פוסט מס' 131. עמנואל "מונדק" שפר ז"ל (2012 – 1923). פוסט מס' 131. הועלה לאוויר ב- 1 בינואר 2013. כל הזכויות שמורות. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי בערב – 1 בינואר 2013.
פוסט מס' 131.
הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בהתפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.
הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.
הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורך פרסום אישי. הבלוג מוענק בחינם לציבור הקוראים.
טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
————————————————————————————–
פוסט חדש מס' 131 : הועלה לאוויר ביום שלישי בערב – 1 בינואר 2013.
————————————————————————————–
פוסט מס' 131. עמנואל "מונדק" שפר ז"ל (2012 – 1923). פוסט מס' 131. הועלה לאוויר ב- 1 בינואר 2013. כל הזכויות שמורות.
מאמן הכדורגל עמנואל שפר ז"ל שהלך לעולמו לפני כמה ימים היה לבטח אישיות כדורגל בולטת בנוף הישראלי ובעלת מוניטין. יוצאת דופן, קשוחה, וגם נון קונפורמיסטית. אולם המחקר הבא מוכיח כי למרות שהפך לאוראקל הכדורגל מדלפי הרי שהישגיו כמאמן לאומי וגם כמאמן בליגה הלאומית (ליגת העל היום) לא היו מרשימים במיוחד. בתוקף תפקידי כמנהל שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 נפגשתי עם עמנואל שפר ארבע פעמים בלבד . הפעם הראשונה הייתה ב- 1972 כשביימתי בשליחות עורך "מבט ספורט" אלכס גלעדי כתבה על קבוצת בית"ר ירושלים. עמנואל היה אז מאמנה לאחר שהודח מאימון נבחרת ישראל והיה הראשון שהעלה להרכב הבית"רי נער צעיר בן 16 בשם אורי מלמיליאן. בעשור ה- 80 התראיתי עִמו עוד שלוש פעמים לקראת המונדיאלים של ספרד 1982, מכסיקו 1986, ו- איטליה 1990 כדי לשמוע את הערכותיו המקצועיות וחוות דעתו אודות הנבחרות המשתתפות. עמנואל שפר היה בעל ידע נרחב ומעמיק בכדורגל הבינלאומי וחסיד נלהב של תרבות הכדורגל הגרמנית , של סדר , שיטה , ומשמעת הטבועים בכדורגל הגרמני, ומטבע הדברים אהד את נבחרת גרמניה . הוא הכיר בע"פ את תולדותיהם של שני המאמנים הנודעים הגרמניים סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר והֶלְמוֹט שֶן . ספ הרברגר הצעיד את גרמניה לתואר הראשון שלה כאלופת העולם במונדיאל שווייץ 1954 והלמוט שן עשה זאת במונדיאל גרמניה 1974. צריך לזכור שהיה בעל קשרים ענפים עם אישים רבים ומרכזיים בכדורגל הגרמני אותו העריץ. הגרמנים רחשו לו הערכה . אני יודע ששמו ופועלו היו מוכרים גם לאנשי הטלוויזיה הגרמנית בשתי הרשתות של ARD ו- ZDF שעמם הייתי בקשר. אולי מפני שהיה קפדן וקשוח מצאתי עניין רב באותן ארבע השיחות עמו . מורשת הכדורגל הגרמנית הצדיקה את עצמה בעשור ה- 80 של המאה שעברה. גרמניה נבחרת טורניר טיפוסית הייתה פיינאליסטית במונדיאל ספרד 1982, הייתה פיינאליסטית במונדיאל מכסיקו 1986, ופיינאליסטית במונדיאל איטליה 1990 שם זכתה בפעם השלישית בתולדותיה בגביע העולם. ב- 1971 הודח עמנואל שפר מאימון הנבחרת הלאומית והנהלת בית"ר ירושלים בתוכה האחים רְאוּבֵן ואֵלִיעֶזֶר רִיבְלִין והמנהל משֶה דַדָש הזדרזה להחתים אותו כמאמן המועדון. במהלך צילום חלק מהכתבה שלי ההיא שדנה במשחקה של בית"ר ירושלים באצטדיון "בלומפילד" נגד מכבי ת"א הופתעתי לשמוע אותו גוֹעֵר, מקלל, ומְנָאֵץ את השחקנים כשפיו מפיק טקסטים שאין המַקְלֶדֶת רשאית להדפיסם. האיש בעל החינוך האירופי והמשמעת בעלת דפוס גרמני התנהג על כר הדשא כאחרון אנשי אסיה עד שאֵהוּד "אוּדִי" רוּבּוֹבִיץ' קפטן בית"ר ירושלים באותו משחק , נטש את משמרתו לרגע, רץ לכיוונו של עמנואל שפר, והתחנן בפניו בזו הלשון : "חדל כבר מהקללות הנלוזות ומהפה המלוכלך שלך. אנחנו כל שחקני בית"ר ירושלים איננו יכולים יותר לסבול אותך". זה היה מחזה נורא. הייתי עד לו במו עיניי. לקראת סיום העונה פיטרה הנהלת בית"ר ירושלים את עמנואל שפר מתפקידו והוא סולק מהמועדון. "מוניטין מכסיקו 1970" שצבר לא סייע לו לשמור על מעמדו כבכיר המאמנים בארץ. האופי הצברי – ישראלי החפיפניקי של בית"ר ירושלים גברו על הגינונים האירופיים והמשמעת הגרמנית של עמנואל שפר, וגם על הקללות שלו . עִמָנוּאֵל שֶפֶר פוטר.
טקסט תמונה : עונת 1972 – 1971 של הליגה הלאומית בכדורגל. מגרש ימק"א בירושלים. עמנואל שפר (עומד משמאל) הוא מאמן קבוצת בית"ר ירושלים לאחר שהודח מאימון נבחרת ישראל. זיהוי הנוכחים בשורה העליונה מימין לשמאל : ג'אנו, מאיר כהן, אודי רובוביץ', שלומי אברהמי, יוסף חכם . זיהוי הנוכחים בשורה האמצעית : מנהל הקבוצה משה דדש , שאול מזרחי, בצלאל אביטן, בן דוד, ארצי בן יעקב, אמינוף, והמאמן עמנואל שפר. זיהוי הנוכחים בשורה הקדמית מימין לשמאל : האפסנאי עמיאל (כורע קיצוני מימין) , וויקטור לוי , בצלאל , השוער יוסף סורינוב , אבי ששון, ודני נוימן. (התמונה באדיבות הספר "אני אוהב אותך בית"ר" והמו"ל מר דורון עוז).
טקסט תמונה : 1972 – 1971. מגרש ימק"א בירושלים. המאמן עמנואל שפר (שני מימין) יחדיו עם הנהלת מועדון הכדורגל של בית"ר ירושלים. המועדון נהנה מאז ומתמיד מ- הילה פוליטית מובהקת של מפלגת חירות ואח"כ מפלגת הליכוד. מימין לשמאל : ראובן "רובי" ריבלין, עמנואל שפר, יהושע מצא, ומנהל הקבוצה הכל יכול משה דדש. (התמונה באדיבות הספר "אני אוהב אותך בית"ר" והמו"ל מר דורון עוז).
נכון שעִמָנוּאֵל שֶפֶר הצעיד את נבחרת ישראל לעבר טורניר הגמר של מונדיאל מכסיקו 1970 , הראשון והאחרון שהשתתפה בו , אולם צריך לזכור שהיא העפילה למכסיקו 1970 מבית אוקייאני דַל. ישראל הכניעה בדרך למכסיקו 70' בסך הכול רק שתי נבחרות חלשות בדמותן של ניו זילנד ואוסטרליה. עִמָנוּאֵל שֶפֶר הפך למושא הערצה עבור דוֹר של אנשי כדורגל יותר בשל דרכו הנוקשה והמדויקת ובגלל מחשבת ופילוסופיית הכדורגל שלו. הוא היה מודל, ומופת לחיקוי עבור רבים, יותר בגלל אישיותו הרצינית והדינאמית, ה-יושרה שלו, ודבקותו במשמעת חסרת פשרות ו-מתודיקה מסודרת של האימון כחניך האסכולה הגרמנית – מאשר הישגיו. ב- 1979 שינתה FIFA את ארגון המונדיאל הבא העתיד לבוא בתוך שלוש שנים , זה של ספרד 1982 . בפעם הראשונה בהיסטוריה קבעה ה- FIFA כי בטורניר גביע העולם של ספרד 82' ייטלו חלק 24 נבחרות במקום 16 כפי שהיה נהוג עד כה. הכדורגל הישראלי הוחזר לאירופה בתום עשור בו שהה באוקייאניה . הנבחרת הישראלית שובצה לבית מוקדם לקראת מונדיאל ספרד 82' עם ארבע נבחרות אירופיות צפון אירלנד, שוודיה, סקוטלנד, ופורטוגל. מאז שוהה ישראל באירופה ונכשלת פעם אחרי פעם להעפיל למונדיאל ו/או ל- Euro . שום מאמן ישראלי ו/או זר (ג'ק מנסל וריכארד נילסן) לא צלח את צוֹק העיתים האירופי. הפחית לעשות המאמן שלמה שרף שנכשל בעשור ה- 90 של המאה שעברה בארבעה קמפיינים רצופים להעפיל לשני מונדיאלים (ארה"ב 1994 וצרפת 1998) ולשני Euro's (אנגליה 1996 ו- הולנד / בלגיה 2000). עִמָנוּאֵל שֶפֶר ייזכר כמי שהפיק יתרון ונִיצֵל ב- 1969 עד תום את נקודת התורפה האוקייאנית. הנבחרת בראשותו הביסה ב- 28 בספטמבר 1969 באצטדיון ר"ג את ניו זילנד 4 : 0, ושלושה ימים אח"כ ב- 1 באוקטובר 1969 במשחק הגומלין שנערך אף הוא באצטדיון ר"ג ניצחה שוב את ניו זילנד 2 : 0. ב- 4 בדצמבר 1969 ניצחה ישראל באצטדיון ר"ג את נבחרת אוסטרליה בתוצאה המינימלית 1 : 0. במשחק הגומלין שנערך ב- 14 בדצמבר 1969 בסידני סיימה את המשחק נגד אוסטרליה בתוצאת תיקו 1 : 1 , ולפתע מצאה את עצמה בטורניר הגמר של מכסיקו 1970 . אין זה חשוב כך כך היום אך צריך לומר בכֵנוּת כי עִמָנוּאֵל שֶפֶר ושחקני הנבחרת שלו זכו בתהילת נֶצַח יותר בגלל חולשת היריב מאשר כישרונו של הכדורגל הישראלי . בשורות נבחרת ישראל שיחקו אז השוער יִצְחָק וִויסוֹקֶר , שְרָגָא בַּר , צְבִי רוֹזֵן , דָוִד פְּרִימוֹ , מְיקוֹ בֶּלוֹ , גִיוֹרָא שְפִּיגֶל , מָרְדֶכָי שְפִּיגְלֶר , שְמוּאֵל רוֹזֵנְטַל , מֵאִיר בָּרָד, רַחָמִים טַלְבִּי, יִצְחָק שוּם, יְהוֹשֻעַ פיייגנבוים , אַהֲרוֹן שוּרוּק , ודַוִד קָרָקוֹ . שַדָּר רדיו "קול ישראל" נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם העביר בשידורים ישירים את ארבעת המשחקים נגד ניו זילנד ואוסטרליה אולם הטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה נותרה מאחור .
ביום רביעי בשעה שבע בבוקר של 14 בדצמבר 1969 התמודדה נבחרת ישראל בסִידְנִי במשחק הגומלין נגד נבחרת אוסטרליה על הזכות להעפיל לטורניר מונדיאל מכסיקו 1970. מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ז"ל הבין היטב את חשיבות המשימה והיה קשוב לרחשי הציבור. הוא שלח לסידני את נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם. המשחק שודר ישיר ברדיו "קול ישראל" במשך שעתיים משבע עד תשע בבוקר וזכה לרייטינג שיא. המדינה כולה נצמדה לטרנזיסטורים ושבתה לשעתיים מעבודה ולימודים ושמעה כי מָרְדֶכָי שְפִּיגְלֶר הבקיע בדקה ה- 79 את שער אוסטרליה ממסירה של גיורא שפיגל . האוסטרלי ג'וֹן ווֹטְקֶס הִשווה את התוצאה ל- 1 : 1 שתי דקות לפני הסיום. תוצאת התיקו הספיקה וישראל העפילה למונדיאל מכסיקו 1970 בפעם הראשונה בתולדותיה והאחרונה עד כה. דָן שִילוֹן לא טַס לסידני לשדר ישיר את המשחק ב- 14 בדצמבר 1969 מפני שטרם הוקמה כלל תחנת קרקע לתקשורת לוויינים בישראל . הוא גם לא נשלח ע"י רשות השידור לאוסטרליה לצורכי תיעוד של ההעפלה ההיסטורית . משחק הבית נגד אוסטרליה ב- 4 בדצמבר 1969 באצטדיון ר"ג לא שודר אף הוא ישיר ע"י דן שילון ואָלֶכְּס גִלְעָדִי מפני שראש המחלקה הכלכלית של רשות השידור אֵלִיָהוּ בֵּן עַמְרָם סבר שההתאחדות דורשת תשלום זכויות שידורים גבוה מידי עבור השידור הישיר של ההתמודדות. המו"מ הכספי בין שני הגופים כשל. שערו של גיורא שפיגל בדקה ה- 18 של המשחק שהביא לניצחון בית מינימלי 1 : 0 על אוסטרליה לא תועד אפילו לא ע"י מצלמת פילם . ניידת השידור של הטלוויזיה ה- OB הכחול נשאר בירושלים. זרעי הכעס והרוגז בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה להתאחדות הכדורגל נזרעו על כר הדשא של אצטדיון רמת גן , וצמחו לאֵיבָה . רשות השידור ראתה בהתאחדות הכדורגל גוף ציבורי חמדני בעוד ההתאחדות מדמה את הרשות לגוף ציבורי קמצני. המסמכים של רשות השידור שמובאים על ידי בפוסט הזה ב- "עִידָן עִמָנוּאֵל שֶפֶר" מתאריך 19 בספטמבר 1969 , חושפים את המחלוקת הפיננסית ששררה בין רשות השידור להתאחדות הכדורגל בעניין תשלום זכויות השידורים למשחקי הליגה, הגביע, וגם משחקים בינארציים רשמיים. הטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה בהתעקשותה הפיננסית מול ההתאחדות בשנים ההן הותירה את עִמָנוּאֵל שֶפֶר אנונימי במידת מה. חטיבת הספורט לא ראיינה אותו דווקא בשעה שהיה בשיאו.
טקסט מסמך : 19 בספטמבר 1969 . מכתבו של מנהל המחלקה הכלכלית של רשות השידור אֵלִיָהוּ בֵּן-עַמְרָם (עמוד 1 מתוך 2) למנכ"ל שמואל אלמוג, לסמנכ"ל ארנון צוקרמן, ליועץ המשפטי עו"ד נתן כהן והדובר בתום פגישת המו"מ שלו עם אנשי התאחדות הספורט והתאחדות הכדורגל, הנוגעת לתשלום זכויות שידורים עבור צילום אירועי ספורט. עותק מהמסמך נשלח למנהל הטלוויזיה חגי פינסקר מנהל חטיבת החדשות יורם רונן, ומנהל מחלקת הספורט דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך : 19 בספטמבר 1969. מכתבו של מנהל המחלקה הכלכלית של רשות השידור אליהו בן-עמרם (עמוד 2 מתוך 2) למנכ"ל שמואל אלמוג, הסמנכ"ל ארנון צוקרמן, והדובר בתום פגישת המו"מ שלו עם אנשי התאחדות הספורט והתאחדות הכדורגל, הנוגעת לתשלום זכויות שידורים עבור צילום אירועי ספורט .עותק מהמסמך נשלח למנהל הטלוויזיה חגי פינסקר, מנהל חטיבת החדשות יורם רונן, ומנהל מחלקת הספורט דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
תרגום טקסט המסמך :
נציגי ההתאחדות דרשו תשלום גלובאלי שנתי של 200000 (מאתיים אֶלֶף) ל"י, סכום שיקנה למחלקת הספורט של דן שילון את הזכות לכסות ולצלם את כל מופעי הכדורגל שייערכו בישראל, משחקי ליגה, גביע, משחקים בינלאומיים רשמיים ומשחקי ידידות בין ארציים.
צבי ברים וזאב שחר הודיעו לרשות השידור כי מתוך סכום שנתי של 200 אֶלֶף ל"י , תפריש ההתאחדות 80000 (שמונים אֶלֶף) ל"י לאגודות. תפריט המחירים שהציעה ההתאחדות היה כלהלן :
1. תמורת שידור ישיר של משחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל תשלם הרשות להתאחדות 20000 (עשרים אלף) ל"י. תמורת שידור ישיר של המחצית השנייה , תשלם רשות השידור 12500 ל"י. עבור שידור מוקלט ודחוי למחרת היום תשלם הרשןת 10000 (עשרת אלפים) ל"י.
2. תמורת שידור ישיר של משחק בינלאומי בכדורגל תשלם הרשות להתאחדות 25000 (עשרים וחמישה אלף) ל"י . עבור מחצית שנייה ישולם סכום של 15000 ל"י . עבור שידור מוקלט ודחוי למחרת היום תשלם ההתאחדות 10000 (עשרת אלפים) ל"י .
3. שידור ישיר של משחק ידידות בינארצי יהיה שווה ל- 15000 (חמישה עשר אלף) ל"י . עבור המחצית השנייה תשלם ההתאחדות 9000 ל"י. עבור שידור מוקלט ודחוי למחרת היום תשלם הרשות 6000 (ששת אלפים) ל"י.
אליהו בן-עמרם נציג רשות השידור העלה בפגישה את הרעיון כי צילום משחקי הכדורגל בטלוויזיה יביא במקביל לחשיפת השילוט המסחרי במגרשים ולגידול מסיבי בהכנסות מהשילוט הזה, והציע לצבי ברים וזאב שחר כי כל ההכנסות מהפרסומות המסחריות במגרשים יזרמו לכיסם של המועדונים ובתמורה תהיה רשות השידור תהיה משוחררת מתשלום זכויות שידורים. תוכן מכתבו של אליהו בן-עמרם נשלח גם לידיעתם של חגי פינסקר מנהל הטלוויזיה, יורם רונן מנהל חטיבת החדשות, ודן שילון מנהל מחלקת הספורט.
משחק הגומלין ב- 14 בדצמבר 1969 של ישראל נגד אוסטרליה בסידני הוקלט ע"י רשת הטלוויזיה האוסטרלית SBS על טייפים AMPEX כבדים בעלי רצועה מגנטית של 2 אינטשים והוטס ארצה . דן שילון ואלכס גלעדי שידרו אותו לציבור באיחור של יומיים בליווי פס קול אנגלי .
טקסט תמונה : 4 בדצמבר 1969. אִצטדיון ר"ג. נחמיה בן אברהם (עומד ליד המיקרופון) משדר ישיר ב- 4 בדצמבר 1969 מאצטדיון ר"ג את משחק הבית של ישראל נגד אוסטרליה במסגרת הבית האוקייאני של קדם גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1970. לימינו של נחמיה בן אברהם ניצב עיתונאי הספורט הוותיק אלכסנדר אלכסנדרוני מייסד תוכנית הספורט ברדיו "קול ישראל'" וחבר מערכת העיתון "חדשות הספורט". הטלוויזיה הישראלית הציבורית נעדרה מאצטדיון רמת גן ומהמשחק ישראל – אוסטרליה בשל מיקוח כספי עם ההתאחדות על גובה התמלוגים. (התמונה באדיבות גב' תמר בן אברהם. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
מצער ביותר וגם מוזר , כמעט בלתי נתפס , שמאמן הכדורגל הנודע ורב מוניטין עִמָנוּאֵל שֶפֶר החמיץ את הטלוויזיה והטלוויזיה החמיצה אותו , גם בשל נסיבות הזמן . עִמָנוּאֵל שֶפֶר אימן בשתי תקופות שונות את נבחרת ישראל . הפעם הראשונה הייתה בשנים 1971 – 1968 בשעה שהטלוויזיה הישראלית הציבורית רק נולדה וטרם עמדה על דעתה . חטיבת הספורט של הטלוויזיה בראשות דָן שִילוֹן ואָלֶכְּס גִלְעָדִי כיסתה וצילמה כדורגל כבר מבראשית ב- 1969 אולם מעולם לא תיעדה את עִמָנוּאֵל שֶפֶר באופן אישי כמאמן דגול ומייסדה של מורשת בשנות השגשוג העיקריות שלוֹ ושל הנבחרת שלוֹ ב- 1969 ו- 1970 . עִמָנוּאֵל שֶפֶר היה המאמן החשוב ביותר במדינת ישראל ב- 1970 אולם בארכיון הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 אין שום זכר צילומי למי שנחשב לגדול מאמני הכדורגל של ישראל בימים ההם , ואולי בכל הזמנים . הטלוויזיה היללה את הישגיו על כר הדשא אך באופן וויזואלי ערכה לו מעֵין דֶה – גְלוֹרִיפִיַקְצָיה .
עִמָנוּאֵל שֶפֶר התמנה למאמן נבחרת ישראל באפריל 1968 (בן 45) כיורשו של המאמן היוגוסלבי מילובאן צ'יריץ' אולם על המאמן היָשָן הוטלה המשימה להוביל את נבחרת ישראל בטרם פרידה בטורניר אליפות אסיה בכדורגל שנערך במאי 1968 בטהראן בירת איראן . שיא הצלחתו של עִמָנוּאֵל שֶפֶר כמנווט ראשי של הכדורגל בארץ ופסגת שגשוגה של נבחרת ישראל בראשותו היו ה- העפלה לטורניר גביע העולם בכדורגל של מכסיקו שנערך בחודש יוני של שנת 1970 . ישראל הפסידה במשחק הראשון שלה ב- 2 ביוני 1970בבית המוקדם בפואבלה נגד אורוגוואי 0 : 2 אולם התאוששה בשני המשחקים הבאים שנערכו באצטדיון של העיר טולוקה לאחר שסיימה ב- 7 ביוני 1970 בתיקו 1 : 1 נגד שוודיה , וב- 11 ביוני 1970 השיגה תוצאת 0 : 0 נגד נבחרת איטליה החזקה. איטליה העפילה למשחק הגמר ב- 21 ביוני 1970 שם ניגפה באצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" במכסיקו סיטי 1 : 4 נגד ברזיל . ב- 1971 בשיא פרסומו המקצועי ולמרות הישגו ההיסטורי , ההעפלה למונדיאל מכסיקו 1970 שם השיגה נבחרת ישראל שתי תוצאות תיקו נגד שוודיה ואיטליה – הודח עמנואל שפר ממשרתו הרמה כמאמן הנבחרת הלאומית ע"י ההתאחדות. הוא הוחלף ע"י אֶדְמוֹנְד שְמילוֹבִיץ'. הסיבה לפיטוריו הייתה מחלוקת קשה שלו עם עסקני ההתאחדות הנוגעת לתפיסת דרכו כמנווט ראשי ומשמעת האימון החמורה שכפה על הנוכחים לידו . שורה ארוכה של עסקני וראשי ההתאחדות הכדורגל בשנים ההן יצחק זאבי, זאב בר סבר, יוסף "יוֹשוֹ" ענבר , צבי ברים , זלמן קליאוט, יצחק פנאי, מנחם הלר, מיכאל "מיקה" אלמוג, וחיים הברפלד – לא הייתה נוחה מעמנואל שפר. דמותו העקשנית והפדנטית לא השתלבה עם עסקנות הכדורגל.
ב- 1978 התמנה עמנואל שפר בפעם השנייה ע"י ההתאחדות למאמן הנבחרת הלאומית במטרה להצעיד אותה לאולימפיאדת מוסקבה 1980 . נבחרת ישראל הפסידה במשחק הקדם אולימפי הראשון שלה ב- 28 במארס 1979 באצטדיון ר"ג 0 : 2 לנבחרת בלגיה . ב- 9 במאי 1979 סיימה ישראל במורסיה – ספרד את משחקה השני במסגרת הטורניר הקדם אולימפי בתיקו 1 : 1 נגד הנבחרת הספרדית . ביום רביעי – 26 בספטמבר 1979 הובסה ישראל באצטדיון ר"ג במשחק הגומלין נגד ספרד 0 : 3 . מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי שכנע את מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד (שימש במקביל גם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית לאחר הדחתו של ארנון צוקרמן) בחשיבות המשחק שהועבר על ידינו בשידור ישיר . יורם ארבל היה השַדָר . יוסף "טומי" לפיד רתח על אלכס גלעדי לאחר התבוסה לספרד והאשים אותו בבזבוז כספים וחוסר שיקול דעת. "להוציא ניידת שידור ו- 60 עובדים רק כדי לשדר ישיר תבוסה, זה מעשה חֶלֶם שרק אלכס גלעדי יכול לעשות", אמר יוסף "טומי" לפיד והניח זכוכית מגדלת על מנהל הספורט שלו . ישראל נכשלה במשימתה להעפיל לאולימפיאדת מוסקבה 1980 ועמנואל שפר הוזמן לאולפן "מבט ספורט" במוצ"ש של 29 בספטמבר 1979 כדי למסור דו"ח ולתרץ את התבוסה , אולם הציבור לא האמין לו וגם לא ההתאחדות. עמנואל שפר לא היה דמות טלוויזיונית מאירת פנים גם בגלל העברית העִילֶגֶת שהייתה שגורה בפיו. הוא לא הצליח להסביר היטב את תורת הכדורגל שלו ולא תרץ באופן משכנע את כישלונותיו. עוזרו של עמנואל שפר במלאכת האימון במשך שנים רבות אמציה לבקוביץ' תומך בגרסה שלי כי למרות היושרה שלו וקו הכדורגל הברור שְשִרְטֵט , הַחִסְפּוּס ויכולת הביטוי הכושלת שלו בשפה העברית היו לו לרוֹעֵץ. על סגל נבחרת ישראל ב- 1979 נמנו השוערים יוסי מזרחי, אריה חביב, ועמנואל "מנו" שוורץ, ושחקני השדה גד מכנס, אבי כהן , חיים בר , נוח איינשטיין , אורי מלמיליאן , יצחק שום ,גדעון דמתי , וויקי פרץ , ישראל פוגל , משה גאריאני , שלמה קירט , יעקב כהן , דני נוימן , בני טבק , אבי ירושלמי , גד בן דרור , ויחזקאל קצב . אנשי ההתאחדות חשבו שניתן היה לעשות יותר עם סֶגֶל שחקנים כפי שעמד לרשותו של עמנואל שפר . במשחק הבא בטורניר הקדם אולימפי לקראת מוסקבה 80' הפסידה ישראל ב- 4 באוקטובר 1979באמן – הולנד 3 : 4 נגד הנבחרת האולימפית ההולנדית . ב- 10 באוקטובר 1979 סיימה בבריסל בתיקו אפס את משחקה נגד נבחרת בלגיה . ב- 31 באוקטובר 1979 במשחקה האחרון בטורניר הקדם אולימפי שנערך באצטדיון בבאר שבע לא יכלה ישראל לנבחרת הולנד והמשחק נגמר בתוצאה 1 : 1 . ישראל נכשלה ועמנואל שפר בן 56 הודח בפעם השנייה ע"י אותה ההתאחדות שמינתה אותו . במקומו מונה למאמן הנבחרת האנגלי ג'ק מנסל .
באוקטובר 1968 היה כבר דן שילון לא רק שדר הספורט הראשי וגם המומחה בהא הידיעה של הטלוויזיה הישראלית הצעירה בתחום הקונקרטי של משחק הכדורגל , אלא נחשב לכוכב טלוויזיה. הוטל עליו להגיש במהדורות "מבט" ששודרו פעמיים בשבוע בעת ההיא גם את קטעי הספורט . הוא קנה את המוניטין הראשון שלו כשַדָּר ספורט מצליח משהגיש ושידר בקולו את פירורי ה- Film של המשחקים האולימפיים של מכסיקו 1968 שהוטסו ארצה ע"י סוכנות הצילום הבריטית חברת "Visnews". נבחרת הכדורגל של ישראל בראשות מאמנה היוגוסלבי מילובאן צ'יריץ' העפילה לאולימפיאדת מכסיקו סיטי 1968 לאחר שעשתה דרך קלה בשלב המוקדם בו הביסה פעמיים בארץ את נבחרת ציילון 7 : 0 ב- 17 במארס 1968 ו- 4 : 0 ב- 22 במארס 1968 . בחודש אפריל 1968 מינתה ההתאחדות את עמנואל שפר בן 45 למאמן נבחרת ישראל במקום מילובאן צ'יריץ'. עמנואל שפר קיבל לידיו בעצם נבחרת אולימפית מוכנה טבין ותקילין . מילובאן צ'יריץ' מאמן Old School מהדור היוגוסלבי ההוא השלים את האתגר האחרון של נבחרת ישראל שלה בטרם אולימפיאדת מכסיקו 1968, באליפות אסיה בכדורגל שהתקיימה בחודש מאי 1968 בטהראן בירת איראן . עמד לרשותו סגל שחקנים נבחר ומגובש בדמותם של יצחק וויסוקר, שמואלביץ', יצחק דרוקר, דוד קרקו, מיקו בלו, שמואל רוזנטל, מרדכי שפיגלר, רחמים טלבי, ג'ורג' בורבה, משה רומנו, ראובן יאנג , צבי רוזן, משה עסיס, דני בורסוק, ויצחק נוריאלי. ישראל ניצחה ב- 12 במאי 1968 את הונג קונג 6 : 1. הפסידה ב- 15 במאי 0 : 1 לבורמה , הביסה ב- 17 במאי את טייוואן 4 : 1, והעפילה למשחק הגמר נגד המארחת איראן. במשחק גמר רווי אלימות מצד הקהל האיראני הפנאטי והאנטי ישראלי , משחק ברוטאלי של שחקני איראן , ושיפוט מגוחך של השופט ההודי נאטראגאן – הפסידה ישראל 1 : 2 , אולם חזרה בשלום הביתה .
טקסט תמונה : מאי 1968. טהראן בירת איראן. אליפות אסיה בכדורגל. נבחרת הכדורגל של ישראל מתקבלת באופן רשמי ע"י אנשי הוועדה המארגנת האיראנית של הטורניר. כולם קציני צבא גבוהים. זיהוי הנוכחים בשורה הקדמית הראשונה מימין לשמאל : שמואל רוזנטל, גיורא שפיגל, חיים לווין, מרדכי שפיגלר מנחם הלר, שני אנשים לא מזוהים, מיכאל "מיקה" אלמוג. שורה שנייה מימין שלשמאל : יצחק דרוקר, משה עסיס, מיקו בלו, ג'ורג' בורבה ,משה רומנו, ראובן יאנג. שורה שלישית מימין לשמאל : דוד קרקו, דני בורסוק (מרכיב משקפי שמש), יצחק וויסוקר, נוריאלי, רחמים טלבי, שחקן לא מזוהה. הערה : באופן מפתיע נעדרים מהתמונה הבלם צבי רוזן והמאמן מילובאן צ'יריץ'. (באדיבות התאחדות הכדורגל והארכיונאי רוני דרור. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : מאי 1968 . טהראן בירת איראן . טקס הפתיחה של אליפות אסיה בכדורגל . ראובן "רובי" יאנג נושא את דגל המדינה . מנחם הלר צועד אחרי רובי יאנג כשהוא עטור זר . המשלחת הישראלית מאובטחת ע"י אנשי ה- Savak שירות הביטחון הפנימי של המשטר המלוכני בראשות השאה הפרסי מוחמד ריזה פאחלאווי. הערה : צבי רוזן נראה אחרון מצד שמאל. (באדיבות רוני דרור. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : דן שילון מגיש במהדורת "מבט" באוקטובר 1968 את קטעי הפילם הבודדים שסיקרו את אולימפיאדת מכסיקו 1968. הצילום נעשה מתוך המוניטור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. המשחקים האולימפיים של מכסיקו 68' הועברו בשידורים ישירים מלאים בארה"ב ובאירופה. הטלוויזיה הישראלית הציבורית שזה עתה נעמדה על רגליה הסתפקה בפירורים . (התמונה באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
עִמָנוּאֵל שֶפֶר קיבל ירושה מגובשת מ- מִילוֹבָאן צִ'ירִיץ'. ישראל הייתה יותר מנבחרת. היא הייתה קבוצה בה שררה אווירה טובה אף על פי כן ערך בה עמנואל שפר כמה שינויים . לקראת מכסיקו 1968הוא צירף את שְרָגָא בַּר ממכבי נתניה, יְשַעְיָהוּ שְוָוגֶר ממכבי חיפה, יְהוֹשֻע "שייע" פַיְיגֶנְבּוֹיְם ויִצְחָק אֶנְגְלֶנְדֶר מהפועל חיפה. בעת ההכנות לקראת אולימפיאדת מכסיקו 1968 הפקיד המאמן הלאומי עמנואל שפר את מלאכת שיפור הכושר הגופני של השחקנים בידיו של סא"ל עָמוֹס בַּר חָמָא מי שהיה קצין אימון גופני ראשי של צה"ל. זה היה חידוש עצום. הנבחרת יצאה גם למחנה אימונים מיוחד בתנאי גובה ב- סֶט. מוֹרִיץ ב- שווייץ (נערכה שם אולימפיאדת החורף של 1948) כדי להתרגל לאוויר הדליל של מכסיקו סיטי הממוקמת כ- 2500 (אלפיים וחמש מאות) מטרים מעל פני הים. מדע הרפואה כבר ידע כי כדי להתרגל למאמץ גופני ממושך בתנאי גובה יש לשהות לפני כן באותו הרוֹם תקופה מסוימת כדי להרגיל באופן הדרגתי את המערכת הפיזיולוגית של גוף האדם לקראת המשימה . הגוף מפצה את עצמו במצב של שהייה באוויר דָּלִיל בחמצן ע"י הכפלת מספר הכדוריות האדומות בעלות ה- הֶמוֹגְלוֹבִּין שנושאות את מולקולות החמצן לרקמות הגוף ולשרירים . עִמָנוּאֵל שֶפֶר ידע מה הוא רוצה ונעזר במדענים כדי לקדם את הנבחרת שלו .
טקסט תמונה : קיץ 1968. אתר סט. מוריץ בשווייץ. שחקני נבחרת ישראל בכדורגל בראשות מאמנם עמנואל שפר מתאמנים על רקע האלפים השווייצריים לקראת תחרויות הכדורגל של אולימפיאדת מכסיקו 1968. (התמונה באדיבות התאחדות הכדורגל והארכיונאי רוני דרור. ארכיון יואש אלרואי. גכל הזכויות שמורות).
ישראל ניצחה בשלב במוקדם ב- 13 באוקטובר 1968 משחקים האולימפיים של מכסיקו 1968 בעיר ליאון 5 : 3 את גאנה, ב- 15 באוקטובר 1968 גברה שוב בליאון על אל סלבאדור 3 : 1, והפסידה ב- 17 באוקטובר בגוואדאלאחארה 0 : 2 להונגריה. אף על פי כן העפילה לשלב רבע הגמר בו סיימה בתיקו 1 : 1 את משחקה נגד בולגריה גם לאחר הארכה. הוטלה מטבע ונבחרת ישראל ניגפה. בולגריה העפילה לשלב חצי הגמר. הרחוב הספורטיבי והציבור בכללו החלו להאמין בפועלו של עמנואל שפר ובשחקניו.
לקראת קמפיין מונדיאל מכסיקו 1970 צירף עמואל שפר לסגל שלו את דָנִי רוֹם (שמילוביץ') ממכבי חיפה, את דָוִד פְּרִימוֹ מהפועל ת"א, וגם את יוֹחָנָן ווֹלָךְ מהפועל חיפה. תורת האימון שלו גרסה כי הקבוצה חשובה מהפרט וכי שיתוף פעולה הרמוני בין כל חלקי הקבוצה הוא הערובה להצלחה.
טקסט תמונה : נבחרת ישראל בכדורגל של עמנואל שפר באולימפיאדת מכסיקו 1968. Frames בודדים בלבד שודרו ממשחקיה אם בכלל. שירותי הטלוויזיה היו בחיתוליהם. עומדים מימין לשמאל : שמואל רוזנטל, צבי רוזן, יוחנן וולך, דוד פרימו, ישעיהו שווגר, והשוער יצחק וויסוקר. כורעים מימין לשמאל : שרגא בר, יהושע "שייע" פייגנבאום, מרדכי שפיגלר (קפטן), גיורא שפיגל, ויצחק שום. (התמונה באדיבות התאחדות הכדורגל והארכיונאי רוני דרור. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
אחרי ההצלחה במונדיאל מכסיקו 1970 התפנה המאמן הלאומי עמנואל שפר להצלחות עם נבחרת הנוער של ישראל . הוא הקדיש זמן למחשבת הכדורגל שלו כיצד לקדם את הדור הצעיר של הכדורגל הישראלי . הנה התיעוד המצולם .
טקסט תמונה : 5 במאי 1971. אִצטדיון הכדורגל בטוקיו. נבחרת הנוער של ישראל בכדורגל תחת הדרכתם של עִמָנוּאֵל שֶפֶר ועוזרו אמציה לבקוביץ' זכתה לפני דקות ספורות באליפות אסיה בכדורגל לאחר שגברה על נבחרת דרום קוריאה 1 : 0. הראשון מימין בשורת היושבים הקדמית זהו השוער אַרְיֵה בֶּזֶ'רָאנוֹ מהפועל ת"א. יושבים בשורה השנייה : שני מימין עוזר המאמן אמציה לבקוביץ', גֶ'רִי בֵּית הָלֵוִי, המאמן עִמָנוּאֵל שֶפֶר (עם הגביע) . שורת העומדים : שלישי מימין עיתונאי הספורט הוותיק משה לרר, חמישי מימין רפי אליהו מהפועל באר שבע, שביעי מימין גדעון "גִידִי" דָמְתִּי משמשון ת"א. (באדיבות ההתאחדות לכדורגל והארכיונאי רוני דרור. ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות).
בחודש ינואר 1970 החליטו מנכ"ל רשות השידור שְמוּאֵל אַלְמוֹג ומנהל הטלוויזיה חַגַּי פִּינְסְקֶר להטיס את דָן שִילוֹן לראשונה לאירוע ספורט בינלאומי הלא הוא מונדיאל מכסיקו 1970 כדי לכסות את שלושת משחקי ישראל בבית המוקדם נגד נבחרות אורוגוואי , שוודיה , ואיטליה וכן את משחק הגמר שנועד להיערך ב- 21 ביוני 1970 באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי . בהיעדר תחנת קרקע לתקשורת לוויינים בישראל , הוקלטו כל המשחקים עם קולו של השדר דָן שִילוֹן באולפני הטלוויזיה האיטלקית RAI ברומא . משם הוטסו הטֵיְיפִּים הכבדים לנמל התעופה לוד והובאו כלאחר כבוד במוניות מיוחדות לאולפני הטלוויזיה בירושלים . אָלֶכְּס גִלְעָדִי ערך את הטֵיְיפִּים לשידור ושִמְעוֹן טֶסְלֶר הגיש את המִשְדָרִים . דָן שִילוֹן הקליט את סיגנל השידור שלו ברומא אולם מעבר לכך לא ביצע כל עבודה עיתונאית אחרת . הוא לא ראיין את שחקני הנבחרת וגם לא את המאמן עִמָנוּאֵל שֶפֶר לפני המשחקים ולא בתומם . הוא לא ביים שום כתבות אודות נבחרת ישראל . האינפורמציה היחידה שזרמה לארץ הייתה השידורים של המשחקים עצמם מכר הדשא ותו לא . לקראת משחק הגמר ב- 21 ביוני 1970 בו הביסה ברזיל את איטליה בתוצאה 4 : 1 , בחר דָן שִילוֹן במָרְדֶכָי שְפִּיגְלֶר וגִיוֹרָא שְפִּיגֶל לפרשנים שלו . בר הסמכא מספר אחד בישראל עִמָנוּאֵל שֶפֶר נדחק ושחקניו הועדפו על פניו. בהיעדר אמצעי צילום והפקה דָן שִילוֹן אפילו לא ריאיין אותו פעם אחת במכסיקו 1970. צריך לזכור שהטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה בראשיתה ודלת אמצעים ותקציבים. עִמָנוּאֵל שֶפֶר אמר לי שנים רבות אח"כ כי קיבל את הדין הטלוויזיוני בשלוות נפש מפני שידע כי העברית שלו איננה רהוטה דייה וכי איננו מסוגל לתרגם במהירות את מחשבתו בגרמנית למילים בעברית. הוא כלל לא היה מַר נפש. הדהים אותי עד כמה היה איש שיחה נעים, ג'נטלמן, אדיב וחם בעל גינונים אירופיים לעומת הבוטות שלו על כר הדשא. צריך להזכיר כאן שדחיקתו של עמנואל שפר ב- 21 ביוני 1970 מעמדת הפרשנות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במשחק הגמר במונדיאל מכסיקו 1970 ברזיל – איטליה 4 : 1, לא נעשה ע"י דן שילון בשל צרות עין . הוא פשוט חשש שעמנואל שפר לא יחזיק מעמד כפרשן בגלל העברית העילגת שלו . צריך להבין שהשפעתה של לשונאית הטלוויזיה הישראלית הציבורית גב' רות אלמגור על דן שילון ואלכס גלעדי הייתה משמעותית. אולי אף מעבר לזה. דן שילון ואלכס גלעדי הבינו היטב את המסר של גב' רות אלמגור בצורך לדבר עברית תקנית מדוקדקת וללא שגיאות בשידורי הספורט . האפקט והחותם שלה כלשונאית מומחית של השפה העברית ניכר בכל מחלקה בטלוויזיה ישראלית הציבורית.
טקסט תמונה : אוגוסט 1970. שני מנהיגים וקברניטי שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. דן שילון (מימין) ואלכס גלעדי במשרד המחלקה בקומה ה- 5 של בניין הטלוויזיה הישראלית ברוממה – ירושלים. שניהם היו גם אבירי השפה העברית בהשראתה של גב' רות אלמגור. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
ראה הספר, "סמן ימני" בסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים, הקרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".
דן שילון ואלכס גלעדי היו שני אנשי רוח וספר שרחשו כבוד לשפה העברית . הם דרשו מהשַדָּרים והכתבים במחלקת הספורט מאז 1970 לדבר ולכתוב עברית תקנית על פי הדקדוק המקובל . כעורכים ברי סמכה עברו וקראו את הטקסטים בטרם ירדו הכתבים להקליט את קולם בקומה ב' של הבניין ברוממה שם שכן חדר הקול על כל מפרטיו הטכנולוגיים . קושי השליטה העיקרי שלהם בטקסט השדרים היה כמובן בעת השידורים הישירים . בסופה של 1972 שניהם הפילו החלטה שנראתה אז חסרת תקדים . הם ביטלו לחלוטין את ההקלטה הישירה של שדרני הכדורגל שנכחו במגרשי הליגה הלאומית על פס הקול במערכת הפילם Single system של מצלמות ה- BL , והכריחו אותם לעלות לירושלים כדי לערוך את הקטעים הרלוואנטיים להקרנה ולהקליט באולפן Voice over מחושב וכתוב מראש. שיטת ה- Voice over העלתה לראשונה לגדולה את שני הקריינים המקצועניים ברדיו "קול ישראל" ו- גלי צה"ל – יוֹרָם אָרְבֶּל וגֶדִי לִיבְנֶה. הם זימנו מעת לעת את מומחית הלשון העִברית של הטלוויזיה גב' רות אלמגור כדי להדריך את ציוותי השידור של מחלקת הספורט בטרם יציאה למשימתם . אחת הפגישות הראשונות לשיפור השפה העִברית התקיימה עם גב' רות אלמגור ביום שישי אחד אחה"צ בסתיו 1971 על הדשא ליד ביתו הפרטי של אלכס גלעדי בשכונת נווה רום ברמת השרון הישנה . התקבצו שם כל שדרני ה- Free lancers של מחלקת הספורט דאז ביניהם יאיר שטרן, חנוך קינן, איתן עמית, רפי נאה ואָחִיו אורי נוֹי , יהושע כהנא , יורם שִמְרוֹן , יורם ארבל ואחרים. דן שילון ואלכס גלעדי הציגו את גב' רות אלמגור ואמרו כי היא אחת הפיגורות החשובות בטלוויזיה הישראלית הציבורית שעושה מלאכת קודש ואז השאירו לה את הבימה. במשך שעה וחצי תרגלה המומחית בעלת המוניטין את הכתבים בכתיבה ודיבור בעברית תקנית.
טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 70 במאה הקודמת. היועצת הלשונית הייחודית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור והמומחית ללשון העברית גב' רות אלמגור – רמון. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
זה היה לפני ארבעים שנה. אהבתם של דן שילון ואלכס גלעדי לשפה העברית ושאיפתם לכפות על פיקודיהם את מהימנות המידע באמצעות שימוש מדויק בשפה העברית, הייתה נדבך חשוב בהתפתחות שידורי הטלוויזיה באותם שמונה ימי בראשית, וגם על חשבונו של מאמן הכדורגל עמנואל שפר. כוחו היה המגרש ופחות בדיבורים ליד המיקרופון.
ב- 1970 נשאו שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה את שחקני נבחרת ישראל (וגם את המאמן עמנואל שפר מאחורי הקלעים) לכל סלון בית במדינת ישראל. שחקני הכדורגל היו כה אהוּדים ומפורסמים עד שהפכו לגיבורים לאומיים והשַדָּר דן שילון נעשה לכוכב טלוויזיה. הטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה קבעה מעתה סדר יום חדש. במידה מסוימת שמם של יַעֲקב חוֹדוֹרוֹב, יְהוֹשֻעַ גְלָזֶר ונְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם גיבורי עידן הרָדְיוֹ נדחק לשוליים וירד מהפרק .הרדיו לא יכול היה להתחרות עם העוצמה הוויזואלית של הטלוויזיה.
טקסט תמונה : 1970. מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ז"ל (בן 44, נולד ב- 1926) תמך בהצעתו של מנהל הטלוויזיה חגי פינסקר להטיס לראשונה בהיסטוריה את שדר הטלוויזיה הצעירה דן שילון לטורניר מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970. הטסתו של דן שילון לעמדות השידור באצטדיונים של מכסיקו 70' הייתה החלטה עיתונאית חשובה ביותר מאין כמותה. הייתה לכך פרשנות אחת ויחידה : הטלוויזיה הישראלית משדרת את האירועים מהשטח. (התמונה באדיבות גב' רוחמה איילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : 1970. זהו מנהל הטלוויזיה הישראלית הצעירה בת שנתיים, חגי פינסקר ז"ל (בן 45, נולד ב- 1925) מגדולי העיתונאים של הרדיו והטלוויזיה בכל הזמנים. (באדיבות משפחת פינסקר ויגאל לוסין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 תפשה גם את הטלוויזיה הישראלית הציבורית (דרדקית בת חמש שנים) בלתי מוכנה. עשרות טייפים של שני אינטשים שהכילו את אירועי הספורט של מונדיאל מכסיקו 1970 ואולימפיאדת מינכן 1972 נמחקו כלא היו, והוכשרו כדי להקליט את אירועי המלחמה . השער המפורסם של מרדכי שפיגלר נגד שוודיה יחדיו עם ה- Sound האותנטי של השַדָּר דָן שִילוֹן נמחקו אף הם . לעַד . ב- 1979 הפקתי וערכתי בפקודתו של אָלֶכְּס גִלְעָדִי תוכנית סיכום בת שעה וחצי של עשור ה- 70 במאה שעברה בספורט. רשת הטלוויזיה המכסיקנית "TELEVISA" שלחה לי מהארכיון שלה שוב את השער האבוד של מָרְדֶכָי שְפִּיגְלֶר מ- 7 ביוני 1970 שנכבש נגד שוודיה בטוֹלוּקָה הרחוקה. כדי להעניק חיים ל- Video שהוטס אלי Mute ובהיעדר קולו המקורי של דן שילון , צירפתי בעריכה אלקטרונית לסרט ההקלטה האִילֵם את קולו של נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם. את הטריק הטלוויזיוני הזה של חיבור Sound רדיו לתמונת Video ביצעתי וערכתי גם עם ה- Sound של השדר האוסטרלי מרשת הטלוויזיה SBS שתיאר את השער של מרדכי שפיגלר במשחק אוסטרליה – ישראל ב- 14 בדצמבר 1969 בסִידְנִי . הסרתי את ה- Sound האנגלי והרכבתי במקומו את Sound הרדיו של נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם . טריק שימור קולו של שדר הרדיו נחמיה בן אברהם על התמונות הטלוויזיוניות של אוסטרליה 1969 ומונדיאל מכסיקו 1970 נערכו על ידי באופן אישי בשל כורח המציאות. הטריק הטלוויזיוני של מכסיקו 1970 עשה חֶסֶד עם נחמיה בן אברהם ובשל נסיבות הזמן עָוֶול לדן שילון . מרבית הציבור איננו יודע היום כי הקול המקורי שאבד על סרט ההקלטה ישראל – שוודיה 1 : 1 ב- 7 ביוני בטולוקה היה של איש הטלוויזיה דָן שִילוֹן.
כתבות ההספד אודות עמנואל שפר ז"ל בעיתונות היו כנים. הוא היה אישיות מיוחדת ובר סמכא, אך לא כל כך בטוח שחזון הכדורגל הקשוח שלו והמשמעת הקפדנית שדרש על כר הדשא – צלחו במדינת ישראל. כגודל ציפיותיו מהכדורגל הישראלי כך היו לעיתים קרובות גם גודל אכזבותיו . ב- 1982 פוטר עמנואל שפר שוב ממועדון בית"ר ירושלים. בגיל 59 נדם קולו כמאמן. זה היה האקורד האחרון שלו במגרשי הכדורגל בארץ.
נוח על משכבך בשלום עמנואל שפר איש ישר דרך, אמיץ לב, פדנט, בוטה, נאמן, בר סמכא, ומאמן דגול. עבורי אתה בלתי נשכח.
סוף הפוסט מס' 131. הועלה לאוויר ביום שלישי בערב – 1 בינואר 2013.
תגובות
פוסט מס' 131. עמנואל "מונדק" שפר ז"ל (2012 – 1923). פוסט מס' 131. הועלה לאוויר ב- 1 בינואר 2013. כל הזכויות שמורות. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי בערב – 1 בינואר 2013. — אין תגובות
HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>