פוסט מס’ 415. דרוש שליש כישרון ושני שלישים עבודה קשה, אימונים מפרכים, ויושרה מושלמת כדי להצליח ולשגשג בכל תחום בחיינו. גם בהפקה ו- שדרנות ספורט בטלוויזיה. פוסט מס’ 415. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי – 15 ביולי 2014.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס’ 415 : הועלה לאוויר ביום שלישי – 15 ביולי 2014.

דרוש שליש כישרון ושני שלישים עבודה קשה, אימונים מפרכים, ויושרה מושלמת כדי להצליח ולשגשג בכל תחום ב- חיינו. גם בהפקה ו- שדרנות ספורט בטלוויזיה. פוסט מס’ 415. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ”ל רשות השידור בקיץ 2002 ע”י ממשלת ישראל בראשות אריאל “אריק” שרון. שלוש שנים אח”כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל “אריק” שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ”ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ”ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 4 : זכותו של אזרח מדינת ישראל מר גדעון לוי להביע את דעתו ולכתוב בעיתון “הארץ” מאמר מטונף ושקרני וכותרתו, “הרָעִים לטַיִס”. זכותו של מו”ל עיתון “הארץ” (עיתון הבית שלי) מר עמוס שוקן והעורך מר אלוף בן להוציא לאור ולהדפיס את המאמר המטונף וה- שקרני של גדעון לוי “הרעים לטיס”. אולם אם כך גם זכותו של הציבור להגיב ולהביע את דעתו ולומר בריש גלי כי מר גדעון לוי כתב מאמר מטונף ושקרני. “הרָעִים לטַיִס” הוא פוסט מטונף ומְנוּבָז וגם שקרני וסכסכני, רווי מחשבות בוגדניות, ואשר הועלה לאוויר ע”י מו”ל דמוקרט והגון (מר עמוס שוקן) במדינה חופשית. שדרנית רדיו גלי צה”ל גב’ יעל דן (עיתונאית סקרנית ועירנית) התנסחה אתמול (יום שני – 14 ביולי 2014) טוב ממני כשהגדירה את הפוסט הזה “הרָעִים לטַיִס” של גדעון לוי  – “מְקוֹמֵם”.

הערה 5 : כצופה טלוויזיה אני נאמן לחברת החדשות של ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) . אני מתפעל עמוקות מהחריצות והדבקות במשימה שמגלה כתב השטח שלה בכל אזור הדרום אלמוג בוקר. מדובר בעיתונאי טלוויזיה צעיר ואמיץ וגם נחוש בעל מקורות טובים שנענה לכל אתגר ולכל משימה. מבע פניו הרציני והופעתו הקורקטית והמאופקת בפני מצלמת הטלוויזיה משדרים יושרה, הגינות, ומהימנות. אלמוג בוקר הוא נכס עיתונאי טלוויזיוני מהמדרגה העליונה ביותר של חברת החדשות של ערוץ 10. לכן הופתעתי אתמול (יום שני – 14 ביולי 2014) לראות בשעות אחה”צ בערוץ 10 את הרכלן מר רפי רשף מצחקק ומתבדח באולפן הממוזג של ערוץ 10 ב- “בית הוורד” בגבעתיים על חשבון אלמוג בוקר, שכרגיל משדר באומץ לב, בחריצות, ובדבקות מהשטח, ואודות סיגנל הטלוויזיה שלו שנקטע לסירוגין. מר רביב דרוקר שותפו לשיחה של רפי רשף צחקק וגיחך אף הוא באולפן, אולם תפש שהרכלנצ’יק רפי רשף עבר את הגבול בציניות המגוחכת שלו. רביב דרוקר הודיע לציבור הצופים של ערוץ 10 בפנים מחייכות ומאולצות שאלמוג בוקר הוא “גיבור”.

1. דרוש שליש כישרון ושני שלישים עבודה קשה, אימונים מפרכים, ויושרה מושלמת כדי להצליח ולשגשג בכל תחום ב- חיינו. גם בהפקה ו- שדרנות ספורט בטלוויזיה. פוסט מס’ 415. כל הזכויות שמורות.

עיתון “הָאָרֶץ” (כמו “ישראל היום” ו- “ידיעות אחרונות”) הוציא לאור ב- 10 ביוני 2014 חוברת עשירת מידע בת כ- 70 (שבעים) עמודים לקראת מונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014 . המוסף רחב הידיים הזה ו- רווי אינפורמציה נקרא , “בוא נרקוד – אירוע הספורט הגדול בעולם מגיע למדינה בה הכדורגל הוא הרבה יותר ממשחק . יהיה קרנבל” . את המוסף ערכו מר עוזי דן ומר אייל גיל בתוספת המראיין מר עירד צפריר (מראיין סקרן ועירני שאנוכי מוצא עניין לקרוא אותו היום כמו גם בימיו האחרונים של “עכבר העיר”) . בין היתר נאסף והובא בחוברת מידע יסודי ומדויק אודות 768 השחקנים ומאמניהם המאיישים את שורות 32 הנבחרות שהעפילו לטורניר הגמר בברזיל 2014. המידע של עוזי דן ואייל גיל מפרט את שמם המלא של 768 השחקנים (המאמנים) , שמות המועדונים בהם הם משחקים , גיל , מספר ההופעות הבינלאומיות , מספר השערים שהבקיע כל שחקן במדי נבחרתו , ומספר החולצה . (הערה שלי : חסרים שני נתונים אישיים של גובה ומשקל , וגם תמונה של כל שחקן ומאמן . מה כל כך קשה לאתר אותם…?) .

אינני יודע כיצד התכונן יורם ארבל לקראת שידורי מונדיאל ברזיל 2014 ? באיזה אינטנסיביות הכין את שיעורי הבית שלו ? והאם קרא , שינן , ולמד בע”פ (!!!) את האינפורמציה המפורטת שהגישו לו בחינם אייל גיל ועוזי דן ? אינני יודע גם אם הבוס שלו מאיר בר ערך לו חזרות ובחינות ידע בטרם החל המבחן הגדול שלו כשדר מוביל של ערוץ 1 במונדיאל ברזיל 2014 . ה- YESMAX מאפסן את מאות הטעויות ושגיאות האי זיהוי של יורם ארבל ו- מצביע על עובדה אחת ברורה : האיש הגיע לברזיל לחלוטין לא מוכן . לא ייתכן כי שדר בעל וותק וניסיון שכמותו המתיימר להיות פיגורה מובילה, ימעד כל כך הרבה פעמים מול צופיו . בלתי סביר שאני אזהה את כל 768 השחקנים והמאמנים מהמוניטור מעמדת התצפית שלי מכורסתי ברחוב אבן גבירול בתל אביב , ואותו יורם ארבל ייכשל במשימה ולא יזהה את אותם השחקנים מעמדת תצפית נוחה בעמדות השידור שערוץ 1 שכר בעבורו בתריסר האצטדיונים בברזיל . כפי שנאמר כאן פעמים רבות : כישרון וקול בריטון אינם ערובה לכל . דרושים בנוסף עוד תכונות : רצון להתכונן ביסודיות , השקעת עבודה , יכולת וכישרון התמדה , ואימונים .

בהיותי מנווט שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בשנים 2002 – 1980 , והעורך הראשי והמפיק הראשי שלהם , בישרתי והודעתי לשדרים ולפרשנים שלי באולימפיאדות כמו גם במונדיאלים , כי ההפקה ששוכרת בעבורם עמדות שידור וקווי שידור באצטדיונים היא זאת שמממנת את משך שהותם בחו”ל , במלונות , תחבורות , אוכל , ודמי כיס . “אנוכי כעורך ומפיק ראשי שלכם מודיע לכם, כי אתם השדרנים והפרשנים מקבלים את תנאי העבודה הטובים ביותר שהמנכ”לים של רשות השידור אורי פורת ז”ל וייבדל לחיים ארוכים מוטי קירשנבאום יכולים ומסוגלים להעניק לי ואני לכם. אתם משוחררים לחלוטין מעול הארגון ו- ההפקה ומהאחריות הטכנולוגית והלוגיסטית. תפקידכם לשדר בלבד . לכן יש לכם די זמן והותר להכין את שיעורי הבית שלכם היטב, להתכונן, ו- ללקט את כל הפרטים הדרושים כדי ללמוד ולהכיר את מבנה העלילה ואת גיבורי העלילה על בוריים. שום תירוץ לא יתקבל . טלוויזיה איננה מוסד רֵעִים וגם לא מִתְּקָן של חברויות וידידויות . לא היית חבר שלהם של השדרנים , הכתבים , ואנשי המערכת שלי . אינני מאמין בחֲבֵרוּת במסגרת העבודה בטלוויזיה . מדובר במפגש של אנשים אינטרסנטיים ובמפגש אינטרסים במַעֲבֶה של תעשייה טכנולוגית ואנושית מורכבת ויקרה שמספקת אינפורמציה במהירות עצומה בבת אחת למיליוני צופים . יחסי עבודה מקובלים ו- אווירה רעועה שאמורים לשרור בין העובדים בכל רשת טלוויזיה באשר היא מושתתים על הצלחה ושגשוג , על הישגיות , ועל מצוינות , ולא על שום דבר אחר . כמנהיג של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הייתי הממונה והאחראי על ההישגיות התוצאה הסופית של ההפקות המורכבות , הממושכות , והמסובכות (וגם יקרות מהיבטי הממון והכלכלה) בפני המפקדים העליונים שלי , ולא על חֲבֵרוּת עם פיקודיי . אחריות אי אפשר לחלוק ו- תקשורת המונים איננה סובלת פספוסים . נכון שאתה חייב להישאר אדם הגון וישר אולם אינך צריך להיות חֲבֵר ורֵע של העובדים שלך . אין זה כלול בכתב המינוי . שגשוג של כל יחידה אזרחית וצבאית מותנה בידע ומנהיגות . גם כשמדובר בחוליה בת שלושה אנשים ששוכבת במארב צבאי וממתינה לבואו של האויב . לא כל שכן כשמדובר בתפעול שידורי ספורט טלוויזיוניים ממושכים ורבי היקף , יקרים ועתירי רייטינג שמתקיימים הרחק מגבולות המדינה , והם מורכבים ומסובכים לביצוע מהיבטים טכנולוגיים ולוגיסטיים . מינו אותך לתפקיד הרָם לא כדי להיות חֲבֵר , ולא כדי להתרועֵע ולמצוא חן עיני פיקודיך , אלא כדי לכבוש יעדי טלוויזיה בארץ ובעולם ועל מנת להביא תוצאות טובות למסך שלך שעליו אתה אחראי . ניהול שידורי הספורט היה בעיניי שליחות .

כבר בתחילת השידורים הישירים של ערוץ 1 מברזיל 2014 הבחנתי כי יורם ארבל מפספס . אולם בהיותו איש טלוויזיה רב ניסיון הוא החליק , מרח , ו- טייח . טכניקת הטיוח פשוטה . בהיעדר כישרון זיהוי אין מציינים מייד במקרים מסוימים את שמם של כובשי השערים , אלא מושכים זמן ו- ממתינים בסבלנות ל- HBS , ה- Host broadcaster שמספק את סיגנל הטלוויזיה באמצעות 37 מצלמות , כדי שיבודד במצלמות ה- Close ups את המבקיע . רק לאחר הבידוד מזהים ומכריזים בבירור מי הוא המבקיע . אחד מכישלונות הזיהוי המובהקים של יורם ארבל התחולל במשחק קרואטיה – קמרון 4 : 0 ב- 18 ביוני 2014 במנאוס . בדקה ה- 48 הבקיע איוואן פרישיץ’ את השער השני לזכות קרואטיה אולם יורם ארבל לא זיהה אותו במשך דקות ארוכות (גם לא דני נוימן) . הדוגמאות השליליות רבות מספור . כשיורם ארבל הבין שהוא איננו מזהה את השחקנים השונים וטועה ומערבב שמות הוא בחר בעוד טכניקת טיוח . שידור “כללי” וציון שמותיהם רק של שחקנים ש- מוכרים לו ואותם הוא מזהה על בטוח . מהאחרים התעלם . קונץ קטנטן . אינני זוכר ששדרי ספורט בעלי מוניטין בעולם כמו קנת’ וולסטנהולם , דיוויד קולמאן , בארי דיוויס , הווארד קוסל , ברנט מאסברגר , דיק סטוקטון , מארב אלברט , בוב קוסטאס , ואחרים בעולם , ובארץ נסים קיוויתי ומאיר איינשטיין . כל הנתונים והעובדות הם ברי השוואה . יורם ארבל קיבל תנאי עבודה אידיאליים בברזיל 2014 . טכנולוגיים ולוגיסטיים . אין לו שום יד ורגל במאמץ ההפקה . כל מה שהיה שעליו לעשות הוא להכין שיעורי בית , לטוס מ- מקום ל- מקום , ולהתכונן ביעילות לקראת השידורים הישירים שלו . מן היבט הזיהוי וידע ו- בקיאות בחומר המונדיאל , שני השדרים האחרים של ערוץ 1 בברזיל מר מאיר איינשטיין ומר נדב יעקובי שמו אותו בדרך כלל בכיס הקטן (למרות שנדב יעקובי נתפש בלתי מוכן בסצנת הנשיכה של האורוגוואי לואיס סוארז את כתפו של האיטלקי ג’ורג’יו קייליני) . מהימנות של שדר “X” ו/או “Y” מבוססת לא רק על ידע וכישרון של הבנת העלילה אלא גם בקיאות מופלגת והכרת גיבורי העלילה . לא יכול להיות ששַדָּר ספורט כלשהו בטלוויזיה בתחומי הא”ק, השחייה, ההתעמלות , הכדוריד , הכדורעף , הכדורסל , הכדורגל, וענפי ספורט אחרים לא יזהה את גיבורי העלילה . זיהויים הוא א’ – ב’ בתורת השידור בטלוויזיה . חולשתו של יורם ארבל בברזיל 2014 מצטרפת להידלדלותו כששדר מוביל בשידורי מכבי ת”א ב- Euroleague בעונת 2014 – 2013 . בלעדי הפרשן שלו פנחס “פיני” גרשון הוא מאבד את צלמו כשדר טלוויזיה . חוסר יכולת הזיהוי שלו והיעדר כל סקרנות ואבחנה עיתונאית הפכו אותו זה מכבר לשדר רצסיבי אולם בעל קול בריטון נפלא . “משחק השרוכים” המכור לפני 16 (שש עשרה) שנים ב- 1998 אותו שידר בעבור ערוץ 2 יחדיו עם הפרשן וכדורגלן העבר אבי כהן ז”ל היווה נקודת מפנה שלילית בקריירת השידור שלו . יורם ארבל הפך לשדר נַסְגָנִי .“משחק השרוכים” ההוא נערך ב- 2 במאי 1998 באצטדיון “קריית אליעזר” בחיפה בו אירחה קבוצת הפועל בית שאן את בית”ר ירושלים והפסידה לה בכוונה 2 : 3 כדי שבית”ר ירושלים תזכה באליפות המדינה ולא הפועל ת”א. יורם ארבל ישב בעמדת שידור נוחה באצטדיון העירוני החיפני (יחדיו עם הפרשן שלו אבי כהן ז”ל) , שידר ישיר את המשחק עבור ערוץ 2 , ולא זיהה את המכירה . הוא שידר את המשחק באופן רגיל כאילו מדובר בהתמודדות ספורטיבית אמיתית ולא הבחין ששחקני הפועל בית שאן מוכרים את בכורתם מחד , ושחקני בית”ר ירושלים קונים את נזיד העדשים מאידך . אילו היה קורה הדבר בתקופתי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הייתי מעיף את יורם ארבל ואת הפרשן שלו בו במקום מעמדת השידור באמצע השידור הישיר , וממשיך לשדר אותו Mute . מדובר בהונאה , ב- ביזיון עיתונאי , ב- נפולת , ו- בחולשה עיתונאית שטרם נראתה כמותה עד אז על מסכי הטלוויזיה בארץ . מערכת ערוץ 2 לא פיטרה אז את יורם ארבל לאלתר והשאירה אותו על כנו . ההחלקות והמריחות של יורם ארבל לא החלו אם כן במונדיאל ברזיל 2014 .

ככלות הכל לא יכול להיות ששדרני ספורט שמופקדים על שידורים ישירים של טקסי פתיחה אולימפיים לא יכירו על בוריים את כל נושאי הדגלים במשלחות השונות . אורי לוי ויורם ארבל שידרו יחדיו בערוץ 1 את טקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון 2012. הם זיהו כ- % 20 בלבד מנושאי הדגלים. חלטורה. ובאותו הקשר : אורי לוי ויעל ארד שידרו ישיר באופן מגוחך וברמה ירודה את טקסי הפתיחה של אולימפיאדות אתונה 2004 ו- 2008 . כל אחד יכול להשיג את ההקלטות ההן מארכיון ערוץ 1 ורשאי ל- התבונן בעצמו ב- שידורים הישירים ההם שבוצעו ב- Level של חלטורה . כאילו היה מדובר בעבודה צדדית של העוסקים במשימות השידורים ההם .

אנוכי מביא לידיעת קוראי הבלוג חלק מעבודת המחקר שנעשתה ע”י עוזי דן ואייל גיל לקראת מונדיאל ברזיל 2014 , כפי שהתפרסמה בעיתון “הארץ” ב- 10 ביוני 2014 , תמה אם יורם ארבל התעניין בעבודת המחקר הזאת .

יש להכניס לפוסט את מידע ה- FIFA.

טקסט מסמך : 10 ביוני 2014 . מוסף מונדיאל ברזיל 2014 של עיתון “הארץ” . עמוד השער . 

יש להכניס לפוסט את מידע ה- FIFA.

טקסט מסמך : 10 ביוני 2014 . מוסף מונדיאל ברזיל 2014 של עיתון “הארץ” . מידע אודות בית מס’ 1 בו משחקות נבחרות ברזיל , קרואטיה , מכסיקו , וקמרון . 

יש להכניס לפוסט את מידע ה- FIFA.

טקסט מסמך : 10 ביוני 2014 . מוסף מונדיאל ברזיל 2014 של עיתון “הארץ” . מידע אודות בית מס’ 2 בו משחקות נבחרות ספרד , הולנד , צ’ילה , ואוסטרליה . 

יש להכניס לפוסט את מידע ה- FIFA.

טקסט מסמך : 10 ביוני 2014 . מוסף מונדיאל ברזיל 2014 של עיתון “הארץ” . מידע אודות בית מס’ 3 בו משחקות נבחרות קולומביה , יוון , חוף השנהב , ויפן . 

יש להכניס לפוסט את מידע ה- FIFA.

טקסט מסמך : 10 ביוני 2014 . מוסף מונדיאל ברזיל 2014 של עיתון “הארץ” . מידע אודות בית מס’ 4 בו משחקות נבחרות אורוגוואי , אנגליה , קוסטה ריקה , ו- איטליה . 

יש להכניס לפוסט את מידע ה- FIFA.

טקסט מסמך : 10 ביוני 2014 . מוסף מונדיאל ברזיל 2014 של עיתון “הארץ” . מידע אודות בית מס’ 5 בו משחקות נבחרות שווייץ , צרפת , הונדורס , ו- אקוואדור . 

יש להכניס לפוסט את מידע ה- FIFA.

טקסט מסמך : 10 ביוני 2014 . מוסף מונדיאל ברזיל 2014 של עיתון “הארץ” . מידע אודות בית מס’  בו משחקות נבחרות ארגנטינה , בוסניה , ניגריה , ו- איראן .

יש להכניס לפוסט את מידע ה- FIFA.

טקסט מסמך : 10 ביוני 2014 . מוסף מונדיאל ברזיל 2014 של עיתון “הארץ” . מידע אודות בית מס’ 7 בו משחקות נבחרות גרמניה , פורטוגל , גאנה , ו- ארה”ב . 

יש להכניס לפוסט את מידע ה- FIFA.

טקסט מסמך : 10 ביוני 2014 . מוסף מונדיאל ברזיל 2014 של עיתון “הארץ” . מידע אודות בית מס’ 8 בו משחקות נבחרות בלגיה , רוסיה , קוריאה , ו- אלג’יריה . 

נדמה לי שמרבית הציבור בארץ מקבל בסלחנות את חולשותיו של יורם ארבל במונדיאל ברזיל 2014 ושומר לו חסד נעורים מהימים . זה כמובן לא מחייב אותי . ב- 2006 יצר לאור באנגליה ספרו של אָלֶק וִויקְס (Alec Weeks) בימאי הספורט והמפיק המפורסם מרשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC , שקרוי , “Under Auntie’s Skirts” . בספרו רב הערך , מנתח אָלֶק וִויקְס בדקדקנות את ההיערכות וההכנות האינטנסיביות של ה- BBC בשנתיים שבין 1964 ל- 1966 לקראת הכיסוי הטלוויזיוני הפנטסטי של מונדיאל אנגליה 1966 . ההכנות האלה כללו בין היתר הפקת כרטסות מיוחדות + צילומים של כל שחקני 16 הנבחרות (ותפקודם במערכי הנבחרות) שהעפילו לטורניר הגמר , ואספקתם לעשרות צלמי ה- Video של ה- BBC שאיישו את 8 (שמונה) ניידות השידור האלקטרוניות שכיסו את המשחקים .

הערה שלי : 8 ניידות השידור האלקטרוניות הבריטיות שכיסו את 32 משחקי מונדיאל אנגליה 1966 כללו 45 מצלמות Video ו- 60 צלמים . בפעם הראשונה בהיסטוריה של המונדיאלים ובהיסטוריה של הטלוויזיה הבינלאומית, שודרו כל המשחקים באנגליה 66′ ישיר והועברו באמצעות לווייני התקשורת של חברת התקשורת האמריקנית COMSAT למרבית רשתות הטלוויזיה בחמש יבשות תבל . שני איגודי השידור האירופיים ה- EBU העשיר והגדול בו מאוגדות רשתות השידור של מדינות מערב אירופה ו- OIRT בו מאוגדות רשתות הטלוויזיה של מדינות מזרח אירופה קיבלו את סיגנלי השידור של ה- BBC (וגם של ITV) באמצעות מערכת תמסורת קרקעית Microwave , אשר מרושתת היטב לאורכה ולרוחבה של היבשת . המרכז הטכני של ה- EBU ב- 1966 שכן בבריסל – בלגיה , ומרכז התיאום והלוגיסטי שלו מוסד בג’נבה – שווייץ . מאוחר יותר אוחדו שני המרכזים של ה- EBU במקום אחד – בג’נבה . מרכז השידורים של OIRT הוקם בפראג בירת צ’כוסלובקיה אז .

צלמי ה- BBC נדרשו לעשות הכרה מוקדמת מיטבית עם מושאי הצילום שלהם . בנוסף התבקשו שדרי ה- BBC  של מונדיאל 1966 אָלָאן וִויקְס (Alan Weeks אין קרבת משפחה ל- אָלֶק וִויקְס) , ווֹלִי בָּארֶנְס (Walley Barnes) , פְרָאנְק בָּאף (Frank Bough) , והשַדָּר המוביל קֶנֶת’ ווֹלְסְטֶנְהוֹלְם (Kennert Wolstenholme) ללמוד בע”פ ולהכיר באופן יסודי את גיבורי העלילה במונדיאל אנגליה 1966 . אותם כמובן לא היה צריך לדרבן . הְיוּ ג’וֹנְס (Hugh Jones) שידר חלק קטן מהמשחקים בעבור רשת הטלוויזיה הבריטית המסחרית ITV . דֵיוִויד קוֹלְמָאן (David Coleman אז בן 40) היה השַדָּר והמגיש הראשי באולפן המנווט של ה- BBC בלונדון ולא שידר מהשטח . דֵיוִויד קוֹלְמָאן הפך לשַדָּר הכדורגל המוביל של ה- BBC במונדיאל מכסיקו 1970 , ולאחר פרישתו של קֶנֶת’ ווֹלְסְטֶנְהוֹלְם .
weeksטקסט מסמך : מונדיאל אנגליה 1966 . ספרו של אלק וויקס “Under Auntie’s Skirts” (נראה בתצלום שער הכריכה של ספרו חובש Headset) עוסק בתולדות הפקת ה- BBC הבלתי נשכחת את מונדיאל אנגליה 1966 . הספר מונח כלאחר כבוד ביציע הספרים בחדר העבודה שלי. (באדיבות אלק וויקס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אלק וויקס המנוח (2011 – 1927) היה אחד האישים המרכזיים עמם שוחחתי והתכתבתי בעת מחקר וכתיבת הספר עב הכרס “השער שלא היה” בן 10000 (עשרת אלפים) עמודים במסגרת הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים שאנוכי חוקר , כותב , ועורך , וקרויה ” מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה” . המחקר והכתיבה יסתיימו ב- 2019 . הכי מאוחר ב- 2020 . ההכנות הקפדניות של ה- BBC התמקדו בהכרה מירבית וזיהוי מיידי של כל שחקן ושחקן ב- 16 הנבחרות שנטלו חלק בטורניר , ע”י שדרני ה- BBC . לא היה מקום לבלבול , שגיאות , ופספוסים . אין מדובר בהצגת טלוויזיה במעגל סגור . השידור הישיר של משחק הגמר ההוא ב- BBC ע”י קנת’ וולסטנהולם בשבת – 30 ביולי 1966 באצטדיון “וומבליי” בלונדון , בו ניצחה אנגליה את מערב גרמניה 4 : 2, זכה לצפיית שיא בכל הזמנים באיים הבריטיים בתולדות הטלוויזיה באנגליה, 32.300000 (32.3 מיליון) צופים (600000000 צופי טלוויזיה ראו אותו בכל רחבי העולם) . הסיקור הישיר של ה- הלוויה הממלכתית של הנסיכה דיאנה ב- 1997 זכה ל- רייטינג של 32.100000 (32.1 מיליון) צופים. השידור הישיר של משחק הגמר החוזר על הגביע האנגלי ב- 1970 בין צ’לסי ל- לידס השיג רייטינג של 28.490000 (28.94 מיליון) צופים . השידור הישיר של הצֶמֶד הבריטי בהחלקה על הקרח ג’יין טורוויל וכריסטופר דין באולימפיאדת החורף בלילהאמר בנורווגיה ב- 1994 צבר רייטינג של 23.950000 (23.95 מיליון) צופים .

סיכומון.

הרייטינג של משחק הגמר גרמניה – ארגנטינה 1 : 0 ביום ראשון – 13 ביולי 2014 הניב בעבור ערוץ 1 סך נאה של % 36.7 . לא בגלל השידור הבינוני ומטה של יורם ארבל שממש לא רואה ושל בן זוגו דני נוימן , אלא בגלל סוג האירוע . בכל זאת מדובר בגמר מונדיאל . לעומת זאת “מבט” צבר ביום ראשון – 13 ביולי 2014 רק % 2.5 לעומת חדשות ערוץ 10 שהשיגו % 14.4 וחדשות ערוץ 2 שמלקטות את המירב % 32.4 . ערוץ 1 נכשל בהפקת שידורי מונדיאל ברזיל 2014 – בירושלים וגם בברזיל . אין צורך להרחיב מלל אודות שיטת האולפן המנווט הארכאי והמיושן של ברזיל 2014 שנדלק וכבה לסירוגין בצל אירועי המלחמה , ונפגע אנושות לא רק מפני השיטה אלא גם בגלל אי קונסיסטנטיות ואפרוריות אנשיו . שרון פרי הייתה המגישה והמנחה הטובה מכולם . קשה להאמין כיצד אישי טלוויזיה כה חסרי נוכחות וסמכות כמו גב’ מירי אליקים ומר עמית הורסקי נדחקים עדיין איך שהוא לחלון הראווה של ערוץ 1 באישור ההנהלה . הציבור איננו יכול להזדהות עם אולפן מנווט כה אנמי , כה מיושן , כה משעמם , וכה צפוי , שאין בו שום דבר חדש . אולם נניח לזאת כעת .

הפקת שידורי מונדיאל ע”י כל רשת טלוויזיה באשר היא דומה למשחק ילדים לעומת הפקת שידורי אולימפיאדה . מונדיאל מייצר סך של מאכסימום 204 (מאתיים וארבע) שעות שידור (אם נוסיף שעה של Pre Game Show ו- Post Game Show לכל שידור ישיר) בתקופה של 32 ימים . אולימפיאדה מייצרת 5500 (חמשת אלפים וחמש מאות) שעות שידור בתקופה של 17 ימים . ערוץ 1 נכשל באופן קולוסאלי בשידורי אולימפיאדת לונדון 2012 ועכשיו גם בברזיל 2014. מדובר בהפקה מחורבנת . הוא נעדר שדרים משלו , אין לו מפיקים ועורכים ברמה מניחה את הדעת, אין לו פרשנים , ואין לו גם רעיונות . ואולי אי אפשר להאשים אנשים בחוסר כישרון כשהתקרה מתמוטטת מעל ראשיהם . ערוץ 1 מט ליפול והעובדים המיואשים חסרי מוטיבציה . הוא מקרטע ללא הנהגה , ללא סמנכ”ל כספים , בלעדי סמנכ”ל גבייה , נעדר סמנכ”ל שיווק , אין מנהל חדשות , אין מנהל טלוויזיה , אבל יש את המנכ”ל יוני בן מנחם ואת עוזרו הקרוב חסר כל מורשת טלוויזיונית מר זליג רבינוביץ’ . הוועד המנהל של רשות השידור והמליאה נראים כמו ברווזים צולעים . שמו של יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת נקשר זה מכבר בעיתונות הכתובה כאילו הוא נושא עיניו למכרז וג’וב אחר . אנשי ערוץ 1 ואנשי רדיו “קול ישראל” היו אמורים להתמרד ולחולל את המהפכה בכוחות עצמם על מנת להעיף ממשרתו את מנכ”ל רשות השידור הבלתי מוכשר יוני בן מנחם ואת עוזרו הבלתי מוכשר זליג רבינוביץ’ . משלא עשו זאת בעצמם בא מישהו אחר במקומם ומסלק לא רק את המפקדים אלא גם את הפיקודים . אי אפשר להתבוסס לעַד במדמנת רייטינג ולהתגורר בבועה המנותקת מהמציאוּת .

אחד מקוראי הבלוג הוותיקים מר ראובן פריזי שלח לי את התמונה הרצ”ב שמעידה איזה חוסר ניהול, היעדר בקרה, ורשלנות  שוררים באחד מאולפני הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בבניין הישן בשכונת רוממה בירושלים .

uri levi 2

טקסט תמונה : יולי – 2014. אחד מאולפני ערוץ 1 בבניין הישן בשכונת רוממה בירושלים מעלה כתובית שגויה. בהיעדר בקרת ניהול נותרה הכתובית הרשלנית ו- המגוחכת מספיק זמן באוויר כדי להנציח אותה וכדי להכתים את השידור הציבורי במתכונתו הישנה. (באדיבות ראובן פריזי. צילום ממסך ערוץ 1).

סוף הפוסט מס’ 415. הועלה לאוויר ביום שלישי – 15 ביולי 2014.

 

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *