הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

————————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 610 : הועלה לאוויר ביום שני – 27 בחודש יוני של שנת 2016. פוסט מס' 610. כל הזכויות שמורות לחוקר והמחבר של כל הפוסטים ב-בלוג, יואש אלרואי. 

———————————————————————————————————–

טקסט תמונה : קיץ 1982. אנוכי ניצב בראש במדריד בירת ספרד ו-מנהל שם את מבצע השידורים הישירים ההוא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, הקרוי מונדיאל ספרד 1982. זהו ה- IBC במדריד [לפני 34 שנים בעת כתיבת הפוסט הנוכחי מס' 610]. הפרשן שלי מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר (מימין) ואנוכי (משמאל) חבוקים עם הארגנטינאי דייגו ארמאנדו מאראדונה שעסוק בפרסום חומרי צילום של חברת "agfa". אך שוֹד ושֶבֶר. לפתע "התברר" לשנינו שמדובר בחלום ב-אספמיה. אשליה. זה היה באמת דייגו ארמאנדו מאראדונה בגודל טבעי אולם רק "Blow up" צילומי שלו, עשוי מ- דִיקְט…(!). (צילום אנה מאריה אגירה ב- IBC במדריד. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : חודש יוני – שנת 1986. מונדיאל מכסיקו 86'. זהו אצטדיון ה- "אצטקה" ב-מכסיקו סיטי. יורם ארבל שִידֵר ישיר את כל אירועי הספורט הבינלאומיים מעמדות השידור שלנו במגרשים ובאִצטדיונים ברחבי תבל (וכמעט לעולם ו-אף פעם לא Off Tube מהמוניטורים המוצבים ב-משרד). משמאל זאת היא עוזרת ההפקה הטלוויזיונית החרוצה והמצוינת שלי בימים ההם, שמחה שיטרית. (כל הזכויות שמורות לחוקר, המחבר, והכותב יואש אלרואי). 

העיקרון העיתונאי – טלוויזיוני ה-ההוא שקבעתי לעצמי ולעצמנו בחטיבת הספורט ההיא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בימים ההם, אמר מפורשות באופן חד משמעית, כלהלן : עמדות השידור שלנו ב-אצטדיונים ב-ארץ וגם ב-עולם, הן כלי נִשְקוֹ העיתונאי הראשון של ה-שַדָּר ו-של רשת הטלוויזיה שמעסיקה אותו (!). 

לידו של יורם ארבל בעדות המצולמת הנ"ל, זו היא עוזרת ההפקה המצטיינת, המעולה, ה-חרוצה, המדויקת, ו-ה-מְסוּרָה של חטיבת הספורט ההיא בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא בימים ההם במשך שנים ארוכות, שמחה שטרית. אשת טלוויזיה בלתי נשכחת (!). (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

אוֹפּוֹרְטוּנִיזְם. עִיתּוֹנוּת יִישְרָת דֶרֶךְ ועִיתּוֹנָאוּת אֶמֶת, מטֶבַע ו-מעֶצֶם בריאתן, הגדרתן, ומהותן של תפקידן (גם בטלוויזיה) – הן מתנגדות ו-מתעבות באופן החריף ביותר חֲנוּפָּה, הִתְּרָפְּסוּת, ו- אוֹפּוֹרְטוּנִיזְם.

ה-פרשנים ב-טורניר הכדורגל ההוא, שהיה קרוי, "Euro 2016". אלון חזן הוא הטוב מכולם. מפגש עיתונאי מגוחך של אפי טריגר + אלי ישראלי + יורם ארבל התקיים ב-רדיו גלי צה"ל ביום חמישי ההוא ב- 23 בחודש יוני ההוא של שנת 2016 ההיא…אבל ו-אוּלָם שווה להתייחס אליו. פוסט מס' 610. כל הזכויות שמורות למחבר יואש אלרואי.

עיתונות יישרת דרך ועיתונאות אמת, מטבע ו- מעצם בריאתן, הגדרתן, ומהותן את תפקידן (גם בטלוויזיה), הן מתנגדות באופן החריף ביותר ומתעבות חֲנוּפָּה, הִתְּרָפְּסוּת, ו- אוֹפּוֹרְטוּנִיזְם. עיתונות יישרת דרך ועיתונאות אמת נעות בקו מקביל לחנופה, להתרפסות, ולאופורטוניזם. על פי תורת המתמטיקה קווים מקבילים אינם נפגשים לעולם. הם לא נחצים. מדובר ב- אקסיומה. אם הם נחצים הרי שמדובר בשגיאה מתמטית ומוּסָרִית קָשָה מנשוא. 

על כל אחד מאתנו חלה החובה לשַנֵן ולשְנוֹת את הטקסט הנ"ל מידי בוקר על כוס הקפה הראשון : עיתונות יישרת דרך ועיתונאות אמת, מטבע ו- מעצם הגדרתן ומהותן את תפקידן גם בטלוויזיה, הן מתנגדות באופן החריף ביותר ומתעבות כל- חנופה ו- אופורטוניזם. עיתונות יישרת דרך ועיתונאות אמת נעות בקו מקביל לחנופה ולאופורטוניזם. על פי תורת המתמטיקה קווים מקבילים אינם נפגשים לעולם. הם לא נחצים לנצח. זאת אקסיומה. אם הם נחצים הרי שמדובר בשגיאה מתמטית ומוסרית קשה מנשוא. עיתונות יישרת דרך ועיתונאות אמת מְצֻווֹת להשמיד חנופה, התרפסות, ואופורטוניזם מפני שמדובר ב-חֶרְפָּה. ב-עסק מֵבִיש (!).

טורניר Euro 2016 חושף את ממלכת ה- Off tube של ערוץ 1 הקָמֵל ומַט ליפול. אין דבר נוֹאָל יותר, אֱוִוילִי יותר, אַבְּסוּרְדִי יותר, ומַסְרִיחַ יותר מאופורטוניזם שִקְרִי של עיתונאי בשירות הציבור שתומך בערוב ימיו בשידור Off tube מהמסך ב-אולפן ב-ירושלים…ומצהיר בפרהסיה לציבור הצופים כי מסירת מידע לציבור באמצעות שידור Off tube ישיר הוא פוֹרְמָט מקובל…מדובר ב-שֶקֶר נלאֶה ו-גס…מדובר ב- בלוף עלוב מפני ש- Off tube הוא תמיד שידור טלוויזיוני נָכֶה שנמשל ל- שַדָּר אִינְוָואלִיד ש-יושב ב- "עגלת נָכִים טלוויזיונית", אותה דוחפת עוזרת בית פיליפינית. מדובר ב-חֶרְפָּה, ב-"התבטאות לא סתם…" ובלתי מרנינה אלא בזויה…(!).

אם כך ו-אם זה המצב הרי ש-מדובר בעיתונאי אופורטוניסט מסוג נָחוּת שעדיין מייצג את ערוץ 1, ממשיך ל- בַּלְפֵף, וניצב לפי שעה גם בחלון הראווה הדהוי שלו. עסק מחורבן ו-עלוב. מדובר ב- יֶרִי בתוך הנגמ"ש. אני הכרתי פעם אדם אחר לגמרי שגם לו קראו אם אני זוכר נכון, אורי לוי.

ההכרזה הזאת, כי, "Off tube הוא פורמט שידור מקובל…", אין בה אות אחת וגרעין אחד של אמת והיא מקעקעת לחלוטין את כל עקרונות העיתונאות והעיתונות שגם אורי לוי צמח וגדל עליהן. יֵשוּת האדם קשורה בהתפתחות אישית מתמדת בכל שנות חייו. כדי לעמוד במעלה ההצלחות נדרש האדם לפתח את עצמו עד סוף חייו, גם בימי דעיכתו. אורי לוי מערוץ 1 עשה מעשה של איש נבער, וביצע את החשבון הקלוקל שלו משהכריז לפני כמה ימים בקולי קולות ב- אינטרנט הכרזה מדהימה ומטופשת כהאי לישנא : "שידורי ה- Off tube הישירים של ערוץ 1 את משחקי Euro 2016 הם פורמט מקובל…", והוסיף, "לשידור ה- Off tube הישיר מהאולפן בירושלים את המשחקים בצרפת יש יתרונות, למשל אין Delay, וכי לא מרגישים שום פגיעה…", וסיים במילה, "תרגיעו…". בכך שַם לאַל את יכולת השיקום העיתונאית והמוראלי של ערוץ 1 ההוא שמסיים את חייו ב- 1 באוקטובר 2016 והופך ל-ז"ל.

אני הכרתי פעם אורי לוי אחר לגמרי וגם אנשים שונים לחלוטין בטלוויזיה הישראלית ההיא – ערוץ 1 ההוא. עכשיו הם תקועים אֵי שָם בצד הדרך במבוי סתום ללא מוצא. עיניהם עצומות, אוזניהם אטומות, ופיותיהם נעולים גם כשהם שומעים איש משלהם מצהיר בקיץ 2016 כי יש יתרונות לכיסוי מהאולפן בירושלים אירוע ספורט בינלאומי שמתקיים בצרפת 5000 ק"מ מהם…וכי לא מרגישים פגיעה…וכי מדובר בפורמט טלוויזיוני מקובל. לא נכון. מדובר בטקסט אנטי עיתונאי, נכלולי, ו-שקרי. בין השנים 1980 ל- 2002 הטסתי את אורי לוי ושדרנים נוספים שלי (כמו נסים קיוויתי, דן שילון, יורם ארבל, יורם שימרון, רפי גינת, רמי ווייץ, מאיר איינשטיין, משה גרטל, דני לבנשטיין, יוסף "יוז'ו" טלקי, גלעד וויינגרטן, ז'קי ווישניה, אבי רצון, אברהם גרנט, מרדכי שפיגלר, דני דבורין, ברוך צ'יש, אמנון ברקאי, ששי אפרתי) לרבות עוד מפיקים ועוד פרשנים וטכנאים למאות רבות של משימות עיתונאיות קצרות טווח, בינוניות, וממושכות של שידורי ספורט ישירים בארבע יבשות תבל, אירופה, אמריקה, אסיה, ואוסטרליה. אולימפיאדות, מונדיאלים, אליפויות אירופה בכדורגל למדינות (Euros), אליפויות אירופה והעולם לאומות בכדורסל, גביעי אירופה לקבוצות אלופות בכדורגל וכדורסל, משחקי מכבי ת"א באירופה בגביע אירופה לאלופות בכדורסל, טורניר ווימבלדון בטניס, אליפויות אירופה והעולם ב-א"ק, אליפויות אירופה והעולם בשחייה ועוד. מעולם לא שמעתי מהם ולא ממנו מאורי לוי את חוות הדעת המגוחכת העכשווית שלו "…כי שידור Off tube ישיר בטלוויזיה מהאולפן בירושלים הוא פורמט מקובל…". ו- כי טוב יהיה להישאר בארץ ולבצע את משימות השידורים הישירים הבינלאומיים Off tube מהאולפן בירושלים מפני שמדובר בפורמט מקובל (!). מדהים…מפני ש-מדובר בנוכלות טלוויזיונית של איש נטול ערך וכבוד מקצועי, באופורטוניסט חסר תקנה. באיש פתטי. אני הכרתי פעם אורי לוי אחר לגמרי וגם אנשים שונים לחלוטין בערוץ 1 ההוא. עכשיו הם תקועים אֵי שָם בצד הדרך במבוי סתום ללא מוצא. עיניהם עצומות, אוזניהם אטומות, ופיותיהם נעולים גם כשהם שומעים איש משלהם מצהיר כי יש יתרונות לשידור מהאולפן בירושלים את Euro 2016 בצרפת המרוחק מהם 5000 ק"מ, וכי לא מרגישים פגיעה, וכי מדובר בפורמט טלוויזיה מקובל. אורי לוי חבט מתחת לחגורה בקולגות שלו. עד לרגע זה (בעת כתיבת הפוסט הנוכחי) לא ראיתי ולא שמעתי כל הסתייגות של עיתונאי ושדרני ערוץ 1 ו- מנהל ערוץ 1 אלי בבא, מאותה ה-הצהרה המטופשת, המופרכת, וגם המסוכנת של אותו אורי אורי לוי ההוא. הצהרה כאילו הוא מסמן בטקסט המופרך הזה את גבולות הטריטוריה הפרטיים שלו בתוככי השידור הציבורי הטלוויזיוני הקָמֵל והנָבוּל. שתיקתם זאת של עיתונאי ערוץ 1 מול הכרזתו של אורי לוי ההוא מתפרשת כהודאה בהסכמה ל-רעיון הטלוויזיוני הנואל, הקרוי OFF TUBE, ו- מעידה על איכות וערך שפעם הייתה נחלתם של שדרני חטיבת הספורט ההיא, ועכשיו הם פסו מהעולם. מה אתה אומר אורי לוי, אה, "…שידור Off tube ישיר בטלוויזיה של אירוע כדורגל רחב ממדים המתקיים בצרפת הוא לפי דעתך פורמט מקובל בעיתונאות טלוויזיונית…!?!?!?". מה אתה שַח..? תגיד לי, מקובל על מי…? בכל רשת טלוויזיה רצינית אחרת שנותר בה שֶמֶץ של כבוד מקצועי, מישהו שָם היה קָם ו- סותם לו את הפה. עכשיו ברור יותר מתמיד מדוע ערוץ 1 מַט ליפול ולמה הוא נושם כעת את נשימותיו האחרונות. לפתע אתה מבין את הביטוי ההוא שמופיע בספר "שופטים" בתנ"ך בפרק כ'א פסוק 25 : "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה". שידור Off tube הוא חרבון עיתונאי וטינופת תקשורתית, לכלוך וכתם טלוויזיוני על כל המשתמע מכך. אני הכרתי פעם אורי לוי אחר לגמרי ואנשים אחרים לחלוטין בערוץ 1. עכשיו הם תקועים אי שם בצד הדרך במבוי סתום ללא מוצא. עיניהם עצומות, אוזניהם אטומות, ופיותיהם נעולים גם כשהם שומעים איש משלהם מצהיר כי יש יתרונות לשידור מהאולפן בירושלים אירוע כדורגל ממושך "Euro 2016" המתקיים בצרפת במרחק 5000 ק"מ מאנשי ערוץ 1, וכי לא מרגישים פגיעה, וכי מדובר בפורמט מקובל. שהיתי 40 שנים בתעשיית הטלוויזיה בארץ והבינלאומית. ביקרתי בתוקף תפקידי בחמש יבשות תבל, שהיתי בעשרות מדינות, הפקתי, ערכתי, שידרתי וניהלתי בימי חלדי אלפי אירועי ספורט ב- 150 ערים על פני הגלובוס, סיירתי ביותר מ- 100 רשתות טלוויזיה בעולם, ונפגשתי בארץ ובעולם עם לפחות 5000 אנשי מקצוע בכל תחומי הטלוויזיה, גנרלים וחיילים פשוטים, שדרנים, עיתונאים, מפיקים, עורכים, כותבים, טכנאים ואנשי הנדסה, מנהלים בכל הדרגים, מנכ"לים, סמנכ"לים, מתווי דרך, אנשי מנהלה פקידים ופקידות, מזכירות, מנהלות לשכות, ו- מומחים לתקשורת לוויינית בינלאומית. מעולם לא שמעתי מישהו מהם מחנטרש לי כי "שידור Off tube ישיר של אירוע ספורט בינלאומי בטלוויזיה הוא פורמט מקובל…". פורמט מקובל על מי ? איזה עליבות של האיש שמחבל ביסודותיו הרעועים של ערוץ 1 ממילא, וכמה בזויים, נדכאים, ובורים הם אלה שמחרישים לידו ולא מנדים אותו. זה האיש שהתיימר פעם להיות מנהל החדשות בערוץ 1 ואשר שח לחבר'ה באמצעות האינטרנט כי, "עיתונאות טלוויזיונית Off tube היא פורמט מקובל". עִלְעוּל בדפי ההיסטוריה של תעשיית הטלוויזיה הישראלית והבינלאומית מוכיח כי הטקסט, "עיתונאות טלוויזיונית Off tube היא פורמט מקובל", איננו רק טקסט עגום, אלא בראש וראשונה שקרי, שאין לו כל אחיזה במציאות. כזה שנופל בכל מבחן טלוויזיוני מאז שידרה חברת Telefonken הגרמנית ישיר את אירועי אולימפיאדת ברלין 1936. אני הכרתי פעם אורי לוי אחר לגמרי ואנשים אחרים לחלוטין בערוץ 1. עכשיו הם תקועים אי שם בצד הדרך במבוי סתום ללא מוצא. עיניהם עצומות, אוזניהם אטומות, ופיותיהם נעולים גם כשהם שומעים איש משלהם מצהיר כי יש יתרונות לשידור מהאולפן, וכי לא מרגישים פגיעה, וכי מדובר בפורמט מקובל. אנוכי מתבונן בבוידֶעם שלי מעשור ה- 80 של המאה הקודמת ומשקיף באותה העת על העשור השני של המאה ה- 21, ולעיתים משפשף את עיניי כלא מאמין. נכון, האנשים משתנים אבל לא העובדות ההיסטוריות שנותרו נטועות במקומן. האנשים המשתנים ו- בתוכם גם עיתונאים ושדרני טלוויזיה רשאים לנסות ולהכריז בערוב יומם כי "Off tube הוא פורמט שידור מקובל", אולם דרכם לא תצלח מפני שהעובדות ההיסטוריות הללו לא רק נטועות במקומן אלא יצוקות במקומן.      

יוֹשְרָה. הַסֶפֶר, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים".  

"יוֹשְרָה" היא מילת מפתח בעלת אורך, רוחב, ועומק. היא אקסיומה בעלת נפח שמידותיה מקסימליסטיות ובלתי משתנות. השיח אודות "יוֹשְרָה" עולה כאן לדיון מעת לעת לדיבור משותף עם קוראי הבלוג לא רק בעניין "סַם הקרוי, ה- Off tube הטלוויזיוני…" (עלה לשיחה בשני הפוסטים שלי מס' 594 ו- 593. האם ניתן בכלל לפתח יוֹשְרָה ? שאלה נוקבת שמעלים לדיון ד"ר רוברט קופר (Robert Cooper) ואיימן סאווף (Ayman Sawaf) בספרם המרתק והנבון, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים", והם משיבים בקצרה : "אנשים רבים טוענים כי לעיתים חייבות ה- יושרה והאתיקה לתפוס תפקיד משני לעומת הכדאיות והרִווחיות. רבים אחרים גורסים כי מטרתה של המנהיגות איננה להקשיב ולשרת, אלא לצבור כוח וזכויות יתר. אלה שגיאות רווחות". חוות דעת חשובה ו- מעניינת שמעידה בין השאר גם על טיב היחסים הבעייתיים ורמת הדו שיח השוררים בין כל מיני מנהלים (בחסות נימוקי רווח כלכלי וחיסכון כספי על חשבון איכות הדיווח האותנטי מהשטח) לבין השדרנים שלהם ברשתות הטלוויזיה המבקשים לעשות נאמנה את עבודתם העיתונאית בארץ וגם בחו"ל. איכות יחסים בין מפקדים לפַּקוּדִים שלהם שעוסקים בעקרונות הביצועיים הקדושים של עיתונאות אמת, אֵלֶה המורים לעיתונאים לדווח לציבור אודות האירועים השונים ממקום התרחשותם ולא באמצעות ישיבה באולפן וההעתקה מהמוניטור. יוֹשְרָה היא ערך עליון בחיי האנושות לבטח בכל סוג של מנהיגות בין אם מדובר במפקד כיתה בצה"ל ו/או בין אם עסקינן במנהל רשת טלוויזיה ו/או מנכ"ל רשות השידור. ניהול ללא יושרה, בלי מוסר ודרך ארץ עליונים, ובלעדי אמינות ומהימנות מוחלטים הוא עסק מושחת ו- נבזי שמביא ל-כליה ו-אבדון.

לא בכדי מדגיש שלמה המלך החכם באדם ו- Copywriter מזהיר, מדהים, ואותנטי באחד מספרי ה-תנ"ך המיוחס לו, "מִשְלֵי". זהו Masterpiece ש- מוֹנֶה בקרבו ל"א פרקים וכ- 850 פסוקים, בהם מדגיש שלמה המלך חזור והדגש, את חשיבות ה- יוֹשְרָה, מוּסָר, ו-בִינָה בחברה ה- תנ"כית היהודית – ארצישראלית כבר לפני שלושת אלפים שנים (!).

"לדעת חוֹכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִּינָה" אומר שלמה המלך לעַם ישראל ומוסיף, "לָקַחַת מוּסָר הַשְכֵּל, צֶדֶק וּמִשְפָּט וּמֵשָרִים". איזה עילוי ורעיונאי נפלא היה שלמה המלך. המדינאי האירי הנבון והנאור Daniel O'connell (דניאל או'קונל 1847 – 1775) מוסיף : "שום דבר איננו נכון באופן פוליטי אם איננו נכון במובן מוּסָרִי". לא בכדי משתמשים רוברט קופר ואיימן סאווף ב-ספרם המצוין, הקרוי, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים",  בהצהרתו המפורשת, הכנה, ובעלת ערך של החוקר והפסיכואנליטיקאי מנפרד קטס דה פריז שאומר כלהלן : "…אם אין תחושת אמון בארגון, אם האנשים עסוקים בהגנה על ראשם, היצירתיות תהיה מהקורבנות הראשונים…". הספר המצוין, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים" (יצא לאור בארץ ב- 1998 על ידי "פקר – הוצאה לאור בע"מ"), מומלץ לעיון וקריאה.  

 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון מינתה במארס 2002 את יוסף בר-אל ל- מ"מ מנכ"ל רשות השידור במקום המנכ"ל הזמני רן גלינקא שהודח, ואח"כ העניקה לו ליוסף בר-אל ב- 2 ביוני 2002 מינוי של קבע לתקופה של חמש שנים. המינוי הרָם התגלה חיש מהר כמופרך לחלוטין. ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה אריאל שרון שהעניקו ל- יוסף בר-אל את המינוי המופרך ו-רב השנים של תפקיד מנכ"ל רשות השידור, ואשר הציבו אותו בטעות בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל, והדיחו אותו לאלתר. ובכן, הוא יוסף בר-אל סולק (!).

ממשלת ישראל בתמיכתו של היועץ המשפטי שלה עו"ד מני מזוז הדיחה אותו גם אם באיחור רב בבושת פנים לפינה אפלולית בירכתי ההיסטוריה הארוכה של השידור הציבורי. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח מנכ"ל רשות שידור פעיל מכהן. יוסף בר-אל סוּלָק מהמשרה הרָמָה בגין שחיתות ושוחד מסך והושם בקרן זווית לא חשובה בירכתי ההיסטוריה של השידור הציבורי. בפינה אפלולית שלה. הפרוטוקול הממשלתי אודות פרשת הדחתו של מנכ"ל רשות השידור הכושל יוסף בר-אל ע"י ממשלת ישראל ב- 2005, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ולראשונה בתולדות רשות השידור, מפרט את הסיבות לסילוקו ומצוי על מדפי ארכיון הממשלה. בין היתר מנכ"ל יוסף בר-אל ההוא הואשם בשחיתות ושוחד מסך, ונחתך לתמיד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פרפרת 1 : אושרת קוטלר היא מגישה מעניינת ועיתונאית ושדרנית סקרנית. "המגזין" שלה המשודר ומוגש על ידה מידי מוצ"ש ב- 20.00 שומר על רמתו הגבוהה לאורך זמן כמו שני הכתבים – עיתונאים המצוינים שהיא מעסיקה אריק ווייס ואבי עמית. כתבתם והנחייתם המפורטת והיסודית של השניים אמש משדרות רוטשילד בתל אביב (מוצ"ש – 25 ביוני 2016) שימשה תזכורת חשובה במלאת חמש שנים ל- "ל- מרי ולמחאה החברתית", היא מסמך טלוויזיוני ראוי להערכה. יחד עם זאת אושרת קוטלר תידרש מעתה לשקול היטב את מילות ה- Back announcements שלה שחוזרות ונשנות, לעיתים לעייפה. היא לא תוכל שוב להפקיע את המסך של ערוץ 10 ולהתנצל במלוא הדרה בפני צופיה שלא הבינו מה רצתה לומר להם. מתנצלים פעם אחת בחיים. התנצלות בפעם השנייה מצביעה על טיפשות ו- נפילה. מוטב לעשות זאת כבר באמצעות סטנסילים.

פרפרת 2 : צפיתי אמש במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 אותה הגישה גב' תמר איש שלום. היכן שהוא במחצית המהדורה הופיע הכתב ושַדְרָן העַל של ערוץ 10 מר נדב אייל באולפן כשהוא מתייצב בחליפה, מחויט, ומעונב טיפ טופ במרכז הבימה בין שני Blow ups של מר דונאלד טראמפ הרפובליקני וב' הילארי קלינטון הדמוקרטית ומנתח את מסעי הבחירות שלהם. כשאני רואה את העיתונאי הנבון הזה בפעולה, אוֹרוּ עיניי.

פרפרת 3 : אבו מאזן הוא איש מביש ושקרן, אבל לא טיפש. ממתי עולה כסף להפיץ שמועה כי הרבנים היהודיים מרעילים את בארות המים של הפלסטינים. אבו מאזן הוא במידה רבה אם כך ממשיך דרכם של מחברי הפרוטוקולים של זקני ציון המסמך האנטישמי הנפוץ ביותר בעולם. כתב פלסתר מזויף ונבזי שהיה בעל השפעה עצומה על תולדות המאה ה- 10 וגורל היהודים. כמו גם עלילת דם הנבזית, הבזויה, והשקרית כי היהודים באירופה השתמשו בדם ילדים נוצרים לשם אפיית המצות שלהם לפסח. אבו מאזן הנוכל הערמומי חזר בינתיים משקריו אלה אולם נותר יריב מר של מדינת ישראל. אינני מאמין לו שהוא רוצה שלום. גם לא בגבולות 1967.

פרפרת 4 : המאמן המצוין של קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים הישראלי דני פרנקו הוביל אשתקד את קבוצתו לאליפות היסטורית והשנה כשל. הפועל ירושלים דורגה רק במקום השני. היא הפסידה במשחק הגמר למכבי ראשל"צ. לבעלי הפועל ירושלים אורי אלון ואייל חומסקי זה לא הספיק. הם הדיחו וסילקו את המאמן המוכשר דני פרנקו ומינו במקומו את המאמן האיטלקי סימונה פיאניג'אני שכבר מיהר להתחנף והכריז, "התחברתי לחזון של אורי אלון". מדובר ב- הדחה לא הגיונית של מאמן מצוין עתיר הישגים מוכחים שהוא גם מחנך, בעל טביעת עין "כדורסלנית" אנושית, ומבט בעל פרספקטיבה רחבה על זירת הפרקט. ומול ההדחה מדובר במינוי של מאמן חדש שמעל ראש מרחפים סימני שאלה. אני פטריוט של המדינה אך לא עיוור ולא באופן אוטומטי. תמיכתי נתונה לדני פרנקו ראשית דבר מפני שהוא מאמן כדורסל מצוין עתיר הישגים, וגם בגלל ישראליותו.

פרפרת 5 : שחקן הכדורגל הבינוני איוואן פרישיץ' (Ivan Perisic) שמשחק בנבחרת קרואטיה הבינונית ו- שנושא את הספרה 4 על חולצתו ותספורת פטריוטית על ראשו, מעורר אצלי אסוציאציה ישנה. בעת מונדיאל ברזיל 2014 (זכויות השידורים היו שייכות לערוץ 1) נשלח צוות השידור הכושל, לא מוכן, ואשר לא עשה את שיעורי הבית שלו, יורם ארבל את דני נוימן, ב- 18 ביוני 2016 לעיר מאנאוס, כדי לשדר ישיר את המשחק קרואטיה – קמרון 0:4 בבית א' המוקדם. המפיק האישי שלהם בעמדת השידור היה מנהל הספורט מאיר בר. בדקה ה- 48 של המשחק הבקיע אִיוָואן פֵּרִישִיץ' שער לזכות קרואטיה והעלה את התוצאה ל- 0:2. יורם ארבל וגם דני נוימן לא זיהו את המבקיע. הוא כבש את השער באגף שמאל, ובעט משמאל לימין, כשהספרה 4 על חולצתו לא נחשפת ע"י מצלמות הטלוויזיה של HBS. יורם ארבל הוא אלוף העולם בהתחמקויות והשהיית אינפורמציה בענייני זיהוי על המסך. בעל ניסיון רב ו- רב אמן בחיפוש ואיתור שם המבקיע מבלי שצופה הטלוויזיה יחוש שהשדר המוביל שרוי במצוקה. בסופו של התהליך כל בימאי טלוויזיה מבודד ככל האפשר את שמחת הניצחון ובתוכה את השחקן המבקיע וחושף אותו ב- Close up על המסך קבל עם ועולם, ואז גם יורם ארבל נכנס תמונה ולא רק הוא. במקרה של איוואן פרישיץ' אז במשחק ההוא קרואטיה – קמרון 0:4 ב- 18 ביוני 2014 באצטדיון "אמזוניה" ב-מאנאוס, העסק התארך ו- השתבש מפני שהמספר 4 על חולצתו של איוואן פרישיץ' לא נגלה על המסך אולי בצבץ לשבריר שנייה ונעלם. יורם ארבל + דני נוימן וגם המפיק שלהם מאיר בר לא ידעו מי כבש את השער השני לזכות קרואטיה. הם לא הכירו את איוואן פרישיץ' כמות שהוא על פי הופעתו החיצונית, ויכלו לזהות אותו רק באמצעות המספר המופיע על חולצתו. שדרני טלוויזיה וותיקים אמונים בדרך כלל על טכניקת השהיית הזיהוי של השחקן המבקיע, שמו ומשפחתו, אבל אז ב- 18 ביוני 2014 במאנאוס יורם ארבל ידע בפנימיותו, בתוכו, שהוא נמצא בצרות לא רק מפני שאיננו מזהה מייד את השחקן הקרואטי הכובש, למרות שהוא יושב בעמדת שידור מרווחת ו- נוחה בעלת תצפית טובה על כר הדשא באצטדיון "אמאזוניה" ב- מאנאוס, אלא בגלל שההתמזמזות שלו נמשכת יותר מידי זמן מהמצופה. נוצר מצב מביך. יושב לו השַדָּר הבכיר של ערוץ 1 בעמדת שידור באצטדיון "אמאזוניה" ב-מאנאוס, ואיננו מכיר, לא יודע, ואיננו מזהה מיהו השחקן הקרואטי שמבקיע את השער. השניות חולפות להן ויורם ארבל לא רק שאיננו מזהה אלא גם הפרשן שלו דני נוימן לא מכיר ולא יודע, ו- לא נחלץ לעזרתו. גם המפיק שלהם מאיר בר שיושב עמם בעמדת השידור לא יודע מהחיים שלו. שניהם, יורם ארבל ודני נוימן עלעלו בניירות שלהם ולא מצאו שָם את מבוקשם. בתוך כל הבלגן קבוצת HBS ה- Host broadcaster מטעם FIFA לא חשפה את השחקן המבקיע הזה איוואן פרישיץ' מאחור (עשתה זאת רק ב- Replay השלישי). עד אז לא ראו בבירור ובצורה נחרצת את המספר 4 של איוון פרישיץ' על החולצה שלו. בחלוף שניות רבות יקרות יורם ארבל זיהה לבסוף את איוואן פרישיץ' אולם זה לקח לו הרבה יותר מידי זמן ועלה לו בייסורים ובאמינותו. לא בעבור עצלנות וחוסר ידע מהסוג הזה לרבות "מריחת זיהויים" הטיסו אותו ואת דני נוימן למונדיאל ברזיל 2014. מדובר היה בעשרות רבות של שגיאות מכל הסוגים של שני החבר'ה האלה במונדיאל ברזיל בקיץ 2014, שגיאות שנבעו מחוסר הכרה והיעדר התמצאות בחומר הכדורגל העצום ורב שנקרה והיה פרוס לפניהם, ושהיה על שניהם ללמוד ולשנן. זיהוי מיידי של גיבורי העלילה ע"י השדרנים והפרשנים לבטח בזמן הבקעת שערים הוא מיומנות הכרחית ובעלת חשיבותה ראשונה במעלה. כבר אז לפני שנתיים היה ברור שיורם ארבל ודני נוימן הגיעו לא מוכנים לכיסוי טלוויזיוני כה אינטנסיבי וממושך וכה עמוס באירועים לרבות לוגיסטיקה והתארגנויות מתישות, ב- מונדיאל ברזיל 2014. היה מדובר בניידות מרובה, בטיסות רבות ממקום למקום מעיר לעיר בברזיל הענקית, שוב התמקמות (Check in) במלון אחד, ושוב Check out, ושוב עוד Chack in במלון אחר שמרוחק שעות טיסה וחוזר חלילה, במפעל ספורטיבי בינלאומי רב ממדים בהיקפו, ו- כה חשוב. קול הבריטון המפורסם שלו כבר לא יכול היה בקיץ 2014 לכסות על רשלנותו ולהסוות על היעדר אמינותו ועל מערומיו העיתונאיים. הוא מעד ונפל. כולם ראו את זה. לא בכדי לאחר שובם ארצה הדיח מנכ"ל רשות השידור החדש יונה וויזנטל את יורם ארבל ודני נוימן ממיקרופון הכדורגל של ערוץ 1, וזימן צוות חדש במקומם, את עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר. ההדחה של יורם ארבל את דני נוימן נעשתה באיחור זמן גדול.

והנה מפציע בטורניר Euro 2016 שַדָּר ה- Off tube של "צ'ארלטון" מאיר איינשטיין, ודווקא מהמוניטור שלו בהרצליה הוא מזהה באִבְחָה אחת לצופים שלו את הקרואטי איוואן פרישיץ' מס' 4, מיהו, ומה תפקידו ומשימותיו בנבחרת קרואטיה. ולא רק את איוואן פרישיץ' הוא מזהה מייד. הוא מזהה בו במקום מאות שחקנים מהרבה נבחרות בטורניר Euro 2016, מבלי לגמגם, מבלי לטעות, מבלי לשגות, ומבלי לשבת בעמדות שידור נוחות בעלות תצפית טובה על כרי הדשא באצטדיונים בצרפת. הוא עושה זאת מהמוניטור.

טורניר "Euro 2016" (אליפות אירופה לאומות בכדורגל). 

טורניר Euro 2016 הוא בעל פנים רבות. מדיניות השכרת האוויר חסרת התקדים של ערוצי 2 ו- 10 לחברת "צ'ארלטון" היא בלתי מקובלת. מדיניות ה- Off tube הטוטאלית שנוקט ערוץ 1, ומדיניות ה- Off tube החלקית שמאמצת "צ'ארלטון" באמצעותו של השדר הוותיק מאיר איינשטיין אף הן אינן מקובלות. הסתגרות ה- Off tube הנואלת בדלת אמות של האולפנים בירושלים והרצליה איננה מוצאת את ביטויה רק בהעתקה מהמוניטור בארץ, אלא מרחיקה את העושים במלאכה, את השדרים – עיתונאים והפרשנים ממקורות ו- מרכזי המידע החיוניים בצרפת, ומן המפגש הבלתי אמצעי שלהם עם עולם הכדורגל האירופי על כל גווניו. מדיניות שידורים טוטאלית כזאת של Off tube מוכרחה להביא לכשלי תוכן ומהמורות עיתונאיות מובנים בתוך השיטה. שדרני ערוץ 1 עמיחי שפיגלר ו-עמית הורסקי ומאיר איינשטיין מ- "צ'ארלטון" אינם יכולים לעולם לראיין בעבור צופיהם את גיבורי העלילה, שחקנים ומאמנים, כאילו סיפורי המשחקים ב- Euro 2016 מתחילים בבעיטת הפתיחה ונגמרים עם שריקת הסיום של השופטים. זהו גם סיפורם של שני שדרני "צ'ארלטון" רמי ווייץ ולירן שכנר בצרפת שרק משדרים ישיר ואינם משוחחים שום מילה עם השחקנים והמאמנים שמעצבים את דמותו של טורניר Euro 2016/ זוהי אם כן מנת החלק העיתונאי הדלוח של "צ'ארלטון". רמי ווייץ ולירן שכנר יודעים להחזיק מיקרופון (אם כי לאחרונה גם על כך מתנהל וויכוח), אולם אינם מבצעים שום עבודה עיתונאית מחוץ לקווים. לא ראיונות, לא כתבות, לא שיחות עם עמיתיהם מרשתות הטלוויזיה הגדולות אודות ההפקה שלהם, שום מפגש טכנולוגי עם אנשי הטלוויזיה הצרפתית, ה- Host broadcaster של Euro 2016 שמחוללים עבודת כיסוי פנטסטית, שום דו"ח כלכלי אודות משק הכספים האדיר שמנהלת התאחדות הכדורגל האירופית הלוא היא UEFA. כלום. ההישג העיתונאי הגדול של לירן שכנר וזאב זלצר בצרפת עד כה הוא ניסיון לשכנע אוהדת כדורגל מקומית לזעוק למסך בטרם אחד המשחקים, "שלום תעשה לי ילד…". זוהי פסגת הישגיהם. העיקר, שהעורכים הראשיים של חברת "צ'ארלטון" אודי טרלו ו-נדב טמיר מתפעלים במרץ וביעילות את פנל הקוריוז שלהם בראשות שלום מיכאלשווילי ודידי הררי. המפסיד הגדול באולפן "צ'ארלטון" של "Euro 2016" הוא הפרשן מוטי איוואניר שמשתף פעולה ביודעין עם  עסק עלוב. עיתונאות נחותה ו- מרה וגם מתמיהה. באותה מידה. רוש ולענה.  

ככל שהטורניר מתקדם לקראת סופו מתברר כי ההפקה של "צ'ארלטון" רווייה המון חורים. אכזבה גדולה שוררת מהשידורים הישירים ומהאולפנים והפנלים של המומחים המלווים את משחקי הטורניר בחמשת הערוצים בארץ : 1, 2, ו- 10 (שלושת הארציים) ובשני ערוצי צ'ארלטון ספורט 1 ו- ספורט 2 בכבלים (מס' 53 ו- 54 ב- "YES"). "צ'ארלטון" בראשות המנכ"ל שלה אדר זהבי משדרת ישיר בשני הצ'אנלים שלהם 26 משחקים (מתוך סך של 51). את 25 הנותרים מנפקת כ- סחורת שידור "מיטבית" תמורת ממון רב לערוצים הארציים 1, 2, ו- 10 שנוטלים חלק במפעל הכיסוי כאילו קפאם השֵד. ערוצים 2 ו- 10 כבר מזמן מחלו על כבודם (ומקצוענותם) ומשתמשים בשני צוותי השידור המקוריים של "צ'ארלטון" המשוטטים בצרפת, רמי ווייץ וניר לווין ולירן שכנר וזאב זלצר, שמשדרים מהשטח, ומאיר איינשטיין ואבי נמני שמשדרים Off tube מהאולפן בהרצליה. העלאתו לאוויר של פנל הפרשנים הדל והעלוב של "צ'ארלטון" בראשות המנחה המגוחך שלום מיכאלשווילי (וממלא מקומו דידי הררי) ע"י ערוץ 2 ו- 10 על הסיגנל הפרטי שלהם הוא עלבון ומתבצע ברמה של קוריוז. טלוויזיה מחורבנת. כזאת שגם משלמת הון עתק לאדר זהבי, גם משדרת טונות של פרסומות מסחריות כדי למזער נזקים, וגם משכירה את ה- "אוויר" הפרטי שלה לגוף זר קלוקל. הפנל הנחות של Euro 2016 שמובילים שלום מיכאלשווילי ודידי הררי הוא ביזיון טלוויזיוני קולוסאלי. מדהים כיצד אבי צבי מנכ"ל הזכיינית "רשת" בערוץ 2 ויוסי וורשבסקי המנכ"ל הנמרץ והפעלתן של ערוץ 10 מסכימים להשכיר את האוויר שלהם לפנלים טלוויזיוניים כה רדודים, ל- מַדְמֵנָה טלוויזיונית, שמובילים אותה שתי דמויות כה אנטי טלוויזיוניות מכל היבט, כמו שלום מיכאלשווילי ודידי הררי. ערוץ 1 הציבורי הוא מט ליפול (בראשות מנהלו אלי בבא). זה ידוע. אולם דווקא הוא בכוחותיו האחרונים קנה 7 משחקים של Euro 2016 מאדר זהבי, והחליט לשמור על צֶלֶם של רשת שידור שבמקרה הקונקרטי הזה מאפיל בטיפול שלו ב- Euro 2016 על ערוצים 2 ו- 10 ועל "צ'ארלטון". אם כי במקרה של "צ'ארלטון" זאת איננה חוכמה כזאת גדולה. ל- "צ'ארלטון" יש ממון אולם לא ידע בהפקה עיתונאית של אירוע בסדר גודל כזה כמו Euro 2016. ערוץ 1 איננו נזקק לציוותי השידור ולפנלים של צ'ארלטון ונוקט מדיניות שידור Off tube משל עצמו כפי שמאמץ אותה מאיר איינשטיין שדר ה- Off tube המקורי של "צ'ארלטון" באולפן בהרצליה ב- Euro 2016.

שדרן ה- Off tube של "צ'ארלטון" באולפן בהרצליה מאיר איינשטיין (1) ופרשן ה- Off tube שלו סוכן השחקנים אבי נמני.

נחמד שמנכ"ל צ'ארלטון אדר זהבי ועמו צוות העורכים הראשיים שלו אודי טרלו ונדב טמיר שומרים אמונים וחולקים כבוד למאיר איינשטיין שמסיבות רפואיות לא היה יכול לטוס לצרפת, ולכן משדר את משחקיו ב- Euro 2016 בשיטת Off tube מהמוניטור באולפן בהרצליה. יחדיו עם אבי נמני ומאוחר יותר בסיוע הפרשן ניר לווין. אבי נמני יודע ומבין כדורגל טוב יותר מרבים אחרים שמתאווים לכבוש לעצמם את מיקרופון הפרשנות, וגם מבין ומכיר את יריעת הכדורגל לאורכה ורוחבה ו- עמוק יותר מהמבקרים אותו. אולם כשהוא מצהיר בביטחון כה גדול בדקה – 80 במשחק קרואטיה – ספרד 1:2 (21 ביוני 2016 ב- בורדו), את ההצהרה הבאה חסרת הכיסוי, אתה מבין שהוא רחוק ממוקד ההתרחשויות אולם מכביר במילים שאין להם כיסוי ולכן טועה : "מאיר איינשטיין, זאת הדקה ה- 80 ולא חשוב איך המשחק הזה יסתיים…מגיעות מחמאות גדולות מאוד לנבחרת קרואטיה…היא איננה מופיעה בהרכב מלא מול ההרכב הכי חזק של נבחרת ספרד (הוא מציין כבר קודם לכן כי שני שחקני קרואטיה המצוינים, מריו מנדז'וקיץ' ולוקה מודריץ', לא כלולים בהרכב של אנטה צ'אצ'יץ')…היא עומדת שווה בשווה ואפילו עולה על ספרד וכל הכבוד להם…המשחק הזה אמור לתת להם המון המון ביטחון לקראת 1/8 הגמר…". ואז בא השידור הישיר של המשחק הבא (שבת – 25 ביוני 2016 בעיר לנס) ב- 1/8 הגמר ונבחרת קרואטיה המבטיחה של אבי נמני בהרכבה המלא והחזק ביותר, יחדיו עם לוקה מודריץ' (שחקן ריאל מדריד) + מריו מנדז'וקיץ' (שחקן יובנטוס) + איוואן רקיטיץ' (שחקן ברצלונה) ניגפת בפני הנבחרת המקרטעת של פורטוגל 1:0 (עם כריסטיאנו רונאלדו המאכזב) ומודחת מהטורניר. נבחרת קרואטיה של אבי נמני משחקת כדורגל לא מעניין, צפוי, משעמם ונטול כישרון. זה מחד. מאידך הפרשנות של אבי נמני מתרסקת אלי שִרְטוֹן. אבי נמני איננו פטפטן בהשוואה לניר לווין ואייל לחמן (פרשן ערוץ 1) אולם ריחוקו מהשטח כופה עליו להציג באולפן בהרצליה אין סוף דעות ו- פרשנויות טריביאליות ועמן טעויות. הוא מפסיד בבת אחת את המהימנות והסמכות שלו. אתה חושב לעצמך האם הנך צריך להמשיך להאמין לו גם בשידורים הישירים הבאים בהשתתפותו.

שדרן ה- Off tube של "צ'ארלטון" באולפן בהרצליה מאיר איינשטיין (2) ופרשן ה- Off tube שלו ניר לווין.

מאיר איינשטיין הוא קליבר. בעל עיני נֵץ ומי שחונן גם ב- זיכרון פנומאלי. אפילו כשהוא ממלא את משימת שידור ה- Off tube הוא מזהה במוניטור בהרצליה את את כל שחקני Euro 2016 ולעולם איננו טועה. אף פעם לא שוגה. זה מדהים אותי כל פעם מחדש. בספטמבר 1990 גייסתי אותו לשורות חטיבת הספורט שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית במקומו של יורם ארבל שהבריז. מהאזנותיי לרדיו "קול ישראל" ידעתי אז שמאיר איינשטיין הוא שַדָּר ספורט טוב. לא ידעתי עד כמה הוא טוב. הוא הפך כמעט באִבְחָה לשַדָּר מוביל ברור ומוחלט שלי ושל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בכדורגל, כדורסל, ו- א"ק. אני מודה : במשך 26 (עשרים ושש) שנים מאז 1990 אני אורב לו בפינה ומחפש טעות זיהוי שלו. לפחות אחת. אולם האיש איננו טועה. הוא תלמיד חרוץ שלומד ומשנן, מכיר את חומר השידור על בוריו, ניחן בזיכרון חזק, יש לו יכולת ביטוי רציפה, והוא מדויק מאוד ובעל ראיית שטח רחבה מאוד. מאיר איינשטיין הפך גם לשַדָּר רגוע יותר בשידורי ה- Off tube הישירים שלו עכשיו מ- Euro 2016 ונעים להקשיב לו. שני הפרשנים שלו באולפן בהרצליה, אבי נמני וניר לווין, רחוקים מרמתו. ניר לווין ממשיך לחטוא כבעבר. הוא פרשן – פטפטן שיכול לחסוך % 65 מהטקסט הטרחני שלו, אילו היה אמון על הכלל ולומד להביע את רעיונותיו במינימום מילים. הוא בעצם איננו פרשן. הוא מעין שַדָּר מס' 2 של מאיר איינשטיין. ניר לווין מאייש שורת פרשנים ארוכה לא חשובה ב- Euro 2016 שאיננה מטביעה את חותמה בטלוויזיה ובציבור והטקסטים שלה חולפים עם הרוח. הם מדברים המון וכמעט לא אומרים כלום. אני באופן אישי אינני זוכר פרשנויות של זאב זלצר, ניר לווין, אייל לחמן, וגיל לנדאו שהאירו לי את תורת הכדורגל בטורניר הזה של Euro 2016. שום טקסט שלהם איננו נותר למשמרת. ישנן המון דוגמאות של החבר'ה האלה שמחזיקים מיקרופונים ומקשקשים. כשאייל לחמן אומר לי במסגרת חברותו בפנל של ערוץ 1 ואנוכי מצטט "קרואטיה היא נבחרת מושלמת…", מה נותר לי חוץ מלנוּד לו.

אני אומר זאת באכזבה ובדאבה כי אני חושב שיש מקום בעמדת השידור לפרשנים לצדם של שדרנים מובילים בכל ענפי הספורט, בכל הענפים. בהיותי מנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בשנים 2003 – 1980 פיתחתי וטיפחתי את מוסד פרשנות הספורט. כיהנו תחת ניהולי בשנים ההן בכורח הנסיבות פרשנים רבים. בודדים מהם צלחו את המשימה. מר אבי רצון הוא פרשן הכדורגל הטוב ביותר שאני נתקלתי בו בשעתו ויש לכך סיבות לא מעטות שלא אמנה אותן כעת. אבי רצון היה הפרשן הצמוד של השדר המוביל שלי מאיר איינשטיין בין 1990 ל- 2000. באמצעותו של הַצֶמֶד הנ"ל זיהיתי את שידורי הכדורגל לצופים שלנו. הפרשנים אריה מליניאק ואלי סהר הובילו את שידורי הכדורסל שלנו בארץ, באירופה, וב- NBA בתקופתי בשנים שבין 1979 ל- 2003, כל אחד בתקופתו. פרשן השחייה יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל + יבד"ל פרשן הא"ק ד"ר גלעד וויינגרטן + ז'קי וישנייה היו פרשנים אולימפיים מיטביים שלי במשך שנות דור. תפקידו של הפרשן בשידורי הספורט הטלוויזיה הוא קרדינלי וקריטי. מכריע. וגם מורכב יותר משל השדר. השַדָּר מתאר עבור צופיו את הדרמה. הפַּרְשָן צריך להסביר כיצד התיאטרון הספורטיבי הזה מתחולל ואיך השחקנים המרכזיים והבכירים במחזה משפיעים על התפתחות העלילה. פרשנים טובים יודעים לעשות זאת בשפה תמציתית ולהעלות לדיון את הרעיון שלהם בטלוויזיה במינימום מילים. אני רוצה לומר כאן כמה מילים אודות הפרשן אלון חזן. הפרשן אלון חזן איש ערוץ 1 מוצא חן בעיניי. בטקסטים שלו וגם בהופעה הטלוויזיונית שלו שיש בה ריספקט. אתמול העיר הערה חשובה לצופיו בעת השידור הישיר של המשחק פולין – שווייץ ב- 1/8 הגמר בסנט אטיין, וכה אמר להם : "…שימו לב כי המאמן הפולני מתפקד את חלוץ החוד המרכזי ומבקיע השערים המפורסם של רוברט לוונדובסקי (שחקן באיירן מינכן) כחלוץ מרכזי נסוג, במטרה לפנות שטח ולוותר על הרחבה כשיקול משחק קבוצתי למען כלל הנבחרת הפולנית…רוברט לבנדובסקי מנהל את משחק פולין מאחור למרות שאין לפולין שחקן התקפה כמותו מלפנים"). ואומר שוב : בנוסף לאיכות הפרשנות שלו, קצב הדיבור, הטקסטים שאינם רבים מידי, הוא ניחן גם בנוכחות טלוויזיונית. 

הערה אישית שלי :

ראיית המשחק של אלון חזן וכישרון הפרשנות שלו מזכיר לי באופן אישי משהו מתורת הכדורגל ההיא של המאמן ההונגרי הנודע גוסטב שבש (Gustav Sebes) בעת ה-משחק ההיסטורי ההוא ב- 25 בנובמבר 1953 באצטדיון "וומבליי / Wembley) בלונדון, וניצחונה הסנסציוני של נבחרת הונגריה על אנגליה בהפרש שערים כה גדול, 6:3. גוסטב שבש ההוגה הראשון של שיטת העמדת שחקנים על המגרש 4 – 2 – 4 (בניגוד למאמן נבחרת אנגליה וולטר ווינטרבוטום שהציב במשחק ההוא את שחקניו במערך הקלאסי ההוא WM), הורה לחלוץ המרכזי שלו נאנדור הידגקוטי (Nandor Hidegkuti) לסגת לאחור במקום לשמש חלוץ חוד, ופקד על הרץ הימני שלו יוזף בוז'יק (Jozef Bozsik) בעל ראיית המשחק, הבנת המשחק ואת הסיטואציות המורכבות המשתנות שמתחוללות בתוכו בקצב מהיר, ובעל המסירות המדויקות לעלות קדימה כדי לתמוך בשורת החלוצים, על כל המשתמע מכך. באוקטובר 1975 טסנו אלכס גלעדי ואנוכי ללונדון כדי להשתתף ב- Workshop שערכו שתי רשתות הטלוויזיה הבריטיות ה- BBC ו- ITV ועסק בהתפתחות כיסוי משחק הכדורגל בטלוויזיה ב- Video וב- Audio, ואת העתיד להתחולל בתוך זמן קצר על מסכי הטלוויזיה (בעקבות תוספת מצלמות וריבוי Replays מזוויות צילום שונות). אלכס גלעדי וידידיי ב – BBC ארגנו לי אז באוקטובר 1975 מפגש עם שחקן הכדורגל הבריטי הוותיק בילי רייט ששימש פרשן הכדורגל של ה- BBC, והיה רץ ימני בנבחרת אנגליה שספגה את התבוסה ההיא 6:3 להונגריה, בפעם הראשונה בהיסטוריה בביתה. הוא הרחיב את ההסבר שלו אודות תפקודו של נאנדור הידגקוטי כחלוץ מרכזי נסוג מאחור ואת רעידת האדמה שהתחוללה במשחק ההוא על כר הדשא ב- "Wembley". אין טעם לחזור על הסיפור הזה שוב כי הוא מופיע בפירוט רב בין דפי הבלוג שדנים ב- "נושאי מחשבת הכדורגל ותיאוריית האדם השלישי במשחק הכדורגל".

אני מאזכר לרגע שוב את אלון חזן ואת הערת הפרשנות המעניינת שלו אודות תפקודו של החלוץ רוברט לבנדובסקי במשחק 1/8 הגמר פולין – שווייץ. אלון חזן מוצא חן בעיניי. אם לחזור לפרשן ניר לווין של מאיר איינשטיין, אומר, כי הוא פשוט מפריע לי ופוגע בחוויית הצפייה שלי בגלל גודש הטקסטים שלו וכמות המלל שהוא מייצר. הוא מדבר לצעצוע שלו, למיקרופון, כאילו אין תמונת טלוויזיה, מעמיס טונות של מילים על קו השידור (הטלוויזיוני יש להדגיש שוב), יותר מהשדר המוביל שלו שאיננו בולם אותו. הבעיה עם ניר לווין איננה רק מכסת המילים. העסק העיקרי אתו שרובן ריקות מתוכן. בלתי נסבל.

האכזבה הגדולה מ-מערכת "צ'ארלטון" איננה רק בגלל הפנלים המגוחכים שלה, אלא גם מפני שהיא ממעיטה בניתוח בעיות השיפוט הצצות ועולות שוב ושוב בטורניר Euro 2016. מדוע מאיר איינשטיין איננו מתערב בשיקולי העריכה של אודי טרלו ונדב טמיר…??? הטלוויזיה הצרפתית והבלתי נלאית מגישה לציוותי השידור צילומים מזהב על מגש של כסף, ביניהם Replays ב- SSM של עבירות מכל הסוגים גם של עבירות, פנדלים, ושערים. פגיעתו הגסה של מגן קרואטיה איוואן סטריניץ בדקה ה- 63 ברחבה הקרואטית ב- נאני ה- פורטוגלי במשחק קרואטיה – פורטוגל (אמש, מוצ"ש – 25 ביוני 2016) חייבה בעיטת עונשין מ- 11 מ' לזכות נבחרת פורטוגל, אולם השופט התעלם ועמו גם מאיר איינשטיין וניר לווין ש- התנכרו והתכחשו מהכרעה באולפן בהרצליה. השיפוט במשחק הכדורגל הוא סובייקטיבי מידי ונתון לאין סוף פרשנויות של השופטים. שופט X יעניק פנדל ושופט Y יאמר, "מה פתאום…לא היה". מערכת "צ'ארלטון" מפסידה הזדמנות היסטורית לחנך וללמד את הציבור, בעיקר את הדור הצעיר, הלכות בחוקת הכדורגל תחת הכותרת "רגע של מחלוקת". מה כל כך קשה לזמן ולצרף לפנל באולפן "צ'ארלטון" בהרצליה שופטים ישראליים בכירים, ולייחד דקה – דקה וחצי לכל מקרה ומקרה שהוא שנוי בוויכוח. אומר ואוסיף : מאיר איינשטיין הוא נכס טלוויזיוני – עיתונאי בעל ערך. מעטים כמותו היו בהיסטוריית העבר הטלוויזיונית של מדינת ישראל ופחות מממעטים אלה נמנים כעת על ההיסטוריה הנוכחית של תעשיית הטלוויזיה בארץ.

שדרן ה- Off tube של ערוץ 1 עמיחי שפיגלר ופרשן ה- Off tube של "צארלטון" מוטי איוואניר.

עמיחי שפיגלר הוא שדר טלוויזיה מוביל ועיתונאי מהימן בערוץ 1 שבשנתיים האחרונות 2016 – 2014 לאחר גירושו של יורם ארבל, הוכיח שליונה וויזנטל ההוא ול- אלי בבא הנוכחי יש על מי לסמוך. עמיחי שפיגלר הצטייד בפרשן מוטי איוואניר, ושניהם הפכו לצמד טלוויזיוני מקובל, שהיה אחראי לשידורם הישיר בשנתיים האחרונות של עשרות משחקי כדורגל מרכזיים בליגת העל ומשחקי נבחרת ישראל בקדם Euro 2016 בטלוויזיה הציבורית. כלומר בערוץ 1. לא שאין מה לתקן ולשפר אצל השניים, אולם בהשוואה לצמד העבר הדהוי הפתטי, נטול מהימנות, נעדר דיוק, ו- חסר כישרון, עירום טלוויזיונית וחשוף כעֶרְיָה תקשורתית דַלָּה, מדולדל מעיתונאות ועיתונות, אולם רווי שגיאות שהתקשט בזרי דפנה נבולים, הלוא הם יורם ארבל (בעיקר) וגם דני נוימן. יונה וויזנטל הדיח וסילק ב- 2014 את הצמד יורם ארבל / דני נוימן מייד עם שובו לארץ מההפקה הכושלת ושידורי הנפל של מונדיאל ברזיל בקיץ 2014, ומינה תחתם את עמיחי שפיגלר את מוטי איוואניר. מדובר בהברקה (!). עכשיו לקראת Euro 2016 וערב קבורתו של ערוץ 1 החבילה התפרקה. עמיחי שפיגלר נקרא להציל את המולדת והתמנה לשדר מוביל Off tube בירושלים של ערוץ 1 ב- Euro 2016. מוטי איוואניר התמנה לפרשן Off tube מוביל בהרצליה של "צ'ארלטון". המנחה השחקן שלום מיכאלשווילי ואורחו השחקן אסי ישראלוף (חברים בשלישייה "מה קשור") עשו שמות אמש (מוצ"ש – 25 ביוני 2016) באולפן בהרצליה במוטי איוואניר הכנוע והמאופק בעת השידור הישיר של המשחק פורטוגל – קרואטיה 0:1. מוטי איוואניר הפך לרהיט באולפן בהרצליה. רמת הפרשנות שלו באולפן ירדה לשפל וטעונה מחקר כיצד קורה דבר כזה בבת אחת בתוך ימים. דברים דומים בפחות חומרה אפשר לומר על האופטיובניק הצעקן והרגשן עמיחי שפיגלר והפרשן – היסטוריון הידען שלו רווי ביטחון עצמי עצום שאי אפשר יותר להתכחש לו, הלוא מר אייל לחמן. בשידור הישיר ה- Off tube של שניהם את המשחק איסלנד – אוסטריה 1:2 (22 ביוני 2016 באצטדיון סיינט דניס בפאריס) הרקיעו זעקות ה- Off tube של עמיחי שפיגלר שוב ושוב, "איזה משחק דרמטי…", אל לֵב השמיים. היה ברור שמדובר בסטייה מהתקן. אפילו מאיר איינשטיין מבין שאי אפשר לצרוח בשידורי Off tube. אין לי מושג מדוע הסכימו עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר ביודעין לשמש עבדים של מוֹלֶךְ ה- Off tube בעבור שולחיהם, זה שּדָּר באולפן בירושלים וזה פַּרְשָן באולפן בהרצליה, כשהם ממיטים על עצמם קלון. מדובר בבדיחה. בהפרזה. בתיאור Over doing של העלילה. עמיחי שפיגלר ואנוכי שואבים שנינו את אותו המידע מאותו מקור. מהמוניטורים. שלו בירושלים ושלי בתל אביב. כבר ראינו משהו בימי חלדנו בטרם זועק עמיחי שפיגלר את זעקות הרִיסוּק שלו, "…אין יותר דרמטי ממה שראינו…פשוט אין…אין אוויר פשוט…זה היה מרגש…זה היה מדהים…ערב מדהים בסיינט דניס…אנחנו הולכים הביתה כל כך מרוצים…" (בתוספת שלושה !!!), וממשיך לשלהב את עצמו, "איזה דרמה…איזה דרמה…" (!!!), אתה מבין שהשַדָּר המוביל של ערוץ 1 והפַּרְשָן המוביל של "צ'ארלטון" חלפו ו- עברו את שיא העלייה ועכשיו הם בירידה. לכולנו בני אנוש יש עליות וירידות. כל הזמן. למי אין…? הבעיה היא שאת אלה של עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר רואים ושומעים.

הצטברות נתוני ה- רייטינג עד כה בוועדת המדרוג הארצית של שידורי Euro 2016 (רחוקים מלהיות מזהירים) בשלושת הערוצים הארציים 1, 2, ו- 10 נחשפים בפני הציבור. אולם חברת "צ'ארלטון" מחביאה את שלה. האם יש לצ'ארלטון סיבות טובות להסתיר את המדרוג שלה מפני וועדת הרייטינג הארצית ו- הציבור בארץ ? האם הוא כה נמוך ? האם הוא כה דל ? 

תאריך                      שעה        שם המשחק            ערוץ משדר         רייטינג

שישי – 10.6.2016     22.00      צרפת – רומניה         ערוץ 10             % 9.7

שבת – 11.6.2016     16.00      שווייץ – אלבניה         ערוץ 1               % 3.5

ראשון – 12.6.2016   19.00      פולין – צפ' אירלנד      ערוץ 2               % 8.7

ראשון – 12.6.2016   22.00      גרמניה – אוקראינה    ערוץ 2               % 12.9

שני – 13.6.2016      16.00       ספרד – צ'כיה            ערוץ 2               % 7.9

שני – 13.6.2016      19.00      אירלנד – שוודיה         ערוץ 2               % 10.5

שני – 13.6.2016      22.00      בלגיה – איטליה          ערוץ 2               % 14.5

שלישי – 14.6.2016  19.00      הונגריה – אוסטריה      ערוץ 1              % 5.9

חמישי – 16.6.2016  19.00     צפ' אירלנד – אוקראינה  ערוץ 1              % 5.9

שישי – 17.6.2016   22.00      ספרד – טורקיה           ערוץ 10             % 8.9

שבת – 18.6.2016   19.00      איסלנד – הונגריה         ערוץ 1              % 4.4

ראשון – 19.6.2016  22.00      שווייץ – צרפת             ערוץ 2               % 13.0

שלישי – 21.6.2016  19.00      גרמניה- צפ' אירלנד     ערוץ 2              % 9.5

שלישי – 21.6.2016  22.00      ספרד – קרואטיה         ערוץ 2              % 15.4

רביעי – 22.6.2014   19.00      איסלנד – אוסטריה       ערוץ 1              % 4.9

שבת – 25.6.2016    16.00      פולין – שווייץ              ערוץ 1               % 6.8

ראשון – 26.6.2016   19.00     גרמניה – סלובקיה       ערוץ 2               % 11.8

ראשון – 26.6.2016   22.00     בלגיה – הונגריה         ערוץ 2               % 13.5

שני – 27.6.2016      19.00     איטליה – ספרד           ערוץ 2               % 15.4

שני – 27.6.2014  23.00 איסלנד – אנגליה (מחצית 2 בלבד) ערוץ 2       % 10.5

מפגש עיתונאי מגוחך של אפי טריגר, אלי ישראלי, ויורם ארבל ברדיו גלי צה"ל, ביום חמישי – 23 ביוני 2016 בין 12.00 ל- 13.00. אולם שווה להתייחס אליו.

רדיו גלי צה"ל פתוח אצלי בדרך כלל חצי יממה ברציפות מ- 08.00 עד 20.00. למעט בין 14.00 ל- 14.45, אז אני מכייל את המחוג לרשת א' של "קול ישראל" כדי להאזין לתוכנית ה- "Oldies", הלוא היא "רגעי קסם", תוכנית שירים קסומה שמרטיטה את מיתרי לבי בעיקר כשאני מאזין לאלוויס פרסלי, ריקי נלסון, ברנדה לי, פט בון, פרי קומו, פרנק סינטרה, בינג קרוסבי, דוריס דיי, אלה פיצג'ראלד, שרה ווהן, לואי ארמסטרונג, הלן שפירו, פגי לי, פול אנקה, רוזמרי קלוני, ועוד רבים ורבות, אחרים ואחרות. הרשימה אין סופית.

ביום חמישי האחרון – 23 ביוני 2016 האזנתי בעקיפין, ברקע, לאפי טריגר ואלי ישראלי מנהלים שיחה עיתונאית רשלנית עם השדר יורם ארבל. הם העלו אותו לשידור בגלל הסיבה הזאת : מָלְאוּ 30 (שלושים) שנים להכרזתו האימורטאלית ההיא בת תריסר מילים : "לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שלטון". הוא הצהיר זאת בעת שידור ישיר שלוֹ בטלוויזיה הישראלית הציבורית מעמדת שידור שלנו באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי הרחוקה, ב- 22 ביוני 1986, במשחק בשלב רבע הגמר ארגנטינה – אנגליה 1:2. במשחק המונדיאלי רב המוניטין ההוא ההוא כבש קפטן נבחרת ארגנטינה דייגו ארמאנדו מאראדונה (Diego Armando Maradona) שער בידו בדקה ה- 51 ודחק את הכדור לרשתו של השוער האנגלי פיטר שילטון (Peter Shilton) והצעיד את נבחרתו ליתרון 0:1…

שופט המשחק ההוא הטוניסאי עלי בנאסר (Ali Beennaceur) לא ראה את מעשה הרמאות ההוא של הפרחח הארגנטינאי ההוא דייגו ארמאנדו מאראדונה (למרות שניצב כ- 12 / 10 מטרים ממקום ההתרחשות)… ואישר את השער הבלתי חוקי כאילו היה חוקי…(!).

ובכן, הארגנטיני דייגו ארמאנדו מאראדונה הכניע את שוער נבחרת אנגליה פיטר שלטון אולם לא את מצלמות הטלוויזיה המכסיקניות, וגם לא את יורם ארבל (!). צריך להבין את סיטואציית הכדורגל המורכבת ההיא : השדר שלנו יורם ארבל לא יכול היה להעפיל לאחת מפסגות השידור הטלוויזיוני שלו בכל הזמנים בלעדי הטכנולוגיה הטלוויזיונית של TELEMEXICO, מי ששימשה ה- Host broadcaster של מפעל הכדורגל ההוא מונדיאל 86', וללא כמות המצלמות שלה 15 (חמש עשרה) שהוצבו מטעמה ועל ידה באצטדיון ה- "Azteca". לפחות 4 (ארבע) מהן היו "Isolated Cameras" ואשר היו מחוברות בנפרד למכונת VTR – REPLAY משל עצמן, לרבות חיבורן כמובן ל- Integrated feed של TeleMexico. אילו אפי טריגר ואלי ישראלי שני נציגי רדיו גלי צה"ל, היו עיתונאים רציניים ו- לא רשלניים, חפיפניקים (וגם חנפנים), הם היו מתעניינים מייד וחיש מהר באותה השיחה ההיא אז לפני ארבעה ימים עם יורם ארבל, כיצד היה מוכשר ואיך הגיע למסקנה כל כך נחרצת וגם כל כך מדויקת, בתוך שניות ספורות כה מעטות…??? בה ביטא רעיון מורכב ב-תריסר מילים בלבד, "…לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שלטון…". אילו היו אנשי מקצוע סקרנים והיה אכפת להם ממאזיניהם (וגם מעצמם), היו שניהם דורשים ממנו להתייחס בקצרה לטכנולוגיה הטלוויזיונית ה-מכסיקנית המסייעת, החדשנית, והמיידית בימים ההם בזמן ההוא בשידור הישיר של המשחק ההוא. אשנה ואומר שוב, כלהלן : בלעדי הטכנולוגיה הטלוויזיונית המשוכללת של אותה האיכות הטלוויזיונית של "TeleMexico" ההיא באותם ימי המונדיאל ההוא, הוא יורם ארבל לא יכול היה להעפיל ב-תאריך ההוא של 22 ביוני 1986 באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי לפסגת הניסוח ה-כול כך מדויקת הזאת אותו הגה באמצעות תריסר מילים בלבד (!). שניהם, אפי טריגר ואלי ישראלי, היו חייבים לעמוד ולהתעכב על כך ש-יורם ארבל השדר הנפלא ההוא התייחס באומנות שידור טלוויזיונית (!) לחשיבות שלושת ה- Replays ש- TeleMexico סיפקה לו בו במקום, ולעוד 125 (מאה עשרים וחמישה) שדרני טלוויזיה ורדיו מכל העולם, שהיו נוכחים ו-עֵדִים אף הם ב- "Azteca" למעשה הבלוף של דייגו ארמאנדו מאראדונה…אבל אפי טריגר ואלי ישראלי הם שני רשלנים שמהווים שוב אכזבה גדולה.

שניהם התעסקו ברכילות ו-אפשרו ליורם ארבל להגיד בשיחה בגוף ראשון, "אני…אני…ועוד פעם אני…ו- אִשְרֵר את ההתחנפויות", ובך הסתפקו. יורם ארבל לא הצטנע, ובעיקר לא העניק שום קרדיט להפקת TeleMexico המצוינת, והדף בהֶבֶל פיו את עצת חז"ל : "יְהַלֶּלְךָ זָר ולֹא פִּיךָ". גם יורם ארבל יצא חבול מהמפגש הזה, לא רק אפי טריגר ואלי ישראלי. חסר היה רק שמולי שפירא יפציע ויקרא לו שוב, "יוֹרָמְקֶ'ה". עסק ירוד ורדוד. עיתונאות רשלנית שלא באה בחשבון משני הצדדים. משני הכיוונים.

אנוכי תכננתי, הפקתי, וניהלתי בשעתו את מבצע השידורים הישירים הבינלאומי הגדול, הממושך, והמרוחק של מונדיאל מכסיקו 1986 מהשטח, לרבות השידור הישיר ההוא ארגנטינה – אנגליה ב- 22 ביוני 1986 מעמדת הפיקוד שלי ב- IBC במכסיקו סיטי. פיקדתי על המבצע ההוא מטעמם של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת + מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין + מנהל החדשות יאיר שטרן. הכרתי את ההפקה הטלוויזיונית של ה- Host broadcaster המכסיקני על בורייה. גם היום בחלוף 30 (שלושים) שנים ברור לחלוטין כי אי אפשר להפריד בין כמות ואיכות הטכנולוגיה המקסיקנית לבין איכות הטקסט הפנטסטי שהגה יורם ארבל. TeleMexico הגישה ליורם ארבל ב- 22 ביוני 1986 שלושה Replays מזָהָב על מגש של כֶּסֶף כדי שיחרות את שמו באותיות של זהב בהיסטוריית הטקסטים של תעשיית הטלוויזיה הישראלית והבינלאומית בכל הזמנים. ויורם ארבל ניצל את ההזדמנות. לכן בא לי לזעוק לעברם של שני הרשלנים האלה מרדיו גלי צה"ל באותיות אדומות את הטקסט הבא : מה כל כך קשה היה לכם, לצמד אפי טריגר ואלי ישראלי, לחקור אותו את יורם ארבל בתוכניתם "עושים ספורט" ברדיו גלי צה"ל ביום חמישי – 23 ביוני 2016, ולברר עמו ולהכריח אותו לספר, עד כמה היה חשוב חלקה של הטכנולוגיה הטלוויזיונית המודרנית של חברת TELEMEXICO ההיא בימים ההם של 1986 לפני 30 שנים (בעת מחקר וכתיבת הפוסט הנוכחי), ועד כמה היא סייעה לו להגיע למסקנה כל כך נחרצת (וגם נכונה) בתוך זמן קצוב של שניות ספורות. הצהרה חד משמעית בה הוא לוקח על עצמו אחריות גדולה ומפליל את דייגו ארמאנדו מאראדונה, בזמן ש- שופט המשחק הטוניסאי עלי בנאסר קבע כי השער חוקי ו- כשר למהדרין. שאלה עם שלושה ??? 

בקצרה לטובת קוראי הבלוג : התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית בעשרים השנים שבין 1966 ל- 1986 בכיסוי ושידור משחק הכדורגל הייתה מדהימה וחסרת תקדים שהתבססה גם על הפקת לקחים. בימאי ה- BBC אלק וויקס (Alec Weeks) המנוח העלה לאוויר בשבת – 30 ביולי 1966 רק Replay בלבד שעסק בשערו השנוי במחלוקת ההוא של החלוץ הבריטי ג'ף הרסט (Geoff Hurst) בדקה ה- 100 של ההארכה באותו השידור הישיר של משחק הגמר ההוא של מונדיאל אנגליה 1966, אנגליה – גרמניה 2:4 באצטדיון "Wembley". שימו לב : מדובר בהילוך חוזר בודד אחד מהמצלמה המובילה (Leading Camera) של ה- BBC שהייתה ממוקמת ברום אצטדיון "Wembley) ו- מחוברת ל- Integrated feed, ואשר הראה את שערו רב מוניטין אך רווי מחלוקת ההוא של גֶ'ף הֶרְסְט, כאמור בדקה ה- 100 של ההארכה. ההילוך החוזר לא פתר את הבעיה ולא התיר את התעלומה. הגרמנים טענו שהכדור של ג'ף הרסט לא עבר במלוא היקפו את קו השער. שופט המשחק השווייצרי גוטפריד דינסט (Gottfried Dienst) אָץ להתייעץ עם הקוון הַאָזֶרִי – סוֹבְיֶיטִי שלו טופיק באחראמוב (Tofik Bachramov). טופיק באחראמוב פסק ללא היסוס שראה כי הכדור כֵּן עובר במלוא היקפו את קו שערו של השוער הגרמני האנס טילקובסקי (Hans Tilkowski). עדות תמוהה וכלל לא מהימנה מפני שטופיק באחראמוב ניצב בעמדת תצפית קרקעית במרחק של 35 (שלושים וחמישה) מטר ממקום נחיתת הכדור. בדיקת מעבדה טלוויזיונית דיגיטלית אישית שלי קבעה שהכדור שבעט ג'ף הרסט נח על כר הדשא מאית שנייה בלבד ואז ניתר מעלה, והמגן הגרמני ווֹלְפְגָאנְג וֶובֶּר (Wolfgang Weber) הגיע בריצה ונגח אותו לקרן. עדותו של הקוון טופיק באחראמוב הייתה לחלוטין לא אמינה, לא רק מפני שניצב במרחק 35 מטר מנקודת המפגש של הכדור עם כר הדשא, אלא גם בגלל שהכדור שהה על כר הדשא פרק זמן קצרצר ביותר, רק מאית שנייה אחת בלבד, ואז ניתק משם וניתר מעלה. אולם השופט המרכזי של המשחק גוטפריד דינסט האמין לקוון שלו ופסק על שער לזכות אנגליה. זעקת המחאה של שחקני גרמניה ובתוכם המגן וולפגאנג וובר וריצתו של השופט גוטפריד דינסט לעברו של הקוון טופיק באחראמוב, וההתייעצות ביניהם, מתועדים היטב בשידור הישיר ההוא של ה- BBC אותו ביים אלק וויקס. השדר של ה- BBC ששידר ישיר את משחק הגמר ההוא אנגליה – גרמניה 2:4 היה קנת' וולסטנהולם (Kenneth Wolstenholme). כזכור השער ההוא השנוי במחלוקת בדקה ה- 100 של ג'ף הרסט שאושר ע"י גוטפריד דינסט, הצעיד את נבחרת אנגליה ליתרון 2:3.

טקסט תמונה : שבת – 30 ביולי 1966. אצטדיון "וומבליי" בלונדון. משחק הגמר במונדיאל אנגליה 1966 אנגליה – גרמניה 2:4. צילום סטילס היסטורי נדיר מהזווית הנגדית של השער השנוי במחלוקת של החלוץ האנגלי ג'ף הרסט (לא נראה בתמונה) בדקה ה- 100 של ההארכה. ג'ף הרסט בועט מ- 6 (שישה) מטרים כדור עז שנתקל במשקוף השער הגרמני, נוחת על כר הדשא סמוך לקו שערו של האנס טילקובסקי, מנתר אל על ומורחק לקרן. הצילום הגרמני של הצלם הגרמני המנוח סוואן סימון מוכיח ב- % 100 שלא היה שער וכי הקוון האָזֶרי – סובייטי טופיק באחראמוב שגה באופן החמור ביותר (!). נבחרת גרמניה קופחה בצורִה הקשה ביותר (!). זיהוי הנוכחים בתמונה ההיסטורית בזווית ההפוכה משמאל לימין : החלוץ האנגלי אלן בול, הקוון האזרי – סובייטי טופיק באחראמוב (לבוש בתלבושת שחורה) צופה בנעשה ממרחק של 35 מטר, המגן הגרמני הורסט הטגס, השוער הגרמני האנס טילקובסקי מתעופף באווויר, והרץ הגרמני ווילי שולץ שוע על כר הדשא. ה- BBC הבריטי ששימש Host broadcaster של מונדיאל אנגליה 1966 העלה לאוויר רק Replay אחד בלבד של השער שלא היה שער, וגם לא פתק את התעלומה. (התמונה הוענקה לי באופן אישי ע"י וולפגאנג וובר ששיחק במשחק הגמר המדובר הזה כמגן והיה אז בן 22. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה : ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי בן רבבת עמודים אודות "מונדיאל אנגליה 1966 – השער שלא היה" ואודות ההפקה הנפלאה של הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC, שהסתיימה בפספוס ותעלומה שלא נפתרה On line. הספר הנ"ל כלול בסדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שאני חוקר כותב ואשר עוסקת בהתפתחות שידורי הטלוויזיה בעולם (מ- 1884) ובארץ (מ- 1966) בעיקר בשלושה תחומים מרכזיים : חדשות, ספורט, ותיעוד. מדובר ב- 13 ספרים שונים תחת Title משותף, הקרוי, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".

אלק וויקס השתמש אז ב- 5 (חמש מצלמות) בלבד בכיסוי משחק הגמר ההוא של 1966 בו חזו בו 600.000000 (שש מאות מיליון) צופי טלוויזיה בכל רחבי תבל. להפתעת הכל עמדה לרשותו רק יחידת Replay אחת שנרכשה ברגע האחרון מרשת הטלוויזיה האמריקנית CBS. משחק הגמר במונדיאל 1966 אנגליה – גרמניה 2:4, הופק ו- שודר ע"י ה- BBC בשחור / לבן. מהיכן אני יודע את כל הפרטים ? ראיתי את המשחק ההוא בשבת – 30 ביולי 1996 בשידור ישיר בביתו הפרטי של ידיד בגבעתיים שקלט את הסיגנל של הטלוויזיה המצרית, והרבה יותר מאוחר תחקרתי בעצמי ושוחחתי לפחות שש פעמים עם הבימאי – מפיק הבריטי אלק וויקס, איש טלוויזיה משכמו ומעלה.

במונדיאל מכסיקו 1970 ייסדה TeleMexico לראשונה את הצבת המצלמות מאחורי שני השערים. רשתות הטלוויזיה של גרמניה, ארגנטינה, וספרד שאירחו את המונדיאלים של 1974, 1978, ו- 1982 (בהתאמה) הוסיפו עוד מצלמות ועוד זוויות התבוננות שהעשירו את מידע ה- Replays. אולם הייתה זאת TeleMexico שהציבה עוד מצלמת Replay מהזווית הנגדית (זווית הסתכלות הפוכה מהיציע ממול) לרבות המצלמות האחוריות שלה מאחורי שני השערים. התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית וכמות המצלמות וההילוכים החוזרים מזוויות התבוננות שונות במונדיאל מכסיקו 1986, הקלו על יורם ארבל את המלאכה ב- 22 ביוני 1986 באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי במשחק ההוא אנגליה – ארגנטינה 1:2, להפיק את הדיאגנוזה "לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שלטון". הנה סיפור המעשה. המידע מצוי ומופיע בהרחבה יתירה בפוסטים האלה בבלוג הזה : 209, 211, 212, 213, 214, 215, 216, 217, 218, 219, 220, ו- 221.

מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלה יוֹרָם אָרְבֵּל. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

זה התרחש אז לפני 30 (שלושים) שנים. הפקת משחקי המונדיאל של מכסיקו 1986 שגשגה בסופו של דבר למרות התקלות הטכניות הרבות בשבוע הראשון של מפעל השידורים המורכב. הרבה הודות לתכנון הממושך בירושלים, הבנת יסודות ההפקה הבינלאומית במכסיקו עצמה, ומשמעת השידור הקפדנית שכפיתי ללא פשרות על אנשי המשלחת . בפקודת המבצע – ספר השידור שחוברה ונכתבה על ידי, נקבעו בבירור עקרונות ההפקה המקודשים. כל צוות שידור היוצא למשימה נדרש לברר לפני צאתו עִם אמנון ברקאי, אֵלִי גַל ועִמי את כל הפרטים הנחוצים לביצועה. זמן יציאה, זמן ההגעה, אמצעי התחבורה, והפעילות שיש לבצע בעמדת השידור באִצטדיון. יש להגיע לעמדת השידור באִצטדיון לפחות שעתיים לפני תחילת כל משחק. אין להפר בשום אופן את ההוראה הזאת. עם ההגעה לעמדת השידור שלנו באִצטדיון יש ליצור מגע ולהיפגש עם האחראי המכסיקני במקום, ולוודא שכל פרטי השידור נמצאים במקומם ומוכנים להפעלה. שני מיקרופונים לשדר ולפרשן שלוֹ, שתי מערכות אוזניות (Headsets), ומוניטור תקין. עם ההגעה לעמדת השידור מוטלת החובה על צוות השידור ליצור קשר מיידי עִמי ואֵלִי גַל במשרד ההפקה ב- IBC במכסיקו סיטי באמצעות הטלפון הבינלאומי בעמדת השידור (משמש כ- Back up לקו השידור הישיר). יש לקבל במהירות את הזיהוי הקולי של IBA (הטלוויזיה הישראלית הציבורית) למגרש. יש לשמור ולפקוח עין על ציוד התקשורת ועמדת השידור שלנו מפני אנשים זרים המנסים להשתמש ללא אישור בטלפון הבינלאומי שלנו. יש להיות ערניים מפני פיגוע חבלני.

טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. מרכז השידורים הבינלאומי במכסיקו סיטי ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center). אנוכי יחדיו עם טכנאית מכסיקנית מהצוות של TELEMEXICO. המכסיקנים התגלו כמארחים נדיבים ומכניסי אורחים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. מרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) הממוקם במכסיקו סיטי. אנוכי יחדיו עם טכנאי קווי התקשורת ה- 4W, היוגוסלבי דומיץ' (Dumic) מ- Operation group של ה- EBU בראשות מנולו רומרו ויארלה הויסאטר במכסיקו סיטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני 1986. ה- IBC במונדיאל מכסיקו 1986 (International Broadcasting Center). אנוכי יחדיו עם מהנדס התקשורת של ה- EBU הנורווגי שֶל (Sheil) במשרד ההפקה, השידורים, והתקשורת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC. מאחור מציץ שדר רדיו "קול ישראל" מר דני דבורין. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : זהו מערך קווי שידור ה- 4W (מונח טכני אנגלי "Four Wire", שפירושו, קו שידור המורכב מארבע גידים בניגוד לקו טלפון שנקרא קו שידור 2W ומכיל שני גידים) שלנו בין עמדות השידור שלנו ברחבי מכסיקו הענקית וחיבורן עם מרכזי התקשורת של TELEMEXICO ו- EBU ב- ICR (ICR הוא מונח ספרדי שמקביל ל-מונח האנגלי IBC) שמוקמו ב-מכסיקו סיטי, ושליחת "תפוקתם" לירושלים. התכנון של מיכה לויירר והביצוע של אלי גל היו ללא דופי. (מתוך פקודת המבצע / ספר השידור שחיברתי וכתבתי לקראת מבצע שידורי מונדיאל מכסיקו 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

במכסיקו דרך כוכבם של המפיק אמנון ברקאי ושל ראש הצוות הטכני אֵלִי גַל . אֵלי גַל האפיל על חבריו הטכנאים אלן הופמן ויצחק בן יוסף. שניהם, אמנון ברקאי ואֵלִי גַל, הוכיחו את נכונות הנצח של האמירה, "סוף מעשה במחשבה תחילה". אֵלִי גַל נחשב ל- "עוֹף מוזר" (כביכול) ויוצא דופן במחלקת הקוֹל של מיכה לויירר. אמרו שהוא כאילו איש שנוי במחלוקת מבחינה חברתית (אולי מפני שלא היה מאותם אומרי "הֵן" אוטומטיים והעדיף לחשוב ולנתח את העובדות בטרם מתן תשובתו), אך הוא לחלוטין לא היה שנוי במחלוקת מההיבט המקצועי. אלי גל לא היה "עוף מוזר". הוא היה טכנאי מוכשר ונבון וגם חרוץ ודאגן שידע לעמוד על שלוֹ. הפקת שידורי מכסיקו 86' הייתה הניסיון הבינלאומי הראשון שלו בו האחריות הטכנולוגית של העברת קולות השדרים ממכסיקו לירושלים רבצה נטו על כתפיו. כשהתברר לפני תחילת המשחקים כי מערכת השידור והתקשורת הפועלת באמצעות קווי ה- 4W שהקים במשרד שלנו ב- IBC (מרכז השידורים הבינלאומי) במכסיקו סיטי פועלת ללא דופי וקולות השדרים מגיעים ממכסיקו הרחוקה לתחנת האֵם בירושלים כהלכה, לא ידע את נפשו מרוב אושר. הוא פשוט קפץ ודילג במשרד כשהוא צורח בשמחה, "יואש המערכת עובדת, הקווים מגיעים לירושלים, יואש עשיתי את זה לבד, לא סעדיה קאראוואני, לא יאיר שרף, ולא מיכה לויירר עשו את זה, אֵלִי גַל עשה את זה". הוא פשוט היה נסער מרוב אושר. בצדק. אלי גל היה יציר כפיו של המהנדס מיכה לויירר מנהל מחלקת הקוֹל המיתולוגי בטלוויזיה הישראלית הציבורית. מיכה לויירר לא היה עִמִי במכסיקו אך רוחו שרתה שָם. לאחר שהושלמה מלאכת הקמת משרד ההפקה, התקשורת והשידורים שלנו ב- IBC במכסיקו סיטי, כתב אלי גל המקורי במו ידיו מודעת ענק צבעונית בעברית ובאנגלית על דלת המשרד : "אסור לחלוטין לעָשֵן במשרד הטלוויזיה הישראלית הציבורית". יום אחד ביקר אותי במשרד אלכס גלעדי ששימש נציג NBC במשחקי המונדיאל במכסיקו 86'. אלכס גלעדי שלא ראה את הבקשה החד משמעית המודבקת על דלת המשרד הדליק להנאתו סיגריה. אֵלִי גַל לא היה יכול להתאפק. הוא ממש גירש אותו החוצה.

טקסט תמונה : גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986. אלכס גלעדי סגן נשיא בכיר ב- NBC  הוא אורח שלי במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו הממוקם ב- IBC (ראשי תיבות של: International  Broadcating Center) במכסיקו סיטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986.

ההצלחה הסופית של כל הפקת טלוויזיה בינלאומית מורכבת היא תוצאה של ידע, כישרון, קשרים, וגם קצת מזל. אנוכי יחדיו עם המכסיקנית גב' אנה מריה אגירה מזכירתו ומנהלת לשכתו של אמאורי דאומאס מזכ"ל OTI (איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה) וחרארדו גונזאלס נהג מקומי שלנו במשרד ההפקה שלנו ב- IBC  במכסיקו סיטי. היה לי את המזל הטוב כמפקד המבצע להכיר את שניהם עוד בטרם החלו השידורים הישירים מ- מכסיקו לירושלים. היוזמה, הידע, האוריינטציה, וההתמצאות של שניהם בנִבכי הלוגיסטיקה  המכסיקנית סייעה לי בהצלחת מבצע השידורים הממושך. מההיבט הזה לא היה לאנשים המקומיים האלה כל תחליף. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אֵלִי גַל לא היה מעולם איש עבודה קַל. מאחורי מינויו המפתיע לראש הצוות הטכני בשידורי מונדיאל מכסיקו 1986 התייצבו מיכה לויירר וגם יעקב אורן המנהל הוותיק של חטיבת כוח האדם בטלוויזיה הישראלית, ששימש עכשיו גם כמנהל חטיבת ההנדסה בפועל. יעקב אורן נודע ברשות השידור כמנהל קשוח. אך מאחורי הקשיחות הסתתרה נפש רגישה וגם הגונה. אֵלִי גַל לא היה הפייבוריט שלוֹ אך הוא היה בעד להעניק צ'אנסים בחטיבת ההנדסה לאנשים בעלי יכולת שלא נחשבו לפופולאריים. חלק מהקולגות של אלי גל במחלקת הקול לא קיבלו את המינוי הבכיר בעין יפה. על אחד הקירות בחדר הקוֹל בקומה השנייה בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים התנוססה לה פורמולה אפוקליפטית. כתבה וניסחה אותה בהיחבא יד אנונימית בה נאמר כהאי לישנא : "אֵלִי גַל  +  יואש אלרואי = פיצוץ אטומי". התנהגות ילדותית שאפשרית רק בערוץ ציבורי בו לא ניתן לעולם לפטר עובד בגלל הפחד מ- ההסתדרות הכללית של עובדי ארץ ישראל. כמובן שלנוסחה לא היה כל שחר. אֵלי גַל עמד במשימת שידורי מכסיקו 1986 בכבוד רָב וזכה להערכה מקצועית גדולה על פועלו ותרומתו להצלחת השידורים.

תהילה ו-שִכְחָה. כישרון הטקסט ו-גאונות הכתיבה. הכול עניין של ניסוח והגדרה – בטלוויזיה ובקולנוע כאחד (!).

המוניטין הציבורי של נסים קיוויתי כשַדָּר כדורגל נפגע בימים ההם ללא תקנה. הוא ספג מהלומה קשה מאין כמותה. כשפרש לגִמלאות בדצמבר 1991 מעבודתו במחלקת הספורט של הטלוויזיה הציבורית, הצטייר כשַדָּר Loser (מפסידן) שאיש איננו חפץ בו יותר. הטרגדיה הגדולה של נסים קיוויתי הייתה שהצלחות העבר במשך שנים רבות לא עמדו לו בעת כישלון בודד . שגיאה אחת העיבה עליהן וליוותה אותו כצֵל לעַד. למרות שהיה שַדָּר ספורט מצטיין, עיתונאי טלוויזיה מנוסה, עורך וכותב ברמה גבוהה, וגם עיתונאי פוליטי מוכשר ומוערך ששירת את "ידיעות אחרונות" בהצלחה גדולה שנים רבות, דבק בו כתם מכסיקו 86' והֵעיב עליו לנצח. ערוצי הטלוויזיה החדשים שקמו במדינת ישראל בראשית עשור ה- 90 של המאה שעברה הפנו לו עורף. הם לא ביקשו את ידו את האיש שיצא לגמלאות בשיא כוחו מהטלוויזיה ישראלית הציבורית. לפתע היה ברור כי נסים קיוויתי נדון לשכחה.

שנים רבות העסקתי את עצמי בשאלה, כיצד קרתה תקלה כזאת לשדר טלוויזיה כל כך מנוסה ? איך לא הבחין מעמדת השידור שלו באצטדיון "חליסקו" ב- גוואדאלאחארה כי המשחק לא חודש כלל מקו האמצע ? הרי לוּ באֶמֶת הובקע שער חוקי והשופט היה מאשר אותו הייתה נדרשת כמות זמן מינימאלית כדי להביא את כדור המשחק לנקודת האמצע ועל מנת לחדֵש את ממנו את המשחק, והַרֵי הוא מעולם לא הגיע לשם. מדוע לא הרים את עיניו מהמוניטור כדי לראות את הנעשה במגרש ? תשובות ברורות לכל השאלות האלה לא קיבלתי מעולם. עיוורון רגעי מין Black out שכזה, וצירוף מקרים מטופש גרמו לשגיאה נוראית חסרת התקדים בהיסטוריה הבינלאומית של תעשיית הטלוויזיה ואין לה אח ורע על פני הגלובוס. סטטיסטית היא אפילו לא נמדדת אחת למיליארד שידורים. הצרה שהיא אירעה וקרתה דווקא לנסים קיוויתי. נסים קיוויתי הרגיש נורא עם שגיאתו הבלתי נסלחת. הוא היה מבויש ואומלל ושילם מחיר מקצועי כבד. ה- "הקולגות" העיתונאים בישראל השחיזו את עטיהם ורדפו אחריו עד למכסיקו. הם לא המתינו ופגעו בו אנושות. מדינה שלמה לעגה לוֹ.

טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. זהו אגף במשרד ההפקה, השידורים, והתקשורת שלנו ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במכסיקו סיטי 1986. השדר יורם ארבל (שני מימין) נראה שמח, מאושר, טוב לב, וגם רגוע. השדר נסים קיוויתי (משמאל) נראה מדופרס ומודאג לאחר טעותו הקשה במשחק ברזיל – ספרד (0:1) ב- 1 ביוני 1986 באצטדיון "חליסקו" בעיר גוואדאלאחארה. קיצונית מימין זאת היא המפיקה המכסיקנית גב' מוניקה זאמבראנו (בת 19) מקבוצת ההפקה של TELEMEXICO. שני משמאל, המפיק אמנון ברקאי יד ימיני במשך שנים רבות במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                                                                                                    

האירוניה בפרשה המביכה עברה את גדותיה. שמונים אחוז מכלל רשתות הטלוויזיה העולמית ששלחו את צִוותיהן לאִצטדיון "חליסקו" בעיר גְוָואדָאלָאחָארָה מכל רחבי תבל, לא הצליחו לשדר כלל את המשחק ברזיל – ספרד בשל תקלה טכנולוגית חמורה וחסרת תקדים (במפעל שידור בסדר גודל כזה) של רשת הטלוויזיה המכסיקנית המארחת  TELEVISA בתפעול קווי שידור ה- 4W הבינלאומיים. אחד מלווייני התקשורת הביתיים של מכסיקו קרס ולא הצליח להוביל את קווי השידור הרבים מאִצטדיון "חליסקו" בעיר גוואדאלאחארה למרכז השידורים הבינלאומי במכסיקו סיטי. בדיעבד, ולרוע מזלו של נסים קיוויתי, היינו בין היחידים בחבורת התקשורת הבינלאומית הנכבדה שקיבלנו כהלכה את קו השידור ה- 4W (קול / Sound באיכות קולית סבירה ברמה ואיכות של kh 3.5) בדרך יבשתית המובילה מהעיר גוואדאלאחארה ל- IBC הממוקם בעיר הבירה של המדינה הענקית. שגיאת השידור הטרגית והבלתי מובנת של נסים קיוויתי נשמעה בכל רחבי ישראל והונצחה לעַד על טֵייפּ השידוּר.

נסים קיוויתי לא היה שַדָּר כדורגל רָע. כשהתמודדה נבחרת ישראל ב- 1973 בדרום קוריאה במסגרת טורניר קדם גביע העולם בכדורגל , שלח לשם דן שילון (מנהל מחלקת הספורט אז) את נסים קיוויתי. הוא העדיף את אופציית נסים קיוויתי על נבחרת ה-שַדָּרִים שעמדה לרשותו בארץ בימים ההם. לא היו חסרים במחלקת הספורט אז מועמדים יידועי שם ובראשם יאיר שטרן, איתן עמית, עו"ד חנוך קינן, ואלכס גלעדי, ואפילו הטירון יורם ארבל. דן שילון בחר ב-נסים קיוויתי והעניק לו אשראי רב כשַדָּר ועיתונאי. נסים קיוויתי שידר ב- 28 במאי 1973 מ-סיאול בירת דרום קוריאה את משחק הגמר של הטורניר אליו העפילו נבחרות קוריאה וישראל. החלוץ הקוריאני צֶ'ה בּוּם קוּן הבקיע את שער הניצחון בהארכה בדקה ה- 109, ושלח את ישראל הביתה ואת נבחרתו למונדיאל של גרמניה בקיץ 1974. דן שילון הזמין אותו שוב להצטרף למשלחת השדרים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, שכיסתה את משחקי גביע העולם במערב גרמניה. נסים קיוויתי שידר בתקופתי שלושה מונדיאלים : ספרד 1982, מכסיקו 1986, ואיטליה 1990. הוא היה שַדָּר כדורגל טוב. עיתונאים קטנים נטפלו אליו. גם אלכס גלעדי האמין בו ואהב אותו. עוד בהיותו כתב "ידיעות אחרונות" בוושינגטון בעשור ה- 70 של המאה שעברה הטיל עליו אלכס גלעדי על נסים קיוויתי ל-שדר משחק כדורסל של מכבי תל אביב באירופה…מש-חבר למחלקת הספורט ההיא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא ב- שנת 1979, הרשה לו אלכס גלעדי מעת לעת לשדר גם משחקי כדורסל בליגה הלאומית.

עורך העיתון האמריקני הידוע "The New York Times" הָאוֶול רוֹזֶנְטָל שהתפטר ב- 2003 מעריכת עיתונו המפורסם (פישל באיתור וזיהוי כתב בלופר שכתב במשך זמן רב בעיתון שלוֹ), אמר פעם : "…כשאתה טועה במקצוע הזה, נותר לך רק דבר אחד לעשות, והוא לתקן את עצמך מהר ככל האפשר…". נסים קיוויתי שהיה שַדָּר אהוּב והגוּן מאוד נהג בתמימות כעצתו. הוא מיהר לתקן את עצמו בצורה כל כך גלויה וכֵּנָה (וגם תמימה) על המסך, וזכה לקיטון של בּוּז מהציבור והעיתונות. אינני מכיר הרבה שַדָּרִים שהיו נוהגים כמוהו בדרך האמיצה בה בחר להתנצל בפומבי על המסך. הוא שילם בריבית דה ריבית על טעותו ב- גוואדאלאחארה. נסים קיוויתי ייזכר לעולם כשַדָּר א"ק ושחייה דגול. הטוב ביותר שהיה בישראל ושירת את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא – ערוץ 1 ההוא, בכל הזמנים.

טקסט תמונה : שנת 1979 ההיא. נסים קיוויתי (לאחר שחבר לחטיבת הספורט ההיא בפיקודו של אלכס גלעדי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ) משדר משחק כדורסל בליגה הלאומית (ליגת העל היום). לידו עוזר השדר גיורא איילון והמפיק יצחק "איציק" גליקסברג (ב-מעיל כחול). מאחור, איך אפשר בלי רכז ההפקה ההוא מר נסים מזרחי מושך תשומת לב ו-מפגין ב-כך את נוכחותו . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יורם ארבל ונסים קיוויתי היו שַדָּרֵי ספורט מחוננים כל אחד בדרכו שלו. שניהם היו רבי אומנים בניסוח הטקסט בעת השידור הישיר. הדברים שיצאו מפיהם היו לא רק תולדה של כשרון אלא של רגש. הם יצאו מחדרי לִבָּם ונאמרו בדם לִבָּם. הם האמינו בטקסט ששידרו. טכנולוגיית התקשורת המיידית חשפה את גדולתם של יורם ארבל ונסים קיוויתי במשך שנים רבות. אך הייתה מסוכנת לשדרים כשתפשה אותם בלתי מוכנים לשידור ולכן שימשה ללא התראה כבומרנג. לשניהם קרה אסון שידור כבד באמצע שנות ה- 80 במאה שעברה. האחד התאושש כי היה עשוי מטֶפְלוֹן. דווקא השני שקורץ מפלדה – כוּפַף. הטעויות הקשות של שני שדרי הספורט הבכירים, העלו מחדש ברשות השידור את שאלת חשיבות שכירת עמדות שידור ב- Venues והטסתם לכל מרחבי הגלובוס. "המומחים" למיניהם ששרצו בטלוויזיה הישראלית הציבורית כבר שידרו לי סיגנלים מאחורי גבי, "אם השַדָּרִים שלך טועים ממילא בצורה כל כך גסה בשעה שהם ישובים בעמדות שידור במגרשים ברחבי העולם שעולות ממון רב, מוטב שילמדו מטלוויזיית ה- Off tube הירדנית שמשדרת מעמאן, ולפחות ייעשו את השגיאה מהאולפן בירושלים". את הטענה הקנטרנית הזאת ביטל באחת מנכ"ל רשות השידור אורי פורת . הוא כלל לא התייחס אליה. הרעיון שהעליתי וטענתי בזמנו בנובמבר 1980 בפני מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ומנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל כי עמדת השידור באצטדיון בארץ ובחו"ל היא כלי נשקו העיתונאי הראשון של שַדָּר הספורט נותר על כנו, שריר וקיים גם בתקופת מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בשנים של 1989 – 1984. עדות ראייה ושמיעה והדיווח מהשטח הם תמצית העיתונאות באשר היא. שידורי מונדיאל מכסיקו 86' זעזעו את הציבור ובעיקר את העיתונות. אפילו העיתונאי הוותיק חיים ברעם ירה אש לעברי בימים ההם, "לא זכיתי להכיר אישית את מר יואש אלרואי, ובעקבות קריאת הטלפון שלוֹ ממכסיקו לביתי פחתה אצלי המוטיבציה לעשות כן" [1] . נכתב בעקבות שיחת טלפון שלי אליו ממכסיקו לאחר שפרסם כתבת ענק במקומון "כל העיר" ב- 27 ביוני 1986, שהכילה על פי הבנתי פרטים ועובדות שגויות לחלוטין.

את פרשת שידורי מונדיאל מכסיקו 86' שעלתה לסדר היום הציבורי של מדינת ישראל כל כך הרבה פעמים במשך 30 יום, הֵיטִיב לסכם בקולו השפוי הפרופסור לתקשורת דן כספי. כך כתב בטוּר האישי שלוֹ "תקשורת" במקומון "קול ירושלים" (המסונף ל- "ידיעות אחרונות") [2].

טקסט תמונה : מבקר הטלוויזיה הירושלמי פרופסור דן כספי בצעירותו. (באדיבות פרופסור דן כספי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

"בלילות כדורגל אלה עולות מחדש השגות וטרוניות כלפי הטלוויזיה הישראלית. שוב נדמה שדינה של הטלוויזיה נגזר. מה שלא תעשה ותשדר או לא תשדר בערוץ הבודד והמסכן, לא ישביע את רעבונם של ארבעה מיליון מכורים למסך הכחלחל. שידורים כמעט יומיומיים וליליים, ממכסיקו מעוררים את חמתם של רבים מבין הצופים שאינם מתעניינים בספורט זה או אחר. אולי יש אמת סטטיסטית בטענתם שרוב הצופים נמנים עליהם . ומדוע הם יקופחו וייגזל מהם זמן שידור לטובת מיעוט גדול ככל שיהיה של אוהדים וחסידי כדורגל. רשות השידור אף השקיעה ממון לשלוח שדרים על מנת להבטיח תיאורים המלווים את התמונות המגיעות בלוויין. ומה התוצאה ? גם רבים מן הצופים בשידורים אינם מרוצים. הפעם מרמת התיאור של השדרים והפרשנים. כרגיל מנצלים המבקרים את הטלוויזיה הירדנית כדי לעקוץ את הטלוויזיה הישראלית. בערוץ 6 של הטלוויזיה הירדנית משודרים המשחקים נקיים מבליל תיאורים ופרשנויות. אבל מה היה קורה לוּלֵא הועברו השידורים הישירים ממכסיקו 86' מידֵי יום או מידֵי לילה בטלוויזיה הישראלית ? מה היה קורה לוּ הסתפקה רשות השידור בתיאורים קצרים ויבשים מן האולפן כנהוג בטלוויזיה הירדנית או הסוּרית ? או אז הייתה קמה צעקה על זִלזול במשלם האגרה, על הרמה העיתונאית הנמוכה הנהוגה במחלקת הספורט של הטלוויזיה, ועוד. לא שאין מה לשפר בשידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית. אולי אפשר להשתמש בה בטלוויזיה הירדנית כדי לנגח את הטלוויזיה הישראלית, אך בשום אופן אין לראות בטלוויזיה הירדנית או באחותה הסורית דגם לחיקוי, לא במִשְדָרֵי הספורט ולא בתחומים אחרים. גם לא חייבים להיות צרי עין. מותר לפַרגֵן לשדרי הספורט המסתובבים בעולם מידֵי פעם כדי להביא לסלון את המשחקים בעטיים משתעבדים למסך הקטן בלילות הקיץ".

טקסט מסמך : יולי 1986. פרופסור דן כספי מגן על מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל מכסיקו 1986 בעיתון "קול ירושלים" בהוצאת "ידיעות אחרונות". כתיבתו הייתה שפויה, עניינית, אחראית, והגונה. (באדיבות המקומון "קול ירושלים" בהוצאת "ידיעות אחרונות").

כישלונות השידור של יורם ארבל ונסים קיוויתי בכירי השַדָּרִים של מחלקת הספורט שלי, הזכירו לי סיפור נשכח מהיסטוריית הפספוסים בשידורי הספורט הבינלאומיים. בראש הקבוצה המבצעית של ה- EBU  בשידורי מונדיאל ארגנטינה 1978, ניצב בִּיל ווֹרְד (Bill Ward) מאנגליה. בִּיל ווֹרְד היה בעברו איש רשת הטלוויזיה המסחרית באנגליה ITV. כששהינו יחד בבואנוס איירס ב- 1978, סיפר לי סיפור מדהים. מעולם לא שמעתי כמותו (!). הרשת שלו ITV שלחה שַדָּר ואותו כמֵפיק לפני שנים רבות ליפן לשידור משחק כדורגל שעניין משום מה את הצופים האנגליים. השָדָר נרדם ולא הגיע במועד לתחילת השידור. מנהלי הרשת באולפן בלונדון, הורו לו לקחת את המיקרופון ולהתחיל לשדר עד לבואו של השדר המיועד. מספר בִּיל וֹורְד, "קיבלתי שבחים רבים על השידור שלי מהממונים עלי בלונדון בתום המחצית הראשונה, דווקא הרגשתי טוב כשַדָּר. זה היה באמת שידור מצוין. הייתה רק בעיה אחת. החלפתי בין הקבוצות". שאלתי את בִּיל וֹורְד, "איך עלית על הטעות הנוראית הזאת רק בתום המחצית הראשונה ?". הוא ענה לי במין חיוך מריר שכזה, "לא אני עליתי על הטעות, מר יואש אלרואי, השַדָּר שלי שהתעורר משנתו העמוקה הופיע בעמדת השידור לקראת תחילת המחצית השנייה "וקִלְקֵל" את הכול. הוא חטף ממני את המיקרופון שהיה שלוֹ ושִידֵר את המשחק כראוי וכפי שצריך לעשות. לרוע מזלי הוא גם זיהה נכון את הקבוצות הפוך מהזיהוי שלי", והוסיף, "אתה מתאר לך וודאי איזה בלגן נוצר באולפן השידור בלונדון. רציתי לקבור את עצמי מבושה". כשנפרדנו אִיחֵל לי, "שלא תקרה לך טרגדיה כזאת מעולם, לא כשַדָּר ולא כמֵפיק".

"יד האלוהים" של דייגו ארמאנדו מאראדונה מכניעה ב- 22 ביוני 1986 את שוער נבחרת אנגליה פיטר שילטון אך לא את מצלמות הטלוויזיה של "TELEMEXICO 1986" וגם לא את השַדָּר יורם ארבל. התפתחות צילום וכיסוי הכדורגל בטלוויזיה היא מרשימה. הצבת מספר רב של מצלמות טלוויזיה באצטדיון, עושר זוויות הצילום, גודל העדשות שלהן, ולא פחות חשוב חיבורן למכשירי VTR נפרדים לצורך יצירת כמות גדולה של מערכת הילוכים חוזרים, מאפשרות להן לחשוף ללא כל קושי את פשעו של דייגו ארמאנדו מאראדונה. שער "יד האלוהים" שלו היה מעשה מִרְמָה של פרחח כדורגל. 1 ביוני 1983 – אִצטדיון ר"ג. חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית (בעידן מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ומנהל הטלוויזיה טוביה סער יבל"א) משדרת ישיר את משחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל בין הפועל ת"א ומכבי ת"א. גיל לנדאו מבלף ומכניע בידו את שוער מכבי ת"א משה מרכוס. הוא מביס את שופט המשחק עובדיה בן-יצחק ו- קווניו, אך לא את מצלמות הטלוויזיה של חיטבת הספורט בפיקודי, וגם לא את השדר נסים קיוויתי.

52 המשחקים במונדיאל מכסיקו 86' נערכו בשני זמנים מרכזיים על פי השעון המקומי. לפחות אחד מהם בשעה מאוד לא שגרתית, שתיים עשרה בצהרים על פי שעון מכסיקו. זמן צפייה טלוויזיוני מאוד לא נוח למדינה המארחת ולכל מדינות מרכז ודרום אמריקה תאבות הכדורגל אך מועד מתאים לצופי הטלוויזיה באירופה וישראל. צוהרי היום במכסיקו הקבילו לשעה שמונה בערב (20.00) באירופה ותשע בערב (21.00) בישראל. השעה המרכזית השנייה נקבעה לארבע אחה"צ על פי שעון מכסיקו שהייתה שעת חצות הלֵיל באירופה והשעה אחת לפנות בוקר בישראל. שעות המשחקים נקבעו בלחץ הקבוצה המבצעית של ה- EBU (איגוד השידור האירופי) בראשה ניצבו מָנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ הספרדי ויָארְלֶה הוֹיְסָאטֶר הנורווגי. איגוד השידור האירופי היה גוף השידור העשיר ביותר, החזק ביותר, והמשפיע ביותר בתבל מבין ששת איגודי השידור העולמיים שהיו קיימים אז, OIRT – איגוד השידור המזרח אירופי, OTI – איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה, URTNA , איגוד השידור האפריקני ASBU – איגוד השידור של המדינות הערביות , ABU – איגוד השידור של מדינות מזרח אסיה והאזור הפסיפיק לרבות אוסטרליה , ולכן שילם גם את זכויות השידורים הגבוהות ביותר ל- FIFA  בתקופה ההיא. ל- EBU (וְ- OIRT) הייתה עדיפות בתכנון וקביעת שעות המשחקים. 14 מבין 24 הנבחרות הנוטלות חלק בטורניר הגיעו מאירופה. לשני גוּפֵי השידור האירופיים הייתה השפעה על TELEMEXICO, קבוצת הטלוויזיה המבצעית המקומית שהייתה האחראית על כיסוי הטורניר ושימשה Host broadcaster בינלאומי שלוֹ , והוועדה המארגנת המקומית, בקביעת לוחות הזמנים הראשיים של המשחקים. שתיים עשרה בצהריים וארבע אחה"צ. הפרש של שמונה שעות חצץ בין שעוני מכסיקו ואירופה. תשע שעות הפרידו בין שעון מכסיקו לשעון ישראל. שידור המשחק הראשון החל בישראל בתשע בעֶרֶב והשני באחת בלילה אחר חצות. המשחק ארגנטינה – אנגליה בשלב רבע הגמר של מונדיאל מכסיקו 86' ב- 22 ביוני 1986 עורר עניין עצום בכל העולם ונקבע לשעת צפיית שיא בישראל ובאירופה. בדיוק בצוהרי היום במכסיקו סיטי, תשע בעֶרֶב בישראל ושמונה באירופה. עמדה לרשותנו עמדת שידור מוזמנת זמן רב מראש עַל יָדִי באִצטדיון ה- "אצטקה". יורם ארבל נקבע להיות שַדָּר המשחק ומרדכי "מוטל'ה" שפיגלר הפרשן שלו.

מאמנה של נבחרת אנגליה בּוֹבִּי רוֹבְּסוֹן הציב למשחק הזה את השוער מספר אחת שלו והטוב בשוערי אנגליה בימים ההם פִּיטֶר שִילְטוֹן מסאותהמפטון. שורת שחקני ההגנה הורכבה מ- גָארִי סְטִיבֶנְס מקבוצת אֶוֶורְטוֹן טֶרִי פֶנְוִויק מ- ק.פ.ר., טֶרִי בּוּצֶ'ר שחקו גלאזגו ריינג'רס, וקֶני סַאנְסוֹם מארסנל. את חוליית הקישור איישו טְרֶוֹור סְטִיבְן מקבוצת אוורטון, גְלֶן הוֹדְל – מטוטנהאם, ופִּיטֶר רִיד – מאברטון. שלושת החלוצים היו פִּיטֶר בּירְדְסְלִי – מניוקאסל, מבקיע השערים המחונן גָארי לִינִיקֶר אז שחקן ברצלונה, וסְטִיב הוֹדְג' – מאַסְטוֹן וִוילָה. כל שחקני נבחרת אנגליה ומאמנה היו מוכרים היטב לחובבי הכדורגל בארץ מהקרנת משחקי הליגה האנגלית הבכירה בטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית ששידרה לציבור מונוגאמי.

טקסט תמונה : שנות ה- 80 של המאה שעברה. בובי רובסון מאמנה הכריזמטי ויפה התואר של נבחרת אנגליה בכדורגל. (באדיבות יוסל'ה מירמוביץ' ז"ל. ארכיון יואש אלרואי).

טקסט תמונה : 22 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. אִצטדיון ה- "אצטקה" (AZTECA) ב-מכסיקו סיטי. נבחרת אנגליה מתייצבת נוכח מצלמות הטלוויזיה המכסיקניות לפני היציאה לקרב נגד ארגנטינה בשלב רבע הגמר של גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986. זיהוי העומדים משמאל לימין : טרי בוצ'ר, גארי ליניקר, טרי פנוויק, גלן הודל, גארי סטיבנס, והקפטן השוער פיטר שילטון. זיהוי הכורעים משמאל לימין : פיטר בירדסלי, פיטר ריד, סטיב הודג', טרבור סטיבן, קני סאנסום. (במשחק השתתפו גם ג'ון בארנס שחקן קבוצת ווטפורד וקריס וודל שחקנה של טוטנהאם). (באדיבות TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                                         

המאמן הארגנטיני ד"ר קָארְלוֹס בִּילָארְדוֹ יורשו של סֶזָאר לוּאִיס מֶנוֹטִי הציב בשער את נֶרִי פּוּמְפִּידוֹ ובהגנה את אוֹסְקַר רוּגֶ'רִי, חוֹזֶה בְּרָאוּן, חוֹזֶה קוּסִיוּפוֹ, וסֶרְגְ'יוֹ בַּאטִיסְטָה. בקישור שיחקו חוּלְיוֹ אוֹלָרטִיקוֹצֶ'אָה, רִיקָארְדוֹ גְ'יוּסְטִי, וחוֹרְחֶה בּוּרוּצָ'אגָה, לידם שיחקו דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה מנהיג וקפטן הנבחרת והֶקְטוֹר אֶנְרִיקֶה, בחוד ההתקפה הוצב חוֹרְחֶה וָואלְדָאנוֹ. שופט המשחק היה עָלִי בֵּנָאסֵאר מטוניס. השחקנים הארגנטיניים היו כמעט אנונימיים בארץ למעט כמובן דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ששיחק במדי אלופת איטליה קבוצת נאפולי וחוֹרְחֶה וָואלְדָאנוֹ שחקן ריאל מדריד. היה בסגל הארגנטיני עוד שחקן מוכר דָנִיאֵל פַּאסָארֶלָה, הבלם הקשוח והנפלא שהניף את גביע העולם ב- 1978 ועכשיו שחקן הקבוצה האיטלקית אִינְטֶר, אך הוא היה כבר בן 33 והמאמן קַרְלוֹס בִּילָארְדוֹ אפילו לא נתן לוֹ צ'אנס כשחקן מחליף.

יורם ארבל ומצלמות TELEMEXICO 86 הגיעו לשיא יכולת ה- דיוק וה-אבחנה בעת השידור הישיר של המשחק ההוא ארגנטינה נגד אנגליה. זה התרחש בצוהרי יום ראשון – 22 ביוני 1986 באִצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" במכסיקו. תשע בערב שעון ישראל. כל חובבי הספורט במדינת ישראל הסתופפו סביב מסך הטלוויזיה של הערוץ הציבורי המונופוליסטי. נדמה היה שאיש במדינה לא החמיץ אותו. בדקה ה- 51 של המשחק נִיתֵּר דְיֶיגוֹ אָרְמָנְדוֹ מָאראָדוֹנָה לעבר כדור גובה שנהדף בטעות מקו ה- 16 ע"י סְטִיב הוֹדְג' (Steve Hodge) לעבר רחבת השער של שוערו שלו פִּיטֶר שִילְטוֹן. השוער האנגלי פִּיטֶר שִילְטוֹן יצא לקַדֵם את פני הסכנה משהו כמו שבעה מטרים מהשער וניתר מול הקפטן הארגנטיני אל הכדור כדי להדפו, אך דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָדוֹנָה הזריז הקדים אותו וכבש את השער ה-אנגלי בעזרת ידו השמאלית המאוגרפת שהייתה צמודה לראשו. גניבת השער נעשתה במיומנות אך נראתה חשודה מראשיתה. שופט המשחק הטוניסאי עלי בֵּנָאסֶר (Ali Bennaceur) לא ראה שום דבר פגום בהבקעה ולכֵן לא היסס ואישֵר את השער מייד (!!!). שני שופטי הקו אוּלוֹאַ מוֹרֵיירָה מקוסטה ריקה (B. Ulloa Morera), ובּוֹרִיס דוֹטְשצֶ'ב (Boris Dotschev) מבולגריה לא הבחינו אף הם בשום דבר חריג בהבקעת השער של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה (בידו) ו-נעו למרכז המגרש כדרכם של הקוונים לאחר הבקעת שער…(!). זאת הייתה טעות שיפוט קטסטרופלית אך יש לה הסבר אנושי. השחקנים האנגליים ו-מאמנם בובי רובסון יצאו מדעתם. חלק מהם רצו נסערי נפש אל השופט המרכזי כדי שיבטל את רוע הגזרה. הם טענו שדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה הבקיע את השער הלא חוקי בידו ולא בראשו…אך השופט הקוסטריקאני לא שהה לתחינותיהם (!). הוא הורה להם לחדש את המשחק מ-קו האמצע.

המאמן בּוֹבִּי רוֹבְּסוֹן (Bobby Robson) היה ה-מִסְכֵּן וה-מפסידן הגדול מכולם. הוא הכין במשך שנים את נבחרת אנגליה לסוג כזה של התמודדות גורלית. מפגש מכריע אחד בגביע העולם על כל הקופה. להיות או לחדול. הגורל זימן לו בשלב רבע הגמר במכסיקו 1986 את נבחרת ארגנטינה ובראשה הקפטן דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה (Diego Armando Maradona) ואת השופט הטוניסאי עלי בנסאר. המשחקים בין היריבוֹת בשלב רבע הגמר בגביע העולם הם התמודדות של הכול או לא כלום. זה דבר ידוע. לפתע העניק שופט המשחק מקדמה בחינם לקבוצה היריבה. בובי רובסון נשאר ג'נטלמן על הספסל אך התפוצץ מפנים. הוא חש שהוא ונבחרתו נשדדו ע"י דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ושופט המשחק לאור היום. הוא הקדיש את מיטב שנותיו לכדורגל הבריטי. הוא היה שחקן בנבחרת הלאומית, שימש כמאמן רב מוניטין ומבוקש בליגה הבכירה האנגלית וגם מחוץ לגבולות האיים הבריטיים, ועכשיו היה מאמן הנבחרת הלאומית. אישיות דגולה שהייתה הרבה יותר ממאמן כדורגל. בובי רובסון היה מורה ומחנך. הוא מסוג האנשים שנתן את כל כולו מרבית חייו למען הכדורגל. ההדרכה והאימון בכדורגל עלו לו בבריאות. ראשו האפיר מוקדם מהצפוי והפך לסַב.

TELEMEXICO ורשת הטלוויזיה המכסיקנית TELEVISA בראשות נשיאה זָ'אן אֶמִילְיוֹ אֶסְקָארָאגָה אימצה קונספציה בימוי ממוּחשבת שקבעה מראש את השימוש במערכות ה- Replays  (הילוכים חוזרים) בניידות השידור ושיטת ההרצה שלהם. בכל ניידת שידור הותקנו ארבע יחידות הילוכים חוזרים בהם השתמשו הבימאים לאחר כיבושי השערים. משך הזמן של שידור ארבעת ההילוכים החוזרים באופן רָצִיף בזה אחר זה על המרקע, עמד על כעשרים וחמש שניות. לא כולם שודרו ב- Slow motion (הילוך איטי). חלקם הוזנו במהירות צילום רגילה של 25 פריימים בשנייה אחת. שיטת הביצוע של שידור של שלושה או ארבעה הילוכים חוזרים מוחשבה ונקבעה מראש. בתחילה שוּדרוּ שני הילוכים חוזרים משתי מצלמות מובילות שונות מכיוון עמדות השידור המרכזיות (מצלמות מס' 1 ומס' 2 במערך הצילום) או ממצלמה שהוצבה על קווי ה- 16. ההילוך החוזר השלישי הובא מהמצלמה האחורית וההילוך הרביעי ב- Reverse Engel (זווית נגדית ההפוכה לכיוון המצלמות המרכזיות המובילות). הצבת מצלמה בצד השני של האִצטדיון היה חידוש מעניין וחשוב של TELEMEXICO 86 ונעשה על ידה בפעם הראשונה בהיסטוריה של צילומי כדורגל בטלוויזיה. ההילוך החוזר האחרון (השלישי ולפעמים רביעי) שהובא מהמצלמה שניצבה מאחורי השער (שנכבש) והיה האחרון שנעל גם את מסֶכֶת ההילוכים החוזרים. לא כל הבימאים הקפידו להזין את ההילוכים החוזרים על פי הסדר הנַקוּב הנ"ל, אך ההוראה הבסיסית שניתנה לכולם בניידות השידור באִצטדיונים השונים, הייתה זהה, ו- חייבה אותם במפגיע להגיע במועד לצילום חידוש המשחק מקו האמצע לאחר השער שהובקע. במובן מסוים זאת הייתה אוטומטיזציה של מחשבת האדם. היה בכך יתרון כי היא מנעה טעויות אֶנוֹש, אך בהיותה ממוחשבת ומתוכנתת מראש ונתונה בסַד של זמן, חסְרה השיטה את הרגישות ואת הגיון האדם היכן להתחיל את ההילוך החוזר והיכן לסיימו. האוטומציה התזזיתית והקופצנית המכסיקנית של ההילוכים החוזרים שיבשה במשהו את ההמשכיות הטבעית של מהלכי הכדורגל השלמים, לפחות את אלה שהיו ראויים להקרנה נוספת וממושכת יותר. השיטה הממוחשבת והמסרים הקצרים האלה מנעו מצופי הטלוויזיה בשל מסגרת הזמן סוג של נינוחות ורגיעה קולנועית. מין תחושה שרגע השיא נגמר מהר מידי. ההילוכים החוזרים של כיבוש השערים אמורים להאריך את רגעי השיא ולהעצים את החוויה הטלוויזיונית. זהו סוד כוחם וזהו מותר צופי הטלוויזיה מהצופים ביציעי האצטדיונים. השיטה במכסיקו 86' קיצרה אותה לעיתים. שער "יד האלוהים" של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה זכה לשלושה הילוכים חוזרים משלוש זוויות שונות : מצלמת קו 16, מצלמה מהזווית ההפוכה, ומצלמה אחורית מאחורי השער האנגלי של פיטר שלטון.

צפיתי מעמדת הפיקוד שלי ב- IBC בשידורים של TELEMEXICO 86 בקנאה מקצועית רבה. הייתי מרותק אליהם. אנחנו בטלוויזיה הישראלית הציבורית רק יכולנו לחלום בעת ההיא על עושר טכנולוגי מודרני שכזה וכזאת כמות מצלמות. כיבוש השער ע"י דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה בידו השמאלית היה מלאכת מחשבת של הסתרה, אך בעצם מעשה מִרְמָה מחוּשב ומתוחכם בתוך שבריר שנייה של פרחח וגם גאון ו- וִוירטוּאוֹז כדורגל. היה קשה להבחין בתחילה בעת הבקעת השער האם הובקע ביד ו/או בראש. שהיתי ב- IBC במכסיקו סיטי כמנהל שידורי הטלוויזיה עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית וראיתי הכול. הייתי עֵד ראייה למעשה הרמייה של קפטן נבחרת ארגנטינה ועֵד שמיעה לטקסט הנבון של יורם ארבל שתיאר בשידור ישיר את האירוע והחוויה, והיה לא פחות מרשים מהווירטואוזיות של דְיֶיגו אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה.

זה הלך ככה :

א. טקסט יורם ארבל לאחר הבקעת השער  :  "שער…השופט מסמן למרכז …דייגו ארמאנדו מאראדונה כובש את השער הראשון…אנגליה טוענת לנגיעת יד אולי לעבירה על השוער פיטר שילטון…אבל שחקני ארגנטינה חוזרים למרכז עם השופט…". אחת ממצלמות ה- Close up של ניידת השידור "רדפה" אחרי דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה והביאה את קפיצות השמחה שלו כמו ריקוד ניצחון כשאגרופו שלו מתנופף בחלל האוויר. כל שחקני ארגנטינה רצו לחבק ולנשק אותו. מצלמה אחרת הראתה את טֶרִי פֶנְוִויק (Terry Fenwick) האנגלי רודף אחרי השופט ומסמן לו כי דייגו ארמאנדו מאראדונה הבקיע את השער בידו. הוא ממש התחנן בתנועות ידיים בפני השופט שיבטל את החלטתו. מצלמות האווירה שעקבו אחרי תרועות הגיל של 115000 (מאה וחמישה עשר אֶלֶף) הצופים הנרגשים באצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" העניקו תחושה ברורה על מסך הטלוויזיה כאילו השער שנכבש היה חוקי והובקע בדרך ראויה. ייאמר לזכותו של יורם ארבל שהוא מייד חשד בדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה.

ב. טקסט יורם ארבל בהילוך החוזר ה- 1 של מצלמת  ה- 16 : "מאראדונה…זוהי הכנסת כדור לא טובה של ההגנה האנגלית…נגיעת יד של מאראדונה או לא…".

ג. טקסט יורם ארבל בהילוך החוזר ה- 2 של המצלמה האחורית : "בואו נבדוק שוב…אולי מן הזווית הזוֹ…אני כמעט בטוח שכן…".

ד. טקסט יורם ארבל בהילוך החוזר ה- 3 של המצלמה מהזווית ההפוכה :  "עוד מבט אחד מן הזווית ההפוכה. לא יכול להיות שהראש של דייגו ארמאנדו מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של פיטר שלטון". 

טקסט נפלא, מדויק, וחסכוני בשידור ישיר. בהילוך החוזר השלישי כבר לא היה לוֹ סָפֵק. יורם ארבל הביע את דעתו הנחרצת ומנוסחת היטב בשידור ישיר, ניסוח מלוטש בן תריסר מילים של סיטואציית כדורגל מורכבת ורווייה פרטים, שלא יישכח לעַד על ידי. מדהים. מדובר בניסוח מקסים, שוֹבֶה לֵב, ומדויק בן 12 מילים בלבד של סיטואציית כדורגל מורכבת אפופת פרטים. אבחנה מוקפדת ומַרשִימה של שַדָּר דָגוּל שהפך באחת את וִוירטוּאוֹז הכדורגל דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לעבריין. אני זוכר היטב שישבתי בעמדת הניהול שלי ב- IBC במכסיקו סיטי והערצתי את גאוניות הניסוח התמציתי של יורם ארבל בעת שידור ישיר. הוא הרשים אותי. הייתי מוקסם ממנו. הוא היה אמן השפה העברית ולוליין טלוויזיוני שהתהלך בביטחון ובשיווי משקל על קו התפר שהפריד אותו מהקולגות האחרות ונחשב על ידי ל- עילוי. הייתי המום מהכישרון העצום שהיה טבוע בו. בנוסף לכל העניק לו אלוהי הטלוויזיה קול בריטון יפהפה. ובלשונו, "הללויה" לווירטואוז המיקרופון יורם ארבל. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה גבר בידו על פִּיטֶר שִילְטוֹן אך לא יכול היה לנצח את מצלמות הטלוויזיה המכסיקניות של TELEMEXICO, ונכנע לאבחנה דקת העין של השַדָּר יורם ארבל האחד והיחיד. דייגו ארמאנדו מאראדונה כדורגלן בעל יכולת וגם ערמומי דחף במו ידו השמאלית את מונדיאל מכסיקו 1986 לעבר פסגה דרמטית עטופה בסקרנות, מתח, ועניין בינלאומי עצום.

"…לא יכוֹל להיות שהראש של מָארָאדוֹנָה עלה גבוה יותר מהידיים של שִילְטוֹן…", הייתה אבחנה טלוויזיונית מדויקת מאוד ו-מיטבית של יורם ארבל (!) + יכולת ביטוי מרשימה שלו בעת שידור ישיר ותחת לחץ זמן טלוויזיוני…(!!!). זאת הייתה בעינַיי פסגת שידוריו של יורם ארבל בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הברקה כזאת בשידור ישיר ראויה לפרס פוליצר. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה היה פֶנוֹמֶן שסחף את נבחרתו ארגנטינה לזכייה שנייה בגביע העולם בכדורגל של מכסיקו 1986. כוכבו של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה זרח ביתר שאת על רקע נבחרת ארגנטינית אפרורית דלת הכוכבים. הוא היה שחקן כדורגל כל כך גדול שאישיותו הדומיננטית על כר הדשא ויכולתו הווירטואוזית הפכה גם את חבריו האלמונים לשחקנים מצטיינים ידועי שם באותה העֵת. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה שִימֵש מנהיג וקפטן של נבחרתו והבקיע בעצמו חמישה שערים במהלך האליפות . ובאשר לפרשן שלנו מרדכי שפיגלר. האיש ישב המום בעמדת השידור. הוא היה נבוך ולא רצה להאמין כי גאון הכדורגל הארגנטיני הסתייע ביודעין ובכוונה תחילה בידו כדי להבקיע שער. מרדכי שפיגלר שהיה בעצמו רב אמן בכדורגל (בקנה מידה ישראלי) חַש נבגד למראה עיניו. כשיורם ארבל סיים את אבחנתו המדויקת ההיא, שידר מרדכי שפיגלר למיקרופון, כלהלן : "…ציפיתי מ-מָארָאדוֹנָה שייעשה הכול, אבל להבקיע שער ביד במעמד כזה…? זה כבר יותר מידי…!". זאת לא הייתה בדיוק פרשנות טלוויזיה אולם זה מה ציפיתי לשמוע ממנו ממרדכי שפיגלר פחות ו/או יותר. זאת הייתה הבעת דעה אישית על מוּסַר בספורט. רציתי לשמוע ממנו פרשנות על מוסד השיפוט ומדוע לא ראה השופט המרכזי והקוונים שלוֹ את מה שראו השחקנים האנגלים, והאם יש צורך עתידי במקרים כגון אלה לעַרֵב את מצלמות הטלוויזיה בהחלטות השופטים השגויות ולהכריח את מוסד הכדורגל השמרני להיעזר בעדשות המצלמות. במקום זה שמעתי הטפת מוּסַר לקפטן הארגנטיני השובב.

טקסט תמונה : 22 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. אצטדיון ה- "אצטקה" (AZTECA) במכסיקו סיטי. הימים ההם – הזמן ההוא. הפרשן מרדכי שפיגלר ועוזרת ההפקה המצוינת שלי שמחה שטרית בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שעה קלה בטרם תחילת ההתמודדות בשלב רבע הגמר ארגנטינה – אנגליה 1:2. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 22 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. אִצטדיון ה- "אצטקה" (AZTECA) במכסיקו סיטי. השעה אחת ושש דקות בצהריים שעון מקומי. דייגו ארמאנדו מאראדונה גובר בידו על שוער נבחרת אנגליה פיטר שילטון, אך איננו מכניע את מצלמות הטלוויזיה של TELEMEXICO וגם לא את השדר המצוין ההוא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא מר יורם ארבל (!).

מדובר ב-תיעוד דוקומנטארי בעל חשיבות רבה בהתפתחות שידורי תעשיית הטלוויזיה והמעורבות שלה, בעת תיעוד של כיסוי אירועים שנויים במחלוקת בספורט התחרותי בכלל ובמשחק ה- כדורגל בפרט (!). (התמונה ניתנה לי באדיבות קבוצת TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

“…ERA  LA  MANO  DE  DIOS…”, הצהיר דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה , בפני העיתונאים כשנשאַל אם כבש את השער בידו או בראשו. "…זו הייתה יד האלוהים…", כינה בסיום המשחק את מעשה התרמית שהביא להבקעת שערו הראשון. ניסוּח תֵּיאוֹלוֹגִי מחושב שהותיר לוֹ לצאת בשלום מהסבך המוּסרי אליו נקלע כקפטן נבחרתו. כשנשאל שוב ושוב מדוע לא הודה בעבירה המתוחכמת שנסתרה מעיניי השופט, שִיוֵוק את עצמו לתקשורת כאילו היה שליח האֵל עלי אדמות ובמצוותו נקם את חרפת ארגנטינה והתכוון ל- מלחמת איי פוקלנד / מלבינאס. לכל הפונים הֵשיב שוּב ושוּב באותה מטבע, "…זאת הייתה יד האלוהים…", אך המצלמות היו בעוכריו. על כך אמרה בשעתו האישה החכמה ההיא,  סוּזַן סוֹנְטָאג, כלהלן : "…הצילום הוא דרך לוִוידוּא החוויה…". היא צדקה.

טקסט תמונה :  22 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 86'. תמונה נוספת של TeleMexico הנוגעת לאירוע המדובר ה-שנוי במחלוקת. המצלמות הטלוויזיוניות של הטלוויזיה המכסיקאנית ההיא, לוכדות את דייגו ארמאנדו מאראדונה בקלקלתו בעת מעשה המרמה. שופט המשחק הטוניסאי עָלִי בֵּנָאסאֶר ניצב קרוב לאירוע אך איננו מבחין במעשה הרמאות של הפרחח והגאון הארגנטיני (באותה מידה). (הצילום באדיבות TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ניתוח טלוויזיוני של הבקעת השער ע"י "יד האלוהים" מסביר מדוע שופט המשחק עָלִי בֵּנָאסֶר לא ראה את מה שראו השחקנים האנגליים בצורה וודאית וכל כך בבירור ובראשם השוער פִּיטֶר שִילְטוֹן. גופו של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ניצב בפרופיל לשופט עָלִי בּנָאסֵר בעת הניתור לכדור. אֶגְרוֹף יד שמאל של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה זה שהדף את הכדור לשער האנגלי הוסתר כמעט במלואו ע"י ראשו של השחקן הארגנטיני. השופט שהיה בכושר גופני מניח את הדעת ובס"ה ניצב בסביבת האירוע ליד קשת ה- 16 מ', והתמקם באופן סביר, משהו כמו תשעה אולי עשרה מטרים מנקודת המפגש בין דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לפִּיטֶר שִילְטוֹן ומקום הקרב על הכדור ביניהם, אך לרוע מזלו זווית הראייה שלו הייתה שגויה לשבריר שנייה. דייגו ארמאנדו מאראדונה ניתר מעשה שטן בפרופיל והשופט ראה את הצְדוֹדִית שלו. לכֵן סבר בטעות שדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כבש את השער בנגיחה בראשו. אפשר לראות את הסיטואציה הקצרצרה והמורכבת הזאת היטב על טייפ השידור בסופה הוענק לעבריין הארגנטיני הפרס שחשק בו. במקום שיונף לעברו כרטיס אדום אישר השופט את השער והעניק לארגנטינה יתרון בחינם. בובי רובסון מאמן נבחרת אנגליה כעס ורגז אך צריך לציין שלא לא איבד את צלמו. המחאות לא עזרו לוֹ וגם לא לשחקני אנגליה. שלוש דקות חלפו, וליורם ארבל הוענקה הזדמנות נוספת לשדר בשידור ישיר בשפתו העשירה ובקול הבריטון העמוק הרדיופוני שלו עוד מהלך של גאון הכדורגל דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה. זה היה בדקה ה- 54 של המשחק. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה נטל את הכדור לעצמו כעשרה מטרים בתוך המחצית של נבחרתו ות"ק פרסה מהשער האנגלי והתחיל לשעוט עִמוֹ לעבר פִּיטֶר שִילְטוֹן. במבצע פריצה אישי שטרם נראה כמותו בהיסטוריה, לאורך של יותר משישים מטר, חלף על פני ארבעה שחקנים אנגליים ובסופו מוֹטֵט את השוער פִּיטֶר שִילְטוֹן בדחיקת כדור קטנה כזאת אופיינית בכף רגלו השמאלית. יורם ארבל שאג למיקרופון באצטדיון ה- "אצטקה" המכסיקני עוד פְּנִינַת שידור, "ש – ע – ר !, מֵאָה אַחוּז חוּקי, אֶלֶף אַחוּז חוּקי". הוא שוב צָדָק.

החלוץ האנגלי מריח השערים גָארִי לִינִיקֶר האנגלי רק צמצם את התוצאה בדקה ה- 80  ל- 2:1. ארגנטינה העפילה לשלב חצי הגמר. אינני זוכר שהמאמן האנגלי בּוֹבּי רוֹבְּסוֹן לחץ את ידו של עמיתו קָארְלוֹס בִּילָארְדוֹ בתום המשחק. אנגליה נשדדה לאור היום, ושופט המשחק הטוניסאי לא חזר לשפוט עוד במהלך האליפות. הוא נשלח הביתה. ההתנסחות וההתמצאות של יורם ארבל בסבך המחלוקת של "יד האלוהים", בתוך זמן כה קצר, שניות ספורות ממש, ראויות לכל שבח. תמונות הטלוויזיה המתחלפות בזו אחר זו סייעו לו . השוער האנגלי פִּיטֶר שִילְטוֹן נכנע ל- "יד האלוהים" של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ולהחלטה המוטעית של השופט, אך לא למצלמות של הקונסורציום הטלוויזיוני המכסיקני “TELEMEXICO”. המצלמה איננה משקרת.

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. זהו גארי ליניקר החלוץ מבקיע השערים הפורה של נבחרת אנגליה (!). הוא סייע לנבחרתו רק בשער אחד שהבקיע במשחק המכריע ההוא ב- 22 ביוני 1986 נגד ארגנטינה. זה לא הספיק. מאוחר יותר הפך גארי ליניקר לשדרן ו-מגיש בתוכניות הספורט של ה- BBC הבריטי. (התמונה הוענקה לי באדיבות רשת הטלוויזיה TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

למעשה הרמאות של גאון הכדורגל הארגנטיני דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה, שימוש במתכוון בידו לצורך כיבוש שער, אין אח ורֵע בתולדות המונדיאלים. אף על פי כן ציבור אוהדי הכדורגל בעולם סלח לוֹ על המעשה הנפשע . דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה נתפס בעיניו כגיבור וכַך גם שוּוָק בסרט הטלוויזיה "Hero" שהוא כוכבו. שום כוכב כדורגל בינלאומי נערץ ברמתו של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כמו פֶרֶנְץ פּוּשְקָש, פֶּלֶה, ו/או יוֹהָאן קְרוֹיְף לא היה מעז ולא היה מעלה בדעתו לעשות מעשה קונדס שכזה נוכח יציעי ה- "אצטקה" העמוסים לעייפה ב- 115000 (מאה וחמישה עשר אלף) אנשים, נוכח 15 מצלמות טלוויזיה הפרושות באִצטדיון, ומול 1.000000000 (מיליארד) צופי טלוויזיה ברחבי העולם החוזים בשידור הישיר. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה היה גאון כדורגל שנהג כפִּרְחַח. הוא הכניע את פִּיטֶר שִילְטוֹן אבל לא את מצלמות הטלוויזיה שחשפו את קלונו. זה היה עונשו.

טקסט תמונה : זהו בובי רובסון מאמנה המנוח של נבחרת אנגליה במונדיאל מכסיקו 1986 . פגשתי אותו כעבור 12 שנה יחד עם יוסל'ה מרימוביץ' ז"ל במשרד ההפקה והשידורים שלי ב- IBC בפאריס במונדיאל צרפת 1998. שאלתי אותו, "מה קרה שם באִצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו 86' עם אותה "יד האלוהים" של דייגו ארמאנדו מאראדונה…?". הוא חייך חיוך מריר והשיב לי, "שדדו אותנו לאור היום". 22 שחקני שתי הקבוצות, המאמן הארגנטיני קארלוס בילארדו ואני ועמנו 115000 אלף צופים באִצטדיון ראו שדייגו ארמאנדו מאראדונה כבש את השער בידו, חוץ משלושת השופטים. הם לא ראו דבר ואישרו את השער". (באדיבות TELEMEXICO ובאדיבות יוסל'ה מרימוביץ' ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בהפקות הטלוויזיה הבינלאומיות אתה פוגש ברחבי העולם הרבה מאוד דמויות ופיגורות שקשורות לביזנס הזה שנקרא, "הסימביוזה הבלתי נמנעת של הטלוויזיה והכדורגל". מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998 לא היה יוצא דופן מהבחינה הזאת בשעה שעל דלת הכניסה למשרד ההפקה והשידורים שלי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) בפאריס נשמעו כמה הקשות קלות. בפתח ניצבו יוסל'ה מרימוביץ ז"ל וחברו המנוח בובי רובסון. יוסל'ה מרימוביץ ז"ל היה ידיד אמת שלי (ושל רבים אחרים בארץ ובעולם) שאיננו מחמיץ לעולם שום מונדיאל. הוא חייך ואמר לי, "יואש אלרואי, תכיר, זהו בובי רובסון, חבר שלי". הזמנתי אותם פנימה בחפץ לב. התפתחה שיחה על כוס תה וקפה . הם שתו תֵּה ואני קָפֶה. החזרתי את בובי רובסון 12 שנה לאחור ל- "יד האלוהים" של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה. רציתי לשמוע ממקור ראשון מה קרה אז מנקודת מבטו ב- 22 ביוני 1986 באִצטדיון ה- "אצטקה". הוא נשאר ג'נטלמן אנגלי גם עכשיו. הוא דיבר בשקט, לא הרים את קולו, וסיפר בצורה שלווה על ההשקעה האישית שלו באימונים והכנות של נבחרת אנגליה לטווח ארוך בדיוק לקראת סוג כזה של מפגשים על כל הקופה. היו לו תלונות מאוד קשות נגד השיפוט ההוא, על עיוורונם של כל שלושת שופטי המשחק, ועל עבודתו רבת שנים שירדה בבת אחת לטמיון. הוא לא איבד את צלמו ונשאר Cool. אי אפשר היה שלא להעריך את הופעתו והתנהגותו הקורקטית באותה פגישה ביוני 1998 בפאריס. היה בו משהו מאוד אצילי ומאופק. לא רבים מכירים את הקריירה המקצועית העשירה של בובי רובסון . הוא נחשב לבר סמכא ואחד ממומחי הכדורגל הגדולים בעולם. בובי רובסון נולד בלונדון ב- 1933. בגיל 17 החל את קריירה הכדורגל שלו בקבוצת פולהאם (Fulham) . הוא היה שחקן מרכז שדה מצטיין. ניהול וראיית המשחק היו תחום התמחותו. ב- 1956 הועבר לקבוצת ווסט אלביון ברומיץ' (West Bromwich Albion) שם שיחק שֵש שנים ואח"כ חזר לקבוצת נעוריו פולהאם. בובי רובסון שיחק 15 שנה בליגה הבכירה והשתתף ב- 584 משחקים. הוא הבקיע 133 שערים. לאחר שסיים את הקריירה בפולהאם הצדיע לוֹ המועדון והעניק לו את תפקיד המנהל. ב- 1968 עבר בובי רובסון לעונה אחת לקנדה שם אימן את קבוצת הכדורגל, "גַלֵי הקֶצֶף הלָבָן", של העיר וואנקובר (Vancouver Whitecaps). שנת 1969 הייתה נקודת המפנה שלו כמאמן. בובי רובסון נטל לידיו את מִשרת המאמן של קבוצת איפסוויץ' (Ipswich) ושהה בה שלוש עשרה שנה. הוא הקים דוֹר של שחקנים צעירים. ב- 1978 זכתה איפסוויץ' בגביע האנגלי ובשנת 1981 לקחה את גביע יואפ"א (UEFA Cup). התאחדות הכדורגל האנגלית שמה עליו עין. ב- 1978 מונה בובי רובסון למאמן נבחרת ב' של אנגליה. ארבע שנים אח"כ ב- 1982 מונה למנג'ר נבחרת אנגליה.

טקסט תמונה : שנת 1960. בובי רובסון חלוץ נבחרת אנגליה (עם הכדור בחולצה הכהה) בצעירותו מול הבלם ג'קי צ'ארלטון. (התמונה ניתנה לי באדיבות יוסל'ה מירמוביץ'. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

התבוננתי עכשיו בפניו היפים של בובי רובסון. הוא היה כבר בן 65 וראשו סָב לגמרי. יש משהו שמעורר הדרת כבוד כלפי הכדורגל האנגלי וגם למצלמות הטלוויזיה של ה- BBC  וגם של ITV ו- BSKYB, שמכסות ומשדרות אותו. הודיתי לבובי רובסון ויוסל'ה מרימוביץ' (האהוּב) על הביקור ולחצתי בחוֹם לשניהם את היד.

טקסט תמונה : 1970. לפני 46 שנים. יוסל'ה מרימוביץ' ז"ל (מימין) וחברו הטוב המאמן האנגלי בובי רובסון המנוח במגרש האימונים של איפסוויץ' ב- 1970. (התמונה באדיבות יוסל'ה מירמוביץ'. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הניסוח התיאולוגי של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כי הייתה זאת "יד האלוהים" שכבשה את שערה של אנגליה ב- 22 ביוני 1986 היה מעניין ומחושב. בעל השראה. שתי המילים "יד האלוהים" כללו בתוכן פירוש וויזואלי מובהק של ייסורי ההיסטוריה הארגנטינית : חזון תיאולוגי ומעשה נקמה נגד האימפריה הבריטית בראשות אשת הברזל מרגרט תאצ'ר שכבשה ב- 1982 את איי פוקלנד (מַאלְוִוינָאס) מידי ארגנטינה והסבה לאומה הארגנטינית אבדות צבאיות כבדות והשפלה מדינית. דייגו ארמאנדו מאראדונה לא שכח זאת. הוא תיעב את האנגלים והיה אחד מאותם הארגנטינאים שמעולם לא לבש את מדיו של מועדון כדורגל אנגלי כלשהו כפי שעשו בזמנו חבריו לנבחרת ארגנטינה אוֹסְבָאלְדוֹ אָרְדִילֶס וריקארדו וויז'ה.

3 ביוני 1983. אצטדיון ר"ג. גמר גביע המדינה בכדורגל. הפועל ת"א מנצחת את מכבי ת"א 2:3. השדר נסים קיוויתי ושחקן הפועל ת"א גיל לנדאו.

ההיסטוריה סובבת על צירה. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לא היה הראשון שהשתמש במונח "יד האלוהים" כדי לתרץ כיבוש שער. עשה זאת לפניו ווירטואוז אחר מישראל המשורר עֵלִי מוֹהַר ברפורטאז'ה עיתונאית שלוֹ במדורו "בשער", במקומון התל אביבי "העיר", ביום שישי – 10 ביוני 1983. עלי מוהר ז"ל הקדים את דייגו ארמאנדו מאראדונה והשתמש בניסוח תיאולוגי המנמק את הבקעת שער הניצחון של גִילִי לַנְדָאו במשחק הגמר על גביע המדינה בו ניצחה הפועל ת"א את מכבי ת"א 2:3. עֵלִי מוֹהַר עיתונאי וכותב מחונן וגם אוהד שרוף מוצהר של אגודת הספורט הפועל ת"א , טבע בכישרון רב מאמר הומוריסטי מיוסר בעל השראה במקומון "העיר" המנתח את אותו רגע המחלוקת המפורסם בו הכניע גיל לנדאו בידו את שוער מכבי ת"א משה מרכוס ושופט המשחק עובדיה בן- יצחק אך לא גבר על מצלמות הטלוויזיה הישראלית ולא על השַדָּר נסים קיוויתי. עלי מוהר לא ראה יד (שהייתה) וגייס את חבר מרעיו הווירטואליים פול רנייה, פולמוסאי, קולמוסאי, ושאר ידידיו כדי שיתמכו בגרסתו. למאמרו העניק את הכותרת, "יושם קץ למחלוקת", וכך כתב : "האם הייתה זו ידו של גילי לנדאו ? ! זוהי השאלה המוחצת ! ידו של מי התערבה שם, שואלים אתם – ואני עונה ואומר : יד הגורל הייתה זו, חברים, יד הגורל. ואולי רק אצבע , אצבע אלוהים, ולא בהכרח ידו של גילי !" [3].

ראה מקומון "העיר" מ- 10 ביוני 1983. מקומון "העיר" תל אביב. המשורר המחונן והעיתונאי עלי מוהר ז"ל מכנה במקומון "העיר" את שער הניצחון של גילי לנדאו (הובקע ביד) כ- "אצבע אלוהים", במשחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל של 1983, בו גברה הפועל ת"א על מכבי ת"א 2:3. 

ביום רביעי אחה"צ – 1 ביוני 1983, התקיים באצטדיון רמת גן משחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל בין קבוצות הפועל ת"א ומכבי ת"א. דרבי סוער ויוקרתי בין שתי יריבות וותיקות שמעורר עניין רב ברחוב הספורטיבי של המדינה. בונוס. לא יכולתי לצפות ליותר מזה. זכויות השידורים נרכשו על ידי בחינם במו"מ קצר עם יו"ר ההתאחדות חיים הברפלד תמורת הצבת שלטי פרסומת מסחרית באצטדיון כאוות נפשם. חוזה השידור הישיר נחתם ברוח הסלוגן הכספי – כלכלי ההיסטורי שטבע מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ב- 23 במאי 1983 בכתב ידו המסורבל והמגושם : "הם פרסומות – אנחנו בחינם".

טקסט מסמך : 23 במאי 1983. "הם שלטים – אנחנו בחינם", כתב לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד על פתק נייר דַל. האותיות היו מגושמות ומסורבלות, ורחוקות מלהיות אסתטיות, אך הייתה להן משמעות רבה. יוסף "טומי" לפיד ז"ל השמרן היה בעצם האיש שבאופן פרדוקסאלי הציף את מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעודף פרסומות מסחריות. הוא מחד חסך כסף לקופת רשות השידור באי תשלום זכויות שידורים, אולם מאידך בנה במו ידיו צוהר לא קטן לדליפת פרסומות מסחריות אל מסך הטלוויזיה הציבורית שעליו היה אחראי. הדליפה הפכה לזרם והזרם נהיה אֶשֶד בהיקפים חסרי תקדים. חלפו שנים רבות מאז אך המסמך שקבע תקדים היסטורי חשוב לטוב ולרע – נשמר על ידי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

באִצטדיון ר"ג הוצבה כמות גדולה של שלטים שנשאו פִּרסומות מסחריות לרוֹב , הרבה מעבר למקובל. חריגה מוחלטת מתשעת עקרונות של מסמך ה- EBU המציבים כללים ברורים של הצבת שלטי פרסומות מסחריות בשידורי ספורט בטלוויזיה. רשות השידור כחברה מלאה ב- EBU הייתה מחויבת למסמך הזה וההוראות הכלולות בו. קו האורך המזרחי של המגרש והאזורים שמאחורי השערים היו רוויים בשלטי פרסומת מסחרית לעייפה, אך אנחנו שידרנו ישיר את המשחק בחינם. יוסף "טומי" לפיד ז"ל עשה כל מאמץ לשמור על תקציב מאוזן של רשות השידור אך הוא היה האיש שהתיר בגלוי את חדירתה הגלויה של הפִּרסומת המסחרית הסמויה למסך שידורי הספורט בטלוויזיה. לא הייתה לו ברירה. אולי חשב שמאבק הטלוויזיה הישראלית הציבורית נגד חדירת הפרסומת המסחרית בשילוט במגרשי הספורט, בעיקר באצטדיוני הכדורגל והיכלי הכדורסל, הוא מאבק אבוד וחסר סיכוי, והחשוב ביותר ככלות הכול מנקודת מבטו הוא לשמור על תקציב מאוזן. לשמחתי יכולתי להעמיד לרשותו של השַדָּר נסים קיוויתי את ניידת מט"ח של הטלוויזיה החינוכית שהפיקה שידור בצבע בפיקוחו הטכני של מאיר בן ארי [4]. לרשות ניידת השידור הזאת עמדו חמש מצלמות. מספר שיא בימים ההם. ממש אותה כמות מצלמות שעמדה לרשות ה- BBC  בעת כיסוי משחק הגמר על גביע העולם ב- 1966. ניידת השידור הזאת כללה טכנולוגיה רב צדדית משופרת. הפעילו אותה כ- 30 צלמים וטכנאים. לראשונה עמדו לרשותנו שני מקורות של הילוכים חוזרים, אומנם במהירות רגילה מפני שלא היה קיים אז הילוך חוזר איטי בטלוויזיה הישראלית הציבורית, אך אחד מהם היה נפרד מ- Integrated feed של הצילום הכללי. מכשיר ההקלטה של ההילוך החוזר הנפרד התחבר למצלמה האחורית הקרקעית שהוצבה ליד השער הצפוני. המצלמה הזאת הייתה Camera Isolated והייתה מקושרת ל- VTR בן 2 אינטשים משל עצמה.

טקסט תמונה : שנות ה- 80 של המאה שעברה. זהו העיתונאי הדגול נסים קיוויתי שדר הספורט הוותיק בטלוויזיה הישראלית הציבורית. אישיות טלוויזיונית מיוחדת וגם אדם דגול ומוכשר בתחומים רבים שאהבתי ותמיד אוהב אותו. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

נסים קיוויתי שידר ישיר את המשחק. כרגיל למגִנת לבו של יורם ארבל. שער הניצחון של חלוץ הפועל ת"א גִיל לַנְדָאוֹ בדקה ה- 67 הובקע ביד. לא היה כל ספק בכך. דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ניסה בשעתו להסתיר את מעשה הפשע. הוא היה שחקן כדורגל מתוחכם ודאג להצמיד את האגרוף המרוּשָע לראשו. גילי לנדאו עשה זאת בגלוי. הוא לא עמד בפיתוי ושלח זרוע ארוכה לעבר הכדור ובראשה האגרוף הקפוץ שלוֹ. מצלמות הטלוויזיה שלנו חשפו ללא כל קושי את מעשה התרמית. שוער מכבי ת"א משה מרכוס יצא משערו עד לקו ה- 16 כמעט כדי לבלום מסירה ארוכת טווח שנבעטה לעברו של גִיל לַנְדָאוֹ. הוא הגיע הראשון לכדור וניסה להרחיק אותו בבעיטה אך הכדור פגע ברגלו של גיל לנדאו וניתז כריקושט לעבר שער מכבי ת"א. למקום הסכנה חש בלם מכבי ת"א אָבִי כּהֵן ז"ל. גיל לנדאו הגיע במרוצה גם הוא, ניתר והתרומם לעבר הכדור האווירי בסמוך מאוד לשער מכבי ת"א כשאבי כהן עם פניו לשער ובגבו לגיל לנדאו מנסה לסוכך על הכדור בגופו. בשהייתו הקצרה באוויר כשהוא גוחן מעל כתפיו של בלם מכבי ת"א אבי כהן התפתה גיל לנדאו ליֶצֶר הרַע ושלח את אגרוף יד ימין שלוֹ לכדור. הוא הכה בו בכף ידו ממש כמו בתנועת הנחתה במשחק כדורעף. הכדור טַס לשער. הקוונים לא הגיבו ושופט המשחק עובדיה בן – יצחק שגם הוא לא הבחין במשהו חריג אישר את השער. אָבִי כּהֵן ממש התחנֵן לפני השופט כי יבטל את השער שהובקע ללא כל ספק ביד, אך עובדיה בן-יצחק לא שעה לתחינותיו. שתי המצלמות האלקטרוניות של ניידת השידור, המצלמה המובילה ברוֹם האִצטדיון ומצלמת ההילוך החוזר האחורית ליד שער מכבי ת"א, גילוּ את מעשה התרמית של גיל לנדאו והצליחו להוכיח מעל לכל ספק, במאת האחוזים, כי השער אומנם הובקע ביד. הפועל ת"א ניצחה 2:3 וזכתה בגביע. נשיא המדינה מר חיים הרצוג העניק אותו למשה סיני קפטן הפועל ת"א . כעבור ימים אחדים הודה גיל לנדאו בעיתונות שאומנם כבש את השער בידו. נסים קיוויתי היה צריך להודות לאלוהי הטכנולוגיה שאִפשֵר לו להיות חכם וגם צודֵק On line בזמן אמת. TELEMEXICO חשפה את פשעו של דייגו ארמאנדו מאראדונה בעזרת 15 (חמש עשרה) מצלמות טלוויזיה ושלושה הילוכים חוזרים. אנחנו חשפנו את החטא של גיל לנדאו באמצעות חמש מצלמות בלבד ושני הילוכים חוזרים.

עורך הספורט של "מעריב" ישראל רוזנבלט פרסם ב- 4 ביוני 1983 בעיתונו ביקורת טלוויזיה בשבח האבחנה הטלוויזיונית של נסים קיוויתי, והכתיר את מאמרו בכותרת, "הניצחון הידני". כך כתב [5] : "מצלמות הטלוויזיה הישראלית התעלו אתמול למעמד של "הבלש הלאומי", כאשר חשפו בצורה בהירה וחדה את המשחקים האסורים של גיל לנדאו. אתמול הוכח מעל לכל ספק כי שער הניצחון במשחק גמר גביע המדינה הובקע במהלומת אגרוף. מה שלא ראו אלפי הצופים בגלל מבנהו הלקוי של אִצטדיון ר"ג, מה שלא ראו השופט הראשי עובדיה בן-יצחק והקוון שלו יצחק אורגד מסיבות שקשה מאוד להבינַן – ראו המצלמות האלקטרוניות והן דיווחו "בסלואו מושן" מעורר התפעלות כיצד פוגע הכדור פעם אחת בידו של גיל לנדאו בשעה שהוא פורץ מול השוער מרכוס, ומה שחמור יותר ,כיצד מתרומם גיל לנדאו באוויר מעל אבי כהן ומנחית את הכדור לתוך הרשת בישו הימנית. הניצחון הידני במשחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל ב- 1983 ייכנס לפולקלור של הכדורגל הישראלי יחד עם עוד מקרים שקרו בעבר כמו שערו של דרור בר-נור "שנגח" שער בידו ב- 1976 במשחק מכבי ת"א נגד מכבי נתניה, פעולה שנראתה ע"י 20 אלף צופים, אך נעלמה מעיני השופט נפתלי איתן .אוהדי הפועל ת"א ימשיכו להניף את הגביע ואוהדי מכבי ת"א יוכלו תמיד לטעון כי לדידם הסתיים המשחק ללא הכרעה 2 : 2". גִיל לנדאו לא הצטייר במשחק הזה כצדיק גדול . כמו דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה סירב להודות באשמה בזמן אמת . הוא בחר לעשות זאת ארבעה ימים מאוחר יותר בווידוי פרטי בפני אבי רצון ששימש אז כעיתונאי ב- "מעריב" [6]. לאולפן הטלוויזיה שלנו הוא חשש לבוא.

טקסט תמונה : יוני 1983. שחקן הפועל ת"א גיל לנדאו מתוודה בפני העיתונאי אבי רצון מ- "מעריב" כי אכן הבקיע את שער הניצחון בידו במשחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל באצטדיון ר"ג ב- 3 ביוני 1983 בו ניצחה הפועל ת"א את מכבי ת"א 2:3. גיל לנדאו עשה שגיאה גדולה משלא הסכים להתייצב בפני מצלמות הטלוויזיה הישראלית הציבורית בתום המשחק כדי להכות מייד בפומבי על החטא. הוא צבר תדמית ציבורית שלילית של פרחח בדמותו של "גילי – טריקי". (באדיבות העיתון "מעריב").

אין עונג גדול יותר לשַדָּר ספורט בטלוויזיה מאשר ל- גלוֹת ולחשוף את האֶמֶת On line באמצעות הטכנולוגיה העומדת לרשותו. אין אושר רב יותר לשדר כדורגל לשמֵש קָטֵגוֹר (או סָנֵגוֹר), שוֹפֵט, פּוסֵק, ואֶקְזֶקְיוּטר של שופטי המשחק בעת ובעונה אחת בשידור ישיר לעיני מיליון צופים – והאמינו לי שאני יודע על מה אני מדבר. זוהי משאת נפשו של כל שַדָּר טלוויזיה. העונג הזה נפל הפעם בחלקו של נסים קיוויתי.

מצביאים מובילים את צבאותיהם לניצחונות. גאון כדורגל ושמו דייגו ארמאנדו מאראדונה.

שני המאמנים הארגנטיניים סֶזָאר לוּאִיס מֶנוֹטִי וקָארְלוֹס בִּילָארְדוֹ הצעידו כל אחד בתקופתו את נבחרת ארגנטינה לפסגת היכולת האנושית, פעמיים אלופת העולם בכדורגל ב- 1978 ו- 1986. סֶזָאר לוּאִיס מֶנוֹטִי היה הראשון שחולל זאת במונדיאל ארגנטינה 1978 ללא דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מַארָאדוֹנָה בן ה- 18. ד"ר קָארְלוֹס בִּילָארְדוֹ עשה זאת עמו במונדיאל מכסיקו 1986 כש- מַארָאדוֹנָה היה בן 26. סזאר לואיס מנוטי הכיר בכישרונו הפנומנאלי של דייגו ארמאנדו מאראדונה אך החליט לוותר עליו בנבחרת הלאומית ולהשאיר את השחקנים הוותיקים יותר בסגל שלו, בהנחה שלדייגו ארמאנדו מאראדונה נכונו הזדמנויות נוספות בטורניר גביע העולם בעתיד.

טקסט תמונה : 1978. סזאר לואיס מנוטי (Cesar Luis Menotti) מאמנה בן ה- 35  של נבחרת ארגנטינה ב- 1978. הוא היה יותר ממאמן שהעניק לנבחרתו את גביע העולם הראשון שלה במונדיאל שנערך בארגנטינה 78'. הוא היה מנהיג. (באדיבות 7 ATC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1977. דייגו ארמאנדו מאראדונה ראשון מימין (בן 18, נולד ב- 1960) במדי נבחרת הנוער של ארגנטינה. הוא הודח מהסגל הלאומי ע"י המאמן סזאר לואיס מנוטי ערב משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978. (באדיבות 7 ATC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 25 ביוני 1978. מונדיאל ארגנטינה 1978. אצטדיון "ריבר פלייט" בבואנוס איירס. נבחרת ארגנטינה ללא דייגו ארמאנדו מאראדונה דקות אחדות בטרם תחילת משחק הגמר נגד נבחרת הולנד. ארגנטינה ניצחה לאחר הארכה 1:3 והוכתרה לראשונה בתולדותיה בתואר אלופת העולם בכדורגל. ארגנטינה שיחקה בהרכב הבא : השוער אובאלדו פיליול (עומד ראשון מימין), חורחה אולגואין (עומד שלישי משמאל), לואיס גאלוואן (כורע ראשון מימין), הקפטן דניאל פאסארלה (עומד ראשון משמאל), אלברטו טאראנטיני (עומד שלישי מימין), אוסוואלדו ארדילס (כורע שני משמאל), אמריקו גאייגו (כורע ראשון משמאל), מאריו קמפס (עומד שני מימין), דניאל ברטוני (עומד שני משמאל), ליאופולדו לוקה (כורע באמצע, משופם), ואוסקר אורטיז (כורע שני מימין). כן שיחקו המחליפים עומאר לארוסה ורנה האוזמן. (באדיבות 7 ATC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 25 ביוני 1978. מונדיאל ארגנטינה 1978. אצטדיון "ריבר פלייט" בבואנוס איירס. נבחרת ארגנטינה ללא דייגו ארמאנדו מאראדונה (בן 18) דקות אחדות בטרם תחילת משחק הגמר נגד נבחרת הולנד. זיהוי שורת השחקנים העומדים משמאל לימין : דניאל פאסארלה (קפטן בן 25), דניאל ברטוני (בן 23), חורחה אולגואין (בן 26), אלברטו טאראנטיני (בן 23), מאריו קמפס (בן 24), השוער אובאלדו פיליול (בן 28). זיהוי שורת השחקנים הכורעים משמאל לימין : אמריקו גאייגו (בן 23), אוסבאלדו ארדילס (בן 26), ליאופולדו לוקה (בן 29), אוסקאר אורטיז (בן 25), לואיס גאלוואן (בן 30). (באדיבות 7 ATC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "למילים יש וויזואליה משלהן" במסגרת סדרה רחבת היקף של 13 ספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", שאנוכי עדיין חוקר וכותב. הסדרה דנה ועוסקת בהתפתחות שידורי הטלוויזיה בארץ ובעולם בשנים 2012 – 1884 בשלושה תחומים עיקריים : ספורט, חדשות, ותיעוד (Documentary).

העולם הכיר בכישרונו המופלג של הארגנטיני דייגו ארמאנדו מאראדונה במונדיאל ספרד 1982 . בתום המונדיאל נרכש ע"י קבוצת ברצלונה בשורותיה נפצע קשה ונקנה ב- 1985 ע"י קבוצת נאפולי. 85000 (שמונים וחמישה אלף) צופים נפוליטאניים ערכו לו קבלת פנים מלכותית באצטדיון "סן פאולי" של העיר. דייגו ארמאנדו מאראדונה הוסע במכונית מפוארת עמוסה ב- 100 כדורי רגל בתוככי האצטדיון. דייגו ארמאנדו מאראדונה לבוש אזרחית בעט את כל מאה הכדורים ליציעים העמוסים לעייפה ב- מעריציו. באותה עונה של 1986 – 1985 זכתה נאפולי באליפות איטליה בזכותו של דייגו ארמאנדו מאראדונה. במונדיאל מכסיקו 1986 היה כבר כוכב עַל עד שהמומחים כינו את נבחרתה הלאומית של ארגנטינה "מאראדונה ועוד עשרה". השחקן המוכשר הזה נשמר בכל מקום בשבע עיניים ע"י כל ההגנות אך יכול להם. הוא שילם מחיר פיזי כבד בגין כישרונו. הוא נפגע שוב ושוב והוטח לכר הדשא. אך מפני שהיה צעיר וחסון, ובעל כושר גופני בלתי רגיל בימים ההם יצא מהפגיעות האלה בשלום.

טקסט תמונה : דייגו ארמאנדו מאראדונה במשחק הגמר של מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. רק כך היה ניתן לבלום אותו… (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לצִדוֹ של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה שיחקו בהרכב הראשון שחקנים חסרי ברק כמעט אנונימיים עד שאין איש זוכר היום את שמם. מי זוכר היום את נֶרִי פּוּמְפִּידוֹ (Neri Pumpido), חוֹרְחֶה בּוּרוּצָ'אגָה (Jorge Burruchaga), רִיקַארְדוֹ גְ'יוּסְטִי (Ricardo Giusti), אוֹסְקַר רוּגֶרִי (Oscar Ruggeri), חוֹזֶה בְּרָאוּן (Jose Brown), סֶרְגְ'יוֹ בָּאטִיסְטָה (Sergio Batista), חוּלְיוֹ אוֹלָארְטִיקוֹצֵ'יאָה (Julio Olarticoechea), חוֹזֶה קוּסְיוּפוֹ (Jose Cuciuffo), הֶקְטוֹר אֶנְרִיקֶה (Hector Enrique), חוֹרְחֶה וָואלְדָאנוֹ (Jorge Valdano) מנכ"ל מועדון הכדורגל של הקבוצה הספרדית ריאל מדריד עד לא מזמן, ואחרים. אבל השחקנים האלה הם אלופי העולם בכדורגל. הם אלופי העולם הודות לגאון הכדורגל דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה וגם בזכותו של המאמן ד"ר קַרְלוֹס בִּילָארְדוֹ (Carlos Salvador Bilardo) רופא לשעבר מנתח כירורג במקצועו שהפך את ארגנטינה מנבחרת ב- 1982 לקבוצת כדורגל ב- 1986.

טקסט תמונה :  ד"ר קארלוס סלבאדור בילארדו רופא וכירורג לשעבר במקצועו שהפך למאמן ומנהיג כדורגל, וב- 1986 גם אלוף עולם. ד"ר קארלוס בילארדו נולד ב- 16 במארס 1941. הוא היה המאמן הארגנטיני השני אחרי סזאר לואיס מנוטי שזכה עם נבחרתו בתואר אלוף העולם. בתקופת שהייתי במכסיקו סיטי כעורך ומפיק של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית, שמעתי רבים אומרים כי לא היה בהישגו של קארלוס בילארדו כל רבותא מפני לרשותו עמד גאון כדורגל העונה לשם דייגו ארמאנדו מאראדונה. (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ביום רביעי – 25 ביוני 1986 ניצחה ארגנטינה את בלגיה 0:2 בשלב חצי הגמר באצטדיון ה- "אצטקה". דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כבש את שני השערים בדקות ה- 51 ו- 63. נסים קיוויתי שידר ישיר בתשע בערב את המשחק הנפלא הזה. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה עשה במו רגליו את כל מפיקי הטלוויזיה לאנשים מאושרים יותר ואותי מהטלוויזיה הישראלית הענייה באופן מיוחד . הייתה הצדקה כספית מלאה לרכוש את זכויות הכדורגל היקרות מפני שהוא היה השחקן הראשי על כר הדשא. ה- Host broadcaster המכסיקני קבוצת TELEMEXICO היטיבה לצלם את פֶּלֶא הכדורגל הזה. רק שמו הארגנטיני בעל הצליל המשולש העביר רֶטֶט בלבי. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה היה לא רק ווירטואוז. הוא היה לוחם עַז נפש למען הסמל הלאומי ודגל המדינה של ארגנטינה. כּיִשרונות יש הרבה. לוחמים עשויים ללא חַת – מעט. אי אפשר היה שלא להעריץ את הקפטן הארגנטיני ואי אפשר היה שלא להזדהות ולהתפעֵל ממנהיגותו היוצאת דופן על כר הדשא. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כמו הכישרון ההולנדי יוֹהָאן קְרוֹיְף וגאון הכדורגל הברזילאי אֶדְסוֹן אָרָאנְטֶז דוֹ נָאסִימֶנְטוֹ, הלא הוא פֶּלֶה (Edson Arantes Do Nacsimento – PELE) לפניו, הם שהפכו את משחק הכדורגל לעונג צָרוּף ואת שידורי הטלוויזיה בהשתתפותם לחוויה.

שימח אותי לדעת ששידור המשחק ארגנטינה – בלגיה היווה פיצוי מה לנסים קיוויתי על עגמת הנפש שגרם לעצמו במשחק ברזיל – ספרד שלושה שבועות קודם לכן. יורם ארבל שידר באותו לילה (באחת אחרי חצות) את משחק חצי הגמר השני מאצטדיון "חַלִיסְקוֹ" בגוואדאלאחרה בו גברה מערב גרמניה תחת מנהיגותו של המאמן פרנץ בקנבאואר על צרפת 0:2 משעריהם של אַנְדְרֵיאַס בְּרֶהְמֶה בדקה ה- 9 ורוּדִי פֶלֶר בדקה ה- 89.                                            

טקסט תמונה : נבחרת צרפת הנפלאה אך חסרת המזל במונדיאל מכסיקו 86'. זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : לואיס פרננדס (היה מאמנה של קבוצת בית"ר ירושלים בעונת 2006 – 2005, ומאמנה של נבחרת ישראל בשנים 2011 – 2010), מקסים בוסיס, פאטריק באטיסטון, וויליאם אייאשה, השוער ג'ואל באטס, ומנואל אמורוס. זיהוי שורת הכורעים מימין לשמאל : ז'אן טיגאנה, יאניק סטופירה, ז'אן-פייר פאפן, מישל פלטיני (קפטן), אלן ז'ירס. (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                                                            

הצרפתים היו חסרי מזל. הם ניגפו שוב בחצי הגמר כמו ארבע שנים קודם לכן במונדיאל ספרד 82' נגד נבחרת מערב גרמנית מאוד אמביציוזית בראשותו של המאמן פרנץ בקנבאואר (בן 40). הייתה לצרפת ב- 1986 נבחרת יצירתית ואטרקטיבית. הקפטן מישל פלטיני (Michel Platini) הוביל הרכב שחקנים מרשים. בשער ניצב ג'ואל באטס (Joel Bats). בשורת ההגנה שיחקו וויליאם אייאשה (William Ayache), מקסים בוסיס Maxi me Bosis)), מנואל אמורוס (Manuel Amoros), והבלם האחורי פטריק באטיסטון (Patrick Battiston) שנשבע לנקום בשוער הגרמני האראלד שומאכר (Harald Schumacher) שפצע אותו כה קשה במשחק המפורסם הבלתי נשכח בחצי הגמר בספרד 1982 (גם רפי גינת ששידר אותו ישיר לא ישכח את המשחק ההוא). בשורת הקשרים שיחקו ז'אן טיגאנה (Jean Tigana), אלן ז'ירס (Alain Giresse), מישל פלטיני (Michel Platini), לואיס פרננדז (Luis Fernandez), יאניק סטופירה (Yannick Stopyra), וברונו בלון (Bruno Bellone). השתתפו במשחק גם פיליפ וֶורְקרוּיז (Philippe Vercruysse) ודניאל קְסוּרֶבּ (Daniel Xuereb) שהחליפו במהלך ההתמודדות את אלן ג'ירס וברונו בלון. דומיניק רושטו (Dominique Rocheteau) לא שיחק בגלל פציעה. את צרפת אימן הנרי מישל (Henri Michel) בן ה- 39.

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986. הנרי מישל (Henri Michel) בן ה- 39 מאמנה המוכשר של נבחרת צרפת במונדיאל מכסיקו 86'. (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כישרונה של צרפת לא הספיק מול קור הרוח, התכנון, והתִּכְנוּת הגרמני. המאמן פרנץ בקנבאואר (Frantz Beckenbauer) הציב בשער את הראלד שומכר (Harald Schumacher). שורת ההגנה הקשוחה הורכבה מדיטמאר ג'קובס (Ditmar Jakobs) כבלם אחורי, אנדריאס ברהמה (Andreas Brehme), קארל – היינץ פורסטר (Karlheinz Forster), והאנס-פיטר בריגל (Hans-Peter Briegel). שורת הקשרים והחלוצים נבנתה מלותאר מתיאוס (Lothar Matthaus) , וולפגאנג רולף (Wolfgang Rolff), נורברט אֶדֶר (Norbert Eder), פליקס – וולפגאנג מאגאת (Felix-Wolfgang Magath), קארל-היינץ רומיניגה (Karl-Heinz Rummenigge), וקלאוס אלופס (Klaus Allofs). רוּדִי פֶלֶר (Rudolf Voller) החליף בדקה ה- 58 את קארל-היינץ רומיניגה.

טקסט תמונה : נבחרת גרמניה במונדיאל מכסיקו 86' דקות לפני השריקה של משחק הגמר. זיהוי העומדים משמאל לימין : השוער האראלד שומכר, תומאס ברטולד, האנס-פיטר בריגל, קארל- היינץ רומיניגה, דיטמאר ג'קובס, ופליקס – וולפגאנג מאגאת . זיהוי הכורעים משמאל לימין : קארל- היינץ פורסטר, אנדריאס ברהמה, קלאוס אלופס, נורברט אדר, ולותאר מתיאוס. (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                                                                                                        

טקסט תמונה : פרנץ בקנבאואר (Franz Beckenbauer) מאמנה עטור התהילה של נבחרת מערב גרמניה במונדיאל מכסיקו 86'. (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

נותרה לי עוד משימה אחת ואחרונה. כמו לשני המאמנים פרנץ בקנבאואר וקארלוס בילארדו . משימת השידור הישיר של משחק הגמר. אסור היה להם לשגות . גם לי לא הייתה רשות לטעות כמפיק השידור של ההתמודדות האחרונה במכסיקו 1986. 51 הפקות עברו בשלום למַעֵט הטעות האיומה של נסים קיוויתי. משחק הגמר הייתה משימת השידור ה- 52 שלי ושל ציוותי השידור שלי במכסיקו ובירושלים. זאת הייתה הפִינָאלֶה של אחת מהצגות הספורט הגדולות בתבל. הייתי מרותק להפקה הטלוויזיונית המעניינת הזאת כעשרים שעות ביממה במשך חודש ימים. היום הכול יסתיים. מחר אהיה אדם חופשי נטול דאגות, חשבתי לעצמי. משחק הגמר נערך באִצטדיון ה- "אצטקה" (Azteca) במכסיקו סיטי ביום ראשון – 29 ביוני 1986. יורם ארבל ומרדכי שפיגלר נשלחו לעמדת השידור יחד עם המפיק אמנון ברקאי ושני הטכנאים אלן הופמן ויצחק בן יוסף. לא היה לי עוד על הראש את שדר הטלוויזיה בשפה הערבית סולומון "סוֹלִי" מניר. ימי ספרד 1982 בהם שני שדרים בשתי שפות שונות, עִברית ועַרבית, חולקים אותו מיקרופון על פי תפישתו העגומה של מנכ"ל רשות השידור טומי לפיד ז"ל חלפו לבלי שוב. נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל ומנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל סייעו לי לשים סוף לפארסה הזאת. 114600 (מאה וארבע עשר אלף ושש מאות) צופים נדחסו לאצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" (AZTECA) המפואר. יצירה ארכיטקטונית מרשימה שהוקמה למען העשירון העליון המכסיקני ובשוליה מתגוררים עניי המדינה בפחונים וחוּשוֹת.

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986. אזור עמדות השידור של רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות באִצטדיון "אצטקה" המפואר ב- 1986. (באדיבות TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986. מכסיקו היא מדינה טיפוסית של העולם השלישי. ארץ עשירה ולצִדוֹ עוני עצום. זוהי חוּשָה ו-פָּחוֹן של משפחה אינדיאנית מכסיקנית ענייה בשנות ה- 70 במאה הקודמת, בצֵל המבנה הארכיטקטוני ההָדוּר של אִצטדיון ה- "אצטקה" בעיר הבירה מכסיקו סיטי. (באדיבות TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת מכסיקו 1986. זהו האצטדיון האולימפי במכסיקו סיטי שאירח את האולימפיאדה ה- 19 של העידן החדש, אולימפיאדת מכסיקו 1968. בעת אירוח גביע העולם בכדורגל 1986 התקיימו כאן כמה משחקים בודדים. האצטדיון האולימפי היה קטן יותר ומפואר פחות מאצטדיון ה- "אצטקה". (באדיבות TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986. יום ראשון – 29 ביוני 1986. עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באִצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי בצוהרי היום. דקות ספורות לפני  תחילת משחק הגמר בין נבחרות מכסיקו ומערב גרמניה. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : הטכנאי יצחק "בניו" בן יוסף, הפרשן מרדכי שפיגלר, והשדר יורם ארבל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

רשתות הטלוויזיה הגדולות הביאו עמן לעמדות הפרשנות ב- "אָצְטֶקָה" את מיטב שחקני העבר ושילמו להם משכורות עתק. אחד מהם היה פֶּלֶה (Pele). רשת הטלוויזיה הברזילאית TVGLOBO שכרה את שירותיו ושילמה לו משכורת של 500000 (חצי מיליון) דולר. ב- 1986 פגשתי אותו בפעם השלישית בחיי. הוא זכר אותי מהמונדיאלים הקודמים של ארגנטינה 1978 וספרד 1982. יצא לנו לשוחח דקות ספורות ולהחליף כמה מילים. הוא היה אז בן 46 אך נראה צעיר מגילו. פֶּלֶה נשאר אדם צנוע ונערץ וספורטאי דָגוּל. הוא היה אישיות אהובה עלי. הצטלמנו שוב יחדיו.

טקסט תמונה : מאי 1986. מונדיאל מכסיקו 86'. מכסיקו סיטי . לפני שנות דוֹר. אנוכי יחדיו עם פלה ( PELE ) מברזיל גדול שחקני הכדורגל בעולם בכל הזמנים. התמונה הזאת צולמה ב- IBC מרכז השידורים הבינלאומי במכסיקו סיטי (International Broadcasting Center) בקיץ 1986. פלה זכה שלוש פעמים באליפויות העולם בכדורגל, במונדיאל שוודיה 1958 (היה בן 17 ותשעה חודשים), מונדיאל צ'ילה 1962, ובמונדיאל של מכסיקו 1970. הוא נשאר אדם צנוע, עניו, ואדיב. ספורטאי דגול משכמו ומעלה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שני מיליון צופים בישראל ושלושה מיליארד ברחבי תבל התכנסו מול מרקעי הטלוויזיה כדי לחזות בהתמודדות בין הכישרון הבלתי נדלה של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה נגד מכונת כדורגל מדויקת גרמנית. גרמניה הביאה עמה למשחק הגמר במכסיקו 86' ניסיון ומורשת, ונודעה כנבחרת עקשנית. היא הייתה פעמיים אלופת העולם ב- 1954 ו- 1974 ופעמיים העפילה למשחקי הגמר ב- 1966 ו- 1982 וזכתה בסגנות, ועוד פעמיים עלתה לשלב חצי הגמר במונדיאלים של שוודיה 1958 ומכסיקו 1970. ארגנטינה הייתה מצוידת במטען דַל יותר. היא הייתה פעם אחת אלופת עולם ב- 1978, ומעולם לא פיינאליסטית, וגם לא העפילה בשום מונדיאל לשלב חצי הגמר. אבל במונדיאל הזה היה לה את דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה הבלתי נשכח ועוד עשרה שחקנים שאיש לא זוכר אותם היום. שתי הנבחרות ארגנטינה וגרמניה הציבו הרכבים זהים שהיטיבו לשחק בשלב חצי הגמר.

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986. נבחרת ארגנטינה דקות אחדות לפני תחילת משחק הגמר נגד נבחרתה של גרמניה במונדיאל מכסיקו 86'. זיהוי העומדים משמאל לימין : סרג'יו – דניאל באטיסטה, חוזה-לואיס קוסיאופו, חוליו- חורחה אולארטיקוצ'אה, השוער נרי- אלברטו פומפידו, חוזה-לואיס בראון, אוסקר- אלפרדו רוגרי, ודייגו ארמאנדו מאראדונה (גובהו 1.66 מ'). זיהוי הכורעים משמאל לימין : חורחה- לואיס בורוצ'אגה, ריקארדו – אומר ג'יוסטי, הקטור-אדולפו אנריקה, וחורחה – אלברטו וואלדאנו. (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                                     

טקסט תמונה : קיץ 1986. מונדיאל מכסיקו 86'. גזוזטרת המצלמות המובילות של TELEMEXICO באִצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי. לקבוצה המבצעית של TELEMEXICO היה מאגר בלתי נדלה של ציוד טלוויזיוני חדיש. אפשר היה רק לקנא בהם. (צילום TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 אפילוג. דייגו ארמאנדו מאראדונה כובש ב- 1986 את פסגת הכדורגל העולמי.

חוזה-לואיס בְּרָאוּן קבע בדקה ה- 23 0:1 לארגנטינה וחורחה – אלברטו וָואלְדָאנוֹ העלה ל- 0:2 בדקה ה- 55. הגרמנים העקשניים צִמצמו ל- 2:1 בדקה ה- 74 ע"י קארל-היינץ רומיניגה. רוּדִי פֶלֶר השווה ל- 2:2 בדקה ה- 80. כשנדמה היה שהמשחק צועד לקראת הארכה, הבקיע חורחה – לואיס בורוצ'אגה בדקה ה- 83 את שער הניצחון לארגנטינה. ארגנטינה גברה על מערב גרמניה בתוצאה 2:3. בתא הכבוד של ה- FIFA ברוֹם יציעי אִצטדיון ה- "אַצְטֶקָה" הציבו שתי רשתות הטלוויזיה המכסיקניות "TELEVISA" ו- "ערוץ 13 " הציבורי (שתיהן הרכיבו את הקבוצה האופרטיבית של TELEMEXICO) על פי פקודה מפורשת של נשיא TELEVISA זָ'אן אֶמִילְיוֹ אֶסְקָארָאגָה (חניך האסכולה האמריקנית) חמש מצלמות פעילות ועוד שלוש לגיבוי במקרה של תקלה לצורך כיסוי מפורט של טקס הענקת הגביע לקפטן ארגנטינה דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה . בתא הכבוד ניצב גם יו"ר הוועדה המארגנת המקומית גיירמו קניידו שהיה גם סגנו וחברו הטוב של ז'אן אמיליו אסקאראגה ב- TELEVISA. עמדו שם זה ליד זה בסוויטה המלכותית נשיא מכסיקו מִיגֶל דֶה לָה מַדְרִיד, נשיא ה- FIFA מר ז'וּהוֹ הָאבֶלָאנְז' מברזיל, סגנו הגרמני הֶרְמַן נוֹיְבֶּרְגֶר שכיהן בתפקיד של יו"ר הוועדה המארגנת של המשחקים מטעם ה-FIFA, ויו"ר הוועדה המארגנת המקומית המכסיקני גיֶירְמוֹ קָאנְיֶידוֹ. שלושתם הציצו בערגה ואולי גם בקנאה לעבר נשיא מכסיקו מִיגֶל דֶה לָה מַדְרִיד שזכה בכבוד להעניק את הגביע לדְיֶיגוֹ אַרְמָאנְדוֹ מַארָאדוֹנָה . נשיא מכסיקו לבוש בחליפה כחולה ועונד עניבה אדומה נראה נהנה לנופף לרגע קט בגביע העולם המוזהב לעיני בני עמו בעודו ממתין לבואו של הקפטן הארגנטיני כדי להעניק לו את הפרס היקר . TELEMEXICO עקבה אחרי מִיגֶל דֶה לָה מַדְרִיד ולא פִספסה אותו. היא הנציחה כל פרט בהופעתו.

                                                                                                                                    טקסט תמונה :  29 ביוני 1986. אצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי. נשיא מכסיקו מיגל דה לה מדריד מחזיק בגביע העולם. פרוטוקול ה- FIFA  קובע כי ראש המדינה המארחת הוא המעניק את גביע העולם לקבוצה המנצחת (ולא נשיא ה- FIFA). (התמונה באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

החבורה הנכבדה בתא הכבוד המתינה לדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה. המעריצים הרבים חלקם עיתונאים וצלמים, חיבקו ונישקו אותו וסירבו לנתק מגע ממנו. דְיֶיגוֹ אַרְמָאנְדוֹ מַארָאדוֹנָה פשוט לא היה יכול להעפיל לתא הכבוד. אוהביו לא נתנו לו. הוא זכה לאהדה וההערצה עצומים בדומה לאלה שהוענקו בזמנו לברזילאי פֶּלֶה (Pele).                                                                                                                           

טקסט תמונה : 29 ביוני 1986. אִצטדיון "האצטקה" במכסיקו סיטי. דקה אחת בדיוק בתום משחק הגמר. טקס הענקת הגביע של מונדיאל מכסיקו 86' לקפטן דייגו ארמאנדו מאראדונה התעכב מפני שכמה מקורבים על כר הדשא מנעו ממנו באהבתם והערצתם לטפס לתא המלכותי. הם ממש לפתו את גאון הכדורגל ונישקו אותו ללא הרף. זאת הייתה אהבה דרום אמריקנית חמה מלאת יצרים. לקח לו זמן להשתחרר מהם. (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לבסוף ניתק מהם. לא היה איש ראוי יותר מגאון הכדורגל הזה ובן נאמן למולדתו ארגנטינה לכבוד העצום של זכייה באליפות העולם וקבלת הגביע מידי נשיא המדינה המארחת, מיגל דה לה מדריד.

טקסט תמונה : 29 ביוני 1986. אצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי . השעה שתיים וחצי בצהריים. נשיא ה- FIFA ז'ואו הבלאנז' (שני מימין) מברך את קפטן ארגנטינה דייגו ארמאנדו מאראדונה אלוף העולם בכדורגל בעוד נשיא מכסיקו מיגל דה לה מדריד (ראשון מימין) ממתין לתורו להעניק את הגביע לשחקן הדגול. משמאל מוחאים כף לכבוד דייגו ארמאנדו מאראדונה המכסיקני גיירמו קניידו (Guillermo Canedo) יו"ר הוועדה המארגנת המקומית וסגן נשיא רשת הטלוויזיה  המכסיקנית שכיסתה את המשחקים (TELEVISA) והרמן נוייברגר יו"ר הוועדה המארגנת מטעם ה- FIFA התאחדות הכדורגל הבינלאומית. (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

דְיֶיגוֹ אַרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לא המתין בתא הכבוד זמן רב ומיהר אל חבריו על כר הדשא. החגיגה הפכה ל-היסטריה של שמחה וגם נושאת דמעות… זאת דרכה של שמחה המונית.

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986. דייגו ארמאנדו מאראדונה עם גביע העולם ביום ראשון- 29 ביוני 1986. שרר אי סדר באִצטדיון ה- "אצטקה" בתום טקס הענקת הגביע. ההמונים רקדו כמטורפים סביב הגביע המוזהב והפכו את המניף  לבן אלים. הייתי שם וראיתי זאת במו עיניי. (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הגביע המוזהב לא היה שווה רק זָהָב. הוא היה שווה גם כֶּסֶף. דְיֶיגוֹ אַרְמָאנְדוֹ מַארָאדוֹנָה הֱעֶשִיר במו כישרונו את קופת ההתאחדות הארגנטינית. כל ניצחון במונדיאל של מכסיקו 1986 זיכה את נבחרת ארגנטינה בסכום של 320000 (שלוש מאות ועשרים אֶלֶף) דולר. בתום שבעה משחקים זכתה אלופת העולם בצֶ'ק מ- FIFA  ע"ס  2.250000 (שני מיליון ורבע) דולר. המממן הראשי של הצ'ק הזה היה המְשָדֵר הציבורי הבינלאומי ששילם ל- FIFA זכויות שידורים עבור מונדיאל מכסיקו 1986 סכום של 49.000000 (ארבעים ותשעה מיליון) פרנקים שווייצריים, ש- שווים לסכום של 33000000 (שלושים ושלושה מיליון) דולר.

ביום ראשון – 29 ביוני 1986 באה לקיצה הפקת מונדיאל מכסיקו 1986. למחרת טס השדר יורם ארבל  ממכסיקו סיטי לעיר וויגו בספרד שם עמדה נבחרת ישראל בכדורסל עם הקפטן מיקי ברקוביץ' ומאמנה צביקה שרף ליטול חלק באליפות העולם (Mundobasket 1986). ב- 2 ביולי 1986 שבתי ארצה כדי לנהל מהאולפן בירושלים את שידורי אליפות העולם בכדורסל – ספרד 1986, ואת שידורי חצי הגמר והגמר של הגברים והנשים בטורניר ווימבלדון בטניס. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל לא חסך ממני ממון וזמן מסך הנוגעים לשידורי הספורט הבינלאומיים הגדולים שהם רלוואנטיים למשלם האגרה. הטניסאי הגרמני בוריס בקר בן 18 זכה בפעם השנייה ברציפות בתואר אלוף ווימבלדון לאחר שגבר על הצ'כוסלובקי איוואן לנדל 4:6, 3:6, 5:7. בין הנשים ניצחה הצ'כוסלובקית מרטינה נאוורטילובה את בת ארצה האנה מאנדליקובה 7:6, 3:6.

שום דבר לא התחרה ב- 1986 עם המונדיאל המכסיקני. לא הטניס באנגליה וגם לא נבחרת ישראל בכדורסל המתמודדת בספרד. כמי שניווט, ערך, והפיק את שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם הייתה לי תחושה ברורה כי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל המשמש כעורך ראשי של שידורי הטלוויזיה והרדיו מעניק לי כלי הפקה לא מעטים כדי לכסות את אירועי הספורט הבינלאומיים בשידורים ישירים למען משלם האגרה. בתפישתו זאת כי השידורים הישירים בטלוויזיה של תחרויות החשובות ספורט בארץ ובעולם הם נדבך שידור הכרחי ורלוואנטי בלוח השידור הציבורי – כפה את דעתו גם על מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת ההיא חיים יבין. זה לא היה דבר של מה בכך. אורי פורת היה המנכ"ל הראשון בתולדות רשות השידור שתמך תמיכה גלויה ומסיבית בשידורי ספורט ישירים ונרחבים במסגרת השידור הציבורי כפי שעשו מנכ"לים רבים ב- EBU ובראשם המנכ"לים של הטלוויזיה הציבורית האנגלית ה- BBC לדורותיהם, אבל לא בישראל. המנכ"לים שקדמו לו ברשות השידור שְמוּאֵל אַלְמוֹג ז"ל, יִצְחָק לִבְנִי יבד"ל, ויוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל הצרו את שידורי הספורט. אורי פורת ז"ל שינה זאת בצורה דרמטית. יתירה מזאת : הוא צעד נגד ה- Main stream בציבור וגם בתוככי הטלוויזיה הישראלית הציבורית שחלק גדול ממנו טען כי הספורט כמושג כללי של מטען שידור הוא חומר נחות. מדיניות כזאת כפי שנקט אורי פורת איננה מוצאת את ביטויה רק בזמן מסך אלא גם בהעדפה בתקציבים ורכישת זכויות שידורים ובמתן אמצעי הפקה, צילום, ועריכה לטובת שידורי הספורט. כמובן שהדבר הרגיז  אנשים רבים בתחומים שונים בציבור הישראלי, בעיקר בוועד המנהל של רשות השידור, שם צבר לו המנכ"ל אויבים מושבעים, שניסו למנוע בכל מחיר כמעט את ביצוע השקפת עולמו הלכה למעשה. רק מנכ"ל רשות השידור המצטיין בשנים 1998 – 1993 מוטי קירשנבאום ז"ל הלך בעקבותיו המקצועיים של אורי פורת ז"ל.

פסגת ההיררכיה של השידור הציבורי במדינת ישראל מצאה צורך לנכון להביע בפניי את תודתה בכתב בחודש יולי 1986, כמי שמייצג חבורת עובדים מקצוענית, נאמנה ומסורה, ודבקה עד כלות במשימות השידור למענה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הרייטינג של מונדיאל מכסיקו 1986 נסק לגבהים של % 90. אולם לא הייתה בכך רבותא. דובר באירוע ספורטיבי בינלאומי סופר רלוואנטי שמשודר ברשת טלוויזיה מונופוליסטית.

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. מכתב ההערכה של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין שנשלח אלי בתום מבצעי השידור הטלוויזיוניים של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 ומונדיאל הכדורסל של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. זהו מכתב הערכה של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ש-נשלח אליי בתום מבצעי השידור הטלוויזיוניים ה-הם של מונדיאל הכדורגל ההוא של מכסיקו 1986, טורניר ווימבלדון בטניס, ומונדיאל הכדורסל של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הייתי אסיר תודה מקרב לבי לאמנון ברקאי שפעל לידי ללא ליאות במכסיקו סיטי ולאורי לוי שעשה את מיטבו במערכת ירושלים וכמובן לצוותי השידור והטכנאים, ועוזרת ההפקה החרוצה והנאמנה שלי גב' שמחה שטרית. אולם אני חייב להדגיש כי לא ניתן היה לנהל את מבצע השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 ומונדיאל הכדורסל של ספרד 1986 כמו גם השידורים הישירים של טורניר ווימבלדון 1986 ללא העבודה המוקפדת, המדויקת, והאחראית של אנשי תחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה ליד ירושלים, ובראשם המהנדס אברהם יצחק נגל ז"ל. אברהם יצחק נָגֶל יליד דרום אפריקה קיבל במולדתו הראשונה חינוך שמרני של העולם הישן אותו נשא עמו למולדתו השנייה מדינת ישראל. כמנהל תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים בעמק האלה הפגין ניהול קשוח בסגנון בריטי. הצברים הישראליים בסביבתו גיחכו למשטר העבודה והמשמעת החמורה שהנהיג אך גם הם ידעו שהוא אחד המומחים הטובים בעולם בתקשורת לוויינים. ללא המהנדס אברהם יצחק נגל ז"ל (מדינת המוצא שלו דרום אפריקה) והמהנדס הבינלאומי של חברת "בֶּזֶק" גבריאל "גָבֶּי" שֶקֶל ז"ל (מדינת המוצא שלו הונגריה) לא ניתן היה לנהל כהלכה את שידורי הספורט הישירים ש- "יובאו" לטלוויזיה הישראלית הציבורית בכמויות מחו"ל מכל קצוות תבל. חובה עלי גם לציין את עבודתו המסורה, האחראית, והמוקפדת עד למאוד של קצין הלוויינים של הטלוויזיה הישראלית המהנדס זְאֵב שְטוֹקְהָיְים ז"ל (החליף אותו בתפקיד החשוב הזה יבל"א מר שמואל כהן). תרומתו של אברהם יצחק נגל להצלחת שידורי הספורט ממכסיקו, ספרד, ואנגליה בקיץ 1986 הייתה משמעותית ביותר. ב- 21 ביולי 1986 לאחר שובי ממכסיקו נתתי לו לדעת מה אני חושב עליו ועל אנשיו. אברהם יצחק נגל ז"ל היה אישיות ייחודית. רחשתי לו הערכה רבה והייתי אסיר תודה לו ולאנשיו על עבודת ההפקה המשותפת במשך שנים רבות, על אלה שהיו, ועל אלו שנכונו לנו בעתיד.

טקסט מסמך : 21 ביולי 1986. זהו מכתב תודה והערכה שכתבתי ושלחתי ל-מהנדס "בזק" אברהם יצחק נגל ז"ל מנהל תחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה בימים ההם ולאנשיו בתום מבצעי השידורים הישירים והממושכים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית : מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986, מונדיאל הכדורסל של ספרד 1986, וטורניר הטניס של ווימבלדון 1986 (עמוד מס' 1 מתוך 2). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 ביולי 1986. זהו מכתב תודה והערכה שכתבתי ושלחתי ל-מהנדס "בֶּזֶק" אברהם יצחק נגל ז"ל מנהל תחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה בימים ההם ולאנשיו בתום מבצעי השידורים הישירים והממושכים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית : מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986, מונדיאל הכדורסל של ספרד 1986, וטורניר הטניס של ווימבלדון 1986 (עמוד מס' 2 מתוך 2). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לא היה ספק. שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית העפילו לשיאים חדשים ב- 1986. הרבה הודות למנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל שלא רק אישר את ביצועם אלא מצא יחדיו עם סמנכ"ל הכספים הבלתי נשכח שלו יוחנן צנגן את מקורות המימון הדרושים. כמו מנכ"ל ה- BBC ומנכ"לים רבים אחרים באיגוד השידור האירופי ה- EBU, ראה אף אורי פורת בשידורי הספורט הרלוואנטיים הארציים והבינלאומיים נדבך חשוב בלוח השידורים הציבורי. אי אפשר היה כלל להשוות בין תרומתו לזאת של קודמיו שמואל אלמוג ז"ל, יצחק לבני יבד"ל, ו- יוסף "טומי" לפיד ז"ל.

עם שובי ארצה ממכסיקו בתום המונדיאל בראשית חודש יולי של שנת 1986 חיברתי דו"ח סיכום את הקורות אותנו – במכסיקו 86' ובארץ בעת ההפקה, העריכה, והשידורים של מפעל רחב ההיקף הזה. הדו"ח כמו דו"חות אחרים נשלחו לשלושת הפונקציות הבכירות הנוכחיות ברשות השידור המנכ"ל אורי פורת, מנהל הטלוויזיה חיים יבין, ומנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן. הדו"ח נועד להסב את תשומת לִבָּם לחשיבות עריכת Post mortem, הפקת לקחים, והסקת מסקנות בתום מפעל שידור טלוויזיוני ענק ממדים כמו מונדיאל כדורגל של מכסיקו 1986, וההתכוננות לקראת הפקת מונדיאל איטליה 1990. לא היה לי זמן לנוח. בפתח ניצבו כבר הפקות הענק של אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987, אולימפיאדת סיאול 1988, ומונדיאל הכדורגל הבא שאמור היה להתקיים באיטליה בקיץ 1990. Post mortem הוא הליך הכרחי של כל גוף מבצעי בעל יומרות שעוסק במנגנוני כוח אדם גדול, מטפל בטכנולוגיה איכותית וכמותית רבה, ומפעיל סביבו לוגיסטיקה מורכבת בארץ ובמדינת היעד. לדו"ח המבצעי המקיף שלי הדן בשידורי הטלוויזיה של מונדיאל מכסיקו 1986 אותו שלחתי לטריאומווירט רשות השידור, הוספתי את נספחי הסיכום של השידורים הישירים שלנו מטורניר ווימבלדון 1986 ומאליפות העולם בכדורסל שנערכה באותו קיץ של 1986 בספרד בהשתתפות נבחרת ישראל (תחת הדרכתו של המאמן צביקה שרף).

מעבר ל-מכתבי ההערכה שכתבו לי הבוסים שלי לא נערך כל תחקיר מסכם. לרוע המזל בקיץ 1990 כבר לא נשאו אוּרִי פּוֹרָת, חַיִים יָבִין, ויָאִיר שְטֶרְן בתפקידם הבכיר. אַרְיֵה מֶקֶל נשא במשרה הרמה של מנכ"ל רשות השידור במקום אוּרִי פּוֹרָת ז"ל. נִסִים מִשְעַל התמנה למ"מ הטלוויזיה הישראלית הציבורית במקומו של חַיִים יָבִין. אֵלִימֶלֶך רָם התמנה לתפקיד מנהל חטיבת החדשות במקום יָאִיר שְטֶרְן. יוֹסֵף בַּר-אֵל שימש מנהל הטלוויזיה בשפה הערבית [1] וב- 10 ביולי 1990 התמנה למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. בכל הנוגע לשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל איטליה 1990 נדרשתי להתחיל מבראשית את כל התכנון ומהלכי ההפקה של  מבנה כוח אדם, המבנה הטכנולוגי (איכותי וכמותי) של השידורים הישירים  מאיטליה לירושלים, זכויות שידורים, כלכלה, ממון, ולוגיסטיקה בינלאומית – עבור הבוסים החדשים שלי שהיו אנשים חדשים בתחום. ברור שהחלה מחדש גם כל מסכת נימוקים והסברים למהלכים המורכבים והמסובכים הללו שנועדה להוכיח כי ההיגיון שלי הגיוני וכי אני צודק בדרישות ההפקה שלי.

סוף הפוסט מס' 610. הועלה לאוויר ביום שני – 27 ביוני 2016. כל הזכויות שמורות למתעד והכותב יואש אלרואי.