פוסט מס' 109. כלכלה טלוויזיונית בשידורי הספורט. ארגון המונדיאלים משמש מכרה זהב ל- FIFA. מ- מונדיאל ספרד 1982 עד מונדיאל גרמניה 2006 (רשימה מס' 8). פוסט מס' 109. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 1 בדצמבר 2012.כלליראשי

פוסט חדש מס' 109. הועלה ל- "אוויר" בשבת אחה"צ של 1 בדצמבר 2012

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים .

הערה 3 :הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספיות ו/או אחרות ולא למען פרסום אישי .

———————————————————————

פוסט מס' 109. הועלה לאוויר ב- 1 בדצמבר 2012.

———————————————————————

כלכלה טלוויזיונית בשידורי הספורט. ארגון המונדיאלים משמש מכרה זהב ל- FIFA. סקירת התשלומים מ- מונדיאל ספרד 1982 עד מונדיאל גרמניה 2006 (רשימה מס' 8). פוסט מס' 109. כל הזכויות שמורות. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 4 : משחק הכדורסל שלשום (29 בנובמבר 2012) בהיכל הספורט ביד אליהו בו ניצחה מכבי ת"א את הקבוצה הצרפתית שאלון 78 : 73 במסגרת המחזור השמיני בבית המוקדם השני ב- Euro League מאשש שוב את העובדה כי מכבי ת"א פגיעה ואיננה קבוצת כדורסל מוכשרת . אני משאיר את מלאכת הפרשנות לאריה מליניאק ב- "ידיעות אחרונות", אלי סהר ב- "ישראל היום", ואלעד זאבי ב- "הארץ" (כותב טוב) אולם אוסיף משהו מנקודת מבטי כצופה מהכורסא : מכבי ת"א בהרכב השחקנים הנוכחי איננה חסינה ברמה האירופית הגבוהה ותהיה עוד יותר פגיעה (Voulnerable) בשלב של ה- Top 16. אינני מקנא בעתידו של ערוץ 10. אין דבר מייסר יותר בתעשיית הטלוויזיה מערוץ טלוויזיה שנדון לשָדֵר הפסדים וכישלונות. ואלה נכונו לו בשלב הבא של הטורניר אם לא ישתנה משהו דרסטי בנבחרת מכבי ת"א. שחקני חוץ ומובילי כדור ברמתם של לוגאן, היקמן, ואוחיון (בעל קליעה בעייתית) יש אין סוף באירופה. מגוחך לחשוב אלו דרישות כספיות היו ליוגב אוחיון  הקיץ הזה . ללא שחקנים גבוהים משמעותיים אין ביד קבוצת מכבי ת"א תשובה הולמת לאתגרים שיעמדו בפניה ב- Top 16 .שַדָּר ערוץ 10 ניב רסקין שהוא גם עיתונאי מוערך על ידי, מחזיק היטב את השידור הישיר אך הוא לבד במערכה. הפרשן שלו צבי שרף הוא דמות טלוויזיונית רצסיבית, איטית, ישנונית, ומסורבלת. אחד שאיננו מסוגל  לתרגם את הידע שלו (והוא אוצר בתוכו ידע) לשפת הטלוויזיה. הוא הופך את החלק הפרשני שלו – למשעמם וכבוי. מאמן נבחרת מכבי ת"א מר דיוויד בלאט הגיע לריאיון הסיכום עם יונתן רגב מחויך ושמח וטוב לב למרות שאין לו שום סיבה להיות כזה. למזלו הוא פוגש את יונתן רֶגֶב שדר הקווים של ערוץ 10 שהפך מעיתונאי לאוהד. "דיוויד בוא נתחיל עם הדברים הטובים", פונה איש הטלוויזיה למרואיין שלו, ומוסיף, "בעצם הבטחתם את המקום בטופ 16 באופן סופי, ברכות !". על מה אתה מדבר בדיוק יונתן רגב , איזה ברכות ואיזה נעליים, כאילו שאפשר להפריד בין עיגול המטרה לבין הכיוון, הסגנון, הביצוע, והלחיצה על ההדק. הרי רק מפניו המיוסרים של שמעון מזרחי וה- Pocker face של דיוויד פדרמן אפשר להבין כי מכבי ת"א רחוקה ממרכז המטרה. אילו הייתי במקומו של העורך משה סגל הייתי לוחץ מייד על ה- Talk back ולוחש ליונתן רגב, "תפסיק להתחנף. אתה עיתונאי". מה כל כך קשה להציב בפני המאמן את שאלת הפתיחה הבאה : "תאמר לי בבקשה אדוני המאמן דיוויד בלאט איך זה שהנבחרת המקצוענית שלך מתאמנת יחדיו במהלך השבוע בתנאים חלומיים, השחקנים שבחרת ואתה משולמים היטב (ובזמן) , אבל אתם רחוקים מלהיות קבוצת כדורסל מרשימה…? תגיד לי מר דיוויד בלאט מה אתם עושים בדיוק באימונים האלה שאחריהם אתם נראים רע על הפרקט…?". מהתשובה של דיוויד בלאט יש לגזור את השאלות הבאות. בריאיון המתחנחן הזה נראה יונתן רגב יותר כמעריץ של דיוויד בלאט מאשר עיתונאי בשליחות ערוץ 10. צוות ניידת "מזמור" מאחורי הקלעים בראשות המפיק הראשי רונן רץ והבימאי איתי צפריר עושים בס"ה עבודה טובה. אני אוהב את מצלמת ה- SSM. היא מעלה בדרגה שלימה את הוויזואליה של השידור הישיר של ערוץ 10.

כלכלה טלוויזיונית בשידורי הספורט. ארגון המונדיאלים משמש מכרה זהב ל- FIFA. סקירת התשלומים מ- מונדיאל ספרד 1982 עד מונדיאל גרמניה 2006 (רשימה מס' 8). פוסט מס' 109. כל הזכויות שמורות. 

הבהרה למתעניינים בכלכלה טלוויזיונית בשידורי הספורט כפי שהיא מתפרסמת בפוסט הקודם, רשימה מס' 7.

1. פרק יחסי FIFA – EBU במונחים של פרנקים שווייצריים ודולרים אמריקניים.

יחסי איגוד השידור האירופי ה- EBU עם ה- FIFA (כאיגוד שידור ציבורי החשוב והעשיר ביותר מכל האיגודים האחרים ברחבי תבל וגם בעל נציגות איכותית וכמותית של נבחרות אירופיות שלו במונדיאלים השונים) נושאים עמם מורשת היסטורית ארוכה מאז 1954. ה- FIFA תמיד דרשה מחירים מופרזים עבור זכויות השידורים של המונדיאלים מהטלוויזיה הבינלאומית מאז אנגליה 1966 וה- EBU ניצב שם תמיד כדי לרסן את הפקידים החמדנים של הוועדה המארגנת החשובה ביותר בעולם אחרי IOC. נשיא ה- FIFA סֶפּ בְּלָאטֶר מעולם לא הסתיר את דעתו כי הוא מנהל לא רק מפעל כדורגל, אלא גם ביזנס.

ה-  UER / EBU (ראשי תיבות בצרפתית של Union Europeenne de Radiodiffusion , וראשי תיבות באנגלית של European Broadcasting Union ) נוסד בפברואר 1954. איגוד השידור האירופי כלל בראשיתו רק את רשתות הטלוויזיה של מדינות מערב אירופה אף על פי כן היה גדול במספר החברות המאיישות אותו, עשיר בממון ואמצעי שידור, מרשים, ובעל השפעה רבה יותר מ- OIRT איגוד השידור של מדינות הגוש הקומוניסטי במזרח אירופה בראשות ברה"מ. מנכ"ל רשת הטלוויזיה השווייצרית SRG (שידרה בשלוש שפות גרמנית, איטלקית, וצרפתית) בימים ההם מַרְסֶל בֶּזֶנְקוֹן (Marcel Bezencon) הפך לנשיא הראשון של ה- EBU . צורת ההתארגנות הטכנולוגית והלוגיסטית המשוכללת והמדויקת, וגם המהירה אז ב- 1954 של ה- EBU כאיגוד שידור רָב יכולות – הייתה יעילה ומרשימה. איגוד השידור האירופי שמנה מייד מההתחלה עשרות רשתות טלוויזיה בשורותיו, אִפְשֵר כבר חמישה חודשים אח"כ ביולי 1954 את העברת סיגנל השידור הישיר של משחק הגמר הונגריה – מערב גרמניה לכל רשתות הטלוויזיה החברות באיגוד באמצעות מערכת המיקרוגל הקרקעית בת 44 משדרים רבי עוצמה שהייתה פרושה לאורכה ולרוחבה של היבשת האירופית. הישג טכנולוגי טלוויזיוני פנטסטי ורב ערך . ניידת השידור השווייצרית העבירה את המשחק בשידור ישיר בהצלחה רבה לשתי רשתות הטלוויזיה המערב גרמנית ARD ו- ZDF ולכל מדינות ה- EBU האחרות במערב אירופה . סיגנל השידור של משחק הגמר בו גברה מערב גרמניה על הונגריה 3 : 2 עשה דרך של 6000 ק"מ לאורכה ולרוחבה של אירופה. העברת סיגנל הטלוויזיה נתקל בקשיים טכניים מפני שמדינות אירופה שידרו בשלוש שיטות שונות שיטת השידור הבריטית הייתה ב- 405 קווים, הצרפתים שידרו ב- 805 קווים, ושאר אירופה שידרה ב- 625 קווים . הטלוויזיה השווייצרית הציבורית הוותיקה SRG (ראשי תיבות של  Schweizerische Rundfunk Gesellschaft) הייתה מקור השידור (Originated), והיא שהפיצה כמובן את סיגנל השידור לרחבי אירופה בשיטת שידור טלוויזיונית של 625 קווים. ה- BBC קיבל את סיגנל השידור מהעיר קָאלֶה שהומר באמצעות קונברטור (Converter) מיוחד ע"י RTF (הטלוויזיה הצרפתית) מ- 625 קווים ל- 819 קווים ועכשיו היה צריך להיות מומר שוב ל- 405 קווים . מדינות אירופה עשו בראשית שנות ה- 50 כברת דרך ענקית בפיתוח שידורי הטלוויזיה שלהן . מדינות כמו איטליה, צרפת, בריטניה, הולנד, מערב גרמניה, בלגיה, דנמרק, שוודיה, פינלנד, נורווגיה, אוסטריה, ואחרות היו ערוכות למאמץ טלוויזיה מורכב שכזה. סיגנל השידור נדד מעיר לעיר וממדינה למדינה. מ- בֵּרְן ל- לִיל, ל- קָאלֶה, לבְּרִיסֶל, אַמְשְטֶרְדָאם, קֶלְן, הַמְבּוּרְג, בֶּרְלִין, קוֹפֶּנְהָגֶן, אוֹסְלוֹ, סְטוֹקְהוֹלְם, הֶלְסִינְקִי, ועוד ועוד . 80 משדרי Relays שימשו שַרָתִּים ל- 44 המשדֵרים ששידרו את הסיגנל לרשת המנוהלת בגלי תמסורת (Microwave) של סנטימטרים, דצימטרים, ומטרים. כ- 6.000000 (שישה מיליון) צופי טלוויזיה באירופה של 1954 ראו את המשחק בשידור ישיר כבר בתקופה ההיא [1]. סיגנל השידור שרץ בכל אירופה היה כל כך צלול והתמונה כה בהירה עד שלרגע הייתה תחושה לציבור צופי הטלוויזיה האירופיים כי הם נמצאים בעצם בטבורם של אִצטדיוני הכדורגל של שווייץ . כל מדינה ב- EBU מינתה את השדרים שלה באִצטדיון "וָואנְקְדוֹרְף" (Wankdorf) ב- ברן באמצעות Book Script. תמונת קונטרול סיפקה את הטקסט. מכיוון שההצגה האופטית היא השולטת, הדרך הזאת הייתה בהחלט מספקת.

טקסט תמונה : יום ראשון בשבוע – 4 ביולי 1954. מונדיאל שווייץ 1954. עמדת שידור של אחת מרשתות הטלוויזיה ב- EBU באִצטדיון "וואנקדורף" בברן ב- 4 ביולי 1954 בעת משחק הגמר הסנסציוני בו ניצחה מערב גרמניה את הונגריה 3 : 2. (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יום ראשון אחה"צ – 4 ביולי 1954. אצטדיון "וואנקדורף" (Wankdorf) בעיר הבירה ברן. חמש דקות לסיום משחק הגמר של מונדיאל שווייץ 54' בין נבחרות מערב גרמניה והונגריה. הטלוויזיה השווייצרית SRG מנציחה את התוצאה הסנסציונית בשידור הישיר שלה לאירופה, 3 : 2 לזכות מערב גרמניה. הפרסומות המסחריות של חברת השוקולד "טובלרון" וחברת השעונים "לונג'ין" מקשטות באין מפריע את התמונה הטלוויזיונית . (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

צריך לציין עוד שברה"מ הענקית שלה היו שלושה משדרי מיקרוגל (Microwave) ו- 200000 (מאתיים אלף) מקלטי טלוויזיה התעלמה מהאירוע, אולי מפני שלמשחק הגמר העפילה נבחרת מערב גרמניה שהייתה יריבה אידיאולוגית ופוליטית מרה שלה. זיכרון מלחמת העולם ה- 2 טרם נמחה. רוב הציבור האירופי טרם החזיק בידיו את מקלט הטלוויזיה היקר אך פוטנציאל השידור הישיר היה קיים. רבים הצטופפו ברחובות סביב חנויות חשמל ואלקטרוניקה בגרמניה ובnshbu, מערב אירופה וצפו במכשירי טלוויזיה שהקרינו את המשחק בשידור הישיר.

טקסט תמונה :  מונדיאל שווייץ 1954. מונדיאל שווייץ 1954 . אִצטדיון "וואנקדורף" בברן . עדות מצולמת לפועלה הדגול של SRG. אחד מצלמי ה- Video של הטלוויזיה השווייצרית הממלכתית SRG  בפעולה בעת השידור הישיר של משחק הגמר הסנסציוני בו גברה מערב גרמניה על הונגריה 3 : 2. המשחק נערך ביום ראשון אחה"צ – 4 ביולי 1954. SRG הפיקה וצילמה עוד שמונה משחקים בטורניר הזה והפכה את הסימביוזה בין הטלוויזיה לכדורגל לעובדה. הצילום הזה חושף מצלמת Video מהדור הישן. אפשר להבחין כי המצלמה מצוידת בשלוש עדשות לצורך צילום מטווח קרוב, טווח בינוני, וטווח רחוק. מעבר הצילום בין עדשה לעדשה נעשה באמצעות ידית קלאץ' שאוחז הצלם. (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני 1954. מונדיאל שווייץ 1954. העיר ברן . עובר אורח מתבונן באחת מתחנות המִמְסַר בגל קצר (Microwave)  של SRG  והדואר השווייצרי שהעבירה את סיגנל השידור הטלוויזיוני של SRG לכל רחבי אירופה. כ- 6.000000 (שישה מיליון) צופי טלוויזיה בכל רחבי מערב ומזרח אירופה ראו את השידור הישיר של משחק הגמר ההוא ביום ראשון אחה"צ – 4 ביולי 1954, בו ניצחה במפתיע מערב גרמניה את הונגריה בתוצאה 3 : 2. (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שידור מונדיאל הכדורגל של שווייץ 1954 העניק תנופה עצומה להתפתחות שידורי הטלוויזיה באירופה והאיץ את קניית המוניטורים בכל אירופה, וודאי במערב גרמניה שנבחרתה הלאומית העפילה למשחק הגמר נגד הונגריה ובסופו של דבר גם זכתה בתואר אלופת העולם. מהלך הבקעת השערים במשחק הגמר הסנסציוני ההוא איננו חקוק על הפס המגנטי של ה- Video. הוא צרוב על גבי תמונות סטילס דוממות ופילם דהוי.

טקסט תמונה : יום ראשון אחה"צ – 4 ביולי 1954 . מונדיאל שווייץ 1954 . אִצטדיון "וואנקדורף" בברן. בתוך דקות אחדות יחל משחק הגמר על גביע העולם בכדורגל – שווייץ 1954. SRG מתעדת את עלייתם למגרש של פֶרֶנְץ פּוּשְקָש קפטן נבחרת הונגריה (בן 27 משמאל) ופְרִיץ וָואלְטֶר קפטן מערב גרמניה (בן 33). מאחוריהם שני השוערים גְיוּלָה גְרוֹשִיץ' ההונגרי  ו- אָנְטוֹן "טוֹנִי" טוּרֶק הגרמני. (באדיבות SRG . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה : המחקר והכתיבה אודות הקשר בין הכדורגל לבין הטלוויזיה באשר היא החל לפני יותר מתריסר שנים בשנת 2000 והוא מתועד בספר בן כ- 7500 עמודים הקרוי : "סַמָּן יְמָנִי". הספר עב הכרס סמן ימני הוא אחד מ- 13 הספרים המרכיבים את הסדרה רחבת ההיקף שחקרתי וכתבתי וקרויה : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".

[1] ראה נספח : עדותו של ארתור הכלר (Arthur Haechler) מנהל מחלקת הספורט של SRG  ויו"ר קבוצת הספורט באיגוד השידור האירופי הקרוי, ה- EBU .

עבור זכויות שידורי הטלוויזיה של המונדיאלים בשווייץ 1954 ושוודיה 1958 שולמו פרוטות . ההפקה הטלוויזיונית הייתה ראשונית וספורדית. ב- 1954 טרם ידעו כלל להקליט את תמונת ה- Video. לכן הזיכרון הצילומי של משחק הגמר גרמניה – הונגריה 3 : 2 מונדיאל שווייץ 1954 עדיין מוטבע בשרידי פילם ישן ומצהיב . ההפקה הטלוויזיונית של SVT במונדיאל שוודיה 1958 הייתה מתקדמת יותר. כבר ידעו להקליט את סיגנל ה- Video (חברת האלקטרוניקה האמריקנית AMPEX בראשות המהנדס הבכיר שלה צ'ארלס גינצבורג המציאה לראשונה את פטנט הקלטת ה- Video על רצועות מגנטיות ברוחב שני אינטשים ב- 1956 ושינתה את פני הטלוויזיה לעַד), אולם עדיין לא כל המשחקים כוסו ע"י ניידות שידור של הטלוויזיה וגם אלה שכוסו לא הועברו כולם בשידור ישיר. מונדיאל צ'ילה 1962 היווה נסיגה טלוויזיונית. בצ'ילה טרם הוקמה רשת טלוויזיה והמשחקים כוסו וצולמו ע"י מצלמות פילם בלבד. שוחרי קולנוע וספורט כמוני ראו את את הסרט "מונדיאל צ'ילה 1962" חודש לאחר סיומו בקולנוע "המרכז" ששכן בסמוך לתחנת האוטובוסים המרכזית בתל אביב. אנוכי ראיתיו תריסר פעמים, כמו גם לפניו את "מונדיאל שוודיה 1958", שהוקרן אף הוא בקולנוע "המרכז". אחרי החוויות ההן ראיתי כמה פעמים בפברואר 1964 בקולנוע "תל אביב" בתל אביב את מוחמד עלי מביס את סוני ליסטון בזירת האגרוף במיאמי וזוכה לראשונה בתואר אלוף העולם באגרוף במשקל כבד. באוקטובר 1964 גם כן בקולנוע תל אביב ראיתי כמה פעמים את "אולימפיאדת טוקיו 1964" של קון אישיגאווה. בתי הקולנוע היו מפלט עבורי בהיעדר טלוויזיה.

ההתנגשות הכספית הראשונה בין קונסורציום הטלוויזיה הבינלאומי בראשות EBU לבין FIFA התרחשה במונדיאל אנגליה 1966. ה- FIFA כוועדה מארגנת ובעלת זכויות השידורים כי הטלוויזיה הבינלאומית בסיוע לווייני התקשורת הפכה את כדור הארץ לבית קולנוע גלובאלי אחד גדול ודרשה תמלוגים בהתאם. כל צופה טלוויזיה  שהדליק את המוניטור שלו בכל פינה ברחבי תבל בסלון נדרש לשלם כאילו היה צופה בבית קולנוע. ה- FIFA תבעה את התשלומים מששת איגודי השידור הציבוריים הבינלאומיים EBU (איגוד השידור האירופי), OIRT (איגוד השידור של מדינות הגוש הקומוניסטי של מזרח אירופה), OTI (איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה), ASBU (איגוד השידור של המדינות הערביות), URTNA (איגוד השידור של מדינות אפריקה), ו- ABU (איגוד השידור של מדינות מזרח אסיה). עבור מונדיאל אנגליה 1966 שילם ה- EBU סכום של 700000 (שבע מאות אלף) דולר ושאר העולם הוסיף עוד 300000 (שלוש מאות אלף) דולר. ה- FIFA גרפה לכיסה 1.000000 (מיליון) דולר. זאת הייתה ההתחלה. מאז גרף התשלומים נסק ונוסק מעלה בהתמדה. גובה התשלום עבור זכויות השידורים ל- FIFA בכל מונדיאל ומונדיאל היה מותנה בשני תנאים יסודיים : היקף הארגון וגודל המפעל, כלומר השיטה וכמות המשחקים שהוא מפיק בצד כישרון הטכנולוגיה טלוויזיונית לשאת ולהעביר את סיגנל השידורים לכל פינה על פני הגלובוס. במונדיאלים של אנגליה 1966, מכסיקו 1970, מערב גרמניה 1974, וארגנטינה 1978 התמודדו אותה כמות של 16 נבחרות. אולם מפני ששיטת המשחקים שונתה ב- 1974 הרי שבמונדיאלים של  1974 ו- 1978 התקיימו סך של 38 משחקים בעוד במונדיאלים של 1966 ו- 1970 נערכו 32 משחקים. לקראת 1982 שינתה ה- FIFA את תבנית מונדיאל ספרד 82', ולראשונה נטלו חלק בטורניר הגמר 24 נבחרות במקום 16. כמות המשחקים טפחה ל- 52 ומשך המפעל התארך. הסדר והשיטה האלה שכוללים 24 נבחרות נשמרו גם במונדיאלים של מכסיקו 1986, איטליה 1990, וארה"ב 1994. במונדיאל צרפת 1998 הגדילה ה- FIFA את מספר הנבחרות מ- 24 ל- 32. בטורניר צרפת 98' התקיימו 64 משחקים . הכמות הוכפלה בהשוואה למונדיאלים של אנגליה 1966 ומכסיקו 1970 ועִמַן הוכפלו ושולשו גם התשלומים עבור זכויות השידורים. במונדיאל אנגליה 1966 הציב קונסורציום הטלוויזיה של ה- BBC ו- ITV סטנדרט כיסוי חדש ומרשים. לראשונה בהיסטוריה של המונדיאלים כוסו כל 32 המשחקים ע"י ניידות שידור אלקטרוניות. ניתן היה להעביר את כל המשחקים בשידורים ישירים כמעט לכל מקום ברחבי תבל, גם בשל תקשורת לוויינים מתקדמת ומפותחת באחריות חברת COMSAT האמריקנית. את משחק הגמר הבלתי נשכח בין נבחרות אנגליה ומערב גרמניה (4 : 2 לאנגליה) ששוּחַק באצטדיון "וומבליי" בשבת אחה"צ של 30 ביולי 1966 – ראו 600.000000 (שש מאות מיליון) צופי טלוויזיה בעולם. ה- Host broadcaster היה כאמור ה- BBC הבריטי המרשים והיעיל, שהציב סטנדרט כיסוי שטרם נראה כמותו עד אז. הפקת ה- BBC זכתה להערכה כלל עולמית והפכה למופת ומודל לחיקוי. ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי, וקרוי :

 "The world awards a glory and praise for the BBC television coverage of the England Mundial in year of 1966".

הספר הנ"ל נחקר ונכתב במסגרת 13 ספרי סדרת הטלוויזיה של "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". 

את ה- EBU ייצגו במו"מ הרבים במהלך ההיסטוריה עם ה- FIFA אנשי טלוויזיה חכמים בעלי חזון ובעלי ניסיון עצום – ובראשם רֶגִ'יס קָאלְבֶּרְמָאטֶן, אָלְבֶּרְט שָארְף, בִּיל ווֹרְד, יָארְלֶה הוֹיְסָאטֶר, מַנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ, בּוֹרִיס אָקוּאָדְרוֹ, רִיצָ'ארְד בָּאן, ג'וֹנָתָּן מַרְטִין, זָ'אן בֵּרְנָארְד מוּנְץ', ואחרים . המהלך המוניטארי המעניין והדרמטי שנקט ה- EBU ב- 1987 היה החשוב מכולם. ה- EBU חתם עם ה- FIFA על הסכם שידורים ארוך טווח בו נכללו שלושה מונדיאלים אלה של איטליה 1990, ארה"ב 1994, וצרפת 1998. החוזים הכספיים היו סבירים ומניחים את הדעת כפי שניתן לראות מייד בהמשך. למרות שטכנולוגיית שידורי הטלוויזיה בכבלים ולוויין כבר הגיחה מעבר למפתן הדלת, ואף חצתה אותו, והאופציות התקשורתיות שניצבו בפני ה- FIFA היו רבות יותר, היא הסכימה לחתום על הסכם כספי משולש חסר תקדים שכולל שלושה מונדיאלים. רָף התשלומים נסק אך בהיגיון ולא לגבהים ש- FIFA כיוונה אליהם. האישים הנ"ל רבי המעלה והמוכשרים ב- EBU  , מהיבטים רבים שאינם מוכרים לצופה הטלוויזיה הישראלי, היוו תעודת ביטוח בחו"ל להפקות הספורט המורכבות והמסובכות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בראשן ניצבתי במשך שנים ארוכות . ברור שדמויות מפתח כאלה כמו הספרדי מנולו רומרו, הנורווגי יארלה הויסאטר, השווייצרי בוריס אקואדרו, האנגלי ג'ונתן מרטין, האנגלי ריצ'ארד באן ורבים אחרים הן בלתי נשכחות עבורי.

טקסט תמונה : 1 ביוני 1986 . מונדיאל מכסיקו 1986 .ה- IBC  במכסיקו סיטי ב- 1986. אנוכי משמאל יחדיו עם מנולו רומרו, מימין . הספרדי מנולו רומרו שימש בשידורי מונדיאל מכסיקו 86' כאחד משני ראשי הקבוצה המבצעית של ה- EBU יחד עם הנורווגי יארלה הויסאטר. הוא היה אורח שלי במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC במכסיקו סיטי. מנולו רומרו נחשב היום לאחד מאנשי התקשורת המשפיעים ביותר בתחום שידורי הטלוויזיה המסקרים את המשחקים האולימפיים. (צילום גב' שמחה שטרית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. אנוכי יחדיו עם הנורווגי יארלה הויסאטר (משמאל) במשרד ההפקה והשידורים שלי ב- IBC במכסיקו סיטי. יארלה הויסאטר ומנולו רומרו היו החונכים שלי בתחום שידורי הספורט הבינלאומיים בטלוויזיה . שניהם היו בעלי ניסיון עצום בתחום הפקת שידורי טלוויזיה והובילו את ה- EBU להישגי שידור מזהירים. (צילום אלי גל. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

עבור זכויות השידורים של מונדיאל ספרד 1982 ומונדיאל מכסיקו 1986 שילמו ששת גופי השידור של הקונסורציום הציבורי העולמי (EBU , OIRT  OTI , ASBU , URTNA , ו- ABU) סכום של 39.000000 (שלושים ותשעה מיליון) פְרָנְקִים שווייצריים. תמורת זכויות השידורים של מונדיאל מכסיקו 1986 שולמה תוספת של % 25.6 והסכום צמח ל- 49.000000 (ארבעים ותשעה מיליון) פְרָנְקִים שווייצריים .ואז באה השנה המזהירה של 1987. השתתפתי בפגישת מנהלי חטיבות הספורט המפורסמת ההיא של ה- EBU שהתקיימה בחודש אוקטובר 1987 בברצלונה. בשולחן הנשיאות ישבו מלאי גאווה נשיא האיגוד אָלְבֶּרְט שָארְף הגרמני וה- Controller הראשי רִיצָ'ארְד בָּאן (Richard Bunn) האחראי ב- EBU על מו"מ של זכויות שידורי הספורט . שניהם סיפרו ודיווחו לנו , כי בהסכם הכספי המשולש החדש שנחתם עם  ה- FIFA  נקבע כי ששת גופי השידור בקוֹנְסוֹרְצְיוּם (Consortium) העולמי ישלמו לשלושת המונדיאלים הבאים של איטליה 1990 , ארה"ב , 1994 , וצרפת 1998 סך כולל של 345.000000 (שלוש מאות ארבעים וחמישה מיליון) פְרָנְקִים שווייצריים (כ- 227 מיליון דולר) על פי החלוקה כלהלן :

עבור מונדיאל איטליה 1990 : 95.000000 (תשעים וחמישה מיליון) פְרָנְקִים שווייצריים .

תמורת מונדיאל ארה"ב : 115.000000 (מאה וחמישה עשר מיליון) פְרָנְקִים שווייצריים .

בשביל מונדיאל צרפת 1998 : 135.000000 (מאה שלושים וחמישה מיליון) פְרָנְקִים שווייצריים .

התשלום הגלובאלי של 345.000000 פרנקים שווייצריים עבור שלושת המונדיאלים והתפלגותם המשולשת נחשב בעיני רבים להצלחה מסחררת של ה- EBU בניהול המו"מ עם FIFA אך זאת לא הייתה הדעה היחידה. חלק מהמשתתפים חשב שמדובר בהון עתק . דיווחתי מייד מברצלונה למנכ"ל רשות השידור אורי פורת ולסמנכ"ל הכספים יוֹחָנָן צָנְגֶן אודות ההסכם . שניהם הסכימו עמי כי מדובר במו"מ מוצלח שנוח גם לרשות השידור בשל נוסחאת ה- Share הכספי של האיגוד . הקרע בין ה- EBU לבין ה- FIFA נוצר ב- 1996 לאחר שלנשיא ה- FIFA סֶפ בְּלָאטֶר התגלו פרטי העסקה החדשה של ה- EBU עם IOC בו הסכים איגוד השידור האירופי לשלם סכום של 1.443000000 (מיליארד וארבע מאות וארבעים ושלושה מיליון) דולר תמורת חמש אולימפיאדות שלוש קיץ + שתיים חורף : סידני 2000 , סוֹלְט לֵייק סִיטִי 2002, אתונה 2004, טורינו 2006 , ובייג'ינג 2008. סֶפּ בְּלָאטֶר נחרד מהתשלום הגרנדיוזי ובו במקום ביקש פיצוי של תוספת % 18.75 עבור התשלום של מונדיאל צרפת 1998 מהסיבה שלראשונה השתתפו במונדיאל הזה 32 נבחרות ונערכו בו 64 משחקים (הערה שלי : בעת חתימת החוזה המשולש ב- 1987 בין הקונסורציום הבינלאומי בראשות EBU ל- FIFA טרם היה ידוע וטרם תוכנן כי במונדיאל צרפת 1998 ייטלו חלק 32 נבחרות). כזכור , ה- EBU סירב מכל וכל . על כל פנים הספקנים ב- EBU שחשבו ב- 1987 כי מדובר בהסכם יקר מישי, המתינה הופעתו של המיליארדר הגרמני לֵיאוֹ קִירְש (Leo Kirch) כעבור שמונה שנים שגזל את זכויות השידורים מ- EBU והסכים לשלם ל- FIFA תמורת המונדיאל של יפן / קוריאה ב- 2002 סכום של 1.2000000000 (מיליארד ומאתיים מיליון) פְרָנְקִים שווייצריים , ו-1.550000000 (מיליארד וחמש מאות וחמישים מיליון) פְרָנְקִים שווייצריים עבור המונדיאל של גרמניה 2006.

ב- 1987 הוחלט ש- EBU  כגוף השידור העשיר ביותר מבין השישה יישא בעול העיקרי של התשלומים,כ- % 39 המהווים כ- 88.5 מיליון דולר מתוך הס"ה של 227 מיליון דולר. בתוך קלחת התשלומים הזאת התמקמה לה בפינה קטנה של ה- EBU הטלוויזיה הישראלית הציבורית. היא נדרשה לשלם את חלקה על פי נוסחת התשלומים המתמטית של ה- EBU.

עבור שידורי מונדיאל איטליה 1990 שילם קוֹנְסוֹרְצְיוּם (Consortium) השידור העולמי יחדיו סך של 90.000000 (תשעים מיליון) פְרָנְקִים שווייצריים (סכום השווה ל- 60 מיליון דולר). חלקו של ה- EBU עמד על  35 מיליון פְרָנְקִים שווייצריים (סכום השווה ל- 23.3 מיליון דולר) . לצורך השוואה, איגוד השידור הערבי ASBU שילם עבור איטליה 91990 לעומת ה- EBU רק 6.390000 (שישה מיליון ושלוש מאות ותשעים אלף) פְרָנְקִים שווייצריים (סכום השווה ל- 4.26 מיליון דולר) . החלק של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במונדיאל איטליה 1990 בגין החבֵרוּת ב- EBU  עמד על 455285 (ארבע מאות חמישים וחמישה אֶלֶף + 285 פְרָנְקִים שווייצריים (סכום השווה ל- 303 אֶלֶף + 500 דולר).

במונדיאל ארה"ב 1994 שילם הקוֹנְסוֹרְצְיוּם העולמי 115000000 (מאה וחמישה עשר מיליון) פרנקים שווייצריים (סכום השווה ל- 76.6 מיליון דולר) . ה- EBU שילם מתוך הסכום הזה 45.000000 (ארבעים וחמישה מיליון) פְרָנְקִים שווייצריים (סכום השווה ל- 30 מיליון דולר) . ASBU שילמה 7.770000 (שבעה מיליון + 770 אֶלֶף) פְרָנְקִים שווייצריים (סכום השווה ל- 5.18 מיליון דולר) . חלקה הכספי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 האמיר ל- 576738 (חמש מאות שבעים ושישה אֶלֶף + 738) פְרָנְקִים שווייצריים (סכום השווה ל- 384 אֶלֶף דולר) .

במונדיאל צרפת 1998 שילם הקוֹנְסוֹרְצְיוּם (Consortium) כולו סך של 135.000000 (מאה שלושים וחמישה מיליון) פְרָנְקִים שווייצריים (סכום השווה לכ- 90 מיליון דולר). חלקו של ה- EBU עמד על 53000000 (חמישים ושלושה מיליון) פְרָנְקִים שוויצריים (סכום השווה לכ- 35.3 מיליון דולר). חלקה של ASBU היה 5.680000 (חמישה מיליון + 680 אֶלֶף) פְרָנְקִים שווייצריים (סכום השווה ל- 3.8 מיליון דולר). אנחנו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 נדרשנו לשלם 703962 (שבע מאות ושלושה אלף + 962) פְרָנְקִים שווייצריים (סכום השווה ל- 470 אֶלֶף דולר)  [1] . עליית מחירי זכויות השידורים של משחקי גביע העולם בכדורגל (המונדיאלים) הייתה מתונה והגיונית עד משחקי מונדיאל 2002 שהתקיימו ביפן וקוריאה. הנה דירוג המחירים והאנשים שהשפיעו על רכישת זכויות השידורים ועיצוב שידורי אחד עשר המונדיאלים במשך 40 שנה, מ- 1966 ועד 2006 בלוח השידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 [2] .

2. פרק נתוני השיטה ומערכי התשלומים הבינלאומיים , של ה- EBU וה- Share  של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 .

מונדיאל אנגליה 1966 [1].  

הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 טרם נוסדה

מספר הנבחרות המשתתפות בטורניר : 16

מספר המשחקים הכללי בטורניר : 32

מספר רשתות הטלוויזיה ב- EBU ששידרו ישיר את הטורניר : 26

עלות זכויות שידורים ל- EBU : סכום של 300000 (שלוש מאות אלף) פאונדס סטרלינג (כ- 750 אלף דולר).

כל העולם ביחד : כ- 1.000000 (מיליון) דולר.

מונדיאל מכסיקו 1970 [2].

הערה : למרות שטרם הוקמה בעמק האלה תחנת תקשורת ללוויינים, החליטו בכל זאת מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ומנהל הטלוויזיה חגי פינסקר להטיס את שדר הטלוויזיה דן שילון למכסיקו , כדי שישדר את משחקי נבחרת ישראל נגד נבחרות אורוגוואי, שוודיה, ואיטליה מעמדות שידור באצטדיונים במכסיקו. המשחקים הוקלטו באולפני הטלוויזיה של RAI ברומא , ומשם נשלחו לישראל. 

מנהל חטיבת הספורט : דן שילון

שַדָּר ומפיק ראשי במכסיקו : דן שילון

מפיק משנה / עוזרת הפקה : אין

עלות זכויות שידורים ל- EBU : סכום של 1.750000 (מיליון ושבע מאות וחמישים אלף) דולר.

עלות זכויות השידורים ל- OTI : סכום של 2.000000 (שני מיליון) דולר.

עלות זכויות שידורים לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 : סכום של  11150 פרנקים שווייצריים (כ- 7000 אלפים דולר).

מנכ"ל רשות השידור : שְמוּאֵל אַלְמוֹג.

מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית : חַגַּי פִּינְסְקֶר.

מנהל חטיבת החדשות : יוֹרָם רוֹנֵן.

מספר הנבחרות המשתתפות בטורניר : 16 (לרבות נבחרת ישראל).

מספר המשחקים הכללי בטורניר : 32.

מספר המשחקים המועברים לישראל בשידור ישיר :  כלום  (טרם הייתה תקשורת לוויינית בישראל).

מספר המשחקים שהוקלטו מעמדות שידור במכסיקו ושודרו בישראל באיחור של כמה ימים : 4

מונדיאל גרמניה המערבית 1974 [3].

מנהל חטיבת הספורט : דָן שִילוֹן.

מפיק ראשי וראש הצוות בגרמניה : דָן שִילוֹן.

מפיק משנה בגרמניה : אָלֶכְּס גִלְעָדִי.

שַדָּרים בגרמניה : דָן שִילוֹן, נִסִים קִיוִויתִּי, אֶלֶכְּס גִלְעָדִי, יָאִיר שְטֶרְן.

עלות זכויות שידורים ל- EBU : סכום של  8.314000 (שמונה מיליון ושלוש מאות וארבע עשרה אֶלֶף) מרקים גרמניים (כ- 4.2 מיליון דולר).

עלות זכויות שידורים ל- OTI : סכום של 9.686000 (תשעה מיליון ושש מאות ושמונים ושישה אֶלֶף) מרקים גרמניים (כ- 4.8 מיליון דולר).

עלות זכויות שידורים לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 : סכום של 70055 (שבעים אלף וחמישים וחמישה אלף) פרנקים שווייצריים (מקביל ל- 44 אֶלֶף דולר).

מנכ"ל רשות השידור : יצְחָק לִבְנִי.

מנהל הטלוויזיה : אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן.

מנהל החדשות : צְבִי גִיל.

מספר הנבחרות המשתתפות בטורניר : 16 (נבחרת ישראל איננה משתתפת).

מספר המשחקים הכללי בטורניר : 38 (שיטת המשחקים שונתה ביחס לטורניר מכסיקו 70').

מספר המשחקים המועברים לישראל בשידור ישיר מעמדות שידור באצטדיונים של גרמניה : 13

מונדיאל ארגנטינה 1978 [4].

מנהל חטיבת הספורט : אלכס גלעדי.

עורך ראשי ומפיק ראשי וראש הצוות בארגנטינה : יואש אלרואי.

משרד הפקה, תקשורת, ושידורים שלנו : ממוקם בבואנוס איירס.

עוזר הפקה בארגנטינה : יצחק גליקסברג.

שדרים בארגנטינה : דן שילון , יורם ארבל.

עלות זכויות שידורים ל- EBU : סכום של  7.850000 (שבעה מיליון ושמונה מאות וחמישים אלף) מרקים גרמניים (מקביל ל- 3.9 מיליון דולר).

עלות זכויות שידורים ל- OTI : סכום של  13.250000 (שלושה עשר מיליון ומאתיים וחמישים אלף) מרקים גרמניים (מקביל ל- 6.6 מיליון דולר).

עלות זכויות שידורים ל- OIRT : סכום של 3.900000 (שלושה מיליון ותשע מאות אלף) מרקים גרמניים (מרביל ל- 1.95 מיליון דולר).

עלות זכויות שידורים לטלוויזיה הישראלית הציבורית : סכום של  146897 (מאה ארבעים ושישה אלף ועוד שמונה מאות תשעים ושבע פרנקים שווייצריים (מקביל ל- 92 אֶלֶף דולר).

מנכ"ל רשות השידור : יִצְחָק לִבְנִי.

מנהל הטלוויזיה : אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן.

מנהל החדשות : חַיִים יָבִין.

מספר הנבחרות המשתתפות בטורניר : 16 (נבחרת ישראל איננה משתתפת).

מספר המשחקים הכללי בטורניר : 38 (שיטת המשחקים כמו בטורניר מערב גרמניה 1974).

מספר המשחקים המועברים לישראל בשידור ישיר מעמדות שידור באצטדיונים של ארגנטינה : 21.

מונדיאל ספרד 1982 [5].

מנהל חטיבת הספורט  : יואש אלרואי

עורך ראשי, מפיק ראשי וראש הצוות בספרד 82' : יואש אלרואי

משרד הפקה, התקשורת, והשידורים שלנו :  ממוקם במדריד.

מפיק משנה שלי בספרד : אורי לוי.

עוזרת הפקה בכירה בספרד : עדה קרן.

שַדָּרים בספרד : יורם ארבל, נסים קיוויתי, רפי גינת.

עלות זכויות השידורים לכלל המְשָדֵר הציבורי הבינלאומי סכום של 39.000000 (שלושים ותשעה מיליון) פרנקים שווייצריים (מקביל ל- 26 מיליון דולר).

EBU : שילם 9.000000 (תשעה מיליון) דולר.

עלות זכויות שידורים לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 : 128000 (מאה עשים ושמונה אֶלֶף) דולר.

מנכ"ל רשות השידור : יוסף "טומי" לפיד.

מנהל הטלוויזיה : טוביה סער.

מנהל החדשות : טוביה סער.

מספר הנבחרות המשתתפות בטורניר : בפעם הראשונה 24 (נבחרת ישראל איננה משתתפת)

מספר המשחקים הכללי בטורניר : 52.

מספר המשחקים המועברים בשידור ישיר לישראל מעמדות שידור באצטדיונים של ספרד: 23

מונדיאל מכסיקו 1986 [6].

מנהל חטיבת הספורט : יואש אלרואי

עורך ראשי, מפיק ראשי, וראש הצוות במכסיקו : יואש אלרואי.

משרד הפקה, תקשורת, ושידורים : ממוקם במכסיקו סיטי.

מפיק משנה שלי במכסיקו : אמנון ברקאי.

עוזרת הפקה בכירה במכסיקו : שמחה שטרית.

שַדָּרים במכסיקו : יורם ארבל, נסים קיוויתי, יורם שִמְרוֹן.

עלות זכויות השידורים לכלל המשדר הציבורי הבינלאומי 49.000000 (ארבעים ותשעה מיליון) פרנקים שווייצריים (כ- 32.6 מיליון דולר).

EBU :  סכום של 12.000000 (שניים עשר מיליון) דולר.

עלות זכויות שידורים לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 : סכום של 150000 (מאה וחמישים אֶלֶף) דולר.

מנכ"ל רשות השידור : אוּרִי פּוֹרָת.

מנהל הטלוויזיה : חַיִים יָבִין.

מנהל החדשות : יָאִיר שְטֶרְן.

מספר הנבחרות המשתתפות בטורניר : 24 (נבחרת ישראל איננה משתתפת).

מספר המשחקים הכולל בטורניר : 52.

מספר המשחקים המועברים בשידור ישיר לישראל מעמדות שידור באצטדיונים של מכסיקו : 33

טקסט מסמך : 26 באוגוסט 1997. זהו ה- Share הכספי של זכויות השידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במונדיאל צרפת 1998 העומד על 703962 פרנקים שווייצריים (כ- 470000 דולר), ומבנה וסדר הגודל של ארבעת התשלומים המרכיבים אותו. (עמוד מס' 1 מתוך 2). (המסמך באדיבות EBU. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 26 באוגוסט 1997. ה- Share  הכספי (בפרנקים שווייצריים) של רשתות השידור ב- EBU  במונדיאלים של איטליה 1990 ו- ארה"ב 1994 לרבות הטלוויזיה ישראלית הציבורית – ערוץ 1 שכינויה במסמך, IBA. ניתן לראות במסמך הזה כי חמש רשתות הטלוויזיה הגדולות ב- EBU  של גרמניה, אנגליה, צרפת, איטליה, וספרד נושאות בעיקר הנטל הכספי. (עמוד 2 מתוך 2). (המסמך באדיבות  ה- EBU . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מונדיאל איטליה 1990 [7].

מנהל חטיבת הספורט : יואש אלרואי

עורך ראשי, מפיק ראשי, וראש הצוות באיטליה : יואש אלרואי

משרד הפקה, תקשורת, ושידורים : ממוקם ברוֹמָא

מפיק משנה שלי באיטליה : אמנון ברקאי.

עוזרת הפקה בכירה באיטליה : לורה קורנפילד.

שַדָּרִים באיטליה : יורם ארבל, נסים קיוויתי, רמי ווייץ.

עלות זכויות השידורים לכלל המְשָדֵר הציבורי הבינלאומי : סכום של 95.000000 (תשעים וחמישה מיליון) פרנקים שווייצריים (כ- 63.3 מיליון דולר).

החלק הקונקרטי של ה- EBU בעוגה הכללית : 35.000000 (שלושים וחמישה מיליון) פרנקים שווייצריים (מקביל ל- 23.3 מיליון דולר).

עלות זכויות השידורים הבלעדיות לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בשל החברות ב- EBU : סכום של 455000 (ארבע מאות חמישים וחמישה אלף) פרנקים שווייצריים (מקביל ל- 303 אֶלֶף ו- 500 דולר).

מנכ"ל רשות השידור : אַרְיֵה מֶקֶל

מנהל הטלוויזיה : נִסִים מִשְעַל ואח"כ יוסף בר-אל

מנהל החדשות : אֵלִימֶלֶך רָם.

מספר הנבחרות המשתתפות בטורניר : 24 (נבחרת ישראל איננה משתתפת)

מספר המשחקים הכולל בטורניר : 52

מספר המשחקים המועברים בשידור ישיר לישראל מעמדות שידור באצטדיונים הפזורים ברחבי ארץ המגף האיטלקית : 27

מונדיאל ארה"ב  1994 [8].

מנהל חטיבת הספורט : יואש אלרואי

עורך ראשי, מפיק ראשי וראש הצוות בארה"ב : יואש אלרואי.

משרד הפקה, תקשורת, ושידורים : ממוקם בדָאלָאס (טקסס).

מפיק משנה שלי בארה"ב : ששי אפרתי.

עוזרת הפקה בכירה בארה"ב : רֶלִי בּוּרְקוֹ.

שַדָּרִים בארה"ב : מאיר איינשטיין, רמי ווייץ, דני דבורין.

זכויות השידורים של כלל המְשָדֵר הציבורי הבינלאומי : סכום של  115000000 (מאה וחמישה עשר מיליון) פרנקים שווייצריים (כ- 76.6 מיליון דולר).

החלק הקונקרטי של ה- EBU בעוגה הכללית : 45.000000 (ארבעים וחמישה מיליון) פרנקים שווייצריים (מקביל ל- 30 מיליון דולר).

עלות זכויות השידורים הבלעדיות לטלוויזיה הישראלית הציבורית- ערוץ 1 בשל החברות ב- EBU : סכום של 576000 (חמש מאות שבעים ושישה אֶלֶף) פרנקים שווייצריים (מקביל ל- 384 אֶלֶף ו- 500 דולר).

מנכ"ל רשות השידור : מוטי קירשנבאום

מנהל הטלוויזיה : יאיר שטרן

מנהל החדשות : דוד "דוּדוֹ" גלבוע

מספר הנבחרות המשתתפות בטורניר : 24 (נבחרת ישראל איננה משתתפת)

מספר המשחקים הכולל בטורניר : 52

מספר המשחקים המועברים בשידור ישיר לישראל מעמדות שידור באצטדיונים של ארה"ב : 42

מונדיאל צרפת 1998 [9].

מנהל חטיבת הספורט : יואש אלרואי

עורך ראשי, מפיק ראשי, וראש הצוות בצרפת : יואש אלרואי.

משרד הפקה, תקשורת, ושידורים : ממוקם בפאריס.

מפיק משנה שלי בצרפת : שָשִי אֶפְרָתִּי.

עוזרת הפקה בכירה בצרפת : דוֹרִית חַיְימִי.

שַדָּרִים בצרפת : מאיר איינשטיין, רָמִי וָויְיץ, זוֹהֵייר בַּהָלוּל.

עלות זכויות השידורים לכלל המְשָדֵר הציבורי הבינלאומי :  135.000000 (מאה שלושים וחמישה מיליון) פרנקים שווייצריים (כ- 90 מיליון דולר).

החלק הקונקרטי של ה- EBU בעוגה הכללית : 53.000000 (חמישים ושלושה מיליון) פרנקים שווייצריים (כ- 35.3 מיליון דולר).

עלות זכויות השידורים הבלעדיות לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בשל החברות  ב- EBU : סכום של 703962 פרנקים שווייצריים , מקביל ל- 470000 (ארבע מאות ושבעים אֶלֶף) דולר.

מנכ"ל רשות השידור : אוּרִי פּוֹרָת.

מנהל הטלוויזיה :  יָאִיר שְטֶרְן.

מנהל החדשות :  רָפִיק חַלָבִּי.

מספר הנבחרות המשתתפות בטורניר : בפעם הראשונה 32 (ישראל איננה משתתפת).

מספר המשחקים הכולל בטורניר : 64.

מספר השידורים המועברים בשידור ישיר לישראל מעמדות שידור הממוקמות באצטדיונים הפרוסים בכל רחבי צרפת הענקית הוא מכסימאלי : 64

 

מונדיאל יפן וקוריאה – 2002 [10].

מנהל חטיבת הספורט : יואש אלרואי

עורך ראשי ומפיק ראשי בירושלים : יואש אלרואי

משרד הפקה ושידורים : בירושלים.

מפיק משנה שלי בירושלים : ששי אפרתי

עוזרת הפקה בכירה בירושלים : דורית חיימי

שַדָּרִים Off Tube באולפן בירושלים : מאיר איינשטיין, זוהייר בהלול.

עלות זכויות השידורים לכלל המִשָדֵר הציבורי הבינלאומי והמִשָדֵר המסחרי הבינלאומי גם יחד :  1.300000000 מיליארד ושלוש מאות מיליון פרנקים שווייצריים (מקביל ל- 1 מיליארד דולר).

עלות זכויות שידורים לא בלעדיות לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 : סך של 3.800000 (שלושה מיליון ושמונה מאות אלף) דולר (עבור שידור של  8 משחקים בלבד).

עלות זכויות שידורים של ערוץ הספורט (5) בכבלים : כ- 700 אֶלֶף דולר (הערכה).

מנכ"ל רשות השידור : יוסף בר-אל.

מנהל הטלוויזיה (מ"מ) : יוסי משולם.

מנהל החדשות : רפיק חלבי.

מספר הנבחרות המשתתפות בטורניר : 32.

מספר המשחקים הכללי בטורניר : 64.

מספר השידורים המועבר בשידור ישיר לישראל ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 : רק 8 שידורי Off Tube מהאולפן בירושלים

הערה : מספר השידורים המועבר בשידור ישיר מיפן וקוריאה לישראל ע"י ערוץ הספורט בכבלים , 56.

מונדיאל גרמניה 2006 [11].

עלות זכויות השידורים לכלל המשדר הציבורי הבינלאומי והמשדר המסחרי הבינלאומי גם יחד  : 1.550000000 (מיליארד וחמש מאות וחמישים מיליון) פרנקים שווייצריים (מקביל ל – 1.192 מיליארד דולר).

מונדיאל דרום אפריקה 2010 [12].

ה- EBU משלם סך של 155000000 (מאה חמישים וחמישה מיליון) יורו.

החלק של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 :  5000000 (חמישה מיליון) יורו.

מונדיאל ברזיל 2014 [13].

ה- EBU משלם סך של 167500000 (מאה שישים ושבע מיליון וחצי) יורו.

החלק של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 : 5.500000 (חמישה מיליון וחצי) יורו.

 רשות השידור של המנכ"ל יוסף בר-אל שגתה שגיאה קרדינלית היסטורית כשהסכימה בתמיכתו של רענן כהן (השר הממונה על רשות השידור והאיש שהעלה מירכתי האוֹב של ערוץ 33 את שמו של יוסף בר-אל והציע אותו לראש הממשלה אריאל שרון והציב אותו בקדמת השידור הציבורי) , לשלם לחברת "צ'ארלטון" בעבור זכויות השידורים של מונדיאל 2002 סכום כספי שהוא פי 65 (שישים וחמישה) יותר (Per game) מאשר שילמה רשות השידור למונדיאל צרפת 1998, וגם קיבלה פי שמונה פחות סחורת שידור מאשר קיבלנו במונדיאל צרפת 1998. בנוסף לכך כפה עלי מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל לשדר בפעם הראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 את שמונת משחקי מונדיאל 2002 מן האולפן בירושלים בטענה שאין די כסף לשלוח צוות שידור ליפן וקוריאה . ההחלטה המגוחכת וחסרת התקדים הזאת של יוסף בר-אל הצטרפה לרבות אחרות שלחלוטין לא היו מקובלות עלי, הייתה הקש ששבר את גב הגמל, והניעה אותי לעזוב בטריקת דלת את הטלוויזיה והרשות בתום 32 שנות שירות. יוסף בר-אל יכול היה לנהל את המו"מ עם חברת "צ'ארלטון" טוב יותר ולחסוך כסף רב לקופה הציבורית המדולדלת שלו . צריך להדגיש שהוא לא היה לבד בהחלטה שלו לשלם את התשלום הפנטסטי הזה ולבצע את מלאכת הסיקור המדולדלת בשיטת Off tube מהמוניטור באולפן בירושלים. הוא נהנה מגיבוי של כמה חברי וועד מנהל בראשותו של היו"ר הפוליטיקאי נחמן שי שתמכו בבוּרוּת במהלך הרכישה שהוביל כמנכ"ל רשות השידור. להיטותו ולהיטותם לרכוש את סחורת השידור המוקטנת והיקרה במחיר מטורף יצרה טרגדיית שידור שהיו לה השלכות כלכליות ותכניות שליליות מרחיקות לכת. זה היה לחלוטין בלתי הגיוני שהם לא התייעצו עמי כמנהל חטיבת הספורט בעת ניהול המו"מ. רשות השידור בכלל ויוסף בר-אל בפרט האיש שהוביל את מהלך הרכישה מחברת "צ'ארלטון", לא הכירו את נקודות התורפה במו"מ ולכן לא ידעו להתגונן מפני המחיר המופרז . רשות השידור של יוסף בר-אל שילמה מחיר אדיר חסר כל הצדקה של כמעט 500000 (חצי מיליון) דולר תמורת כל משחק ומשחק במונדיאל 2002. בסופו של יום אנחנו שידרנו 8 משחקים וערוץ +5 בכבלים שנוסד על חורבותיו של ערוץ 1, שִידֵר ישיר 56 משחקים מעמדות שידור ביפן וקוריאה.

כל אנשי הוועד המנהל וחברי מליאת רשות השידור הציבורית – ממלכתית (למעט פרופסור דן כספי וד"ר יוסי דהאן) החרישו והסכינו. הנהלת רשות השידור תחת שִלטונו של יוסף בר-אל שגתה שגיאה היסטורית נוספת כשאישרה בקיץ 2002 את מיסודו של ערוץ 34 הלווייני בשפה הערבית במימון של כ- 80.000000 (שמונים מיליון) שקל שנלקח ישירות מתקציב הפעולות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל". גם הפעם הזאת נצרו את לשונם כל חברי הוועד המנהל והמליאה . ערוץ 34 קרס בינתיים, אך בקופת רשות השידור נוצר Overdraft עצום בלתי נסבל ולא ניתן לסגירה. אי הידיעה הזאת של רשות השידור תחת הנהלתו של יוסף בר-אל את חוקי הכלכלה האלמנטריים ביותר במו"מ לרכישת זכויות שידורים של הכדורגל הבינלאומי לרבות חוֹק ההיצע והביקוש של שוק הטלוויזיה בישראל , הובילו לשגיאות וכישלונות נוספים, שעלו למשלם האגרה ולרשות השידור ביוקר רב ובמיליוני דולרים נוספים ללא צורך גם באליפות אירופה לאומות בכדורגל שנערכה בפורטוגל ב- 2004, ונודעה בכינויה 2004 EURO.

[1]  ראה נספח : על פי מסמכי ה-  EBU .

[2]  ראה נספח : על פי מסמכי ה-  EBU

[3]  ראה נספח : על פי מסמכי ה-  EBU .

[4]  ראה נספח : על פי מסמכי ה- EBU  .

[5]  ראה נספח : על פי מסמכי ה-  EBU .

[6]  ראה נספח : על פי מסמכי ה-  EBU .

[7]  ראה נספח : על פי מסמכי ה- EBU .

[8]  ראה נספח : על פי מסמכי ה-  EBU .

[9]  ראה נספח : על פי מסמכי ה-  EBU .

[10]  ראה נספח : על פי מסמכי ה- EBU .

[11]  ראה נספח : על פי מסמכי ה- EBU .

סוף הפוסט מס' 109. הועלה לאוויר ב- 1 בדצמבר 2012.

בפוסט הבא : במונדיאל הכדורגל של יפן / קוריאה 2002 כפה עלי מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל ללא שום נחיצות לשדר את שמונת המשחקים שהיו מנת חלקינו בשיטת Off tube מהמוניטור בירושלים . המונח הטלוויזיוני "OFF TUBE" הוא חֶרְבּוֹן עיתונאי מכל היבט בשעה שהוא הופך לשיטת קבע של תמסורת אינפורמציה ע"י הצוות המשדר לצופיו. "OFF TUBE" הוא חרפה טלוויזיונית. "OFF TUBE" הוא מְאֵירָה תקשורתית בלתי נסבלת שלרוע המזל כל מיני מנהלי טלוויזיה קטנים משתמשים בה שוב ושוב ללא כל הצדקה ובנימוקים ילדותיים. מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ביקש ממני רק פעם אחת בלבד בחמש שנות כהונתו 1998 – 1993 לשדר אירוע ספורט כלשהו Off tube מהמוניטור בירושלים. היה זה ה- Final four האירופי בכדורסל ב- 1995 אליו מכבי ת"א לא העפילה. מאות אירועי ספורט רלוואנטיים אחרים שנערכו בתקופתו של מוטי קירשנבאום כמנכ"ל רשות השידור בחמש יבשות תבל, שידרנו תמיד מעמדות שידור באצטדיונים .

סוף הפוסט מס' 109. הועלה לאוויר ב- 1 בדצמבר 2012.


תגובות

פוסט מס' 109. כלכלה טלוויזיונית בשידורי הספורט. ארגון המונדיאלים משמש מכרה זהב ל- FIFA. מ- מונדיאל ספרד 1982 עד מונדיאל גרמניה 2006 (רשימה מס' 8). פוסט מס' 109. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 1 בדצמבר 2012. — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *