הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי. התוכנה מורכבת מידי ורווייה אופציות יתר על המידה.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. לא במאגרי ידע פרטיים ו/או מסחריים. הבלוג ממשיך להוות סנסציה מהיבט היקף הנכנסים והקוראים, אולם אסור להעתיק אותו ולעשות שימוש בטקסט ובתמונות.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי. הפוסטים מתעדכנים מעת לעת.

הערה 4 : הבלוג מוענק בחינם לקוראים.

————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 215 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ המאוחרות של יום ראשון – 19 במאי 2013.

————————————————————————————–

פוסט מס' 215. פרישתם של סיר אלכס פרגוסון ודיוויד בקהאם מכַר הַדֶשֶא בחודש מאי 2013. פוסט מס' 215. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 5 : תוכניתו המוסיקאלית "העונג השישי" של המגיש והמנחה שמעון פרנס שלשום בגלי צה"ל ערוץ הבית שלי ביום שישי – 17 במאי 2013 בין 15.00 ל- 17.00 הייתה ערבה לאוזן. הוא חסך לנו כמות מלל טריביאלית לא מעניינת ולא חשובה שמאפיינת בדרך כלל את תוכניותיו אלה בימי שישי אחה"צ. התוכנית הזאת "העונג השישי" נשאה בעבר פגם מוסרי בשעה שכ- מנחה ובעל התוכנית אירח מר שמעון פרנס בקביעות מידי יום שישי את הבוס הישיר שלו ומפקד גלי צה"ל בעבר יצחק טוניק בפינה מיוחדת בתוכנית המוקדשת למוסיקה ברזילאית. האירוח של יצחק טוניק לא היה רנדומאלי, אלא שיטתי. הפינה הברזילאית הייתה איזוטרית וחסרת חשיבות אולם אצל מאזינים רבים התעורר ספק. נוצר רושם ותחושה לא נוחה כי אולי בגלל הפקדת מיקרופון גלי צה"ל בידי שמעון פרנס ע"י יצחק טוניק, חייב המגיש משהו (כביכול) לממנה שלו . אני אומר זאת במשנה זהירות כי ברור שהכול היה נקי לחלוטין. המפקד יצחק טוניק ופיקודו שמעון פרנס הם אנשים יישרי דרך ומובן שלא הייתה כאן כל כוונת זדון אולם התחושה הלא נוחה נותרה במקומה . אין שמץ של סיכוי שמר ירון לונדון מפקד גלי צה"ל הנוכחי ייחד לעצמו פינה קבועה כלשהי במשדרי האקטואליה של התחנה. אגב, טוב יעשה מר שמעון פרנס אם יצרף אליו לתוכנית "העונג השישי" כתגבורת מוסיקאלית את מר אברהם מזרה ויוותר על השאר.

הערה 6 : הריאיון החנפני שערך דני קושמרו עם התעשיין מר סטף וורטהיימר הוא כושל ומדאיג. סטף וורטהיימר הוא תעשיין דגול ועשיר מלח הארץ שאיננו זקוק למעשי חנופה. במהלך הריאיון אמר לדני קושמרו כהאי לישנא אודות המפגינים בישראל בעד צדק חברתי (ללא שום Follow up של המראיין) : "שיילכו לעבוד ויפסיקו לדבר כל הזמן. הם לא למדו מקצוע ורוצים לקבל יותר. אז שישכרו צריף לא יקרה להם כלום". לעניי מדינת ישראל השיב בכתבה המתרפסת של דני קושמרו ושוב ללא תגובת המראיין : "אף אחד בארץ לא נראה רזה מידי. שיאכלו פחות. לא יקרה שום אסון". דברי הבל מופרכים ומְאוּכָּלִים משום מה ע"י המראיין שמתחזה במקרה הזה לעיתונאי. גם אם מדובר ביצרן מקומי מהדרגה העליונה ביותר בשם סטף וורטהיימר מותר להעיר ולהתייחס להשקפת עולמו שלפתע נראית מגוחכת וסנילית. אולם מר דני קושמרו איננו שואל ואיננו חוקר.

הערה 7 : מפת המִדְרוּג של שידורי הטלוויזיה בליל שישי האחרון – 17 במאי 2013 הנוגעת לכלל האוכלוסייה מראה כי ערוץ 2 מביס שבוע שני ברציפות (ובקלות) את סדר היום החדש של ערוץ 10 בין 20.00 ל- 23.00 שמְלוּוֶה ב- Promotions עוצמתיים. "אולפן שישי" של ערוץ 2 צובר בין השעות 20.00 ל- 21.30 רייטינג ממוצע של % 15.63 בעוד "שישי" של ערוץ 10 מפגר הרחק מאחור, רק עם % 4.86. תוכנית הטריוויה "אחד נגד מאה" בערוץ 2 בהנחיית אברי גלעד משיגה בין 21.30 ל- 23.00 רייטינג ממוצע של % 13.61 לעומת תוכנית הבידור של שי שטרן "שי בשישי" בערוץ 10 שמקבלת % 6.55. ערוץ 1 נותר בשוליים ובלתי רלוואנטי למשלם האגרה שמממן אותו מכיסו. בין 19.45 ל- 23.00 של ליל שישי – 17 במאי 2013 אוסף ערוץ 1 רייטינג ממוצע דַל בן % 3.10 בלבד. במדידת הרייטינג באוכלוסייה היהודית צובר "אולפן שישי" % 17.5 לעומת % 5.63 שאוגר "שישי". "אחד נגד מאה" צובר % 15.53 מול "שי בשישי" שמשיג % 7.55. ערוץ 1 צובר בין 19.45 ל- 23.00 רייטינג ממוצע של % 3.58.

פוסט מס' 215. פרישתם של סיר אלכס פרגוסון ודיוויד בקהאם מכַר הַדֶשֶא בחודש מאי 2013. פוסט מס' 215. כל הזכויות שמורות.

הסקוטי סיר אלכס פרגוסון (Sir Alex Ferguson בן 71) מאמנה (ומנהיגה) של קבוצת הכדורגל האנגלית מנצ'סטר יונייטד בעשרים ושבע השנים האחרונות בין 1986 ל- 2013, פרש מתפקידו עטור תהילה והישגים. שמעו של אלכס פרגוסון הגיע אלי במונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. אלכס פרגוסון התמנה למאמן נבחרת סקוטלנד במקומו של ג'וק סטין (Jock Stein) שנפטר מהתקף לב על הספסל ליד שחקניו בקארדיף בעת משחק האחרון והמכריע בבית האזורי המוקדם נגד נבחרת וולס על הזכות להעפיל לטורניר מונדיאל מכסיקו 1986. סקוטלנד הפסידה בביתה במשחק הראשון באצטדיון "האמפדן פארק" בגלאזגו ל- וולס 1:0 ל- וסיימה עמה בתיקו 1:1 במשחק השני והאחרון בקארדיף. נבחרת ספרד העפילה למונדיאל מכסיקו 1986 מהמקום הראשון בבית כשהיא מצוידת ב- 8 נקודות. סקוטלנד סיימה מקום השני בבית עם 7 נקודות ונשלחה לשני משחקי  Play off (בית וחוץ) נגד נבחרת אוסטרליה. היא ניצחה בבית 0:2 וסיימה בתיקו אפס באוסטרליה תחת שרביט אימונו של אלכס פרגוסון והעפילה אף היא למונדיאל מכסיקו 1986. גם נבחרת וולס צברה 7 נקודות אולם הפרש השערים שלה היה 6:7 לעומת 4:8 העדיף של סקוטלנד. במקום הרביעי והאחרון בבית המוקדם הזה דורגה נבחרת איסלנד עם 2 נקודות בלבד. ג'וק סטין מת והתאחדות הכדורגל הסקוטית הטילה את מלאכת האימון על אלכס פרגוסון בן 44.

אלכס פרגוסון היה שחקן כדורגל מקצועני בתפקיד חלוץ מרכזי . הוא לבש את מדי קווינס פארק ריינג'רס, סט. גונסטון, דונפרמלין, גלאזגו ריינג'רס, ו- אייר יונייטד (Ayr United). אלכס פרגוסון התמנה למאמן הלאומי של נבחרת סקוטלנד אולם לא זנח את אימונו וניהולו במועדון אברדין (Aberdeen) מאז 1978 עמו זכה להצלחה יתירה. אברדין זכתה שלוש פעמים באליפות הליגה הסקוטית וגם בגביע הסקוטי. אלכס פרגוסון זכה עם אברדין פעם אחת בגביע אירופה לקבוצות מחזיקות גביע לאחר שקבוצתו ניצחה במשחק הגמר את ריאל מדריד 1:2. שגשוגו חסר התקדים באברדין הביא לאלכס פרגוסון את התפקיד הבכיר של מאמן לאומי.

סקוטלנד שובצה לבית ה' (E) המוקדם במונדיאל מכסיקו 1986 יחד עם נבחרות גרמניה, דנמרק, ואורוגוואי. לפתע התברר כי החיים כמאמן לאומי קשים מחייו של מאמן בקבוצה. אלכס פרגוסון נכשל ונבחרתו הפסידה בתוצאה 1:0 לדנמרק, 2:1 לגרמניה, וסיימה בתיקו0:0 עם אורוגוואי. אלכס פרגוסון ונבחרת סקוטלנד שבו בידיים ריקות הביתה.

טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. זוהי נבחרתה הלאומית של סקוטלנד בכדורגל. זיהוי שורת העומדים משמאל לימין : גורדון סטראקן (Gordon Strachan) , גריים שארפ (Graeme Sharp), דיוויד נארי (David Narey), ריצ'ארד גוף (Richard Gough), השוער ג'יימס לייטון (James Leighton), רוי איטקן (Roy Aitken). זיהוי השחקנים הכורעים משמאל לימין : פול מקסטאיי (Paul McStay), סטפן ניקול (Stephen Nicol) , ארתור אלביסטון (Arthur Albiston), פול סטורוק (Paul Sturrock), מילר (William Miller). (באדיבות TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. זהו אלכס פרגוסון (בן 44 בתמונה) מאמן נבחרת סקוטלנד בכדורגל. (באדיבות TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 1986 חבר אלכס פרגוסון למועדון מנצ'סטר יונייטד עמו הגיע להישגים מפליגים. אלכס פרגוסון קבע נורמות עבודה ראשית דבר מוּסְרִיוֹת והוכיח שוב כי לימוד ואימון כדורגל כרוך בחינוך ובמנהיגות. אין דבר כזה הוראה (גם של בעלי ידע) בכל תחום בחיינו ללא חינוך, ללא סדר ומשמעת קפדנית, ללא יושרה ודרך ארץ, ללא דוגמא אישית, ללא עמידה חסרת פשרות על עקרונות מוסר, ללא תכנון לטווח ארוך, וללא דבקות במשימה. שלשום בערבו של יום חמישי – 16 במאי 2013 שידר ערוץ 10 עוד מסכת תיעודית של גב' אורלי ווילנאי ומר גיא מרוז הנוגעת להתנהלות נבחרות ישראל בכדורגל בעידן המאמן שלמה שרף ויו"ר ההתאחדות מר גבריאל "גברי" לוי. אי אפשר היה להימנע מהשוואה בין אישיותו של אלכס פרגוסון לזאת של שלמה שרף. אלכס פרגוסון מחנך ומנהיג ספורט דגול ניצב בשורה אחת עם מנהיגי ומחנכי ספורט דגולים מהעבר הרחוק והקרוב כמו : ג'ון וודן, רד אוורבך, וויסנטה פאולה, פיל ג'קסון, בוב פייזלי, ביל שאנקלי, מאט באסבי, גוסטב שבש, ספ הרברגר, פאט ריילי, אריגו סאקי, וויטוריו פוצו, אלף ראמזי, איימה ז'אקה (Aime Jacquet), רד הולצמן, יהושע רוזין, רלף קליין, הארי הופמאן (Harry Hopman) , יוסף "יוז'ו" טלקי, ד"ר ג'יימס קאנסילמאן, ועוד כמה אחרים. לא רבים. עבורם הלימוד והאימון היו דרך חיים של חינוך בני נוער למצוינות, תחרותיות, וגם נימוסים טובים.

דיוויד בקהאם (בן 38) חניכו של אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד פרש אף הוא מכר הדשא . לא מדובר אומנם באותה קטגוריה אולם בכל זאת דיוויד בקהאם הוא אישיות מסקרנת. המוניטין שלו על כר הדשא הושג בשל דיוק מסירותיו ארוכות הטווח וכישרון הבעיטה החופשית המסובבת שלו (דוגמת הבעיטה החופשית המסובבת של מאהאראן ראדי ממכבי ת"א ביום שני האחרון לרשתה של הפועל ת"א) בה הכניע רשימה נכבדה של שוערים ידועי שם בעולם. דיוויד בקהאם מעולם לא הותיר עלי את רישומו כשחקן כדורגל עתיר כישרון כמו נאמר שחקנים דגולים שקדמו לו פרנץ פושקש, אלפרדו דה סטפאנו, סטנלי מתיוס, ג'ורג' בסט, בובי צ'ארלטון, פרנץ בקנבאואר, יוהאן קרויף, פלה, גארינצ'ה, מישל פלאטיני, ו/או דייגו ארמאנדו מאראדונה. הוא עלה לגדולה במחצית השנייה של עשור ה- 90 במאה שעברה בשעה שחלו תמורות מרחיקות לכת במבנה זכויות השידורים של המונדיאלים של יפן וקוריאה 2002 ושל גרמניה 2006. נשיא ה- FIFA ספ בלאטר נעלב מ- EBU (איגוד השידור האירופי העשיר בעולם והמוביל את איגודי השידור הציבוריים בעולם) ששילם זכויות שידורים בשפע ל- IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי)בראשות נשיאו חואן אנטוניו סאמאראנש ול- FIFA בראשותו רק פרוטות. ב- 1996 החליט ספ בלאטר לנתק מגע מ- EBU ומכלל המְשָדֵר הציבורי הבינלאומי ומכר את זכויות השידורים של שני המונדיאלים של 2002 ו- 2006 למיליארדר הגרמני ליאו קירש (leo Kirsch) בעל חברת התקשורת הגרמנית "KIRCHMEDIA" תמורת סכומי כסף ענקיים חסרי תקדים שטרם נודעו עד אז בעולם הטלוויזיה הבינלאומית ושולמו עבור זכויות שידורים. ליאו קירש שילם לספ בלאטר 1.000000000 (מיליארד) דולר עבור רכישת זכויות השידורים שלמונדיאל יפן / קוריאה 2002 ו- סכום של 1.240000000 (מיליארד ומאתיים וארבעים מיליון) דולר עבור רכישת זכויות השידורים בעבור מונדיאל גרמניה 2006. ברור שהוא ליאו קירש היה צריך להרוויח ולכן מכר את סחורתו לציבור באמצעות חברות משנה ISL ו- PRISMA בריבית דה ריבית. פרשת זכויות השידורים של מונדיאל יפן / קוריאה 2002 עלתה לדיון גם בארץ והכתה גלים לאחר שמנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל (הודח ממשרתו ע"י ממשלת ישראל במאי 2005) ניאות לשלם לחברת צ'ארלטון סכום מטורף ללא כל הצדקה של כ- 4.000000 (כארבעה מיליון) דולר עבור שמונה משחים בלבד במונדיאל 2002. כלומר, כחצי מיליון דולר למשחק בודד. ליאו קירש תכנן להפיק את הכסף הגדול ולהחזיר לעצמו את ההשקעה ע"י גריפת כספים מרשתות הטלוויזיה הציבוריות הגדולות באירופה ובראשן ה- BBC ו- ITV הבריטיות, ARD ו- ZDF הגרמניות, RAI האיטלקית, TF1 הצרפתית, וכן הלאה. ליאו קירש דרש מ- BBC ו- ITV הבריטיות (יחדיו) סכום פנטסטי של 270.000000 (מאתיים ושבעים מיליון) דולר עבור מונדיאל יפן / קוריאה 2002 ועוד תוספת של % 50 עבור התשלום של מונדיאל גרמניה 2006 . את הדיווח הזה שמעתי מאנשי ה- BBC ו- ITV כשנפגשנו ב- IBC באמשטרדם בקיץ 2000 בעת הפקת הטלוויזיה והשידורים הישירים של משחקי EURO 2000 שנערכו בהולנד ובלגיה. אנשי ה- BBC סיפרו לי כי מנכ"ל ה- BBC גרג דייק (Greg Dyke) ומנהל חטיבת הספורט שלו פיטר סלמון (Peter Salmon) השיבו לליאו קירש בזאת הלשון, "חפש את החברים שלך", וירדו מהעסקה. גרג דייק ופיטר סלמון יכלו להמתין ו- "לשבת על הגדר" מפני שרשת הטלוויזיה הלוויינית הבריטית BskyB לא הייתה יכולה להיכנס לעסקת הזכויות עם ליאו קירש בגלל חוק שידור אנגלי המגן על השידור הציבורי ברחבי הממלכה הבריטית. לצורך הבנת האווירה הכלכלית ששררה בראשית המילניום והעלייה הדרמטית של גרף התשלומים בכל הנוגע לכיסוי הטלוויזיוני של  המונדיאלים העתידיים ב- 2002 ו- 2006, צריך להבין כי ה- BBC ו- ITV שילמו יחדיו עבור מונדיאל צרפת 1998 זכויות שידורים על סך של 9.000000 (תשעה מיליון) דולר. כל רשת שילמה 4.500000 דולר ועכשיו בא המיליארדר הגרמני ליאו קירש ותובע משתי רשתות הטלוויזיה הבריטיות הציבוריות פי 30 (שלושים) יותר. רשות השידור בתקופת ניהולם של המנכ"ל מוטי קירשנבאום והמנכ"ל אורי פורת (ואנוכי כמנהל חטיבת הספורט שלהם) שילמה עבור זכויות שידורים של מונדיאל צרפת 1998 סכום כולל של 470000 (ארבע מאות ושבעים אלף) דולר. כלומר תשלום של 7344 (שבעת אלפים שלוש מאות ארבעים וארבע) דולר לכל משחק מתוך שישים וארבעה משחקי הטורניר. הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שידרה ישיר במונדיאל צרפת 1998 את כל 64 המשחקים מעמדות שידור באצטדיונים.

טקסט מסמך : 26 באוגוסט 1997. זהו ה- Share הכספי של זכויות השידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במונדיאל צרפת 1998 (עמוד מס' 1 מתוך 2) , ומבנה וסדר הגודל של ארבעת התשלומים בתוך ה- Share שעמד על 703962 (שבע מאות אלף ותשע מאות שישים ושתיים) פרנקים שווייצריים שהקבילו ל- 470000 (ארבע מאות ושבעים אלף) דולר אמריקניים. (המסמך הוא באדיבות ה- EBU. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 באוגוסט 1997 ה- Share  הכספי (בפרנקים שווייצריים) של רשתות השידור ב- EBU  במונדיאלים של איטליה 1990  וארה"ב 1994 . (עמוד מס' 2 מתוך 2). IBA הוא שם הקוד של רשות השידור הישראלית (Israel Broadcasting Authority). ניתן לראות במסמך הזה כי 5 (חמש) רשתות הטלוויזיה הגדולות ב- EBU של גרמניה, אנגליה, צרפת, איטליה, וספרד נושאות בעיקר הנטל הכספי של האיגוד. (המסמך באדיבות ה- EBU. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

דיוויד בקהאם נצרב בזיכרון האישי שלי כמי שכבש באוקטובר 2001 בבעיטת חופשית מסובבת נפלאה ברגל ימין הקטלנית שלו באצטדיון "Old Trafford" של מנצ'סטר יונייטד את שער השוויון 2:2 בדקה ה- 93 במשחק ההכרעה נגד יוון על זכות ההעפלה למונדיאל יפן / קוריאה 2002. השער הזה של דיוויד בקהאם שהעניק תוצאת שוויון לאנגליה (אימן אותה השוודי סוואן אריקסון) הוא שבאמת העלה אותה בסופו של דבר למונדיאל 2002. בכך שימש דיוויד בקהאם קטליזטור ומאיץ בעקיפין את פתיחתו וניהולו של מו"מ מורכב ומסובך בין מנכ"ל ה- BBC גרג דייק ומנהל הספורט שלו פיטר סלמון לבין המיליארדר הגרמני ליאו קירש לצורך השגת זכויות השידורים הישירים של מונדיאל 2002 ביפן ובקוריאה הדרומית וגם של 2006 בגרמניה. ליאו קירש היה כאמור האיש שהחזיק מטעם ה- FIFA בזכויות השידורים הבינלאומיות של שני המונדיאלים היקרים ההם. ה- BBC הציבורי ורשת הטלוויזיה העצמאית באנגליה ITV התייחסו אל המיליארדר הגרמני לֵאוֹ קִירְש מלכתחילה בחשדנות רבה. שתי הרשתות הבריטיות התכוונו לשָדֵר את מונדיאל 2002 רק אם נבחרת אנגליה תעפיל אליו לנוכח המחיר הפנטסטי שהציב לֵאוֹ קִירְש לפתחן. הוא דרש כאמור משתיהן ביחד תשלום אדיר של 270000000 (מאתיים ושבעים מיליון) דולר. שתי הרשתות דחו אותו על הסף. הן פשוט העיפו אותו מכל המדרגות. זה מה שאני הבנתי משיחותיי עם אנשי ה- BBC אך השער הנפלא ההוא מבעיטה חופשית מסובבת של דייויד בקהאם בדקה ה- 93 שהשווה את התוצאה ל- 2:2 במשחק המכריע באִצטדיון "וומבלי" (Wembley) נגד יוון באוקטובר 2001 והעלה את אנגליה למוּנְדִיאַל שינה את תוכניותיהן. העפלתה של אנגליה למונדיאל 2002 גררה את שתי הרשתות להפקת השידורים הטלוויזיוניים ההכרחיים והיקרים. לֵאוֹ קִירְש שעט מייד לאנגליה במטוסו הפרטי כמי שעַט על מוֹצֵא שלל רב . הוא הטיל את חכתו למים העכורים כדי לצוּד את דג הזָהָב ששוויו היה 270000000 (מאתיים ושבעים מיליון) דולר אך החכה העלתה נעל ישנה [1]. נציגיו של מנכ"ל ה- BBC והמוצלח ורב התושייה גְרֶג דָיְיק (Greg Dyke) ונציגי ITV ניהלו עִמו מו"מ מבריק וקשוּח. בסופו שִילמוּ לוֹ כל אחת  37.500000 (שלושים ושבעה וחצי מיליון) דולר תמורת שידורם הישיר של כל 64 המשחקים. לא מעט אך הרבה פחות מאשר דרש המיליארדר הגרמני לקבל. בניגוד למנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל שציווה עלי לשדר את שמונת משחקי מונדיאל 2002 Off tube מהמוניטור באולפן בירושלים, הֵטִיס מנכ"ל ה- BBC  גְרֶג דַיְיק ליפן וקוריאה צֶוֶות הפקה ושידור בן 200 אנשים. ה- BBC מעולם לא וויתר על עיקרון עיתונאות השטח ושִידֵר ישיר את כל 64 המשחקים מעמדות שידור באִצטדיונים. מנכ"ל ה- BBC לשעבר גְרֶג דַיְיק הוא איש נערץ עלי. ביקשתי את הסברו להצלחת המו"מ ההוא עם ליאו קירש. בשבת – 10 בספטמבר 2005 קיבלתי את תשובתו המסודרת [2].

---