הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נערך, ונכתב למען מטרות רווח כספי, לא כדי להשיג פרסום מסחרי, ולא לצורך פרסום אישי.

————————————————————————–

פוסט מס' 500 : הועלה לאוויר ביום ראשון – 10 במאי 2015.

————————————————————————–

פוסט חדש. הועלה ל- "אוויר" ביום ראשון – 10 במאי 2015.

קולות מהעבר מנבכי ההיסטוריה (1). פוסט מס' 500. כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה- 1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שעוסקת בקורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2015 – 1884, ואשר הענקתי לה את השם, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". הסדרה כוללת בתוכה כ- 72 (שבעים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר והכתיבה של הסדרה אמורים להסתיים ב- 2019, לכל המאוחר ב- 2020.

סדרת 13 הספרים היא מסת טלוויזיה שדנה בתחומי התפתחות סיקור הספורט, החדשות, והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884 (מאז ימיו של מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו), כלכלה טלוויזיונית, מו"מ וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור Play by play, הגשה, הנחייה,  ומהימנות בעריכת ראיונות. לצורך כתיבת הסדרה ראיינתי כ- 2200 (אלפיים ומאתיים) אולי יותר אנשים בעולם ובארץ. הסדרה עבת כרס מפני שהיא כוללת בתוכה מלבד הכתיבה שלי עשרות אלפי תמונות + מסמכים אותנטיים + קטעי עיתונות וכמובן תיעוד מפורט של אותם כ- 2200 אנשי תעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ שניאותו למסור לי את עדותם ולסקור עמי את ההיסטוריה של הטלוויזיה שהם היו חלק ממנה. להיסטוריה הטלוויזיונית הזאת יש תכונה סלקטיבית. חלק מהאנשים שעמם דיברתי היא מציבה בראש הרשימה. לחלק היא מייעדת מקום באמצעיתה. ולא מעט אחרים שניצבו בעמדות מפתח היא מותירה בירכתיים משום שהתברר כי היו אנשים כושלים ולכן לא חשובים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : עוד לא מאוחר להקים וועדת חקירה ממלכתית כדי לחקור את התנהלותה המושחתת של משטרת ישראל בשנים האחרונות תחת המפכ"ל הג'נטלמן והחייכן רב ניצב יוחנן דנינו. לא יכול להיות שהשחתה, ריקבון, וזיהומים נבזיים כאלה הנחשפים כעת בשתי הפרשיות המסועפות, הממושכות בנות שנים, והמטונפות הקשורות ל- עו"ד רונאל פישר והרב יאשיהו פינטו, מתרחשות בסוד תחת עיניו הקשורות ואוזניו האטומות של יוחנן דנינו…??? כיצד ייתכן להעניק אמון ציבורי ל- מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו האמון על אכיפת החוק, אולם זה שאיננו יודע מהחיים שלו, לא יודע מה מתרחש בחצר האחורית שלו וכיצד מתקיימת הסרחה ארוכת שנים בתוך שורות המשטרה שלו, ומתחת לאפו…??? עליבות נוראית. לפני כמה ימים סיפר יוחנן דנינו לרזי ברקאי שיש לו משטרה נהדרת. הברדק המשטרתי המופלג מערער את יציבות החברה הדמוקרטית בישראל בתקופה שראש הממשלה בנימין נתניהו מנהל בצורה גרועה את ענייני המדינה. זה לא היה יכול לקרות בעידן של בן המלכות יצחק רבין ז"ל.

הערה 4 : עוד לא מאוחר להקים וועדת חקירה ממלכתית כדי לחקור כיצד ניגף השידור הציבורי של מדינת ישראל באופן טוטאלי בתקופת שני המנכ"לים של רשות השידור יוסף בר-אל בשנים 2005 – 2002 ויוני בן מנחם בשנים 2014 – 2011. כזכור הדיחה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון את מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל מכהונתו ב- 2005. בפעם הראשונה בתולדות רשות השידור ובהיסטוריה של מדינת ישראל הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. ואז התרחשה מפולת נוספת. אשתקד (2014) החליטה ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו לפרק ולסגור את רשות השידור המנוונת והבלתי מוצלחת במתכונתה הישנה בראשות יוני בן מנחם ועוזרו זליג רבינוביץ' ותחת מעטה הפיקוח הציבורי של עוד פיגורה בלתי מוצלחת, הלוא הוא יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת. הממשלה מינתה את פרופסור דוד האן לשמש כונס נכסים של רשות השידור השרויה כעת תחת עול של צו מפרק. דוד האן מינה את יונה וויזנטל לשמש מנכ"ל רשות השידור בפועל. יוני בן מנחם כמו קודמו יוסף בר-אל הודח וסולק באמצע כהונתו. יונה וויזנטל העיף גם את אמיר גילת. צריך לזכור כי שני האנשים הכל כך לא מוכשרים האלה והכושלים בלשון המעטה יוסף בר- אל ויוני בן מנחם מונו לתפקידם הרם כל אחד בתורו ע"י ממשלות ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ובנימין נתניהו. הם אומנם סולקו והודחו בבושת פנים אולם נמלטו מבלי לשלם שום מחיר אישי חוץ מהבושה. לא הוטל עליהם כל עונש בגין כישלונם העצום, לא עונש כספי ולא עונש מאסר, כאילו הפקדתם על רשות השידור הייתה עסק שולי, עניין של הובי, ו- עיסוק בתחביב. עליבות קשה שדרדרה את השידור הציבורי לתהום ממנה לא התאושש עד עצם היום הזה.

הערה 5 : הפוליטיקאי הבינוני והמגוחך יאיר לפיד יו"ר "יש עתיד" מי שאיבד בבחירות האחרונות לכנסת ה- 20 (17 במארס 2015) % 58 מכוחו, מפזר שוב הצהרות לוחמניות נגד ממשלתו הצרה של בנימין נתניהו,מאשים אותו בשחיתות פוליטית, ומבקש להבעיר את הרחובות (כ- לשונו). יאיר לפיד הוא קוריוז ו- איש רדוד שמהווה תופעה פוליטית חולפת. לא האמנתי לו אז ואינני מאמין לו גם לא כעת. אני צמוד לזהבה גלאון שלי.

הערה 6 : אלוהי הפוליטיקה הגלובאלית הקשיב לתפילתי והותיר את ראש ממשלת בריטניה מנהיג המפלגה השמרנית דֵיוִויד קָמֶרוּן על כנו. הדור שלי זוכר וודאי את ההפתעה ההיסטורית הפוליטית הענקית ההיא בתום מלחמת העולם ה- 2 ב- 1945, את נפילת הממשלה השמרנית בראשות ווינסטון צ'רצ'יל אדריכל הניצחון הבריטי על גרמניה הנאצית, ואת זכיית מפלגת הלייבור בבחירות ההן באנגליה דאז בראשות קלמנט אטלי ושר החוץ העוין שלו ארנסט בווין, ואת ההיסטוריה של "הספר הלבן".

הערה 7 : תוכניתו החדשה של העיתונאי והשדרן אלכס אנסקי הנבון בערבי שישי ב- 18.00 ברדיו גלי צה"ל היא פנינת שידור (!). אני אוהב להאזין לניתוחים ולהיגיון של אלכס אנסקי. תמיד אהבתי. יש לו היגיון הגיוני. הוא ממחיש זאת כל פעם מחדש באמצעות קולו הרדיופוני.

הערה 8 : שתי תוכניות הספורט של רדיו גלי צה"ל, זאת השבועית "עושים ספורט" של אפי טריגר ואלי ישראלי בימי חמישי ב- 13.00, וזאת היומית "תוכנית משחק" בראשון עד רביעי ברצועת הזמן של 18.00 בהנחיית עידן קוולר ומירי נבו – אינן חשובות מפני ששתיהן נעדרות וחסרות כל ערך עיתונאי. שתי תוכניות Follow up המשעממות שאינן מספקות לעולם שום מידע חדש ולכן בטלות בשישים. איזה צורך שבועי מוצאים אפי טריגר ואלי ישראלי להתחנף למשה שלונסקי כדי לשמוע את דעתו הכל כך צדדית ולא חשובה ב- תוכניתם "עושים ספורט"…??? מי שמצדו מתעקש באופן סיסטמתי במשך שנים לא לתרום שום אינפורמציה מעניינת ובעלת ערך לתוכנית שאליה הוא מוזמן על ידם…???

הערה 9 : סילוקם של אברי גלעד וג'קי לוי המשעממים והרוטיניים באיחור רב מהתוכנית היומית "המילה האחרונה" במתכונתה הישנה ברדיו גלי צה"ל – היה צו השעה (!). הצבתו המחודשת של העיתונאי החוקר והשדרן רינו צרור מידי צהריי היום בתחנה הצבאית היא גם כן צו השעה (!). מדובר בתגבורת חיונית לחטיבת החדשות והאקטואליה של רדיו גלי צה"ל.

הערה 10 : אלי אוחנה משמש פרשן כדורגל של נדב יעקובי בערוץ 55 בכבלים על תקן של שחקן עבר. מוטי קירשנבאום מבצע את מלאכתו פרשן ספורט של מולי שפירא ברדיו גלי צה"ל על תקן עיתונאי. תחליטו אתם לעצמכם מי מספק לכם מידע מנותח, מנומק, ומעניין יותר הכדורגלן ו/או העיתונאי. לא ייתכן להפקיד את מיקרופון פרשנות הספורט בידיו של כדורגלן שאיננו גם עיתונאי, אולם ייתכן להפקיד את מיקרופון פרשנות הספורט בידיו של עיתונאי שלא היה כדורגלן פעיל. ב- 1990 הפקדתי את העיתונאי אבי רצון (איש רציני ובעל ערך) על מיקרופון פרשנות הכדורגל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הצופים שלי ואנוכי יצאנו נשכרים. רשות ההחלטה הנזכרת לעיל היא רטורית בלבד. מוטי קירשנבאום שם בכיס הקטן את אלי אוחנה גם אם מדובר בקונץ קטן. מדהים שערוץ 55 בכבלים משקיע הון רב ברכישת זכויות השידורים של ה- Champions League אולם ממעיט בערך טיפוח הפרשנות של האירועים היוקרתיים הללו. אלי אוחנה איש טלוויזיה מינימאליסט ונרגש, מתפעל ואומר אחרי הבקעת השער השלישי של ניימאר הברצלונאי נגד באיירן מינכן : "פשוט תצוגת ענק פשוט לא להאמין על הצמד חמד הזה מסי את ניימאר…". טריוויה נחמדה אך מה לזה ולפרשנות…? לאחר השער השני של ליאו מֶסִי הוא אלי אוחנה כל כך נלהב עד שהוא מצליח להרכיב ניסוח ממש גרנדיוזי רווי פרשנות לו ציפו צופיו הצעירים : "איזה מהלך גדול…פשוט תענוג לעיניים…איזה דקות מדהימות של ברצלונה…". בסדר, זה נכון אך אין להתרגשות הזאת דבר עם פרשנות. לאחר מבצע השער הראשון של מסי הוא ממשיך לתאר את התמונה כאוהד מן השורה אך לא לפרשן אותה : "זאת הייתה חטיפת כדור של אלבס נדמה לי…והכדור הגיע בסופו של דבר למסי שמסיט את הכדור קצת שמאלה…בעיטה חדה והפעם גם נוייר ביום גדול לא מצליח למנוע וזה 1 : 0…". זה באמת מה שקרה אך את האינפורמציה ה- וויזואלית הזאת כבר מסר נדב יעקובי לצופים קודם לכן, לפניו. אלי אוחנה הוא כפיל לא מוצלח של נדב יעקובי. הטיסו אותו לטורינו וברצלונה לפרשן את ה- וויזואליה ומה מסתתר מאחוריה, ולא לתאר אותה.

הערה 10 : ערוץ 55 בכבלים שידר אמש (מוצ"ש – 9 במאי 2015) את "שער השבת" לאחר השידור הישיר (Off tube של נדב יעקובי ושגיא כהן) של משחק הצמרת בליגה הספרדית ריאל מדריד – וולנסיה 2 : 2. בכך הפר (בלית ברירה) את אחד מכללי הטלוויזיה והקולנוע המפורסמים ביותר כי את ה- Climax שומרים לסוף העלילה. שידור תקצירי המשחקים של ליגת העל שלנו ב- "שער השבת" אחרי ריאל מדריד – וולנסיה 2 : 2 (באצטדיון "סנטיאגו ברנביאו", מבנה ארכיטקטוני מפואר הגדוש ב- 105000 צופים) כמו למשל עירוני אשדוד – הפועל פ"ת, סכנין – הפועל ת"א, ו/או בליגה הלאומית הפועל ר"ג – בני יהודה חושף כדורגל ישראלי עִילֵג ועָלוּב, נוֹף נָבוּל, מגרשים ישנים, המון פרסומות מסחריות מכוערות על רקע יציעים ריקים, רמה מגוחכת, וגם צילומי טלוויזיה מגוחכים.

קולות מהעבר מנבכי ההיסטוריה. פוסט מס' 500. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : יום שישי בצהריים – 4 ביוני 1982. תמונה היסטורית. אולפן א' בקומת המרתף של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת רוממה בירושלים. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל (שני מימין) ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער יבד"ל (רביעי מימין) מרימים כוס יין לחיים בצוותא עם חבורת עובדים לאחר שממשלת ישראל בראשות מנחם בגין אישרה את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בצבע. התבוננות יתר בפניו של יוסף "טומי" לפיד מגלה כי האיש ניצב שם אך הוא לא שם באמת. יוסף "טומי" לפיד מוטרד ונושא את עיניו ומחשבותיו אל האופק. הוא מהרהר בעתיד, ויודע כבר כי מלחמת לבנון ה- 1 היא בלתי נמנעת וכי במקביל עומדת להיפתח בספרד בתוך כמה ימים אליפות העולם בכדורגל – ספרד 1982. שתי משימות כיסוי טלוויזיוניות מורכבות יקרות וממושכות שהוא האחראי הראשי על תקינותן. באותן הדקות ההן של אותו צהריי יום שישי של 4 ביוני 1982 חשף הצלם מיכאל מרגוליס את יוסף "טומי" לפיד בן 51 כ- איש בודד. בודד מאוד. כמנכ"ל רשות השידור הניצב בראש ההיררכיה רבצה עליו אחריות כבירה שלא היה לו עם מי לחלוק אותה. אחריות נושאים – לא חולקים. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : הבימאי אורן שינדל, יוסף "טומי" לפיד ז"ל, המגישה דליה מזור, טוביה סער, מוסתר מאחור גבי אוחנה (נהגו האישי של מנכ"ל רשות השידור), המגיש דניאל פאר, ומפקח הבימאים ג'קי גורן ז"ל (חתוך). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יום שלישי – 17 במאי 1977. שניות ספורות לפני השעה עשר בערב. הסתיימה ההצבעה ברחבי המדינה לכנסת ה- 9. תמונה היסטורית. מנהל הבמה יוסף "פונצי" הדר ז"ל מונה את ה- Count down למגיש חיים יבין לקראת עלייתו ל- "אוויר" ב- 22.00 בדיוק, בטרם יכריז את הכרזתו הבלתי נשכחת, "גבירותיי ורבותיי – מהפך". זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : הסטטיסטיקאי והממונה על מדגם הקלפי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית פרופסור חנוך סמית ז"ל, המגיש חיים יבין (בן 45, מצמיד ביד ימינו את מכשיר ה- "אוזניה" לאפרכסת אוזנו), וה- Floor manager יוסף "פונצי" הדר ז"ל (חובש Head set). מאחור רואים בצד ימין את אריה שגיא איש מל"מ (בחולצה בהירה), ומשמאל, מעבר לגבו של חיים יבין, זהו עמירם ניר ז"ל מי שהיה אחראי על הפקת מדגם הטלוויזיה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 19 ביוני 1980. אולימפיאדת מוסקבה 1980. מסמך בעל חשיבות היסטורית שכתב מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל למנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי בטלוויזיה הישראלית הציבורית. המסמך קובע כי סיקור ה- Off tube מירושלים של המשחקים האולימפיים של מוסקבה 80' נובע רק מהחרמת האולימפיאדה ע"י ישראל ואיננו משמש תקדים לעתיד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : 1960. תמונה היסטורית בתולדות רדיו "קול ישראל". יגאל לוסין (מימין), מיכה שגריר ז"ל (מרוחק באמצע מדבר בטלפון) , ויוסף "יוסי" שריד (משמאל) ממסדים את תוכנית האקטואליה הפופולרית "יומן השבוע". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אפריל 1995. אטלנטה – ג'ורג'יה ארה"ב. אנוכי (מימין) עם מר אלכס גלעדי (משמאל) סגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC. ההבדל והפער באיכות הלבוש בינינו הוא הפרש היכולות הכלכליות בין רשת הטלוויזיה שלו לבין זאת שלי הלוא היא הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח לי הבוס הישיר שלי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום הפקת מבצע שידורי הטלוויזיה המרוחקים בפיקודי את המשחקים האולימפיים של סיאול 1988. בפרק זמן של 16 ימים שידרנו ישיר מסיאול לירושלים 132 שעות ללא שגיאה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : מאי 1988. חדרי במלון בסיאול בירת דרום קוריאה. התבוננתי במראה ולא האמנתי למראה עיניי. היה נדמה לי כי מדובר בחג פורים שהגיע לסיאול ובמעשה תחפושת. אנוכי לבוש חליפה ומעונב בטרם אחת מפגישות ה- הפקה הבינלאומיות של ה- WBM בסיאול בעת תכנון מבצע שידורי הטלוויזיה המורכב והמסובך משם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : קיץ 1975. ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל (בן 53 מימין) עם מנהל חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית דן שילון (בן 35, משמאל). יצחק רבין הציע לדן שילון לשמש קצין תקשורת שלו. דן שילון סירב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : חורף 1974. תמונה היסטורית. מוטי קירשנבאום (יושב בשורה הקדמית ראשון מימין) פוסע את צעדיו הראשונים בתכנון, הפקה, כתיבה, ובימוי של תוכנית הטלוויזיה הסטירית "ניקוי ראש" שזיכתה אותו בפרס ישראל ובתהילת נצח. זיהוי הנוכחים בשורה הקדמית מימין לשמאל : מוטי קירשנבאום, הבימאי יעקב אסל, ואחד מרבעת הכותבים של "ניקוי ראש" קובי ניב. זיהוי הנוכחים בשורה השנייה מימין לשמאל : יוסף "פונצי" הדר ז"ל, הצלם אורי שמעוני, איש הקול משה אלוני, ועומד לבוש מעיל צלם ה- Video שלמה גרשנגורן – ספיטירקי. האיש הרחק מאחור הוא השחקן שבתאי קונורטי ז"ל. השניים האחרים אינם מזוהים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ראשית 1975. אולפן "מבט" החדש. תמונה היסטורית. מנהל חטיבת החדשות דן שילון ממסד לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית הגשה זוגית ו- Sit up של כתבי השטח. זיהוי מימין לשמאל : אלימלך רם ז"ל (הכתב המדיני), המגיש חיים יבין, והמגיש אריה אורגד. ברקע נראית תמונתו של אריאל "אריק" שרון באמצעות הקרנה טכנולוגית ישנה של Rear Projection. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנת 1982. תמונה היסטורית. משלחת של רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC בראשותו של שון מקמנס (יושב ראשון משמאל) ואלכס גלעדי סגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC (עומד ראשון משמאל), חותמת על הסכם זכויות שידורים בלעדי של אליפות העולם ה- 1 בא"ק הלסינקי 1983 עם נשיא IAAF  האיטלקי ד"ר פרימו נביולו (יושב במרכז). NBC ניאותה לשלם ל- IAAF סכום של 2.000000 (שני מיליון) דולר בעבור זכויות השידורים של האירוע המרתק והחשוב ההוא של אליפות העולם הראשונה בא"ק של הלסינקי 1983. עומד שני משמאל ההולנדי אדריאן פאולן הנשיא הקודם של IAAF בשנים 1981 – 1976. אלה צעדיו הראשונים של אלכס גלעדי ב- IAAF שם זכה להצלחה מרחיקת לכת כאיש טלוויזיה אמריקני ו- בינלאומי. אלכס גלעדי משמש יו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF מאז שנת 1985 (!). (באדיבות IAAF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 25 באוגוסט 1983. מסמך בעל חשיבות היסטורית. לראשונה בתולדות רשות השידור אני מצליח לשכנע את מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בצורך למסד ולהפיק במשך שמונה ימים בשידורים ישירים את אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 ולקבעם בלוח השידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד כותב לי מכתב הערכה בתום מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של אליפות העולם ה- 1 בהלסינקי באוגוסט 1983. כרגיל הושרה וטובל טקסט המסמך בהערות, הומור, ועוקצנות של כותבו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 3 בינואר 1991. כמעט בכל מקום בו מתערבים ומותירים הפוליטיקאים את טביעות אצבעותיהם נשאר ריח של סירחון. זאת לא הייתה הפעם הראשונה בה התרחקתי מפגישה עם פוליטיקאי כזה ו/או אחר בתוקף תפקידי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. סירבתי להיפגש גם עם סגן השר לענייני ספורט ה- ח"כ פנחס גולדשטיין ז"ל. את נימוקיי הסברתי למנכ"ל רשות השידור אריה מקל. "תפקידי איננו להיפגש עם כל מיני פוליטיקאים אינטרסנטיים אלא לבצע את מדיניות רשות השידור", שחתי לו. הוא הקשיב ותמך בי. (מתוך לקט עיתונות של רשות השידור כולל העיתון "מעריב"). 

טקסט תמונה : 5 בפברואר 1992. בתוקף תפקידי כעורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית אני תוקף את ה- ח"כ מיכה גולדמן על התערבותו ובחישתו בענייני רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית. (באדיבות העיתון "חדשות" ומו"ל "הארץ" עמוס שוקן).

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 90 של המאה הקודמת. זוהי חוות דעת ארסית, נבזית, ומופרכת שמפרסם אודותיי הפוליטיקאי יוסף "יוסי" שריד בעיתון "חדשות". הבל הבלים מוחלט. האיש הפוליטי הזה שמטיף מוסר לכולם שמע שמועות שקריות ורץ לקנות פרסום אישי בעיתונות. הוא כמובן לא החליף עמי מילה והחליט לפרסם מידע שגוי, מוטעה, ולחלוטין לא נכון. הפוסט המְנוּבָז נשלח על ידי למנכ"ל רשות השידור אריה מקל ולמשנה של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור שלמה קור ז"ל, ובו תביעה להגן על שמי. "אם תוכנו הכתוב בפוסט הזה של יוסי שריד נכון, אז תפטרו אותי", כתבתי להם, והוספתי, "ואם לאו, הגנו עלי". שניהם זרקו הפוסט של יוסי שריד לפח ואמרו שהוא רווי שטויות ואיננו שווה דיון. (באדיבות העיתון "חדשות" ומו"ל "הארץ" עמוס שוקן).

טקסט תמונה : ספטמבר 1990. תמונה היסטורית. מאיר איינשטיין נכנס בהצלחה לנעליו הגדולות של יורם ארבל שערק לערוץ 5 בכבלים וערוץ 2 הניסיוני, והופך במהירות לשדר הראשי שלי ושל תוכניות הספורט בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : יולי 1992. אולימפיאדת ברצלונה 1992. האולימפיאדה הראשונה של מאיר איינשטיין (מימין) כשדר מוביל וראשי של תחרויות הא"ק האולימפיות, והאולימפיאדה השישית שלי אולם הראשונה (אני משמאל בחולצה אדומה) עם מאיר איינשטיין מחליפו של נסים קיוויתי. (ארגיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : יום שישי – 23 ביוני 1989. מסיבת ה- 1000 של "מבט ספורט" בביתו של יורם ארבל בנווה עוז בפתח תקווה. זיהוי הנוכחים משמאל לימין : מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין (בן 57), השדר נסים קיוויתי (בן 63) , הבימאי צבי סלפון (מוסתר) , ו- אורן רוזנשטיין. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : אוגוסט 1992. ישיבת סיכום של הפקת מבצע השידורים של אולימפיאדת ברצלונה 1992 בהשתתפות הנהלת רשות השידור. זיהוי הנוכחים משמאל לימין : המשנה ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור שלמה קור ז"ל, מנכ"ל רשות השידור אריה מקל, יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מיכה ינון, מני ווייצמן חבר הוועד המנהל של רשות השידור ויו"ר וועדת הספורט של המליאה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 90 של המאה הקודמת. אנוכי (משמאל) ויוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית (משמאל). היה מדובר במנהל טלוויזיה לא מוכשר ובלתי מוצלח. באפריל 1993 מינתה ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין ז"ל ועל פי המלצת שרת החינוך שולמית אלוני ז"ל את מוטי קירשנבאום למנכ"ל רשות השידור (במקומו של אריה מקל). מוטי קירשנבאום הדיח את יוסף בר-אל (לא האריך את תקופת כהונתו) ומינה במקומו לתפקיד הרם את יאיר שטרן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. מנהל הטלוויזיה בפועל יוסף בר-אל כותב לי מכתב בו הוא מעריך ומהלל את שידורי הספורט בפיקודי. מסמך נחמד, אף על פי כן ראיתי בכותבו – אופורטוניסט. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 10 ביולי 1990. יוסף בר-אל נבחר במכרז לתפקיד הרם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית וממהר לצאת בהצהרה ראוותנית "ידעתי שאנצח", כאילו שמדובר בתחרות ספורט נטולת חובות. (מתוך לקט עיתונות של רשות השידור ובתוכו קטעים מהעיתון "מעריב").

טקסט תמונה : מחצית עשור ה- 80 של המאה הקודמת. שניים מאושיות חטיבת הספורט בפיקודי. משמאל, המפיק אמנון ברקאי (לא הייתי יכול להפסיד עמו בשום בקרב במשך שנים רבות, גם כאלה שהחלו בתנאים טלוויזיוניים נחותים). מימין, השדר שלי יורם ארבל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1987. הטלוויזיה הישראלית הציבורית מפקירה את הזירה המשפטית לערוץ 2 הניסיוני שמסקר באופן בלבדי את משפטו של האוקראיני ג'ון דמיאניוק. יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מיכה ינון ממהר לנזוף ולהאשים את חיים יבין ויאיר שטרן כי השיקול המוטעה של שניהם בגין הפקרת הזירה המשפטית, הביא להקמתו של ערוץ 2 המסחרי. (מתוך לקט עיתונות בהשתתפות "דבר").

טקסט תמונה : 1987. תמונה היסטורית. יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מיכה ינון (משמאל) נחלץ להסדיר את הסכמי העבודה בטלוויזיה הישראלית הציבורית בפגישה עם ישראל קיסר מזכ"ל ההסתדרות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת סיאול 1988. ספטמבר 1988. עמדת השידור שלנו באצטדיון האולימפי המרכזי. תמונה בעלת חשיבות היסטורית. הטלוויזיה הישראלית הציבורית משדרת את התחרויות האולימפיות מהשטח, מעמדות שידור באצטדיונים, ולעולם לא Off tube. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : השדר נסים קיוויתי, אנוכי, והפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : אליפות העולם ה- 7 בא"ק. אוגוסט 1997. אתונה – יוון. עמדת השידור שלנו באצטדיון האולימפי המרכזי באתונה. תמונה בעלת חשיבות היסטורית. הטלוויזיה הישראלית הציבורית משדרת את תחרויות הא"ק מהשטח, מעמדות שידור באצטדיונים, ולעולם לא Off tube. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : השדר מאיר איינשטיין (משמאל) ואנוכי (מימין). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986. יוני 1986. ה- IBC במכסיקו סיטי. אנוכי יחדיו עם פלה הברזילאי (שלוש פעמים אלוף העולם בכדורגל ב- 1958, 1962, ו- 1970) ומי שמשמש עכשיו פרשן הטלוויזיה של TVGLOBO תמורת שכר של חצי מיליון דולר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1960. תמונה היסטורית לא פחות חשובה. אנוכי כרפתן מצטלם יחדיו ברפת בקיבוץ אפיקים עם שיאנית החלב הפרה מרוקה. היא הניבה בכל עונת חליבה בת עשרה חודשים כ- 12 (תריסר) טון חלב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. אוגוסט 1936. תמונה היסטורית. חברת "TELEFUNKEN" הגרמנית בראשות המהנדס הראשי שלה וולטר ברוך (Walter Bruch) משמאל, מכסה לראשונה בתולדות הטלוויזיה הבינלאומית את התחרויות האולימפיות במצלמות Video ומקרינה אותן בשידור ישיר. המצלמות ההן של הדור הראשון נראו כתותחי צילום. (באדיבות ZDF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).   

טקסט תמונה : מאי 1939. רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC משדרת ישיר משחק בייסבול לראשונה בהיסטוריה של תעשיית הטלוויזיה בארה"ב. (באדיבות NBC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

טקסט תמונה : קיץ 1954. רשת הטלוויזיה השווייצרית הציבורית SRG משדרת ישיר לראשונה בהיסטוריה באמצעות ניידות שידור ומצלמות Video את משחקי גביע העולם בכדורגל של שווייץ 1954. כשבעה מיליון צופים בכל רחבי אירופה ראו את השידור הישיר ב- 4 ביולי 1954 מאצטדיון "וואנקדורף" בבאזל בו ניצחה מערב גרמניה במשחק הגמר את הונגריה הפייבוריטית בתוצאה הסנסציונית 3 : 2. (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : קיץ 1968. בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת רוממה בירושלים. תמונה היסטורית. זהו צילום של אחת ממכונות עריכה VTR עליה מורכבים טייפים בעלי סרטי הקלטה מגנטיים ברוחב של שני אינטשים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : קיץ 1968. בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת רוממה בירושלים. תמונה היסטורית. זהו צילום של אחת ממכונות ההקרנה ה- Telecine עליה מורכבים סרטי פילם של 16 מ"מ. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : נובמבר 1970. היכל הספורט ב- "נעמן" ליד קיבוצי עין המפרץ וכפר מסריק. הבימאית וורדינה ארז ז"ל והצלם קרלוס פופ בודקים את תקינותה של אחת ממצלמות ה- Video של ניידת השידור, בטרם השידור הישיר ההיסטורי הראשון של משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה לקבוצות אלופות נגד הקבוצה הבלגית סטנדרט ליאז'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : חורף 1976. מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני (מימין) יחדיו עם מנהלת לשכתו הבלתי נשכחת רוחמה איילון (במרכז), ונהגו האישי גבי אוחנה גם כן בלתי נשכח. התמונה צולמה בירושלים המושלגת ליד בניין החוטים בשכונת רוממה הסמוך לבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : 1981. תמונה היסטורית. מגיש החדשות הוותיק,הדָגוּל, והנערץ של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS וולטר קרונקייט (Walter Cronckite, משמאל) בן 65 מפנה את כיסאו הרם ליורשו השאפתני דן ראת'ר (Dan Rather) . (באדיבות CBS). 

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 40 של המאה הקודמת. קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. המורה והמחנך שמריהו נאבל מניח את יסודות הספורט ותרבות הגוף בקיבוץ אפיקים. מאות תלמידיו העריצו אותו. שמריהו נאבל הוא בן 96 היום ומצוי בכושר גופני ומנטלי מצוינים.(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1969. בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. זהו משרד מחלקת הספורט. תמונה היסטורית. דן שילון (מימין) ואלכס גלעדי (משמאל) מעשנים כקטרים תוך כדי הנחת יסודות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : שנות ה- 60 של המאה הקודמת. אצטדיון ר"ג. שדר רדיו "קול ישראל" נחמיה בן אברהם ז"ל הופך בעקבות שידורי הספורט הישירים שלו ברדיו לאייקון ונהנה מההערצה לאומית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : אליפות העולם ה- 2 בא"ק. אוגוסט / ספטמבר 1987. עמדת השידור שלנו באצטדיון האולימפי המרכזי ברומא. תמונה בעלת חשיבות היסטורית. הטלוויזיה הישראלית הציבורית משדרת את תחרויות הא"ק מהשטח, מעמדות שידור באצטדיונים, ולעולם לא Off tube. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אנוכי (נעזר במשקפת) השדר הבלתי נשכח נסים קיוויתי (בן 61, במרכז) וד"ר גלעד וויינגרטן (בן 49, משמאל). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : עשור ה- 80 של המאה הקודמת. השדרנית ענת שרן היא קריינית חדשות בולטת ברדיו "קול ישראל" ובטלוויזיה הישראלית הציבורית, מגישת רצף מעולה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

טקסט תמונה : 1946. בריכת האגירה של קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. הבריכה הפכה בימי הקיץ החמים ללבריכת שחייה לעת מצוא. אבא שלי משה בלינדמן – אלרואי ז"ל מקנה לי (בן 8 מימין) ולאחי יונתי'ק (משמאל) את יסודות השחייה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 23 באפריל 2000. מסמך היסטורי. מכתב הערכה שכתב לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום מבצע השידורים הישיר בן 14 שעות של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000. במבצע השידורים הישיר והכפול ראש בראש מול ערוץ 5 בכבלים הבסנו אותם שוק על ירך כלהלן : ביום שלישי – 18 באפריל צברנו רייטינג של % 28 מול % 7 של היריבים שלנו. ביום חמישי – 20 באפריל צברנו % 30 מול % 5 של ערוץ 5. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

טקסט תמונה : קיץ 1989. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין (משמאל) יחדיו עם פרשן השחייה שלנו הבלתי נשכח יוס"יוז'ו" טלקי ז"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 15 ביוני 1987. מסמך היסטורי. מנהל הטלוויזיה חיים יבין מעריך בסופו של דבר לאחר וויכוח ארוך עמי את חשיבות מבצע השידורים הישירים של ה- NBA לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית. חיים יבין ראה בשנים ההן בשתי הסדרות האמריקניות הקנויות, שתי אופרות הסבון "דאלאס" ו- "שושלת", את ספינות הדגל של בידור חו"ל בשידור הציבורי. הוא סירב בתחילה לשדר ישיר את משחקי הגמר של החוף המזרחי והחוף המערבי של ה- NBA וגם את סדרת ה- Playoffs של גמר ה- NBA בטלוויזיה הישראלית הציבורית בטענה שהיא ממילא רוויה בחומרי טלוויזיה אמריקניים. הוא ערבב בשיקולים שלו בין אופרות סבון לבין שידורים ישירים עיתונאיים – חדשותיים של ליגת הכדורסל הטובה והפופולרית בעולם. לבסוף שוכנע והתרצה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : אולימפיאדת הדמים של מינכן 1972. האצטדיון האולימפי המרכזי. יום רביעי בבוקר – 6 בספטמבר 1972. נשיא IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) אוורי בראנדג' (במרכז) נתמך ע"י ווילי דאומה יו"ר הוועד האולימפי הגרמני (משמאל) ואיש לא מזוהה (מימין) מתעקש לנאום בטקס האזכרה לי"א הספורטאים הישראליים שנרצחו ע"י בני עוולה טרוריסטים פלסטינים, ולהודיע קבל עם ועולם כי ההצגה האולימפית חייבת להימשך למרות הרצח המתועב. "The Olympic Games must go on", הכריז. המשחקים האולימפיים הגרמניים של האולימפיאדה ה- 20 במניין הזמן החדש נמשכו למרות הרצח הנפשע. (באדיבות DOZ).

טקסט תמונה : קיץ 1988. סיאול בירת דרום קוריאה. אנוכי יואש אלרואי – בלינדמן (במרכז) יחדיו עם הבימאי והמתעד האולימפי הדגול היהודי – אמריקני באד גרינספאן (Bud Greenspan, משמאל) ועוזרתו הראשית ננסי בפה (Nancy Beffa, מימין). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1948. מלחמת העצמאות בנגב. תמונה היסטורית בלתי נשכחת. כיתה של אחת המחלקות המרכיבות את פלוגת "שועלי שמשון" עורכת צילום משותף בשוך אחד הקרבות העקובים מדם נגד הפולש המצרי. שוכבים מימין הלוחמים כדורגלן מכבי ת"א יוסל'ה מרימוביץ' ז"ל (מוצל) וכדורסלן מכבי ת"א אברהם שניאור ז"ל (חובש כובע טמבל). לפניהם ניצב מקלע הברן הכיתתי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : ערב חג העצמאות ה- 20 של מדינת ישראל, ליל יום רביעי – 1 במאי 1968. אזור הגבעה הצרפתית בירושלים שחוברה לה יחדיו. תמונה היסטורית. בימאי הטלוויזיה האירי לואי לנטין (Louie Lentin בן 34) ממושקף משמאל, מנתח עם עוזריו את Line up השידור הישיר של מצעד צה"ל בירושלים המתוכנן למחרת בבוקרו של יום חמישי – 2 במאי 1968 חג העצמאות ה- 20 ליסוד מדינת ישראל. הדיון מתנהל בחשכה ליד ניידת השידור מתחת ליציעי הכבוד שנבנו לכבוד הנכבדים וצופים הרבים העתידים להגיע למצעד. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : כתב עיתון "הארץ" לענייני הטלוויזיה נתן רִיבּון, חיים יבין (בן 36) עוזרו האישי של ראש צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית פרופסור אליהוא כ"ץ ועוזרו של הבימאי לואי לנטין בניידת השידור ה- OB הכחול, מנהל הבמה (Floor Manager) האמריקני דייויד אבל ז"ל (David Abel, מזוקן) אחד מאנשי רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS שהגיעו ארצה כדי לסייע לפרופסור אליהוא כ"ץ וסגנו עוזי פלד להקים את הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה, והבימאי לואיס "לואי" לנטין. (התמונה ניתנה לי באדיבות לואי  לנטין ויוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : 1968. תמונה היסטורית. זהו פרופסור אליהוא כ"ץ (בן 42) ראש צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה. התמונה צולמה במשרדו של אליהוא כ"ץ בקומה החמישית העליונה בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת רוממה בירושלים. (באדיבות שרגא מרחב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : 1969. אולפן הטלוויזיה בירושלים. רם עברון ז"ל מראשוני העובדים בצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מראיין איש לא מזוהה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 26 באפריל 2002. מסמך היסטורי של העיתון "מעריב". יוסף בר-אל מצהיר באמצעות העיתון "מעריב" הצהרת אמונים לראש הממשלה אריאל "אריק" שרון בטרם נבחר על ידו ועל פי המלצת השר הממונה רענן כהן למנכ"ל רשות השידור. ההצהרה נעשתה בפני העיתונאית שרי מקובר מ- "מעריב". (באדיבות "מעריב"). 

טקסט מסמך : 2 במאי 2005. מסמך היסטורי. העיתון "מעריב" מדווח לקוראיו כי לראשונה בתולדות מדינת ישראל ובהיסטוריה של רשות השידור החליטה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון להדיח את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה בעוון שחיתות ושוחד מסך. (באדיבות "מעריב"). 

טקסט תמונה : 1972. וושינגטון בירת ארה"ב. שני שליחי רדיו "קול ישראל" והטלוויזיה הישראלית הציבורית לארה"ב, יגאל לוסין (מימין) וחיים יבין (משמאל) מתעדים את עצמם ליד הבית הלבן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : חורף 1983. עמדת השידור שלנו באולם הכדורסל של מכבי ר"ג בכפר המכבייה ברמת גן. באותה שנה התחלנו לסקר באופן שיטתי את הליגה הלאומית בכדורסל (ליגת העל היום) ולא רק את משחקי מכבי ת"א באירופה. זיהוי מימין לשמאל : אנוכי יואש אלרואי – בלינדמן, גיורא צור, יורם ארבל, ו- אורי לוי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990. יוני / יולי 1990. אנוכי מפרט למנכ"ל רשות השידור אריה מקל ולמנהל הטלוויזיה בפועל נסים משעל את מפת התקשורת הלוויינית בין ה- IBC ברומא לבין האולפנים שלנו בירושלים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : קיץ 1968. שלישיית עובדים בצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה בראשות פרופסור אליהוא כ"ץ וסגנו עוזי פלד. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : הבימאית רינה הררית, הכתב יגאל גורן, והמפיק יוסי לנדאו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : ינואר 1968. משרדי צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ברחוב שמאי בירושלים בימים שעוד כתבו טלוויזיה באות "ב". בתמונה סגנו של אליהוא כ"ץ מר עוזי פלד בן 31. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. ה- IBC במדריד. אני מסדר באופן חריג ועל פי הרשאה, Accreditation (תג זיהוי) של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לראובן "רובי" ריבלין יו"ר בית"ר ירושלים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. אנוכי (במרכז) יחדיו עם מהנדס הקול שלי מיכה לויירר (משמאל) והפרשן שלי מרדכי שפיגלר (מימין). למרדכי שפיגלר שחקן כדורגל ברמה בינלאומית היו כמה הזדמנויות להפוך לפרשן טלוויזיה בהא הידיעה אולם הוא החמיץ את כולן. התמונה צולמה על רקע ה- IBC מרכז השידורים הבינלאומי במדריד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 6 במאי 2005. עיתונאות בעלת ערך. מסמך היסטורי.  ארבעה ימים לאחר הדחתו של מנכ"ל רשות השידור מר יוסף בר-אל מכיסאו הרם ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. עיתונאי "הארץ" אהוד "אודי" אשרי ז"ל הבלתי נשכח מתייצב להגנת השידור הציבורי בפני שני תומכיו המגוחכים והמובהקים של יוסף בר-אל גב' דליה איציק ומאיר שטרית. (באדיבות "הארץ" ומול עיתון "הארץ" מר עמוס שוקן).  

טקסט מסמך : העיתון "ישראל היום". שדר השחייה האולימפי משה גרטל מתראיין ומסגיר את עוונותיו באוזני העיתונאי ערן נבון ומסביר כלהלן : "…אני יודע שלפעמים אני פולט דבר שטות שיוצאים לי דברים ואז צוחקים עלי אבל שחייה זה משעמם…לפעמים אני מרגיש שאני מעיר את המתים…". מיקרופון הטלוויזיה של כל רשת באשר היא, איננו מכשיר הימורים ולא אינסטרומנט להשמעת דברי שטות ובדיחות הבל. אין זה בא בחשבון כי שדר אולימפי באשר הוא, יחבר משפטים אבסורדים, כסילים, ו- אוויליים לציבור מאזיניו ואח"כ יתרץ זאת בשם חוש הומור ובשם הגדרת בידור מגוחכת ש- שחייה זה דבר משעמם (באמת מר משה גרטל…???תחרויות השחייה האולימפיות הן אירוע משעמם…??? מה אתה אומר…???)  ולפעמים הוא מרגיש שהוא מעיר את המתים. (באדיבות "ישראל היום).

טקסט תמונה : אפריל 1993. תמונה היסטורית. שרת החינוך שולמית אלוני ז"ל (מימין) בממשלת יצחק רבין ז"ל ממנה את מוטי קירשנבאום (משמאל) למנכ"ל רשות השידור במקומו של אריה מקל. בתווך, זהו מיכה ינון יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יום רביעי – 23 בפברואר 1977. משרד ראש הממשלה בקרייה בתל אביב. ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל מקבל בלשכתו את קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א לאחר ניצחונה על אלופת ברה"מ קבוצת צסק"א מוסקבה 91 : 79 בעיירה בלגית שכוחת אל הנושאת את השם ווירטון. יו"ר מכבי ת"א עו"ד שמעון מזרחי (משמאל) מעניק ליצחק רבין את דגל המועדון. הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפכה את מכבי ת"א לקבוצה של המדינה וראש הממשלה יצחק רבין נותן לכך גושפנקא ממלכתית. יושב מימין, טל ברודי. עומד מאחורי כתפו של יצחק רבין מחויט ומעונב יועץ התקשורת שלו דן פתיר. (לע"מ תמורת תשלום).

טקסט תמונה : חורף 1981. היכל הספורט ביד אליהו. תמונה היסטורית. אנוכי (במרכז) בראשית צעדיי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. משמאל, אריה מליניאק בראשית צעדיו כפרשן הכדורסל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. אריה מליניאק הניח את יסודות הפרשנות של משחק הכדורסל בעת השידורים הישירים בטלוויזיה. הוא היה אישיות תקשורתית וטלוויזיונית רבת ערך. רחשתי לו הערכה רבה. מימין, מיכל הוכשטט. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986. 22 ביוני 1986. באצטדיון ה- "AZTECA" במכסיקו סיטי נערך משחק רבע הגמר המסקרן ארגנטינה – אנגליה 2 : 1. 150 רשתות טלוויזיה ורדיו לרבות הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעבירות את ההתמודדות בשידור ישיר. צילום היסטורי. זוהי הדקה ה- 51 במשחק ארגנטינה – אנגליה. 15 המצלמות של קבוצת הטלוויזיה TELEMEXICO (ה- Host broadcaster הבינלאומי) ו- שלושה הילוכים חוזרים מטעמה, מוכיחים כי דייגו ארמאנדו מאראדונה קפטן ארגנטינה מכניע את השוער האנגלי פיטר שילטון בידו ומעלה את נבחרתו ליתרון 1 :0. ה- FIFA סירבה להפוך את מצלמות הטלוויזיה ל- "מצלמות שופטות" כדי להשתמש בתיעוד שלהן כעדות מסייעת לשופטי המשחקים ברגעי מחלוקת קרדינליים. (באדיבות TELEMEXICOׂ).  

טקסט מסמך : שנת 2000. יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מר גיל סמסונוב כותב לי מכתב פרידה לאחר שעזב את רשות השידור ושב לעסקיו הפרטיים כפרסומאי מוכשר ומוצלח. גיל סמסונוב היה איש מוערך והגון ובעל יכולות. הוא מונה בשעתו לתפקיד הרם של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ע"י ראש הממשלה בנימין נתניהו. למרות משקלו הציבורי הוא לא הצליח לקדם את רשות השידור וערוץ 1 אפילו סנטימטר אחד קדימה. גיל סמסונוב היה בר פלוגתא חריף של מנכ"ל רשות השידור דאז אורי פורת ז"ל וגם של מנהל ערוץ 1 יאיר שטרן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 סוף הפוסט מס' 500. הועלה לאוויר ביום ראשון – 10 במאי 2015.