הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

——————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 251 : הועלה לאוויר בערבו של יום שלישי – 23 ביולי 2013.

——————————————————————————————————– 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 מול הביצוע הכושל וטרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 1). פוסט מס' 251. כל הזכויות שמורות.

1. עוללות הרייטינג הדַל והמִדְרוּג הנואש של ערוץ 1 

ערוץ 1 הציבורי חתם ב- 2010 על הסכמי זכויות שידורים בני שלוש שנים (2013 – 2010) הנוגעים לשני מפעלי הספורט הבינלאומיים הגדולים של שנת 2013 : אליפות העולם ה- 15 בשחייה – ברצלונה 2013 , ואליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . ערוץ 1 משלם ל- FINA (התאחדות השחייה הבינלאומית) סכום של כ- 100000 (מאה אלף) דולר לשלוש שנים ול- IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) סכום של כ- 750000 (שבע מאות אלף) דולר לשלוש שנים. בכך מצטרפת רשות השידור למרבית רשתות הטלוויזיה הציבוריות החברות באיגוד השידור האירופי ה- EBU , אשר מעבירות בשידורים ישירים בהיקפים מלאים את שני אירועי העל האלה בספורט העולמי . דא עקא , ערוץ 1 נוחל מידי ערב בערבו מפלות רייטינג בזו אחר זו בשבוע הראשון של השידורים הישירים של אליפות העולם בשחייה מברצלונה . לערוץ 1 אין מנהל טלוויזיה מזה חודשים לא מעטים . שורר שם אי סדר ניהולי בלשון המעטה . אולם ברור דבר אחד : מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם , עוזרו הראשי מר זליג רבינוביץ' , ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מר אמיר גילת מודעים היטב לטיפול הלקוי בחומר השידור ועמו תבוסת הרייטינג . הציבור איננו מתעניין עוד בערוץ 1 וודאי לא בסחורת ספורט השחייה שמספק לו ערוץ 1 בשידורי Off tube מברצלונה. אתמול יום שני – 22 ביולי 2013 , צבר ערוץ 1 בשידורי ברצלונה בין 18.30 ל- 19.50 % 1.52 רייטינג בלבד . בתקופת הזמן בין 20.30 ל- 21.45 צבר ערוץ 1 רק % 2.4 , ובעת שידור "יומן המכבייה ה- 19" בין 21.15 ל- 21.30 הסתכמה כמות הרייטינג ב- % 2.4 . מדובר בטרגדיית מִדְרוּג שהיא תוצאה של רשלנות חובבנות , חוסר מקצוענות , וכמה ווקטורים לא מוצלחים שמרכיבים את העשייה הטלוויזיונית של ערוץ 1 , אך בפירוש אינם כורח המציאות . הנה כמה מהחסרונות כלהלן :

1. שידורי Promo כלליים מידי לא ממוקדים ואשר אינם נוגעים ללב העניין .

2. אי הכנת דעת הקהל ואי זיהוי גיבורי העלילה בטרם התפתחותה ואשר איננה מוּכֶּרֶת די צורכה לציבור הצופים הפוטנציאלי .

3. שידור Off tube מונוטוני מהמוניטור בירושלים של אירוע על בספורט הבינלאומי המתרחש בספרד הוא בעל מֶסֶר כבוי : אם רשת הטלוויזיה שמחזיקה בזכויות השידורים הבלעדיות של האירוע המדובר אינה שולחת את נציגיה לספרד ומעדיפה לשדר אותו מהמוניטור בירושלים סימן שהאירוע אינו חשוב דיו.

4. הסתרת צוות השדרנים והשדרניות והפרשנים והפרשניות של ערוץ 1 מעין הצופים מרמזת כי מוסרי האינפורמציה אינם חשובים דיים מכדי להציגם באולפן השידור . אם מוסרי האינפורמציה לא חשובים כנראה שגם האינפורמציה עצמה שהם מעבירים לצופים איננה חשובה. 

הרייטינג הוא אפסי גם כשמדובר ביומני הטלוויזיה העגומים של המכבייה ה- 19 המשודרים בערוץ 1. המכבייה היא מפעל ציוני ספורטיבי רב ערך ובעל ממדים , שמציג חזון ורעיון נשגב וכרוך בהפקה וארגון לוגיסטי ענק ומורכב ביותר בשטח . מדובר בקיום מאות רבות של אירועי ספורט בכל רחבי המדינה ובאירוח, הלנה, האכלה, ומערכת היסעים ענקית של 9000 ספורטאים . יו"ר הוועדה המארגנת של המכבייה ה- 19 מר אמיר פלד וציוותו ראויים להערכה והוקרה רבה . הם עושים עבודה פנטסטית אולם מן ההיבט הספורטיבי הבינלאומי מדובר בקוריוז . אם מדובר בקוריוז ספורטיבי הרי שהשדרנית והמגישה של יומני המכבייה בערוץ 1 גב' מירי אליקים היא קוריוז טלוויזיוני . מוזרה ולא משעשעת . היא חסרת הכשרה לחלוטין בתחום הייצוג הטלוויזיוני ולא רשאית להתייצב בזירה Front of Camera . היא איננה ראויה להעמדה בחלון הראווה הציבורי . אינני מכיר אותה ומעולם לא ראיתיה . ייתכן וחוננה באישיות עיתונאית דגולה . אם כך המסך מסתיר זאת . היא איננה עוברת מסך ולא מבקיעה אותו , והיא גם לא קריינית ו/או שדרנית. היא נשמעת מהססת ולא בטוחה בעצמה. הרייטינג השולי שהיא צוברת – בהתאם.

איתרע מזלו של ערוץ 1 מפני שאת השבוע הראשון באליפות העולם בשחייה בברצלונה מייחדת ומקדישה FINA למקצועות שאינם מוכרים כמעט בארץ . המקצוע הראשון הוא קפיצות למים לגברים ונשים יחידים ויחידות וגם בצמדים (קפיצות למים מסונכרנות) משלוש מקפצות (שתיים אלסטיות) שגובהן 1 מ' ו- 3 מ' , ואחת מבטון ממגדל שגובהו 10 מ'. המקצוע השני הוא שחייה צורנית (לנשים בלבד) שכולל מופעים של יחידות, זוגות, ושמיניות. המקצוע השלישי הם משחקי הכדור מים . קפיצות למים , שחייה צורנית לנשים , וכדור מים – זרים לחלוטין לציבור צופי הטלוויזיה בישראל שאמון על כדורגל , כדורסל , ואולי גם טניס . תוצאת הרייטינג האפסי היא בהתאם . בצד זה חובה לציין כי ערוץ 1 לא עשה כל מאמץ מיוחד להתעמק בשידורי ה- Promo שלו על מנת לזהות זיהוי מוקדם לציבור הישראלי את גיבורי העלילה שמעצבים את דמותם של מקצועות הספורט האזוטריים האלה בארצנו . קפיצות למים הן שילוב של אקרובטיקה והתעמלות הדורשות קואורדינציית עַל ומיומנות מיוחדת מהמבצעים אותן . הן מחזה טלוויזיוני מרהיב שחושף שוב ושוב את דרגות הקושי הגבוהות והמסוכנות מזוויות התבוננות שונות ובהילוכים חוזרים איטיים מאוד (Super Slow Motion). שתי הסיניות וו מינקסיה (אליפות עולם שישית) ובת זוגה שי טינגמאו זכו במדליית הזהב בקפיצות למים מסונכרנות ממקפצה של 3 מ' . שתיהן שם דבר בעולם כולו אך עלומות בישראל . חטיבת הספורט בערוץ 1 ומחלקת ה- Promo לא דאגו לחשוף אותן ואת סיפורן האנושי לציבור בארץ בטרם התחרות בברצלונה . הצמד הגרמני סשה קליין ופטריק האוסדינג זכה במדליית הזהב בקפיצות מסונכרנות אקרובטיות רבות סיכון ממגדל 10 מטרים , אולם איש כמעט בישראל לא ראה ולא צפה בהם . שידור Promo יעיל עכשיו בעל הבלטת יתר של גיבורי העלילה הוא מעשה מאוחר מידי . 

היה כוכב עולמי בקפיצות מ- 3 מ' וגם מ- 10 מ', ובאמת זכה בשתי מדליות זהב במקצועות האלה בלוס אנג'לס 1984 ובסיאול 1988. צרבנו את היכולת הגופנית הפנטסטית שלו ואת נטייתו לקחת סיכונים בתודעת הציבור. עשינו זאת גם באמצעות הסיפורים האולימפיים הנפלאים של המתעד ובימאי הטלוויזיה הדגול באד גרינספאן ז"ל . הרייטינג היה בהתאם גם אם מדובר במקצוע ספורט אולימפי צדדי .

בראשית שנות ה- 50 היה למדינת ישראל קופץ למים מוכשר יחיד בשם יואב רענן . יואב רענן נולד ב- 1928 במצרים. הוא היה אלחוטן במלחמת העצמאות ב- 1948. יואב רענן השתתף באולימפיאדת הלסינקי 1952 בקפיצות למים מ- 3 מ' ודורג במקום ה- 9. בקפיצות ממגדל 10 מ' דורג במקום ה- 30 . במשחקי אסיה שנערכו במנילה 1954 ייצג שוב את ישראל וזכה במדליית הזהב ממקפצה של 3 מ'. מאז יואב רענן אין למדינת ישראל שום קופץ למים אולימפי ושום נציג במקצוע הווירטואוזי והמרתק הזה.

טקסט תמונה : יולי 1952. האולימפיאדה ה- 20 במניין הזמן החדש נערכת בהלסינקי בירת פינלנד. הקופץ למים הישראלי יואב רענן (בן 24 יליד מצרים) ניצב בקצה המקפצה בגובה של 3 מ' . הוא דורג במקום התשיעי במקצוע המרהיב , האקרובטי, והמסוכן הזה שדורש מיומנויות של מתעמל . זהו ענף ספורט ייחודי שכלל לא קיים בישראל. (התמונה באדיבות YLE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנת 1954. זוהי משלחת ישראל הקטנה למשחקי אסיה ה- 2 שנערכו במנילה בירת הפיליפינים ב- 1954 . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : הקופץ למים יואב רענן , הקופצת לגובה אהובה קראוז – קריביצקי (מרחובות), הקלע  דוב בן דוב, וד"ר מ. הרניק. (התמונה באדיבות אהובה קראוז – קריביצקי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כמובן שהיעדרם של קופצים ישראליים מכביד על הזדהות הציבור עם האירוע ומטיל על ערוץ 1 קושי נוסף בהתמודדות השידור שלו עם ענף ספורט לא פופולארי בארץ . בצד כל אלה צריך להדגיש את החרבון העיתונאי של שידור Off tube מהמוניטור בירושלים , שאנשי ערוץ 1 עושים בו השבוע שימוש מוגבר . אורי לוי עושה את מיטבו מהאולפן בירושלים . וודאי גם גב' מירי אליקים מנסה לעשות את את המקסימום בהתבוננות במוניטור אולם מיטבה איננו מספיק מפני שהיא נעדרת כל סמכות עיתונאית . הפרשן הנלווה לשניהם נפתלי לוי מנסה לסייע באולפן בפענוח סוד התנועות של הקופצים והקופצות והקואורדינציה הנהדרת שלהם, אולם סך הכל רחוק מלהיות מזהיר .

כישלון נוסף הוא רעיון אפוף סוד של ערוץ 1 להסתיר את דמויות שדרי ה- Off tube שלו . ראשיתם של השידורים הישירים מהאולפן מתחיל בפתיחה גראפית נאה של התחרויות , אולם לעולם אין רואים את אורי לוי , מירי אליקים , ליאן ווילדאו , ושני הפרשנים המשדרים המלווים את תחרויות הקפיצות למים  ואת שחייה צורנית , נפתלי לוי וגב' ניקה בימבד . קולם נשמע אך הם לא ייראו . טעות טלוויזיונית יסודית וגם מטופשת . הציבור תוהה מי הוא פרשן הקפיצות למים במדיה וויזואלית נפתלי לוי ? כמו גם מי זאת פרשנית השחייה הצורנית ניקה בינבד ? שניהם הופכים לנעלמים במשוואה חזותית , ל- "איקסים" במוסד טלוויזיה שאיננו רדיו .

טקסט תמונה : זוהי גב' ניקה בימבד פרשנית השחייה הצורנית לנשים של ערוץ 1 בעת השידורים הישירים של אליפות העולם בשחייה – ברצלונה 2013 . (התמונה נלקחה מהאינטרנט. במידה והתמונה כפופה לזכויות יוצרים אנא הודיעוני ואסיר אותה מהבלוג) .

הזדהות הצופים היא בהכרח לא רק עם החומר המשודר אלא גם עם אותם האנשים שמניחים עבורם את האוכל על כפית ומגישים אותו לפיהם ו/או בעניינה של הטלוויזיה – פורסים אותו לפרוסות מול עיניהם בסלון ביתם . מגישי חדשות וספורט באולפן ובשטח אמורים להיות חשובים כמו האירועים עצמם . חשיפתם בפני הציבור הוא אחד מחוקי הטלוויזיה הישנים והידועים ביותר מאז ראשית התעשייה הזאת היכן שהוא בשנות ה- 30 של המאה שעברה . לא בכדי שכרם של מגישי החדשות והספורט וגם השדרנים הטובים מרקיע שחקים . הם ניצבים בחלון הראווה של רשתות הטלוויזיה שלהם ומשמשים מתווכים בין החומר החדשותי המצולם לבין יושבי הכורסא בבית מול המסך . ברור שזה היה פק"ל שנקטתי בעת שהייתי הארוכה בשידור הציבורי . שדרנים ופרשנים כמו יורם ארבל , נסים קיוויתי , יוסף "יוז'ו" טלקי , אורלי יניב , אריה מליניאק , אריה מליניאק , אורי לוי , מאיר איינשטיין , אלי סהר וגם אחרים תמיד הופיעו On Camera בטרם החל השידור הישיר וגם במחציתו . הם נעלו אותו On Camera בסיומו . באמצעותם זיהיתי לצופי הטלוויזיה שלי את מהות שידורי הספורט . זהו חלק חשוב בתהליך החיבור בין הצופה לסחורת השידור . מה שקורה בחטיבת הספורט של ערוץ 1 בשבוע הראשון של אליפות העולם בשחייה המתקיימת בחודש יולי 2013 בברצלונה הוא פארסה . אנשים כושלים חסרי מושג בתעשייה מנהלים שם את העניינים . גם ככה הם נראים . במצב הנוכחי אין להם שום סיכוי להתנער מקללת הרייטינג העלוב שהפך לנחלת קבע ברובריקות הציבוריות .

טקסט תמונה : חודש דצמבר של שנת 1979 . יורם ארבל ואורלי יניב מגישים את התוכנית "מבט ספורט" אחת מספינות הדגל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשית קריירה ההגשה וההנחיה של שניהם . שניהם נחשבו לצמד ההגשה המלכותי של תוכניות הספורט בימים ההם . ציבור צופי הטלוויזיה הזדהה עמם וזיהה באמצעותם את תוכניות הספורט . (מחלקת הסטילס . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי בן כ- 9000 (תשעת אלפים) עמודים,  הקרוי : "למילים יש וויזואליה משלהן". הספר נכתב במסגרת סדרת 13 הספרים שאנוכי חוקר וכותב תחת ה- Title, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". הספר הקונקרטי הזה הקרוי "למילים יש וויזואליה משלהן" עוסק בין השאר במיומנות כוכבי הטלוויזיה להגיש ולהנחות שידורים באולפן ובשטח ודן גם בכישרון שדרי הטלוויזיה שמשדרים ישיר אירועי ספורט מעמדות שידור באצטדיונים ו- Off tube מהמוניטור באולפן.

פק"ל חשיפת השדרנים והפרשנים היה גם חזונו של נשיא חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC רון ארלדג' (Roone Arledge) ז"ל , מי שהיה אחראי לעיצובה של תוכנית הספורט הידועה ורבת המוניטין ברשת שלו  "MONDAY NIGHT FOOTBALL" בראשית עשור ה- 70 של המאה שעברה . הדור שלי גדל על התוכנית הפופולארית  ההיא שנעלמה מן האופק . "MONDAY NIGHT FOOTBALL" היוותה ציון דרך בהתפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה בארה"ב אבל גם בעולם . היא שודרה ישיר ב- ABC (תמיד בערבי שני) מול כל מיני תוכניות למשפחה ששידרו שתי הרשתות הארציות בארה"ב CBS ו- NBC , וזכתה להצלחה חסרת תקדים בימים ההם . השידורים הישירים של "MONDAY NIGHT FOOTBALL" נפתחו וננעלו עם השַדָּר המוביל הראשי הבלתי נשכח של רון ארלדג' היהודי – אמריקני האווארד קוסל (Howard Cosell) ז"ל , ושני הפרשנים לצדו דון מרדית' (Don Meredith) ופראנק גיפורד (Frank Giford) באוויר "On Camera" – בעמדת השידור שלהם באצטדיונים בכל רחבי אמריקה . שלישיית השדרנים רבת המוניטין הזאת זיהתה את המשחק למיליוני צופים אמריקניים וגרפה רייטינג עצום בימים ההם . ערכם היה שווה ערך לשחקנים . מי שלא מבין את זה שלא יתעסק בביזנס שקרוי טלוויזיה . קוראי הבלוג שמוצאים עניין בהיסטוריה הבינלאומית של שידור ספורט ברשתות הטלוויזיה האמריקניות מוזמנים לקרוא את הספר "COSELL" (יצא ל אור ב- 1973 בארה"ב), ספרו המרתק של שַדָּר ספורט נפלא , מיוחד , ומקורי , חד ושנון , דרמטי ומפתיע , ויחד עם זאת הגיוני , העונה לשם האווארד קוסל (Howard Cosell)  

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה ברשת הטלוויזיה האמריקנית ABC . זהו צוות השידור רב המוניטין של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC שאחראי על ההצלחה המדהימה של השידורים הישירים של תוכנית הספורט הידועה והמפורסמת "Monday Night Football" במשך ארבע עשרה עונות רצופות – בשנים 1984- 1970 . השדר המיתולוגי הבלתי נשכח האווארד קוסל (Howard Cosell) יושב במרכז . עומד מימין פרנק גיפורד (Frank Giford) ומשמאל דון מרדית' (Don Meredith) שניהם שחקני פוטבול בעברם . השלישייה הזאת שינתה את הרגלי הצפייה של אמריקה. (באדיבות ABC . ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות) .

שידורי הכדורסל הישירים של מכבי ת"א מהיכל הספורט ביד אליהו נפתחו תמיד מראשיתם עם השדרים המובילים דן שילון , אלכס גלעדי , יורם ארבל , ומאיר איינשטיין – יושבים בעמדת השידור שלהם , איש איש בתקופתו . הם היו חשובים כמו שחקני מכבי ת"א . השידורים הישירים הללו לא רק נפתחים עם מראה פני השדרים והפרשנים אלא גם ננעלים על ידם , כאשר השדרים המובילים מצולמים On Air . 

טקסט תמונה : יום חמישי בערב- 23 במארס 1972 . היכל הספורט ביד אליהו . היכל הכדורסל התל אביבי תחת ניהולו של גרשון פורמן מארח בפעם הראשונה בתולדותיו את משחק הגמר על גביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל בין איניס ווארזה האיטלקית ליוגופלסטיקה ספליט (קבוצת כדורסל קרואטית) אלופת יוגוסלביה הגדולה . אנוכי (מימין) משמש סטטיסטיקאי והמחשב האלקטרוני של השדר דן שילון (משמאל) באמצעות פתקאות נייר . כך מילאתי בימים ההם את תפקיד עוזר השַדָּר שלוֹ . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

טקסט תמונה : אמצע שנות ה- 70 של המאה שעברה . עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית בהיכל הספורט ביד אליהו באחד ממשחקיה של מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות בכדורסל . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : שני עוזרי השדר הרצל רווה ורפי גינת , השדר אלכס גלעדי , ומנהל הבמה (Floor manager)  יוסף "פונצי" הדר .(משהל'ה פרידמן מחלקת הסטילס . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 28 בינואר 1981. עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- בריסל בירת בלגיה . השלטון הסובייטי הקומוניסטי בראשותו של נשיא ברה"מ ליאוניד ברז'נייב איננו מתיר לקבוצת צסק"א מוסקבה לשחק בתל אביב ואיננו מסכים לארח את מכבי ת"א במוסקבה . מכבי ת"א נדרשת לנהל מאבק כפול נגד אלופת ברה"מ במגרשה של קבוצת הכדורסל הבלגית "רויאל 4" . איש ה- FIBA הבלגי ליאון וואנדל מארגן את המפגש הכפול נגד צסק"א מוסקבה בבריסל . בתוקף תפקידי כמנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית אני ממנה את יורם ארבל (מימין מרכיב משקפיים) להיות שדר מוביל ולשדר ישיר ארצה את שני המשחקים בבריסל . נוכחותו ב- Frame  הטלוויזיוני הייתה חיונית למהימנות העיתונאית של התמונה . המפיק המצוין ועוזר השדר שלו הוא אמנון ברקאי חובש Headset משמאל. (באדיבות רשת הטלוויזיה הבלגית RTBF . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : שנת 2001. בחלוף שני עשורים. עמדת השידור שלנו בהיכל הספורט יד אליהו . ב- 1995 מיניתי את אלי סהר לפרשן הכדורסל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במקומו של הפרשן המודח אריה מליניאק . המינוי הצליח מעל המשוער . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : השדר מאיר איינשטיין , הפרשן אלי סהר , ואנוכי – פוקח עין על שניהם ועל הפקת השידור . (צילום ראובן שוורץ . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

נוכחותם הוויזואלית של מגישי החדשות כמו חיים יבין , וולטר קרונקייט , יעקב איילון , ברברה וולטרס , יונית לוי , ותמר איש שלום באולפן – חיונית וחשובה כמו תמונות ה- Video שהם משדרים לציבור שלהם . בערוץ 5 בכבלים טרם הפנימו זאת והם עדיין מחביאים למשל את השדרנים שלהם דניאל זילברשטיין , עמיחי שפיגלר , מאיה רונן , ושימי ריגר . טעות חמורה . עכשיו אני רואה שגם במקרה דנן של תחרויות הקפיצות למים והשחייה הצורנית שמגיעים מאליפות העולם של ברצלונה 2013 לירושלים מסתיר ערוץ 1 את השדרנים והפרשנים שלו . ייתכן סיבותיו של לערוץ 1 עמו (מי יודע מי מנהל אותו בכלל בימים טרופים אלה) . מי יודע אולי להנהלת ערוץ 1 והנהלת רשות השידור יש סיבות טובות להחביא את שלושת השדרים ואת שני הפרשנים , סיבות שאנחנו אינם יודעים . יכול להיות כי אי חשיפת שדרני ה- Off tube של ערוץ 1 באולפן בירושלים וגילוי קולותיהם בלבד , היא מין פעולת הסוואה ומיסוך עשן , כדי שהציבור יחשוב שאין רואים אותם מפני שהם יושבים בעמדות שידור בברצלונה ובדרך כלל בשידורי Multilateral אין מראים את השדרים On Camera ב- Venues השונים . ערוץ 1 איננו מודיע בקול וגם לא בכתובית כי מדובר בשידור ישיר Off tube . על פי תפישת עולמי הטלוויזיונית מדובר בחרבון עיתונאי . שידור Off tube מהמוניטור באולפן כשיטה , כפילוסופיית שידור , כמדיניות שידור שנקבעת מראש ומתנהלת בחובבנות שכזאת לאורך שבוע שלם במקום לדווח מהשטח , הוא בפירוש מעשה עיתונאי ירוד ונחות של מי שמתכנן אותו ושל מי שמבצע אותו . עיתונאות מחפירה .  

2. רדיו גלי צה"ל והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1

האזנתי אתמול (יום שני – 24 ביולי 2013) ברוב קשב לריאיון הארוך שקיימה גב' יעל דן עם מר אורי שנער (לשעבר מנכ"ל חברת "קשת" בערוץ 2) ואָחִיָה "חִיקָה" גִינוֹסָר יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים ועובד וותיק של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 אודות סגירה אפשרית של ערוץ 1 ע"י ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו ושר התקשורת מר גִלְעַד ארדן . זהו איום ממשי . אורי שנער חילק בתורו עצות לשידור הציבורי ונשמע מגוחך ולא מהימן . צריך לזכור שאורי שנער הוא אולי ידען גדול וגיבור במתן עצות, אך אל לקוראי הבלוג לשכוח כי אותו אורי שנער הודח וסולק בשעתו בפרשה מתוקשרת בריש גלי ע"י מוזי וורטהיים מתפקידו הרם מנכ"ל "קשת" והוחלף ע"י אָבִי נִיר . בעת השמעת חזון השידור שלו לגב' יעל דן התברר שהוא אוּרִי שִנְעָר איננו צנוע יתר על המידה . הוא סיפר למראיינת ולכל מי שרק רצה לשמוע כי אהוד אולמרט וביבי נתניהו הציעו לו פעם כל אחד בתורו להיות מנכ"ל רשות השידור . אם נכון הדבר הרי מדובר בהצעה פוליטית גרידא משום שלאהוד אולמרט וביבי נתניהו אין שום מושג הנוגע לניהול מקצועי של רשת שידור . ואז הגיע תורו של חיקה גינוסר להשמיע את דעתו אודות השמועה המאיימת לגדוע את השידור הציבורי ע"י ממשלת ישראל כפי שגדעה ממשלת יוון רק לפני שבועות ספורים את ERT רשת הטלוויזיה הציבורית הוותיקה היוונית . אנוכי מכיר היטב את חיקה גינוסר . הוא איש מקצוע בעל וותק וגם בחור אהוד ואהוב אולם הנימוקים שלו שנועדו להגן על השידור הציבורי הקורס בטלים בשישים . הוא היה באותה שיחה אתמול בר מזל מפני שהמראיינת החובבנית גב' יעל דן לא אמרה לו את הדברים הבאים כהאי לישנא : "מר חיקה גינוסר אינך יכול להגן על שידור ציבורי שנהנה מאגרת טלוויזיה שנתית ברוֹם של כמעט 1.000000000 (מיליארד) שקל אך מניב בתמורה ב- Prime time שלו במשך שנים ארוכות רייטינג קטסטרופלי בשיעור ממוצע של % 1.5 – % 1.0 , שלא לדבר על מדרוג נוסף עלוב ובלתי סביר בשעות שהן Non Prime Time  שם צובר ערוץ 1 ממוצע של % 0.5 . אין לעובדות הקשות האלה אח ורע בשידור הציבורי ב- EBU . חיקה גינוסר במצב הנתון החמור הזה וחסר התקדים אין כל הצדקה לקיום שידור ציבורי במתכונתו הנוכחית . מה מפריע לכם עיתונאי ומפיקי ערוץ 1 ולמנכ"ל שלכם יוני בן מנחם וליו"ר הוועד המנהל שלכם ד"ר אמיר גילת לייצר רייטינג יומי על בסיס יומי שנע בין % 15 ל- % 20 . לא פחות" . בתום הטקסט הייתה אמורה לשלוף את מפות המִדְרוּג של אֶמֶש (יום ראשון – 21 ביולי 2013) ולהציג אותן כאספקלריה סדוקה בפניו של חִיקָה גִינוֹסָר . היות וגלי צה"ל הם רדיו ולא טלוויזיה , היה עליה לשנן באוזניו של חיקה גינוסר ובאוזני מאזיניה את נתוני הרייטינג האומללים אתמול פרי מחקר של וועדת המדרוג הארצית . היות והמראיינת והמערכת שלה בגלי צה"ל אינם מעודכנים וחסרי כל ידע בנדון , ולכן מחפפים , הותירה גב' יעל דן לחיקה גינוסר לחמוק מטפריה . והוא חמק . ברור שבמצב המדרוג הנוכחי אין לערוץ 1 שום זכות קיום . האשמה הכבדה הזאת מוטחת לפתחם של שתי שורות המנהלים בערוץ 1 , הבכירה וגם המשנית , ומגולגלת ראשית דבר ללשכתם של מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם , עוזרו הראשי מר זליג רבינוביץ' , ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת . שלישייה חסרת מינימום של כישרון , יכולת , וידע ונעדרת כל כריזמה בניהול השידור הציבורי . דמותם של יוני בן מנחם , זליג רבינוביץ , ואמיר גילת כמראה מפות הרייטינג והמדרוג הגוססות ואשר מצורפות לפוסט . שתי מילים בלבד בושה וחרפה ייטיבו לתאר את פניו של השידור הציבורי של מדינת ישראל . צריך לזכור שמדובר בפיסות מדרוג . הרייטינג העלוב הזה הוא נחלתו של ערוץ 1 לא מהיום . מזה שנים ארוכות . ברור שערוץ 1 הציבורי גוסס וחולה במחלה חשוכת מרפא. זה רק עניין של זמן קצר עד שממשלת ישראל (כל ממשלה מהימין והשמאל גם יחד) תסגור באבחה אחת את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כפי שממשלת יוון סגרה את רשת הטלוויזיה היוונית הציבורית ERT באמתלה ראשית נכונה שזכתה לגיבוי של חלק גדול מהעם היווני : לא ייתכן כי אנשי ERT שמשתכרים משכורות עתק יניבו ביום שידור ממוצע סך של  % 1.0 רייטינג בלבד . סילוף עובדת החיים הזאת והפראדוקס בו המון אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 משתכרים משכורת חודשית בת עשרות אלפי שקלים (נטו) אך מניבים אחוז אחד ו/או שניים של רייטינג לא יִנּוֹן לנֶצַח. מר אָחִיָה "חִיקָה" גִינוֹסָר שהוא איש יישר דרך, הגון, וגם איש של כבוד צריך להיזהר מפני שהתקרה עלולה לקרוס לפתע ללא כל הודעה מוקדמת נוספת . ערוץ 1 שעדיין נקרא השידור הציבורי איננו יכול וגם איננו רשאי להגן במצבו הנוכחי על האינטרסים שלו כשמאחוריו מתייצבות ספרות דמויות אפסים ריקות מכל תוכן . לפנים חשבתי כי גב' יעל דן היא הרבה יותר חריפה וממוקדת . היא לא הכינה היטב את שיעורי הבית שלה הפעם בטרם שני הראיונות שקיימה עם מר אורי שנער השחצן ועם מר אחיה "חיקה" גינוסר התמים .

טקסט מסמך : יום ראשון – 21 ביולי 2013 . טבלת המדרוג ברבעי שעות בין 16.00 ל- 18.45 . טרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 ניבטת מכל פינה . ערוץ 2 וערוץ 10 עושים שמות בערוץ הציבורי . (באדיבות וועדת המדרוג) .

טקסט מסמך : יום ראשון – 21 ביולי 2013 . טבלת המדרוג ברבעי שעות בין 18.45 ל- 21.15 . טרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 ניבטת מכל פינה . משדר השחייה מאליפות העולם ב- ברצלונה בין 18.30 ל- 19.45 צובר רייטינג ממוצע של % 1.38 . ערוץ 1 מתאושש קמעא עם מהדורת "מבט" בין 19.50 ל- 20.30 עם רייטינג ממוצע של % 3.3 אולם שב לסורו והמשך שידור השחייה מברצלונה בין 20.30 ל- 21.15 צובר רייטינג ממוצע של % 1.96 . יומן המכבייה ה- 19 בהגשת גב' מירי אליקים צובר בין 21.15 ל- 21.30 רייטינג של % 1.7 (כפי שאפשר לראות במפת המדרוג הבאה) . ערוץ 2 וערוץ 10 עושים שמות בערוץ הציבורי . (באדיבות וועדת המדרוג) .

טקסט מסמך : יום ראשון – 21 ביולי 2013 . טבלת המדרוג ברבעי שעות בין 21.15 ל- 23.45 . טרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 ניבטת מכל פינה . ערוץ 2 וערוץ 10 עושים שמות בערוץ הציבורי . (באדיבות וועדת המדרוג) .

טקסט מסמך : יום ראשון – 21 ביולי 2013 . טבלת המדרוג ברבעי שעות בין 23.45 ל- 25.59 (שתיים לפנות בוקר) טרגדיית הרייטינג של ערוץ 1 ניבטת מכל פינה . ערוץ 2 וערוץ 10 עושים שמות בערוץ הציבורי . (באדיבות וועדת המדרוג) .

3. הודח שדר השחייה משה גרטל      

שוחחתי אתמול שיחה טלפונית קצרה עם משה גרטל פנסיונר טרי של רשות השידור . הבנתי ממנו שבעקבות מחלוקת "מנהלית" בינו לבין מר מאיר בר מנהל חטיבת הספורט הנוכחי בערוץ 1 , החליט הממונה לוותר על שירותיו כשדר מיועד של תחרויות השחייה שיחלו בשבוע הבא בברצלונה . מאיר בר הדיח את משה גרטל (כאמור פנסיונר בן 67) , מָשָה אותו מהמים וזרק אליהם את השדר ליאן ווילדאו טירון ירוק בתחום השחייה . זהו הימור גדול . אנוכי חולק לחלוטין על כל פילוסופיית השידור של משה גרטל לאורכן של 6 (שש) אולימפיאדות , והתייחסותו כאיש טלוויזיה אל עצמו , אל המיקרופון , וגם אל צופיו . הוא נותר בעיניי שדר שנוי במחלוקת רווי חסרונות . גם בגילו המבוגר ניתן לפקח עליו ולשפר את איכותו . טיב המוצר שהוא מספק מותנה במידת מה גם במערכת שמנהלת אותו . על פי הכלל הפיזיקאלי של "כלים שלובים" משה גרטל והמערכת שהפעילה אותו באולימפיאדת לונדון 2012 תאמו איש את רעהו . הוא היה שדר הטלוויזיה הראשון בהיסטוריה הישראלית והבינלאומית שניהל שיחות טלפון ב- iphone הפרטי שלו עם מעריציו בעת השידורים הישירים מבריכת השחייה האולימפית במשחקי לונדון 2012 וזאת על חשבון העברת מידע לצופי הטלוויזיה . הוא גם שדר הטלוויזיה הראשון שאני מכיר ב- 40 (ארבעים) שנות עבודתי בתעשיית הטלוויזיה הישראלית והבינלאומית שאחזה בו רוח הנבואה בעת השידורים הישירים מבלי לסייג את עצמו ואת אמירותיו . זכור היטב טקסט שידור הנבואה שלו במשחה השליחים בשלב הגמר במקצוע המרתק 4 פעמים 100 מ' בסגנון חופשי לגברים באולימפיאדת בייג'ינג 2008 , בו התפתה והעניק ב- Leg האחרון ניצחון וודאי לנבחרת הצרפתית בטרם עת על הנבחרת האמריקנית . "אני חותם לכם כי צרפת תכה שוק על ירך את ארה"ב" , שידר בהתרגשות ובביטחון רב לצופי הטלוויזיה בישראל כאילו יש לו חזקה התפתחות העלילה והדרמה בבריכה . כמובן שקרה ההפך . השחיין האמריקני המסיים ג'אסון ליזאק (Jason Lezak) ניצח בנגיעת יד את יריבו הצרפתי אלן ברנארד (Alain Brnard) . הרביעייה האמריקנית קבעה שיא עולם חדש 3:08.24 דקות וזכתה במדליית הזהב ואילו הרביעייה הצרפתית "הסתפקה" במדליית הכסף בתוצאה 3:08.32 דקות . חז"ל כבר חיוו את דעתם מזמן למי ניתנה הנבואה . משה גרטל נאלץ לבלוע את הכובע . חמור מזה מהימנותו כאיש מקצוע נפגעה אנושות . נבואתו הפכה להימור ובכך כרה לעצמו בורות ושם לעצמו רגל מבלי שהוא מחויב לכך . הוא נפל לתוכם ושילם על כך בריבית דה ריבית. טלוויזיה איננה מוסד להימורים והמיקרופון איננו מקום מפלטם של השוטים . משה גרטל איננו שוטה ולא טיפש אבל הוא נוטה לעיתים לקלות דעת ולמעוד במקום שהוא נדרש ללכת בקומה זקופה . לכן נקטתי באחת מהביקורות שלי באחד הפוסטים בבלוג לשון חריפה אודותיו : "כי בעוד המצלמה נטתה לו חסד המיקרופון עשה בו שַמוֹת" .

וכאן אנוכי מסייג את עצמי . ייתכן והיום בקיץ 2013 אני נמצא בעמדת מיעוט המתייחסת למקצועיות של משה גרטל . עובדה שבחלוף השנים הוא צבר מוניטין בעַם . חלק מהעַם הזה חלק רואה בו לא רק שַדָּר טלוויזיה פופולארי אלא גיבור תרבות . דיווחו לי שהייתה לו לאחרונה עדנה בהופעת אורח כידוען בתוכנית "האח הגדול" בערוץ 2. אין מתווכחים עם עובדות. אם זה היה תלוי בי הייתי מטיס עוד היום את משה גרטל לברצלונה (למרות הכל) וקורא לליאן ווילדאו לשוב משם ארצה . הצבתו של ליאן ווילדאו לראשונה בחייו בעמדת השידור בברצלונה באליפות עולם בשחייה היא הימור עצום ומסוכן . שידור ישיר של Play by play בתחרויות שחייה ברמה של אליפות עולם דורשת הכנה מדוקדקת , לימוד מפורט של החומר מהיבטים רבים , ולבטח תרגול על מודל פשוט יותר .

באולימפיאדת הדמים של מינכן 1972 הימרו דן שילון ואלכס גלעדי על השַדָּר נסים קיוויתי (אז כתב העיתון "ידיעות אחרונות" בלונדון) והציבו אותו בעמדת השידור ב- בריכה האולימפית בנוסף על מינויו לשדר מוביל של תחרויות הא"ק האולימפיות . ההימור ב- בריכה צלח מעל המשוער . אך צריך לזכור שהיה מדובר אז לפני 41 (ארבעים ואחת) שנים בנסים קיוויתי האחד והיחיד , ולא בליאן ווילדאו היום . באוגוסט 2003 הציב מנהל מחלקת הספורט של ערוץ 1 מר אורי לוי את עצמו בעמדת השידור בפאריס באליפות העולם ה- 9 בא"ק . התוצאה : כישלון ונֶפֶל מוחלטים . זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה בחייו של אורי לוי שהוא שידר ישיר אליפות עולם בא"ק . נפילתו הייתה קולוסאלית . מאז 2003 לא שב עוד לעסוק במקצוע שידור כל כך כך מורכב ומסובך הקרוי שידורים ישירים של תחרויות א"ק בטלוויזיה . אורי לוי הוא שדר טניס ולא שדר א"ק . באוגוסט 2005 הציב מנהל מחלקת הספורט ששי אפרתי את שדר רדיו "קול ישראל" מר דניאל "דני" דבורין בעמדת השידור בהלסינקי בעת תחרויות אליפות העולם ה- 10 בא"ק . התוצאה : התרסקות טוטאלית . זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שדני דבורין שידר ישיר אליפות עולם בא"ק . הוא לא שידר יותר ישיר תחרויות א"ק בטלוויזיה . דני דבורין הוא שדר כדורגל ולא שדר א"ק . באוגוסט – ספטמבר 2007 הציב מנהל מחלקת הספורט ששי אפרתי את מר עמית הורסקי בעמדת השידור באוסאקה – יפן בעת אליפות העולם ה- 11 בא"ק . התוצאה : מפולת אישית ותבוסה של עמית הורסקי שהוא שדר כדורסל וכדורגל ורחוק שנות אור מזירת הא"ק . זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שמר עמית הורסקי שידר ישיר אליפות עולם בא"ק . שלושת השדרים האלה הפכו בעל כורחם את הפרשן הוותיק שלהם ד"ר גלעד וויינגרטן למגוחך . חוקי השידור בטלוויזיה ברורים : שדר טוב צריך לידו בעמדת השידור פרשן טוב , וגם להפך : פרשן טוב זקוק לידו שדר טוב.

בעסקה מאיר בר – ליאן ווילדאו יש כבר מפסיד אחד. משה גרטל. אנשים מסוגו שומרים את תודעתם ואורך חיי המדף שלהם בציבור באמצעות קולם והמראה שלהם בטלוויזיה . משאלה נעלמים נגזר גורלם להישכח. אולם בעסקה הזאת עלול להיות גם מפסיד שני. הציבור. לא ו/או כן , את זאת נגלה בתוך ימים ספורים כבר בראשית השבוע הקרוב. 

טקסט תמונה : קיץ 1980. אנוכי (משמאל) ומשה גרטל (מימין). רכילאית שבועון "העולם הזה" כתבה במדורה כלהלן : "כשיואש אלרואי איננו בסביבה – גרטל הוא הכי יפה בשטח". השנה ההיא של 1980 הייתה Srart up של שנינו . שלו כשדר טלוויזיה ושלי כמנהל ומנהיג חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. יושבים בתחתית התמונה : דוד "דודיק" אייגר, יעקב "ז'קי" ווישניה, ועוזרת ההפקה גב' עדה קרן (קטועה משמאל). (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יולי 1992. אולימפיאדת ברצלונה 1992. משרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) בברצלונה. אנוכי ממנה את משה גרטל (בן 46 ב- 1992, אחד מגדולי השחיינים של מדינת ישראל בכל הזמנים) לשדר השחייה האולימפי הראשי באולימפיאדת ברצלונה 92' במקומו של נסים קיוויתי שפרש לגימלאות. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : משה גרטל, מפיקת הטלוויזיה המכסיקנית גב' מוניקה זאמבראנו, פרשן השחייה בגבו למצלמה יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל (בן 74 ב- 1992, חבר קיבוץ כפר מכבי מרכיב אוזניות על ראשו), והמפיק שלי ויד ימיני מר אמנון ברקאי (בן 37 ב- 1992, היום סמנכ"ל התפעול בערוץ 10) . (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוגוסט 1992 . אולימפיאדת ברצלונה 1992 . היכל הכדורעף ב- "פלאו דה ג'ורדי" בקומפלקס האולימפי הנפלא ב- "הר היהודים" ב- ברצלונה . זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אנוכי , צלם ה- ENG שרגא מרחב , השדר רמי ווייץ (מזוקן , פונה למצלמה) , והשדר משה גרטל (ממושקף) שהיה גם שדר הכדורעף במשחקים האולימפיים ההם . (צילום מר עמוס אטינגר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

4. סיכום קצרצר 

טלוויזיה איננה מוסד שידור דמוקראטי . ההיררכיה ברורה. המנהל בכל דרג בכיר ו/או משני הוא הבוס הראשי ועל פיו יישק דבר. נכון שבכל "סניף" טלוויזיה כמו במחלקת הספורט , בחטיבת חדשות , ו/או בחטיבת תוכניות וכו' מתקיימות ישיבות מערכות מקצועיות בהן כל אחד רשאי להביע את דעתו , אבל מנהלי יחידות השידור הם אלה שמחליטים בסופו של דבר . זאת אחריותם ואחריות אי אפשר לחלוק . הם יישאו בה לבדם . מאיר בר חושב שליאן ווילדאו יהיה עדיף על משה גרטל בשבוע הבא בעמדת השידור בתחרויות אליפות העולם בשחייה בברצלונה , בדיוק כפי שמנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם חושב שמר זליג רבינוביץ' העוזר שלצדו הוא היעיל והטוב בעולם .

סוף פוסט מס' 251. הועלה לאוויר בערבו של יום שלישי – 23 ביולי 2013.