הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בהתפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורך פרסום אישי.

הערה 4 : פרסום התמונות הרבות בבלוג נשען על השגת אישורים מתאימים מהגורמים הרלוואנטיים והענקת קרדיט ואשראי מקובלים לבעלי התמונות. אולם יחד עם זה אני מבקש לציין כי חרף המחקר והכתיבה בני שנים ארוכות המרכיבים את כתיבת הבלוג (מודגש כאן כי הבלוג איננו נכתב למען מטרות רווח כספי ו/או לטובת רווח מסחרי) ייתכן ונעשו שגיאות ו/או טעויות באיתור וזיהוי בעלי התמונות. אני מודה מראש לכל בעל זכויות של תמונה כזאת ו/או אחרת המתפרסמת בבלוג, באם ייאות ויפנה אלי, כדי לתקן ולעדכן אותי בנוגע לתמונות שהוא חושב שהן דורשות תיקון והכנסת פרטים רלוואנטיים חדשים. 

——————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 137 : הועלה לאוויר בערב של יום חמישי – 10 בינואר 2013.

——————————————————————————————————–

פוסט מס' 137. גלי צה"ל ו- "ידיעות אחרונות". ביקורת רדיו וביקורת עיתונות. פוסט מס' 137. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת לאחר שראש הממשלה אריאל שרון מינה באפריל 2002 את יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור במקומו של רן גלינקא. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

גלי צה"ל ו- "ידיעות אחרונות". ביקורת רדיו וביקורת עיתונות. פוסט מס' 137. כל הזכויות שמורות

רדיו גלי צה"ל ואנוכי כספורטאי.

מוסף הספורט של גלי צה"ל העלה הקדיש בצהריים של יום חמישי – 10 בינואר 2013 דקות ספורות לזכרו של מנהיג הספורט מיכה שמבן ז"ל בן 93 שהלך לעולמו לפני ימים אחדים. הבעיה אינה נעוצה באורך הקווים הקצרים שהוקדשו לזכרו, אלא באיש שבו בחרה מערכת גלי צה"ל לשרטט את פרי עמלו בן 65 שנים של מיכה שמבן. אין לי כמובן דבר נגד מר עידו אֶשֶד איש "ידיעות אחרונות" שנבחר ע"י מערכת גלי צה"ל לדבר בשבחו של מיכה שמבן אולם הוא צעיר מידי, חסר את הפרספקטיבה המתאימה, ואיננו בר סמכא בתחום. עידו אֶשֶד הוא אומנם בנו של שחקן הכדורסל של הפועל חולון עופר אשד ז"ל נבלתי נשכח ושמו קשור למפעלו של מיכה שמבן בעיר, אך הוותיקים זוכרים את ההיסטוריה של מיכה שמבן מקדמת דנה, מבראשית. קבוצת הפועל חולון בכדורסל הוקמה מעפרה ב- 1950 ע"י מיכה שמבן כשגייס לשורותיה את כדורסלני העלייה המצרית שלאחר מלחמת העצמאות ב- 1948 אליהו עמיאל, פרדי כהן, מרסל חפץ, סמי חודרה, חיים גורמיזאנו ואחרים. עידו אשד נשמע בגלי צה"ל כמתווך אינפורמציה ולא כמוסר אותה ממקור ראשון. הוא חסר את הממד ההיסטורי. קיימת שורה ארוכה של אישים בארץ שעדיין חיים ונמצאים בעשור ה- 8 ו/או ה- 9 לחייהם ואשר מכירים היטב את אבני היסוד שמיכה שמבן ז"ל הניח במשעול בו צעד. הם בעצמם היו אבני היסוד ויכלו להעיד ולעשות זאת בצורה מהימנה וטובה הרבה יותר לטובת המאזינים. בראשם חיים בורר (בן 84 היום חבר קיבוץ בית זרע ושחקן הכדורעף הטוב ביותר בארץ בעשור ה- 50 של המאה שעברה, ומי שמיכה שמבן היה מאמנו שנים ארוכות בנבחרת ישראל), אורי אפק, אריה זלינגר, אהוד דקל, דוד כפרי ורבים רבים אחרים. החמצה של גלי צה"ל. רדיו גלי צה"ל הוא ערוץ הבית שלי לכן מרגיז אותי שמר אלי ישראלי וחברו בצמד מר רפי טריגר מחפפים.

כבן קיבוץ אפיקים הייתה לי זכות גדולה להימנות על שורות נבחרת ישראל בכדורעף ולהתאמן תחת מנהיגותו של מיכה שמבן. הוא אחד מאישי הספורט הדגולים שקמו למדינת ישראל לאחר מלחמת העצמאות ב- 1948 ושייך לימי התום והפשטות של מדינת ישראל ובן לתקופה שחלפה לבלי שוב. הוא תמיד נהג לשאול אותי מהיכן שאבתי את הכישרון והזמן לשחק כמעט במקביל בראשית שנות ה- 60 של המאה שעברה בשלושה ענפי ספורט שונים בשלוש ליגות לאומיות שונות כדורעף (הפועל אפיקים), כדורסל (הפועל אשדות יעקב), וכדורגל (הפועל טבריה) וגם בעת ובעונה אחת להיות רפתן ועובד ענף המספוא בקיבוץ אפיקים. האמת, זה היה בלתי אפשרי. וויתרתי מייד על קריירת כדורגל בשורות הפועל טבריה של הימים ההם.

טקסט מסמך :  1 אוגוסט 1957. כחייל בן 19 ב- "גולני" אנוכי מוזמן לסגל נבחרת ישראל בכדורעף המתכונן למשחקי המכבייה ה- 7 בתל אביב. מפקדת חטיבת גולני וגדוד 12 לא שחררו אותי בנימוק שאני מיועד להישלח לקורס קצינים בראשית ספטמבר 1957 בבה"ד 1 במחנה סירקין. (על המכתב הנ"ל חתומים דוב "בולק" פרוסק ומיכה שמבן). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה שלי : שם המשפחה של דוב פרוסק נכתב בטעות ד. רפוסק (במקום "פרוסק"). 

טקסט מסמך : 4 באוגוסט 1957. זימון דומה של וועדת הכדורעף בהתאחדות לספורט. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 

טקסט מסמך : 1961. רשימת שחקני נבחרת ישראל בכדורעף לקראת משחקי המכבייה ה- 8 (השמינית). 

 טקסט מסמך : סתיו 1961. רשימת שחקני נבחרת ישראל בכדורעף לקראת משחקי המכבייה ה- 8.

טקסט מסמך : סתיו 1961. טקסט דומה. רשימת שחקני נבחרת ישראל בכדורעף לקראת משחקי המכבייה ה- 8.

טקסט מסמך : 1960. העיתון "חדשות הספורט". אנוכי משחק במדי קבוצת הפועל טבריה בכדורגל בליגה הלאומית. זה היה לפני יותר מ-52 שנים. אני מקווה להישמע צנוע. התנשאתי ל- 1.90 מ' ומשקלי היה 80 ק"ג. מהירות הריצה שלי הייתה שווה ל- 7.1 שניות למרחק 60 מ', היה לי ניתור מצוין, יכולתי להרים את מרכז הכובד שלי כמטר מעל הקרקע, ולגעת בטבעת הסל במרפק היד שלי. היה לי כושר גופני מצוין והייתי בעל שליטה מוחלטת בכדור ובעיטה חזקה ושווה בשתי רגליי. שערים רבים הבקעתי בנגיחות ראש. הקריירה הספורטיבית הייתה חשובה אולם לא פחות ממנה ההתחייבות שלי כחקלאי לקהיליית קיבוץ אפיקים, הקיבוץ הטוב בארץ. (ארכיון חדשות הספורט. באדיבות הארכיונאי רוני דרור).

טקסט מסמך : 1960. אחד מיני קטעים רבים בעיתון "חדשות הספורט" המתאר את פעילותי בקבוצת הכדורסל של הפועל אשדות יעקב בליגה הלאומית בכדורסל. (ארכיון "חדשות הספורט באדיבות הארכיונאי רוני דרור).

נחשבתי לספורטאי עַל בקיבוץ אפיקים . שיחקתי בסוף שנות ה- 50 וראשית שנות ה- 60 בהצטיינות בשלוש ליגות לאומיות במקביל בשלושה ענפי ספורט שונים . כדורסל בקבוצת הפועל אשדות יעקב , כדורעף בקבוצת הפועל אפיקים , וכדורגל בקבוצת הפועל טבריה . מצאתי חן בעיניי מחברי ספר שיאי גינס .

טקסט תמונה : ספר השיאים "גינס" מייחד לי פאראגרף בן ארבע שורות באחד מעמודיו (באדיבות ספר "גינס").

הייתי ספורטאי מצטיין בקיבוץ אפיקים ועמק הירדן אך זה לעולם לא היה על חשבון עבודתי כחקלאי. אהבתי אהבה רבה את אדמת אפיקים ואת עבודתי בענפי החקלאות המספוא, הבננות, והרפת של הקיבוץ בשנים 1963- 1959. כל אדם שגדל וצמח על רגבי האדמה יאמר תמיד שהאדמה היא הדבר החשוב ביותר עבורו. לא פלא שאבא של סקרלט אוהרה אומר לבִּתּוֹ בסרט "חלף עם הרוח" ברגע שחוותה משבר רומנטי כי הדבר החשוב באמת זוהי האדמה ואחוזת "טָרָה". ברור שהזדהיתי עמו לחלוטין. התמונה שלי כרפתן בקיבוץ אפיקים עם אלופת החלב הפרה מַרוֹקָה בחורף 1961 איננה חשובה פחות מתמונתי כמפיק טלוויזיה ומנהל שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל הכדורגל של מכסיקו בקיץ 1986 עם גדול כדורגלני תבל, הברזילי פֶּלֶה .ראה הספר עב הכרס"כור מחצבתי" אחד מתוך 13 בספרים אודות הטלוויזיה בארץ ובעולם המרכיבים את הסדרה רחבת ההיקף "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".

טקסט תמונה : חורף בדצמבר 1961. אנוכי רפתן בקיבוץ אפיקים עם שיאנית החלב הפרה מַרוֹקָה. הפרה המדהימה, השקטה, והמוכשרת הזאת הניבה מידי שנה כ- 13000 (שלושה עשר אלף ליטר חלב) ו/או במילים אחרות : 13 טון חלב שנה אחרי שנה, אחרי שנה…רודיק לווין ואנוכי הערצנו אותה. היא הייתה ראויה לאהבתנו והערכתנו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : כעבור 25 שנה ב- 1986 כמנהל ועורך ומפיק ראשי של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC (ראשי תיבות International Broadcasting Center) מרכז השידורים הבינלאומי במכסיקו סיטי עם גדול שחקני תבל בכדורגל בכל הזמנים –  הברזילי אדסון אראנטז דו נאסימנטו, המוכר בכינויו  "פלה". התמונה צולמה בעת הפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל מכסיקו 1986. רשת הטלוויזיה הברזילית TVGLOBO שילמה לו שכר של 1.000000 (מיליון) דולר במונדיאל מכסיקו 1986. (התמונה צולמה בקיץ 1986 במכסיקו סיטי ע"י גב' אָנָה מָארִיָה אָגִירֶה מזכירת  OTI). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

העיתון "ידיעות אחרונות". 

אורי קופר הולך בדרכם של עמיר פלג ואריה מליניאק . מסת המחקר שלו שהתפרסמה אתמול ב- "ידיעות אחרונות" תחת הכותרת "מאמנים בשחור", מזעזעת, מעניינת, וחשובה ביותר. אורי קופר חושף טינופת. נראה אם המסה שלו תהפוך לכדור שלג ואם כן להיכן יתגלגל הכדור ואפוא ייעצר. קראתי ועיינתי במסה הזאת אמש כמה וכמה פעמים. ברור שימי התום והפשטות של הספורט הישראלי בכלל והכדורגל בפרט חלפו לבלי שוב. אורי קופר כותב במסה, "העובדות שנחשפות כאן מדהימות", ומוסיף, "מי שהסכים לדבר עמי עשה זאת רק בתנאי ששמו לא ייחשף". אין זה מספיק. היות והשחיתות המנובזת מאיימת לכלות את החברה הישראלית, את צה"ל, וגם את חברת הספורט, על העיתונאי אורי קופר לפרסם ולחשוף את הנבלים ובני הבליעל ולהעמיד אותם בשמם המלא ליד עמוד הקלון. יש לערב את המשטרה מייד בטרם יהיה מאוחר מידי.

סוף הפוסט מס' 137. הועלה לאוויר בערב של יום חמישי – 10 בינואר 2013.