פוסט מס’ 489. ערוץ 1 והשידור הישיר ישראל – ווילס 3:0 בקדם Euro 2016. נבחרת ישראל ומאמנה אלי גוטמן בילפו את כתבי העיתונות הישראלית וגם את פרשן ערוץ 1 מוטי איוואניר, ואלה הוליכו שולל את קוראיהם וצופיהם (2). ערוץ 10 והשידור הישיר של קבוצת הכדורסל הכושלת של מכבי ת”א שמובסת במדריד 75:86 (2). עגל הזהב של הרייטינג ומוֹלֶך הַמִדְרוּג (2). פוסט מס’ 489. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שני – 30 במארס 2015.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי . הוא מוגש לקוראים חינם אין כסף .

—————————————————————————————

פוסט חדש מס’ 489 : הועלה לאוויר ביום שני – 30 במארס 2015.

—————————————————————————————

1. ערוץ 1 והשידור הישיר ישראל – ווילס 3:0 בקדם Euro 2016. נבחרת ישראל ומאמנה אלי גוטמן בילפו את כתבי העיתונות הישראלית וגם את פרשן ערוץ 1 מוטי איוואניר, ואלה הוליכו שולל את קוראיהם וצופיהם (2). ערוץ 10 והשידור הישיר של קבוצת הכדורסל הכושלת של מכבי ת”א שמובסת במדריד 75:86 (2). עגל הזהב של הרייטינג ומוֹלֶך הַמִדְרוּג (2). פוסט מס’ 489. כל הזכויות שמורות.

 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל “אריק” שרון ז”ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ”ל רשות השידור. באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה-1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שעוסקת בקורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884, ואשר הענקתי לה את השם , “מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה”. הסדרה כוללת בתוכה כ- 72 (שבעים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר והכתיבה של הסדרה אמורים להסתיים ב- 2019 , לכל המאוחר ב- 2020.

סדרת 13 הספרים היא מסת טלוויזיה שדנה בתחומי התפתחות סיקור הספורט, החדשות, והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884 (מאז ימיו של מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו) , כלכלה טלוויזיונית, מו”מ וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור Play by play , הגשה , הנחייה,  ומהימנות בעריכת ראיונות. לצורך כתיבת הסדרה ראיינתי כ- 2200 (אלפיים ומאתיים) אנשים בעולם ובארץ. היא עבת כרס מפני שהיא כוללת בתוכה מלבד הכתיבה שלי עשרות אלפי תמונות + מסמכים אותנטיים + קטעי עיתונות וכמובן תיעוד מפורט של אותם כ- 2200 אנשי תעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ שניאותו למסור לי את עדותם ולסקור עמי את ההיסטוריה של הטלוויזיה שהם היו חלק ממנה. להיסטוריה הטלוויזיונית הזאת יש תכונה סלקטיבית. חלק מהאנשים שעמם דיברתי היא מציבה בראש הרשימה. לחלק היא מייעדת מקום באמצעיתה. ולא מעט אחרים שניצבו בעמדות מפתח היא מותירה בירכתיים משום שהתברר כי היו אנשים כושלים ולכן לא חשובים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : אני אתגעגע לליאור שליין ולשותפיו ב- “גב האומה” . דני סנדרסון מוסיקאי נפלא , עניו , ואהוב שאייש את תוכנית “גב האומה” האחרונה (יום ראשון – 29 במארס 2015) , התגלה גם כאיש חידודים שנון .

2. שידור ישיר של ערוץ 1 (מוצ”ש – 28 במארס 2015) מאצטדיון “סמי עופר” בחיפה את משחק הכדורגל ישראל – ווילס 0 : 3 במסגרת בית ב’ בקדם Euro 2016.

2.א. ערוץ 1 ומולך הרייטינג במוצ”ש – 28 במארס 2016.

המפסיד הגדול אמש (מוצ”ש – 28 במארס 2015) באצטדיון “סמי עופר” היה ערוץ 1 הציבורי . לא שרר שום מִתְּאָם בין ההשקעה העצומה שלו ורמת ההפקה המאורגנת ו- המסודרת למעט חסרונן של מצלמות SSM (וגם פגמים בשיקולי תוכן של העורך טובי גאני) ושידור ישיר בן שלוש שעות (22.30 – 19.30) לבין רמת הכדורגל המגוחכת שהפגינה נבחרת ישראל בראשות מאמנה אלי גוטמן מול נבחרת ווילס 0 : 3 . מנכ”ל רשות השידור יוֹנָה וִויזֶנְטָל ומנהל ערוץ 1 אֵלִי בַּבָּא שני עבדי מוֹלֶך הרייטינג (בצדק) , השקיעו בשידור הישיר רווי תוצאה מאכזבת סכום של  800000 (שמונה מאות אלף) שקל (כולל זכויות שידורים + הוצאות הפקה) מהקופה הציבורית . לא מדובר בסכום מי יודע מה אולם כששני מנהיגי השידור הציבורי הנוכחי מציצים הבוקר הזה (יום ראשון – 29 במארס 2015) עם קפה הבוקר הראשון בדו”ח הרייטינג של וועדת המדרוג הארצית , אי אפשר להחמיץ את האכזבה שמשדרים תווי פניהם . אין מתאם בין ההשקעה הטלוויזיונית שלהם לבין תוצאת הכדורגל על כר הדשא . בהיותי מנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 אני מכיר היטב את תחושת האכזבה הזאת . מנכ”ל רשות השידור בשעתו מוטי קירשנבאום העניק לי בשנים 1998 – 1993 לא מעט תקציבים , ממון , וטכנולוגיה כדי לכסות את הקמפיינים ההם של נבחרות ישראל בכדורגל ב- Euros ובמונדיאלים , בארץ וגם באירופה . זכויות השידורים היו בלעדיות שלי אולם הנבחרת הישראלית הלאומית בראשות מאמנה שלמה שרף הכזיבה לאורך כל הדרך ומעולם לא העפילה לפסגה . מצפוני ייסר אותי . תמיד ליוותה אותי תחושה לא נוחה כלפי המנכ”ל שלי מוטי קירשנבאום מפני שבזבזתי כסף ציבורי לשווא , ושגם אני הובסתי יחד עם הנבחרת הישראלית הכושלת שלי . לא הייתה קיימת קורלציה בין מאמצי ההפקה של ערוץ 1 הציבורי ורשות השידור בתקופה ההיא לבין הישגי שחקני נבחרת ישראל בראשות אייל ברקוביץ’ וחיים רביבו שחשבו כי לרוץ על כר הדשא זה הדבר הכי קשה בחיים . נבחרת ישראל ההיא בכדורגל בראשות שלמה שרף , אייל ברקוביץ’ ,וחיים רביבו החמיצה בזה אחר זה את מונדיאל ארה”ב 1994, את Euro 1996 באנגליה, את מונדיאל צרפת 1998, ואת Euro 2000 בהולנד ובלגיה . היו פה ושם הבלחות לרגע בשלבים המוקדמים (כמו הניצחון על צרפת 3 : 2 בפריס באוקטובר 1993 והניצחון על אוסטריה 5 : 0 ביוני 1999 באצטדיון ר”ג) אולם המטרה הסופית , העפלה לטורנירי הגמר , לא הושגה .

מארס 2016 . שום דבר לא השתנה . מתברר כי נבחרת ישראל בכדורגל גם בימים אלה תחת שרביטו של המאמן הראשי שלה אלי גוטמן בילפה את כתבי העיתונות הישראלית (גם את פרשן ערוץ 1 מוטי איוואניר) בטרם שריקת הפתיחה למשחק התבוסה ישראל – ווילס 0 :3 , ואלה הוליכו שולל את קוראיהם . כולל מוטי איוואניר שאמר לשַדָּר המוביל שלו עמיחי שפיגלר לפני בעיטת הפתיחה , כי הוא סומך על המאמן הלאומי אלי גוטמן” , ובדקה ה- 20 של המשחק עוד החרה – החזיק בדעתו חסרת הבסיס , וסיפר לצופי ערוץ 1 , כי אפשר לנצח אותם” . בלופר . מוטי איוואניר מדבר מהרהורי לבו ואיננו מספר את האמת לצופיו . אולם לא רק התוצאה המאכזבת (מאוד) והמשחק הקלוקל של נבחרת ישראל פוגמים בטיב הַמִדְרוּג . רק סך ממוצע בלתי מספק של % 17.7 עם Peak של % 21.6 . גם כניסתה של חברת “רשת” זכיינית ערוץ 2 ב- 21.30 לתחרות הטלוויזיונית מול ערוץ 1 עם תוכנית הריאליטי של “גמר המירוץ למיליון” , קוראת תיגר על ערוץ 1 , וגורפת רייטינג של % 41.8 . אני מציץ בטבלאות המִדְרוּג ורואה את העובדות הבאות :

משחק הכדורגל ישראל – ווילס 0 : 3 ששודר אמש בערוץ 1 (22.00 – 20.00) מאצטדיון “סמי עופר” בחיפה במסגרת מוקדמות יורו 2016 גרף רייטינג ממוצע של % 17.7 ו- Peak צפייה של % 21.6 (בשעה 20:41) . תרגום של נתוני הרייטינג למספרי צופים מצביע על העובדה כי במשחק ישראל – ווילס 0 : 3 צפו בממוצע סך של 554000 (חמש מאות חמישים וארבעה אלף) אנשים . נבחרת ישראל מובסת אולם אף על פי כן היא אובייקט שידור שמניב רייטינג . יותר מחצי מיליון צופים היא מנת רייטינג די יפה . ערוץ 1 מביס את ערוץ 10 . ערוץ 2 זאת אופרה שונה לחלוטין .

משדר ה- Pre Game Show בין 19.30 ל- 19.50 בהנחיית שרון פרי והפנל שלה דני נוימן , גיא עזורי , שביט אלימלך , ואביעד פוהורילס צובר % 6.5 . שרון פרי עולה לאוויר ב- 19.30 ללא שום תנופה מינימלית מצדה של מגישת מהדורת חדשות השבת (19.30 – 19.00) מיכל רבינוביץ’ שצוברת רק % 4.0 . הערה שלי : פנל רב המשתתפים צפוף מידי ומשתרע על כמות זמן מינימלית . העורך טובי גאני היה חייב לשדר כתבה מקצועית מקדימה אודות כישרונו של גארת’ בייל , מהירות ריצתו עם כדור (ובלעדיו) , והאצלתו והשפעתו על יכולתה של נבחרת ווילס . הערה ל- עמיחי שפיגלר : השַדָּר המוביל של ערוץ 1 מעדכן את צופיו ומספר להם באופן מטאפורי “כי לגארת’ בייל מהירות מחשמלת…” . לא מספיק . אילו היה מתעניין וחוקר אצל הנבחרת הוולשית ובמועדון ריאל מדריד (וגם במועדון האנגלי הקודם שלו טוטנהאם) , היה מגלה כי גארת’ בייל חונן במהירות של אָצָן , 10.8 – 10.7 שניות ב- 100 מ’ . מי שמתבונן היטב בגארת בייל מגלה שהוא איננו רק רץ מהר (ממוצע של משהו סביב 9.25 מטרים בשנייה אחת בשיא מהירותו) אלא מצויד גם בזינוק זריז ויציאה מהירה מהמקום . מהירותו , יכולתו הטכנית וסִיבְסוּב הרגליים , וכישרון הטיפול שלו בכדור הופכים אותו לחלוץ מסוכן , וכפי שאנחנו יודעים גם פּוֹרֶה . בפעם אחרת הוא עמיחי שפיגלר מציין לצופיו כי שוער ווילס וויין הנסי הוא גבוה…” מה כל כך קשה לדייק ולומר כי הוא מתנשא ל- 1.97 מ’ . עמיחי שפיגלר הוא שדר כדורגל טוב . קורא היטב את מפת המלחמה, מכיר את השחקנים, מזהה אותם ללא כל קושי, בקי במתרחש על כר הדשא , מתנסח היטב , ויודע לצקת נופך דרמטי לקולו כשצריך בעת תיאורי הקרבות . אתמול הוא כלל לא היה זקוק לפרשן שלו מוטי איוואניר . אולם עמיחי שפיגלר חייב לדייק ולהתרחק ממצגות ציוריות כלליות . אין תחליף לעובדות . קיים הבדל עצום בין אינפורמציה המתארת את גארת’ בייל מהיר כחשמל לבין ציון עובדה כי בשיא מהירותו הוא מסוגל לחלוף על פני 9.25 מטרים בשנייה אחת .

משדר ה- Post Game Show (בין 22.00 ל- 22.30) בהגשת שרון פרי וציוותה גורף % 8.6 . הפנל וויתר מראש על דיון הכרחי בפרשת הבעיטה החופשית המסובבת ממרחק של 16 מטרים של גארת’ בייל בדקה ה- 50 של המשחק ובהצבת חומה לקויה ע”י שוער ישראלי טירון בשם אופיר מרציאנו . הפנל לא עסק ב- אי התמצאות מינימלית של השוער אופיר מרציאנו ומאמנו אלי גוטמן בחוקי האווירודינמיקה הפועלים על הכדור המסובב בעת הבעיטה החופשית – שילוב גורמים שסייעו להצלחה של גארת’ בייל . גארת’ בייל הוא ווירטואוז בעל מוניטין בינלאומי אולם דווקא הבעיטה החופשית המסובבת שלו מול אופיר מרציאנו לא הייתה מי יודע מה עוצמתית , ו- הייתה ניתנת לעצירה . היא הניבה כזכור שער (למרות שהכדור שלו נע במהירות ממוצעת איטית בסביבות 64 קמ”ש) , יותר בשל חולשה ישראלית מטופשת וחסרת ניסיון במצבים נייחים כאלה , ופחות בגלל גדולתו של גארת’ בייל כבועט מחונן . על כל פנים ווילס עלתה ליתרון 2 : 0 .

2.ב. ערוץ 2 ומולך הרייטינג במוצ”ש – 28 במארס 2015.

“פגוש את העיתונות” 8.6% , “המירוץ למיליון רגע לפני הגמר” % 7.2 , “חדשות השבת” גורפת  % 23.6, “תחרות הגמר של המירוץ למיליון” % 41.8 , “המירוץ למיליון – המנצחים הגדולים” % 34.1 .

2.ג. ערוץ 10 ומולך הרייטינג במוצ”ש – 28 במארס 2015.

“הכל כלול – הסיכום השבועי” בהנחיית סיוון כהן % 3.9 , “המגזין” בהגשת אושרת קוטלר משיג % 8.1 (למרות תנופה קלושה של סיוון כהן) , “המטה המרכזי” % 7.4 , “בנות הזהב” שידור חוזר % 4.5 , “שי שטרן” בשידור חוזר % 2.9 . הערה שלי : ערוץ 10 בוחר באלטרנטיבה רעה כשהוא בוחר להימנע מתחרות מול ערוץ 1 וערוץ 2 ומעדיף להציב בלוח השידורים שלו שידורים חוזרים חסרי כל עניין .

3. נבחרת ישראל ומאמנה אלי גוטמן מבלפים את כתבי העיתונות הישראלית וגם את פרשן ערוץ 1 מוטי איוואניר, ואלה מוליכים שולל את קוראיהם וצופיהם. דברים בשם אומרם.

1. יום שישי – 27 במארס 2015 , שלמה שרף בכותרת בעיתון “ישראל היום” : “בבית הנבחרת שלנו עדיפה ואמורה לנצח” . בגוף הפוסט הטריביאלי שלו הוא מתנסח כלהלן , “…השאיפה חייבת להיות אחד משני המקומות הראשונים…” . מגוחך וילדותי . האיש זורה חול בעיני קוראיו .

2. יום שישי – 27 במארס 2012 , אלון עידן בעיתון “הארץ” : “…יש לי הרגשה שעומר דמארי הולך להציל את התחת של אלי גוטמן בשבת…” . דברי הבל .

3. יום שישי – 27 במארס 2015 , נדב צנציפר ודוד בן שימול בעיתון “ידיעות אחרונות” : “הטירוף מתחיל…ניצחון מחר על ווילס יקרב את נבחרת ישראל ליורו בצרפת ויעניק דחיפה אדירה לקראת המשחק מול בלגיה ביום שלישי…” . אינפורמציה חסרת בסיס .

4. יום שישי – 27 במארס 2015 , רמי ווייץ בותרת בעיתון “מעריב” : “הפעם זה יהיה אחרת. התמיכה מהקהל, היציבות בעמדת המאמן, איכות השחקנים וההגרלה שעשתה את החיים שלנו קצת יותר קלים. כל הסיבות לכך שיורו 2016 נמצא עבור ישראל כבר מעבר לפינה” . רואה מהרהורי לבו .

5. יום שישי – 27 במארס 2015 , ליאב נחמני בכותרת ב- “ישראל היום” : “אפשר לעשות היסטוריה…דריכות ואופטימיות זהירה בנבחרת ישראל לקראת ווילס…הזדמנות בלתי חוזרת” . משאלות לב של עיתונאי לא אמין .

6. יום שישי – 27 במארס 2015 , נדב צנציפר בכותרת ב- “ידיעות אחרונות” : “עומר דמארי האחראי העיקרי למאזן המושלם של הנבחרת , משוכנע שישבור בצורת של ארבעה חודשים דווקא מול ווילס , ואומר , “זו בדיוק הבמה . לא שכחתי להבקיע” . חלומות באספמיה .

7. יום שישי – 27 במארס 2015 , משה בוקר ב- “הארץ” : “…”עטר גייט” מתברר לא השפיעה על המצב החברתי בנבחרת שנראית מצוין כלפי חוץ…” . באמת…? מה אתה אומר…?

8. יום שישי – 27 במארס 2015 , אלי גוטמן על פי עיתון “הארץ” : “מדינה שלימה רוצה לראות אתכם מנצחים ומביאים שמחה גדולה . תעלו כמו גברים ותשחקו כמו שאתם יודעים. אתם מסוגלים לנצח” . כפי שאמר המלט : מילים…מילים…מילים…

9. יום שישי – 27 במארס 2015 , רון עמיקם מ- “מעריב” מנתח את דמותו של המאמן אלי גוטמן : “גוטמן כשהוא מאמן ולא מנהל חשבונות, יודע לעשות קבוצה מנבחרת. מעט מאמנים מסוגלים לזה. הוא עובד על עקרונות המשחק, על הסגנון, מצבים נייחים, מכניס דגשים טקטיים, ומריץ את הקבוצה הקבועה שלו…ההרכב של גוטמן מחר הוא הכי קבוצתי שאפשר להעלות…” . אין שום כיסוי לאנליזה הזאת . דווקא הכותרת של הפוסט הזה של רון עמיקם הרבה יותר מאופקת : “חיים בסרט…האופוריה משלושת הניצחונות הראשונים… חוסר היכולת להשלים עם תוצאת תיקו וההתעסקות הבלתי נגמרת בשטויות…לפני שהנבחרת תצטרך להתגבר על גארת’ בייל, היא תהיה חייבת להתנתק מהאווירה הישראלית שמסביב…” .

10. יום שישי – 27 במארס 2015 , אורי קופר מתנה תנאים ב- “ידיעות אחרונות” : “אם רפאלוב וערן זהבי שחקן המפתח השני בהתקפה יעשו את שלהם, אם שרן ייני יתפקד נכון מול ארון ראמזי, אם המגינים יצליחו להתמודד בעבודת צוות מול גארת’ בייל – יש סיכוי שהטעם הטוב יישאר. מה שבטוח גם אז לא נהיה שבעים” . אם לסבתא היו גלגלים…

לעומתם ניר צדוק היה הרבה יותר זהיר ב- יום שישי – 27 במארס 2015 , ובכותרת בעיתון “הארץ” רשם כלהלן : “ההצגה הטובה בעיר עד להודעה חדשה…תהילת עולם כך נדמה נמצאת ממש מעבר לפינה…הבעיה היא ששם ניצב גם גארת’ בייל…” .

נוצר הפרש מידע בין המתווכים העיתונאים ופרשני הטלוויזיה אודות נבחרת ישראל והמאמן שלה אלי גוטמן לבין המציאות שנקרתה לחצי מיליון צופי טלוויזיה על כר הדשא אמש (מוצ”ש – 28 באפריל במארס 2015) ועוד 30000 (שלושים אלף) באצטדיון “סמי עופר” בחיפה . התמרמרות הציבור נוכח יכולת הנפל של שחקני נבחרת ישראל נוגעת למצבה ה- גֵאוֹ – פוליטי והביטחוני – צבאי המיוחד בו שרויה מדינת ישראל מקדמת דנה מאז לידתה . תמיד תיווצר השוואה ייחודית ובלתי נמנעת בין המאמץ העצום הגופני והמנטלי הנדרש מהחיילים הקרביים והלוחמים שלנו ב- צה”ל לבין נבחרי הכדורגל הצעירים בני גילם שמשתכרים היטב ועדיין חושבים שלרוץ על כר הדשא זה הדבר הכי קשה בעולם . כדורגל הוא אומנם משחק פשוט המיועד לאנשים חושבים אך נועד גם ללוחמים ללא חת מצוידים ברוח קרב שמוכנים ליפול ולשכב בזירת המשחק ולהילחם בעבור סמל ודגל המדינה . מורל , לחימה , וכבוד עצמי במשחק הכדורגל אינם פחותים בחשיבותם מטקטיקה ומחשבת המשחק . משחקה של נבחרת ישראל נגד ווילס היה חידלון , נטול כל כישרון , ונעדר מחשבת כדורגל . מה אלי גוטמן עושה בדיוק באימוני הנבחרת עם שני עוזריו אריק בנאדו ויוסי אבוקסיס ? הרי כולם רואים שמדובר ברדידות ו- עליבות . אני פטריוט ישראלי אבל לא של מפונקים ועצלנים . כמעט בטוח שאילו הוטלה על סיירת מטכ”ל ו/או על סיירות הצנחנים , גולני , וגבעתי לתקוף את השער הוולשי ולהגן במקביל על שער ישראל , הם היו עושים זאת טוב יותר מהנבחרת המקצוענית שלנו .

4. הבעיטה החופשית המסובבת של גארת’ בייל מטווח של 16 מטרים לשערו של אופיר מרציאנו בדקה ה- 50 של המשחק ישראל – ווילס 0 : 3.

המאבק גארת’ בייל – איתן טיבי איננו שווה כוחות . גארת’ בייל הוא שילוב של אתלט וכדורגלן הרבה יותר מהיר מאיתן טיבי ויודע כמו הקולגה שלו מריאל מדריד כריסטיאנו רולאנדו גם לסָבְסֵב ברגליו ולפרוץ קדימה . אֵיתָּן טִיבִּי נחשף כשחקן הגנה איטי , מסורבל , ו- ישנוני שאיננו בוחל באמצעים גופניים לא כשרים כדי לבלום את גָארֶת’ בֵּיְיל . מזלו הטוב שהשופט המרכזי הסרבי מילודאר מאזיץ’ חומל על נבחרת ישראל ואיננו  מעניק בעיטת עונשין מ-  11 מטרים לזכות ווילס בהכשלה שלו את גָארֶת’ בֵּיְיל , אלא רק בעיטה חופשית מ- 16 מטרים . מזלו הרע של השוער הישראלי אופיר מרציאנו שהשופט הקפדן הזה מילודאר מאזיץ’ סופר בעצמו 9 (תשעה) מטרים מהכדור הוולשי ושם הוא פוקד על החומה הישראלית לעמוד ומסמן את תחומה בקצף לבן . אי אפשר לרמות ולצמצם את מרחק החומה מהכדור כפי שנוהגים שחקני כדורגל לעשות חדשים לבקרים . 9 מטרים טבין ותקילין מפרידים בין החומה לכדור ו- 7 (שבעה) מטרים חוצצים בין החומה לשוער . השופט מקל על חייו של הבועט גָארֶת’ בֵּיְיל . הבעיטה החופשית המסובבת היא אתגר ביצועי מפני שמראש הבועט מתכנן להפריד כוחות בעת מגע נעלו שבועטת בכדור . כוח אחד מאיץ את הכדור לפנים וכוח שני מסובב אותו . הפרדת הכוחות פוגמת אומנם במהירות תנועת הכדור באוויר אך מאידך הופכת אותו למתעתע ונועדה לעקוף את החומה . בשל הסיבוב נע הכדור במסלול עקום בלתי צפוי . גָארֶת’ בֵּיְיל עומד להוציא לפועל את הכדור החופשי שנושק ממש לקו ה- 16 קצת מצד ימין . הוא יבעט ברגל שמאל . נתון חשוב ביותר שאמור להשפיע על שיקולי מיקום הצבת החומה ע”י השוער אופיר מרציאנו מול גָארֶת’ בֵּיְיל ואמור להשפיע גם על שיקוליו היכן ימקם את עצמו בשער הישראלי שלו . מדובר ברגע דרמטי שכל בימאי טלוויזיה מייחל לו ובריטואל מרתק . לרשות בימאי ערוץ 1 ג’מאל “ג’ימי” סובחי עומדות 18 (שמונה עשרה) מצלמות כדי לסקר את קרב המוחות בין אופיר מרציאנו והחומה שלו לבין הבועט גארת’ בייל (למרבה הצער אין לו כלל מצלמות SSM) . שאלת השאלות היא האם החומה איננה מפריעה לאופיר מרציאנו לשמור על קשר עין תמידי כל הזמן עם הכדור החופשי של גארת’ בייל ועם גָארֶת’ בֵּיְיל עצמו . צריך להבין שהכדור אותו ישגר בתוך זמן קצר גָארֶת’ בֵּיְיל לעבר אופיר מרציאנו יעשה את הדרך של 16 מטרים בתוך פחות משנייה אחת ויצבור מהירות ממוצעת של כ- 64 קמ”ש . בחלוף 5 (חמש עשיריות) אולי פחות יגיע הכדור לרוּם החוֹמָה ויעקוף אותה . אם אופיר מרציאנו יאבד קשר עין עם הבועט והכדור , מצבו אבוד . יוותרו לו משהו כמו 4 (ארבע) עשיריות השנייה בו יעבור הכדור את המרחק שמפריד בין החומה לבין קו השער שלו , כדי להתמצא במרחב ולאתר את מקום הכדור , ועל מנת להגן על הרשת שלו. זמן קצר מידי כדי לתקן שגיאות ולמַזְעֵר נזקים .השַדָּר המוביל עמיחי שפיגלר מוסיף שמן למדורה ומעצים את הדרמה : “גארת’ בייל מהמקומות האלה זה כמעט כמו פנדל עבורו…” . מאוד הייתי מעוניין לשמוע מה אומר בעניין הזה של התגוננות מפני בעיטות חופשיות מסובבות המאמן הלאומי אלי גוטמן כמו הכרת הבועט , אופיו ותכונותיו , מודיעין אודות הרגל הבועטת החזקה שלו ו- לאיזה מחוז בשער היריב הוא אוהב לסחרר את הכדורים החופשיים שלו מהטווחים האלה של 30 – 16 מ’ . אני חפץ לדעת מה היא תרומתו כמורה דרך לחניכיו במֶרְחָב הקונקרטי ו- הקרדינלי הזה של בעיטות חופשיות . אילו הייתי יו”ר ההתאחדות הישראלית הייתי כופה עליו על אלי גוטמן להזמין את מומחי הפקולטה ל- אווירודינמיקה בטכניון בחיפה כדי שיָרְצוּ ויספרו לשחקני הנבחרת אודות התחום הנחקר , המעניין , והמרתק העוסק גם במעוף המהיר באוויר של כדור מסובב במשחק כדורגל . מעניין ו- מרתק , מפני שהכדור המסובב (משקלו כאמור כ- 400 גרמים והיקפו כ- 70 סנטימטרים) ואשר נתקל בעת טיסתו המהירה לשער היריב בהתנגדות האוויר (התנגדות האוויר עולה בריבוע למהירות שיגור הכדור) , מושפע מזרימת האוויר סביבו , מְשָנֶה את מסלול תעופתו , והופך למתעתע ובלתי צפוי .

israel wales 2

טקסט תמונה : מוצ”ש – 28 במארס 2015 . אצטדיון “סמי עופר” בחיפה . הדקה ה- 50 במשחק ישראל – ווילס . ווילס צועדת ברגע זה ביתרון 1 : 0. צילום פנורמי יפה של המצלמה המובילה של ערוץ 1. זהו המצב ההתחלתי בטרם הבעיטה החופשית המסובבת של גארת’ בייל. השופט הסרבי מילודאר מאזיץ’ כבר הורה על ההוצאה לפועל של פסיקתו וגארת’ בייל החל כבר את ריצתו הקלילה לעבר הכדור. גארת’ בייל שבועט ברגל שמאל ישגר ויסובב את הכדור לעבר הקורה הימנית מנקודת מבטו (הקורה השמאלית מנקודת מבטו של אופיר מרציאנו) ולא לעבר הקורה השמאלית הרחוקה מנקודת מבטו (הימנית , מנקודת מבטו של אופיר מרציאנו) . החומה שהציב אופיר מרציאנו אמורה להגן האגף השמאלי של השער (מנקודת מבטו של השוער הישראלי ואגף ימין מנקודת מבטו של ג’ארת בייל). (צילום ב- iphone ממסך ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) .

israel wales 1

טקסט תמונה : מוצ”ש – 28 במארס 2015 . אצטדיון “סמי עופר” בחיפה . הדקה ה- 50 במשחק ישראל – ווילס . ווילס צועדת ביתרון 1 : 0 . זווית צילום קרקעית – אחורית של אחת המצלמות של ערוץ 1 המראה את אופיר מרציאנו והחומה שלו . בשבריר הזמן של הצילום הנוכחי ברור שהחומה הישראלית (ממוקמת על פי הוראותיו של אופיר מרציאנו) מסתירה לו את שדה הראייה ואת הנעשה לפניה ולמעשה מאבד השוער הישראלי קשר עין עם גארת’ בייל ו- עם הכדור שלו . (צילום ב- iphone ממסך ערוץ 1 . באדיבות ערוץ 1) .

פוטנציאל כיבוש שערים מבעיטה חופשית מסובבת מוכר לבני דורי כבר לפני כמעט שני דורות . ליתר דיוק לפני 57 (חמישים ושבע) שנים . ראינו זאת לראשונה בצילומי הסרט “מונדיאל צ’ילה 1962” שהוקרן בקולנוע “המרכז” בתל אביב (ראיתי את הסרט התיעודי ההוא עשר פעמים בקולנוע “המרכז”) . הפוטנציאל הזה נחשף והתגלה לראשונה במונדיאל צ’ילה 1962 במשחק רבע הגמר ב- 10 ביוני 1962 בעיר ווינה דל מאר , בו גברה ברזיל על אנגליה 3 : 1 . היה זה השחקן הברזילאי גָארִיְנָצ’ה (Garincha בועט ברגל ימין) שהכניע את השוער הבריטי רון ספרינגט (Ron Springet) בבעיטה חופשית מסובבת ממרחק של 20 מטרים . אח”כ עשו זאת שוב פֶּלֶה (Pele) וגארינצ’ה משכבשו את שערו של השוער הבולגרי גיאורגי ניידאנוב (George Naidenov) בבית המוקדם ב- מונדיאל אנגליה 1966 משתי בעיטות חופשיות מסובבות . גארינצ’ה עשה זאת בבעיטה מעניינת בחלק החיצון של רגל ימין שלו . ברזיל ניצחה בתוצאה 2 : 0 . במונדיאל ברזיל 1970 הכניע פֶּלֶה בבעיטה חופשית מסובבת בבית המוקדם ב- גוואדאלאחארה ב- 16 ביוני 1970 את שוער נבחרת רומניה סטריצ’ה אָדָאמֶץ’ (Sterica Adamache) . ברזיל ניצחה בתוצאה 3 : 2 . הברזילאי רוֹבֶּרְטוֹ רִיבֶלִינוֹ (Roberto Rivelino) גבר בבעיטה חופשית מסובבת ברגל שמאל במונדיאל מכסיקו 1970 על השוער הצ’כוסלובקי וִויקְטוֹר (Viktor) . המשחק נערך בבית המוקדם ב- 3 ביוני 1970 ב- גוואדאלאחארה . ברזיל ניצחה 4 : 1 .

הארגנטיני דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה (Diego Armando Maradona) הסוּפֶּר מוכשר הוא נציגו הבולט של הדור הקודם ומי שהפך את הבעיטה החופשית המסובבת לנשק השמדה המוני וזוֹל . עשרות רבות של שוערים בינלאומיים וגם בליגה האיטלקית חשו את נחת רגלו השמאלית . דייגו ארמאנדו מאראדונה היה כדורגלן פנומן , ומופת ומודל לחיקוי גם בתחום הבעיטה החופשית המסובבת . הטוב , המדויק , והיעיל בעולם בעת ההיא . רב אמן בן ארצו ליונל מֶסִי מהדור הנוכחי הלך בעקבותיו . צריך בהזדמנות זאת לציין גם את שחקן הכדורגל האנגלי דיוויד בקהאם אף הוא בועט מחונן של בעיטות חופשיות מסובבות . צריך לזכור שגם בישראל נמצאו כמה בועטים טובים שהתמחו בכיבוש שערים מבעיטות חופשיות מסובבות ביניהם מרדכי שפיגלר, יהודה שהרבני, אורי מלמיליאן, רן בן שמעון, ועוד כמה אחרים .

במונדיאל ארגנטינה 1978 נפגשתי לראשונה בבואנוס איירס עם פֶּלֶה שהפך כבר לפרשן כדורגל בטלוויזיה ועם אנשי רשת הטלוויזיה הברזילאית TV GLOBO . דייגו ארמאנדו מאראדונה היה אז נער בן 18 שטרם קנה את המוניטין הבינלאומי העצום שלו . התעניינתי אצל הברזילאים לדעת האם אומנות הבעיטה החופשית המסובבת היא פרי מחקר של מדעני הכדורגל של ברזיל והבנת עקרונות האווירודינמיקה הפועלים כל כדור שנע במהירות באוויר ומשקלו כ- 400 (ארבע מאות מאות) גרמים והיקפו כ- 70 ס”מ ? פֶּלֶה ששימש פרשן של TV GLOBO גיחך וצחק . הוא אמר לי אז כי התוצאה הסופית של טיפול טכני ובעיטה בכדור מהסוג הזה של סיבוב הכדור , ואשר מאיימת על כל שוער בעולם , היא הצטברות של שעשוע , ניסויים , ופרקטיקה אין סופית ואהבת הכדורגל מצדם של ילדי ונערי ברזיל למשחק הפופולרי . לא מדובר ב- מדע ולא במחקר . ובאמת , בסופו של דבר נולד נשק ספורטיבי דרמטי מסוכן . הברזילאים אומני הכדור השתמשו בבעיטות מסובבות לשער וגם במסירות מסובבות בינם לבין עצמם כבר במונדיאל שווייץ 1954 .

אינני יודע האם המאמן הלאומי אלי גוטמן מודע להיגיון הבעיטה החופשית המסובבת והאם תִּרְגֵל ואִימֵן את הנבחרת מפני בעיטות חופשיות של גארת’ בייל מטווחים כאלה שבין 16 ל- 30 מטרים ? אינני יודע האם למד וחקר את הבעיטות המסובבות של גָארֶת’ בֵּיְיל הבועט רק ברגל שמאל . הצבת חומה מול בועטים מוכשרים (כמו גארת בייל) היא מדע . התיאום ההכרחי בינה לבין השוער היא תורה שדורשת לימוד , הכנה , ותרגול . אני שָב ל- גָארֶת’ בֵּיְיל ואוֹפִיר מַרְצִיאָנוֹ . לפני גארת’ בייל ניצבות שתי אופציות : לסובב את הכדור לעבר הקורה הימנית הקרובה (מנקודת מבטו) ו/או לעבר הקורה השמאלית הרחוקה (מנקודת מבטו) . גָארֶת’ בֵּיְיל ניצב בטרם הבעיטה ליד הכדור במצב שאיננו מאפשר לו לבעוט את הכדור לעבר הקורה השמאלית הרחוקה (מנקודת מבטו) . על פי ההעמדה שלו את עצמו ביחס לכדור הוא כבר בחר באופציה הראשונה ויהיה חייב לסובב את הכדור לעבר הקורה הימנית הקרובה (מנקודת מבטו) . מצב סטטי שמזכיר מאוד את הבעיטה החופשית של לֵיאוֹ מֶסִי במשחק בבית המוקדם בו גברה ארגנטינה על ניגריה 3 : 2 במונדיאל ברזיל 2014 , ב- 25 ביוני 2015 בפּוֹרְטוֹ אָלֶגְרֶה (יורם ארבל ודני נוימן שידרו את המשחק ההוא) . זה היה בדקה ה- 41 של המשחק ו- לֵיאוֹ מֶסִי בחר לסובב את הכדור לעבר הקורה הימנית (מנקודת מבטו) והשמאלית מנקודת מבטו של אניימה השוער הניגרי (בדיוק כפי שבחר לעשות אֶמֶש גארת’ בייל) . לֵיאוֹ מֶסִי צלח והעלה את התוצאה ל- 2 : 1 לטובת ארגנטינה . את הסימן הראשון לבחירת אופציית הקורה ימנית ע”י לֵיאוֹ מֶסִי רואים שוב לפי ההתייצבות שלו ליד וביחס לכדור בטרם ההוצאה לפועל .

גָארֶת’ בֵּיְיל בועט ברגל שמאל ומסובב את הכדור באמת לעבר הקורה הימנית (מנקודת מבטו) . בחלוף 0.9 של שנייה אחת הכדור שלו שטס במהירות של 64 קמ”ש פוגש את הרשת של אופיר מרציאנו . השוער הישראלי המופתע אפילו לא זע ולא חש לעבר הסכנה . הוא נראה באותו שבריר השנייה לא רק מובס אלא גם בור ועם הארץ דווקא בתחום שבו הוא אמור להיות מומחה . כצופה טלוויזיה שמנתח בסלון ביתו ברחוב אבן גבירול בתל אביב את ההתרחשות ו- תופעת הבעיטה המסובבת מול קִיר שחקני הגנה שמציב השוער , נראה ששכרו של אופיר מרציאנו יצא בהפסדו . הוא בנה חומה אך זאת הסתירה לו את הבועט ואת הכדור . השוער הישראלי נפל בפח שגדולים וטובים ממנו כשלו ו- נפלו אליו לפניו . מעניין אותי מדוע השַדָּר עמיחי שפיגלר והפרשן שלו מוטי איוואניר אינם מסבירים בטקסט קצר לצופיהם מדוע הבעיטה החופשית המסובבת מטווחים כאלה טומנת בחובה סכנה כל כך גדולה לשוערים .

הבה נבחן לרגע שוב את הבעיטה החופשית המסובבת ההיא של האוסטרלי צ’ארלי יאנקוס ב- 19 במארס 1989 באצטדיון ר”ג בדקה ה- 71 במשחק קדם מונדיאל איטליה 1990 , ישראל – אוסטרליה 1 : 1 . גם שם בחר צ’ארלי יאנקוס (בועט ברגל ימין) לסובב את הכדור לעבר הקורה הקרובה הימנית מנקודת מבטו , והשמאלית מנקודת מבטו של שוער נבחרת ישראל בוני גינזבורג . בוני גינזבורג עשה את כל השגיאות האפשריות בבניית החומה ההיא שלו לרבות לקיחת צד מוטעית הנוגעת להעמדה שלו עצמו בשער . צ’ארלי יאנקוס קרא נכון את המפה הטופוגרפית של הצבת קיר השחקנים הישראליים ומיקומו של בוני גינזבורג , ובעט בעוצמה רבה כדור מסובב ממרחק של 28 מ’ (קצת מצד ימין ביחס לרחבת ה- 16) . הכדור שנע במהירות ממוצעת של טיפה יותר מ- 100 קמ”ש פגש את רשתו של בוני גינזבורג כעבור שנייה אחת . התעניינתי לדעת בזמנו אצל שני מאמני נבחרת ישראל יעקב גרונדמן ז”ל ויצחק שניאור ז”ל האם תרגלו בניית חומה יחדיו עם השוער שלהם בוני גינזבורג מול בעיטות מסובבות של השחקנים האוסטרליים . תשובתם הייתה שלילית . הם גם לא הבינו דבר ב- אווירודינמיקה של הבעיטה המסובבת ועד כמה היא מסוכנת עבורם . מוזר ומטריד .

אך למה להרחיק לכת ל- 19 במארס 1989 . הנה תאריך קרוב הרבה יותר . יום שלישי – 11 בספטמבר 2012 . נבחרת ישראל מארחת באצטדיון ר”ג את נבחרת רוסיה בקדם מונדיאל ברזיל 2014 . בדקה ה- 6 של המשחק נשרקת בעיטה חופשית לזכות רוסיה כ- 18 מטרים משערו של דודו אוואט . קראז’אקוב נבחר להוציא לפועל את הבעיטה החופשית . הכדור שלו ממוטט את החומה בבעיטה מסובבת ומדויקת ומכניע בקלות את דודו אוואט . רוסיה צועדת כבר בשלב כה מוקדם ביתרון 1 : 0 . הכדור המסובב של קראז’אקוב עובר כברת דרך של 18 מטרים בשנייה אחת במהירות ממוצעת של 65 קמ”ש ומזעזע את הרשת . לא מהירות תנועה גבוהה אך מספקת כדי שדודו אוואט לא יגיע אליו . השדר יורם ארבל והפרשן שלו בימים ההם דני נוימן לא היו מסוגלים לנתח בעבור צופיהם את התופעה ה- אווירודינאמית של “כוח העילוי” הפועל על מעוף הכדור ולהסביר מדוע קרז’אקוב (בועט ברגל ימין) ו- בחר לירות אותו דווקא לעבר הקורה השמאלית מזווית הראייה של צופה הטלוויזיה (קורה ימנית מנקודת מבטו של דודו אוואט) . החומה הנמוכה שמציב דודו אוואט איננה מצליחה לבלום את תנועת הכדור המסובב שנע במהירות של 65 קמ”ש , וגם מפריעה ופוגעת בשדה הראייה של השוער . אם כך אולי אין בה כלל צורך . צריך להבין שהכדור של קָרְאזָ’אקוֹב עבר את מחצית הדרך משהגיע לחומה הישראלית לאחר כחצי שנייה בלבד . לאחר שחלף מעליה נותרה לדודו אוואט המוסתר חצי שנייה נוספת כדי לאתר את מסלול תעופת הכדור . זה מעט מידי זמן . הפרשן מתעלם מניתוח יחסי הכוחות והמאבק הסמוי שבין הבועט הרוסי לבין השוער הישראלי ואנשי החומה שלו בטרם הבעיטה . בעיטה חופשית מסובבת מטווחים של 30 – 16 מטרים היא אירוע נייח ודרמטי שמתפתח לאטו והבימאי גִ’ימִי סוּבְּחִי פעל נכון כשהראה לצופי הטלוויזיה שלו אז באמצעות חמש מצלמות שלו (מתוך תריסר) את האופציות ששמורות לבועט הרוסי ולשוער הישראלי . בעיטות מסובבות ממרחקים כאלה הפכו זה מכבר לנשק קטלני . לרשותו של צוות השידור של ערוץ 1 עומד זמן רב יחסית . העבירה התרחשה כששעון הזמן ה- Count up של המשחק , הורה על 5:05 דקות והבעיטה בכדור קרתה כעבור 50 שניות ב- 5:55 דקות . די זמן והותר כדי להסביר לצופי הטלוויזיה שלהם את פוטנציאל הסכנה הטמון בבעיטה המסובבת ועד כמה הסיטואציה הזאת רגישה וגורלית לשוערים .

5. העקרונות האווירודינאמיים של הבעיטה החופשית המסובבת במשחק הכדורגל מטווחים של 30 – 16 מטרים.

תזכורת : מדובר במדע . תופעת “כוח העילוי” הפועל על הכדור המסובב , כמו כוח עילוי הפועל על כנף המטוס , היא תופעה אווירודינמית מרתקת שמצלמות הטלוויזיה חושפות אותה שוב ושוב ולכן כדאי להתעכב עליה בקצרה . על הכדור המסובב פועל “כוח עילוי” בעת מעופו . כדי להבין את התופעה הבה נבחן ראשית דבר ברמה פופולארית את תופעת כוח העילוי הפועל על פרופיל כנף המטוס [1]  [2] . האוויר הזורם סביב הכנף הקְמוּרָה של המטוס בצדה העליון עושה זאת בשתי צורות . זרימה פוטנציאלית וזרימת סירקולציה . מעל לכנף שהפרופיל שלה קָמוּר מצידה העליון (וישר בצִדוֹ התחתון) מתקיימות שתי הזרימות האלה הפוטנציאלית והסירקולציה שנעות באותו הכיוון , כלומר , מעל לכנף מהירות הזרימה השקולה גדולה יותר מאשר המהירות שבסביבה והיא שווה לסכום של שתי מהירויות הזרימה . לעומת זאת מתחת לכנף יש לשתי הזרימות האלה הפוטנציאלית וזרימת הסירקולציה כיוונים מנוגדים. פירושו של דבר שמתחת לכנף מהירות הזרימה השקולה קטנה יותר מאשר המהירות שבסביבה והיא שווה להפרש שבין שתי מהירויות הזרימה , כלומר , מהירות הזרימה הפוטנציאלית פחות מהירות הסירקולציה . בהתאם לחוֹק בֶּרְנוּלִי במקום בו מהירות זרימת האוויר גדולה יותר – הלחץ קטן יותר . ולהפך . במקום בו זרימת האוויר איטית יותר – הלחץ גדול יותר . על כן מעל לפרופיל הכנף הקָמוּר של המטוס , הלחץ קטן יותר מאשר הלחץ האטמוספרי שבסביבה ונוצרת תופעת היניקה . מתחת לכנף הלחץ גדול יותר מאשר בסביבה . היניקה והלחץ הופכים לכוח הפועל על כנפי המטוס . זהו כוח העילוי .

טקסט תמונה : האוויר זורם סביב הכנף הקמורה בחלקה העליון בזרימה פוטנציאלית . בנוסף לכל מתרחשת זרימת הסירקולציה סביב הכנף . הצירוף של שתי הזרימות האלה מגדיל את מהירות זרימת האוויר מעל לכנף ומקטין אותה מתחת לכנף . בהתאם לחוק ברנולי הלחץ מעל לכנף המטוס קטן יותר מאשר בתחתיתו . מעל לכנף נוצר כוח יניקה ובתחתית הכנף כוח לחץ . סכום כוחות היניקה והלחץ הוא כוח העילוי הפועל על הכנף .

“כוח עילוי” יכול להיווצר גם על הכדור במשחק כדורגל הנע במהירות באוויר . “כוח העילוי” הזה בו מסלול תעופת הכדור מתעקם ימינה ו/או שמאלה , תלוי בבועט , הוא תוצאה של כוח הבעיטה המופעל על הכדור לרבות הפרדת הכוחות , והיחס בין נתוני ההיקף שלו לבין משקלו . מידת משקלו של הכדורגל נעה בין 396 גרם ל- 453 גרם . זה ו פרט ידוע . גם מידת היקפו של הכדור ידועה ונעה בין 68 ס”מ ל-71 ס”מ . מן ההיבט הזה הכדורגל נמצא בתחום מעניין בנושא הנחקר . היחס בין נפחו למשקלו מציב אותו באזור גבולי בין כדור המושפע מעט מהאוויר ולכן אפשר לבעוט או לחבוט בו למרחק רב , לבין כדור המושפע הרבה מאוד מהתנגדות האוויר , ולכן קשה לזרוק או לבעוט אותו לטווח גדול , מפני שהוא מוּאָט מייד בגלל התנגדות האוויר, מתנודד מצד לצד, ומשנה את מסלולו . כוח העילוי שנוצר על כנף המטוס יכול להיווצר גם על הכדורגל כאשר הוא נע באוויר אם באותה שעה קיימת סביבו גם זרימת סירקולציה . הסירקולציה הזאת מתהווה בעת הפרדת הכוחות וסִחְרוּר הכדור בבעיטה המסובבת החופשית במשחק הכדורגל . אם כוח הבעיטה יעבור אך ורק דרך מרכז הכובד של הכדור ללא הפרדת כוחות אזי הוא ינוע באוויר בקו ישר מבלי להסתובב סביב עצמו ו- קווי זרימת האוויר סביבו יהיו סימטריים. מאחוריו ייווצר שובל של וואקום. הזרימה הזאת על כל פנים היא זרימה פוטנציאלית . אם נבעט בכדור קדימה וגם נסובב אותו סביב מרכז הכובד שלו אזי נקבל זרימה פוטנציאלית וזרימת סירקולציה בו זמנית . אם הבועט יסחרר את הכדור כך שיסתובב משמאל לימין עם כיוון השעון (כפי שעשה אֶמֶש גארת’ בייל) מהירות הזרימה השקולה של האוויר מצִדוֹ השמאלי תהיה איטית יותר מאשר מצִדו הימני בגלל שהזרימה הפוטנציאלית וזרימת הסירקולציה בצדו הימני נעות באותו כיוון . מכיוון שזרימת האוויר מצד שמאל של הכדור שבעט גארת’ בייל איטית יותר , נוצר על פי חוק בֶּרְנוּלִי כוח יניקה מצדו הימני של הכדור וכוח לחץ מצדו השמאלי . חיבור שני הכוחות האלה מעניק לכדור “כוח עילוי” לכיוון ימין . זאת הייתה הכוונה המקורית והביצוע הפדנטי של השחקן הוולשי גארת’ בייל שבעט את הכדור המדויק לעבר הקורה ימנית שלו והשמאלית של השוער הישראלי אופיר מרציאנו . רֶגֶל האדם היא איבר כבד מהיָד ופחות מדויקת אך עדיין מדודה ומוקפדת כדי לשגר כדורים מכוונים לפינות השערים מטווחים בינוניים. הכדור אומנם נע לפנים אך הוא מקבל מסלול קשתי צִדִי – לצד ימין. הכדורים המסובבים נועדו לעקוף בצורה מתוחכמת את החומה שמציבים השוערים . לפתע מתברר כי החומה שהייתה יעילה נגד בעיטות חופשיות רגילות מהימים ההם איננה כזאת נגד בעיטות מסובבות . לתופעה המעניינת זאת של התהוות כוח עילוי על כדורגל הנע באוויר קוראים “תופעת מָאגְנוּס” (Magnus Effect) על שמו של הפיסיקאי הגרמני מאגנוּס שחקר אותה ומצא לה את ההסבר הנכון ב- 1852 . שחקני כדורגל רבי מוניטין כמו פלה , גארינצ’ה , ריוולינו , מאראדונה , בקהאם ואחרים הפכו את הבעיטה המסובבת לנשק מאיים ובעל עוצמה . בכדורגל הישראלי בלטו בזמנו בועטים מתוחכמים כמו מרדכי שפיגלר , יהודה שהרבני , ואורי מלמיליאן .

טקסט תמונה :  הניתוח האווירודינאמי הקונקרטי הזה מסביר את תופעת מעוף הכדור בבעיטות החופשיות של גארת’ בייל, ליאו מסי, ו- דייגו ארמאנדו מאראדונה שכידוע בועטים שלושתם ברגל שמאל. בעת הבעיטה בכדור נוצרת הפרדת כוחות מתוכננת. כוח אחד דוחף את הכדור קדימה (חץ ירוק) והכוח האחר מסובב את הכדור בכיוון השעון (חץ אדום) . התנגדות האוויר למעוף הכדור פועלת כלהלן .מהירות זרימת האוויר מצידו של הכדור המסתובב בכיוון השעון מהירה יותר מזרימת האוויר מצידו האחר של הכדור הנעה נגד כיוון השעון . הפרש המהירויות יוצר הפרש בלחצי האוויר משני צידי הכדור. הזרימה האיטית יוצרת לחץ יותר גבוה. הלחץ הגבוה יוצר את אפקט “כוח העילוי” (Magnus Force) על הכדור ומסיט אותו ממסלולו הצפוי (במקרה הקונקרטי זה תמיד בכיוון ימין). מאחורי הכדור המסובב פועל גם כוח יניקה (Drag Force) שיוצר שובל קטן של זרימת אוויר מערבולית. הבעיטה החופשית במשחק הכדורגל היא אלמנט מסוכן וקטלני שצריך להתייחס אליו בכובד ראש הרבה מעבר להתייחסות השגרתית של השחקנים ומאמניהם. כלל לא ברור אם הצבת החומה נדרשת בכל מקרה. הצבת החומה ע”י השוער, רוחבה מיקומה, והכוונתה היא תורה בפני עצמה, וחייבת להתבצע על סמך היכרות מיטבית את תכונות השחקן הבועט ובאיזה רגל הוא בועט, על מנת לסובב את הכדור שמאלה ו/או ימינה.

הבעיטה החופשית המסובבת היא נשק התקפי שדורש להציב מולה מִגְנָנָה יעילה . כדי להעמיד נגדה קו הגנה הגיוני חייבים להבין את עקרונות האווירודינמיקה של תעופת הכדור ולהכיר את תכונות הבועט .  לא פלא שהמאמן הנוכחי אלי גוטמן במשחק נגד ווילס , ושני מאמני הכדורגל של נבחרת ישראל ב- 19 במארס 1989 בהתמודדות ההיא נגד אוסטרליה יעקב גרונדמן ז”ל ויצחק שניאור ז”ל , לא הכינו היום ו- אז את שיעורי בית שלהם . שלושתם לא צפו (מחוסר ידע והשכלה מינימלית בתחום) את יכולתם וכישרונם ופוטנציאל הסכנה שמניבים שני הבועטים הוולשי גארת’ בייל (אמש) ו- האוסטרלי צָ’ארְלִי יָאנְקוֹס (לפני 26 שנים) לחולל את “תופעת מאגנוס” על הכדורים החופשיים המסובבים שלהם , שהפכו אותם לכל כך מסוכנים וקטלניים . אלי גוטמן ואופיר מרציאנו עכשיו , והצמד ההוא יעקב גרונדמן ז”ל את יצחק שניאור ז”ל , ולצידם שוער הנבחרת בוני גינזבורג שמשולל כל ידע מינימלי בפיזיקה ומתמטיקה אלמנטרית , שילמו כמובן מחיר כבד על כך .

בוני גינזבורג עשה את כל הטעויות האפשריות בהצבת החומה שלו ומיקומה במשחק ההוא נגד אוסטרליה , ומכיוון שלא ידע כי צָ’ארְלִי יָאנְקוֹס בועט ברגל ימין טעה גם בבחירת המיקום שלו עצמו בתוך השער . אך זוהי כבר היסטוריה . “תופעת מָאגְנוּס” כפי שהיא מוצאת את ביטויה בבעיטה החופשית המסובבת במשחק הכדורגל , והאפקט הקטלני שלה , היא חומר לימוד לשחקנים ומאמניהם וגם חומר להפקת לקחים . מעט מאוד שַדָּרֵי ופרשני טלוויזיה מבינים את המשמעות הקריטית של “תופעת מאגנוס” . בעיטה חופשית מטווח של 20 מטרים מהשער היא לעיתים איננה מסוכנת פחות מבעיטת עונשין מ- 11 מטרים . קוראי הבלוג יכולים למצוא אינפורמציה רחבה ומעניינת בתחום ב- [1] בספר המדע המצוין והפופולרי בעברית של פרופסור דוד אבירי , “אווירודינמיקה” , משנת 1964 בהוצאת “מערכות” . וגם ב- [2] בספר בשפה האנגלית משנת 1955 של האמריקני ג’ון באן הקרוי , “SCIENTIFIC PRINCIPLES OF COACHING” .

6. תוכנית הכדורגל של ערוץ 1 אמש (יום ראשון – 29 במארס 2015) “קדם Euro 2016” בהנחיית שרון פרי בין 21.00 ל- 22.00

אין מקום לתוכנית רבת מֶלֶל , צפויה , ומשעממת שכזאת “קדם Euro 2016” שמשודרת בערוץ 1 בזמן צפייה ראשי בתשע בערב בסגנון הטלוויזיוני הישן והעתיק שהתאים פעם למאה הקודמת . מדובר בהתאבדות רייטינג . שרון פרי איננה מוכשרת דיה ללכד סביבה צוות שחוק נטול כריזמה וללבן דיון בדמותם של אורי לוי, דני נוימן, אייל לחמן, ואבי רצון, רק כדי לדבר, לדבר, ולדבר, ושוב לדבר. לא ידעתי שעדיין מפיקים תוכניות מֶלֶל מגוחכות כאלה בשידורי הספורט . מדובר בעריכה גרועה ובשידור תוכן לעוס . וגם באנשים חבוטים שלפחות שניים מהם אחראיים ישירות לכישלונו של ערוץ 1 בכיסוי מונדיאל ברזיל 2014 . דני נוימן מי שהיה הפרשן של יורם ארבל בברזיל ואורי לוי מי שנמנה על צוות ההובלה באולפן בירושלים . אין סיכוי שהחמישייה הנ”ל תביא אפילו בדל של רייטינג , אפס קצהו של אחוז אחד , לטובת ערוץ 1 . התוצאה הסופית אֶמֶש (יום ראשון – 29 במארס 2015) היא הרת אסון בעבור השידור הציבורי . מה זה צריך להיות הדבר המגוחך הזה ? ערוץ 1 צובר בין 21.00 ל- 22.00 אמש בליל ראשון – 29 במארס 2015 מדרוג אפסי ו- מָשְמִים בן % 1.8 וניגף . ערוץ 10 עם התוכנית “גב האומה” וערוץ 2 עם “מאסטר שף VIP – הגמר” עושים בו שַמוֹת . % 13.4 ו- % 32.5 (בהתאמה) . מדהים מדוע ו- כיצד מתיר מנהל ערוץ 1 אלי בבא לשדר תוכנית נֶפֶל ופגומה שכזאת ב- Prime time בעידן תחרות מרה של השידור הציבורי מול המסחרי, בו ערוץ 1 מחויב גם לרייטינג . התוכנית “קדם Euro 2016” נועדה במקרה הטוב לתקופת זמן של Late night show אם בכלל . גם מהדורות החדשות המרכזיות של ערוץ 10 ו- 2 שצוברות % 11.2 ו- % 23.9 (בהתאמה) עוקפות בסיבוב את מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 1 עם יעקב איילון , % 5.4 . ערוץ 1 הציבורי זקוק נואשות למתיחת פנים . דווקא עכשיו כשהשידור הציבורי הטלוויזיוני מונח על כף המאזניים ושרוי תחת עול מפרק וכונס נכסים , מציבה הנהלת הרשות והטלוויזיה שוב את אורי לוי ודני נוימן בקדמת חלון הראווה שלה כאילו שחסרים מגישים , שדרנים , עיתונאים , ופרשנים אחרים במדינת ישראל . בלתי מתקבל על הדעת . ערוץ 1 חָוָוה וחוֹוֶה גם כעת טלטלה תהומית בשל מנהיגות עבר וניהול עבר בלתי תקינים ו- לא נבונים (בלשון המעטה) , ולפתע דווקא עכשיו בשעת דמדומים בין ערביים בוחר לחזור לסורו . מה זה צריך להיות הקשקוש הזה של תוכנית מֶלֶל בכדורגל בזמן צפייה ראשי…??? ניחא , אילו הייתם מביאים לדיון מֶלֶל באולפן את פפ גווארדיולה יחדיו עם חוזה מוריניו וגם את ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו . אבל שעת דיבור בבחינת שידור חוזר אודות ישראל – ווילס 0 : 3 עם אייל לחמן , עם אורי לוי , ועם דני נוימן ב- Prime time הטלוויזיוני של ערוץ 1 הציבורי הארצי …??? באמת…??? מה זה צריך להיות הדבר הזה…??? איזה מין Programming שצובר % 1.8 בזמן צפייה ראשי…??? אינני כופר בזכותו של ערוץ 1 לפצוע שוב את גופו ולחבֵּל בעצמו , אולם מדוע לעשות זאת בפרהסיה ? מגוחך .

7. השידור הישיר של ערוץ 10 את משחק הכדורסל ב- Euroleague ב- Top 16 ממדריד בליל שישי – 27 במארס ריאל מדריד- מכבי ת”א 86 : 75 – צבר רק % 7.1. מעט מידי לערוץ טלוויזיה מסחרי שמבקש לשרוד.

מכבי ת”א פגיעה והופכת גם את ערוץ 10 לפגיע . מכבי ת”א ניגפת . אם ה- סייע פיני גרשון נהנה ממוניטין , מעמד , ויוקרה והוא כזה מבין גדול בכדורסל אז מדוע הדבר איננו מוצא את ביטויו בעזרה שהוא אמור להושיט למאמן הראשי שלו גיא גודס…???

סוף הפוסט מס’ 489. הועלה לאוויר ביום שני – 30 במארס 2015.

 

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *