הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר .

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי .

——————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 182. הועלה לאוויר אחה"צ של יום חמישי – 21 במארס 2013.

——————————————————————————————————–

1. תיעוד נחיתתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה אתמול 20 במארס 2013 בנתב"ג. 2. הטלוויזיה הישראלית הציבורית והגשמת רעיון המכבייה בשטח ועל המרקע. פוסט מס' 182. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 4 : סיקור הגעתו בשידור ישיר בטלוויזיה של הגעת נשיא ארה"ב מר ברק אובמה אתמול בצהריים לנתב"ג התבצע ע"י ניידת השידור "מזמור" של מהנדס הטלוויזיה מר דני לנקרי וכללה 10 מצלמות . אגב , זאת אותה הניידת שמכסה את את משחקי הכדורגל המרכזיים בליגת העל בערוץ 1 ואת משחקי מכבי ת"א ב- Euroleague המתקיימים בהיכל הספורט ביד אליהו . השידור הישיר אתמול בצהריים הועבר כ- Pool בעת ובעונה אחת בשלושת ערוצי הטלוויזיה הארציים במדינת ישראל  10 , 2 , ו- 1 , ושודר ישיר גם ברחבי אירופה והעולם וכמובן בראש וראשונה בארה"ב . הבימאי האחראי על מבצע השידור הישיר היה ראובן "רוביק" פודגור , בימאי החדשות והספורט הראשי של ערוץ 10 . ההפתעה הגדולה מן היבט השידור הישיר הטלוויזיוני אתמול לאחר נחיתת מטוסו של נשיא ארה"ב מר ברק אובמה אתמול בנתב"ג הייתה "סנסציית ה- Audio" בה נשיא ארה"ב מברך בידידות רבה את מקבלי פניו על השטיח האדון ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה שמעון פרס וכל המדינה והעולם שומעים קליטת ה- Sound התאפשרה עקב הצבתו של הצלם אָסָף כהן אחד מעשרת הצלמים של הבימאי רוביק פודגור בסמוך מאוד לשלושת המנהיגים כשהוא נושא על כתפו מצלמת Portable (קרויה בטרמינולוגיה של הטלוויזיה Steady Camera) ומצוידת במיקרופון רגיש (מסוג Gun Microphone) . מצלמת ה- ".Steady Cam" של אָסָף כהן מחוברת בכבל לניידת תיעדה ממרחק של מטר או שניים את ברק אובמה צועד על השטיח האדום כשהוא מתרחק מ- מטוסו הענק המכונה Air force 1 בדרכו לקראת לחיצת יד עם מר בנימין נתניהו ומר שמעון פרס שנעו לעברו על פי כללי הטקס. שני הצדדים נפגשו בתום כברת דרך קצרה על השטיח האדום. לפתע נשמע קולו של ברק אובמה היטב בכל בית בישראל כשתוך כדי לחיצת יד וחיבוק הוא כמו שואל – אומר בבירור, בעוצמה, ובחֲבֵרוּת וידידות את ראש הממשלה בנימין נתניהו : "?How are you Mr. Prime Minister", ומייד אח"כ פונה לשמעון פרס ושואל – אומר גם לו באותה נעימה חֲבֵרִית על גבול הערצה חברות וותיקה, והערכה, "?How are you my friend", ומוסיף עוד טקסט לשניהם בחדווה באותה נשימה ממש : "Thank you so much". נשיא ארה"ב הודה לשניהם בחיוכו הרחב על קבלת הפנים הממלכתית החמה שהעניקו לו. ה- Sound המהדהד והמפתיע שבקע מהמוניטור ללא כל הכנה מוקדמת היה קליט ביותר והרעיד את קירות ביתי. חיזיון טלוויזיוני סנסציוני בלתי נפרץ. תיעוד נדיר. הטלוויזיה שיחקה כאן משחק חדש. הצבת מצלמת טלוויזיה ומיקרופון רגיש כה סמוך ליד שלושת המנהיגים וקליטה כה ברורה ונחרצת של חילופי הדברים ביניהם היא עוד שלב בהתפתחות הסיקור הטלוויזיוני של אירוע פוליטי מהסוג הזה של מפגש מנהיגים, וחדירה לפרטי פרטים כאילו מדובר ב- Candid Camera, מצלמה נסתרת. האיש שהופקד על שידור הטלוויזיה ה- Multilateral הישיר והמרגש אתמול בצהריים בנתב"ג היה כאמור בימאי הטלוויזיה הטוב בארץ כיום לענייני ספורט וחדשות מר ראובן "רוביק" פודגור מערוץ 10 . הבימוי העיתונאי אתמול של רוביק פודגור היה הנחת עוד אבן פינה בתולדות ההפקה והחשיפה הטלוויזיונית העירנית בעידן המודרני של מפגשי מנהיגים . חשיבות הרגע התאפשרה בגלל הכנות יסודיות של ההפקה והבימוי ונקיטת מדיניות שידור פעילה של הבימאי. רוביק פודגור פקד על הצלם שלו אָסָף כהן להתקרב ככל האפשר קרוב לשלושת המנהיגים אולם הורה לו גם להישמע להוראות אנשי הביטחון האמריקניים והישראליים . מעניין , הם לא ביקשו ממנו להתרחק ואִפשרו לו להישאר צמוד לשלושת המנהיגים. ה- Gun Microphone על מצלמתו של אסף היה היחיד באזור הצילום. ההוראה המוקדמת של רוביק פודגור לשדרני ערוץ 10 הייתה לסתום את פיהם ברגע הפגישה הראשונה של שלושת המנהיגים ליד Air Force 1 כדי שאפשר שיהיה לשמוע נֶטוֹ את ה- Sound הסנסציוני הרועם. רגע מכונן. אח"כ ניתן היה להאזין גם לחלק מחילופי הדברים שנאמרו בין ברק אובמה לשרי הממשלה בעיקר למפגש עם השרים ציפי לבני ויאיר לפיד. אולם זה היה כבר מחזה רוטיני. שגרה בת כמה דקות לאחר הסנסציה על השטיח האדום בה שמע כל העולם את נשיא ארה"ב ברק אובמה מתעניין בקול רָם בשלומם של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא מדינת ישראל שמעון פרס. Video ללא Audio יִוָותֵּר תמיד תיעוד חלקי וחסר.

הערה 5 : תוכנית התחקירים בערוץ 10 "אורלי וגיא חוזרים עם תשובה" חשובה ביותר לצורך שמירה על איכות חיינו . אמש עסקה התוכנית בחקירת הקמה ובנייה רשלנית של מתקנים ארעיים לצורך ביצוע משימות מיוחדות עד כדי סיכון חיי אדם ללא שום צורך . התחקיר המפורט דן בהתמוטטות המתקן הכבד בהר הרצל אשתקד שהיה אמור לשאת את התאורה והרמקולים בעת חזרה לקראת טקס חגיגות ערב יום העצמאות ה- 64 של מדינת ישראל ב- 2012. קריסת המתקן גרמה למותה של קצינת צה"ל. במהלך התוכנית סקרו אורלי ווילנאי וגיא מרוז גם את אסון התמוטטות " גשר המכבייה" ב- 1997, גשר פרוביזורי שהוקם בחובבנות ורשלנות ע"י חברת "אִרְגוּנִית" מעל נחל הירקון כדי לאפשר מעבר מהיר וחיסכון בזמן של משלחות הספורטאים משטח הכינוס באצטדיון הא"ק בהדר יוסף בואכה אצטדיון ר"ג, בעת טקס פתיחת משחקי המכבייה ה- 15 ביום שני הערב של 14 ביולי 1997. אורלי ווילנאי וגיא מרוז בעלי התוכנית השתמשו בחומרים דוקומנטריים בלעדיים של ערוץ 1. מוזר, אולם לא הבחנתי אמש כי שני היוצרים העניקו קרדיט ראוי באותיות לבנה לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהייתה נוכחת במקום ותיעדה באופן בלבדי את קורות הערב המר והנמהר ההוא ואת הטרגדיה שקרתה שָם בה נהרגו ארבעה ספורטאים אוסטרליים ונפצעו עשרות.

1. תיעוד נחיתתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה אתמול 20 במארס 2013 בנתב"ג. 2. הטלוויזיה הישראלית הציבורית והגשמת רעיון המכבייה בשטח ועל המרקע.

דן שילון היה איש הטלוויזיה הראשון שהעניק ב- 1973 למשחקי המכבייה ה- 9 גושפנקא טלוויזיונית ממלכתית. הוא ראוי להערכה רבה על כך. זוהי נקודה חשובה לציון בתקופתו מפני שהיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לא מעט אנשים בניגוד לוֹ שזלזלו ברעיון המכבייה ובחשיבות המשחקים ואיכות התחרויות. זה נחשב בעיניהם למטרד. למשחקי המכבייה הנערכים מידי ארבע שנים בישראל מסורת ארוכה. זוהי מסגרת משחקים הנמשכת כ- 10 ימים בהשתתפות טובי הספורטאים היהודים בתבל המתכנסים כאן , ולכן הוכתרה לכן בזמנו בתואר האולימפיאדה היהודית. אבי רעיון המכבייה הוא יוסף יקותיאלי ז"ל שנפטר בגיל 80 ב- 1977 זמן קצר לפני טקס הפתיחה של המכבייה ה- 10 בה הדליק הכדורסלן המצטיין מיקי ברקוביץ את משואת המשחקים .המכבייה הראשונה נערכה בתל אביב ב- 1932 כרך בן 50 אלף תושבים בימים ההם. 20 אלף מתוכם ובתוכם ראש עיריית תל אביב מאיר דיזנגוף וסגנו ישראל רוקח נדחסו ב- 29 במרס 1932 באִצטדיון "המכבייה" שהוקם בצפון העיר כדי לחזות בטקס הפתיחה בו צעדו בסך כ- 400 ספורטאים יהודים מ- 18 מדינות. התחרויות נמשכו תשעה ימים והסתיימו ב- 6 באפריל 1932. חשיבותה של המכבייה הראשונה הייתה בעצם קיומה. יוסף יקותיאלי יצר מסורת מעניינת וחשובה שמחזיקה מעמד כ- 75 שנה רצופות עד עצם ימים אלה.

טקסט תמונה : יוסף יקותיאלי הוגה רעיון משחקי "המכבייה" – האולימפיאדה היהודית. (באדיבות ארכיון "המכבייה" בכפר המכבייה והארכיונאי רוני דרור).

טקסט תמונה : טקסט הפתיחה של משחקי המכבייה ה- 1 ב- 1932 בתל אביב (באדיבות ארכיון "המכבייה" בכפר המכבייה והארכיונאי רוני דרור).

המכבייה ה- 2 נערכה ב- 1935. היא הופסקה בגלל מלחמת העולם ה- 2 , והתחדשה שוב שנתיים לאחר קום מדינת ישראל. 45 אלף צופים נכחו בטקס הפתיחה של המכבייה  ה- 3 שהתקיים באִצטדיון ר"ג ב- 27 בספטמבר 1950. כ- 800 ספורטאים יהודיים מ- 20 מדינות נטלו חלק בתחרויות. ראש הממשלה דוד בן גוריון התמנה ליו"ר כבוד של הוועדה המארגנת . בין שתי אגודות הספורט הארציות "מכבי" ו- "הפועל" שררה אז יריבות ספורטיבית מרה. דוד בן גוריון מינה מתווך בין שני מרכזי הספורט של "מכבי" ו- "הפועל" במטרה להביא אותם לידי שיתוף פעולה בהכנת הנבחרות הישראליות בענפי הספורט השונים במכבייה ה- 3.

טקסט תמונה : קיץ 1950. תחרויות הא"ק במשחקי  המכבייה ה- 3 באצטדיון המכבייה הישן בצפון תל אביב . שני אצנים ישראליים מחיפה עמק פרי (מימין מס' גופייה 132, התפרסם בסוף שנות ה- 50 וראשית שנות ה- 60 כקריין חדשות רב מוניטין בעל סגנון הגשה אישי ברדיו "קול ישראל" וגם מגיש בטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשיתה) ואלי קיש משתתפים בתחרות לריצת100 מ' בריצות 100 מ' ו- 200 מ' במשחקי המכבייה ה- 3. עמק פרי הפך מאוחר יותר לשדר רדיו וקריין חדשות ידוע ברדיו 'קול ישראל' אך נכשל כמגיש בטלוויזיה הישראלית הציבורי. (התמונה באדיבות ארכיון שרגא מרחב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 

טקסט תמונה : קיץ 1950. משחקי המכבייה ה- 3 באצטדיון "המכבייה" בצפון תל אביב. האצנים הישראליים עמק פרי (מס' גופייה 132) ואלי קיש (מס' גופייה 131) בחברת אצנים אורחים. (באדיבות ארכיון שרגא מרחב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

משחקי המכביות קנו להם אחיזה בתודעת הציבור והפכו לאירוע ספורט מרכזי בחיי המדינה מידֵי ארבע שנים. הם הפכו להיות המשחקים האולימפיים של העם היהודי בארץ ישראל ויעד עלייה לרגל לציוֹן של מיטב הנוער היהודי ברחבי תבל. חוט מקשר בין מדינת ישראל הצעירה, התוססת, והדינמית לבין הגולה. שמו של אבי הכנס היהודי הבינלאומי הגדול הזה בישראל (בגלל היערכות וארגון המכבייה בארץ) והאיש שהיה נשיא מכבי העולמי היהודי – האנגלי פייר גילדסגיים, נישא בפי חובבי הספורט בזמנו, באותה חשיבות בה נישא שמם של ראשי מחוללי הציונות המדינית בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים , אישים כמכס נורדאו, מנחם אוסישקין, ורבים אחרים.

טקסט תמונה : נשיא המכבי העולמי מר פייר גילדסגיים (מימין) מחבק את האצן הדרום אפריקני הארולד ברומברג במשחקי המכבייה ה- 5  ב- 1957. (באדיבות ארכיון המכבייה).

בתחילת חודש ינואר 1973 הגיש דן שילון לישעיהו תדמור מנהל הטלוויזיה וצבי גיל מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה את הצעת תוכנית השידורים שלו לכיסוי משחקי המכבייה ה- 9 המתקיימים בתל אביב. "לא תהיה זאת לפי דעתי הפרזה לקבוע כי מבצע שידורי המכבייה ה- 9 בעוד כשבעה חודשים הוא הגדול ביותר, המורכב ביותר והמסובך ביותר של הטלוויזיה מעודה. טקס הפתיחה של המכבייה ה- 9 יחל ב- 9 ביולי 1973 באצטדיון ר"ג ויחל באזכרה רבת משתתפים לאחד עשר הספורטאים הישראליים שנרצחו באולימפיאדת מינכן 72' ", כתב למנהל הטלוויזיה ישעיהו תדמור. זה היה מבצע שידור גדול לרשת טלוויזיה קטנטונת.

ישעיהו "שייקה" תדמור לְמוּד כישלון הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית של המשחקים האולימפיים במינכן 72', איכותית וכמותית, נרתם אישית לקידום הפקת משחקי המכבייה ה- 9 של קיץ 1973. הוא אישר לדן שילון תקציב אמצעי הפקה ושידור , וזמן מסך שמנהל מחלקת הספורט אפילו לא חלם עליהם. נקיפות מצפונו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ישעיהו "שייקה" תדמור בשל כישלון ועליבות מקצועית של כיסוי אולימפיאדת מינכן 72' בעת תקופת ניהולו, "כפו" עליו מתן פיצוי מקצועי משמעותי לדן שילון. ישעיהו "שייקה" תדמור זוכר (בעת שיחת תחקיר עמו בביתו בחיפה בשנת 2005) : "הייתי רחוק מהמילה "ספורט" כמונח טלוויזיוני גלובאלי כמרחק מזרח ממערב. לא רק אני. כל צמרת רשות השידור. לא הבנו את חיוניות שידורי הספורט הרלוואנטיים לבטח השידורים הישירים של האירועים המרכזיים הארציים והבינלאומיים כנדבך חשוב ביותר בלוח שידורי הטלוויזיה הציבורית. התפנית שלי למען ולטובת שידורי המכבייה ה- 9 בקיץ 1973 לא נבעה משינוי פתאומי בתפישתי העיתונאית את חשיבות שידורי הספורט, אלא מפני שראיתי במשחקי המכבייה ה- 9 מפעל ציוני – יהודי ראשון במעלה". גלגלי ההפקה נעו כרגיל לאיטם. ב- 29 למאי 1973 כתב מנהל שירותי ההפקה יוסי לנדאו למנהל הטלוויזיה כי התקציב המשוער של כיסוי המכבייה ה- 9 יגיע לסכום של 120000 (מאה ועשרים אֶלֶף) ל"י ואולי אפילו ל- 130000 (מאה ושלושים אלף) ל"י, אך האירוע תוקצב בספר התקציב של רשות השידור רק בגובה של 50000 (חמישים אלף) ל"י [1]. הוא ביקש ממנהל הטלוויזיה לדון במקורות המימון. ישראל דורי חשב רשות השידור מצא פתרון פיננסי יצירתי ודיווח עליו למנהל הטלוויזיה ישעיהו תדמור [2] . המימון לסיקור משחקי המכבייה ה- 9 בטלוויזיה הישראלית הציבורית קבע, יבוא מתוספת של 55000 (חמישים וחמישה) ל"י [3] ל- 50000 (חמישים אֶלֶף) הקיימים כבר. על דן שילון יהיה לוותר לצורך כך על שלושה משדרי ספורט שלו בשווי של 30000 (שלושים אֶלֶף) ל"י. יצחק "צחי" שמעוני מנהל חטיבת התוכניות בעברית יקזז כ- 15000 (חמישה עשר אֶלֶף) ל"י מהפקות החגים שלו בספטמבר 1973 , וסלים פתאל מנהל התוכניות בשפה הערבית יוותר על 10000 (עשרת אלפים) ל"י מתקציב ההפקה שלוֹ . ההסדר הזה היה מקובל על מנהל הטלוויזיה.

ב- 26 ביוני 1973 כשבועיים ימים לפני טקס הפתיחה של המכבייה ה- 9 עמד הכיסוי הטלוויזיוני של המשחקים בפני משבר. מפקחי חטיבת ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבוריתאיימו לבטל את מבצע סיקור המשחקים, בטענה ששישה ימים קודם לכן התפרסמה ידיעה עיתונאית בשבועון "העולם הזה" המאשימה את טכנאי הטלוויזיה בביזיון השידור הישיר של משחק הגמר בכדורסל שנערך בהיכל הספורט בחולון ב- 7 ביוני 1973 בו הביסה מכבי ת"א את בית"ר ירושלים 79:118. בגוף הידיעה העיתונאית נאמר : "מדוע נקטע השידור הישיר של משחק הכדורסל ? מה קרה בדיוק באמצע משחק הכדורסל בחולון בין מכבי ת"א ובית"ר ירושלים, כאשר פתאום הופיעה הזמרת אילנית בפזמון ובעקבותיה מצעד פּזמונים מאולתר ? הפסקת השידור הישיר גרמה לזעם לאומי במופע שמאות אלפי צופים חזו בו בשידור ישיר. המונים אלה כבר רגילים לתקלות בטלוויזיה, אבל הערתו המרירה של דן שילון שקל יותר להעביר שידור ישיר מקוריאה מאשר מחולון, רמזה על כך כי הגיעו מים עד נפש . מה קרה ? שום דבר מיוחד. הטכנאים שישבו בניידת השידור החליטו שבעצם מתחשק להם לראות את המשחק מהמגרש. בלי היסוסים רבים הם נטשו את מכונית השידור ונכנסו לאצטדיון. בינתיים נשרף פקק במערכת החשמל של ניידת השידור ולא היה איש שיחליפו עד שאיתרו את הטכנאים במגרש" [4] .

המפקחים ראו בכתבת הסיקור האִזוטרית והזניחה הזאת השמצה גסה ועילה מספקת כדי ללַמֵד את דן שילון לקח. הסתדרות העובדים הכללית תמכה בנעלבים ובאיומם . כל המשתתפים בפגישת התיאום האחרונה שהייתה אמורה לדון בנושא שידורי המכבייה אלי קובו, עקיבא מלמד, שמואל שוורץ, מיכה לויירר, יעקב זכאי, דוד שניידר, ו- י. תמיר, סירבו לקיים כל דיון או פעולה אחרת הקשורים לשידורי המכבייה עד לפרסום הכחשה מתאימה בעיתונות מטעם רשות השידור. יעקב סווירי מנהל חטיבת הביצוע בהנדסה שלח מכתב SOS לישעיהו תדמור, "היות ומצב זה יפגע באופן חמור בהכנות וביצוע שידורי המכבייה, אבקש את טיפולך הדחוף בעניין", כתב לוֹ  [5]. כתי לתת תוקף נוסף למכתבו שלח עותק ממנו לשמואל אלמוג מנכ"ל רשות השידור ולמהנדס הראשי שלמה גַל . שידורי המכבייה היו בסכנה. אלו היו מחלות ילדות של הטלוויזיה הציבורית המונופוליסטית שמעולם לא נגמלה מהן. אבל צריך לזכור שאותם הנעלבים היו אנשי הנדסה מוכשרים. אלו אותם האנשים שרִישְתּוּ את המדינה לאורכה ולרוחבה בתחנות ממסר Micro Wave, כדי להעביר את סיגנל השידור הטלוויזיוני לאולפן בירושלים כמעט מכל מקום ואתר בישראל. לא ניתן היה להעביר את השידורים הישירים של תחרויות הא"ק והשחייה במכבייה ללא הקמת תחנות ממסר על בניין "מגדל שלום" בתל אביב ועל גג בניין בורסת היהלומים ברמת גן  [6] . היו הרבה קשיים טכנולוגיים ולוגיסטיים. ב- 17 במאי 1973 הצטרף קושי נוסף. מנהלת לשכתו של מנהל הטלוויזיה ישעיהו "שייקה" תדמור גב' יפה מישורי דיווחה כלהלן : "כי יוסף בר-אל מנהל החדשות בשפה הערבית מתנגד לניצול מחצית השעה המיועדת לחדשות בשפה הערבית , כולה או חלקה , לצורך כל שידור אחר , גם אם יימצא סידור לשילוב קריינות בערבית לתיאור המשחקים" [7]. זה לא היה חדש. יוסף בר- אל קינא לתוכנית עליה היה מופקד. ראינו זאת שוב ושוב ברבות השנים כאילו מדובר בחלקת השידור הפרטית שלו. אף על פי כן "שייקה" תדמור עקף אותו והעניק לדן שילון ואלכס גלעדי את מירב זמן השידור הנחוץ ואת אמצעי השידור הדרושים. היריבות והמחלוקות בין אנשי הטלוויזיה בשפה העברית לאנשי הטלוויזיה בשפה הערבית לא החלה ב- 1973. זאת הייתה תולדה של ימים עברו. למעשה מאז ימי ההקמה בשנת 1968.

טקסט מסמך : 17 במאי 1973. זהו המסמך המקורי המציין את התנגדותו של יוסף בר-אל לשידורים ישירים של משחקי המכבייה ה- 9  בשנת 1973, על חשבון השידורים בשפה הערבית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 11 ביוני פרסם מנהל הטלוויזיה ישעיהו "שייקה" תדמור בעצמו מסמך רָב תפוצה הקובע את לוח השידורים הישירים המלא של משחקי המכבייה ה- 9 והיומנים כפי שיבוצע ע"י מחלקת הספורט, החל  מ- 9 ביולי 1973 ועד 21 ביולי 1973 [8]. ישעיהו "שייקה" תדמור אִפשֵר לדן שילון לשָדֵר 24 שעות בתקופה של עשרת ימי המשחקים בתוכן שידורים ישירים מלאים של כל תחרויות השחייה שנערכו בשעות אחה"צ בין ארבע לשש בערב ואת כל תחרויות הא"ק שהתקיימו בלב זמן הצפייה הראשי . יומני המכבייה שודרו באחת עשרה וחצי בלילה. ישעיהו "שייקה" תדמור העמיד לרשותו של דן שילון את מרבית אמצעי הצילום של התחנה, ניידות השידור האלקטרוניות וציוותי הפילם במשחקי המכבייה. זה היה פיצוי על שידורי מינכן 1972 האומללים. הוא העניק את מלוא העדיפות למחלקת הספורט של הטלוויזיה ולחטיבת החדשות בתקופת המשחקים על פני הטלוויזיה בשפה הערבית . בפקודת המבצע שלו קבע : "השידור הישיר של טקס הפתיחה של המכבייה ה- 9 מבטל את שידורי החדשות בשפה הערבית בשעה הקבועה 19.30", אך ביקש שתועלה שקופית אינפורמציה בשעה היעודה ואשר תפנה את הצופים לשידור המהדורה בשפה הערבית ב- 20.00 בתום השידור הישיר של טקס הפתיחה. כמו כן הורה שמפאת הזמן הקצר שיוותר בין מהדורת החדשות בערבית לזאת בעברית, לא תוכל מערכת החדשות בערבית לנצל את כל מכונות הטלסיני ו- VTR.  הוא הורה עוד כי  דן שילון יפרסם בתפוצת הנהלת הרשות , חברי רשות סגל (קבוצת המנהלים הבכירה בטלוויזיה), וסגל המפקחים הטכניים את כל הפרטים אודות תחרויות הספורט במכבייה שמחלקת הספורט מתעתדת לשדר ישיר. כמו כן קבע כי מנהלי התוכניות יקבעו וישבצו את התוכניות שלהם לתקופת המכבייה ה- 9 בהתאם ללוח השידורים הסופי שיתוכנן על ידו. זה היה חידוש מפליג. מנהל הטלוויזיה התנהג כמנהל טלוויזיה.

בתחילת חודש יולי 1973 פרסם דוד שניידר מתאם הביצוע של חטיבת ההנדסה את מצבת כוח של ניידת השידור הגדולה שלנו ( ה- OB הלָבָן) על 50 (חמישים) עובדיה וארבע מצלמותיה. טובי אנשי המקצוע נמנו עליה. אלי קובו היה המפקח הטכני ומיכה לויירר מפקח הקול . הצלמים היו עמוס בן-שחר, שאול כהן, שלמה ספיטירקי ואורי שמעוני. על אנשי המיקרוגל נמנו יעקב זכאי, ג'ורג שפיצר, ומשה כהן. כחשמלאי ראשי שימש ז'אן לב-ארי. המפיק והשַדָּר הראשי היה דן שילון . נסים קיוויתי שימש כשדר שני . העורך היה אלכס גלעדי, הבימאית הראשית הייתה וַרְדִינָה אֶרֶז , מנהלי ההפקה היו אהרל'ה גולדפינגר ויוסי משולם. יואב פלג היה עוזר ההפקה של שידורי המכבייה וכרמלה ישראלי שימשה מזכירת ההפקה. אלי בואנוס שימש רץ מיוחד ועוזר אישי של דן שילון בהפקה. "בוננזה" (כינוי מחייב) הוא קרא לאלי בואנוס. פיטר מיליק היה מנהל הבמה. המפקח הטכני של ניידת השידור השנייה שכונתה "מכונית השידור הכחולה" (אותה ניידת השידור שהובאה מאנגליה במארס 1968 ובאמצעותה הועבר ב- 2 במאי 1968 בשידור ישיר מצעד צה"ל בירושלים) – היה שמואל שוורץ. נתב התמונה היה ציון סווירי, והבימאי שלמה גנון. שלום "שוּלְקָה" גֶרי היה מפקח הקוֹל והצלמים ב- "OB הכחול" היו קרלוס פופ, דני ברנע, והנריק שוּלץ.                                                                                                                            

טקסט מסמך : 20.7.1973  –  8.7.1973 . המסמך המקורי של מצבת כוח האדם שאיישו את שתי ניידות השידור הגדולות ה- "OB הלבן"  וה- "OB הכחול" שסיקרו את משחקי המכבייה ה- 9  בקיץ 1973. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

תל אביב בקיץ 1973 הייתה כרגיל עיר חמה ולחה. שתי ניידות השידור הוצבו כשִישָה ימים באִצטדיון ר"ג לפני תחילת התחרויות וטקס הפתיחה של המכבייה ה- 9 לצורך התקנות , בדיקות חוזרות ונשנות, צילומי חזרות, והשגת ביטחון טכנולוגי מרבי שהשידור הישיר לאומה שנועד ליום שני – 9 ביולי 1973 אומנם יעבור בשלום. שימשתי עוזר שַדָּר של דן שילון בטקס הפתיחה (במהלך המשחקים בקשתי מהמשבץ אלכס גלעדי לשמש כתב תחרויות הג'ודו בשל השתתפותו של אלוף אולימפיאדת מינכן 72' ההולנדי ווים רוסקה בתחרויות הראווה בתחרויות הג'ודו במכבייה ה- 9 שנערכו בירושלים). ליקטתי עבורו אינפורמציה לתיק השידור עב הכרס . צוות השידור הענק של ניידת השידור התגורר במלון "השרוֹן" בהרצליה. הופתעתי לראות את הבוס שלי משתכשך במימי בריכת המלון כשכוס וויסקי ממתינה ליד כיסא הנוֹח שלוֹ. חלק מעובדיו שיחק טניס במגרשי המלון. הצוותים הענקיים של שתי ניידות השידור הלבנה והכחולה התגוררו בתנאי מלכים.                                                                                  

ביום שלישי בעֶרֶב – 10 ביולי 1973 ניצב טַל ברודי בן ה- 30 בטקס הפתיחה של משחקי המכבייה ה- 9 , לבוש מכנסים לבנים וגופיה לבנה עליה רקומה הספרה שֵש בפתח המנהרה המזרחית באצטדיון רמת גן הגדוש ב- 45000 (ארבעים וחמישה אלף) צופים, כשהוא אוחז ביד ימינו את לפיד המשחקים כשהוא מלווה ע"י שני הספורטאים האולימפיים הבכירים של ישראל , ניצולי אסון מינכן 72', אָצָנִית המשוכות אסתר רוֹט – שחמורוב וההלַך ד"ר שאול לדני. המצלמה המובילה של ניידת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שמוקמה ממוּל ברוֹם היציע המערבי קלטה היטב את שלושת הספורטאים . התאורה באצטדיון פעלה במלוא עוצמתה . ארבעת העמודים עליהם מותקנים הפנסים הענקיים הפיצו כמות אוֹר של 1000 יחידות לוּקְס (קריטריון למדידת תאורה בצילומי טלוויזיה בלילה), שאִפשרה למצלמה בעלת העדשה הגדולה לשַרְטֵט בבירור את קווי דמותו של טל ברודי יפה התואר בעל השיער השחור. הרייטינג בימים ההם היה אבסולוטי . שני מיליון צופי טלוויזיה יכלו למַקֵד את מבטם במסך ולהבחין במבט הרציני הנשקף מעיניו השחורות. טל ברודי הנרגש המתכונן לקראת רגע השיא של המשחקים נצפה במדיו הלבנים כאֵל יווני. אחד מגדולי הספורטאים היהודיים בעולם ניצב שם מתוח ללא חיוך לקראת אחת המשימות הגדולות בחייו. בתוך שניות יקיף בריצה קלילה את האִצטדיון עם הלפיד ויצית את אֵש המשחקים של המכבייה ה- 9 . הוועדה המארגנת בראשותו של היו"ר חיים וויין ז"ל העניקה לטַל בְּרוֹדִי את הפרס היקר והגדול ביותר שניתן להעניק לספורטאי יהודי-אמריקני שהחליט לבנות את ביתו בישראל. כשטַל בְּרוֹדִי הקיף את האִצטדיון וקמעא מאחוריו רצים אסתר רוֹט – שחמורוב וד"ר שאול לדני הופר סדר המשלחות על כר הדשא. מאות ספורטאים מהמשלחות השונות נהרו אל המסלול לחזות מקרוב בנושא הלפיד יפה התואר. באותם הרגעים בהם טיפס טַל בְּרוֹדִי במעלה המדרגות של היציע הדרומי לעבר המַשוּאָה, שידר דן שילון טקסט בן שֶבַע מילים בלבד בשידור ישיר : "גבירותיי ורבותיי, בטל ברודי מתקיים רעיון המכבייה", וחרַת את רעיונו הדגול של יוסף יקותיאלי באותיות של זהב בתולדות שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. בתום מבצע שידורי המכבייה ה- 9 ב- 20 ביולי 1973 העניק מנהל חטיבת החדשות צבי גיל צל"ש לדן שילון ואלכס גלעדי. כך כתב להם [9] .

טקסט מסמך : 20 ביולי 1973. זהו מסמך הצל"ש – מכתב ההערכה ששלח מנהל חטיבת החדשות צבי גיל לדן שילון בו שיבח אותו על שידורי הטלוויזיה שסיקרו את משחקי המכבייה ה- 9 (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

דן שילון שלח מצדו מכתב צל"ש לחטיבת ההנדסה. הוא כינה את הפקת שידורי המכבייה ה- 9, "המבצע הגדול המורכב, והמסובך ביותר שהטלוויזיה עמדה בו עד היום". טקסט מדויק . צריך לזכור שהטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה עדיין בחיתוליה והפקת משחקי המכבייה הייתה אתגר טכנולוגי מורכב. חלפה רק שנה מאז הפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת הרצח במינכן 72'. אפשר היה להבין את התרגשותו של דן שילון שמצאה את ביטויה בטקסט התודה ששלח למהנדס הראשי שלמה גל, כשהוא נפעם מגודל ההצלחה הטכנולוגית והלוגיסטית של השידורים. היה ברור כי הטלוויזיה מתפתחת בכיוון הראוי גם אם בצורה איטית. הפקת מחלקת הספורט והצלחת שידורי המכבייה  ה- 9 יצרו תובנות חדשות ופתחו אופקים חדשים [10].

רשות השידור                                                                     20.9.1973

                                                                                                                                               

אל    :  שלמה גל המהנדס הראשי.

מאת  :  דן שילון.

                                      הנדון : שידורי המכבייה ה- 9.  

עם סיום מבצע שידורי המכבייה התשיעית, אני רואה לעצמי חובה נעימה להודות לך ולעובדיך על תרומתכם להצלחת השידורים. לא תהיה זאת לדעתי הפרזה לקבוע כי מבצע זה היה הגדול, המורכב והמסובך ביותר בתולדות הטלוויזיה. ברור כי בלא הביצוע ההנדסי המושלם לא היה ניתן להגיע לרמת השידורים שהושגה.

על כך שלוחה תודתי לך. אנא העבר תוכן מכתבי זה לעובדיך.

                                      בברכה,

                                      דן  שילון

עותק  :  שמואל אלמוג מנכ"ל רשות השידור. 

המהנדס הראשי שלמה גל כל כך היה גאה במכתב הצל"ש שהעניק לו דן שילון עד שרץ והתפאר בו לפני החברה.

טקסט מסמך : 1 באוגוסט 1973. זהו מכתבו של המהנדס הראשי שלמה גל למנהל חטיבת ההנדסה ליאוניד סטרשון, לרבות עותקים למנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ומנהל התוכניות בשפה הערבית סאלים פתאל . הונחו היסודות לשידורי המכביות הבאות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

באותו הקיץ ההוא של שנת 1977 הטיל עלי מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי להפיק ולערוך את שידורי המכבייה ה- 10. מלאכת התכנון והפקת השידורים של הטלוויזיה נעשתה בתיאום עם אריה רוזנצווייג מזכיר הוועדה המארגנת של המשחקים. פגשתי את מר אריה רוזנצווייג לראשונה בחיי באותה שנה. אדם מיוחד, נעים הליכות , ומארגן מצוין. דרכינו שָבוּ והצטלבו מאז פעמים רבות. הוא לא היה היו"ר הוועדה המארגנת בעצמו ב- 1977, אבל היה האיש שהוציא לפועל במרץ, תושייה (ורוגע) את מדיניות היו"ר שלוֹ חיים וויין ז"ל איש וותיק בתנועת מכבי ישראל , ואחד האֹשיות שלה. חיים וויין נפטר ב- 1984. שימש שנים רבות כמנהל מוצלח של ביה"ס להכשרת מורים לחינוך גופני במכון ווינגייט. המילה של אריה רוזנצווייג הייתה מילה ולוח הזמנים של התחרויות פעל ללא דופי . כמו באולימפיאדה. הכדורסלן מיקי ברקוביץ בן ה- 23 נשא את הלפיד בטקס הפתיחה והדליק את משואת המשחקים. שידורי המכבייה ה- 10 צלחו בטלוויזיה הישראלית גם בגלל איש ארגון צעיר מוכשר בדמותו של אריה רוזנצווייג.

מייקל קאווהאזי התמנה ליו"ר הוועדה המארגנת של משחקי המכבייה ה-11 ב- 1981 במקומו של חיים וויין. הוועדה המארגנת בראשותו החליטה להצניח עשרה צנחנים נושאי דגל ישראל לתוך אִצטדיון רמת גן בטקס הפתיחה. צילמנו ערב קודם לכן מתוך המטוס החג מעל אִצטדיון ר"ג את יציאת הצנחנים ממנו ומנווטים את מצנחיהם לעבר הדֶשֶא המואר בזרקורים הענקיים. האייטם המוקלט של קפיצת הצנחנים מהאווירון מאֶמֶש נערך והורץ בשידור הישיר מה- VTR על פי תזמון ותיאום מדויק עם מועד הצניחה עצמה. התמונה המוקלטת יצרה את האילוזיה אצל צופי הטלוויזיה כאילו הדבר מתרחש בזמן אמת בשידור הישיר, וכאילו למחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית יש טכנולוגיה מתקדמת המסוגלת לשָדֵר סיגנל טלוויזיה מתוך המטוס . הטניסאי שלמה גליקשטיין הדליק את לפיד המכבייה ה- 11 בטקס פתיחה מרשים באיכותו שנערך ביום שני – 6 ביולי 1981 באִצטדיון ר"ג, והועבר על ידינו בשידור ישיר בהיקף מלא. 3400 ספורטאים מ- 35 מדינות נטלו חלק במשחקי המכבייה. אלכס גלעדי כבר לא היה לידי אז. הוא עבר לשורות NBC . הייתי אומנם עורך וותיק אך מנהל טירון של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית . אף על פי כן התירו לי המנכ"ל מר יוסף "טומי" לפיד, מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני, ומנהל החדשות טוביה סער לנהל הפקה רבת ממדים בה שידרנו ישיר את ענפי הספורט הראשיים א"ק , שחייה , והתעמלות (כמו באולימפיאדה), את משחק הגמר בכדורסל, טקס הנעילה מבריכת השולטן בירושלים ועריכת יומנים מיוחדים מידי ערב בצמוד למהדורות "מבט" . בנוסף שידרנו ישיר גם את תחרויות גביע דייויס בטניס ישראל – הונגריה שהתקיימו באִצטדיון "קנדה" במרכז הטניס ברמת השרון ב- 10, 11, ו- 12 ביולי 1981בעיצומן של תחרויות המכבייה ה- 11, שם עלה לגדולה בפעם הראשונה שַדָּר הטניס אורי לוי.

בתום 25 שעות שידורים ישירים של משחקי המכבייה והטניס בפרק זמן של 10 ימים הביע צחי שמעוני את התפעלותו והערכתו למבצע  [11]. טוביה סער הוסיף בכתב ידו, "ברכותיי ! כה לחי".

טקסט מסמך : 15 ביולי 1981. זהו מסמך הצל"ש – מכתב ההערכה המקורי שכתב לי מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני בתום הפקת שידורי המכבייה ה- 11 בקיץ 1981. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ארבעה חודשים לפני המכבייה ה- 11 נספה בתאונת דרכים בלונדון פייר גילדסגיים בן ה- 78 שהיה נשיא תנועת "המכבי" העולמית ופעיל "במכבי" במשך 40 שנים. מַיְיקֶל קָוְוהָאזִי ניצב גם בראש הוועדה המארגנת של משחקי המכבייה ה- 12 ב- 1985 בה הדליק את הלפיד השחיין היהודי האמריקני הנודע מרק ספיץ. אח"כ הגיע תורו של אריה רוזנצווייג לשַמֵש יו"ר במכביות ה- 13 ו- 14 בשנים  1989 ו- 1993.                                                            

טקסט תמונה : קיץ 1993. אריה רוזנצווייג מארח את ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ערב טקס הפתיחה של משחקי המכבייה ה-  14. יצחק רבין הצנוע והעניו מודה על התשורה והכבוד לו זכה באמצעות שפת גופו המוכרת לכל מתבונן, הטיה קלה של הראש לעבר כתפו הימנית. (התמונה באדיבות אריה רוזנצווייג אוניברסיטת ת"א. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אחד הרגעים המרתקים בטקס הפתיחה של משחקי המכבייה ה- 13 ב- 1989 באִצטדיון ר"ג. חנוך בודין קטוע יד נכה צה"ל ואלוף אולימפי בשחייה, נבחר לשֵאת את הלפיד ולהדליק את אש המשחקים. הערכה רבה וכבוד גדול שזוכים לו בודדים. (התמונה באדיבות בית הלוחם . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שידורם של משחקי המכבייה בטלוויזיה הישראלית הפכו למסורת אך הם הופקו בתנאים מגוחכים לנוכח אִלתורי צילום אין סופיים שלנו. לא היו קיימים מתקני צילום ועמדות שידור ראויות במגרשי הספורט. בכל כינוסי הפועל והמכביות נדרשנו לבנות מבראשית את כל תשתיות השידור שלנו ולמצוא פתרונות להעברת סיגנאל השידורים מניידות השידור הפזורות ברחבי הארץ לאולפנים ברוממה – ירושלים באמצעות אִלתורים של התקנת תחנות ממסר (צלחות מיקרוגל – Micro Wave) בראשי בניינים גבוהים בארץ. היינו חייבים למצוא קו ראייה בין ניידות השידור לבין מוקדי התקשורת ותחנות הממסר המרכזיות של חברת "בֶּזֶק" שהותקנו ברום מגדל שלום בתל אביב , ברום הר כנען ליד צפת , ובמרכז התקשורת באיתנים בהרי יהודה . בניין האוניברסיטה של חיפה היה לנו לעזר רב בשידורי הטלוויזיה מהצפון. פרישת מערך צלחות המיקרוגל הייתה עבודה מפרכת אבל אנשי הדוֹר ההוא בטלוויזיה הישראלית ראו בה שליחות.

טקסט תמונה : קיץ 1985. פרישת כבלי חשמל של ניידת השידור בבריכת אוניברסיטת ת"א בעת משחקי המכבייה ב- 1985. במרכז זהו חשמלאי הטלוויזיה ז'אן לב- ארי, ועומד על השער מנהל חטיבת ההנדסה דובל'ה גולדשטיין שמסייע בהנחת הכבלים. עבודה מורכבת, מדויקת, ומפרכת. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1985. אנוכי (משמאל) בודק את עמדת הצילום והשידור במגדל הברזל שהוקם עבורנו בבריכת השחייה באוניברסיטת ת"א ערב משחקי המכבייה ה- 12 בשנת 1985. התערבתי בכל פרט בהפקה ובתכנון של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנת 1981. בריכת השחייה של אוניברסיטת ת"א. פיגום דו קומתי שהפך לתחנת ממסר ועמדת שידור וצילום של הטלוויזיה במשחקי המכבייה ה- 11 בקיץ 1981. סיגנל השידור נשלח לצלחת מיקרוגל שהוצבה על בניין גבוה באוניברסיטת ת"א ומשם נשלח למגדל שלום בדרכו לאיתנים וירושלים. זאת הייתה עבודת פרך שהצריכה דיוק רב. בראש הסולם ניצב המפקח הטכני אלכס לבריק. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1981. נסים קיוויתי משדר מרום הפיגום את תחרויות השחייה במשחקי המכבייה ב- 1981 (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנת 1981. ריגר (פועל הבמה פליקס) דוחף מצלמת דולי של ניידת השידור הנעה על מסילה מיוחדת שהותקנה עבורה על שפת הבריכה. המצלמה הזאת אחראית על צילומי ה- Close ups בכיסוי תחרויות השחייה במכבייה ב- 1981. ברקע נראה לוח התוצאות האלקטרוני של חברת השעונים OMEGA. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי).

טקסט תמונה : קיץ 1981. הצלם עמוס בן שחר מוותיקי צלמי ה- Video בטלוויזיה הישראלית הציבורית הופקד על מצלמת ה- "דולי" (נעה על מסילת פסים שנפרסה לאורך הבריכה) בתחרויות השחייה במשחקי המכבייה ה- 10 ב- 1981. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1981. פליקס עובד במה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית משמש בעת השידור הישיר מהבריכה מעין "נהג ריקשה" של צלם ה- Close ups קרלוס פופ . זאת עבודה מדויקת שדורשת אימון ותרגול בה הדוחף צריך לשמור על מהירות תנועה של שני מטר בשנייה כמהירות התקדמות השחיינים במים. אחרת "העסק" לא שווה שום דבר. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בראש הוועדה המארגנת של משחקי המכבייה ה- 15 הוּצַב מר יורם אֶיָיל. נפגשתי עם היו"ר החדש כמה וכמה פעמים לקראת טקס הפתיחה שנקבע ליום שני בשמונה ושלושים בערב באִצטדיון ר"ג – 14 ביולי 1997. מעבר להתחייבות אודות הצורך בעמידה בלוחות הזמנים של תחרויות הספורט בעת שידורי הטלוויזיה דרשתי ממנו חד משמעית לנעול את דלתות המשחקים לרבות טקס הפתיחה בפני ציוותי הצילום של שלום קִיטַל מנכ"ל חברת "החדשות" של ערוץ 2. זכויות השידורים היו בלעדיות של חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. בשֵש לפנות ערב כשעתיים וחצי לפני תחילת השידור הישיר של טקס הפתיחה נשאתי לפני הצֶוֶות ברחבת ניידת השידור את נאום התדריך, האני מאמין שלי, בשידורי חדשות ואקטואליה. עמדו לרשותי רק שמונה צלמים ושמונה מצלמות (אחד משמונת הצלמים היה ראובן "רוביק" פודגור) ביום שני – 14 ביולי 1997, לעומת 50 שהיו לרשת הטלוויזיה NBC שכיסתה את טקס הפתיחה של אולימפיאדת אטלנטה 1996, ו- 71 מצלמות שהיו ל- SOBO בעת השידור הישיר של אולימפיאדת סידני 2000. אבל הצוות שלי בראשותו של המפיק ששי אפרתי היה מאומן, מגובש, ונחוש כמו גם שני השדרים שלי מאיר איינשטיין ואורי לוי . כהרגלי, בקשתי להזכיר לצלמים ולמפיק שבתא הכבוד יושבים אישי ציבור נכבדים רבים וביניהם נשיא המדינה מר עזר וויצמן . חלפו רק שנה ו- 8 חודשים מאז רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. הדגשתי שזכויות השידורים של טקס הפתיחה הן בלעדיות שלנו וערוץ 2 לא יהיה בסביבה. עלינו להיערך לכל האפשרויות הן באִצטדיון והן מחוצה לוֹ, כולל התנקשות בחיי ראשי המדינה. ששי אפרתי ואנוכי הגינו אז את הרעיון של החזקת ערכת צילום ENG קבועה בבטן ניידת השידור הגדולה (ניידת ה- וֶורֶד" לצורכי חירום בעת שידורים ישירים של אירועי ספורט המוניים). היא נועדה לטַפֵּל במהירות באופן עיתונאי – חדשותי באירועים יוצאים דופן המתרחשים מחוץ לזירוֹת הכיסוי , אליהם ייקח זמן רב להעתיק את המצלמות הכבדות והמסורבלות של הניידת . על מצלמה מס' 1 המובילה שניצבה ברום היציע המערבי באִצטדיון ר"ג בטקס הפתיחה של המכבייה ה- 15 הופקד איתן הדר , צלם ספורט וחדשות וותיק, מטובי הצלמים שלנו, והאיש שתיעד וצילם כמה מההצלחות הגדולות ביותר של גילויי "כל בו טק" בתקופתו של רפי גינת בטלוויזיה הישראלית . הצלם הסקרן שוטט טרם תחילת השידור הישיר עם מצלמתו המצוידת בעדשת טֶלֶה 55 אנא ואנא, כשלפתע לכד במרחק רָב ממנוּ את המולה אנושית רבה סביב התמוטטות הגשר שניצב מעל הירקון בצִדו הצפון – מערבי של האִצטדיון בעת שהמשלחת אוסטרלית צעדה עליו. הגשר נוֹעַד לקַצֵר את הדרך לאלפי ספורטאי המשלחוֹת שרוכזו בשטח כינוס ליד אִצטדיון הא"ק של הדר יוסף בדרכם לעבר הכניסה הראשית של אִצטדיון ר"ג. הגשר נבנה בצורה שלומיאלית, בטלנית, ומופקרת ע"י חברת "ארגונית" וקרס. השאר הוא היסטוריה של מוות ושכול.

טקסט תמונה : זהו איתן הדר צלם טלוויזיה מצטיין , סקרן , ובעל חוש עיתונאי בלתי נדלה . הוא האחראי הראשי על חשיפתו המהירה של אסון "הגשר" במשחקי המכבייה ה- 15 ב- 1997. הוא היה הראשון שגילה את ההתמוטטות והקריסה של הגשר בשעה שצעדה עליו משלחת ספורטאי יהודי אוסטרליה בדרכם מהדר יוסף למצעד טקס הפתיחה באִצטדיון ר"ג. הוא דיווח לי מייד לניידת השידור את דבר הטרגדיה ואִפשר לנו בכך כיסוי חדשותי ויעיל. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

איתן הָדָר דיווח לי מייד את מה שראה בגלל סקרנותו באקראי דרך עדשת המצלמה (טלה 55) שלוֹ. הוריתי לצלם שמואל "שמוליק" ברעם לנטוש את מצלמה מס' שמונה שלוֹ באִצטדיון הממוקמת על המסלול והאחראית על צילומי ה- Close up של המשתתפים במצעד המשלחות, ולחוש לניידת השידור כדי להצטייד בערכת צילום ה- ENG ששכנה חירום בבטן הניידת. משה גרטל היה הכתב הצמוד שלוֹ. בתוך דקות יכלו עורכי החדשות וחיים יבין מגיש "מבט", לשָדֵר תמונות ראשונות בלעדיות באסון הספורט הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל , ונודע בכינויו "אסון גֶשֶר המכבייה". מנכ"ל רשות השידור ב- 1997 היה מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום. יאיר שטרן היה מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. 

הגֶשֶר העלוב התמוטט וקרס בשעה שצעדה עליו משלחת אוסטרליה הראשונה בסדר הא' – ב' במצעד המשלחות בטקס הפתיחה. ארבעה ספורטאים יהודים-אוסטרליים מנבחרת הבאולינג של המשלחת, יטי בנט, אליזבת סוויצקי, וורן זיינס, וגרג סמול – נִספו. 65 אנשים נוספים מהמשלחת האוסטרלית נפצעו או הורעלו ממימֵי נחל הירקון המזוהמים. למרות האסון החליט יו"ר הוועדה המארגנת של המשחקים מר יורם אייל בעצה אחת עם נשיא המדינה עזר ווייצמן לפתוח בכל זאת בטקס. בשעה ש- שמוליק ברעם תיעד הגשר הממוטט וחלק מהאוסטרלים טובעים במימי נחל הירקון ניתן האות להתחיל בטקס פתיחת משחקי המכבייה ה- 15 באצטדיון ר"ג למרות האסון הכבד שפקד רק לפני דקות ספורות את המשלחת האוסטרלית. חטיבת הספורט בפיקודי פעלה בשני מוקדים. טקס הפתיחה הועבר על ידי הצוות הגדול בשידור ישיר בצִלה של ההתמוטטות והטרגדיה. צוות ה- ENG המשיך בתיעוד הכשל והזרמת חומרי חדשות וראיונות ל- "מבט". הסיקור של ערוץ 1 היה בלעדי למורת רוחו של מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 מר שלום קיטל.

עד 1973 הוקרנו קטעים קצרצרים מהמכביות רק ביומני "כרמל – הרצליה" בבתי הקולנוע. דן שילון היה האיש שחשף לראשונה את תחרויות המכבייה בסדר גודל אולימפי בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא הניח את יסודות המחשבה ומסורת הצילום במכביות, וקבע כי לרעיון המכבייה כאירוע ספורטיבי, ביצוע הרעיון והגשמתו יש מקום נרחב בטלוויזיה הציבורית . הוא נתן לכך ביטוי טלוויזיוני נרחב הלכה למעשה במכבייה ה- 9, השנייה שנקרתה לפניו כאיש טלוויזיה . במשחקי המכבייה ה- 8 ב- 1969 לא היו לטלוויזיה מספיק אמצעים טכנולוגיים כדי להתמודד עם אתגר הצילום רב במשימות .השתתפתי בעצמי כאיש הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהפקת השידורים של שבע מכביות. חמש מתוכן מ- 1981 ניהלתי, ערכתי, והפקתי בתוקף תפקידי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. כמו דן שילון ואלכס גלעדי לפני, ייחדתי לאירוע החשוב בן עשרת הימים את מֵירב אמצעי השידור והצילום של מחלקת הספורט . פגשתי שם במשך שנות דוֹר אנשים נפלאים ומוכשרים של ארץ ישראל היפה שעמלו קשה במלאכת האִרגון והצליחו לשָמֵר את המורשת של יוסף יקותיאלי משנת 1932.

רעיון המכבייה הוא רעיון נשגב , הטומן ביסודו רצון לאיחוד התפוצות והפזורה היהודית בתבל מידי ארבע שנים, סביב תחרויות ספורט המתקיימות בישראל במשך כעשרה ימים. במשך השנים השתתפו במכביות ספורטאים יהודיים מצטיינים רבים מרחבי העולם, אך אין ספק שהגדולים שבהם היו המתעמלת הנפלאה אגנס קלטי מהונגריה (נולדה ב- 9 בינואר 1921) שנטלה חלק בתחרויות הראווה במכבייה ב- 1957 והשחיין האמריקני המרק ספיץ (נולד ב- 10 בפברואר 1950) שהשתתף בתחרויות השחייה במכביות של 1965 ו- 1969 טרם הצלחתו הווירטואוזית  באולימפיאדת מינכן 1972 שם זכה בשבע מדליות זהב וקבע גם שבעה שיאי עולם. אגנס קלטי זכתה בחמש מדליות זהב בתחרויות ההתעמלות בשתי האולימפיאדות של הלסינקי 1952 ומלבורן 1956. לאחר המשחקים האולימפיים של מלבורן 1956 לא חזרה למולדתה השסועה מהמרד שפרץ נגד ברה"מ. המרד דוכא באכזריות רבה בדם ואש ע"י הסובייטים. אגנס קלטי נשארה באוסטרליה. מנהל הספורט של המכבייה ה- 5 ב- 1957 ד"ר רוברט אטלס ומאמנה לשעבר פרופסור זולטן דיקשטיין שִכנעו אותה לעלות לישראל. אגנס קלטי ספורטאית ומתעמלת דגולה שינתה את פני התעמלות הנשים במדינת ישראל.

טקסט תמונה : אולימפיאדת מלבורן 1956. המתעמלת היהודיה – הונגרית אגנס קלטי ניצבת על דוכן מס' 2 בתחרויות הקרב רב בהתעמלות באולימפיאדת מלבורן 1956. במדליית הזהב זכתה המתעמלת הסובייטית לאריסה לטינינה. על דוכן מס' 3 ניצבת עוד מתעמלת סובייטית סופיה מוראטובה. המתעמלות מחזיקות את המדליות שלהן בידן השמאלית. (התמונה באדיבות אגנס קלטי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנת 1957. גב' אגנס קלטי מתעמלת יהודיה- הונגרית (קיצונית משמאל) פעמיים אלופה אולימפית בהתעמלות בשם הונגריה בהלסינקי 1952 ומלבורן 1956, עלתה ב- 1957 לישראל ובנתה כאן את ביתה. מימין העיתונאי יהודה גבאי. (התמונה באדיבות גב' אגנס קלטי ומר יהודה גבאי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

משחקי המכבייה הם מורשת חשובה ופלא אִרגוני בתולדות מדינת ישראל . במכבייה ה- 1 שנערכה בתל אביב ב-1932, נטלו חלק 390 ספורטאים. כעבור 61 שנה ב- 1993 השתתפו במכבייה ה- 14 5061 ספורטאים . המכבייה הפכה למפעל ספורט בינלאומי מוכר אהוד, ומשגשג. הגידול במספר המשתתפים נבע מתוספת ענפי ספורט, בעיקר ענפי "אנגלו – סאכסיים" כמו סקווש, רוגבי, קריקט, סופטבול, הוקי שדה, קט רגל, וכדורת דשא. בשנים 1993 – 1973 החרים עולם הספורט את ספורטאי דרום אפריקה ולא אפשר את השתתפותם באירועי הספורט הבינלאומיים. מטה המכבייה השכיל לשתף ספורטאים יהודיים מדרום אפריקה במשחקי המכבייה מבלי להפר את החוקים הבינלאומיים. ב- 1989, ערב התפרקותה הפוליטית של ברה"מ , שָבוּ ספורטאים יהודיים ממדינות מזרח אירופה להשתתף במכביות . הגידול העצום במספרי המשתתפים חייב שינוי בשיטת האִכסון . עד 1981 שוכנו הספורטאים בבתי מלון על פי ארצות המוצא. החל מ- 1981 הם שוכנו לפי ענפי הספורט. שיטת האיכסון הזאת אפשרה להגדיל ולהעשיר את תוכנית המשחקים , מבלי לחשוש לבעיות היסעים ותחבורה. משחקי המכבייה היוו מאיץ לפיתוח ורכישת מתקני וציוד ספורט ברמה בינלאומית, לצורך עמידה בתנאי התקנון הבינלאומי והמשקיפים הבינלאומיים אשר נשלחו לארץ למשחקים ע"י התאחדויות הספורט העולמיות. אִצטדיון הא"ק בהדר יוסף, היכל הספורט ביד אליהו, שיפוץ אִצטדיון ר"ג, מִטווח הקליעה הבינלאומי בהצלחה, מערכות המדידה האלקטרוניות בא"ק, שחייה וענפי ספורט אחרים – הם חלק מההישגים שהושגו בעקבות מאמץ אִרגוני בן שנים רבות. מעט אנשים נשאו בעול ההנהגה העיקרי בתקופת הגידול הענק במספר המשתתפים בשנים שבין 1973 ל- 1993. ביניהם ד"ר ישראל פלד ראש העיר רמת גן ויו"ר מכבי העולמי, חיים ויין יו"ר הוועדה המארגנת של המכבייה ה- 9  ב- 1973 והמכבייה ה- 10 ב-1977, מיכאל (מייקל) קווהאזי יו"ר הוועדה מארגנת של המכבייה  ה- 11 ב- 1981 ומשחקי המכבייה ה- 12 ב- 1985 ששימש גם יו"ר מכבי העולמי, אריה רוזנצווייג יו"ר הוועדה המארגנת של המכביות ה- 13 ב- 1989 ו- 14 ב- 1993, מרכוס ארבייטמן מברזיל נשיא המכבי העולמי, קן גריידון מאנגליה יו"ר וועדת הספורט הבינלאומית, אורי אפק מנכ"ל הוועד האולימפי וסגן יו"ר הוועדה הבינלאומית, ויריב אורן ז"ל ששימש שנים רבות מנהל רשות הספורט הממלכתית .

---

סוף הפוסט מס' 182. הועלה לאוויר אחה"צ של יום חמישי – 21 במארס 2013.