פוסט מס' 337. 1. "Monday Night Basketball & Soccer" של 6 בינואר 2014. כלכלה טלוויזיונית. 2. דיוויד קולמאן, יוזביו, ו- BBC. פוסט מס' 337. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום רביעי – 8 בינואר 2014.כלליראשי

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

—————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 337 : הועלה לאוויר ביום רביעי – 8 בינואר 2014.

—————————————————————————————————-

פוסט מס' 337. 1. "Monday Night Basketball & Soccer" של 6 בינואר 2014. 2. דיוויד קולמאן, יוזביו, ו- BBC. פוסט מס' 337. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : אם אלוויס פרסלי היה חי היום הוא היה בן 79.

הערה 4 : לגדולת הספורטאיות הישראליות בארץ ובעולם בכל הזמנים המתעמלת הנפלאה והנהדרת והאלופה האולימפית באולימפיאדות הלסינקי 1952 ומלבורן 1956 גב' אגנס קלטי מלאו אתמול 93 שנים.

הערה 5 : התנהגותו השערורייתית והמתלהמת של מאמן הכדורסל מר אפי ברנבוים (מאמן  קבוצת בני הרצליה) חסרת תקדים ב- ברוטליות שלה, והתרסתו המכוערת ברגע של מחלוקת נגד שופט הכדורסל עומר אסתרון במשחק הפועל ירושלים – בני הרצליה 82 : 71 בגין פסיקה שלא הסכים עמה – מהווה פגיעה אנושה ברשות השופטת. אפי בירנבוים איבד את עשתונותיו ועשה מעשה מטונף גם מבחינה חינוכית. הוא תקף שופט. הדור הצעיר לומד מאפי בירנבוים כי בעת צרה ומשבר בעת התמודדות ספורטיבית וחילוקי דעות מקצועיים מותר לרָסֵק את את הרשות השופטת . מאמן ספורט איננו תר רק אחרי הישגים. הוא גם מחנך. אם אפי בירנבוים הוא כה חמום מוח ואיננו שולט עוד במעשיו בעת וויכוח וקונפליקט עד כדי ביזוי ואובדן כבודו העצמי תוך כדי הטלת רפש פומבית ברשות השופטת, אזי יש לשלול ממנו את רישיונו להדריך ולאמֵן קבוצת ספורט . אם לאפי בירנבוים מותר, מדוע אסור לנו ? מעניין מה היה אומר על סצנת הטלוויזיה המכוערת הזאת האמריקני ג'וֹן ווּדֶן (John Wooden) המנוח.

פוסט מס' 337. 1. "Monday Night Basketball & Soccer" של 6 בינואר 2014. כלכלה טלוויזיונית.

"Monday Night Basketball & Soccer" היא עסקת טלוויזיה טובה (וגם יקרה) שרקח ערוץ 1 הציבורי גם אם הוא משלם תמורתה לעונת 2014 – 2013 תשלום לא זול של זכויות שידורים (בלעדיות) על סך של 21.000000 (עשרים ואחד מיליון) שקל. לכך צריך להוסיף עוד כ- 5.000000 (חמישה מיליון) שקל הוצאות הפקה שנתיות. טלוויזיה זה ביזנס יקר. החוזה של ערוץ 1 הציבורי עם איגוד הכדורסל לעונת 2014 – 2013 נסב על 6.000000 (שישה מיליון) שקל . החוזה של הערוץ הציבורי עם התאחדות הכדורגל לעונת 2014 – 2013 עומד על 15.000000 (חמישה עשר מיליון) שקל. יש להזכיר כאן שערוץ 1 חתם אשתקד עם התאחדות הכדורגל הישראלית על הסכם ארוך טווח בן שלוש שנים 2016 – 2013 בו הוא משלם לה 45.000000 (ארבעים וחמישה מיליון) שקל עבור זכויות השידורים הבלעדיות תמורת שידור שבועי של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל. שני החוזים השנתיים הללו עם שתי הוועדות המארגנות החשובות במדינת ישראל שדנים בהסכמי זכויות שידורים בלבד מתירים אם כך לערוץ 1 הציבורי לשדֵר ישיר באופן בלעדי את שני המשחקים המרכזיים בליגות העל בכדורסל וכדורגל. מדובר ברעיון טלוויזיוני נכון אולם הביצוע הרשלני שלו, המראות הוויזואליים הארכאיים והנושנים עד כדי גיחוך, לרבות הרייטינג הדַל שהאִידֵאָה הזאת צוברת זה כבר סיפור אחר לגמרי. צריך להבין שכל ערב שידורי ספורט ישראלי שכזה בכל יום שני בשבוע "Monday Night Basketball & Soccer" מקזז מקופתו הציבורית של ערוץ 1 סכום כ- 800000 / 750000 (בין שבע מאות אלף לשמונה מאות אלף) שקל. סכום לא זול בהחלט שכולל בתוכו את תשלום זכויות השידורים הבלעדיות ואת הוצאות ההפקה וסך התשלומים לניידות השידור של המהנדס מר דני לנקרי. שתי הפקות הספורט מהסוג הזה שערוץ 1 מפיק מידי יום שני בשבוע הן יקרות גם בגלל שהן מעסיקות כוח אדם גדול באופן יחסי בתחומי העבודה השונים של הכיסוי הישיר . יחד עם זאת צריך להבהיר שהרייטינג הדליל שצובר ערוץ 1 בשידורים הישירים של משחקי הכדורסל והכדורגל בימי שני בשבוע הוא מדרוג מזהיר יחסית לעומת חומרי שידור אחרים שלו שמשודרים באותן שעות בימים אחרים בשבוע . לקראת סופו של השידור הישיר מהיכל הכדורסל ברוממה – חיפה של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל מכבי חיפה – מכבי ת"א 71 : 79 , בין 20.15 ל- 20.29 , צבר ערוץ 1 מדרוג שיא של % 6.7 . כמו כן לקראת סופו של השידור הישיר מאצטדיון "בלומפילד" ביפו של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל מכבי ת"א – מכבי חיפה 3 : 1 , בין 22.15 ל- 22.30 צבר ערוץ 1 רייטינג שיא של % 11.4 . שום תוכנית כלשהי המשודרת בערוץ 1 הציבורי המט ליפול והבלתי חשוב (במתכונתו הנוכחית) איננה מתקרבת אפילו למחצית הרייטינג שמפיקים שידורי הכדורסל והכדורגל בימי שני בשבוע . הרייטינג הגבוה מאפשר לערוץ 1 הציבורי לגייס חסויות, למזער נזקים, ולכסות כחמישית מעלויות זכויות השידורים + הוצאות ההפקה . באמצעות "Monday Night Basketball & Soccer" משיב השידור הציבורי במידה רבה ברגע קט מסוים מלחמה שערה נגד השידור המסחרי . צריך להעיר ולקחת בחשבון כאן שהמִדְרוּג הגבוה יחסית של ערוץ 1 הציבורי אֶמֶש (יום שני – 6 בינואר 2014) בשני המשחקים נוֹבֵעַ לא רק מהעסקה הטלוויזיונית שטמונה בה בלעדיות אלא גם מהעובדה שהוא שידר אמש פעמיים ישיר בזה אחר זה את שני מועדוני הפאר של מכבי תל אביב בכדורסל וכדורגל . על כל פנים נחמד לראות שמנחי "מבט" מר אמיר איבגי וגב' מירב מילר וגם הגברת החזאית שרון ווכסלר שמצטרפת אליהם בסוף המהדורה הופכים להיות מעין Filler (חומר מילוי) במעברים שבין צוות שידור של משחק הכדורסל אורי לוי וגור שלף בחיפה לבין צוות השידור של משחק הכדורגל מאיר איינשטיין ודני נוימן ביפו . שידורי הכדורסל והכדורגל הבלעדיים בערוץ 1 חזקים ממשדרי החדשות שלו . אירועי הספורט הבכירים המתקיימים בארצנו כמו הכדורסל והכדורגל הם חלק מהתרבות וההוויה הישראליים וטוב עושה ערוץ 1 שהוא עוסק בהם באינטנסיביות .

ערוץ 1 איננו אשם שערוץ 10 נלחם מולו אמש (יום שני – 6 בינואר 2013) החל מתשע בערב בנשק קטלני ואשר מסמם את צופיו בסם טלוויזיוני שקרוי "היפה והחנון" . ערוץ 1 מעביר מידע ספורטיבי לציבור אך אין לו שום סיכוי להתחרות מול סמים טלוויזיוניים . אולם ערוץ 1 יכול לשפר בהרבה את מראהו ואת קולו וגם להפסיק ולחדול מהשטחיות , הבנאליה , הטריוויה , והרדידות שמוצאים שוב ושוב את ביטויים על קו השידור . שדר הקווים של ערוץ 1 אלמוג שריד מדווח אמש לאורי לוי באחד מפסקי הזמן (במשחק מכבי חיפה – מכבי ת"א 71 : 79) כי מאמן מכבי חיפה דָנִי פְרָנְקוֹ מבקש מהשחקנים שלו להתעורר . זאת דוגמא אחת של רדידות מני רבות . אינני מאמין למאמן שאומר לשחקניו להתעורר אך לא מסביר להם כיצד להתעורר . אינני מאמין למורה ספורט ו/או חינוך גופני שאומר לתלמידיו כי הם מוכרחים לרוץ מהר יותר ו/או לקפוץ גבוה יותר אך לא מדריך אותם ולא מייעץ להם כיצד עושים זאת . אנוכי בטוח כי דָנִי פְרָנְקוֹ אומנם חילק הוראות לחניכיו "כיצד להתעורר" בצד הציווי "להתעורר" אולם שדר הקווים אלמוג שריד הוציא אותו את דני פרנקו רדוד וגם את הפרשן גוּר שֶלֶף רדום , משהיה חייב לתהות מייד בקולו : "קל מאוד לומר למישהו תתעורר , קל מאוד לומר למישהו אתה חייב לקלוע מדויק יותר , קל מאוד לומר למישהו תפסיק כבר להחטיא , קל מאוד לומר למישהו אתה חייב לשמור טוב יותר , קל מאוד לומר למישהו אתה מוכרח לרוץ מהר יותר…קשה הרבה יותר זה לומר כיצד לעשות זאת נכון" . אבל המֶסֶר של אלמוג שריד כמו אחרים שלו עבר ללא התייחסות של השדר המוביל וללא תגובת הפרשן המוביל . נכון שמטקסט בַּנָאלִי שכזה לא מתים , אך כשבְּלִיל – עֵרֶב כה רב של מילים חסרי תועלת כאלה מצטברות במשך שעתיים של שידור ישיר לעוד ועוד ועוד של דברי טריוויה , הם הופכים בסופו של דבר לכמות עצומה של מלל שמעמיסה ומכבידה ללא צורך על קו השידור . אביא דוגמת טריוויה אחרת . בשלב כלשהו ברבע ה- 3 הביא גוּר שֶלֶף נתון סטטיסטי כי המאזן הופר ומכבי חיפה צועדת ברבע הנוכחי ביתרון 11 : 9 , והוסיף כי דיוויד בלאט לא אוהב את זה…אלא מה ? ברור שדיוויד בלאט לא אוהב את זה…תוספות טריוויה שכאלה שחוזרות על עצמן שוב ושוב מסרבלות את הפרשנות . חסר היה שגוּר שֶלֶף יוסיף כי דָנִי פְרָנְקוֹ כן אוהב את זה…שוב , נכון שלא מתים מזה , אך זהו קו התפר שמבדיל בין שידור לברבור , בין דיבור הגיוני לפטפטת . גב' הדס גרינברג שדרנית הקווים של ערוץ 1 אמש (יום שני – 6 בינואר 2013) במשחק מכבי ת"א – מכבי חיפה שהסתיים בתוצאה 3 : 1 , דיווחה כי מאמן מכבי חיפה אָרִיק בֵּנָאדוֹ ציווה על השחקנים שלו לשחק על הכבוד של מועדון מכבי חיפה…אם הדיווח של הדס גרינברג נכון , מובן לי עכשיו מדוע מכבי חיפה כה מפגרת במניין הנקודות בטבלה . אי אפשר להגן על כבוד המשפחה אם לא מסבירים ומתדרכים את המשתתפים באֵלוּ כלים הם אמורים להשתמש וכיצד הם צריכים לעשות זאת .

levi shelef 3

טקסט תמונה (1) : יום שני – 6 בינואר 2014 . היכל הספורט ברוממה – חיפה . השדר אורי לוי (משמאל) והפרשן שלו גור שלף (מימין) עורכים את הפרזנטציה שלהם בטרם שריקת הפתיחה למשחק מכבי חיפה – מכבי ת"א 71 : 79. תמונת הפרזנטציה הזאת מקובלת מפני שהיא נקייה לחלוטין מפרסומות מסחריות. (צילום ב- iphone שלי ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1).

levi shelef 4

טקסט תמונה (2) : יום שני – 6 בינואר 2014 . היכל הספורט ברוממה – חיפה . השדר אורי לוי (משמאל) והפרשן שלו גור שלף (מימין) עורכים את הפרזנטציה שלהם בטרם שריקת הפתיחה למשחק מכבי חיפה – מכבי ת"א 71 : 79 . התמונה נקייה מפרסומות מסחריות . (צילום ב- iphone שלי ממסך ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1).

גוּר שֶלֶף מדבר Non stop ליד אורי לוי במשך יותר משעתיים . ככל שכמות המילים גדלה – אחוז השטויות עולה . עוד קצת טריוויה, עוד בדל רידוד, ועוד זנב בַּנָאלְיָה מצטברים במשך שעתיים לגוֹדֶש ענק ומטופש של הַר מילים. מישהו צריך להדריך ולאמן את גור שלף ואת אלמוג שריד לברור את העיקר מהתפל ולבור את המוץ מהתבן . מישהו חייב להדריך אותו את גור שלף כיצד לבטא את רעיונות הפרשנות שלו בהרבה פחות מילים . מישהו צריך לשבת עמו ולנתח את סרטי ההקלטה ולהסביר לו כי פרשן טוב איננו נבחן בכמות המילים שהוא מייצר אלא במהותן . השדר צריך לשדר והפרשן אמוּר לפרשן רק במצבים שדורשים באמת פרשנות . תעשיית הטלוויזיה היא רבת פנים ומורכבת . היא דורשת מ- מעצבי דמותה ידע וכישרון . עורכים , בימאים , מפיקים , שדרנים , וכותבים  לומדים את רָזֶיהַ במשך שנים ומתרגלים שוב ושוב על מודל את הניואנסים השונים בטרם הם עולים ל- "אוויר" ולפני שהם נחשפים לציבור . רק כאן לוקחים שדרני קווים ופרשנים  נטולי כל ניסיון כתיבה , חסרי כל ניסיון בהרכבת טקסט , משוללי כל ניסיון ביטוי והבעת רעיונות באמצעות טקסט חסכוני ויעיל בטלוויזיה , ונעדרי כל ניסיון עיתונאי , וזורקים אותם למים ללא הדרכה ואימון מוקדמים , כאילו מדובר במקצוע טלוויזיה משני ולא חשוב שאיננו חלק מהתמונה הכללית . הפרשנות הספורטיבית בעת שידורי Play by play היא נקודת תורפה טלוויזיונית ארוכת שנים . תמוה שחלפו כבר שנות דור וטרם נמצאו מחליפים ראויים למר אבי רצון ומר אריה מליניאק . נכון שגור שלף מגיע לעמדת הפרשנות כשהוא מצויד בניסיון משחק עצום וידע בניהול קבוצת ספורט אולם ליכולת על הפרקט אין שום קשר עם הכישרון ליד המיקרופון . כישרון ביטוי , יכולת מלל חסכונית , המיומנות וגם האינטואיציה לחוש בגוּפְך בדָמְך מתי אתה רשאי להתערב , כיצד אתה פוגע "בּוּל" , והיכן אתה עובר את הגבול – הם תכונות הכרחיות של כל שַדָּר וגם של כל פַּרְשָן . תפקידו של הפרשן הוא להסביר את מה שבאמת טעון הסבר ולא להעיר כל פעם מחדש ולהידחף לשידור באופן אוטומטי ללא כל בקרה לאחר שהשַדָּר המוביל שלו מסיים לומר את המשפט שלו . איש טלוויזיה אמין ומיומן אמור לחוש מתי והיכן מתחיל תפקידו למסור מידע לצופה הטלוויזיה ולנתח אותו , ואפוא הוא נדרש לסיים . אקראיות הפרשנים לא הייתה טובה בימים ההם והיא וודאי איננה מוצלחת בימים הללו . מינויו האקראי של אריה מליניאק ב- 1979 להיות פרשן טלוויזיה בענייני כדורסל כמו גם הפקדתו בעלמא של אבי רצון ב- 1990 על מיקרופון הפרשנות באירועי כדורגל – היו בבחינת נס טלוויזיוני . הם נעשו בשל נימוקים הגיוניים מקדימים אבל הצלחות היו מקריות לחלוטין . לאריה מליניאק ואבי רצון לא הייתה שום הכשרה טלוויזיונית קודמת . הצנחתו הפתאומית של ליאן ווילדאו לכס שַדָּר השחייה באליפות העולם האחרונה בשחייה בברצלונה 2013 הייתה כישלון קולוסאלי . אינני יודע אם גור שלף הוא כישלון מוחלט אולם רואים שהוא איננו מבין ולא קורא נכון את שפת הטלוויזיה שדורשת דיוק , מינון , והסתפקות במועט . מוטי קירשנבאום למד שֵש שנים (1968 – 1962) טלוויזיה וקולנוע באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס בטרם התמנה לכתב , עורך , ו- מפיק בטלוויזיה הישראלית הציבורית . גור שלף לא עבר אפילו השתלמות בת יום בטרם התיישב בכֵּס הרָם של פרשן הכדורסל של ערוץ 1 .

הופעת הפרזנטציה הבלתי אסתטית (בלשון המעטה) של מאיר איינשטיין ודני נוימן אמש בעמדת השידור של ערוץ 1 (יום שני – 6 בנובמבר 2014) באצטדיון "בלומפילד" בטרם שריקת הפתיחה למשחק מכבי ת"א – מכבי חיפה 3 : 1 – מגוחכת ומסורבלת . הטלוויזיה היא Media וויזואלית והופעה בפני מצלמותיה דורשת כמה תכונות בסיסיות . חלק מהן נוגע ל- לבוש , תסרוקת , והופעה כללית אישית מסודרת ומקובלת , וגם מהימנה . לשם כך יש מלבישות בטלוויזיה שתחום מקצוען והתמחותן הוא התאמה והלבשת הניצבים בחלון הראווה של כל רשת טלוויזיה באשר היא על פי הכללים המקובלים במדיה . הופעתם של שני ה- Presenders של ערוץ 1 מאיר איינשטיין ודני נוימן היא רשלנית ואנטי טלוויזיונית בעליל . השניים הפכו את עצמם לדוגמנים מסורבלים שלובשים מעילי רוח ונושאים עליהם פרסומות מסחריות דבר האסור בתכלית האיסור על מגישים – מנחים בשידור הציבורי ו/או המסחרי . נדמה להם ולמפעיליהם כאילו הם משדרים איזה משחק פוטבול בליגת ה- NFL בקור האמריקני העז השורר בניו יורק . מדובר סך הכל במשחק ערב בחודש ינואר בעיר תל אביב . אם באמת כל כך קריר באצטדיון "בלומפילד" הרי שניתן לחמם את עמדת השידור בעזרת תנור חשמלי . האנשים האלה מייצגים רשת שידור ועליהם להופיע בפני המצלמות כראוי גם אם היא שייכות ל- "הטלוויזיה הציבורית" . יש להבדיל בין כתבי שטח שמדווחים אודות מזג האוויר ממוקד ההתרחשויות כמו נעמה אייזנברוך ודני רופ מערוץ 10 לבין פרזנטורים שמגישים ומנחים את חומרי השידור שלהם מעמדות שידור מוגנות . האם מאיר איינשטיין ודני נוימן ירחיקו לכת בשידור הבא ויתכרבלו בעתיד בשמיכות כדי להתגונן מפני הקור הישראלי שהוא נסבל לחלוטין . לבטח בתל אביב .

einsrein noyman

טקסט תמונה : יום שני – 6 בינואר 2014 . תמונה טלוויזיונית דלה ורשלנית של השדר המוביל והפרשן שלו בעמדת השידור של ערוץ 1 באצטדיון "בלומפילד" ביפו בטרם מתן שריקת הפתיחה למשחק מכבי ת"א – מכבי חיפה 3 : 1 . מימין , מאיר איינשטיין נושא על לוח לבו את פרסומת האופנה REPLAY . משמאל , דני נוימן נושא את פרסומת האופנה NORTHFACE . (צילום ב- iphone שלי ממסך ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) .

cosell 2

טקסט תמונה : עשור ה- 70 של המאה שעברה . לצורך השוואה : זהו צוות השידור של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC אשר משדר ישיר מעמדת שידור מוגנת באחד האצטדיונים בארה"ב משחק פוטבול בליגת ה- NFL . מימין לשמאל : פרנק גיפורד , האווארד קוסל , ודון מרדית' . (באדיבות ארכיון ABC) .

תוכנית הסיכום "פסק זמן" בערוץ 1 בהנחיית גב' שרון פרי שעולה לאוויר ב- 23.00 היא בעייתית מראש . מאיר איינשטיין מעביר לשרון פרי את מטה השליחים ב- 23.00 עם מדרוג של % 5.4 . ב- 23.15 פוחת המדרוג בהמון ויורד ל- % 3.1 וב- 23.30 הוא שוקע ל- % 1.6 . למִדְרוּג מתדרדר שכזה גם אם מדובר ב- Late Show יש רק פרשנות אחת : התוכנית לא מעניינת . זוהי תוכנית צפויה בעלת קצב איטי שסדר היום איננו משתנה בה .

rating 1

טקסט מסמך (1) : יום שני – 6 בינואר 2014 . עמודת המדרוג ברבעי שעות בין 18.30 ל- 21.14 בשני מגזרי המדידה "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" השידור הישיר של משחק הכדורסל המרכזי בליגת העל מכבי חיפה – מכבי ת"א 71 : 79 בערוץ 1 הציבורי צובר רייטינג שיא ב- Peak שלו % 6.7 . (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

rating 2

טקסט מסמך (2) : יום שני – 6 בינואר 2014 . עמודת המדרוג ברבעי שעות בין 21.00 ל- 23.44 בשני מגזרי המדידה "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה" . השידור הישיר של משחק הכדורגל המרכזי של ליגת העל בכדורגל מכבי ת"א – מכבי חיפה 3 : 1 בערוץ 1 הציבורי צובר רייטינג שיא ב- Peak שלו (בין 22.15 ל- 22.30) ומתייצב על % 11.4  . התוכנית "היפה והחנון" של ערוץ 10 (בין 21.00 ל- 22.30) עושה שמות בערוץ 1 ובערוץ 2 , מושכת תשומת לב , ונוטלת לעצמה משניהם כמויות צופים נכבדות . התוכנית "פסק זמן" של ערוץ 1 בהנחיית גב 'שרון פרי מתדרדרת בין 23.00 ל- 23.45 מ- % 5.4 ל- % 1.6 (באדיבות וועדת המדרוג הארצית) .

2. דיוויד קולמאן, יוזביו, ו- BBC. כל הזכויות שמורות.

העיתונות דיווחה בהרחבה על הסתלקותו בטרם עת של שחקן הכדורגל הפורטוגלי המחונן יוזביו בן 71 אולם לא סיפרה מאום כי לפני שבועיים הלך לעולמו אחד מגדולי שדרני הספורט של ה- BBC בכל הזמנים דיוויד קולמאן (David Coleman) בן 88 . שמו של דיוויד קולמאן איננו אומר דבר לדור הצעיר של היום אך עבור דוֹר הטלוויזיה שלי ובראשו נסים קיוויתי , אלכס גלעדי , דן שילון , ויורם ארבל היה איש מופת , הערצה , ומודל לחיקוי . דיוויד קולמאן היה רק אחד . גם באנגליה של הימים ההם . דיוויד קולמאן ניחן בקול רדיופוני איתן ובכישרון טבעי לבנות דרמה . הוא החל התבלט ב- BBC בשנות ה- 50 של המאה שעברה כשדר ומגיש . הוא היה המגיש של שתי תוכניות הדגל הספורטיביות הבלתי נשכחות של ה- BBC בעת ההיא "Grandstand" (עלתה לאוויר ב- 1958) ו- "Match of The Day" (עלתה לאוויר ב- 1964) . דיוויד קולמאן שימש ביולי 1966 המגיש הראשי באולפן ה- BBC שניווט וסיכם את משחקי מונדיאל אנגליה 1966 . גדולתו כשדר כדורגל מוביל הפציעה לאחר שהשדר המוביל שקדם לו ב- BBC קנת' וולסטנהולם (Kenneth Wolstenholme) הלך "לעשות לביתו" בארה"ב ואח"כ מששב לאנגליה נשכר ע"י הרשת המסחרית המתחרה ITV . דיוויד קולמאן פרץ כרוח סערה והיה לשַדָּר המוביל של ה-BBC במונדיאל מכסיקו 1970 . קולו המיוחד וכישרון התיאור ובניית הדרמה הפכו אותו לאחד משדרני הספורט הטובים והמוכרים ביותר לא רק באנגליה אלא בעולם כולו . גם בישראל .

יוזביו פררריה (Eusebio Ferreira) היה בר מזל בכל בנוגע לחשיפתו הטלוויזיונית . הוא נולד בתקופת הדמדומים של ה- Film וזריחת הצילום האלקטרוני. בשנים ההן החל האביב של השידורים הישירים במסות בטלוויזיה הבינלאומית, בעיקר בארה"ב ובאירופה . צריך להבין כי מונדיאל צ'ילה 1962 כוסה עדיין רק במצלמות פילם. בצ'ילה הנחשלת לא הייתה קיימת אז כלל טלוויזיה כך שלא ניתן היה לדבר כלל על שידורים ישירים. ההתקדמות וההתפתחות ההיסטורית של שידורי הכדורגל בטלוויזיה נבלמה ב- צ'ילה . הדור הוותיק שלי זוכר כי כבר במונדיאל שווייץ 1954 העבירה רשת הטלוויזיה השווייצרית הציבורית SRG אחד עשר משחקים בשידור ישיר לרבות משחק הגמר הסנסציוני מערב גרמניה – הונגריה 3 : 2 שנערך ב- ברן. 11 המשחקים האלה שודרו ישיר בכל רשתות הטלוויזיה של מדינות ה- EBU ורשתות הטלוויזיה של OIRT . הסיגנלים שלהם לא הוקלטו מפני שב- 1954 טרם ידעו מהנדסי הטלוויזיה להקליט את תמונת ה- Video. רק בשנת 1956 המציאה חברת AMPEX האמריקנית בראשות המהנדס הראשי שלה צ'ארלס גינצבורג את פטנט הקלטת תמונת ה- Video על רצועה מגנטית שרוחבה 2 אינטשים . במונדיאל שוודיה 1958 עשתה הטלוויזיה השוודית הציבורית SVT כמה צעדים גדולים לפנים . היא שידרה ישיר יותר משחקים וידעה להקליט אותם למשמרת עולם על מכונות ה- VTR . ב- 1958 עשו צופי הטלוויזיה הכרה עם שחקני כדורגל אלמותיים ובראשם שחקני ברזיל פלה (בן 17 ותשעה חודשים), גארינצ'ה, דידי, וואווה, זאגאלו, ובליני, הצרפתי ז'יסט פונטיין, השוודים קורט האמרין ולנארט סקוגלונד, ואחרים.

Swedish_National_football_team_starting_11_1958_WC_final

טקסט תמונה : 29 ביוני 1958. מונדיאל שוודיה 1958. אצטדיון הכדורגל בסטוקהולם . זוהי נבחרת שוודיה שהעפילה למשחק הגמר נגד נבחרת ברזיל אך ניגפה 2 : 5. ברזיל זכתה בטורניר 1958 לראשונה בתואר אלופת העולם בכדורגל. רשת הטלוויזיה השוודית הציבורית SVT העבירה את משחק הגמר בשידור ישיר בכל רחבי אירופה. לינארט סקוגלונד (Lennart Skoglund, אז בן 29) עומד שלישי מימין. קורט האמרין (Kurt Hamrin, אז בן 24) כורע שני מימין. שני הכדורגלנים השוודיים האלה עשו חיל אח"כ בליגת הכדורגל הבכירה באיטליה (באדיבות הטלוויזיה השוודית הציבוריSVTׂ).

brasil 1958

טקסט תמונה : 29 ביוני 1958. מונדיאל שוודיה 1958. אצטדיון הכדורגל בסטוקהולם. זוהי נבחרת ברזיל דקות ספורות לאחר שניצחה את שוודיה במשחק הגמר 5 : 2 וזכתה לראשונה בתולדותיה בגביע העולם בכדורגל . זיהוי שורת העומדים משמאל לימין : המאמן פאולה, דז'אלמה סאנטוס, זיטו, הקפטן הידרלדו לואיז בליני (מחזיק את גביע העולם בידיו), נילטון סאנטוס, אורלנדו, השוער ג'ילמאר. זיהוי שורת הכורעים משמאל לימין : גארינצ'ה, דידי, פלה וואווה, זאגאלו, ועוזר המאמן אמאראל. (באדיבות הטלוויזיה הברזילאית TVGLOBO).

כאמור התפתחות שידורי הכדורגל הבינלאומי בטלוויזיה נבלמה במונדיאל צ'ילה 1962 . גדולתם של שחקני הדור ההוא ובראשם נבחרת ברזיל שזכתה בצ'ילה ב- 1962 בפעם השנייה ברציפות בגביע העולם נשקפה רק מסרט דוקומנטרי בן שעה וחצי שהפיקה ה- FIFA ואשר כלל בתוכו Highlights של המשחקים השונים ולווה בפס קריינות . הסרט התיעודי "מונדיאל צ'ילה 1962" זכה לפרוספריטי בישראל ושודר בזמנו בהצלחה גדולה במשך שבועות בקולנוע "המרכז" בתל אביב . יוזביו הגיח לתקופה טלוויזיונית אחרת מתקדמת יותר . הוא התפרסם ב- 1962 בהיותו בן 20 במשחק הגמר על גביע אירופה כשקבוצתו הפורטוגלית בנפיקה ניצחה באמשטרדם את הקבוצה הנוצצת הספרדית ריאל מדריד (בשורותיה שיחקו פרנץ פושקש ואלפרדו די סטפאנו) בתוצאה 5 : 3 .

יוּזֶבְּיוֹ כמו שחקני כדורגל מצטיינים אחרים זכה לחשיפה טלוויזיונית ענקית במונדיאל אנגליה 1966 הודות להפקה מופלאה של ה- BBC. בפעם הראשונה בהיסטוריה של טורניר הגמר על גביע העולם בכדורגל כוסו כל 32 המשחקים ע"י ניידות שידור אלקטרוניות והועברו כולם בשידורים ישירים באמצעות לווייני התקשורת האמריקניים של COMSAT ל- 600000000 (שש מאות מיליון) צופי טלוויזיה ברחבי תבל. שני האנשים המרכזיים בהפקה הדגולה ההיא והבלתי נשכחת של ה- BBC היו מנהל חטיבת הספורט שלה בראיין קואוגיל (Bryan Cowgill) והמפיק – בימאי הראשי שלו אלק וויקס (Alec Weeks). בפעם הראשונה בהיסטוריה של הכדורגל הבינלאומי באירופה שודרו במונדיאל אנגליה 1966 הילוכים חוזרים באמצעות מכונת VTR מיוחדת של הדור הטכנולוגי הישן (ראשי תיבות של Video Tape Recording) שנרכשה ברגע האחרון מרשת הטלוויזיה האמריקנית CBS. מצלמות ה- BBC חשפו בשידורים ישירים את גדולתו של יוזביו הבלתי נלאה ששיחק בתפקיד חלוץ בנבחרת פורטוגל. יוזביו ניחן במהירות טבעית וכמקצוען הבין את חשיבותו של מרכיב הכושר הגופני במשחק. ראיתי את יוזביו בטלוויזיה הרבה מאוד פעמים . הוא היה מוכשר וגם חרוץ בעל דחף של תנועה נִצחית. משהו בבחינת "Perpetuum Mobile". בשעה שהקומפוזיטור הרוסי ניקולאי רימסקי – קורסאקוב חיבר את "זמזום הדבורה" הוא ב- וודאי חשב על יוּזֶבְּיוֹ. המשחקים של נבחרת פורטוגל בראשות יוזביו וגם אנטוניו סימואש, חוזה טורס הגבוה, חוזה אוגוסטו, מריו קולונה וגם אחרים במונדיאל אנגליה 1966 תועדו היטב ע"י ה- BBC. יוּזֶבְּיוֹ הוביל את פורטוגל לניצחונות מזהירים במונדיאל אנגליה 1966 על נבחרת ברזיל 3 : 1 בבית המוקדם וברבע הגמר על צפון קוריאה 5 : 3. בחצי הגמר הפסידה פורטוגל 1 : 2 לאנגליה. צריך להעיר כאן כי יוּזֶבְּיוֹ היה באותה מידה כדורגלן וספורטאי הגון אך אי אפשר לומר זאת על הקפטן שלו מריו קוֹלוּנָה שהיה בוטה וגס ומי שלא היסס לפגוע עוד ועוד באותו המשחק ההוא (פורטוגל – ברזיל 3 : 1 ב- 19 ביולי 1966 באצטדיון "גודיסון פארק" של קבוצת אוורטון בליוורפול) בפֶּלֶה (Pele) הברזילאי עד שהוציא אותו לחלוטין מכלל פעולה.

portugal

טקסט תמונה : 19 ביולי 1966. מונדיאל אנגליה 1966. אצטדיון "גודיסון פארק" של קבוצת אוורטון ב- ליוורפול. זוהי נבחרת פורטוגל בטרם ההתמודדות נגד אלופת העולם היוצאת נבחרת ברזיל. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל של שורת השחקנים הכורעת : אנטוניו סימואש, הקפטן מריו קולונה, יוזביו , חוזה טורס, חוזה אוגוסטו. עומד מימין השוער חוזה פריירה. את השאר אינני מזהה. (באדיבות הטלוויזיה הפורטוגלית הציבורית RTP).

דיוויד קולמאן ו- יוזביו הלכו לעולמם אבל כל אחד מהם הותיר בדרכו שלו מורשת וזיכרון . תודעתם חקוקה על הטייפים והקלטות של הטלוויזיה הבינלאומית.

ב- 2004 התחלתי לחקור ולכתוב את הספר עָב הַכֶּרֶס "השער שלא היה". הספר הזה בן כ- 8000 (שמונת אלפים) עמודים רצוף הרבה מאוד תמונות בלעדיות ועדויות אקסקלוסיביות , והוא מהווה בעצם שיר הלל להפקה הדרמטית והמהוללת ההיא של רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC (חלק מההפקה יחדיו עם ITV) את מונדיאל אנגליה 1966. המחקר שלי כולל את העדויות של אנשי ה- BBC אלק וויקס ובראיין קואוגיל וכמה אחרים שהובילו את ההפקה הגרנדיוזית ההיא, וגם של השופט המרכזי במשחק השווייצרי גוטפריד דינסט ושל הקוון שלו האזרי – סובייטי טופיק באחראמוב. טורניר אנגליה 1966 צולם ע"י ה- BBC רק בשחור / לבן על פי החלטה מוקדמת של הוועד המנהל של רשות השידור הבריטית באותם הימים . דה עקא הטכנולוגיה הטלוויזיונית המיושנת של ה- BBC בשנת 1966 על שלל המוגבלויות שלה, לא הצליחה להוכיח האם שערו של ג'ף הרסט בדקה ה- 100 בתקופת ההארכה הראשונה במשחק הגמר נגד מערב גרמניה בשבת של 30 ביולי 1966 באצטדיון "וומבליי" ואשר העמיד את התוצאה על 3 : 2 לטובת אנגליה – היה חוקי, והאם הכדור עבר במלוא היקפו את קו השער של השער הגרמני האנס טילקובסקי. ה- BBC הבריטי שימש מטבע הדברים כ- Host broadcaster בינלאומי של משחק הגמר אנגליה – מערב גרמניה 2:4, ובימאי השידור הישיר ההוא אלק וויקס רב המוניטין טען בפני שהיה בטוח במאה אחוז בעת השידור הישיר כי השער הזה של ג'ף הרסט אומנם כשר למהדרין. השער נותר אבן נגף ושנוי במחלוקת עד עצם היום הזה בהפקה הנפלאה ההיא של ה- BBC גם בחלוף 47 (ארבעים ושבע) שנים. האנגלים טוענים גם היום ששערו של ג'ף הרסט היה חוקי לחלוטין . הגרמנים אינם מסכימים לכך ומתריסים גם כעת כי לא רק שהכדור של ג'ף הרסט לא עבר במלוא היקפו של קו השער של האנס טילקובסקי אלא היה רחוק ממנו כ- 30 (שלושים) ס"מ. המחקר הממושך שלי (ולא רק שלי) הניב הרבה עדויות של אנשי טלוויזיה אנגליים וגרמניים כמו גם עדויות של שחקנים אנגליים וגרמניים שהיו מעורבים ונטלו חלק במשחק ההוא . המפורט ביותר כלפיי מבין כולם היה וולפגאנג וובר שהיה סמוך למקום ההתרחשות וטען בשיחת הטלפון בינינו כי הוא בטוח שהרמת הידיים מרוב שמחה של החלוץ האנגלי רוג'ר האנט (אז שחקן ליוורפול) היא ש- שִכנעה מבחינה פסיכולוגית את הקוון האזרי – סובייטי טופיק האחראמוב כי אכן היה שער. צעקתי על רוג'ר האנט בגרמנית כמובן, "תוריד את הידיים הרי ברור שלא היה שער…אני חושב שאפילו ניסיתי להוריד ידיו למטה בכוח…נורא כעסתי עליו. ברור שגוטפריד דינסט וטופיק באחראמוב שדדו לנו שער שלא היה…מאה אחוז לא היה שער".

במאות בדיקות טלוויזיה ובחינות של תצלומי סטילס שאנוכי ערכתי בעצמי בפרשת השיפוט ההיא מתברר כי הכדור הירוי של ג'ף הרסט זעזע את משקוף השער , נחת מטה , נַח על הדשא כמאית שנייה בלבד,  וניתז לחלל האוויר . וולפגאנג וובר הגיח במרוצה ונגח אותו החוצה . הקוון טופיק באחראמוב ניצב 35 (שלושים וחמישה) מטרים ממקום נחיתת הכדור (החישוב שלי נעשה על פי ההוכחה המתמטית של פיתגוראס ואוקלידס הנוגעת למשולש יישר זווית) כשהוא בוחן את אירוע מזווית הראייה הקרקעית שלו . נקודת התבוננות  מחורבנת . לא יכול להיות שממקום ההסתכלות שלו המרוחק 35 מטרים מהכדור הנח על כר הדשא מאית שנייה בלבד ליד קו השער הגרמני, יכול היה טופיק באחראמוב לקבוע בוודאות כי הכדור עבר במלוא היקפו את קו השער. שני הנתונים האלה , עמדת התצפית של הקוון שהייתה נמוכה מידי והכדור ש- שהה פרק זמן כה קצר על כר הדשא – פועלים נגד עדות הראייה של טופיק באחראמוב והופכים אותה לבעייתית . אף על פי כן פסק בהחלטיות כי הכדור עבר במלוא היקפו את קו השער הגרמני אומנם היה גוֹל .

england germany 1966 1

טקסט תמונה : שבת אחה"צ – 30 ביולי 1966. מונדיאל אנגליה 1966. אצטדיון "וומבליי". הדקה ה- 100 של תקופת ההארכה הראשונה במשחק הגמר אנגליה – מערב גרמניה 2:4. זהו frame בודד מהסרט התיעודי "גוֹל" (GOAL) שעל פי הגרסה האנגלית מאשר כי הכדור עבר במלוא היקפו את קו השער הגרמני של השוער האנס טילקובסקי. הכדור שניתז מהמשקוף הגרמני נח על כר הדשא בסמוך לקו השער של האנס טילקובסקי מאית שנייה בלבד. ראשו של הקוון טופיק באחראמוב מציץ מימין למטה. (מקור התמונה : הספר "DAS TOR des Jahrhunderts" שיצא לאור בגרמניה ב- 1966 ובאדיבות שחקן נבחרת מערב גרמניה שנטל חלק במשחק המפורסם ההוא, וולפגאנג וובר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : הקוון טופיק באחראמוב (ראשו מציץ למטה מימין), המגן הגרמני הורסט הטגס (חולצה לבנה מס' 2), השוער הגרמני האנס טילקובסקי (בתלבושת שחורה), המגן הגרמני ווילי שולץ (שוכב בחולצה לבנה), רוג'ר האנט (חולצה כהה) , וולפגאנג וובר (חולצה לבנה), וג'ף הרסט שוכב קיצוני משמאל. (התמונה הוענקה לי באדיבות ווֹלְפְגָאנְג וֶובֶּר מי שהיה שחקן נבחרת מערב גרמניה במשחק הגמר ההוא, בשבת – 30 ביולי 1966, אנגליה – מערב גרמניה 4 : 2. מר וולפגאנג וובר המציא לי את המקור : הספר, "Das Tor des Jahrhunderts"). 

הטקסט האנגלי המקורי מסביר את המתרחש בתמונה ומאשש את הגרסה הבריטית כלהלן :

Photographic proof that the ball crossed the line for England’s third goal in the Final against West Germany, from the film of GOAL – WORLD CUP 1966england germany 1966 2

טקסט תמונה : שבת אחה"צ – 30 ביולי 1966 . אִצטדיון "וומבליי" . משחק הגמר על גביע העולם בכדורגל אנגליה – מערב גרמניה 2:4. זאת הגרסה הגרמנית המקורית של הצלם סְוֶון סִימוֹן המנוח כפי שהתפרסמה לפני 47 שנים במגזין "QUICK". הצלם שניצב בזווית הפוכה של 180 מעלות למצלמה האנגלית (מצדו הימני של השער) לחץ באותו שבריר השנייה על הדק המצלמה שלו. לרוע מזלו חדר אור שמש לצילום שלוֹ. הצלם יצר תמונת "פנטומימה" זהה לגרסה האנגלית רק מהכיוון ההפוך. השחקנים והקוון "הוקפאו" בשתי התמונות. המצב התנועתי בשתיהן חופף לחלוטין. התמונה של סוון סימון מוכיחה לטענת הגרמנים כי הכדור השנוי במחלוקת של ג'ף הרסט שניתז מהמשקוף לכר הדשא לא רק שלא עבר במלוא היקפו את קו השער, אלא היה רחוק ממנו כ- 30 ס"מ. שימו לב כי הקוון טופיק באחראמוב איננו מסמן כי השער נכבש. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : החלוץ האנגלי אלן בול, הקוון טופיק באחראמוב , המגן הגרמני הורסט הטגס , השוער הגרמני האנס טילקובסקי, והמגן הגרמני ווילי שולץ. (QUICK). (התמונה ניתנה לי באדיבות ווֹלְפְגָאנְג וֶובֶּר מי שהיה שחקן נבחרת מערב גרמניה במשחק הגמר ההוא ב- 30 ביולי 1966. וולפגאנג וובר המציא לי את המקור : הספר "Das Tor des Jahrhunderts" שיצא לאור בגרמניה ב- 1966).   

הערה : התמונה צולמה מהצד הדרומי – מזרחי לשערו של האנס טילקובסקי. ה- Flairs  בתמונה של הצלם הגרמני סְוֶון סִימוֹן המנוח הן במקור. (ZDF).

לרוע מזלם של כל שדרי הטלוויזיה האחרים ששידרו ישיר את המשחק למדינותיהם (ואולי לטיב מזלם של הבימאי הראשי אָלֶק וִויקְס ושל השַדָּר שלו קֶנֶת' ווֹלְסְטֶנְהוֹלְם שכָּמְהוּ כמו כל בריטי הגון לניצחון נבחרתם) הסתיר גופו המזנק של השוער הגרמני הָאנְס טִילְקוֹבְסְקִי את מסלול התזתו ומעופו של הכדור במהירות עצומה מהמשקוף לדשא בעת ההילוך החוזר היחיד מזווית ראייתה של המצלמה המובילה (Leading Camera) הממוקמת ברוֹם היציע המערבי המרכזי . ההסתרה התרחשה דווקא בחלקיק השנייה הקריטי ביותר . בכך מנע גופו של השועֵר הגרמני לחלוטין את זיהוי מקום נחיתתו על כר הדשא . חוק מֶרְפִי פעל במלוא עוזו . אם דבר מה עלול להשתבש הוא אכן ישתבש . דווקא עכשיו הסתיר גופו של השוער הגרמני האנס טילקובסקי את מקום נחיתת הכדור . השאלה היכן נחת הכדור והאם חצה את הקו במלוא היקפו נותרה חידה לא פתורה וחסרת מענה במהלך השידור הישיר . בימאי ניידת השידור אָלֶק וִויקְס דחף את ה- Replay (הילוך חוזר) המבוקש של השער השנוי במחלוקת של ג'ף הרסט ל- "אוויר" רק פעם אחת בלבד במהלך השידור הישיר . מכל מקום המצלמה המובילה ממנה שודר ה- Replay הבודד שהוקלט על טֵייפּ נפרד במרכז השידורים של ה- BBC ב- "שפרדס בוש" (Shepherds Bush) בלונדון (ולא בניידת השידור באצטדיון "וומבליי") , לא חשפה מעולם את התעלומה "בגלל" הָאנְס טילקובסקי . ל- BBC רשת הטלוויזיה הטובה בעולם לא הייתה תשובה . שאר המצלמות של ה- BBC באִצטדיון שצילמו את האירוע השנוי במחלוקת נעדרו כל הוכחה לחוקיות השער מפני שסיגנלי השידורים שלהן לא הוקלטו מעולם ולא הונצחו על טייפים הכבדים שמונחים על מכונות ה- VTR (ראשי תיבות של Video tape Recording) נפרדות . צילומיהן אינם קיימים . מנקודת המבט הטלוויזיונית הזאת בשידור ישיר כל כך יוקרתי ופופולארי ה- BBC נכשל . הוא היה מצויד בטכנולוגיה ישנה ומסורבלת יחסית לימינו אנו. במקרה הזה של שער המחלוקת של ג'ף הרסט מדובר ביחידת הילוכים חוזרים מהסוג הראשון האלמנטארי והראשוני ביותר שהומצאה בראשית שנות ה- 60 של המאה שעברה, והייתה בעלת איכות דלה ולא כל כך אמינה [1] .

שערו של גֶ'ף הֶרְסְט הקנה יתרון לאנגליה 3 : 2 והכריח את גרמניה להטיל את כל יהבה על משחק ההתקפה. מה זה כבר משנה באיזה תוצאה אתה מפסיד 2 : 3 , 2 : 4 , ו/או אפילו בפער משמעותי יותר. הלמוט שן הורה לשחקניו להסתער שוב ושוב כדי להשוות. השחקנים הגרמנים שהו כמעט בכל הזמן שנותר במחצית המגרש האנגלי ובכך הפקירו ביודעין את ההגנה על שערו של האנס טילקובסקי. לפתע בשניות האחרונות של דקה ה- 120 מצא שחקן החוד גֶ'ף הֶרְסְט את עצמו כמעט בודד במחצית המגרש הגרמני. הוא קיבל מסירה ארוכת טווח מ- בּוֹבִּי מוּר ודהר עם הכדור לבדו לעבר הָאנְס טִילְקוֹבְסְקִי. ווֹלְפְגָאנְג אוֹבֶרָאט רדף אחריו אך ללא הועיל. גֶ'ף הֶרְסְט חדר לרחבה ומ-14 מטר בעט ברגלו השמאלית טִיל והבקיע את שערו השלישי במשחק . השוער הגרמני האנס טילקובסקי אפילו לא ממש ממקומו עד כד כך הייתה מהירות תנועת הכדור מסחררת. אנגליה ניצחה 2:4 והמלכה העניקה את גביע העולם ל- בּוֹבִּי מוּר קפטן הנבחרת . (בובי מור נפטר ממחלת הסרטן לפני שנים רבות) . המאמן האנגלי אלף ראמזי הרכיב באורח קבע בשורות הנבחרת את שלושת כוכבי קבוצת ווסטהאם (Westham) גֶ'ף הֶרְסְט, מַרְטִין פִּיטֶרְס, והקפטן בּוֹבִּי מוּר בשורות נבחרת אנגליה . הייתה לכך משמעות מקצועית וחברתית חשובה ארוכת טווח על איכות הנבחרת.

[1] על פי הגדרתו ועדותו של ג'ונתן מרטין (Jonathan Martin אז בחור צעיר בן 22) איש ה- BBC ומפעיל יחידת ההילוכים החוזרים האלקטרונית (VTR Replay unit) במשחק הגמר על גביע העולם בכדורגל ב- 30 ביולי 1966 באצטדיון "וומבליי" בין נבחרות אנגליה ומערב גרמניה, כלהלן :

There was a prototype used already during post – match analysis, but it was mostly of poor quality and unreliable.

בדיקות מחשב שערכה עבורי חברת "אורעד" כעבור שנים רבות כמו גם בדיקת תצלומי סטילס בינלאומיים מזוויות שונות של השער השנוי במחלוקת ההוא, הפריכו לחלוטין את טענתו של אלק וויקס. הילוך חוזר של השער השנוי במחלוקת של ג'ף הרסט (Geoff Hurst) שהצעיד את אנגליה ליתרון 2:3 במשחק הועלה לאוויר רק פעם אחת בלבד ע"י אלק וויקס. ההילוך החוזר הבודד הזה של ה- BBC שהיה מחובר למצלמה המובילה והורץ מהאולפן המנווט בלונדון רק פעם אחת לא הוכיח דבר . בשבריר השנייה המכריעה מתברר כי השוער הגרמני האנס טילקובסקי (Hans Tilkowski) מסתיר בגופו את כדור המריבה. היו לי כל מיני שיחות והתכתבויות מעניינות עם אלק וויקס ואנשיו אודות ההפקה המרהיבה ההיא של ה- BBC ב- 1966. הם היו אנשים חרוצים ויסודיים בעלי מיומנות וניסיון שידעו לעשות טלוויזיה טובה אולם ברגע המבחן האמיתי לא עמדה לרשותם טכנולוגיה טלוויזיונית שתוכל לסתור ו/או לאשש את החלטתו של השופט גוטפריד דינסט (Gottfried Dinst). ללא סיועו של אלק וויקס (Alec Weeks) ואנשי ה- BBC וללא סיועם של ARD ו- ZDF, אנשי התאחדות הכדורגל הגרמנית ו- וולפגאנג וובר לא הייתי יכול לחבר ולכתוב את הספר "השער שלא היה".

weeks 1

טקסט מסמך : ספטמבר 2006. אחד המֵידָעִים שכתב לי אלק וויקס אודות הפקת ה- BBC את משחק הגמר של מונדיאל אנגליה 1966 בשבת – 30 ביולי 1966 באצטדיון "וומבליי" בלונדון, אנגליה – מערב גרמניה 2:4, בעת מחקר וכתיבת הספר עב הכרס על ידי "השער שלא היה". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 1970 החלו דן שילון ואלכס גלעדי לייבא את הכדורגל הבריטי לטלוויזיה הישראלית הציבורית, דרדק תקשורתי, שאך זה נעמדה על רגליה . התוכנית "משחק השבוע" ששודרה בימי חמישי בשבוע בין 20.00 ל- 20.50 יוחדה כמעט באורח קבע למשחקי הליגה האנגלית בכדורגל. מידי שבוע היו מגיעות הקופסאות הכחולות העגולות של ITC וקופסאות הקרטון הכחולות של Visnews ובהם עבודות הפאר ויצירות המופת של המצלמות האלקטרוניות של ה- BBC ו- ITV שהנציחו את הכדורגל האנגלי . כך התוודענו לשני שדרי ה- BBC דיוויד קולמאן ולקולגה של בארי דייוויס (Barry Davies) כמו גם היו ג'ונס ובראיין מור שדרני הכדורגל של ITV . בשעה שהטלוויזיה הישראלית הציבורית תיעדה את חיי הספורט של מדינת ישראל במצלמות Film עשה זאת ה- BBC כבר שנים רבות במצלמות האלקטרוניות שלו . השַדָּר דיוויד קולמאן הפך כמעט לבן בית מידי יום חמישי . הוא באמת היה משכמו ומעלה . תמוה שערוץ 1 לא מצא כל דרך כדי לחלוק כבוד אחרון לדיוויד קולמאן מי שהיה מורם ורבם של דן שילון , אלכס גלעדי , יאיר שטרן , ויורם ארבל לפני יותר מ- 40 (ארבעים) שנים , והלך עכשיו לעולמו . בארכיון ערוץ 1 מצויים הרבה מאוד משחקים מפורסמים מעשור ה- 70 של המאה שעברה אותם תיאר בקולו המיוחד.

בקיץ 1973 פגשתי במעלית בניין הטלוויזיה בירושלים את היו גרין (Hugh Greene) מי שהיה מנכ"ל ה- BBC בשנים 1969 – 1960 . היו גרין הוזמן לבוא ארצה ע"י שר החינוך והתרבות יגאל אלון שביקש ממנו לבדוק מדוע הטלוויזיה הישראלית הציבורית רוויה אין ספור ריבים וסכסוכי עבודה ,מקרטעת , ואיננה מסוגלת להמריא למרות שהיא כבר בת חמש . הוא היה בדרכו ללשכתו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת ההיא ישעיהו "שייקה" תדמור ואנוכי ניצלתי את ההזדמנות כדי להעריך בפניו את היכולת הנפלאה של ה- BBC בכיסוי כדורגל ועד כמה ההפקות של השידור הציבורי הבריטי לרבות שני שדרי הכדורגל שלו דיוויד קולמאן ובארי דייוויס , קנו להם אחיזה בציבור הישראלי.

דן שילון ואלכס גלעדי היו ברי מזל משקשרו ב- 1970 חלק מגורלם הטלוויזיוני עם חטיבת הספורט של ה- BBC ו- Visnews בראשות מר נִיל מָאלָארְד (Neil Mallard). אולי הכדורגל הבריטי לא היה הטוב אירופה אך הכיסוי של ה- BBC היה ללא ספק היעיל והאטרקטיבי ביותר, מה עוד שהאוזן הישראלית כרויה בפני השפה האנגלית. חוץ מזה הבריטים שניהלו פעם אימפריה חובקת עולם לא שכחו את את מלאכת השיווק. מידי יום שני הגיעו חומרי הכדורגל האנגליים בדייקנות שווייצרית ל- intake שלנו ש- שכן בקומה הראשונה בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת רוממה בירושלים, ואותו ניהלה בקפידה ויד רמה גב' מירה בדולסקו ז"ל.

שלושת אנשי ה- BBC הדגולים בראיין קואוגיל (Bryan Cowgill), אלק וויקס (Alec Weeks), ו- דיוויד קולמאן (David Coleman) אינם עוד בחיים. בראיין קואוגיל ואלק וויקס הוציאו לאור כל אחד ספר שמספר על הקריירה המקצועית העשירה שלהם ברשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC. שניהם מייחדים פרק נרחב להפקת הטלוויזיה של ה- BBC את מונדיאל אנגליה 1966 ומשבחים כל אחד בדרכו את תרומתו של שדר הספורט הנערץ דיוויד קולמאן המנוח. ספרו של בראיין קואוגיל נקרא "Mr. Action Replay" וספרו של הבימאי והמפיק אלק וויקס קרוי, "Under Auntie's Skirts". שני הספרים המרתקים הללו שוכנים כלאחר כבוד על המדף בחדר העבודה שלי. קראתי אותם בעניין רב.

cowgill

טקסט מסמך : שער הכריכה הקדמי של ספרו של בראיין קואוגיל "Mr. Action Replay" שיצא לאור באנגליה ב- 2006. כל איש טלוויזיה באשר הוא ימצא עניין בספר הנ"ל. (ארכיון יואש אלרואי).

weeks

טקסט מסמך : שער הכריכה הקדמי של ספרו של אלק וויקס, "Under Autntie's Skirts" שיצא לאור באנגליה ב- 2006. האיש החובש Headset ומניף את ידו הימנית הוא אלק וויקס. השדר דיוויד קולמאן כתב את ההקדמה לספר. כל איש טלוויזיה באשר הוא ימצא עניין רב בספר. (באדיבות המחבר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט מס' 337.הועלה לאוויר ביום רביעי – 8 בינואר 2014.


תגובות

פוסט מס' 337. 1. "Monday Night Basketball & Soccer" של 6 בינואר 2014. כלכלה טלוויזיונית. 2. דיוויד קולמאן, יוזביו, ו- BBC. פוסט מס' 337. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום רביעי – 8 בינואר 2014. — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>