פוסט מס' 32. אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972 (9). פוסט מס' 32. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 4 בספטמבר 2012.כלליראשי

הערה 0 : הפוסטים מתעדכנים שוב גם לאחר צאתם אור.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בראשית התפתחותו הטכנולוגית ותחילת עיצובו.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ . חלים עליו חוקי זכויות יוצרים. חל אם כן איסור מפורש להעתיק ולהשתמש בטקסטים ובתמונות של הבלוג הזה ו/או לאכסן אותם בכל מיני מקורות מידע באינטרנט ומחוצה לו.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח, ו/או בשביל מטרות מסחריות, ו/או לשֵם פרסום אישי.

הערה 4 : מיומנות כתיבת הבלוג נשענת ומתבססת על ניסיון אישי של קריירה בת כ- 40 שנים בתעשיית הטלוויזיה – בארץ ובעולם.

הערה 5 : מחקר, תיעוד, וכתיבת הבלוג על ידי נעשית במקביל למחקר וכתיבה של סדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שונים (בתחום קורות הטלוויזיה – בארץ ובעולם) אך תחת כותרת ראשית ו- Title משותפים וקרויה : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", לרבות הטרילוגיה "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972". את המחקר והכתיבה התחלתי בתום אולימפיאדת סידני 2000 לאחר ההפקה הנפלאה של SOBO, והם טרם הסתיימו. לא שיערתי בשנת 2000 כי מחקר וכתיבת הסדרה המפורטת (נכתבת על מחשב) תתפרש על פני יותר מתריסר שנים ותכלול בתוכה כ- 100000 (מאה אלף) עמודים.

——————————————————————————————-

פוסט מס' 32 : הועלה לאוויר ב- 4 בספטמבר 2012.

——————————————————————————————-

פוסט מס' 32. אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972 (9). פוסט מס' 32. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972 (9)

הערה : המחקר והכתיבה של הנושא "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972" נעשה על ידי במשך עשור בין השנים 2000 ל- 2010 .

 

אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972. זָכוֹר אֵת אֲשֶר עָשָה לְךָ עַמָלֵק / ספר דברים פרק כ"ה פסוק 17

הקדמה  

1. זאת היא סקירה עיתונאית אולימפית קצרצרה של השתתפות ספורטאי מדינת ישראל באולימפיאדות מלבורן 1956, רומא 1960, טוקיו 1964, ומכסיקו 1968 – בטרם אולימפיאדת מינכן 1972. המידע הוויזואלי היה רק באמצעות תמונות סטילס ושידורי רדיו "קול ישראל" (כמובן). ההיסטוריה אולי הגורל הטילו על דן שילון ואלכס גלעדי ב- 1972 את הזכות להמיר את מידע הסטילס באינפורמציה אלקטרונית. אולימפיאדת מינכן 1972 הייתה הראשונה בהיסטוריה ששודרה בטלוויזיה הישראלית הציבורית.

2. זוהי גם תזכורת קצרצרה שמדווחת על הישגיה המזהירים של המתעמלת היהודייה – הונגרייה גב' אגנס קלטי באולימפיאדות הלסינקי 1952 ומלבורן 1956. אגנס קלטי זכתה בשלוש מדליות זהב בתחרויות ההתעמלות באולימפיאדת מלבורן 1956 באוסטרליה בתרגיל הקרקע, בתרגיל על מקבילים מדורגים, ובתרגיל על הקורה. ב- 1957 היא עלתה לישראל והתמנתה למאמת הנשים של נבחרת ישראל בהתעמלות לקראת משחקי המכבייה ה- 5 שנערכה ב- 1957 בתל אביב. אגנס קלטי חינכה והורתה דורות של מורות לחינוך גופני במכון ווינגייט . היא נולדה ב- 7 בינואר 1921 בבודפשט – הונגריה. היא ניצולת שואה ומתגוררת היום בהרצליה. בעוד כמה חודשים ימלאו לה 93 שנים. היא דמות ספורטיבית יהודית – ישראלית ייחודית ועליונה בלתי נשכחת ומשתווה בהישגיה הבינלאומיים האולימפיים לשחיין היהודי – אמריקני מרק ספיץ .

טקסט תמונה : 22 בנובמבר 1956. טקס הפתיחה של אולימפיאדת מלבורן 56'. הקופץ למים יואב רענן נושא את דגל המדינה ואחריו צועדים שני ראשי המשלחת מרדכי בן דרור וחיים גלובינסקי, ובעקבותיהם השחיינית שושנה ריבנר, קופץ המשולשת דוד "דודיק" קושניר, ושופט הכדורסל ד"ר אורי זמרי. (באדיבות הוועד האולימפי הישראלי. ארכיון יואש אלרואי).

טקסט תמונה : משלחת ישראל בכפר האולימפי של משחקי אולימפיאדת מלבורן 1956 .מימין לשמאל  :  ראש המשלחת חיים גלובינסקי כנציג "הפועל" , דודיק קושניר , שושנה ריבנר , יואב רענן , ומרדכי בן דרור ראש משלחת משותף כנציג  "מכבי". (באדיבות הוועד האולימפי הישראלי. ארכיון יואש אלרואי) .

אולימפיאדת רומא 1960 (מ- 25 באוגוסט 60' עד 11 בספטמבר 60')

ב- 25 באוגוסט 1960 נפתחה האולימפיאדה ה- 17 של העת החדשה ברומא . האתלט גדעון ברזל שהתמחה בהדיפת כדור ברזל והטלת דיסקוס נשא את דגל ישראל בטקס הפתיחה והוביל משלחת בת 37 ספורטאים , מאמנים , ומלווים . ראשי המשלחת היו יו"ר הוועד האולימפי הישראלי שלום זיסמן איש מכבי ומזכיר הוועד האולימפי חיים גלובינסקי . מנהלי המשלחת היו חיים וויין , ראובן וויינברג , יצחק כספי , ויוסף "יושו" ענבר. לרופא המשלחת התמנה ד"ר גוטהיימר . שורת המאמנים במשלחת כללה את אגנס קלטי מאמנת ההתעמלות ,יוסף טלקי מאמן השחייה , אברהם גרין מאמן הא"ק , יעקב שפרינגר מאמן המשקולות, ומיקי איילון מאמן השייט. בין המלווים במשלחת הספורטאים לאולימפיאדת רומא 1960נמנו גם אשת ההתעמלות רותי לנצר (הייתה בשנות ה- 60 של המאה שעברה מורה להתעמלות במדרשה למורים ומורות לחינוך גופני במכון ווינגייט) ואיש הכדורגל שמואל סוחר .

טקסט מסמך : אוגוסט 1960 . קוד התנהגות חינוכי שפרסם הוועד האולימפי הישראלי ברשות חיים גלובינסקי והופץ בין חברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדת רומא 1960 . (באדיבות משפחת טלקי , קיבוץ כפר מכבי בגוש זבולון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות)

הוועד האולימפי של ישראל בראשותו של חיים גלובינסקי פרסם קוד התנהגות חינוכי המחייב את כל חברי המשלחת האולימפית של ישראל. מאמן נבחרת ישראל בשחייה יוסף טלקי חבר קיבוץ כפר מכבי ויליד סלובקיה סיפר לימים כי הופתע לקבל את המכתב. "הייתי יליד אירופה הישנה והכרתי היטב את הנימוסים ביבשת. חשבתי שמכתב כזה ברמה של בי"ס יסודי שולחים רק לספורטאים הצברים הצעירים והחוצפנים ולא לאדם כמוני שהיה מחנך בעצמו אבל לא אמרתי מילה לחיים גלובינסקי", אמר לי יוסף "יוז'ו" טלקי (הפך לפרשן שחייה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באולימפיאדת מונטריאול 1976) בעת שיחות התחקיר עמו. נבחרת ישראל בכדורסל תחת שרביט אימונו של יהושע רוזין ועוזרו האמריקני מיקי פישר הייתה קרובה מאוד להשיג את הכרטיס לרומא בטורניר הקדם אולימפי שנערך בבולוניה . שני הפסדים ברגע האחרון בטורניר על חודה של נקודה 62 : 61 ליוגוסלביה ו- 60 : 59 לקנדה בלמו את השאיפות האולימפיות . המקום השמיני בטורניר לא הקנה לישראל את הזכות להשתתף באולימפיאדת רומא 60' אך העניק לנבחרת את ההרשאה להשתתף במצעד המשלחות בטקס הפתיחה ברומא וישראל ניצלה אפשרות זאת .

טקסט תמונה :  25 באוגוסט 1960 . טקס הפתיחה של אולימפיאדת רומא 1960 . הודף הכדור ברזל וזורק הדיסקוס גדעון אריאל נושא את דגל ישראל . בשורה הראשונה ניתן להבחין באנשי הנהגת הספורט בישראל יוסף "יושו" ענבר (ראשון מימין) , יצחק כספי , חיים וויין , וחיים גלובינסקי . (התמוננה באדיבות הוועד האולימפי הישראלי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכוחות שמורות) .

הספורטאים הישראליים באולימפיאדת רומא 60' נשרו בתחרויות המוקדמות . הצצה בהישגיהם הקלושים סימנו בבואה של מציאות ספורטיבית עגומה בישראל . הספורטאים הישראליים היו חובבים במלוא מובנה של המילה ולאיש מהם לא היה צל של סיכוי ספורטאי להעפיל לגמר .

א"ק

יאיר פנטילט מכונאי בן 21 ממכבי ת"א רץ800 מ'במוקדמות 7. 54 : 1 דקה ו-1500 מ'ב- 8. 59 : 3 דקות . שתי התוצאות היוו שיאים ישראליים .

דוד קושניר מורה לחינוך גופני בן 29 קפץ לרוחק7.20 מ'.

עמוס גרוז'ינובסקי בן 20 ממכבי צפון ת"א תלמיד המדרשה לחינוך גופני במכון ווינגייט רץ100 מ'בזמן של 11.1 ש' ,200 מ'בזמן של 21.8 ש' השווה לשיא הישראלי , ו-400 מ'ב- 48.4 ש' – שיא ישראלי חדש .

ברוך פיינברג בן 25 ממכבי צפון ת"א הטיל כידון למרחק של68.24 מ'.

גדעון אריאל בן 20 מהפועל כפ"ס תלמיד במדרשה לחינוך גופני במכון ווינגייט הדף כדור ברזל ל-14.65 מ'ופספס את תחרות ההטלה בדיסקוס בגלל מחלה .

אילנה קראסיק ציירת בת בת 22 ממכבי ת"א קפצה לרוחק5.08 מ'ורצה200 מ'ב-26.5 מ'.

אילנה אדיר בת 20 תלמידת המדרשה לחינוך גופני במכון ווינגייט רצה100 מ'ב- 12.9 ש' .

איילה חצרוני בת 22 מהפועל קריית חיים תלמידה במדרשה לחינוך גופני במכון ווינגייט הדפה כדור ברזל למרחק 12.59 מ'.

שחייה

עמירם טראובר סטודנט בן 22 מברית מכבים עתיד ת"א שחה100 מ'בסגנון חופשי ב- 59.7 ש' ו-400 מ'בזמן של 6. 58 : 4 דקות .

יצחק לוריא חייל בן 19 מקיבוץ גבעת ברנר שחה100 מ'בסגנון חופשי ב- 9. 00 : 1 דקה .

גרשון שפע תלמיד בן 17 מקיבוץ גבעת חיים שחה200 מ'חזה ב- 7. 51 : 2 דקות .

יורם שניידר בן 19 תלמיד המדרשה לחינוך גופני במכון ווינגייט שחה100 מ'בסגנון גב ב- 1. 11 : 1 דקה .

הארבעה האלה שחו משחה שליחים 100 x 4 בסגנון מעורב קבעו שיא ישראלי בתוצאה 6. 37 : 4 דקות .

טקסט תמונה : משלחת ישראל נכנסת לכפר האולימפי במשחקי רומא 1960 . מוביל את המשלחת אחרי נושא הדגל גדעון אריאל (איננו נראה בתמונה) אחריו מר חיים וויין (ראשון מימין) . שני מימין הוא מאמן השחייה יוסף "יוז'ו" טלקי . שלישי מימין הוא מאמן הא"ק אברהם גרין . רביעי מימין הוא שלום זיסמן שמסתיר את חיים גלובינסקי . שישי מימן הוא מאמן הכדורסל יהושע רוזין . שביעי מימין הוא יצחק כספי . (התמונה באדיבות הוועד האולימפי  הישראלי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

התעמלות נשים

ראלי בן יהודה מורה בת 26 מהפועל ת"א דורגה במקום ה- 81 מתוך 124 משתתפות מרים קרה מורה בת 22 מהפועל ירושלים דורגה במקום ה- 86 . רותי אבלס בת ה- 18 מקיבוץ כפר גלעדי תלמידה במדרשה לחינוך גופני במכון ווינגייט (ליד נתניה) דורגה במקום ה- 93 .

keleti 1

טקסט תמונה :  1960 . גב' אגנס קלטי בת 39 מאמנת נבחרת ישראל בהתעמלות נשים (במרכז) עם שתיים מבכירות המתעמלות של ישראל רותי אבלס – פלד מכפר גלעדי  (מימין) ומרים קארה מירושלים . (באדיבות גב' אגנס קלטי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לא שפר גם גורלם של שני הקלעים חנן קריסטל סטודנט בן 23 מהפועל חולון ורפאל פלס חקלאי בן 24 מקיבוץ נאות מרדכי בקליעה ברובה בקליבר זעיר בשלושה מצבים שכיבה , כריעה , ועמידה .

הסייף מיכאל רון מהנדס בן 28 מהפועל חיפה ניצח פעם אחת והפסיד ארבע פעמים . חברו דוד וואן הלדר חייל בן 20 ממכבי חיפה הפסיד ארבע פעמים ולא ניצח אפילו פעם אחת .

שני רוכבי האופניים במשלחת נכשלו לחלוטין . הנרי אוחיון חייל בן 24 מהפועל אשקלון נפצע והפסיק את התחרות במירוץ כבישים למרחק של175 ק"מ. יצחק בן דוד מתקן אופניים בן 29 מהפועל נהרייה הפסיק את התחרות באותה התחרות מפני שחש ברע .

מרים המשקולות אדוארד מרון נגר בן 21 מהפועל חיפה קבע ארבעה שיאים ישראליים במשקל תרנגול בשלשות הסגנונות לחיצה , הנפה , ודחיקה וגם בסיכום הכללי 270 ק"ג.

גזי כהן כורך בן 21 מהפועל ת"א השתתף בתחרות בהרמת משקלות במשקל נוצה והרים בסיכום285 ק"ג.

אולימפיאדת טוקיו 64' נפתחה ב- 10 באוקטובר 1964 . גדעון אריאל שוב נשא את הדגל וצעד בראש המשלחת שמנתה 21 ספורטאים , מאמנים , ומלווים . יוסף "יושו" ענבר שימש ראש המשלחת . שלום זיסמן וחיים גלובינסקי שימשו סגניו . יצחק כספי היה מנהל המשלחת ולידו צבי פינקלשטיין . רופא המשלחת שימש ד"ר אלכסנדר גוטסמן . צוות המאמנים כלל את עמיצור שפירא בא"ק ויוסף "יוז'ו" טלקי בשחייה . על השופטים האולימפיים במשלחת נמנו מנחם אשכנזי בכדורגל , יוסף גוטפרוינד בהיאבקות , יעקב שפרינגר בהרמת משקלות , ויואב רענן בקפיצות למים.

אולימפיאדת טוקיו 1964 (מ- 10 באוקטובר 64' עד 24 באוקטובר 64')

אולימפיאדת טוקיו 64' מזכירה במידה רבה את אולימפיאדת ברלין 36' בשל שימוש נבון של הוועדה המארגנת היפנית בטכנולוגיה חדשנית , צילום טלוויזיה לראשונה ב- Video ע"י NHK (Nippon Hoso Kyokai) , או כפי שהיא נקראת באנגלית Japan Public Broadcasting Company , ולראשונה מדידה אלקטרונית של כל התחרויות בעשרים ענפי ספורט הנערכות במתקנים אולימפיים יפהפיים בטוקיו ע"י חברת SEIKO . השילוב המדעי בין רשת הטלוויזיה הציבורית היפנית NHK שהייתה ה- Host broadcaster הבינלאומי לבין חברת האלקטרוניקה היפנית NEC  (Nippon Electronics Corporation) וחברת השעונים SEIKO , ולבין הוועדה המארגנת המקומית  –  הניב דיוק ושלמות ביצוע של אִרגון המפעל ושידורו הישיר בהצלחה בלתי רגילה בטלוויזיה המקומית והבינלאומית . היערכותה של NHK מהווה נקודת תפנית חשובה מאין כמוה בהתפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה . צריך לזכור ששידור המשחקים האולימפיים בטוקיו 64' בטלוויזיה בארה"ב ובאירופה הקדימו בשלוש שנים וחצי את שידורי הטלוויזיה במדינת ישראל . אנחנו הסתפקנו בקולו של שַדָּר רדיו 'קול ישראל' נחמיה בן-אברהם .

ב- 23 בנובמבר 1963 נערך השידור הלווייני הראשון באמצעות לוויין TELESTAR  של NASA מארה"ב ליפן . רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS העבירה ל- NHK היפנית חומרי צילום חדשותיים של רצח נשיא ארה"ב ג'ון פיצג'ראלד קנדי , יממה בלבד לאחר ההתנקשות . סיגנל השידור נשלח מתחנת הקרקע האמריקנית לתקשורת לוויינים "MOHAVE" ב- קליפורניה ונקלטה ע"י צלחת – אנטנה במרכז היפני לחקר החלל ותקשורת לוויינית ליד טוקיו , " Perfecture Juo Machi Iberaki " . אחר כך נעשו עוד שני ניסיונות שידור מוצלחים ב- 23 בינואר 1964 וב- 25 במארס 1964 של העברות תמונות טלוויזיה באמצעות לוויין בין יפן לארה"ב , וגם בין יפן ליבשת אירופה . משרד התקשורת היפני NTT (ראשי תיבות של Nippon Telegraph & Telephone Inc.) הקים לצורך שידורי אולימפיאדת טוקיו 64' שתי תחנות קרקע לתקשורת לוויינית בינלאומית . הראשונה נקראה , “Postal Ministry the Telegraph and Telephone Corporation”, והשנייה במרכז לחקר החלל בקאשימה (Kashima Space Communication).

סמוך לפתיחת אולימפיאדת טוקיו 1964 ערכה NASA האמריקנית שינויים במסלול שיוטו של לוויין התקשורת "TELESTAR" . תקשורת הטלוויזיה באמצעות לוויין בין יפן לארה"ב הועמדה לפתע בספק . NASA (סוכנות החלל האמריקנית) ערכה שיגור נוסף והזניקה לחלל שני לווייני תקשורת נוספים שכונו בשמות "SYNCOM  2"  ו- "SYNCOM  3" . שני הלוויינים האלו שייטו בגובה 000 36 (שלושים ושישה אלף) ק"מ  מעל קו המשווה באוקיינוס השקט . לרוע המזל לתחנות הקרקע האירופיות לא היה קשר עין לשני הלוויינים האלה . רשת הטלוויזיה NBC העבירה את תחרויות אולימפיאדת טוקיו 64' בשידורים ישירים , אך אירופה הייתה צריכה להסתפק בשידורים מוקלטים . סיגנל השידורים האולימפיים עבור רשתות הטלוויזיה האירופיות של ה- EBU הוקלט אפוא בארה"ב על טייפים של שני אינטשים ואלה הוטסו ליעדיהן רק למחרת היום. שידורי אולימפיאדת טוקיו 1964 של רשת NBC נחלו הצלחה גדולה בארה"ב , אך הולידו אכזבה גדולה למאות מיליוני צופי טלוויזיה באירופה .

NHK  הקימה קבוצה מבצעית מיוחדת בת 1500 (אלף וחמש מאות) אנשים שתפקידם הבלעדי היה להכין את צילומי הטלוויזיה של אולימפיאדת טוקיו 64' . NHK  נעזרה גם ב- 500  (חמש מאות) מומחי טלוויזיה זרים .כל התחרויות האולימפיות כוסו באמצעות מצלמות Video וחוברו לשעוני המדידה של חברת SEIKO .מדידת התוצאות והזמנים האלקטרונית והיכולת להקרינם על מסך הטלוויזיה הייתה מהפכת צילום אלקטרונית ורבולוציה במהירות העברת האינפורמציה הטלוויזיונית העיתונאית ביפן ולרחבי העולם .מצלמות ה- Video של NHK  היו מסוגלות להקרין הילוכים חוזרים (Replays) האיטיים פי חמישה מהמציאות . NHK פיתחה גם מצלמות Video זעירות וקלות לנשיאה על הכתף שאִפשרו לצלמים להתקרב עד למאוד למוקדי האירועים . זאת הייתה המצלמה ששימשה פרוזדור טכנולוגי להגעתו של דוֹר ה- ENG . שיווקה של אולימפיאדת טוקיו 1964 כאירוע ספורט ייחודי העניק תנופה כלכלית ענקית ליפן והפך אותה למעצמה כלכלית מהראשיות בתבל . העולם למד לעשות חיש מהר הכרה עם תעשיות המכוניות והאלקטרוניקה המפותחות של ארץ השמש העולה . העם היפני החרוץ והממושמע התגלה גם כמי שיודע לשווק ביעילות את מרכולתו המתוחכמת לכל דורש .

אירועי אולימפיאדת טוקיו 1964 תועדו בסִרטו הדוקומנטארי המעניין ויוצא דופן של הבימאי היפני קוֹן אִישִיקָאוָוה (Kon Ichikawa) והמפיק שלו סוּקֶטָארוּ טָאגוּצִ'י (Suketaru Taguchi) , והוקרן בהצלחה רבה באולמות הקולנוע ברחבי העולם . את הסרט באורך של 130 דקות צילמו 164 צלמים . הם השתמשו ב- 104 מצלמות פילם ו- 232 עדשות בגדלים שונים . ביניהן עדשות של1600 מ"מ ו-2000 מ"מבעלות זוּם ענק שאִפְשֵר להן להתקרב מאוד לפניהם וגופם של הספורטאים באתרי התחרויות השונות . צוות ההפקה מנה 556 אנשים ביניהם 57 טכנאי קוֹל שהקליטו את הקולות בהקלטה סטריאופונית . קוֹן אִישִיקָאוָוה ירה כחצי מיליון רֶגֶל (500000 feet) ב- 15 ימי צילומים . נדרשו לו כ- 70 שעות כדי לצפות בכמות הענקית של חומר הצילום. עלות ההפקה עמדה על 2000000 (שני מיליון) דולר .

זכורה באופן מיוחד סצנת הצילום הארוכה של ריצת הגמר ל-100 מטרים שעמדה במוקד הסרט . הסצנה המפורטת כללה את  ההכנות לזינוק , הזינוק , והריצה עצמה . כל מהלכי הסצנה צולמו בהילוך איטי . ליווה אותה לכל אורכה סאונד סטריאופוני אוטנטי . ה- Sequence הזה היה כּוּלוֹ Master piece . מלאכת מחשבת של בימאי שלא הכיר את חוקי הספורט אך הבין בדרמה וידע היטב כיצד לעשות קולנוע . הסרט הדוקומנטארי "TOKYO OLYMPIAD" היא יצירת מופת שלא תשכח לעַד . בדברי המבוא שלו הסביר קוֹן אישיקאווה את המוטו שהדריך אותו בעשיית הסרט הדוקומנטארי המעניין שקדם לו בהיקף כזה רק סרטה של לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל "OLYMPIA" אודות משחקי ברלין 1936 .

כך חיווה את דעתו על מטרת הצילומים קון אישיקאווה :

In this film I have attempted to capture the solemnity pf the moment when man defies his limits And to express the solitude of the man who, to succeed fights against himself. I have tried to penetrate human nature not throug fiction but in the truth of the Games

כשהחלו צילומי הסרט הזכיר לצלמים שלו את הרעיון המרכזי של התיעוד. כך אמר :

The camera must capture , in all its living reality, the reflection of the skins of coloured athletes, the blonde, childlike hair of a white in the sun…the sharp, piercing look from Oriental eyes…We must rediscover, almost with surprise, this marvel which is a human being

ראיתי את הסרט התיעודי הזה עֶשֶר פעמים בקולנוע "תל אביב" שנים רבות לפני שהפכתי בעצמי לאיש טלוויזיה . קוֹן אִישִיקָאוָוה השפיע רבות עלי ועל בני דורי . בריצת הגמר ל-100 מטרים, ניצח האָצָן השחור האמריקני הנפלא בּוֹבּ הֵייס (Robert ` Bob` Hayes) בזמן של 10.00 שניות , השווה לשיא העולם . בּוֹב הֵייס התנשא לגובה של1.85 מ'ושקל90 ק"ג. הוא נראה כמתאבק אך היה ספרינטר מוכשר ומדהים , הטוב בעולם . הסיפור הדרמטי שלו נוגע לריצת הגמר בשליחים  4 פעמים  100 מ' בה נקבע ע"י מאמנו להיות הרַץ המסיים בתחרות הגמר במרוץ השליחים . בּוֹבּ הֵייס ביקש משלושת שותפיו הפחות טובים ממנו , פַּאוּל דְרָיְיטוֹן (Paul Drayton) , היהודי גֶ'רִי אֶשְווֹרְת' (Gerald Ashworth) , ורִיצָ'ארד סְטֶבִּינְס (Richard Stebbins) לקבל את מטה השליחים בפיגור שלא יעלה על ארבעה – חמישה מטרים מהמוביל . מרחק כזה בן כמה מטרים הבטיח לחבריו הוא יכול ומסוּגל לסגוֹר . ואומנם תחזיתו התגשמה . הרצים האמריקניים היו טיפ-טיפה חלשים מיריביהם וגם תיאום החלפות מטה השליחים לא היו מי יודע מה . בּוֹבּ הֵייס קיבל את מטה השליחים בפיגור של כ-4 מטרים אחרי הרצים המסיימים של פולין מַארְיָאן דוֹדְזְ'יָאק (Marian Dudziak) ושל צרפת ג'וֹסְלִין דֶלֶקוֹר (Jocelyn Delecour) . הוא רץ את ריצת חייו , הדביק את המובילים , וסייע לנבחרתו לא רק לנצח ולזכות במדליית הזהב אלא גם לשבור את שיא העולם בעשירית השנייה ולהעמידו על 39.00 שניות . בּוֹבּ הֵייס הקדים את שני מתחריו בשלוש עשיריות השנייה . כשחצה את קו הגמר זרק את מטה השליחים אל על מרוב שמחה.

אלכס גלעדי ואנכי קנינו את סרט הקולנוע המרשים הזה של קוֹן אִישִיקָאוָוה ושידרנו אותו בקיץ 1976 לקראת אולימפיאדת מונטריאול 76' . זה היה צעד נוסף בהטמעת יפי המשחקים האולימפיים בציבור בישראל באמצעות הקרנתם ושידורם בטלוויזיה הישראלית הציבורית.

טקסט תמונה :  מיכל למדני שיאנית ואלופת ישראל בקפיצה לגובה לנשים בשנות ה- 60 . (באדיבות מיכל למדני . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אולימפיאדת טוקיו 1964 נערכה ארבע שנים לפני הקמתה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותם של מפקדי צוות ההקמה פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ וסגנו עוּזִי פֶּלֶד . שַדָּר רדיו "קול ישראל" נחמיה בן אברהם נשלח לטוקיו כדי לכסות עשרה ספורטאים ישראליים שנכשלו שם כישלון ספורטיבי (חרוץ) .

האתלט גדעון אריאל נשא את דגל ישראל בטקס הפתיחה אך הצליח להרחיק את הדיסקוס למרחק של 46.12 בלבד. הזוכה במדליית הזהב בזריקת דיסקוס היה האמריקני אלפרד "אַל" אוֹרטר (Alfred "Al" Oerter) שזרק אותו ל-61.00 מ'. האָצָן עמוס גלעד הפסיק את ריצתו ב- 800 מ'. הקופצת לגובה מיכל למדני עברה רף של1.65 מ'ולא העפילה לשלב הגמר. המנצחת בקפיצה לגובה הייתה הרומניה יוֹלנדה באלאש (Iolanda Balas) עם תוצאה של 1.90 מ'. האצנית מרים סידרנסקי קבעה בריצה ל- 100, תוצאה של 12.1 ש'. היא סיימה אחרונה במקצה המוקדם שלה. בריצה ל-200 מ'קבעה זמן של 24.6 ש' והייתה רביעית במקצה המוקדם . הזוכה במדליית הזהב בריצה ל- 100 מ'הייתה האצנית השחורה האמריקנית וויומיה טיוס (Wyomia Tyus) בזמן של 11.4 ש'. גם ב-200 מ'ניצחה אצנית שחורה אמריקנית אדית מקגאייר (Edith McGuire) בתוצאה של 23.0 ש'. האָצָן לוי פסבקין היה אחרון במקצה המוקדם שלו וקבע זמן של 11.1 ש' . המנצח היה האצן האמריקני השחור בּוֹבּ הֵייס בזמן של 10.0 ש'.

טקסט תמונה :  שבת – 10 באוקטובר 1964 . טקס הפתיחה של אולימפיאדת טוקיו 64' . זורק הדיסקוס גדעון אריאל נושא את דגל ישראל ומוביל משלחת בת 21 ספורטאים , מאמנים , ועסקנים . קון אישיקאווה לא התייחס בסרטו לספורטאים הישראליים . (התמונה באדיבות איה טלקי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הרמה האולימפית הייתה גבוהה מידי עבור שני השחיינים אברהם 'ביינוש' מלמד וגרשון שפע. אברהם מלמד בן קיבוץ רמת יוחנן שחה 200 מ'פרפר במקצה המוקדם בתוצאה 7. 20 : 2 דקות. הפער בינו לבין המנצח האולימפי האוסטרלי קווין ברי (Kevin Berry) היה עצום וללא כל השוואה. קווין ברי קבע במשחה הגמר ב-200 מ'פרפר תוצאה 6. 06 : 2 דקות. גרשון שפע בן קיבוץ גבעת חיים שחה 200 מ'בסגנון חזה בשלב המוקדם בזמן של 6. 40 : 2 דקות, בעוד שהזוכה במדליית הזהב איאן אובראיין (Ian O'brien) קבע זמן של 8. 27 : 2 דקות. ההצלחה הישראלית היחידה באולימפיאדת טוקיו 64' הייתה של שופט הכדורגל מנחם אשכנזי. הוא הוצב ע"י הוועדה המארגנת ו- FIFA לשפוט את משחק הגמר בו ניצחה הונגריה את צ'כוסלובקיה 2 : 1. הפרוטוקול העניק למנחם אשכנזי מדליה אולימפית.

טקסט תמונה : אולימפיאדת טוקיו 1964. משלחת ישראל בטוקיו בטרם תחילת המשחקים. עומדים מימין לשמאל : מיכל למדני , מאמן השחייה יוסף "יוז'ו" טלקי , גרשון שפע , מרים סידרנסקי , ד"ר אלכסנדר גוטסמן רופא המשלחת , אברהם מלמד , איש לא מזוהה , איש לא מזוהה ,  יוסף גוטפרוינד (גבוה מכולם) , שופט הכדורגל מנחם אשכנזי , יעקב שפרינגר , יוסף "יושו" ענבר , מלווה ומתורגמנית יפנית , מאחוריה האצן לוי פסבקין, רץ ה- 800 מ' עמוס גלעד, יואב רענן , איש לא מזוהה , ומאמן הא"ק עמיצור שפירא .יושבים מימין לשמאל : שתי מלוות יפניות, מלווה יפני, איש לא מזוהה, יצחק כספי, ואיש לא מזוהה . (התמונה באדיבות משפחת טלקי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אלו היו הישגי הספורטאים של ישראל באולימפיאדת טוקיו 1964 .

א"ק

מרים סידרנסקי מורה לחינוך גופני בת 22 מהפועל ת"א רצה100 מ'ב- 12.1 ש' ו- 200 בתוצאה של 24.6 ש' שהיוותה שיא ישראלי .

מיכל למדני מורה לחינוך גופני בת 20 קפצה לגובה של1.65 מ'והִשוותה את השיא הישראלי .

לוי פסבקין סטודנט לכלכלה בן 25 ממכבי ת"א רץ100 מ'בזמן של 11.1 ש' .

עמוס גלעד עובד דואר בן 23 מהפועל ראשל"צ התחרה בריצת 800 מ'אך הפסיק אותה לאחר 600 מ'.

טקסט תמונה  :  שנת 1964 . שלישיית האתלטיות הבכירה של ישראל בעשור ה- 60 . מימין לשמאל : האצנית מרים סידרנסקי, בקופצת לגובה מיכל למדני, והרצה למרחקים בינוניים (800 מ'+1500 מ') חנה צדיק – שזיפי.

(התמונה , באדיבות חנה שזיפי ומרים סידרנסקי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות ) .

שחייה

אברהם מלמד תלמיד בן 17 מקיבוץ רמת יוחנן שחה 200 מ'בסגנון פרפר ב- 7. 20 : 2 דקות .

גרשון שפע חקלאי בן 21 מקיבוץ גבעת חיים שחה 200 בסגנון חזה ב- 6. 40 : 2 דקות וקבע שיא ישראלי חדש . במשחה ל- 400 בסגנון מעורב אישי קבע תוצאה של 2. 11 : 5 דקות שהיוותה אף היא שיא ישראלי חדש .

טקסט תמונה :  שנות ה- 60 . משה גרטל (מימין) , אברהם מלמד (במרכז) , ומאמן השחייה הלאומי יוסף טלקי (משמאל) באימונים בבריכת שחייה בניו יורק לקראת קביעת הקריטריון הנדרש במבחנים האולימפיים המקנה את זכות ההשתתפות באולימפיאדת טוקיו 64 ' . הערה : השחיין משה גרטל היה בחלק מעשור ה- 60 של המאה שעברה אלוף ישראל בכל משחי החתירה במרחקי מ- 100 מטר ועד 1500 מ' (כולל) . משה גרטל היה גם אלוף צליחת הכינרת התחרותית בזמנו . הוא נחשב ע"י רבים לאחד מגדולי השחיינים של ישראל בכל הזמנים אך איתרע מזלו והוא לא הגיע מעולם למשחקים האולימפיים . מאמן השחייה דוד "סוחו" סיבור אמר לי כי משה גרטל היה מוכשר יותר מאברהם "ביינוש" מלמד . קיצוני משמאל בגבו למצלמה זהו ג'וני ווייסמילר (Johnny Weismuller) אלוף אולימפיאדות פאריס 1924 ואמשטרדם 1928 במשחים ל- 100 מ' בסגנון חופשי . (התמונה באדיבות משפחת טלקי , קיבוץ כפר מכבי בגוש זבולון . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות ) .

הפוסט שדן בקצרה בתולדות השתתפות משלחות הספורט של ישראל באולימפיאדות הלסינקי 1952 , מלבורן 1956 , רומא 1960 , טוקיו 1964 , ומכסיקו 1968 בטרם אולימפיאדת הדמים של מינכן 1972 , מצדיע למאמן נבחרת ישראל בשחייה במשך 15 שנים יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל (2003 – 1918) חבר קיבוץ כפר מכבי בגוש זבולון . באולימפיאדת 1976 במונטריאול מינה אלכס גלעדי את יוסף טלקי לפרשן השחייה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . יוסף טלקי שימש פרשן שלנו במשך 16 שנים ברציפות באולימפיאדות מונטריאול 1976 , מוסקבה 1980 , לוס אנג'לס 1984 , סיאול 1988 וברצלונה 1992 . כמוכן הוא שימש פרשן שלנו בתקופה המצוינת לעיל במשחקי המכביות וכינוסי הפועל . הוא היה פרשן טלוויזיה בתחומו משכמו ומעלה . אדם ואישיות בעל איכויות יוצאות דופן.שחייני גוש זבולון (רמת יוחנן וכפר מכבי) ושחייני קיבוצי גבעת חיים , אפיקים , וגבעת ברנר זוכרים אותו בהערצה .

טקסט תמונה : 1958 . יוסף "יוז'ו" טלקי (מימין) מאמן נבחרת ישראל בשחייה בחורף 1958 עם חלק מקבוצת השחיינים שלו . עומדים מימין לשמאל : יוסף טלקי , דניאל פרוכטר , עמירם טראובר (שחיין מכבי ת"א – הישראלי הראשון שירד מדקה במשחה ל-100 מ'בסגנון חופשי) , יורם שניידר , דוד "דדה" מלמד (אחיו הבכור של שחיין הפרפר אברהם מלמד) , יורם מנדלבאום , ואיזיה פייגנבאום מאמן השחייה באגודת מכבי חיפה. כורעים מימין לשמאל : יצחק "איקי" לוריא (קיבוץ גבעת ברנר) , נוגה הררי (קיבוץ אפיקים), יהודית לוזיה (קיבוץ אפיקים), חיותה מרצ'ביאק (קיבוץ תל עמל – ניר דוד היום), וגרשון שפע (בן 15) . (התמונה באדיבות גב' נעמי ילין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה :  זיהוי הנוכחים נעשה ע"י גרשון שפע .

טקסט תמונה : שנת 1966. יוסף "יוז'ו" טלקי (שני משמאל בשורה העליונה) עם שחייני נבחרת ישראל במחנה אימונים בבודפשט טרם הנסיעה למשחקי אסיה ה- 5 בבנגקוק בדצמבר 1966 .שורה עליונה משמאל לימין : משה גרטל (בן 20) , יוסף טלקי (בן 48), דני רבס, אמנון קראוס, גרשון שפע, אברהם "בינוש" מלמד (מוסתר), יצחק "איקי" לוריא. יושבים מלפנים משמאל לימין : יורם שניידר , וד"ר אימרה שארושי מאמן נבחרת הונגריה בשחייה. (התמונה באדיבות גרשון שפע. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה :  זיהוי הנוכחים בתמונה נעשה ע"י גרשון שפע.

shefa mandelbaumטקסט תמונה :  קיץ 1961. קיבוץ גבעת חיים. שני שחיינים דגולים בני קיבוץ גבעת חיים. יורם מנדלבאום ז"ל (מימין) וראובן שפע (שנפר) משמאל. למרות שהיו שחיינים מצטיינים נפלאים הם מעולם לא הגיעו למשחקים האולימפיים. יורם מנדלבאום (השחיין המוכשר ביותר שצמח בישראל בכל הזמנים) ) וראובן שפע היו גם שני שחקני כדור מים מצטיינים בנבחרת ישראל. שניהם היו שחייני חתירה מצוינים למרחקים קצרים דבר שסייע להם רבות להתמודד במשחק הקשה והמעייף. (התמונה באדיבות ראובן שפע. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

הקלע מקסים כהן קצין משטרה בן 47 דורג במקום ה- 47 מתוך 51 בתחרות הקליעה בצלחות חרס . נחמיה סירקיס פקיד בן 33 ממכבי ר"ג דורג במקום ה- 47 מבין 73 משתתפים בתחרות בקליעה בשכיבה . חנן קריסטל בן 23 אף הוא ממכבי ר"ג דורג במקום ה- 63 מבין 73 משתתפים בתחרות הקליעה בכיבה ומקום 36 מבין 53 בתחרות הקליעה בשלושה מצבים שכיבה , כריעה , ועמידה .

בין ה- 4 ל- 14 ביוני 1964 התקיים בג'נבה הטורניר הקדם אולימפי בכדורסל אך נבחרת ישראל תחת הדרכתו של המאמן יהושע רוזין ועוזרו האמריקני ג'ורג' דווידסון החמיצה שוב את ההזדמנות . בשורות נבחרת ישראל שיחקו אז צבי לובצקי , תנחום כהן מינץ , עופר אשד , אילן זייגר , אברהם 'אלברט' חמו , חיים חזן , יגאל וולדרסקי (דר) , דוד פריש , עמי שלף , חיים שטרקמן , רלף קליין , ושלמה לוצקי . בראש המשלחת עמדו שמואל ללקין ואלוף משנה שמואל סוחר . ישראל דורגה רק במקום השמיני אחרי נבחרות הונגריה , פינלנד , צרפת , בולגריה , בלגיה , ספרד , ומזרח גרמניה . אחרי ישראל סיימו נבחרות יוון , אוסטריה , הולנד , אנגליה , שווייץ , ולוכסמבורג .

טקסט תמונה  :  שנת 1964 . שלב ההכנות לקראת טורניר הכדורסל הקדם אולימפי בג'נבה 64' .מאמן נבחרת ישראל בכדורסל יהושע רוזין (משמאל) בהתייעצות עם עוזרו ג'ורג' דווידסון (מימין) ועם אלוף משנה שמואל סוחר (במרכז) . נבחרת ישראל נכשלה בניסיונה להעפיל לאולימפיאדת טוקיו 64' . נבחרות הכדורסל של הונגריה ופינלנד הקדימו אותה .(התמונה באדיבות ארכיון התמונות של דובי ואלדר רוזין . ארכיוןצ יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אולימפיאדת מכסיקו 1968 (מ- 12 באוקטובר 68' עד 27 באוקטובר 68')

ב- 12 באוקטובר 1968 נפתחה במכסיקו סיטי האולימפיאדה ה- 19 במניין הזמן החדש . את הדגל נשא השחיין הוותיק גרשון שפע בן ה- 25 מקיבוץ גבעת חיים . זאת הייתה האולימפיאדה השלישית שלו ברציפות.משלחת ישראל מנתה מספר שיא של 43 משתתפים בתוכן את הנבחרת הלאומית בכדורגל . הספורטאים הבודדים במשלחת הורכבו על פי שיטת המינימום . בסיס המדד היו הישגי אולימפיאדת טוקיו 64' .ראש המשלחת היו שוב יוסף "יושו" ענבר וחיים גלובינסקי ולצִדם לראשונה שמואל ללקין מנהל המשלחת . צוות המאמנים כלל את יוסף טלקי מאמן השחייה, קהת שור מאמן הקלעים , ומאמן הנבחרת בכדורגל עמנואל שפר .

טקסט תמונה : 12 באוקטובר 1968 . מכסיקו סיטי . משלחת ישראל דקות אחדות לפני טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים של מכסיקו 1968. מימין לשמאל : נערה מכסיקנית מלווה מטעם הוועדה המארגנת , חיים גלובינסקי , איש הוועדה המארגנת המכסיקנית , יוסף "יושו" ענבר , וראש המשלחת ה- CHIEF  DE  MISSION שמואל "מוליק) ללקין.(באדיבות שמואל ללקין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

shefa flag

טקסט תמונה : 12  באוקטובר  1968 . טקס הפתיחה של אולימפיאדת מכסיקו 1968 בהשתתפות ספורטאי ישראל . השחיין הוותיק גרשון שפע חבר קיבוץ גבעת חיים נושא את דגל ישראל . ה- EBU איגוד השידור האירופי היה כבר שם אך לא הטלוויזיה הישראלית הצעירה .

אחרי גרשון שפע צועדת משלחת מצומצמת ללא נבחרת הכדורגל המתכוננת למשחק הראשון שלה בעיר לאון . דגל המדינה מסתיר שניים מראשי המשלחת יוסף "יושו" ענבר ויצחק כספי . ניתן לזהות בשורה השנייה את חיים וויין (ממושקף ומנופף במגבעתו) , לידו חיים גלובינסקי, ומאחוריהם מימין מאמן הא"ק מנחם קורמן , מנהל ההתאחדות לספורט שמואל 'שמוליק' ללקין, ומאמן השחייה יוסף טלקי (מרכיב משקפי שמש). מאחוריהם צועדות השחייניות שלומית ניר (מימין) ואיבונה טוביס, והאתלטית חנה שזיפי (צדיק) . הספורטאי הבולט במשלחת היה השחיין אברהם "ביינוש" מלמד בן קיבוץ רמת יוחנן. דור השחיינים והאתלטים ההוא של מדינת ישראל החמיץ את הטלוויזיה והטלוויזיה החמיצה אותם .דן שילון הצליח ללקט פירורי פילם אולימפיים קצרצרים שנשלחו לטלוויזיה הישראלית שזה אך נעמדה על רגליה ע"י החברה האנגלית VISNEWS. (התמונה באדיבות הוועד האולימפי הישראלי).

טקסט תמונה : סוף שנות ה- 60 . אברהם "ביינוש" מלמד בן קיבוץ רמת יוחנן אחד מגדולי השחיינים של ישראל בסגנון פרפר בכל הזמנים . הגיע לשלב חצי הגמר ב-100 מ' בסגנון פרפר באולימפיאדת מכסיקו 1968 ודורג במקום ה- 9 בעולם . (התמונה באדיבות משפחת טלקי , קיבוץ כפר מכבי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה  :  אולימפיאדת מכסיקו 1968 . שני העיתונאים מימין  ברוך שיינברג (דבר) ודוב עצמון (ידיעות אחרונות) יחדיו עם המאמן הלאומי בשחייה יוסף "יוז'ו" טלקי ושופט הכדורגל אברהם קליין . משמאל , מלווה מכסיקנית מהוועדה המארגנת . (באדיבות שמואל ללקין . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אברהם מלמד בלט בין השחיינים הרבה יותר מחבריו איבונה טוביס , אמנון קראוס , יואל קנדה , גרשון שפע ושלומית ניר . ההלך ד"ר שָאוּל לַדָנִי סיים במקום ה- 24 מתוך 28 בתחרות ההליכה למרחק 50 ק"מ בזמן של  6. 01 : 5 שעות . חנה שזיפי השיגה תוצאה של 56.3 ש' בריצה ל-400 מ'. ב-800 מ'קבעה 2. 09 : 2 דקות. האתלטים והשחיינים תלו את הישגיהם הנמוכים בשל גובהה של מכסיקו סיטי כשני ק"מ וחצי מעל פני הים ומפני שלא התאמנו לפני התחרויות בתנאי גובה . הצלפים ברובה אולימפי נחמיה סירקיס , הנרי הרשקוביץ (בן 41) , וזליג שטרוך (בן 22) וגם האקדוחן מיכאל מרטון ירו מתחת לרמתם הרגילה .  נחמיה סירקיס דורג בקליעה בשכיבה במקום ה- 28 מתוך 86 קלעים . הנרי הרשקוביץ דורג במקום ה- 45 בירי ברובה טוטו (2.2 מ"מ) בשלושה מצבים .הנרי הרשקוביץ וזליג שטרוך היו עתידים להשתתף כעבור ארבע שנים באולימפיאדת מינכן 1972 .

טקסט תמונה : קיץ 1968. מטווח הקליעה ברמת גן. שלושת הקלעים הישראליים בטרם צאתם לאולימפיאדת מכסיקו 68' מימין לשמאל :  זליג שטרוך, נחמיה סירקיס, והנרי הרשקוביץ. (המקור נותן התמונה שמור. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

נבחרת ישראל בכדורגל שהתה במחנה אימונים מיוחד בתנאי גובה בשוויץ והגיעה מוכנה לטורניר באולימפיאדת מכסיקו 68' . זאת הייתה דרישתו המפורשת של המאמן עמנואל שפר . מאמן הכושר הגופני של השחקנים היה ראש מחלקת האימון גופני בצה"ל סא"ל עמוס בר חמא. ישראל גברה בשלב המוקדם בעיר לאון על גאנה 5 : 3, הכניעה את אל סאלוואדור 3 : 1, והפסידה להונגריה (אלופת טוקיו 64') 2 : 0. אף על פי כן העפילה לשלב רבע הגמר . בשלב רבע הגמר סיימה ישראל בתום 120 דקות את משחקה בתוצאת תיקו 1 : 1 נגד בולגריה . על פי התקנון האולימפי נערכה הגרלה והבולגרים זכו בה .

טקסט תמונה : נבחרת ישראל בכדורגל תחת שרביט אימונו של עמנואל שפר באולימפיאדת מכסיקו 1968  הפסידה בשלה רבע הגמר לנבחרת בולגריה בהטלת מטבע . Frames בודדים בלבד שודרו ממשחקיה בטלוויזיה הישראלית אם בכלל. שירותי הטלוויזיה היו בחיתוליהם .עומדים מימין לשמאל : שמואל רוזנטל, צבי רוזן, יוחנן וולך, דוד פרימו, ישעיהו שווגר, והשוער יצחק וויסוקר. כורעים מימין לשמאל : שרגא בר, יהושע "שייע" פייגנבאום, מרדכי שפיגלר (קפטן), גיורא שפיגל, ויצחק שום. (התמונה באדיבות ארכיונאי התאחדות הכדורגל, רוני דרור).

שמואל ללקין זוכר בשיחות התחקיר עמי : "ההישג של נבחרת הכדורגל של ישראל היה מרשים אך אני כראש המשלחת למכסיקו 68' הטלתי דופי בהתנהגותם של המלווה עזריקם מילצ'ן והמאמן עמנואל שפר. תנאי המגורים בכפר האולימפי לא היו נוחים כל כך. המפונקים האלה מהכדורגל ביקשו להתאכסן בבית מלון בעיר. הודעתי להם כ- CHIEF DE MISSION שתנאי המגורים והאירוח הם שווים לכל ספורטאי המשלחת ובמידה והם יעברו לגור במלון במכסיקו סיטי הרי שבסמכותי לבטל את הרשמתם בתחרויות הכדורגל . הייתי פלמ"חניק בעברי ושנאתי מפונקים ומתנשאים . מיותר לציין ששחקני הכדורגל נשארו כמובן לגור בכפר האולימפי כמו כולנו" . תחילתו של הסיקור האולימפי המצולם הייתה צנועה . באולימפיאדת אמשטרדאם 1928 שולם בפעם הראשונה סכום פעוט תמורת הזכות להציב את מסרטות הצילום באִצטדיון האולימפי . הביקוש לצלם את האירועים האולימפיים לצורכי יומני חדשות בלבד (במסגרת הצגות הקולנוע באולמות) גָּבַר על ההֵיצַע . הוועדה המארגנת חשבה לדלֵל את מספרם הרב של המסרטות ע"י הטלת עול כספי על הצלמים . זה לא עזר להם . המשחקים האולימפיים עוררו עניין רב וכולם הסכימו לשלם .באולימפיאדת לונדון 1948 גָבָה הוועד האולימפי הבינלאומי1500 פאונדסטרלינג מ- BBC (3000 דולר) תמורת זכויות הצילום .

זכויות השידורים של אולימפיאדות הלסינקי 1952 ומלבורן 1956 היוו מוקד לסכסוך כספי בין IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) לבין רשתות הטלוויזיה האמריקניות CBS , ABC ו- NBC . הרשתות האמריקניות שהיו אמורות להיות ספקיות הכסף הגדול קבעו שהמשחקים האולימפיים הם אירועים חדשותיים ולא בידוריים ולכן אין לדעתם לשלם זכויות שידורים עבור צילומי חדשות . נשיא הוועד האולימפי האמריקני הוותיק ובעל השררה וההשפעה בשנים ההן (היה חבר ב- IOC מאז 1932 ונשיאו במשך 20 שנה מ- 1952 עד 1972) מר אֶבְרִי בְּרָאנְדֶג' (Avery Brundage) סָבַר אחרת . הוא היה בטוח שיש לשלם עבור צילום המשחקים האולימפיים . משסירבו הרשתות האמריקניות לשלם סגר את השערים בפניהן והעניק את זכויות הצילום תמורת פרוטות ב- 1952 לרשת הטלוויזיה הפינית הציבורית – ממלכתית  YLE  וב- 1956 לרשת טלוויזיה קטנה באוסטרליה . זיכרון הצילום של אולימפיאדות הלסינקי 1952 ומלבורן 1956 הוא פילם ישן ודהוי . שתי הרשתות הפינית והאוסטרלית תיעדו רק את תחרויות הגמר באמצעות מצלמות פילם . לספורטאים ולספורטאיות הישראליים שנשרו כבר בשלבים המוקדמים לא היה כל סיכוי להיות מתועדים ע"י המצלמות הישנות . אפילו המתעמלת ההונגרייה – יהודייה הדגולה אגנס קלטי שהפכה לאלופה אולימפית במשחקי הלסינקי 52' ומלבורן 56' זכתה לכמה שוטים בודדים של הנצחה וצילום ע"י מסרטות הפילם .

טקסט תמונה  :  אולימפיאדת הלסינקי 1952 . המתעמלת היהודייה – הנוגרית אגנס קלטי (שנייה מימין) זוכה במדליית ארד בתחרויות ההתעמלות האולימפיות .(באדיבות אגנס קלטי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

גב' אגנס קלטי עלתה לישראל ב- 1957 והפכה למאמנת הלאומית של מתעמלות ישראל . זיכרון צילומי הפילם המעטים שנעשו לפני שנים רבות בהיותה אלופה אולימפית מעוטרת במדליות זהב לא הצליחו להטמיע אותה ואת גדולתה הספורטיבית בתודעת הציבור הישראלי . אף על פי כן נחשבת אגנס קלטי לספורטאית היהודיה הדְגוּלָה ביותר בעולם בכל הזמנים . אגנס קלטי נולדה ב- 7 בינואר 1921 . היא בת 92 וחצי ומתגוררת בהרצליה . אם האלופה האולימפית נשכחה מה יגידו אם כן הספורטאים בדרג הנמוך יותר שזכו לחשיפה באמצעות תמונות סטילס בלבד

טקסט תמונה : אולימפיאדת רומא 1960 . אגנס קלטי (משמאל) יחדיו עם מאמן השחייה יוסף "יוז'ו" טלקי . בהיותה מאמנת הנבחרת הלאומית של ישראל והעלתה בבת אחת בכמה דרגות את רמת ההתעמלות נשים בארץ . (התמונה באדיבות משפחת טלקי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : אולימפיאדת הלסינקי 1952 . טקס הענקת המדליות למנצחות בתחרות תרגילי הקרקע . הציבור באולם ההתעמלות עומד דום לצלילי ההמנון ההונגרי. משמאל לימין : ניצבת על דוכן מס' 2 מריה גורוחובסקיה מברה"מ הזוכה במדליית הכסף, אגנס קלטי עומדת על דוכן מס' 1 והיא הזוכה במדליית הזהב, ומרגיט קורונדי אף היא מהונגריה עומדת על דוכן מס' 3 הזוכה במדליית הארד, איש FIG, ונערה פינית הנושאת את המדליות בטקס. (התמונה , באדיבות אגנס קלטי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  1956. אגנס קלטי באחד האימונים הקשים והמורכבים שלה (על מכשיר מתח לגברים) לקראת אולימפיאדת מלבורן 1956 . (באדיבות אגנס קלטי. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת מלבורן 1956 . טקס הענקת המדליות בתרגיל הקרקע  .אגנס קלטי (במרכז) זוכה במדליית הזהב ומחלקת את המקום הראשון עם המתעמלת הסובייטית לאריסה לאטינינה (מימין) . משמאל זאת המתעמלת הרומנייה אלנה לאוסטין (Elena Leustean) . (באדיבות אגנס קלטי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לאחר שרשתות הטלוויזיה האמריקניות סירבו לשלם ל- IOC עבור זיכיון הצילומים של אולימפיאדות הלסינקי 52' ומלבורן 56' , הצהיר אברי בראנדג' (Avery Brundage) הצהרה שהתבררה כשגויה לחלוטין מבחינה היסטורית , "אנחנו אנשי הוועד האולימפי הבינלאומי הסתדרנו יפה ללא הטלוויזיה במשך שישים שנה מאז האולימפיאדה הראשונה של הזמן החדש באתונה 1896  ו- וודאי נמשיך כך במשך שישים השנים הבאות" . זאת הייתה אִיוֶולֶת של איש אִרגון מוכשר ובעל סבלנות שצפה את הנולד אך בד בבד גם החטיא אותו . רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS שילמה לראשונה בהיסטוריה לוועד האולימפי הבינלאומי IOC (ראשי תיבות של International Olympic Committee) עבור זכויות השידורים של אולימפיאדת רומא 1960 סכום מזערי בן 394000 (שלוש מאות תשעים וארבעה אֶלֶף) דולר . מכיוון שהמשחקים התקיימו על אדמת אירופה שילם איגוד השידור האירופי ה- EBU לוועד האולימפי הבינלאומי סכום של 700000 (שבע מאות אֶלֶף )דולר . אולימפיאדת טוקיו 1964 הייתה קפיצת מדרגה . NBC שילמה 1.577000 (מיליון וחמש מאות וחמישים ושבע אלף) דולר תמורת זכויות השידורים . ה- EBU שלא יכול היה להעביר את התחרויות בשידורים ישירים מטוקיו לאירופה בשל היעדר תקשורת לוויינית מתאימה [1]  קיבל את זיכיון השידור כמעט בחינם . באולימפיאדת מכסיקו 1968 שילמה ABC האמריקנית בראשות נשיא הספורט האגדי שלה רוּן ארלדג' (Roone Arledge) זכויות שידורים בסכום של 4.500000 (ארבעה מיליון וחצי) דולר . ה- EBU שילם 1.000000 (מיליון) דולר . מרבית מדינות האיגוד העבירו שעות רבות של שידורים ישירים באמצעות הלוויין האטלנטי ה- Primary .

מכיוון שתחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה טרם הוקמה כלל בימים ההם הסתפק דן שילון בפירורים אותם שידר במהדורות "מבט" שהגיש חיים יבין ובו קטעי פילם קצרצרים שהגיעו מחברת "VISNEWS" האנגלית . פירורי הצילום הובאו במוניות מיוחדות מנמל התעופה בלוד היישר ל- Intake משרדה של גב' מירה בדולסקו האחראית בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים על קבלת הסרטים ומשם היישר לשולחן העריכה בפילם ה- Steenbeck . דן שילון חיפש בזכוכית מגדלת בין סרטי Visnews ספורטאים ישראליים אך לא מצא אותם . הכל היה בראשיתו וכך יצא שחיים יבין הגיש באוקטובר 1968 פעמיים בשבוע את מהדורת "מבט" ודן שילון את המוסף האולימפי ואירועי ספורט אחרים .

yavin 1

טקסט תמונה : סתיו 1968. חיים יבין (בן 36) הוביל את מהדורות החדשות של "מבט" באוקטובר ולצדו דן שילון ששידר את הסרטים הקצרצרים של מכסיקו 1968 במוסף הספורט בתום "מבט". זמן קצר אח"כ נולדה התוכנית "מבט ספורט". מולידה ומייסדה היה דן שילון. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : דן שילון מגיש במהדורת "מבט" באוקטובר 1968 את קטעי הפילם הבודדים שסיקרו את אולימפיאדת מכסיקו 68'. הצילום נעשה מתוך מוניטור הטלוויזיה הישראלית הציבורית. המשחקים האולימפיים של מכסיקו 68' הועברו בשידורים ישירים מלאים בארה"ב ובאירופה. הטלוויזיה הישראלית הציבורית שזה עתה נעמדה על רגליה הסתפקה בפירורים. (באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט מס' 32. הועלה לאוויר ב- 4 בספטמבר 2012.

ראה המשך בפוסט מס' 33 "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972" (10).

[1] השידורים האולימפיים של טוקיו 64' הועברו ישיר רק לארה"ב באמצעות לוויין ה- TELESTAR שלא היה בקו ראייה עם תחנות הקרע לתקשורת לוויינים ביבשת אירופה.

סוף פוסט מס' 32. הועלה לאוויר ב- 4 בספטמבר 2012.


תגובות

פוסט מס' 32. אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972 (9). פוסט מס' 32. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 4 בספטמבר 2012. — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *