פוסט מס' 26. כדורסל : אסטוניה – ישראל. שידור מהשטח ו/או Off tube. פוסט מס' 26. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 2 בספטמבר 2012.כלליראשי

————————————————————————————————–

פוסט מס' 26 : הועלה לאוויר ב- 2 בספטמבר 2012.

————————————————————————————————–

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי . הפוסטים מתעדכנים מעת לעת.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כדורסל : אסטוניה – ישראל . שידור מהשטח ו/או Off tube. פוסט מס' 26. כל הזכויות שמורות 

הנבחרת הלאומית של ישראל בכדורסל תתמודד הערב בשמונה בטָאלִין במשחק מכריע נגד נבחרת אסטוניה במסגרת קדם אליפות אירופה על הזכות להעפיל לטורניר הגמר של אליפות אירופה למדינות בכדורסל שתתקיים בשנה הבאה בסְלוֹבֵנְיָה. לתוצאת המשחק יש חשיבות לגבי עתיד הכדורסל כאן ברמה הלאומית הישראלית שלוֹ, וגם להמשך טיפוח התקוות הלאומיות , והשפעה על המוֹרָל והמצב רוח הספורטיבי בשורות הנבחרת ובתוככי איגוד הכדורסל (שמתפעל את  הנבחרת). ערוץ 1 ולצִידו מומחי הכדורסל בעיתונות הכתובה מלבים את אש המלחמה . הם – אנשי התקשורת קובעים שזהו אחד האתגרים החשובים ביותר שעומד בפני נבחרת ישראל בכדורסל בשנים האחרונות . ברור שכפטריוט ואוהד ואוהב הנבחרת שלנו אתרווח בכורסה שלי בביתי ואצפה בשידור הישיר, בסיגנל הטלוויזיה שיגיע מניידת השידור האסטונית לאולפני ערוץ 1 בירושלים . אני סקרן לדעת האם ערוץ 1 יבצע את מלאכתו משטח בהתמודדות החשובה ? האם נשלח צוות שידור טלוויזיוני מיומן שלוֹ ל- טָאלִין כדי לבצע את משימת השידור הישיר מעמדת שידור במוקד ההתרחשות בבירת אסטוניה ? ו/או שֶמָא הנהלת רשות השידור כּוֹפָה על שדרני הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורדיו "קול ישראל" לשדר Off tube מהמוניטור באולפן ירושלים ולעשות את עבודתם פלסתר ? באותה מידה אני סקרן לדעת האם פרשני הכדורסל של העיתונים "הארץ" , "ידיעות אחרונות" , "ישראל היום" , ו- "מעריב" וגם אלה של רדיו גלי צה"ל טסו עם הנבחרת לטָאלִין כדי לעשות את עבודתם העיתונאית מהשטח ו/או שֶמָא הם יתיישבו מול המוניטורים במערכות העיתונים שלהם בתל אביב  (ו/או בביתם – מה זה משנה) וישמשו פלאגיאטורים . אלה שמעתיקים את האינפורמציה עבור הקוראים שלהם מהמתרחש במסך , מבלי לגלות שהם בכלל בארץ , ונהנים כמותם מאותו מקור אינפורמציה – מהמוניטור , אך ביתרון אחד : למעתיקים יש עט ביד ו/או מקלדת , ולקוראים שלהם אין . אני מתעב Off tube . ותפסיקו לספר לכולם שאין לכם כסף .

ב- 30 במארס 2000 כיהנתי עדיין כמנהל מחלקת הספורט של ערוץ 1 . באותו ערב שידרנו ישיר מהיכל הספורט ביד אליהו את המשחק השלישי והמכריע מכבי ת"א נגד אלופת איטליה פאף בולוניה על הזכות להעפיל ל- Final four של סלוניקי 2000 . מכבי ת"א ניצחה 79 : 63 ובאמת העפילה לטורניר הגמר של ה- Euro league אך לא אנחנו אנשי ערוץ 1 – מפני שזכויות השידורים של ה- Final four לא היו שלנו אלא של ערוץ 5 בכבלים . אנחנו החזקנו בזכויות השידורים של העונה הרגילה ב- 2000 / 1999 , ואילו ערוץ 5 שקנה לפני כן חבילת זכויות של שידורי כדורסל בינלאומיים הקדים את המחלקה הכלכלית הרשלנית של רשות השידור (סיפור חמוּר בפני עצמו שמסופר בפרוטרוט בספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי וקרוי "הקשר הסימביוטי" ומסביר את פשר ההתקשרות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית עם מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל במשך יותר משנות דור 2007 – 1970 , ההצלחות והכישלונות . הספר "הקשר הסימביוטי" נחקר ונכתב במסגרת סדרה של 13 ספרים שאני חוקר וכותב עד עצם היום הזה , וקרויה : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה")  ונטל לעצמו גם את הזכויות של ה- Final four ב- סלוניקי 2000 . אני זוכר עד היום את אותו הלילה החשוך והעגום שלאחר הניצחון של מכבי ת"א ב- 30 במארס 2000 שמציב את רשות השידור בפני דילמה לא סימפאטית . האם לוותר על מעמד ה- Final four ו/או להִתְּרָפֵּס בפני אנשי ערוץ 5 כדי שיעניקו לנו משהו מסחורת השידור החמה שלהם . עמדנו שם ליד ניידת השידור שלנו באותו לילה קר יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב , חֲבֵרוֹ לאותו הוועד המנהל ההוא אלון אלרואי , והבוסים שלי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן . גיל סמסונוב היה הראשון שהפר את הדממה : "מה יהיה יואש אלרואי ?" שאל אותי גיל סמסונוב והוסיף , "איזה ביזיון זה יהיה אם לא נהיה שם !" . ואז הוא זרק רעיון : "תציע לערוץ 5 סכום של 1000000 (מיליון) דולר תמורת קנייה בלעדית של זכויות השידורים מהם . רק אנחנו לבד בשטח" . אח"כ הצטרפו לשיחה מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן . הארבעה אִפשרו לי לנהל מו"מ מול מנכ"ל ערוץ 5 מיילן טנזר כדי להיכנס לשותפות של שידורים ישירים מ- סלוניקי . התנאי שהצבתי לבוסים שלי בטרם הכניסה למו"מ עם מיילן טנזר היה כי מחלקת הספורט תשדר מהשטח בסלוניקי , ויתירה מזאת : אנחנו לא נסתפק בסיגנל שמפיקה הטלוויזיה היוונית הציבורית ERT עבור ה- EBU ומשמשת Host broadcaster של האירוע הבינלאומי , אלא נטיס צוות מתוגבר שלנו לסלוניקי ונשכור שָם ניידת שידור יוונית עבורנו , כדי להוסיף ארבע מצלמות Uni lateral שלנו (בנוסף ל- 12 המצלמות של ה- Host broadcaster) לצורכי התמקדות קונקרטית בשידור הישיר מנקודת מבט עיתונאית ישראלית . מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן ואנוכי ניהלנו את המו"מ עם מיילן טנזר , בתומו שילמנו לערוץ 5 הוֹן בן 470000 (ארבע מאות ושבעים אלף) דולר תמורת התענוג לשדר ישיר במקביל "ראש בראש" מולם , ב- 18 באפריל 2000 וב- 20 באפריל 2000 . בפעם הראשונה בהיסטוריה הטלוויזיונית של מדינת ישראל שידרו ישיר שני מקורות טלוויזיוניים שונים ומתחרים זה בזה את אותו אירוע הספורט . אנחנו נגד ערוץ 5 – וערוץ 5 נגדינו . ערוץ 5 העמיד אז את הנבחרת החזקה ביותר שלו להתמודדות נגד נגד ערוץ 1 ועל שורותיו נמנו יורם ארבל , עופר שלח , אביב לביא , מירי נבו , והפרשן צבי שרף. הנבחרת שלי הורכבה משני ציוותי שידור בהיכל בסלוניקי : מאיר איינשטיין ואלי סהר ואורי לוי ורלף קליין . את השידור מהאולפן בירושלים הוביל המגיש אורן רןזנשטיין והפרשן שגייסתי לשורותינו ליד המנחה היה אֶפִי בירנבוים . אחת ההצלחות הגדולות שלי באותה ההפקה הנפלאה ההיא הייתה דווקא כלכלית . ניהלתי לבדי מו"מ מול יו"ר דירקטוריון חברת "פלאפון" מר יעקב "קובי" בן גור שניאות לשלם לי 250000 (רבע מיליון) דולר תמורת חסויות . לא סמכתי על מנהל המחלקה הכלכלית של רשות השידור אז ולא יידעתי אותו אודות המו"מ שהניב פירות . מידרתי אותו . ניהלתי את המו"מ בעצמי בסודי סודות עם קובי בן גור בבית הוורד בגבעתיים . רק מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן ידע על המהלכים שלי . הסתרנו את המו"מ הכספי הזה לא רק ממוטי לוי מנהל המחלקה הכלכלית אלא גם ממנכ"ל רשות השידור עצמו אורי פורת . קובי בן גור היה אכול ספקות לאחר חתימת ההסכם . הוא נבעת לפתע מהתשלום הכספי הגדול שהעניק לי . "יואש אלרואי אולי נפחית מהסכום הרי ערוץ ינצח אתכם ברייטינג" , טען . השבתי לו מייד : "תגיד לי קובי אתה עושה צחוק ? אנחנו הרי נכה אותם שוק על ירך ברייטינג . אין לי בכלל ספק . מי זה ערוץ 5 בכלל ? נכון שיש להם יחסי ציבור מצוינים . בזה הם טובים . אז מה ? מחלקת הספורט שלי עם השדר המוביל מאיר איינשטיין שמה אותם עם יורם ארבל שלהם בכיס הקטן" , והוספתי , "אם נפסיד ברייטינג אחזיר לך את כל הסכום בן רבע מיליון דולר , עד הדולר האחרון" . קובי בן גור לא היה היחיד שפקפק ביכולתי . גם העיתונות האוהדת את ערוץ 5 ניבאה תבוסת רייטינג ליואש אלרואי הזקן (הייתי אז בן 62) מול הצעירים הנמרצים מהכבלים ומיילן טנזר בראשם . (השתלשלות העניינים הכספית הדרמטית ההיא , ומִידוּרָם של סמנכ"ל הכספים ומנכ"ל הרשות על ידי ובעצה אחת עם מנהל הטלוויזיה מהמו"מ עם קובי בן גור , היא פרשה סבוכה שמסופרת בהרחבה בספר "הקשר הסימביוטי" .  הטקסט מנמק ומסביר מדוע נהגתי כך ולמה מנהל הטלוויזיה הסכים לשתף פעולה עמי בצורה כה הדוקה , בתנאי הקיום של רשות השידור וערוץ 1 בימים ההם של שנת 2000) .

הסוף ידוע . בשידור הישיר הראשון ההוא ביום שלישי – 18 באפריל 2000 צבר ערוץ 1 רייטינג של % 27.8 – מול % 7.1 שקיבל ערוץ 5 . ביום רביעי בבוקר של יום רביעי – 19 באפריל 2000 הרים לי טלפון מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן וזעק משמחה : "יואש אלרואי ניצחת אותם" . השבתי לו דווקא ברוגע : "יאיר שטרן תקשיב טוב . אתמול הרגנו אותם – מחר בשידור הישיר השני נקבּוֹר אותם . זאת התחייבות שלי שאיננה נשענת על שחצנות אלא על עובדות . המתן בסבלנות ותראה" . בשידור הישיר השני ביום חמישי – 20 באפריל 2000 צברנו רייטינג עצום של % 30.0 – מול % 6.0 שהיה לערוץ 5 . ערוץ 1 הוותיק והמסורבל מצא את עצמו לפֶתַע ניצב בפסגת שידורי הטלוויזיה של מדינת ישראל . אין תחליף להפקת טלוויזיה ועבודה עיתונאית יסודית בשטח . אין אלטרנטיבה להתייצבותו של העיתונאי במוקד ההתרחשות ודיווחו הישיר מזירת התחרות . מנכ"ל רשות אורי פורת מיהר להרים לי טלפון בחצות הלֵיל  ההוא של 20 באפריל 2000 וסִינֵן מבין שיניו : "יואש אלרואי אין לך מושג כמה אני מעריך אותך…" . 

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000 . מכתב ההערכה / צל"ש שהעניק לי ולעובדיי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לאחר שהבסנו את ערוץ 5 ברייטינג , והכינו אותו שוק על ירך . אין מילים אחרות לתאר את שמחת הניצחון הטלוויזיונית שלי שמפיקה סנוקרת אחת שמפילה פרקדן לקרשי הזירה את יריב השידור שלי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לא פחות חשוב מצל"ש המנכ"ל היה מכתב ההערכה הכלכלי שקיבלתי ב- 11 במאי 2000 מגיל בול מנהל השיווק של חברת "פלאפון" , שהעניקה לי חסות  של רבע מיליון דולר לשידורי ה- Final four של סלוניקי 2000 . הרייטינג העצום של שידורי הספורט בערוץ 1 שימש פלטפורמה בעת ההיא לקידומם של שידורים תוכניים אחרים בערוץ הזקן והמסורבל , ופתח בפנינו דלתות כלכליות נוספות למימון של עוד שידורים בערוץ 1 בתחומים אחרים .

טקסט מסמך : 11 במאי 2000 . מכתב ששלח לי מנהל השיווק של חברת "פלאפון" לאחר שהבסנו תבוסה טוטאלית את ערוץ 5 ברייטינג ובעקיפין סייענו להפיץ את מותג "פלאפון" בציבור הרחב .

השבתי לשני מעניקי הצל"שים בתשע מילים : "תודה . לעבוד אני יודע . רק תנו לי את השֶטַח" .

סוף הפוסט מס' 26. הועלה לאוויר ב- 2 בספטמבר 2012.


תגובות

פוסט מס' 26. כדורסל : אסטוניה – ישראל. שידור מהשטח ו/או Off tube. פוסט מס' 26. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 2 בספטמבר 2012. — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>