פוסט קצרצר מס' 1245. הועלה על ידי ל-אוויר ביום חמישי בשבוע – בתאריך 2 ב-חודש מאי של שנת 2024. ה-פוסט הזה עודכן על ידי ביום שני – 6 במאי 2024 ו-שוּב פעם נוספת ב-יום חמישי – 9 בחודש מאי של שנת 2024 (!). פוסט מס' 1245. כל הזכויות שמורות ל-חוֹקֵר, ל-כותב, ו-המחבר יואש אלרואי.

תזכורת : טֶקְסְט קָצָר שלי ו-תְּשוּבָה שלי בכמה מילים לכמה מ- קוראי הבלוג הפונים אליי, ומבקשים מ-עֵת ל-עֵת לדעת את חוות דעתי האישית אודות והנוגעת לעניין ה-אֵיכוּת ה-אִישִית עיתונאית – טלוויזיונית של אותם אנשי החדשות שמתארחים שוּב ו-שוּב מידי עֶרֶב ב-סלון ביתנו…

טקסט תמונה : חודש דצמבר ב-חורף ההוא של שנת 1985 ההיא. הימים הָהֵם – הזמן ההוא שעבר ו-חלף לפני 39 שנים (!) בעת ה-תיעוד ו-עריכת המחקר המקיף, הרצוף, ו-העכשווי ב-ימים אלה על ידי ומטעמי, הבא לידי ביטוי גם בעת כתיבת הפוסט הנוכחי מס' 1245 (!).

התמונה הנ"ל היא זיכרון צילומי ש-נשמר ואשר תועדה כאמור לפני כמעט 40 שנים (!)…הצילום הנ"ל מתעד כוננות ו-פעילות + המולת היצירה במשרד חטיבת הספורט ההיא (בראשה ניצבתי ואותה ניהלתי) של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא, ואשר שכנה והייתה ממוקמת ב-קומה ה-חמישית ב-בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההוא (אשר שכן ו-היה ממוקם בשכונת רוֹמֶמָה בירושלים). התיעוד הנ"ל נעשה דקות אחדות ב-טֶרֶם העלייה ל-אוויר של אחת מתוכניות הטלוויזיה ה-ראשיות וה-פופולאריות עתירות ה-מִדְרוּג וה-Rating שלנו בימים ההם, ואשר הייתה קרויה ב-שם, "משחק השבת" (!). תוכנית הטלוויזיה הזאת נחשבה במשך שנים רבות ל-אחת מספינות הָדֶגֶל שלנו של חטיבת הספורט ההיא בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא כ-גוף שידור מוביל במדינת ישראל. היא הייתה קרויה כאמור בשמה הטלוויזיוני ההוא אותו הענקתי לתוכנית : "משחק השבת" (!). תוכנית הספורט הטלוויזיונית ההיא הפכה חיש מהר בימים ההם לפצצת מִדְרוּג (Rating) טלוויזיונית (!). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 להלן זיהוי ארבעת ה-נוכחים בתיעוד הנ"ל ההוא, מימין לשמאל : הכתב אורן נהרי (מזוקן), בימאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית המצוין, המעולה, והבלתי נשכח של כל תוכניות הספורט ההן שלנו בימים ההם, זהו יואב פלג (!), ה-מגיש אורי לוי ה-נבון ו-החרוץ (מאחור, בחולצה בהירה) שאהבתי אותו ו-הערכתי ו-סמכתי עליו, אף הוא בלתי נשכח עבורי (!), ו-אנוכי קיצוני משמאל, נושא בתפקיד מנהל חטיבת הספורט ההיא בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא בימים והזמנים הרחוקים ההם ש-חלפו, אולם נותרו בלתי נשכחים (!). היו לי סיבות טובות, מְעוּלוֹת, ו-מְצוּיָנוֹת  ל-סָמֵן אז באצבעות יָד יְמִין שֶלִי את האות האנגלית הטלוויזיונית "V" (האות הראשונה של המילה האנגלית, ״Victory״) באופן יָצִיג, ברור, ו-מודגש מול עדשת מצלמת הסטילס ההיא שצילמה ותיעדה ב-כֵנוּת את הרגע ההוא…(!). [התמונה צולמה כאמור בחודש דצמבר של שנת 1985. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות לחוקר, המחבר, והכותב יואש אלרואי].

ו-בכן, זכויות השידורים של אירועי ה-אולימפיאדות, ה-מונדיאלים, אליפויות אירופה ב-כדורגל ו-כדורסל, אליפויות העולם ב-א"ק, תחרויות ווימבלדון ב- טניס, ה-כדורגל הישראלי על מרכיביו ליגה + גביע + נבחרת ישראל, הכדורסל הישראלי על כל מרכיביו ליגה + גביע + נבחרת ישראל + משחקי מועדון הפאר בכדורסל של מכבי ת"א בגביע אירופה לקבוצות אלופות – היו כולם שלנו / שלי, כ-מְנָוֵוט, מוביל, מפיק ראשי, ועורך ראשי של כלל שידורי הספורט ב-טלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא בימים ההם ו-בשָנִים ה-הֵן (!).

מנכ"ל רשות השידור בימים ההם היה אורי פורת ז"ל, את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ניהל ב-פועל יאיר אלוני (כ- מ"מ), מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הציבורית הישראלית ההיא בשנים ההן היה יאיר שטרן, ואת מהדורות "מבט" ההן ערך מיכאל קרפין. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

לעולם אֵין תחליף ל-עיתונאות שטח…ל-עַד אֵין אלטרנטיבה ל-עיתונאות חָרוּצָה ו-כֵנָה…(!). חברת החדשות המצוינת של ערוץ 12 צועדת בראש (!).

זאת הייתה דעתי אז כמנהל ראשי, מוביל ראשי, ועורך ומפיק ראשי של כלל שידורי הספורט ההם בימים ההם ובשנים ההן, בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא – ערוץ 1 ההוא.

אנוכי מאזין קבוע (כמעט) ל-עיתונאים, השדרנים, ואנשי הטלוויזיה של ערוץ 12 : רינו צרור + גיא פלג + אמנון אברמוביץ' + קרן מרציאנו (ו- לא רק להם…) המאיישים בדרך קבע את ה-מסך של ערוץ 12. אנוכי מוצא את עצמי נאמן להם ונאמן גם למערכת שניצבת אֵיתָן מ-אחוריהם, ובראשה המפיק ה-ראשי של חברת החדשות של ערוץ 12, עוֹדֵד בִּינוֹ…(!).

רביעיית ה-שדרנים הוותיקים והמצוינים רבי ה-ידע הנ"ל הזאת, חלקם הם גם אלה ש-מגישים, מנחים, ו-מחזיקים על כתפיהם מזה שנים גם את תוכנית חדשות הבוקר היומית ברדיו גלי צה"ל…ו-גם מאיישים ברמה גבוהה את ה-שורות האיכותיות של חטיבת החדשות ב-ערוץ 12…(!).

שִגְשוּגָם והצלחתם העיתונאית – טלוויזיונית של הנ"ל איננה רק אישית…אלא מותנית ב-שורה של מפיקים חרוצים ומוכשרים בעלי ידע ו-ניסיון + עשייה, אלה ש-ניצבים מאחוריהם ו-מעניקים להם גב (!), אלה שמאיישים את שורות חברת החדשות של ערוץ 12 (…ו-של כל רשת טלוויזיה משגשגת באשר היא…) ואשר רואים קדימה בכל נקודת זמן טלוויזיונית את כמות צעדי ה-הפקה ה-טכנולוגיים וה-לוגיסטיים + האנושיים, אלה ה-נדרשים כדי לקדם את אותו ה-שגשוג וה-פִּרְיוֹן על מסך הטלוויזיה שלהם (!)…"חברת החדשות" המקצוענית (ברמה ארצית ו-בינלאומית גבוהה) של ערוץ 12 על אנשי המקצוע הנבחרים שלה המאיישים את שורותיה : מפיקים, כתבים, עיתונאים, טכנאים, ועורכים – אלה המייצרים מידי יום ביומו ומידי ערב ב-ערבו תוכניות עיתונאיות רוויות מידע חדשותי מיידי, טרי, ו-מעניין – ראויה ל-הבעת הערכה ציבורית רבה (!).     

מדובר בעבודה טלוויזיונית – עיתונאית יצירתית ו- שימוש בטכנולוגיה יקרה, מסובכת, ומורכבת מאוד בה משולבים אין סוף רכיבים ופרטים שדורשים הוֹן של כישרון טלוויזיוני אישי ו-קבוצתי…! הון הכישרון וה-ידע חייב להיות טמון ב-עובדים חרוצים ומוכשרים (וגם מנוסים בכל רמות העבודה הטלוויזיוניות השונות, וגם כסף ו-ממון…!), אלה ש-אמורים להביא ל-מסך הטלוויזיה שלהם צופים רבים ככל האפשר, וב-עקבותיהם את משב הרוח של ה- Rating הטלוויזיוני הנוטף והמנצח, זה ש-גורר אחריו פרסומות מסחריות ו-כאמור גם הכנסות של כסף, הוֹן, ו-מָמוֹן (!).

תעשיית הטלוויזיה המוצלחת, המסובכת והמורכבת באשר היא, מופעלת ראשית דבר ע"י אנשים חכמים, מוכשרים, ו-חרוצים בתחומי ה-עיתונאות הטלוויזיונית, ה-טכנולוגיה הטלוויזיונית, והלוגיסטיקה הטלוויזיונית (!). מִבְחָנָה העיקרי של כל רֶשֶת טלוויזיה באשר היא איננו מותנה רק ב-אֵיכוּת ה-הפקה, הבימוי, וה-תּוֹכֶן, אלא גם ב-כמות הצפייה הציבורית שהיא מושכת אל המסך הטלוויזיוני שלה…(!). בסופו של דבר עֵדוּת ה-מדד המתמטי, הקרוי, מִדְרוּג / Rating (כמות הצפייה…) – היא עובדה מכרעת שתקבע את אורך, טיב, ו-איכות חייה של כל רשת טלוויזיה באשר היא ושל עובדיה באשר הם…(!). חברת החדשות המצטיינת של ערוץ 12 צועדת מזה שנים רבות ב-מִשְעוֹל הטלוויזיוני הפתלתל ו-הצר המוביל אותה שוב ושוב מידי עֶרֶב ב-ערבו לעבר פסגת הָ-מִדְרוּג הטלוויזיוני במדינת ישראל. זאת עובדה (!).            

ארבעת האישים הנ"ל האלה המוזכרים כאן והמופיעים על המסך ו-מייצגים את ערוץ 12, הם בראש וראשונה פשוט עיתונאי שטח עירניים, טובים, ו-אמינים…(!). אתה מוֹצֵא את עצמך מאמין להם ובוטח ב-אישיותם התקשורתית לאורכן של לא מעט שנים…ועושה זאת מפני שהם אנשי טלוויזיה חוקרים ש-רוכשים את הידע העיתונאי שלהם ב-שטח (!!!)…הם אֵינָם אישי משרדים…הם נמצאים בתווך, ב-תוך, ו-ליד האירועים המסוקרים על ידם…(!) הם מדווחים ממקור ראשון, מהשטח, ו-נִסְמָכִים על מה שרואות עיניהם ושומעות אוזניהם (!)…הם אינם מעתיקים ולא נסמכים על שמועות…הם ניצבים ב-מוֹקֵד…ו-עֵדים חיים מ-קרוב ל-התרחשויות ה-קוֹרוֹת כאן אצלנו…(!).

צריך להוסיף כאן שמאחורֵי הנ"ל ניצבת כלל חטיבת החדשות ה-עירנית והפעילה של ערוץ 12, ובתוכה שוּרָה של מפיקי ומפיקות טלוויזיה וטכנאי וטכנאיות טלוויזיה נמרצים וחרוצים ברמה גבוהה (באולפן ובשטח) ה-דְבֵקִים עַד כְלוֹת ב-משימות ה-שידורים ה-טלוויזיוניים שלהם…(!).

"…אֵין תחליף ל-עיתונאות שֶטַח, אין תחליף לנוכחות ציוותי הטלוויזיה ב-שטח (!) ולמהימנות הדיווחים מה-שטח בעת סיקור האירועים השונים (!). אין תחליף ל-עֵדוּת הראייה וה-שמיעה האישיים ה-טלוויזיוניים ב-שטח, כ-פי שאין תחליף גם למהירות הדיווח העיתונאי-טלוויזיוני מה-שטח ל-ציבור הצופים…!!!". אנוכי מחויב ו-צריך לציין ש-אנשי חברת החדשות המקצועניים של ערוץ 12 (ובראשם המפיק הראשי שלהם עודד בינו) נמצאים כל הזמן בשטח כשהם צמודים ונאמנים ל-משימות הכיסויים החדשותיים הטלוויזיוניים שמוטלים עליהם…!!!

המוניטין המקצועי של אנשי חברת החדשות של ערוץ 12 – צועד לפניהם כברת דרך ארוכה (!). בד ב-בד צריך לציין באותו ההקשר גם את עבודתם הברוכה והחרוצה של ערוצי הטלוויזיה מס' 11 ו-13. יבורכו כלל אנשי חטיבות החדשות החרוצים האלה של ערוצים 11, 12, ו-13. אנוכי איש טלוויזיה ב-עברי ו-יודע בדיוק מה הם שווים וכמה הם שווים…הם שווים ראשית דבר הערכה רבה ו-גדולה של כלל ציבור צופי הטלוויזיה במדינת ישראל…!!!     

זיכרון האתמול. אנוכי חושב שאת ה-הגדרה ה-יסודית הזאת הנוגעת למלאכת העיתונאות הטלוויזיונית באשר היא, שמעתי לראשונה לפני כ- 53 שנים ב-אותו הקיץ ההוא בשנת 1971 בימים ההם שחלפו, בשעה ש-דן שילון יבד"ל ו-אלכס גלעדי ז"ל (שניהם היו מנהיגי שידור), קיבלו אותי אז לעבודה בחטיבת הספורט ההיא "שלהם" בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא. מנכ"ל רשות השידור בימים ההם של קיץ 1971 היה שמואל אלמוג ז"ל, בתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא בשנת 1971 כיהן ישעיהו "שייקה" תדמור יבד"ל, ובראש חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא בימיה הראשונים ההם בשנים 1971 – 1969 ניצב יוֹרָם רוֹנֵן ז"ל.

זיכרון האתמול. אנוכי אהיה אוטוטו בן 86…מדהים ופעמים רבות אני חושב לעצמי מדוע ,איך, כיצד, ו-למה הזמן הארוך חולף במהירות ה-בזק ו-רץ כל כך מהר…אולם ואף על פי כן…מותיר באותה השעה את עקבותיו וגם את ה-עקבות הברורים שלי ואת זיכרוני האישי שלי באותו מסלול חיי ה-נפתל רווי תפניות ו-לעיתים לא מתוכנן ו-גם בלתי צפוי (!). זיכרוני לא כהה…כאילו נותרתי עדיין נער…כאילו קרו הדברים והתחוללו האירועים הרחוקים ההם רק אתמול…

זיכרון האתמול. ב-ביה"ס התיכון – חקלאי והאֵזוֹרִי ההוא של עמק הירדן, בו למדתי ושם הוכשרתי…ואשר נקרא בשם "בֵּית יֶרַח", ו-היה ממוקם, סמוך, ו-בנוי ליד ה-קיבוצים דגניה א' + דגניה ב' + קבוצת כינרת. שם ב- "בית ירח" למדתי בשנים 1955 – 1952,  ו-שָם גם מצאתי אז…עניין רב בלימודי המתמטיקה, הפיסיקה, ו-הכימיה ו-גם ב-לימודי התנ"ך…

המורה הנפלא שלי ל-תנ"ך בימים ההם ב- "בית ירח" היה מרדכי שָלֵו הבלתי נשכח. לא קיבלתי ב-ביה"ס התיכון ההוא תשובות לשאלות חיינו ושאלות קיומנו ש-העסיקו אותי כנער סקרן בראשית חיי בימים ההם…כפי שאינני מקבל אותם גם היום…אוטוטו בגיל 86 כ-אבא ל-שלושה ילדים שני בנים ובת יקרים ויקרה שלנו, ו-סבא לעשרה נכדים ונכדות יקרים ויקרות שלנו…ו-נשוי לרעייתי היקרה יָעֵל מאז שנת 1963 ההיא. 

אין יום ש-חוֹלֵף מבלי שאנוכי קורא ומעיין בספר ה-תנ"ך הקדוש, המעניין, והמרתק שלנו – וּמחפש בין ה-יתר ו-השאר תשובות לשאלות הנ"ל…אולם אינני מוצא אותן. אנוכי נדרש להסיק מעת לעת מסקנות ב-כוחות עצמי…

זיכרון האתמול. הזמן חוֹלֵף ב-Speed איימים. כמו גם היסטוריית העבודה ארוכת השנים ההיא שלי 2003 – 1971, בשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא-ערוץ 1 ההוא, יחדיו ותחת מנהיגותם ההיא של מנהיגי ומנווטי השידור הציבורי ה-הם לדורותיהם: המנכ"לים של רשות השידור, ה-יו"רים של הוועד המנהל של רשות השידור, מנהלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית-ערוץ 1, ומנהלי חטיבות החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית-ערוץ 1. הימים ההם-הזמן ההוא שחלף לבלי שוב.

חשוב לי להזכיר ב-עֵת הזאת ולהדגיש כאן שוב ועוד פעם, אולי בפעם ה-1000 (אלף), כי כל מפקדיי בדרגים השונים בעת ההיא בשנים הרבות ההן בצמרת הטלוויזיה הישראלית הציבורית / ערוץ 1, במשך יותר משנות דוֹר, הסכימו בסופו של דָבָר (בתום וויכוחים לא מעטים והתעקשויות רבות שלי) במשך ולאורכן של כמעט רבע מאה של שנים עם תכנון וקביעת מדיניות השידורים והעיתונאות הטלוויזיונית ה-אותנטית שלי, מטעמי, ו-עַל יָדִי (!). הם כולם תמכו בדרך החשיבה הטלוויזיונית ארוכת הטווח והתיכנון וההובלה שלי בעת ניהול והפקת שידורי הספורט ההם ב-ארץ וב-עולם לאורכן של שנות דוֹר: תוכניתית, כלכלית/כספית + טיפוח רב שנים של כוח אדם עיתונאי-טלוויזיוני על ידי ומטעמי ב-עת הובלה וניווט שידורי הספורט הטלוויזיוניים המקומיים ו-הבינלאומיים שלי ועל ידי (לרבות היבטי התוכן העיתונאי, היבטי ה-מִבְנֶה הטכנולוגי והלוגיסטי שלהם, והיבטי ה-היגיון הכלכלי), והסכינו וקיבלו את הרעיון העיתונאי היסודי והבסיסי כי השידורים הישירים הטלוויזיוניים ההם של חטיבת הספורט ההיא בפיקודי בארץ ו/או גם ב-חו"ל – יֵיעָשֹוּ תמיד מעמדות שידור והפקה ב-שטח, באצטדיונים, במקומות התרחשותם…ל-עד ב-מוקד קיומם ו-התרחשותם בארץ ובעולם…(!). ל-עוֹלָם לא ישיבה טלוויזיונית עצלנית ומבישה באולפן ב-סטודיו שלהם ב-"בית", ו-בעקבותיהם ביצוע שידורי העתקה מה-מסך הטלוויזיוני הביתי, שידורים הקרויים בשפה האנגלית ב-ז'רגון הָ-מֵבִיש, הֶ-עָלוֹב, ו-הָ-אנטי עיתונאיים-טלוויזיוניים: שידורי Off tube…(!). ֹשִידוּרֵי טלוויזיה Off tube מ-האולפן בכל תחומי סיקורי החדשות לרבות אירועי ספורט (במקום להתייצב ב-שטח ו-לבַצֵעַ את שליחות העבודה העיתונאית הטלוויזיונית של ה-סיקור ב-מקום התרחשותם של אותם האירועים)- הֵם ל-עַד עבודת בלוף עלובה ועצלנית ש-גובלת ב-שחיתות עיתונאית טלוויזיונית מחורבנת (!!!). עיתונאי טלוויזיה כנים ברמה גבוהה ובעלי יושרה ו-אינטגריטי, וכנ"ל מפיקי טלוויזיה ושדרנים כנים ובעלי יושרה ואינטגריטי-תמיד ולעַד יאמרו למנהליהם נחרצות את המילים הבאות האלה, כלהלן: "…אף פעם לא אוף טיוב… לעולם לא אוף טיוב …!!! Never Off Tube ".

שידורי Off Tube טלוויזיוניים הם ל-עַד חיסרון ו-מינוס עיתונאי עלוב, מחורבן, ו-נָחוּת…!!! והופך לדבר שֶקֶר זוֹל ודוֹחֶה… בעיקר נוכח העובדה ה-מָרָה כי רשתות הטלוויזיה הרבות והשונות לדורותיהן – בעולם ו- גם בארץ, מסתירות ו-לא מגלות לצופיהן את הסוד ה-מַר וה-נבזי שהשדרנים שלהם בכלל לא נמצאים ו-לא עושים את עבודת השידור העיתונאית מהשטח, אלא מעתיקים את הנתונים ואת המתרחש מהמוניטור המוצב במשרדי הטלוויזיה שלהם …ו-פעמים רבות הם כלל אינם נמצאים באצטדיונים ברחבי אירופה והעולם…!!! (לא תמיד !)

הם אינם מבצעים את אותה העבודה העיתונאית הטלוויזיונית המוטלת עליהם באמצעות עמדות שידור טלוויזיונית המוצבות ועומדות לרשותם באותם האצטדיונים בהם נערכות התחרויות בענפי הספורט השונים…!!! הם שדרני ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים, עושים ומבצעים פעמים לא מעטות את עבודת השידור שלהם מאולפן הבית שלהם בארץ (באולפני הרצליה בדרך כלל…) במקום להתייצב בעמדות השידור המותקנות עבורם באצטדיונים השונים בכל רחבי אירופה והעולם, שָם מתקיימות התחרויות המסוקרות על ידם…אך שומרים את האינפורמציה המבישה ה-נ"ל ב-סוד…!!! מבלי לספר ולגלות לצופים שלהם כי הם בכלל נעדרים מהאצטדיונים באירופה ובעולם שם מתקיימות ונערכות ההתמודדויות בענפי הספורט השונים…אלא נותרו בארץ ומעתיקים את האינפורמציה מהמוניטורים המותקנים עבורם באולפני הרצליה…

מדובר, ב-בושה ו-חרפה מקצועית-עיתונאית אחת גדולה…!!!  שידורי טלוויזיה ישירים בשיטת Off Tube בהם שדרני הטלוויזיה עושים את עבודתם העיתונאית מאולפן הטלוויזיה (במקום להיות נוכחים ב-שטח המוגדר בו האירוע קורה ומתרחש…) מהווים ביזיון עיתונאי מר ו-נכלולי…ולחלוטין בלתי נסבל !!! שידורי טלוויזיה Off tube הופכים ל-מְעֵין מעשה נְבָלָה, שֶקֶר, ו-רְמִיָיה עיתונאי – טלוויזיוני באותו הרגע בו ההנהלה מסתירה את עובדת ה- "Off tube מ- צופיה… ואיננה מגלה להם שהשדר שמשדר להם ישיר את אירוע הספורט המדובר…איננו נמצא כלל באצטדיון במקום בו האירוע מתרחש (בארץ ו/או בעולם הרחב)…אלא יושב באולפן באולפן טלוויזיה ב-ארץ ורואה וצופה כמותם ב-אירוע המדובר רק על מסך הטלוויזיה המוצב באולפן טלוויזיה (בארץ)…הוא לא שם…הוא כאן…הוא פה בארץ…

אך מישהו, מנהל כלשהו באותה רשת הטלוויזיה המדוברת, זה ש-העניק לו את "סמכות המיקרופון…" עושה זאת מבלי לגלות ו-לספר לציבור ה-צופים כי אותו השדר המוביל יחדיו עם הפרשן הצמוד שלו עושים את עבודתם העיתונאית מאולפן טלוויזיה בארץ…ואינם נמצאים כלל במוקד האירועים וההתרחשויות באותו האצטדיון בחו"ל שם נערך ומתקיים האירוע המשודר על ידם…(!). מדובר במעשה רְמִיָיה תקשורתי -טלוויזיוני עָלוּב ו-מְנוּבָז בו רשת הטלוויזיה העלובה ה-חלכאית ה-מדוברת, מתנהגת כך בעורמה, ועושה מעשה הונאה ו-רמייה מש- איננה מספרת את האמת ולא מגלה לצופיה, את הטקסט כלהלן :

"…ובכן…ה- שדר שמשדר לכם ישיר את אירועי המשחק וההתמודדות בו אתם צופים ממש ברגעים אלה, איננו מבצע את משימתו העיתונאית – טלוויזיונית בעבורכם מעמדת שידור באצטדיון ב- חו"ל…אלא יושב כאן באולפן שלנו בארץ ו-שואב את האינפורמציה כמוכם, כמותכם – מ-מסך המוניטור הטלוויזיוני ה-ניצב לידו…".

שידור טלוויזיוני Off tube מהאולפן (במקום להתייצב בשטח במקום התרחשות האירוע ב-חו"ל ו/או בארץ) מבלי לגלות לצופי הטלוויזיה כי אותו ה-שַדָּר ש-משדר לכם כ-עת את מהלך האירועים הספורטיביים ו/או החדשותיים, שואב כמותם את הנתונים, המידע, והאינפורמציה מ-מסך הטלוויזיה הָמוּצָב ב-אולפן שְלוֹ באָרֶץ – הוא מעשה פשע עיתונאי חָמוּר, עָלוּב, נָלוֹז, נִתְּעָב, ו-מְטוּנָף…ו-אשר ראוי לכל מילת גנאי…!!!          

הימים ההם-הזמן ההוא. זיכרון האתמול. הסיקורים העיתונאיים הטלוויזיוניים הישירים שלנו, של ציוותי השידור שלי, ואנוכי בראשם – את אותם האירועים ההֵם – דרשו ל-גמרי ול-אַלְתַּר את נוכחותי הטלוויזיונית ואת נוכחות כוחותיי הטלוויזיוניים במקום היערכותם ו-קיומם לקראת ובעת העברתם בשידורים ישירים ארצה מ-כל קצווי תבל למען ולטובת צופי מדינת ישראל (!!!).

מרבית מפקדיי הבינו לא רק את הצורך והחובה של הענקה המאפשרת את קיום התנאים העיתונאיים המקצועיים הטלוויזיוניים של סיקור ישיר של אירועי הספורט הרבים והשונים מהשטח, (…לכן הכירו בדרישותיי וניאותו לקבלן בעת שעשיתי את דרכי לצורך הגשמת המשימות העיתונאיות שלי /שלנו המחייבות אותי/אותנו להגיע לכל קצוות כדור הארץ ולכל פינה ו-אתר בתבל…), אלא שוכנעו על ידי ו-הסכימו גם לשלם את תשלומי זכויות השידורים היקרות ההן שלנו, ש-נדרשנו ל-שלם לוועדות המארגנות הבינלאומיות ה-הן של אירועי הספורט הבינלאומיים הגדולים והחשובים (בדרך כלל בתיאום עם ה-EBU / איגוד השידור האירופי), כמו, והנה חלק מהרשימה הרשמית ו-הנכבדה של אותן ההתאחדויות ו-הוועדות המארגנות הבינלאומיות הידועות: IOC ,FIFA ,UEFA ,IAAF ,FIBA FIG ,Wimbeldon ,NBA ,FIN…ועוד וועדות מארגנות ספורטיביות חשובות אחרות, אירופיות ו-עולמיות, בתחום ה-נדון העוסק בשידורי טלוויזיה של אירועי ספורט נבחרים, איכותיים, ו-פופולאריים…חלק מהנתונים הכספיים המרכיבים את תשלומי זכויות השידורים הטלוויזיוניות ה-הן מפורטים בפוסטים השונים הפרוסים ל-אורכו ו-רוחבו של הבלוג הזה, שנחקר, נכתב, ו-קרוי על ידי: YOASHTVBLOG.CO.IL.

טקסט מסמך : שנת 2000. יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בעת ההיא גיל סמסונוב נפרד ממני עם סיום תפקידו הנ"ל בתום תקופת כהונה בת 5 שנים. היה מדובר ב-יו"ר מוכשר ודינאמי, איש כנה ו-חכם אולם פוליטי מידי (לדעתי…). אהבתי והערכתי אותו (!). גיל סמסונוב היה בשעתו מתומכיו המובהקים של ראש הממשלה ושר הביטחון בימים ההם, בנימין נתניהו. אין לי היום כל קשר עימו אולם הערכתי האישית הרבה כלפיו מהימים הרחוקים ההם שחלפו – מעולם לא פגה, ו-נותרה במקומה (!). גיל סמסונוב הוא אדם כן, בעל יושרה מוחלטת ו-מצויד ב-אישיות נבונה ב-רמה גבוהה (!). גיל סמסונוב נותר עבורי בלתי נשכח לעד. גם בגיל 86 שלי בעת מחקר וכתיבת הפוסט הנוכחי הזה מס' 1245. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 6 באפריל 1989. זהו מכתב הערכה אישי ששלח לי בימים ההם מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא יאיר שטרן (איש טלוויזיה נעלה ומעולה ובלתי נשכח עבורי) לאחר שסיים את תפקידו הנ"ל, ובטרם נשלח למשימה הנכבדה הבאה שלו, להיות ו-לשָמֵש שליח ו- כתב הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור ב-וושינגטון בירת ארה"ב. אשנה ואומר שוב כי יאיר שטרן נותר לעד עבורי איש ואדם בלתי נשכח (!). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1990. מכתב ההערכה ש-שלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוניים הממושך והמורכב ההוא, של מונדיאל הכדורגל – איטליה 1990. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 1991. זהו מכתב ההערכה שכתב ו- שלח לי סמנכ"ל הכספים המוכשר ורב הידע ההוא של רשות השידור ההיא יוחנן צנגן בימים ההם, בטרם עזיבתו את הרשות ו-חבירתו לחברת "רשת" (אחת מזכייניות ערוץ 2 המסחרי), כדי לשאת בתפקיד מנכ"ל משותף יחדיו עם דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 17 באוקטובר 1988. זהו מכתב הערכה שנשלח אליי ע"י מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני ה-מרוחק, ה-ממושך, ה-מורכב, ו-הסבוך של אולימפיאדת סיאול (בירת דרום קוריאה) בשנת 1988 – מהיבטיי ה-טכנולוגיה והלוגיסטיקה – לרבות תקשורת לוויינים מורכבת ומסובכת בין סיאול ל- ירושלים בעת ההיא בימים ההם (!). שידרנו ישיר מ-סיאול ל-ירושלים  132 שעות ב-תוך תקופה של 16 ימים. שהיתי ב-סיאול 1988, 37 ימים. מבצע השידורים הישירים האולימפי המרוחק ההוא צלח באופן פנטסטי מ-שלוש נקודות המבט הטלוויזיוניות העיקריות של תוכן + הפקה טלוויזיונית מרוחקת מאוד ממדינת ישראל + לוגיסטיקה (!). הערה : בראש המסמך הזה, ניתן לקרוא תוספת טקסט שבח וצל"ש בכתב ידו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההוא ב-ימים ההם, חיים יבין. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוקטובר 1988. זהו מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני ההוא של חטיבת הספורט בראשותי את אירועי אולימפיאדת סיאול 1988. היה מדובר במבצע שידורים מרוחק, ממושך, וסבוך מאוד מהיבטי הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, ו-עמוּס מאוד באירועים – מבצע טלוויזיוני מרוחק אולם משגשג ומוצלח של תכנון מדויק רב פרטים בתחומים שונים של תעשיית הטלוויזיה, ואשר כלל בתוכו 132 שעות שידורים ישירים בפרק זמן של 16 ימים (!). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח אליי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני המרוחק, המורכב, והמסובך אולם מדויק מאוד של כל אירועי אולימפיאדת סיאול 1988. מבצע השידורים הטלוויזיוניים הישירים הנ"ל שלנו (של חטיבת הספורט בראשותי ב-טלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא) הנוגע לכיסוי תחרויות ומשחקי אולימפיאדת סיאול 1988, כלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ו-אֶפֶס תקלות (!). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום שני מבצעי השידורים הישירים הממושכים והמורכבים וסבוכים מהיבטי ה-טכנולוגיה וה-לוגיסטיקה של טורניר מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 (105 שעות שידורים ישירים ב-פרק זמן של חודש ימים) + טורניר מונדובאסקט של ספרד 1986 (35 שעות בפרק זמן של שבועיים). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. זהו  מכתב הערכה ששלח לי מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל ז"ל בתום עונת השידורים ההיא, בימים ההם של 1985 – 1984 ה-דנים בסיקור וכיסוי משחקי הליגה הלאומית (ליגת ה-עַל היום) בכדורגל במסגרת התוכנית הטלוויזיונית ההיא שלנו עתירת ה- Rating וה-מִדְרוּג. זאת שהענקתי לה בשעתו את הכותרת, את ה-שֵם, ואת ההגדרה הטלוויזיונית ההיא : "משחק השבת" (!). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 בחודש יוני של שנת 1987. הימים ההם שחלפו לפני כ- 37 שנים. זהו מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית דאז חיים יבין בתום מבצע שידורי ה- NBA הישירים של ליגת הכדורסל האמריקנית ה-מוצלח ו-מניב רייטינג, לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית לדורותיה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1996. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן יבד"ל ב-תום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הממושך, המורכב, והסבוך של אולימפיאדת אטלנטה 1996. מבצע שידורים ישירים ש- כלל בתוכו 196 שעות – בפרק זמן של 17 ימים (!). מנכ"ל רשות השידור בתקופה המדוברת הנ"ל היה מרדכי "מוטי" קירשנבאום ז"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992. מכתב הערכה ו-ברכה ש-שלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם יוסף בר-אל ז"ל בטרם טיסתי ל-אולימפיאדת ברצלונה (ספרד) כדי ל-נהל, ל-הפיק, ול-שדר מ-שם 155 שעות שידורים ישירים בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הממושך, המורכב, והסבוך של מונדיאל הכדורגל ההוא שנערך והתקיים בתריסר ערים ברחבי ספרד הענקית בקיץ 1982. המבצע הטלוויזיוני ה- "מונדיאלי" הזה שנמשך 35 ימים, כלל בתוכו 125 שעות שידורים ישירים ומוקלטים בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה ההיא…(!). עם שובי לארץ מ-מדריד ב- 14 ביולי 1982 התגייסתי מייד כ-קצין קרבי והצטרפתי לכוחות הלוחמים ב-אוגדה של תת אלוף איציק מרדכי בלבנון, סמוך ל-ביירות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני המשגשג של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (התקיימה בין 7 ל- 14 בחודש אוגוסט של שנת 1983 בהלסינקי בירת פינלנד). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. זהו מכתב ההערכה ששלח לי בימים ההם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני המשגשג ההוא של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – שנערכה ב-הלסינקי בירת פינלנד בחודש אוגוסט של שנת 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 בחודש מארס של שנת 1988. זהו מכתב הערכה אישי ששלח לי מנכ"ל רשות השידור דאז בימים ההם, אורי פורת ז"ל – בטרם העניק לי דרגה אישית 10 בסולם הדירוג העיתונאי . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל שנערך בעיר היוונית סלוניקי באביב של שנת 2000, ו-בהשתתפות קבוצת מכבי ת"א אלופת מדינת ישראל בכדורסל. באותם שידורים הישירים הללו – ההם, הכנענו, הבסנו, גברנו, ו-הכנענו את…וניצחנו שוֹק על יָרֵךְ ב- Rating הציבורי את מתחרינו הטלוויזיוניים המקבילים לנו מערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. באותו חודש אפריל ההוא של שנת 2000 ההיא העפילה חטיבת הספורט ההיא של הטלוויזיה הישראלית ההיא שוב לפסגת הרייטינג הטלוויזיוני של כלל מדינת ישראל (!). חלפו מאז רבע מאה של שנים אולם העובדות הטלוויזיוניות ההן נותרו תקועות היטב וכהלכה בקרקע הטלוויזיונית של מדינת ישראל (!). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ניצחונה הגדול של הטלוויזיה הישראלית הציבורית והתבוסה שנחל ערוץ הספורט (ערוץ 5 בכבלים) , הצדיקה את תפישת עולמי הנוגעת לפילוסופיית השידור ומהות ודרך העבודה העיתונאית ברשת הטלוויזיה בה עבדתי לאורכן של עשרות שנים . מחלקת הספורט של הערוץ הציבורי היטיבה לשמור כל העת על התייחסותה הרצינית לסיקור האירועים הרלוואנטיים , מהימנות עבודתה העיתונאית, וראשוניות הדיווח. עובדה שבשעת מבחן ציבור הצופים במדינת ישראל שמר לה אימונים. שום "קליפיזציה" מוסיקלית של ערוץ הספורט ההוא בכבלים, איננה מתחרה לטווח ארוך עם עיתונאות רצינית כמו זאת שהפגינה הטלוויזיה הישראלית הציבורית לאורכן של שנים ארוכות…ניצחונה המכריע של הטלוויזיה הישראלית הציבורית על ערוץ הספורט ההוא בכבלים (בראשותו של מיילן טנזר) גדול עוד יותר לנוכח "קמפיין" מאורגן שנמשך זמן רב בעיתונות הארצית נגד מחלקת הספורט שלה (של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא), ומנגד האדרת שמם של ערוץ הספורט בכבלים וערוץ  2 המסחרי.

התבוסה ההיא של ערוץ הספורט בהתמודדות נגד השידור הציבורי הייתה טוטלית בכל קריטריון ואמַת מידה ובעיקר נוכח העובדה שעומדת לרשותו (של ערוץ הספורט בכבלים) מערכת משומנת של יחסי ציבור ושיווק, החסרים כאמור לטלוויזיה הישראלית ורשות השידור. הניצחון הדרמטי של ערוץ 1 הציבורי בסלוניקי מֵעיד כאלף עדים על ההבדל הקיים החוצץ בין שני מקורות השידור. אין תחליף לעיתונאות ישרה, אמינה והוגנת, וגם ראשונית הפועלת ללא מורא וללא משוא פנים (בכל תחום בחיינו) במדינה דמוקרטית בת חורין.

לא בכדי הִכָּה הערוץ הציבורי את ערוץ הספורט וגם את ערוץ 2 שוֹק על ירֵך בשידורי ה- Final Four בסלוניקי של אפריל 2000 כל אחד לחוּד ואת שניהם ביחד (!!!).

הניצחון הסנסציוני ההוא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית עורר הדים עצומים בתוך רשות השידור וגם ברחבי מדינת ישראל. לרבים אצלנו וברשות השידור כולה נראה היה כי מחלקת/חטיבת הספורט שלי המונהגת ומופקת על ידי מובלת ל- "טבח טלוויזיוני" במאבק ההוא עם ערוץ הספורט בכבלים ההוא….יחסי הציבור המרשימים הרצופים והאפקטיביים של ערוץ הספורט ההוא ואגרסיביות השיווק, שבאו לידי ביטוי בעיתונות הכתובה וגם באמצעות ערוץ  2, פעלו את שלהם והשפיעו על כולם. על פי הערכות "המומחים" למיניהם עמד ערוץ 1 שלי בפני תבוסה טוטאלית ו-מוחצת. לא היה בכך ספק על פי דעתם המגוחכת. משהגיעה בשורת הניצחון של ערוץ השידור הציבורי הופתעו כולם…אך לא אני (!).

היו לי ו-לנו אוהדים בהנהלת הרשות ההיא. יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב, התרשם אף הוא מאוד ממבצע השידורים הארוך, והביע את תודתו על הניצחון הסוחף. כך ובסגנון הזה כתב לי את מילות הטקסט הזה…[8].

טקסט מסמך :  23 באפריל 2000. זהו המסמך המקורי שכתב לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מר גיל סמסונוב בתום עונת טלוויזיה מורכבת ומסובכת (!). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יו"ר הוועד המנהל ההוא של רשות השידור ההיא מר גיל סמסונוב יצא ממש מ-גִדְרוֹ לנוכח הניצחון הגדול של חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 על ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. הוא שלח לי כ-שי ו- מתנה את מפות הרייטינג הענקיות של הצפייה בטלוויזיה של הציבור הישראלי ב- 18 וְ- 20 באפריל 2000, המצביעות על ההישג הסנסציוני הבלתי רגיל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואודות התבוסות של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ושל ערוץ 2 המסחרי מול השידור הציבורי [9].

טקסט מסמך :  18 באפריל 2000. זוהי מפת שידורי הטלוויזיה המצביעה על תבוסת הרייטינג (על פי דו"ח המדרוג של חברת טל גאל) שהנחילה חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ל-ערוץ 5 בכבלים ההוא (היום ערוץ 55) ול-ערוץ 2 ההוא (היום ערוץ 12) – לכל אחד לחוד ולשניהם יחדיו ביום שלישי – 18 באפריל (!). את גרף הרייטינג הנ"ל הכין עבורנו יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מר גיל סמסונוב. הוא הגיש לי אותו כ-שי (!).

מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן היה כה נרגש מהניצחון שלנו באותו יום שלישי ההוא ב- 18 בחודש אפריל של שנת 2000 ההיא, עד שהרים לי טלפון מוקדם בבוקרו של יום רביעי, ושאג בשמחה ל-שפופרת כשהוא נרגש כולו…את הטקסט הזה, "…יואש אלרואי ניצחת את ערוץ 5 בכבלים בגדול...". נאלצתי להרגיע אותו. הייתי Cool, והשבתי לו בקול שָלֵיו, "…יאיר יקירי, תירגע…זה היה רק הַיוֹמָן…הסרט האמיתי טרם הגיע…אתמול הרגנו אותם…מחר יום חמישי – 20 באפריל 2000 בעת ה-שידור הישיר של משחק הגמר מכבי ת"א – פאנאתנאיקוס, גם נקבור אותם…(!)". ואומנם כך היה. מדדי ה- Rating ההוא המצורפים כאן ועכשיו מוכיחים כי צדקתי ו-אמת דיברתי (!).

חטיבת הספורט ההיא תחת ניהולי והנהגתי ב-טלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא – ערוץ 1 ההוא בשנים ההן של 2003 – 1980, הרקיעה שחקים ו-כבשה אין סוף יעדי שידור טלוויזיוניים עתירי רייטינג ו-מדרוג ב-ארץ ו-בעולם, ו-העפילה ו-כבשה אין סוף פסגות טלוויזיוניות חדשות ארציות ובינלאומיות (!).   (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך :  20 בחודש אפריל של שנת 2000. זוהי מפת הרייטינג (על פי דו"ח ה-מִדְרוּג של חברת טֵל גָאל) של השידור הישיר השני בתאריך ההוא של יום חמישי בערב – 20 באפריל 2000 מסלוניקי – יוון, בו שידרנו "ראש בראש" נגד ערוץ 5 (ערוץ הספורט בכבלים) את משחק הגמר על גביע אירופה לאלופות בכדורסל בין קבוצת מכבי ת"א לבין קבוצת פנאתנאייקוס היוונית. מכבי ת"א אומנם הפסידה במשחק הגמר אך הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 זכתה…! הִכֵּינוּ את ערוץ 5 בכבלים ברייטינג שוֹק על יָרֵךְ כפי שמראה גרף הָ-מִדְרוּג ה- מצ"ב. צברנו % 30.0 (שלושים אחוזים) רייטינג מול % 6.0 (שישה אחוזים) בלבד של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. מרבית צופי הטלוויזיה במדינת ישראל הלכו עימנו ו-צפו בשידורים הישירים ההם מ-סלוניקי שהובילו שני השדרים שלנו מאיר איינשטיין ז"ל ואורי לוי יבד"ל והפרשנים אלי סהר יבד"ל ו-רלף קליין ז"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הביסה בשני ערבי השידורים ההם את ערוץ 2 המסחרי ואת ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים, כל אחד לחוד ואת שניהם גם יחד. אפקטיביות הכיסוי הטלוויזיוני הישיר הענק של חטיבת הספורט בשידורי ה- Final Four של סלוניקי 2000 לרבות השימוש שלנו בטכנולוגיה חדשנית מתוגברת בסלוניקי 2000, התאפשר הודות למר קובי בן-גוּר איש יקר אז יו"ר דירקטוריון חברת "פלא-פון", פלוס גִיל בּוּל סמנכ"ל השיווק של "פלא-פון", וגב' רוני לָטְשוֹבֶר, וגם אילן בן-דוֹב מנכ"ל "סאני תקשורת". קובי בֶּן – גוּר העמיד לרשותי סכום של 250000 (רבע מיליון) דולר למבצע השידורים הישירים של סלוניקי 2000 תמורת חשיפת שקופיות החסות של פלא-פון וְ- Samsung (במהלך השידורים הישירים ההם). בלעדי הממון הזה לא הייתי יכול להביס את מיילן טנזר ו-שַכִי פרנץ מנהלי ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ההוא. ב- 11 במאי 2000 קיבלתי את מכתבו החשוב של גִיל בּוּל המודה לי על שיתוף הפעולה העִסקי – כלכלי המשגשג והמוצלח בין חברת "פלא-פון" לבין הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעת ובתקופת שידורי ה- "Final Four" ההם בכדורסל של סלוניקי 2000. הנה הוא כלשונו [10].

טקסט מסמך : 11 בחודש מאי ההוא של שנת 2000 ההיא. זהו המסמך המקורי ששלח לי סמנכ"ל השיווק של חברת פלא – פון מר גִיל בּוּל. מסמך חשוב ביותר שתיעד והוכיח את האפשרויות הכלכליות הגלומות וטמונות במימון שידורים ישירים של אירועי הספורט הרלוואנטיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. חברת "פלא פון" בראשות יו"ר הדירקטוריון מר יעקב "קובי" בֶּן – גוּר שילמה לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 עבור הקרנת שקופיות ה-חסות שלה בשני השידורים הישירים בטורניר הכדורסל ההוא של ה- Final four ההוא בעיר סלוניקי ההיא, בחודש אפריל ההוא של שנת 2000 ההיא – סכום של 250000 (רבע מיליון) דולר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

המסמך הקונקרטי הנ"ל של גִיל בּוּל סמנכ"ל השיווק של "פֶּלֶא – פוֹן", הוכיח שיש עתיד כלכלי לרשות השידור והטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1. מבצע שידורי ה- Final Four היה מאחוריי. עמדתי עכשיו לפני שני מבצעי שידור בינלאומיים יקרים ויוקרתיים נוספים קרובים ומלאי אתגר, כלהלן : 2000 – EURO (אליפות אירופה לאומות בכדורגל – הולנד ובלגיה 2000) והמשחקים האולימפיים של סידני 2000 באוסטרליה. הייתי צריך למַמֵן אותם. מבצע השידורים הישירים של ה- "Final Four" בסלוניקי נראה כ- "משחק ילדים" לעומת שני מבצעי הענק הנ"ל האלה הקרבים ובאים (!).

עם שוֹך סערת ה- Final Four, מצאתי לנכון להודות לעו"ד שמעון מזרחי יו"ר מכבי ת"א, על עונת השידור המרתקת ושיתוף הפעולה הטלוויזיוני – הם כאובייקט שידור אהוב ופופולארי, ואנחנו כרשת טלוויזיה ארצית שחושפת ומציגה את יכולתם וכישרונם על פרקט הכדורסל [11].

רבות נכתב ונידון אודות ה-סוגייה, "…מי בנה את מי " הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 את מכבי ת"א, ו/או מכבי ת"א את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1…".

על פי הבנתי הטלוויזיונית כמנהל ראשי של כלל שידורי הספורט בארץ ובעולם ב- ערוץ 1, זהו שביל דוּ-סִטרי. השביל הזה מורכב ובנוי משני נתיבים…  בו כל צד תרם כ- % 50 לתוצאה הסופית הפנטסטית על מסך הטלוויזיה (!!!). מכבי ת"א הביאה את הכישרון ו-הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 חשפה אותו (!!!). ברית השידור בת שנות דור בין שני הגופים הנ"ל היא חסרת תקדים אך לא חסרת היגיון. מועדון הכדורסל של מכבי ת"א הוא גוף מאורגן ושמרני (אך לא מסורבל), הפועל על פי מודלים קבועים של מורשת והצלחה. הצלחה מתמשכת יוצרת סוג של מסורת המונעת ע"י דפוסי פעולה שיטתיים. דפוס פעולה שיטתי הוא מסקנה ביצועית הגיונית הנשענת על הרעיון של "…סוף מעשה – במחשבה תחילה…". דפוסי פעולה שיטתיים הם כמעין, "Shock absorber", סוג של התקנים מכניים המונעים זעזועים שלא לצורך במערכת הנמצאת כל הזמן במעין ריצת מרתון שאיננה ו-לא מגיעה מעולם לקיצה…!!!

ובכן, משנת 1969 ועד עצם היום הזה בעת כתיבת שורות אלה ב- 23 בחודש מאי של שנת 2019, ניצב בראש מועדון מכבי ת"א איש מוצלח בתכנון ,ארגון, ומחשבה – זהו עו"ד מר שמעון מזרחי (חתן פרס ישראל ב- 2012). במשך יוֹבֵל שנות מנהיגותו את מועדון מכבי ת"א ניצחה וזכתה קבוצת מכבי ת"א ב- עשרות פעמים באליפויות המדינה ובגביע מדינה, ושש פעמים הוכתרה כאלופת אירופה. זהו הישג חסר תקדים בהיקפו. ממציא נוּרת החשמל הגאון האמריקני תומס אלווה אדיסון, אמר פעם, כלהלן, וזה הציטוט : "…גאונות היא אחוז אחד מתוך מאה – השאר הם זיעה ומאמץ…". הוא התכוון גם במידה רבה לעו"ד שמעון מזרחי. את הצלחתו הפנומנלית של עו"ד שמעון מזרחי בתחום הכדורסל ואישיותו המיוחדת והאמִינָה ניתן להשוות לזו של אישיות הכדורסל היהודי – אמריקני רד אוורבך ז"ל המיתולוגי (Arnold "Red" Auerbach), יו"ר, מנכ"ל, ומאמן על במשך כ- 50 שנה במועדון הכדורסל המפואר של בוסטון סלטיקס (Boston Celtics) בליגת ה- NBA בארה"ב.

טקסט תמונה : דצמבר 1981. היכל הספורט ביד אליהו. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 42 שנים. תום העשור הראשון לקשר הסימביוטי שנרקם בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית למועדון הכדורסל של מכבי ת"א. אנוכי בצוותא עם שני מאבטחים מטעם חברת שמירה ששומרים על ניידת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית "ה- OB הלָבָן" ההוא, באחד ממבצעי השידורים הישירים ההם של משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה לקבוצות אלופות. ניידת השידור שלנו צילמה בשָחוֹר / לָבָן אולם תמונת הסטילס הנ"ל צולמה בצבע. טכנאי הניידת החרוצים שלנו פרשו בכל שידור עשרות גלילים ואלפי מטרים של כבלי חשמל, Video, ו- Sound לפני תחילת כל שידור הישיר, ונדרשו לאוספם ולארוז אותם ב-תומו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 43 שנים. זוהי עמדת השידור שלנו של הטלוויזיה ישראלית הציבורית ההיא ב-אִצטדיון ר"ג ההוא ב-תאריך ההוא של 28 באוקטובר 1981. יורם ארבל במרכז מול המוניטור מתכונן לאחד מהשידורים הישירים שלנו בימים ההם בזמן ההוא. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אנוכי מנהל חטיבת הספורט ושידורי הספורט בימים ההם בטלוויזיה הישראלית הציבורית, בימאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית אֲרְיֵה אוֹרְגָד (מרכיב משקפי שמש), ועוזרת ההפקה המצוינת והחרוצה שלי רִיקִי רָנְד-אָרִיכָא. משמאל, זהו חשמלאי ניידת השידור זָ'אן לֵב – אָרִי. (תיעוד וצילום משהל'ה פרידמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1981. אצטדיון רמת גן ההוא. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 43 שנים בעת מחקר וכתיבת הפוסט הנוכחי על ידי ו- מטעמי (!). זוהי עמדת השידור של חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא באצטדיון רמת גן ההוא בחודש אוקטובר של שנת 1981. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אמנון לנגזם (משופם), בני עוֹרִי, עוזרת ההפקה המצוינת ה-מְעוּלָה, ה-חרוצה, ו-היוזמת ריקי אריכא – רנד (עומדת), ראובן, השדר המוביל יורם ארבל, קובי ברוך, ובימאי הטלוויזיה אריה אוֹרְגָד. משוחח בטלפון בשורה השנייה ברוך שיינברג עיתונאי של "דָבָר" בימים ההם. (צילום משהל'ה פרידמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. זהו מכתב הערכה שנשלח אליי ע"י מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בימים ההם רפיק חלבי, בתום מבצע השידורים הישירים ההוא של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות קבוצת מכבי ת"א אלופת ישראל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. זהו מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בימים ההם, רפיק חלבי (אישיות בלתי נשכחת ל-עד, עבורי), בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final four האירופי ב-כדורסל של פאריס (נערך והתקיים ב-היכל "ברסי" ב-בירת צרפת) בשנת 2001 בהשתתפות קבוצת מכבי ת"א שזכתה בבכורה ההיא (!). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 בחודש מאי של שנת 2001. זהו מכתב הערכה ש-שלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של פאריס 2001 (ארבעת המשחקים התקיימו ב-היכל ברסי). מכבי ת"א זכתה בבכורה והוכתרת אז ל-אלופת אירופה בשנת 2001 ההיא (!). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל הבלתי נשכח של רשות השידור ההיא, גיל סמסונוב ההוא, בתום מבצע השידורים הישירים ה-טלוויזיוני של ה- "Final four" האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000. קבוצת מכבי ת"א זכתה בסגנות ואנחנו אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 זכינו אז ב-בכורה (!). אין אושר טלוויזיוני גדול יותר מאשר לגבור על המתחרים שלך ולהביס אותם בכמות ה- Rating הטלוויזיונית הגדולה המוענקת לנו, וגם קצת להם…(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 ביולי 2000. הימים ההם שחלפו לפני 24 שנים…זהו מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הארוך והמורכב של טורניר Euro 2000, אליפות אירופה לאומות בכדורגל שנערכה בקיץ 2000 בשמונה אצטדיונים, ארבעה בהולנד וארבעה בלגיה. בתקופה של חודש ימים שידרנו ישיר את כל 31 המשחקים של הטורניר. מסה של 100 שעות שידורים ישירים. הקמתי את מפקדת השידורים שלי ומערכת ההפקה, העריכה, הניהול, והשידור ב- IBC באמשטרדם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : שנת 2000. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות גיל סמסונוב בתום העונה התקציבית של  שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, לאחר מבצע השידורים הטלוויזיוני של טורניר הגמר של "Euro 2000", ובטרם תחילת מבצע השידורים הטלוויזיוני היקר, הארוך והממושך, והמרוחק של משחקי אולימפיאדת סידני 2000. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 בחודש יולי של שנת 1981. זהו מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של משחקי המכבייה ה- 11 שנערכו בימים ההם בתל אביב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 6 בחודש ינואר ל שנת 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בטרם שני מבצעי השידורים הישירים הגדולים של טורניר Euro 1988 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל – גרמניה 1988) ו- של אולימפיאדת סיאול 1988. ב-שנת 1988 שידרה חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הקטנטונת כמות אדירה של יותר מ- 300 שעות של שידורים ישירים את מרבית אירועי הספורט ה-רלוואנטיים והפופולאריים – בארץ ובעולם (!). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 בחודש יולי של שנת 1998. זהו מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי, בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הממושך, המורכב, והסָבוּךְ מן ההיבטים הטכנולוגיים של, "משחקי מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998". המבצע הטלוויזיוני ההוא שנמשך 50 ימים כלל בתוכו 150 שעות שידורים ישירים שהועברו על ידינו מעמדות שידור ב-תריסר אצטדיונים ברחבי צרפת למרכז הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים (!). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. הימים ההם שחלפו לפני 24 שנים. זהו מכתב פרידה הבלתי נשכח ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 דאז יאיר שטרן, לאחר סיום תפקידיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור. פרישתו לעַד הייתה אבדה מקצועית כבדה לשידור הציבורי, ולי אבדה אישית (!). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. הימים ההם שחלפו לפני 38 שנים בעת כתיבת הפוסט הנוכחי (!). זהו מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום שני מבצעי השידורים הישירים הממושכים, המרוחקים, והסבוכים מן ההיבטים הטכנולוגיים של מונדיאל מכסיקו 1986 והמונדובאסקט של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 22 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלחה לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רינה שפירא בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוניים הממושך, הסבוך, והמשגשג של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : חורף 2002. זהו המסמך המקורי  שנכתב אלי ע"י אלכס גלעדי ז"ל (חבר הוועד האולימפי הבינלאומי – IOC וסגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC, ומייסד חברת "קשת" בערוץ 2) ב- 31 בדצמבר 2002 לאחר פרישתי ל-עַד מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומרשות השידור בעקבות מינויו של יוסף בר- אל בקיץ 2002 למנכ"ל רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002. מכתב הפרידה של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ממני לאחר נטישתי את ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד. המכתב היה נחמד אבל לא הגירושים שלי ממנו ומרשות השידור שלו. נטשתי בטריקת דלת. נחמן שי לא התייצב לימיני במאבקי ה-כן, ה-צודק, וה-הכרחי נגד מנכ"ל רשות השידור ההוא יוסף בר-אל ז"ל. את מה שהוא נחמן שי לא עשה, עשתה ממשלת ישראל ב- 2 במאי 2005 בראשות אריאל שרון. היא הדיחה וסילקה לאלתר את מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל מה-כֵּס ה-רָם בגין וב-עוון של ניהול מושחת, מנכ"לות מחורבנת, והענקת שוחד מסך. לראשונה בהיסטוריה של רשות השידור הודח וסולק ע"י ממשלת ישראל מנכ"ל רשות שידור מכהן בשם יוסף בר-אל, שנתיים בטרם סיום תקופת מנכ"לותו, שהייתה אמורה להימשך עד חודש יוני של שנת 2007 ההיא (!). היועץ המשפטי של הממשלה בימים ההם מר מני מזוז תמך תמיכה מובהקת בהדחתו וסילוקו המיידי ו-לאלתר של מנכ"ל רשות השידור ההוא יוסף בר-אל מ-כס כהונתו הרמה ההיא…(!). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 5 באפריל 1989. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל נפרד ממני בתום חמש שנות כהונתו 1989 – 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. זהו מכתב הערכה שנשלח אליי ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים המורכב, הממושך, המרוחק, והסבוך של משחקי אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 31 במאי 1987. זהו מכתבו של מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא יאיר שטרן, אליי – כמנווט, עורך ראשי, ומפיק ראשי  שידורי הספורט, ו-מטעמם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא חיים יבין, ושל מנכ"ל רשות השידור ההיא אורי פורת ז"ל – בתום אחד ממבצעי השידור הישירים הראשונים של סדרת משחקי האליפות של ליגת ה- NBA האמריקנית בכדורסל, ואשר שודרה כולה בימים ההם על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 21 במאי 2001. הימים ההם – הזמן ההוא. כמה מילות הערכה של ידידי הקולגה והעיתונאי גלעד עַדִין בתום מבצע שידורי ה- Final four ההוא של הכדורסל האירופי שנערך והתקיים ב-"בֶּרְסִי" ב-פאריס, בתומו זכתה קבוצת הכדורסל ההיא של מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות (!). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

חיילי צה"ל היקרים בסדיר ובמילואים על כל חיילותיו באוויר, בים, וביבשה הנלחמים עכשיו בשתי החזיתות בדרום ובצפון נגד האויב השפל, המר, והאכזרי – האומה הישראלית כולה דואגת לכם, אוהבת אתכם, ומצדיעה לכם (!). שימרו על עצמכם חיילים וחיילות יקרים ויקרות, באשר אתם (!). 

פוסט מס' 1245. הועלה על ידי לאוויר ביום חמישי – 2 בחודש מאי של שנת 2024. כל הזכויות שמורות ל-חוקר, ה-מחבר, ו-הכותב יואש אלרואי.