו , אמיר שלח , אייל ברקוביץ' , יוסי אבוקסיס , דוד אמסלם , רונן חרזי , אלון חרזי , ונג'ואן גרייב . גברי לוי לא גילה בראיון הטלוויזיה הזה מנהיגות דגולה . כך אנוכי ראיתי את פני הדברים .

את גברי לוי עניין ראשית דבר הכסף . בדרכו שלו ידע לתמרן בין ערוצי הטלוויזיה. בזה הוא היה רב אומן. ביקורה של נבחרת רוסיה בישראל כדי למשחק רעים ב- 23 בפברואר 2000 באִצטדיון קריית אליעזר בחיפה עם הנבחרת הלאומית שלנו , הייתה דוגמא לדרך התִּמְרוּן שלו שגרמה למחלוקת קשה בינינו [1] . הבעתי אותה במכתב אליו שנשלח תשעה ימים לפני המשחק ישראל – רוסיה המבקר את צורת ניהול המו"מ שלו עם הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 , בלוויית  עותקים למנכ"ל רשות השידור אורי פורת ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן , לשר הספורט התרבות והמדע בממשלת ישראל מתן ווילנאי , וח"כ אבשלום ("אבו") ווילן .

רשות השידור – הטלוויזיה הישראלית

מחלקת הספורט / ירושלים                                                          יום שני – 14.2.2000

לכבוד

גברי לוי

יו"ר התאחדות הכדורגל

פקס  :  5702044 – 03

הנדון : צורה של מו"מ לא הוגנת ולא הגונה מצדך כלפי הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 , הנוגעת לעניין זכויות השידור של משחק  הרעים בכדורגל ישראל – רוסיה , ב – 23.2.2000 באצטדיון קריית אליעזר  -  חיפה .

גברי שלום ,

בשבוע שעבר פנית אל יאיר שטרן מנהל הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 , והצעת לו "במחיר מציאה" של 75000 (שבעים וחמישה אלף) דולר את זכויות הידור של משחק הרעים בכדורגל ישראל – רוסיה , האמור להתקיים ב- 23.2.2000 . אח"כ בשיחת טלפון עמי , ולשאלתי אלו קריטריונים כספיים ושיקולים כלכליים מנחים את התאחדות הכדורגל לנקוב בסכום כזה של 75000 (שבעים וחמישה אלף) דולר במשחק רעים ומדוע אינך דורש מערוץ 1  80000 (שמונים אלף) דולר ו/או 20000 (עשרים אלף) דולר  -  השבת לי כלהלן ואני מצטט : "אתה יודע מה יואש אלרואי, קח את המשחק הזה ב- 60000 (שישים אלף) דולר , הנה הרווחת 15000 (חמישה עשר אלף) דולר בכמה שניות" .הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הציעה לך בכתב 20000  (עשרים אלף) דולר תמורת המשחק ישראל – רוסיה , והציעה גם לחתום על עסקת Package deal  של קניית זכויות השידורים של כל משחקי הרעים הנוספים של נבחרת ישראל (בית + חוץ) עד לתחילת ההתמודדות התחרותית של נבחרת ישראל  בספטמבר 2000 במסגרת קדם גביע העולם יפן / קוריאה 2002 . אני יודע שמנכ"ל התאחדות הכדורגל יעקב אראל פנה בעקבות ההצעה שלנו , לח"כ אבשלום וילן , ואמר לו כלהלן ואני מצטט : "יואש אלרואי לא מציע מחירי שוק , שיציע לנו לפחות 50000 (חמישים אלף) דולר תמורת המשחק ישראל – רוסיה" .לפתע אני שומע שאתה גברי לוי רץ עם מכתב ההצעה של ערוץ 1 ע"ס 20000  (עשרים אלף) דולר אל מר אורי שנער מנכ"ל חברת "קשת" בערוץ 2 , ומוכר לו את הנ"ל בסופו של דבר במחיר של 25000 (עשרים וחמישה אלף) דולר .

אני חוזר לשאלתי הראשונה המופנית אליך , מה הם הקריטריונים הכספיים והשיקולים הכלכליים המנחים אותך לדרוש מאיתנו ערוץ 1 סכום עתק של 75000 (שבעים וחמישה אלף) דולר למשחק רעים , ואתה עוד מספר שזה "מחיר מציאה" , ומערוץ 2 "העשיר" אתה גובה רק 25000(עשרים וחמישה אלף) דולר .צורת המו"מ שלך עם הטלוויזיה הישראלית- ערוץ 1 , עכשיו וגם בעבר , איננה הוגנת ואיננה הגונה בלשון המעטה . היא דומה "לסחר סוסים טלפוני" .אנחנו יודעים היום היטב את מה שלא ידענו ב- 13 בנובמבר 1999 (ממקורות שלכם) , שההצעה הכספית שלנו למשחק ההעפלה ל- 2000 Euro  , ישראל נגד דנמרק  (הצעה כספית שהוגשה לכם במעטפה סגורה), הודלפה למתחרים שלנו . אתה יודע היטב שערוץ 2 הציע 271100 (מאתיים שבעים ואחד אלף + 100) דולר מול 251000 (מאתיים חמישים ואחד אלף + 100) דולר שלנו , רק לאחר ההדלפה . אתה גם לבטח זוכר שאנחנו שיפרנו את ההצעה הכספית שלנו והצענו לך אח"כ 300000 (שלוש מאות אלף) דולר מול הצעת ערוץ 2 שנשארה על 271100 , ואתה "הסכמת" פתאום לפתוח מִכרז סגור שלכם (בעצה אחת עם היועץ המשפטי שלך) להתמחרות חוזרת בין ערוץ 1 לבין ערוץ 2 . אם זה אמור להיות מיכרז סגור של מעטפות חתומות ואומנם ערוץ 2 זכה בו "כחוק" , כיצד לפתע התהפכו היוצרות , והמִכרז הסגור הפך להיתמחרות פומבית ?

אני מבקש גם להעיר לך הערה חמורה מבחינת הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 כנגד ההתבטאויות האומללות של החוזרות ונִשנות כלפינו . מה זה צריך להיות הסגנון הזה שבו אתה אומר למי שאתה אומר (בנוכחות עדי שמיעה וראייה) , ואני מצטט : "אל תעשה עסקים עם ערוץ 1 ואל תיתן את ליגת העל בכדורגל לטלוויזיה הישראלית , אני לא אוהב אותם, תן את זה לערוץ 2". אין חולק על כך שהתאחדות הכדורגל צריכה להרוויח כסף, אבל לא כפי שאתה נוהג כבר זמן רב כלפי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור. זה גם נכון, שהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מגיבה לאט ולעיתים באופן מסורבל, אבל זה לא נובע מחוסר הכישרון שלנו, אלא בשל "המבנה הציבורי" של רשות השידור , לעומת יכולת התגובה והזריזות "החתולית" של ערוץ 2 וערוץ הספורט בכבלים .צריך להדגיש שבסופו של עניין , רשות השידור מכבדת כל מילת התחייבות שלה ועומדת בכל ההסכמים .נראה שאתה מתייחס בזִלזול גמור ובבוטות לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . אתה מדבר סרה ברשות השידור כמעט בכל הזדמנות (גם בפומבי) . אנחנו מרגישים שמנסים "למרוח" אותנו במִכרזים שנראים תפורים . נדמה לנו שמישהו מגלה את האינפורמציה הכספית הסודית שלנו (המועברת רק אליך ולידיעתך הבלבדית) למתחרים שלנו . אתה "מערבב" בין המושגים המקובלים של מִכרזים סגורים ורשמיים לבין תמחור והתמחרות שוק גלויה . רשות השידור חשה מבולבלת ומוטעה בעקבות שיחות הטלפון השונות שלך עם אנשים שונים בטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 וברשות השידור .

עותקים : מנכ"ל רשות השידור

             מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן .

             מר מתן ווילנאי – שר הספורט, התרבות והמדע

             אבשלום וילן – ח"כ

                                                                                                                               בכלל לא בברכה ,

                                                                                                                               יואש  אלרואי

gavri levi 1

טקסט מסמך (1) : 14 בפברואר 2000 . כמנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ראיתי ביו"ר ההתאחדות גברי לוי יריב לא ראוי רווי דופי . מעולם לא שכחתי מה עוללו ב- 1995 הוא והמננכ"ל שלו יעקב אראל למנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ולמנהל הטלוויזיה יאיר שטרן  . עמוד מס1 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

gavri levi 2

טקסט מסמך (2) : 14 בפברואר 2000 . כמנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ראיתי ביו"ר ההתאחדות גברי לוי יריב לא ראוי רווי דופי . מעולם לא שכחתי מה עוללו ב- 1995 הוא והמננכ"ל שלו יעקב אראל למנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ולמנהל הטלוויזיה יאיר שטרן  . עמוד מס' 2 מתוך 2 . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הוא לא ענה לי . הוא התעלם . גברי לוי היה איש מוכשר שלא תֵּעַל תמיד את כישרונותיו לנתיבים הראויים מנקודת מבטה של רשות השידור הציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל . הישגיו הגדולים אולי היחידים היו בקיץ 1999 ובקיץ 2002 ,כשהשיג לליגת העַל ולליגה הלאומית ממון רב (הרבה מעבר לציפיות הקבוצות) מזיכיונות שידורי ערוצי הטלוויזיה בישראל. תקופת מנהיגותו בהתאחדות (שלא מעט אנשים רואים בה מנהיגות שלילית חסרת תרבות ועסקנות ירודה) התבססה ברובה על עסקנות ביד קשה , דילים , קומבינות , וטכסיסים . ב- 2005 נפגשנו לשיחות תחקיר ארוכות במסעדת הסטייקים "דיקסי" בתל אביב והוא הודה בפניי כי לא הייתה דרך לנהל את ההתאחדות . ישבו לידי אין סוף מטומטמים שלא הייתה לי סבלנות בשבילם . אולי לא הייתה לוֹ ברירה אחרת אלא לפעול ולהפיק את הכדורגל הישראלי מן ההיבט הארגוני בדרכו שלוֹ באותה הרמה בה היה שרוי המשחק עצמו . רמה הדומה לגובה הדֶשֶא עליו הוא משוחק . באותה הפגישה ההיא ב- "דיקסי" הצעתי לו להפסיק לעשן סיגרים כדי לשמור על בריאותו וחוץ מזה הוא נראה כאיש עסקים גם ללא סיגר תקוע בפיו .

גברי לוי הוא איש בעל יכולות ובעל ניסיון אך הכדורגל הישראלי לא הגיע בימיו לשום מקום . זאת עובדה . ועם עובדות אי אפשר להתווכח . התקבל הרושם שתחת מנהיגותו עסקה ההתאחדות כל העֵת בשתי סוגיות בלבד . מינוי מאמן לאומי ומבנה הליגות . הכדורגל הישראלי תחת הנהגתו המשיך להיות עלוב ונטול צופים , אך פרדוקסאלית – עשיר יותר . הכדורגל הישראלי הדַל בראשותו גם לא השיג את משימותיו הלאומיות . הוא לא העפיל מעולם בימיו של גברי לוי למי מהמונדיאלים של ה- FIFA או למי מאליפויות אירופה , ה- EURO של UEFA . חלק מידידיו שלא לדבר על שולליו , טענו שאינו הגוּן והוֹגן כאחד וגם מצויד בפה גדול . ב- 2005 בעוד הוא מתאושש בביתו מניתוח לֵב , תקף את אנשי ההתאחדות ובראשם היו"ר מר אי'צה מנחם בריאיון בגלי צה"ל והאשים אותם בפומבי בחוסר ידע בניהול והיעדר יוזמה המובילים את הכדורגל לעוני , דלות , וחורבן . "מה עשו במשך שנתיים מאז שאני כבר אינני שם" , שאל את מראייניו ניב רסקין ואלי ישראלי , והשיב בעצמו , "הם קיבלו בתקופה הזאת רק החלטה קשה אחת כשהציבו את הזמרת שִירִי מַיְמוֹן לשיר את ההמנון הלאומי "התקווה" באצטדיון ר"ג בשני המשחקים הבינלאומיים נגד נבחרות צרפת ואירלנד" , וגם טרח להוסיף שהם כולם חברים שלו .

יחסיו עם העיתונות ידעו עליות אך הרבה יותר מורדות . דווקא היו"רים של המועדונים העשירים בליגת העל וגם לא מעט מועדונים קטנים ראו בו את יקירם . מהם שאב את כוחו . ככלות הכל הוא מילא את ציפיותיהם כשהביא ב- 1999 ממון רב וכסף ענק לקבוצות . גם חלק גדול מעסקני ההתאחדות שמר לו אימונים מפני שהצליח אולי לשָמֵר את המבנה האנכרוניסטי של מקור פרנסתם . תקופת ניהולו את ההתאחדות לא תיזכר כימי רנסאנס . עובדה שמבחינה ציבורית הוא לא החזיק מעמד זמן רב מידי . ביום שני – 30 ביוני 2003 הודיע להנהלת ההתאחדות כי הוא מתפטר סופית מתפקידו כיו"ר . זה היה ערב המו"מ המחודש והקשה בעניין מכירת זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי עם גופי השידור בישראל , מו"מ שתוצאותיו אינן וודאיות וחד משמעיות , כפי שהיו אשתקד ולפני ארבע שנים . אנחנו ראינו בגברי לוי פעמים רבות יריב מַר וחכם אך לא תמיד הגון . גברי לוי שמר טינה ארוכה לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור ולשידור הציבורי בכלל , בעידנים של מוטי קירשנבאום ואורי פורת . 

זמן לא רב אח"כ נדחפנו מוטי קירשנבאום ואנכי שוב לפינת הזירה . התאחדות הכדורגל בראשותם של גברי לוי  ועזריקם מילצ'ן , ומנכ"ל ההתאחדות יעקב אראל כפתה עלינו ב- 1995 לחשוף בשידורים ישירים את משחקי הליגה הארצית (ליגת הכדורגל המשנית) אם ברצוננו להמשיך להחזיק בזכויות השידורים של משחקי הבית של נבחרת ישראל באִצטדיון ר"ג כדי לשדרם ישיר . הם איימו עלינו כי אם נסרב לכסות את הליגה הארצית הם יעבירו את זכויות השידורים לערוץ 5 . המחלוקת הגיעה לפִתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב . מוטי קירשנבאום התפשר והסכים לרדת רמה מתחת לקו האדום. לא הייתה לו ברירה. אם היה עומד בסירובו היה מפסיד גם את זכויות השידורים של נבחרת ישראל לאחר איבד שנה קודם לכן את זכויות השידורים של הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בכדורגל. תמכתי תמיכה מלאה בצעדו.

הרפרנט לניהול המו"מ עמנו על היקף השידורים הישירים היה עו"ד מר יָדִין מַכְנֶס יו"ר מועדון הכדורגל של הכוח רמת גן , ששימש לצורך העניין כנציג ההתאחדות .מוטי קירשנבאום ואנכי נפגשנו עִמוֹ ביום ראשון – 3 בספטמבר 1995 בשבע בערב , בלובי של הקומה ה- 9 המרווחת במלון Holiday Inn בתל אביב . חזרנו על הסכמנו לשלם 200 אלף דולר תמורת זכויות השידורים של משחקי הליגה הארצית מידֵי שבת בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 .

למחרת העברתי למנכ"ל רשות השידור באמצעות מנהל הטלוויזיה את מסמך הצעת ההיערכות שלי  [1] .

רשות השידור – הטלוויזיה הישראלית

מחלקת הספורט / ירושלים                                                   יום שני – 4.9.1995

אל    :  המנכ"ל באמצעות מנהל הטלוויזיה

מאת  :  יואש אלרואי

הנדון :  הצעת ההיערכות שלי לכיסוי משחקי הליגה הארצית בכדורגל לעונת 1996 – 1995

למנכ"ל שלום רב ,

בתום הפגישה עם עו"ד מר ידין מכנס אמש במלון הוֹלידיי אִין בתל אביב אני מציע להיערך לשידורים הישירים מהליגה הארצית כלהלן : 

1.  שידורים ישירים ושיטתיים בכל שבת ושבת באמצעות הניידת הגדולה של המשחקים המרכזיים בליגה הארצית בין 15.00 ל- 17.00 בשעון החורף , ו-  18.00 – 16.00 בשעון הקיץ . 

2.  צילום של עוד שניים – שלושה משחקים בכל מחזור באמצעות המשק"יות (_מכונית שידור קטנה) וציוותי ENG .

3.  מיסוד מוסף "הליגה הארצית" שישודר בסוף התוכנית "רואים עולם" . מוסף "הליגה הארצית" יכלול את הקטעים הנבחרים של שלושה ו/או ארבעה משחקים החשובים של המחזור , תוצאות שאר המשחקים , וטבלה עדכנית . כמו ישודרו במוסף הזה , תוצאות הליגה הלאומית , טבלה עדכנית של הליגה האנגלית , והניחוש הנכון של טופס הספורט טוטו . מוסף "הליגה הארצית" ישודר במימון החסויות של הטוטו .

4.  השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגה הארצית ייעשה באמצעות אולפן א' , ובדרך כלל חופף לשעות השידור המרכזיות של "שירים ושערים" . במהלך השידור הישיר ניתן יהיה לעדכן מיידית על המסך בסופרים וגרפיקה את תוצאות משחקי הליגה הלאומית ושאר תוצאות משחקי הליגה הארצית הנערכים במקביל , ולא פחות חשוב עדכון הצופים בנעשה בטופס הספורט טוטו שלהם .

5.  בהפסקת המחצית של השידור הישיר של המשחק המרכזי , נשדר את המגזין השבועי של הכדורסל האירופי “Slam Update” בעריכת ה- FIBA  , המתייחס למשחקי גביע אירופה בכדורסל ולמכבי ת"א .

 6.  השידורים הישירים מידי שבת של משחקי הליגה הארצית ימומנו ע"י הטוטו .

                                                                                                                     בברכה ,

                                                                                                                   יואש  אלרואי

yadin machnesטקסט מסמך : 4 בספטמבר 1995 . הצעת היערכות שלי לכיסוי משחקי הליגה הארצית בכדורגל (הליגה הלאומית היום) לעונת 1996 – 1995 כפי שהוגשה למנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום באמצעות מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

סוף דבר . צחוק הגורל היה שרשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 המונופוליסטיות והאימתניות שהחזיקו בידיהן 25 שנים רצופות את זכויות השידורים של הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העַל היום) , נפרדו מהן בצורה כל כך מפתיעה ובלתי כפויה . הן נדרשו לשָדֵר עכשיו משחקים לא חשובים ולא מעניינים , חסרי רייטינג לחלוטין מן הליגה המִשנית . בהתנהלות החובבנית הזאת איבדנו יוקרה וגם כבוד .

אני חושב שמוטי קירשנבאום חש כבר זמן ארוך ייסורי מצפון על כך שאיבד את זכויות השידורים של משחקי הליגה הלאומית וגביע המדינה בכדורגל שנה קודם לכן . לכן אִפשֵר לי להסתער על משחקיהן של הקבוצות הישראליות בגביעי אירופה תמורת מחירים לא זולים . "או. קיי." , אמר לי , "להם בערוץ 2 יהיה את משחקי הקבוצות הישראליות בכדורגל בארץ , ולנו את משחקיהן במסגרות הבינלאומיות בארץ וגם בחו"ל" . הוא המשיך לדבוק ולתמוך במתכונת השידורים הישירים של הליגות האיטלקית והגרמנית בתוכנית הטלוויזיה , "כדורגל עולמי" . בפרספקטיבה בת שנים היה ברור שהשידור הציבורי המסורבל והאיטי בין אם ניצב בראשו מוטי קירשנבאום ובין אם לאו הוא פגיע . אלכס גלעדי ודיוויד פדרמן עשו בו שַמוֹת ב- 17 במאי 1994 . לא היה ספק בכך .

הפועל באר שבע שסיימה שלישית בליגה הלאומית בעונת 1995- 1994 עם 50 נקודות אחרי מכבי ת"א האלופה שצברה 63 נקודות ומכבי חיפה הסגנית עם 58 נקודות , אך לפני הפועל ת"א במקום הרביעי ולה 45 נקודות , הוגרלה לשחק בגביע UEFA עם הקבוצה הספרדית המהוללת ברצלונה אותה אימן אז כוכב הכדורגל ההולנדי האגדי יוֹהאן קרוֹיף . המשחק הראשון נקבע להיערך בבאר שבע ביום שלישי – 12 בספטמבר 1995 .

אלי להב יו"ר הפועל באר שבע ומנהל קבוצתו יוסי אורה ביקשו ממני 400000 (ארבע מאות אֶלֶף) דולר תמורת זכויות השידורים הבלעדיות . "על פחות מזה אין על מה לדבר" , איימו השניים , והוסיפו , "גם ערוץ 5 רוצה לשדר ישיר את המשחק הזה" . שוחחתי עם המנכ"ל מוטי קירשנבאום . "סגור אִתם על 100000 (מאה אלף) דולר והשידור יהיה שלנו" , הִנְחָה אותי. היה לנו כסף בקופה ובאמת סגרנו באמת על 100000 (מאה אֶלֶף) דולר . החסויות קיזזו חצי מהעלויות . אולם זהו כבר סיפור אחר שאיננו נוגע לאבי לוזון וגברי לוי .

סוף הפוסט .


[1]  ראה נספח : מסמך ההיערכות של שידורי הליגה הארצית בכדורגל שנשלח ב- 4 בספטמבר 1995 למוטי קירשנבאום מנכ"ל רשות השידור

[1 א']  ראה נספח : מכתב שלי ליו"ר התאחדות הכדורגל מר גבריאל "גברי" לוי מ-  14 בפברואר 2000 הנוגע לזכויות השידור של משחק הרעים ישראל- רוסיה .

סוף הפוסט .                                                          

ווימבלדון 2013. פוסט קצרצר מנקודת מבט של הטלוויזיה הבינלאומית ושל ה- Host broadcaster רשת הטלוויזיה הבריטית הציבוריתה- BBC הבריטי. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 244 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ של יום שלישי – 9 ביולי 2013

———————————————————————————————————- 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 5. : מר דוֹרוֹן גַלְעֶזֶר וגב' נִיבָה לָנִיר בוקר טוב ! נחמד שנזכרתם . סוף – סוף התעוררתם . מדוע נדרש לכם זמן כה רב כדי להבין ש- שר האוצר יאיר לפיד הוא גוץ פוליטי , שרירן ננסי מגוחך , שהוכיח כי התפוח לעולם לא נופל רחוק מהעץ . יָאִיר לַפִּיד הוא פטפטן ורברבן חסר כל מושג בתחום שהוא ממונה עליו . אין לו שום עכבות כדי להבטיח הבטחות שווא למעריציו . הוא מצטייר שוב ושוב כדמות סְרָק שמוליך שולל את בוחריו . יאיר לפיד דומה לאבא שלו יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל אדם שאהבתי ומי שהיה מנכ"ל רשות השידור בשנים 1984 – 1979 , אולם הוא הרבה פחות חכם מאביו . מר דוֹרוֹן גַלְעֶזֶר וגב' נִיבָה לָנִיר מוודאים בכתיבת הפוסטים שלהם ב- "הָאָרֶץ" (עיתון הבית שלי) כי חוויית יָאִיר לַפִּיד היא לפי שעה עקרה . האיש אופורטוניסט . הייתי רוצה לראות את מר נִיצָן הוֹרוֹבִיץ מ- "מרץ" מכהן כשר האוצר של מדינת ישראל .

galezer

טקסט מסמך : 8 ביולי 2013 . עיתון "הארץ" . מר דורון גלעזר תוקף בחריפות את התנהלות מר יאיר לפיד שר האוצר החדש בממשלת בנימין נתניהו . (באדיבות עיתון "הארץ") .

lanir

טקסט מסמך : 7 ביולי 2013 . עיתון "הארץ" . גב' ניבה לניר מבקרת בחומרה את שר האוצר החדש של מגינת ישראל . (באדיבות עיתון "הארץ") .

הערה 6 : צפיתי ב- "מעגל" של דן שילון בערוץ 2 ("רשת") ביום שישי – 5 ביולי 2013 . מדהים שמישהו בתעשיית הטלוויזיה של מדינת ישראל חושב היום (לטוב ולרע) שהוא דן שילון עדיין רלוואנטי מאז נשקפה דמותו לראשונה באוקטובר 1968 בתוכנית "מבט ספורט" בטלוויזיה הישראלית הציבורית . האיש הזה מר דן שילון מגיש ומנחה "המעגל" שימלאו לו בסתיו 2013 73 שנים גרף לפני שלושה ימים רייטינג מזהיר של % 19.8 בתוכניתו המחודשת "המעגל" . פיגורה טלוויזיונית וותיקה שמתברר כי לא נס ליחה גם בחלוף 45 (ארבעים וחמש) שנים . ראוי לציין כי "המעגל" של דן שילון בערוץ 2 הדביר לפני שלושה ימים (יום שישי – 5 ביולי 2013) את תוכנית הבידור "שי בשישי" של מר שי שטרן בערוץ 10 שצברה רק % 3.1 רייטינג .

shilon 1

טקסט תמונה : אוגוסט 1968 . מר דן שילון (בן 28) מגיש את מהדורת "מבט" השנייה בהיסטוריה באולפן החדשות הראשון שמוסד בקומה החמישית בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים (את מהדורת "מבט" הראשונה הגיש חיים יבין) . דן שילון החל את הקריירה המזהירה שלו בטלוויזיה כעורך ומגיש חדשות והפך לשדר ספורט נערץ . הוא נחשב לאחד הכישרונות מהגדולים ביותר שצמח ברשות השידור בכל הזמנים . דן שילון הקים בסתיו 1968 את מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית וניהל אותה עד 1974 (החליף אותו בהצלחה רבה מר אלכס גלעדי) . בנובמבר 1974 מינה מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן את דן שילון למנהל חטיבת החדשות במקומו של המנהל הקודם מר צבי גיל . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

shilon 2

טקסט תמונה : אוקטובר 1968. דן שילון (בן 28) מגיש במהדורת "מבט" באוקטובר 1968 את קטעי הפילם הבודדים שסיקרו את אולימפיאדת מכסיקו 68'. הצילום נעשה מתוך מוניטור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. המשחקים האולימפיים של מכסיקו 1968 הועברו בשידורים ישירים מלאים בארה"ב ובאירופה . הטלוויזיה הישראלית הציבורית שזה עתה נעמדה על רגליה הסתפקה בפירורים. אורך חיי המדף הטלוויזיוניים של דן שילון נמשך כבר 45 שנים. (צילום מהמוניטור. התמונה באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 7 : חזון הטלוויזיה של מנכ"ל ערוץ 10 מר רפי גינת סדר יום טלוויזיוני חדש בערבי שבת כפי שנהגה על ידו לפני כשלושה חודשים טרם מתממש . "שישי" בהנהגת אלון בן דוד וטלי מורנו סופג תבוסה ביום שישי האחרון – 5 ביולי 2013 (% 4.4) מידי "אולפן שישי" של ערוץ 2 בהנהגת דני קושמרו (% 19.5) ואף ניגף בפני "יומן" של ערוץ 1 בהנהגת גב' איילה חסון (% 6.3) . ייתכן כי העיתונאית ומגישת החדשות של ערוץ 10 גב' אושרת קוטלר צדקה באבחנתה הנוגעת להתנהלות ופילוסופיית השידור של "שישי" כשהכריזה לפני כשבוע וחצי "כי אינך יכול להציע אלטרנטיבה ל- "אולפן שישי" של ערוץ 2 אם אתה בערוץ 10 מנסה לעשות את אותו הדבר" . יש משהו נבון וחכם בהופעתה הטלוויזיונית של אושרת קוטלר . כישרון התנהלות התקשורת של אושרת קוטלר עם צופיה – קולח וטבעי . אינני יודע אם רפי גינת צריך להיות מודאג כבר עכשיו אולם עליו להעניק תשומת לב לתופעת הרייטינג הנמוך שצובר ערוץ 10 וגם משום שתוכניתו האישית "כל בו טק" צברה ביום חמישי האחרון – 4 ביולי 2013 בשעה שבין 21.00 ל- 22.00 מדרוג בינוני לחלוטין , רק % 10.26 .

ווימבלדון 2013. פוסט קצרצר מנקודת מבט של הטלוויזיה הבינלאומית ושל ה- Host broadcaster רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC. כל הזכויות שמורות.

טורניר הטניס השנתי של ווימבלדון הוא חוויה טלוויזיונית כה נשגבת , תוצר של ה- BBC , עד שאפילו שדרני ושדרניות ה- Off tube של ערוץ 5 יחדיו עם הפרשן שלהם שלמה צורף אינם יכולים לקלקל ולהעיב עליה . נאמר כבר אלף ואחד פעמים ב- בלוג הזה כי שידור ישיר מהמוניטור בתל אביב של אירוע ספורט ממושך ודרמטי המתקיים במרחק אלפי קילומטרים מהשדרנים הופך אותם בעל כורחם לאנשי דקלום ופטפוט . מה כל כך קשה למנכ"ל ערוץ 5 מר תומר תורג'מן להטיס ללונדון לכמה ימים בלבד את עמיחי שפיגלר , מאיה רונן , ושלמה צורף לשדר ישיר מהשטח לפחות את משחקי חצי הגמר והגמר לגברים ונשים . מטילים עליהם משימה כמעט בלתי אפשרית לשדר ישיר חוויית טניס נדירה מהמוניטור בתל אביב מבלי להיות נוכחים במוקד ההתרחשות . אנוכי תמה מדוע מר עמיחי שפיגלר וגב' מאיה רונן אינם דורשים במפגיע ומציבים אולטימטום לבוס שלהם , "או שידור ישיר מהשטח – או שאנחנו מסרבים פקודה" . אני בטוח שב- עמיחי שפיגלר וב- מאיה רונן טמון פוטנציאל שידור טלוויזיוני גדול יותר ממה שנגלה בווימבלדון 2013 . הפרשן שלמה צורף נושם טניס , אוכל טניס , וישן טניס אולם המערכת שמפיקה ועורכת אותו בערוץ 5 בכבלים חייבת לתבוע ממנו להביע את רעיונותיו בהרבה פחות מילים ולא לחזור על כל מיני טקסטים וקלישאות שנאמרו על ידו רק לפני 5 דקות. שלמה צורף יודע ומבין טניס. אין בכך ספק . בניסיונו העצום ובידע הרב שצבר הוא מקדים את מרבית הצופים בלא מעט שנים אולם עליו ללמוד להתנסח ביעילות יֶתֶּר ולרסן את מינון המֶלֶל .

ערוץ 5 בכבלים בראשות המנכ"ל שלו תּוֹמֶר תּוּרְגֶ'מַן מגיע להישגים מפליגים בתחום הרכש , הקנייה , ותשלומי זכויות השידורים אך מפסיד חלק ניכר מהמהימנות והיוקרה שלו בטיפול העיתונאי הרשלני באותם אירועי הספורט הבינלאומיים שיש לו חזקה עליהם . שידור Off tube הוא חרבון עיתונאי מכל היבט איך שלא תסתכלו על זה . אלא מאי , חוויית הצפייה במאבקי טניס ב- ווימבלדון (Wimbledon) מסוגם של הסרבי המצטיין נובאק דג'וקוביץ' (Novak Djokovic) נגד הארגנטיני חואן מרטין דל פוטרו (Juan Martin Del Potro) בשלב חצי הגמר ביום שישי – 5 ביולי 2013 ושל הבריטי אנדי מארי (Andy Murray) נגד נובאק דג'וקוביץ' במשחק הגמר אתמול יום ראשון – 7 ביולי 2013 היא כה נשגבת עד שה- Commentary בשפה העברית הבוקע מהאולפן בתל אביב נדחק לשוליים והופך לבלתי חשוב וחסר השפעה . אני מאחל לעמיחי שפיגלר ומאיה רונן עתיד שונה מגוֹרָל נֶצַח דַל "Born Off tube" שפקד את הקולגות הוותיקים שלהם נדב יעקובי ואבי מלר . ברור שאינני לועג להם . אנוכי מרחם עליהם . קללת ה- Off tube היא חרבון עיתונאי . אינני מבין כיצד עיתונאים נכבדים ומוכרים בעלי ידע וניסיון מוותרים מראש על כבודם המקצועי ומסכימים ביודעין להתנתק ממוקד ההתרחשות.

כאיש טלוויזיה ביליתי עם הטניס הבינלאומי כרבע מאה של שנים בין 1973 ל- 1998 . ב- 1973 הצעתי לבוס שלי  בחטיבת הספורט מר אלכס גלעדי להתחבר לטורניר הטניס של ווימבלדון. ברור שההתחלה ההיא הייתה צנועה. לפני 1973 לא היה כמעט טניס בטלוויזיה הישראלית הציבורית. לא הכרתי מעולם איש בתעשיית הטלוויזיה הישראלית והבינלאומית שהיה פתוח יותר לרעיונות חדשים מאשר אלכס גלעדי . הוא היה סקרן והתעניין בקידום אידאות חדשות רלוואנטיות מפני שהיה איש חושב . רכשנו את זכויות השידורים של טורניר ווימבלדון 1973 ע"ס של 750 (שבע מאות וחמישים) דולר . זה היה ה- Share (חלוקה הכספית) במסגרת חברותינו באיגוד השידור האירופי ה- EBU . בתוכנית "משחק השבוע" באחד מימי חמישי בשבוע באותו קיץ של שנת 1973 שידרנו ישיר קטעים נבחרים מניצחונו במשחק הגמר ליחידים של הצ'כוסלובקי יאן קודש (Jan Kodes) על הסובייטי אלכס מטרבלי (Alex Metreveli) בתוצאה 6 : 1 , 9 : 8 , 6 : 3 וזכייתה של האמריקנית גב' בילי ג'ין קינג (Billie Jean King) במשחק הגמר ליחידות לאחר שניצחה את בת ארצה כריס אוורט (Chris Evert) בתוצאה 6 : 0 , 7 : 5 . צריך להבין כי תוכניות הדגל של חטיבת הספורט בראשות מר דן שילון ומר אלכס גלעדי בטלוויזיה הישראלית הצעירה ב- 1973 הוקדשו בימים ההם בעיקרן לכדורגל וכדורסל . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה מדינת כדורגל בזעיר אנפין . בקיץ 1973 ייחדנו לראשונה תוכנית ספורט שלימה למשחק הטניס . זה היה חידוש מפליג . שִדָּר הטניס הוותיק יורם שימרון ישב באולפן ב' בקומה השנייה של בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים וליווה ב- Vice over בין שמונה לתשע בערב (שעת תחילת "מבט" הקדוש) את השתלשלות העלילות במשחק הטניס שחוקיו לא היו מוכרים די הצורך לצופים שלנו .

רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC , התוכן ומערכות הניהול שלה , היו מאז ומעולם הַאוּרִים ותּוּמִים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאז הקמתה ב- 1968. ה- BBC שימש מודל גם של מחלקת הספורט בכל הנוגע להתייחסותו והקדשת חשיבות לשידורי הספורט הרלוואנטי בלוח השידורים הכללי , יחדיו עם כישרון הסיקור והצילום של צילומי הכדורגל, א"ק, וטניס. טורניר ווימבלדון בטניס היה החשוב ביותר עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית מבין ארבעת טורנירי ה- Grand slam. קשר אמיץ נכרת במחצית השנייה של עשור ה- 70 במאה שעברה בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין ד"ר איאן פרומן אבי הטניס הישראלי ומחולל מהפכת הטניס במדינת ישראל. התייחסותו השלילית של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בשנים 1984 – 1979 לשידורים ישירים של הטניס הישראלי והבינלאומי על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא העיבה על אהבתנו הטלוויזיונית לענף ספורט שכונה "הספורט הלבן" . מאידך – תמיכתם המסיבית , מקצועית ותקציבית , של שני המנכ"לים הבאים אחריו אורי פורת (בשנים 1989 – 1984) ושל מוטי קירשנבאום (בשנים 1998 – 1993) בשידורים ישירים של טורנירי ווימבלדון בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 היוו אנטי תזה להתנהלותו האנכרוניסטית והמיושנת של מנכ"ל רשות השידור שקדם להם .

הממונה על הפקה ועריכת שידורי הספורט בכל רשת טלוויזיה באשר היא גדולה או קטנה כפוף לצו השעה אך מושפע גם מהחינוך והמסורות שחווה וקיבל בילדותו . כל עורך ומפיק בטלוויזיה חייב לשאת עמו חוץ מכישרונות טלוויזיוניים ויכולת תכנון שידור עתידית גם מטען של ידע היסטורי ופרספקטיבה עמוקה ורחבה של קורות העיתים בתחום אחריותו והתמחותו הטלוויזיונית . הוקסמתי בילדותי ונערותי ממסורת הספורט הבריטית המסועפת לדורותיה ומאוחר יותר מהעוצמה והיכולת הטלוויזיונית המצוינת של ה- BBC שהפך את כישרונו לחזון מפני שהיה כה מוכשר ובעל מוטיבציה לקשור את עצמו למסורת הזאת ולכסות אותה כראוי , ולשווק אותה היטב באיים הבריטיים וכמעט בכל רחבי תבל . המוניטין העצום שה- BBC רכש ברבות השנים הושג לא רק בגלל דרמות הטלוויזיה שהפיק אלא גם בשל יכולת התיעוד וכיסוי אירועי הספורט בממלכה . השפעת מסורת הספורט הבריטית עלי יחדיו עם ה- BBC – הייתה מכרעת . ראה גם הספר עב הכרס בן כ- 7500 עמודים שחקרתי וכתבתי וקרוי "פסגת היכולת האנושית" . הספר הזה נכתב במסגרת סדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שאנוכי חוקר וכותב וה- Title הכללי שלה קרוי " מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" .        

לא יכולתי לשער כי אַלֶכְּס גִלְעָדִי ודָן שִילוֹן יפתחו בפני בקיץ 1971 חלון הזדמנויות כה דרמטי ומרתק וקָסוּם , את שערי העיתונאות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . זה היה לפני יותר מארבעים שנה . גם לא תיארתי כי בבוא העת בחלוף עשור יציבו אותי מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד יחדיו עם מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל החדשות טוביה סער בנובמבר 1980 בתפקיד מנהל מחלקת הספורט ובכך יעניקו לי את ההזדמנות והסמכות לעָצֵב את שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית בציבורית על פי הבנתי ותפישתי , ולהביא ארצה בשידורים ישירים גם את מיטב המסורת הבריטית – טורנירי הטניס של ווימבלדון ומשחקי גמר הגביע האנגלי מאצטדיון "Wembley". ניהול, עריכה, והפקה טלוויזיוניים של Wimbledon ו- F. A. Cup היו לא רק משאת נפש. הם היו פסגה . הרצון לחלוק את הידע שלי עם הציבור ותכונות השילוב הסימביוטי בין הטלוויזיה לבין אירועי הספורט והחדשות ויחסי הגומלין ביניהם , הפכו אותי בסופו של דבר למה שאני , מה שרציתי להיות מימי נעוריי . עיתונאי במדיה האלקטרונית הוויזואלית של מדינת ישראל .

yoash alroey

טקסט מסמך : 1954 . אנוכי בן 17 . מערכת השבועון "ספורט לעם" בהוצאת מרכז "הפועל" ממנה אותי לכתב שלה בעמק הירדן .

 ארכיון יואש אלרואי – בלינדמן . כל הזכויות שמורות) .                                                                                                                          

ילדותי בקיבוץ אפיקים חלפה לה בצֵל שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל . זה לא מנע מאתנו לחוש אהדה לתרבות הבריטית לאחר הסתלקותם מארץ ישראל בטרם מלחמת העצמאות ב- 1948 . ראש ממשלת אנגליה במלחמת העולם ה- 2 ווינסטון צ'רצ'יל היה דמות נערצת עלינו ביישוב הקטן . ארנסט בווין שר החוץ בממשלת קלמנט אטלי שירשה את ממשלת ווינסטון צ'רצ'יל נחשב לאויב מר . כשם שגדלנו על הסיפורים המופלאים של חוקרי היבשות ומגלי הארצות האנגליים דֵייוִיד לִיבִינְגְסְטוֹן , רוּבֶּרְט סְקוֹט , ואֶרְנֶסְט שֶקֶלְטוֹן כך נצמדנו למסורת הספורט הבריטית ולפירמידה שלה , בפסגתה ניצבו ענפי הכדורגל , הטניס , והא"ק . לא היה לי מוזר שכילד בקיבוץ אפיקים התעניינתי בספורט הבינלאומי לגווניו השונים וגם בספורט הבריטי . את שמן מעורר היראה של קבוצות הכדורגל הבריטיות מצאתי במוספי הספורט הזעירים של עיתוני "דבר" , "על המשמר" , ו- "הארץ" בחדר הקריאה שסיקרו בשורה או שתיים את הליגה ואת משחקי גמר הגביע האנגלי היוקרתי .        

מקורות האינפורמציה העיתונאית הספורטיבית בשנים 1952 – 1948 היו מוגבלים ומועטים . העיתונות הגישה אותן במשורה כמו גם חמש הדקות השבועיות היחידות ברדיו , התוכנית "ממגרש הספורט" במוצ"ש שהוגשה ע"י השדרנים נחמיה בן אברהם ואלכסנדר אלכסנדרוני . בנוסף לשני המקורות האלה קלט הרדיו הישן שלנו את תוכנית הספורט רבת המוניטין "Sports Report" של רדיו ה- BBC בהפקה והגשה של הצמד אָנְגוּס מְקָאיי ואִימוֹן אָנְדְרִיוּס .

stadium soccer

טקסט תמונה : 1947 . לונדון לאחר מלחמת העולם ה- 2 . אצטדיונה של קבוצת צ'לסי " סטאמפורד ברידג' " בלונדון. התמונה מתעדת את ההמולה , הכמיהה , והגעגוע העצום של הבריטים למשחק הכדורגל . קהל רב שנותר ללא כרטיסים למשחק צ'לסי נגד הקבוצה הסובייטית דינמו מוסקבה פרץ ליציעים ומילא את האצטדיון עד גדותיו . (באדיבות אינטרנשיונאל פוטבול בוק. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

blackpool 1953

טקסט תמונה : מאי 1953 . לונדון . בטרם שריקת הפתיחה במשחק הגמר על הגביע האנגלי באצטדיון "וומבליי" . זוהי הזוכה בגביע קבוצת בלקפול (Blackpool) בראשות הקיצוני הימני שלה סטנלי מתיוס שמחוללת סנסציה ומנצחת 4 : 3 את קבוצת בולטון וונדררס (Bolton Wanderes) בראשות החלוץ המרכזי נאט לופטהאוס , לאחר שקבוצת בולטון צעדה כבר ביתרון 3 : 1 .

זיהוי הנוכחים בשורת העומדים משמאל לימין : סטנלי מתיוס , הארי ג'ונסטון , גרוסלאנד , פארם , גארט , האייוורד , קלי .

זיהוי הנוכחים של היושבים משמאל לימין : טיילור , הובסון , סטנלי מורטנסן , בראון , פרי . דור ישראלי שלם גדל על כישרון המשחק של סטנלי מתיוס האגדי. (באדיבות אינטרנשיונאל פוטבול בוק . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טורניר הטניס השנתי ב- ווימבלדון השנת הותיר עלי רושם רב מאז ילדותי לצד שלושת הטורנירים הנוספים של ה- Grand slam" , אליפות אוסטרליה (מלבורן) , אליפות צרפת (רולאן גארוס בפאריס) ואליפות ארה"ב (ניו יורק) ונקראה "פורסט הילס" ואח"כ "פלשינג מדואוס" בניו יורק . עקבתי אחריהם . אני זוכר היטב את ההיסטוריה והמורשת המופלאה של ווימבלדון שהחלה ב- 1877 [1]  ונמשכת ברצף (להוציא את מלחמת העולם הראשונה 1918- 1914 ומלחמת העולם השנייה 1945- 1939) בעוצמה , תנופה , ויוקרה רבתיים . טורניר ווימבלדון מרכז סביבו עניין וסקרנות עד עצם היום הזה של שנת 2013 . עובדה שעשרות רשתות טלוויזיה בינלאומיות ובראשן ה- Host broadcaster המקומי רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC משלמות הון עתק עבור הזכות להעביר למדינותיהן את המשחקים בשידורים הישירים . צריך להבין שה- BBC על שני ערוציו BBC 1  ו- BBC 2 , מייחד מידי שנה כ- 130 – 120 (מאה ועשרים  עד מאה ושלושים) שעות שידור במשך שבועיים של קיום הטורניר (תמיד בשליש האחרון של חודש יוני וראשית חודש יולי) . נפלה בידי הזכות כמנהל שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית- ערוץ 1 לייבֵא את שידורי ווימבלדון הישירים למען צופי הטלוויזיה בארץ במשך כשבע עשרה שנים , 1998 – 1981 . בחורף 1982 השתתפתי לראשונה בתוקף תפקידי בפגישת מנהלי מחלקות הספורט של ה- EBU איגוד השידור האירופי ה- Sports Working Party שהתקיימה במדריד לרגל הפקת שידורי מונדיאל ספרד 1982 . הדיונים עסקו גם בצדדים הכלכליים של רכישת זכויות שידורי הספורט הבינלאומיים (לרבות טורניר הטניס של ווימבלדון) הגובים שוב ושוב מחירים ניכרים מהשידור הציבורי האירופי . אז הבנתי כמנהל ומפיק טלוויזיה את ההתעניינות האירופית הגדולה שקיימת סביב הטורניר . לא כל המנכ"לים ראו בעין יפה את שידורי ווימבלדון ואת התעניינותי האישית במפעל הטלוויזיה היפהפה ובסיגנל המרשים של ה- BBC . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לא רק לא אהב טניס לא הייתה לו סבלנות לסוג זה של ספורט שמבקר הטלוויזיה בשעתו של עיתון "הארץ" מר אברהם טל הגדיר אותו כ- "פאק – פאק , פאק – פאק" . הכותרת האנטגוניסטית מלמדת מה הייתה דעתו של מבקר הטלוויזיה ההוא אודות ייחוד זמן מסך למשחק הטניס. המנכ"לים הבאים של רשות השידור אורי פורת ומוטי קירשנבאום שהיו נבונים ממנו מיוסף "טומי" לפיד העניקו לי לעומתו זמן מסך ביד רחבה (במסגרת האילוצים הידועה) וגם את התקציבים הדרושים . היה לנו נוח בעיקרון "להתעסק" עם שידורי ווימבלדון מפני שהמשחקים שוחקו בשעות אחה"צ (בין שלוש לשבע על פי שעון ישראל) ולא חדרו ללב ה- Prime time .

הייתה לנו בימים ההם של סוף עשור ה- 70 וראשית עשור ה- 80 של המאה שעברה תחרות עיקשת עם הטלוויזיה הירדנית (JTV – ראשי תיבות של Jordan Television , שהייתה חברה ב- EBU כמונו) השכנה הדוּ – ערוצית שידרה ישיר בערוץ 6 שלה את משחקי חצי הגמר והגמר של הנשים והגברים מ- ווימבלדון , והביסה אותנו ללא תנאי . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ספג ביקורות קשות בעיתונות מפני שהתעלם שנה אחר שנה מבקשתנו ומבקשת הציבור לשדר ישיר את תחרויות חצי הגמר והגמר לנשים וגברים של ווימבלדון בטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא לא התרשם יתר על המידה מהביקורות השליליות שהוטחו וסִיכֵּל כל יוזמה של אלכס גלעדי ואח"כ גם שלי . בשנות ה- 70 ו- 80 של המאה שעברה הפך הטניס בישראל בהשראתו והכוונתו של ד"ר איאן פרומן מנהל מרכז הטניס ברמת השרון ולימים חתן פרס ישראל , מספורט אצילי של אנשים אמידים, למשחק המוני שכל הציבור נוטל בו חלק . תרבות הטניס קנתה לה אחיזה איתנה בארץ . לפתע צצו מאות מגרשי טניס במדינה וצמחו מאות אלפי שחקנים חובבים שהעריצו את הענף . זאת הייתה עובדה . היה ידוע שמאות אלפי חובבי ספורט וטניס ישראליים צופים בשידורים הישירים של הטלוויזיה הירדנית ובזים לטלוויזיה הישראלית הציבורית שנמנעת מלבצע את רצונו ובקשתו של ציבור רחב . מבצע שידורי הטלוויזיה הישירים מ- ווימבלדון היו מהלך טכנולוגי פשוט .יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל היה רק צריך לסַמֵן לי אוֹר יָרוֹק . אך פקודתו בוששה להגיע . העיתון "ידיעות אחרונות" התגייס ללעוג למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ולמנהל הטלוויזיה שלו טוביה סער . הוא עשה זאת באמצעות קריקטורה של מייק שהתפרסמה ב- 5 ביולי 1983 בהבלטה בעמוד האחורי של הגיליון לאחר זכייתו השנייה של ג'ון מקנרו האמריקני בתואר משניצח במשחק הגמר את האוסטרלי כְּרִיס לוּאִיס 3 : 0 . בקריקטורה של מייק נראה המלך חוסיין מלכה ההָאשֶמִי של ירדן מֵגיח לביתו של אזרח ישראלי הצופה בשידורי ווימבלדון בטלוויזיה הירדנית ותובע ממנו את תשלום האגרה [1] . הקריקטורה הלעגנית נתנה ביטוי לפופולאריות של הטורניר בישראל . היא העצימה את חוויית הצפייה של הציבור הישראלי בהם מחד ואת שמרנותו הבלתי מובנת של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מאידך . יוסף "טומי" לפיד היה האיש שחסם בגופו ממש את שידורי הטניס הנעלים והמרתקים האלה בטלוויזיה הישראלית הציבורית .

טקסט תמונה : קריקטורה של מייק בעיתון "ידיעות אחרונות" מ- 5 ביולי 1983 . המלך חוסיין שליט הממלכה ההאשמית ירדן , תובע לעצמו את אגרת הטלוויזיה לאחר שנודע לו כי מאות אלפי חובבי טניס בישראל צופים בשידורי ווימבלדון בטלוויזיה הירדנית JTV (חברה מלאה ב- EBU כמונו) . משהראיתי את הקריקטורה למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד , גיחך והשיב לי , "אנשי "ידיעות אחרונות" לא יטיפו לי מוּסַר !" . (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות") .

הבדל תהומי היה פרוש בין גישתו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לשידורי הטניס לבין תפישת השידור של הבאים אחריו אורי פורת ומאוחר יותר של מוטי קירשנבאום . יוסף "טומי" לפיד החזיק בדעתו של אברהם טַל מבקר הטלוויזיה בעיתון "הארץ" שהעניק פעם כותרת למאמר בעיתונו ב- 17 ביוני 1985 בעקבות כתבה על שני שחקני הטניס שלמה גליקשטיין ועמוס מנסדורף ששודרה ב- "יומן השבוע" בטלוויזיה הישראלית , וכינה אותה "פאק- פאק , פאק- פאק" . כך כתב [2] .

"טניס משאיר אותי קר לגמרי . לדעתי זהו משחק משעמם , חד גוני , מעייף (את הצופה) הנמשך בדרך כלל הרבה מעבר לסָביר . פאק – פאק , פאק- פאק , פאק- פאק , כמה זמן אפשר ?! אבל אני מבין שמשחק זה זוכה בשנים האחרונות לפופולאריות רבה , אם משום שנחשב למשחקם של יפים ויפות , עשירים ועשירות , ואם משום שאפשר לבוא למגרש ולראות ספורט בלי להסתכן בסכנת נפשות . לא שורפים שם טריבונות , לא משליכים חזיזים אלא מוחאים כפיים בנימוס . עכשיו אפילו שישראל קיסר משחק טניס , המשחק הפך לעממי ומושך אלפי צופים. פאק- פאק , פאק- פאק . לא מתרשם מחבטות ההעברה של שלמה גליקשטיין .ברור שעורכי הכתבה נוטים לטובת הישראליים . פאק- פאק , פאק- פאק . מתחיל להתעייף . למה מראים את זה "ביומן" ? מנחש שנגמר למחלקת החדשות תקציב החודש , והם לקחו בהלוואה כמה מאות מטרים מצולמים ממחלקת הספורט . פאק- פאק" .

טקסט תמונה :  17 ביוני 1985 . ביקורת טלוויזיה שלילית של העיתונאי אברהם טל בעיתון "הארץ" הנוגעת לשידורי הטניס הישירים בטלוויזיה הישראלית הציבורית . (באדיבות עיתון "הארץ") .

העיתונות הכתובה השפיעה על מהלכי השידור של מנכ"ל הרשות לטוב ולרע . יוסף "טומי" לפיד בחר להיות רחוק מהטֶנִיס . אולי חשב שזה משחק לעשירים . בערוב ימיו כמנכ"ל רשות השידור שיחקו כבר בישראל מאות אלפי חובבי טֶניס הודות לתושייתו של ד"ר אִיָאן פְרוּמַן . רובם היו אגב ממעמד הפועלים . הם היו גם צופי הטלוויזיה הפוטנציאליים הרבים של שידורי ווימבלדון . לכֵן הופעתו של אורי פורת בשמֵי רשות השידור בחודש אפריל 1984 לאחר הסתלקותו של יוסף "טומי" לפיד הייתה דרמטית ומהפכנית מנקודת המבט של התפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה . הוא פשוט ייחד זמן שידור נוסף לענפי הספורט הפופולאריים על מסך הטלוויזיה הציבורית והקדיש לי יֶתֶּר אמצעי הפקה וצילום לטובת כיסוי אירועי הספורט הרלוואנטיים על מרקע הטלוויזיה הישראלית . אורי פורת מנכ"ל רשות השידור החדש שינה לחלוטין את תפישת עולמו של המנכ"ל היָשָן יוסף 'טומי' לפיד . הוא הכניס את אירועי הספורט הבינלאומיים החשובים לסַל השידורים של משלם האגרה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . פתאום יכולתי לשָדֵר ישיר את משחקי הגמר של גביעי אירופה בכדורגל לקבוצות אלופות ומחזיקות גביע , שידורי אולימפיאדת לוס אנג'לס 84' הורחבו לאין שיעור . בתוך מעטפת מטריית השידורים הגלובאלית הזאת סייע לי המנכ"ל לחתום גם על חוזי השידורים הישירים של הטניס עם ה- EBU והוועדה המארגנת של משחקי ווימבלדון ולהביאם בשידורים ישירים ארצה . בכך חוֹלֵל שינוי מפליג . זה נראה טריוויאלי היום , אך זה היה הישג שידור עצום לפני יותר מעשרים שנה .

מאות אלפי חובבי הספורט הלָבָן בישראל יכלו החל מאמצע שנות ה- 80 לצפות בצורה שיטתית בשידורים ישירים בהיקף כמעט מלא של משחקי חצי הגמר והגמר לנשים וגברים בטורניר הטניס הבינלאומי החשוב והפופולארי ביותר בעולם . לפתע בקיץ 1985 פתחנו  ב- Weekend ארוך בן ארבעה ימים של שידורי טניס ישירים מווימבלדון . זה החל ביום חמישי – 4 ביולי 1985 בשתיים בצהריים . שידרנו ישיר את משחקי חצי הגמר לנשים בהם מַרְטִינָה נַאבְרָאטִילוֹבָה וכְּרִיס אֶוואֶרט מעפילות למשחק הגמר . "משחק השבוע" באותו ערב ייוחד לסיכום משחקי חצי הגמר לנשים לטובת הצופים שלא יכלו לראות את המשחקים בשידור ישיר . ביום שישי – 5 ביולי 1985 שידרנו ישיר את משחקי חצי הגמר לגברים . הדרום אפריקני קֶווין קָארֶן והנער הגרמני בן ה- 17 בּוֹרִיס בֶּקֶר העפילו לגמר . בלילה שידרנו שוב תוכנית מסכמת של משחקי חצי הגמר של הגברים . שני השידורים הישירים של משחקי הגמר , בשבת – 6 ביולי 1985 בגמר הנשים בו הביסה מַרְטִינָה נַאבְרָאטִילוֹבָה את כְּרִיס אֶוואֶרט 2 : 1 , וביום ראשון – 7 ביולי 1985 במשחק הגמר לגברים בו הפתיע בּוֹרִיס בֶּקֶר והביס את קֶוִוין קָארֶן בניצחון 3 : 1 – הפכו לסנסציה בארץ . הופתענו כאשר מצלמות ה- BBC חשפו את נער הפלא הגרמני אוכל בננות בהפסקות הרבות במשחקים (בנות דקה ותמיד בתום סיכום הנקודות הלא זוגי במערכות) . זאת הייתה הפעם הראשונה בה מאות אלפי צופי הטלוויזיה במדינת ישראל ראו כשווים לעשרות מיליוני עמיתיהם באירופה את הטֶניס הטוב בעולם בשידורים ישירים . המתנו יותר מידַי שנים כדי להפוך לרשת טלוויזיה מתקדמת יותר במחיר כספי זעוּם . אֶפשָר היה לעשות את זה הרבה קודם לכֵן . בס"ה נדרשנו להתחבר לשידורים לווייניים Multilateral (רבי משתתפים) . אפילו עמדת שידור באצטדיון המרכזי בווימבלדון עדיין התביישתי להזמין . מנכ"ל רשות השידור אורי פורת הרשה לי להגשים את חלומי ונתן לי לפתע לשדר ישיר את משחקי ווימבלדון . לא רציתי להיות חזיר ולבקש ממנו גם עמדת שידור . לכן דוּבַּר בשלב הראשוני על שידורי Off Tube בלבד מן המוניטור באולפן בירושלים .

באופן פרדוקסאלי היתרון הגדול של טורנירי הטניס בווימבלדון בלונדון שאִפשֵר את שידורם הישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית היה נעוץ דווקא בקיומם של המשחקים בזמן צפייה לא נוֹח . בשעות אחה"צ ולפנות עֶרֶב על פי שעון ישראל . לא ב- Prime time . אילו נערכו המשחקים בשעות העֶרֶב לא ניתן היה לשָדרַם , בין אם הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה מונופול שידור בשנות ה- 80 ו/או ברת תחרות בעידן הרָב עַרוּצִי בשנות ה- 90 . שום מנכ"ל רשות השידור או מנהל טלוויזיה ששאפו בכל מאודם להידמות למופת השידור של ה- BBC הבריטי לא היה מרהיב עוז בנפשו ולא היה מֵהִין לשַדֵר ישיר את תחרויות גמר ווימבלדון לנשים וגברים בטניס בלֵב ה- Prime Time הישראלי . רבים מהקולגות שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית טענו בפני אז שטורניר הטניס של ווימבלדון הוא אירוע בריטי ייחודי ולכן ה- BBC משקיע מאמץ לא קטן ברכישת זכויות השידורים שלוֹ . אַל לה לטלוויזיה הישראלית להידמות בעניין הזה ל- BBC . ישראל איננה אנגליה . זאת הייתה אִיוֶולֶת וגישה חסרת אופק . טורניר הטניס של ווימבלדון הוא אירוע ספורט בינלאומי בעל עניין עולמי שחרג מזמן מגבולות בריטניה . הוא חשוב ופופולארי מסוגו בעולם . כל רשתות הטלוויזיה הציבוריות המאוגדות ב- EBU מייחדות לוֹ מסורת שידור ארוכה ו- Space נרחב בלוח השידורים שלהן , ומשדרות ישיר את משחקי הטורניר. חלקן מהשלבים הראשונים שלוֹ , אחרות משלב שמינית הגמר ואילך , ויש כאלה גם משלב רבע הגמר . אנחנו תמיד החילונו לשַדֵר ישיר רק משלב חצי הגמר . את משחקי הנשים והגברים כאחד .

תשלומי זכויות השידורים שמשלמות רשתות הטלוויזיה באירופה , וגם בעולם , ובראשן רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC  וערוץ 7 האוסטרלי (Channel 7) לוועדה המארגנת של משחקי ווימבלדון מידֵי שנה בשנה צברו ברבוֹת השנים תאוצה אדירה . הם אִפשרו לבעלי מועדון הטניס הפרטי הזה להפוך את הטורניר לנושא פרסים ראשון במעלה בו המנצח והמנצחת קיבלו ב- 2005 כל אחד מיליון דולר תמורת שבועיים "עבודה" . אך מועדון הטניס של ווימבלדון הגיע להישג מפליג , רָב יותר מהכסף . הוא יצר מסורת משחקים נפלאה ורצופה מאז 1877 . דוֹר אחר דוֹר , במשך 130 (מאה ושלושים) שנה , הפכו המארגנים את טורניר הטניס לאירוע ספורט תרבותי מיוחד במינו , זמן רב לפני שהממון קיבע את מקומו המרכזי בספורט הבינלאומי וגם בתחרויות הטניס כמובן . צריך לראות את התורים הארוכים המשתרכים לאורך קילומטרים של צופים המבקשים להבטיח לעצמם כרטיסים . חלקם מקימים אוהלי סיירים במקום וישנים שם בלילות כדי להתייצב בבוקר בראש התור .

הטלוויזיה הישראלית הציבורית כבר שידרה בהיסטוריה שלה הרבה מאוד אירועי ספורט ב- Prime time שלה מבלי שנציגים ישראליים ייטלו חלק באירועים האלה . לווימבלדון אין סיכוי . ווימבלדון יוֹק . באותם הפעמים שהשידורים הישירים של משחקי חצי הגמר והגמר של ווימבלדון התארכו ופלשו ללֵב ה- Prime time הישראלי , הם נקטעו באכזריות ע"י חלק ממנהלי הטלוויזיה ובראשם יוסף בר-אל . הקטיעה המפורסמת ביותר התרחשה בסופו של משחק הגמר לגברים בקיץ 1985 בין בוריס בקר הנער הגרמני בן ה- 17 לבין קווין קארן מדרום אפריקה . קוטע השידור היה יוסף בר-אל המנהל הזמני בימים ההם של הטלוויזיה הישראלית .

אִילוּ משחקי הגמר של טורניר הטניס ברמת השרון היו נערכים ב- Prime Time , הנהלת הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא הייתה מתייחסת אליהם כלל , ולעולם לא הייתה משדרת אותם בשידור ישיר . אולי מפני שהם עדיין נתפשים ע"י מנהיגות השידור בהווייתם כסטריאוטיפ ספורט ולא טניס ישראלי טהור . אלכס גלעדי ואנוכי הסברנו לד"ר אִיָאן פְרוּמַן בסוף שנות ה- 70 ותחילת שנות ה- 80 את מהות יחסי הגומלין בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לטניס הישראלי . שידורים ישירים אפשריים רק בשעות אחה"צ . לעולם לא בזמן צפייה ראשי . ד"ר איאן פרומן קיבל את ההסבר . למנהיג הטניס הישראלי בימים ההם הספיקה חשיפה בערוץ המונופוליסטי גם בזמן צפייה לא נוח שנחשב ל- Non prime time . משחק הגמר לנשים בווימבלדון מתקיים תמיד בשבת אחה"צ ומשחק הגמר לגברים ביום ראשון אחה"צ .  מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ומנהלי הטלוויזיה הישראלית בתקופתו , לא ידעו או שמא לא רצו לדעת ולהכיר בעובדה כי רֶשֶת הטלוויזיה הציבורית האנגלית  ה- BBC  פסגת חלומותיהם הטלוויזיוניים , משדרת עוד מימי המונופול באנגליה , מאז שנת 1937, שנה אחרי שנה את טורנירי הטניס של ווימבלדון באופן בלעדי . שני הערוצים הציבוריים – ממלכתיים בבריטניה 1-BBC  וְ-  2-BBC  מייחדים להם מידֵי יום בכל אחד  מ- 14 ימי המשחקים של הטורניר כ- 12 שעות שידורים ישירים, לרבות סיכומים ותקצירים עדכניים. יתירה מזאת . המנכ"לים של ה- BBC לדורותיהם שילמו ממון רב לוועדה המארגנת של משחקי ווימבלדון שהיא ארגון ספורט פרטי לחלוטין ולא בריטי לאומי , כדי לשַמֵר בידיהם את זכויות השידורים של טורניר הטניס החשוב בעולם בידי השידור הציבורי . צריך להבין שמאז ימיו של שחקן הטניס הבריטי הנודע פְרֶד פֶּרִי מי שזכה בשלוש אליפויות ווימבלדון ליחידים ב- 1934 , 1935 , ו- 1936 , לא קמו לאנגליה גיבורי טניס כלשהם , ואף על פי ה- BBC עסק בטורניר מבוקר עד ערב . עיתונאות השטח של ה- BBC היא פנטסטית . אם אתם חובבי טלוויזיה וטניס ומזדמן לכם לבקר באנגליה בעת טורניר ווימבלדון כדאי לכם להתיישב במלון שלכם מול מרקע השידור הציבורי הבריטי ולצפות בעיתונאות שטח במיטבה .

הגדיל לעשות המנכ"ל המוכשר של ה- BBC ב- 1999 גרג דייק (Greg Dyke) כשעִם מינויו למשרה הרמה חתם על חוזה שידור בלעדי ל- 5 שנים עם מועדון הטניס האנגלי והעלה את רף התשלומים ל- 10000000 (עשרה מיליון) דולר לעונה . 50000000 (חמישים מיליון) דולר לחמֵש שנים [3] . צריך להבין ולזכור שטורניר הטניס בווימבלדון איננו אירוע ספורט לאומי אופייני בו נוטלת חלק נבחרת אנגליה (מדינה שאיננה נחשבת למעצמת טניס) . זהו אירוע ספורט המאורגן לתפארת ע"י וועדה מארגנת פרטית וזוכה להתעניינות תקשורתית לאומית ובינלאומית ערה . למשחקי חצי הגמר והגמר לנשים וגברים בווימבלדון מעפילים בדרך כלל טניסאים מלאומים שונים , שוודיים אמריקניים , אוסטרלים , גרמניים , צ'כוסלובאקיים , שווייצריים , וספרדים , אך מעולם לא שחקני טניס אנגליים. הטניסאית הבריטית האחרונה שזכתה בווימבלדון הייתה וִוירְגִ'ינְיָה וֵוייד (Virginia Wade) בשנת 1977, ובין הגברים היה זה פְרֶד פֶּרִי (Fred Perry) שלוש פעמים רצופות בשנים 1934 , 1935 , ו- 1936 . אף על פי כן משדרת רשת הטלוויזיה הציבורית באנגליה ה- BBC  באהבה גדולה את משחקי טורניר הטניס הזה ומשלמת עבורם הון תועפות . עשרות רשתות טלוויזיה ציבוריות באירופה המסונפות ל- EBU  הלכו בעקבות ה- BBC . הן שילמו ממון כדי לשדר ישיר לצופי הטלוויזיה שלהם את תחרות הטניס החשובה בעולם – ווימבלדון (Wimbledon). הכרך עב הכרס שחקרתי וכתבתי, "הפקות חובקות ארץ ועולם . הייתי שם." עוסק ודן שוּב ושוּב בשאלת "מיליון הדולר" הנצחית. האם על השידור הציבורי לייחֵד מָמוֹן רב למען שידורי הספורט היוקרתיים בטלוויזיה הכולל בתוכו מאמץ טכנולוגי גדול ואמצעי הפקה משמעותיים . ואם כן  כיצד , באיזה אופן , ובאיזו תדירות עליו לעשות זאת , וכמה עליו לשַלֵם . או שמא מוטלת עליו החובה להתעלם במתכוון משידורי הספורט כדי להתרכז במשימות שידור ציבוריות אחרות שלרבים נראות חשובות יותר , כמו חדשות , תיעוד דוקומנטארי , אומנות , מוסיקה , מדע , ועשיית דרמות וסדרות טלוויזיה מקוריות ישראליות , ובכך להַפְקִיר את זירת רכישת זכויות השידורים של אירועי הספורט היקרים והיוקרתיים בידיו של השידור המסחרי .

ה- BBC מתנגד באורח מסורתי לתזת ההפקרה . הוא רואה בשידורי הספורט נדבך מסורתי חשוב בלוח השידורים הציבורי שלוֹ מימים ימימה . רק בשנת 2000 שידר ה- BBC  כ- 1900 שעות ספורט בשני ערוצי הטלוויזיה שלוֹ . זאת ועוד . למלחמתו של ה- BBC העקובה מדם ירוק של דולרים מרשרשים נגד שידורי הטלוויזיה בלוויין BSKYB המסחריים של רוּפֶּרְט מֶרְדוֹק על אירועי הספורט היוקרתיים והחשובים למשלם האגרה הבריטי , הצטרפה ב- 1991 ממשלת בריטניה , שהחליטה כי שורה של אירועי ספורט חשובים , גדולים ורלוואנטיים לציבור הבריטי , יוכלו להיות משודרים על פי חוֹק (Listed Events Legistlation) , אך ורק בשלושת ערוצי הטלוויזיה הציבוריים באנגליה , ב- BBC , ITV , ו/או Channel 4 . ממשלת בריטניה קבעה כי המשחקים האולימפיים , המונדיאלים של הכדורגל , משחק הגמר השנתי על הגביע האנגלי בכדורגל (FA Cup) , משחק גמר על הגביע הסקוטי בכדורגל , משחקי קריקט (Cricket) בהשתתפות נבחרת אנגליה , טורניר משחקי ווימבלדון בטניס , מרוץ הסוסים השנתי הדרמטי ומלא ההפתעות בליוורפול המכונה , "The Grand National" , ומרוץ הסוסים נוסף הקרוי , "The Derby", הם קניין של השידור הציבורי בלבד [4] .

משחקי חצי הגמר בווימבלדון מתחילים באחת בצהריים שעון לונדון ומשחקי הגמר בשתיים אחה"צ . בשלוש ו/או ארבע אחה"צ מותנה בשעון הקיץ של ישראל . השידורים הישירים שלנו לא חדרו בדרך כלל ללֵב  ה- Prime time . החיסרון הגדול של שידור ישיר של משחק טֶנִיס בטלוויזיה נעוץ בחוקת המשחק שלוֹ . משחק הטֶניס אינו מוגבל בזמן . סיומו מותנה בכמות צבירת הנקודות של המנצח ולא בזמן ההתמודדות המוגדר ע"י שעון כמו במשחקי כדורגל וכדורסל למשל . הדבר מסבך את חישובי מִשְכוֹ של משחק הטניס והופך אותו לקריטי בעיקר ברשת טלוויזיה ציבורית מסוגה של הטלוויזיה הישראלית שעומד לרשותה אפיק שידור יחיד עליו יש לה שני שותפים הטלוויזיה החינוכית והטלוויזיה בערבית . הוא יכול להיות פעם קצר מידי לצורך חישובי השידור ולעיתים ארוך מידי . בדרך כלל הוא מתארך וחוצה את גבולות השידור שהקציבו לנו . "השותפות" המאולצת הזאת בין שלושה גופי שידור (על פי חוֹק השידור במדינת ישראל) עַל אותו סיגנל שידור , העניקה לטלוויזיה החינוכית את הזכות לשָדֵר עליו משמונה בבוקר ועד תום "עֶרֶב חדש" בחַמֵש וחֵצי אחה"צ , ואח"כ הותירה אותו משֵש וחֵצי עד שמונֶה בערב בידי הטלוויזיה בשפה הערבית . לטלוויזיה הישראלית הציבורית הוקצתה שעת שידור אחה"צ לילדים והנוער, ומשמונה בערב עד חצות . הקצאת זמנים מיושנת מראשיתה ואנכרוניסטית מיסודה.

החלוקה הכפויה הזאת הולידה מחלוקות בשידורי ספורט מתמשכים כמו שידורי הטניס כשכל גוף שידור אוחֵז בחלקת הפרטית שלו ואיננו מסכים לוותר למען אינטרס השידור הכללי . שידורי ווימבלדון סבלו מכך . גב' יוֹהָנָה פְּרֶנֶר ז"ל מנהלת התוכניות בטלוויזיה החינוכית הבינה את ערך שידורי הספורט הרלוואנטיים והסכימה לפנות את זמן השידור עבור שידורי ווימבלדון מארבע עד חמֵש אך לעולם לא וויתרה על "עֶרֶב חָדָש" (17.30 – 17.00). יוסף בר-אל הסכים בטוּבוֹ להקריב חצי שעה מנתח השידור שלוֹ משֵש וחֵצי עד שֶבַע בעֶרֶב אך כמו גב' יוֹהָנָה פְּרֶנֶר ז"ל לא וויתר על יומן החדשות שלוֹ שהחל בשֶבַע בערב (19.00) . השידור הישיר ההיסטורי הראשון בתולדות הטלוויזיה הישראלית של משחק הגמר לגברים בטורניר הטניס של ווימבלדון נערך ביום ראשון – 7 ביולי 1985 בין בּוֹרִיס בֶּקֶר הנער הגרמני בן ה- 17 לדרום אפריקני קֶוִוין קָארֶן . ההתמודדות בין השניים התארכה ולא הגיעה לסיומה בשבע בערב כמצופה . המערכות השנייה והשלישית נמשכו כנצח והסתיימו ב-Tie Break ופעמיים בהכרעה מינימאלית 7 : 6 לכל אחד משני השחקנים. במערכה הרביעית ניצב הנער בּוֹרִיס בֶּקֶר על סַף ניצחון סנסציוני . אורי לוי שידר ישיר את המשחק עם הפרשן יוסי שטבהולץ . הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה צריכה להמתין עוד כמה שניות לסיום ההתמודדות הדרמטית , אך יוסף בר-אל המנהל הזמני בימים ההם ובו בזמן גם המנהל של הטלוויזיה בשפה הערבית , קטע את השידור הישיר שלנו ועבר לשָדֵר את החדשות בשפה הערבית . יצאתי מדעתי . גם המנכ"ל אורי פורת יצא מדעתו ושָלָף לעברו של יוסף בר-אל כרטיס צהוב אך לא העיף אותו מכר הדשא הטלוויזיוני . יוסף בר-אל ולא רק הוא ראו בשידור הישיר של הטניס סטריאוטיפ ספורט שמתאים להיות Filler , מילוי זמן שידור בשעות אחר הצהריים .

בּוֹרִיס בֶּקֶר המדהים ניצח 3 : 1 במערכות , 6: 3 , 6 : 7 , 7: 6 , ו- 6 : 4 , והניף את הגביע  אך מאות אלפי צופי הטניס בישראל לא זכו לראות את התמונות האלה . הם היו צריכים להחליף תחנה ולעבור לצפות בערוץ 6 של הטלוויזיה הירדנית ששִידֵר ישיר את המשחק עד תומו וכמובן את טקס הענקת הגביע המסורתי . העיתונות לא עשתה חשבון וירדה על יוסף בר-אל כפי שלא עשתה מעולם לשוּם מנהל טלוויזיה אחר שקדם לוֹ. קטיעת השידור הישיר שניות אחדות לפני סיומו הייתה אִיוֶולֶת . יהושע שגיא מעיתון "הארץ" נתן למחרת  ב- 8 ביולי 1985 דרור לעֵט הסרקסטית שלוֹ [5] .

"תודה לך קינג חוסיין, הוד מעלתו, בלי שום קשר לדעות פוליטיות ולתוכניות על עתיד הגדה והיחסים בין שני עמינו, אני רוצה להודות לך על השירות הספורטיבי הנהדר שמעניק לנו ערוץ הטלוויזיה שלך . ברגע שבטלוויזיה שלנו נאלצים להפסיק באמצע משחק הגמר את השידור מווימבלדון , אין לחובבי הספורט בישראל שום בעיה . עוברים לערוץ 6 או שעוברים לערוץ 3 , ומקבלים את כל ההצגה הגדולה בטלוויזיה הירדנית עד לסיומה הדרמטי .כולל הצילומים של אימא ואבא בֶּקֶר הנרגשים, המצלמים מן היציע במצלמה משפחתית קטנה את הבן הקטן שלהם עושה היסטוריה . נא הואֵל בטובך להעביר לאנשי מחלקת הספורט של הטלוויזיה שלכם את תודת כל שוחרי הספורט בישראל . אתם באמת עושים לנו שירות מצוין . בהתחשב בכך שאפילו בעד האגרה אינכם דורשים תשלום -  זה באמת מעל ומעבר . תודה לך קינג חוסיין בשם כל שוחרי הספורט בישראל . תודה רבה" .

wimbledon criticism

טקסט מסמך : 8 ביולי 1985 . העיתונות הכתובה תוקפת בחריפות רבה את קטיעת השידור הישיר בשבע בערב (19.00) שעסק בתיאור משחק הגמר ליחידים בווימבלדון בוריס בקר (גרמניה) – קווין קארן (דרום אפריקה) . ההתמודדות ב- ווימבלדון עמדה להסתיים בתוך דקות בניצחונו של הנער הגרמני בוריס בקר בן ה- 17 , אולם מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל החליט לא להמתין וקטע את השידור הישיר לטובת מהדורת החדשות בשפה הערבית . תחנוניי ליוסף בר-אל וניסיונות השכנוע כי המשחק או טו טו מסתיים לא הועילו ואל לו לקטוע את השידור הישיר על סף סיומו נדחו על ידו. (באדיבות אנשי ארכיון העיתונות של "בית אריאלה" בתל אביב מר מאיר שפירא ומר ערן רוזנצוויג ובאדיבות ארכיוני "חדשות" ו- "הארץ" ובאדיבות המו"ל מר עמוס שוקן , כמו גם באדיבות העיתון "מעריב") . 

הטלוויזיה הישראלית הציבורית קמה מעפרה ב- 1968 . בסוף אותה שנה מונה דן שילון למנהל מחלקת הספורט . ב- 1968 נפתחו ארבעת טורנירי הטניס הגדולים בעולם אליפות אוסטרליה , אליפות צרפת (רולאן גארוס) , ווימבלדון , ואליפות ארה"ב (נקראים גרנד סלאם) גם בפני שחקני טניס מקצועניים . ליד שם הטורניר נוספה המילה האנגלית “Open” . העניין בהם גבר . ב- 1970 החלו הוועדות המארגנות לחלק פרסים כספיים שהלכו ותפחו למנצחים והמנצחות בארבעת טורנירי הגרנד סלאם [2] . הטלוויזיה הבינלאומית שכה חשקה וכמהה לכסות את המשחקים הללו , נדרשה לממן את הפרסים הכספיים באמצעות תשלום של זכויות שידורים .

שמותיהם של המנצחים והמנצחות בהיסטוריה הארוכה של ווימבלדון הדהדו באוזניי . היה זה האמריקני התמיר ויפה התואר ביל טילדן (Bill Tilden נולד ב- 1893 בפילדלפיה – ארה"ב) שהיה אלוף לאחר מלחמת העולם הראשונה בשנים 1920 , 1921 ואח"כ שוב ב- 1930 כשהיה כבר בן 37 . הטניסאית הצרפתייה סוזאן לנגלן (Suzanne Lenglen נולדה ב- 1899 בפאריס – צרפת) הייתה אלופת ווימבלדון שֵש פעמים בשנים 1919 , 1920 , 1921 , 1922 , 1923 , ו- 1925 . ארבעת המוסקטרים הצרפתיים ז'אן בורוטרה , רנה לאקוסט , הנרי קושה , וז'אק ברונו שלטו בווימבלדון בשנים 1929 – 1924 . ואיך אפשר לשכוח את הטניסאית האמריקנית הֶלֶן וִוילְס – מוּדיִ (Helen Wills Moody נולדה ב- 1905 בברקלי קליפורניה) שזכתה שמונה פעמים בתואר אלופת ווימבלדון בשנים 1927 , 1928 , 1929 , 1930 , 1932 , 1933 1935 ו- 1938 , ואת הלן ג'ייקובס המיוסרת ואליס מארבל מלאה שמחת נעורים . הטניסאי הבריטי פרד פרי היה אלוף ווימבלדון שלוש פעמים ברציפות בשנים 1934 , 1935 , ו- 1936 . 77 (שבעים ושבע) חלפו עד שהופיע אתמול טניסאי בריטי נוסף בשם אנדי מארי וזכה לראשונה בטורניר מאז ימיו של פרד פרי בשנות ה- 30 של המאה שעברה . האמריקני דונלד באדג' הוכתר פעמיים כאלוף ווימבלדון אחרי פרד פרי . ב- 1937 לאחר ניצחונו על הברון הגרמני גוֹטְפְרִיד פוֹן קְרָאם חביבו של אדולף היטלר וב- 1938 על הבריטי הנרי אוסטין בטרם פרצה מלחמת העולם ה- 2 .

wimbledon 1912

טקסט תמונה : יולי 1912 . מראהו של מגרש הטניס המרכזי בווימבלדון לפני 101 שנים . (באדיבות ווימבלדון) .

perry

טקסט תמונה : שנות הזוהר של הטניס הבריטי ב- 1934 , 1935 , ו- 1936 . הטניסאי הבריטי רב המוניטין פרד פרי (Fred Perry) זוכה שלוש פעמים ברציפות בטורניר ווימבלדון ליחידים גברים והופך לאייקון  [1] . שום שחקן טניס בריטי לא זכה בטורניר ווימבלדון מאז ניצחונותיו של פרד פרי , עד אתמול 7 ביולי 1977 . בחלוף 77 שנים שיחזר אתמול שחקן הטניס הבריטי אנדי מארי את הצלחתו של פרד פרי לאחר שניצח אתמול המשחק הגמר ליחידים את הסרבי נובאק דג'וקוביץ' בתוצאה 3 : 0 (באדיבות ווימבלדון) .

ווימבלדון – יולי 1934 . משחק הגמר ליחידים : פרד פרי מנצח את  ג'ק קרואופורד (Jack Crawford נולד בניו סאות' וולס אוסטרליה ב- 1908) בתוצאה החלקה 3 : 0 ( 6 : 3 , 6 : 0 , 7 : 5 ).

ווימבלדון – יולי 1935 . משחק הגמר ליחידים : פרד פרי מנצח את גוטפריד פון קראם (גרמניה) בתוצאה החלקה  3 : 0  ( 6 : 2 , 6 : 4 , 6 : 4 ) .

ווימבלדון – יולי 1936 . משחק הגמר ליחידים : פרד פרי מנצח את הגרמני – נאצי גוטפריד פון קראם חביבו של הקנצלר אדולף היטלר בתוצאה החלקה 3 : 0 ( 6 : 1 , 6 : 1 , 6 : 0 ).

הערה א' : פְרֶד פֶּרִי זכה גם פעם אחת באליפות אוסטרליה (Australia Open) ב- 1934 . ב- 1935 העפיל שוב למשחק הגמר באליפות אוסטרליה אך הפסיד לאוסטרלי גֶ'ק קְרוֹאוּפוֹרְד. פרד פרי זכה פעם אחת באליפות צרפת (רוֹלָאן גָארוֹס) ב- 1935 בה ניצח את הגרמני גוֹטְפְרִיד פוֹן קְרָאם.

הערה ב' : פְרֶד פֶּרִי זכה בעשור ה- 30 גם שלוש פעמים באליפות ארה"ב (US  Open) . ב- 1933 ניצח את הטניסאי האוסטרלי ג'ק קרואופורד , ב- 1934 ניצח את וִוילְמֶר אֶלִיסוֹן , ועשה זאת שוב ב- 1936 נגד האמריקני דוֹנַלְד בַּאדְג'. 

[1] במשחק הגמר בטורניר ווימבלדון  ב- 1877 ניצח ספנסר גור (Spencer Gore) את ויליאם מרשל (William Marshal) בתוצאה 6 : 1 , 6 : 2 , 6 : 4 .

[2] הפרסים הכספיים שהוענקו למנצחים ולמנצחות בכל טורניר גרנד סלאם עמדו בשנת 2011 על 1.500000 (מיליון וחצי) דולר לכל מנצח ומנצחת בשני משחקי הגמר היחידים והיחידות. בשנת 2012 , 2.000000 (שני מיליון) דולר לכל מנצח ומנצחת בשני משחקי הגמר ליחידים ויחידות. בשנת 2013 2.400000 (שני מיליון וארבע מאות אלף) דולר לכל מנצח ומנצחת בשני משחקי הגמר ליחידים ויחידות .

לאחר מלחמת העולם ה- 2 עלה לגדולה הטניסאי האמריקני ג'ק קריימר (Jack Kramer נולד בלאס ווגאס – נבדה ב- 1921) אלוף ווימבלדון ב- 1947 . בימיו הורשו ליטול חלק בתחרויות הטניס רק טניסאים חובבים [1] . ג'ק קריימר היה טניסאי מוכשר ובעל חוש לעסקים שהשפעתו על התפתחות הטניס המודרני הייתה עצומה . מכיוון שראה כי ניצחונותיו בטורנירי הטניס מביאים לו כבוד אבל לא כסף החליט להפוך לטניסאי מקצועני ובד בבד להיות אמרגן של להקה מקצוענית שנדדה ברחבי ארה"ב ועשתה ביזנס . גֶ'ק קְרֶיימֶר צירף ללהקתו שחקני טניס מוכשרים בעלי פוטנציאל כמו הרומנטיקן רִיצֶ'ארְד אָלוֹנְזוֹ "פַּאנְשוֹ" גוֹנְזָאלֶס וגם את אלופי העבר של ווימבלדון וארה"ב שצברו מוניטין כמו בּוֹבִּי רִיגְס (Bobby Riggs) , טֶד שְרוֹדֶר (Ted Schroder) , טוֹנִי טְרָאבֶּרְט (Tony Trabert) , ורבים אחרים . האמריקני טֶד שְרוֹדֶר היה אלוף ווימבלדון ב- 1949 . האמריקני בַּאדְג' פָּאטִי זכה בטורניר ב- 1950 . היהודי – אמריקני דִיק סַאבִיט עשה זאת ב- 1951 ואחריו האוסטרלי פְרָנְק סֶדְגְ'מַאן ב- 1952 . האמריקני וִויק סֵיְישֶס זכה ב- 1953 . הטניסאית אמריקנית לואיז ברואו הייתה אלופה בשנים 1948 , 1949 , 1950 ושוב כעבור חמש שנים ב- 1955 , הנערה האמריקנית מוֹרִין קוֹנוֹלִי שבטרם מלאו לה עשרים זכתה בשלוש אליפויות ב- 1952 , 1953 , ו- 1954 . הטניסאי הצ'כוסלובקי יָרוֹסְלָאב דְרוֹבְּנִי (ייצג את מצרים) ניצח בווימבלדון ב- 1954 . האמריקני טוֹנִי טְרָאבֶּרְט היה אלוף ב- 1955 . האמריקנית השחורה אַלְתִּ'יאָה גִיבְּסוֹן והברזילאית מריה בואנו שלטו בווימבלדון בשנים 1960 – 1957 . ואז הגיעה השליטה האוסטרלית בהדרכת המנטור הָארִי הוֹפּמַאן (Harry Hopman נולד בסידני ב- 1906) ועמה השמות שהעניקו לאוסטרליה את המוניטין העצום שלה בענף הזה , בתחרויות ה- Grand slam וגם תחרויות גביע דייויס : לוּאִיס הוֹאד היה אלוף ווימבלדון בשנים 1956 ו- 1957 , אשלי קופר אלוף ווימבלדון ב- 1958 נִיל פְרֶיְיזֵר אלוף ווימבלדון ה- 1960 ורוֹד לֵיְיבֶר אלוף ווימבלדון בשנים 1961 , 1962 , ו- 1969 (שניהם איטרי יד ימין) , רוֹי אֶמֶרְסוֹן אלוף ווימבלדון בשנים 1964 ו- 1965 וג'ון ניוקומב בשנים 1967 , 1970 , ו- 1971 . לידם בלטו בעשור ה- 60 וראשית עשור ה- 70 שתי אלופות ווימבלדון האוסטרליות מַרְגָרֶט סְמִית' – קוֹרְט ואִיבוֹן גוּלָאגוֹנְג – קָאוּלִי . בשעה שאלכס גלעדי ירש ב- 1974 את דן שילון בתפקיד מנהל מחלקת הספורט כבר עלו לגדולה אלופים חדשים , האמריקני סְטֶן סְמִית' אלוף ווימבדלון ב- 1972 , הצ'לנג'ר הרומני אִילִי נַאסְטָאסֶה , הצ'כוסלובקי יָאן קוֹדֶש מנצח ווימבלדון ב- 1973 , האמריקנים גִ'ימִי קוֹנוֹרְס והטניסאי השחור אָרְתּוּר אָש הזוכים ב- 1974 ו- 1975 , השוודי המנומס והמדויק בְּיוֹרְן בּוֹרְג מי שהיה אלוף ווימבלדון חמש פעמים ברציפות בשנים 1980 – 1976 , האמריקנית כְּרִיס אֵוֶורְט והצ'כוסלובקית מַרְטִינָה נַאוְורָטִילוֹבָה , ואחריהם האמריקני חם המזג ג'ון מקנרו בן ה- 18 שהדיח את בְּיוֹרְן בּוֹרְג מפסגת ווימבלדון ב- 1981 . לאחר ניצחונו הסנסציוני של האמריקני הזועם ומהיר החמה על השוודי קַר הרוּח יצא העיתון האמריקני "Herald Tribune) בהכרזה דרמטית ומדויקת : "תמה תקופת הקרח – החלה תקופת האש" . אחרי ג'ון מקנרו מלכו בווימבלדון הנער הגרמני בן ה- 17 בּוֹרִיס בֶּקֶר והשוודי סְטֶפַאן אֶדְבֶּרְג . אלה פרחו בתקופתם של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ויורשו אורי פורת . כשמוטי קירשנבאום התמנה למנכ"ל רשות השידור כבר צצו שחקנים חדשים ושחקניות חדשות . אַנְדְרֶה אָגָאסִי , פִּיט סַאמְפְּרָאס , הגרמנייה שְטֶפִי גְרָאף , והשווייצרית מרטינה הינגיס .

מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום היה אוהד נלהב של משחק הטניס ורחש כמוני הערכה רבה להיסטוריה הארוכה והפנטסטית של טורניר ווימבלדון . בהיותו איש טלוויזיה (וותיק ממני) היה עֵד להתפתחות הסימביוזה וקשרי הגומלין בין הטכנולוגיה הטלוויזיונית ולווייני התקשורת לבין אירועי הספורט הרלוואנטיים הבינלאומיים לרבות טורנירי הטניס של ה- Grand slam בכלל ו- ווימבלדון בפרט . זמני הצפייה הנוחים במשחקי ווימבלדון האיצו את שידורם הישיר . בתקופת כהונתו כמנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993 סייע בידי מוטי קירשנבאום להכניס את השידורים הישירים של ווימבלדון – גברים ונשים לסל הצריכה של תרבות הצפייה בשידור הציבורי . לראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ובתולדות חטיבת הספורט שלה אפשר לי מוטי קירשנבאום בקיץ 1996 לשדר ישיר את המשחקים החשובים בטורניר מעמדת שידור באצטדיון המרכזי בווימבלדון . הטסתי את השדר אורי לוי ואת הפרשן עמוס מנסדורף ל- ווימבלדון .

savit

טקסט תמונה : 1951 . ווימבלדון . היהודי – אמריקני ריצ'ארד "דיק" סאביט (Richard “Dick” Savitt) נולד בניו ג'רסי ארה"ב ב- 1927) [1] מנצח במשחק הגמר את הטניסאי האוסטרלי קן מגרגור (Kenneth “Ken) בתוצאה 6 : 4  , 6 : 4 , 6 : 4 . (ווימבלדון) .

[1]  דִיק סָאבִיט זכה ב- 1951 גם באליפות אוסטרליה לאחר שניצח במשחק הגמר את האוסטרלי קן מגרגור .

[2]  תחרויות הטניס של ה- Grand slam נפתחו לראשונה בפני טניסאים וטניסאיות מקצועניים ב- 1968 . המשחקים האולימפיים נפתחו לראשונה בפני ספורטאים וספורטאיות מקצועניים באולימפיאדת ברצלונה 1992 .

sedgman

טקסט תמונה : 1952 . טורניר הטניס של ווימבלדון . ראשית השליטה האוסטרלית .האוסטרלי פרנק סדג'מאן (Frank Sedgman נולד במאונט אלברט במדינת וויקטוריה באוסטרליה בשנת 1927) [1] מנצח במשחק הגמר ליחידים את הצ'כוסלובקי ירוסלאב דרובני (Jaroslav Drobny) בתוצאה 3 : 1       (4 : 6 , 6 : 2 , 6 : 3 , 6 : 2) . הנסיכה הבריטית מרינה מעניקה על פי המסורת את הגביע לזוכה שהופך מודל הערצה וחיקוי בארצו . פרנק סדג'מאן נחשב לאחד מהאבות המייסדים של הטניס האוסטרלי לדורותיו. (WIMBLEDON).

sedgman 2

טקסט תמונה : 1951 . ווימבלדון . הצמד האוסטרלי המפורסם פרנק סדג'מאן (שני משמאל) וקן מקגרגור [1]  (ראשון משמאל) מנצחים במשחק הגמר בזוגות גברים את הצמד ירוסלאב דרובני (שני מימין) מצ'כוסלובקיה  ואריק סטארג'ס (Eric Sturgess) מדרום אפריקה [2] בתוצאה 3 : 2  (3 : 6 , 6 : 2 ,      6 : 3 , 3 : 6 , 6 : 3 . (ווימבלדון) . 

[1] הטניסאי האוסטרלי קנת' "קן" מקרגור היה שלוש פעמים Runner up באליפות אוסטרליה בשנים 1948 , 1949 , ו- 1950 . כמו כן היה Runner up פעם אחת בווימבלדון ב- 1951 . ב- 1952 עלה סוף כל סוף בידו לזכות בטורניר Grand slam באליפות אוסטרליה, כשגבר על יריבו המושבע וידידו פְרָאנְק סֶדְגְ'מָאן .

[2] הטניסאי הדרום אפריקני אֶרִיק סְטֶארְגֶ'ס היה Runner up באליפות צרפת (רולאן גארוס) ב- 1947משנוצח ע"י ז'וזף אסבות'  ושוב Runner up באליפות ארה"ב ב- 1948 שם הפסיד לפאנשו גונזאלס .

[3] פְרָנְק סֶדְגְ'מָאן ניצח פעמיים גם באליפות אוסטרליה הטניס בשנים 1949 ו- 1950 את יריבו הוותיק קֶנֶת' "קֶן" מֶקְגְרֶגוֹר . פראנק סדג'מאן העפיל פעם למשחק הגמר באליפות צרפת (רוֹלָאן גָארוֹס) ב- 1952 והפסיד ליְרוֹסְלָאב דְרוֹבְּנִי . פְרָאנְק סֶדְגְ'מָאן היה  גם פעמיים אלוף ארה"ב בשנים 1951 ו- 1952 . ב- 1951 ניצח את האמריקני וויק סיישס וב- 1952 גבר על גָארְדְנֶר מוֹלוֹי .

הטניס הבינלאומי עבר סדרת מהפכים ושינויים חלקם דרמטיים מאז שנות ה- 20 וה- 30 של המאה שעברה . בטכנולוגיה שלו (מחבטים , מיתרי המחבטים , וכדורים) , באופנה (פעם לבשו הגברים רק מכנסיים לבנים וחולצות לבנות והנשים עטו שמלות לבנות) , וגם בסגנון המשחק . הטניס המודרני הוא הרבה יותר מהיר ואגרסיבי . השחקנים של העת החדשה כמו בּוֹרִיס בֶּקֶר , אִיבָן לֶנְדֵל , ג'וֹן מֶקֶנְרוֹ , גוֹרָאן אִיוָואנִיסֶבִיץ' , רוֹגֶ'ר פֶדֶרֶר , פיִּט סַאמְפְּרָאס , נובאק דג'וקוביץ , חואן מרטין דל פוטרו ואחרים מוכשרים להעניק לכדור בעת חבטות הפתיחה שלהם לא רק תאוצה פנטסטית של יותר מ- 200 קמ"ש אלא יודעים להקנות למעוף הכדור הצהוב הקטן תכונות אווירודינאמיות ומסלול תעופה עקום . מאמן הטניס הנודע האמריקני ניק בולטיירי (Nick Bollettieri בן 82 היום) תמך לחלוטין באחיזת המחבט בשתי ידיים בעל חבטת ה- Backhand (אחיזה שנודעה בשם Two Handed Backhand) ושינה לחלוטין את יסודות המשחק כשהורה לחניכיו ללפות את המחבט בשתי ידיים (במקום ביד אחת) בתנועת ההחזרה . הטניסאית האמריקנית קריס אוורט (Christine Marie Evert) הייתה הראשונה שהשתמשה באחיזת שתי ידיים בחבטת Backhand כבר בסוף שנות ה- 60 של המאה שעברה .

evert

טקסט תמונה : ראשית עשור ה- 70 של המאה שעברה . הטניסאית האמריקנית קריס אוורט (Chris Evert) היא הראשונה שחובטת Backhand כשהיא אוחזת במחבט בשתי ידיים . (באדיבות כותב הספר "טניס" מר מרטין הטגס והוצאת הספרים "מייפלאואר" . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות). 

ניק בולטיירי אימץ את סגנון שתי הידיים שהפך בארבעים השנים האחרונות לכלי נשק של נחלת הכלל (כמעט) . טניסאים וטניסאיות רבי מוניטין כמו רוג'ר פדרר , מרטינה נברטילובה , שטפי גראף , איבאן לנדל , ג'ון מקנרו ואחרים שמרו עדיין על תנועת ה- Back hand הקלאסית ביד אחת , אולם טניסאי ההווה כמו נובאק דג'וקוביץ' , אנדי מארי , רפאל נאדאל וגם הדור הקודם מרטינה הינגיס , ג'ים קורייר , אנדרה אגאסי , ביורן בורג , ג'ימי קונורס ועוד ועוד השתמשו בסגנון חבטת ההחזרה  Two handed backhand grip . אתמול ריאיין העיתונאי רזי ברקאי בגלי צה"ל את שחקן הטניס הישראלי שלמה גליקשטיין (השתמש באחיזה הקלסית ביד אחת ב- Backhand) , אך את השאלה החשובה ביותר מדוע עברו מרבית שחקני ושחקניות הצמרת בעולם להשתמש בהחזקת המחבט בשתי ידיים בעת חבטת Backhand (במקום ביד אחת כמקובל בעבר) – הוא כמובן לא שאל .

גם הטלוויזיה הבינלאומית בארה"ב , אנגליה , גרמניה , ויפן עברה שינויים טכנולוגיים דרמטיים מאז שנות ה- 30 של המאה שעברה , העידן ההוא של הדור הראשון של ממציאי הטלוויזיה הרוסי – אמריקני וולדימיר זווריקין, האמריקני פילו פארנסוורת', הבריטי ג'ון לוגי באיירד, האמריקני דיוויד סארנוף , הגרמני וולטר ברוך , היפני קנז'ירו טאקאנאיאגי , ואחרים . הטלוויזיה הגרמנית ה- DRP (ראשי תיבות של Deutsche Reich Post) בראשות מהנדס הטלוויזיה רב המוניטין וולטר ברוך (Walter Bruch) שידרה ישיר את אולימפיאדת ברלין 1936 . הטלוויזיה הבריטית שידרה ישיר ב- 1936 את משחק הגמר ליחידים – גברים בווימבלדון בו ניצח האנגלי פרד פרי את הגרמני פון קראם וזכה בפעם השלישית ברציפות בתואר והפך מודל להערצה וחיקוי . 77 שנים חלפו כאמור עד שטניסאי בריטי נוסף אנדי מארי (Andy Murray) זכה אתמול שוב בתואר אלוף ווימבלדון .

ב- 7 בינואר 1926 הצליח מהנדס החשמל הבריטי ג'וֹן לוֹגִי בָּאיְיְרְד (סקוטי במוצאו) להדגים בלונדון מכונה חדשה המשדרת תמונות נעות באמצעות טכנולוגיית רדיו . בחדר חשוך בסוהו בלונדון התבוננו חברי המכון המלכותי הבריטי במודל של הקרנה טלוויזיה ראשונית בזעיר אנפין . הם ראו הבהוב מלבני קטן בגודל של חמישה ס"מ על שלושה ס"מ. האנשים ישבו מול מקלט טלוויזיה בשעה שאחרים התבוננו בדמותם בחדר אחר. אכן נראו באמת פרצופים של אנשים . זאת הייתה ראשית הטלוויזיה . ג'וֹן לוֹגִי בָּאיְירְד ביקש לשמור בסוד כמוס את עבודת מערכת הטלוויזיה שלו . הוא אפילו לא אִפשר לכתבי העיתונות לסקר את הפיתוח הטכנולוגי שלו . מערכת הטלוויזיה של ג'וֹן לוֹגִי בָּאיְירְד התבססה על הרעיון שהגה פָּאוּל נִיפְּקוֹאוּ ב- 1884 . דיסק מסתובב המכיל שרשרת של עדשות ממיר את האוֹר מהדמות המצולמת לאותות אלקטרוניים היכולים להישלח ע"י קרן אלחוטית למַקְלֵט , שם הם הופכים להיות שוב אותה הדמות המופיעה על מסך פלואורוסנטי באמצעות שימוש במנורה קתודית , מכשיר שהומצא ב- 1890 . סיגנאל התמונה היה באיכות ירודה אך ג'וֹן לוֹגִי בָּאיְירְד כמו וְולָדִימִיר זְווֹרִיקִין ופִילוֹ פַארֶנְסְווֹרְת' האמין שבהמצאה הזאת טמון פוטנציאל טלוויזיוני עצום .

baird

טקסט תמונה : שנת 1926 . מהנדס החשמל הסקוטי – בריטי ג'ון לוגי באירד מתבונן במנגנון הטלוויזיה המכאנית שלו בלונדון ב- 1926 הפועלת על פי עקרונות האלקטרוניקה של מהנדס החשמל הגרמני פאול ניפקואו . (באדיבות Television an International history) .

וְולָדִימִיר זְווֹרִיקִין החל לעבוד ב- 1928 בתוכנית מחקר משותפת של וֶוסְטִינְגְהָאוּס (Westinghouse) , ג'נרל אלקטריק (General Electric) ו- RCA (Radio Corporation of America) שנועדה לקדם את אמצאת מצלמת  ה- Video ושידורי הטלוויזיה . חטיבת הפיתוח והניסויים של וְולָדִימִיר זְווֹרִיקִין כללה צוות מהנדסים מוכשרים מבית מדרשה של חברת וֶוסְטִינְגְהָאוּס, הָארְלִיי יָאמְס (Harley Iams), ג'וֹן בָּאצְ'לוֹר (John Batchlor), אָרְתּוּר וָואנְס (Arthur Vance) , רָאנְדוֹל בּוֹלָארְד (Randall Ballard) ו- וו. די. רָיְיט (Wright  W. D.). החבורה הזאת השתמשה לצורך המחקר שלה במצלמת פילם 35 מ"מ כ- פרוז'קטור המייצר את סיגנל התמונה מפני שטרם הייתה קיימת אז שפופרת המצלמה . הפרוייקט התקדם היטב . ב- 17 באוגוסט 1929 הציג וְולָדִימִיר זְווֹרִיקִין את ההישג הטלוויזיוני המזהיר שלוֹ בפני מנהלי חברות RCA  ו- WESTINGHOUSE .

הוא שידר סיגנאל טלוויזיה לעבר שבעה מקלטי טלוויזיה (Receivers) בעלי גודל מסך של כ- 18 ס"מ (כ- 7 אינטשים) שהציב באזור המזרחי של פיטסבורג (Pittsburgh) בירת פנסילבניה ועוד מקלט טלוויזיה כזה בביתו שלו . המקלטים דמויי קופסאות כונו על ידו קִינֶסְקוֹפּ (Kinescope) . משמעות המונח : להניע – Kineo לראות -Scope . וְולָדִימִיר זְווֹרִיקִין קיבל אישור מרשויות העיר פיטסבורג להשתמש מאוחר בלילה (בעת שהאזרחים נמים את שנתם) במָשְדֵר (Transmitter) רדיו של גלים קצרים מדגם KDKA Conrad  לצורך שידור הטלוויזיה הניסיוני שלו . בכל שבעת המקלטים המוצבים בחדרים חשוכים התקבלה בבירור תמונת טלוויזיה . זאת הייתה פריצת דרך חשובה מאין כמוה .

באפריל 1931 נמסר באנגליה כי חברת EMI (ראשי תיבות של Electric and Musical Industries Ltd) החלה במחקר שידורי טלוויזיה משלה . החברה האמריקנית  RCA נכנסה כשותף שקט לפרוייקט ונשיאה דֵייוִיד סָארְנוֹף רכש מייד % 27 ממניות החברה . ב- 24 בינואר 1934 חשפו מעבדות הטלוויזיה של EMI הבריטית את מצלמת הטלוויזיה הראשונה של החברה . על הפרויקט היה אחראי ד"ר ג'יי. די. מֶקְגִי (Dr. J. Mcgee). חברת  EMI הציגה סטנדרט שידור של 240 קווים ב- 25 פריימים בשנייה אחת . ב- 14 בינואר 1935 הגישה וועדת סֶלְדְסוֹן (Seldson) את המלצות השידור הטלוויזיוני באנגליה לסֵיר קינגסלי ווּד (Sir Kingsly Wood) בדבר שידורי טלוויזיה ברחבי הממלכה . שתי חברות אנגליות "בָּאיְירְד טֶלֶוִויזְ'ן" (Baird Television Ltd.) ו- "מָארְקוֹנִי  EMI" (נקראה באנגלית : EMI Marconi Ltd.) הממוקמות בלונדון סיפקו את הציוד הטכני . סטנדרט השידור הבריטי היה 240 קווים ב- 25 פריימים (Frames) של צילום בשנייה אחת. שתי החברות לא שיתפו ביניהן כל פעולה ושמרו בסוד את הפיתוחים הטכנולוגיים שלהן.

מן ההיבט הטכני צילומי הטלוויזיה מבוססים על מנגנון הראייה של עין האדם . עין האדם שומרת בתאי הזיכרון שלה את התמונה במשך זמן קצר (נאמד בפחות ממאית שנייה) לאחר שהיא נעלמה למעשה .

אנו רואים על מסך הטלוויזיה כל הזמן תמונה רצופה אחת בעוד התמונות על המסך מתחלפות בקצב של 25 תמונות (Frames) בשנייה אחת . התמונה המתקבלת על מסך הטלוויזיה נובעת מתנועה של קרן אלקטרונית הסורקת במהירות עצומה מאות קווים אופקיים המקבילים זה לזה לרוחבו של המסך . קרן האור הזאת נעה במהירות של 12000 (שניים עשר אֶלֶף) ק"מ בשעה וסורקת כל קו שני 25 פעמים בשנייה אחת . מספר הקווים שונה במעט בשלוש שיטות השידור הידועות . 80 מדינות בעולם ובראשן מרבית מדינות מערב אירופה וגם מדינת ישראל משדרות בשיטת הצבע PAL (ראשי תיבות של Phase Alternation Lines) בעל 625 קווים , פרי פיתוח גרמני . 54 מדינות בעולם ובראשן צרפת ורוב מדינות מזרח אירופה לרבות רוסיה משדרות בשיטת הצבע SECAM (ראשי תיבות של Sequentional Couleur a Memoire) עם 819 קווים , פרי טכנולוגיה צרפתית . צרפת החלה במחקר ה- SECAM ב- 1956 והכניסה אותו לשידור מבצעי ב- 1967 . כל מדינות מזרח אירופה ובראשן ברה"מ שהובילה את הגוש הקומוניסטי החליטו לאמֵץ את שיטת ה- SECAM הצרפתית בשל העוינות למערב גרמניה ממציאת שיטת ה- PAL . ארבעים וחמש (45) מדינות בעולם ובראשן ארה"ב משדרות בשיטת הצבע האמריקנית NTSC (ראשי תיבות של National Television System Committee) עם 525 קווים , פרי אמצאתם של מהנדסי הטלוויזיה האמריקניים . מומחי טלוויזיה בינלאומיים שבחנו את הנושא בדייקנות קבעו כבר מזמן כי שיטת השידור הגרמנית ב- PAL היא המוצלחת והטובה ביותר .

קרן האור האלקטרונית מתחילה את תנועת הסריקה שלה בחלקו העליון של המסך . בשעה שהקו התחתון מואר חוזרת הקרן אל הקו השני מלמעלה . צורת הסריקה הזאת משאירה את מסך הטלוויזיה מוּאַר ומונעת הבהובים. התמונות הרצות על מסך הטלוויזיה עושות זאת בקצב של 25 פעמים בשנייה אחת והקרן הסורקת את הקווים יוצרים למעשה שתי תמונות או שני שַדוֹת נפרדים בזמן , אך רשתית עין האדם קולטת אותם ומתרגמת אותן לתמונה אחת .

כל מצלמות הטלוויזיה באשר הן של הדוֹר הראשון , המוצבות באצטדיוני הכדורגל , בהיכלי הקונצרטים או באולפני השידור , והמצַלמות את התמונה המופיעה על המסך שלהן (הצלם רואה כל הזמן את התמונה שהוא מצלם באמצעות ה-Viewfinder המורכב על המצלמה שלוֹ) היו מורכבות משלושה חלקים. העדשה , לוח המורכב ממיליוני תאים פוטו – אלקטריים , וקַתוֹדָה . הקתודה פועלת כמו כלי ירייה המְיַידָה אלקטרונים . העדשות ממקדות את התמונה אל הלוח הפוטו – אלקטרי שבו הופך כל תא את אנרגיית האוֹר למטען חשמלי . העוצמה משתנית בהתאם לעוצמת התאורה וכמות האור . מצלמת ה- Video כמו מנגנון הראייה של עין האדם זקוקה ראשית דבר לאוֹר כדי לראות. האלקטרונים הנפלטים מן הקתודה מציפים בלא הרף את המטען החשמלי. אנרגיית החשמל יוצרת פעימות תכופות שהן תרגום של התמונה המקורית לזרם אלקטרוני . לאחר שהפעימות האלקטרוניות עוברות תהליך של הגברה ואִפְנוּן (Modulation) הן משודרות אל מקלט הטלוויזיה ומפעילות את קרן האור האלקטרונית במסך . הקרן הזאת היא המשרטטת על פני נורת המסך את התמונה המקורית שנקלטה בעדשת המצלמה . כדי להבטיח את הסינכרון והתיאום המדויק של הקרינה האלקטרונית במצלמה , מועברים כל הזמן אותות תיאום (Synchronizing Pulses) יחד עם סיגנל ה- Video .

חברת Marconi EMI הייתה מתקדמת וטובה יותר בפיתוחי הטלוויזיה שלה באנגליה מהחברה של ג'וֹן לוֹגִי בַּאיְירְד "Baird Television" . היא הצליחה לייצר בנובמבר 1936 סטנדרט שידור טלוויזיוני מתקדם בן 405 קווים שזכה להצלחת שידור וקידם את האבולוציה של התעשייה .

קביעת תכני השידור (Programming) ב- EMI נוהלה בהצלחה גדולה ע"י סֶסִיל מַאדֶן (Cecil Madden). ססיל מאדן מנהל התוכניות והמפיק הראשי של רשת הטלוויזיה הבריטית של ה- BBC שהחלה לפעול בנובמבר 1936. הפקות הפנים והחוץ שנערכו בקרבה יחסית למרכז השידורים בלונדון כללו קונצרטים , דרמות והצגות תיאטרון , וגם תחרויות אגרוף , קְרִיקֶט וטֶנִיס . בפברואר 1937 נבחר ונקבע סיגנל השידור בן 405 קווים של "Marconi EMI" לסיגנל המוביל במדינה בשל האיכויות הבולטות והטובות יותר משל חברת התקשורת המתחרה "Baird Television" . זהו ציון דרך חשוב בעידן התפתחות שידורי הטלוויזיה המודרנית כפי שאנו מכירים אותה היום .ב- 1936 הקים שירות השידור הבריטי ה- BBC רשת הטלוויזיה משלוֹ והפך לגורם התקשורתי החשוב ביותר באנגליה . הקושי העיקרי האמיתי באנגליה היה ייצור מקלטי טלוויזיה (Receivers) בשל העלות הגבוהה וכתוצאה מכך מכירתם הקלושה לאוכלוסייה . חברות רבות כמו Marconi , Baird , Cosser , Ferranti , GEC , HMV , Ecko  ואחרות עסקו בייצור מקלטי טלוויזיה . ב- 1937 נמנו פחות מ- 3000 (שלושת אלפים) מקלטי טלוויזיה בכל לונדון .

צריך להוסיף כאן שלחדירתו המוקדמת של ה- BBC לעסקי שידור הטלוויזיה כבר ב- 1936 היה גם חִסרון טכנולוגי . הבריטים הנהיגו שיטת שידור בת 405 קווים בימי הטלוויזיה הראשונים . מדינות אירופה והעולם שמיסדו את רשתות הטלוויזיה בארצותיהן מאוחר יותר מה- BBC , בשנת 1945 לאחר תום מלחמת העולם ה- 2 והֵילַך ובשנות ה- 50 , אימצו תקני שידור מודרניים יותר מ- 405 הקווים של ה- BBC הבריטי [2] .

נציבות התקשורת הפדראלית האמריקנית ה- FCC (ר"ת של Federal Communications Commission), קבעה כבר בתחילת שנות ה- 40 כי רשתות הטלוויזיה בארה"ב ישדרו על פי תקן טכנולוגי של 525 קווים . מדינות אירופה ובראשן איטליה , גרמניה , שוודיה , נורווגיה , הולנד , בלגיה , שווייץ אימצו את התקן של 625 הקווים . צרפת אימצה את תקן 819 קווים . אנגליה מצאה את עצמה לפתע בצרה טכנולוגית . העברת תוכניות לשידור בטלוויזיה מסטנדרט אחד למשנהו נעשה באמצעות יחידת המרה טכנולוגית הקרויה , Standard Converter . הבעיה הייתה במוניטורים הבריטיים שתוכננו על פי מפרטים של 405 קווים . אנגליה לא הייתה יכולה לייצא את מקלטי הטלוויזיה שלה לעולם הרחב . ה- BBC עבר לשָדֵר בשיטת PAL עם 625 קווים בשנת 1964 . ה- BBC רשם לעצמו נקודות זכות רבות כרשת טלוויזיה ציבורית כבר בראשית הדרך . ב- 21 ביוני 1937 העביר ה- BBC בראשותו של מנהל התאגיד גֶ'רָאלְד קוֹק (Gerald Kock) בשידור ישיר בטלוויזיה (באמצעות הטכנולוגיה של חברת התקשורת Marconi EMI) את משחק הפתיחה של טורניר ווימבלדון בטניס בין ג. ל. רוג'רס לבין בָּאנִי אוֹסְטִין . ה- BBC שידר ישיר את משחקי הטורניר בקיץ 1937 לרבות משחק הגמר לגברים  בו גבר האמריקני דוֹנָאלְד בָּאדְג' על הגרמני גוֹטְפְרִיד פוֹן-קְרָאם בשלוש מערכות חלקות 6 : 3 , 6 : 4 , ו- 6 : 2 . כ- 2000 מקלטי טלוויזיה בלבד היו אז  בלונדון והפריפריה .

von kram

טקסט תמונה : 1937 . ברלין . הטניסאי הגרמני – נאצי בן האצולה הברון גוטפריד פון קראם (משמאל) קד קידה בפני הפיהרר אדולף היטלר ומקבל את ברכתו בטרם צאתו לווימבלדון וניסיונו השלישי לזכות באליפות היחידים . מימין , שר הפנים ווילהלם פריק (במעיל ארוך) . שני משמאל במדים צבאיים זהו שר הספורט הגרמני הָאנְס פוֹן טְשָאמֶר אוּנְד אוֹסְטֶן בממשלתו הנאציונאל סוציאליסטית של אדולף היטלר . הקנצלר אדולף היטלר טיפח בהתמדה את הספורטאים והספורטאיות הגרמניים וראה בהצלחתם אחד מהתנאים ללכידות האומה והפגנת מרץ הנעורים שלה . (באדיבות "אולימפיה צייטונג" / Olympia zeitung) .

[1]  ראה גם נספח : סיפרו של אנטוני סמית' : “TELEVISION – An International History”

[2]  ראה נספח : סיפרו של אנטוני סמית' : “TELEVISION  -  An International History”

badge 1

טקסט תמונה : יולי 1937 . ווימבלדון . משחק הגמר ליחידים גברים . האמריקני דונלד באדג' (מימין) והגרמני הברון גוטפריד פון קראם עולים לכר הדשא במגרש המרכזי . דונאלד באדג' ניצח את גוטפריד פון קראם בתוצאה 6 : 3 , 6 : 4 , 6 : 2 . מדהים שהטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC  הייתה שם כבר לפני 76 שנים ב- 1937 והעבירה את המשחק בשידור ישיר . הערה : שלושת ניצחונותיו של פרד פרי בווימבלדון צולמו ע"י מצלמות פילם בנות 35 מ"מ ושודרו ביומני חדשות בבתי קולנוע . (באדיבות אולימפיה צייטונג / Olympiazeitung) .

walter bruch

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 . האצטדיון האולימפי המרכזי . מהנדס האלקטרוניקה הראשי של חברת "TELEFUNKEN" וולטר ברוך (Walter Bruch) בוחן את עבודת אחת משלוש מצלמות ה- Video של החברה . המצלמה נראית כמו תותח צילום . משקלה היה כמעט רבע טון ונדרש צוות של חמישה אנשים כדי לתפעל אותה . מצלמת ה- Video הזאת הייתה זקוקה לאור יום בהיר וחזק כדי לייצר תמונה ראויה לצפייה .

(התמונה באדיבות אולריך ארדט מ- ZDF . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

baseball 1939

טקסט תמונה :  17 במאי 1939 . ניו יורק . רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC משדרת ישיר ב- 17 במאי 1939 (באמצעות מצלמת Video אחת בלבד) בפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה והספורט בארה"ב משחק בייסבול ממגרש "בייקר פילד" (Baker Field) במאנהאטן בין שתי האוניברסיטאות של קולומביה ופרינסטאון . השידור הישיר ההיסטורי ל- 1000 (אלף) מחזיקי מקלטי טלוויזיה בבתיהם בעיר ניו יורק היה צעד ראשון בסימביוזה הבלתי נמנעת שנכרתה בין הטלוויזיה והספורט . לא נותר שום זיכרון צילומי מאירוע הבייסבול ההוא משנת 1939 מפני שמהנדסי הטלוויזיה טרם ידעו כיצד להקליט את סיגנל ה- Video . (באדיבות ארכיון NBC) .

יש להוסיף לסקירת הטלוויזיה הקצרצרה הזאת עוד שני ציוני דרך טלוויזיוניים שקידמו לאין שיעור את השידור הישיר והעקיף של  אירועי הספורט הרלוואנטיים . בשנת 1956 המציא מהנדס האלקטרוניקה הראשי של חברת AMPEX האמריקני צ'ארלס גינזברג את מכונת ההקלטה VTR שאפשרה לראשונה את הקלטת סיגנל ה- Video . ההמצאה הזאת שינתה את פני הטלוויזיה לעד . ב- 1961 המציא מהנדס הטלוויזיה הראשי של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC בוב טראקינג'ר (Bob Trachinger) יחדיו עם נשיא חטיבת הספורט של הרשת רון ארלדג' (Roone Arledge) את ההילוך החוזר (Instant Replay) . גם ההמצאה הזאת שינתה לעד את שידורי הספורט בטלוויזיה .

VTR

טקסט תמונה :  ראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה . הטלוויזיה הישראלית הציבורית . זהו מודל חדש של מכונת הקלטה VTR (ראשי תיבות של Video Tape Recording) פרי המצאתה של חברת AMPEX ב- 1956 , המוכשרת להקליט את סיגנלי ה- Video וה- Audio על רצועה מגנטית שרוחבה 2 אינטשים (קצת יותר מ- 5 ס"מ) . המודל הזה היה ממוקם בשעתו בקומה השנייה – קומת ה- Master בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

הערה : ההיסטוריה של המצאת הטלוויזיה והתפתחותה הטכנולוגית הפנטסטית מאז ימיו של מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו (Paul Nipkow) לרבות קשרי הגומלין של עם אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם – נסקרת בהרחבה רבה בסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים שאני חוקר וכותב , וקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" .

משחק הטניס נוצר באקראי עבור הטלוויזיה . ממציא משחק הטניס בנה משטח קטן שאורכו 23.77 מ' ורוחבו 8.43 מ' , ויצר מבנה של ספירת נקודות חמקמקה מיוחדת במינה . יתרון 40 : 0 עדיין איננו מבטיח זכייה במשחקון ובנקודה . מניין הנקודות כולל בתוכה מערכת דרמות קטנות שבנויות נדבך על נדבך ואשר מתפוצצות ומגיעות לסיומן בתוך שניות מאז תחילתן, ומלוות באין סוף הפסקות קלות בדרך לניצחונו הסופי של מי מהמתחרים, שיאה של הדרמה הסופית . די להתבונן בשחקן חובט מכות הפתיחה בטרם החבטה כדי להיכנס בקלות לעוביה של הדרמה . ניתוח טלוויזיוני של משחק חצי הגמר של ווימבלדון 2013 בין שחקנים שווי כוחות נובאק דג'וקוביץ' וחואן מרטין דל פוטרו וגם של משחק הגמר בין אנדי מארי לנובאק דג'וקוביץ' מסביר כיצד בנויה הדרמה ומדוע היא מעוררת הזדהות עמוקה של הצופה עמה . לכך יש להוסיף את מהירות הכדור שמשוגר לעבר היריב לאחר חבטת הפתיחה במהירות של 200 קמ"ש, ו/או את חילופי המהלומות הרקטיות במהלך המשחק השוטף. אנדי מארי ונובאק דג'וקוביץ' מעדיפים לשחק מהקו האחורי אך אין הדבר מפחית מעוצמות הדרמות הקטנות . חישוב פשוט מראה כי כדור הטניס האלסטי צובר בעקבות חבטת הפתיחה תאוצה ממוצעת של 55 מטרים בשנייה אחת (גם הודות לטכנולוגיה של המחבטים המודרניים ששזורים בהם מיתרים וגידים איתנים) . כלומר כדור הפתיחה עובר כברת דרך בת כ- 15 מטרים מהקו האחורי של השחקן היריב ועד נחיתתו במלבן של השחקן המקבל בתוך שתיים אולי שלוש עשיריות השנייה. התנועה המהירה מאוד של כדור הטניס איננה מאפשרת התמודדות ארוכה. אחד משני השחקנים ו/או השחקניות ייכנע מוקדם בתוך שניות. בעת ההפסקות שבין הגשת פתיחה אחת לבאה אחריה מאפשרת ל- 20 מצלמות הטלוויזיה של ה- BBC שנוכחות באצטדיון לסקר מקרוב מאוד את מחזות הייאוש , האכזבה , והתקווה נחלתם של שני השחקנים ו/או השחקניות . גם ב- SSM (ראשי תיבות של Super Slow Motion) . מצלמות הטלוויזיה אינן מחמיצות דבר מה עוד שמדובר בשני אובייקטים בשתי פיגורות בלבד הניצבות על כר הדשא . הן בוחנות כל תו בפניו של השחקן ו/או השחקנית ומפני שהן רבות כל כך חלקן מתפנות לעקוב אחרי הקהל הגדול המתאסף ביציעי אצטדיון לרבות פרטים מוכרים וידועי שם בתוכו . תוצאת הצילום של ה- BBC היא מרתקת ומצמידה לכורסא מאות מיליוני צופי טלוויזיה בכל רחבי העולם . גם אותי . כאמור החלה רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC את מסורת הכיסוי ב- 1937, מסורת שנשמרת בהצלחה רבה . BBC 1 ו- BBC 2 מייחדים כ- 130 (מאה שלושים) שעות שידורים ישירים ומוקלטים לסיקור טורניר ווימבלדון ומשלם מידי שנה לוועדה המארגנת עבור התענוג הזה כ- 13.000000 (שלושה עשר מיליון) דולר .

הטלוויזיה הישראלית הציבורית החלה לכסות את טורניר ווימבלדון ב- 1973 . הסיקור לבש ופשט צורות והיקפו נבע מאופיים של המנכ"לים ומנהלי הטלוויזיה השונים . בטורניר ווימבלדון של 1980 נקרתה למנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי הזדמנות להעביר בשידור ישיר את המשחק בשלב השני בין אלוף ווימבלדון השוודי ביורן בורג לבין שלמה גליקשטיין . נסים קיוויתי ישב באולפן בירושלים ושידר ישיר את המשחק Off tube . לפתע החל לרדת גשם כבד בווימבלדון והמשחק הופסק והמשכו נדחה למחרת . מנהל הטלוויזיה היה יצחק "צחי" שמעוני ובתפקיד מנכ"ל רשות השידור כיהן יוסף "טומי" לפיד שסייר בבניין חדשים לבקרים כשהוא עוקב פעולות הניהול של מנהל הטלוויזיה . יוסף "טומי" לפיד פגש באקראי במסדרון את אלכס גלעדי בתום השידור הישיר של ביורן בורג – שלמה גליקשטיין שנקטע בשל מזג האוויר הסוער בלונדון . הוא התעניין לדעת בעלויות השידור הישיר שריתק מדינה שלמה . אלכס גלעדי היה ישיר וענה לו חיש מהר , "עבור זכויות השידור אנחנו משלמים 1500 (אלף וחמש מאות) דולר במסגרת חברותינו וה – Share שלנו ב- EBU אולם עבור השימוש ה- Unilateral בלוויין ה- Primary שילמנו כ- 7000 (שבעת אלפים) דולר נוספים (הטלוויזיה השוודית הציבורית SVT העבירה את המשחק בשידור ישיר באמצעות רשת קווי הקרקע (Microwave) הפרוסה לאורכה ורוחבה של אירופה) . יוסף "טומי" לפיד נחרד מהעלויות הכספיות . הוא אמר לאלכס גלעדי כי הוא מבזבז כספי ציבור ומשחית אותם לריק . יוסף "טומי" לפיד התלונן אצל מנהל הטלוויזיה יצחק"צחי" שמעוני כיצד הוא מאשר לאלכס גלעדי להתנהל בצורה רשלנית כזאת . מנהל הטלוויזיה שתק ויוסף "טומי" לפיד החליט במקומו : "אלכס גלעדי אינני מאשר לך לשדר ישיר מחר את המשכה של ההתמודדות בין ביורן בורג לשלמה גליקשטיין . זה עולה יותר מידי כסף וזה לא כל כך חשוב" , טען . אלכס גלעדי לא נשאר חייב , "אם שלמה גליקשטיין יפתיע וינצח במקרה את ביורן בורג , ובטניס הכל אפשרי , תצטרך אתה להסביר למדינה שלימה כיצד זה לא אישרת לי שידור ישיר", השיב למנכ"ל ללא חשש בקול הבריטון הסמכותי שלו. יוסף "טומי" לפיד התבונן בתדהמה באלכס גלעדי ונכנע. הייתי עד ראייה ושמיעה לכל המחזה הזה. אני משוכנע עד היום שיוסף "טומי" לפיד התפעל מנחישותו ומההיגיון ההגיוני של אלכס גלעדי . למחרת אחה"צ התיישב שוב נסים קיוויתי בעמדת שידור ה- Off tube באולפן בירושלים אולם כגודל הציפייה כך הייתה גודל האכזבה . שלמה גליקשטיין הובס והעיתונאי נחום ברנע עט על המציאה וכה צייץ : "גליקשטיין איננו גליק כל כך גדול" .

טורניר ווימבלדון הראוותני והאטרקטיבי ביותר מבין ארבעת טורנירי הגראנד סלאם התאפשר כאמור לשידורים ישירים בטלוויזיה הישראלית הציבורית במשך רבע מאה של שנים משום שלא פלש ללב ה- Prime time . משחדרו לזמן הצפייה הראשי נקטעו מייד ובבהילות על ידי מנהלי הטלוויזיה למורת רוחם של צופי הטלוויזיה בישראל חובבי הטניס שנדדו מייד לערוץ 6 של הטלוויזיה האשמית הירדנית . תקופת הרנסנס של שידור טורניר ווימבלדון בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הייתה נחלתי ונחלת צופיי בתקופתו של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום (בשנים 1998 – 1993) . בחודשו של פברואר 1996 סעדנו מוטי קירשנבאום , מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן , ואנוכי ארוחת צהריים במסעדת "טורקיז" בתל אביב יחדיו עם מר יאן מנקן (Jan Meneken) מחברת UFA הגרמנית המחזיקה בהפצת זכויות השידורים של טורניר הטניס היוקרתי ברחבי העולם. בתום שעתיים של מו"מ נחמד שהתקיים באווירה טובה בו חיסלנו שני בקבוקי יין מרלו , ניאות מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום לחתום על חוזה ארוך טווח בן שלוש שנים 1998 + 1997 + 1996 עם UFA ולשלם סכום כולל של 150000 (מאה וחמישים אלף) דולר . 40000 דולר עבור 1996 , 50000 דולר עבור 1997 , ו- 60000 דולר עבור 1998 . הייתי אסיר תודה למוטי קירשנבאום . נתתי לו לדעת את זה . בפעם הראשונה בהיסטוריה של רשות השידור נשלח שדר הטניס הנאמן שלי אורי לוי יחדיו עם הפרשן עמוס מנסדורף ל- ווימבלדון לשדר ישיר מהשטח ולדווח ממוקד ההתרחשות . בחלוף עשרות שנים של שידור טניס Off tube בא אורי לוי על שכרו . הגיע לו לשבת לבסוף בעמדת שידור בהיכל הטניס הנפלא והמהודר של ווימבלדון לאחר שנים רבות של שידור מהמוניטור בירושלים.

סוף הפוסט .