08/27/2014      17:38:23  

הערה 1 : המידע ב- בלוג על כל תכולת המחקר שלו לרבות הטקסט + התמונות והצילומים כפופים לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי אולם הוא כפוף באופן מפורש לזכויות יוצרים.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 428 : הועלה לאוויר ביום רביעי – 27 באוגוסט 2014.

עוד פוסט גלוי למר יוֹנָה וִויזֶנְטַל המשקם הרשמי של השידור הציבורי (הממוטט) במתכונתנו החדשה, וכמה הערות לסדר היום.  פוסט מס' 428. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה :  2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל, ובחלוף שלושה חודשים מינוי הקבע שלו ב- 2 ביוני 2002 לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את אותו יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור מודח ומסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

עוד פוסט גלוי למר יוֹנָה וִויזֶנְטַל המשקם הרשמי של השידור הציבורי (הממוטט) במתכונתנו החדשה, וכמה הערות לסדר היום.  פוסט מס' 428. כל הזכויות שמורות.

א. מר יונה וויזנטל נבחר ע"י מר דוד האן כונס הנכסים הרשמי של רשות השידור הישנה והממוטטת להיות המשקם הרשמי של רשות השידור החדשה . יונה וויזנטל ניצב בפני משימה סוּפֶּר – דוּפֶּר מורכבת . עליו להשיב את אמון מדינת ישראל שאבד לה בשידור הציבורי מאז העידן הקלוקל של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל לפני תריסר שנים ב- 2002 (הודח ע"י ממשלת ישראל ב- 2005) והמשך אובדן האמון בעת שלטונו חסר הכישרון של מנכ"ל רשות השידור נוסף בשם יוני בן מנחם ועוזרו הצמוד מר זליג רבינוביץ' . בעטיים של אלה נסגר השידור הציבורי במתכונתו הישנה בפקודת ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו ושר התקשורת שלו גלעד ארדן . זהו אותו בנימין נתניהו שמינה ב- 2011 את יוני בן מנחם הכושל למנכ"ל רשות השידור , וזהו אותו יוני בן מנחם שמינה את אותו זליג רבינוביץ' הלא יוצלח לעוזרו הקרוב והצמוד . יוסף בר-אל ויוני בן מנחם מוטטו את השידור הציבורי ההוא . ב- 2005 הענישה ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון את המנכ"ל יוסף בר-אל וסילקה אותו מכיסאו הרם . ב- 2014 הענישה ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו את המנכ"ל יוני בן מנחם וסגרה את רשות השידור שבראשה ניצב ושלחה אותו הביתה . יחד עם המנכ"ל הבלתי ראוי הזה שקוראים לו יוני בן מנחם נשלחו הביתה גם 2000 עובדים . מדובר במינויי עבר תקשורתיים בלתי מובנים וחסרי כל הגיון מינימאלי . יום יבוא וההיסטוריונים ינתחו כיצד קרתה טעות כפולה כזאת שדווקא אנשים כל כך בלתי מוכשרים , כל כך בלתי מהימנים , וכל כך בלתי מוצלחים בשם יוסף בר-אל ויוני בן מנחם הוצבו בפסגת השידור הציבורי . הסופרת האמריקנית ברברה טוכמן מסבירה בספרה המצוין "מִצְעָד הָאִיוֶולֶת" כיצד מתחוללות טעויות בקנה מידה לאומי ואיך מתקבלות החלטות שגויות ומטומטמות שכאלה ברמה מנהיגותית בניגוד לכל הגיון צרוף . הפקדתם של יוסף בר-אל ויוני בן מנחם על רשות השידור היו שגיאות פאטאליות . ברור שהיה מדובר באחיזת עיניים . בעקבות הצבתם של יוסף בר-אל ויוני בן מנחם באותה הפסגה התקשורתית ההיא של מדינת ישראל החל השידור הציבורי לקרוס בתאוצה גוברת והולכת . קלקול החומר מהיר יותר מבנייתו . קריסת השידור הציבורי מאז 2002 היא קולוסאלית ומכאיבה וגם מדהימה . כיצד מתרחש אסון כזה מבלי שהעובדים מחד והממשלה מאידך לא מצליחים לבלום את ההתמוטטות . לא פחות מדהימה היא שתיקת עיתונאי ערוץ 1 נוכח הקטסטרופה והסתגרותם במשך שנים בתוך בועת המַדְמֵנָה הפרטית שלהם , כאילו קלקול החומר סביבם איננו נוגע להם .

בפני יונה וויזנטל ניצבת משימה קשה מנְשוֹא בעלת אתגר עצום . הַמְשָקֵם הַרִשְמִי מבין וודאי כי השידור הציבורי איננו משוחרר מעוּלוֹ של הרייטינג . ערוץ 1 הוא רשת טלוויזיה עשירה שגובה מהציבור כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל אולם מנפקת כבר שנים רבות מדרוג יומי ממוצע דל ורש שנע בין אחוז לשני אחוזים וחצי במקרה הטוב. יונה וויזנטל לא רק צריך לרתום אנשים מוכשרים וחדשים בעלי ידע ומוסר לתפקידי ניהול ומנהיגות (גם בדרגי הביניים) בתוככי רדיו "קול ישראל" וערוץ 1 הציבורי , אלא עליו לנתץ בהקדם ולאלתר את המורשת הישנה והעלובה שהותירו מאחריהם כל אחד בתורו המנכ"לים המקצועיים הקודמים יוסף בר-אל ויוני בן מנחם יחדיו עם עוזרו הראשי זליג רבינוביץ' . יונה וויזנטל חייב לסלק גם מיכאל מירו מ- "קול ישראל" ולהרחיק לעד את יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור הישנה והממוטטת ד"ר אמיר גילת . יונה וויזנטל צריך להשליך מערוץ 1 הגוסס בדחיפות ולאלתר את כל החנפנים והמשת"פים של יוסף בר-אל ויוני בן מנחם ולהעיף את אותם האופורטוניסטים האלה קיבינימט . כולם יודעים מי הם . אין לו יותר מידי זמן לחולל את השינויים הדרמטיים המתבקשים . הוא ניצב כאמור בפני אתגר עצום , אולי בלתי אפשרי , של השבת אמון הציבור בשידור שהוא מימן אותו מכיסו במשך שנים רבות (מיליארד שקל מידי שנה בשנה) וממשיך לעשות זאת בעל כורחו עד מארס 2015 . תעשיית הטלוויזיה הציבורית והמסחרית כפופה לחוקי ניהול ומנהיגות בעלי יושרה , מוסר , ודרך ארץ , וחוקי צפייה ורייטינג – ברורים ופשוטים ! אין שום סיבה לקיים ולממן שידור ציבורי אם הציבור לא צופה בו , רק כדי לקדש את המונח המתעתע והמבלבל הקרוי "שידור ציבורי" . התוכנית "עובדה" של אילנה דיין בערוץ 2 היא גם שידור ציבורי . התוכנית  "המקור" של רביב דרוקר בערוץ 10 הוא גם שידור ציבורי . המשדר "לונדון את קירשנבאום" בערוץ 10 הוא גם שידור ציבורי . השידורים הישירים של אליפות אירופה ה- 32 בשחייה שהועברו בערוץ 5 בכבלים והסתיימו לפני כמה ימים בברלין , הם גם שידור ציבורי . לערוץ 1 אין שום חזקה על המונח הטלוויזיוני השגור "שידור ציבורי" ואל לו להתנער כל פעם שמתחשק לו מעול הרייטינג . אין שום סיבה לקיים שידורי חדשות , אקטואליה , ספורט , ובידור בערוץ 1 הציבורי אם הרייטינג שלהם שואף לסִפְרָה "0" (אֶפֶס) , ואם קהל היעד שלהם נוהה אחרי ערוץ 2 , ערוץ 10 , ואחרי ערוצי הטלוויזיה בכבלים . אין שום טעם הצדקה לשידור "מבט שני" שצובר רייטינג אפסי בערוץ 1 בעוד המקבילים שלו "עובדה" בערוץ 2 ו- "המקור" נחשפים למִדְרוּג כפול ומשולש וגם בריבוע ממנו . "מבט" של יום רביעי – 27 באוגוסט 2014 צבר % 5.2 . מהדורת החדשות של ערוץ 10 ביום רביעי – 27 באוגוסט 2014 צברה פי שניים יותר מדרוג – % 10.4 . מהדורת החדשות של ערוץ 2 ביום רביעי – 27 באוגוסט 2014 התרוממה בריבוע מעל "מבט" וצברה % 24.9 . אין שום טעם לשדר ישיר את משחקי נבחרת ישראל בקדם אליפות אירופה 2015 בערוץ 1 הציבורי הדל וחסר הכישרון אם השידורים הישירים הללו צוברים רייטינג עלוב וירוד סביב % 2.26 בלבד. השידור הישיר בערוץ 1 מ- לָארְנָאקָה של משחק ההפסד ישראל – בולגריה 61 : 69 בקדם אליפות אירופה בכדורסל 2015 (יום רביעי – 27 באוגוסט 2014) צבר בין 18.50 ל- 20.00 רייטינג דל של % 2.06 בלבד . משנדד שידור הכדורסל הזה לערוץ הצדדי 33 (בשל מסיבת העיתונאים שקיים הקדקוד המשולש ראש הממשלה בנימין נתניהו + שר הביטחון בוגי יעלון + הרמטכ"ל בֶּנִי גָנְץ בעקבות הפסקת האֵש במלחמת "צוק איתן") הוא נמוג בכלל ושקע במצולות עם מדרוג של בערך אחוז אחד . אין שום טעם לדון ברמת המשחק הירודה והמביכה ישראל – בולגריה 61 : 69 שדמתה לאיכות מפגש בין קבוצות הכדורסל של נהריה ועפולה . קשקוש מוחלט . הדיון שמתנהל כאן איננו עוסק ברמת המשחק אלא ברמת הטלוויזיה שמשדרת את רמת המשחק .

אינני מקנא ביוֹנָה וִויזֶנְטַל . מפני שהשידור הציבורי חווה טרגדיה והתמוטט , הוא יונה וויזנטל נדרש לבצע ללא דיחוי חריש עמוק בטרקטור D4 גורר מחרשת ענק בעלת להבים גדולים ושנונים . העֵת הזאת איננה עֵת רחמים . עליו לבנות ולשקם את ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" מן היסוד מתוך אותם רגבי האדמה, גושי עפר החדשים, שכוסו במשך שנים ע"י אֵפֶר רעיל קטלני. יוֹנָה וִויזֶנְטַל נקרא לדגל ע"י ההיסטוריה כדי לעלות על בריקדות טלוויזיונית על מנת לחולל מהפכת שידור לאומית מן הקצה אל הקצה. יונה וויזנטל, אין מהפכות נעימות . לא קיים אקטיביזם רבולוציוני דֶה-לוּקְס . אין רבולוציה מהודרת . מהפכות הן מטבען רוויות אָבֵדוֹת בעיקר כשהמהפכן מנסה לרתום סוס עָצֵל ומתרשֵל מימים ימימה למוֹסְרוֹת הרייטינג . מבחנו של יונה וויזנטל איננו במינויים בכירים כאלה ואחרים לכל מיני תפקידים כאלה ואחרים בשידור הציבורי במתכונתו החדשה. מדד ההצלחה היחיד של מנהלת חטיבת החדשות החדשה של ערוץ 1 גב' איילה חסון בעידן ההישרדות הקיומית יהיה טמון בכישרונה להפוך את "מבט" שוב למדורת השבט…? האם תצליח בכך…? האם תוכל להשוות כבר בשלב הראשון ומוקדם ככל האפשר את הרייטינג של מהדורות "מבט" לרייטינג של מהדורות החדשות של חברת החדשות של ערוץ 10 , והאם בשלב השני תוכל לתקוף ולאיים על מהדורות החדשות של חברת החדשות של ערוץ 2…? שמעתי אותה מתראיינת הלילה הזה סמוך לחצות (יום רביעי – 27 באוגוסט 2014) בגלי צה"ל ומספרת המשקם הציבורי מר יונה וויזנטל הגה רעיון טכני מזהיר בפשטותו , להמיר את את ערוץ 11 לערוץ HD (ראשי תיבות של High Definition) במקום להותיר את ה- HD על כנו בערוץ 511 של רשות השידור . כידוע הרזולוציה של התמונה הטלוויזיונית בשיטת HD חדה ומשוכללת יותר מתמונת ה- Video הטלוויזיונית המקובלת (חזיתי בכך לראשונה באולימפיאדת ברצלונה 1992 בשעה שחברת SONY ערכה ב- IBC בברצלונה פרזנטציה מרהיבה של HD). ההצלה של ערוץ 1 לא תבוא משימוש ב- HD והוא לא ייוושע באמצעות אולפנים משוכללים. תקומתו מותנית ראשית דבר בעבודה עיתונאית חרוצה , שיטתית , וסיזיפית עוד ועוד של כל המערכת בשטח , כמו גם בחירת מגישים ומגישות בעלי סמכות , נוכחות , וכריזמה עיתונאית באולפן . מירב מילר ואמיר איבגי לא עונים על הקריטריונים האלה . הישגים עיתונאים בלעדיים והקרנה ראשונית שלהם על מסך ערוץ 1 יכולים למנף את השידור הציבורי מחדש ולהוות אולי צעד ראשון בדרך לפסגה המחודשת ההיא . גב' איילה חסון נטלה על כתפיה אחריות עצומה ופיתחה בצד האחריות הזאת ציפיות ו- תקוות חדשות . עוד נראה אם היה מנהיגת שידור . קיים הבדל עצום בין להגיש את "יוֹמָן" לבין להנהיג . היה לא נוח להאזין לה כשהחלה להשתפך בפני שתי המראיינות שלה ברדיו גלי צה"ל סמוך לחצות הליל , וסיפרה להן שבעקבות מינויה לתפקיד הרם של מנהלת חטיבת החדשות ע"י מר יונה וויזנטל , קיבלה אָלְפֵי טלפונים ו- SMS המברכים אותה ותומכים במינוי הרם (אָלָפִים…???) . גב' איילה חסון תידרש להתחרות מול שתי חברות חדשות מצוינות ומשגשגות של ערוץ 10 וערוץ 2 שמוכיחות את עצמן מידי יום ביומו , מידי ערב בערבו , ומידי לילה בלילו – בשטח ובאולפן . לא בכדי התחננה כמעט גב' איילה חסון בפני אחת המראיינות שלה הלילה הזה בגלי צה"ל ללחוץ 11 בשַלָט. המראיינת השיבה בנימוס כי אומנם כך תעשה וכי תנסה להשתכנע שאומנם זהו מקומה וכי כדאי לה לשהות שם.

ב. אין לי כלי מודיעין משוכללים מספיק כדי לקבוע אם מהלך הפסקת האש לפרק זמן של חודש עם אנשי ארגון החמאס הנאצי והטרוריסטי במלחמת "צוק איתן" , מהלך שכפה אמש (יום שלישי – 26 באוגוסט 2014) ראש הממשלה בנימין נתניהו על ממשלתו ועל צה"ל – הוא אומנם צעד הכרחי, נבון, וחכם . על פי תחושתי מדובר בראש ממשלה נגרר והססן מן היסוד שחסר גם גב פוליטי . אין שום קשר בין הצהרותיו והבטחותיו לציבור לבין מעשיו והישגיו . בנימין נתניהו מצטייר כמדינאי וותרן שפוסח על שתי הסעיפים, ובכך משדר חוסר ביטחון לאומה שאותה הוא אמור להנהיג. אני ללמד מההיסטוריה . אני למד מהמנהיגים הדגולים של העולם הדמוקרטי החופשי ראש ממשלת אנגליה ווינסטון צ'רצ'יל ונשיאי ארה"ב פרנקלין דילנו רוזוולט והארי טרומן . הם לא נענו בעת מלחמת העולם ה- 2 (1945 – 1939) לשום הצעות להפסקות אש עם הטרור הנאצי הגרמני ולא עם הטרור היפני בטרם הדברתם והכרעתם הסופית ללא תנאי . אין שום שיח וסיג עם טרור רצחני ושקרני כמו זה של אדולף היטלר וכמו זה של איסמעיל האניה . הקשבתי היום (יום רביעי – 27 באוגוסט 2014) לריאיון שערכה שדרנית גלי צה"ל יעל דן עם ח"כ עופר שלח ממפלגת "יש עתיד" של יאיר לפיד . לא הופתעתי מרדידותו וחוסר הבנתו היסודית של עופר שלח את הפן הצבאי – מדיני של מלחמת "צוק איתן" . הח"כ הזה פשוט מקשקש . טיעוניו מגוחכים . כן הופתעתי שוב מחוסר כישרונה של יעל דן לשאול את עופר שלח שאלות רציניות ונוקבות כדי להקשות עליו ועל מנת הפרות את הדיון בין שניהם . אולי היא בכלל Overrated ואין היא חכמה כזאת כפי שסברתי לתומי לפני זמן מה . סבב מלחמת "צוק איתן" הסתיים לפי שעה . מי יודע לכמה זמן . מן המלחמה הזאת אנצור בלבי את חיילי צה"ל הגיבורים והאמיצים – החיים והמתים . אנצור את דמותם של הכתבים הצבאיים אלון בן דוד , רוני דניאל , אור הלר , ואלמוג בוקר ואת הפרשן לעניינים ערביים של ערוץ 10 חזי סימן טוב . אנצור את דמותו  של מר חיים ילין ראש מועצת חבל אשכול . מדובר במנהיג כֵּנֶה .

ג. Promo. אחד הפוסטים העתידיים הקרובים ייוחד לאהוד דקל ז"ל בן קיבוץ עין שמר אחד הספורטאים הרב גוניים הגדולים של מדינת ישראל בשנות ה- 50 ו- 60 של המאה הקודמת . אהוד דקל (יליד 1937) היה שנים רבות שחקן כדורעף מצטיין בנבחרת ישראל (42 הופעות בינלאומיות) ובקבוצות שהיו אלופות המדינה הפועל עין שמר והפועל המעפיל. אהוד דקל התאמן תחת הדרכתם ושרביט אימונם של מיכה שמבן ז"ל, צבי סינטו ז"ל, ואורי אפק (בן 82 היום) ייבדל לחיים ארוכים. הוא היה גם כדורגלן, כדורסלן, ושחיין. פיגורה ספורטיבית משכמה ומעלה. לא ידעתי כי אשתו של האצן הישראלי – אמריקני דונאלד סאנפורד דניאל דקל בת 27 היא בתו של אהוד דקל ז"ל (הדבר נודע לי מקריאת המוסף העשיר "7 ימים" של העיתון "ידיעות אחרונות") . הסלוגן כי התפוח איננו נופל לעולם רחוק מהעץ – נכון וכנה !. דניאל דקל היא כדורסלנית מחוננת (גובהה 1.80 מ') ששיחקה בארה"ב ומשחקת עתה גם בישראל. לאחר שקראתי את הכתבה אודות דונאלד סאנפורד שלנו החלטתי בו במקום לעשות הכרה לקוראי הבלוג הצעירים עם אהוד דקל ז"ל . אהוד דקל ז"ל היה חוד החנית עם עוד שותפים של תעשיית הספורט הנכבדה של הקיבוצים וההתיישבות העובדת החלוצית במדינת ישראל . התעשייה הזאת הצמיחה לאחר קום המדינה ב- 1948 דורות של אלופים רבים וגם מאמנים מוכשרים בענפי הספורט השונים שחייה , א"ק , התעמלות , כדורסל , כדור מים ומה לא . די אם אזכיר את אלופי השחייה שמוליק חדש ז"ל מקבוצת כינרת , ארנון טורין מקיבוץ גבעת ברנר , ראובן שנפר (שפע) ואחיו גרשון שפע ויורם מנדלבאום ז"ל מקיבוץ גבעת חיים , משה גרטל ואברהם מלמד מקיבוץ רמת יוחנן , נוח רם מקיבוץ גניגר , ועוד רבים אחרים . די אם אזכיר את הכדורסלנים עמוס לין מקיבוץ משמר העמק , ראובן פכר מקיבוץ מזרע , משה "מוסה" דניאל מקיבוץ חולתא, יגאל וולודרסקי ז"ל מקיבוץ אשדות יעקב ועוד רבים אחרים . די אם אזכיר את האתלטים זאביק רייס מקיבוץ גבעת ברנר ומאיר יעקובי מקיבוץ גבת, נועה זילברמן מקיבוץ גניגר, המשוכן וקופץ המוט איציק לוי, ועוד רבים אחרים. די אם אזכיר את המתעמל צורי גלסמן מקיבוץ אפיקים. די אם אזכיר את השייטים יאיר מיכאלי, יואל סלע, ואלדד אמיר מקיבוץ שדות ים. די אם אזכיר את הכדורעפנים חיים בורר (בן 86 היום) מקיבוץ מרחביה, אומניהו לבבי ז"ל מקיבוץ מרחביה, אהוד דקל ז"ל מקיבוץ עין שמר, וייבדלו לחיים ארוכים דוד כפרי מקיבוץ שריד, אריה זלינגר מקיבוץ עין המפרץ, דוד בר נצר מקיבוץ המעפיל , ורבים אחרים. די אם אזכיר את מאמני הספורט והמחנכים הדגולים ובראשם מיכה שמבן ז"ל, יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל, ו- ייבדלו לחיים ארוכים אורי אפק ושמריהו נאבל (בן 95 ביום) מי שהיו מורים ומחנכים במדרשה הלאומית במכון ווינגייט והעמידו גם דורות של מורים לחינוך גופני. הימים ההם חלפו לבלי שוב.

כשנודע לי כי דניאל דקל היא בתו של אהוד דקל ז"ל בו קיבוץ עין שמר, חשתי תחושת שליחות והחלטתי לכתוב משהו אודותיו של אלוף וספורטאי גדול נציג בכיר של תעשיית הספורט של ההתיישבות העובדת לדורותיה.

טקסט תמונה : 1963. ניו דלהי – הודו. השנים ההן – הזמן ההוא לפני 51 שנים. זוהי הנבחרת הלאומית של ישראל בכדורעף המתמודדת באליפות אסיה תחת שרביטו של המאמן אורי אפק (בן 31 יושב שלישי משמאל). זיהוי שורת העומדים משמאל לימין : דוד כפרי (קיבוץ שריד), אליהו רבינא ז"ל (קיבוץ עין החורש), מיכה מילשטיין (קיבוץ עין שמר), עמנואל אלון (קיבוץ עין שמר), דוד בר נצר (קיבוץ המעפיל), אהוד דקל ז"ל (קיבוץ עין שמר), איילון כורש , עמירם שפרן (קיבוץ המעפיל), עמוס "פיוץ" ירושלמי (קיבוץ נען), רמי דקל ז"ל (קיבוץ עין שמר אחיו של אהוד דקל). זיהוי שורת היושבים משמאל לימין : השחקן מאיר כץ (עין המפרץ / כפר מסריק), איש משרד החוץ לא מזוהה, המאמן הלאומי אורי אפק, ראש המשלחת לא מזוהה, שופט הכדורעף הישראלי הבינלאומי פלוריאן, העיתונאי אליהו פז, והשחקן יונתן עצמון ז"ל (עין המפרץ / כפר מסריק). (התמונה באדיבות אורי אפק . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט מס' 428. הועלה לאוויר ביום רביעי – 27 באוגוסט 2014.